‫‪1‬‬ ‫בית‪-‬המשפט העליון בירושלים‬ ‫בשבתו כבית‪-‬משפט גבוה לצדק‬ ‫‪.1‬‬ ‫עמותת "מבוי סתום"‪ ,‬ע‪.‬ר‪580268183.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫פלונית‬ ‫‪.3‬‬ ‫נעמ"ת‪ ,‬תנועת נשים עובדות ומתנדבות‪,‬‬ ‫ע‪.‬ר‪580044261 .‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫ויצ"ו‪ ,‬הסתדרות עולמית לנשים ציוניות‪,‬‬ ‫ע‪.‬ר ‪527750321‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫ארגון תמורה ‪ -‬הארגון למאבק משפטי‬ ‫באפליה ע‪.‬ר‪527407271 .‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫קולך – פורום נשים דתיות ע‪.‬ר‪527322136 .‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫קול האישה‪ ,‬ע‪.‬ר‪527241474 .‬‬ ‫כולם ע"י ב"כ עוה"ד בתיה כהנא‪-‬דרור ו‪/‬או גלי עציון‬ ‫ו‪/‬או יפעת ביטון ו‪/‬או הדס גרוסמן ואחרים מרחוב‬ ‫התעשייה ‪ 8‬ירושלים‬ ‫טלפון‪ 20-2820080 :‬פקס‪20-2822126 :‬‬ ‫העותרים‬ ‫נגד‬ ‫‪.1‬‬ ‫בית הדין הרבני הגדול ירושלים‬ ‫‪.0‬‬ ‫בית הדין האזורי ירושלים‬ ‫מרח' המלך ג'ורג' ‪02‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫רפאל כהן ת"ז ‪24221600‬‬ ‫מרח' ברוך דובדבני ‪ 21‬ירושלים‬ ‫המשיבים‬ ‫עתירה למתן צו על תנאי‬ ‫מוגשת בזאת עתירה למתן צו על תנאי המורה למשיבים לבוא וליתן טעם‪:‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫מדוע לא יקבע בית המשפט הנכבד כי יש להותיר את המשיב ‪ 1‬במאסר‪ ,‬כפי שהורה בית הדין‬ ‫הרבני הגדול מיום ‪;28/20/0220‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫מדוע לא יבוטלו החלטות בית הדין הגדול מיום ‪ 28/20/0220‬ו ‪ 8/2/0221‬המורות לאישה‬ ‫להמציא פס"ד לדחיית תביעת הנזיקין של האישה נגד הבעל‪ ,‬כתנאי להפעלת חוק בתי דין‬ ‫רבניים (קיום פסקי דין של גירושין)‪ ,‬תשנ"ה‪ ,2992-‬החלטה שניתנה בהעדר סמכות ותוך‬ ‫פגיעה קשה בעקרון כיבוד הערכאות וכללי הצדק הטבעי‪ ,‬ובזכות הקניין של העותרת ‪;0‬‬ ‫במקביל‪ ,‬עם הגשת העתירה מוגשת בקשה לצו ביניים‪.‬‬ ‫וזה דבר העתירה‬ ‫הצדדים לעתירה‬ ‫העותרים‪-‬‬ ‫העותרת מס' ‪ ,1‬עמותת "מבוי סתום"‪ ,‬היא עמותה ללא כוונת רווח‪ ,‬הפועלת מאז שנת‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪ 1995‬למען מסורבות גט ועגונות בישראל‪ ,‬הן בסיוע למסורבות גט ועגונות במאבקן‬ ‫לקבלת הגט‪ ,‬והן בחתירה למען השגת פתרון כולל לבעיית סרבנות הגט‪.‬‬ ‫הסיוע שמעניק הארגון לנשים מסורבות הגט כולל סיוע משפטי ותמיכה רגשית במאבקן עד‬ ‫לקבלת הגט‪ .‬הסיוע המשפטי כולל ייעוץ והכוונה ראשוניים לנשים החוששות שבעליהן עלולים‬ ‫לסרב לתת להן גט‪ ,‬וייצוג משפטי בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים‪ .‬התמיכה‬ ‫הנפשית שלנו עוזרת לנשים להתמודד עם הלחץ הנפשי הנובע מהיותן עגונות ומסורבות גט‪ .‬בין‬ ‫היתר פועלת "מבוי סתום" לקידום וניסוח הצעות חוק ולהעלאת המודעות הציבורית‬ ‫ומציאת פתרונות הלכתיים לנושא‪.‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫העותרת מס' ‪ 2‬הינה מסורבת גט מזה כ‪ 22-‬שנים כפי שיפורט להלן‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫העותרת מס' ‪ 3‬נעמ"ת‪ ,‬תנועת נשים עובדות ומתנדבות‪ ,‬הינה ארגון הנשים הגדול בישראל‪,‬‬ ‫בעל פריסה רחבה ביותר בישראל – כשלושים לשכות ליעוץ משפטי‪ .‬נעמת פועלת לקידום‬ ‫השוויון בין המינים בישראל‪ ,‬להגנה על זכויותיהן של נשים בישראל בעבודה‪ ,‬במשפחה‬ ‫ובחברה; ובכלל זה הגנה על נשים שהן קורבנות אלימות במשפחה ונשים עגונות ומסורבות‬ ‫גט‪ .‬ובין היתר‪ ,‬בסיוע‪ ,‬יעוץ וייצוג נשים בענייני המעמד האישי בכלל‪ ,‬ונשים עגונות‬ ‫ומסורבות גט בפרט‪ ,‬בערכאות השונות; קידום וניסוח הצעות חקיקה וניהול מאבקים‬ ‫ציבוריים בעניינן‪.‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫העותרת מס' ‪ ,6‬ויצו ‪,‬הסתדרות עולמית לנשים ציוניות‪ ,‬הינה תנועת נשים בעלת פריסה‬ ‫רחבה ביותר בישראל‪ ,‬הפועלת ‪,‬בין היתר‪ ,‬לקידום השוויון בין המינים בישראל‪ ,‬להגנה על‬ ‫זכויותיהן של נשים בישראל בעבודה‪ ,‬במשפחה ובחברה; ובכלל זה הגנה על נשים שהן‬ ‫קורבנות אלימות במשפחה ונשים עגונות ומסורבות גט‪ .‬ובין היתר‪ ,‬קידום וניסוח הצעות‬ ‫חקיקה וניהול מאבקים ציבוריים בעניינן‪ ,‬וכן סיוע‪ ,‬יעוץ וייצוג נשים בענייני המעמד‬ ‫האישי בכלל‪ ,‬ונשים עגונות ומסורבות גט בפרט‪ ,‬בערכאות השונות‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫העותרת מס' ‪ ,2‬ארגון "תמורה"‪ ,‬הוא מרכז משפטי למניעת הפליה בישראל‪ ,‬אשר ייעודו‬ ‫הוא להשתמש במשפט ככלי יעיל ומוביל להפסקת הפליה ולקידום השוויון‪ ,‬בעיקר דרך‬ ‫שימוש בדיני הנזיקין‪ .‬במרכז מתנהלת פעילות ליטיגטורית‪ -‬התנדבותית ענפה וכן פעילות‬ ‫חינוכית ולוביסטית‪-‬חקיקתית לקידום מטרות אלה‪ .‬התיקים המאפיינים את המרכז‬ ‫מתמקדים בשני תחומים עיקריים‪ :‬ייצוג משפטי של נשים הסובלות מהפליה שיטתית על‬ ‫רקע מגדרן‪ ,‬וכן ייצוג משפטי של אוכלוסיות מוחלשות הסובלות מאפליה שיטתית על רקע‬ ‫מוצאן‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫העותרת מספר ‪ ,2‬תנועת 'קולך ‪ -‬פורום נשים דתיות'‪ ,‬נוסדה בשנת תשנ"ח (‪ )2998‬במטרה‬ ‫להוביל שינוי חברתי ותודעתי בנושא שוויון מגדרי בקהילה הדתית בישראל; להפיץ את‬ ‫ערכי השוויון והכבוד ההדדי‪ ,‬לפעול לשוויון הזדמנויות לנשים בתחום הציבורי‪ ,‬לקדם את‬ ‫זכויותיהן בספירה הדתית וההלכתית‪ ,‬לתקן את העדר השוויון במעמדן האישי בנישואין‬ ‫הדתיים ולהיאבק באופן נחרץ בכל צורה של אלימות מגדרית‪.‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫העותרת מספר ‪ ,8‬עמותת 'קול האישה'‪ ,‬עמותה הפועלת מזה ‪ 28‬שנים לקידום כלכלי‬ ‫וחברתי של נשים בירושלים‪' .‬קול האישה' פועלת בקרב קבוצות נשים בשכונות ברחבי‬ ‫העיר ירושלים ופיתחה תוכניות מגוונות להעצמה כלכלית וחברתית‪ .‬המקום פותח את‬ ‫דלתותיו בפניי קהילות נשים מגוונות ומהווה מרכז לפעילות נשים רב תרבותית‪ .‬מודל‬ ‫העבודה של 'קול האישה' מבוסס על גישה הוליסטית שאינה מתמקדת בבעיה או‬ ‫בסימפטום בודדים‪ ,‬אלא מתייחסת למכלול הצרכים של נשים להעצמה ולמימוש אישי‪,‬‬ ‫חברתי ותרבותי‪.‬‬ ‫המשיבים‪-‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫המשיב מס' ‪ ,1‬בית הדין הרבני הגדול‪ ,‬שהוציא מלפניו את ההחלטות נשוא עתירה זו‪-‬‬ ‫ביום ‪ ( 25.11.2012‬מצ"ב לעתירה כנספח עת‪ )2/‬וביום ‪( 18.12.2012‬מצ"ב לעתירה‬ ‫כנספח עת‪ )1/‬וביום ‪( 8.22.0220‬מצ"ב לעתירה כנספח עת‪.)27/‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫המשיב מס' ‪ ,2‬בית הדין הרבני האזורי ירושלים‪ ,‬שהוציא מלפניו את ההחלטה נשוא‬ ‫עתירה זו‪ ,‬מיום ‪ 12.22.22‬ששימשה גם היסוד לערעור שהגישו העותרים בבית הדין הרבני‬ ‫הגדול (מצ"ב לעתירה כנספח עת‪.)2/‬‬ ‫‪.22‬‬ ‫המשיב ‪ 3‬הינו בעלה של העותרת ‪ 2‬אשר מזה למעלה מעשור מונע מאשתו‪ ,‬העותרת ‪ 2‬את‬ ‫גטה‪.‬‬ ‫הרקע העובדתי‪-‬‬ ‫‪.22‬‬ ‫העותרת ‪( 0‬להלן גם‪" :‬האישה")‪ ,‬והמשיב ‪( 1‬להלן גם‪" :‬הבעל")‪ ,‬נישאו כדמו"י בשנת‬ ‫‪.1995‬‬ ‫‪.20‬‬ ‫ביום ‪ 29.12.02‬הגישה האישה תביעת גירושין לבית הדין הרבני‪.‬‬ ‫‪.21‬‬ ‫ביום ‪ 11.1.06‬קבע בית הדין האזורי בפסק דין (מצורף לעתירה כנספח עת‪ ,)3/‬כי הבעל‬ ‫חייב לתת גט לאשתו בתוך שלושים יום‪ ,‬וכן לתת לה את כתובתה ותוספת כתובתה‪ .‬עוד‬ ‫‪4‬‬ ‫קבע בית הדין כי "אם הבעל לא יתן גט לאישה במועד הנ"ל ביה"ד יחיל עליו את כל‬ ‫הסנקציות לפי חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין תשנ"ה‪.")55-‬‬ ‫‪.26‬‬ ‫הבעל לא נתן לאישה את הגט‪ ,‬ובית הדין הפעיל בהחלטה מיום ‪( 22.3.06‬מצורפת לעתירה‬ ‫כנספח עת‪ )4/‬את צווי ההגבלה כנגד הבעל לפיהם‪ :‬יוצא נגדו צע"י מהארץ; יהיה מנוע‬ ‫מלקבל דרכון ישראלי‪ ,‬להחזיק בו או להאריך תוקפו; יהיה מנוע מלקבל או להחזיק‬ ‫רישיון נהיגה; יהיה מנוע מלהתמנות‪ ,‬להיבחר או לשמש במשרה ע"פ דין או במשרה בגוף‬ ‫מבוקר; יהיה מנוע לעסוק במקצוע שהעיסוק בו מוסדר ע"פ דין או להפעיל עסק הטעון‬ ‫רישוי; יהיה מנוע לפתוח או להחזיק חשבון בנק או למשוך שיקים מחשבון בנק‪.‬‬ ‫יצוין‪ ,‬כי מדובר בכל צווי ההגבלה האפשריים לפי החוק‪.‬‬ ‫‪.22‬‬ ‫גם צווי ההגבלה לא הועילו‪ ,‬והבעל עמד בסירובו לתת גט לאשתו‪.‬‬ ‫‪.22‬‬ ‫בעקבות סירובו של הבעל פנתה האישה לבית הדין בבקשה לכפות את הבעל במאסר לתת‬ ‫גט‪.‬‬ ‫‪.28‬‬ ‫הבעל הודיע לבית הדין כי הוא מוכן לתת גט בכפוף לכך שהאישה תוותר על כתובתה‪.‬‬ ‫האישה הודיעה כי אינה מוכנה לוותר על כתובתה‪ ,‬שניתנה לה בזכות וכדין‪ ,‬כפי שנקבע ביום‬ ‫‪( 22.2.22‬נספח עת‪" :)3/‬הבעל חייב לשלם לאשה את כתובתה ותוספת כתובתה בסך‬ ‫חמישים וחמישה אלף דולר" וכי היא מבקשת לכפות את הבעל במאסר לתת לה גט‪.‬‬ ‫‪.28‬‬ ‫בהחלטת בית הדין האזורי מיום ‪( 28.5.08‬מצורפת לעתירה כנספח עת‪ )5/‬נדחתה בקשת‬ ‫האישה לכפיית גט לאור הסכמתו של הבעל לתת גט‪ ,‬לתת מחצית הדירה ומזונות עבר‪ .‬יש‬ ‫להדגיש כי ביה"ד לא ביטל את חיוב הגט‪ ,‬אלא דחה את בקשת הכפייה‪.‬‬ ‫‪.29‬‬ ‫בעקבות הפרתו של הבעל את ההסכם עליו סוכם בבית הדין האזורי‪ ,‬הגישה האישה ערעור‬ ‫לבית הדין הגדול על פסק הדין מיום ‪( 08.22.28‬מצ"ב לעתירה עת‪5/‬א)‪.‬‬ ‫‪ .02‬ביום ‪ 9.12.08‬לאור הסכמת הצדדים‪ ,‬פסק בית הדין הגדול על גירושין בגט פיטורין (מצורף‬ ‫לעתירה כנספח עת‪ -.)6/‬וקבע כי בית הדין האזורי יסדיר את הגט‪ .‬על אף פסק הדין‬ ‫המשיך הבעל לעגן את האישה ולא קיים אחר פסק הדין לתת גט לאישה‪.‬‬ ‫‪.02‬‬ ‫בייאושה‪ ,‬ביום ‪ 30.11.10‬הגישה העותרת ‪ 2‬תביעת נזיקין על נזק נפשי בגין סרבנות גט‬ ‫לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים (מצורפת לעתירה כנספח עת‪.)0/‬‬ ‫‪.00‬‬ ‫ביום ‪ 30.10.11‬התנה בית הדין הרבני האזורי בירושלים את קביעת התיק לסידור הגט בכך‬ ‫שהאישה תדחה את תביעתה הנזיקית נגד הבעל‪" :‬לא יסודר הגט בביה"ד כל עוד לא‬ ‫תידחה תביעת הנזיקין שהוגשה נגד הבעל" (מצורף לעתירה כנספח עת‪.)2/‬‬ ‫‪.01‬‬ ‫ביום ‪ 9.22.22‬הגישה העותרת ‪ 2‬ערעור לבית הדין הרבני הגדול על החלטה זו (מצורף‬ ‫לעתירה כנספח עת‪.)5/‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪.06‬‬ ‫ביום ‪ 13.12.11‬נערך דיון בביה"ד הרבני הגדול (פרוטוקול מצורף לעתירה כנספח עת‪)17/‬‬ ‫במהלכו הגיעו הצדדים להסכם גירושין‪" ,‬נוסח הסכם הגירושין מוקרא בנוכחות הצדדים‬ ‫ובאי כוחם" והחלו בהליך של סידור גט "הבעל‪ :‬אני נותן את הגט לפי רצון בית הדין" אך‬ ‫ברגע מסירת הגט התחרט הבעל והותיר את האישה בעגינותה‪.‬‬ ‫‪.02‬‬ ‫ביום ‪ 20.12.11‬פנתה האישה לבית הדין האזורי בירושלים בהודעה על ביטול הסכם‬ ‫הגירושין בשל הפרתו של הבעל ובבקשה מבית הדין להודיע על ביטול ההסכם לאור הפרת‬ ‫ההסכם ועמידת הבעל בסירובו ליתן גט לאשתו (מצורף לעתירה כנספח עת‪.)11/‬‬ ‫‪.02‬‬ ‫ביה"ד האזורי ירושלים הבהיר ב‪ 3.1.12-‬כי הסכם הגירושין המאושר בבה"ד כפוף לסידור‬ ‫הגט אא"כ הוסכם על הצדדים במפורש על קבלת תוקף פס"ד בטרם הגירושין (מצורף‬ ‫לעתירה כנספח עת‪.)12/‬‬ ‫‪.08‬‬ ‫ביום ‪ 22.1.12‬הוזמנו הצדדים באופן דחוף לבית הדין הגדול לשמיעת ערעור לאחר שהבעל‬ ‫התחרט ברגע האחרון מלתת גט לאחר שהגיעו להסכם (מצורף לעתירה כנספח עת‪.)13/‬‬ ‫‪.08‬‬ ‫ביום ‪ 23.5.12‬נקבע בפסק דין בבית משפט לענייני משפחה כי בהסכמת הצדדים תביעת‬ ‫הנזיקין תימחק ללא צו להוצאות (מצורף לעתירה כנספח עת‪.)14/‬‬ ‫‪.09‬‬ ‫ביום ‪ 13.6.12‬קבע ביה"ד הרבני האזורי י‪-‬ם את מועד הגט ל‪ 1.7.12-‬בשל חוסר הסכמת‬ ‫הבעל לדון בעניין הגט בהרכב חסר (מצורף לעתירה כנספח עת‪.)15/‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫ביום ‪ 16.10.12‬קבע בית הדין הגדול להרחיב את צווי ההגבלה שהוטלו על הבעל ולהטיל‬ ‫עליו מאסר בפועל לקיום פסקי הדין לגירושין למשך שישה חודשים‪ .‬ביה"ד קבע כי‬ ‫המאסר יחל מיום ‪( 20.10.12‬מצורף לעתירה כנספח עת‪ .)16/‬בית הדין הורה לעצור את‬ ‫הבעל בפקודת מעצר מיידית עד יום ‪. 30.11.12‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫ביום ‪ 18.10.12‬נקבע מועד סידור הגט ליום ‪ 21.10.12‬בבית הדין הרבני הגדול‪ ,‬ועוד נקבע‬ ‫כי במידה שיסודר הגט פיטורין בפועל בן הצדדים בית הדין האזורי ישחרר את הבעל‬ ‫ממעצרו (מצורף לעתירה כנספח עת‪.)10/‬‬ ‫‪.10‬‬ ‫ביום ‪ 21.10.12‬הגיע הבעל מבית המאסר והחל להתנות תנאים למתן הגט‪ .‬בה"ד הגדול‬ ‫הורה להחזיר את הבעל למאסר משום שאינו מסכים לסידור הגט (מצורף לעתירה כנספח‬ ‫עת‪.)12/‬‬ ‫‪.11‬‬ ‫ביום ‪ 25.10.12‬ביה"ד הרבני הגדול דחה את בקשת הבעל לשחרורו המיידי ממאסר שכן‬ ‫התנאי לשחרורו הינו הפקדת ערבות כספית או סידור הגט (מצורף לעתירה כנספח‬ ‫עת‪.)15/‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪.16‬‬ ‫ביום ‪ 25.11.2012‬אישר ביה"ד את החלטת בה"ד הגדול מיום ‪( 02.22.20‬יום הדיון) בו‬ ‫קבע בית הדין כי המדובר בתיק עיגון קשה אשר "ביה"ד לא ראה מנוס משימוש באמצעי‬ ‫החריף של כפיה ע"י מאסר" וכן דוחה את טענת ב"כ הבעל‪ ,‬המערער על סמכות ביה"ד‬ ‫לקבל החלטת מאסר‪( .‬מצורף לעתירה כנספח עת‪.)2/‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫ביום ‪ 18.12.12‬אישרר את החלטתו מיום ‪( 25.11.2012‬נספח עת‪ .)2/‬בית הדין החליט על‬ ‫המשך מאסרו של הבעל והורה להפעיל על הבעל מאסר לששה חודשים‪ .‬עם זאת‪ ,‬התנה‬ ‫ביה"ד את המשך המאסר בכך שהאישה תמציא לבית הדין פס"ד הדוחה את תביעת‬ ‫הנזיקין‪ ,‬שאם לא כן יבטל ביה"ד את ההחלטה על כפית גט בדרך מאסר‪ .‬בלשונו של בית‬ ‫הדין‪:‬‬ ‫"הצגת דחיית התביעה‪ ,‬תומצא לביה"ד תוך ‪ 17‬ימים מהיום‪ .‬במידה ולא יומצא‬ ‫פס"ד הנ"ל יבוטל פס"ד לכפיה"‬ ‫(העתק החלטה מיום ‪ 28/20/0220‬מצורף לעתירה כנספח עת‪)1/‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫יודגש‪ ,‬ביה"ד הגדול מצא כי התמלאו התנאים להפעלת כפיית גט בדרך של מאסר‪ ,‬למרות‬ ‫זאת‪ ,‬ולמרות שבאותה עת לא היתה כל תביעת נזיקין תלויה ועומדת‪ ,‬דרש מהעותרת ‪0‬‬ ‫לדחות את תביעתה הנזיקית‪ ,‬אף במחיר ביטול החלטתו שלו עצמו לכפיית גט‪ ,‬שהתקבלה‬ ‫כדין ובסמכות‪ ,‬ללא כל תנאי ואף אם הבעל ימשיך לעמוד בסירובו לתת לאישה את גטה‪.‬‬ ‫‪.18‬‬ ‫ביום ‪ 8/2/21‬התקיים דיון בבית הדין הגדול‪ ,‬בו הגישה העותרת ‪ 0‬לבית הדין ייפוי כוח‬ ‫בלתי חוזר המוכן להפקדה בבית הדין ואשר מייפה את כוחו של בית הדין לבקש פסק דין‬ ‫מבית המשפט לענייני משפחה לדחיית תביעת הנזיקין נגד הבעל‪ ,‬בכפוף לקבלת הגט‪ .‬בית‬ ‫הדין לא קיבל את הצעת ב"כ העותרת ‪.0‬‬ ‫‪.18‬‬ ‫ביום ה ‪ 28/2/21‬התקבלה במשרדי ב"כ העותרת ‪ 0‬החלטת בית הדין מיום ה‪8/2/21 -‬‬ ‫המאשרת את ההחלטה מיום ‪ 18.12.12‬המורה לעותרת להמציא פס"ד מבית המשפט‬ ‫לדחיית תביעת הנזיקין כתנאי להמשך כפיית הבעל במאסר ‪ .‬העותרת נדרשה להגיב עד‬ ‫ליום ‪( 26/2/21‬תאריך שכבר עבר בעת קבלת החלטה זו) (מצורף לעתירה כנספח עת‪)02/‬‬ ‫‪.19‬‬ ‫ביום ה‪ 02/2/21 -‬הגישה ב"כ העותרת לבית הדין הגדול בקשה דחופה לעיכוב ביצוע‬ ‫ההחלטה לביטול פס"ד לכפיה במאסר‪ ,‬וזאת לצורך הגשת עתירה שעניינה להותיר את‬ ‫סרבן הגט במאסר ולא להתנות את המאסר בדחיית תביעת הנזיקין‪ .‬וכן צוין כי ההחלטה‬ ‫התקבלה במשרדנו ביום חמישי ו' שבט‪ ,28.22.21 ,‬ובה נקבע כי תינתן שהות להגיב עד ג'‬ ‫שבט‪ 26.22.21 ,‬אך ההחלטה ניתנה לאחר מועד התגובה‪( .‬מצורף לעתירה כנספח עת‪)02/‬‬ ‫‪.62‬‬ ‫ביום ‪ 02/2/21‬החליט בית הדין הגדול כי הוא דוחה את בקשת עיכוב הביצוע של העותרת‪.‬‬ ‫וקבע כי במידה והעותרת לא תמציא פסק דין לדחיית הנזיקין עד ליום ‪06/2/21‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ישוחרר הבעל בערבות צד ג' על סך ‪ 222,222‬שקל‪( .‬מצורף לעתירה כנספח עת‪)00/‬‬ ‫‪.62‬‬ ‫בהחלטתו זו למעשה מודה בית הדין כי מחד התמלאו התנאים להטיל על הבעל אמצעי‬ ‫כפיה החמורים ביותר ‪ -‬מאסר‪ .‬זאת בשל היותו סרבן גט‪ .‬מאידך בית הדין מונע מהאישה‬ ‫סעד‪ ,‬רק בשל מדיניות עקרונית‪ ,‬שבפועל אינה קשורה למקרה הספציפי‪.‬‬ ‫‪.60‬‬ ‫כך מצאה עצמה העותרת ‪ 0‬בין הפטיש לסדן במצב שבו עליה לבחור בין שמירה על זכויות‬ ‫יסוד שלה לבין קבלת סעד המגיע לה על פי דין מערכאה במדינת ישראל המחויבת ליתן לה‬ ‫את הסעד במקרה הספציפי‪.‬‬ ‫‪.61‬‬ ‫והבעל? הבעל הסרבן מעגן את אשתו כבר כעשור; הבעל הסרבן אשר בית הדין קבע כי‬ ‫לאור התנהגותו אין מנוס מלהטיל עליו את אמצעי הכפיה החמור ביותר – מאסר‪ .‬אותו‬ ‫סרבן גט ייצא ממאסרו במסגרת מאבק סמכויות שאין לו דבר וחצי דבר עם התיק‬ ‫הספציפי‪ .‬ייהנה מן ההפקר‪ .‬והרי לך ‪ -‬חוטא יוצא נשכר‪.‬‬ ‫‪.66‬‬ ‫בנסיבות העניין לא נותר לעותרת ‪ 0‬אלא לבקש סעד מאת בית משפט נכבד זה‪.‬‬ ‫טיעוני העתירה‬ ‫‪. 62‬‬ ‫עתירה זו עיקרה בניסיונם של המשיבים ‪ 2‬ו ‪ ( 0‬בית הדין הרבני האזורי ו בית הדין‬ ‫הגדול )‪ ,‬לדחוק את בתי המשפט האזר ח יים בכלל ובתי המשפט למשפחה בפרט ‪,‬‬ ‫מ סמכותם הברורה‪ ,‬לדון ולתת סעד בתביעות נזיקין במשפחה‪ .‬זאת מבלי שהעניין‬ ‫דרוש כלל לצורך הכרעה בתיק הספציפי‪ ,‬תוך פגיעה ב זכויותיה היסודיות של‬ ‫העותרת ‪ 0‬ותוך העדפת מצב בו החוטא – הבעל סרבן הגט יוצא נשכר‪.‬‬ ‫‪. 62‬‬ ‫הלכה היא‪ ,‬כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיה ם של בתי‬ ‫הדין הרבניים בין אם הן מקובלות עליו מבחינת העקרונות או התוצאה ובין אם‬ ‫לאו (ראו למשל‪ :‬בג"ץ ‪ 2202/22‬פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים‬ ‫(פורסם בנבו ‪ ;) 2.6.0222 ,‬בג"ץ ‪ 8880/22‬פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול (פורסם‬ ‫בנבו ‪ ; ) 02.20.0222 ,‬בג"ץ ‪ 22828/22‬פל וני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו ‪,‬‬ ‫‪ ; ) 00.2.0228‬בג"ץ ‪ 2206/28‬פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול (פורסם בנבו ‪,‬‬ ‫‪.)) 00.22.0228‬‬ ‫‪. 68‬‬ ‫ה תערבות בית משפט זה בהחלטות בתי דין דתיים מוגבלת למקרים קיצוניים של‬ ‫חריגה מסמכות‪ ,‬פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי‪ ,‬סטייה מהוראות חוק המכוונות‬ ‫לב ית הדין הדתי‪ ,‬או כאשר נדרש סעד מן הצדק מקום שהעניין אינו בסמכותו של‬ ‫בית משפט או בית דין אחר (סעיפים ‪( 15‬ג) ו ‪( -‬ד)( ‪ ) 4‬ל חוק יסוד‪ :‬השפיטה ; (ר' גם‬ ‫בג " ץ ‪ 8638/03‬סימה אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול ‪ ( ,‬פורסם בנבו)‪ ,‬בג"ץ‬ ‫‪ 5182/93‬לוי נ' בית הדין הרבני האזורי ‪ ,‬רחובות ‪( ,‬פורסם בנבו )‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪. 68‬‬ ‫בענייננו‪ ,‬מדובר בהחלטה המצדיקה את התערבותו של בית משפט נכבד זה‪.‬‬ ‫החלטת המשיב ‪ 1‬יש בה חריגה כה קיצונית מסמכותו‪ ,‬ובשלה נדרש גם סעד מן‬ ‫הצדק בשל פגיעה בזכויות יסוד כפי שיפורט להלן‪.‬‬ ‫‪. 94‬‬ ‫כאמור‪ ,‬ביום ‪ 02/22/0220‬קבע בית הדין הרבני הגדול החלט ה גורפת כי עצם‬ ‫השימוש בתביעת נזיקין ‪ ,‬יש בה משום כפייה למתן גט ועל כן פוגעת בסמכויות‬ ‫ביה"ד ו מת ערבת בשיקוליו‪ .‬זאת למרות שבאותה נשימה קב ע בית הדין הגדול כי‬ ‫"אין מנוס משימוש בכפיה ע"י מאסר‪ "...‬בית הדין חזר על הקביעה בהחלטותיו‬ ‫מיום ‪ 8/2/0221 , 28/20/0220‬ו ‪ .02/2/0221‬במקביל ואף הפך את העותרת ‪ 0‬לבת ערובה‬ ‫למדיניותו זו‪ .‬זאת כאמור מבלי שהדבר נדרש כלל לצורך החלטתו‪.‬‬ ‫‪. 22‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬מדובר ב קביעה גורפ ת וכללית ‪ ,‬קביעה ש לא נדרשה כלל לגופו של עניין‪,‬‬ ‫גם משום ש במועד הדיון לא היתה כלל תביעת נזיקין תלויה ועומד ת בפני בית‬ ‫המשפט לענייני משפחה ( תביעתה של העותרת ‪ 0‬נמחקה ביום ‪. ) 01.22.20‬‬ ‫‪. 22‬‬ ‫במקרה דנא בית הדין כבר מצא הלכה למעשה כי מדובר בסרבן גט שאין מנוס אלא‬ ‫להפעיל נ גדו את אמצעי הכפייה החמורים ביותר‪ .‬בית הדין כבר מצא כי יש להטיל‬ ‫על הבעל את הסנקציות הכבדות ביותר‪ ,‬סנקציות גופניות של מאסר בפועל‪.‬‬ ‫‪. 20‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬כל מטרתה של ההחלטה ‪ ,‬שניתנה שלא לגופו של המקרה הספציפי אינה‬ ‫אלא "ניסיון השתלטות" של בית הדין על התחום‪ ,‬זאת תוך דחיקת רגליו של בית‬ ‫המשפט לענייני משפחה שלא כדין‪ ,‬מ לדון בעניין שהוא בתחום סמכותם הברורה‪,‬‬ ‫הקבועה בחוק בתי משפט לענייני משפחה ‪ .‬זאת תוך הפרה ברורה ובוטה של עקרון‬ ‫כיבוד הדדי בין הערכאות‪.‬‬ ‫‪. 21‬‬ ‫אף חמור מכך‪ ,‬החלטה זו נועדה לחסום בני זוג ‪ ,‬מטבע הדברים נשים בעיקר‪,‬‬ ‫מלפנות לק בלת סעד של פיצוי בגין נזקים שגרם להם בן הזוג השני‪ ,‬בשל סירובו‬ ‫ליתן את הגט ‪ .‬ויודגש‪ ,‬מדובר ב נזקים ממשיים כגון מניעת הזכות להביא ילדים‬ ‫לעולם‪ ,‬כאב וסבל וכיוב' ‪ .‬בכך פגע בית הדין הגדול בזכו יו ת יסוד בסיסי ו ת ביותר‬ ‫– זכות הגישה לערכאות‪ .‬והזכות לתבוע נזיקין ‪.‬‬ ‫‪ .26‬כב' השופט גרינברגר בתמ"ש ‪ 1922/22‬פלונית נ' פלוני ואח'‪ ,‬פ"מ כרך תשס"א ‪ ,0222‬עמ' ‪:09‬‬ ‫"זכותה של אישה לקבוע לעצמה מתי ברצונה לנתק קשרי נישואין ומתי ברצונה‬ ‫להתחתן מחדש‪ .‬רצונה 'לכתוב את סיפור חייה' כרצונה ועל פי בחירתה הינו זכות‬ ‫יסוד אשר ודאי תמצא את מקומה בזכות המסגרת האמורה‪ .‬שאיפתה של האישה‬ ‫הרוצה בגירושין להגשים את הוויתה האישית כאדם חופשי הקובע את גורלו‪,‬‬ ‫ראויה לכל הגנה כחלק בלתי נפרד מכבודה כאדם‪."...‬‬ ‫‪. 22‬‬ ‫החלטתו זו של בית הדין אינה מכירה בזכותה זו של האישה‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪. 22‬‬ ‫וחמור מכך‪ ,‬במקרה דנא‪ ,‬בית הדין מוכן להוציא את הבעל לחופשי‪ ,‬בניגוד‬ ‫לקביעתו שלו עצמו שיש לכפות על הבעל ציות בדרך של מאסר ‪ ,‬שלא כדין ובניגוד‬ ‫לכללי הצדק‪ ,‬רק על מנת לשמר את שליטתו בכל המרחב‪.‬‬ ‫‪. 28‬‬ ‫לא זו אף זו‪ ,‬בשל רצונו של בית הדין לחסום כל גישה לערכאות אחרות הוא‬ ‫מאלץ את האישה להגיש את תביעתה מחדש‪ ,‬כל זאת רק על מנת לבקש ול קבל‬ ‫פסק דין נגד עצמה ‪ .‬להבטיח כי לא תהיה לה כל דרך לקבל פיצוי על נזקי העבר‪.‬‬ ‫‪. 28‬‬ ‫מצב זה הוא בלתי סביר ובלתי נסבל‪ .‬בית הדין אינו מוסמך להורות לצד לסגור‬ ‫הליך בלתי תלוי בערכאה אחרת ‪ .‬לא כל שכן‪ ,‬אין בית הדין מוסמך ל הורות ל צד‬ ‫ל פתו ח מחדש הליך בערכאה אחרת ‪ ,‬רק בכדי לבקש פסק דין נגד עצמו‪ ,‬רק על מנת‬ ‫ש אותו צד יאבד לעד את זכותו לסעד מאותה ערכאה‪.‬‬ ‫‪.29‬‬ ‫ויודגש מדובר בשתי תביעות נפרדות‪ .‬כל אחת מהן נמצאת בסמכותה של ערכאה אחרת‪.‬‬ ‫תביעת הנזיקין צופה פני עבר ומבקשת פיצוי על הנזקים שכבר נגרמו לתובע‪/‬ת בשל אי‬ ‫מתן ‪ /‬קבלת הגט‪ .‬אין בכוחה לכפות את הבעל ליתן גט‪ .‬תביעת הגירושין צופה פני עתיד‪.‬‬ ‫אין בכוחה לכפר או לפצות על נזקי העבר‪ .‬תביעת הגירושין נמצאת בסמכותו הבלעדית של‬ ‫בית הדין הרבני‪ .‬תביעת הנזיקין נמצאת בסמכותו הבלעדית של בית המשפט האזרחי‪,‬‬ ‫בענייננו‪ ,‬בית המשפט לענייני משפחה‪ .‬אין כל קשר בין התביעה המתנהלת בבית הדין‬ ‫לגירושין לתביעת הנזיקין‪.‬‬ ‫‪.22‬‬ ‫תביעות הנזיקין הינן תביעות לפיצוי כספי בלבד‪ ,‬מכוח דיני הנזיקין – תביעות הנזיקין אינן‬ ‫מתייחסות לאכיפת התחייבות בעל או אילוצו למתן הגט‪ ,‬אלא לדרישת אישה לקבל‬ ‫פיצויים בגין נזקים אשר לטענתה נגרמו לה מהתנהגותו של הנתבע‪ ,‬גרידא‪( .‬לעניין זה ר'‪:‬‬ ‫תמ"ש ‪ 2861/20‬כ‪ .‬נ' כ‪( .‬לא פורסם); תמ"ש ‪ 1922/22‬פלונית נ' אלמוני‪ ,‬פ"מ התשס"א (‪)2‬‬ ‫‪ ;)0222( 09‬תמ"ש ‪ 29082/21‬כ‪.‬ש נ' כ‪.‬פ (טרם פורסם); תמ"ש ‪29682/22‬פלונית נ' עיזבון‬ ‫המנוח פלוני ז"ל (טרם פורסם))‪.‬‬ ‫‪.22‬‬ ‫בנסיבות המקרה דנא‪ ,‬לא קיים כל ספק כי המסכת העובדתית יוצרת עוולה‪ .‬הרי אף בית‬ ‫הדין הרבני אמר את דברו בצורה נחרצת‪ ,‬כי הבעל חויב לגרש את אשתו‪ ,‬הבעל הפר את‬ ‫החיוב ולא קיים אותו וגרם בכך לאשה נזקים מרובים במהלך השנים הרבות של סרבנותו‬ ‫לשחררה‪.‬‬ ‫המשיבים פעלו תוך חריגה מסמכות‬ ‫‪.20‬‬ ‫בית הדין הרבני הינו ערכאת שיפוט ממלכתית שהוקמה מכוח חוק שיפוט בתי דין רבניים‪,‬‬ ‫(נישואין וגירושין) תשי"ג‪( 1953-‬להלן‪ :‬חוק שיפוט בתי דין רבניים) וממנו הוא שואב את‬ ‫‪11‬‬ ‫כוחו וסמכויותיו‪ .‬אין לו לבית הדין אלא אותה סמכות שהוענקה לו לפי החוק (השופט‬ ‫זמיר בבג"צ ‪ 3269/95‬יוסף כץ נ' בית הדין האזורי בירושלים‪ ,‬פד"י נ(‪.))4‬‬ ‫‪.21‬‬ ‫לבית הדין הוקנתה בסעיף ‪ 6‬לחוק שיפוט בתי דין רבניים סמכות לכפית מתן גט וקבלתו‬ ‫ובחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) הוקנתה לו הסמכות להורות על‬ ‫מאסר‪ ,‬כפי שעשה בענייננו‪ .‬באף לא אחת מהוראות חוק אלו ו‪/‬או בהוראות החוק‬ ‫האחרות הנוגעות לבתי הדין‪ ,‬לא מוקנית לו לבית הדין סמכות להתערב בהליכים‬ ‫משפטיים אחרים‪ ,‬בערכאות אחרות‪ ,‬אשר הצדדים מעורבים בהם ובפרט להורות להם‬ ‫אלו צעדים לנקוט כלפי הליכים אלו‪.‬‬ ‫‪.26‬‬ ‫דרישת בית הדין מהאישה להגיש תביעה מחדש רק על מנת לקבל פסק דין נגד עצמה אף‬ ‫עולה כדי פגיעה בעקרון הבסיסי והמהותי של כיבוד בין הערכאות‪ .‬ובכל מקרה אין בית‬ ‫הדין מוסמך להורות על פתיחתו של תיק רק לשם סגירה לעד של אותה דלת בפני האישה‪.‬‬ ‫‪.22‬‬ ‫מדובר במדרון חלקלק‪ .‬היום קובע בית הדין כי תביעת נזיקין היא פגיעה בסמכות בית‬ ‫הדין ועלולה להוות חשש לגט מעושה‪ .‬מחר עלול כל עניין אחר‪ ,‬חלוקת רכוש שאינה‬ ‫מקובלת על הבעל‪ ,‬מזונות בגובה כזה או אחר וכיוב' להוות חשש לגט מעושה‪.‬‬ ‫החלטת בית הדין נגועה בחוסר סבירות קיצוני‬ ‫‪ .20‬כאמור‪ ,‬בית הדין בדק ומצא כי "אין מנוס משימוש בכפיה על ידי מאסר"‪ .‬קביעה חד‬ ‫משמעית זו מחייבת את הפעלת סמכותו של בית הדין במתן סעדים על פי דין‪ .‬בית הדין‬ ‫אכן הפעיל סמכותו‪ ,‬כנדרש על פי דין‪ ,‬אך קבע כי יבטל את החלטתו זו‪ ,‬אשר ניתנה על פי‬ ‫סמכותו וימנע מהאישה סעד‪ ,‬המגיע לה על פי דין‪ ,‬אם לא תציג בפניו פס"ד של בית משפט‬ ‫לענייני משפחה הדוחה את תביעת הנזיקין‪ .‬החלטה זו נגועה בחוסר סבירות קיצונית‪ ,‬בית‬ ‫הדין מפעיל על האישה סחטנות בלתי נסבלת‪.‬‬ ‫‪ .21‬ככלל‪ ,‬מוכרת מדיניות בית הדין שלא לדון בתביעות גירושין כל עוד תלויה ועומדת תביעת‬ ‫נזיקין‪ .‬כאמור‪ ,‬מדיניות זו כבר נגועה בחוסר סבירות וחוסר סמכות‪ .‬שהרי‪ ,‬תביעת‬ ‫הנזיקין אינה קשורה לתביעה הגירושין‪ .‬כל שמבוקש בה מבית המשפט לענייני משפחה‬ ‫לפצות את האישה על הנזק הממוני ושאינו ממוני שנגרם לה במהלך השנים בהן המתינה‬ ‫לגט ולא קיבלה‪ .‬בית המשפט לענייני משפחה אינו מתבקש ואינו מתערב בהחלטות בית‬ ‫הדין בנושא הגט‪ ,‬אלא לכל היותר מסתמך על החלטות בית הדין‪ .‬שתי התביעות אינן‬ ‫קשורות אחת לשנייה לא במישרין ולא בעקיפין‪.‬‬ ‫‪ .26‬ואולם‪ ,‬כאמור‪ ,‬בענייננו‪ ,‬הגדיל בית הדין לעשות ולאחר שבחן וראה כי מדובר במקרה שבו‬ ‫אין מנוס אלא להפעיל את סמכותו‪ ,‬ועל אף העובדה שתביעת נזיקין כלל אינה תלויה‬ ‫ועומדת בשלב זה‪ ,‬הוא מפעיל את סמכותו "על תנאי"‪ .‬בית הדין מתנה את הפעלת‬ ‫‪11‬‬ ‫סמכותו ומתן הסעד‪ ,‬לו זכאית האישה‪ ,‬בחסימת זכות הגישה לערכאה אחרת‪ .‬החלטה זו‬ ‫נגועה באי סבירות קיצונית היורדת לשורש העניין‪.‬‬ ‫בתביעות הנזיקין אין כל פגיעה בסמכות בית הדין‪-‬‬ ‫‪.22‬‬ ‫המשיב ‪ 1‬קבע כי " ‪...‬עצם השימוש בתביעת נזיקין מצד זה או אחר הנה פגיעה בסמכויות‬ ‫ביה"ד ביסוד חוק נישואין וגירושין שכן הדבר מהווה התערבות בשיקולי ביה"ד על אודות‬ ‫כפיה או אי כפיה בעניין הגירושין שהינו כאמור בסמכות בלעדית בחוק הנישואין‬ ‫והגירושין‪."...‬‬ ‫‪.22‬‬ ‫טענה זו הועלתה ונדחתה במספר החלטות של בתי משפט שהתמודדו בשאלה זו‪ .‬כפי שקבע‬ ‫כב' השופט גרינברגר בתמ"ש ‪ 3950/00‬פלונית נ' אלמוני‪ ,‬פ"מ התשס"א (‪:))2001( 29 )1‬‬ ‫" התביעה הינה לפיצוי כספי בלבד‪ ,‬וזאת על בסיס עילה בנזיקין ובנזיקין בלבד‪.‬‬ ‫ככל שהטענה היא שנגרם לאישה נזק בגין התנהגותו של הבעל‪ ,‬העובדה‬ ‫שההתנהגות המזיקה קשורה לאי מתן גט אינה מכניסה את העילה הנזיקית‬ ‫לתחום של "ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או‬ ‫תושביה" שבסמכותם הבלעדית של בתי הדין‪ ,‬גם אם המחדל באי ביצוע‬ ‫ה"אקט" הזה הינו מעשה אשר עצמו נתון לסמכותו של בית הדין"‪( .‬הדגשה‬ ‫הוספה)‪.‬‬ ‫וכן השופט מנחם הכהן בתמ"ש (י‪-‬ם) ‪ 19270/03‬כ‪.‬ש נ' כ‪.‬פ‪( ,‬פורסם בנבו))‪:‬‬ ‫"בתביעה זו‪ ...‬מטרת הסעד המבוקש‪ ,‬היא לשפות את האישה על נזקים ניכרים‬ ‫שנגרמו לה‪ ,‬כתוצאה משנים ארוכות של עגינות‪ ,‬בדידות ומצוקה נפשית שכפה‬ ‫עליה בעלה"‪.‬‬ ‫‪.28‬‬ ‫כל בתי המשפט למשפחה אשר התייחסו לטענה האמורה תמימי דעים במסקנה שתביעות‬ ‫מהסוג הזה ניתנות לסמכותו של בי ת המשפט לענייני משפחה ואינן פוגעות כהוא זה‬ ‫בסמכותו של בית הדין הרבני ( ר' גם תמ"ש (י‪-‬ם) ‪ ,9101/00‬תמ"ש (י‪-‬ם) ‪ ,12130/03‬תמ"ש‬ ‫(י‪-‬ם) ‪ ,19270/03‬תמ"ש (כ"ס) ‪. )19480/05‬‬ ‫‪.28‬‬ ‫כל בתי המשפט למשפחה אשר התייחסו לטענה האמורה תמימי דעים במסקנה שתביעות‬ ‫מהסוג הזה ניתנות לסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה ואינן פוגעות כהוא זה‬ ‫בסמכותו של בית הדין הרבני ( תמ"ש (י‪-‬ם) ‪ ,9101/00‬תמ"ש (י‪-‬ם) ‪ ,12130/03‬תמ"ש (י‪-‬ם)‬ ‫‪ ,19270/03‬תמ"ש (כ"ס) ‪. )19480/05‬‬ ‫‪.29‬‬ ‫בית הדין הרבני קובע למעשה כי בית המשפט לענייני משפחה אינו מוסמך כלל לדון‬ ‫בתביעת נזיקין שכזו וכי עצם ה"שימוש" בתביעה‪ ,‬קרי הגשתה והדיון בה‪ ,‬הם פגיעה‬ ‫בסמכות בית הדין‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪.82‬‬ ‫כאמור‪ ,‬כפי שכבר צוין‪ ,‬תביעות אלה הינן תביעות לפיצוי כספי בלבד‪ ,‬מכוח דיני הנזיקין –‬ ‫הן אינן מתייחסות לאכיפת התחייבות בעל או אילוצו למתן הגט‪ ,‬אלא לדרישת אישה‬ ‫לקבל פיצויים בגין נזקים אשר לטענתה נגרמו לה מהתנהגותו של הנתבע‪ ,‬גרידא‪( .‬לעניין‬ ‫זה ר' גם ‪ :‬תמש‪ 724022/52‬נ‪.‬ש‪ .‬ואח' נ' נ‪.‬י‪ ,‬פורסם באתר נבו‪ ,‬תמ"ש ‪ 2861/20‬כ‪ .‬נ' כ‪.‬‬ ‫(פורסם באתר נבו);תמ"ש ‪ 29082/21‬כ‪.‬ש נ' כ‪.‬פ (פורסם בנבו); תמ"ש ‪29682/22‬פלונית נ'‬ ‫עיזבון המנוח פלוני ז"ל (פורסם בנבו)‪ .‬תמ"ש(י‪-‬ם) ‪,9222/22‬ועוד)‪.‬‬ ‫‪ .82‬זאת ועוד‪ ,‬כב' השופט גרינברגר בתמ"ש ‪ 2861/20‬הנ"ל קובע‪:‬‬ ‫"‪...‬במקרה דנן‪ ,‬מאידך גיסא‪ ,‬ובתביעות דומות המוגשות לפיצויים בגין הנזקים‬ ‫שנגרמו בגין סרבנות גט‪ ,‬אין התביעה מתייחסת לאכיפת התחייבות מפורשת‬ ‫שקיבל על עצמו הבעל למתן גט כחלק מהסכם גירושין אשר אושר בבית הדין‬ ‫הרבני‪ ,‬אלא לדרישת האישה לקבלת פיצויים בגין הנזקים אשר לטענתה נגרמו‬ ‫מהתנהגותו של הבעל‪ .‬אין בפסק דין מרום כדי לחייב את המסקנה שאף קשר‬ ‫עקיף זה שבין התביעה לבין מתן הגט ניתן לסמכותו הבלעדית של בית הדין‬ ‫הרבני‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ .‬קשה לקבל את הטענה כי בית הדין הרבני הוא אשר אמור לדון בתביעה‬ ‫לפיצויים בגין סרבנות גט‪ ,‬מאחר שספק רב אם הנזקים הנטענים בתביעות מהסוג‬ ‫הזה יזכו בכלל לפיצוי על פי הדין העברי‪ ,‬אשר בו ניתן בדרך כלל להעניק פיצוי‬ ‫לנזקים נפשיים רק אם הינם תוצאה של פגיעה גופנית‪ .‬השווה‪ ,‬הרב אוריאל לביא‪,‬‬ ‫"סידור גט לאחר חיוב הבעל בפיצוי כספי לאשתו"‪,‬תחומין כו ‪( 222‬תשס"ו)‪ ,‬בעמ'‬ ‫‪...226-222‬‬ ‫בנסיבות אלו‪ ,‬כשידוע מראש שאם הייתה מוגשת לבית הדין הרבני תביעה‬ ‫לפיצויים בגין סרבנות גט הייתה התביעה מיועדת לכישלון וודאי‪ ,‬מאחר שסוג‬ ‫הנזק הנתבע "אינו נכנס בשום גדר של חיובי אדם המזיק" לפי ההלכה (ואשאיר‬ ‫לעת מצוא השאלה האם אכן עוולות וראשי נזק הקבועים בחקיקת הכנסת אינם‬ ‫בעלי מעמד הלכתי מחייב)‪ ,‬הרי שעצם העלאת הטענה נגועה בחוסר תום לב‪.‬‬ ‫(השווה‪ ,‬דבריו של הנשיא (דאז) ברק בבג"ץ ‪0010/21‬פלוני נ' בית הדין הרבני‬ ‫האזורי ת"א‪-‬יפו [פורסם בנבו])‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬כאמור‪ ,‬כל בתי המשפט למשפחה אשר התייחסו לטענה האמורה תמימי‬ ‫דעים במסקנה שתביעות מהסוג הזה ניתנות לסמכותו של בית המשפט לענייני‬ ‫משפחה‪ ,‬וכן גם דעתי‪(.‬הדגשה הוספה)‬ ‫‪.80‬‬ ‫ד"ר בני שמואלי במאמרו‪" ,‬הדור הבא של תביעות נזיקין בגין סרבנות גט כדי להשיג את‬ ‫הגט ו"כלל האחריות" של קלברזי ומלמד"‪( ,‬להלן‪" :‬הדור הבא של תביעות נזיקין")‪ ,‬קובע‬ ‫כי ביחס לתביעות נזיקיות כנגד בן משפחה‪ ,‬מתבקש סעד משני של פיצויים במקום בו לא‬ ‫ניתן הסעד הראשי של הסטאטוס‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫במקרה של נשים מסורבות גט‪ ,‬מתבקש סעד משני של פיצוים כאשר הסעד הראשי של הגט‬ ‫לא ניתן‪ .‬כך‪ ,‬אם בעל יהודי מסרב לגרש את אשתו‪ ,‬אין לאישה אפשרות לקבל את הסעד‬ ‫הראשי – הגט‪ ,‬יחד עם זאת‪ ,‬עבור הנזקים הלא ממוניים‪ ,‬שנגרמו בעצם הסירוב לתת גט‪,‬‬ ‫יכולה האישה לדרוש סעד משני של פיצויים על הפגיעה בזכותה המוגנת לאוטונומיה‪ ,‬על‬ ‫זכותה לכבוד ולאפשרות ההשתחררות מהנישואים‪ ,‬והיכולת להינשא לאחר‪( ,‬זכות‬ ‫המוכרת כזכות בינלאומית)‪.‬‬ ‫עוד קובע ד"ר שמואלי במאמרו‪ ,‬כי גם כאשר כוונתה של האישה אינה לקבלת הסעד‬ ‫המשני אלא להמרת זכותה לסעד משני‪ ,‬בעסקה סיבובית‪ ,‬לסעד הראשי‪ ,‬דהיינו לגט‪ ,‬עדיין‬ ‫בית המשפט בוחן את טענת האישה על פי העילות הנזיקיות‪ .‬יודגש‪ ,‬אין משמעות למניע‬ ‫של האישה בבואה לתבוע את ניזקה‪ .‬אף אם הדין האישי מכשיר את הסטאטוס בו‬ ‫האישה למעשה עגונה‪ ,‬בית המשפט לענייני משפחה ‪ ,‬יכול לקבוע תג מחיר לסרבנות אם‬ ‫יש בכך משום עוולה‪.‬‬ ‫העוולה הנזיקית‪ ,‬קובע שמואלי‪ ,‬נבנית על החלטת בית הדין הרבני כי על הבעל לגרש את‬ ‫אשתו‪ ,‬החלטה שאותה הבעל אינו מקיים ובית הדין אינו אוכף אותה כלפיו‪ .‬משמעות‬ ‫הדבר היא כי במשור הסטאטוס אין שינוי – האישה עדיין נשואה לבעל‪ .‬פירוש הדבר הוא‬ ‫כי הסעד ראשי לא ניתן‪ .‬כל שנותר לבית המשפט‪ ,‬הוא לבחון האם סרבנות זו עולה כדי‬ ‫עוולה על פי דיני הנזיקין ‪ .‬משקבע בית המשפט שהתקיימו יסודות העוולה הנזיקית‪,‬‬ ‫פתוחה הדרך להעניק פיצויים כסעד משני‪.‬‬ ‫כל שקורה לאחר מכן‪ ,‬אליבא ד'שמואלי‪ ,‬דהיינו אם הסעד המשני הופך לעסקה סיבובית ‪,‬‬ ‫הוא עניין פרטי של הצדדים היכול להשפיע לכל היותר במישור כשרות הגט בבית הדין‬ ‫הרבני‪ ,‬אך אין בו כדי לפגוע כהו זה בלגיטימיות המהלך של העסקה הראשונה בחסות בית‬ ‫המשפט לענייניי משפחה ‪ .‬יודגש כי לדעת העותרות‪ ,‬כפי שיפורט בהמשך‪ ,‬אין בתביעה‬ ‫הנזיקית כדי להשפיע על כשרות הגט‪ ,‬אך אף אם נאמר שכן‪ ,‬הרי שאין בכך כדי לפגוע‬ ‫בסמכות בית המשפט לדון בתביעת הנזיקין‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬אף אם עצם התביעה מעוררת התנגדות בחוגי בית הדין הרבני אין בכך כדי‬ ‫לאפשר חסימתה‪ ,‬שכן לא קיימת חסינות בתביעה כנגד בן זוג‪ .‬באותה מידה‪ ,‬כאמור‪ ,‬לא‬ ‫נמצא כי תביעה נזיקית נבחנת או נחסמת לפי המניע להגשתה‪ .‬אם קיימת הוכחת של נזק‬ ‫בעקבות עוולה הינו שכל יסודות התביעה הוכחו כראוי‪ ,‬אין די בשיקולי מדינות של‬ ‫מאבקי סמכויות בכדי לחסום זכות תביעה זו‪.‬‬ ‫(ראה בנימין שמואלי "הדור הבא של תביעות נזיקין בגין סרבנות גט כדי להשיג את הגט‬ ‫ו"כלל האחריות" של קלברזי ומלמד" משפטים מא ‪ 221‬תשע"א; וגם ר' מאמרה של יפעת‬ ‫ביטון‪" ,‬עניינים נשיים‪ ,‬ניתוח פמיניסטי והפער המסוכן ביניהם – מענה ליחיאל קפלן‬ ‫ורונן פרי‪ ,‬עיוני משפט כח(‪ )1‬בעמ' ‪ ;882‬וכן ב‪ .‬שמואלי‪" ,‬פיצויי נזיקין למסורבות גט"‪,‬‬ ‫‪14‬‬ ‫המשפט י"ב (ספר זיכרון לשופט עדי אזר‪ ,‬בעמוד ‪ .))0228( 082‬וגם ‪Benjamin Shmueli,‬‬ ‫‪Tort Actions for Acts that are Valid according to Religious Family Law but‬‬ ‫‪Harm Women's Rights: Legal Pluralism in Cases of Collision between Two Sets‬‬ ‫)‪( )of Law, forthcoming in VANDERBILT J. TRANSNAT'L L. (2013‬טרם פורסם)‬ ‫‪.81‬‬ ‫יודגש כי בתי המשפט עצמם אף קבעו כי לצורך עוולת הנזיקין‪ ,‬אין הכרח בפס"ד המחייב‬ ‫או כופה גט‪ .‬בחינת פסקי הדין מלמדת‪ ,‬כי ההכרעה בתובענות אלה והקביעה האם‬ ‫סרבנות הגט עולה לכדי עוולה נזיקית‪ ,‬תיעשה על פי נסיבות כל מקרה ומקרה‪ .‬יש לבחון‬ ‫האם יש בהתנהגות הנתבע משום הפרת פסק דינו של בית הדין הרבני ואזי עשויה להיחשב‬ ‫התנהגותו משום עוולת הפרת חובה חקוקה‪ .‬לחלופין‪ ,‬גם בנסיבות בהן לא ניתנה החלטה‬ ‫על ידי בית הדין הרבני‪ ,‬המחייבת‪ ,‬או למצער ממליצה‪ ,‬לבן הזוג הסרבן להעניק את הגט‪,‬‬ ‫עשוי מחדלו לבוא בגדרי עוולת הרשלנות‪( .‬ר' למשל כב' השופט נמרוד פלקס‪ ,‬בתמש‬ ‫‪ 66068-22-22‬כ‪.‬ש‪ .‬נ' כ‪.‬ש‪( .‬פורסם בפדאור ‪) 22/29/0222‬‬ ‫גם כב' השופט ויצמן בפסק דינו בתמ"ש ‪ 29682/22‬פלונית נ' עיזבון המנוח פלוני ז"ל‬ ‫(פורסם בנבו) כותב‪ ,‬כי למעלה מן הצורך בעניין שנדון שם‪ ,‬כי אף פסק דין הנוקט בלשון‬ ‫המלצה או מצווה נחשב לפסק דין של גירושין לכל דבר ועניין‪ .‬על בעל דין לקיים‬ ‫החלטותיה של ערכאה שיפוטית כל עוד לא ניתנה החלטה המבטלת אותן או מעכבת אותן‪.‬‬ ‫וכן יש להוסיף לכך את דעות המלומדים הסותרות והקובעות כי אין נפקא מינא לדרגת‬ ‫החיוב בדברי ביה"ד הרבני ולהגשת תביעות כגון דא (ר' מאמרה של יפעת ביטון‪" ,‬עניינים‬ ‫נשיים‪ ,‬ניתוח פמיניסטי והפער המסוכן ביניהם – מענה ליחיאל קפלן ורונן פרי‪ ,‬עיוני‬ ‫משפט כח(‪ )1‬בעמ' ‪ ;882‬וכן ב‪ .‬שמואלי‪" ,‬פיצויי נזיקין למסורבות גט"‪ ,‬המשפט י"ב (ספר‬ ‫זיכרון לשופט עדי אזר‪ ,‬בעמוד ‪.))0228( 082‬‬ ‫‪.86‬‬ ‫למעלה מהדרוש יחזרו העותרות ויציינו כי במקרה דנא לא רק שניתן פסק דין לחיוב בגט‪,‬‬ ‫כך שאין כל ויכוח כי מדובר בסרבן גט‪ ,‬גם אליבא ד'בית הדין‪ ,‬אלא שבית הדין אף קבע‬ ‫כי מדובר בסרבן גט מן הסוג שאין מנוס מלהפעיל עליו אמצעי כפיה של מאסר‪.‬‬ ‫בהגשת תביעת הנזיקין אין חשש מגט מעושה‪-‬‬ ‫‪ .82‬לגישת בה"ד כל עניינה של תביעת הנזיקין הנה לצורך קבלת הסעד הראשי של הגט‪.‬‬ ‫העותרות תטענה כי גם אם אלה פני הדברים‪ ,‬אין בכך כדי לערער על כשרותו של הגט‬ ‫מחמת היותו גט מעושה‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪.82‬‬ ‫לבתי הדין הרבניים סמכות ייחודית בנושא גיטין‪ .‬עפ"י ההלכה‪ ,‬גירושין אפשריים רק‬ ‫במתן גט ע"י הבעל לאישה ורק במקרה בו הבעל נתן גט לאשתו "מרצונו החופשי" (תלמוד‬ ‫בבלי‪ ,‬מסכת יבמות‪ ,‬קי"ב ע"ב)‪ .‬בתי הדין הרבניים ממעטים לפסוק כי הבעל "חייב" לתת‬ ‫גט לאישה מחשש ל"גט מעושה"‪ .‬ואף ממעטים להשתמש בסמכויות שניתנו בחוק בתי‬ ‫הדין הרבניים (קיום פסקי דין של גירושין)‪ ,‬תשנ"ה‪ ,1555-‬מחשש ל"גט מעושה"‪.‬‬ ‫‪ .88‬המשיבים ‪ 2-0‬קבעו כי "לעיתים הדבר (תביעת הנזיקין)‪ ,‬מעמיד בספק את כשרות הגט‬ ‫כאשר אמצעי הכפייה אינם ע"פ אמות המידה ההלכתיים"‪.‬‬ ‫‪.88‬‬ ‫עם זאת כבר היו מקרים בהם ביה"ד הרבני קבע סידור גט למרות קיומה של תביעת נזיקין‪,‬‬ ‫תוך שהוכיח כי תביעת הנזיקין לא הביאה את הבעל להסכים להתגרש כי אם להיפך וע"כ‬ ‫אין בכך חשש של גט מעושה‪ .‬ביה"ד הרבני האזורי בת"א כתב בהחלטתו‪ " :‬מתוך הדברים‬ ‫שנאמרו ע"י הבעל הוברר לנו שאין קשר בין תביעת הנזיקין לרצון הבעל להתגרש ולא‬ ‫תביעת הנזיקין היא זאת שמביאה את הבעל להסכמה להתגרש ואדרבא אם לא הייתה כלל‬ ‫תביעת הנזיקין‪ ,‬הצדדים היו כבר גרושים וע"כ אין מניעה הלכתית לבצע גט פיטורין" (תיק‬ ‫מס' ‪ 364836/1‬מיום ‪ ,1.11.10‬בהרכב הרב נחום פרובר‪ ,‬הרב יוסף גולדברג והרב יצחק‬ ‫הדאיה)‪.‬‬ ‫‪.89‬‬ ‫גם בענייננו‪ ,‬הבעל עומד בסרבנותו ואינו משחרר את האישה מעגינותה‪ .‬הגשת תביעת‬ ‫הנזיקין ו‪/‬או מחיקתה‪ ,‬לא היה בהן כדי להשפיע עליו ליתן גט או לעמוד בסירובו‪.‬‬ ‫‪.82‬‬ ‫אף לגופו של הטיעון‪ ,‬ביה"ד פסק על כפיית גט באמצעות מאסר כי היא הדרך המודרנית‬ ‫ל"כופין בשוטים" והיא הדרגה החמורה ביותר לעידוד מתן גט‪.‬‬ ‫‪.82‬‬ ‫השימוש באמצעי מאסר הינו כפיית גט ישירה על הבעל‪ ,‬לעומת תביעת הנזיקין אשר‬ ‫מטרתה‪ ,‬כאמור‪ ,‬אינה כפית גט כלל‪ ,‬וגם אם יש בה משום לחץ על הבעל‪ ,‬הרי שמדובר‬ ‫בלחץ עקיף בלבד‪ .‬לפיכך‪ ,‬קביעת בית הדין אינה ברורה כלל ועיקר‪.‬‬ ‫‪.80‬‬ ‫והרי כב' דיין בית הדין הרבני הגדול כתוארו אז‪( ,‬כיום מנהל בתי הדין הרבניים)‪ ,‬הרב‬ ‫דייכובסקי כבר קבע כי‪:‬‬ ‫"גם גט שיינתן בעקבות הטלת סנקציה כספית מוגבלת‪ ...‬שאינה ממוטטת ואינה‬ ‫מהרסת‪ ,‬אלא מכבידה‪ ,‬לא ייחשב למעושה"‬ ‫(י‪ ,‬דייכובסקי‪ ,‬מידתיות בכפייה לגט‪ ,‬תחומין כז‪ .)122 ,‬בדבריו מסתמך כב' הדיין‬ ‫דייכובסיק על פסקים של הרב הרצוג והר"מ פיינשטיין והצמח צדק‪ -‬אילנות גבוהים דיים‬ ‫להיתלות בהם‪.‬‬ ‫‪.81‬‬ ‫יוצא איפה כי קיים בסיס הלכתי מוצק‪ ,‬שלא לראות בפיצוי כספי "גט מעושה"‪ .‬אין זאת‬ ‫אלא כי קביעת בית הדין בעמדה מחמירה‪ ,‬הרואה בפיצוי הנזיקי לחץ שאינו מתון‪ ,‬עיקרה‬ ‫‪ -‬ניסיון לכפות את סמכותו על המתרחש מחוץ לכותלי ביה"ד‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪.86‬‬ ‫לא זו אף זו‪ ,‬במקרה דנא‪ ,‬בית הדין כבר קבע מפורשות‪ ,‬לאחר שבחן את העניין בהיבט‬ ‫ההלכתי שלו‪ ,‬כי "אין מנוס משימוש בכפיה על ידי מאסר" קרי אפילו אם נאמר שבית‬ ‫הדין מוסמך לבחון האם הגט הוא גט מעושה‪ ,‬לאור הפיצוי הממוני‪ ,‬נזיקי‪( ,‬דבר שכאמור‪,‬‬ ‫לדעת העותרים בית הדין אינו מוסמך)‪ ,‬הרי שבמקרה זה לא מתעוררת כלל שאלת הגט‬ ‫המעושה‪ ,‬לאור החלטת בית הדין עצמו ולא היה מקום להידרש כלל לשאלה זו‪ ,‬כתנאי‬ ‫להפעלת סמכות בית הדין מכוח חוק פסקי דין של גירושין‪ .‬בסופו של יום בית הדין מחויב‬ ‫לפסוק כל מקרה לגופו‪ .‬גם אם לשיטתו‪( ,‬המוכחשת כאמור על ידי העותרות)‪ ,‬יש חשש‬ ‫כללי מ"עישוי הגט"‪ ,‬החשש אינו מתעורר כלל במקרה דנא ואין מקום לדון בו ואף‬ ‫להעלותו לא כל שכן למנוע מהעותרת ‪ 0‬סעד המגיע לה על פי דין ולהפכה בת ערובה‬ ‫למדיניות כללית של בית הדין‪.‬‬ ‫המקרה דנא מצדיק התערבות בית המשפט זה ומתן סעד "למען הצדק"‬ ‫‪.82‬‬ ‫אחת העילות הממוסדות שנקבעו בפסיקה כעילה להתערבות תחת סעד "למען הצדק" היא‬ ‫כאשר החלטת בית‪-‬דין דתי פוגעת שלא במידתיות בזכויות‪-‬יסוד אזרחיות של האדם (בג"צ‬ ‫‪ 5227/97‬דויד נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים פ"ד נה(‪.))1‬‬ ‫‪.82‬‬ ‫בענייננו‪ ,‬החלטת המשיב ‪ 1‬פוגעת בזכויות יסוד של העותרת ‪ -2‬הן זכות הגישה לערכאות‪,‬‬ ‫והן זכות הקניין המעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו‪.‬‬ ‫החלטת המשיב ‪ 1‬מהווה פגיעה בזכות הגישה לערכאות‬ ‫‪.22‬‬ ‫זכות הגישה לערכאות הוכרה זה מכבר כזכות בעלת אופי חוקתי כך‪ ,‬בעניין לוין קבע כב'‬ ‫השופט זמיר‪:‬‬ ‫"גישה חופשית ויעילה אל בית המשפט היא זכות יסוד‪ ,‬אף אם עדיין אינה כתובה‬ ‫עלי חוק יסוד‪ ,‬ובית המשפט אמור להגן עליה כמו על זכויות יסוד אחרות"‪.‬‬ ‫(ע"א ‪ 3833/93‬י' לוין נ' א' לוין ואח' [‪ ,]4‬בעמ' ‪ .)874‬ר' גם י' רבין‪ ,‬זכות הגישה לערכאות‬ ‫כזכות חוקתית‪ ,‬בורסי ‪.)2998‬‬ ‫‪.20‬‬ ‫בית משפט זה ראה בזכות הגישה לערכאות זכות שהיא אף למעלה מזכות יסוד (ר' כב'‬ ‫השופט חשין בע"א ‪ 811/92‬ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל‪ ,‬פ"ד נא (‪.)288 )1‬‬ ‫כן נקבע כי‪:‬‬ ‫"‪...‬הכרעה בין הגישות השונות תתחייב רק אם הוראה ספציפית תתפרש‬ ‫כמסייגת את זכות הגישה לרשות השופטת‪ .‬זאת כשמעקרון היסוד בדבר גישה‬ ‫חופשית לרשות שיפוטית יש לגזור עקרון פרשני‪ ,‬כי מבין האפשרויות פרשנויות‬ ‫‪17‬‬ ‫שונות‪ ,‬המתיישבות עם לשונה של הנורמה‪ ,‬יש לבכר את הפרשנות המקיימת‬ ‫זכות זו"‬ ‫(כבוד השופט גולדברג בע"א ‪ ,811/92‬שם)‪.‬‬ ‫‪.88‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬מדיניות ראויה היא זו שאינה נועלת דלת בפני מי שמבקש סעד מרשות‬ ‫שיפוטית‪ .‬הנגישות לרשויות השיפוטיות נובעת מן התפיסה שבמשטר דמוקרטי "הפונקציה‬ ‫המוסדית הראשונית המוטלת על הרשות השופטת‪ ,‬ואשר בגינה נוצר וקיים מוסד בית‬ ‫המשפט‪ ,‬היא הפונקציה של הכרעה בסכסוך" (מתוך מאמרו של הנשיא אגרנט "תרומתה של‬ ‫הרשות השופטת למפעל החקיקה" עיוני משפט י (תשמ"ד–תשמ"ה)‪ ,‬בעמ' ‪ 022‬וכן השופט‬ ‫גולדברג בע"א ‪ 811/92‬ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ פ"ד נא(‪.)288)1‬‬ ‫‪.88‬‬ ‫התניית המשיב את מתן הסעד על פי חוק קיום פסקי דין של גירושין בדחיית תביעת‬ ‫הנזיקין של העותרת ‪ ,0‬פוגעת פגיעה קשה בכבודה ובחירותה של האישה‪ .‬לעותרת ‪ 0‬נגרם‬ ‫סבל נפשי ונזק מתמשך במשך שנים רבות‪ .‬תביעת הנזיקין באה לשמור על האוטונומיה של‬ ‫העותרת ‪ 0‬ועל כבודה במהלך התקופה בה היתה (ועודנה) מסורבת גט‪( .‬ר' כב' השופט‬ ‫גרינברגר תמ"ש ‪ 1922/22‬פלונית נ' אלמוני‪ ,‬פורסם בנבו)‪.‬‬ ‫‪.89‬‬ ‫החלטת המשיב ‪ 0‬להתנות סעד שקבע שיש לתתו‪ ,‬עד אשר תדחה תביעת הנזיקין (שכאמור‬ ‫לשם כך על העותרת ‪ 0‬להגישה מחדש)‪ ,‬פוגעת בזכות היסוד של פניה לערכאות‪ ,‬פוגעת‬ ‫בכבודה של העותרת ‪ 0‬ונשים בכלל‪ ,‬ופוגעת בערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית‬ ‫ודמוקרטית‪ .‬עמדה זו של המשיב אינה עומדת בכללים הקבועים בחוק יסוד‪ :‬כבוד האדם‬ ‫וחירותו‪ ,‬ודינה להתבטל‪.‬‬ ‫‪.92‬‬ ‫לאור כל האמור לעיל‪ ,‬מניעת קבלת פיצויי נזיקין על כל הסבל שנגרם לנשים כגון העותרת‪,‬‬ ‫בשנים שהיו מסורבות גט והתניית מתן סעד על ידי בית הדין בדחיית תביעת הנזיקין נוגדת‬ ‫את תקנת הציבור ויש לבטלה מדעיקרה‪,‬‬ ‫‪.92‬‬ ‫ובמקרה דנא‪ ,‬המשיב ‪ 1‬בפסיקתו‪ ,‬ע"י התנייתו את מאסר הבעל בדחיית תביעת הנזיקין‪,‬‬ ‫באים למנוע את גישתה של העותרת ‪ 2‬לבית המשפט בתביעת נזיקין‪ .‬בכך הם פוגעים‬ ‫בזכותה החוקתית לגישה חופשית לערכאות ומגבילים את חירותה הבסיסית לתבוע את‬ ‫המגיע את נזקיה ע"פ דין‪.‬‬ ‫‪.90‬‬ ‫החלטה זו של המשיבים לא רק שמונעת מהעותרת ‪ 2‬את זכותה להיפרע בגין נזקיה‪ ,‬ובכלל‬ ‫זה הסבל שנגרם לה‪ ,‬אלא שהיא מונעת ממנה‪ ,‬שלא כדין‪ ,‬את אמצעי הלחץ היחיד והאחרון‬ ‫הנותר לה כיום לקבלת הגט מידי הבעל המתמיד בסרבנותו‪( .‬כפייתו בדרך מאסר)‬ ‫החלטת בית הדין מהווה פגיעה בחופש הקניין וגם משום כך יש לבטלה‬ ‫‪18‬‬ ‫‪.91‬‬ ‫לעותרת ‪ 0‬נגרמו נזקים רבים במהלך ‪ 22‬שנים שבהן היא מסורבת גט‪ .‬נמנעת ממנה זכות‬ ‫היסוד לשקם את חייה‪ ,‬למצוא בן זוג חדש ולהקים משפחה חדשה‪ .‬נמנעה ממנה זכות‬ ‫היסוד להרות ולהביא ילדים נוספים לעולם‪ .‬נגרמו לה נזקים של עוגמת נפש וצער ועוד‬ ‫ועוד‪ .‬כל אלה הם נזקים שהעותרת ‪ 2‬זכאית לקבל פיצוי בגינם מהמעוול‪ ,‬בעלה סרבן‬ ‫הגט‪ .‬אלה הם נזקי עבר‪ ,‬שכפי שכבר צוין חזור וציין‪ ,‬אינם קשורים ישירות לגט‪ .‬זכותה‬ ‫לפיצוי הינה זכות קניינית‪.‬‬ ‫‪.96‬‬ ‫זכות הקניין של אדם הינה זכות חוקתית בסיסית המעוגנת בסעיף ‪ 3‬לחוק יסוד כבוד‬ ‫האדם וחירותו‪" -‬אין פוגעים בקניינו של אדם"‪.‬‬ ‫‪.92‬‬ ‫כפועל יוצא וטבעי מכך‪ ,‬זכתה זכות זו למעמד גבוה ומרכזי‪ " -‬זכות הקניין הינה מן‬ ‫הזכויות בעלות העוצמה הרבה ביותר‪ ,‬והרי היא מעין זכות יסוד טבעית שהטילה עוגן‬ ‫במתחם החוקתי אף הוא" (השופט חשין‪ ,‬רע"א ‪ 8220/91‬צודלר בתיה ו‪12 -‬אח' נ' שרה‬ ‫יוסף‪ ,‬פ''ד מח(‪" ,)220 ,222 )2‬הזכות לקניין היא אבן‪-‬הפינה של המשטר הליברלי‪.‬‬ ‫באידיאולוגיה הליברלית תפשה מקום מרכזי‪ ,‬כערובה לקיומן של זכויות אחרות" (פ' להב‪,‬‬ ‫"העוז והמשרה‪ :‬בית המשפט העליון בעשור הראשון לקיומו"‪ ,‬עיוני משפט יד (תשמ"ט)‬ ‫‪.)698 ,689‬‬ ‫‪.92‬‬ ‫כבר נקבע כי‪:‬‬ ‫" אנו דנים בהוראה חוקתית‪ .‬היא נועדה להגן על רכוש הפרט‪ ,‬ועל זכותו של הפרט‬ ‫לרכוש היא בעלת משמעות מבחינת התפיסה החברתית הטמונה ביסודה‪.‬‬ ‫היא באה למנוע שלילת זכויותיו של הפרט לקניין וצמצומן‪ .‬יש לתת לה משמעות‬ ‫של הגנה אפקטיבית‪ .‬כהוראה חוקתית יש לפרשה באופן כללי ורחב‪.‬‬ ‫‪ ...‬הדגש הוא כאמור על התכלית‪ ,‬והיא בעיקרה מניעת שלילתו של מה שיש‬ ‫לאדם; זאת הפגיעה שחוק היסוד מבקש למנוע‪ .‬על‪-‬כן‪ ,‬המונח "קניין" חורג‪,‬‬ ‫לצורך ההגנה החוקתית‪ ,‬מן ההגדרה הנוהגת מישורים אחרים של דיני הקניין‬ ‫(ראה פרופ' י' ויסמן עיוני משפט טז (תש"ן) ‪ .)53‬הוא כולל לטעמי גם שלילת‬ ‫זכויות אובליגטוריות‪".‬‬ ‫(ע"א ‪ 2802/91‬בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי‪ ,‬פ''ד מט(‪108 ,002 )6‬‬ ‫(הנשיא שמגר))‪.‬‬ ‫‪.98‬‬ ‫הזכות לתבוע נזיקית על מעשה עוולה שארע לאדם מהווה זכות קניינית שלו‪ .‬לפיכך‪ ,‬זכותה‬ ‫של אישה לתבוע בדיני הנזיקין על הנזק‪ ,‬שגרם לה מעשהו של הגבר‪ ,‬שעיגן אותה הינה‪,‬‬ ‫בנוסף לכל האמור לעיל‪ ,‬גם זכות קניין כשלעצמה‪.‬‬ ‫‪.98‬‬ ‫זאת ועוד ‪ ,‬זכות התביעה בנזיקין הוכרה כזכות חוקתית ע"י בית משפט נכבד זה בצורה‬ ‫מפורשת בבג"ץ ‪ 8082/22‬עדאללה נ' שר הבטחון (פורסם בנבו‪ ,)20.20.22 ,‬שם קבל הנשיא‬ ‫ברק (כתוארו אז)‪:‬‬ ‫"זכותו של הניזוק על פי דיני הנזיקין היא חלק מרכושו ועל כן חלק מקניינו ‪.‬זאת‬ ‫ועוד ‪:‬זכותו של אדם לפיצויים בגין הפגיעה בזכותו נגד המדינה ‪,‬אף היא חלק‬ ‫‪19‬‬ ‫מקניינו ‪.‬אכן" ‪,‬הזכות לפיצויים הבאים להשיב לקדמותו את מצבו של מי שניזוק ‪...‬‬ ‫היא זכות קניינית כמשמעותה בחוק היסוד)‪ ...‬הפגיעה בזכות לפיצויים היא גם‬ ‫פגיעה בזכות הקניין (ראו פרשת המועצה האזורית חוף עזה)‪( "...‬שם‪ ,‬בפסקה ‪.)06‬‬ ‫(ראה גם מאמרו של ד"ר בני שמואלי‪" :‬הדור הבא של תביעות נזיקין"‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ 026‬הערה‬ ‫‪) 282‬‬ ‫‪.99‬‬ ‫דיני הנזיקין אף מגנים על אינטרסים נוספים שהמשפט מכיר בהם‪ ,‬ובהם אינטרסים‬ ‫חוקתיים‪ ,‬והעמיד את דיני הנזיקין על מכונם בדיוק כדי להגן מפני פגיעה בהם‪:‬‬ ‫"האחריות בנזיקין מגינה על מספר זכויות של הניזוק ‪,‬כגון הזכות לחיים‪ ,‬לחירות ‪,‬‬ ‫לכבוד ולפרטיות ‪.‬דיני הנזיקין הם אחד המכשירים העיקריים באמצעותם מגינה‬ ‫שיטת המשפט על זכויות אלה ;הם האיזון שהמשפט קובע בין זכויות הפרטים‪,‬‬ ‫בינם לבין עצמם ‪,‬ובין זכות הפרט ואינטרס הציבור ‪.‬שלילתה של האחריות בנזיקין‬ ‫או צמצומה פוגעות בהגנה על זכויות אלה‪".‬‬ ‫(ר' פרשת עדאלה‪ ,‬פסקה ‪.)02‬‬ ‫‪.222‬‬ ‫דברים אלה יפים שבעתיים למקריהן של מסורבות הגט‪ ,‬אשר האינטרסים שלהן כמעט‬ ‫ואינם מוכרים ומוגנים בכל דין אחר‪ ,‬מלבד בדיני הנזיקין‪ .‬הדין הנזיקי "נותר כמקור בודד‬ ‫כמעט‪ ,‬ולכן מרכזי‪ ,‬לשמירה על האינטרסים של נשים מסורבות‪-‬גט" (ר' ביטון‪ ,‬לעיל)‪.‬‬ ‫‪.222‬‬ ‫האינטרס של האישה‪ ,‬מסורבת הגט‪ ,‬הנפגע בעיגונה הוא זכותה לכבוד‪ ,‬ובעיקר‪ ,‬כפי שהוצג‬ ‫לעיל‪ ,‬הזכות לאוטונומיה לכתוב את סיפור חייה‪ .‬הזכות לכבוד עוגנה מפורשות בחוק‪-‬‬ ‫יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו‪ ,‬ואין ספק קל שבקלים במשמעותה החוקתית הנרחבת‪.‬‬ ‫משזוהתה הזכות לכבוד כזכות החוקתית הנפגעת במקרה של האשה מסורבת‪-‬הגט‪ ,‬ממילא‬ ‫מחויבת הפגיעה בה לעמוד במבחני החוקתיות הקבועים בפסקת ההגבלה של חוק היסוד‪.‬‬ ‫(ר' פרשת עדאלה‪ ,‬בפסקה ‪.)02‬‬ ‫‪.220‬‬ ‫לעניין זה גם קבע בית משפט נכבד זה כי‪:‬‬ ‫המשפט האזרחי קובע אפוא את זכויותיו וחובותיו של הפרט כלפי כל פרט אחר‪.‬‬ ‫הוא מגדיר מהו "הרכוש" של אדם בשיטת המשפט‪ .‬על פיו מוכרע מה ש"יש"‬ ‫לפרט ומה ש"מגיע" לו‪ .‬רכוש זה ניתן ליטול ממנו ללא הסכמתו (המפורשת או‬ ‫המשתמעת) רק מכוח הוראות מפורשות בחקיקה‪ .‬חקיקה זו צריכה להלום את‬ ‫ערכיה של מדינת ישראל (כמדינה יהודית ודמוקרטית)‪ .‬היא צריכה להיות למטרה‬ ‫ראויה‪ .‬אסור לה לחרוג מהמידה הדרושה (ראה סעיף ‪8‬לחוק‪-‬יסוד‪ :‬כבוד האדם‬ ‫וחירותו)‪ .‬אין זה עולה בקנה אחד עם תפיסות יסוד אלה‪ ,‬כי המעבר מבית‪-‬משפט‬ ‫אזרחי לבית‪-‬דין דתי יביא לאובדן של זכויות בסיסיות אלה או לפגיעה בהן‪ .‬אין‬ ‫לאפשר "הפקעת" הזכויות האזרחיות הללו‪ ,‬בלא הוראת חוק מפורשת המקיימת‬ ‫את הדרישות הקבועות במבנה החוקתי שלנו‪(.‬הדגשה הוספה)‬ ‫‪21‬‬ ‫בבג"ץ ‪ 2222/90‬בבלי נ' ביה"ד הרבני הגדול‪ ,‬פ"ד מח(‪)002 )0‬‬ ‫בענייננו‪ ,‬אין הוראת חוק מפורשת המאפשרת הפקעת זכויות אלה של העותרת ‪ 0‬בפרט‬ ‫ונשים בכלל‪ .‬ההוראה מבוססת כולה על פרשנות מגמתית של חוק שאלה אינן מילותיו‪ ,‬זו‬ ‫לא תכליתו ולא כוונתו‪.‬‬ ‫‪ .221‬החובה להעביר פגיעה בזכות נזיקית המגנה על זכות חוקתית במבחן ההגבלה החוקתי‬ ‫מוכרת לא רק במשפט הישראלי‪ ,‬כי אם גם בשיטות משפט אחרות‪ .‬ראו ‪I. Englard, The‬‬ ‫)‪Philosophy of Tort Law 125-134 (1993‬‬ ‫‪.226‬‬ ‫מבחני החוקתיות שניים המה וקבועים ועולים מעקרונות ההגבלה לחוק‪-‬היסוד‪)2 :‬‬ ‫שהמטרה לשמה נעשתה הפעולה היא מעשה ה"הולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה‬ ‫(יהודית ודמוקרטית)‪ ,‬שנועד לתכלית ראויה"; ‪ )0‬שהאמצעים לכך ראויים במובן זה שנעשו‬ ‫"במידה שאינה עולה על הנדרש"‪.‬‬ ‫‪ .222‬החלטת בית‪-‬הדין אינה עומדת באיזו ממגבלות אלה‪.‬‬ ‫‪.222‬‬ ‫ההחלטה אינה לתכלית ראויה – תכלית החלטת בית‪-‬הדין היא לפגוע בסמכות בית‪-‬‬ ‫המשפט לענייני משפחה‪ ,‬אותו הוא מדמה לראות כמי שפוגע בסמכותו שלו‪ ,‬בדונו בתביעות‬ ‫נזיקיות‪ .‬תכלית זו‪ ,‬לא רק שאינה ראויה כשלעצמה‪ ,‬היא אף מנוגדת ללשון החוקים‬ ‫המסמיכים שני גופים שיפוטיים אלה‪ ,‬ומנוגדת לעקרון הדמוקרטיה‪ ,‬המחייב רשות‬ ‫שיפוטית שלא להתערב בסמכויותיה של רשות אחרת שניתנו לה כחוק‪ .‬זוהי משמעות‬ ‫עקרון‪-‬העל הבסיסי של "עקרון החוק"‪ ,‬עליו מבוססת דמוקרטיה מתוקנת‪.‬‬ ‫‪.228‬‬ ‫ואם ימצה בית‪-‬הדין לטעון כי תכלית מעשהו למנוע מן האשה את עישוי הגט – הרי‬ ‫שמטרה זו היא עניינה של האישה לבדה ונתונה להחלטתה ולהכרעתה לבדה‪ .‬כל עוד אין‬ ‫היא עצמה מבקשת זאת מבית‪-‬הדין‪ ,‬אין הוא מוסמך כלל לקבלה במקומה‪ .‬ומכל מקום‪,‬‬ ‫כאמור‪ ,‬שאלה זו אינה עולה כלל במקרה דנא ולא היה מקום להתנות מתן סעד לאישה‬ ‫הספציפית בפגיעה כה חמורה בזכויות יסוד שלה‪.‬‬ ‫‪.228‬‬ ‫ההחלטה אינה מידתית – אף אם היה בית‪-‬משפט זה מכיר בתכליות האמורות כראויות‪,‬‬ ‫(דבר המוכחש)‪ ,‬הרי שהאמצעים שנוקט בית‪-‬הדין להשיגה – שעניינם כפייה‪ ,‬סחיטה‬ ‫באיומים של אישה‪ ,‬אילוצה לוותר על זכות מוקנית לה ככל אדם בישראל ועוד ‪ -‬כל אלה‬ ‫פוסלים את היכולת לחשיבה "מידתית"‪.‬‬ ‫‪.229‬‬ ‫המידתיות נעדרת במובהק גם מהחלטה לשחרר את הגבר סרבן‪-‬הגט ממאסרו לכפיית‬ ‫גט‪ .‬שחרור גבר ממאסר שנכפה עליו כדין‪ ,‬מבלי שחל שינוי כלשהו – מהבחינה‬ ‫‪21‬‬ ‫העובדתית או המשפטית – במצב סרבנותו או במצב הדברים שהביא להטלת הסנקציה‬ ‫עליו הוא ניצול לרעה של סמכותו השיפוטית של בית‪-‬הדין‪ ,‬שלא רק שאינו מידתי‪ ,‬הוא‬ ‫פסול מן היסוד‪.‬‬ ‫‪.222‬‬ ‫אי‪-‬סבירות כאי‪-‬מידתיות‪ :‬פעולת בית‪-‬הדין‪ ,‬כפי שנכתב לעיל‪ ,‬הינה בלתי‪-‬סבירה לא רק‬ ‫כשלעצמה‪ ,‬בנסיבות תיק זה‪ ,‬אלא באופן מזיק בהרבה‪ .‬אישור החלטה כזו יביא בהכרח‬ ‫לאובדן אמון הציבור במערכת המשפט‪ .‬ברי כי העותרת ‪ 0‬פה משמשת אך ורק כלי בידי‬ ‫בית‪-‬הדין להכנעת התופעה של ניהול תיקי נזיקין בגין סרבנות גט‪ .‬זאת ללא כל קשר‬ ‫לנסיבות המקרה הספציפי ולמעשה אף בניגוד למתבקש על פיהן‪ .‬פגיעה אישית זו בשל‬ ‫תרעומת ציבורית ורצון "לייצר מדיניות כללית"‪ ,‬ועוד כזו שהינה מנוגדת לחוק‪ ,‬הינה‬ ‫בלתי‪-‬סבירה בעליל‪ ,‬וממילא‪ ,‬בלתי מידתית‪.‬‬ ‫‪.222‬‬ ‫בית הדין אינו מוסמך להורות לאישה לוותר על זכות קניינית זו‪ ,‬כתנאי למתן סעד שבית‬ ‫הדין מוסמך ולמעשה מחויב לתיתו במקרה המתאים‪ .‬במקרה דנא‪ ,‬בית הדין כבר קבע את‬ ‫כפית הגט בדרך מאסר כסעד הראוי‪ .‬לפיכך הדרישה לדחות את תביעת הנזיקין כתנאי‬ ‫להמשך הכפייה בדרך מאסר‪ ,‬הנה לצורך קריאת תגר שאינה נצרכת בנסיבות מקרה זה ‪,‬‬ ‫(במקרה דנא מדובר בתביעה תיאורטית שאינה תלויה ועומדת)‪ .‬על אפשרות הערכאה‬ ‫אזרחית ‪ -‬בית המשפט לענייני משפחה‪ ,‬להעניק סעד של נזיקין מכוח סמכויותיה בחוק‬ ‫(ראה גם בע"מ ‪ 2304/11‬פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו‪. ))22.0.20 ,‬‬ ‫אחרית דבר‬ ‫‪.220‬‬ ‫עתירה זו הינה בראש ובראשונה ניסיון לתת סעד מן הצדק לעותרת ‪ .0‬נסיבות המקרה‬ ‫הספציפי הן חמורות מאין כמותן‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬בענייננו‪ ,‬בית הדין כבר קבע כי יש מקום לכפיית גט באמצעות מאסר והורה לאסור‬ ‫את הבעל‪.‬‬ ‫כך בענייננו‪ ,‬בית הדין מבטל את החלטתו רק לצורך הנושא "העקרוני " המאפשר לשם כך‬ ‫שחוטא – סרבן הגט – ייצא נשכר וישוחרר‪.‬‬ ‫כך בענייננו‪ ,‬הורה בית הדין לאישה להגיש מחדש את תביעתה הנזיקית המחוקה רק בכדי‬ ‫לקבל פסק דין לדחייה‪.‬‬ ‫‪.221‬‬ ‫יוצא איפה כי אפילו יטען בית הדין לבעיה הלכתית או לפגיעה בסמכותו‪ ,‬לא מוסמך בית‬ ‫הדין להפיל טענה עקרונית זו על כתפי העותרת ולמנוע ממנה את הסעדים המגיעים לה‬ ‫בבית הדין ואשר אותם למעשה כבר פסק לה בית הדין‪ ,‬רק על מנת לבסס מדיניות‪.‬‬ ‫‪.226‬‬ ‫אשר על כן‪ ,‬רק בטעמים אלה כדי לקבל את העתירה וליתן לעותרת ‪ 0‬את הסעדים‬ ‫המבוקשים‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪.222‬‬ ‫ואולם‪ ,‬עתירה זו אינה רק עתירה "פרטית"‪ ,‬שעניינה הפגיעה בזכויותיה של העותרת ‪0‬‬ ‫בלבד‪ .‬לתוצאות העתירה עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על כלל ציבור מסורבות‬ ‫הגט ועגונות בישראל ועל זכויותיהן‪ .‬אם לא תתקבל העתירה‪ ,‬עלול הדבר להביא לפגיעה‬ ‫חמורה בציבור מסורבות הגט בישראל‪ ,‬פגיעה בזכויות יסוד שלהן כגון זכות הגישה‬ ‫לערכאות‪ ,‬זכות הקניין וכיוב'‪ .‬וכך תמצאנה עצמן מסורבות גט רבות כלואות בנישואיהן‬ ‫לשנים רבות‪ .‬ללא גט ואף ללא יכולת לקבל כל פיצוי בגין נזקיהן הרבים‪ .‬מצב זה הוא‬ ‫בלתי נסבל ואין לאפשר אותו‪.‬‬ ‫‪.222‬‬ ‫אשר על כן ולאור העובדות והנימוקים המפורטים בעתירה זו מתבקש בית המשפט הנכבד‬ ‫ליתן את הסעדים המפורטים ברישא של העתירה ‪.‬‬ ‫‪ .228‬כן מתבקש בה"ד הנכבד לפסוק לעותרות את הוצאותיהן בגין עתירה זו‪.‬‬ ‫‪ .228‬מן הדין ומן הצדק להיעתר לעתירה‪.‬‬ ‫עו"ד בתיה כהנא‪ -‬דרור‬ ‫יום רביעי י"ב בשבט‪01/22/0221 ,‬‬ ‫עו"ד גלי עציון‬ ‫ד"ר יפעת ביטון‪ ,‬עו"ד‬