( 1954 " ד) נפטר בשנת תשי ( 1870 " ל) נולד בשנת תר – מבנהו ותוכנו הספר א .
אבן האזל – רבי איסר זלמן מלצר
נולד בשנת תר"ל ) – (1870נפטר בשנת תשי"ד )(1954
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ניתן לראות את ה"אבן האזל" כספר יסוד ראשוני במובן של נתינת בטוי לדרך הלימוד הישיבתית .דרך לימוד זו רגילים
לייחס למרנא ורבנא ר' חיים הלוי סולבייצ'יק זצ"ל ,לכן טבעי שספרו של רא"ז שהיה תלמידו המובהק של רחה"ל יהיה
שופר לתורתו העמוקה של ר' חיים .ידוע שר' חיים העריך מאד את הגרא"ז ,ונפוץ הסיפור שבפיו של ר' חיים היה מורגל
לאמור "כשזוניא מירר" )כך היה כינויו בישיבה( פותח פיו נפתחים צינורות המח" .אכן "אבן האזל" הטביע את חותמו
בעולמה של תורה ,זאת הודות להיותו מכנס חקירות ישיבתיות וסברות עמוקות ומוסר אותם לרבים בבהירות .בשער
הספר מוסבר ששמו נחצב מהפסוק "וישבת אצל האבן האזל" )שמואל א פרק כ פסוק יט( "וע"פ פירש"י שם" ,ברש"י
שם נכתב" :אבן שהיתה אות להולכי דרכים" ,זו היתה מטרת החיבור להציב אבן דרך המורה את יפעת דרך הלימוד
שהשריש "אדמו"ר גאון ישראל" )כך כינה הגרא"ז את ר' חיים הלוי(.
יחד עם זאת מצא הגרא"ז לנכון להבהיר ,שמלאכת ביאור וישוב דברי הרמב"ם באופן שיטתי בכל הלכה והלכה ,אינה
יכולה להתפרנס רק ממהלכי לימוד שעיקרם חקירה וירידה לשרשי ההלכות.
הנה בניסוחו" :והנה מצאתי לנכון לכתוב איזה דברים על דרך החידושים בכלל ועל דרכי החידושים והביאורים בספרי .
החדושים החשובים וראויים לתשומת לב מיוחדת המה אלה אשר יהי' מהם תועלת להמעיינים בדרכי הסברא .כאלה המה
הם השיעורים בהישיבות .אולם אם
נבוא לדרכי החידושים על סדר הרמב"ם אשר מטרתם לבאר כל חמירא בדבריו ,לא יתכן להעמיד הכל על כלל זה-שמה
שאין בזה העמקה בסברא לא יבא בקהל החידושים -כי לא בכל מקום יהיו הבאורים והישובים האמתים דוקא בגדרי
החלוקים וההגדרות בעמקי הסברא ,ואם אמנם דרך החדוש שיצא מזה תועלת למעיין הוא דוקא לנתח יסודות ההלכה
ולהגדיר גדריה ,שכן הורה לנו אדמו"ר וגאון ישראל בשיעוריו כאשר יראה המעיין בספרו המאיר עינים "חדושי רבינו
חיים הלוי" ,אבל לא בכל מקום אשר יקשו עלינו דברי הרמב"ם אפשר ליישב בדרך זה ,הרבה פעמים יתכן שאין שם
מקום להגדרות וחלוקים והבאור האמתי יוצא מתוך עיון בהבנת הסוגיא ובבירור פירושי הראשונים וגם בזה דרושה
התעמקות ועיון רב" .נדמה ששורות אלו הם לא "פחות" "אבן האזל" מגוף הספר ,כי הם מורות שהדרך הנכונה היא לא
להיתפס למחשבה כאילו כל סילוק קושי מדברי הרמב"ם מותנה במערכה מבריקה המושתתת על ניתוח עמוק המצודד נפש
בברק הגיונו.
ב .מתולדות המחבר.
רבי איסר זלמן נולד בעיר מיר בשנת תר"ל ) .(1870את ראשית לימודו קיבל מפי רבי יום טוב ליפמן בעל "מלבושי יום
טוב" ,ששימש כאב"ד במיר .לאחר מכן למד כשבע שנים בישיבת וולוז'ין ,שם כאמור יצק מים על ידי רבי חיים הלוי
שפתח לפניו שערי אורה והורהו יושר נתיבות הלימוד .שנה אחת היה בישיבת ראדין .מספר שנים כיהן כר"מ בישיבת
סלבודקה.
בשנת תרנ"ד ) (1894יסד ישיבה בעיר סלוצק ,בה למדו מאות תלמידים שרבים מהם נודעו כגדולי הדור הבא ,ושמה נודע
בכל ליטא ורוסיה .בשנת תרס"ג ) (1903החל לכהן כרבה של סלוצק )לאחר שרבה של סלוצק ,רבי יעקב דוד ,בעל
פירוש הרידב"ז על הירושלמי ועוד ,עלה לארץ ישראל(.שם ישב עד עלותו לארץ ישראל בשנת תרפ"ה ) .(1925בשנה
זו החל להנחיל ולהשריש את תורת רבו גם בארץ ישראל ,זאת על ידי השמעת שעוריו בישיבה הגדולה "עץ חייים"
בירושלים שבה כיהן כראש הישיבה מעת עלותו ארצה עד לפטירתו.
ר' איסר זלמן היה "אבן האזל -מורה דרך" לא רק בנתיבות ההעמקה והעיון ,אלא היה לאלפי תלמידיו ולכל רואיו ,מופת
וסמל חי ,ביראת השמיים הגדולה שניכרה מכל צעד ושעל שלו ,בענונותו הגדולה ,ובדקות הרגשותיו מכל פעולה או
אמירה העשויה לפגוע "משהו שבמשהו" בזולת.
ג .פרטים ביביליוגרפיים
חלקים א' וב' הם על ספר נזיקין ,בח"א על הל' נזקי ממון ובו פ"ו דפים .ח"ב על הל' גנבה עד הלכות רוצח ועד בכלל ,בו
ע"ב דפים .שני החלקים נדפסו בירושים והופיעו בה בשנת תרצ"ה ) .(1935חלק ג' בו ק"י עמודים ,נכתב על ספר קנין
שביד החזקה .יצא לאור בירושלים שנת תרצ"ח ) .(1938חלק ד' על חלק הראשון מספר משפטים עד הל' מלוה ולווה ועד
בכלל .בו ק"י דפים יצא לאור בירושלים שנת תש"ה ) .(1945חלק ה' הולך על חלק ראשון מההלכות שבספר עבודה.
מספר דפיו צ' ,הופיע בירושלים שנת תש"א ) .(1941חלק ו' עוסק בחלק השני של ההלכות בספר עבודה ,הופיע בשנת
תש"ז) (1947ובו קל"ג דפים .בחלק ז' השלמה להלכות שבספר משפטים שלא נתבארו בחלק ד' .בחלק זה פ"ה דפים ,יצא
לאור בשנת תשי"א)).(1951מנין הדפים שפורט כאן מכוון למספר הדפים שבהם גופו של הספר ולא נכללו בו עמודי
המפתחות והתוכן( .שבעה חלקים אלו יצאו בחיי המחבר .בשנת תשט"ו) (1953שנה אחר פטירת המחבר הופיע חלק ח'
על הספרים מדע,אהבה וזמנים .יש בו פ"ג דפים .אחרי הפסקה של כשלוש עשרה שנים יצא בשנת תשל"ח ) (1978חלק
תשיעי ובו חלוקה לשני שערים ולשתי ספירות דפים בשער הראשון נאמר שהפירוש הוא לספר נשים ויש בו ק"ח דפים.
בספירת דפים נפרדת ובשער עצמאי ,חידושים על תשלום ההל' בספר נשים ועל הל' קדושה ובו לז דפים.
ד .מקורות.
ידעאל מלצר "בדרך עץ החיים" תולדות הגרא"ז מלצר ירושלים תשמ"ב.
אבן ישראל – הרב ישראל יעקב פישר
נולד בשנת תרפ"ה ) – (1925נפטר בשנת תשס"ג )(2003
א .הספר – מבנהו ותוכנו
בסדרת הספרים "אבן ישראל" )א-ח( מצויים ארבעה כרכים )א-ד( שתוכנם" :חידושים וביאורים על הרמב"ם" .כרך א
עוסק בספרים :מדע ,אהבה וזמנים .כרך ב בספרים :נשים וקדושה .כרך ג בספרים :הפלאה ,זרעים ,עבודה ,קרבנות
וטהרה .כרך ד בספרים :נזיקין ,קנין ,משפטים ושופטים.
הספרים אינם עוסקים בביאור כל הלכה והלכה ,אלא בהלכות מסוימות בכל תחום .המחבר מעמיד בראש בירוריו את לשון
הרמב"ם שבמשנה תורה ,ובה הוא דן כשהוא נושא ונותן בדברי מפרשי הרמב"ם ,בבירור הסוגיות התלמודיות המשמשות
בסיס לדברי הרמב"ם ,ובהבהרת והסברת חידושיו הוא על ההלכה .החידושים בנויים במערכות מקיפות ,ואינם ביאורים
קצרים .תוך כדי החידוש והביאור ,מסתעף המחבר לעתים גם לעניינים הלכתיים.
ב .מתולדות המחבר
רבי ישראל יעקב נולד לאביו המפורסם בצדקתו רבי אהרן .מילדותו ניכרו בו תכונות מיוחדות של שקידה עצומה ותפיסה
מהירה .את משנת תלמודו קנה בישיבת עץ חיים אצל מורו ראש הישיבה הגדול רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל .בחלק ב' של
"אבן האזל" בסופו הדפיס הגרא"ז שתי הערות של רבי ישראל יעקב על הספר אבהא"ז ,מתוך דבריו נראית חביבותו
הרבה של הרב הגדול לתלמידו החשוב .בפתח תשובתו להערות הקדים הרב :כתב לי חביבי הרב הג' ישראל יעקב פישר
שיחי'" .נכון לציין שבזמן פרסום ההערות היה הגרי"י פישר אברך צעיר כבן עשרים וחמש שנה בלבד" .כמים הפנים
לפנים" רבי ישראל יעקב נהג כלפי מורו בהתבטלות עצומה ועד סוף ימיו היה מזכירו בכבוד ובמורא.
רבי ישראל יעקב הרביץ תורה הרבה ונודע כאחד מעמודי ההוראה שבדור .היה למופת וסמל בהתמדתו המופלאה ויראתו
הטהורה .רבות נכתב וסופר על טוהר לבו ועל טרחתו המרובה בגופו ובממונו להרנין לב אלמנות ויתומים ושאר מרי נפש.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספרי אבן ישראל על הרמב"ם )א-ד( יצאו לאור לראשונה בשנת תש"ל-תשל"ג ).(1973-1970
מהדורה שניה יצאה לאור בשנת תש"ס ) .(2000כרך א ,קמח – עמודים .כרך ב ,קנ"ג – עמודים .כרך ג ,קצ"ט – עמודים.
כרך ד ,רי"ח – עמודים.
בסוף כל כרך מצויים מפתחות לתלמודים )בבלי וירושלמי( ,למשנה תורה ולשולחן ערוך.
ד .מקורות
"קול התורה" שנה נה תשרי תשס"ד.
אבני שהם -רבי אברהם פרץ
נפטר לפני שנת תר"ח )(1848
א .הספר מבנהו ותוכנו
הספר "אבני שהם" כולל חידושים על משניות ,מסכתות הש"ס ועל הרמב"ם.
ב .מתולדות המחבר
רבי אברהם היה אחד מגדולי רבני העיר רבתי לתורה קושטא המעטירה ,בימי עלומיו פרשו עליה אברתם רבי אליהו
פאלומבו בעל "יד המלך" ורבי משה פרישקו בעל "ידיו של משה" )עיין ערכו( בעמוד ו' בספר נכתב" :שמעתי מפי מוה"ר
מהר"ם פרישקו נר"ו וכו' .רבי אברהם קנה תורה מפי אחד מגדולי מרביצי התורה שבה רבי אליהו ענבי ,יחד עמו למד רבי
אליעזר די טולדו מחבר הספר "משנת רבי אליעזר" אשר גם כתב הקדמה לספר "אבני שהם" ,בתוך הספר )עמודים סח-
עא( מובאת חליפת מכתבים בין רבי אברהם לרבי אלעזר ושם כמו במקומות רבים בחיבור מתגלית רום מעלת תורתו של
רבי אברהם שדן בענינים העמוקים של ספיקות וחזקות כשהוא עוקר הרים ומחזירם למכתשת כשהכל הדק היטב,
מקונטרס זה בולט הקשר האמיץ בין שני הרעים שנהגו כבוד רב זה בזה.
שמעו של רבי אברהם יצא כדיינא דנחית לעומקא דדינא ודברים מספרו מובאים על ידי בני דורו )כגון במפתח ל"משנת
דרבי אליעזר" הנ"ל נרשם מראה מקום" :ראה מה שכתבו מהר"א פרץ באבני שהם דף פו( .בתשובה לבנו של רבי אברהם
רבי רפאל חיים שסידר את הספר והרבה מחדושיו מפוזרים בהערות כתב מאורה של איזמיר רבה הגדול רבי חיים פאלאג'י
)"חקקי לב" חו"מ ח"ב סימן א( מר בריה דרבינא מר דיינא נברשתא דדהבא ,מר ניהו רבא רב אחאי ,הרב המובהק גדול
מה שנאמר באברהם ונוגה לו כברק כמוהר"ר אברהם פרץ.
אין בידינו פרטים על שנת פטירתו אבל אפשר לקבוע שהיתה קודם שנת תר"ח ) (1848כי באותה שנה נדפס הספר וכבר
נאסף אל אבותיו קודם להדפסת ספרו.
ג .פרטים ביבליוגרפים
הספר נדפס בשנת תר"ח ) (1848על ידי בנו רבי רפאל חיים רבה של גליפולי מחבר הספר החשוב "זכרנו לחיים" כללי
הלכה לפי סדר הא-ב .מספר דפיו קכ"ח ,פורמט גדול .יחד עם הספר נדפס החיבור "צעיר רדם" מרבי רפאל דוד מזרחי
ד .מקורות
גוף הספר והקדמותיו
המעלות לשלמה -מערכת ספרים מערכת א' אות ל"ד
אברהם יגל -רבי אברהם הכהן
נפטר בשנת ת"ר )(1840
א .הספר -מבנהו ותוכנו
הספר "אברהם יגל" כולל חידושים על מספר מסכתות הש"ס ,לשונות הרמב"ם ,הערות בשו"ע בעיקר חלק או"ח ולקט
ביאורים על תורה ונ"ך .בסוף הספר קונטרס פירושים על משניות זרעים ומועד מאחד מגדולי תוניס בזמנו של רבי אברהם
והוא רבי שמריהו קאטאריואס וגם תשובתו בהלכה המופנית לרבי אברהם.
ב .מתולדות המחבר
רבי אברהם הכהן היה ממאורותיה של תוניס שבה שימש כרב הכולל ,מספרו נשקף שדרך העיון העמוק שדבקו בה חכמי
תוניס הראשונים נשתמרה גם בדורו של רבי אברהם .על עיונם העמוק של רבני תוניס כתב הרב חיד"א )"מעגל טוב"(
"ונחזור לענין הרב אברהם טייב שהוא היה גדול הדור ותלמיד דרבנים הרב אברהם הכהן והרב צמח צרפתי ועמהם למד
הרב אברהם טייב וקודם להם לא היו לומדים בתוניס רק גמרא ורש"י לבד והרבנים הנזכרים הפליאו עצה בעיון התוס'
ומהרש"ל ומהרש"א בעיון נמרץ ,ומאד היו מעמיקים בדברי מהרש"ל ומחבבים דבריו ,ולרוב חשקם בתורה ערב כיפור
אחת היו נושאים ונותנים כל כך זמן בדבור מהרש"ל עד שהגיע זמן סעודה המפסקת ושכחו לקנות שום דבר לאכול מרוב
טרדתם בלמוד".
גם רבי אברהם התעמק מאד בסוגיות הש"ס ובדברי התוס' והראשונים ,בחיבורו על הרמב"ם עסק הרבה בחיפוש אחר
מקורותיו בש"ס ,ובעיון נמרץ חתר להתאים את דברי הרמב"ם באותם מקומות שדבריו נראים כלא מתאימים למסקנת
הגמ' .הוא הרבה לכתוב גם על חלקי הרמב"ם שאינם נוגעים להלכה כגון ספרי טהרה ,עבודה וקרבנות .בערוב ימיו )שנת
תקצ"ו (1836 -עלה רבי אברהם לארץ ישראל השתקע בצפת ובה נפטר בשנת ת"ר )(1840
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר "אברהם יגל" הודפס לראשונה בליוורנו בשנת תר"ג ) 396 (1843עמודים בפורמט גדול
פעם שניה בברוקלין ניו-יורק במהדורת צלום בשנת תשנ"ב )(1992
ד .מקורות
מעגל טוב – הרב חיד"א
אנציקלופדיה לחכמי אר"י ח"א עמוד – 3ר"י גליס
אדמת יהודה -רבי יהודה הכהן טנוג'י
נפטר בשנת תקצ"ה )(1835
א .הספר -מבנהו ותוכנו
הספר עוסק בפירושים לכמה מסכתות הש"ס ,לשונות הרמב"ם ,שו"ע ופרשיות התורה.
ב .מתולדות המחבר
רבי יהודה היה מגדולי תוניס .בימי עלומיו ספג מתורתם של רבניה הגדולים ,בעמוד כא ,ב בחלק ליקוטי תורה שבספר
הוא מספר" :שמעתי מהרב לימודי ה' נר"ו שהקשה" שפט את קהל הקודש בתוניס בהיותו יושב על מדין בבית דינו של
מהר"י טייב בעל "ערך השולחן" .רבי יהודה היה רע וידיד של הרב חיד"א ובפתח הספר מופיעה "התנצלות אהובו של
מעלת המחבר" בה מסביר החיד"א את המנעותו מלהתייצב כמסכים אך הרבה לשבח את החיבור "ומה מני יהלוך לשבח
ולפאר ארץ זבת חלב ודבש ותמלא ארצ"ו כסף וזהב אר"ץ חמדה לא כחל ולא שרק ויעלת חן ויהללוה בשערים בעדי
עדיים אשר לו יעדה".
בספר נר דוד שחברו רבי דוד גיגי שהיה בן בתו של רבי יהודה ,מסופר בהקדמה :כמוהר"ר יהודה הכהן טנוג'י זלל"ה בעל
המחבר ספר ארץ יהודה ואדמת יהודה וכו' ובסוף ימיו הוכיח סופו על תחילתו וזכה ועלה אל ארץ הקדושה ההר הטוב הזה
והלבנון גליל עליון על צפ'ת היאו'ר ת"ו בעת שיבתו ,ושם ישב קרוב לשלש שנים על התורה ועל העבודה והארץ האירה
מכבודו הן השכינה שורה נהורא עימיה שרייא על ראש המט'ה יושב בשבת תחכמוני בישיבת גדול אדונינו מרן מלכא הב"י
זלה"ה ,זה שבתו כל היום כי שם ביתו" .היינו בערוב ימיו התיישב בצפת וכנראה עמד בראש בית מדרש שכונה על שמו
של מרן הב"י ושם מנוחתו כבוד.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "אדמת יהודה" לא נדפס כספר בפני עצמו אלא כמדור בתוך הספר "צמח דוד" )ראה ערכו( שהוא ספר חידושיו של
רבי דוד נג'אר מגדולי תוניס ,כתב היד של ר"ד נג'אר התגלגל לידו של רבי יהודה הכהן והוא טיפל בהוצאתו לאור ,היות
שהיה קטן בכמות צירף ר"י הכהן את חידושיו וקרא להם בשם "אדמת יהודה" ,שם הספר נשאר "צמח דוד" ,זו הסיבה
שרוב רושמי הספרים לא הזכירו את אדמת יהודה ברשימותיהם .ראה בערך צמח דוד פרטים על עמודי הספר ושנת
הדפסתו.
ד .מקורות
הקדמת המחבר.
אדני היד החזקה – רבי אדוניהו הכהן קראוס
נפטר בשנת תשמ"ז )(1987
א .הספר -מבנהו ותוכנו
מהות הספר "אדני היד החזקה" היא עיון במשנה תורה של הרמב"ם ע"פ בחינת כתבי יד קדומים וקביעת גירסא מדויקת
על פיהם ,דוקא כאשר הקושי בדברי הרמב"ם מזדקר לעין כל ,סביר להניח שהפשפוש בכתבי היד לא יביא לגילוי חדש
שלא ידעוהו מפרשי היד החזקה לדורותיהם ,כי אם תוקפו של הקושי נעוץ בגירסא מסוימת ודאי שמפרשי הרמב"ם היו
יודעים על קיומה של גירסא לפיה הקושי החמור אינו מתחיל ,לכן נראה שהתועלת העיקרית מחיטוט בכתבי יד עתיקים
היא כאשר המחפש בהם ניחון בעין חודרת המבחינה בקשיים שלא נשברו עליהם קולמוסים ולבו ער לשינויים בכתבי היד
שמכוחם ניתן להפיץ אור על לשון הזהב של הרמב"ם .בספר "אדני היד החזקה" ניתן למצוא הערות מסוג זה .הנה דוגמא
אחת :בגמ' מוזכר כמה פעמים "פסיק רישיה ולא ימות" כציור למלאכה שבהכרח נעשית הגם שאינו מכוין לה .הרמב"ם
בפ"א מהל' שבת פירש" :כיצד הרי שצריך לראש עוף לצחק בו הקטן וחתך ראשו בשבת ,אע"פ שאין סוף מגמתו להריגת
העוף בלבד חייב" המלה "בלבד" מוקשה הלא באינו מתכוין להריגה עסקינן ,לפיכך נכון לכתוב שאין סוף וכו' להריגת
העוף ,ומהו "בלבד" שמורה כאילו מתכוין גם להריגה .לא רבים עמדו על כך ,החזו"א שכן דקדק זאת כתב שצריך למוחק
תיבה זו ,ב"אדני היד החזקה" הרגיש בקושי זה ומצא שבכתבי היד הקדומים שברשותו הנוסח הוא דלהלן :אע"פ שאין סוף
מגמתו להריגת העוף "אלא לחתוך ראשו" בלבד ,היינו הסופר השמיט בטעות שלש תיבות אלא לחתוך ראשו והתקבל מה
שהתקבל .זו דוגמא אחת שיצאה ללמד על הכלל כולו.
ב .מתולדות המחבר
רבי אדוניהו נולד לאביו הרב יהודה תלמידו של המהר"ם שיק ורבה של לאקנבאך אחת משבע הקהילות הידועות בגבול
אוסטריה – הונגריה .לימים פירסם רבי אדוניהו ספר יזכור על תולדות הקהילה ואנשיה וייחד פרק נרחב לתאור דמות
אביו שכאמור כיהן בה פאר כשלושים שנה.
רבי אדוניהו הכהן עסק גם בהשלמת הסדרה הענקית של ספרי רבי יעקב יהודה קראך הקרויה "חזקה רבה".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "אדני היד החזקה" על חלקי מדע אהבה וזמנים יצא לאור בירושלים בשנת תש"ל ) (1970ובו 341עמודים .חלק ב'
על ספר נשים יצא לאור בשנת תשל"ב ).(1972
ד .מקורות
גוף הספר.
אהבת הקדמונים – רבי יקותיאל אריה קאמעלהאר
נולד בשנת תרל"א ) – (1871נפטר בשנת תרצ"ז )(1937
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "אהבת הקדמונים" לרבי יקותיאל אריה קאמעלהאר ,עוסק בתולדות הרמב"ם ובפרטים ביבליוגרפיים על תורתו.
ב .מתולדות המחבר
רבי יקותיאל אריה נולד בשנת תרל"א ) (1871בקולשיץ ,לאביו רבי גרשון.
מילדותו בלט בכשרונותיו המיוחדים .בשנת תרמ"ב ) (1882עברו הוריו לטרנוב ,שם למד בבית המדרש הישן ובקלויז
הגדול של צאנז ,ושם הכיר ושימש רבנים גדולים וחשובים.
בשנת תר"ן ) (1890עבר לקורטשין ,נשא לאשה מבנות המקום ,והקים שם ישיבה קטנה .בשנת תרנ"ז ) (1897עבר
לרישא ופתח בה ישיבה לצעירים מחוננים.
יחד עם רבי ברוך פאס הוציא לאור את הירחון התורני הראשון בגליציה "אהל מועד" .בירחון זה השתתפו רבנים רבים
מגליציה וממדינות סמוכות .כן הוציא לאור רבעון ספרותי תורני בשם "הבונה" ,ובם גם מדור ביידיש להמון העם.
בשנת תרס"ז ) (1907עמד בראש ישיבת "אור תורה" ,בסטניסלב ,ופירות שיעוריו הודפסו בספרו "נתיבות התלמוד" על
מסכתות סדר מועד ,שבועות נדרים וחולין.
בפרוץ מלחמת העולם הראשונה ברח מעיר לעיר ,ובכל מקום בו הגיע השתדל לעשות למען חינוך ילדי ישראל ,ולהפיץ
דעת תורה.
בשנת תרפ"ה ) (1925הגיע לארצות הברית ,וכיהן כרב ודרשן במספר קהילות .בשנת תרצ"ד ) (1934עלה לארץ
ישראל ,ובה נפטר בשנת תרצ"ז ) .(1937נטמן בהר הזיתים.
רבי יקותיאל אריה כתב ופירסם ספרים ומאמרים רבים בתורה ובהלכה ,בתולדות עם ישראל ובתולדות חכמיו ,בענייני
השעה ובמחשבת היהדות.
עוד מספריו" :שילוב המסורת" – הגיונות והברקות" .ראש אריה" – ח"א שו"ת ,ח"ב מחקרים בהלכה" .מופת הדור" –
ביוגרפיה על תולדות ה"נודע ביהודה"" .התלמוד ומדעי תבל" – להוכיח את ידיעתם של חז"ל בכל החכמות.
לרבי יקותיאל היו בנים ובנות ,חלקם שרד לאחר השואה.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר אהבת הקדמונים הודפס בבילגוריי בשנת תרצ"ח ) – 85 .(1938עמודים .הובא לדפוס על ידי בנו.
ד .מקורות
בית עקד ספרים – פרידברג.
אנציקלופדיה לחכמי גליציה – וונדר.
אהל יוסף – רבי יוסף מולכו
נולד בשנת תנ"ב ) – (1693נפטר בשנת תקכ"ח )(1768
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "אהל יוסף" לרבי יוסף ב"ר אברהם מולכו ,כולל ע"ז שאלות ותשובות ,על סדר ארבעת חלקי השולחן ערוך .כן כולל
הוא :פלפולים וביאורים על הלכות שבמשנה תורה להרמב"ם ,ביאורים בסוגיות שבתלמוד ,והערות וביאורים על פירוש
רש"י שעל התורה.
ב .מתולדות המחבר
רבי יוסף מולכו נולד בשאלוניקי בשנת תנ"ב ) ,(1693לאביו רבי אברהם מולכו .בצעירותו למד תורה מפי רבי יוסף דוד
– מחבר שו"ת "בית דוד".
עיקר עיסוקו והתמחותו היה בתחום השחיטה והבדיקה ,בהם עסק בערים רבות )אדרינופול אלכסנדריה ועוד( ,ולימים
כיהן כראש השוחטים בעיר הולדתו – שאלוניקי )בשנת תצ"ג – .(1733
מכל ערי טורקיה הפנו אליו שאלות בתחום התמחותו ,והוא נחשב לפוסק מכריע בעניינים אלו .בתחום זה אף חיבר ספר
חשוב "זובח תודה" – על הלכות בדיקת הריאה.
רבי אלעזר נחמיאש – רבה של שאלוניקי ומחבר ספר "הון רב" – היה חתנו.
בשנת תק"ח ) (1748עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים .בשבתו בירושלים התפנה לעריכת ספריו" :אהל יוסף"
)הנ"ל( ,שו"ת "שלחן גבוה" ועוד.
לרבי יוסף היו תלמידים רבים ,ומגדולי חכמי דורו היו ידידיו :רבי יונה נבון – מחבר ספר "נחפה בכסף" ,רבי יוסף חזן –
מחבר ספר "עין יוסף" ועוד.
רבי יוסף נפטר בשנת תקכ"ח ) ,(1768ונטמן בירושלים.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "אהל יוסף" הודפס לראשונה בשאלוניקי בשנת תקט"ז ) – 102 .(1756דף )פורמט גדול( .מהדורת צילום של הספר
יצאה לאור שוב בירושלים בשנת תש"ן ).(1990
ד .מקורות
אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל – גליס.
בית עקד ספרים – פרידברג.
מצבות שאלוניקי – עמנואל.
אהל יצחק -רבי חיים יצחק הכהן חסיד
נולד תק"ז ) - (1747נפטר תקפ"ז )(1827
א .הספר -מבנהו ותוכנו
הספר "אהל יצחק" כולל שאלות ותשובות לפי סדר ארבעת חלקי הטור ,חידושים על משנה תורה להרמב"ם הלכות
ברכות ,מאכלות אסורות ,מכירה ,מלוה ולוה וטוען ונטען עדות ואבל ,בסופו שלשים דרשות.
ב .מתולדות המחבר
ערשו של רבי חיים יצחק הכהן עמדה בשאלוניקי בזמן שהיתה בתפארתה ,בה גם גדל והתעלה עד שהיה לאחד מגדולי
רבניה ,נולד לאביו רבי יוסף הכהן והיה נכדו של רבה הגדול והנודע של שאלוניקי רבי רפאל אלעזר נחמיאש מחבר
הספרים "הון רב" על התורה ושו"ת )בחלק או"ח סימן ב' הוא מקדים בפתח תשובותו :עידי בשמים וסהדי במרומים שלא
הייתי רוצה להתעסק בענין זה מפני שכבר בא מפורש בראשונים ואחרונים אבל מה אעשה שאני מצווה מפי מרן מלכא
ה"ה מר זקני נר"ו ואין מסרבין לגדול(.
רבי יצחק הכהן היה שליט בכל מכמני התורה אך במיוחד היתה שגורה בפיו תורת מאורותיה הגדולים כמו הרב "בית
דוד" ,ה"תורת חסד" ,ה"משאת משה" ,ה"נאמן שמואל" ,גאוני משפחת אמארילייו האב ה"כרם שלמה" והבן הגדול רבי
חיים משה בעל "הלכה למשה" )ראה ערכו( ושו"ת דבר משה ,ורבי אברהם גאטינייו בעל "טירת כסף" על התורה ושו"ת
"צרור הכסף" ,תורתם של הנ"ל שהוציאו בעולם התורה את המוניטין של שאלוניקי מפכה כמעיין מים חיים "באהל יצחק"
בכל מדורי הספר ואין ספור לפעמים שהוא מעתיק מדבריהם וכדרכה של תורה מסלסל בהם הופכם מכל צד מעיר ומאיר.
רבי יצחק היה חסיד שבכהונה ואחד מנוטרי חותמה של שאלוניקי שאת מנהגיה חקר ובדק ונתן דעתו לקיימם ולבססם,
בטוי לשילוב זה מתקבל מתשובתו )חלק יו"ד סימן ל"ב( בה הוא מוחה על נשות הכהנים שלא נזהרות ונכנסות עם ילדיהם
הקטנים לאהל המת ,אך לעומת זאת בסימן כז הוא מחזק את "המנהג פה שאלוניקי שהארונות שמוליכין את המת שומרים
אותם בביהכנ"ס והכהנים נכנסים בביהכנ"ס שם הארונות ,אלא שנזהרין מליגע בהם דוקא ,דלא כמו שכתב הרב שאגת
אריה ]נכד הב"ח[ בסימן ח' דמטמאין באהל" פסקי הלכה אלו משובצים בקצרה גם בחבור על הרמב"ם בהלכות אבל.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
קביעת שנת הופעתו לאור של הספר כרוכה בתעלומה ,כי סימן השנה שבשער הספר הוא ויזר'ע י'צ'חק' בא'ר'ץ' לפ"ק
והכונה לשנת תקס"א ) (1801נוסח השער מורה שנכתב על ידי המחבר עצמו ,אבל בפתח הספר ישנה הקדמה רק מבן
המחבר שמזכיר את אביו בברכת המתים )זלל"ה( ובסיומה הוא כותב את סימן השנה בסדר תצוה את בנ'י' י'ש'ר'א'ל'
כשהכונה לשנת תר"א ) (1841כלומר בפועל יצא הספר כארבעים שנה אחרי המועד הנקוב בשער.
בהקדמת בן המחבר אכן מתואר "הן בעודנו חי גמר חסיד לאדפוס'י סידריה" ואפילו הכין מעות להוצאות ההדפסה )"ידו
פרש אתפסיה צררי למען דפו'ס זאת התורה כספו לו' נתן חיבה יתירה"( אך גם בהקדמת הבן אין רמז לפתרו התעלומה על
המרחק הגדול של עשרות שנים בין הדפסת שער הספר לבין הופעתו בפועל.
ד .מקורות
מצבות שאלוניקי ח"ב עמ' – 801עמנואל.
גוף הספר והקדמתו,
אהל משה – רבי אלעזר משה הלוי איש הורוויץ
נולד תקע"ח ) – (1817נפטר תר"נ )(1890
א .הספר – מבנהו ותוכנו
בשער הספר נכתב "נקבצו באו אל תוך האהל הגהות וחדושים על הש"ס ,מדרש רבה ורמב"ם ושאלות ותשובות .התוכן
הנ"ל בשני חלקים בחלק א' החידושים על הש"ס ,ובח"ב רובו ככולו תשובות ,בסימן קל"ד מספר הערות בדברי הרמב"ם
ובסימנים קל"ה וקל"ו הערות על מדרש רבה ומדרש תהילים .בסימן קל"ז חידושים על תורה ונ"ך .חלק המתשובות הם
מה שהשיב המחבר לשואליו הלכה למעשה ,חלק אחר הם באורים בש"ס וביד החזקה .ישנם תשובות שבכותרתם צויין
שענינם באור דברי הרמב"ם ויש שעוסקות בהרחבה בדברי הרמב"ם בלא להזכיר זאת בכותרת.
ב .מתולדות המחבר
רבי אלעזר משה נולד ביום ב' דר"ה שנת תקע"ח ) (1817בעיר צעריקוב בפלך מאהליב .עודנו נער ניכרו בו כשרונות
נעלים להפליא .תקופה קצרה למד אצל הגאון המפורסם בדורו רבי אריה ליב זצ"ל מקאוונא .גדלותו המיוחדת בתורה
הקיפה את כל מכמניה היה בקי נפלא בתנ"ך ומצויין בחכמה הדקדוק .בקיץ שנת תר"כ ) (1860נקרא לכהן פאר בעיר
פינסק ומשם היתה מצודתו פרושה למרחקים כשהוא תל תלפיות לשואלים הרבים מקרוב ומרחוק .אחד מחתניו היה רבי
ברוך הלוי אפשטיין בעל "תורה תמימה" והוא העלה על גבי הכתב בספר "נחל דמעה" את פרשת תוקף גדולת חמיו.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
חלק א' של הספר "אהל משה" יצא בחייו בשנת תרמ"ט ) (1889על ידי נכדו ר' שמעון בר יעקב ,ר' אלעזר משה סמך ידו
על נכד זה כמי שראוי והגון לטפל בכתביו .החלק השני יצא לאור כשמונים שנה אחרי החלק הראשון ,על ידי בני ניני
המחבר הרבנים עקיבא דב ויעקב אהרן לאנדא ,בירושלים בשנת תש"ל ) ,(1970ע"פ כתב יד שרובו הוכן על ידי הנכד
הנ"ל שהביא לבית הדפוס את הכרך הראשון .הרבנים הנ"ל הוציאו במהדורת צילום גם את החלק הראשון.
ד .מקורות
הקדמת המוציאים לאור של מהדורת תש"ל.
אהלי יאודה -רבי יהושע יאודה אמאדו
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ביאורים על הפרשיות ,חידושים על היד החזקה ,חידושים על פ"ד ופ"ה במסכת שבועות ומעט ליקוטי דינים בעניני שבועה
וטריפות
ב .מתולדות המחבר
בידינו פרטים מועטים מאד אודות רבי יהושע יאודה .מהסכמות רבני איזמיר לספרו "אהלי יאודה" ,אנו למדים שהוא היה
תלמיד מובהק לרבה הגדול של איזמיר רבי יהודה אשכנזי מחבר הספרים העמוקים "יד יהודה" עמ"ס שבועות" ,גבול
יהודה" עמ"ס גיטין" ,קהל יהודה" עמ"ס ביצה ושו"ע יו"ד ו"מחנה יהודה" על טור חו"מ .בספר "מראה הנוגה" מבנו של
רבו זה הרב רפאל אשכנזי מופיעה בהלכות שכנים )פ"ב הט"ו( תשובה לרבי יהושע יאודה ובתחילתה נכתב "הנה טוב
להביא כאן מאי דשאיל לן אחד חכם מר יאודה נר"ו השייך בזה וזה החלי בס"ד ,חכם לבב כרכא דכולא ביה וכל מילי
מעלייתא קולע אל השערה ,זכה זכייה דאורייתא הדר הוא החכם השלם והכולל בכל ישראל להלל כמוהר"ר יאודה אמאדו
נר"ו".
בחלק הספר ,שעל פרשיות התורה דרך בדרכם של גדולי תוגרמה שבביאוריהם למקראות גם אלו שלא בעניני המצוות
שילבו מערכות הלכתיות מסועפות ועל פיהם דקדקו הדק היטב בלשונות הפסוקים .בפרשת ויגש הוא מדייק בלשונות
הפסוקים על דברי יהודה ליוסף וכדי לבארם הוא מעמיק ומפלפל בדברי הרמב"ם בראש פ"ה מהלכות יסודי התורה בענין
נכרים שאומרים תנו לנו אחד מכם ונהרגנו ואם לא נהרוג כולכם ,על פי עיוניו בסוגיה מסובכת זו הוא מפליא לבאר את
הדין ודברים של יונה הנביא עם מלחי הספינה ולפי דרכו הנידון העיקרי היה אם רשאים המלחים להענות ל"בקשתו של
הים" שאמר "תנו לי את יונה להמיתו בגלים הסוערים ואם לא אשטוף את כולכם למצולות ים" ,ואחרי כל מעשה חושב
זה ,הוא מבאר את טענת יהודה מדוע הוא נזעק יותר מכל אחיו לחרף נפשו נגד תביעת יוסף תנו לי את בנימין .הבירור
היסודי של הלכה ברמב"ם בהל' יסודי התורה בתוך ביאורי מקראות שבפרשת ויגש מבליט את העשירות הרבה של ביאורי
רמב"ם המצויים בחיבורי מפרשי הרמב"ם גם בחלקים שאינם עוסקים ישירות בדבריו.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר "אהלי יאודה" נדפס בשנת תקפ"א ) (1821בשאלוניקי .בהסכמת חכמי איזמיר נכתב :גם ברכות יעטה ברוך בכלל
ובפרט האי צורבא מדרבנן המתחסד עם קונו בכוחו ובאונו וכו' מעלת החכם השלם והכולל בישראל להלל כמה"ר חיים
פאלאגי' נר"ו מסדר המערכה" מכאן מתקבל שעורך הספר שהתקינו לדפוס היה רבי חיים פאלאג'י כאשר מן הסתם הכונה
לרבה הנודע של איזמיר רבי חיים פאלאגי' ,עובדה זו מעוררת פליאה מסוימת על כך שדוקא רח"פ שהיה מגדולי בעלי
המליצה וניחון בקולמוס מבורך לא עשה כמנהגם של רוב מסדרי המערכה ,ולא הקדים אפילו הקדמה קצרה שבה דברים
על המחבר וחיבורו ועל אופן עריכתו .אומנם בזמן הופעת הספר היה רבי חיים בראשית מפעל פירסום יצירותיו כי מכל
העושר הנדיר של חיבוריו בכל מקצועות התורה לא קדם להופעת ה"אהלי יאודה" רק ספרו הראשון "בית אבות" עמ"ס
אבות שמסביב לה "בית הבחירה" של המאירי ,בכל זאת חידה היא לנו כיצד כבש הרח"פ את קולמסו ולא נתן רמז כלשהו
שהוא זה שטיפל בספר והתקינו לדפוס.
החידושים על פרשיות התורה והחידושים על הרמב"ם הם בשתי ספירות דפים נפרדות ,וביחד 129דפים.
ד .מקורות
גוף הספר והסכמותיו.
אהלי יהודה -רבי יהודה הכהן
נפטר בשנת תר"י )(1850
א .הספר -מבנהו ותוכנו
רובו של ספר "אהלי יהודה" עוסק בבירור נושאים שונים לפי סדר הא-ב )מדף טז ,ב עד קמ( ,והחידושים על הרמב"ם הם
מעמוד א עד ט"ז ,ב.
ב .מתולדות המחבר
רבי יהודה נולד לאביו הגדול רבי אברהם שלמה מחבר הספרים "יפה שעה" ו"מזל שעה" )ראה בערכו(.
רבי יהודה נודע כאחד מחכמי המקובלים החשובים בירושלים ,ומחברי ישיבת "בית אל" .חכמי דורו מתארים אותו כצדיק,
חסיד ומתמיד גדול בתורה" :גודל שקידתו בתורה שלא עבר עליו חצות לילה בשינה ,וקדמו עיניו אשמורות בהלכתא
ושמעתתא להבין ולהורות בדברים העומדים ברומו של עולם ,בגנזי סתרי הקבלה .מעודו לא ניסה לצאת מן הקודש ,ולמד
מתוך דחק ועניות והסתפקות במועט".
רבי יהודה החל לבאר את ספר הזוהר ,ולאחר פטירתו יצאו לאור שני חלקים מספרו "אשמורת הבוקר" -המכילים פירוש
לספר הזוהר ,עד לפרשת בא.
הוא נמצא חתום על :אגרות ,פסקים והסכמות לספרים.
בשנת תר"ז ) (1847יצא כשד"ר לצפון אפריקה ,ובהיותו בתוניס נפטר בשנת תר"י ) (1850רבי חיים פאלאג'י נשא עליו
הספד ונדפס בספרו "ברכת מועדין לחיים" ח"ב דרוש ג' לשבת הגדול.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "אהלי יהודה" הודפס לראשונה בשאלוניקי בשנת תקע"א ) .(1811קמ"ה דף )פורמט גדול(.
פעם שניה הודפס בירושלים )בדפוסו של ישראל בק( בשנת תר"ג ) .(1843קמ"ה דף )פורמט גדול(.
מהדורה שלישית -מהדורת צילום של המהדורה הירושלמית -יצאה לאור בשנת תשנ"א ) (1991במונרו שבניו יורק.
ד .מקורות
אנציקלופדיה לתולדות חכמי אר"י ח"ב עמודים כב–כג – ר"י גליס.
אהלי יצחק -רבי יצחק בונאן
נפטר בשנת תקפ"א )(1821
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "אהלי יצחק" לרבי יצחק בונאן ,כולל חידושים על י"ב מסכתות מן התלמוד הבבלי )ברכות ,סוכה ,מגילה ,ראש
השנה ,חגיגה ,תענית ,כתובות ,סנהדרין ,עבודה זרה ,חולין ,כריתות וערכין( ,על הלכות ממשנה תורה ,על לשונות הרא"ם
ועל הלכות מן השלחן ערוך .לספר נלוו פסקי רבי ישעיה הראשון על מסכתות :ראש השנה ,תענית וחגיגה )שהיו עד אז
בכת"י(.
ב .מתולדות המחבר
רבי יצחק בונאן למד תורה מפי רבי אברהם בנו של רבי יצחק לומברוזו )מחבר ספר "זרע יצחק"( .בכתביו ישנם שמועות
רבות ששמע מפי רבי יצחק טייב בעל "ערך השלחן" והתכתבויות עם חכמי תוניס בדורו )רבי משה כרייף ,רבי יעקב
פיתוסי ,רבי יצחק לומברוזו השלישי ועוד(.
בנו -רבי דוד בונאן -כותב ומעיד על אביו )בהקדמתו לספר "אהלי יצחק"( ,שלמד כל חייו תורה בשקידה גדולה ומתוך
יסורין .וכך גם כותב עמיתו בתורה ,רבי יצחק טייב) ,בהסכמתו לספר(" :מוכתר בכתר תורה ,דעסיק באורייתא תדירא ,גם
בלילה לא שכב ,צופה ומביט בעין יפה ...ולא חייש מר לצערא דגופא ...היינו צדיק ,היינו עובד אלוקים ,רב ספרא הרב
הכולל לישראל להלל".
עוד מספריו" :אוהל ישרים" -כללים בתלמוד" .ברית יצחק" -חידושים על המכילתא.
לרבי יצחק היה בן גדול בתורה ומחברם של ספרים רבים וחשובים -רבי דוד בונאן ,ששימש כראב"ד של הקהילה
הפורטוגיזיס בתוניס.
רבי יצחק נפטר סמוך לשנת תקפ"א ) (1821בהיותו כבן נ"ב שנים.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "אהלי יצחק" הודפס בליוורנו בשנת תקפ"א ) 282 .(1821דף )פורמט גדול(.
הספר נדפס לאחר פטירת המחבר בעריכת בנו רבי דוד בונאן שהביאו לדפוס
ד .מקורות
מלכי תרשיש עמוד ק"ו -הרב בנימין רפאל כהן.
אוצר המלך -רבי צדוק הכהן מלובלין
נולד בשנת תקפ"ג ) - (1823נפטר בשנת תר"ס )(1900
א .הספר -מבנהו ותוכנו
הספר "אוצר המלך" עוסק בביאורים וחידושים על הלכות יסודי התורה ,דעות ,תלמוד תורה ,עבודה זרה ועבדים .לספר
צורפה תשובה גדולה בענין טומאת אהל ומוצע בה פתרון מעשי למנוע טומאה מכהנים העוברים ברחוב שבתיו מחוברים
דרך הזיזים שבכתליהם.
ב .מתולדות המחבר
פרשת תוקפו של רבי צדוק הכהן והיותו אחד מגדולי אדמורי פולין ידועה לרבים ,גם ספריו שהפכו להיות אבני יסוד
להגות ולרעיונות עמוקים מפורסמים מאד ,ספרו "אוצר המלך" מגלה את הפן הפחות נודע של גדלותו בשטח ההלכה ,ממנו
גם עולה תמונה נפלאה של ילדותו וימי עלומיו.
רבי צדוק זכה למתנת שמים של כשרון עילויי מפליא וכבר בילדותו יצא למרחקים שמעו של העילוי מקריניק ,עובדה זו
נשקפת גם מחיבורו "אוצר המלך" ראה בהלכות תלמוד תורה )פרק ב( "דרוש שדרשתי ב"ה בשבת פרשת שקלים תקצ"ו
לפ"ק שבו בפרק נעשיתי בר מצוה בן י"ג שנים ויום אחד אמרתי לפתיחת דרושי ליישב הגמ' הנ"ל" בהמשך מפורטת
מערכה נפלאה בעומק ובבקיאות המעוררת השתאות על ברק כשרון מזהיר שבהגיעו למצוות עוקר הרים וטוחנן כאחד
הגדולים אשר בארץ .לא רק הדרשה גורמת להתפעלות מיוחדת אלא כל הספר "אוצר המלך" -שכל שורה בו נכתבה על
סמך שליטה בכל מכמני התורה וחדירה לעומק הענינים -מהוה עדות לעיזוז גאונותו של מחברו .זאת בשים לב למשפטי
הקדמתו "בשם ה' הלכות יסודי התורה וזה החלי צדוק הכהן ראבינוביץ בקיץ תקצ"ט וואלדאווקי" .הוי אומר שהחיבור
העמוק הנשען על בקיאות עצומה חובר כשרצ"ה היה בן שש עשרה וכמה חדשים ספורים! ספר הלכתי נוסף "תפארת
צבי" על שו"ע יו"ד נתפרסם כעשר שנים אחר פטירתו ויצא לאור בשנת תרס"ט ).(1909
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "אוצר המלך" יצא לאור לראשונה בשנת תרצ"ט ) (1939בעיר לודז' שבפולין 112 .עמודים ,ובתשובה שנספחה
לספר בעניין טומאת אהל 105 ,עמודים.
מהדורה שניה -מהדורת צילום -יצאה לאור בנו יורק בשנת תשי"ד) .(1954מהדורה דומה הופיעה בשנת תשכ"ח
) (1968בבני ברק ,על ידי הוצאת "יהדות" ,מהדורה שלישית הכוללת :סדר חדש ,מראי מקומות ומפתחות ,יצאה לאור
בשנת תש"ס ) (2000בירושלים.
ד .מקורות
גוף הספר
מגדולי החסידות חלק ז – הרב ברומברג
אור גדול – רבי ירוחם יהודה ליב פרלמן
נולד בשנת תקצ"ח ) – (1838נפטר בשנת תרנ"ו )(1896
א .הספר – מבנהו ותוכנו
הספר "אור גדול" כולל בתוכו תשובות למעשה ו"כתבים" ,רובו ככולו מסימן ב' עד נ"ד בעניני אבן העזר ,רק בסוף הספר
)סימנים נה – סא( עוסק הספר בענינים אחרים .בסימן א' קונטרס ארוך בדיני "קדוש השם" לפי סדר הרמב"ם בהל' יסודי
התורה .למהדורתינו שייך קונטרס זה בלבד והוא מה שהועתק מה"אור גדול".
בסוף הספר קונטרס "קרני אור" מבן המחבר רבי אליהו פרלמן ובו בירורים בענין חטאת גזולה ומצוות לאו להינות ניתנו.
ב .מתולדות המחבר
רבי ירוחם יהודה לייב נולד בעיר בריסק בשנת תקצ"ח ).(1838
מנעוריו התבלט כעילוי – "העילוי מבריסק" .כשהגיע לגיל מצוות נסע לקובנה ,ובה למד בבית מדרשו של רבי ישראל
סלנטר – מייסד תנועת המוסר.
רבי ירוחם שימש כרב בסאֶלץ ובפרוז'אן .משעבר לכהן כאב"ד מינסק – יצא שמו בכל הארץ ,ונודע כאחד מגדולי דורו
]מאז הוא מוכר בשם "הגדול ממינסק"[ .רבי ירוחם השתתף בכינוסי רבנים ועסקנים ,ופעל לחיזוק התורה והדת .הצטיין
בשכלו החריף ,בזכרונו ובעמקותו .נודע ביראתו הרבה ובענוותנותו.חתנו רבי אליעזר ראבינוביץ ,מילא את מקומו במינסק
לאחר פטירתו.
מלבד ספרו "אור גדול" ,נדפסו ממנו חידושים והגהות על המשנה ,ובכי"ק נותרו חיבורים רבים.
רבי ירוחם נפטר בעיר מינסק בשנת תרנ"ו ).(1896
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר יצא לאור בשנת תרפ"ד ) (1924על ידי בן המחבר רבי אליהו ,מספר עמודיו .340בהקדמה מספר הבן שתשע
שנים לפני הופעת הספר ,יצא הספר ממכבש הדפוס בפיעטרקוב והיה חסר רק ה"שכלול החיצוני" עמוד השער ותוכן
הענינים .אז פרצה מלחמת העולם הראשונה ונפסק הקשר עם מקום הדפוס ולא ידעו מה עלה בגורל הספר ,רק שנתיים
לאחר סיום המלחמה נמצא הספר כשהוא חסר כמה גליוני דפוס ואיך שמצאוהו הדפיסוהו .בשנת תשכ"א ) (1961הופיעה
בירושלים מהדורת צילום ראשונה ואחריה כמה מהדורות נוספות.
ד .מקורות
מ .היילפרין – הגדול ממינסק ירושלים תשנ"ד.
אור הישר -רבי שמואל יצחק הילמן
נולד בשנת תרכ"ח ) - (1868נפטר בשנת תשי"ג )(1953
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "אור הישר" לרבי שמואל יצחק הילמן ,כולל :חידושים ,ביאורים ,הערות ,ציונים ומראה מקומות על כל פרק ופרק
מספרי הי"ד החזקה.
הספר הודפס בשני כרכים .כרך א' על ספרי :מדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה וזרעים.
כרך ב' על ספרי :עבודה ,קרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קנין ,משפטים ושופטים.
ספר זה הוא חלק מסדרת ספריו הגדולה -שנכתבו בסגנון דומה -על כל התלמוד הבבלי ,הירושלמי התנ"ך ועוד.
ב .מתולדות המחבר
רבי שמואל יצחק נולד בשאדובה בשנת תרכ"ח ) ,(1868לאביו המופלג רבי חיים .בילדותו ובנערותו קיבל תורה מפי
דודיו :רבי מרדכי הילמן ורבי נח יעקב .משנשא אשה ,התבודד בבית חותנו בקורלאנד ולמד בהתמדה רבה.
רבי שמואל יצחק נסמך להוראה על ידי גדולי דורו :רבי אליהו דוד תאומים )האדר"ת( -אב"ד פונוביז' ואח"כ בירושלים,
רבי רפאל שפירא מוולוז'ין ,רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק )מח"ס "אור שמח"( ,ומהגאון הרידב"ז )מחבר הפירוש על
הירושלמי(.
רבי שמואל שימש ברבנות במספר קהילות :באריזינו )פלך מינסק( ,גלאזגו ,ולונדון שבאנגליה ,בימי מלחמת העולם
הראשונה פעל רבות למען יהודי בלגיה.
בשנת תרצ"ד ) (1934עלה לארץ ישראל ,התיישב בירושלים ,ושימש כראש ישיבה ומנהלה של ישיבת "אהל תורה"
)בשכונת רחביה(,
רבי שמואל יצחק נפטר בשנת תשי"ג ) (1953בירושלים.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר אור הישר על הרמב"ם הודפס בירושלים בשנית תש"ט-תש"י ) ,(1950-1949בשני כרכים )פורמט גדול( .כרך א' -
קמ"ד עמודים .כרך ב' -קמ"ח עמודים .סדרת ספרי "אור הישר" הודפסה שוב במהדורת צילום בשנת תשנ"ב )(1992
בירושלים )בכרך ו' בסדרה נמצאים החידושים על הרמב"ם(.
ד .מקורות
יהדות ליטא -כרך ג'.
אור יקרות -רבי מאיר יצחקי
נפטר לפני שנת תקי"ד )(1754
א .הספר -מבנהו ותוכנו
חידושים על הש"ס ,רמב"ם )דפים מא-נו( ליקוטים ושאלות ותשובות )משא ומתן עם ר' יצחק הלוי ,רבי אברהם בכ"ר
אביגדור -חתן מהר"י בכר דוד בעל "דברי אמת" ועם תלמידו רבי נסים יהודה בן יקר שערך את הספר( .בסוף הספר
נדפסו עם שער מיוחד חידושי הריטב"א למסכת יומא עפ"י כת"י מגנזי מהר"ח מודעי.
ב .מתולדות המחבר
רבי מאיר יצחקי היה אב"ד ור"מ בעיר קושטא בעת שהיתה בתוקפה ותפארתה ,תעיד על כך העובדה שמהר"י בכר בעל
"דברי אמת" )ראה עליו בערך "זכור לאברהם"( היה חבר בבית דינו ,כתביו שכונסו ב"אור יקרות" הם רק אפס קצהו
ממה שכתב וחידש וכפי שאחיו העיד בהקדמת הספר" :אגב חורפיה כתב בכתב ידו על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות
רב מאד מחנהו תליסר אלפי גוילי" אך כמו שקרה להרבה מחברים באותם זמנים רוב כתביו היו למאכולת אש בשריפה
גדולה שאחזה במיוחד בבית מדרשו ,רבי מאיר לא הניח אחריו זרע של קיימא :זו הסיבה שדחפה את אחיו להתאמץ וללקט
את השרידים המוצלים מאש למען יזכרו בבי מדרשא לדורות את הרב הדומה למלאך ה' וכפי שהחיד"א כינהו "עיר
וקדיש" .הספר נדפס בתקי"ד ) (1754כשמחברו כבר לא היה בחיים.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר נדפס על ידי אחי המחבר רבי אליעזר יצחקי בקושטא בשנת תקי"ד ) (1754בראש הספר הסכמות חכמי קושטא רבי
אברהם מיוחס ,רבי שלמה אלפאנדרי ורבי אלעזר הכהן.
ד .מקורות
הקדמת אחי המחבר ,הסכמות הרבנים ,שם הגדולים להחיד"א )חלק ספרים מערכת א' ,אות נ"ט(.
אור פני מלך – רבי ניסן מאיר פייבל זק"ש
נולד בשנת תרפ"ד ) – (1924נפטר בשנת תשל"ו )(1976
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "אור פני מלך" מרבי ניסן מאיר פייבל זק"ש כולל :חידושים וביאורים ,הערות ומקורות ,על הלכות "מתנות עניים"
שבספר משנה תורה להרמב"ם.
ב .מתולדות המחבר
רבי ניסן מאיר נולד בשנת תרפ"ד ) ,(1924לאביו הרב מרדכי לייב זק"ש )רבה של שכונת זכרון משה בירושלים( ,וכנכד
של רבי יעקב משה חרל"פ.
רבי ניסן למד בצעירותו בתלמוד תורה ובישיבת "עץ חיים" ,ובישיבת חברון – שם נודע כעילוי .לאחר מכן למד שנים
רבות בישיבת "בית זבול".
את ספרו הנ"ל "אור פני מלך" על הרמב"ם ,הדפיס כשהיה צעיר לימים ,וכן את ספרו על מסכת שקלים.
שנים רבות התמסר לההדיר כתבי יד מגדולי הראשונים .ואמנם למעלה מעשרים ספרים – הכוללים הערות ,ביאורים
וציוני מקורות – ההדיר .ספרים אלו יצאו בהוצאות הספרים הידועות :מוסד הרב קוק ,מכון הר"י פישל ,יד הרב הרצוג
ועוד.
כן ערך והביא לדפוס את ספרי "מי מרום" של סבו הגרי"מ חרל"פ ,וספרי רבי צבי מיכל שפירא – "ציץ הקודש".
רבי ניסן מאיר נפטר בשנת תשל"ו ) ,(1976כשהוא בן נ"א שנים.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "אור פני מלך" הודפס בשנת תש"ו ) (1946בירושלים .קי"ב – עמודים.
ד .מקורות
העתונות החרדית עם פטירתו.
אור פני משה בספר "דברי קהלת" -רבי שלמה ליכנטשטיין
נולד בשנת תקכ"ב ) (1762נפטר בשנת תקמ"ג )(1783
א .הספר -מבנהו ותוכנו
הספר "אור פני משה" הוא חלק מהספר "דברי קהלת" ,היות שהוא עוסק בדברי הרמב"ם כונה חלק זה בשם "אור פני
משה" .בספר חלק נוסף הכולל חידושים וביאורים על כמה מסוגיות הש"ס והוא מכונה "חכמת שלמה" .שמות הספר
מסובכים קצת כי לספר צורפו גם חידושיו של אחי המחבר רבי משה שהוציא את ספרו של אחיו ואת חלקו קרא בשם
"דרש משה" ,כדי שלשלושת הספרים יהיה גם שם אחיד הוא הוסיף לשמות הנ"ל את השם הכללי עמק ולחידושים על
הרמב"ם קרא גם "עמק המלך" ,לחידושים על הש"ס קרא "עמק הלכה" ולדרשותיו הכוללות הספדים קרא "עמק הבכא"
ונוסף לזאת בשם ראשי קרא את כלל החיבור "שושנת העמקים" .מתוך כל אותם שמות התקבל שהחידושים על הרמב"ם
קרויים דברי קהלת -אור פני משה ובתחילת החידושים מופיעה גם הכותרת עמק המלך ,כאן נבחר השם אור פני משה כי
הוא מיוחד לחידושים על הרמב"ם אבל ברוב רשימות הספרים הספר מופיע בערך "דברי קהלת".
ה"אור פני משה" עוסק בעיקר בהלכות יסודי התורה ובהלכות טריפות .בתחילתו הוא עוסק בבירור כמה מצוות מספר
המצוות.
רבי שלמה היה עוקר הרים בפלפולו ורוב הספר בנוי ממערכות מסועפות ורחבות באותם נקודות שעליהם הוא דן.
ב .מתולדות המחבר
הספר "דברי קהלת" הוא אחד מאותם ספרים שגאוניותם המפליאה של מחבריהם ניכרת כבר בעלעול חטוף בספר .בפרט
אם שמים לב שמחברו נפטר סמוך לאחר שמלאו לו עשרים שנה ותוכן הספר הוא כשל גאון שלמד עשרות שנים.
מתוך הסכמתו של הגאון הישיש רבי ישראל רבה של ביאלסטוק )בעת פירסום הספר( ניכר שלא יכל לכבוש את
התפעלותו איך במעוט שנים צמח גאון מופלא שכזה וכך הוא כתב" :ותרב חכמת שלמה אשר פעל ויגע במעט שניו מה
שתלמיד ותיק יגע במאה שנים ,אשר גודל חריפותו נודע לי מאד מאד כי כמה שנים היה מקשיב לקולי ומסתופף בצילי,
וגם אחרי כן תמיד היה מציע חידושיו החריפים לפני והומתק בפי כדבש למתוק וכו' אשר כל אשר יהגה בחידושיו יתן עוז
לקונו ברוך שחלק מחכמתו ליראיו".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר יצא לאור על ידי אבי המחבר בנאווי דוואהר בשנת תקמ"ה ) (1765ויש בו פ"ג דף
ד .מקורות
הספר והקדמותיו
אור שמח – רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
נולד בשנת תר"ג ) – (1843נפטר בשנת תרפ"ו )(1926
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "אור שמח" הוא מן הספרים החשובים ביותר שנתחברו על ספרי משנה תורה .גדולתו התורנית של המחבר ,בקיאותו
וחריפותו ,נתנו משקל לחידושיו על הרמב"ם המצטיינים "בהסברים מוצקים וביאורי סוגיות".
שימושו רב בעולם התורה ,ובעיקר בשעורי הרמי"ם בישיבות.
החידושים כוללים חקירות עמוקות והגיוניות ,מגלים בקיאות וחריפות .לעתים עוסק המחבר בהשוואות תלמודיות
ובבדיקת גירסאות ונוסחאות.
פירושו על הרמב"ם מקיפה את כל ספרי הרמב"ם .חידושיו מהם קצרים ומהם ארוכים ,אך כולם ענייניים ומקומיים,
לביאור דברי הרמב"ם ושיטתו.
ב .מתולדות המחבר
רבי מאיר שמחה מדווינסק הוא נולד בשנת תר"ג ) (1843בעיירה בלטרמינץ שבפלך וילנא ,לאביו רבי שמשון קלונימוס,
שהתפרסם בנדיבות לבו ובגמילות חסדים שופעת.
מילדותו הצטיין בשקידה נפלאה ובגאונות עצומה )כבר אז היה בקי בסדר נזיקין ורוב סדר נשים( .את ספרו המפורסם על
התורה "משך חכמה" המלא בגאונות ובחידושים גדולים ,החל לכתוב עוד בהיותו בחור ,אך עלפי הצעת אביו התעכב
מלפרסמו כל חייו ,ורק לאחר פטירתו יצא לאור.
בהיותו בן שמונה עשרה שנה נשא אשה מביאליסטוק ,ובמשך שנים אחדות ישב בבית חותנו כשהוא עוסק בתורה
בהתמדה .לאחר התקופה בה היה סמוך על שלחן חותנו ,עסקה אשתו בסחורה לפרנסתם ,והוא התפנה להמשיך בעמל של
תורה.
כשנפטר בעיר דווינסק רב העיר ,רבי ראובן הלוי ,הומלץ לתושבי העיר )על ידי רבי יוסף דוב סולוביצ'יק מבריסק – בעל
"בית הלוי" – ועוד מרבני הדור( להכתירו כרבה של דווינסק .ואכן בשנת תרמ"ח ) (1888החל רבי מאיר שמחה לכהן
כרבה של דווינסק ,תפקיד אותו שרת במשך כארבעים שנה ,עד לפטירתו.
בעיר דווינסק כיהן באותה עת גם הגאון רבי יוסף רוז'ין – הרגצ'ובר – כרבם של קהל החסידים בעיר.
ביתו היה פתוח לכל קשיי יום ומרי נפש ,להם הקדיש מזמנו היקר ,מתוך הכרת החסד הגדול שבכך .התרחק בכל מאודו
מליהנות מן הזולת וסרב לקבל "פדיונות" וכדומה.
בשנת תרס"ז ) (1907הוצעה לו רבנות ירושלים ,כממלא מקום רבי שמואל סלנט שהיה אז בגיל תשעים ,אולם בעקבות
הפצרות בני קהילתו לבל יעזבם – ויתר על ההצעה הנכבדה.
תוך ימי "מהפכת אוקטובר" הבולשביסטית ,הובל רבי מאיר שמחה באחד הימים לבית המעצר .תושבי עירו – יהודים
וגויים – שלחו מכתב )על אף הסכנה שבדבר( ובה חתימות אלפי איש שהכירו את הרב .במכתב זו הם מצהירים על
ישרותו של הרב ועל הבקשה לשחררו .ואמנם עוד באותו יום שוחרר הרב .אולם לכל תפוצות ישראל נפוצה השמועה
שהרב נהרג ...ומיד הספידוהו וכתבו עליו הערכות והספדים )שחלקם ראה הרב לאחר מעשה ,(...עד שהתבשרו שהרב חי
ועדיין יושב על כסא רבנותו...
בימי מלחמת העולם הראשונה ,כשתושבי עירו דווינסק נמלטו ובעיר נשארו אך מתי מעט מדלת העם ,נשאר רבי מאיר
שמחה עמם ,ואמר" :כל זמן שישארו תשעה יהודים בעיר ,אהיה אני העשירי להצטרף למניין"...
לרבי מאיר שמחה הפנו שאלות רבות מכל תפוצות ישראל ,בידעם את גדולתו בתורה ובהלכה )בשנת תשמ"א יצאו לאור
חלק מתשובותיו על ידי "מכון ירושלים"(.
מלבד ספריו "אור שמח" ו"משך חכמה" ,כתב רבי מאיר שמחה חידושים על התלמודים )בבלי וירושלמי( ועל עוד ספרי
יסוד .מכולם נותרו חידושים רק על מסכתות בבא קמא ובבא מציעא )יצאו לאור בשנת תש"ח(.
לרבי מאיר שמחה היה יחס אוהד ותומך לבניין ארץ ישראל ,והוא אף עקב אחר הקמת המושבות הראשונות בארץ.
רבי מאיר שמחה נפטר בשנת תרפ"ו ) (1926בהיותו כבן שמונים ושלוש .הוא נטמן בדווינסק.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספרי "אור שמח" הודפסו לראשונה בד' חלקים בוארשה-ריגה בשנים תרס"ב-תרפ"ו ).(1926-1902
הדפסה שניה בעיר ניו יורק )מהדורת צילום( בשנת תש"ו ).(1946
ד .מקורות
בית עקד ספרים – פרידברג.
אורה ושמחה – יוסף קדיש ברנדסדורפר
בחיים – לאורך ימים ושנים
א .הספר – מבנהו ותוכנו
חמשת כרכי "אורה ושמחה" על ספר משנה תורה – על הנושאים כדלהלן – כוללים :פירושים וביאורים לכל הלכה
והלכה .אוצר גדול של הערות והארות הנחוצים להבנת ההלכה ,חקרי וחידושי הלכה ,ומשא ומתן בדברי הראשונים
והאחרונים )עפ"י נוסח השערים(.
הכרך הראשון עוסק בביאור ל' פרקי הלכות שבת .החלק השני בביאור ח' פרקי הלכות חמץ ומצה והערות בנוסח ההגדה
של פסח .החלק השלישי עוסק בי"ז פרקי הלכות מאכלות אסורות ,והחלק הרביעי בה' פרקי הלכות עבודת יום הכיפורים.
וחלק החמישי פרקי הלכות שופר ,מגילה וחנוכה.
על אופן ושיטת הביאור כותב המחבר בהקדמותיו" :אמרתי לכתוב רק דברים הנוגעים בביאור דברי הרמב"ם ,עם
השתדלות שיהיה מספיק להמעיין להבין דבריו בלא ליאות ...לא הבאתי במחברתי המקורות לפסקי הרמב"ם ,הואיל ורובן
כבר כתבן רבינו המגיד הגדול והכסף משנה ...לפעמים פירשתי בדרך שאינו תואם לדברי המפרשים ...ודרכינו להעיר
אפילו על דברים שנראין לכאורה כדקדוקי עניות ...וכבר ראיתי כמה פעמים שגם מאלה הדברים מתגלים אורים גדולים".
לספרים ניתנו הסכמות כמה מגדולי פוסקי הדור )הרבנים :רבי יצחק יעקב וייס ,רבי משה ארי' פריינד ,רבי שמואל הלוי
ואזנר ,אבי המחבר רבי מאיר ברנדסדורפר ועוד(.
ב .מתולדות המחבר
נולד בירושלים לאביו הרב מאיר ברנדסדורפר )דיין בבית הדין של העדה החרדית( .למד בישיבות "תולדות אהרן"
ו"שומרי החומות" ,ומשמש כמו"ץ ורב בשכונת בית ישראל ור"מ בישיבת "חסדי דוד".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
כרך ראשון – על הלכות שבת – יצא לאור בשנת תשנ"ד ) .(1994תעג – עמודים .כרך שני – על הלכות חמץ ומצא –
יצא לאור בשנת תשנ"ו ) .(1996שפ"ב עמודים .כרך שלישי – על הלכות מאכלות אסורות – יצא לאור בשנת תש"ס
) .(2000תרס"א – עמודים .כרך רביעי – על הלכות עבודת יום הכיפורים – יצא לאור בשנת תשס"א ) .(2001קע"ב –
עמודים.
בכרך הראשון לא הודפס לשון הרמב"ם במקביל לביאור .בכרכים השני והרביעי הודפס לשון הרמב"ם במקביל לביאור,
ובכרך השלישי הובא כל לשון הרמב"ם בסוף הספר.
כל הספרים הודפסו בירושלים.
ד .מקורות
שערים ומבואות לספרי "אורה ושמחה".
שיחה עם המחבר.
אורח מישור -רבי יוחנן מקרעמניץ
נולד בשנת תכ"ה ) (1665נפטר בשנת תצ"ה )(1735
א .הספר -מבנהו ותוכנו
עיקרו של ספר "אורח מישור" פירושים וחידושים בגמרא ותוספות של מסכת נזיר וחידושים בפוסקים השייכים למסכת זו
ברמב"ם וראב"ד כסף משנה ולחם משנה וכיוצא בו נושאי כליו של הרמב"ם ומה שלא העמיד בפנים במסכת זו נדפס בסוף
החיבור מהמחבר על הרמב"ם השייך למסכתא זו" קודם ל"אורח מישור" על מסכת נזיר הדפיס רבי יוחנן חיבור בשם
דומה והוא פירוש ל"דרכי משה" )חיבורו של הרמ"א על הטור( לספר אורח מישור על נזיר צורפה מהדורה שניה של
האורח מישור על הד"מ.
ב .מתולדות המחבר
רבי יוחנן נולד במעזריטש בשנת תכ"ה ) (1665לאביו ר' מאיר מקאליש מצאצאי המהר"ל מפראג .הוא היה דיין
במעזריטש ובסוף ימיו נתקבל בעיר ואם בישראל ליסא המעטירה ושם נפטר בשנת תצ"ה ) .(1735רבי יוחנן הלך בארץ
לא זרועה כי עד להופעת חיבורו היתה מסכת נזיר זנוחה בקרן זוית ורק יחידי סגולה הגו בה כי לא היו עליה ספרי
פירושים ,עניניה עמוקים וגירסאותיה לא נופו משבושים ,היטיב לתאר מצב זה רבה של ליסא בהסכמתו" :כי המפורסמות
אין צריך ראיה שמסכת נזיר ממש רובו ככולו קמשונים ועלו בה חרולים ונשתנו בה שבילי הלימודים וכמעט כל אדם
פורשים עצמם כנזירים ובודלים ממסכת הנ"ל כי בלתי מסודרת היא הן בגמ' וברש"י ובתוס'" רבי יוחנן עמל ויגע ניפה
וסיקל העמיק והאיר עד שסלל אורח מישור והודות לכך נחשב ה"אורח מישור" כספר יסוד ללימוד מסכת נזיר ,ובאותה
מדה של עיון עמוק וביאורים מאירי עינים .עשויים חידושיו על הרמב"ם בהלכות נזירות ובשאר הלכות המסתעפות
ממסכת נזיר.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר יצא לראשונה בשנת תפ"ג ) (1723בברלין דפיו 60ובזוולקוא תרכ"א ) (1861ובלבוב תרכ"ד ) (1863בש"ס
וילנא צורפו החידושים על המסכת ומאז הם מודפסים בכל מהדורות הש"ס הנפוצות.
ד .מקורות
גוף הספר והסכמותיו
מאמר הרב בוקסבוים מוריה תשנ"ה גליון א-ב.
אזרח רענן – רבי ישראל איסר טויבר
נולד בשנת תקפ"ג ) – (1823נפטר בשנת תרס"ד )(1903
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "אזרח רענן" עוסק ב"קצת הערות על תולדות הרמב"ם ז"ל ...ועל דרכיו ופסקיו ,אשר לקטתי מפי ספרים וסופרים".
בין יתר הדברים בהם עוסק המחבר :השנה אשר נולד בה רבנו; נושאי כליו – הם המחברים פרושים על ספריו; ספרים
אשר היו לפני רבנו; לוחמי מלחמתו; גודל חכמת רבנו; גודל פרישותו; איזה דרכים וענינים בפסקיו; ועוד.
ב .מתולדות המחבר
רבי ישראל איסר נולד בשנת תקפ"ג ) (1823לאביו רבי זרח ,בעיר גאלאנטא ,בה שימש אביו כדיין] .שמו – ישראל איסר
– ניתן לו על שם נזר משפחתו הרב בעל "תרומת הדשן" ,שאף הוא נקרא רבי ישראל איסרלן[.
הוא נחשב לאחד מתלמידיו האחרונים של החתם סופר.
בשנת תר"ד ) (1844נשא לאשה את בתו של רבי שלמה ליב קניג ,ששימש כדיין בעיר חדש )נאוואמעסטא( .כעשר שנים
לאחר מכן )תרי"ג – (1853החל אף הוא לשמש בעיר חדש כדיין ומגיד .חמישים שנה כיהן בתפקידים אלו עד לפטירתו
בשנת תרס"ד ).(1903
מספריו" :אזרח רענן" )הנ"ל( ,וספר "מקור ישראל" – "תולדות וקורות נזר משפחתי בעל תרומת הדשן זצלה"ה ,"...ספר
זה הובא לדפוס בשנת תרס"ו ) (1906על ידי חתנו.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "אזרח רענן הודפס בעיר פרעסבורג בשנת תרכ"ב ) .(1862ל"ח – דפים.
ד .מקורות
חכמי הונגריה – יצחק יוסף כהן.
אוצר הספר העברי – וינוגרד.
אחרית דבר -רבי משה לוצקי
א .הספר-מבנהו ותוכנו
"אחרית דבר" אינו ספר בפני עצמו אלא הוא מאמר שנספח למהדורת היד החזקה שהופיעה בנו יורק בשנת
תש"ז) (1947בהוצאת "עמיחי" ע"י האחים שולזינגר .שמו נגזר משום שהוצב כמאמר מסכם לרגל סיום מלאכת
הדפסת המהדורה הנ"ל .תוכנו של מאמר זה הוא אודות הנוסח של משנה תורה כותבו מנסה להבהיר את פשר
שינויי הנוסחאות ,לטענתו השינויים אינם רק תוצאה של מעתיקים ומדפיסים שלא עשו מלאכתם נאמנה ולא
נשמרו מטעויות ,אלא בגלל התיקונים שחלק מהם נעשו ע"י הרמב"ם בעצמו שמדי פעם בחן שוב ושוב את מה
שכתב ולפעמים החליט לשנות .חלק מהשינויים נעשו ע"י בנו ר' אברהם ,ושינויים אחרים ע"י גדולי הדורות
שע"פ הבנתם הוסיפו וגרעו .במאמרו הוא סוקר את המהדורות השונות של משנה תורה החל מהראשונות שעלו על
מזבח הדפוס עד המהדורות האחרונות שנדפסו סמוך לכתיבת המאמר.על גבי מאמרו הוא מתאר חמדה גנוזה בדמות
מספר עמודים שנכתבו בכתב יד קדשו של הרמב"ם עצמו ונתגלו בגניזה הקהירית ור"מ לוצקי זיהה אותם .בחתימת
מאמרו מספר דפים של שינויי נוסחאות.
ב .מתולדות המחבר
ר' משה לוצקי נחשב כמומחה עולמי לכתבי יד .בעלי כתבי ידות ומוציאים לאור היו משתבחים באוצרם ,אם יכלו
לפרסם שפרופסור לוצקי אישר את יחוס כתב היד שהם קבעו .ראה למשל מה שכתב הרב אבא זיונס בקשר לכת"י
של הספר "פענח רזא" "פרופסר משה לוצקי המומחה הגדול בדורינו לכתבי היד ,ואשר עבד מספר שנים בספרית
אוקספורד ,ערך סקירה מדויקת על כתב היד הזה" .הוא עבד בשירותם של בתי עקד הספרים הידועים ביותר בתבל,
חלק מהזמן באוקספורד ,ובספרית בית המדרש לרבנים בנו יורק.
ג .פרטים ביבליוגרפיים.
במאמר זה 19עמודים החומר נכתב בשלשה טורים בעמוד .יש עמודי תמונות של כתבי ידות
כאמור המאמר צורף למהדורת היד החזקה נו יורק תש"ז.
ד .מקורות
גוף המאמר.
אם הבנים -רבי משה חיים מצליח
נפטר בשנת תר"ה )(1845
א .הספר -מבנהו ותוכנו
עיקרו של הספר "אם הבנים" הוא דרשות על סדר הפרשיות והוא נדפס בשני כרכים ,החלק הראשון הוא על בראשית
ושמות והשני מויקרא עד דברים ,החידושים על הרמב"ם נדפסו בסוף חלק א.
ב .מתולדות המחבר
כנראה רבי משה חיים מצליח היה מדרי איזמיר ומגדוליה ,כוחו הגדול כשליט במכמני התורה ועוקר הרים בפלפולו מתגלה
מדרשותיו על פרשיות התורה בהם הוא נוקט את הסגנון הדומה ל"פרשת דרכים" של המל"מ היינו דקדוק עמוק בלשונות
הפסוקים ע"פ מושגים הלכתיים העולים מהש"ס והפוסקים .שמו המיוחד של הספר נגזר מהר"ת הבאים :אני הצעיר משה
בן יצחק מצליח .רבי משה חיים לא האריך ימים ובעודו באבו נפטר בחודש אלול תר"ה ).(1845
ג .פרטים ביבליוגרפיים
שני חלקי ספר "אם הבנים" הודפסו באיזמיר בשנים :תרלג-תרמ"ג ).(1883-1873
ד .מקורות
ראוי לציין שבספר "תולדות חכמי ארץ ישראל" )ח"ב עמ' שכז( הוחלף רבי משה חיים מצליח מחבר "אם הבנים" עם חכם
אחר שהיה רב במאגנסיה .בערכו של ר' משה חיים מצליח הועתק מהרשום ע"ג מצבה בביה"ק בהר הזיתים "תאניה ואניה
ינהו קר"ת עם מאגנסייא על אבדן ריש מתא וריש מחסיא ה"ה הרב הישיש שו"ב מ' משה מצליח ויעל משה אל האלקים
ח"י אב תרג"ן בגן אלוקים נפשו תתעדן" ולא שמו לב שבעוד שבמצבה זו מתואר הרב הישיש שנפטר בשנת תרג"ן
)תרנ"ג( הרי בשער הספר "אם הבנים" מפורש שהמחבר נפטר בעודו באבו בשנת הר"ת עולם לפ"ק היינו לא רב ישיש
ולא תרנ"ג אלא בקיצור שנים ובשנת תר"ה.
אם הדרך -רבי מיכאל אשכנזי
נפטר בשנת תקס"ח (1808) -
א .הספר -מבנהו ותוכנו
הספר "אם הדרך" כולל שו"ת בד' חלקי שו"ע ,חידושים על ספרי הרמב"ם קנין ,משפטים ושופטים ,ושמונה דרושים,
בהלכות שכנים מופיע קטע שכתב רבי חיים מנחם )ראה להלן( "המשתדל להוציא לאור האי ספרא".
ב .מתולדות המחבר
רבי מיכאל אשכנזי היה אחד מהרבנים החשובים בשושלת המפוארת של רבני קושטא .הוא היה תלמידו המובהק של אחד
מרבניה הגדולים רבי אליהו פאלומבו בעל ספר "יד המלך" .עם שהיה רבי מיכאל שליט בכל מכמני התורה לא סמך על
בקיאותו המפליאה אלא היה מחבר את ההלכה לשורשיה מכח עיון רב בסוגיות הגמ' ובמפרשיה הראשונים והאחרונים.
בהיותו יושב על מדין בקושטא המעטירה היה לתל תלפיות ורבים שיחרו לפתחו כדי לשמוע את חוות דעתו בענינים שונים
ומגוונים.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
את הספר ערך תלמידו המובהק רבי שמואל חיים בעל "שמן המשחה" )ראה ערכו( אשר עיטר את הספר בהערותיו
המאירות שבדרך כלל נפתחות ב :א"ש חיים )ר"ת אמר שמואל( אולם מחמת נסיבות שונות התעכבה הוצאת הספר והוא
יצא לאור קרוב למאה שנים אחרי פטירת המחבר )שאלוניקי תרס"א (1901על ידי רבה של קושטא באותם ימים רבי
חיים מנחם )פראנגי( העובדה שהספר יצא לאור לאחר חלוף שלש דורות מעת הסתלקות המחבר מעידה על חיבוב מיוחד
של תורת רבי מיכאל שהזמן הרב לא המעיט מהצמאון לתורתו .בספר 60עמודים אך המהדיר ציין שהוציא לאור רק חלק
מכתב היד ,וכי נשאר בכתב היד לערך שיעור שו"ת וחידושים שבדפוס.
רבי חיים מנחם שכנ"ל הוא שהוציא את הספר כתב בהקדמתו שמסדר הכתבים רבי שמואל חיים קבע את שם הספר "דבר
המלך" "להיותו סובב על דברי הרמב"ם וגם לרמוז שם הרב המחבר ,ואולם עתה בעת ההדפסה ע"י סיבה הידועה אצלנו
תמנ'ע היתה מלהדפיס בהדיא בשם הזה ,כי מכח זה הוכרחנו לקרוא לו שם אחר" כנראה "סיבה הידועה אצלנו" היא
מוראה של המלכות שלא היתה רואה בעין יפה שם המדבר על "דבר המלך" )כפי שידוע סיפור דומה עם ספרו של בעל
תוס' יו"ט שבתחילה כינה את שם חיבורו על הרא"ש "מעדני מלך" וקומם עליו את אנשי המלוכה ומחמת זה הוסב השם
ל"מעדני יו"ט"(
ד .מקורות
שער והקדמת עורכי הספר.
אמונה ותורה – הרב משה שטרנבוך
בחיים – לאורך ימים ושנים
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "אמונה ותורה" הינו ביאור לי' פרקי "הלכות יסודי התורה" ,ולשבעת פרקי "הלכות תלמוד תורה" שבמשנה תורה.
על מטרת כתיבת הספר כתוב במבוא" :לא בקשנו אלא להקל על לומדי ההלכות ,וחברנו ביאורים על דרך הפשט
שנתחדשו לנו תוך כדי למוד .הוספנו חדושים והערות ,עמדנו על הדיוק המפליא שבכל מילה ומילה ברמב"ם ,ומאלו מצאנו
המקורות" .ואמנם הפירוש כתוב בבהירות וללא אריכות.
ב .מתולדות המחבר
הרב משה שטרנבוך נולד בלונדון ובבחרותו עלה לארץ ישראל .מספר שנים כיהן כראש "ישיבת המתמידים" בירושלים.
בראש העין הקים כולל וישיבה ליהדות תימן ,ועמד בראשם למעלה מעשר שנים .במשך כעשרים שנה כיהן בתפקיד
ראב"ד היהדות החרדית ביוהנסבורג )דרום אפריקה( ,וכיום משמש כראב"ד העדה החרדית בירושלים ,ונחשב לאחד
מגדולי הפוסקים בדורנו.
הרב משה שטרנבוך חיבר ,עשרות ספרים בהלכה ,מחשבה ופרשנות לתורה .מספריו ידועים :מועדים וזמנים )ט' כרכים(;
טעם ודעת )ג' כרכים(; מצות שביעית כהלכתה; שו"ת תשובות והנהגות )ג' כרכים( ועוד.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "אמונה ותורה" יצא לאור בשנת תשל"ט ) ,(1979על ידי אגודת "נתיבות התורה והחסד" בבני ברק .ק -עמודים.
מהדורה שניה )מהדורת צילום( יצאה לאור בשנת תש"מ יחד עם הספר "הדרך לתשובה" )אף הוא מאת המחבר( ,על ידי
אגודת "נתיבות התורה והחסד" – בני ברק.
ד .מקורות
שער ומבוא לספר.
שיחה עם המחבר.
אמר יוסף -רבי יוסף אלקלעי
נפטר בשנת תקע"ח )(1818
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "אמר יוסף" לרבי יוסף אלקלעי ,כולל חדושים ופלפולים על ספר משנה תורה להרמב"ם ועל מסכתות מהש"ס ,על
הירושלמי ,עין יעקב והערות קצרות על ספרים שונים .בכמה ובכמה דפים דיון בנושאים מסוימים לפי סדר הא-ב ,בסוף
הספר דרשות.
ב .מתולדות המחבר
רבי יוסף ב"ר דוד אלקלעי היה מחכמי ירושלים אך לרגל מחלתו הקשה נסע לאיזמיר ושהה בה למעלה מעשר שנים עד
פטירתו שמה .כך נאמר בהסכמת חכמי איזמיר שבפתח הספר" :ויבא יוסף האיר אל עבר פנינו זה ימים ושנים למעלה
מעשרה".
מבתרי ה"אמר יוסף" ניכר שרבי יוסף העמיק עיון בהתלהבות ובחדוותא דאורייתא הוא עסק בדברי תורה חמורים
והתאמץ בכח עיונו הגדול ליישב קושיות מפורסמות ולפשוט את חקירותיהם של גדולי האחרונים .למי ששם לב לאורחות
למודו מתקבלת כמובנת מאליה העובדה שהוא הרבה לפלפל בדברי המשנה למלך ,לפעמים הוא משיג עליו אך בכבוד רב
כמו למשל )הלכות בית הבחירה פ"א ה"ג( הניסוח הבא :ולקוצר עניות דעתי בתר דלחיכנא עפריה דתותיה רגלוהי אמינא
דראיה זו שהביא איני מכיר בה" .קו זה של שיטת למודו מקבל ביטוי גם בעסוקו התדיר בתורתו של מהרי"ט אלגאזי
ששלל חיבוריו מוזכרים הרבה בספר "אמר יוסף" ומחברו מסלסל ומהפך בדברי הריט"א ,מעניין שכעין הבטוי הנ"ל כלפי
המל"מ הוא כותב גם כאשר בא לחלוק על דברי מהריט"א ב"הלכות יו"ט" )החיבור על הלכות בכורות של הרמב"ן( אחר
שהוא מעתיק את דבריו הוא מקדים "ואני הצעיר בתר דלחכינא עפרא בתותי רגלוהי אמינא דאין ראיה כלל מדברי
הירושלמי" .בולטת בספר "אמר יוסף" העובדה של עיסוקו המרובה בתורתם של חכמי איזמיר הנודעים כגון מהר"ח
אבולעפיא בעל "מקראי קדש" ומוהר"ח אבולעפיא בעל "נשמת חיים" ועמם ספריהם של רבי אליהו חאקו "רוח אליהו"
ו"בתי כהונה" של מהר"י הכהן.
אפשר לראות כסימן ללימוד במהלך של תורתך שעשועי את הנכתב בפ"ג מהלכות זכיה ומתנה שם הוא הרחיב והעמיק על
שיטת הרמב"ם בענין נותן מתנה שלא סיים אותה ,במסקנת השקלא וטריא הוא מצא שממנה נפתח פתח להבין את
המקראות הידועים אודות פיתוי הנחש את חוה ובלשונו :ולפי"ז מה מאד יומתק לחכי הני קראי האמורים בספר בראשית
וכו' ולפי"ז האמור למעלה יבוא על נכון" כשהוא "כותב מה מאד יומתק לחכי" חשים בעליל את החדוותא דאורייתא כאשר
דברי התורה הנראים רחוקים זה מזה ,נחרזים יחד ומפיצים אור זה על זה ,זה אופיו של רבי יוסף וזו קופת הרוכלין שלו
המלאה בביאורים ובחקירות מאירות עינים ומשמחות לב.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "אמר יוסף" סודר ונערך על ידי אחד מגדולי חכמי איזמיר רבי פנחס די סיגורה )כונה בדורו הפרד"ס( מחבר הספר
המיוחד "אות היא לעולם" ,הדפסת הספר נתאפשרה הודות לנדיבות לבו של הגביר הידוע מגדולי תמכין דאורייתא תומך
תורה רבי יוסף הכהן חמצי ובניו .הספר הודפס בשאלוניקי בשנת תקצ"א ) (1831מספר דפיו קס"ד.
ד .מקורות
גוף הספר והסכמותיו
"אור השמש" עמוד קנ"ט – רי"ש גפנר
אמרי אמת – רבי אברהם מרדכי אלתר מגור
נולד בשנת תרכ"ו ) – (1866נפטר בשנת תש"ח )(1948
א .הספר -מבנהו ותוכנו
חידושיו על הרמב"ם של האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר דומים לרוב דברי התורה שנדפסו בשמו ,הם אינם משקפים
כלל את העשירות המופלגת של מה שכתב אלא הם שביבים המבוססים על רשימות של אלו ששמעו מפיו את הדברים או
ממה שנדפס בספרים אחרים בשמו ,כך גם החידושים על הרמב"ם הם אינם חלק מחיבור בכת"י על הרמב"ם אלא שרידים
מהנרשם מפי שומעיו או גרגירים קצרים ממה שרשם בשנותיו האחרונות בקיצור מופלג.
ב .מתולדות המחבר
רבי אברהם מרדכי נולד בשנת תרכ"ו ) (1866לאביו רבי יהודה אריה ליב אלתר בעל "שפת אמת" .עוד בהיותו ילד נודע
כעילוי בעל זכרון נדיר ותפיסה מהירה כבזק ,בגיל חמש עשרה נשא אשה וישב בבית חותנו שבביאלה ולא מש מלינה
בעומקה של הלכה .בחודש שבט התרס"ה ) (1905עת הסתלקות אביו ישב הרא"מ על כסאו והנהיג את רבבות רבבות
חסידי גור ,האדמו"ר רא"מ עשה רבות למען ישוב ארץ ישראל בקדושה ,והשפיע על רבים מחסידיו להתגורר בישובים
החדשים כדי להקרין על יושביהם אור תורה ומצוות .על אף שהרא"מ כתב הרבה חידושי תורה בכל ענפיה ,דרש בצואתו
"הנני מזהיר מאד שלא ידפיסו מהכתבים רק רובם ישרפו" בשנת ת"ש ניצל מחמת המציק ובחסדי שמים הגיע לארץ
ישראל דרך איטליה .הוא התיישב בירושלים בבנין ישיבת שפת אמת שהוקמה על ידו באחד מחמשת ביקוריו בא"י .בחג
השבועות שנת התש"ח ) (1948נסתלק הרא"ם ונתבקש לישיבה של מעלה ומחמת תנאי החרום באותו זמן ,מקום קבורתו
הוא בחצר ישיבת שפת אמת.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
החידושים שלפנינו לקוחים מסדרת ספרי לקוטי "אמרי אמת" שיצאו לאור בשנים תשל"ח-תשמ"ט על ידי נכדו רבי בנימין
מנחם אלתר.
.
ד .מקורות
האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור ,ירושלים תשכ"ו -ברומברג
אמרי יוסף – רבי יוזפא צבי דוידובסקי
נולד בשנת תרמ"ט ) – (1889נפטר בשנת תרצ"ד )(1934
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "אמרי יוסף" לרבי יוזפא צבי ,כולל ביאורים ,פלפולים וחידושים על הלכות :נזקי ממון ,גניבה גזילה ואבידה שבספר
משנה תורה להרמב"ם .הספר יצא לאור בשלשה חלקים.
ב .מתולדות המחבר
רבי יוזפא נולד בשנת תרמ"ט ) .(1889הוא נשא לאשה את בתו של הרב שלמה נתן קוטלר .שימש כראש ישיבה
בנווהרדוק ,ורב בצרנוביץ.
נפטר בשנת תרצ"ד ).(1934
ג .פרטים ביבליוגרפיים
שני ספרי "אמרי יוסף" הודפסו בפיעטרקוב-בילגוריי בשנת תרפ"ט ) .(1929חלק א' – 104עמודים ,חלק ב' – 96
עמודים .כרך ג' בבני ברק בשנת תש"ך ) – 73 .(1960עמודים.
הספר הודפס שוב במהדורת צילום בשנת תשנ"ב ) ,(1992במונרו שבניו יורק ,על ידי י' בראך.
ד .מקורות
בית עקד ספרים – פרידברג.
אפריון שלמה – רבי שלמה קלוגר
נולד בשנת תקמ"ו ) – (1785נפטר בשנת תרכ"ט )(1869
א .הספר – מבנהו ותוכנו
"אפריון שלמה" הוא קונטרס הערותיו של רבי שלמה קלוגר על ספר "שער המלך" הרש"ק חתר ליישב את קושיותיו
החמורות של בעל "שער המלך" נשא ונתן בחדושיו ושם לו מטרה לפשוט את חקירותיו.
ב .מתולדות המחבר
רבי שלמה נולד לאביו הרב הגאון יהודה אהרן רבה של עיירה קטנה קאמרוב שמה ,שהיתה סמוכה לעיר ואם בישראל
זאמוטש המעטירה .כבר בשנותיו הראשונות נצנצו בו סימני גאונותו המיוחדת ובהיותו בן שש בלבד הפליא את שומעיו
בחידושי תורה מעוררי התפעלות .המלמדים שאצלם למדו ילדי העיירה לא היו מספיקים לנער המחונן והוא קנה תורה מפי
אביו ,אולם ימי השלוה נפסקו מיד אחרי שנהיה בר מצוה ,אז נסתלק אביו שהביאו גם לחיי העוה"ז וגם לחיי העוה"ב .הוא
הגיע לעיר זאמוטש בה כיהן רבי יוסף הוכגלערנטר הגאון הגדול בדורו בעל "משנת חכמים" .לאחר ששוחח עם רבי
שלמה הכיר בעל "משנת חכמים" בעלם רך השנים שעתיד להיות אחד מהגדולים אשר בארץ והוא הכניסו לביתו
ולישיבתו והאציל עליו מתורתו .באותה תקופה היה המגיד מדובנה מגיד מישרים בזאמוטש ואף הוא פתח לרבי שלמה
שער לאוצרות של עיון באגדתא ובמדרשים.
לא ארכו הימים עד שרבי שלמה ישב על כסא הרבנות בעיירה קולקוב הסמוכה ללבוב וזאת ע"פ המלצתו החמה של הגדול
בדורו בעל "ישועות יעקב" .בשנת תקע"ה ) (1815נתקבל לאב"ד ור"מ בק"ק יוזעפוף בפולין .בשנת תק"פ )(1820
נתקבל כרבה של בראדי ,זאת כאשר רבי אפרים זלמן מרגליות פארה של בראדי דוחק ומאיץ בפרנסי קהילתו לבל יחמיצו
את ההזדמנות שגאון כזה יישב בעירם.
רבי שלמה קלוגר הרבה לעשות ספרים כמעט עד אין קץ ,חלק מהם הם תשובותיו שהשיב לאלפים ולרבבות מכל קצווי
תבל אשר בקשו לשמוע ממנו מה יעשה ישראל.
בשנת תרכ"ט ) (1869נאסף רבי שלמה קלוגר לעולמו ובכל מקום אשר דבר פטירתו הגיע ערכו מספד לרבים על רבן של
ישראל כי איננו.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הגהות "אפריון שלמה" נדפסו לראשונה במהדורת "שער המלך" שהופיע בלבוב בשנת תר"ע ) .(1910הובאו לבית הדפוס
ע"י נכדו ר' שלמה בן בנו ר' אברהם בנימין .מאז חזרו והופיעו בכל המהדורות הנפוצות של "שער המלך".
ד .מקורות
תולדות שלמה – נכתב ע"י נכדו ר' יהודה אהרן קלוגר ,מהדורתו הראשונה הודפסה בלעמרג תרמ"ח ).(1888
ארץ יהודה -רבי יהודה הכהן טנוג'י
נפטר בשנת תקצ"ה )(1835
א .הספר -מבנהו ותוכנו
הספר כולל הערות וחידושים בקצת מסכתות הש"ס ,לשונות הרמב"ם ,על הטור ושו"ע ונושאי כליהם ועל פירש"י לתורה.
ב .מתולדות המחבר
רבי יהודה היה מגדולי תוניס .בימי עלומיו ספג מתורתם של רבניה הגדולים ,בעמוד כא ,ב בחלק ליקוטי תורה שבספר
הוא מספר" :שמעתי מהרב לימודי ה' נר"ו שהקשה" שפט את קהל הקודש בתוניס בהיותו יושב על מדין בבית דינו של
מהר"י טייב בעל "ערך השולחן" .רבי יהודה היה רע וידיד של הרב חיד"א ובפתח הספר מופיעה "התנצלות אהובו של
מעלת המחבר" בה מסביר החיד"א את המנעותו מלהתייצב כמסכים אך הרבה לשבח את החיבור "ומה מני יהלוך לשבח
ולפאר ארץ זבת חלב ודבש ותמלא ארצ"ו כסף וזהב אר"ץ חמדה לא כחל ולא שרק ויעלת חן ויהללוה בשערים בעדי
עדיים אשר לו יעדה".
בספר נר דוד שחברו רבי דוד גיגי שהיה בן בתו של רבי יהודה ,מסופר בהקדמה :כמוהר"ר יהודה הכהן טנוג'י זלל"ה בעל
המחבר ספר ארץ יהודה ואדמת יהודה וכו' ובסוף ימיו הוכיח סופו על תחילתו וזכה ועלה אל ארץ הקדושה ההר הטוב הזה
והלבנון גליל עליון על צפ'ת היאו'ר ת"ו בעת שיבתו ,ושם ישב קרוב לשלש שנים על התורה ועל העבודה והארץ האירה
מכבודו הן השכינה שורה נהורא עימיה שרייא על ראש המט'ה יושב בשבת תחכמוני בישיבת גדול אדונינו מרן מלכא הב"י
זלה"ה ,זה שבתו כל היום כי שם ביתו" .היינו בערוב ימיו התיישב בצפת וכנראה עמד בראש בית מדרש שכונה על שמו
של מרן הב"י ושם מנוחתו כבוד.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "ארץ יהודה" נדפס בליוורנו בשנת תקנ"ז ) (1797ועוטר בהסכמותיהם של רבי יוסף זרקא )ראה עליו בערך יוסף
חי( והרב חיד"א.
ד .מקורות
גוף הספר והקדמותיו.
אשדות הפסגה -רבי יוסף ב"ר נחמן נחמולי
נפטר בשנת תקמ"ה ) (1785בערך
א .הספר -מבנהו ותוכנו
רובו ועיקרו של הספר הוא על סדר ארבעה טורים ,מצורפים לחיבור חידושים על מסכת בבא מציעא וקונטרס קטן על
ספרי זרעים וקנין של הרמב"ם.
ב .מתולדות המחבר
נולד בלאריסה שביון" ,נין ונכד" של הגאון המפורסם רבי אהרן הכהן פרחיא משאלוניקי בעל שו"ת "פרח מטה אהרן"
וספר "בגדי כהונה" שנדפס בשאלוניקי בשנת תקי"ג עם הקדמת רבי יוסף.
חתן הגאון רבי יצחק אבן שאנג'י בעל ספר "באר יצחק" )שאלוניקי תצ"ה( "ובארות המים" )ראה ערכו( )שם תקט"ו עם
הקדמת רבי יוסף וחידושים ממנו(.
תלמיד הגאונים רבי רפאל אלעזר נחמיאש בעל ספר "הון רב" והגאון המפורסם רבי חיים בכ"ר דוד אבולעפיה בעל ספר
"נשמת חיים" )ורבה של איזמיר ,תלמיד בעל "בתי כהונה"(.
רבי יוסף שימש כרבה של לאריסה על מקום רבו ובה נפטר בשנת תקמ"ה ) (1785בערך.
ספר נוסף ממנו בשם "אשד הנחלים" הכולל דרשות והספדים ,הדפיס רבי יוסף בחייו בשנת תקמ"ג ).(1789
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "אשדות הפסגה" הובא לדפוס על ידי בנו רבי וידאל נחמולי בשאלוניקי בשנת תק"נ.
בסוף הספר נדפסו שאלות ותשובות בעניני חו"מ ,לשונות הסמ"ג ופירוש על הגדה של פסח מרבו רבי חיים בכ"ר דוד
אבולעפיה.
ד .מקורות
ספרי המחבר ,הקדמת בנו ל"אשדות הפסגה" והקדמות רבי יוסף לספרים הנזכרים.
אשר לשלמה -רבי שלמה יפה אשכנזי
נפטר לפני שנת תרל"ו )(1876
א .הספר -מבנהו ותוכנו
חידושים על ספר משנה תורה להרמב"ם ודרושים
ב .מתולדות המחבר
מעטים הפרטים הידועים אודות רבי שלמה אשכנזי בתוך ספרו הוא מזכיר "עט"ר מורי הרב בעל ספר בירך את אברהם"
והוא רבי אברהם פרישקו .מתאור קורותיו של מחבר "אשר לשלמה" אפשר ללמוד על אהבת תורה שפיעמה בלבם של
נדיבי עם ובזכותה יכלו תלמידי חכמים כדוגמת רבי שלמה לשקוד על דלתי תורה למרות עניים ולהגיע לפירסום חידושים
עמוקים על דברי הרמב"ם .כך כתב רבי יעקב אביו של רבי שלמה )בהקדמתו לספר( "כמה יגיעות יגע למצוא מרגוע
לנפשו והלך מדחי אל דחי על המחיה ועל הכלכלה ,ומן השמים גלגלו זכות ע"י זכאי אחד המיוחד מתושבי מילאס הלא הוא
הגביר החכם המעולה רצ"ו מרדכי הלוי שהביאו לביתו לשוחט ולבודק והיה לומד בפלפול התלמידים בביתו ובחומותיו מן
בקר עד ערב" והוא עצמו כתב באגרת להוריו" :כל מה שהיתי מתאוה כל ימי חיי הכינו לי מן השמים דביתו בית ועד
לחכמים וממוצאי שבת עד קבלת שבת אני לומד ומחדש עם למוד התלמידים".
רבי שלמה כפף עצמו למאורי איזמיר בה נולד ובה למד ובספרו הוא מפלפל בספרי רבניה הגדולים ה"חקרי לב" ו"שורשי
הים" .כשהוא מכנה את מחבריהם "מרן מלכא" הוא התפרסם כמומחה בהלכות טריפות ,יש לכך ביטוי בספר "אשר
לשלמה" שבו האריך בביאוריו להלכות שחיטה וכמה פעמים הוא משיג על מה שכתב רבי משה יוסף מרדכי מיוחס בספר
"שער המים" על הלכות טריפות .בהלכות סנהדרין בתחילתם כתוב "מה שכתב מ"ז בעל לב מבין" אולם מלבד שבספר אין
רמז נוסף לכך שרבי שלמה היה נכדו של ה"לב מבין" הרי בהלכות ממרים )פ"ו( הוא מצטט את דברי ה"לב מבין" בלי
להוסיף מ"ז ,יתכן שבמה שנכתב מ"ז נפלה טעות דפוס קטנה והנכון הוא מ"מ ר"ת של מרן מלכא.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "אשר לשלמה" נדפס על ידי אבי המחבר רבי יעקב אשכנזי באיזמיר שבתורכיה בשנת תרל"ו ) (1876עם הקדמה
ארוכה ממנו במילי דאגדתא ודבר קינה על פטירת בנו.
ד .מקורות
שער הספר והקדמת אבי המחבר בראש הספר והסכמת רבה של אזמיר רבי אברהם ב"ר חיים פאלאג'י.
באור חדש מספיק – רבי שלמה לוי
א .הספר – מבנהו ותוכנו
מטרתו של רבי שלמה לוי היתה להמציא באור קצר ותמציתי ליד החזקה ,הוא לא יזם כתיבת פרוש חדש לגמרי אלא
מהלכו היה לעבד ולתמצת את הפירושים הקלאסיים והידועים לקצר את השקלא וטריא שבדבריהם ולדלות מהם מסקנות
שבהם לב הפירוש על הרמב"ם .הוא ניסה גם לרקוח מדברי המפרשים השונים פרוש אחד זאת על ידי לקיחה מכל אחד
מהם את מסקנת הפרוש ,כגון להלכה פלונית את פירוש המגיד משנה ובהלכה אחרת דוקא את פרוש הכסף משנה ובהלכה
שלישית בחר בפירושו של הלח"מ .רבי שלמה לא השתמש רק בנושאי הכלים שעל הדף אלא העתיק לתוך פרושו גם
מדברי הראשונים כגון הר"ן והנמוק"י ומתשובות הריב"ש ועוד.
ב .מתולדות המחבר
אין לעת עתה בידינו פרטים על בעל הבאור רק ידוע ממה שרשם בהקדמתו שהוא מילדי קאלוואריעא.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר נדפס בלייפציג בין השנים תרכ"ב – תרכ"ז ) (1862 – 1867חלק א' נדפס בשני כרכים ,הראשון על ספרי מדע
ואהבה נדפס בשנת תרכ"ב ) (1862ובו קפ"ג דף .הכרך השני של חלק א' בו הפירוש על סדר זמנים הופיע בשנת תרכ"ג
) (1863ובו 240דפים.גם בחלק ב' כרכים ,בראשון פירוש על ספר נשים ,מספר דפיו קע"ה .הכרך השני על ספר קדושה
ובו קמ"ז דפים
ד .מקורות
גוף הספר והקדמתו
באר אברהם – רבי אברהם שמעון טרויב
נולד בשנת תקע"ה ) – (1815נפטר בשנת תרל"ו )(1876
א .הספר – מבנהו ותוכנו
"באר אברהם" של רבי אברהם שמעון לא נדפס כספר בפני עצמו אלא כאחת מההוספות הנספחות לרמב"ם במהדורת
וילנא תר"ס ) (1900ומני אז בכל המהדורות הנפוצות .כטבעם של ההוספות ,לא מדובר בהערות ארוכות אלא הם קצרות,
לעתים מראה מקום חדש למקור ההלכה ביד החזקה ולפעמים קושיא ותרוץ.
ב .מתולדות המחבר
רבי אברהם שמעון היה משושלת רבנית מפוארת שאיותה למושב את העיר קיידאן ,הוא נולד לאביו רבי יצחק אייזיק ילד
העיר ולאמו שהיתה בת רבי ישראל גורדון מרבני עיר וילנה )בעל "חפץ חיים" למד אצלו בימי עלומיו( טבעו של ר'
אברהם שמעון נתפרסם בארבע כנפות ארץ בעקבות עשיית אוזנים לתורתו של בעל הלכות גדולות שהיתה בספר חתום
ומלא בשגיאות שבגינם מיעטו ללמוד בספר קדמון זה ,ובא ר' אברהם שמעון איזן חיקר ניפה את השגיאות המרובות,
הוסיף מראי מקומות ציונים ובאורים וכן נהפך הספר להיות נחלת רבים .מלבד הגהותיו על הרמב"ם נדפסו ממנו חידושים
על המשניות ויד הכל ממשמשת בהם כי נדפסו ברוב המהדורות הנפוצות של משניות "עם פירושים".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
כאמור הערותיו של הרא"ש טרויב נדפסו לראשונה כהוספה למהדורת היד החזקה שהופיעה בוילנא תר"ס ) (1900ומני
אז ברוב המהדורות הנפוצות.
ד .מקורות
לקורות עיר קייאדן ורבניה – עמודים י – יא.
באר אליעזר – רבי אליעזר ליפמאן נייזאטץ
נפטר בשנת תרי"ט )(1858
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "באר אליעזר" – ג' חלקים – מהרב אליעזר ליפמאן נייזאטץ ,כולל הגהות וחידושים על המשנה ,משנה תורה ,שולחן
ערוך וספרים שונים .חלק ראשון כולל הגהות והערות לשולחן ערוך .חלק שני – העתק מה שכתב סביב גליון ספרי
הרמב"ם ,שער המלך ועוד .חלק שלישי – העתק מה שכתב סביב עיון יעקב ועוד.
ב .מתולדות המחבר
רבי אליעזר נולד לאביו רבי מאכל נייזאץ )שנת לידתו אינה ידועה( .בשנת תק"פ ) (1820התיישב בעיר סערדאהעל,
ושמש בה כדיין .הוא נחשב לאחד מתלמידיו המובהקים של החתם סופר .שימש ברבנות בז'אמבק ובמאגנדורף ,ובסוף
ימיו חזר לעיר סערדאהעל .עוד מספריו" :משבצת הפנינים" )מוסר(" ,בציר אליעזר" )חקירות ודרישות בסוגיות
תלמודיות(" ,מי מנוחות" )דרושים ,דברי מוסר ומסות(.
רבי אליעזר נפטר בעיר סערדאהעל בשנת תרי"ט ).(1858
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "באר אליעזר" על שלשת חלקיו הודפס בסט-שימלוי ,בשנים תרס"ה-תרצ"ה ).(1935-1905
ד .מקורות
"מליצי אש" – על חודשים תשרי ומר חשון דף יח:
באר המלך – רבי אברהם דוד רוזנטל
נפטר בשנת תשנ"ט )(1999
א .הספר – מבנהו ותוכנו
"באר המלך" הוא השם הכולל לסדרת ספרים שענינה באור לקבוצות הלכות שונות שביד החזקה .בסדרה שנדפסה בחיי
המחבר שבעה כרכים .חלק א' עוסק בהל' גזילה וח"ב בחלק השני של הלכות אלו היינו הלכות אבידה .בחלק ג' העיסוק
הוא בהל' חמץ ובחלק ד' מתבררים הל' מצה .בחלק ה' נכתב על הל' שופר .בחלק ו' העיונים הם בהל' סוכה .בחלק ז'
בירורים בהל' לולב ובעניני שביעית .בכל כרך נכתב באופן שיטתי על כל הלכה והלכה בפרקים שעליהם מוסב אותו כרך.
בסוף כל חלק תוכן ענינים מפורט ובו תמצית של הנקודות הנדונות בכל הלכה.
ב .מתולדות המחבר
רבי אברהם דוד נולד לאביו רבי חיים שלמה שהיה ספרא דדיינא בבית דינו של הגרצ"פ פראנק זצ"ל והיה מנאמני הצבור
בירושלים ר' אברהם דוד יצק מים על ידיו של בעל "אבן האזל" והיה מתלמידיו הקרובים ,בפתח הכרך הראשון של "באר
המלך" על הלכות גזילה הוא מספר על "הזכות מיוחדת שעבר )הגרא"ז מלצר( כמעט על רובו ככולו של הספר קודם גמר
ההדפסה פרקי פרקי דאיית' לקמי' דמר והרבה פעמים הנחה לי להוסיף או להוציא ,לרבות או למעט בכמה ענינים בכדי
שיהיה זך ונקי".
מלבד הרבצת התורה הגדולה על ידי סדרת ספריו ישב על מדין ובמשך עשרות שנים היה מחשובי הדיינים ומורי ההוראה
בירושלים.
זכה לאריכות ימים וגם בגיל מופלג לא פסק מללון בעומקה של הלכה עד פטירתו בשנת תשנ"ט ).(1999
ג .פרטים ביבליוגרפיים
חלק א' נדפס ויצא לאור בירושלים בשנת תש"ז ) (1947מהדורה שניה של חלק זה יצאה לאור בירושלים בשנת תשנ"ד
) (1944ע"י בנו של המחבר רבי יששכר דוב .בחלק א' ר"ז עמודים .בחלק ב' ע"ה דפים ,יצא לאור בשנת תש"כ )(1960
בירושלים ,חלק ג' סובב על חמשת הפרקים הראשונים בהלכות חמץ ומצה יצא לאור בשנת התשכ"ח ) (1968בירושלים
ובו קנ"ה עמודים .חלק ד' על המשך הפרקים בהל' חמץ ומצה י"ל בירושלים בשנת התשל"ג ) (1973ובו קע"ה עמודים,
בשנת תש"ס ) (2000לאחר פטירת המחבר יצאו לאור שני החלקים על הלכות חמץ ומצה במהדורה שניה ,בכרך אחד.
חלק ה' יצא לאור בירושלים בשנת התשל"ז ) (1977מספר עמודיו ק"כ ,חלק ו' הופיע בירושלים בשנת התש"מ )(1980
מספר עמודיו קנ"ה .חלק ז' יצא לאור בירושלים בשנת התשמ"ו ) (1986ובו ק"ס עמודים.
ד .מקורות
הקדמות הספר
"מוריה" שנה כ"ב חוברת י' –יב
באר חיים – הרב חיים משולם וידר
נולד בשנת תשכ"ד )(1964
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "באר חיים" כולל ביאור רחב ,מעמיק ויסודי לג' פרקי הלכות חגיגה שבמשנה תורה .בתחילת הספר ,בפתיחה ,בא
ביאור למצוות עליה לרגל לפני בניית בית המקדש בירושלים .הספר כולל ביאור כמעט לכל הלכה והלכה בהלכות חגיגה,
לתועלת הלומדים ,לשון הרמב"ם הודפסה בראש העמוד ,ובמקביל לה הביאור והפירוש.
המחבר נושא ונותן בדברי הראשונים והאחרונים ,כאשר לכל בירור מוקדמת כותרת ובה תמצית הנדון.
לספר ניתנה הסכמת הרב ברוך דב פוברסקי – ראש ישיבת פונוביז'.
ב .מתולדות המחבר
הרב חיים משולם וידר נולד בקרית אתא בשנת תשכ"ד ) .(1964בנערותו ובבחרותו למד בישיבת פונוביז' בבני ברק,
ולאחר מכן במספר כוללים בבני ברק .כיום מגיד שיעורים בכולל ביהוד.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
"באר חיים" יצא לאור בשנת תשנ"ד ) (1994בבני ברק .רע"א – עמודים.
ד .מקורות
הקדמה לספר.
שיחה עם המחבר.
באר יהודה – רבי אברהם שלוזאווער
א .הספר – מבנהו ותוכנו
הספר "באר יהודה" נכתב כפירוש שיטתי לספרי מדע אהבה וזמנים )רק עד פרק שלישי מהל' שבת( .באותם הלכות
שעליהם כתב נגע המחבר כמעט בכל הלכה והלכה והוא יורד לעומקם של דברים הן בישוב הקושיות שהקשו המחברים
והן בדקדוק לשונו של הרמב"ם והשוואת שיטתו לשיטות הראשונים האחרים.
ב .מתולדות המחבר
הוא קנה תורה מפי אביו שהדריכו ללמוד "לימוד הישר ,לא לבנות דיק ולא לשפוך סוללות ולא לבנות מגדל הפורח באויר,
אשר רוח תבונה יהדפם ויהיו כמוץ לפני רוח אך ללמוד להבין דברי חכמז"ל לאשורם ומתוך זה יתיישרו הדורים ויסקלו
המעקשות" .בהקדמתו הוא כותב שאביו קיבל דרך למוד זה בתקופת לימודיו אצל רבה דקוטנא ר' משה יהודה ליב בעל
"זית רענן" .על דבקותו בלמוד ישר והתרחקותו מפלפול פורח באויר ,מעיד גם האבני נזר בהסכמתו "כבוד ידידי הרב
המאוה"ג החריף ובקי ירא אלוקים כש"ת מו"ה אברהם נ"י וכו' ואני מכיר האיש הנ"ל כי למודו בתורה על דרך הישר ולא
בפלפולים של הבל".
ר' אברהם היה רבה של העיירה חאדש.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
חלק א' של "באר יהודה" נדפס בווארשה בשנת תרמ"ה ) (1855ובו 122עמודים חלק ב' יצא לאחר עשרים שנה נדפס
בפיעטרקוב שנת תרס"ה ).(1905
ד .מקורות
הסכמות והקדמת המחבר.
באר מרים – הרב דוד יצחק מן
נולד בשנת תש"ד )(1944
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "באר מרים" כולל ג' חלקים ,ובהם ביאור רחב ומקיף להלכות מלכים שבמשנה תורה .בחלק א' בא ביאור לפרקים א-
ד ,בחלק ב' בא ביאור לפרקים ה-ז ,ובחלק ג' בא ביאור לפרקים ח-י )לא נתפרסם ביאור לפרקים יא-יב(.
הספר כולל ביאור ,משא ומתן בדברי הראשונים והאחרונים ,חידושים ופלפולים – לכל הלכה בהלכות מלכים.
לספר ניתנו הסכמות הרבנים :ר' אלעזר מנחם מן שך ,ור' מרדכי לייב מן )אבי המחבר(.
ב .מתולדות המחבר
הרב דוד יצחק מן נולד בשנת תש"ד ) (1944בתל אביב .בנערותו ובבחרותו למד בישיבת פונוביז' ,ולאחר נשואיו שימש
כר"מ בישיבת כפר חסידים .עם פטירת חותנו הרב אליהו מישקובסקי – רבה של כפר חסידים וראש ישיבת "כנסת
חזקיהו" – נתמנה לראשות הישיבה ,תפקיד אותו הוא ממלא עד היום.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
חלק א' יצא לאור בשנת תשמ"א ) .(1981קעט – עמודים .חלק ב' יצא לאור בשנת תשמ"ד ) .(1984רעב – עמודים .חלק
ג' יצא לאור בשנת תשמ"ז ) .(1987שיב – עמודים )כל הספרים הודפסו בפורמט גדול ,ועל השער צויין :כפר חסידים(.
ד .מקורות
הקדמות לספר.
שיחה עם המחבר.
בארות המים -רבי יצחק שאנג'י
נולד בשנת תמ"ג ) - (1683נפטר בשנת תקי"ט )(1759
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "בארות המים" לרבי יצחק שאנג'י ,כולל קי"ט שאלות ותשובות על ג' חלקי השו"ע )או"ח ,יו"ד ואה"ע( .כן כולל
הספר ביאורים וחידושים על ספר משנה תורה להרמב"ם ,על הלכות :תלמוד תורה ,עבודה זרה ותשובה.
ב .מתולדות המחבר
רבי יצחק קנה תורה מפיו של אחד מגדולי שאלוניקי רבי מרדכי עזריה ,בספרו "באר יצחק" )דף קע"ג ,ג( תיאר רבי יצחק
בערגה את תקופת הסתופפותו בצל רבו הגדול הנה בניסוחו "זכרתי ימים מקדם טוב שבת על פנת יקרת עוז ותפארת בית
מקדש של מורי ורבי כה"ר מרדכי בכ"ר עזריה זלל"ה ,אשר מנעורי גדלני כאב וישקני מי בורו מים חיים".
מהנכתב בספר "טירת כסף" )רנ"ו ,ב( שחיבר תלמיד אחר בבית מדרש זה הלא הוא רבי אברהם גאטינייו בעל "טירת
כסף" מתגלה טפח נוסף מגדולת רבי מרדכי עזריה ,בעל "טירת כסף" משיב על אגרת שקיבל מרבו הנה בלשונו "אמר
העבד אברהם מי יבוא אחר המלך רם ונישא לערער על דבריו חלילה אלא שבקוצר ידיעתי דבריו נעלמו ממני .רבי יצחק
ישב על כסא רבנותה של שאלוניקי לאחר פטירת הרב הקודם מחותנו רבי דוד שירירו.
עוד מספריו" :באר יצחק" ו"באר לחי" -דרשות והספדים.
בשנת תקי"ז ) (1757עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים .נמנה על מקובלי ישיבת "בית אל".
רבי יצחק נפטר בירושלים בשנת תקי"ט ).(1759
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הוצאת הספר התאפשרה הודות לנדיבות לבם של הגבירים רבי יצחק ומרדכי עזריה נכדי רבו הגדול אשר הקדישו
"חמישים כסף" ולבקשתם צורפו לחיבור "כמה כתיבות" של זקנם הגדול.
ספר "בארות המים" הודפס בשאלוניקי בשנת תקט"ו ) 218 .(1755דף )פורמט גדול( .מהדורת צילום של הספר הודפסה
במונרו שבניו יורק בשנת תשנ"א ) ,(1991על ידי י' בראך ,וכן על ידי "מכון אוצרות גאוני ספרד" שבאשדוד ,בשנת
תשנ"ז ).(1997
ד .מקורות
אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל ח"ב עמוד ר"ז – ר"י גליס.
בגדי ישע -רבי ישעיה עטייה
נולד בשנת תצ"ב ) – (1732נפטר בשנת תקנ"ב )(1792
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "בגדי ישע" כולל שאלות ותשובות ,חידושים על הרמב"ם ,הספדים ודרושים ,וביאורים על התורה .הוא נערך לדפוס
על ידי בני המחבר ר' יצחק ורבי חלפון עטייה.
החידושים על הרמב"ם הם בין הדפים סג-עח ,אך יש לציין שאפילו בדרשות ההספד הוא הרחיב על דברי הרמב"ם
הקשורים לדיני אבל.
ב .מתולדות המחבר
רבי ישעיה היה מגדולי חכמי ארץ )ארם צובא( נולד בשנת תצ"ב ) (1732לאביו רבי חיים עטייה .בעודו נער נודע שמו
לתהלה כגדול בתורה .בספרו "בגדי ישע" מודפסות מספר דרשות שדרש בהיותו בן י"ד וט"ז .כבר בגיל י"ח שנים נמצא
חתום על הסכמה לספרים "המעלות לשלמה" ו"בית דינו של שלמה" לרבי שלמה לאניידו.
הרב יצחק ב"ר שבתי ענתבי )ראה ערכו "בית אב"( -שנודע כאחד מן הדיינים הגדולים בארם צובא -היה חברו של רבי
ישעיה עטייה .בשאלה שהפנה לרבי ישעיה )שהתפרסמה בספר בגדי ישע( הוא כותב עליו" :אוצר בלום ...אב בחכמה,
אורייתא דיליה היא ...כל רז לא אניס ליה ...והוא גלי עמיקתא ומסתרתא ...הרב הכולל ,אין גומרין עליו את ההלל ,ענוותן
כהלל"...
בנו של רבי ישעיה -הרב חלפון עטייה כותב על אביו" :אב בחכמה ,חכם הרזי"ם ...דומה למלאך ה' צבאות ...כל העם
עונים אחריו מקודש מקודש ...כנהר שאינו פוסק וכמעיין ,לילה כיום לא ימיש מתוך האהל ...לא נתן שינה לעיניו ...והיו
ידיו אמונה לעשות חיל בחילא דאורייתא ...רבנן דמתיבתא לגמרי"ה ולסבריה צריכי ,גליה לדרעיה ונפל נהורא ...וענוה
גדולה מכולם ...ועוד ידו נטויה מטה כלפי חסד ,עושה חסד לאלפים ,ובפרט לאוהביו ולשומרי מצוותיו ,הנהו רבנן דבי
מדרשא"...
רבי מרדכי לבטון ,בספר "נכח השלחן" ,מגדירו" :מגדולי הדור שלפנינו".
חמשה בנים נולדו לו :רבי חיים -מגדולי רבני אר"ץ בזמנו ,רבי שמעון ,רבי יצחק מחבר "משרת משה" )ראה בערכו(
רבי חלפון -מחשובי חכמי אר"ץ ,ורבי דוד.
רבי ישעיה נפטר בשנת תקנ"ב ).(1792
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "בגדי ישע" הודפס בליוורנו בשנת תקצ"ב ) .(1832קפ"ב דף.
ד .מקורות
לקדושים אשר בארץ -לאניידו )בערכו(.
בד קדש -רבי ברכה דאנון
פטירתו לא אחרי תר"ו )(1846
א .הספר -מבנהו ותוכנו
עיקרו של ספר "בד קדש" :חידושים על כל י"ד חלקי משנה תורה להרמב"ם ומצורפות לו כמה דרשות למאורעות שונים.
ב .מתולדות המחבר
רבי ברכה נולד באיזמיר שבתורכיה לאביו רבי יום טוב דאנון )ראה ערך כבוד יו"ט( שהיה מרבניה המפוארים של איזמיר
ובסוף ימיו היה ראשון לציון אחרי פטירת ה"חקרי לב" .בספרו "בד קדש" מתגלית עמקותו של רבי ברכה יחד עם בקיאות
מפליאה הכוללת שליטה בספרי האחרונים שבתקופתו ,כך שמלבד חידושיו המקוריים ימצאו המעיינים ב"בד קדש" מראי
מקומות עשירים לדברי גדולי תקופתו .החבור נדפס בשנת תר"ו ) (1846ומחברו כבר לא היה בחיים.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר "בד קדש" נדפס בתוך חיבורו של אביו "כבוד יו"ט" ,מיספור דפיו הוא בהמשך לספירת הדפים של "כבוד יו"ט".
לכן רוב רושמי הספרים לא רשמוהו כספר בפני עצמו ,רק כאשר כתבו על ה"כבוד יו"ט" העירו שביחד עמו נדפס "בד
קודש" שחיבר בנו .הספר נערך ויצא לאור על ידי בן המחבר רבי יהודה שעיטר את הספר בהערותיו שנפתחות בדרך כלל:
אב"ה .כאמור הספר נדפס עם ה"כבוד יו"ט" בשאלוניקי שנת תר"ו ).(1846
ד .מקורות
גוף הספר והקדמותיו.
בינה לעתים -רבי יהונתן אייבשיץ
נולד בשנת תנ"ו ) - (1696נפטר בשנת תקכ"ד )(1764
א .הספר -מבנהו ותוכנו
עיקרו של הספר "בינה לעתים" ביאורים וחידושים על הלכות יום טוב שבמשנה תורה להרמב"ם ,בספר חלק שבו
פירושים למסכת ביצה שבה נתפרשו עיקרי הלכות יו"ט .במהדורה השניה )ברלין תקנ"ט( נוספו חידושים על שו"ע או"ח.
למרות שכמו כל יתר חיבוריו -מלבד ספרו "כרתי ופלתי" -יצא ספר זה לאחר פטירתו של רבי יהונתן ,בכ"ז למעשה שמו
נקבע על ידו ,כי המוציא לאור הראשון סמך על הנכתב בהקדמתו לספר "כרתי ופלתי" בה הוא מתאר את חיבוריו שעדיין
נשארו בכת"י "על שו"ע אורח חיים כליל יופי ובו כל חמדת ישראל בזמנים ובמועדים קראתיו בינה לעתים שהוא על
עתים מתחלפות ושמי בקרבו בינה -ר"ת הקטן יהונתן בן נתן נטע" .כפי הנראה היה לרבי יהונתן חיבור גדול המקיף את
כל שו"ע או"ח ודברי הרמב"ם בסדר זמנים ,אך כפי שמציין המו"ל "אנחנו לא זכינו לאור גדול ,עם כל זה הצגנו דבריו על
פליטה הנשארת".
בדרך כלל עוסק רבי יהונתן בחיבור זה בענינים הקשורים במישרין להלכות יו"ט אך בפ"א מהלכות יו"ט הלכה כ"ג
מתגלגל הענין לשאלה המבטאת את העוני והמצוק באותה תקופה ,כך נכתב שם :וזה שנים רבות שנשאלתי וכו' אשר
בגלילתו היה איש עני ומחוסר לחם שהפילה אשתו נפל משונה בצורתו ושאם היה יכול לסבב עמו בעיירות וכפרים
להראות חזותו לרבים והיה הרואה אותו יתן פרוטה אחת או שתיים וחיתה נפשו בגללו וכו' ואני מנעתי להתירו מלבד
דעכ"פ מנהג ישראל לקוברו ואל תטוש תורת אמך ,אף גם דמת הוא ואסור בהנאה".
ב .מתולדות המחבר
פרשת חייו של רבי יהונתן אייבשיץ נודעת לרבים לכן יכתבו תאריכים עיקריים בחייו נולד בערך בשנת תנ"ו )(1696
לאביו רבי נתן נטע שהיה נין ונכד לבעל "מגלה עמוקות" .בשנת תס"ז ) (1707החל אביו לכהן כרב בעיר אייבשיץ ומכאן
הכינוי שנוסף לשמו ,שנה לאחר מכן נפטר עליו אביו והוא גלה למקום תורה לישיבתו של מהר"ם אייזנשטט בעל "פנים
מאירות" שהיתה בעיר פרוסטיץ הסמוכה לעיירה אייבשיץ לימים עתיד רבו זה לפאר את שם תלמידו שאיתעביד לאילנא
רברבא ובספרו "פנים מאירות" )ח"ג סימן כ"ב( כתב" :והרב המאור הגדול מהור"ר יונתן דרשן מפראג האריך מאד בדין
זה" .בשנת תע"א נשא לאשה את בתו של רבי משה יצחק שפירא ושם החל ללמד תלמידים אפילו כאלו שהיו גדולים ממנו
בשנים .בסוף שנת תע"ד ) (1714נפטר בפראג ר' שמעון ריישר ורבני העיר שזכרו את דרשתו המופלאה בעת חתונתו
שהיתה בפראג בקשוהו לשאת דרשות מדי שבת בשבתו .לאחר זמן נתבקש גם לעמוד בראשות הישיבה שם ,בתשרי תצ"ז
) (1737נפטר רבה של פראג רבי דוד אופנהיים ורבי יהונתן נבחר למלא את מקומו ,בשנת תק"ב ) (1742עבר למיץ לכהן
על כסא הרבנות שנתפנה בעת שבעל "פני יהושע" עבר משם לכהן כרבה של פרנקפורט .בשנת תק"י ) (1750החל לשמש
כרבה של אה"ו שהם ר"ת של שלשת הקהילות הנכבדות אלטונא המבורג וואנזיבעק .ביום המר והנמהר כ"א אלול תקכ"ד
) (1764השיב נשמתו הטהורה ליוצרה.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר יצא לראשונה בשנת תקנ"ז ) (1797ל"ה דפים ואח"כ בברלין תקנ"ט ) (1779ובשנת תרי"ז ) (1857בלבוב 90 .דף
על ידי ר' בנימין זאב מזוזה אשר צירף את הערותיו בשם "מקום בינה" מהדורה זו של הספר צולמה עוד מספר פעמים
במקומות שונים.
ד .מקורות
רבה דפלונסק רצ"י מיכלזאהן )ראה ערך תירוש ויצהר( במבוא שהתפרסם בשער הספר "גבורת יהונתן" שיצא לאור על
ידי מהדיר הספר "חסדי יהונתן" בורשה תר"ס ).(1900
בית אב )בתוך פני הבית( רבי יצחק ענתבי
נפטר בשנת תקס"ד )(1804
א .הספר -מבנהו ותוכנו
הספר "בית אב" כולל בתוכו חידושים על היד החזקה ספרי מדע – זרעים" .בית אב" לא נדפס כספר בפני עצמו אלא הוא
מצורף לספר "פני הבית" חיבורו של רבי אברהם בנו של הר"י ענתבי.
ב .מתולדות המחבר
רבי יצחק ב"ר שבתי ענתבי היה מגדולי חכמי אר"ץ )ארם צובא( בדור דעה שהיו שרויים בה גדולי מאורותיה מהר"ש
לאנייאדו ,רבי יהודה קצין בעל "מחנה יהודה" )ראה ערכו( רבי ישעיה עטייה בעל "בגדי ישע" )ראה ערכו( .כשם שחיבור
זה על הרמב"ם לא נדפס בפני עצמו אלא כמדור ב"פני הבית" כן היה עם שאר תורתו ,תשובותיו כונסו בתוך שו"ת של
בנו "מור ואהלות" ושלש עשרה מדרשותיו קובצו בשם "אהל יצחק" בתוך הספר "יושב אהלים" .בהסכמת הראשון לציון
רבי חיים נסים אבולעפיה )רב חנ"א( לספר "יושב אהלים" נכתב" :המאור הגדול הרב המופלא וכבוד ה' מלא כמוהר"ר
יצחק ענתבי ז"ל דרב גובריה האדם הגדול משיירי כנסת הגדולה עיני כל ישראל כנחלים נטיו מפני האש הגדולה לא הניח
אחריו כמותו אין לנו תמורתו" .די בעלעול מועט ב"בית אב" כדי להיווכח שדברי שר המסכים הנ"ל לא נאמרו לתפארת
המליצה כי מתוך הספר נשקפת גדולת תורתו שמשולבות בה עמקות רבה ושליטה ללא מיצרים בכל מכמני התורה.
מדפי ה"בית אב" נשקפת ההערצה המיוחדת שרחשו גדולי דורו לבעל "משנה למלך" בכמה מקומות הוא מכנהו ה"תנא"
בלי שום תוספת ,מה שמלמד שסמך שהכל יודעים למי הכונה ,יחד עם זאת הוא לא נמנע מלהשיג על דבריו אך בענוות חן
כמו למשל בדף ל"ז ,א "הנה התנא הביא דברי מוהרימ"ט וכו' ותמה עליו וכו' ואחרי לחיכת עפר כפות רגליו דבריו נפלאו
ממני".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
כנ"ל הספר "בית אב" לא נדפס בפני עצמו אלא כמדור בספר "פני הבית" שיצא לאור בליוורנו שנת תר"ט ) (1849זו
הסיבה שברוב רשימות הספרים לא מוזכר ה"בית אב" אלא כשתיארו את "פני הבית" הזכירו שיש בו חדושי "בית אב".
ל"בית אב" מיספור נפרד ודפיו מ"ד.
ד .מקורות
לקדושים אשר בארץ .ירושלים תש"ב אות קיב עמ' מ'.
בית אבי גדר – רבי חיים יהושע וויגאדער
א .הספר – מבנהו ותוכנו
בספר "בית אבי גדר" שלשה מדורים ,הראשון נקרא "עטור סופרים" ובו חדושים על כמה מסכתות .המדור השני נקרא
"קשות מיושב" והוא מכיל י"ב מערכות לישוב דברי הרמב"ם בכמה מקומות הנראים מוקשים .החלק האחרון הוא "הדרת
קדש" בו מספר הדרנים שנאמרו בסיומי מסכתות.
ב .מתולדות המחבר
שורשיו של רבי חיים יהושע היו נטועים בבתי האולפנא הגדולים במיר ובוואלוזי'ן ,שם קנה תורה מפי ר' חיים ליב טיקטין
ראש הישיבה הנודע של ישיבת מיר ,ומפי הנצי"ב זצ"ל .בחלוף שנים מעת ישיבתו באהלה של תורה ,רכש את חוכמת
הרפואה בעיר לייפציג וגם בשבתו בעיר זו לא חדל מלימוד הגמ' והפוסקים וקבע עתים לתורה עם רבה של העיר דודו ר'
שמעון הלוי הורוביץ.
הוא התגורר בדאבלין שבסקוטלנד ושם עסק במקצוע הרפואה ,אך גם בשנים אלו לא זנח את לימוד התורה.
מבין השיטין של הסכמת ר' אליהו ברוך קאמיי האב"ד ור"מ דמיר מבצבצת התפעלותו מאדם שהוא רופא אך ידיו רב לו
בפלפול זך של תורה.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר יצא לאור בלונדון בשנת תרס"ה ) (1905ובו קכז עמודים.
ד .מקורות
הקדמת הספר והסכמותיו.
בית אברהם – רבי אברהם אבלי מקיוב
א .הספר – מבנהו ותוכנו
הספר "בית אברהם" עוסק בכמה תחומים יש בו הגהות והערות השייכות לשו"ע חלק יו"ד בעיקר על הל' נדה ,והערות
והגהות לחלק חו"מ .בספר חמישים סימני שו"ת ,הרבה מהם בעניני עגונות ,גיטין ואיסור סחורה במאכלות אסורות ,ובעוד
כמה נושאים שונים .בתשובה ל"ז מופיעה תשובת רבי אפרים זלמן מרגליות .יש בספר מספר דרשות לכמה מפרשיות
התורה .אין בספר מדור מיוחד לפירושי היד החזקה והנגיעה בדברי הרמב"ם היא בתוך קונטרס ארוך בדיני חלב )ח'
צרויה( בו דן המחבר באריכות רבה לפי סדר דברי הרב המגיה למשנה למלך שהרחיב לברר הרבה פרטים הנוגעים
לאיסור חלב.
ב .מתולדות המחבר
רבי אברהם אבלי היה מרבניה החשובים של קיוב באוקראיינה .מתוך חלק התשובות נראה שהיה תל תלפיות ורבים מבני
מדינתו פנו אליו לשמוע חוות דעת בבעיות הלכתיות שעלו על הפרק ובעניני גיטין ועגונות .מלבד הספר "בית אברהם"
חיבר הגהות על שו"ע של הגר"ז ושם יש קובץ ביאורים להלכות חמץ ומצה שביד החזקה.
מתוך הערכה גדולה לספר שו"ת משאת בנימין" )מרבי בנימין סולניק( והכרה במשקלו הרב לענין הלכה ,תיכנן רבי
אברהם אבלי להוציא את הספר מחדש ולעטר אותו בהערות הגהות ותמצית מה שדנו בדבריו חכמי הדורות שאחריו.
תכנית זו לא יצאה לפועל מפני שהקדימוהו והוציאו את גוף הספר מחדש .בדף עז ,א נשתמר משהו מרעיון זה ושם במספר
עמודים נשא ונתן רבי אברהם בדברי "המשאת בנימין".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר נדפס בסדילקאב בשנת תקצ"ז ) (1837בספר 30דפים.
ד .מקורות
גוף הספר
בית אברהם – רבי חיים אברהם ישראל
נפטר בשנת תקמ"ה )(1785
א .הספר – מבנהו ותוכנו
רובו של הספר "בית אברהם" עוסק בביאורים וחידושים על הטור והב"י בחלק חושן משפט .בסופו קונטרס הנקרא מאמר
המלך אשר נחלק לשבעה קונטרסים ותוכנו הוא בירור דינים הקשורים לכלל דינא דמלכותא דינא.
ב .מתולדות המחבר
רבי אברהם חיים היה בנו הגדול של רבה המפורסם של רודוס רבי משה ישראל בעל שו"ת "משאת משה" .מתוך שיחתו
של ר' אברהם ניתן ללמוד עד כמה היה האב הגדול מחשיב את שיקול דעתו של בנו ר' אברהם .הכונה למכתב שכתב ר'
אברהם לגיסו מהר"ם קריספין ושם הוא מספר "ומעיד אני כי מה"ר )כונתו לאביו( כשהיה בא לידו הלכה למעשה ,מיום
שעמדתי על דעתי לא היה מורה בלי להתווכח עמי"! .ר' אברהם היה ידידו ורעו של תלמידו הגדול של אביו הרב ידידיה
שמואל טאריק בעל "בן ידיד" והם יחד עם מהר"ם קריספין היה נושאים ונותנים בדברי תורה עמוקים וכל הדבר הקשה
היו מריצים להכרעתו של הרב הגדול בעל "משאת משה .בימי עלומיו ישב על כסא ההוראה בקהל קאנדיא ולאחר מכן
במשך שנים רבות בנא אמון ,אך נאלץ לברוח ממנה מפני חמת המציק .אז חילו פניו מנהיגי קהלת אנקונא שינהיג את
עירם ושם ישב למשפט עד פטירתו בשנת תקמ"ה) (1785הוא גם חיבר את הספר "אמרות טהורות" על הב"י וטור חלקי
יו"ד ואבן העזר.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר הודפס בליוורנו בשנת תקמ"ו ) (1786מספר דפיו ש"ג הובא לדפוס על ידי בניו ר' משה ור' רפאל יהודה ומופיעה
בו הסכמה נלהבת של הרב חיד"א.
ד .מקורות
הקדמת
בית אל -רבי אריה ליבוש סגל נאטאנזאהן
נולד בשנת תקנ"א ) (1791נפטר בשנת תרל"ג )(1873
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "בית אל" )חלקים א-ב( כולל בתוכו חידושים וביאורים לש"ס ,רמב"ם ושו"ע .הספר בנוי חדרים חדרים בחלק
הראשון מאה וחמישים חדרים ובשני ששים חדרים ,בכל חדר מתלבן נושא מסוים ישנם חדרים ארוכים מאד וישנם
קצרים ,אך כולם מצטיינים בבירורים יסודיים ועמוקים ובהיקף רחב .בספר מפוזרים חדרים רבים שענינם בירור דברי
הרמב"ם וכל קבוצת הלכות מתבררת בחדר נפרד .רבי אריה ליב הרבה להתעמק ולעיין בדברי הרמב"ם ועיוניו מפוזרים
גם בחדרים שאינם עוסקים ישירות בדברי הרמב"ם ,במהדורה זו קובצו רק דברים המופיעים בחדרים שלפי כותרתם
נועדו לבירור הלכותיו של הרמב"ם.
ב .מתולדות המחבר
רבי אריה לייבוש נולד בעיר בראדי בשנת תקנ"א ) (1791לאביו רבי יצחק והיה חתנו של אב"ד בערז'אן רבי דוב בער
הלפרין .בהיותו בן י"ח שנים נולד לו בנו בכורו שלימים האיר את העולם בתורתו הלא הוא רבי יוסף שאול בעל שו"ת
"שואל ומשיב" )ראה ערכו "דברי שאול"( למרות רום תורתו היה רבי אריה ליב מקטין את עצמו וחרף הצעות מרובות
לשבת על כסא רבנות בקהילות חשובות לא הסכים להורות אפילו הוראה קלה לשעתה.
ענותנותו המופלגת כמעט גרמה שתורתו תשקע בתהום נשיה כי אף "שבחיים חיותו רבנים גדולים שחרו פניו להפיץ אור
תורתו על פני תבל ,ולא הטה אזנו להם יען היה דרכו להיות נחבא אל הכלים" ברם אחרי פטירתו החליט בנו שלמרות
שבעיני אביו לא היתה תורתו ראויה להקבע בספר ,הרי הוא שהכיר בערכה הנכבד צריך להשתדל לזכות את הרבים
ולסדר את הכתבים לדפוס ,הכתבים המוכנים להדפסה נמסרו לבנו הגדול רבי יוסף שאול אך הוא לא זכה לראותם חקוקים
בספר כי מספר חדשים לפני סיום ההדפסה נאסף הוא אל אבותיו.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר "בית אל" נדפס לראשונה בלבוב בשנת תרל"ה ) 198 (1875דף פורמט גדול.
ד .מקורות
אנציקלופדיה לחכמי גליציה ח"ג – 1028 – 1030ר"מ וונדר
בית המלך -רבי יוסף חסון
נפטר בשנת תקכ"ב )(1762
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "בית המלך" כולל פירושים ביאורים וחידושים על ספר משנה תורה להרמב"ם ,יש בו תשע תשובות בעניני חושן
משפט ,חלק הדרשות נקרא "בית המדרש" .לספר מצורף החיבור "סוכת דוד" )ראה ערכו( שכתב גיסו של רבי יוסף.
ב .מתולדות המחבר
רבי יוסף ב"ר אהרן נודע כאחד מגדולי שאלוניקי בזמן תפארתה ,הוא היה נחשב כתל תלפיות ורבו השואלים אותו מקרוב
ומרחוק .החיד"א כתב בספרו "שער יוסף" שמעתי מאלופנו בתורה החכם השלם הדיין המצויין כמוהר"ר יוסף בן חסון
ליישב לשון משנתינו" .רבי יוסף עלה לירושלים יחד עם אביו רבי אהרן ורושמי קורות אותה תקופה מציינים שכיהן פאר
בבית דינו הגדול של בעל "בתי כהונה" .בפתח ספר ההלכה הידוע "שלחן גבוה" )מרבי שלמה מולכו( מופיעה הסכמת
חכמי ירושלים הנודעים בראשם ה"בתי כהונה" ורבי יעקב ישראל אלגאזי ויחד עם עוד מגדוליה המפורסמים מופיע שמו
של ר"י חסון מה שמלמד שהיה נחשב כאחד מרבניה המובהקים.
אחד מתלמידיו הגדולים היה רבי רפאל חיים אברהם קובו ממאורי שאלוניקי מחבר הספר "חיי אברהם" )שאלוניקי
תקמ"ד – (1804ושם בעמוד מ"ב נכתב :דרוש שדרשתי בק"ק לישבון ישן ביום ש"ק שנת תקב"ך לפ"ק על שמועת מורי
ורבי המובהק חסידא קדישא כמוהר"ר יוסף בכ"ר אהרן חסון זלל"ה שבאה מעיה"ק ירושלים תובב"א.
עורך הספר מבהיר שהחידושים על הרמב"ם והתשובות הם חלק קטן מתורת המחבר על הרמב"ם וממה שהשיב לשואליו
אך "רובם ככולם נפסלו מאכילת העכבר וכמה מהם נאבדו וקצתם נמצאו חסרים תחילה וסוף".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "בית המלך" הודפס בשאלוניקי בשנת תקס"ד ) 123 (1804דפים .מהדורת צילום של הספר הודפסה בניו יורק
בשנת תשנ"א ) (1991ושוב באשדוד על ידי "מכון אוצרות גאוני ספרד" בשנת תשנ"ו )(1997
ד .מקורות
תולדות חכמי ירושלים ח"ג - 23 -24פרומקין
בית המלך – רבי יוסף אריה בוים
נהרג בשואת יהודי אירופה
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "בית המלך" מהרב יוסף אריה בוים ,עוסק בהרחבה בחידושים ,פלפולים וביאורים על הלכות :יסודי התורה ,דעות,
ועל חלק מהלכות תלמוד תורה שבספר משנה תורה להרמב"ם.
לספר ניתנה הסכמת אב"ד לובלין ומייסד "ישיבת חכמי לובלין" רבי מאיר שפירא ,הכותב על המחבר ..." :תלמידי הרב
הגדול ,בקי עצום מר יוסף בוים ...רכש לו ידיעה מקפת בכל ש"ס בבלי וירושלמי וגם ספרי האחרונים ...והוא כמעיין
המתגבר לחדש חידושין דאורייתא בבקיאות."...
לספר גם ניתנה הסכמת האדמו"ר מבאיאן ועליה חתמו רבנים רבים.
הספר יצא לאור על ידי "וועד התלמידים להוצאת ספרים".
ב .מתולדות המחבר
רבי יוסף אריה נולד לאביו רבי נחום בוים באיזביצה .בילדותו למד מפי רבי ישראל איסר שמחה לאנדה ,אב"ד איזביצא –
"אשר גדלני מנעורי על ברכי התורה והיראה".
עם בגרותו עבר ל"ישיבת חכמי לובלין" וקיבל תורה מפי ראש הישיבה רבי מאיר שפירא ,אב"ד לובלין ,שנהיה לרבו
המובהק.
את ספרו "בית המלך" הוציאו לאור חבריו שהקימו הוצאה לאור להוצאת כתבי חכמי ישיבת לובלין ,וכֹה הם כותבים
בהקדמתם..." :צעדנו הראשון ...הוא הדפסת ספרו של אחד מחברנו הכי חשובים ,תלמיד ישבה"ק ותלמיד מובהק למרן
הגאוה"ק זצ"ל ,עדיו לגאון רבי יוסף בוים ...ובכל דרכיו יצליח ויזכה להביא לדפוס את חידושיו הרבים".
רבי יוסף בוים נהרג בשואת יהודי אירופה.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "בית המלך" הודפס בלובלין בשנת תרצ"ה ) – 125 .(1935עמודים )פורמט גדול( .הספר הודפס שנית במהדורת
צילום בשנת תשל"ב ) ,(1972על ידי א' קאהן בברוקלין שבניו יורק.
ד .מקורות
בית עקד ספרים – פרידברג.
בית יעקב – רבי יעקב בירב
נולד בשנת רל"ד ) – (1474נפטר בשנת ש"א )(1541
א .הספר -מבנהו ותוכנו
בנוסח השער בכתב היד של הספר נרשם שפירוש מהר"י בירב הוא "ממה שחסר מהרב המגיד" היינו מטרת החיבור היא
להשלים פירוש ליד החזקה על אותם ספרים והלכות שלא הגיע לידינו פרושו של הרב המגיד .מגמה זו בולטת מהשוני בין
הפרוש על ספרי מדע ואהבה שעליהם האריך והרחיב מהר"י בירב ,כי לא היה עליהם פרוש המגיד משנה ,אבל על ספר
זמנים שנתפרש ע"י המגיד משנה כתב מהרי"ב רק על הל' שבת ,שביתת יו"ט ושקלים ,וגם הנדפס קצר יחסית מהנכתב על
שני הספרים הראשונים .על ספר נשים נכתב רק מפ"ד של הל' יבום וחליצה ושם נכתב בפרוש "זה מה שחסר מהמגיד
משנה בהלכות יבום וחליצה" .על ספר קדושה כתב רק מפ"ט ממאכלות אסורות הי"ד ,זאת מפני שבדיוק ממקום זה חסר
פירוש הרה"מ .על הספרים הפלאה וזרעים כתב בהרחבה רבה .דרכו של מהר"י בירב דומה לזו של המגיד משנה ,הוא
מציין מקורות ,מיישב את קושיות הראב"ד ומוסיף דיוקים והערות.
ב .מתולדות המחבר
רבי יעקב נולד בספרד בעיר קטנה "מקדה" במדינת טוליטולא ,הוא קיבל תורה מרבי יצחק אבוהב תלמידו של הר"י
קנפנטון .בהיותו בן י"ח קפץ עליו רוגז הגירוש של שנת רנ"ב ) (1492והוא עבר לצפון אפריקה .בקונטרס הסמיכה
שבסוף שו"ת מהרלב"ח הוא מגיב על דברי הרלב"ח מהם משתמע שחסרים לו בקיאות וקדושה שהם תנאי להיות מוסמך
הראוי לסנהדרין ,הנה בלשונו :אח"ז כתב בתנאי המתמנה שצריך שיהיה בקי גדול וקדוש לה' וגם בזה תמהתי עליו שת"ל
מיום הגרוש והשמד שבספרד לעולם היתי מורה הוראות בישראל ורב לחמשת אלפים בתים יהודים במדינת פא'ס
כמפורסם לכל העולם .והייתי אז בן י"ח שנים ועדיין לא הייתי בחתימת זקן והיו שם חכמים גדולים ,ועם היותי ברעב
ובצמא ובחוסר כל לעולם הלכתי בדרכי השי"ת ונתעסקתי בתורתו ,לכן אני יודע בודאי שמצד הקדושה כל השומע יאמר
כל מן דין סמוכו".
בעקבות מלחמות הספרדים שכבשו בשנת ר"ע ) (1510את ארצות צפון אפריקה ,החליט לעקור משם ויצא בדרכו לארץ
ישראל .בהגיעו התיישב בירושלים ,הקים בה ישיבה והעמיד תלמידים הרבה .בגלל המצוקות הקשות לתושבי ירושלים,
עקר למצרים ושם תפס מקומו כמנהיג וכמרביץ התורה בקרב יהודיה.
באגרת ששלח רבי ישראל מפירושא הוא כותב על המצב בירושלים "כי אין כאן תלמיד נחית לעומקא דשמעתתא ובפרט
התוס' ,כי היה בכאן חכם גדול עוקר הרים ושמו כמהר"ר יעקב בירב יצ"ו והלך למצרים ,וכל התלמידים החשובים יצאו
מכאן להציל נפשם מרעב ,כי בירושלים אין אדם מרויח פרוטה".
לאחר מספר שנים במצרים ,עלה בשנית לארץ ישראל והתיישב בעיר צפת שם הוכר כראש לחכמיה הגדולים .אין טעם
להרחיב אודות רעיונו ופעילותו לחידוש הסמיכה ,בודאי שלא על הפולמוס החריף עם הרלב"ח ,כי פרשה זו ידועה
ומפורסמת ,והכתיבה עליה לא נחוצה להכרת בעל השמועה.
ממהר"י בירב נדפס ספר שו"ת ובו ס"ד סימנים .לפי עדותו של בעל "קורא הדורות" )לב ,ב( "ודע שהרב מהר"י בירב
כתב פסקים רבים שהיו שואלים שאלות מכל פנות העולם וגם סוגיות והויות על התלמוד" נראה שהתשובות שכונסו בספר
הם רק חלק מועט מתשובותיו המרובות.
מרן רבי יוסף קארו מזכיר בחבוריו את מהר"י בירב בכינוי מורי ,יש שהניחו שהיתה תלמידו ,ברם ראה בערך "כסף
משנה" שהובא שם בשם הרב חיד"א שלדעתו לא למד בעל הב"י אצל מהר"י בירב והוא מכנהו מורי בגלל שנסמך על ידו.
אחד מתלמידיו הגדולים היה המבי"ט שמתשובתו נודע תאריך פטירתו של מהר"י בירב ,בחלק א' של תשובות המבי"ט
סימן ק"ג נכתב :שאלה נשאלה לרב הגדול כמהר"ר יעקב ז"ל ולא הספיק להשלימה עד שנתבקש בישיבה של מעלה ליל
שבת ר"ח אייר שנת אש"ה והשלמתיה אני מביט" .הסימן אש"ה יכול להתפרש כה' אלפים ש"א) (1541אך יכול להיות
שהאות ה' היא חלק מפרט השנים ואז תאריך פטירתו הוא בשנת ש"ו).(1546
ג .פרטים ביבליוגרפיים
לראשונה הודפס פירוש על היד החזקה ממהר"י בירב בשאלוניקי בשנת הת"ר ) (1840בכותרת לפירוש נכתב "לכל היד
החזקה אשר עשה הרמב"ם זלל"ה ,אל כל המקום אשר לא נמצא פירוש מהרב המגיד משנה זלל"ה ,הכינו הרב המוסמך
וכו' יעקב בי רב תנצב"ה" ,מודגשת הנקודה שהוזכרה לעיל שהפירוש משמש השלמה לפירוש המגיד ועיקרו הוא על
הספרים וההלכות שאין עליהם מפרושו של הרב המגיד .הנדפס באותה מהדורה היה חלקי מאד רק עד פרק ח' מהלכות
יסודי התורה ,את אותה מהדורה הוציא לאור רבי יהודה זרחיה אזולאי שהיה בעל כתב היד .ברשותו היו מספר כתבי יד
חשובים מאד ,ביניהם חדושי הר"ן על כמה מסכתות .בסוף הספר חידושי הר"ן על מסכת ר"ה שהופיע בירושלים בשנת
תרל"א ) (1871ע"פ כתב יד שהיה בעזבונו של רבי זרחיה הוצעו מספר כת"י למכירה ,ביניהם נכלל כתב היד של פירוש
מהר"י בירב לרמב"ם .כנראה כתב יד זה התגלגל לספריית האונברסיטה בקמברידג' .ע"פ צילום כתב היד נדפס בירחון
"סיני" כרך ל"ו שנת תשט"ו ) (1955הפירוש על כל ספר מדע .במהדורת היד החזקה של הוצאת "פרדס" ירושלים
תשט"ו – תשי"ז ) (1955-1957נדפס כל מה שיש ממהר"י בירב על שבעה מספרי היד החזקה.
המוציאים לאור של מהדורת ירושלים )תשט"ו – (1955העירו שנפל ספק בלבם האם החדושים על הל' שבת ויו"ט הם
באמת של מהר"י בירב ,הם מתארים שבכתב היד מופיעים שני פירושים על הלכות שבת ,האחד ברצף עם פירושי מהר"י
בירב והשני בסוף הספר .ברם כפי שהם מוסרים הרי דוקא הפירוש הנכתב ראשון ביחד עם שאר חידושי מהרי"ב הוא כפי
הנראה של מחבר אחר .לגבי הפרוש השני ישנה מבוכה כי נראה שסופר אחר כתב אותו ,אך מאידך מופיעים שם שתי
תשובות לבאור דברי הרמב"ם והסופר מציין בפרוש שאלו תשובותיו של מהר"י בירב .אחת מהם הנוגעת לפ"ט מהל' שבת
מובאת בכסף משנה בשם "מורי הרב רבי יעקב בירב" .החלטת המדפיסים להדפיסו כחלק מחבורו של מהר"י בירב נבעה
מצד ההשערה הקדומה שהוא יצא מעטו ,ואפילו אם לא ,הרי מכיון שפירוש זה לא נדפס מעולם והוא של "קודמין" ,לא
כדאי לאבד מרגלית זו.
ד .מקורות
גוף הספר והקדמות המו"ל של הוצאת ירושלים.
ראשי פרקים לקורות מהר"י בירב – בפתח מהדורת ירושלים תשמ"ח ) (1988של תשובותיו.
בית הראה – רבי שמואל פלורנטין
נפטר בשנת תקי"ד )(1754
א .הספר – מבנהו ותוכנו
בספר "בית הראה" חקרי הלכה ,הערות ומראי מקומות בעניני הלכה שונים לפי סדר ד' חלקי השו"ע .בסוף הספר קונטרס
על לשונות הרמב"ם בכמה מקומות.
ב .מתולדות המחבר
ר' שמואל בר' דוד פלורנטין נולד בשאלוניקי המעטירה ,שם קנה תורה מפי רבה הגדול דודו רבי שמואל פלורנטין בעל
"מעיל שמואל" .הוא גם כתב הקדמה לספר "מעיל שמואל" והתעסק בקונטרס על לשונות הרמב"ם מזקינו רבי יצחק,
שצורף ל"מעיל שמואל" .אחרי פטירת דודו רבו הנ"ל למד אצל רבי אברהם גאטיניו בעל "טירת כסף" ו"צרור הכסף".
היתה לו ישיבה ממנה יצאו רבנים חשובים ומשנת התק"ח ) (1748עד פטירתו שימש כרבה של שאלוניקי .הוא חיבר גם
את הספרים "מנחת שמואל" דרשות על התורה והספדים ושו"ת "עולת שמואל".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר נדפס בשאלוניקי בשנת תקי"ח ) (1758מספר דפיו פ"ד ,הגיהו והתקינו לדפוס רבי יצחק שיראנו שהוסיף ציונים
ל"דברי גאוני עולם המדברים באותו ענין".
ד .מקורות
גוף הספר והקדמותיו.
בית ישחק -רבי יצחק גאטינייו
נפטר אלול תק"ס )(1800
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "בית ישחק" כולל ביאורים חידושים לכל חלקי היד החזקה.
ב .מתולדות המחבר
רבי יצחק נולד לאביו רבי אליקים בעל "יצחק ירנן" )עיין ערכו( ומיום שעמד על דעתו חינכו אביו לשקוד על דלתי התורה
ולהעמיק בה ,תיאר זאת רבה הגדול של איזמיר רבי חיים מודעי בהסכמתו לספר "מיום הולדו הא למגמר לא זזה ידו עד כי
גדל מתיישב בתלמודו" ,בהקדמה לספרו השני "בית מועד" מתאר אחד מגדולי תלמידיו רבה הגדול של איזמיר רבי חיים
פאלאג'י את פרשת עיזוז גאון תורתו ואת גודל מעלתו בהעמדת תלמידים הרבה אנא הוא דחזיתיה לרב'י דמי פומיה דמר
כמעיין המתגבר כל דבר שאצר'ו חכמים מפרק הרים ומשבר .נהירנא כד הוינא טליא בין שנים עשר שנים קטן לאו בר
זכיה ,עומד ומשמש לפניו ואהיה שעשועים ויורני ויאמר לי דברי חכמים בנחת נשמעים מסתופף היתי בצל החכמה צילא
דמהימנותא בעומקא של הלכה וכו' זכה וזיכה את הרבים הרביץ תורה בתלמידים פרים ורבים וילמדם דעת דמחדדי טפי
נעשו בעלי קרנים כל חד לפום חורפיה מאיר עיני חכמים בהלכה".
אביו העריכו מאד ועז היה רצונו לראות שבנו ידפיס את חידושיו על הרמב"ם ובהרבה מאד מקומות בספריו הוא מצט
"מחכם בני".
באלול שנת התק"ס ) (1860חמש שנים אחר פטירת אביו נאסף רבי יצחק אל אבותיו ובאיזמיר שבה נולד ובה הרביץ
תורה לאלפים מנוחתו כבוד.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר נדפס על ידי המחבר בשנת תקנ"ב ) (1792בשאלוניקי ובו 146דפים.
ד .מקורות
הקדמות לספרים בית ישחק ובית מועד.
בית לוי -רבי יעקב הלוי קאפשטיין
נולד בשנת תר"ז ) - (1847נפטר בשנת תרצ"ד )(1934
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "בית לוי" מהרב רבי יעקב הלוי קאפשטיין כולל חידושים על הרמב"ם ושו"ע אבן העזר.
ב .מתולדות המחבר
רבי יעקב הלוי נולד בשנת תר"ז ) (1847לאביו רבי מרדכי סענדר הלוי "ממיוחסי לויה עפשטיין" .הוא נסמך להוראה על
ידי רבי מרדכי קלאצקי מלידא המפורסם כאחד משרי המסכימים על ה"משנה ברורה" ועל ידי רבי יהושע אייזיק מסאלנים
בעל "עמק יהושע" שלימים היה מחותנו .הספר "בית לוי" שהוא יצירתו הראשונה יצא בעת שהיה דיין בלידא )ברוסיה
הלבנה( בבית דינו של מהר"ם קלאצקי הנ"ל ,לאחר מכן שימש כרבה של נימנעצין )פלך וילנא( ושם פירסם את שאר
ספריו.
ידיו של רבי יעקב היו רב בכל מקצועות התורה ,הספר "בית לוי" מבטא את עמקותו ובקיאותו מכוחם כתב מערכות
מסועפות על הרמב"ם ,מאידך ספרו "תורת הלויים" ענינו סידור הלכות פזורות בתוספת ביאור ,היה גם דרשן נודע ומלבד
דרשותיו שהתפרסמו בחבורו "פרי יעקב" הובאו רעיונותיו במאספים שיצאו בתקופתו כגון "מאסף דרושי" שיו"ל ע"י
הרב סגלוריץ וילנא תרס"ט ).(1909
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "בית לוי" הודפס לראשונה בוילנא שנת תרמ"א ) 56 (1881עמודים בפורמט גדול הספר יצא לאור שנית במהדורת
צילום ,על ידי מכון זכרון קדושי פולין -אשדוד בשנת תשנ"ח ).(1998
ד .מקורות
גוטליב "אהלי שם" עמוד 147
ספרי המחבר
בית מועד -רבי יצחק גאטינייו
נפטר אלול תק"ס )(1800
א .הספר -מבנהו ותוכנו
הספר "בית מועד" כולל בתוכו חידושים על מסכתות מו"ק ומכות ,דרשות וחידושים על היד החזקה.
ב .מתולדות המחבר
רבי יצחק נולד לאביו רבי אליקים בעל "יצחק ירנן" )עיין ערכו( ומיום שעמד על דעתו חינכו אביו לשקוד על דלתי התורה
ולהעמיק בה ,תיאר זאת רבה הגדול של איזמיר רבי חיים מודעי בהסכמתו לספר "מיום הולדו הא למגמר לא זזה ידו עד כי
גדל מתיישב בתלמודו" ,בהקדמה לספרו השני "בית מועד" מתאר אחד מגדולי תלמידיו רבה הגדול של איזמיר רבי חיים
פאלאג'י את פרשת עיזוז גאון תורתו ואת גודל מעלתו בהעמדת תלמידים הרבה אנא הוא דחזיתיה לרב'י דמי פומיה דמר
כמעיין המתגבר כל דבר שאצר'ו חכמים מפרק הרים ומשבר .נהירנא כד הוינא טליא בין שנים עשר שנים קטן לאו בר
זכיה ,עומד ומשמש לפניו ואהיה שעשועים ויורני ויאמר לי דברי חכמים בנחת נשמעים מסתופף היתי בצל החכמה צילא
דמהימנותא בעומקא של הלכה וכו' זכה וזיכה את הרבים הרביץ תורה בתלמידים פרים ורבים וילמדם דעת דמחדדי טפי
נעשו בעלי קרנים כל חד לפום חורפיה מאיר עיני חכמים בהלכה".
אביו העריכו מאד ועז היה רצונו לראות שבנו ידפיס את חידושיו על הרמב"ם ובהרבה מאד מקומות בספריו הוא מצט
"מחכם בני".
באלול שנת התק"ס ) (1860חמש שנים אחר פטירת אביו נאסף רבי יצחק אל אבותיו ובאיזמיר שבה נולד ובה הרביץ
תורה לאלפים מנוחתו כבוד.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר יצא לאור אחרי פטירת מחברו בשנת תקצ"ט ) (1839דפיו 59פורמט גדול.
ד .מקורות
הקדמות לספרים בית ישחק ובית מועד.
בן אברהם – החידושים על הרמב"ם – רבי יוסף בן יעיש
נפטר בשנת תקס"ח )(1808
א .הספר – מבנהו ותוכנו.
תחת השם "בן אברהם" נכללים שלשה ספרים נפרדים (1דרשותיו של רבי אברהם בן חיים אישטרושה (2 .בספירת דפים
נפרדת חידושים על פרק כל הצלמים מאת זקינו של רבי אברהם ,רבי דניאל אישטרושה(3 .בספירת דפים נפרדת תחת
הכותרת מכתבי הרב מהר"י בן יעיש זלל"ה תשובות בהלכה וחידושים על הרמב"ם רובם על הל' יסודי התורה ועבודת
כוכבים.
ב .מתולדות המחבר
הכתיבה על המחבר כרוכה בעיה כי מחבר הספר "בן אברהם" הוא רא"ח אישטרושה וזו סיבה פשוטה שבתולדות המחבר
יכתב עליו ,מאידך המטרה היא לגולל את תולדות כותבי הפירושים על הרמב"ם ,וכאמור הפירושים על הרמב"ם הם לא
של הרא"ח .לבסוף הוכרע שהדין נותן לכתוב על הר"י בן יעיש שהוא בעל הפירושים לרמב"ם .הר"י בן יעיש היה נצר
למשפחת רבנים ידועה שהנהיגה בשרביטה את שאלוניקי המעטירה .בשנת תקנ"ב ) (1792ישב על כס הרבנות של
שאלוניקי .רבי יוסף בן יעיש האריך ימים ונפטר כשהיה למעלה מגיל תשעים ,עובדה זו צויינה בהספד שנשא עליו בעל
"חקרי לב" )נדפס "במערכי לב" חלק א' עמוד י ,ב(.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר "בן אברהם" נדפס בשאלוניקי בשנת תקפ"ו ) (1826בחלק הדרשות של רא"ח אישטרושה קכ"ד עמודים ובחלק
שבו חידושי זקינו וחדושו של ר"י בן יעיש נ"ה דפים.
ד .מקורות
גוף הספר
מצבות שאלוניקי ח"ב עמוד – 783עמנואל.
בן הרמה – רבי חיים מאיר מזרחי
א .הספר – מבנהו ותוכנו
הספר "בן הרמה" נכתב לפי סדר הלכות הרמב"ם ,אבל אינו מצטמצם לבאור דברי הרמב"ם אלא מחברו הרחיב בדרך
כלל את היריעה לדיונים ארוכים בדברי המפרשים והפוסקים בנושאים שהוא נוגע בהם .בספר כמה וכמה תשובות ארוכות
שאינם קשורות כלל לדברי הרמב"ם מלבד העובדה שהם שובצו באותם מקומות שהרמב"ם כתב על הנושאים שבהם
עוסקות התשובות .על היקפו הרחב של החבור מעיד המפתח הגדול בו רשימה לפי סדר הא-ב של עשרות ענינים
שמתבארים בדפי "בן הרמה".
ב .מתולדות המחבר
רבי חיים מאיר נולד באיזמיר ,בה קנה תורה מפיו של רבה הגדול רבי דוד אמאדו בעל "עיני דוד" ובכך ניתן לראותו
כאחד ממעתיקי תורתה המפוארת של איזמיר ומאורותיה.
מכל פינה ופינה שבספר גדול זה מבצבצת שליטתו ללא מצרים בכל מכמני התורה ,ובדפיו פזורים ידיעות רבות ,לכן זכה
שרבים מגדולי הדורות מזכירים את דבריו ונושאים ונותנים בהם.
הוא חיבר גם את הספר "בן יאיר" על פרשיות התורה וגם ממנו נוכחים לדעת על עיזוז גאונות מחברו.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר נדפס באיזמיר בשנת תרל"ה ) (1875ובו רנ"ב עמודים.
ד .מקורות
גוף הספר והקדמתו.
בן ידיד -רבי ידידיה שמואל טאריקה
נפטר בערך בשנת תקכ"ט )(1769
א .הספר -מבנהו ותוכנו
הספר "בן ידיד" הוא ספר על היד החזקה אך בהרבה מקומות מופיעות תשובות בדרך כלל ארוכות שאינם קשורות
לרמב"ם יותר מתשובות שמקומם בספרי שו"ת רגילים.
ב .מתולדות המחבר
רבי ידידיה שמואל טאריקה קיבל תורה מפי רבה הגדול של רודיס רבי משה ישראל מחבר הספר הנודע שו"ת "משאת
משה" )ראה עליו בערך מחנה ישראל( ומחתן רבו מהר"מ קריספין .בספר שלפנינו כמה חילופי תשובות בין רבי ידידיה
לבין רבו הגדול וכן עם בני רבו רבי אברהם בעל "בית אברהם" ורבי אליהו מחבר שו"ת "קול אליהו" .לימים נתעלה רבי
ידידיה והיה לריש מתא דרודוס וכמסורת רבו גם בימיו היתה רודוס לתל תלפיות לרבים שהריצו אליו את שאלותיהם.
מלבד חיבורו על הרמב"ם נדפסו ממנו הספרים "חלקו של ידיד" על הטור" ,אמר ידיד" – על סדר זרעים ומועד ו"קידש
ידיד" -דרשות למועדים והספדים.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
בספר שני חלקים ח"א על ספרי מדע – זמנים ובו ק"כ דפים חלק ב על ספרי נשים – משפטים ובו ק"ו דפים ,נדפס
בשאלוניקי בשנת תקס"ו ).(1806
ד .מקורות
הקדמת המחבר
קורות היהודים בתורכיה ח"ה עמ' - 66-67רוזאניס
בן שלמה -רבי שלמה אשכנזי
נפטר :בשנת תקצ"ה ) (1835בערך
א .הספר -מבנהו ותוכנו
דרושים לכל השנה כסדר הפרשיות וליקוטים על הרמב"ם )דפים סג-סה(
ב .מתולדות המחבר
המחבר נפטר בשנת תקצ"ה ) (1835בגיל צעיר ולכן הפרטים אודותיו מעטים ביותר ולא נותר לנו אלא לצטט ממה
שנאמר עליו בהספדים הנה לשונו של רבי חיים משה מצליח בספרו "אם הבנים" )עיין ערכו( )ח"א פרשת כי תשא דרוש
ב' דף קסא ,א( בא מיתתו לשלמה בחור כארזים החכם השלם שלמה אשכנזי שקוד על למודו בכוחו ואינו ובכל מאודו
שייף עייל ושייף נפיק ,משים עצמו כמי שאינו ויעבור והנה איננו והוא נחבא אל הכלים לא ימיש מתוך האהל יושב אהלים
ועודנו באבו במבחר ימיו נכרת מארץ חיים" .ובספר "רני ושמחי" לרבי נסים רפאל יצחק צורייאנו )דרוש ה' להספד( כתב
"קול נהי נשמע שמועה מרה כלענה מפטירתו של צדיק מע' החה"ש והכולל כמוהר"ר שלמה אשכנזי מהנהו שופרי שבמתא
אזמיר יע"א צדיק וחסיד ומרביץ תורה בתלמידים והן בעוון עודינו באבו קראו רבו אוי מה היה לנו מה זאת עשה אלקים
לנו") .אין להחליפו בר"ש אשכנזי בעל ספר "אשר לשלמה" )ראה ערכו( שגם נפטר בגיל צעיר(
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר נדפס באזמיר בשנת תרט"ו ) (1855על ידי "שני הצעירים" ר' יוסף אלבעלי ור' יצחק פג'ון .מנין דפיו ס"ו.
ד .מקורות
וואכטשטיין ,מפתח ההספדים סדר ג' עמ' .82
שנת ההדפסה על פי תאריך ההסכמות ,התאריך בשער משובש.
בני אהובה – רבי יהונתן אייבשיץ
נולד בשנת תנ"ו ) - (1696נפטר בשנת תקכ"ד )(1764
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "בני אהובה" עוסק בביאורים וחקרי הלכה לרמב"ם הלכות אישות ,גירושין ,יבום וחליצה על הלכות אישות נכתב על
כל הפרקים שבאותם הלכות וכמעט על כל הלכה והלכה ,לעומת זאת על הלכות גירושין החיבור חלקי והוא מגיע רק עד
פרק ט' ועד בכלל וגם בפרקים אלו ההערות הם רק על הלכות בודדות ,בהלכות יבום וחליצה נכתב רק על שלש הלכות
בפרק א'" .בני אהובה" עוסק בדברי הרמב"ם אך כמעט בכל הלכה והלכה הרחיב רבי יהונתן את היריעה ונושא ונותן
בדברי הפוסקים במיוחד בדברי ה"חלקת מחוקק" וה"בית שמואל" ,בסוף הספר מפתח מפורט שבו מצויינים בכל הלכה
והלכה ,הנושאים הנידונים בה .בספר כמה תשובות להלכה שהר"י השיב בעת ישיבתו בפראג ושלש תשובות מאוחרות
יותר בעת רבנותו באלטונא ,שאלה אחת היא מהרב ר' עקיבא אייגר ,אך אין להחליפו עם רבי עקיבא אייגר הידוע בעל
"דרוש וחידוש" אלא מדובר בזקינו בעל "משנת דר' עקיבא".
ב .מתולדות המחבר
פרשת חייו של רבי יהונתן אייבשיץ נודעת לרבים לכן יכתבו תאריכים עיקריים בחייו נולד בערך בשנת תנ"ו )(1696
לאביו רבי נתן נטע שהיה נין ונכד לבעל "מגלה עמוקות" .בשנת תס"ז ) (1707החל אביו לכהן כרב בעיר אייבשיץ ומכאן
הכינוי שנוסף לשמו ,שנה לאחר מכן נפטר עליו אביו והוא גלה למקום תורה לישיבתו של מהר"ם אייזנשטט בעל "פנים
מאירות" שהיתה בעיר פרוסטיץ הסמוכה לעיירה אייבשיץ לימים עתיד רבו זה לפאר את שם תלמידו שאיתעביד לאילנא
רברבא ובספרו "פנים מאירות" )ח"ג סימן כ"ב( כתב" :והרב המאור הגדול מהור"ר יונתן דרשן מפראג האריך מאד בדין
זה" .בשנת תע"א נשא לאשה את בתו של רבי משה יצחק שפירא ושם החל ללמד תלמידים אפילו כאלו שהיו גדולים ממנו
בשנים .בסוף שנת תע"ד ) (1714נפטר בפראג ר' שמעון ריישר ורבני העיר שזכרו את דרשתו המופלאה בעת חתונתו
שהיתה בפראג בקשוהו לשאת דרשות מדי שבת בשבתו .לאחר זמן נתבקש גם לעמוד בראשות הישיבה שם ,בתשרי תצ"ז
) (1737נפטר רבה של פראג רבי דוד אופנהיים ורבי יהונתן נבחר למלא את מקומו ,בשנת תק"ב ) (1742עבר למיץ לכהן
על כסא הרבנות שנתפנה בעת שבעל "פני יהושע" עבר משם לכהן כרבה של פרנקפורט .בשנת תק"י ) (1750החל לשמש
כרבה של אה"ו שהם ר"ת של שלשת הקהילות הנכבדות אלטונא המבורג וואנזיבעק .ביום המר והנמהר כ"א אלול תקכ"ד
) (1764השיב נשמתו הטהורה ליוצרה.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "בני אהובה" נחלק לשלשה חלקים הראשון מפרק א' בהלכות אישות עד פרק י' ועד בכלל .החלק השני עם שער
נפרד )אך המיספור ממשיך מחלק ראשון( הוא מפרק י"א בהלכות הנ"ל עד סופם בפרק כ"ד .החלק השלישי עם שער
חדש ומיספור נפרד נכתב על הלכות גירושין ויבום וחליצה )בשער הספר כתוב הלכות גירושין וקצת מאיסורי ביאה ,אך
כאמור אותו קצת ענינו הלכות יבום( הספר יצא לאור על ידי נכדו רבי גבריאל בן הרב נתן נטע אייבשיץ בשנת תקע"ט
) (1819בפראג 111דף ובשנת תש"ל ) (1970ותשנ"א ) (1991צולם ויצא לאור בירושלים.
ד .מקורות
רבה דפלונסק רצ"י מיכלזאהן )ראה ערך תירוש ויצהר( במבוא שהתפרסם בשער הספר "גבורת יהונתן" שיצא לאור על
ידי מהדיר הספר "חסדי יהונתן" בורשה תר"ס ).(1900
ה .במהדורה זו.
בפרק כ"ד מהלכות אישות הלכה י' )דף ע"ו ,א במהדורה המקורית( נכתב :ואשה שאמרה שנתקדשה לאחר וכו' לפי מ"ש
הר"ר יצחק דורא בתוספות שלו לקידושין .ובעמוד ע"ח ,ב כתוב :ולא נשאר לפניו פתחון פה לפי דעת הר"ר יצחק דורא
בתוספות שלו דכתב בקידושין וכו' בעת שנתקלו רבני המכון בר' יצחק דורא שחיבר תוספות לקידושין לא מצאו פשר וכי
היה לרבינו יהונתן חידושי תוס' לא מוכרים ולא ידועים לאחר יגיעה התברר שהדברים המצוטטים בשמו של הר"י דורא
מופיעין בתוס' רי"ד לר' ישעיה דייטראני וכנראה שהר"ת של רי"ד נפתחו ר' יצחק דורא במקום ר' ישעיה דיטראני לכן
במהדורתינו בענינים המורחבים עמוד קצ"א טור א' וקצ"ג טור ב' הוקפו התיבות יצחק דורא בסוגריים עגולים,
ובמרובעים נכתב ישעיהו דיטראני וראה בשו"ת "חיים שאל" ח"ב סימן מ"ח מה שכתב בענין זה.
בני בנימין – רבי אליהו דוד תאומים רבינוביץ
נולד בשנת תר"ג ) – (1843נפטר בשנת תרס"ה )(1905
א .הספר – מבנהו ותוכנו
הקונטרס "בני בנימין" שבו הגהות והערות לדברי הרמב"ם ביד החזקה ,לא נדפס כספר בפני עצמו ,אלא כאחת מההוספות
שנדפסו במהדורת הרמב"ם בוילנא התר"ס ) (1900ומאז ברוב המהדורות הנפוצות של היד החזקה .רוב ההערות הם
קצרות ,אך הם בבחינת מועט המחזיק את המרובה .יש בהם תרוצים מקוריים לקושיות שהקשו על הרמב"ם ויש בהם גם
מקורות חדשים ומענינים לפסקי הרמב"ם .בספר ישנם גם מספר הערות מאביו רבי בנימין )ראה בהמשך( ומאחיו ר' צבי
יהודה תאומים .משום כך נבחר השם "בני בנימין" ב' ההערות הם משני בניו של ר' בנימין.
ב .מתולדות המחבר
רבי אליהו דוד או כפי כינויו הידוע האדרת )ר"ת אליהו דוד רבינוביץ תאומים( נולד בפיקאלן בשנת תר"ג ) (1843לאביו
הצדיק רבי בנימין שהיה רב העיירה הנ"ל .ממנו קנה רבי אליהו דוד תורה ואח"כ בישיבותיה של ליטא .כעשרים שנה כיהן
כרבה של פונביז' ולאחר מכן בשנת תרנ"ד ) (1894כיהן פאר במיר עד עלותו לירושלים בשנת תרס"א ) (1901אליה
הגיע לפי בקשתו של רבי שמואל סאלנט כדי לשבת על כסא רבנותה .כל החוגים בירושלים העריכוהו והעריצוהו וקבלו
בשמחה את הנהגתו ,אך למגינת לבם של יושבי העיר לא האריך ימים על ממלכתו ונפטר כארבע שנים מעת בואו אליה.
קולמסו של האדר"ת היה מבורך ומתחת ידו יצאו למעלה ממאה ספרים בכל מקצועות התורה ,אך החלק הארי עדיין נשאר
בכתב יד.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
כנ"ל הגהות "בני בנימין" צורפו לראשונה למהדורת היד החזקה שיצאה לאור בוילנא תר"ס ) (1900ומאז ברוב
המהדורות הנפוצות של משנה תורה.
ד .מקורות
אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל ח"א עמוד ר"ג.
בני דוד-רבי דוד פאלקון
נפטר לפני שנת תצ"ח )(1738
א .הספר – מבנהו ותוכנו
הספר "בני דוד" מסודר לפי סדר היד החזקה ,יש בו פרושים וחידושים רבים שעוסקים ישירות בדברי הרמב"ם בכל י"ד
הספרים שבמשנה תורה .יחד עם זאת חלק נכבד מהספר עוסק בדברי ראשונים אחרים ובירור דברי הפוסקים .יש בספר
קונטרסים שאינם קשורים לרמב"ם כגון בהל' אישות )מדף כ – דף לג( קונטרס ארוך בדיני סבלונות ובסופו סיכום דינים
שיש בו קס"ג אותיות ,בסוף הספר בספירת דפים נפרדת )ל"ד דפים( קונטרס עיגונא דאיתתא בו כינס וביאר ר' דוד המון
רב של דיני עגונות וסדרם לפי הנושאים הרבים והשונים הקשורים להיתר עגונות .קונטרס זה נחשב כאחד מספרי היסוד
בתחום זה ,רבים הם חכמי הדורות שבאו אחריו ,שבטרם הכרעתם בשאלות חמורות של דיני עגונות ,נושאים ונותנים
ומסתמכים על דברי ה"בני דוד".
בספר פזורות מובאות רבות בשם בעל משנה למלך רובם מה ששמע מהר"ד פאלקון מפי המשנה למלך ,יש שהוא מוסיף
ליד שמו של המל"מ את ברכת המתים ז"ל ויש מברכות החיים כמו נר"ו .ראה בדף מו ,מובאה ראשונה בתוספת המלה ז"ל
ומובאה שניה עם הצירוף נר"ו .בספר ישנם גם כמה תשובות להלכה ,כגון בדפים מז – נא תשובה ארוכה של רבי אליהו
אלפאנאדרי בעל "מכתב מאליהו" ו"סדר אליהו" בענין לעז ממזרות.
ב .מתולדות המחבר
אין בידינו פרטים רבים על קורות חייו של רבי דוד ,אבל ידוע שהיה מרבניה הגדולים של קושטא בזמן תוקף תפארתה
כשממנה יצאה תורה לישראל מבית מדרשם של ה"משנה למלך" ,ה"מחנה אפרים" מהר"ש הלוי )תשובותיהם של המח"א
ומהר"ש הלוי בדין סבלונות מופיעה בדפים כ ,כא שבספר( ומוהר"ר אליהו אלפאנדארי .גם בדור דעה זה בלטה דמותו של
רבי דוד בתור דיין דנחית לעומקא דדינא .הוא השתייך לבית מדרש רם שהיה בקושטא ישיבתו של ר' חיים קמחי שבעל
משנה למלך השקה מתורתו בהיכלה.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
נכתב שנפטר לפני תצ"ח ) (1738כי באותה שנה הופיע הספר "בני דוד" .וזה היה כשמחברו כבר לא היה בין החיים.
ד .מקורות
גוף הספר.
בני חיי -רבי חיים ב"ר מנחם אלגאזי
נפטר בשנת ת"ע )(1710
א .הספר -מבנהו ותוכנו
חידושי דינים על ארבעה טורים ,חידושים על מסכתות שבועות ,סנהדרין וגיטין וחידושים על הרמב"ם.
ב .מתולדות המחבר
רבי חיים בר מנחם נולד באיזמיר וקנה תורה מפי הגדול שבה רבי שלמה אלגאזי בעל "יבין שמועה"" ,גופי הלכות" ועוד
ספרים רבים )ראה ערכו "גופי הלכות"( גם קיבל תורה מחתנו של הר"ש אלגאזי רבי אהרן לפפא בעל "בני אהרן" ,ויצק
מים על ידיו של בעל "כנסת הגדולה" ,כך ספג בלבבו את תורת מאורי איזמיר והיה אחד מגדוליה.
בספר "בני חיי" מובאים הרבה מגדולי זמנו ובהקדמת המגיה למשנה למלך מספר רבי יעקב כולי שהוא השתמש בספר
"בני חיי" כאחד מהמקורות שבהם נרשמו דברי תורה מפי המל"מ ,הספר נחשב מאד בדורו ובדורות הבאים אחריו
ומרובים מאד הספרים שמצטטים את ה"בני חיי" ונושאים ונותנים בדבריו .עדות נאמנה לחשיבות החיבור עולה מהעובדה
שרבי חיים אלפאנדרי )"השני" ב"ר רפאל יצחק( בעל "מגיד מראשית" ו"דרך הקדש" עיטר בהגהותיו המרובות את הספר
"בני חיי" ,הגהות שהוסיפו הרבה לספר וגם בהם נשאו ונתנו גדולי אותו דור ,ראה לדוגמא בספר "פרי הארץ" )עיין
ערכו( שכתב )ח"א או"ח סימן ז'( "ואת זו חזיתי ואספרה בספר בני חיי והגהתו על הב"י סימן כ"ב מכתב אלקים מהרב
המובהק כמוהר"ח אליפאנדארי יצ"ו" .רבי חיים שימש שנים רבות כרבה של רודוס אך בעקבות פטירת בנו חזר לאיזמיר
להתגורר אצל משפחת בתו ושם מנוחתו כבוד.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר נדפס בבית דפוסו של רבי יונה מזלאזיץ בכפר אורטא קייואי הסמוך לקושטא בשנת תע"ב ) (1712דפיו 212חלק
החידושים על הטור קצ"ב דפין ועל המסכתות והרמב"ם מיספור נפרד עשרים עמודים.
ד .מקורות
הקדמת תלמידו מהר"ם דאנון
שם הגדולים ח"א מערכת ח' אות י' ,חלק ב' מערכת ב' אות פ"ט.
בני יוסף -רבי יוסף הכהן טנוג'י
נפטר בערך בשנת תפ"ג )(1723
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "בני יוסף" לרבי יוסף הכהן טנוג'י כולל חידושים ועיונים על מסכתות בבא קמא ,בבא מציעא ,עבודה זרה ומעילה,
על הלכות מהיד החזקה ועל לשונות הרא"ם.
ב .מתולדות המחבר
רבי יוסף הכהן יצק מים על ידי אחד מרבניה הראשונים של תוניס הוא רבי אברהם טייב במאמר הנכתב על רבי יצחק
לומברוזו )ערך "זרע יצחק"( מועתקים דברי הרב חיד"א בהם הוא מפליא דברים על נוראות עיונו וכח לימודו של רבי
אברהם טייב ,רבי יוסף קלט בליבו את תורת רבו הגדול ומחידושיו המועטים ניתן להתרשם על ירידתו לעומק השיתין של
סוגיות הגמ' ודברי הראשונים.
את הספר כתב רבי יוסף בצעירותו ,תוכניתו היתה לכתוב באופן מקיף על כל הש"ס אך כיון שנפטר באיבו לא זכה
להגשים את מחשבתו .לפי הנכתב בשער הספר עולה שחדושי תורתו של רבי יוסף נדפסו רק כשבעים שנה לאחר פטירתו.
נתגלגלה זכות ע"י זכאי ולספר צורפו מעט מחידושיהם של רבני תוניס הראשונים מורו רבי אברהם טייב וחידושי רבו
דרבו הלא הוא רבי צמח צרפתי ,נוסף לזאת צורף לספר חלק ב' של "זרע יצחק" חיבורו של רבי יצחק לומברוזו וכך גדלה
מאד חשיבות הספר בני יוסף שהוא גלעד לתורתם המפוארת של גדולי חכמי תוניס.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
בספר "מלכי תרשיש" עמוד קפ"ח שם נכתב על רבי יוסף הכהן וספרו כתב בתוך דבריו "ואולי המגיה מהר"י נג'אר )עיין
"אהלי יהודה" דף קכ"ג שמשם נראה שהוא המגיה(" ,היינו הוא החליט שמהר"י נג'אר בעל "לשון למודים" )ראה עליו
בערך "שופריה דיעקב"( הוא שהגיה וערך את הספר "בני יוסף" ,זאת על סמך הנוסח דלהלן המופיע בספר "אהלי יהודה"
שחיבר מהר"י נג'אר "בהגהתי לספר זרע יצחק הנדפס בסוף ספר בני יוסף וכו' כתבתי" )יש מקום להעיר שלא צריכים
להרחיק לספר "אהלי יהודה" אלא די לעלעל ב"זרע יצחק" עצמו שם נכתב בפירוש בכמה וכמה הערות א"ה עיין מה
שכתבתי בלשון למודים" ברם יותר נראה שאת הספר ערך ותיקן לדפוס בן אחיו של רבי יוסף ,רבי יהודה הכהן מחבר
הספר "ארץ יהודה" )עיין ערכו( כי בהקדמתו לחיבור "ארץ יהודה" הוא מבהיר שמעולם לא התיימר לחשוב שהוא ראוי
לאיצטלא של מחבר ספר אלא מתוך שהתעסק בכתבי דודו רבי יוסף הכהן שנפטר בלא בנים ,וכשראה שהספר קטן
בכמות סבר להגדיל את הספר ולצרף לו את חידושיו ,העובדה שהוא טיפל בכתבי דודו מעוררת לחשוב שהוא גם זה
שהגיה והוסיף מהערותיו בספר .למעשה לאחר סיום ה"בני יוסף" בטל הצורך להגדיל את כמות הספר על ידי צירוף
חידושיו של רבי יהודה ,כי נתגלגלו ליד העוסקים ב"בני יוסף" כתבי הקודש של הרב הגדול ר"י לומברוזו בעל "זרע
יצחק" והם צירפו חידושים אלו ל"בני יוסף" וכך נתרבתה מידתו.
עובדת צירוף חידושיו של הרב "זרע יצחק" משמיטה את הבסיס להוכחתו של מחבר "מלכי תרשיש" ,שבעל "למודי ה'"
הוא שערך והגיה את ה"בני יוסף" ,כי ברור שר' יהודה לא התעסק כלל בהגהת כתבי שהרי בפתח חידושי ה"זרע יצחק"
כותב הרב המגיה על טיפולו וטרחתו הרבה בהכנת הכתבים ומספר שביקרש מעמיתו ר' יהודה הכהן שיצרף ל"בני יוסף"
את הספר "זרע יצחק" ,אכן הוכחתו של "מלכי תרשיש" מועילה לזהות בודאות את המגיה של הזרע יצחק" שהעלים את
שמו ,ובודאי שהוא בעל "למודי ה'") ,לאמיתו של דבר אין צורך בהוכחה זו כי בהערות ל"זרע יצחק" שנדפס עם הבנ"י
נכתב בכמה מקומות בפירוש" :אמר המגיה בלשון למודים וכו' כתבתי וכו'( אבל יתכן מאד שהוא לא התעסק כלל בספר
"בני יוסף" וזה שכתב "בהגהתי לזרע יצחק הנדפס בסוף ספר בני יוסף" יכול להתפרש היטב שהגהותיו היו רק לספר "זרע
יצחק" ואיזכור ה"בני יוסף" הוא רק כדי להבהיר היכן מקומו של ה"זרע יצחק".
בהקדמת המגיה לחידושי ה"זרע יצחק" נכתב "אמר המגיה הן עוד היום כשאני בעצמי קורא זה הספר בני יוסף ,נגלו אלי
מראות אלוקים כתבי הקודש וכו' )בהמשך מתואר הרעיון הנ"ל לצרף ל"בני יוסף" את המשך הזר"י( אבל כמובן הנוסח
"כשאני בעצמי קורא" אינו מכריח שהיה קורא להגיה ,אלא קורא בספר מושלם ואולי נתבקש ע"י עמיתו ר"י הכהן לבקר
את הספר או את כתב היד בטרם הדפסה.
לסיום הדיון בנקודה זו מועתק ממפעל הביבליוגרפיה הציטוט הבא" :בספר "פרי קדש )לר' צמח בר נתן מחברת ראשונה
תונס תרנ"א דף מ ע"ב )העתק מספר מוסבות ש"ם כ"י להר"י ג'רמון( "הרב רב יוסף הכהן טנוג'י ז"ל חבר ספר בני יוסף
והגיהו הרב מהר"י נגאר" ,אך יתכן שגם אותו מקור קבע זאת ע"ס ההנחה שהמגיה של הזרע יצחק הוא גם המגיה של
ה"בני יוסף" וכנ"ל אין זה מוכרח.
ספר "בני יוסף" הודפס לראשונה בליוורנו בשנת תקנ"ג ) 66 (1793דף פורמט גדול .מהדורת צילום יצאה לאור בשנת
תשנ"ג ) (1993במונרו ניו יורק על ידי :י' בראך.
ד .מקורות
שער הספר.
הקדמת ר' יהודה הכהן טאנוג'י לספרו "ארץ יהודה".
בני משה – רבי משה מאג'אר
נפטר בשנת תקס"ד )(1804
א .הספר – מבנהו ותוכנו
רובו של הספר הוא בעניני חושן משפט ומעוטו בנושאים שונים כגון שבת ,תרומות ,שבועות ונדרים .הספר מסודר לפי
הלכות ,כמו הל' זכיה ומתנה ,גביית חוב וכיו"ב ,בכל קבוצת הלכות יש סימנים שבכל אחד מהם מתברר פרט השייך
לאותה קבוצת הלכות .רוב הסימנים הם חקרי הלכה שאותם בחר המחבר לברר אך ישנם גם תשובות להלכה כדוגמת סימן
א' שבהלכות גביית חוב )דף צה ,בדפי הספר( שבו מופיעה תשובת המחבר שנתבקש להכריע במחלוקת שנפלה בין חכמה
אינדריאנו .המחבר שהיה שליט בכל מכמני התורה ודיינא דנחית לעומקא דדינא מברר כל נושא שהוא נוגע בו לרוחבו
לעומקו ולאורכו ובהיקף גדול החל מהש"ס והראשונים עד לאחרוני האחרונים .בדרך כלל הנושאים הנידונים בספר הם
מה שבחר המחבר לשאת ולתת בהם ,אך בכמה מקומות בספר ישנם תשובות הלכתיות שנכתבו כמענה לשואליו ,ראה
למשל בדף צה .בסימן הראשון בהלכות גביית חוב שם תשובה ארוכה בעקבות פניה למחבר שיכריע בויכוח שנפל בין
חכמי אינדריאנו אודות שטר כיס היוצא על היתומים בתוך זמן הפרעון.
ב .מתולדות המחבר
המקור העיקרי אודות קורותיו של רבי משה הוא הסכמת רבני ליוורנו ודברי המגיה שבפתח הספר .חכמי ליוורנו מתארים
אותו כאיש ירושלים ומפליגים בשבחו "הרב הכולל חין ערכו מי ימלל" .בהסכמה הנ"ל מסופר שהגיע לליוורנו בשליחות
עיה"ק טבריה .אכן בשנת תקנ"ח ) (1798נשלח מטבריה למערב אירופה וידוע שבשנת תק"ס ) (1800היה בהמבורג
בהמשך דרכו הגיע לצפון אפריקה .בחודש תמוז תקס"ד ) (1804הגיע לליוורנו שם טיפל בהוצאת ספרו כשמטרתו היתה
להציב שם ושארית לבנו שנפטר בימי עלומיו במגפת דבר .אולם כפי שנכתב בהסכמה הנ"ל ובדברי המגיה ,הרי בטרם
שלמה מלאכת הדפוס נפטר המחבר .המגיה כותב על המחבר "האי גברא רבה ויקירא אשר לא ראה בטובה ,כל ימיו מוכים
ויחנו במר'ה והלך בצ'ערות אשכלות מרורות צרות תכופות עשרת אלפים בחדש חליפות ויהיו חיי צ'רה" .משורות ספורות
אלו ניתן ללמוד שרעים ומלאי תלאות היו חיי המחבר וכמעט שלא ראה יום טוב .כאשר מעמידים את סאת יגונו מול ספרו
מתגברת ההתפעלות איך יכל לשכוח מצרותיו ולעסוק בתורה בעיון עמוק ובהיקף עצום כאילו יושב בשלוה תחת גפנו.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
כנ"ל הספר הופיע בליוורנו בשנת תקס"ד ) (1804והיו בו קנ"ח דפים.
ד .מקורות
גוף הספר והסכמותיו.
שלוחי ארץ ישראל עמודים .637 – 638
בני שמואל -רבי משה עדאווי
נפטר בשנת תקכ"ח )(1768
א .הספר -מבנהו ותוכנו
הספר "בני שמואל" כולל חידושים על מסכתות ביצה ,חגיגה ,בבא קמא ,הוריות ,תמורה וערכין .חידושים על הרמב"ם
שבמרכזם חידושים על הלכות יו"ט והלכות קרבן פסח בהם האריך במיוחד ,וכן ליקוטים על פירש"י לתורה וחידושים על
לשונות רש"י ותוס' על הש"ס .אין להחליפו בספר "בני שמואל" של רבי שמואל חיון.
ב .מתולדות המחבר
רבי שמואל עדאווי שייך לבית מדרש רם בהיותו תלמיד לרבניה הראשונים של תוניס רבי אברהם כייאט ,רבי צמח צרפתי
ורבי יצחק לומברוזו עיין בנכתב בערך "זרע יצחק" בשם הרב חיד"א על נוראות דרגות עיונם.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר יצא לאור בשנת תקי"ט ) (1759נדפס בליוורנו ובו קע"ו עמודים.
ד .מקורות
מלכי תרשיש עמוד רכ"א -רבי בנימין רפאל כהן
בנין הלכה – רבי אהרן חיים צימרמאן
נפטר בשנת תשנ"ה ).(1995
א .הספר – מבנהו ותוכנו
רובו של הספר בנוי ממערכות מסועפות ,הספר נכתב על קבוצות הלכות מסוימות אך גם באותם קבוצות הלכות עליהם
נכתב "בבנין הלכה" ,אין בירורים שיטתיים בכל פרק ופרק ,אלא נקודת המוצא היא הלכה מסוימת ואגב בירורה מסתעף
הדיון לפרטים רבים ,למשל בהלכות מאכלות אסורות נכתב על דברי הרמב"ם בפי"ד שבהם כרך הרמב"ם את דין אכילת
איסור שאינו ראוי לאכילה ,יחד עם הפטור על אכילה שלא כדרך הנאה ,מתוך חפירה בעומקה של הלכה זו מתפרסת
השקלא וטריא לענין חיוב על אכילת בריה אע"פ שאין בה כזית ,לגדרי איסור חצי שיעור ,ישוב לדברי הרמב"ם המוקשים
לגבי אכילת גיד של טמאה ושל נבלה ,כל השקלא וטריא הרחבה המקיפה )מעמ' עג – קכד( כמעט את מחצית הספר,
כלולה תחת כותרת אחת בלבד מכל הל' מאכלות אסורות.
יש ששמה של קבוצת הלכות אינו משמש כלל סימן לתוכן המתברר תחת שם זה ,לדוגמא בהל' נדרים אין שום נגיעה
לגדרי ופרטי איסור נדר ,כל משאו ומתנו של "בנין הלכה" בהלכות אלו מוסב על הנכתב בפ"ט שהנודר שלא יהנה מעולי
ירושלים אינו נאסר בכותים והסביר הרמב"ם "שלא נתכוין אלא למי שמצוה עליו לעלות לירושלים ,כבר הב"י )יו"ד סימן
רי"ז( תמה הלא מהגמ' משמע שכותי מצווה לעלות לירושלים וכן הדין נותן לפי מה דקיימא לן שכותים גרי אמת .קושי זה
ברמב"ם הוא נקודת מוצא למערכה המשתרגת לבירור דין מומר לענין שחיטה והבאת קרבנות ,יחד עם גדרי חובת העליה
לרגל ,סביר להניח שהרואה את הכותרת "הלכות נדרים" לא מעלה על דעתו שהנושאים המתבררים בהל' נדרים אין להם
שום זיקה לנדרים ואיסורי קונם.
ב .מתולדות המחבר
רבי אהרן חיים נולד בשנת תרע"ב ) (1912בעיירה קנטופ שברוסיה לאביו רבי יעקב משה שהיה רבה של עיירה זו .כבר
בימי ילדותו יצא שמעו כעילוי מופלא ,בגיל ארבע עשרה הגיע לישיבת קמניץ שראשה ר' ברוך בער זצ"ל היה דודו .מפיו
של ר' ברוך בער שמעו שהפליג במעלתו ואמר שאפילו בוולזי'ן לא נראה עילוי כמותו .בשנת תרפ"ח) (1928היגר
לארה"ב ושם שימש כראש ישיבה בבית המדרש בשיקאגו .על אותה תקופה מספרים עובדה שבאה ללמד על עילויותו
יוצאת הדופן ,הוא הגיע לשעורו של ר' שלמה היימן )בעל חידושי ר' שלמה( בישיבתו תורה ודעת ,והגר"ש ביקש מרא"ח
למסור על המקום שיעור לתלמידיו ,הרא"ח ביקש מכל אחד ממשתתפי השיעור שיקשה קושיה חמורה בסוגיה )נוכחו שם
עשרה תלמידים( וביקש מהגר"ש לפתוח שתי גמרות )באיזה מקום שרוצה( וע"פ גמרות אלו תירץ את כל קושיות
התלמידים .לאחר הפסקה של כמה שנים חזר בשנת תש"י ) (1958לבית מדרש בשיקאגו והפעם כראש הכולל לאברכים.
בשנת תשל"ג עלה לארץ ישראל .הוא חיבר גם את הספר "אגן הסהר" שעל גבי ארבע מאות וחמשים עמודים שבו ,הוא
ביאר לעומק ולרוחב את שאלת קו התאריך הנוגעת לשמירת השבת ומועדים ביפן ובסין.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר נדפס בנוי יורק שנת תש"ב ) (1942מספר עמודיו רכ"ח.
ד .מקורות
הקדמת הספר "בינת דניאל" מתלמידו הרב דניאל לרפלד.
בנין יהושע – רבי יהושע לאנג
נפטר בשנת תרס"ח )(1906
א .הספר – מבנהו ותוכנו
"בנין יהושע" לא נדפס כספר בפני עצמו אלא כקונטרס הערות וחדושים שצורף למהדורת היד החזקה שיצאה לאור
בוילנא שנת תר"ס ) (1900ומאז בכל המהדורות הנפוצות של משנה תורה.
ב .מתולדות המחבר
רבי יהושע לאנג נולד בעיר וילנא שם קנה את תלמודו ובה פרסם את ספרו הראשון "ענף יהושע ")בשנת תרכ"ב –
(1862ובו חדושים על מסכת שבת .בשנת תרכ"ד ) (1864קיבל עליו את עול הרבנות בעיר שעשאב .ולאחר מכן ישב על
כס הרבנות בעיירות איוועלניץ ושומייאץ שברייסין .כהונתו האחרונה היתה בעיר סטאוויסק .משם יצאו שמו כאחד
מהרבנים הגדולים בתקופתו ,בעיר זו נפטר בשנת תרס"ח ).(1906
ג .פרטים ביבליוגרפיים
קובץ חידושיו של רבי יהושע יצא לאור בחייו וכאמור נתפרסם לראשונה במהדורת וילנא )תר"ס – (1900ומני אז בכל
המהדורות הנפוצות.
ד .מקורות
ע"פ ספריו השונים של ר"י לאנג.
בנין שלמה – רבי שלמה קלוגר
נולד בשנת תקמ"ו ) – (1875נפטר בשנת תרכ"ט ).(1869
א .הספר – מבנהו ותוכנו
"בנין שלמה" אינו ספר בפני עצמו אלא הוא קונטרס חדושים שצורף למהדורת היד החזקה בוילנא תר"ס ) (1900ומאז
במהדורות הנפוצות של משנה תורה ,בקונטרס זה תרוצים לדברי הרמב"ם במקומות שמפרשים רבים הקשו עליו מסוגיות
הש"ס.
ב .מתולדות המחבר
רבי שלמה נולד לאביו הרב הגאון יהודה אהרן רבה של עיירה קטנה קאמרוב שמה שהיתה סמוכה לעיר ואם בישראל
זאמוטש המעטירה .כבר בשנותיו הראשונות נצנצו בו סימני גאונותו המיוחדת ובהיותו בן שש בלבד הפליא את שומעיו
בחידושי תורה מעוררי התפעלות .המלמדים שאצליהם למדו ילדי העיירה לא היו מספיקים לנער המחונן והוא קנה תורה
מפי אביו .אולם ימי השלוה נפסקו מיד אחר שנהיה בר מצוה ,אז נסתלק אביו שהביאו גם לחיי העוה"ז וגם לחיי העוה"ב.
הוא הגיע לעיר זאמוטש בה כיהן רבי יוסף הוכגלערנטר הגאון הגדול בדורו בעל "משנת חכמים" .לאחר ששוחח עם רבי
שלמה הכיר בעל "משנת חכמים" בעלם רך השנים שעתיד להיות אחד מהגדולים אשר בארץ ,והוא הכניסו לביתו
ולישיבתו והאציל עליו מתורתו .באותה תקופה היה המגיד מדובנה מגיד מישרים בזאמוטש ואף הוא פתח לרבי שלמה
שער לאוצרות של עיון באגדתא ובמדרשים.
לא ארכו הימים עד שרבי שלמה ישב על כסא הרבנות בעיירה קולקוב הסמוכה ללבוב ,זאת ע"פ המלצתו החמה של הגדול
בדורו בעל "ישועות יעקב" .בשנת תקע"ה ) (1815נתקבל לאב"ד ור"מ בק"ק יוזעפוף בפולין .בשנת תק"פ )(1820
נתקבל כרבה של בראדי זאת כאשר רבי אפרים זלמן מרגליות פארה של בראדי דוחק ומאיץ בפרנסי קהילתו לבל יחמיצו
את ההזדמנות שגאון כזה יישב בעירם.
רבי שלמה קלוגר הרבה לעשות ספרים כמעט עד אין קץ ,חלק מהם הם תשובותיו שהשיב לאלפים ולרבבות מכל קצווי
תבל אשר בקשו לשמוע ממנו מה יעשה ישראל.
בשנת תרכ"ט ) (1869נאסף רבי שלמה קלוגר לעולמו ובכל מקום אשר דבר פטירתו הגיע ערכו מספד לרבים על רבן של
ישראל כי איננו.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
כנ"ל קונטרסו של רש"ק על הרמב"ם הופיע לראשונה במהדורת משנה תורה שיצאה לאור בוילנא בשנת התר"ס )(1900
ומאז בכל המהדורות הנפוצות של היד החזקה.
ד .מקורות
תולדות שלמה – נכתב ע"י נכדו ר' יהודה אהרן קלוגר ,נדפס לראשונה בלעמבערג תרמ"ח ).(1888
בקע לגלגלת – רבי אליהו אלמליח
נולד בשנת תקצ"ז ) – (1837נפטר בשנת תרס"ח )(1908
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "בקע לגולגולת" כולל בתוכו :הערות ובאורים במספר מסכתות בש"ס חידושים על מקומות מפוזרים ביד החזקה,
חידושים על ארבעה טורים ושולחן ערוך ,הערות בתנ"ך.
ב .מתולדות המחבר
רבי אליהו נולד לאביו רבי יעקב אלמליח בעיר מוגדור שבמרוקו בשנת תקצ"ז ) .(1837הוא עלה לארץ ישראל והתיישב
בירושלים .רבי אליהו נפטר בירושלים בשנת תרס"ח ).(1908
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "בקע לגלגלת" הודפס בירושלים )דפוס צוקרמן( בשנת תרע"א ) – 90 .(1911דף.
ד .מקורות
בית עקד ספרים – פרידברג.
אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל – גליס .ח"א עמוד קע"ב.
מלכי תרשיש – בנימין רפאל כהן.
מלכי רבנן – בן נאים בהשמטות שבסוף הספר.
ברכת אברהם -רבי אברהם בן הרמב"ם
נולד ד' אלפים תתקמ"ו ) (1186נפטר בשנת ד"א תתקצ"ח )(1238
א .הספר -מבנהו ותוכנו
בספר "ברכת אברהם" מ"ז תשובות שערך רבי אברהם בן הרמב"ם כמענה להשגותיו של ראש הישיבה הבבלי רבי דניאל
על היד החזקה להרמב"ם.
ב .מתולדות המחבר
רבי אברהם נולד לעת זקנת אביו הרמב"ם ביום כ"ח סיון שנת ד' אלפים תתקמ"ו ) (1186בפוסטאט )קהיר העתיקה(
שבמצרים .את רוב תורתו קיבל מאביו אשר הפליא מאד בשבחו עוד בהיות רבי אברהם רך בשנים )כי בן י"ט שנים היה
במות משה עבד ה'( כתב הרמב"ם באגרת לתלמידו רבי יוסף בן יהודה" ,ושזה בני אברהם השם יתברך נתן לו חן וברכה
מברכת מי שנקרא על שמו וכו' כי הוא עניו ושפל שבאנשים מצורף אל טוב מדותיו והוא בעל שכל דק וטבע נאה ויהיה לו
בעז"ה שם בגדולים בלא ספק".
חיבור נוסף שענינו סילוק חצי ההשגות שירו על ספרי אביו מתנגדיו החריפים ,הוא הספר מלחמות ה' ]יצא לאור לראשונה
ע"פ כת"י בוילנא שנת תקפ"א [1821 -בו כתב רבי אברהם תשובה נצחת נגד הלוחמים בספר מורה נבוכים וד' הפרקים
הראשונים בספר מדע.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר נדפס לראשונה בעיר ליק בשנת תר"כ ) (1860ע"פ כת"י שהיה טמון באוקספורד ויש בו 67עמודים.
ד .מקורות
הקדמת הספר
ברכת שלמה – רבי שלמה טנא
נולד בשנת תרע"ד ) – (1914נפטר בשנת תשמ"ו )(1986
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "ברכת שלמה" עוסק בבאורים וחידושים על ספר המדע שבמשנה תורה.
בכל פרק מבאר המחבר מספר הלכות ,תוך שהוא נושא ונותן בדברי מפרשי הרמב"ם.
ב .מתולדות המחבר
הרב שלמה טנא נולד בשנת תרע"ד ) (1914בסימיאטיץ שבליטא .עוד מנעוריו נודע כעילוי .ראשית לימודיו עשה רבי
שלמה בעירו ,ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת מיר.
בשנת תרצ"ז ) (1937עלה לארץ ישראל .עם בואו לארץ ישראל למד בישיבת "בית יוסף" בתל אביב ,אצל הגאון רבי
הלל ויטקינד .לאחר נשואיו עלה לירושלים ושם התקרב והתחבב על כל גדולי חכמיה.
בירושלים למד בכולל "אהל תורה" ושימש כמו"ץ בבתי ויטנברג .בשנת תש"ז ) (1947הוציא לאור את ספרו הראשון
"ברכת שלמה" – ביאור הלכות וסוגיות )הספר יצא לאור בהסכמתם של רבי זעליג ראובן בענגיס ,רבי איסר זלמן מלצר
ורבי אליעזר יהודה פינקל(.
בשנת תש"ח ) ,(1948בעקבות ברכת החזון איש ,עבר רבי שלמה טנא לכהן כרבה של באר שבע .בתפקיד זה כיהן – תוך
כדי מסירות והשקעה נפשית גדולה – כתשע שנים.
בשנת תשט"ז ) (1956עבר להתגורר בבני ברק והחל לכהן כאב בית דין בתל אביב.
נודע כגדול בתורה ובהלכה ,ומכל העולם הפנו אליו שאלות בהלכה.
הרב שלמה טנא נפטר בשנת תשמ"ו ) (1986ונטמן בירושלים.
מספריו:
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "ברכת שלמה" הודפס בשנת תשי"ז ) .(1957קנה – עמודים )פורמט גדול(.
ד .מקורות
ירחון "מוריה" שנה חמש עשרה גליון ז -י )קע"ה – קע"ח תמוז תשמ"ז( חוברת המוקדשת לזכרו.
בתי כהונה -רבי יצחק הכהן רפפורט
נולד בשנת תמ"ה ) - (1685נפטר בשנת תקט"ו )(1755
א .הספר -מבנהו ותוכנו
שני חלקי הספר "בתי כהונה" מחולקים לארבעה בתים בחלק הראשון" :בית דין" בו כ"ד תשובות ו"בית ועד" שם נכתב
על לשונות הרמב"ם ,סמ"ג ועוד פוסקים ראשונים ואחרונים .בחלק ב' "בית דין" תשובות נוספות" ,בית אבות" חידושים
על סוגיות הש"ס" .בית מדרש" דרשות והספדים .בסימן מ' של התשובות ב"בית דין" שבחלק ב' קונטרס סדר הגט כפי
שהונהג באיזמיר.
ב"שם הגדולים" )ספרים מערכת ב' אות ק"ל( כותב החיד"א לגבי הדרושים "לא נדפסו כי אם מעט מזער" ובהמשך דבריו
הוא העיד "ובהיותי עומד ומשמש לפני הרב מהרי"ך הנזכר ,הן כל יקר עיני תיבה מלאה מכתבי הקדש שלו מכל אבקת
רוכל והרב היה מליץ גדול כנראה מהקדמותיו הנדפסות ,אך עיני ראו הרבה כתבים שכתב בהיותו בעה"ק ירושלים ת"ו
בבחרותו וקצת כשהיה רב באיזמיר ,אר'ש עריבה העמוקה והרחבה ושיחה נאה ונפלאה להפליג רובה לשון תלמוד".
ב .מתולדות המחבר
רבי יצחק הכהן נולד בירושלים ,לאביו רבי יהודה שבא לעיה"ק מלובלין שבפולין ,רבי יצחק למד בצעירותו בבית מדרשו
של רבן של ישראל "הפרי-חדש" בהקדמתו ל"בתי כהונה" הוא תיאר שמתוך הכרה בנוראות תורת רבו הוא לא מש לרגע
מבית מדרשו ובהשתוקקות עצומה שתה בצמאון את דברי תורתו ותורת שאר בעלי התריסין שהיו שם ,הנה בלשונו :ורב
חנא הוא הראש הרב המופלא זכר למקדש כהלל גבורתיה מי ימלל מורי ורבי בעל פרי חדש זלל"ה ומושב יקרו בשמים
ממעל אל מול פני המנורה ונהורא עמיה שריא וכו' כל ימי חייו של רבינו לא מנעתי עצמי מבית המדרש אפילו שעה אחת
משעה שהכהנים נכנסין בעלי תריסין וכי הוו מיפטרי די הניין לי מכל מלמדי לשמוע בלמודים כאחד מהתלמידים.
בספר "זרע אברהם" של רבה של ירושלים רבי אברהם יצחק מופיעה בפתחו "הקדמתו של תלמיד" והיא פרי עטו המליצי
של רבי יצחק הכהן שלאחר פטירת הפר"ח יצק מים על ידיו של רבי אברהם בהקדמתו המליצות מופיע תאור על בית
מדרשו של הפר"ח להלן ציטוט חלק מדבריו בתחילה הוא מזכיר את הנדיב רבי יעקב פיריריא שהוא הקים את אותו בית
מדרש הנה בניסוחו "מה טובו אהליך יעקב הוא הגבר הוקם עול שהקים עולה של תורה וכו' ויטע אשל מקום שמגדלים בו
תורה וכו' רבנן דתקיפ'י בעלי תריסין דמחדדי טפי ומהפכו כיפי ויתפוצצו הררי ,דשין וזורין וטחנו ברחיים או דכו במדוכה
ויוציאו לאור סתרי תורה הל' מרובות חבילות חבילות ,ועל ראשיהם מלמעלה האדם הגדול בענקים וכחומה נשגבה כאריה
מתיל ,ראש המדברים בכל מקום שבעלי תשובה עומדי צפופין לו הכל בכריעה הן קורין החרש והמסגר ,אלף ורבבה הוא
רישא דדהבא היינו תנא דבי חזקיה ובעל הלכות גדולות ,שתמוהות דומות בעיניו כקלות ,ואנן יתמי דיתמי תלמידי דרב ,כי
חזינן לרבנן ושפתותיהם נוטפות מר ואהלות ,כל מקום שהיה רבי נראה בשעה שפותח פיו דמי פומיה דמר כנהר שאינו
פוסק וכמעיין המתגבר ונקרא מצא מים אשר לא יכזבו מימיו כמים לים מכסים לא היו ימים טובים לישראל ליושבי
ירושלים כימים אשר נחו בהם היהודים".
כאשר רואים את הדבקות המופלאה של ר"י הכהן ברב הגדול בענקים אפשר לתלות שבזכות שלא מש מאהל רבו זכה הוא
עצמו להעמיד תלמידים שבכל הארץ יצא שמעם כמו הרב חיד"א ומהר"ח אבולעפיה השני בעל "נשמת חיים" )ראה
עליהם כתלמידיו – בהמשך( ומבחינת מפרשי היד החזקה הרי חותמו של כהן גדול טבוע על הגדולים שבהם כמו "השער
המלך" ובעל "מעשה רקח" )ראה בערכו( ועמם בעל "קול יעקב" )ראה ערכו( והמחבר הצעיר של "קול בן לוי" )ראה
ערכו( הרב חיד"א מונה ברשימת תלמידיו גם את רבה הנודע של חברון רבי מרדכי רבייו מחבר שו"ת "שמן המור".
כל ימיו ראה את עצמו כאיש ירושלים אבל במשך עשרות שנים כיהן כרבה של איזמיר.
רבי חיים מודעי רבה של איזמיר נקט בקשר לספר תורה שנמצא בו פסול בעת הקריאה בו ,שצריך לנהוג כהוראת בעל
"כנסת הגדולה" בענין זה ,כי הוא היה מאריה דאתריה דאיזמיר אבל הרב חיד"א )"חיים שאל" ח"ב סימן כא( בתשובתו
למהר"ח מודעי דחה את הקו לפיו חייבים לפסוק כ"כנסת הגדולה" משום שהיה מאריה דאתריה ,הוא התבסס על העובדה
שרבה של איזמיר רבי חיים בר דוד אבולעפיה הורה שלא כדברי הכנה"ג וכך כתב" :ועם שלא נביא אנכי נראין הדברים
שהרב המופלג מהר"ח אבולעפיא האחרון בשיטת רבו אמרה )שהיה תלמיד מובהק ממורינו הרב מהרי"ך )הוא ר"ת רבי
יצחק כהן( הנזכר והיה מחשיב דברי רבו עד לאחת כאשר .ידעתי מכמה ענינים בהיותי משמש לפני מורינו הרב מהרי"ך(
ועשה כן מעשה ,ותיסגי שלשת הרועים רבנן קדישי אשר הנהיגו שררתם ורבנותם באיזמיר ,הראשון אדם גדול הרב
מהר"ש הלוי מארי דאתרא דאיזמיר והרב הגדול מורינו מהרי"ך הנזכר אשר ישב על כסא ההוראה בעיר תהלה הנזכר
במספר ארבעים שנה והרב המופלא מהרח"א הנזכר דהיה ג"כ מארי דאתרא רבות בשנים כולהו סברי וכו'.
מדבריו של הרב חיד"א עולה עד כמה היה טבוע חותמו של הכהן הגדול "מהרי"ך" על מתא מחסיא דאיזמיר וזאת מכח
רבנותו המפוארת שהתפרסה על ארבעה עשורים! וגדולה מזו כי כפי שהרב חיד"א גילה בפועל נמשכה רבנותו של רבי
יצחק הכהן גם אחרי שעלה לירושלים כי ממלא מקומו רבי חיים ב"ר דוד אבועלפיה שהיה מגדולי רבני איזמיר היה תלמיד
מובהק לבעל "בתי כהונה" והיה כפוף לו ,זו הסיבה שאליבא דהרב חיד"א אפשר לראות את בעל "בתי כהונה" כמרא
דאתרא דאיזמיר ולהורות על פיו גם במקרה שבעל "כנסת הגדולה" פסק באופן שונה.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "בתי כהונה" ח"א הודפס באיזמיר בשנת תצ"ו ) 250 (1736דף פורמט גדול .חלק שני הודפס בשאלוניקי בשנת
תקי"ד ) 201 (1754דף פורמט גדול.
ד .מקורות
גוף הספר והקדמתו
תשובות "חיים שאל" ח"ב סימן כ"א
גופי הלכות -רבי שלמה נסים אלגאזי
נולד בשנת ש"ע ) - (1610נפטר בשנת תמ"ג )(1683
א .הספר -מבנהו ותוכנו
החלק הארי בספר "גופי הלכות" ענינו בירור כללי התלמוד לפי סדר הא-ב .בסוף הספר חלק קטן על לשונות הרמב"ם
ולשונות התלמוד .הבירורים על דברי הרמב"ם הם בעיקר לפי הסדר בהלכות מלכים )צה ,א -קב ,ב( וכמה גרגירים על
מקומות מפוזרים ביד החזקה.
ב .מתולדות המחבר
רבי שלמה נולד לאביו רבי אברהם בשנת ש"ע ) (1610בעיר ברוסה שבתורכיה .מלבד אביו שלמדו תורה קיבל גם מרבי
יוסף גאנסו ומבנו של ה"לחם משנה" -רבי מאיר די בוטון.
בתקופה מסוימת שהה בקושטא ושם נשא ונתן עם מהר"י באסאן .בשנת ת"ו ) (1646התיישב באיזמיר ופתח ישיבה בה
הרביץ תורה לעדרים ויש מרושמי קורותיו שציינו שבה למד רבי אהרן לאפפא המפורסם בספרו "בני אהרן" שלימים
נהיה חתנו של מהר"ש אלגאזי ,לפי עדות הרב חיד"א גם רבי חיים אלגאזי בעל "בני חיי" )עיין ערכו( למד בישיבתו.
באותם שנים גם היה מרבניה הגדולים של איזמיר.
בטבת שנת תכ"ו ) (1666גברה באיזמיר ידם של תומכי שבתי צבי ורבי שלמה וחתנו רבי אהרן שנלחמו בעוז בשקריו
ובדמיונותיו נאלצו לעזוב את העיר ,אך לאחר זמן קצר כשנתגלה כזבו של ש"צ חזר הר"ש לאיזמיר .העוסקים בתולדות
מהרש"א אלגאזי מציינים את חוסר הבהירות בתאריכים הקשורים לישיבתו בירושלים אבל חשוב להבליט שבירושלים
שהיתה מעון לאריות שבראשם מהר"ם גאלנטי הוכר מהר"ש כאחד מגדוליה המובהקים וכפי שתיאר אחד מאותה תקופה
"הר"מ גאלנטי בחברת הרבנים המובהקים גדולים ועצומים כמהר"ש אלגאזי כמהר"א אמיגו וכמהר"ש גארמיזאן זלל"ה
והרב חיד"א העיד :וכבר ראיתי כתב ישן אשר חתומים בו רבנן קדישי רבני ירושלים בדור שלפני פנינו וזה סדר חתימתם:
מהר"ש אלגאזי ראשון ומהר"ש גרמיזאן השני והרב המגן שלישי ומהר"י חאגיז בעל עץ חיים רביעי ומהר"ר יצחק ביטון
החמישי".
כנ"ל החידושים על הרמב"ם ב"גופי הלכות" מועטים יחסית אבל קשת ספריו הם נדבך מרכזי בפירושי היד החזקה כי בכל
ספריו הוא נוגע פעמים אין ספור בדברי הרמב"ם ורבים רבים מבני דורו והמאוחרים יותר נושאים ונותנים בבאוריו
הפזורים במרחבי תורתו העניפה .הנה רשימת ספריו על פי הסימן שנתן בהם הרב חיד"א.
שמע שלמה ,לחם סתרים ,מעלפת ספירים ,המון רבה ,אהבת עולם ,תאוה לעינים ,גופי הלכות ,אפריון שלמה ,זהב שיבא,
יבין שמועה ,זקנת שלמה ,קילורית לעין ,הליכות אליהו ,הגהות בשפתי ישנים .ראשי המילים יוצרים שלמה אלגאזי
זלל"ה.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "גופי הלכות" הודפס לראשונה באיזמיר שנת תל"ה ) 150 (1675דף .דפוס צילום של הספר בתוספת מבוא מאת
יעקב ש .שפיגל יצא לאור על ידי הוצאת ספרייתי תל אביב בשנת תשמ"ד ) .(1984בשנת תשס"ו ) (2006הוציא הרב
שלמה פלדמן את הספר בעריכה חדשה מאירת עינים בתוספת הערות ומראי מקומות.
ד .מקורות
שם הגדולים מערכת ש' אות כ"ג ושם אות צ"ב.
שפיגל -מבוא לגופי הלכות ת"א תשמ"ד.
גור אריה -רבי מסעוד ג'רמון
נפטר בשנת תרכ"ו )(1866
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "גור אריה" לרבי מסעוד צ'רמון כולל חידושים ועיונים על הרבה מסכתות הש"ס ,כללי הלכה ,וחידושים על הלכות
היד החזקה .בספר נכלל קונטרס קטן בו הערות בש"ס ובלשונות הרמב"ם מאת חתנו של המחבר רבי ברוך ג'רמון .במספר
מקומות בחידושי הש"ס ובלשונות הרמב"ם ישנם תשובות להלכה ,בספר מובאות רבות מאבי המחבר רבי יהודה )ראה
להלן(.
ב .מתולדות המחבר
רבי מסעוד נולד לאביו שהיה מגדולי הרבנים באלג'יריה בתקופה שעדיין נשתמר זוהרה שחודש על ידי רבי יהודה עייאש
)ראה ערכו "לחם יהודה"( אביו פעל יחד עם רבי פרוז קרסניטי )ראה ערכו "גושפקנא דמלכא"( להמשיך ולקיים עולה של
תורה בעיר ווארנה .רבי מסעוד קנה תורה מאביו הגדול .מבין השיטין של ה"גור אריה" ניכר עוז עיונו איך שהיה מעמיק
בכל נקודה ונקודה בדברי הגמרא והרמב"ם ,תוך השענות על בקיאות מפליאה בראשונים ואחרונים .רבי מסעוד נסתלק
לבית עולמו בשנת תרכ"ו ).(1866
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר "גור אריה" נדפס בליוורנו בשנת תר"ו ) (1846רכ"ד דפים.
ד .מקורות
הקדמת הספר
גושפקנא דמלכא -רבי פארוז קרסינטי
נפטר בשנת תר"י )(1850
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "גושפקנא דמלכא" כולל ביאורים וחידושים על כל ספרי הי"ד החזקה קצת חידושים על כמה מסכתות ודרוש על
מעלת התשובה .בתוך הספר תשובות רבות שהשיב המחבר להלכה ,במפתח שבסוף הספר מראי מקומות לחמישים
תשובות! כך שלמעשה אפשר לראות את החיבור כעוסק בשני תחומים ביאורים לרמב"ם ושו"ת.
ב .מתולדות המחבר
רבי פארוז שפט את העם והרביץ תורה בתלמסאן ובווהראן שבאלג'יריה אך מצודתו היתה פרושה בכל ארצות צפון
אפריקה כי היה סבא דמשפטים ודיינא דנחית לעומקא דדינא זאת ליד בקיאותו המופלגת בכל מכמני התורה .שמו של
הספר בנוי מראשי התיבות גדול ונורא שמו פארוז קרסניטי נ"ע אמן .מתוך הקדמת המסדרים נראה שהחידושים לא
נכתבו על סדר הרמב"ם אלא העורכים הם שסידרו את הכתבים לפי הלכות הרמב"ם.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר יצא לאור על ידי בנו רבי יום טוב קארסינטי בליוורנו שנת תרכ"א ) (1861יש בו קכ"ה דפים.
ד .מקורות
גוף הספר ,מפתחותיו וההסכמות.
גירסא דינקותא – רבי חיים נסים רפאל מוצירי
נפטר בשנת תקס"א )(1801
א .הספר – מבנהו ותוכנו
הספר "גירסא דינקותא" הוא אחד מ"שלשה ספרים נפתחים" בספר "באר מים חיים" .ב"גירסא דינקותא" חידושים שונים
בש"ס ,בפוסקים ,ובסמ"ג .בכמה סימנים מפלפל המחבר בדברי הרמב"ם .בגירסא דינקותא קונטרס גדול בו חלופי
תשובות בין רחנ"ר מוצירי לבין רבה הגדול של ארם צובא רבי שלמה לאניידו ,בו הם מתווכחים אודות דברי הרמב"ם
בהלכות ביאת מקדש .בח"א של באר מים חיים עוד שני ספרים נפתחים הראשון שו"ת בד' חלקי השו"ע והשני מכוונה
"מעשה נסים" ובו ל"ב דרשות.
ב .מתולדות המחבר
רבי חיים נסים רפאל מוצירי ,נולד באלכסנדריה שבמצרים לאביו רבי אליהו למשפחת מוצירי.
בעודו צעיר לימים עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת.
תקופה מסויימת לאחר רעידת האדמה שפקדה את צפת ,נשלח כשד"ר לערי תורכיה .ביטוי להרגשתו בתקופה זו ,תקופת
שדרות"ו ,אנו מוצאים במספר תשובות בספרו "באר מים חיים"" :נאום החותם ואני בתוך הגולה ,אומן בלא כלים ,ומאֹר
עיני – ספרי – אין אתי ,כי אם משל אחרים ,שואל וחוזר ושואל ,עד ישקיף משמים והראני אותו ואת נוהו ,ושבתי בשלום
בית אבי ישעי ואורי" .נאום החותם ואני בתוך הגולה ,כי גרשוני עוונותי מהסתפח בנחלת ה'".
רצונו לחזור לארץ ישראל היה בניגוד לרצון אשתו שבאה אליו עם שני בניו ,והוא נאלץ להשאר בחוץ לארץ.
הוא התיישב ביון ושמש כרב במספר ערים )שירון ,לאריסו ,שאלוניקי( .בשאלוניקי הדפיס את ספרו "באר מים חיים"
)הנ"ל(.
בערוב ימיו חזר לארץ ישראל ובשנת תקס"ב ) (1802נפטר בעיר טבריה.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "גירסא דינקותא" הודפס בתוך כרך ראשון של הספר "באר מים חיים" בשאלוניקי בשנת תקנ"ד ) – 216 .(1794דף
) .[(1814בחלק גדול של דפי גירסא דינקותא
)פורמט גדול( .הכרך השני הודפס אף הוא בשאלוניקי ,בשנת תקע"ד
מופיעה בראש העמוד כותרת קונטרס בדברי הרמב"ם בהלכות עבודת כוכבים אך כפי שנכתב בסוף המפתח" :למעלה
בראש הדפין של ספר טעה המדפיס וכתב הל' עכו"ם והוא טעות".
מהדורת צילום של הספר הודפסה במונרו שבניו יורק ,בשנים תשנ"א-תשנ"ב ) ,(1992-1991על ידי י' בראך ,ובאשדוד
על ידי "מכון אוצרות גאוני ספרד" בשנת תשנ"ז ).(1997
ד .מקורות
הקדמת המחבר לספר
אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל ח"א עמוד שפ"ז– גליס.
דבר המלך – רבי דוב מאיר קרויזר
חי לאורך ימים טובים.
א .הספר – מבנהו ותוכנו.
בספר "דבר המלך" שני חלקים החלק הראשון מוסב על הל' איסורי ביאה והחלק השני הולך על הלכות עדות .הרב המחבר
מקדים להבהיר שמלבד החתירה הרגילה המשותפת לרוב הפירושים על היד החזקה – בירור שיטת רבינו בכללותה וישוב
התמיהות והקושיות שנתקשו בו – הוא הציב לעצמו מטרה מיוחדת :לדקדק בכל לשון ובטוי של רבינו ובסדור דבריו
להוציא מהם כונתו ,ואם יש שנוי קצת בלשונו מלשון יתר הפוסקים הוא בכונה לחידוש דין או סברא וכיו"ב ,כי כידוע יש
לדייק בדבריו ולהוציא חידוש מלשון רבינו יותר מלשון שאר רבותינו הראשונים" .הליכה בדרך זו הביאה לכך שהיריעה
היתה קצרה מלהכיל את החידושים הרבים על כל הלכה והלכה ,לכן החיבור הוא רק על חמשת הפרקים הראשונים בהל'
עדות .בהל' איסורי ביאה כתב המחבר על שלשת הפרקים הראשונים ועל פרק י"ב ונמוקו :שהפרקים ד-יא "מהוים ענין
מיוחד בפני עצמו – הלכות נדה – ראיתי ליחד חלק מיוחד בפני עצמו".
ב .מתולדות המחבר.
רבי דוב מאיר נולד בירושלים לאביו הרה"צ ר' צבי .קנה תורה מפיו של בעל "אבן האזל" זצ"ל בישיבת עץ חיים ובישיבת
מיר אצל ר' אליעזר יהודה פינקל זצ"ל .מנהלי וראשי מכונים חשובים הכירו בסגולותיו המיוחדות של האברך הירושלמי
הצנוע והפקידו בידו את מלאכת ההדרת דברי הראשונים שהיו ספונים בכת"י בהסתמכם שהוא בבקיאותו הנדירה ועינו
החדה היורדת לדקויות הענינים התלויים בקוצו של יוד של לשונות הראשונים .יפיץ אור על חמדות גנוזות .בשנים
מאוחרות יותר עזב את הרבצת התורה דרך ההדרת דברי הראשונים והרביץ תורה לתלמידים מקשיבים בקולו כראש
ישיבת פרשבורג שבירושלים .לאחר מכן עמד בראשות הישיבה בסקוויר ובכל מקום זכה לתלמידים שבלעו בשקיקה את
דברי תורתו הבהירים.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
חלק א' של הספר על הל' איסורי ביאה יצא בירושלים בשנת תש"כ) (1960ובו ק"א עמודים חלק ב' על הלכות עדות יצא
בירושלים בשנת תשכ"ב ) (1962ובו צ"ו עמודים .לחלק א' נספח קונטרס זכרון יעקב )עמודים קה – קכ"ד( ובו שקלא
וטריא בעניני סוכה וארבעת המינים לפי הלכותיהם ברמב"ם .בחלק ב' קונטרס זבד טוב על הל' דיינים .בשנת תש"ס
) (2000יצאו שני החלקים במהדורה נוספת.
ד .מקורות
גוף הספר והקדמותיו.
ה"פרדס" ניו יורק שנת ל"ח תשרי תשכ"ד.
דברי חן – רבי חיים נתנזון
נולד בשנת תקצ"ח ) – (1838נפטר בשנת תרס"ד )(1904
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "דברי ח"ן" לרבי חיים בן אברהם נתנזון ,כולל חידושים וביאורים על הלכות ממשנה תורה להרמב"ם תוך שאלות
ותשובות על סדר הרמב"ם.
ב .מתולדות המחבר
רבי חיים נולד לאביו רבי אברהם בנאוואראן )סמוכה לטלז( ,בשנת תקצ"ח ) .(1838בצעירותו למד בישיבות בשאוולי
ובאיישישוק.
שימש שנים רבות ברבנות בפיקאלן ובז'ידיק .שני חתניו נודעו כרבנים חשובים :רבי יעקב וילנצ'יק והרב יוסף בן ציון
פרידמן.
מלבד ספרו "דברי חן" חיבר רבי חיים ספר דרשות בשם "שפתי חן".
רבי חיים נפטר בשנת תרס"ד ) (1904בעיר ז'ידיק.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר דברי חן הודפס בפיעטרקוב בשנת תרס"ד ) – 76 .(1904דף )פורמט גדול( .ספר זה הודפס שוב במהדורת צילום
בברוקלין שבניו יורק בשנת תשנ"א ).(1991
ד .מקורות
בית עקד ספרים – פרידברג.
יהדות ליטא – כרך ג'.
דברי יוסף – רבי יוסף קאנוויץ
נולד בשנת תרל"ח ) – (1878נפטר בשנת תש"ד )(1944
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "דברי יוסף" מרבי יוסף ב"ר אליהו חיים קאנוויץ ,כולל חידושים וביאורים על סוגיות התלמוד ,על הלכות שבמשנה
תורה להרמב"ם ,ושאלות ותשובות להלכה ולמעשה.
ב .מתולדות המחבר
רבי יוסף נולד לאביו רבי אליהו חיים בשנת תרל"ח ) ,(1878בכפר קאשודאר )ליטא( .בנעוריו למד תורה מפי אביו,
ובהיותו בן י"ב שנים עבר ללמוד בישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה ,שם למד כשבע שנים.
בשנת תרנ"ז ) ,(1897עבר עם עוד מבחירי ישיבתו לסניף הישיבה בסלוצק .שם למד תחת ראשותו של הרב יעקב דוד
ווילובסקי )הרידב"ז( .כעבור שנה נשא את בתו של הרידב"ז .בתקופות שבהם שהה חותנו הרידב"ז מחוץ לסלוצק ,היה זה
הר"י קאנוויץ שמילא את מקומו.
בשנת תרס"ב ) (1902החל לכהן כרבה של העיר שאדאוו ,ובשנת תרס"ז ) (1907עבר לכהן כרבה של קהלת קאוארסק
)פלך קאוונא(.
הר"י עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת ,מקום בו חותנו שימש כרבה של הקהילה האשכנזית ,וכראש ישיבה שהקים.
בשנת תרס"ח ) (1908נסע לארצות הברית ,כדי למצוא סיוע כלכלי לישיבת חותנו .בעקבות השתדלותו פרסה הקונסוליה
האמריקאית את חסותה על הישיבה ,והגנה עליה מפני גזירות השלטון התורכי.
בשנת תרע"ה ) (1915נסע שוב לארצות הברית ,אולם בעקבות מלחמת העולם הראשונה ,נאלץ להשתקע שם .בתקופת
שהותו בארצות הברית – עד לפטירתו – כיהן ברבנות במספר קהילות.
הרב יוסף קאנוויץ עסק רבות בצרכי ציבור ,והוא היה ממייסדי "עזרת תורה" ,חבר בנשיאות אגודת ישראל ,ולחם בעוז
נגד המתבוללים והרפורמים.
עוד מספריו" :דברי יוסף" – דרשות .ו"דברי יוסף" – שו"ת.
רבי יוסף נפטר בארצות הברית בשנת תש"ד ) ,(1944ולאחר כשנתיים הועלתה גופתו לבית העלמין הישן בצפת ,שם
נכרה קברו בסמוך לקבר חותנו הרידב"ז.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "דברי יוסף" ]"כרך ראשון בשני חלקים"[ הודפס בניו יורק בשנת תש"ז ) – 258 .(1947עמודים.
ד .מקורות
מבוא לספרו "דברי יוסף" )הנ"ל( – הרב חיים קארלינסקי.
דברי ירמיהו -רבי ירמיהו לעוו
נולד בשנת תקע"א ) - (1811נפטר בשנת תרל"ד )(1874
א .הספר -מבנהו ותוכנו
הספר "דברי ירמיהו" עוסק בביאור ובחידושים על ספרי מדע ,אהבה וזמנים שביד החזקה .הספר אינו עוסק רק בדברי
הרמב"ם אלא יש בו כמה וכמה קונטרסים ארוכים בהם מברר המחבר נושאים שונים כאשר הוא מקיף את כל סוגיות
הש"ס ודברי הראשונים הקשורים לאותו ענין.
ב .מתולדות המחבר
רבי ירמיהו נולד בעיר קאלין שבמורביה לאביו הגאון הגדול משרי התורה בזמנו רבי בנימין זאב וואלף אשר נודע כמחבר
ד' חלקיו של הספק העמוק "שערי תורה" .משחר טל ילדותו התפרסם בכשרונותיו הנפלאים והתמדתו הרבה וכשמלאו לו
שבע עשרה שנים זכה להתעטר בסמיכה ממופת הדור מהר"ם בנעט גם לאחר חתונתו הוסיף אומץ בהתמדה נפלאה ומלבד
בקיאותו בכל ספרי הש"ס והפוסקים נודע גם בידיעותיו בספרי המחשבה והמחקר של הקדמונים.
בשנת תר"ד ) (1944נתנו בו עיניהם מנהיגי קהל מגנדארף להיות להם לרב ונעתר להם אחרי שאביו ביקשו להענות
לפנייתם ,בשנת תרי"א ) (1951הפצירו בו יושבי מטרסדורף שיבוא לכהן בעירם אך עד שבחן הצעה זו נסתלק אביו והוא
נקרא למלא מקומו בווערבוי .כעבור שנים נבחר לעלות על כס הרבנות שהותיר אחריו בעל "ישמח משה" בעיר אוהעל.
שם הקים ישיבה מפוארת שנודעה לשם ולתפארת בכל תפוצות הגולה בעיקר בזכות שיעוריו העמוקים והבהירים של הרב
הדומה למלאך .תוך תקופה קצרה זכה להתפרסם כאחד מגדולי דורו וקהילות רבות ביניהם ניקלשבורג הרוממה עירו של
מהר"ם בנעט ביקשוהו לבוא להיות רב לעירם אך הוא לא הסכים לעזוב את אוהעל בה נשאר עד פטירתו בחול המועד פסח
שנת תרל"ד ).(1874
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר דברי ירמיהו על הרמב"ם הודפס לראשונה בשנים תרל"ה-תרל"ו ) (1876-1875במונקאטש ,בחלק א על ספר מדע
אהבה 100דף ובחלק ב' על ספר זמנים 134דפים ,מהדורה שניה )צילום( הודפסה בשנת המאה לפטירתו תשל"ד
) (1974במהדורה זו נוספו מפתחות לסוגיות הש"ס שהתבארו בספר.
ד .מקורות
הקדמה לקונטרס דברי ירמיהו על סוגיא דתרומות חמץ לייקווד תשס"ב ).(2002
דברי לוי – רבי ברוך יצחק לוין
נפטר בשנת תשמ"ט )(1989
א .הספר – מבנהו ותוכנו
הספר מיוחד להל' כלים שבספר טהרה ,בספר בירור שיטתי בכל הלכה והלכה שבעשרים ושמונה פרקים שבהלכות כלים.
לספר נספחו כמה שעורים על מסכת בבא בתרא שנאמרו על ידי המחבר בישיבתו בחורף תש"ח.
ב .מתולדות המחבר
רבי ברוך יצחק היה תלמיד מובהק של ר' שמעון הכהן שקופ בישיבת גרודנא ,ושל ר' אלחנן ואסרמן בברנוביץ .בספר
היובל לכבודו של ר' שמעון שקופ מופיע מאמר של רבי ברוך יצחק לוין וממנו ניתן ללמוד על הקשר האמיץ והקירבה
המיוחדת ששררה בין הרב הגדול לתלמידו החביב .בשנת תרצ"ג ) (1933עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים בשכונה
הרחוקה "מקור חיים" והקים שם בית מדרש מפואר שטובי הלומדים עברו דרכו .בצד הרבצת התורה הגדולה כיהן גם
כרב השכונות מקור חיים וקרית שמואל ובהליכותיו בקודש היה מופת לרבים.
נפטר בשנת תשמ"ט).(1989
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר דברי לוי נדפס והופיע בירושלים בשנת תש"ח ) (1948עמודיו צ"ו ובקונטרס השעורים על מס' ב"ב תשעה עמודים.
ד .מקורות
"מוריה" שנה יח חוברת ה-ו.
דברי שאול עדות ביוסף -רבי יוסף שאול הלוי נאטאנזאהן
נולד בשנת תקס"ח ) (1808נפטר בשנת תרל"ה )(1875
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "דברי שאול -עדות ביוסף" ,לרבי יוסף שאול הלוי נאטאנזאהן ,על שני חלקיו ,מחולק כדלהלן :חלק א -כולל
חידושים על הלכות עדות מספר משנה תורה להרמב"ם ,חידושים על חלקי אבן העזר ואורח חיים שבשולחן ערוך,
וחידושים על מסכת נדה .חלק ב -כולל "ליקוטים בחריפות ובקיאות" )ע"פ השער(.
ב .מתולדות המחבר
רבי יוסף שאול נולד בבערז'אן לאביו רבי אריה -רבה של בערז'אן ) -ראה ערכו "בית אל"( בשנת תקס"ח ) .(1808את
עיקר תורתו קיבל רבי יוסף שאול מאביו ,והרבה מתורתו משוקעת בכתביו.
בשנת תקפ"ה ) (1825נשא לאשה את בתו של רבי יצחק אהרן איטינגא מלבוב .שנים רבות ישב עם גיסו )אח אשתו( רבי
מרדכי זאב איטינגא ,וכתבו יחדיו חידושים ותשובות רבות בהלכה .מפרי יצירתם המשותפת הם הספרים "מפרשי הים"
)הגהות(" ,מגן גבורים" )על שלחן ערוך אורח חיים(" ,מאירת עינים" )בדיקת הריאה( ו"נר מערבי" )על הירושלמי(.
החל משנת תרי"ז ) (1853ישב על כסא הרבנות המפואר של לבוב העיר שבה ישבו למשפט גדולי ישראל המפורסמים
ביותר )לפניו כיהנו ברבנות בעל "ישועות יעקב" ורבי שלמה קלוגר( .מיום עלותו על כס הרבנות ועד יום פטירתו נהייתה
לבוב תל תלפיות וממנה יצאה הוראה לכל קצוי תבל כי רבי יוסף שאול היה בדורו רבן של כל בני הגולה וממזרח וממערב,
מים ומצפון הריצו אליו שאלות וכן יעידו הכרכים הרבים והעבים של "השואל ומשיב" המלאים מזן אל זן תשובות שהשיב
רבי יוסף שאול בכל מקצועות התורה.
ה"שואל ומשיב" לא מכיל רק תשובות הלכה למעשה אלא רבות רבות מהתשובות מוקדשות לביאורים בגמ' ,רמב"ם,
שו"ע ודברי הראשונים ,כאמור ברבות מתשובותיו הוא נוגע בדברי הרמב"ם ,אך בהתאם לקו הנקוט במפעל מפרשי היד
החזקה ,הובאו במהדורה זו רק החידושים על הלכות עדות שנדפסו בספר מיוחד ולגביהם נכתב בפירוש שהם עוסקים
בדברי הרמב"ם.
רבי יוסף שאול לא האריך ימים ובגיל ששים ושבע נאסף אל אבותיו ובכל תפוצות ישראל ביכו את האבידה הגדולה של מי
שהאיר את העולם בתורתו.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
שני חלקי ספר "דברי שאול -עדות ביוסף" הודפסו בלבוב בשנים תרל"ח-תרל"ט ) 164 .(1878-1879דף .הספרים
הודפסו שוב בבני ברק ,על ידי א .ש .ליפשיץ במהדורת צילום ,בשנת תשמ"ו ).(1986
ד .מקורות
"בעל שו"ת שואל ומשיב" חלק ט"ז בסדרה מגדולי התורה והחסידות – הרב ברומברג
דברי שמואל – רבי שמואל אידלזאק מיאנישוק
נולד בשנת תרכ"ב ) – (1862נפטר בשנת תש"ז )(1947
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "דברי שמואל" לרבי שמואל אידלזאק ,כולל חידושים וביאורים על הלכות שבספר משנה תורה להרמב"ם ,בעיקר
יישובים לקושיות שהקשו האחרונים על הרמב"ם ,ובו גם סיומים למספר מסכתות.
בראש הספר הודפסה הסכמת הרב משה מרדכי עפשטיין – ראש ישיבת חברון כנסת ישראל ,וברכת הנהלת "ישיבת עץ
חיים" ,עליה חתומים הרב איסר זלמן מלצר והרב יחיאל מיכל טוקצינסקי.
ב .מתולדות המחבר
רבי שמואל נולד ביאנושאק שבליטא בשנת תרכ"ב ) ,(1862לאביו שכונה בפי כל בשם "רבי אבא" .אביו היה תלמיד
חכם שעסק במסחר לפרנסתו ,אך גם הגיד שיעורים לפני חברת ש"ס .אמו נפטרה בסמוך ללידתו.
כבר בנערותו היה בקי במסכתות רבות ,עליהם נבחן אצל גדולי תורה ,ובהיותו בן תשע עשרה שנה כבר היה בקי בסדר
נזיקין ורוב סדר נשים.
בשנת תרמ"א ) (1881נסע לעיר טלז ,שם למד בחברת אברכים חשובים .תוך מספר חודשים נהרו אל הישיבה תלמידים
רבים מכל רחבי ליטא בעקבות התמנותו של רבי אליעזר גורדון לראשות הישיבה.
לאחר תקופת טלז המשיך ללמוד בעיירה איישישוק ,ולאחריה בסלבודקה.
בשנת תרע"ד ) (1914ייסד ישיבה קטנה בעיר ויטבסק .בשנת תרפ"ב ) (1922נפטרה אשתו ,ולאחר כחצי שנה עלה
לארץ ישראל והתיישב בתל אביב .בתל אביב ייסד את ישיבת בית יוסף נובהרדוק ,וכולל לאברכים "עטרת יוסף".
מאז שעלה לארץ ישראל היה מוסר שיעור יומי בתלמוד לפני חברת ש"ס .מן החידושים שהתחדשו לו בלימוד זה פרסם
בספרו "דברי שמואל".
כל ימיו עסק בתורה לשמה ,ולצורכי פרנסתו עסק במסחר ובעסקים שונים שאשתו ניהלה.
רבי שמואל נפטר בשנת תש"ז ).(1947
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "דברי שמואל" הודפס בתל אביב בשנת תש"א ) – 190 .(1941עמודים.
ד .מקורות
הקדמת המחבר לספרו.
דברי תורה – רבי יהונתן שמעון פרנקל-תאומים
נולד בשנת תק"ל ) – (1770נפטר בשנת ת"ר )(1840
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "דברי תורה" לרבי יהונתן שמעון ב"ר יעקב פרנקל-תאומים ,עוסק בחידושי מסכתות ,בבירור שיטתו של הרמב"ם
במספר נושאים ,ובביאורים על התורה .לספר ניתנו הסכמות מגדולי הדור )בעל ה"ישועות יעקב" החתם סופר ועוד(.
ב .מתולדות המחבר
רבי יהונתן נולד בשנת תק"ל ) (1770לאביו רבי יעקב ,בעיירה קלאסני שבגליציה .נשא לאשה את בתו של הקצין הגביר
רבי ישראל מוישניצא ובמשך מספר שנים היה סמוך על שולחנו .גר גם בלבוב .בשנת תקצ"ח ) (1838ביקר בארץ
ישראל ,וחזר כדי להעלות את משפחתו .מספריו" :חידושי תורה" – דרושי מוסר על סדר פרשיות החומשים בראשית
ושמות" .עץ פרי קודש" – קיצור דינים מהפוסקים" .הגדה של פסח" – עם פירוש מעיני ישועות.
רבי יהונתן נפטר בשנת ת"ר ).(1840
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "דברי תורה" הודפס בלבוב בשנת תקצ"ג ) – 37 .(1833דף )פורמט גדול(.
ד .מקורות
בית עקד ספרים – פרידברג.
אוצר הספר העברי – וינוגרד.
אנציקלופדיה לחכמי גליציה – וונדר ,ח"ד עמודים 324 - 325
דברים נחמדים -רבי צבי אלימלך שפירא )אדמו"ר מדינוב(
נולד בשנת תקמ"ג ) - (1783נפטר בשנת תר"א )(1841
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "דברים נחמדים" ,לרבי צבי אלימלך בן פסח מדינוב ,כולל חידושים על משניות וגמרא ,דרושים ,על ספר ישעיהו,
תהלים ומשלי ,פירוש על הלכות יסודי התורה להרמב"ם .והערות על ספרו של הרב חיד"א "דבש לפי" בסוף הספר פירוש
על מסכת אבות.
ב .מתולדות המחבר
הרה"ק רבי צבי אלימלך מפורסם בכל איי העברים כמחבר הספר הידוע "בני יששכר" על מועדי השנה ,הוא הסתופף
בהיכלותיהם של ה"חוזה מלובלין" והרמ"מ מרימנוב ואצל עוד מגדולי צדיקי דורו .הוא כיהן ברבנות של קהילות רבות,
מספרים שכאשר שמע שבקהילה מסוימת התפנה כסא הרבנות הציע את עצמו ומשנבחר והגיע למקום כהונתו תיקן שם
תקנות להעמיד הדת על תלה ומינה דיינים הגונים ולאחר תקופה כשהצליח לבסס את חיי העיר על מבועי התורה חיפש
רבנות בעיר אחרת כדי לחזק את בדקיה ולכוננה על אדני היראה ,רבנותו האחרונה היתה בדינוב והיא שנקשרה לשמו,
החל משנת תקע"ה ) (1815נהג באדמורו"ת ואלפים שחרו לפתחו.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "דברים נחמדים" הודפס בפרימישלא בשנת תרמ"ז ) 40 (1887דף ובמהדורה מפוארת בשנת תשי"ז )(1957
בירושלים.
ד .מקורות
הרבי ר' צבי אלימלך מדינוב – הרב נתן אורטנר בני ברק תשל"ב.
דבש תמר -רבי דוד טייטלבוים ממעזריטש
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "דבש תמר" לרבי דוד ב"ר שלמה טייטלבוים ,כולל הגהות והערות על:
א .מפרשי התורה )רש"י ובעל הטורים( .ב .גמרא רש"י ותוספות .ג .מהרש"א ,מהר"ם שיף ,מהר"ם ,רש"ל ועוד .ד.
הרא"ש והחונים עליו .ה .פירוש המשניות להרמב"ם .ו .הרי"ף והחונים עליו .ז .הרמב"ם ומפרשיו.
על ספרו כותב המחבר בהקדמתו" :אם אמנם את רוב ימי במסחר יגעתי ולא הונח לי ,אבל קבעתי לי בעז"ה יום יום עתים
לתורה ,והיא שעמדה לי היום לעת זקנתי לאסוף ולקבוץ על יד את הגהותי והערותי ,זעיר פה זעיר שם ולכותבם בספר.
אנכי מעולם לא נמנתי על הלומדים המופלגים ,ובין החריפים לא נפל חלקי בנעימים ,והמה הניחו לי מקום להתגדר בו ,כי
הגדולים אשר בארץ המה ...לא ישימו לבם להגות מן המסילה את החתחתים אשר כל הולך רגלי יגוף בהם ,הלא המה
הטעויות והשבושים שנפלו פה ושם בש"ס ונושאי כליו ,גם בדפוסים היותר מדויקים ,ואנכי רבות בשנים עמלתי ויגעתי
וה' היה בעזרי לסקל את הכרם ...עד מקום שידי הדלה והחלושה מגעת ..ואולי עלה בידי לכוון אך פעם אחת אל האמת
היקרה לי מכל הון."...
ואלו דברים שכתב הרב משה קצנלנבויגן בהסכמתו לספר" :אבן יקרה מתושבי קהילתנו ,אשר האי גברא יקירא אחרי
רבות בשנים שעסק במסחר וקנין ,והיה סוחר גדול ונכבד בין סוחרי לייפציג המפורסמים ,אחר זה עזב את מסחרו אשר
נהל באמונה רבה ובנקיון כפים ,והקדיש כל ימיו לרבות הלילות ,כולם קודש לתורה ולתעודה ולעבודת ה' ,ומשמיא קא זכו
ליה להאי גברא ...לעשות חיבור גדול על התורה ועל כל הש"ס."...
ב .מתולדות המחבר
רבי דוד טייטלבוים היה מתלמידי החכמים של קהילת מעזריטש .אף ששנים רבות "עסק במסחר וקנין והיה סוחר גדול בין
סוחרי לייפציג המפורסמים" ,הרי שכל עת פנוי הקדיש לעמל בתורה ,ולאחר שנים אף התפנה ללימוד התורה " -והקדיש
כל ימיו ,לרבות הלילות ,כולם קודש לתורה ולתעודה ועבודת ה'".
פירות עמלו בתורה כל ימיו ,הם הערותיו על כל הספרות התורנית ,אותם קיבץ לספרו "דבש תמר" .בתחום זה של תיקון
טעויות המצויות בספרות התורנית ,ראה אתגר שרבים התעלמו ממנו -על אף חשיבותו -ולעת זקנתו הביא את פירות
עמלו לדפוס.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "דבש תמר" הודפס בווארשא בשנת תרנ"ז ) 216 .(1897דף )פורמט גדול(.
ד .מקורות
הקדמת המחבר
דגל יהודה – רבי מאיר יהודה בילוסטצקי /ביאליסטיצקי
נפטר בשנת תש"י )(1950
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "דגל יהודה" לרבי מאיר יהודה בילוסטצקי ,עוסק בחידושים וביאורים בסוגיות שבתלמוד הבבלי והירושלמי,
וחידושים על הלכות שבספר משנה תורה להרמב"ם.
הספר יצא לאור עם הסכמתם של הרב איסר זלמן מלצר ועוד.
ב .מתולדות המחבר
רבי מאיר יהודה ביאליסטיצקי נולד בבריסק ,למשפחת בני תורה שחינכה את בניה לגדלות בתורה.
בימי מלחמת העולם הראשונה ,בעודו צעיר לימים ,הגיע לרוסיה ושם הצטרף לתנועה הנאווראדקאית .לאחר המלחמה חזר
לפולין והמשיך ללמוד בישיבת ביאליסטוק ,ומשם לישיבת ראדין בראשותם של הרב החפץ חיים והרב נפתלי טרופ.
בערך בשנת 1935עלה לארץ ישראל ,ולמד בישיבת חברון שבירושלים.
בשנותיו האחרונות עבר לפתח תקוה ושם ישב ולמד בבית מדרש לאברכים.
היה דמות מאוד חביבה בקרב עולם חניכי הישיבות.
נפטר בשנת תש"י ).(1950
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "דגל יהודה" הודפס בירושלים בשנת תש"ז )) (1947פורמט גדול(.
ד .מקורות
העתונות החרדית עם פטירתו.
דובר מישרים – רבי רפאל מרדכי יהושע שאול
נפטר בשנת תקס"ה – )(1805
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "דובר מישרים" לרבי רפאל מרדכי יהושע שאול ,עוסק בחידושים ,פירושים ופלפולים בהלכות רבות שבספר משנה
תורה להרמב"ם ,וציונים על התלמוד.
לספר נספח קונטרס "דרכי מישרים" ובו ט' דרשות והספדים .אחד מהם שדרש המחבר על אביו רבי אברהם שאול שנפטר
בירושלים בתשלום שנתו ,תק"ן ) ,(1790והאחד על פטירת המחבר מאת בנו המוציא לאור .לספר נוספו חידושים מאת
גיסו רבי דוד מורדוך ,ורבי אברהם שאול ,בן המחבר המוציא לאור.
ב .מתולדות המחבר
שורשיו של הרב רמ"י שאול היו נטועים באיזמיר המעטירה ,הוא היה אחיין של רבה הכולל של העיר רבי יעקב שאול
תלמידו הגדול של בעל "בתי כהונה".
הוא ספג בקרבו את תורתם של מאורי איזמיר ובחבורו הוא מרבה לצטט מדבריהם ולפלפל בהם.
הוא נפטר במיתה חטופה בקיצור ימים כאשר היה בן ארבעים בלבד בעיר בה גדל ונתעלה נפטר ובה מנוחתו כבוד .על גבי
מצבתו נרשם החכם השלם והכולל מדוכא ביסורים כמו' רפאל מרדכי יאושע שאול ז"ל ב"ס דובר מישרים ,ר"ח טבת
התקס"ה.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "דובר מישרים" הודפס בשאלוניקי בשנת תקפ"ח ) – 111 .(1828דף )פורמט גדול(.
ד .מקורות
אוצר הספר העברי – וינוגרד.
בית עקד ספרים – פרידברג.
דין אמת -רבי יצחק נבון
נולד בשנת תצ"ג ) - (1733נפטר בשנת תקמ"ז )(1787
א .הספר -מבנהו ותוכנו
רובו ככולו של הספר "דין אמת" הוא ביאורים וחידושים לפי סדר ההלכות בטור חושן משפט ומצורפות לו י"ג תשובות.
חידושיו על הרמב"ם מועטים ועיקרם מערכה בפ"ו מהלכות מעילה ושתי הערות קצרות בהלכות כלי המקדש והלכות
שכירות.
ב .מתולדות המחבר
רבי יצחק נבון הוא השלישי בחוט המשולש שהאיר את המזרח ואת ירושלים ,הוא נולד לאביו רבי יהודה בעל "קרית מלך
רב" )עיין ערכו( שהיה בנו של ה"מחנה אפרים" .והתורה המפוארה ששורשיה ב"מחנה אפרים" ו"קרית מלך רב" נמשכה
בכל הדרה ב"דין אמת" המלא מזן לזן בחריפות אמת ובקיאות מופלאה .כפי שצויין חלק החידושים הישרים על הרמב"ם
בספר "דין אמת" הוא מועט מאד ,אבל תורתו של בעל דין אמת מבצבצת במפעל מפרשי הרמב"ם כי רבים המפרשים
המזכירים את ספרו בענינים הקשורים לספר קנין שברמב"ם.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר "דין אמת" הודפס בשאלוניקי בשנת תקס"ג ) (1803על ידי בן המחבר רבי חיים יהודה נבון 108דפים פורמט
גדול .מהדורת צילום של הספר היתה בברוקלין שבניו יורק בשנת תשנ"א ) (1991על ידי האחים גולדברג ומהדורה
נוספת בהוצאת מכון אוצרות גאוני ספרד בשנת תשנ"ז ) (1997אשדוד.
ד .מקורות
גוף הספר והקדמתו.
דעת ומחשבה – הרב משה שטרנבוך
בחיים – לאורך ימים ושנים
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "דעת ומחשבה" הינו ביאור לשבעת פרקי "הלכות דעות" ולי"ב פרקי "הלכות עבודה זרה" שבמשנה תורה.
הביאור מתאפיין בבהירותו ובפשטותו ,וכוונתו לסייע בידי הלומד להבין לאשורם את דברי הרמב"ם ,ובמיוחד מן ההיבט
המעשי והאקטואלי .הביאורים על פי רוב קצרים ,ובהם נכללים לעתים מפירושי מפרשי הרמב"ם ומגדולי הרבנים.
ב .מתולדות המחבר
הרב משה שטרנבוך נולד בלונדון ובבחרותו עלה לארץ ישראל .מספר שנים כיהן כראש "ישיבת המתמידים" בירושלים.
בראש העין הקים כולל וישיבה ליהדות תימן ,ועמד בראשם למעלה מעשר שנים .במשך כעשרים שנה כיהן בתפקיד
ראב"ד היהדות החרדית ביוהנסבורג )דרום אפריקה( ,וכיום משמש כראב"ד העדה החרדית בירושלים ,ונחשב לאחד
מגדולי הפוסקים בדורנו.
הרב משה שטרנבוך הינו מחבר פורה ,פירסם עשרות ספרים בהלכה ,מחשבה ופרשנות לתורה .מספריו ידועים :מועדים
וזמנים )ט' כרכים(; טעם ודעת )ג' כרכים(; מצות שביעית כהלכתה; שו"ת תשובות והנהגות )ג' כרכים( ועוד.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "דעת ומחשבה" יצא לאור בשנת תש"מ ) ,(1980על ידי אגודת "נתיבות התורה והחסד" בבני ברק .קמג – עמודים.
ד .מקורות
שער ומבוא לספר.
שיחה עם המחבר.
דרך אמונה – הרב חיים קנייבסקי
בחיים – לאורך ימים ושנים
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר דרך אמונה – על ארבעת כרכיו – כולל ביאור גדול ומקיף לספר "זרעים" שבמשנה תורה .הפירוש בכללותו ערוך
בשלשה מדורים )כדוגמת ה"משנה ברורה"(:
דרך אמונה – במדור זה מתבארת כל הלכה והלכה על פי מפרשי הרמב"ם ,ובהשוואה לשיטות שאר המפרשים והפוסקים
הראשונים והאחרונים .בחלק זה של הביאור מובאת ומתבארת שיטת החזון איש בכל הלכה שנמצא לה התייחסות באחד
מספריו ,ומוכרעת ההלכה.
ביאור הלכה – במדור זה נמצא הבסיס העיוני למסקנות המובאות בקצרה ב"דרך אמונה" ,ועל כן חלק זה כולל פלפולים
בסוגיות התלמוד" ,וגם מה שהיה לי להעיר בדברי רבותינו ז"ל ,ולבאר מה שצריך ביאור".
ציון הלכה – במדור זה צויינו המקורות לדברי הפוסקים המובאים ב"דרך אמונה" ,ו"גם לפעמים איזה הערות קצרות
אשר לא נכנסו בביאור ההלכה".
הצורך בכתיבת ספר זה נבעה מהעדר ספרות פסיקה רחבה ,מעשית ואקטואלית להלכות זרעים ,במיוחד בעקבות
ההתיישבות החקלאית הרחבה בארץ ישראל בדור האחרון.
בהלכות אלו – לדעת המחבר – הכרעות החזון איש הם להלכה ולמעשה – "כי הוא בתראה ומרא דארעא דישראל ,ועמוד
ההוראה ,ובפרט בדינים אלו".
מתוך ענוה ,ומחשש לקבלת אחריות ,מצהיר המחבר שלא כתב את ספרו "להלכה ולמעשה"" ,אלא העתקתי דברי
הפוסקים ...כדי שהלומד יוכל לחזור בקצרה על תמצית ההלכות ,וגם למצוא הדין בנקל ,אבל כשנוגע למעשה ,פשיטא
שצריך לשאול ממורה הוראה".
מבנה ותוכן הספרים:
כרך א – הלכות כלאיים ומתנות עניים.
כרך ב – הלכות תרומות.
כרך ג – הלכות מעשר ומעשר שני.
כרך ד – הלכות ביכורים ,מתנות כהונה ,ושמיטה ויובל.
בשנת תשס"א יצא לאור ספר "טוב הארץ" ,ובו סיכום כל הדינים למעשה המצויים בספרי "דרך אמונה" .הספר נכתב על
ידי הרב יוסף דב ספטימוס.
ב .מתולדות המחבר
הרב חיים קנייבסקי נחשב לאחד מגדולי חכמי ומנהיגי עולם התורה בדורנו.
הוא נולד בפינסק בשנת תרפ"ח ) (1928לאביו הרב יעקב ישראל קנייבסקי – מגדולי התורה בדור האחרון .בגיל שש עלה
יחד עם הוריו לארץ ישראל והתיישבו בבני ברק.
בצעירותו למד בישיבת "תפארת ציון" בבני ברק ובישיבת לומז'ה בפתח תקוה .לאחר נשואיו ועד עתה ,לומד הוא ב"כולל
חזון איש" בבני ברק.
אף שאינו נושא כל משרה רבנית ,דעתו מכריעה בענייני היחיד והכלל.
מספריו מפורסמים :ביאור על תלמוד ירושלמי סדר זרעים )ג' כרכים(; ביאורים והערות על המסכתות הקטנות; נחל איתן
)על הלכות עגלה ערופה(; קרית מלך )מקורותיו של הרמב"ם(; שונה הלכות )סיכום הלכות המשנה ברורה והחזון איש(;
ההדרת פירוש הרוקח על התורה ועוד.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספרי דרך אמונה יצאו לאור בשנים כדלהלן :כרך א – בשנת תשמ"ד ) – 280 .(1984עמודים .כרכים ב-ג – בשנת
תשנ"ד ) – 782 .(1994עמודים .כרך ד – בשנת תשנ"ו ) – 408 .(1996עמודים .כל הספרים יצאו לאור בבני ברק על
ידי המחבר.
ד .מקורות
שערים ומבואות לספרים.
שיחה עם בן המחבר.
דרך המלך -רבי דוב בעריש רפפורט
נולד בשנת תקפ"ד ) - (1824נפטר בשנת תרס"ו )(1906
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "דרך המלך" כולל פירוש ארוך ופירוש קצר לספרי מדע ,אהבה ,נשים וקדושה שביד החזקה .הספר הודפס בשני
חלקים הראשון על מדע-אהבה והשני על נשים-קדושה .בפירוש הקצר העסק העיקרי הוא בדברי הרמב"ם ובפירוש הארוך
שקלא וטריא רחבה בסוגיות הגמ' והפוסקים הקשורים להלכה שבדברי הרמב"ם.
ב .מתולדות המחבר
רבי דוב בעריש נולד בלבוב בשנת תקפ"ד ) (1824לאביו רבי שמואל שיראת שמים הטהורה שלו נודעה ברבים .מימי
ילדותו מסופרת עובדה המעידה על כשרונותיו העילויים ,בהיותו ילד בן תשע הביאו אביו לרבה הגדול של עירם שר
התורה בעל "ישועות יעקב" ,דוב בעריש הקטן הציע בפני הרב חידוש נפלא ,אך ניכר היה על פניו שנעלב מעט כאשר
ה"ישועות יעקב" שאלו אם ראה את החידוש בספרו "ישועות יעקב" ,אח"כ שם לב הישועי"ק שהחידוש נמצא בכתביו ולא
הודפס כך שהילד העילוי לא יכל לראותו ,בענותנותו הוא שלח לפייס את הילד ומאז לא זז מחבבו.
בהיותו בן י"ז נשא את בת דודו שהיה מנכבדי לובלין וכשעבר לאחר חתונתו להתגורר שם הפך לתלמידו של רבה הגדול
של לובלין רבי דוב בעריש אשכנזי בעל "נודע בשערים" .רבו שהבחין בחריפותו המיוחדת ביקש להקנות לו דרכי העיון
האמיתי בלא לנטות לפלפול שאינה לאמיתה של תורה ,הורה לו ללמוד כסדר את מסכתות הש"ס עם רש"י ,רי"ף ,רא"ש
ור"ן ורק אח"כ לפלפל בדברי התוס' ,תכניתו של ה"נודע בשערים" עלתה בידו ובזכות הכונתו נוצלו כשרונותיו המזהירים
של בעל "דרך המלך" ללימוד בעיון אמיתי בכל התורה כולה ,והוא נהיה לאחד ממרביצי התורה המובהקים שבגליציה כי
רבים נהרו לשמוע ממנו דברי תורה מאירים ומשמחים .מועתקות להלן שורות שרשם תלמידו הגדול רבי פנחס הורביץ
בעל "פתחא זוטא" ,מהם מבצבצת ההערכה הגדולה של תלמידי הרב הנערץ "אעתיק תשובה מה שהשיב לי כבוד אדמו"ר
הגאון המובהק החריף ובקי שלשילתא דיחוסא וכו' האבדק"ק שיניעווא )שליט"א( זצ"ל ואח"כ איתן מושבו על הרבנות
בק"ק ראווא בעל מחבר דרך המלך על הרמב"ם".
הקהילות המוזכרות בשורות הנ"ל אלו הם התחנות העיקריות ברבנותו המפוארת .בתחילה מיאן לשמש ברבנות אך נשמע
לבקשתו של ה"דברי חיים" שאליו היה קשור ועלה על כס הרבנות בשינובה ,אבל כשבנו של ה"דברי חיים" רבי יחזקאל
קבע מושבו בשינובה אמר שאין הוא יכול להורות הלכה בפניו .אז עבר לקהילת ראווא ושם כיהן משנת תרל"ט )(1879
קרוב לשלשים שנה.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
בכל עמוד בספר כותרת עליונה בה נכתב שם הספר בצורה זו :דר'ך )ר' דוב כהן( המלך .הכותרת מעוררת תמיהה מה טעם
מצא המחבר להוסיף בכל עמוד בסוגריים את פשר הראשי תיבות של המלה דרך .באיזה ספר הוא ראה שעושים כך .בפרט
שהשם דרך המלך הולם מאד לפירוש לדברי הרמב"ם שהיה מלכה של תורה וזאת כמובן גם בלי שירמוז לשמו של
המחבר.
מספרים שסודה של תעלומה זו הוא שהכונה המקורית היתה שהמלה דרך תרמוז לדב רפפורט כהן וכך היו רבים שסברו
שלזה כיון המחבר ,מה שהוליד אצל חוגים שונים התמרמרות רבה ששם משפחה הוא חלק משמו של הספר ,רבי דוב
בעריש שהיה מזרעו של אהרן רודף שלום ביקש להשקיט את הרוחות לפיכך טרח להבהיר שר"ת דרך הם ר' דוב כהן.
ספר "דרך המלך" -על שני חלקיו הודפס בלבוב בשנים תרנ"ב-תרנ"ד ) 225 (1892-1894דף )פורמט גדול( בשנת
תשנ"ו ) (1996הודפס הספר במהדורת צילום עם הקדמת נינו רבי יצחק מאיר העוסק בתולדותיו )ניו-יורק(
ד .מקורות
אנציקלופדיה לחכמי גליציה חלק ד' עמודים – 989-990הר"מ וונדר
ה .במהדורה זו
במהדורתינו הועתק רק הפירוש הקצר.
דרך המלך – רבי חיים יעקב חוידנסקי
חי ופעל במחציתה הראשונה של המאה ה20 -
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "דרך המלך" לרבי חיים יעקב חוידנסקי ,כולל חידושים וביאורים על הלכות מספר משנה תורה להרמב"ם ,ומשא
ומתן בדברי מפרשיו.
ב .מתולדות המחבר
רבי חיים יעקב חוידנסקי -חי ופעל במחציתה הראשונה של המאה ה – 20 -כיהן כרבה של העיר פוניבז' )ליטא( בתקופת
מלחמת העולם הראשונה )עד לשנת תר"ע – .(1930נודע כגדול בתורה ומפורסם.
על אף העדר מקורות לתולדותיו ,ניתן ללמוד הרבה ממה שכתב בהקדמתו לספרו" :כי מיום על דעתי עמדתי ,טוב הארץ
לא ראיתי ,מחלבה ומדובשה אפי' באצבע קטנה לא נהניתי ולא ראו אפילו קורות ביתי ,מנעורי ועד עתה לא מצאתני גיל
וחדוה ,ונאמן עלי הדין שלא ישבתי יום א' בשלוה ,גם כי הייתי לאיש עבד לעם הזה ,לא ראיתי ברכה בעמל שעמלתי ,כי
רבות רעות בעד האמת וצדק סבלתי ,אוהבים לאויבים נתחלפו לי ,גדולים וקטנים פגעו בי ,ועד היום לא נעשיתי שר
וחשוב ...כל אלו הפגעים ומקרים רעים לא עצרוני מעבודתי ולא הפריעוני ממשנתי ...ואם לא חברתי לזולתי ולהאיר
לארץ ולדרים ,אבל יש לי הרשות לזכות את עצמי ולהאיר את חשכי בחדרי חדרים ,שמחה לאיש במענה פיו אם יוחקו
בעט ברזל ועופרת למען יעמדו ימים רבים למשמרת."...
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "דרך המלך" הודפס לראשונה בקיידן בשנת תרפ"ט ) – 56 .(1929דף )פורמט גדול( .הספר הודפס שנית במהדורת
).(2003
צילום בברוקלין שבניו יורק ,על ידי האחים גולדברג ,בשנת תשס"ג
ד .מקורות
בית עקד ספרים – פרידברג.
יהדות ליטא – כרך ג'.
דרך המלך – רבי מאי לוין
א .הספר – מבנהו ותוכנו.
המחבר רבי מאיר הלוי ראה בספרו אמצעי לחיזוק הגישה שדוקא הסוגיות הנראות כסותרות לדברי הרמב"ם ביד החזקה,
עשויות לשמש כמקור לשיטותו אם מתחקים היטב אחרי דרכו בסוגיה וזאת בהנחה שבמקרים רבים פירש הרמב"ם את
הסוגיא באופן שונה מפירושיהם של רש"י והתוס' ושאר ראשונים כדוגמה לשיטתו בחר ר"מ הלוי בסוגיא של "משפטי
התנאים" שבענינם סלל הרמב"ם דרך משלו וכבר הראב"ד ושאר ראשונים סובבהו בקושיות מסוגיות שונות ,בנושא זה
שדברי הרמב"ם נראים מוקשים טרח ר"מ הלוי בכל כוחו כדי להראות שדוקא שיטת הרמב"ם היא המחוורת בסוגיות הגמ'
ובניסוחו" :נראה לעין שכלי אור שיטת הרב ז"ל ופירושו בהסוגיא וכל הקמטים שהיו בלשון הש"ס נתפשטו ,קושיות
ותמיהות בעלי התוס' מתורצים בריוח" .מלבד סוגיית תנאי שלה צורפו גם עיונים בדיני אסמכתא ,כתב הר"מ הלוי על
עשרה פסקים בכל מיני מקומות ביד החזקה שנושאי כליו של הרמב"ם הרבו להקשות והוא בנאמנות לשיטתו חיפש את
דרכו המיוחדת של הרמב"ם וטען שבכל אותם מקומות מתברר לאחר העיון שהרמב"ם פילס לעצמו דרך בנתיבי הסוגיא
באופן שהיא יכולה לשמש כמקור להכרעתו.
ב .מתולדות המחבר
לע"ע לא נמצאו פרטים על תולדות ר' מאיר הלוי.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר נדפס בברדיטשוב בשנת תר"נ ) ,(1890פרט שנת הופעתו של הספר נרמז בגמטריא נפלאה "דרך המלך נלך לא
נטה ממנו" .בספר שלשים עמודים.
ד .מקורות
גוף הספר והקדמתו.
דרך המלך – רבי רפאל יוסף רובי
נפטר בשנת תקנ"ח )(1798
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "דרך המלך" לרבי רפאל יוסף בן ר' יהודה רובי ,כולל חידושים ופלפולים על הלכות רבות שבספר משנה תורה
להרמב"ם ,אולם כחצי מן הספר מוקדש להלכות נדרים .המחבר נושא ונותן בדברי מפרשי הרמב"ם הראשונים
והאחרונים.
בסוף הספר כתב הרב חיד"א" :על דבר הסכמה על ספרו הבהיר ,מר ניהו רבא נודע בשערים שמו ,כי רב הוא ,וספר תורה
בידו משובח ומפואר ,מאיר עיני חכמים ,דרך המלך – אין לו שיעור" ,ואכן במקום הסכמה ,שלח לו תשובה בהלכה על
פרט אחד מדבריו שכתב בספרו.
ב .מתולדות המחבר
רבי רפאל יוסף בן רבי יהודה רובי ,נמנה על חכמי ירושלים במאה הי"ח ,וכיהן כחבר בבית דינו של רבי יום טוב אלגאזי.
הוא נמצא חתום על אגרות של שדרי"ם ועל הסכמות לספרים שהודפסו בימיו.
בשנת תקמ"ב ) (1782נשלח בשליחות חכמי ירושלים לאירופה המערבית ,כדי לפעול ולגייס כספים לשם מניעת הרס הר
הזיתים.
רבי רפאל יוסף נפטר בירושלים בשנת תקנ"ח ).(1798
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "דרך המלך" הודפס בליוורנו בשנת תקמ"ו ) – 125 .(1786דף )פורמט גדול( .הספר הודפס שנית בברוקלין שבניו
יורק על ידי י' בראך ,במהדורת צילום ,בשנת תשנ"א ) .(1991פעם שלישית הודפב הספר במהדורת צילום ,על ידי "מכון
אוצרות גאוני ספרד" באשדוד ,בשנת תשנ"ז ).(1997
ד .מקורות
בית עקד ספרים – פרידברג.
אוצר הספר העברי – וינוגרד.
אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל – גליס .ח"ג עמורים ע"ד – ע"ה.
דרכי משה – הרב משה אביגדור עמיאל
נולד בשנת תרמ"ב ) – (1883נפטר בשנת תש"ה )(1946
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "דרכי משה" על ארבעת כרכיו ,עוסק במספר תחומים .הספר הראשון )בשני כרכים( הנקרא "דרך הקודש" עוסק
ב"חקר הלכה בענייני קדשים ,הפלאה ועניינים אחרים המסתעפים" ,והספר השני )בשני כרכים( הנקרא "דרכי הקניינים"
עוסק ב"חקר הלכה בענייני ממונות ,אישות ועבדות ,ועניינים אחרים המסתעפים מזה".
כל כרך מארבעת הכרכים כולל מערכות גדולות העוסקות בהגדרת מושגים הלכתיים ראשוניים )מהות האיסורים וסיבתם,
גדרי אסורי נדר ושבועה ,מהות הגזירות בכלל ובפרט ,ממונא מאיסורא ,גדרי לשמן ושלא לשמן ,גדרי זכיה ושליחות,
גדרי זיקה ועוד(.
בספר "דרך הקודש" )על שני כרכיו( מתבררים י"ד מושגים ,ובספר "דרכי הקניינים" )על שני כרכיו( מתבררים ח'
מושגים .כל מערכה מורכבת ממספר פרקים ,שבהם מנתח המחבר את המושג מתוך בקיאות רבה בסוגיות התלמודיות
)בבלי וירושלמי( ובספרי הראשונים והאחרונים .מברורים אלו עולים כללים וגדרים לכל נושא ונושא.
לשונו של המחבר ברורה ובהירה ,ועל אף המורכבות של הנושאים והפשטתם ,ניכרים הסדר והשיטתיות בתוכן הספרים.
לרב עמיאל היתה שיטה חדשה בחקר ההלכה ,וכך הגדירה" :מטרתי היא לתת דרכים ונתיבות מקוריים איך למצוא בין תלי
תלים של הלכות ,את הנקודה המרכזית שבהן ,איך להוציא מתוך אלפי אלפים של פרטים את הכללים ,המושגים והגדרים
המאחדים אותם ,ולהראות על היסודות שמהם הורכבו אלה" )מתוך הקדמתו לספרו "דרכי משה"(.
ואכן סגנון חדש בחקר ההלכה מצוי בספריו של הרב עמיאל ,ותוצאותיו – פירות חדשים בספרות ההלכה :גילוי יסודות
ההלכה בתחומיה השונים .בירור מושגים לעומקם .ניתוח גופי הלכה ובירור הגדרות וכללים ועוד .מטרתם של כל אלה –
פענוח סתומות במקורות מקבילים" :ואותם יסודות ההגיון של סדרי קדשים וטהרות ,למשל ,משמשים ליסודות גם בסדרי
מועד ונשים ,כשם שלהיפך ,אנו יכולים להשתמש ביסודות ההגיון של מועד ונשים בענייני קדשים וטהרות ,בענייני נגעים
ואהלות" )שם(.
ב .מתולדות המחבר
הרב משה אביגדור עמיאל נולד בשנת תרמ"ב ) ,(1882בעיירה פֹורּוזֹוב )ליד גרודנה שבפולין( ,לאביו רבי יעקב יוסף.
בהיותו בן שלש עשרה הלך ללמוד בישיבה בטלז ,ולאחר כשלוש שנים עבר ל"קיבוץ" של הרב חיים עוזר גרודיז'נסקי
בווילנא .בן י"ח שנים הוסמך להוראה על ידי גדולי דורו )הרב שלמה הכהן מווילנא ,ר' שמחה מדווינסק בעל "אור שמח",
והרב יוסף רוז'ין הרוגצ'ובר(.
נודע בבקיאותו ,חריפותו והגיונו המקורי – בכל חלקי התורה .כן היה לו ידע ובקיאות בתחומי הפילוסופיה )היהודית
והכללית( ,ההיסטוריה ,הקבלה ,החסידות ושליטה במספר שפות.
עוד בהיותו צעיר לימים כיהן כרב במספר ערים :שווינציאן )מחוז וילנא( ,גרייבה ואנטוורפן )בלגיה( .בשנת תרצ"ג
) (1933נבחר כרב ראשי לעיר תל אביב .פעל רבות להקמת מסגרות חינוכיות )כדוגמת ישיבת "היישוב החדש"(
ולמפעלים ספרותיים תורניים.
נודע כדרשן מעולה והוגה דעות מקורי .יבולו הספרותי גדול ,ובו ספרים רבים בהלכה ובמחשבה" :המידות לחקר ההלכה"
– ספרו הגדול והחשוב ,שעשה רושם רב בעולם התורה" .דרשות אל עמי" ו"הגיונות אל עמי" – באגדה ובדרוש" .לנבוכי
התקופה" – עיונים ביהדות.
הרב משה אביגדור עמיאל נפטר בשנת תש"ה ) (1946בתל אביב ,ובה נטמן.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
"דרכי משה – דרכי הקניינים" יצא לאור בשני חלקים :חלק א' הודפס באנטוורפן בשנת תרפ"ב
בבילגוריי בשנת תרצ"א ).(1931
מהדורה שניה יצאה לאור בוורשה בשנת תרצ"א ).(1931
מהדורה שלישית יצאה לאור במזכרת בתיה בשנת תשמ"ג ).(1983
מהדורה חדשה )בעריכת הרב חיים מרקוביץ( ,בארבעה כרכים ,יצאה לאור בירושלים בשנים תשנ"ט-תש"ס )2000-
.(1998
) (1922וחלק ב'
ד .מקורות
מבוא למהדורת תשנ"ט-תש"ס ,מאת הרב חיים מרקוביץ.
דרכי שלום – רבי יחיאל מיכל לייטער
נולד בשנת תרכ"ה ) – (1865נפטר בשנת תרצ"ג )(1933
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "דרכי שלום" מורכב משני חלקים :חלק א' כולל שבעים שאלות ותשובות וביאורי סוגיות .במהדורה זו הועתו
הסימנים שבלוח המפתחות נכתב שהם עוסקים בבאור דברי הרמב"ם או נושאי כליו.
ב .מתולדות המחבר
רבי יחיאל מיכל נולד בשנת תרכ"ה ) (1865לאביו הדיין ומורה צדק של העיר בוברקא )גליציה( .בהיותו ילד נתייתם
מהוריו .חינוכו הוטל על אחיו הבכור רבי דוד דוב )אב"ד זוולוב( .עוד בהיותו צעיר כתב חידושי תורה שהסכימו עליהם
מגדולי הדור.
בהיותו בן עשרים הוסמך לרבנות )בין היתר על ידי המהרש"ם( והוכר כגדול בתורה ובהלכה ,בלמדנות ובקיאות.
כיהן כרב העיירה דוניוב ,ומעבר לתפקידי הרבנות הרגילים הרביץ תורה לתלמידים )שחלקם התפרסם בדור הבא(.
במלחמת העולם הראשונה הוגלה על ידי הרוסים עם יהודי עיירתו שנשרפה כליל )כל כתביו עלו אף הם באש( .לאחר
רדיפות והשפלות נמלט עם משפחתו לוילנא ,שם התקבל כרב בית הכנסת .לאחר מספר שנים עבר לארצות הברית ,ושם
כיהן כסגן נשיא הסתדרות הרבנים של ארה"ב .שאף לעלות לארץ ישראל ,אך לא זכה .נפטר בארה"ב בשנת תרצ"ג
).(1933
לרבי יחיאל מיכל נולדו בנים ובנות ,אחדים מבניו כיהנו ברבנות באירופה ובארה"ב )ברונקס ,ציריך ,ניו יורק(.
ג .פרטים ביבליוגרפיים.
בספר "דרכי שלום" שני חלקים ,הראשון הודפס בוינה בשנת תרצ"ב ובו 121עמודים .חלק ב' הודפס במקום הנ"ל ובו
127עמודים .את הספר הביא לבית הדפוס בנו רבי משה שצירף הגהות והערות מפרי עטו.
ד .מקורות
הקדמת בנו רבי משה.
דת אש -רבי אורי שרגא פייביש מבית חלפן
נפטר בשנת תס"ז )(1707
א .הספר -מבנהו ותוכנו
שאלות ותשובות בענינים שונים )ח"י תשובות( וביאור על הלכות כלאים להרמב"ם.
ב .מתולדות המחבר
רבי אורי שרגא פייבוש נולד בשנת ת' ) (1640לערך לאביו רבי אליעזר )ב"ר אורי שרגא חלפן( פרנס ומנהיג קהלת ווינה
עד הגירוש בשנת ת"ל ) ,(1670לאחר הגירוש התיישב בפראג שם שימש כדרשן ומרביץ תורה בקהלה ולאחמ"כ כראב"ד
מו"ש )=מורה שווה( שהיה בית הדין החשוב ביותר בקהלת פראג.
בשנת תנ"ו ) (1696בערך עבר לשמש כאב"ד בומסלא שהיתה קהלה עתיקה וחשובה בבוהמיה ומשנת תס"א )(1701
בערך אב"ד דק"ק ברודא שבמעהרין.
בסוף ימיו חזר לפראג ,בה נפטר בר"ח סיון ) (1707תס"ז ונטמן בבית העלמין שבפראג.
הגאון רבי עקיבא אייגר בגליון שו"ע ובנו בגליון מהרש"א וכן בעל "פתחי תשובה" מציינים בכמה מקומות לספר זה.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר אש דת )ר"ת :דברי תורת אורי שרגא( נדפס בברלין בשנת תק"ג ) (1743על ידי בן המחבר רבי משה יוסף דיין
ומו"צ בק"ק ברודא .בראש הספר נדפסו הסכמות מהגאון מהר"מ א"ש בעל "פנים מאירות" ,רבי יצחק מיאנוב בעל "פני
יצחק זוטא" )אמשטרדם תצ"א( ורבני ברלין .בספר היו 25דפים.
ד .מקורות
הקדמת המחבר ובנו לספר ופתח דבר למהדורת ירושלים תשנ"ב ) (1992עמ' ה-יג.
הגהות בן אריה – רבי זאב וולף ליפקין
נפטר בשנת תרי"ח )(1858
א .הספר – מבנהו ותוכנו
"בן אריה" איננו ספר בפני עצמו אלא הגהות והערות על היד החזקה שצורפו למהדורת היד החזקה שהופיעה בוילנא שנת
התר"ס ).(1900
ב .מתולדות המחבר
רבי זאב וולף נולד בזאגר שבפלך קובנא בליטא לאביו ר' אריה ליב שהיה מו"ץ ודיין בזאגר חדש .כבר בהיותו עדיין צעיר
לימים הרביץ תורה לתלמידים ואמר שיעורים בבית המדרש הגדול בזאגר חדש .בשנת תק"ץ ) (1830נבחר לרבה של
גאלדינגען בקורלנד ולאחר מכן כרבה דטעלז שבליטא שם היה כעשרים שנה ובה נפטר בשנת תרי"ח ).(1858
התפרסם כגאון גדל ובקי נפלא בכל מכמני התורה ,לא נתפרסם ממנו ספר אך קנה לו שם עולם בהגהותיו על הש"ס ועל
הרמב"ם .בשנת תרס"ד ) (1904יצא לאור בירושלים הספר חוט המשולש מתורתו של ר' ישראל סאלנטר ונכתב בשער
"ומאת אבי אדמו"ר רבן של ישראל הגאון אב"ד גאלדינגען וטעלז" שם נדפסו חדושים מרבי זאב וולף.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
כנ"ל הגהות "בן אריה" על הרמב"ם הופיעו לראשונה במהדורת וילנה תר"ס ) (1900ומני אז במהדורות הנפוצות .את
ההגהות הביא לבית הדפוס נכדו רבי אריה ליב בן בנו רבי ידידיה ומקצת הערותיו משוקעות בחידושי זקינו .הוא גם
שסידר את הגהות בן אריה שנדפסו לראשונה בש"ס וילנה.
ד .מקורות
"ישורון" כרך יב עמוד פח.
הגהות הרמ"ך – רבי משה הכהן מלוניל
א .הספר – מבנהו ותוכנו
הגהות הרמ"ך שלפנינו הם מתוך ספר הגהות הרמ"ך שיצא ע"פ כת"י אוקספורד .בכתב היד השגות על דברי הרמב"ם
בששה מספרי היד החזקה ,מדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ושופטים .השגות הרמ"ך ידועות היו מני קדם כי הובאו
בספרי הראשונים ובספרי נושאי כלי הרמב"ם במיוחד על ידי הכס"מ ,החידוש הוא במציאתו של כת"י שבו עשירות רבה
של מאות השגות שהועלו יחד על הכתב .מאז שנתפרסם הספר זכתה תורת הרמ"ך לידים ולהתבדר בהיכלי התורה.
ב .מתולדות המחבר
על זמנו ותקופתו של רבי משה הכהן כתב בספר היוחסין "ובזמן הזה ]זמן פטירת הראב"ד שנת ד' אלפים תתקנ"ט[ הרב ר'
משה הכהן אשר נקרא הרמ"ך ועשה הגהות על הרמב"ם והשיב הרמב"ם עליהם" .כדבריו קבעו הצמח דוד וסדר הדורות
שזמן רבינו היה בעת פטירת הראב"ד .האמור בספר יוחסין שהרמב"ם השיב על קושיות הרמ"ך עורר את הרב חיד"א
להניח שהרמ"ך עליו כתב בספר יוחסין אינו הרמ"ך המובא בכס"מ ,הנה לשונו )שם הגדולים חלק גדולים – מערכת מ'
אות קל"ז( רבינו משה הכהן – הנקרא הרמ"ך עשה השגות על הרמב"ם והשיב הרמב"ם עליהם כן כתב הרב ספר יוחסין
דף צ"ט בדפוס אמסטרדם ,ואני אמרתי בחפש'י שאין זה הרמ"ך שמביא השגותיו מרן .ואיברא דגם הרמ"ך שהביא מרן
הוא נקרא רבינו משה הכהן מלוניל ,כמ"ש הריב"ש בתשובה סימן ק"י אבל רחוק היה בעיני שהוא הרמ"ך הנזכר ,מטעם
שמרן אינו מביא שום תשובה מרמב"ם על שום השגת הרמ"ך .ועוד שראיתי בכת"י השגות הרמ"ך למאות ולאלפים על
הרמב"ם ,ועוד שנראה מדברי האחרונים הביאם הרב כנסת הגדולה בכללי הפוסקים אות ל"ח שהרמ"ך השיג על הרמב"ם
אחר השגות הראב"ד ,ובספר יוחסין מביא הראב"ד והרמ"ך בזמן אחד .וכן בספר צמח דוד מזכיר הראב"ד והרמ"ך בשנת
תתקנ"ך .והקרוב אלי שהוא הוא הרמ"ך שמביא מרן בכס"מ ובתחלה השיג הרמ"ך על הרמב"ם ונשלחו אליו בשם חכמי
לוניל לכבוד הרמב"ם כי ברבים היו שאל ישאל ממנו ,והרמב"ם השיבם כאשר הרב מגדול עוז ומרן מביאים מתשובות
הרמב"ם לחכמי לוניל ,ואחריו השיג הראב"ד על הרמב"ם ,ואחר שהשיג הראב"ד חזר הרמ"ך להשיג על הרמב"ם והרבה
להשיב בהשגותיו ,ומהם מביא מרן בכס"מ.
ראוי לציין שבעל "מעשה רקח" )בפרק כ"ד מהל' אישות( כתב "שזכה תלי"ת בכל דברי רבינו" היינו היה בידו כתב היד
שבו נמצאו הגהות הרמ"ך בשלמותן.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הגהות הרמ"ך ע"פ כתב יד אוקספורד הופיעו בירושלים בשנת תש"ל) (1970על ידי הרב יעקב כהן ובהכונתו של רבי דוד
שמידל .לספר נלוית הסכמתו של בעל אבי עזרי ראש הישיבה רבי אלעזר מנחם ש"ך זצ"ל.
ד .מקורות
מאמר "עם הספר" הנספח בסופו של מהדורת הגהות הרמ"ך ירושלים תש"ל.
הגהות יד איתן – רבי אברהם משכיל לאיתן
נולד בשנת תקמ"ח ) – (1778נפטר בשנת תר"ח )(1848
א .הספר – מבנהו ותוכנו
הקונטרס "יד איתן" לא נדפס כספר בני עצמו אלא כאחת מההוספות החדשות למהדורת הרמב"ם שהופיעה בוארשה בשנת
תרמ"א ) ,(1881בקוטרס זה הערות ,קושיות ותרוצים ,וגילוי מקורות לפסקי הרמב"ם .מאז שהופיעו הגהותיו לא חדלים
הלומדים למשמש בהם ולפלפל בהם ,כי דבריו נותנים הרבה טעם לדברי הרמב"ם.
ב .מתולדות המחבר
רבי אברהם נולד בשנת תקמ"ח ) (1778לאביו רבי יהודה ליב ששימש כאב"ד בעיר חטאמסק .בעקבות צאת ספרו
הראשון "משכיל לאיתן" חידושי הלכות בסדר מועד וקדשים ,נודע כשליט בכל מכמני התורה ,בעל הגיון זהב דנחית
לעומקא דדינא .תורתו מוזכרת תדיר בבי מדרשא בזכות הגהותיו הבהירות "יד אברהם" שנדפסו על גליון השו"ע מהדורת
וילנא )מאז בכל המהדורות הנפוצות( ומאירות עיני לומדי השו"ע.
תורתו על הרמב"ם כונסה בספר "נחל איתן" שיצא לאחר פטירתו ,אך על דרכו בלימוד הרמב"ם ניתן להתוודע מהקדמתו
לספר מוקדם יותר "באר אברהם" שאומנם עיקרו חידושים על מסכתות הש"ס אבל רבי אברהם מנה שבעת תועליות
מחבורו והנקודה החמישית היא" :בישוב דברי הרמב"ם ז"ל במקומות אשר נלאו מפרשיו למצוא מקורו איו ,ואף גם מצאו
סתירה לדעתו מהסוגיות שזכרו ,בעז"ה במקום סתירה שם נבנה בית נאמן למשה הוא רבינו הנזכר" היינו דוקא כשדברי
הרמב"ם נראים כנסתרים מסוגיות הגמ' ,באמת נהפוך הוא וצריך לחתור למצוא את פירושו של הרמב"ם שלפיו אדרבא
הסוגיה משמשת כמקור נאמן לדרכו.
מלבד הספרים הנזכרים חיבר "אהבת איתן" חידושיו על ברכות וסדר מועד" ,מצפה איתן" הגהות חידושים וביאורים על
הש"ס ועוד ספרים בכת"י ,תקופה מסוימת שימש כאב"ד בנובהארדוק ובסוף ימיו האציל מתורתו ויראתו במינסק
המעטירה ושם מקום מנוחתו.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
כנ"ל הגהות "יד איתן" נדפסו לראשונה במהדורת משנה תורה וארשה תרמ"א ) (1881ומני אז במהדורות הנפוצות.
ד .מקורות
רבני מינסק וחכמיה-אייזנשטאדט -עמוד 43
הגהות כבוד מלכים – רבי זאב וולף לייטער
נולד בשנת תרנ"ו ) – (1895נפטר בשנת תשל"ד )(1974
א .הספר – מבנהו ותוכנו
הקונטרס הגהות "כבוד מלכים" לא נתפרסם כספר בפני עצמו אלא נדפס כאחת מההוספות החדשות במהדורת היד החזקה
שיצאה בניו-יורק )על מהדורה זו ראה בהמשך( .בקונטרס זה הערות מאליפות ומקורות חדשים על כל פרקי הלכות
מלכים.
ב .מתולדות המחבר
רבי זאב נולד לאביו רבי נתן נטע לייטער שהיה רב זאלוויץ .בעודו נער הפליא בכשרונותיו ובעיקר בזכרונו שהיה בור
סיד שאינו מאבד טפה וכל אשר ראה בעיניו נאצר במוחו .אחד מבני דודיו מספר שבהיות רבי זאב כבן חמש עשרה או שש
עשרה ביקר בהיכלו של מהרש"ם מבראזאן ואחרי הביקור אמר המהרש"ם לאביו של המספר "הוא יודע הרבה תורה",
בהיותו בן עשרים וארבע פירסם את ספרו שו"ת "בית דוד" וספר זה הוציא לו מוניטין כשליט בכל מכמני התורה.
בקונטרס "דרך כוכב מיעקב" מופיע מכתב עם הערות רבות ששלח אליו רבי נחום וידנפלד בעל "חזון נחום" )אחיו של
הרב מצ'יבין( ובפתח מכתבו הוא רשם" :לכבוד ידידי הגאון החריף ובקי עצום איש אשכולות כש"ת מו"ה זאב וואלף
לייטער נ"י אבד"ק פיטסבורג יצ"ו ,תודתי הלבבית בעד מנחתו שפרה עלי ספרו היקר "בית דוד" מרהיב עין בבקיאות
נפלא שכל וסברא יהי ה' עמו גם הלאה להוסיף חיילים יפוצו מעיינותיו החוצה ממנו ישקו עדרים ויהנו ממנו עצה
ותושיה".
במשך עשרות שנים היה רבי זאב רבה של פיטסבורג .בה נפטר בשנת תשל"ד (1974ומנו"כ בעיר בני ברק.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
כאמור קונטרס הגהות "כבוד מלכים" נדפס לראשונה במהדורת הרמב"ם בהוצאת האחים שולזינגר ניו-יורק תש"ז
).(1947
ד .מקורות
אנציקלופדיה לחכמי גליציה – עמוד .476
הגהות מיימוניות – רבי מאיר ב"ר יקותיאל הכהן
נהרג עקדה"ש בשנת נ"ח )(1298
א .הספר -מבנהו ותוכנו
מטרת חיבור ההגהות הובהרה בפתיחה להגהות בהל' ברכות )בכת"י ברלין – טיבינגן מס' " (7לידע מהיכן הפסק יוצא מן
התלמוד ודברי רבותינו בעלי התוספות ושאר גאונים למען ימצא האדם כל חפצו וכל אשר יצטרך" כאשר הוא כותב
"ימצא האדם" כונתו העיקרית היא לבני אשכנז אשר הולכים אחרי פסיקת רש"י ,בעלי התוספות ותלמידיהם .כי הרמב"ם
לא הביא מדבריהם ,לכן צריכים בני אשכנז המעיינים ביד החזקה ,לדעת האם רבותיהם חולקים על הרמב"ם האם לאו.
כיון שזו היתה המגמה העיקרית לא נכתבו ההגהות על הספרים שהלכותיהם לא נוגעות בזה"ז כגון טהרה עבודה וקרבנות.
וגם לא על ספר זרעים מפני שההגהות נכתבו בעיקר ליושבי חו"ל ,זולת על הלכות חלה ועל הלכות פרוזבול .חלק הארי
ממקורותיו של הספר קבועים לאורך כל החיבור והם סמ"ג ,מרדכי תוספות ועל כולם דברי רבו של בעל ההגהות הלא הוא
מהר"ם מרוטנברג שבעל ההגהות מביאו עשרות פעמים ,ומוסר בשמו מה ששמע מפיו ,ומה שראו עיניו את הליכותיו
בקודש ,וכן מפסקיו ותשובותיו .לעומת המקורות הקבועים הנ"ל יש מקורות שהציטוט מהם משתנה לפי ההלכות כגון
להל' נדה נעשה שמוש בהל' הרמב"ן ובספר בעלי הנפש להראב"ד .בהל' תפילין ,שבת וגיטין מועתקים דברים מספר
התרומה ,להל' תפלה ותפילין מובא מ"סדר עולם" של רבינו שמחה ,בהל' תשובה הועתק משער הגמול ,ועוד כיוצא בזה.
בדרך כלל הצטוטים הם רק מהמקורות הנזכרים וגם כשהוא מצטט מהתלמודים ,התוספתא ,גאונים ,שאילתות ,בה"ג ר"ח,
והערוך ,הציטוטים אינם ישירים אלא הוא מעתיק מדבריהם כפי שהובאו במקורותיו הקבועים.
למרות שענינו של הספר ליקוטים ,מורגלים הפוסקים להחשיב את ההגהות מיימוניות כדעה נפרדת ,כי ההעתקה מורה על
הסכמה והסכמתו נחשבת כדעה .לדוגמא הצביעו על תשובת מהרי"ל )סימן צ"ח הוצאת מכון ירושלים( שכתב" :אלא
דבסמ"ג מסיק וצריך להתיישב בדבר וכן גם מיימוני ]=הגהות מיימוני[ מייתי דבריו ולא חלק" .בשו"ת מהרלב"ח )סימן
ק"ל( הגיב על מי שכתב בנימת זלזול על הגהה הוא בעיני כל ישראל ,כפי מה שקבלתי היה חבירו של המרדכי והרא"ש
ושלשתם תלמידי מהר"ם.
כנזכר לעיל בעל ההגהות ביקש להשיג שתי מטרות ,האחת גילוי מקורות הרמב"ם והשניה ,הצבת פסקי חכמי אשכנז בצד
הלכות הרמב"ם .בצד זה ישנם בספר גם הגהות שהם תיקון לשון הרמב"ם .המעיינים צריכם להיות ערים לעובדה הבאה,
לפני בעל ההגהות היו כתבי יד אשכנזיים שהיו פחות מדויקים מכת"י של הסופרים הספרדיים ,המהדורות הנפוצות
המודפסות של היד החזקה הם ע"פ כתבי היד הספרדים ,לכן יתכן שהתיקונים של בעל ההגהות הם מיותרים עבורינו
ומעוררים פליאה מה רצה להוסיף בעל ההגהה ,למשל בפרק ג' מהלכות מא"ס ה"ד כתב הרמב"ם שגבינת הגוי נאסרה
"גזרה משום שמעמידים אותה בדבר האסור" באות כ' בהגהות מיימוניות נכתב" :גזירה משום העמידה בדבר האסור ע"כ"
הקורא עשוי להשתומם מה רצה כותב ההגהה הלא לא הוסיף כלום על דברי הרמב"ם .התשובה הפשוטה היא על סמך
הנ"ל ,בכתב היד האשכנזי היו חסירות המלים גזירה משום וכו' ואת זה תיקן בעל ההגהה.
ב .מתולדות המחבר
לפנים היתה שאלת זהותו של מחבר ההגהות ,שנויה במחלוקת ,אבל לאחר מציאת כת"י )ברלין (7שבו נכתב שמו המלא
של המחבר הכל מכירים שבעל ההגהות הוא רבי מאיר ב"ר יקותיאל הכהן מהעיר רוטנברג .רבי מאיר הכהן היה תלמידו
המובהק של מהר"ם מרוטנברג ,ואת שמועותיו הוא מצטט על כל צעד ושעל ,בעל ההגהות שימש את רבו גם בשנים שהיה
עצור בתפיסה .ראה למשל בהל' ק"ש פ"א אות ט' "וכן הסכים מורי לכל דברים אלו במגדל אינגיזשהיים ,ובדומה בהל'
תפילה ונשיאת כפיים פי"ד אות ז' וכן בהל' שבת פי"ט אות ד' .בפ"ו מהל' שבת אות ו' נכתב וזכורני כשהיתי אצל מורי
במגדל וושבור'ק .את רבו הוא מזכיר הרבה מאד פעמים כמורי שיחיה ,אך גם במספר רב של איזכור שמו הוא מוסיף זצ"ל
השוני בין ברכת החיים לברכת המתים אינו בנקודה מסוימת שניתן לומר שמכאן והלאה נפטר הרב אלא התוארים
מתערבבים לאורך כל ההגהות ולעתים ההבדל הוא בקטעים סמוכים כגון בהל' אישות פי"ד באות ט' נכתב "ומתוך תשובת
רבינו מורי שיחיה" ובאות כ' "מתשובת מורי רבינו זצ"ל" עובדה זו מרמזת שכתיבת ההגהות התמשכה לאורך מספר
שנים .מהר"ם מרוטנברג נפטר בשנת נ"ג ) ,(1293בעל ההגהות נהרג חמש שנים לאחר מכן על קידוש ה' ביום ג' י"ב אב
שנת נ"ח יחד עם אשתו בתו ותלמידו ומאות בני קהילת רוטנברג בפרוע פרעות בישראל הידועות כ"פרועות רינדפלייש"
שנמשכו בכל אותו קיץ ונפל בהם המון רב מעם ה' .הוא היה גיסו של "המרדכי" רבי מרדכי ב"ר הלל.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
סביב הגהות מיימוניות התעוררה סוגיא ביבליוגרפית שכמה וכמה קולמוסים השתברו עליה ,הנושא הוא :שינויים בין שתי
מהדורות סמוכות שרק חמש עשרה שנה מפרידות ביניהם .העובדה האומרת דרשני היא שדוקא המהדורה הראשונה
נדפסה פעם אחת בלבד בקושטא ,אך היא נעלמה ,וכל כתבי היד והמהדורות האחרות הם כדמותה וצלמה של מהדורת
וינציה .היריעה פה קצרה מלהכיל את דברי הכותבים השונים ,לכן ייעשה נסיון לתמצת את ראשי הפרקים של הדיונים
המפורטים ולהסתפק במראי מקומות היכן נתלבנה סוגיא זו .הגהות מיימוני הופיעו לראשונה בקושטא בשנת רס"ט
) (1509ובפעם השניה בדפוס וינציאה בשנת רפ"ד ) (1524ברם למרות שמהדורת קושטא היתה הראשונה ,הרי דוקא
מהדורת וינציאה כבשה את מקומה ובדפוסים שאחרי שתי המהדורות נדפסו ההגהות במתכונת מהדורת וינציאה .השאלה
שהתעוררה היא המהדורה השניה מדוע נהו המדפיסים אחר ונטשו את הראשונה .רבים וטובים ניסו להתחקות אחר פשר
תופעה זו.
הרה"ג דוד דבליצקי בחן את הצדדים הביבליוגרפיים של ההגהות לעומק ולרוחב )"צפונות שנה א' גליון א'( ,תמצית
מסקנתו היא :כת"י של דפוס וינציאה נראה מקורי ואילו כתב היד שהיה למדפיסי קושטא כנראה עבר "עיבוד" לכן חלו בו
שינויים מסוימים ,השינויים שעליהם הוא השעין את מסקנתו הם (1 :בכל המקומות שבדפוס וינציאה מדבר בעל ההגהות
בגוף ראשון כגון "מצאתי"" ,אני המעתיק" נכתב בדפוס קושטא "מצא הר"מ כהן" או "מצא רמ"ך" מה שמוכיח שאת
ההגהות שבדפוס קושטא ערך עורך מאוחר יותר (2 .כמעט כל לשונות הסמ"ג שבדפוס קושטא שוים אות באות לסמ"ג
כפי שנדפס ,גם במקומות שבדפוס וינציאה נכתב רק תוכן דברי הסמ"ג .טענת הר"ד דבליצקי היא שיתכן שעורך מאוחר
יותר סבר שנכון יותר להעתיק את דברי הסמ"ג כלשונם ולא רק את תוכנם ,אבל לא מסתבר שמי שהיה לפניו כת"י שבו
מועתק לשון הסמ"ג מלה במלה ,ישנהו כדי להביא את תוכנו בלבד.
(3בדפוס קושטא ישנם מובאות מספרים מאוחרים יותר כגון סמ"ק המובא פעמים רבות ,ר"י בעל השערים )שערי דורא(
ותשובות הרא"ש .הר"ד דבליצקי טען שלא רק ציטוט ספרים מאוחרים יותר ,מורה על אחורו של כתב היד שהיה
בקושטא ,אלא עצם המובאות מאותם ספרים ,כי אם נניח שהוא הכתב יד הקודם ,נצטרך לומר שהסופר הבא אחריו החליט
לנפות את כל המקורות שהיו קצת זמן אחרי הסמ"ג ,ברור שהגיוני יותר להניח שלא היה כאן גרעון אלא אדרבא המאוחר
יותר הוסף דברים שלא היה אצל קודמו.
במאמר ארוך ,מפורט ומעניין שנתפרסם על גבי דפי הקובץ "ישורון" )חלק יג ירושלים – ניו יורק תשס"ג( משיב הרב
ישראל מרדכי פלס על טענותיו והוכחותיו של הר"ד דבליצקי והוא טורח להחזיר לכתב יד ששימש את מדפיסי קושטא,
את כבודו כמהדורת יסוד .משענתו העיקרית היא העולה לדעתו מבדיקת כתב יד ששון של משנה תורה שבו חלק מהגהות
מיימוניות ,כת"י זה נכתב כמה עשרות שנים אחר שנהרג רבי מאיר בעל ההגהות .לפי תאורו כתב יד זה קרוב באופן
משמעותי לנדפס בקושטא מאשר לדפוס וינציאה .במאמרו הוא מציע שרבי מאיר לא השלים את כתיבת החיבור רק ריכז
הרבה מהחומר ,ובגלל הריגתו נאלצו התלמידים להשלים את המלאכה .כפי הנראה השלמת המלאכה נעשתה על ידי שתי
קבוצות תלמידים בשתי מקומות נפרדים .בהשערה זו הוא רואה את הסיבה העיקרית להמצאותם של שני כתבי יד שונים.
אלו הם עיקרי הויכוח ומי שמעונין להעשיר יותר בנושא זו יוכל לקרוא את מאמריהם הנ"ל במלואם "בצפונות" שנה א'
חוברת א' ,וב"ישורון" שנה י"ג.
שוני נוסף בין מהדורת קושטא למהדורת וינציאה והבאות אחריה הוא שבמהדורת וינציאה התשובות בסוף הספר תחת
הכותרת "תשובות דשייכי לספר" פלוני ואילו בדפוס קושטא התשובות נדפסות על גליון הרמב"ם יחד עם ההגהות ,ובסוף
הספר אין תשובות .גם עובדה זו העסיקה את המתפלמסים בשאלה הנ"ל מה היא המהדורה הראשונה העדיפה .הר"ד
דבליצקי טען להוכיח שבכתב היד הראשון היו התשובות נפרדות בסוף הספר ,לדעתו כך מתקבל מציונים בתוך ההגהות
המראים את מקומם של התשובות בסימנין כאלו וכאלו ,לו היו התשובות על הגליון יחד עם ההגהות אין טעם לשליחת
הקורא לתשובה סימן פלוני שהלא הוא יוכל לגלותה מעצמו כשיתן עינו בדף הרמב"ם ,אלא מוכח שהתשובות היו בנפרד
ומישהו מאוחר יותר החזירם ,מתוך הנחה זו שהתשובות שולבו עם ההגהות בשלב מאוחר יותר ,הוא מחזק את טענתו
שבמהדורת קושטא ,נעשו שינויים מהמהדורה המקורית שעל פיה הדפיסו בוניציאה .גם על טענה זו יש לרב פלס עמדה
שונה ,שהוא טורח לבססה ,עיקרה :שבהחלט תיתכן הפניה לתשובה שנמצאת גם היא על הגליון ,את גישתו לפיה היו
התשובות או לפחות חלק מהם על גליון הרמב"ם הוא מוכיח מסיום תשובה כ"ח וספר קנין שם דן מהר"ם מרוטנבורג אם
בני העיר יכולים לכוף זה את זה לתת את כספי הצדקה לעוברים ושבים בעירם ,מסקנתו שמעבר לשעור מסוים אינם
יכולים לכוף אלו את אלו .הוא הוסיף את ההסתייגות הבאה :אבל אם רוב ציבור רוצים אין היחידים יכולים למאן כדלעיל
בסימן כ"ו ובעמוד י' .לגבי הציון סימן כ"ו העירו במהדורת הרב פרנקל שהוא סימן כ"ז בנדפס ובכתב היד הוא סימן כ"ו.
לגבי "בעמוד" כתבו שהכונה "בסימן דלקמן" הרב פלס העיר אם הכונה לסימן כט שבהמשך מדוע שינו מה"כדלעיל" היה
להם לכתוב כדלקמן סימן כט .אלא הוא סבור שהכונה לדברי הרמב"ם שבעמוד ,ומוכיח לפי דרכו זו שהתשובה נכתבה על
גבי הגליון.
ד .מקורות
"ציפונות" שנה א' גליון א' – מאמרו של הרב דוד דבילצקי.
"ישורון" שנה יג – מאמרו של הרב ישראל מרדכי פלס.
הגהות ר' יוסף שאול נאטנזאן )על שעה"מ( – רבי יוסף שאול נאטנזאן
נולד בשנת תקס"ח ) – (1808נפטר בשנת תרל"ה )(1875
א .הספר – מבנהו ותוכנו
הגהות רבי יוסף שאול נאטנזאן על ה"שער המלך" הם כמובן לא ספר בפני עצמו אלא עמוד הערות על "שער המלך"
שצורף למהדורת שער המלך שהודפסה בלבוב מקום רבנותו של ר' יוסף שאול .כאמור ההערות הם בבחינת מועט
)כשלשת רבעי עמוד( אךמחזיק את המרובה כי חשיבות ההגהות רבה.
ב .מתולדות המחבר
רבי יוסף שאול נולד בשנת תקס"ח ) (1808בבערז'אן לאביו רבי אריה רבה של בערז'אן מחבר הספר "בית אל" .את עיקר
תורתו קיבל רבי יוסף שאול מאביו ,והרבה מתורתו משוקעת בכתביו .בשנת תקפ"ה ) (1825נשא לאשה את בתו של רבי
יצחק אהרן איטינגא מלבוב .שנים רבות ישב עם גיסו )אח אשתו( רבי מרדכי זאב איטינגא ,וכתבו יחדיו חידושים
ותשובות רבות בהלכה .מפרי יצירתם המשותפת הם הספרים "מפרשי הים" )הגהות על הש"ס(" ,מגן גבורים" )על שלחן
ערוך אורח חיים(" ,מאירת עינים" )בדיקת הריאה( ו"נר מערבי" )על הירושלמי(
כיובל שנים ישב בעיר לבוב ,בה פעל רבות בחיי הקהילה ,ויסד ישיבה להכשרת מורי הוראה )בישיבתו השתתפו תלמידיו
בבירור השאלות שהגיעו אליו( .בשנת תרי"ז ) (1857התמנה לכהן כרבה של לבוב .רבי יוסף שאול נודע כאחד מגדולי
המשיבים בדורו ,ספרו הגדול "שואל ומשיב" מכיל ארבע עשר חלקים ,בהם אלפי תשובות .מכל קצוות תבל )ּכלּכותה,
ארץ ישראל ,אלג'יר ,ארצות אירופה המערבית והמזרחית ,ארצות הברית ועוד( פנו אליו בשאלות ,וכך גם יצר קשר עם
גדולי הרבנים בדורו .רבי יוסף שאול לחם בעוז כנגד הרפורמה והמשכילים ,והתנגד לתיקונים בתלמודי תורה ,וכן
להקמתו של בית מדרש )סמינר( למורים.
עוד מספריו" :דברי שאול עדות ביהוסף" על הל' עדות שביד החזקה )עיין ערכו( "יד יוסף" – על הלכות נדר ושבועה,
"דברי שאול" – על התורה .רבי יוסף שאול נפטר בשנת תרל"ה ).(1875
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הגהות הרי"ש נאטנזאן על ה"שער המלך" נדפסו לראשונה בצירוף הסכמתו במהדורת שער המלך שנדפסה בעירו לבוב
בשנת תרי"ט ) .(1859באותה מהדורה הופיע הספר בשני חלקים עם שני שערים ,יש טפסים בהם נדפסו הגהות הגרי"ש
נאטנזאן בצד הפנימי של שני עמודי השער ויש טפסים שנדפסו רק בצדו הפנימי של השער השני.
במהדורות מאוחרות הופיעו שני החלקים בכרך אחד והגהות הגרי"ש נמצאות בסוף החלק הראשון .באותם מהדורות
השמיטו את הסכמתו.
ד .מקורות
"בעל שו"ת שואל ומשיב" חלק ט"ז בסדרה מגדולי התורה והחסידות – הרב ברומברג
הד משה – רבי משה שוחט
נולד בשנת תרל"ח ) – (1878נפטר בשנת תש"ז )(1947
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "הד משה" לרבי משה שוחט ,עוסק בפלפולים וחידושי הלכות על סוגיות בתלמוד ,ועל הלכות שבמשנה תורה
ושבשלחן ערוך .כן מצויים בספר מספר שאלות ותשובות.
ב .מתולדות המחבר
ְשנֶה שבחבל זאמוט שבליטא ,בשנת תרל"ח ).(1878
רבי משה שוחט נולד לאביו רבי חיים נתן ,בוֶק ְ
בשנים תרע"א-תרצ"ג ) (1933-1911שימש כרב בארצות הברית ,ובשנת תרצ"ג ) (1933עלה לארץ ישראל והתיישב
בירושלים .עם עלותו לארץ הדפיס בירושלים את ספרו השני -שו"ת "אהל משה".
רבי משה שוחט נפטר בירושלים בשנת תש"ז ) (1947ונטמן בהר הזיתים.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "הד משה" הודפס בניו יורק בשנת תרפ"ג ) – 80 .(1923עמודים.
ד .מקורות
בית עקד ספרים – פרידברג.
הדרך לתשובה – הרב משה שטרנבוך
בחיים – לאורך ימים ושנים
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "הדרך לתשובה" כולל ביאור לעשרת פרקי "הלכות תשובה" שבמשנה תורה.
הספר מבאר ,מעיר ,מפרש ואף מלקט רעיונות סביב הלכות תשובה .תוך כדי ביאור ההלכות עוסק המחבר בהבהרתם של
המושגים הבסיסיים :תשובה ,אמונה ,שכר ועונש ,ביאת המשיח ,תחיית המתים ועוד.
במבוא לספר כותב המחבר" :הרמב"ם כלל בהלכות תשובה יסודות ועיקרים בדת ואמונה ...ולכן חייבים ללמוד הלכות
תשובה בעיון והבנה ...וראוי להתעמק בדברי הרמב"ם ,שנמצא בדבריו תשובה ברורה להרבה קושיות ופקפוקים
שמתלבטים בהם היום".
היסוד לחיבור הספר ברשימות המחבר סביב הלכות אלו על דפי ספר משנה תורה" ,וכשהוחלט להדפיס הרמב"ם ,הלכות
תשובה ,עם ביאור מיוחד ,מסרתי רישומים אלו בתוספת דברים לדפוס".
נוסח "הלכות תשובה" ששימש בסיס לפירוש ,נבדק על פי כתבי יד עתיקים ומוסמכים והודפס בראש העמוד.
הביאור עוסק בלשון ההלכה ,בדיוק בה ובהבהרת הרעיונות שבה ,כאשר היבטים אקטואלים זוכים לתשומת לב מיוחדת.
הביאור קצר ,תמציתי וענייני.
בסוף הספר )עמודים פד-צה( נוספו נספחים:
קיצור מדרשת הרב שלום שערבי )הרש"ש( העוסקת בהתעוררות לתשובה .ביאור ב"אשמנו" ו"על חטא" – מגדולי
ישראל .ו"תפילה לשב".
ב .מתולדות המחבר
הרב משה שטרנבוך נולד בלונדון ובבחרותו עלה לארץ ישראל .מספר שנים כיהן כראש "ישיבת המתמידים" בירושלים.
בראש העין הקים כולל וישיבה ליהדות תימן ,ועמד בראשם למעלה מעשר שנים .במשך כעשרים שנה כיהן בתפקיד
ראב"ד היהדות החרדית ביוהנסבורג )דרום אפריקה( ,וכיום משמש כראב"ד העדה החרדית בירושלים ,ונחשב לאחד
מגדולי הפוסקים בדורנו.
הרב משה שטרנבוך הינו מחבר פורה ,ועשרות ספרים בהלכה ,מחשבה ופרשנות לתורה פירסם .מספריו ידועים :מועדים
וזמנים )ט' כרכים(; טעם ודעת )ג' כרכים(; מצות שביעית כהלכתה; שו"ת תשובות והנהגות )ג' כרכים( ועוד.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר "הדרך לתשובה" יצא לאור לראשונה בשנת תשל"ח ) (1978בבני ברק ,על ידי אגודת "נתיבות התורה והחסד"? .
– עמודים .מהדורת צילום של הספר יצאה שוב על ידי האגודה הנ"ל בשנת תש"מ ) .(1980מהדורה שלישית בתוספת
"תקיעות כהלכה ובהידור ,והנהגות בימי התשובה" יצאה לאור בשנת תש"ן ,שוב על ידי האגודה הנ"ל .בשנת תשס"ב
יצאה מהדורה רביעית בתוספת ספר "ארחות חיים" להרא"ש עם ביאור מהמחבר ,על ידי האגודה הנ"ל.
ד .מקורות
שער ומבוא לספר.
שיחה עם המחבר.
היכל המלך – רבי רפאל אברהם אריה ובנו ר' חנניה מיכאל
רבי אברהם נפטר לא לפני שנת תקס"ג ) (1803רבי מיכאל בשנת תקע"ג ).(1813
א .הספר – מבנהו ותוכנו.
בספר "היכל מלך" באורים וחדושים בספרי היד החזקה .במספר מקומות ישנם תשובות להלכה שאינם עוסקות במסוים
בדברי הרמב"ם אבל שובצו באותם מקומות שהרמב"ם כתב על הנושא שעליו מוסבת התשובה.
ב.מתולדות המחבר
ר' אברהם נחשב לאחד מגדולי ירושלים בתקופתו ,כמה פעמים נתבקש לצאת בשליחות ערי ארץ ישראל ובכל מקום
שהגיע עשתה ביאתו רושם ונשאל שאלות בהלכה .למרות טלטולי הדרך הקשים לא פטר עצמו מלהשיב בעומק הדין.
בנו ר' חנניה מיכאל גם היה נמנה בין גדולי חכמי ירושלים היה דיין בבית דינו הגדול של רבה ר' מרדכי הלוי הידוע בכינוי
הרב המלי"ץ .ר' מיכאל גם חיבר את הספר "שערי חיים" פירוש לספר המקח והממכר של רב האי גאון .בהיותו במלון
בעת הגיעו לקושטא נפטר באופן פתאומי.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
את הספר הביא לבית הדפוס בנו של ר' מיכאל ר' רפאל רחמים נסים בשנת תקע"ד ) (1819בדפים ע"ה – ע"ז חדושים על
ספר החינוך שכתב ר' מיכאל .בספר ע"ט דפים.
ד .מקורות
גוף הספר.
מאמרו של יערי – "ירושלים" – ג.
הליכות אליהו – רבי אליהו פיינשטיין
נולד בשנת תר"ג ) – (1843נפטר בשנת תרפ"ח )(1928
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "הליכות אליהו" מהרב אליהו פיינשטיין ,עוסק בחידושים וביאורים על הלכות רבות בספר משנה תורה להרמב"ם
]מלבד על ספר אהבה[ ,ובשאלות ותשובות על חלקי אבן העזר וחושן משפט שבשלחן ערוך.
ב .מתולדות המחבר
רבי אליהו נולד לאביו רבי אהרן הלוי בשנת תר"ג ) (1843בסיטרובין .הוא נשא לאשה את בתו של רבי יחיאל דוידזון,
אב"ד קארליץ.
שימש ברבנות בקהילות :קארליץ ,חיסלאוויץ ,דראצ'ין ופרוז'אן.
לאחר פטירת הרב צבי רבינוביץ ,רבה של קובנה ,הוצעה לו רבנות עיר זו ,אך הוא סירב לקבלה.
מספר פעמים הוצעה לו רבנות ירושלים ,ואף לכך סירב.
הצטיין בכשרונו להנהיג את עדתו במתינות וסבלנות ,בדרכי נועם ובדרך התורה.
נודע כלמדן גדול ,ופיקח" ,אחד מזקני גדולי גאוני הדור היותר מצויינים" .חתניו נודעו בגדולתם בתורה ונתפרסמו :רבי
מנחם קרקובסקי ,רבי משה סולובייצ'יק )בנו של הגאון רבי חיים סולובייצ'יק( ,רבי שמואל יצחק מייזל ,ורבי דוד
פיגנבוים שמילא את מקומו ברבנות פרוז'אן.
רבי אליהו נפטר בשנת תרפ"ח ).(1928
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "הליכות אליהו" הודפס לראשונה בוילנא בשנת תרצ"ב ) – 208 .(1932עמודים )פורמט גדול( .הספר הודפס שנית
– במהדורת צילום – בברוקלין שבניו יורק בשנת תש"ל ).(1970
ד .מקורות
בית עקד ספרים – פרידברג.
יהדות ליטא – כרך ג'.
הלכה למשה -רבי חיים משה אמארילייו
נולד בשנת תנ"ח ) - (1698נפטר בשנת תק"ח )(1748
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "הלכה למשה" מרבי חיים משה אמארילייו כולל שני כרכים גדולים העוסקים בביאורים וחידושים על הלכות :נזקי
ממון ,גניבה ,גזילה ואבידה ומכירה )בהלכות מכירה הספיק המחבר לכתוב רק על ששת הפרקים הראשונים( שבספר
משנה תורה לרמב"ם ,בדרך כלל הוא מדקדק בדברי הרמב"ם הדק היטב הופכם מכל צד ולא מניח שום פינה בלא לדון בה
לעומקה ולרוחבה ,אחרי זה הוא מברר את דברי הטור ושו"ע ונושאי כליהם ומרחיב את היריעה לדברי גדולי האחרונים.
בכל פרק ופרק הוא מסכם את המסקנה לדינא מכל הלכה והלכה .ההיקף העצום והעיון הדק ,הם הסיבות שהספר נחשב
כאחד מספרי היסוד בפירושי הרמב"ם ,באותם תחומים שעליהם נכתב ב"הלכה למשה".
ב .מתולדות המחבר
בשנת תנ"ח ) (1698נולד רבי משה לאביו הגדול רבי שלמה רבה של שאלוניקי בזמן תפארתה ומחבר הספר "כרם
שלמה" ,מפי אביו הגדול קנה הרבה תורה וכן יצק מים על ידו של אחד ממאורותיה הגדולים של שאלוניקי רבי יצחק דוד
בעל שו"ת "בית דוד" .בהיותו כבן י"ח כבר כתב תשובות להלכה ,בסביבות השנים תק"א -תק"ד ) (1744-1741עלה
לשבת על כסא אביו ,אך השפעתו לא הצטמצמה לעיר זו בלבד אלא היה רבן של כל בני הגולה ותל תלפיות שהכל פונים
אליו ,כפי שהדבר משתקף מספר תשובותיו הגדול "דבר משה" שם מכונסות שאלות מכל קצוות תבל .נוסף לשו"ת "דבר
משה" וספרו "הלכה למשה" נתפרסם חיבורו "יד משה" שעיקרו דרשות ,רבי חיים משה לא האריך ימים ובשנת תק"ח
) (1748נאסף אל אבותיו כשהוא בן חמישים בלבד ועל מצבתו נחקק" :לא קם כמותו בתבונה ,חכם ונביא כמשה היה
משען ומשענה ,רועה צאנו כשור ושה ,מקשה ומותיב במשנה כרבינא ורב אשי.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
חלקו הראשון של ספר הלכה למשה הודפס לראשונה בשאלוניקי בשנת תקי"ב ) 218 .(1752דף )פורמט גדול( .חלקו
השני הודפס שם בשנת תקי"ז ) 260 .(1757דף )פורמט גדול(.
בשנת תשמ"ד ) (1984הודפס חלק א' במהדורת צילום ,ירושלים.
בשנת תשנ"ב ) (1992הודפס חלק ב' )בשני כרכים( ,במהדורת צילום ,על ידי י' בראך בברוקלין שבניו יורק.
שני חלקי הספר הודפסו במהדורת צילום פעם נוספת בשנת תשנ"ז ) ,(1997על ידי "מכון אוצרות גאוני ספרד" -אשדוד.
ד .מקורות
מצבות שאלוניקי – 664 – 666עמנואל
ה .במהדורה זו
רוב הנכתב ב"הלכה למשה" הוא על הלכות שרובם מתבררות בשלש הבבות ,כידוע במסכתות אלו הפירוש סביב הרי"ף
הוא מ"הנמוקי יוסף" אולם בזמנים קודמים יחסו את הפירוש לר"ן .בעל הלל"מ ידע שהפירוש שייך לנמוק"י ,זה מוכח
ממה שהרבה פעמים הוא העתיק את הדברים בשם הנמוק"י ,אך מאות פעמים הוא כותב את הדברים שבפירוש זה בשם
הר"ן .גדולה מזו לפעמים הוא מעתיק מדברי האחרונים שהם עצמם כתבו נ"י אבל כשהוא מעתיק את דבריהם הוא הופך
זאת לר"ן ,ולא עלה בידינו למצוא פשר לנוהג זה.
כדי לא לבלבל את הלומדים שלא מודעים לכך שלפנים בישראל יוחס הפירוש לר"ן ,הוחלט שבכל המקומות שנכתב ר"ן
אך ברור שהכונה לנמוק"י ,תוקף המלה ר"ן בסוגריים עגולים ובמקומה יכתב בסוגריים מרובעים נמוק"י ,מובהר כאן
שלמרות שימת הלב והבדיקות יתכן שבמספר מועט של מקרים נעשתה החלפה כזו למרות שהדברים אכן שייכים לר"ן.
הלכות עולם -רבי דוב בער קאראסיק
נפטר בשנת תרס"א )(1901
א .הספר -מבנהו ותוכנו
מטרת ספר "הלכות עולם" היא לחבר את לימוד הגמ' עם לימוד ספרי ההלכה היסודיים .בספר חידושים על ארבע
מסכתות ,ברכות ,פסחים ,חולין ונדה.
בכל מסכת חלוקה לחידושים לפי סדר הדף ולבירורים לפי סדר השו"ע באותם נושאים הנידונים במסכת ,אחרי החידושים
לפי סדר השו"ע מופיעים החידושים על הרמב"ם.
הרבה מהחידושים על הרמב"ם דוקא לא נכתבו תחת הכותרת רמב"ם ,אלא הם מפוזרים בחידושים על סדר הש"ס ,כי
באותם סוגיות שהם מקור לדברי הרמב"ם ,נגע רבי דוב בער בשיטת הרמב"ם ובירר אם דברי הרמב"ם עולים בקנה אחד
עם הנשקף מהסוגיא.
במהדורת הרמב"ם וילנא תר"ס ) (1900הודפסו תחת השם "הלכות עולם" הגהות וחידושים של רבי דוב בער ,נכון
להדגיש שהליקוט הוא חלקי מאד ואין בו ביטוי לעשירות הגדולה של ביאורי הרמב"ם המפוזרים ב"הלכות עולם" ,כמו כן
יצויין שברוב המקרים לא הועתקו החידושים שנכתבו במישרין על הרמב"ם אלא שובצו חידושים שמקומם הוא בחידושים
על המסכת.
ב .מתולדות המחבר
מחשובי פוסקי דורו שימש כרב בהלוסק )מחוז בוברויסק ברוסיה הלבנה( וקראלעוויץ )פלך צ'רניגוב שבאוקראינה( בה
נפטר בשנת תרס"א .על מקומו ברבנות הנ"ל עלה חתנו רבי שמריהו יהודה ליה מדליה אב"ד טולא ולימים אב"ד ויטבסק
)נרצח בתרצ"ח.(1936-
רבי דוב בער היה מחבר גדול ומחיבוריו נדפסו הספרים "מאיר עיני סופרים" על הלכות סת"ם" ,פתחי עולם" ו"מטעמי
השלחן" על שלחן ערוך )נזכר במשנה ברורה(" ,שער טהרה" על הלכות נדה" ,נתיב ההוראה" על או"ח ויו"ד" ,שער
קריאת התורה" על הלכות קריאת ספר תורה" ,הלכות עולם" על מס' ברכות ,פסחים ,גיטין ,חולין ונדה ,הלכות עולם קטן
לחברא קדישא ועוד.
בהקדמתו ל"פתחי עולם" מספר רבי דוב בער דבר פלא וז"ל "האמת אגיד אשר אירע לי זה כמה שנים אשר אני עוסק
בכתיבת זה הספר והנה נשאר אצלי להניח זה העסק על ערך משך זמן ויהי יד ימיני נכאבה וגם נזרקה בה האראמאטיז ר"ל
באופן אשר לא היה ביכולתי גם לחתוך לחם וכה"ג והיה בדעתי ליטול רפואות ועלתה במחשבתי אולי הוא עבור שהנחתי
להתעסק בספרי זה והתחלתי שוב להתעסק בכתיבתו והנה חזרה לאיתנה בעזה"י ושוב בזמן משך נשאר אצלי וכו' והיתה
לי סבה בעלותי לחפש ספר ונחלתי בה ושוב חלתה כבראשונה ואמרתי הלא רפואתי ידועה וחזרתי לגמור כתיבת ספרי זה
וחזרה לאיתנה כבראשונה" עכ"ל.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר נדפס לראשונה בעיר זיטאמיר בשנת תרכ"ח ) (1868לכל אחת מהמסכתות שער נפרד .בצילום הספר שלפני הכותב
נראה שהחידושים על מסכת ברכות יצאו מאוחר יותר בשנת תרכ"ט ) (1869בשער הספר למסכת פסחים נכתב" :הקדמה
נכללת בהקדמת חולין" מה שמלמד שהחידושים על מסכת חולין הם שהופיעו ראשונה.
כנ"ל ליקוט חלקי ביותר מחידושיו של בעל "הלכות עולם" נדפסו במהדורת הרמב"ם וילנא תר"ס ) (1900ומאז בכל
המהדורות הנפוצות
ד .מקורות
ספרי המחבר והקדמת נכדו רבי הלל מדליה אב"ד ליעדז ואנטווערפען לספר "מאיר עיני סופרים" מהדורת לונדון תשכ"ח
).(1968
המאיר לארץ -רבי מאיר סאלווייצ'יק
א .הספר -מבנהו ותוכנו
הספר "המאיר לארץ" עוסק בעיקר במראי מקומות לרמב"ם ושו"ע ועוד כמה וכמה ספרי שו"ת .בדרך כלל הוא מעיר
בקצרה על קושי שיש באחד מהחיבורים הנ"ל או מבליט חידוש העולה מדבריהם והוא מציין מי מהמחברים שהרחיב על
הקושי או על החידוש .תועלת החיבור ברורה מאד כי הוא ציין לספרים שלא כתבו ישירות על הרמב"ם כגון ספרי השו"ת
והלומד הרגיל אינו יודע כלל שבספר פלוני מדובר על דברי הרמב"ם .יש בספר "חידוש" בעובדה שבשיטתיות על פני
כמה עמודים הוא מציין מעיר ודן בתשובות הגאונים .בעוד שבדרך כלל בתקופתו לא היה מצוי כלל שאלו שאינם חוקרים
ואנשי מדע -אלא אין להם רק ד' אמות של הלכה -יעסקו בצורה מסודרת ורצופה בתשובות הגאונים .אך ראוי לציין
שלמרות שעמודים רבים מהספר נושאים את הכותרת חידושים וביאורים על תשובות הגאונים הרי רובם לא עוסק
בתשובות הגאונים הקדמונים אלא השם הוא משותף לכל בעלי ספרי השו"ת שעליהם הוא מעיר ומדובר אפילו בתשובות
גדולי דורו כמו "בית הלוי" וספרי השו"ת של רבי יצחק אלחנן.
ב .מתולדות המחבר
למרות שעדיין לא חלפו מאה שנה מעת שנפטר רבי מאיר לא ידועים עליו פרטים רבים ,אביו רבי בצלאל היה חתנו של
רבן של ישראל בעל "משכנות יעקב" ,גם לגבי אביו רב הנעלם ,בדף סט ,ב מדפי "המאיר לארץ" מופיעה הכותרת "איזה
מילי דאבות ובנו" שם מובאות שתי הערות קצרות של אביו .מתוך ההסכמות נראה שרבי מאיר זכה לתורה ולגדולה ,אך
עשירותו לא גרמה לו להסיח דעת מלימוד התורה ,אדרבא בזכות עושרו יכל לרכוש ספריה גדולה עם ספרים נדירים
ובזכרונו המופלא היו אגורים כמונחים בקופסה תוכנם של אלפי ספרים .בהסכמת רבי חיים מאיר נח לוין מגיד מישרים
ומו"ץ בוילנא נכתב וזכות א"ז הגאון הגדול בעל משכנות יעקב זצל"ה עמדה לו בזה אשר זכה לשני שולחנות .היה לו אח
רבי יעקב שחיבר ספר "עין יעקב" סימנים ומערכות בנושאים שונים.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "המאיר לארץ" הודפס בסלוצק בשנת תרע"א) 204 (1911עמודים .בשנת תשנ"ז ) (1994הודפס הספר שנית
במהדורת צילום בברוקלין שבניו-יורק.
ד .מקורות
גוף הספר והסכמותיו.
הר בשן – הרב שמעון נתן נטע בידרמן
נולד בשנת תר"צ )(1930
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "הר בשן" כולל ביאור רחב לד' הפרקים הראשונים מהלכות תרומות שבמשנה תורה .הביאור – שנכתב לכל הלכה
והלכה באופן שיטתי – מתרכז בעיקר במשא ומתן בדברי מפרשי הרמב"ם ובמפרשי הסוגיות הנדונות.
בהקדמת המחבר )"דברים אחדים"( הוא כותב כנימוק לכתיבת ספרו" :אולם לעת כזאת ,בזמנינו אנו ,שעם בני ישראל
יושב על אדמתו ,ורוב רובם של פירות ארץ ישראל מקרקע ישראל הם ,הרי חזר הדבר ליושנה ,ומצוה זו של תרומות
ומעשרות חזרה להיות נוהגת כבעבר ,ומקום הניחו לנו בזה למלאות את החלל" .כן מסתייג המחבר מלהכריע בהלכות אלו:
"ואם בכמה מקומות נשאתי ונתתי בהלכות אלו – לא להלכה למעשה נאמרו הדברים".
לספר ניתנו הסכמות הרבנים :ר' משה מרדכי בידרמן )האדמו"ר מללוב( – אבי המחבר .ר' יצחק יעקב וייס ,ור' שלמה
זלמן אוירבאך.
ב .מתולדות המחבר
רבי שמעון נתן נטע נולד בשנת תר"צ ) (1930לאביו – האדמו"ר מללוב – ר' משה מרדכי .נודע כגדול בתורה ,ונערץ על
חוגים רחבים .בית מדרשו נמצא בבני ברק.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "הר בשן" יצא לאור בשנת תשל"ג ) (1973בירושלים .קכח – עמודים )פורמט גדול(.
ד .מקורות
הקדמה לספר.
החסידות מדור לדור – יצחק אלפסי.
הר המור – רבי רחמים ניסים משה רבי
נפטר בשנת תקפ"ח )(1828
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "הר המור" לרבי רחמים נסים משה ב"ר יצחק רבי ,כולל חידושים ופלפולים על הלכות שבספר משנה תורה
להרמב"ם ,דרשות והספדים .החידושים אינם על כל פרק והלכה ,אלא על נושא אחד מכל אחד מספרי הי"ד ,מלבד
בהלכות נזקי ממון ,שם הרבה המחבר לבאר ולחדש .לספר ניתנה הסכמת הרב חיים פלאג'י.
ב .מתולדות המחבר
רבי רחמים ניסים משה נמנה על חכמי איזמיר במאה הי"ח .הוא היה גיסו של רבי חיים פלאג'י ,ואף למד אתו בחברותא,
על לימודים אלו כותב ר"ח פלאג'י" :נהירנא כד הוינא בבית מדרשו של רבי ...שם ישבנו אני והוא תדיר ולא פסיק
סידרא ...מאז הבוקר ועד מעלי שמשא כאיש אחד חברים לילות כימים".
רבי נסים משה נפטר בשנת תקפ"ח ) (1828בעיירה הסמוכה לאיזמיר ,ורבי חיים פלאגי' בהספדו הפליג בשבחו ובמעשיו
הטובים.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "הר המור" הודפס בשאלוניקי בשנת תקצ"ה ) – 104 .(1835דף )פורמט גדול(.
ד .מקורות
בית עקד ספרים – פרידברג.
אוצר הספר העברי – וינוגרד.
תולדות החבי"ף – עקשטיין.
הר המוריה – רבי מאיר יונה בארנצקי
נולד בשנת תקע"ז ) – (1817נפטר בשנת תרנ"א )(1891
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר הר המוריה נחשב כספר יסוד בפירושי ספרי עבודה וקרבנות שביד החזקה בהיותו מקיף כל פרק ופרק וכל הלכה
שבספרים הנ"ל בלא להניח באותם ספרים אפילו שורה אחת בלא ביאור או דקדוק .בספר שני חלקים ,הראשון מבאר את
ספר עבודה והחלק השני על ספר קרבנות.
ב .מתולדות המחבר
רבי מאיר יונה נולד בסוחובלוי )פלך גרודנא( בשנת תקע"ז ) (1817לאביו רבי שמואל זלמן שהיה הרב בעיר מולדתו
הנ"ל.
רבי מאיר יונה הלך בארץ לא זרועה הוא התמסר ללימוד בנושאים שלא רבו הלומדים בהם ,אחד ממפעליו הגדולים היה
ההדרת ספר העיטור שעד זמנו היה מונח בקרן זוית כי היה כספר חתום לא מסודר וחסר פשר ,רבי מאיר יונה ערך את
הספר הגיהו ניפה את השגיאות והוסיף לו ביאורים ,ציונים ומקורות וקרא בשם "פתח הדביר" וכך עשה אזנים לתורתו של
בעל העיטור.
דרכו זו להתמסר ללימוד מה שלא הלכו בהם רבים הניעתו לעסוק בסדר קדשים שבזמנו רוב הלומדים הזניחוהו ואכן
בחיבורו "הר המוריה" הוא עשה יד לתורת קדשים .גם נתפרסם ממנו ספר "מי השלח" ביאור קצר על אגדות חז"ל
בתלמוד בבלי.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
שני חלקי ספר "הר המוריה" הודפסו לראשונה בווארשא .הראשון בשנת תרמ"ח ) 86 .(1888דף )פורמט גדול( ,והשני
בשנת תר"נ ) 170 .(1890דף )פורמט גדול( .הספר יצא לאור שוב ,במהדורת צילום ,בשנת תשכ"ח ) ,(1968ירושלים.
במהדורה שניה נוסף לספר קונטרס בעל מספר דפים ובו חידושים על הרמב"ם שלוקטו מספר "ברכת הזבח" )ממהרא"ש
קיידנובר(.
ד .מקורות
יהדות ליטא – כרך ג'.
ה .למהדורה זו
רבי מאיר יונה ציין את הפרקים שבספרי עבודה וקרבנות בציון מיוחד לפרקים אלו למשל פרק ה' מהלכות כלי המקדש
צויין כסימן י"ג ,זאת משום שהוא הפרק השלושה עשר מתחילת ספר עבודה ,וסימן ק"ט הוא פרק א' של הלכות בכורות
משום שהוא הפרק ה 109מתחילת ספר עבודה ,את הקטעים שבכל פרק ופרק הוא ציין באותיות .כאשר הוא מפנה את
המעיין למה שכתב במקום אחר בחיבורו ,הוא השתמש בסימונים הנ"ל ולמשל כאשר הוא עמד בהלכות בית הבחירה ורצה
שהקורא יעיין במה שמבואר בפ"ג מהלכות בכורות ה"ט הוא ציין :בסימן קיא אות יט בלא להזכיר כלל שהכונה להלכות
בכורות .נוהג זה הציב בפנינו קושי רב כי שיטת סימון זו מועילה למי שלפניו פתוחים שני חלקי הספר המקוריים ,אבל
במהדורה זו שהספר מוצב עם שאר מפרשים קשה מאד לעקוב אחר סימניו המיוחדים ,לפיכך כדי להקל על הלומדים
הומרו כל אלפי המראי מקומות לשיטה הרגילה של ציון ההלכות והפרקים ואם למשל נכתב עיין בסימן ק"ט אות י"א
הוחלף הציון להלכות בכורות פרק א' הלכה ה.
השגות הראב"ד – רבי אברהם בן דוד
נולד ד' אלפים תת"פ ) – (1120נפטר בשנת תתקנ"ט )(1198
א .הספר -מבנהו ותוכנו
על מהותם ומטרתם של השגות הראב"ד ניתן ללמוד מהשגתו העקרונית )מובאת להלן( על עצם תכנית הרמב"ם להעמיד
ספר המכנס את ההלכה כולה באופן שניתן יהיה לפסוק על פיו בלא להיזקק לעיון מוקדם בגמ' ובלא צורך לחפש
בחיבורים ההלכתיים שנכתבו אחר חתימת הגמרא .כדי להבין היטב את מורת רוחו של הראב"ד שבוטאה בהשגה שכאמור
תוצג בסמוך ,ייעשה נסיון לתפוס מושג כל שהו מרוחו של האדם הגדול בענקים שהיה מגדולי חכמי ישראל שעליהם נאמר
ראשונים כמלאכים.
נדמה ששני תוארים בהם רגיל היה המאירי לכנות את הראב"ד קולעים ביותר לפתיחת צוהר לנגיעה קלה באישיותו.
"גדולי המפרשים" הוא הכינוי השמור לראב"ד בספריו של המאירי .תואר זה מלמד שכל שיחו ושיגו של הראב"ד היה
לפרש את דברי התלמודים ,בזה עסק יומם ולילה וכל כוחותיו היו מופנים למלאכה כבירה זו .כך העיד גם ר' חסדאי
קרשקש בהקדמתו לספר אור ה'" :גם הרב הגדול ר' אברהם ב"ר דוד חיבר פירושים לכל התלמוד" .ברם מפירושיו של
הראב"ד למסכתות הש"ס לא נשתמרו רק שרידים שפורסמו בדור אחרון כמו פירושים למסכת בבא קמא ומסכת ע"ז ,ועל
משניות מסכתות עדויות ,קינין ותמיד ,אבל בחידושי הראשונים למסכתות השונות מרובים ציטוטים מפירושיו של הראב"ד
בפרט על ידי הרשב"א שמעתיק מפרושיו באופן תדיר ביותר .פירושיו לתלמוד היו במגמה של אסוקי שמעתתא אליבא
דהלכתא ,הם נבעו מתפיסה שהכרעת ההלכה תלויה בפירוש המחוור לסוגיות הגמ' על כל פרטיה והסתעפויותיה .התואר
השני השגור במאירי הוא "גדול המגיהים" ,מוצע כאן לקשור את שני התוארים ,גדולת הגהותיו של הראב"ד היא מכח
גדלותו כמפרש ,היינו מהות השגותיו היא טיעוניו שהמחבר עליו נורו חיציו ,הכריע שלא כמסקנה העולה מסוגית הגמ'
לאחר עיון הדק הדק בה .לאחר הקדמה זו נעיין בהשגתו העקרונית הכללית על שיטת הפסק של משנה תורה .בהקדמתו
ליד החזקה כתב הרמב"ם ,לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה ,לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחלה ואח"כ קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבע"פ כולה ואינו צריך לקרות ספר אחד ביניהם" ,הראב"ד השיג :אמר אברהם סבר לתקן ולא
תיקן כי הוא עזב דרך כל המחברים אשר היו לפניו כי הם הביאו ראיה לדבריהם וכתבו הדברים בשם אומרם ,והיה לו בזה
תועלת גדולה ,כי פעמים רבות יעלה על לב הדיין לאסור או להתיר וראייתו ממקום אחד ,ואילו ידע כי יש גדול ממנו
הפליג שמועתו לדעת אחרת היה חוזר בו ,ועתה לא אדע למה אחזור מקבלתי ומראייתי בשביל חבורו של זה המחבר".
במלותיו הקצרות של הראב"ד אין רמז נגד סמכותו של הרמב"ם להכריע את ההלכה ,אין בהם קורטוב של הטלת דופי
בגדלות תורתו של הרמב"ם ,תמציתם היא שכח הכרעת ההלכה מותנה בהבאת ראיות מכריחות מהתלמודים ,היות
שהרמב"ם לא כלל בחיבורו את ראיותיו ,לא מצא הראב"ד סיבה לחזור "מקבלתי ומראייתי" .אכן החוט השני העובר בין
אלפי השגותיו על הרמב"ם ,הוא הטיעון שמסקנה פלונית של הרמב"ם אינה מתאימה לדרך שעל פיה נכון לפרש את סוגית
הגמ' .אופי זה של השגותיו מוביל למחשבה שאחז בידו קולמוס פלאים ,הכונה היא זו :השגותיו בנויות משתיים ,הרובד
הראשון הוא של הגדול המגיהים היינו הבלטת נקודות התורפה בפירוש שכנראה הרמב"ם נקט ,וברובד השני הצעת דרך
חילופית לבאור הסוגיא ,שני החלקים הסותר והבונה מתמצים במשפטים קצרים ומדודים .כשבוחנים והופכים אותם רואים
שהם מקפלים בתוכם את הנקודות שהם לב הסוגיא .יש מקום למחשבה שהתפעלות המאירי המבצבצת מהכינוי "גדולי
המגיהים" נגרמה נוכח היכולת המופלאה לקפל הררי הלכה בתוך מילים קצובות וספורות.
בעקבות התבוננות נוספת בתוארים שענד המאירי לראשו של הראב"ד נרשמת ההערה הבאה" :גדולי המפרשים" ו"גדולי
המגיהים" אינם שני פנים חלוקים ,היינו לא כפי המחשבה הראשונית שהקביעה גדולי המפרשים באה לאחר התבוננות
בפרושי הגמ' של הראב"ד וההכתרה כ"גדולי המגיהים" נולדה לאחר העיון בהשגותיו ,אלא ראיית השגותיו עוררה את
המאירי להתפעל כאחת מגדול המגיהים ומגדול המפרשים ,כי כאמור זה היה סודו המופלא מעורר ההשתאות של הראב"ד
שבשטח המועט והזעיר של השגותיו ,השכיל להצפין בד בבד עם שלילת פירושי הרמב"ם ,אריגת באור תחליפי.
מפרשי הרמב"ם הגדולים הכירו בעוצמה הרבה המקופלת בהשגותיו הקצרות של הראב"ד לכן במקביל להתעסקותם
לישוב שיטת הרמב"ם ,הבליטו שאלו ואלו דברי אלוקים חיים וטרחו לבאר במקביל את שיטתו של הראב"ד.
התואר "גדולי המפרשים" המבטא את התעסקותו של הראב"ד כל ימיו ב"מלאכה אחת" שהיא באור התלמודים וקביעת
ההלכה ע"פ פרושיו ,מייתר לחלוטין את החפוש אחר מניעיו של הראב"ד להשגותיו הנמרצות על דברי הרמב"ם ,כי מי
שהקדיש את כל כוחותיו לבירור ההלכה ע"פ פירושים אמיתיים לתלמודים ,טבעי ביותר שיקום ויסתער כארי כאשר
לעשירות דעתו היה נראה שההלכה במשנה תורה אינה נכונה מפני שהיא מבוססת על פירוש לא אמיתי לסוגיית הגמ' .או
כאשר פשט בשכלו שמתוך השקלא וטריא של הגמ' מוכח שלא כהכרעת הרמב"ם.
נכתב" :שיקום ויסתער כארי" כי הראב"ד לא השיג בדרכי נועם אלא התנפל בסער וסופה ,ראה כסף משנה )נדרים פ"א
הט"ו( שכתב" :ובאמת כי נוראות נפלאתי על אדוננו הראב"ד אשר דרכו לבא בסופה ובסערה נגד רבינו במקומות אחרים
אשר תירוצם מצוי ,ובמקום הזה שבקיה לרגזנותיה ,ודבר בנחת לומר שאין דברים הללו מחוורים אצלו ושטעה בפירוש
הגמ' כאילו אין כאן קושיא כי אם חילוק פירוש בגמ' ושלא נתחוור לו הפירוש ההוא ,והדבר ברור לכל מעיין כי דברי
רבינו מרפסין איגרא ואין להם שום קיום והעמדה ע"פ הגמ' בשום פירוש שיפרש" כעין זה כתב הכס"מ בפ"ד מהל'
איסורי מזבח ואני תמה על הראב"ד היכי שבקי לרגזנותיה שלא כתב בדרך השגה והיא קושיה חזקה .ובסגנון דומה כתב
המשנה למלך הל' טומאת צרעת פי"ב ה"ח "ואם הרב אית ליה דאיכא היקש או גזרה שוה למידרש מיניה דומיא דאדם
דאית ליה פריחה )לגבי טומאת נגעים( לא ידעתי אמאי שבקיה לרגזנותיה ,ולא בא על רבינו בסופה ובסערה כדרכו".
רבותיהם של ישראל הכסף משנה והמשנה למלך פתחו שערי אורה להכרת אופי השגות הראב"ד ,מניעיו אינם אישיים,
וחלילה לחשוב מחשבת פגול כאילו בא להתנצח עם הרמב"ם על ידי הטלת דופי בפסיקתו ,אלא ההשגות הם בטוי לסערה
המתחוללת בלבו בעת שעיניו רואות מה שמבחינתו הוא "כבלע את הקודש" היינו עיוות הסוגיא והוצאת דין ממנה שלא
כהלכה ,לכן אינו יכול לערער בנחת אלא מתנפל בסערה וסופה .תפיסה זו מאפשרת למדוד את חומר הקושי על פי סגנון
השגת הראב"ד ,כאשר ניסוחו מתון )כגון לא מחוור בעיני( זה סימן שלא מדובר בטעות חמורה אלא שהדברים לא נראים,
אבל כשבעיני הראב"ד דומה שפסק הרמב"ם בטעות גדולה יסודו ,אי אפשר לצפות שיכלא את רוחו הרוגשת ושיבלום את
סופת השגתו .שהרי השמירה על מה שבעיניו נראה כאמיתה של תורה היא שהציתה את אש השגותיו והיאך נחשוב שיוכל
לשים מחסום לרגשת רוחו .לפיכך כאשר סבר הכס"מ שדברי הרמב"ם מרפסן איגרי הוא התפלא נוראות היאך עזב
הראב"ד את מקל החובלים שבידו ולפתע נוטפות שפתיו מלים רכות ומתונות.
ב .מתולדות המחבר
רבי אברהם בן דוד נולד בנרבונא בעת שהיתה בשיא תפארתה כמחוז של תורה ,הוא קנה תורה מהמאורות הגדולים בזמנו,
ר' משה בר' יוסף מרון הלוי בישיבתו הגדולה )בה למד גם רבי זרחיה הלוי בעל המאור( ,ור' משולם ברבי יעקב מלוניל
המעטירה .עוד בשבתו לפני רבו רבי משולם כתב את יצירתו הראשונה פסקי איסור והיתר .כאשר כתב בתשובותיו" תמים
דעים" )סימן ט ובסגנון דומה בתשובה י"ד( "וכבר בארתי זה הטעם בפסקי איסור והיתר שכתבתי לפני רבינו משולם".
בפרק ב' מאותו ספר )חלק קטן ממנו נדפס בשנת תשכ"ג ) (1963על ידי הגר"מ הרשלר זצ"ל ע"פ כת"י שהיה ספון מאות
שנים( הוא כותב :נחזור לדברי רבינו נר ישראל וכונתו לרבינו משולם הנ"ל.
הראב"ד תקע אהלו בפושקרייא )רבים הסבו את שמה ללשון הקודש וכינוה קרית יערים( שבפרובנס ומשם זרחה שמש
תורתו בכל קצוי הגולה .שם הקים ישיבה מפוארת וכלכל מכיסו תלמידים עניים ,כך רשם הנוסע המפורסם ר' בנימין
מטולדה בספר מסעותיו "ושם בפוסקרייה ישיבה גדולה על ידי הרב הגדול ר' אברהם ב"ר דוד רב פעלים ,חכם גדול
בתלמוד ובפסק ובאים אליו מארץ מרחק ללמוד תורה ומוצאים מנוחה בביתו והוא מלמדם ,ומי שאין לו להוציא הוא מוציא
להם משלו ומממונו לכל צרכיהם".
הראב"ד זכה לתורה וגדולה במקום אחד והיה עשיר גדול ,כותבי קורותיו מספרים שעושר זה היה לו לרועץ כי "האדון
העריץ אלויאר מפאסקריירי נתן עינו בכספו ,העליל עליו ,וכלאוהו בבית האסורים והצילו הנסיך רוניר השני מקרסקונא".
אז עזב הראב"ד את פסאקורי ועבר לגור בעיר נעמיש שנקראה ג"כ בשם קרית יערים .בספר מגן אבות של המאירי נכתב
בשינויים מסוימים על אותה פרשה הנה בניסוחו" :מה שכתב הרב הגדול ר' אברהם ב"ר דוד זלל"ה בהלכות לולב וארבעת
המינים שחברם הרב ז"ל בצאתו מקרית יערים היא עיר פושקייריש ,בסיבת מלחמות אחד השרים אשר נלחם עם השר
שלו ,והלך לו הרב משם לנרבונא עיר מולדתו ושם יצאו לקראתו נכבדי העיר קרקשונה העיר קברות אבותי להתחנן לו
ולבקש מלפניו לבוא בגבולם לשכון כבוד בארצם ונעתר להם .ויהי שם ימים בבית אחד מזקנינו הנכבדים וכו' ובביתו חבר
הרב הלכות לולב אלו אשר שמתי עתה מעייני בם" .בהקדמתו ל"עץ החיים" כתב מהר"ח ויטאל :הראב"ד עשה חיבורו
להל' לולב כשהוא בתוך היער והיה לו גילוי אליהו ורוה"ק הופיעה בבית מדרשו בעת חברו ספרו" .על רוח הקודש
שהופיעה בבית מדרשו בעת התעסקותו בהלכות לולב נכתב גם בהשגות בפ"ח מהל' לולב הלכה ה' י' הדס שנקטם ראשו
כשר ,אמר אברהם כבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשנו מכמה שנים והעלינו שהוא פסול" .באמת נשתברו הרבה
קולמוסים סביב בטוי זה ,יש שתפסוהו כפשוטו ונקטו שרוח הקודש הופיעה אצל הראב"ד וגילתה שהדס שנקטם ראשו
פסול .אך יש שפירשו שכונתו לסייעתא דשמיא מיוחדת לכוין לאמיתה של תורה .אבל הכל מודים ששכינה שרתה בבית
מדרשו ושהיה עיר וקדיש.
מובן שבני דורות אחרונים אינם יכולים לאחוז בקולמוס בנסיון לתאר את תוקף גדולת תורת הראב"ד ,לכן מצוטטים להלן
דברים שאמרו גדולי הדורות הקדמונים .ב"תמים דעים" סי' ז' פנה חתנו של רבינו משולם ,הרב משה ב"ר יהודה אל
הראב"ד בשאלה של איסור והיתר ,בשולי שאלתו רשם" :ובדברים אלו צריכים אנו לשלשה בתי דינים היושבים אחד
יושב בהר הבית זהו ההר )כונתו למונטפליר( .והשני יושב בפתח העזרה הוא לוניל ,והשלישי יושב בלשכת הגזית שמשם
יוצאת תורה לכל סביבותיו הוא נמשי )מקום ישיבת הראב"ד( ולא זו בלבד אנו צריכים לכם כי מאלף עד תי"ו.
בהקדמה לספר הבתים מחד מקמאי רבי דוד ב"ר שמואל מתואר "בימים ההם הופיע בעיר לוניל אור בהיר הוא הרב הגדול
רבנו אברהם ב"ר דוד מפושקיירש שהיה חכם גדול בקי בשני התלמודים ובתוספתא ובספרא וספרי ,ופירש רוב התלמוד,
וחיבר ג"כ פירוש תורת כהנים ,וכתב ענינים רבים על דברי המפרשים והגאונים לבאר ולצרף דבריהם" .הרמב"ן
בהקדמתו לספר הזכות )נדפסה בתחילת יבמות על גליון הרי"ף( שבו כתב להשיב על מה שהשיג הראב"ד על הרי"ף ,כתב:
"כי שמעתי אחד קדוש מדבר ודברים כדעתו מחבר ,ולבי מלאני לחוות דעי גם אני אמנם ה' יודע כי מלאו חלחלה מתני
וקולמוסי וקנדרוסי ינועו בין הידים כאשר ידעתי מעלת האיש ההוא בחכמה וגדלותו ביראת אלוקים" .מהר"י קולון
)תשובה ק'( נשאל כמה שאלות אודות דברי הרמב"ם בהלכות ע"ז ,על השאלה השלישית התקשה לגשת לישובה ,הנה
הסברו" :ועל ענין קושית עיר הנדחת טמנתי ידי בצלחת ונהפכו עלי צירי כבשר בקלחת ,כי קשתה עלי כספחת ואיך אשיב
תשובה נצחת את כל ונכחת והלא הלכה רווחת שהראב"ד שהיה סוקר התלמוד בסקירה אחת בורר וזורה כבמזרה ורחת,
ואמר שהלכה זו מקופחת שהרי השיגו עליו" .על גודל קדושתו בעיני בני דורו תעיד העובדה המסופרת בספר "שבט
מיהודה" שבעת פטירתו בערב חנוכה שנת ד' תתנ"ט התעסקו כהנים בקבורתו .כהנה וכהנה אפשר להרחיב את היריעה הן
באמרים נוספים שיצאו מפי גדול הדורות והן על שאר ספריו ,אבל היריעה מוגבלת ולע"ע נסתפק בנכתב.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
השגות הראב"ד נדפסו לראשונה במהדורת היד החזקה שיצאה בקושטא שנת רס"ט ) (1509השגות הראב"ד נדפסו על
גליון הרמב"ם.
ד .מקורות
"שם הגדולים" חלק גדולים מערכת א אות יא
תשובות "תמים דעים".
מבוא לספר איסור משהו – מהדורת הרב משה הרשלר זצ"ל ירושלים תשכ"ג.
השגות הרמב"ן על ספר המצוות של הרמב"ם
נולד בשנת ד"א תתקנ"ד ) – (1194נפטר בשנת ה"א ל' )(1270
א .הספר – מבנהו ותוכנו
השגות הרמב"ן על ספר המצוות להרמב"ם – כמו גם ספרים אחרים שחיבר הרמב"ן – מגמתן ברורה ומוצהרת" :ללמד
זכות על הראשונים ולפרש דברי הגאונים ,כי הם לנו בלמוד התורה פנה ועמוד" .ובמחלוקת בין הרמב"ם לבין בעל הלכות
גדולות )רבי שמעון קירא( בעניין מניין המצוות שבתורה ,טרח הרמב"ן ליישב את שיטתו של בעל הלכות גדולות )שהיא
בעצם שיטת הגאונים( ולהוכיח את צדקתה כנגד שיטת הרמב"ם .אם כי ,כשראה שצדקו דברי הרמב"ם – הכריע לצדו )גם
כשניתן היה להבין כדברי בעל הלכות גדולות( ,והאמת היתה נר לרגליו.
תוך כדי בירור השיטות על ידי הרמב"ן ,נתחדשו חידושים רבים ויסודיים בהלכה ,המשמשים מאז מקורות עיקריים להבנת
אותם נושאים ולדיון בהם בכל.
השגותיו של הרמב"ן מתייחסות לעיקרים שקבע הרמב"ם למצוות הנכללות בכלל התרי"ג מצוות ,בהשגות למצוות,
ובהוספת מצוות )עשה ולא תעשה( שלא נמנו על ידי הרמב"ם.
ספרו זה של הרמב"ן – השגותיו על ספר המצוות – נודע כבר לראשונים ,והריטב"א ,בעל ספר החינוך ,הר"ן ועוד
מזכירים אותו בכתביהם.
הראשון בראשונים שנתן התייחסות משמעותית למחלוקת במניין המצוות בין הרמב"ם לרמב"ן ,הוא הרשב"ץ בפירושו
לאזהרות הרשב"ג.
על השגותיו של הרמב"ן נכתבה הרבה ספרים כדי להצדיק את שיטת הרמב"ם .מן המפורסמים הם הספרים" :מגילת
אסתר" לר' יצחק די ליאון" ,מרגניתא טבא" לר' אריה ליב סגל הורביץ" ,לב שמח" לר' אברהם אליגרי ,ו"קנאת סופרים"
לר' חנניה קזיס.
ב .מתולדות המחבר
רבי משה בן נחמן – הרמב"ן – הוא מגדולי חכמי ישראל .הוא נולד בעיר גֶרֹונָה שבספרד בשנת ד"א תתקנ"ד ).(1194
מרבותיו נודעו ר' יהודה בן יקר ור' נתן בן מאיר מטריקנטיל .רבינו יונה היה בן דודו.
וגם הי' תלמיד מרבינו עזרא אחד מרבותינו בעלי התוס' ויש מי שכתב שגם הרב רבינו אלעזר מגרמיזא בעל ספר הרוקח
הי' רבו.
הרמב"ן שימש כרבה הראשי של קטלוניה ונודע בגדולתו המופלגת בתורה ובספרות חז"ל על כל ענפיה .לפרנסתו עסק
ברפואה .על תלמידיו נמנים מגדולי הדורות :רבי שלמה בן אדרת )הרשב"א( ,ר' אהרן בן יוסף הלוי )הרא"ה( מברצלונה
הרב בעל התרומות ועוד.
במחלוקת הגדולה סביב ספר "מורה נבוכים" של הרמב"ם ,השתדל הרמב"ן לפשר בין החולקים ,ואף ביקש מחכמי צרפת
שיבטלו את החרם שהטילו על כתבי הרמב"ם.
בוויכוח המפורסם שהתקיים בברצלונה בשנת ה"א כ"ג ) ,(1263עם המומר פבלו כריסטיאני – ניצח הרמב"ן נצחון
מזהיר ,אך בעקבות נצחון זה נרדף על ידי הנוצרים שרצו להענישו .ככל הנראה היתה זו אחת הסיבות לעזיבתו את ספרד
ועלייתו לארץ ישראל.
בשנת ה"א כ"ז ) (1267עזב הרמב"ן את ספרד ועלה לארץ ישראל .תחילה הגיע לעכו ,ולאחר מספר חודשים הגיע
לירושלים .הרמב"ן שיקם את הקהילה היהודית בירושלים ובנה בה בית כנסת .בשנת ה"א כ"ח ) (1268חזר הרמב"ן
לעכו ,וזמן מה לאחר מכן נפטר בשנת ה"א ל' ) .(1270תעלומה שעדיין לא פוענחה היא מקום קברו של הרמב"ן )לרגלי
הר הכרמל ,חיפה ,עכו ,ירושלים ,חברון?( .לרמב"ן היו ארבעה בנים.
ספרים רבים הוריש לנו הרמב"ן :פירושים על מסכתות רבות מן התלמוד הבבלי ,ספרים בהלכה )תורת האדם ,הלכות
בכורות ,הלכות חלה ועוד( ,ספרי השגות )על ספר המצוות לרמב"ם ,ספר המלחמות – ליישב השגות רבינו זרחיה מלוניל
על הרי"ף ,ספר הזכות – ליישב השגות הראב"ד על הרי"ף ועוד( .פירוש גדול ומקיף לתורה .לגילוי אליהו הנביא זכור
לטוב ורמזיו בפירושו לתורה על דרך האמת עמקו מאד כמ"ש רבינו האר"י זצ"ל.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
השגות הרמב"ן לספר המצוות הודפסו פעמים רבות סביב ספר המצוות להרמב"ם ,החל בשנת רע"ה ) (1510בקושטא,
ועד למהדורת ספר המצוות בהוצאת הרב שבתי פרנקל – ירושלים – בני ברק תשנ"ה ).(1995
ראוי לציון במיוחד ספר המצוות להרמב"ם – מהדורת "מוסד הרב קוק" ,בעריכת הרב חיים דב שעוועל ,שהדפיס את
השגות הרמב"ן "על פי כתב יד יחיד בעולם" .במהדורה זו נוסף מבוא להשגות הרמב"ן ,ציוני מקורות ,ביאורים ומפתח
לדברי הרמב"ן בהשגותיו.
ד .מקורות
שם הגדולים.
ספר המצוות לרמב"ם – מהדורת הרב שעוועל.
וזאת ליהודה -רבי יהודה עייאש
נולד בערך בשנת ת"ס ) - (1700נפטר בשנת תקכ"א )(1760
א .הספר -מבנהו ותוכנו
הספר "וזאת ליהודה" כולל שני חלקים ,בחלקו הראשון דרשות ומוסר ,פירוש על מסכת אבות והגדה של פסח .בחלק
השני ביאור ברייתא דפטום הקטורת ,ביאורים על הרא"ם )מזרחי על התורה( ,ביאור ברכת המזון ,ביאור סדר העבודה
ביוה"כ והגהות על ספר המצוות לרמב"ם .בתוך החלק השני מספר דפים בהם הערות ופירושים על הלכות נדרים ונזירות
שביד החזקה.
ב .מתולדות המחבר
רבי יהודה עייאש נודע כרבה הגדול של אלג'יר והוא החזיר לה את העטרה שהיתה לה כעיר ואם בישראל בתקופות
שממנה יצא תורה כשהנהיגוה הריב"ש והתשב"ץ .רבי יהודה נולד ככל הנראה בשנת ת"ס ) (1700ויש מאחרים לשנת
תס"ה ) (1705הוא למד אצל רבה של אלג'יר רבי רפאל ידידיה שלמה צרור קרוב לחמש עשרה שנה .כשרבו זה נפטר
עלה הוא על כסא הרבנות של אלג'יר וכאמור העלה את קרנה כמטרפולין של תורה באותה תקופה.
מוניטין שלו יצא הרבה מחוץ למדינתו והגיע גם לארצות אשכנז ורבינו יהונתן אייבשיץ כתב עליו" :הרב הגאון פאר הדור
כמוהר"ר יהודא אשר נודע בישראל גדול הוא וגדולים מעשיו ויהודה ידיו רב לו" .ומהרי"ט אלגאזי כתב עליו" :הרב
המובהק חסידא קדישא מעין דוגמא של מעלה רב הדומה למלאך".
בשנת תקי"ח ) (1758בא בשערי ירושלים ונתקבל בכבוד רב על ידי רבניה הגדולים ומונה גם לראב"ד וראש הרבנים .בד
בבד מונה לראש ישיבת "מדרש כנסת ישראל" שיסדה והעמידה רבי חיים בן עטר "האור החיים" הקדוש אך לא ארכו לו
הימים בארץ ישראל ובראש השנה של שנת תקכ"א ) (1760נפטר לבית עולמו )אחר פטירתו מצאו בכתב ידו בחיבור על
אבהע"ז שנולד בר"ה והתברר שנתקיים בו מאמר חז"ל :צדיקים הקב"ה ממלא שנותיהם( .מספריו ידועים :שו"ת "בית
יהודה" על ארבעת חלקי השו"ע" .מטה יהודה" )על שו"ע או"ח( "שבט יהודה" על יו"ד .הגהות "עפרא דארעא" על
"ארעא דרבנן" של מהר"י אלגאזי ו"קול יהודה" דרשות על התורה.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר זה של מהר"י עייאש נדפס לאחר פטירתו ויצא לאור על ידי בנו רבי אברהם בשנת תקל"ו ) (1776בזולצבאך.
ד .מקורות
אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל ח"ב עמודים כח -ל – ר"י גליס
ויקח אברהם – רבי אברהם קורקידי
נולד בשנת תקע"ג ) – (1813נפטר בשנת תרמ"ה )(1885
א .הספר -מבנהו ותוכנו
בספר "ויקח אברהם" שלשה חלקים ,בחלק הראשון – י"ד דרשות ,בח"ב – ליקוטים בדברי אגדה על סדר פרשיות
השבוע ,בחלק ג' מראי מקומות לספרים שדנו בדברי הרמב"ם בחיבורים שאינם פירושים על היד החזקה .רובם של מראי
המקומות הוא לחיבורים של חכמי איזמיר.
ב .מתולדות המחבר
שורשיו של רבי אברהם נטועים באיזמיר בה נולד ושם קנה תורה בישיבת "בית יעקב רבי" כשבראשה עמד רבה הגדול
של איזמיר בעל "חקרי לב" .בישיבה זו רקם את תכניתו הגדולה לערוך מפתח בו ציונים לכל הספרים שאינם עוסקים
ישירות בפירוש דברי הרמב"ם ,אך במקומות מפוזרים דנים בהלכות שביד החזקה ,תכנית זו נקטעה בעקבות המאורע
ששינה לגמרי את חייו של רבי אברהם הכונה לשריפה הגדולה שפרצה באיזמיר בשנת תר"א ) (1841שכילתה את מרבית
בתי השכונה היהודית והותירה את מרבית התושבים ללא קורת גג ,גם ישיבת "בית יעקב רבי" היתה למאכולת אש ,בגלל
זאת נאלץ רבי אברהם לעזוב את העיר ועבר להתגורר בקהילת קוש אדאסי.
בעקבות השריפה והגלות מאיזמיר נבצר מרבי אברהם להוציא את תכניתו לפועל כי לא היו לו את הספרים הרבים כמו
בישיבה באיזמיר ,הציונים שב"ויקח אברהם" שלפנינו הם חלק קטן מאד מהתכנית המקורית.
לאחר שהות של חמש עשרה שנה בקהילה הנ"ל עבר רבי אברהם לעיר בירגאמה וכיהן בה במשך שלושים שנה .לעת
זקנתו עלה רבי אברהם לחונן עפרות ארץ הקודש התיישב בירושלים ,אך בסוף ימיו דר ביפו ובה נפטר ונטמן בשנה
תרמ"ה ).(1885
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "ויקח אברהם" הודפס לראשונה בעיר איזמיר בשנת תרמ"ב ) .(1882ס"א – דפים )פורמט גדול( .מהדורה שניה
)מהדורת צילום( בתוספת מבוא לתולדות המחבר ומשפחתו – יצאה לאור על ידי "מכון ירושלים" בשנת תשד"מ ).(1984
ד .מקורות
מבוא למהדורת "מכון ירושלים" הנ"ל.
זבחים שלמים -רבי אברהם אנקאווה
נולד בערך בשנת תק"ע ) (1810נפטר בערך בשנת תר"מ )(1880
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "זבחים שלמים" הוא חיבור על ארבעה עשר פרקי הלכות שחיטה שברמב"ם .על הגליון מודפס לשון הרמב"ם
וסביבותיו בצד ימין תחת השם "כסף אחר" ביאורים וחידושים על דברי הרמב"ם .ובצד שמאל תחת השם "זבחים שלמים"
חקרי הלכה המבוססים על עיון בלשון מחבר השו"ע והגהות הרמ"א ונושאי כליהם ,מתחת לשון הרמב"ם מופיע בשם
"מגיד משנה" פירוש שבעל "זבחים שלמים" מצא והוא של רבי יהודה כאלץ .בזמנו הדפסת פירוש זה העניקה חשיבות
רבה לספר "זבחים שלמים" ,אולם במהדורת ורשא וילנא הדפיסוהו והוא נהפך לנחלת הכלל )אם כי הם כנראה טעו ויחסו
אותו לבעל מגיד משנה שחיבר פירוש לרוב ספרי הרמב"ם( לספר גם צורפו סדר הגט בשם "גט מקושר" וסדר חליצה ע"פ
כתבי רבי יהודה בן עטר ורבי יעקב בן צור.
ב .מתולדות המחבר
נולד בסאלי שבמרוקו בשנת תק"ע ) (1810בערך לאביו פרנס הקהלה רבי מרדכי אנקאווה ,תחילה שימש כדיין שם
ולאחר מכן במעסקר ובאלג'ריה מקום מוצא משפחתו .בשנת תרי"ח ) (1858עבר לליוורנו בה ישב בכבוד גדול עד
פטירתו בשנת תר"מ ).(1880
רבי אברהם אנקאווה היה מחבר פורה והדפיס ספרים רבים בנושאים שונים )שו"ת מנהגים ותקנות ,דרושים ,חידושים,
קבלה ואף סידורים שונים עם דינים מנהגים וכוונות( .חיבורים נוספים נותרו בכתב יד.
כנגד ספרו "זבחים שלמים" יצא בתוקף אחד מרבני צפון אפריקה אך כשנתיים לאחמ"כ הדפיס רבי אברהם קונטרס בשם
"טהרת הכסף" בו יצא להגן על ספרו ובו מכתבי רבנים התומכים בו.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הוזכר שבמהדורת ורשא יחסו את הפירוש מגיד משנה לבעל מגיד משנה הידוע שכתב על רוב חלקי הרמב"ם וכך הם כתבו
בשער מהדורתם )באות א' ברשימת ההוספות( "פירוש המגיד משנה על הלכות שחיטה אשר היה טמון בכתב יד ולא נדפס
מעולם ,נדפס על מקומו בפנים הספר" .אולם אם כפי שמסתבר הם לקחו את הפירוש מגיד משנה מתוך ה"זבחים
ושלמים" ,הרי מפליא מאד כיצד טעו בזה הלא מפורש בשער הספר "ומתחת לאר'ש מעשה ידי אמן על רבינו הרמב"ם הוא
ספר מגיד משנה להרב כמוהר"ר יהודה אלכלאץ" ובהקדמת המחבר כתב בפירוש" :מדי עברי על עיר תהלה קצמטינא
יע"א שם נמצא חמדה גנוזה בביתו של שוחט אחד משוחטי מתא ה"ה ר' יצחק גז הי"ו ספר אחד כת"י מהרב הגדול מעוז
ומגדול כמוהר"ר יהודה אלכלאץ זיע"א על הי"ד פרקי שחיטה של רבינו הרמב"ם זיע"א וזה שמו אשר קרא לו מגיד משנה
ונקנה לי בחליפין מאת השוחט הלז" אם נבוא לדונם לכף זכות ולא נחשדם שהעלימו בכונה את העובדה שהספר אינו משל
הרב המגיד ,צריך להניח שהגיע להם כתב יד ממקום אחר ולא מזה הנדפס ב"זבח שלמים".
באותו ענין הערה אחרת ,המגיה והמו"ל חשש שהבריות ילעיזו על המחבר שרמה רוחו ולכן הציב את חידושיו בחצי
העליון של הדף ואילו את חידושיו של הר"י כלאץ הניח תחתיהם ,לכן הבהיר שרבי אברהם הורה לו באופן חד משמעי
"ויורני ויאמר לי השמר פן ואל תתן את פירושי נגד פני עליון כי אם למטה בשפל המדרגה ופירוש מגיד משנה על ראשי
עטרות ,ויהי בבא הספר לידינו והתחלנו להתעסק בו למטה נגד רצון אהובינו ונגד דברות קדשו" .יש כאן סיפור על טעות
טכנית שעלולה היתה לגרום למחבר אי נעימות רבה שיחשדוהו בגאוה וביהירות אבל הבעיה סודרה על ידי המדפיס שלקח
על עצמו את האחריות לתקלה.
הספר נדפס בליוורנו שנת תרי"ח ) (1858מספר דפיו פ"ה.
ד .מקורות
מלכי רבנן ר' יוסף בן נאים )ירושלים תרצ"א( דף יז ,ב
ה .במהדורה זו
במהדורה זו נערך ונעתק רק "הכסף אחר" הדן בדברי הרמב"ם .כמובן לא היה צורך להעתיק את המגיד משנה שהרי כבר
נדפס במהדורות הנפוצות.
זיו משנה – רבי זאב וואלף טורבאוויץ
רבי זאב וואלף טורבאוויץ
נולד בשנת תר"ו ) -(1846נפטר בשנת תרפ"א )(1921
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "זיו משנה" מהרב זאב וואלף טורבאוויץ ,כולל ביאורים ,חידושים ומשא ומתן בהלכות שבספרים :מדע ,אהבה
וזמנים שבספר משנה תורה להרמב"ם .רבי זאב הבליט קו עקרוני של דרכו הפרשנית והוא :הפתרונות למקומות מוקשים
בי"ד החזקה אינם בדרך של תירוץ או אוקימתא ,אלא הוכחה שלרמב"ם היה מהלך מיוחד בהבנת הגמ' ומכוחו מתבהרים
דבריו.
ב .מתולדות המחבר
רבי זאב וואלף נולד בשנת תר"ו ) (1846לאביו ר' אהרן יהושע בעיר קארלין בשנת תרכ"ו ) .(1866בהיותו כבן עשרים
נקרא לכהן פאר כרבה של ססלאוויטש -פלך העיר מינסק ,משם עבר לכהן בשנת תרל"ה ) (1875כרב ואב"ד בקלעצק,
בשנת תרל"ח ) (1878היה לרבה של העיר וולפא פלך גרודנא ובשבתו שם פירסם חיבור חשוב ויסודי על שו"ע יו"ד
בשם "ראש פינה" בשנת תרמ"ה ) (1885ישב על כסא הרבנות בעיר קראז שם כיהן עד לפטירתו בשנת תרפ"א ).(1921
העיר קראוז היתה מהקהילות החשובות ורבי אברהם אחי הגר"א היה מרבניה ,קודם לרבי זאב היה רבה של העיר רבי
יצחק בנו של רבי ישראל סאלנטר .בעל "אור שמח" נתגדל בצעירותו אצל אחיו שגר בקראוז ומספרים שאמר בשבחם של
תושבי קראוז "שבכל היושבים במזרח בביהכנ"ס צריך לחפש מי שאינו בקי בכל הש"ס".
רבי זאב וואלף שלט בכל מכמני התורה ובכללם ברזי התורה וגם השיב תשובות רבות לשואליו חלק מהם כונס בחיבור
"תפארת זיו".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "זיו משנה" )ח"א( הודפס לראשונה בוארשא בשנת תרס"ד ) 72 .(1904דף )פורמט גדול( .הספר הודפס שנית
במהדורת צילום בשנת תשנ"ב ) ,(1992על ידי ש' גולדברג ,ברוקלין -ניו יורק.
ד .מקורות
הקדמת חתן המחבר לשו"ת "תפארת זיו" שיצא לאור בארה"ב שנת תרצ"ט ).(1939
יהדות ליטא -כרך ג'.
זכור לאברהם -רבי אברהם ב"ר אביגדור
נפטר בסביבות שנת תקמ"ז )(1787
א .הספר -מבנהו ותוכנו
הספר "זכור לאברהם" הוא חיבור בסגנון שהיה מקובל מאד אצל חכמי תוגרמה באותם ימים ,הוא נחלק לשלשה חלקים
האחד :שאלות ותשובות ,האחר :חידושי מסכתות )בעיקר על כתובות ותמורה( ובחלק השלישי החידושים על הרמב"ם.
השם "זכור לאברהם" גורם להחליפו עם "זכור לאברהם" של מחבר אחר גם הוא מגדולי תוגרמה באותה תקופה רבי
אברהם אלקלעי שנדפס כשלשים שנה קודם לפרסום ספרו של רבי אברהם ב"ר אביגדור ,הספרים שונים במהותם וספרו
של הר"ש אלקלעי הוא אסיפת דינים לפי אותיות הא-ב )"זכרונות"( אך העובדה ששני המחברים הגדולים חיו בתוגרמה
ומפי שניהם בקשו תורה גרמה להחלפת זהות המחברים ,לפיכך רוב המצטטים את "זכור לאברהם" "דידן" הוסיפו "זכור
לאברהם אביגדור" ,את הספר ערך וסידר רבי שמואל חיים בעל "שמן המשחה" )ראה ערכו( והרבה מהערותיו מפוזרות
בדפי הספר .נוסף לזאת צירף רבי שמואל חיים תשובה ארוכה בדיני קידושי קטן והיא בדף כ"ח ע"ב.
ב .מתולדות המחבר
רבי אברהם קיבל תורה ממה"ר אברהם גירון מהגדולים בממלכת תוגרמה אשר חיבר פירוש על העיטור )"מקרא סופרים"
"ותיקון סופרים"( .הרב חיד"א )"שם הגדולים" חלק ספרים מערכת ע אות לב( מסר מה ששמע מרבנן קשישאי בעיה"ק
ירושלים שכל מי שעסק בפירוש דברי העיטור ורבינו ירוחם או שהחיבור נאבד או שהמחבר נפטר בקצור שנים ,והעיר
הרב חיד"א" :ומכאן תראה קדושת הרב מהר"א גירון שעשה ביאור לאיזה חלק מהעיטור ויצא לאור והאריך ימים ושנים".
רבי אברהם ב"ר אביגדור היה "חתנא דבי נשיאה" בהיותו נשוי לבתו של הגאון הנורא פארה של קושטא רבי יצחק בכר
דוד בעל "דברי אמת" .מאד ידוע שהנודע ביהודה )קמא אבהע"ז סימן ע"ד( כתב לבעל דברי אמת" :מי כמוהו שר התורה
ארך האברה ,חכמתו פניו תאירה ,ה"ה כבוד מעלת יקר תפארת ישראל ראש גולת אריאל איש חי רב פעלים מקבציאל ,רב
הרבנים גאון הגאונים פאר העתים חמדת הימים ראש הבשמים המאור הגדול מאיר עיני הגולה החכם הכולל אין גומרין
עליו את ההלל לתורתו הכל תאבים מרביץ תורה לרבים וכו' זה היה פארה של קושטא והעובדה שרבי אברהם נבחר כחתן
המלך נותנת מושג על רום תורתו ואכן רבי אברהם ישב על כסא הדין כראב"ד קושטא בזמן תפארתה והיה תל תלפיות
שהריצו אליו שאלות מכל קצווי הגולה כמו שנראה בחלק השו"ת.
בהקדמתו של רבי שמואל חיים שנכתבה בשנת תקפ"ז נרשם" :זה כמו ארבעים שנה זאת התורה גנוזה" קרוב להניח
שכוונתו לפרק הזמן שחלף מאז פטירת המחבר עד לפרסום הספר ועל סמך זה ההשערה הקרובה שנפטר בסביבות שנת
תקמ"ז ).(1787
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "זכור לאברהם" הודפס לראשונה בקושטא בשנת תקפ"ז ) 168 .(1827דף פורמט גדול ,הספר הודפס שנית
במהדורת צילום בשנת תשנ"ב ) (1992בניו יורק.
ד .מקורות
גוף הספר והקדמותיו
זכותא דאברהם -רבי אברהם לנדא מטשעכנאוו
נולד בשנת תקנ"ד ) - (1794נפטר בשנת תרל"ה )(1875
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "זכותא דאברהם" לרבי אברהם לנדא ,כולל דרשות לשבת הגדול ולשבת תשובה ,שאלות ותשובות ,ליקוטים על
התורה ,המשנה ,הלכות ממשנה תורה להרמב"ם ועל התלמוד.
ב .מתולדות המחבר
האדמו"ר רבי אברהם נולד בשנת תקנ"א ) (1791לאביו איש ששחו בו נפלאות רבי רפאל דאבזינסקי .נשא את בתו של
הנגיד ר' דן לנדא וממנו נקבע שם המשפחה לנדא .בשנת תק"פ ) (1820עלה לכהן בעיר טשעכנוב מחוז ורשה בה ישב
נ"ה שנים עד פטירתו.
רבי אלעזר הכהן אב"ד סוכטשוב מח"ס חידושי מהרא"ך )עיין ערכו( חתנו של מהר"י מליסא הספידו )נדפס בקונטרס
"נחל בכי"( "ומעיד אני עלי שמים וארץ שזה בערך עשרים שנה הייתי אצל הרב הקדוש והטהור בקאצק וכו' שאמר מי
יתן לראות בדור עוד שני צדיקים כמותו וכו' .ובסוף ימיו נהרו אליו רבבות אלפי ישראל".
בשו"ת חידושי הרי"מ בתשובה לה"דברי חיים" בענין התרנגולים החדשים כתב" :משהעידו לי שבבית הרב מטשכנוב
אוכלים אותם לא חקרתי יותר" .אכן ידידות ורעות גדולה שררה בין החידושי הרי"מ ומוהר"א מטשכנוב עוד בלומדם יחד
אצל מהרא"ל צונץ )עיין ערכו "זכרון מלך"( רבי אברהם חיבר גם "בית אברהם" -חידושי הלכות בש"ס ופוסקים,
"אהבת חסד" חידושים על סדר נשים וטהרות ונתפרסם בסדורו "צלותא דאברהם".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "זכותא דאברהם" הודפס לראשונה בווארשא בשנת תרנ"ה ) 112 .(1895עמודים .בשנת תשכ"ה ) (1965הודפסה
מהדורה חדשה של הספר ,בתוספת חידושים מכ"י המחבר ,על ידי הרב זאב וואלף יחיאל לנדא ,ירושלים .מהדורה נוספת,
בתוספת חידושים מכ"י ,הודפסה בבני ברק בשנת תשס"ב ).(2002
ד .מקורות
ורדיגר -זכותא דאברהם תולדות הצדיק מציכנוב ירושלים תש"ט.
זכר ישעיהו -רבי זכריה ישעיה יאללעש ממינסק
נולד בשנת תקע"ו ) - (1816נפטר בשנת תרי"ב )(1852
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "זכר ישעיהו" )שני חלקים( לרבי זכריה ישעיה יאללעש ,כולל כדלהלן :חלק א' -פלפולים וחידושים על הלכות
שבספר משנה תורה להרמב"ם .חלק ב' -שאלות ותשובות )בחלק זה בא במשא ומתן עם גדולי רבני דורו( ,והגהות על
התלמוד ועל התוספתא.
ב .מתולדות המחבר
רבי זכריה ישעיהו נולד בלבוב .כבר בימי ילדותו יצא שמעו כעילוי נדיר וכבקי בכל חלקי התורה ,בחלק התשובות
שבספר "זכר ישעיהו" מופיעה חליפת שו"ת בינו לבין גדול הדור ר"ע איגר )סימנים ב-ג( ,לפי החשבון היה הרי"ז בן
חמש עשרה בלבד ובכל זאת הגרעק"א השיב לו בכבוד רב "לידידי הרב רבי ישעיה כ"ץ נ"י בק"ק לעמברג" ,בסימן ז'
תשובת החת"ס אליו משנה קודמת )כשהרי"ז היה בן (!14ובה הוא כתב ":שלום וכל טוב לה"ה ידיד נפשי הרב החריף
המופלג ידיו רב לו אב"א גמרא אי בעית אימא סברא דולה מים מבארות מים חיים עמוקים במשפטים וחוקים כקשת מו"ה
זכריה ישעיה מר כהן צדק גברא רבא דחזי לכהנא רבא נ"י בק"ק לבוב יע"א" .בהיותו בן י"ח נשא אשה מבנות מינסק
המעטירה ותהום העיר וגדולי חכמיה בהשמיעו דרשה מפליאה בחריפות מעוררת השתוממות ובקיאות מפליאה בהלכה
ובאגדה דרשה מופלאה זו הוצבה בראש חלק השני מספרו והנה תיאורה מפי כתבו של רי"ז "כאשר נחני ה' מארץ מולדתי
לעיר מינסק ליום אפריון ובאתי שמה שנת תקצ"ב על ש"ק פרשת בהר כבדוני אז חכמי העיר להיות דורש ברבים בבית
המדרש הגדול והאלקים נתן לי חיל להתייצב לפני מלכי רבנן ובחרתי להציע פרפרת אחת מענינא דסידרא בדיני שמיטה
והיה זה כעין פתיחה ואח"כ פלפול יפה בענין בת ישראל שנשאת לכהן ואחרית הדברים היתה במילי דנחמתא".
בקשר לחתונה הנזכרת נפוץ הסיפור הבא ,גאון הדור הגרעק"א שכנ"ל העריך מאד את הגאון הצעיר שעדיו לגדולות
הטריח עצמו והגיע עד מינסק כדי להשתתף בחתונתו ,לכבוד האורח הרם הקדיש רי"ז את דרשת החתן ושזר את דברי ר'
עקיבא המפוזרים בכמה מקומות בש"ס ומצא בהם קו אחד הקושרם יחד.
רבי זכריה ישעיהו ראה הרבה חכמה ודברי מדע בהם השתמש לנגח את משכילי דורו ,רבים קיוו לראותו כאחד מגדולי
הדור אך למגנת הלב נפטר כשהוא בן ל"ו שנים בלבד.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
שני חלקי ספר זכר ישעיהו הודפסו בווילנא בשנת תרמ"ב ).(1882
בשנת תשנ"ד ) (1994הודפסו שני כרכי הספר במהדורת צילום )ניו יורק(.
ד .מקורות
אנציקלופדיה לחכמי גליציה ח"ג עמ' – 212 – 213ר"מ וונדר
זכרון יעקב -רבי יעקב בנדיטמאן
נפטר בשנת תרכ"א )(1861
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "זכרון יעקב" לרבי יעקב בנדיטמאן ,כולל נ"ה שאלות ותשובות )רובם בדיני אבן העזר( ,חידושים בסוגיות
תלמודיות וחידושים על היד החזקה ועל הלכות שבשלחן ערוך.
הובאו בספר גם דברי תורה " -תורת חסידים" -בשם :זקנו ה"ר שמואל חסיד ,רבי משה מטאלז ,ורבי מרדכי אב"ד
פוקרוי ,שלשתם צדיקי עיר ראסיין בדורו של הגאון רבי אליהו מוילנא.
הספר יצא לאור על ידי נכדו רבי יהודה ליקניצקי )שהקדים לספר מתולדות המחבר( .בראש הספר הודפסה צוואת
המחבר.
ב .מתולדות המחבר
רבי יעקב ב"ר יהודה נולד בראסיין )שנת לידתו אינה ידועה( .הוא כיהן כמורה צדק בניישטאט -סוגינד ושאוולי ,ובתפקיד
אב"ד בבויסק למעלה מ 30 -שנה.
רבי יעקב בנדיטמאן היה חתנו של רבה המפורסם של ראסיין רבי אלכסנדר משה לפידות ובפתח הספר הוצבה אחת
מדרשותיו של הרא"מ.
רבי יעקב נודע כרבה של בויסק במשך עשרות שנים שהיתה מהקהילות החשובות בקורלאנד .משם השיב לשאלות שהפנו
אליו והתכתב עם גדולי דורו בסימן כ"א מופיעה תשובתו של הראב"ד הנודע של וילנא רבי אברהם אבלי דבריו הוא כתב:
"לאהובי ש"ב ידידי הרב המובהק המאור הגדול המופלג בתוי"ש חריף ובקי המתון ומסיק כש"ת יעקב אב"ד דק"ק
בויסק".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "זכרון יעקב" הודפס לראשונה בווילנא בשנת תרל"ה ) 152 .(1875עמודים )פורמט גדול( .הספר הודפס שוב
במהדורת צילום בשנת תשנ"ו ) ,(1996בירושלים.
ד .מקורות
יהדות ליטא -כרך ג'.
זכרון מלך -רבי אריה ליב צינץ
נולד בשנת תקכ"ה ) (1765נפטר בשנת תקצ"ג )(1833
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "זכרון מלך" לרבי אריה ליב ב"ר משה צינץ עוסק בהלכות אישות וגירושין .הוא מורכב מעשרות סימנים ,כאשר
בכל סימן מתבארת הלכה מדברי הרמב"ם באריכות ובפלפול )בהלכות אישות -ל"ט סימנים ,ובהלכות גירושין -ל'
סימנים(.
לספר צורפו שתי תשובות ארוכות ,האחת תשובה בדין עדי כיעור ,והשניה בדין אתרוג המורכב.
ב .מתולדות המחבר
רבי אריה ליב צינץ מפלאצק נולד לאביו רבי משה )בן אחיו של רבי יהונתן אייבשיץ( בשנת תקכ"ה ) .(1765נודע כגאון
גדול בכל תחומי פרד"ס התורה ,ומרביץ תורה לאלפים.
כבר בגיל י"ח יצא שמו כעילוי גדול ,וחידושי תורתו התפרסמו בחריפותם ,את ספרו הראשון "יעלת חן" הדפיס בהיותו בן
כ"ד שנים ,וזכה להסכמות גדולי הדור ,ביניהם "הנודע ביהודה" אשר כתב" :ומצא לבו לב ארי המתגבר בתורה וכו'
נמצאת בו דברים המתקבלים על לב בחריפות ובסברא האמנם גדר גדרתי מסבה הכמוסה עמדי שלא ליתן הסכמה על ספר
חדש שעדיין לא היה לעולמים אולם אדעתא דגברא רבא לא גדרתי".
רבי אריה ליב ישב בערים פראג ,פרסבורג ובעיקר כאב"ד בפלאצק ,ושנתיים בצ'ראנוב .בעיר פלאצק עסק בהרבצת תורה
ברבים ובתקנת תקנות .בערוב ימיו ישב בעיר ווארשא.
אשתו של רבי אריה עסקה במסחר לפרנסתם ,והוא החזיק בישיבה שאליה הגיעו תלמידים מכל תפוצות ישראל.
מתלמידיו מפורסמים בעל חידושי הרי"ם ,מהר"א מטשעכנוב )ראה ערכו זכותא דאברהם( ורבי יעקב גזונדהייט בעל
"תפארת יעקב".
רבי אריה ליב התפרסם גם כאיש מופת )והבטיח להושיע ולבוא לעזרת כל מי שידפיס אחד מספריו(.
מספריו ידועים :שו"ת "משיבת נפש" ,שו"ת מהרא"ל" ,יין משמח"" ,מלא העומר" -על התורה וחמש מגילות" ,פני
אריה"" ,טיב קידושין"" ,גרש ירחים"" ,מעייני החכמה" ועוד רבים.
לרבי אריה היה בן גדול בתורה רבי אהרן -אב"ד פינצ'וב ,ושלשה חתנים מפורסמים בגדלותם בתורה.
רבי אריה ליב נפטר בשנת תקצ"ג ).(1833
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "זכרון מלך" הודפס בשנת לראשונה תשכ"ב ) ,(1962על ידי רבי אברהם בנימין זילבערבערג אבד"ק פיטסבורג,
פא .זאת על פי כת"י שהגיע אליו מסבו רבי חיים יעקב נפתלי זילבערבערג שהיה מו"צ בורשה ,ברשותו היו הרבה כת"י
של רבי אריה ליב והוא הוציא לאור כמה וכמה חיבורים ובצואתו מסר לנכדו הגאב"ד דפיטסבורג את כתבי היד שלא
הודפסו ,הנכד קיים את צוואת הסב וטרח בכל מאודו להוציא לאור את ספרי הראי"ל וספר "זכרון מלך" הוא אחד מהם.
וצילום מהדורה זו הודפס שוב בשנת תשמ"ב ) (1982בניו יורק .ק"ס עמודים )פורמט גדול(.
ד .מקורות
הקדמת הספר
זרע אברהם -רבי אברהם כטורזא
נפטר בשנת תקמ"א )(1781
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "זרע אברהם" לרבי אברהם כטורזא ,כולל חידושים על מספר מסכתות מן התלמוד הבבלי; על הלכות ממשנה תורה;
על הלכות מן השלחן ערוך; וביאורים על לשונות הרא"ם.
הספר גם כולל קונטרס בשם "סיני בקדש" ,ובו ביאור על כל ההלכות שעליהם נאמר שהם "הלכה למשה מסיני".
ב .מתולדות המחבר
רבי אברהם כטורזא היה מגדולי תלמידיו של רבי יצחק לומברוזו עיין בערך זרע יצחק שם מצוטט מה שהפליג הרב חיד"א
בתיאור גדולת בית מדרש רם זה .רבי אברהם מיצה מתרומות רבו הגדול וסיגל לעצמו דרכי עיון היורד לעומק השיתין של
ההלכה ,כך העידו גדולי העדה בהסכמתם לחיבורו" :דרכו לבוא על שורשן של דברים דבר אמת לאמיתו .משבר סלעים
ומפרק הרים".
רבי ברוך פיתוסי ,בספרו "מקור ברוך" ,כותב עליו" :וכל ימיו לא נפיק ממתיבתיה ,ולא שזפתו עין רואה בשווקים או
ברחובות ,כל היום יהגה חכו ...ושרא דעניותא רדיף אבתריה ."...ואכן ,סבל רבות בחייו מחולי ומעוני ,ואף לא זכה
להשאיר בנים אחריו.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "זרע אברהם" הודפס בליוורנו בשנת תקפ"א ) 110 .(1821דף )פורמט גדול(.
ד .מקורות
מלכי תרשיש -בנימין רפאל כהן.
זרע יצחק -רבי יצחק לומברוזו
נפטר בשנת תקי"ב )(1752
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "זרע יצחק" כולל חידושים על רוב מסכתות הש"ס ,על לשונות הרמב"ם והרא"ם ובסופו דרשות והספדים .חלק נוסף
התפרסם כנספח לספר "בני יוסף" )ראה ערכו( וחידושיו של רבי יצחק הם תחת כותרת נפרדת "זרע יצחק" למהרי"ל גם
בחלק זה חידושים על הש"ס ,על ג' חלקי שו"ע )או"ח יו"ד( הערות על הרא"ם והרמב"ם ובסופו מספר תשובות.
ב .מתולדות המחבר
רבי יצחק לומברוזו נמנה בין המאורות הגדולים שהאירו בתורתם בתוניס הוא למד תורה מפי ר' אברהם טייב שעליו כתב
הרב חיד"א )שם הגדולים חלק ספרים מערכת ז' אות מ"ג( תלמיד הרב המובהק כמהר"ר אברהם טייב שהיה מעיין גדול
וחיבר חידושים והגהות על סדר קדשים קודם שיצא לאור ספר "ברכת הזבח" כנראה כונת הרב חיד"א לספר שרבי
אברהם כתב חיבור דומה בעמקותו והיקפו לספר "ברכת הזבח" אך לא פירסמו משום שהקדימו בעל "ברכת הזבח"( והרב
אברהם הנזכר היה מתבודד בעיון ואפילו בלכתו בדרך .והוא היה תלמיד הרבנים מהר"ר צמח צרפתי ומהר"ר אברהם
הכהן מעיינים מופלגים ושוקדים על התוספות ומהרש"ל ומהרש"א בהפלגה" .בהמשך דבריו תיאר הרב חיד"א את רום
גדולת תורת רבי צמח צרפתי ועוצם קדושתו והוסיף :והרב אברהם הנזכר העמיד תלמידים הרבה מעיינים גדולים שלמים
וכן רבים ,וכמעשהו ממנו נהג הרב מהרי"ל הנזכר )כונתו לר"י לומברוזו( ובשקידתו וענותנותו ושלמותו ע"פ מדותיו כי
חיות הנה ,הנה הפליא עצה הגדיל תושיה והרביץ תורה הרבה בעיר המהוללה תוניס ,ויש אומרים שהרב מהרי"ל תלמיד
מהרב צמח צרפתי הנזכר".
מתוך תאור החיד"א עולה שהר"י לומברוזו היה מקים עולה של תורת העיון העמוק בתוניס ומכח תורת רבותיו חכמיה
הראשונים של תוניס הוא העמיד תלמידים שהיו בעצמם הרבנים הגדולים של תוניס ,ראוי לציין שקבוצה נכבדה ממפרשי
הרמב"ם שתורתם כונסה במפעל זה הם תלמידי הרב הגדול בעל "זרע יצחק" כגון רבי יוסף זרקא )ראה ערכו "יוסף חי"(
רבי נהוראי ג'רמון )עיין ערכו "יתר הבז"( רבי אברהם כטורזא )בעל "זרע אברהם"( ר' מרדכי קארבאליו )עיין ערכו
"מירא דכיא"(.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "זרע יצחק" ]ח"א[ הודפס לראשונה בתוניס בשנת תקכ"ח ) (1768על ידי רבי ישועה הכהן טנוג'י ,שעליו כתב הרב
חיד"א )שם( "והדפיסו החכם השלם טפסר ומנזר נגיד ומצוה איש חסד ומרביץ תורה בישראל כמהר"ר ישועה הכהן
טנוג'י" .בהקדמת בן המחבר נכתב על פעולתו של ר"י הכהן טנוג'י" :הדין גברא רבא בחיליה הזיל זהב מכיסו זילות'א רבא
אין כסף נחשב על ידי עושי המלאכה דבר גדול דבר קטון ,גדולה מזו בהגיעו לפרק המבי'א דפיש'א קניא מעיר לאלוקים
איזמיר יע"א ,לפניו לא היה בארץ מולדתינו" ,בדברים אלו עדות שר"י הכהן קנה ציוד לדפוס בעיר איזמיר והוא שחידש
לראשונה בעיר תוניס בית דפוס כך שניתן לראות את הספר "זרע יצחק" כספר היהודי הראשון שנדפס בתוניס ,חוסר
הנסיון במלאכה זו וכנראה יושנו של הציוד המשומש שנרכש באיזמיר גרמו להדפסה גרועה ,הנסיון הראשון שכאמור לא
כ"כ צלח גרם למגיה להתנצל בראש הספר "הם אמרו שלשה דברים דב'ר אחד מי הביאך עד הלום לידון בדבר חדש לא
שלטא ביה עינא בעיר עז לנו תונס יע"א)בדבריו "לדון בדבר החדש" הוא רומז לחוסר הנסיון( אחר כלי התשמיש מבלויי
סחבות הני בבלא'י טפשא'י ,די מחסורו אשר יחסר מעיקרי דת המלאכה )פה הוא רמז לציוד מיושן ובלוי( והאחרון הכביד
הדיות נסתבכ'ו מעלה עשן ישן נושן" בספר זה 321דף )פורמט גדול( .חלק ב' שכאמור מצורף לספר "בני יוסף" יצא
לאור בליוורנו שנת תקנ"ג ) (1793וחידושיו של רבי יצחק מוספרו בנפרד מהספר "בני יוסף" .חלק שני נערך ונסדר על
ידי רבי יהודה נגאר בעל "לשון לימודים" )ראה עליו בערך "שופריה דיעקב"( והוא שיקע בדפיו הערות רבות.
בשנת תשנ"ז ) (1997החלה לצאת "מהדורה חדשה ומוגהת" על ידי "מכון הכתב" .הכרך הראשון שיצא כולל חידושים
על מסכתות :ברכות ,סדר מועד ,יבמות וכתובות.
בשנים תשנ"ג-תשס"א ) (1993-2001יצא ספר "זרע יצחק" לאור ,יחד עם עוד מספר ספרים על הש"ס מחכמי תוניס,
בשם הכולל " -ספר ועד לחכמים" .הספרים סודרו מחדש וסודרו על סדר מסכתות התלמוד ויצאו בארבעה כרכים.
ד .מקורות
"שם הגדולים" חלק ספרים מערכת ז אות מ"ג.
חדות יעקב -רבי יעקב זאמשט
נפטר בשנת תק"ז )(1747
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "חדות יעקב" לרבי יעקב זאמשט ,כולל חידושים על שבע מסכתות :ברכות ,שבועות ,בבא קמא ,בבא מציעא ,סוכה,
ביצה וקידושין .כן כולל הספר ביאורים וחידושים על הלכות שבספר משנה תורה להרמב"ם ועוד פוסקים.
ב .מתולדות המחבר
רבי יעקב זאמשט נודע בדורו כאחד מגדולי מרביצי התורה ,יחד עם היותו יושב על מדין דבי דינא רבתי שבפרנקפורט
בתקופת זוהרה .לספר מצורפת הסכמת רבה של פרנקפורט בימים ההם ורבן של כל בני הגולה בעל פני יהושע ,בה הוא
מסביר שדבריו הנלהבים על רבי יעקב ועל איכות חידושי תורתו אינם סותרים לגדרו שלא להסכים על ספר חדש הנה
בלשונו :אך שמפורסמות אי"צ ראיה שהרב הגדול המנוח מוהר"ר יעקב בס מעודו לא מש מתוך האוהל מכותלי דבית
מדרשיא כזקן וכיושב בישיבה לרוות צמאון לתלמידים ופלפול ובעיון" ובנו בהקדמת הספר מעיד" :בחכמת תורתו היו
התלמידים מרווים את צמאם וכבר יצא לו מוניטין ושם בגדולים ושמעתי' רהיטן ומבדרין בעלמא והכל הולך אחר המעמיד
תלמידים עד אין מספר בעלי תריסין ובעלי קרניים" לפי הרישומים ממצבות בית הקברות הישן בפרנקפורט ומפנקס
הזכרון של הקהילה היתה פטירתו באלול תק"ז ).(1747
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "חדות יעקב" הודפס לראשונה ברדלהיים בשנת תקי"א ) 95 .(1751דף )פורמט גדול( .הספר יצא לאור שנית,
במהדורת צילום ,במונרו שבניו יורק ,על ידי י' בראך ,בשנת תשנ"ג ).(1993
]החידושים על מסכתות בבא קמא ובבא מציעא הודפסו מחדש ,במהדורת צילום ,בירושלים בשנת תשמ"ב ).[(1982
ד .מקורות
גוף הספר והקדמותיו" .מוריה" שנה כה )ו-ח(
חידושי ופירושי המהרי"ק -רבי יוסף קולון
נולד בשנת ק"ע ) (1410בערך -נפטר בשנת רמ"ג ) (1483בערך
א .הספר -מבנהו ותוכנו
הספר חידושי ופירושי המהרי"ק כולל חידושים על התורה ,הרמב"ם והסמ"ג שיצאו לאור ע"פ כתבי יד על ידי הרב אליהו
דב פינס ירושלים תשל"א ) (1971כפי שהמהדיר מציין לא מדובר בכתב יד של המהרי"ק אלא כת"י של אחד מתלמידיו
שרשם את מה ששמע ,זו הסיבה שלפעמים נכתב "ותירץ הרב" .נכון לציין שחלק החידושים על הרמב"ם הוא רק מעט
מהספר ויש בו מחידושי המהרי"ק רק מהל' פסח עד סוף סדר זמנים.
ב .מתולדות המחבר
רבי יוסף קולון הידוע בכינויו המהרי"ק היה מגדולי הפוסקים בזמנו ולדורות הבאים אחריו ,ספר תשובותיו הוא אחד
מאבני היסוד של ספרי ההלכה ובמפעל מפרשי היד החזקה אין ספור לפעמים שהמחברים מזכירים את תשובותיו ועל פיהם
מפלפלים בדברי הרמב"ם .יש טעם להזכיר שהחל ממהדורת ורשא תרמ"ד ) (1984של שו"ת מהרי"ק נעשה מפתח
התשובות לפי סדר הלכות הרמב"ם ובמפתח זה לא רק מראי מקומות אלא תמצית נושא התשובה .עובדה זו מאפשרת
למצוא בנקל מה כתב המהרי"ק בנוגע לדברי הרמב"ם.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר יצא כנ"ל ירושלים תשל"א ) (1971בספר 349עמודים בפורמט בינוני.
ד .מקורות
הרב יוסף בוקסבוים מבוא לשו"ת ופסקי מהרי"ק החדשים )ירושלים תשמ"ד(.
חידושי מהרא"ך -רבי אלעזר הכהן
תקנ"א ) (1791תרמ"ד )(1881
א .הספר -מבנהו ותוכנו
בספר "חדושי מהר"א הכהן" שני חלקים בראשון חידושים לפי סדר שו"ע או"ח ,בהלכות פסח הוא מרחיב הרבה בדברי
חותנו הגדול )ראה להלן( שכתב על הלכות אלו בחיבורו "מקור חיים"( לספר מצורף קונטרס מה שפלפל מהר"א הכהן עם
בעל "חמדת שלמה" .בחלק ב' בראשו מספר דפים בהם החידושים על הרמב"ם ,ועיקרו של חלק ב' הם החידושים לפי
סדר שו"ע יו"ד ועוד קצת חידושים על מסכתות מהש"ס ,חידושים ותשובות מבני משפחתו של המחבר וביניהם קונטרס
ארוך "בושמי נר"ד" מאת נין המחבר.
ב .מתולדות המחבר
רבי אלעזר הכהן נולד בוארשה בר"ח אב תקנ"א ) (1791לאביו רבי זאב וואלף לייפציגר שהיה מעשירי ונכבדי וארשה.
בימי ילדותו למד יחד עם מי שלימים נודע כאדמו"ר רבי אברהם מטשכנוב )ראה ערכו "זכותא דאברהם"( ושניהם עשו
לילות כימים ולמדו בצותא בהתמדה רבה ,הוא נשא לאשה את בתו של רבן של ישראל מהר"י מליסא בעל "חוות דעת"
ו"נתיבות המשפט" ועוד ספרים נודעים ,מיד לאחר חתונתו למד במשך שנה עם "הרב הגדול מו"ה זאב וואלף כ"ץ
מזאלשין שהיה רבה דלאסק ואח"כ בא לליסא מקום רבנות חותנו הגדול ולמד עמו וקיבל ממנו הרבה תורה לאחר מספר
שנים חזר לוארשה וישב שם על התורה והעבודה וסירב להפצרות רבות מקהילות שונות לקבל את עול הרבנות .רבי
אלעזר הכהן הסתופף גם בצילו של הרבי ר' בונים מפשיסחא והיה מבאי היכלם של הרבי מקוצק והחידושי הרי"מ .לאחר
שירד מנכסיו ניאות לקבל על עצמו עול הרבנות וכיהן כרב במאקבה ,פלוצק ,פאלטוסק וסוכטשוב בה נפטר בגיל צ"א,
בהלויתו הספידוהו בעל "ישועות מלכו" ובעל "נפש חיה" .היה חמיו של הגאון רבי דוד דב מאלסק בעל חידושי הרד"ד
שהיה נמנה כאחד מגדולי דורו.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
חלק א' נדפס בוארשה בשנת תרנ"ח ) (1897ובו 150עמודים
חלק ב' נדפס בוארשה בשנת תרע"ג ) (1913ובו 134עמודים
ד .מקורות
קונטרס "עץ אבות" מאת בנו רבי יהושע הכהן מסוכטשוב שבסוף ח"ב של חידושי מהרא"ך.
חידושים ומקורים – ר' שלמה זלמן מוילנא )ר' זלמלה(
נולד תקט"ז ) (1756נפטר בשנת תקמ"ז )(1887
א .הספר – מבנהו ותוכנו
חידושי ומקורי ר' זלמן מוילנא אינם ספר בפני עצמו ,אלא מספר הערות שנדפסו כאחת מההוספות שצורפו ליד החזקה.
ההערות הבודדות שנדפסו נלקטו מהספר "תולדות אדם" העוסק בתיאור דמותו הפלאית של ר' זלמן.
ב .מתולדות המחבר
ר' שלמה זלמן הידוע בכינויו ר' זלמלה נולד בשנת תקט"ז ) .(1756כבר בימי ילדותו שחו בהשתוממות על זכרונו המדהים
ואודות תפיסתו המהירה כבזק .אך הוא לא סמך על כשרונותיו המופלאים ,לכן לא פסק פומיה מגירסא ולרגע לא מש
מלינה בעומקה של הלכה .רבי יחזקאל פייביל הלוי מגיד מישרים דוילנא ומרואי פניו של הגר"א חיבר את הספר "תולדת
אדם" בו הוא מתאר את דמותו הפלאית של ר' זלמלה .בספרו הוא מעיד ":כאשר היה הגאון האמיתי ר' זלמן כבן ארבעה
ועשרים שנים היו חרותים על לוח לבו ושגורים על לשונו בע"פ כל ספרי תנ"ך מראשם עד סופם עם שלשת התרגומים
אונקלוס יונתן בל עוזיאל ותרגום על כתובים ותרגום על דברי הימים אשר לא בא בדפוס על המקראות ,ותרגום ירושלמי
ונקרא בכנויו יונתן בן עוזיאל ,ש"ס בבלי ,ירושלמי ,ספרא ,ספרי ,מכילתא ,אלפסי ,רמב"ם ,טורים ,ילקוט שמעוני ,סדר
עולם ,זוהר ותקונים )תולדת אדם ח"א יב ,א( .בהקדמת אחיו ר' חיים מוולאזי'ן לבאור הגר"א לספרא דצניעותא ,נכתב:
ובדידי הוה עובדא ששלח רבינו אותי אצל אחי הקטן וגדול ממני בכל מילי דמיטב חסידא קדישא הגאון מוהר"ש זלמן
לאמר לו בציווי משמו שלא יקבל שום מלאך מגיד אשר יבא אצלו ,כי בזמן לא כביר יבא אליך מלאך מגיד".
ימיו היו מלאים אך קצרים וביותו בן שלשים ואחת שנים נאסף לבית עולמו.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
כנ"ל החידושים שנדפסו בשמו לוקטו מהספר תולדות אדם )ח"ב דף כ( בספר זה ישנם עוד מקורות לפסקי הרמב"ם בכמה
מקומות ,חידושיו נדפסו לראשונה במהדורת משנה תורה שהופיעה בלבוב בשנים תקס"ט – תקע"א )(1811 – 1809
ואח"כ ברוב המהדורות הנפוצות של משנה תורה.
ד .מקורות
תולדות אדם מר' חזקאל פייביל מ"מ דוילנא.
חוזק יד – רבי שלמה מובחר
חי ופעל המאה הי"ט
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "חוזק יד" מרבי שלמה בן חסון מובחר ,כולל )קיצור( פסקי הרמב"ם על הלכות :שכירות ,שאלה ופקדון ,כשהם
כתובים ומנוסחים בצורת שיר ,ועליהם פירוש המסביר את ההלכה הבאה בשיר ואת מקורה ]במרכז העמוד מודפסת
ההלכה הכתובה בלשון שירית ,ומסביבה מודפס הביאור שמטרתו לבאר בלשון ברורה ומדויקת את המקור שממנו שאב
הרמב"ם את דבריו[.
ובהקדמתו לספר הוא מוסיף וכותב" :ולכן נתתי אל לבי לבאר ולחבר דברי רבינו ז"ל ,שהם דברים נבררים ,בלשון ברורה
ודרך קצרה בלי קושיא ובלי פירוק ,ולא זה אומר בכֹה וזה אומר בכֹה ,כדי שלא יהיה פתחון פה למטים עקלקלותם
להטות משפט גבר באומרו קים לי כרבי פלוני".
ב .מתולדות המחבר
]טרם מצאתי כל מקור לתולדותיו[
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "חוזק יד" הודפס באודסה בשנת תרכ"ו ) – 232 .(1866עמודים.
ד .מקורות
בית עקד ספרים – פרידברג.
חוקי חיים – רבי אברהם חיים גאגין )=אג"ן(
נולד בשנת תקמ"ז ) – (1787נפטר בשנת תר"ח )(1848
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "חוקי חיים" לרבי אברהם גאגין ,כולל שאלות ותשובות על ארבעת חלקי השלחן ערוך ,ובסופו ליקוט חידושים על
הש"ס ,על ספר משנה תורה להרמב"ם ושאר פוסקים ,ועל ספר החינוך] .כן כולל הספר זכרונות על הרעש שהיה בצפת
בשנת תקצ"ז ).[(1837
השאלות שהופנו אל הרב גאגין לא הצטמצמו רק מאנשי קהילתו בירושלים ,ובספר אנו מוצאים שאלות שהופנו מצפת,
טבריה ,חברון ,מצרים ,צפון אפריקה ומקושטא.
רובו של הספר עוסק בענייני חושן משפט.
ב .מתולדות המחבר
רבי אברהם חיים גאגין היה מגדולי וחשובי חכמי ארץ ישראל במאה ה .19 -הוא נמנה כחוליה בשרשרת רבנים גדולים
שמוצאם ממגורשי קסטיליה ,שנפוצו על פני ארצות המזרח והמערב )מרוקו ,תורכיה וארץ ישראל(.
רבי אברהם חיים נולד לאביו רבי משה גאגין ,בעיר קושטא שבתורכיה בשנת תקמ"ז ) .(1787אביו נהג בחסידות
ובפרישות ,ושימש כמורה צדק בקושטא )בסוף ימיו עלה לארץ ישראל(.
בעודו צעיר לימים עלה רבי אברהם חיים לארץ ישראל ,התיישב בירושלים ועסק בתורה בהתמדה.
בזיווג ראשון נשא לאשה את בתו של המקובל רבי רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי )נכדו של המקובל המפורסם רבי
שלום שרעבי( ,ולאחר פטירתה נשא בזיווג שני את בתו של רבי רפאל אברהם שלום )מחבר ספר "דברי שלום"(.
בשנת תר"א ) (1841מּונָה רבי אברהם חיים לתפקיד הרשמי – "חכם באשי" ]הראשון בירושלים .תפקיד זה הקנה
לנושאו סמכויות משפטיות בתחום האזרחי והדתי[ ,מלבד בתואר "ראשון לציון" – שנשאו בו כל רבני ירושלים.
רבי אברהם חיים נודע גם כמקובל מכוון ,ולאחר פטירת חותנו – רבי אברהם שלום מזרחי שרעבי – עבר לפני התיבה
בישיבת "בית אל" .הוא עמד גם בראש ישיבת "תפארת ירושלים" ולימד תורה עד סוף ימיו.
רבי אברהם כתב ספרים רבים :מנחה טהורה – על מסכת מנחות; הערות וחידושים על ספר "קדושת יום טוב" לרבי יום
טוב אלגאזי; סביב האוהל – הערות וחידושים על ספר אוהל מועד; חיים מירושלים – דרשות; התקנות והמנהגים
בירושלים ,ועוד.
לרבי אברהם היה בן ושלוש בנות .בנו ,רבי שלום משה חי )שמ"ח( ,נודע כאחד מגדולי חכמי ירושלים )מחבר הספרים:
"שו"ת ישמח לב ,שמח לבי – דרשות ,ועוד(.
רבי אברהם חיים נפטר בירושלים בשנת תר"ח ) ,(1848בהיותו בן ששים ואחת שנים ,ונקבר בהר הזיתים ,על מצבתו
חרטו" :הדור אתם ראו ,ספר תורה גנוז ,מאור הגולה ,משיירי כנסת הגדולה ,ראש גולת אריאל ,ראשן לציון ...ומוכתר
בכתר מלכות ,עטרת ראשנו ,מורנו הרב הגדול ,רב תנא ירושלמאה ,המקובל האלקי ,חסידא קדישא ,בוצינא קדישא ,רודף
צדקה וחסד ,ראש הפשטנים ורבן של חסידים."...
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "חוקי חיים" הודפס בירושלים )בדפוסו של ישראל בק( בשנת תר"ג ) – 172 .(1843דף )פורמט גדול( .הדפסת
צילום של הספר ,הודפסה בניו יורק בשנת תשנ"א ) ,(1991על ידי האחים גולדברג ,ובאשדוד על ידי "מכון אוצרות גאוני
ספרד" בשנת תשנ"ז ).(1997
ד .מקורות
אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל – גליס.
בית עקד ספרים – פרידברג.
הראשונים לציון – א .אלמאליח.
חכמיהן של ארבע ערי הקודש – פוזיילוב.
חזון למועד – רבי ישראל דוד מרגליות יפה )שלזינגר(
נפטר בשנת תרכ"ד )(1864
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "חזון למועד" מהרב רבי ישראל דוד מרגליות יפה )שלזינגר( ,עוסק בביאורם של הלכות קידוש החודש ויום טוב
שני ,ובבירור ענייני עיבור שנים ,חישובי הלוח העברי ,וחכמת התכונה.
לספר ניתנו הסכמות :רבי נחום טריביטש – אב"ד ניקולשבורג ,רבי אברהם שמואל בנימין סופר – אב"ד פרסבורג ועוד.
]בסוף הספר נערך סדר היחוס של מקור משפחת המחבר – מן המהר"ל מפראג ועד אמו של המחבר ,שנמנתה כדור תשיעי
למהר"ל[.
ב .מתולדות המחבר
רבי ישראל דוד נולד לאביו רבי מרדכי מרגליות יפה ,ולאמו המתייחסת למהר"ל מפראג )שנת לידתו אינה ידועה(.
רבי ישראל נמנה בין תלמידיו החשובים של ה"חתם סופר" .הוא נשא לאשה את בתו של רבי דוד סגל – אב"ד סערעד.
בתחילה כיהן כדיין בסעמניץ ואחר כך כאב"ד בפעזינג.
עוד מספריו :שו"ת "מחולת המחנים" )כנגד שוחרי החדשות במנהגי בית הכנסת( .שו"ת "הר תבור" )כנ"ל( .ספר "יפח
לקץ" – על ספר בראשית )בספר זה באו גם מחידושי רבו ה"חתם סופר"( .ספר "יפח לקץ" – על ספר שמות )ספר אחרון
זה יצא לאור לאחר פטירת המחבר ,על ידי בנו ,המספר בהקדמתו על חיבוריו האחרים של המחבר שלא נדפסו(.
רבי ישראל דוד נפטר בשנת תרכ"ד ).(1864
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "חזון למועד" הודפס לראשונה בפרסבורג בשנת תר"ג ) – 77 .(1843דף .הספר יצא לאור שנית ,עם הערות
והארות ,מאת הרב בצלאל שטרן ,בשנת תשס"א ) ,(2001בירושלים.
ד .מקורות
הקדמת המו"ל של הספר "מילי דאבות" חלק ג ,בו כונסה גם מתורתו של רבי ישראל דוד -ירושלים תשל"ו.
חידושי החפץ חיים על הרמב"ם – רבי ישראל מאיר הכהן
נולד בשנת תקצ"ח ) – (1838נפטר בשנת תרצ"ג )(1933
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "חידושי החפץ חיים על הרמב"ם" – כולל הערות ,חידושים וביאורים על משנה תורה ,שנלקטו מתוך ספרי המחבר
הבאים :משנה ברורה ,לקוטי הלכות ,חפץ חיים ואהבת חסד.
רובם החידושים על ספרים :אהבה ,זמנים ,עבודה וקרבנות שבמשנה תורה.
אופן הביאורים :מהם דקדוקים בלשון הרמב"ם ,מהם בירורים בשיטת הרמב"ם וחקירת מקורותיו .חלקם עוסק בהשוואת
דברי הרמב"ם לשאר שיטות הראשונים ,וחלקם נועד לשמש סמך וסיוע לשיטת ופסיקת החפץ חיים .רובם הגדול של
החידושים סובב סביב ההלכה ,ואין בהם חקירות מופשטות.
ב .מתולדות המחבר
הרב ישראל מאיר הכהן נולד בשנת תקצ"ח ) (1838בליטא .הוא נחשב לאחד מגדולי הפוסקים ומאישי המוסר
המפורסמים בדורות האחרונים.
כל ימיו עסק בתורה בהתמדה ,ולפרנסתו התפרנס מחנות מכולת ,אותה ניהלה אשתו .בערוב ימיו – לאחר שסגר את החנות
– התפרנס ממכירת הספרים אותם חיבר ,ומעולם לא כיהן ברבנות.
מעמד מרכזי היה לר' ישראל מאיר הכהן בהנהגת עולם התורה במזרח אירופה .וכל מהלך – גדול וקטן – היה מלווה
בהתייעצות איתו ולאור הכרעתו.
בראדין הקים ר' ישראל מאיר ישיבה שהתפרסמה בכל ליטא .בישיבתו כיהנו ראשי ישיבות ומשגיחים רוחניים – גדולי
תורה מפורסמים.
ספרים רבים חיבר ר' ישראל מאיר הכהן .הגדול והחשוב שבהם הוא ספר "משנה ברורה" – הכולל פירוש וביאור לחלק
"אורח חיים" שבשלחן ערוך .מפורסם ספרו "חפץ חיים" – שעל שמו הוא נקרא – העוסק בהלכות לשון הרע ,וכן ספרו
"שמירת הלשון" .מספריו המיוחדים הוא ספר "ליקוטי הלכות" על סדר קדשים שבתלמוד .כן חיבר ספרים קטנים
וקונטרסים רבים.
ר' ישראל מאיר הכהן נפטר בשנת תרצ"ג ) (1933כשהוא בן תשעים וחמש.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "חידושי החפץ חיים על הרמב"ם" יצא לאור בשנת תשמ"ח ) (1988על ידי "מכון נחליאל" ירושלים .קפ"ו –
עמודים )פורמט גדול(.
ד .מקורות
ארון הספרים היהודי – יהודה אדרי.
עיון בספר.
חידושי יחיאל – רבי יחיאל אידל ליבשיץ
נולד בשנת תרכ"ג ) – (1863נפטר בשנת תרצ"ב )(1932
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "חידושי יחיאל" להרב יחיאל אידל ליבשיץ ,כולל :דרושים על כל התורה ,ימים נוראים ומועדים ,הספדים והדרנים,
"ובשולי היריעה דבר הלכה ,וחדושי תורה על כל הש"ס ,הרמב"ם ,וארבע חלקי השו"ע ומפרשיהם".
ב .מתולדות המחבר
רבי יחיאל אידל נולד בשוועסקנא בשנת תרכ"ג ) ,(1863לאביו רבי דובער זאב ליבשיץ .בילדותו קיבל תורה מאביו
שכיהן כאב"ד בסרעדניק.
בשנת תרמ"ט ) (1889הוסמך לרבנות על ידי שנים מגדולי הדור :רבי יצחק אלחנן ורבי שלמה הכהן .בהסכמתם הם
כותבים" :כי מלבד גדלו ובקיאותו בש"ס ופוסקים ,עוד יש לו יד ושם לדרוש ברבים דברי אגדה ומוסר ,להשיב לב בנים
לאביהם שבשמים" .ואמנם רבי יחיאל שימש כדרשן מפורסם בעיר ווילנא מקום מושבו.
רבי יחיאל נפטר בשנת תרצ"ב ).(1932
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר חידושי יחיאל הודפס בוילנא בשנת תרצ"ב ) – 34 .(1932דף.
ד .מקורות
בית עקד ספרים – פרידברג.
חידושי מים חיים – רבי חזקיה די סילוה
נולד בשנת תט"ז ) – (1656נפטר בשנת תנ"ו )(1696
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "מים חיים" כולל חידושים על הש"ס ,הרמב"ם ושאלות ותשובות.
בראש הספר באו חידושים על מספר מסכתות מן התלמוד הבבלי ,ולאחריהם חידושים על הלכות רבות שבמשנה תורה,
ובסוף הספר י"ג שו"ת.
בראש חידושי הש"ס נכתב" :שיטה על התלמוד שעשה הרב הגאון אדוני אבי בעל פרי חדש ,ובו יראה הרואה גודל עיונו
ובקיאותו ,כפטיש יפוצץ".
בראש חידושי הרמב"ם כתוב" :ביאור על ארבעה חלקים של הרמב"ם ,והם חידושים ופירושים מתוקים מדבש ונופת
צופים ,אשר הוציא מתוך פלפולו וחריפותו אדוני אבי הרב הגאון בעל פרי חדש".
לספר ניתנו הסכמות רבני הקהילות באמשטרדם ,והרב אברהם יצחקי – מירושלים ,והרב ישראל זאבי – מחברון.
הספר הובא לדפוס על ידי בן המחבר.
ב .מתולדות המחבר
) ,(1656שם למד מפי
רבי חזקיה די סילוה נודע כאחד מגדולי הפוסקים במאה הי"ז .הוא נולד בליוורנו בשנת תט"ז
הרב שמואל קוסטא ורבי יהודה שאראף – שד"ר מארץ ישראל שהגיע לליוורנו.
בהיותו בן עשרים )תל"ו – (1676עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים .בירושלים למד בישיבת "בית יעקב" ,שהיתה
אז בראשותו של הרב משה גאלנטי – הרב המג"ן .בהיותו כבן כ"ב שנים נשא לאשה את בתו של רבי רפאל מרדכי מלכי,
פרנס ורופא בירושלים.
בשנת תמ"ט ) (1689נשלח על ידי רבו הר"מ גאלנטי כשד"ר לערי אירופה המערבית .שליחות זו נמשכה כארבע שנים עד
שנת תנ"ב ) .(1692תוך כדי שליחות זו הדפיס באמשטרדם את ספרו "פרי חדש" על חלק יורה דעה שבשלחן ערוך.
בשנות שליחותו ביקר בקהילות רבות בערי אירופה ,והצליח לסייע ולגייס סכומים נכבדים לעזרת תושבי ירושלים.
בהיותו באמשטרדם השפיע רבי חזקיה על הגביר רבי יעקב פירירא להקדיש קרן שמפירותיה תוקם ישיבה בירושלים .קרן
זו הוקצבה ,והוקמה בירושלים ישיבה שהתקיימה עד ראשית המאה העשרים .בישיבה זו – בית יעקב פירירא – למדו
כמעט כל רבני ירושלים וגדוליה.
מתלמידיו ידועים :רבי יצחק הכהן מחבר ספר "בתי כהונה" ,רבי שלמה אלגאזי ,רבי ישעיה אזולאי )סבו של החיד"א(
ועוד.
רבי חזקיה נפטר בירושלים במיטב שנותיו בשנת תנ"ו ) ,(1696ונטמן במעלה הר הזיתים.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "מים חיים" הובא לדפוס לראשונה באמשטרדם בשנת ת"צ ) .(1730מד-דף.
).(1985
מהדורת צילום )יחד עם ספר חידושי אבן העוזר על הש"ס( הודפסה בירושלים בשנת תשמ"ה
ד .מקורות
אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל – גליס.
אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל – מרגליות.
חידושי רבי עקיבא איגר על הרמב"ם – רבי עקיבא איגר
נולד בשנת תקכ"ב ) – (1761נפטר בשנת תקצ"ח )(1837
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "חידושי רעק"א על הרמב"ם" אינו עשוי "מעור אחד" ,רק לגבי חלק מהחידושים מדויקת מאד ההגדרה "חידושים על
הרמב"ם" ,הכונה לאותם חידושים שנעתקו מגליון הרמב"ם של הגרעק"א והם נכתבו ישירות על הרמב"ם ,אבל החלק
הארי של הנכלל ב"חדושי רעק"א על הרמב"ם" נלקט מכתביו המרובים ,אומנם יש בהם שקלא וטריא על היד החזקה
ונושאי כליו ,אבל הם לא נכתבו כחידושים על הרמב"ם .כפי הערת המוציא לאור של מלאכת ליקוט זו ,העובדה
שהחידושים הועתקו מתשובותיו ומחידושיו על ספרים אחרים ,חייבה לעתים להתערב באופן קל בסגנונו ,כדי להתאים את
הדברים לשיבוצם לפי סדר הל' הרמב"ם.
החידושים המועתקים מספר היד החזקה שהגרעק"א למד בו הם בדרך כלל קצרים בהתאם למגבלות היריעה ,והרבה
פעמים הם ציונים ומראי מקומות לדברי גדולי האחרונים שנשאו ונתנו בדברי הרמב"ם.
ב .מתולדות המחבר
תיאור קורות חייו של רבי עקיבא איגר אינו נחוץ כדי "לראות את בעל השמועה" ,שהלא עוד בחייו וביתר שאת בדורות
שאחריו אפשר היה לבדוק בכל קצווי ארץ ולא למצוא תינוק שאינו יודע מי היה הגרעק"א ,ומי לא שמע את תוקף תורתו
ויחד עמה ענותנותו המופלגת .ומן המפורסמות שבכל בית מדרש ומדרש בוחנים והופכים מכל צד את הערותיו וקושיותיו,
וכשהגרעק"א מקשה ומניח בצ"ע ,יודע כל צורב שזו סיבה לשנס מותניים ולאמץ את המח בהכרה שאם הגרעק"א הניח
בצ"ע הוא שלל את התרוצים שצצים בעיון ראשון ,ובכלל לימוד תורתו היא הבחינה מדוע לא הספיקו לו התירוצים
העולים במחשבות הראשונות .וכאשר הגרעק"א מבקש "וה' יאיר עיני" יש בכך סימן שלא די בעיון קל בלא יגיעה עצומה.
ברם פטור בלא כלום אי אפשר לכן יצויינו תחנות עיקריות בימי עלומיו עד עלותו על כס הרבנות בעיר מארקיש
פרידלאנד.
רבי עקיבא נולד באייזנשטט וכפי שרשם נינו רבי שלמה סופר רבה של בערגסאס )ב"חוט המשולש"("ויגדל הבן ויגמל
ומיד התנכר במעלליו כי קדוש מרחם הוא ונזיר אלוקים יהיה ואת קדושיו נאמן .ומיד בהחלו רוח ה' לפעם בו הקדיש
עתותיו ושקד על לימוד ותפילה ,ודרכי הנערות הרחיק מעצמו .מדיבוריו עם בני אדם ומכל תהלוכותיו נראה כי זרע קדוש
הוא ,וכאשר נתוספו לו שנים ועודו באיבו נתפרסם שמו במרחקים ,ואבותיו נתנוהו על יד איש גדול הגאון המפורסם רבי
נתן נטע זצ"ל אב"ד דק"ק מאטרסדורף הקרובה לעיר אייזנשטאט ואצלו נתגדל ובן ברכיו ישב עד הגיעו לבן י"ב שנים
והלך וגדול ועלה והצליח בלמודי ה' עד שהיה לפלא ולמופת בעיני כל רואיו".
בעיר ברעסלא תפס ישיבה דודו הגדול רבי בנימין וואלף איגר ,ומסופר שדוד זה נתחבט בקושיא חמורה יחד עם חכמי
העיר המפורסמים ביניהם ר' ישעיה פיק והציע את הקושיא לגיסו אביו של הילד עקיבא ,הוא פירט את הקושיא באוזני בנו
שחפץ לדעת על מה הסער הגדול .כאשר הנער שמע את הקושיא השיב מיד ישוב נכון והגון ,הדברים ישרו מאד בעיני
אביו והוא הודיע את התרוץ לגיסו הנ"ל ,והיה לפלא בעיני הדוד איך מצא הנער רך השנים ישוב לקושיא שהתקשו בה
גדולי ברעסלא ,והפליא באוזני חכמי העיר את כשרונו הנדיר של בן גיסו.
אז נתייעצו יחד חכמי ברעסלוא והחליטו שטוב ונכון שהנער יבוא למקום תורה מובהק כמו עירם ,הוריו ניאותו והסכימו
לשולחו למרחקים .מיד עם בואו למד אצל דודו והתרועע עם חכמיה הגדולים של בערסלוא ויהי למופת בעוצם תורתו,
יראתו וקדושתו.
שמעו של העילוי בתורה ועצום ביראת שמים יצא למרחקים ורבים בקשו להכניס ברכה לביתם ,מי שזכה בו היה איש
צדיק וגביר מהמשפחות המיוחסות בישראל ר' איצק מרגליות מליסא ובשנת תק"מ ) (1780נשא את בתו של הגביר הנ"ל
והתיישב בעיר ליסא .מיד אחר חתונתו נקבצו ובאו יחדו בחורים מקרוב ומרחוק והיתה לו ישיבה מפוארת בה הרביץ
תורה וטהרה כיד ה' הטובה עליו .בליסא ישב כעשר שנים עד שפרצה שם שריפה גדולה שכילתה את רכושם וממונם של
בני העיר ובכללם את נכסי הגרעק"א וחמיו ,אז נענה לבקשת אנשי ראוויטש שבקשוהו לישב בעירם ,וישב בה עד שנת
תקנ"א ) .(1791באותה שנה העיר ה' את רוח אנשי ק"ק מארקיש -פרידלאנד להפציר בר' עקיבא שיקבל עול הרבנות
בעירם ,הוא נענה להם ובמשך עשרים וחמש שנה ישב בה בקדושה ובטהרה ,ומעיר זו יצאה תורה לישראל ,כי הוא היה
רבן של ישראל ומכל קצות תבל פנו אליו לשמוע חוות דעתו .אלה ראשי פרקים מתולדותיו של הגרעק"א מימי עלומיו עד
היותו רבן של כל בני הגולה.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
המהדורה הראשונה של חידושי הגרעק"א הישירים על הרמב"ם הופיעה בירחון "דגל התורה" שיצא לאור בוארשה,
החידושים פורסמו בהמשכים בחוברות שפוסמו בשנים תר"פא -תרפ"ב ) (1922 – 1921בחוברות אלו הופיעה ההערה
הבאה" :האוצר הנחמד הזה הגהות וחדושים על הרמב"ם ממרנא רבינו עקיבא איגר זי"ע הגיע לידינו מהרב הגה"צ וכו'
מו"ה חיים יעקב נפתלי זילבערבערג שליט"א שהעתיקם מכת"י קדשו של המחבר זצ"ל על גליוני הרמב"ם הנמצאים
בברעסלא" .החדושים שב"דגל התורה" הם על הספרים מדע – זמנים .בשנת תרפ"ג ) (1923הדפיס נכדו של הגרח"י
זילבערבערג הנ"ל חידושים על רמב"ם ספר נשים ,זאת בראש ספרו "עצי זית" והוא כתב" :חידושים והערות על הרמב"ם
ספר נשים מן רבינו עקיבא איגר ז"ל שהשגתי מן זקיני מוהרח"י נפתלי שליט"א שהעתיק מן עצם כי"ק דמרנא ורבנא".
חידושי הרמב"ם שיצאו לאור במקורות הנ"ל צורפו לראשונה לספרי הרמב"ם ,במהדורת היד החזקה של האחים שולזינגר
ניו-יורק תש"ז ) .(1947בשנת תשי"ב ) (1952פורסמו ע"ג הירחון "סיני" )שנה חמש עשרה כרך ל"א חוברות ז – יב(
חדושי רעק"א שהועתקו מכת"י ממה שרשם על ספרי הרמב"ם שלו .בהקדמה לחדושים אלו תיאר רבי יהודה ליב ביאלר
את קורות ספרי הרמב"ם של הגרעק"א ואת נס השרדותם גם בצוק העתים ובשנות העברה והזעם .ארבעת הכרכים של
ספרי הרמב"ם הם מדפוס יעסניץ )ת"צ – תק"א( היו ברשותו של רעק"א מאז שנכנס לבית חמיו ,בהם למד מאז ועד
פטירתו .ספרים אלו הועברו לספריה של הסמינר התיאולוגי בברסלוי ונשארו שם עד פרוץ מלחמת העולם השניה .ר'
חיים נפתלי הנ"ל ראה את הספרים בהיותם בבערסלוי והצליח להעתיק חלק מהם .ראוי לציין שהספרים ניצלו מהשריפה
הגדולה שכפי שתוארה לעיל כילתה את רכושם של יהודי ליסא ,וגם ניצלו מהכליון שהמיטו הנאצים על רבבות ספרי
הקודש בפולין.
בשנת תשי"ד ) (1954צורפו חידושי רעק"א הנ"ל במהדורת הרמב"ם של הוצאת אל המקורות ובשנת תשט"ז )(1956
במהדורת הרמב"ם של הוצאת פרדס.
בשנת תשכ"ח ) (1968הופיעה מהדורת חידושי הגרעק"א על הרמב"ם וכפי שנרשם בשער "מלוקט מכל ספרי הגרעק"א
זצ"ל".
ד .מקורות
חוט המשולש – רבי שלמה סופר רבה דבערגסאס – עמודים נז – סד.
חידושים וביאורים מלוקטים – רבי אליהו מוילנא
נולד בשנת ת"פ ) – (1720נפטר בשנת תקנ"ח )(1797
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ביאורי הגר"א לספר "משנה תורה" נלקטו בעיקר מתוך ביאור הגר"א לשלחן ערוך ,ומתוך שאר חידושיו על שאר ספרי
חז"ל והלכה שנדפסו.
על כן אין בחידושים ביאור על כל ההלכות ,רק במקום שהגר"א התייחס לספר משנה תורה ולשיטתו של הרמב"ם –
הובאו דבריו.
אופן החידושים ,כדרך הערותיו של הגר"א .מהם ביאורים ,מהם מקורות מספרי חז"ל לדברי הרמב"ם ,וכדומה.
במהדורת הרב שבתי פרנקל של ספר משנה תורה ,נדפס לקט מחידושיו של הגר"א על הרמב"ם וכֹה כתבו" :הן ידוע
ומפורסם בשערי ציון ...שביאור הגר"א לשו"ע הוא אוצר בלום של ביאורים ופירושים ,קושיות ופירוקים ,ראיות ומקורות
לדברי הרמב"ם ,שהוא המקור והיסוד לרוב פסקי המחבר בשו"ע ...ובעמל רב ויגיעה עצומה לקטנו מתוך ביאור הגר"א
לשו"ע את כל מה ששייך באופן ישר לדברי הרמב"ם ,ועליהם הוספנו את מה שכבר נדפס בשם "לקוטי וחדושי הגר"א על
הרמב"ם" ומעוד ספרים".
ב .מתולדות המחבר
) (1720לאביו רבי
רבי אליהו מוילנא )הגר"א( הינו מגדולי חכמי ישראל בדורות האחרונים .הוא נולד בשנת ת"פ
שלמה זלמן .מילדותו ניכרה גאונותו ,שקידתו בלימוד התורה וחסידותו .בהיותו בן שבע למד )מספר חדשים( תורה מפי
רבי משה מרגלית )מחבר הפירוש הנודע "פני משה" על הירושלמי( ,ומאז ועד סוף ימיו – למד תורה תוך התבודדות
בחדרו ביום ובלילה ,תוך מיעוט שינה ועמל ללא ליאות.
כבר בגיל צעיר מאד הקיף בידיעתו את כל המקרא וספרות חז"ל ,והחל עוסק אף בקבלה .כן עסק בחכמות המדע:
אסטרונומיה ,גיאומטריה ,מתמטיקה ,גיאוגרפיה ,רפואה ועוד.
בהיותו בן י"ח שנים נשא אשה ,אך המשיך לעמול בתורה באותה התמדה ושקידה כלפני נשואיו .הגר"א התפרנס מקיצבה
שניתנה לו מקופת הקהל .מימיו לא כיהן בשום תפקיד ציבורי ,אף על פי שכל מהלך ציבורי נקבע על פיו.
דמותו השפיעה השפעה עמוקה על כל יהדות ליטא ,ומגדולי הדורות הבאים היו תלמידיו :רבי ישראל משקלוב )בעל "פאת
השלחן"( ,רבי חיים מוולוז'ין ועוד.
לגר"א היו שני בנים – רבי יהודה ליב ורבי אברהם )מחבר ספר "רב פעלים"(.
הערותיו ,הארותיו ,פירושיו וחידושיו ,נותרו לנו על כל ספרי היסוד :התנ"ך ,התלמודים )בבלי וירושלמי( ,מדרשי הלכה,
ספרי הזוהר ,השלחן ערוך ועוד .ספרים אלו זו נתפרסמה בדפוס רק לאחר פטירתו ,מתוך רשימות שכתב על שולי גליונות
ספריו ומתוך רשימות תלמידיו ובניו .רק ביאורו לשלחן ערוך נתפרסם לאחר פטירתו מתוך כתב ידו ,שנערך וחזר ונערך
על ידו.
הגר"א נפטר בשנת תקנ"ח ).(1797
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ליקוט פירושי הגר"א לספר משנה תורה ,נעשה והודפס מספר פעמים .אוסף מושלם יצא לאור בהדפסת ספר משנה תורה
במהדורת הרב שבתי פרנקל בשנים האחרונות ,וכנ"ל.
ד .מקורות
אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל – מרגליות.
חידושים והגהות מהגאון מוהר"ר ישעיה פיק – רבי ישעיהו פיק
נולד בשנת תע"ט ) – (1719נפטר בשנת תקנ"ט )(1779
א .הספר – מבנהו ותוכנו.
הערות רבי ישעיה פיק על משנה תורה לא נדפסו בפני עצמן אלא צורפו למהדורת הרמב"ם שהופיעה בדיהנפורט )ראה
להלן בפרטים ביבליוגרפיים( ומני אז בהוצאות הנפוצות .הערותיו של הגרי"פ נשענות על שליטתו המוחלטת בכל מכמני
התורה שהיו מונחים אצלו כבקופסא ,ועל עינו שהבחינה גם בשינויים קלים בין הדין כפי שהביאו הרמב"ם לדין מדברי
הגמ' .כאשר עמד על מה שנראה כסתירה בין דברי הש"ס לפסקו של הרמב"ם הוא העיר על כך אך לא שקט ולא נח עד
שהצליח להבהיר שבאמת דברי הגמ' והרמב"ם עולים בקנה אחד .מכח בקיאותו המפליאה יכל להצביע על מקורות עלומים
לפסקי הרמב"ם.
ב .מתולדות המחבר
ר' ישעיה פיק נולד בפרסבורג לאביו ר' ליב מוכיח ברלין שהיה מגדולי ארץ ,חתנו בעל שו"ת "זכרון יוסף" מתארו
בהקדמתו לספרו" :איש חי הגאון המפורסם תורתו זכה ,מר חותני ר' לעב ברלין" .ר' ישעיה רשם בפתח אחד מכתביו:
אמר ישעי' בן הגאון המפורסם יחיד בדורו גם בכל החכמות אין שני לו מו' ליבש זצ"ל .אביו הביאו גם לחיי העוה"ב
והלהיבו להיות שקוד על דלתי תורה .אכן כבר בימי עלומיו רכש את בקיאותו המפליאה .לאחר למודיו בעיר מולדתו שם
פעמיו לישיבתו של הרב הגדול רבי צבי הירש מהלברשטט בעל "עטרת צבי" ו"כוס ישועות" .שם גם חבר לאריות
שבחבורה ,ר' עקיבא איגר הראשון ,מהר"ם ברבי ,בעל "מרכבת משנה" ועוד כמה מרועי ישראל .נשא לאשה את בת
הגביר המפורסם ר' וולף פי ק ומני אז דבק בו השם פיק ובו הוא נודע יותר משמו המקורי ברלין.
רוב ימיו לא רצה להתעטר בעטרת הרבנות ובשבתו בעיר ברסלוי היה שותף עם נכרי למסחר בעורות שיער ומזה היתה
פרנסתו ,אך עיקר עסקו היה בתורה ולא פסק פומיה מגירסא .רק בשנת תקנ"ד ) (1794כשהוא קרוב לגיל שבעים וחמש!
לאחר שנפטר רבה הותיק של ברסלוי נענה להפצרת מנהיגי הקהילה וניאות לשמש כרבם .למרות שרוב ימיו לא שימש
ברבנות הכירו חכמי דורו את רום מעלתו ,הנודע ביהודה )בהסכמתו לספר "הפלאה שבערכין"( כתב "עליון קדוש יאמר
לו ,אמיץ לב בגבורה של תורה ,בכחו ורב אונו ,בכל משוטט עיניו ודבר לא יפלט ממנו ,הוא ניהו כבוד אהובי ידיד נפשי
וחביבי הגאון המובהק ,סיני ועוקר הרים דבריו מתוקים מדבש" .במהדורה תנינא של הנוב"י מופיעות עשרות תשובות על
שאלותיו החמורות ובכל תשובה מקדים הנוב"י להללו ולפאר את מעלת תורתו.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הגהות הר"י פיק נדפסו לראשונה בבית הדפוס של חתנו ר' יוסף מיא שבדיהרנפורט שכתב :וניתוספו עוד חידושי הגהות
אשר מצאתי עלי גליון ספרי הרמב"ם של חמי מו"ה ישעיה ברלין זצוק"ל .מהדורה זו הופיעה בשנים תקס"ט – תקע"ד
) .(1814 – 1809חלק מהגהותיו נדפס על גליון הרמב"ם וחלק בסוף הספר יחד עם קבצים נוספים של מפרשים אחרים.
בירחון "מוריה" )ירושלים שנה ט גליון יא-יב אלול תש"מ( נמסר על העתק של הגהות הרי"פ על הרמב"ם ,וע"פ תיאורם
מתברר שהנדפס עד כה לא היה שלם והרבה מההגהות לא הודפסו במהדורה הראשונה .בירחון הנ"ל הדפיסו השלמות
לספר מדע ,והמשכן בירחון הנ"ל בשנה ט"ז גליון יא-יב מנ"א תשמ"ט ,ובשנה כ"ב גליון ניסן תשנ"ט הדפיסו הגהות
חדשות על הל' קרבן פסח.
ד .מקורות
"ארשת" חלק ו'.
חידושים ומקורים מבעל מנחת חנוך – רבי יוסף באב"ד
נולד בשנת תקס"א ) – (1801נפטר בשנת תרל"ד ).(1874
א .הספר – מבנהו ותוכנו
חדושיו של בעל מנחת "חנוך" ,על הרמב"ם הועתקו מגליון הרמב"ם שלו .יש שהוא מציין למה שכתב בחבורו "מנחת
חנוך" .בהגהות בעל מנחת חנוך משוקעות הערות רבות של רבי אורי שרגא טויבש מחבר הספר "אורי וישעי" שהיה חמיו
של המביא לבית הדפוס.
ב .מתולדות המחבר
תורתו של רבי יוסף באב"ד ידועה בכל אתר ואתר בזכות ספרו המפורסם והידוע לכל "מנחת חנוך" בכל בתי המדרשות
מוזכרות ללא הפסק שמועותיו .משנת תרכ"ט שבו הופיע לראשונה הספר מנחת חנוך מדרבנים קושיותיו וחקירותיו את
טובי הלומדים להרבות עיון והתבוננות כדי לתרצם ולפשוט את ספיקותיו וכמעט כל שיח ושיג בעניני פרשיות השבוע
והמועדים שורשיו בדברי המנחת חנוך .משנת תרי"ז ) (1857עלה לכהן על כס הרבנות בטרנופול בה ישב עד פטירתו
ביום א' דסליחות בשנת תרל"ד ).(1874
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הגהותיו של ר"י באב"ד על הרמב"ם הובאו לדפוס על ידי נכדו רבי יהושע העשיל רבה של סוליצא ,כנ"ל הוא שיקע בהם
גם הערות מחמיו ר' אורי ש"פ טויבאש בעל "אורי וישעי" .ההערות הודפסו לראשונה במהדורת משנה תורה שיצאה
בוארשה תרמ"א ) (1881ומאז במהדורות הנפוצות.
ד .מקורות
אנציקלופדיה לחכמי גליציה ח"א עמוד .387
חידושים ומקורים מהרב צבי הירש חיות – רבי צבי הירש חיות
נולד בשנת תקס"ו ) – (1805נפטר בשנת תרט"ז )(1955
א .הספר – מבנהו ותוכנו
לא מדובר בספר בפני עצמו אלא בקונטרס הערות שצורפו כאחת מהתוספות למהדורת משנה תורה שהופיעה בורשה
תרמ"א ) .(1881ברוב הערות חתר מהר"ץ חיות לגלות את מקורותיו של הרמב"ם הן בתלמודין והן במדרשים השונים.
ב .מתולדות המחבר
את פרשת חייו של מהר"צ חיות מאפיינת מה שנראה כנסיון להלך בשביל המתאים הן לדרך הרבנית המקובלת מדור דור
והן למשכילים העוסקים במחקר ובמדעים .מצד אחד עסק בתורה בעיון ובבקיאות והיה שליט במכמניה ,מאידך לא משך
ידו מהתעסקות במדע ובשאר חוכמות ,גם התרועע עם משכילים וחוקרים ובחלק מספריו השתמש בסגנון מחקרי מדעי.
ודאי שכונתו היתה להראות לאלו שנמשכו ונהו אחרי המשכילים ,שגם בקרב הרבנים מ"הסוג הישן" ישנם בקיאים בחכמה
ומחקר ,אך דרכו זו גרמה לריבוי מתנגדיו הן מקרב גדולי הרבנים והאדמורי"ם שביקרוהו על קרבתו למשכילים
ולהשכלה ,והן מקרב המשכילים שרבים מהם טענו שהוא דבק בדרכם המסורתית של הרבנים מדור לדור והתעסקותו
במדעים אינה מעידה על "התקדמותו" .ברם צריך לציין שזכה לתמיכתם המלאה של ר' אפרים זלמן מרגליות ור' אליעזר
לנדא בעל "יד המלך" שלפי המקובל ליווהו בדרכו בעת עלותו לכהן פאר בקהילת זאלקווא המעטירה.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
כאמור הגהות מהר"צ חיות על היד החזקה נדפסו לראשונה במהדורת הרמב"ם שיצאה בוארשה תרמ"א ) (1881ומני אז
במהדורות הנפוצות.
ד .מקורות
אנציקלופדיה לחכמי גליציה ח"ב עמודים .1042
חידושים מהגאון מהר"ם פאדווה – רבי מאיר קצנלנבוגן
נולד בשנת רל"ג ) – (1473נפטר בשנת שכ"ה )(1565
א .הספר – מבנהו ותוכנו
חידושיו של מהר"ם פאדווה לא נדפסו כספר בפני עצמו אלא כהגהות וחידושים שחלקם על גליון הרמב"ם וחלקם בסף
הספרים ,במהדורת משנה תורה שיצאה לאור על ידי רבי מאיר בוינציאה בשנת ש"י – שי"א ) (1550 – 1551בהגהות
אלו הוא מיישב קושיות שהקשו על הרמב"ם ,מראה מקורות לפסקיו ומגיה את לשונו.
כנראה בעת שכתב מרן את פירושו "כסף משנה" היתה לפניו מהדורת הרמב"ם שהדפיס מהר"ם מפאדווה ,וכאשר הוא
כותב על קושית המגיה ,או על גירסת המגיה ,כונתו למהר"ם פאדווה .ראה "שם הגדולים" )החיד"א מערכת גדולים מ'
אות כ"ו( "ולפעמים אומר בכסף משנה כתב הרב המגיה וכונתו על הגהת מהר"ם פאדווה".
בתשובת הרמ"א )סימן י'( בעקבות בקשה לאסור הוצאת מהדורת משנה תורה ע"י מתחרהו של רבי מאיר )יותר פירוט
בהמשך( הקדים לתאר את פעולתו של ר' מאיר הנה בלשונו" :הנה הוא איש בארץ לועז אשר נודע שמו במרחקים דלה
דלה מים עמוקים מימיו מתוקים ,גוזר ומקים ,יברכהו שוכן שחקים ,הוא האילן הגדול אשר פריו למאכל ועלהו לתרופה,
אמרתו צרופה ,הוא ה"ה הגאון מהר"ר מאיר מפאדווה ,והנה שם מגמותיו רעיוניו ומחשבותיו והשתתף עם אחד מאנשי
ארצו ומגדוליה דהיינו "יענטילומר" והוא אחד ממדפיסי הספרים ,והסכימו יחדו להדפיס החיבור הגדול משנה תורה וכו'
וכאשר חשב כן החלו לעשות בעז"ה עד שלע"ע נגמר הדבר והגיה אותו בשכלו הזך עד אשר לא נשאר בתוך הבר תבן,
וסיקל המסלה עד לא נשאר בה אבן".
בתשובת הדרב"ז ח"ה סימן ר"נ כתב :שאלת ממני ידיד נפשי אודיעך דעתי על קצת הגהות אשר כתב אחד מחכמי הדור על
ספרי הרב ,אם הם בר סמכא או לא ,לפי שנפל מחלוקת על זה בין חכמי הדור ,ואני בראותי עוצם תשוקתך לבקש דרך
ישכון ולקבל האמת ממי שאמרו ,הסכמתי לעשות רצונך".כונתו להגהותיו של מהר"ם פאדווה .מאותה תשובה והילך כמה
וכמה תשובות שבהם עובר הרדב"ז מהגהה להגהה ומחווה עליהם דעתו.
ב .מתולדות המחבר
רבי מאיר קצנלנבוגן נולד בפראג וקנה תורה בפולין אצל רבי יעקב פולק הידוע כאבי שיטת ה"חילוקים" ובפדובה
שבאיטליה אצל מהר"י מינץ ,לימים נשא את נכדתו .נתפרסם ממנו ספר שו"ת מהר"ם פאדווה )נכרך והופיע יחד עם
תשובות רבו וזקינו מהר"י מינץ( שם מופיעות תשובות שהתכתב עם גדולי דורו ,ביניהם הרמ"א שהיה גם קרובו.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הגהות מהר"ם ובנו ר' יהודה התפרסמו במהדורת משנה תורה שיצאה לאור בוינציאה בשנים ש"י – שי"א )– 1551
(1550על ידי רבי מאיר בדפוס בראגדין .באותה זמן הוציאו בוינציה אצל המדפיס יושטיאן מהדורה אחרת של משנה
תורה .מהר"ם פנה אל הרמ"א וביקש ממנו שיאסור בגבולה של פולין את מכירת הספרים של המדפיס המתחרה בו .הנה
הדיה של פרשה זו בלשונו של הרמ"א )בתשובה הנ"ל( "והנה קם אחד גם "יענטילומר" מעשירי הארץ נגדו ,ואמר אעשה
גם אנכי לביתי ואדפיס גם אני וכן עשה .והעיקר הוא מאתו שעושה דבר זה עלה מה שלא נשתתף עמו הגאון הנ"ל ועושה
דבר זה להכעיס ולכלות ממון הגאון הנ"ל ח"ו ,כי ידוע אם לא ימכור הגאון ספריו שיכבד עליו המשא מנשוא" הרמ"א
הסכים ופסיקתו בענין זה היא אבן פנה לאיסור הדפסת ספר שמתחרה עם הוצאה קודמת.
ד .מקורות
תשובת הרמ"א סימן י.
חיים ומלך -רבי חיים פאלאג'י
נולד בשנת תקמ"ח ) (1787נפטר בשנת תרכ"ח )(1868
א .הספר -מבנהו ותוכנו
בספר "חיים ומלך" הערות והארות לפי סדר י"ד חלקי משנה תורה ,בדרך כלל ההערות אינם ארוכות ,אבל על הלכות נזקי
ממון כתב רח"פ באריכות רבה עד כדי כך שהנכתב על הלכות אלו הוא חלק הארי של הספר.
מדור מרכזי בספר ענינו מראי מקומות רבים לספרים שאינם עוסקים ישירות ביד החזקה אבל במקומות מפוזרים
בחבוריהם נגעו בדברי הרמב"ם ולהם ציין רבי חיים.
ב .מתולדות המחבר
רבי חיים פאלאג'י הוא מגדולי רבני איזמיר ושמעו יצא בכל קצוי תבל .רבי חיים נולד בשנת תקמ"ח ) (1787לאביו
החסיד רבי יעקב ולאמו שהיתה בתו של רבי יוסף רפאל חזן בעל "חקרי לב" ,רבי חיים קיבל הרבה תורה מסבו ושם לבו
על אורחותיו .בספריו הוא מצטט פעמים אין ספור בשם מז"ה וכונתו לסבו מורי זקני הרב.
הוא היה גם תלמידו של אחד מגדולי מרביצי התורה באיזמיר רבי יצחק גאטינייו )עיין ערכו "בית ישחק"( בפתח ה"בית
ישחק" ספרו של רבו זה תיאר רבי חיים "נהירנא כד הוינא טליא בין שנים עשר שנים קטן לאו בר זכיה ,עומד ומשמש
לפניו ואהיה שעשועים ויורני ויאמר לי דברי חכמים בנחת נשמעים ,מסתופף היתי בצל החכמה בעומקא של הלכה" אגב
תיאור גדולת הרב ניתן לשמוע את שבחו של התלמיד המופלא שעוד בהיותו פחות מבר מצוה היה עומד ומשמש את הרב
הגדול וקולט ממנו דברי תורה עמוקים.
רבי חיים היה ספרא רבא וידוע שכתב למעלה ממאה חיבורים בכל מקצועות התורה אך רק שבעים ושניים ראו אור
הדפוס.
הוא חתם בכינוי חבי"ף שהם ר"ת חיים בן יעקב פאלאג'י והיו רבים שהשתמשו בכינוי זה בהיותו מזכיר את כינויו של בעל
כנסת הגדולה אשר נקרא החבי"ב )חיים בן ישראל בנבנישתי( והיה בכך סימן לרציפות הרבנות המפוארת של איזמיר
שתחילתה בחבי"ב וכמעט סיומה בחבי"ף.
רבי חיים היה מבעלי המליצה המפוארים ודבריו מלובשים בחידות וברמזים .אפילו מראי מקומות רבים שב"חיים ומלך"
מתובלים במליצות לרוב ולפעמים מקשה המליצה על פענוח שם הספר אליו רמז ,למשל :כמה פעמים נרשם :סלח לנו ח"א
סימן וכו' .זו מליצה יפיפיה הרומזת בר"ת לספרו ס'מיכה לח'יים והמלה "לנו" מורה שהספר שייך לו כי הוא חיברו .דוגמא
נוספת הציון :ברכת מל"ח ח"א והכונה לספרו ב'רכת מ'ועדיך לח'יים .כדי שהקוראים לא יאבדו זמנם בנסיונות לפתיחת
הר"ת והבנת רמזיו נפתחו במהדורה זו כל רמזיו והתועלת עדיפה ממה שבמקרים מסוימים מתעמם ברק המליצה לאחר
פתיחתה.
בדרך כלל מצויין שם הספר לבד אך לעתים הוא מרעיף מילות הלל והערצה כגון "ועיין לעט"ר מורינו החסיד שאירנו
זיע"א בספרו הבהיר אות היא לעולם" הכונה לרבי יהושע רפאל פנחס די שיגורה שספרו הוא מהספרים המצוטטים ביותר
ב"חיים ומלך" והרבה פעמים בר"ת א'ה'ל.
חלק ניכר ובולט מהמראי מקומות הם לספריו האחרים של רבי חיים ,לצידם ציונים לספרי בני משפחתו מצד אחד ל"חקרי
לב" ול"מערכי לב" חיבוריו של זקינו ,ולאידך גיסא מראי מקומות מרובים לספרים שונים של בנו רבי אברהם שישב על
כס הרבנות באיזמיר כממלא מקום אביו .יש בספר לא מעט מראי מקומות ל"הר המר" ספרו של גיסו ר' רחמים נסים משה
רבי .ובין שני דורות אלו חידושים רבים מאת אביו רבי יעקב.
כנראה שרבי חיים היה אחוז בהתפעלות מאמרותיו המופלאות של רבי זלמל'ה אחי מהר"ח מוולוז'ין והוא מציין הרבה
פעמים לספר "תולדות אדם" בו כונסה תורתו של ר' זלמל'ה.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
בחלק ניכר של המראי מקומות לא צוטט חלק מלשון הרמב"ם שעליו מדובר בספר שאליו שולח המראה מקום רק נכתבו
אותיות הפרק וההלכה ,בעטיו של נוהג זה נגרמו שבושים הפוגמים מאד בתועלת המראה מקום כי כשנפלה טעות באות
הפרק או ההלכה לא יכול הקורא לדעת על מה מוסבים דברי הספר שאותו ציינו .נוסף לזאת העדר ציטוט מלשון הרמב"ם
גרם לנדירת הציונים מההלכות המתאימות להלכות אחרות והמעיין עומד נבוך ותוהה מה הקשר בין מראה המקום לדברי
הרמב"ם באותה הלכה.
כמובן מראי מקומות מוטעים לא רק שאינם מועילים אלא פגיעתם רעה בהיותם מבזבזי זמן יקר ,לכן נעשה מאמץ מיוחד
לנפות את הטעויות המרובות.
במסגרת מלאכה זו הושם לב לתופעה שנשארה בגדר חידה ,הכונה היא זו כנ"ל חלק עיקרי מהמראי מקומות הם לשאר
ספריו של רח"פ כאשר נפלה טעות ב"חיים ומלך" התברר שבדרך כלל במפתח של אותו ספר שאליו שולח המראה מקום,
גם נפלה אותה טעות בציון האות וההלכה של דברי הרמב"ם ,עובדה מצויה זו יכולה ללמד שכאשר רבי חיים ציין ב"חיים
ומלך" ספר אחר שלו הוא לא בדק מחדש את המראי מקומות אלא העתיקם מהמפתחות של שאר ספריו.
אלא שמספר פעמים מדובר על שגיאות דפוס המזדקרות מיד לעין כל ופליאה גדולה איך הועתקה השגיאה כמות שהיא,
למשל בסוף הלכות רוצח מופיע הציון הבא פכ"א ה"ב .חוקות החיים דף קס"ט ,השגיאה גדולה ופשוטה כי לא יתכן ציון
כזה שהרי בהלכות רוצח שלשה עשר פרקים בלבד ואין פרק כ"א ,התברר שמקור הטעות הוא במפתח של "חוקות החיים"
שם נכתב המראה מקום לפרק כ"א של הלכות רוצח ומה שקרה שבמקום פי"א נשתבש בדפוס ונהיה פכ"א ,אבל המבוכה
רבה היאך העתיק רבי חיים מקור משובש בלי להרגיש בציון המוזר של פרק כ"א כיצד לא עמד לו זכרונו שהיה בבחינת
בור סיד שאינו מאבד טיפה להרגיש בשבוש הקשה והבלתי אפשרי .ההשערה שעשויה להשקיט את הדעת היא שהעתקת
המראי מקומות ממפתחות שאר הספרים לא נעשתה לפחות בחלקה על יד רבי חיים בעצמו ופלוני המעתיק לא הרגיש
באותם טעויות
הספר "חיים ומלך" יצא לאור בשנת תרל"ד ) (1874כמה שנים לאחר פטירת המחבר ,אך המעיין בספר לא יבחין בכך רק
אם ישים לב לתאריך הנ"ל של ההדפסה כי שער הספר וההקדמה נכתבו על ידי המחבר שכנראה סיים בשלימות את הכנת
הספר לדפוס .בספר נ"ו דפים.
ד .מקורות
רבי חיים פאלאג'י וספריו -רבי ישראל יצחק חסידה.
חיל המלך – רבי חיים יעקב לוין
נולד בשנת תרע"א ) – (1911נפטר בשנת תשנ"ג )(1993
א .הספר – מבנהו ותוכנו
בספר חיל המלך שני חלקים והוא סובב על ספר הפלאה שביד החזקה ,החלק הראשון עוסק בהל' ערכין וחרמים והחלק
השני בהל' שבועות .לשני חלקי ספר "חיל המלך" יש את המעלה המיוחדת בהצטמצמות בהלכות מסוימות בלבד ,כי
באותם הלכות הבירור הוא שיטתי לעומק ולרוחב של כל הלכה והלכה .בעל "אבן האזל" הבליט את תרומתו הרבה של
הספר לבאור דברי הרמב"ם ,כך כתב בהסכמתו "וכבר איתמחי גברא בספרו המצוין "חיל המקדש" וכמעשהו בראשון כן
מעשהו בשני ,אלא שעולה ספרו זה השני בזה שמבאר דברי הרמב"ם כסדרן בכל המקומות שצריכים באור ,והולך
בדברים ישרים נכונים ועמוקים".
ב .מתולדות המחבר
רבי חיים יעקב נולד לאביו הצדיק רבי אריה ,כבר בימי ילדותו נחשב כעילוי וגדולי ירושלים התענגו לשמוע כיצד הילד
הרך בשנים מצטט בע"פ את לשונם של התוס' כאילו הגמ' פתוחה לפניו .בישיבת "עיטור הבחורים" של ישיבת "עץ חיים"
נתפס כמבריק וכמיוחד בפרט שלמרות זכרונו שהיה "בור סוד שאינו מאבד טפה" היה עמל ויגע ללא הרף .בשנת תרצ"א
) (1931בהיותו כבן עשרים נסע ללמוד בישיבת קמניץ אצל ר' ברוך בער זצ"ל .רבו זה שמאד העריכו כתב בהסכמתו
לספרו הראשון של "חיל המקדש" "סיני ועוקר הרים בחריפות ובעמקות ועתיד להיות מגאוני ישראל" .בהגיעו לפרקו
נשא את בתו של הגרי"ל לוין מחשובי הרבנים בלונדון .לאחר נשואיו נקרא לכהן פאר בעיר סיאטל – במדינת וושינגטון
שבאותה תקופה היתה בה קהילה של בני תורה שבאו לאמריקה דרך יפן וסין לאחר שנמלטו מאירופה .רבי אהרן קוטלר
זצ"ל התאכסן בביתו תקופה ארוכה בעת הגעתו לארה"ב ,הוא הפציר ברבי חיים יעקב לפתוח עמו ישיבה באמריקה ,אך
הוא סירב ליטול משרה צבורית כזו ,אבל סייע רבות לר' אהרן .אח"כ כיהן תקופה ארוכה ברבנות בעיר ניו ג'רסי ,הרבה
פעמים הוצע לו לכהן פאר כרב ראשי בגדולות שבערי ארץ הקודש אך בצניעותו סירב לתפוס משרה רבנית בעיר גדולה,
רק כאשר בעקבות פטירת הגאון ר' יהושע זליג דיסקין שכיהן כרבה של פרדס חנה הוצע לו למלא מקום זה ,הוא ניאות
ובה כיהן עד יום פטירתו.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
חלק א' של "חיל המלך" על הלכות ערכין וחרמים יצא לאור בסיאטל וושינגטון בשנת תש"ד ) (1944ובו קמ"א עמודים.
חלקו השני יצא בשנת תשי"ג ) (1953ובו קנ"ב עמודים כולם על הל' שבועות.
ד .מקורות
"הפרדס" שנה ס"ח גליון א תשרי תשנ"ד.
חלק יעקב -רבי יעקב אלבעלי
נפטר בשנת תקל"ד )(1774
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "חלק יעקב" כולל חידושים על טור חושן המשפט ,עניני שמות גיטין חידושים על הרמב"ם בהלכות ברכות ,מילה,
שופר וחמץ ומצה ,חידושים על כמה מסכתות ופירוש לשונות הרא"ם על התורה.
ב .מתולדות המחבר
רבי יעקב אלבעלי היה מגדולי רבני איזמיר בזמן תפארתה ,בחיבוריו בולט השילוב של עמקות נפלאה עם בקיאות ללא
מצרים .בכל חדרי התורה .יחד עם רום גדלות תורה היה רבי יעקב ענונתן ושפל ברך כך אנו מוצאים עדות של מסיח לפי
תומו מאת גדול אחר בתקופתו בעל "יצחק ירנן" שבהקדמתו לספר של בנו בית ישחק כתב :אמרתי להגיד מה שהיה מפרש
עמיתינו בתורה דבק מאח הרב הכולל ענונתן כהלל ממש כמוהר"ר יעקב אלבעלי" .רבי יעקב היה מהמסכימים על "שער
המלך" ,בשנת תקל"ד ) (1774נח נפשיה דרבי יעקב.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "חלק יעקב" הודפס לראשונה בשאלוניקי בשנת תקפ"ז ) 134 (1827דף פורמט גדול בשנת תשנ"א ) (1991הודפס
הספר במהדורת צילום ,על ידי ח"א רייך בניו יורק ,בשנת תשנ"ז ) (1997הודפס שוב במהדורת צילום ,ע"י "מכון
אוצרות גאוני ספרד" -אשדוד.
ד .מקורות
הספר והקדמותיו
חלקו של יוסף -רבי יוסף זוסמאנוביץ
תרנ"ה ) - (1895תש"ב )(1942
א .הספר -מבנהו ותוכנו
הספר "חלקו של יוסף" כולל שני חלקים בחלק א' י"ח סימנים שהם מערכות מקיפות בנושאים שונים ,חלק ב' עוסק
בביאור ששת הפרקים הראשונים של הלכות מאכלות אסורות שברמב"ם .דרכו של המחבר לרדת לעומק השיתין של
ההלכה והוא צולל במרחבי הש"ס לדלות מהסוגיות מקורות לרמב"ם או לישוב הנראה כמוקשה בדבריו ,כך מתקבל
שמלבד הביאורים הישירים בדברי הרמב"ם כולל הספר חידושים עמוקים בכל סוגיות הש"ס הקשורות למכלול הרחב של
מאכלות אסורות.
ב .מתולדות המחבר
רבי יוסף נולד בירושלים בשנת תרנ"ה ) (1895לאביו רבי אשר דב ,כבר בטל ילדותו נתנכר רבי יוסף בכשרונותיו
העילויים ובגיל תשע עשרה נתפרסם קונטרס חידושי תורה שלו בהלכות עדות ומאז פקיע שמיה כדרך כוכב ביעקב
ושבירושלים צומח עילוי נדיר שלגדולות נוצר ,באותו זמן גלה למקום תורה והגיע לישיבת סלבודקה ועם בואו הכירו
כולם בגאונותו של הירושלמי כינויו של הגאון הצעיר שבא מירושלים .ראש הישיבה הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין בעל
"לבוש מרדכי" בחר בו כחתן לבתו ,בשנת תרפ"ח ) (1928עלה הגרמ"מ להקים את הישיבה בחברון ורבי יוסף מילא את
מקומו ברבנות סלבודקה .בשנת תרצ"ו ) (1936ישב על כסא הרבנות בוילקומירר עיר מחוז במזרח ליטא .בצד תפקידים
אלו לא חדל להרביץ תורה והיה כמעיין המתגבר בחידושיו בכל התורה כולה .פירסם את ספריו הנודעים "תרועת מלך"
על מסכת ר"ה ו"חלקו של יוסף" .ברם כל התקוות שתלו ברבי יוסף שיאיר את כל הגולה בעיזוז תורתו ,נגדעו בעת חרון
ה' ובקיץ של שנת תש"ב ) (1942עלה הכורת הגרמני ימ"ש על יהודי וילקומירר ועמם רבם הנערץ רבי יוסף ומשפחתו.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "חלקו של יוסף" הודפס לראשונה בקיידן שנת תר"פ ) (1926פורמט גדול שני החלקים בכרך אחד בח"א ס"ט דפים
ובח"ב ע"ג דפים .פעם שניה הודפס במהדורת צילום ,בשנת תשנ"ב ) (1992בברוקלין שבניו יורק פעם שלישית שוב
במהדורת צילום על ידי המוסד "לעידוד לימוד התורה" ירושלים תשנ"ד ).(1994
ד .מקורות
אלה אזכרה חלק ד' ניו -יורק.
חמדת ישראל – רבי מאיר דן פלאצקי
נולד בשנת תרכ"ו ) – (1866נפטר בשנת תרפ"ח )(1928
א .הספר – מבנהו ותוכנו.
בספר "חמדת ישראל" חדושים על ספר המצוות של הרמב"ם ,החידושים נכתבו תחת הכותרת המופיעה בכל עמוד
"קונטרס נר מצוה" .לספר נספח קונטרס "תורה אור" שבו מברר המחבר את הנושא האם דבר שאינו ראוי מדרבנן ,נחשב
כאינו ראוי מהתורה ,בחלק ב' של "חמדת ישראל" קונטרס בשם "דרך חיים" ובו ביאורים בש"ס וראשונים "בענינים
הנוגעים לחלק או"ח עד תשלום דיני שבת" ,בסוף הספר קונטרס "בית יהודא" על תחילת מנין המצוות של הרמב"ם
"מכבוד האברך כמדרשו תם וישר גדול בתורה ובמע"ט מו"ה אלעזר יהודא ז"ל" בנו של ר' מאיר דן שנפטר על פניו
בהיותו בגיל י"ח בלבד.
בעיזוז גאונונתו מפלפל המחבר בשיטת הרמב"ם בספר המצוות ,הוא מבליט חידושים המתקבלים מתוך דיוק לשונו ,משוה
בין שיטת הרמב"ם לשיטת ראשונים אחרים ,ועורם חבילי ראיות מהש"ס ומהמדרשים לחידושים שהוא למד ע"פ עיונו
הנמרץ בדברי הרמב"ם.
ב .מתולדות המחבר.
רבי מאיר דן נולד בקוטנא בשנת תרכ"ו ) (1866כבר בשחר ימיו נתודעו הוריו לכשרונותיו העילויים ושכרו עבורו את
טובי המלמדים .כשהוא בן תשע בלבד כבר לא השביעו המלמדים את רעבונו לתורה והוא נשלח על ידי הוריו לישיבתו של
בעל "נפש חיה" בקאליש .למרות גילו הרך קבלוהו בכבוד גם תלמידי הישיבה שהיו גדולים ממנו בכמה שנים והם
פירסמוהו כעילוי מקוטנא .לאחר שנתיים ,צייד אותו בעל "נפש חיה" "בהמלצה נלהבת לחמיו הגדול רבה דקוטנא בעל
"ישועות מלכו" ואצלו ישב כשנתיים נוספות ויגדל בתורה ויראה .סמוך לבר מצוה נסע לסוכוצ'וב לבעל "אבני נזר
שנעשה לו רבו מובהק ,כפי שר' מאיר דן התבטא בהקדמתו ל"חמדת ישראל" "ובפרט מורי ורבי מסאכאטשאב אשר האיר
עיני בדרך לימוד התוה"ק והתחלתי לטעום אצלו נועם מתיקות תורתנו הקדושה" .יש מי שניסח את אופי עיונו של ר' מאיר
דן במשפטים הבאים "מי שהיה אצלו בעת למודו ראה בעליל איך המתינות והחידוד תקעו כף ...איך כל הערה והשערה
עברו כל שבעת מדורי הסתירה והישוב ,אחד היה המלבי"ם ז"ל שנלחם מלחמה עזה בשיטת "כפל הדבר במלים שונות",
הפריך את מושג "שמות נרדפים" וגילה את הכונה המיוחדת בכל מלה מן התנ"ך ,בא ר' מאיר דן והרחיב את השיטה הזאת
גם בגמ' ,ברמב"ם ובשאר ספרי ראשונים ,והיה איתן בדעתו שאין כפילות באף מלה ,כי התורה שבע"פ לשון זהב לשונה
ואין נוהגים פזרנות בזהב" .רתם ר' מאיר דן את שליטתו בכל חדרי תורה ואת כח עיוני המקורי ועמם דקדק בלשון
הרמב"ם בספר המצוות ואת החידושים שדלה מלשון הזהב של הרמב"ם חיזק בחבילי ראיות שנערמו מכח בקיאותו
מעוררת ההשתאות.
את הכל העלה על גבי הכתב ,וזו יצירתו הראשונה שנקראה "חמדת ישראל" .עולם התורה רגש בשנית עת פרסם את
יצירתו הכבירה "כלי חמדה" על פרשיות התורה ,ואותו כלי מלא מפה לפה בדברי תורה מאירים ומשמחים שהם פרי עמלו
של מי ש"המתינות והחידוד תקעו כף" ובעיונו המקורי רדה נופת צופים מלשונות המקראות ודברי חז"ל.
ר' מאיר דן ישב על כס הרבנות בעיירה דוארט במשך כ"ז שנה ופעל בה גדולות ונצורות ,בפרט בשנים הקשות של מלחמת
העולם הראשונה .בשנת תרע"ח ) (1918נקרא לשבת על כס הרבנות בעיר אוסטרוב ומאז נהפכה עיר זו לתל תלפיות
לפונים מכל קצווי תבל שבקשו לדעת את חוות דעתו של הרב הגדול בעל "כלי חמדה" בכל עניני ההלכה והצבור.
בערוב ימיו התפטר מתפקידו ברבנות ועבר לוארשה לכהן פאר בישיבה הגדולה המתיבתא אך תקופה זו לא ארכה זמן כי
מחלה הקשה תקפתו ובשנת תרפ"ח ) (1928נסתלק לבית עולמו.
ג .פרטים ביבליוגרפיים.
חלקו הראשון של הספר יצא בשנת תרס"ג ) (1903והיו בו קמ"ז דפים נדפס בפיעטרקוב .מהדורה שניה של חלק ראשון
יצאה בשנת תרפ"ז ) (1927בדפוס הנ"ל ונתווסף לה קונטרס מפתחות והוספות ותיקונים והערות חדשות .במהדורה זו
טיפלו בניו ר' ישראל נתן וחנוך העניך .חלק ב' בו חוברת א' "קונטרס דרך חיים באור דברי הש"ס והראשונים בענינים
הנוגעים לחלק או"ח עד תשלום דיני שבת" נדפס בפיעטרקוב בשנת תרפ"ד ).(1924
ד .מקורות
מאמרו של הר"א סורסקי בפתח "כלי חמדה" מכתבי תורה והערות בני ברק תש"ס.
חסד לאברהם -רבי אברהם תאומים
נולד בשנת תקע"ד ) - (1814נפטר בשנת תרכ"ח )(1868
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר שו"ת "חסד לאברהם" הופיע בשתי מהדורות מהדורא קמא ומהדורא תנינא בשתי הספרים מאות תשובות לפי ד'
חלקי השו"ע ,בסוף מהדורא תנינא בספירת דפים נפרדת חידושים על הרמב"ם הלכות קרבן פסח והלכות עבודת יוהכ"פ.
ב .מתולדות המחבר
רבי אברהם תאומים נולד בשנת תקע"ד ) (1814לאביו רבי צבי הירש ראב"ד קלוש ולאמו שהיתה בתו של רבן של
ישראל מהר"י מליסא בעל "נתיבות המשפט" ו"חוות דעת" ,ר' אברהם מיצה מתרומותיו של חותנו הגדול וקנה ממנו דרכי
העיון העמוק ואופן בירור ההלכה לאמיתה מתוך יגיעה עצומה בש"ס ופוסקים .כבר בהיותו בן שש עשרה עלה על כס
הרבנות בזאברוז .בשנת תרי"ג ) (1853נתמנה לרבה של בוטשאטש ובשנת תרכ"ו ) (1866שימש כרבה של קאמניץ -
פאדלען עד פטירתו בשנת תרכ"ח ) .(1868קרבתו הגדולה לסבו והכרתו היטב את אורחותיו ונתיבות תורתו הביאוהו
לברר מקחו של צדיק וביוזמתו בתוספת הערותיו ובאוריו יצאו שני חלקי "נחלת יעקב" שבהם ביאורים על התורה
ואגדתא ,ותשובות להלכה של מהר"י מליסא .שמעו של חתנו הגדול של מהר"י מליסא יצא למרחקים ומקומות רבנותו היו
לתל תלפיות לשואלים הרבים .תשובותיו היסודיות כונסו בספריו "חסד לאברהם".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "חסד לאברהם" -חלק א -הודפס לראשונה בלבוב שנת תרי"ז ) (1857ומהדורא תנינא הופיעה כשלושים שנה
לאחר פטירתו גם היא בלבוב שנת תרנ"ח )(1898
ד .מקורות
אנציקלופדיה לחכמי גליציה חלק ה עמודים – 648 – 645ר"מ וונדר.
חסדי יהונתן – רבי יהונתן אייבשיץ
נולד בשנת תנ"ו ) - (1696נפטר בשנת תקכ"ד )(1764
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "חסדי יהונתן" כולל שני חלקים החלק הראשון עוסק בחידושים וביאורים בשלושים וחמש ענינים בש"ס ,רמב"ם
ופוסקים ובחלק שני בארבעים ואחד ענינים בפרשיות התורה ובמדרשים .החידושים על הרמב"ם הם בחמש אותיות )כח-
לב( .חלק נכבד מהספר תופסות הגהותיו של המוציא לאור רבי יעקב חיים גאלדשלאג מהעיר לובארנץ.
ב .מתולדות המחבר
פרשת חייו של רבי יהונתן אייבשיץ נודעת לרבים לכן יכתבו תאריכים עיקריים בחייו נולד בערך בשנת תנ"ו )(1696
לאביו רבי נתן נטע שהיה נין ונכד לבעל "מגלה עמוקות" .בשנת תס"ז ) (1707החל אביו לכהן כרב בעיר אייבשיץ ומכאן
הכינוי שנוסף לשמו ,שנה לאחר מכן נפטר עליו אביו והוא גלה למקום תורה לישיבתו של מהר"ם אייזנשטט בעל "פנים
מאירות" שהיתה בעיר פרוסטיץ הסמוכה לעיירה אייבשיץ לימים עתיד רבו זה לפאר את שם תלמידו שאיתעביד לאילנא
רברבא ובספרו "פנים מאירות" )ח"ג סימן כ"ב( כתב" :והרב המאור הגדול מהור"ר יונתן דרשן מפראג האריך מאד בדין
זה" .בשנת תע"א נשא לאשה את בתו של רבי משה יצחק שפירא ושם החל ללמד תלמידים אפילו כאלו שהיו גדולים ממנו
בשנים .בסוף שנת תע"ד ) (1714נפטר בפראג ר' שמעון ריישר ורבני העיר שזכרו את דרשתו המופלאה בעת חתונתו
שהיתה בפראג בקשוהו לשאת דרשות מדי שבת בשבתו .לאחר זמן נתבקש גם לעמוד בראשות הישיבה שם ,בתשרי תצ"ז
) (1737נפטר רבה של פראג רבי דוד אופנהיים ורבי יהונתן נבחר למלא את מקומו ,בשנת תק"ב ) (1742עבר למיץ לכהן
על כסא הרבנות שנתפנה בעת שבעל "פני יהושע" עבר משם לכהן כרבה של פרנקפורט .בשנת תק"י ) (1750החל לשמש
כרבה של אה"ו שהם ר"ת של שלשת הקהילות הנכבדות אלטונא המבורג וואנזיבעק .ביום המר והנמהר כ"א אלול תקכ"ד
) (1764השיב נשמתו הטהורה ליוצרה.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר יצא לראשונה כמאה וחמשים שנה לאחר פטירתו של רבי יהונתן על פי כתב יד ישן וגרוע שהתגלגל לידי המו"ל
וכפי עדות אבי המו"ל "לא האמינו כל רואי הכתבים האלה בלים ומטולאים כי אחרי בלותם גאולה תהיה להם" .הספר
נדפס בשנת תרכ"ז ) (1897בעיר פיוטרקוב 108עמודים פורמט גדול ,פעם שניה הודפס מהדורת צילום בשנת תשמ"ו
) (1986על ידי הוצאת "אושר" ת"א.
ד .מקורות
רבה דפלונסק רצ"י מיכלזאהן )ראה ערך תירוש ויצהר( במבוא שהתפרסם בשער הספר "גבורת יהונתן" שיצא לאור על
ידי מהדיר הספר "חסדי יהונתן" בורשה תר"ס ).(1900
חק נתן -רבי נתן בורג'יל
נפטר בשנת תקנ"ב )(1792
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "חק נתן" מרבי נתן בורג'יל כולל חידושים הערות והארות על סדר קדשים ועל מסכת הוריות ,מעט הערות על פירוש
הרא"ם לתורה וחידושים על הרמב"ם ,לקוטים על הפר"ח ועל ה"קרבן אהרן" .לספר צורף החיבור "מגדנות נתן" על
מסכת בבא מציעא ועוד ליקוטים על הש"ס מבנו רבי אליהו חי בורג'יל.
ב .מתולדות המחבר
אלו ששמע תורתם של חכמי תוניס לא הגיע לאוזניהם יכולים לראות ב"חק נתן" דוגמא לחכמי התורה במדינה זו ,כי
הספר חק נתן התפרסם בכל הגלויות השונות כספר יסוד בעניני קדשים וראוי לשמש כצהר להתבונן בו על תורתם
המפוארת של בני תוניס .כאשר מרנא החפץ חיים רצה להגביר חילים בעסק לימוד קדשים הוא כינס תחת השם "אסיפת
זקנים" ארבעה ספרי יסוד על סדר קדשים ובשער הספר כתב :ספר חק נתן לגאון ספרדי מרן נתן בורג'יל זצלל"ה ,וזה
לשון בעל שם הגדולים חק נתן שיטה על סדר קדשים והוריות מהרב מו"ה נתן בורג'יל עיר וקדיש אחד המיוחד שברבני
תוניס ולעת זקנותו עלה לעיה"ק ירושלים ת"ו" .ובחתימת השער נכתב :באשר כי סדר קדשים הוא כספר החתום לפני
הלומדים באין לו מפרשים סדורים כמו בשארי סדרים וכו' ע"כ הוצאתי לאור בעזה"י לזכות הרבים ארבעה החבורים
הגדולים האלה המאירים נתיב למעיינים בסדר הזה ותרבה הדעת" .הנה כפי עדותו של החפץ חיים רבי נתן הוא אחד
מעמודי האש שהאירו בחבוריהם את הדרך ללומדי סדר קדשים והודות לכך יצא שמו בכל קצוי תבל .אחד מרבותיו היה
רבי מסעוד אלפאסי אביהם של האחים מחברי "כרוב ממשח" )ראה בערכו( רבי נתן היה אב"ד תוניס .לאחר שנת תקמ"ח
) (1788עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים ובשנת תקנ"ב ) (1792נפטר ונטמן בה ,ובהגיע שמועת פטירתו לתוניס
נספד על ידי גדולי תלמידיו.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "חק נתן" הודפס לראשונה בליוורנו בשנים תקל"ו-ח ) 298 (1776/8דף )פורמט גדול( .בש"ס במהדורת וילנא
הנפוצה הודפסו חידושיו בסוף המסכתות השייכת לסדר קדשים .כנ"ל בשנת תרס"ב ) (1902הו"ל החפץ חיים "אסיפת
זקנים" על סדר קדשים וביניהם נכלל הספר "חק נתן" על מסכת זבחים ועל מסכת מנחות יצא לאור בשנת תרס"ט
).(1909
חדושי "חק נתן" על הרמב"ם הם דוגמא לתופעה ביבליוגרפית מענינת המבטאת מצב שבו מדורים שונים שנדפסו כמקשה
אחת בספר אחד ,לא נפוצים ברבות הימים במדה שוה ,במקרה של ה"חק נתן" הפער הוא קיצוני .הענין הוא כדלהלן כנ"ל
מרכזיותו של ה"חק נתן" כפותח שער בפני לומדי סדר קדשים הניעה כבר את מדפיסי הש"ס בוילנא לצרף את חדושיו
למסכתות הסדר הנ"ל ולהדפיסם יחד עם הש"ס ואח"כ כנ"ל בא החפץ חיים והכלילם באסיפת זקנים ,מטרתם החשובה
להועיל ללומדי סדר קדשים גרמה בעקיפין לשקיעת החידושים על הרמב"ם ,כי הם לקחו מהספר את החלק הארי היינו
החידושים על הש"ס והותירו בצד את הקונטרס המועט יחסית על הרמב"ם ,ובעוד החידושים נפוצים בכל מהדורות הש"ס
בעשרות השנים האחרונים ובנוסף באסיפת זקנים על קדשים ,נדמה שהחידושים על הרמב"ם לא נדפסו אפילו פעם שניה.
עובדה זו מובלטת מלבד הענין הביבליוגרפי כדי ליידע שבהחלט יתכן שהדפסת ה"חק נתן" על הרמב"ם מוציאה אותו
מכמאתיים שנות העלם ושכחה.
ד .מקורות
מלכי תרשיש -בנימין רפאל כהן.
חשק שלמה – רבי שלמה הכהן
נולד בשנת תקפ"ח ) (1828נפטר בשנת תרס"ו )(1905
א .הספר – מבנהו ותוכנו
הקונטרס "חשק שלמה" לא נדפס בפני עצמו אלא כהוספה למהדורת הרמב"ם שיצאה בוילנא בשנת התר"ס ) .(1900יש
בו הערות ביאורים וחידושים לספרי הרמב"ם הפלאה וזרעים .נכון לציין שבהגהות מעשה ר"ב מאחיו של ר' שלמה ,ר'
בצלאל הכהן משוקעות כמה מהערותיו של רבי שלמה הכהן.
ב .מתולדות המחבר
רבי שלמה הכהן נולד בשנת תקפ"ח ) (1828לאביו ר' ישראל משה הכהן שהיה גדול בתורה ,צדיק ועניו .אצל אביו למד
מקרא ומשנה וכל תלמוד בבלי חוץ מכמה מסכתות שאותם למד אצל אחיו הגדול רבי בצלאל הכהן שהיה גדול ממנו
בשנים הרבה.
אח"כ למד תורה מפיו של הגאון המפורסם באותו זמן ר' יצחק שיירווניט .אצלו למד במשך שנתיים ,שו"ע חו"מ בעומק
העיון .אח"כ למד כמה שנים אצל הגאון רבי יעקב באריט מחבר הספר "ברית יעקב" שהיה ר"מ בוילנא ,וזכה לסיים שם
ארבעת הטורים עם שו"ע ונושאי כליו הראשונים והאחרונים עד שהיה בקי בהם בעל פה.
בשנת תרכ"ה ) (1865נתמנה כרב ומו"צ ראשי בוילנא ,בה כיהן כארבעים שנה עד להסתלקותו בשנת תרס"ו ).(1905
מעת שנתמנה לכהונתו החשובה בוילנא הפך לתל תלפיות ומארבע קצוות תבל פנו אליו לשמוע חוות דעת בשאלות
הלכתיות .גם בקשו ממנו הסכמות לספרים ,בדרך כלל לכל הסכמה ממאות שכתב צירף את הערותיו שהתעוררו לו בעת
שעבר על הספר .בשנת תרמ"ט )(1888פירסם את ספר תשובותיו "בנין שלמה" ובשנת תרס"ו) (1906נתפרסם חיבורו
"עצי ברושים" .הוא גם שם את עינו הברוכה על הדפסת הש"ס בוילנא ושם נתפרסמו הגהותיו המפורסמות בשם "חשק
שלמה" .כמו כן הוא היה המגיה על הפירושי הראשונים שנדפסו לראשונה בש"ס וילנא.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
כאמור הגהות "חשק שלמה" התפרסמו לראשונה במהדורת היד החזקה שיצאה בוילנא תר"ס ) (1900מני אז במהדורות
הנפוצות.
ד .מקורות
הקדמה לספר "בנין שלמה" מהדורת הרב שלמה ניימן ירושלים תשנ"ב ).(1992
טהרת ישראל – רבי ישראל פייגענבוים
נולד בשנת תר"פ ) – (1920נפטר בשנת תשנ"ו )(1996
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "טהרת ישראל" לרבי ישראל פיגנבוים ,כולל חידושים וביאורים על הלכות טהרה שבספר משנה תורה להרמב"ם.
ב .מתולדות המחבר
רבי ישראל נולד בשנת תר"פ ) (1920בעיר לודז' שבפולין ,לאביו רבי גמליאל "עובד ה' גדול ובעל יסורים" בנערותו למד
בישיבה המפורסמת שבעירו ,לאחר מכאן נסע לישיבת מיר בה בלט בהתמדתו המופלאה ובעומק עיונו וסברתו .בימי הזעם
והעברה ,גלה עם ישיבתו לשנחאי שם הדפיס את ספרו "טהרת ישראל" ראש הישיבה הגדול רבי אליעזר יהודה פינקל
שח על ההתפעלות הרבה של רואי ספרו הנ"ל ,אשר מלבד שהפליאו את עומק החידושים שנכתבו "בבינה יתירה דקה מן
הדקה" השתאו ותמהו "שעלה בידו גם בהיותו בעמק הבכא בעיר שנחאי ללון בעומקה של הלכה ,ולהוציא חיבור חרוז
במרגליות ומשובץ באבנים טובות ביסודיות רבה"
עמלו ויגיעתו בתורה היו לשם דבר .יחד עם זאת מציינים בני משפחתו ,היה רבי ישראל ניחון במדת האמת ואחז בה באופן
מופלא ,דבקותו במדה זו התגלתה בכל תוקפה בכמה וכמה פעמים כאשר נתייגע בסוגיה זמן ממושך שבועות וגם חדשים,
ובטרחה רבה הפך בכל פינה וזוית ,ואחרי כל זה קרה שהתבונן שוב בסוגיה וחלפה בראשו המחשבה שהדברים לא
מחוורים כשמלה ,לא היסס וסתר את כל בניניו כאילו רק בן לילה היה!.
רבי ישראל חיבר סדרת ספרים ) 4כרכים( בשם "יד ושם" בענייני קדשים וטהרות ,זרעים ועוד) .על הספר "יד ושם"
בעניני שביעית ראה בערכו(.
רבי ישראל קבע את מקום מגוריו בעיר פתח תקוה ,ושם מסר שיעורים בכולל "תורת ארץ ישראל" ,לבקשת הגאון רבי
יצחק כ"ץ.
בשנת תש"מ ) (1980יסד בבני ברק את הכולל "תורת חסד" ,ואף בו המשיך למסור שיעורי תורה בפני אברכי הכולל
ששאבו מתורתו ומידיעותיו הרבות.
בשנותיו האחרונות גברה מחלתו והוא היה רתוק למטתו ,אך לא פסק מללמוד תורה עם בני משפחתו ותלמידיו הקרובים.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "טהרת ישראל" הודפס בשנגהי בשנת תש"ו ) – 57 .(1946דף.
ד .מקורות
הסכמות והקדמת משפחתו לספר תורת ישראל" במהדורה שהופיעה אחר פטירתו.
טורי אבן – רבי אלעזר רוקח
נולד בשנת תכ"ה ) – (1665נפטר בשנת תק"ב )(1741
א .הספר – מבנהו ותוכנו
שמו המלא של הספר הוא "ארבעה טורי אבן" ,כפי ששם זה מרמז הספר עוסק בארבעה תחומים ותוכן של כל תחום
מכונה "טור" .הטור הראשון :פלפולים בדברי הרמב"ם ,בטור השני :שו"ת ,בטור השלישי :חידושים על גפ"ת ,ובטור
הרביעי :דרשות .במהדורת משנה תורה שיצאה לאור בוילנא )בשנת התר"ס – (1900הועתקו החידושים על הרמב"ם
ונקראו בשם "טורי אבן".
בשער הספר נכתב "פלפולים בדברי הרמב"ם בספר המדע ובכמה הלכות" אכן עיקר הנכתב הוא על הרמב"ם בספר המדע.
על הלכות אלו כתב המחבר באופן שיטתי כמעט על כל הלכה והלכה ,אבל על שאר הספרים נכתב רק על הלכות בודדות.
ב .מתולדות המחבר
רבי אלעזר רוקח נודע כחכם הרזים ושליט בסתרי תורה .ספרו שיצא בחייו נקרא "מעשה רוקח" .בו הוא מעמיק בלשון
המשניות ומפרשם ע"פ תורת הסוד ,זאת על פי קביעתו "שכל דברי חז"ל הקדושים במשנה ובגמ' הכל הוא ברמז וסודות
התורה רזין דרזין כמבואר בזוהר הקדוש ובתיקונים בכמה דוכתי ,ודאי אין הדברים יוצאין מפשטן ,כמו בתורה שבכתב
שאין המקרא יוצא מידי פשוטו ,אבל באמת הכל הוא צרופי שמות הקדושים" .יחד עם הילול תוקף גדולת תורתו שחו
גדולי הדורות בקדושתו ובחסידותו ,ורבו המספרים על היותו איש מופת שמתקיים בו "ותגזור אומר ויקם".
רבי אלעזר כיהן בכמה קהילות חשובות בפולין אך נודעת בעיקר כהונתו בעיר בראדי שם ישב משנת תע"ד ) (1714עד
שנת תצ"ה ) .(1735באותה שנה נקרא לכהן פאר באמסטרדם המעתירה ,הוא נתקבל באמסטרדם בכבוד מלכים ,בני העיר
הוציאו מטבע זהב שבצדה האחת דמות דיוקנו) .ר"י עמדין בשאילת יעב"ץ ח"א סימן ק"ע ,לא ראה בעין יפה את עשיית
המטבע שצורת אדם בולטת בה ,וכתב שלמרות שמהר"א רוקח ראוי לכבוד מיוחד ,בכ"ז לא זו הדרך( .לאחר מספר שנים
גמלה בלבו ההחלטה להתיישב בחצרות ה' בארץ הקודש ,והפליג אליה בדרך הים .בחול המועד סוכות שנת תק"א )(1740
הגיע לצפת שם נבחר לנשיא א"י ועסק בחלוקת המעות לעניים ,לא ארכו ימיו בצפת ובשנת תק"ב ) (1741נאסף לבית
עולמו.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר ארבעה טורי אבן נדפס בשנת תקמ"ט ) (1789בלבוב .הביאו לדפוס נכד המחבר ר' נפתלי הירץ מבראדי .כנ"ל
החידושים על הרמב"ם צורפו למהדורת משנה תורה שהופיעה בוילנא שנת התר"ס – (1900ומני אז בכל המהדורות
הנפוצות,
ד .מקורות
אנציקלופדיה לחכמי גליציה חלק ד' עמוד .858
טעם המלך – רבי ברוך ייטלס
נולד תקכ"ב ) (1762נפטר תקע"ד )(1814
א .הספר – מבנהו ותוכנו
טעם המלך הוא חיבור המצורף לספר "שער המלך" מחברו נושא ונותן בהערותיו וקושיותיו של בעל "שער המלך" ,אך
חדושיו ובאוריו אינם מצטמצמים בדברי "שער המלך"אלא הוא מרחיב את היריעה מוסיף הערות ותרוצים משלו .בזכות
זאת הפך ה"טעם המלך" לספר מבוקש מחמת עצמו והרבה מחברים מצטטים את חדושיו ומפלפלים בהם.
ב .מתולדות המחבר
רבי ברוך נולד בעיר פראג לאביו ר' יונה שהיה אחד מחכמיה ונודע ג"כ כרופא נאמן .רבי ברוך ספג מתורתו של הנוב"י
שאליו היה מקורב והיה ידידם ורעם של גדולי תלמידיו בעל "אור חדש" ,רבי אלעזר פלעקלש בעל "תשובה מאהבה"
ורבי בצלאל מרנשבורג .כך כתב עליו בעל "אור חדש"" :המאור הגדול חריף ובקי משנתו זך ונקי ,שמו הטוב נודע
ומפורסם בדרא וכו' .בספר תשובה מאהבה )חלק א' סימן ל"א( נכתב" :ברוך אתה לשמים ובארץ יפו לך פעמים ,דרכי
נועם בים ונתיבה במים ,כבוד מחותני ידידי חביבי איש שלומי רעי כאח עצמי הרב הגדול החריף ובקי מו"ה ברוך ,אשריך
בעולם הזה ,השלחן ערוך וטוב לך ביום שכלו טוב וכלו ארוך שצדיקים יושבים ונהנין מטעם המלך" .רבי ברוך זכה
לתורה ולגדולה ,אך לא רמו עיניו ולא נשא עיניו למשרות מכובדות אלא הקים ישיבה בה כיון והדריך את פרחי הלומדים
ללמוד בדרך ישרה מתוך חתירה לאמת .כך קונן עליו סמוך לפטירתו אחד ממקורביו רבי בער אופנהיימר בעל "מי באר"
"בעודו פה עמנו הרים ה' קרנו ,ברכהו בעושר כבד מאד ,הכין שבתו בשבת תחכמוני ,ויף בגדלו כאחד גדולי דורנו ומורי
ארץ ,לא רמו עיניו למען הלוך בגדולות ,אך השפיל לראות על בחורי בית ישראל הרועים על שדה התבונה אחרי דעת
ומזימה ,בתוך לבבו ובתבונת כפיו הרעם הנחם עד הביאם אל כר נרחב עד מקום ההצלחה האמיתית.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הגהות "טעם המלך" נדפסו לראשונה במהדורת "שער המלך" שנדפסה בברין בשנת תקס"א תקס"ג )(1803 – 1801
ומאז ברוב המהדורות הנפוצות של "שער המלך".
ד .מקורות
מכתב עוז שנדפס בראש ה"שער המלך"
אגרת רבי בער אופנהיימר נתפרסמה "מוריה" שנה כ"ב חוברת י – יב.
יד דוד – רבי דוד לוריא
נולד בשנת תקנ"ח ) – (1797נפטר בשנת תרט"ז )(1855
א .הספר – מבנהו ותוכנו.
הגהותיו של הרד"ל על היד החזקה מועטות מאד ,כי כפי שהבהיר תלמידו וקרובו רבי שמואל לוריא המוציא לאור של
כתביו" :חידושיו וביאורו הארוך על כל ד' חלקי הרמב"ם עלה בעוונתינו בלהב השמיים )תרנ"ד( עם כל חיבוריו הנפלאים
על כל מקצועות שבתורה .והגהות אלו הוא מה שנכתב שנ"ב בגליון הרמב"ם בכתב ידו ומסרתים בעין יפה לכבוד
המדפיסים" .עיקר ההגהות הם תיקוני לשון בדברי הרמב"ם והראב"ד וברובם בלשון הכס"מ ,חלק מתיקוניו כבר תוקנו
במהדורות הנפוצות של וארשה ווילנא ולא נמצא טעם להעתיקם ,כי הקורא לא יבין מה ראה צורך לתקן .מספר הערות
נכללו תחת השם "לקוטים יקרים" והם לוקטו מבאורו הידוע על פרקי דרבי אליעזר.
ב .מתולדות המחבר
בעודנו נער נתנכר רבי דוד בכשרונותיו העילויים ,בן חמש למקרא נתקיים בו באופן מלא כי בגיל זה היה בקי בכל התנ"ך
והבין דקדוק לשון הקודש .בן תשע ידע ע"פ את תשע המסכתות הראשונות של הש"ס .בהיותו בן שתים עשרה נשתדך עם
גביר ממיוחסי וילנא וכשביקר בוילנא נתכבד לדרוש בביהכנ"ס הגדול שם והפליא את רבניה הגדולים רבי שאול
קצנלבויגן ור' אברהם אבלי פוסלבער .בן י"ג נכנס לחופה והתיישב בוילנא ,בה למד ארבע שנים עם הגאון רבי שאול
הנ"ל "וזכה למיגרס ולמיגמר מיניה כל תלמוד בבלי עם כל הפוסקים פעמיים" ,כשרונותיו המפליאים והתמדתו העצומה
עשאוהו לשליט בכל מכמני התורה וכל רז לא אניס ליה ,קהילות רבות ונודעות ביקשוהו לשבת על כס הרבנות אך הוא
בענונותו סירב להתעטר בעטרה זו וכך גם בשנת תרי"ד הפצירו בו מנהיגי העיר הגדולה וארשה שיאות לכהן פאר כרבה
של עירם ,אך גם להצעה זו שהיתה בהסכמת בעל חידושי הרי"ם לא נעתר רבי דוד והמשיך לשקוד על תלמודו.
רבי דוד לא הניח פינה וזוית בתורה של נתעסק בה ,חיבוריו והכונה לאלו שנדפסו מעידים על כך :הגהות הש"ס שנדפסו
במהדורת וילנא ,ביאורו לירושלמי סדר מועד ,הגהות על ביאור הגר"א לסדר זרעים ,ביאורו הגדול על פרקי דרבי
אליעזר ,הגהות וחידושים למדרש רבה )נדפסו במהדורת וילנא( ,לשמואל רבתי ,לפסיקתא ,לזוהר ,לזוהר חדש ועוד
ספרים רבים.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הגהות על ספרי מדע -אהבה .נלקטו מבאורו לפרקי דרבי אליעזר ונדפסו לראשונה במהדורת הרמב"ם שיצאה בוארשה
תרמ"א ) (1881הגהות יד דוד נדפסו לראשונה בוילנא במהדורת היד החזקה שהופיעה בשנת תר"ס ).(1900
ד .מקורות
מאמר תלמידו ומקורבו המוציא לאור של הרבה מכתביו – רבי שמואל לוריא שנדפס לראשונה בפתח המהדורה השניה של
חיבורו של הרד"ל "קדמות ספר הזוהר".
יד המלך – רבי אליהו פאלומבו
נפטר לא אחרי שנת תקס"ד )(1804
א .הספר -מבנהו ותוכנו
בספר "יד המלך" חידושים וביאורים על י"ד ספרי הרמב"ם .חלק מהם הערות ישירות על דברי הרמב"ם ,אך חלק לא
מבוטל עוסק בדברי הגמרא ,רש"י ,הרי"ף ושאר ראשונים .בהלכות גירושין מופיעה תשובה בענין עגונה .במספר דפים
נכתב על בהלכות שבת שבטור אורח חיים .בספר גם פירושים ודקדוקים על פרשיות התורה.
רבי אליהו היה מגדולי חכמי קושטא והרבה שנים היה הרב הכולל ,גדלותו מבצבצת מדפי ה"יד המלך" והקורא ב"יד
המלך" יבין מהר כי בבעליו של הקולמוס בו נכתב ה"יד המלך" נשתלבו המדות של סיני ועוקר הרים.
ב .מתולדות המחבר
רבי אליהו היה מגדולי קושטא בזמן תפארתה .בימי עלומיו זרח בה אורו של רבי יצחק בכ"ר דוד בעל "דברי אמת",
מפורסם מאד שה"נודע ביהודה" הפליג בדברי הערצה נשגבים אודות עיזוז גאונותו של ה"דברי אמת" .באוירה זו גדל
רבי אליהו והלך וגדל והתעצם בתורה ,עד שנתעלה להיות ממרביצי התורה הגדולים בעיר ואם זו .במשך רבות היה הרב
הכולל וגם שפט ודן בנאמנות ובסבלנות מרובה את קהל הקודש שבקושטא ,בין תלמידיו הבולטים היו רבי משה פארשיקו
בעל "ידיו של משה" ורבי מיכאל אשכנזי מחבר "אם הדרך" ,בספריהם משוקעים כמה וכמה מדברי תורתו של רבם .גם
רבי חיים שמואל בעל "שמן המשחה" כינס בספרו שביבים מתורתו של רבי אליהו.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר נדפס בשאלוניקי שנת תקס"ד ) (1804החידושים על הרמב"ם ועל הל' שבת הם על פני קכ"א דפים .בספירת דפים
נוספת ביאורים על פרשיות התורה ושם ל"ו דפים .הספר יצא לאחר פטירת מחברו ור' יעקב בן חסון הביאו לבית הדפוס
ושיקע בו מהערותיו.
ד .מקורות
גוף הספר והקדמתו.
יד המלך – רבי אלעזר לנדא
נולד בשנת תקל"ח ) (1778נפטר בשנת תקצ"א )(1831
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ניתן לראות את הספר "יד המלך" כאחד מסוללי דרך הלמוד המכונה ישיבתית ולהציבו בשורה אחת עם ספרי בני דורו
ה"קצות החושן" ו"נתיבות השפט" .בכל הלכה חתר רבי אלעזר למצוא את שרשיה בתוכה ,הוא עסק בחקירות מהותיות
ונמנע מקישור ענינים בדרך הפלפול .הנה דוגמא אופינית לדרך למודו :בתחילת הל' אישות כתב הרב המגיד להוכיח
כשיטת הרמב"ם שהבא על הפנויה לא לשם קידושין אלא לזנות בעלמא עובר ולוקה משום "לא תהיה קדשה" ,זאת
מהנאמר בגמ' כמה פעמים שאין אדם עושה בעילתו ביאת זנות ,לכן תולין שנתכוין בביאתו לשם קידושין .טען הרב המגיד
אם הביאה אסורה רק מדברי סופרים לא מסתבר לקבוע כלל שאדם נזהר ונמנע ממה שאסור רק מדרבנן .על זה השיב
ה"יד המלך" תוך שהוא מקדים את ההנחה הבאה :האיסור אינו על עצם בעילת פנויה אלא האיסור מפני שהיא "קדשה"
ועל ידי ביאה שלא לשם קידושין הוא גורם להויה של קדשה ,לפיכך אם האשה אינה מכוונת לשם זנות הרי אפילו אם
הבועל מכוין לזנות ,הם לא עוברים על האיסור .ובאמת מי שאונס פנויה אף שמכוין לזנות מ"מ כיון שהאשה לא כיונה
לזנות,גם הוא לא עובר על הלאו ,שהרי אינה קדשה .כיון שבמקרים לגביהם הוזכר בגמ' הכלל של אין אדם עושה בעילתו
ב"ז ,האשה ודאי לא מכוונת לזנות ,הרי גם לשיטת הרמב"ם שלוקין על ביאת זנות ,אי אפשר לבאר שההמנעות מביאת
זנות היא מחמת איסור תורה הכרוך בזה ,אלא על כרחין הענין הוא שאדם לא מעונין שילדיו יהיו ילדי זנונים ,וא"כ הכלל
לא קשור לפלוגתת הרמב"ם והראב"ד אם הזנות אסורה מהתורה.
ב .מתולדות המחבר
רבי אלעזר נולד לאביו רבי ישראל בנו הצעיר של רבן של ישראל בעל ה"נודע ביהודה" .אביו ואמו נפרדו בגלל שאמו
חששה שמצב הדת בפראג עשוי לפגוע בחנוך ילדיהם ,לכן רצתה לחזור לארץ מכורתה פולין ,שם נישאה לאיש שחינך את
בנה אלעזר לתורה ויר"ש .בהגיעו לגיל בר מצוה ביקש הסב הגדול לשלוח את נכדו אלעזר ואחיו הצעיר אליו לפראג .רבי
אלעזר הפליא את שומעי דרשת הבר מצוה שלו ושימח מאד את זקינו הגדול .רבי אלעזר נשא אשה מבנות לבוב שם הקים
בעזרת חותנו העשיר בית מדרש שבו למד ולימד תלמידים מובהקים אשר נעשו אח"כ למורי הוראה בישראל.
בשנת תקע"ט ) (1819נפטרה אשת נעוריו ,בתקופה זו נשא אשה מבראדי המעטירה אליה עבר להתגורר אחר נשואיו .שם
בתקופה מסויימת כיהן כרבה של העיר והשיב מאות תשובות לפונים הרבים .בעיר בראדי נפטר רבי אלעזר כשהוא בן
חמישים ושלש בלבד וזאת בעקבות מגפת כולירה שהתפרצה אז ברחבי פולניה וגאליציה.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
רבי אלעזר חילק את ספרו לד' חלקים במקביל לחלוקה הידועה לארבעה של ספרי "היד החזקה" .הוא עשה כן משום
שבלבוב היתה יוזמה להדפיס מהדורה חדשה של היד החזקה ולצרף אליה את פרושו של ה"יד המלך" .כיון שעבודת
ההדפסה חולקה בין כמה בתי דפוס גדולים שבלבוב ,הוכן גם "יד המלך" להדפסה בכמה בתי דפוס ,לכן חולק לארבעה לפי
חלוקת ספרי הרמב"ם בין אותם בתי דפוס .אולם הפירוש "יד המלך" הודפס במצורף לרמב"ם רק הבבית הדפוס שבו
הודפס ח"ב ,זה היה בשנת תק"ע ) .(1810שאר החלקים הודפסו בנפרד לא יחד עם היד החזקה בשנים תקפ"ה – תקפ"ו
) .(1826-1825חלק ג' על הספרים הפלאה ,עבודה ,קרבנות וטהרה היה מוכן לדפוס ביחד עם מהדורת הרמב"ם אך נאבד
ונעלם ולא זכינו לאורו.
פרטים מענינים סביב ההדפסה העצמאית הראשונה של "יד המלך" מופיעים במבוא למהדורת מכון ירושלים )תשנ"ט –
.(1999
ד .מקורות
מבוא למהדורת מכון ירושלים )תשנ"ט – .(1999
שער הקונרס.
יד הקטנה – רבי דב בריש גוטליב
נפטר תקנ"ו )(1796
א .הספר – מבנהו ותוכנו
בספר "יד הקטנה" יש "פנים" שם נכתבים הדברים באופן של הלכה פסוקה וחתוכה .בדרך כלל המסקנות ההלכתיות הם
ציטוט מלשון הרמב"ם אבל שכיחים מאד גם ציטוטים מדברי שאר ראשונים לפעמים התוס' או הרמב"ן ,וכן מלשון הטור
והשו"ע .יש שהציטוט הוא ממש לשון המחברים הנ"ל ויש שנמסר תוכן דבריהם בלשונו של המחבר .ל"פנים" זה מצורף
באור הנקרא "מנחת עני" שם מצויינים המקורות של הפנים ובמסגרת הבאור נושא ונותן המחבר בפרטי ההלכות.
הספר בנוי לפי פרטי המצוות המוזכרות בראש ההלכות ברמב"ם והוא נכתב לפי סדר הרמב"ם בספרים מדע ואהבה.
בספרים אלו ישנם הלכות רבות שלא הורחב עליהם כ"כ בחיבורים ההלכתיים הנפוצים ,באותם נושאים בעל "יד הקטנה"
הוא מהראשונים שדן בהם בשקלא וטריא הלכתית ,זו הסיבה שבנושאים כמו הלכות לשון הרע ,שקר וחנופה מרבים לצטט
מדברי ה"יד הקטנה" שכתב עליהם בהל' דעות ,והוא נחשב כספר יסוד בענינים אלו .בעל "חפץ חיים" מצטט הרבה מדברי
ה"יד הקטנה" אותו הוא מכנה "הספר הנחמד" .לפני גוף החיבור ,הקדמה ארוכה מאד קס"ד דפים ,שיכולה להחשב כספר
בפני עצמו ובה י"ב שערים בעיקרי הדת והאמונה ,אותם י"ב שערים נחלקים כל אחד ואחד לכמה וכמה פרקים.
ב .מתולדות המחבר
רבי דב בריש חי בשיניווא היה צדיק נשגב מלא ביראת שמים טהורה וגדול מאד בתורה בקי ושליט בכל חדריה ,אך
הסתיר את עצמו וחי כסוחר רגיל .הוא לא הספיק בחייו לפרסם את חיבורו וציוה את בניו שהם יוציאוהו אך הזהירם שלא
לגלות את שם המחבר .בשער הספר נכתב "ויען שבעו"ה נשבה ארון הקודש בעל המחבר זצ"ל ודיין האמת השקיע שמשו
שלא בעונתו" וזה מלמד שנפטר בקצור ימים ושנים.
כמובן בניו מילאו את בקשתו והדפיסו את הספר בהעלמת שם מחברו ,ציין זאת רבה של לבוב רבי צבי הירש ראזאניס
בהסכמתו "וגודל צדקתו וענותנותו לא רצה לפרסם שמו" ,ברם רבה המאוחר יותר של לבוב ר' יוסף שאול נתנזון
בהסכמתו למהדורה השניה של הספר כתב" :והנה על גוף המחברת אי"צ לקיום וראיה אחרונה כי אף שהעלים המחבר
מרוב ענונותו את שמו ,אמנם ידענו גם ידענו כי הוא היה הרב הגדול הצדיק הנשגב מוהר"ר דוב בעריש גאטליב ז"ל
משינאווע ואף שהיה סוחר נושא ונותן באמונה ,עוד לא עממו רתיקי חבלי מרכולתו עוד לא נכבו גחלי רצפתו שביבי אש
שלהבת תורתו אשר היה כיקוד אש בוער בלבו אהבת השם ויראתו".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
המהדורה הראשונה יצאה בלבוב בשנת תק"ס ) (1800כנ"ל :בהקדמה בעלת י"ב שערים היו קס"ד דפים ,בחלק על ספר
המדע ש"כ דפים ובכרך על ספר אהבה קט"ז דפים .מהדורה שניה של הספר יצאה בשנים תרט"ז – תרי"ט )– 1859
(1856בקניגסברג שם צרפו את הסכמתו של בעל ה"מכתב והקבלה" ר' יעקב צבי מעקלענבורג .מהדורה שלישית
שנדפסה בלבוב ונכתב בשער שיצא בפרשבורג הופיעה בשנת תרכ"ח ) .(1868מהדורת צילום מהוצאת קניגסברג נדפסה
בשני כרכים בניו יורק תשכ"ד ) (1964ושוב בירושלים תשל"ה ) (1975בהוצאת "אור הספר" .בשער המהדורה
הראשונה נכתב שהחיבור הוא גם על סדר זמנים אך לא זכינו לאורו.
ד .מקורות
גוף הספר והסכמותיו
אנציקלופדיה לחכמי גליציה ח"א עמוד .638
יד ושם – רבי ישראל פיגנבוים
נולד בשנת תר"פ ) – (1920נפטר בשנת תשנ"ו ).(1996
א .הספר – מבנהו ותוכנו
הספר "יד ושם" על מסכת שביעית הוא חלק אחד מסדרת ספרים הנושאת שם זה .הוא מיוסד על מסכת שביעית ובו
חידושים ,ביאורים והערות על משניות מסכת זו ופירושי הר"ש והרמב"ם בפירוש המשנה ,גם על הירושלמי ע"פ גירסת
וביאור הגר"א .יש סימנים בספר שמיועדים לבירור שיטת הרמב"ם בהל' שמיטה ויובל ויש סימנים בהם נוגע המחבר בהל'
שמיטה של הרמב"ם רק בסוף הסימן .בסוף הספר דיני שביעית למעשה ,אך המחבר מפציר שלא יסמכו על דבריו בלי
לברר היטב את הדין.
ב .מתולדות המחבר
רבי ישראל נולד בשנת תר"פ ) (1920בעיר לודז' שבפולין ,לאביו רבי גמליאל "עובד ה' גדול ובעל יסורים".
בנערותו למד בישיבת "תורת חסד" שבעיר לודז' ,ולאחר מכן גלה לישיבת מיר ,בישיבת מיר בלט בהתמדתו המופלאה,
ובעומק עיונו וסברתו.
גדולי הדור העריכו מאוד את גדולתו בתורה ,והעידו על היותו "תלמיד חכם אמיתי" )בעל "קהלות יעקב"(.
בימי מלחמת העולם השניה גלה עם ישיבתו לשנחאי ,ומשם עלה לארץ ישראל.
כל ימיו סבל חולי ומכאוב ,ואף על פי כן לא פסק פומיה מגירסא.
רבי ישראל קבע את מקום מגוריו בעיר פתח תקוה ,ושם מסר שיעורים בכולל "תורת ארץ ישראל" ,לבקשת הגאון רבי
יצחק כ"ץ.
בשנת תש"מ ) (1980יסד בבני ברק את הכולל "תורת חסד" ,ואף בו המשיך למסור שיעורי תורה בפני אברכי הכולל
ששאבו מתורתו ומידיעותיו הרבות.
בשנותיו האחרונות גברה מחלתו והוא היה רתוק למטתו ,אך לא פסק מללמוד תורה עם בני תורה ממשפחתו ומתלמידיו
שהיו לומדים עמו.
רבי ישראל נפטר בשנת תשנ"ו ) (1996ונטמן בפתח תקוה.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר נדפס בשנת השמיטה תשל"ג ) (1973בפתח תקוה .מספר דפיו שמונים.
ד .מקורות
מאמרי הערכה שהתפרסמו אחרי פטירתו.
יד יעבץ -רבי יעקב עמדין
נולד בשנת תנ"ח ) - (1698נפטר בשנת תקל"ו )(1776
א .הספר -מבנהו ותוכנו
הקונטרס "יד יעבץ" ,הוא קובץ קטן בו הערות על הלכות יסודי התורה של הרמב"ם .בפתחו הוקדמה הפתיחה הבאה :יד
יעבץ הערות וביאורים על היד החזקה להרמב"ם ז"ל מאת הרב הגאון הגדול המפורסם מו"ר רבי יעקב מעמדין זצ"ל
שנכתבו בכתב יד קדשו על גליוני הרמב"ם בכל י"ד חלקי המשנה תורה".
ב .מתולדות המחבר
רבי יעקב עמדין נולד לאביו ה"חכם צבי" בשנת תנ"ח ) .(1698מילדותו ועד נערותו למד תורה מפי אביו הגאון .בהיותו
בן י"ז שנים עבר ללמוד בישיבת רבי מרדכי ברבי נפתלי כץ ,באונגריש ברוד שבמורביה.
בשנת תע"ו ) (1716נשא רבי יעקב את בתו של רבו ,וישב בבית חותנו כשלש שנים ,תקופה מסוימת שהה באמשטרדם
בבית גיסו רבי אריה לייב.
בשנת תפ"ח ) (1728החל לכהן כאב"ד בעיר עמדין שבגרמניה ,עד שנת תצ"ב ) .(1732מתפקיד זה התפטר ,ואף אמר:
ברוך שלא עשני אב"ד )על משקל "עבד" שבברכות השחר(.
מעמדין חזר לאלטונה -עיר מולדתו -שם פתח בביתו בית דפוס וקיים מניין מתפללים פרטי בביתו.
רבי יעקב חיבר ספרים רבים בכל תחומי היהדות .ידועים ספריו" :שאילת יעב"ץ"" ,מור וקציעה" ,פירוש לסידור בשם
"עמודי שמים" " -בית יעקב"" ,מגדל עוז" ,עץ אבות"" ,מטפחת ספרים" ועוד רבים.
רבי יעקב נפטר בשנת תקל"ו ).(1776
ג .פרטים ביבליוגרפיים
בידינו היה צילום של קונטרס זה ולעת עתה לא נודע לנו המקור ובאיזה מהדורה הודפסו חידושים אלו.
פה יוער שנפל ספק מסוים אם אכן מדובר בהעתקה מגליון הרמב"ם של היעב"ץ זאת מפני שנמצא שכל הנדפס בקונטרס
זה על הלכות יסודי התורה נדפס בחיבורו "בירת עז מגדל" )אלטונא תק"ח( והושם לב שהנדפס ב"יד יעבץ" לוקה בחסר
לעומת המקור ,זו הסיבה להתעוררות תהיה אם הדברים נלקחו מגליון הרמב"ם מדוע השמיט היעבץ את אותם השורות
שכתבם ב"בירת עז מגדל" ,יתכן שתחילה כתב על גליון הרמב"ם ואחר הוסיף דבריו ב"בירת עז מגדל" ,אך מידי ספק לא
יצאנו ,יהיה מה שיהיה עם השייכות לגליון הרמב"ם ,חשוב לדעת שב"בירת עז מגדל" הנוסח מלא ועשיר בעוד שחלקיות
ההעתקה ביד יעבץ גורמת לקשיים בהבנת כונתו .יצויין עוד שהידיעה על עשירות הדברים שב"בירת עז מגדל" הגעתנו
מאוחר ולא היה סיפק בידינו לערוך את חידושי היעב"ץ על הרמב"ם לפי הנדפס ב"בירת עז מגדל" והחפץ לעמוד על
באוריו לפרקים הראשונים של הלכות יסוה"ת והלכות דעות יעיין ב"בירת עז מגדל" וימצא את מבוקשו.
ד .מקורות
קונטרס "חלקי אבנים" הנספח לשו"ת "נשאל דוד" עמוד רמ"ח.
יד יצחק – רבי יצחק צבי ארונובסקי
נפטר בשנת תרפ"א )(1921
א .הספר – מבנהו ותוכנו
בספר "יד יצחק" בירורים ושקלא וטריא בדברי הרמב"ם ביד החזקה ,החידושים נכתבו בשיטה מקורית שאינה שכיחה
בחיבורים על היד החזקה ,נכתב על כל ספר וספר ממדע – שופטים אבל לכל ספר נכתב רק סימן אחד בלבד .כמובן בסך
הכל ארבע עשרה סימנים .מספר זה נרמז בשם הספר י"ד יצחק ,כאשר הסימן נוגע בקבוצת ההלכות הראשונות שבספר
אין צורך לנמק מדוע נבחרו הלכות אלו כ"מייצגות" את הספר ,אבל לפעמים קבע המחבר את חידושיו על קבוצת הלכות
מאוחרות ואז הוא מבהיר בקצרה מדוע שיבץ את דבריו דוקא על אותם ההלכות ,כגון בספר נשים ,דבריו הם בהל' גירושין
תוך דילוג על הל' אישות ,והסברו שהוא נשען על העובדה שבמשניות קודמת מסכת גיטין למסכת קידושין .בספר ישנם גם
י"ב דרשות בענינים שונים.
ב .מתולדות המחבר
רבי יצחק נולד בקובנא שבליטא ולימים גדל ונתעלה להיות בה רב ומו"ץ ,משנת תרנ"ח ) (1898עד לפטירתו שימש
כאב"ד בעיר מפורסמת זו ,בה ישב באותה עת רשכבה"ג ר' יצחק אלחנן זצ"ל .שורשי הספר נעוצים בתכניתו של המחבר
לעלות לארץ ישראל ,לחנן את עפרה ולדור בחצרות ה' בירושלים .מכיריו וידידיו הפצירו בו שלפני פרידתו מהם ישאיר
להם מזכרת שאינה חולפת בדמות ספר שתמיד יוכלו להגות בחדושיו והוא נעתר להם ,אכן הסכמות גדולי הדור לספר זה
אינם רק הסכמות על עצם החיבור ,אלא יש בהם המלצה למנהיגי ארץ הקודש לקבל את מחברו בכבוד רב ולסייע לגברא
רבא בהתיישבותו בארץ ישראל .אולם תכניותיו לא התגשמו ולא זכה לעלות לאר"י וכאמור נשאר בקובנא עד פטירתו.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר "יד יצחק" נדפס בוילנא בשנת תרכ"ז ) (1867מספר עמודיו .96
ד .מקורות
הקדמת המחבר וגוף הספר.
יד מלך – הרב דוד יצחק מן
נולד בשנת תש"ד )(1944
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "יד מלך" כולל שני ספרים )בשלשה כרכים(" :יד מלך" – על חמשה פרקים )א-ה( מהלכות חובל ומזיק שבמשנה
תורה ,ו"יד מלך" – על שבעת פרקי הלכות ממרים שבמשנה תורה )חלק א – על פרקים א-ה ,וחלק ב – על פרקים ו-ז(.
הספרים הם ביאור רחב ומקיף ,וכוללים משא ומתן בדברי הראשונים והאחרונים ,חידושים ופלפולים על כל הלכה והלכה
מהלכות חובל ומזיק והלכות ממרים.
בראש הספרים הובאה הסכמת הרב אלעזר מנחם מן שך ,שניתנה למחבר על ספרו "באר מרים" )פירוש על הלכות מלכים
שבמשנה תורה(.
ב .מתולדות המחבר
הרב דוד יצחק מן נולד בשנת תש"ד ) (1944בתל אביב .בנערותו ובבחרותו למד בישיבת פונוביז' ,ולאחר נשואיו שימש
כר"מ בישיבת כפר חסידים .עם פטירת חותנו הרב אליהו מישקובסקי – רבה של כפר חסידים וראש ישיבת "כנסת
חזקיהו" – נתמנה לראשות הישיבה ,תפקיד אותו הוא ממלא עד היום.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
"יד מלך" על הלכות חובל ומזיק ,יצא לאור בשנת תש"ן ) .(1990רצג – עמודים" .יד מלך" על הלכות ממרים ,יצא לאור
בשנת תשנ"ז ) .(1997כרך א :רכח – עמודים .כרך ב :ריב – עמודים )הספרים הודפסו בפורמט גדול ,ועל השער צויין:
כפר חסידים(.
ד .מקורות
הקדמות לספרים.
שיחה עם המחבר.
יד שלמה – רבי שלמה הלל פרידר
נפטר בשנת תרל"ד )(1874
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "יד שלמה" לרבי שלמה הלל ב"ר ישראל מאיר מורשא ,עוסק במספר חידושים על הלכות שבספר משנה תורה
להרמב"ם ועל סוגיות בתלמוד .החידושים והפלפולים אינם על סדר משנה תורה ,וברובם על ספר נשים .בסוף הספר
הובאו מספר חידושים על מסכתות :קידושין ,בבא מציעא ושבועות.
הספר הובא לדפוס על ידי בן המחבר – רבי אליקים געציל ,לאחר פטירת אביו.
לספר ניתנו הסכמות מגדולי הדור :הרב ישראל ליפשיץ )מחבר פירוש "תפארת ישראל" על המשנה( ,הרב אברהם
שמואל בנימין )מחבר ספר שו"ת כתב סופר( ,הרב שמעון סופר – אב"ד קראקא ועוד.
ב .מתולדות המחבר
רבי שלמה הלל פרידר נודע כאחד מרבני וגאוני העיר וארשה – במחציתה השניה של המאה הי"ט – בה כיהן כדיין ומורה
צדק שנים רבות.
מתוך ההקדמה לספר ניתן ללמוד פרטים על תולדותיו ..." :מורה וְַדאִין ,וישב על כסא הוראה בעיר ואם בישראל ,פֹה
ק"ק ווארשא הבירה ,לערך עשרים ותרתין שנין ,והשאיר אחריו ברכה הרבה חידושי תורה ...נודע בשער בת רבים פֹה
עירנו ,ובין רבני וגאוני ארץ אשר היו מכירים אותו מכבר עודו בילדותו אשר פלפל עמהם בשו"ת ,ועודם בחיים נתנו
הסכמותיהם על כתיבת יד קודשו אשר היו מונחים אצלו בכתובים ,ומרוב ענוותנותו לא רצה להוציאם לאור".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "יד שלמה" הודפס בורשא בשנת תרל"ז ) – 38 .(1877דף )פורמט גדול(.
ד .מקורות
בית עקד ספרים – פרידברג.
ידי אליהו -רבי אליהו גאליפאפא
נפטר בשנת ת"ק )(1740
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "ידי אליהו" מרבי אליהו גאליפאפא ,כולל קע"ב מאמרים לברר התקנות בתלמוד -איזה דאורייתא ואיזה דרבנן -
כסדר ספר משנה תורה להרמב"ם .כן כלולים בספר חדושים על סוגיות שונות בתלמוד.
ב .מתולדות המחבר
אין בידינו פרטים על התקופות הראשונות בחייו של רבי אליהו היכן נולד מי היו רבותיו והיכן היה דר ,אך בשים לב
לניסוחו )דף קיד ,ב ,בספרו( "וראיתי לרבינו הגדול בספר פני משה" ניתן להתרשם שבשלב מסוים היה מדרי עירו של
מהר"ם בנבנשתי היא קושטא או בסביבותיה .כתאורו בהקדמת ספרו הרי שבעשורים הראשונים בחייו עסק גם במסחר,
אומנם כהבהרתו שם בהקדמה גם באותם שנים לא הזניח את העסק בתורה אך חש שהתמסרותו לתורה אינה מוחלטת
וחלילה היא עשויה להחשב כ"קרעים" לכן גמר בלבו לנתק עצמו מכל עיסוקיו ולחונן את חצרות ה' בירושלים שאוירה
מחכים וכך יוכל לשבת על התורה ועל העבודה כשלבו מופנה רק לכך.
אולם בקשתו לישב בשלוה לא עלתה בידו כי כמו יושבי העיר היהודים סבל גם הוא משליטיה העריצים שהכבידו בעול
ברזל על יהודי ירושלים ,חמור מזאת העלילו עליו עלילת שקר שרק בקושי נחלץ ממנה ,לכן כשנה לאחר עלייתו נמלט
לעיר רודוס בה מלך בעל "משאת משה" )רבי משה ישראל ראה בערכו "מחנה ישראל"(
כדי ששמועותיו יזכרו לדורות הוא חיפש תחום שלא רבו בו המדברים ועלה בידו למצוא בקעה להתגדר בה והוא נושא
התקנות המוזכרות בש"ס ,בשער הספר נכתב שמטרתו "לברר איזו מהם דאורייתא ואיזו מהם מדבריהם" אבל יצאה מתחת
ידי אליהו מלאכה המפליאה בבירורים יסודיים לפרטי פרטים של כל התקנות שעליהן הוא דן בחיבורו והוא מקיף עשרות
סוגיות שבהם מוזכרות התקנות השונות .ברודוס נתמלאה בקשתו לעסוק רק בתורה במנוחת הנפש שם כנראה גם העמיד
תלמידים אחד מהגדולים שבהם הוא מחבר הספר "בן ידיד" )ראה ערכו( .בשנת ת"ק ) (1740נפטר ברודוס ושם מנוחתו
כבוד.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "ידי אליהו" הודפס לראשונה בקושטא בשנת תפ"ח ) 134 .(1728דף )פורמט גדול( .מהדורת צילום של הספר
הודפסה בברוקלין שבניו יורק ,בשנת תש"נ ) ,(1990על ידי האחים ביגלאייזן .ושוב שם ,באותה שנה על ידי ח"א רייך.
ד .מקורות
אנציקלופדיה לתולדות חכמי אר"י ח"א עמודים קעד – קעה – ר"י גליס.
תולדות חכמי ירושלים -פרומקין.
ידיו של משה -רבי משה פרישקו
נפטר בשנת תקס"ח )(1808
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "ידיו של משה" נחלק לחמשה חלקים וכל חלק הוא בעל שם נפרד הקשור ליד ידות :הראשון "יד בתשובה" שאלות
ותשובות לפי סדר ארבעת חלקי שו"ע השני" ,ידים שניות" באורים וחדושים על ארבעת חלקי הטור ,השלישי "יד על יד"
החדושים על היד החזקה ,הרביעי "ידים עסקניות" על מסכתות הש"ס ,החמישי "ידים מוכיחות" באורים לתורה ודברי
אגדה .הספר הופיע בשני כרכים בחלק הראשון ארבעת הידות ובחלק השני ידים מוכיחות שהוא החלק דאגדתא.
ב .מתולדות המחבר
רבי משה פרישקו היה מגדולי רבני קושטא בעשורים הראשונים של שנות הת"ק .באותה תקופה חיו הרבנים ר' מיכאל
אשכנזי בעל "אם הדרך" )עיין ערכו( ורבי אליהו פאלומבו )ראה ערכו( בעל "יד המלך" ופארה של העיר בעל "דברי
אמת" )הר"י בכר( .רבי משה היה תל תלפיות ורבים הריצו אליו שאלות למעשה .חותמו היה טבוע על תקופתו ורבים בני
זמנו המצטטים מספריו ונושאים ונותנים בהם .את הספר ערך רבי שמואל חיים בעל "שמן המשחה" )ראה ערכו( שהיה
דולה ומשקה מתורת מאורי עירו קושטא הוא זה שכתב הקדמה לספר ובין השאר הוא מתאר את פטירתו הפתאומית של
רבי משה "בהיותו דורש כמשה מפי הגבורה בשבת תשובה בשנת התקס"ח יצאה נשמתו בטהרה מתוך דברי תורה".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "ידיו של משה" הודפס לראשונה בשאלוניקי בשנת תקע"ב ) (1812ארבע ידות בחלק נפרד מספר דפיו רי"א וחלק
הדרוש "ידים מוכיחות" בספירת דפים ושער נפרדים ובו ק"ה דפים .ספר זה הודפס שנית במהדורת צילום בשנת תשנ"ז
) (1997על ידי מכון "אוצרות גאוני ספרד" אשדוד.
ד .מקורות
גוף הספר והקדמתו.
יוסף חי -רבי יוסף זרקא
נולד בשנת תפ"ב ) - (1722נפטר בשנת תקנ"ז )(1797
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "יוסף חי" לרבי יוסף זרקא ,כולל חידושים וביאורים על הלכות ממשנה תורה ,שולחן ערוך )אורח חיים( ,שאלות
ותשובות ודרוש לפרשת קרח.
ספר זה הוא חלקו השני של הספר "פרפראות לחכמה" ,העוסק בכללים הלכתיים )קל וחומר ועוד(.
ב .מתולדות המחבר
רבי יוסף זרקא הוא אחד ומיוחד בין מעתיקי השמועה הגדולים בתוניס ,הוא קנה תורה מרבניה ר' יצחק לומברוזו )עיין
ערכו "זרע יצחק"( ואת התורה המפוארת שרכש מרבותיו הוא מסר לתלמידיו הגדולים .ניתן לקבל מושג אודות רוממות
בית מדרשו מתקדמתו של רבי משה חיים זיתון בהקדמה לספר "יוסף חי" ומגדולי תלמידיו שתים כהלכתן צריכה לימוד
אפילו שיחתן גדולי ישראל שרפי קדש הלולים הרבנים הגדולים ומפורסמים בקצוי תבל וים רחוקים ,שרפים עומדים
מלאים זיו ומפיקים ,הראשון אדם מוהר"ר יצחק טייב זצוק"ל המחבר ספר "ערך השולחן" על ד' שולחנות ,תל שהכל אליו
פונות ,ושאר ספרים מזהירים ומאירים ושני בקדש נהדר בגבורה נאזרי הרב כמוהר"ר יהודה נג'אר המחבר ספר למודי ה',
מועדי ה'" ,אהלי יהודה" ועוד שני המלכים נועדו אשר יצקו מים על ידו" ראה עוד בערך "שופריה דיעקב" ,שם הורחב על
תלמידו מהר"י נאג'ר בעל "למודי ה'" ומגדולת התלמיד נשמע על שגיבות הרב.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "יוסף חי" נדפס יחד עם הספר "פרפראות לחכמה" בתוניס ,בשנת תרס"ד ) 84 .(1904דפים.
)לרבי יוסף זרקא ספר נוסף הנקרא "עוד יוסף חי" )תוניס תר"ס( ,ובו חידושים על מסכתות הש"ס(.
ד .מקורות
מלכי תרשיש עמוד קס"ד -רבי בנימין רפאל כהן.
יכהן פאר -רבי חנוך צבי הכהן לוין
נולד בשנת תרל"א ) - (1871נפטר בשנת תרצ"ה )(1935
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "יכהן פאר" לרבי חנוך צבי הכהן לוין ,כולל בשני חלקיו חדושים על מסכתות מסדר קדשים ,ובו גם מעט חדושים על
הלכות מספר משנה תורה להרמב"ם שבספר עבודה ,ועל הלכות קרבן פסח ,ומספר דרשות.
ב .מתולדות המחבר
רבי חנוך צבי נולד בשנת תרל"א ) (1871לאביו החסיד רבי פנחס יעקב ממלניץ והיה דור עשירי למהר"א הכהן
מסוכוצ'וב .עוד בהיותו צעיר לימים הצטיין בכשרונותיו ובמידותיו הנעלות .בעל "ה"שפת אמת" -האדמו"ר מגור -לקחו
כחתן לבתו ,ובביתו ישב מספר שנים.
בשנת תרפ"א ) (1921החל לכהן כאב"ד בעיר הגדולה בנדין ,שהיה בה ריכוז גדול של חסידים ויראי ה'.
רבי חנוך צבי אהב אהבה עזה את ארץ ישראל ,ושלש פעמים ביקר בה.
בבנדין שימש כאב"ד במשך י"ד שנים ,ולאחר מחלה ממושכת נפטר -בשנת תרצ"ה ) - (1935ונקבר שם.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "יכהן פאר" הודפס בווארשא בשנת תרצ"ו ) 90 .(1936דף )פורמט גדול( .בשנת תשכ"ה ) (1965הודפס הספר
שנית במהדורת צילום בירושלים .הספר הוכן על ידי מחברו שכתב לו גם הקדמה אך מסיבות שונות התעכבה הוצאתו
ובסופו של דבר יצא על ידי בניו לאחר פטירתו.
ד .מקורות
קונטרס "רב פאר" ו"גזע פאר" שבספר "יכהן פאר" על התורה ירושלים תשכ"ד ).(1964
ימי שלמה -רבי שלמה קמחי
א .הספר -מבנהו ותוכנו
הספר "ימי שלמה" חובר על סדר הרמב"ם והוא נושא ונותן בדבריו ובהערותיהם של נושאי כליו ,אך יש בו גם מספר לא
מועט של תשובות ארוכות שאינם קשורות לדברי הרמב"ם.
ב .מתולדות המחבר
רבי שלמה היה מחותמי הרבנות המפוארת של עיר קושטא והיה מאחרוני רבניה הגדולים .היתה לו מעלת "הבתראי" כי
הוא ראה את כל החיבורים שהיו לפניו ודרכו בקודש היתה לפלפל גם בספרי האחרונים עד אלו שהיו בתקופתו.
בקיאותו המפליאה ויכולתו המיוחדת לאסוקי שמעתא אליבא דלהכתא עשאוהו לתל תלפיות ומקרוב ומרחוק בקשו לשמוע
את חוות דעתו ,ה"שדי חמד" מרבה להביאו תוך שהוא חולק כבוד רב לגדולת תורתו.
בערוב ימיו עלה לאר"י ,יש שתולים זאת בבריחה מהמציקים לו שרדפוהו בגלל עמידתו ללא חת כנגד הנסיונות להחדיר
לקושטא מוסדות חנוך שלא כמסורת ישראל סבא.
הוא חיבר ספרים נוספים" :מלאכת שלמה" -שו"ת וחידושים על הש"ס ודרשות" ,יקהיל שלמה" חידושים על ארבעת
חלקי השו"ע" .מימי שלמה" -חידושים והערות על חלקי השו"ע או"ח ויו"ד.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר הוגה על ידי תלמידו רבי משה הלוי והרבה מחדושיו מפוזרים בספר .הם נפתחים במלה אמ"ה ר"ת אמר משה הלוי,
או אמ"ה עבו"ת שהם ר"ת אמר משה הלוי עב'דו ות'למידו .יש מי שכתב שהמגיה הוא בנו ולדעתו הר"ת עבו"ת מתפענח:
ע'בדו ב'נו ות'למידו ,אולם העובדה שליד שמו של המגיה נוסף תמיד "הלוי" ואילו ליד שמו של המחבר לא צורף בשום
מקום הלוי מוכיחה בעליל שהכונה לתלמיד גדול וחביב אך לא בנו.
לא נכחד שבהסכמת חכמי איזמיר בחלק בו הם מברכים את הרב המגיה נכתב :הלא זה בנו ותלמידו אשר יצק מים על ידו,
מחדש בטובו דברים וכו' מ"מ נדמה שההוכחה מהכינוי "הלוי" מכרעת ,ואת הנכתב "בני" צריך לפרש על סמך לשון
חכמים תלמידים הרי הם כבנים.
ספר "ימי שלמה הודפס באיזמיר בשנת תרל"ד ) 185 (1874דף בפורמט גדול.
ד .מקורות
הרב אפרים לוי -תולדות המחבר בהקדמה לספר "מימי שלמה" שיצא ע"פ כת"י בהוצאת "אהבת שלום" ירושלים.
ימין המלך – רבי בנימין סורוצקין
חי עמנו לאוי"ט
א .הספר – מבנהו ותוכנו
הספר ערוך לפי סימנים ועוסק בקשת רחבה של נושאים המסודרים לפי הלכות הרמב"ם ביד החזקה .בדרך כלל הסימנים
קשורים ישירות לדברי הרמב"ם כי המחבר מנסה ליישב את דברי הרמב"ם מהקושיות שהקשו עליו המחברים שדנו
באותם נושאים ,אך במספר סימנים היריעה מתרחבת לבירור סוגיות הגמ' ודברי שאר ראשונים.
ב .מתולדות המחבר
המחבר הוא נצר לשושילתא דדהבא מייסדי ישיבת טעלז בליטא ושל נוטעיה מחדש באדמת אמריקה .הוא נינו של מייסדה
של ישיבת טעלז המעטירה ר' אליעזר גורדון זצ"ל בהיותו נכד של חתנו ר' זלמן סורוצקין בעל "מאזנים למשפט" ,ואמו
היתה בתו של ראש ישיבתה רבי אברהם יעקב בלוך שנהרג ביחד עם בני הישיבה בשנות הזעם והעברה עת עלה הכורת
על יהודי מזרח אירופה .אביו רבי ברוך ראש הישיבה היה מנוטעי ישיבת טעלז על אדמת אמריקה החומרנית.
ניתן לראות את הספר "ימין המלך" כעדות להצלחת אביו ודודיו של המחבר להעתיק את אוירת ישיבת טעלז שבליטא
לישיבה המתחדשת בקליבלנד ,כי "ימין המלך" הוא תוצאה של שקיעה מוחלטת באהלה של תורה באותה מתכונת של
הישיבה בהיותה על מכונה בטעלז ולאו מילתא זוטרתא היא באותם ימים באמריקה שעוד לא היתה כר פורה להתמסרות
מוחלטת לעמלה של תורה.
ראיה זו של הספר "ימין המלך" כנצחון רוחה של ישיבת טעלז על אוירתה של אמריקה הנוהה אחרי החומר ,מקופלת
בדבריו של אביו הגדול ב"הסכמתו" ,הוא מדגיש שאינו בא להסכים על הספר כי כלום אב מעיד על בנו אלא הוא בא לתת
שבח לבורא עולם על שהצלינו מה"גיהנום" של התרבות המערבית ומ"גן העדן" של התרבות המזרחית" ,כי "ימין המלך"
שהוא תוצר של גידוליה הראשונים של טעלז האמריקאית" מוכיח את היכולת לבנות "תיבת נח" המגינה מרוחותיה
המערביות והמזרחיות של החומרנות וההשכלה.
הספר נתפרסם בימי עלומיו של המחבר ,בשנים מאוחרות ועד היום עומד רבי בנימין במרכז העשיה של הפרחת טעלז
ומוסדותיה על אדמת ארץ הקודש.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר "ימין המלך" נדפס בשנת תשל"א ) (1971בברוקלין ובו קל"ו עמודים.
ד .מקורות
הקדמת הספר והסכמת רבי ברוך סורוצקין.
יצחק ירנן – רבי אליקים גאטינייו
נפטר בשנת תקנ"ה )(1795
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "יצחק ירנן" לרבי אליקים ב"ר יצחק גאטינייו ,כולל פלפולים ,ביאורים וחידושים על ספר משנה תורה להרמב"ם.
בספר זה באו באורים ברוחב על הלכות רבות ,ובמיוחד על הלכות ברכות ושבת.
ב .מתולדות המחבר
הורתו של רבי אליקים היתה באיזמיר המעטירה ,כפי שהוא מתאר בהקדמתו ל"יצחק ירנן" משאת נפשו של אביו רבי
יצחק היתה שבנו יגדל בתורה ויעלה מעלה מעלה "והיה טורח בגופו ובממונו לילה כיום יאיר להוציא מחשבתו אל
הפועל" .והנה אירע מקרה שבגללו היה נדמה שמאמצי האב המסור עומדים לרדת לטמיון ,הנה גופא דעובדא בלשונו של
רבי אליקים בהקדמתו הנ"ל "והן בעוון ממרום שלח אש בליל י"ח תמוז משנת התק"ב ויבער ביעקב להבה והיה למאכולת
אש הללו בתי כנסיות ובתי מדרשות ואין בית אשר אין שם אש ויהי כל הארץ שפה אחת ואיש לדרכו פנו לכרכים
ולכפרים ולא נמצא גם ספר ללמוד והנה יצחק הוא אדוני אבי ז"ל צועק ובוכה ואומר לריק יגעתי ולהוציא מחשבתו לפועל
אף שהיה זקן קרוב לשבעים שנה כה אמר אלי נסעה ונלכה לעיר רבתי עם שמשם תורה יוצאת זאת העיר כלילת יופי
שאלוניקי יע"א ,ונפן ונסע עם מרת אמי מב"ת נ"ע ותודה להי"ת מצאתי איש שרוח אלוקים בקרבו הוא החכם השלם הדיין
המצויין שלמה אמארילייו זלל"ה והיתי שונה הלכות וכולהו תנויי עמו במחיצתו ,וכשהיה הולך ללמוד אצל מר דודו הרב
החסיד ועניו מאד בעל ספר דבר משה זלל"ה היתי הולך עמו לומד וישבנו שם כמו עשרים חדשים בלחם צר ומים לחץ
וחזרנו לעירנו איזמיר"
התורה שלמד במסירות נפש ומתוך הדחק עמדה לו להתעלות ולהיות ממרביצי התורה הנודעים הן בע"פ אך בעיקר
ולדורות בכתב באמצעות ספריו הנודעים בשמם ,הן ה"יצחק ירנן" שלפנינו ,הן ב"תועפות ראם" חיבורו על הרא"ם
ופירוש רש"י על התורה ,ובספר על נושאים שונים הנקרא "אגורה באהלך" ראה "משנה ברורה" סימן תרנ"א ס"ק ח'
שכתב "ועיין בתשובת אגורה באהלך שמצדד דמה שנוהגין העולם שלא לעשות קשר אלא עושין מן עלי לולב כמין בית יד
ותוחבין הלולב בו ,גם זה בכלל קשר עיי"ש .רבי אליקים נאסף אל אבותיו בשנת תקנ"ה ).(1795
ג .פרטים ביבליוגרפיים
במפרשי יד החזקה על ספר זמנים בעמוד רע"ט להל' תענית פ"ה ה"ז מובא מהספר "יצחק ירנן" קטע בו הוא דן אם יש
חיוב תוספת בליל תשעה באב ,בקטע הנ"ל מופיעות השורות הבאות" :ועוד דט"ב אינו אסור במלאכה אלא ביום ולא
בלילה וכדכתיבנא לעיל בפרקין ה"ד וא"כ מה שייך לומר בו תוספת" עכ"ל אחד מהמעיינים בספר הזדרז ומיד לאחר
תשעה באב )תשס"ו( שיגר מכתב עם צילום של הדף מה"יצחק ירנן" שבו הוא מדבר על שאלת תוספת לט"ב והעיר בצדק
שהשורות הנ"ל אינם מופיעות במקור ובסיום מכתבו הוא ביקש לדעת האם בידינו מהדורה לא ידועה של ה"יצחק ירנן",
במענה למכתבו הובהר שלא ידוע על מהדורה עלומה ,אבל הסוד נעוץ בתופעה ביבליוגרפית די נדירה כדלהלן :מוכרת
תופעת ההשמטות אבל בדרך כלל הם מופיעות או בסוף הספר או במהדורה שניה ולעתים בחלק נוסף של הספר ,אבל
פחות מצוי למצוא השמטות בחיבור שאינו של מחבר הספר שההשמטות שייכות אליו כמו שקרה כאן שההשמטות ל"יצחק
ירנן" נדפסו בקונטרס בסוף הספר "בית ישחק" של בנו רבי יצחק גאטינייו )יחד עם השמטות ומלואים לשאר ספריו
"תועפות ראם" ו"אגורה באהלך" ,במהדורה זו נעשה רצון צדיק בעל "יצחק ירנן" וההשמטות שב"בית ישחק" שובצו
במקומות המתאימים ב"יצחק ירנן".
מעשה זה יכול ללמד על חשיבות הפרטים הביבליוגרפים המסייעים להעמיד דברים על דיוקם.
ספר "יצחק ירנן" הודפס בשאלוניקי בשנת תקמ"ו ) 137 .(1786דף )פורמט גדול( .ספר זה הודפס שוב במהדורת צילום
בברוקלין שבניו יורק על ידי ש' גולדברג ,בשנת תשנ"א ).(1991
ד .מקורות
הקדמת ה"יצחק ירנן".
יקר תפארת -רבי דוד בן זמרא
נולד בשנת ר"מ ) – (1480נפטר בשנת שמ"ט )(1589
א .הספר – מבנהו ותוכנו
"יקר תפארת" הוא פירושו של הרדב"ז על כמה מספרי ה"יד החזקה" .בהקדמתו לפירוש על ספר שופטים הוא הבהיר
שבחר לפרש את הספרים שלא נמצא עליהם פירוש מהמגיד משנה ,הנה בלשונו :לפי שקדם לי ביאור ד' ספרים מהיד
הגדולה להרמב"ם ז"ל והם ספר הפלאה וזרעים ועבודה וקרבנות לפי שלא נמצא בהם מגיד משנה ,ראיתי להשלים המצוה
ולבאר גם ספר שופטים שלא נמצא בו מגיד משנה".
בענונותו כי רבה מצא צורך להתנצל מדוע אין די בפרושו של המגדל עוז וכך כתב "ומה שכתב בעל מגדל עוז לתרץ
השגות הראב"ד ז"ל לא הספיק כי במקומות הרבה הוא מסתפק במה שמעתיק בקיאות המשנה והסוגיא בלי עיון דק כאשר
הוא מבואר למי שרגיל בו ,גם כי לא ימלט מלבוא בדברינו קצת חדושין להועיל לתלמידים".
ב .מתולדות המחבר
שמו של הרדב"ז ,פרשת גדולתו והיותו כאחד מגדולי הדורות ידועה לכל לכן די בציון ראשי פרקים בקורות חייו .נולד
בספרד בשנת ר"מ ) (1480ובזמן הגירוש רנ"ב ) (1492עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת .בשנת רע"ג ) (1513יצא
למצרים והיה שם לרב המדינה במשך ארבעים שנה ,באותה תקופה היה לתל תלפיות והשיב אלפי תשובות לכל קצוי תבל,
בקהיר תפס ישיבה ומפורסם מאד שבעת ההיא היה האר"י מתלמידיו וכן רבי בצלאל אשכנזי בעל שיטה מקובצת ,בשנת
שי"ג ) (1553חזר לארץ ישראל ולאחר שהות מסוימת בירושלים חזר לצפת עד פטירתו בשנת שמ"ט ) (1589ומנוחתו
כבוד בבית העלמין העתיק בצפת.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
השם "יקר תפארת" הוא השם שקבע רבי חיים וינטורה שהיה המוציא לאור הראשון של פירוש הרדב"ז על ספר הפלאה
וזרעים ,הספר נדפס באיזמיר שנת תקי"ז ) (1757מהקדמת המו"ל נראה שהיה לו בכת"י גם פירוש על ספרי עבודה
וקרבנות אך לא היה ביכולתו לממן את הדפסת כל כתב היד לכן פירסם רק על סדר הפלאה וזרעים ,בספר שנדפס באיזמיר
היו ק"כ דפים.
במהדורת הרמב"ם ורשא תרמ"א ) (1881הדפיסו על גליון הרמב"ם את הפרוש על הפלאה וזרעים והוסיפו גם את
הפירוש לספר שופטים ומאז בכל המהדורות הנפוצות.
בשנת תש"ה ) (1945פירסם על פי כתב יד הרב שמואל ברוך ורנר זצ"ל את פירוש הרדב"ז על הלכות שלוחין ושותפין
והל' עבדים באותו כת"י היה גם הפרוש לספר שופטים ממנו העתיקו כנראה במהדורת ורשא הנ"ל.
הסיבה שהפרוש הוא דוקא על הלכות שלוחין ושותפין והל' עבדים ,גם היא משום שעל הלכות אלו לא נמצא פירוש המגיד
משנה.
הפרוש להל' שלוחין ועבדים ע"פ מהדורת הרב ורנר נדפס בשנית על ידי האחים שולזינגר במהדורת הרמב"ם שיצאה
לאור בניו יורק תש"ז ) (1947במהדורה הנ"ל של האחים שולזינגר יצא לראשונה פירוש הרדב"ז על הספר עבודה
וקרבנות.
ד .מקורות
אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל ח"א עמודים רצא – רצ"ה – ר"י גליס.
ה .במהדורה זו.
במהדורה זו הודפס רק הפרוש על הל' שלוחין ושותפין ועבדים כי הפרוש לשאר הספרים נדפס על גליון הרמב"ם
במהדורות נפוצות.
ישועה בישראל -רבי יהונתן מראזינאי
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "ישועה בישראל" לרבי יהונתן ב"ר יוסף מראזינאי ,כולל פירוש רחב ומספיק על הלכות קידוש החודש שבספר
משנה תורה להרמב"ם )עם ציורים( ,ועל פרק ג' מהלכות יסודי התורה.
ב .מתולדות המחבר
רבי יהונתן מראזינאי )גליל הורדנא -ליטא( הוא נכדו של רבי יעקב קופלמן )מחבר הספרים" :עומק הלכה" ו"אהל
יעקב"( -מגדולי רבני דורו.
שימש ברבנות בגרודנו .בשנת ת"ע ) (1710פרצה מגפת דבר בעירו ,ובמשך שנה שלימה -בקיץ ובחורף -גר בשדה
מחוץ לעיר בתוך סוכה עם כל בני ביתו .הוא נדר שאם יינצל מן המגיפה יחבר ספר בתחום התכונה" ,להועיל לאחיו
בידיעת חכמה זו" .ואכן לאחר שניצל חיבר את ספרו "ישועה בישראל" )הנ"ל( ,ובשמו רמז את שאירע לו .לשם הדפסת
הספר הגיע לפרנקפורט דמיין בשנת תע"ט ) ,(1719ובשנת ת"פ ) (1720הודפס שם הספר.
בהקדמת ספרו הוא מספר "את התלאות אשר מצאו את עיר מושבו ומדינתו ,דבר וחרב ,וכמה שנים עברו אשר עצרוהו
למלא את נדרו".
בשנת תפ"ב ) (1722שהה בהמבורג.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "ישועה בישראל" הודפס בפרנקפורט דמיין בשנת ת"פ ) 63 .(1720דף .ספר זה הודפס שנית במהדורת צילום בשנת
תשכ"ח ) ,(1968ושוב בשנת תשנ"ח ) (1998בבני ברק ]הודפס בתוך ספר "פועל ה'" ח"א[.
ד .מקורות
הקדמת הספר
ישועות מלכו -רבי ישראל יהושע טראנק
נולד בשנת תקפ"א ) (1821נפטר בשנת תרנ"ג )(1893
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "ישועות מלכו" לרבי ישראל יהושע טראנק ,כולל חידושים והגהות על ספר משנה תורה להרמב"ם ,שאלות ותשובות
לפי סדר ארבעה חלקי השו"ע ,ליקוטים על פרשיות התורה ומעט ביאורים לאגדתא .הספר הודפס בכרך אחד ובשער אחד
אך נחלק לשניים כשלכל חלק מיספור נפרד החלק הראשון מוקדש כולו לחידושים על הרמב"ם.
חטיבת החידושים המרכזית היא על ספרי זרעים עבודה וקרבנות ,בהקדמת הספר נמסר שבנו רבי משה פנחס שישב על
כסא אביו בקוטנא ,נועץ עם בעל "אבני נזר" כיצד לטפל בכתבי אביו והוא יעץ לתת משפט בכורה לחידושים על הרמב"ם
משום שיש בהם חידושים רבים על חלק ג' של הרמב"ם שלא הרבו לכתוב עליו.
ב .מתולדות המחבר
רבי ישראל יהושע ברבי דוד טראנק נולד בשנת תקפ"א ) (1821עוד בהיותו נער נתנכר בזכרון נדיר בבחינת בור סוד
שאינו מאבד טפה ויחד עם זה היה עמקן נפלא .בשנת תר"ל הופיע ספרו "ישועות ישראל" על חושן משפט וממנו נשקפה
חריפותו הרבה בצד הגיונו העמוק.
שמו יצא בכל קצוי תבל ומארבע כנפות ארץ פנו אליו בשאלות בכל מקצועות התורה.
חתנו היה הגאון המפורסם רבי חיים אלעזר וואקס רבה של קאליש מחבר הספר "נפש חיה" בשנת תרמ"ו ) (1886ביקר
יחד עם חתנו בארץ ישראל והם קנו מספר בתים עבור כולל ורשא .מלבד הספרים הנ"ל )"ישועות מלכו" ,ישועות
ישראל"( סידר נכדו ופירסם חיבור יסודי ונפלא של רבי ישראל יהושע על שו"ע יו"ד והוא נקרא "יבין דעת".
בחודש תמוז תרנ"ג ) (1893נאסף אל עמיו רבי ישראל יהושע.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
שני חלקי הספר "ישועות מלכו" הודפסו לראשונה בפיעטרקוב בשנת תרפ"ז ) (1927בח"א 120עמודים ובשני 156
עמודים פורמט גדול מאז הודפס ספר זה מספר פעמים בשנת תשי"ח ) (1958בניו יורק .בשנת תשמ"ח ) (1998על ידי י'
אייבשיץ בירושלים .בשנת תשנ"ב ) (1992בבני ברק ובשנת תשנ"ו ) (1996על ידי המוסד לעידוד לימוד התורה
בירושלים )מהדורת צילום פיעטרקוב הנ"ל(.
ד .מקורות
תולדות המחבר בסוף הספר.
ישמח ישראל -רבי ישראל רבינוביץ
נולד בשנת תר"י )(1850
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ישובים למספר קושיות הגר"א והגרעק"א בהגהותיהם לשו"ע או"ח ,תירוצים לכמה וכמה קושיות ה"משנה למלך" ועוד
חידושים על הרמב"ם והש"ס.
ב .מתולדות המחבר
רבי ישראל ב"ר שלמה יעקב רבינוביץ שימש כמורה צדק בעיר שערשאב ואח"כ רב בעיר לאפי בפלך לומז'ה ,רבי ישראל
חיבר עוד ספרים "אור ישראל" -ביאור מאמרי חז"ל באגדה ודרושים" ,ישועת ישראל" שו"ת וחידושים" ,נזר ישראל"
חידושים" ,עין משפט" פסקי חושן משפט .בספר "אור ישראל" מופיעה הסכמתו של רבה הגדול של בילסק רבי בן ציון
שטרנפלד מחבר שו"ת "בני ציון" שכמפורסם היה אחד מהמסכימים על ה"משנה ברורה" וכן כתב" :ראיתי כי דבריו
ישרים ושמחים וגם ידעתיו את האיש הדגול מרבבה ואת שיחו כי הוא רב גדול ומובהק בקי בש"ס ובפוסקים ומחדש
חידושים יקרים ונעימים ומדותיו הטובים הוא הפלא ופלא ממש לא ראיתי כבושם הזה ודכוותיה"!
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר ישמח ישראל הודפס לראשונה בוילנא שנת תרפ"ט ) 49 (1909דף פורמט גדול ,בשנת תשמ"ו ) (1986הודפס הספר
שנית במהדורת צילום על ידי הרב מאיר קליינמן זצ"ל בירושלים.
ד .מקורות
הספר והקדמותיו.
יתר הבז -רבי נהוראי ג'רמון
נפטר בשנת תקמ"ג )(1783
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "יתר הבז" לרבי נהוראי ג'רמון כולל חידושים ועיונים על מסכתות :סנהדרין וזבחים .חידושים על הלכות ממשנה
תורה ולקוטים .לספר מצורף החיבור "צדקה לחיים" מאת בנו רבי חיים שנפטר בצעירותו ראה על כך בערך "צדקה
לחיים".
ב .מתולדות המחבר
רבי נהוראי ג'רמון נולד לאביו הדיין רבי יצחק ג'רמון .בכפר ג'בל שבטראבלס )טריפולי( בהיותו כבן י"ב שנים נהרג אביו
על קידוש ה' ,בעודו ילד הגיע לתוניס ושם אומץ כבן על ידי רבי יצחק לומברוזו )הראשון( שהכיר את אביו ,על טיב
חידושיו אפשר ללמוד ממה שכתב רבי חיים פאלאג'י בספרו על מסכת זבחים "עיני כל חי" )דף כ"ה ע"ג בדפי הספר(
"ראיתי להרב יתר הבז בשיטתו המפוארת על מסכת זבחים".
שמו של הספר מרמז למאורע הקשה )כנראה בשנת תקט"ז (1756שהגויים התנפלו על יהודי תוניס ואז אבדו כתביו
הרבים של רבי נהוראי ומה שנשאר לפליטה הודפס ב"יתר הבז" לפי ניסוחו של הרב חיד"א" :כתב שיטות וחידושים
הרבה ושללו כל מחמדיו ובכלל חיבוריו ואח"כ הוסיף ידו שנית לכתוב חידושים וקרא הספר "יתר הבז" נראה שלאחר
האסון הגדול של אובדן כתביו התעשת רבי נהוראי )"הניף ידו שנית"( וניסה לשחזר חלק מחידושיו .רבי נהוראי נפטר
בשנת תקמ"ג )(1783
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "יתר הבז" הודפס בליוורנו בשנת תקמ"ז ) 90 (1787דף פורמט גדול הספר יצא לאור שוב במהדורת צילום
בירושלים בשנת תשמ"ב ).(1982
ד .מקורות
שם הגדולים חלק הגדולים מערכת נ' אות א'
מלכי תרשיש -בנימין רפאל כהן.
כבוד יום טוב -רבי יום טוב דאנון
נפטר בשנת תקפ"ג )(1823
א .הספר -מבנהו ותוכנו
עיקרו של הספר כבוד יו"ט הוא הערות ביאורים על כל ספר היד החזקה ממדע -שופטים בתוך הספר משובצות תשובות
שהשיב לשואליו ובמפתח שבסוף הספר יש פירוט השו"ת לפי סדר ד' חלקי השו"ע ,בסוף הספר מספר דרושים ,בראש
הלכות דעות נכתב :אמר המחבר ראיתי לכתוב פה קצת הגהות שמצאתי סביב הר"מ והם מהרב הגדול כמוהר"ר עזריא
יהושע ז"ל כל דבר במקומו" זו חמדה גנוזה שמעטרת את ה"כבוד יו"ט" כי הוא היה מראשוני רבני איזמיר הגדולים ,ראה
עליו במבוא .בספר נכלל גם "בד קודש" חיבורו של בנו רבי ברכה )עיין ערכו(.
ב .מתולדות המחבר
רבי יו"ט היה מגדוליה של איזמיר ומחשובי דייניה ,בקונטרס "מזכרת גיטין" )נדפס בקובץ "בית אהרן וישראל" שנה ב'(
שכתב רבה הגדול של איזמיר רבי רפאל אשכנזי בעל "מראה הנוגה" )עיין ערכו( הוא מתאר כמה גיטין מסובכים והוא
מספר כיצד הוכרע דינם "זה היה מעשה בבי"ד מורינו ורבינו הרב המופלא כמוהר"י חזן )ה"חקרי לב"( ונמנינו עמו אני
הכותב והרב מוהרי"ט דאנון נר"ו" ,הערה זו חוזרת על עצמה כמה פעמים בקונטרס הנ"ל.
אכן מאורה של איזמיר בעל "חקרי לב" נתן משקל רב להכרעותיו של רבי יו"ט ובפ"ד מהל' אישות ה"ז מסופר על מקרה
קשה של נפילה ליבום לקטן בן שלש אך היה ספק בתוקף הקידושין של האשה כי לא ברור אם בעלה היה בן י"ג בעת
הקידושין ,ה"חקרי לב" פסק להתיר אך ביקש מרבי יו"ט לחוות דעתו הנה מה שרשם רבי יו"ט בענונותו כי רבה "ואף כי
לא למודעי הוא צריך כי דעתו רחבה מני ים וחשיב מר ניהו רבא כרוב בנין וכרוב מנין האמנם כדי לדעת ידי חובת איזה
חולק ולצאת ידי שמים ומענוונותיה דמר כי רבה היא ,רצה לעמוד על דעתי דעת הדיוט" לימים שוב נפגשו דרכיהם וזאת
כידוע שלאחר פטירתו של ה"חקרי לב" שבערוב ימיו היה ה"ראשון לציון" מילא רבי יו"ט את מקומו והיה "ראש על ארץ
רבה עיה"ק ירושלים דדהבא".
רבי יו"ט נפטר בחודש חשון תקפ"ג ) (1823ומנוחתו כבוד במרומי הר הזיתים.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "כבוד יום טוב" הודפס בשאלוניקי בשנת תר"ו ) 162 .(1846דף )פורמט גדול( .חלקו הראשון של הספר -ללא ספר
"בד קודש" -יצא לאור במהדורת צילום על ידי "מכון אוצרות גאוני ספרד" ,אשדוד ,בשנת תשנ"ז ) 98 .(1997דף.
הספר נערך ,הוגה ויצא לאור על ידי נכדו רבי יהודה דאנון.
ד .מקורות
אנציקלופדיה לתולדות חכמי אר"י ח"ב עמוד מו – ר"י גליס.
כסף משנה – רבי יוסף קארו
נולד בשנת רמ"ח ) – (1488נפטר בשנת של"ה )(1575
א .הספר -מבנהו ותוכנו
הספר "כסף משנה" הוא ספר יסוד בתחום פירוש וביאור היד החזקה .מטרתו העיקרית לחשוף ולגלות את מקורותיו של
הרמב"ם שרוב רובם הם מסוגיות התלמודים בבלי וירושלמי.
קו זה של פירוש דברי הרמב"ם באמצעות שליחת לומדי היד החזקה אל סוגיות התלמודים ,שניתן לשער שעליהם השעין
הרמב"ם את פסיקתו ,טעון הבהרה הלא בהקדמתו ליד החזקה כתב הרמב"ם שחיבר את ספרו "כדי שלא יהא אדם צריך
לחיבור אחד בעולם מדין מדיני ישראל וכו' לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה לפי שאדם קורא בתורה שבכתב
תחלה ואח"כ קורא בזה ויודע ממנו תורה שבע"פ כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם" הרי סבר הרמב"ם שניתן
לפסוק הלכה ישירות מתוך ספרו בלא צורך לעיין בש"ס ובחיבורי הקדמונים ,ומה טעם יש בפירוש שמפנה את הלומדים
לעיין בסוגיות מהם לקח הרמב"ם את הכרעותיו .ברם בעל "כסף משנה" קיבל את הגישה לפיה מבחינה מעשית אדם שלא
יודע את תהלוכות הסוגיה מהם חצב הרמב"ם את דינו לא יכול להבין את דברי הרמב"ם על בוריים ,ואם יורה על פיהם
בלא עיון בגמ' ,קרוב לודאי יכשל בפסיקת הלכה מוטעית .בהקדמתו הבליט בעל כסף משנה את תשובת הרא"ש )כלל לא,
סימן ט'( בה הוא מסר" :וכן שמעתי מפי אדם גדול בברצילונה שהיה בקי בתלתא סדרי ,ואמר תמהתי על בני אדם שלא
למדו גמרא וקורין בספרי הרמב"ם ז"ל ומורים ודנים מתוך ספריו וסבורין שיכירו בה .כי אמר אני מכיר בעצמי כי
בשלשה סדרים שלמדתי ,אני מבין כשאני קורא בספריו אבל בספריו בהל' קדשים וזרעים ,אינני מבין בהם כלום ,וידעתי
שכך הוא להם בכל ספריו" ,לפי גישה זו ציון מקורותיו של הרמב"ם והתאמתם לסוגית הגמ' אינה המצאת כלים לרוצים
לפלפל בדבריו ,אלא בראש וראשונה מדובר על פירוש ראשוני לדבריו ,שהרי בלא לקשר לדברי הרמב"ם את סוגית הגמ',
אין סיכוי שדבריו יובנו כהלכה.
בענונותו כי רבה כתב בעל "כסף משנה" שעיקר מלאכתו היא להשלים את מה שהחל המגיד משנה ולכתוב כמתכונת
באורו על שאר הספרים שלא הגיע לידינו פירושו של המגיד משנה ,אך ב"נשימה אחת" הוא מוסיף שגם בספרים שעליהם
כתב בעל מגיד משנה נשארו מקומות שצריך לדקדק בהם ואשיב ידי עליהם" .מטרה עיקרית נוספת היתה ישוב להשגות
הראב"ד "ובכמה מקומות צריך נגר ובר נגר דיפרקינון" .ענונותו הטהורה נשקפת גם מהערתו לפיה בראש ובראשונה
"אם אם נמצא לדברי המפרשים – הגמרא או להרב יצחק אלפס – או בתשובותיהם שדברו בהם בהבנת דברי הרב רבינו
משה בן מיימון אכתוב דבריהם" ורק "אם יראה לי ליישב דבריו בדרך אחר אכתוב מה שיורוני מן השמיים והמעיין את
אשר יבחר ירצה ויקרב ,ובמקומות שלא אמצאוהו בדברי המפרשים הנזכרים אכתוב הנראה לעניות דעתי".
ב .מתולדות המחבר
כתיבת תולדותיו של מרן ר"י קארו אינה נחוצה כדי לראות באמצעותה את בעל השמועה של ה"כסף משנה" שהרי אין מי
שאינו יודע שמרן בעל כסף משנה הוא בבחינת "יוסף המשביר" בהיותו מורה הדרך מה יעשה ישראל בספרו "שולחן
ערוך" וכל ישראל עוברים דרך "בית יוסף" ,גם נודעים ספרי תשובותיו תשובות ה"בית יוסף" ואבקת רוכל" ,אבל פטור
בלא כלום אי אפשר ,לכן נרשמים בקצרה ראשי פרקים מתולדותיו.
הרי"ק נולד בשנת רמ"ח ) (1488בטולדו שבספרד .בשנת רנ"ב ) (1492בהיותו בן ארבע גורש יחד עם משפחתו מספרד,
והם עברו לליסבון שבפורטגל .אחר כמה שנים גורשו גם משם ותקעו אהלם בממלכת תוגרמה ,בעיר ניקופלו הקים הרי"ק
ישיבה גדולה בה העמיד תלמידים גדולים והרביץ שם תורה לעדרים .בשנת רפ"ב ) (1522בהיותו בעיר אנדרינופלי
התחיל בכתיבת חיבורו הגדול בית יוסף בספר "קורא הדורות" ,מוסר בשם יש אומרים ששהה באנדינופלי בדרך לארץ
ישראל כי באותו זמן דבר עמו "המגיד" ועוררו לעלות לצפת ,וכפי שהוא כותב בסוף פירושו בית יוסף לחושן משפט
"התחלתיו באינדרינופלי שנת רפ"ב והשלמתיו בעיר צפת אשר בגליל העליון ביום ד' יא אלול שנת הבק'ר אור )שנת ש"ב
– (1542ונתעסקתי עוד בהגהתו ובמהדורה תנינא עד שנת די"ש".
בסביבות שנת רצ"ה ) (1535הגיע לעיר צפת שם נתכבד לשבת בראש בית הועד של חכמיה ומשם אור תורתו זרח ממזרח
שמש עד מבואו.
בספר "כסף משנה" ובתשובותיו הוא מזכיר כמה פעמים את דברי מהר"י בירב בצרוף התואר "מורי הרב" .בספר "קורא
הדורות" כתב "ואחר שהלך הרב לצפת למד בבית המדרש של הרב כמה"ר יעקב בירב והוא תלמיד מובהק למהר"י בירב
וכמו שכתב בכמה מקומות .ברם החיד"א פקפק מאד בקביעתו הנ"ל של בעל "קורא הדורות" לפיה היה מרן תלמידו של
מהר"י בירב בעת שבתו בצפת ,נימוקו העיקרי הוא :הלא כנ"ל בשנת רפ"ב התחיל בכתיבת חיבורו הגדול על הטור נמצא
שכבר היה מאד גדול בתורה .גם כפי שסיפר בעל קורא הדורות מוכח שטרם עלותו לא"י שהה הרי"ק בשאלוניקי ושם הוא
חתום על הסכמה יחד עם גדוליה ,עובדה המלמדת שהיה נמנה בין גדולי הדור שישבו בשאלוניקי כך שבהגיעו לצפת כבר
פקיע שמיה כאחד הגדולים ולא מסתבר שהתחיל ללמוד אצל מהר"י בירב ובודאי לא היה נחשב כתלמיד מובהק ,החיד"א
גם שולל את האפשרות שהרי"ק קנה תורה אצל מהר"י בירב בטרם עלותם לצפת ,טיעונו הוא שבעוד שהרי"ק היה
בממלכת תוגרמה הרי מהר"י בירב עבר מספרד לאפריקה שם כיהן ברבנות ומשם דרך מצרים עלה לארץ ישראל ,מסקנת
החיד"א" :לכן נראה כי הרב מהר"י בי רב אחר שהוא ז"ל קיבל הסמיכה ,הסמיך למרן בצפת ,ומשום הכי מרן קוראו מורי
הרב" .בצפת )ליתר דיוק בכפר ביריה הסמוך( כתב את השולחן ערוך שמלאכתו הושלמה בשעת שכ"ו ) (1566ובהיותו
בגיל פ"ז נפטר בצפת ושם מנוחתו כבוד.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר "כסף משנה" נדפס לראשונה סביר הרמב"ם במהדורת היד החזקה שיצאה לאור בוינציאה בין השנים של"ד – של"ו
) (1575-1574חלק ד' הופיע בתחילת שנת של"ו ) (1575בדף האחרון בו מסופר שרבי יוסף קארו נפטר בשנה שעברה
ביג ניסן ,בעל כסף משנה ביקש מהרמ"ע פאנו שישים עינו וישגיח על הדפסת הספר .בהקדמת המגיה נכתב :והיה לנו
לעינים ר' מנחם עזריה מפאנו פקיד מהר"י קארו ובית דינו שהשליטוהו על החבור הלז לסדר אופן הדפסתו" .מאז נדפס
הכסף משנה בכל מהדורות הרמב"ם הנפוצות.
הרב חיד"א הבליט את התופעה שבכמה מקומות מצטט הכס"מ את לשון הרמב"ם אך לא מוסיף עליו כלום ,הוא מבטל מכל
וכל את מה שהוא ראה לפעמים לכמה אחרונים שכתבו "שנעלם ממרן ז"ל מקור הדין" והוא החליט" :והדבר ופשוט הם
שהם השמטות המעתיקים וכיוצא ,ומרן כבר היה מורה מקום ויתכן איזה חידוש והשמיטו" ,היינו מרן כתב או מראה מקום
או הערת חידוש ,אבל המדפיסים השמיטוה.
ד .מקורות
קורא הדורות – דף לה
שם הגדולים -חלק גדולים מערכת י' אות קס"ה.
חלק ספרים מערכת כ' אות נ'.
כפי אהרן -רבי אהרן ב"ר עזריאל
נולד בשנת תקע"ט ) - (1819נפטר בשנת תרל"ט )(1879
א .הספר -מבנהו ותוכנו
חלקו הראשון של הספר נחלק לעשרות סימנים לפי סדר ארבעת חלקי הטור ובהם גם תשובות לשואלים רבים מכל קצווי
תבל ,רובו של ח"ב הוא במתכונתו של ח"א אך נוספו בו גם חידושים על הש"ס ועל הטור ומספר עמודים )מדף קמג ,ב עד
קמז ,א( על לשונות הרמב"ם ,החלק על הרמב"ם מועט יחסית יש בו שלשה גרגרים קטנים על הלכות בודדות ,קטע ארוך
יותר על הלכות מלוה ולווה וקטע המתפרש על כמה עמודים העוסק בהלכות ממרים.
בשני החלקים מפתח מפורט בשם המליצי "כפות המנעול" ומצויינים בו עשרת מראי מקומות היכן שהמחבר נשא ונתן
בדברי הרמב"ם ונושאי כליו ,בסוף ח"ב צירף המחבר את הספר "בני יוסף" שעיקרו שו"ת של "זקן ביתי" )סב אשתו(
רבי יוסף יהושע קאריו.
ב .מתולדות המחבר
רבי אהרן נולד בירושלים בשנת תקע"ט ) ,(1819לאביו רבי עזריאל )שנקרא כשם משפחתו( .סבו הוא הרב אביגדור
עזריאל )מחבר הספרים "זמרת הארץ" -כוונות התפילה על פי הקבלה ,ו"כסף הכיפורים" -תיקון לדבר ומגיפה(.
מרבותיו :רבי ניסים שמואל יהודה ארואץ )ממייסדי עדת המערבים בירושלים( ,ובחכמת הנסתר -רבי רפאל ידידיה
אבולעפיה )הרב היר"א(.
רבי אהרן כיהן כראש ישיבת "שבת אחים" )שהתקיימה בביתו( ,וכראש ישיבת המקובלים "בית אל" )לאחר פטירת רבו
רפאל ידידיה אבולעפיה( ,בה עבר לפני התיבה -כמכוון התפילות -כעשר שנים.
במשך כעשרים שנה כיהן רבי אהרן כראב"ד לעדת הספרדים בירושלים ,והיה מראשי העדה.
מספריו "אזן אהרן"" ,מקוה המים" -דרשות ]בספר זה מצויות דרשות שדרש בתוניס ,ווהראן ,אלג'יר ועוד ,ובהם הוא
מרבה לעסוק בשבחה של ירושלים ומעלתה .כן מצויים בספר הספדים לחכמי המקום שנפטרו בעת ששהה שם[.
רבי אהרן נפטר בהיותו בעיר יפו -לשם יצא בהוראת רופאיו להבריא -בשנת תרל"ט ) ,(1879ושם נטמן.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "כפי אהרן" יצא לאור בשני חלקים .חלק א' הודפס בירושלים )בדפוס ישראל בק( בשנת תרל"ד ) 178 .(1874דף.
וחלק ב' שם )בדפוס שמואל צוקרמן( בשנת תרמ"ו ) 191 .(1886דף.
מהדורת צילום יצאה לאור בירושלים בשנת תש"מ ) ,(1980בתוספת דברי פתיחה ופורטרט של המחבר.
ד .מקורות
תולדות המחבר בפתח מהדורת הצילום ירושלים תש"מ )(1980
כרוב ממשח -האחים רבי שלמה ורבי חיים אלפסי
רבי שלמה נולד )בערך( בשנת ת"פ ) – (1720נפטר בשנת תקס"א )(1801
רבי חיים נפטר בשנת תקמ"ג )(1783
א .הספר -מבנהו ותוכנו
הספר "כרוב ממשח" כולל את חידושיהם של האחים רבי שלמה ורבי חיים אלפסי .חדושים על הש"ס על הרמב"ם וכללי
הש"ס .חדושיו של רבי שלמה הם מדף א .עד כא ,ב והכותרת היא כרוב ממשח ותחתיה חידושי מהרש"א זלה"ה וחדושיו
של רבי חיים הם החל מדף נב של הספר ושם הכותרת היא כרוב ממשח .ובשורה תחתיה חידושי מהרח"א זלה"ה.
ב .מתולדות המחברים
האחים רבי שלמה ורבי חיים היו בני אחד מגדולי תוניס רבי מסעוד אלפסי שנהג נשיאותו ברמה כששפט את עדתו וגם
העמיד תלמידים הרבה שנהרו לשמוע את דברי תורתו העמוקים .בנו רבי שלמה בהיותו כבן שלשים היה חבר בבית דינו
של בעל "חק נתן" )ראה ערכו( ולאחר שה"חק נתן" עלה לארץ ישראל נתמנה רבי שלמה לאב"ד תוניס ,תפקיד שאותו
מילא עד פטירתו בשנת תקס"א ).(1801
מההקדמה ל"משחא דרבותא" מתברר שרבי שלמה כתב חבור גדול ומקיף על היד החזקה אך למגנת לבו הרבה היה
למאכולת אש הנה הציטוט מהנכתב שם "הן בעוון שבשנת התקי"ו ליצירה נלכדה העיר )ראה להלן תאור דומה של
המאורע בכתביו של רבי חיים( ונשסו הבתים ובאו בה פריצים וחללוה וכו' וכל כתבי הקדש היו לדומן על פני האדמה
ומהם היו למאכולת אש שרוף דאורייתא ,חבור נפלא בכמות ובאיכות על ספר היד החזקה כחבור הרב משנה למלך זלל"ה
ואיזה קצת שיטות על הש"ס הכל היה ואין מחמד כל עין".
אחיו רבי חיים נפטר בעודו באבו כבן כ"ז היה אך רושמי הקורות מציינים שלמרות מעוט השנים הרבה מקנתו והיה רב
ועצום בתורתו.
הנכתב על מנין שנותיו של רבי חיים הוא על סמך השורות דלהלן המועתקות מההקדמה לספר "משחא דרבוותא" הרב
הכולל וכו' רבי חיים זלל"ה עודנו באבו כשמש בתקפו בן ז"ך שנים הפליא עצה הגדיל תושיה בכמה הלכתא גבירתא לפי
מעוט השנים כי רב מאד מחנהו וכו' הלוך ורב שנת ז'ך וי'ש'ר פעלו ח"י לאדר ב' ושנה מעוברת היתה מן השמים נלחמו עד
שקרעו וכו' לפי סימן השנה ז"ך ויש"ר מתקבל שנפטר בשנת התקמ"ג ,בן ז"ך שנים הפליא וכו' מורה שהיה אז בן כ"ז ,על
סמך זאת נכתב שמהרח"א נפטר בעודו באבו כבן כ"ז בשנת התקמ"ג ,אולם מחבר הספר "מלכי תרשיש" )בעמוד ק"ב(
מערער על קביעה זו מכח הנאמר בעמוד ע' של כרוב ממשח בתוך חידושיו לש"ס של רח"א הנה לשונו "אמר המחבר
להיות שקראנו צרות רבות ורעות בשנה זו שנת תקי"ו והיינו טרודים בצער המלחמות וקרא לנו השוד והשבר בעוה"ר לא
היה לי פנאי לכתוב וה' ימלא חסרוננו וכו' כי ביום ה' ז' לחודש אלול נלכדה העיר והיה השוד והשבר עד עיוה"כ" .מנוסח
זה מתקבל שלא יתכן שהמחבר נולד 27שנים לפני תקמ"ג ,ראה ב"מלכי תרשיש" הצעה שהאמור בן ז"ך בעודנו באבו לא
כוון לזמן פטירתו ,עכ"פ נקודה זו נשארת פתוחה וצריכה עיון.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "כרוב ממשח" הודפס בליוורנו בשנת תרי"ט ) 149 .(1859דף )פורמט גדול( .מהדורת צילום של הספר הודפסה
בברוקלין שבניו יורק בשנת תשנ"ב ).(1992
ל"כרוב ממשח" מצורף הספר "ישמח משה" הכולל חידושים על מסכת זבחים שחיבר רבי משה סלום.
יצויין שכפי הנראה מחמת שרבי שלמה האריך ימים ונודע בכהונתו הרמה ,חשבו הרבה עורכי רשימות הספרים שעיקר
החיבור הוא שלו והם רשמוהו כמחבר הספר "כרוב ממשח" ,אבל כפי שמצויין בשער הספר וכעולה מכותרות המשנה
שהוזכרו לעיל נכון לקבוע שלספר שני מחברים שוים .כך אפשר להסיק גם משמו של הספר כי שתי האותיות האחרונות
בממש"ח הם ר"ת של שלמה ,חיים.
יש לציין שגם הספר "משחא דרבותא" )ליוורנו תקס"ה – (1805הוא יצירה משותפת של אביהם רבי מסעוד ובניו ר"ש
ור"ח ,עובדה שנרמזה במלה "משחא" שהיא ר"ת מסעוד שלמה,חיים אלפאסי.
ד .מקורות
מלכי תרשיש עמודים צט – קב – רבי בנימין רפאל כהן
כרם חמד -רבי שלמה פריידעש משקלוב
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "כרם חמד" לרבי שלמה ב"ר יוסף אליעזר פריידעש ,כולל שלשה חלקים :הראשון כולל חידושים על סוגיות בתלמוד
חידושים על הרמב"ם ,ועל הלכות בחלקי אבן העזר וחושן משפט שבשו"ע .השני על חלק יורה דעה ,והשלישי על חלק
אורח חיים.
ב .מתולדות המחבר
רבי שלמה -חי ופעל במחציתה השניה של המאה הי"ט -נודע כגאון מפורסם.
התפרסם במאמריו התורניים הרבים ,שהודפסו במאספים" :כנסת הגדולה"" ,תורה מציון" ועוד.
כיהן כאב"ד שנים רבות בבעליניץ )פלך מאהלוב רוסיה הלבנה( .והיה גם רבה של לאדי מקום מושבו של בעל התניא
מלבד ספרו "כרם חמד" ,נותרו ממנו כתבי יד רבים ,בהם שאלות ותשובות וחקרי הלכות -מוכנים לדפוס.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
שלשת קונטרסי "כרם חמד" הודפסו בוילנא .הראשון בשנת תרכ"ז ) 58 .(1867עמודים .השני גם הוא בשנת תרכ"ז
) 36 .(1867עמודים .והשלישי בשנת תרל"א ) 24 .(1871עמודים.
בשנת תשנ"ב ) (1992הודפסה מהדורת צילום של שלושת הקונטרסים ,במונרו שבניו יורק.
ד .מקורות
מפעל הביביולגרפיה.
כתונת יוסף -רבי יוסף יצחק מונטיקייו
נפטר בשנת תצ"ח )(1737
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "כתונת יוסף" מרבי יוסף יצחק מונטיקייו ,כולל שו"ת על חלקי השו"ע :או"ח יו"ד ואבהע"ז ,חידושים על היד החזקה
בספרי עבודה וקרבנות ,חידושים על סדר טור אבהע"ז עד סימן יז וחידושים על מסכתות מגילה ,כתובות ,בבא קמא
ועבודה זרה.
ב .מתולדות המחבר
רבי יוסף יצחק )במאמר מוסגר! בכמה מתשובותיו הוא חותם יוסף ב"ר יצחק ,כנראה שם אביו היה יצחק ושמו האמיתי
יוסף אבל לשמו צורף שם אביו ששימש כשם משפחתו( :היה מגדוליה של שאלוניקי ,מחלק השו"ת שבספר נראה שרבי
יוסף היה תל תלפיות ורבים בקשו ממנו לחוות דעתו בשאלות הלכתיות בהרבה תחומים ,יחד עם זה היה מתייעץ עם
מאורותיה של שאלוניקי וכפי שהוא כותב מספר פעמים )הדוגמא להלן נלקחה מסוף סימן ב'( "ואין אני סומך על דעתי על
הוראה זו אחת ושתים עד שיעלה הדבר על שולחן מלכים מאן מלכי רבנן ויסכימו עמי ,כה דבר אחיכם הקטן יוסף יצחק".
הוא כפף את עצמו למאור הגדול של שאלוניקי רבי יוסף דוד בעל "בית דוד" ובתשובותיו הוא מזכירו תדיר.
בסימן ד בקשר לשתיה בתענית משקה לרפואה והוא אינו ראוי לשתיה ,הוא מספר :ואחר כמה ימים שאלתי להרב המובהק
כמוהר"ר יוסף דוד והשיב לי "בתורה שבעל פה" שכן ראוי להתיר ממקצת טעמים שהבאתי לעיל וכו' ולכן נתיישב דעתי
מתוך זה שיפה הוריתי".
משני חלקי הספר נשקף עד כמה היה רבי יוסף איש אשכולות ,חלק השו"ת מגלה את כוחו הגדול באסוקי שמעתתא אליבא
דהלכתא ואת שליטתו ללא מצרים בדברי הפוסקים והאחרונים ואילו מהחיבור על הרמב"ם שרובו ככולו בספרי עבודה
וקרבנות מתרשמים על כח העיון והעמקה עד לשיתין של הסוגיות החמורות בסדר קדשים.
רבי יוסף חיבר פירוש להגדה של פסח בשם "יוסף עליכם" וחבור זה נתפרסם בחייו ,גם חיבר את הספר "משיח השם"
דרשות והספדים.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר "כתונת יוסף" נדפס בשאלוניקי בשנת תקכ"ג ) (1763ובו 71דפים ,פורמט גדול .את הספר הוציא לאור בנו רבי
יצחק אשר לא הסתיר את מצוקתו ואת עניותו ובשער הספר הוא מתחנן "ואח'לי יכונו לרוח נדיבה לקוח את ספר הלזה
ביתר שאת ויתר עז כדי לברך על המוגמר פריעת בע"ח מצוה.
בשער הספר תופעה נדירה והיא הסימן שבחר הבן לציין את שנת יציאתו לאור כך נכתב שם בשנת מאת כל א'יש אש'ר'
י'ד'בנו' לב'ו לפ"ק והכונה לשנת תקכ"ג היוצא דופן בסימן זה הוא שבדרך כלל סימן השנה מרמז או לשמו של המחבר או
של החיבור או לתוכן הספר או למעלתו ופה ניצל בן המחבר גם את סימן השנה לפנות ללבם של נדיבי עם.
הספר הודפס שנית במהדורת צילום בברוקלין שבנו יורק על ידי הוצאת גולדברג בשנת תשנ"א ).(1991
ד .מקורות
גוף הספר ושערו
מצבות שאלוניקי עמודים - 623 – 624עמנואל
כתר המלך -רבי כתריאל אהרן נאטאן
נולד בשנת תר"ו ) - (1846נפטר בשנת תרפ"ב )(1922
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "כתר המלך" נחשב כאחד מהספרים היסודיים על היד החזקה של הרמב"ם הן בגלל היקפו בהיותו נושא ונותן על כל
ארבעה עשר ספרי היד החזקה ,והן בגלל ירידתו לשורשי הדברים גילוי מקורות הרמב"ם ופלפולים בקושיותיהם החמורות
של נושאי כליו וגדולי האחרונים שדנו בחיבוריהם על הרמב"ם.
ב .מתולדות המחבר
רבי כתריאל נולד בשנת תר"ו ) (1846בכפר לצ'קבה )חבל ז'מוט בליטא( הוא היה חתנו של רבי משה יצחק הלוי ראבל
שהיה מגדולי דורו וישב על כסא הרבנות בערים מפוארות בקורלאנד )סאסמוקין ,ליבאוי וגולדינגען( ובליטא )פונביז'
ופלוניגען( בסוף ימיו היה אב"ד באגוסטאוו )פולין( ונפטר שם בשנת תר"ל ) (1870ואז ישב על כסאו רבי כתריאל אהרן.
ראוי לציין שבשנת תרכ"ג ) .(1863התחילו להדפיס בברלין את הש"ס )מלאכתם לא הסתיימה והדפיסו רק ברכות ,מועד
ונשים( ובמסכת ברכות נוספו שם חידושים מרבי יצחק משה הלוי שבתקופה הזו היה רבה של פוניבז' ,עובדה המעידה על
ההערכה המופלגת שרחשו לו בני דורו .ההרחבה על רמ"י הלוי אינה רק להשלמת הפרטים על קורותיו של רבי כתריאל,
אלא נכתב עליו בעיקר משום שחותמו טבוע ב"כתר המלך" כי חתנו המחבר מרבה לצטט בשמו דברי תורה עמוקים הן
מפיו והן מפי כתבו.
ספר "כתר המלך" לא מש משולחנם של העוסקים בתורת הרמב"ם בזכות דיוקיו וחידושיו המקוריים ורבים החיבורים
המצטטים את דבריו ונושאים ונותנים בהם.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "כתר המלך" הודפס לראשונה בוארשה בשנת תרנ"ו ) 240 (1896עמודים פורמט גדול ,בשנת תשנ"ב )(1992
הודפס הספר שנית במהדורת צילום בברוקלין שבניו יורק )שני כרכים( על ידי האחים גולדברג בהוצאת המו"ל רבי יצחק
בראך.
ד .מקורות
פנקס הקהילות -פולין )כרך ד'(.
כתר תורה -רבי מאיר מברדיטשוב
נפטר בשנת תקס"ו )(1806
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "כתר תורה" לרבי מאיר בהרה"ק לוי יצחק כולל חידושים על הלכות מספר משנה תורה להרמב"ם ,חידושים על כמה
סוגיות בש"ס ופירושים על ספרי בראשית ושמות.
ב .מתולדות המחבר
רבי מאיר נולד לאביו הרה"ק ר' לוי יצחק מברדיטשוב ,הוא נודע בחריפותו הגאונית ונתפרסם כמחדש נפלא וכמעיין
המתגבר בתורה ,בהקדמתו הקצרה הוא פתח צוהר לבית מדרשו הרם של אביו אשר רוב המסופר עליו הוא במה שהיה
סנגורם של ישראל ,אבל משורות קצרות המועתקות להלן שכתב רבי מאיר ניתנת הזדמנות להיוכח על בית מדרשו הנשגב
שבו חונכו אלפי תלמידים גדולים ,לא רק בדרכי החסידות אלא בעיקר בלימוד גפ"ת ופוסקים הנה בלשונו :אמר הזעיר כל
ימי גדלתי אצל כבוד אדוני אבי מורי ורבי הגאון תפארת ישראל בוצינא קדישא מו"ה לוי יצחק נ"י .וזאת ידוע לכל העולם
שכמה אלפים תלמידים אשר העמיד כבוד אאמ"ו שיחיה ,אשר למד אותם חידושי גפ"ת ופוסקים וג"כ נתלהבו לבם
לעבודתו ב"ה בשמעם תורתו הקדושה בהדרכה ישרה ולגודל גדולת אאמו"ר צדקתו וקדושתו ותורתו אפילו שפל ערך
כמוני אפר כירה נהנה מחכמתו לפי גודל עניות דעתי ,גלל כן לא לקחתי הסכמה מחכמי וגאוני וצדיקי זמנינו" הנה הסביר
שלא מצא צורך שלא לקח הסכמות לספרו מפני שהכל יודעים שכל חכמתו היא מהיכלו של אביו ופרסומו של אותו בימ"ד
מייתר את הצורך בהסכמות.
לבני הדורות האחרונים אשר לא הגיע להם שמע מעלת הרה"ק ר' לוי יצחק בהעמדת אלפי תלמידים בלמוד גפ"ת ופוסקים
נאמר להיפך :מראיית עיזוז הגאונות המבצבצת מכתר תורה – אשר מחברו הבהיר שכל תורתו היא משל אביו – ניתן
לקבל קצה מושג על בית אולפנא רבתי של בעל "קדושת לוי".
רבי מאיר נפטר בשנת תקס"ו ) (1806על פני אביו שנפטר ארבע שנים אחריו ,ואביו שהצדיק את הדין התבטא "החזרתי
נשמתו טהורה כפי שקיבלתיה".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
שני חלקי ספר "כתר תורה" הודפסו כדלהלן :ח"א במזירוב בשנת תקס"ג ) 36 .(1803דף .ח"ב בזיטומיר בשנת תקס"ו
) (1806שניהם יחד בפודגורזע בשנת תרנ"ח ) ,(1898ובווארשא בשנת תרס"ו ) 84 .(1906עמודים ,שוב שם בשנת
תר"ע ) ,(1910ושוב בסטמר בשנת תרצ"ג ) .(1933בשנת תשי"ז ) (1957הודפס מחדש בלונדון בכרך אחד .בשנת
תשכ"ג ) (1963הודפס במהדורת צילום בירושלים )על פי מהדורת ווארשא( .בשנת תשמ"ב ) (1982הודפס בניו יורק על
ידי מ .אונגער בשני כרכים.
ד .מקורות
הקדמת הספר
כתר תורה – רבי לוי מקאדני
נפטר בשנת תק"מ ) (1780בערך
א .הספר – מבנהו ותוכנו.
"כתר תורה" לא נדפס כספר בפני עצמו אלא הוא קונטרס קטן שצורף למהדורת היד החזקה שהופיעה בוילנא בשנת
התר"ס ) (1900ומני אז במהדורות הנפוצות של משנה תורה.
ב .מתולדות המחבר
רבי לוי ב"ר דוד רבה של קאדני שבליטא נודע כמחבר הספר החשוב "עטרת ראש" שבחלקו הראשון פירוש על מסכת
ברכות לעומקה ולרוחבה ,ובחלק השני באורים על משניות בסדר זרעים .הרב חיד"א )שם הגדולים חלק הספרים מערכת
ע אות ח'( כתב :עטרת ראש ועטרת תפארת ,שיטה על מס' ברכות וקצת סדר זרעים להגאון השלם מהר"ר לוי אב"ד דק"ק
קאדני והיה לו עשר עטרות חבורים ולכלם יקרא אורייתא כשרה ושמה עטר"ה על סדר מועד נשים נזיקין קדשים טהרות
ועל הרמב"ם ושו"ת ועל קידוש החדש ויסוד עולם וצורת הארץ כמבואר באורך בהקדמתו והן בעון נח נפשיה ולא נדפסו
כי אם השני חלקים הנזכרים שהדפיס בחייו הגאון ז"ל.
רבי שאול רבה של אמסטרדם בעל "בנין אריאל" כתב בהסכמתו לספר "עטרת ראש" "ראיתי בני עליה והמה מועטים לבד
זה מצאתי אדם אחד מני אלף המגן תלוי עליו שלטי הגבורים גאוני חכמי מדינת אשכנז ופולין בכתב ידם הם מעידין על
מנה בן מנה של קדש קדשים נשוא פנים ושר חמשים ,יודע לעבר שנים ולקבוע חדשים ,הוא הרב הגאון המופלג בתורה
ובחסידות מוהר"ר לוי בהרב מוהר"ר דוד אב"ד דק"ק קאדני במדינת ליטא שבא לכאן ותלמודו בידו אשר העלה ואשר
הביא מפרי מגדיו ,על שפתיו יכונו יחדיו ,ודברי תורה בלמודיו ,הן הן עדיו ,על כוחו ועוצם ידו ,וגם אני מכירו לשעבר זה
שנים רבות וכו' ותורתו הכריזה עליו מבחוץ הנה הוא מלא דבר מאן גבר גבר בכולא ,ויד יתירא זכי ליה רחמנא בחכמת
התכונה והתשבורת תקופות וגמטריאות אשר על פיהן השיגה דעתו לבאר כמה דברים סתומים בגמ' ובהל' קדוש החודש
להרמב"ם ז"ל וכו' .ועוד זאת רמינא אנפשאי ואדכרי כי זה עשרים שנה שזכיתי להשתעשע עמו בצל קורתי לשעה קלה
ומטיבותיה דמר אמר בה טובא מילא מעליותא וחדא מינייהו יתבא בתוונא דלבאי וכמאן דכתיבנא בגופי דמיא לזכרון לפני
תמיד.
בכותרת חדושיו של רבי לוי נכתב" :כי"ק מהרב הגאון החסיד ר' לוי "הקדוש" ז"ל" .התואר הקדוש רומז למאורע
שפרטים עליו נכתבו על ידי נכדו רבי לוי דוד איש וילנא באגרתו לכותב הספר "קריה נאמנה" המתאר את וילנא ,הנה
בניסוחו "כי בשוב הגאון עם אחד מבניו מק"ק אמסטרדם והגיע סמוך לעיר ווענגראבי נפלו עליו שודדים יהודים ורצחו
אותו ואת בנו ,וטמנום ביער ,ויקחו את כל אשר לו ,אך מהר שבו הרוצחים ונחמו על אשר עשו ופחדו וחלו מאימות נפשות
הצדיקים אשר בעתו אותם בחלומות ויבואו לפני מקום המשפט ויודו כי רצחו נפשות הנקיים האלה ,את הרוצחים דנו
למשפט מות והקדושים הובאו מן היער ונקברו בכבוד גדול בוונעגראבי ,השמועה הרעה הגיע לאזני בנו הרב הגאון
מוהר"ר מנחם אליעזר שהיה אז דר בק"ק וואשילישאק ויסע לוועגראבי לספוד את אביו ולבכותו ולבקש את חבוריו ,ולא
עלתה בידו למצוא כי אם מעט משו"ת אשר היו לו עם רוב גדולי הדור וכל חמודיו עלו בתוהו ויאבדו.
בנו הנ"ל רבי מנחם אליעזר חיבר את הספר "יעיר קנו" על מסכת קינים החמורה והעיד מהר"ח מוולוז'ין שהגר"א העריך
מאד חיבור זה .בסוף הספר "יעיר קנו" נדפס קונטרס בעניני קינים וכותרתו "העתק מכ"י אאמ"ר הגאון הקדוש מה"ו לוי
זצ"ל ,בעה"מ עטרת ראש ועטרת תפארת".
ג.פרטים ביבליוגרפיים
הגהות "כתב תורה" נדפסו לראשונה במהדורת משנה תורה שיצאה לאור בוילנא בשנת תר"ס ) (1900ומני אז כאחת
מההוספות במהדורות הנפוצות של היד החזקה .את ההגהות הביא לבית הדפוס נינו ר' לוי חיים מוילנא.
ד .מקורות
הסכמות לספר "עטרת ראש" על ברכות
"קריה נאמנה" עמוד .277
לב-מבין -רבי בכור יצחק נאבארו
נפטר בשנת תקצ"א )(1831
א .הספר -מבנהו ותוכנו
הספר "לב מבין" הוא אחד מהספרים המקיפים על היד החזקה בהיותו סודר על כל י"ד ספריו ,מלבד הפירושים והחידושים
על הרמב"ם יש בו גם תשובות חלקן ארוכות שאינם קשורות ישירות לדברי הרמב"ם.
ב .מתולדות המחבר
רבי בכור יצחק נודע כאחד מגדוליה של איזמיר ,גם שרשיו נטועים בה ,הוא קנה תורה מפיו של אחד מהמפוארים
שביושביה רבי ברוך קאלומיטי מחבר הספר "אבק דרכים" שהיה נכדם של מאורותיה רבי אהרן לאפפא בעל "בני אהרן"
וחמיו מהר"ש אלגאזי )עיי ערכו גופי הלכות( ודרכו של רבי ברוך ינק מתורתם עד שנתגדל כאחד מפארותיה של איזמיר
בזמן תפארתה.
רבי בכור יצחק שלט בכל מכמני התורה ,בזכרונו המופלא היו אצורים ספרי שו"ת לאין מספר ושאר ספרי הפוסקים וכל
אימת שעסק בבירור הלכה ידע לצטט עד האחרונים ממש את דברי אלו שדנו בנושאים שעסק בהם.
אך בקיאותו המופלאה לא פגעה בעיונו חודר השיתין כך שמידת סיני ומידת עוקר הרים חברו אצלו יחדו ,זאת יבחין כל
אחד שיעלעל בדפי ה"לב מבין".
רבי בכור יצחק חיבר ספר נוסף "פני מבין" – חידושים על מסכת סנהדרין .בספר "חיים ושלום" )דף ז ,ב( שחיבר רבי
חיים פאלאגי' נכתב "וכן ראיתי למורינו הרב המובהק כמוהרי"ן ז"ל בספר מבין דבר שם בתשובה כ"י שכתב וכו' ויש בזה
רמז לחיבור נוסף של רבי בכור יצחק שהיה מונח כנראה בבית גנזיו של מהר"ח פאלאגי'.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "לב מבין" הודפס בשאלוניקי בשנת תקע"ז ) 244 (1817דף פורמט גדול הספר הודפס שנית במהדורת צילום
במונרו שבניו יורק על ידי י' בראך בשנת תשנ"א ).(1991
ד .מקורות
המעלות לשלמה -שלמה חזן ,מערכת ספרים אות ל סעיף ב
לב שלם -רבי שלמה שלם
נפטר בשנת תקמ"א )(1781
א .הספר -מבנהו ותוכנו
הספר "לב שלם" לרבי שלמה ב"ר יחיאל שלם ,כולל הגהות ומראה מקומות ,הערות וציונים לפי סדר ההלכות שביד
החזקה ,החל מן ההקדמה והלכות יסודי התורה עד הלכות שחיטה .ענין החיבור לציין מראי מקומות לספרים שבדבריהם
נשאו ונתנו בדברי הרמב"ם .רשימת הספרים להם כתב מראי מקומות מונה שלש מאות שלושים ושמונה ספר וסימנם
המקורי "כלם נקבצו" חלק ניכר מהספרים שבהם השתמש היו נדירים ובמקרים רבים מדובר בספרים שעיקרם לא נוגע
כלל לרמב"ם ובעל "לב שלם" בבקיאותו הנדירה ציין באי אלו מקומות הם מלבנים את דברי הרמב"ם ועל ידי כך העשיר
מאד את יריעת הספרים העשויים להאיר עיני לומדי הרמב"ם.
ברם הספר אינו רק מפתח לחיבורים שדנו בדברי הרמב"ם אלא הוא מלא בחידושיו העמוקים וחקירותיו המענינות של
מחברו .בנוסף לנ"ל הוא שיבץ חידושים רבים מרבו הגדול מהר"א נחום מחבר "חזון נחום" על משניות קדשים וטהרות.
ב .מתולדות המחבר
פרשת חייו וקורות רבנותו המפוארת של רבי שלמה שלם קופלו במספר שורות מליציות בשער חיבורו "שונה הלכות"
שהוא פירוש לספר "הלכות גדולות" וכך נכתב שם" :אלה דבר"י שלמה הגבר הוקם על קרא הרבה שנה הרבה שימש ת"ח
הרבה בעיר תהילה אנדריאנפולי" השורה הזו רומזת לעובדה שרבי שלמה יצק מים על ידיו של הרב הגדול באנדרינפול
הלא הוא בעל "חזון נחום" רבי אלעזר נחום שבתחילה זרח אור תורתו בעיר הנ"ל ואח"כ בחברון ובסוף ימיו כראש רבני
ירושלים .רבי שלמה לא מש מאהלו של רבו וכנ"ל שיבץ בספרו פנינים מתורת רבו .ובהמשך המליצה רמז לתחנות
בתקופת רבנותו" :בשלשה מקומות גדר ונעל בק"ק סופיאה אשר היה שם אהלה בתחילה החזיר העטרה ליושנה ונבנתה
עיר על תילה .בק"ק בילוגראדו קריה נאמנה שם שם לו חק ומשפט אמת ואמונה ובקהלה הזאת "תלמוד תורה" )הכונה
לקהילתו באמשטרדם( הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה צמאים כל העם לשמוע מפיו תוכחת חכם ופריו מתוק לחכם ,הלא
הוא המופלא שבסנהדרין החכם השלם הדיין המצויין הרב המובהק בר אבהן ובר אוריין פ"ה ע"ה כמוהר"ר שלמה שלם
אב"ד ור"מ בעיר המהוללה הזאת אמשטרדם יע"א .ברוך שככה לו בעולמו טעמו ונימוקו עמו כי מן היום עבר עלינו לשכון
בנו אור חכמתו נגה באהלינו וכל העם כאיש אחד חבירים מקריבים שיחה לאדיר אדירים לאמר יחי המלך שלמה!
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "לב שלם" הודפס באמשטרדם בשנת תקל"ג ) 67 (1773דף פורמט גדול הספר הודפס שוב במהדורת צילום
בירושלים בשנת תשל"ט ).(1979
ד .מקורות
הקדמות לספרים "לב שלם" "שונה הלכות".
לב שמח – רבי אברהם אליגרי
נפטר בשנת תי"ב )(1652
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "לב שמח" לרבי אברהם ב"ר שלמה אליגרי ,כולל ביאור על ספר המצוות להרמב"ם ,וישובים על השגות הרמב"ן
עליו.
הספר יצא לאור בשנת פטירתו על ידי חתנו ,ואלו דבריו" :אמר לוי טילייו ,חתנו של הרב המחבר .היתה עלי יד אדוני
ומורי ,אבי אבי רכב ישראל ופרשיו ,ביום צוותו אל ביתו אבי השביעני לאמר :זה חסדך אשר תעשה עמדי להיות עיניך
פקוחות על כל יגיע כפי אשר טפחתי ורביתי בתורה שבכתב ,דרושים לכל חפציהם ,ובתורה שבעל פה ,בפסקים והלכות
להוציאם החוצה לאור הדפוס ,ובייחוד ספר זה לב שמח ,ידך תהיה בו בראשונה תוך שנתי להדפיסו ,שאליו נשאתי נפשי
זה ארבעים שנה ,ובכל כחי עברתי בארבעה עשר שרשיו ,בינותי בעומק דבריו וטעמתי דבש אמריו ,ולגלות סתריו שמתי
לילות כימים ,להסיר מעליו את תלונות המשיגים אשר הם מלינים עליו ,ועל ראשי לעטרת הוד ענדתיהו ,סמכתיהו אף
תמכתיהו בראיות ראויות מסוגיות התלמוד ,אשר על כן לעשות רצוני חפצתי ונזדרזתי תכף ומיד להוציא לאור משפטו".
ב .מתולדות המחבר
רבי אברהם אליגרי – מגדולי הרבנים במאה הי"ז – כיהן כרב בקושטא .נשא ונתן בהלכה עם כמה מחכמי דורו,
ותשובותיו מודפסות בספרי שאלות ותשובות של בני דורו] .החיד"א כותב בספרו "שם הגדולים"" :חי בזמן הרב מהר"ח
אלפנדארי הזקן ,ויש ביניהם ויכוח גדול בתשובה ,והיא לו נדפסה בספר "מגיד מראשית" ,ושקיל וטרי עם הרב "פני
משה"[.
עוד מספריו :שו"ת "לב שמח" ח"ב ,מכיל נ"ו מתשובותיו .הגהותיו על ספרי הטור ,אותם ראה הרב חיד"א ,לא זכו להיות
מובאים לדפוס .כן נשארו ממנו כתבים נוספים וביניהם דרשות ופסקים.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
"לב שמח" הודפס לראשונה בקושטא בשנת תי"ב ) – 131 .(1652דף .פעם שניה הודפס בדירנפורט בשנת תנ"א )(1791
)פורמט גדול( .ועם ספר המצוות )ועוד מפרשים( הודפס בשנת תרמ"ג ) ,(1883ומאז במהדורות רבות סביב ספר המצוות
להרמב"ם.
ד .מקורות
בית עקד ספרים – פרידברג.
אוצר הספר העברי – וינוגרד.
אנציקלופדיה לגדולי ישראל – מרגליות.
לבב דוד -רבי דוד מועטי
נולד בשנת תקנ"ו ) - (1796נפטר בשנת תרל"ו )(1876
א .הספר -מבנהו ותוכנו
הספר "לבב דוד" כולל חידושים ופלפולים על ספר משנה תורה להרמב"ם על ספרים נשים וקדושה.
ב .מתולדות המחבר
רבי דוד מועטי נולד בשנת תקנ"ו ) (1796לאביו רבי שמואל באלג'יר הוא נודע כגאון גדול "סיני ועוקר הרים" מורה
הוראה ומשיב תשובות הלכה למעשה .גדלותו בכל מקצועות שבתורה באה לידי ביטוי בספריו הרבים .בספרים "אשר
לדוד" שהוא חיבור הכולל הערות וחידושי דינים על ד' חלקי השו"ע .ובדומה לו הספר "צוף דבש" ,מתגלית בקיאותו
העצומה וכי כל רז לא אניס ליה .ובספרים שענינם עיונים עמוקים בש"ס כדוגמת הספר "ידי דוד" על מסכת נזיר ,ובדומה
להם שלשת ספריו המפורטים כאן על הרמב"ם מתגלה עוז עיונו.
יחד עם רום גדולת תורתו היתה תורתו מלבשתו ענוה ובשער "הלבב דוד" רשם" :ומכיר אני ערכי אך אמרתי מאי נפקא
מינא הבוחר יבחר את אשר יישר".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר "לבב דוד" נדפס בליוורנו בשנת תר"ך ) (1860ובו ק"ה דף.
ד .מקורות
מלכי ישורון -אליהו מרצ'יאנו.
לחם אבירים -רבי יעקב משה
נפטר בשנת תרנ"ג )(1893
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "לחם אבירים" מרבי יעקב משה ב"ר אברהם ,כולל חידושים וביאורים על הלכות שבספר משנה תורה להרמב"ם,
בעיקר על הלכות עכו"ם ומאכלות אסורות.
ב .מתולדות המחבר
רבי יעקב משה ב"ר אברהם ,מחכמי ליטא במאה הי"ט ,גר בעיר דאויד האראדאק.
פרטים מעטים על תולדותיו ניתן לקרוא מהקדמת חתנו שהביא את ספרו " -לחם אבירים" -לדפוס לאחר פטירתו" :נוכל
באמת לומר על חותני ...כי קיים המצוה "והגית בו יומם ולילה" ,כי היה בעל עסק ,וכל היום היה טרוד בעסקו ,ועתותיו
הפנויות היו קודש ללימוד התורה בהתמדה ובשקידה נפלאה ,והקריב את דמו )תרתי משמע( על מזבחה ,כי מנעו ה' מבנים
ובנות ,והשיא את בת אשתו ,היא רעייתי ...ולא פעם אחת קרה שמחק מספרו חדושים אחרי שהסתפק באמתחם ולא הביט
על שעלו לו בעמל רב".
ראוי לציון היות שהמחבר התגורר בסביבות סלונים ושמו היה רבי יעקב משה ב"ר אברהם ,היו כאלו שהחליפו אותו עם
נכדו של הגר"א רבי יעקב משה בן רבי אברהם מסלונים ,וכמובן זו טעות גדולה שהרי נכד הגר"א הנ"ל נפטר בשנת תר"ט
ואילו בעל לחם אבירים קרוב ליובל שנים אחר כן בשנת תרנ"ג.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "לחם אבירים" הודפס לראשונה בווארשא בשנת תרנ"ו ) ,(1896על ידי חתנו חורגו רבי יעקב רבינוביץ .בספר 127
עמודים .הספר הודפס שוב במדורת צילום בברוקלין שבניו יורק בשנת תשנ"ב ).(1992
ד .מקורות
הקדמת הספר.
לחם יהודה -רבי יהודה עייאש
נולד בערך בשנת ת"ס ) - (1700נפטר בשנת תקכ"א )(1760
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "לחם יהודה" הוא ספר גדול על רוב ספרי היד החזקה חלק א' נדפס כחיבור שלם שמתחילתו ועד סופו עוסק בדברי
הרמב"ם .מהדורה נוספת של חידושי הרמב"ם כלולה בספר "בני יהודה" שהוא ספר המכיל גם שו"ת אך כפי שהמחבר
ציין זאת החידושים על הרמב"ם הם חלק שני של הלחם יהודה ,לפיכך למרות שהשם הכללי הוא בני יהודה ,נכון לראות
את החידושים כהשלמת החלק הראשון של לחם יהודה ולא לכנותם "בני יהודה".
ב .מתולדות המחבר
רבי יהודה עייאש נודע כרבה הגדול של אלג'יר והוא החזיר לה את העטרה שהיתה לה כעיר ואם בישראל בתקופות
שממנה יצא תורה כשהנהיגוה הריב"ש והתשב"ץ .רבי יהודה נולד ככל הנראה בשנת ת"ס ) (1700ויש מאחרים לשנת
תס"ה ) (1705הוא למד אצל רבה של אלג'יר רבי רפאל ידידיה שלמה צרור קרוב לחמש עשרה שנה .כשרבו זה נפטר
עלה הוא על כסא הרבנות של אלג'יר וכאמור העלה את קרנה כמטרפולין של תורה באותה תקופה.
מוניטין שלו יצא הרבה מחוץ למדינתו והגיע גם לארצות אשכנז ורבינו יהונתן אייבשיץ כתב עליו" :הרב הגאון פאר הדור
כמוהר"ר יהודא אשר נודע בישראל גדול הוא וגדולים מעשיו ויהודה ידיו רב לו" .ומהרי"ט אלגאזי כתב עליו" :הרב
המובהק חסידא קדישא מעין דוגמא של מעלה רב הדומה למלאך".
בשנת תקי"ח ) (1758בא בשערי ירושלים ונתקבל בכבוד רב על ידי רבניה הגדולים ומונה גם לראב"ד וראש הרבנים .בד
בבד מונה לראש ישיבת "מדרש כנסת ישראל" שיסדה והעמידה רבי חיים בן עטר "האור החיים" הקדוש אך לא ארכו לו
הימים בארץ ישראל ובראש השנה של שנת תקכ"א ) (1760נפטר לבית עולמו )אחר פטירתו מצאו בכתב ידו בחיבור על
אבהע"ז שנולד בר"ה והתברר שנתקיים בו מאמר חז"ל :צדיקים הקב"ה ממלא שנותיהם( .מספריו ידועים :שו"ת "בית
יהודה" על ארבעת חלקי השו"ע" .מטה יהודה" )על שו"ע או"ח( "שבט יהודה" על יו"ד .הגהות "עפרא דארעא" על
"ארעא דרבנן" של מהר"י אלגאזי ו"קול יהודה" דרשות על התורה.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "לחם יהודה" ח"א הודפס לראשונה בשנת תק"ה ) (1745ובו 118דף ,ח"ב )שנכלל בספרו "בני יהודה"( הודפס
בשנת תקי"ח ) ,(1758בזמן שהותו בליוורנו .בשנת תשמ"ו ) (1986יצאה לאור מהדורה חדשה ,מתוקנת ומושלמת של
הספר ,על פי הדפוסים הראשונים הנ"ל ,אך נוספו לה גם שאר חידושיו של הר"י עייאש על הרמב"ם ,מתוך הספר "וזאת
ליהודה" .למהדורה זו נוספו מפתחות על הש"ס ,והודפסה בשני כרכים )חלקים א-ד( ,בהוצאת "שער התלמוד" ירושלים
בכרך א' -רצ"ד עמודים ,ובכרך ב' -רצ"ו עמודים.
ד .מקורות
אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל ח"ב עמודים כח -ל – ר"י גליס
לחם משנה – רבי אברהם די בוטון
נולד בערך בשנת ש"ה ) – (1545נפטר בשנת שמ"ח )(1588
א .הספר -מבנהו ותוכנו
הספר "לחם משנה" – הוסיף רובדי העמקה בעיוני היד החזקה ,הוא לא הצטמצם בישוב
השגות הראב"ד והקדמונים אלא מתוך עיונו העמוק והמדוקדק עמד על נקודות רבות שלא
הוזכרו בדברי קודמיו .בדרך כלל עיוניו בדברי הרמב"ם הם בשלבים הבאים :ירידה לעומק
סוגיות הגמ' ע"פ דרכם של רש"י והתוס' ושאר ראשונים ,הבלטה שלפי מהלכי רש"י ותוס'
ושאר ראשונים מתקבלים פרטי דינים מסוימים ,במקביל ע"פ עיונו הנמרץ בדברי הרמב"ם
הוא מגלה הרבה פעמים שכנראה הרמב"ם לא נקט כמסקנה העולה מהפירושים הנ"ל ,אז
הוא חותר בכל כוחו למצוא פשר מדוע נטה הרמב"ם מדרכם של רש"י ותוס' ושאר
ראשונים .הקביעה הנ"ל שהלחם משנה נועד להרחיב את גבולות העיון ביד החזקה ,מעבר
לנכתב על ידי קודמיו מתאשרת מהערתו מהלכות תפילה" :היום ה' לאדר שנת השל"ה הגיע
לידי פירוש הרב הגדול מוהרי"ק ז"ל וראיתי שיש בו הרבה דברים אשר עיינתי והקשיתי
בהלכות שכתבתי עד עתה ,ומכאן והלאה לא אכתוב אלא הדבר המחודש אשר לי".
מיד לאחר הופעת הספר הוא נחשב לחלק בלתי נפרד מהיד החזקה ורוב רובם של מפרשי
היד החזקה נושאים ונותנים בדבריו .דוקא באשכנז נתפרסם חיבור שהציב את דברי הלחם
משנה בראש ,ושם עצמו כנושא כליו ,הכונה לרבי יחיאל מיכל מיברוב שחיבר את הספר
"משנה לחם" )ראה ערכו( והסביר שאחת משתי הסיבות לבחירתו בשם הנ"ל היא" :ושם
הספר קראתי משנה לחם מהלין תרי טעמי ,שכל מגמתי לעיין ולפלפל בדברי קדשו של הרב
המובהק הגאון מוהר"ר אברהם די בוטון ,בעל לחם משנה ,מר"י דאברהם תליא תניא
בדתניא ונופף ידו בתורת משה הוא היד החזקה להרמב"ם ואמינא הפוך בה והפוך בה".
ב .מתולדות המחבר
רבי אברהם נולד בשאלוניקי ושם יצק מים על ידיו של ענק הדורות רבה הגדול
המהרשד"ם .בבית מדרש רם זה עלה ונתעלה להיות מרביץ תורה לעדרים ,בין תלמידיו
הרבים נמנו רבי שמואל חיון בעל "בני שמואל" ורבי שבתי יונה בעל "שי למורא".
סיפור הקשור ללחם משנה יכול לשמש כסמל למסך ההעלם הפרוש על כמה וכמה מענקי
הדורות שחיו בממלכת תוגרמה ,אחד מגדולי שאלוניקי היה רבי מרדכי קלעי )אחיו רבי
ברוך חיבר את הספר שו"ת "מקור ברוך" שם הובאו כמה תשובות מרבי מרדכי( חבירו
וידידו של פארה של שלוניקי המהרח"ש .בעל "קורא הדורות" )רבי דוד קונפורטי( תלמידו
של מהר"ם קלעי מספר )בדף מא :בספרו( "ועוד היה אומר לנו לתלמידו שלמדו יחד ספר
הרמב"ם עם הרב מהר"א די בוטון שרוב הדברים שכתב הרב הנזכר בספר לחם משנה הם
לקוחים ממנו לפי שהיו מפלפלן ומחדשין חדושים רבים" .הנה שח מהר"ם קלעי שחלק ניכר
מחידושי הלחם משנה "שייכים לו" כי הוא למד בחברותא עם רבי אברהם והוא השמיע
חידושים על הרמב"ם באוזני בעל לחם משנה ,שחקקם בספרו .מתאור זה עולה שמהר"ם
קלעי עסק בפירוש וביאור דברי הרמב"ם בהיקף ובהעמקה כדוגמת רעו בעל לחם משנה,
אבל בעוד שאין בר בי רב שלא מכיר את הלחם משנה ,רק מתי מספר שמעו על מהר"ם
קלעי.
בעל לחם משנה נפטר בקצור ימים ושנים במגפת דבר קשה ,בכמה ספרים העתיקו את
הסיפור הבא" :שמעתי מפי הזקנים כי נפטר בערב שבת במגפה ונקבר בין השמשות ובא
השמש והחלו מצטערים שחללו את השבת וכשחזרו מבית הקברות לבתיהם זרחה השמש
והאיר להם היום".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר לחם משנה הופיע לראשונה כספר בפני עצמו בוינציאה בשנים שס"ד-שס"ו )1604-
(1606חלק א בשנת שס"ד ) (1604על הספרים מדע קדושה בו קס"ג עמודים חלק ב' נדפס
בשנת שס"ו ) (1606על הספרים הפלאה – שופטים ובו רמ"ב עמודים ,בשנת תס"ג
) (1703הופיעה מהדורה נוספת באמסטרדם המדפיסים השתבחו בעצמם שלעומת המהדורה
הראשונה שבה "בללו את לשון המחבר" הם תיקנו את הספר כראוי ותיקנוהו מהשגיאות
הרבות שבהדפסה ראשונה ,נוסף לזאת הם חלקו את הספר לארבעה כדי להתאימו לפי
חלוקת ספרי הרמב"ם לארבעה חלקים ,שלשת החלקים הראשונים נדפסו בשנת תס"ג
) (1703חלק ד' התעכב עד שנת תע"ד ) .(1714במהדורת היד החזקה שהופיעה בשנים
תצ"ט – תק"א ) (1741 – 1793נדפס לראשונה הספר לחם משנה כמצורף להיד החזקה
ומני אז בכל המהדורות הנפוצות נדפס הלחם משנה מצורף ליד החזקה.
ד .מקורות
קורא הדורות – קונפורטי – עמודים מ – מא.
"שם הגדולים" חלק הגדולים מערכת א' אות כה.
חלק הספרים מערכת ל' אות כט.
לחם שמים -רבי יעקב עמדין
נולד בשנת תנ"ח ) - (1698נפטר בשנת תקל"ו )(1776
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "לחם שמים" לרבי יעקב בן צבי )אשכנזי( עמדין ,כולל פירוש לששה סדרי משנה " -משלים הביאור במקום שהניח
הגאון בעל תוספות יום טוב ז"ל ,לקט שכחה ופאה ,לעני כמוני ,עם השגות ופלפולים וחידושים יפים ונחמדים".
לחידושי המחבר לסדר זרעים ומועד צירף קונטרס ובו חידושים להלכות "בית הבחירה" מתוך ספר "עבודה" שבמשנה
תורה להרמב"ם.
ב .מתולדות המחבר
רבי יעקב עמדין נולד לאביו ה"חכם צבי" בשנת תנ"ח ) .(1698מילדותו ועד נערותו למד תורה מפי אביו הגאון .בהיותו
בן י"ז שנים עבר ללמוד בישיבת רבי מרדכי ברבי נפתלי כץ ,באונגריש ברוד שבמורביה.
בשנת תע"ו ) (1716נשא רבי יעקב את בתו של רבו ,וישב בבית חותנו כשלש שנים ,תקופה מסוימת שהה באמשטרדם
בבית גיסו רבי אריה לייב.
בשנת תפ"ח ) (1728החל לכהן כאב"ד בעיר עמדין שבגרמניה ,עד שנת תצ"ב ) .(1732מתפקיד זה התפטר ,ואף אמר:
ברוך שלא עשני אב"ד )על משקל "עבד" שבברכות השחר(.
מעמדין חזר לאלטונה -עיר מולדתו -שם פתח בביתו בית דפוס וקיים מניין מתפללים פרטי בביתו.
רבי יעקב חיבר ספרים רבים בכל תחומי היהדות .ידועים ספריו" :שאילת יעב"ץ"" ,מור וקציעה" ,פירוש לסידור בשם
"עמודי שמים" " -בית יעקב"" ,מגדל עוז" ,עץ אבות"" ,מטפחת ספרים" ועוד רבים.
רבי יעקב נפטר בשנת תקל"ו ).(1776
ג .פרטים ביבליוגרפיים
לבאוריו של ר"י עמדין להלכות בית הבחירה יש זוית ביבליוגרפית מיוחדת זאת בגלל העובדה שהם נותקו ממקורם בלי
להשאיר רמז על היותם במקור חלק מהספר "לחם שמים" .באמת מבחינה ענינית אין קשר תוכני בין קונטרס זה שעוסק
בדברי הרמב"ם ונושאי כליו )במיוחד בכס"מ( לבין עיקרו של ה"לחם שמים" שהוא מבאר ונושא ומתן בדברי המשנה
ומפרשיה ,אולם זה בלבד לא בהכרח היה גורם להפריד בין הקונטרס לגוף החיבור ,שהרי כבר היה לעולמים שלספרים
שונים סופחו קונטרסים העומדים בפני עצמם ,וענינם שונה לגמרי מגופו של הספר .הסיבה להפרדה הכמעט מוחלטת בין
קונטרס הביאורים להל' בית הבחירה לבין ה"לחם שמים" תלויה בראשם של מדפיסי מהדורת ורשא וילנא שהדפיסו
קונטרס זה כ"הוספה" להלכות בית הבחירה ומשום מה לא טרחו להבהיר ש"הביאורים על הלכות בית הבחירה מהרה"ג
ר' יעקב עמדין זצ"ל" )אות ח' בפירוט ההוספות החדשות בשער אותה מהדורה( נלקחו מה"לחם שמים" ,כיון שמהדורה זו
הפכה להיות מהדורת אב למהדורות רבות שבאו אחריה זכה הקונטרס להיות נפוץ מאד ,הרבה הרבה מעבר לתפוצתו של
ה"לחם שמים" וקרובה ההשערה שבעקבות מצב זה ישנם רבים המכירים קונטרס זה בלא לדעת על החיבור "לחם שמים".
ספר "לחם שמים" חלק ראשון )על סדר זרעים ומועד( הודפס לראשונה בוואנזבעק בשנת תצ"ג ) ,(1733ולאחר מכן חלק
שני )על סדר נשים ,נזיקין ,קדשים וטהרות( באלטונא בשנת תקכ"ח ) .(1768מאז הודפס פעמים רבות.
ד .מקורות
קונטרס "חלקי אבנים" הנספח לשו"ת "נשאל דוד" עמוד רמ"ח.
לחקרי הלכות – הרב חיים הלר
נולד בשנת תרל"ט ) – (1879נפטר בשנת תש"כ )(1960
א .הספר – מבנהו ותוכנו
הספר ל"חקרי הלכה" עוסק בדינים השייכים לשו"ע חושן משפט בפרט בדיני שכירות פועלים ,שכירות קרקע ומטלטלין,
שאלה פקדון ,מכירה ,מתנת בריא ומתנת שכ"מ ,גנבה ,גזילה ,נזקי ממון ,נזקי שכנים והל' מאבד ממון חבירו .הנושאים
הנידונים נחלקים לאותיות בחלק הראשון ק"צ אותיות ובחלק השני נמשך ציון האותיות ויש בו מאות קצ"א עד ת"מ.
בהקדמתו הקצרה לחלק שני שירטט המחבר את קוי אופי חיבורו ,הנה בניסוחו :בהוציאנו לאור את החלק השני מספרנו
לחקרי הלכות אין מן הצורך לדבר ביחוד על טיבו ותכונתו ,המעיין המעמיק כבר ראה והכיר מתוך החלק הראשון את
מגמתנו לאוקמי גירסא ,להתחקות על שרשי ההלכות ,להעמיד הדברים על מהותם ועל עצם הויתם ,להפיץ אור על דברי
הראשונים ובעיקר על פסקי הרמב"ם לצרפם וללבנם ולהגיהם ולבררם בדרך קצרה ובלשון קצרה" .אכן אין בדבריו
קושיות מחודדות ,משאו ומתנו העיקרי הוא בדברי הראשונים לחתור וליישב מה שנראה בדברים כנסתר מסוגית הגמ'
באותו נושא .הגיגיו אינם נתונים רק בראשונים בעלי החידושים על הגמ' שיד הכל ממשמשת בהם ,אלא הוא הטיל את
כובד משקלו העיוני לברר וליישב דברי ראשונים שלא כתבו ישירות על הגמ' כמו בעל העיטור רבינו ירוחם והרמ"ה.
אופיני לדרכו הוא שהאחרונים שהוא דן בדבריהם הם נושאי כלי השו"ע כסמ"ע וכש"ך ,אבל ספרים כמו תומים ,קצות
החושן ונתיבות המשפט אינם מוזכרים בספרו זה.
ב .מתולדות המחבר
לרבי חיים היה פן יחודי נדיר ,הכונה לבקיאותו הגאונית המופלאה בשפות השמיות העתיקות ,ובספרות שנכתבה באותם
שפות .הוא שלט ללא מצרים בארמית וחברותיה העתיקות ומכח שליטה זו בירר כשמלה את התרגומים השונים.
ההתעסקות והחקירה של התרגומים ע"פ ידיעת השפות העתיקות היתה בזמנו נחלתם של החוקרים המשכילים שבדרך כלל
היו משוללי יראת שמים ולא הכירו בקדושת חז"ל ובהתהדרם בידיעת השפות ובהשכלתם המדעית העיזו לשלוח ידם
בביקורת המקרא תוך שהם כביכול מסתמכים על מקורות היסטוריים ומדעיים מימי קדם.
ר' חיים היכה אותם בכלי זיינם ,הוא רתם את גאונותו בתחום התרגומים והמקורות מימי קדם ,כדי לקעקע את יסודותיהם
של אותם מלומדים ובחריפותו הנוקבת הפריך את מסקנותיהם והוכיח עד כמה גישתם היתה שטחית ונטולת בסיס .בזמנו
נשבו הרוחות החזקות של השכלה והתנערות מאמונת אומן בחז"ל ובתושבע"פ ,לכן היה חשוב מאד להבליט את הפן הנ"ל
של ר' חיים ולהציגו כלוחם הגדול באנשי ביקורת המקרא וב"רבנים" משכילים שלא כפפו עצמם לשרביט של חז"ל .ברם
כאשר מדברים על ר' חיים הלר כאחד ממפרשי היד החזקה נכון להבליט את גאונותו המיוחדת בכל חדרי תורה ואת עמלו
ויגיעתו להתחקות ולהעמיק בדברי הש"ס ,הרמב"ם ושאר ראשונים ,ולהעלות על נס את העובדה שעוד בהיותו אברך צעיר
הפליאו גדולי הדור את מעלותיו וגדלותו בתורה.
רבי חיים נולד בביאליסטוק לאביו הגאון הצדיק ר' ישראל פינסקר ולאמו שהיתה בת נינו של מאור הגולה רבן של ישראל
ר' אברהם ברודא מפראג ופראנקפורט ,ר' חיים נקרא על שמו של זקינו ר' חיים ברודא שחיבר את הספר "זרע חיים"
שעיקרו ליישב את פסקי השו"ע באהע"ז סימן קנ"ד ,מהשגותיו של הש"ך בספרו "גבורת אנשים" .ספר זה הגיע לר' חיים
הלר מדודו הגדול ר' יעקב יוסף ברודא מאנשי השם בוארשה ,שר' חיים התגורר אצלו לאחר פטירת אמו.
בעת מסירת הספר לדפוס היה ר' חיים אברך צעיר בן עשרים ושמונה והפליא בגאונותו בקונטרס "פרי חיים" על ענינים
בחושן משפט ,אשר נספח ל"זרע חיים" .ראוי לציין מה שכתב על האברך הצעיר רבה הגדול של לודז' ר' חיים אליהו
מייזל בהסכמתו ל"זרע חיים" "אוצר נחמד היה ספון וטמון בידי חביבי הרב הגאון המובהק פ"ה כ"ש מ' חיים העליר נ"י
מקהלת וארשה" .בסגנון דומה רבה של קובנה ר' צבי הירש ממלא מקום אביו ר' יצחק אלחנן הנה לשונו" :הספר זרע חיים
בכת"י היה ספון ושמור ביד נכדו ידיד נפשי הרב הגאון המפורסם ערוגת הבשם וכו' מוהר"ר חיים העליר" .יצויין שמספר
שנים אח"כ בשנת תרע"ב בהיות ר' חיים כבן שלשים ושלוש עלה על כס רבנותה המפוארת של לומז'ה כממלא מקומו של
רבה הגדול בעל "דברי מלכיאל" שנפטר בשנת תר"ע ) .(1910בלומז'ה ישב עשר שנים עד שהעתיק את בית מדרשו
לברלין ויסד שמה את "בית המדרש העליון" ,אחרי המהפכה בגרמניה יצא משם והגיע לארה"ב אחר טלטולים רבים .שם
הוכר כאחד מגדוליה ובה נפטר בערב פסח של שנת תש"כ ).(1960
ג .פרטים ביבליוגרפיים
חלק א' של הספר "לחקרי הלכות" נדפס בברלין בשנת תרפ"ד ) (1924ויש בו רע"ה עמודים חלק ב' נדפס בפיעטרקוב
בשנת תרצ"ב ) (1932ובו רפ"א עמודים.
ד .מקורות
"זרע חיים" מר' חיים ברודא בהסכמות.
"הפרדס" שנה לד חוברת ח.
לי לישועה -רבי ישועה הלוי
נפטר בשנת תרס"ו )(1906
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "לי לישועה" לרבי ישועה ב"ר יצחק הלוי ,כולל חידושים על סוגיות התלמוד ,ביאורים על מעט הלכות שבספר
משנה תורה להרמב"ם ,ביאורים בתנ"ך ,פרק שירה ופירוש על הגדה של פסח.
ב .מתולדות המחבר
רבי ישועה ב"ר יצחק הלוי )מחכמי טיטואן שבמרוקו( נתייתם מאביו בעודו צעיר לימים ,ועל כן לא זכה ללמוד מפי אביו
תורה )מתוך הספדו על מות אמו(.
רבי יוסף חג'ואל -מחכמי טיטואן הגדולים ,היה רבו המובהק בתלמוד ובהלכה.
מילדותו עסק רבות בספרי החיד"א ,וכדבריו" :כי בקטנותי ספריו היו לי למעייני הישועה ממש ...וספריו היו לי לעזרה
גדולה שהם דרופתקא דאורייתא תורה שלימה".
רבי ישועה הצטיין בדבקותו הרבה בלימוד התורה ,ולא פסיק פומיה מגירסא .גם בחכמת האמת שלט ,ונודע גם כמקובל.
לפרנסתו עסק במסחר ,ומג'יבראלטאר עבר לליסבואה שבפורטוגל .על קהילה זו היתה השפעה כבירה מבחינה רוחנית עם
בואו של רבי ישועה לשכון בה.
שדרי"ם שבאו מארץ ישראל זכו להתקבל בביתו בכבוד רב ,וזכו לסיוע של ממש לטובת עריהם .רבי ישועה זכה לבנים
ובנות ,זרע ברך ה' ,רודפי צדקה וחסד ואוהבי התורה ולומדיה.
עוד מספריו" :אוצר החיים" -חידושים ,פשטים ורמזים על תנ"ך ,ש"ס ,רמב"ם ,שו"ע והגדה של פסח" .ישא ה'" -כנ"ל.
רבי ישועה נפטר בשנת תרס"ו ) (1906בליסבואה ושם נטמן.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "לי לישועה" הודפס לראשונה בירושלים בשנת תרמ"ג ) 134 .(1883דף .כל ספרי רבי ישועה הלוי הודפסו מחדש
בשנת תשנ"ד ) ,(1994על ידי "מכון בני יששכר -הספריה הספרדית" -בירושלים.
ד .מקורות
מלכי רבנן -רבי יוסף בן נאים.
ליקוטי חבר בן חיים – רבי חזקיה פייבל פלויט
נולד בשנת תקע"ח ) – (1818נפטר בשנת תרנ"ה )(1894
א .הספר – מבנהו ותוכנו
"ליקוטי חבר בן חיים" הוא השם לסדרת ספרים שיש בה אחד עשר חלקים ,כפי שמעידה המלה "לקוטי" רובו ככולו של
הספר בנוי מליקוטים קצרים ,חלק גדול הערות על מסכתות שונות בש"ס לפי סדר הדפים ,הערות על הירושלמי ,על
הזוהר ,על היד החזקה ,על טור שולחן ערוך ועל תשובות ראשונים וגדולי האחרונים.
חטיבה לעצמה בתוך סדרת ספרים זו ,היא תורת החת"ם סופר שרבי חזקיה פייבל היה תלמידו המובהק ,יש בספריו
מחדושי החת"ס על חמשה חומשי תורה ,על שה"ש ,רות ואיכה ,חידושים על מסכת נדה ,כללי הש"ס והגהות והערות
חת"ס על ד' חלקי השו"ע .מלבד החידושים הישירים מתורת החת"ס הנכללים בספריו נרשמו בספר מנהגי החת"ס ,הרבה
"מעשי רב" שרבי חזקיה פייביל ראה בעיניו או שמע מתלמידים אחרים ,גם צוואת רבו מודפסת בספר ,ונוסף לזאת תיאור
תולדותיו של החת"ס .מלבד הליקוטים הנ"ל יש בספרים גם הרבה הספדים ודרשות .החומר על היד החזקה אינו רב כ"כ
ורובו הערות קצרות ותיקוני טעויות דפוס ,חלק ניכר מהתיקונים אין בו תועלת לדורות כי הם נעשו במהדורות ישנות של
היד החזקה וכבר תוקנו במהדורות הנפוצות שנדפסו לאחר פטירתו של רבי חזקיה פיביל .החידושים על הרמב"ם מפוזרים
בחמשה החלקים הראשונים ובחלק י' נוספו "לקוטי בתר לקוטי" על ספרי נשים וקדושה.
ב .מתולדות המחבר
רבי חזקיה פייביל רשם בהקדמתו לחלק הראשון של ספרו את קורות חייו מעת הולדתו בשנת תקע"ח ) (1818עד שנת
תרל"ז ) (1877זמן הופעת הכרך הראשון של ספרו .בהיותו בגיל שש עשרה )בשנת תקצ"ד (1834-הגיע לפרשבורג סר
לביתו של החת"ם סופר שהתרשם ממנו מאד לאחר ששוחח עמו בדברי תורה .בשעור הראשון ששמע מפי החת"ס זכה
לעמוד לידו מאחוריו ורבתה אצלו השמחה שכבר בפעם הראשונה הבין היטב את השיעור בלא צורך להזקק לסיוע של
תלמידים ותיקים .הוא מספר שבשנת תקצ"ח ) (1838פנה אליו החת"ס ושאלו אם יסכים לדור בירושלים כי הגאון בעל
"פאת השולחן" בקש ממנו אם יכול למצוא עבורו חתן שבכוחו יהיה למלא את מקומו ,אך הרעיון לא יצא לפועל כי
בינתיים נשתדכה בתו של ר' ישראל עם בחור אחר .על הקשר האמיץ בינו לבין מורו החת"ס אפשר ללמוד מתאורו:
"בשנת ת"ר אחרי פטירת מורי ז"ל ,מרוב האהבה אשר אהבתיו ומרוב הפגת שינתי בימי חוליו נהייתי ונחליתי כמעט שנה
משך שנה תמימה ,ונלאו הרופאים לבקש לי רפואה ,עד שנתן ה' בדעתי ללכת למרחץ בעזינג ושם היה ה' בעוזרי ועמדתי
על בוריי".
בשנת תר"ט ) (1849נתקבל לרבה של שוראן הרביץ בה תורה לתלמידים מופלגים ובכל כחו לחם נגד פורצי הדת ,ביחד
עם גדולי המדינה חתם על כרוזים נגדם והשתתף באסיפת גדולי הרבנים בהם טיכסו עצה איך להציב גדר סביב כרם בית
ישראל ,בשנת תרנ"ה ) (1894נפטר רבי חזקיה לבית עולמו.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הופעתה של סדרת הספרים "ליקוטי חבר בן חיים" התפרסה על פני חמש עשרה שנים בין השנים תרל"ח לתקנ"ג )1878
– (1895ארבעת החלקים יצאו בהתאם לתכניתו של המחבר כל חלק מהם יצא בתום שנה אחר קודמו .חלק א' נדפס
בפרעסבורג שנת תרל"ח ) (1878ובו מאה שלושים ושש עמודים ,חלק ב' נדפס במונקאטש שנת תרל"ט ) (1879ובו צ"ה
דפים .שנה אח"כ בשנת תר"מ ) (1880יצא החלק השלישי שנדפס בפרעסבורג ובו צ"ט דף .חלק ד' נדפס אף הוא
בפרעסבורג ובו צ"ט דף .חלק חמישי נדפס במונקאטש בשנת תרמ"ג ) (1883ובו למעשה שני חלקים ,החלק הראשון
דומה במתכונתו לשאר החלקים היינו ליקוטים רבים בענינים שונים ויש בו ק"ד דפים ,בחלק השני ביאור רחב למסכת
חולין התופס רובו של הספר ומצורפות לו שאלות ותשובות בענינים שונים ,בחלק ב' של חלק ה' ישנם קט"ז דפים .חלק ו'
בו צ"ו דף נדפס במונקאטש בשנת תרמ"ד ) .(1884חלק ז' ובו חידושי חת"ס עמ"ס נדה נדפס בפאקש בשנת תרמ"ה
) (1885ובו מאה ועשר דף .חלק ח' נדפס אף הוא בפאקש בשנת תרמ"ח ) (1888ובו קכ"ד דף .חלק ט' נדפס אף הוא
בפאקש בשנת תרמ"ט מספר דפיו קכ"ז ,בספר זה יש חידושים מורחבים על המסכתות בבא מציעא נדרים וסוכה .החלק
העשירי נדפס בפאקש בשנת תרנ"א רמ"א דפים ,החלק האחרון חלק י"א נדפס בסיגעט ובו ק"ח דפים.
ד .מקורות
הקדמת המחבר לחלק א.
ליקוטי שלמה -רבי שלמה הכהן קליין
נולד בשנת תקצ"ג ) - (1833נפטר בשנת תר"ס )(1900
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "לקוטי שלמה" מהרב שלמה הכהן קליין הודפס בשני כרכים ,ובהם :חדושים על מסכתות הש"ס ,הערות וחידושים
על הלכות שבמשנה תורה להרמב"ם ,וביאורים וחידושים על השלחן ערוך ,על התורה ועל מסכת אבות ,עיקרו של הספר
כפי שמשתמע משמו הוא ליקוטים ממה שכתבו גדולי הדורות בספריהם שלא על סדר הש"ס או הרמב"ם ,החלק על
הרמב"ם מועט יחסית ויש בו קרוב לחמשה עמודים.
ב .מתולדות המחבר
רבי שלמה נולד בשנת תקצ"ג ) ,(1833בעיר פרערוי שבמורביה ,לאביו רבי גרשון ליב הכהן קליין.
בהקדמתו לחבורו הוא פירט אצל מי למד קודם שהגיע לישיבת פרשבורג שם נמנה בין תלמידיו החשובים של ה"כתב
סופר".
הוא היה חתנו של רבה הנודע של פאקש רבי יואל אונגאר וגיסו רבי חיים סופר בעל "מחנה חיים" ובספריו הוא מוסר
משמועותיהם.
הוא כיהן פאר כאב"ד בזענטא ונפטר בשנת תר"ס ).(1900
רבי שלמה חיבר את הספר" :עת ספוד" ,ובו הצעת נושאים ורעיונות למספידים ,על סדר פרשיות השבוע ,זמנים ומועדים,
ועל פי שמות ותפקידים ,ועוד.
רבי שלמה נפטר בשנת תר"ס ).(1900
ג .פרטים ביבליוגרפיים
חלקו הראשון של ספר "לקוטי שלמה" הודפס בפאקש בשנת תרנ"ד ) 232 .(1894עמודים .חלקו השני הודפס בשנת
תרע"ג ).(1913
ד .מקורות
הקדמת המחבר.
לשד השמן – רבי משה נחום ירושלימסקי
נולד בשנת תרט"ו ) – (1855נפטר בשנת תרע"ו )(1916
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "לשד השמן" מהרב משה נחום ירושלימסקי ,כולל חידושים וביאורים על הלכות שבספר משנה תורה להרמב"ם.
ב .מתולדות המחבר
רבי משה נחום נולד בשנת תרט"ו ) ,(1855לאביו הגביר ,רודף צדקה וחסד – רבי בנימין ,בעיר בערשיד שבפלך פאדאל.
מילדותו ניחן בכשרונות נעלים ,וכבר בהיותו כבן שש השכיל להבין ולקלוט סוגיות תלמודיות .במלאת לו י"ג שנים ,כבר
לא נמצא בכל סביבת מגוריו מלמד שילמדו תורה .בהיותו בן י"ז שנים נשא לאשה בת גביר גדול ,ובביתו למד תורה
בשקידה רבה ,ושמו התפרסם לאחד מגדולי התורה .רבני פודוליא וואהלין פנו אליו בשאלות חמרות בהלכה.
הכיר אישית את גדולי רבני דורו המפורסמים :רבי חיים האלברשטאם מצאנז ,הרב יוסף שאול נתנזון מלבוב ועוד.
בשנת תר"ם ) (1880התקבל לרב ואב"ד בעיר קאמינקא .בתקופה זו החל לפרסם את ספריו" :לשד השמן" )הנ"ל(
ו"מנחת משה" – שו"ת ,שהביאוהו לפרסום רב בכל קהילות מזרח אירופה.
בשנת תרנ"א ) (1891התקבל לכהן כרב בעיר הגדולה אוסטרלענקא שבפלך לומזה ,ולאחר מכן כאב"ד בעיר קיעלץ.
בשנת תרס"א ) (1901הדפיס את ספרו הגדול שו"ת "באר משה" ,ובו שאלות ותשובות רבות בהלכה.
השלטון הכיר בפעולותיו לטובת יהודי ארצו ,והוא נבחר לתפקיד רשמי בכל רחבי המדינה.
לרבי משה נחום נולדו בנים תלמידי חכמים.
רבי משה נפטר בשנת תרע"ו ).(1916
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "לשד השמן" הודפס בורשא בשנת תרמ"א )) .(1881פורמט גדול(.
ד .מקורות
בית עקד ספרים – פרידברג.
מליצי אש – שטרן.
לשון ערומים -רבי ברזלי יעבץ
נפטר בשנת תק"כ )(1760
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "לשון ערומים" לרבי ברזלי בן ברוך יעבץ ,כולל דרשות על התורה ,הספדים ,ביאורים על הרא"ם )שעל התורה(,
חידושים וביאורים על הלכות מספר משנה תורה להרמב"ם .בספר הובאו גם מספר דרשות מאביו רבי ברוך.
ב .מתולדות המחבר
רבי ברזילי היה ממצוקי ארץ בתקופתו ,הוא היה חתנו של אחד מגדולי אותו הזמן רבי אליהו חאקו בעל "רוח אליהו"
)עיין ערכו( וחמיו של רבי יהודה אשכנזי שחיבר שורה ארוכה של ספרים רובם על מסכתות הש"ס )ראה עליו בערכי
"אהלי יאודה" ו"מראה הנוגה"( הוא היה ממרביצי התורה והיראה באיזמיר לצדם של מאורותיה רבי חיים אבולעפיה ובעל
"בתי כהונה".
כפי שצויין במבוא ניתן לקבל מושג על שגיבות בית מדרשו כשיודעים שבבית מדרש זה העמיד את תלמידו הגדול בעל
"שער המלך" .הוא חיבר ספר נוסף שהיה לעינים ללומדי הטור והוא נקרא "לשון למודים" ,ראוי לציין שהספר מצוטט
מאד בדורות שאחריו שהתענינו לדעת מה אומר בעל "לשון לימודים" בנקודה פלונית .הוא היה גם חכם לוקח נפשות
בדרשותיו שחלק מהם מכונס ב"לשון ערומים" רבי ברזלי נפטר בשנת תק"כ ) (1760באיזמיר ושם מנוחתו כבוד.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "לשון ערומים" הודפס לראשונה באיזמיר בשנת תקי"ז ) 172 .(1757דף )פורמט גדול( .ספר זה הודפס שנית
במהדורת צילום בשנת תשנ"א ) ,(1991על ידי האחים גולדברג בניו יורק .פעם שלישית הודפס במהדורת צילום בשנת
תשנ"ז ) ,(1997על ידי "מכון אוצרות גאוני ספרד" -אשדוד.
החלק על הרמב"ם הוא בספירת דפים נפרדת ובפתחו רמז המחבר שהדפיס רק חלק מחידושיו ,וכך כתב "קצת מלשונות
הרמב"ם שכתבתי עליהם ואי איישר חילי בעזר העוזר אעלה על מזבח הדפוס רובי תורתי אם יגזור השם בחיים".
מאירת עינים – רבי יצחק די פאס
חי ופעל במאה הי"ח
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "מאירת עינים" לרבי יצחק ב"ר משה די פאס ,כולל רשימת תרי"ג המצוות כסדר התורה ,עם מראה מקומות
להמצאותה בספר משנה תורה להרמב"ם ובספר המצוות שלו] .בספר בא גם באור על חזון יחזקאל ועל בנין הבית השלישי
בשפת הלאדינו[.
ב .מתולדות המחבר
רבי יצחק – חי ופעל במאה הי"ח – היה מחכמי איטליה בימי רבי דוד אופנהיים.
עוד מספריו" :הודאת אמונת ישראל" – על י"ג עיקרי האמונה עם תרגום לשפה האיטלקית ,טעמי המועדות והמדות,
ופירוש לעשרת הדברות בשפה האיטלקית; "טהרת הנפש" – סדר התרת נדרים ושבועות ,ותפילות; "ברך יצחק" – שו"ת;
"אלף בית החדש"; "אשת חיל"; "הדרת זקנים" ועוד.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "מאירת עינים" הודפס בליוורנו בשנת תקי"ג ) – 16 .(1753דף ]מכורך עם ספר "הדרת זקנים" מהמחבר[.
ד .מקורות
בית עקד ספרים – פרידברג.
אוצר הספר העברי – וינוגרד.
מאמר המלך -רבי רפאל אברהם מצליח
נפטר לפני שנת תקס"ו )(1806
א .הספר -מבנהו ותוכנו
הספר "מאמר המלך" כולל ביאורים חידושים וחקירות על כל חלקי היד החזקה ויש בו גם כללי הלכה מסודרים לפי סדר
הא-ב ,בספר גם מופיעה תשובת רבי חיים מודעי בענין שכר רופא בשבת.
ב .מתולדות המחבר
מההסכמות לספר נוצר רושם שלפחות בתקופה מסוימת התגורר רבי אברהם מצליח בעיירות שהיו נתונות להשפעת
איזמיר וחכמיה ,בסוף הספר בתשובת רבי חיים מודעי מרבניה הגדולים של איזמיר נכתב על רבי אברהם מצליח שמקום
משכנו עתה במגיניסיה.
מחיבורו "מאמר המלך" ניכרת גדלותו של רבי אברהם בירוריו הם בהיקף רחב ובירידה לעמקי הסוגיות שהם מקור דינו
של הרמב"ם.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר "מאמר המלך" נדפס בשאלוניקי בשנת תקס"ו ) 137 (1806דפים פורמט גדול.
ד .מקורות
גוף הספר והקדמותיו.
מאמר מרדכי -רבי מרדכי ב"ר מנחם ובנו רבי שלמה נסים
רבי מרדכי נפטר בשנת תק"ח )(1748
א .הספר -מבנהו ותוכנו
בספר "מאמר מרדכי" אגודים שלשה חבורים הראשון "מאמר מרדכי" שעיקרו באור על המרדכי מסכת יבמות והוא מגיע
עד דף סא ,ב ,בדפי הספר ,מדף ס"ב חידושים על הרמב"ם עד דף פ ,א מדף זה עד דף צה ,א חידושים מלוקטים בענינים
שונים .מדף צה ,ב מתחיל חיבור שני והוא מכתב שלמה ח"ב מבנו של המחבר רבי נסים שלמה והוא שו"ת בענינים שונים.
החיבור השלישי הוא "נטפל לקדש" שכתב רבי משה ב"ר יוסף רפאל נכדו של רבי שלמה ונינו של רבי מרדכי תחילתו
בדף קכ"ט ,א עד סוף הספר ורובו תשובות בעניני אבן העזר וחושן משפט.
לספרי מפרשי הרמב"ם נוגע רק הספר "מאמר מרדכי" שבסופו נמצאים חידושים על לשונות הרמב"ם .החידושים על
הרמב"ם שייכים לשני מחברים אף שכולם נכללים תחת הכותרת מאמר מרדכי החידושים על ספר מדע עם הערות בודדות
בהלכות מעשה הקרבנות והלכות תמידין ומוספין הם של רבי מרדכי אבל החידושים על הלכות אישות הם מבנו רבי שלמה
נסים וכמו שצויין שם )בדף עג ,א( מה שפלפל בחכמה על דברי הנשר הגדול הרמב"ם בהלכות אישות מר בריה דהרב
המחבר זיע"א הוא הרב חשק שלמה ותשובת מכתב שלמה חלק א .במאמר אחד יחדיו יהיו תמים ,הבן אצל האב שוין
לטובה בחכמה ובתבונה".
ב .מתולדות המחברים
רבי מרדכי היה מרבניה הגדולים של אחת מהקהילות המפוארות בתורכיה היא העיר אדריאנופלי עיר שבה היה חי בעל
"חזון נחום" רבי אלעזר נחום שאח"כ היה רבה של ירושלים .שמעו של רבי מרדכי יצא הרבה מעבר למקומו ובספרי
התשובות של בני תקופתו מפוזרות כמה וכמה מתשובותיו .בחידושיו על הרמב"ם הוא מעמיק ומפלפל בדברי הרמב"ם
ובנושאי כליו ומרבה לצטט מפירושיהם של הכנה"ג ומהר"י פלורנטין .רבי מרדכי נפטר בשנת תק"ח ).(1748
רבי שלמה בנו היה גם מהרבנים החשובים בתורכיה ומתוך תשובותיו ניכר שרבים שחרו לתורתו ובקשו לשמוע חוות
דעתו בנושאים רבים בעיקר בעניני ממונות.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר "מאמר מרדכי" נדפס בשאלוניקי בשנת תרל"ד ) (1874על ידי רבי שמעון מנשה נכדו של רבי שלמה ומספר דפיו
ר"ח.
ד .מקורות
קורות היהודים בתורכיה ח"ה עמודים – 402-403רוזאניס.
מגדל חננאל -רבי חננאל חאביף
נפטר בשנת תקס"ג )(1803
א .הספר -מבנהו ותוכנו
בתחילת הספר דרושים ועיקרו פירושים וביאורים על היד החזקה ובסופו שתי תשובות.
ב .מתולדות המחבר
פרשת חייו של רבי חננאל היא דוגמה להעלם המקיף את חכמי הדורות ששמעם לא יצא מעבר למדינתם וגם במקומם
לאחר חלוף דורות הם נשכחים מלב ,לפיכך השם רבי חננאל חאביף כמעט ולא אומר מאומה .אבל כשנוכחים לדעת כיצד
תיארוהו גדולי דורו ,מתברר שמדובר באחד ממאורי איזמיר בעת תפארתה ובמי שהיה מגדולי מרביצי התורה שבה .הנה
מספר שורות המספיקות כדי לסלק את ההעלם אודות בעל "מגדל חננאל"" .רב חננאל רב פעלים מקבציאל שריבה וקיבץ
פעלים לתורה ,ליהודים היתה אורה ,בשעשוע התלמידים רבים ונכבדים גדודים גדודים גדולים ועצומים חכמים ומחוכמים,
איתווספו ספסלים לאורכה ולרוחבה ,רבים שתו מימיו נאמנים חביבותיה גבייהו הרי הם כבנים ,הרבה גבולו בתלמידים
וכו' טוביינא דחכימי לא פסיק גירסא מפומיה וכו' ביראת ה' כל היום ומתנהג בחסידות".
עובדה המעידה על יקרת החיבור היא שעריכת הספר וסידורו נעשו על ידי תלמידו שהיה בעצמו אחד מגדוליה של איזמיר
רבי פנחס די שיגורה מחבר הספר "אות היא לעולם".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "מגדל חננאל" הודפס בשאלוניקי בשנת תקע"ט ) (1819ובו 62דפים.
ד .מקורות
הקדמת הספר.
מגדל עוז – רבי שם טוב גאון
נולד בשנת מ"ז)(1287
א .הספר -מבנהו ותוכנו
הספר מגדל עוז הוא מראשוני החיבורים על היד החזקה .הוא הראה את מקורות ההלכות אם
מהתלמודים בבלי וירושלמי ואם ממדרשי ההלכה השונים .מטרה עיקרית של חבור זה
היתה ליישב את השגות הראב"ד .במקרים רבים הוא מבהיר שקושית הראב"ד היא בעטיה
של טעות סופר בספר היד החזקה שהיה ברשותו של הראב"ד ,אבל לפי הגירסא השונה
האמיתית ממילא מסולקת ההערה מאליה .להלן דוגמא לתשובה מסוג זה על השגת הראב"ד,
משום שיש בה הסבר כיצד נשתבשו לפעמים העתקות נוסח הרמב"ם לא רק בגלל טעות
"תמימה" של הסופר ,בפי"א מהל' איסורי ביאה ה"ט כתוב ברמב"ם יתר ע"ז בת ישראל
שתבעוה להנשא ורצתה ,שוהה שבעה נקיים .הראב"ד השיג :כל ראתה שהוא מוזכר כאן,
טעות גדולה מן הסופר שאפילו בלא הרגשה היא טמאה ודאי וכו' כאן הראב"ד הרגיש
בעצמו שיש טעות סופר ,במקרה זה דוקא בעל מגדל עוז לא תולה את הטעות בספר
שנתגלגל לידי הראב"ד אלא העיד :גם ברוב הספרים אשר יצאו מחבור משנה תורה כן היה
כתוב בהן וראתה וכן היה בספר אשר הגיע לידי ,אבל אחר שבאתי ברץ הצבי וזכיתי לראות
המוגה לר"מ ז"ל בחתימתו מצאתיה ורצתה בצד'י .ותקון כסילים היה שלא ידע ההלכה ולא
הבין הטעם וחשב בתחלה שטעה הסופר ותקנו לפי דעתו ,ועל כן יצא לו משפט מעוקל,
ואילו הגיע למסכת יבמות פרק החולץ ולמסקנת נדה פרק תינוקת והיה רואה שלשון הגמ'
ונתפייסה לא היה עושה כן וזה פשוט באמת" בדבריו האשמה וגילוי שהיו סופרים שהגיהו
את נוסחת הרמב"ם ע"פ שקול דעתם המוטעה והם גרמו להפצת נוסחאות שגויות.
מהלך נפוץ במגדל עוז ליישב את השגות הראב"ד הוא לחפש בדברי הקדמונים גירסא
אחרת ולתלות בה את שיטת הרמב"ם ,כך סרה מאליה תלונת הראב"ד ,כי דברי הרמב"ם
עולים בקנה אחד עם סוגית הגמ' ,ע"פ הגירסא השונה מגירסת הראב"ד .בצד המהלכים
הנ"ל יש בדבריו הרבה תרוצים שאינם תלויים בגירסאות אלא מבוססים על שקלא וטריא
בסוגיות הגמ' ,שעל פיה הוא מוציא סיבה שהרמב"ם העדיף לפסוק כמשמעות סוגיא אחרת,
או שע"פ באורו אפשר להציע שבמהלך הסוגיא השתנתה דעת הגמ' ממה שנקטה בתחילה
כדבר פשוט ,לכן הרמב"ם הכריע שלא כנראה מתחילת הסוגיא.
כמה וכמה מגדולי הדורות הסתייגו והשיגו על פירושי המגדל עוז ,הנה פירוט הטענה
העיקרית כלפיו ,כנראה בעוז חפצו ליישב את שיטת הרמב"ם לא שם לבו להעמיק בדברי
הראב"ד .כשמעיינים בדבריו מתעורר חשש כאילו התייחס בביטול להשגותיו ודחה אותם
בקש ,ויש שהדברים מגיעים עד כדי כך שהוא תמה על הראב"ד "פה קדוש איך יאמר דבר
זה" או שמחליט שקושיא כזו לא יצאה מפי הראב"ד אלא נשתרבבה לדבריו השגת תלמיד
טועה .כל זה כאשר המעיין בדברי הראב"ד נוכח לדעת שהם השגות חמורות שצריך נגר
ובר נגר דלפרקיניה .על זאת רבתה הביקורת שהיה לו לדעת שאף שהכל מודים לתוקף
נוראות גדולת הרמב"ם ,מ"מ בר פלוגתיה הוא קשה כברזל וקושיותיו הם של מרא
דתלמודא ואין לפטור אותם בדברים של מה בכך.
הבית יוסף יו"ד סוף סימן ר"ד מביא את דברי הרמב"ם בפ"א מהל' נדרים )הלכות יח -כ(
ואת השגות הראב"ד והעיר" :ובעל מגדל עוז ירד להציל והעתיק לשון הגמ' לומר שפסק
הרמב"ם מבואר בגמ' .והדבר ברור לכל מעיין דבעל מגדל עוז שותא דמרן הראב"ד ז"ל לא
גמר ודבריו לא יועילו ולא יצילו" היינו לבעל "מגדול עוז" היה נדמה כאילו די בציטוט
לשון הגמ' לברר את שיטת הרמב"ם ,על זה התמרמר הב"י שזה מוכיח שלא התבונן כלל
בעומקה של השגת הראב"ד .נימת ביקורת דומה עולה מתשובת הרדב"ז )לשונות הרמב"ם
ח"ה סימן רנ"ו( הוא נתבקש לחוות דעתו על הערת מהר"ם פאדווה שהשיג מגמ' מפורשת
על מה שכתב המגדול עוז ,הנה תגובת הרדב"ז :ואם באנו להשיג על דברי בעל מגדל עוז
צריך לחבר ספר גדול מהחבור ,ואנן לא משכננו נפשינו מימינו לתרוצי מילתיה :היינו
השגתו החריפה של מהר"פ כאילו המג"ע ציטט לא נכון גמרא מפורשת ,לא הסעירה את
הרדב"ז ,כי זו תופעה נפוצה שדבריו אינם מדויקים .ביקורתם של הב"י והרדב"ז נראית
"מעודנת" לעומת הביקורת החריפה שהטיח המהרש"ל בחיבורו "ים של שלמה" )יבמות
פ"ו סימן כ ,כתובות פ"ג סימן ז' וב"ק פ"ח סי' י'( פה תועתק רק שורה אחת מהקדמת
היש"ש לב"ק כי בה הבקורת עוסקת בסגנון כלפי הראב"ד "וכמה פעמים השיג עליו
הראב"ד בדברים נכוחים לעין כל בדבר הנראה לעינים ,והמגיד משנה כתב בעצמו שהוא
טעות סופר ,או הודה ולא בוש ,והמגדול עוז כתב תמה אני אם יצא ההשגה מפי הראב"ד,
וכתב דבריו כמצליף ומקלקל ומעות הדברים בלי טעם וריח" גם הש"ך בכמה מקומות כתב
כנגדו בסגנון קשה מאד )למשל חו"מ סימן לו ס"ק ו'(.
לעומת דבריהם הקשים מוצגים דבריו של רבי שלמה חעלמא בהקדמתו למרכבת המשנה
"ואחריו בזמן ובמעלה קם המעולה צור מעוז בעל מגדל עוז ,אוצר בלום מלא כל כלי חמדה,
בכל עבר הנהר רודה ,ויבן את המגדל הצופה על פני דמשק על פיו ישק וכו' כי מצא חזון
ומספיק מים ומזון ,את השבולי'ם הבריאות כי אין כמוהו בבקיאות ,והכל צריכין למרא
דחיטי .ועל גדולת אדוננו הראב"ד יתמרמר ועל רבינו כלו כבוד אומר וכו' ומלתו על לשונו
עזה ,תמה אני אם פה קדוש הראב"ד יאמרו דבר זה ,אך איזה תלמיד טועה כתב כן כי לא
יתכן .ובקושטא קאמינא שעל הרוב הנראה לעינים אין לדבריו כונה ,שמעתי ולא אבינה
זולתי קול ואינני מכיר התמונה ,וכבר התעורר הרש"ל בהקדמה לים של שלמה מס' ב"ק
וכתב עליו מרורות חבילי זמורות .ומליצת הרש"ל לא אעלה על שפתי כי חושש אני פן
חטאתי ,ואלוקים יכפר בעדי אשר דברתי עד כה שלא כהלכה ,אך גליתי טפח וכיסיתי
טפחיים .ואקוד ארצה אפים נגד גדולת הרש"ל אשר דחה דבריו בשתי ידיים .ואען ואומר
איך לא ינבא תלמיד הרשב"א ,ויש מקומות דורש לשבח ראוי להעלותו על גבי המזבח ,ולבי
אומר לי דהיכא שגדלה המבוכה אלוקים הבין דרכה ,מאחר שלפעמים נותן אמרי שפר ,אין
לתלות אלא בטעות סופר ,והמעתיק השמיט טובא בהעתקה ותהי זאת למכשול ולפוקה ,סך
דרכו בסירים אין אומר ואין דברים" .בדבריו הנ"ל רומז בעל מרכבת המשנה לביקורת על
סגנונו של המגדל עוז אודות הראב"ד )"על גדולת הראב"ד יתמרמר"( והוא העיר שהוא לא
יורד לסוף דעתו בדברים שהמג"ע כתב לגבי הראב"ד .אך בצירוף בקשת מחילה
מהמהרש"ל הוא טוען שהרבה פעמים דברי המגדל עוז תלמיד הרשב"א! צודקים ונכוחים
מאד ,מתוך הכרה בגדלותו של המגדל עוז הוא העלה את ההשערה הנראית לו מאד
שהדברים הסתומים והמעורבבים שבדברי המג"ע הם תוצאה של שיבושים חמורים
בהעתקת דבריו תוך השמטת משפטים ודיבורים שהעדרם גרם לפוקה ולמכשול ושהדרך
להבנת הספר חסומה ב"סירים" .יחס דומה כלפי המגדל עוז נקט החת"ס )אהע"ז סימן
קי"ב( שם הוא כותב על השגת הראב"ד אודות דברי הרמב"ם ראש פ"ד מהל' אישות" ,אבל
האיש שאנסוהו עד שקידש אשה בעל כורחו הרי זו מקודשת" ,והראב"ד השיגו "והוא
שיאמר רוצה אני" כי כן הדין לגבי מכירה באונס .החת"ס כתב ליישב שהיות שחוץ ממעשה
הקידושין אומר הבעל הרי את מקודשת ,עדיפה אמירה זו יותר מאשר "רוצה אני" והוסיף:
"וב"ה שכך כוונתי ואח"כ מצאתיו בספר מגדל עוז שכתב "ואני אומר איני יודע איך יפול
הלשון ,כי אם הוא קדשה בעצמו ואמר לה הרי את מקודשת ,אין צריך ללשון אחר ואין לך
רוצה אני גדול מזה" עוד האריך שם וסופו מבלבל דבריו כדרך הספר ההוא שנשתבש על
ידי מעתיקים ,מ"מ מילי מעליותא דאית ביה דרשינן בשמיה" .במלים קצרות שירטט
החת"ס קו דומה לזה של המרכבת המשנה ,היינו מחמת שיבושי המעתיקים נתבלבל הספר
ויש בו הרבה דברים חסרי פשר ,אבל את המילי מעליותא שנשארו בו יש לדרוש בשמו.
לסיכום "סוגיית המגדול עוז" מוצגת כאן הקדמה לקונטרס "עוז המגדל" שכתב הגאון ר'
אפרים בורודיאנסקי זצ"ל )נדפס בספרו בנין אפרים סימנים יד -יח( ושם כמה דוגמאות
יפות כיצד לאחר העיון מתגלה אורם של דברי המגדול עוז גם כשדבריו סתומים וחתומים
מאד ,כאשר תחזינה עיני המעיינים שם .הנה לשונו בפתח קונטרסו" :הפי' "מגדל עוז" ליד
החזקה של הרמב"ם ,נמנה בלי ספק על הספרים הסתומים .אם לא החמור שבכולם.
מפורסמים למדי הביטויים החריפים שהטיחו נגדו בני פלוגתתו )רדב"ז ,רש"ל וש"ך
בח"מ( ,אופיינים ביותר ד' החיד"א בערכו ,שכ' על הכסף משנה ,וראה קדושת מרן שלא
הזכירו אלא לצורך בקיאות וכדומה .ולא רק הכ"מ נמנע מלהביאו ,אלא גם מפרשי הרמב"ם
המאוחרים ,שהציגו להם מטרה לבאר ,אגב "הצלת" הרמב"ם ממשיגיו ,גם את דברי "נושאי
כליו" הקדומים – גם המה מצטטים את המגדל עוז לעתים רחוקות.
למרות שהספר מתלוה ליד החזקה בכל הדפוסים .לא זכינו עדיין לאורו הגנוז .עד כדי כך,
שרוב המעיינים מתעלמים הימנו .מתיאשים מלכתחילה לעמוד על סוף דעתו .בשולי גליונות
הרמב"ם ,באותיות זעירות ,מן הצד משאר נושאי הכלים ,מחוץ ל"מערכה" הנטושה – ניצב
הפי' מגדל עוז ,כאדיש לשאון החולקים ,מתנוסס בגאון המגדל החתום .נגולל מעל גבי
עמודים אלו" ,מגדל עוזים" אחדים ,שנתפענחו יפה ,ונראה דוגמאות בולטות להבנת דרכו
המיוחדת של המגדל עוז ,מה שבהשקפה ראשונה רחוק ומוזר ,לאחר העיון הנאות ברור
הדבר מאד ,כי לא דבר ריק הוא – מכם .תשמשנה אלו הדוגמאות דחיפה לקהל הלומדים
"החרש והמסגר" שיתאזרו לפתוח מנעולי המגדל בו ירוץ הצדיק.
ב .מתולדות המחבר
מחבר הספר מגדול עוז הוא רבי שם טוב ב"ר אברהם גאון ,ב"שם הגדולים" )חלק ספרים
מערכת מ' ל"ה( ציין שיש מי שכתב שהמחבר הוא הריטב"א ,החיד"א דחה זאת" :ואין זה
אמת אלא הוא רבינו שם טוב בן אברהם בן גאון ספרדי" .כך נדפס כבר בשנת רפ"ד
)" (1524מגדל עוז שחיבר הרב ר' שם טוב ב"ר אברהם בן גאון ספרדי" .הוא קנה את
תורתו בבית מדרשו של הרשב"א ורבו הנוסף )בעיקר לתורת הסוד( היה רבי יצחק בר
טודרוס מגדולי ברצלונה .בפ"ג מהל' תפילין ה"ו הוא כתב שנהגו להניח תפילין דרש"י והוא
מסתמך" :וכן נהגו רבותינו האחרונים נ"ע שלמדוני חכמה הרשב"א והריב"ט ,מפי הרב
החסיד ר' יצחק בן הראב"ד ז"ל וע"פ רבינו הגדול הרמב"ן ז"ל" .בהקדמה לספרו "כתר שם
טוב" הוא רשם" :נחני השם בית מורי ורבי ואנשיו אבי אבי ישראל רכב ישראל ופרשיו
המאור הגדול הדור במסבו ,ישתחוו לו איים כי ראו כי חכמת אלוקים בלבו ,אדרת שנער
שנאי לבושו ,ומלאך ה' ראיתי על שמאלו פחד יצחק היה לי .נתנני ה' לרחמים בעיניהם
נצרתי תאנתם והאכילוני פרי הם.
רבי שם טוב עסק הרבה בנסתרות וכתב כמה וכמה ספרים בחוכמה זו מהם נודע ונדפס
החבור "כתר שם טוב" .בפ"ב מהל' קריאת שמע הוא מזכיר חיבור זה "ואני קבלתי מרבותי
שקבלו איש מפי איש מפי הגאונים ז"ל בברכות פרק היה קורא כי האלף כמעט חוטפים
אותה למעוט ההתבוננות בה ומאריכים בחי'ת שליש ובדלית שני שלישים והנסתר בו סוד
מופלא חברתיו בכתר שם טוב שלי בס"ד עכ"ל הרמב"ן ז"ל" .עיקר ענינו של ספר זה הוא
לבאר את דברי הסודות המוזכרים בפרוש הרמב"ן לתורה .הספר נדפס בשנת תקצ"ט
) (1839בתוך הספר "מאור ושמש" )מר' יהודה קורייאט( בדף כה .ושם נכתב "פרוש
סודות התורה עפ"י הקבלה האמיתית להרמב"ן זצ"ל מה"ר שם טוב בן גאון" יצויין ששם
לא נכתב בפירוש ששם הספר הוא "כתר שם טוב" .בספר זה לא צורפה ההקדמה לכתר שם
טוב והמצוטט ממנה הוא ע"פ המועתק בספרים מכתב היד של ההקדמה.
בעל מגדל עוז היה הראשון להעיד שהרמב"ם ידע את חכמת הסוד ,דבריו הם תגובה להערת
הראב"ד בפ"א מהל' יסודי התורה ה"י ,שם כתב הרמב"ם על בקשת משה הראני נא את
כבודך והוסיף הראב"ד )מובא בכסף משנה( "ופנים ואחור סוד גדול הוא ואין ראוי לגלותו
לכל אדם ,ואולי בעל הדברים לא ידעהו" היינו הראב"ד התלבט האם הרמב"ם )"בעל
הדברים"( ידע את הנסתרות שאין מגלים אותם לכל אדם ,ע"ז כתב המגדל עוז" ואשר רמז
רבי אברהם מקובל מפה אל פה דרך קדש יקרא לשרידים אשר ה' קורא ,ולדעתי שר"מ ז"ל
ידע בהם בסוף ימיו שאני מעיד שראיתי בספרד ארץ מולדתינו כתוב במגילה של קלף ישן
מיושן ,לשון זה אני משה ב"ר מיימון כשירדתי לחדרי המרכבה בינותי בענין הקץ וכו'
וקרובים היו דבריו לדברי המקובלים האמיתיים שרמז רבינו הגדול הרמב"ן בתחילת
פירושו לתורה.
בהלכות איסורי ביאה )פרקים א' ט' וי"א( ובהל' מאכלות אסורות )פי"א( הוא מספר שהיה
בארץ הצבי ושם הגיע לידו ספר משנה תורה שהרמב"ם חתם בכתב ידו שהוא מוגה .גם
בפ"ז מהל' לולב הוא מספר שלאחר שובו מארץ הצבי וכו' .מכאן אנו למדים ששהה זמן
מסוים בארץ ישראל ,אך נראה שכתב את המגדול עוז כשחזר מארץ הצבי .בשנת תרכ"ו
) (1866הופיע בפריס מדרש רבי עקיבה על התגין והדפיסו שם על פי כתב ידו "על ספר
תגין בדי ארון ומגדל חננאל ,אשר חברו רבנו שם טוב בן אברהם בן גאון בעל המחבר ספר
מגדול עוז על הרמב"ם" ,בהקדמה לספר זה שנכתב בשנת פ"ח ) (1328בצפת מספר רבי
שם טוב שבשנת פ"ה עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת יחד עם חבירו רבי חננאל בר'
אברהם אסקירה ,חבירו נפטר שלשה חדשים אחרי זה ורבי שם טוב קרא את חבורו בדי
ארון – מגדל חננאל לזכרו של ידידו זה ,בהקדמה לספר זה הוא גם את התלאה אשר מצאתו
"ויהי מימים מתו עלי בני ובנותי ולא נשאר אלי מיוצאי חלצי לא פרי מפרי ואנכי הולך
ערירי".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
במהדורת קושטא של משנה תורה שנת רס"ט ) (1509נדפס ספר מגדל עוז על ספר אהבה,
בשנת רפ"ד ) (1524נדפס בוינציאה המגדל עוז לראשונה על שלשת חלקי הרמב"ם אבל
על הספרים שבחלק ג' )זרעים – קרבנות( לא נדפס ,אך כפי שהעיר החיד"א )שם הגדולים
– ספרים – מ' אות ל"ה( כנראה כתב על הכל אך נאבד שהרי הכסף משנה פ"ד מהל' איסורי
מזבח הט"ו מביא בשמו תרוץ לקושית הראב"ד .והר"י פערלא הוסיף שגם בפ"א מהל' ביאת
מקדש ה"י ,הביא הכס"מ תרוץ משמו של המגדל עוז.
המגיה בדפוס הראשון העיר" :אני הגהתי פה פירארא הספרים אשר מהם נדפסו וכו' במגדל
עוז ובמגיד משנה הוצרכתי לתקן מלבי כי לא היה לי רק ספר אחד של מגיד משנה אותו
שנדפס בתוגרמה ]רסט[ ומגדל עוז כתב יד אחד מוטעה מאד" .הערה זו על כתב יד מוטעה
מאד מחזקת את השערתם של "מרכבת המשנה" ושו"ת חתם סופר שהוזכרה לעיל ולפיה
נשתבש מאד הספר מגדול עוז בגלל טעויות המעתיקים .מאז המהדורה הראשונה חזרו
והדפיסו את מגדל עוז ברוב המהדורות של היד החזקה.
ד .מקורות
שם הגדולים – ספרים – מערכת מ' אות לה.
אוצר הגדולים – רבי נפתלי יעקב הכהן – חלק א' עמודים שכ"ח – של"א.
מגיד משנה – רבי וידאל די טולוסה
א .הספר -מבנהו ותוכנו
המטרה הראשונית של פירוש "מגיד משנה" היא להצביע על מקורותיו של הרמב"ם ולהציע
כיצד פירש את הגמ' באופן שמתקבל ממנה הדין כמו שהכריע ביד החזקה .בצורה דומה הוא
נוהג לגבי השגות הראב"ד ,במקרים הרבים שהראב"ד מקצר ומשיג במלים כלליות כמו
"אין זה נראה"" ,לא נכון" וכיו"ב ,הוא טורח להסביר שלראב"ד הוקשו דברי הרמב"ם כי
מן הסוגיא משמע שלא כדבריו והוא חותר להבהיר מה הקושי שאליו כיון הראב"ד .באותה
מידה הוא יורד לישוב שיטת הרמב"ם היינו להציע מהלך שונה שעל פיו פירש הרמב"ם את
הסוגיא ,ולפי מהלך זה אדרבא שיטת הרמב"ם עולה בקנה אחד עם סוגית הגמ' .מתוך
ההנחה שהבירור הנכון של שיטת הרמב"ם תלוי במציאת דרכו לבאור הסוגיות ,הרבה הרב
המגיד לצטט את פירושי הראשונים לגמ' ובחן האם לפי דרכם נוחה שיטת הרמב"ם ואם לאו
ציין זאת והעמיק לבאר מדוע נטה הרמב"ם מדבריהם .הרב המגיד דקדק מאד בלשון
הרמב"ם ,במקרים רבים נדמה שאין חידוש מיוחד בדבריו אבל הרב המגיד "שמע" מנוסח
הרמב"ם הסבר חדש או כלל חדש ,הוא העמיק מאד בכל אותיותיו ,ומלבד קושיות הראב"ד
הוא הוסיף הערות וקושיות מדיליה" .מעז יצא מתוק" כי בעמלו העצום לישוב קושיותיו
ודקדוקיו הסיק הגדרות מחודשות ומצא כללים מחודשים .אכן רבים הכללים והסברות
שבבתי המדרש מייחסים אותם ל"הרב המגיד" ,והם אבני פינה למערכות מסועפות .ניתן
לסכם שמלבד היות המגיד משנה "עינים" ללומדי היד החזקה שמוצאים בדבריו מקורות,
ישובים להשגות וביאורים לצחות לשון הזהב ,הרי המגיד משנה הוא אוצר בלום של סברות
כללים ומהלכים מחודשים לביאור סוגיות הש"ס.
לפעמים לשון הרמב"ם סתומה וניתן לפרשו באופנים שונים ,הרדב"ז )חלק ה' סימן ל"א(
נשאל אודות לשון הרמב"ם בפ"א מהל' מילה ,השואל הצביע על שוני בין פירוש הטור
לדברי הרמב"ם לבין פירושו של המגיד משנה .הרדב"ז השיב" :צריך שתדע כי מה שכתב
בעל הטורים אינו מחוור צלי בלשון הרב ואיני יכול להולמו ,וכלל גדול יש לי כל מקום
שאני רואה מחלוקת בדברי הרב ז"ל ,אני סומך על דברי בעל מגיד משנה ,שהיה אדם גדול
ובקי ורוב שיטתו הוא כשיטת הרשב"א ,ועוד שכיון שהוא בא לפרש דבריו דקדק בהם כל
הצורך .הרדב"ז )בחלק הנ"ל סימן ק"ד( נתבקש לחוות דעתו על דברי אחד מהחכמים
שדרש ברבים שלפי הרמב"ם יש תוספת לתשעה באב כמו שיש ליוהכ"פ ולמד זאת ממה
שכתב הרב "ובין השמשות שלו אסור כיום הכפורים" ומדמשוה אותו ליוהכ"פ ,משמע
דאית ליה תוספת .הנה תשובתו התקיפה של הרדב"ז" :לא תאבה לו ולא תשמע לו אליו
שאין בכל הראשונים מי שהוא בקי בלשון הרב יותר מבעל מגיד משנה לפי שנתן אל לבו
לפרש דבריו ועבר על כלו והיה סדור לפניו כשלחן ערוך וכ"ש אנן יתמי דיתמי שנחלוק של
הרמב"ם וכבר סמכא הגדול לפרש את כונותיו.
מפירושו של המגיד משנה נדפס רק על ששה מספרי הרמב"ם :זמנים ,נשים ,קדושה ,נזיקין,
קנין ומשפטים.
במהדורת היד החזקה שהופיעה בוארשה בשנת תרמ"א – תרמ"ב ) (1841-1842נדפס על
פי כת"י באורו של המגיד משנה להלכות שחיטה "פירוש המגיד משנה על הלכות שחיטה
אשר היה טמון בכתב יד ולא נדפס מעולם" מניסוחם מתרשמים הלומדים שמדובר בגילוי
מרעיש של פירוש של הרב המגיד הקדמון והידוע כרבי וידאל די טולוש ,אבל אין זה נכון,
כי פרוש זה נתחבר על ידי רבי יהודה כאלץ שמשום מה כינה אותו "מגיד משנה" ,ראה
בערך "זבחים שלמים" שם הורחב יותר על הטעיה זו שלא ברור אם נעשתה בתום לב.
ב .מתולדות המחבר
הפירוש "מגיד משנה" הודפס לראשונה במהדורת היד החזקה שהופיעה בקושטא בשנת
רס"ט ) (1509שם לא נכתב שם מחבר הפירוש .בהקדמת הכסף משנה נכתב" :ובכן עמד
"קדוש אחד מדבר" וחיבר ספר מגיד משנה וכו' ושם הרב המחבר ספר מגיד משנה שמענו
שהוא אינוידאל די טולושה ,חבירו של הרב רבינו נסים" ,היינו גם הכסף משנה לא ידע
בבירור מי הוא המגיד משנה רק שמע שמועה אודותיו.
אסמכתא להשערת הכס"מ יש בתשובת הריב"ש סימן שפ"ח שצידד לחוש לחומרת הרמב"ן
שמי שיודע לשון הקודש אינו יכול להוציא יד"ח קריאת המגילה אם קורא אותה בלועזית
ובתוך דבריו כתב" :גם דעת הרב אנוידל דטולושה ז"ל נטה לזה בספרו" ,ואכן המגיד משנה
בפ"ב מהל' מגילה ה"ד ציטט בתחילה את דברי רש"י מהם נראה שכן יכול להוציא אבל
העתיק אין נראה כן מדברי הירושלמי וכן כתב הרמב"ן" מדברי ריב"ש אלו עולה בעליל
שרבי אנוידל מטולוש הוא בעל פירוש המגיד משנה.
בקובץ "גנוזות" )קובץ עת לגנוזות הראשונים – ירושלים תשמ"ד( בעריכתו של רבי משה
הרשלר זצ"ל מופיע מאמר מהרב ד"ר אריה ל .פלדמן ,שם מתפרסם לראשונה מכתב יד
קובץ תשובות מחכמי ברצלונה וקטלוניה בעניני מסים וארנוניות ודינא דמלכותא דינא
בקובץ זה נכללת תשובת דון ווידאל די טולוסה .בתשובתו הוא מביא שבתשובת הר"י
מיגאש מבואר שאם המלך חוקק דין לכלל אנשי המדינה אף שאין זה מחוקי המלכות
הידועים ,בכ"ז זה בגדר דינא דמלכותא דינא .והוסיף" :וזה דעת תלמידו הרב הגדול רמב"ם
ז"ל שכתב פ"ה מהלכות גזילה ואבידה כללו של דבר כל דין )שיחקה( ]שיחקוק[ אותו
המלך לכל ולא יהיה לאדם אחד בפני עצמו אינו גזל ,וכל שלוקח מאיש זה בלבד שלא כדעת
הידועה לכל אלא חומס את זה ]הרי זה[ גזל עכ"ל והם ז"ל סבורים שהמלך יכול לעשות דין
חדש וגזרה מחודשת ובלבד שיהיה הדבר כללי והרמב"ן ז"ל ראה את דבריהם ולא הודה
)לא זה( ]לזה[ וכתב דדינא דמלכותא אמרו בדוקא ,והם הדינים הידועים למלך בכל
מלכותו ,שהוא וכל המלכים אשר לפניו הנהיגו הדברים והחקים ההם והם כתובים בדברי
הימים ובחוקי המלכים ובספריהם ,אבל מה שהמלך עושה לפי שעה או לקנוס העם במה
שלא נהגו בימי האבות חמסנותא דמלכא נינהו ולא אמרו דינא דמלכותא דינא .עכ"ל רבי
ווידאל די טולוסה בקובץ הנ"ל .ככל הכתוב בתשובה זו נכתב בקצרה במגיד משנה להלכה
זו של הרמב"ם הנה לשונו :ועוד הוסיף הרמב"ן ז"ל ואמר שאם בא מלך לעשות דין חדש
אע"פ שחקק אותו לכל ,אם לא היה כן מחוקי המלכים הראשונים לאו דיניה דין ,ואין כן
דעת רבינו ז"ל ורבותינו ז"ל ,אלא הרי הוא יכול לעשות דין חדש ,ולומר כל העושה כך
יענש ועונשו עונש מן הדין ,רואים דמיון מוחלט בין דברי המגיד משנה לתשובת וידאל די
טולוש ,בשניהם מובלט שמדיוק דברי הרמב"ם מתקבל שתוקף דינא דמלכותא דינא חל גם
בגזרה חדשה של המלך בתנאי שהיא מוטלת על כל תושב המלכות ,זאת אף שאינה ידועה
כחוק מקובל אצל המלכים .ובשתי המקורות מוצגים דברי הרמב"ן כחולקים על שיטת הרי
מיגאש ורמב"ם ,הסגנון השוה לגמרי הוא יותר מידים מוכיחות ששתי המקורות יצאו
מקולמוסו של רבי וידאל די טולוש.
ר' חיים ויטאל בשער הגלגולים )הקדמה ל"ח( כתב רזין עילאין על שורש נשמת בעל ספר
מגיד משנה כשהוא מזכירו הוא כותב "דון וידאל די טולוש בעל מגיד משנה" גם בקובץ
שהוזכר לעיל כתשובות חכמי ברצלונה וקאטלוניה נכתב דון וידאל ,מתעוררת שאלה על
השוני שבאיזכור שמו בדברי הכסף משנה שם הוא נקרא אנוידאל .הפתרון מצוי בהערתו
של מהר"ם בן חביב בספרו "עזרת נשים" שמות אנשים אות ד' הנה לשונו" :וידאל כך הוא
שמות כמה אנשים מספרדים ובהקדמת ספר משנה כתב מרן ושם הרב המחבר וכו'
"ונוידאל" ,כנראה דעיקר השם הוא וידאל אלא דיש מאריכים השם וכותבים אינוידאל.
בסגנון דומה כתב הרב חיד"א ב"שם הגדולים" ואל תתמה שכתב אנוידאל ,שהרגיל
בתשובות הר"ן והריב"ש והרשב"ץ יתברר לו שהיו מוסיפים על השם ,אותיות א' נ' שהוא
אות ראשון ואחרון אדון ,ולזה כתב אנוידאל.
הרדב"ז )חלק ו' ב' אלפים סימן שט"ז( רצה להוכיח שהרשב"א נקט כשיטת הרמב"ם )בענין
אשה שנחשב ע"י עכו"ם ,הוא ציטט את לשונו של הרב המגיד )פי"ח מהלכות איסורי ביאה(
שעל שיטת הרמב"ם כתב "וכן הכריחו האחרונים ז"ל" והעיר הרדב"ז" :ובעל מגיד משנה
הוא תלמידו של הרשב"א" כונתו היא שהרב המגיד מוסר את דברי הרשב"א שהרי היה
תלמידו ,הרב חיד"א ב"שם הגדולים" העיר" "ומה שכתב דהרב המגיד היה תלמידו של
הרשב"א הוא קצת רחוק ,כי האף אמנם שמעתתיה דהרשב"א בפומיה ולא זז מלחבבה ,מ"מ
לא ראינו שמזכירו בתאר רבו כלל ,גם מסדר זמנים אינו נראה כן ,לכן היה נראה דמ"ש
תלמידו של הרשב"א לאו דוקא רק כונתו שהולך בעקבותיו תמיד.
לעיל הוזכר שבהקדמת הכסף משנה נכתב שהמגיד משנה היה חבירו של הר"ן .גם
בתשובתו שב"אבקת רוכל" )סימן רי"ז( כתב כן מרן .דבריו הם מענה לשואלים שציטטו
מדברי המגיד משנה על הל' שחיטה "ראשונה יודע לכם כי זה המגיד משנה שאמרתם ,אינו
מהרב שחבר המגיד משנה והראיה ממה שכתב וכתב הר"ן וכו' ולא תמצאו בכל מקום
שכתב המגיד משנה וכתב הר"ן כי בזמן אחד היו ואצלנו אינו נמצא מגיד משנה בהל'
שחיטה".
ניתן לסכם שהרב בעל מגיד משנה היה מבני היכלו של הרשב"א )ולדעת הרב חיד"א לא
היה ממש תלמידו ,אבל גם לדבריו מסתבר שהכירו בעודנו חי .והיה פחות או יותר בן גילו
של הר"ן ,כך שניתן לקבוע שעיקר פעילותו היתה בעשורים הראשונים של המאה השניה
באלף הששי.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
כנ"ל הספר מגיד משנה נדפס לראשונה במהדורת היד החזקה שהופיעה בקושטא בשנת רסט
) (1509ומאז ברוב המהדורות הנפוצות.
ד .מקורות
שם הגדולים מערכת גדולים אות ו אות א.
מגילת אסתר – רבי יצחק די ליאון
חי ופעל במאה ה-ט"ז
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "מגילת אסתר" לרבי יצחק די ליאון ב"ר אליעזר אבן צור ,כולל ביאור רחב וגדול על ספר המצוות להרמב"ם ,ובו
ישובים על השגות הרמב"ן על ספר המצוות.
ספר זה עבר בהדפסותיו מספר גלגולים .בשלימותו הודפס רק במהדורתו הראשונה בשנת שנ"ב ) ,(1692ובמהדורות
שלאחר מכן הודפס חסר .ב"ספר המצוות" מהדורת "שבתי פרנקל" – שהודפסה בימינו – הודפס שוב בשלימותו.
ב .מתולדות המחבר
רבי יצחק די ליאון ב"ר אליעזר ן' צור – חי ופעל במאה ה-ט"ז – נודע כאחד מגדולי רבני איטליה במאה הט"ז .מוצאה של
משפחתו ממגורשי ספרד שהתיישבו באנקונה.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "מגילת אסתר" הודפס לראשונה בויניציא בשנת שנ"ב ) – 128 .(1692דף .מאז הודפס פעמים רבות סביב ספר
המצוות להרמב"ם.
ד .מקורות
בית עקד ספרים – פרידברג.
אוצר הספר העברי – וינוגרד.
אנציקלופדיה לגדולי ישראל – מרגליות.
מגן שאול -רבי חנניה שאול ובנו רבי יעקב
רבי חנניה נולד בערך בשנת תנ"ח ) (1698נפטר בשנת תפ"ח )(1728
רבי יעקב נפטר בשנת התצ"ט )(1739
א .הספר -מבנהו ותוכנו
הספר "מגן שאול" כולל שו"ת ,סימנים רבים בנושאים שונים והם מכונים ליקוטים ,בספירת דפים נפרדת חידושים על
הרמב"ם .בחלקם הגדול על הלכות נזקי ממון והל' גניבה ,מדף כג ,ב ,תחת הכותרת הרמב"ם פרק י"ב )הלכות גזילה
ואבידה( מופיעה הודעה" :ואלו מן ההלכות שפלפל בהם ידיד ה' יעקב בחר לו י'ה בנו של הרב המחבר זצוק"ל והם
חידושים בפרקים העוסקים בהל' אבידה שברמב"ם.
ב .מתולדות המחבר.
יש שרשמו שרבי חנניה קנה תורה מפי רבי אברהם קארו מיוצ"ח של מרן הב"י שהיה מרבני העיר אנדירפולי והיה חורגו
ותלמידו של רב העיר הנזכרת רבי אלעזר נחום בעל "חזון נחום" .קביעה זו הושענה על הנכתב בפתח תשובת "מגן שאול"
סימן מ"ו "את זו שמעתי שהקשה החכם המרומם מאריה דאברהם יהיה בעזרו תושב אינדרנפולי וכו' ,בסיומה של אותה
תשובה נכתב וכן הסכים מ"ו החכם השלם מריה דאברהם יהיה בעזרו כל מה שכתבתי" מהנכתב מ"ו שבפשוטו הוא ר"ת
מורי ורבי הסיקו שמהר"א קארו היה רבו של בעל "מגן שאול".
ברם העובדה שבפתח התשובה נכתב החכם המרומם וכו' תושב אינדרפולי וכן למשל בסימן מג פתיחה דומה "את זה
שמעתי שהקשה החכם המרומם כמוהר"ר אברהם בכ"ר רפאל קארו תושב אינדרנפולי ,יוצרת רושם שלא מדובר ברבו
של הכותב אלא במסירת שמועה מאדם גדול הדר בריחוק מקום.
לכן נראה יותר שכל מקום שבעל "מגן שאול" מזכיר מאריה דאברהם יהיה בעזרו כונתו לרבי חיים אברהם גאטינייו
מגדולי מאורותיה של שאלוניקי מחבר הספר "טירת כסף" על התורה ,ומה שכתב בסוף תשובה מ"ו "וכן הסכים מ"ו
החכם השלם מריה דאברהם יהיה בעזרו" אין הכונה לרבי אברהם קארו אלא לרא"ח גאטינייו .ההשערה שמורו של רבי
חנניה היה בעל "טירת כסף" נכתבה בלא בדיקה מדוקדקת רק על סמך רושם מעלעול בדפי ה"מגן שאול" יתכן שניתן
למצוא אישור מפורש ,אבל הושם לב להוכחה הניצחת הבאה בלשונות הרמב"ם דף ח ,א נכתב "ראיתי אלהים עולים מן
האר'ש אר'ש אשר ה' דורש אותה ראשון לציון ה"ה הודינו והדרנו מ"ו החכם השלם סיני ועוקר הרים מאריה דאברהם
יהיה בעזרו על מ"ש הר"מ במז"ל שלהי פ"ד מהלכות איסורי מזבח וכו' וקושיה זו מופיעה כלשונה וככתבה ב"טירת כסף".
חרף גילו הצעיר נשא ונתן עם ענקיה של שאלוניקי ראה בסימן כ"ה מופיעה הכותרת "נשאלתי מהרב הכולל כמוהר"ר
יוסף דוד" והוא פארה של שאלוניקי הרב בעל "בית דוד" ובסימן כ"ג "נשאלתי מאת אחי ראש החכם המרומם משה
אמארילייו.
באקראי הושם לב לעובדה המעידה על תפוצתו המרובה של ה"מגן שאול" הכונה להערה המופיעה בספר בית המלך של
מהר"י חסון בהלכות מאכלות אסורות פ"ח הט"ו "אמר המגיה עיין בספר מגן שאול בליקוטיו סימן ל"ז דף נח ,א ענין ארוך
שפלפל הרב המחבר עם מהר"ר יוסף בכמוהר"ר יעקב בן חסון ז"ל ,ויען כי הספר הנ"ל מצוי הוא לרוב ול'ו כל אדם זוכה,
לא הוצרכתי להיות ממהדורי מילי לחזור ולהדפיסו קחנו משם" וראה בחידושי הגרעק"א על הרמב"ם לפ"ד מהל' שחיטה
הי"ז אשר כתב עיין בארוכה בתשובות מגן שאול שבסוף הספר בלשונות הרמב"ם בדף ו' )כצ"ל ולא כמו בשתי מקומות
ששבשו וכתבו דף י'( ע"א ד"ה ראיתי.
הבן רבי יעקב קנה תורה מפיו של אחד מגדולי שאלוניקי רבי יוסף הכהן בן ארדוט אף הוא היה אחד מהגדולים ודרך
לימודו היתה לרדת לעומק השיתין בכל הלכה והלכה שעסק בה .גם הוא נפטר בקצור שנים בלא שהניח אחריו זרע של
קיימא.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר נערך על ידי תלמיד המחבר רבי רפאל ב"ר מיכאל הכהן שהוסיף הערות וצירף לחיבור אחת מתשובותיו גם בן
המחבר רבי יצחק שאול שהוציא את הספר שיקע בדפיו כמה הערות.
הספר הודפס לראשונה בשאלוניקי בשנת תק"ז ) (1747בחלק השו"ת ע"ח דפים ובחלק לשונות הרמב"ם ל"ח דפים,
בשנת תשנ"ז ) (1997הודפס שנית במהדורת צילום על ידי מכון אוצרות גאוני ספרד )אשדוד(.
ד .מקורות
גוף הספר והקדמותיו.
מדות ודעות – הרב שמריהו ליב הורביץ
נולד בשנת תרל"ח ) – (1878נפטר בשנת תרח"צ )(1938
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ענינו של הספר "מדות ודעות" הוא ליקוט עשיר ומורחב מספרי מוסר ,מחשבה ,דרוש וחסידות ,מדבריהם הקשורים
לפרטים השונים המבוארים בפרקי הל' דעות שביד החזקה.
ב .מתולדות המחבר
נולד בקריטשב ,פלך מוהילוב שברוסיה הלבנה ,בשנת תרל"ח ) .(1878כיהן כרב ודרשן בעיר יעקאטערינאסלאוו
)רוסיה( ,ולאחר מכן )בשנת תרס"ו – (1906היגר לאמריקה .שנים רבות עסק בחינוך ,ניהל תלמוד תורה ,ושימש כרב
ודרשן במספר בתי כנסת בניו יורק .נפטר בי"ב סיון שנת תרח"צ ).(1938
כתב ופירסם ספרים רבים :חגים וזמנים ,דיני ישראל ומנהגיו ,שולחן ערוך לתלמידים ,אוצר היהדות ,ספר המזוזה,
ספר הקדיש ,ספר הדרשות ,אוצר התורה ,התורה והמצוה ,יסודי היהדות ועוד.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "הלכות דעות" הודפס בהוצאת "מצפה" )תל אביב( בשנת תרצ"ב ).(1932
– 174עמודים.
ד .מקורות
אוצר הרבנים – נתן צבי פרידמן.
הקדמת המחבר לספר.
מזל שעה -רבי שלמה הכהן
נפטר בשנת תקפ"ז )(1827
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "מזל שעה" לרבי שלמה ב"ר יהודה הכהן ,כולל בתוכו שני תחומים -חלק החידושים וחלק הדרשות .חלק החידושים
כולל חידושים ,ביאורים ופלפולים על חלקים מסוימים בספר משנה תורה להרמב"ם חציים מוקדשים להלכות זכייה
ומתנה ,והשאר על ספרי :הפלאה ,עבודה וקרבנות .חלקו השני של הספר כולל דרשות על התורה )עד פרשת משפטים(.
ב .מתולדות המחבר
רבי שלמה ב"ר יהודה הכהן נמנה על חכמי ירושלים במאות הי"ח והי"ט .נודע בגדולתו הן בהלכה והן ברזין של תורה.
שנים רבות נדד בערי אירופה בשליחות ירושלים כשד"ר.
מספריו ידועים" :יפה שעה" -על "עץ חיים" לרבי חיים ויטאל" .הוראת שעה" -דיני השנה לפי הקבלה" .שעת הכושר" -
דרושים" .שעת רצון" -פירוש על הזוהר והתיקונים ,ועוד.
רבי שלמה נפטר בירושלים בשנת תקפ"ז ) (1827ונטמן בהר הזיתים.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "מזל שעה" הודפס בשאלוניקי בשנת תקע"ב ) 168 .(1812דף )פורמט גדול( .הספר הודפס שנית )במהדורת צילום(
בשנת תשנ"א ) ,(1991על ידי י' בראך במונרו שבניו יורק .ושוב על ידי האחים גולדברג בברוקלין שבניו יורק באותה
שנה.
ד .מקורות
אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל ח"ג עמוד קט – ר"י גליס.
מדרשי הלכה ופסקי הרמב"ם – רבי בנימין מנשה לוין
נולד בשנת תרל"ט ) – (1879נפטר בשנת תש"ד )(1944
א .הספר – מבנהו ותוכנו
הספר בנוי על ההנחה שלפני הרמב"ם היו פתוחים מדרשי הלכה ומדרשי אגדה שחלק מהם אבדו ברוב השנים ולא ידועים
לנו ,לפיכך יתכן שכאשר הרמב"ם כותב "שנאמר" ובגמרא מופיע לימוד אחר ,פשר הדבר שהיה לפניו מדרש מהסוג הנ"ל
ששם נכתב כפי שהרמב"ם כתב .מאידך יתכן מצב הפוך שבמדרשים שהם אסופות של מדרשי חז"ל ,שיקע העורך דרשות
שהעתיקם מדברי הרמב"ם .רב"מ לוין גילה מדרש בכת"י עתיק יומין ובו כינוס ממדרשי חז"ל שונים וניכר שעורך
המדרש איחד בתוכו גם דברי חז"ל וגם מדברי הרמב"ם .בקונטרס זה סידר רב"מ מדרשי הלכה ופסקי הרמב"ם לפי סדר
הפרשיות הראשונות בספר ויקרא ובהערותיו העיר והצביע על החפיפה והדמיון בין לשון הרמב"ם לבין המדרשים
המובאים באותו מדרש.
ב .מתולדות המחבר
ר' בנימין משה לוין התפרסם בעיקר בעקבות מלאכתו העיקרית לה הקדיש את רוב ימיו והיא ספרות הגאונים ,הוא תר
וחיפש אחר כל פיסת נייר הקשורה לגאונים ולתקופתם ומכל השרידים והשיירים הצליח ליצור פסיפס המהוה אוצר בלום
של תורת הגאונים.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הקונטרס נכלל בספר "רבינו משה בן מיימון חלק ראשון ירושלים תרצ"ה ) (1935ובאותה שנה הופיע כשבשער המעטפת
מופיע הכיתוב הדפסה מיוחדת מתוך ספר "רבינו משה בן מיימון".
ד .מקורות
הקדמת המחבר.
מוסר השכל – רבי יחזקאל פייבל
נולד בשנת תקט"ו ) – (1755נפטר בשנת תקצ"ג )(1833
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "מוסר השכל" לרבי יחזקאל פייבל ב"ר זאב וולף ,כולל שני ביאורים )לשון הזהב ו-לשון חכמים( ,על הלכות דעות
והלכות תשובה שבספר משנה תורה להרמב"ם" .ובתוכם ביאור נפלא על הנהגת הבריאות שבפרק ד' מהלכות דעות".
ב .מתולדות המחבר
רבי יחזקאל פייבל נולד בפאלאנגע בשנת תקט"ו ) ,(1755לאביו רבי זאב וולף .בצעירותו קיבל תורה והושפע מאוד מרבי
שלמה זלמן מוולוז'ין )עליו כתב ספר "תולדות אדם" ,ובו זכרונות ותיאור מדותיו והנהגותיו(.
התפרסם מילדותו כדרשן מופלג וכגדול בתורה ,ועוד בשנותיו הראשונות התקבל למגיד ומורה צדק בעיר מולדתו ,ולאחר
מכן בעיר דרעטשין.
בענייני דרוש היה "כחד בדרא" ,ובדברי מוסרו "ירד לעומק הלב של כל שומעיו ,וגאונים וגדולי ישראל השכימו לשמוע
דרשותיו שהיו פלאי פלאים".
רבי יחזקאל התנהג בצדקות וחסידות ,והיה בעל מידות רבות ונשגבות.
בשנת תקע"א ) (1811נבחר לתפקיד הרשמי – המגיד של וילנא ,ובתפקיד זה כיהן כ"ב שנים )גם בנו כיהן בתפקיד זה
לאחר פטירתו(.
רבי יחזקאל נפטר בשנת תקצ"ג ) ,(1833בהיותו בן ע"ח שנים.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "מוסר השכל" הודפס פעמים רבות :לראשונה בדיהרנפורט בשנת תק"ן ) – 80 .(1790דף .בוארשה בשנת תרי"ד
) – 90 .(1854דף .שם בשנת תרי"ז ) .(1857בזיטומיר בשנת תר"ך ) .(1860בלובלין בשנת תרמ"ד ) .(1884שוב שם
בשנת תרמ"ח ) ,(1888ועוד פעמים רבות.
ד .מקורות
בית עקד ספרים – פרידברג.
אוצר הספר העברי – וינוגרד.
מליצי אש – אברהם שטרן.
מוסר ודעת – רבי שלמה זאב מגיד
נולד בשנת תקמ"ט ) – (1789נפטר בשנת תרכ"ז )(1867
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "מוסר ודעת" לרבי שלמה זאב ב"ר יחזקאל פייבל מגיד ,כולל הערות וביאורים על הלכות דעות ותשובה שבספר
משנה תורה להרמב"ם.
ב .מתולדות המחבר
הרב שלמה זאב נולד בשנת תקמ"ט ) ,(1789לאביו רבי יחזקאל פייביל .שימש כמורה צדק בדרטשין ,ומורה צדק ומגיד
מישרים בווילנא.
רבי שלמה זאב נפטר ביום הכיפורים בשנת תרכ"ז ) ,(1867בהיותו בן שבעים ושמונה שנים.
ג .הערות בליוגרפיות
ספר "מוסר ודעת" הודפס לראשונה בוילנא בשנת תרכ"ח ) – 150 .(1868עמודים .הספר הודפס שנית במהדורת צילום
בשנת תשנ"ג ) ,(1993על ידי י' בראך בברוקלין שבניו יורק.
ד .מקורות
בית עקד ספרים – פרידברג.
אטלס עץ חיים – הלפרין.
מחזה אברהם – רבי אברהם די בוטון
נפטר בשנת תמ"ה )(1685
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "מחזה אברהם" לרבי אברהם ב"ר יהודה די בוטון ,כולל שאלות ותשובות בהלכה ]בספר הובאו לקוטי חידושים מבנו
רבי יהודה[.
ב .מתולדות המחבר
מרבני שאלוניקי במאה הי"ח.
כיהן כרב ב"קהילות קדושות שבמוניסטיריו" )יון( .בהקדמת המביא לבית הדפוס של הספר "מחזה אברהם" כתב עליו:
"איש נורא מאד ,מראהו כמלאך האלקים ,אחד היה אברהם ,הוא הרב המחבר זלה"ה ,ידעי ליה רבנן תקיפי ארעא
שאלוניקי יע"א ,עיר מולדתו ועמהם נתגדל".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "מחזה אברהם" הודפס בשאלוניקי בשנת תקנ"ה ) – 179 .(1795דף )פורמט גדול( .הספר יצא שוב במהדורת צילום
בשנת תשנ"א ) ,(1991על ידי י' בראך במונרו שבניו יורק .ושוב בשנת תשנ"ז ) (1997על ידי "מכון אוצרות גאוני
ספרד" – אשדוד.
ד .מקורות
בית עקד ספרים – פרידברג.
אוצר הספר העברי – וינוגרד.
מצבות שאלוניקי – עמנואל.
מחנה אפרים – רבי אפרים נבון
נולד בשנת תל"ז ) – (1677נפטר בשנת תצ"ה )(1735
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "מחנה אפרים" כולל שאלות ותשובות וחידושי דינים – סביב הלכות במשנה תורה .שאלות ותשובות – והם רובו
של הספר – דרכם נושא ונותן המחבר בהלכה ובדברי התלמוד ומפרשיו .וחידושים על הרמב"ם – והם הרוב – על
הרי"ף ,הטור ,הרדב"ז והמהרי"ט.
ספר "מחנה אפרים" הוא מן הספרים החשובים והמרכזיים ביותר בעולם הישיבות .חקירותיו ,חידושיו וביאוריו הם
מיסודות המשא ומתן התלמודי בעולם התורה – הספרדי והאשכנזי.
"סגולותיו המיוחדות של הספר ,הן בחלק אסוקי שמעתתא – צלילה לנבכי הסוגיות שבים התלמוד ודברי הראשונים
והאחרונים ,והן בחלק של אליבא דהלכתא – בירור יסודי ומקיף בפסק ההלכה והכרעתה".
לספר נוספו )החל מן המהדורה השניה( הסכמות גדולי התורה :הרב יעקב משולם אורנשטיין – בעל "ישועות יעקב" ,הרב
משה סופר – בעל "חתם סופר" ,הרב יוסף שאול הלוי נאטנזון – בעל "שואל ומשיב" ועוד.
ב .מתולדות המחבר
רבי אפרים נבון נולד בקושטא שבתורכיה בשנת תל"ז ) .(1677בשנת ת"ס ) (1700לאחר נשואיו ,עלה יחד עם חותנו
העשיר רבי יהודה אירגס לירושלים .בירושלים ישב בהתבודדות ועסק בתורה .בשנת תפ"א ) (1721יצא כשד"ר לתורכיה
ולארצות הבלקן .לאחר כשנתיים פעילות בשדרו"ת – בשנת תפ"ג ) – (1723השתקע בקושטא כדיין בבית דינו של רבי
יהודה רוזאניס )בעל "משנה למלך"( .עם פטירת רבי יהודה רוזאניס ,נתמנה במקומו כרב העיר.
רבי אפרים נבון סייע רבות לסילוק חובות יהודי ירושלים ולביסוס היישוב בה.
רבי אפרים נבון נפטר בשנת תצ"ה ).(1735
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר מחנה אפרים יצא לאור לראשונה בקושטא בשנת תצ"ח ) ,(1738על ידי בן המחבר הרב יהודה נבון .מהדורה שניה
יצאה לאור בזולקווא בשנת תקצ"ב ) ,(1832כשהיא מלווה בהסכמות גדולי הדור] .במהדורה זו נשמטו סימנים אחדים
וקטעים שלמים בגלל הצנזורה[.
מהדורה שלישית יצאה בסדילקוב בשנת תקצ"ה ) .(1835מהדורה רביעית יצאה לאור בלמברג בשנת תר"כ ).(1860
מהדורה חמישית יצאה לאור בווארשא בשנת תר"ע ) .(1910על פי מהדורה זו יצא ספר מחנה אפרים מאז פעמים רבות,
עם מפתחות ,תוכן עניינים והוספות .קמ"ו – דפים.
מהדורה חדשה יצאה לאור בין השנים תשנ"א – תשנ"ט ) ,(1999-1991על ידי הרב משה אהרן אייזנבאך .במהדורה זו
תקנו הטעויות ושיבושי הדפוס .פוענחו ראשי התיבות ,צויינו מראי מקומות ,נוספו מפתחות וביאור רחב בשם "ברכת
משה" .מהדורה זו הודפסה בשני כרכים .כרך א – שנ"ט עמודים .כרך ב – תפ"ט עמודים )פורמט גדול(.
ד .מקורות
אוצר הספרים העברי – וינוגרד
אנציקלופדיה לגדולי ישראל – מרגליות
אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל – גליס
מבוא והקדמה למהדורת הרב מ.א .אייזנבאך )הנ"ל(
מחנה דן -רבי דוד נחמיאש
נולד בשנת תקצ"ג ) - (1833נפטר בשנת תרצ"ב )(1932
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "מחנה דן" מרבי דוד נחמיאש ,כולל :בירורים בהלכות שטרות ,חידושים והערות על ספר משנה תורה להרמב"ם ,על
הלכות בשלחן ערוך ,בירורי הלכה שונים וחידושים על התורה .בספר הובאו גם חידושי אביו של המחבר על מסכת בבא
בתרא ועניינים אחרים.
ב .מתולדות המחבר
רבי דוד נולד במרוקו בשנת תקצ"ג ) .(1833עוד בילדותו עלה עם הוריו לארץ ישראל והתיישב בירושלים .למד תורה
בישיבותיה ומפי גדולי העיר.
במשך כארבעים שנה שימש כרב בעיר טנטא במצרים .הוא נשא ונתן בהלכה עם רבה הגדול של קהיר -הרב רפאל אהרן
בן שמעון.
]רבי דוד גם כתב ספר בתחום ההיסטוריה "אלאסראיליון" ]=הישראלים[ שנדפס בשנת תרע"ז ).[(1917
בסוף ימיו חזר לארץ ישראל ,לירושלים ,ובשנת תרצ"ב ) (1932נפטר.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "מחנה דן" הודפס בירושלים )בדפוס שמואל צוקרמן( בשנת תרפ"ז ) 169 .(1927דף פורמט גדול.
ד .מקורות
אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל ח"א עמוד ש"ז – ר"י גליס.
היהודים במצרים במאה ה-י"ט -לנדאו.
מחנה יהודה -רבי יהודה קצין
נולד בשנת תס"ח ) - (1708נפטר בשנת תקמ"ד )(1784
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "מחנה יהודה" ח"ב כולל חידושים ,ביאורים ופלפולים בדברי הרמב"ם .מצויים בו צ"ד מערכות ,העוסקות בהלכות
בודדות בכל נושאי הי"ד החזקה החל בהלכות יסודי התורה ועד להלכות מלכים.
ב .מתולדות המחבר
רבי יהודה קצין הינו צאצא לסניור שלמה קצין ,מגולי ספרד שהגיע לארם צובא .משפחת קצין נודעה מאז בגדוליה וחכמיה
במשך מאות בשנים ,ועד לימינו אלה.
רבי יהודה קצין נולד לאביו הגאון רבי יום טוב קצין בשנת התס"ח ) .(1708שנים רבות כיהן כראב"ד בעיר ארם צובא,
וגדולתו נודעה בכל ארצות המזרח.
הר"י קצין שימש בקודש ביחד עם הגאון הגדול ר' שלמה לאניאדו ,מחבר שו"ת "בית דינו של שלמה" ,שהיה ראש חכמי
ארם צובא.
בהיותו כבן שלושים ,בשנת תצ"ח ) ,(1738ביקר בארץ ישראל" ,לחונן עפרה ולהשתטח על קברות הצדיקים".
הר"י קצין נפטר בהיותו כבן שבעים ושש שנים ,בשנת תקמ"ד ) ,(1784ומנוחתו כבוד בעיר מולדתו ארם צובא.
מספריו" :מחנה יהודה" ח"א -שו"ת בדבר מעמדם של התושבים החדשים בקהילות ארם צובא )ליוורנו -תקס"ג(" .מחנה
יהודה" ח"ג -שו"ת על ארבעת חלקי השלחן ערוך )ירושלים -תרס"ד(] .בשנת תשמ"ט ) (1989יצאו לאור מחדש כל
שלשת חלקי הספר "מחנה יהודה" )א-ג( בסדר חדש ובמהדורה מתוקנת ומושלמת ,ע"י הוצאת "אהבת שלום" ירושלים[.
לאחרונה נתפרסם מכ"י ספרו ".וזאת ליהודה" -דרושים וחידושי אגדות )יצא לאור ע"י "אהבת שלום" בשנת תשמ"ה -
.(1985
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "מחנה יהודה" -על הרמב"ם -הודפס לראשונה בשנת תשי"ט ) ,(1959ע"י דפוס "האור" -ירושלים .ק"י עמודים.
בספר "מחנה יהודה" במהדורת "אהבת שלום" הנ"ל ,נמצאים חידושי הר"י קצין על הרמב"ם בחלק ב' 100 .עמודים.
ד .מקורות
"שלשלת משפחת קציני ארץ יע"א" -הודפס כמבוא לספר "מחנה יהודה" בהוצאת "אהבת שלום" )הנ"ל(.
מחנה ישראל -רבי משה ישראל ובנו רבי אליהו
רבי משה נולד סביבות שנת ת"מ ) (1680נפטר שנת ת"ק )(1740
רבי אליהו נולד בשנת ת"ע ) - (1710נפטר בשנת תקמ"ד )(1784
א .הספר -מבנהו ותוכנו
"מחנה ישראל" הוא ספר בתוך ספר ,הוא מצורף לספר "קול אליהו" ח"ב שהוא חיבור שו"ת של רבי אליהו ישראל,
הספר כולל פסקי הלכה ,חקירות וביאורים בנושאים שונים ועל לשונות הרמב"ם ,חידושיו על הרמב"ם של רבי משה
ישראל מופיעים בסוף הספר בסימן פ"ז ,הם כתובים ברצף וההערות מוסבות על כל חלקי הרמב"ם ,חידושיו של רבי
אליהו על הרמב"ם אינם ברצף בסימן אחד אלא מפוזרים בסימנים נ"ט-פ' ורובם עוסק בסדר עבודה וקרבנות.
ב .מתולדות המחבר
רבי משה ישראל נולד בירושלים .לגבי תאריך לידתו קרובה ההשערה שזה לא היה מאוחר משנת ת"מ ) (1680זאת על
סמך העובדה שבשנת ת"ע ) (1710יצא לארצות צפון אפריקה בשליחות אנשי צפת ובשים לב לקושי נסיעה כזו הגיוני
להניח שלא היה פחות משלושים .אין בידינו פרטים על מקורות משפחתו .גם לא נמצא כתוב מי היו רבותיו.
בדרכו חזרה מהשליחות הנ"ל לארצות צפון אפריקה עבר דרך האי רודוס ,פרנסיה הפצירו בו לקבל את עול רבנותה הוא
נענה להם ולאחר ששב לארץ ישראל הביא את משפחתו והחל משנת תע"ד ) (1714החל הפרק המפואר של רבנות רודוס
שמאז הפכה להיות תל תלפיות כי מכל הקהילות הריצו שאלות לרב הגדול השוכן ברודוס ותשובותיו מהם נתגלתה רום
גדולתו קובצו בהמשך הזמן לספר תשובותיו "משאת משה" שלשה חלקים.
באנציקלופדיה לחכמי אר"י )ח"ב עמוד שט"ז( נמשך אחר בעל תולדות חכמי ירושלמי וקבע שרבי משה ישראל היה חתנו
של מהר"ם בן חביב בעל "גט פשוט" שהיה רבה הגדול של ירושלים אחרי מהר"ם גאלנטי ,קביעה זו נשענת על הכותרת
לתשובה ל"ז בח"ג של שו"ת "משאת משה" שם נכתב "פסק דין מהרב המובה"ק כמהר"ם בן חביב ז"ל מר חמיו של הרב
המחבר" .להלן נרשם מה שיש לפקפק על קביעתם ,הנה לשון הרב חיד"א ב"שם הגדולים" )מערכת מ אות קל"ו( מוה"ר
משה ישראל איש ירושלים היה רב בק"ק רודיס ובק"ק נא אמון חיבר שו"ת משאת משה שלשה חלקים בפלפול עצום
וסדר נכון ולשון הזהב ושקיל וטרי עם גדולי הדור מהר"י רוזאניס )בעל מל"מ( ומהר"א נבון )בעל מחנ"א( ומהר"י הכהן
ורבותינו מהרי"ז )כנראה כונתו לרבי ישראל זאבי בעל "אורים גדולים"( ומהרא"י )כנראה כונתו לרבי אברהם יצחק בעל
"זרע אברהם"( ומהר"ש קמחי ושאר רבני הדור ,והיה חתן מהר"ם בן חביב משלוניקי" אם מציבים לעומת נוסח זה את מה
שכתב הרב חיד"א במקום אחר בספרו הנ"ל )חלק ספרים מערכת ש אות פ"ג( "שמות בארץ להרב הגדול מאריה דארעא
בישראל מהר"ם בן חביב" נוצר רושם ברור מאד שמהר"ם בן חביב משלוניקי הוא אדם אחר ,אדרבא ההדגשה משלוניקי
נועדה כנראה להבדיל בינו לבין מאריה דארעא דישראל ,כך שנראים הדברים שרבי משה ישראל היה חתנו של אחד
מחכמי שלוניקי שגם הוא נקרא מהר"ם בן חביב .השערה זו מתחזקת ע"פ בדיקה בכתבי רבי אליהו ישראל שהרבה פעמים
מצטט דברי תורה מספריו של מהר"ם בן חביב מרא דארעא קדישא ואף פעם לא מוסיף – כמקובל כשנכד מפלפל בדברי
סבו – מר זקיני או נוסח דומה.
משנת תצ"ח ) (1738היה באלכסנדריה של מצרים ושם נפטר לבית עולמו בשנת ת"ק ) (1740בהגיע השמועה לעיר
רודוס נשא עליו הספד תלמידו המובהק רבי ידידיה טאריקה מחבר "בן ידיד" )עיין ערכו(.
רבי אליהו בנו של רבי משה נולד לאביו בשנת ת"ע ) (1710ובהיותו ילד כבן ארבע עבר עם אביו לרודוס וקנה תורה
מפיו ,בשנת תק"ד ) (1744עלה לירושלים וישב בה בישיבת "חסד לאברהם ובנין שלמה" ביחד עם הרב חיד"א שם
נתעלה והיה מגדולי ארץ .בשנת תקכ"ט ) (1769ישב על כסא הרבנות ברודוס ובשנת תקל"ג ) (1773נתמנה לרבה של נא
אמון היא אלכסנדריה של מצרים .בשנת תקמ"ד ) (1784נפטר רבי אליהו.
מלבד שו"ת קול אליהו הנ"ל חיבר רבי אליהו ספרים נוספים "ארעא דישראל" -הלכות וכללים לפי סדר הא-ב" ,כסא
אליהו" -חידושי דינים לפי סדר הטור ושו"ע" ,עוגת אליהו" -שו"ת" ,שני אליהו" -דרשות ו"אדרת אליהו" על הסמ"ג.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
כנ"ל הספר "מחנה ישראל" מצורף לשו"ת קול אליהו ח"ב ,יש לו שער נפרד אך המיספור נמשך מ"קול אליהו" מדף פט-
קטז .כאמור חידושי רבי משה ישראל נמצאים בסוף הספר ,יתכן שהסיבה שהם לא בראשו כיאות לכבודו של בעל "משאת
משה" ,היא שעורך הספר רבי ידידיה בנו של רבי אליהו מצא באקראי בתוך כתבי אביו את הדפים שבהם רשם זקינו את
חידושיו על הרמב"ם ,וזאת בשלב מאוחר של הכנת ה"מחנה ישראל" ומשנה לא זזה ממקומה .ההשערה על מציאת כתבי
ה"משאת משה" לאחר שנשלמה עיקר מלאכת ההכנה של ה"מחנה ישראל" עשויה לשמש מענה לפליאה מדוע לא נרשם
בשער הספר שנכללת בו חמדה גנוזה של כתבי בעל "משאת משה" על הרמב"ם ,כי יתכן שהחידושים נמצאו רק לאחר
ששער הספר היה מוכן לדפוס.
הספר "קול אליהו" ח"ב שבו נכלל "מחנה ישראל" נדפס בליוורנו שנת תקס"ז ) (1807ובו קי"ט דפים גודל גדול.
ד .מקורות
הספר "מחנה ישראל".
יערי סיני שנה כה במאמר המבוסס בעיקר על תאריכים המופיעים ב"משאת משה".
ה .במהדורה זו.
כדי להבדיל בין חידושי רבי משה לבין חידושי בנו התווסף ליד השם מחנה ישראל הכיתוב ממוהר"ר משה ישראל בסוף
חידושי רבי משה ,ובסיום קטע מחידושי בנו נכתב ממוהר"ר אליהו ישראל.
מטה אפרים -רבי אפרים ארדיט ורבי חיים אברהם ארדיט
רבי אפרים נולד בשנת הת"ס ) - (1700נפטר בשנת תקכ"ח )(1767
א .הספר -מבנהו ותוכנו
הספר "מטה אפרים" כולל חידושים על היד החזקה לרמב"ם ,מעט שו"ת ודרשות .בספירת דפים נפרדת חידושים על
הרמב"ם מאת רבי חיים אברהם אחיינו של רבי אפרים ,שש דרשות הספד והאחרונה היא על דודו רבי אפרים .לספר
צורפה גם מהדורה בתרא לספר יד אהרן חלק או"ח לרבי אהרן אלפאנדרי.
ב .מתולדות המחבר
רבי אפרים ארדיט נולד באיזמיר בערך בשנת הת"ס ) (1700אביו היה סוחר בעל תורה ,בימי בחרותו עסק ר' אפרים גם
במסחר אבל בהמשך הקדיש עצמו ללימוד התורה עד שזכה להמנות בין רבניה הגדולים של איזמיר .אחד מרושמי קורות
היהודים במלכות תוגרמה )רוזאניס שלמה( מספר שר' אפרים היה חמיו של אבי הרב "שער המלך" ובהיות שלא היו לר'
אפרים בנים אלא בנות נפלו בירושה כל ספריו וחבוריו בכת"י לנכדו בעל "שער המלך" ועמם גם כתבי יד יקרים מפז
מרבותינו הראשונים .יש לכך סימוכין כי בעמוד השער לשיטה מקובצת למסכת בבא בתרא ונזיר שנדפס על ידי הרב
"שער המלך" בליוורנו תקל"ד ) (1774כתב בהקדמתו שספר זה שהדפיס "היה ספון טמון באמתחתא דמלכא בבית מדרשו
של שם הרב הכולל מר זקיני כמהר"ר אפרים ארדיטי זלל"ה" וכלשון הזה כתב שם בדף ע"ה על ספר "עליות דרבינו
יונה".
תולדות רבי חיים אברהם ארדיט
בספר "מטה אפרים" נכלל חיבור נוסף על הרמב"ם שכתב רבי חיים אברהם ארדיט בן אחיו של רבי אפרים .בפתח
חידושיו הציבו את ההערה הבאה" :זה נמצא כתוב מאת החכם השלם סיני בקדש מתנהג בחסידות כמהר"ר חיים אברהם
ארדיט ז"ל בן אחיו של המחבר ממה שחידש בימי חורפו בלומדו עם רבו הרב בעל שער המלך ז"ל וה"ן בעוון עודנו באבו
נקטף ודין גרמא להדפיסו מאשר בנמצא לו לעשות לו נחת רב שיהיו שפתותיו דובבות".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
בהוצאת הספר שיצא בשאלוניקי בשנת תקנ"א ) (1791טיפל רבי יצחק ארדיט מחבר הספר "יקר הערך" שהיה אחיינו של
רבי חיים אברהם.
ד .מקורות
מצבות חכמי ורבני איזמיר )ברלין תרע"ג( אות קס"א
רשימת הרבנים לבית ארדיט ותולדותם בראש הספר נר יצחק ועמודי אהרן
הוצאת מכון אהבת שלום -ירושלים תשנ"ד ) (1994עמודים 17-18
מטה אשר -ר' אשר בן עמנואל שלם
נולד בשנת תמ"ד ) - (1684נפטר בשנת ת"צ )(1730
א .הספר -מבנהו ותוכנו
שאלות ותשובות ,בירורים וחקירות בהלכה ביאור על לשונות רבינו ירוחם ,דרושים וחידושי תורה וביאור רחב ומקיף על
הלכות נזקי ממון והלכות גנבה שבמשנה תורה.
ב .מתולדות המחבר
נולד בשנת תמ"ד ) .(1684קיבל תורה מר' אברהם גאטינייו בעל "טירת כסף" ,היה שקדן גדול בלימודיו וכבר בבחרותו
כתב פסקים ונשא ונתן עם כמה מגדולי דורו .ביתו "היה בית ועד לחכמים ..הון ועושר ...תורה וגדולה" ,עסק בגמילות
חסד עם תלמידי חכמים עניים .רבי אשר נפטר בקצור שנים וראה ב"שם הגדולים" חלק ספרים מערכת ע' אות ל"ב אשר
כתב :ושמעתי מרבנן קשישאי בעיה"ק ירושלים ת"ו שקבלו מהזקנים דספר העטור וספר רבינו ירוחם הם מסוד עלמא
דאתכסיא וכל מי שעושה באור עליהם או נאבד הבאור או ח"ו יפטר בדמי ימיו וכו' וכבוד מה"ר אשר שלם התחיל לחבר
עליו )על רבי ירוחם( כמו שתראה בספר מטה אשר ונפטר לבית עולמו בקוצר שנים.
הנכתב בכותרת נפטר בשנת הת"צ ) (1730הוא ע"פ נוסח המצבה "נתבקש בישיבה של מעלה ביום שני יד תמוז שנת
הת'צ' אולם בצדק רב העיר מחבר "מצבות שאלוניקי" על שתי סיבות להחליט שהתאריך אינו נכון הראשונה היא שבשנת
ת"צ לא חל י"ד תמוז ביום שני והוכחה נוספת שבשו"ת "דבר משה" ח"ב חו"מ סימן מו נכתב בפתח תשובותו של רבי
משה אמארילייו מוצאי פסח התצ"ב ובתחילה נכתב "על השאלה הזו האיר וזרח חד מן קאמיא מבני עליה הוא החכם
המופלא אש'ר שלם ,הרי שבפסח תצ"ב היה בין החיים ,הכותב הנ"ל מעיר שהאות האחרונה של השנה היתה מטושטשת
ועל סמך הראיות הנ"ל נכון לקבוע שהשנה היא תצ"ב ובה אכן חל י"ד בתמוז ביום שני.
לאחר פטירתו נדפסו כתביו בהלכה -על ידי חתנו ר' רפאל חיים אברהם ב"ר שמואל קובו -בספרו "מטה אשר".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "מטה אשר" הודפס לראשונה בשאלוניקי בשנת תק"ח ) 166 .(1748דף )מתוכם 88דף על משנה תורה(.
בשנת תשנ"ז ) (1997הודפס שנית במהדורת צילום ונכרך בשני כרכים ]א-ב[ ,ע"י מכון "אוצרות גאוני ספרד" )אשדוד(.
ד .מקורות
גוף הספר.
מצבות שאלוניקי ח"ב עמ' .603
מים שאל -ר' משה מרדכי יוסף מיוחס
נולד בשנת תצ"ח ) - (1738נפטר בשנת תקפ"ו )(1806
א .הספר -מבנהו ותוכנו
הספר "מים שאל" נחלק לשני מדורים בראשון שו"ת בענינים שונים ,ובשני הנושא שם נפרד "מים ראשונים" חידושים
רבים על הרמב"ם ,מעט סימנים על סוגיות הש"ס והערות בודדות על הרא"ם.
ב .מתולדות המחבר
רבי משה יוסף מרדכי נולד לאביו הרב הגדול רבי רפאל מיוחס מרא דארעא קדישא בעל "פרי האדמה" )ראה ערכו( כבר
בימי עלומיו ניכרה גאונותו ויעיד על כך קונטרסו "מים ראשונים" שמכונה כך משום שהדפיס בו את חידושיו שחידש בגיל
שבע עשרה עד תשלום שנתו הי"ח ,כמבואר בהקדמתו שבפתח ה"מים ראשונים" "קונטרס זה נכתב שלא כסדר כאשר
נמצא אתי מימות החור'ף ציויתי להעתיקו כאשר הוא מסכת עירובי'ן דברים ככתבם על הש"ס ויש מהם על רבינו הרמב"ם
ויש מהם איזה שאלות אשר נשאלתי מימי קדם בהיותי בין טו"ב שנים עד תשלום י"ח" .הנה גילה טפח מעיזוז גאונותו
שבהיותו רך בשנים חידש וביאר לשואליו כזקן וכרגיל.
הרב מי"ם )כך כינוהו כר"ת של שמו מ'שה מ'רדכי י'וסף מ'יוחס( היה חתנו של מרנא ורבנא מהרי"ט אלגאזי .כאשר נפטר
אביו בעל "פרי האדמה" שהיה הראשון לציון ויתר רבי מי"ם על כניסה לכהונה רמה זו ,לטובת חמיו מהריט"א אבל כאשר
נפטר חותנו בשנת תקס"ב ) (1802נתמנה הוא לתפקיד נכבד זה בו כיהן עד פטירתו בשנת תקס"ו ) (1806הוא חיבר גם
את הספר "ברכות מים" המסודר לפי סימני השו"ע ויש בו אוצר נפלא של חידושי דינים ,הנהגות ומעשי רב ואף תשובות,
בספר זה כמה וכמה תשובות מחמיו מהרי"ט אלגאזי .ומכולם מבצבצת ההערכה המופלגת של גדול דורו לחתנו המופלא.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "מים שאל" הודפס לראשונה בשנת תקנ"ט ) 88 (1799דף .הספר הודפס שנית במהדורת צילום בשנת תשנ"ז
) (1997ע"י מכון "אוצרות גאוני ספרד" )אשדוד(.
ד .מקורות
הספר והקדמותיו
ספר "ברכות מים"
מירא דכייא -רבי מרדכי ברוך קארבאליו
נפטר בשנת תקמ"ה )(1785
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "מירא דכייא" לרבי מרדכי ברוך קארבאליו ,כולל חדושים על מספר מסכתות מן התלמוד הבבלי ,על סדר מועד,
יבמות ,כתובות ובבא מציעא ,כן הובאו בספר השמטות שנשמטו מספרו "תועפות ראם" .ובסוף הספר קונטרס מעט הכמות
)רכ"ב ,ב – רכ"ד ,ב( ובו מספר חידושים על הרמב"ם בספרי אהבה וזמנים.
ב .מתולדות המחבר
רבי מרדכי ברוך קארבאליו נתפרסם כאחד מגדולי חכמי ורבני תוניס .הוא היה תלמידו המובהק של רבי יצחק לומברוזו
בעל "זרע יצחק" ראה בערכו על שגיבות בית מדרשו ,רבי מרדכי ברוך התעלה להיות חבר בית דינו של רבו הגדול
ולאחר פטירת הרב מילא הוא את מקומו ושימש כאב"ד דק"ק פורטוגיזיס ועול הקהל הוטל על שכמו.
ברוב ימיו עסק במסחר לפרנסתו ואף זכה לעושר ,אולם בסוף ימיו העני .הקפיד מאוד לקבוע עתים לתורתו " -שזיכני ה'
שמיום שה' נתן דעת בראשי ,תמיד נכספה וגם כלתה נפשי להגות בתורתו הקדושה ...ואע"פ דטרוד הייתי בטרדי הזמן
לעסוק בסחורה כדי לבקש פרנסתי וטרף לביתי כדי להיות מתפרנס מיגיע כפי ועמלי ...ואפ"ה תמיד אחר חצי היום הייתי
מצוי בבית המדרש ...כדי לחבר לילה ביום ,ובכל לילות נדדתי שינה מעיני מחצות ואילך להגות בתורה".
היה בעל חסד גדול )בימי עשרו( ,ואף הכין בית מלא ספרים להשאלה לתלמידי חכמים.
ספרו הראשון הוא הספר "תועפות ראם" ,והוא פירוש על פירושו של הרא"ם על פירוש רש"י ,רבי מרדכי ברוך נפטר
בשנת תקמ"ה ) (1785במגיפה שפרצה בתוניס.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "מירא דכייא" הודפס בליוורנו בשנת תקנ"ב ) 224 .(1792עמודים )פורמט גדול( .הספר יצא שוב במהדורת צילום
על ידי "אהבת שלום" בירושלים ,בשנת תשמ"ב ).(1982
ד .מקורות
מלכי תרשיש עמודים רל"ה – רל"ז – בנימין רפאל כהן
מכתם לדוד -ר' דוד חיים שמואל חסאן
נפטר בשנת תקמ"ה )(1785
א .הספר -מבנהו ותוכנו
חידושים וביאורים באורך וברוחב ,על לשונות רבים ממשנה תורה.
ב .מתולדות המחבר
ר' דוד חיים שמואל חסאן נולד בעיר סאלי שבמרוקו ,עיר בה שכן בעל "אור החיים" הקדוש ,רבי דוד היה אחד מבני
היכלו בעיר סאלי ,מהקדמת בנו ניתן להתרשם שבעל אוה"ח סמך על יכולתו להעלות את דבריו על הכתב בדייקנות והוא
היה רושם את דברי הרב הגדול ומה שכתב היה למראה עיני הרב .רבי דוד היה דבוק מאד ברבו וכשבעל אוה"ח עלה
לאר"י עלה עמו רבי דוד והיה אחד מחבורת האריות המצומצמת שעמם למד האוה"ח בישיבתו "כנסת ישראל" .חידושיו
של רבי דוד על לשונות הרמב"ם הודפסו תחת השם "מכתם לדוד" אך יודגש שגם בחלק "חסדי דוד" ההולך על דברי
השו"ע ,הרבה רבי דוד לשאת ולתת בדברי הרמב"ם בפרט בסדר זמנים בהלכות המועדים.
פעמיים יצא בשליחות ירושלים כשד"ר לצפון אפריקה .לאחר שובו -בפעם השניה -התיישב באלכסנדריה שבמצרים
ושימש שם כרב ,בין השנים תקכ"ה-תקל"א ) .(1771-1765בשנים תקל"ב -תקמ"ד ) ,(1784-1772ישב בעיר ליוורנו,
בה הרביץ תורה ושימש כדיין.
באחרית ימיו שב לירושלים ,ובה נפטר בערך בשנת תקמ"ה ) .(1785הנכתב ששנת פטירתו היתה תקמ"ה ) (1875הוא
ע"פ ספר "שלוחי ארץ ישראל" שדבריו הועתקו באנציקלופדיה לחכמי אר"י ולדבריו הוא נפטר בליוורנו ושם מנוחתו
כבוד ,אבל הר"י גליס כתב "לעת זקנתו חזר רבי דוד לירושלים ובה נפטר ביום י"ב באב תקפ"ד ) (1824על מצבתו כתבו
הישיש החכם המרומם חסידא קדישא" .כנראה ישנה בהר הזיתים מצבה עם הכיתוב רבי דוד חסאן והיא יוחסה לבעל
"מכתם לדוד" ,אבל מסתבר שמעלי השערה זו לא ראו את הספר "קדשי דוד" ח"א שנדפס בשנת תקנ"א ) (1791ורבי דוד
בו מוזכר בברכת המתים כך ששנת תקפ"ד לא באה בחשבון לגבי זמן פטירתו.
עוד מספריו" :קדשי דוד" -ח"א ,חידושים על השליש הראשון משו"ע או"ח .ח"ב ,חידושים על מספר מסכתות ושו"ת.
"חסדי דוד" -חידושים על הלכות פסח ,ראש השנה ,חנוכה ומגילה.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "מכתם לדוד" הודפס ונכרך יחד עם הספרים" :קדשי דוד" ו"חסדי דוד" בליוורנו בשנת תקנ"ב ) (1792בכרך א -
קדשי דוד )ח"א( וחסדי דוד .בכרך ב -מכתם לדוד וקדשי דוד )ח"ב(.
בסוף כרך ב' הודפסו לראשונה מכ"י חידושי הריטב"א למסכת מגילה.
הספרים הובאו לדפוס על ידי בנו -ר' שלמה חסאן )חתן המהרי"ט אלגאזי(,
בשני הכרכים 288דף .בספר "מכתם לדוד" 54דף.
ד .מקורות
אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל ח"א עמוד רצז – ר"י גליס.
מלאכת שלמה -רבי שלמה חכים
נפטר בשנת תקצ"ח )(1838
א .הספר -מבנהו ותוכנו
הספר "מלאכת שלמה" עיקרו חידושים וביאורים על ספר היד החזקה ,אך בהרבה מקומות הורחבה היריעה לחקירות
ובירורים שאינם קשורים ישירות לדברי הרמב"ם ולפעמים שיבץ המחבר תשובות בענינים שונים.
ב .מתולדות המחבר
רבי שלמה חכים היה מגדולי רבני איזמיר בזמן תפארתה .ראוי לציון שבספר "הר המר" חידושי רבי רחמים נסים רבי
גיסו של מהר"ח פאלאג'י מופיעה הסכמתו של רבי שלמה חכים )מתמוז תקצ"ה( וממה שהוקדם להסכמתו ניתן להסיק על
מעמדו הרם כאחד מגדולי מרביצי התורה באיזמיר וכך נרשם שם "הסכמת מעלת הרב המובהק סבא קדישא המאיר כברק
ר"מ בעוב"י איזמיר .מספרו "מלאכת שלמה" מתגלית שליטתו ללא מצרים בכל מקצועות התורה .בכל ענין שהוא נוגע בו
אגב מלאכת פירוש דברי הרמב"ם הוא שוטח בפני המעיינים חבילות חבילות של ידיעות הן מדברי מפרשי סוגיות הש"ס
הקשורות להלכה שעליה הוא כותב והן מדברי הפוסקים וספרי השו"ת והידיעות מגיעות כנהר שוטף.
העושר העצום של הידיעות המופיעות "במלאכת שלמה" מקבל ביטוי במפתחות שבסוף הספר ,שם מלבד המראי מקומות
המרובים לכל סוגי הספרים ,מופיעה רשימת נושאים לפי סדר הא-ב ,שלגביהם ניתן למצוא דברים רבים שנכתבו
ב"מלאכת שלמה".
רבי שלמה חכים חיבר ספר נוסף "כסא שלמה" ועיקרו דרושים דבר בעתו פסח בפסח חג בחג.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "מלאכת שלמה" הודפס לראשונה בשאלוניקי בשנת תרכ"ג ) (1863הספר הובא לדפוס על ידי נכדו ר' אברהם דוד
חכים .ק"י דפים .בשנת תשס"א ) (2001הודפס שנית במהדורת צילום על ידי האחים גולדברג בברוקלין שבניו יורק.
ד .מקורות
גוף הספר
מלכי בקודש -ר' עזרא מלכי
נולד ,בערך ,בשנת ת"ע ) - (1710נפטר בשנת תקכ"ח )(1768
א .הספר -מבנהו ותוכנו
פירוש על הגדה של פסח ,ביאור על הלכות השו"ע העוסקים בסדר ליל הפסח וביאור של לשונות הרמב"ם על הלכות
קרבן פסח ,לולב ,שופר ושביתת עשור.
ב .מתולדות המחבר
ר' עזרא מלכי נולד בצפת בסביבות שנת ת"ע ) ,(1710לאביו הרב והרופא ר' רפאל מרדכי מלכי .בצפת גדל בין חכמיה
ולימים נמנה בין דייניה .היה גיסו של הרב פרי חדש.
בשנת תק"ט-תק"י ) (1749-1750יצא בשליחות עירו לתורכיה ,לנדיבי עם ,לסייע לשיקומה של צפת .תוך כדי מסעו
הגיע לשאלוניקי ,שם הדפיס את ספרו "מלכי בקודש" .בהדפסה זו -שנעשתה שלא בהשגחתו -חלו טעויות רבות
)כמסופר בהקדמתו ללוח התיקונים(.
בהיותו במסע השדרו"ת נשא ונתן עם החכמים בכל מקום בו הגיע ,עובדה שהשאירה רושם בקרב חכמי הדור ובספריהם.
ר' עזרא מלכי -לאחר שובו ממסעו -התקבל כרב העיר רודוס ,וכיהן בתפקיד זה החל משנת תקי"ב ועד לפטירתו.
את כל כוחותיו הקדיש ר' עזרא מלכי להצלחת עדתו ,עד שיצא שמעה ושם העומד בראשה בכל ארצות הבלקן .רבנים
רבים הריצו אליו שאלות בהלכה ,ולכולם השיב תוך משא ומתן הלכתי .ר' עזרא מלכי נפטר בשנת תקכ"ח ).(1768
מספריו" :עין משפט" -שו"ת" .עינות מים" -דרושים" .שמן למאור" -חידושים ופלפולים ,להליץ בעד הרז"ה מהשגות
הרמב"ן.
לספר דרושיו 'עינות מים' שייכות רבה ליד החזקה כי דרשותיו אינם עוסקות רק במאמרי הגדה אלא רב בהם דקדוק
בלשונות הפסוקים על פי עיוני הלכה לפיכך רבים המקומות בהם הוא נוגע בדברי הרמב"ם ובנושאי כליו ,ראוי לציין
שבכמה וכמה חיבורי מפרשי הרמב"ם שלפנינו מראי מקומות היכן נכתב בעינות המים על דברי הרמב"ם.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "מלכי בקודש" הודפס לראשונה בשאלוניקי בשנת תק"י ) 160 .(1750דף.
את הספר ערך והגיה רבי אהרן אמארילייו בן רבי שלמה ואחיו של בעל "הלכה למשה" )ראה בערכו(
שהיה מגדולי שאלוניקי וחיבר את הספר "פני אהרן" ,הוא שנתבקש על ידי המחבר להכין את הספר לדפוס ובין דפי
הספר מפוזרות הערותיו .הספר הודפס שנית בסדר ועריכה חדשה ,ע"י הוצאת "אהבת שלום" ירושלים ,בשנת תשנ"ז.
בהוצאה שניה זו רנ"ה עמודים ,אך נדפסו בה "רק החלק של חידושי המחבר על שו"ע הלכות פסח ופירוש ההגדה בלבד,
ואינה כוללת את שאר חלקי הספר שנקבו בשער".
ד .מקורות
אנציקלופדיה לתולדות ארץ ישראל ח"ג עמ' כד – ר"י גליס.
מתולדות המחבר שהודפסו בראש ספרו "מלכי בקודש" ,במהדורת "אהבת שלום" הנ"ל.
מלך שלם -ר' שמואל שלם
נפטר בשנת תק"כ )(1760
א .הספר -מבנהו ותוכנו
בספר "מלך שלם" שו"ת בד' חלקי השו"ע ,חידושים על הרמב"ם וחידושים על מסכתות הש"ס בבבלי ובירושלמי .הספר
נחלק לשניים בחלק הראשון השו"ת והחידושים על הרמב"ם ,לחלק השני שער נפרד ומיספור חדש ושם החידושים על
הבבלי והירושלמי.
ב .מתולדות המחבר
"הרב המובהק חסידא קדישא" ,בן רבי עמנואל שלם היה מגדולי חכמי שאלוניקי בשעת תפארתה עת ישבו בה רבי שלמה
אמארילייו בעל "כרם שלמה" ובנו רבי חיים משה בעל שו"ת "דבר משה" ומחבר "הלכה למשה" )ראה ערכו( ואכן
בספרו מופיע מה שנשא ונתן עמם ובדבריהם.
הוא היה תלמידו של רבי אברהם גאטינייו בעל "צרור הכסף" ו"טירת כסף" .עלה לטבריה לאחר חידוש הישוב בה )על ידי
מהר"ח אבולעפיה( ,מחמת המצב הקשה של יהודי טבריה בזמנו נאלץ לצאת לחוץ לארץ כשד"ר ,בשליחותו עבר בתורכיה
איטליה ,צרפת וגרמניה.
בעמוד פ' בספרו )בחלק ב'( הוא כותב :זה שמעתי מהרב הגדול ר' יהונתן ממיץ הי"ו .קרובה ההשערה שבמסגרת נדודיו
בארצות אשכנז פגש בר"י אייבשיץ.
עדות בולטת להיותו בור סוד שאינו מאבד טפה מתקבלת ממה שכתב במספר מקומות בספרו שהתשובה הארוכה שהשיב
לשואלו נכתבה במהלך נדודיו הרחק ממקומו כאשר אין תחת ידו אפילו את ספרי היסוד ובכ"ז מצטט ע"פ זכרונו בדייקנות
ספרי שו"ת שחלק מהם נדיר.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר נדפס על ידי שלשת בני המחבר בשאלוניקי בשנת תקכ"ט ) (1769בעריכת תלמידו רבי רפאל אלעזר נחמיאש ובנו
ר' חיים שמואל נחמיאש .בראש הספר הקדמת רבי רפאל אליעזר אשר גם מחידושיו נדפסו בספר .בחלק הראשון קמ"ו
דפים כולל מפתח ובחלק השני פ"ד עמודים עם שער ומפתח נפרדים .פורמט גדול.
ד .מקורות
שלוחי ארץ ישראל 511-514 -
הקדמת תלמיד המחבר.
מעין החכמה – רבי נח חיים צבי ברלין
נולד בשנת תצ"ד ) – (1734נפטר בשנת תקס"ב )(1802
א .הספר – מבנהו ותוכנו.
הספר "מעין החכמה" בנוי מ"פנים" ומבאור המקיפו סביבותיו ,בפנים נכתב מנין המצוות בדרך של שיר בחרוזים
ובמליצות .בדרך כלל השיר שזור מלשונות המקראות בכ"ד ספרי הקודש ,לדוגמא; על מצות לא תעשה ה' שענינה איסור
אכילת חמץ נכתב" :מיני מדינה ואומניות "שבע כחטאתיכם"" ,ואכלוהו אויבכם"" ,מהם ומהמהם לא נח בהם" כמצות
אלהיכם ,מחמצת לא תאכלו בכל מושבותיכם" .המלים שבע כחטאתיכם""ואכלוהו אויבכם" לקוחות מספר ויקרא" ,מהם
ומהמהם לא נח בהם" לקוחות מספר יחזקאל ,וכך לאורך כל הספר מתגלית שליטתו ללא מצרים של המחבר בכל כ"ד
ספרי הקודש ובכל אוצרות לשון הקודש.
יופיו המליצי של השיר לא בא על חשבון שלימות תוכנו ,כי ההתאמצות הרבה בברק מליצות השיר לא גרעה מהיגיעה
העצומה לבחון בקפידה את מילות השיר במאזני ההלכה כדי לתלות בקפליו את הררי ההלכה.
מסביב ל"פנים" באור הנחלק לשנים ,הקצר בו רמזי הלשון ומקורות השיר ,והארוך בו מברר המחבר את פרטי הדינים
שבכל מצוה ובדרך כלל הוא נוגע בדברי הרמב"ם ביד החזקה הקשורים לאותה מצוה שבה הוא עוסק.
ב .מתולדות המחבר
רבי נח חיים צבי נולד בפיורדא לאביו הרב המופלג רבי מאיר ברלין שהיה ראש ישיבה בעירו ובישיבתו זו של אביו קנה
את עיקר למודו .בהגיעו לפרקו נשא לאשה את נינתו של רבן של ישראל רבי אברהם ברודא ועוד בהיותו צעיר לימים
שימש ברבנות עיר מולדתו פיורדא .לאחר מכן נתקבל לראב"ד בעיר ברי ובק"ק פייערשטארף שם חיבר את ספרו "עצי
אלמוגים" שהוא חיבור גדול על הלכות נטילת ידים ,הלכות עירובי חצירות ושניות לעריות .משם עבר לכהן פאר בעיר
ואם בישראל מגנצא והחזיק שם ישיבה גדולה .במגנצא חיבר את ספרו הידוע "עצי ארזים" שהוא ביאור מקיף על טור
ושו"ע אבן העזר .בשנת תק"ס )(1800כאשר הגאון רבי רפאל הכהן בעל שו"ת "ושב הכהן" עזב את רבנות קהילות אה"ו
)אלטונא המבורג וונזבאק( מהקהילות הנודעות בישראל ,בהם כיהנו גאוני ארץ ,נבחר רבי נח חיים צבי לשמש כרבה של
אותם ג' קהילות .שם חיבר את הספר "מעין החכמה" .בדורו שהיה דור דעה התבלט ר' נח"צ בגדלותו .בספר "חוט
המשולש" שבו כונסו תשובותיו של מהר"ח מוואלזין מופיע בסימן ט' מכתב ממהר"ח לבעל מעין החכמה וכך נכתב שם:
"הדרת ידיד ה' וידיד נפשי הגאון הגדול בדורו ,רבים שתו ,רבים ישתו מי בארו ,פאר הדור ואורו ,זיו הודו והדרו" ועל
דברי תורתו אשר כתב לו רשם הגר"ח "ועוד ניח"ל להתבשם בעצי בשמים אשר עדן לא זכינו לאורם במדינתינו" בסיום
מכתבו ציין הגר"ח שבחיים חיותו של הגר"א מוילנא זכה להציע דבריו לפניו והיה מנהיר ליה שמעתתא ,ואחר ששקעה
שמשו הוא מציע הדברים לפני הגאון רח"צ "ומגברא דאית ליה בעינא להראות לי הדרך הישר כי בו חפצתי" מדברים אלו
עולה שאחרי פטירת הגר"א העמיד את עצמו הגר"ח כתלמיד של בעל מעין החכמה.
פרטים ביבליוגרפיים.
הספר נדפס ברעדלהיים בשנת התקס"ד ) (1804ובו קמ"ב דף הספר הוגה על ידי תלמידו רבי וולף היידנהיים והובא לבית
הדפוס על ידי אחיו רבי ליב בערלין אב"ד ור"מ קאסיל ומדינת העסן ,הספר נדפס שנית בלבוב בשנת תר"כ 1860
בשנת תשס"א )(2001יצא הספר במהדורה מתוקנת ובעריכה מחודשת בתוספת מראי מקומות.
ד .מקורות
מאמר בפתח מהדורת ירושלים ,המבוסס על הספר "אוה למושב" תולדות רבני ג' קהילות אה"ו.
מעשה חשב – רבי חיים שמואל בירנבוים
נולד בשנת תקע"א ) – (1811נפטר בשנת תרמ"ז ).(1887
א .הספר – מבנהו ותוכנו.
הערות "מעשה חשב" על ספר "שער המלך" לא נדפסו כספר בפני עצמו אלא צורפו לספר "שער המלך".
ב .מתולדות המחבר
רבי חיים שמואל ניכר בכשרונותיו המיוחדים כבר בימי ילדותו ,הוא העיד על עצמו במכתב לאחד משואליו" :אמינא לך
דאנכי בילדותי בקי הייתי מאד בדברי הסמ"ע והש"ך בחושן משפט ודברי קדשם היו שגורים על פי" .וכאשר גדל ונתעלה
בתורה ויראה בחר בו רבי עקיבא איגר ויקחהו לחתן לבתו מרת רבקה ע"ה .רעק"א כתב למחותנו "אודיע לכבודו
לשמחהו ,להודיע נאמנה מה שהוסיף בננו הרב הנ"ל במשך הימים שהיה בביתי על מה שהיה מלפנים ,ת"ל ועלה למעלה
ראש והוא תלמיד חכם מופלג ורב גדול בחריפות ובבקיאות ויהיה כארז אדיר ,כמותו ירבו בישראל ,בכל עת שאני רואה
אותו ,תגדל השמחה בלבי בהודיה לשם שזכיתי לתת את בתי לאיש אשר אלה לו ואשריך ר' דוד שזכית שיהיה כזה
מחלציך" מכתב זה נכתב בשנת תקצ"ו ) (1836כאשר ר' חיים שמואל היה בן עשרים וחמש בלבד ,כאשר רואים את דברי
הגרעק"א מיותר להאריך בתאור גדלותו של מי שרעק"א מודה לה' שזכה בו.
ר' חיים שמואל חיבר ספר שו"ת בשם "רחש לבב" ,מדפיו מבצבצת גאונותו וחסידותו.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הגהות מעשה חשב נדפסו לראשונה בשנת תר"ע ) (1910במהדורת "שער המלך" שיצאה בלבוב ,ומני אז ברוב מהדורות
"שער המלך" שיצאו אחריה.
ד .מקורות
הקדמה לספר "רחש לבב".
מעשה נסים -רבי נסים הכהן
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "מעשה נסים" לרבי נסים הכהן ,כולל חידושים על התלמוד ,על הלכות ממשנה תורה והשלחן ערוך ,חידושים על
בעל התרומות ,על ספר יראים ועל התנ"ך.
ב .מתולדות המחבר
רבי נסים הכהן הוא בן למשפחת רבנים גדולים בתוניס .הוא למד תורה מפי רבי אברהם הכהן יצחקי )מחבר ספר
"משמרות כהונה"( ורבי אברהם כלאף.
מעט פרטים עליו ניתן למצוא בהקדמת תלמידו רבי דוד ג'אוי בהקדמתו לספר "מעשה נסים"" :איש אשר רוח אלוקים בו,
האיש הלזה -מזה בן מזה ,גברא דשפיר חזי ...זו ה'וד הרב המובהק ואח לברק ,ר'ב משרש'יא ,מבני עליה ,כמוהר"ר נסים
הכהן זצ"ל ...יראתו קודמת לחכמתו ...כרע רבץ בי רבנן ...שוקד על לימודו ...ואם אמרתי ...להזכיר מתרומות מדותיו,
חוששני מחטאת ...וכל המרבה לספר -אינו אלא טועה".
תלמידו מוסיף וכותב שהחידושים שהודפסו בספרו "מעשה נסים" אינם אלא חלק ממה שנותר -בעוד שרובם אבדו "בענין
רע".
על הרבצת התורה של רבו הוא כותב" :רבים שתו מיין משתיו ואכלו מפת בגו".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "מעשה נסים" הודפס בתוניס בשנת תרס"ז ) 128 .(1907דף )פורמט גדול(.
הספר הוגה והוכן לדפוס על ידי רבי משה שתרוג ורבי שלום חי זרקא -מרבני תוניס.
ד .מקורות
מלכי תרשיש -בנימין רפאל כהן.
מעשה רב – רבי בצלאל הכהן
נולד בשנת תק"פ ) – (1820נפטר בשנת תרל"ח )(1878
א .הספר – מבנהו ותוכנו.
הערות רבי בצלאל הכהן לא נדפסו בפני עצמם אלא כהוספה למהדורת הרמב"ם שהופיעה בוארשה תרמ"א ) (1881ומני
אז במהדורות הנפוצות .יש בהגהות אלו בדיוק מה שנכתב בכותרתם" :חידושים מקורים ותיקונים" ,יש הרבה תיקונים
בנוסח הרמב"ם הראב"ד והנושאי כלים ,הרבה מהם כבר תוקנו במהדורות מאוחרות יותר מספרי היד החזקה בהם למד
רבי בצלאל .יש בדבריו מקורות חדשים שהעלה בבקיאותו המפליאה ויש הערות שיש בהם קושיות ותרוצים בדברי
הרמב"ם.
ב .מתולדות המחבר
אחיו הצעיר רבי שלמה הכהן רשם בהקדמת ספרו "בנין שלמה" פרטים מעניינים על חיי אחיו הנה החשובים שבהם
בניסוחו" :וכאשר זכה מר אבא ז"ל לגדל בנו הנחמד לתורה ]הוא ניהו מר אחי הגאון מו"ה בצלאל[ התחיל הוא בעצמו
ללמוד עמו חומש עם פירש"י על הסדר וכל הש"ס ,וכאשר זכה לגדלו לנשואין והיה אז מר אחי ז"ל כבן י"א שנה ,וכבר
היה אז מר אחי בקי בשני סדרים ש"ס מועד ונשים אשר למדו אביו בעומק העיון ,וכבר היה אז מר אחי חכם להיות שומע
ומוסיף מדיליה להקשות ולפרק מסוגיא זו על חברתה ,ולחדש חדושים נכונים על דרך הבקיאות ,עד כי נתאוו רבים
מאפרתי העיר ועשיריה להתחתן עמו ,ועי"ז הוצרך מר אבא ז"ל להשיאו בקטנותו שתי שנים קודם זמן גדלות ,מחמת
שמחותנו מיהר מאד בזה מחשש שמא יקדמנו אחר .ואחר שהגיע לכלל חיוב מצוות ,אז נתווסף לו מאת ה' חכמה ובינה
יתרה לגבר חיילים בתורה ולחדש חדושים רבים בתלמוד בבלי וירושלמי וברמב"ם ונושאי כליו ,הכל על דרך החריפות
והבקיאות נפלא ,ולאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא ,וראיתי לו ז"ל תשובה ארוכה בענינא דסוכה מחזקת י"ד דפים והיה
אז כבן י"ד שנים והאריך שם בחריפות ובקיאות נפלא .וכשהגיע לשנת עשרים לימי חייו בשנת ת"ר לפ"ק כתב חילוקא
דרבנן בענינא דעצרת אחר השבת מחזיק קרוב לעשרים בוגין וכו' ובשנת תר"ג שהיה אז כבן כ"ג שנה זכה להתקבל פ"ק
וילנא המעטירה לשר ולכהן ולהיות מורה צדק לעדת בנ"י בפ"ק .ומשם ואילך נתפרסם גאון תורתו וחכמתו כמעט בכל
תפוצות ישראל אף במדינות רחוקות והריצו אליו כמה רבנים גדולי הזמן שאלותיהם וספקותיהם בדבר הלכה למעשה
ובשאר ענינים ,והוא השיב לכל שואל בדבר ה' ,כפי חכמתו הגדול בדרך הבקיאות והחריפות כיד ה' הטובה עליו ,לא יאומן
כי יסופר כמות התשובות אשר השיב לשואליו כל משך ימי חייו ,אך מעט נשאר תחת ידו כי לא היה דרכו להניח העתק
מתשובותיו".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
כנ"ל חידושים מקורים ותיקונים מעשה רב נדפסו לראשונה במהדורת הרמב"ם שיצאה בשנת תרמ"א ) (1981בוארשה
ומני אז ברוב המהדורות הנפוצות.
ד .מקורות
הקדמת אחיו רבי שלמה הכהן לספרו "בנין שלמה"
מעשה רקח -רבי מסעוד חי רקח
נולד בשנת ת"נ ) - (1690נפטר בשנת תקכ"ח )(1768
א .הספר -מבנהו ותוכנו
חלק א[ מדע ,אהבה ,זמנים ,חלק ב[ נשים -קדושה .חלק ג[ הפלאה ,זרעים ,עבודה ,קרבנות ,טהרה .חלק ד'[ נזיקין ,קנין
)עד סוף פרק י' מהלכות זכיה ומתנה(.
בפתח חלק א' מופיעה כותרת חידושים מרבינו הגדול הרמב"ם זלל"ה שחבר החסיד הרב אברהם בנו זלל"ה" .ברם נכון
לציין שבעת פרסום הדברים היה הקונטרס "מרגניתא דלית בה טימא" כי לפני זה לא באה בדפוס תורתו של ר' אברהם על
הרמב"ם אבל כפי שאפשר להווכח בערכים "ברכת אברהם" ו"שו"ת ר' אברהם בנו של הרמב"ם" הרי החל משנת תר"ך
) (1859הועלתה תורתו של ר' אברהם על מזבח הדפוס ומני אז נתמעטה חשיבות הקונטרס שב"מעשה רקח" ,בהמשך
מספר עמודים שנושאים את הכותרת "חידושים על הרמב"ם זלל"ה בכתיבת יד מגאונים.
ספר 'מעשה רקח' נחשב לאחד מספרי היסוד של הפרושים למשנה תורה הן בזכות בירוריו אודות הגירסאות המדויקות של
נוסח לשון הרמב"ם ,כפי שצויין בסוף חלק א' "הרמב"ם הזאת הוגהה בשבעה נוסחאות משונות ושלשה מהם כתיבת יד"
אך בעיקר הודות לכך שמחברו שהיה מגדולי דורו דור דעה ושורשיו בבתי המדרש של ה"מקראי קדש" ו"בתי כהונה" -
נחת בכל עיזוז גאונו לברר ולשקול בפלס כל מלה ומלה של היד החזקה.
ב .מתולדות המחבר
נולד בשנת ת"נ ) (1690בערך באיזמיר ,למד תורה אצל רבני איזמיר רבי חיים אבולעפיה בעל "מקראי קדש" ומהר"י
הכהן בעל "בתי כהונה" ,עלה לארץ ישראל ובשנת תק"ט ) (1749יצא כשד"ר לצפון אפריקה ,בגמר שליחותו התיישב
בטריפולי שבלוב והתקבל שם לרב ,שם הקים ישיבה והשפיע השפעה רוחנית עצומה על כל יהודי לוב.
נפטר בטריפולי ביום י' מנחם אב תקכ"ח ) .(1768נוסח מצבתו נדפס בראש "מעשה רקח" חלק ד' .חידושים ממנו על
הש"ס ,ביאורים על חמש מגילות ודרושים נותרו בכת"י וחלקם נאבדו.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
במרכז דפי הספר נדפס נוסח הרמב"ם ומצדדיו הפירוש מעשה רקח בשני טורים כשמעל כל טור הכותרת מעשה רקח.
בהקדמתו הכין המחבר מענה לשאלה צפויה )"וכאן הבן שואל"( מדוע הוא שינה מהמקובל ולא הדפיס את השגות הראב"ד
יחד עם לשון הרמב"ם ,הסברו הוא שבתכניתו לא היה להתעסק ב"תירוצים והלצות" על השגות הראב"ד כי כבר קדמוהו
המגיד משנה והכסף משנה "ואינו בדין להזכיר ההשגה בלא ההלצה".
חלק א -נדפס בחיי המחבר בויניציאה בשנים תק"ב-תק"ד ) ,(1743 – 1742עם הסכמות רבני ויניציאה ובו רפ"ו
עמודים.
חלק ב' -נדפס בליוורנו בשנת תרכ"ב ) (1862על ידי בן בתו של המחבר רבי חיים אברהם אדאדי עם הסכמות רבני
טבריה ,ליוורנו ,טריפולי ורבי חיים פאלאג'י ובו קנ"ז דפים.
חלק ג' -נדפס בליוורנו בשנת תרכ"ג על ידי רבי יעקב רקח )תק"ס -תרנ"א( דור חמישי למחבר ובו קס"ז דפים.
חלק ד' -נדפס לראשונה בירושלים בשנת תשכ"ד ) (1964על פי כתב יד שהועתק ועוטר בהערות על ידי רבי שמואל
עקיבא יפה -שלזינגר ובו שמ"ה עמודים.
נינו רבי אברהם חיים דאדי בהקדמתו לחידושים על ח"ב של הרמב"ם שיצאו לאור על ידו כתב שיש ברשותו חידושים על
חלק ד' של הרמב"ם "עד פי"א מהלכות זכיה ששם נסתלק ארון הקודש" אכן בכתב יד שעל פיו הוציא הרב שלזינגר את
מהדורותו הנ"ל נכתב בסוף פ"י מהלכות זכיה ומתנה מכאן ואילך הוא ממו"ר זקיני הרב מאורות נתן זלל"ה כי כן שמעתי
ממנו ,וכמו שכן מוכח ממה שכתב לקמן פי"ב שאלה ופקדון וגם ממה שכתב לקמן פרק י"ב שאלה ופקדון דין י"א ,וגם
ממה שכתב לקמן בהל' שכנים פרק עשירי דין י"אשיטה ט יעוי"ש והוא היה חתן המלך כנודע".
הרב שלזינגר כותב בפתח הספר" פעמים מספר מזכיר המחבר בכתב היד מה שכתב במקומות אחרים בהלכות שונות,
ומכיון וכל זה נדפס בחלקים הראשונים של ספרו הרי שאין כל ספק לגבי אמיתות כתב היד והדברים מעידים על עצמם
מבטן של מי הם יצאו"
שו"ת ויקרא אברהם )ליוורנו תרכ"ה( יו"ד סי' ד' דף ט"ז ,ב מאת נינו של ה"מעשה רקח" רבי אברהם חיים אדאדי.
ההקדמות לספר.
מעשי למלך – רבי ישעיה זילברשטיין
נולד בשנת תרי"ז ) – (1857נפטר בשנת תר"ץ )(1930
א .הספר – מבנהו ותוכנו
הספר "מעשי למלך" בשני חלקיו הוא אחד מהספרים הענקיים שנתחברו על היד החזקה ,יש בו למעלה מאלף עמודים.
עוצמת היקפו הבלתי רגיל ,מתחדדת בשים לב לעובדה שהוא עוסק רק בספר אחד מהיד החזקה הוא ספר עבודה .גם בספר
זה לא הגיע המחבר עד תומו ,באוריו וחדושיו הגיעו עד הלכות איסורי מזבח בלבד .גודלו הנדיר של החיבור שכנ"ל עוסק
רק בספר אחד וכאמור רק בחלקו ,מעיד על ירידה לפרטי פרטים שבהלכות אלו ,תוך הסתעפות וליבון סוגיות הש"ס
הקשורות לקבוצות ההלכות שבספר עבודה .אכן בכל חלק הוצב מפתח מפורט בו נרשמו מאות ערכים לפי סדר הא-ב והם
הענינינים הנידונים בספר..
ב .מתולדות המחבר
רבי ישעיה זילברשטיין נולד בעיר זענטא בשנת תרי"ז ) ,(1857לאביו הרב הנודע רבי דוד ליב מחבר ספר "שבילי דוד"
על או"ח ויו"ד .בהיותו בן שנתיים נסע עם הוריו לארץ ישראל ,שם התחנך עד הגיעו לגיל י"א שנים .כשחזר להונגריה,
למד בישיבת אביו בוייצען ,ועזר לאביו בניהול ישיבתו .כן קיבל תורה מרבני דורו בעל "מחנה חיים" במונקאטש ,בעל
שו"ת "קול אריה" ועוד.
בשנת תרמ"ד ) (1884נפטר אביו אז עלה רבי ישעיה לשבת על כס רבנותה של וויצען .בהנהגתו הפכה הישיבה להיות
אבן שואבת למאות ואלפי תלמידים אשר ראו בדמותו את הרב הדומה למלאך ה' שמפיהו ראוי לבקש תורה .רבי ישעיה
שהתמסר בכל כוחותיו הגאוניים למלאכת הקודש פתח למאות תלמידיו שערים לעיון אמיתי ,ורבים מגדולי ארץ הגר נמנו
בין תלמידיו.
למרות התמדתו המופלאה ועיסוקו ימים ולילות בישיבתו הרמה ,לא עמד מהצד כאשר היה צריך לאסור מלחמה נגד אלו
שניסו לקעקע את יסודות הנהגתם המסורתית של נאמני ה' ותורתו ,וקם כארי להלחם בארגונים שונים שבכל האמצעים
ביקשו לפרוץ בחומת כרם בית ישראל.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
חלק א' נדפס בוויצען בשנת תרע"ג ) (1913ובו 628עמודים.
חלק ב' נדפס באונגוואר בשנת תר"ץ ) (1930זמן קצר אחרי פטירת המחבר ,בחלק זה 468עמודים .נכדי המחבר הוציאו
באמריקה מהדורת צילום של שני חלקי הספר.
ד .מקורות
הקדמות בני המחבר בראש חלק ב.
מפתח לספר הרמב"ם ולפרקיו-רבי ברוך עוזיאל חזק
נפטר בשנת של"א )(1571
א .הספר -מבנהו ותוכנו
המפתח לספר הרמב"ם לא נדפס בפני עצמו אלא כהוספה לגופו של משנה תורה .המפתח
מסודר לפי סדר ההלכות והפרקים ,ונכתבה בו תמצית של כל פרק ופרק ופרטי ההלכות.
ב .מתולדות המחבר.
המפתח נערך בבית מדרשו של רבי ברוך עוזיאל חזק שהיה אחד מחכמי איטליה .בשו"ת
מהר"ם פאדווה )סימנים ט-י( מופיע שאלה ששאל רבי ברוך עוזיאל את מהר"ם והוא חתם
את תשובתו" :ממני קטן תלמידי מכ"ת ברוך עזיאל חזק" .מהר"ם פאדווה פתח את תשובתו:
"מקל תפארת מלומד במלחמתה של תורה אהובי האלוף ה"ה כמוהר"ר ברוך יצ"ו".
ג .פרטים ביבליוגרפיים.
המפתח נדפס לראשונה בשנת של"ו)(1576במהדורת וינציה ,בה נתפרסם לראשונה פירוש
הכסף משנה ,ומני אז בכל הדפוסים הנפוצים.
ד.מקורות.
שו"ת מהר"ם פאדווה סימנים ט-י.
מצא חן – רבי אליהו חאקו )השני(
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "מצא חן" מרבי אליהו חאקו ,כולל חידושים על ספרי מדע וזמנים שבספר משנה תורה להרמב"ם .כן הובאו בספר
שתי דרשות מהרב יהודה בונומו .לספר ניתנה הסכמת רבי חיים פלאג'י.
ב .מתולדות המחבר
רבי אליהו חאקו )השני( נודע כאחד מחכמי איזמיר במאה הי"ט.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "מצא חן" הודפס באיזמיר בשנת תרי"א ) – 77 .(1851דף.
ד .מקורות
בית עקד ספרים – פרידברג.
אוצר הספר העברי – וינוגרד.
תולדות החבי"ף – עקשטיין.
מקורי הרמב"ם -רבי שמואל שטראשון
נולד בשנת תקנ"ד ) - (1794נפטר בשנת תרל"ב )(1872
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "מקורי הרמב"ם לרש"ש" מהרב שמואל שטראשון ,כולל הערות וחידושים סביב המקורות מהם שאב הרמב"ם את
הלכותיו ,תוך כדי משא ומתן בדברי מפרשי הרמב"ם.
ב .מתולדות המחבר
רבי שמואל נולד בשנת תקנ"ד ) (1794בזאסקעוויץ .הוא נשא לאשה את בתו של רבי דוד שטראשון -סוחר גדול ועשיר
בווילנא ,בעל חסד ומוקיר רבנן .חמיו החזיק "קלויז" על שמו " -קלויז של רבי דוד שטראשון" -ואיפשר לחתנו לעסוק
בתורה ללא כל עול פרנסה )כהוקרה וכתודה לחמיו קרא לעצמו את שם משפחתו -שטראשון(.
רבי שמואל היה תלמידו של הרב אברהם דאנציג )מחבר ספר ההלכה המפורסם "חיי אדם" .בספר זה הוא מזכיר את
תלמידו בשם משפחתו הקודם :שמואל זאסקעעוויצער(.
גם לאחר פטירת חמיו המשיכה אשתו )בעזרת אחיה( לנהל עסקי מסחר ,ועול הפרנסה לא הטרידו כל חייו.
רבי שמואל סירב לקבל עליו עול רבנות ,וכשקהילת סובלק הציעה לו רבנות -סירב להצעה .אולם הוא לא מנע מעצמו
מלהיות שותף לכל ענייני הקהל בווילנא עירו ,והוא נמנה על מנהיגי ופרנסי הקהילה החשובים.
רבי שמואל שטראשון )הרש"ש( נודע והתפרסם בעולם התורה בעקבות חידושיו על מסכתות התלמוד " -הגהות וחידושי
הרש"ש" )התפרסמו במהדורת התלמוד הידועה שהודפסה בווילנא(.
חידושיו אלו ידועים בלשונם הקצר ובעמקותם .הארות ,הגהות וחידושים אלו ,משמשים את גדולי הלומדים בהעמיקם
בסוגיות התלמוד .וכבר אמרו בעלי המליצה )על משקל הפסוק במשלי יג ,ז( יש מתרושש והון רב! יופיה של המליצה הוא
שמלבד הרמז לשמו של הרש"ש ,היא סימן לאופי הפירוש "מתרושש" היינו הדברי תורה "עניים" מבחינת אורכם אבל
הונם רב.
רבי שמואל שטראשון נפטר בשנת תרל"ב ).(1872
ג .פרטים ביבליוגרפיים
המהדורה הראשונה הודפסה בוילנא בשנת תר"ל ) ,(1870במבוא מפורט למהדורה שיצאה על ידי הר"צ הרכבי בשנת
תשט"ז ) (1956טען הר"צ שהמוציא לאור הראשון טשטש את העובדה שמדובר ביצירתי של הרש"ש ומסגנון השער:
ערוכה על ידי משה שמעון בן מו"ה ברוך ראובן בצרוף כמה הערות וחידושים ומקוים מאת המעריך" ולא מוזכר שמו של
הרש"ש רק בעמוד 3נכתב נוסח מעורפל "משך עלי חסד הגאון הגדול זקן בית הבחירה והתושיה ר' שמואל שטראשון
הי"ו מפה עירנו עיר וילנא וכו' והוא גם הוא הרבה לסמכני ולסעדני כאשר יראה פה הקורא" עכ"פ במהדורת תשט"ז
הובהר באופן הברור ביותר שהחידושים והמקורים יצאו מקולמסו של הרש"ש.
הר"צ הרכבי טוען שהספר מקורי הרמב"ם מהדורת תר"ל הוא המקור לחידושים ומקורים לרש"ש שנדפסו במהדורת
הרמב"ם שיו"ל בוארשה תרמ"א – תרמ"ב ) (1881-1882ואחריה בוילנא שנת תר"ס ) (1900למה שהקדימו מדפיסי
וארשה "הועתק מדברי קדשו ואנחנו ביררנו מה שנוגע למקורים וחידושים קצרים" הוא מציע להתייחס כ"מליצה בעלמא"
ותו לא ,הוא העיר שמדפיסי וארשה ווילנא השמיטו דברים לשבע הלכות :בית הבחירה ,כלי המקדש ,איסורי מזבח,
תמידין ומוספין ,גניבה ,רוצח ושמירת הנפש והלכות נחלות .במהדורת הרכבי ס"ה עמודים.
ד .מקורות
ר' צבי הרכבי תולדות רש"ש וכתביו בנספח למהדורת תשט"ז.
מקורי הרמב"ם -רבי שמואל שטראשון
נולד בשנת תקנ"ד ) - (1794נפטר בשנת תרל"ב )(1872
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "מקורי הרמב"ם לרש"ש" מהרב שמואל שטראשון ,כולל הערות וחידושים סביב המקורות מהם שאב הרמב"ם את
הלכותיו ,תוך כדי משא ומתן בדברי מפרשי הרמב"ם.
ב .מתולדות המחבר
רבי שמואל נולד בשנת תקנ"ד ) (1794בזאסקעוויץ .הוא נשא לאשה את בתו של רבי דוד שטראשון -סוחר גדול ועשיר
בווילנא ,בעל חסד ומוקיר רבנן .חמיו החזיק "קלויז" על שמו " -קלויז של רבי דוד שטראשון" -ואיפשר לחתנו לעסוק
בתורה ללא כל עול פרנסה )כהוקרה וכתודה לחמיו קרא לעצמו את שם משפחתו -שטראשון(.
רבי שמואל היה תלמידו של הרב אברהם דאנציג )מחבר ספר ההלכה המפורסם "חיי אדם" .בספר זה הוא מזכיר את
תלמידו בשם משפחתו הקודם :שמואל זאסקעעוויצער(.
גם לאחר פטירת חמיו המשיכה אשתו )בעזרת אחיה( לנהל עסקי מסחר ,ועול הפרנסה לא הטרידו כל חייו.
רבי שמואל סירב לקבל עליו עול רבנות ,וכשקהילת סובלק הציעה לו רבנות -סירב להצעה .אולם הוא לא מנע מעצמו
מלהיות שותף לכל ענייני הקהל בווילנא עירו ,והוא נמנה על מנהיגי ופרנסי הקהילה החשובים.
רבי שמואל שטראשון )הרש"ש( נודע והתפרסם בעולם התורה בעקבות חידושיו על מסכתות התלמוד " -הגהות וחידושי
הרש"ש" )התפרסמו במהדורת התלמוד הידועה שהודפסה בווילנא(.
חידושיו אלו ידועים בלשונם הקצר ובעמקותם .הארות ,הגהות וחידושים אלו ,משמשים את גדולי הלומדים בהעמיקם
בסוגיות התלמוד .וכבר אמרו בעלי המליצה )על משקל הפסוק במשלי יג ,ז( יש מתרושש והון רב! יופיה של המליצה הוא
שמלבד הרמז לשמו של הרש"ש ,היא סימן לאופי הפירוש "מתרושש" היינו הדברי תורה "עניים" מבחינת אורכם אבל
הונם רב.
רבי שמואל שטראשון נפטר בשנת תרל"ב ).(1872
ג .פרטים ביבליוגרפיים
המהדורה הראשונה הודפסה בוילנא בשנת תר"ל ) ,(1870במבוא מפורט למהדורה שיצאה על ידי הר"צ הרכבי בשנת
תשט"ז ) (1956טען הר"צ שהמוציא לאור הראשון טשטש את העובדה שמדובר ביצירתי של הרש"ש ומסגנון השער:
ערוכה על ידי משה שמעון בן מו"ה ברוך ראובן בצרוף כמה הערות וחידושים ומקוים מאת המעריך" ולא מוזכר שמו של
הרש"ש רק בעמוד 3נכתב נוסח מעורפל "משך עלי חסד הגאון הגדול זקן בית הבחירה והתושיה ר' שמואל שטראשון
הי"ו מפה עירנו עיר וילנא וכו' והוא גם הוא הרבה לסמכני ולסעדני כאשר יראה פה הקורא" עכ"פ במהדורת תשט"ז
הובהר באופן הברור ביותר שהחידושים והמקורים יצאו מקולמסו של הרש"ש.
הר"צ הרכבי טוען שהספר מקורי הרמב"ם מהדורת תר"ל הוא המקור לחידושים ומקורים לרש"ש שנדפסו במהדורת
הרמב"ם שיו"ל בוארשה תרמ"א – תרמ"ב ) (1881-1882ואחריה בוילנא שנת תר"ס ) (1900למה שהקדימו מדפיסי
וארשה "הועתק מדברי קדשו ואנחנו ביררנו מה שנוגע למקורים וחידושים קצרים" הוא מציע להתייחס כ"מליצה בעלמא"
ותו לא ,הוא העיר שמדפיסי וארשה ווילנא השמיטו דברים לשבע הלכות :בית הבחירה ,כלי המקדש ,איסורי מזבח,
תמידין ומוספין ,גניבה ,רוצח ושמירת הנפש והלכות נחלות .במהדורת הרכבי ס"ה עמודים.
ד .מקורות
ר' צבי הרכבי תולדות רש"ש וכתביו בנספח למהדורת תשט"ז.
מראה הנוגה – רבי רפאל אשכנזי
נפטר בשנת תקפ"ו )(1825
א .הספר – מבנהו ותוכנו
רוב רובו של הספר נוגע ישירות לדברי הרמב"ם אך ישנם מספר תשובות ארוכות בעניני כתובה ,מינקת חבירו ,שכנים
וצוואות .בצד ההערות שיש בהם משא ומתן בדברי הרמב"ם ,בולט ריבוי מראי מקומות לחיבורים שדנו בדברי הרמב"ם.
במראי המקום מקופלת תורת שלש דורות כי מרובים הציונים לספרו של אביו הגדול של המחבר הלא הוא הרב יהודה
אשכנזי חתנו של בעל "לשון ערומים" ותלמידו של ה"שער המלך" שכתב כמה וכמה חיבורים על מסכתות הש"ס ומאידך
מופיעות הערות בנו רבי נסים שמרבה לציין את מה שכתב בספרו "נחמד למראה" ופעמים רבות הוא משתמש בלשון
מליצית :ראה מה שעמדתי בנחל וכונתו מה שכתב ב"נחמד למראה" ולפעמים כציון להערותיו בנחמד למראה הוא כותב:
אה"ב ראה מ"ש בשפת הנחל .לספר צורף בשער נפרד הספר "דברי יוסף" מרבי יוסף דאנון.
ב .מתולדות המחבר
רבי רפאל היה בנו ותלמידו של אביו רבי יהודה רבה הגדול של איזמיר היה דיינא דנחית לעומקא דדינא וכל הדבר הקשה
הביאו אליו ואל בית דינו הגדול .עוד בטרם התמנותו לרב העיר פנו אליו בשאלות שונות גם מחוץ לאיזמיר .ב"מראה
הנוגה" הלכות אבל הוא נשאל מהעיר מאגינזניאה אם אבל בתוך יב"ח רשאי להשתתף בשבת בסעודה שעושה "חתן
מסיים" )חתן תורה( הוא תלה את היתרו בהסכמתו של "מרן מלכא" בעל "שרשי הים" וזה השיב "זאת מעט'י איך ראה
ראיתי אל הלח'ש אשר כתב מר ניהו רבא עליון למעלה המלאך רפאל נר"ו הלא הוא אר'ש טובה מתוק מדבש ונופת צופים
ואנא דאמרי הדין דין אמת והכל מתוקן לסעודה ויפה דן ירבו כמותו בישראל ,כל רואים יאמרו איו".
רבי רפאל לא צמצם את כח עיונו העמוק לנושאים הקשורים לשבתו בדין דיני ממונות והדינים השייכים לאבן העזר אלא
בעיון גדול עסק בכל חלקי התורה ,גם לגבי נקודה זו מועתק מבעל "שרשי הים" )שורש ב'( שכתב והנה בעת'ה שמעתי
מפי ידיד נפשי החכם השלם והכולל עצום ורב כמוהר"ר רפאל אשכנזי נר"ו שהקשה על דברי התוס' במ"ש דמאי דבעל
מום אוכל בקדשים וכו' עכ"ל הנה מפלפל בעניני קדשים כבעניני נזקין .סימן לצורת עיונו שנשתלבו בו חריפות ובקיאות,
הם הציונים המרובים ל"הלכות יו"ט" ספרו של רי"ט אלגאזי אשר הפליא בחריפות ובקיאות מופלאה ,רבי רפאל לא הניח
אפילו מקום אחד שבחיבור הנ"ל מוזכרים דברי הרמב"ם,
מלבד 'מראה הנוגה' חיבר 'מראה עינים' – מראי מקומות בש"ס ופוסקים )שאלוניקי תקע"ו( 'מראה הגדול – דרושים בב'
חלקים )שם תקפ"ט – תקצ"א( נפטר ביום כז חשוון תקפ"ו ומנוחתו כבוד בעירו איזמיר.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר נדפס בשאלוניקי בשנת תקצ"ב ) (1832במראה הנוגה ק"ד דפים ובדבר יוסף כ"ז דף.
ד .מקורות
רבי שלמה חזן ,המעלות לשלמה מערכת גדולים מערכת ר' אות א'
מרגניתא טבא – רבי אריה ליב סג"ל הורביץ
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "מרגניתא טבא" לרבי אריה ליב סג"ל הורוויץ ,על "ספר המצוות" להרמב"ם ,עוסק בלימוד זכות על שיטת הרמב"ם
במניין המצוות ,ועונה ומשיב בחריפות על כל ההשגות שהשיגו עליו .לספר ניתנה הסכמת הרב בעל "פני יהושע" הכותב:
" ...והשקפתי בו שתים ושלש פעמים ,וראיתי שפלפל בחכמה ומיוסד על אדני אמת ...כי הוא ספר יקר הערך ורבים
צריכים לו".
הספר הובא לדפוס לאחר פטירת המחבר על ידי בנו רבי צבי הירש.
ב .מתולדות המחבר
רבי אריה ליב סג"ל הורוויץ מק"ק זיטל ,כיהן כאב"ד במינסק )שברוסיה(.
בנו – רבי צבי הירש – כותב בהקדמתו לספר ..." :אשר הרביץ תורה והעמיד תלמידים הרבה בכמה קהילות קודש
מפורסמות שבמדינות אשכנז ,ולבסוף ימיו נתקבל לאב"ד ור"מ בק"ק מינסק".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "מרגניתא טבא" הודפס לראשונה )עם ספר המצוות להרמב"ם והשגות הרמב"ן( בשנת תקי"ו ) (1756בפרנקפורט
דמיין ,ופעם שניה בלבוב בשנת תר"כ ) ,(1860לאחר מכן ברוב המהדורות הנפוצות של ספר המצוות.
לאחרונה הודפס מחדש גם "ספר המצוות" מהדורת "שבתי פרנקל".
מרכבת המשנה – רבי אהרן אלפאנדרי
נולד בשנת תס"א ) – (1701נפטר בשנת תקל"ד )(1774
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "מרכבת המשנה" לרבי אהרן אלפאנדרי כולל חידושים על ספר משנה תורה להרמב"ם ,החיד"א כתב :ושמעתי מפיו
פה קדוש שחיבר ]פירוש[ על כל חלקי הרמב"ם וכו' ונשרף הכל" ,אכן הספר נדפס רק לחלקי מדע ,אהבה וזמנים.
"מרכבת המשנה" נחשב כאחד מספרי היסוד של פירושי היד החזקה .מטרת הספר כינוס פירושיהם של גדולי הדורות
שהאירו והצהירו את דברי הרמב"ם וגילו את הצפון בעמקי לשונו ,אך נעלמים מעיני המעיינים בגלל פיזורם בספרים לא
מצויים .כפי שתיאר המחבר בלשון מליצית" :ולהג הרבה ויגיעת בשר למצוא כל איש מבוקשו חפוש מחיפוש מעלומי העין
עין לא ראתה".
בפי"ב מהלכות שיבץ תשובה ארוכה "מרבינו הגדול מהר"ר שלמה הלוי ז"ל בין להרב הגדול המקובל האלוקי כמוהר"ר
בנימין אב בית דינינו".
ב .מתולדות המחבר
רבי אהרן נולד בעיר איזמיר שבתורכיה בשנת תס"א ) ,(1701לאביו רבי משה אלפאנדרי] .רבי אהרן הוא נכדו של רבי
חיים אלפאנדרי הזקן[ .מרבותיו :רבי ברזילי יעב"ץ בעל "לשון ערומים" )ראה ערכו( ורבי בנימין ב"ר שלמה הלוי – אב
בית הדין באיזמיר .כן נשא ונתן בהלכה עם רבה של רודוס – רבי משה ישראל )ראה בערך מחנה ישראל(.
אמו היתה בתו של רבי חיים אלגאזי )מחבר ספר "בני חיי" )ראה ערכו( ולפעמים כשהוא מצטטו כתב מ"ז( ,לימים נתמנה
לחבר בית הדין באיזמיר.
בזקנותו עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר חברון .בשנת תק"ל ) (1770נתמנה לתפקיד ראש רבני חברון .החיד"א שהכירו
בעיר חברון כותב עליו" :וזכיתי להכיר להרב בזקנותו בעלותו לעיה"ק חברון ת"ו ,ונהניתי מזיו אור תורתו וקדושתו,
ושמעתי מפיו ,פה קדוש ,שחיבר ]פירוש[ על כל חלקי הרמב"ם ,ועל כל יורה דעה ,וקצת על חושן משפט ,ונשרף הכל .גם
גילה לי שמסורת בידו שהוא משבט יהודה ,ממשפחת בצלאל".
מספריו ידוע ספרו "יד אהרן" – על אורח חיים ואבן העזר.
רבי אהרן נפטר בשנת תקל"ד ) (1774בעיר חברון ,ושם נטמן.
ב"מרכבת המשנה" מרובים הציטוטים בשם מהר"י הכהן לפי עדותו של הרב חיד"א )"שם הגדולים" מערכת י' אות ל"ג(
הכונה לאחד מהאריות הגדולים בבית מדרשו של הפר"ח והוא רבי יהודה הכהן )יש שקורין אותו ר"י הכהן טנוג'י( כדי
לחסוך את ריבוי המלים על רום גדולתו מצוטט להלן מה שכתב רבו הגדול הפר"ח בפתח תשובתו לאגרת ששלח ר"י הכהן
ובה הציע באור לתוס' מוקשה )המכתב מופיע בקונטרס "מים חיים" של הפר"ח בסופו לפני קונטרס "דבי שמשי"( הנה
בניסוחו "אמר הכותב משום דחביבין עלי דברי כת"ר אני לדודי ודודי לי וכו' וכתב שאע"פ שלבסוף עמד על כוונת התוס',
שרוצה לעמוד על דעתי ,וזה מדרך המוסר והענוה כי מה נבין ולא עמך הוא" כאשר עוסקים במפרשי יד החזקה נכון
להדגיש שהרב חיד"א )"שם הגדולים" שם( העיד שמהר"י הכהן כתב חיבור על הרמב"ם אך לא נדפס והחידושים
ש"במרכבת המשנה" נלקחו מכתב היד של חיבור זה.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "מרכבת המשנה" הודפס באיזמיר בשנת תקט"ו ) 124 .(1755דף )פורמט גדול( .בשנת תשנ"א ) .(1991הודפס
הספר שנית במהדורת צילום ,בברוקלין שבניו יורק ,על ידי ח"א רייך.
ד .מקורות
אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל ח"א עמודים קמב – קמג – ר"י גליס.
ה .במהדורה זו
כידוע השם מרכבת המשנה הוא גם שמו של ספר יסוד נוסף בפירושי היד החזקה שחיבר ר' שלמה חלמא כדי להבדיל
ביניהם הובאו דברי ר' שלמה חלמא במהדורה זו בכינוי מרכבת משנה סתם וליד מרכבת המשנה דידן צויין אלפאנדרי זאת
משום שמרכבת המשנה של הר"ש מקיף את כל ספרי הרמב"ם בעוד שמרכבת המשנה דידן הוא רק על ספרי מדע ,אהבה
וזמנים של ספרי הרמב"ם.
מרכבת המשנה – רבי שלמה מחעלמא
נולד בשנת תע"ו ) – (1716נפטר בשנת תקמ"א )(1781
א .הספר – מבנהו ותוכנו
חלק א[ ספר זמנים וליקוטים על ספר זרעים ,עבודה ,טהרה ועוד ובסופו קונטרס ח"י דבר וקונטרס ברכות בחשבון .חלק
ב[ מדע –קדושה .חלק ג[ הפלאה – שופטים.
ב .מתולדות המחבר
הגאון הנודע איש אשכולות וחכם בכל חכמות רבי שלמה מחעלמא נולד בשנת תע"ו ) (1716בזאמוטש שבפולין ונקרא על
שם זקנו רבי שלמה היילפרין אב"ד לעברטוב וסאקולוב )אבי הגאון בעל "סדר הדורות"( ,נשא לאשה את בת הקצין רבי
משה יוסקיס ראש קהילת ליסא ופרנס המדינה בפולין .רבנותו הראשונה היתה בקהלת חעלם העתיקה ועל שמה נקרא.
לאחמ"כ שימש כאב"ד זאמוטש והגליל )והיה הרב היחיד שכהונתו כללה גם את כל גליל מדינת זאמוטש( לאחר פטירת
הגאון רבי חיים הכהן ראפאפורט אב"ד לבוב ,שמו ראשי עדת לבוב את העטרה על ראש רבי שלמה ,במשרה חשובה זו
כיהן עד שנת תקל"ט ) ,(1779בשנה זו התפטר מרבנותו ושם פעמיו לארץ ישראל ,שם התיישב זמן מה בטבריה אולם
נאלץ לצאת שוב לגלות ,בדרכו התחיל להדפיס בשאלוניקי את ספר מרכבת המשנה חלק ב' אולם נפטר במהלך ההדפסה
ממגפה שפשטה בעיר באותה עת ,ביום שב"ק כ"א תמוז שנת תקמ"א ) .(1781ביום שישי ערב שבת הנ"ל עוד הספיק
להגיה את הלכות שחיטה )ראה הקדמת המגיה(.
לבד מחיבורו זה הדפיס רבי שלמה בחייו ,ספר "שלחן עצי שיטים" על שלחן ערוך הל' שבת ,יו"ט וחוה"מ "שערי נעימה"
על טעמי אמ"ת .ספר "שלחן עצי שיטים" הנזכר הוא השלחן השני מעשרה שלחנות שחיבר על שלחן ערוך שרובם נותרו
בכת"י וחלקם הולכים ונדפסים בימינו.
בשנת תשל"ב ) (1972יצא לאור ע"פ כת"י קובץ מתשובותיו הנקרא "לב שלמה".
ה"מרכבת משנה" נמנה בשורה הראשונה של פרושי היד החזקה ,כמה מעלות טובות הביאו לכך ,האחת היקפו הרחב
בהיותו מעטר את כל יד חלקי משנה תורה כולל את הספרים זרעים ,עבודה ,קרבנות וטהרה שבגלל עניניהם החמורים לא
רבו העוסקים בהם ואילו רבי שלמה העמיק חקר בנגעים ואהלות והדומים להם ,מעלה שניה ועיקרית שבכל כח עיונו הזן
והעמוק טרח להאיר את דברי הרמב"ם הן בגילוי מקורות נעלמים והן בליבון שיטתו והשתדל להוכיח שדוקא במקומות
שרבים קראו תגר על הרמב"ם כאילו דבריו נסתרים מסוגיות הגמ' הרי אם יורדים לנבכי הסוגיה בחתירה למצוא את
המהלך הנראה ומתאים לדברי הרמב"ם ,נהפכת הסוגיא כמקור וסיוע לדברי הרמב"ם.
למרות היותו המליץ הגדול לשיטת הרמב"ם ,הוא התמרמר מאד כשראה שיש מהחותרים ליישב את דברי הרמב"ם,
הרואים בהשגות הראב"ד הערות של מה בכך שאפשר לדחותם בקלות ,לעומתם הוא טרח מאד להבליט עד כמה עמקו
השגות של הראב"ד ושהם מושתתות על מהלך עמוק בסוגיות הגמ' .לפיכך לא נשלמה שמחתו לאחר שמצא פתרון לדברי
הרמב"ם ,עד שאורו עיניו לגלות שפלוגתת הרמב"ם והראב"ד היא תוצאה של שני מהלכים שונים לבאור סוגיות הגמ'.
נכון להבליט שב"מרכבת המשנה" רב העיסוק בדברי הירושלמי בפרט בסדר זרעים וכשרבי שלמה מביא את דברי
הירושלמי הוא מרחיב ומעמיק ואינו זז עד מציאת ביאורים מאירי עינים המפלסים דרך גם במקומות הסתומים והחתומים
שבתלמודא דבני מערבא.
בחלק הראשון שיצא על ידו מופיעה הקדמה שנכתבה באריכות ,במליצה ובחרוזים ,רוב רובה מוקדשת לבחינת דרכי
הלימוד בזמנו ,הוא מחלק את הלומדים לשלש כתות ,שתיים מהם הוא פוסל בחריפות ,הן את אלו שסוברים שהעיקר
לגרוס ולשנן והם חושבים שההעמקה והעיון הם בזבוז זמן ,והן את אותם שלומדים רק דברים בהם הם יכולים לפלפל
בקושיות ותרוצים שבאמצעותם הם מפגינים מברק כשרונותיהם ,אבל הם רחוקים מלימוד יסודי הנובע מחתירה להתחקות
אחר פשטי הסוגיות .הוא מעלה על נס בבחינת כזה ראה וקדש את "הכת השלישית מן השלשה הכי נכבד כל תופשי משוט
תעלומות דרכי הפשוט ,והנוטה מדרכי הפירוש כלה גרש יגרש ,וכל מגמתם להבין דברי חכמים וחידותם".
בהקדמה זו הוא גם מרחיב בטיעוניו שהלימוד בעיון ובשימת לב מרובה לאופן סידור ההלכות ביד החזקה ,הוא מפתח
ללימוד נכון של הש"ס ,כי בש"ס הפרטים השונים פזורים במרחבי הים הגדול של הסוגיות הרבות ,ואילו הרמב"ם שריכז
את כל הפרטים במקום אחד וסידרם באופן שמוביל את המעיין מתחילת הענין עד סופו ,נותן דרך ומכין נתיב במימיו
הסוערים של ים התלמוד.
כל הנכתב בהקדמה זו שייך לתולדות המחבר ,כי כל עצותיו והדרכותיו של מהר"ש חעלמא מבוססים כפי שהוא מתאר על
סמך נסיונו ומה שנאה היה מקיים זה היה נאה דורש.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
חלק א – נדפס על ידי המחבר בפרנקפורט דאודר בשנת תקי"א ) (1753בהסכמת שבעה גאוני ארץ ,ביניהם בעל "קרבן
העדה" ,רבי חיים הכהן רפאפורט מלבוב ,גיס המחבר רבי אברהם הכהן אב"ד טרלא בעל שו"ת "בית אברהם" ,בראש
חלק זה הקדמה ארוכה מאוד כתובה כולה במליצה ובחרוזים ובה דברים מעניינים על כתות הלומדים בדורו.
חלק ב' – נדפס בשאלוניקי בשנת תקמ"א – תקמ"ב ).(1782 – 1781
חלק ג' – נדפס גם הוא בשאלוניקי בשנת תקמ"ב ).(1782
ד .מקורות
רצ"ה הלוי הורוויץ ,תולדות הקהלות בפולין עמ' 287-289
ה .במהדורה זו.
לרוב ספרי הרמב"ם כתב רבי שלמה שתי מהדורות ,הרבה פעמים הוא מציין עיין מ"ש בח"א ,במפרשי היד החזקה שולבו
שתי המהדורות והושמטה ההערה" :עיין מ"ש" כי הכל מונח לעיני הקורא.
משאת המלך – רבי שמעון משה דיסקין
נפטר בשנת תשנ"ט )(1999
הספר – מבנהו ותוכנו
הספר "משאת המלך" מקיף את רוב ספרי היד החזקה והוא מלא מזן לזן בהערות קושיות ותרוצים על דברי הרמב"ם.
המחבר מרבה לדייק בלשון הזהב של הרמב"ם ומכח דקדוקיו הוא חושף במקרים רבים שלרמב"ם היתה דרך מיוחדת לגבי
פרטי ההלכות .הוא טורח למצוא מקורות לחידושים שהוא העלה בעיונו ומפלפל בקושיות ותרוצים על דברי הרמב"ם.
בספר מאות סימנים ) (431חלקם קצרים ובצדם מערכות ארוכות שרוב רובם עוסקים ישירות בדברי הרמב"ם.
ב .מתולדות המחבר.
רבי שמעון משה נולד לאביו רבי יהושע זליג שנתפרסם ברבנותו המפוארת בפרדס חנה .כבר בנעוריו התבלט בכשרונותיו
העילויים ,מכל דברי תורה שנגע בהם חצב פנינים ,וכאשר הרצה אותם חשו השומעים כיצד הם מאירים ומשמחים .בזכות
תורתו המשובבת לב ונפש והודות לאישיותו המיוחדת שהיתה נטולה מכל קורטוב של גאוה והתנשאות ,העמיד תלמידים
רבים שנמשכו אליו בעבותות אהבה ושתו בצמא את שביבי תורתו שהרחיבה את דעתם .בתחילה בנה ושיכלל את כולל
האברכים שעל יד ישיבת תפארת ציון ואח"כ במשך שנים רבות השקה מתורתו לעדרים רבים בישיבת קול תורה .למגינת
לב תלמידיו ומעריציו הרבים נקטעה שירת חייו בשנת תשנ"ט) (1999בה נפטר לבית עולמו אחרי מחלה קשה.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר יצא לאור בירושלים בשנת תשמ"ט ) (1989בארבעה כרכים הכרך הראשון על ספרי מדע – זמנים ,מספר עמודיו
שפ"ו .הכרך השני על ספרי נשים – .זרעים ,מספר עמודיו רצ"ה .בכרך השלישי ער"ה עמודים והוא על ספרי עבודה –
טהרה .בכרך הרביעי ת"ח עמודים והוא על הספרים נזיקין – שופטים .ספירת דפים נפרדת לכל כרך אבל אותיות הסימנים
ממשיכים מכרך לכרך וביחד תל"א סימנים.
ד .מקורות
היכרות הכותב יבלחט"א.
מרפא לשון – רבי רפאל ארדיט
נפטר לפני שנת תקפ"ו )(1826
א .הספר – מבנהו ותוכנו
בספר מרפא לשון שיטה על מסכת שבועות וחידושים על הרמב"ם ובסופו שני דרושים להספד ,בפ"ו מהל' שכנים תשובה
ארוכה בענין פטור ת"ח ממסים.
ב .מתולדות המחבר
רבי רפאל נולד לאביו רבי שלמה שהיה מיקירי העדה באיזמיר והוא קנה את תורתו אצל רבה הגדול בעל "חקרי לב"
ובבית מדרשו גדל עד שנמנה ביושבים ראשונה במלכות התורה באיזמיר .הוא היה אחיו של רבי יצחק מחבר הספר "יקר
הערך" על מסכת ערכין .על חשיבות המיוחדת של הספר מעידה העובדה שהתעסק בהוצאתו רבי יצחק נאברו בעל "לב
מבין" )ראה ערכו( שהיה מרבניה הגדולים של איזמיר ,ורבות מהערותיו משובצות בספר.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר נדפס בשאלוניקי בשנת תקפ"ו ) (1826דפיו מ"ט
ד .מקורות
גוף הספר והסכמותיו.
משה ידבר – רבי משה ישראל.
נפטר בשנת תקמ"ב )(1782
א .הספר – מבנהו ותוכנו
בספר "משה ידבר" סימנים ,חלק מהם הם תשובות שהשיב המחבר לשואלים ובאחרים חקירות וספיקות שעורר המחבר
בעצמו .נושאי הספר סודרו לפי סדר ההלכות שביד החזקה ,אף שיש נושאים שבהם לא מוזכרים כלל דברי הרמב"ם.
למשל בתחילת הספר שני סימנים הנוגעים להל' קריאת התורה והם סודרו תחת הכותרת הל' תפילה ,זאת משום שדיני
קריאת התורה מקומם ביד החזקה הוא בסוף הל' תפילה ,אבל בשני סימנים אלו אין נגיעה מיוחדת בדברי הרמב"ם .בגלל
בחירת שמות ההלכה באופן מקביל להיד החזקה ,מתבררת השאלה האם בעלי גפן נוהג איסור ערלה ,תחת הכותרת הלכות
נטע רבעי ,כי גדרי איסור ערלה מתבררים ברמב"ם בהל' מעשר שני ונטע רבעי .יחד עם זאת ענין בדיקת חמץ ושאלת מי
פירות אם מחמיצין סודרו תחת הכותרת הלכות פסח ולא הלכות חמץ .יש בספר סימנים שעוסקים באופן מיוחד וישיר
בדברי הרמב"ם אך רוב סימני הספר אינם סובבים דברי הרמב"ם .בסוף הספר קונטרס "לשונות הרמב"ם הלכות מלוה
ולוה" שם דן המחבר באופן ישיר על דברי הרמב"ם בכל פרקי הל' מלוה ולוה.
ב .מתולדות המחבר.
רבי משה ישראל הוא דור שלישי למשפחת הרבנים המפוארת הנושאת את השם ישראל .תחילתה ברבי משה ישראל ,רבה
הנודע לתהלה של רודוס מחבר ספר השו"ת החשוב "משאת משה" .רבי משה ישראל "דידן" אשר קרוי על שם זקינו
הנ"ל ,נולד לאביו רבי אליהו בעל שו"ת "קול אליהו" ועוד ספרים רבים .רבי משה למד אצל אביו בהיות ראש ישיבה
בירושלים ואח"כ עלה לשבת על כסא זקינו ושמש כרבה של רודוס .כפי שנכתב בהקדמת הספר "עודינו באבו בחצי ימיו
בשנת התקמ"ב ליצירה קל מן שמיא נפל ואל משה אמר מאי בעית בהאי ארעא קום עלה מזה" "בחצי ימיו" פשוטו
כמשמעו כי היה בערך בן שלשים וחמש בזמן פטירתו.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר "משה ידבר" נדפס בשאלוניקי בשנת תקע"ה ) (1815דפיו צ"ב ,את הספר ערך והגיה בנו ר' חיים יאודה והערותיו
משוקעות בדפי הספר.
ד .מקורות
הקדמת הספר.
משנה כסף – רבי דוד שירירו
נפטר בשנת תק"ח )(1748
א .הספר – מבנהו ותוכנו
הספר עוסק בדברי היד החזקה רובו הגדול בהלכות שבספר המדע ומעוטו בהלכות שבשאר ספרים מעמוד קמג ,ב
"לקוטים נפרדים" הערות על ארבעת חלקי הטור.
ב .מתולדות המחבר.
רבי דוד שירררו הוא מ"כת של קודמין" בתקופת זוהרה של שאלוניקי .היה ידידו של המאור הגדול ששכן בה רבי משה
אמארילייו ,וחלק מפסקיו של רבי דוד משוקעים בדפי ה"דבר משה" )ספר השו"ת של מהר"ם אמארילייו( .הוא גם היה
רבה הכולל של העיר )לפחות משנת תצ"ז ) ,(1737נחשב לאיש קדוש וידוע שבשאלוניקי היו פוקדים את קברו כדי
להתפלל שם .רבי דוד חיבר גם ספר דרושים בשם "סוכת דוד" ,כנראה עוד בטרם הדפסתו בשנת תקל"ח ) (1778היה
ידוע חבור זה ,כי במצבתו נחקק "הרב המופלג המקובל האלוקי החסיד והעניו כמוהר"ר דוד שירירו ז"ל בעל ס' סוכת דוד
זיע"א" ומצבה זו הועמדה עוד שנים רבות טרם נדפס ה"סוכת דוד" )שנת תקל"ח. ((1778-
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר נדפס בשנת תקע"ז ) (1817ובו קס"ד דפים.
ד .מקורות
מצבות שאלוניקי ח"ב עמוד .666
משנה לחם
רבי יחיאל מיכל ב"ר פתחיה מיאברוב
א .הספר – מבנהו ותוכנו
לספר "משנה לחם" פן מיוחד בין שאר פירושי היד החזקה בזאת שהוא שם לו למטרה לברר את דברי הלחם משנה ומכאן
נגזר שמו של הספר "משנה לחם" .במספר מקרים כנראה בהסתמך על הקדמתו )בה מובלט פרט זה( הוא כותב על הרב
המובהק בלי לפרש את שמו.
בשער הספר נכתב "והוא חיבור על הרמב"ם והראב"ד והמהרש"א" .צריך לשים לב :משום מה רק בתשעה העמודים של
הספר מופיעה בראש העמוד הכותרת :חידושי הרמב"ם ובשאר דפי הספר הכותרת היא חידושי מסכת פלונית ,אך למעשה
רוב הספר בלול מחידושים על התוס' ועל הרמב"ם וזאת משום שהמחבר הגיע לדברי הרמב"ם אחר שעסק בדברי התוס'
בסוגיה.
ב .מתולדות המחבר
תולדותיו של רבי יחיאל מיכל לוטות בערפל ,יש מי שנתלה בנרשם בשער ספרו שהוא מהעיירה יאברוב ושם אביו
מוהר"ר פתחיה ,והעלה השערה קרובה שהוא ממשפחת אלט שולר והיה בן דודו של אביו של רבי דוד אלטשולר מחבר
הפירוש הנפוץ מצודת ציון על הנ"ך ,כי אביו של בעל המצודות מזכיר שאביו נקרא רבי פתחיה מיאברוב וסביר להניח
שלא מדובר בשני אנשים שונים שבמקרה נקראו בשם הלא מצוי פתחיה וגרו באותה תקופה ביאברוב ,השערה זו קושרת
את המחבר למשפחת אלטשולר ששורשיה "בהגאון המפורסם בכל העולם אור ישראל וקדושו מוהר"ר יצחק חיות זצ"ל
שהיה אב"ד דק"ק לבוב ובק"ק פראג בעל המחבר "אפי רברברי" שלשלת היוחסין מגזע חסידי פרובינציאה".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר נדפס בזאלקווא בשנת תקי"א ) (1751דפיו .52
ד .מקורות
"ישורון" ג' מאמרו של הר"א שישא.
משנה למלך – רבי יהודה רוזאניס
נולד בשנת תי"ז ) – (1657נפטר בשנת תפ"ז )(1727
א .הספר -מבנהו ותוכנו.
השאלה האם עריכת ספר פלוני נעשתה ע"י המחבר או אדם אחר ,שייכת בדרך כלל
לפרטים הביבליוגרפיים ,ברם לגבי ה"משנה למלך" ,הידיעה אודות סדורו ועריכתו שייכת
להכרת מבנהו ותוכנו .חשוב לדעת ,אומנם קרוב לשלש מאות שנה הספר "משנה למלך"
רואה את "פני המלך" בהיותו חלק בלתי נפרד ממהדורות היד החזקה הנפוצות ,אבל ספר זה
לא נכתב על ידי מחברו כספר על הרמב"ם ,רבי יעקב כולי הידוע בכינויו "הרב המגיה של
המל"מ" חיפש אחרי כל נייר שעליו כתב רבי יהודה דברי תורה ואת כל החומר שמצא עיבד
וסידר לפי דברי הרמב"ם .בהקדמתו לספר פירט ר"י כולי כמה מרשימותיו של הרב שלא
נכתבו כלל בקשר לדברי הרמב"ם" ,קונטרס בדיני גיטין שנשא ונתן הרב בדבורי התוספות
ושאר פוסקים ,וכל הספיקות שנסתפק בהם .קונטרס הרבית שחיבר הרב ז"ל על איזה
סימנים מהטור" .חלק מהחומר הוא מה שכתב הרב על גליונות ספריו השונים ,ור"י כולי
העתיקם משם .ישנם בספר הרבה תשובות הלכתיות ,התשובות לא נכתבו בזיקה ישירה
לדברי הרמב"ם ,שבוצם לפי סדר הלכות הרמב"ם נעשה על ידי הרב המגיה הנ"ל .הרצון
לסדר את תורת הרב לפי סדר דברי הרמב"ם הניא את ר"י כולי במספר פעמים לנתח
תשובות מסוימות לפי נושאיהם השונים ולשבץ באופן נפרד את חלקיה השונים .למשל רבי
יהודה נשאל אם לכהנים מותר להתעסק במסחר גופות החנוטים )"מומיא"( בתשובתו
הרחיב רבי יהודה על שלש נקודות עיקריות האם ה"מומיא" מטמאת ,האם היא אסורה
בהנאה כמת ,ואם אינה אסורה בהנאה האם יש לאוסרה עכ"פ בסחורה מכח האיסור לעשות
סחורה בדברים האסורים באכילה .למרות שמבחינת עמידת המעיינים על המסקנה
ההלכתית עדיף לשמור על שלימות התשובה ולהעתיק את כולה במקום אחד ,ביכר הר"י
כולי לפצל את התשובה ,את הדברים הקשורים לטומאת מת ,קבע בפ"ג מהל' אבל שם כתב
הרמב"ם הלכות טומאת מת לכהן ,את הנכתב אודות איסור הנאה ממת ,בפרט ממת נכרי,
סידר ר"י כולי בפי"ד מהל' אבל שם מבואר איסור ההנאה ממת ,את הנוגע לאיסור סחורה
הרחיק מהקטעים הנ"ל וסידרו בהלכות מאכלות אסורות .בהקדמתו הנ"ל כתב ר"י כולי
שהחלטתו לקבוע את הנמצא בגנזי הרב לפי סדר הרמב"ם ולא בצורה המקורית תשובות
לחוד ,שקלא וטריא על הגמ' והראשונים בפני עצמה ,הערות על הטור בחטיבה נפרדת
וכיוצא בזה ,נעשתה על פי השיקול הבא :ריבוי המדורים עשוי לגרום שחלק גדול מהם יהיה
קטן וצנום ואין בכך להוסיף כבוד לתורתו היקרה של הרב הגדול ,אבל העיבוד לפי סדר
הרמב"ם נותן ספר גדול ומכובד שכל כולו סביב דברי הרמב"ם.
העובדה שר"י כולי פשפש באוצרותיו של המשנה למלך וכינס כל גרגיר מתורת הרב היא
סיבה שלפעמים שובצו בהלכה אחת קטעים הסותרים זה את זה .מי שאינו ער לאופן
התהוות הספר עשוי להתקשות כיצד סותר הרב הגדול את דבריו מיניה וביה .הנה דוגמא
הממחישה עד כמה נחוצה הידיעה איך נבנה הספר ,בפ"ה מהל' מעילה הי"ד פסק הרמב"ם
כתנות כהונה שבלו מועלין בהן ,המל"מ העיר מדוע יש בהן מעילה הרי הכלל הוא שדבר
שנעשית מצותו אין מועלים בו ,את האפשרות שזו גזרת הכתוב הנלמדת מבגדי כהן גדול
שנאמר בהם "והניחם שם" מלמד שטעונים גניזה ,הוא שולל בנימוק "הא ליתא דא"כ יהיו
בגדי כהן הדיוט טעונים גניזה וכו' וא"כ כיון דלא ילפינן בגדי כהן הדיוט מבגדי כהן גדול,
מנא לן דבגדי כהן הדיוט יהיה בהם מעילה ,וסיים והדבר אצלי צריך תלמוד .אח"כ מתחיל
קטע חדש" :נסתפקתי בכלי שרת שניקבו או שנשברו ששוב אין ראויים למלאכתם וכמ"ש
רבינו וכו' אם יהיה בהם דין מעילה דהא קיימ"ל דכל דבר שנעשה בו מצותו ,שוב אין בו
מעילה ,ובגדי כהונה שבלו שיש בהם מעילה וכמ"ש רבינו וכו' שאני בגדי כהונה דרחמנא
אמר והניחם שם ואין ללמוד מהם לדבר אחר" מה שכתב שאני בגדי כהונה דכתיב בהם
"והניחם שם" תמוה הלא הפסוק מדבר בבגדי כהן גדול ,והרב בעצמו כתב שאין ללמוד בגדי
כהן הדיוט מבגדי כהן גדול והיאך קיים כאן הסבר שבשורות הקודמות הוא עצמו דחה.
כמובן המבוכה מסולקת הודות לידיעה על צורת כתיבת הספר ,נציג זאת בניסוחו של
החיד"א )מראית העין ח"ב בלקוטים שבסוף הספר סימן ו'( "ונראה דזה סותר הקודם
שהסכים שלהרמב"ם אין ללמוד בגדי כהן הדיוט מבגדי כה"ג ואסיק בקושיא דהיאך מועלין
בהן לאחר שנעשית מצוותם ,ובתוך כדי דבור איך תפס להפך .אמנם כפי אשר קדמה לנו
ידיעה שמסדר הספר ז"ל היה מחפש חיפוש מחיפוש כל אשר מכתיבת יד הקדש הרב ז"ל,
וקירב אותם וסידרם בסדר הזה ,כפי זה נראה דמה שכתב בתחילה לחודיה קאי ,וזה הלשון
הבא אחריו שכתב "נסתפקתי בכלי שבת" היה כתוב בנייר אחד והוא מהדורא אחרת
והמסדר ז"ל סידרם באופן זה והיו לאחדים בידו" ,הנה זה הסוד ,שני הקטעים האלו ,נדפסו
ברצף ,אבל לא נכתבו יחד אלא בזמנים שונים ,בזמן אחד לא היה נראה לרב שניתן ללמוד
בגדי כהן הדיוט מבגדי כהן גדול ,ובהזדמנות אחרת דוקא ישרה בעיניו האפשרת ללמוד כהן
הדיוט מכה"ג .כיון שהוא לא עסק בסדור ספר הוא לא התיישב להכריע סופית בשאלה ,אלא
בכל פעם רשם לעצמו את מה שסבר באותה שעה.
ב .מתולדות המחבר
רבי יהודה רוזאניס נולד בקושטא .בלשון מליצית מתאר קרובו ר' אברהם רוזאניס שכבר
בהיותו ילד רך בשנים ניכר עליו שלגדולות נוצר הנה בניסוחו )בהקדמתו לספר "פרשת
דרכים"( אשר בצאתו מרחם קדשוהו שמים קדושי תורה ,כבר שית כבר שבע ותנח עליו
הרוח ,אורייתא יהבה לה לאשה" .בעיר הולדתו קנה תורה מפיו של מאורה הגדול הפסקן
המובהק רבי שמואל הלוי.
מטבעות הלשון הרגילות לתאור גדלות גאונית אינם מספיקות לתאור תוקף תורת בעל
משנה למלך ,לכן תובלט העובדה שכבר גדולי דורו קראוהו בהערצה "התנא" ,תואר זה
מבטא הערכה נדירה לגדלות תורנית ששייכת לימים קדמונים של ראשונים כמלאכים.
עוצמת הרוממות המקופלת בתואר זה ,מתגלית בתופעה שבהרבה חיבורים נכתב" :הקשה
התנא" "ותירץ התנא" בלא לאזכר כלל את שמו של רבי יהודה ,היינו לא היה ספק
למחברים שהכל יבינו מי הוא המוכתר בתואר כביר זה.
נכון להדגיש :לאחר שנתפרסם הספר משנה למלך ונפל נהורא בבי מדרשא ,טבעי הדבר
שיצא שמו של מחברו "כגדול האחרונים" .צא וראה כאשר מרנא ורבנא החת"ס רצה
להעצים את תוקף התפעלותו מחריפתו וגאונותו של מהרי"ט אלגאזי הנשקפת מחבורו על
הלכות בכורות וחלה של הרמב"ן ,הוא כתב" :מכירו היתי לשעבר בהיותו שליח ציון
בפפד"מ קרוב לשנת תק"מ ,והארץ האירה מכבודו ,ואמנם לא הגיעו קרוב לחצי הכבוד
הראוי לו ,לפי הנראה מחיבור זה הנקרא הלכות יו"ט ,כי הפליא לעשות הגדיל תושיה ,מיום
חבור ה"משנה למלך" לא נראה חבור כזה" הנה בבואו למצוא משל לחיבור מעורר
השתאות הוא הצביע על ה"משנה למלך" .אבל כפי שתּואר לעיל הספר יצא ארבע שנים
אחר פטירתו ,כך שההערצה העצומה שזכה בחיים חיותו היתה גם בלא "ההוכחה הכתובה"
בדמות ספרו המשנה למלך.
בנוגע לעובדה הנ"ל שרבי יהודה לא הכין כלל ספר להדפסה ,מועתקים להלן הסבריהם
השונים של בעל "אור החיים" והרב חיד"א .רבי חיים בן עטר בספרו "פרי תואר" )סימן
פ"ד ס"ק י"ג( כתב :שפתיים יושק פי חכם גאון טהור נפש ,חד בדרא ,קדוש ה' יאמר לו,
אדונינו הרב הנאדר בחכמת התורה ,הוא ידיד ה' כמוהר"ר יאודה רוזאניס זלל"ה ,אשר
שמענו כי חושש היה להדפיס אמרותיו הטהורות ,לבל יעמוד חי ויטעה בהבינו ויחשוב
כמשיג ונמצא כמתעתע" ואילו החיד"א "בשם הגדולים" העיר :והרב אור החיים הנזכר כתב
לפי אשר שמע הוא זצ"ל ,אמנם ידענו נאמנה מזקני רבני קושטנדינא יע"א שמה שלא
הדפיס הרב הן בעודנו חי ,היה לפי רוב הענוה הקבועה באמת בלבו ,והיה אומר מה יתן זה
לפום רבנן" .מה שמסר החיד"א בשם זקני קושטא היא עדות נאמנה לענונותו המופלגת של
רבי יהודה .אומנם בעל אור החיים לא קישר את ההמנעת מהדפסת הספר למדת הענוה ,אך
במקום אחר ב"פרי תואר" )סימן כ' אות ג( הוא התרגש מענות החן של הרב מל"מ "ובעיני
אני הקטן נפלאתה חכמת הרב התורני הוא הרב מלך יהודה רוזנאיס ע"ה וראיתיו שכותב על
דברי הש"ך ולחם משנה "וצריך עיון" לומר :דאפשר שלא השיג דעתם ,עליו אני אומר
אשריך אברהם אבינו שר' יהודה רונאניס יצא מחלציך".
אכן בענוה יתירה ובסבלנות רבה הנהיג ושפט רבי יהודה את אנשי קושטא בזמן תפארתה,
ביו"ט ב' של אחרון של פסח בשנת תפ"ז ניטל כבודה של קושטא ותרב בבת יהודה תאניה
על הסתלקותו של האדם הגדול בענקים.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
כפי שפורט לעיל בהרחבה ,הספר "משנה למלך" נערך על ידי רבי יעקב כולי ע"פ
רשימותיו של הרב שחלק גדול מהם לא נכתבו בקשר לרמב"ם אלא דנו בדברי מחברים
אחרים .החיד"א בשם הגדולים ,הקדים דברי שבח על גודל המלאכה והחוכמה בסידור
קטעים מפוזרים שביד איש תבונות צורפו למסכת מפוארת ,אך העיר שבמקומות מסוימים
גורמת שיטה זו ,שדברי הרב נראים מוקשים וחסרי פשר .לדוגמא הוא ציין שבפרק ט'
מהלכות בכורים ה"ח כתב הרמב"ם שלויים פטורים מלתת זרוע לחיים שנאמר מאת "העם"
וספק אם הלויים נקראים "עם" ,ע"ז מופיעה הערת המל"מ" :כתב הב"ח יו"ד סימן ס"א
שהוא משום דמספקא לן אי איקרו עם ,וליתא להדין פירושא אלא משום וזה יהיה משפט
הכהנים כתיב ,וכן נראה מהגמ' עכ"ל.הדברים סתומים מאד הרי בדברי הרמב"ם מפורש
שהלויים פטורים מלתת משום שזה ספק אם נקראים עם ,ומה יש להתלונן על דברי הב"ח.
החיד"א אומר שכונת המל"מ היתה להשיג על דברי הב"ח שאומר שישראל שנותן ללויים
לא יוצא ידי חובתו משום שיש ספק והרב מל"מ השיג שאין בזה ספק כי הנתינה צריכה
להיות לכהנים והלויים אינם כהנים ,מה שקרה כאן שהמל"מ כתב את דבריו על הב"ח ולא
הוקשה לו כלום על הרמב"ם ,אבל המסדר רצה לשבץ את הדברים לפי סדר דברי הרמב"ם
לפיכך קבע אותן על הנאמר ברמב"ם שהלויים פטורים מלתת ,כיון שדברי הב"ח עוסקים
בקשר לנתינה ללוי ,לא מבין הלומד מה רצה המל"מ בהשגתו על הב"ח .החיד"א מבהיר
שאין בכונתו להטיל מגרעת במלאכתו הגדולה של הרב המגיה אבל הצבעתו על הליקויים
נועדה להבהיר למעיינים שאם יתקלו במקומות מוקשים בדברי המל"מ ידעו לתלותם
בשיטת סידור הדברים ולא חלילה בטעות המחבר.
הספר נדפס לראשונה בקושטא בשנת תצ"א ) (1731כספר בפני עצמו ,כמה שנים אחרי כן
בשנת תצ"ט ) (1739צורף המשנה למלך למהדורת משנה תורה שיצאה ביעסניץ ,ומאז בכל
המהדורות הנפוצות.
ד .מקורות
"שם הגדולים" – חלק גדולים – מערכת י' אות ס"ג
משנה למלך אחרון – רבי מרדכי לוריא
נפטר לא אחרי תרפ"ד )(1824
א .הספר – מבנהו ותוכנו
מטרת הספר "משנה למלך אחרון" לברר ולפשוט את ספיקותיו של בעל משנה למלך במקומות הרבים אשר הוא מעורר
ספק לדינא ומניח בצ"ע .בספר הוא כותב על ארבעים וחמש מקומות כאלו שבדברי המל"מ בארבעה הספרים הראשונים
של משנה תורה )מדע – נשים( .לספר זה צורף קונטרס "אל'ה המצוות" על שלשים ושש מצוות עשה שכיחות המפורטות
בספרי מדע – אהבה .בכל אחת משלושים ושש מצוות שעליהם הוא מדבר ,נכתבו הערות מענינות והובאו מספרי אחרונים
ידיעות וחקירות .רבה של ירושלים האדר"ת נתן הסכמה לספר והוסיף כמה וכמה הערות בנקודות שכתב עליהם המחבר.
ב .מתולדות המחבר
לא נמצאו לעת עתה מקורות המספרים על ר' מרדכי לוריא אולם מתוך עלעול בספריו ניתן להרכיב תמונה על כמה
מתחנות בולטות בחייו .בספרו הראשון שו"ת דרכי מרדכי הוא מתואר כאיש צפת ,אך בשער הספר בסוגריים נכתב )וכעת
בדעתי לתקוע אהלי אי"ה בעיה"ק ירושלים תובב"א( בפתח הספר ישנה הסכמה מרבה של צפת ר' רפאל זילברמן .בספר
זה מופיעה הסכמתו של רבה של גראס וורדיין שבמדינת הגר ר' משה הרש פוקס ובתוך הסכמתו הוא כותב "דר פה איזה
שנים" מה שמלמד ששהה בהונגריה מספר שנים .ספר זה נתפרסם בשנת תרנ"ו ) (1896שלש שנים אח"כ כבר מוצאים
אותו מתגורר בירושלים .אז פירסם ר' מרדכי את שו"ת הרשב"א חלק ו' וזאת כנראה בלי לדעת שבשנת תרכ"ח )(1868
הופיעו בוארשה תשובות הרשב"א חלק ו' .בשנת תרס"ג ) (1903יצאה מהדורה של שו"ת הרשב"א מתוספת הקונטרס
"אמת ליעקב" שבו הצדיק ר' מרדכי את עמדתו של רבי יעקב עמדין אשר ייחס את הספר "חמדת ימים" לנתן העזתי.
בשנת תרס"ה )(1905יצא לאור הספר הנוכחי משנה למלך אחרון ובשנת תרע"ב ) (1912נדפס הספר "ציון במשפט"
שיש בו ציונים לספרי השו"ת המדברים על שו"ע חו"מ ולא הובאו דבריהם ב"פתחי תשובה" .בשנת תרפ"ד )(1924
הופיע הספר "מלחמת יעב"ץ" בו חזר ר' מרדכי על דעתו התומכת בגישת היעב"ץ לאסור את הספר "חמדת ימים"
והתפלמס עם מחבר הספר "כבוד חכמים" שסינגר בלהט על החיבור "חמדת הימים" .ספר זה יצא על ידי אלמנת המחבר
מה שמלמד שלא היה בחיים אחרי שנת תרפ"ד).(1924
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר "משנה למלך אחרון" נדפס בירושלים תרס"ה ) (1905ספירת דפיו ו -מו ,ב ומדף מז ,א – פד ,ב הקונטרס אלה
המצוות.
ד .מקורות
ספרי המחבר.
משנת חכמים – רבי יוסף הויכגלענטר
נולד בשנת ת"ק ) – (1740נפטר בשנת תקס"ז )(1807
א .הספר – מבנהו ותוכנו.
הספר "משנת חכמים" עוסק בהלכות שבספרים מדע ואהבה של היד החזקה ,סדורו של הספר אינו לפי הפרקים שבהל'
אלו אלא הוא מסודר לפי מנין הלאוין שפרטיהם מבוררים בהל' אלו .לכן למשל סימנים א ,ב ,ג ,עוסקים בלאוים שלא
להעלות במחשבה שיש שם אחר זולתי ה' ,שלא לחלל שמו ושלא לאבד דברים שנקרא עליהם שמו של השי"ת ,שהם
שלשת הלאוין הראשונים במנין המצוות .כך הסדר בספר כולו שרובו עוסק בלאוין המוזכרים בספר המדע ובמעוטו עוסק
במצוות עשה שבספרים אלו .דרכו של ה"משנת חכמים" להתגלגל מענין לענין ,לפיכך התאור הנ"ל שתחומי הספר הם
הלאוין ועשין שבספרים הנ"ל ,אינו משקף את הקשת הרחבה של הנושאים המתבררים בספר .להלן דוגמא להתגלגלות
ענינים קיצונית שהקשר ביניהם רופף ביותר ,בסימן ח' הנושא הוא איסור רכילות ולשה"ר ,בעל משנ"ח מבהיר שהיות
שהסמ"ג הביא כמקור לאיסור קבלת לשה"ר את הלאו דלא תשא שמע שוא ,הוא מצא טעם לברר במסגרת לאו זה את הדין
שלגביו הרמב"ם ציין כמקור את הלאו דלא תשע שמע שוא ,היינו איסור לדיין שישמע תחילה את טענת אחד מבעלי הדינין
שלא בפני השני .הקשר חלש ביותר אך למרות זאת הדיון באיסור של שמיעת אחד מבעלי הדינין אינו קצר ואגבי ,אלא
מתרחב תחילה לשאלה האם דיין ששמע אחד מהצדדים ועל פי טענותיו ערך פסק דין יש לחוש ולפסול אותו להכריע בדין
זה בנימוק שאולי הוא "נוגע" כיון שירצה להחזיק בדעתו ,גם כשבעקבות שמיעת הצד השני מתברר שצריך לשנות את
הכרעתו .לא די בהסתעפות זו אלא הוא נגרר לדיון רחב אודות עד נוגע לגבי עדות אשה ובירור מפורט בסוגיית הגמ'
אודות שליח נעשה עד בקידושין ובדיני ממונות .אופיו המיוחד של הספר לברר נושאים שאינם קשורים ישירות לנשוא
הספר היינו הלכות שבספרים מדע ואהבה ,מחייב את החפץ לעמוד על תוכנו של הספר לעיין במפתח שבסוף הספר שם יש
פירוט מלא של תוכן הענינים.
ב .מתולדות המחבר.
רבי יוסף נולד לאביו הגאון הגדול רבי יעקב יצחק שהיה רבה של עיר ואם בישראל זאמושטש המעטירה .בעודו ילד ניכר
כי לגדולות נוצר כי בלט בשכל צח ,בתפיסה מהירה ובזכרון נפלא .בהיותו בן שבע עשרה שנה נדפסו חידושיו בראש ספר
"זרע אהרן" )זאלקווא תקי"ז( והם כונו "חידושי מהרר"י" ויצא מוניטין שלו בעולם .שנה אח"כ כשהוא בן י"ח בלבד
נתקבל לאב"ד יאמפלי .בשנת תקל"ב ) (1772נפטר אביו הגדול והוא נבחר למלא את מקומו .בימיו היתה זאמוטשט לתל
תלפיות לשואלים מכל קצווי ארץ שפנו אליו בשו"ת ולרבים שבקשו לעטר את חבוריהם בהסכמותיו שהיו בעלות משקל
רב .גם העמיד תלמידים הרבה ,הנודע ביניהם הוא רבי שלמה קלוגר שהסתופף בצל קורתו בין השנים תקנ"ט עד פטירתו
בשנת תקס"ז .לימים רשמו מפיו של ר' שלמה קלוגר שאמר "כי הימים האלה טובים היו לו מכל מחמדי תבל ומכל הימים
אשר חי על פני האדמה" .באותה תקופה ישב בזאמוטשט גם המגיד מדובנא ורבות הקהילות ש"קנאו" בזאמוטשט שזכתה
לרב ולמגיד ששמעם נודע בכל מרחבי תבל.
זכה לבנים גדולים הראשון בנו רבי יצחק שלאחר פטירתו מילא את מקומו ברבנות זאמוטשט ,וחיבר את הספר "זכרון
יצחק" .בנו השני רבי חיים היה אבד"ק הרובשוב .חתנו היה רבי משה אב"ד טאמושוב והוא היה בנו של רבי צבי הערש
אבד"ק אה"ו בעל שו"ת "תפארת צבי".
על זכרונו המופלא מספרים שבעת שהתפרסם הספר "שער המלך" ,הביאו מוכר ספרים אחד לזאמוטשט וביקש מאת הרב
שיקנה את הספר ,רבי יוסף בקש ממנו להשאיר את הספר ללילה אחד כדי שיוכל לראות מה טיבו .במשך הלילה עבר על
כל הספר ,למחרת שאל את המוכר על מחירו הוא השיב אדום זהב אחד ,הרב לא רצה לשלם מחיר כה גבוה ,אבל המוכר
לא רצה להוזיל אפילו פרוטה אחת ,בראות רבי יוסף שהמוכר מתעקש אמר דע כי כל הספר מונח בזכרוני כמונח בקופסא,
אך לא רציתי ליהנות ממך בחנם על כן רציתי לקנותו ממך אבל אם אתה מייקר את דמיו ,הנני נקי מהתחייבותי .רבי שלמה
קלוגר העיד שכל המובא בספר משנת חכמים בשם השער המלך הוא מעיונו בלילה ההוא.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
תחילת הדפסת הספר בשנת תק"נ ) (1790וסיום ההדפסה בשנת תקנ"ב ) (1792נדפס בלבוב ,מספר דפיו קנ"ד ,בסוף
הספר קונטרס מעלת המדות שם בירורים על מצוות עשה המוזכרות בספרי מדע ואהבה ,בדפים קלח ,ב עד – קמט קוטרס
"חוט המשולש" ובו חדושי תורה מאת חתן המחבר ושני בניו בשנת תשנ"ז ) (1997נערך וסודר הספר מחדש והוצא לאור
על ידי הרב שמואל אלעזר רולניק.
ד .מקורות
רבי יקותיאל קאמלהאר – "דור דעה" עמודים קי"ד – קי"ז.
משנת יעקב – הרב יעקב ניסן רוזנטל
נולד בשנת תרפ"ד )(1924
א .הספר תוכנו ומבנהו
"משנת יעקב" הוא שמה של סדרת ספרים מיוחדת בהיקפה הגדול .עד זמן כתיבת שורות אלו הופיעו אחד עשר כרכים ,בהם נכתב על החל
מספר מדע עד ספר טהרה ועד בכלל .על הספרים מדע -אהבה ,קרבנות –טהרה נכתב כרך אחד על כל זוג .לעומתם על הספרים זמנים,
נשים וזרעים ,נכתבו שני כרכים על כל אחד מהם .על הספרים קדושה ,הפלאה ועבודה נכתב כרך אחד על כל אחד מהם.
סדרה זו היא אוצר גדול התורם רבות מאד לחפצים להעמיק בדברי הרמב"ם ולגלות את הפנינים המוצפנים בלשונו הזהב ביד החזקה .כי
המחבר מנסח בבהירות ובברירות את העיונים הדקים על פיהם הוא מדייק כל קמט שבלשון הרמב"ם ,ובקולמוסו המבורך הוא מצליח
לשרטט ולחדד את ההבדלים בין שיטת הרמב"ם לשאר פוסקים ,גם כאשר ההבדלים ביניהם לא בולטים ומתגלים רק לעין חודרת .הוא לא
מסתפק בהצבעה על השוני בין שיטת הרמב"ם לפוסקים אחרים ,אלא מטעים את שורשי המחלוקת בין הרמב"ם לראשונים האחרים.
המיוחד בסדרה זו הוא השיטתיות וההתעכבות על כל פרט ופרט שביד החזקה .יחד עם זאת יש שהשקלא וטריא מתרחבת ושולחת פארות
לעיונים בש"ס ובדברי ראשונים ואחרונים .בסדרה זו באה לבטוי העובדה שהרב המחבר הוא מגדולי היושבים על מדין ,זאת כאשר הוא
מעלה על גבי הכתב את ההכרעות שהתקבלו בבית דינו.
מבנה הסדרה כרך ראשון – על חלקי "מדע" ו"אהבה" .הכרכים שני ושלישי – על ספר זמנים .כרך רביעי וכרך חמישי – על ספר נשים.
כרך שישי – על ספר קדושה .כרך שביעי – על ספר הפלאה .כרכים שמיני ותשיעי – על ספר זרעים ,וכרך עשירי – על ספר עבודה.
החל מן הכרך השני ,בכל ספר )בעמודים האחרונים( באו השלמות והוספות לספרים הקודמים.
ב .מתולדות המחבר
הרב יעקב ניסן נולד לאביו הגדול הרב אברהם דוד רוזנטל – רבה של שכונת "שערי חסד" ובעל "באר המלך" )ראה
ערכו( .הוא יצק מים על ידיו של בעל "אבן האזל" בישיבת "עץ חיים" .הוא היה גם מרואי פניהם של החזון איש ורבינו
הגרי"ז הלוי )בספר מספר מובאות ששמע ממנו בעת שהרצה לפניו את הערותיו וחידושיו(.
הרב הנושא בתוארים אב"ד ור"מ ,נודע בשערים כאחד הגדולים יושבי מדין ,בעשרות השנים בהם כיהן פאר כאב"ד חיפה.
בד בבד עסק בהקמת עולה של תורה בעיר זו ,בזכות הישיבה וכולל האברכים ע"ש הגר"א שבראשותו,בה ובשאר סניפיה
הפזורים ברחבי ארץ הקודש הוא מוסר את שיעוריו מאירי העינים.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
סדר הופעתם של חלקי הסדרה הוא כדלהן :כרך ראשון על ספר מדע-אהבה יצא לאור בשנת תשמ"ו ) (1986ובו שע"ה
עמודים וס"ו עמודי מפתח מפורט .הכרך השני על חלק הראשון של ההלכות בספר זמנים )שבת-שביתת יו"ט( הופיע
בשנת תשמ"ז ) (1987ובו רס"ו עמודים ונ"ז עמודי מפתח מפורט .הכרך השלישי המשלים את הנכתב על ספר זמנים
פורסם בשנת תשמ"ט) (1989בו רצ"ו עמודים ונ"ח עמודי מפתח .כרך רביעי על הל' אישות שבספר נשים יצא לאור
בשנת תשנ"א ) (1991בו שכ"ג עמודים .וכ"ח עמודי מפתח .הכרך החמישי בו השלמת הנכתב על ספר נשים יצא לאור
בשנת תשנ"ג ) (1993ובו שנ"א עמודים וכ"ח עמודי מפתח .הכרך הששי על ספר קדושה פורסם בשנת תשנ"ה ).(1995
עמודיו שצ"ח ול"ה עמודי מפתח .הכרך השביעי על ספר הפלאה ראה אור בשנת תשנ"ז ) .(1997עמודיו של"ז עם ל"ג
עמודי מפתח.
הכרך השמיני על החלק הראשון מההלכות שבספר זרעים יצא בשנת תשנ"ט ) .(1999עמודיו רכ"ב וכ"ב – עמודי
מפתח.הכרך התשיעי ובו השלמת הנכתב על ספר זרעים יצא בשנת תשס"א ) (2001הכרך העשירי הוא על ספר עבודה,
הופיע בשנת תשס"ג ) .(2003הכרך האחד עשר על הספרים קרבנות-טהרה הופיע בשנת תשס"ו ) (2006עמודיו שכ"ו
ועשרים עמודי מפתח .בשנת תשס"ה ) (2005הופיעה מהדורה שניה על החלק הראשון של ספר זמנים )שבת-שביתת
יו"ט(
כל הספרים הודפסו בפורמט גדול.
ד .מקורות
שערים והקדמות לספרים.
משרת משה – רבי שמחה שמואל נאבר
נפטר לא לפני שנת תרנ"ד )(1864
א .הספר – מבנהו ותוכנו
הספר "משרת משה" כפי שמרמז שמו עוסק בביאור וישוב דברי הרמב"ם בספרים זמנים ,נשים וקדושה .המחבר כתב
באריכות ובכמה נושאים מורכבים המפוזרים במספר מקומות בש"ס ערך קונטרסים בהם מערכות מסועפות המקיפות את
הענין מכל צדדיו .בכמה מקומות נכללו בספר תשובות ארוכות להלכה בפרט בעניני גיטין ,תקנות עגונות ודיני טהרה.
בפתח הספר קונטרס "מצפה שמואל" בו הרחיב רבי שמחה שמואל על שני השרשים הראשונים בספר המצוות וקונטרס
ליישב את השגות בעל "חוות יאיר" שהתפלמס על דברי הרמב"ם שלא תיפול מחלוקת בדבר שהוא הלכה למשה מסיני.
ב .מתולדות המחבר
רבי שמואל שמחה נאבר היה מילידי סוהאווליא ,כהונתו הראשונה היתה בעיירה הקטנה ראסיה לגבי אותה תקופה שהיתה
כנראה עוד בימי עלומיו של רבי שמחה שמואל ניתן ללמוד על רום מעלתו מהסגנון בו תיארו רבה הגדול והנודע של
סוואלק רבי יחיאל העליר שכה כתב בראש סימן ד' בספרו "עמודי אור" :לכבוד הרב המאור הגדול החריף והבקי
המפורסם נצר היראה והמדע כבוד שם מוהר"ר שמחה שמואל נ"י האב"ד דק"ק ראסי' ובראש סימן פ"ג בספר הנ"ל נכתב:
שלום וכט"ס לגבר מיישר המסילה ,מפי חכמים יעטה תהילה ,ה"ה כבוד ידידי הרב המאור הגדול החריף ובקי המפורסם
סיני ועוקר הרים המשכיל ונכון ביראת ה' כש"ת מוהר"ר שמחה שמואל נ"י האב"ד דק"ק ראסיה" לגבר מיישר המסילה"
זה הכינוי ההולם למי שבהעמקה יסודית ושרשית נתן את כל כוחו ליישר את מסילת הרמב"ם ובעמל עצום ובחריפות רבה
סיקל ופינה השגות חמורות .את חיבורו על הרמב"ם כתב כשכיהן פאר בסטופצי ,רבנותו האחרונה היתה בעיר מעזריטש
שם כתב והדפיס חיבור קטן כמות ומרובה באיכות פירוש לספר קהלת בשם "שמחת ישרים" ווארשה תרכ"ג ).(1863
לעת עתה לא ידוע מקור לקבוע את שנת פטירתו אך בספר "נחלת אבות" )אובצינסקי( שיצא לאור בוילנא תרנ"ד )(1864
נכתב )עמוד " (102הרב הגאון ר' שמחה שמואל אבד"ק ראסיא ומעזריטש ,רב גדול ומפורסם אוצר היראה חיבר "משרת
משה" על הרמב"ם" ועולה מכך שלפחות בשנה הנ"ל עדיין היה בחיים.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר נדפס בשנים תרי"ח –תרי"ט ) (1859-1858ומספר דפיו 150בפורמט גדול.
ד .מקורות
שו"ת "עמודי אור" סימנים ד' ,פ"ג.
ה .במהדורה זו
במפרשי יד החזקה שני חיבורים הנושאים את השם "משרת משה" לפיכך ליד שם הספר נוסף הכיתוב נאבר או עטייה,
שמות המשפחה של המחברים השונים.
משרת משה – ר' יצחק עטיה
נולד בשנת תקט"ו ) – (1755נפטר בסביבות שנת תק"ץ )(1830
א .הספר – מבנהו ותוכנו
הספר "משרת משה" הוא ספר מקיף על כל חלקי היד החזקה .בסופו מעט ליקוטים על הבית יוסף ושו"ע.
ב .מתולדות המחבר
רבי יצחק עטיה המשיך שושלת מפוארת של חכמי אר"צ )ארם צובא( הוא היה בנו של רבי ישעיה עטיה בעל "בגדי ישע"
)עיין ערכו( .רבי יצחק היה שליט במכמני התורה ובחבורו "משרת משה" הוא שוטח בפני המעיינים חבילות חבילות של
ידיעות הן מתורתם של מפרשי הש"ס והסוגיות )"בעלי השיטות"( והן משל גדולי הפוסקים ובעלי התשובות וכל אותה
בקיאות מופלאה מסייעת לו לדקדק היטב הדק בלשון הרמב"ם ולהאיר עיני הלומדים בקושיות ותרוצים בדברי הרמב"ם
ונושאי כליו .רבי יצחק חיבר חיבורים נוספים המעשירים את הלומדים בשפעת הידיעות והעיונים שבהם ,הבולטים בהם
רב דגן על מסכתות הש"ס ומצורף לו "אות לטובה" על נושאים שונים.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר "משרת משה" נדפס בליוורנו שנת תקפ"ג ) (1823יש בו קי"ח דפים פורמט גדול.
ד .מקורות
ספרי אר"ץ ירושלים תשנ"ז.
ה .במהדורה זו.
שני חיבורים הנושאים את השם "משרת משה" לפיכך ליד שם הספר נוסף הכיתוב נאבר או עטיה ,שמות המשפחה של
המחברים השונים.
נאוה קודש – רבי שמעון וואלטש
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "נאוה קודש" לרבי שמעון ב"ר נפתלי וואלטש" ,כולל חכמת המדידה והמשולשים עם ציורים נכונים מחודשים
וביאור נכון על הלכות קידוש החדש להרמב"ם על כל הלכה והלכה ,וכל דבר הקשה הן בהלכות החמורות במסכתא ר"ה
והן דברי הרמב"ם גם יתבאר בו פרטי חשבונות הנזכרים בפרקים אלו ע"ד חשבון התכונה עם כל יסודותיה ושרשיה".
בספר גם שני לוחות ציורים להמחשה.
ב .מתולדות המחבר
רבי שמעון וואלטש היה מדרי העיר ברונשוויג שבאשכנז ,את חכמת התכונה למד ממי שנחשב בדורו )שנות הת"ק( כאחד
המומחים הגדולים בחכמה זו ,הכונה לרבי ישכר בעריש בנו של הגאון הגדול רבי אריה ליב )בן הפנ"י( רבה הנודע של
הנובר ,אשר הסכים בהתלהבות לפרסום ספר "נאוה קודש" ,בפרט לאחר שכבר ניתנה הסכמתו של רבה הגדול של ברלין
רבי צבי הירש לוין.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "נאוה קודש" הודפס בברלין בשנת תקמ"ו ) 53 .(1786דף .הספר הודפס שנית במהדורת צילום )בתוך ספר פועל ה'
ח"ב( בשנת תשכ"ט ) ,(1969ושוב בבני ברק בשנת תשנ"ח )) (1998בתוך ספר פועל ה' ח"ג(.
ד .מקורות
הסכמות הרבנים שבראש הספר
נאם דוד -רבי דוד מועטי
נולד בשנת תקנ"ו ) - (1796נפטר בשנת תרל"ו )(1876
א .הספר -מבנהו ותוכנו
ספר "נאם דוד" כולל חידושים וביאורים על הספרים הפלאה ,עבודה וטהרה שביד החזקה
ב .מתולדות המחבר
רבי דוד מועטי נולד בשנת תקנ"ו ) (1796לאביו רבי שמואל באלג'יר הוא נודע כגאון גדול "סיני ועוקר הרים" מורה
הוראה ומשיב תשובות הלכה למעשה .גדלותו בכל מקצועות שבתורה באה לידי ביטוי בספריו הרבים .בספרים "אשר
לדוד" שהוא חיבור הכולל הערות וחידושי דינים על ד' חלקי השו"ע .ובדומה לו הספר "צוף דבש" ,מתגלית בקיאותו
העצומה וכי כל רז לא אניס ליה .ובספרים שענינם עיונים עמוקים בש"ס כדוגמת הספר "ידי דוד" על מסכת נזיר ,ובדומה
להם שלשת ספריו המפורטים כאן על הרמב"ם מתגלה עוז עיונו.
יחד עם רום גדולת תורתו היתה תורתו מלבשתו ענוה ובשער "הלבב דוד" רשם" :ומכיר אני ערכי אך אמרתי מאי נפקא
מינא הבוחר יבחר את אשר יישר".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר הודפס בליוורנו בשנת תר"ד ) 80 (1844דף פורמט גדול
ד .מקורות
מלכי ישורון -אליהו מרצ'יאנו.
נוה צדק – רבי סעדיה הלוי מירקאדו
נולד בשנת תקכ"ח ) – (1768נפטר קודם שנת תר"א )(1841
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "נוה צדק" לרבי סעדיה הלוי מירקאדו ,כולל חידושים וביאורים על הלכות רבות שבספר משנה תורה להרמב"ם,
מעט ליקוטים על הש"ס ובחלק הגדול דרשות להספד ונשואין ושבתות השנה.
ב .מתולדות המחבר
הדרוש הראשון בחלק הדרשות הוא מה שדרש המחבר בהגיעו לבר מצוה ,ובלשונו המליצית "דרוש שדרשתי בהגיעני
"אור ליד" ביום ר"ח כסלו משנת ישמח ישראל בעושיו" .מכאן ניתן להסיק שרבי סעדיה נולד בר"ח כסלו שנת תקכ"ח
) .(1768תוכן הדרשה )אפילו אם הוכנה על ידי אחרים( מעיד שכבר בימי עלומיו נצנצו בו כשרונות מזהירים כי מערכה
זו משדדת מערכות בבקיאות מפליאה.
רבי סעדיה ברח מהכבוד כבורח מאש וסירב לקבל משרה תורנית ועלה בידו מה שלא עלה ביד רבים היינו עשה מלאכתו
עראי ותורתו קבע "שלש שעות ראשונות ביום יצא אדם לפעולותו ולעבודתו ואחרי כן עלה אל ביתו יושב ודן בעומקא של
הלכה .בשנת תר"א ) (1841בה יצא לאור ספרו כבר לא היה בחיים וכנראה חי כשבעים שנה בעת לוויתו קונן עליו רבה
הגדול של איזמיר רבי חיים פאלאג'י "על הלקח ארון האלוקים עמיתנו בתורה רבי סעדיא סגן לויה ,אוי מה היה לנו כי היה
צדיק יסוד עולם ואם באנו לספר שבחו אין די באר".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "נוה צדק" הודפס לראשונה בשאלוניקי בשנת תר"א ) 140 .(1841דף )פורמט גדול( .הספר הודפס שנית במהדורת
צילום על ידי "מכון אוצרות גאוני ספרד" – אשדוד ,בשנת תשנ"ז ).(1997
ד .מקורות
גוף הספר והקדמותיו
נוה שלום – רבי שלום איזראעלסאן
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "נוה שלום" מרבי שלום ב"ר אשר איסר איזראעלסאן ,כולל חידושים ופלפולים על התלמוד ועל הלכות שבספר
משנה תורה להרמב"ם ,ובו גם מספר הדרנים .לספר נתנו הסכמות רבי יעקב יוסף – רב הכולל מניו יורק ,רבי אליהו
תאומים ב"ר בנימין דוד ראבינוביץ הידוע בכינויו האדר"ת.
בהקדמה לספר עוסק רבי שלום בחשיבות לימוד התלמוד.
ב .מתולדות המחבר
רבי שלום ב"ר אשר חי ופעל במאה הי"ט .כיהן כרב במילוואקי )ארצות הברית(.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "נוה שלום" הודפס לראשונה בשיקאגו בשנת תר"ס ) 124 .(1900עמודים ,ושוב שם בשנת תרס"ה ) ,(1905כנ"ל.
ד .מקורות
בית עקד ספרים – פרידברג.
קהלת אמריקה – דיינארד.
נוה שלום – רבי שלום הכהן שולאל
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "נוה שלום" מרבי שלום הכהן שולאל ,כולל חידושי דינים על ארבעת חלקי השולחן ערוך ,שיטה על מסכת עבודה
זרה ,שאלות ותשובות בהלכה ,ולקוטי חידושים על הלכות בספר משנה תורה להרמב"ם.
ב .מתולדות המחבר
רבי שלום הכהן היה תלמידו של הרב הגדול רבי יעקב בן נאים מחבר הספר "ישועות יעקב" ,די בעיון מועט בספריו כדי
להיוכח שתורתו מבוססת על בקיאות מפליאה בצד ירידה לעומק השיתין וחתירה לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא מתוך
עיון עמוק בסוגיות הגמ' ,כך נשקף ובולט מאד מחלק מרכזי בחיבורו שהוא שיטה עמוקה על מסכת עבודה זרה שם הוא
מפלפל ודן בכל שורה ושורה בגמ' ובמפרשיה ואחר חידושים אלו כ"ז סימנים בהם דן בהלכה למעשה ע"פ דברי הפוסקים
בענינים שבמסכת עבודה זרה.
כנראה מדברי הרבנים המסכימים להוצאת חידושיו נפטר בעודו באבו.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "נוה שלום" הודפס לראשונה בליוורנו בשנת תקס"ד ) 166 .(1804דף )פורמט גדול( .הספר הודפס שנית במהדורת
צילום על ידי י' בראך במונרו שבניו יורק ,בשנת תשנ"ב ) ,(1992ושוב בשנת תשנ"ז ) (1997על ידי "מכון אוצרות גאוני
ספרד" – אשדוד.
ד .מקורות
אוצר הספר העברי – וינוגרד.
נחל איתן -רבי אברהם משכיל לאיתן
נולד בשנת תקמ"ח ) - (1778נפטר בשנת תר"ח )(1848
א .הספר -מבנהו ותוכנו
הספר "נחל איתן" עוסק בביאור ספרי היד החזקה :מדע -קדושה
ב .מתולדות המחבר
רבי אברהם נולד בשנת תקמ"ח ) (1778לאביו רבי יהודה לייב ששימש כאב"ד בעיר חטאמסק ,בעקבות צאת ספרו
הראשון "משכיל לאיתן" חידושי הלכות בסדר מועד וקדשים נודע כשליט בכל מכמני התורה ,בעל הגיון זהב ונחית
לעומקא דדינא .תורתו מוזכרת תדיר בבי מדרשא בזכות הגהותיו הבהירות "יד אברהם" שנדפסו על גליון השו"ע מהדורת
וילנא ומאז בכל המהדורות הנפוצות ,והם מאירות את עיני לומדי השו"ע.
תורתו על הרמב"ם כונסה בספר "נחל איתן" שיצא לאחר פטירתו אך על דרכו בלימוד הרמב"ם ניתן להתוודע מהקדמתו
לספר מוקדם יותר "באר אברהם" שאומנם עיקרו חידושים על מסכתות הש"ס אבל רבי אברהם מנה שבעה תועליות
מחבורו והנקודה החמישית היא" :בישוב דברי הרמב"ם ז"ל במקומות אשר נלאו מפרשיו למצוא מקורו איו ואף גם מצאו
סתירה לדעתו מהסוגיות שזכרו ,בעז"ה במקום סתירה שם נבנה בית נאמן למשה הוא רבינו הנזכר" היינו דוקא כשדברי
הרמב"ם נראים סתורים מסוגיית הגמ' ,באמת נהפוך הוא וצריך לחתור למצוא את פירושו של הרמב"ם שלפיו אדרבא
הסוגיה משמשת כמקור נאמן לדרכו.
במהדורת הרמב"ם )וורשא תרמ"א – תרמ"ב ) ((1881-1882הודפסו חידושים ומקורם מהרה"ג ר' אברהם משכיל לאיתן
ומני אז בכל המהדורות הנפוצות אבל יש בהם רק אחוז מועט מהנדפס ב"נחל איתן".
מלבד הספרים הנזכרים חיבר" :אהבת איתן" חידושים על ברכות וסדר מועד "מצפה לאיתן" הגהות חידושים וביאורים על
הש"ס )הודפסו במהדורת וילנא( ועוד ספרים בכת"י.
תקופה מסוימת שימש כאב"ד בנובהארדוק ובסוף ימיו עבר למינסק בשנת תר"ח ) (1848נאסף אל אבותיו.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר "נחל איתן" נדפס בוילנה בשנת תרט"ו ) 166 (1855עמודים
ד .מקורות
הקדמת הספר
ה .במהדורה זו.
הרבה קטעים בספר נדפסו באותיות מעט קטנות משאר הספר והם מוקפים חצאי סוגריים מרובעים ,לפעמים קורה כך
לגבי חלק מקטע ,מהקדמת בנו רבי נפתלי שערך והוציא את הספר מתבררת העובדה הבאה רבי אברהם שנה וכפל את
עיוניו ברמב"ם ואת חידושיו ערך מחדש ויש חידושים שלא הכניסם למהדורה האחרונה שכתב ,חידושים אלו שרבי
אברהם לא כללם בכתיבה האחרונה על הרמב"ם הוכנסו על ידי בנו המוציא לאור אך כדי ליידע שחידושים אלו לא נכללו
במהדורה האחרונה סומנו אותם הקטעים או חלקי הקטע בסוגריים של חצאי מרובעים.
הבן מצא צורך להקדים תשובה לשאלה צפויה איך הרהיב להכליל בספר חידושים שכביכול אביו ניפה הנה בלשונו
המליצית" :אם המחבר לא שם לבו למו ויעזבם חוצה איך הרהבתי עז להביאם בקדש פנימה" תמצית הסברו לפעמים
מחמת שנוספו הערות והגיונות היתה התכנית לשנות את מקומם של הדברים הראשונים למקום אחר שלאחר ההוספות
מתאים יותר ,אך בשעת כתיבת המהדורה האחרונה לא זכר המחבר את ההחלטה להעבירם למקום אחר ולכן לא נכללו
במהדורה האחרונה.
במהדורה זו לא נשמרו הסוגריים השיקול היה שהיות שהקורא במהדורה זו לא רואה את הקטעים ברצף הרי שאם יתקל
בקטע שמוקף כולו בסוגריים לא יבין את פשרם של הסוגריים ולפעמים יתלה אותם בהוספה מכת"י או משהוא דומה,
והיות שכפי עדותו הנ"ל של המו"ל שהיה בקי מאד בסגנון הכתיבה של אביו אי הכללתם של הקטעים נבעה מאי שימת לב,
די בהודעה כאן על השמטתם ומי שמעונין מאד להיודע איזה קטעים סומנו בסוגריים יכול לטרוח ולבדוק במקור.
נחלת בנימין – רבי בנימין מנחם שווארצמאן
נפטר בשנת תש"ד )(1944
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "נחלת בנימין" לרבי בנימין מנחם ב"ר זבולון שווארצמאן ,כולל משא ומתן למדני בסוגיות שבתלמוד ,ובהם חידושים
וביאורים בהסברת והבנת שיטת הרמב"ם והפוסקים בהלכות רבות.
ב .מתולדות המחבר
כיהן כרב באונדין ובצסניק.
בשנת תרפ"ג ) (1923עלה לארץ ישראל ,ובשנת תש"ד ) (1944נפטר בירושלים ,ונקבר בהר הזיתים.
עוד מספריו" :משאת בנימין".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "נחלת בנימין" הודפס בירושלים בשנת תרפ"ז ) – 122 .(1927עמודים.
ד .מקורות
בית עקד ספרים – פרידברג.
נמוקי הגרי"ב – רבי יהודה בכרך
נולד בשנת תקל"ה ) – (1875נפטר בשנת תר"ו )(1846
א .הספר – מבנהו ותוכנו
נמוקי הגרי"ב לא נדפסו בספר בפני עצמו ,אלא הם הערות וחדושים שיצאו לאור כאחת מן ההוספות למהדורת משנה
תורה שהופיעה בוילנא בשנת תר"ס ) (1900ומאז בכל המהדורות הנפוצות של היד החזקה .ההערות בדרך כלל קצרות אך
הם מועט המחזיק את המרובה בהיותם בלולים בדקדוקים מקוריים בלשום הרמב"ם ,תרוצים לקושיות המפרשים והצעות
למקורות לפסקי הרמב"ם.
ב .מתולדות המחבר
רבי יהודה בכרך נולד לאביו הגביר ר' יהושע העשיל מגלינדייץ הסמוכה לאמדור .הוא נשא לאשה את בתו של הגביר ר'
ישראל בערלינר מהעיירה סערהייא .אודות שידוך זה נרשם ע"י כותבי הקורות באותה תקופה ,המעשה הבא :הגר"א
הזדמן לקהילה הנ"ל ושהה בביתו של ר' ישראל ,לר"י היתה ילדה בת שש וכשהיא ראתה איך הוריה משתדלים בכל כוחם
לכבד ולשמש את הגר"א ,עשתה היא כל מה שיכלה כדי לשמשו ,הגר"א הרגיש בזה והוא בירכה שכאשר תגדל תהיה
לאיש אשר יעשה שם בישראל ,ולא בעצב תלד בנים ותאריך ימים ותנוב בשיבה טובה .היא אכן נישאה לר' יהודה בכרך
אשר עשה שם בישראל על ידי הגהותיו וצדקתו .הוא נתפרסם בזכות הצדקה הרבה שעשה בממונו ,בפורים האחרון לחייו
שמח מאד במעשה הצדקה ואמר לנכדו תלמידו "תיתי לי דלא עברתי מימי אמילתא זוטרתא דרבנן בר מן מלתא דא
שבזבזתי יותר מחומש ,ויש לי שיטה עמוקה בזה".
הגרי"ב כיהן כרבה של סייני שהיתה במחוז סוואלק שבליטא ,קהילות גדולות ונודעות הפצירו בו שיאות לקבל בהם את
הרבנות אך מחשש שכהונה בעיר גדולה תטריד אותו וימנע ממנו לשקוד בתלמודו ,מיאן להצעות אלו וישב בסייני עד
פטירתו בשנת תר"ו.(1896) .
ג .פרטים ביבליוגרפיים
כנ"ל נמוקי הגרי"ב על היד החזקה הופיעו לראשונה במהדורת הרמב"ם שנדפסה בוילנא בשנת תר"ס ) (1900ומאז
נימוקיו הם חלק בלתי נפרד ממהדורות הרמב"ם הנפוצות.
החידושים הובאו לדפוס ע"י נינו .בהל' בכורים הוא שיבץ חידוש "מהנמצא מחידושי אא"ז הרה"ג אליעזר חנוך בן הגרי"ב
זצלל"ה לפ' תבוא".
ד .מקורות
דור דעה – עמוד ע"ג – ר"י קאמלהאר
יזכור בוך – סוואוואלק עמ' .123
נמוקי מהרא"י – רבי אברהם יונה יעוונין
נולד בשנת תקע"ג ) – (1813נפטר בשנת תר"ח )(1848
א .הספר – מבנהו ותוכנו
נמוקי מהרא"י אינם ספר בפני עצמו אלא קובץ הערות שנדפסו כאחת מן ההוספות למהדורת הרמב"ם ווארשה תרמ"א –
תרמ"ב ) (1882 – 1881ואחריה בכל המהדורות הנפוצות של היד החזקה.
ב .מתולדות המחבר
רבי אברהם יונה היה מפאריה של הקהילה הנודעת לתהילה :הוראנדא .מעט היו שנותיו עלי תבל ובן שלושים וחמש שנים
היה בעת פטירתו .אולם הוא קנה לו שם ושארית בזכות הגהותיו למשניות וליד החזקה .תורתו התפרסמה רק לאחר
פטירתו .ראשונה יצאו בדפוס הערותיו על ספר המצוות לרמב"ם בקונטרס אשר צורף לספר המצוות במהדורה שנקרא
"מחשבת משה" .בהסכמת רבי בצלאל הכהן מוילנא בעל "מראה כהן" נכתב" :וגם הביא לנו מטעמים בשילהי ספרא דבי
רב קונטרס נחמד על ספר המצוות להרמב"ם מאת כבוד הרב הגאון סיני ועוקר הרים בצל החכמה ובצל הכסף ,הנודע לשם
מו"ה אברהם יונה יעוונין זצ"ל מהוראדנא יצ"ו ,אשר נמצאו שם דברים נחמדים על ספר המצוות".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
כאמור נימוקי מהרא"י הופיעו לראשונה כאחת מההוספות שנדפסו במהדורת היד החזקה שיצאה לאור בוארשה תרמ"א –
תרמ"ב ,ההערות הובאו לדפוס על ידי בנו ר' נתן נטע שגם הוא היה מתושבי הוראדנא.
ד .מקורות
הקדמת ר' שמואל יעוונין לקונטרס המצורף לספר "מחשבת משה".
נר מצוה – רבי יהודה סיד
נפטר תקע"ה )(1815
א .הספר – מבנהו ותוכנו.
הספר "נר מצוה" שייך לספרי הכללים ,ענינם של ספרים אלו הוא בירור נושא מסוים בהיקף כל המקורות שבהם הוא
מוזכר בתלמודים ,במדרשי ההלכה ובספרי הראשונים והאחרונים .בחלקו הראשון של הספר י"ב סימנים ,אחד עשרה מהם
עוסקים בחיוב מלקות ,בין הכללים שבקבוצה זו :לאו הניתן לתשלומין ,לאו הניתק לעשה ,לאו שאין בו מעשה ולאו
שבכללות ,הכלל הי"ב עוסק ב"דרכי האמורי" .בחלק השני הכללים הם בנושאים נפרדים כגון אין עונשין מן הדין אין
שבות במקדש ,אין כח ביד חכמים לעקור דבר מהתורה ,שיעור כזית וכללי המיגו.
הספר מתבלט בהיקפו העצום ,כי בכל כלל וכלל לא משייר המחבר שום פרט ,ובכל נקודה ונקודה הוא עורם תלי תלים של
ידיעות קושיות ותרוצים .הוא מרבה לצטט מדברי ספרים רבים גם אלו שכמעט אינם ידועים ,והוא נושא ונותן בהרחבה
בדברי כל מי שנגע בנקודות המתבררות בחיבורו .הודות לכך נחשב הספר כאוצר בלום של ידיעות וסברות בנושאים
הרבים המתבררים על גבי דפיו .ברוב הסימנים כותב המחבר סיכום לנקודות העיקריות שהתחדשו באותו סימן .את
הסיכום הוא מכנה בלשון מליצית" :העולה מכל האמור ביצא מן הכלל ללמד" .לתועלתם של המעיינים בספרי הכללים
סידר ר' יהודה סיד מפתחות לספרי היסוד בתחום זה" :גופי הלכות" ו"הליכות אלי" ספרי מהר"ש אלגאזי ,ו"קהלת יעקב"
ספרו של "רבין חסידא" רבי יעקב ישראל אלגאזי .מפתחות אלו צורפו לחלק ב' של הספר.
ב .מתולדות המחבר
רבי יהודה נולד בעיר דובניצה )בולגריה( .בארץ מולדתו זו קנה תורה מפי רבניה הגדולים בעיר סופי'ה האחד הרב הכולל
בעיר זו רבי ראובן בן יעקב ,והשני היה רבי יששכר אבולעפיה בנו של ר' חיים בעל "עץ חיים" ו"מקראי קדש" .בחלק ב'
של ספרו )בדפים יד – טז( .חליפת מכתבים בינו לבין רבו זה אודות מה שכתב אבי רבו בספרו "מקראי קדש" ,קודם
למכתבו תיאר ר' יהודה" :ידי יסדה ארש גם במכתב למו"ר ניהו נהירו דעיינין עט"ר הר"ר הגדול מעוז ומגדול אביר
הרועים נשיא וראש ר"מ ור"מ בק"ק סופיאה הוא הקדוש כמוהר"ר יששכר אבולעפיא תנצב"א".
בשנים תקס – תקס"ד ) (1800 – 1804כיהן כרבה של קיוסטינדיל שם כתב את רוב חיבורו "נר מצוה" .משנת תקס"ה
) (1805ישב על כסא הרבנות של פיליפופולי היא פילבי .בשנת תק"ע ) (1905סיים את כתיבת חיבורו וביקש רשות
מאנשי עדתו לקחת מקל נדודים ולבקש מנדיבי עם תרומות לכיסוי הוצאת ספרו .בכל מקום שהגיע נתקבל בברכה ובכבוד
רב כיאות לרום תורתו .במסגרת מסעותיו הגיע גם לוינה האשכנזית וגם שם חלקו לו כבוד רב ,בפרט יוצאי מדינת
תוגרמה .הגדיל לעשות "הגביר המרומם" רבי יהודה אדטו איש קושטא שהכניסו לביתו במשך כל שהותו בעיר וציוה על
בני ביתו ומשרתיו לשמש ולכבד את האורח רם המעלה.
לעת זקנותו עלה לארץ ישראל וישב בצפת עד פטירתו בשנת תקע"ה ) .(1815ספרו הראשון של ר"י סיד היה "אות אמת"
)שאלוניקי – תקנ"ט (1799ברובו על משפטי קריאת התורה.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
החלק הראשון של הספר "נר מצוה" נדפס בשאלוניקי בשנת תק"ע ) (1810ובו מאתיים ועשרים דפים .החלק השני
הודפס גם במקום הנ"ל בשנת תקע"א ) (1811ובו מאה עשרים ושנים דפים.
בספר מופיעים תאורים מדויקים היכן ומתי נכתבו שלביו השונים ,ראה לדוגמא בחלק ב' עמוד לו בהקדמה לפרק העוסק
בכללי המיגו נכתב" :ותהי ראשית מלאכתי בעיר גדולה של חכמים אדריאנו יע"א בשליש אחרון לחודש מנחם בשנת ינחני
באורח מישו"ר לפ"ק )תקנ"ו( בישיבת הגביר רצו"ח זקן ונשוא פנים כמוהר"ר משה עובדיא וכו' ועד סוף אות ג' ידי יסדה
בישיבת הגביר נ"ע הנ"ל ,מינהו והלאה בישיבה העליונה אשר נבנתה מחדש במדרש הגדול עץ החיים ,הוא חדש טבת שנת
התקנ"ז ,בהורמנא דמלכא מו"ר ניהו הרב מהר' גירון נר"ו.
ד .מקורות
הספר והקדמת המחבר
נר מצוה – רבי יצחק טונליס הנדל
נולד בשנת תקס"ח )(1808
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "נר מצוה" לרבי יצחק טונליס הנדל ב"ר קלמן לייב ,כולל ביאורים וחידושים על ההלכות המצויות בספרים מדע
ואהבה שבמשנה תורה ,ובמקבילות המצויות ב"ספר המצוות" לספרים אלו .הספר הודפס בשני חלקים.
ב .מתולדות המחבר
רבי יצחק טונליס הנדל נולד בשנת תקס"ח ) (1808לאביו רבי קלמן לייב .הוא כיהן כרב ומורה צדק בווינה .עוד מספריו:
"עדות לישראל" – בענייני כשרות עדות" .שערי בינה" – כללי הוראה.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
שני חלקי ספר "נר מצוה" הודפסו בוינא בשנים תרל"ה-תרל"ט ) – 42 ,6 ,134 .(1879-1875עמודים.
ד .מקורות
בית עקד ספרים – פרידברג.
נר שמואל – רבי שמואל וילנסקי
נפטר בשנת תש"ך )(1960
א .הספר – מבנהו ותוכנו
בספר "נר שמואל" סימנים בנושאים שונים ע"פ סדר הרמב"ם ,חלקו הארי של הספר עוסק בבירורים הקשורים לספרי
עבודה וקרבנות והשאר בנושאים שונים.
ב .מתולדות המחבר
רבי שמואל וילנסקי היה מהאריות שבחבורות המובחרות בישיבות הנודעות של מזרח אירופה קודם החורבן ישיבות ראדין
ומיר ,באותה תקופה נודע כ"עילוי מחרקוב" ,בשנות העברה הצליח להמלט מחרב המציק והגיע לאמריקה ,שם היה
מראשי ישיבת "בית התלמוד" והעמיד תלמידים רבים שנמשכו אליו הודות לשיעוריו המאירים שחינכו ללימוד בעמקות
בעיון ישר ויסודי .למגינת לב תלמידיו בפרט ועולם התורה בכלל נפטר בעודו במיטב שנותיו וכך נקטעה הרבצת תורה
מפוארת שהיתה לשם דבר.
מעריציו הרבים בקשו להתנחם בהעלאת תורתו על גבי הכתב והם הצליחו לכנס חלק קטן מתורתו בספר "נר שמואל".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
המוציאים לאור הקדימו בראש הספר שבספר רק חלק מועט מחדושי המחבר כי רובם נאבדו "והמעט אשר לפנינו הוא
אשר הותיר לנו לברכה ,וגם אלה לא היו מסודרים ומוכנים להדפסה ולפעמים אינם סוף דעתו בענין" את הספר ערך
והתקין לדפוס רבי יצחק אייזיק פראג מחבר סדרת הספרים "שיח השדה" והוא יצא לאור בירושלים בשנת התש"ל
) ,(1970בשנת תשס"א ) (2001יצאה מהדורה נוספת בירושלים על ידי מכון "שלטי הגבורים" .בספר צ"א עמודים.
ד .מקורות
הקדמת הספר
נרות אהרן – רבי אברהם אהרן הלוי פראג
נולד בשנת תר"ל ) – (1870נפטר בשנת תרפ"א )(1921
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "נרות אהרן" לרבי אברהם אהרן הלוי פראג ,כולל חידושים וביאורים על הלכות רבות שבספר משנה תורה
להרמב"ם.
הספר יצא לאור עם הוספות וביאורים על ידי נכדו משה מאיר הלוי ועוד נכדים.
ב .מתולדות המחבר
מחכמי ירושלים.
רבי אברהם אהרן הלוי נולד בשנת תר"ל ) .(1870הוא נשא לאשה את בתו של רבי משה נחום ולנשטיין – ראב"ד
בירושלים .נודע כגדול בתורה ,ענוותן וצנוע.
רבי אברהם אהרן שימש כגבאי בבית הכנסת "בית יעקב" שבחורבת רבי יהודה החסיד ,והיה חזן וקורא קבוע בתורה בבית
כנסת זה .פעמיים בשנה היה דורש בבית הכנסת – בשבת שובה ובשבת הגדול – והמונים היו באים לשמוע את מוסריו.
כיהן כראש ישיבת כולל אונגרין.
מלבד ספרו הנ"ל ,כתב פירוש על ההגדה של פסח ,בשם "תבלין למצוה" .בעתונות החרדית בימיו פרסם מדברי תורתו.
בכי"ק נותרו חבורים רבים שכתב.
רבי אברהם אהרן נפטר בשנת תרפ"א ) ,(1921בהיותו בן חמישים ואחת שנים.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "נרות אהרן" הודפס בשנת תשמ"ז ) ,(1987על ידי משפחת פראג ,ירושלים.
ד .מקורות
אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל – גליס.
נתיב מאיר – רבי מאיר ליב מעץ
נולד בשנת תרנ"ג ) – (1893נפטר בשנת תש"א )(1941
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "נתיב מאיר" לרבי מאיר ליב בן רבי יהושע מרדכי ,כולל חידושים וביאורים על הלכות רבות בכל חלקי ספר "משנה
תורה" להרמב"ם.
ב .מתולדות המחבר
רבי מאיר לייב ב"ר יהושע מרדכי ,נולד בפלונגיאן בשנת תרנ"ג ).(1893
בצעירותו למד בישיבת טאלז .כיהן כרב בגרינקישוק )ליטא( .מלבד ספרו "נתיב מאיר" חיבר עוד חידושים ופירושים
שלא ראו אור.
רבי מאיר נספה בקרוק יחד עם יהודי הסביבה ,בשנת תש"א ).(1941
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "נתיב מאיר" הודפס בקידן בשנת תרצ"א ) – 128 .(1931עמודים )פורמט גדול(.
ד .מקורות
בית עקד ספרים – פרידברג.
יהודי ליטא – כרך ג'.
נתיבות החיים – רבי יוסף אליהו וינוגרד
נולד בשנת תרי"ד ) – (1854נפטר בשנת תרע"ח )(1918
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "נתיבות החיים" לרבי יוסף אליהו וינוגרד ,כולל חידושים על ספר משנה תורה להרמב"ם.
ב .מתולדות המחבר
רבי יוסף אליהו נולד בפינסק בשנת תרי"ד ) ,(1854לאביו רבי אברהם חיים וינוגרד )שנודע כמתמיד עצום( .מילדותו
הצטיין בהתמדה ובשקידה גדולה על לימודיו .תוצאות עמל זה באו לידי ביטוי בבקיאותו הגדולה בתנ"ך ,בתלמודים –
הבבלי והירושלמי ,בספרי ההלכה ,הקבלה והמחקר.
מילדותו סבל ר' יוסף אליהו ממחלות שונות ,ואף על פי כן השתדל שלא יטרידוהו מחושיו מעמלו בלימוד התורה.
בשנת תרמ"ב ) ,(1882עלה עם אביו ,רבי אברהם חיים ,לארץ ישראל והתיישב בירושלים .לאחר פטירת אביו )בשנת
תרמ"ו – (1886עלה אחיו של רבי יוסף ,רבי יצחק וינוגרד )שכבר בהיותו תלמיד בישיבת וולוז'ין נודע כעילוי גדול(
לירושלים ,והקים ישיבה על שמו של אביו – ישיבת "תורת חיים" .ישיבה זו היתה מישיבותיה המפוארות של ירושלים,
ומתוכה בקע קול התורה ביום ובלילה.
את העול הכספי של הישיבה נשא רבי יצחק על כתפיו ,ואילו אחיו רבי יוסף התמסר להגדת שיעורים ,ובחינוך והדרכה
רוחנית של תלמידי המוסד ,בו למדו ממבחר הלמדנים בירושלים.
כשרבי יצחק נפטר )בשנת תרע"ג – ,(1913קיבל עליו רבי יוסף אליהו גם את העול הכספי של הישיבה ,דבר שהיה ככל
הנראה מעבר לכוחותיו ,ובשנת תרע"ח ) (1918נפטר.
רבי יוסף אליהו חיבר מספר חיבורים על התלמוד ובהלכה בשם "נתיבות החיים" ,אולם רק אחד מהם פרסם בחייו )שאר
ספריו הודפסו לאחר פטירתו( .על מצבתו חקקו" :הגאון החסיד והעניו ,רבי יוסף אליהו ,אשר ריבה וקבץ פעלים לתורה
וליראת שמים בישיבת "תורת חיים".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "נתיבות החיים" הודפס בירושלים )דפוס התחיה( בשנת תשט"ו ).(1955
ד .מקורות
אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל – גליס.
מדמויות ירושלים – גליס.
נתיבות חיים – רבי חיים יצחק קורב
נולד בשנת תרל"ד ) – (1874נפטר בשנת תשי"ז )(1957
א .הספר – מבנהו ותוכנו
תוכנו של הספר "נתיבות חיים" הוא בבחינת "מימוש" הרעיון שכדי לעמוד על בוריים של דברי הרמב"ם ,וליישב
את הסתירות הנראות לשיטתו מסוגיות הש"ס ,צריך לדבוק בהנחה שבהרבה מקומות היתה לרמב"ם דרך יחודית
בפירוש סוגית הגמ' .מתוך כך נכון הוא לא להיות "מושפעים" מפירוש רש"י ותוס' ושאר ראשונים ,אדרבא
לחתור כדי לגלות את השוני בין מהלכו של הרמב"ם לבין דרכם של קדמונים אחרים .במקרים רבים מציאת דרכו
המיוחדת של הרמב"ם ,מותנית בשימת לב מרובה לשינויים קלים בלשונו ,שאולי בראיה ראשונה נקל להניח שהם
נועדו רק לשמור על צחות הלשון ,אבל לאחר התבוננות מאומצת נפקחות העינים להבין שהשינויים הם בעלי משקל
עקרוני.
בהקדמתו הצביע רבי חיים יצחק על הסימנים הרבים שבספרו בהם מתיישבים היטב מקומות מוקשים מאד ביד
החזקה ,זאת הודות לדקדוק נמרץ בלשונו ושימת לב רבה לקמטי סגנונו שבעקבותיהם מבצבצת מאותיותיו גישה
עצמאית לבאור סוגית הגמ' .הנה דוגמא אחת משלל המקומות שר' חיים יצחק הנהיר את שיטת הרמב"ם .בסימן א'
בספרו הוא מציין שבעוד שבדברי רוב הראשונים ,כל חליצה שאינה מועילה מדרבנן ,נקראת "חליצה פסולה" ,הרי
הרמב"ם נוקט כמה סגנונות" :חליצה פחותה" "חליצה שאיה מועילה" .רח"י מבהיר" :אם נעיין היטב בשינוי
השמות האלו נראה שיש בהם כונה עמוקה וחילוק נפלא אשר מזה נראה שהיה לו שיטה מיוחדת בענין חליצה
פסולה ,ויתורץ בזה הסתירה שבשתי הסוגיות שבגמ' שהתוס' הוכרחו לומר דאחת מן הסוגיות אינה אליבא דאמת,
אבל להרמב"ם יתיישבו שתי הסוגיות ,ומתורץ נמי הרבה קושיות שהקשו הרב המגיד והלח"מ על דברי הרמב"ם
בענין זה ,וכל זה מבואר בסימן א מספרי עיי"ש" .כך לאורך כל חלקי ה"נתיבות חיים" ,סימנים רבים מהם
משמשים כמורי נתיבות לאופן העיון הנאות ביד החזקה .ב"נתיבות חיים" יש ארבעה חלקים והם מסודרים לפי
סימנים.
ב .מתולדות המחבר
רבי חיים יצחק נולד בפילטן )קורלנד( בשנת תרל"ד ) (1874לאביו רבי שאול .את יסודות תורתו רכש אצל אביו .בהיותו
בן שש עשרה הגיע לישיבת טעלז ושמע את שעוריו של ראש הישיבה הגדול ר' אליעזר גורדון .הוא נשא לאשה את בתו
של רבי משה יצחק שהיה מורה הוראה בפונביז' .לאחר פטירת חמיו מילא את מקומו .הוא יצק מים על ידיו של שר התורה
מפונביז' בעל "זכר יצחק" והוא עיטרו בסמיכת חכמים וכינהו "הרב הגאון".
היה חביב לגאוני דווינסק רבותיהם של ישראל ה"אור שמח" וה"צפנת פענח" .כשש שנים שימש כמורה הוראה בפונוביז',
בפולאנגין ,בפבלוגרד ובז'אגר ,ובמשך עשרים שנה שימש כר"מ בשיקאגו שבארצות הברית.
בשנת תשי"ב ) (1952עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים.
מלבד ספרו הנ"ל ,חיבר ספר דרשות בשם "טל שחקים".
רבי חיים יצחק נפטר בירושלים בשנת תשי"ז ).(1957
ג .פרטים ביבליוגרפיים
חלק א' נדפס בנו יורק שנת תרפ"ז) (1927מספר עמודיו מאה .ח"ב נדפס בסט לואיס בשנת תרצ"ט ) (1939מספר עמודיו
קל"ט.חלק שלישי נדפס בירושלים בשנת תשי"ב ובו 110עמודים .חלק ד הופיע לאחר פטירתו בשנת תשי"ח ) (1958ובו
138עמודים .במקביל לפרסומו של ח"ג הופיעה מהדורה שניה של החלקים א' וב' גם היא ביירושלים.
ד .מקורות
הקדמת בני וחתני המחבר בראש חלק ד.
סוכת דוד – רבי חיים שלמה פירנאנדיס – דיאס
נפטר בשנת תקל"א )(1771
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "סוכת דוד" מהרב חיים שלמה פירנאנדיס-דיאס ,כולל פלפולים ,ביאורים וחידושים על הלכות במשנה תורה
להרמב"ם ,ושישה דרושים.
ספר "סוכת דוד" הודפס ונכרך יחד עם ספר "בית המלך" לרבי יוסף ב"ר אהרן חסון )ראה ערכו(.
ב .מתולדות המחבר
רבי חיים שלמה נולד לאביו הגביר רבי דוד ,ככל הנראה באיטליה ,אולם מספר שנים שהה בארץ ישראל ונמנה על חכמי
ישיבת המקובלים "בית אל" ,כן נמצא חתום על שטר התקשרות עם רבי שלום שרעבי )הרש"ש( בשנת תקי"ב ).(1752
בחבורה זו התידד עם הרב חיד"א.
בשנת תק"ל ) (1770נשלח על ידי אביו לעיר שאלוניקי על מנת להדפיס את הספר "ארחות צדיקים" ]מוסר וכיבושין,
מלוקט מספר משנה תורה להרמב"ם וממנהגי האר"י[ ,ולאחר הדפסת הספר נפטר שם במבחר ימיו בשנת תקל"א ).(1771
גיסו רבי יוסף בן חסון הוציא את כתביו )"סוכת דוד"( ,ובניו יוסף ,דוד ואליהו – שילמו את הוצאות הדפסת הספר לדודם.
המגיה של הספר – רבי יעקב שמואל בן חסון כותב עליו" :דמי לבר אלהין ...כוליה תלמודא בכיסתיה מנח ליה ...בנסתר
ובנגלה שבחוהו רבנן".
השם "חיים" נוסף על שמו בעת מחלתו.
על מצבתו חקקו ..." :מבחר בני ציון ...אוי כי במותו תום וחסד ואמת יחד יצאונו ועמו עפו ...החכם השלם בדעות ובמדות
ובמעלות ...המקובל האלקי ,דין גלי רזיא צפוני סודות."...
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "סוכת דוד" – שנכלל כאמור בספר "בית המלך" – הודפס בשאלוניקי בשנת תקס"ד ) 37 .(1804דף )פורמט גדול(.
הספר הודפס שנית במהדורת צילום על ידי "מכון אוצרות גאוני ספרד" באשדוד ,בשנת תשנ"ז ).(1997
ד .מקורות
אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל ח"א עמוד שצו – ר"י גליס.
מצבות שאלוניקי ח"ב עמוד –738עמנואל.
ספר המנוחה – רבי מנות מנרבונה
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר המנוחה הוא פירוש לרמב"ם שחיבר אחד מרבותינו הראשונים רבי מנוח מנרבונה .מפרושיו של רבינו נאמרו בי
מדרשא הרבה שנים לפני שנתפרסם אורם בדפוס וזאת הודות לעובדה שבעל כסף משנה ציטט בשמו עשרות פעמים בהל'
ק"ש ,תפילה תפילין ומזוזה ,ברכות ,חמץ ומצה ובהל' שופר ,בשנת תע"ח ) (1718נגה לראשונה אור הדפוס על פירושי
רבינו מנוח על הרמב"ם שנדפסו בקושטא אך המוציאים לאור מצאו רק את פירושיו לחלק השני של ספר זמנים על הל'
חמץ ומצה ,שופר ,שביתת עשור ,סוכה ולולב.
במהדורת הרמב"ם של האחים שולזינגר )ניו-יורק תש"ז – (1347חדשו את פני הפירוש סדרוהו באותיות מרובעות
ובקיטועים נחוצים ,חידושי רבינו מנוח שבמהדורתינו מבוססים על מהדורת האחים שולזינגר .לכן כמו שבהוצאה זו לא
נתווספו חידושים מעבר לנדפס בקושטא כך במהדורתינו ,אך ראוי לציין שבשנת תש"ל ) (1970פירסם הרב אליעזר
הורביץ את פירושי רבינו מנוח על הלכות ק"ש תפילה וברכות ,וכמה שנים אח"כ הוא מצא שמספר דפים מהגניזה
הקהירית הם שרידים מפירוש רבינו מנוח על הל' תפילין כתוב בעצם כי"ק במאמרו )"הדרום" ניו-יורק תשרי תשל"ה(
הוא מבסס את יחוס כתב היד לרבינו מנוח .במהדורת הרב שנתי פרנקל בני ברק תשל"ה מסרו שברשותם חידושי רבינו
מנוח על הלכות ק"ש ,תפלה ברכות ,מתוך שתי כתבי ידות .במהדורתם נדפסו חידושי רבינו מנוח על הדף.
ב .מתולדות המחבר
ב"שם הגדולים" )חלק גדולים – מערכת מ' אות מ"ו( כתב החיד"א" :רבינו מנוח חיבר על הרמב"ם ומרן הביאו ונדפס
הביאו ונדפס וכו' על קצת הלכות .ומסוגיית לשונו מוכח שהוא קדמון ובדף י"ח ודף נ"ה מזכיר ספר יראים ,גם מזכיר הרב
בעל התוס' דף י"ד ודף י"ח וכו' ובעל קורא הדורות כתב ששם הספר ספר המנוחה ,ואפשר שהוא ה"ר מנוח שהזכירו תוס'
חולין דף כ"ד עכ"ל .אך לי ההדיוט יותר נראה שהוא תלמיד מהר"ם שבדף מ"ב ע"א ודף מ"ד כתב מור"י ר"ם ובדף י"ט
ע"ב ודף מ"ו ע"א הזכיר לרבינו שמואל ב"ר שלמה והוא רביה דמהר"ם כנראה מתשובות מיימוני ריש משפטים .ואחר זמן
ראיתי קובץ ישן כ"י פירוש רבינו מנוח על הלכות ק"ש ותפלה וברכות ומזכיר כמה זימני להרב בעל התוס' ולהרב אביו.
ופ"ו דברכות כתב מורי רבינו מאיר ופ"י כתב אדוני מורי רבינו ראובן ,ופי"ב מתפלה כתב מנהג העיר הזאת נרבונ"א.
עכ"ל החיד"א .הנה נסתבך אודות רבו של רבינו מנוח וסבר שר"ת הר"ם היינו מהר"ם מרוטנברג ,והנה כבר נודע שכונתו
לרבי מאיר ב"ר שמעון המעילי בעל ספר המאורות שהיה מחכמי נרבונא והוא רבו של רבינו מנוח.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
כאמור פירושו של רבינו המופיע במהדורה זו מבוסס על חדושיו שנדפסו לראשונה בקושטא בשנת תע"ח ,בקובץ שהיו בו
56דפים ,בשנת תרל"ט ) (1879הדפיס רבה של טירוניא רבי שמעון סידאן במהדורה חדשה ובהגהה מדויקת את חידושי
רבינו מנוח והוסיף ביאור לפירושו וקרא למהדורתו בית מנוחה
ד .מקורות
"הדרום" ניו יורק תשרי תשל"ה.
ספר קובץ – רבי נחום טריביטש
נולד בשנת תקל"ט ) – (1779נפטר בשנת תר"ב )(1842
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "קובץ" או בשמו המלא "קובץ על יד" נחשב לספר יסוד בין ספרי ההערות והחידושים על היד החזקה .בדיוקיו
בלשון הרמב"ם ובקושיותיו נושאים ונותנים המחברים הבאים אחריו והוא לא מש משולחנם של לומדי משנה תורה .ספר
הקובץ שנדפס הוא על הספרים מדע – נשים.
ב .מתולדות המחבר
רבי נחום נולד בפראג ובעודו נער נתייתם מאביו ונשאר גלמוד ,כפי שהוא התבטא" :ימי הנעורים רעים ומעונים" אבל
הגיע לבית מדרשו של רבי יעקב גינזבורג בעל "זרע יעקב" מגדולי מרביצי התורה בפראג ודיין בבית דינו של הנודע
ביהודה ,שם נתעלה מאד רבי נחום וזכה לקרבתו של רבו הדגול .הנה שוב בניסוחו" :ה' אלקים עזר לי הביאני המלך
חדריו בית אדמו"ר הרב הגאון האמתי מוהר"ר יעקב גינצבורג זלל"ה שם מצאתי מנוח מתלאות הזמן ופגעיו ,מפתו אכלתי
ובערשו שכבתי ,ומימי תורתו הרויתי צמאוני ,ותרב אהבתו עלי בחמלת ה' עלי כאב את בנו ירצני כמים הפנים לפנים".
הרב הגדול גדלו ורוממו וכאשר אזלו כוחותיו בחר בתלמידו למלא את מקומו" .לקח אותי בבית מדרשו בידיעת וברצון
רבים מבני קהילתנו כדי להרביץ תורה בישראל ולומר במקומו שיעורא דיומא בקביעות לתלמידיו בחורים מובחרים
שמסרם לידי שלא יפסוק ישיבה לעולם וזה יהיה לו לנחת רוח שתלמידו ימלא מקומו".
בשנת תקפ"ו ) (1826עזב את פראג ואת ישיבת רבו כי נקרא לכהן כרב ואב"ד בעיר פרוסטיץ שם עמד על משמרתו עד
שנת תקצ"א ) (1831בה עלה לשבת על כסאו של מהר"ם בענט רבה של ניקלשבורג והרב הכולל למדינת מעהרין.
בתקופה זו נלחם כארי נגד מנהיגי ההשכלה שהחלו להרים ראש ולהלחם ברבנים נוטרי משמרת הקודש ,למרות שרדפוהו
והעלילו עליו אצל המלכות עלילות שוא ,לא אישר את מינויים של רבנים שידע שהם עתידים לקצץ בנטיעות ולהפר את
המקובל מדורי דורות .כך ניהל ברמה את רבנותו וזאת בלי לחדול מהרבצת תורה לרבים שהיו צמאים לתורתו .בחודש
תמוז בשנת תר"ב ) (1842נאסף אל אבותיו וגדולי אותו דור נשאו עליו דברי הספד ונהי.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר "קובץ על יד" הודפס בוינה בשנת תקצ"ה ) (1835והיו בו מ"ג דפים .במקביל הודפס הספר גם כתוספת לרמב"ם
שנדפס בוינה בין השנים תקצ"ה – תר"ב ) (1 842 – 1835ומני אז ברוב מהדורות היד החזקה .משום מה במהדורות
הנפוצות של וארשה תרמ"א ) (1881ווילנא תר"ס ) (1900לא הדפיסו ספר קובץ על ספר נשים ,לכן גם במהדורות
מאוחרות ש"חיקו" את הדפוסים הנ"ל ,לא הופיע ספר "קובץ" על ספר נשים .אבל במהדורת היד החזקה שהופיעה בנו
יורק ע"י האחים שולזינגר בשנת תש"ז)(1947ובכמה מהדורות מאוחרות שנדפסו בארץ ישראל תוקן הדבר וספר קובץ
על ספר נשים הושב על כנו.
ד .מקורות
מאמר הרב בוקסבוים בפתח שו"ת רבי נחום טרייביטש ירושלים תשמ"ט ).(1989
עבד המלך – הרב עובדיה הדאיה
נולד בשנת תר"ן ) – (1890נפטר בשנת תשכ"ט )(1969
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "עבד המלך" כולל חידושים ,ביאורים ,הערות והארות על הלכות רבות מכל חלקי משנה תורה )החל מהלכות יסודי
התורה ועד להלכות מלכים( .יש בו חקירות בבירור שיטת הרמב"ם ,משא ומתן בדברי מפרשי הרמב"ם ,ובירור סוגיות
בתלמוד ובדברי הראשונים והאחרונים ,בעקבות ההלכות בהם הוא דן.
רובם של החידושים קצרים ועניניים .לשון המחבר בהירה וברורה.
המחבר מציין בשער הספר ,שהחידושים המובאים בספר זה נכתבו בימי ילדותו ושחרותו .כשהתפנה – לאחר שנים רבות
– התעורר לההדירם כמידת האפשר ,אך "כחותה על הגחלים" ,ורק לאחר מכן הגישם להדפסה.
ב .מתולדות המחבר
הרב עובדיה הדאיה נולד בעיר חלב )סוריה( בשנת תר"ן ) ,(1890לאביו הרב שלום הדאיה .בילדותו עלה עם הוריו
לירושלים .עם פתיחת ישיבת "פורת יוסף" בעיר העתיקה ,נתקבל למגיד שיעור ,כשבמקביל הוא משמש כחבר בית הדין
לעדת הספרדים בירושלים .בשנת תרצ"ט ) (1939נבחר לכהן כרבה הספרדי של פתח תקוה,
הרב עובדיה הדאיה נודע כאחד מגדולי המקובלים בדורו ,ונמנה גם על גדולי הפוסקים ששלבו הלכה וקבלה בפסיקתם.
בשנת תשי"ח ) (1958הקים בירושלים בית מדרש ללימוד הקבלה בשם "בית אל".
עוד בחייו הדפיס מספריו ספרים רבים בהלכה ,קבלה ,פרשנות ודרוש .מספריו מפורסמים :שו"ת דע"ה והשכל – שאלות
ותשובות על דרך הנסתר .שו"ת ישכיל עבדי – ח' כרכים .ויקח עבדיהו – דרושים ועוד.
נפטר בשנת תשכ"ט ) ,(1969בהיותו בן שבעים ותשע שנים.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "עבד המלך" יצא לאור בירושלים בשנת תש"א ) .(1941ס"ט – דפים )פורמט גדול( .מהדורה שניה )צילום
) ,(1994יחד עם עוד שנים מספרי
המהדורה הראשונה( יצאה לאור בניו יורק ,על ידי האחים גולדברג ,בשנת תשנ"ד
המחבר" :עבדא דרבנן" ,ו"ויקח עבדיהו".
ד .מקורות
שער ומבוא לספר
לקדושים אשר באר"ץ – הרב דוד לאניידו.
עבודת הלוי – רבי יעקב יצחק רודרמן
נולד בשנת תרס"א ) – (1901נפטר בשנת תשמ"ז )(1987
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "עבודת הלוי" לרבי יעקב יצחק ב"ר יהודה לייב ,כולל חידושי סוגיות ומערכות בענייני קדשים וטהרה ,ובהם
ביאורים רבים בהלכות שבספרים :עבודה ,קרבנות וטהרה שבספר משנה תורה להרמב"ם.
ספר זה עשה רושם כביר בעולם התורה עם צאתו לאור.
ב .מתולדות המחבר
רבי יצחק רודרמן נולד בשנת תרס"א ) (1901בעיר דאלהינוב ,לאביו רבי יהודה ליב הלוי שכיהן כרב העיר.
בצעירותו למד בישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה ,והוסמך להוראה על ידי הגאונים :רבי משה מרדכי עפשטיין ,רבי
מאיר אטלס ,רבי אברהם דובער כהנא שפירא ועוד.
בשנת תרפ"ד ) (1924נשא לאשה את בתו של הגאון ר' שפטל קרמר )מבעלי המוסר וראש ישיבה מהידועים בליטא
ולאחר מכן באמריקה(.
כבר בהיותו צעיר לימים שלט בכל התלמוד ובספרי הראשונים והאחרונים .רבי חיים מבריסק העיד עליו שהוא "עלוי
עצום".
בשנת תר"צ ) (1930הגיע רבי יצחק לאמריקה והתמסר להרבצת תורה .בשנת תרצ"ג ) (1933יסד את ישיבת "נר
ישראל" בבלטימור שהתפתחה וגדלה לאחת הישיבות החשובות בארה"ב .מישיבה זו יצאו גדולי תורה ומאות רבנים
המכהנים בכל רחבי אמריקה.
רבי יצחק נחשב לאחד מגדולי ראשי הישיבות בדור האחרון ,ובצרכי הכלל -כיהן כחבר במועצת גדולי התורה של "אגודת
ישראל".
רבי יצחק נפטר בשנת תשמ"ז ).(1987
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "עבודת הלוי" הודפס לראשונה בקידן בשנת תר"ץ ) – 158 .(1930עמודים )פורמט גדול( .הספר הודפס שוב –
במהדורת צילום – בשנת תש"מ ) ,(1980על ידי הוצאת "תורה ומסורה" שבניו יורק.
ד .מקורות
בית עקד ספרים – פרידברג.
קשת גבורים – שורין.
עבודת המלך – רבי מנחם קראקאווסקי
נפטר בשנת תר"צ )(1930
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "עבודת המלך" כולל ביאורים וחידושים על ספר מדע שבמשנה תורה .כולל מקורות ההלכות שבמשנה תורה
והסברת שיטתו ומשנתו של הרמב"ם .בספר מובאים מקורות חדשים שמפרשי הרמב"ם לא עמדו עליהם ,כמדרשי הלכה
ומספרי הראשונים שקדמו לרמב"ם .כן השתמש המחבר בדפוסים הראשונים של ספר משנה תורה ובדק את נוסחאותיו
השונים ,וכן היה לפניו כת"י ברלין של ספר משנה תורה.
בספר "עבודת המלך" "הוא שופך אור על סוגיות סבוכות בבבלי ובירושלמי ,ומורה דרך בדברי הראשונים ...תוך כדי
עבודתו בהארת משנת הרמב"ם השתדל להסביר גם את דעת הראב"ד בהשגותיו".
ספר זה יצא לאור )במהדורתו הראשונה( על ידי בניו ,במלאת שנה לפטירת המחבר.
ב .מתולדות המחבר
ר' מנחם קראקאווסקי למד בישיבת וואלאז'ין ,והיה תלמידם של רבי חיים מבריסק והנצי"ב מוואלאז'ין.
רמ"ק כיהן ברבנות במספר קהילות :טימקוביץ )פלך מינסק( ,חסלוויץ ,ובשנת תרע"א ) (1911התקבל לרבה של
נובהרדוק ,שם הקים ישיבה ועסק בהרבצת תורה .בשנת תרע"ח ) (1918נתמנה למגיד מישרים ומורה צדק בעיר ווילנא.
ר' מנחם נודע כדרשן גדול ,ורושם רב עשה על שומעי דרשותיו .חלק מדרשותיו כונס והודפס בספרו "ארזי הלבנון"
)ווילנא תרצ"ו(.
שנים רבות עמל לפרש ספר "משנה תורה" ,בעיקר בחיפוש ובציון מקורותיו ההלכתיים של הרמב"ם ,אולם כל כתב יד
הספר )מלבד מה שהודפס בספר "עבודת המלך" על ספר המדע( היה למאכולת אש בימי השואה.
ר' מנחם קראקאווסקי נפטר בעיר ווילנא בשנת תר"צ ) ,(1930ושם קבורתו.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "עבודת המלך" הודפס לראשונה בווילנא בשנת תרצ"א ) .(1931מהדורה נוספת )מהדורת צילום( ובתוספת מבוא,
יצאה לאור בשנת תשל"א ) (1971בירושלים מאז הודפס פעמים נוספות.
ד .מקורות
מבוא לספר ולתולדות המחבר.
עדות ביהוסף קונטרס אחרון – רבי יצחק אלמושנינו
א .הספר – מבנהו ותוכנו
הקונטרס על לשונות הרמב"ם מרבי יצחק אלמושנינו נדפס בתור קונטרס אחרון בספר "עדות ביהוסף" בסוף חלק ב'
שחובר על ידי אביו רבי יוסף .ספר עדות ביהוסף הוא ספר שו"ת.
ב .מתולדות המחבר
רבי יצחק נולד לאביו רבי יוסף אלמושנינו שהיה מגדולי דורו וכיהן פאר כרבה של בלגרד .בימי עלומיו זכה רבי יצחק
להימנות בין יושבי היכלו של רבן של ישראל בעל ה"פרי חדש" ובהקדמתו הקצרה לקונטרסו הוא מזכיר בערגה "כד
הוינא טליא בקרב חכמים רבני תקיפי ארעא דישראל המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם תנא דבי חזקיה וזה פריו על
שלחן של מלכים תכא דריש גלותא על אורח חיים ויורה דעה יבין שמועה ,ראש המדברים לבבו כפתחו של אולם ותורה
דיליה היא בארבעים ושמונה ויתיבנא תמן על אסקופא החיצונה ומינייהו תסתיים שמעתתא בדעה צילותא להבין דבר מתוך
דבר ,אף אני עשיתי אזני כאפרכסת לשמוע בלמודים ונדדתי מעיני שינה" כנראה עיקר החידושים הם מאותם שנים וזו
חשיבותם המיוחדת שהם נתחדשו בבית מדרשו של הפר"ח .הקונטרס נתפרסם ארבעים שנה אחרי שכותבו עזב את
ירושלים בזמן שהמחבר היה בן ששים ,אם נניח שההקדמה לקונטרס בן המחבר נכתבה סמוך לפרסומו של הספר מתקבל
שנולד בשנת תל"ג ).(1673
ג .פרטים ביבליוגרפיים
חלק ב' של הספר עדות ביהוסף בו נמצא הקונטרס של רבי יצחק על הרמב"ם נדפס בקושטא בשנת תצ"ג ) (1711קי"ח
דפים.
קונטרס זה גורם בעיה ביבלוגרפית לא נדירה המתעוררת כאשר מחבר מסוים כותב קונטרס ומשבצו בספר של אדם אחר
)במקרה דידן האחר הוא האבא( בדרך כלל אפשר לרשום קונטרס פלוני שבתוך ספר אלמוני ,אבל במפרשי היד החזקה
היתה בעיה איך לציין חיבור זה ,הלא אם היה נקרא קונטרס של ר"י אלמושנינו לא היו מוצאים ספר כזה ,מאידך לקרוא
עליו את השם "עדות ביהוסף" ,אין זה מדויק שהרי לא בעל "עדות ביהוסף" הוא שחיבר את הפירוש לרמב"ם ,לפיכך
לקביעת השם כפי שנקבע בכותרת מתווספת הבהרה זו ובכך גם יובהר לקוראים מדוע נכתבו הפרטים הביבליוגרפים רק
לגבי חלק ב' של ה"עדות ביהוסף".
ד .מקורות
פתיחת המחבר לקונטרסו.
עדת יעקב – רבי יעקב פיטרקובסקי
א .הספר – מבנהו ותוכנו
הספר "עדת יעקב" נוגע בשאלה הסבוכה של אפשרות חידוש הסמיכה בהסכמת רוב חכמי ארץ ישראל ,זאת בעיקר על
סמך דברי הרמב"ם בפ"ד מהל' סנהדרין .לספר "עדת יעקב" שני חלקים הראשון מברר את שיטת הרמב"ם ומצביע על
מקורותיו בש"ס ובדברי הנביאים ,ובחלק השני הבירורים הם בגדרי חיוב העמדת סנהדרין ע"פ סוגיות הש"ס.
ב .מתולדות המחבר
רבי יעקב היה מילידי קאליש הוא הקדיש את זמנו ומרצו להחדיר את גישתו שעל פי הרמב"ם אפשר ואף מצוה לחדש את
הסמיכה וממילא יש חיוב לפעול בנושא זה מכח מצות העמדת שופטים ושוטרים .כחלק ממאמציו בתחום זה הוא פירסם
את ספרו "עדת יעקב" וכל הנכתב בספרו הוא מתוך הנחת מוצא שהעיקר הוא שלפי דברי הרמב"ם אפשר ומצוה לחדש
את הסמיכה.
טבעי היה שספר שמטרתו להגביר מעש בנושא שהיה שנוי במחלוקת בין מהר"י בירב למהרלב"ח ילווה בהסכמות גדולי
הדור ,אבל כנראה שהמחבר נתקל בקשיים להשיג הסכמות שיתמכו ברעיונו ללא סייג ,לכן למרות שלפי טענתו השיג חמש
עשרה הסכמות מגדולי הדור הוא בירר מכולם רק הסכמה אחת מאת האדמו"ר רבי חיים אשר מראדאשיץ .העובדה שנמנע
לפרסם את שאר ההסכמות היא יותר מרמז שההסכמות היו יותר על הדברי תורה שבספר אבל לא מצא תומכים לביצוע
למעשה של הרעיון.
ג .פרטים ביבליוגרפיים.
חלק ראשון הופיע בירושלים בשנת תרצ"ד ) (1934ובו י"ב דף חלק שני הופיע בשנת ת"ש ) (1940בו שני קונטרסים,
מספר עמודיו נ"ו.
ד .מקורות
גוף הספר והקדמתו.
עזוז חיל – רבי חיים יהודה ליב אייגעש
נולד בשנת תקנ"ט ) – (1899נפטר בשנת תרל"ז )(1877אנ<
א .הספר – מבנהו ותוכנו.
קונטרס הערות וחידושים על היד החזקה הנקרא "עזוז חיל" לא נדפס כספר בפני עצמו אלא צורף כאחת מההוספות
למהדורת משנה תורה שהופיעה בוילנא )התר"ס – (1900יש בהערות תרוצים לקושיות המפרשים על דברי הרמב"ם ,גם
מקורות חדשים לפסקיו ,הערות על נושאי הכלים ומראי מקומות לספרים שדנו על דברי הרמב"ם.
ב .מתולדות המחבר
רבי חיים יהודה לייב נולד בקאוונא המעטירה .היה ידוע כחריף וכבקי גדול בכל חדרי תורה ,הגה הרבה בספרי הרמב"ם
הפך בהם וסלסל בהם ומה שנדפס בקונטרס "עזוז חיל" הוא רק חלק מועט ממה שחידש בשיטת הרמב"ם .בשנת תרל"ג
) (1873עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים עד זמן פטירתו בשנת תרל"ז ) .(1877הוא היה סבו של אחד מאחרוני
גאוני וילנא ר' חנוך העניך אייגעש הידוע מאד כמחבר הספר "מרחשת".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
כאמור הקונטרס "עזוז חיל" נדפס לראשונה במהדורת וילנא של משנה תורה בשנת התר"ס ) .(1900ראוי לציון
שברשימת ההוספות החדשות לאותה מהדורה נשמט משום מה שמו של הקונטרס "עזוז חיל".
ד .מקורות
לקורות עיר ראסיין ורבניה עמוד כז
עטרת טוביה – רבי טוביה יהודה טביומי )גוטנטג(
נולד בשנת תרמ"ב ) – (1882נפטר בשנת תשי"ג )(1953
א .הספר – מבנה ותוכנו
הספר "עטרת טוביה" בנוי ממערכות קצרות וארוכות לפי סדר ספרי הרמב"ם מדע – קדושה .תוכנו של הספר דומה
בסגנונו להרבה ספרים שחוברו על היד החזקה .שמחבריהם טורחים ליישב את הקושיות שהקשו על הרמב"ם ,ויש
מקומות בהם הוא חותר למצוא מקורות חדשים לפסקי הרמב"ם ,בדרך כלל דבריו מבוססים על ירידה לעומקי הסוגיות,
אך קורה שאינו נמנע להציע ישוב על "דרך החידוד".
בסוף הספר שתי תשובות המבטאות את צוק העתים בשנים הסמוכות לתחילת מלחמת העולם השניה ,אחת בנוגע לפרעון
חוב בעת שינוי חריף במטבע .השניה היא שמשכירי הבתים נתחכמו לנשל את השוכרים וכדי שלא יעמדו לזכותם חוקי
הגנת הדייר ,היו משכירים שאסרו על השוכרים את ביתם בקונם.
ב .מתולדות המחבר
רבי יהודה טביומי היה דמות רבנים מיוחדת ,שתי רגליו נטועות בבית המדרש ,ידיו רב לו בכל חדרי תורה ,דיינא דנחית
לעומקא דדינא .כך גם נשקף מספרו "עטרת טוביה" המוכיח שמחברו רב כוחו בחקר ועיון בש"ס ובפוסקים ,זו גם התמונה
העולה מספר תשובותיו "ארץ טוביה" הכולל שו"ת הלכה למעשה .יחד עם זאת היה בקי נפלא בהיסטוריה ,ובספרות
המחקר כולל חבוריהם של מי ששיחם ושיגם לא היה בד' אמות של הלכה .הודות לשפתו העשירה ידיעותיו הרבות יכל
הוא להכות על קדקודם של אלו שהרהיבו עוז לדבר כנגד חז"ל ופערו פיהם נגד גדולי הדורות .מחקריו פורסמו בקבצים
שונים ,חלק מהם כונס בספרו "טל אורות" ו"טל ישראל" .לאחר פטירתו יצא לאור ספרו "אמרי טל" פרקי זמן ומועד.
דרכו ברבנות היתה בתחילה על אדמת פולין שם שימש כרבה של סוכוצין בשנת תרצ"ו ) (1936עלה לארץ ישראל
והקרין שם מתורתו ומחכמתו בעיר ת"א עד פטירתו בשנת תשי"ג ).(1953
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר נדפס בפיעטרקוב בשנת תרצ"א ) (1931ובו 193עמודים.
ד .מקורות
תולדות המחבר בראש הספר "אמרי טל" הוצאת נצח ת"א תשי"ד )(1954
עיטור בכורים – הרב גרשון אריאלי
נולד בשנת תר"פ ) – (1920נפטר בשנת תשנ"ג )(1993
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "עיטור בכורים" ,העוסק בביאורים וחידושים על י"ב פרקי הלכות בכורים שבמשנה תורה – כולל שני כרכים .הכרך
הראשון עוסק בביאורים על ארבעת הפרקים הראשונים )א-ד( העוסקים בהלכות בכורים .הכרך השני עוסק בביאורים
וחידושים על שמונת הפרקים הבאים )ה-יב( העוסקים בהלכות :חלה ,מתנות כהונה ,ראשית הגז ,פדיון הבן ,פדיון פטר
חמור ועוד.
הביאור הוא רחב ,מקיף ושיטתי על כל הלכה והלכה )לשון ההלכה עליו נסוב הביאור הובא לפני כל ביאור( .במסגרת
הביאור דן המחבר ,בניתוח הסוגיות בתלמוד העוסקות בענינים הנדונים ,ובבירור שיטות שאר הראשונים והאחרונים.
בראש כרך א' הובא מאמרו של אבי המחבר – הרב יצחק אריאלי – העוסק בהגות מצות ביכורים.
לספר )כרך ראשון( ניתנה הסכמת הרב יחזקאל אברמסקי ,שכתב" :הגדיל לעשות בספרו ...בלקח ובסברא ,מפלפל
ומסלסל וחוקר בתמצית העניינים הנדונים בו ,כיד ה' הטובה עליו".
ב .מתולדות המחבר
הרב גרשון אריאלי נולד בירושלים בשנת תר"פ ) ,(1920לאביו רבי יצחק אריאלי )בעל "עינים למשפט"(.
בצעירותו למד בישיבת לומז'ה ,שימש שנים רבות בתפקיד אב בית הדין בנתניה .נפטר בשנת תשנ"ג ).(1993
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר עיטור בכורים כולל שני כרכים .כרך א יצא לאור בירושלים ,על ידי המחבר ,בשנת תש"ל
עמודים .כרך ב' יצא לאור בירושלים ,על ידי המחבר ,בשנת תשמ"ז ) .(1987שס"ד – עמודים.
ד .מקורות
שער ומבוא לספר.
שיחה עם בן משפחה.
) .(1970רסח –
עין אליעזר – רבי אליעזר ליפמאן הכהן וואלק
נפטר לפני שנת תרפ"ה )(1925
א .הספר מבנהו ותוכנו
ספר "עין אליעזר" יש בו כרך אחד ובו שני חלקים ,בחלק א' שו"ת לפי סדר ארבעה חלקי השו"ע ,בחלק ב' חידושים על
הש"ס ,רמב"ם ודרושים הסימנים על הרמב"ם הם בודדים פחות מעשרה.
ב .מתולדות המחבר
נולד בוילקומיר לאביו הגדול רבי עזריאל הכהן ,נין ונכד להרה"ג רבי פנחס ב"ר אליעזר אב"ד קיידאן והגליל .שימש
כאב"ד פדברעזא ודרויא שבפלך וילנא עד פטירתו בשנת תרפ"ה ).(1925
רבי אליעזר ליפמאן היה אחיו של הגאון הנודע רבי צבי הירש הכהן וואלק אב"ד פינסק בעל ספר "כתר כהונה" על ספרי
הספרי.
ג .פרטים ביבליוגרפים
הספר נדפס לאחר פטירתו על ידי בנו ר' בנימין הכהן וואלק מארה"ב בירושלים בשנת תרפ"ח ) (1928בספר פ"ד דפים
81עמודי מפתח והקדמה.
ד .מקורות
גוף הספר והקדמותיו
עין ימין – רבי חיים יצחק אלגאזי
נפטר בשנת תקע"ט )(1819
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "עין ימין" לרבי חיים יצחק אלגאזי ,כולל שאלות ותשובות ,דרשות וחידושים על הלכות שבספר משנה תורה
להרמב"ם.
ב .מתולדות המחבר
רבי חיים יצחק נולד לאביו רבי יהודה מחבר "שער יאודה" )עיין ערכו( הוא היה בקי מופלא ושליט בכל מכמניה ויחד עם
זאת "דיינא דנחית לעומקא דדינא" אכן לאחר שה"חקרי לב" עזב את איזמיר ועלה לחברון ישב רבי חיים יצחק על כסאו
בכהנו פאר כרבה הכולל של איזמיר.
ספרו "עין ימין" נדפס לאחר פטירתו ,בחייו הוא פירסם את ספרו הגדול "דרך עץ החיים" המכיל דרשות ,שו"ת וחקרי
הלכה לפי סדר הטורים .הוא הוציא לאור את ספרו של אביו "שער יהודה" ועל הערותיו הארוכות והמאירות הוא חתם
מחיי'א בריה )חייא ר"ת חיים יצחק אלגאזי( .הוא היה חותנו של הגביר הגדול רבי יוסף הכהן חמצי אשר בזכותו נשתמר
חלק ניכר מתורת חכמי איזמיר בלעדי תרומתו הרחבה של ר"י הכהן לא היתה ידם משגת לממן את הדפסת חיבוריהם ,בנו
של הר"י כהן הוא שערך והתקין לדפוס את ה"עין ימין".
רבי חיים יצחק נפטר בשנת תקע"ט באיזמיר ושם מנוחתו כבוד .בספר אנציקלופדיה לחכמי ארץ ישראל )חלק א' עמוד
שנ"ב( נכתב "עלה לארץ ישראל" בשנת תקע"ג" ואין זה נכון כי כאמור נפטר באיזמיר בהיותו רב הכולל ושם נקבר .ראה
בספר עניני שבתי צבי מר"א פריימן עמוד 147אות קנ"ט מועתק נוסח מצבתו :עט"ר מו"ר הרב הכולל מדוכא ביסורי
כמוהר"ר חיים יצחק אלגאזי ב"ס דרך עץ החיים" .כך מתקבל גם משורות הפתיחה להספד שנשא עליו עמיתו רבי רפאל
אשכנזי ונדפס בספרו "מראה הגדול" ח"ב עמוד צז ,ב "דרוש שדרשתי בק"ק פורטגאל על גבי ארונו של מעלת הרב
המובהק כמוהר"ר חיים יצחק אלגאזי ז"ל בפרשת שמיני משנת ה'תקע"ט.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "עין ימין" הודפס לראשונה בשאלוניקי פעמיים ,בשנת תקע"ז ) (1817ובשנת תקפ"ב ) 51 (1822דף )פורמט גדול(.
]יצא עם ספרו" :דרך עץ החיים"[.
הספר יצא לאור שוב ,במהדורת צילום ,בברוקלין שבניו יורק על ידי י' בראך ,בשנת תשנ"ז ).(1997
ד .מקורות
הקדמות לספריו.
ענייני שבתי צבי עמוד -147פריימן.
עין מאיר – רבי מאיר טויבער
נולד בשנת תקע"ח ) – (1818נפטר בשנת תרנ"ח )(1898
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "עין מאיר" מהרב רבי מאיר טויבער כולל חידושים על מסכת גיטין ,ועל חלק מהלכות גירושין שבספר משנה תורה
להרמב"ם.
כן כולל הספר חידושים על מסכת חולין ,ביצה ועל כ"א סוגיות בתלמוד.
ב .מתולדות המחבר
רבי מאיר בן רבי ליפמן טויבער נולד בשנת תקע"ח ) .(1818בכפר ליד עיר חדש )הונגריה( ,הוא קיבל תורה מפי רבי
קאפל חריף – אב"ד ווערבוי ,והיה לתלמידו המובהק של ה"חתם סופר" )תשע שנים למד בישיבתו(.
רבי מאיר מספר שמה שהמריץ אותו לפרסם את חידושי תורתו הוא מכתבו של רבו הגדול החת"ם סופר אשר כתב
"בעזה"י השורה הזאת תהיה לעדה לתלמידי הבחור המופלג כהר"ר מאיר קאטשוויטץ שיחי' שהוא אחד ממופלאי תלמידי
המשמשים לפנינו בישיבה חפץ מיכול וידיו יפות לפלפל בחריצות ובקיאות בכמה סוגיות והלכות ,ויום ליום יביע אומר
כמעיין המתגבר ,ומוחזקני בו כי עתידים יפוצו מעינותיו חוצה ,ויראת ה' על פניו לא פנה ולא יפנה אל רהבים ושטי כזב
ובילדי נכרים לא יספיק כי אם בתורת ה' חפצו ובתורה הוגה יומם ולילה ,יהי כן ה' עמו ולהגיד לאדם ישרו הריני חותם
בעט סופר הכ"ד פה ק"ק פרעשבורג יום א' אסרו חג דשבועות כסא כבוד מרום מראשון לפ"ק משה הק' סופר
מפראנקפורט דמיין" ועל כך הוסיף רבי מאיר "מורי זצ"ל אשר תמיד רוח ה' דבר בו ומלתו על לשונו לשון מדברת גדולות
ונצורות המה הרהיבו בנפשי עוז לבוא ולקיים דבריו הקדושים שהבטחני שעתידים יפוצו מעינותי חוצה – לקרב לגשת אל
מלאכת הקודש ונתתי לדפוס ספר עין מאיר זה" .רבי מאיר זכה לשיבה טובה ונפטר בשנת תרנ"ח ).(1898
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "עין מאיר" הודפס בפרעשעבורג בשנת תר"ן ) 182 (1890דף פורמט גדול.
ד .מקורות
מהר"א שטרן – מליצי אש חודשי כסלו –טבת.
עין תרשיש – רבי יהושע זעליג תרשיש
נולד בשנת תרכ"ו ) – (1866נפטר בשנת תרצ"ט )(1939
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "עין תרשיש" מהרב יהושע זעליג תרשיש ,כולל שלשה חלקים :הראשון כולל חידושים על סוגיות בתלמוד ,ועל
הלכות שבמשנה תורה להרמב"ם ושבשלחן ערוך )מלבד על יורה דעה( .החלקים ב' וג' כוללים חידושים על הלכות
שבשלחן ערוך יורה דעה ,תשובות וחידושים על התלמוד ועל הלכות רבות.
בתשובות אחדות הוא נושא ונותן עם גיסו רבי יוסף יוזל הורוויץ – מחוללם של ישיבות נובהרדוק .בחלק ב' נספח קונטרס
"מלואי תרשיש" ובו רעיונות מבנו ה"ר משה צבי.
ב .מתולדות המחבר
רבי יהושע זעליג נולד בקובנה בשנת תרכ"ו ) .(1866אביו רבי ישעיה בינוש נמנה על "עשרה בטלנים" שבקלויז הגר"א
מווילנא.
הוא קנה תורה מפיו של הגאון המפורסם מאד בדורו רבי ראובן הלוי רבה הגדול של דענעבארג מחבר הספר שו"ת ""ראש
לראובני" .רבי יהושע זעליג נודע בחסידותו ופרישותו ,וכל ימיו עסק בלימוד התורה .ואף בין הגוים ,נחשב לצדיק וקדוש.
בשנת תרצ"ג ) (1933עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים בה נפטר בשנת תרצ"ט ).(1939
ג .פרטים ביבליוגרפיים
חלקו הראשון של ספר "עין תרשיש" הודפס בקובנה בשנת תרצ"ב ) 101 .(1932עמודים .החלקים השני והשלישי
הודפסו בירושלים בשנים תרצ"ז-תרצ"ח ) 167 .(1938עמודים.
ד .מקורות
יהדות ליטא – כרך ג'.
עיני אברהם – הרב אברהם צפיג
א .הספר – מבנהו ותוכנו
הספר "עיני אברהם" הינו ביאור על הלכות מעשה הקרבנות שבספר משנה תורה ,הוא נושא ונותן בדברי הרמב"ם ובדברי
גדולי נושאי כליו ,המחבר שם לו למטרה ליישב ולהעמיד את דברי הכסף משנה בפרט במקומות שהשיג עליו בעל לחם
משנה.
ב .מתולדות המחבר
מהקדמת המחבר ומדברי גדולי הדור בהסכמותיהם לספר מתגלית פרשת חייו המופלאה והמיוחדת של רבי אברהם .הוא
נולד בתוניס וכבר מעת לידתו חשכו עיניו ולא ראה מאורות מימיו ,מום קשה זה לא מנע מבעדו ללמוד בעל פה והוא ישב
לפני מוריו וקלט באוזניו את תורתם וכפי שביטא בהתפעלות ,רבה דאמסטרדאם רבי שאול בעל "בנין אריאל" :גמר
שמעתתא מפומא דרביה וגריס ודייק כרחבא ,עד דאוקי לכולא תלמודא ונעשה כחד מרבנן דבני מערבא" גם רבי דוד
פארדו בעל "חסדי דוד" ו"שושנים לדוד" קבע בהשתאות" :חדוש הוא שחדשה תורה מי שלא ראה מאורות מדליק את
המנורה"! לאחר שגדל בתורה עלה לירושלים ולמד יחד עם רבי רפאל חיים נבון בנו של בעל "קרית מלך רב" ונכדו של
בעל "מחנה אפרים" אשר נרתם בכל לבו לסייע לרבי אברהם ולמד עמו יחד מבקר ועד ערב וכל מה שעלה על דעתו של
רבי אברהם לחדש רשם רבי רפאל עלי כתב ומרשימותיו התקבל הספר.
כנראה גדולי אותו דור דעה התרגשו מאד מהתופעה הנדירה שמי שעיור מלידה הגיע לדרגות עליונות לחבר ספר עמוק על
ההלכות העמוקות של ספר מעשה קרבנות והספר מעוטר בהסכמות מענקי אותו דור הן מהמזרח והן מאשכנז ועמם יחד
גדולי הדור שבירושלים ביניהם רי"ט אלגאזי חתנו רבי מרדכי יוסף מיוחס רבי אפרים נבון נכדו של ה"מחנה אפרים"
וכאמור סמוכים זה לזה הסכמותיהם של מאור הגולה בעל נודע ביהודה ורבי דוד פארדו בעל "חסדי דוד" וכנ"ל בין
המסכימים רבי שאול בעל "בנין אריאל".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "עיני אברהם" נדפס לראשונה בשנת תקמ"ד ) (1784באמסטרדם ,ע"ו דפים .פעמים נוספות נדפס במהדורת צילום -
בבני ברק בשנים תשל"ה ) (1975ותשנ"ח )(1998
ד .מקורות
גוף הספר והקדמותיו.
עיני דוד – רבי דוד אמאדו
נולד בשנת תקל"ז ) – (1777נפטר בשנת תקצ"ב )(1832
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "עיני דוד" לרבי דוד אמאדו ,כולל חידושים על הרמב"ם ,ליקוטי דינים ושאלות ותשובות.
ב .מתולדות המחבר
הורתו של רבי דוד היתה באיזמיר .בכותרת נכתב ששנת הולדתו היתה בתקל"ז ) (1777כך הועתק מהאנציקלופדיה
לתולדות חכמי אר"י )ח"א עמוד רפ"ד( ,יש מקור אחר שם נקבע שהולדתו היתה בשנת תק"ל ) (1770הקדמה זו מועדפת
בשים לב שבשנת תקנ"א ) (1751ערך רבי דוד ביחד עם רעו ר' יצחק ארדיט מתוך כת"י את הספר "אבקת רוכל"
תשובותיו של מרן הב"י ,אומנם עורכי הספר הנ"ל מכנים עצמם בהקדמתם "דברי שני הצעירים" אולם רחוק להניח
שמשימה כה חשובה ואחראית הוטלה על שכמו של נער בן ארבעה עשרה.
רבי דוד יצק מים על ידי רבה הגדול של עירו המהוללה בעל "חקרי לב" ובפתח דבר להספד שנשא עליו )נדפס בח"ב של
"תהלה לדוד" שחיבר רבי דוד דרוש הספד י"ב( גילה טפח מנוראות קדושת תורת הרב ותלמידו הנה בניסוחו "אור ישראל
אבינו רועינו גדול הדור שלא הניח כמותו בכל תפוצות ישראל מורא ודאין דין אמת לאמיתו כרב באיסורי וכשמואל
בממונא מגלה עמוקות וספריו המאירים חק'ל תפוחין קדישין הן הן עדיו .זה לי קרוב לארבעים כשהיתי יוצק מים לפניו
היה לנו לימוד בנסתר בכל יום ויום בדברי הרב הקדוש האר"י זצוק"ל בספר "עץ החיים" והיה לומד אותם בקדושה
ובטהרה גגדולה וכשהיה פותח פיו להגיד לי את דברי הרב הייתי נשאר לפניו כאיש אשר לא שומע והיה פיו ולשונו כמעיין
המתגבר ותיתי לי שהיו יורדים מלאכים לשמוע את קול דברו" מתאור קדושת הרב שמלאכים ירדו לשמוע תורתו ניתן
לשמוע את יקרת מעלת התלמיד שהרב הביא בסודו ושעיניו עיני דוד חזו אראלי מרום .ברבות הימים ישב גם התלמיד
הגדול על כס רבנותה של איזמיר והיה בה לתל תלפיות ,שם גם נפטר בזמן המגפה בשנת תקצ"ב ) (1832ושם חלקת
מחוקק ספון.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
לספר מצורף מפתח שנדיר למצוא כמותו בספרי הפירושים לרמב"ם כי מלבד רשימת התשובות להלכה המפוזרות בספר,
הוא מכיל פירוט עשיר ובהיר של מאות נושאים המתבררים בספר וזאת לפי סדר הא"ב ,ומעיין שרוצה למשל לדעת היכן
המחבר דן על הכלל אין אדם פורע בתוך זמנו ,פטור מלהתייגע במחשבה לאיזו הלכה ברמב"ם מתאים ענין זה ,אלא די
בהצצה חטופה במפתח היכן שמצויין כלל זה.
ספר "עיני דוד" הודפס באיזמיר בשנת תרכ"ו ) 132 .(1866דף )פורמט גדול( .הספר הודפס שנית במהדורת צילום בשנת
תשנ"ב ) ,(1992בברוקלין שבניו יורק ,על ידי י' בראך.
ד .מקורות
הספר והקדמותיו
הקדמת ר"ד אמאדו ל"אבקת רוכל".
עמק המלך – רבי אברהם אבוש מפרקנפורט
נולד בערך בשנת הת"נ ) – (1690נפטר בשנת תקכ"ט ).(1768
א .הספר – מבנהו ותוכנו
"עמק המלך" אינו ספר בפני עצמו אלא קונטרס הערות ובאורים שנדפס כאחת מהתוספות למהדורת הרמב"ם שיצאה
לאור בורשא תרמ"א ) .(1891בהערות הקצרות בדרך כלל ,מדייק ר' אברהם אבוש בלשון הרמב"ם ומעיר על הנראה
כהשמטה .בראש הל' תפילין מופיעה הערה המאפיינת את דקדוקיו בלשון הרמב"ם .הרמב"ם מונה את המצוות שעליהם
מדובר בהל' תפילין ,מזוזה וס"ת ,וכתב :א( להיות תפילין על הראש ב( לקשרם על ידו" .ר' אברהם אבוש העיר :פלא אני
רואה בדברי רבינו אשר כל דבריו בשיקול הדעת לא החסיר ולא העדיף אפילו קוצו של יו"ד ,אם לא טעמו ונימוקו עמו.
ובער אנכי ולא אדע מה טעם יש בו ,כי בספר המצוות ובפתיחתא מנה :מצוה י"ב לקשור תפילין בראש שנא' והיו לטוטפות
בין עיניך ,ומצוה י"ג לקשור ביד שנאמר וקשרתם לאות על ידך ,וגם כאן מנה מצוה א' להיות תפילין על הראש ,ומצוה ב'
לקשרם על היד ,ולהתלמד אני צריך שלא מנה כסדר הכתוב בתורה בכמה פסוקים וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות
בין עיניך" ,נכון להבליט את הקביעה הברורה שהניעה את ר' אברהם אבוש לדקדק בכל אות שביד החזקה" :לא החסיר
ולא העדיף אפילו קוצו של יו"ד אם לא טעמו ונימוקו עמו".
ב .מתולדות המחבר
פרשת גדולתו של רבה של פרנקפורט מפורסמת בכל איי העברים ,כי בעודו בחייו ודורות על גבי דורות אחריו ,שחו
בתוקף תורתו ,בנוראות קדושתו ובחסידותו המופלגת .הן גדולי הדורות שהפליגו בתאור דרגותיו העליונות והן בפי המון
העם שארג מסכת מופלאה של סיפורי מופת וקדושה .שמו נכרך עם פרשת הגט הידוע מקליבא שכידוע הוא עמד כחלמיש
על דעתו לפסול את הגט .נכון לציין שגם גדולי הדורות שחלקו עליו כתבו את תשובותיהם בהכנעה ובשמירה קפדנית שלא
לפגוע כחוט השערה בכבודו.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
את הגהות "עמק המלך" הביא לבית הדפוס נכדו רבי יוסף לווינשטיין רבה של סארצאק שהיה רב נכבד בזמנו ונודע
בבקיאותו הרבה בתולדות גדולי ישראל ויחוסם .כנ"ל ההגהות נדפסו לראשונה במהדורת משנה תורה וארשה תרמ"א
) (1881ומני אז בכל המהדורות הנפוצות.
ד .מקורות
קונטרס תפארת אברהם תולדות וקורות חייו של רבנו אברהם אבוש – מאת נכד נכדו רבי יהושע העשיל לווינשטיין
פיוטרקוב תר"ץ ).(1930
עץ החיים -רבי חיים אבולעפיה
נולד בשנת ת"כ ) - (1660נפטר בשנת תק"ד )(1744
א .הספר – מבנהו ותוכנו
"עץ החיים" הוא ספר על פרשיות התורה .שיטת פירושו לתורה של רח"א דומה לזו המוכרת מ"פרשת דרכים" של בעל
"משנה למלך" .עיקרה דקדוק בלשונות הפסוקים וישובם על פי שקלא וטריא הלכתית ,החידוש בצורת פירוש זו הוא
בהרחבה גם למקומות שאינם עוסקים במצוות מעשיות ,למשל בפסוקים על פגישת אבימלך ופיכל עם יצחק אבינו
)בראשית כ"ו ,כ"ז-כ"ט( דקדק רח"א בלשונות הפסוק ומיישב על ידי שימה בפי אבימלך ופיכל חשש שיצחק יטען
ששבועת אברהם לאבימלך פקעה זאת על סמך דברי המרדכי אודות שניים שנשבעו זה לזה ואחד שיקר פטור השני לקיים
שבועתו.
וכך לאורך כל הספר המשא ומתן ההלכתי משולב עם דקדוק נפלא בלשון הכתובים .בסוף הספר ישנם י"ב דפים ובהם
חידושים על לשונות הרמב"ם.
ב .מתולדות המחבר
פירוט תולדות המחבר ראה בנכתב בערך "מקראי קודש" פה מועתקים דברי החיד"א במעלת הספר.
הרב חיד"א )"שם הגדולים" מערכת ע אות פ"ה( הנחה היאך להפיק תועלת מלימוד בספר "עץ החיים" הנה בניסוחו "והוא
רומז הרבה דיני הש"ס והרמב"ם בדקדוק הכתובים ואותיות אשר תבאנה ,ואגב שקלא וטריא על הרמב"ם ואביזריה ,והוא
ספר נפלא ובקצור גדול והקורא צריך להעמיק העיון ואז חיך אוכל יטעם לו אמריו ורמיזותיו כי נעמו" .מיד עם פרסומו
של הספר הוא נהפך להיות ספר יסודי לפירוש היד החזקה ,בפרט אצל גדולי תוגרמה אשר נדיר למצוא בחיבוריהם מקום
שהמהרח"א העיר עליו ,והם לא נושאים ונותנים בדבריו.
גדולה מזו הרב חיד"א )"שם הגדולים" מערכת ת' אות ל'( מספר שרבי אברהם מונסון )האחרון( אחד מגדולי תלמידיו של
רבו בעל "נחפה בכסף" כתב חיבור )נשאר בכת"י( "תוצאות חיים" שמו וענינו :ליישב קושיות הרב מהרח"א בספר עץ
החיים".
בנאמנות לקו שבמפרשי ה"יד החזקה" נכללים רק החיבורים הישירים על הרמב"ם הובאו במהדורה זו רק החידושים
שבסוף הספר שבכותרתם נכתב בפירוש שהם על לשונות הרמב"ם ,לכן אף שבחמשת חלקי הספר שהם לפי סדר פרשיות
התורה ,רבו החידושים על הרמב"ם ,הם לא שובצו תחת הכותרת "עץ החיים" ,יחד עם זאת יובלט שדי שכיח שמפרשי
היד החזקה הביאו מדברי מהרח"א ש"בעלי חיים" ונשאו ונתנו בהם ,כמו"כ יסופר שבספר "ויקח אברהם" )מאחרוני רבני
איזמיר( הנכלל במפרשי היד החזקה מופיעים תדיר ציונים לדברי ה"עץ חיים" שעל פרשיות התורה.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "עץ החיים" נדפס בשנת תפ"ט ) (1729הספרים על בראשית ושמות הם בספירה ראשונה ויש בהם פ"ד דפים ,על
ויקרא דברים קמ"ו עמודים והחידושים על הרמב"ם בספירה שלישית שיש בה י"ב עמודים .בשנת תשנ"ג נסדר הספר
מחדש על ידי מכון "המאור" ירושלים כחלק מכל כתבי מהר"ח אבולעפיה.
ד .מקורות
גוף הספר
שם הגדולים – מערכת ע אות פ"ה
פארי הלכות
רבי יחיאל מיכל ב"ר יהודה ליב מקאלוואריה
א .הספר – מבנהו ותוכנו
דברי מוסר ותוכחות וחידושים על הש"ס ורמב"ם.
ב .מתולדות המחבר
על רבי יחיאל מיכל ב"ר יהודה ליב מקאלוואריה )עיירה ליד מארימפול פלך סובלאק ,בזמנו פולין כיום ליטא( לא ידועים
לנו פרטים ,בשער הספר נרשם שהעמיד תלמידים רבים ברחבי אשכנז.
מלבד ספרו הנוכחי חיבר והדפיס עוד "דרך המלך" – דרשות על המסורה ועוד )שקלוב תקנ"ח( ,מרגניתא – דברי מוסר
בחרוזים בעברית ובאידיש) ,שקלוב תקנ"ו ,וילנא תקס"ג(" ,הוי שודד" – הספד על המגיד מסוכטשוב ,רבי יחיאל מיכל
ברי"ל ורבי ליב מרומשישק )נאווידואהר תקס"ה(.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "פארי הלכות" נדפס על ידי המחבר בשקלוב בשנת תקנ"ח ) (1789בהסכמת רבני שקלוב רבי חנוך העניך שיק ורבי
צבי הירש במהר"מ.
ד .מקורות
ספרי המחבר
פי אריה – רבי מרדכי יהודה ליב גלאזשטיין
נולד בשנת תר"א )(1841
א .הספר – מבנהו ותוכנו
הספר "פי אריה" מתואר ע"י מחברו כספר שאלות ותשובות ,זו הכותרת בכל עמוד שבספר .אכן יש בספר שאלות
ותשובות הלכה למעשה כגון ברכה על אגסים שבישולם לא נגמר על העץ ,ריאה שנמצאו בה תולעים או על חלב שנמצא
בו דם .אבל ישנם הרבה תשובות שלא באות כמענה על שאלה הנוגעת למעשה אלא התשובה נועדה ליישב רמב"ם
מוקשה .לפיכך ניתן לראות את הספר הן כספר שו"ת למעשה ,והן כמברר וכמיישב את דברי הרמב"ם ביד החזקה.
ב.מתולדות המחבר
רבי מרדכי יהודה ליב נולד בשנת תר"א ) (1841מתוך כתבי ספרו ניכרת גאונותו הגדולה ושינוס מתניו להכנס לעובי
הקורה של סוגיות קשות .מסימני הספר נשקפת חתירה למצוא פשר לדברי הרמב"ם באות מקומות הידועים כחמורים
ומסובכים שכבר גדולי האחרונים נלאו למצוא פתרון לדבריו .גם כשהשאלה שהובאה לפניו אודות עובדה מסוימת ,נראית
כ"צרה" ונוגעת רק לפרטיה של הלכה מסוימת הוא מצא בה צדדים עקרוניים שבירורם מחייב גלגול סוגיות הש"ס ושקלא
וטריא בדברי הפוסקים – ראשונים ואחרונים .מתוך הסכמת ר' יצחק אלחנן ניכר שהוא העריך מאד את בעל "פי אריה"
ויש רושם שדבריו לא נכתבו כמליצה בעלמא אלא מתוך היכרות קרובה עם רבי מרדכי יהודה ליב .וכפי שהוא כתב:
"ובאמת אני מכיר את מעלת הרב המאור הגדול הלז מכבר בעת שהיתי בק"ק נאווהרדק ,כי הכרתי אותו אז וראיתי כי ידיו
רב לו במעלות התורה ואמרתי עליו כי אי"ה יתעביד לאילנא רברבא וכעת ראיתי שנתקיימו הדברים ב"ה .בעל "פי אריה"
כיהן כרבה של קהילת ראסנא פלך מוהילב שבמדינת רסיין.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר נדפס בוילנא בשנת תרל"ז ) (1877עמודיו 88הספר צולם ויצא לאור שנית ע"י האחים גולדנברג בניו-יורק.
ד .מקורות
"אהלי שם" – רש"נ גוטליב עמוד .377
פירוש לארבעת הפרקים הראשונים בהל' יסודי התורה – ראה בהמשך על מחברו
א .הספר -מבנהו ותוכנו
הפירוש לארבעת הפרקים הראשונים של הל' יסודי התורה לא נדפס כספר בפני עצמו אלא
כפירוש על גליון הרמב"ם .הסיבה שלארבעה פרקים אלו נכתב פירוש מיוחד היא :משום
שרוב רובם של פרקים אלו אינו עוסק בדינים הלכה למעשה אלא דורש במעשה בראשית
ובענינים הקשורים למהלך גרמי השמים ,לא רבים התעסקו בענינים אלו ,לכן נתבקש
פירוש מיוחד ומסוים.
ב .מתולדות המחבר
הפרוש נדפס לראשונה במהדורת היד החזקה אשר נדפסה בקושטא בשנת רס"ט )(1509
בלא לציין מי הוא מחברו .בספר מעשי ה' שחיבר רבי אליעזר אשכנזי ,בחלק מעשי אבות
כתב "וכבר תראה שהריטב"א ז"ל שפירש ספר המדע שחיבר הרמב"ם שם כתב שמציאות
ה' והאחדות ושאינו גוף זכרו להם הפילוסופים ראיות ברורות ,והעיקר הרביעי שהוא חידוש
העולם נחלקו בו וכו' ".פירוש זה נמצא בפרק א' הלכה א' בפירוש שלפנינו על הל' יסוה"ת,
מוכח שבעל מעשי ה' אשר כידוע רב גובריה כאחד שכל גדולי עולם חרדו לכבודו ,נקט
שפירוש זה נכתב על ידי הריטב"א.
במאמר ב"צפונות" שנה א' חוברת ד' כתב הרב דוד מצגר לפקפק על יחוס הפירוש
לריטב"א .הנה פירוט טענתו העיקרית :בפ"ד הי"ג כתב הרמב"ם" :ואני אומר שאין ראוי
לטייל בפרדס אלא מי שנתמלא כריסו לחם ובשר ,ולחם ובשר הוא לידע האסור והמותר
וכיוצא בהם משאר המצוות ,ואע"פ שדברים אלו דבר קטן קראו אותם חכמים שהרי אמרו
חכמים דבר גדול מעשה מרכבה ודבר קטן הווית אביי ורבא וכו' .המפרש שם כתב בתוספת
באור "וחכמים קראו לענינים אלו )הוויות דאביי ורבא( דבר קטן מפני שהם קטנים לגבי
מעשה בראשית ומעשה מרכבה" .לעומת זאת בחידושי הריטב"א )סוכה דף כח .ד"ה דבר
קטן( כתב לפרש שה"דבר קטן" הם לא כלל ההלכות והדינים אלא דוקא הויות דאביי ורבא
היינו ספקותיהם של דורות אחרונים שמחמת שלא ירדו לעומק חכמת התלמוד כדורות
ראשונים וכו' ולפי שהיה זה מחסרון ידיעה קרי ליה דבר קטן בחכמת המשנה ,אבל גדול
הוא מכל שאר חכמות הגוים ,זה הפירוש אמת ונכון לכל המאמין ולא כמו שפירשו אחרים
האלקים יכפר" ,הרב מצגר טוען בהגיון מוצק שאין זה מתקבל כלל שהריטב"א שדחה
בחריפות את פירושו של הרמב"ם וסיים "האלוקים יכפר" ,בבואו לפרש את הרמב"ם
הסכים עמו שכלל התלמוד נחשב קטן כלפי מעשה בראשית .מוכח איפוא שלא כבעל מעשי
ה' שהפירוש יצא מקולמסו של הריטב"א .הרב מצגר השאיר פתוחה את שאלת מחברו של
הפרוש ,אבל הגאון ר"ח קניבסקי בהערותיו לרמב"ם בקונטרס "קרית מלך" כתב בריש הל'
יסוה"ת "המפרש על ד' פרקים ראשונים ,כמדומה שהוא המפרש לקדוה"ח ,שלשונו קרוב",
אם השערתו נכונה אזי ניתן לקרוא על תולדות מחבר הפירוש להל' יסודי התורה בערכו
"המפרש להל' קדוה"ח" .לאחר כתיבת הדברים עולעל בספר "קורא הדורות" )דף כב ,ב(
שם נכתב "ונ"ל שהרב הזה עצמו הוא המפרש שפירש הלכות יסודי התורה להרמב"ם ז"ל".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הפרוש להל' יסוה"ת נדפס לראשונה במהדורת קושטא רס"ט ) (1509ומאז ברוב מהדורות
הרמב"ם.
ד .מקורות
"צפונות" שנה א' חוברת ד'.
פירוש להל' קידוש החודש – רבי עובדיה ב"ר דוד
חי בסביבות שנת הק' לאלף החמישי
א .הספר -מבנהו ותוכנו
מטרת הפירוש לפשט ולהמחיש במדת האפשר את הלכות קדוש החודש שרוב רובם מבוסס
על מושגים עמוקים באסטרונומיה ובמתמטיקה .הרמב"ם הגיע אל תכלית חכמת התכונה
לכן דבריו בהלכות קדוה"ח עמוקים ביותר .מי לנו גדול מהראב"ד אשר בפ"ז מהלכות אלו
הלכה ז' כתב :מפני שהמחבר הזה מתגנדר מאד ומתפאר בחכמה הזאת והוא בעיניו שהגיע
לתכליתה ,ואני איני מאנשיה כי גם רבותי לא הגיעו אליה ,ע"כ לא נכנסתי בדבריו לבדוק
אחריו" העובדה שגם גדולי הדורות שכל רז לא אניס להו ,מ"מ כדוגמת הראב"ד ורבותיו
לא היו מאנשי חכמה זו ,היא הסיבה שגם מפרשי הרמב"ם הידועים שירדו לבאר את רוב
הלכות הרמב"ם ,בכ"ז הניחו מלפרש את הל' קדוש החודש .רבי עובדיה בר' דוד כן היה
מאנשיה המובהקים של חכמת התכונה ,מכח זה ירד למעמקיה להבהיר את הלכות קדש
החודש בפרטיהם המסובכים שבהם מתברר הילוך גרמי השמים וקביעת המועדים.
מלבד הפרקים וההלכות שעיקרם בחכמת התכונה ,יש בהל' קדוה"ח "פרקים רגילים"
הקשורים לסוגיות הש"ס בהלכות קדוש החודש ,קביעת המועדים ועיבור שנים .רבי עובדיה
התעסק גם בהם ,הרבה להקשות ולתרץ ע"פ סוגיות הגמ' .רוב רובם של השוקלים וטורים
בענינים אלו עמלים ליישב את קושיותיו והערותיו החזקות.
ב .מתולדות המחבר
מחבר הפירוש להלכות קדוה"ח היה רבי עובדיה ב"ר דוד ,אין ידועים עליו פרטים רבים,
ממה שכתב "כבר עשינו העיקר לתחלת ליל ג' שיומו א' לחודש ניסן משנה ט' למחזור רס"ט
שהיא שנת הק"א ליצירה וכו'" נראה שחי סביבות שנות הק"א ).(1341
ג .פרטים ביבליוגרפיים
גליון הרמב"ם במהדורת קושטא רס"ט ) (1509ומני אז במהדורות הנפוצות.
ד .מקורות
קורא הדורות דף כב ,ב.
פירוש להל' קדוש החודש – רבי לוי בן חביב )רלב"ח(
נולד בשנת ר"מ ) – (1480נפטר לפני שנת ש"ט )(1549
א .הספר -מבנהו ותוכנו
פירושו של ר' לוי בן חביב להל' קדוה"ח אינו פירוש שיטתי לכל הלכות קדוש החודש ,אלא
רק לארבעה פרקים מפוזרים .החלק הראשון עוסק בשתי הלכות בפרק ב' ,הלכות אלו אינם
קשורות לחכמת התכונה ,אכן דיונו בהם דומה לשקלא וטריא הלכתית רגילה ,קושיות על
הרמב"ם מדברי הגמ' ופלפול להתאים את שיטתו עם סוגיית הש"ס .החלק השני של פירושו
הוא בהלכות שכל ענינם שייך לחכמת התכונה ולמושגיה העמוקים בהבנת אופן התנהלות
מערכת גרמי השמיים .כידוע כמה וכמה מגדולי הדורות הודו שאינם מתמצאים בחכמת
התכונה .מי לנו גדול מהראב"ד שבפ"ז מהל' קדוה"ח ה"ז כתב :אמר אברהם מפני שהמחבר
הזה מתגדר מאד ומתפאר בחכמה הזאת ,והוא בעיניו שהגיע לתכליתה ,ואני איני מאנשיה,
כי גם רבותי לא הגיעו אליה ע"כ לא נכנסתי בדבריו לבדוק אחריו" אבל לגבי הרלב"ח ניתן
לומר שהוא אחד "מאנשיה" המובהקים של חכמה מסובכת זו ,די בעלעול קל בפירושו כדי
להתרשם שנהירים היו לו שבילי הרקיע כשבילי שאלוניקי בה שהה רבות בשנים.
בכח שליטתו המופלאה בנבכיה ורזיה של חוכמת התכונה הוא כתב פירוש לפרקים שכל
כולם רצף מושגים אסטרונומיים עמוקים .בתחילת פי"ז הוא מקדים שבגלל עומק
המושגים ,הוא לא נכנס לעיונים ארוכים אלא כל מגמתו לפרש ולהבהיר את הפירוש הפשוט
וההכרחי להבנת דברי הרמב"ם .הנה לשונו" :להיות זה הפרק פרי ועיקר אלו ההלכות,
ראיתי לבאר כולו בלשון קצרה ,לא כדברי "המפרש" שהאריך במקומות יותר מהראוי,
ובמקומות לא הבין כלל דברי הרב כמו בנליזת מעגל ,והירבה צורות לבטלה" .בים גועש
של מושגים הרחוקים מאד לרוב בני האדם וגם לגדולים שבחכמי התורה ,שוחה המהרלב"ח
כאמודאי ותיק הצולל בקלילות במים אדירים ,רק בגלל ענונותו כי רבה יכל לכתוב )פי"ב
ה"ב( את השורות הבאות :וקודם שאבאר זה אזכיר כי בחכמה הזאת לא זכיתי ללמוד דבר
ממלמדי ,כי אם מעצמי בספרים ,וגם זה לא ברוב פנאי ,כי אם בזמן שהיתי לוקח לעצמי
ופורק עול משא טורח עבודת עם הקודש ,מעט מזעיר" בדבריו אלו כיון רלב"ח להמעיט את
בקיאותו בחכמה זו ,אבל השיג את ההיפך! כי כשנוכחים לדעת את שליטתו ללא מצרים
במושגים הסבוכים ביותר של חכמה זו ,מתעצמת יותר ויותר ההתפעלות נוכח גילויו
המרעיש שלא קנה חכמה זו מפי מורים מומחים ,אלא רק מכח עיונים חפוזים בספרים.
בקיאותו המופלאה בחכמת התכונה נשקפת גם מסימן קמה בספר תשובותיו ,שם הסביר
כיצד ערך לוח זמנים לפי אופק ירושלים ,כל שורה שבאותו סימן מכריזה על גאונות אדירה
בתחום שרק יחידי סגולה בקיאים בו.
ב .מתולדות המחבר
רבי לוי נולד בצפון ספרד לאביו רבי יעקב בן חביב שהיה מגדולי הדור וידוע כמחבר ה"עין
יעקב" .בשנות ילדותו שלטה בספרד האינקויציה אשר באכזריות ביקשה להעביר את
היהודים לדת הנצרות .כדי להמלט מחרבם שינו לר' לוי את שמו לשם נכרי ועל פניו היה
נראה כילד גוי .עשרות שנים אח"כ כשהוא כבר רבן של ישראל ותל תלפיות בשאלוניקי
המעטירה הוא גילה מעט מסגור לבו על פרק זה שבחייו .זאת כתגובה על פיסקא בקונטרס
של בר פלוגתיה מהר"י בירב שבתוך דבריו כתב :ותודה לקל לא נשתנה שמי אי רבי קרו לי
השתא ,רבי הוו קרי לי אז וזה שמי לעולם וכו' זה סוף דבר שת"ל לעולם השתדלתי שלא
ילך להתרעם עלי שום אות מאלף ועד תי"ו רצוני לומר שלא נתחלל שם שמים על ידי
בשום אחד מהאותיות כדי שלא יעלו להתרעם עלי לשמים" הרלב"ח ציטט שורות אלו והבין
שבדבריו שלא נתחלל שם שמים על ידו ,נתכוין מהר"י בירב לרמז שהוא ראוי יותר להסמך
מפני שאף פעם לא נשתנה שמו ומעולם לא נתחלל שם שמים על ידו ,בעוד שר' לוי שינה
שמו ולא מסר נפשו על קדוש השם .ע"ז השיב ר' לוי מנהמת קירות לבבו "לא אכחיש
המובן מדבריו בהגדות אשמתי ולא אציל עצמי בדברתי לומר שאף אם שינו שמי בעוונתי
בשנות השמד ,אנכי לא שיניתי ובוחן לב וחוקר כליות יודע כי תמיד אותו יראתי ואם לא
זכיתי לקדש שמו ,לבי יחיל בקרבי מפני זעמו הגם שלא הייתי בר עונשין בבית דינו כלל,
מכל זה וכו' אבכה יומי ולילי אוי לי אללי לי ואודה עלי פשעי ואומר ידעתי ה' רשעי ופשעי
וזדוני כי רבו למעלה ראש וכו' ואשמותי גדלו עד לשמים ,אבל בטחתי על רוב חסדיך
ונשענתי על רוב רחמיך וכשם שזכיתני לצאת מן ההפכה והבאתני אל העיר ההוללה)כונתו
לעיר המהוללת( בתוך השנה ,להיות שונה שם בכל יום הלכה עד היום שיש יותר מארבעים
שנה ,כך תזכני להיות בעל תשובה שלמה ומה גם עתה בהיותי עולב עלבון גדול אשר כזה
על לא חמס בכפי .ואתה אדון הסליחות אלדי הרוחות ראה בדמעות אשר זלגו עיני עתה
באנחות ויהיו בבית גנזיך מונחות לעת צאת נפשי ואולי תזכה בהן לשוב למנוחות" .מכל
מלה ומלה מבצבצת חסידותו של קדוש ה' אשר נפשו לא יודעת מרגוע בגלל שלא זכה
לקדש שם שמיים ועל כך שכינוהו בשם נכרי ,ונפשו אבלה על מעשה שלא היה תלוי
בבחירתו ,בזמן שעדיין לא נתחייב בעונשים בבי"ד של מעלה.
כפי שנכתב בתוך דבריו הנ"ל לאחר הגרוש עבר עם אביו לשאלוניקי שם במשך למעלה
מארבעים שנה הרביץ תורה לעדרים העמיד תלמידים רבים ביניהם המהרשד"ם ,השיג
תשובות רבות להלכה והיה לתל תלפיות .כשהוא יושב בכבודו של עולם החליט להניח
אחריו הכל ולעלות לארץ ישראל .בתשובה כ"א שבספר תשובותיו הוא נוגע בעניין עלייתו
לאר"י ,הוא מתאר באותה תשובה שאחד מגדולי הדור מסר ביד "בעל ריבו" של הרלב"ח
תשובה בה הוא משיג בחריפות על פסק אחד שלו וממנה משתמע כאילו הרלב"ח טעה ופסק
נגד דברי הרמב"ם ,הרלב"ח התמרמר על מסירת תשובה כזו בלי לשאול אותו תחילה כיצד
הוא מסביר את הוראתו ומדוע כביכול נטה מדברי הרמב"ם ,אולם הוא העיר" :עם שלפי
האמת אני איני מקפיד בכל זה ובפרט שהאמת תעיד לעצמה אדרבה שמחתי בכך כמקבל
יסורין בעיר הקדושה ,כי כל עוד שיחזיקוני יותר לנבזה וקטן ,אז טוב לי כי דיו לעבד להיות
כקדשי רבו העומדים לפניו שפלים ונבזים ביד אויבים וזרים אכזרים :וע"מ כן יצאתי מתוך
האהלי אהל התורה ,גם עושר וכבוד היה לי ככל אחד מבני גילי בעיר ההוללה של סופרים
וספרים גדולה לאלקים שאלוניקי יע"א כמפורסם" .הנה כתב שידע מה הוא עוזב ולקראת
מה הולך ,אבל קבל על עצמו תלאות ויסורי ארץ ישראל מתוך מחשבה טהורה שאינו יכול
לחיות חיים של עושר וכבוד כאשר "קדשי רבו" חסרי כבוד והם שפלים ונבזים ביד אויבים.
בשנת רפ"ה ) (1524הגיע לירושלים כיהן כרבה וכראש העדה .הכל יודעים את המחלוקת
הגדולה שפרצה בשנת רצ"ה ) (1535בין חכמי ירושלים שהוא עמד בראשם לבין חכמי
צפת בראשות מהר"י בירב אשר ביקש לחדש את הסמיכה ,אבל מהרלב"ח התנגד לכך בכל
תוקף וכנראה התנגדותו התקיפה היא הסיבה שהרעיון נכשל.
כיון שהכתיבה על המהרלב"ח היא בגין היותו מפרש דברי הרמב"ם בהל' קדוה"ח מובלט
שבספרו שו"ת מהרלב"ח אצור חומר רב אודות היד החזקה ,ישנה בספר קבוצת סימנים
)פא – פט( בהם הוא כותב ליישב לשונות רמב"ם מוקשים ,ועל קבוצה זו נוספו סימנים
רבים המפוזרים בספר ,בהם הוא מתייגע להפיץ אור על דברי היד החזקה הנראים עמומים
וסתומים ,נוסף לזאת ראוי לציין שבסימן פ"ח "מפרש והולך כל פרק חמשה עשר ממאכלות
אסורות ומתרץ ומישב בטוב שכלו".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
פירוש ר' לוי בן חביב להלכות קדוה"ח נדפס לראשונה כסימן קמ"ד בספר תשובותיו שיצא
לאור בוינציאה שנת שכ"ה ) .(1565במהדורת היד החזקה שהופיעה בוינציאה בשנת של"ד
) (1574נדפס לראשונה הפירוש בגליון הרמב"ם ומני אז בכל המהדורות הנפוצות.
ד .מקורות
הספר שו"ת מהרלב"ח
אנציקלופדיה לחכמי ארץ ישראל – ר"י גליס – ח"ב עמודים רל"ט – רמ"א.
פני המלך – רבי משה זקן מאזוז
נולד בשנת תרי"א ) – (1851נפטר בשנת תרע"ה )(1915
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "פני המלך" מרבי משה זקן מאזוז – ובו חידושים על ספר משנה תורה – נכלל כחלק מספרו הגדול "סבר פנים",
הכולל עוד שני חלקים – ספרים" :פני זקן" – חידושים על התלמוד ,ו"פני משה" – כללים ועניינים נפרדים.
ספר זה נדפס בהיות המחבר בן שלושים שנה.
ב .מתולדות המחבר
רבי משה זקן מאזוז נחשב לאחד מגדולי וחשובי רבני ג'רבה בדורות האחרונים.
רבי משה נולד בג'רבה בשנת תרי"א ) ,(1851לאביו רבי כמוס ,שעסק במסחר לפרנסתו .מרבותיו ידועים :רבי אברהם
הכהן )השני .מחבר הספרים "שיר חדש" ו"קן צפור"( ,רבי חיים הכהן )מחבר הספרים "לב שומע" ו"מצות המלך"( –
שהיה לרבו המובהק ,רבי סאסי מעתוק כהן יהונתן – ששימש כראב"ד בג'רבה.
רבני תוניס – בהקדמתם לספרו "סבר פנים" – כותבים עליו" :כי זה משה ,מנעוריו שקוד על לימודו ...בצאתו מרחם אמו
ותחל רוח ה' לפעמו ,ולא עזבו אביו לצאת מפתח הבית וחוצה ,ויגדל הנער בחכמה ובמוסר ...שקיל וטרי פלפלא חריפתא,
דעתו יפה מנופה בי"ג נפה."...
עוד בהיותו כבן כ"ד שנה החל לכהן כדיין ,לאחר שהפצירו בו בני קהילתו לקבל תפקיד זה עליו .מחברי בית דינו :רבי
רחמים חדאד ,רבי סאסי מעתוק כהן יהונתן ,רבי רחמים בוכריץ )חמיו( ,רבי דוד כהן גישא ועוד .עמם חתם על הסכמות
לספרי חכמי תוניס ,ואתם חתם על פסקים שיצאו מתחת ידם .בשנת תרס"ה ) – (1905בעקבות פטירת ראב"ד ג'רבה ,רבי
סאסי מעתוק כהן יהונתן – נתמנה לראב"ד במקומו ,תפקיד אותו מילא כעשר שנים.
רבי משה העמיד תלמידים רבים ,ורוב רבני ג'רבה בדורות האחרונים היו תלמידיו .הוא נודע כפוסק גדול ,ועל הוראותיו
סמכו גם לאחר פטירתו.
בסוף ימיו עסק בלימוד תורת הנסתר.
מספריו" :צדיק ונשגב" – שיטה על מסכת ביצה )חוברה בהיותו בחור(; "שם משה" – עניינים שונים; "שערי משה" –
שו"ת וחידושים בהלכה; "שערי תורה" – חידושים ודרושים בהלכה ובאגדה; "ויקהל משה" – דרושים; "הוראת זקן" –
בהלכה ועוד.
רבי משה נפטר בשנת תרע"ה ) ,(1915בהיותו בן 64שנים.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "פני המלך" – יחד עם שאר חלקי ספר "סבר פנים" – הודפס בליוורנו בשנת תרמ"א ) – 142 .(1881דף )פורמט
גדול(.
ד .מקורות
מלכי תרשיש – בנימין רפאל כהן.
בית עקד ספרים – פרידברג.
פסקי הלכות – רבי דוד פרידמן
נולד בשנת תקפ"ח ) – (1828נפטר בשנת תרע"ה )(1915
א .הספר – מבנהו ותוכנו
מטרת הספר "פסקי הלכות" להכריע את ההלכה ע"פ שקלא וטריא בסוגיות הש"ס ודברי הראשונים .בספר יש "פנים" בו
הלכות פסוקות ומסביב שקלא וטריא כיצד הגיע המחבר למסקנה המוצגת ב"פנים" .ההלכות שב"פנים" מבוססות על סגנון
הרמב"ם ביד החזקה שבביאורים מכנה אותו רבי דוד "הרב" .אך לפעמים הוא מוסיף על לשון הרמב"ם פרטים שאינם
מוזכרים בדבריו ,ולעתים הוא מעתיק מדברי ראשונים אחרים .הספר בשני חלקיו עוסק בהלכות אישות בענינים
המבוארים בתשעה פרקים הראשונים בהלכות אישות שביד החזקה .אף שהמסגרת של המחבר היתה הלכות אישות
שבמשנה תורה ,התרחבה היריעה לנושאים שלא הוזכרו ברמב"ם בקשר לדיני אישות .למשל בגמ' בגיטין וביד החזקה
בהלכות גירושין יש דיון על זורק גט לגג של אשתו ובטרם שינוח הגט על הגג הוא נשרף באש .בעל פסקי הלכות העתיק
את פסקי הרמב"ם בענין זה לאחר שכמובן את המילה גט החליף בזרק את הקידושין ,וכך לגבי פרטים נוספים שבגמ'
נאמרו לענין קנין חצר ,הועתקו בפסקי הלכות לענין קנין כסף הקידושין בחצר ,זו הסיבה להיקפו הענקי של הספר .כך
סיכם המחבר את מלאכתו בעת סיימו את החלק השני" :נשלם המקור עמק הלכה מתשעה פרקים מאישות הכוללים כל
הלכות קדושין ופסקי הלכות בדיני עריות ושניות לעריות וחייבי לאוין וחייבי עשה ודיני סימני נערות ובוגרות וסימני
איילונית ודיני טומטום ואנדרגינוס ורוב הלכות עדות ורוב דיני מיאון והרבה פסקים בדיני גירושין ויבום וחליצה ושליחות
ואיסורי הנאה ,ופסקי דינים בקנין חצר ושארי קנינים ודיני מודעא ואסמכתא וברירה ותנאים" .בסוף חלק א' קונטרס
תשובות ארוכות בענינים שונים ושבע תשובות בעניני מקוואות ,בסוף חלק ב' קונטרס בענין אפית פת בעצי איסורי הנאה.
ב .מתולדות המחבר
עוד בהיותו ילד רך בשנים הפליא רבי דוד את כל רואיו בכשרונותיו העילויים ,בהיותו כבן שש עברה משפחתו לוארשה,
שם תהה על קנקנו רבי שלמה איגר והכיר עד היכן מגיעים כשרונותיו הנשגבים של הילד הזה .שנתיים לאחר מכן כתב ר'
שלמה איגר לרבה הגדול של בריסק רבי ליב קצנלבויגן "ישגיח על סדר למודו של הילד הזה כי הוא עתיד להיות כוכב
נוגה ולאור מאיר בחוכמת התורה" .בהיותו בן י"ח נשא לאשה את בת הגביר תפארת הנדיבים רבי שמריהו לוריא
שהצטיין והתפרסם באהבתו שלא ידעה גבולות לתורה ולהוגיה .בבית חמיו שקד על למודו למעלה מעשרים שנה כשהוא
סגור ומסוגר בפינתו .למרות שהיה ספון בחדרו ,הכריזה עליו תורתו מבחוץ וגדולי הדור ר' יוסף מסלוצק ,הרד"ל ובעל
"צמח צדק" )החדש( פנו אליו בשאלות חמורות ומסובכות .על אותה תקופה שישב בבית חמיו כשהוא מופנה מכל טרדה
כתב לאחר עשרות שנים" :על ברכי איש המעלה הזה מימי ילדותי גודלתי ,ממתק אמרי פיו ינקתי ,ובאור מדותיו הטהורות
והנעלות ראיתי אור .בצילו חמדתי וישבתי יותר מעשרים שנה מבלי דאגת בית ,ותהי לאל ידי לקנות רובי תורתי במשך
שבתי בביתו" )בהקדמתו ל"פסקי הלכות"( אולם גם לאחר פטירת חמיו )טבת תרכ"ה ) (1865כאשר למורת רוחו נאלץ
לשמש ברבנות והחל משנת תרכ"ח ) (1868עלה על כס רבנותה של קרלין המעטירה לא פסק מהתמדתו המופלגת .במכתב
לגיסו שנשלח בשנת תרנ"ד ) (1894הוא תיאר" :זה לי ששים ושש שנים לימי חי וערך חמשים שנה אנכי שוקד בשדי
התלמודים הבבלי והמערבי לילות כימים וכמעט כל כוחות נפשי וגופי מסרתי להעבודה הזו" .הספר "פסקי הלכות" הוא
פרי עמלו המפרך של רבי דוד במשך עשרות שנים ,אולם נאמן ביתו הרש"נ גוטליב מפינסק מעיד שה"פסקי הלכות"
הנדפס הוא רק חלק קטן ממאות גליונות שרשם רבי דוד .בשנת תרע"ג ) (1913יצאו לאור שני חלקי ספר תשובותיו
"שאילת דוד" ואליהם צורפו כמה קונטרסים בענינים שונים.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
חלקו הראשון של ה"פסקי הלכות" על ארבעת הפרקים הראשונים נדפס בוארשה שנת תרנ"ח ) (1998ובו 484עמודים,
ב 65העמודים האחרונים שמונה סימני שו"ת הנקראים "שאילת דוד" ,ובספירת דפים נפרדת שו"ת בעניני מקואות ובו
עשרים ושמונה עמודים .חלק ב' של הספר הופיע בשנת תרס"א) (1901ובו 528עמודים כולל קונטרס בענין אפית פת
באיסורי הנאה.
ד .מקורות
"ישורון" כרך ט' עמודים תשפ"ו – ת"ת במאמר שעיקרו מבוסס על רשימתו של נאמן ביתו רבי שמואל נח גוטליב איש
פינסק בספרו "אהלי שם".
פקודת המלך – רבי ישראל נחמן דרוהוביצר
נולד בשנת תק"ה ) – (1745נפטר בשנת תקפ"ה )(1825
א .הספר – מבנהו ותוכנו
הקונטרס "פקודת המלך" מהרב ישראל נחמן דרוהוביצר ,כולל פירושים וחידושים על מספר הלכות שבספר משנה תורה
להרמב"ם )כשהמחבר מתמקד במשא ומתן בדברי ה"משנה למלך"( ,ומספר הספדים.
לספר ניתנו הסכמות מחכמי איטליה ובעיקר ליוורנו :רבי יעקב נוניס ואיס ,רבי דוד חי ואיס ,רבי משה פאדווה ועוד.
ב .מתולדות המחבר
רבי ישראל נחמן נולד לאביו רבי יוסף דרוהוביצר ,בשנת תק"ה ) ,(1745בעיר סטאניסלוב שבגליציה.
רבי ישראל נתמנה לדיין ומגיד מישרים באוסטרהא )עירו של המהרש"א( ,משם עבר להונגריה ושימש ברבנות בכפר
שימאנדא שליד אראד .תקופה קצרה התגורר בעיר גרוסווארדיין ,והחזיק בה ישיבה.
בשנת תקס"ג ) (1808החל את דרכו לארץ ישראל .בדרכו עבר דרך איטליה ובה הדפיס את ספרו "פקודת המלך".
בתקופה זו הכיר את החיד"א ,המזכירו בכבוד בספרו 'חומת אנ"ך'.
בשנת תקס"ה ) (1805הגיע רבי ישראל לארץ ישראל והתיישב בצפת .כשנתיים לאחר מכן יצא בשליחות כולל הספרדים
בצפת כשד"ר לערי אירופה ,ושהה בשליחותו עד שנת תקע"ג ).(1813
בשנת תקע"ד ) (1814חזר לצפת ,ונבחר לכהן כרבה של העיר צידון שבלבנון.
בשנת תקע"ט ) (1819הוא יוצא שוב כשד"ר לארצות :מצרים ,תורכיה ,יון ,איטליה ,אלג'יר ועוד.
מספריו" :יקרא דחיים" – הספד; ספר קהלת עם פירוש "חמדת ישראל" ועוד.
רבי ישראל נחמן נפטר בצפת בשנת תקפ"ה ).(1825
ג .פרטים ביבליוגרפיים
קונטרס "פקודת המלך" הודפס לראשונה בליוורנו בשנת תקס"ד ) – 88 .(1804דף .הודפס שנית בניו יורק בשנת תשנ"א
) ,(1991במהדורת צילום.
ד .מקורות
שבחי בעש"ט-תשכ"א -עמודים .25-29
"ישורון" שנה א נו יורק עמ' .517
פרי האדמה – רבי מיוחס רפאל בכר שמואל
נולד בשנת תס"ה ) – (1705נפטר בשנת תקל"א )(1771
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "פרי האדמה" הוא אחד מהספרים רבי ההיקף על היד החזקה ,החיבור הוא על כל חלקי הרמב"ם ובו משא ומתן
בהרחבה במאות ענינים שבמשנה תורה .בספר הרבה תשובות להלכה מהם ארוכות מאד שאינם קשורות ישירות לדברי
הרמב"ם אך המחבר הכלילם בחבורו ושבצם היכן שהרמב"ם מדבר על הנושא הנידון באותם תשובות.
הספר מחולק לארבעה החלק הראשון ,חידושים על הספרים מדע-טהרה ,בחלק השני חידושים על הספרים נזיקין –
שופטים ,חלקים ג' וד' חדושים על כל י"ד הספרים אבל בהיקף יותר מצומצם בחלק ג' ניתווסף "תוספת ביכורים" כולל
חידושים בש"ס ,ביאורים על המזרחי וחידושים בשו"ע או"ח ויו"ד .בחלק ד' נוספו "עטור בכורים" חדושים על הש"ס
וספר "פני האדמה" דרשות על התורה.
ב .מתולדות המחבר
רבי מיוחס התייתם בהיותו ילד בן שלש בעת שאביו רבי שמואל נפטר בהיותו רק בן עשרים ואחד שנים ,הוא גדל מאז
אצל סבו רבי מיוחס ,חרף תלאות היתמות והעוני הרי כפי שהוא מעיד על עצמו "כד הוינא זוטרי" כבר שית כבר שבע
שמתי פני למגמר שמעתתא לגלויי מסכתא אחרי הגלות לא מנעתי את עצמי מבית המדרש מכי השחר עלה אפילו שעה
אחת ימים ולילות" היינו הילד היתום בגיל שש שבע בא לבית מדרשו של רבי אברהם יצחקי רבה של ירושלים ולא מש
מהאהל ולמד בעיון עמוק מסכת אחר מסכת.
בח"ב של "פרי האדמה" )זכיה ומתנה פ"ט ה"א( מובאת שאלה אודות מתנת שכ"מ ונכתב שם "עד כאן דברי השאלה אשר
שולחה אלי מהעיר מצרים ונחלקו בה זוגא דרבנן ה"ה כמהר"א מונסון והחכם השלם כמוהר"ש ויטאש ופקד פקדתי מפי
מורי הרב המובהק המלך שלמה אלגאזי יצ"ו אחוה דעתי" למדנו מכאן שקנה תורה מפי מהר"ש אלגאזי ,אך לא מדובר
במהר"ש אלגאזי הזקן בעל "יבין שמועה" ו"גופי הלכות" אלא בנכדו שהיה תלמיד הפר"ח ואח"כ ירד למצרים ושם שהה
כארבעים וחמש שנה.
הוא בא בברית הנישואין עם בתו של מהר"ר חיים מרדכי זאבי מרבני חברון שהיה חתנו של מהר"י חאגיז שהיה נשוי
לבתו של מהר"ם גאלנטי .כמה וכמה פעמים מזכיר רבי מיוחס את מ"ז המג"ן וכונתו למהר"ם גאלנטי שהיה סב אמו.
בקשר לשמו של הרב "פרי האדמה" ראוי לציין את העובדה הבאה בהקדמתו לחלקים א-ג הוא מסביר שהשם "פרי
האדמה" נבחר גם בגלל היותו רומז בגימטריה מסוימת את שמו מיוחס בכר שמואל ולא מוזכר השם רפאל ,גם בהרבה
תשובות באותם חלקים הוא חותם בשם מיוחס ולא מוסיף רפאל ,אולם בהקדמה לחלק האחרון חלק ד' הוא מחשב
גימטריה לשם "פני האדמה" וכותב מפורש זכרון לבני ישראל זה שמי רפאל מיוחס .שינוי בולט זה מעורר לחשוב שהשם
רפאל נוסף בשנותיו המאוחרות אולי בזמן חולי.
בשנת תקט"ז ) (1756עלה לכהן פאר כראש הרבנים בירושלים וכמרא דארעא קדישא והכל ענו אחריו מקודש .כי כל
גדולי אותו דור דעה הכירו ברום תורתו ובמעלות חסידותו וקדושתו.
ספר "פרי האדמה" יצא לאור בחיי מחברו ולפיכך אין איזכור לשמות בנים או חתנים ,מפורסם מאד שהניח אחריו בן
כמותו רבי משה מרדכי יוסף מיוחס אשר גם מילא את מקומו לאחר כמה שנים מעת פטירתו ראה הנכתב עליו בהרחבה
בערך "מים שאל" .מהקדמת בנו הנ"ל לספרו "ברכות המים" ניתן ללמוד על בן נוסף שהיה לרבי מיוחס כי הוא מספר שם
מורי ורבותי שני המאורות הגדולים וכו' דחזיתיה לרבי הרב המובהק מרביץ תורה בישראל מר אחי מר שמואל זלל"ה.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
חלק א' של פרי האדמה נדפס בשאלוניקי בשנת תקי"ב ) (1752ובו קס"ב דפים .גם ח"ב נדפס במקום ההוא ובשנה ההיא
ובו קע"ד דפים .חלק ג' נדפס בשאלוניקי בשנת תקט"ו ) (1755ובו נוסף הקונטרס "תוספת ביכורים" ובו פ' דפים חלק ד'
ובו הספרים "עטור בכורים" ופני אדמה" נדפס בשנת תקכ"ג ) (1763גם הוא בשאלוניקי.
ד .מקורות
ההקדמות לספרי פרי האדמה.
פרי הארץ – רבי ישראל מאיר מזרחי
נפטר לא לפני שנת תק"ט )(1749
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "פרי הארץ" לרבי ישראל מאיר מזרחי ,על שלשת חלקיו ,כולל שאלות ותשובות על ארבעת חלקי השלחן ערוך,
בסופו של החלק הראשון קונטרס חידושים על ספרי מדע אהבה וזמנים וכותרתו היא :שקלא וטריא על הר"מ ומפרשיו.
ב .מתולדות המחבר
רבי ישראל מאיר ב"ר יוסף מזרחי ,נודע כאחד מחכמיה החשובים של העיר ירושלים .אחיו – רבי נסים חיים משה מזרחי
– מחבר ספר "אדמת קדש" ,כיהן כראב"ד וראשון לציון בירושלים .שניהם נקראו על ידי חכמי ירושלים בשם" :נרות
המזרחיים" .הוא למד בבית המדרש "בית יעקב – פירירא" ,ומרבותיו ידועים :רבי יהודה הכהן ,ראה פרשת גדולתו בערך
מרכבת המשנה – אלפאנדרי ,ורבי אברהם יצחקי רבה דירושלים ומחבר ספר השו"ת הנודע "זרע אברהם".
כשיצא לשליחות מטעם ירושלים לתורכיה )בשנת תפ"ג – ,(1723הדפיס את חלקו הראשון של ספרו "פרי הארץ"
בהיותו בקושטא )שאר חלקי הספר הודפסו לאחר פטירתו ,וכדלהלן( .על הספר הסכימו המאורות הגדולים ששמש תורתם
האיר פני תבל הלא הם רבותינו שהעמידו תורה בישראל המהרי"ט ,מהר"ש הלוי ,ה"מחנה אפרים" ובעל משנה למלך.
במפעל מפרשי היד החזקה מופעה תשובת הרי"מ מזרחי בענין מיצר שהחזיקו בו רבים והיא מודפסת בתוך הספר "הלכה
למשה" )השמטות נזיקין הל' נזקי ממון פי"ג הכ"ז( ורבי חיים משה אמארילייו מאריך לשאת ולתת בדברי "החכם השלם
סיני ועוקר הרים מאיר עיני חכמים נר המזרחי כמוהר"ר מאיר מזרחי איש ירושלים עיה"ק ת"ו.
הוא חתום על תקנות ועל הסכמות לספרים ,מהם "אדמת קודש" )של אחיו(" ,חוט המשולש" לר"י דיוואן" ,חזון נחום"
ו"שמע יעקב" ,שו"ת הרדב"ז" ,נחפה בכסף"" ,פרי האדמה" ועוד .כן עמד בראש ישיבת "בית יעקב".
הרב ישראל מאיר כתב ספר דרשות גדול בשם "תפארת ישראל" ,ועוד חבור – באור לתוספי הרא"ם על הסמ"ג ,הלכות
חנוכה )שניהם נותרו בכ"י(.
רבי ישראל מאיר נפטר צעיר לימים ,וכשחבר את ספריו "היה עדיין רך בשנים" .זמן פטירתו אינו ידוע ,אך חי לפחות עד
שנת תק"ט ) .(1749שני בנים היו לו :רבי שלמה חייא מזרחי ורבי דוד מזרחי.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "פרי הארץ" חלק א' הודפס בקושטא בשנת תפ"ז ) 98 .(1727דף )פורמט גדול( .חלק ב' הודפס בשאלוניקי בשנת
תקט"ו ) 137 .(1755דף )פורמט גדול( .חלק ג' הודפס בירושלים בשנת תרס"ח ) 108 .(1905) (1908דף )פורמט
גדול(] .כרך אחרון זה הודפס בשנת תשנ"ח ) ,(1998על ידי "אוצרות גאוני ספרד" באשדוד ,במהדורת צילום[.
שלושת הכרכים הודפסו מחדש במהדורת צילום על ידי "תורה אור" בברוקלין שבניו יורק בשנת תשנ"א ).(1991
ד .מקורות
אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל ח"ב עמוד ר"ל – ר"י גליס.
תולדות חכמי ירושלים – פרומקין.
פרי חדש – ללשונות הרמב"ם ספר מדע – רבי חזקיה די סילוה
נולד בשנת תט"ז ) – (1656נפטר בשנת תנ"ו )(1695
א .הספר – מבנהו ותוכנו
הספר "פרי חדש" על לשונות הרמב"ם ספר מדע כשמו כן הוא ויש בו ביאורים וחידושים לספר מדע שביד החזקה.
הספר לא הודפס בפני עצמו אלא יחד עם "פרי חדש" על שו"ע או"ח ואבהע"ז ,בכל זאת הוא נתפס כספר בפני עצמו ולא
נמצא לנכון לתאר כאן את הספר שעל השו"ע.
אין להחליף את החידושים על ספר המדע עם חידושיו על הרמב"ם המכונים הגהות "מים חיים" כי אלו הגהות אחרות
וברובם קצרות שנדפסו לראשונה כחלק מספר תשובותיו וחידושיו על הש"ס ושמו "מים חיים".
ב .מתולדות המחבר
רבי חזקיה בעל ה"פרי חדש" הוא אחד מהמאורות שנתלו בשמי התורה ,ומאז שנתפרסמו חיבוריו יצא שמעו ממזרח שמש
ועד מבואו ודבר שפתיים אך למחסור ,לכן יצויין רק שנולד בליוורנו בשנת תט"ז ) (1656ובהיותו בגיל עשרים עלה
לירושלים ושם למד אצל מהר"ם גאלנטי )עיין ערך "קרבן חגיגה"( ומגדולי תלמידיו בעל "מקראי קדש" ובעל "בתי
כהונה" )ראה ערכם( .בעודו במיטב שנותיו טרם הגיעו לגיל ארבעים לקחו אלוקים ואיננו.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר "פרי חדש" ללשונות הרמב"ם בספר מדע יצא לאור יחד עם "פרי חדש" על שו"ע או"ח ושו"ע אבהע"ז באמשטרדם
שנת תס"ו ) (1706פה תובלט עובדה שגרמה לשוני בין המחברים באופן ציון המראה מקום לחידושים על הרמב"ם .החלק
רב הכמות הוא זה שבו החידושים על או"ח ,ואילו החידושים על אבהע"ז הם מועטים רק על כמה סימנים בהלכות גירושין,
אחריהם מודפסים החידושים על הרמב"ם שהם מוספרו באופן נפרד מחידושי או"ח אבל יחד עם חידושי אבן העזר ,משום
כך יש מחברים שניסחו את המראה מקום :עיין בפר"ח לאו"ח שכתב על הרמב"ם וכו' זאת מפני שעיקר החיבור הוא על
או"ח והחידושים האחרים נתפסו כנספחים ,אבל מחברים אחרים כתבו" :עיין פר"ח לאבן העזר במה שכתב על הרמב"ם".
לכן צריכים המעיינים לדעת שכאשר מפנים לדברי הפר"ח על הרמב"ם לפי מה שכתב בפר"ח על או"ח או על אבן העזר
הרי אם לא כותבים מפורש באיזה סימן בשו"ע ,הכונה היא לחידושים על הרמב"ם.
ד .מקורות
אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל ח"א עמוד של"ד – ר"י גליס
פרי חיים – רבי חיים הלר
נולד בשנת תרל"ט ) – (1879נפטר בשנת תש"כ )(1960
א .הספר – מבנהו ותוכנו
הספר "פרי חיים" לא נדפס כספר בפני עצמו אלא כתוספת למהדורת הרמב"ם שהוציאו לאור האחים שולזינגר בניו יורק
שנת תש"ז ) ,(1947גם לא מדובר בספר שנתחבר ישירות על הרמב"ם אלא זה ליקוט מספריו של ר' חיים שנערכו לפי
סדר הרמב"ם על ידי עורכי המהדורה הנ"ל .נכתב בספר זה על החלק הרביעי של הרמב"ם הספרים נזיקין – שופטים.
קטעים רבים הועתקו מספרו של ר' חיים הלר "לחקרי הלכות" ,לכן הרוצה להכיר את אופיו של ה"פרי חיים" יקרא
בנכתב על הספר "לחקרי הלכות" בערכו.
ב .מתולדות המחבר
לרבי חיים היה פן יחודי נדיר ,הכונה לבקיאותו הגאונית המופלאה בשפות השמיות העתיקות .ובספרות שנכתבה באותם
שפות ,הוא שלט ללא מצרים בארמית וחברותיה העתיקות ומכח שליטה זו בירר כשמלה את התרגומים השונים,
ההתעסקות והחקירה של התרגומים ע"פ ידיעת השפות העתיקות היתה בזמנו נחלתם של החוקרים המשכילים שבדרך כלל
היו משוללי יראת שמים ולא הכירו בקדושת חז"ל ובהתהדרם בידיעת השפות ובהשכלתם המדעית העיזו לשלוח ידם
בביקורת המקרא תוך שהם כביכול מסתמכים על מקורות היסטוריים ומדעיים מימי קדם.
ר' חיים היכה אותם בכלי זיינם ,הוא רתם את גאונותו בתחום התרגומים והמקורות מימי קדם ,כדי לקעקע את יסודותיהם
של אותם מלומדים ובחריפותו הנוקבת הפריך את מסקנותיהם והוכיח עד כמה גישתם היתה שטחית ולא מבוססת בזמנו
נשבו הרוחות החזקות של השכלה והתנערות מאמונת אומן בחז"ל ובתושבע"פ ,לכן היה חשוב מאד להבליט את הפן הנ"ל
של ר' חיים ולהציגו כלוחם הגדול באנשי ביקורת המקרא וב"רבנים" משכילים שלא כפפו עצמם לשרביט של חז"ל .ברם
כאשר מדברים על ר' חיים הלר כאחד ממפרשי היד החזקה נכון להבליט את גאונותו המיוחדת בכל חדרי תורה ואת עמלו
ויגיעתו להתחקות ולהעמיק בדברי הש"ס ,הרמב"ם ושאר ראשונים ולהעלות על נס את העובדה שעוד בהיותו אברך צעיר
הפליאו גדולי הדור את מעלותיו וגדלותו בתורה.
רבי חיים נולד בביאליסטוק לאביו הגאון הצדיק ר' ישראל פינסקר ולאמו שהיתה בת נינו של מאור הגולה רבן של ישראל
ר' אברהם ברודא מפראג ופראנקפורט ,ר' חיים נקרא על שמו של זקינו ר' חיים ברודא שחיבר את הספר "זרע חיים"
שעיקרו ליישב את פסקי השו"ע באהע"ז סימן קנ"ד ,מהשגותיו של הש"ך בספרו "גבורת אנשים" .ספר זה הגיע לר' חיים
הלר מדודו הגדול ר' יעקב יוסף ברודא מאנשי השם בוארשה ,שר' חיים התגורר אצלו לאחר פטירת אמו.
בעת מסירת הספר לדפוס היה ר' חיים אברך צעיר בן עשרים ושמונה והפליא בגאונותו בקונטרס "פרי חיים" על ענינים
בחושן משפט ,אשר נספח ל"זרע חיים" .ראוי לציין מה שכתב על האברך הצעיר רבה הגדול של לודז' ר' חיים אליהו
מייזל בהסכמתו ל"זרע חיים" "אוצר נחמד היה ספון וטמון בידי חביבי הרב הגאון המובהק פ"ה כ"ש מ' חיים העליר נ"י
מקהלת וארשה" .בסגנון דומה רבה של קובנה ר' צבי הירש ממלא מקום אביו ר' יצחק אלחנן הנה לשונו" :הספר זרע חיים
בכת"י היה ספון ושמור ביד נכדו ידיד נפשי הרב הגאון המפורסם ערוגת הבשם וכו' מוהר"ר חיים העליר" .יצויין שמספר
שנים אח"כ בשנת תרע"ב בהיות ר' חיים כבן שלשים ושלוש עלה על כס רבנותה המפוארת של לומז'ה כממלא מקומו של
רבה הגדול בעל דברי מלכיאל שנפטר בשנת תר"ע ) (1910בה ישב עשר שנים עד שהעתיק את בית מדרשו לברלין ויסד
שמה את "בית המדרש העליון" ,אחרי המהפכה בגרמניה יצא משם והגיע לארה"ב אחר טלטולים רבים .שם הוכר כאחד
מגדוליה ובה נפטר בערב פסח של שנת תש"כ ).(1960
ג .פרטים ביבליוגרפיים
כאמור "פרי חיים" נדפס כתוספת למהדורת הרמב"ם של האחים שולזינגר ניו ירק תש"ז ) (1947מספר דפיו ל"ו.
ד .מקורות
שער ה"פרי חיים" כפי שנדפס במהדורת הרמב"ם בהוצאת שולזינגר.
פרי עץ חיים – רבי חיים אביגדור
נולד בשנת ת"ס )(1700
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "פרי עץ חיים" כולל חידושים על רוב ספרי הרמב"ם ,קונטרס ביאורים על תשובות הרא"ש ,חידושים לפי סדר
הטור ,דרושים לפי פרשיות התורה .בפתח הספר )עמודים א-י( מספר שאלות ותשובות בעיקרן מרבי מרדכי בר מנחם
)מחבר "מאמר מרדכי" עיין בערכו( שנמסרו לו מרבו בעל "כהונת עולם" לעיין בהם ולהעיר עליהם.
ב .מתולדות המחבר
רבי חיים אביגדור נולד בשנת ת"ס ) (1700בקושטא בעת שהיתה בתפארתה ,הוא התייתם בגיל צעיר ומצא בית אצל רבי
משה הכהן אחד מגדולי קושטא מחבר הספר הגדול "כהונת עולם" וחתנו של מהר"ש פרימו ,רבי חיים אביגדור ור"מ הכהן
למדו בישיבתו המפורסמת של רבי חיים קמחי שהיתה למעשה בית אולפנא רבתי שחותמו של בעל משנה למלך טבוע
עליה ,רבי חיים קמחי היה מהגדולים שבתלמידי המל"מ ובישיבתו נשאו ונתנו בדברי המשנה למלך עוד בטרם נדפס
הספר .רבי יעקב כולי תלמידו המפורסם של המל"מ ומסדר כתביו ,הידוע בכינוי הרב המגיה מתארו בהקדמתו "מר ניהו
רבה ה"ה החכם השלם הדיין המצויין התייר הגדול מעוז ומגדול כמוהר"ר חיים קמחי זלל"ה שממנו מכלל יופיו של עולם
ושמעו הולך בכל המדינות ממזרח שמש עד מבואו" ,וראה למשל )במשנה למלך פ"ב מהלכות רוצח ה"ב( שם כותב הרב
המגיה" :ואני שמעתי בבית מדרשו של שם הוא הרב הכולל מהר"ר חיים קמחי נר"ו שהרב המחבר היה מיישב קושיא זו
וכו' .בסגנון דומה בהל' גירושין פ"ב הי"ז ,הל' זכיה ומתנה פ"ט ה"י .בהלכות שאלה ופקדון שומעים אנו שגם בעל "מחנה
אפרים" היה פוקד את בית מדרשו של רבי חיים ומשמיע שם מתורתו ,הנה בלשונו "ובבית מותבא רבא של הרב הכולל
שר וגדול בישראל כמהר"ח קמחי שמעתי מפי הרב כמוהר"ר אפרים נבון וכו' בבית מדרש זה שכאמור עליו סככו
באברתם בעל מל"מ וה"מחנה אפרים" יחד כתלמיד חבר עם בעל "כהונת עולם".
הורחב על בית מדרש זה כי אחרי תאור מקום נשגב זה עולה חשיבתו של "פרי עץ חיים" שלאור הנ"ל הרי מבין דפיו
נשמע הד של בית מדרש מהמיוחדים בממלכת תוגרמה בתקופת היותה מכלל יופי ומקום שתורה יוצאת ממנו .בשלב מסוים
כונן רבי חיים קמחי את בית מדרשו בעיר צפת ולאחר שרבי חיים אביגדור לא זכה להבנות בזש"ק גמר בדעתו לשנות את
מקומו ועלה להתיישב גם הוא בצפת ושב לבית מדרשו של רבו עם פטירת רבו התפזרה הישיבה ור' חיים אביגדור שב
לעיר מולדתו ,אך לא בא אל המנוחה והנחלה והרבה הרפתקאות ותלאות היו מנת חלקו כפי שפירט בהקדמת ספרו.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "פרי עץ חיים" נדפס באמשטרדם בשנת תק"ב ) (1742מאה דף פורמט גדול .בשנת תש"ן ) (1990הודפס הספר
שנית במהדורת צילום ע"י י' בראך במונרו שבניו יורק .ושוב על ידי "מכון אוצרות גאוני ספרד" באשדוד שנת תשנ"ז
).(1997
ד .מקורות
הקדמת הספר.
פרשת הכסף – רבי שמואל סורנגה
חי ופעל במאה ה18 -
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "פרשת הכסף" עוסק בשיטתיות בבאורים וחידושים להל' עכו"ם .בספר מתפרשות לעומק ולרוחב גם הסוגיות
במסכת עבודה זרה .שם הספר מכוון לרמז על שימת דגש מיוחדת לדברי הכסף משנה שעליהם מרבה המחבר לדון.
ב .מתולדות המחבר
רבי שמואל מאיר סורנגה נחשב לאחד מחשובי חכמי ירושלים .בשנת תקי"ח ) (1758הוא כיהן כראש "ישיבת אברהם
מיוחס".
מלבד ספרו "פרשת הכסף" חיבר רבי שמואל עוד ספרים רבים ,אך כולם נותרו בכ"י.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "פרשת הכסף" הודפס לראשונה בשאלוניקי בשנת תקי"ח ) – 102 .(1758דף )פורמט גדול(.
בשנת תשנ"א ) (1991הודפס הספר במהדורת צילום בניו יורק.
בשנת תשנ"ז ) (1997שוב הודפס הספר במהדורת צילום ,על ידי "מרכז זכרון קדושי פולין" – אשדוד.
ד .מקורות
אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל – גליס-ח"ג עמוד קמ"ג.
תולדות חכמי ירושלים – פרומקין.
פרשת המלך – ר' יצחק מאיר בן מנחם פצינר
נולד בשנת תרנ"ח ) – (1898נפטר בשנת תש"ך )(1960
א .הספר – מבנהו ותוכנו
חידושים וביאורים על "משנה תורה" .החידושים מצטיינים בעמקות ובמקוריות ומגמתם "ליישב דברי הרמב"ם ולפרשו".
ח"א וח"ב – על הלכות אישות .ח"ג – על ספרי :מדע ,אהבה וזמנים ,ונספחו לו ברורים ,באורים וחידושים בסוגיות
חמורות בסדר מועד.
חותנו ר' איסר זלמן מלצר – מח"ס "אבן האזל" – כותב על חידושיו" :בין כשאתה בא בארוכה ,בין כשאתה בא בקצרה –
רק האמת מגמתך".
והרי"ם פצינר כותב )בהקדמתו לח"א(" :בעצתו )של ר' איסר זלמן מלצר( נכנסתי לעבודת ספרי זה על סדר הרמב"ם ,וגם
הושפעתי בהרבה מדרך למודו ודרכי חידושיו" .ובהקדמתו לח"ב כתב" :והלכתי בדרכי בהרבה בנתיבות הדרך שסללן
בלימודיו ובשעוריו שבע"פ ובספרו "אבן האזל" אדמו"ר חמי גאון ישראל מרן הגרא"ז מלצר זצוק"ל".
לספר יש גם מגמה הלכתית "להבליט פה ושם המסקנא ההלכתית היוצאת מדרך החקירה והבנת הדברים הנדונים...
בשימת עין בוחנת על הלכה שבנדון ולעמוד על יסודותיה".
ב .מתולדות המחבר
ר' יצחק מאיר בן מנחם פצינר היה מגדולי בעלי ההלכה וההוראה בדור האחרון.
נולד בשנת תרנ"ח ) (1898בעיירה סאקלע בפלך לומז'ה שבפולין לאביו ר' מנחם מנדיל ,שהיה שקדן גדול בזמנו הפנוי
מעסק פרנסתו .קודם הגיעו למצוות נסע ללמוד בישיבתו של החפץ חיים בראדין ,וזכה לקרבתו של הגאון ר' נפתלי טרופ.
בשנת תרע"ח ) (1918עבר לישיבת סלבודקה שבראשות רנ"צ פינקל – "הסבא מסלבודקה" .בשנת תרפ"ה ) (1925עלה
לארץ ישראל יחד עם תלמידי ישיבתו להקים מחדש את הישיבה בחברון .בחברון למד עד לשנת תרפ"ט ) – (1929שנה
בה ארעו הפרעות ביהודי חברון .עם שרידי הישיבה עבר לירושלים ושם המשיך לשקוד על לימודיו.
ר' איסר זלמן מלצר – מגדולי הדור – לקחו לחתן לבתו ,ובשנת תרצ"ג החל לכהן כחבר הרבנות הראשית בפתח תקוה,
ולאחר מכן כראב"ד בפ"ת .בשנת תשט"ז נתמנה כחבר בית הדין הגדול בירושלים ,תפקיד אותו נשא עד לפטירתו בשנת
תש"ך ).(1960
מלבד ספרו "פרשת המלך" ,ההדיר הרב יצחק מאיר פצינר מספרי הראשונים )רבנו חננאל עמ"ס זבחים והרשב"א עמ"ס
נדה( ,כתב תשובות בהלכה )שעדיין לא פורסמו( ומאמרים רבים במחשבה ובמוסר.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
"פרשת המלך" חלק א' על הלכות אישות )פרקים א-ט( ,הודפס בשנת חצר"ת ) (1938בירושלים .לכרך זה נכתב מכתב
ברכה והסכמה מחותן המחבר – ר' איסר זלמן מלצר .קי"ב – דף.
חלק ב' – אף הוא על הלכות אישות )פרקים י-כה( ,הודפס בשנת תשט"ז ) (1957בירושלים .רל"ח – דף .חלק ג' – על
ספרי מדע ,אהבה וזמנים ,ומערכות בסדר מועד ,הודפס בירושלים בשנת תשנ"ה ) .(1995שס"ח – עמודים.
ד .מקורות
הקדמות לספריו.
"קול תורה" )שזורי( שנה יד חוברת י'.
פתח הבית – רבי אברהם טיקטין
נולד בשנת תקכ"ה ) – (1764נפטר בשנת תקפ"א )(1820
א .הספר – מבנהו ותוכנו
"פתח הבית" הוא שם כולל לסדרת ספריו של רבה הנודע של גלוגא וברעסלא רבי אברהם טיקטין .ברם למרות השם
המשותף פתח הבית מדובר בספרים שונים ,בטוי לכך ניתן בהקדמת בנו רבי משה אשר הוציא בחיי אביו את החבור
הראשון )למעשה היחיד שנדפס בחיי המחבר( על סוגיות ונושאים שונים לפי סימנים אשר נקרא "פתח הבית" ,בהקדמה זו
הוא רשם אחד עשרה חיבורים המוכנים להדפסה ולכולם שם נפרד ,לכן כאן נכתב רק על החיבורים מהם נלקח מה
ששובץ על הלכות הרמב“ם.
כפי שנרשם שם על ידי הבן ספר "דבר בעתו על כמה מס' מסדר מועד והלכותיה" כשהודפס ספר זה הוא הופיע בשני
חלקים "דבר בעתו חלק א' מוקדש לעניני פסח יש בו חידושים על מסכת פסחים לפי סדר הדף ,ביאורים להלכות פסח לפי
סדר השו"ע ,וחידושים על הלכות קרבן פסח .בחלק ב' העסק הוא בעניני סוכות ,יש בו חידושים על מסכת סוכה לפי סדר
הדפים וביאורים על הלכות סוכה לפי סדר השו"ע ,לפי הרשום בשער הספר יש בו גם חידושים על מסכתות ר"ה ,יומא,
חגיגה ,תענית ,שקלים ומגילה על רמב"ם הלכות עבודת יוה"כ חגיגה ,תענית שקלים ,וגם על שו"ע הלכות ר"ה יוהכ"פ
תענית.
מספר "דבר בעתו" על שני חלקיו נלקטו החידושים על הלכות קרבן פסח ועבודת יום הכפורים.
ב .מתולדות המחבר
רבי אברהם נולד לאביו רבי גדליה בשנת תקכ"ה ) (1764בעיר שוורזנץ במחוז פוזנא .אביו היה אחד מגדולי מרביצי
התורה בדורו ,אך כפי שציין במרירות רבי אברהם שרבים רבים וגם ממרחקים היו אלו שבאו לשמוע תורה מאביו "ואנכי
בנו יחידו לא זכיתי להנות מאור תורתו ולראות זיקוקין דנורא דנפקיה מפומיה ונשארתי גלמוד" כי בהיותו בן תשע שקעה
שמשו של אביו שנפטר בגיל נ"א .הוא למד שמונה עשרה שנים אצל גיסו רבי מרדכי רבה של גרידץ ואחרי שעלה ונתעלה
להיות כאחד מהגדולים בארץ נבחר לאב"ד בעיר הולדתו שוורזנץ ,אחר זמן נתמנה לרבה של לונטשיץ "ומשם הרמתה"
עלה על כסא הרבנות המפוארת של ק"ק גלוגא ולאחר שלש עשרה שנה נבחר לשמש כרבה של עיר הבירה ברעסלויא
המעטירה וכרבה של גלוגא וברעסלויא נודע שמו בישראל.
כאשר באים לתאר את רום גדולת תורתו די לצטט חלק קטן ממה שכתבו עליו רבותיהם של ישראל ר' עקיבא אייגר ובעל
"נתיבות המשפט" .בתשובות רעק"א קמא סימן צ"ו כתב :אך לאשר אני רואה דגם מסברא לא ניחא ליה להגאון אבד"ק
גלוגא נ"י חילוקי בזה וכו' בטלה דעתי הנמוכה והחלושה נגד דעתו הגדולה של הגאון נ"י" .ובמכתב שנתפרסם בראשית
"פתח הבית" על יו"ד )הנקרא "חוקר לדעת"( כתב הגרעק"א "שלומים רבים לכבוד אוה"ג ורב חביבי הרב הגאון הגדול
האמיתי בוצינא דנהורא נ"י ע"ה פ"ה המפורסם מו"ה אברהם נ"י".
בספר "נחלת יעקב" )עמוד ל"ח( מופיע הספדו של בעל "נתיבות המשפט" על רבי אברהם ונרשם שם על מות איש
האלוקים הרב הגאון אמיתי מופת הדור מו"ה אברהם טיקטין זצלל"ה אבד"ק ברעסלויא והמדינה".
כתבי יד מרובים הניח אחריו רבה של גלוגא אך רובם בכת"י ,חלק הארי מהם מונח בבית גנזיו של הג"ר רפאל רייכמן
שליט"א שנוהג בעין יפה ומוסר מדי פעם לפרסום בקבצים שונים .ספרו שכן נתפרסם בחייו הוא "פתח הבית" על סוגיות
ונושאים שונים לפי סימנים )נדפס בדיהרנפורט( שנת תק"פ ).(1820
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר "פתח הבית" – "דבר טוב" ממנו נלקחו החידושים על הרמב"ם יצא לאור על ידי רבי חיים יעקב נפתלי זילבערבערג
המו"ץ בוורשה שתחת ידו היו רבים מכתבי היד של בעל "פתח הבית" ,חלקא נדפס בוורשה בשנת תר"ע ) (1910וחלק ב'
בשנת תרפ"ו ) (1926בחלק א' 205עמודים בחלק ב' 195עמודים ובסופו נספח קונטרס אחרון חדו"ת על מסכת ב"ק
מאת נכדו של ר' חיים יעקב נפתלי ח"ג הוא רבי אברהם בנימין שהיה שותף לסבו בהוצאה לאור של הספר ולימים נודע
כרבה של פיטסבורג.
ד .מקורות
גוף הספר ושעריו
תשובות רעק"א חלק א' סימן צ"ב
נחלת יעקב דף ל"ח מבעל "נתיבות המשפט".
צדקה לחיים – רבי חיים ג'רמון
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "צדקה לחיים" לרבי חיים ג'רמון ,כולל חידושים על התלמוד ועל הלכות ממשנה תורה ספר זה נכלל והודפס יחד עם
ספרו של אביו – רבי נהוראי ג'רמון – "יתר הבז") ,ראה ערכו( בסוף הספר מספר הגהות מחכמיה הראשונים של תוניס
רבי צמח צרפתי ורבי יצחק לומברוזו.
ב .מתולדות המחבר
רבי חיים ג'רמון הוא בנו של הרב הגדול רבי נהוראי ג'רמון – מחשובי וגדולי חכמי תוניס .הוא לא האריך ימים ונפטר
בצעירותו .נודע בשקדנותו בלימוד התורה.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "צדקה לחיים" – שהוא חלק מן הספר "יתר הבז" – הודפס בליוורנו בשנת תקמ"ז ) 91 .(1787דף )פורמט גדול(.
ד .מקורות
מלכי תרשיש עמוד קמ"ז – רבי בנימין רפאל כהן.
צור תעודה – רבי מנצור מרזוק
נפטר בשנת תקמ"ט )(1789
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "צור תעודה" עוסק בביאור רחב מאד על פרקים – ראשון ,שני ושלישי מהלכות שלוחין שבספר משנה תורה.
הביאור והמשא ומתן עוסקים בכל הלכה שבפרקים אלו.
הביאור כולל דיון בדברי מפרשי הרמב"ם – ראשונים ואחרונים – וניתוח הסוגיות בהם נגיעה לנושאים הנידונים בשלושת
הפרקים הנ"ל.
ב .מתולדות המחבר
רבי מנצור נתייתם מאביו בעודו רך בשנים )בלשונו המליצית" :הן אני נשארתי דל ורזה משנגנ'ז א'ב"( .הוא מציין את
מעלת אמו שנטלה על עצמה את תפקיד האב ודאגה שהוא ואחיו רבי סעדיה ,יגדלו לתורה ויראה .הוא נכנס לבית אולפנא
הגדול שבירושלים "ישיבת יעקב פרירא" ,שם קנה תורה מראשיה מצוקי ארץ בעל "פרי הארץ" ובעל "פרי האדמה".
בפתח ספר אחר של רבי מנצור "קרבן אליצור" )על סוגיות במסכת ע"ז( מופיעה הסכמת רבו בעל "פרי האדמה" שמודה
לקב"ה שזיכה אותו לראות בתפארת תורתו של תלמידו .הרב "פרי האדמה" נותן ביטוי לחביבותו העצומה לרבי מרזוק
כאילו הוא יוצא חלציו ,זאת בהסכמתו" :באמת אמרו יש אב מעיד על בנו".
ברבות הימים נתעלה להיות ממרביצי התורה הגדולים בירושלים ,בין תלמידיו האחים הגדולים רבי בנימין נבון בעל "פי
שנים" ואחיו רבי מרדכי נבון ,בני רבו של החיד"א רבי יונה נבון בעל "נחפה בכסף" .כסתו של רבי מנצור היתה מוטלת
בין גדולי ירושלים ,חתימתו מופיעה בהסכמות לספרים ,תקנות העיר ועוד .יש מסמכים שהוא חותם אחר המהרי"ט
אלגאזי.
קביעת תאריך פטירתו בשנת תקמ"ט ,נעשתה ע"פ "תולדות חכמי ירושלים" )ח"ג עמ' (102אולם כבר העירו שספר
דרשותיו "בן פדהצור" נדפס בשנת תקמ"ו ) (1786ושם מפורש שכבר נפטר .בספר "אור השמש" )ר"ש גפנר עמוד
קנ"ב( מועתקת מצבתו ושם נחקק" :והיתה מנוחתו כבוד יום ד' ג' לחודש סיון ש' שר וגדול נפל היום ב'י'ש'ר'א'ל'" לפי
האותיות המודגשות מתקבל שנפטר בשנת תקמ"ג) .(1783הרבה חידושי תורה בענייני מנהגים ממנו ,הודפסו בספר
"מחנה יהודה" לרבי יהודה קצין )מרבני ארם צובה(.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "צור תעודה" הודפס לראשונה בשאלוניקי בשנת תקמ"ג )-252 .(1783דף )פורמט גדול( .בשנת תשנ"ז )(1997
הודפסה מהדורת צילום )בג' כרכים( על ידי "מרכז זכרון קדושי פולין" – אשדוד.
ד .מקורות
תולדות חכמי ירושלים-חלק ג עמודים .101-102
ציוני מהר"נ – רבי נחום אש
נולד בשנת תרי"ח ) – (1858נפטר בשנת תרצ"ו )(1936
א .הספר – מבנהו ותוכנו
הקונטרס ציוני מהר"נ אף שמכיל הרבה דפים ,לא נדפס בפני עצמו אלא במצורף למהדורת משנה תורה שהופיעה
בוארשה שנת התרמ"א ) (1881ומני אז בכל המהדורות הנפוצות .את תוכן הקונטרס הגדיר המחבר בסופו "נשלם בעזה"י
ציונים ומקורים לדברי רבינו הרמב"ם בהרבה מקומות אשר נושאי כליו החשו ולא התעוררו להראות מקורם איה ,וגם מה
שבהרבה מקומות יש לדון על דבריהם הקדושים ולהראות מקורם במקום אחר יותר מפורש ולהשלמת הענין הבאתי ג"כ
מה שמצאתי מעין זה בספרי גדולי חכמי ישראל".
ב .מתולדות המחבר
רבי נחום אש היה מחשובי הרבנים בדור אחרון שבפולניה ,בתחילה מילא ידי חותנו בעיר אזוירקוב ומסר שעורים כממלא
מקומו .אח"כ כיהן כרבה של ניעשא ואחריה עד סוף ימיו בעיר החשובה טשעסחטוב .את הקונטרס ציוני מהר"נ כתב עוד
בבחרותו וכשהובא לבית הדפוס על ידי חמיו ,היה רבי נחום כבן עשרים ושלש בלבד .רבי נחום פרסם גם ספר בשם
"זכרון מלך" שיצא לאור בשנת תרצ"ה ) (1935שם כתב מאמרים אודות הרמב"ם במלאות שמונה שנה לפטירתו .אגב
ב"זכרון מלך" יש תוספת עשירה על "ציוני מהר"נ" .חותנו היה רבי שמעון אורנשטיין שכיהן כרבה של אזוירקוב ובשנת
תרמ"ז ) (1887הפצירו בו אנשי קהילת קאליש לקבל את הרבנות בעירם והוא נעתר להם.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
במשך שנים רבות היתה זהות מהר"נ נעלמת ,כי בראש הקונטרס נכתב :הגיעו לידינו על ידי הרב הגאון מהר"ש
ארינשטיין נ"י אבד"ק אזערקאוו" לא ברור מדוע הוסתר שם בעל הקונטרס ,יתכן שהיות שבזמן פרסום החידושים היה
כבן עשרים ושלש חששו המדפיסים שהוספה זו לא תתקקבל בעין יפה ,לכן סתמו ושיבחו את המקח על ידי התיאור שרבה
הותיק של אזורקוב טיפל בהבאת הכתבים לדפוס .כאמור החידושים נדפסו לראשונה במהדורת היד החזקה שהופיעה
בוארשה שנת תרמ"א ).(1881
ד .מקורות
"הפרדס" שנה י' חוברת ג'.
צמח דוד – רבי דוד נג'אר
נפטר בשנת תקל"ג )(1773
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "צמח דוד" לרבי דוד נג'אר ,כולל חידושים ופלפולים על התלמוד ,על הלכות במשנה תורה ובשלחן ערוך ,דרשות
וחידושי תורה.
ספר זה נדפס כחמישים וחמש שנים לאחר פטירת המחבר.
ב .מתולדות המחבר
רבי דוד היה מגדולי גידוליה של תוניס הוא למד תורה מפי אחד ומיוחד שבמאורותיה רבי אברהם טייב והוא שפט את עדת
תוניס יחד עם בעל "חק נתן" )ראה ערכו( אחד מתלמידיו היה רבי עזריאל אלחאייך מחבר הספר "משכנות הרועים" שהיה
נחשב מאד בתוניס ,בהסכמת רבני תוניס לספר "בני שמואל" )ראה ערכו( מתנוססת חתימתו של ר' יהודה לצד חתימתו
בעל "חק נתן" ואכן היה רבי דוד דיינא דנחית לעומקא דדינא וחלק מפסקיו מפוזרים בספרי השו"ת של גדולי תוניס )ראה
למשל "במשחא דרבותא" )דף קסח ,ב( ספרם של שלשת גדולי משפחת אלפסי )ראה ערך"כרוב ממשח"( שם נכתב אנכי
הרואה אשר כתב איש רבי שר האל'ף הרב המובהק כמוהר"ר דוד נג'אר נר"ו ושרטט וכתב מילי מעלייתא וכו'.
רבי דוד נפטר בליל יוה"כ שנת תקל"ג ) (1773והניח אחריו שני בנים מפורסמים שגם הם היו דיינים בתוניס והם רבי
אברהם ורבי משה.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "צמח דוד" נדפס חמישים וחמש שנים לאחר פטירתו על ידי ר' יהודה הכהן טנוגי שאליו התגלגל כתב היד והוא צירף
לספר את חידושו על הרמב"ם וקראת בשם "אדמת יהודה" )ראה ערכו(.
ד .מקורות
מלכי תרשיש עמוד ריג –רבי רפאל בנימין כהן
צמ"ח שלמה – רבי שלמה מילר
נפטר בשנת תשס"ב )(2002
א .הספר – מבנהו ותוכנו
בספר צמ"ח שלמה חידושים וביאורים על הל' צ'יצית מ'גילה וח'נוכה שביד החזקה .המחבר מדייק בשיטתיות את לשון
הרמב"ם בהלכות אלו וע"פ דקדוקיו הוא מצביע על דברי חפץ הצפונים בקפלי לשון הרמב"ם ,הוא גם השווה בין דברי
הראשונים לדברי הרמב"ם ,וכאשר בזכות עינו החודרת מצא הבדלים ביניהם הוא העמיק כדי לבא את שורשי
מחלוקותיהם.
ב .מתולדות המחבר
ר' שלמה מילר איש פתח תקוה נודע לרבים כמוהל מומחה ירא אלוקים ,אולם לא רבים ידעו שהיה תלמיד חכם גדול
שנחית לעומקא דדינא משא ומתן הלכתי של ראש הישיבה בעל "אבי העזרי" שנשא ונתן בספריו האחרים של הרב מילר
"מלאכת שלמה" על הל' מילה ו"חגיגת שלמה" על הל' חגיגה ,פורסם על דפי הקובץ "ישורון" )קובץ יב עמודים ע"ר –
רע"ב( .מתוך השקלא וטריא בה ראש הישיבה זצ"ל מדקדק היטב בדבריו של רבי שלמה וכדרכה של תורה מעיר ומאיר,
ניכר עד כמה יקרו בעיניו דברי תורתו של רבי שלמה.
הורתו וימי עלומיו של רבי שלמה היו ברמתיים שם גרו הוריו שביתם שימש כמגדלור בסביבה הרחוקה מחיים של תורה.
לימים נשא את בתו של רבי משה הכהן אילביצקי שנתפרסם בגדלותו ובצדקתו ונודע לרבים כידיד נעוריו של החזו"א מני
אז התיישב בפתח תקוה במשך עשרות שנים עד לפטירתו בשנת תשס"ב ).(2002
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר "צמ"ח שלמה" הופיע בכתב סטנסיל בשנת תשכ"ט ) (1969מספר עמודיו קל"ט.
ד .מקורות
הקדמת הספר
שיחה עם בנו של המחבר.
צפנת פענח – רבי יוסף ראזין
נולד בשנת תרי"ח ) – (1858נפטר תרצ"ו )(1936
א .הספר – מבנהו ותוכנו
הספר "צפנת פענח" הולך על שמונת הספרים הראשונים על היד החזקה ובהרחבה מיוחדת על ספרי הפלאה וזרעים.
הלימוד בספר "צפנת פענח" אינו קל ,והחפץ ללמוד בו במטרה לנסות להתחיל להבין את סגנונו ,חייב להתאמץ ולהתייגע
הרבה .זאת בעיקר בגלל דרך למודו היחודית ,ומשום סגנונו לכתוב ברמז דק ובקצור מופלג .רבי יוסף ראזין הנודע בכינוי
"הראגאצ'ובי" או "הרוגאצ'ובר" חיפש בגאונותו המופלאה ,בכל הלכה והלכה גרעין פנימי עמוק שיכול להיות שותף
לגרעין של הלכה שונה לגמרי וכך נשזרו בחוט אחד סוגיות רחוקות זו מזו ,לפיכך בעוד שברוב הספרים כשהם עוסקים
בנושא מסוים הרי בדרך כלל הלומד את הסוגיות הקשורות לאותו נושא ,יכול לרדת לסוף דברי מחבר הספר ,לא כן
ב"צפנת פענח" המחבר שולח את המעיין לסוגיות אחרות לגמרי משום שלהבנתו דוקא בסוגיה הרחוקה מוצפנים פרטים
שעשויים לשפוך אור על הבנת הסוגיא בה עוסקים .מכאן הקושי הרב הניצב כסלע בפני המעיינים ,כי רבי יוסף לא הסביר
מה המכנה המשותף שמצא לשתי ההלכות הקוטביות רק ציין עיין שם ושם ,ועל הקורא מוטלת עבודת פענוח מסובכת
לאיזה מקום בדיוק התכוין המחבר ומה הצד השוה שמצא באותם הלכות.
יחד עם זאת ניתן לעודד את המעיינים בספר שאחרי התאמצות ויגיעה מרובה ניתן לגלות בצפונותיו עיונים עמוקים
ופירושים חדשים ומקוריים מאירי עינים ומשמחי לב
ב .מתולדות המחבר
רבי יוסף ראזין נולד בעיר רוגצ'וב פלך מוהליב ומכאן כינויו הידוע הרוגצ'ובר .בן שמונה ניכר בכשרונותיו העילויים
הנדירים כי כבר בגיל רך כזה ידע היטב את כל סדר נזיקין .לאחר שנעשה בר מצוה למד אצל ה"בית הלוי" ובמשך שנה
יחד עם בנו ר' חיים הלוי ,אח"כ היה אצל מהרי"ל דיסקין והיה מחזיק עצמו כתלמידו .בהיותו כבן י"ח נשא את זוגתו לבית
גורפינקל בעיר וארשה ,ובמשך שמונה שנים שהיה סמוך על שולחן חותנו עסק יום ולילה בלמוד התורה .גדולי וארשה
שהכירו ברום תורתו שחרו לפתחו לשמוע חוות דעתו בהלכה .בשנת תרמ"ט) (1889ישב על כס הרבנות של קהילת
החסידים בעיר דווניסק ,וכבר צויינה על ידי רבים ,זכייתה המופלאה של העיירה הקטנה דווינסק שישבו בה בעת ובעונה
אחת שניים מענקי הדור :הרוגצוב'ר כרבם של החסידים ובעל "אור שמח" רבם של המתנגדים .למרות שלא רבים ירדו
לסוף דעתו ואף שבהכרעותיו ההלכתיות התעלם מגדולי גדולי האחרונים ,הריצו אליו אלפי שאלות בהלכה ובכל יום קיבל
עשרות מכתבים וענה לכולם.
בשנת תרצ"ו) (1936תקפה מחלתו ונסע לוינה לניתוח אך לא קם ממחלתו ונפטר שם .לבקשת מעריציו בני קהילת
דווינסק הובא למנוחות בה.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הכרך הראשון של "צפנת פענח" על משנה תורה על הספרים מדע – קדושה יצא בוארשה בשנת תרס"ג ) (1902ובו 225
עמודים .הכרך השני הוא על ספר הפלאה נדפס בפיעטרקוב בשנת תרס"ג ) (1903ובו 116עמודים .כרך ג' בו חידושים
על הל' כלאים ומתנות עניים ובו 136עמודים נדפס בפיעטרקוב שנת תרס"ה ) ,(1905כרך ד' ובו חידושים על הל'
תרומות נדפס בפיעטרקוב בשנת תרס"ח ) (1908בשנת תרס"ט ) (1909יצא כרך בפני עצמו בשם "קונטרס השלמה חלק
רביעי" נדפס בוארשה ,וברובו הגדול ההשמטות הם לנכתב על הל' תרומות .בשנת תר"צ ) (1930הופיעה בדווינסק
מהדורה תניינא ובו חידושים רובם ככולם על ספר המדע.
ד .מקורות
בפתח מהדורת ירושלים שהופיעה בשנת תשל"ט ).(1979
צרור החיים – רבי חיים יעקב איש צפת
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "צרור החיים" הוא אחד מהחיבורים הגדולים והמקיפים על היד החזקה בהיותו סובב את דברי הרמב"ם החל מספר
המדע וכלה בספר שופטים .כמאמר המליץ בשער הספר "ידו פרש ש"ר לכל היד החזקה".
ב .מתולדות המחבר
רבי חיים יעקב נולד באיזמיר ,כפי שהוא כותב בהקדמתו הוא ספג בלבבו את תורת מאוריה "ולא מנעתי עצמי מבית
המדרש בהיותי בעיר מולדתי עיר ואם בישראל איזמיר יע"א להיות עומד ומשמש קמי רבנן תקיפי ארעא" .הוא היה
תלמידו המובהק של רבי חיים אבולעפיה בעל "עץ החיים" ו"מקראי קדש" ובספרו צרור החיים הוא מרבה לשאת ולתת
בדבריו ומכנהו מורי הרב הגדול בדרך כלל בלא לפרט את שמו.
בקרבו בערה התשוקה לבוא לארץ ישראל ולעסוק בה בתורה בקדושה ובטהרה ,הוא בחר להתיישב בצפת ושם "קניתי
שביתתי לישב בתוך ארבע אמות של הלכה ויום ליום יביע אומר באמרות ה'".
אולם לא נתמלאה בקשתו לישב בשלוה בחצרות בית ה' כי מחמת המצוקות והתלאות שעברו על תושבי צפת ביקשוהו
לצאת לערי הגולה לעורר נדיבי עם לתמוך בתושביה העניים של עירו.
בימי שליחותו נתגלתה בכל עוז דבקותו בלימוד התורה וכפי שהוא מעיד )בהקדמה לחיבורו( "והגם שלא שלותי ולא
שקטתי ולא נחתי את עבודת משא עבודת הקודש בכל כוחי עם כל זה לא מנעתי עצמי מבית המדרש אפילו שעה אחת
ונטיתי שכמי לסבול עול תורה להיות שקוד על דלתי הלמוד כי אמרתי לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעוניי ועד בשחק
נאמן כי כמה יגיעות יגעתי וכמה טרחות טרחתי ולילות כימים שמתי בהיות היד כותבת מה שהיתה עולה מצודתי הקלושה
ותידד שנתי מעיני גם בלילה לא שכב עיני עד אור הבוקר השמש יצא"!
התאמצותו שטרדות השדרו"ת לא יפגמו בסדרי לימודו ניכרת גם מדפי ספרו הנוסף "סמא דחיי" ספר גדול הכולל תשובות
רבות וקונטרסים נכבדים לפי סדר חלקי הטור ושו"ע ,ואף שלא ישב שקט ושאנן במקום אחד אלא נדד מעיר לעיר ,בכ"ז
חידושיו עמוקים ויסודיים .ב"סמא דחיי" מופיעות תשובות רבות שרבי חיים יעקב השיב לחכמי השיב לחכמי הקהילות
ביקר.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "צרור החיים" הודפס לראשונה באמשטרדם בשנת תצ"ח ) (1738קנ"ו דפים פורמט גדול .מהדורה שניה )צילום(
הודפסה בברוקלין )ניו יורק( בשנת תשנ"א ) (1991על ידי האחים גולדברג.
ד .מקורות
גוף הספרים "צרור החיים" ו"סמא דחיי".
צרור הכסף – רבי חיים אברהם גאטיניו
נולד בשנת ת"כ )(1660
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "צרור הכסף" לרבי חיים אברהם גאטיניו ,כולל שאלות ותשובות על ארבעת חלקי השולחן ערוך ,וכן ליקוטי
חידושים על סוגיות בתלמוד ,על הלכות במשנה תורה להרמב"ם ,ודרשות.
]הספר מכיל גם תשובות מבן המחבר ,המוציא לאור ,רבי בינבינישטי גאטיניו ,וגם הגהותיו בתשובות אביו בחתימה :ב"ג,
או :אב"ג[.
בספר מובאים חידושי תורה ששמע מחכמי ירושלים שהכירם כשדרי"ם.
ב .מתולדות המחבר
רבי חיים אברהם גאטיניו ,נולד בשאלוניקי בשנת ת"כ ) ,(1660לאביו רבי בנבנישטי )שמחדושיו מובאים בספרי בנו(.
בשאלוניקי היתה לו ישיבה בה למדו תלמידי חכמים גדולים ,מהם מפורסמים :רבי אשר שלם ,רבי חנניה שאול ,רבי
ידידיה אשכנזי ועוד .תלמידיו מזכירים אותו בספריהם לשבח ובכבוד גדול.
לפני שנת תפ"ה ) (1725חלה באופן חמור ,ועל כן הוסיפו לשמו את השם "חיים".
רבי חיים אברהם כתב ספר נוסף" :טירת כסף" – דרשות על התורה והספדים )למעלה ממאה וחמישים דרשות ,שהחל
לדרוש מבחרותו ועד סמוך לפטירתו( .הדרשות הן על פי רוב בהלכה.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "צרור הכסף" הודפס לראשונה בשאלוניקי בשנת תקט"ז ) – 142 .(1756דף )פורמט גדול( .בשנת תשנ"א )(1991
הודפס הספר במהדורת צילום ,במונרו שבניו יורק ,על ידי י' בראך .מהדורת צילום נוספת הודפסה על ידי "מרכז זכרון
קדושי פולין" אשדוד ,בשנת תשנ"ז ).(1997
ד .מקורות
בית עקד ספרים – פרידברג.
מצבות שאלוניקי – עמנואל.
קדושת יום טוב – רבי יום טוב אלגאזי
נולד בשנת תפ"ז ) – (1727נפטר בשנת תקס"ב )(1802
א .הספר – מבנהו ותוכנו
בספר "קדושת יו"ט" חלק הלכתי וחלק דרשות הנקרא "יו"ט דרבנן" .בחלק הראשון ע"ד סימנים חלק מהם תשובות
להלכה וחלק בירור נושאים שונים החלק המרכזי הוא מסימן כ"ב עד סימן ע"ד שם הערות וביאורים לפי סדר הרמב"ם
בספרי עבודה וקרבנות וכפי שכתב הרב אברהם חיים גאגין )הרב אג"ן מגדולי ירושלים וראשון לציון( זו הסיבה ששמו
של הספר נקבע "קדושת יו"ט" .במאמר מוסגר יוער שבהקדמת הרב אג"ן נכתב" :ורוב דבריו סובב הולך על דברי הנשר
הגדול הרמב"ם זיע"א בספר קדושה ,הכי קרא שמו קדושת יו"ט"" ,בספר קדושה" הוא טעות מפליאה ויתכן שרצה לכתוב
ס"ק במובן סדר קדשים או מה שהוא דומה ובטעות פתחו ספר קדושה.
בעמודים סח,א -סט,ב קונטרס דעת להשאל ,בו כמה תשובות של אבי המהריט"א הוא רבי יעקב ישראל הנודע כבעל
"ארעא דרבנן".
ב .מתולדות המחבר
רבי יום טוב אלגאזי )המהרי"ט אלגאזי( נחשב לאחד מגדולי האחרונים .הוא נולד בשנת תפ"ז ) (1727בעיר איזמיר,
לאביו רבי ישראל יעקב אלגאזי – שנודע לימים כרבה של ירושלים ,מקובל גדול ,ומחברם של ספרים ידועים )"ארעא
דרבנן"" ,שארית יעקב" ועוד(.
בצעירותו עלה עם אביו לארץ ישראל והתיישב בירושלים .בירושלים למד בישיבת "בית יעקב פירירה" ,שם קיבל תורה
מהרב יונה נבון )בעל" :נחפה בכסף"( ומאביו .עוד בגיל צעיר מונה לחבר בית הדין הגדול בירושלים ,ונמנה על ראשי
הקהל .כן השתתף כחבר בחבורת המקובלים "אהבת שלום" ,יחד עם המקובלים רבי שלום שרעבי )הרש"ש( ורבי חיים
דילה רוזה ועוד.
ידידות רבה היתה בינו לבין החיד"א ,איתו למד במשך שנים – תורת הנגלה ותורת הנסתר.
עם החרפת המצב הכלכלי של הקהילה בירושלים ,נשלחו המהרי"ט אלגאזי ורבי יעקב חזן כשדרי"ם לארצות הגולה.
מספר שנים נדדו בערי איטליה )פדובה ,וירונה ,אנקונה ,רומא ועוד( .משם גלו לצפון לצרפת ,הולנד ,חזרו מזרחה
לאשכנז ,לפולין ושוב לאיטליה ולאיזמיר .בכל המסעות הללו נתבקש לכתוב הסכמות לספרים רבים ,ביניהם ידועים
ומפורסמים )"חקרי לב" "וזאת ליהודה"" ,שמן משחת קודש" ועוד(.
בשנת תקל"ו ) ,(1776לאחר שחזר המהרי"ט לארץ ישראל ,נבחר לכהן כרבה של ירושלים וכראשון לציון.
לאחר פטירת הרב המקובל רבי שלום שרעבי בשנת תקל"ז ) ,(1777מונה המהרי"ט אלגאזי כראש המקובלים בישיבת
"בית אל" – תפקיד אותו מילא עד לפטירתו.
גדולי ישראל הכירו בנוראות גדולת תורתו של מהריט"א ולא רק אלו שגרו במקומו בקרתא דשופריא כמו המוציא לאור
את ספרו הרב אג"ן שכתב" :זה האיש מרעיש הארץ ,עיר וקדיש מן שמיא ריש מתיבתא וריש גלותא מלך שלם גולת
הכותרת לישראל" אלא גם רבותינו שבגולה הכירו את עיזוז גאון תורתו וכך כתב החת"ס בהסכמתו להלכות הרמב"ן
שנדפסו עם פירוש המהריט"א "וסביביו נסעדה סעד גדול מגברא רבא ויקירא גאון עולם מה"ו יו"ט אלגאזי זצ"ל ,מכירו
הייתי לשעבר בהיותו שליח ציון בפפד"מ קרוב לשנת תק"מ ,והארץ האירה מכבודו ואמנם עדיין לא הגיעו לחצי הכבוד
הראוי לו ,לפי הנראה מחיבור זה הנקרא הלכות יו"ט על בכורות וחלה ,כי הפליא לעשות הגדיל תושיה ,מיום חבור
המשנה למלך לא נראה חבור כזה".
למהרי"ט היה בן אחד )שנהרג על ידי גוי עוד בהיותו צעיר( ,ושלש בנות שנישאו לתלמידי חכמים .מהרי"ט אלגאזי נפטר
בשנת תקס"ב ) (1802בהיותו כבן שבעים וחמש ,הוא נקבר בהר הזיתים ליד אביו הרב יעקב ישראל אלגאזי ,ולא הרחק
מקברו של הרש"ש.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
את הספר התקין וערך רבי אברהם חי גאגין הנ"ל ,הערות רבות ממנו פזורות בדפי הספר ,בתוך חצאי סוגריים ובדרך כלל
הם נפתחות "אמר אג"ן" .הספר הודפס לראשונה בירושלים בשנת תר"ג ) .(1843בהקדמתו לספר מספר הרב אג"ן
שלאחר שהשלים לערוך את הספר ולהכינו להדפסה הוא שלחו לשאלוניקי שבה היה דפוס ותיק עתיר נסיון ,אבל באותה
עת פרצה שריפה גדולה בעיר והאש ליחכה את כתב היד אך חרכה רק את קצותיו ויהי לפלא ,מאורע זה גרם להזדרז עם
הדפסת הספר )"לאו בכל יום מיתרחיש ניסא"( הרב אג"ן ביקש שיחזירוהו לירושלים ושם נדפס בדפוס של רבי ישראל
ב"ק .להכנה חוזרת להדפסה בירושלים הצטרף כמגיה הרב אברהם אשכנזי שגם הערותיו מפוזרות בדפי הספר.בספר 90
דף .מהדורת צילום הודפסה בירושלים בשנת תשכ"ט ).(1969
ד .מקורות
חומר עשיר המגולל את תוקף גדולת מהריט"א ופרשת חייו נמצא במבוא למהדורת הרה"ג רא"ם שדמי ור"ב אויערבאך
שערכו וסידרו מחדש את החיבור להלכות בכורות וחלה בירושלים תשנ"ג ).(1973
קהלת יעקב -רבי יעקב אלבעלי
נפטר בשנת תקל"ד )(1774
א .הספר -מבנהו ותוכנו
הספר כולל חידושים על הרמב"ם בהלכות שבת והלכות מאכלות אסורות ,חמש שו"ת וכ"ז דרשות.
ב .מתולדות המחבר
רבי יעקב אלבעלי היה מגדולי רבני איזמיר בזמן תפארתה ,בחיבוריו בולט השילוב של עמקות נפלאה עם בקיאות ללא
מצרים .בכל חדרי התורה .יחד עם רום גדלות תורה היה רבי יעקב ענונתן ושפל ברך כך אנו מוצאים עדות של מסיח לפי
תומו מאת גדול אחר בתקופתו בעל "יצחק ירנן" שבהקדמתו לספר של בנו בית ישחק כתב :אמרתי להגיד מה שהיה מפרש
עמיתינו בתורה דבק מאח הרב הכולל ענונתן כהלל ממש כמוהר"ר יעקב אלבעלי" .רבי יעקב היה מהמסכימים על "שער
המלך" ,בשנת תקל"ד ) (1774נח נפשיה דרבי יעקב.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר נדפס בשנת תקל"ט ) (1779בשאלוניקי דפיו 112פורמט גדול ,הספר הודפס שנית במהדורת צילום בשנת תשנ"א
) (1991במנורו שבניו יורק.
ד .מקורות
גוף הספר והקדמותיו.
קול בן לוי – רבי רפאל הלוי
נולד בשנת ת"צ ) – (1730נפטר בשנת תקי"ב )(1752
א .הספר – מבנהו ותוכנו
הספר "קול בן לוי" כולל חידושים ופלפולים על מסכתות הש"ס ,הלכות מהיד החזקה שו"ת ודרשות.
ב .מתולדות המחבר
רבי רפאל נולד באיזמיר לאביו רבי אליהו ,יצק מים על ידיו של מהר"י הכהן רפפורט בעל "בתי כהונה" )עיין ערכו( והיה
ראש לאריות שבבית מדרש זה כמו שהעיד רבו הגדול" :שהיה מתפאר בו כי אפילו באלף בחורי ישראל לא נמצא כמוהו",
בעל "קול בן לוי" נפטר בקצור ימים ושנים רק כ"ב שנה חי עלי אדמות ,אך למרות גילו הצעיר זכה שספר "קול בן לוי"
התפשט בבי מדרשא וכבר בדורו דנו ופלפלו בדבריו גדולי הדור ואפילו בארצות אשכנז הרחוקות הגיע שמעו ראה למשל
בתשובות "נודע ביהודה" )קמא אבהע"ז סימן כ"ט( שמציין לתשובתו" ,מרכבת המשנה" )הלכות קרבן פסח פ"א ה"ב(,
רעק"א בכמה מקומות )אחד מהם בהגהות לחו"מ סימן רצ"א( והחתם סופר )חלק ז' סימן פ'( .ספר "קול בן לוי" יצא לאור
אחר פטירתו .בשער הספר הקדמת רבו הגדול שמקונן על האבידה הגדולה של מי שעדיו לגדולות ונצורות ,בהקדמתו הוא
מבהיר שדעתו לא היתה נוחה בהדפסת הספר כי חשש שהמעיינים בו לא יאמדו נכונה את מלוא שיעור קומת המחבר זאת
נוכח הכמות הלא גדולה של הכתבים ולא ידעו כי הנשאר בכתב הוא רק מקצת מתורת מי שהיה כמעיין המתגבר ,אבל
מפני שרבי אליהו אביו של רבי רפאל חפץ מאד להדפיס את הנותר מכתבי בנו הסכים הרב הגדול להדפסת הספר .הכאב
הגדול על סילוקו בגיל כה צעיר קיבל בטוי חד על ידי הצבתם בספר )בדפים עט ,ב – פו( זה אחר זה שתי דרשות של רבו
בעל "בתי כהונה" הראשונה "את זו דרש רבו ביום חתונתו וביום שמחת לבו" ואחריה "גם את זו לעומת זו במהפכת
שמחה לתוגה כמעט שכ"ב עודנו באיבו ,לי המדרש הזה עשאו רבו במלאת שנה על משכב'ו".
כנראה הזמן שחלף מיום שמחת לבו עד מלאת שנה לנוחו על משכבו היה קצר ,לכן הכאב היה כפול ומכופל מחמת
"מהפכת שמחה לתוגה".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "קול בן לוי" הודפס לראשונה בקושטא בשנת תפ"ז ) 96 .(1727דף )פורמט גדול( .בשנת תשמ"ג ) (1983הודפס
הספר במהדורת צילום בירושלים .ושוב בברוקלין שבניו יורק בשנת תשנ"ב ) ,(1992על ידי האחים גולדברג ושוב
באשדוד על ידי "מכון אוצרות גאוני ספרד" בשנת תשנ"ז ) .(1997מהדורה חדשה ,הכוללת עריכה מחודשת לספר
)פיסוק ,מראה מקומות ועוד( ,הודפסה בלייקווד בשנת תשס"ג ) ,(2003על ידי "מכון משנת רבי אהרן – יד משה צבי
הלוי" .שנ"ג עמודים.
ד .מקורות
אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל ח"ג עמודים סו – סז -ר"י גליס.
קול יעקב – רבי יעקב שאול ורבי גרשון שאול ואחיו רבי גרשון
רבי יעקב נפטר בשנת תקי"ח )(1758
א .הספר – מבנהו ותוכנו
רובו הגדול של הספר הם חידושיו של רבי יעקב שאול ,יש בו דרושים החיד"א )"שם הגדולים" חלק ספרים מערכת ק'
אות י"ח( תיארם "והוא דרושים נחמדים מאד ע"פ הדין" )כונתו שהדרשות הם בסגנון של ה"פרשת דרכים" היינו דקדוק
לשונות הפסוקים על פי חקירות ודיונים הלכתיים( ויש בו גם חידושי הלכות ,ועל לשונות הרמב"ם וליקוטים בהם מספר
תשובות.
במדור בפני עצמו קונטרס חדושי רבי גרשון הכולל חידושים בש"ס ,לשונות הרמב"ם ,הר"ן והטור ועל דברי הרא"ם
בבאורו לסמ"ג ובפירושו לתורה.
ב .מתולדות המחבר
רבי יעקב שאול היה תלמידו מובהק של רבה הגדול של איזמיר בעל "בתי כהונה" )ראה ערכו( .ראה ב"שם הגדולים"
)חלק ספרים מערכת ב' אות ק"ל( שבתוך דבריו על בעל "בתי כהונה" ציין "והרב מהר"י שאול תלמידו ,בספר "קול יעקב
כותב משמו כמה דברים נחמדים".
בכמה מקומות )ראה למשל פ"ב מהל' נזירות ה"ג( הוא כתב "מורינו הרב "זרע אברהם" וכונתו לרבי אברהם יצחקי רבה
דירושלים )נפטר תפ"ט – (1760וכשהוא בא להשיג על דבריו הוא מקדים "ואני בער ולא אדע לא זכיתי להבין דבריו".
ברם נראה שרבי יעקב היה רק תלמיד תלמידו כלומר רבי אברהם יצחקי היה רבו המובהק של בעל "בתי כהונה" לפיכך
נהג רבי יעקב כבוד רב בתורתו של ה"זרע אברהם" וכינה אותו "מורינו".
רבו הגדול ר"י הכהן המליץ בשנת תק"ט ) (1749בפני מנהיגי ופרנסי עירו איזמיר למנות את רבי יעקב כרב הכולל ,וכן
היה ורבי יעקב כיהן בתפקיד זה עד פטירתו בשנת תקי"ח ) .(1785ראוי לציין שהמשתדל להוציא את תורתו של רבי
יעקב היה רבן של ישראל בעל "שער המלך" ואת קונטרס החדושים של רבי גרשון שמצורף ל"קול יעקב" ערך והכין
לדפוס רבו של ה"שער המלך" רבי ברוך ברזילי בעל "לשון ערומים" )עיין ערכו( כאשר נוכחים לדעת מי התעסק וטרח
בהוצאתם לאור של כתבי רבי יעקב ורבי גרשון מתברר מיד חין ערכה המיוחד של תורתם.
יש פן נוסף להפצת תורת ה"קול יעקב" על ידי בעל "שער המלך" ,כדאי להבליטו כי ממנו מתאשר הקו המובלט במבוא
שהסיבה שחלק ניכר מתורת גדולי תוגרמה לא הצליחה להתפשט מחוץ לגבולתיה אינה משום שבמקומות האחרים לא
העריכוה כמשפט הראוי לה ,אלא הסיבה היא שהיו קשיים גדולים להפיץ את הספרים למקומות הרחוקים.
הכונה היא זו בהל' מעשה הקרבנות הסתפק רבי יעקב במקדיש שתי בהמות לקרבן ונמצאת אחת טמאה שלא ראויה
להקרבה ,האם בכגון דא נוהג הכלל נדר שבטל מקצתו בטל כולו ,כי יתכן שרק אם חל הנדר ואח"כ מתבטל על ידי היתר
חכם או הפרה שייך לומר שנתבטל קצת נדר אבל באופן שלא חל מעיקרא כלום אין זה נחשב נדר שהתבטל מקצתו,
קרובה ההשערה שספק זה לא היה מגיע לרוב הלומדים כמו שלא ידועה להם רוב תורתו ,אבל הרב "שער המלך" )דפי"ב
מהל' נדרים( הביא ספק זה בשמו של הרב "קול יעקב" ומני אז בעשרות ומאות חיבורים ובעל פה בכל אתר ואתר דנים
ומפלפלים על ספיקו של הרב "קול יעקב" .עובדה זו מראה בעליל איך שתורת הרב היא לעינים ,אבל רק זו שהגיעה רחוק
הודות להעתקתה ב"שער המלך" ,ומה שלא הובא ב"שער המלך" כמעט וצלל בתהום הנשיה.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
החיד"א )שם הגדולים חלק גדולים מערכת ב' אות כח( ציין שב"קול יעקב" הל' נזירות הביא משיטה מקובצת על מסכת
נזיר מר"ב אשכנזי וזו עדות שהיה לפניו כת"י של שיטה למס' נזיר.
בעל "שער המלך" העיד על חלקיותם של החידושים ועל המאמץ הרב שהיה צריך להשקיע בעריכה .הנה בניסוחו "רוב
בכתב מאשר היה כתוב היה למאכולת אש וכו' ואף הנמצא מכתבי הקדש אין סדר למשנה מפוזר ומפורד זעיר שם זעיר
שם ,כמה יגיעות יגעתי להוציא לאור תעלומות".
בספר 174דפים .ובקונטרס של אחיו ר' גרשון כ"ג דף.
הספר נדפס באיזמיר בשנת תק"כ ) (1760והובא לבית הדפוס על ידי רבי משה שאול חתנו של רבי יעקב
ד .מקורות
שם הגדולים ח"ב מערכת ק' אות י"ח וח"א מערכת י' אות שכ"א.
שו"ת חקרי לב יו"ד ח"ב סי' מ"ט.
מצבות חכמי ורבני אזמיר )ברלין תרע"ג( אות ע"ג.
קונטרס בהלכות מלוה ולוה – רבי חיים הלר
נולד בשנת תרל"ט ) – (1879נפטר בשנת תש"כ )(1960
א .הספר – מבנהו ותוכנו
"קונטרס בהלכות מלוה ולוה" שמו מעיד עליו שענינו בירור הלכות מלוה ולוה ברמב"ם ובפוסקים" המחבר הוסיף
"ואביזרייהו" היינו ענינים אחרים המסתעפים מהעיון בהלכות מלוה ולוה.
ב .מתולדות המחבר
לרבי חיים היה פן יחודי נדיר ,הכונה לבקיאותו הגאונית המופלאה בשפות השמיות העתיקות .ובספרות שנכתבה באותם
שפות ,הוא שלט ללא מצרים בארמית וחברותיה העתיקות ומכח שליטה זו בירר כשמלה את התרגומים השונים,
ההתעסקות והחקירה של התרגומים ע"פ ידיעת השפות העתיקות היתה בזמנו נחלתם של החוקרים המשכילים שבדרך כלל
היו משוללי יראת שמים ולא הכירו בקדושת חז"ל ובהתהדרם בידיעת השפות ובהשכלתם המדעית העיזו לשלוח ידם
בביקורת המקרא תוך שהם כביכול מסתמכים על מקורות היסטוריים ומדעיים מימי קדם.
ר' חיים היכה אותם בכלי זיינם ,הוא רתם את גאונותו בתחום התרגומים והמקורות מימי קדם ,כדי לקעקע את יסודותיהם
של אותם מלומדים ובחריפותו הנוקבת הפריך את מסקנותיהם והוכיח עד כמה גישתם היתה שטחית ולא מבוססת בזמנו
נשבו הרוחות החזקות של השכלה והתנערות מאמונת אומן בחז"ל ובתושבע"פ ,לכן היה חשוב מאד להבליט את הפן הנ"ל
של ר' חיים ולהציגו כלוחם הגדול באנשי ביקורת המקרא וב"רבנים" משכילים שלא כפפו עצמם לשרביט של חז"ל .ברם
כאשר מדברים על ר' חיים הלר כאחד ממפרשי היד החזקה נכון להבליט את גאונותו המיוחדת בכל חדרי תורה ואת עמלו
ויגיעתו להתחקות ולהעמיק בדברי הש"ס ,הרמב"ם ושאר ראשונים ולהעלות על נס את העובדה שעוד בהיותו אברך צעיר
הפליאו גדולי הדור את מעלותיו וגדלותו בתורה.
רבי חיים נולד בביאליסטוק לאביו הגאון הצדיק ר' ישראל פינסקר ולאמו שהיתה בת נינו של מאור הגולה רבן של ישראל
ר' אברהם ברודא מפראג ופראנקפורט ,ר' חיים נקרא על שמו של זקינו ר' חיים ברודא שחיבר את הספר "זרע חיים"
שעיקרו ליישב את פסקי השו"ע באהע"ז סימן קנ"ד ,מהשגותיו של הש"ך בספרו "גבורת אנשים" .ספר זה הגיע לר' חיים
הלר מדודו הגדול ר' יעקב יוסף ברודא מאנשי השם בוארשה ,שר' חיים התגורר אצלו לאחר פטירת אמו.
בעת מסירת הספר לדפוס היה ר' חיים אברך צעיר בן עשרים ושמונה והפליא בגאונותו בקונטרס "פרי חיים" על ענינים
בחושן משפט ,אשר נספח ל"זרע חיים" .ראוי לציין מה שכתב על האברך הצעיר רבה הגדול של לודז' ר' חיים אליהו
מייזל בהסכמתו ל"זרע חיים" "אוצר נחמד היה ספון וטמון בידי חביבי הרב הגאון המובהק פ"ה כ"ש מ' חיים העליר נ"י
מקהלת וארשה" .בסגנון דומה רבה של קובנה ר' צבי הירש ממלא מקום אביו ר' יצחק אלחנן הנה לשונו" :הספר זרע חיים
בכת"י היה ספון ושמור ביד נכדו ידיד נפשי הרב הגאון המפורסם ערוגת הבשם וכו' מוהר"ר חיים העליר" .יצויין שמספר
שנים אח"כ בשנת תרע"ב בהיות ר' חיים כבן שלשים ושלש עלה על כס רבנותה המפוארת של לומז'ה כממלא מקומו של
רבה הגדול בעל דברי מלכיאל שנפטר בשנת תר"ע ) (1910בה ישב עשר שנים עד שהעתיק את בית מדרשו לברלין ויסד
שמה את "בית המדרש העליון" ,אחרי המהפכה בגרמניה יצא משם והגיע לארה"ב אחר טלטולים רבים .שם הוכר כאחד
מגדוליה ובה נפטר בערב פסח של שנת תש"כ ).(1960
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הקונטרס פורסם כ"מוסף" לירחון הרבני "הפרדס" שיצא לאור בניו יורק בחוברת ה' של שנתו הכ' ,בשנת תש"ו ).(1946
ד .מקורות
קונטרס תשובה מיראה – רבי אליהו דוד תאומים רבינוביץ
נולד בשנת תר"ג ) – (1843נפטר בשנת תרס"ה )(1905
א .הספר – מבנהו ותוכנו
מטרת החיבור לבאר ולהסביר כל מקום בדברי הרמב"ם בו הוא משתמש בביטוי "יראה לי" ,הספר מבוסס על הנחת יסוד
שהביטוי "יראה לי" מורה שהדין שהרמב"ם פסק אינו מוכרח מסוגיות הגמ' אלא הרמב"ם החליט כן על סמך סברתו,
שהלא בכל מקום פסק ההלכה מושתת על העולה מסוגית הגמ' .ומה טעם לכתוב יראה לי רק במקומות מסוימים .אפשר
לומר שמבחינה מסוימת האדר"ת עסק במהלך הפוך מהפירושים הרגילים לרמב"ם כי בעוד שהמפרשים הרגילים שמחו
למצוא סוגיות מהם מוכרח פסקו של הרמב"ם ,הרי במקומות שהרמב"ם כתב "יראה לי" ודוקא דינו נראה כמוכרח מהגמ'
חתר האדר"ת להסביר מדוע המקור הנראה כסמך ברור להכרעת הרמב"ם ,הוא באמת לא מכריח בצורה ברורה את
מסקנת הרמב"ם.
בן המחבר שהוציא לאור קונטרס זה הבהיר שהוא חלקי בלבד כי למרות שכפי הנראה האדר"ת נגע בכל המקומות בהם
מוזכר "יראה לי" נשתמר רק חלק ממה שכתב.
ב .מתולדות המחבר
רבי אליהו דוד או כפי כינויו הידוע האדר"ת )ר"ת אליהו דוד רבינוביץ תאומים( נולד בפיקאלן בשנת תר"ג )(1843
לאביו הצדיק רבי בנימין שהיה רבה של העיירה הנ"ל .ממנה קנה רבי אליהו דוד תורה ואחר כן בישיבותיה של ליטא
כעשרים שנה כיהן כרבה של פונוביז' ולאחר מכן בשנת תרנ"ד ) (1894כיהן פאר במיר עד עלותו לירושלים בשנת
תרס"א ) .(1901אליה הגיע לפי בקשתו של רבי שמואל סאלנט כדי לשבת על כסא רבנותה .כל החוגים בירושלים
העריכוהו והעריצוהו וקבלו בשמחה את הנהגתו ,אך למגינת לבם של יושבי העיר לא האריך ימים על ממלכתו ונפטר
כעבור ארבע שנים מעת בואו אליה .קולמוסו של האדר"ת היה מבורך ומתחת ידו יצאו למעלה ממאה ספרים בכל
מקצועות התורה ,אך החלק הארי עדיין נשאר בכתב יד .לעומת זאת הגהותיו על הרמב"ם בשם "בני בנימין" נתפשטו
בעולם מאז שהודפסו במהדורת ורשה ,וילנה.
הקונטרס "תשובה מיראה" הוצא בסמוך לתשלום השנה הראשונה לפטירתו וזאת במטרה לקיים את רצונו להדפיס לקראת
"יומא דאשכבתא" מעט מחידושי תורתו.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הקונטרס נדפס בירושלים בשנת תרס"ו ) (1906נ"ו עמודים על ידי בנו רבי רפאל.
ד .מקורות
אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל
ח"א עמודים קצ"ד – קצ"ו – ר"י גליס.
קנאת סופרים – רבי חנניה קאזיס
א .הספר -מבנהו ותוכנו
הספר "קנאת סופרים" נכתב כפירוש על ספר המצוות של הרמב"ם ,בספרים מסוג זה העסק
הראשי הוא פלוגתות הראשונים איזה מצוות נכללות במנין תרי"ג מצוות ואלו לא .גם בספר
"קנאת סופרים"הרחבה רבה על מנין המצוות ומחלוקות הקדמונים אודותיו.
בדומה לכמה חיבורים יקרים שנגעו בענין מנין המצוות ,אך לא הצטמצמו רק לנוגע מה
נכלל במנין המצוות ,אלא הרחיבו אמרים על פרטי המצוות ודייקו את לשון הרמב"ם כיצד
הוא מנסח את המצוה ,גדריה ופרטיה ,כך גם רבי חנניה לא הסתגר במעגל הצר של מה
נכלל במנין ,אלא הרחיב והעמיק בפרטי המצוות ,חקר חקירות רבות ,הרבה בקושיות
ותירוצים ,ודקדק הדק היטב בלשון הרמב"ם .כך הפך הספר "קנאת סופרים" למרבה
חוכמה ,כי מעת שנתפרסם הוא לא מש משולחנם של יושבי אהל ורבים מאד החיבורים
שנושאים ונותנים בהערותיו וחקירותיו.
ב .מתולדות המחבר
רבי חנניה היה נצר למשפחת רבנים ידועה באיטליה ,אביו רבי מנחם שהיה ריש מתא וריש
מתיבתא דק"ק פירארה חיבר ספר )נשאר בכת"י( "שלום בית" על ספר תורת הבית של
הרשב"א ובדק הבית של הרא"ה .תלמידו של רבי חנניה כתב בהקדמתו ל"קנאת סופרים"
ש"מעשה האב" שתקע ראשו בין ההרים הגדולים הרשב"א והרא"ה וניסה להטיל שלום
ביניהם ע"י תרוציו וביאוריו ,היה סימן לבנו שתקע עצמו בין ההרים הגדולים שהתעסקו
במנין המצוות ובעיוניו וחידושיו ביקש להרבות שלום ביניהם .כסתו של רבי חנניה היתה
מוטלת בין גדולי איטליה ממקום רבנותו בפירנצה המעטירה התכתב עם גדולי דורו כגון
מהר"ם חאגיז ,מהר"מ זכות ועוד ,אשר פונים אלו כנשיא אלוקים היושב בפירנצא,
בהסכמות חכמי ליוורנו ביניהם בעל "יד מלאכי" הוא מתואר גם כ"רופא נאמן".
בהקדמה לספרו הוא ספר שסמוך להשלמת חיבורו לאחר שכבר עבר על רוב השרשים
שבספר המצוות בא לידו בתורת שאלה ספר של מחבר שעד כה לא הכירו כלל והוא החבור
"לב שמח" על ספר המצוות מרבי אברהם אלגרי בענונותו כי רבה כתב רבי חנניה "וכאשר
קראתי בו והתבוננתי בדבריו שמחתי עליו כמוצא שלל רב ,יען מצאתי הון לי בכמה ענינים
אשר כונתי בהם לדעתו ממש כאלו העתקתי ממנו במילין שונים .וזה לדעתי יורה על
אמיתות הלימודים היוצאים לפי תומם מפני שני עדים ,וכאשר חזרתי על תלמודי במהדורה
אחרת כתבתי הדברים למזכרת במה להסכים עמו למען יהיו שפתותיו דובבות בקבר ועל
טוב יזכר שמו ,ובמה שלא אודה לו ולא אבחר דרכו לא תקל חשיבותו אצלי ולא מך הוא
מערכו".
מכח תוקף תורתו הוא כתב גם את הקונטרס "חק לישראל" שעיקרו השגות על ה"פרי
חדש" חלק יו"ד.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "קנאת סופרים" נדפס לראשונה בליוורנו בשנת ת"ק ) (1740עם הסכמותיהם של
חכמי ליוורנו והקדמת תלמידו של המחבר רבי יהודה רפאל יהושע ממונציליסי .הם כותבים
בנשימה אחת גם על הקונטרס "חק לישראל" )כנ"ל השגות על הפר"ח( אולם הקונטרס
נדפס באותה שנה בפני עצמו .בספר "קנאת סופרים" ל"ט דפים .במהדורת ספר המצוות
שהופיעה בוארשה תרמ"ג ) (1833נדפס לראשונה הפרוש קנאת סופרים יחד עם ספר
המצוות ומני אז ברוב המהדורות הנפוצות נדפס ה"קנאת סופרים" יחד עם ספר המצוות.
מדפיסי וארשה והבאים בעקבותיהם השמיטו את ההסכמות שניתנו לספר והשאירו רק את
הקדמת המחבר.
ד .מקורות
גוף הספר והקדמותיו.
קרבן אשה – רבי אליהו שמאע הלוי
נפטר בשנת תקע"ד )(1814
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "קרבן אשה" מהרב אליהו שמאע הלוי ,כולל שאלות ותשובות על ארבעת חלקי השלחן ערוך ,ובו גם חידושים על
סוגיות בתלמוד ועל הלכות שבספר משנה תורה להרמב"ם ,ודרושים.
ב .מתולדות המחבר
רבי אליהו נולד בארם צובא לאביו רבי יוסף שמאע הלוי.
רבי אליהו נודע והתפרסם כאחד מגדולי דייני ארם צובא .בהסכמת רבני ליוורנו על ספרו "קרבן אשה" נכתב" :ארי
שבחבורה ...אשר ישב לכסא שופט צדק על אר"ץ רבה ...הרב המובהק מאיר כברק ,ר"מ ומו"צ ,כמוהר"ר אליהו שמאע
הלוי"...
רבי משה סוויד בהספדו עליו כתב ..." :ראש המדברים בכל מקום ,חד בדרא ,רבא דעמיה ,מדברנא דאומתיה ,אספקלריא
המאירה ...ראש בית דין מקודש בקדושה ובטהרה"") .מסוה משה"(.
כתב ספר נוסף "מכשירי מילה" ,הכולל הלכות מילה וכל עניני מצוה זו.
רבי אליהו נפטר במגפה שפרצה בארם צובא בשנת תקע"ד ).(1814
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "קרבן אשה" הודפס בליוורנו בשנת תקפ"א ) 180 .(1821דף )פורמט גדול( .הספר יצא לאור שנית בתוספת מראי
מקומות ותיקונים ,בשנת תשמ"ה ) ,(1985על ידי "חברת אהבת שלום".
ד .מקורות
לקדושים אשר בארץ – לאניידו.
קרבן חגיגה – רבי משה גאלנטי
נולד בשנת ש"פ ) – (1620נפטר בשנת תמ"ט )(1689
א .הספר – מבנהו ותוכנו
בספר "קרבן חגיגה" שלש דרשות לשלש רגלים שנשא המחבר בירושלים בשנת תמ"ו ,חידושים על מסכת חגיגה ולשונות
הרמב"ם .ההגדרה דרשות לג' רגלים לא מבטאת מספיק את שלל הנושאים המתבררים בספר אף שאינם שייכים להלכות
המועדים כגון קונטרס ביאורים לפי סדר הפסוקים בפרשת משפטים ושם מתלבנים הרבה מדיני נזיקין ושומרים וכיו"ב.
ב .מתולדות המחבר
רבי משה גאלנטי או כפי שכונה בחביבות הרב המג"ן נולד בצפת לאביו רבי יהונתן בנו של רבי משה גאלנטי הראשון
שהיה מתלמידי מרן הב"י והוסמך על ידו .בימי עלומיו למד תורה מפי הרב הצפתי רבי ברוך ברזילי ואח"כ עבר
לירושלים .בירושלים עלה ונתעלה להיות לראש הרבנים והוא הראשון שנשא את התואר "ראשון לציון" .הוא עמד בראש
הישיבה הנודעת "בית יעקב" ושם העמיד את תלמידו מרנא ורבנא ה"פרי חדש" וגם את מי שלימים גם היה רבה
בירושלים הלא הוא רבי אברהם יצחקי בעל שו"ת "זרע אברהם".
בספר "תולדות אדם" שכתב ר' יחזקאל פייביל מגיד מישרים בוילנא הוא מתאר את קורות חייו המופלאים של ר' זלמלה
אחיו של מהר"ח מוואלוז'ין והוא מוסר בשמו דברי תורה מבריקים מעוררי השתאות כיצד לשונות הפסוקים מדוייקים
להפליא ,כדוגמה למרגליות מסוג זה שיצאו מפיו של ר' זלמלה מסופר שם בקשר למבואר בירושלמי )פסחים פ"ז הי"ג(
שלגבי איסור הוצאת קרבן פסח חייב רק אחד ולא שניים היינו המוציא מה שכבר הוציא לפניו אדם מקרבן פסח אינו חייב,
אבל השובר עצם מקרבן פסח אף שקדם לו פלוני ששיבר את העצם חייב ,ואמר ר' זלמלה שיש לכך מקור בתושב"כ
בפרשת בא )פרק יב ,מו( לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא תשברו בו פתח בלשון יחיד לא תוציא וסיים בלשון
רבים לא תשברו בו ,לרמז שעל הוצאה חייב רק יחיד היינו הראשון אבל באיסור שבירת עצם עוברים שניים ולכן אמר לא
תשברו .הברקה זו עברה מאיש לאיש ויש שיחסו אותה לגר"א ,אבל סיפרו אות כמופת לגאנותו המופלאה של מהר"ז.
אולם רוב המתפעלים לא יודעים שקדם לאמירת חידוש זה מהר"ם גאלנטי בחבור "קרבן חגיגה" )דף ז ,א( יצויין שמהר"ח
אבולעפיה שהיה מבאי היכלו של הרב המג"ן מביא ב"עץ החיים" בפרשת בא בשם מהר"ג שע"פ דברי הירושלמי כתב
ליישב מדוע פתח הפסוק בלשון יחיד וסיים בלשון רבים.
יחוסם של דברי תורה נפלאים כאלו למהר"ז מוואלז'ין או לגר"א מוכיח ששמע גאונותם של רבים מגדולי ארצות ממלכות
תוגרמה לא הגיע לארצות רחוקות כמו ליטא ופולניה וזו הסיבה שרבים רבים מאותם ארצות לא ידעו ולא הכירו את רום
גדלותם וענקיות תורתם של חכמי ארץ הקודש ותוגרמה.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "קרבן חגיגה" נדפס על ידי בן בתו רבי משה חאגיז הנודע בכינוי המני"ח )משה בן יעקב חאגיז( בויניציאה בשנת
תס"ד ).(1704
ד .מקורות
אנציקלופדיה לתולדות חכמי אר"י ח"ב עמודים רצט – שא – ר"י גליס
תולדות אדם חלק א' פ"ד.
קרית מלך – הרב חיים קנייבסקי
בחיים – לאורך ימים ושנים
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "קרית מלך" עוסק בשני תחומים :א" .בציוני מקורות רבים על פסקי הרמב"ם ז"ל ,במקומות אשר רבותינו ,נושאי
כליו ,הניחו חלק ,ומקום הניחו להתגדר להבאים אחריהם" .ב" .גם קצת תיקוני טעויות אשר נפלו בדפוס וילנא".
בסוף הספר ,כנספח ,נמצאת רשימה מפורטת ובה המקורות בתנ"ך לפסוקים המובאים במשנה תורה ,ורשימת כל המקומות
במשנה תורה בהם כתוב "כמו שנתבאר" או "כמו שיתבאר".
המחבר כותב בהקדמתו לספר ,שבמקומות שנושאי כליו של הרמב"ם לא ציינו מקור ,או במקום שכתבו שההלכה פשוטה
ומקורה מבואר במספר מקומות – "ראיתי לציין מקום אחד או ב' .ולפעמים שציינו לירושלמי או תוספתא ,מצאתי שהוא
מבואר גם בבבלי וציינתי מקומו .ובקצת מקומות שכתבו סתם" :מבואר בירושלמי" ,או "בתוספתא" ,ולא הראו איה מקום
כבודו ,ציינתי עד מקום שידי מגעת ...ובמקום שלא מצאתי מקור מפורש וברור ,לא נמנעתי מלציין מעין סמך ודוגמא,
וכתבתי "עיין" ,וזה האות שאינו מקור ברור ממש".
כן ,כאמור ,עוסק המחבר בהגהת נוסח לשון "משנה תורה" ,וזאת על פי כתבי יד ודפוסים ישנים ,ועל פי ספרות הגאונים
והראשונים )שהגיעו לידו(.
המקורות מצויינים בקיצור רב מאד ,ולעתים מועתק גם לשון המקור בחז"ל בקצרה.
לספר ניתנה הסכמת הרב יעקב ישראל קנייבסקי – אביו של המחבר.
ב .מתולדות המחבר
הרב חיים קנייבסקי נחשב לאחד מגדולי חכמי ומנהיגי עולם התורה בדורנו.
הוא נולד בפינסק בשנת תרפ"ח ) (1928לאביו הרב יעקב ישראל קנייבסקי – מגדולי התורה בדור האחרון .בגיל שש עלה
יחד עם הוריו לארץ ישראל והתיישבו בבני ברק.
בצעירותו למד בישיבת "תפארת ציון" בבני ברק ובישיבת לומז'ה בפתח תקוה .לאחר נשואיו ועד עתה ,לומד הוא ב"כולל
חזון איש" בבני ברק.
אף שאינו נושא כל משרה רבנית ,דעתו מכריעה בענייני היחיד והכלל.
הרב חיים קנייבסקי מספריו מפורסמים :ביאור על תלמוד ירושלמי סדר זרעים )ג' כרכים(; ביאורים והערות על המסכתות
הקטנות; נחל איתן )על הלכות עגלה ערופה(; דרך אמונה – פירוש על ספר זרעים שבמשנה תורה; שונה הלכות )סיכום
הלכות המשנה ברורה והחזון איש(; ההדרת פירוש הרוקח על התורה ועוד.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "קרית מלך" יצא לאור בפעם הראשונה בשנת תשי"ח ) (1958כנספח לספרי "משנה תורה" בהוצאת "פרדס" .בשנת
תשכ"ו ) (1966יצא לאור שנית כספר בפני עצמו )ובו הוספות ותיקונים רבים( .מאז יצא פעמים נוספות ,כאשר בכל
מהדורה הוספות ותיקונים .רצג – עמודים.
ד .מקורות
הקדמות לספר.
שיחה עם בן המחבר.
קרית מלך רב
רבי יהודה ב"ר אפרים נבון
נולד בשנת תס"ז ) – (1707נפטר בשנת תקכ"א )(1761
א .הספר – מבנהו ותוכנו
בחלק א – חידושים על הרמב"ם בהל' שבת ,חמץ ומצה )רק על פרק א הלכה ב-ו( אישות ,גירושין ומכירה ,בסוף חלק א'
כ"ד סימנים של שו"ת.
בחלק ב – חידושים על הרמב"ם בהל' נדרים ,שבועות ,זכיה ומתנה ,מלוה ולווה ,עדות ושכירות ,מעט הערות על מקומות
בודדים בטור חו"מ ,ומ"ו סימני שו"ת בקונטרס הנקרא "דין אמת" )אין להחליפו בספר "דין אמת" שהוא גם שם חיבורו
של בן אחר של רבי יהודה ,והוא רבי יצחק( לספר חיבורו של רבי אפרים על הלכות דיינין והוא נקרא "בית מושב".
באמצע הלכות מלוה ולווה מדף מז ,א – נ ,ב החידושים הם מבנו רבי יצחק.
ב .מתולדות המחבר
רבי יהודה נבון נולד בקושטא בשנת תס"ז ) (1707כבכור לאביו הגדול רבינו אפרים נבון בעל ספר "מחנה אפרים",
לאחר פטירת אביו בשנת תצ"ה ) (1735עלה לירושלים ולאחר זמן התמנה לראש ישיבת "דמשק אליעזר" ולאב בית הדין
בירושלים .בבית דינו בירושלים שימש כדיין החיד"א )ראה שו"ת חיים שאל סי' ל"ח ,ל"ט שכתב "וכן עשינו מעשה
בנידון דידן בהסכמת הרב המובהק חסידא קדישא כמוהר"ר יהודה נבון זלל"ה אב בית דיננו"(.
תלמידו המובהק של בעל "קרית מלך רב" היה מרנא ורבנא רבי יום טוב אלגאזי וכשפנה אל רבו בשאלה הוא מתארו
"בוצינא דנהורא פטיש החזק עמוד הימיני תנא דאורייתא מורי ורבי המובהק" )ראה קרית מלך רב ח"ב סי' כ"ב(.
מיד עם הופעתו לא מש ה"קרית מלך רב" משולחנם של תופסי התורה וחכמי הדורות אשר פלפלו ונשאו ונתנו בדבריו.
ב"מפרשי היד החזקה" יוכלו המעיינים לראות שה"קרית מלך רב" מוזכר מאות פעמים על ידי הבאים אחריו שדנים
בפירושיו ובהערותיו.
רבי יהודה נפטר בירושלים ביום כ"א שבט שנת תקכ"א ) (1761ומנוחתו כבוד בהר הזיתים.
הניח אחריו שני בנים גדולי תורה רבי אפרים נבון בעל "בית מושב" ורבי יצחק נבון בעל "דין אמת" )ראה ערכו(.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
חלק א' הוכן לדפוס ע"י המחבר שהתגורר בירושלים והובא לדפוס בקושטא על ידי בנו רב אפרים בשנת תקי"א ).(1751
החידושים על הרמב"ם הם מדף א – רי"ג 213דפים ,חלק השו"ת בספירת דפים נפרדת מדף ב – כח ועם עמודי המפתחות
יש בספירת דפים זו ל"ט דפים.
ח"ב יצא לאור אחר פטירת המחבר והודפס בקושטא שנת תקכ"ה ) (1765גם חלק זה יו"ל ע"י בנו רבי אפרים ויש בו ק"ו
דפים בקונטרס "בית מושב" מ"ג דפים.
בחידושים לפ"ו מהל' אישות )דף נד( ישנה תופעה ביבליוגרפית מענינת ,המחבר רבי יהודה מוסר דבר ששמע מפי פארה
של קושטא רבי יצחק בכר דוד בעל "דברי אמת" )ראה בערך "זכור לאברהם"( כנראה שבעל "דברי אמת" שהיה מן
המסכימים על הספר ראה את החיבור טרם שנשלמה הדפסתו ולטעמו הדברים לא נמסרו לרבי יהודה באופן נכון והוא
העיר "אמר הצעיר ראיתי להחכם השלם בר אבהן ובר אוריין המחבר נר"ו כתב בספרו דברים הללו מן שמי ולא סיימוה
קמיה כדחזי לכן כדי שלא יהיו דברי למקוטעין "דבר וחצי דבר" אמרתי יהיו נא דברי כמו שהן כתובן אצלי וזה לשוני וכו'
ומכאן מתחילה הגהתו והיא נמשכת על כמה עמודים עד תחילת עמוד נז" בהחלט תופעה לא רגילה של הכנסת תגובה
ארוכה כ"כ ע"פ בקשתו של המעיר.
ד .מקורות
גוף הספר
אנציקלופדיה לתולדות חכמי אר"י ח"ב עמ' כ"ז – ר"י גליס
קרית ספר – רבי משה טראני )המבי"ט(
נולד בשנת ר"ס ) (1500נפטר בשנת ש"מ )(1580
א .הספר – מבנהו ותוכנו.
מטרת הספר להצביע בכל הלכה בדברי הרמב"ם האם היא מפורשת התורה או ממדרש המדות שהתורה נדרשת בהם או
מהלכה למשה מסיני או שמא היא מדרבנן מכח תקנה או משום גזירה .התאור הנ"ל שהספר עוסק בבירורים האם ההלכה
היא מהתורה או מדרבנן ,עלול לגרום למחשבה מוטעית שאין בו חידושים וביאורים חשובים להבנת דברי הרמב"ם ,שהלא
בסך הכל הוא מתעסק בציון מקורות גלויים בש"ס ובמדרשי ההלכה .אולם כבר מאז פרסום הספר נודע בבתי המדרש
שבדבריו שזורים חידושים השופכים אור על גדרי ההלכות ,ועל פי הצפון באמרותיו ניתן להסיק מה דעתו בפרטי הלכה
רבים בכל נושאי היד החזקה .לפיכך נחשב הספר "קרית ספר" כאחד מספרי היסוד של פירושי הרמב"ם .הספר מוסב על
כל י"ד החלקים של משנה תורה.
ב .מתולדות המחבר
רבי משה נולד בשאלוניקי לאביו רבי יוסף שהגיע יחד עם אחיו מוה"ר אהרן למדינת תוגרמה בשנת רנ"ז לאחר שיצאו
ממקום מושבם העיר טראני שעל שמה נקרא שמם .בעודו נער לא מש מאהלה של תורה וקנה תורה בעיר אנדריפולי אצל
דודו הגדול רבי אהרן הנ"ל .בהיותו בן י"ח שנים עלה לארץ הצבי ובצפת יצק מים על ידי רבה הגדול מהר"י בירב .אחר
פטירת רבו ישב על כסאו ושפט את ישראל ד"ן שנים כמנין "דן ידין עמו" עד פטירתו.
דבר שפתיים למחסור לתאר גדלותו של אחד מגדולי עולם בזמן זריחת המאורות הגדולים לממשלת התורה בעיר צפת .אך
כדאי להבליט נקודה אחת אודות מעמדו הרם ,הכל יודעים שהמבי"ט נחשב כבר פלוגתיה של מרן בעל הב"י וכמה וכמה
דברי ריבות עברו ביניהם .מפורסמת מאד מחלוקתם הגדולה אודות דיני שביעית בפירות הנכרים והיא חקוקה עלי ספר
בתשובות הב"י בחבורו "אבקת רוכל" .בדרך כלל הפלוגתא ביניהם התנהלה בבחינה של "בספר מלחמות ה'" וניתן למצוא
ביטויים קשים כל אחד נגד פסיקת רעהו ,אבל ישנה תשובה )שו"ת המבי"ט סימן ק"י( בה שאל המבי"ט את רבי יוסף
קארו בנוגע לחיוב מעקה למי שיש לו זכות שמוש בגג של חבירו ,בסיום תשובתו כתב מרן "אשרי הדור שכבוד תורתו
שרוי בתוכו ,יהי רצון שלא יהיה הדור יתום ממך ויאריך ה' ימי צבאך ,כחפץ הצעיר יוסף קארו ,שנת ארצ"ה".
רבי משה התפרסם בספר תשובותיו שיש בו תתמ"א תשובות בג' חלקים ונחשב לאחד מספרי השו"ת היסודיים והחשובים
ביותר ,כמו"כ חיבר את הספר "בית אלקים" שיש בו מאמרי דרוש בשלשה שערים שער התפלה ,שער התשובה ושעה
העקרים .רבי משה הניח אחריו בן כמותו הוא רבי יוסף מטראני הידוע בכינוייו המהרי"ט.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר נדפס לראשונה בוינציאה בשנת שי"א ) (1551מספר דפיו רנ"ג .פעם שניה יצא הספר בוארשה תרס"ב )(1902
ומני אז בכמה וכמה מהדורות צילום.
ד .מקורות
"שם הגדולים" חלק גדולים מערכת מ' אות קכ"ט.
ראש פנה – הרב אברהם שמואל פפנהיים
בחיים – לאורך ימים ושנים
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "ראש פנה" עוסק בבאורים ,חידושים והערות על הלכות יבום וחליצה שבמשנה תורה .במסגרת באוריו וחידושיו הוא
נושא ונותן בתוכנם של סוגיות רבות במסכת יבמות ,כשברקע בעיקר ביאור שיטת הרמב"ם.
הספר עוסק ברובם של ההלכות שבשמונה פרקי הלכות יבום וחליצה .בראש ביאור כל הלכה והלכה הובאה לשון ההלכה.
הביאורים והחידושים הם בעיונים וחקירות בעניינים מסוימים ,ופחות בהיקף נושאי ההלכה.
בסוף הספר – "קונטרס אחרון" – נדפסו ט"ו מערכות בעניינים שונים ,ובהם פלפולים בסוגיות שונות שבתלמוד
]במהדורה השניה של הספר )תשס"א( ,במקום קונטרס זה ,הודפסו ח"י מערכות על מסכת יבמות[.
לספר ניתנה הסכמת הרב אלעזר מנחם מן שך.
ב .מתולדות המחבר
רבי אברהם שמואל פפנהיים נולד בראשון לציון .משנת תשכ"א ) (1961ועד לשנת תשמ"ח ) ,(1988למד בישיבת
פונוביז' .לאחר מכן שימש כמגיד שיעור בישיבת "מאור התלמוד" ברחובות .כיום לומד בבני ברק ומחבר ספרי עיון:
"פינת יקרת" – על סדר נשים ונזיקין" .שולי המעיל" – על מסכת מעילה" .עין המים" – על משנה מקוואות ,ו"משמרת
תרומה" – על משנה תרומות.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר ראש פנה יצא לאור לראשונה בשנת תשמ"ה ) (1985על ידי המחבר ,בבני ברק .צ"ח – עמודים )פורמט גדול(.
תשס"א ) (2001יצאה לאור מהדורה שניה.
ד .מקורות
שער ומבוא לספר.
שיחה עם המחבר שליט"א.
ראשון לציון – רבי חיים בן עטר
נולד בשנת תנ"ו ) – (1696נפטר בשנת תק"ג )(1743
א .הספר – מבנהו ותוכנו
חידושים על שבעה מסכתות )ברכות ,סוכה ,ביצה ,תענית ,מגילה ,מועד קטן וחגיגה( ,חידושי דינים על יורה דעה וכללי
ספק ספיקא ,פירושים על הנ"ך וחידושים על הרמב"ם.
ב .מתולדות המחבר
רבינו בעל "אור החיים" הקדוש נולד בסאלי שבמרוקו בשנת תנ"ו ) ,(1696ראשית תורתו קיבל מזקנו ולאחר מכן עבר
למכנאס ,שם נשא לאשה את בת רבי משה די אבילא אבי "רב אד"א" )רבי אלעזר ד'י א'בילא( בעל ספר "מגן גבורים",
בשנת תצ"ט ) (1739יצא עם חבורת תלמידים לאיטליה על מנת לעלות משם לארץ ישראל ולהקים ישיבה שבה יתנהגו
הלומדים בקדושה וחסידות יתירה .בר"ח אב תק"א ) (1741יצא מליוורנו לא"י ,תחילה ישב בעכו ובפקיעין מחמת
המגיפה שהיתה בירושלים ובט"ו אב שנת תק"ב ) (1742הגיע לירושלים וייסד את ישיבת "כנסת ישראל" שעל תלמידיה
נמנה החיד"א )ראה להלן( ,לא עברה שנה לשבתו בירושלים ובעון הדור ביום ט"ו תמוז שנת תק"ג ) (1743נצחו אראלים
את המצוקים ונשבה ארון האלוקים.
וז"ל החיד"א בספר שם הגדולים:
מהר"ר חיים בן עטר ,עיר וקדיש מק"ק סאלי ובא לעיה"ק ירושלים ת"ו סוף שנת תק"ב ואני הצעיר זכיתי והייתי בישיבתו
הרמתה ועיני ראו גדולת תורתו עוקר הרי הרים וקדושתו הפלא ופלא ,ולפי דורנו היה לב הרב מבעית בתלמוד והיה
כמעיין המתגבר ,והן בעון הדור כמעט שכ"ב ובחדש תמוז תק"ג עלה לשמים בן מ"ז שנה זלה"ה ,וחיבר חפץ ה' ,ראשון
לציון ,אור החיים ופרי תואר ,וחכמתו ניכרת מספריו ,אך זה אחד מעשרה מחכמתו ורוחב לבו וחורפתו הפלא ופלא ,וחופף
עליו כל היום סדר קדושה והבדלה מעניני העולם הזה ורבו עזוזו ונוראותיו עכ"ל.
מהספר "ראשון לציון" נלקח ל"מפרשי היד החזקה" רק קונטרס קטן מאד ,מדף קיט ,א – קכ ,ב פחות מארבע עמודים ,אף
שבספר מצויים קטעים רבים בהם הוא מדבר על הרמב"ם בכ"ז לוקט מהספר רק מה שנכתב בפרוש שהוא על לשונות
הרמב"ם וזאת בכפיפות לקו שנקבע מראש שבמפרשי היד החזקה יכונס רק מה שנכתב ישירות על הרמב"ם.
אבל נכון להבליט מה שלא כ"כ ידוע ש"הראשון לציון" הוא חיבור שלכתחילה נועד לשמש כספר על היד החזקה כך
נרשם בשער הספר "והוא שבע שיטות והם ברכות ,סוכה ,ביצה ,תענית ,מגילה ,מועד קטן חגיגה ,סודר והולך בים
התלמוד בעומק פלפולו הגדול והיה לבאר ביאור רחב על הנשר הגדול הרמב"ם ז"ל" ,היינו הפלפול הגדול והעמוק מטרתו
לברר את סוגיות הגמ' ומתוך כך לברר את שיטת הרמב"ם כי מכח הפלפול מוצאים קשיים בפירושי שאר המפרשים
ומבהירים כיצד אלו מתיישבים לפי שיטת הרמב"ם.
בהקדמת תלמידיו שהם הוציאו את הספר "ראשון לציון" מתוארת מטרה זו בסגנונם המליצי "עלה במחשבה לפניו משום
יתובי דעתא דעת עליון הנשר הגדול הרמב"ם ז"ל אשר דבריו סתומים וחתומים וסבר לה מר לפרש בים התלמוד ,גם
מקום ללון בעומקה של הלכה והיה לבאר בעומק פלפולו תורת משה פריש יאות בדרך ישרה טפי מעלי ,ומחשבתו הטובה
צרפה למעשה ובדרך הלו ,אגב אורחיה למיסק לארץ ישראל ולקצת ירחין אשר ישר בירושלים פה עמנו עסק בכשורי'
דרך ובא לו דרך ים התלמוד ויפרוש לרב דברי הר"מ דבר דבור על אופניו בשפה ברורה דלא נפישי מילי" הנה פרסו
תלמידיו את תכניתו הגדולה "ליתובי דעתא דעת עליון הנשר הגדול" על ידי צלילה בנבכי ים התלמוד ובעומק הפלפול
לבאר דעת הרמב"ם ,אכן ברוב רובו של הספר ראשון לציון תחילה הוא מבאר את דברי הש"ס ובסוף הוא מגיע לדברי
הרמב"ם באותו ענין.
באמת מטרת הספר להגיע לבאור שיטת הרמב"ם מרומזת גם בשמו וכפי שכתבו שם תלמידיו שהם שמעו מפיו "כי על כן
הלא למשמע אזן שמענו מפה קדוש הרב המחבר זצ"ל כי היה בדעתו לקרוא לו ראשון לציון כי היה ראשית בכוריו על
אדמת הקדש ציון ,ועוד בה כי הוא ראשית אונו ראשון לציון גופי הלכות כי היה בדעתו לגומרה של תורה להבין ולהורות
וילמד סתום כל מילי דמר הר"מ לכל היד החזקה על ארבעת רבעיו על סדר הש"ס" הנה גילו תלמידיו על התוכנית הענקית
לפרש את כל דברי הרמב"ם בכל ארבעת חלקיו וזאת באמצעות הקדמת עיון עמוק בש"ס וממנו עובר לפענוח שיטת
הרמב"ם מתוך כך ניתן לקבוע שהספר ראשון לציון הוא חיבור השייך למקצוע של פרוש דברי הרמב"ם ,חרף כל האמור
לא נכלל עיקרו של הספר במפרשי היד החזקה כיון שלא הוגדר כך בפרוש לפיכך נמצא לנכון להבליט זאת לשימת לב
הלומדים שידעו לחפש את דברי בעל אוה"ח המפיצין אור על הרמב"ם.
יצויין עוד כי בספר "מכתם לדוד" )נכלל במפרשי היד החזקה( שחיבר רבי דוד חסאן )תלמיד מובהק של בעל אוה"ח והוא
אחד מהתלמידים החתומים על הקדמת ה"ראשון לציון"( מופיעים ציונים לדברי ה"ראשון לציון" בעיקר שנושאים
הקשורים למסכת ברכות .כמו כן בספר "לב שלם" מופיעים מראי מקומות לספר ראשון לציון ,גם רבי אהרן אלפאנדרי
בחבורו "מרכבת המשנה" )עיין ערכו( מרבה מאד לציין לשיטת ה"ראשון לציון".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר נדפס בקושטא בשנת תק"י ) .(1750בראש הספר הקדמת חכמי ישיבת כנסת ישראל רבי יונה נבון )בעל "נחפה
בכסף"( ,רבי חיים יאודה אמאזלג )נזכר ע"י רבינו בספר( ,רבי דוד חסאן ,רבי שם טוב גבאי )מראשי בית מדרש גדולת
מרדכי( ורבי יאודה ב"ר יצחק די אבילה.
בראש הספר הסכמת חכמי ירושלים הראשל"צ רבי נסים חיים משה מזרחי )בעל אדמת קדש( .הראשל"צ רבי ישראל
יעקב אלגאזי ,הראשל"צ רבי מיוחס בכ"ר שמואל בעל פרי האדמה ,רבי דוד יקותיאל הכהן (שד"ר א"י נכד בעל דעת
קדושים( ורבי יהודה דיוואן )בעל חוט המשולש(.
ד .מקורות
הקדמת הספר
"שם הגדולים" חלק גדולים מערכת ח' אות מ"ב.
רוח אליהו – רבי אליהו חאקו
נפטר בשנת תקי"ד )(1754
א .הספר – מבנהו ותוכנו
חידושים על התורה ,מגילת אסתר ,חי' על מסכת ביצה ,קידושין ,ועבודה זרה ,חידושים על הרמב"ם וקונטרס "תוך כדי
דיבור" בהלכות נדרים להרמב"ם.
ב .מתולדות המחבר
מחשובי חכמי איזמיר ,בדור רבי חיים אבולעפיה בעל "מקראי קדש" ורבי יצחק הכהן רפפורט בעל "בתי כהונה" ונשא
ונתן עמהם בהלכה )ראה "מחזיק ברכה" יורה דעה סי' פ"ז דף ק"ח ע"ג ד"ה עוד(.
רבי אליהו היה חמיו ורבו של הגאון רבי ברזילי יעבץ בעל "לשון לימודים" ו"לשון ערומים" )רבו של ה"שער המלך"(
וחתנו מזכיר כתביו בספריו הנ"ל תדיר.
נפטר באיזמיר ביום י"ח טבת שנת תקי"ד )) .(1754אין להחליפו ברבי אליהו ב"ר יהודה חאקו בעל ספר "מצא חן"(.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספרו "רוח אליהו" נדפס בשאלוניקי בשנת תקל"ב בעריכת רבי חיים יהודה אליעזר – שחידושיו משולבים בספר – ועם
הסכמת גדולי חכמי איזמיר רבי חיים בכ"ר דוד אבולעפיה בעל "נשמת חיים" ורבי יעקב אלבעלי "בעל קהלת יעקב"
ו"חלק יעקב".
ד .מקורות
"שם הגדולים" – חלק גדולים – מערכת ב' אות מח ושם – חלק ספרים – מערכת ר' אות יד.
מצבות חכמי ורבני אזמיר )ברלין תרע"ג( אות ס"ט
שו"ת ברוך השם – רבי משה רוטמן
נולד בשנת תר"ה ) – (1805נפטר בשנת תרע"ה )(1875
א .הספר – מבנהו ותוכנו
הספר "ברוך השם" מחולק לשני חלקים בחלק הראשון חידושים על הרמב"ם ועל הש"ס ,בחלק שני שו"ת וחידושי דינים
הנוגעים לשני חלקי השו"ע או"ח ויו"ד.
החידושים על הרמב"ם לא נכתבו לפי סדר היד החזקה ,לפיכך לתועלת המעיינים שיוכלו לדעת על איזה מקומות במשנה
תורה נכתב בספר ,הוקדם מפתח לפי סדר הלכות הרמב"ם ,בחידושים על הרמב"ם ל"ט סימנים.
גם החידושים על הש"ס לא ערוכים על סדר המסכתות לכן הוקדם להם מפתח בו מפורט הנכתב בסימנים לפי סדר
מסכתות הש"ס ,בחידושי הש"ס ק"ט סימנים בחלק ב שו"ת וחקרי דינים לפי סדר השו"ע או"ח ויו"ד ,בחלק על או"ח מאה
ואחד סימנים ובחלק יו"ד קל"ג סימנים.
בפתח הספר חידושים והערות מרבי חיים ברלין בנו של הנצי"ב מוולזין ובדבריו נכלל פסק הלכה של רבי חיים מוולזין
בענין דם הנמצא בחלב.
אחרי החידושים על הרמב"ם הודפס קונטרס "כוכבי אור" בו הערות בנושאים שונים ומגוונים ,בחלק מהם מתחקה המחבר
אחרי שורשי אמרות הרגילות בפי האנשים )"אמרי אינשי"( כאן ב"מפרשי היד החזקה" נכון לציין שבאות האחרונה
בקונטרס זה כתב המחבר" :לבעבור כי ידוע לכל דהספיקות של המשנה למלך המה יקרים מפנינים ונחוצים מאד על כן
רשמתים כולם בדף אחד לתועלת הלומדים" והוא מונה ארבעים ושבע ספיקות של המל"מ בספר נשים ,נדמה שזו רשימה
יחודית כי עד עתה לא ידוע על רשימה דומה שהתפרסמה בספר אחר.
ב .מתולדות המחבר
רבי משה נולד בשנת תר"ה ) (1845לאביו רבי יעקב יוסף אב"ד איוואנקאב שבמחוז ראדמיסליע פלך קיוב .היה תלמיד
מובהק לרבי נפתלי הלברשטאם בעל "אילה שלוחה" )בנו של בעל "דברי יחזקאל" בן ה"דברי חיים" מצאנז( וכפי שכותב
בהקדמתו לספרו " ...והוא הגאון העצום הר"נ ז"ל פרש אז כנפיו עלי והביאני אל ביתו ובמספר ששה שנים משנת תרי"ח
עד יומו האחרון שעלתה נשמתו הטהורה בגנזי מרומים אור ליום כ"א כסליו תרכ"ד למד אתי תורה הרבה וברוב גאונו
וגודל חריפותו שם קנה ענותנותו והראה לי חבת הקדש שלו איך להבין ולהורות ולהעמיק לחלק בין דין לדין וכו' )וראה
שם סי' ל"ז( .וכן קיבל גם תורה מהאדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורנסטייפל בעל "עמק שאלה" ו"חיבור לטהרה" ועוד.
נסמך להוראה מהגאון רבי יוסף תומראקין אב"ד קרעמענטשוג.
במשך שנים רבות שימש כרבה של האראדישץ שבפלך קיוב עד פטירתו בשנת תרע"ה ).(1875
לבד מספרו זה נדפסו ממנו הגהות וחידושים )הקדמה ומפתחות( בספר "חד חלק" )וילנא תרמ"ב( ) (1842של אחיו הגביר
הנודע רבי ברוך עסמאן מקייב.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר "ברוך השם" נדפס בברדיטשוב בשנת תרע"א ) (1911כנראה בכרך אחד עם שני שערים נפרדים לחלק החידושים
ולחלק השו"ת .החידושים על הרמב"ם הם בי"א דפים ועל הש"ס בספירת דפים נפרדת ל"ב דפים ,כך גם בחלק השו"ת
בחלק על או"ח ל"ה דפים ובחלק יו"ד נ"ח דפים.
בעמוד השער של החלק הראשון נכתב "וגם חידושי אגדה אשר יקראו בשם "דרש משה" על פרשיות התורה וקונטרס
דרושים וכו' אך ה"דרש משה" לא נדפס ביחד עם "ברוך השם" אלא יצא כספר בפני עצמו גם בברידטשוב בשנת תרע"א
).(1911
ד .מקורות
אהלי שם עמוד - 44הרב שמואל נח גוטליב )פינסק תרע"ב( עמ' .44
שו"ת הרדב"ז ללשונות הרמב"ם -רבי דוד בן זמרא
נולד בשנת ר"מ ) – (1480נפטר בשנת שמ"ט )(1589
א .הספר – מבנהו ותוכנו
הספר ללשונות הרמב"ם לרבינו דוד בן זמרא הוא ליקוט תשובותיו הדנות בדברי הרמב"ם ,לא מדובר בחיבור נפרד של
הרדב"ז על הרמב"ם אלא בתשובות הנכללות בספר הגדול של תשובותיו .בשו"ת הרדב"ז שהודפס בורשה )תרמ"ב –
) (1842מאז רוב המהדורות הם צילום של אותה מהדורה( חולקו אלפי התשובות לשבעה חלקים .התשובות ללשונות
הרמב"ם הם בחלק חמישי שכל כולו מיוחד לעסק בירור לשונות הרמב"ם ובחלק ששי ושביעי ישנו קובץ בפני עצמו
ללשונות הרמב"ם.
במהדורה זו כונסו תשובות הרדב"ז על בסיס מלאכתו של רבה דבופאלו רבי דוב בעריש צוקרמן זצ"ל אשר לבקשת
האחים שולזינגר הכין עבורם כנספח לרמב"ם שיצא על ידם בשנת תש"ז ) (1947את תשובות הרדב"ז לפי סדר הלכות
הרמב"ם ועשה אזנים לתשובות הרדב"ז על הרמב"ם שנדפסו ללא שום סדר ,ועד אז המבקש למצוא מה השיב הרדב"ז
בקשר לדברי הרמב"ם שהוא עוסק בהם צריך היה לעבור על מפתח המכיל מאות ציונים ואילו לאחר פעולתו של הרד"ב
אפשר למצוא בכל הלכה והלכה את התשובה המתאימה.
ב .מתולדות המחבר
שמו של הרדב"ז ,פרשת גדולתו והיותו כאחד מגדולי הדורות ידועה לכל לכן די בציון ראשי פרקים בקורות חייו .נולד
בספרד בשנת ר"מ ) (1480ובזמן הגירוש רנ"ב ) (1492עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת .בשנת רע"ג ) (1513יצא
למצרים והיה שם לרב המדינה במשך ארבעים שנה ,באותה תקופה היה לתל תלפיות והשיב אלפי תשובות לכל קצוי תבל,
בקהיר תפס ישיבה ומפורסם מאד שבעת ההיא היה האר"י מתלמידיו וכן רבי בצלאל אשכנזי בעל שיטה מקובצת ,בשנת
שי"ג ) (1553חזר לארץ ישראל ולאחר שהות מסוימת בירושלים חזר לצפת עד פטירתו בשנת שמ"ט ) (1589ומנוחתו
כבוד בבית העלמין העתיק בצפת.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
המהדורה הראשונה של תשובות הרדב"ז בהם נכללו קבצים ארוכים של התשובות ללשונות הרמב"ם הודפסה בשני
חלקים בויניציאה בשנת תק"ט ) (1749בחלק א' קכ"ט דפים ובחלק ב' פ"ח דפים .במהדורת ורשא )תרמ"ב (1842יצאו
לאור התשובות בשבעה כרכים והתשובות ללשונות הרמב"ם מקובצות רובם בחלק ה' והשאר בחלקים ו' וז'.
בשנת תשל"ה ) (1975יצא לאור על ידי הרב יצחק צבי סופר מבני ברק כרך נוסף של תשובות הרדב"ז ע"פ כתב יד )ראה
שם במבוא בירור אמיתות יחוס כתה"י לרדב"ז( והוא מכונה שו"ת הרדב"ז מכתב יד )חלק שמיני( .ראוי לציין שבכרך זה
כמה וכמה תשובות ישירות ללשונות הרמב"ם )לדוגמא ראה סימנים לה ,נג ,נד( ותשובה ר"ה היא המשך לתשובה
שנדפסה כבר בלשונות הרמב"ם.
כיון שכאמור לעיל שבוץ תשובות הרדב"ז במהדורתינו הוא ע"פ מלאכתו של הרב צוקרמן צויינו רק התשובות שלגביהם
מסורת ארוכה שהם מלאכתו של הרדב"ז על הרמב"ם ,אבל כדאי לדעת על השו"ת שהתפרסם בדורינו בו דברים רבים
הקשורים לרמב"ם.
ד .מקורות
אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל ח"א עמודים רצא – רצ"ה – ר"י גליס.
שו"ת ר' אברהם בנו של הרמב"ם -רבי אברהם בן הרמב"ם
נולד ד' אלפים תתקמ"ו ) (1186נפטר בשנת ד"א תתקצ"ח )(1238
א .הספר -מבנהו ותוכנו
בספר שאלות ותשובות בענינים שונים ביניהם תשובות שבהם פירושים וישובים לקושיות בדברי הרמב"ם ביד החזקה.
רוב התשובות נכתבו בערבית ותורגמו בזמן הופעתם לראשונה בהוצאת ר' אברהם חיים פריימן.
ב .מתולדות המחבר
רבי אברהם נולד לעת זקנת אביו הרמב"ם ביום כ"ח סיון שנת ד' אלפים תתקמ"ו ) (1186בפוסטאט )קהיר העתיקה(
שבמצרים .את רוב תורתו קיבל מאביו אשר הפליא מאד בשבחו עוד בהיות רבי אברהם רך בשנים )כי בן י"ט שנים היה
במות משה עבד ה'( כתב הרמב"ם באגרת לתלמידו רבי יוסף בן יהודה" ,ושזה בני אברהם השם יתברך נתן לו חן וברכה
מברכת מי שנקרא על שמו וכו' כי הוא עניו ושפל שבאנשים מצורף אל טוב מדותיו והוא בעל שכל דק וטבע נאה ויהיה לו
בעז"ה שם בגדולים בלא ספק".
חיבור נוסף שענינו סילוק חצי ההשגות שירו על ספרי אביו מתנגדיו החריפים ,הוא הספר מלחמות ה' ]יצא לאור לראשונה
ע"פ כת"י בוילנא שנת תקפ"א [1821 -בו כתב רבי אברהם תשובה נצחת נגד הלוחמים בספר מורה נבוכים וד' הפרקים
הראשונים בספר מדע.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
שו"ת רבי אברהם בנו של הרמב"ם יצא לראשונה על ידי ר' אברהם חיים פריימן בירושלים שנת תרצ"ח ) (1937ועמודיו
.231
ד .מקורות
הקדמת הספר
ה .המהדורה שלפנינו
בתשובות רבי אברהם ישנם תשובות לשאלות הלכתיות שאינם קשורות להיד החזקה.
אומנם המו"ל הראשון רא"ח פריימן ערך מפתח מפורט לפי הלכות הרמב"ם ,אך במהדורה זו נעשה שיבוץ התשובות
במקומם המתאים בהלכות ,על פי מלאכתו הנאמנה של רבה דבופאלו ר' דוב בעריש צוקרמן זצ"ל שעשה פעולה זו
לבקשתם של האחים שולזינגר שעיטרו את מהדורת הרמב"ם שיו"ל ע"י בניו – יורק תש"ז ) (1947בתשובות ר' אברהם,
פה הועתקו התשובות לא מהספר המקורי אלא ממהדורת הרמב"ם הנ"ל.
שו"ת רבי יהושע הנגיד – רבי יהושע ב"ר אברהם
נולד בשנת ע' ) – (1310נפטר בשנת קט"ו )(1355
א .הספר – מבנהו ותוכנו
אסופת שלושים וחמש תשובות לשאלות שנשאל רבי יהושע מחכמי תימן בביאור דברי הרמב"ם בספר "משנה תורה".
ב .מתולדות המחבר
רבי יהושע הנגיד ב"ר אברהם הנגיד ב"ר דוד הנגיד ב"ר אברהם הנגיד בן הרמב"ם נולד במצרים בליל רביעי כ"ב אלול
שנת ה' אלפים ע' ונמול ביום ראש השנה ,נפטר בשנת הארבעים ושש לימי חייו בשנת ה' אלפים קט"ו .רבי יהושע היה
האחרון משלשלת היחס של הרמב"ם במצרים )בנו רבי דוד יורשו בנגידות עבר מסיבה לא ידועה לחלב(.
שמעו של רבי יהושע יצא למרחקים וחכמי עדן שבתימן פנו אליו בשאלות וספיקות שהתעוררו להם בפסקי הרמב"ם ,את
תשובות רבי יהושע הם שמרו בקונטרס מיוחד שנקרא בשם "אלמסאיל = "השאלות".
קובץ תשובות זה הגיע לידי מרן הבית יוסף ומזכירו בספר כסף משנה בכמה מקומות ,ראה לדוגמא הלכות ת"ת )ה ,א(
הלכות ס"ת )ז ,טז( ,הלכות תרומות )יד ,כ( ,וזכיה ומתנה )ב ,ג(.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר נדפס תחילה ב"קובץ על יד" ספר י"ג )ירושלים ת"ש (1940-על ידי א"ח פריימן עם המקור הערבי מוגה ע"י יוסף
יואל ריבלין ובאותה שנה נדפס כספר בפני עצמו בירושלים בדפוס "ארץ ישראל" ומספר עמודיו .39
נדפס שנית ברמב"ם מהדורת שולזינגר )ניו יורק תש"ז )((1947
מהדורת צילום של המהדורה הראשונה בירושלים תשל"א ).(1971
ד .מקורות
ליקוטים מספר "דברי יוסף" לרבי יוסף סמברי עמ' .35
מבוא לתשובות רבי יהושע הנגיד.
שארית יעקב – רבי יעקב ביבאס
נפטר לפני תרמ"ו )(1886
א .הספר – מבנהו ותוכנו
שיטה על מסכתות ברכות ,שבת ,כתובות ,וב"מ ,לקוטי הש"ס וליקוטי רמב"ם ושו"ע וקצת שו"ת לחלק חו"מ.
ב .מתולדות המחבר
רבי יעקב היה תלמידו של רבי דוד בן שמעון רבה הגדול של עדת המערביים בירושלים ואשר נודע כחסידא ופרישא
מחבר הספרים "שערי צדק" שכוללים בתוכם כמה חיבורים כולם בעניני תורת ארץ ישראל ,לא ברור האם רבי יעקב למד
אצל הצוף דב"ש )כינויו של רבי דוד בן שמעון( עוד בגולת המערב או שלמד אצלו לאחר שעלה לירושלים .ההתרשמות
היא שלמד בירושלים וקרובה ההשערה שאחר פטירתו של הרב צוף דב"ש הנהיג הוא את הקהילה בירושלים .ישנה אי
בהירות סביב שנת פטירתו והיא נעוצה במבוכה באיזה שנה הודפס הספר האם בתר"מ ) (1880או בתרמ"ו )) (1886ראה
להלן(.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
פרידברג בבית הספרים )אות ש' מספר (214כתב שהספר נדפס בשנת תר"מ ) (1880הוא קבע כך על סמך הכיתוב
בשער הספר נדפס בשנת בחרתי'ך שהיא עולה לשנת תר"מ אך במפעל הביבליוגרפיה החליטו שבשער נפלה טעות והספר
הודפס בשנת תרמ"ו זאת על פי הנרשם בהקדמת עורך הספר שנת באורח משפט העולה למנין 646תרמ"ו ) (1886אולם
בהחלט יתכן שהאות ו' הוגדלה בטעות במלה באורח ואז נכון הנכתב בשער שהספר הודפס בתר"מ.
ד .מקורות
הקדמת הספר וההסכמות.
שארית נתן – רבי נתן לוברט
נולד בשנת תרע"ז ) (1917נפטר בשנת תשנ"ג )(1992
א .הספר – מבנהו ותוכנו.
בספר "שארית נתן" כונסו "גרגרים מדברי תורתו" של רבי נתן הוא לא השאיר כתבים מסודרים ,מה שיש בידינו הוא מה
שעורכי הספר לקטו מהערותיו על תנ"ך ש"ס ורמב"ם בעיקר מגליונות ספריו .ההערות ברובם קצרות ולפעמים ברמז.
בכמה מקומות הוא סמך על המעיין ולאחר שכתב משפט או שניים הוסיף":והמ"י" שהם ר"ת והמבין יבין.
ב .מתולדות המחבר
פרשת חייו של רבי נתן לוברט היא פרשה מיוחדת וסתומה ,הוא היה גאון מופלא שליט בכל מכמני התורה ושוקד עליה
במסירות מופלאה ,אך קורות חייו כיסו בצעיף הסתר את אישיותו המיוחדת ,ורק מעטים ידעו את סודו המופלא של האיש
המיוחד.
בעודו נער בעומדו למבחן כניסה לישיבת חכמי לובלין ,הרשים את ראש הישיבה מהר"ם שפירא בכשרונותיו העילויים
ולמרות שהיה רך בשנים קבלו לישיבה כשהוא אומר" :דו ביסט מיינס" )אתה שייך לי( .הוא הושפע מאד מהמשגיח הנודע
ר' שמעון זליחובר ותמיד ציטט מאמרותיו והדרכותיו.
הוא עלה לארץ ישראל ושיקע עצמו בהתמדה מופלאה באהלה של ישיבת שפת אמת .על אותה תקופה שח לאחד מידידיו
"בהיותי בחור כבר גמרתי את כל חז"ל" ,את כל חז"ל העיר בפליאה השומע הלא "כל חז"ל" פירושו בבלי ,ירושלמי,
תוספתא ,מכילתא ,ספרא ,ספרי ומדרשים .תגובתו המפליאה של ר' נתן היתה "וגם זוהר" .הוא נפטר בערב שבת קודש
ובהלויתו שהתקיימה באותו יום אמר מקורבו וידידו מנוער – רבי ברוך שמעון שניאורסון ראש ישיבת טשיבין :בערב
שבת אין מספידין אך גם שבועות וחדשים לא היו מספיקים לגולל את אישיותו הנדירה של המנוח שלא הסתפק
בכשרונותיו אלא עמל כל חייו בתורה הקדושה".
פרטים ביבליוגרפיים
הספר "שארית נתן" יצא לאור בשנת תשנ"ד ) (1994באשדוד ובו 422עמודים.
ד .מקורות
קוטרס פרקים מתולדותיו המצורף לספר
שביתת יום טוב – רבי יו"ט אלנקאוה
נפטר לפני שנת תקמ"ח )(1788
א .הספר – מבנהו ותוכנו
שאלות ותשובות בארבעה חלקי שלחן ערוך ,חידושים על הש"ס ,רמב"ם ,טור ודרשות.
ראוי לציון שרי"ט אלנקאוה דן בצורה שיטתית בדברי רבי יהודה נבון בעל "קרית מלך רב" )ראה בערכו(
ב .מתולדות המחבר
"החכם השלם הדיין המצוין" )כך הוא מתואר בשער הספר( רבי יום טוב אלנקאוה היה מחכמי ודייני קושטא ,תלמיד
מובהק של רבי אברהם ב"ר יהודה מיוחס בעל ספר "בני אברהם" קונטרס מתשובותיו של רבי יו"ט נדפס בסוף ספר "בני
אברהם" של רבו .נשא ונתן בספרו עם חכמי קושטא רבי נסים גבאי )גם הוא תלמיד בעל "בני אברהם"( ,רבי חיים יעקב
דאנון ,רבי יעקב חיים המון ,רבי אליהו פאלומבו )בעל ספר "יד המלך" קושטא תקס"ד( וכן עם הגאון מהרי"ט אלגאזי
הפונה אליו בתארים "רחימא דנפשאי חמיד ליבאי ...החכם השלם הדיין המצוין" .נפטר ללא שהניח אחריו זש"ק )ראה
הקדמת המחבר( לפני שנת תקמ"ח ).(1788
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר נדפס לאחר פטירת המחבר בבית הדפוס שבשאלוניקי בשנת תקמ"ח ) .(1748בראש הספר הקדמת המחבר.
ד .מקורות
ספר בני אברהם )קושטא תקל"ג(,
שביתת יום טוב או"ח סי' ב' ,חו"מ סי' ד'.
שדה הארץ – רבי אברהם מיוחס
נולד בשנת תע"ח ) – (1718נפטר בשנת תקכ"ח )(1768
א .הספר – מבנהו ותוכנו
שלושת ספרי "שדה הארץ" לרבי אברהם מיוחס ,כוללים :כרכים א-ב – דרשות על התורה )על סדר הפרשיות( והספדים.
כרך ג – שו"ת ,חידושים על התלמוד )בעיקר על מסכת קידושין ועל מסכת בבא מציעא( ,על הלכות מספר משנה תורה
להרמב"ם ועל הטור.
ב .מתולדות המחבר
רבי אברהם ב"ר שמואל מיוחס נולד בירושלים בשנת תע"ח ) .(1718בהיותו כבן שנתיים נתייתם מאביו וגדל והתחנך
אצל זקנו רבי משה מיוחס הפרנס ,ויותר מאוחר סייע לו דודו רבי משה בכר מיוחס.
תורה למד מפי רבי ישראל מאיר מזרחי בעל מחבר "פרי הארץ") ,ראה ערכו( ובישיבת "בית יעקב" )מיסודו של רבי
יעקב פירירה(.
אחיו ,רבי מיוחס )מחבר הספר "פרי האדמה" ועוד( מעיד עליו" :איש שהכל בו ,בקי בנגלה ובנסתר ,קורא הלכות חבילות
חבילות ,המקובל האלקי ,ענותן כהלל ,קדוש אלוקים ,קדושתו מרחם ,לא ימוש מתוך האוהל ...פרוש מכל עניני העולם
הזה ומדוכא ביסורים ,ובכל זאת לא מנע עצמו אפילו שעה אחת מבית המדרש".
בהיותו בן ארבעים כבה מאור עיניו ,וכה הוא כותב על עצמו" :אני הגבר ראה עני ,בהיותי מדוכא ביסורים ,בכמה
הרפתקאות דעדו עלי ,וכור עני קשה מכולם ,ועל הכל מאוד אנחתי גדל ,כי כהו מאור עיני והשיגוני עונותי ולא יכולתי
לראות ולברר תלמודי ,את אשר בינותי בחרפי".
מלבד ספרו "שדה הארץ" ,כתב רבי אברהם מיוחס עוד ספרים ,בעיקר בקבלה" :דגלו אהבה" – פירוש על ספר "דרך עץ
חיים" להאר"י" ,המאור הקטן" ו"שיח השדה" – על ספר הכוונות.
שלשה בנים נולדו לו ונודעו כתלמידי חכמים :רבי יצחק שמואל ,רבי יוסף יעקב ,ורבי בנימין משה.
רבי אברהם נפטר בשנת תקכ"ח ) .(1768על מצבתו חקקו" :קבורת ארץ אחד המיוחד ,פרוש מאהבה ,בעל שדה הארץ,
ציון מאור עינים ,המדוכא ביסורים ,בעל "דגל אהבה" ,אחד בארץ ,מצבת המאור הגדול ,שקדן בתורה ,בעל "מאור הקטן"
להאיר על הארץ ,גניזת קודש ,הוא הקדוש המקובל האלקי בעל "זרע הארץ".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
שלשת כרכי הספר "שדה הארץ" הודפסו בנפרד האחד מן השני :חלק א' וחלק ב' הודפסו בשאלוניקי בשנים תקמ"ד –
תקנ"ח ) ,(1798-1784וחלק ג' בליוורנו בשנת תקמ"ח ) .(1788כולם הודפסו בפורמט גדול .ח"א 155דף ח"ב 146דף
וח"ג 175דף.
חלק ג' הודפס מחדש במהדורת צילום בשנת תש"נ ) (1990בירושלים.
ד .מקורות
אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל ח"א עמודים קח – קט – ר"י גליס.
שהם וישפה – רבי דוד אורטינברג
נפטר בשנת תר"ע )(1910
א .הספר – מבנהו ותוכנו
חידושים על ספר משנה תורה להרמב"ם ונושאי כליו שנדפסו עם ספרו על ארבעת חלקי שלחן ערוך "תהלה לדוד".
ב .מתולדות המחבר
הגאון הנודע רבי דוד אורטינברג נודע בעיקר על שם ספרו "תהלה לדוד" שהוא מהספרים החשובים על שלחן ערוך אורח
חיים.
על תולדותיו ומשפחתו לא ידוע פרטים רבים אך ידוע שהיה ממשפחת בעל "אור המאיר" .בצעירותו סמוך לנישואיו נסע
אל האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין וקיבל ממנו סדר יום שעל פיו התנהג כל ימיו .מאז היה דבוק ומקושר לכל אדמור"י בית
רוז'ין ובפרט לאדמו"ר רבי אברהם יעקב מסאדיגורא ובנו בעל "פחד יצחק" מבאיאן שבהסכמתו לתהלה לדוד כתב "ידוע
לכל איך היה רצוי ומקובל אצל כ"ק אדמו"ר קדוש יעקב זי"ע עד לאחת ,שלא זז מחבבו כל הימים".
רבי דוד היה ענותן ושפל ברך ובפתח ספרו מצא צורך להבהיר" :והנה הקונטרס לשונות הרמז"ל אל יחשוב המעיין שאני
מתפאר שלמדתי כל חלקי הרמב"ם ז"ל בעיון עצום ,ח"ו לי לעשות שקר בנפשי ,ואני מעיד על עצמי שמעודי לא למדתי
כל חלקי הרמב"ם ז"ל מתחלתן לסופן ,רק בעת למודי בש"ס ,הרבה פעמים חקרתי אחר פסקי הרמב"ם ז"ל לדינא ומה
שעלה בידי רשמתי לעצמי בין ליקוטים אשר בכל דברי הפוסקים".
כיהן כראב"ד בברדיטשוב שנים רבות ונמנה על חשובי פוסקי דורו ,הסכמותיו נמצאים בספרים רבים .נפטר בברדיטשוב
ביום כ"ד מנחם אב שנת תר"ע ).(1910
בנו יחידו יד ימינו רבי ישראל נפטר ללא בנים.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "שהם וישפה" נדפס כנספח בסוף תהלה לדוד חלק א' שנדפס בברדיטשוב בשנת תרח"ם ) (1868וחלק נוסף בסוף
חלק שני שנדפס שם בשנת תרס"ב ) .(1902בשנת תשמ"ח ) (1968נדפס ספר שהם וישפה בפני עצמו במהדורת צילום.
בשנת תשנ"ג ) (1993נדפסה מהדורה חדשה של תהלה לדוד בהוצאת "עוז והדר" וכל ההשמטות שנדפסו בסוף הספר באו
על מקומם וכן אוחדו שני חלקי שהם וישפה כסדר הרמב"ם.
ד .מקורות
מבוא והקדמות של הגה"ח ר' בן ציון רחמן שהיה רב ומו"צ בשכונת רוממה ירושלים ורב אנ"ש בית רוז'ין ,בפתח מהדורת
"תהלה לדוד" שיצאה ביזמתו.
שופריה דיעקב – רבי יעקב מעארך
נפטר לפני שנת תקנ"ז )(1797
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "שופריה דיעקב" לרבי יעקב מעארך כולל חידושים על מספר מסכתות ועל הלכות ממשנה תורה.
ב .מתולדות המחבר
ניתן לקבל מושג על רום מעלת תורת רבי יעקב על ידי הבלטת העובדה שאת הספר ערך וסידר רבי יהודה נג'אר בעל
הספר הנודע "למודי ה'" .ההצבעה על עריכת הספר בידי הר"י נג'אר היא משום ששמעם של מרבית חכמי תוניס לא יצא
רחוק ממדינתם ולפיכך לא ברור שתיקלט גדלות תורתו של רבי יעקב אם יפורט שהיה מתלמידיו הגדולים של רבי יוסף
זרקא ,כי גם שמו לא מוכר לרבים עם שהיה ממצוקי ארץ )ראה ערכו "יוסף חי"( אבל שמע תורת בעל "למודי ה'" פשט
בכל הגולה ,די לצטט את הסכמתו של רבה דלבוב רבי יצחק שמעלקיש בעל "בית יצחק" אשר בהסכמתו להדפסת מהדורה
נוספת של לימודי ה' כתב :הספר הנחמד והיקר למודי ה' מאת הגאון המפורסם החריף העצום מ' יהודה נג'אר זצלל"ה אשר
אור תורתו זורח בכל אפסים ומקצווי ארץ יביעו תהלתו והנה הספר היקר הזה אין צריך הסכמה כי מי לא ידע את יקר
ערכו כי רב הוא" ואם כן כשיודעים שמהר"י נג'אר מצא טעם רב וטרח מאד להוציא את תורתו של רבי יעקב ,למדים אנו
איזה תורה מפוארת הניח לברכה רבי יעקב .כיון שמהר"י נג'אר מזכיר בברכת החיים את רבו הר"י זרקא והספר נדפס
אחרי פטירת מחברו אפשר לקבוע שרבי יעקב נפטר קודם שנת תקנ"ז ) (1797שהיא שנת פטירתו של הר"י זרקא.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר שופריה דיעקב הודפס לראשונה בליוורנו בשנת תקמ"ז ) .(1787ל"ז דף.
הספר יצא לאור שוב במהדורת צילום בשנת תשמ"ב ) (1982בירושלים ]נכרך עם הספר "פני משה" לרבי משה בן
יששכר יפה[.
ד .מקורות
מלכי תרשיש עמוד ר"י – רבי בנימין רפאל כהן.
שי למלך – הרב אלימלך מלר
נולד בשנת תר"צ )(1930
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "שי למלך" כולל שני חלקים .בחלק א' חידושים וביאורים בעניינים שונים בסוגיות קשות שבתלמוד ,ובעיקר במסכת
עירובין .ובחלק ב' מצויים חידושים וביאורים בעניינים שונים ממסכתות :סוכה ,ביצה וקידושין.
הספרים מורכבים ממערכות ופלפולים בנושאים מרכזיים ויסודיים ,ובהם חידושים וביאורים רבים סביב דברי הרמב"ם.
רוב החידושים שבספרים נאמרו לפני תלמידי חכמים בשיעורים.
לחלק א' ניתנו הסכמות הרבנים :רבי אליעזר יהודה פינקל ורבי חיים לייב שמואלביץ )ההסכמות הודפסו גם בחלק ב'(.
ב .מתולדות המחבר
הרב אלימלך מלר נולד בירושלים בשנת תר"צ ) .(1930בשנת תש"ז ) (1947החל ללמוד בישיבת מיר ,עד לשנת תשי"ד
) .(1954לאחר מכן למד במשך כשבע שנים בכולל "היכל התלמוד" בתל אביב .במשך עשרים וחמש שנים )החל משנת
תש"כ ועד לשנת תשמ"ה( ,לימד בישיבת "נתיב מאיר" .כיום ראש כולל "מנחת חינוך" בירושלים.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
חלק א' יצא לאור בירושלים בשנת תשכ"ג ) .(1963קס"ב – עמודים )פורמט גדול( .חלק ב' יצא לאור בירושלים בשנת
תשנ"ד ) .(1994רכ"ה – עמודים )פורמט גדול(.
ד .מקורות
הקדמות לספרים.
שיחה עם המחבר.
שלחן המלך – רבי יוסף בן עזרא
נפטר שנת התר"ד )(1844
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "שלחן המלך" עוסק בדברי הרמב"ם בכל ספרי היד החזקה ,אך בהרבה מקומות ישנם פסקי דין ותשובות למעשה
שאינם קשורות במסוים לדברי הרמב"ם .בהלכות ברכות מופיעה תשובה המשתרעת על חמשה עמודים מאת רבי אברהם
אשכנזי בעל "נחמד למראה" בענין מי שראה קברי ישראל בתוך שלושים יום האם רשאי לברך בבית הקברות את הברכה
כדי להוציא יד"ח מי שלא בירכה ,או שמא נחשב כאינו מחויב בדבר ולא יכול להוציאם .תשובת המחבר שלא נמצאה
בשלמותה מתבררת על פני ארבעה עמודים נוספים ,בס"ה תשעה עמודים שבכולם אין נגיעה ישירה לדברי הרמב"ם
ושייכותם ליד החזקה היא רק בעובדת שיבוצם בפ"י מהל' ברכות שם מבואר שהרואה קברי ישראל מברך ברכה מיוחדת.
כמו כן בהלכות גירושין נכתבו באריכות פסקי הלכה בעניני גיטין ובפרט בקשר לשמות אנשים ונשים .בחלקו השני של
הספר כונסו דרשותיו של רבי יוסף.
ב .מתולדות המחבר
רבי יוסף היה מגידולי איזמיר ,אכן תורתם המפוארת של גדולי רבניה שהרבו לכתוב על היד החזקה ,מבצבצת מכל דף
שב"שלחן המלך" ,דברי ה"שרשי הים" ה"חקרי לב" מוהר"ח מודעי ,ה"לב מבין" ,רבי רפאל אשכנזי ומהר"ח פאלג'י
מוזכרים בו תדיר .את הספר ערך נכדו של רבי יוסף שמלבד היותו נצר לרבני משפחת אמאדי ,היה חתנו של אחד מגדולי
איזמיר בעל "פתח הדביר" .הערותיו של הנכד תופסות מקום נכבד בספר וגם הם שזורות בציטוטים רבים מדברי רבניה
הגדולים.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר נדפס בשנת תרכ"ד ) (1864באיזמיר בחלקו ההלכתי פ"ז דפים ובחלק הדרוש נ"ו דפים.
ד .מקורות
גוף הספר והקדמת מסדרו ועורכו.
שלל דוד -רבי דוד מועטי
נולד בשנת תקנ"ו ) - (1796נפטר בשנת תרל"ו )(1876
א .הספר -מבנהו ותוכנו
הספר כולל חידושים על היד החזקה חלק ראשון ורביעי ,קצת חידושים על הש"ס הערות על שו"ע או"ח ושני הספדים.
ב .מתולדות המחבר
רבי דוד מועטי נולד בשנת תקנ"ו ) (1796לאביו רבי שמואל באלג'יר הוא נודע כגאון גדול "סיני ועוקר הרים" מורה
הוראה ומשיב תשובות הלכה למעשה .גדלותו בכל מקצועות שבתורה באה לידי ביטוי בספריו הרבים .בספרים "אשר
לדוד" שהוא חיבור הכולל הערות וחידושי דינים על ד' חלקי השו"ע .ובדומה לו הספר "צוף דבש" ,מתגלית בקיאותו
העצומה וכי כל רז לא אניס ליה .ובספרים שענינם עיונים עמוקים בש"ס כדוגמת הספר "ידי דוד" על מסכת נזיר ,ובדומה
להם שלשת ספריו המפורטים כאן על הרמב"ם מתגלה עוז עיונו.
יחד עם רום גדולת תורתו היתה תורתו מלבשתו ענוה ובשער "הלבב דוד" רשם" :ומכיר אני ערכי אך אמרתי מאי נפקא
מינא הבוחר יבחר את אשר יישר".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר נדפס בליוורנו על שער הספר לא נרשמה שנת הדפוס אך כנראה הדפסתו היתה בין שנת תר"י לשנת תר"כ )1850-
(1860בספר 85דפים.
ד .מקורות
מלכי ישורון -אליהו מרצ'יאנו.
שלמי ירוחם – הרב ירוחם אשר ורהפטיג
נולד בשנת תרל"ד ) – (1874נפטר בשנת תשכ"ו )(1966
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "שלמי ירוחם" עוסק בענייני סדר קדשים ,סביב הלכות קדשים שבמשנה תורה.
החידושים אינם מסודרים על דברי הרמב"ם מהלכה להלכה ,אלא סביב הלכות בודדות .בספר ששים וחמשה סימנים
בהלכות שונות ,בהם מתבררים ענייני קדשים .רובם של העניינים מספר "עבודה" ומספר "קרבנות".
בחידושיו מצויה נטיה להרחבה בבירורי הלכה ,לא מצטמצם בסוגיה הנדונה בלבד ,אלא בהיקף הרחב של מקורות ההלכה,
ובהשוואת מילתא למילתא .כן מצויה בחידושיו עמקות בהבנת הסוגיות הנדונות ,הבנה ישרה ,החידושים כתובים כשהם
מרוכזים ותמציתיים ,בסגנון תלמודי בהיר ומסביר.
ספר זה עורר הערכה אצל גדולי התורה ובעולם הישיבות ,בארץ ובחוץ לארץ.
בסוף הספר כלל המחבר קונטרס חידושים מבנו ר' זרח ורהפטיג.
ב .מתולדות המחבר
רבי ירוחם ורהפטיג נולד בעיירה פיעסק )פלך גרודנא – ליטא( בשנת תרל"ד ) (1874לאביו ר' שלמה יעקב.
בשלשה מרכזי תורה בימיו למד רבי ירוחם :הראשונה ישיבת טלז ,עליה הוא מעיד" :אשר עיקר יניקתי משם היתה,
ומהתם התפתחותי בכח החידוש על פי העמקה והבנה" .לאחר תקופת טלז ,למד בבריסק בקיבוץ של רבי חיים מבריסק ,בו
למדו מגדולי הדור הבא .והישיבה השלישית היתה בוולוז'ין ,שם השתלם בהוראה ,באיסור והיתר – הלכה למעשה.
מוולוז'ין עבר רבי ירוחם לנוברדוק ,שם ישב במחיצת הרב יחיאל מיכל עפשטיין – בעל "ערוך השלחן" ,וגם הרביץ תורה
בישיבה שם.
לאחר תקופת לימודיו ,עסק רבי ירוחם במסחר לפרנסת בני ביתו ,ובכל עת פנוי שב לתלמודו ולכתיבת חידושי תורתו.
בשנת תרצ"ד ) (1933עלה רבי ירוחם לארץ ישראל ,והמשיך לומר שיעורים לפני בני ישיבה ובכוללים .הוא היה ממקימי
"כולל חזון איש" בבני ברק ,ואף אמר שם שיעור כל שבוע .בארץ ישראל היה בקשרי ידידות עם גדולי התורה :החזון
איש ,הרב איסר זלמן מלצר ,הרב יוסף כהנמן ,רבי ירוחם חיבר ספרים נוספים" :דברי ירוחם" על ארבעת חלקי השלחן
ערוך" .אושר ירוחם" – חידושים בסוגיות התלמוד" .בית ירוחם" – על הרמב"ם ועוד.
בספריו מצויה התכתבות עם כל גדולי הדור ,רבנים וחכמים לעשרות רבות.
רבי ירוחם נפטר בהיותו בן תשעים ושתים שנה ,בשנת תשכ"ו ).(1966
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "שלמי ירוחם" יצא לאור לראשונה בשנת תש"א ) (1941בירושלים .קע"ח – עמודים .בשנת תשנ"ג ) (1993הודפס
שנית במהדורת צילום ,על ידי הוצאת "תורה אור" בברוקלין.
ד .מקורות
שער והקדמה לספר.
"נר זכרון לרב ירוחם אשר ורהפטיג" – בעריכת איתמר והרפטיג.
שלמי תודה – רבי שלמה דנה
נפטר בשנת תרע"ג )(1913
א .הספר – מבנהו ותוכנו
חידושים על הש"ס ,שלחן ערוך ,דרושים וחידושים על התורה וספר משנה תורה להרמב"ם.
ב .מתולדות המחבר
נולד בשנת ת"ר ) (1840בערך ,תלמיד רבה של תוניס הגאון רבי אברהם הכהן יצחקי בעל ספר "משמרות כהונה" ועוד
ורבי משה ברבי ראש רבני תוניס.
בשנת תרל"ח ) (1878עת החלו לנשוב רוחות זרות בתוניס עם פתיחתו של בית הספר של חברת כי"ח אשר משך לבין
כתליו בחורים צעירים והדיחם למינות והשכלה ,אזר רבי שלמה עוז ופתח כנגדו את ישיבת "חברת התלמוד" אשר על
תלמידיה נמנו עשרות מחכמי תוניס בדור הבא.
על מסירותו לבני הישיבה וסדר הילוכו בקדש מספרים תלמידיו בהקדמתם לספר ,עיין שם.
רבי שלמה נשא ונתן בהלכה עם ידידו רבי משה שתרוג בעל שו"ת "ישיב משה" ורבי ישועה הכהן בעל ספר "מעייני
הישועה".
מחיבוריו נדפס גם הספר "שבת אחים" על הלכות בדיקה וטריפות שחיבר יחד עם רבי משה שתרוג ואחיו רבי ישועה חי
שתרוג )ג'רבה תרפ"ג ,תרצ"ו( ).(1936 ,1922
רבי שלמה דאנה נפטר ביום כ"ט סיון שנת תרע"ג ).(1913
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "שלמי תודה" נדפס בתוניס בשנת תרע"ח ) (1918חמש שנים לאחר פטירת המחבר על ידי תלמידיו ,עוד בחייו
הפצירו בו תלמידיו להעתיק ולסדר את חידושיו ורק לאחר הפצרות רבות נענה להם .בראש הספר נדפסו הקדמות
מתלמידי המחבר והסכמת שד"ר טבריה רבי חיים סאמיגה.
בספר 253דפים בשתי ספירות נפרדות עד דף ר' החידושים על הש"ס ובספירה שניה א – נג חידושים על שו"ע ,רמב"ם
ופירושים על התורה.
ד .מקורות
מלכי תרשיש עמ' קמט-קנא )עם תמונתו( -רבי בנימין רפאל הכהן.
שם יוסף – רבי ישראל חיים יוסף אליקים
נפטר בשנת תקנ"א )(1791
א .הספר – מבנהו ותוכנו
חידושים על ספר משנה תורה להרמב"ם.
ב .מתולדות המחבר
מחכמי סופיאה )בולגריה( ושם חיבר את ספרו כנזכר בשער ,עלה לארץ ישראל ונפטר בירושלים ביום ר"ח אייר שנת
תקנ"א ).(1791
על מצבתו נחרט" :מ"ק איש הבינים ,חכם לב ,צדיק באמונתו הוא הרב המובהק כהר"ר ישראל חיים יוסף אליקים
תנצב"ה ,והיתה מנוחתו כבוד ביום ר"ח אייר תקנ"א".
בנו רבי יחיאל יעקב אליקים )חתן המקובל רבי דוד מאג'ר שהיה תלמיד הרש"ש ומגדולי חכמי ישיבת המקובלים בית אל(
בחתימת שמו להקדמות הספרים שהוציא לאור בשאלוניקי )יד רמ"ה – סנהדרין ,שו"ת מהר"י ברונא ושו"ת "נהרות
דמשק"( מתארו "הרב המובהק חסיד ועניו מאוד" .רבי יוסף כותב על עצמו בשער בענוות חן "זה קרבן עני מנחת חוטא
אשר חיברתי פה עיר תהלה סופיאה יע"א עני אני במדות ובדעות שפל אנשים בטל במיעוטו מדרך כף רגל לכל העובר
איש צעיר חיים יוסף אליקים".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
רבי יוסף הדפיס את ספרו בשאלוניקי בשנת תקכ"ט )) (1769יתכן שהדפיס את הספר בשאלוניקי בעברו שם בדרכו
לארץ ישראל(.
ד .מקורות
רא"ל פרומקין ,תולדות חכמי ירושלים ח"ג עמ' ,125
רא"ל בריסק ,חלקת מחוקק ח"ב מ"ד שורה י"ח.
שמחת עולם – רבי חיים שבתי לאגו
נפטר בשנת תקל"ג )(1773
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "שמחת עולם" לרבי חיים שבתי לאגו ,כולל :חידושים על הש"ס ,על הלכות מספר משנה תורה להרמב"ם ,ועל
הלכות בשולחן ערוך ,שאלות ותשובות ודרשות.
ב .מתולדות המחבר
מעטים הם הפרטים הידועים על החכם רבי נסים חיים שבתי ב"ר יהודה לאגו .הוא נמנה על חכמי טבריה לאחר חידוש
הישוב בה ,ולאחר מכן על חכמי ירושלים )לשם עבר(.
בשנת תקל"ג ) (1773הוא נפטר בירושלים ,אך נטמן בעיר טבריה.
כנ"ל מעט מאד ידוע מ"בחוץ" על רבי חיים שבתי אבל די בעיוט מועט בחיבורו כדי להיוכח שמחברו היה מתקיפי דורו
דור דעה וכי הוא נחית לעומקא בכל י"ד ספרי משנה תורה.
בדפי ה"שמחת עולם" אוצר בלום של גדולי האחרונים שדנו במקומות מפוזרים על הרמב"ם והרב המחבר כינסם בחיבורו,
אבל אין זה רק צנא מלא ספרא ,אלא כאשר הוא מביא מדברי גדולות הדורות הוא מעמיק ונושא ונותן בדבריהם
ומשמועותיהם בצירוף הנופך משלו מתחוורים ומאירים דברי הרמב"ם.
לרבי חיים שבתי היה כת"י של פירושי הרדב"ז ומהר"י קורקוס לספר עבודה ולגבי חלק מפירושם זה ,הספר "שמחת
עולם" -בו העתיק רח"ש מפירושיהם – הוא המקור היחיד שנשתמר בו פירושם ראה בפ"ח מהלכות בית הבחירה ובהל'
ביאת מקדש
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "שמחת עולם" הודפס בשאלוניקי בשנת תקס"א ) 134 .(1801דף )פורמט גדול(.
ד .מקורות
אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל ח"ב עמודים שנח – שנט – ר"י גליס ושם נרשם נסים חיים שבתי.
שמן המשחה – רבי שמואל חיים
נפטר בשנת תר"ב )(1842
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "שמן המשחה" נכתב כספר על הרמב"ם כך חרט המחבר על השער" :הנה הוא יוצא מפרש ואזיל על דברי הנשר
הגדול הרמב"ם זלל"ה" .אך רבים מאד הסימנים בספר שהדיון בהם אינו קשור במישרין לרמב"ם אלא שקלא וטריא
בדברי הגמ' או הפוסקים שמוסבים על הענינים המוזכרים ברמב"ם ,ולפעמים שיבץ המחבר תשובות להלכה ארוכות
ומקיפות שאין בהם נגיעה לדברי הרמב"ם .כך סדר הספר עד סימן ק"ב ,בדף ע"ח ,ב מבהיר המחבר" :אמר המחבר הי"ו
אף שבכל הספר הזה שמן המשחה מסודר על סדר הרמב"ם ז"ל הוא משום שכן למדנו בהישיבה הגדולה המיוחדת ביום ה'
אך הישיבה הגדולה האחרת שהיתה מיוחדת ביום ג' הסכימו הרבנים ז"ל שנלמוד הלכות גירושין על סדר הטור אה"ע
בשנת התק"ן ) (1790ומשום הכי הדפסתי נמי הפסקים של עיגונא על סדר אה"ע" ,אכן עד דף צ"ז ,א מופיע קובץ
תשובות בעניני עגונות שאין בהם לבין דברי הרמב"ם יותר מאשר נמצא בשאלה ותשובה רגילה וכך הם פני הדברים משם
ועד דף קי"ט שהוא קובץ בעניני גיטין בלא קשר מיוחד לדברי הרמב"ם .מדף קי"ט ,א עד דף קל ב מתבררים עניני
מאכלות אסורות ,בחלק זה של הספר קטעים רבים עוסקים ישירות בדברי הרמב"ם אך סימני הספר אינם לפי הלכותיו של
הרמב"ם אלא לפי ההלכות של הטור וגם זאת כפי שהסביר המחבר משום שהלימוד בישיבה היה לפי סדר השו"ע.
ב .מתולדות המחבר
תולדות חייו של רבי שמואל ב"ר משה חיים קשורות לקושטא המעטירה הוא קנה תורה מפי רבניה הגדולים מהר"י המון
ומהר"י אסא ויצק מים ושימש את רבניה הגדולים רבי אליהו פאלומבו בעל "יד המלך" ורבי מיכאל אשכנזי בעל "אם
הדרך" )ראה ערכו( .רבי שמואל חיים הוא הגבר אשר הציד יד לתורת רבניה הגדולים של קושטא בהיותו עורך ומסדר את
כתביהם בראשונה את ה"זכור לאברהם" לר' אברהם אביגדור ,ובנוסף את "אם הדרך" של רבי מיכאל אשכנזי ו"ידיו של
משה" שכתב מהר"ם פרישקו ,וקו זה נשלם בחיבורו "שמן המשחה" שמלבד דברי התורה העמוקים שבו והתשובות
הרבות שהשיב לשואליו ,מפוזרים בהרבה מדפיו דברי תורה מרבותיו ומשאר גדולי קושטא ,ורשומות בו מסורות על
מנהגי קושטא השונים .לימים ישב על כסא הרבנות של עיר ואם בישראל זו ,ומשם היה תל תלפיות ומשיב לשואליו
הרבים מכל קצוות תוגרמה .בערוב ימיו התיישב בארץ ישראל ובה נפטר בשנת תר"ב ).(1842
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "שמן המשחה" הודפס בקושטא בשנת ת"ר ) 139 (1840דף פורמט גדול.
ד .מקורות
חיבוריו
אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל ח"ג עמוד קל – ר"י גליס.
שער המלך – רבי יצחק נוניס בילומנטי
נולד בשנת ת"ע ) – (1710נפטר בשנת תקל"ד )(1774
א .הספר – מבנהו ותוכנו
מן הספרים הגדולים והחשובים ביותר על ספר משנה תורה ,הוא ספר "שער המלך" .הספר הוא בחריפות ובקיאות גדולים
מאוד .הוא נכתב סביב הסוגיות ודברי המפרשים – ראשונים ואחרונים ,כאשר המסגרת החיצונית נבנתה סביב כל י"ד
ספרי משנה תורה .אף על פי שהספר מבאר ומפלפל בדברי גדולי הראשונים והאחרונים ,הרי שבמקומות רבים עוסק הוא
בהכרעת ההלכה כמטרה .מעבר לבקיאות בספרות חז"ל וגדולי הפוסקים ,מתגלה המחבר בבקיאות בספרות האחרונים ,הן
של חכמי המזרח והן של חכמי אשכנז.
סגנון הספר צח וברור ,ומתובל בחלקי פסוקים ומלשונות חז"ל .כתיבת הספר נמשכה לאורך כשלושים שנה.
מיד עם צאת הספר לאור ,הגיע לכל תפוצות ישראל ,וכל גדולי ישראל הללוהו ,שיבחוהו וקילסוהו .ואכן ,חידושיו,
ביאוריו וחקירותיו ,הינם מאבני היסוד בלימוד התורה הן בעולם הישיבות והן בקרב גדולי התורה.
לספר – במהדורתו הראשונה – ניתנו הסכמות מאורותיה של איזמיר :הרב חיים אבולעפיה )בעל "נשמת חיים"( ורבי
יעקב אלבעלי )בעל "קהלת יעקב" על הרמב"ם( .מאז המהדורה הראשונה ,הודפס שער המלך במהדורות נוספות )ראה
להלן( ועם חיבורים ופירושים שנוספו ונדפסו סביבו :טעם המלך ,מעשה חושב ,אפריון שלמה ,חידושי רע"א ועוד.
ב .מתולדות המחבר
רבי יצחק נוניס נודע כאחד מגדולי האחרונים ,ומחשובי מפרשי משנה תורה .הוא נולד באיזמיר בסביבות השנים ת"ע-
תע"ה ) (1710-1715לאביו רבי משה .מרבותיו ידועים :רבי חיים אבולעפיה )בעל "עץ חיים" ועוד( ,רבי יצחק הכהן
רפפורט )בעל "בתי כהונה"( ,ובעיקר – רבו המובהק – רבי ברזילי יעבץ.
כל ימיו סבל רבי יצחק נוניס מחולי ומיסורים ,אך תורתו היתה אומנותו ,אותה למד ולימד לתלמידיו .מהם ידוע רבי יצחק
מאיו – בעל "שרשי הים".
רבי יצחק נוניס נפטר בשנת תקל"ד ) ,(1774בהיותו בליוורנו בשליחות קהילתו.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר שער המלך יצא לאור לראשונה בשאלוניקי בשנת תקל"א ) (1771בשני כרכים – 401 .דף .מהדורה שניה יצאה לאור בברין בשנים
תקס"א-ס"ג ) .(3-1801מהדורה שלישית יצאה לאור בלמברג )=לבוב( בשנת תרי"ט ) .(1859על פי מהדורה זו נדפס שער המלך פעמים
רבות במהדורת צילום .בשנת תשנ"ד ) (1994יצאה לאור מהדורה חדשה הכוללת ציוני מראי מקומות ,מפתחות ועוד ,על ידי "מכון
ירושלים" בשני כרכים .בשנת תשנ"ו ) (1996יצאה מהדורה דומה ומפוארת ,אף היא עם המעלות הנ"ל ובתוספת חיבור "גנזי המלך"
)ליקוט דברי האחרונים על ספר שער המלך( – בארבעה כרכים ,על ידי הוצאת "מכון המאור" ,ירושלים.
ד .מקורות
מבוא למהדורת "מכון ירושלים" י-ם תשנ"ד )(1994
שער יאודה – רבי יהודה אלגאזי
נולד ת"פ ) (1720בערך – נפטר בשנת תק"נ ) (1790בערך
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "שער יאודה" לרבי יהודה אלגאזי ,כולל פירושים וחידושים על ספר משנה תורה להרמב"ם ,על התלמוד ,ובאורים
על התנ"ך.
ב .מתולדות המחבר
רבי יהודה היה ממרביצי התורה באיזמיר .משער הספר ומההסכמות ניתן להסיק שרבי יהודה סבל כל ימיו מחולאים שונים
והיה מוכה ביסורים ,אך למרות יסוריו לא חדל ללמוד וללמד את התורה שאהבתו אליה היתה לשם דבר וכמופת לדבקות
בתורה חרף יסורי הגוף.
לעת זקנותו עלה רבי יהודה לארץ ישראל ומנוחתו כבוד בעיר צפת .בספר "אבק דרכים" מופיע הספד שנשא עליו רבי
ברוך קאלומיטי.
ספר "שער יאודה" יצא לאחר פטירת מחברו ,על ידי בנו רבי חיים יצחק )ראה ערך "עין ימין"( אשר עיטר את הספר
בהערות רבות וכינה אותם "מחייא בריה" )חייא ר"ת של שמו חיים יצחק אלגאזי(
לספר מצורפת הסכמתו של רבי יו"ט אלגאזי שבזמן הוצאת הספר שהה בשליחות דרבנן בעיר איזמיר והוא כותב על
המחבר "מר ניהו רבה זקן ויושב בישיבה הרב ועצום שמיה רבה כמהר"ר יאודה אלגאזי נודע ביאודה כל העם מקצה יתנו
עידיהם".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "שער יאודה" הודפס לראשונה בשאלוניקי בשנת תקס"ה ) 170 .(1805דף )פורמט גדול( .הספר הודפס במהדורת
צילום בשנת תשנ"א ) ,(1991במונרו שבניו יורק ,על ידי י' בראך.
ד .מקורות
ראוי לציין שכמה מכותבי תולדותיו של מחבר "שער יאודה" )ביניהם "אנציקלופדיה לתלדות חכמי אר"י ח"ב עמוד י' ר"י
גליס( שגגו והחליפוהו עם חכם בשם דומה שחי כמאתיים שנה לפניו ,לכן הנכתב כאן מבוסס בעיקר על ההקדמות
וההסכמות הנספחות לספר ועל עיון בגוף הספר.
שערי דעה – רבי שבתי סופר
נולד בשנת תרכ"א ) – (1861נפטר בשנת תרנ"ח )(1898
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "שערי דעה" כולל "ביאור רחב לבאר את דברי רבינו הרמב"ם ז"ל בהלכות דעות ,במקומות אשר דבר בקצרה,
ולהראות מקור מוצאם בש"ס בבלי וירושלמי ,תוספתא ,ספרא וספרי ומכילתא ...יותר מאשר גילו לנו בזה רבותינו נושאי
כליו ז"ל .גם הובא בהביאור ענינים יקרים מפוסקים ראשונים ואחרונים ז"ל ,וספרי שו"ת השייכים לדברי רבינו ז"ל".
הפירוש הודפס במקביל להלכות הרמב"ם ,והוא מתייחס בקצרה לכל משפט ונושא שבהלכה.
ב .מתולדות המחבר
הרב שבתי סופר נולד בעיר קארלין בשנת תרכ"א ) (1861לאביו הרב יעקב חיים סופר )על שם מקצועו – סופר סת"ם(
שהיה תלמיד חכם ומחברם של מספר ספרים )על הלכות סת"ם(.
בילדותו למד תורה מפי אביו ,והרבה כבר אז לעסוק בספרי מחקר ודרוש .בהיותו כבן עשרים החל להופיע כדרשן בעיר
מולדתו ,תחום שבו הצטיין מבחרותו .לדרשותיו באו המונים שרותקו למוסריו" ,ויש אשר למוסרו הנמרץ הורידו דמעות
ויבכו בכי רב".
בשנת תרמ"ב ) (1882עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים .שם כובד לדרוש בחורבת רבי יהודה החסיד .לאחר כחמש
שנים ירד לאמריקה ,ובה כיהן כמגיד במספר קהילות.
חיבר מספר ספרים בתחומים שונים :על אגדות התלמוד ,על הנהגות המצוות ,ביאור לספר חסידים ,ועוד מאמרים רבים על
התורה ובתחום הדרוש )נדפסו בירחונים "תורה מציון" ו"המאסף"(.
בהיותו בארה"ב השתדל לייסד בית מדרש לרבנים.
נפטר בניו-יורק בשנת תרנ"ח ).(1898
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "שערי דעה" הודפס לראשונה בניו יורק בשנת שער"י דע"ה ) .(1899סח-דפים.
מהדורת צילום יצאה לאור בשנת תשנ"ד ) ,(1994על ידי "מהדורת הפצת ספרים" בניו יורק.
שערי שמים -רבי מנחם מנדל הכהן ריזיקאוו
א .הספר – מבנהו ותוכנו
חידושים על ספר משנה תורה להרמב"ם בשם "תרביצא" – חלק חמישי משו"ת שערי שמים על ארבע חלקי שלחן ערוך.
ב .מתולדות המחבר
נולד בשנת תרכ"ח ) (1868בעיירה ז'טל שליד ווילנא לאביו הגדול רבי צבי יוסף הכהן שהיה ריש מתיבתא בסאלנים
ובסוואלק.
קיבל תורה מאביו הגדול ונסמך מהגאונים רבי יוסף שלייפער מסלאנים ורבי שלמה הכהן מווילנא בעל "בנין שלמה",
שימש תחילה ברבנות בעיירה לייפלנד שבלטביה ולאחמ"כ בקאזאן שברוסיה ,אחרי הפרעות ברוסיה עבר לניו יורק שם
שימש כרב בקהלות שונות ולאחר זמן כרב ואב"ד ברוקלין עד פטירתו .מלבד ספרו זה נדפסו ממנו עוד ד' חלקי שו"ת
"שערי שמים" בהם נשא ונתן עם הרוגוצ'ובר ,ורבי אליהו קלצקין" ,שערי זבח" על טריפות" ,תפארת מנחם" "דברי
מנחם"" ,מתורת צבי יוסף" ",שערי ציון"" ,פלגי שמן" ו"הכהנים והלויים".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר הובא לדפוס על ידי המחבר בניו יורק בשנת תרצ"ז ) (1937והוא למעשה החלק החמישי מתשובות "שערי שמים".
ד .מקורות
רב"צ איזנשטאט ,דורות האחרונים ,ספר ראשון )נ"י תרע"ה( עמ' 336
ובהקדמה לספר מ"תורת צבי יוסף".
שקל הקודש – הרב חיים קנייבסקי
בחיים – לאורך ימים ושנים
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "שקל הקודש" כולל ביאור ופירוש להלכות "שקלים" ו"קידוש החדש" שבמשנה תורה.
מבנה הפירוש מורכב משלשה מדורים )כדוגמת ה"משנה ברורה"(:
שקל הקודש – במדור זה התבארה כל הלכה והלכה על פי מפרשי הרמב"ם .כן הובאו הדעות השונות בדברי הראשונים
והאחרונים העוסקים בנושא הנדון .הכל נכתב "בלשון צח וקצר כדי שיוכל כל אחד להבין ולחזור הלכות אלו בקצרה".
ביאור הלכה – במדור זה נמצא הבסיס העיוני למסקנות המובאות בקצרה במדור "שקל הקודש" ,ועל כן מדור זה כולל גם
פלפולים בסוגיות התלמוד" ,וגם מה שהיה לי להעיר בדברי רבותינו ז"ל ,ולבאר מה שצריך ביאור".
ציון הלכה – במדור זה צויינו המקורות לדברי הפוסקים המובאים ב"שקל הקודש"" ,וגם לפעמים איזה הערות קצרות
אשר לא נכנסו בביאור ההלכה ,וקנו כאן מקומן".
לספר נוספו "ציורים ,כדי שיוכלו להבין גם אלו שאין יודעים ענינים אלו".
לספר נספח "קונטרס המנות" – והוא ביאור על שיעורי המנות שכתב הרמב"ם בהלכות קדוש החודש ,על פי דברי מרן
החזון אי"ש – מאת הרב בצלאל כהן.
ב .מתולדות המחבר
הרב חיים קנייבסקי נחשב לאחד מגדולי חכמי ומנהיגי עולם התורה בדורנו.
הוא נולד בפינסק בשנת תרפ"ח ) (1928לאביו הרב יעקב ישראל קנייבסקי – מגדולי התורה בדור האחרון .בגיל שש עלה
יחד עם הוריו לארץ ישראל והתיישבו בבני ברק.
בצעירותו למד בישיבת "תפארת ציון" בבני ברק ובישיבת לומז'ה בפתח תקוה .לאחר נשואיו ועד עתה ,לומד הוא ב"כולל
חזון איש" בבני ברק.
אף שאינו נושא כל משרה רבנית ,דעתו מכריעה בענייני היחיד והכלל.
הרב חיים קנייבסקי הינו מחבר פורה .מספריו מפורסמים :ביאור על תלמוד ירושלמי סדר זרעים )ג' כרכים(; ביאורים
והערות על המסכתות הקטנות; נחל איתן )על הלכות עגלה ערופה(; קרית מלך )מקורותיו של הרמב"ם(; שונה הלכות
)סיכום הלכות המשנה ברורה והחזון איש(; ההדרת פירוש הרוקח על התורה ועוד.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "שקל הקודש" יצא לאור לראשונה בשנת תשנ"ז ) – 138 .(1997עמודים" .קונטרס המנות" שצורף אליו מכיל 124
– עמודים .מהדורה שניה )מהדורת צילום( עם הוספות ותיקונים ,יצאה לאור בשנת תשס"ב ).(2002
ד .מקורות
שער והקדמה לספר.
שיחה עם בן המחבר.
שרשי הי"ם – רבי יצחק רפאל מאייו
נפטר בשנת תק"ע )(1810
א .הספר – מבנהו ותוכנו
העניינים הנידונים בספר "שרשי הי"ם" מכונים שרשים כגון שורש בטול חמץ ,שורש אשה נקנית בחליפין .השרשים
הנידונים הם לפי סדר היד החזקה .כל שורש מתחיל בציטוט לשון הרמב"ם לגבי הנושא המתברר באותו שורש ,בדרך כלל
השקלא וטריא לפחות בראשיתה נוגעת בדברי הרמב"ם או בדברי נושאי כליו ,בתחילת הסימן ישנה הערה על קושי
בשיטתו או דקדוק בדבריו ולפעמים הצעת מקור להכרעותיו .במקומות מועטים ניתן למצוא שרשים שאינם קשורים לדברי
הרמב"ם ישירות כגון תשובות למעשה .הקשר בין דברים אלו ליד החזקה הוא רק מקומו של אותו נושא בהל' הרמב"ם.
ברבי יצחק נשתלבו המדות סיני ועוקר הרים ובכל שורש נידונים הענינים מתוך שליטה מופלאה בכל חדרי תורה ומתוך
נחיתא לעומקא דדינא ,ובזכות זאת נחשב הספר כאחד החשובים והמקיפים ביותר בספרים שנתחברו על משנה תורה.
בספר שלשה חלקים הראשון על החלק הראשון של הרמב"ם ספרי מדע – זמנים החלק השני על חלקים ב' וג' של
הרמב"ם הספרים נשים – קרבנות וחלק שלישי על הספרים נזיקין-שופטים.
בספר מובאות רבות מרבו של רבי יצחק הוא הרב בעל "שער המלך".
ב .מתולדות המחבר
רבי יצחק נולד בקושטא אך קנה את עיקר תורתו באיזמיר אצל מאורותיה בעל "שער המלך" ואצל רבי יהודה אשכנזי.
בחודש ניסן תקנ"א ) (1791נבחר לכהן פאר כרבה של העיר והיה לתל תלפיות לשואלים מכל קצות הארץ ,הוא חיבר גם
ספר דרוש בשם "דרכי הים" ובתוך דרשותיו נכללו גם מספר דרשות של רבו בעל "שער המלך".
הוא ניהל בחכמתו ובתבונתו את עדת איזמיר ובמשך שנים רבות יחד עם רבי רפאל יוסף חזן בעל "חקרי לב".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
חלק א' של הספר יצא לאור בשאלוניקי תקס"ז ) (1806ובו קע"ח עמודים .חלק ב' הופיע בשנת תקס"ט ) (1809ובו
מאתיים ועשר עמודים ,גם הוא בשאלוניקי החלק השלישי נדפס גם הוא בשאלוניקי כמה שנים לאחר פטירת המחבר בשנת
תקע"ה ).(1815
ד .מקורות
גוף הספר והקדמת מחברו.
שתי ידות – רבי מנחם די לונזאנו
נולד בשנת )בערך( ש"י ) – (1550נפטר בשנת שע"א )(1611
א .הספר-מבנהו ותוכנו.
הכללת הספר "שתי ידות" כאחד ממפרשי היד החזקה זוקקת להבהיר את פשרה .שהלא בספר "שתי ידות" אין חלק
שעוסק ישירות בדברי הרמב"ם .אומנם הדברים שהובאו בהל' ס"ת בשם ה"שתי ידות" נוגעים ישירות לדברי הרמב"ם,
אבל הרי אין מספר לספרים שחיבורם אינו קשור לדברי הרמב"ם ,וניתן למצוא בהם בריבוי פעמים שהם דנים ישירות
בדברי היד החזקה ,ובכ"ז אינם נמנים בין ספרי פירושי היד החזקה ,ובצדק יש מקום לשאול ,מדוע לגבי ה"שתי ידות" לא
נהג העיקרון שבמפרשי היד החזקה נכללים רק ספרים שיוחד בהם חלק או קונטרס נפרד שכל ענינו הוא פירוש היד
החזקה .התשובה האמיתית היא שנגרננו בעקבות מדפיסי מהדורת וארשה של היד החזקה )תרמ"א (1881שבפירוט
ההוספות החדשות באותה מהדורה ציינו כהוספה כ' "על דבר כתיבת שירת הים ושירת האזינו מספר שתי ידות לר' מנחם
די לונזאנו" גם במהדורת וילנא )תר"ס (1900ציינו ברשימת המפרשים את דברי הר"מ לונזאנו על כתיבת השירה ופרשת
האזינו .במהדורת צילום של דפוס וילנה ,בסוף פ"ח של הל' ס"ת שם הרמב"ם פוסק כיצד לכתוב ספר תורה ,יש לפני
דברי הרמב"ם על כתיבת שירת הים סימן כזה (* :להערה בה נכתב :זה לשון הרב ר' מנחם די לונזאנו בספרו אור תורה:
אל תשית לבך לצורה שבספרי הרמב"ם הנדפסים ,כי משובשת היא ואינה הצורה שכתב הרמב"ם ז"ל בספרו אך המדפיס
בדאה מלבו עכ"ל .הניסוח של המדפיסים לא ברור כי ממנו ניתן להתרשם שקריאת התגר של הר"מ היא בתוקפה ולפנינו
נוסח מוטעה ,אבל האמת היא שהיו צריכים להבהיר שבדפוסים המאוחרים אכן קיבלו את טענת בעל "שתי ידות" ווהציבו
גירסא מתוקנת כמו שראויה להיות ע"פ הצעת הר"מ לוזאנו .ב"מפרשי היד החזקה" הועתקו דברי הר"מ לוזנאנו
והמעיינים יוכלו להיוכח מה היתה הגירסא שעליה יצא קצפו של הר"מ לונזאנו ,ומדוע היא שגויה.
לסיכום אפשר לומר שהפירוש "שתי ידות" הנכלל במפרשי היד החזקה הוא הערות בודדות על נוסח הדפוס בענין כתיבת
ס"ת .נדמה שמעוט ההערות המובאות בשמו של הר"מ לונזאנו ,מוציא את הטעם מלכתוב בהרחבה על מבנהו ותוכנו
של כלל הספר "שתי ידות" ,שהרי הדיבור על הרמב"ם הוא טיפה מהים הגדול של "שתי ידות" ,לפיכך יכתב בקצרה רק
על החלק הראשון של "שתי ידות" הנושא את השם "אור תורה" .עיקרו של ה"אור תורה" הוא לברר את הנוסח המדויק
של ספרי התורה ואיך צריכה להיות כתיבתו .כדאי לציין שב"ברכי יוסף" )יו"ד סימן ר"ע ובשיורי ברכה( הביא דעות
אחרונים שהיות שבזה"ז לא בקיאים בחסרות ויתרות לא נוהגת מצות כתיבת ס"ת .אבל הוא כתב לדחות הנה נימוקו" :כיון
שהרמב"ם טרח מאד בענין זה ונסע אל מעבר לים למקום שהיה ס"ת של עזרא הנביא ומשם העתיק הס"ת שלו ,וגם הרב
מהר"ם די לונזאנו הפליא לעשות בזה בספרו אור תורה ,מעתה הכותב ס"ת ע"פ דבריהם הרי זה מקיים מ"ע מן התורה".
ב .מתולדות המחבר.
העובדה שקורות חייו של רבי מנחם לונזאנו לוטות בערפל ,למרות היותו אחד מהגדולים מ"כת של קודמין" יכולה ללמד
על אישיותו המיוחדת .הנה ההסבר:רבי מנחם לא כיהן כרב בקהילה מפורסמת ,הוא גם לא שימש כראש ישיבה נודעת וזו
סיבה מספיקה שספריו ידועים יותר ממחברם .מה שחשוב להבליט שאי היותו רב או ראש ישיבה לא היתה מפני שלא
בחרוהו לתפקידים כאלו אדרבא מוניטין שלו כאחד מגדולי וצדיקי הדור יצא בעולם ,אבל הוא לא יכל לקבוע עצמו במקום
מסוים ,אלא היה נע ונד ממדינה למדינה ומעיר לעיר.
נדודיו לא היו כדי לעשות לביתו ,אדרבא טלטוליו הגבירו את מצוקתו ,אבל בערה בו שליחות קודש לסובב בארצות שונות
ולתור אחרי כתבי ידות עתיקים .זאת לשתי מטרות שעליהם סבב ציר חייו ,מציאת כתבי יד עתיקים שבהם אפשר לגלות
דברי חז"ל עלומים ,וחיפוש ספרי תורה עתיקים כדי ללמוד מהם את האופן המדויק והאמיתי של כתיבת ספרי תורה.
האמונה בחשיבות ספרו למען העמדת מלאכת כתיבת ס"ת על אמיתותה ,הניעה אותו להשקיע את שארית כספו בהדפסת
הספר ,למרות ידיעתו שבכך הוא עשוי להמיט חרפת רעב על משפחתו שנשארה לבד בירושלים .הנה בניסוחו" :ולא עוד
אלא בראותי שמעותי אינן מספיקין להדפסת הספר נעשתי אכזרי על שלשת ילדי ועל אמם אשר בירושלים תוב"ב ולא
שלחתי להם מעות להוצאה ,אע"פ שאני יודע שאין להם לחם לאכול".
אולי יקום פלוני וינסה להמעיט מעוצמת המסירות נפש בטיעון שלא יכל להתגבר על רצונו לפרסם את ספרו למרות
הסיבוך החומרי הקשה .לטענה אפשרית כזו הנה עוד ממה שהעיד על עצמו :מיום עמדי על עמדי ,והחלה הפרוטה להכנס
בידי ,רדפתי אחרי הספרים כאשר ירדוף הקורא בהרים ,וחסרתי במאכלי ובשתיתי ,כדי לקנות ספרי תורתינו" )לשונו
בהקדמתו לס' מדרש אגור ה"אצבע השני" ב",שתי ידות".
להשלמת התמונה על גאון רוחו של רבי מנחם שחרף חייו הקשים מרובי התלאות לבש עוז והתגבר כארי בפעולותיו
להעמיד מלאכת שמים של כתיבת התורה על מכונה האמיתי ,מצוטט להלן קטע מתוך מאמרו של רבי מאיר וונדר איש
לבוב ששירטט נאמנה את קורות חייו של רבי מנחם" .רוח עזוז וגבור פיעם את האיש הזה ,וכל הקורא בספריו ,רואה
בהמחבר תמונה מפליאה העולה היא כמעט למעלה מן הטבע ורחוקה מן מושג שכל האנושי -גו נכאב ונשבר ,חלש הטבע,
ידוע חולי ,רובץ תחת משא העוני ונטל הטלטול )" כי עני ואביון אני חלש הטבע מאד ,וכל ימי מכאובים וכעס ענינים"(
ובו סוכן רוח כביר וחזק ,מפרק עולו מעל צואריו ,מקימו מעפר דלותו ,מאשפות שפלותו ירימוהו ,וכאשר יענו אותו צרות
רבות ורעות אשר סבוהו גם סבבוהו ,כן ירבה וכן יפרוץ חזון בשקידתו על חכמת התורה בכל מקצועותיה הנגלות
והנסתרות".
קרוב להניח שסודו של רבי מנחם היאך הצליח לפרוק מעל צווארו את העול הכבד של פגעיו שלא הרפו ממנו לרגע-היה
באמונתו שגם במאורעות הגרועים ביותר חבויים גרעינים של טובה .ניתן ללמוד על כך מהקדמתו הקצרה למדור השני של
"שתי ידות" ספר "המעריך" שעוסק בביאור מילות הלע"ז שבדברי חז"ל) .שמו נגזר מהדמיון לספר "הערוך" ,הנה לשונו:
"אמר מנחם מנעורי גדלני כאב ,כי אבי ואמי עזובני בחוסר כל ,צעיר ורך ,והיתי נע ונד בארץ נודד ללחם איה ,מקצה
השמים ועד קצה השמים .ולפי שאין רע שאין בו מעט טוב מצד אחר ,לכן גם אני בטלטולי טלטלה דגברא קשיא ,הרוחתי
שלמדתי לשונות הגוים ,בפרט ערבי ויוני שהם היותר צריכים להבין המלות הקשות והזרות שבמדרשי חז"ל ,ולבארם
באור ודאי ולא מסופק.
רבי מנחם נפטר בירושלים בשנת שע"א ) ,(1611ונטמן בהר הזיתים.
ג .פרטים ביבליוגרפיים.
"ספר "שתי ידות" נדפס בויניציאה בשנת שע"ח ) .(1618קעו – דף .בחלק אור תורה כ"ו עמודים.
בשנת תי"ט) (1659נדפס באמסטרדם שנית הקונטרס אור תורה בלבדו )מכאן תימוכין לכתוב פרטים ביביליוגרפיים רק
על התורה אור( פעם נוספת נדפס קונטרס זה בלבד בשנת תצ"ח) (1738בהומבורג .המוציא לאור ר' אליהו בן עזריאל
איש וילנא ,הוסיף מראי מקומות וצירף ליקוטים בשם "מכתב מאליהו".
ד .מקורות
מאמר מפורט ועשיר של רבי מאיר וואנדר איש לבוב בהקדמה למהדורה חדשה של אחד מספריו של ר"מ לונזאנו"-דרך
חיים" ,לבוב תרצ"א)(1931
תבואת יקב -רבי אברהם בלעיש
נולד בשנת תקל"ג ) (1773נפטר בשנת תרי"ג )(1853
א .הספר – מבנהו ותוכנו
חידושים על התורה ,ליקוטים על מגילת איכה ,אסתר ,יהושע ,הושע ,תהלים ,הגדה של פסח ,חידושים על מסכת ברכות,
שבת ,מועד קטן ,כתובות ,חולין ,סנהדרין ,אבות וכריתות ,תשובה בענין קדושין וחידושים על הרמב"ם.
ב .מתולדות המחבר
רבי אברהם היה איתן מושבו בתוניס היה מקורב לשררה והיה יוצא ונכנס בבית המלוכה זכה לעשירות אך לא רם לבבו
וביתו היה פתוח לעניים ובפרט לשלוחי ארץ ישראל שאירח אותם ברוחב לב וביד נדיבה ,אך התהפך עליו הגלגל ואוהביו
בחצר המלך הפכו לאויבים ורדפוהו עד חרמה ומחמת המציקים נאלץ להמלט לתוניס בעירום וחוסר כל ,פרשה זו מוזכרת
פה כדי להתפעל מתורה שנלמדה בחרי אף כי חרף הנפילה האיומה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא לא נשברה רוחו ועסק
בעיון עמוקה בתורה ,ופירות תורה מפוארת זו מכונסים ב"תבואת יקב" .לאחר המאורעות הקשים בתוניס שם פעמיו
לירושלים והגיע לשם בשנת תק"ע ) (1810בשנת תקע"ז ) (1817יצא כשד"ר והגיע לניס שבצרפת וכיהן ברבנותה עד
ת"ר ) (1840שנה שבה עבר ללונדון שם שימש כרב הקהילה הפורטוגזית עד פטירתו בשנת תרי"ג )(1853
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "תבואת יקב" הדפיסו המחבר בליוורנו בשנת תק"פ ) (1820והוא הספר הראשון שנדפס מכל חיבוריו .בספר נדפסו
הסכמות רבני קושטא ,איטליה ואמשטרדם.
ד .מקורות
מלכי תרשיש עמוד קכ"ו -ר' בנימין רפאל הכהן.
תבואת שמש – רבי מאיר מגזע צבי
נפטר בשנת תקס"ט )(1809
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ביאורים ,חידושים וציוני מקורות על ספרי זמנים נשים וקדושה שביד החזקה.
ב .מתולדות המחבר
רבי מאיר נולד בגלוגא לאביו רבי אהרן מגזע צבי ,רבי אהרן היה נכד הש"ך )אביו רבי משה היה בנו של רבי אהרן חתן
הש"ך( ורבי מאיר מחבר תבואת שמש היה דור רביעי של הש"ך .עוד בימי בחרותו היה רבי מאיר מעורב בסדור כתבי
זקינו הש"ך כי אביו רבי אהרן הוציא )בשנת תקכ"ז (1767את הספר הארוך מש"ך על טור יו"ד והוסיף לו באור בשם
מנחת אהרן .בהקדמתו לבאורו הוא תיאר" :והספר הזה היה כספר החתום באין מבין דברו לכן כגבור חלצי אזרתי ומכל
עסקי פניתי ויגיעה רבה יגעתי אני ובני הנחמדים והמופלאים ה"ה מ' אליעזר ובני הבחור יניק וחכים הר' מאיר יצ"ו" .רבי
מאיר שימש כאב"ד בקהילת עמדין אך נאסף אל עמיו בעיר מולדתו גלוגא ביום ו' טבת תקס"ט ).(1809
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר "תבואת שמש" הובא לדפוס על ידי המחבר בברלין בשנת תקמ"ז ).(1787
ד .מקורות
כתר כהונה ,תולדות רבינו הש"ך )דראהאביטש תרנ"ח( פרק ג' עמ' .27
תבונה – רבי יצחק אייזיק קראסילשציקוב
נולד בשנת תרמ"ח ) – (1888נפטר בשנת תשכ"ה )(1965
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר תבונה )על שני חלקיו( כולל חידושים וביאורים על הלכות רבות שבספר משנה תורה .בחלק א )שיצא לאור בשנת
תרפ"ו (1926 -ישנם מ"ז סימנים ,ובחלק ב' )שיצא לאור בשנת תשל"ו – (1976ישנם י"ג סימנים .כל סימן מורכב
ממערכה העוסקת בביאור הלכה אחת .ההלכות הנדונות בספר הינם מכל י"ד ספרי משנה תורה.
המחבר כותב בהקדמתו לחלק א'" :וכל מי שיעיין הרבה בספרי ,בוודאי יבין הרבה מחלק ההלכה של הרמב"ם ,ויראה
שהררים גדולים תלויים בכל דבר מדברי הרמב"ם זצ"ל".
על שיטתו נכתב בהקדמה לספר תבונה חלק ב" :כאמור היה )המחבר( תלמיד ישיבת מיר ,מרכז התורה השני לוולוז'ין.
בישיבה זו ספג לתוכו את דרך הלימוד ,שיטת הסברה ,הניתוח וההפרדה בלימוד – מיסודו של הגאון רבי חיים הלוי
מבריסק .עקבות המהלך החדש בלימוד ניכרים בחידושיו בספר תבונה ,ומסממניו העיקריים שאינו בא בעקיפין בפלפול
וחידוד ,אלא ניגש ישר לדברי הרמב"ם ,ובעיקר מדקדק בלשונו הזהב של היד החזקה".
המחבר חי תחת שלטון הקומוניסטים שרדפו כל שומר תורה ומצוות .הד לאוירה זו מוצאים אנו בחידושיו שחלקם עוסקים
בענייני קידוש ה' ,תפילה שלא בכוונה בזמן מיצר וגלות ,ועוד.
בסוף בספר )עמודים קלה-קעד שבמהדורת תשל"ו( נדפסו הגהות על סדר זרעים שבתלמוד הירושלמי.
ב .מתולדות המחבר
רבי יצחק אייזיק נולד בשנת תרמ"ח ) (1888לאביו ר' דובער ,בעיירה קריצ'ב שברוסיה הלבנה .בבחרותו למד בישיבת
מיר ,בעת כיהן בה כראש ישיבה הרב אליהו ברוך קאמיי.
רבי יצחק שימש ברבנות במספר ערים ברוסיה :האדיץ ,פולטובה וקריוקוב.
בשנת תרפ"ט ) (1929התיישב במוסקבה ועבד שם בראיית חשבון .בשנותיו האחרונות עסק בכתיבת פירושו הגדול
והמקיף לתלמוד הירושלמי )שהחל לצאת החל בשנת תש"מ על ידי הוצאת מכון "מוצל מאש"(.
הרב יצחק אייזיק קראסילשיציקוב נפטר בשנת תשכ"ה ) (1965במוסקבה ,ושם נטמן.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
חלקו הראשון של ספר תבונה יצא לאור בשנת תרפ"ו ) ,(1926בדפוס פטרובסקי ברוסיה .פעם שניה ,הכוללת את חלקו
הראשון ואת חלקו השני )שנדפס מכ"י( ,יצא לאור בשנת תשל"ו ) (1976על ידי "הוצאת דעת תורה שע"י מוסד הרב
קוק" .ירושלים .קע"ד – עמודים.
ד .מקורות
מבוא למהדורת ספר תבונה שיצא לאור בשנת תשל"ו )הנ"ל(.
תורת המלך
נולד בשנת תר"פ ) – (1920נפטר בשנת תשנ"ג )(1993
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר "תורת המלך" כולל חידושים ובאורים על י"ב פרקי הלכות מלכים שבמשנה תורה.
הביאור הוא רחב ,מקיף על כל הלכה והלכה )לשון ההלכה עליו נסוב הביאור הובא לפני כל ביאור( .בניתוח הסוגיות
בתלמוד העוסקות בעניינים הנדונים ,בביאור שיטות שאר הראשונים ובעיון בדברי האחרונים.
ב .מתולדות המחבר
הרב גרשון אריאלי נולד בירושלים בשנת תר"פ ) ,(1920לאביו רבי יצחק אריאלי )בעל "עינים למשפט"(.
בצעירותו למד בישיבת לומז'ה ,שימש שנים רבות בתפקיד אב בית הדין בנתניה .נפטר בשנת תשנ"ג ).(1993
ג .פרטים ביבליוגרפיים
ספר תורת המלך יצא לאור לראשונה בשנת תשי"ח ) (1958על ידי המחבר בירושלים .של"ב – עמודים.
מהדורה שניה )מהדורת צילום( יצאה לאור בשנת תשמ"ד ) ,(1984על ידי המחבר בירושלים.
ד .מקורות
שער ומבוא לספר.
שיחה עם בן משפחה.
תורת הנזיר – רבי יצחק הוטנר
נולד בשנת תרס"ו ) – (1906נפטר בשנת תשמ"א )(1980
א .הספר – מבנהו ותוכנו
ספר תורת הנזיר עוסק בהל' נזירות ברמב"ם ובו מתבארים ארבעת הפרקים הראשונים בהל' נזירות שביד החזקה באותם
הפרקים הביאור הוא שיטתי בכל הלכה והלכה ומתוך דקדוקי לשונו של הרמב"ם וישוב הקושיות שנכתבו המפרשים על
דבריו מתבררים לאורכם ולרוחבם ההלכות שבאותם פרקים והסוגיות הקשורות להם.
ב .מתולדות המחבר
רבי יצחק נולד בוארשה לאביו הרה"ח ר' חיים יואל ,בצעירותו הסתופף בצלו של האדמו"ר מגור זצ"ל בעל "אמרי אמת",
אליו נסע בלוית דודו החסיד המפורסם ר' בן ציון אוסטרובר שהיה משרידי חבורת קוצק .בגיל צעיר למד בישיבת
סלבודקה בחברון והתחמם לאורו של "הסבא מסלבודקה" .עוד בימי למודיו בישיבה הנ"ל פרסם את ספרו "תורת הנזיר"
שהוציא מוניטין שלו בעולם התורה כעילוי וכגאון .רשכבה"ג ר' חיים עוזר כתב בהסכמתו הנלהבת" :שמחתי מאד לראות
כי לא אלמן ישראל גם בימינו מצעירים לימים גדולי תורה מחדשים חדושי תורה בעינים עמוקים .והתפלאתי כי עלה לו
לסדרם בעודנו באבו ולהוציאם לאור עולם ,ואומר אשרי יולדתו" .לאחר נשואיו בארה"ב עלה שנית לארץ ישראל
התגורר בה תקופה מסוימת עד שלוקח אחר כבוד לעמוד בראש ישיבת רבי חיים ברלין אותה העלה לרום המעלה בהעמידו
תלמידים הרבה.
נודע לרבים כענק המחשבה והאגדה שאפס קצהו נגלה בסדרת הספרים "פחד יצחק" ,בשורות אלו הובלט יותר פן פחות
מפורסם ,עוצם גבורתו בשמועות של הלכה.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר נדפס בקובנה תרצ"ב ) (1932ובו קל"ז עמודים מהדורה שניה הופיעה בניו-יורק שנת תשכ"ה ).(1965
ד .מקורות
"הפרדס" שנה נ"ה חוברת ד טבת תשמ"א ניו-יורק.
תורת ישראל – רבי ישראל פייגנבוים
נולד תר"פ ) – (1920נפטר תשנ"ו )(1996
א .הספר – מבנהו ותוכנו
הספר "תורת ישראל" עוסק ברובו בעניני קדשים בפרט בדברי הרמב"ם בספרי עבודה וקרבנות .בסימנים מועטים
מתבררים נושאים מסדרי נשים ונזיקין .הספר מברר את דברי הרמב"ם באופן שיטתי בספרים הנ"ל לפעמים בדרך קצרה
ופשוטה ולפעמים מערכות עמוקות.
ב .מתולדות המחבר
רבי ישראל נולד בשנת תר"פ ) (1920בעיר לודז' שבפולין ,לאביו רבי גמליאל "עובד ה' גדול ובעל יסורים" בנערותו למד
בישיבה המפורסמת שבעירו ,לאחר מכאן נסע לישיבת מיר בה בלט בהתמדתו המופלאה ובעומק עיונו וסברתו .בימי הזעם
והעברה ,גלה עם ישיבתו לשנחאי שם הדפיס את ספרו הראשון "טהרת ישראל" )ראה ערכו( ראש הישיבה הגדול רבי
אליעזר יהודה פינקל שח על ההתפעלות הרבה של רואי ספרו הנ"ל ,אשר מלבד שהפליאו את עומק החידושים שנכתבו
"בבינה יתירה דקה מן הדקה" השתאו ותמהו "שעלה בידו גם בהיותו בעמק הבכא בעיר שנחאי ללון בעומקה של הלכה,
ולהוציא חיבור חרוז במרגליות ומשובץ באבנים טובות ביסודיות רבה"
עמלו ויגיעתו בתורה היו לשם דבר .יחד עם זאת מציינים בני משפחתו ,היה רבי ישראל ניחון במדת האמת ואחז בה באופן
מופלא ,דבקותו במדה זו התגלתה בכל תוקפה בכמה וכמה פעמים כאשר נתייגע בסוגיה זמן ממושך שבועות וגם חדשים,
ובטרחה רבה הפך בכל פינה וזוית ,ואחרי כל זה קרה שהתבונן שוב בסוגיה וחלפה בראשו המחשבה שהדברים לא
מחוורים כשמלה ,לא היסס וסתר את כל בנינו כאילו רק בן לילה היה!.
רבי ישראל חיבר סדרת ספרים ) 4כרכים( בשם "יד ושם " )בענייני קדשים וטהרות ,זרעים ועוד( ,שהתקבלו בהתלהבות
רבה בעולם התורה.
רבי ישראל קבע את מקום מגוריו בעיר פתח תקוה ,ושם מסר שיעורים בכולל "תורת ארץ ישראל" ,לבקשת הגאון רבי
יצחק כ"ץ.
בשנת תש"מ ) (1980יסד בבני ברק את הכולל "תורת חסד" ,ואף בו המשיך למסור שיעורי תורה בפני אברכי הכולל
ששאבו מתורתו ומידיעותיו הרבות.
בשנותיו האחרונות גברה מחלתו והוא היה רתוק למטתו ,אך לא פסק מללמוד תורה עם בני משפחתו ותלמידיו.
רבי ישראל נפטר בשנת תשנ"ו ) (1996ונטמן בפתח תקוה.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר יצא לאור בבני ברק אחרי פטירת המחבר על ידי בניו ובמימון אשתו הרבנית .ובו ר"כ עמודים.
ד .מקורות
הסכמות והקדמת משפחתו למהדורת הספר "תורת ישראל",
תורת משה בתוך גולל אור – רבי משה צונצין
נפטר בשנת תקי"ב )(1752
א .הספר – מבנהו ותוכנו
הספר "תורת משה" הוא ספר קטן שצורף לספר "גולל אור" העוסק בתורת הנסתר ,בספר "תורת משה" מעט חידושים על
הרמב"ם ליקוטים על מסכתות ועל פרשיות התורה ונ"ך.
ב .מתולדות המחבר
רבי משה נולד לאביו הגביר והנגיד רבי יהושע שהיה נינו של רבי יהושע צונצין שהיה מגדולי חכמי קושטא בדורו של מרן
הב"י ,מדבריו של רבי משה בקונטרס "תורת משה" ניתן ללמוד שלמד אצל אחד מגדולי רבני איזמיר רבי יעקב בן נעים
מחבר הספר "משכנות יעקב" ,וכנראה גם אצל רבי מאיר דאנוך גם הוא אחד מגדולי איזמיר אשר יצק מים על ידיו של
בעל "בני חיי" וערך את ספרו .הוא זכה לתורה וגדולה ופעל רבות לטובת יושבי ארץ ישראל .רבי גרשון קיטובר הכירו
בעברו בקושטא בדרכו לארץ ישראל ,ואת אגרותיו לגיסו הבעש"ט שלח דרך קושטא באמצעותו של רבי משה .באחת
מאגרותיו משנת תק"ח ) (1748כתב רבי גרשון "שלחתי הכתבים לידידי המופ' מו"ה משה ציניץ ואח"כ שמעתי בשורה
לא טובה כי הגביר הנזכר הגיע עד שערי מות בעוה"ר שבא לו החולי הקב"ה ישלח לו רפואה שלימה בקרוב אמן וכו'
שהוא היה מעמד ומצב המדינה הקדושה הזאת ואין אחר דוגמתו שיטריח במצוות כ"כ".
צדקתו של רבי משה עומדת לעד כי פיזר מממונו לסייע למחברים להוציא לאור את חיבוריהם והודות לתמיכתו זכה העולם
ל"מקראי קדש" של מהר"ח אבולעפיה וגם סייע למהרח"א להדפיס את הספר "קול יפה" על שה"ש שחיבר מהר"ש יפה.
גם ספרו של בעל כנסת הגדולה "דינא דחיי" נדפס הודות לנדיבות לבו של ר"מ צונצין.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
כנ"ל ספר "תורת משה" מצורף לספר "גולל אור" .יש לו מספור נפרד עד ט"ו ,ב הספר נדפס בשנת תצ"ז ).(1737
ד .מקורות
אגרות ארץ ישראל עמ' – 284יערי.
תירוש ויצהר – רבי צבי הירש לעוין
נולד בשנת תפ"א ) – (1721נפטר בשנת תק"ס )(1800
א .הספר – מבנהו ותוכנו
חידושיו של רבי צבי הירש על הרמב"ם נדפסו בקונטרס "תפארת בנים" אשר נדפס בתוך הספר "תירוש ויצהר" חיבורו
של רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן מי שהיה נודע כרבה של פלונסק .רבי צבי יחזקאל היה מזרעו של רצ"ה לעוין וברשותו היו
הגהותיו שרשם על גליון הרמב"ם שלו רצ"י העתיקם וקבעם בקונטרס בתוך ספרו והם בסימן נ"ז בספר "תירוש ויצהר"
רבי צבי יחזקאל עיטר את חידושי זקינו בהגהותיו והם בתוך דברי זקינו ומוקפים בחצאי רבוע.
ב .מתולדות המחבר
רבי צבי הירש לעוין נולד בשנת תפ"א לאביו הגדול רבי אריה ליב שהיה חתנו של ה"חכם צבי" ,בשנת תקי"ז )(1753
נקרא לשמש כרבה של עיר מלוכה לונדון ושם ישב בהשקט ובמנוחה עד שנת תקכ"ד ) (1764אז ישב על כסא הרבנות
בהלברשטט עד שנת תק"ל ) (1770ואח"כ היה רב במנהיים .בשנת תקל"ב ) (1772עלה לכהן פאר כרבה של ברלין ומאז
ידוע כרבי צבי הירש רבה דברלין ,הוא היה אחיו של רבה דאמשטרדם רבי שאול בעל "בנין אריאל" ואביו של רבי שאול
שעמד במרכז פולמוס גדול סביב הספר "בשמים ראש" שהוא הוציא ,הכולל תשובות הרא"ש מכת"י ועטרם בהגהות כסא
דהרסנא.
רבי צבי הירש לא פירסם חיבור משלו ,אבל רבים המקורות בתקופתו שציטטו בשמו דברי תורה מאירים ומשמחים
וקושיותיו ותרוציו השנונים והמחוכמים נישאו מדור לדור על ידי גדולי הדורות שנשאו ונתנו בהם .בשנת תר"ע )(1910
יצא לאור הספר "צבי לצדיק" קובץ חידושים נפלאים מזהירים כספירים וכו' מאת הנשר הגדול בעל כנפים ברוחו פי
שניים גאון הגאונים אביר הרועים רשכבה"ג רבינו צבי הירש זצוקלל"ה ובהסכמת מהרש"ם מבערזאן כתב :והנה על ספרי
דמר רב רבנן הגאון מברלין זצ"ל דבר שפתיים אך למחסור ומה מני יהלוך להעיד על זהרי חמה ומי לא ידע הודו והדרו
ועל מי לא זרח אורהו".
ג .פרטים ביבליוגרפיים
כנ"ל קונטרס חידושיו של רבי צבי הירש נכלל בספר "תירוש ויצהר" שחיבר רבי צבי יחזקאל מיכלזאן רבה של פלונסק
ואח"כ חבר ועד הרבנים בורשה עד שנספה ביום חרון ה' בשנת תש"ב ביחד עם שאר יהודי וארשה .הספר נדפס בשנת
תרצ"ז ) (1937בעיר בילגורייא ,עמודיו .384
ד .מקורות
קונטרס בית צדיק בספר "צבי לצדיק" פיעטרקוב תר"ע )(1910
תמר שלמה – רבי שלמה מילר
נפטר בשנת תשס"ב )(2002
א .הספר – מבנהו ותוכנו
בספר "תמר שלמה" חידושים וביאורים על הל' תמורה שביד החזקה ,המחבר מדייק בשיטתיות את לשון הרמב"ם בהלכות
אלו ,על פי דקדוקיו הוא מצביע על דברי חפץ הצפונים בקפלי לשון הרמב"ם .הוא עוסק גם בהשוואת דברי הראשונים
לדברי הרמב"ם ,וכאשר בזכות עינו החודרת מצא הבדלים ביניהם הוא העמיק כדי לבאר את שורשי מחלוקותיהם.
ב .מתולדות המחבר.
ר' שלמה מילר איש פתח תקוה נודע לרבים כמוהל מומחה ירא אלוקים ,אולם לא רבים ידעו שהיה תלמיד חכם גדול
שנחית לעומקא דדינא .משא ומתן הלכתי של ראש הישיבה בעל "אבי העזרי" שנשא ונתן עם רבי שלמה על הנכתב
בספריו "מלאכת שלמה" על הל' מילה ו"חגיגת שלמה" על הל' חגיגה ,פורסם על דפי הקובץ "ישורון" )קובץ יב עמודים
ע"ר – רע"ב( .מתוך השקלא וטריא בה ראש הישיבה זצ"ל מדקדק היטב בדבריו של רבי שלמה וכדרכה של תורה מעיר
ומאיר ,ניכר עד כמה יקרו בעיניו דברי תורתו של רבי שלמה.
הורתו וימי עלומיו של רבי שלמה היו ברמתיים שם גרו הוריו שביתם שימש כמגדלור בסביבה הרחוקה מחיים של תורה.
לימים נשא את בתו של רבי משה הכהן אילביצקי שנתפרסם בגדלותו ובצדקתו ונודע לרבים כידיד נעוריו של החזו"א .מני
אז התיישב בפתח תקוה במשך עשרות שנים עד לפטירתו בשנת תשס"ב ).(2002
ג .פרטים ביבליוגפיים
הספר "תמר שלמה" הופיע בכתב סטנסיל בשנת תשל"ד ) (1973מספר עמודיו צ"ב בסוף הספר קוטרס "פרחי שושנה"
לזכר אמו של רבי שלמה ובו כמה חידושי תורה מבניה ונכדיה.
ד .מקורות
הקדמת הספר
שיחה עם בנו של המחבר.
תפארת מנחם – רבי מנחם מנדל שארניק
נפטר קודם שנת תרל"ה )(1875
א .הספר – מבנהו ותוכנו
הספר "תפארת מנחם" עוסק בביאור ופירוש הלכות אישות והל' גירושין שביד החזקה ,רוב הספר עוסק בהל' אישות
שעליהם כתב ר' מנחם באופן שיטתי ובירר הלכה אחר הלכה .נקודת המוצא היא בדברי הרמב"ם אך היריעה מורחבת
לבירור מעמקי הסוגיות ודברי הראשונים .כך גם נכתב בשער הספר "בחריפות ובקיאות על הרמב"ם הלכות אישות
וגירושין בפלפול עצום וסברות ישרות הנוגעים לכמה סוגיות הש"ס וחידושים נחמדים על מסכת ברכות וחולין".
החידושים על מס' ברכות נכתבו בשיטתיות כמעט על כל עמוד במס' זו אבל על מסכת חולין נכתבה מערכה אחת על סוגיית
רוב בדף י"א.
ב .מתולדות המחבר
רבי מנחם נולד בעיר ואם בישראל בראדי המעטירה .בתקופתו היה נודע ביראתו ובצדקתו ,וכמי שלמרות חולשת גופו
ודוחק הפרנסה שקד על למודו בהתמדה רבה לילות כימים .הוא יזם לפרסם את חבורו ובקש את הסכמתם של גדולי הדור,
רבי אריה ליב נאטאנזאן )מחבר "בית אל" ואביו של ה"שואל ומשיב"(הסכים לחרוג מגדרו שלא להתנהג כ"שר המסכים",
וזאת כפי שנימק :מחמת אהבתו למחבר שאותו הכיר מקרוב .בהסכמתו הוא העיד "ישרו דבריו בעיני מאד וכי מצאתי
היותם בנויים על אדני השכל והסברא נעימים לחיך הטועם המבין ומשכיל ,וישרים למוצאי דעת" .גם תלמידו הגדול של
בעל "קצות החושן" ,מהר"א ענזיל צאזמיר רבה של סטריא ,ציין "חידושים טובים ונעימים כולם ערוכים ומיוסדים על
אדני התבונה והשכל הישר" .התכנית להוציא את הספר היתה בסוף שנת תר"י ) (1850אך היזמה לא יצאה לפועל ורק
כחלוף כחצי יובל שנים כשרבי מנחם כבר לא היה בין החיים הצליח בנו להדפיס את הספר .רבי מנחם היה במשך שנים
רבות ראב"ד של קהילת פאמרין ובסוף ימיו נתקבל לראב"ד בעיר הידועה טיסמניטץ )עירו של מרנא ורבנא ר' משולם(
ושם חלקת מחוקק ספון
ג .פרטים ביבבליוגרפיים
הספר נדפס בלבוב בשנת תרל"ה ) (1875על ידי בנו רבי גבריאל .מלבד ההסכמות שניתנו בחיי המחבר נוספה הסכמתו
של רבה הגדול של לבוב ר' יוסף שאול נאטאנזאן .החידושים על הרמב"ם מחולקים לשתי ספירות דפים בראשונה נ"ג
דפים ובשניה כ"ד דפים .החידושים על מס' ברכות וחולין בספירת דפים שלישית ובה י"ח דפים.
ד .מקורות
גוף הספר והקדמת בן המחבר.
תקנת עזרא – רבי עזרא אלטשולר
נולד בשנת תרי"ט ) – (1859נפטר בשנת תרצ"ח )(1938
א .הספר – מבנהו ותוכנו
הספר "תקנת עזרא" עוסק בהל' מעילה שברמב"ם ,הוא מברר את שיטת הרמב"ם בנושא זה ,באופן שיטתי לעומקה
ולרחבה של כל הלכה והלכה .הספר על הרמב"ם הוא המשך של הספר "תקנת עזרא" על מסכת מעילה .רבי עזרא התעמק
בסוגיותיה של מסכת מעילה ובהל' מעילה בהיד החזקה ,מתוך התבוננות שנתיבות מסכת זו "שוממים" כי עניניה חמורים
ואין עליה כמעט שום פירושים ,לכן גמר אומר לתקן מצב זה ורתם את תוקף גדלות תורתו למשימה זו ,שיקע את עצמו
ויגע מאד לבירור מסכת מעילה והלכותיה שביד החזקה .בזכות "תקנת עזרא" על מס' מעילה ועל הל' מעילה שביד החזקה,
הפך ר' עזרא להיות "ראש המדברים" בשמועה זו ולאחר ש"החיה" את לימוד נושא זה ,זכה שכל אלו שעוסקים בעניני
מעילה נושאים ונותנים בחדושיו שבשני חלקי ה"תקנת עזרא".
ב .מתולדות המחבר
ארץ מכורתו של רבי עזרא היא ליטא הוא קנה תורה בישיבותיה המפורסמות מיר ,וולוזי'ן .לאחר נשואיו למד שנתיים
וחצי בכולל הפרושים דאיישישוק ,ואז נסמך להוראה על ידי ר' שלמה הכהן המו"ץ דוילנא ועל ידי הגאון המחבר של "הר
המוריה" על הרמב"ם עבודה וקרבנות .בשנת תרמ"ד) (1884כשהוא בן עשרים וחמש שנה בלבד נתמנה לרב בקאלטינאן
פלך קאוונא ,ומשנת תרס"א ) (1901כיהן פאר כרבה של וייאנוטא שבמחוז טאווריג במשך שלושים וחמש שנה .עלה
לארץ הקודש בשנת תרצ"ו – ,1936בארץ ישראל התגורר בבית נכדו הר"ר יהודה ליב אלטשולר ז"ל בכפר סבא .בשנת
תרצ"ח בח' אייר פגעה בו מכונית של ערבי ולאחר כמה שעות נפטר .בפטירתו היה אבל לרבים ,כי למרות שזכה לגבורות,
לא נס ליחו והיה עד יומו האחרון כמעיין המתגבר.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
הספר נדפס בקייאדן שבליטא בשנת תרצ"ה ) (1935ובו 168עמודים.
ד .מקורות
"צפונות" חוברת י"ג עמוד מ"א.
תשובות הרמב"ם – רבי משה בן מיימון
נולד בשנת תתצ"ח ) – (1138נפטר בשנת תתקס"ה )(1204
א .הספר מבנהו ותוכנו
בעקבות פרסומו של הרמב"ם וסמכותו הגדולה עוד בחייו ,פנו אליו מכל תפוצות ישראל להשיב על שאלותיהם – מארצות
המזרח ומארצות המערב .השואלים היו בדרך כלל חכמי הקהילות השונות ,אך לעתים היו מפשוטי העם ,וגם כאלה שנמנו
על גדולי חכמי ישראל בדורו )רבי שמואל בן עלי – גאון הישיבה הבגדאדית ,רבי פנחס הדיין ,חכמי מרשיליא וחכמי
לוניל ועוד.
תשובות הרמב"ם שאלות שנשאל הרמב"ם לבירורי הלכות שכתב במשנה תורה )על סתירות – לכאורה – שמצאו
הלומדים בין ההלכה למקורות בתלמוד ,או בקשה לציין את מקורות ההלכה ,שכידוע לא צוינו בספרו(; שאלות בכל תחומי
ההלכה היהודית – בעניינים שבין אדם לחברו ובעניינים שבין אדם למקום; בקשה לברר סוגיות קשות וסתומות
שבתלמוד; רצון לשמוע את חוות דעתו על מנהגים שונים בהם נהגו בתפוצות ישראל ,עניינים רבים הקשורים לתחום
האמונה והמוסר ,ועוד.
על אף עיסוקיו הרבים והטרדות המקיפות אותו ,שמח הרמב"ם על כל שאלה שנשאל ,ולכל הערה על פסקיו והכרעותיו,
שכן – הוא כותב – "השגיאות מי יבין ,והשכחה מצויה בכל ,וכל שכן בזקנים ...לכן מן הראוי לחפש בדברי ,ולבדוק
אחרי ,וכל מי שימצא דבר ויודיעני – לטובה תחשב לו".
התשובות – בשונה מספרו "משנה תורה" – כוללות משא ומתן מעמיק בפירושם של סוגיות רבות בתלמוד ,וכאן ניתן
להכיר את הרמב"ם התלמודי.
התשובות נכתבו על ידי הרמב"ם פעמים בלשון העברית ופעמים בלשון הערבית – לפי לשון השואל.
לא תמיד צוין התאריך בו נכתבה התשובה ,אך מבדיקת התאריכים הרשומים והמסתברים ,ניתן לתחום את תקופת כתיבת
התשובות לשנים תתק"ל-תתקס"ב ).(1170-1202
תשובותיו של הרמב"ם היו ידועו כבר אצל הראשונים )הרמב"ן ,הרשב"א ,המאירי ועוד( ,ובמיוחד הרבה להשתמש בהם
הרב יוסף קארו בספריו :בית יוסף )על הטור( וכסף משנה )על משנה תורה(.
ג .פרטים ביבליוגרפיים
כשלש מאות שנים לאחר פטירת הרמב"ם ,החלו לקבץ את תשובותיו ולהדפיסם .הקובץ הראשון הודפס בקושטא בשנת
רע"ז ) (1517בשם "תשובות שאלות ואגרות לרמב"ם ז"ל" .בקובץ זו הופיעו 45תשובות .קובץ שני בשם "פאר הדור"
הודפס באמשטרדם בשנת תקכ"ה ) .(1775מהדורה זו כללה 148תשובות ]מהדורה זו שימשה בסיס למהדורת שו"ת פאר
הדור שבהוצאת "מכון ירושלים שהודפסה בשנת תשמ"ד ) (1984בעריכת הרב דוד יוסף[ .בשנת תרי"ט ) (1859נדפס
בלפסיא "קובץ תשובות הרמב"ם" ,ובו 178תשובות )והם התשובות שהופיעו בדפוסים הראשונים הנ"ל(.
בשנים האחרונות יצאו תשובות הרמב"ם לאור בשתי מהדורות ביקורתיות :הראשונה יצאה לאור בשנת תרצ"ד )(1934
על ידי הרב אברהם חיים פריימן .מהדורה זו כוללת 386תשובות בתרגומן העברי .והשניה בשנים תשי"ח-תשכ"א
) (1961-1958על ידי ר' יהושע בלאו ,ובה 464תשובות שהודפסו בלשונן המקורית ובצרוף תרגום חדש )כן כוללת
מהדורה זו סקירה מקיפה של כתבי היד השונים(.
ד .מקורות
ארון הספרים היהודי – יהודה אדרי.
שו"ת פאר הדור – מהדורת מכון ירושלים.
תשובות חד מקמאי על לשונות הרמב"ם הלכות שבת – רבי יוסף קורקוס
נולד לפני שנת רנ"ב ) - (1492נפטר בערך בשנת שכ"ה )(1665
א .הספר – מבנהו ותוכנו
הספר הוא קובץ המכיל שמונה תשובות שהשיב רבי יוסף קורקוס על שאלות שנשאל אודות הרמב"ם בהל' שבת.
ב .מתולדות המחבר
רבי יוסף קורקוס שייך ל"כת של קודמים" חי בדור הגירוש מספרד והיה מגדולי תקופתו .הוא התכתב עם מרן הב"י
)"אבקת רוכל" סימנים ק"א וב'( ובתשובת הרדב"ז ח"א סימן ש"מ כתב" :כל זה כתב החכם כה"ר יוסף קורקוס חברין".
ניתן לראות בר"י קורקוס אחד מסוללי הדרך לפירושי היד החזקה ,וזאת בזכות היותו מהראשונים שכתבו באופן שיטתי
חיבור מקיף בחריפות ובקיאות לברר את דברי הרמב"ם בכל י"ד חלקיו.
אומנם חלף זמן רב עד שאור הדפוס נגה על חלק מתורת הר"י קורקוס אולם פירושיו על הרמב"ם נפוצו כבר סמוך
לכתיבתם וזאת הודות לעובדה שהכסף משנה העתיק מדבריו מאות פעמים במיוחד בספרים זרעים ,עבודה קרבנות וטהרה
ואחריו הלחם משנה והמשנה למלך שהרבו לעסוק בתורתו.
הרב חיד"א מציין שמלבד מה שנכתב כפירוש ליד החזקה השיב רי"ק תשובות מיוחדות לשאלות בענינם הערות וקושיות
על דברי הרמב"ם וכפי שהחיד"א הבהיר העיסוק בדברי הרמב"ם בפירוש שיטתי ובתשובות ללשונות הרמב"ם מקביל
למלאכתו של הרדב"ז שכתב פירוש ליד החזקה והשיב תשובות על לשונות הרמב"ם.
ר"י קורקוס האריך ימים יש שרשמו כתאריך פטירתו את שנת שכ"ה ) (1665ויש שאיחרוה עד שנת ש"ל ).(1670
ג .פרטים ביבליוגרפיים
תהליך הדפסת תורתו של ר"י קורקוס התחיל בשנת תקי"ז ) (1753באיזמיר בה הודפס הפירוש לספר זרעים .רק בשנת
תש"ז ) (1947הודפס לראשונה פירושו על ספר עבודה זאת במהדורת הרמב"ם של האחים שולזינגר – ניו יורק ,באותה
מהדורה הועתקו מהספר "חזון נחום" )מרבי אלעזר נחום( לקוטים מפרושו ספר קרבנות ,בשנת תשנ"ג ) (1993במהדורת
הרמב"ם פרנקל הדפיסו לקוטים מפירושו לסדר טהרות ,במהדורת מפרשי היד החזקה שלפנינו מודפס קובץ תשובותיו על
הרמב"ם בהלכות שבת.
קובץ זה הודפס לראשונה על ידי הרב חיד"א כנספח לחלק ב' של ספר תשובותיו "חיים שאל" שיצא לאור בליוורנו שנת
תקנ"ה ) (1795משום מה במהדורה השניה של "חיים שאל" לבוב תרמ"ו ) (1866הושמט קונטרס זה אך במהדורת
שולזינגר הנ"ל תוקן הדבר והם הדפיסו קובץ זה.
ד .מקורות
"חיים שאל" ליוורנו תקנ"ה
"שם הגדולים" חלק גדולים מערכת י' אות קס"ט
![ויינר טולבוביץ דינה : מורה ] [ יא יא רשימה שמית לקבוצה אנגלית 1 / 1 2014](http://cdn3.abcdocz.com/store/data/002598673_1-5e3821c36981133ca13af12652243446-250x500.png)
© Copyright 2024