‫מאות משתתפים הגיעו ב‪ 7‬בדצמבר לכנס ייחודי וממוקד נוסף של האיגוד הישראלי לניהול‬ ‫שרשרת האספקה ‪" :-ISCMA‬לוגיסטיקה חכמה‪ -‬הלוגיקה שמאחורי הלוגיסטיקה"‬ ‫אנו מודים לכל המרצים המכובדים‪ ,‬המשתתפים הרבים שהגיעו ובמיוחד לנותני החסויות‪:‬‬ ‫פרוגרמה‪ -‬החסות המקצועית‪ ,‬חברת יוניטרוניקס‪,‬חברת ‪ ,iMS‬מי ומה בשרשרת האספקה‪,‬‬ ‫‪ ,GlobeTag ,EcoHandling‬פרידנזון‪ ,‬אוריין‪ ,‬אונו‪ ,‬דננט‪ ,‬דנגוט‪ ,made4net ,‬חברת נמלי‬ ‫ישראל‪ ,‬תס"ק‪-‬ים‪ ,ProAction ,‬טבע גיוס‪.‬‬ ‫הוביל והנחה את המליאה המרכזית‪ :‬אהוד שבת‪ ,‬סמנכ"ל שרשרת אספקה‪ ,‬טרה‬ ‫להלן עיקרי ההרצאות‪:‬‬ ‫לוגיסטיקה תחת אש‪ -‬המורכבות ויישום האתגר‪ -‬תת אלוף‪ ,‬נחמיה סוקל‪ ,‬רמ"ט אט"ל‪ ,‬צה"ל‬ ‫הגדרה צבאית ללוגיסטיקה‪:‬‬ ‫"לוגיסטיקה היא האומנות המעשית של הנעת הגייסות וקיום יכולותיהם החומריות"‪.‬‬ ‫כיום צה"ל ואט"ל‪ ,‬בתהליך מ"שרשרת לוגיסטית" ל"רשת לוגיסטית" – סיוע מחו"ל‪ ,‬תשתיות לאומיות‪ ,‬מערך‬ ‫לוגיסטי מטכ"לי‪ ,‬מערך לוגיסטי פיקודי‪ ,‬כוחות לוגיסטיים אוגדתיים‪ ,‬דרגים לוגיסטיים של הכוחות‪.‬‬ ‫‪ ‬פגיעה בחוליה (לא משנה איזו) מונעת הגעת הלוגיסטיקה ליחידת הקצה‪.‬‬ ‫‪ ‬בהרצאה התקיימה סקירה של המערך הלוגיסטי במבצע "צוק איתן"‪-‬‬ ‫המספרים מספרים‪:‬מאות אלפי מנות קרב‪ ,‬מאות אלפי בקבוקי מים ‪ 5.1‬ליטר‪ ,‬כאלף טון קרח‪ ,‬הקצאת‬ ‫אלפי אוטובוסים ומוניות לגיוס כ"א‪ ,‬עשרות אלפי תחמושת‪ ,‬טנקים וארטילריה‪ ,‬מאות אלפי אמצעי לחימה‪.‬‬ ‫חזון ‪ 0202‬ופרויקטים מרכזיים באט"ל‪:‬‬ ‫אט"ל יספק מענה לוגיסטי גמיש‪ ,‬מהיר‪ ,‬איכותי וחדשני‪ ,‬במצבי שגרה‪ ,‬חירום ומלחמה‪ ,‬שיאפשרו‬ ‫‬‫רציפות תפקודית ועצמאות לוגיסטית בתנאי מערכה משתנים‪.‬‬ ‫אט"ל יעצים את הלוגיסטיקה העל והרב זרועית בצה"ל ויעמיק את השותפות עם המערכות האזרחיות‪.‬‬ ‫‬‫ אט"ל על חילותיו יפ תח מפקדים וחיילים מקצועיים ומצטיינים ויהווה מוקד לקדמה טכנולוגית וחדשנות‪.‬‬‫תת אלוף נחמיה סוקל‪ ,‬סקר את התהליך האסטרטגי ליישום החזון כולל הקמת קרית הדרכה בנגב ומרכז‬ ‫אספקה אחוד‪.‬‬ ‫דילמות ביישום והובלת ‪ TURNAROUNDS‬בסביבה הלוגיסטית – מר מוטי לוי‪ ,‬מנכ"ל‪ ,‬גדות‬ ‫מיכליות וכימיקלים‬ ‫מוטי סקר‪ -‬בחברות שירותים ‪ TURNAROUNDS‬אילוצים‪ ,‬משתני החלטה וחוויות סוביקטיביות לגמרי‪.‬‬ ‫עוד איבחן והסביר בהרצאתו‪:‬‬ ‫ מתי זה נדרש‬‫ מי צריך את זה בכלל‬‫ מה בארגז הכלים‬‫ מתי נדע שהתהליך הושלם‬‫מה מייחד ‪ Turnarounds‬בעולם השירותים‪.‬‬ ‫הלקוחות‪:‬‬ ‫‬‫‬‫‬‫‬‫העובדים‪:‬‬ ‫האם הם חלק מהשינוי‬ ‫האם לשתף לפני‪ ,‬אחרי‬ ‫מה בכלל אומירם‬ ‫מה עושים עם התנגדויות‬ ‫ שימור או ריענון?‬‫ זיהוי ואימוץ מובילי דיעה‬‫ תחרות על עובדין‬‫ וועדים‪....‬‬‫מערכות מידע‪:‬‬ ‫ זיהוי הגמישויות‬‫ יתרונות יחסיים‬‫ הפיכת החיסרון ליתרון‬‫ היתרונות הלוקליים או אולי הקשיחות הגלובליים‬‫"ניכוס" לקוחות לעובדים‬ ‫‬‫‬‫‪-‬‬ ‫מאזן החברה‬ ‫האם הלקוחות שייכים לעובדים‬ ‫מה זה עושה למחויבות העובד‪ ,‬לרוח הצוות‪.‬‬ ‫על כן צריך‪:‬‬ ‫מנהיגות!!! הבנת כללי המשחק והעצמת מקומו של ה‪.Follower‬‬ ‫אתגרי הלוגיסטיקה בעולם הצבאי – מר אדריאן זנסקו‪ ,‬סמנכ"ל שרשרת אספקה ורכש גומלין‪ ,‬אלביט‬ ‫מערכות יבשה ותקשוב‬ ‫"לוגיסטיקה מהי?"‬ ‫•‬ ‫תורת התכנון‪ ,‬הניהול והביצוע של תנועת אנשים ואמצעים כדי להשיג מטרה מוגדרת‪.‬‬ ‫•‬ ‫התכנון המפורט והארגון של מערכת גדולה ומורכבת‪.‬‬ ‫•‬ ‫המדע של תכנון‪ ,‬ארגון וסידור ההרכב הישים ביותר של משאבים‪ ,‬שטחים כוח אדם וזמן הדרוש כדי‬ ‫לבצע מטרות שנקבעו‪ ,‬מדיניות ונהלים ‪.‬‬ ‫תורה המפעילה משאבים מוגבלים כדי להשיג מטרות מוכתבות של הפירמה (גם‪ :‬ניהול חומרים)‬ ‫(מתוך "מעות" מילון מונחי תפעול וייצור)‬ ‫לוגיסטיקה בעולם הצבאי‪ :‬לוגיסטיקה ‪-‬אתגר המחר! המחר‪ -‬היום!‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫החמרת הרגולציה בעולם‬ ‫•‬ ‫בעיקר במדינות ה ‪EU‬‬ ‫•‬ ‫בארה"ב – בהתאם לאקלים הפוליטי‬ ‫שינויים גאו פוליטיים‬ ‫•‬ ‫השפעה מידית ומהירה על מדיניות רישיונות יצוא לטובין \ שימוש צבאי‬ ‫•‬ ‫השפעה מידית ומהירה על מדיניות "מעבר " במדינות‬ ‫אירועים אד הוק במדינה \ סביבה‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫תגובות מידיות מצד הקהילה הבינלאומית‬ ‫מחויבויות חוזיות לנתיבים כתוצאה ממתח \ אילוצים בין מדינות‬ ‫‪ ‬תהליך ייבוא‪-‬ייצוא של מוצר צבאי‬ ‫‪ ‬שינוע חומרים ‪ /‬מוצר מסוכן‬ ‫‪ ‬יבוא וייצוא מטענים חריגים‬ ‫הלוגיסטיקה בעולם הצבאי מחייבת תכנון ‪,‬תכנון ‪,‬תכנון‬ ‫& בקרה ‪+‬אקטואליה‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫תכנון מדוקדק של זרימת החומר \ טובין והמידע‬ ‫אסטרטגיית הצטיידות בהלימה למגבלות יצוא (יבוא)‬ ‫ערנות לאירועים אד הוק (אוקרינה‪ ,‬תאילנד ‪ ,‬ישראל ‪)....‬‬ ‫עדכונים שוטפים ותקופתיים‬ ‫בקרה תמידית על תהליכים פנים וחוץ ארגוניים‬ ‫וידוא מסלולי שינוע (אישורי מעבר‪ ,‬פוליטי‪)...‬‬ ‫דגשים לארגז הכלים בלוגיסטיקה‪:‬‬ ‫‬‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‬‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‬‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫טרום חוזה‪-‬‬ ‫מעורבות שרשרת האספקה משלב ההצעה‪.‬‬ ‫תמחור נכון של כלל מרכיבי השינוע בהתאם לאילוצי הלקוח והחוזה (מילוי צ'ק ליסט)‪.‬‬ ‫התחשבות באילוצי בטחון‪ ,‬נתיבים וסוג טובין‪.‬‬ ‫מעורבות‪ ,‬תקצוב ותיאום תנאי המכר בהסכם‪ ,‬לרבות מס ומע"מ‪.‬‬ ‫תנאי מכר בחוזי מכירה !‬ ‫חוזה‪-‬‬ ‫מינוי מנהל לוגיסטי לתוכנית‪.‬‬ ‫בניית מתווה לוגיסטי ייעודי לתוכנית‪ ,‬לרבות עדכון צ'ק ליסט לוגיסטי ו‪ POC -‬לקוח‪.‬‬ ‫קביעת מועדי אספקות לתוכנית הכוללת את זמן השינוע הימי של המשלוחים‪.‬‬ ‫קטלוג הציוד המפוקח‬ ‫הקפדה על נושא רישיונות יצוא ופריטים מפוקחים (‪ )ITAR‬לרבות ‪.FMF‬‬ ‫כללי –‬ ‫מינוי מנהל לוגיסטי לתוכנית‪.‬‬ ‫בניית מתווה לוגיסטי ייעודי לתוכנית‪ ,‬לרבות עדכון צ'ק ליסט לוגיסטי ו‪ POC -‬לקוח‪.‬‬ ‫קביעת מועדי אספקות לתוכנית הכוללת את זמן השינוע הימי של המשלוחים‪.‬‬ ‫קטלוג הציוד המפוקח‬ ‫הקפדה על נושא רישיונות יצוא ופריטים מפוקחים (‪ )ITAR‬לרבות ‪.FMF‬‬ ‫לוגיסטיקה נכונה – ערך מוסף קריטי לארגון!‬ ‫מגמות עולמיות בלוגיסטיקה בינלאומית – מר חן למדן‪ ,‬בעלים ומנכ"ל‪ ,‬אוריין‬ ‫פילוח מחזורי לוגיסטיקה על פי סקטורים בגרמניה‪:‬‬ ‫פילוח מחזורי לוגיסטיקה בגרמניה‪ ,‬לפי סקטורים‪:‬‬ ‫המגמות העיקריות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ניהול הוליסטי‬ ‫קיימות‪Sustainability -‬‬ ‫אספקה מרכזית ברשתות הקמעונאות‪ ,‬הערך של ניהול מרכזי בלוגיסטיקה ובשרשרת האספקה – מר‬ ‫זאב מנצור‪ ,‬מנהל אגף שרשרת האספקה‪ ,‬שופרסל‬ ‫ניהול ועיצוב הקמעונאות‪:‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫מודל אספקה מרכזית מיושם מזה מספר עשורים בקרב קמעונאים מובילים בעולם‪.‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫שופרסל בתהליך מתמשך לניהול מקיף של מנגנוני הקמעונאות‪.‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫אחת התשתיות הדומיננטיות לכך היא "אספקה מרכזית"‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫אספקה מרכזית היא אחד הכלים במסגרת ניהול מרכזי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫תפיסת אספקה מרכזית הינה מהלך אסטרטגי ליצירת אפקטיביות בתפקוד הרשת‪.‬‬ ‫‪ .6‬אספקה מרכזית משרתת את שרשרת הערך‪.‬‬ ‫•‬ ‫סדרנות עצמית‬ ‫•‬ ‫ניהול הזמינות במדף‬ ‫•‬ ‫‪Store Friendly‬‬ ‫•‬ ‫השקת מוצרים‪ ,‬פריסת מבצעים‬ ‫•‬ ‫ניהול מלאי מרכזי‬ ‫•‬ ‫הפצה מרכזית‬ ‫‪ .7‬ניהול מרכזי מאפשר למנגנוני הלוגיסטיקה‪:‬‬ ‫א‪ -‬מערך הפצה יעיל ובניהול מרכזי‪.‬‬ ‫ב‪ -‬נקודת מגע מרוכזת ומקצועית מול הספק‪.‬‬ ‫ג‪-‬‬ ‫הפחתת רמות מלאי בכלל השרשרת‪.‬‬ ‫ד‪ -‬ניהול מרכזי של יחידות הניטול‪.‬‬ ‫ה‪ -‬ניוד משאבים בין מרכזים לוגיסטיים‪.‬‬ ‫‪ .8‬הסניף כגורם ביצועי‪ ,‬נתמך ע"י שרשרת האספקה‪:‬‬ ‫א‪ -‬ספירות מלאי‬ ‫ב‪ -‬עולם הפחת‬ ‫ג‪-‬‬ ‫רמות מלאי וימי מלאי‬ ‫ד‪ -‬הזמנה אוטומטית‬ ‫תנאים לקיום ניהול מרכזי‪:‬‬ ‫•‬ ‫זיהוי פוטנציאל לקיצור וייעול שרשרת הערך‬ ‫•‬ ‫מסה קריטית‬ ‫•‬ ‫הון‬ ‫•‬ ‫בשלות הארגון‬ ‫•‬ ‫שיטת עבודה אחידה אל מול ספקים‬ ‫•‬ ‫סטנדרטיזציה של אמצעי ניטול‬ ‫•‬ ‫מערכות מידע מתקדמות‬ ‫•‬ ‫ניהול ביקושים ואספקות‬ ‫•‬ ‫שיטתיות ועקביות‬ ‫•‬ ‫שימוש בטכנולוגיה ואוטומציה‬ ‫ערך לספק בניהול מרכזי‪:‬‬ ‫•‬ ‫הגדלת תדירות האספקה לסניפים‪.‬‬ ‫•‬ ‫ביטול העיסוק ב ‪.Reverse Logistics -‬‬ ‫•‬ ‫שיפור משמעותי ב ‪.Time to Market -‬‬ ‫•‬ ‫הארכת תוקף ימי המדף של המוצר בשל קיצור השרשרת‪.‬‬ ‫•‬ ‫ממשק מקצועי מול גורמי מטה‪ :‬סחר‪ ,‬שרשרת ולוגיסטיקה‪.‬‬ ‫•‬ ‫תחזיות‪ :‬מחלקת התכנון מעבירה לספק צפי מכירות לצורך היערכות‪.‬‬ ‫•‬ ‫הזמנות סניפים‪ :‬ריכוז ומשלוח ‪ EDI‬ממחלקת תכנון מצמצם מוקד הזמנות ושירות לקוחות‪.‬‬ ‫•‬ ‫יעילות בליקוט‪ :‬ליקוט מרכזי לכלל הספקים במרלו"ג וביטול פעילות ה‪.CD -‬‬ ‫•‬ ‫הפצה‪ :‬גמישות בשעות הגעה לנקודה אחת בלבד (מרלו"ג) תוך אפשרות לקבלת‬ ‫שירות זה ע"י משאיות שופרסל במחיר תחרותי‪.‬‬ ‫הערך לקמעונאי בניהול מרכזי‪:‬‬ ‫‪ .5‬צמצום משמעותי של כלי הרכב המגיעים לסניף‪.‬‬ ‫‪ .0‬שיפור רמת שירות אספקות באמצעות בקרת ‪.OTIF‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫שיפור ברמת הזמינות (תכנון מרכזי‪ ,‬ליקוט בודדים‪ ,‬הזמנה אוטומטית)‪.‬‬ ‫‪" .4‬מסלול ירוק" ‪ -‬חסכון בתפעול ושעות עבודה‪.‬‬ ‫‪:Store Friendly .1‬‬ ‫‪o‬‬ ‫אספקה לפי מעברי החנות‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫אספקה באמצעים מוכני מדף (‪ )S.R.P‬והקטנת השימוש במשטחים‪.‬‬ ‫‪ .6‬הפחתה משמעותית של מלאי במחסן החנות‪.‬‬ ‫‪ .7‬שקיפות בניהול מלאי מבצעים‪.‬‬ ‫‪ .8‬הזמנה אוטומטית‪.‬‬ ‫לסיכום‪:‬‬ ‫תפיסת אספקה מרכזית מקובלת בעולם ומהווה מנוף להתייעלות והפחתת עלויות‪,‬‬ ‫בסיס לשיפור הרווחיות וכושר התחרות של הארגונים‪.‬‬ ‫עקרון הניהול המרכזי‪ ,‬מאפשר יצירת ערך לארגון‪ ,‬ללקוחות ולספקים‪.‬‬ ‫העלות האמיתית של המלאי‪ -‬האם אנו מודעים לה? מר שמשון שמשון‪ ,‬מנכ"ל ‪ UTI iMS‬ישראל‬ ‫וסמנכ"ל ‪ UTI iMS‬העולמי‬ ‫‪‬‬ ‫חישוב מדויק וריאלי של העלות האמיתית הקשורה בהחזקה וניהול מלאי‪ ,‬הינו צעד ראשון חשוב‬ ‫בדרך לחסכון והתייעלות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פינוי תזרים מזומנים‪ ,‬שיפור ביצועי‪-‬ניהול המלאי‬ ‫(הגדלת סבבי המלאי לדוגמא) ושיפור כושר התחרותיות של הארגון‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫כשכל העלויות הנוספות המתוארות לעיל נלקחות בחשבון‪ ,‬עלות המלאי הכוללת עשויה לייצג ‪01%‬‬ ‫יותר מערך המלאי בספרים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬שיעבוד המזומנים של החברה לצרכי מלאי‪,‬‬ ‫בהשוואה לאלטרנטיבות השימוש בכסף זה‪ ,‬יכולה להגיע ל ‪ 51%‬ויותר‪.‬‬ ‫עלות המימון הדרושה להחזיק מלאי‪:‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬חברה עם מלאי בערך של ‪ 02‬מליון ש"ח ועלות מימון של ‪ 1%‬מניחה שעלות החזקת המלאי היא של‬ ‫מליון ש"ח בשנה‪.‬‬ ‫‪ 5,222,222‬שקל בשנה‪ ,‬העלות האמיתית יכולה להגיע ל‪ 8,222,222 = 42%‬שקל‪.‬‬ ‫‪Inventory Management Solutions‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ IMS‬הינה חברה המספקת פתרונות ניהול מלאי מתקדמים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫על לקוחותינו נמנות חברות יצרניות בקדמת הטכנולוגיה ובעלות מעמד הובלה עולמי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫החברה נוסדה ב ‪ 0224‬בשם ‪.EMA‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ IMS‬מנהלת מחזורים במאות מיליוני דולרים ומלאים בעשרות מיליוני דולרים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫החברה הינה בפריסה עולמית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חברת האם –‪.UTI‬‬ ‫את המשך המליאה‪ ,‬הוביל והנחה‪ -‬אורן וולף‪ ,‬יועץ בכיר‪ ,‬פרוגרמה‬ ‫זרם של פרויקטים בדרך אל "לוגיסטיקה חכמה"‪ -‬מר אברהם מורדוך‪ ,‬מומחה בתורת האילוצים‬ ‫(‪)TOC‬ובנגזרותיה‪ ,‬חברת ‪ProAction‬‬ ‫‪‬‬ ‫לוגיסטיקה ‪" -‬ענף במדעי הניהול העוסק ברכישה‪ ,‬תחזוקה ושינוע של חומרים‪ ,‬כח אדם ומתקנים"‪.‬‬ ‫מה זה פרויקט?‬ ‫‪ ‬פרוייקט = מאמץ זמני‪ ,‬עם התחלה וסוף מוגדרים‪ ,‬שנעשה במטרה ליצור מוצר או שירות השונים מכל‬ ‫המוצרים או השירותים האחרים של הארגון‬ ‫( ‪)PMBOK – Project Management Body of Knowledge‬‬ ‫‪ ‬פרוייקט = ‪ : 00‬אם זה לקח פי שניים זמן‪ ,‬עלה לנו פי שניים כסף והבטיחו לנו פי שניים ממה שקיבלנו‬ ‫בסופו של דבר אז אני יודע שזה היה פרוייקט‬ ‫(אלוף במיל’ חגי שלום)‬ ‫‪ ‬כל מה שזה יותר ממשימה אחת זה פרויקט‬ ‫(מהחיים)‬ ‫מה ההבדל בין פרויקט לתהליך ייצור?‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫ההבדל קיים בעיקר ביחס‪TT / LT :‬‬ ‫‪TT = Touch Time‬‬ ‫‪LT = Lead Time‬‬ ‫בפרויקט ההמתנות נמצאות בתוך המשימות‬ ‫בסביבת ייצור קלאסי ההמתנות הן בין המשימות‬ ‫את סביבת הייצור מנהלים בכלים הבאים בעולם ניהול הייצור‬ ‫את הסביבה הפרויקטלית צריכים לנהל בכלים הבאים מעולם ניהול הפרויקטים‪ .‬האם זה מה שקורה????‬ ‫ואת כל המסה של הארגונים שנמצאים בין לבין? איך צריכים לנהל אותם?‬ ‫מה מאפיין פרויקטים בשרשרת באספקה‬ ‫(ייצור‪ ,‬לוגיסטיקה‪ ,‬ניהול פרויקטים)‬ ‫ עירוב של‪:‬‬‫פרויקטים קלאסיים (בניית מחסן חדש‪ ,‬הערכות לספירת מלאי‪ ,‬יישום מערכת מחשב לניהול המלאי‪ ,‬יישום‬ ‫מערכת ‪ RFID‬וכד')‬ ‫ יחד עם‪:‬‬‫"פרויקטונים" ‪ -‬משימות שוטפות יומיומיות (איסוף פריטים להזמנת לקוח‪ ,‬קליטת חומרי גלם למערכת ה‪,ERP -‬‬ ‫ארגון משלוח אווירי דחוף ללקוח וכד')‬ ‫גם לפרויקטים וגם למשימות יש משאבים משותפים‬ ‫הפרויקטים בדרך כלל מפסידים בתחרות על המשאבים‬ ‫למיטב ידיעתי יש רק מערכת תוכנה אחת בעולם לניהול‬ ‫משימות ‪ /‬פרויקטים ‪ /‬פורטפוליו של פרויקטים ‪/‬‬ ‫פורטפוליו של פורטפוליואים שבוחנת ומתריאה‪ ,‬בכל רגע‬ ‫נתון‪ ,‬באם יש לכם מספיק זמן לבצע את המשימות שעדין‬ ‫לא בוצעו‬ ‫עבודה בענן‬ ‫עבודה זמן אמת‬ ‫גלובליזציה מלאה‬ ‫פשטות תפעולית‬ ‫תכנון‪ ,‬תזמון וביצוע‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪50‬‬ ‫• התוכנה עובדת לפי המתודולוגיה‬ ‫של "השרשרת הקריטית"‬ ‫• יחסית זולה‬ ‫• סינכרון מלא בין המשימות ‪/‬‬ ‫פרויקטים‬ ‫‪Avraham Mordoch - [email protected]‬‬ ‫‪21 December 2014‬‬ ‫מה היחוד המתודולוגי של גישת "השרשרת הקריטית"?‬ ‫‪ .5‬ניהול אי הוודאות‬ ‫‪ .0‬שיבוש ב‪ ,buffers -‬מקדמי הביטחון של המשימות והפרויקטים‪ ,‬באופן גלובלי‬ ‫‪.0‬‬ ‫מיקוד חזק בעמידה בקיצור משך הפרויקטים ‪ /‬משימות ועמידה בלוחות הזמנים‬ ‫‪ .4‬תזמון וסינכרון בין הפרויקטים באמצעות המשאב העמוס ביתר‬ ‫‪.1‬‬ ‫בחינה קבועה ומתמשכת של סטאטוס הפרויקטים ‪ /‬משימות‪ ,‬תוך שימוש באינדיקטורים ברורים‪,‬‬ ‫מתחילת הפרויקט‪ ,‬מה מאפשר נקיטת פעולות תיקון בשלב מוקדם‬ ‫דרכים למימוש הפוטנציאל הכספי‪ -Reuse Packing -‬מר נעם הנקין‪ ,‬מנכ"ל ‪EcoHandling‬‬ ‫מנועי הצמיחה בסקטור העסקי‬ ‫•‬ ‫עלות ישירה ‪-‬‬ ‫•‬ ‫עלות כח אדם ‪ -‬ניהול‪ ,‬תכנון‪ ,‬רכש‪ ,‬בקרה‪ ,‬מלאי‪,‬‬ ‫•‬ ‫עלות תפעולית ‪ -‬שינוע‪ ,‬אחסון‪,‬‬ ‫•‬ ‫עלות עקיפה ‪-‬‬ ‫אריזה חד פעמית‬ ‫מחזור‪ ,‬השמדה‪,‬‬ ‫יתרונות אריזה רב פעמית‬ ‫‪‬‬ ‫עלות שימוש‬ ‫‪‬‬ ‫סדרת יצור אחידה‬ ‫‪‬‬ ‫מוצר איכותי ברמה גבוהה‬ ‫‪‬‬ ‫רכש חד פעמי‬ ‫‪‬‬ ‫עמיד בשרשרת ההספקה‬ ‫‪‬‬ ‫סטנדרט ברור של השילוח‬ ‫‪‬‬ ‫אין הוצאות פינוי‬ ‫‪‬‬ ‫בטיחות עובדים‬ ‫‪‬‬ ‫אחסון בטוח‬ ‫אריזה רב פעמית תחליף אריזה חד פעמית כאשר הגורם החזק בשרשרת האספקה יכול‪ ,‬רוצה‪ ,‬ומחליט שזה‬ ‫יקרה‪.‬‬ ‫הגורם החזק בשרשרת מכתיב את אופי האריזה‬ ‫•‬ ‫שיקולים תפעוליים‬ ‫•‬ ‫שיקולי נוחות‬ ‫•‬ ‫שיקולי רווח‬ ‫•‬ ‫קשרים עם לקוחות‪/‬ספקים אחרים‬ ‫•‬ ‫עלות רגולציה‬ ‫עלויות‬ ‫•‬ ‫עלות האריזה כחלק קטן מעלות המוצר‬ ‫•‬ ‫השקעה ראשונית גדולה‬ ‫•‬ ‫יתרון לגודל ‪ -‬לא תמיד מתאים לכמויות קטנות‬ ‫•‬ ‫עסקאות לזמן ארוך‬ ‫•‬ ‫עלות ארגונית‪ :‬תכנון‪ ,‬אחסון‪ ,‬ניהול מלאי‪ ,‬בלאי‬ ‫•‬ ‫עלות לא ברורה מספיק למקבל ההחלטות‬ ‫יש פתרונות בשוק‪:‬‬ ‫•‬ ‫קנייה‬ ‫•‬ ‫השכרה לפי שימוש ‪ /‬זמן ‪ /‬כיוון אחד‬ ‫•‬ ‫הסכמי תחזוקה אחסון ושטיפה‬ ‫•‬ ‫שירותי ניהול מלאי‬ ‫•‬ ‫שירותי ניהול הסכמים עם שותפים בשימוש‬ ‫התמחות העוסקים בענף‪:‬‬ ‫•‬ ‫התאמת המוצר‬ ‫•‬ ‫פיתוח ‪ /‬קנייה ‪ /‬הספקה‬ ‫•‬ ‫בניית תהליך ה ‪FLOW‬‬ ‫•‬ ‫ניהול ההסכמים עם השותפים בסבב‬ ‫•‬ ‫שמירה על רמת מלאי מוסכמת‬ ‫•‬ ‫תמיכה תפעולית‪ :‬החזרות‪ ,‬תיקונים‪ ,‬ניקיון‪ ,‬ביטוח‪,‬‬ ‫•‬ ‫הצגת תמונת המלאי בזמן אמיתי‬ ‫דומה לתפעול רכבים‪:‬‬ ‫•‬ ‫השכרה לטווח קצר‬ ‫•‬ ‫השכרה לטווח ארוך‬ ‫•‬ ‫ליסינג מימוני‬ ‫•‬ ‫ליסינג תפעולי‬ ‫•‬ ‫קנייה‬ ‫•‬ ‫הסכם תחזוקה‬ ‫•‬ ‫אחריות‬ ‫היכן נמצא הפוטנציאל הכספי הטמון באריזה לשימוש רב פעמי?‬ ‫בכל שילוח שמשתמשים באריזה מתכלה מקרטון‪ ,‬עץ‪ ,‬פלסטיק חד פעמי‬ ‫לוגיסטיקה חכמה‪ -‬פתרון מחויב בפיתוח יכולות ‪ -e-Commerce‬מר אורי קליינר‪ ,‬מנהל שיווק‪,‬‬ ‫יוניטרוניקס‬ ‫ייחודיות ואתגרים במערך ה‪eCommerce-‬‬ ‫• ריבוי הזמנות‬ ‫• מגוון פריטים גבוה במיוחד‬ ‫• מס' שורות (פריטים) קטן בהזמנה‬ ‫• אריזה מותאמת למוצר וללקוח(‪)B2C‬‬ ‫• משלוחים עד בית הלקוח (ריבוי נקודות קצה)‬ ‫• תיאום משלוחים בחלון זמן מובטח‬ ‫• עקיבות (‪ (Traceability‬לאורך כל התהליך‬ ‫• רגולציות ותנאי סחר מוקפדים‬ ‫• עמידה ברף גבוה מאוד לשביעות הרצון‪:‬‬ ‫• אין טולראנס לאיחורים‬ ‫• ‪ 2%‬אי דיוקים‬ ‫• ‪ 522%‬תאימות הזמנה‬ ‫• דרישה למידע זמין בכל עת (שקיפות מידע מקוונת)‬ ‫תרגום האתגרים לדרישות לוגיסטיות‬ ‫מהירות אספקה גבוהה (זמן תגובה קצר)‬ ‫‪ ‬תהליכים "עוקפי מחסן" (‪(Cross Dock / Direct supply‬‬ ‫‪ ‬קיצור זמני אספקה ע"י קיצור זמני הליקוט (‪)Pick by Item‬‬ ‫‪ ‬קיצור זמני הליקוט ע"י עבודה בשיטת ‪Goods-To-Man‬‬ ‫‪ ‬אופטימיזציה באמצעות מערכת ‪ WMS‬מתקדמת – ‪Pick Waves‬‬ ‫דרישה לאספקת מוצרים בהתאמה אישית‬ ‫‪ ‬התאמת גודל האריזה לנפח ההזמנה‬ ‫‪ ‬פעילויות ‪ VAS‬בהתאם להגדרות מראש (בעדיפות אצל היצרן)‬ ‫‪ ‬יעילות מקסימאלית בעמדות האריזה‪ :‬אמצעים‪ ,‬ארגונומיה‪ ,‬שיטה‬ ‫עקיבות לוגיסטית לאורך כל שרשרת האספקה‬ ‫‪ ‬קיום מערכת מידע מתאימה‪:‬‬ ‫‪ ‬אינטגרטיבית‬ ‫‪ ‬מקוונת‬ ‫‪ ‬מאפשרת עקיבות מלאה וסגירת המעגל הלוגיסטי במלואו – מה"קליק" של הצרכן עד לאספקת המוצר‬ ‫במפתן הדלת (‪)POD‬‬ ‫‪ ‬תהליכי החזרה מובנים‬ ‫גמישות בניתוב המשלוחים‬ ‫‪ ‬יישום תוכנת הפצה מתאימה‪:‬‬ ‫‪ ‬יכולת לניתוב המשלוח לכל יעד‪ ,‬כולל פיצול למספר יעדים‪.‬‬ ‫‪ ‬שקיפות המידע למזמין ולמקבל‬ ‫‪ ‬תהליכי קבלה ומסירה מהירים (מקוונים)‬ ‫‪ ‬אופטימיזציה של קווי הפצה‪/‬צירים‬ ‫שימוש ביכולות של מיקור‪ -‬חוץ(‪)Outsourcing‬‬ ‫‪ ‬ניצול ביתרון לגודל‬ ‫‪ ‬חסכון בהשקעות ראשוניות במיוחד בהקמת עסק‬ ‫מערכת קהילת הים בישראל‪ :‬חדשנות טכנולוגית בסחר הימי‪ -‬מר אמירעם היידקר‪ ,‬ראש אגף‬ ‫מערכות מיד‪ ,‬חברת נמלי ישראל‬ ‫סחר הימי בישראל‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 99 %‬מהמטענים הנכנסים למדינת ישראל משונעים דרך הים‪ ,‬כ‪ 12 -‬מליון טון בשנה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כ ‪ 0.1‬מליון מכולות משונעות בשנה בנמלי ישראל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫להמחשת הכמויות‪ :‬אניה אחת שפורקת ‪ 5,122‬מכולות וטוענת ‪ 5,122‬מכולות (יש מספר ביום)‬ ‫‪ 52 X 0,222‬מטר אורך משאית = ‪ 02,222‬מ' = ‪ 02‬ק"מ !!‬ ‫מטרות ויעדי תס"ק‪-‬ים‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫שיפור כושר התחרות של המשק הישראלי‪ :‬פישוט תהליכים‬ ‫קיצור זמן שרשרת האספקה בקהילת הסחר הימי‬ ‫חסכון בתשומות בכל התהליכים האדמיניסטרטיביים‬ ‫לעבודה מול הנמלים ומול הממשלה‪ :‬כתובת אחד למסירת המידע וקבלת משובים‬ ‫‪ Single Window‬ייעול התהליכים התפעוליים בנמלים‪ ,‬בתובלה היבשתית‪ ,‬בהמתנת אניות וכד'‬ ‫מבדיל בין העולם הראשון לשלישי‪ :‬מונע מגדל בבל‪ ,‬בירוקרטיה חסכון אדיר ללקוחות הנמלים‬ ‫‪ ‬מהו תס"ק‪-‬ים? תשתית לאינטגרציה‬ ‫פלטפורמה אנושית וטכנולוגית לשילוב כל השותפים העסקיים‬ ‫שותפים בתס"ק‪-‬ים‬ ‫ועדת היגוי תס"ק‪-‬ים בראשות‪:‬‬ ‫רשות הספנות והנמלים‬ ‫המכס‬ ‫חברת נמלי ישראל הופקדה על ניהול ויישום המערך‬ ‫בתס"ק‪-‬ים שותפים כל הגורמים המרכזיים בקהילת הים‪:‬‬ ‫חברות הנמל‬ ‫סוכני המכס‬ ‫משלחים בינלאומיים‬ ‫סוכני אוניות‬ ‫חברות תובלה‬ ‫מסופים חיצוניים‬ ‫יבואנים ויצואנים‬ ‫נציגי לקוחות הנמלים‬ ‫יעול תהליכים באמצעות תס"ק‪-‬ים‬ ‫‪Rail‬‬ ‫‪roads‬‬ ‫‪Rail‬‬ ‫‪Terminals‬‬ ‫‪Exporter/‬‬ ‫‪Importer‬‬ ‫‪Freight‬‬ ‫‪forwarder‬‬ ‫‪Truck‬‬ ‫‪company‬‬ ‫‪Shipping‬‬ ‫‪agency‬‬ ‫‪Depot‬‬ ‫‪Custom‬‬ ‫‪agency‬‬ ‫‪Container‬‬ ‫‪Terminal‬‬ ‫‪Port‬‬ ‫‪authority‬‬ ‫‪Carrier‬‬ ‫‪Other‬‬ ‫‪Authorities‬‬ ‫תס"ק‪-‬ים יעילות בסחר הימי‬ ‫כל תהליכי הליבה של היבוא והיצוא דרך הים הם ללא ניירת‪:‬‬ ‫התהליך הלוגיסטי‬ ‫תהליך האדמיניסטרטיבי המסחרי‬ ‫סחורות בשווי מאות מליוני ‪ ₪‬ביום משתחררות ללא ניירת‪ :‬לאחר שעברו ‪:‬‬ ‫בדיקות מכסיות‬ ‫תשלומי מסים‬ ‫תשלומי אגרות נמל‬ ‫בדיקות בטחוניות‬ ‫בניית מסלולי הפצה דינמיים בזמן אמת ובמענה למספר מטרות בו זמנית‪ -‬ד"ר יובל הדס‪ ,‬ראש תחום‬ ‫לוגיסטיקה‪ ,‬המחלקה לניהול‪ ,‬אונ' בר‪-‬אילן וד"ר אורן נחום‪ ,‬המחלקה לניהול‪ ,‬אונ' בר‪-‬אילן‬ ‫ בניית מסלולי הפצה הינה בעיה המוכרת לכל ארגון שמנהל מערך הפצה‬‫ הבעיה של בניית מסלולי הפצה אופטימאליים‪ ,‬מוכרת בספרות כבעיית ניתוב רכבים ( ‪Vehicle‬‬‫‪)Routing Problem‬‬ ‫מהם מסלולי הפצה אופטימאליים‬ ‫• המטרה של כל ארגון היא מקסימום רווח‬ ‫• בכדי להשיג מקסימום רווח‪ ,‬הארגון נוקט בפעולות שונות‪ ,‬כאשר בתחום ההפצה המטרה היא להגיע‬ ‫למינימום עלויות הפצה‪.‬‬ ‫• עלויות ההפצה נובעות ממספר גורמים‪ ,‬בניהם‪:‬‬ ‫מספר כלי הרכב‬ ‫תשלומים לנהגים‬ ‫עלויות הנובעות מהמסלולים עצמם‬ ‫עלויות דלק‬ ‫בלאי‬ ‫קנסות‬ ‫• מסלולי הפצה אופטימאליים הינם מסלולי הפצה‪ ,‬מבין כל מסלולי ההפצה האפשריים‪ ,‬שבהם עלויות‬ ‫ההפצה הן מינימאליות‬ ‫האתגרים היום‬ ‫• מגוון גדול של נתונים ממקורות שונים‬ ‫• איכות הנתונים‬ ‫• מודל חישובי מורכב‬ ‫שיפורים טכנולוגיים‬ ‫בעשור האחרון חלו שיפורים טכנולוגיים רבים שמאפשרים לנו שליטה טובה יותר בצי כלי הרכב שלנו‬ ‫•‬ ‫• מערכות איכון (‪ )GPS‬מאפשרות לנו לדעת את המיקום המדויק של כל כלי רכב‬ ‫• תקשורת סלולארית מאפשרת שידור מיקומו של כל כלי רכב ישירות למרכז השליטה של הארגון‬ ‫• מערכות ‪ GIS‬מאפשרות בנוסף להצגה גרפית של כלי הרכב על מפה חייה‪ ,‬לבצע ניתוחים שונים על‬ ‫רשת הכבישים‬ ‫• מערכות תבוניות לתחבורה (‪)ITS‬‬ ‫• כיצד ניתן לנצל התפתחויות טכנולוגיות אלו על מנת לבנות מסלולי הפצה טובים יותר ?‬ ‫מערכות תבוניות לתחבורה (‪)ITS‬‬ ‫• מערכות משולבות של טכנולוגיות תקשורת‪ ,‬בקרה‪ ,‬מחשבים ומידע המיועדים להתקנה ברכב או‬ ‫בתשתיות הדרך במטרה לשפר את כלל ביצועי מערכת התחבורה ואת רמת הבטיחות בדרכים‬ ‫• תחומי פעילות‬ ‫• בקרת תנועה וניהול מצבי גודש תנועה‬ ‫• מערך התחבורה הציבורית (אוטובוסים‪/‬רכבות)‬ ‫• מערכות לסיוע בנהיגה לשיפור בטיחות התנועה בדרכים‬ ‫• מערך זיהוי וניטור בכבישי אגרה‬ ‫• זימון ופינוי נתיבים לרכב הצלה וביטחון‬ ‫• ניהול צי רכב‬ ‫• ניהול תעבורת מטענים‪/‬משאיות‬ ‫• אכיפה אוטומטית של חוקי התעבורה‬ ‫• מערכות לשיפור מערך החנייה (בדגש על מוקדי הצפיפות)‬ ‫• דיאגנוסטיקה של מהלך הנהיגה ותחקור‬ ‫• איתור רכב גנוב‪/‬חשוד‬ ‫האתגרים מחר‪ -‬חדשנות בתכנון מערכי הפצה‬ ‫• ה‪ ITS-‬מהווה זרז ומסיר חסמים‬ ‫• נתוני תנועה בזמן אמת‬ ‫• שיפור באיכות הנתונים‬ ‫• מעבר מניתוח סטטי לניתוח דינמי‬ ‫• זמני הנסיעה אינם קבועים במשך היום‬ ‫• דרישות הלקוחות משתנות במהלך היום‬ ‫• מעבר מניתוח חד מימדי לניתוח רב‪-‬מימדי‬ ‫• מספר רב של מאפיינים המשפיעים על קבלת ההחלטה‪:‬‬ ‫• עלות‪ ,‬זמן‪ ,‬גודל צי רכב‪ ,‬שביעות רצון‪...‬‬ ‫הפתרון המוצע‬ ‫תכנון‬ ‫• תכנון מסלולי נסיעה בהתחשב‪:‬‬ ‫• מספר מטרות‬ ‫• זמני הנסיעה המשתנים‬ ‫• בחירת מסלולים‬ ‫תפעול‬ ‫• כוון מחדש של כלי הרכב ע"י שינוי המסלולים‬ ‫• שינוי מסלולי הנסיעה מתבסס על מידע חדש שמגיע למערכת‪:‬‬ ‫• זמני הנסיעה ברשת הכבישים‬ ‫• מיקומם של כלי הרכב‬ ‫• דרישות חדשות של הלקוחות‬ ‫כלים לפתרון‬ ‫• בכדי לתת פתרון נבחר להשתמש באלגוריתמים אבולוציוניים‬ ‫• משפחה של כלים המבוססים על מערכות טבעיות לפתרון בעיות‪:‬‬ ‫• אלגוריתם גנטי‬ ‫• אלגוריתם מושבות נמלים‬ ‫• אלגוריתם דבורים‬ ‫• אלגוריתם מערכת חיסונית‬ ‫• אופטימיזציית הנחיל‬ ‫• היתרונות של אלגוריתמים אלו הם‪:‬‬ ‫• מסוגלים לפתור (בקירוב) וביעילות בעיות סבוכות‬ ‫• מתאימים לפתרון בעיות מרובות מטרות‬ ‫• אלגוריתמים אלו עובדים בשלבים‪:‬‬ ‫בכל שלב מתקבל פתרון כלשהו‬ ‫פתרון זה מהווה בסיס לבניית הפתרון בשלב הבא‬ ‫ניתן‪ ,‬בקלות יחסית‪ ,‬לתקן פתרון כלשהו (בהתאם לנתונים חדשים המתקבלים‬ ‫מהשטח)‪ ,‬כך שבשלב הבא יתקבל פתרון חדש שמתאים לתנאי המציאות‬ ‫החדשים‬ ‫לסיכום‬ ‫• הטכנולוגיה יכולה לסייע לשיפור מערכות ההפצה היום‬ ‫• יש אפשרות לפתח מערכות הפצה מתקדמות‬