פלוני נ` פלונית
בית משפט לענייני משפחה בנצרת תמ"ש21852-03-10פלוני נ' פלונית תיק חיצוני: בפני כב' השופט אסף זגורי התובע: פלוני הנתבעת: פלונית נגד 1 החלטה 2 א. פתח דבר: .1 השאלה העומדת במחלוקת בין בעלי הדין הישירים וצדדים נוספים) ,ילדיהם הקטינים של הצדדים ,פרקליטות( ,הינה :האם יש לחשוף בפני התובע חלק מחומר חקירה בתיק סגור על מנת שחומר זה ישמש אותו בתביעתו הנזיקית לפיצוי בגין פרסום לשון הרע כנגד הנתבעת שהיא אם ילדיו הקטינים .בדיבור "חומר חקירה" ,נבהיר כי מדובר בין השאר בחקירת ילדים של הבן אלמוני ובפרט ,בתקליטור שבו מתועד צילום וידאו של בתם הקטנה של הצדדים אלמונית ,עת הייתה בגיל שנתיים לערך .צילום זה בוצע על ידי הנתבעת עקב חשדה ,כי התובע התעלל מינית בבתם הקטנה. יש להדגיש ,כי העתק התקליטור מצוי לא רק בידי הפרקליטות "כחומר חקירה" ,אלא גם בידי הנתבעת ,אשר יזמה וביצעה הצילום כאמור. .2 נציין עוד ,כי בנוסף ,עתר האב לעיין בחומר חקירה נוסף הקשור לתלונת האם ואילו זו האחרונה התנגדה ועתרה בתורה לקבל חומרי חקירה אחרים שיהיה בהם כדי לבסס הגנתה מפני התביעה. .3 השאלה שבמחלוקת מעלה איפוא צורך לערוך מיפוי ואיזון ראוי בין האינטרסים השונים והמתנגשים .אלא שמיפוי ואיזון אינטרסים שכזה מחייב הצגת התביעה העיקרית של התובע. 3 4 1מתוך 19 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 בית משפט לענייני משפחה בנצרת תמ"ש21852-03-10פלוני נ' פלונית תיק חיצוני: 1 ב. התביעה העיקרית: 2 .4 בתובענה שבכותרת עותר התובע לחייב את אם ילדיהם המשותפים בפיצוי בסך ₪ 100,000 3 4 בגין שלוש אלה:פרסום לשון הרע ,נזק בגין עוולת הנגישה ופיצוי בגין מניעת מפגשים עם ילדיו -מניעה שנוצרה לטענתו ,כתוצאה ישירה מהעובדה שהנתבעת הגישה כנגדו תלונות שווא וסרק במשטרה. 5 6 7 .5 התביעה מבוססת למעשה על שני רכיבים מרכזיים של "נגישה" ו"פרסום לשון הרע" : האחד מתייחס לתלונות הנתבעת במשטרה כנגד התובע בגין אלימות פיסית שנקט כלפי בנם הבכור אלמוני ובכך אף מנעה מפגשים של התובע עמו )סעיף 8לכתב התביעה( .השני, מתייחס לתלונת הנתבעת כנגד התובע ,ולפיה הוא פגע מינית בבתם המשותפת אלמונית ,עת הייתה בגיל שנתיים )סעיפים 15-16לכתב התביעה(. .6 התלונות במשטרה לא הובילו להגשת כתב אישום כלשהו כנגד התובע והן נסגרו ,כל אחת מסיבות אחרות :התלונה בגין האלימות הפיזית כלפי הבן אלמוני נסגרה "מחוסר ראיות" ואילו התלונה בגין הפגיעה המינית בבת אלמונית נסגרה "מחוסר אשמה". .7 לדברי התובע ,תלונות אלו ,אשר נסגרו זה מכבר כאמור ,פגעו בו קשות בשני מישורים : ראשית ,הן פגעו אנושות בשמו הטוב בקהילה בה הוא חי,לרבות בקרב חברים ,רבנים ומשפחות .כן נפגעו תדמיתו ושמו הטוב בקרב גורמי הרווחה שאמונים על קביעת המפגשים בינו לבין ילדיו .שנית ,הן סייעו לאם למנוע מפגשים בינו לבין ילדיו הקטינים. .8 זה המקום לציין ,כי אליבא דנתבעת ,התלונות במשטרה הוגשו בדין והן נועדו להגן על הילדים הקטינים מפני אלימותו של אביהם .היא שבה וציינה בכתב ההגנה ,כי אכן עזבה את דירת הצדדים מפאת אלימותו האכזרית והקשה של התובע כלפיה וכלפי ילדיהם הקטינים וכי הגשת התלונות במשטרה נבעה מחובתה המוסרית והחוקית לדווח על מקרי האלימות הקשים )ראה סעיפים 4 ,2ו 5-לכתב ההגנה(. 2מתוך 19 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 בית משפט לענייני משפחה בנצרת תמ"ש21852-03-10פלוני נ' פלונית תיק חיצוני: .9 הנתבעת מכחישה פרסום התלונות ברבים ; לדבריה ,היא פעלה בדיסקרטיות ונמנעה 1 מלפרסם דבר הגשת התלונה בקרב שכנים או מכרים .לראיה היא טענה ,שהתובע לא הביא 2 כל עדות ו/או מסמך היכול להעיד על כך ,כי דבר הגשת התלונות לרשויות המוסמכות הגיע 3 לאזני צדדי ג' מפיה או ממנה או ממי מטעמה )סעיף 7לכתב ההגנה(. 4 .10 הנתבעת הכחישה ,כי נעשה שימוש לרעה על ידה בהליכי משפט ו/או כי ניסתה למנוע מפגשים בין התובע לבין ילדיו הקטינים באמצעות התלונות במשטרה )סעיף 8לכתב ההגנה( .ככל שהייתה מניעה להרחיב הסדרי מפגשים בין האב לבין ילדיו ו/או שיבושים אחרים ,תלתה זאת הנתבעת בתובע ו/או בגורמי הרווחה )סעיפים 9-11לכתב ההגנה(. .11 הנתבעת טענה להגנת סעיף (8)15לחוק איסור לשון הרע ,לפיו מקום שמדובר בפרסום שנבע מחובה חוקית ו/או מוסרית הרובצת לפתחו של המפרסם והדבר נעשה בתום לב ,יהווה הדבר הגנה ראויה בפני תביעה מכוח אותו חוק .כן טענה ,כי התנהגותה ותלונתה היו סבירות בנסיבות העניין ועל כן גם מכוח סעיף 60לפק' הנזיקין ,לא ניתן לחייבה בגין עוולת הנגישה. ג. בקשת התובע לגילוי ראיה ועיון בה: .12 במסגרת תלונותיה של האם במשטרה ,נחקר הבן אלמוני בחקירת ילדים ואילו הבת אלמונית שהייתה בגיל שנתיים לא נחקרה מפאת גילה ,אך בעניינה הגישה הנתבעת למשטרה תקליטור ובו סרטון המתעד שיחה בין הנתבעת לבין בתה הקטנה ,בה היא מדובבת אותה לספר כיצד והיכן אביה פגע בה )להלן " :הסרטון" ו/או "התקליטור"(. .13 סרטון זה אינו נחלת הכלל והוא אף לא הגיע מעולם לידי התובע .העתק ממנו מוחזק בידי האם )והועבר לבקשת בית המשפט לעיונו( והעתק אחר נמסר למשטרה לצורך בירור התלונה ושקילת המשך חקירה כנגד התובע. 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 3מתוך 19 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 בית משפט לענייני משפחה בנצרת תמ"ש21852-03-10פלוני נ' פלונית תיק חיצוני: .14 במסגרת התובענה הנוכחית ולשם בירורה ,מעוניין התובע לקבל העתק התקליטור לידיו 1 והגיש בקשה מתאימה .הוא טען ,כי יש בתקליטור הנ"ל כדי להוכיח טענותיו לפיהן ,כאשר 2 הנתבעת שוחחה עם הקטינה בעניין היא למעשה דובבה את הקטינה לומר את אשר אמרה 3 ושמה מילים בפיה .התקליטור מבסס איפוא לשיטת התובע חלק ניכר מתביעתו .מצד שני 4 הוא מוסיף וטוען ,כי לא חל חיסיון כלשהו על הסרטון אשר יש בו כדי למנוע העברתו לחזקתו. 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 .15 מאחר ומדובר ברכיב עיקרי של תביעתו ובראיה חשובה ביותר עבורו ,היכולה ללמד על הכוונה והזדון בהתנהלות הנתבעת ,סבור התובע שיש לאפשר לו לעיין בתקליטור וכך תתאפשר הכרעה צודקת בתביעה .בנוסף הוא סבור ,כי שעה שמדובר בראיה מרכזית בתביעתו ,לא רק בית המשפט אמור לעיין בתקליטור אלא גם הוא -התובע. .16 בתגובתו של התובע לעמדת האפוטרופוס לדין ולעמדת הפרקליטות )המתנגדים לבקשה כפי שיבואר מיד( ,ציין הוא ,כי אין שום סיכוי שצפייה בסרטון תשפיע עליו לכעוס על בתו הקטינה אלמונית ואף לא בתת מודע ,שעה שיודע הוא זה מכבר )גם ללא צפיה בסרטון( ,כי הנתבעת היא ש"הכניסה" מילים לפיה של הקטינה .זאת ועוד ,דברים ברורים לחלוטין נרשמו בהקשר זה על האם במסגרת פסק הדין בעניין המשמורת ועל כן ,אין בגילוי או העברת הקלטת לידיו משום כל חידוש ולכן אין לקבל הטיעון לפיו יש במסירת התקליטור לידיו משום הגברת החשש כי הדבר ישפיע עליו עוד יותר ביחסו כלפי בתו. .17 כן ציין הוא בתגובתו זו ,כי אין ליתן יד לניסיון הפללה של אדם בעבירה חמורה ולא בכדי הוגשה התביעה .ב"כ התובע אף התנגד להצעת האפוטרופוס לדין ,לפיה בית המשפט )ובית המשפט בלבד( יצפה בקלטת .לשיטתו ,במצב דברים זה תיווצר סיטואציה מוזרה ובלתי שוויונית בעליל :האם כבר צפתה בתקליטור אותו יצרה והיא תמשיך להחזיק בו מצד אחד. מצד שני ,ייחשף בית המשפט לראיה שהיא בידיעת הנתבעת בלבד ואילו התובע יישאר בעלטה ראייתית לגבי תביעתו שלו. 4מתוך 19 22 23 24 25 26 27 28 29 30 בית משפט לענייני משפחה בנצרת תמ"ש21852-03-10פלוני נ' פלונית תיק חיצוני: ד. עמדת הנתבעת: .18 לדברי הנתבעת ,הבקשה מהווה מעין "מסע דיג" של אינפורמציה וזאת בניגוד לחובתו של 3 התובע להוכיח טענותיו כבר בשלב הגשת התביעה )באמצעות צירוף מסמכים המוכיחים את העוולה שנגרמה לו(. 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 1 2 .19 כן ציינה הנתבעת ,כי עסקינן בחומר חקירה חסוי שאין להעבירו לידי התובע .לחילופין טענה הנתבעת ,כי את התקליטור יש לחשוף רק לאחר הגשת ראיות הצדדים. .20 במסגרת דיון אשר התקיים ביום 26.10.11טענה הנתבעת ,כי הצגת התקליטור בפני התובע תגביר החשש ,שמא התובע שהינו אלים לדבריה ,יהווה סכנה לקטינה אלמונית)ראה עמוד 1 שורות 21-23לפרוטוקול(. .21 יודגש ,כי בדיון הנ"לובבקשה שהוגשה מאוחר יותר עתרה אף הנתבעת לקבל חומר החקירה מתיקי המשטרה וזאת על מנת לבסס הגנתה בדבר אלימותו של הנתבע .בהקשר זה של קבלת חומר החקירה )למעט הסרטון( ,דומה כי עמדות בעלי הדין דומות. ה. עמדת האפוטרופוס לדין: .22 הואיל ומדובר בתקליטור הנוגע לפרטיותה של הקטינה אלמונית אשר ממילא מונה עבורה 20 )ועבור 2אחיה( אפוטרופוס לדין בתיקים קשורים ,ראיתי לנכון לקבל גם את עמדתו ואף לאפשר לו לשם כך לעיין בחומר החקירה. 21 22 23 24 25 26 27 28 18 19 .23 האפוטרופוס לדין הצטרף לעמדת הפרקליטות והמליץ לבית המשפט למנוע את חשיפת חומר הראיות והתקליטור בפני שני הצדדים .לטענתו ההליכים המרובים אשר התקיימו בעניינם של הצדדים פגעו בקטינים וברור ,כי האינטרס של הקטינים הוא לחיות ביציבות ובשלווה ללא שהוריהם יוסיפו להתעמת האחד עם רעהו. 5מתוך 19 בית משפט לענייני משפחה בנצרת תמ"ש21852-03-10פלוני נ' פלונית תיק חיצוני: .24 כן הביע האפוטרופוס לדין חששו ,שמא צפייה של האב בקלטת תשפיע עליו לכעוס ולו 1 באופן תת מודע על הקטינה אלמונית. 2 3 .25 לטענתו ,אי צפייה של התובע בתקליטור לא תמנע את האינטרס של עשיית צדק ,שעה שבית 4 המשפט יכול לצפות בו ולגבש דעה ,האם יש בכך משום פרסום לשון הרע או נגישה אם לאו. 5 6 7 8 9 .26 על כן ,הציע האפוטרופוס לדין ,כי בית המשפט יצפה בקלטת בטרם מתן ההכרעה השיפוטית בתביעה. ו. עמדת הפרקליטות: .27 חומר החקירה שייך למשטרת ישראל .זו מיוצגת בידי פרקליטות מחוז צפון – מדור פלילי ועל כן ראיתי לנכון לבקש גם את עמדתה בסוגייה. .28 הפרקליטותהתנגדה אף היא לבקשת שני בעלי הדין לעיון בחומר חקירה ו/או להעברת הסרטון לידי התובע. .29 מבחינה נורמטיבית ,ביקשה הפרקליטות להסתמך על הנחיה פנימית מס' 14.8המוכתרת כ"בקשה מצד גורמים שונים לעיין במידע המצוי בחומר חקירה" וטענה ,כי לפי ההנחיה, עיון בתיק החקירה יתאפשר במקרים המתאימים ,על פי שיקול הדעת של הגוף המחזיק בו ותנאי הכרחי למתן אפשרות לעיין בחומר חקירה הינו קיומו של אינטרס לגיטימי לכך ואיזון בינו לבין אינטרסים מתנגשים. .30 העברת החומר בנסיבותינו תפגע ,לטעמה של הפרקליטות ,באינטרסים מנוגדים ,הגוברים על אינטרס התובע לקבל לידיו חומר החקירה .שכןלגבי דידה ,העברת חומר החקירה עשויה לפגוע פגיעה קשה בטובת הקטינים )ובקטינה אלמונית בפרט( והיענות בחיוב לבקשות של הוריהם מנוגדת לזכויותיהם של הקטינים לפרטיות ולכבוד ופוגעת בזכותם כנפגעי עבירה )סעיפים 5-7לתגובת הפרקליטות( .הפרקליטות ציינה ,כי מלכתחילה הוחלט שלא לחקור הקטינה בשעתו ,כאשר בראש שיקולי צוות החקירה ,הייתה טובת הקטינה )ואי חשיפתה ו/או תשאולה בנושא החשדות(. 10 11 6מתוך 19 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 בית משפט לענייני משפחה בנצרת תמ"ש21852-03-10פלוני נ' פלונית תיק חיצוני: 1 .31 בנוסף סבורה נציגת הפרקליטות ,כי העברת חומרי החקירה הן לאב והן לאם עלול לפגוע 2 באמון הציבור במשטרה ככתובת לתלונות של נפגעי עבירה בכלל ונפגעי אלימות במשפחה 3 בפרט )סעיף 8לתגובת הפרקליטות(. 4 5 ז. המתווה הנורמטיבי : .32 לכאורה ,אילו היה מוגש כתב אישום כנגד התובע ,ברי כי מכוח סעיף 74לחוק סדר הדין הפלילי ]נוסח משולב[ ,התשמ"ב– ,1982הוא היה זכאי לקבל מלוא חומר החקירה לידיו, לרבות התקליטור .ברם הוראת סעיף זו אינה חלה על מי שלא הוגש כנגדו כתב אישום. .33 אדנים נורמטיביים אחרים שיש לבחון ולהתחשב בהם דברים זה )של עיון וקבלת חומר חקירה בתיק סגור בו לא הוגש כתב אישום( הם בראש ובראשונה :חוק חופש המידע, התשנ"ח– ,1998חוק הגנת הפרטיות ,התשמ"ב– 1982וזכויות יסוד מהמשפט המנהלי יציר המשפט הישראלי המקובל )בגץ 10271/02אברהם פריד נ' משטרת ישראל – מחוז ירושלים ,פ"ד סב) (2006) 106 (1להלן " :פרשת פריד"(. .34 על פי אדנים אלה ,זכות העיון חשובה היא למיצוי הזכויות הדיוניות של הפרט ,ומשכך מתחייבת ההקפדה על קיומה מכללי ההגינות הבסיסיים הנוהגים ביחסים שבין אדם לרשות .אכן" ,הכלל העולה מן הפסיקה הוא ,כי מסמכים שנתקבלו על-ידי רשות ציבורית 6 7 תוך כדי שימוש בסמכות שהוענקה לה על-פי דין ,צריכים להיות גלויים ופתוחים לפני הצד הנוגע בדבר" )רע"א Alberici International 4999/95נ' מדינת ישראל ,פ"ד נ) 39 (1בעמ' 44 ).((1994 .35 ואם כך בכל הנוגע לנילון/חשוד שכנגדו הוגשה תלונה במשטרה ,הרי שעל פי חוק חופש המידע,כל אדם ,גם מי שאינו נוגע לעניין ,זכאי לקבל מידע מהרשויות הציבוריות ,בלי שיידרש להוכיח את עניינו באותו מידע ולהסביר מדוע הוא זקוק למידע זה )ראה סעיף 1 לחוק חופש מידע הקובע " :לכל אזרח ישראלי או תושב הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית בהתאם להוראות חוק זה" .וכן ראו :רע"א 291/99ד.נ.ד .אספקת אבן ירושלים נ' מנהל מס 7מתוך 19 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 בית משפט לענייני משפחה בנצרת תמ"ש21852-03-10פלוני נ' פלונית תיק חיצוני: ערך ,פ"ד נח) ; (2004) 221 (4זאב סגל הזכות לדעת באור חוק חופש המידע ) , (2000בעמ' 1 .(27 2 3 .36 .37 .38 ברם ,בענייננו מדובר על זכותו של הנילון ולא על צד ג' לחקירה .משכך ולאור הוראות 4 הפטור שבסעיפים )14א())14 ,(8א() (9לחוק חופש המידע ,אין הוראות החוק חלות על המשטרה .אמנם ההסדרים הפרטניים שבחוק חופש המידע לא יחולו על בקשת עיון וגילוי חומר חקירה שבידי המשטרה ,ברם העקרונות החוקתיים שבחוק ,חלים גם חלים .כך נקבע למשל ,כי אמנם סעיף )14א() (9לחוק חופש המידע ,פוטר את מערך המודיעין והחקירות של המשטרה מתחולתו של החוק ואינו חל על חומרי חקירה בתיק פלילי .אךיחד עם זאת, בהתקיים אינטרס אישי מיוחד של הפרט לקבלת מידע זה ,נקודת המוצא גם ביחס לחומרים חקירה המוחזק בידי אגף חקירות של המשטרה היא ,כי גילוי חומר החקירה הוא הכלל ואילו והחיסיון הוא החריג )בג"ץ 6338/08דניאלהאורןנ' פרקליטותמחוזתל-אביב )לא פורסם ; (2008) ,כן ראה פרשת פריד((.עוד נקבע כי לאניתןלקבועמראש ,כהנחיהגורפת, כיאיןזהרצוילאפשרלחשודלעייןבתיקהחקירהנגדושנסגר. הנחיהזאתהופכתאתהכלללחריגואתהחריגלכלל. 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 מדובר באינטרס בעל עוצמה חלשה יותר מהאינטרס שבשינוי עילת הסגירה של תיק החקירה )סעיף 17לפסק דינו של כב' השופט עדיאל בפרשת פריד(. 22 23 24 25 26 27 28 29 30 האם תביעה נזיקית שמגיש נילון כנגד המתלונן בהליך הפלילי מהווה "אינטרס אישי מיוחד של הפרט בקבלת המידע?" כמשמעות תיבה זו בפסיקה? המענה על כך תלוי במידת התרומה של החומר שעיון בו מבוקש להוכחת עילת התביעה הנזיקית .בפרשת פריד נקבע באופן כללי ,כי בעוד האינטרס בבקשת לעיון בחומר חקירה לצורך סיבת סגירת התיק הינו בעל משקל רב ,כאשר מדובר בעיון בחומר חקירה לצרכי תביעה נזיקית בגין לשון הרע, זאת ועוד ,לאור העובדה שהפסיקה צמצמה עד כדי איון האפשרות להגיש תביעה בגין עוולת הנגישה ו/או פרסום לשון הרע בגין הגשת תלונה למשטרה ,אף מקום שהתיק נסגר "מחוסר אשמה" ,הרי שתרומת העיון בחומר החקירה הופכך להיות שולית מבחינת משקלה במאזן האינטרסים )פרשת פריד וכן בג"ץ 64/91חילף נ' משטרת ישראל ,פ"ד מז)653 (5 ).((1993באותו מקרה ,נדחתה דרישה להציג לעיון חומר מתוך תיק חקירה שנסגר על יסוד אינטרס זהה לאינטרס הנטען לפנינו ,שעניינו בהגשת תביעה נגד המתלונן )גם שם ,התיק 8מתוך 19 בית משפט לענייני משפחה בנצרת תמ"ש21852-03-10פלוני נ' פלונית תיק חיצוני: .39 נסגר בעילה של חוסר אשמה( .כב' השופט מצא קבע באותו מקרה כי למי שתיק החקירה 1 נגדו נסגר לאחר בדיקת המידע שהגיע לידי המשטרה לא תהיה לרוב עילה נגד מוסר 2 המידע .לאור הוראת סעיף 60לפקודת הנזיקין ]נוסח חדש[ ,אפילו המידע נמסר בזדון ,לא 3 תקום לנפגע נגד מוסר המידע עילת תביעה על פי עוולת הנגישה .חוק איסור לשון הרע, 4 התשכ"ה ,1965-מעמיד ,בסעיף (8)15לחוק ,הגנה מפני פרסום לשון הרע למי שבתום לב, ובהתקיים אחת הנסיבות אותן מונה הסעיף ,מסר תלונה לרשות מוסמכת .חוק זה אמנם אינו מונע הגשת תביעת לשון הרע אם המידע נמסר לרשות המוסמכת שלא בתום לב .אולם, כפי שציין השופט א' מצא [...]" ,ברוב המקרים יתקשה הנפגע להראות שחשיפת זהותו של מקור המידע תקדם במשהו את סיכוייו שלו להיפרע על נזקו" )שם ,בעמ' .(659מכאן ,שההסתברות לפגיעה באינטרס של החשוד )לשעבר( בקבלת פיצוי על נזקיו מהמתלונן עקב מניעת העיון בתיק החקירה שנסגר ,נמוכה יחסית בתביעות לשון הרע .אלא שכפי שבפרשת פריד היה מקום לאבחן את הלכת חילף ,כך גם יש לעשות בענייננו .בעוד שבעניין חילף ,מדובר היה בגילוי שמו של מודיע משטרתי בענייננו זהות המתלוננת ידועה )הנתבעת( ואין חשש לפגיעה בבטחונה בשל התרת העיון. 5 6 7 8 אל מול עקרון הנגישות וחופש המידע וזכותו של הפרט לקבל מידע אודות תיק החקירה שנוהל נגדו במשטרה לרבות אינטרס חקר האמת ועשיית הצדק בתביעה הנזיקית )שהם לא רק אינטרסים צרים של התובע אלא אינטרסים ציבוריים בפני עצמם( ,מתייצבים שורה של אינטרסים ושיקולים אחרים שאין להקל בהם ראש; מדובר באינטרס הציבורי בהבטחת שיתוף הפעולה של הציבור עם המשטרה והמשך זרימת המידע מן הציבור למשטרה )ראו סעיף 49לפסק הדין בפרשת פריד( .עוד מדובר על אינטרס הציבור הטמון בשמירה על המשטרה כגורם אובייקטיבי ומקצועי להגשת תלונות בגין אלימות במשפחה .קיים אינטרס ציבורי בשמירה על יכולת הרשות החוקרת לשקול פתיחה חוזרת בחקירה מבלי שהחומרים יתגלו לנילון .אינטרס מתנגד אחר הוא זה של "נפגעי העבירה" הלוא הם שני הילדים שבהם עסקינן .כפי שאביהם התובע זכאי להליך הוגן ,זכאים גם הם להליך הוגן' .הגינות בהליך משפטי' איננה רק הגינות כלפי הנאשם ,היא גם זו כלפי המתלונן-הקורבן" )דנ"פ 3750/94 פלוני נ' מדינת ישראל ,פ"ד מח) ; (1994) 621 (4בג"צ 5699/07פלונית )א'( נ' היועץ המשפטי לממשלה ,פ"ד סב) .((26/02/2008)550 (3אין ספק כי הקטינים זכאים לפרטיות ולכבוד .חשיפת תלונותיהם בפני הנילון עלולה לא רק לפגוע בפרטיותם ,אלא גם עלולה להפוך אותם לקרבנות שאליהם מופנה כעסו של הנילון בגין העובדה שדיווחו למשטרה את 9מתוך 19 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 בית משפט לענייני משפחה בנצרת תמ"ש21852-03-10פלוני נ' פלונית תיק חיצוני: חוויותיהם ובכך "הפלילו" אותו .בהקשר זה ,יש משקל רב לטענת הפרקליטות ,כי בשל 1 הרצון להגן על טובת הילדים ולמנוע מהם חשיפה וכאב נוספים ,לא נמשכה או פותחה 2 החקירה בכיוונים פליליים עד כדי הגשת אישום .כעת ,עלול להיווצר מצב שבכל זאת 3 ייחשפו הילדים ופרטיותם תיפגע למרות ניסיון הפרקליטות להגן עליהם בהליך החקירה. 4 .40 הנה כי כן ,זכות התובע לעיון הינה אמנם זכות יסוד חוקתית ,אך אינה זכות מוחלטת .היא עלולה להתנגש בזכויותיהם של אחרים ובאינטרסיםציבורייםבעלימשקל. .41 עד כאן לעניין המהות כעת לעניין מיהות הגורם שעורך את האיזון הראוי בין האינטרסים ; בחומר המחזיקה כאשרהרשות כי קובעת, הפסיקה עריכת על שאמונה זו היא חקירהבוחנתאתבקשתושלהפרטלעיוןבמידע, האיזוןביןהזכויותוהאינטרסיםהמתנגשיםעלמנתלהגיעלהחלטהסבירהוצודקת )ראה :פרשת פריד לעיל( .הרשות היא זו שתבחן את עניינו ועוצמתו של אינטרס הפרט בקבלת המידע אל מול האינטרסים הנגדיים שבאי הגילוי והיא זו שתערוך האיזון הנדרש כדי להחליט איזה מן האינטרסים יגבר .כל מלאכת האיזון לעיל נעשית בתוך המנסרה החוקתית ,כאשר בין השאר יש לראות ,כי הפגיעה היא מכוח חוק או הסמכה שבחוק ,כי היא לתכלית ראויה וכי היא במידה שאינה עולה על הנדרש. .42 כך צוין בהקשר זה בפרשת פריד הנ"ל: "על הפגיעה בזכויות חוקתיות ,הנגרמת עקב דחיית בקשתו של אדם לעין בחומר חקירה בענינו ,להיעשות אפוא בגדרה של "פסקת ההגבלה" שבחוק-היסוד .דרך זו ,בה נבחנת ,בהיקש ,עשייתה של רשות מנהלית באמצעות כלי הביקורת החוקתית ,אינה חדשה עמנו )ראו בג"צ 5016/96 חורב ואח' נ' שר התחבורה ואח' ,פ"ד נא) ;42 ,1 (4בג"צ 3648/97פטל ואח' נ' שר הפנים ואח' ,פ"ד נג) ;778 ,728 (2בג"צ 2753/03עו"ד קירש נ' ראש המטה הכללי של צה"ל ,פ"ד נז) ;368 ,359 (6בג"צ 316/03בכרי ואח' נ' המועצה לביקורת סרטים ואח' ,פ"ד נח) ;263 ,249 (1בג"צ 5178/04מכללת מרכז הגליל למדע וטכנולוגיה נ' משרד החינוך, התרבות והספורט ואח' ,טרם פורסם ,14.7.05 ,בפסקה הרביעית לפסק- דיני( .יש להראות ,אפוא ,כי הפגיעה הגלומה במניעת המידע מן המבקש, 10מתוך 19 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 בית משפט לענייני משפחה בנצרת תמ"ש21852-03-10פלוני נ' פלונית תיק חיצוני: נעשית מכוחה של הסמכה שבחוק ,לתכלית ראויה )כללית וקונקרטית כאחת( ,ובאורח מידתי" .43 1 2 3 אוסיף על כך ,כי החלטת הרשות המחזיקה בחומר )קרי הפרקליטות( ,אינה בבחינת סוף פסוק .התובע יכול לערור על ההחלטה ו/או לתקוף אותה תקיפה ישירה בכלים המנהליים 4 5 העומדים לרשותו .כן הוא רשאי לתקוף אותה תקיפה עקיפה במסגרת התביעה הנזיקית שבה הוא עותר לחשוף ולעיין בחומר החקירה .בהקשר אחרון זה קבע כב' השופט עדיאל בפרשת פריד לעיל ,כי יכול התובע לפנות לבית המשפט שלפניו מתבררת התביעה ,בבקשה לזמן עד מהמשטרה לשם הצגת תיק החקירה .בקשה כזאת ראוי שתופנה לבית המשפטהדן בתביעה גם מן הטעם שבית משפט זה יוכל להעריך ,בדרך טובה יותר ,את הצורך בגילוי המידע שבתיק החקירה לשם גילוי האמת בהליך שלפניו ,כמו גם את האפשרות העומדת לעותר לסמוך את תביעתו על ראיות אחרות שגילוין אינו פוגע באינטרסים ציבוריים )סעיף 24לפסק הדין בפרשת פריד(. 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 .44 נסכם איפוא העקרונות שלאורם אדרש להכרעתי הפרטנית: .44.1 נקודת המוצא בהליכי עיון וגילוי במסמכים ,הינה כי הגילוי והעיון הם הכלל והחיסיון וההסתרה הם החריג .גם כאשר חוק חופש המידע לא חל באופן קונקרטי ,רוחו החוקתית חלה על העניין. .44.2 כדי לעיין בחומר חקירה בתיק חקירה משטרתי שנסגר ,על התובע להצביע על עניין לגיטימי ובעל משקל. .44.3 הפסיקה מכירה בזכות התביעה בגין פרסום לשון הרע כעניין לגיטימי ,אך על פי רוב לא ראתה מקום ליתן לו משקל רב מול אינטרסים מתנגשים )בפרט בשל הקושי לזכות בתביעות בעוולות נגישה ופרסום לשון הרע ,כאשר מדובר בתלונה "סבירה" שמוגשת למשטרה(. 11מתוך 19 בית משפט לענייני משפחה בנצרת תמ"ש21852-03-10פלוני נ' פלונית תיק חיצוני: .44.4 על התובע להראות ,כי מניעת זכות העיון תפגע מהותית "בכוח התביעה" שלו וביכולתו 1 להוכיח עילת התביעה הנטענת .מקום שיש לתובע חלופות אחרות ,הנטייה תהא לא לאפשר 2 העיון ,מקום שיש משקל נגד רב לאינטרסים המתנגשים. 3 4 .44.5 האינטרסים המתנגשים הם ממספר סוגים :חקירתיים ,בטחוניים ,תדמיתיים ורובם קשורים בהליכי החקירה ובגוף החוקר .עם זאת ,יש גם אינטרסים מתנגשים שמקורם בזכויות נפגעי העבירה לפרטיות ולכבוד. .44.6 מלאכת האיזון בין האינטרסים נערכת בעידן החוקתי במשקפי פסקת ההגבלה של חוק היסוד :כבוד האדם וחירותו )פגיעה מכוח חוק או הסמכה בחוק ,תכלית ראויה ומידתיות(. .44.7 הגורם המאזן בין האינטרסים ,במקום שלא הוגש כתב אישום הוא הפרקליטות אשר אמונה על שקלולם .יחד עם זאת ,קביעתה אינה סוף פסוק ויש מקרים שהגורם האמון על האיזון הוא בית המשפט שלפתחו מוגשת תביעה קונקרטית ונדרש גילוי ועיון בחומר החקירה לצרכי אותה תביעה. 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 ח. מן הכלל אל הפרט: 17 .45 האינטרס של התובע להגיש תביעה נזיקית בגין פרסום לשון הרע ו/או נגישה כנגד הנתבעת הינו אינטרס לגיטימי כאמור .בנסיבותינו ,אינני סבור כלל ,כי בנסיבות שלפניי הוא נופל בעוצמתו מהאינטרס של שינוי סיבת סגירת תיק החקירה .אב חף מפשע שנטען כלפיו ,כי תקף מינית את בתו בת השנתיים חווה פגיעה קשה ביותר במעמדו ,שמו ,תדמיתו ותחושותיו .פגיעת תלונת שווא בהקשרם שכאלה באב לילדים הינה קשה ביותר.גם כאשר התיק נסגר כנגדו "מחוסר אשמה" הוא חש עצמו עם אות קלון .ברור איפוא מדוע הוא עומד על בירור תביעתו הנזיקית כנגד הנתבעת. עוד נהיר ,כי בכל הנוגע לתלונה בגין התעללות מינית של התובע בבתו הקטינה ,הרי שללא חשיפת התקליטור ובו הסרטון ,אין לתביעה כמעט על מה שתסמוך ; ההתעללות המיוחסת לתובע אם אירעה ,הרי שאירעה לכאורה בעת שהקטינה שהתה אצלו ללא שהיו עדים אחרים .למעט עדותה של הקטינה ,אין ראיה ישירה אחרת היכולה להצביע על כך שאכן התובע פגע מינית בבתו .תיתכנה עדויות נסיבתיות ,כגון עדותה של הנתבעת אודות 18 12מתוך 19 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 בית משפט לענייני משפחה בנצרת תמ"ש21852-03-10פלוני נ' פלונית תיק חיצוני: התנהלות והתנהגות מוזרה של בתה הקטינה לפני צילום הסרטון– דבר שהעלה בה החשד 1 לטענתה לוודא האם היא חוותה פגיעה מינית אם לאו ,אך כיצד ניתן להפריך או לאשש 2 ראיה נסיבתית זו ללא צפייה בסרטון והתרשמות ממנו? הוא הדין לעניין התרשמות חוקרי 3 ילדים מהתקליטור .מכאן ,שבכל הנוגע לעניינו של התובע בחשיפת הסרטון ועיון בו ,יש לו 4 עניין רב בכך וללא עיון בסרטון ,למעשה תקרוס התביעה בהיעדר ראיות. 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 .46 הזירה שבה עותר התובע לעיין בתקליטור ו/או בחומר החקירה אף היא הזירה הרלבנטית והנכונה והראויה להגשת הבקשה .מדובר בתביעה נזיקית שהגיש התובע בבית משפט זה לשם טיהור שמו ו/או קבלת פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו לו לטענתו בשל הגשת התלונות כנגדו .אלמלא הגשת התביעה ובירור הבקשה בפני מותב המכיר את הסכסוך לפרטיו והתוודע לנפשות הפועלות ,ספק רב אם הבקשה הייתה מתקבלת בחיוב .רק במסגרת התביעה ולמקרא כתב התביעה ,ניתן לבחון עד כמה רלבנטית וחיונית הגישה והעיון בחומר החקירה בכלל ובתקליטור בפרט .בהקשר זה ,והגם שתגובת הפרקליטות מאוזנת והגונה ,איני משוכנע כי יש ביכולתה לראות את התמונה הכוללת כפי שלבית המשפט היכולת לעשות כן )בין השאר לאור מעורבותו והיכרותו את הצדדים ,את הילדים ואת הטענות השונות של בעלי הדין מהתדיינויות קודמות(. .47 השלב שבו בית המשפט נדרש לאיזון בין האינטרסים הוא בעייתי ,מכיוון שמדובר לכאורה בשלב ראשוני ביותר של בירור התביעה וקשה לדעת ללא בחינת עדויות ו/או ראיות נוספות, האם אכן הצטרף הרכיב ההכרחי לצורך זכיה בתביעה והוא רכיב הזדון )הנחוץ לשם הוכחת קיומה של עוולת נגישה( או חוסר תם הלב של הנתבעת )הנחוץ לשם הוכחת קיומה של עוולת פרסום לשון הרע( .לכאורה ,בירור קיומו של רכיב זה עד תום יכול להיעשות רק לאחר שמיעת העדויות כולן או לפחות שמיעת עדות הנתבעת .אין להוציא איפוא מכלל אפשרות ,כי במסגרת בקשות מסוג זה ,תוצאה אחת )כגון דחיית בקשת העיון( יכולה להיות בשלב התחלתי ומקדמי של בירור ההליך ותוצאה אחרת יכולה להתקבל בסוף ההליך )כגון קבלת בקשת העיון( ,לאחר שמיעת עדויות .יחד עם זאת ובשעה שמדובר בבית משפט לענייני משפחה ובמותב שכבר הכריע בשתי תביעות קודמות בין בעלי הדין )מזונות ומשמורת( ,הוא רשאי לעשות שימוש גם ברשמיו אודות הצדדים ביחס לאינטרסים השונים העומדים בבסיס הבקשה שבפניו. 13מתוך 19 22 23 24 25 26 27 28 29 בית משפט לענייני משפחה בנצרת תמ"ש21852-03-10פלוני נ' פלונית תיק חיצוני: .48 התקליטור אינו רק חומר חקירה אלא גם חלק מראיות שבידי הנתבעת ; התקליטור לא 1 מוחזק רק בידי הרשות החוקרת/משטרה .יש לנתבעת העתק ממנו .במצב דברים זה ,דומה 2 כי לא רק ההלכות הנוגעות לעיון בחומר חקירה רלבנטיות ,אלא גם הלכות מתחום גילוי 3 ועיון ספציפי בראיות ממשפט אזרחי בכלל ובענייני משפחה בפרט; 4 .48.1 נפתח בכך שהכלל בדיון אזרחי בנוגע לגילוי ועיון במסמכים הוא גילוי מירבי. ביסודו של כלל זה מונח ערך גילוי האמת אשר משרת הן את הצדדים להליך, בהבטיחו עשיית משפט צדק ,והן את הציבור בכללותו ,בהבטיחו את תקינות פעילותה של המערכת המשפטית-חברתית כולה) .בג"צ 7793/05אוניברסיטת בר אילן נ' בית הדין הארצי לעבודה ירושלים ]פורסם במאגרים[ )ניתן ביום .((31/1/11 .48.2 עם זאת ,חובות הגילוי והעיון במסמכים אינן חובות מוחלטות .יש לאזן אותן מול ערכים אחרים ,כגון יעילות הדיון ,הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה בצדדים שלישיים )בג"צ 7793/05הנ"ל(. .48.3 תנאי מקדמי והכרחי לגילויים של מסמכים הינו היותם רלבנטיים לזירת המחלוקת )תקנה )120ב( לתקנות סדר הדין האזרחי ,התשמ"ד ;1984-רע"א 2534/02שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ ,פ"ד נו) .((2002) 193 (5על כן נקבע ,כי על בעל דין "לגלות כל אותם מסמכים ,אשר סביר להניח ,כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד ,במישרין או בעקיפין ,לקדם את נושא התובענה" )רע"א 6546/94בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי ,פ"ד מט).((1995) 60 ,54 (4 .48.4 יודגש ,כי כאשר מדובר בעיון בתיק חקירה לצורך הצגת ראיות בתיק אזרחי תלוי ועומד – יש מחד אינטרס בהגנה על המידע שנאסף ומאידך אינטרס ציבורי בקיום דיון הוגן ועשיית צדק ,על ידי הצגת מלוא הראיות .בבחינת האיזון בין אינטרס העיון לאינטרסים שבאי גילוי ,המבחן הוא "וודאות קרובה" לפגיעה ממשית באינטרס ציבורי. .48.5 ואולם ,בבית משפט לענייני למשפחה אין ברגיל הליך של גילוי מסמכים .הרציונל הטמון בכך הוא גילוי המסמכים המוקדם הנהוג בביהמ"ש למשפחה )ראו תקנה 14מתוך 19 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 בית משפט לענייני משפחה בנצרת תמ"ש21852-03-10פלוני נ' פלונית תיק חיצוני: .48.6 .49 258ט' לתקנות סדר הדין האזרחי(; כמו כן ,תקנה 258ח' קובעת ,כי יש לצרף 1 לכתבי הטענות המוגשים בבית משפט לענייני משפחה "תצהיר של בעל הדין שבו 2 יאמת את העובדות שבכתב הטענות אשר ידועות לו מידיעתו האישית" ,וכן יש 3 לצרף לתביעות בין בני זוג הרצאת פרטים .חובות אלה ,המגבירות את עקרון 4 השקיפות בבית משפט למשפחה ,נוספות על הליכים הקיימים ברגיל בתקנות סדר הדין האזרחי )כב' השופט רובינשטיין בבע"מ 8339/06פלוני נ' פלוני ,פורסם במאגרים ביום .((04.01.07הרציונל העומד בבסיסו של בית משפט למשפחה הינו השקיפות המרבית בין הצדדים וחובת הגילוי )כב' השופטת גליק בתמ"ש )ת"א( 42754-96ש.פ .נ' ל.פ ).((09/11/2011 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 במצב דברים זה ומכוח חובת הגילוי ,חובה היה על הנתבעת לצרף העתק התקליטור לכתב ההגנה מכוח תקנה 258ט' לתקסד"א ,כאשר היא יכולה הייתה לטעון ו/או לעתור לאי גילויו לצד שכנגד ,אילו סברה ,כי ישנו חיסיון ו/או אינטרסים אחרים המצדיקים זאת. האינטרסים המתנגשים בזכות העיון של התובע: 49.1 במקרנו אנו ,אל מול זכותושלהתובעלעיין בסרטון המצויבידיהמשטרה והנתבעת, ניצב האינטרס של הקטינים למנוע פגיעה בפרטיותם ובכבודם. .49.2 בית המשפט עיין בסרטון ויצויין ,כי מדובר בסרטון שאינו קל לצפיה ; בחלקו מתועדת בתם הקטינה של הצדדים כשאיננה לבושה לגמרי ואמה מבקשת ממנה להצביע ולתאר כיצד והיכן התובע פגע בה .מדובר בסרטון שצילומו פוגע מאוד בכבודה של הקטינה ובזכותה לפרטיות .כך הצילום ולא כל שכן גם העיון של אחרים ,לרבות מי מהוריה. .49.3 יפים לענייננו דברי כב' השופט חשין על זכויותיו של ילד בע"א 6106/92פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה ,פ"ד מט)" :(1995) 221 (1איש ,גם אם איש קטן ,זכאי בכל זכויותיו של איש גדול".הילדה בעלת זכויות ,אין היא חפץ והיא זכאית לכל הזכויות שהמבוגר זכאי להן תמ"ש )י-ם( 13931/99פלונים נ' אלמונים.((18/09/2000) , 15מתוך 19 22 23 24 25 26 27 28 29 30 בית משפט לענייני משפחה בנצרת תמ"ש21852-03-10פלוני נ' פלונית תיק חיצוני: .49.4 אין בעובדה שהקטינה הייתה בת שנתיים כדי לומר שכבודה הפקר ומותר הוא לכל. 1 זאת ועוד ,אמנם עסקינן בהליכים בדלתיים סגורות ובבית משפט לענייני משפחה, 2 אך כבר עד לשלב זה נפגעה פרטיותה של הקטינה עת הפרקליטות צפתה בסרטון, 3 בית משפט זה ,האפוטרופוס לדין ואולי גורמי חקירה נוספים .בהקשר זה חשש כבד 4 יש לבית המשפט ,כי עיון בסרטון ולא כל שכן מסירתו לחזקת התובע עלול להביא לפגיעה עתידית מתמשכת בכבודה של הקטינה וזאת יש למנוע. הסכסוך הממושך בין הצדדים )למעלה מארבע שנים( ,אשר במהלכו שניהם פוגעים באופן כזה או אחר בילדיהם מגביר החשש של בית המשפט ,שמא ייעשה שימוש בעתיד על ידי התובע בקלטת בפני ו/או באזני הקטינה )ואין נפקא מינה אם הדבר נובע ממניעים טהורים וטובים של התובע או מי מטעמו( .בית המשפט למוד ניסיון בעניינם של הצדדים וסבור ,כי במידה ורק יצפה התובע בעצמו בקלטת ,הדבר ילבה עד מאוד את היצרים וישיא המתיחות בין הצדדים לגבהים חדשים ומיותרים – דבר שיקשה עד מאוד על שיקום ופיתוח הקשר של התובע עם ילדיו ואם ילדיו – דבר שנקבע בפסק הדין בתיק המשמורת ,כי הוא חיוני להתפתחותם הרגשית התקינה של הילדים )ואף התובע הודה כי קשר טוב עם הנתבעת חיוני ויסייע בשיקום הקשר( .הנה כי כן ,גם בעקיפין עלול אינטרס הילדים אשר כה זקוקים לשלווה ויציבות בחייהם להיפגע באם תותר הצפיה בסרטון לתובע ולא כל שכן מסירתו לידיו. 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 בנוסף ואולי למעלה מכל אלה ,יש לציין ,כי הצורך בעיון בתקליטור– כל כולו – צורך משפטי הוא .מטרת הגשת התקליטור כראיה מצדו של התובע ולא כל שכן העיון בו ,הינה להוכיח פרסום זדוני הנעדר תם לב של לשון הרע מצד הנתבעת כנגדו .אם הצורך הוא משפטי והוא מיועד לשכנע את בית המשפט בקיום הזדון או יסוד חוסר תם הלב ,כבר כאן ברור ,שאין כל צורך שהתקליטור יימסר לידי התובע. בא כוחו של התובע הוא המנהל את ההליך וטוען בשם התובע .ניתן איפוא לאפשר צפייה חד פעמית בסרטון כדי שיתרשם מהדברים ו/או ישקול האם וכיצד לעשות בהם שימוש בהמשך בירור ההליך. 16מתוך 19 בית משפט לענייני משפחה בנצרת תמ"ש21852-03-10פלוני נ' פלונית תיק חיצוני: .49.5 דברים רבים אמרנו על התקליטור והסרטון ומה לגבי כל יתר חומר החקירה 1 שבתיק החקירה? מה לגבי חקירת הילדים של הבן אלמוני? האם יש למסור אותה 2 לצדדים ו/או לנתבעת? בהקשר זה ,נראה נכון ביותר לקבל את עמדת האפוטרופוס 3 לדין ,כי העברת חומר חקירה זה לידי התובע עלול להביא להסלמה ביחסים בין 4 התובע לבין בנו ולהשרשת כעסו של התובע על בנו .אציין כי עוד טריים ונצורים בזכרון בית המשפט הדברים שנרשמו בחוות הדעת הפסיכולוגית ביחס לאב ובפסק הדין בתיק המשמורת ודי בהם כדי למנוע העברת חומר חקירה זה לידי התובע. מצד שני ומטעמי שוויון בין הצדדים ,אין זה מוצדק שחומר חקירה זה יעבור לידי הנתבעת .בנסיבות אלו ,הסבירות שמניעת העיון בחומר החקירה תפגע ביכולתה לבסס הגנתה איננה גבוהה )מה גם שבנוסף לעיון בחומר החקירה יש בידה חלופת ראייתיות אחרות(. 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 .49.6 יש לציין ,כי באורח מוזר ,הורע מצבו הראייתי של התובע בשל אי הגשת כתב אישום נגדו וסגירת תיק החקירה .שכן ,כעת הוא אינו יכול לקבל לידיו מלוא חומר החקירה .אין ספק כי הדבר פוגע בזכותו להליך הוגן ואף בזכות הגישה לערכאות. מה הטעם בהגשת תביעה ,אם אין אפשרות לתובע להוכיחה? שיקול חוקתי זה מצריך הליכה שיפוטית בין הטיפות .וכל ההולך בין הטיפות נרטב ,כך שלא ניתן לדבר על תוצאה מושלמת ללא נזקים לצד זה או אחר. .49.7 עוד חובה עלי להדגיש ,כי ההתלבטות באשר לאופן העיון ,סיוגו וצמצומו נובע ממידת הפגיעה שיש בסרטון בפרטיותה של בתם הקטינה של הצדדים .בהקשר זה ובשעה שהתובע שומר מצוות ,מבקש בית המשפט לשמור גם עליו מפני עצמו .מכל מקום ,אין דומה חומר חקירה בכתב לסרט וידאו .אין דומות המילים למראה עיניים .סוג הנתונים ומידת החשיפה הגלומה במסירת התקליטור מחייבת מציאת פתרון יצירתי שיהיה בו להבטיח הגנה על פרטיותה הקטינה אל מול שמירת יכולתו של התובע לברר התביעה. 17מתוך 19 22 23 24 25 26 27 28 29 בית משפט לענייני משפחה בנצרת תמ"ש21852-03-10פלוני נ' פלונית תיק חיצוני: .49.8 .49.9 .50 אלא שצדדי ג' מספר נחשפו עד כה לתקליטור ,החל מהאם שצילמה ,חוקרי 1 משטרה ,אפוטרופוס לדין ,נציגי פרקליטות ובית משפט זה .קשה לקבל תוצאה 2 שבגדרה דווקא הנפגע הלכאורי הגדול ביותר שהוא התובע לא יוכל לעיין באותו 3 סרטון .עם זאת החשש השיפוטי הוא מתגובת התובע. 4 ומילים אחרונות ביחס לטענת הפרקליטות ,כי בהתרת העיון ,עלולה להיפגע תדמית המשטרה ככתובת ראויה לתלונות בגין אלימות במשפחה ; איני סבור כך .ראשית, העובדה שהמשטרה סגרה תיק החקירה "מחוסר אשמה" מדברת בעד עצמה ומלמדת על אומץ רב מחד גיסא ועל מחשבה על טובת הקטינה ,מאידך גיסא .שנית, אילו היה מוגש כתב אישום הרי התובע היה נחשף ממילא לחומר החקירה .העובדה שלא מוגש כנגדו כתב אישום לא הייתה ידועה לאם מלכתחילה .תדמית המשטרה כתוצאה מהתרת העיון יכולה איפוא רק להתחזק בנסיבות ולא להיפגע. האיזון הכולל בין האינטרסים המתנגשים מביאני בסיכומו של יום לתוצאה הבאה: .50.1 אני קובע ,כי ניתן יהיה לעשות שימוש בתקליטור וביתר העדויות שבתיקי החקירה כראיה בתביעתו של התובע )בין כמוצגי תביעה ובין כמוצגי הגנה(. .50.2 על מנת שב"כ הצדדים יוכלו לטעון בהקשר זה ולכלכל צעדיהם בהתאם ,ועל מנת למזער הפגיעה בכבודה ובפרטיותה של הקטינה ומפאת יתר הנימוקים שבוארו לעיל ,אני קובע ,כי ב"כ הצדדים והם בלבד יהיו רשאים לצפות בסרטון וביתר חומר החקירה וזאת בפתח הדיון הבא ,כאשר שולחיהם ימתינו מחוץ לאולם הדיונים עד לסיום העיון. .50.3 התקליטור יישמר בתיק ידני כחסוי "לעיון בית המשפט בלבד" והוא לא יימסר לצדדים או באי כוחם ,אך הם יוכלו להפנות אליו במסגרת טיעוניהם ו/או חקירותיהם ו/או סיכומיהם. 18מתוך 19 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 בית משפט לענייני משפחה בנצרת תמ"ש21852-03-10פלוני נ' פלונית תיק חיצוני: .50.4 .50.5 יתר חומר החקירה יצולם במלואו על ידי בית המשפט ויישמר אף הוא כחסוי 1 "לעיון בית המשפט בלבד" ללא שתתאפשר מסירתו לידי הצדדים ו/או באי כוחם, אך ב"כ הצדדים יהיו רשאים לעיין בו בצמוד לצפייה בתקליטור. 2 3 תיקי החקירה המקוריים יושבו לפרקליטות מחוז צפון לאחר שכפולם על ידי המזכירות. המזכירות תמציא ההחלטה לב"כ הצדדים ,לפרקליטות ולאפוטרופוס לדין בדחיפות. ניתן לפרסום ללא כל פרט מזהה של הצדדים. ניתנה היום ,ט"זבתשרי התשע"ג 2 ,באוקטובר ,2012בהעדר הצדדים. השופט אסף זגורי, חתימה 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 19מתוך 19
© Copyright 2024