( 1954 " ד) נפטר בשנת תשי ( 1870 " ל) נולד בשנת תר – מבנהו ותוכנו הספר א .

‫אבן האזל – רבי איסר זלמן מלצר‬
‫נולד בשנת תר"ל )‪ – (1870‬נפטר בשנת תשי"ד )‪(1954‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ניתן לראות את ה"אבן האזל" כספר יסוד ראשוני במובן של נתינת בטוי לדרך הלימוד הישיבתית‪ .‬דרך לימוד זו רגילים‬
‫לייחס למרנא ורבנא ר' חיים הלוי סולבייצ'יק זצ"ל‪ ,‬לכן טבעי שספרו של רא"ז שהיה תלמידו המובהק של רחה"ל יהיה‬
‫שופר לתורתו העמוקה של ר' חיים‪ .‬ידוע שר' חיים העריך מאד את הגרא"ז‪ ,‬ונפוץ הסיפור שבפיו של ר' חיים היה מורגל‬
‫לאמור "כשזוניא מירר" )כך היה כינויו בישיבה( פותח פיו נפתחים צינורות המח"‪ .‬אכן "אבן האזל" הטביע את חותמו‬
‫בעולמה של תורה‪ ,‬זאת הודות להיותו מכנס חקירות ישיבתיות וסברות עמוקות ומוסר אותם לרבים בבהירות‪ .‬בשער‬
‫הספר מוסבר ששמו נחצב מהפסוק "וישבת אצל האבן האזל" )שמואל א פרק כ פסוק יט( "וע"פ פירש"י שם"‪ ,‬ברש"י‬
‫שם נכתב‪" :‬אבן שהיתה אות להולכי דרכים"‪ ,‬זו היתה מטרת החיבור להציב אבן דרך המורה את יפעת דרך הלימוד‬
‫שהשריש "אדמו"ר גאון ישראל" )כך כינה הגרא"ז את ר' חיים הלוי(‪.‬‬
‫יחד עם זאת מצא הגרא"ז לנכון להבהיר‪ ,‬שמלאכת ביאור וישוב דברי הרמב"ם באופן שיטתי בכל הלכה והלכה‪ ,‬אינה‬
‫יכולה להתפרנס רק ממהלכי לימוד שעיקרם חקירה וירידה לשרשי ההלכות‪.‬‬
‫הנה בניסוחו‪" :‬והנה מצאתי לנכון לכתוב איזה דברים על דרך החידושים בכלל ועל דרכי החידושים והביאורים בספרי ‪.‬‬
‫החדושים החשובים וראויים לתשומת לב מיוחדת המה אלה אשר יהי' מהם תועלת להמעיינים בדרכי הסברא‪ .‬כאלה המה‬
‫הם השיעורים בהישיבות‪ .‬אולם אם‬
‫נבוא לדרכי החידושים על סדר הרמב"ם אשר מטרתם לבאר כל חמירא בדבריו‪ ,‬לא יתכן להעמיד הכל על כלל זה‪-‬שמה‬
‫שאין בזה העמקה בסברא לא יבא בקהל החידושים‪ -‬כי לא בכל מקום יהיו הבאורים והישובים האמתים דוקא בגדרי‬
‫החלוקים וההגדרות בעמקי הסברא‪ ,‬ואם אמנם דרך החדוש שיצא מזה תועלת למעיין הוא דוקא לנתח יסודות ההלכה‬
‫ולהגדיר גדריה‪ ,‬שכן הורה לנו אדמו"ר וגאון ישראל בשיעוריו כאשר יראה המעיין בספרו המאיר עינים "חדושי רבינו‬
‫חיים הלוי"‪ ,‬אבל לא בכל מקום אשר יקשו עלינו דברי הרמב"ם אפשר ליישב בדרך זה‪ ,‬הרבה פעמים יתכן שאין שם‬
‫מקום להגדרות וחלוקים והבאור האמתי יוצא מתוך עיון בהבנת הסוגיא ובבירור פירושי הראשונים וגם בזה דרושה‬
‫התעמקות ועיון רב"‪ .‬נדמה ששורות אלו הם לא "פחות" "אבן האזל" מגוף הספר‪ ,‬כי הם מורות שהדרך הנכונה היא לא‬
‫להיתפס למחשבה כאילו כל סילוק קושי מדברי הרמב"ם מותנה במערכה מבריקה המושתתת על ניתוח עמוק המצודד נפש‬
‫בברק הגיונו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‪.‬‬
‫רבי איסר זלמן נולד בעיר מיר בשנת תר"ל )‪ .(1870‬את ראשית לימודו קיבל מפי רבי יום טוב ליפמן בעל "מלבושי יום‬
‫טוב"‪ ,‬ששימש כאב"ד במיר‪ .‬לאחר מכן למד כשבע שנים בישיבת וולוז'ין‪ ,‬שם כאמור יצק מים על ידי רבי חיים הלוי‬
‫שפתח לפניו שערי אורה והורהו יושר נתיבות הלימוד‪ .‬שנה אחת היה בישיבת ראדין‪ .‬מספר שנים כיהן כר"מ בישיבת‬
‫סלבודקה‪.‬‬
‫בשנת תרנ"ד )‪ (1894‬יסד ישיבה בעיר סלוצק‪ ,‬בה למדו מאות תלמידים שרבים מהם נודעו כגדולי הדור הבא‪ ,‬ושמה נודע‬
‫בכל ליטא ורוסיה‪ .‬בשנת תרס"ג )‪ (1903‬החל לכהן כרבה של סלוצק )לאחר שרבה של סלוצק‪ ,‬רבי יעקב דוד‪ ,‬בעל‬
‫פירוש הרידב"ז על הירושלמי ועוד‪ ,‬עלה לארץ ישראל(‪.‬שם ישב עד עלותו לארץ ישראל בשנת תרפ"ה )‪ .(1925‬בשנה‬
‫זו החל להנחיל ולהשריש את תורת רבו גם בארץ ישראל‪ ,‬זאת על ידי השמעת שעוריו בישיבה הגדולה "עץ חייים"‬
‫בירושלים שבה כיהן כראש הישיבה מעת עלותו ארצה עד לפטירתו‪.‬‬
‫ר' איסר זלמן היה "אבן האזל‪ -‬מורה דרך" לא רק בנתיבות ההעמקה והעיון‪ ,‬אלא היה לאלפי תלמידיו ולכל רואיו‪ ,‬מופת‬
‫וסמל חי ‪ ,‬ביראת השמיים הגדולה שניכרה מכל צעד ושעל שלו‪ ,‬בענונותו הגדולה‪ ,‬ובדקות הרגשותיו מכל פעולה או‬
‫אמירה העשויה לפגוע "משהו שבמשהו" בזולת‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביביליוגרפיים‬
‫חלקים א' וב' הם על ספר נזיקין‪ ,‬בח"א על הל' נזקי ממון ובו פ"ו דפים‪ .‬ח"ב על הל' גנבה עד הלכות רוצח ועד בכלל‪ ,‬בו‬
‫ע"ב דפים‪ .‬שני החלקים נדפסו בירושים והופיעו בה בשנת תרצ"ה )‪ .(1935‬חלק ג' בו ק"י עמודים‪ ,‬נכתב על ספר קנין‬
‫שביד החזקה‪ .‬יצא לאור בירושלים שנת תרצ"ח )‪ .(1938‬חלק ד' על חלק הראשון מספר משפטים עד הל' מלוה ולווה ועד‬
‫בכלל‪ .‬בו ק"י דפים יצא לאור בירושלים שנת תש"ה )‪ .(1945‬חלק ה' הולך על חלק ראשון מההלכות שבספר עבודה‪.‬‬
‫מספר דפיו צ'‪ ,‬הופיע בירושלים שנת תש"א )‪ .(1941‬חלק ו' עוסק בחלק השני של ההלכות בספר עבודה‪ ,‬הופיע בשנת‬
‫תש"ז)‪ (1947‬ובו קל"ג דפים‪ .‬בחלק ז' השלמה להלכות שבספר משפטים שלא נתבארו בחלק ד'‪ .‬בחלק זה פ"ה דפים‪ ,‬יצא‬
‫לאור בשנת תשי"א)‪).(1951‬מנין הדפים שפורט כאן מכוון למספר הדפים שבהם גופו של הספר ולא נכללו בו עמודי‬
‫המפתחות והתוכן(‪ .‬שבעה חלקים אלו יצאו בחיי המחבר‪ .‬בשנת תשט"ו)‪ (1953‬שנה אחר פטירת המחבר הופיע חלק ח'‬
‫על הספרים מדע‪,‬אהבה וזמנים‪ .‬יש בו פ"ג דפים‪ .‬אחרי הפסקה של כשלוש עשרה שנים יצא בשנת תשל"ח )‪ (1978‬חלק‬
‫תשיעי ובו חלוקה לשני שערים ולשתי ספירות דפים בשער הראשון נאמר שהפירוש הוא לספר נשים ויש בו ק"ח דפים‪.‬‬
‫בספירת דפים נפרדת ובשער עצמאי ‪,‬חידושים על תשלום ההל' בספר נשים ועל הל' קדושה ובו לז דפים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‪.‬‬
‫ידעאל מלצר "בדרך עץ החיים" תולדות הגרא"ז מלצר ירושלים תשמ"ב‪.‬‬
‫אבן ישראל – הרב ישראל יעקב פישר‬
‫נולד בשנת תרפ"ה )‪ – (1925‬נפטר בשנת תשס"ג )‪(2003‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫בסדרת הספרים "אבן ישראל" )א‪-‬ח( מצויים ארבעה כרכים )א‪-‬ד( שתוכנם‪" :‬חידושים וביאורים על הרמב"ם"‪ .‬כרך א‬
‫עוסק בספרים‪ :‬מדע‪ ,‬אהבה וזמנים‪ .‬כרך ב בספרים‪ :‬נשים וקדושה‪ .‬כרך ג בספרים‪ :‬הפלאה‪ ,‬זרעים‪ ,‬עבודה‪ ,‬קרבנות‬
‫וטהרה‪ .‬כרך ד בספרים‪ :‬נזיקין‪ ,‬קנין‪ ,‬משפטים ושופטים‪.‬‬
‫הספרים אינם עוסקים בביאור כל הלכה והלכה‪ ,‬אלא בהלכות מסוימות בכל תחום‪ .‬המחבר מעמיד בראש בירוריו את לשון‬
‫הרמב"ם שבמשנה תורה‪ ,‬ובה הוא דן כשהוא נושא ונותן בדברי מפרשי הרמב"ם‪ ,‬בבירור הסוגיות התלמודיות המשמשות‬
‫בסיס לדברי הרמב"ם‪ ,‬ובהבהרת והסברת חידושיו הוא על ההלכה‪ .‬החידושים בנויים במערכות מקיפות‪ ,‬ואינם ביאורים‬
‫קצרים‪ .‬תוך כדי החידוש והביאור‪ ,‬מסתעף המחבר לעתים גם לעניינים הלכתיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי ישראל יעקב נולד לאביו המפורסם בצדקתו רבי אהרן‪ .‬מילדותו ניכרו בו תכונות מיוחדות של שקידה עצומה ותפיסה‬
‫מהירה‪ .‬את משנת תלמודו קנה בישיבת עץ חיים אצל מורו ראש הישיבה הגדול רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל‪ .‬בחלק ב' של‬
‫"אבן האזל" בסופו הדפיס הגרא"ז שתי הערות של רבי ישראל יעקב על הספר אבהא"ז‪ ,‬מתוך דבריו נראית חביבותו‬
‫הרבה של הרב הגדול לתלמידו החשוב‪ .‬בפתח תשובתו להערות הקדים הרב‪ :‬כתב לי חביבי הרב הג' ישראל יעקב פישר‬
‫שיחי'"‪ .‬נכון לציין שבזמן פרסום ההערות היה הגרי"י פישר אברך צעיר כבן עשרים וחמש שנה בלבד‪" .‬כמים הפנים‬
‫לפנים" רבי ישראל יעקב נהג כלפי מורו בהתבטלות עצומה ועד סוף ימיו היה מזכירו בכבוד ובמורא‪.‬‬
‫רבי ישראל יעקב הרביץ תורה הרבה ונודע כאחד מעמודי ההוראה שבדור‪ .‬היה למופת וסמל בהתמדתו המופלאה ויראתו‬
‫הטהורה‪ .‬רבות נכתב וסופר על טוהר לבו ועל טרחתו המרובה בגופו ובממונו להרנין לב אלמנות ויתומים ושאר מרי נפש‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספרי אבן ישראל על הרמב"ם )א‪-‬ד( יצאו לאור לראשונה בשנת תש"ל‪-‬תשל"ג )‪.(1973-1970‬‬
‫מהדורה שניה יצאה לאור בשנת תש"ס )‪ .(2000‬כרך א‪ ,‬קמח – עמודים‪ .‬כרך ב‪ ,‬קנ"ג – עמודים‪ .‬כרך ג‪ ,‬קצ"ט – עמודים‪.‬‬
‫כרך ד‪ ,‬רי"ח – עמודים‪.‬‬
‫בסוף כל כרך מצויים מפתחות לתלמודים )בבלי וירושלמי(‪ ,‬למשנה תורה ולשולחן ערוך‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫"קול התורה" שנה נה תשרי תשס"ד‪.‬‬
‫אבני שהם ‪ -‬רבי אברהם פרץ‬
‫נפטר לפני שנת תר"ח )‪(1848‬‬
‫א‪ .‬הספר מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "אבני שהם" כולל חידושים על משניות‪ ,‬מסכתות הש"ס ועל הרמב"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אברהם היה אחד מגדולי רבני העיר רבתי לתורה קושטא המעטירה‪ ,‬בימי עלומיו פרשו עליה אברתם רבי אליהו‬
‫פאלומבו בעל "יד המלך" ורבי משה פרישקו בעל "ידיו של משה" )עיין ערכו( בעמוד ו' בספר נכתב‪" :‬שמעתי מפי מוה"ר‬
‫מהר"ם פרישקו נר"ו וכו'‪ .‬רבי אברהם קנה תורה מפי אחד מגדולי מרביצי התורה שבה רבי אליהו ענבי‪ ,‬יחד עמו למד רבי‬
‫אליעזר די טולדו מחבר הספר "משנת רבי אליעזר" אשר גם כתב הקדמה לספר "אבני שהם"‪ ,‬בתוך הספר )עמודים סח‪-‬‬
‫עא( מובאת חליפת מכתבים בין רבי אברהם לרבי אלעזר ושם כמו במקומות רבים בחיבור מתגלית רום מעלת תורתו של‬
‫רבי אברהם שדן בענינים העמוקים של ספיקות וחזקות כשהוא עוקר הרים ומחזירם למכתשת כשהכל הדק היטב‪,‬‬
‫מקונטרס זה בולט הקשר האמיץ בין שני הרעים שנהגו כבוד רב זה בזה‪.‬‬
‫שמעו של רבי אברהם יצא כדיינא דנחית לעומקא דדינא ודברים מספרו מובאים על ידי בני דורו )כגון במפתח ל"משנת‬
‫דרבי אליעזר" הנ"ל נרשם מראה מקום‪" :‬ראה מה שכתבו מהר"א פרץ באבני שהם דף פו(‪ .‬בתשובה לבנו של רבי אברהם‬
‫רבי רפאל חיים שסידר את הספר והרבה מחדושיו מפוזרים בהערות כתב מאורה של איזמיר רבה הגדול רבי חיים פאלאג'י‬
‫)"חקקי לב" חו"מ ח"ב סימן א( מר בריה דרבינא מר דיינא נברשתא דדהבא‪ ,‬מר ניהו רבא רב אחאי‪ ,‬הרב המובהק גדול‬
‫מה שנאמר באברהם ונוגה לו כברק כמוהר"ר אברהם פרץ‪.‬‬
‫אין בידינו פרטים על שנת פטירתו אבל אפשר לקבוע שהיתה קודם שנת תר"ח )‪ (1848‬כי באותה שנה נדפס הספר וכבר‬
‫נאסף אל אבותיו קודם להדפסת ספרו‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפים‬
‫הספר נדפס בשנת תר"ח )‪ (1848‬על ידי בנו רבי רפאל חיים רבה של גליפולי מחבר הספר החשוב "זכרנו לחיים" כללי‬
‫הלכה לפי סדר הא‪-‬ב‪ .‬מספר דפיו קכ"ח‪ ,‬פורמט גדול‪ .‬יחד עם הספר נדפס החיבור "צעיר רדם" מרבי רפאל דוד מזרחי‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר והקדמותיו‬
‫המעלות לשלמה ‪ -‬מערכת ספרים מערכת א' אות ל"ד‬
‫אברהם יגל ‪ -‬רבי אברהם הכהן‬
‫נפטר בשנת ת"ר )‪(1840‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "אברהם יגל" כולל חידושים על מספר מסכתות הש"ס‪ ,‬לשונות הרמב"ם‪ ,‬הערות בשו"ע בעיקר חלק או"ח ולקט‬
‫ביאורים על תורה ונ"ך‪ .‬בסוף הספר קונטרס פירושים על משניות זרעים ומועד מאחד מגדולי תוניס בזמנו של רבי אברהם‬
‫והוא רבי שמריהו קאטאריואס וגם תשובתו בהלכה המופנית לרבי אברהם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אברהם הכהן היה ממאורותיה של תוניס שבה שימש כרב הכולל‪ ,‬מספרו נשקף שדרך העיון העמוק שדבקו בה חכמי‬
‫תוניס הראשונים נשתמרה גם בדורו של רבי אברהם‪ .‬על עיונם העמוק של רבני תוניס כתב הרב חיד"א )"מעגל טוב"(‬
‫"ונחזור לענין הרב אברהם טייב שהוא היה גדול הדור ותלמיד דרבנים הרב אברהם הכהן והרב צמח צרפתי ועמהם למד‬
‫הרב אברהם טייב וקודם להם לא היו לומדים בתוניס רק גמרא ורש"י לבד והרבנים הנזכרים הפליאו עצה בעיון התוס'‬
‫ומהרש"ל ומהרש"א בעיון נמרץ‪ ,‬ומאד היו מעמיקים בדברי מהרש"ל ומחבבים דבריו‪ ,‬ולרוב חשקם בתורה ערב כיפור‬
‫אחת היו נושאים ונותנים כל כך זמן בדבור מהרש"ל עד שהגיע זמן סעודה המפסקת ושכחו לקנות שום דבר לאכול מרוב‬
‫טרדתם בלמוד"‪.‬‬
‫גם רבי אברהם התעמק מאד בסוגיות הש"ס ובדברי התוס' והראשונים‪ ,‬בחיבורו על הרמב"ם עסק הרבה בחיפוש אחר‬
‫מקורותיו בש"ס‪ ,‬ובעיון נמרץ חתר להתאים את דברי הרמב"ם באותם מקומות שדבריו נראים כלא מתאימים למסקנת‬
‫הגמ'‪ .‬הוא הרבה לכתוב גם על חלקי הרמב"ם שאינם נוגעים להלכה כגון ספרי טהרה‪ ,‬עבודה וקרבנות‪ .‬בערוב ימיו )שנת‬
‫תקצ"ו ‪ (1836 -‬עלה רבי אברהם לארץ ישראל השתקע בצפת ובה נפטר בשנת ת"ר )‪(1840‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר "אברהם יגל" הודפס לראשונה בליוורנו בשנת תר"ג )‪ 396 (1843‬עמודים בפורמט גדול‬
‫פעם שניה בברוקלין ניו‪-‬יורק במהדורת צלום בשנת תשנ"ב )‪(1992‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫מעגל טוב – הרב חיד"א‬
‫אנציקלופדיה לחכמי אר"י ח"א עמוד ‪ – 3‬ר"י גליס‬
‫אדמת יהודה ‪ -‬רבי יהודה הכהן טנוג'י‬
‫נפטר בשנת תקצ"ה )‪(1835‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫הספר עוסק בפירושים לכמה מסכתות הש"ס‪ ,‬לשונות הרמב"ם‪ ,‬שו"ע ופרשיות התורה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יהודה היה מגדולי תוניס‪ .‬בימי עלומיו ספג מתורתם של רבניה הגדולים‪ ,‬בעמוד כא‪ ,‬ב בחלק ליקוטי תורה שבספר‬
‫הוא מספר‪" :‬שמעתי מהרב לימודי ה' נר"ו שהקשה" שפט את קהל הקודש בתוניס בהיותו יושב על מדין בבית דינו של‬
‫מהר"י טייב בעל "ערך השולחן"‪ .‬רבי יהודה היה רע וידיד של הרב חיד"א ובפתח הספר מופיעה "התנצלות אהובו של‬
‫מעלת המחבר" בה מסביר החיד"א את המנעותו מלהתייצב כמסכים אך הרבה לשבח את החיבור "ומה מני יהלוך לשבח‬
‫ולפאר ארץ זבת חלב ודבש ותמלא ארצ"ו כסף וזהב אר"ץ חמדה לא כחל ולא שרק ויעלת חן ויהללוה בשערים בעדי‬
‫עדיים אשר לו יעדה"‪.‬‬
‫בספר נר דוד שחברו רבי דוד גיגי שהיה בן בתו של רבי יהודה‪ ,‬מסופר בהקדמה‪ :‬כמוהר"ר יהודה הכהן טנוג'י זלל"ה בעל‬
‫המחבר ספר ארץ יהודה ואדמת יהודה וכו' ובסוף ימיו הוכיח סופו על תחילתו וזכה ועלה אל ארץ הקדושה ההר הטוב הזה‬
‫והלבנון גליל עליון על צפ'ת היאו'ר ת"ו בעת שיבתו‪ ,‬ושם ישב קרוב לשלש שנים על התורה ועל העבודה והארץ האירה‬
‫מכבודו הן השכינה שורה נהורא עימיה שרייא על ראש המט'ה יושב בשבת תחכמוני בישיבת גדול אדונינו מרן מלכא הב"י‬
‫זלה"ה‪ ,‬זה שבתו כל היום כי שם ביתו"‪ .‬היינו בערוב ימיו התיישב בצפת וכנראה עמד בראש בית מדרש שכונה על שמו‬
‫של מרן הב"י ושם מנוחתו כבוד‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "אדמת יהודה" לא נדפס כספר בפני עצמו אלא כמדור בתוך הספר "צמח דוד" )ראה ערכו( שהוא ספר חידושיו של‬
‫רבי דוד נג'אר מגדולי תוניס‪ ,‬כתב היד של ר"ד נג'אר התגלגל לידו של רבי יהודה הכהן והוא טיפל בהוצאתו לאור‪ ,‬היות‬
‫שהיה קטן בכמות צירף ר"י הכהן את חידושיו וקרא להם בשם "אדמת יהודה"‪ ,‬שם הספר נשאר "צמח דוד"‪ ,‬זו הסיבה‬
‫שרוב רושמי הספרים לא הזכירו את אדמת יהודה ברשימותיהם‪ .‬ראה בערך צמח דוד פרטים על עמודי הספר ושנת‬
‫הדפסתו‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמת המחבר‪.‬‬
‫אדני היד החזקה – רבי אדוניהו הכהן קראוס‬
‫נפטר בשנת תשמ"ז )‪(1987‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫מהות הספר "אדני היד החזקה" היא עיון במשנה תורה של הרמב"ם ע"פ בחינת כתבי יד קדומים וקביעת גירסא מדויקת‬
‫על פיהם‪ ,‬דוקא כאשר הקושי בדברי הרמב"ם מזדקר לעין כל‪ ,‬סביר להניח שהפשפוש בכתבי היד לא יביא לגילוי חדש‬
‫שלא ידעוהו מפרשי היד החזקה לדורותיהם‪ ,‬כי אם תוקפו של הקושי נעוץ בגירסא מסוימת ודאי שמפרשי הרמב"ם היו‬
‫יודעים על קיומה של גירסא לפיה הקושי החמור אינו מתחיל‪ ,‬לכן נראה שהתועלת העיקרית מחיטוט בכתבי יד עתיקים‬
‫היא כאשר המחפש בהם ניחון בעין חודרת המבחינה בקשיים שלא נשברו עליהם קולמוסים ולבו ער לשינויים בכתבי היד‬
‫שמכוחם ניתן להפיץ אור על לשון הזהב של הרמב"ם‪ .‬בספר "אדני היד החזקה" ניתן למצוא הערות מסוג זה‪ .‬הנה דוגמא‬
‫אחת‪ :‬בגמ' מוזכר כמה פעמים "פסיק רישיה ולא ימות" כציור למלאכה שבהכרח נעשית הגם שאינו מכוין לה‪ .‬הרמב"ם‬
‫בפ"א מהל' שבת פירש‪" :‬כיצד הרי שצריך לראש עוף לצחק בו הקטן וחתך ראשו בשבת‪ ,‬אע"פ שאין סוף מגמתו להריגת‬
‫העוף בלבד חייב" המלה "בלבד" מוקשה הלא באינו מתכוין להריגה עסקינן‪ ,‬לפיכך נכון לכתוב שאין סוף וכו' להריגת‬
‫העוף‪ ,‬ומהו "בלבד" שמורה כאילו מתכוין גם להריגה‪ .‬לא רבים עמדו על כך‪ ,‬החזו"א שכן דקדק זאת כתב שצריך למוחק‬
‫תיבה זו‪ ,‬ב"אדני היד החזקה" הרגיש בקושי זה ומצא שבכתבי היד הקדומים שברשותו הנוסח הוא דלהלן‪ :‬אע"פ שאין סוף‬
‫מגמתו להריגת העוף "אלא לחתוך ראשו" בלבד‪ ,‬היינו הסופר השמיט בטעות שלש תיבות אלא לחתוך ראשו והתקבל מה‬
‫שהתקבל‪ .‬זו דוגמא אחת שיצאה ללמד על הכלל כולו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אדוניהו נולד לאביו הרב יהודה תלמידו של המהר"ם שיק ורבה של לאקנבאך אחת משבע הקהילות הידועות בגבול‬
‫אוסטריה – הונגריה‪ .‬לימים פירסם רבי אדוניהו ספר יזכור על תולדות הקהילה ואנשיה וייחד פרק נרחב לתאור דמות‬
‫אביו שכאמור כיהן בה פאר כשלושים שנה‪.‬‬
‫רבי אדוניהו הכהן עסק גם בהשלמת הסדרה הענקית של ספרי רבי יעקב יהודה קראך הקרויה "חזקה רבה"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "אדני היד החזקה" על חלקי מדע אהבה וזמנים יצא לאור בירושלים בשנת תש"ל )‪ (1970‬ובו ‪ 341‬עמודים‪ .‬חלק ב'‬
‫על ספר נשים יצא לאור בשנת תשל"ב )‪.(1972‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר‪.‬‬
‫אהבת הקדמונים – רבי יקותיאל אריה קאמעלהאר‬
‫נולד בשנת תרל"א )‪ – (1871‬נפטר בשנת תרצ"ז )‪(1937‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "אהבת הקדמונים" לרבי יקותיאל אריה קאמעלהאר‪ ,‬עוסק בתולדות הרמב"ם ובפרטים ביבליוגרפיים על תורתו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יקותיאל אריה נולד בשנת תרל"א )‪ (1871‬בקולשיץ‪ ,‬לאביו רבי גרשון‪.‬‬
‫מילדותו בלט בכשרונותיו המיוחדים‪ .‬בשנת תרמ"ב )‪ (1882‬עברו הוריו לטרנוב‪ ,‬שם למד בבית המדרש הישן ובקלויז‬
‫הגדול של צאנז‪ ,‬ושם הכיר ושימש רבנים גדולים וחשובים‪.‬‬
‫בשנת תר"ן )‪ (1890‬עבר לקורטשין‪ ,‬נשא לאשה מבנות המקום‪ ,‬והקים שם ישיבה קטנה‪ .‬בשנת תרנ"ז )‪ (1897‬עבר‬
‫לרישא ופתח בה ישיבה לצעירים מחוננים‪.‬‬
‫יחד עם רבי ברוך פאס הוציא לאור את הירחון התורני הראשון בגליציה "אהל מועד"‪ .‬בירחון זה השתתפו רבנים רבים‬
‫מגליציה וממדינות סמוכות‪ .‬כן הוציא לאור רבעון ספרותי תורני בשם "הבונה"‪ ,‬ובם גם מדור ביידיש להמון העם‪.‬‬
‫בשנת תרס"ז )‪ (1907‬עמד בראש ישיבת "אור תורה"‪ ,‬בסטניסלב‪ ,‬ופירות שיעוריו הודפסו בספרו "נתיבות התלמוד" על‬
‫מסכתות סדר מועד‪ ,‬שבועות נדרים וחולין‪.‬‬
‫בפרוץ מלחמת העולם הראשונה ברח מעיר לעיר‪ ,‬ובכל מקום בו הגיע השתדל לעשות למען חינוך ילדי ישראל‪ ,‬ולהפיץ‬
‫דעת תורה‪.‬‬
‫בשנת תרפ"ה )‪ (1925‬הגיע לארצות הברית‪ ,‬וכיהן כרב ודרשן במספר קהילות‪ .‬בשנת תרצ"ד )‪ (1934‬עלה לארץ‬
‫ישראל‪ ,‬ובה נפטר בשנת תרצ"ז )‪ .(1937‬נטמן בהר הזיתים‪.‬‬
‫רבי יקותיאל אריה כתב ופירסם ספרים ומאמרים רבים בתורה ובהלכה‪ ,‬בתולדות עם ישראל ובתולדות חכמיו‪ ,‬בענייני‬
‫השעה ובמחשבת היהדות‪.‬‬
‫עוד מספריו‪" :‬שילוב המסורת" – הגיונות והברקות‪" .‬ראש אריה" – ח"א שו"ת‪ ,‬ח"ב מחקרים בהלכה‪" .‬מופת הדור" –‬
‫ביוגרפיה על תולדות ה"נודע ביהודה"‪" .‬התלמוד ומדעי תבל" – להוכיח את ידיעתם של חז"ל בכל החכמות‪.‬‬
‫לרבי יקותיאל היו בנים ובנות‪ ,‬חלקם שרד לאחר השואה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר אהבת הקדמונים הודפס בבילגוריי בשנת תרצ"ח )‪ – 85 .(1938‬עמודים‪ .‬הובא לדפוס על ידי בנו‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫בית עקד ספרים – פרידברג‪.‬‬
‫אנציקלופדיה לחכמי גליציה – וונדר‪.‬‬
‫אהל יוסף – רבי יוסף מולכו‬
‫נולד בשנת תנ"ב )‪ – (1693‬נפטר בשנת תקכ"ח )‪(1768‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "אהל יוסף" לרבי יוסף ב"ר אברהם מולכו‪ ,‬כולל ע"ז שאלות ותשובות‪ ,‬על סדר ארבעת חלקי השולחן ערוך‪ .‬כן כולל‬
‫הוא‪ :‬פלפולים וביאורים על הלכות שבמשנה תורה להרמב"ם‪ ,‬ביאורים בסוגיות שבתלמוד‪ ,‬והערות וביאורים על פירוש‬
‫רש"י שעל התורה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יוסף מולכו נולד בשאלוניקי בשנת תנ"ב )‪ ,(1693‬לאביו רבי אברהם מולכו‪ .‬בצעירותו למד תורה מפי רבי יוסף דוד‬
‫– מחבר שו"ת "בית דוד"‪.‬‬
‫עיקר עיסוקו והתמחותו היה בתחום השחיטה והבדיקה‪ ,‬בהם עסק בערים רבות )אדרינופול אלכסנדריה ועוד(‪ ,‬ולימים‬
‫כיהן כראש השוחטים בעיר הולדתו – שאלוניקי )בשנת תצ"ג – ‪.(1733‬‬
‫מכל ערי טורקיה הפנו אליו שאלות בתחום התמחותו‪ ,‬והוא נחשב לפוסק מכריע בעניינים אלו‪ .‬בתחום זה אף חיבר ספר‬
‫חשוב "זובח תודה" – על הלכות בדיקת הריאה‪.‬‬
‫רבי אלעזר נחמיאש – רבה של שאלוניקי ומחבר ספר "הון רב" – היה חתנו‪.‬‬
‫בשנת תק"ח )‪ (1748‬עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים‪ .‬בשבתו בירושלים התפנה לעריכת ספריו‪" :‬אהל יוסף"‬
‫)הנ"ל(‪ ,‬שו"ת "שלחן גבוה" ועוד‪.‬‬
‫לרבי יוסף היו תלמידים רבים‪ ,‬ומגדולי חכמי דורו היו ידידיו‪ :‬רבי יונה נבון – מחבר ספר "נחפה בכסף"‪ ,‬רבי יוסף חזן –‬
‫מחבר ספר "עין יוסף" ועוד‪.‬‬
‫רבי יוסף נפטר בשנת תקכ"ח )‪ ,(1768‬ונטמן בירושלים‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "אהל יוסף" הודפס לראשונה בשאלוניקי בשנת תקט"ז )‪ – 102 .(1756‬דף )פורמט גדול(‪ .‬מהדורת צילום של הספר‬
‫יצאה לאור שוב בירושלים בשנת תש"ן )‪.(1990‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל – גליס‪.‬‬
‫בית עקד ספרים – פרידברג‪.‬‬
‫מצבות שאלוניקי – עמנואל‪.‬‬
‫אהל יצחק ‪ -‬רבי חיים יצחק הכהן חסיד‬
‫נולד תק"ז )‪ - (1747‬נפטר תקפ"ז )‪(1827‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "אהל יצחק" כולל שאלות ותשובות לפי סדר ארבעת חלקי הטור‪ ,‬חידושים על משנה תורה להרמב"ם הלכות‬
‫ברכות‪ ,‬מאכלות אסורות‪ ,‬מכירה‪ ,‬מלוה ולוה וטוען ונטען עדות ואבל‪ ,‬בסופו שלשים דרשות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫ערשו של רבי חיים יצחק הכהן עמדה בשאלוניקי בזמן שהיתה בתפארתה‪ ,‬בה גם גדל והתעלה עד שהיה לאחד מגדולי‬
‫רבניה‪ ,‬נולד לאביו רבי יוסף הכהן והיה נכדו של רבה הגדול והנודע של שאלוניקי רבי רפאל אלעזר נחמיאש מחבר‬
‫הספרים "הון רב" על התורה ושו"ת )בחלק או"ח סימן ב' הוא מקדים בפתח תשובותו‪ :‬עידי בשמים וסהדי במרומים שלא‬
‫הייתי רוצה להתעסק בענין זה מפני שכבר בא מפורש בראשונים ואחרונים אבל מה אעשה שאני מצווה מפי מרן מלכא‬
‫ה"ה מר זקני נר"ו ואין מסרבין לגדול(‪.‬‬
‫רבי יצחק הכהן היה שליט בכל מכמני התורה אך במיוחד היתה שגורה בפיו תורת מאורותיה הגדולים כמו הרב "בית‬
‫דוד"‪ ,‬ה"תורת חסד"‪ ,‬ה"משאת משה"‪ ,‬ה"נאמן שמואל"‪ ,‬גאוני משפחת אמארילייו האב ה"כרם שלמה" והבן הגדול רבי‬
‫חיים משה בעל "הלכה למשה" )ראה ערכו( ושו"ת דבר משה‪ ,‬ורבי אברהם גאטינייו בעל "טירת כסף" על התורה ושו"ת‬
‫"צרור הכסף"‪ ,‬תורתם של הנ"ל שהוציאו בעולם התורה את המוניטין של שאלוניקי מפכה כמעיין מים חיים "באהל יצחק"‬
‫בכל מדורי הספר ואין ספור לפעמים שהוא מעתיק מדבריהם וכדרכה של תורה מסלסל בהם הופכם מכל צד מעיר ומאיר‪.‬‬
‫רבי יצחק היה חסיד שבכהונה ואחד מנוטרי חותמה של שאלוניקי שאת מנהגיה חקר ובדק ונתן דעתו לקיימם ולבססם‪,‬‬
‫בטוי לשילוב זה מתקבל מתשובתו )חלק יו"ד סימן ל"ב( בה הוא מוחה על נשות הכהנים שלא נזהרות ונכנסות עם ילדיהם‬
‫הקטנים לאהל המת‪ ,‬אך לעומת זאת בסימן כז הוא מחזק את "המנהג פה שאלוניקי שהארונות שמוליכין את המת שומרים‬
‫אותם בביהכנ"ס והכהנים נכנסים בביהכנ"ס שם הארונות‪ ,‬אלא שנזהרין מליגע בהם דוקא‪ ,‬דלא כמו שכתב הרב שאגת‬
‫אריה ]נכד הב"ח[ בסימן ח' דמטמאין באהל" פסקי הלכה אלו משובצים בקצרה גם בחבור על הרמב"ם בהלכות אבל‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫קביעת שנת הופעתו לאור של הספר כרוכה בתעלומה‪ ,‬כי סימן השנה שבשער הספר הוא ויזר'ע י'צ'חק' בא'ר'ץ' לפ"ק‬
‫והכונה לשנת תקס"א )‪ (1801‬נוסח השער מורה שנכתב על ידי המחבר עצמו‪ ,‬אבל בפתח הספר ישנה הקדמה רק מבן‬
‫המחבר שמזכיר את אביו בברכת המתים )זלל"ה( ובסיומה הוא כותב את סימן השנה בסדר תצוה את בנ'י' י'ש'ר'א'ל'‬
‫כשהכונה לשנת תר"א )‪ (1841‬כלומר בפועל יצא הספר כארבעים שנה אחרי המועד הנקוב בשער‪.‬‬
‫בהקדמת בן המחבר אכן מתואר "הן בעודנו חי גמר חסיד לאדפוס'י סידריה" ואפילו הכין מעות להוצאות ההדפסה )"ידו‬
‫פרש אתפסיה צררי למען דפו'ס זאת התורה כספו לו' נתן חיבה יתירה"( אך גם בהקדמת הבן אין רמז לפתרו התעלומה על‬
‫המרחק הגדול של עשרות שנים בין הדפסת שער הספר לבין הופעתו בפועל‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫מצבות שאלוניקי ח"ב עמ' ‪ – 801‬עמנואל‪.‬‬
‫גוף הספר והקדמתו‪,‬‬
‫אהל משה – רבי אלעזר משה הלוי איש הורוויץ‬
‫נולד תקע"ח )‪ – (1817‬נפטר תר"נ )‪(1890‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫בשער הספר נכתב "נקבצו באו אל תוך האהל הגהות וחדושים על הש"ס‪ ,‬מדרש רבה ורמב"ם ושאלות ותשובות‪ .‬התוכן‬
‫הנ"ל בשני חלקים בחלק א' החידושים על הש"ס‪ ,‬ובח"ב רובו ככולו תשובות‪ ,‬בסימן קל"ד מספר הערות בדברי הרמב"ם‬
‫ובסימנים קל"ה וקל"ו הערות על מדרש רבה ומדרש תהילים‪ .‬בסימן קל"ז חידושים על תורה ונ"ך‪ .‬חלק המתשובות הם‬
‫מה שהשיב המחבר לשואליו הלכה למעשה‪ ,‬חלק אחר הם באורים בש"ס וביד החזקה‪ .‬ישנם תשובות שבכותרתם צויין‬
‫שענינם באור דברי הרמב"ם ויש שעוסקות בהרחבה בדברי הרמב"ם בלא להזכיר זאת בכותרת‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אלעזר משה נולד ביום ב' דר"ה שנת תקע"ח )‪ (1817‬בעיר צעריקוב בפלך מאהליב‪ .‬עודנו נער ניכרו בו כשרונות‬
‫נעלים להפליא‪ .‬תקופה קצרה למד אצל הגאון המפורסם בדורו רבי אריה ליב זצ"ל מקאוונא‪ .‬גדלותו המיוחדת בתורה‬
‫הקיפה את כל מכמניה היה בקי נפלא בתנ"ך ומצויין בחכמה הדקדוק‪ .‬בקיץ שנת תר"כ )‪ (1860‬נקרא לכהן פאר בעיר‬
‫פינסק ומשם היתה מצודתו פרושה למרחקים כשהוא תל תלפיות לשואלים הרבים מקרוב ומרחוק‪ .‬אחד מחתניו היה רבי‬
‫ברוך הלוי אפשטיין בעל "תורה תמימה" והוא העלה על גבי הכתב בספר "נחל דמעה" את פרשת תוקף גדולת חמיו‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫חלק א' של הספר "אהל משה" יצא בחייו בשנת תרמ"ט )‪ (1889‬על ידי נכדו ר' שמעון בר יעקב‪ ,‬ר' אלעזר משה סמך ידו‬
‫על נכד זה כמי שראוי והגון לטפל בכתביו‪ .‬החלק השני יצא לאור כשמונים שנה אחרי החלק הראשון‪ ,‬על ידי בני ניני‬
‫המחבר הרבנים עקיבא דב ויעקב אהרן לאנדא‪ ,‬בירושלים בשנת תש"ל )‪ ,(1970‬ע"פ כתב יד שרובו הוכן על ידי הנכד‬
‫הנ"ל שהביא לבית הדפוס את הכרך הראשון‪ .‬הרבנים הנ"ל הוציאו במהדורת צילום גם את החלק הראשון‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמת המוציאים לאור של מהדורת תש"ל‪.‬‬
‫אהלי יאודה ‪ -‬רבי יהושע יאודה אמאדו‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ביאורים על הפרשיות‪ ,‬חידושים על היד החזקה‪ ,‬חידושים על פ"ד ופ"ה במסכת שבועות ומעט ליקוטי דינים בעניני שבועה‬
‫וטריפות‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫בידינו פרטים מועטים מאד אודות רבי יהושע יאודה‪ .‬מהסכמות רבני איזמיר לספרו "אהלי יאודה"‪ ,‬אנו למדים שהוא היה‬
‫תלמיד מובהק לרבה הגדול של איזמיר רבי יהודה אשכנזי מחבר הספרים העמוקים "יד יהודה" עמ"ס שבועות‪" ,‬גבול‬
‫יהודה" עמ"ס גיטין‪" ,‬קהל יהודה" עמ"ס ביצה ושו"ע יו"ד ו"מחנה יהודה" על טור חו"מ‪ .‬בספר "מראה הנוגה" מבנו של‬
‫רבו זה הרב רפאל אשכנזי מופיעה בהלכות שכנים )פ"ב הט"ו( תשובה לרבי יהושע יאודה ובתחילתה נכתב "הנה טוב‬
‫להביא כאן מאי דשאיל לן אחד חכם מר יאודה נר"ו השייך בזה וזה החלי בס"ד‪ ,‬חכם לבב כרכא דכולא ביה וכל מילי‬
‫מעלייתא קולע אל השערה‪ ,‬זכה זכייה דאורייתא הדר הוא החכם השלם והכולל בכל ישראל להלל כמוהר"ר יאודה אמאדו‬
‫נר"ו"‪.‬‬
‫בחלק הספר‪ ,‬שעל פרשיות התורה דרך בדרכם של גדולי תוגרמה שבביאוריהם למקראות גם אלו שלא בעניני המצוות‬
‫שילבו מערכות הלכתיות מסועפות ועל פיהם דקדקו הדק היטב בלשונות הפסוקים‪ .‬בפרשת ויגש הוא מדייק בלשונות‬
‫הפסוקים על דברי יהודה ליוסף וכדי לבארם הוא מעמיק ומפלפל בדברי הרמב"ם בראש פ"ה מהלכות יסודי התורה בענין‬
‫נכרים שאומרים תנו לנו אחד מכם ונהרגנו ואם לא נהרוג כולכם‪ ,‬על פי עיוניו בסוגיה מסובכת זו הוא מפליא לבאר את‬
‫הדין ודברים של יונה הנביא עם מלחי הספינה ולפי דרכו הנידון העיקרי היה אם רשאים המלחים להענות ל"בקשתו של‬
‫הים" שאמר "תנו לי את יונה להמיתו בגלים הסוערים ואם לא אשטוף את כולכם למצולות ים"‪ ,‬ואחרי כל מעשה חושב‬
‫זה‪ ,‬הוא מבאר את טענת יהודה מדוע הוא נזעק יותר מכל אחיו לחרף נפשו נגד תביעת יוסף תנו לי את בנימין‪ .‬הבירור‬
‫היסודי של הלכה ברמב"ם בהל' יסודי התורה בתוך ביאורי מקראות שבפרשת ויגש מבליט את העשירות הרבה של ביאורי‬
‫רמב"ם המצויים בחיבורי מפרשי הרמב"ם גם בחלקים שאינם עוסקים ישירות בדבריו‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר "אהלי יאודה" נדפס בשנת תקפ"א )‪ (1821‬בשאלוניקי‪ .‬בהסכמת חכמי איזמיר נכתב‪ :‬גם ברכות יעטה ברוך בכלל‬
‫ובפרט האי צורבא מדרבנן המתחסד עם קונו בכוחו ובאונו וכו' מעלת החכם השלם והכולל בישראל להלל כמה"ר חיים‬
‫פאלאגי' נר"ו מסדר המערכה" מכאן מתקבל שעורך הספר שהתקינו לדפוס היה רבי חיים פאלאג'י כאשר מן הסתם הכונה‬
‫לרבה הנודע של איזמיר רבי חיים פאלאגי'‪ ,‬עובדה זו מעוררת פליאה מסוימת על כך שדוקא רח"פ שהיה מגדולי בעלי‬
‫המליצה וניחון בקולמוס מבורך לא עשה כמנהגם של רוב מסדרי המערכה‪ ,‬ולא הקדים אפילו הקדמה קצרה שבה דברים‬
‫על המחבר וחיבורו ועל אופן עריכתו‪ .‬אומנם בזמן הופעת הספר היה רבי חיים בראשית מפעל פירסום יצירותיו כי מכל‬
‫העושר הנדיר של חיבוריו בכל מקצועות התורה לא קדם להופעת ה"אהלי יאודה" רק ספרו הראשון "בית אבות" עמ"ס‬
‫אבות שמסביב לה "בית הבחירה" של המאירי‪ ,‬בכל זאת חידה היא לנו כיצד כבש הרח"פ את קולמסו ולא נתן רמז כלשהו‬
‫שהוא זה שטיפל בספר והתקינו לדפוס‪.‬‬
‫החידושים על פרשיות התורה והחידושים על הרמב"ם הם בשתי ספירות דפים נפרדות‪ ,‬וביחד ‪ 129‬דפים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר והסכמותיו‪.‬‬
‫אהלי יהודה ‪ -‬רבי יהודה הכהן‬
‫נפטר בשנת תר"י )‪(1850‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫רובו של ספר "אהלי יהודה" עוסק בבירור נושאים שונים לפי סדר הא‪-‬ב )מדף טז‪ ,‬ב עד קמ(‪ ,‬והחידושים על הרמב"ם הם‬
‫מעמוד א עד ט"ז‪ ,‬ב‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יהודה נולד לאביו הגדול רבי אברהם שלמה מחבר הספרים "יפה שעה" ו"מזל שעה" )ראה בערכו(‪.‬‬
‫רבי יהודה נודע כאחד מחכמי המקובלים החשובים בירושלים‪ ,‬ומחברי ישיבת "בית אל"‪ .‬חכמי דורו מתארים אותו כצדיק‪,‬‬
‫חסיד ומתמיד גדול בתורה‪" :‬גודל שקידתו בתורה שלא עבר עליו חצות לילה בשינה‪ ,‬וקדמו עיניו אשמורות בהלכתא‬
‫ושמעתתא להבין ולהורות בדברים העומדים ברומו של עולם‪ ,‬בגנזי סתרי הקבלה‪ .‬מעודו לא ניסה לצאת מן הקודש‪ ,‬ולמד‬
‫מתוך דחק ועניות והסתפקות במועט"‪.‬‬
‫רבי יהודה החל לבאר את ספר הזוהר‪ ,‬ולאחר פטירתו יצאו לאור שני חלקים מספרו "אשמורת הבוקר" ‪ -‬המכילים פירוש‬
‫לספר הזוהר‪ ,‬עד לפרשת בא‪.‬‬
‫הוא נמצא חתום על‪ :‬אגרות‪ ,‬פסקים והסכמות לספרים‪.‬‬
‫בשנת תר"ז )‪ (1847‬יצא כשד"ר לצפון אפריקה‪ ,‬ובהיותו בתוניס נפטר בשנת תר"י )‪ (1850‬רבי חיים פאלאג'י נשא עליו‬
‫הספד ונדפס בספרו "ברכת מועדין לחיים" ח"ב דרוש ג' לשבת הגדול‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "אהלי יהודה" הודפס לראשונה בשאלוניקי בשנת תקע"א )‪ .(1811‬קמ"ה דף )פורמט גדול(‪.‬‬
‫פעם שניה הודפס בירושלים )בדפוסו של ישראל בק( בשנת תר"ג )‪ .(1843‬קמ"ה דף )פורמט גדול(‪.‬‬
‫מהדורה שלישית ‪ -‬מהדורת צילום של המהדורה הירושלמית ‪ -‬יצאה לאור בשנת תשנ"א )‪ (1991‬במונרו שבניו יורק‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אנציקלופדיה לתולדות חכמי אר"י ח"ב עמודים כב–כג – ר"י גליס‪.‬‬
‫אהלי יצחק ‪ -‬רבי יצחק בונאן‬
‫נפטר בשנת תקפ"א )‪(1821‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "אהלי יצחק" לרבי יצחק בונאן‪ ,‬כולל חידושים על י"ב מסכתות מן התלמוד הבבלי )ברכות‪ ,‬סוכה‪ ,‬מגילה‪ ,‬ראש‬
‫השנה‪ ,‬חגיגה‪ ,‬תענית‪ ,‬כתובות‪ ,‬סנהדרין‪ ,‬עבודה זרה‪ ,‬חולין‪ ,‬כריתות וערכין(‪ ,‬על הלכות ממשנה תורה‪ ,‬על לשונות הרא"ם‬
‫ועל הלכות מן השלחן ערוך‪ .‬לספר נלוו פסקי רבי ישעיה הראשון על מסכתות‪ :‬ראש השנה‪ ,‬תענית וחגיגה )שהיו עד אז‬
‫בכת"י(‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יצחק בונאן למד תורה מפי רבי אברהם בנו של רבי יצחק לומברוזו )מחבר ספר "זרע יצחק"(‪ .‬בכתביו ישנם שמועות‬
‫רבות ששמע מפי רבי יצחק טייב בעל "ערך השלחן" והתכתבויות עם חכמי תוניס בדורו )רבי משה כרייף‪ ,‬רבי יעקב‬
‫פיתוסי‪ ,‬רבי יצחק לומברוזו השלישי ועוד(‪.‬‬
‫בנו ‪ -‬רבי דוד בונאן ‪ -‬כותב ומעיד על אביו )בהקדמתו לספר "אהלי יצחק"(‪ ,‬שלמד כל חייו תורה בשקידה גדולה ומתוך‬
‫יסורין‪ .‬וכך גם כותב עמיתו בתורה‪ ,‬רבי יצחק טייב‪) ,‬בהסכמתו לספר(‪" :‬מוכתר בכתר תורה‪ ,‬דעסיק באורייתא תדירא‪ ,‬גם‬
‫בלילה לא שכב‪ ,‬צופה ומביט בעין יפה‪ ...‬ולא חייש מר לצערא דגופא‪ ...‬היינו צדיק‪ ,‬היינו עובד אלוקים‪ ,‬רב ספרא הרב‬
‫הכולל לישראל להלל"‪.‬‬
‫עוד מספריו‪" :‬אוהל ישרים" ‪ -‬כללים בתלמוד‪" .‬ברית יצחק" ‪ -‬חידושים על המכילתא‪.‬‬
‫לרבי יצחק היה בן גדול בתורה ומחברם של ספרים רבים וחשובים ‪ -‬רבי דוד בונאן‪ ,‬ששימש כראב"ד של הקהילה‬
‫הפורטוגיזיס בתוניס‪.‬‬
‫רבי יצחק נפטר סמוך לשנת תקפ"א )‪ (1821‬בהיותו כבן נ"ב שנים‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "אהלי יצחק" הודפס בליוורנו בשנת תקפ"א )‪ 282 .(1821‬דף )פורמט גדול(‪.‬‬
‫הספר נדפס לאחר פטירת המחבר בעריכת בנו רבי דוד בונאן שהביאו לדפוס‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫מלכי תרשיש עמוד ק"ו‪ -‬הרב בנימין רפאל כהן‪.‬‬
‫אוצר המלך ‪ -‬רבי צדוק הכהן מלובלין‬
‫נולד בשנת תקפ"ג )‪ - (1823‬נפטר בשנת תר"ס )‪(1900‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "אוצר המלך" עוסק בביאורים וחידושים על הלכות יסודי התורה‪ ,‬דעות‪ ,‬תלמוד תורה‪ ,‬עבודה זרה ועבדים‪ .‬לספר‬
‫צורפה תשובה גדולה בענין טומאת אהל ומוצע בה פתרון מעשי למנוע טומאה מכהנים העוברים ברחוב שבתיו מחוברים‬
‫דרך הזיזים שבכתליהם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫פרשת תוקפו של רבי צדוק הכהן והיותו אחד מגדולי אדמורי פולין ידועה לרבים‪ ,‬גם ספריו שהפכו להיות אבני יסוד‬
‫להגות ולרעיונות עמוקים מפורסמים מאד‪ ,‬ספרו "אוצר המלך" מגלה את הפן הפחות נודע של גדלותו בשטח ההלכה‪ ,‬ממנו‬
‫גם עולה תמונה נפלאה של ילדותו וימי עלומיו‪.‬‬
‫רבי צדוק זכה למתנת שמים של כשרון עילויי מפליא וכבר בילדותו יצא למרחקים שמעו של העילוי מקריניק‪ ,‬עובדה זו‬
‫נשקפת גם מחיבורו "אוצר המלך" ראה בהלכות תלמוד תורה )פרק ב( "דרוש שדרשתי ב"ה בשבת פרשת שקלים תקצ"ו‬
‫לפ"ק שבו בפרק נעשיתי בר מצוה בן י"ג שנים ויום אחד אמרתי לפתיחת דרושי ליישב הגמ' הנ"ל" בהמשך מפורטת‬
‫מערכה נפלאה בעומק ובבקיאות המעוררת השתאות על ברק כשרון מזהיר שבהגיעו למצוות עוקר הרים וטוחנן כאחד‬
‫הגדולים אשר בארץ‪ .‬לא רק הדרשה גורמת להתפעלות מיוחדת אלא כל הספר "אוצר המלך" ‪ -‬שכל שורה בו נכתבה על‬
‫סמך שליטה בכל מכמני התורה וחדירה לעומק הענינים ‪ -‬מהוה עדות לעיזוז גאונותו של מחברו‪ .‬זאת בשים לב למשפטי‬
‫הקדמתו "בשם ה' הלכות יסודי התורה וזה החלי צדוק הכהן ראבינוביץ בקיץ תקצ"ט וואלדאווקי"‪ .‬הוי אומר שהחיבור‬
‫העמוק הנשען על בקיאות עצומה חובר כשרצ"ה היה בן שש עשרה וכמה חדשים ספורים! ספר הלכתי נוסף "תפארת‬
‫צבי" על שו"ע יו"ד נתפרסם כעשר שנים אחר פטירתו ויצא לאור בשנת תרס"ט )‪.(1909‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "אוצר המלך" יצא לאור לראשונה בשנת תרצ"ט )‪ (1939‬בעיר לודז' שבפולין‪ 112 .‬עמודים‪ ,‬ובתשובה שנספחה‬
‫לספר בעניין טומאת אהל‪ 105 ,‬עמודים‪.‬‬
‫מהדורה שניה ‪ -‬מהדורת צילום ‪ -‬יצאה לאור בנו יורק בשנת תשי"ד)‪ .(1954‬מהדורה דומה הופיעה בשנת תשכ"ח‬
‫)‪ (1968‬בבני ברק‪ ,‬על ידי הוצאת "יהדות"‪ ,‬מהדורה שלישית הכוללת‪ :‬סדר חדש‪ ,‬מראי מקומות ומפתחות‪ ,‬יצאה לאור‬
‫בשנת תש"ס )‪ (2000‬בירושלים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר‬
‫מגדולי החסידות חלק ז – הרב ברומברג‬
‫אור גדול – רבי ירוחם יהודה ליב פרלמן‬
‫נולד בשנת תקצ"ח )‪ – (1838‬נפטר בשנת תרנ"ו )‪(1896‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "אור גדול" כולל בתוכו תשובות למעשה ו"כתבים"‪ ,‬רובו ככולו מסימן ב' עד נ"ד בעניני אבן העזר‪ ,‬רק בסוף הספר‬
‫)סימנים נה – סא( עוסק הספר בענינים אחרים‪ .‬בסימן א' קונטרס ארוך בדיני "קדוש השם" לפי סדר הרמב"ם בהל' יסודי‬
‫התורה‪ .‬למהדורתינו שייך קונטרס זה בלבד והוא מה שהועתק מה"אור גדול"‪.‬‬
‫בסוף הספר קונטרס "קרני אור" מבן המחבר רבי אליהו פרלמן ובו בירורים בענין חטאת גזולה ומצוות לאו להינות ניתנו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי ירוחם יהודה לייב נולד בעיר בריסק בשנת תקצ"ח )‪.(1838‬‬
‫מנעוריו התבלט כעילוי – "העילוי מבריסק"‪ .‬כשהגיע לגיל מצוות נסע לקובנה‪ ,‬ובה למד בבית מדרשו של רבי ישראל‬
‫סלנטר – מייסד תנועת המוסר‪.‬‬
‫רבי ירוחם שימש כרב בסאֶלץ ובפרוז'אן‪ .‬משעבר לכהן כאב"ד מינסק – יצא שמו בכל הארץ‪ ,‬ונודע כאחד מגדולי דורו‬
‫]מאז הוא מוכר בשם "הגדול ממינסק"[‪ .‬רבי ירוחם השתתף בכינוסי רבנים ועסקנים‪ ,‬ופעל לחיזוק התורה והדת‪ .‬הצטיין‬
‫בשכלו החריף‪ ,‬בזכרונו ובעמקותו‪ .‬נודע ביראתו הרבה ובענוותנותו‪.‬חתנו רבי אליעזר ראבינוביץ‪ ,‬מילא את מקומו במינסק‬
‫לאחר פטירתו‪.‬‬
‫מלבד ספרו "אור גדול"‪ ,‬נדפסו ממנו חידושים והגהות על המשנה‪ ,‬ובכי"ק נותרו חיבורים רבים‪.‬‬
‫רבי ירוחם נפטר בעיר מינסק בשנת תרנ"ו )‪.(1896‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר יצא לאור בשנת תרפ"ד )‪ (1924‬על ידי בן המחבר רבי אליהו‪ ,‬מספר עמודיו ‪ .340‬בהקדמה מספר הבן שתשע‬
‫שנים לפני הופעת הספר‪ ,‬יצא הספר ממכבש הדפוס בפיעטרקוב והיה חסר רק ה"שכלול החיצוני" עמוד השער ותוכן‬
‫הענינים‪ .‬אז פרצה מלחמת העולם הראשונה ונפסק הקשר עם מקום הדפוס ולא ידעו מה עלה בגורל הספר‪ ,‬רק שנתיים‬
‫לאחר סיום המלחמה נמצא הספר כשהוא חסר כמה גליוני דפוס ואיך שמצאוהו הדפיסוהו‪ .‬בשנת תשכ"א )‪ (1961‬הופיעה‬
‫בירושלים מהדורת צילום ראשונה ואחריה כמה מהדורות נוספות‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫מ‪ .‬היילפרין – הגדול ממינסק ירושלים תשנ"ד‪.‬‬
‫אור הישר ‪ -‬רבי שמואל יצחק הילמן‬
‫נולד בשנת תרכ"ח )‪ - (1868‬נפטר בשנת תשי"ג )‪(1953‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "אור הישר" לרבי שמואל יצחק הילמן‪ ,‬כולל‪ :‬חידושים‪ ,‬ביאורים‪ ,‬הערות‪ ,‬ציונים ומראה מקומות על כל פרק ופרק‬
‫מספרי הי"ד החזקה‪.‬‬
‫הספר הודפס בשני כרכים‪ .‬כרך א' על ספרי‪ :‬מדע‪ ,‬אהבה‪ ,‬זמנים‪ ,‬נשים‪ ,‬קדושה‪ ,‬הפלאה וזרעים‪.‬‬
‫כרך ב' על ספרי‪ :‬עבודה‪ ,‬קרבנות‪ ,‬טהרה‪ ,‬נזיקין‪ ,‬קנין‪ ,‬משפטים ושופטים‪.‬‬
‫ספר זה הוא חלק מסדרת ספריו הגדולה ‪ -‬שנכתבו בסגנון דומה ‪ -‬על כל התלמוד הבבלי‪ ,‬הירושלמי התנ"ך ועוד‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי שמואל יצחק נולד בשאדובה בשנת תרכ"ח )‪ ,(1868‬לאביו המופלג רבי חיים‪ .‬בילדותו ובנערותו קיבל תורה מפי‬
‫דודיו‪ :‬רבי מרדכי הילמן ורבי נח יעקב‪ .‬משנשא אשה‪ ,‬התבודד בבית חותנו בקורלאנד ולמד בהתמדה רבה‪.‬‬
‫רבי שמואל יצחק נסמך להוראה על ידי גדולי דורו‪ :‬רבי אליהו דוד תאומים )האדר"ת( ‪ -‬אב"ד פונוביז' ואח"כ בירושלים‪,‬‬
‫רבי רפאל שפירא מוולוז'ין‪ ,‬רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק )מח"ס "אור שמח"(‪ ,‬ומהגאון הרידב"ז )מחבר הפירוש על‬
‫הירושלמי(‪.‬‬
‫רבי שמואל שימש ברבנות במספר קהילות‪ :‬באריזינו )פלך מינסק(‪ ,‬גלאזגו‪ ,‬ולונדון שבאנגליה‪ ,‬בימי מלחמת העולם‬
‫הראשונה פעל רבות למען יהודי בלגיה‪.‬‬
‫בשנת תרצ"ד )‪ (1934‬עלה לארץ ישראל‪ ,‬התיישב בירושלים‪ ,‬ושימש כראש ישיבה ומנהלה של ישיבת "אהל תורה"‬
‫)בשכונת רחביה(‪,‬‬
‫רבי שמואל יצחק נפטר בשנת תשי"ג )‪ (1953‬בירושלים‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר אור הישר על הרמב"ם הודפס בירושלים בשנית תש"ט‪-‬תש"י )‪ ,(1950-1949‬בשני כרכים )פורמט גדול(‪ .‬כרך א' ‪-‬‬
‫קמ"ד עמודים‪ .‬כרך ב' ‪ -‬קמ"ח עמודים‪ .‬סדרת ספרי "אור הישר" הודפסה שוב במהדורת צילום בשנת תשנ"ב )‪(1992‬‬
‫בירושלים )בכרך ו' בסדרה נמצאים החידושים על הרמב"ם(‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫יהדות ליטא ‪ -‬כרך ג'‪.‬‬
‫אור יקרות ‪ -‬רבי מאיר יצחקי‬
‫נפטר לפני שנת תקי"ד )‪(1754‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫חידושים על הש"ס‪ ,‬רמב"ם )דפים מא‪-‬נו( ליקוטים ושאלות ותשובות )משא ומתן עם ר' יצחק הלוי‪ ,‬רבי אברהם בכ"ר‬
‫אביגדור ‪ -‬חתן מהר"י בכר דוד בעל "דברי אמת" ועם תלמידו רבי נסים יהודה בן יקר שערך את הספר(‪ .‬בסוף הספר‬
‫נדפסו עם שער מיוחד חידושי הריטב"א למסכת יומא עפ"י כת"י מגנזי מהר"ח מודעי‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי מאיר יצחקי היה אב"ד ור"מ בעיר קושטא בעת שהיתה בתוקפה ותפארתה‪ ,‬תעיד על כך העובדה שמהר"י בכר בעל‬
‫"דברי אמת" )ראה עליו בערך "זכור לאברהם"( היה חבר בבית דינו‪ ,‬כתביו שכונסו ב"אור יקרות" הם רק אפס קצהו‬
‫ממה שכתב וחידש וכפי שאחיו העיד בהקדמת הספר‪" :‬אגב חורפיה כתב בכתב ידו על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות‬
‫רב מאד מחנהו תליסר אלפי גוילי" אך כמו שקרה להרבה מחברים באותם זמנים רוב כתביו היו למאכולת אש בשריפה‬
‫גדולה שאחזה במיוחד בבית מדרשו‪ ,‬רבי מאיר לא הניח אחריו זרע של קיימא‪ :‬זו הסיבה שדחפה את אחיו להתאמץ וללקט‬
‫את השרידים המוצלים מאש למען יזכרו בבי מדרשא לדורות את הרב הדומה למלאך ה' וכפי שהחיד"א כינהו "עיר‬
‫וקדיש"‪ .‬הספר נדפס בתקי"ד )‪ (1754‬כשמחברו כבר לא היה בחיים‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר נדפס על ידי אחי המחבר רבי אליעזר יצחקי בקושטא בשנת תקי"ד )‪ (1754‬בראש הספר הסכמות חכמי קושטא רבי‬
‫אברהם מיוחס‪ ,‬רבי שלמה אלפאנדרי ורבי אלעזר הכהן‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמת אחי המחבר‪ ,‬הסכמות הרבנים‪ ,‬שם הגדולים להחיד"א )חלק ספרים מערכת א'‪ ,‬אות נ"ט(‪.‬‬
‫אור פני מלך – רבי ניסן מאיר פייבל זק"ש‬
‫נולד בשנת תרפ"ד )‪ – (1924‬נפטר בשנת תשל"ו )‪(1976‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "אור פני מלך" מרבי ניסן מאיר פייבל זק"ש כולל‪ :‬חידושים וביאורים‪ ,‬הערות ומקורות‪ ,‬על הלכות "מתנות עניים"‬
‫שבספר משנה תורה להרמב"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי ניסן מאיר נולד בשנת תרפ"ד )‪ ,(1924‬לאביו הרב מרדכי לייב זק"ש )רבה של שכונת זכרון משה בירושלים(‪ ,‬וכנכד‬
‫של רבי יעקב משה חרל"פ‪.‬‬
‫רבי ניסן למד בצעירותו בתלמוד תורה ובישיבת "עץ חיים"‪ ,‬ובישיבת חברון – שם נודע כעילוי‪ .‬לאחר מכן למד שנים‬
‫רבות בישיבת "בית זבול"‪.‬‬
‫את ספרו הנ"ל "אור פני מלך" על הרמב"ם‪ ,‬הדפיס כשהיה צעיר לימים‪ ,‬וכן את ספרו על מסכת שקלים‪.‬‬
‫שנים רבות התמסר לההדיר כתבי יד מגדולי הראשונים‪ .‬ואמנם למעלה מעשרים ספרים – הכוללים הערות‪ ,‬ביאורים‬
‫וציוני מקורות – ההדיר‪ .‬ספרים אלו יצאו בהוצאות הספרים הידועות‪ :‬מוסד הרב קוק‪ ,‬מכון הר"י פישל‪ ,‬יד הרב הרצוג‬
‫ועוד‪.‬‬
‫כן ערך והביא לדפוס את ספרי "מי מרום" של סבו הגרי"מ חרל"פ‪ ,‬וספרי רבי צבי מיכל שפירא – "ציץ הקודש"‪.‬‬
‫רבי ניסן מאיר נפטר בשנת תשל"ו )‪ ,(1976‬כשהוא בן נ"א שנים‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "אור פני מלך" הודפס בשנת תש"ו )‪ (1946‬בירושלים‪ .‬קי"ב – עמודים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫העתונות החרדית עם פטירתו‪.‬‬
‫אור פני משה בספר "דברי קהלת" ‪ -‬רבי שלמה ליכנטשטיין‬
‫נולד בשנת תקכ"ב )‪ (1762‬נפטר בשנת תקמ"ג )‪(1783‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "אור פני משה" הוא חלק מהספר "דברי קהלת"‪ ,‬היות שהוא עוסק בדברי הרמב"ם כונה חלק זה בשם "אור פני‬
‫משה"‪ .‬בספר חלק נוסף הכולל חידושים וביאורים על כמה מסוגיות הש"ס והוא מכונה "חכמת שלמה"‪ .‬שמות הספר‬
‫מסובכים קצת כי לספר צורפו גם חידושיו של אחי המחבר רבי משה שהוציא את ספרו של אחיו ואת חלקו קרא בשם‬
‫"דרש משה"‪ ,‬כדי שלשלושת הספרים יהיה גם שם אחיד הוא הוסיף לשמות הנ"ל את השם הכללי עמק ולחידושים על‬
‫הרמב"ם קרא גם "עמק המלך"‪ ,‬לחידושים על הש"ס קרא "עמק הלכה" ולדרשותיו הכוללות הספדים קרא "עמק הבכא"‬
‫ונוסף לזאת בשם ראשי קרא את כלל החיבור "שושנת העמקים"‪ .‬מתוך כל אותם שמות התקבל שהחידושים על הרמב"ם‬
‫קרויים דברי קהלת ‪ -‬אור פני משה ובתחילת החידושים מופיעה גם הכותרת עמק המלך‪ ,‬כאן נבחר השם אור פני משה כי‬
‫הוא מיוחד לחידושים על הרמב"ם אבל ברוב רשימות הספרים הספר מופיע בערך "דברי קהלת"‪.‬‬
‫ה"אור פני משה" עוסק בעיקר בהלכות יסודי התורה ובהלכות טריפות‪ .‬בתחילתו הוא עוסק בבירור כמה מצוות מספר‬
‫המצוות‪.‬‬
‫רבי שלמה היה עוקר הרים בפלפולו ורוב הספר בנוי ממערכות מסועפות ורחבות באותם נקודות שעליהם הוא דן‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫הספר "דברי קהלת" הוא אחד מאותם ספרים שגאוניותם המפליאה של מחבריהם ניכרת כבר בעלעול חטוף בספר‪ .‬בפרט‬
‫אם שמים לב שמחברו נפטר סמוך לאחר שמלאו לו עשרים שנה ותוכן הספר הוא כשל גאון שלמד עשרות שנים‪.‬‬
‫מתוך הסכמתו של הגאון הישיש רבי ישראל רבה של ביאלסטוק )בעת פירסום הספר( ניכר שלא יכל לכבוש את‬
‫התפעלותו איך במעוט שנים צמח גאון מופלא שכזה וכך הוא כתב‪" :‬ותרב חכמת שלמה אשר פעל ויגע במעט שניו מה‬
‫שתלמיד ותיק יגע במאה שנים‪ ,‬אשר גודל חריפותו נודע לי מאד מאד כי כמה שנים היה מקשיב לקולי ומסתופף בצילי‪,‬‬
‫וגם אחרי כן תמיד היה מציע חידושיו החריפים לפני והומתק בפי כדבש למתוק וכו' אשר כל אשר יהגה בחידושיו יתן עוז‬
‫לקונו ברוך שחלק מחכמתו ליראיו"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר יצא לאור על ידי אבי המחבר בנאווי דוואהר בשנת תקמ"ה )‪ (1765‬ויש בו פ"ג דף‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הספר והקדמותיו‬
‫אור שמח – רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק‬
‫נולד בשנת תר"ג )‪ – (1843‬נפטר בשנת תרפ"ו )‪(1926‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "אור שמח" הוא מן הספרים החשובים ביותר שנתחברו על ספרי משנה תורה‪ .‬גדולתו התורנית של המחבר‪ ,‬בקיאותו‬
‫וחריפותו‪ ,‬נתנו משקל לחידושיו על הרמב"ם המצטיינים "בהסברים מוצקים וביאורי סוגיות"‪.‬‬
‫שימושו רב בעולם התורה‪ ,‬ובעיקר בשעורי הרמי"ם בישיבות‪.‬‬
‫החידושים כוללים חקירות עמוקות והגיוניות‪ ,‬מגלים בקיאות וחריפות‪ .‬לעתים עוסק המחבר בהשוואות תלמודיות‬
‫ובבדיקת גירסאות ונוסחאות‪.‬‬
‫פירושו על הרמב"ם מקיפה את כל ספרי הרמב"ם‪ .‬חידושיו מהם קצרים ומהם ארוכים‪ ,‬אך כולם ענייניים ומקומיים‪,‬‬
‫לביאור דברי הרמב"ם ושיטתו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי מאיר שמחה מדווינסק הוא נולד בשנת תר"ג )‪ (1843‬בעיירה בלטרמינץ שבפלך וילנא‪ ,‬לאביו רבי שמשון קלונימוס‪,‬‬
‫שהתפרסם בנדיבות לבו ובגמילות חסדים שופעת‪.‬‬
‫מילדותו הצטיין בשקידה נפלאה ובגאונות עצומה )כבר אז היה בקי בסדר נזיקין ורוב סדר נשים(‪ .‬את ספרו המפורסם על‬
‫התורה "משך חכמה" המלא בגאונות ובחידושים גדולים‪ ,‬החל לכתוב עוד בהיותו בחור‪ ,‬אך עלפי הצעת אביו התעכב‬
‫מלפרסמו כל חייו‪ ,‬ורק לאחר פטירתו יצא לאור‪.‬‬
‫בהיותו בן שמונה עשרה שנה נשא אשה מביאליסטוק‪ ,‬ובמשך שנים אחדות ישב בבית חותנו כשהוא עוסק בתורה‬
‫בהתמדה‪ .‬לאחר התקופה בה היה סמוך על שלחן חותנו‪ ,‬עסקה אשתו בסחורה לפרנסתם‪ ,‬והוא התפנה להמשיך בעמל של‬
‫תורה‪.‬‬
‫כשנפטר בעיר דווינסק רב העיר‪ ,‬רבי ראובן הלוי‪ ,‬הומלץ לתושבי העיר )על ידי רבי יוסף דוב סולוביצ'יק מבריסק – בעל‬
‫"בית הלוי" – ועוד מרבני הדור( להכתירו כרבה של דווינסק‪ .‬ואכן בשנת תרמ"ח )‪ (1888‬החל רבי מאיר שמחה לכהן‬
‫כרבה של דווינסק‪ ,‬תפקיד אותו שרת במשך כארבעים שנה‪ ,‬עד לפטירתו‪.‬‬
‫בעיר דווינסק כיהן באותה עת גם הגאון רבי יוסף רוז'ין – הרגצ'ובר – כרבם של קהל החסידים בעיר‪.‬‬
‫ביתו היה פתוח לכל קשיי יום ומרי נפש‪ ,‬להם הקדיש מזמנו היקר‪ ,‬מתוך הכרת החסד הגדול שבכך‪ .‬התרחק בכל מאודו‬
‫מליהנות מן הזולת וסרב לקבל "פדיונות" וכדומה‪.‬‬
‫בשנת תרס"ז )‪ (1907‬הוצעה לו רבנות ירושלים‪ ,‬כממלא מקום רבי שמואל סלנט שהיה אז בגיל תשעים‪ ,‬אולם בעקבות‬
‫הפצרות בני קהילתו לבל יעזבם – ויתר על ההצעה הנכבדה‪.‬‬
‫תוך ימי "מהפכת אוקטובר" הבולשביסטית‪ ,‬הובל רבי מאיר שמחה באחד הימים לבית המעצר‪ .‬תושבי עירו – יהודים‬
‫וגויים – שלחו מכתב )על אף הסכנה שבדבר( ובה חתימות אלפי איש שהכירו את הרב‪ .‬במכתב זו הם מצהירים על‬
‫ישרותו של הרב ועל הבקשה לשחררו‪ .‬ואמנם עוד באותו יום שוחרר הרב‪ .‬אולם לכל תפוצות ישראל נפוצה השמועה‬
‫שהרב נהרג‪ ...‬ומיד הספידוהו וכתבו עליו הערכות והספדים )שחלקם ראה הרב לאחר מעשה‪ ,(...‬עד שהתבשרו שהרב חי‬
‫ועדיין יושב על כסא רבנותו‪...‬‬
‫בימי מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬כשתושבי עירו דווינסק נמלטו ובעיר נשארו אך מתי מעט מדלת העם‪ ,‬נשאר רבי מאיר‬
‫שמחה עמם‪ ,‬ואמר‪" :‬כל זמן שישארו תשעה יהודים בעיר‪ ,‬אהיה אני העשירי להצטרף למניין‪"...‬‬
‫לרבי מאיר שמחה הפנו שאלות רבות מכל תפוצות ישראל‪ ,‬בידעם את גדולתו בתורה ובהלכה )בשנת תשמ"א יצאו לאור‬
‫חלק מתשובותיו על ידי "מכון ירושלים"(‪.‬‬
‫מלבד ספריו "אור שמח" ו"משך חכמה"‪ ,‬כתב רבי מאיר שמחה חידושים על התלמודים )בבלי וירושלמי( ועל עוד ספרי‬
‫יסוד‪ .‬מכולם נותרו חידושים רק על מסכתות בבא קמא ובבא מציעא )יצאו לאור בשנת תש"ח(‪.‬‬
‫לרבי מאיר שמחה היה יחס אוהד ותומך לבניין ארץ ישראל‪ ,‬והוא אף עקב אחר הקמת המושבות הראשונות בארץ‪.‬‬
‫רבי מאיר שמחה נפטר בשנת תרפ"ו )‪ (1926‬בהיותו כבן שמונים ושלוש‪ .‬הוא נטמן בדווינסק‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספרי "אור שמח" הודפסו לראשונה בד' חלקים בוארשה‪-‬ריגה בשנים תרס"ב‪-‬תרפ"ו )‪.(1926-1902‬‬
‫הדפסה שניה בעיר ניו יורק )מהדורת צילום( בשנת תש"ו )‪.(1946‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫בית עקד ספרים – פרידברג‪.‬‬
‫אורה ושמחה – יוסף קדיש ברנדסדורפר‬
‫בחיים – לאורך ימים ושנים‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫חמשת כרכי "אורה ושמחה" על ספר משנה תורה – על הנושאים כדלהלן – כוללים‪ :‬פירושים וביאורים לכל הלכה‬
‫והלכה‪ .‬אוצר גדול של הערות והארות הנחוצים להבנת ההלכה‪ ,‬חקרי וחידושי הלכה‪ ,‬ומשא ומתן בדברי הראשונים‬
‫והאחרונים )עפ"י נוסח השערים(‪.‬‬
‫הכרך הראשון עוסק בביאור ל' פרקי הלכות שבת‪ .‬החלק השני בביאור ח' פרקי הלכות חמץ ומצה והערות בנוסח ההגדה‬
‫של פסח‪ .‬החלק השלישי עוסק בי"ז פרקי הלכות מאכלות אסורות‪ ,‬והחלק הרביעי בה' פרקי הלכות עבודת יום הכיפורים‪.‬‬
‫וחלק החמישי פרקי הלכות שופר‪ ,‬מגילה וחנוכה‪.‬‬
‫על אופן ושיטת הביאור כותב המחבר בהקדמותיו‪" :‬אמרתי לכתוב רק דברים הנוגעים בביאור דברי הרמב"ם‪ ,‬עם‬
‫השתדלות שיהיה מספיק להמעיין להבין דבריו בלא ליאות‪ ...‬לא הבאתי במחברתי המקורות לפסקי הרמב"ם‪ ,‬הואיל ורובן‬
‫כבר כתבן רבינו המגיד הגדול והכסף משנה‪ ...‬לפעמים פירשתי בדרך שאינו תואם לדברי המפרשים‪ ...‬ודרכינו להעיר‬
‫אפילו על דברים שנראין לכאורה כדקדוקי עניות‪ ...‬וכבר ראיתי כמה פעמים שגם מאלה הדברים מתגלים אורים גדולים"‪.‬‬
‫לספרים ניתנו הסכמות כמה מגדולי פוסקי הדור )הרבנים‪ :‬רבי יצחק יעקב וייס‪ ,‬רבי משה ארי' פריינד‪ ,‬רבי שמואל הלוי‬
‫ואזנר‪ ,‬אבי המחבר רבי מאיר ברנדסדורפר ועוד(‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫נולד בירושלים לאביו הרב מאיר ברנדסדורפר )דיין בבית הדין של העדה החרדית(‪ .‬למד בישיבות "תולדות אהרן"‬
‫ו"שומרי החומות"‪ ,‬ומשמש כמו"ץ ורב בשכונת בית ישראל ור"מ בישיבת "חסדי דוד"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫כרך ראשון – על הלכות שבת – יצא לאור בשנת תשנ"ד )‪ .(1994‬תעג – עמודים‪ .‬כרך שני – על הלכות חמץ ומצא –‬
‫יצא לאור בשנת תשנ"ו )‪ .(1996‬שפ"ב עמודים‪ .‬כרך שלישי – על הלכות מאכלות אסורות – יצא לאור בשנת תש"ס‬
‫)‪ .(2000‬תרס"א – עמודים‪ .‬כרך רביעי – על הלכות עבודת יום הכיפורים – יצא לאור בשנת תשס"א )‪ .(2001‬קע"ב –‬
‫עמודים‪.‬‬
‫בכרך הראשון לא הודפס לשון הרמב"ם במקביל לביאור‪ .‬בכרכים השני והרביעי הודפס לשון הרמב"ם במקביל לביאור‪,‬‬
‫ובכרך השלישי הובא כל לשון הרמב"ם בסוף הספר‪.‬‬
‫כל הספרים הודפסו בירושלים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫שערים ומבואות לספרי "אורה ושמחה"‪.‬‬
‫שיחה עם המחבר‪.‬‬
‫אורח מישור ‪ -‬רבי יוחנן מקרעמניץ‬
‫נולד בשנת תכ"ה )‪ (1665‬נפטר בשנת תצ"ה )‪(1735‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫עיקרו של ספר "אורח מישור" פירושים וחידושים בגמרא ותוספות של מסכת נזיר וחידושים בפוסקים השייכים למסכת זו‬
‫ברמב"ם וראב"ד כסף משנה ולחם משנה וכיוצא בו נושאי כליו של הרמב"ם ומה שלא העמיד בפנים במסכת זו נדפס בסוף‬
‫החיבור מהמחבר על הרמב"ם השייך למסכתא זו" קודם ל"אורח מישור" על מסכת נזיר הדפיס רבי יוחנן חיבור בשם‬
‫דומה והוא פירוש ל"דרכי משה" )חיבורו של הרמ"א על הטור( לספר אורח מישור על נזיר צורפה מהדורה שניה של‬
‫האורח מישור על הד"מ‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יוחנן נולד במעזריטש בשנת תכ"ה )‪ (1665‬לאביו ר' מאיר מקאליש מצאצאי המהר"ל מפראג‪ .‬הוא היה דיין‬
‫במעזריטש ובסוף ימיו נתקבל בעיר ואם בישראל ליסא המעטירה ושם נפטר בשנת תצ"ה )‪ .(1735‬רבי יוחנן הלך בארץ‬
‫לא זרועה כי עד להופעת חיבורו היתה מסכת נזיר זנוחה בקרן זוית ורק יחידי סגולה הגו בה כי לא היו עליה ספרי‬
‫פירושים‪ ,‬עניניה עמוקים וגירסאותיה לא נופו משבושים‪ ,‬היטיב לתאר מצב זה רבה של ליסא בהסכמתו‪" :‬כי המפורסמות‬
‫אין צריך ראיה שמסכת נזיר ממש רובו ככולו קמשונים ועלו בה חרולים ונשתנו בה שבילי הלימודים וכמעט כל אדם‬
‫פורשים עצמם כנזירים ובודלים ממסכת הנ"ל כי בלתי מסודרת היא הן בגמ' וברש"י ובתוס'" רבי יוחנן עמל ויגע ניפה‬
‫וסיקל העמיק והאיר עד שסלל אורח מישור והודות לכך נחשב ה"אורח מישור" כספר יסוד ללימוד מסכת נזיר‪ ,‬ובאותה‬
‫מדה של עיון עמוק וביאורים מאירי עינים‪ .‬עשויים חידושיו על הרמב"ם בהלכות נזירות ובשאר הלכות המסתעפות‬
‫ממסכת נזיר‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר יצא לראשונה בשנת תפ"ג )‪ (1723‬בברלין דפיו ‪ 60‬ובזוולקוא תרכ"א )‪ (1861‬ובלבוב תרכ"ד )‪ (1863‬בש"ס‬
‫וילנא צורפו החידושים על המסכת ומאז הם מודפסים בכל מהדורות הש"ס הנפוצות‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר והסכמותיו‬
‫מאמר הרב בוקסבוים מוריה תשנ"ה גליון א‪-‬ב‪.‬‬
‫אזרח רענן – רבי ישראל איסר טויבר‬
‫נולד בשנת תקפ"ג )‪ – (1823‬נפטר בשנת תרס"ד )‪(1903‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "אזרח רענן" עוסק ב"קצת הערות על תולדות הרמב"ם ז"ל‪ ...‬ועל דרכיו ופסקיו‪ ,‬אשר לקטתי מפי ספרים וסופרים"‪.‬‬
‫בין יתר הדברים בהם עוסק המחבר‪ :‬השנה אשר נולד בה רבנו; נושאי כליו – הם המחברים פרושים על ספריו; ספרים‬
‫אשר היו לפני רבנו; לוחמי מלחמתו; גודל חכמת רבנו; גודל פרישותו; איזה דרכים וענינים בפסקיו; ועוד‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי ישראל איסר נולד בשנת תקפ"ג )‪ (1823‬לאביו רבי זרח‪ ,‬בעיר גאלאנטא‪ ,‬בה שימש אביו כדיין‪] .‬שמו – ישראל איסר‬
‫– ניתן לו על שם נזר משפחתו הרב בעל "תרומת הדשן"‪ ,‬שאף הוא נקרא רבי ישראל איסרלן[‪.‬‬
‫הוא נחשב לאחד מתלמידיו האחרונים של החתם סופר‪.‬‬
‫בשנת תר"ד )‪ (1844‬נשא לאשה את בתו של רבי שלמה ליב קניג‪ ,‬ששימש כדיין בעיר חדש )נאוואמעסטא(‪ .‬כעשר שנים‬
‫לאחר מכן )תרי"ג – ‪ (1853‬החל אף הוא לשמש בעיר חדש כדיין ומגיד‪ .‬חמישים שנה כיהן בתפקידים אלו עד לפטירתו‬
‫בשנת תרס"ד )‪.(1903‬‬
‫מספריו‪" :‬אזרח רענן" )הנ"ל(‪ ,‬וספר "מקור ישראל" – "תולדות וקורות נזר משפחתי בעל תרומת הדשן זצלה"ה‪ ,"...‬ספר‬
‫זה הובא לדפוס בשנת תרס"ו )‪ (1906‬על ידי חתנו‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "אזרח רענן הודפס בעיר פרעסבורג בשנת תרכ"ב )‪ .(1862‬ל"ח – דפים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫חכמי הונגריה – יצחק יוסף כהן‪.‬‬
‫אוצר הספר העברי – וינוגרד‪.‬‬
‫אחרית דבר‪ -‬רבי משה לוצקי‬
‫א‪ .‬הספר‪-‬מבנהו ותוכנו‬
‫"אחרית דבר" אינו ספר בפני עצמו אלא הוא מאמר שנספח למהדורת היד החזקה שהופיעה בנו יורק בשנת‬
‫תש"ז)‪ (1947‬בהוצאת "עמיחי" ע"י האחים שולזינגר‪ .‬שמו נגזר משום שהוצב כמאמר מסכם לרגל סיום מלאכת‬
‫הדפסת המהדורה הנ"ל‪ .‬תוכנו של מאמר זה הוא אודות הנוסח של משנה תורה כותבו מנסה להבהיר את פשר‬
‫שינויי הנוסחאות‪ ,‬לטענתו השינויים אינם רק תוצאה של מעתיקים ומדפיסים שלא עשו מלאכתם נאמנה ולא‬
‫נשמרו מטעויות‪ ,‬אלא בגלל התיקונים שחלק מהם נעשו ע"י הרמב"ם בעצמו שמדי פעם בחן שוב ושוב את מה‬
‫שכתב ולפעמים החליט לשנות‪ .‬חלק מהשינויים נעשו ע"י בנו ר' אברהם‪ ,‬ושינויים אחרים ע"י גדולי הדורות‬
‫שע"פ הבנתם הוסיפו וגרעו‪ .‬במאמרו הוא סוקר את המהדורות השונות של משנה תורה החל מהראשונות שעלו על‬
‫מזבח הדפוס עד המהדורות האחרונות שנדפסו סמוך לכתיבת המאמר‪.‬על גבי מאמרו הוא מתאר חמדה גנוזה בדמות‬
‫מספר עמודים שנכתבו בכתב יד קדשו של הרמב"ם עצמו ונתגלו בגניזה הקהירית ור"מ לוצקי זיהה אותם‪ .‬בחתימת‬
‫מאמרו מספר דפים של שינויי נוסחאות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫ר' משה לוצקי נחשב כמומחה עולמי לכתבי יד‪ .‬בעלי כתבי ידות ומוציאים לאור היו משתבחים באוצרם‪ ,‬אם יכלו‬
‫לפרסם שפרופסור לוצקי אישר את יחוס כתב היד שהם קבעו‪ .‬ראה למשל מה שכתב הרב אבא זיונס בקשר לכת"י‬
‫של הספר "פענח רזא" "פרופסר משה לוצקי המומחה הגדול בדורינו לכתבי היד‪ ,‬ואשר עבד מספר שנים בספרית‬
‫אוקספורד‪ ,‬ערך סקירה מדויקת על כתב היד הזה"‪ .‬הוא עבד בשירותם של בתי עקד הספרים הידועים ביותר בתבל‪,‬‬
‫חלק מהזמן באוקספורד‪ ,‬ובספרית בית המדרש לרבנים בנו יורק‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‪.‬‬
‫במאמר זה ‪ 19‬עמודים החומר נכתב בשלשה טורים בעמוד‪ .‬יש עמודי תמונות של כתבי ידות‬
‫כאמור המאמר צורף למהדורת היד החזקה נו יורק תש"ז‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף המאמר‪.‬‬
‫אם הבנים ‪ -‬רבי משה חיים מצליח‬
‫נפטר בשנת תר"ה )‪(1845‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫עיקרו של הספר "אם הבנים" הוא דרשות על סדר הפרשיות והוא נדפס בשני כרכים‪ ,‬החלק הראשון הוא על בראשית‬
‫ושמות והשני מויקרא עד דברים‪ ,‬החידושים על הרמב"ם נדפסו בסוף חלק א‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫כנראה רבי משה חיים מצליח היה מדרי איזמיר ומגדוליה‪ ,‬כוחו הגדול כשליט במכמני התורה ועוקר הרים בפלפולו מתגלה‬
‫מדרשותיו על פרשיות התורה בהם הוא נוקט את הסגנון הדומה ל"פרשת דרכים" של המל"מ היינו דקדוק עמוק בלשונות‬
‫הפסוקים ע"פ מושגים הלכתיים העולים מהש"ס והפוסקים‪ .‬שמו המיוחד של הספר נגזר מהר"ת הבאים‪ :‬אני הצעיר משה‬
‫בן יצחק מצליח‪ .‬רבי משה חיים לא האריך ימים ובעודו באבו נפטר בחודש אלול תר"ה )‪.(1845‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫שני חלקי ספר "אם הבנים" הודפסו באיזמיר בשנים‪ :‬תרלג‪-‬תרמ"ג )‪.(1883-1873‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫ראוי לציין שבספר "תולדות חכמי ארץ ישראל" )ח"ב עמ' שכז( הוחלף רבי משה חיים מצליח מחבר "אם הבנים" עם חכם‬
‫אחר שהיה רב במאגנסיה‪ .‬בערכו של ר' משה חיים מצליח הועתק מהרשום ע"ג מצבה בביה"ק בהר הזיתים "תאניה ואניה‬
‫ינהו קר"ת עם מאגנסייא על אבדן ריש מתא וריש מחסיא ה"ה הרב הישיש שו"ב מ' משה מצליח ויעל משה אל האלקים‬
‫ח"י אב תרג"ן בגן אלוקים נפשו תתעדן" ולא שמו לב שבעוד שבמצבה זו מתואר הרב הישיש שנפטר בשנת תרג"ן‬
‫)תרנ"ג( הרי בשער הספר "אם הבנים" מפורש שהמחבר נפטר בעודו באבו בשנת הר"ת עולם לפ"ק היינו לא רב ישיש‬
‫ולא תרנ"ג אלא בקיצור שנים ובשנת תר"ה‪.‬‬
‫אם הדרך ‪ -‬רבי מיכאל אשכנזי‬
‫נפטר בשנת תקס"ח ‪(1808) -‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "אם הדרך" כולל שו"ת בד' חלקי שו"ע‪ ,‬חידושים על ספרי הרמב"ם קנין‪ ,‬משפטים ושופטים‪ ,‬ושמונה דרושים‪,‬‬
‫בהלכות שכנים מופיע קטע שכתב רבי חיים מנחם )ראה להלן( "המשתדל להוציא לאור האי ספרא"‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי מיכאל אשכנזי היה אחד מהרבנים החשובים בשושלת המפוארת של רבני קושטא‪ .‬הוא היה תלמידו המובהק של אחד‬
‫מרבניה הגדולים רבי אליהו פאלומבו בעל ספר "יד המלך"‪ .‬עם שהיה רבי מיכאל שליט בכל מכמני התורה לא סמך על‬
‫בקיאותו המפליאה אלא היה מחבר את ההלכה לשורשיה מכח עיון רב בסוגיות הגמ' ובמפרשיה הראשונים והאחרונים‪.‬‬
‫בהיותו יושב על מדין בקושטא המעטירה היה לתל תלפיות ורבים שיחרו לפתחו כדי לשמוע את חוות דעתו בענינים שונים‬
‫ומגוונים‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫את הספר ערך תלמידו המובהק רבי שמואל חיים בעל "שמן המשחה" )ראה ערכו( אשר עיטר את הספר בהערותיו‬
‫המאירות שבדרך כלל נפתחות ב‪ :‬א"ש חיים )ר"ת אמר שמואל( אולם מחמת נסיבות שונות התעכבה הוצאת הספר והוא‬
‫יצא לאור קרוב למאה שנים אחרי פטירת המחבר )שאלוניקי תרס"א ‪ (1901‬על ידי רבה של קושטא באותם ימים רבי‬
‫חיים מנחם )פראנגי( העובדה שהספר יצא לאור לאחר חלוף שלש דורות מעת הסתלקות המחבר מעידה על חיבוב מיוחד‬
‫של תורת רבי מיכאל שהזמן הרב לא המעיט מהצמאון לתורתו‪ .‬בספר ‪ 60‬עמודים אך המהדיר ציין שהוציא לאור רק חלק‬
‫מכתב היד‪ ,‬וכי נשאר בכתב היד לערך שיעור שו"ת וחידושים שבדפוס‪.‬‬
‫רבי חיים מנחם שכנ"ל הוא שהוציא את הספר כתב בהקדמתו שמסדר הכתבים רבי שמואל חיים קבע את שם הספר "דבר‬
‫המלך" "להיותו סובב על דברי הרמב"ם וגם לרמוז שם הרב המחבר‪ ,‬ואולם עתה בעת ההדפסה ע"י סיבה הידועה אצלנו‬
‫תמנ'ע היתה מלהדפיס בהדיא בשם הזה‪ ,‬כי מכח זה הוכרחנו לקרוא לו שם אחר" כנראה "סיבה הידועה אצלנו" היא‬
‫מוראה של המלכות שלא היתה רואה בעין יפה שם המדבר על "דבר המלך" )כפי שידוע סיפור דומה עם ספרו של בעל‬
‫תוס' יו"ט שבתחילה כינה את שם חיבורו על הרא"ש "מעדני מלך" וקומם עליו את אנשי המלוכה ומחמת זה הוסב השם‬
‫ל"מעדני יו"ט"(‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫שער והקדמת עורכי הספר‪.‬‬
‫אמונה ותורה – הרב משה שטרנבוך‬
‫בחיים – לאורך ימים ושנים‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "אמונה ותורה" הינו ביאור לי' פרקי "הלכות יסודי התורה"‪ ,‬ולשבעת פרקי "הלכות תלמוד תורה" שבמשנה תורה‪.‬‬
‫על מטרת כתיבת הספר כתוב במבוא‪" :‬לא בקשנו אלא להקל על לומדי ההלכות‪ ,‬וחברנו ביאורים על דרך הפשט‬
‫שנתחדשו לנו תוך כדי למוד‪ .‬הוספנו חדושים והערות‪ ,‬עמדנו על הדיוק המפליא שבכל מילה ומילה ברמב"ם‪ ,‬ומאלו מצאנו‬
‫המקורות"‪ .‬ואמנם הפירוש כתוב בבהירות וללא אריכות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫הרב משה שטרנבוך נולד בלונדון ובבחרותו עלה לארץ ישראל‪ .‬מספר שנים כיהן כראש "ישיבת המתמידים" בירושלים‪.‬‬
‫בראש העין הקים כולל וישיבה ליהדות תימן‪ ,‬ועמד בראשם למעלה מעשר שנים‪ .‬במשך כעשרים שנה כיהן בתפקיד‬
‫ראב"ד היהדות החרדית ביוהנסבורג )דרום אפריקה(‪ ,‬וכיום משמש כראב"ד העדה החרדית בירושלים‪ ,‬ונחשב לאחד‬
‫מגדולי הפוסקים בדורנו‪.‬‬
‫הרב משה שטרנבוך חיבר‪ ,‬עשרות ספרים בהלכה‪ ,‬מחשבה ופרשנות לתורה‪ .‬מספריו ידועים‪ :‬מועדים וזמנים )ט' כרכים(;‬
‫טעם ודעת )ג' כרכים(; מצות שביעית כהלכתה; שו"ת תשובות והנהגות )ג' כרכים( ועוד‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "אמונה ותורה" יצא לאור בשנת תשל"ט )‪ ,(1979‬על ידי אגודת "נתיבות התורה והחסד" בבני ברק‪ .‬ק‪ -‬עמודים‪.‬‬
‫מהדורה שניה )מהדורת צילום( יצאה לאור בשנת תש"מ יחד עם הספר "הדרך לתשובה" )אף הוא מאת המחבר(‪ ,‬על ידי‬
‫אגודת "נתיבות התורה והחסד" – בני ברק‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫שער ומבוא לספר‪.‬‬
‫שיחה עם המחבר‪.‬‬
‫אמר יוסף ‪ -‬רבי יוסף אלקלעי‬
‫נפטר בשנת תקע"ח )‪(1818‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "אמר יוסף" לרבי יוסף אלקלעי‪ ,‬כולל חדושים ופלפולים על ספר משנה תורה להרמב"ם ועל מסכתות מהש"ס‪ ,‬על‬
‫הירושלמי‪ ,‬עין יעקב והערות קצרות על ספרים שונים‪ .‬בכמה ובכמה דפים דיון בנושאים מסוימים לפי סדר הא‪-‬ב‪ ,‬בסוף‬
‫הספר דרשות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יוסף ב"ר דוד אלקלעי היה מחכמי ירושלים אך לרגל מחלתו הקשה נסע לאיזמיר ושהה בה למעלה מעשר שנים עד‬
‫פטירתו שמה‪ .‬כך נאמר בהסכמת חכמי איזמיר שבפתח הספר‪" :‬ויבא יוסף האיר אל עבר פנינו זה ימים ושנים למעלה‬
‫מעשרה"‪.‬‬
‫מבתרי ה"אמר יוסף" ניכר שרבי יוסף העמיק עיון בהתלהבות ובחדוותא דאורייתא הוא עסק בדברי תורה חמורים‬
‫והתאמץ בכח עיונו הגדול ליישב קושיות מפורסמות ולפשוט את חקירותיהם של גדולי האחרונים‪ .‬למי ששם לב לאורחות‬
‫למודו מתקבלת כמובנת מאליה העובדה שהוא הרבה לפלפל בדברי המשנה למלך‪ ,‬לפעמים הוא משיג עליו אך בכבוד רב‬
‫כמו למשל )הלכות בית הבחירה פ"א ה"ג( הניסוח הבא‪ :‬ולקוצר עניות דעתי בתר דלחיכנא עפריה דתותיה רגלוהי אמינא‬
‫דראיה זו שהביא איני מכיר בה"‪ .‬קו זה של שיטת למודו מקבל ביטוי גם בעסוקו התדיר בתורתו של מהרי"ט אלגאזי‬
‫ששלל חיבוריו מוזכרים הרבה בספר "אמר יוסף" ומחברו מסלסל ומהפך בדברי הריט"א‪ ,‬מעניין שכעין הבטוי הנ"ל כלפי‬
‫המל"מ הוא כותב גם כאשר בא לחלוק על דברי מהריט"א ב"הלכות יו"ט" )החיבור על הלכות בכורות של הרמב"ן( אחר‬
‫שהוא מעתיק את דבריו הוא מקדים "ואני הצעיר בתר דלחכינא עפרא בתותי רגלוהי אמינא דאין ראיה כלל מדברי‬
‫הירושלמי"‪ .‬בולטת בספר "אמר יוסף" העובדה של עיסוקו המרובה בתורתם של חכמי איזמיר הנודעים כגון מהר"ח‬
‫אבולעפיא בעל "מקראי קדש" ומוהר"ח אבולעפיא בעל "נשמת חיים" ועמם ספריהם של רבי אליהו חאקו "רוח אליהו"‬
‫ו"בתי כהונה" של מהר"י הכהן‪.‬‬
‫אפשר לראות כסימן ללימוד במהלך של תורתך שעשועי את הנכתב בפ"ג מהלכות זכיה ומתנה שם הוא הרחיב והעמיק על‬
‫שיטת הרמב"ם בענין נותן מתנה שלא סיים אותה‪ ,‬במסקנת השקלא וטריא הוא מצא שממנה נפתח פתח להבין את‬
‫המקראות הידועים אודות פיתוי הנחש את חוה ובלשונו‪ :‬ולפי"ז מה מאד יומתק לחכי הני קראי האמורים בספר בראשית‬
‫וכו' ולפי"ז האמור למעלה יבוא על נכון" כשהוא "כותב מה מאד יומתק לחכי" חשים בעליל את החדוותא דאורייתא כאשר‬
‫דברי התורה הנראים רחוקים זה מזה‪ ,‬נחרזים יחד ומפיצים אור זה על זה‪ ,‬זה אופיו של רבי יוסף וזו קופת הרוכלין שלו‬
‫המלאה בביאורים ובחקירות מאירות עינים ומשמחות לב‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "אמר יוסף" סודר ונערך על ידי אחד מגדולי חכמי איזמיר רבי פנחס די סיגורה )כונה בדורו הפרד"ס( מחבר הספר‬
‫המיוחד "אות היא לעולם"‪ ,‬הדפסת הספר נתאפשרה הודות לנדיבות לבו של הגביר הידוע מגדולי תמכין דאורייתא תומך‬
‫תורה רבי יוסף הכהן חמצי ובניו‪ .‬הספר הודפס בשאלוניקי בשנת תקצ"א )‪ (1831‬מספר דפיו קס"ד‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר והסכמותיו‬
‫"אור השמש" עמוד קנ"ט – רי"ש גפנר‬
‫אמרי אמת – רבי אברהם מרדכי אלתר מגור‬
‫נולד בשנת תרכ"ו )‪ – (1866‬נפטר בשנת תש"ח )‪(1948‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫חידושיו על הרמב"ם של האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר דומים לרוב דברי התורה שנדפסו בשמו‪ ,‬הם אינם משקפים‬
‫כלל את העשירות המופלגת של מה שכתב אלא הם שביבים המבוססים על רשימות של אלו ששמעו מפיו את הדברים או‬
‫ממה שנדפס בספרים אחרים בשמו‪ ,‬כך גם החידושים על הרמב"ם הם אינם חלק מחיבור בכת"י על הרמב"ם אלא שרידים‬
‫מהנרשם מפי שומעיו או גרגירים קצרים ממה שרשם בשנותיו האחרונות בקיצור מופלג‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אברהם מרדכי נולד בשנת תרכ"ו )‪ (1866‬לאביו רבי יהודה אריה ליב אלתר בעל "שפת אמת"‪ .‬עוד בהיותו ילד נודע‬
‫כעילוי בעל זכרון נדיר ותפיסה מהירה כבזק‪ ,‬בגיל חמש עשרה נשא אשה וישב בבית חותנו שבביאלה ולא מש מלינה‬
‫בעומקה של הלכה‪ .‬בחודש שבט התרס"ה )‪ (1905‬עת הסתלקות אביו ישב הרא"מ על כסאו והנהיג את רבבות רבבות‬
‫חסידי גור‪ ,‬האדמו"ר רא"מ עשה רבות למען ישוב ארץ ישראל בקדושה‪ ,‬והשפיע על רבים מחסידיו להתגורר בישובים‬
‫החדשים כדי להקרין על יושביהם אור תורה ומצוות‪ .‬על אף שהרא"מ כתב הרבה חידושי תורה בכל ענפיה‪ ,‬דרש בצואתו‬
‫"הנני מזהיר מאד שלא ידפיסו מהכתבים רק רובם ישרפו" בשנת ת"ש ניצל מחמת המציק ובחסדי שמים הגיע לארץ‬
‫ישראל דרך איטליה‪ .‬הוא התיישב בירושלים בבנין ישיבת שפת אמת שהוקמה על ידו באחד מחמשת ביקוריו בא"י‪ .‬בחג‬
‫השבועות שנת התש"ח )‪ (1948‬נסתלק הרא"ם ונתבקש לישיבה של מעלה ומחמת תנאי החרום באותו זמן‪ ,‬מקום קבורתו‬
‫הוא בחצר ישיבת שפת אמת‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫החידושים שלפנינו לקוחים מסדרת ספרי לקוטי "אמרי אמת" שיצאו לאור בשנים תשל"ח‪-‬תשמ"ט על ידי נכדו רבי בנימין‬
‫מנחם אלתר‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור‪ ,‬ירושלים תשכ"ו ‪ -‬ברומברג‬
‫אמרי יוסף – רבי יוזפא צבי דוידובסקי‬
‫נולד בשנת תרמ"ט )‪ – (1889‬נפטר בשנת תרצ"ד )‪(1934‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "אמרי יוסף" לרבי יוזפא צבי‪ ,‬כולל ביאורים‪ ,‬פלפולים וחידושים על הלכות‪ :‬נזקי ממון‪ ,‬גניבה גזילה ואבידה שבספר‬
‫משנה תורה להרמב"ם‪ .‬הספר יצא לאור בשלשה חלקים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יוזפא נולד בשנת תרמ"ט )‪ .(1889‬הוא נשא לאשה את בתו של הרב שלמה נתן קוטלר‪ .‬שימש כראש ישיבה‬
‫בנווהרדוק‪ ,‬ורב בצרנוביץ‪.‬‬
‫נפטר בשנת תרצ"ד )‪.(1934‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫שני ספרי "אמרי יוסף" הודפסו בפיעטרקוב‪-‬בילגוריי בשנת תרפ"ט )‪ .(1929‬חלק א' – ‪ 104‬עמודים‪ ,‬חלק ב' – ‪96‬‬
‫עמודים‪ .‬כרך ג' בבני ברק בשנת תש"ך )‪ – 73 .(1960‬עמודים‪.‬‬
‫הספר הודפס שוב במהדורת צילום בשנת תשנ"ב )‪ ,(1992‬במונרו שבניו יורק‪ ,‬על ידי י' בראך‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫בית עקד ספרים – פרידברג‪.‬‬
‫אפריון שלמה – רבי שלמה קלוגר‬
‫נולד בשנת תקמ"ו )‪ – (1785‬נפטר בשנת תרכ"ט )‪(1869‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫"אפריון שלמה" הוא קונטרס הערותיו של רבי שלמה קלוגר על ספר "שער המלך" הרש"ק חתר ליישב את קושיותיו‬
‫החמורות של בעל "שער המלך" נשא ונתן בחדושיו ושם לו מטרה לפשוט את חקירותיו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי שלמה נולד לאביו הרב הגאון יהודה אהרן רבה של עיירה קטנה קאמרוב שמה‪ ,‬שהיתה סמוכה לעיר ואם בישראל‬
‫זאמוטש המעטירה‪ .‬כבר בשנותיו הראשונות נצנצו בו סימני גאונותו המיוחדת ובהיותו בן שש בלבד הפליא את שומעיו‬
‫בחידושי תורה מעוררי התפעלות‪ .‬המלמדים שאצלם למדו ילדי העיירה לא היו מספיקים לנער המחונן והוא קנה תורה מפי‬
‫אביו‪ ,‬אולם ימי השלוה נפסקו מיד אחרי שנהיה בר מצוה‪ ,‬אז נסתלק אביו שהביאו גם לחיי העוה"ז וגם לחיי העוה"ב‪ .‬הוא‬
‫הגיע לעיר זאמוטש בה כיהן רבי יוסף הוכגלערנטר הגאון הגדול בדורו בעל "משנת חכמים"‪ .‬לאחר ששוחח עם רבי‬
‫שלמה הכיר בעל "משנת חכמים" בעלם רך השנים שעתיד להיות אחד מהגדולים אשר בארץ והוא הכניסו לביתו‬
‫ולישיבתו והאציל עליו מתורתו‪ .‬באותה תקופה היה המגיד מדובנה מגיד מישרים בזאמוטש ואף הוא פתח לרבי שלמה‬
‫שער לאוצרות של עיון באגדתא ובמדרשים‪.‬‬
‫לא ארכו הימים עד שרבי שלמה ישב על כסא הרבנות בעיירה קולקוב הסמוכה ללבוב וזאת ע"פ המלצתו החמה של הגדול‬
‫בדורו בעל "ישועות יעקב"‪ .‬בשנת תקע"ה )‪ (1815‬נתקבל לאב"ד ור"מ בק"ק יוזעפוף בפולין‪ .‬בשנת תק"פ )‪(1820‬‬
‫נתקבל כרבה של בראדי‪ ,‬זאת כאשר רבי אפרים זלמן מרגליות פארה של בראדי דוחק ומאיץ בפרנסי קהילתו לבל יחמיצו‬
‫את ההזדמנות שגאון כזה יישב בעירם‪.‬‬
‫רבי שלמה קלוגר הרבה לעשות ספרים כמעט עד אין קץ‪ ,‬חלק מהם הם תשובותיו שהשיב לאלפים ולרבבות מכל קצווי‬
‫תבל אשר בקשו לשמוע ממנו מה יעשה ישראל‪.‬‬
‫בשנת תרכ"ט )‪ (1869‬נאסף רבי שלמה קלוגר לעולמו ובכל מקום אשר דבר פטירתו הגיע ערכו מספד לרבים על רבן של‬
‫ישראל כי איננו‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הגהות "אפריון שלמה" נדפסו לראשונה במהדורת "שער המלך" שהופיע בלבוב בשנת תר"ע )‪ .(1910‬הובאו לבית הדפוס‬
‫ע"י נכדו ר' שלמה בן בנו ר' אברהם בנימין‪ .‬מאז חזרו והופיעו בכל המהדורות הנפוצות של "שער המלך"‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫תולדות שלמה – נכתב ע"י נכדו ר' יהודה אהרן קלוגר‪ ,‬מהדורתו הראשונה הודפסה בלעמרג תרמ"ח )‪.(1888‬‬
‫ארץ יהודה ‪ -‬רבי יהודה הכהן טנוג'י‬
‫נפטר בשנת תקצ"ה )‪(1835‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫הספר כולל הערות וחידושים בקצת מסכתות הש"ס‪ ,‬לשונות הרמב"ם‪ ,‬על הטור ושו"ע ונושאי כליהם ועל פירש"י לתורה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יהודה היה מגדולי תוניס‪ .‬בימי עלומיו ספג מתורתם של רבניה הגדולים‪ ,‬בעמוד כא‪ ,‬ב בחלק ליקוטי תורה שבספר‬
‫הוא מספר‪" :‬שמעתי מהרב לימודי ה' נר"ו שהקשה" שפט את קהל הקודש בתוניס בהיותו יושב על מדין בבית דינו של‬
‫מהר"י טייב בעל "ערך השולחן"‪ .‬רבי יהודה היה רע וידיד של הרב חיד"א ובפתח הספר מופיעה "התנצלות אהובו של‬
‫מעלת המחבר" בה מסביר החיד"א את המנעותו מלהתייצב כמסכים אך הרבה לשבח את החיבור "ומה מני יהלוך לשבח‬
‫ולפאר ארץ זבת חלב ודבש ותמלא ארצ"ו כסף וזהב אר"ץ חמדה לא כחל ולא שרק ויעלת חן ויהללוה בשערים בעדי‬
‫עדיים אשר לו יעדה"‪.‬‬
‫בספר נר דוד שחברו רבי דוד גיגי שהיה בן בתו של רבי יהודה‪ ,‬מסופר בהקדמה‪ :‬כמוהר"ר יהודה הכהן טנוג'י זלל"ה בעל‬
‫המחבר ספר ארץ יהודה ואדמת יהודה וכו' ובסוף ימיו הוכיח סופו על תחילתו וזכה ועלה אל ארץ הקדושה ההר הטוב הזה‬
‫והלבנון גליל עליון על צפ'ת היאו'ר ת"ו בעת שיבתו‪ ,‬ושם ישב קרוב לשלש שנים על התורה ועל העבודה והארץ האירה‬
‫מכבודו הן השכינה שורה נהורא עימיה שרייא על ראש המט'ה יושב בשבת תחכמוני בישיבת גדול אדונינו מרן מלכא הב"י‬
‫זלה"ה‪ ,‬זה שבתו כל היום כי שם ביתו"‪ .‬היינו בערוב ימיו התיישב בצפת וכנראה עמד בראש בית מדרש שכונה על שמו‬
‫של מרן הב"י ושם מנוחתו כבוד‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "ארץ יהודה" נדפס בליוורנו בשנת תקנ"ז )‪ (1797‬ועוטר בהסכמותיהם של רבי יוסף זרקא )ראה עליו בערך יוסף‬
‫חי( והרב חיד"א‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר והקדמותיו‪.‬‬
‫אשדות הפסגה ‪ -‬רבי יוסף ב"ר נחמן נחמולי‬
‫נפטר בשנת תקמ"ה )‪ (1785‬בערך‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫רובו ועיקרו של הספר הוא על סדר ארבעה טורים‪ ,‬מצורפים לחיבור חידושים על מסכת בבא מציעא וקונטרס קטן על‬
‫ספרי זרעים וקנין של הרמב"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫נולד בלאריסה שביון‪" ,‬נין ונכד" של הגאון המפורסם רבי אהרן הכהן פרחיא משאלוניקי בעל שו"ת "פרח מטה אהרן"‬
‫וספר "בגדי כהונה" שנדפס בשאלוניקי בשנת תקי"ג עם הקדמת רבי יוסף‪.‬‬
‫חתן הגאון רבי יצחק אבן שאנג'י בעל ספר "באר יצחק" )שאלוניקי תצ"ה( "ובארות המים" )ראה ערכו( )שם תקט"ו עם‬
‫הקדמת רבי יוסף וחידושים ממנו(‪.‬‬
‫תלמיד הגאונים רבי רפאל אלעזר נחמיאש בעל ספר "הון רב" והגאון המפורסם רבי חיים בכ"ר דוד אבולעפיה בעל ספר‬
‫"נשמת חיים" )ורבה של איזמיר‪ ,‬תלמיד בעל "בתי כהונה"(‪.‬‬
‫רבי יוסף שימש כרבה של לאריסה על מקום רבו ובה נפטר בשנת תקמ"ה )‪ (1785‬בערך‪.‬‬
‫ספר נוסף ממנו בשם "אשד הנחלים" הכולל דרשות והספדים‪ ,‬הדפיס רבי יוסף בחייו בשנת תקמ"ג )‪.(1789‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "אשדות הפסגה" הובא לדפוס על ידי בנו רבי וידאל נחמולי בשאלוניקי בשנת תק"נ‪.‬‬
‫בסוף הספר נדפסו שאלות ותשובות בעניני חו"מ‪ ,‬לשונות הסמ"ג ופירוש על הגדה של פסח מרבו רבי חיים בכ"ר דוד‬
‫אבולעפיה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫ספרי המחבר‪ ,‬הקדמת בנו ל"אשדות הפסגה" והקדמות רבי יוסף לספרים הנזכרים‪.‬‬
‫אשר לשלמה ‪ -‬רבי שלמה יפה אשכנזי‬
‫נפטר לפני שנת תרל"ו )‪(1876‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫חידושים על ספר משנה תורה להרמב"ם ודרושים‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫מעטים הפרטים הידועים אודות רבי שלמה אשכנזי בתוך ספרו הוא מזכיר "עט"ר מורי הרב בעל ספר בירך את אברהם"‬
‫והוא רבי אברהם פרישקו‪ .‬מתאור קורותיו של מחבר "אשר לשלמה" אפשר ללמוד על אהבת תורה שפיעמה בלבם של‬
‫נדיבי עם ובזכותה יכלו תלמידי חכמים כדוגמת רבי שלמה לשקוד על דלתי תורה למרות עניים ולהגיע לפירסום חידושים‬
‫עמוקים על דברי הרמב"ם‪ .‬כך כתב רבי יעקב אביו של רבי שלמה )בהקדמתו לספר( "כמה יגיעות יגע למצוא מרגוע‬
‫לנפשו והלך מדחי אל דחי על המחיה ועל הכלכלה‪ ,‬ומן השמים גלגלו זכות ע"י זכאי אחד המיוחד מתושבי מילאס הלא הוא‬
‫הגביר החכם המעולה רצ"ו מרדכי הלוי שהביאו לביתו לשוחט ולבודק והיה לומד בפלפול התלמידים בביתו ובחומותיו מן‬
‫בקר עד ערב" והוא עצמו כתב באגרת להוריו‪" :‬כל מה שהיתי מתאוה כל ימי חיי הכינו לי מן השמים דביתו בית ועד‬
‫לחכמים וממוצאי שבת עד קבלת שבת אני לומד ומחדש עם למוד התלמידים"‪.‬‬
‫רבי שלמה כפף עצמו למאורי איזמיר בה נולד ובה למד ובספרו הוא מפלפל בספרי רבניה הגדולים ה"חקרי לב" ו"שורשי‬
‫הים"‪ .‬כשהוא מכנה את מחבריהם "מרן מלכא" הוא התפרסם כמומחה בהלכות טריפות‪ ,‬יש לכך ביטוי בספר "אשר‬
‫לשלמה" שבו האריך בביאוריו להלכות שחיטה וכמה פעמים הוא משיג על מה שכתב רבי משה יוסף מרדכי מיוחס בספר‬
‫"שער המים" על הלכות טריפות‪ .‬בהלכות סנהדרין בתחילתם כתוב "מה שכתב מ"ז בעל לב מבין" אולם מלבד שבספר אין‬
‫רמז נוסף לכך שרבי שלמה היה נכדו של ה"לב מבין" הרי בהלכות ממרים )פ"ו( הוא מצטט את דברי ה"לב מבין" בלי‬
‫להוסיף מ"ז‪ ,‬יתכן שבמה שנכתב מ"ז נפלה טעות דפוס קטנה והנכון הוא מ"מ ר"ת של מרן מלכא‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "אשר לשלמה" נדפס על ידי אבי המחבר רבי יעקב אשכנזי באיזמיר שבתורכיה בשנת תרל"ו )‪ (1876‬עם הקדמה‬
‫ארוכה ממנו במילי דאגדתא ודבר קינה על פטירת בנו‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫שער הספר והקדמת אבי המחבר בראש הספר והסכמת רבה של אזמיר רבי אברהם ב"ר חיים פאלאג'י‪.‬‬
‫באור חדש מספיק – רבי שלמה לוי‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫מטרתו של רבי שלמה לוי היתה להמציא באור קצר ותמציתי ליד החזקה‪ ,‬הוא לא יזם כתיבת פרוש חדש לגמרי אלא‬
‫מהלכו היה לעבד ולתמצת את הפירושים הקלאסיים והידועים לקצר את השקלא וטריא שבדבריהם ולדלות מהם מסקנות‬
‫שבהם לב הפירוש על הרמב"ם‪ .‬הוא ניסה גם לרקוח מדברי המפרשים השונים פרוש אחד זאת על ידי לקיחה מכל אחד‬
‫מהם את מסקנת הפרוש‪ ,‬כגון להלכה פלונית את פירוש המגיד משנה ובהלכה אחרת דוקא את פרוש הכסף משנה ובהלכה‬
‫שלישית בחר בפירושו של הלח"מ‪ .‬רבי שלמה לא השתמש רק בנושאי הכלים שעל הדף אלא העתיק לתוך פרושו גם‬
‫מדברי הראשונים כגון הר"ן והנמוק"י ומתשובות הריב"ש ועוד‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫אין לעת עתה בידינו פרטים על בעל הבאור רק ידוע ממה שרשם בהקדמתו שהוא מילדי קאלוואריעא‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר נדפס בלייפציג בין השנים תרכ"ב – תרכ"ז )‪ (1862 – 1867‬חלק א' נדפס בשני כרכים‪ ,‬הראשון על ספרי מדע‬
‫ואהבה נדפס בשנת תרכ"ב )‪ (1862‬ובו קפ"ג דף‪ .‬הכרך השני של חלק א' בו הפירוש על סדר זמנים הופיע בשנת תרכ"ג‬
‫)‪ (1863‬ובו ‪ 240‬דפים‪.‬גם בחלק ב' כרכים‪ ,‬בראשון פירוש על ספר נשים‪ ,‬מספר דפיו קע"ה‪ .‬הכרך השני על ספר קדושה‬
‫ובו קמ"ז דפים‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר והקדמתו‬
‫באר אברהם – רבי אברהם שמעון טרויב‬
‫נולד בשנת תקע"ה )‪ – (1815‬נפטר בשנת תרל"ו )‪(1876‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫"באר אברהם" של רבי אברהם שמעון לא נדפס כספר בפני עצמו אלא כאחת מההוספות הנספחות לרמב"ם במהדורת‬
‫וילנא תר"ס )‪ (1900‬ומני אז בכל המהדורות הנפוצות‪ .‬כטבעם של ההוספות‪ ,‬לא מדובר בהערות ארוכות אלא הם קצרות‪,‬‬
‫לעתים מראה מקום חדש למקור ההלכה ביד החזקה ולפעמים קושיא ותרוץ‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אברהם שמעון היה משושלת רבנית מפוארת שאיותה למושב את העיר קיידאן‪ ,‬הוא נולד לאביו רבי יצחק אייזיק ילד‬
‫העיר ולאמו שהיתה בת רבי ישראל גורדון מרבני עיר וילנה )בעל "חפץ חיים" למד אצלו בימי עלומיו( טבעו של ר'‬
‫אברהם שמעון נתפרסם בארבע כנפות ארץ בעקבות עשיית אוזנים לתורתו של בעל הלכות גדולות שהיתה בספר חתום‬
‫ומלא בשגיאות שבגינם מיעטו ללמוד בספר קדמון זה‪ ,‬ובא ר' אברהם שמעון איזן חיקר ניפה את השגיאות המרובות‪,‬‬
‫הוסיף מראי מקומות ציונים ובאורים וכן נהפך הספר להיות נחלת רבים‪ .‬מלבד הגהותיו על הרמב"ם נדפסו ממנו חידושים‬
‫על המשניות ויד הכל ממשמשת בהם כי נדפסו ברוב המהדורות הנפוצות של משניות "עם פירושים"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫כאמור הערותיו של הרא"ש טרויב נדפסו לראשונה כהוספה למהדורת היד החזקה שהופיעה בוילנא תר"ס )‪ (1900‬ומני‬
‫אז ברוב המהדורות הנפוצות‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫לקורות עיר קייאדן ורבניה – עמודים י – יא‪.‬‬
‫באר אליעזר – רבי אליעזר ליפמאן נייזאטץ‬
‫נפטר בשנת תרי"ט )‪(1858‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "באר אליעזר" – ג' חלקים – מהרב אליעזר ליפמאן נייזאטץ‪ ,‬כולל הגהות וחידושים על המשנה‪ ,‬משנה תורה‪ ,‬שולחן‬
‫ערוך וספרים שונים‪ .‬חלק ראשון כולל הגהות והערות לשולחן ערוך‪ .‬חלק שני – העתק מה שכתב סביב גליון ספרי‬
‫הרמב"ם‪ ,‬שער המלך ועוד‪ .‬חלק שלישי – העתק מה שכתב סביב עיון יעקב ועוד‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אליעזר נולד לאביו רבי מאכל נייזאץ )שנת לידתו אינה ידועה(‪ .‬בשנת תק"פ )‪ (1820‬התיישב בעיר סערדאהעל‪,‬‬
‫ושמש בה כדיין‪ .‬הוא נחשב לאחד מתלמידיו המובהקים של החתם סופר‪ .‬שימש ברבנות בז'אמבק ובמאגנדורף‪ ,‬ובסוף‬
‫ימיו חזר לעיר סערדאהעל‪ .‬עוד מספריו‪" :‬משבצת הפנינים" )מוסר(‪" ,‬בציר אליעזר" )חקירות ודרישות בסוגיות‬
‫תלמודיות(‪" ,‬מי מנוחות" )דרושים‪ ,‬דברי מוסר ומסות(‪.‬‬
‫רבי אליעזר נפטר בעיר סערדאהעל בשנת תרי"ט )‪.(1858‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "באר אליעזר" על שלשת חלקיו הודפס בסט‪-‬שימלוי‪ ,‬בשנים תרס"ה‪-‬תרצ"ה )‪.(1935-1905‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫"מליצי אש" – על חודשים תשרי ומר חשון דף יח‪:‬‬
‫באר המלך – רבי אברהם דוד רוזנטל‬
‫נפטר בשנת תשנ"ט )‪(1999‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫"באר המלך" הוא השם הכולל לסדרת ספרים שענינה באור לקבוצות הלכות שונות שביד החזקה‪ .‬בסדרה שנדפסה בחיי‬
‫המחבר שבעה כרכים‪ .‬חלק א' עוסק בהל' גזילה וח"ב בחלק השני של הלכות אלו היינו הלכות אבידה‪ .‬בחלק ג' העיסוק‬
‫הוא בהל' חמץ ובחלק ד' מתבררים הל' מצה‪ .‬בחלק ה' נכתב על הל' שופר‪ .‬בחלק ו' העיונים הם בהל' סוכה‪ .‬בחלק ז'‬
‫בירורים בהל' לולב ובעניני שביעית‪ .‬בכל כרך נכתב באופן שיטתי על כל הלכה והלכה בפרקים שעליהם מוסב אותו כרך‪.‬‬
‫בסוף כל חלק תוכן ענינים מפורט ובו תמצית של הנקודות הנדונות בכל הלכה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אברהם דוד נולד לאביו רבי חיים שלמה שהיה ספרא דדיינא בבית דינו של הגרצ"פ פראנק זצ"ל והיה מנאמני הצבור‬
‫בירושלים ר' אברהם דוד יצק מים על ידיו של בעל "אבן האזל" והיה מתלמידיו הקרובים‪ ,‬בפתח הכרך הראשון של "באר‬
‫המלך" על הלכות גזילה הוא מספר על "הזכות מיוחדת שעבר )הגרא"ז מלצר( כמעט על רובו ככולו של הספר קודם גמר‬
‫ההדפסה פרקי פרקי דאיית' לקמי' דמר והרבה פעמים הנחה לי להוסיף או להוציא‪ ,‬לרבות או למעט בכמה ענינים בכדי‬
‫שיהיה זך ונקי"‪.‬‬
‫מלבד הרבצת התורה הגדולה על ידי סדרת ספריו ישב על מדין ובמשך עשרות שנים היה מחשובי הדיינים ומורי ההוראה‬
‫בירושלים‪.‬‬
‫זכה לאריכות ימים וגם בגיל מופלג לא פסק מללון בעומקה של הלכה עד פטירתו בשנת תשנ"ט )‪.(1999‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫חלק א' נדפס ויצא לאור בירושלים בשנת תש"ז )‪ (1947‬מהדורה שניה של חלק זה יצאה לאור בירושלים בשנת תשנ"ד‬
‫)‪ (1944‬ע"י בנו של המחבר רבי יששכר דוב‪ .‬בחלק א' ר"ז עמודים‪ .‬בחלק ב' ע"ה דפים‪ ,‬יצא לאור בשנת תש"כ )‪(1960‬‬
‫בירושלים‪ ,‬חלק ג' סובב על חמשת הפרקים הראשונים בהלכות חמץ ומצה יצא לאור בשנת התשכ"ח )‪ (1968‬בירושלים‬
‫ובו קנ"ה עמודים‪ .‬חלק ד' על המשך הפרקים בהל' חמץ ומצה י"ל בירושלים בשנת התשל"ג )‪ (1973‬ובו קע"ה עמודים‪,‬‬
‫בשנת תש"ס )‪ (2000‬לאחר פטירת המחבר יצאו לאור שני החלקים על הלכות חמץ ומצה במהדורה שניה‪ ,‬בכרך אחד‪.‬‬
‫חלק ה' יצא לאור בירושלים בשנת התשל"ז )‪ (1977‬מספר עמודיו ק"כ‪ ,‬חלק ו' הופיע בירושלים בשנת התש"מ )‪(1980‬‬
‫מספר עמודיו קנ"ה‪ .‬חלק ז' יצא לאור בירושלים בשנת התשמ"ו )‪ (1986‬ובו ק"ס עמודים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמות הספר‬
‫"מוריה" שנה כ"ב חוברת י' –יב‬
‫באר חיים – הרב חיים משולם וידר‬
‫נולד בשנת תשכ"ד )‪(1964‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "באר חיים" כולל ביאור רחב‪ ,‬מעמיק ויסודי לג' פרקי הלכות חגיגה שבמשנה תורה‪ .‬בתחילת הספר‪ ,‬בפתיחה‪ ,‬בא‬
‫ביאור למצוות עליה לרגל לפני בניית בית המקדש בירושלים‪ .‬הספר כולל ביאור כמעט לכל הלכה והלכה בהלכות חגיגה‪,‬‬
‫לתועלת הלומדים‪ ,‬לשון הרמב"ם הודפסה בראש העמוד‪ ,‬ובמקביל לה הביאור והפירוש‪.‬‬
‫המחבר נושא ונותן בדברי הראשונים והאחרונים‪ ,‬כאשר לכל בירור מוקדמת כותרת ובה תמצית הנדון‪.‬‬
‫לספר ניתנה הסכמת הרב ברוך דב פוברסקי – ראש ישיבת פונוביז'‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫הרב חיים משולם וידר נולד בקרית אתא בשנת תשכ"ד )‪ .(1964‬בנערותו ובבחרותו למד בישיבת פונוביז' בבני ברק‪,‬‬
‫ולאחר מכן במספר כוללים בבני ברק‪ .‬כיום מגיד שיעורים בכולל ביהוד‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫"באר חיים" יצא לאור בשנת תשנ"ד )‪ (1994‬בבני ברק‪ .‬רע"א – עמודים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמה לספר‪.‬‬
‫שיחה עם המחבר‪.‬‬
‫באר יהודה – רבי אברהם שלוזאווער‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "באר יהודה" נכתב כפירוש שיטתי לספרי מדע אהבה וזמנים )רק עד פרק שלישי מהל' שבת(‪ .‬באותם הלכות‬
‫שעליהם כתב נגע המחבר כמעט בכל הלכה והלכה והוא יורד לעומקם של דברים הן בישוב הקושיות שהקשו המחברים‬
‫והן בדקדוק לשונו של הרמב"ם והשוואת שיטתו לשיטות הראשונים האחרים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫הוא קנה תורה מפי אביו שהדריכו ללמוד "לימוד הישר‪ ,‬לא לבנות דיק ולא לשפוך סוללות ולא לבנות מגדל הפורח באויר‪,‬‬
‫אשר רוח תבונה יהדפם ויהיו כמוץ לפני רוח אך ללמוד להבין דברי חכמז"ל לאשורם ומתוך זה יתיישרו הדורים ויסקלו‬
‫המעקשות"‪ .‬בהקדמתו הוא כותב שאביו קיבל דרך למוד זה בתקופת לימודיו אצל רבה דקוטנא ר' משה יהודה ליב בעל‬
‫"זית רענן"‪ .‬על דבקותו בלמוד ישר והתרחקותו מפלפול פורח באויר‪ ,‬מעיד גם האבני נזר בהסכמתו "כבוד ידידי הרב‬
‫המאוה"ג החריף ובקי ירא אלוקים כש"ת מו"ה אברהם נ"י וכו' ואני מכיר האיש הנ"ל כי למודו בתורה על דרך הישר ולא‬
‫בפלפולים של הבל"‪.‬‬
‫ר' אברהם היה רבה של העיירה חאדש‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫חלק א' של "באר יהודה" נדפס בווארשה בשנת תרמ"ה )‪ (1855‬ובו ‪ 122‬עמודים חלק ב' יצא לאחר עשרים שנה נדפס‬
‫בפיעטרקוב שנת תרס"ה )‪.(1905‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הסכמות והקדמת המחבר‪.‬‬
‫באר מרים – הרב דוד יצחק מן‬
‫נולד בשנת תש"ד )‪(1944‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "באר מרים" כולל ג' חלקים‪ ,‬ובהם ביאור רחב ומקיף להלכות מלכים שבמשנה תורה‪ .‬בחלק א' בא ביאור לפרקים א‪-‬‬
‫ד‪ ,‬בחלק ב' בא ביאור לפרקים ה‪-‬ז‪ ,‬ובחלק ג' בא ביאור לפרקים ח‪-‬י )לא נתפרסם ביאור לפרקים יא‪-‬יב(‪.‬‬
‫הספר כולל ביאור‪ ,‬משא ומתן בדברי הראשונים והאחרונים‪ ,‬חידושים ופלפולים – לכל הלכה בהלכות מלכים‪.‬‬
‫לספר ניתנו הסכמות הרבנים‪ :‬ר' אלעזר מנחם מן שך‪ ,‬ור' מרדכי לייב מן )אבי המחבר(‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫הרב דוד יצחק מן נולד בשנת תש"ד )‪ (1944‬בתל אביב‪ .‬בנערותו ובבחרותו למד בישיבת פונוביז'‪ ,‬ולאחר נשואיו שימש‬
‫כר"מ בישיבת כפר חסידים‪ .‬עם פטירת חותנו הרב אליהו מישקובסקי – רבה של כפר חסידים וראש ישיבת "כנסת‬
‫חזקיהו" – נתמנה לראשות הישיבה‪ ,‬תפקיד אותו הוא ממלא עד היום‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫חלק א' יצא לאור בשנת תשמ"א )‪ .(1981‬קעט – עמודים‪ .‬חלק ב' יצא לאור בשנת תשמ"ד )‪ .(1984‬רעב – עמודים‪ .‬חלק‬
‫ג' יצא לאור בשנת תשמ"ז )‪ .(1987‬שיב – עמודים )כל הספרים הודפסו בפורמט גדול‪ ,‬ועל השער צויין‪ :‬כפר חסידים(‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמות לספר‪.‬‬
‫שיחה עם המחבר‪.‬‬
‫בארות המים ‪ -‬רבי יצחק שאנג'י‬
‫נולד בשנת תמ"ג )‪ - (1683‬נפטר בשנת תקי"ט )‪(1759‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "בארות המים" לרבי יצחק שאנג'י‪ ,‬כולל קי"ט שאלות ותשובות על ג' חלקי השו"ע )או"ח‪ ,‬יו"ד ואה"ע(‪ .‬כן כולל‬
‫הספר ביאורים וחידושים על ספר משנה תורה להרמב"ם‪ ,‬על הלכות‪ :‬תלמוד תורה‪ ,‬עבודה זרה ותשובה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יצחק קנה תורה מפיו של אחד מגדולי שאלוניקי רבי מרדכי עזריה‪ ,‬בספרו "באר יצחק" )דף קע"ג‪ ,‬ג( תיאר רבי יצחק‬
‫בערגה את תקופת הסתופפותו בצל רבו הגדול הנה בניסוחו "זכרתי ימים מקדם טוב שבת על פנת יקרת עוז ותפארת בית‬
‫מקדש של מורי ורבי כה"ר מרדכי בכ"ר עזריה זלל"ה‪ ,‬אשר מנעורי גדלני כאב וישקני מי בורו מים חיים"‪.‬‬
‫מהנכתב בספר "טירת כסף" )רנ"ו‪ ,‬ב( שחיבר תלמיד אחר בבית מדרש זה הלא הוא רבי אברהם גאטינייו בעל "טירת‬
‫כסף" מתגלה טפח נוסף מגדולת רבי מרדכי עזריה‪ ,‬בעל "טירת כסף" משיב על אגרת שקיבל מרבו הנה בלשונו "אמר‬
‫העבד אברהם מי יבוא אחר המלך רם ונישא לערער על דבריו חלילה אלא שבקוצר ידיעתי דבריו נעלמו ממני‪ .‬רבי יצחק‬
‫ישב על כסא רבנותה של שאלוניקי לאחר פטירת הרב הקודם מחותנו רבי דוד שירירו‪.‬‬
‫עוד מספריו‪" :‬באר יצחק" ו"באר לחי" ‪ -‬דרשות והספדים‪.‬‬
‫בשנת תקי"ז )‪ (1757‬עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים‪ .‬נמנה על מקובלי ישיבת "בית אל"‪.‬‬
‫רבי יצחק נפטר בירושלים בשנת תקי"ט )‪.(1759‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הוצאת הספר התאפשרה הודות לנדיבות לבם של הגבירים רבי יצחק ומרדכי עזריה נכדי רבו הגדול אשר הקדישו‬
‫"חמישים כסף" ולבקשתם צורפו לחיבור "כמה כתיבות" של זקנם הגדול‪.‬‬
‫ספר "בארות המים" הודפס בשאלוניקי בשנת תקט"ו )‪ 218 .(1755‬דף )פורמט גדול(‪ .‬מהדורת צילום של הספר הודפסה‬
‫במונרו שבניו יורק בשנת תשנ"א )‪ ,(1991‬על ידי י' בראך‪ ,‬וכן על ידי "מכון אוצרות גאוני ספרד" שבאשדוד‪ ,‬בשנת‬
‫תשנ"ז )‪.(1997‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל ח"ב עמוד ר"ז – ר"י גליס‪.‬‬
‫בגדי ישע ‪ -‬רבי ישעיה עטייה‬
‫נולד בשנת תצ"ב )‪ – (1732‬נפטר בשנת תקנ"ב )‪(1792‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "בגדי ישע" כולל שאלות ותשובות‪ ,‬חידושים על הרמב"ם‪ ,‬הספדים ודרושים‪ ,‬וביאורים על התורה‪ .‬הוא נערך לדפוס‬
‫על ידי בני המחבר ר' יצחק ורבי חלפון עטייה‪.‬‬
‫החידושים על הרמב"ם הם בין הדפים סג‪-‬עח‪ ,‬אך יש לציין שאפילו בדרשות ההספד הוא הרחיב על דברי הרמב"ם‬
‫הקשורים לדיני אבל‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי ישעיה היה מגדולי חכמי ארץ )ארם צובא( נולד בשנת תצ"ב )‪ (1732‬לאביו רבי חיים עטייה‪ .‬בעודו נער נודע שמו‬
‫לתהלה כגדול בתורה‪ .‬בספרו "בגדי ישע" מודפסות מספר דרשות שדרש בהיותו בן י"ד וט"ז‪ .‬כבר בגיל י"ח שנים נמצא‬
‫חתום על הסכמה לספרים "המעלות לשלמה" ו"בית דינו של שלמה" לרבי שלמה לאניידו‪.‬‬
‫הרב יצחק ב"ר שבתי ענתבי )ראה ערכו "בית אב"( ‪ -‬שנודע כאחד מן הדיינים הגדולים בארם צובא ‪ -‬היה חברו של רבי‬
‫ישעיה עטייה‪ .‬בשאלה שהפנה לרבי ישעיה )שהתפרסמה בספר בגדי ישע( הוא כותב עליו‪" :‬אוצר בלום‪ ...‬אב בחכמה‪,‬‬
‫אורייתא דיליה היא‪ ...‬כל רז לא אניס ליה‪ ...‬והוא גלי עמיקתא ומסתרתא‪ ...‬הרב הכולל‪ ,‬אין גומרין עליו את ההלל‪ ,‬ענוותן‬
‫כהלל‪"...‬‬
‫בנו של רבי ישעיה ‪ -‬הרב חלפון עטייה כותב על אביו‪" :‬אב בחכמה‪ ,‬חכם הרזי"ם‪ ...‬דומה למלאך ה' צבאות‪ ...‬כל העם‬
‫עונים אחריו מקודש מקודש‪ ...‬כנהר שאינו פוסק וכמעיין‪ ,‬לילה כיום לא ימיש מתוך האהל‪ ...‬לא נתן שינה לעיניו‪ ...‬והיו‬
‫ידיו אמונה לעשות חיל בחילא דאורייתא‪ ...‬רבנן דמתיבתא לגמרי"ה ולסבריה צריכי‪ ,‬גליה לדרעיה ונפל נהורא‪ ...‬וענוה‬
‫גדולה מכולם‪ ...‬ועוד ידו נטויה מטה כלפי חסד‪ ,‬עושה חסד לאלפים‪ ,‬ובפרט לאוהביו ולשומרי מצוותיו‪ ,‬הנהו רבנן דבי‬
‫מדרשא‪"...‬‬
‫רבי מרדכי לבטון‪ ,‬בספר "נכח השלחן"‪ ,‬מגדירו‪" :‬מגדולי הדור שלפנינו"‪.‬‬
‫חמשה בנים נולדו לו‪ :‬רבי חיים ‪ -‬מגדולי רבני אר"ץ בזמנו‪ ,‬רבי שמעון‪ ,‬רבי יצחק מחבר "משרת משה" )ראה בערכו(‬
‫רבי חלפון ‪ -‬מחשובי חכמי אר"ץ‪ ,‬ורבי דוד‪.‬‬
‫רבי ישעיה נפטר בשנת תקנ"ב )‪.(1792‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "בגדי ישע" הודפס בליוורנו בשנת תקצ"ב )‪ .(1832‬קפ"ב דף‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫לקדושים אשר בארץ ‪ -‬לאניידו )בערכו(‪.‬‬
‫בד קדש ‪ -‬רבי ברכה דאנון‬
‫פטירתו לא אחרי תר"ו )‪(1846‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫עיקרו של ספר "בד קדש"‪ :‬חידושים על כל י"ד חלקי משנה תורה להרמב"ם ומצורפות לו כמה דרשות למאורעות שונים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי ברכה נולד באיזמיר שבתורכיה לאביו רבי יום טוב דאנון )ראה ערך כבוד יו"ט( שהיה מרבניה המפוארים של איזמיר‬
‫ובסוף ימיו היה ראשון לציון אחרי פטירת ה"חקרי לב"‪ .‬בספרו "בד קדש" מתגלית עמקותו של רבי ברכה יחד עם בקיאות‬
‫מפליאה הכוללת שליטה בספרי האחרונים שבתקופתו‪ ,‬כך שמלבד חידושיו המקוריים ימצאו המעיינים ב"בד קדש" מראי‬
‫מקומות עשירים לדברי גדולי תקופתו‪ .‬החבור נדפס בשנת תר"ו )‪ (1846‬ומחברו כבר לא היה בחיים‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר "בד קדש" נדפס בתוך חיבורו של אביו "כבוד יו"ט"‪ ,‬מיספור דפיו הוא בהמשך לספירת הדפים של "כבוד יו"ט"‪.‬‬
‫לכן רוב רושמי הספרים לא רשמוהו כספר בפני עצמו‪ ,‬רק כאשר כתבו על ה"כבוד יו"ט" העירו שביחד עמו נדפס "בד‬
‫קודש" שחיבר בנו‪ .‬הספר נערך ויצא לאור על ידי בן המחבר רבי יהודה שעיטר את הספר בהערותיו שנפתחות בדרך כלל‪:‬‬
‫אב"ה‪ .‬כאמור הספר נדפס עם ה"כבוד יו"ט" בשאלוניקי שנת תר"ו )‪.(1846‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר והקדמותיו‪.‬‬
‫בינה לעתים ‪ -‬רבי יהונתן אייבשיץ‬
‫נולד בשנת תנ"ו )‪ - (1696‬נפטר בשנת תקכ"ד )‪(1764‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫עיקרו של הספר "בינה לעתים" ביאורים וחידושים על הלכות יום טוב שבמשנה תורה להרמב"ם‪ ,‬בספר חלק שבו‬
‫פירושים למסכת ביצה שבה נתפרשו עיקרי הלכות יו"ט‪ .‬במהדורה השניה )ברלין תקנ"ט( נוספו חידושים על שו"ע או"ח‪.‬‬
‫למרות שכמו כל יתר חיבוריו ‪ -‬מלבד ספרו "כרתי ופלתי" ‪ -‬יצא ספר זה לאחר פטירתו של רבי יהונתן‪ ,‬בכ"ז למעשה שמו‬
‫נקבע על ידו‪ ,‬כי המוציא לאור הראשון סמך על הנכתב בהקדמתו לספר "כרתי ופלתי" בה הוא מתאר את חיבוריו שעדיין‬
‫נשארו בכת"י "על שו"ע אורח חיים כליל יופי ובו כל חמדת ישראל בזמנים ובמועדים קראתיו בינה לעתים שהוא על‬
‫עתים מתחלפות ושמי בקרבו בינה ‪ -‬ר"ת הקטן יהונתן בן נתן נטע"‪ .‬כפי הנראה היה לרבי יהונתן חיבור גדול המקיף את‬
‫כל שו"ע או"ח ודברי הרמב"ם בסדר זמנים‪ ,‬אך כפי שמציין המו"ל "אנחנו לא זכינו לאור גדול‪ ,‬עם כל זה הצגנו דבריו על‬
‫פליטה הנשארת"‪.‬‬
‫בדרך כלל עוסק רבי יהונתן בחיבור זה בענינים הקשורים במישרין להלכות יו"ט אך בפ"א מהלכות יו"ט הלכה כ"ג‬
‫מתגלגל הענין לשאלה המבטאת את העוני והמצוק באותה תקופה‪ ,‬כך נכתב שם‪ :‬וזה שנים רבות שנשאלתי וכו' אשר‬
‫בגלילתו היה איש עני ומחוסר לחם שהפילה אשתו נפל משונה בצורתו ושאם היה יכול לסבב עמו בעיירות וכפרים‬
‫להראות חזותו לרבים והיה הרואה אותו יתן פרוטה אחת או שתיים וחיתה נפשו בגללו וכו' ואני מנעתי להתירו מלבד‬
‫דעכ"פ מנהג ישראל לקוברו ואל תטוש תורת אמך‪ ,‬אף גם דמת הוא ואסור בהנאה"‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫פרשת חייו של רבי יהונתן אייבשיץ נודעת לרבים לכן יכתבו תאריכים עיקריים בחייו נולד בערך בשנת תנ"ו )‪(1696‬‬
‫לאביו רבי נתן נטע שהיה נין ונכד לבעל "מגלה עמוקות"‪ .‬בשנת תס"ז )‪ (1707‬החל אביו לכהן כרב בעיר אייבשיץ ומכאן‬
‫הכינוי שנוסף לשמו‪ ,‬שנה לאחר מכן נפטר עליו אביו והוא גלה למקום תורה לישיבתו של מהר"ם אייזנשטט בעל "פנים‬
‫מאירות" שהיתה בעיר פרוסטיץ הסמוכה לעיירה אייבשיץ לימים עתיד רבו זה לפאר את שם תלמידו שאיתעביד לאילנא‬
‫רברבא ובספרו "פנים מאירות" )ח"ג סימן כ"ב( כתב‪" :‬והרב המאור הגדול מהור"ר יונתן דרשן מפראג האריך מאד בדין‬
‫זה"‪ .‬בשנת תע"א נשא לאשה את בתו של רבי משה יצחק שפירא ושם החל ללמד תלמידים אפילו כאלו שהיו גדולים ממנו‬
‫בשנים‪ .‬בסוף שנת תע"ד )‪ (1714‬נפטר בפראג ר' שמעון ריישר ורבני העיר שזכרו את דרשתו המופלאה בעת חתונתו‬
‫שהיתה בפראג בקשוהו לשאת דרשות מדי שבת בשבתו‪ .‬לאחר זמן נתבקש גם לעמוד בראשות הישיבה שם‪ ,‬בתשרי תצ"ז‬
‫)‪ (1737‬נפטר רבה של פראג רבי דוד אופנהיים ורבי יהונתן נבחר למלא את מקומו‪ ,‬בשנת תק"ב )‪ (1742‬עבר למיץ לכהן‬
‫על כסא הרבנות שנתפנה בעת שבעל "פני יהושע" עבר משם לכהן כרבה של פרנקפורט‪ .‬בשנת תק"י )‪ (1750‬החל לשמש‬
‫כרבה של אה"ו שהם ר"ת של שלשת הקהילות הנכבדות אלטונא המבורג וואנזיבעק‪ .‬ביום המר והנמהר כ"א אלול תקכ"ד‬
‫)‪ (1764‬השיב נשמתו הטהורה ליוצרה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר יצא לראשונה בשנת תקנ"ז )‪ (1797‬ל"ה דפים ואח"כ בברלין תקנ"ט )‪ (1779‬ובשנת תרי"ז )‪ (1857‬בלבוב‪ 90 .‬דף‬
‫על ידי ר' בנימין זאב מזוזה אשר צירף את הערותיו בשם "מקום בינה" מהדורה זו של הספר צולמה עוד מספר פעמים‬
‫במקומות שונים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫רבה דפלונסק רצ"י מיכלזאהן )ראה ערך תירוש ויצהר( במבוא שהתפרסם בשער הספר "גבורת יהונתן" שיצא לאור על‬
‫ידי מהדיר הספר "חסדי יהונתן" בורשה תר"ס )‪.(1900‬‬
‫בית אב )בתוך פני הבית( רבי יצחק ענתבי‬
‫נפטר בשנת תקס"ד )‪(1804‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "בית אב" כולל בתוכו חידושים על היד החזקה ספרי מדע – זרעים‪" .‬בית אב" לא נדפס כספר בפני עצמו אלא הוא‬
‫מצורף לספר "פני הבית" חיבורו של רבי אברהם בנו של הר"י ענתבי‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יצחק ב"ר שבתי ענתבי היה מגדולי חכמי אר"ץ )ארם צובא( בדור דעה שהיו שרויים בה גדולי מאורותיה מהר"ש‬
‫לאנייאדו‪ ,‬רבי יהודה קצין בעל "מחנה יהודה" )ראה ערכו( רבי ישעיה עטייה בעל "בגדי ישע" )ראה ערכו(‪ .‬כשם שחיבור‬
‫זה על הרמב"ם לא נדפס בפני עצמו אלא כמדור ב"פני הבית" כן היה עם שאר תורתו‪ ,‬תשובותיו כונסו בתוך שו"ת של‬
‫בנו "מור ואהלות" ושלש עשרה מדרשותיו קובצו בשם "אהל יצחק" בתוך הספר "יושב אהלים"‪ .‬בהסכמת הראשון לציון‬
‫רבי חיים נסים אבולעפיה )רב חנ"א( לספר "יושב אהלים" נכתב‪" :‬המאור הגדול הרב המופלא וכבוד ה' מלא כמוהר"ר‬
‫יצחק ענתבי ז"ל דרב גובריה האדם הגדול משיירי כנסת הגדולה עיני כל ישראל כנחלים נטיו מפני האש הגדולה לא הניח‬
‫אחריו כמותו אין לנו תמורתו"‪ .‬די בעלעול מועט ב"בית אב" כדי להיווכח שדברי שר המסכים הנ"ל לא נאמרו לתפארת‬
‫המליצה כי מתוך הספר נשקפת גדולת תורתו שמשולבות בה עמקות רבה ושליטה ללא מיצרים בכל מכמני התורה‪.‬‬
‫מדפי ה"בית אב" נשקפת ההערצה המיוחדת שרחשו גדולי דורו לבעל "משנה למלך" בכמה מקומות הוא מכנהו ה"תנא"‬
‫בלי שום תוספת‪ ,‬מה שמלמד שסמך שהכל יודעים למי הכונה‪ ,‬יחד עם זאת הוא לא נמנע מלהשיג על דבריו אך בענוות חן‬
‫כמו למשל בדף ל"ז‪ ,‬א "הנה התנא הביא דברי מוהרימ"ט וכו' ותמה עליו וכו' ואחרי לחיכת עפר כפות רגליו דבריו נפלאו‬
‫ממני"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫כנ"ל הספר "בית אב" לא נדפס בפני עצמו אלא כמדור בספר "פני הבית" שיצא לאור בליוורנו שנת תר"ט )‪ (1849‬זו‬
‫הסיבה שברוב רשימות הספרים לא מוזכר ה"בית אב" אלא כשתיארו את "פני הבית" הזכירו שיש בו חדושי "בית אב"‪.‬‬
‫ל"בית אב" מיספור נפרד ודפיו מ"ד‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫לקדושים אשר בארץ‪ .‬ירושלים תש"ב אות קיב עמ' מ'‪.‬‬
‫בית אבי גדר – רבי חיים יהושע וויגאדער‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫בספר "בית אבי גדר" שלשה מדורים‪ ,‬הראשון נקרא "עטור סופרים" ובו חדושים על כמה מסכתות‪ .‬המדור השני נקרא‬
‫"קשות מיושב" והוא מכיל י"ב מערכות לישוב דברי הרמב"ם בכמה מקומות הנראים מוקשים‪ .‬החלק האחרון הוא "הדרת‬
‫קדש" בו מספר הדרנים שנאמרו בסיומי מסכתות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫שורשיו של רבי חיים יהושע היו נטועים בבתי האולפנא הגדולים במיר ובוואלוזי'ן‪ ,‬שם קנה תורה מפי ר' חיים ליב טיקטין‬
‫ראש הישיבה הנודע של ישיבת מיר‪ ,‬ומפי הנצי"ב זצ"ל‪ .‬בחלוף שנים מעת ישיבתו באהלה של תורה‪ ,‬רכש את חוכמת‬
‫הרפואה בעיר לייפציג וגם בשבתו בעיר זו לא חדל מלימוד הגמ' והפוסקים וקבע עתים לתורה עם רבה של העיר דודו ר'‬
‫שמעון הלוי הורוביץ‪.‬‬
‫הוא התגורר בדאבלין שבסקוטלנד ושם עסק במקצוע הרפואה‪ ,‬אך גם בשנים אלו לא זנח את לימוד התורה‪.‬‬
‫מבין השיטין של הסכמת ר' אליהו ברוך קאמיי האב"ד ור"מ דמיר מבצבצת התפעלותו מאדם שהוא רופא אך ידיו רב לו‬
‫בפלפול זך של תורה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר יצא לאור בלונדון בשנת תרס"ה )‪ (1905‬ובו קכז עמודים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמת הספר והסכמותיו‪.‬‬
‫בית אברהם – רבי אברהם אבלי מקיוב‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "בית אברהם" עוסק בכמה תחומים יש בו הגהות והערות השייכות לשו"ע חלק יו"ד בעיקר על הל' נדה‪ ,‬והערות‬
‫והגהות לחלק חו"מ‪ .‬בספר חמישים סימני שו"ת‪ ,‬הרבה מהם בעניני עגונות‪ ,‬גיטין ואיסור סחורה במאכלות אסורות‪ ,‬ובעוד‬
‫כמה נושאים שונים‪ .‬בתשובה ל"ז מופיעה תשובת רבי אפרים זלמן מרגליות‪ .‬יש בספר מספר דרשות לכמה מפרשיות‬
‫התורה‪ .‬אין בספר מדור מיוחד לפירושי היד החזקה והנגיעה בדברי הרמב"ם היא בתוך קונטרס ארוך בדיני חלב )ח'‬
‫צרויה( בו דן המחבר באריכות רבה לפי סדר דברי הרב המגיה למשנה למלך שהרחיב לברר הרבה פרטים הנוגעים‬
‫לאיסור חלב‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אברהם אבלי היה מרבניה החשובים של קיוב באוקראיינה‪ .‬מתוך חלק התשובות נראה שהיה תל תלפיות ורבים מבני‬
‫מדינתו פנו אליו לשמוע חוות דעת בבעיות הלכתיות שעלו על הפרק ובעניני גיטין ועגונות‪ .‬מלבד הספר "בית אברהם"‬
‫חיבר הגהות על שו"ע של הגר"ז ושם יש קובץ ביאורים להלכות חמץ ומצה שביד החזקה‪.‬‬
‫מתוך הערכה גדולה לספר שו"ת משאת בנימין" )מרבי בנימין סולניק( והכרה במשקלו הרב לענין הלכה‪ ,‬תיכנן רבי‬
‫אברהם אבלי להוציא את הספר מחדש ולעטר אותו בהערות הגהות ותמצית מה שדנו בדבריו חכמי הדורות שאחריו‪.‬‬
‫תכנית זו לא יצאה לפועל מפני שהקדימוהו והוציאו את גוף הספר מחדש‪ .‬בדף עז‪ ,‬א נשתמר משהו מרעיון זה ושם במספר‬
‫עמודים נשא ונתן רבי אברהם בדברי "המשאת בנימין"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר נדפס בסדילקאב בשנת תקצ"ז )‪ (1837‬בספר ‪ 30‬דפים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר‬
‫בית אברהם – רבי חיים אברהם ישראל‬
‫נפטר בשנת תקמ"ה )‪(1785‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫רובו של הספר "בית אברהם" עוסק בביאורים וחידושים על הטור והב"י בחלק חושן משפט‪ .‬בסופו קונטרס הנקרא מאמר‬
‫המלך אשר נחלק לשבעה קונטרסים ותוכנו הוא בירור דינים הקשורים לכלל דינא דמלכותא דינא‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אברהם חיים היה בנו הגדול של רבה המפורסם של רודוס רבי משה ישראל בעל שו"ת "משאת משה"‪ .‬מתוך שיחתו‬
‫של ר' אברהם ניתן ללמוד עד כמה היה האב הגדול מחשיב את שיקול דעתו של בנו ר' אברהם‪ .‬הכונה למכתב שכתב ר'‬
‫אברהם לגיסו מהר"ם קריספין ושם הוא מספר "ומעיד אני כי מה"ר )כונתו לאביו( כשהיה בא לידו הלכה למעשה‪ ,‬מיום‬
‫שעמדתי על דעתי לא היה מורה בלי להתווכח עמי"!‪ .‬ר' אברהם היה ידידו ורעו של תלמידו הגדול של אביו הרב ידידיה‬
‫שמואל טאריק בעל "בן ידיד" והם יחד עם מהר"ם קריספין היה נושאים ונותנים בדברי תורה עמוקים וכל הדבר הקשה‬
‫היו מריצים להכרעתו של הרב הגדול בעל "משאת משה‪ .‬בימי עלומיו ישב על כסא ההוראה בקהל קאנדיא ולאחר מכן‬
‫במשך שנים רבות בנא אמון‪ ,‬אך נאלץ לברוח ממנה מפני חמת המציק‪ .‬אז חילו פניו מנהיגי קהלת אנקונא שינהיג את‬
‫עירם ושם ישב למשפט עד פטירתו בשנת תקמ"ה)‪ (1785‬הוא גם חיבר את הספר "אמרות טהורות" על הב"י וטור חלקי‬
‫יו"ד ואבן העזר‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר הודפס בליוורנו בשנת תקמ"ו )‪ (1786‬מספר דפיו ש"ג הובא לדפוס על ידי בניו ר' משה ור' רפאל יהודה ומופיעה‬
‫בו הסכמה נלהבת של הרב חיד"א‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמת‬
‫בית אל ‪ -‬רבי אריה ליבוש סגל נאטאנזאהן‬
‫נולד בשנת תקנ"א )‪ (1791‬נפטר בשנת תרל"ג )‪(1873‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "בית אל" )חלקים א‪-‬ב( כולל בתוכו חידושים וביאורים לש"ס‪ ,‬רמב"ם ושו"ע‪ .‬הספר בנוי חדרים חדרים בחלק‬
‫הראשון מאה וחמישים חדרים ובשני ששים חדרים‪ ,‬בכל חדר מתלבן נושא מסוים ישנם חדרים ארוכים מאד וישנם‬
‫קצרים‪ ,‬אך כולם מצטיינים בבירורים יסודיים ועמוקים ובהיקף רחב‪ .‬בספר מפוזרים חדרים רבים שענינם בירור דברי‬
‫הרמב"ם וכל קבוצת הלכות מתבררת בחדר נפרד‪ .‬רבי אריה ליב הרבה להתעמק ולעיין בדברי הרמב"ם ועיוניו מפוזרים‬
‫גם בחדרים שאינם עוסקים ישירות בדברי הרמב"ם‪ ,‬במהדורה זו קובצו רק דברים המופיעים בחדרים שלפי כותרתם‬
‫נועדו לבירור הלכותיו של הרמב"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אריה לייבוש נולד בעיר בראדי בשנת תקנ"א )‪ (1791‬לאביו רבי יצחק והיה חתנו של אב"ד בערז'אן רבי דוב בער‬
‫הלפרין‪ .‬בהיותו בן י"ח שנים נולד לו בנו בכורו שלימים האיר את העולם בתורתו הלא הוא רבי יוסף שאול בעל שו"ת‬
‫"שואל ומשיב" )ראה ערכו "דברי שאול"( למרות רום תורתו היה רבי אריה ליב מקטין את עצמו וחרף הצעות מרובות‬
‫לשבת על כסא רבנות בקהילות חשובות לא הסכים להורות אפילו הוראה קלה לשעתה‪.‬‬
‫ענותנותו המופלגת כמעט גרמה שתורתו תשקע בתהום נשיה כי אף "שבחיים חיותו רבנים גדולים שחרו פניו להפיץ אור‬
‫תורתו על פני תבל‪ ,‬ולא הטה אזנו להם יען היה דרכו להיות נחבא אל הכלים" ברם אחרי פטירתו החליט בנו שלמרות‬
‫שבעיני אביו לא היתה תורתו ראויה להקבע בספר‪ ,‬הרי הוא שהכיר בערכה הנכבד צריך להשתדל לזכות את הרבים‬
‫ולסדר את הכתבים לדפוס‪ ,‬הכתבים המוכנים להדפסה נמסרו לבנו הגדול רבי יוסף שאול אך הוא לא זכה לראותם חקוקים‬
‫בספר כי מספר חדשים לפני סיום ההדפסה נאסף הוא אל אבותיו‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר "בית אל" נדפס לראשונה בלבוב בשנת תרל"ה )‪ 198 (1875‬דף פורמט גדול‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אנציקלופדיה לחכמי גליציה ח"ג ‪ – 1028 – 1030‬ר"מ וונדר‬
‫בית המלך ‪ -‬רבי יוסף חסון‬
‫נפטר בשנת תקכ"ב )‪(1762‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "בית המלך" כולל פירושים ביאורים וחידושים על ספר משנה תורה להרמב"ם‪ ,‬יש בו תשע תשובות בעניני חושן‬
‫משפט‪ ,‬חלק הדרשות נקרא "בית המדרש"‪ .‬לספר מצורף החיבור "סוכת דוד" )ראה ערכו( שכתב גיסו של רבי יוסף‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יוסף ב"ר אהרן נודע כאחד מגדולי שאלוניקי בזמן תפארתה‪ ,‬הוא היה נחשב כתל תלפיות ורבו השואלים אותו מקרוב‬
‫ומרחוק‪ .‬החיד"א כתב בספרו "שער יוסף" שמעתי מאלופנו בתורה החכם השלם הדיין המצויין כמוהר"ר יוסף בן חסון‬
‫ליישב לשון משנתינו"‪ .‬רבי יוסף עלה לירושלים יחד עם אביו רבי אהרן ורושמי קורות אותה תקופה מציינים שכיהן פאר‬
‫בבית דינו הגדול של בעל "בתי כהונה"‪ .‬בפתח ספר ההלכה הידוע "שלחן גבוה" )מרבי שלמה מולכו( מופיעה הסכמת‬
‫חכמי ירושלים הנודעים בראשם ה"בתי כהונה" ורבי יעקב ישראל אלגאזי ויחד עם עוד מגדוליה המפורסמים מופיע שמו‬
‫של ר"י חסון מה שמלמד שהיה נחשב כאחד מרבניה המובהקים‪.‬‬
‫אחד מתלמידיו הגדולים היה רבי רפאל חיים אברהם קובו ממאורי שאלוניקי מחבר הספר "חיי אברהם" )שאלוניקי‬
‫תקמ"ד – ‪ (1804‬ושם בעמוד מ"ב נכתב‪ :‬דרוש שדרשתי בק"ק לישבון ישן ביום ש"ק שנת תקב"ך לפ"ק על שמועת מורי‬
‫ורבי המובהק חסידא קדישא כמוהר"ר יוסף בכ"ר אהרן חסון זלל"ה שבאה מעיה"ק ירושלים תובב"א‪.‬‬
‫עורך הספר מבהיר שהחידושים על הרמב"ם והתשובות הם חלק קטן מתורת המחבר על הרמב"ם וממה שהשיב לשואליו‬
‫אך "רובם ככולם נפסלו מאכילת העכבר וכמה מהם נאבדו וקצתם נמצאו חסרים תחילה וסוף"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "בית המלך" הודפס בשאלוניקי בשנת תקס"ד )‪ 123 (1804‬דפים‪ .‬מהדורת צילום של הספר הודפסה בניו יורק‬
‫בשנת תשנ"א )‪ (1991‬ושוב באשדוד על ידי "מכון אוצרות גאוני ספרד" בשנת תשנ"ו )‪(1997‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫תולדות חכמי ירושלים ח"ג ‪ - 23 -24‬פרומקין‬
‫בית המלך – רבי יוסף אריה בוים‬
‫נהרג בשואת יהודי אירופה‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "בית המלך" מהרב יוסף אריה בוים‪ ,‬עוסק בהרחבה בחידושים‪ ,‬פלפולים וביאורים על הלכות‪ :‬יסודי התורה‪ ,‬דעות‪,‬‬
‫ועל חלק מהלכות תלמוד תורה שבספר משנה תורה להרמב"ם‪.‬‬
‫לספר ניתנה הסכמת אב"ד לובלין ומייסד "ישיבת חכמי לובלין" רבי מאיר שפירא‪ ,‬הכותב על המחבר‪ ..." :‬תלמידי הרב‬
‫הגדול‪ ,‬בקי עצום מר יוסף בוים‪ ...‬רכש לו ידיעה מקפת בכל ש"ס בבלי וירושלמי וגם ספרי האחרונים‪ ...‬והוא כמעיין‬
‫המתגבר לחדש חידושין דאורייתא בבקיאות‪."...‬‬
‫לספר גם ניתנה הסכמת האדמו"ר מבאיאן ועליה חתמו רבנים רבים‪.‬‬
‫הספר יצא לאור על ידי "וועד התלמידים להוצאת ספרים"‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יוסף אריה נולד לאביו רבי נחום בוים באיזביצה‪ .‬בילדותו למד מפי רבי ישראל איסר שמחה לאנדה‪ ,‬אב"ד איזביצא –‬
‫"אשר גדלני מנעורי על ברכי התורה והיראה"‪.‬‬
‫עם בגרותו עבר ל"ישיבת חכמי לובלין" וקיבל תורה מפי ראש הישיבה רבי מאיר שפירא‪ ,‬אב"ד לובלין‪ ,‬שנהיה לרבו‬
‫המובהק‪.‬‬
‫את ספרו "בית המלך" הוציאו לאור חבריו שהקימו הוצאה לאור להוצאת כתבי חכמי ישיבת לובלין‪ ,‬וכֹה הם כותבים‬
‫בהקדמתם‪..." :‬צעדנו הראשון‪ ...‬הוא הדפסת ספרו של אחד מחברנו הכי חשובים‪ ,‬תלמיד ישבה"ק ותלמיד מובהק למרן‬
‫הגאוה"ק זצ"ל‪ ,‬עדיו לגאון רבי יוסף בוים‪ ...‬ובכל דרכיו יצליח ויזכה להביא לדפוס את חידושיו הרבים"‪.‬‬
‫רבי יוסף בוים נהרג בשואת יהודי אירופה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "בית המלך" הודפס בלובלין בשנת תרצ"ה )‪ – 125 .(1935‬עמודים )פורמט גדול(‪ .‬הספר הודפס שנית במהדורת‬
‫צילום בשנת תשל"ב )‪ ,(1972‬על ידי א' קאהן בברוקלין שבניו יורק‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫בית עקד ספרים – פרידברג‪.‬‬
‫בית יעקב – רבי יעקב בירב‬
‫נולד בשנת רל"ד )‪ – (1474‬נפטר בשנת ש"א )‪(1541‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫בנוסח השער בכתב היד של הספר נרשם שפירוש מהר"י בירב הוא "ממה שחסר מהרב המגיד" היינו מטרת החיבור היא‬
‫להשלים פירוש ליד החזקה על אותם ספרים והלכות שלא הגיע לידינו פרושו של הרב המגיד‪ .‬מגמה זו בולטת מהשוני בין‬
‫הפרוש על ספרי מדע ואהבה שעליהם האריך והרחיב מהר"י בירב‪ ,‬כי לא היה עליהם פרוש המגיד משנה‪ ,‬אבל על ספר‬
‫זמנים שנתפרש ע"י המגיד משנה כתב מהרי"ב רק על הל' שבת‪ ,‬שביתת יו"ט ושקלים‪ ,‬וגם הנדפס קצר יחסית מהנכתב על‬
‫שני הספרים הראשונים‪ .‬על ספר נשים נכתב רק מפ"ד של הל' יבום וחליצה ושם נכתב בפרוש "זה מה שחסר מהמגיד‬
‫משנה בהלכות יבום וחליצה"‪ .‬על ספר קדושה כתב רק מפ"ט ממאכלות אסורות הי"ד‪ ,‬זאת מפני שבדיוק ממקום זה חסר‬
‫פירוש הרה"מ‪ .‬על הספרים הפלאה וזרעים כתב בהרחבה רבה‪ .‬דרכו של מהר"י בירב דומה לזו של המגיד משנה‪ ,‬הוא‬
‫מציין מקורות‪ ,‬מיישב את קושיות הראב"ד ומוסיף דיוקים והערות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יעקב נולד בספרד בעיר קטנה "מקדה" במדינת טוליטולא‪ ,‬הוא קיבל תורה מרבי יצחק אבוהב תלמידו של הר"י‬
‫קנפנטון‪ .‬בהיותו בן י"ח קפץ עליו רוגז הגירוש של שנת רנ"ב )‪ (1492‬והוא עבר לצפון אפריקה‪ .‬בקונטרס הסמיכה‬
‫שבסוף שו"ת מהרלב"ח הוא מגיב על דברי הרלב"ח מהם משתמע שחסרים לו בקיאות וקדושה שהם תנאי להיות מוסמך‬
‫הראוי לסנהדרין‪ ,‬הנה בלשונו‪ :‬אח"ז כתב בתנאי המתמנה שצריך שיהיה בקי גדול וקדוש לה' וגם בזה תמהתי עליו שת"ל‬
‫מיום הגרוש והשמד שבספרד לעולם היתי מורה הוראות בישראל ורב לחמשת אלפים בתים יהודים במדינת פא'ס‬
‫כמפורסם לכל העולם‪ .‬והייתי אז בן י"ח שנים ועדיין לא הייתי בחתימת זקן והיו שם חכמים גדולים‪ ,‬ועם היותי ברעב‬
‫ובצמא ובחוסר כל לעולם הלכתי בדרכי השי"ת ונתעסקתי בתורתו‪ ,‬לכן אני יודע בודאי שמצד הקדושה כל השומע יאמר‬
‫כל מן דין סמוכו"‪.‬‬
‫בעקבות מלחמות הספרדים שכבשו בשנת ר"ע )‪ (1510‬את ארצות צפון אפריקה‪ ,‬החליט לעקור משם ויצא בדרכו לארץ‬
‫ישראל‪ .‬בהגיעו התיישב בירושלים‪ ,‬הקים בה ישיבה והעמיד תלמידים הרבה‪ .‬בגלל המצוקות הקשות לתושבי ירושלים‪,‬‬
‫עקר למצרים ושם תפס מקומו כמנהיג וכמרביץ התורה בקרב יהודיה‪.‬‬
‫באגרת ששלח רבי ישראל מפירושא הוא כותב על המצב בירושלים "כי אין כאן תלמיד נחית לעומקא דשמעתתא ובפרט‬
‫התוס'‪ ,‬כי היה בכאן חכם גדול עוקר הרים ושמו כמהר"ר יעקב בירב יצ"ו והלך למצרים‪ ,‬וכל התלמידים החשובים יצאו‬
‫מכאן להציל נפשם מרעב‪ ,‬כי בירושלים אין אדם מרויח פרוטה"‪.‬‬
‫לאחר מספר שנים במצרים‪ ,‬עלה בשנית לארץ ישראל והתיישב בעיר צפת שם הוכר כראש לחכמיה הגדולים‪ .‬אין טעם‬
‫להרחיב אודות רעיונו ופעילותו לחידוש הסמיכה‪ ,‬בודאי שלא על הפולמוס החריף עם הרלב"ח‪ ,‬כי פרשה זו ידועה‬
‫ומפורסמת‪ ,‬והכתיבה עליה לא נחוצה להכרת בעל השמועה‪.‬‬
‫ממהר"י בירב נדפס ספר שו"ת ובו ס"ד סימנים‪ .‬לפי עדותו של בעל "קורא הדורות" )לב‪ ,‬ב( "ודע שהרב מהר"י בירב‬
‫כתב פסקים רבים שהיו שואלים שאלות מכל פנות העולם וגם סוגיות והויות על התלמוד" נראה שהתשובות שכונסו בספר‬
‫הם רק חלק מועט מתשובותיו המרובות‪.‬‬
‫מרן רבי יוסף קארו מזכיר בחבוריו את מהר"י בירב בכינוי מורי‪ ,‬יש שהניחו שהיתה תלמידו‪ ,‬ברם ראה בערך "כסף‬
‫משנה" שהובא שם בשם הרב חיד"א שלדעתו לא למד בעל הב"י אצל מהר"י בירב והוא מכנהו מורי בגלל שנסמך על ידו‪.‬‬
‫אחד מתלמידיו הגדולים היה המבי"ט שמתשובתו נודע תאריך פטירתו של מהר"י בירב‪ ,‬בחלק א' של תשובות המבי"ט‬
‫סימן ק"ג נכתב‪ :‬שאלה נשאלה לרב הגדול כמהר"ר יעקב ז"ל ולא הספיק להשלימה עד שנתבקש בישיבה של מעלה ליל‬
‫שבת ר"ח אייר שנת אש"ה והשלמתיה אני מביט"‪ .‬הסימן אש"ה יכול להתפרש כה' אלפים ש"א)‪ (1541‬אך יכול להיות‬
‫שהאות ה' היא חלק מפרט השנים ואז תאריך פטירתו הוא בשנת ש"ו)‪.(1546‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫לראשונה הודפס פירוש על היד החזקה ממהר"י בירב בשאלוניקי בשנת הת"ר )‪ (1840‬בכותרת לפירוש נכתב "לכל היד‬
‫החזקה אשר עשה הרמב"ם זלל"ה‪ ,‬אל כל המקום אשר לא נמצא פירוש מהרב המגיד משנה זלל"ה‪ ,‬הכינו הרב המוסמך‬
‫וכו' יעקב בי רב תנצב"ה"‪ ,‬מודגשת הנקודה שהוזכרה לעיל שהפירוש משמש השלמה לפירוש המגיד ועיקרו הוא על‬
‫הספרים וההלכות שאין עליהם מפרושו של הרב המגיד‪ .‬הנדפס באותה מהדורה היה חלקי מאד רק עד פרק ח' מהלכות‬
‫יסודי התורה‪ ,‬את אותה מהדורה הוציא לאור רבי יהודה זרחיה אזולאי שהיה בעל כתב היד‪ .‬ברשותו היו מספר כתבי יד‬
‫חשובים מאד‪ ,‬ביניהם חדושי הר"ן על כמה מסכתות‪ .‬בסוף הספר חידושי הר"ן על מסכת ר"ה שהופיע בירושלים בשנת‬
‫תרל"א )‪ (1871‬ע"פ כתב יד שהיה בעזבונו של רבי זרחיה הוצעו מספר כת"י למכירה‪ ,‬ביניהם נכלל כתב היד של פירוש‬
‫מהר"י בירב לרמב"ם‪ .‬כנראה כתב יד זה התגלגל לספריית האונברסיטה בקמברידג'‪ .‬ע"פ צילום כתב היד נדפס בירחון‬
‫"סיני" כרך ל"ו שנת תשט"ו )‪ (1955‬הפירוש על כל ספר מדע‪ .‬במהדורת היד החזקה של הוצאת "פרדס" ירושלים‬
‫תשט"ו – תשי"ז )‪ (1955-1957‬נדפס כל מה שיש ממהר"י בירב על שבעה מספרי היד החזקה‪.‬‬
‫המוציאים לאור של מהדורת ירושלים )תשט"ו – ‪ (1955‬העירו שנפל ספק בלבם האם החדושים על הל' שבת ויו"ט הם‬
‫באמת של מהר"י בירב‪ ,‬הם מתארים שבכתב היד מופיעים שני פירושים על הלכות שבת‪ ,‬האחד ברצף עם פירושי מהר"י‬
‫בירב והשני בסוף הספר‪ .‬ברם כפי שהם מוסרים הרי דוקא הפירוש הנכתב ראשון ביחד עם שאר חידושי מהרי"ב הוא כפי‬
‫הנראה של מחבר אחר‪ .‬לגבי הפרוש השני ישנה מבוכה כי נראה שסופר אחר כתב אותו‪ ,‬אך מאידך מופיעים שם שתי‬
‫תשובות לבאור דברי הרמב"ם והסופר מציין בפרוש שאלו תשובותיו של מהר"י בירב‪ .‬אחת מהם הנוגעת לפ"ט מהל' שבת‬
‫מובאת בכסף משנה בשם "מורי הרב רבי יעקב בירב"‪ .‬החלטת המדפיסים להדפיסו כחלק מחבורו של מהר"י בירב נבעה‬
‫מצד ההשערה הקדומה שהוא יצא מעטו‪ ,‬ואפילו אם לא‪ ,‬הרי מכיון שפירוש זה לא נדפס מעולם והוא של "קודמין"‪ ,‬לא‬
‫כדאי לאבד מרגלית זו‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר והקדמות המו"ל של הוצאת ירושלים‪.‬‬
‫ראשי פרקים לקורות מהר"י בירב – בפתח מהדורת ירושלים תשמ"ח )‪ (1988‬של תשובותיו‪.‬‬
‫בית הראה – רבי שמואל פלורנטין‬
‫נפטר בשנת תקי"ד )‪(1754‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫בספר "בית הראה" חקרי הלכה‪ ,‬הערות ומראי מקומות בעניני הלכה שונים לפי סדר ד' חלקי השו"ע‪ .‬בסוף הספר קונטרס‬
‫על לשונות הרמב"ם בכמה מקומות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫ר' שמואל בר' דוד פלורנטין נולד בשאלוניקי המעטירה‪ ,‬שם קנה תורה מפי רבה הגדול דודו רבי שמואל פלורנטין בעל‬
‫"מעיל שמואל"‪ .‬הוא גם כתב הקדמה לספר "מעיל שמואל" והתעסק בקונטרס על לשונות הרמב"ם מזקינו רבי יצחק‪,‬‬
‫שצורף ל"מעיל שמואל"‪ .‬אחרי פטירת דודו רבו הנ"ל למד אצל רבי אברהם גאטיניו בעל "טירת כסף" ו"צרור הכסף"‪.‬‬
‫היתה לו ישיבה ממנה יצאו רבנים חשובים ומשנת התק"ח )‪ (1748‬עד פטירתו שימש כרבה של שאלוניקי‪ .‬הוא חיבר גם‬
‫את הספרים "מנחת שמואל" דרשות על התורה והספדים ושו"ת "עולת שמואל"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר נדפס בשאלוניקי בשנת תקי"ח )‪ (1758‬מספר דפיו פ"ד‪ ,‬הגיהו והתקינו לדפוס רבי יצחק שיראנו שהוסיף ציונים‬
‫ל"דברי גאוני עולם המדברים באותו ענין"‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר והקדמותיו‪.‬‬
‫בית ישחק ‪ -‬רבי יצחק גאטינייו‬
‫נפטר אלול תק"ס )‪(1800‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "בית ישחק" כולל ביאורים חידושים לכל חלקי היד החזקה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יצחק נולד לאביו רבי אליקים בעל "יצחק ירנן" )עיין ערכו( ומיום שעמד על דעתו חינכו אביו לשקוד על דלתי התורה‬
‫ולהעמיק בה‪ ,‬תיאר זאת רבה הגדול של איזמיר רבי חיים מודעי בהסכמתו לספר "מיום הולדו הא למגמר לא זזה ידו עד כי‬
‫גדל מתיישב בתלמודו"‪ ,‬בהקדמה לספרו השני "בית מועד" מתאר אחד מגדולי תלמידיו רבה הגדול של איזמיר רבי חיים‬
‫פאלאג'י את פרשת עיזוז גאון תורתו ואת גודל מעלתו בהעמדת תלמידים הרבה אנא הוא דחזיתיה לרב'י דמי פומיה דמר‬
‫כמעיין המתגבר כל דבר שאצר'ו חכמים מפרק הרים ומשבר‪ .‬נהירנא כד הוינא טליא בין שנים עשר שנים קטן לאו בר‬
‫זכיה‪ ,‬עומד ומשמש לפניו ואהיה שעשועים ויורני ויאמר לי דברי חכמים בנחת נשמעים מסתופף היתי בצל החכמה צילא‬
‫דמהימנותא בעומקא של הלכה וכו' זכה וזיכה את הרבים הרביץ תורה בתלמידים פרים ורבים וילמדם דעת דמחדדי טפי‬
‫נעשו בעלי קרנים כל חד לפום חורפיה מאיר עיני חכמים בהלכה"‪.‬‬
‫אביו העריכו מאד ועז היה רצונו לראות שבנו ידפיס את חידושיו על הרמב"ם ובהרבה מאד מקומות בספריו הוא מצט‬
‫"מחכם בני"‪.‬‬
‫באלול שנת התק"ס )‪ (1860‬חמש שנים אחר פטירת אביו נאסף רבי יצחק אל אבותיו ובאיזמיר שבה נולד ובה הרביץ‬
‫תורה לאלפים מנוחתו כבוד‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר נדפס על ידי המחבר בשנת תקנ"ב )‪ (1792‬בשאלוניקי ובו ‪ 146‬דפים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמות לספרים בית ישחק ובית מועד‪.‬‬
‫בית לוי ‪ -‬רבי יעקב הלוי קאפשטיין‬
‫נולד בשנת תר"ז )‪ - (1847‬נפטר בשנת תרצ"ד )‪(1934‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "בית לוי" מהרב רבי יעקב הלוי קאפשטיין כולל חידושים על הרמב"ם ושו"ע אבן העזר‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יעקב הלוי נולד בשנת תר"ז )‪ (1847‬לאביו רבי מרדכי סענדר הלוי "ממיוחסי לויה עפשטיין"‪ .‬הוא נסמך להוראה על‬
‫ידי רבי מרדכי קלאצקי מלידא המפורסם כאחד משרי המסכימים על ה"משנה ברורה" ועל ידי רבי יהושע אייזיק מסאלנים‬
‫בעל "עמק יהושע" שלימים היה מחותנו‪ .‬הספר "בית לוי" שהוא יצירתו הראשונה יצא בעת שהיה דיין בלידא )ברוסיה‬
‫הלבנה( בבית דינו של מהר"ם קלאצקי הנ"ל‪ ,‬לאחר מכן שימש כרבה של נימנעצין )פלך וילנא( ושם פירסם את שאר‬
‫ספריו‪.‬‬
‫ידיו של רבי יעקב היו רב בכל מקצועות התורה‪ ,‬הספר "בית לוי" מבטא את עמקותו ובקיאותו מכוחם כתב מערכות‬
‫מסועפות על הרמב"ם‪ ,‬מאידך ספרו "תורת הלויים" ענינו סידור הלכות פזורות בתוספת ביאור‪ ,‬היה גם דרשן נודע ומלבד‬
‫דרשותיו שהתפרסמו בחבורו "פרי יעקב" הובאו רעיונותיו במאספים שיצאו בתקופתו כגון "מאסף דרושי" שיו"ל ע"י‬
‫הרב סגלוריץ וילנא תרס"ט )‪.(1909‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "בית לוי" הודפס לראשונה בוילנא שנת תרמ"א )‪ 56 (1881‬עמודים בפורמט גדול הספר יצא לאור שנית במהדורת‬
‫צילום‪ ,‬על ידי מכון זכרון קדושי פולין ‪ -‬אשדוד בשנת תשנ"ח )‪.(1998‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוטליב "אהלי שם" עמוד ‪147‬‬
‫ספרי המחבר‬
‫בית מועד ‪ -‬רבי יצחק גאטינייו‬
‫נפטר אלול תק"ס )‪(1800‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "בית מועד" כולל בתוכו חידושים על מסכתות מו"ק ומכות‪ ,‬דרשות וחידושים על היד החזקה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יצחק נולד לאביו רבי אליקים בעל "יצחק ירנן" )עיין ערכו( ומיום שעמד על דעתו חינכו אביו לשקוד על דלתי התורה‬
‫ולהעמיק בה‪ ,‬תיאר זאת רבה הגדול של איזמיר רבי חיים מודעי בהסכמתו לספר "מיום הולדו הא למגמר לא זזה ידו עד כי‬
‫גדל מתיישב בתלמודו"‪ ,‬בהקדמה לספרו השני "בית מועד" מתאר אחד מגדולי תלמידיו רבה הגדול של איזמיר רבי חיים‬
‫פאלאג'י את פרשת עיזוז גאון תורתו ואת גודל מעלתו בהעמדת תלמידים הרבה אנא הוא דחזיתיה לרב'י דמי פומיה דמר‬
‫כמעיין המתגבר כל דבר שאצר'ו חכמים מפרק הרים ומשבר‪ .‬נהירנא כד הוינא טליא בין שנים עשר שנים קטן לאו בר‬
‫זכיה‪ ,‬עומד ומשמש לפניו ואהיה שעשועים ויורני ויאמר לי דברי חכמים בנחת נשמעים מסתופף היתי בצל החכמה צילא‬
‫דמהימנותא בעומקא של הלכה וכו' זכה וזיכה את הרבים הרביץ תורה בתלמידים פרים ורבים וילמדם דעת דמחדדי טפי‬
‫נעשו בעלי קרנים כל חד לפום חורפיה מאיר עיני חכמים בהלכה"‪.‬‬
‫אביו העריכו מאד ועז היה רצונו לראות שבנו ידפיס את חידושיו על הרמב"ם ובהרבה מאד מקומות בספריו הוא מצט‬
‫"מחכם בני"‪.‬‬
‫באלול שנת התק"ס )‪ (1860‬חמש שנים אחר פטירת אביו נאסף רבי יצחק אל אבותיו ובאיזמיר שבה נולד ובה הרביץ‬
‫תורה לאלפים מנוחתו כבוד‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר יצא לאור אחרי פטירת מחברו בשנת תקצ"ט )‪ (1839‬דפיו ‪ 59‬פורמט גדול‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמות לספרים בית ישחק ובית מועד‪.‬‬
‫בן אברהם – החידושים על הרמב"ם – רבי יוסף בן יעיש‬
‫נפטר בשנת תקס"ח )‪(1808‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‪.‬‬
‫תחת השם "בן אברהם" נכללים שלשה ספרים נפרדים ‪(1‬דרשותיו של רבי אברהם בן חיים אישטרושה‪ (2 .‬בספירת דפים‬
‫נפרדת חידושים על פרק כל הצלמים מאת זקינו של רבי אברהם‪ ,‬רבי דניאל אישטרושה‪(3 .‬בספירת דפים נפרדת תחת‬
‫הכותרת מכתבי הרב מהר"י בן יעיש זלל"ה תשובות בהלכה וחידושים על הרמב"ם רובם על הל' יסודי התורה ועבודת‬
‫כוכבים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫הכתיבה על המחבר כרוכה בעיה כי מחבר הספר "בן אברהם" הוא רא"ח אישטרושה וזו סיבה פשוטה שבתולדות המחבר‬
‫יכתב עליו‪ ,‬מאידך המטרה היא לגולל את תולדות כותבי הפירושים על הרמב"ם‪ ,‬וכאמור הפירושים על הרמב"ם הם לא‬
‫של הרא"ח‪ .‬לבסוף הוכרע שהדין נותן לכתוב על הר"י בן יעיש שהוא בעל הפירושים לרמב"ם‪ .‬הר"י בן יעיש היה נצר‬
‫למשפחת רבנים ידועה שהנהיגה בשרביטה את שאלוניקי המעטירה‪ .‬בשנת תקנ"ב )‪ (1792‬ישב על כס הרבנות של‬
‫שאלוניקי‪ .‬רבי יוסף בן יעיש האריך ימים ונפטר כשהיה למעלה מגיל תשעים‪ ,‬עובדה זו צויינה בהספד שנשא עליו בעל‬
‫"חקרי לב" )נדפס "במערכי לב" חלק א' עמוד י‪ ,‬ב(‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר "בן אברהם" נדפס בשאלוניקי בשנת תקפ"ו )‪ (1826‬בחלק הדרשות של רא"ח אישטרושה קכ"ד עמודים ובחלק‬
‫שבו חידושי זקינו וחדושו של ר"י בן יעיש נ"ה דפים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר‬
‫מצבות שאלוניקי ח"ב עמוד ‪ – 783‬עמנואל‪.‬‬
‫בן הרמה – רבי חיים מאיר מזרחי‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "בן הרמה" נכתב לפי סדר הלכות הרמב"ם‪ ,‬אבל אינו מצטמצם לבאור דברי הרמב"ם אלא מחברו הרחיב בדרך‬
‫כלל את היריעה לדיונים ארוכים בדברי המפרשים והפוסקים בנושאים שהוא נוגע בהם‪ .‬בספר כמה וכמה תשובות ארוכות‬
‫שאינם קשורות כלל לדברי הרמב"ם מלבד העובדה שהם שובצו באותם מקומות שהרמב"ם כתב על הנושאים שבהם‬
‫עוסקות התשובות‪ .‬על היקפו הרחב של החבור מעיד המפתח הגדול בו רשימה לפי סדר הא‪-‬ב של עשרות ענינים‬
‫שמתבארים בדפי "בן הרמה"‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי חיים מאיר נולד באיזמיר‪ ,‬בה קנה תורה מפיו של רבה הגדול רבי דוד אמאדו בעל "עיני דוד" ובכך ניתן לראותו‬
‫כאחד ממעתיקי תורתה המפוארת של איזמיר ומאורותיה‪.‬‬
‫מכל פינה ופינה שבספר גדול זה מבצבצת שליטתו ללא מצרים בכל מכמני התורה‪ ,‬ובדפיו פזורים ידיעות רבות‪ ,‬לכן זכה‬
‫שרבים מגדולי הדורות מזכירים את דבריו ונושאים ונותנים בהם‪.‬‬
‫הוא חיבר גם את הספר "בן יאיר" על פרשיות התורה וגם ממנו נוכחים לדעת על עיזוז גאונות מחברו‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר נדפס באיזמיר בשנת תרל"ה )‪ (1875‬ובו רנ"ב עמודים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר והקדמתו‪.‬‬
‫בן ידיד ‪ -‬רבי ידידיה שמואל טאריקה‬
‫נפטר בערך בשנת תקכ"ט )‪(1769‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "בן ידיד" הוא ספר על היד החזקה אך בהרבה מקומות מופיעות תשובות בדרך כלל ארוכות שאינם קשורות‬
‫לרמב"ם יותר מתשובות שמקומם בספרי שו"ת רגילים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי ידידיה שמואל טאריקה קיבל תורה מפי רבה הגדול של רודיס רבי משה ישראל מחבר הספר הנודע שו"ת "משאת‬
‫משה" )ראה עליו בערך מחנה ישראל( ומחתן רבו מהר"מ קריספין‪ .‬בספר שלפנינו כמה חילופי תשובות בין רבי ידידיה‬
‫לבין רבו הגדול וכן עם בני רבו רבי אברהם בעל "בית אברהם" ורבי אליהו מחבר שו"ת "קול אליהו"‪ .‬לימים נתעלה רבי‬
‫ידידיה והיה לריש מתא דרודוס וכמסורת רבו גם בימיו היתה רודוס לתל תלפיות לרבים שהריצו אליו את שאלותיהם‪.‬‬
‫מלבד חיבורו על הרמב"ם נדפסו ממנו הספרים "חלקו של ידיד" על הטור‪" ,‬אמר ידיד" – על סדר זרעים ומועד ו"קידש‬
‫ידיד"‪ -‬דרשות למועדים והספדים‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫בספר שני חלקים ח"א על ספרי מדע – זמנים ובו ק"כ דפים חלק ב על ספרי נשים – משפטים ובו ק"ו דפים‪ ,‬נדפס‬
‫בשאלוניקי בשנת תקס"ו )‪.(1806‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמת המחבר‬
‫קורות היהודים בתורכיה ח"ה עמ' ‪- 66-67‬רוזאניס‬
‫בן שלמה ‪ -‬רבי שלמה אשכנזי‬
‫נפטר‪ :‬בשנת תקצ"ה )‪ (1835‬בערך‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫דרושים לכל השנה כסדר הפרשיות וליקוטים על הרמב"ם )דפים סג‪-‬סה(‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫המחבר נפטר בשנת תקצ"ה )‪ (1835‬בגיל צעיר ולכן הפרטים אודותיו מעטים ביותר ולא נותר לנו אלא לצטט ממה‬
‫שנאמר עליו בהספדים הנה לשונו של רבי חיים משה מצליח בספרו "אם הבנים" )עיין ערכו( )ח"א פרשת כי תשא דרוש‬
‫ב' דף קסא‪ ,‬א( בא מיתתו לשלמה בחור כארזים החכם השלם שלמה אשכנזי שקוד על למודו בכוחו ואינו ובכל מאודו‬
‫שייף עייל ושייף נפיק‪ ,‬משים עצמו כמי שאינו ויעבור והנה איננו והוא נחבא אל הכלים לא ימיש מתוך האהל יושב אהלים‬
‫ועודנו באבו במבחר ימיו נכרת מארץ חיים"‪ .‬ובספר "רני ושמחי" לרבי נסים רפאל יצחק צורייאנו )דרוש ה' להספד( כתב‬
‫"קול נהי נשמע שמועה מרה כלענה מפטירתו של צדיק מע' החה"ש והכולל כמוהר"ר שלמה אשכנזי מהנהו שופרי שבמתא‬
‫אזמיר יע"א צדיק וחסיד ומרביץ תורה בתלמידים והן בעוון עודינו באבו קראו רבו אוי מה היה לנו מה זאת עשה אלקים‬
‫לנו"‪) .‬אין להחליפו בר"ש אשכנזי בעל ספר "אשר לשלמה" )ראה ערכו( שגם נפטר בגיל צעיר(‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר נדפס באזמיר בשנת תרט"ו )‪ (1855‬על ידי "שני הצעירים" ר' יוסף אלבעלי ור' יצחק פג'ון‪ .‬מנין דפיו ס"ו‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫וואכטשטיין‪ ,‬מפתח ההספדים סדר ג' עמ' ‪.82‬‬
‫שנת ההדפסה על פי תאריך ההסכמות‪ ,‬התאריך בשער משובש‪.‬‬
‫בני אהובה – רבי יהונתן אייבשיץ‬
‫נולד בשנת תנ"ו )‪ - (1696‬נפטר בשנת תקכ"ד )‪(1764‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "בני אהובה" עוסק בביאורים וחקרי הלכה לרמב"ם הלכות אישות‪ ,‬גירושין‪ ,‬יבום וחליצה על הלכות אישות נכתב על‬
‫כל הפרקים שבאותם הלכות וכמעט על כל הלכה והלכה‪ ,‬לעומת זאת על הלכות גירושין החיבור חלקי והוא מגיע רק עד‬
‫פרק ט' ועד בכלל וגם בפרקים אלו ההערות הם רק על הלכות בודדות‪ ,‬בהלכות יבום וחליצה נכתב רק על שלש הלכות‬
‫בפרק א'‪" .‬בני אהובה" עוסק בדברי הרמב"ם אך כמעט בכל הלכה והלכה הרחיב רבי יהונתן את היריעה ונושא ונותן‬
‫בדברי הפוסקים במיוחד בדברי ה"חלקת מחוקק" וה"בית שמואל"‪ ,‬בסוף הספר מפתח מפורט שבו מצויינים בכל הלכה‬
‫והלכה‪ ,‬הנושאים הנידונים בה‪ .‬בספר כמה תשובות להלכה שהר"י השיב בעת ישיבתו בפראג ושלש תשובות מאוחרות‬
‫יותר בעת רבנותו באלטונא‪ ,‬שאלה אחת היא מהרב ר' עקיבא אייגר‪ ,‬אך אין להחליפו עם רבי עקיבא אייגר הידוע בעל‬
‫"דרוש וחידוש" אלא מדובר בזקינו בעל "משנת דר' עקיבא"‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫פרשת חייו של רבי יהונתן אייבשיץ נודעת לרבים לכן יכתבו תאריכים עיקריים בחייו נולד בערך בשנת תנ"ו )‪(1696‬‬
‫לאביו רבי נתן נטע שהיה נין ונכד לבעל "מגלה עמוקות"‪ .‬בשנת תס"ז )‪ (1707‬החל אביו לכהן כרב בעיר אייבשיץ ומכאן‬
‫הכינוי שנוסף לשמו‪ ,‬שנה לאחר מכן נפטר עליו אביו והוא גלה למקום תורה לישיבתו של מהר"ם אייזנשטט בעל "פנים‬
‫מאירות" שהיתה בעיר פרוסטיץ הסמוכה לעיירה אייבשיץ לימים עתיד רבו זה לפאר את שם תלמידו שאיתעביד לאילנא‬
‫רברבא ובספרו "פנים מאירות" )ח"ג סימן כ"ב( כתב‪" :‬והרב המאור הגדול מהור"ר יונתן דרשן מפראג האריך מאד בדין‬
‫זה"‪ .‬בשנת תע"א נשא לאשה את בתו של רבי משה יצחק שפירא ושם החל ללמד תלמידים אפילו כאלו שהיו גדולים ממנו‬
‫בשנים‪ .‬בסוף שנת תע"ד )‪ (1714‬נפטר בפראג ר' שמעון ריישר ורבני העיר שזכרו את דרשתו המופלאה בעת חתונתו‬
‫שהיתה בפראג בקשוהו לשאת דרשות מדי שבת בשבתו‪ .‬לאחר זמן נתבקש גם לעמוד בראשות הישיבה שם‪ ,‬בתשרי תצ"ז‬
‫)‪ (1737‬נפטר רבה של פראג רבי דוד אופנהיים ורבי יהונתן נבחר למלא את מקומו‪ ,‬בשנת תק"ב )‪ (1742‬עבר למיץ לכהן‬
‫על כסא הרבנות שנתפנה בעת שבעל "פני יהושע" עבר משם לכהן כרבה של פרנקפורט‪ .‬בשנת תק"י )‪ (1750‬החל לשמש‬
‫כרבה של אה"ו שהם ר"ת של שלשת הקהילות הנכבדות אלטונא המבורג וואנזיבעק‪ .‬ביום המר והנמהר כ"א אלול תקכ"ד‬
‫)‪ (1764‬השיב נשמתו הטהורה ליוצרה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "בני אהובה" נחלק לשלשה חלקים הראשון מפרק א' בהלכות אישות עד פרק י' ועד בכלל‪ .‬החלק השני עם שער‬
‫נפרד )אך המיספור ממשיך מחלק ראשון( הוא מפרק י"א בהלכות הנ"ל עד סופם בפרק כ"ד‪ .‬החלק השלישי עם שער‬
‫חדש ומיספור נפרד נכתב על הלכות גירושין ויבום וחליצה )בשער הספר כתוב הלכות גירושין וקצת מאיסורי ביאה‪ ,‬אך‬
‫כאמור אותו קצת ענינו הלכות יבום( הספר יצא לאור על ידי נכדו רבי גבריאל בן הרב נתן נטע אייבשיץ בשנת תקע"ט‬
‫)‪ (1819‬בפראג ‪ 111‬דף ובשנת תש"ל )‪ (1970‬ותשנ"א )‪ (1991‬צולם ויצא לאור בירושלים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫רבה דפלונסק רצ"י מיכלזאהן )ראה ערך תירוש ויצהר( במבוא שהתפרסם בשער הספר "גבורת יהונתן" שיצא לאור על‬
‫ידי מהדיר הספר "חסדי יהונתן" בורשה תר"ס )‪.(1900‬‬
‫ה‪ .‬במהדורה זו‪.‬‬
‫בפרק כ"ד מהלכות אישות הלכה י' )דף ע"ו‪ ,‬א במהדורה המקורית( נכתב‪ :‬ואשה שאמרה שנתקדשה לאחר וכו' לפי מ"ש‬
‫הר"ר יצחק דורא בתוספות שלו לקידושין‪ .‬ובעמוד ע"ח‪ ,‬ב כתוב‪ :‬ולא נשאר לפניו פתחון פה לפי דעת הר"ר יצחק דורא‬
‫בתוספות שלו דכתב בקידושין וכו' בעת שנתקלו רבני המכון בר' יצחק דורא שחיבר תוספות לקידושין לא מצאו פשר וכי‬
‫היה לרבינו יהונתן חידושי תוס' לא מוכרים ולא ידועים לאחר יגיעה התברר שהדברים המצוטטים בשמו של הר"י דורא‬
‫מופיעין בתוס' רי"ד לר' ישעיה דייטראני וכנראה שהר"ת של רי"ד נפתחו ר' יצחק דורא במקום ר' ישעיה דיטראני לכן‬
‫במהדורתינו בענינים המורחבים עמוד קצ"א טור א' וקצ"ג טור ב' הוקפו התיבות יצחק דורא בסוגריים עגולים‪,‬‬
‫ובמרובעים נכתב ישעיהו דיטראני וראה בשו"ת "חיים שאל" ח"ב סימן מ"ח מה שכתב בענין זה‪.‬‬
‫בני בנימין – רבי אליהו דוד תאומים רבינוביץ‬
‫נולד בשנת תר"ג )‪ – (1843‬נפטר בשנת תרס"ה )‪(1905‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫הקונטרס "בני בנימין" שבו הגהות והערות לדברי הרמב"ם ביד החזקה‪ ,‬לא נדפס כספר בפני עצמו‪ ,‬אלא כאחת מההוספות‬
‫שנדפסו במהדורת הרמב"ם בוילנא התר"ס )‪ (1900‬ומאז ברוב המהדורות הנפוצות של היד החזקה‪ .‬רוב ההערות הם‬
‫קצרות‪ ,‬אך הם בבחינת מועט המחזיק את המרובה‪ .‬יש בהם תרוצים מקוריים לקושיות שהקשו על הרמב"ם ויש בהם גם‬
‫מקורות חדשים ומענינים לפסקי הרמב"ם‪ .‬בספר ישנם גם מספר הערות מאביו רבי בנימין )ראה בהמשך( ומאחיו ר' צבי‬
‫יהודה תאומים‪ .‬משום כך נבחר השם "בני בנימין" ב' ההערות הם משני בניו של ר' בנימין‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אליהו דוד או כפי כינויו הידוע האדרת )ר"ת אליהו דוד רבינוביץ תאומים( נולד בפיקאלן בשנת תר"ג )‪ (1843‬לאביו‬
‫הצדיק רבי בנימין שהיה רב העיירה הנ"ל‪ .‬ממנו קנה רבי אליהו דוד תורה ואח"כ בישיבותיה של ליטא‪ .‬כעשרים שנה כיהן‬
‫כרבה של פונביז' ולאחר מכן בשנת תרנ"ד )‪ (1894‬כיהן פאר במיר עד עלותו לירושלים בשנת תרס"א )‪ (1901‬אליה‬
‫הגיע לפי בקשתו של רבי שמואל סאלנט כדי לשבת על כסא רבנותה‪ .‬כל החוגים בירושלים העריכוהו והעריצוהו וקבלו‬
‫בשמחה את הנהגתו‪ ,‬אך למגינת לבם של יושבי העיר לא האריך ימים על ממלכתו ונפטר כארבע שנים מעת בואו אליה‪.‬‬
‫קולמסו של האדר"ת היה מבורך ומתחת ידו יצאו למעלה ממאה ספרים בכל מקצועות התורה‪ ,‬אך החלק הארי עדיין נשאר‬
‫בכתב יד‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫כנ"ל הגהות "בני בנימין" צורפו לראשונה למהדורת היד החזקה שיצאה לאור בוילנא תר"ס )‪ (1900‬ומאז ברוב‬
‫המהדורות הנפוצות של משנה תורה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל ח"א עמוד ר"ג‪.‬‬
‫בני דוד‪-‬רבי דוד פאלקון‬
‫נפטר לפני שנת תצ"ח )‪(1738‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "בני דוד" מסודר לפי סדר היד החזקה‪ ,‬יש בו פרושים וחידושים רבים שעוסקים ישירות בדברי הרמב"ם בכל י"ד‬
‫הספרים שבמשנה תורה‪ .‬יחד עם זאת חלק נכבד מהספר עוסק בדברי ראשונים אחרים ובירור דברי הפוסקים‪ .‬יש בספר‬
‫קונטרסים שאינם קשורים לרמב"ם כגון בהל' אישות )מדף כ – דף לג( קונטרס ארוך בדיני סבלונות ובסופו סיכום דינים‬
‫שיש בו קס"ג אותיות‪ ,‬בסוף הספר בספירת דפים נפרדת )ל"ד דפים( קונטרס עיגונא דאיתתא בו כינס וביאר ר' דוד המון‬
‫רב של דיני עגונות וסדרם לפי הנושאים הרבים והשונים הקשורים להיתר עגונות‪ .‬קונטרס זה נחשב כאחד מספרי היסוד‬
‫בתחום זה‪ ,‬רבים הם חכמי הדורות שבאו אחריו‪ ,‬שבטרם הכרעתם בשאלות חמורות של דיני עגונות‪ ,‬נושאים ונותנים‬
‫ומסתמכים על דברי ה"בני דוד"‪.‬‬
‫בספר פזורות מובאות רבות בשם בעל משנה למלך רובם מה ששמע מהר"ד פאלקון מפי המשנה למלך‪ ,‬יש שהוא מוסיף‬
‫ליד שמו של המל"מ את ברכת המתים ז"ל ויש מברכות החיים כמו נר"ו‪ .‬ראה בדף מו‪ ,‬מובאה ראשונה בתוספת המלה ז"ל‬
‫ומובאה שניה עם הצירוף נר"ו‪ .‬בספר ישנם גם כמה תשובות להלכה‪ ,‬כגון בדפים מז – נא תשובה ארוכה של רבי אליהו‬
‫אלפאנאדרי בעל "מכתב מאליהו" ו"סדר אליהו" בענין לעז ממזרות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫אין בידינו פרטים רבים על קורות חייו של רבי דוד‪ ,‬אבל ידוע שהיה מרבניה הגדולים של קושטא בזמן תוקף תפארתה‬
‫כשממנה יצאה תורה לישראל מבית מדרשם של ה"משנה למלך"‪ ,‬ה"מחנה אפרים" מהר"ש הלוי )תשובותיהם של המח"א‬
‫ומהר"ש הלוי בדין סבלונות מופיעה בדפים כ‪ ,‬כא שבספר( ומוהר"ר אליהו אלפאנדארי‪ .‬גם בדור דעה זה בלטה דמותו של‬
‫רבי דוד בתור דיין דנחית לעומקא דדינא‪ .‬הוא השתייך לבית מדרש רם שהיה בקושטא ישיבתו של ר' חיים קמחי שבעל‬
‫משנה למלך השקה מתורתו בהיכלה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫נכתב שנפטר לפני תצ"ח )‪ (1738‬כי באותה שנה הופיע הספר "בני דוד"‪ .‬וזה היה כשמחברו כבר לא היה בין החיים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר‪.‬‬
‫בני חיי ‪ -‬רבי חיים ב"ר מנחם אלגאזי‬
‫נפטר בשנת ת"ע )‪(1710‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫חידושי דינים על ארבעה טורים‪ ,‬חידושים על מסכתות שבועות‪ ,‬סנהדרין וגיטין וחידושים על הרמב"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי חיים בר מנחם נולד באיזמיר וקנה תורה מפי הגדול שבה רבי שלמה אלגאזי בעל "יבין שמועה"‪" ,‬גופי הלכות" ועוד‬
‫ספרים רבים )ראה ערכו "גופי הלכות"( גם קיבל תורה מחתנו של הר"ש אלגאזי רבי אהרן לפפא בעל "בני אהרן"‪ ,‬ויצק‬
‫מים על ידיו של בעל "כנסת הגדולה"‪ ,‬כך ספג בלבבו את תורת מאורי איזמיר והיה אחד מגדוליה‪.‬‬
‫בספר "בני חיי" מובאים הרבה מגדולי זמנו ובהקדמת המגיה למשנה למלך מספר רבי יעקב כולי שהוא השתמש בספר‬
‫"בני חיי" כאחד מהמקורות שבהם נרשמו דברי תורה מפי המל"מ‪ ,‬הספר נחשב מאד בדורו ובדורות הבאים אחריו‬
‫ומרובים מאד הספרים שמצטטים את ה"בני חיי" ונושאים ונותנים בדבריו‪ .‬עדות נאמנה לחשיבות החיבור עולה מהעובדה‬
‫שרבי חיים אלפאנדרי )"השני" ב"ר רפאל יצחק( בעל "מגיד מראשית" ו"דרך הקדש" עיטר בהגהותיו המרובות את הספר‬
‫"בני חיי"‪ ,‬הגהות שהוסיפו הרבה לספר וגם בהם נשאו ונתנו גדולי אותו דור‪ ,‬ראה לדוגמא בספר "פרי הארץ" )עיין‬
‫ערכו( שכתב )ח"א או"ח סימן ז'( "ואת זו חזיתי ואספרה בספר בני חיי והגהתו על הב"י סימן כ"ב מכתב אלקים מהרב‬
‫המובהק כמוהר"ח אליפאנדארי יצ"ו"‪ .‬רבי חיים שימש שנים רבות כרבה של רודוס אך בעקבות פטירת בנו חזר לאיזמיר‬
‫להתגורר אצל משפחת בתו ושם מנוחתו כבוד‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר נדפס בבית דפוסו של רבי יונה מזלאזיץ בכפר אורטא קייואי הסמוך לקושטא בשנת תע"ב )‪ (1712‬דפיו ‪ 212‬חלק‬
‫החידושים על הטור קצ"ב דפין ועל המסכתות והרמב"ם מיספור נפרד עשרים עמודים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמת תלמידו מהר"ם דאנון‬
‫שם הגדולים ח"א מערכת ח' אות י'‪ ,‬חלק ב' מערכת ב' אות פ"ט‪.‬‬
‫בני יוסף ‪ -‬רבי יוסף הכהן טנוג'י‬
‫נפטר בערך בשנת תפ"ג )‪(1723‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "בני יוסף" לרבי יוסף הכהן טנוג'י כולל חידושים ועיונים על מסכתות בבא קמא‪ ,‬בבא מציעא‪ ,‬עבודה זרה ומעילה‪,‬‬
‫על הלכות מהיד החזקה ועל לשונות הרא"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יוסף הכהן יצק מים על ידי אחד מרבניה הראשונים של תוניס הוא רבי אברהם טייב במאמר הנכתב על רבי יצחק‬
‫לומברוזו )ערך "זרע יצחק"( מועתקים דברי הרב חיד"א בהם הוא מפליא דברים על נוראות עיונו וכח לימודו של רבי‬
‫אברהם טייב‪ ,‬רבי יוסף קלט בליבו את תורת רבו הגדול ומחידושיו המועטים ניתן להתרשם על ירידתו לעומק השיתין של‬
‫סוגיות הגמ' ודברי הראשונים‪.‬‬
‫את הספר כתב רבי יוסף בצעירותו‪ ,‬תוכניתו היתה לכתוב באופן מקיף על כל הש"ס אך כיון שנפטר באיבו לא זכה‬
‫להגשים את מחשבתו‪ .‬לפי הנכתב בשער הספר עולה שחדושי תורתו של רבי יוסף נדפסו רק כשבעים שנה לאחר פטירתו‪.‬‬
‫נתגלגלה זכות ע"י זכאי ולספר צורפו מעט מחידושיהם של רבני תוניס הראשונים מורו רבי אברהם טייב וחידושי רבו‬
‫דרבו הלא הוא רבי צמח צרפתי‪ ,‬נוסף לזאת צורף לספר חלק ב' של "זרע יצחק" חיבורו של רבי יצחק לומברוזו וכך גדלה‬
‫מאד חשיבות הספר בני יוסף שהוא גלעד לתורתם המפוארת של גדולי חכמי תוניס‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫בספר "מלכי תרשיש" עמוד קפ"ח שם נכתב על רבי יוסף הכהן וספרו כתב בתוך דבריו "ואולי המגיה מהר"י נג'אר )עיין‬
‫"אהלי יהודה" דף קכ"ג שמשם נראה שהוא המגיה("‪ ,‬היינו הוא החליט שמהר"י נג'אר בעל "לשון למודים" )ראה עליו‬
‫בערך "שופריה דיעקב"( הוא שהגיה וערך את הספר "בני יוסף"‪ ,‬זאת על סמך הנוסח דלהלן המופיע בספר "אהלי יהודה"‬
‫שחיבר מהר"י נג'אר "בהגהתי לספר זרע יצחק הנדפס בסוף ספר בני יוסף וכו' כתבתי" )יש מקום להעיר שלא צריכים‬
‫להרחיק לספר "אהלי יהודה" אלא די לעלעל ב"זרע יצחק" עצמו שם נכתב בפירוש בכמה וכמה הערות א"ה עיין מה‬
‫שכתבתי בלשון למודים" ברם יותר נראה שאת הספר ערך ותיקן לדפוס בן אחיו של רבי יוסף‪ ,‬רבי יהודה הכהן מחבר‬
‫הספר "ארץ יהודה" )עיין ערכו( כי בהקדמתו לחיבור "ארץ יהודה" הוא מבהיר שמעולם לא התיימר לחשוב שהוא ראוי‬
‫לאיצטלא של מחבר ספר אלא מתוך שהתעסק בכתבי דודו רבי יוסף הכהן שנפטר בלא בנים‪ ,‬וכשראה שהספר קטן‬
‫בכמות סבר להגדיל את הספר ולצרף לו את חידושיו‪ ,‬העובדה שהוא טיפל בכתבי דודו מעוררת לחשוב שהוא גם זה‬
‫שהגיה והוסיף מהערותיו בספר‪ .‬למעשה לאחר סיום ה"בני יוסף" בטל הצורך להגדיל את כמות הספר על ידי צירוף‬
‫חידושיו של רבי יהודה‪ ,‬כי נתגלגלו ליד העוסקים ב"בני יוסף" כתבי הקודש של הרב הגדול ר"י לומברוזו בעל "זרע‬
‫יצחק" והם צירפו חידושים אלו ל"בני יוסף" וכך נתרבתה מידתו‪.‬‬
‫עובדת צירוף חידושיו של הרב "זרע יצחק" משמיטה את הבסיס להוכחתו של מחבר "מלכי תרשיש"‪ ,‬שבעל "למודי ה'"‬
‫הוא שערך והגיה את ה"בני יוסף"‪ ,‬כי ברור שר' יהודה לא התעסק כלל בהגהת כתבי שהרי בפתח חידושי ה"זרע יצחק"‬
‫כותב הרב המגיה על טיפולו וטרחתו הרבה בהכנת הכתבים ומספר שביקרש מעמיתו ר' יהודה הכהן שיצרף ל"בני יוסף"‬
‫את הספר "זרע יצחק"‪ ,‬אכן הוכחתו של "מלכי תרשיש" מועילה לזהות בודאות את המגיה של הזרע יצחק" שהעלים את‬
‫שמו‪ ,‬ובודאי שהוא בעל "למודי ה'"‪) ,‬לאמיתו של דבר אין צורך בהוכחה זו כי בהערות ל"זרע יצחק" שנדפס עם הבנ"י‬
‫נכתב בכמה מקומות בפירוש‪" :‬אמר המגיה בלשון למודים וכו' כתבתי וכו'( אבל יתכן מאד שהוא לא התעסק כלל בספר‬
‫"בני יוסף" וזה שכתב "בהגהתי לזרע יצחק הנדפס בסוף ספר בני יוסף" יכול להתפרש היטב שהגהותיו היו רק לספר "זרע‬
‫יצחק" ואיזכור ה"בני יוסף" הוא רק כדי להבהיר היכן מקומו של ה"זרע יצחק"‪.‬‬
‫בהקדמת המגיה לחידושי ה"זרע יצחק" נכתב "אמר המגיה הן עוד היום כשאני בעצמי קורא זה הספר בני יוסף‪ ,‬נגלו אלי‬
‫מראות אלוקים כתבי הקודש וכו' )בהמשך מתואר הרעיון הנ"ל לצרף ל"בני יוסף" את המשך הזר"י( אבל כמובן הנוסח‬
‫"כשאני בעצמי קורא" אינו מכריח שהיה קורא להגיה‪ ,‬אלא קורא בספר מושלם ואולי נתבקש ע"י עמיתו ר"י הכהן לבקר‬
‫את הספר או את כתב היד בטרם הדפסה‪.‬‬
‫לסיום הדיון בנקודה זו מועתק ממפעל הביבליוגרפיה הציטוט הבא‪" :‬בספר "פרי קדש )לר' צמח בר נתן מחברת ראשונה‬
‫תונס תרנ"א דף מ ע"ב )העתק מספר מוסבות ש"ם כ"י להר"י ג'רמון( "הרב רב יוסף הכהן טנוג'י ז"ל חבר ספר בני יוסף‬
‫והגיהו הרב מהר"י נגאר"‪ ,‬אך יתכן שגם אותו מקור קבע זאת ע"ס ההנחה שהמגיה של הזרע יצחק הוא גם המגיה של‬
‫ה"בני יוסף" וכנ"ל אין זה מוכרח‪.‬‬
‫ספר "בני יוסף" הודפס לראשונה בליוורנו בשנת תקנ"ג )‪ 66 (1793‬דף פורמט גדול‪ .‬מהדורת צילום יצאה לאור בשנת‬
‫תשנ"ג )‪ (1993‬במונרו ניו יורק על ידי‪ :‬י' בראך‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫שער הספר‪.‬‬
‫הקדמת ר' יהודה הכהן טאנוג'י לספרו "ארץ יהודה"‪.‬‬
‫בני משה – רבי משה מאג'אר‬
‫נפטר בשנת תקס"ד )‪(1804‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫רובו של הספר הוא בעניני חושן משפט ומעוטו בנושאים שונים כגון שבת‪ ,‬תרומות‪ ,‬שבועות ונדרים‪ .‬הספר מסודר לפי‬
‫הלכות‪ ,‬כמו הל' זכיה ומתנה‪ ,‬גביית חוב וכיו"ב‪ ,‬בכל קבוצת הלכות יש סימנים שבכל אחד מהם מתברר פרט השייך‬
‫לאותה קבוצת הלכות‪ .‬רוב הסימנים הם חקרי הלכה שאותם בחר המחבר לברר אך ישנם גם תשובות להלכה כדוגמת סימן‬
‫א' שבהלכות גביית חוב )דף צה‪ ,‬בדפי הספר( שבו מופיעה תשובת המחבר שנתבקש להכריע במחלוקת שנפלה בין חכמה‬
‫אינדריאנו‪ .‬המחבר שהיה שליט בכל מכמני התורה ודיינא דנחית לעומקא דדינא מברר כל נושא שהוא נוגע בו לרוחבו‬
‫לעומקו ולאורכו ובהיקף גדול החל מהש"ס והראשונים עד לאחרוני האחרונים‪ .‬בדרך כלל הנושאים הנידונים בספר הם‬
‫מה שבחר המחבר לשאת ולתת בהם‪ ,‬אך בכמה מקומות בספר ישנם תשובות הלכתיות שנכתבו כמענה לשואליו‪ ,‬ראה‬
‫למשל בדף צה‪ .‬בסימן הראשון בהלכות גביית חוב שם תשובה ארוכה בעקבות פניה למחבר שיכריע בויכוח שנפל בין‬
‫חכמי אינדריאנו אודות שטר כיס היוצא על היתומים בתוך זמן הפרעון‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫המקור העיקרי אודות קורותיו של רבי משה הוא הסכמת רבני ליוורנו ודברי המגיה שבפתח הספר‪ .‬חכמי ליוורנו מתארים‬
‫אותו כאיש ירושלים ומפליגים בשבחו "הרב הכולל חין ערכו מי ימלל"‪ .‬בהסכמה הנ"ל מסופר שהגיע לליוורנו בשליחות‬
‫עיה"ק טבריה‪ .‬אכן בשנת תקנ"ח )‪ (1798‬נשלח מטבריה למערב אירופה וידוע שבשנת תק"ס )‪ (1800‬היה בהמבורג‬
‫בהמשך דרכו הגיע לצפון אפריקה‪ .‬בחודש תמוז תקס"ד )‪ (1804‬הגיע לליוורנו שם טיפל בהוצאת ספרו כשמטרתו היתה‬
‫להציב שם ושארית לבנו שנפטר בימי עלומיו במגפת דבר‪ .‬אולם כפי שנכתב בהסכמה הנ"ל ובדברי המגיה‪ ,‬הרי בטרם‬
‫שלמה מלאכת הדפוס נפטר המחבר‪ .‬המגיה כותב על המחבר "האי גברא רבה ויקירא אשר לא ראה בטובה‪ ,‬כל ימיו מוכים‬
‫ויחנו במר'ה והלך בצ'ערות אשכלות מרורות צרות תכופות עשרת אלפים בחדש חליפות ויהיו חיי צ'רה"‪ .‬משורות ספורות‬
‫אלו ניתן ללמוד שרעים ומלאי תלאות היו חיי המחבר וכמעט שלא ראה יום טוב‪ .‬כאשר מעמידים את סאת יגונו מול ספרו‬
‫מתגברת ההתפעלות איך יכל לשכוח מצרותיו ולעסוק בתורה בעיון עמוק ובהיקף עצום כאילו יושב בשלוה תחת גפנו‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫כנ"ל הספר הופיע בליוורנו בשנת תקס"ד )‪ (1804‬והיו בו קנ"ח דפים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר והסכמותיו‪.‬‬
‫שלוחי ארץ ישראל עמודים ‪.637 – 638‬‬
‫בני שמואל ‪ -‬רבי משה עדאווי‬
‫נפטר בשנת תקכ"ח )‪(1768‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "בני שמואל" כולל חידושים על מסכתות ביצה‪ ,‬חגיגה‪ ,‬בבא קמא‪ ,‬הוריות‪ ,‬תמורה וערכין‪ .‬חידושים על הרמב"ם‬
‫שבמרכזם חידושים על הלכות יו"ט והלכות קרבן פסח בהם האריך במיוחד‪ ,‬וכן ליקוטים על פירש"י לתורה וחידושים על‬
‫לשונות רש"י ותוס' על הש"ס‪ .‬אין להחליפו בספר "בני שמואל" של רבי שמואל חיון‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי שמואל עדאווי שייך לבית מדרש רם בהיותו תלמיד לרבניה הראשונים של תוניס רבי אברהם כייאט‪ ,‬רבי צמח צרפתי‬
‫ורבי יצחק לומברוזו עיין בנכתב בערך "זרע יצחק" בשם הרב חיד"א על נוראות דרגות עיונם‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר יצא לאור בשנת תקי"ט )‪ (1759‬נדפס בליוורנו ובו קע"ו עמודים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫מלכי תרשיש עמוד רכ"א ‪ -‬רבי בנימין רפאל כהן‬
‫בנין הלכה – רבי אהרן חיים צימרמאן‬
‫נפטר בשנת תשנ"ה )‪.(1995‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫רובו של הספר בנוי ממערכות מסועפות‪ ,‬הספר נכתב על קבוצות הלכות מסוימות אך גם באותם קבוצות הלכות עליהם‬
‫נכתב "בבנין הלכה"‪ ,‬אין בירורים שיטתיים בכל פרק ופרק‪ ,‬אלא נקודת המוצא היא הלכה מסוימת ואגב בירורה מסתעף‬
‫הדיון לפרטים רבים‪ ,‬למשל בהלכות מאכלות אסורות נכתב על דברי הרמב"ם בפי"ד שבהם כרך הרמב"ם את דין אכילת‬
‫איסור שאינו ראוי לאכילה‪ ,‬יחד עם הפטור על אכילה שלא כדרך הנאה‪ ,‬מתוך חפירה בעומקה של הלכה זו מתפרסת‬
‫השקלא וטריא לענין חיוב על אכילת בריה אע"פ שאין בה כזית‪ ,‬לגדרי איסור חצי שיעור‪ ,‬ישוב לדברי הרמב"ם המוקשים‬
‫לגבי אכילת גיד של טמאה ושל נבלה‪ ,‬כל השקלא וטריא הרחבה המקיפה )מעמ' עג – קכד( כמעט את מחצית הספר‪,‬‬
‫כלולה תחת כותרת אחת בלבד מכל הל' מאכלות אסורות‪.‬‬
‫יש ששמה של קבוצת הלכות אינו משמש כלל סימן לתוכן המתברר תחת שם זה‪ ,‬לדוגמא בהל' נדרים אין שום נגיעה‬
‫לגדרי ופרטי איסור נדר‪ ,‬כל משאו ומתנו של "בנין הלכה" בהלכות אלו מוסב על הנכתב בפ"ט שהנודר שלא יהנה מעולי‬
‫ירושלים אינו נאסר בכותים והסביר הרמב"ם "שלא נתכוין אלא למי שמצוה עליו לעלות לירושלים‪ ,‬כבר הב"י )יו"ד סימן‬
‫רי"ז( תמה הלא מהגמ' משמע שכותי מצווה לעלות לירושלים וכן הדין נותן לפי מה דקיימא לן שכותים גרי אמת‪ .‬קושי זה‬
‫ברמב"ם הוא נקודת מוצא למערכה המשתרגת לבירור דין מומר לענין שחיטה והבאת קרבנות‪ ,‬יחד עם גדרי חובת העליה‬
‫לרגל‪ ,‬סביר להניח שהרואה את הכותרת "הלכות נדרים" לא מעלה על דעתו שהנושאים המתבררים בהל' נדרים אין להם‬
‫שום זיקה לנדרים ואיסורי קונם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אהרן חיים נולד בשנת תרע"ב )‪ (1912‬בעיירה קנטופ שברוסיה לאביו רבי יעקב משה שהיה רבה של עיירה זו‪ .‬כבר‬
‫בימי ילדותו יצא שמעו כעילוי מופלא‪ ,‬בגיל ארבע עשרה הגיע לישיבת קמניץ שראשה ר' ברוך בער זצ"ל היה דודו‪ .‬מפיו‬
‫של ר' ברוך בער שמעו שהפליג במעלתו ואמר שאפילו בוולזי'ן לא נראה עילוי כמותו‪ .‬בשנת תרפ"ח)‪ (1928‬היגר‬
‫לארה"ב ושם שימש כראש ישיבה בבית המדרש בשיקאגו‪ .‬על אותה תקופה מספרים עובדה שבאה ללמד על עילויותו‬
‫יוצאת הדופן‪ ,‬הוא הגיע לשעורו של ר' שלמה היימן )בעל חידושי ר' שלמה( בישיבתו תורה ודעת‪ ,‬והגר"ש ביקש מרא"ח‬
‫למסור על המקום שיעור לתלמידיו‪ ,‬הרא"ח ביקש מכל אחד ממשתתפי השיעור שיקשה קושיה חמורה בסוגיה )נוכחו שם‬
‫עשרה תלמידים( וביקש מהגר"ש לפתוח שתי גמרות )באיזה מקום שרוצה( וע"פ גמרות אלו תירץ את כל קושיות‬
‫התלמידים‪ .‬לאחר הפסקה של כמה שנים חזר בשנת תש"י )‪ (1958‬לבית מדרש בשיקאגו והפעם כראש הכולל לאברכים‪.‬‬
‫בשנת תשל"ג עלה לארץ ישראל‪ .‬הוא חיבר גם את הספר "אגן הסהר" שעל גבי ארבע מאות וחמשים עמודים שבו‪ ,‬הוא‬
‫ביאר לעומק ולרוחב את שאלת קו התאריך הנוגעת לשמירת השבת ומועדים ביפן ובסין‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר נדפס בנוי יורק שנת תש"ב )‪ (1942‬מספר עמודיו רכ"ח‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמת הספר "בינת דניאל" מתלמידו הרב דניאל לרפלד‪.‬‬
‫בנין יהושע – רבי יהושע לאנג‬
‫נפטר בשנת תרס"ח )‪(1906‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫"בנין יהושע" לא נדפס כספר בפני עצמו אלא כקונטרס הערות וחדושים שצורף למהדורת היד החזקה שיצאה לאור‬
‫בוילנא שנת תר"ס )‪ (1900‬ומאז בכל המהדורות הנפוצות של משנה תורה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יהושע לאנג נולד בעיר וילנא שם קנה את תלמודו ובה פרסם את ספרו הראשון "ענף יהושע ")בשנת תרכ"ב –‬
‫‪ (1862‬ובו חדושים על מסכת שבת‪ .‬בשנת תרכ"ד )‪ (1864‬קיבל עליו את עול הרבנות בעיר שעשאב‪ .‬ולאחר מכן ישב על‬
‫כס הרבנות בעיירות איוועלניץ ושומייאץ שברייסין‪ .‬כהונתו האחרונה היתה בעיר סטאוויסק‪ .‬משם יצאו שמו כאחד‬
‫מהרבנים הגדולים בתקופתו‪ ,‬בעיר זו נפטר בשנת תרס"ח )‪.(1906‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫קובץ חידושיו של רבי יהושע יצא לאור בחייו וכאמור נתפרסם לראשונה במהדורת וילנא )תר"ס – ‪ (1900‬ומני אז בכל‬
‫המהדורות הנפוצות‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫ע"פ ספריו השונים של ר"י לאנג‪.‬‬
‫בנין שלמה – רבי שלמה קלוגר‬
‫נולד בשנת תקמ"ו )‪ – (1875‬נפטר בשנת תרכ"ט )‪.(1869‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫"בנין שלמה" אינו ספר בפני עצמו אלא הוא קונטרס חדושים שצורף למהדורת היד החזקה בוילנא תר"ס )‪ (1900‬ומאז‬
‫במהדורות הנפוצות של משנה תורה‪ ,‬בקונטרס זה תרוצים לדברי הרמב"ם במקומות שמפרשים רבים הקשו עליו מסוגיות‬
‫הש"ס‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי שלמה נולד לאביו הרב הגאון יהודה אהרן רבה של עיירה קטנה קאמרוב שמה שהיתה סמוכה לעיר ואם בישראל‬
‫זאמוטש המעטירה‪ .‬כבר בשנותיו הראשונות נצנצו בו סימני גאונותו המיוחדת ובהיותו בן שש בלבד הפליא את שומעיו‬
‫בחידושי תורה מעוררי התפעלות‪ .‬המלמדים שאצליהם למדו ילדי העיירה לא היו מספיקים לנער המחונן והוא קנה תורה‬
‫מפי אביו‪ .‬אולם ימי השלוה נפסקו מיד אחר שנהיה בר מצוה‪ ,‬אז נסתלק אביו שהביאו גם לחיי העוה"ז וגם לחיי העוה"ב‪.‬‬
‫הוא הגיע לעיר זאמוטש בה כיהן רבי יוסף הוכגלערנטר הגאון הגדול בדורו בעל "משנת חכמים" ‪.‬לאחר ששוחח עם רבי‬
‫שלמה הכיר בעל "משנת חכמים" בעלם רך השנים שעתיד להיות אחד מהגדולים אשר בארץ‪ ,‬והוא הכניסו לביתו‬
‫ולישיבתו והאציל עליו מתורתו‪ .‬באותה תקופה היה המגיד מדובנה מגיד מישרים בזאמוטש ואף הוא פתח לרבי שלמה‬
‫שער לאוצרות של עיון באגדתא ובמדרשים‪.‬‬
‫לא ארכו הימים עד שרבי שלמה ישב על כסא הרבנות בעיירה קולקוב הסמוכה ללבוב‪ ,‬זאת ע"פ המלצתו החמה של הגדול‬
‫בדורו בעל "ישועות יעקב"‪ .‬בשנת תקע"ה )‪ (1815‬נתקבל לאב"ד ור"מ בק"ק יוזעפוף בפולין‪ .‬בשנת תק"פ )‪(1820‬‬
‫נתקבל כרבה של בראדי זאת כאשר רבי אפרים זלמן מרגליות פארה של בראדי דוחק ומאיץ בפרנסי קהילתו לבל יחמיצו‬
‫את ההזדמנות שגאון כזה יישב בעירם‪.‬‬
‫רבי שלמה קלוגר הרבה לעשות ספרים כמעט עד אין קץ‪ ,‬חלק מהם הם תשובותיו שהשיב לאלפים ולרבבות מכל קצווי‬
‫תבל אשר בקשו לשמוע ממנו מה יעשה ישראל‪.‬‬
‫בשנת תרכ"ט )‪ (1869‬נאסף רבי שלמה קלוגר לעולמו ובכל מקום אשר דבר פטירתו הגיע ערכו מספד לרבים על רבן של‬
‫ישראל כי איננו‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫כנ"ל קונטרסו של רש"ק על הרמב"ם הופיע לראשונה במהדורת משנה תורה שיצאה לאור בוילנא בשנת התר"ס )‪(1900‬‬
‫ומאז בכל המהדורות הנפוצות של היד החזקה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫תולדות שלמה – נכתב ע"י נכדו ר' יהודה אהרן קלוגר‪ ,‬נדפס לראשונה בלעמבערג תרמ"ח )‪.(1888‬‬
‫בקע לגלגלת – רבי אליהו אלמליח‬
‫נולד בשנת תקצ"ז )‪ – (1837‬נפטר בשנת תרס"ח )‪(1908‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "בקע לגולגולת" כולל בתוכו‪ :‬הערות ובאורים במספר מסכתות בש"ס חידושים על מקומות מפוזרים ביד החזקה‪,‬‬
‫חידושים על ארבעה טורים ושולחן ערוך‪ ,‬הערות בתנ"ך‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אליהו נולד לאביו רבי יעקב אלמליח בעיר מוגדור שבמרוקו בשנת תקצ"ז )‪ .(1837‬הוא עלה לארץ ישראל והתיישב‬
‫בירושלים‪ .‬רבי אליהו נפטר בירושלים בשנת תרס"ח )‪.(1908‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "בקע לגלגלת" הודפס בירושלים )דפוס צוקרמן( בשנת תרע"א )‪ – 90 .(1911‬דף‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫בית עקד ספרים – פרידברג‪.‬‬
‫אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל – גליס‪ .‬ח"א עמוד קע"ב‪.‬‬
‫מלכי תרשיש – בנימין רפאל כהן‪.‬‬
‫מלכי רבנן – בן נאים בהשמטות שבסוף הספר‪.‬‬
‫ברכת אברהם ‪ -‬רבי אברהם בן הרמב"ם‬
‫נולד ד' אלפים תתקמ"ו )‪ (1186‬נפטר בשנת ד"א תתקצ"ח )‪(1238‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫בספר "ברכת אברהם" מ"ז תשובות שערך רבי אברהם בן הרמב"ם כמענה להשגותיו של ראש הישיבה הבבלי רבי דניאל‬
‫על היד החזקה להרמב"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אברהם נולד לעת זקנת אביו הרמב"ם ביום כ"ח סיון שנת ד' אלפים תתקמ"ו )‪ (1186‬בפוסטאט )קהיר העתיקה(‬
‫שבמצרים‪ .‬את רוב תורתו קיבל מאביו אשר הפליא מאד בשבחו עוד בהיות רבי אברהם רך בשנים )כי בן י"ט שנים היה‬
‫במות משה עבד ה'( כתב הרמב"ם באגרת לתלמידו רבי יוסף בן יהודה‪" ,‬ושזה בני אברהם השם יתברך נתן לו חן וברכה‬
‫מברכת מי שנקרא על שמו וכו' כי הוא עניו ושפל שבאנשים מצורף אל טוב מדותיו והוא בעל שכל דק וטבע נאה ויהיה לו‬
‫בעז"ה שם בגדולים בלא ספק"‪.‬‬
‫חיבור נוסף שענינו סילוק חצי ההשגות שירו על ספרי אביו מתנגדיו החריפים‪ ,‬הוא הספר מלחמות ה' ]יצא לאור לראשונה‬
‫ע"פ כת"י בוילנא שנת תקפ"א ‪ [1821 -‬בו כתב רבי אברהם תשובה נצחת נגד הלוחמים בספר מורה נבוכים וד' הפרקים‬
‫הראשונים בספר מדע‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר נדפס לראשונה בעיר ליק בשנת תר"כ )‪ (1860‬ע"פ כת"י שהיה טמון באוקספורד ויש בו ‪ 67‬עמודים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמת הספר‬
‫ברכת שלמה – רבי שלמה טנא‬
‫נולד בשנת תרע"ד )‪ – (1914‬נפטר בשנת תשמ"ו )‪(1986‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "ברכת שלמה" עוסק בבאורים וחידושים על ספר המדע שבמשנה תורה‪.‬‬
‫בכל פרק מבאר המחבר מספר הלכות‪ ,‬תוך שהוא נושא ונותן בדברי מפרשי הרמב"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫הרב שלמה טנא נולד בשנת תרע"ד )‪ (1914‬בסימיאטיץ שבליטא‪ .‬עוד מנעוריו נודע כעילוי‪ .‬ראשית לימודיו עשה רבי‬
‫שלמה בעירו‪ ,‬ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת מיר‪.‬‬
‫בשנת תרצ"ז )‪ (1937‬עלה לארץ ישראל‪ .‬עם בואו לארץ ישראל למד בישיבת "בית יוסף" בתל אביב‪ ,‬אצל הגאון רבי‬
‫הלל ויטקינד‪ .‬לאחר נשואיו עלה לירושלים ושם התקרב והתחבב על כל גדולי חכמיה‪.‬‬
‫בירושלים למד בכולל "אהל תורה" ושימש כמו"ץ בבתי ויטנברג‪ .‬בשנת תש"ז )‪ (1947‬הוציא לאור את ספרו הראשון‬
‫"ברכת שלמה" – ביאור הלכות וסוגיות )הספר יצא לאור בהסכמתם של רבי זעליג ראובן בענגיס‪ ,‬רבי איסר זלמן מלצר‬
‫ורבי אליעזר יהודה פינקל(‪.‬‬
‫בשנת תש"ח )‪ ,(1948‬בעקבות ברכת החזון איש‪ ,‬עבר רבי שלמה טנא לכהן כרבה של באר שבע‪ .‬בתפקיד זה כיהן – תוך‬
‫כדי מסירות והשקעה נפשית גדולה – כתשע שנים‪.‬‬
‫בשנת תשט"ז )‪ (1956‬עבר להתגורר בבני ברק והחל לכהן כאב בית דין בתל אביב‪.‬‬
‫נודע כגדול בתורה ובהלכה‪ ,‬ומכל העולם הפנו אליו שאלות בהלכה‪.‬‬
‫הרב שלמה טנא נפטר בשנת תשמ"ו )‪ (1986‬ונטמן בירושלים‪.‬‬
‫מספריו‪:‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "ברכת שלמה" הודפס בשנת תשי"ז )‪ .(1957‬קנה – עמודים )פורמט גדול(‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫ירחון "מוריה" שנה חמש עשרה גליון ז ‪ -‬י )קע"ה – קע"ח תמוז תשמ"ז( חוברת המוקדשת לזכרו‪.‬‬
‫בתי כהונה ‪ -‬רבי יצחק הכהן רפפורט‬
‫נולד בשנת תמ"ה )‪ - (1685‬נפטר בשנת תקט"ו )‪(1755‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫שני חלקי הספר "בתי כהונה" מחולקים לארבעה בתים בחלק הראשון‪" :‬בית דין" בו כ"ד תשובות ו"בית ועד" שם נכתב‬
‫על לשונות הרמב"ם‪ ,‬סמ"ג ועוד פוסקים ראשונים ואחרונים‪ .‬בחלק ב' "בית דין" תשובות נוספות‪" ,‬בית אבות" חידושים‬
‫על סוגיות הש"ס‪" .‬בית מדרש" דרשות והספדים‪ .‬בסימן מ' של התשובות ב"בית דין" שבחלק ב' קונטרס סדר הגט כפי‬
‫שהונהג באיזמיר‪.‬‬
‫ב"שם הגדולים" )ספרים מערכת ב' אות ק"ל( כותב החיד"א לגבי הדרושים "לא נדפסו כי אם מעט מזער" ובהמשך דבריו‬
‫הוא העיד "ובהיותי עומד ומשמש לפני הרב מהרי"ך הנזכר‪ ,‬הן כל יקר עיני תיבה מלאה מכתבי הקדש שלו מכל אבקת‬
‫רוכל והרב היה מליץ גדול כנראה מהקדמותיו הנדפסות‪ ,‬אך עיני ראו הרבה כתבים שכתב בהיותו בעה"ק ירושלים ת"ו‬
‫בבחרותו וקצת כשהיה רב באיזמיר‪ ,‬אר'ש עריבה העמוקה והרחבה ושיחה נאה ונפלאה להפליג רובה לשון תלמוד"‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יצחק הכהן נולד בירושלים‪ ,‬לאביו רבי יהודה שבא לעיה"ק מלובלין שבפולין‪ ,‬רבי יצחק למד בצעירותו בבית מדרשו‬
‫של רבן של ישראל "הפרי‪-‬חדש" בהקדמתו ל"בתי כהונה" הוא תיאר שמתוך הכרה בנוראות תורת רבו הוא לא מש לרגע‬
‫מבית מדרשו ובהשתוקקות עצומה שתה בצמאון את דברי תורתו ותורת שאר בעלי התריסין שהיו שם‪ ,‬הנה בלשונו‪ :‬ורב‬
‫חנא הוא הראש הרב המופלא זכר למקדש כהלל גבורתיה מי ימלל מורי ורבי בעל פרי חדש זלל"ה ומושב יקרו בשמים‬
‫ממעל אל מול פני המנורה ונהורא עמיה שריא וכו' כל ימי חייו של רבינו לא מנעתי עצמי מבית המדרש אפילו שעה אחת‬
‫משעה שהכהנים נכנסין בעלי תריסין וכי הוו מיפטרי די הניין לי מכל מלמדי לשמוע בלמודים כאחד מהתלמידים‪.‬‬
‫בספר "זרע אברהם" של רבה של ירושלים רבי אברהם יצחק מופיעה בפתחו "הקדמתו של תלמיד" והיא פרי עטו המליצי‬
‫של רבי יצחק הכהן שלאחר פטירת הפר"ח יצק מים על ידיו של רבי אברהם בהקדמתו המליצות מופיע תאור על בית‬
‫מדרשו של הפר"ח להלן ציטוט חלק מדבריו בתחילה הוא מזכיר את הנדיב רבי יעקב פיריריא שהוא הקים את אותו בית‬
‫מדרש הנה בניסוחו "מה טובו אהליך יעקב הוא הגבר הוקם עול שהקים עולה של תורה וכו' ויטע אשל מקום שמגדלים בו‬
‫תורה וכו' רבנן דתקיפ'י בעלי תריסין דמחדדי טפי ומהפכו כיפי ויתפוצצו הררי‪ ,‬דשין וזורין וטחנו ברחיים או דכו במדוכה‬
‫ויוציאו לאור סתרי תורה הל' מרובות חבילות חבילות‪ ,‬ועל ראשיהם מלמעלה האדם הגדול בענקים וכחומה נשגבה כאריה‬
‫מתיל‪ ,‬ראש המדברים בכל מקום שבעלי תשובה עומדי צפופין לו הכל בכריעה הן קורין החרש והמסגר‪ ,‬אלף ורבבה הוא‬
‫רישא דדהבא היינו תנא דבי חזקיה ובעל הלכות גדולות‪ ,‬שתמוהות דומות בעיניו כקלות‪ ,‬ואנן יתמי דיתמי תלמידי דרב‪ ,‬כי‬
‫חזינן לרבנן ושפתותיהם נוטפות מר ואהלות‪ ,‬כל מקום שהיה רבי נראה בשעה שפותח פיו דמי פומיה דמר כנהר שאינו‬
‫פוסק וכמעיין המתגבר ונקרא מצא מים אשר לא יכזבו מימיו כמים לים מכסים לא היו ימים טובים לישראל ליושבי‬
‫ירושלים כימים אשר נחו בהם היהודים"‪.‬‬
‫כאשר רואים את הדבקות המופלאה של ר"י הכהן ברב הגדול בענקים אפשר לתלות שבזכות שלא מש מאהל רבו זכה הוא‬
‫עצמו להעמיד תלמידים שבכל הארץ יצא שמעם כמו הרב חיד"א ומהר"ח אבולעפיה השני בעל "נשמת חיים" )ראה‬
‫עליהם כתלמידיו – בהמשך( ומבחינת מפרשי היד החזקה הרי חותמו של כהן גדול טבוע על הגדולים שבהם כמו "השער‬
‫המלך" ובעל "מעשה רקח" )ראה בערכו( ועמם בעל "קול יעקב" )ראה ערכו( והמחבר הצעיר של "קול בן לוי" )ראה‬
‫ערכו( הרב חיד"א מונה ברשימת תלמידיו גם את רבה הנודע של חברון רבי מרדכי רבייו מחבר שו"ת "שמן המור"‪.‬‬
‫כל ימיו ראה את עצמו כאיש ירושלים אבל במשך עשרות שנים כיהן כרבה של איזמיר‪.‬‬
‫רבי חיים מודעי רבה של איזמיר נקט בקשר לספר תורה שנמצא בו פסול בעת הקריאה בו‪ ,‬שצריך לנהוג כהוראת בעל‬
‫"כנסת הגדולה" בענין זה‪ ,‬כי הוא היה מאריה דאתריה דאיזמיר אבל הרב חיד"א )"חיים שאל" ח"ב סימן כא( בתשובתו‬
‫למהר"ח מודעי דחה את הקו לפיו חייבים לפסוק כ"כנסת הגדולה" משום שהיה מאריה דאתריה‪ ,‬הוא התבסס על העובדה‬
‫שרבה של איזמיר רבי חיים בר דוד אבולעפיה הורה שלא כדברי הכנה"ג וכך כתב‪" :‬ועם שלא נביא אנכי נראין הדברים‬
‫שהרב המופלג מהר"ח אבולעפיא האחרון בשיטת רבו אמרה )שהיה תלמיד מובהק ממורינו הרב מהרי"ך )הוא ר"ת רבי‬
‫יצחק כהן( הנזכר והיה מחשיב דברי רבו עד לאחת כאשר‪ .‬ידעתי מכמה ענינים בהיותי משמש לפני מורינו הרב מהרי"ך(‬
‫ועשה כן מעשה‪ ,‬ותיסגי שלשת הרועים רבנן קדישי אשר הנהיגו שררתם ורבנותם באיזמיר‪ ,‬הראשון אדם גדול הרב‬
‫מהר"ש הלוי מארי דאתרא דאיזמיר והרב הגדול מורינו מהרי"ך הנזכר אשר ישב על כסא ההוראה בעיר תהלה הנזכר‬
‫במספר ארבעים שנה והרב המופלא מהרח"א הנזכר דהיה ג"כ מארי דאתרא רבות בשנים כולהו סברי וכו'‪.‬‬
‫מדבריו של הרב חיד"א עולה עד כמה היה טבוע חותמו של הכהן הגדול "מהרי"ך" על מתא מחסיא דאיזמיר וזאת מכח‬
‫רבנותו המפוארת שהתפרסה על ארבעה עשורים! וגדולה מזו כי כפי שהרב חיד"א גילה בפועל נמשכה רבנותו של רבי‬
‫יצחק הכהן גם אחרי שעלה לירושלים כי ממלא מקומו רבי חיים ב"ר דוד אבועלפיה שהיה מגדולי רבני איזמיר היה תלמיד‬
‫מובהק לבעל "בתי כהונה" והיה כפוף לו‪ ,‬זו הסיבה שאליבא דהרב חיד"א אפשר לראות את בעל "בתי כהונה" כמרא‬
‫דאתרא דאיזמיר ולהורות על פיו גם במקרה שבעל "כנסת הגדולה" פסק באופן שונה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "בתי כהונה" ח"א הודפס באיזמיר בשנת תצ"ו )‪ 250 (1736‬דף פורמט גדול‪ .‬חלק שני הודפס בשאלוניקי בשנת‬
‫תקי"ד )‪ 201 (1754‬דף פורמט גדול‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר והקדמתו‬
‫תשובות "חיים שאל" ח"ב סימן כ"א‬
‫גופי הלכות ‪ -‬רבי שלמה נסים אלגאזי‬
‫נולד בשנת ש"ע )‪ - (1610‬נפטר בשנת תמ"ג )‪(1683‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫החלק הארי בספר "גופי הלכות" ענינו בירור כללי התלמוד לפי סדר הא‪-‬ב‪ .‬בסוף הספר חלק קטן על לשונות הרמב"ם‬
‫ולשונות התלמוד‪ .‬הבירורים על דברי הרמב"ם הם בעיקר לפי הסדר בהלכות מלכים )צה‪ ,‬א ‪ -‬קב‪ ,‬ב( וכמה גרגירים על‬
‫מקומות מפוזרים ביד החזקה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי שלמה נולד לאביו רבי אברהם בשנת ש"ע )‪ (1610‬בעיר ברוסה שבתורכיה‪ .‬מלבד אביו שלמדו תורה קיבל גם מרבי‬
‫יוסף גאנסו ומבנו של ה"לחם משנה" ‪ -‬רבי מאיר די בוטון‪.‬‬
‫בתקופה מסוימת שהה בקושטא ושם נשא ונתן עם מהר"י באסאן‪ .‬בשנת ת"ו )‪ (1646‬התיישב באיזמיר ופתח ישיבה בה‬
‫הרביץ תורה לעדרים ויש מרושמי קורותיו שציינו שבה למד רבי אהרן לאפפא המפורסם בספרו "בני אהרן" שלימים‬
‫נהיה חתנו של מהר"ש אלגאזי‪ ,‬לפי עדות הרב חיד"א גם רבי חיים אלגאזי בעל "בני חיי" )עיין ערכו( למד בישיבתו‪.‬‬
‫באותם שנים גם היה מרבניה הגדולים של איזמיר‪.‬‬
‫בטבת שנת תכ"ו )‪ (1666‬גברה באיזמיר ידם של תומכי שבתי צבי ורבי שלמה וחתנו רבי אהרן שנלחמו בעוז בשקריו‬
‫ובדמיונותיו נאלצו לעזוב את העיר‪ ,‬אך לאחר זמן קצר כשנתגלה כזבו של ש"צ חזר הר"ש לאיזמיר‪ .‬העוסקים בתולדות‬
‫מהרש"א אלגאזי מציינים את חוסר הבהירות בתאריכים הקשורים לישיבתו בירושלים אבל חשוב להבליט שבירושלים‬
‫שהיתה מעון לאריות שבראשם מהר"ם גאלנטי הוכר מהר"ש כאחד מגדוליה המובהקים וכפי שתיאר אחד מאותה תקופה‬
‫"הר"מ גאלנטי בחברת הרבנים המובהקים גדולים ועצומים כמהר"ש אלגאזי כמהר"א אמיגו וכמהר"ש גארמיזאן זלל"ה‬
‫והרב חיד"א העיד‪ :‬וכבר ראיתי כתב ישן אשר חתומים בו רבנן קדישי רבני ירושלים בדור שלפני פנינו וזה סדר חתימתם‪:‬‬
‫מהר"ש אלגאזי ראשון ומהר"ש גרמיזאן השני והרב המגן שלישי ומהר"י חאגיז בעל עץ חיים רביעי ומהר"ר יצחק ביטון‬
‫החמישי"‪.‬‬
‫כנ"ל החידושים על הרמב"ם ב"גופי הלכות" מועטים יחסית אבל קשת ספריו הם נדבך מרכזי בפירושי היד החזקה כי בכל‬
‫ספריו הוא נוגע פעמים אין ספור בדברי הרמב"ם ורבים רבים מבני דורו והמאוחרים יותר נושאים ונותנים בבאוריו‬
‫הפזורים במרחבי תורתו העניפה‪ .‬הנה רשימת ספריו על פי הסימן שנתן בהם הרב חיד"א‪.‬‬
‫שמע שלמה‪ ,‬לחם סתרים‪ ,‬מעלפת ספירים‪ ,‬המון רבה‪ ,‬אהבת עולם‪ ,‬תאוה לעינים‪ ,‬גופי הלכות‪ ,‬אפריון שלמה‪ ,‬זהב שיבא‪,‬‬
‫יבין שמועה‪ ,‬זקנת שלמה‪ ,‬קילורית לעין‪ ,‬הליכות אליהו‪ ,‬הגהות בשפתי ישנים‪ .‬ראשי המילים יוצרים שלמה אלגאזי‬
‫זלל"ה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "גופי הלכות" הודפס לראשונה באיזמיר שנת תל"ה )‪ 150 (1675‬דף‪ .‬דפוס צילום של הספר בתוספת מבוא מאת‬
‫יעקב ש‪ .‬שפיגל יצא לאור על ידי הוצאת ספרייתי תל אביב בשנת תשמ"ד )‪ .(1984‬בשנת תשס"ו )‪ (2006‬הוציא הרב‬
‫שלמה פלדמן את הספר בעריכה חדשה מאירת עינים בתוספת הערות ומראי מקומות‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫שם הגדולים מערכת ש' אות כ"ג ושם אות צ"ב‪.‬‬
‫שפיגל ‪ -‬מבוא לגופי הלכות ת"א תשמ"ד‪.‬‬
‫גור אריה ‪ -‬רבי מסעוד ג'רמון‬
‫נפטר בשנת תרכ"ו )‪(1866‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "גור אריה" לרבי מסעוד צ'רמון כולל חידושים ועיונים על הרבה מסכתות הש"ס‪ ,‬כללי הלכה‪ ,‬וחידושים על הלכות‬
‫היד החזקה‪ .‬בספר נכלל קונטרס קטן בו הערות בש"ס ובלשונות הרמב"ם מאת חתנו של המחבר רבי ברוך ג'רמון‪ .‬במספר‬
‫מקומות בחידושי הש"ס ובלשונות הרמב"ם ישנם תשובות להלכה‪ ,‬בספר מובאות רבות מאבי המחבר רבי יהודה )ראה‬
‫להלן(‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי מסעוד נולד לאביו שהיה מגדולי הרבנים באלג'יריה בתקופה שעדיין נשתמר זוהרה שחודש על ידי רבי יהודה עייאש‬
‫)ראה ערכו "לחם יהודה"( אביו פעל יחד עם רבי פרוז קרסניטי )ראה ערכו "גושפקנא דמלכא"( להמשיך ולקיים עולה של‬
‫תורה בעיר ווארנה‪ .‬רבי מסעוד קנה תורה מאביו הגדול‪ .‬מבין השיטין של ה"גור אריה" ניכר עוז עיונו איך שהיה מעמיק‬
‫בכל נקודה ונקודה בדברי הגמרא והרמב"ם‪ ,‬תוך השענות על בקיאות מפליאה בראשונים ואחרונים‪ .‬רבי מסעוד נסתלק‬
‫לבית עולמו בשנת תרכ"ו )‪.(1866‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר "גור אריה" נדפס בליוורנו בשנת תר"ו )‪ (1846‬רכ"ד דפים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמת הספר‬
‫גושפקנא דמלכא ‪ -‬רבי פארוז קרסינטי‬
‫נפטר בשנת תר"י )‪(1850‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "גושפקנא דמלכא" כולל ביאורים וחידושים על כל ספרי הי"ד החזקה קצת חידושים על כמה מסכתות ודרוש על‬
‫מעלת התשובה‪ .‬בתוך הספר תשובות רבות שהשיב המחבר להלכה‪ ,‬במפתח שבסוף הספר מראי מקומות לחמישים‬
‫תשובות! כך שלמעשה אפשר לראות את החיבור כעוסק בשני תחומים ביאורים לרמב"ם ושו"ת‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי פארוז שפט את העם והרביץ תורה בתלמסאן ובווהראן שבאלג'יריה אך מצודתו היתה פרושה בכל ארצות צפון‬
‫אפריקה כי היה סבא דמשפטים ודיינא דנחית לעומקא דדינא זאת ליד בקיאותו המופלגת בכל מכמני התורה‪ .‬שמו של‬
‫הספר בנוי מראשי התיבות גדול ונורא שמו פארוז קרסניטי נ"ע אמן‪ .‬מתוך הקדמת המסדרים נראה שהחידושים לא‬
‫נכתבו על סדר הרמב"ם אלא העורכים הם שסידרו את הכתבים לפי הלכות הרמב"ם‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר יצא לאור על ידי בנו רבי יום טוב קארסינטי בליוורנו שנת תרכ"א )‪ (1861‬יש בו קכ"ה דפים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר‪ ,‬מפתחותיו וההסכמות‪.‬‬
‫גירסא דינקותא – רבי חיים נסים רפאל מוצירי‬
‫נפטר בשנת תקס"א )‪(1801‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "גירסא דינקותא" הוא אחד מ"שלשה ספרים נפתחים" בספר "באר מים חיים"‪ .‬ב"גירסא דינקותא" חידושים שונים‬
‫בש"ס‪ ,‬בפוסקים‪ ,‬ובסמ"ג‪ .‬בכמה סימנים מפלפל המחבר בדברי הרמב"ם‪ .‬בגירסא דינקותא קונטרס גדול בו חלופי‬
‫תשובות בין רחנ"ר מוצירי לבין רבה הגדול של ארם צובא רבי שלמה לאניידו‪ ,‬בו הם מתווכחים אודות דברי הרמב"ם‬
‫בהלכות ביאת מקדש‪ .‬בח"א של באר מים חיים עוד שני ספרים נפתחים הראשון שו"ת בד' חלקי השו"ע והשני מכוונה‬
‫"מעשה נסים" ובו ל"ב דרשות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי חיים נסים רפאל מוצירי‪ ,‬נולד באלכסנדריה שבמצרים לאביו רבי אליהו למשפחת מוצירי‪.‬‬
‫בעודו צעיר לימים עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת‪.‬‬
‫תקופה מסויימת לאחר רעידת האדמה שפקדה את צפת‪ ,‬נשלח כשד"ר לערי תורכיה‪ .‬ביטוי להרגשתו בתקופה זו‪ ,‬תקופת‬
‫שדרות"ו‪ ,‬אנו מוצאים במספר תשובות בספרו "באר מים חיים"‪" :‬נאום החותם ואני בתוך הגולה‪ ,‬אומן בלא כלים‪ ,‬ומאֹר‬
‫עיני – ספרי – אין אתי‪ ,‬כי אם משל אחרים‪ ,‬שואל וחוזר ושואל‪ ,‬עד ישקיף משמים והראני אותו ואת נוהו‪ ,‬ושבתי בשלום‬
‫בית אבי ישעי ואורי‪" .‬נאום החותם ואני בתוך הגולה‪ ,‬כי גרשוני עוונותי מהסתפח בנחלת ה'"‪.‬‬
‫רצונו לחזור לארץ ישראל היה בניגוד לרצון אשתו שבאה אליו עם שני בניו‪ ,‬והוא נאלץ להשאר בחוץ לארץ‪.‬‬
‫הוא התיישב ביון ושמש כרב במספר ערים )שירון‪ ,‬לאריסו‪ ,‬שאלוניקי(‪ .‬בשאלוניקי הדפיס את ספרו "באר מים חיים"‬
‫)הנ"ל(‪.‬‬
‫בערוב ימיו חזר לארץ ישראל ובשנת תקס"ב )‪ (1802‬נפטר בעיר טבריה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "גירסא דינקותא" הודפס בתוך כרך ראשון של הספר "באר מים חיים" בשאלוניקי בשנת תקנ"ד )‪ – 216 .(1794‬דף‬
‫)‪ .[(1814‬בחלק גדול של דפי גירסא דינקותא‬
‫)פורמט גדול(‪ .‬הכרך השני הודפס אף הוא בשאלוניקי‪ ,‬בשנת תקע"ד‬
‫מופיעה בראש העמוד כותרת קונטרס בדברי הרמב"ם בהלכות עבודת כוכבים אך כפי שנכתב בסוף המפתח‪" :‬למעלה‬
‫בראש הדפין של ספר טעה המדפיס וכתב הל' עכו"ם והוא טעות"‪.‬‬
‫מהדורת צילום של הספר הודפסה במונרו שבניו יורק‪ ,‬בשנים תשנ"א‪-‬תשנ"ב )‪ ,(1992-1991‬על ידי י' בראך‪ ,‬ובאשדוד‬
‫על ידי "מכון אוצרות גאוני ספרד" בשנת תשנ"ז )‪.(1997‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמת המחבר לספר‬
‫אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל ח"א עמוד שפ"ז– גליס‪.‬‬
‫דבר המלך – רבי דוב מאיר קרויזר‬
‫חי לאורך ימים טובים‪.‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‪.‬‬
‫בספר "דבר המלך" שני חלקים החלק הראשון מוסב על הל' איסורי ביאה והחלק השני הולך על הלכות עדות‪ .‬הרב המחבר‬
‫מקדים להבהיר שמלבד החתירה הרגילה המשותפת לרוב הפירושים על היד החזקה – בירור שיטת רבינו בכללותה וישוב‬
‫התמיהות והקושיות שנתקשו בו – הוא הציב לעצמו מטרה מיוחדת‪ :‬לדקדק בכל לשון ובטוי של רבינו ובסדור דבריו‬
‫להוציא מהם כונתו‪ ,‬ואם יש שנוי קצת בלשונו מלשון יתר הפוסקים הוא בכונה לחידוש דין או סברא וכיו"ב‪ ,‬כי כידוע יש‬
‫לדייק בדבריו ולהוציא חידוש מלשון רבינו יותר מלשון שאר רבותינו הראשונים"‪ .‬הליכה בדרך זו הביאה לכך שהיריעה‬
‫היתה קצרה מלהכיל את החידושים הרבים על כל הלכה והלכה‪ ,‬לכן החיבור הוא רק על חמשת הפרקים הראשונים בהל'‬
‫עדות‪ .‬בהל' איסורי ביאה כתב המחבר על שלשת הפרקים הראשונים ועל פרק י"ב ונמוקו‪ :‬שהפרקים ד‪-‬יא "מהוים ענין‬
‫מיוחד בפני עצמו – הלכות נדה – ראיתי ליחד חלק מיוחד בפני עצמו"‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‪.‬‬
‫רבי דוב מאיר נולד בירושלים לאביו הרה"צ ר' צבי‪ .‬קנה תורה מפיו של בעל "אבן האזל" זצ"ל בישיבת עץ חיים ובישיבת‬
‫מיר אצל ר' אליעזר יהודה פינקל זצ"ל‪ .‬מנהלי וראשי מכונים חשובים הכירו בסגולותיו המיוחדות של האברך הירושלמי‬
‫הצנוע והפקידו בידו את מלאכת ההדרת דברי הראשונים שהיו ספונים בכת"י בהסתמכם שהוא בבקיאותו הנדירה ועינו‬
‫החדה היורדת לדקויות הענינים התלויים בקוצו של יוד של לשונות הראשונים‪ .‬יפיץ אור על חמדות גנוזות‪ .‬בשנים‬
‫מאוחרות יותר עזב את הרבצת התורה דרך ההדרת דברי הראשונים והרביץ תורה לתלמידים מקשיבים בקולו כראש‬
‫ישיבת פרשבורג שבירושלים‪ .‬לאחר מכן עמד בראשות הישיבה בסקוויר ובכל מקום זכה לתלמידים שבלעו בשקיקה את‬
‫דברי תורתו הבהירים‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫חלק א' של הספר על הל' איסורי ביאה יצא בירושלים בשנת תש"כ)‪ (1960‬ובו ק"א עמודים חלק ב' על הלכות עדות יצא‬
‫בירושלים בשנת תשכ"ב )‪ (1962‬ובו צ"ו עמודים‪ .‬לחלק א' נספח קונטרס זכרון יעקב )עמודים קה – קכ"ד( ובו שקלא‬
‫וטריא בעניני סוכה וארבעת המינים לפי הלכותיהם ברמב"ם‪ .‬בחלק ב' קונטרס זבד טוב על הל' דיינים‪ .‬בשנת תש"ס‬
‫)‪ (2000‬יצאו שני החלקים במהדורה נוספת‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר והקדמותיו‪.‬‬
‫ה"פרדס" ניו יורק שנת ל"ח תשרי תשכ"ד‪.‬‬
‫דברי חן – רבי חיים נתנזון‬
‫נולד בשנת תקצ"ח )‪ – (1838‬נפטר בשנת תרס"ד )‪(1904‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "דברי ח"ן" לרבי חיים בן אברהם נתנזון‪ ,‬כולל חידושים וביאורים על הלכות ממשנה תורה להרמב"ם תוך שאלות‬
‫ותשובות על סדר הרמב"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי חיים נולד לאביו רבי אברהם בנאוואראן )סמוכה לטלז(‪ ,‬בשנת תקצ"ח )‪ .(1838‬בצעירותו למד בישיבות בשאוולי‬
‫ובאיישישוק‪.‬‬
‫שימש שנים רבות ברבנות בפיקאלן ובז'ידיק‪ .‬שני חתניו נודעו כרבנים חשובים‪ :‬רבי יעקב וילנצ'יק והרב יוסף בן ציון‬
‫פרידמן‪.‬‬
‫מלבד ספרו "דברי חן" חיבר רבי חיים ספר דרשות בשם "שפתי חן"‪.‬‬
‫רבי חיים נפטר בשנת תרס"ד )‪ (1904‬בעיר ז'ידיק‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר דברי חן הודפס בפיעטרקוב בשנת תרס"ד )‪ – 76 .(1904‬דף )פורמט גדול(‪ .‬ספר זה הודפס שוב במהדורת צילום‬
‫בברוקלין שבניו יורק בשנת תשנ"א )‪.(1991‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫בית עקד ספרים – פרידברג‪.‬‬
‫יהדות ליטא – כרך ג'‪.‬‬
‫דברי יוסף – רבי יוסף קאנוויץ‬
‫נולד בשנת תרל"ח )‪ – (1878‬נפטר בשנת תש"ד )‪(1944‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "דברי יוסף" מרבי יוסף ב"ר אליהו חיים קאנוויץ‪ ,‬כולל חידושים וביאורים על סוגיות התלמוד‪ ,‬על הלכות שבמשנה‬
‫תורה להרמב"ם‪ ,‬ושאלות ותשובות להלכה ולמעשה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יוסף נולד לאביו רבי אליהו חיים בשנת תרל"ח )‪ ,(1878‬בכפר קאשודאר )ליטא(‪ .‬בנעוריו למד תורה מפי אביו‪,‬‬
‫ובהיותו בן י"ב שנים עבר ללמוד בישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה‪ ,‬שם למד כשבע שנים‪.‬‬
‫בשנת תרנ"ז )‪ ,(1897‬עבר עם עוד מבחירי ישיבתו לסניף הישיבה בסלוצק‪ .‬שם למד תחת ראשותו של הרב יעקב דוד‬
‫ווילובסקי )הרידב"ז(‪ .‬כעבור שנה נשא את בתו של הרידב"ז‪ .‬בתקופות שבהם שהה חותנו הרידב"ז מחוץ לסלוצק‪ ,‬היה זה‬
‫הר"י קאנוויץ שמילא את מקומו‪.‬‬
‫בשנת תרס"ב )‪ (1902‬החל לכהן כרבה של העיר שאדאוו‪ ,‬ובשנת תרס"ז )‪ (1907‬עבר לכהן כרבה של קהלת קאוארסק‬
‫)פלך קאוונא(‪.‬‬
‫הר"י עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת‪ ,‬מקום בו חותנו שימש כרבה של הקהילה האשכנזית‪ ,‬וכראש ישיבה שהקים‪.‬‬
‫בשנת תרס"ח )‪ (1908‬נסע לארצות הברית‪ ,‬כדי למצוא סיוע כלכלי לישיבת חותנו‪ .‬בעקבות השתדלותו פרסה הקונסוליה‬
‫האמריקאית את חסותה על הישיבה‪ ,‬והגנה עליה מפני גזירות השלטון התורכי‪.‬‬
‫בשנת תרע"ה )‪ (1915‬נסע שוב לארצות הברית‪ ,‬אולם בעקבות מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬נאלץ להשתקע שם‪ .‬בתקופת‬
‫שהותו בארצות הברית – עד לפטירתו – כיהן ברבנות במספר קהילות‪.‬‬
‫הרב יוסף קאנוויץ עסק רבות בצרכי ציבור‪ ,‬והוא היה ממייסדי "עזרת תורה"‪ ,‬חבר בנשיאות אגודת ישראל‪ ,‬ולחם בעוז‬
‫נגד המתבוללים והרפורמים‪.‬‬
‫עוד מספריו‪" :‬דברי יוסף" – דרשות‪ .‬ו"דברי יוסף" – שו"ת‪.‬‬
‫רבי יוסף נפטר בארצות הברית בשנת תש"ד )‪ ,(1944‬ולאחר כשנתיים הועלתה גופתו לבית העלמין הישן בצפת‪ ,‬שם‬
‫נכרה קברו בסמוך לקבר חותנו הרידב"ז‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "דברי יוסף" ]"כרך ראשון בשני חלקים"[ הודפס בניו יורק בשנת תש"ז )‪ – 258 .(1947‬עמודים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫מבוא לספרו "דברי יוסף" )הנ"ל( – הרב חיים קארלינסקי‪.‬‬
‫דברי ירמיהו ‪ -‬רבי ירמיהו לעוו‬
‫נולד בשנת תקע"א )‪ - (1811‬נפטר בשנת תרל"ד )‪(1874‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "דברי ירמיהו" עוסק בביאור ובחידושים על ספרי מדע‪ ,‬אהבה וזמנים שביד החזקה‪ .‬הספר אינו עוסק רק בדברי‬
‫הרמב"ם אלא יש בו כמה וכמה קונטרסים ארוכים בהם מברר המחבר נושאים שונים כאשר הוא מקיף את כל סוגיות‬
‫הש"ס ודברי הראשונים הקשורים לאותו ענין‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי ירמיהו נולד בעיר קאלין שבמורביה לאביו הגאון הגדול משרי התורה בזמנו רבי בנימין זאב וואלף אשר נודע כמחבר‬
‫ד' חלקיו של הספק העמוק "שערי תורה"‪ .‬משחר טל ילדותו התפרסם בכשרונותיו הנפלאים והתמדתו הרבה וכשמלאו לו‬
‫שבע עשרה שנים זכה להתעטר בסמיכה ממופת הדור מהר"ם בנעט גם לאחר חתונתו הוסיף אומץ בהתמדה נפלאה ומלבד‬
‫בקיאותו בכל ספרי הש"ס והפוסקים נודע גם בידיעותיו בספרי המחשבה והמחקר של הקדמונים‪.‬‬
‫בשנת תר"ד )‪ (1944‬נתנו בו עיניהם מנהיגי קהל מגנדארף להיות להם לרב ונעתר להם אחרי שאביו ביקשו להענות‬
‫לפנייתם‪ ,‬בשנת תרי"א )‪ (1951‬הפצירו בו יושבי מטרסדורף שיבוא לכהן בעירם אך עד שבחן הצעה זו נסתלק אביו והוא‬
‫נקרא למלא מקומו בווערבוי‪ .‬כעבור שנים נבחר לעלות על כס הרבנות שהותיר אחריו בעל "ישמח משה" בעיר אוהעל‪.‬‬
‫שם הקים ישיבה מפוארת שנודעה לשם ולתפארת בכל תפוצות הגולה בעיקר בזכות שיעוריו העמוקים והבהירים של הרב‬
‫הדומה למלאך‪ .‬תוך תקופה קצרה זכה להתפרסם כאחד מגדולי דורו וקהילות רבות ביניהם ניקלשבורג הרוממה עירו של‬
‫מהר"ם בנעט ביקשוהו לבוא להיות רב לעירם אך הוא לא הסכים לעזוב את אוהעל בה נשאר עד פטירתו בחול המועד פסח‬
‫שנת תרל"ד )‪.(1874‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר דברי ירמיהו על הרמב"ם הודפס לראשונה בשנים תרל"ה‪-‬תרל"ו )‪ (1876-1875‬במונקאטש‪ ,‬בחלק א על ספר מדע‬
‫אהבה ‪ 100‬דף ובחלק ב' על ספר זמנים ‪ 134‬דפים‪ ,‬מהדורה שניה )צילום( הודפסה בשנת המאה לפטירתו תשל"ד‬
‫)‪ (1974‬במהדורה זו נוספו מפתחות לסוגיות הש"ס שהתבארו בספר‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמה לקונטרס דברי ירמיהו על סוגיא דתרומות חמץ לייקווד תשס"ב )‪.(2002‬‬
‫דברי לוי – רבי ברוך יצחק לוין‬
‫נפטר בשנת תשמ"ט )‪(1989‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫הספר מיוחד להל' כלים שבספר טהרה‪ ,‬בספר בירור שיטתי בכל הלכה והלכה שבעשרים ושמונה פרקים שבהלכות כלים‪.‬‬
‫לספר נספחו כמה שעורים על מסכת בבא בתרא שנאמרו על ידי המחבר בישיבתו בחורף תש"ח‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי ברוך יצחק היה תלמיד מובהק של ר' שמעון הכהן שקופ בישיבת גרודנא‪ ,‬ושל ר' אלחנן ואסרמן בברנוביץ‪ .‬בספר‬
‫היובל לכבודו של ר' שמעון שקופ מופיע מאמר של רבי ברוך יצחק לוין וממנו ניתן ללמוד על הקשר האמיץ והקירבה‬
‫המיוחדת ששררה בין הרב הגדול לתלמידו החביב‪ .‬בשנת תרצ"ג )‪ (1933‬עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים בשכונה‬
‫הרחוקה "מקור חיים" והקים שם בית מדרש מפואר שטובי הלומדים עברו דרכו‪ .‬בצד הרבצת התורה הגדולה כיהן גם‬
‫כרב השכונות מקור חיים וקרית שמואל ובהליכותיו בקודש היה מופת לרבים‪.‬‬
‫נפטר בשנת תשמ"ט)‪.(1989‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר דברי לוי נדפס והופיע בירושלים בשנת תש"ח )‪ (1948‬עמודיו צ"ו ובקונטרס השעורים על מס' ב"ב תשעה עמודים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫"מוריה" שנה יח חוברת ה‪-‬ו‪.‬‬
‫דברי שאול עדות ביוסף ‪ -‬רבי יוסף שאול הלוי נאטאנזאהן‬
‫נולד בשנת תקס"ח )‪ (1808‬נפטר בשנת תרל"ה )‪(1875‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "דברי שאול ‪ -‬עדות ביוסף"‪ ,‬לרבי יוסף שאול הלוי נאטאנזאהן‪ ,‬על שני חלקיו‪ ,‬מחולק כדלהלן‪ :‬חלק א ‪ -‬כולל‬
‫חידושים על הלכות עדות מספר משנה תורה להרמב"ם‪ ,‬חידושים על חלקי אבן העזר ואורח חיים שבשולחן ערוך‪,‬‬
‫וחידושים על מסכת נדה‪ .‬חלק ב ‪ -‬כולל "ליקוטים בחריפות ובקיאות" )ע"פ השער(‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יוסף שאול נולד בבערז'אן לאביו רבי אריה ‪ -‬רבה של בערז'אן ‪) -‬ראה ערכו "בית אל"( בשנת תקס"ח )‪ .(1808‬את‬
‫עיקר תורתו קיבל רבי יוסף שאול מאביו‪ ,‬והרבה מתורתו משוקעת בכתביו‪.‬‬
‫בשנת תקפ"ה )‪ (1825‬נשא לאשה את בתו של רבי יצחק אהרן איטינגא מלבוב‪ .‬שנים רבות ישב עם גיסו )אח אשתו( רבי‬
‫מרדכי זאב איטינגא‪ ,‬וכתבו יחדיו חידושים ותשובות רבות בהלכה‪ .‬מפרי יצירתם המשותפת הם הספרים "מפרשי הים"‬
‫)הגהות(‪" ,‬מגן גבורים" )על שלחן ערוך אורח חיים(‪" ,‬מאירת עינים" )בדיקת הריאה( ו"נר מערבי" )על הירושלמי(‪.‬‬
‫החל משנת תרי"ז )‪ (1853‬ישב על כסא הרבנות המפואר של לבוב העיר שבה ישבו למשפט גדולי ישראל המפורסמים‬
‫ביותר )לפניו כיהנו ברבנות בעל "ישועות יעקב" ורבי שלמה קלוגר(‪ .‬מיום עלותו על כס הרבנות ועד יום פטירתו נהייתה‬
‫לבוב תל תלפיות וממנה יצאה הוראה לכל קצוי תבל כי רבי יוסף שאול היה בדורו רבן של כל בני הגולה וממזרח וממערב‪,‬‬
‫מים ומצפון הריצו אליו שאלות וכן יעידו הכרכים הרבים והעבים של "השואל ומשיב" המלאים מזן אל זן תשובות שהשיב‬
‫רבי יוסף שאול בכל מקצועות התורה‪.‬‬
‫ה"שואל ומשיב" לא מכיל רק תשובות הלכה למעשה אלא רבות רבות מהתשובות מוקדשות לביאורים בגמ'‪ ,‬רמב"ם‪,‬‬
‫שו"ע ודברי הראשונים‪ ,‬כאמור ברבות מתשובותיו הוא נוגע בדברי הרמב"ם‪ ,‬אך בהתאם לקו הנקוט במפעל מפרשי היד‬
‫החזקה‪ ,‬הובאו במהדורה זו רק החידושים על הלכות עדות שנדפסו בספר מיוחד ולגביהם נכתב בפירוש שהם עוסקים‬
‫בדברי הרמב"ם‪.‬‬
‫רבי יוסף שאול לא האריך ימים ובגיל ששים ושבע נאסף אל אבותיו ובכל תפוצות ישראל ביכו את האבידה הגדולה של מי‬
‫שהאיר את העולם בתורתו‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫שני חלקי ספר "דברי שאול ‪ -‬עדות ביוסף" הודפסו בלבוב בשנים תרל"ח‪-‬תרל"ט )‪ 164 .(1878-1879‬דף‪ .‬הספרים‬
‫הודפסו שוב בבני ברק‪ ,‬על ידי א‪ .‬ש‪ .‬ליפשיץ במהדורת צילום‪ ,‬בשנת תשמ"ו )‪.(1986‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫"בעל שו"ת שואל ומשיב" חלק ט"ז בסדרה מגדולי התורה והחסידות – הרב ברומברג‬
‫דברי שמואל – רבי שמואל אידלזאק מיאנישוק‬
‫נולד בשנת תרכ"ב )‪ – (1862‬נפטר בשנת תש"ז )‪(1947‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "דברי שמואל" לרבי שמואל אידלזאק‪ ,‬כולל חידושים וביאורים על הלכות שבספר משנה תורה להרמב"ם‪ ,‬בעיקר‬
‫יישובים לקושיות שהקשו האחרונים על הרמב"ם‪ ,‬ובו גם סיומים למספר מסכתות‪.‬‬
‫בראש הספר הודפסה הסכמת הרב משה מרדכי עפשטיין – ראש ישיבת חברון כנסת ישראל‪ ,‬וברכת הנהלת "ישיבת עץ‬
‫חיים"‪ ,‬עליה חתומים הרב איסר זלמן מלצר והרב יחיאל מיכל טוקצינסקי‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי שמואל נולד ביאנושאק שבליטא בשנת תרכ"ב )‪ ,(1862‬לאביו שכונה בפי כל בשם "רבי אבא"‪ .‬אביו היה תלמיד‬
‫חכם שעסק במסחר לפרנסתו‪ ,‬אך גם הגיד שיעורים לפני חברת ש"ס‪ .‬אמו נפטרה בסמוך ללידתו‪.‬‬
‫כבר בנערותו היה בקי במסכתות רבות‪ ,‬עליהם נבחן אצל גדולי תורה‪ ,‬ובהיותו בן תשע עשרה שנה כבר היה בקי בסדר‬
‫נזיקין ורוב סדר נשים‪.‬‬
‫בשנת תרמ"א )‪ (1881‬נסע לעיר טלז‪ ,‬שם למד בחברת אברכים חשובים‪ .‬תוך מספר חודשים נהרו אל הישיבה תלמידים‬
‫רבים מכל רחבי ליטא בעקבות התמנותו של רבי אליעזר גורדון לראשות הישיבה‪.‬‬
‫לאחר תקופת טלז המשיך ללמוד בעיירה איישישוק‪ ,‬ולאחריה בסלבודקה‪.‬‬
‫בשנת תרע"ד )‪ (1914‬ייסד ישיבה קטנה בעיר ויטבסק‪ .‬בשנת תרפ"ב )‪ (1922‬נפטרה אשתו‪ ,‬ולאחר כחצי שנה עלה‬
‫לארץ ישראל והתיישב בתל אביב‪ .‬בתל אביב ייסד את ישיבת בית יוסף נובהרדוק‪ ,‬וכולל לאברכים "עטרת יוסף"‪.‬‬
‫מאז שעלה לארץ ישראל היה מוסר שיעור יומי בתלמוד לפני חברת ש"ס‪ .‬מן החידושים שהתחדשו לו בלימוד זה פרסם‬
‫בספרו "דברי שמואל"‪.‬‬
‫כל ימיו עסק בתורה לשמה‪ ,‬ולצורכי פרנסתו עסק במסחר ובעסקים שונים שאשתו ניהלה‪.‬‬
‫רבי שמואל נפטר בשנת תש"ז )‪.(1947‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "דברי שמואל" הודפס בתל אביב בשנת תש"א )‪ – 190 .(1941‬עמודים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמת המחבר לספרו‪.‬‬
‫דברי תורה – רבי יהונתן שמעון פרנקל‪-‬תאומים‬
‫נולד בשנת תק"ל )‪ – (1770‬נפטר בשנת ת"ר )‪(1840‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "דברי תורה" לרבי יהונתן שמעון ב"ר יעקב פרנקל‪-‬תאומים‪ ,‬עוסק בחידושי מסכתות‪ ,‬בבירור שיטתו של הרמב"ם‬
‫במספר נושאים‪ ,‬ובביאורים על התורה‪ .‬לספר ניתנו הסכמות מגדולי הדור )בעל ה"ישועות יעקב" החתם סופר ועוד(‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יהונתן נולד בשנת תק"ל )‪ (1770‬לאביו רבי יעקב‪ ,‬בעיירה קלאסני שבגליציה‪ .‬נשא לאשה את בתו של הקצין הגביר‬
‫רבי ישראל מוישניצא ובמשך מספר שנים היה סמוך על שולחנו‪ .‬גר גם בלבוב‪ .‬בשנת תקצ"ח )‪ (1838‬ביקר בארץ‬
‫ישראל‪ ,‬וחזר כדי להעלות את משפחתו‪ .‬מספריו‪" :‬חידושי תורה" – דרושי מוסר על סדר פרשיות החומשים בראשית‬
‫ושמות‪" .‬עץ פרי קודש" – קיצור דינים מהפוסקים‪" .‬הגדה של פסח" – עם פירוש מעיני ישועות‪.‬‬
‫רבי יהונתן נפטר בשנת ת"ר )‪.(1840‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "דברי תורה" הודפס בלבוב בשנת תקצ"ג )‪ – 37 .(1833‬דף )פורמט גדול(‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫בית עקד ספרים – פרידברג‪.‬‬
‫אוצר הספר העברי – וינוגרד‪.‬‬
‫אנציקלופדיה לחכמי גליציה – וונדר‪ ,‬ח"ד עמודים ‪324 - 325‬‬
‫דברים נחמדים ‪ -‬רבי צבי אלימלך שפירא )אדמו"ר מדינוב(‬
‫נולד בשנת תקמ"ג )‪ - (1783‬נפטר בשנת תר"א )‪(1841‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "דברים נחמדים"‪ ,‬לרבי צבי אלימלך בן פסח מדינוב‪ ,‬כולל חידושים על משניות וגמרא‪ ,‬דרושים‪ ,‬על ספר ישעיהו‪,‬‬
‫תהלים ומשלי‪ ,‬פירוש על הלכות יסודי התורה להרמב"ם‪ .‬והערות על ספרו של הרב חיד"א "דבש לפי" בסוף הספר פירוש‬
‫על מסכת אבות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫הרה"ק רבי צבי אלימלך מפורסם בכל איי העברים כמחבר הספר הידוע "בני יששכר" על מועדי השנה‪ ,‬הוא הסתופף‬
‫בהיכלותיהם של ה"חוזה מלובלין" והרמ"מ מרימנוב ואצל עוד מגדולי צדיקי דורו‪ .‬הוא כיהן ברבנות של קהילות רבות‪,‬‬
‫מספרים שכאשר שמע שבקהילה מסוימת התפנה כסא הרבנות הציע את עצמו ומשנבחר והגיע למקום כהונתו תיקן שם‬
‫תקנות להעמיד הדת על תלה ומינה דיינים הגונים ולאחר תקופה כשהצליח לבסס את חיי העיר על מבועי התורה חיפש‬
‫רבנות בעיר אחרת כדי לחזק את בדקיה ולכוננה על אדני היראה‪ ,‬רבנותו האחרונה היתה בדינוב והיא שנקשרה לשמו‪,‬‬
‫החל משנת תקע"ה )‪ (1815‬נהג באדמורו"ת ואלפים שחרו לפתחו‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "דברים נחמדים" הודפס בפרימישלא בשנת תרמ"ז )‪ 40 (1887‬דף ובמהדורה מפוארת בשנת תשי"ז )‪(1957‬‬
‫בירושלים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הרבי ר' צבי אלימלך מדינוב – הרב נתן אורטנר בני ברק תשל"ב‪.‬‬
‫דבש תמר ‪ -‬רבי דוד טייטלבוים ממעזריטש‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "דבש תמר" לרבי דוד ב"ר שלמה טייטלבוים‪ ,‬כולל הגהות והערות על‪:‬‬
‫א‪ .‬מפרשי התורה )רש"י ובעל הטורים(‪ .‬ב‪ .‬גמרא רש"י ותוספות‪ .‬ג‪ .‬מהרש"א‪ ,‬מהר"ם שיף‪ ,‬מהר"ם‪ ,‬רש"ל ועוד‪ .‬ד‪.‬‬
‫הרא"ש והחונים עליו‪ .‬ה‪ .‬פירוש המשניות להרמב"ם‪ .‬ו‪ .‬הרי"ף והחונים עליו‪ .‬ז‪ .‬הרמב"ם ומפרשיו‪.‬‬
‫על ספרו כותב המחבר בהקדמתו‪" :‬אם אמנם את רוב ימי במסחר יגעתי ולא הונח לי‪ ,‬אבל קבעתי לי בעז"ה יום יום עתים‬
‫לתורה‪ ,‬והיא שעמדה לי היום לעת זקנתי לאסוף ולקבוץ על יד את הגהותי והערותי‪ ,‬זעיר פה זעיר שם ולכותבם בספר‪.‬‬
‫אנכי מעולם לא נמנתי על הלומדים המופלגים‪ ,‬ובין החריפים לא נפל חלקי בנעימים‪ ,‬והמה הניחו לי מקום להתגדר בו‪ ,‬כי‬
‫הגדולים אשר בארץ המה‪ ...‬לא ישימו לבם להגות מן המסילה את החתחתים אשר כל הולך רגלי יגוף בהם‪ ,‬הלא המה‬
‫הטעויות והשבושים שנפלו פה ושם בש"ס ונושאי כליו‪ ,‬גם בדפוסים היותר מדויקים‪ ,‬ואנכי רבות בשנים עמלתי ויגעתי‬
‫וה' היה בעזרי לסקל את הכרם‪ ...‬עד מקום שידי הדלה והחלושה מגעת‪ ..‬ואולי עלה בידי לכוון אך פעם אחת אל האמת‬
‫היקרה לי מכל הון‪."...‬‬
‫ואלו דברים שכתב הרב משה קצנלנבויגן בהסכמתו לספר‪" :‬אבן יקרה מתושבי קהילתנו‪ ,‬אשר האי גברא יקירא אחרי‬
‫רבות בשנים שעסק במסחר וקנין‪ ,‬והיה סוחר גדול ונכבד בין סוחרי לייפציג המפורסמים‪ ,‬אחר זה עזב את מסחרו אשר‬
‫נהל באמונה רבה ובנקיון כפים‪ ,‬והקדיש כל ימיו לרבות הלילות‪ ,‬כולם קודש לתורה ולתעודה ולעבודת ה'‪ ,‬ומשמיא קא זכו‬
‫ליה להאי גברא‪ ...‬לעשות חיבור גדול על התורה ועל כל הש"ס‪."...‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי דוד טייטלבוים היה מתלמידי החכמים של קהילת מעזריטש‪ .‬אף ששנים רבות "עסק במסחר וקנין והיה סוחר גדול בין‬
‫סוחרי לייפציג המפורסמים"‪ ,‬הרי שכל עת פנוי הקדיש לעמל בתורה‪ ,‬ולאחר שנים אף התפנה ללימוד התורה ‪" -‬והקדיש‬
‫כל ימיו‪ ,‬לרבות הלילות‪ ,‬כולם קודש לתורה ולתעודה ועבודת ה'"‪.‬‬
‫פירות עמלו בתורה כל ימיו‪ ,‬הם הערותיו על כל הספרות התורנית‪ ,‬אותם קיבץ לספרו "דבש תמר"‪ .‬בתחום זה של תיקון‬
‫טעויות המצויות בספרות התורנית‪ ,‬ראה אתגר שרבים התעלמו ממנו ‪ -‬על אף חשיבותו ‪ -‬ולעת זקנתו הביא את פירות‬
‫עמלו לדפוס‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "דבש תמר" הודפס בווארשא בשנת תרנ"ז )‪ 216 .(1897‬דף )פורמט גדול(‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמת המחבר‬
‫דגל יהודה – רבי מאיר יהודה בילוסטצקי ‪ /‬ביאליסטיצקי‬
‫נפטר בשנת תש"י )‪(1950‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "דגל יהודה" לרבי מאיר יהודה בילוסטצקי‪ ,‬עוסק בחידושים וביאורים בסוגיות שבתלמוד הבבלי והירושלמי‪,‬‬
‫וחידושים על הלכות שבספר משנה תורה להרמב"ם‪.‬‬
‫הספר יצא לאור עם הסכמתם של הרב איסר זלמן מלצר ועוד‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי מאיר יהודה ביאליסטיצקי נולד בבריסק‪ ,‬למשפחת בני תורה שחינכה את בניה לגדלות בתורה‪.‬‬
‫בימי מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬בעודו צעיר לימים‪ ,‬הגיע לרוסיה ושם הצטרף לתנועה הנאווראדקאית‪ .‬לאחר המלחמה חזר‬
‫לפולין והמשיך ללמוד בישיבת ביאליסטוק‪ ,‬ומשם לישיבת ראדין בראשותם של הרב החפץ חיים והרב נפתלי טרופ‪.‬‬
‫בערך בשנת ‪ 1935‬עלה לארץ ישראל‪ ,‬ולמד בישיבת חברון שבירושלים‪.‬‬
‫בשנותיו האחרונות עבר לפתח תקוה ושם ישב ולמד בבית מדרש לאברכים‪.‬‬
‫היה דמות מאוד חביבה בקרב עולם חניכי הישיבות‪.‬‬
‫נפטר בשנת תש"י )‪.(1950‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "דגל יהודה" הודפס בירושלים בשנת תש"ז )‪) (1947‬פורמט גדול(‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫העתונות החרדית עם פטירתו‪.‬‬
‫דובר מישרים – רבי רפאל מרדכי יהושע שאול‬
‫נפטר בשנת תקס"ה – )‪(1805‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "דובר מישרים" לרבי רפאל מרדכי יהושע שאול‪ ,‬עוסק בחידושים‪ ,‬פירושים ופלפולים בהלכות רבות שבספר משנה‬
‫תורה להרמב"ם‪ ,‬וציונים על התלמוד‪.‬‬
‫לספר נספח קונטרס "דרכי מישרים" ובו ט' דרשות והספדים‪ .‬אחד מהם שדרש המחבר על אביו רבי אברהם שאול שנפטר‬
‫בירושלים בתשלום שנתו‪ ,‬תק"ן )‪ ,(1790‬והאחד על פטירת המחבר מאת בנו המוציא לאור‪ .‬לספר נוספו חידושים מאת‬
‫גיסו רבי דוד מורדוך‪ ,‬ורבי אברהם שאול‪ ,‬בן המחבר המוציא לאור‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫שורשיו של הרב רמ"י שאול היו נטועים באיזמיר המעטירה‪ ,‬הוא היה אחיין של רבה הכולל של העיר רבי יעקב שאול‬
‫תלמידו הגדול של בעל "בתי כהונה"‪.‬‬
‫הוא ספג בקרבו את תורתם של מאורי איזמיר ובחבורו הוא מרבה לצטט מדבריהם ולפלפל בהם‪.‬‬
‫הוא נפטר במיתה חטופה בקיצור ימים כאשר היה בן ארבעים בלבד בעיר בה גדל ונתעלה נפטר ובה מנוחתו כבוד‪ .‬על גבי‬
‫מצבתו נרשם החכם השלם והכולל מדוכא ביסורים כמו' רפאל מרדכי יאושע שאול ז"ל ב"ס דובר מישרים‪ ,‬ר"ח טבת‬
‫התקס"ה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "דובר מישרים" הודפס בשאלוניקי בשנת תקפ"ח )‪ – 111 .(1828‬דף )פורמט גדול(‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אוצר הספר העברי – וינוגרד‪.‬‬
‫בית עקד ספרים – פרידברג‪.‬‬
‫דין אמת ‪ -‬רבי יצחק נבון‬
‫נולד בשנת תצ"ג )‪ - (1733‬נפטר בשנת תקמ"ז )‪(1787‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫רובו ככולו של הספר "דין אמת" הוא ביאורים וחידושים לפי סדר ההלכות בטור חושן משפט ומצורפות לו י"ג תשובות‪.‬‬
‫חידושיו על הרמב"ם מועטים ועיקרם מערכה בפ"ו מהלכות מעילה ושתי הערות קצרות בהלכות כלי המקדש והלכות‬
‫שכירות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יצחק נבון הוא השלישי בחוט המשולש שהאיר את המזרח ואת ירושלים‪ ,‬הוא נולד לאביו רבי יהודה בעל "קרית מלך‬
‫רב" )עיין ערכו( שהיה בנו של ה"מחנה אפרים"‪ .‬והתורה המפוארה ששורשיה ב"מחנה אפרים" ו"קרית מלך רב" נמשכה‬
‫בכל הדרה ב"דין אמת" המלא מזן לזן בחריפות אמת ובקיאות מופלאה‪ .‬כפי שצויין חלק החידושים הישרים על הרמב"ם‬
‫בספר "דין אמת" הוא מועט מאד‪ ,‬אבל תורתו של בעל דין אמת מבצבצת במפעל מפרשי הרמב"ם כי רבים המפרשים‬
‫המזכירים את ספרו בענינים הקשורים לספר קנין שברמב"ם‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר "דין אמת" הודפס בשאלוניקי בשנת תקס"ג )‪ (1803‬על ידי בן המחבר רבי חיים יהודה נבון ‪ 108‬דפים פורמט‬
‫גדול‪ .‬מהדורת צילום של הספר היתה בברוקלין שבניו יורק בשנת תשנ"א )‪ (1991‬על ידי האחים גולדברג ומהדורה‬
‫נוספת בהוצאת מכון אוצרות גאוני ספרד בשנת תשנ"ז )‪ (1997‬אשדוד‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר והקדמתו‪.‬‬
‫דעת ומחשבה – הרב משה שטרנבוך‬
‫בחיים – לאורך ימים ושנים‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "דעת ומחשבה" הינו ביאור לשבעת פרקי "הלכות דעות" ולי"ב פרקי "הלכות עבודה זרה" שבמשנה תורה‪.‬‬
‫הביאור מתאפיין בבהירותו ובפשטותו‪ ,‬וכוונתו לסייע בידי הלומד להבין לאשורם את דברי הרמב"ם‪ ,‬ובמיוחד מן ההיבט‬
‫המעשי והאקטואלי‪ .‬הביאורים על פי רוב קצרים‪ ,‬ובהם נכללים לעתים מפירושי מפרשי הרמב"ם ומגדולי הרבנים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫הרב משה שטרנבוך נולד בלונדון ובבחרותו עלה לארץ ישראל‪ .‬מספר שנים כיהן כראש "ישיבת המתמידים" בירושלים‪.‬‬
‫בראש העין הקים כולל וישיבה ליהדות תימן‪ ,‬ועמד בראשם למעלה מעשר שנים‪ .‬במשך כעשרים שנה כיהן בתפקיד‬
‫ראב"ד היהדות החרדית ביוהנסבורג )דרום אפריקה(‪ ,‬וכיום משמש כראב"ד העדה החרדית בירושלים‪ ,‬ונחשב לאחד‬
‫מגדולי הפוסקים בדורנו‪.‬‬
‫הרב משה שטרנבוך הינו מחבר פורה‪ ,‬פירסם עשרות ספרים בהלכה‪ ,‬מחשבה ופרשנות לתורה‪ .‬מספריו ידועים‪ :‬מועדים‬
‫וזמנים )ט' כרכים(; טעם ודעת )ג' כרכים(; מצות שביעית כהלכתה; שו"ת תשובות והנהגות )ג' כרכים( ועוד‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "דעת ומחשבה" יצא לאור בשנת תש"מ )‪ ,(1980‬על ידי אגודת "נתיבות התורה והחסד" בבני ברק‪ .‬קמג – עמודים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫שער ומבוא לספר‪.‬‬
‫שיחה עם המחבר‪.‬‬
‫דרך אמונה – הרב חיים קנייבסקי‬
‫בחיים – לאורך ימים ושנים‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר דרך אמונה – על ארבעת כרכיו – כולל ביאור גדול ומקיף לספר "זרעים" שבמשנה תורה‪ .‬הפירוש בכללותו ערוך‬
‫בשלשה מדורים )כדוגמת ה"משנה ברורה"(‪:‬‬
‫דרך אמונה – במדור זה מתבארת כל הלכה והלכה על פי מפרשי הרמב"ם‪ ,‬ובהשוואה לשיטות שאר המפרשים והפוסקים‬
‫הראשונים והאחרונים‪ .‬בחלק זה של הביאור מובאת ומתבארת שיטת החזון איש בכל הלכה שנמצא לה התייחסות באחד‬
‫מספריו‪ ,‬ומוכרעת ההלכה‪.‬‬
‫ביאור הלכה – במדור זה נמצא הבסיס העיוני למסקנות המובאות בקצרה ב"דרך אמונה"‪ ,‬ועל כן חלק זה כולל פלפולים‬
‫בסוגיות התלמוד‪" ,‬וגם מה שהיה לי להעיר בדברי רבותינו ז"ל‪ ,‬ולבאר מה שצריך ביאור"‪.‬‬
‫ציון הלכה – במדור זה צויינו המקורות לדברי הפוסקים המובאים ב"דרך אמונה"‪ ,‬ו"גם לפעמים איזה הערות קצרות‬
‫אשר לא נכנסו בביאור ההלכה"‪.‬‬
‫הצורך בכתיבת ספר זה נבעה מהעדר ספרות פסיקה רחבה‪ ,‬מעשית ואקטואלית להלכות זרעים‪ ,‬במיוחד בעקבות‬
‫ההתיישבות החקלאית הרחבה בארץ ישראל בדור האחרון‪.‬‬
‫בהלכות אלו – לדעת המחבר – הכרעות החזון איש הם להלכה ולמעשה – "כי הוא בתראה ומרא דארעא דישראל‪ ,‬ועמוד‬
‫ההוראה‪ ,‬ובפרט בדינים אלו"‪.‬‬
‫מתוך ענוה‪ ,‬ומחשש לקבלת אחריות‪ ,‬מצהיר המחבר שלא כתב את ספרו "להלכה ולמעשה"‪" ,‬אלא העתקתי דברי‬
‫הפוסקים‪ ...‬כדי שהלומד יוכל לחזור בקצרה על תמצית ההלכות‪ ,‬וגם למצוא הדין בנקל‪ ,‬אבל כשנוגע למעשה‪ ,‬פשיטא‬
‫שצריך לשאול ממורה הוראה"‪.‬‬
‫מבנה ותוכן הספרים‪:‬‬
‫כרך א – הלכות כלאיים ומתנות עניים‪.‬‬
‫כרך ב – הלכות תרומות‪.‬‬
‫כרך ג – הלכות מעשר ומעשר שני‪.‬‬
‫כרך ד – הלכות ביכורים‪ ,‬מתנות כהונה‪ ,‬ושמיטה ויובל‪.‬‬
‫בשנת תשס"א יצא לאור ספר "טוב הארץ"‪ ,‬ובו סיכום כל הדינים למעשה המצויים בספרי "דרך אמונה"‪ .‬הספר נכתב על‬
‫ידי הרב יוסף דב ספטימוס‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫הרב חיים קנייבסקי נחשב לאחד מגדולי חכמי ומנהיגי עולם התורה בדורנו‪.‬‬
‫הוא נולד בפינסק בשנת תרפ"ח )‪ (1928‬לאביו הרב יעקב ישראל קנייבסקי – מגדולי התורה בדור האחרון‪ .‬בגיל שש עלה‬
‫יחד עם הוריו לארץ ישראל והתיישבו בבני ברק‪.‬‬
‫בצעירותו למד בישיבת "תפארת ציון" בבני ברק ובישיבת לומז'ה בפתח תקוה‪ .‬לאחר נשואיו ועד עתה‪ ,‬לומד הוא ב"כולל‬
‫חזון איש" בבני ברק‪.‬‬
‫אף שאינו נושא כל משרה רבנית‪ ,‬דעתו מכריעה בענייני היחיד והכלל‪.‬‬
‫מספריו מפורסמים‪ :‬ביאור על תלמוד ירושלמי סדר זרעים )ג' כרכים(; ביאורים והערות על המסכתות הקטנות; נחל איתן‬
‫)על הלכות עגלה ערופה(; קרית מלך )מקורותיו של הרמב"ם(; שונה הלכות )סיכום הלכות המשנה ברורה והחזון איש(;‬
‫ההדרת פירוש הרוקח על התורה ועוד‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספרי דרך אמונה יצאו לאור בשנים כדלהלן‪ :‬כרך א – בשנת תשמ"ד )‪ – 280 .(1984‬עמודים‪ .‬כרכים ב‪-‬ג – בשנת‬
‫תשנ"ד )‪ – 782 .(1994‬עמודים‪ .‬כרך ד – בשנת תשנ"ו )‪ – 408 .(1996‬עמודים‪ .‬כל הספרים יצאו לאור בבני ברק על‬
‫ידי המחבר‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫שערים ומבואות לספרים‪.‬‬
‫שיחה עם בן המחבר‪.‬‬
‫דרך המלך ‪ -‬רבי דוב בעריש רפפורט‬
‫נולד בשנת תקפ"ד )‪ - (1824‬נפטר בשנת תרס"ו )‪(1906‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "דרך המלך" כולל פירוש ארוך ופירוש קצר לספרי מדע‪ ,‬אהבה‪ ,‬נשים וקדושה שביד החזקה‪ .‬הספר הודפס בשני‬
‫חלקים הראשון על מדע‪-‬אהבה והשני על נשים‪-‬קדושה‪ .‬בפירוש הקצר העסק העיקרי הוא בדברי הרמב"ם ובפירוש הארוך‬
‫שקלא וטריא רחבה בסוגיות הגמ' והפוסקים הקשורים להלכה שבדברי הרמב"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי דוב בעריש נולד בלבוב בשנת תקפ"ד )‪ (1824‬לאביו רבי שמואל שיראת שמים הטהורה שלו נודעה ברבים‪ .‬מימי‬
‫ילדותו מסופרת עובדה המעידה על כשרונותיו העילויים‪ ,‬בהיותו ילד בן תשע הביאו אביו לרבה הגדול של עירם שר‬
‫התורה בעל "ישועות יעקב"‪ ,‬דוב בעריש הקטן הציע בפני הרב חידוש נפלא‪ ,‬אך ניכר היה על פניו שנעלב מעט כאשר‬
‫ה"ישועות יעקב" שאלו אם ראה את החידוש בספרו "ישועות יעקב"‪ ,‬אח"כ שם לב הישועי"ק שהחידוש נמצא בכתביו ולא‬
‫הודפס כך שהילד העילוי לא יכל לראותו‪ ,‬בענותנותו הוא שלח לפייס את הילד ומאז לא זז מחבבו‪.‬‬
‫בהיותו בן י"ז נשא את בת דודו שהיה מנכבדי לובלין וכשעבר לאחר חתונתו להתגורר שם הפך לתלמידו של רבה הגדול‬
‫של לובלין רבי דוב בעריש אשכנזי בעל "נודע בשערים"‪ .‬רבו שהבחין בחריפותו המיוחדת ביקש להקנות לו דרכי העיון‬
‫האמיתי בלא לנטות לפלפול שאינה לאמיתה של תורה‪ ,‬הורה לו ללמוד כסדר את מסכתות הש"ס עם רש"י‪ ,‬רי"ף‪ ,‬רא"ש‬
‫ור"ן ורק אח"כ לפלפל בדברי התוס'‪ ,‬תכניתו של ה"נודע בשערים" עלתה בידו ובזכות הכונתו נוצלו כשרונותיו המזהירים‬
‫של בעל "דרך המלך" ללימוד בעיון אמיתי בכל התורה כולה‪ ,‬והוא נהיה לאחד ממרביצי התורה המובהקים שבגליציה כי‬
‫רבים נהרו לשמוע ממנו דברי תורה מאירים ומשמחים‪ .‬מועתקות להלן שורות שרשם תלמידו הגדול רבי פנחס הורביץ‬
‫בעל "פתחא זוטא"‪ ,‬מהם מבצבצת ההערכה הגדולה של תלמידי הרב הנערץ "אעתיק תשובה מה שהשיב לי כבוד אדמו"ר‬
‫הגאון המובהק החריף ובקי שלשילתא דיחוסא וכו' האבדק"ק שיניעווא )שליט"א( זצ"ל ואח"כ איתן מושבו על הרבנות‬
‫בק"ק ראווא בעל מחבר דרך המלך על הרמב"ם"‪.‬‬
‫הקהילות המוזכרות בשורות הנ"ל אלו הם התחנות העיקריות ברבנותו המפוארת‪ .‬בתחילה מיאן לשמש ברבנות אך נשמע‬
‫לבקשתו של ה"דברי חיים" שאליו היה קשור ועלה על כס הרבנות בשינובה‪ ,‬אבל כשבנו של ה"דברי חיים" רבי יחזקאל‬
‫קבע מושבו בשינובה אמר שאין הוא יכול להורות הלכה בפניו‪ .‬אז עבר לקהילת ראווא ושם כיהן משנת תרל"ט )‪(1879‬‬
‫קרוב לשלשים שנה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫בכל עמוד בספר כותרת עליונה בה נכתב שם הספר בצורה זו‪ :‬דר'ך )ר' דוב כהן( המלך‪ .‬הכותרת מעוררת תמיהה מה טעם‬
‫מצא המחבר להוסיף בכל עמוד בסוגריים את פשר הראשי תיבות של המלה דרך‪ .‬באיזה ספר הוא ראה שעושים כך‪ .‬בפרט‬
‫שהשם דרך המלך הולם מאד לפירוש לדברי הרמב"ם שהיה מלכה של תורה וזאת כמובן גם בלי שירמוז לשמו של‬
‫המחבר‪.‬‬
‫מספרים שסודה של תעלומה זו הוא שהכונה המקורית היתה שהמלה דרך תרמוז לדב רפפורט כהן וכך היו רבים שסברו‬
‫שלזה כיון המחבר‪ ,‬מה שהוליד אצל חוגים שונים התמרמרות רבה ששם משפחה הוא חלק משמו של הספר‪ ,‬רבי דוב‬
‫בעריש שהיה מזרעו של אהרן רודף שלום ביקש להשקיט את הרוחות לפיכך טרח להבהיר שר"ת דרך הם ר' דוב כהן‪.‬‬
‫ספר "דרך המלך" ‪ -‬על שני חלקיו הודפס בלבוב בשנים תרנ"ב‪-‬תרנ"ד )‪ 225 (1892-1894‬דף )פורמט גדול( בשנת‬
‫תשנ"ו )‪ (1996‬הודפס הספר במהדורת צילום עם הקדמת נינו רבי יצחק מאיר העוסק בתולדותיו )ניו‪-‬יורק(‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אנציקלופדיה לחכמי גליציה חלק ד' עמודים ‪ – 989-990‬הר"מ וונדר‬
‫ה‪ .‬במהדורה זו‬
‫במהדורתינו הועתק רק הפירוש הקצר‪.‬‬
‫דרך המלך – רבי חיים יעקב חוידנסקי‬
‫חי ופעל במחציתה הראשונה של המאה ה‪20 -‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "דרך המלך" לרבי חיים יעקב חוידנסקי‪ ,‬כולל חידושים וביאורים על הלכות מספר משנה תורה להרמב"ם‪ ,‬ומשא‬
‫ומתן בדברי מפרשיו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי חיים יעקב חוידנסקי ‪ -‬חי ופעל במחציתה הראשונה של המאה ה‪ – 20 -‬כיהן כרבה של העיר פוניבז' )ליטא( בתקופת‬
‫מלחמת העולם הראשונה )עד לשנת תר"ע – ‪ .(1930‬נודע כגדול בתורה ומפורסם‪.‬‬
‫על אף העדר מקורות לתולדותיו‪ ,‬ניתן ללמוד הרבה ממה שכתב בהקדמתו לספרו‪" :‬כי מיום על דעתי עמדתי‪ ,‬טוב הארץ‬
‫לא ראיתי‪ ,‬מחלבה ומדובשה אפי' באצבע קטנה לא נהניתי ולא ראו אפילו קורות ביתי‪ ,‬מנעורי ועד עתה לא מצאתני גיל‬
‫וחדוה‪ ,‬ונאמן עלי הדין שלא ישבתי יום א' בשלוה‪ ,‬גם כי הייתי לאיש עבד לעם הזה‪ ,‬לא ראיתי ברכה בעמל שעמלתי‪ ,‬כי‬
‫רבות רעות בעד האמת וצדק סבלתי‪ ,‬אוהבים לאויבים נתחלפו לי‪ ,‬גדולים וקטנים פגעו בי‪ ,‬ועד היום לא נעשיתי שר‬
‫וחשוב‪ ...‬כל אלו הפגעים ומקרים רעים לא עצרוני מעבודתי ולא הפריעוני ממשנתי‪ ...‬ואם לא חברתי לזולתי ולהאיר‬
‫לארץ ולדרים‪ ,‬אבל יש לי הרשות לזכות את עצמי ולהאיר את חשכי בחדרי חדרים‪ ,‬שמחה לאיש במענה פיו אם יוחקו‬
‫בעט ברזל ועופרת למען יעמדו ימים רבים למשמרת‪."...‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "דרך המלך" הודפס לראשונה בקיידן בשנת תרפ"ט )‪ – 56 .(1929‬דף )פורמט גדול(‪ .‬הספר הודפס שנית במהדורת‬
‫)‪.(2003‬‬
‫צילום בברוקלין שבניו יורק‪ ,‬על ידי האחים גולדברג‪ ,‬בשנת תשס"ג‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫בית עקד ספרים – פרידברג‪.‬‬
‫יהדות ליטא – כרך ג'‪.‬‬
‫דרך המלך – רבי מאי לוין‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‪.‬‬
‫המחבר רבי מאיר הלוי ראה בספרו אמצעי לחיזוק הגישה שדוקא הסוגיות הנראות כסותרות לדברי הרמב"ם ביד החזקה‪,‬‬
‫עשויות לשמש כמקור לשיטותו אם מתחקים היטב אחרי דרכו בסוגיה וזאת בהנחה שבמקרים רבים פירש הרמב"ם את‬
‫הסוגיא באופן שונה מפירושיהם של רש"י והתוס' ושאר ראשונים כדוגמה לשיטתו בחר ר"מ הלוי בסוגיא של "משפטי‬
‫התנאים" שבענינם סלל הרמב"ם דרך משלו וכבר הראב"ד ושאר ראשונים סובבהו בקושיות מסוגיות שונות‪ ,‬בנושא זה‬
‫שדברי הרמב"ם נראים מוקשים טרח ר"מ הלוי בכל כוחו כדי להראות שדוקא שיטת הרמב"ם היא המחוורת בסוגיות הגמ'‬
‫ובניסוחו‪" :‬נראה לעין שכלי אור שיטת הרב ז"ל ופירושו בהסוגיא וכל הקמטים שהיו בלשון הש"ס נתפשטו‪ ,‬קושיות‬
‫ותמיהות בעלי התוס' מתורצים בריוח"‪ .‬מלבד סוגיית תנאי שלה צורפו גם עיונים בדיני אסמכתא‪ ,‬כתב הר"מ הלוי על‬
‫עשרה פסקים בכל מיני מקומות ביד החזקה שנושאי כליו של הרמב"ם הרבו להקשות והוא בנאמנות לשיטתו חיפש את‬
‫דרכו המיוחדת של הרמב"ם וטען שבכל אותם מקומות מתברר לאחר העיון שהרמב"ם פילס לעצמו דרך בנתיבי הסוגיא‬
‫באופן שהיא יכולה לשמש כמקור להכרעתו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫לע"ע לא נמצאו פרטים על תולדות ר' מאיר הלוי‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר נדפס בברדיטשוב בשנת תר"נ )‪ ,(1890‬פרט שנת הופעתו של הספר נרמז בגמטריא נפלאה "דרך המלך נלך לא‬
‫נטה ממנו"‪ .‬בספר שלשים עמודים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר והקדמתו‪.‬‬
‫דרך המלך – רבי רפאל יוסף רובי‬
‫נפטר בשנת תקנ"ח )‪(1798‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "דרך המלך" לרבי רפאל יוסף בן ר' יהודה רובי‪ ,‬כולל חידושים ופלפולים על הלכות רבות שבספר משנה תורה‬
‫להרמב"ם‪ ,‬אולם כחצי מן הספר מוקדש להלכות נדרים‪ .‬המחבר נושא ונותן בדברי מפרשי הרמב"ם הראשונים‬
‫והאחרונים‪.‬‬
‫בסוף הספר כתב הרב חיד"א‪" :‬על דבר הסכמה על ספרו הבהיר‪ ,‬מר ניהו רבא נודע בשערים שמו‪ ,‬כי רב הוא‪ ,‬וספר תורה‬
‫בידו משובח ומפואר‪ ,‬מאיר עיני חכמים‪ ,‬דרך המלך – אין לו שיעור"‪ ,‬ואכן במקום הסכמה‪ ,‬שלח לו תשובה בהלכה על‬
‫פרט אחד מדבריו שכתב בספרו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי רפאל יוסף בן רבי יהודה רובי‪ ,‬נמנה על חכמי ירושלים במאה הי"ח‪ ,‬וכיהן כחבר בבית דינו של רבי יום טוב אלגאזי‪.‬‬
‫הוא נמצא חתום על אגרות של שדרי"ם ועל הסכמות לספרים שהודפסו בימיו‪.‬‬
‫בשנת תקמ"ב )‪ (1782‬נשלח בשליחות חכמי ירושלים לאירופה המערבית‪ ,‬כדי לפעול ולגייס כספים לשם מניעת הרס הר‬
‫הזיתים‪.‬‬
‫רבי רפאל יוסף נפטר בירושלים בשנת תקנ"ח )‪.(1798‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "דרך המלך" הודפס בליוורנו בשנת תקמ"ו )‪ – 125 .(1786‬דף )פורמט גדול(‪ .‬הספר הודפס שנית בברוקלין שבניו‬
‫יורק על ידי י' בראך‪ ,‬במהדורת צילום‪ ,‬בשנת תשנ"א )‪ .(1991‬פעם שלישית הודפב הספר במהדורת צילום‪ ,‬על ידי "מכון‬
‫אוצרות גאוני ספרד" באשדוד‪ ,‬בשנת תשנ"ז )‪.(1997‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫בית עקד ספרים – פרידברג‪.‬‬
‫אוצר הספר העברי – וינוגרד‪.‬‬
‫אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל – גליס‪ .‬ח"ג עמורים ע"ד – ע"ה‪.‬‬
‫דרכי משה – הרב משה אביגדור עמיאל‬
‫נולד בשנת תרמ"ב )‪ – (1883‬נפטר בשנת תש"ה )‪(1946‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "דרכי משה" על ארבעת כרכיו‪ ,‬עוסק במספר תחומים‪ .‬הספר הראשון )בשני כרכים( הנקרא "דרך הקודש" עוסק‬
‫ב"חקר הלכה בענייני קדשים‪ ,‬הפלאה ועניינים אחרים המסתעפים"‪ ,‬והספר השני )בשני כרכים( הנקרא "דרכי הקניינים"‬
‫עוסק ב"חקר הלכה בענייני ממונות‪ ,‬אישות ועבדות‪ ,‬ועניינים אחרים המסתעפים מזה"‪.‬‬
‫כל כרך מארבעת הכרכים כולל מערכות גדולות העוסקות בהגדרת מושגים הלכתיים ראשוניים )מהות האיסורים וסיבתם‪,‬‬
‫גדרי אסורי נדר ושבועה‪ ,‬מהות הגזירות בכלל ובפרט‪ ,‬ממונא מאיסורא‪ ,‬גדרי לשמן ושלא לשמן‪ ,‬גדרי זכיה ושליחות‪,‬‬
‫גדרי זיקה ועוד(‪.‬‬
‫בספר "דרך הקודש" )על שני כרכיו( מתבררים י"ד מושגים‪ ,‬ובספר "דרכי הקניינים" )על שני כרכיו( מתבררים ח'‬
‫מושגים‪ .‬כל מערכה מורכבת ממספר פרקים‪ ,‬שבהם מנתח המחבר את המושג מתוך בקיאות רבה בסוגיות התלמודיות‬
‫)בבלי וירושלמי( ובספרי הראשונים והאחרונים‪ .‬מברורים אלו עולים כללים וגדרים לכל נושא ונושא‪.‬‬
‫לשונו של המחבר ברורה ובהירה‪ ,‬ועל אף המורכבות של הנושאים והפשטתם‪ ,‬ניכרים הסדר והשיטתיות בתוכן הספרים‪.‬‬
‫לרב עמיאל היתה שיטה חדשה בחקר ההלכה‪ ,‬וכך הגדירה‪" :‬מטרתי היא לתת דרכים ונתיבות מקוריים איך למצוא בין תלי‬
‫תלים של הלכות‪ ,‬את הנקודה המרכזית שבהן‪ ,‬איך להוציא מתוך אלפי אלפים של פרטים את הכללים‪ ,‬המושגים והגדרים‬
‫המאחדים אותם‪ ,‬ולהראות על היסודות שמהם הורכבו אלה" )מתוך הקדמתו לספרו "דרכי משה"(‪.‬‬
‫ואכן סגנון חדש בחקר ההלכה מצוי בספריו של הרב עמיאל‪ ,‬ותוצאותיו – פירות חדשים בספרות ההלכה‪ :‬גילוי יסודות‬
‫ההלכה בתחומיה השונים‪ .‬בירור מושגים לעומקם‪ .‬ניתוח גופי הלכה ובירור הגדרות וכללים ועוד‪ .‬מטרתם של כל אלה –‬
‫פענוח סתומות במקורות מקבילים‪" :‬ואותם יסודות ההגיון של סדרי קדשים וטהרות‪ ,‬למשל‪ ,‬משמשים ליסודות גם בסדרי‬
‫מועד ונשים‪ ,‬כשם שלהיפך‪ ,‬אנו יכולים להשתמש ביסודות ההגיון של מועד ונשים בענייני קדשים וטהרות‪ ,‬בענייני נגעים‬
‫ואהלות" )שם(‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫הרב משה אביגדור עמיאל נולד בשנת תרמ"ב )‪ ,(1882‬בעיירה פֹורּוזֹוב )ליד גרודנה שבפולין(‪ ,‬לאביו רבי יעקב יוסף‪.‬‬
‫בהיותו בן שלש עשרה הלך ללמוד בישיבה בטלז‪ ,‬ולאחר כשלוש שנים עבר ל"קיבוץ" של הרב חיים עוזר גרודיז'נסקי‬
‫בווילנא‪ .‬בן י"ח שנים הוסמך להוראה על ידי גדולי דורו )הרב שלמה הכהן מווילנא‪ ,‬ר' שמחה מדווינסק בעל "אור שמח"‪,‬‬
‫והרב יוסף רוז'ין הרוגצ'ובר(‪.‬‬
‫נודע בבקיאותו‪ ,‬חריפותו והגיונו המקורי – בכל חלקי התורה‪ .‬כן היה לו ידע ובקיאות בתחומי הפילוסופיה )היהודית‬
‫והכללית(‪ ,‬ההיסטוריה‪ ,‬הקבלה‪ ,‬החסידות ושליטה במספר שפות‪.‬‬
‫עוד בהיותו צעיר לימים כיהן כרב במספר ערים‪ :‬שווינציאן )מחוז וילנא(‪ ,‬גרייבה ואנטוורפן )בלגיה(‪ .‬בשנת תרצ"ג‬
‫)‪ (1933‬נבחר כרב ראשי לעיר תל אביב‪ .‬פעל רבות להקמת מסגרות חינוכיות )כדוגמת ישיבת "היישוב החדש"(‬
‫ולמפעלים ספרותיים תורניים‪.‬‬
‫נודע כדרשן מעולה והוגה דעות מקורי‪ .‬יבולו הספרותי גדול‪ ,‬ובו ספרים רבים בהלכה ובמחשבה‪" :‬המידות לחקר ההלכה"‬
‫– ספרו הגדול והחשוב‪ ,‬שעשה רושם רב בעולם התורה‪" .‬דרשות אל עמי" ו"הגיונות אל עמי" – באגדה ובדרוש‪" .‬לנבוכי‬
‫התקופה" – עיונים ביהדות‪.‬‬
‫הרב משה אביגדור עמיאל נפטר בשנת תש"ה )‪ (1946‬בתל אביב‪ ,‬ובה נטמן‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫"דרכי משה – דרכי הקניינים" יצא לאור בשני חלקים‪ :‬חלק א' הודפס באנטוורפן בשנת תרפ"ב‬
‫בבילגוריי בשנת תרצ"א )‪.(1931‬‬
‫מהדורה שניה יצאה לאור בוורשה בשנת תרצ"א )‪.(1931‬‬
‫מהדורה שלישית יצאה לאור במזכרת בתיה בשנת תשמ"ג )‪.(1983‬‬
‫מהדורה חדשה )בעריכת הרב חיים מרקוביץ(‪ ,‬בארבעה כרכים‪ ,‬יצאה לאור בירושלים בשנים תשנ"ט‪-‬תש"ס )‪2000-‬‬
‫‪.(1998‬‬
‫)‪ (1922‬וחלק ב'‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫מבוא למהדורת תשנ"ט‪-‬תש"ס‪ ,‬מאת הרב חיים מרקוביץ‪.‬‬
‫דרכי שלום – רבי יחיאל מיכל לייטער‬
‫נולד בשנת תרכ"ה )‪ – (1865‬נפטר בשנת תרצ"ג )‪(1933‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "דרכי שלום" מורכב משני חלקים‪ :‬חלק א' כולל שבעים שאלות ותשובות וביאורי סוגיות‪ .‬במהדורה זו הועתו‬
‫הסימנים שבלוח המפתחות נכתב שהם עוסקים בבאור דברי הרמב"ם או נושאי כליו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יחיאל מיכל נולד בשנת תרכ"ה )‪ (1865‬לאביו הדיין ומורה צדק של העיר בוברקא )גליציה(‪ .‬בהיותו ילד נתייתם‬
‫מהוריו‪ .‬חינוכו הוטל על אחיו הבכור רבי דוד דוב )אב"ד זוולוב(‪ .‬עוד בהיותו צעיר כתב חידושי תורה שהסכימו עליהם‬
‫מגדולי הדור‪.‬‬
‫בהיותו בן עשרים הוסמך לרבנות )בין היתר על ידי המהרש"ם( והוכר כגדול בתורה ובהלכה‪ ,‬בלמדנות ובקיאות‪.‬‬
‫כיהן כרב העיירה דוניוב‪ ,‬ומעבר לתפקידי הרבנות הרגילים הרביץ תורה לתלמידים )שחלקם התפרסם בדור הבא(‪.‬‬
‫במלחמת העולם הראשונה הוגלה על ידי הרוסים עם יהודי עיירתו שנשרפה כליל )כל כתביו עלו אף הם באש(‪ .‬לאחר‬
‫רדיפות והשפלות נמלט עם משפחתו לוילנא‪ ,‬שם התקבל כרב בית הכנסת‪ .‬לאחר מספר שנים עבר לארצות הברית‪ ,‬ושם‬
‫כיהן כסגן נשיא הסתדרות הרבנים של ארה"ב‪ .‬שאף לעלות לארץ ישראל‪ ,‬אך לא זכה‪ .‬נפטר בארה"ב בשנת תרצ"ג‬
‫)‪.(1933‬‬
‫לרבי יחיאל מיכל נולדו בנים ובנות‪ ,‬אחדים מבניו כיהנו ברבנות באירופה ובארה"ב )ברונקס‪ ,‬ציריך‪ ,‬ניו יורק(‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‪.‬‬
‫בספר "דרכי שלום" שני חלקים‪ ,‬הראשון הודפס בוינה בשנת תרצ"ב ובו ‪ 121‬עמודים‪ .‬חלק ב' הודפס במקום הנ"ל ובו‬
‫‪ 127‬עמודים‪ .‬את הספר הביא לבית הדפוס בנו רבי משה שצירף הגהות והערות מפרי עטו‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמת בנו רבי משה‪.‬‬
‫דת אש ‪ -‬רבי אורי שרגא פייביש מבית חלפן‬
‫נפטר בשנת תס"ז )‪(1707‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫שאלות ותשובות בענינים שונים )ח"י תשובות( וביאור על הלכות כלאים להרמב"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אורי שרגא פייבוש נולד בשנת ת' )‪ (1640‬לערך לאביו רבי אליעזר )ב"ר אורי שרגא חלפן( פרנס ומנהיג קהלת ווינה‬
‫עד הגירוש בשנת ת"ל )‪ ,(1670‬לאחר הגירוש התיישב בפראג שם שימש כדרשן ומרביץ תורה בקהלה ולאחמ"כ כראב"ד‬
‫מו"ש )=מורה שווה( שהיה בית הדין החשוב ביותר בקהלת פראג‪.‬‬
‫בשנת תנ"ו )‪ (1696‬בערך עבר לשמש כאב"ד בומסלא שהיתה קהלה עתיקה וחשובה בבוהמיה ומשנת תס"א )‪(1701‬‬
‫בערך אב"ד דק"ק ברודא שבמעהרין‪.‬‬
‫בסוף ימיו חזר לפראג‪ ,‬בה נפטר בר"ח סיון )‪ (1707‬תס"ז ונטמן בבית העלמין שבפראג‪.‬‬
‫הגאון רבי עקיבא אייגר בגליון שו"ע ובנו בגליון מהרש"א וכן בעל "פתחי תשובה" מציינים בכמה מקומות לספר זה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר אש דת )ר"ת‪ :‬דברי תורת אורי שרגא( נדפס בברלין בשנת תק"ג )‪ (1743‬על ידי בן המחבר רבי משה יוסף דיין‬
‫ומו"צ בק"ק ברודא‪ .‬בראש הספר נדפסו הסכמות מהגאון מהר"מ א"ש בעל "פנים מאירות"‪ ,‬רבי יצחק מיאנוב בעל "פני‬
‫יצחק זוטא" )אמשטרדם תצ"א( ורבני ברלין‪ .‬בספר היו ‪ 25‬דפים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמת המחבר ובנו לספר ופתח דבר למהדורת ירושלים תשנ"ב )‪ (1992‬עמ' ה‪-‬יג‪.‬‬
‫הגהות בן אריה – רבי זאב וולף ליפקין‬
‫נפטר בשנת תרי"ח )‪(1858‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫"בן אריה" איננו ספר בפני עצמו אלא הגהות והערות על היד החזקה שצורפו למהדורת היד החזקה שהופיעה בוילנא שנת‬
‫התר"ס )‪.(1900‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי זאב וולף נולד בזאגר שבפלך קובנא בליטא לאביו ר' אריה ליב שהיה מו"ץ ודיין בזאגר חדש‪ .‬כבר בהיותו עדיין צעיר‬
‫לימים הרביץ תורה לתלמידים ואמר שיעורים בבית המדרש הגדול בזאגר חדש‪ .‬בשנת תק"ץ )‪ (1830‬נבחר לרבה של‬
‫גאלדינגען בקורלנד ולאחר מכן כרבה דטעלז שבליטא שם היה כעשרים שנה ובה נפטר בשנת תרי"ח )‪.(1858‬‬
‫התפרסם כגאון גדל ובקי נפלא בכל מכמני התורה‪ ,‬לא נתפרסם ממנו ספר אך קנה לו שם עולם בהגהותיו על הש"ס ועל‬
‫הרמב"ם‪ .‬בשנת תרס"ד )‪ (1904‬יצא לאור בירושלים הספר חוט המשולש מתורתו של ר' ישראל סאלנטר ונכתב בשער‬
‫"ומאת אבי אדמו"ר רבן של ישראל הגאון אב"ד גאלדינגען וטעלז" שם נדפסו חדושים מרבי זאב וולף‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫כנ"ל הגהות "בן אריה" על הרמב"ם הופיעו לראשונה במהדורת וילנה תר"ס )‪ (1900‬ומני אז במהדורות הנפוצות‪ .‬את‬
‫ההגהות הביא לבית הדפוס נכדו רבי אריה ליב בן בנו רבי ידידיה ומקצת הערותיו משוקעות בחידושי זקינו‪ .‬הוא גם‬
‫שסידר את הגהות בן אריה שנדפסו לראשונה בש"ס וילנה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫"ישורון" כרך יב עמוד פח‪.‬‬
‫הגהות הרמ"ך – רבי משה הכהן מלוניל‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫הגהות הרמ"ך שלפנינו הם מתוך ספר הגהות הרמ"ך שיצא ע"פ כת"י אוקספורד‪ .‬בכתב היד השגות על דברי הרמב"ם‬
‫בששה מספרי היד החזקה‪ ,‬מדע‪ ,‬אהבה‪ ,‬זמנים‪ ,‬נשים‪ ,‬קדושה ושופטים‪ .‬השגות הרמ"ך ידועות היו מני קדם כי הובאו‬
‫בספרי הראשונים ובספרי נושאי כלי הרמב"ם במיוחד על ידי הכס"מ‪ ,‬החידוש הוא במציאתו של כת"י שבו עשירות רבה‬
‫של מאות השגות שהועלו יחד על הכתב‪ .‬מאז שנתפרסם הספר זכתה תורת הרמ"ך לידים ולהתבדר בהיכלי התורה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫על זמנו ותקופתו של רבי משה הכהן כתב בספר היוחסין "ובזמן הזה ]זמן פטירת הראב"ד שנת ד' אלפים תתקנ"ט[ הרב ר'‬
‫משה הכהן אשר נקרא הרמ"ך ועשה הגהות על הרמב"ם והשיב הרמב"ם עליהם"‪ .‬כדבריו קבעו הצמח דוד וסדר הדורות‬
‫שזמן רבינו היה בעת פטירת הראב"ד‪ .‬האמור בספר יוחסין שהרמב"ם השיב על קושיות הרמ"ך עורר את הרב חיד"א‬
‫להניח שהרמ"ך עליו כתב בספר יוחסין אינו הרמ"ך המובא בכס"מ‪ ,‬הנה לשונו )שם הגדולים חלק גדולים – מערכת מ'‬
‫אות קל"ז( רבינו משה הכהן – הנקרא הרמ"ך עשה השגות על הרמב"ם והשיב הרמב"ם עליהם כן כתב הרב ספר יוחסין‬
‫דף צ"ט בדפוס אמסטרדם‪ ,‬ואני אמרתי בחפש'י שאין זה הרמ"ך שמביא השגותיו מרן‪ .‬ואיברא דגם הרמ"ך שהביא מרן‬
‫הוא נקרא רבינו משה הכהן מלוניל‪ ,‬כמ"ש הריב"ש בתשובה סימן ק"י אבל רחוק היה בעיני שהוא הרמ"ך הנזכר‪ ,‬מטעם‬
‫שמרן אינו מביא שום תשובה מרמב"ם על שום השגת הרמ"ך‪ .‬ועוד שראיתי בכת"י השגות הרמ"ך למאות ולאלפים על‬
‫הרמב"ם‪ ,‬ועוד שנראה מדברי האחרונים הביאם הרב כנסת הגדולה בכללי הפוסקים אות ל"ח שהרמ"ך השיג על הרמב"ם‬
‫אחר השגות הראב"ד‪ ,‬ובספר יוחסין מביא הראב"ד והרמ"ך בזמן אחד‪ .‬וכן בספר צמח דוד מזכיר הראב"ד והרמ"ך בשנת‬
‫תתקנ"ך‪ .‬והקרוב אלי שהוא הוא הרמ"ך שמביא מרן בכס"מ ובתחלה השיג הרמ"ך על הרמב"ם ונשלחו אליו בשם חכמי‬
‫לוניל לכבוד הרמב"ם כי ברבים היו שאל ישאל ממנו‪ ,‬והרמב"ם השיבם כאשר הרב מגדול עוז ומרן מביאים מתשובות‬
‫הרמב"ם לחכמי לוניל‪ ,‬ואחריו השיג הראב"ד על הרמב"ם‪ ,‬ואחר שהשיג הראב"ד חזר הרמ"ך להשיג על הרמב"ם והרבה‬
‫להשיב בהשגותיו‪ ,‬ומהם מביא מרן בכס"מ‪.‬‬
‫ראוי לציין שבעל "מעשה רקח" )בפרק כ"ד מהל' אישות( כתב "שזכה תלי"ת בכל דברי רבינו" היינו היה בידו כתב היד‬
‫שבו נמצאו הגהות הרמ"ך בשלמותן‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הגהות הרמ"ך ע"פ כתב יד אוקספורד הופיעו בירושלים בשנת תש"ל)‪ (1970‬על ידי הרב יעקב כהן ובהכונתו של רבי דוד‬
‫שמידל‪ .‬לספר נלוית הסכמתו של בעל אבי עזרי ראש הישיבה רבי אלעזר מנחם ש"ך זצ"ל‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫מאמר "עם הספר" הנספח בסופו של מהדורת הגהות הרמ"ך ירושלים תש"ל‪.‬‬
‫הגהות יד איתן – רבי אברהם משכיל לאיתן‬
‫נולד בשנת תקמ"ח )‪ – (1778‬נפטר בשנת תר"ח )‪(1848‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫הקונטרס "יד איתן" לא נדפס כספר בני עצמו אלא כאחת מההוספות החדשות למהדורת הרמב"ם שהופיעה בוארשה בשנת‬
‫תרמ"א )‪ ,(1881‬בקוטרס זה הערות‪ ,‬קושיות ותרוצים‪ ,‬וגילוי מקורות לפסקי הרמב"ם‪ .‬מאז שהופיעו הגהותיו לא חדלים‬
‫הלומדים למשמש בהם ולפלפל בהם‪ ,‬כי דבריו נותנים הרבה טעם לדברי הרמב"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אברהם נולד בשנת תקמ"ח )‪ (1778‬לאביו רבי יהודה ליב ששימש כאב"ד בעיר חטאמסק‪ .‬בעקבות צאת ספרו‬
‫הראשון "משכיל לאיתן" חידושי הלכות בסדר מועד וקדשים‪ ,‬נודע כשליט בכל מכמני התורה‪ ,‬בעל הגיון זהב דנחית‬
‫לעומקא דדינא‪ .‬תורתו מוזכרת תדיר בבי מדרשא בזכות הגהותיו הבהירות "יד אברהם" שנדפסו על גליון השו"ע מהדורת‬
‫וילנא )מאז בכל המהדורות הנפוצות( ומאירות עיני לומדי השו"ע‪.‬‬
‫תורתו על הרמב"ם כונסה בספר "נחל איתן" שיצא לאחר פטירתו‪ ,‬אך על דרכו בלימוד הרמב"ם ניתן להתוודע מהקדמתו‬
‫לספר מוקדם יותר "באר אברהם" שאומנם עיקרו חידושים על מסכתות הש"ס אבל רבי אברהם מנה שבעת תועליות‬
‫מחבורו והנקודה החמישית היא‪" :‬בישוב דברי הרמב"ם ז"ל במקומות אשר נלאו מפרשיו למצוא מקורו איו‪ ,‬ואף גם מצאו‬
‫סתירה לדעתו מהסוגיות שזכרו‪ ,‬בעז"ה במקום סתירה שם נבנה בית נאמן למשה הוא רבינו הנזכר" היינו דוקא כשדברי‬
‫הרמב"ם נראים כנסתרים מסוגיות הגמ'‪ ,‬באמת נהפוך הוא וצריך לחתור למצוא את פירושו של הרמב"ם שלפיו אדרבא‬
‫הסוגיה משמשת כמקור נאמן לדרכו‪.‬‬
‫מלבד הספרים הנזכרים חיבר "אהבת איתן" חידושיו על ברכות וסדר מועד‪" ,‬מצפה איתן" הגהות חידושים וביאורים על‬
‫הש"ס ועוד ספרים בכת"י‪ ,‬תקופה מסוימת שימש כאב"ד בנובהארדוק ובסוף ימיו האציל מתורתו ויראתו במינסק‬
‫המעטירה ושם מקום מנוחתו‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫כנ"ל הגהות "יד איתן" נדפסו לראשונה במהדורת משנה תורה וארשה תרמ"א )‪ (1881‬ומני אז במהדורות הנפוצות‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫רבני מינסק וחכמיה‪-‬אייזנשטאדט‪ -‬עמוד ‪43‬‬
‫הגהות כבוד מלכים – רבי זאב וולף לייטער‬
‫נולד בשנת תרנ"ו )‪ – (1895‬נפטר בשנת תשל"ד )‪(1974‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫הקונטרס הגהות "כבוד מלכים" לא נתפרסם כספר בפני עצמו אלא נדפס כאחת מההוספות החדשות במהדורת היד החזקה‬
‫שיצאה בניו‪-‬יורק )על מהדורה זו ראה בהמשך(‪ .‬בקונטרס זה הערות מאליפות ומקורות חדשים על כל פרקי הלכות‬
‫מלכים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי זאב נולד לאביו רבי נתן נטע לייטער שהיה רב זאלוויץ ‪.‬בעודו נער הפליא בכשרונותיו ובעיקר בזכרונו שהיה בור‬
‫סיד שאינו מאבד טפה וכל אשר ראה בעיניו נאצר במוחו‪ .‬אחד מבני דודיו מספר שבהיות רבי זאב כבן חמש עשרה או שש‬
‫עשרה ביקר בהיכלו של מהרש"ם מבראזאן ואחרי הביקור אמר המהרש"ם לאביו של המספר "הוא יודע הרבה תורה"‪,‬‬
‫בהיותו בן עשרים וארבע פירסם את ספרו שו"ת "בית דוד" וספר זה הוציא לו מוניטין כשליט בכל מכמני התורה‪.‬‬
‫בקונטרס "דרך כוכב מיעקב" מופיע מכתב עם הערות רבות ששלח אליו רבי נחום וידנפלד בעל "חזון נחום" )אחיו של‬
‫הרב מצ'יבין( ובפתח מכתבו הוא רשם‪" :‬לכבוד ידידי הגאון החריף ובקי עצום איש אשכולות כש"ת מו"ה זאב וואלף‬
‫לייטער נ"י אבד"ק פיטסבורג יצ"ו‪ ,‬תודתי הלבבית בעד מנחתו שפרה עלי ספרו היקר "בית דוד" מרהיב עין בבקיאות‬
‫נפלא שכל וסברא יהי ה' עמו גם הלאה להוסיף חיילים יפוצו מעיינותיו החוצה ממנו ישקו עדרים ויהנו ממנו עצה‬
‫ותושיה"‪.‬‬
‫במשך עשרות שנים היה רבי זאב רבה של פיטסבורג‪ .‬בה נפטר בשנת תשל"ד ‪ (1974‬ומנו"כ בעיר בני ברק‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫כאמור קונטרס הגהות "כבוד מלכים" נדפס לראשונה במהדורת הרמב"ם בהוצאת האחים שולזינגר ניו‪-‬יורק תש"ז‬
‫)‪.(1947‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אנציקלופדיה לחכמי גליציה – עמוד ‪.476‬‬
‫הגהות מיימוניות – רבי מאיר ב"ר יקותיאל הכהן‬
‫נהרג עקדה"ש בשנת נ"ח )‪(1298‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫מטרת חיבור ההגהות הובהרה בפתיחה להגהות בהל' ברכות )בכת"י ברלין – טיבינגן מס' ‪" (7‬לידע מהיכן הפסק יוצא מן‬
‫התלמוד ודברי רבותינו בעלי התוספות ושאר גאונים למען ימצא האדם כל חפצו וכל אשר יצטרך" כאשר הוא כותב‬
‫"ימצא האדם" כונתו העיקרית היא לבני אשכנז אשר הולכים אחרי פסיקת רש"י‪ ,‬בעלי התוספות ותלמידיהם‪ .‬כי הרמב"ם‬
‫לא הביא מדבריהם‪ ,‬לכן צריכים בני אשכנז המעיינים ביד החזקה‪ ,‬לדעת האם רבותיהם חולקים על הרמב"ם האם לאו‪.‬‬
‫כיון שזו היתה המגמה העיקרית לא נכתבו ההגהות על הספרים שהלכותיהם לא נוגעות בזה"ז כגון טהרה עבודה וקרבנות‪.‬‬
‫וגם לא על ספר זרעים מפני שההגהות נכתבו בעיקר ליושבי חו"ל‪ ,‬זולת על הלכות חלה ועל הלכות פרוזבול‪ .‬חלק הארי‬
‫ממקורותיו של הספר קבועים לאורך כל החיבור והם סמ"ג‪ ,‬מרדכי תוספות ועל כולם דברי רבו של בעל ההגהות הלא הוא‬
‫מהר"ם מרוטנברג שבעל ההגהות מביאו עשרות פעמים‪ ,‬ומוסר בשמו מה ששמע מפיו‪ ,‬ומה שראו עיניו את הליכותיו‬
‫בקודש‪ ,‬וכן מפסקיו ותשובותיו‪ .‬לעומת המקורות הקבועים הנ"ל יש מקורות שהציטוט מהם משתנה לפי ההלכות כגון‬
‫להל' נדה נעשה שמוש בהל' הרמב"ן ובספר בעלי הנפש להראב"ד‪ .‬בהל' תפילין‪ ,‬שבת וגיטין מועתקים דברים מספר‬
‫התרומה‪ ,‬להל' תפלה ותפילין מובא מ"סדר עולם" של רבינו שמחה‪ ,‬בהל' תשובה הועתק משער הגמול‪ ,‬ועוד כיוצא בזה‪.‬‬
‫בדרך כלל הצטוטים הם רק מהמקורות הנזכרים וגם כשהוא מצטט מהתלמודים‪ ,‬התוספתא‪ ,‬גאונים‪ ,‬שאילתות‪ ,‬בה"ג ר"ח‪,‬‬
‫והערוך‪ ,‬הציטוטים אינם ישירים אלא הוא מעתיק מדבריהם כפי שהובאו במקורותיו הקבועים‪.‬‬
‫למרות שענינו של הספר ליקוטים‪ ,‬מורגלים הפוסקים להחשיב את ההגהות מיימוניות כדעה נפרדת‪ ,‬כי ההעתקה מורה על‬
‫הסכמה והסכמתו נחשבת כדעה‪ .‬לדוגמא הצביעו על תשובת מהרי"ל )סימן צ"ח הוצאת מכון ירושלים( שכתב‪" :‬אלא‬
‫דבסמ"ג מסיק וצריך להתיישב בדבר וכן גם מיימוני ]=הגהות מיימוני[ מייתי דבריו ולא חלק"‪ .‬בשו"ת מהרלב"ח )סימן‬
‫ק"ל( הגיב על מי שכתב בנימת זלזול על הגהה הוא בעיני כל ישראל‪ ,‬כפי מה שקבלתי היה חבירו של המרדכי והרא"ש‬
‫ושלשתם תלמידי מהר"ם‪.‬‬
‫כנזכר לעיל בעל ההגהות ביקש להשיג שתי מטרות‪ ,‬האחת גילוי מקורות הרמב"ם והשניה‪ ,‬הצבת פסקי חכמי אשכנז בצד‬
‫הלכות הרמב"ם‪ .‬בצד זה ישנם בספר גם הגהות שהם תיקון לשון הרמב"ם‪ .‬המעיינים צריכם להיות ערים לעובדה הבאה‪,‬‬
‫לפני בעל ההגהות היו כתבי יד אשכנזיים שהיו פחות מדויקים מכת"י של הסופרים הספרדיים‪ ,‬המהדורות הנפוצות‬
‫המודפסות של היד החזקה הם ע"פ כתבי היד הספרדים‪ ,‬לכן יתכן שהתיקונים של בעל ההגהות הם מיותרים עבורינו‬
‫ומעוררים פליאה מה רצה להוסיף בעל ההגהה‪ ,‬למשל בפרק ג' מהלכות מא"ס ה"ד כתב הרמב"ם שגבינת הגוי נאסרה‬
‫"גזרה משום שמעמידים אותה בדבר האסור" באות כ' בהגהות מיימוניות נכתב‪" :‬גזירה משום העמידה בדבר האסור ע"כ"‬
‫הקורא עשוי להשתומם מה רצה כותב ההגהה הלא לא הוסיף כלום על דברי הרמב"ם‪ .‬התשובה הפשוטה היא על סמך‬
‫הנ"ל‪ ,‬בכתב היד האשכנזי היו חסירות המלים גזירה משום וכו' ואת זה תיקן בעל ההגהה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫לפנים היתה שאלת זהותו של מחבר ההגהות‪ ,‬שנויה במחלוקת‪ ,‬אבל לאחר מציאת כת"י )ברלין ‪ (7‬שבו נכתב שמו המלא‬
‫של המחבר הכל מכירים שבעל ההגהות הוא רבי מאיר ב"ר יקותיאל הכהן מהעיר רוטנברג‪ .‬רבי מאיר הכהן היה תלמידו‬
‫המובהק של מהר"ם מרוטנברג‪ ,‬ואת שמועותיו הוא מצטט על כל צעד ושעל‪ ,‬בעל ההגהות שימש את רבו גם בשנים שהיה‬
‫עצור בתפיסה‪ .‬ראה למשל בהל' ק"ש פ"א אות ט' "וכן הסכים מורי לכל דברים אלו במגדל אינגיזשהיים‪ ,‬ובדומה בהל'‬
‫תפילה ונשיאת כפיים פי"ד אות ז' וכן בהל' שבת פי"ט אות ד'‪ .‬בפ"ו מהל' שבת אות ו' נכתב וזכורני כשהיתי אצל מורי‬
‫במגדל וושבור'ק‪ .‬את רבו הוא מזכיר הרבה מאד פעמים כמורי שיחיה‪ ,‬אך גם במספר רב של איזכור שמו הוא מוסיף זצ"ל‬
‫השוני בין ברכת החיים לברכת המתים אינו בנקודה מסוימת שניתן לומר שמכאן והלאה נפטר הרב אלא התוארים‬
‫מתערבבים לאורך כל ההגהות ולעתים ההבדל הוא בקטעים סמוכים כגון בהל' אישות פי"ד באות ט' נכתב "ומתוך תשובת‬
‫רבינו מורי שיחיה" ובאות כ' "מתשובת מורי רבינו זצ"ל" עובדה זו מרמזת שכתיבת ההגהות התמשכה לאורך מספר‬
‫שנים‪ .‬מהר"ם מרוטנברג נפטר בשנת נ"ג )‪ ,(1293‬בעל ההגהות נהרג חמש שנים לאחר מכן על קידוש ה' ביום ג' י"ב אב‬
‫שנת נ"ח יחד עם אשתו בתו ותלמידו ומאות בני קהילת רוטנברג בפרוע פרעות בישראל הידועות כ"פרועות רינדפלייש"‬
‫שנמשכו בכל אותו קיץ ונפל בהם המון רב מעם ה'‪ .‬הוא היה גיסו של "המרדכי" רבי מרדכי ב"ר הלל‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫סביב הגהות מיימוניות התעוררה סוגיא ביבליוגרפית שכמה וכמה קולמוסים השתברו עליה‪ ,‬הנושא הוא‪ :‬שינויים בין שתי‬
‫מהדורות סמוכות שרק חמש עשרה שנה מפרידות ביניהם‪ .‬העובדה האומרת דרשני היא שדוקא המהדורה הראשונה‬
‫נדפסה פעם אחת בלבד בקושטא‪ ,‬אך היא נעלמה‪ ,‬וכל כתבי היד והמהדורות האחרות הם כדמותה וצלמה של מהדורת‬
‫וינציה‪ .‬היריעה פה קצרה מלהכיל את דברי הכותבים השונים‪ ,‬לכן ייעשה נסיון לתמצת את ראשי הפרקים של הדיונים‬
‫המפורטים ולהסתפק במראי מקומות היכן נתלבנה סוגיא זו‪ .‬הגהות מיימוני הופיעו לראשונה בקושטא בשנת רס"ט‬
‫)‪ (1509‬ובפעם השניה בדפוס וינציאה בשנת רפ"ד )‪ (1524‬ברם למרות שמהדורת קושטא היתה הראשונה‪ ,‬הרי דוקא‬
‫מהדורת וינציאה כבשה את מקומה ובדפוסים שאחרי שתי המהדורות נדפסו ההגהות במתכונת מהדורת וינציאה‪ .‬השאלה‬
‫שהתעוררה היא המהדורה השניה מדוע נהו המדפיסים אחר ונטשו את הראשונה‪ .‬רבים וטובים ניסו להתחקות אחר פשר‬
‫תופעה זו‪.‬‬
‫הרה"ג דוד דבליצקי בחן את הצדדים הביבליוגרפיים של ההגהות לעומק ולרוחב )"צפונות שנה א' גליון א'(‪ ,‬תמצית‬
‫מסקנתו היא‪ :‬כת"י של דפוס וינציאה נראה מקורי ואילו כתב היד שהיה למדפיסי קושטא כנראה עבר "עיבוד" לכן חלו בו‬
‫שינויים מסוימים‪ ,‬השינויים שעליהם הוא השעין את מסקנתו הם‪ (1 :‬בכל המקומות שבדפוס וינציאה מדבר בעל ההגהות‬
‫בגוף ראשון כגון "מצאתי"‪" ,‬אני המעתיק" נכתב בדפוס קושטא "מצא הר"מ כהן" או "מצא רמ"ך" מה שמוכיח שאת‬
‫ההגהות שבדפוס קושטא ערך עורך מאוחר יותר‪ (2 .‬כמעט כל לשונות הסמ"ג שבדפוס קושטא שוים אות באות לסמ"ג‬
‫כפי שנדפס‪ ,‬גם במקומות שבדפוס וינציאה נכתב רק תוכן דברי הסמ"ג‪ .‬טענת הר"ד דבליצקי היא שיתכן שעורך מאוחר‬
‫יותר סבר שנכון יותר להעתיק את דברי הסמ"ג כלשונם ולא רק את תוכנם‪ ,‬אבל לא מסתבר שמי שהיה לפניו כת"י שבו‬
‫מועתק לשון הסמ"ג מלה במלה‪ ,‬ישנהו כדי להביא את תוכנו בלבד‪.‬‬
‫‪ (3‬בדפוס קושטא ישנם מובאות מספרים מאוחרים יותר כגון סמ"ק המובא פעמים רבות‪ ,‬ר"י בעל השערים )שערי דורא(‬
‫ותשובות הרא"ש‪ .‬הר"ד דבליצקי טען שלא רק ציטוט ספרים מאוחרים יותר‪ ,‬מורה על אחורו של כתב היד שהיה‬
‫בקושטא‪ ,‬אלא עצם המובאות מאותם ספרים‪ ,‬כי אם נניח שהוא הכתב יד הקודם‪ ,‬נצטרך לומר שהסופר הבא אחריו החליט‬
‫לנפות את כל המקורות שהיו קצת זמן אחרי הסמ"ג‪ ,‬ברור שהגיוני יותר להניח שלא היה כאן גרעון אלא אדרבא המאוחר‬
‫יותר הוסף דברים שלא היה אצל קודמו‪.‬‬
‫במאמר ארוך‪ ,‬מפורט ומעניין שנתפרסם על גבי דפי הקובץ "ישורון" )חלק יג ירושלים – ניו יורק תשס"ג( משיב הרב‬
‫ישראל מרדכי פלס על טענותיו והוכחותיו של הר"ד דבליצקי והוא טורח להחזיר לכתב יד ששימש את מדפיסי קושטא‪,‬‬
‫את כבודו כמהדורת יסוד‪ .‬משענתו העיקרית היא העולה לדעתו מבדיקת כתב יד ששון של משנה תורה שבו חלק מהגהות‬
‫מיימוניות‪ ,‬כת"י זה נכתב כמה עשרות שנים אחר שנהרג רבי מאיר בעל ההגהות‪ .‬לפי תאורו כתב יד זה קרוב באופן‬
‫משמעותי לנדפס בקושטא מאשר לדפוס וינציאה‪ .‬במאמרו הוא מציע שרבי מאיר לא השלים את כתיבת החיבור רק ריכז‬
‫הרבה מהחומר‪ ,‬ובגלל הריגתו נאלצו התלמידים להשלים את המלאכה‪ .‬כפי הנראה השלמת המלאכה נעשתה על ידי שתי‬
‫קבוצות תלמידים בשתי מקומות נפרדים‪ .‬בהשערה זו הוא רואה את הסיבה העיקרית להמצאותם של שני כתבי יד שונים‪.‬‬
‫אלו הם עיקרי הויכוח ומי שמעונין להעשיר יותר בנושא זו יוכל לקרוא את מאמריהם הנ"ל במלואם "בצפונות" שנה א'‬
‫חוברת א'‪ ,‬וב"ישורון" שנה י"ג‪.‬‬
‫שוני נוסף בין מהדורת קושטא למהדורת וינציאה והבאות אחריה הוא שבמהדורת וינציאה התשובות בסוף הספר תחת‬
‫הכותרת "תשובות דשייכי לספר" פלוני ואילו בדפוס קושטא התשובות נדפסות על גליון הרמב"ם יחד עם ההגהות‪ ,‬ובסוף‬
‫הספר אין תשובות‪ .‬גם עובדה זו העסיקה את המתפלמסים בשאלה הנ"ל מה היא המהדורה הראשונה העדיפה‪ .‬הר"ד‬
‫דבליצקי טען להוכיח שבכתב היד הראשון היו התשובות נפרדות בסוף הספר‪ ,‬לדעתו כך מתקבל מציונים בתוך ההגהות‬
‫המראים את מקומם של התשובות בסימנין כאלו וכאלו‪ ,‬לו היו התשובות על הגליון יחד עם ההגהות אין טעם לשליחת‬
‫הקורא לתשובה סימן פלוני שהלא הוא יוכל לגלותה מעצמו כשיתן עינו בדף הרמב"ם‪ ,‬אלא מוכח שהתשובות היו בנפרד‬
‫ומישהו מאוחר יותר החזירם‪ ,‬מתוך הנחה זו שהתשובות שולבו עם ההגהות בשלב מאוחר יותר‪ ,‬הוא מחזק את טענתו‬
‫שבמהדורת קושטא‪ ,‬נעשו שינויים מהמהדורה המקורית שעל פיה הדפיסו בוניציאה‪ .‬גם על טענה זו יש לרב פלס עמדה‬
‫שונה‪ ,‬שהוא טורח לבססה‪ ,‬עיקרה‪ :‬שבהחלט תיתכן הפניה לתשובה שנמצאת גם היא על הגליון‪ ,‬את גישתו לפיה היו‬
‫התשובות או לפחות חלק מהם על גליון הרמב"ם הוא מוכיח מסיום תשובה כ"ח וספר קנין שם דן מהר"ם מרוטנבורג אם‬
‫בני העיר יכולים לכוף זה את זה לתת את כספי הצדקה לעוברים ושבים בעירם‪ ,‬מסקנתו שמעבר לשעור מסוים אינם‬
‫יכולים לכוף אלו את אלו‪ .‬הוא הוסיף את ההסתייגות הבאה‪ :‬אבל אם רוב ציבור רוצים אין היחידים יכולים למאן כדלעיל‬
‫בסימן כ"ו ובעמוד י'‪ .‬לגבי הציון סימן כ"ו העירו במהדורת הרב פרנקל שהוא סימן כ"ז בנדפס ובכתב היד הוא סימן כ"ו‪.‬‬
‫לגבי "בעמוד" כתבו שהכונה "בסימן דלקמן" הרב פלס העיר אם הכונה לסימן כט שבהמשך מדוע שינו מה"כדלעיל" היה‬
‫להם לכתוב כדלקמן סימן כט‪ .‬אלא הוא סבור שהכונה לדברי הרמב"ם שבעמוד‪ ,‬ומוכיח לפי דרכו זו שהתשובה נכתבה על‬
‫גבי הגליון‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫"ציפונות" שנה א' גליון א' – מאמרו של הרב דוד דבילצקי‪.‬‬
‫"ישורון" שנה יג – מאמרו של הרב ישראל מרדכי פלס‪.‬‬
‫הגהות ר' יוסף שאול נאטנזאן )על שעה"מ( – רבי יוסף שאול נאטנזאן‬
‫נולד בשנת תקס"ח )‪ – (1808‬נפטר בשנת תרל"ה )‪(1875‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫הגהות רבי יוסף שאול נאטנזאן על ה"שער המלך" הם כמובן לא ספר בפני עצמו אלא עמוד הערות על "שער המלך"‬
‫שצורף למהדורת שער המלך שהודפסה בלבוב מקום רבנותו של ר' יוסף שאול‪ .‬כאמור ההערות הם בבחינת מועט‬
‫)כשלשת רבעי עמוד( אךמחזיק את המרובה כי חשיבות ההגהות רבה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יוסף שאול נולד בשנת תקס"ח )‪ (1808‬בבערז'אן לאביו רבי אריה רבה של בערז'אן מחבר הספר "בית אל"‪ .‬את עיקר‬
‫תורתו קיבל רבי יוסף שאול מאביו‪ ,‬והרבה מתורתו משוקעת בכתביו‪ .‬בשנת תקפ"ה )‪ (1825‬נשא לאשה את בתו של רבי‬
‫יצחק אהרן איטינגא מלבוב‪ .‬שנים רבות ישב עם גיסו )אח אשתו( רבי מרדכי זאב איטינגא‪ ,‬וכתבו יחדיו חידושים‬
‫ותשובות רבות בהלכה‪ .‬מפרי יצירתם המשותפת הם הספרים "מפרשי הים" )הגהות על הש"ס(‪" ,‬מגן גבורים" )על שלחן‬
‫ערוך אורח חיים(‪" ,‬מאירת עינים" )בדיקת הריאה( ו"נר מערבי" )על הירושלמי(‬
‫כיובל שנים ישב בעיר לבוב‪ ,‬בה פעל רבות בחיי הקהילה‪ ,‬ויסד ישיבה להכשרת מורי הוראה )בישיבתו השתתפו תלמידיו‬
‫בבירור השאלות שהגיעו אליו(‪ .‬בשנת תרי"ז )‪ (1857‬התמנה לכהן כרבה של לבוב‪ .‬רבי יוסף שאול נודע כאחד מגדולי‬
‫המשיבים בדורו‪ ,‬ספרו הגדול "שואל ומשיב" מכיל ארבע עשר חלקים‪ ,‬בהם אלפי תשובות‪ .‬מכל קצוות תבל )ּכלּכותה‪,‬‬
‫ארץ ישראל‪ ,‬אלג'יר‪ ,‬ארצות אירופה המערבית והמזרחית‪ ,‬ארצות הברית ועוד( פנו אליו בשאלות‪ ,‬וכך גם יצר קשר עם‬
‫גדולי הרבנים בדורו‪ .‬רבי יוסף שאול לחם בעוז כנגד הרפורמה והמשכילים‪ ,‬והתנגד לתיקונים בתלמודי תורה‪ ,‬וכן‬
‫להקמתו של בית מדרש )סמינר( למורים‪.‬‬
‫עוד מספריו‪" :‬דברי שאול עדות ביהוסף" על הל' עדות שביד החזקה )עיין ערכו( "יד יוסף" – על הלכות נדר ושבועה‪,‬‬
‫"דברי שאול" – על התורה‪ .‬רבי יוסף שאול נפטר בשנת תרל"ה )‪.(1875‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הגהות הרי"ש נאטנזאן על ה"שער המלך" נדפסו לראשונה בצירוף הסכמתו במהדורת שער המלך שנדפסה בעירו לבוב‬
‫בשנת תרי"ט )‪ .(1859‬באותה מהדורה הופיע הספר בשני חלקים עם שני שערים‪ ,‬יש טפסים בהם נדפסו הגהות הגרי"ש‬
‫נאטנזאן בצד הפנימי של שני עמודי השער ויש טפסים שנדפסו רק בצדו הפנימי של השער השני‪.‬‬
‫במהדורות מאוחרות הופיעו שני החלקים בכרך אחד והגהות הגרי"ש נמצאות בסוף החלק הראשון‪ .‬באותם מהדורות‬
‫השמיטו את הסכמתו‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫"בעל שו"ת שואל ומשיב" חלק ט"ז בסדרה מגדולי התורה והחסידות – הרב ברומברג‬
‫הד משה – רבי משה שוחט‬
‫נולד בשנת תרל"ח )‪ – (1878‬נפטר בשנת תש"ז )‪(1947‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "הד משה" לרבי משה שוחט‪ ,‬עוסק בפלפולים וחידושי הלכות על סוגיות בתלמוד‪ ,‬ועל הלכות שבמשנה תורה‬
‫ושבשלחן ערוך‪ .‬כן מצויים בספר מספר שאלות ותשובות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫ְשנֶה שבחבל זאמוט שבליטא‪ ,‬בשנת תרל"ח )‪.(1878‬‬
‫רבי משה שוחט נולד לאביו רבי חיים נתן‪ ,‬בוֶק ְ‬
‫בשנים תרע"א‪-‬תרצ"ג )‪ (1933-1911‬שימש כרב בארצות הברית‪ ,‬ובשנת תרצ"ג )‪ (1933‬עלה לארץ ישראל והתיישב‬
‫בירושלים‪ .‬עם עלותו לארץ הדפיס בירושלים את ספרו השני ‪ -‬שו"ת "אהל משה"‪.‬‬
‫רבי משה שוחט נפטר בירושלים בשנת תש"ז )‪ (1947‬ונטמן בהר הזיתים‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "הד משה" הודפס בניו יורק בשנת תרפ"ג )‪ – 80 .(1923‬עמודים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫בית עקד ספרים – פרידברג‪.‬‬
‫הדרך לתשובה – הרב משה שטרנבוך‬
‫בחיים – לאורך ימים ושנים‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "הדרך לתשובה" כולל ביאור לעשרת פרקי "הלכות תשובה" שבמשנה תורה‪.‬‬
‫הספר מבאר‪ ,‬מעיר‪ ,‬מפרש ואף מלקט רעיונות סביב הלכות תשובה‪ .‬תוך כדי ביאור ההלכות עוסק המחבר בהבהרתם של‬
‫המושגים הבסיסיים‪ :‬תשובה‪ ,‬אמונה‪ ,‬שכר ועונש‪ ,‬ביאת המשיח‪ ,‬תחיית המתים ועוד‪.‬‬
‫במבוא לספר כותב המחבר‪" :‬הרמב"ם כלל בהלכות תשובה יסודות ועיקרים בדת ואמונה‪ ...‬ולכן חייבים ללמוד הלכות‬
‫תשובה בעיון והבנה‪ ...‬וראוי להתעמק בדברי הרמב"ם‪ ,‬שנמצא בדבריו תשובה ברורה להרבה קושיות ופקפוקים‬
‫שמתלבטים בהם היום"‪.‬‬
‫היסוד לחיבור הספר ברשימות המחבר סביב הלכות אלו על דפי ספר משנה תורה‪" ,‬וכשהוחלט להדפיס הרמב"ם‪ ,‬הלכות‬
‫תשובה‪ ,‬עם ביאור מיוחד‪ ,‬מסרתי רישומים אלו בתוספת דברים לדפוס"‪.‬‬
‫נוסח "הלכות תשובה" ששימש בסיס לפירוש‪ ,‬נבדק על פי כתבי יד עתיקים ומוסמכים והודפס בראש העמוד‪.‬‬
‫הביאור עוסק בלשון ההלכה‪ ,‬בדיוק בה ובהבהרת הרעיונות שבה‪ ,‬כאשר היבטים אקטואלים זוכים לתשומת לב מיוחדת‪.‬‬
‫הביאור קצר‪ ,‬תמציתי וענייני‪.‬‬
‫בסוף הספר )עמודים פד‪-‬צה( נוספו נספחים‪:‬‬
‫קיצור מדרשת הרב שלום שערבי )הרש"ש( העוסקת בהתעוררות לתשובה‪ .‬ביאור ב"אשמנו" ו"על חטא" – מגדולי‬
‫ישראל‪ .‬ו"תפילה לשב"‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫הרב משה שטרנבוך נולד בלונדון ובבחרותו עלה לארץ ישראל‪ .‬מספר שנים כיהן כראש "ישיבת המתמידים" בירושלים‪.‬‬
‫בראש העין הקים כולל וישיבה ליהדות תימן‪ ,‬ועמד בראשם למעלה מעשר שנים‪ .‬במשך כעשרים שנה כיהן בתפקיד‬
‫ראב"ד היהדות החרדית ביוהנסבורג )דרום אפריקה(‪ ,‬וכיום משמש כראב"ד העדה החרדית בירושלים‪ ,‬ונחשב לאחד‬
‫מגדולי הפוסקים בדורנו‪.‬‬
‫הרב משה שטרנבוך הינו מחבר פורה‪ ,‬ועשרות ספרים בהלכה‪ ,‬מחשבה ופרשנות לתורה פירסם‪ .‬מספריו ידועים‪ :‬מועדים‬
‫וזמנים )ט' כרכים(; טעם ודעת )ג' כרכים(; מצות שביעית כהלכתה; שו"ת תשובות והנהגות )ג' כרכים( ועוד‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר "הדרך לתשובה" יצא לאור לראשונה בשנת תשל"ח )‪ (1978‬בבני ברק‪ ,‬על ידי אגודת "נתיבות התורה והחסד"‪? .‬‬
‫– עמודים‪ .‬מהדורת צילום של הספר יצאה שוב על ידי האגודה הנ"ל בשנת תש"מ )‪ .(1980‬מהדורה שלישית בתוספת‬
‫"תקיעות כהלכה ובהידור‪ ,‬והנהגות בימי התשובה" יצאה לאור בשנת תש"ן‪ ,‬שוב על ידי האגודה הנ"ל‪ .‬בשנת תשס"ב‬
‫יצאה מהדורה רביעית בתוספת ספר "ארחות חיים" להרא"ש עם ביאור מהמחבר‪ ,‬על ידי האגודה הנ"ל‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫שער ומבוא לספר‪.‬‬
‫שיחה עם המחבר‪.‬‬
‫היכל המלך – רבי רפאל אברהם אריה ובנו ר' חנניה מיכאל‬
‫רבי אברהם נפטר לא לפני שנת תקס"ג )‪ (1803‬רבי מיכאל בשנת תקע"ג )‪.(1813‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‪.‬‬
‫בספר "היכל מלך" באורים וחדושים בספרי היד החזקה‪ .‬במספר מקומות ישנם תשובות להלכה שאינם עוסקות במסוים‬
‫בדברי הרמב"ם אבל שובצו באותם מקומות שהרמב"ם כתב על הנושא שעליו מוסבת התשובה‪.‬‬
‫ב‪.‬מתולדות המחבר‬
‫ר' אברהם נחשב לאחד מגדולי ירושלים בתקופתו‪ ,‬כמה פעמים נתבקש לצאת בשליחות ערי ארץ ישראל ובכל מקום‬
‫שהגיע עשתה ביאתו רושם ונשאל שאלות בהלכה‪ .‬למרות טלטולי הדרך הקשים לא פטר עצמו מלהשיב בעומק הדין‪.‬‬
‫בנו ר' חנניה מיכאל גם היה נמנה בין גדולי חכמי ירושלים היה דיין בבית דינו הגדול של רבה ר' מרדכי הלוי הידוע בכינוי‬
‫הרב המלי"ץ‪ .‬ר' מיכאל גם חיבר את הספר "שערי חיים" פירוש לספר המקח והממכר של רב האי גאון‪ .‬בהיותו במלון‬
‫בעת הגיעו לקושטא נפטר באופן פתאומי‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫את הספר הביא לבית הדפוס בנו של ר' מיכאל ר' רפאל רחמים נסים בשנת תקע"ד )‪ (1819‬בדפים ע"ה – ע"ז חדושים על‬
‫ספר החינוך שכתב ר' מיכאל‪ .‬בספר ע"ט דפים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר‪.‬‬
‫מאמרו של יערי – "ירושלים" – ג‪.‬‬
‫הליכות אליהו – רבי אליהו פיינשטיין‬
‫נולד בשנת תר"ג )‪ – (1843‬נפטר בשנת תרפ"ח )‪(1928‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "הליכות אליהו" מהרב אליהו פיינשטיין‪ ,‬עוסק בחידושים וביאורים על הלכות רבות בספר משנה תורה להרמב"ם‬
‫]מלבד על ספר אהבה[‪ ,‬ובשאלות ותשובות על חלקי אבן העזר וחושן משפט שבשלחן ערוך‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אליהו נולד לאביו רבי אהרן הלוי בשנת תר"ג )‪ (1843‬בסיטרובין‪ .‬הוא נשא לאשה את בתו של רבי יחיאל דוידזון‪,‬‬
‫אב"ד קארליץ‪.‬‬
‫שימש ברבנות בקהילות‪ :‬קארליץ‪ ,‬חיסלאוויץ‪ ,‬דראצ'ין ופרוז'אן‪.‬‬
‫לאחר פטירת הרב צבי רבינוביץ‪ ,‬רבה של קובנה‪ ,‬הוצעה לו רבנות עיר זו‪ ,‬אך הוא סירב לקבלה‪.‬‬
‫מספר פעמים הוצעה לו רבנות ירושלים‪ ,‬ואף לכך סירב‪.‬‬
‫הצטיין בכשרונו להנהיג את עדתו במתינות וסבלנות‪ ,‬בדרכי נועם ובדרך התורה‪.‬‬
‫נודע כלמדן גדול‪ ,‬ופיקח‪" ,‬אחד מזקני גדולי גאוני הדור היותר מצויינים"‪ .‬חתניו נודעו בגדולתם בתורה ונתפרסמו‪ :‬רבי‬
‫מנחם קרקובסקי‪ ,‬רבי משה סולובייצ'יק )בנו של הגאון רבי חיים סולובייצ'יק(‪ ,‬רבי שמואל יצחק מייזל‪ ,‬ורבי דוד‬
‫פיגנבוים שמילא את מקומו ברבנות פרוז'אן‪.‬‬
‫רבי אליהו נפטר בשנת תרפ"ח )‪.(1928‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "הליכות אליהו" הודפס לראשונה בוילנא בשנת תרצ"ב )‪ – 208 .(1932‬עמודים )פורמט גדול(‪ .‬הספר הודפס שנית‬
‫– במהדורת צילום – בברוקלין שבניו יורק בשנת תש"ל )‪.(1970‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫בית עקד ספרים – פרידברג‪.‬‬
‫יהדות ליטא – כרך ג'‪.‬‬
‫הלכה למשה ‪ -‬רבי חיים משה אמארילייו‬
‫נולד בשנת תנ"ח )‪ - (1698‬נפטר בשנת תק"ח )‪(1748‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "הלכה למשה" מרבי חיים משה אמארילייו כולל שני כרכים גדולים העוסקים בביאורים וחידושים על הלכות‪ :‬נזקי‬
‫ממון‪ ,‬גניבה‪ ,‬גזילה ואבידה ומכירה )בהלכות מכירה הספיק המחבר לכתוב רק על ששת הפרקים הראשונים( שבספר‬
‫משנה תורה לרמב"ם‪ ,‬בדרך כלל הוא מדקדק בדברי הרמב"ם הדק היטב הופכם מכל צד ולא מניח שום פינה בלא לדון בה‬
‫לעומקה ולרוחבה‪ ,‬אחרי זה הוא מברר את דברי הטור ושו"ע ונושאי כליהם ומרחיב את היריעה לדברי גדולי האחרונים‪.‬‬
‫בכל פרק ופרק הוא מסכם את המסקנה לדינא מכל הלכה והלכה‪ .‬ההיקף העצום והעיון הדק‪ ,‬הם הסיבות שהספר נחשב‬
‫כאחד מספרי היסוד בפירושי הרמב"ם‪ ,‬באותם תחומים שעליהם נכתב ב"הלכה למשה"‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫בשנת תנ"ח )‪ (1698‬נולד רבי משה לאביו הגדול רבי שלמה רבה של שאלוניקי בזמן תפארתה ומחבר הספר "כרם‬
‫שלמה"‪ ,‬מפי אביו הגדול קנה הרבה תורה וכן יצק מים על ידו של אחד ממאורותיה הגדולים של שאלוניקי רבי יצחק דוד‬
‫בעל שו"ת "בית דוד"‪ .‬בהיותו כבן י"ח כבר כתב תשובות להלכה‪ ,‬בסביבות השנים תק"א ‪ -‬תק"ד )‪ (1744-1741‬עלה‬
‫לשבת על כסא אביו‪ ,‬אך השפעתו לא הצטמצמה לעיר זו בלבד אלא היה רבן של כל בני הגולה ותל תלפיות שהכל פונים‬
‫אליו‪ ,‬כפי שהדבר משתקף מספר תשובותיו הגדול "דבר משה" שם מכונסות שאלות מכל קצוות תבל‪ .‬נוסף לשו"ת "דבר‬
‫משה" וספרו "הלכה למשה" נתפרסם חיבורו "יד משה" שעיקרו דרשות‪ ,‬רבי חיים משה לא האריך ימים ובשנת תק"ח‬
‫)‪ (1748‬נאסף אל אבותיו כשהוא בן חמישים בלבד ועל מצבתו נחקק‪" :‬לא קם כמותו בתבונה‪ ,‬חכם ונביא כמשה היה‬
‫משען ומשענה‪ ,‬רועה צאנו כשור ושה‪ ,‬מקשה ומותיב במשנה כרבינא ורב אשי‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫חלקו הראשון של ספר הלכה למשה הודפס לראשונה בשאלוניקי בשנת תקי"ב )‪ 218 .(1752‬דף )פורמט גדול(‪ .‬חלקו‬
‫השני הודפס שם בשנת תקי"ז )‪ 260 .(1757‬דף )פורמט גדול(‪.‬‬
‫בשנת תשמ"ד )‪ (1984‬הודפס חלק א' במהדורת צילום‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫בשנת תשנ"ב )‪ (1992‬הודפס חלק ב' )בשני כרכים(‪ ,‬במהדורת צילום‪ ,‬על ידי י' בראך בברוקלין שבניו יורק‪.‬‬
‫שני חלקי הספר הודפסו במהדורת צילום פעם נוספת בשנת תשנ"ז )‪ ,(1997‬על ידי "מכון אוצרות גאוני ספרד" ‪ -‬אשדוד‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫מצבות שאלוניקי ‪ – 664 – 666‬עמנואל‬
‫ה‪ .‬במהדורה זו‬
‫רוב הנכתב ב"הלכה למשה" הוא על הלכות שרובם מתבררות בשלש הבבות‪ ,‬כידוע במסכתות אלו הפירוש סביב הרי"ף‬
‫הוא מ"הנמוקי יוסף" אולם בזמנים קודמים יחסו את הפירוש לר"ן‪ .‬בעל הלל"מ ידע שהפירוש שייך לנמוק"י‪ ,‬זה מוכח‬
‫ממה שהרבה פעמים הוא העתיק את הדברים בשם הנמוק"י‪ ,‬אך מאות פעמים הוא כותב את הדברים שבפירוש זה בשם‬
‫הר"ן‪ .‬גדולה מזו לפעמים הוא מעתיק מדברי האחרונים שהם עצמם כתבו נ"י אבל כשהוא מעתיק את דבריהם הוא הופך‬
‫זאת לר"ן‪ ,‬ולא עלה בידינו למצוא פשר לנוהג זה‪.‬‬
‫כדי לא לבלבל את הלומדים שלא מודעים לכך שלפנים בישראל יוחס הפירוש לר"ן‪ ,‬הוחלט שבכל המקומות שנכתב ר"ן‬
‫אך ברור שהכונה לנמוק"י‪ ,‬תוקף המלה ר"ן בסוגריים עגולים ובמקומה יכתב בסוגריים מרובעים נמוק"י‪ ,‬מובהר כאן‬
‫שלמרות שימת הלב והבדיקות יתכן שבמספר מועט של מקרים נעשתה החלפה כזו למרות שהדברים אכן שייכים לר"ן‪.‬‬
‫הלכות עולם ‪ -‬רבי דוב בער קאראסיק‬
‫נפטר בשנת תרס"א )‪(1901‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫מטרת ספר "הלכות עולם" היא לחבר את לימוד הגמ' עם לימוד ספרי ההלכה היסודיים‪ .‬בספר חידושים על ארבע‬
‫מסכתות‪ ,‬ברכות‪ ,‬פסחים‪ ,‬חולין ונדה‪.‬‬
‫בכל מסכת חלוקה לחידושים לפי סדר הדף ולבירורים לפי סדר השו"ע באותם נושאים הנידונים במסכת‪ ,‬אחרי החידושים‬
‫לפי סדר השו"ע מופיעים החידושים על הרמב"ם‪.‬‬
‫הרבה מהחידושים על הרמב"ם דוקא לא נכתבו תחת הכותרת רמב"ם‪ ,‬אלא הם מפוזרים בחידושים על סדר הש"ס‪ ,‬כי‬
‫באותם סוגיות שהם מקור לדברי הרמב"ם‪ ,‬נגע רבי דוב בער בשיטת הרמב"ם ובירר אם דברי הרמב"ם עולים בקנה אחד‬
‫עם הנשקף מהסוגיא‪.‬‬
‫במהדורת הרמב"ם וילנא תר"ס )‪ (1900‬הודפסו תחת השם "הלכות עולם" הגהות וחידושים של רבי דוב בער‪ ,‬נכון‬
‫להדגיש שהליקוט הוא חלקי מאד ואין בו ביטוי לעשירות הגדולה של ביאורי הרמב"ם המפוזרים ב"הלכות עולם"‪ ,‬כמו כן‬
‫יצויין שברוב המקרים לא הועתקו החידושים שנכתבו במישרין על הרמב"ם אלא שובצו חידושים שמקומם הוא בחידושים‬
‫על המסכת‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫מחשובי פוסקי דורו שימש כרב בהלוסק )מחוז בוברויסק ברוסיה הלבנה( וקראלעוויץ )פלך צ'רניגוב שבאוקראינה( בה‬
‫נפטר בשנת תרס"א‪ .‬על מקומו ברבנות הנ"ל עלה חתנו רבי שמריהו יהודה ליה מדליה אב"ד טולא ולימים אב"ד ויטבסק‬
‫)נרצח בתרצ"ח‪.(1936-‬‬
‫רבי דוב בער היה מחבר גדול ומחיבוריו נדפסו הספרים "מאיר עיני סופרים" על הלכות סת"ם‪" ,‬פתחי עולם" ו"מטעמי‬
‫השלחן" על שלחן ערוך )נזכר במשנה ברורה(‪" ,‬שער טהרה" על הלכות נדה‪" ,‬נתיב ההוראה" על או"ח ויו"ד‪" ,‬שער‬
‫קריאת התורה" על הלכות קריאת ספר תורה‪" ,‬הלכות עולם" על מס' ברכות‪ ,‬פסחים‪ ,‬גיטין‪ ,‬חולין ונדה‪ ,‬הלכות עולם קטן‬
‫לחברא קדישא ועוד‪.‬‬
‫בהקדמתו ל"פתחי עולם" מספר רבי דוב בער דבר פלא וז"ל "האמת אגיד אשר אירע לי זה כמה שנים אשר אני עוסק‬
‫בכתיבת זה הספר והנה נשאר אצלי להניח זה העסק על ערך משך זמן ויהי יד ימיני נכאבה וגם נזרקה בה האראמאטיז ר"ל‬
‫באופן אשר לא היה ביכולתי גם לחתוך לחם וכה"ג והיה בדעתי ליטול רפואות ועלתה במחשבתי אולי הוא עבור שהנחתי‬
‫להתעסק בספרי זה והתחלתי שוב להתעסק בכתיבתו והנה חזרה לאיתנה בעזה"י ושוב בזמן משך נשאר אצלי וכו' והיתה‬
‫לי סבה בעלותי לחפש ספר ונחלתי בה ושוב חלתה כבראשונה ואמרתי הלא רפואתי ידועה וחזרתי לגמור כתיבת ספרי זה‬
‫וחזרה לאיתנה כבראשונה" עכ"ל‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר נדפס לראשונה בעיר זיטאמיר בשנת תרכ"ח )‪ (1868‬לכל אחת מהמסכתות שער נפרד‪ .‬בצילום הספר שלפני הכותב‬
‫נראה שהחידושים על מסכת ברכות יצאו מאוחר יותר בשנת תרכ"ט )‪ (1869‬בשער הספר למסכת פסחים נכתב‪" :‬הקדמה‬
‫נכללת בהקדמת חולין" מה שמלמד שהחידושים על מסכת חולין הם שהופיעו ראשונה‪.‬‬
‫כנ"ל ליקוט חלקי ביותר מחידושיו של בעל "הלכות עולם" נדפסו במהדורת הרמב"ם וילנא תר"ס )‪ (1900‬ומאז בכל‬
‫המהדורות הנפוצות‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫ספרי המחבר והקדמת נכדו רבי הלל מדליה אב"ד ליעדז ואנטווערפען לספר "מאיר עיני סופרים" מהדורת לונדון תשכ"ח‬
‫)‪.(1968‬‬
‫המאיר לארץ ‪ -‬רבי מאיר סאלווייצ'יק‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "המאיר לארץ" עוסק בעיקר במראי מקומות לרמב"ם ושו"ע ועוד כמה וכמה ספרי שו"ת‪ .‬בדרך כלל הוא מעיר‬
‫בקצרה על קושי שיש באחד מהחיבורים הנ"ל או מבליט חידוש העולה מדבריהם והוא מציין מי מהמחברים שהרחיב על‬
‫הקושי או על החידוש‪ .‬תועלת החיבור ברורה מאד כי הוא ציין לספרים שלא כתבו ישירות על הרמב"ם כגון ספרי השו"ת‬
‫והלומד הרגיל אינו יודע כלל שבספר פלוני מדובר על דברי הרמב"ם‪ .‬יש בספר "חידוש" בעובדה שבשיטתיות על פני‬
‫כמה עמודים הוא מציין מעיר ודן בתשובות הגאונים‪ .‬בעוד שבדרך כלל בתקופתו לא היה מצוי כלל שאלו שאינם חוקרים‬
‫ואנשי מדע ‪ -‬אלא אין להם רק ד' אמות של הלכה ‪ -‬יעסקו בצורה מסודרת ורצופה בתשובות הגאונים‪ .‬אך ראוי לציין‬
‫שלמרות שעמודים רבים מהספר נושאים את הכותרת חידושים וביאורים על תשובות הגאונים הרי רובם לא עוסק‬
‫בתשובות הגאונים הקדמונים אלא השם הוא משותף לכל בעלי ספרי השו"ת שעליהם הוא מעיר ומדובר אפילו בתשובות‬
‫גדולי דורו כמו "בית הלוי" וספרי השו"ת של רבי יצחק אלחנן‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫למרות שעדיין לא חלפו מאה שנה מעת שנפטר רבי מאיר לא ידועים עליו פרטים רבים‪ ,‬אביו רבי בצלאל היה חתנו של‬
‫רבן של ישראל בעל "משכנות יעקב"‪ ,‬גם לגבי אביו רב הנעלם‪ ,‬בדף סט‪ ,‬ב מדפי "המאיר לארץ" מופיעה הכותרת "איזה‬
‫מילי דאבות ובנו" שם מובאות שתי הערות קצרות של אביו‪ .‬מתוך ההסכמות נראה שרבי מאיר זכה לתורה ולגדולה‪ ,‬אך‬
‫עשירותו לא גרמה לו להסיח דעת מלימוד התורה‪ ,‬אדרבא בזכות עושרו יכל לרכוש ספריה גדולה עם ספרים נדירים‬
‫ובזכרונו המופלא היו אגורים כמונחים בקופסה תוכנם של אלפי ספרים‪ .‬בהסכמת רבי חיים מאיר נח לוין מגיד מישרים‬
‫ומו"ץ בוילנא נכתב וזכות א"ז הגאון הגדול בעל משכנות יעקב זצל"ה עמדה לו בזה אשר זכה לשני שולחנות‪ .‬היה לו אח‬
‫רבי יעקב שחיבר ספר "עין יעקב" סימנים ומערכות בנושאים שונים‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "המאיר לארץ" הודפס בסלוצק בשנת תרע"א)‪ 204 (1911‬עמודים‪ .‬בשנת תשנ"ז )‪ (1994‬הודפס הספר שנית‬
‫במהדורת צילום בברוקלין שבניו‪-‬יורק‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר והסכמותיו‪.‬‬
‫הר בשן – הרב שמעון נתן נטע בידרמן‬
‫נולד בשנת תר"צ )‪(1930‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "הר בשן" כולל ביאור רחב לד' הפרקים הראשונים מהלכות תרומות שבמשנה תורה‪ .‬הביאור – שנכתב לכל הלכה‬
‫והלכה באופן שיטתי – מתרכז בעיקר במשא ומתן בדברי מפרשי הרמב"ם ובמפרשי הסוגיות הנדונות‪.‬‬
‫בהקדמת המחבר )"דברים אחדים"( הוא כותב כנימוק לכתיבת ספרו‪" :‬אולם לעת כזאת‪ ,‬בזמנינו אנו‪ ,‬שעם בני ישראל‬
‫יושב על אדמתו‪ ,‬ורוב רובם של פירות ארץ ישראל מקרקע ישראל הם‪ ,‬הרי חזר הדבר ליושנה‪ ,‬ומצוה זו של תרומות‬
‫ומעשרות חזרה להיות נוהגת כבעבר‪ ,‬ומקום הניחו לנו בזה למלאות את החלל"‪ .‬כן מסתייג המחבר מלהכריע בהלכות אלו‪:‬‬
‫"ואם בכמה מקומות נשאתי ונתתי בהלכות אלו – לא להלכה למעשה נאמרו הדברים"‪.‬‬
‫לספר ניתנו הסכמות הרבנים‪ :‬ר' משה מרדכי בידרמן )האדמו"ר מללוב( – אבי המחבר‪ .‬ר' יצחק יעקב וייס‪ ,‬ור' שלמה‬
‫זלמן אוירבאך‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי שמעון נתן נטע נולד בשנת תר"צ )‪ (1930‬לאביו – האדמו"ר מללוב – ר' משה מרדכי‪ .‬נודע כגדול בתורה‪ ,‬ונערץ על‬
‫חוגים רחבים‪ .‬בית מדרשו נמצא בבני ברק‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "הר בשן" יצא לאור בשנת תשל"ג )‪ (1973‬בירושלים‪ .‬קכח – עמודים )פורמט גדול(‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמה לספר‪.‬‬
‫החסידות מדור לדור – יצחק אלפסי‪.‬‬
‫הר המור – רבי רחמים ניסים משה רבי‬
‫נפטר בשנת תקפ"ח )‪(1828‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "הר המור" לרבי רחמים נסים משה ב"ר יצחק רבי‪ ,‬כולל חידושים ופלפולים על הלכות שבספר משנה תורה‬
‫להרמב"ם‪ ,‬דרשות והספדים‪ .‬החידושים אינם על כל פרק והלכה‪ ,‬אלא על נושא אחד מכל אחד מספרי הי"ד‪ ,‬מלבד‬
‫בהלכות נזקי ממון‪ ,‬שם הרבה המחבר לבאר ולחדש‪ .‬לספר ניתנה הסכמת הרב חיים פלאג'י‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי רחמים ניסים משה נמנה על חכמי איזמיר במאה הי"ח‪ .‬הוא היה גיסו של רבי חיים פלאג'י‪ ,‬ואף למד אתו בחברותא‪,‬‬
‫על לימודים אלו כותב ר"ח פלאג'י‪" :‬נהירנא כד הוינא בבית מדרשו של רבי‪ ...‬שם ישבנו אני והוא תדיר ולא פסיק‬
‫סידרא‪ ...‬מאז הבוקר ועד מעלי שמשא כאיש אחד חברים לילות כימים"‪.‬‬
‫רבי נסים משה נפטר בשנת תקפ"ח )‪ (1828‬בעיירה הסמוכה לאיזמיר‪ ,‬ורבי חיים פלאגי' בהספדו הפליג בשבחו ובמעשיו‬
‫הטובים‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "הר המור" הודפס בשאלוניקי בשנת תקצ"ה )‪ – 104 .(1835‬דף )פורמט גדול(‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫בית עקד ספרים – פרידברג‪.‬‬
‫אוצר הספר העברי – וינוגרד‪.‬‬
‫תולדות החבי"ף – עקשטיין‪.‬‬
‫הר המוריה – רבי מאיר יונה בארנצקי‬
‫נולד בשנת תקע"ז )‪ – (1817‬נפטר בשנת תרנ"א )‪(1891‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר הר המוריה נחשב כספר יסוד בפירושי ספרי עבודה וקרבנות שביד החזקה בהיותו מקיף כל פרק ופרק וכל הלכה‬
‫שבספרים הנ"ל בלא להניח באותם ספרים אפילו שורה אחת בלא ביאור או דקדוק‪ .‬בספר שני חלקים‪ ,‬הראשון מבאר את‬
‫ספר עבודה והחלק השני על ספר קרבנות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי מאיר יונה נולד בסוחובלוי )פלך גרודנא( בשנת תקע"ז )‪ (1817‬לאביו רבי שמואל זלמן שהיה הרב בעיר מולדתו‬
‫הנ"ל‪.‬‬
‫רבי מאיר יונה הלך בארץ לא זרועה הוא התמסר ללימוד בנושאים שלא רבו הלומדים בהם‪ ,‬אחד ממפעליו הגדולים היה‬
‫ההדרת ספר העיטור שעד זמנו היה מונח בקרן זוית כי היה כספר חתום לא מסודר וחסר פשר‪ ,‬רבי מאיר יונה ערך את‬
‫הספר הגיהו ניפה את השגיאות והוסיף לו ביאורים‪ ,‬ציונים ומקורות וקרא בשם "פתח הדביר" וכך עשה אזנים לתורתו של‬
‫בעל העיטור‪.‬‬
‫דרכו זו להתמסר ללימוד מה שלא הלכו בהם רבים הניעתו לעסוק בסדר קדשים שבזמנו רוב הלומדים הזניחוהו ואכן‬
‫בחיבורו "הר המוריה" הוא עשה יד לתורת קדשים‪ .‬גם נתפרסם ממנו ספר "מי השלח" ביאור קצר על אגדות חז"ל‬
‫בתלמוד בבלי‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫שני חלקי ספר "הר המוריה" הודפסו לראשונה בווארשא‪ .‬הראשון בשנת תרמ"ח )‪ 86 .(1888‬דף )פורמט גדול(‪ ,‬והשני‬
‫בשנת תר"נ )‪ 170 .(1890‬דף )פורמט גדול(‪ .‬הספר יצא לאור שוב‪ ,‬במהדורת צילום‪ ,‬בשנת תשכ"ח )‪ ,(1968‬ירושלים‪.‬‬
‫במהדורה שניה נוסף לספר קונטרס בעל מספר דפים ובו חידושים על הרמב"ם שלוקטו מספר "ברכת הזבח" )ממהרא"ש‬
‫קיידנובר(‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫יהדות ליטא – כרך ג'‪.‬‬
‫ה‪ .‬למהדורה זו‬
‫רבי מאיר יונה ציין את הפרקים שבספרי עבודה וקרבנות בציון מיוחד לפרקים אלו למשל פרק ה' מהלכות כלי המקדש‬
‫צויין כסימן י"ג‪ ,‬זאת משום שהוא הפרק השלושה עשר מתחילת ספר עבודה‪ ,‬וסימן ק"ט הוא פרק א' של הלכות בכורות‬
‫משום שהוא הפרק ה‪ 109‬מתחילת ספר עבודה‪ ,‬את הקטעים שבכל פרק ופרק הוא ציין באותיות‪ .‬כאשר הוא מפנה את‬
‫המעיין למה שכתב במקום אחר בחיבורו‪ ,‬הוא השתמש בסימונים הנ"ל ולמשל כאשר הוא עמד בהלכות בית הבחירה ורצה‬
‫שהקורא יעיין במה שמבואר בפ"ג מהלכות בכורות ה"ט הוא ציין‪ :‬בסימן קיא אות יט בלא להזכיר כלל שהכונה להלכות‬
‫בכורות‪ .‬נוהג זה הציב בפנינו קושי רב כי שיטת סימון זו מועילה למי שלפניו פתוחים שני חלקי הספר המקוריים‪ ,‬אבל‬
‫במהדורה זו שהספר מוצב עם שאר מפרשים קשה מאד לעקוב אחר סימניו המיוחדים‪ ,‬לפיכך כדי להקל על הלומדים‬
‫הומרו כל אלפי המראי מקומות לשיטה הרגילה של ציון ההלכות והפרקים ואם למשל נכתב עיין בסימן ק"ט אות י"א‬
‫הוחלף הציון להלכות בכורות פרק א' הלכה ה‪.‬‬
‫השגות הראב"ד – רבי אברהם בן דוד‬
‫נולד ד' אלפים תת"פ )‪ – (1120‬נפטר בשנת תתקנ"ט )‪(1198‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫על מהותם ומטרתם של השגות הראב"ד ניתן ללמוד מהשגתו העקרונית )מובאת להלן( על עצם תכנית הרמב"ם להעמיד‬
‫ספר המכנס את ההלכה כולה באופן שניתן יהיה לפסוק על פיו בלא להיזקק לעיון מוקדם בגמ' ובלא צורך לחפש‬
‫בחיבורים ההלכתיים שנכתבו אחר חתימת הגמרא‪ .‬כדי להבין היטב את מורת רוחו של הראב"ד שבוטאה בהשגה שכאמור‬
‫תוצג בסמוך‪ ,‬ייעשה נסיון לתפוס מושג כל שהו מרוחו של האדם הגדול בענקים שהיה מגדולי חכמי ישראל שעליהם נאמר‬
‫ראשונים כמלאכים‪.‬‬
‫נדמה ששני תוארים בהם רגיל היה המאירי לכנות את הראב"ד קולעים ביותר לפתיחת צוהר לנגיעה קלה באישיותו‪.‬‬
‫"גדולי המפרשים" הוא הכינוי השמור לראב"ד בספריו של המאירי‪ .‬תואר זה מלמד שכל שיחו ושיגו של הראב"ד היה‬
‫לפרש את דברי התלמודים‪ ,‬בזה עסק יומם ולילה וכל כוחותיו היו מופנים למלאכה כבירה זו‪ .‬כך העיד גם ר' חסדאי‬
‫קרשקש בהקדמתו לספר אור ה'‪" :‬גם הרב הגדול ר' אברהם ב"ר דוד חיבר פירושים לכל התלמוד"‪ .‬ברם מפירושיו של‬
‫הראב"ד למסכתות הש"ס לא נשתמרו רק שרידים שפורסמו בדור אחרון כמו פירושים למסכת בבא קמא ומסכת ע"ז‪ ,‬ועל‬
‫משניות מסכתות עדויות‪ ,‬קינין ותמיד‪ ,‬אבל בחידושי הראשונים למסכתות השונות מרובים ציטוטים מפירושיו של הראב"ד‬
‫בפרט על ידי הרשב"א שמעתיק מפרושיו באופן תדיר ביותר‪ .‬פירושיו לתלמוד היו במגמה של אסוקי שמעתתא אליבא‬
‫דהלכתא‪ ,‬הם נבעו מתפיסה שהכרעת ההלכה תלויה בפירוש המחוור לסוגיות הגמ' על כל פרטיה והסתעפויותיה‪ .‬התואר‬
‫השני השגור במאירי הוא "גדול המגיהים"‪ ,‬מוצע כאן לקשור את שני התוארים‪ ,‬גדולת הגהותיו של הראב"ד היא מכח‬
‫גדלותו כמפרש‪ ,‬היינו מהות השגותיו היא טיעוניו שהמחבר עליו נורו חיציו‪ ,‬הכריע שלא כמסקנה העולה מסוגית הגמ'‬
‫לאחר עיון הדק הדק בה‪ .‬לאחר הקדמה זו נעיין בהשגתו העקרונית הכללית על שיטת הפסק של משנה תורה‪ .‬בהקדמתו‬
‫ליד החזקה כתב הרמב"ם‪ ,‬לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה‪ ,‬לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחלה ואח"כ קורא‬
‫בזה ויודע ממנו תורה שבע"פ כולה ואינו צריך לקרות ספר אחד ביניהם"‪ ,‬הראב"ד השיג‪ :‬אמר אברהם סבר לתקן ולא‬
‫תיקן כי הוא עזב דרך כל המחברים אשר היו לפניו כי הם הביאו ראיה לדבריהם וכתבו הדברים בשם אומרם‪ ,‬והיה לו בזה‬
‫תועלת גדולה‪ ,‬כי פעמים רבות יעלה על לב הדיין לאסור או להתיר וראייתו ממקום אחד‪ ,‬ואילו ידע כי יש גדול ממנו‬
‫הפליג שמועתו לדעת אחרת היה חוזר בו‪ ,‬ועתה לא אדע למה אחזור מקבלתי ומראייתי בשביל חבורו של זה המחבר"‪.‬‬
‫במלותיו הקצרות של הראב"ד אין רמז נגד סמכותו של הרמב"ם להכריע את ההלכה‪ ,‬אין בהם קורטוב של הטלת דופי‬
‫בגדלות תורתו של הרמב"ם‪ ,‬תמציתם היא שכח הכרעת ההלכה מותנה בהבאת ראיות מכריחות מהתלמודים‪ ,‬היות‬
‫שהרמב"ם לא כלל בחיבורו את ראיותיו‪ ,‬לא מצא הראב"ד סיבה לחזור "מקבלתי ומראייתי"‪ .‬אכן החוט השני העובר בין‬
‫אלפי השגותיו על הרמב"ם‪ ,‬הוא הטיעון שמסקנה פלונית של הרמב"ם אינה מתאימה לדרך שעל פיה נכון לפרש את סוגית‬
‫הגמ'‪ .‬אופי זה של השגותיו מוביל למחשבה שאחז בידו קולמוס פלאים‪ ,‬הכונה היא זו‪ :‬השגותיו בנויות משתיים‪ ,‬הרובד‬
‫הראשון הוא של הגדול המגיהים היינו הבלטת נקודות התורפה בפירוש שכנראה הרמב"ם נקט‪ ,‬וברובד השני הצעת דרך‬
‫חילופית לבאור הסוגיא‪ ,‬שני החלקים הסותר והבונה מתמצים במשפטים קצרים ומדודים‪ .‬כשבוחנים והופכים אותם רואים‬
‫שהם מקפלים בתוכם את הנקודות שהם לב הסוגיא‪ .‬יש מקום למחשבה שהתפעלות המאירי המבצבצת מהכינוי "גדולי‬
‫המגיהים" נגרמה נוכח היכולת המופלאה לקפל הררי הלכה בתוך מילים קצובות וספורות‪.‬‬
‫בעקבות התבוננות נוספת בתוארים שענד המאירי לראשו של הראב"ד נרשמת ההערה הבאה‪" :‬גדולי המפרשים" ו"גדולי‬
‫המגיהים" אינם שני פנים חלוקים‪ ,‬היינו לא כפי המחשבה הראשונית שהקביעה גדולי המפרשים באה לאחר התבוננות‬
‫בפרושי הגמ' של הראב"ד וההכתרה כ"גדולי המגיהים" נולדה לאחר העיון בהשגותיו‪ ,‬אלא ראיית השגותיו עוררה את‬
‫המאירי להתפעל כאחת מגדול המגיהים ומגדול המפרשים‪ ,‬כי כאמור זה היה סודו המופלא מעורר ההשתאות של הראב"ד‬
‫שבשטח המועט והזעיר של השגותיו‪ ,‬השכיל להצפין בד בבד עם שלילת פירושי הרמב"ם‪ ,‬אריגת באור תחליפי‪.‬‬
‫מפרשי הרמב"ם הגדולים הכירו בעוצמה הרבה המקופלת בהשגותיו הקצרות של הראב"ד לכן במקביל להתעסקותם‬
‫לישוב שיטת הרמב"ם‪ ,‬הבליטו שאלו ואלו דברי אלוקים חיים וטרחו לבאר במקביל את שיטתו של הראב"ד‪.‬‬
‫התואר "גדולי המפרשים" המבטא את התעסקותו של הראב"ד כל ימיו ב"מלאכה אחת" שהיא באור התלמודים וקביעת‬
‫ההלכה ע"פ פרושיו‪ ,‬מייתר לחלוטין את החפוש אחר מניעיו של הראב"ד להשגותיו הנמרצות על דברי הרמב"ם‪ ,‬כי מי‬
‫שהקדיש את כל כוחותיו לבירור ההלכה ע"פ פירושים אמיתיים לתלמודים‪ ,‬טבעי ביותר שיקום ויסתער כארי כאשר‬
‫לעשירות דעתו היה נראה שההלכה במשנה תורה אינה נכונה מפני שהיא מבוססת על פירוש לא אמיתי לסוגיית הגמ'‪ .‬או‬
‫כאשר פשט בשכלו שמתוך השקלא וטריא של הגמ' מוכח שלא כהכרעת הרמב"ם‪.‬‬
‫נכתב‪" :‬שיקום ויסתער כארי" כי הראב"ד לא השיג בדרכי נועם אלא התנפל בסער וסופה‪ ,‬ראה כסף משנה )נדרים פ"א‬
‫הט"ו( שכתב‪" :‬ובאמת כי נוראות נפלאתי על אדוננו הראב"ד אשר דרכו לבא בסופה ובסערה נגד רבינו במקומות אחרים‬
‫אשר תירוצם מצוי‪ ,‬ובמקום הזה שבקיה לרגזנותיה‪ ,‬ודבר בנחת לומר שאין דברים הללו מחוורים אצלו ושטעה בפירוש‬
‫הגמ' כאילו אין כאן קושיא כי אם חילוק פירוש בגמ' ושלא נתחוור לו הפירוש ההוא‪ ,‬והדבר ברור לכל מעיין כי דברי‬
‫רבינו מרפסין איגרא ואין להם שום קיום והעמדה ע"פ הגמ' בשום פירוש שיפרש" כעין זה כתב הכס"מ בפ"ד מהל'‬
‫איסורי מזבח ואני תמה על הראב"ד היכי שבקי לרגזנותיה שלא כתב בדרך השגה והיא קושיה חזקה‪ .‬ובסגנון דומה כתב‬
‫המשנה למלך הל' טומאת צרעת פי"ב ה"ח "ואם הרב אית ליה דאיכא היקש או גזרה שוה למידרש מיניה דומיא דאדם‬
‫דאית ליה פריחה )לגבי טומאת נגעים( לא ידעתי אמאי שבקיה לרגזנותיה‪ ,‬ולא בא על רבינו בסופה ובסערה כדרכו"‪.‬‬
‫רבותיהם של ישראל הכסף משנה והמשנה למלך פתחו שערי אורה להכרת אופי השגות הראב"ד‪ ,‬מניעיו אינם אישיים‪,‬‬
‫וחלילה לחשוב מחשבת פגול כאילו בא להתנצח עם הרמב"ם על ידי הטלת דופי בפסיקתו‪ ,‬אלא ההשגות הם בטוי לסערה‬
‫המתחוללת בלבו בעת שעיניו רואות מה שמבחינתו הוא "כבלע את הקודש" היינו עיוות הסוגיא והוצאת דין ממנה שלא‬
‫כהלכה‪ ,‬לכן אינו יכול לערער בנחת אלא מתנפל בסערה וסופה‪ .‬תפיסה זו מאפשרת למדוד את חומר הקושי על פי סגנון‬
‫השגת הראב"ד‪ ,‬כאשר ניסוחו מתון )כגון לא מחוור בעיני( זה סימן שלא מדובר בטעות חמורה אלא שהדברים לא נראים‪,‬‬
‫אבל כשבעיני הראב"ד דומה שפסק הרמב"ם בטעות גדולה יסודו‪ ,‬אי אפשר לצפות שיכלא את רוחו הרוגשת ושיבלום את‬
‫סופת השגתו‪ .‬שהרי השמירה על מה שבעיניו נראה כאמיתה של תורה היא שהציתה את אש השגותיו והיאך נחשוב שיוכל‬
‫לשים מחסום לרגשת רוחו‪ .‬לפיכך כאשר סבר הכס"מ שדברי הרמב"ם מרפסן איגרי הוא התפלא נוראות היאך עזב‬
‫הראב"ד את מקל החובלים שבידו ולפתע נוטפות שפתיו מלים רכות ומתונות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אברהם בן דוד נולד בנרבונא בעת שהיתה בשיא תפארתה כמחוז של תורה‪ ,‬הוא קנה תורה מהמאורות הגדולים בזמנו‪,‬‬
‫ר' משה בר' יוסף מרון הלוי בישיבתו הגדולה )בה למד גם רבי זרחיה הלוי בעל המאור(‪ ,‬ור' משולם ברבי יעקב מלוניל‬
‫המעטירה‪ .‬עוד בשבתו לפני רבו רבי משולם כתב את יצירתו הראשונה פסקי איסור והיתר‪ .‬כאשר כתב בתשובותיו" תמים‬
‫דעים" )סימן ט ובסגנון דומה בתשובה י"ד( "וכבר בארתי זה הטעם בפסקי איסור והיתר שכתבתי לפני רבינו משולם"‪.‬‬
‫בפרק ב' מאותו ספר )חלק קטן ממנו נדפס בשנת תשכ"ג )‪ (1963‬על ידי הגר"מ הרשלר זצ"ל ע"פ כת"י שהיה ספון מאות‬
‫שנים( הוא כותב‪ :‬נחזור לדברי רבינו נר ישראל וכונתו לרבינו משולם הנ"ל‪.‬‬
‫הראב"ד תקע אהלו בפושקרייא )רבים הסבו את שמה ללשון הקודש וכינוה קרית יערים( שבפרובנס ומשם זרחה שמש‬
‫תורתו בכל קצוי הגולה‪ .‬שם הקים ישיבה מפוארת וכלכל מכיסו תלמידים עניים‪ ,‬כך רשם הנוסע המפורסם ר' בנימין‬
‫מטולדה בספר מסעותיו "ושם בפוסקרייה ישיבה גדולה על ידי הרב הגדול ר' אברהם ב"ר דוד רב פעלים‪ ,‬חכם גדול‬
‫בתלמוד ובפסק ובאים אליו מארץ מרחק ללמוד תורה ומוצאים מנוחה בביתו והוא מלמדם‪ ,‬ומי שאין לו להוציא הוא מוציא‬
‫להם משלו ומממונו לכל צרכיהם"‪.‬‬
‫הראב"ד זכה לתורה וגדולה במקום אחד והיה עשיר גדול‪ ,‬כותבי קורותיו מספרים שעושר זה היה לו לרועץ כי "האדון‬
‫העריץ אלויאר מפאסקריירי נתן עינו בכספו‪ ,‬העליל עליו‪ ,‬וכלאוהו בבית האסורים והצילו הנסיך רוניר השני מקרסקונא"‪.‬‬
‫אז עזב הראב"ד את פסאקורי ועבר לגור בעיר נעמיש שנקראה ג"כ בשם קרית יערים‪ .‬בספר מגן אבות של המאירי נכתב‬
‫בשינויים מסוימים על אותה פרשה הנה בניסוחו‪" :‬מה שכתב הרב הגדול ר' אברהם ב"ר דוד זלל"ה בהלכות לולב וארבעת‬
‫המינים שחברם הרב ז"ל בצאתו מקרית יערים היא עיר פושקייריש‪ ,‬בסיבת מלחמות אחד השרים אשר נלחם עם השר‬
‫שלו‪ ,‬והלך לו הרב משם לנרבונא עיר מולדתו ושם יצאו לקראתו נכבדי העיר קרקשונה העיר קברות אבותי להתחנן לו‬
‫ולבקש מלפניו לבוא בגבולם לשכון כבוד בארצם ונעתר להם‪ .‬ויהי שם ימים בבית אחד מזקנינו הנכבדים וכו' ובביתו חבר‬
‫הרב הלכות לולב אלו אשר שמתי עתה מעייני בם"‪ .‬בהקדמתו ל"עץ החיים" כתב מהר"ח ויטאל‪ :‬הראב"ד עשה חיבורו‬
‫להל' לולב כשהוא בתוך היער והיה לו גילוי אליהו ורוה"ק הופיעה בבית מדרשו בעת חברו ספרו"‪ .‬על רוח הקודש‬
‫שהופיעה בבית מדרשו בעת התעסקותו בהלכות לולב נכתב גם בהשגות בפ"ח מהל' לולב הלכה ה' י' הדס שנקטם ראשו‬
‫כשר‪ ,‬אמר אברהם כבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשנו מכמה שנים והעלינו שהוא פסול"‪ .‬באמת נשתברו הרבה‬
‫קולמוסים סביב בטוי זה‪ ,‬יש שתפסוהו כפשוטו ונקטו שרוח הקודש הופיעה אצל הראב"ד וגילתה שהדס שנקטם ראשו‬
‫פסול‪ .‬אך יש שפירשו שכונתו לסייעתא דשמיא מיוחדת לכוין לאמיתה של תורה‪ .‬אבל הכל מודים ששכינה שרתה בבית‬
‫מדרשו ושהיה עיר וקדיש‪.‬‬
‫מובן שבני דורות אחרונים אינם יכולים לאחוז בקולמוס בנסיון לתאר את תוקף גדולת תורת הראב"ד‪ ,‬לכן מצוטטים להלן‬
‫דברים שאמרו גדולי הדורות הקדמונים‪ .‬ב"תמים דעים" סי' ז' פנה חתנו של רבינו משולם‪ ,‬הרב משה ב"ר יהודה אל‬
‫הראב"ד בשאלה של איסור והיתר‪ ,‬בשולי שאלתו רשם‪" :‬ובדברים אלו צריכים אנו לשלשה בתי דינים היושבים אחד‬
‫יושב בהר הבית זהו ההר )כונתו למונטפליר(‪ .‬והשני יושב בפתח העזרה הוא לוניל‪ ,‬והשלישי יושב בלשכת הגזית שמשם‬
‫יוצאת תורה לכל סביבותיו הוא נמשי )מקום ישיבת הראב"ד( ולא זו בלבד אנו צריכים לכם כי מאלף עד תי"ו‪.‬‬
‫בהקדמה לספר הבתים מחד מקמאי רבי דוד ב"ר שמואל מתואר "בימים ההם הופיע בעיר לוניל אור בהיר הוא הרב הגדול‬
‫רבנו אברהם ב"ר דוד מפושקיירש שהיה חכם גדול בקי בשני התלמודים ובתוספתא ובספרא וספרי‪ ,‬ופירש רוב התלמוד‪,‬‬
‫וחיבר ג"כ פירוש תורת כהנים‪ ,‬וכתב ענינים רבים על דברי המפרשים והגאונים לבאר ולצרף דבריהם"‪ .‬הרמב"ן‬
‫בהקדמתו לספר הזכות )נדפסה בתחילת יבמות על גליון הרי"ף( שבו כתב להשיב על מה שהשיג הראב"ד על הרי"ף‪ ,‬כתב‪:‬‬
‫"כי שמעתי אחד קדוש מדבר ודברים כדעתו מחבר‪ ,‬ולבי מלאני לחוות דעי גם אני אמנם ה' יודע כי מלאו חלחלה מתני‬
‫וקולמוסי וקנדרוסי ינועו בין הידים כאשר ידעתי מעלת האיש ההוא בחכמה וגדלותו ביראת אלוקים"‪ .‬מהר"י קולון‬
‫)תשובה ק'( נשאל כמה שאלות אודות דברי הרמב"ם בהלכות ע"ז‪ ,‬על השאלה השלישית התקשה לגשת לישובה‪ ,‬הנה‬
‫הסברו‪" :‬ועל ענין קושית עיר הנדחת טמנתי ידי בצלחת ונהפכו עלי צירי כבשר בקלחת‪ ,‬כי קשתה עלי כספחת ואיך אשיב‬
‫תשובה נצחת את כל ונכחת והלא הלכה רווחת שהראב"ד שהיה סוקר התלמוד בסקירה אחת בורר וזורה כבמזרה ורחת‪,‬‬
‫ואמר שהלכה זו מקופחת שהרי השיגו עליו"‪ .‬על גודל קדושתו בעיני בני דורו תעיד העובדה המסופרת בספר "שבט‬
‫מיהודה" שבעת פטירתו בערב חנוכה שנת ד' תתנ"ט התעסקו כהנים בקבורתו‪ .‬כהנה וכהנה אפשר להרחיב את היריעה הן‬
‫באמרים נוספים שיצאו מפי גדול הדורות והן על שאר ספריו‪ ,‬אבל היריעה מוגבלת ולע"ע נסתפק בנכתב‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫השגות הראב"ד נדפסו לראשונה במהדורת היד החזקה שיצאה בקושטא שנת רס"ט )‪ (1509‬השגות הראב"ד נדפסו על‬
‫גליון הרמב"ם‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫"שם הגדולים" חלק גדולים מערכת א אות יא‬
‫תשובות "תמים דעים"‪.‬‬
‫מבוא לספר איסור משהו – מהדורת הרב משה הרשלר זצ"ל ירושלים תשכ"ג‪.‬‬
‫השגות הרמב"ן על ספר המצוות של הרמב"ם‬
‫נולד בשנת ד"א תתקנ"ד )‪ – (1194‬נפטר בשנת ה"א ל' )‪(1270‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫השגות הרמב"ן על ספר המצוות להרמב"ם – כמו גם ספרים אחרים שחיבר הרמב"ן – מגמתן ברורה ומוצהרת‪" :‬ללמד‬
‫זכות על הראשונים ולפרש דברי הגאונים‪ ,‬כי הם לנו בלמוד התורה פנה ועמוד"‪ .‬ובמחלוקת בין הרמב"ם לבין בעל הלכות‬
‫גדולות )רבי שמעון קירא( בעניין מניין המצוות שבתורה‪ ,‬טרח הרמב"ן ליישב את שיטתו של בעל הלכות גדולות )שהיא‬
‫בעצם שיטת הגאונים( ולהוכיח את צדקתה כנגד שיטת הרמב"ם‪ .‬אם כי‪ ,‬כשראה שצדקו דברי הרמב"ם – הכריע לצדו )גם‬
‫כשניתן היה להבין כדברי בעל הלכות גדולות(‪ ,‬והאמת היתה נר לרגליו‪.‬‬
‫תוך כדי בירור השיטות על ידי הרמב"ן‪ ,‬נתחדשו חידושים רבים ויסודיים בהלכה‪ ,‬המשמשים מאז מקורות עיקריים להבנת‬
‫אותם נושאים ולדיון בהם בכל‪.‬‬
‫השגותיו של הרמב"ן מתייחסות לעיקרים שקבע הרמב"ם למצוות הנכללות בכלל התרי"ג מצוות‪ ,‬בהשגות למצוות‪,‬‬
‫ובהוספת מצוות )עשה ולא תעשה( שלא נמנו על ידי הרמב"ם‪.‬‬
‫ספרו זה של הרמב"ן – השגותיו על ספר המצוות – נודע כבר לראשונים‪ ,‬והריטב"א‪ ,‬בעל ספר החינוך‪ ,‬הר"ן ועוד‬
‫מזכירים אותו בכתביהם‪.‬‬
‫הראשון בראשונים שנתן התייחסות משמעותית למחלוקת במניין המצוות בין הרמב"ם לרמב"ן‪ ,‬הוא הרשב"ץ בפירושו‬
‫לאזהרות הרשב"ג‪.‬‬
‫על השגותיו של הרמב"ן נכתבה הרבה ספרים כדי להצדיק את שיטת הרמב"ם‪ .‬מן המפורסמים הם הספרים‪" :‬מגילת‬
‫אסתר" לר' יצחק די ליאון‪" ,‬מרגניתא טבא" לר' אריה ליב סגל הורביץ‪" ,‬לב שמח" לר' אברהם אליגרי‪ ,‬ו"קנאת סופרים"‬
‫לר' חנניה קזיס‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי משה בן נחמן – הרמב"ן – הוא מגדולי חכמי ישראל‪ .‬הוא נולד בעיר גֶרֹונָה שבספרד בשנת ד"א תתקנ"ד )‪.(1194‬‬
‫מרבותיו נודעו ר' יהודה בן יקר ור' נתן בן מאיר מטריקנטיל‪ .‬רבינו יונה היה בן דודו‪.‬‬
‫וגם הי' תלמיד מרבינו עזרא אחד מרבותינו בעלי התוס' ויש מי שכתב שגם הרב רבינו אלעזר מגרמיזא בעל ספר הרוקח‬
‫הי' רבו‪.‬‬
‫הרמב"ן שימש כרבה הראשי של קטלוניה ונודע בגדולתו המופלגת בתורה ובספרות חז"ל על כל ענפיה‪ .‬לפרנסתו עסק‬
‫ברפואה‪ .‬על תלמידיו נמנים מגדולי הדורות‪ :‬רבי שלמה בן אדרת )הרשב"א(‪ ,‬ר' אהרן בן יוסף הלוי )הרא"ה( מברצלונה‬
‫הרב בעל התרומות ועוד‪.‬‬
‫במחלוקת הגדולה סביב ספר "מורה נבוכים" של הרמב"ם‪ ,‬השתדל הרמב"ן לפשר בין החולקים‪ ,‬ואף ביקש מחכמי צרפת‬
‫שיבטלו את החרם שהטילו על כתבי הרמב"ם‪.‬‬
‫בוויכוח המפורסם שהתקיים בברצלונה בשנת ה"א כ"ג )‪ ,(1263‬עם המומר פבלו כריסטיאני – ניצח הרמב"ן נצחון‬
‫מזהיר‪ ,‬אך בעקבות נצחון זה נרדף על ידי הנוצרים שרצו להענישו‪ .‬ככל הנראה היתה זו אחת הסיבות לעזיבתו את ספרד‬
‫ועלייתו לארץ ישראל‪.‬‬
‫בשנת ה"א כ"ז )‪ (1267‬עזב הרמב"ן את ספרד ועלה לארץ ישראל‪ .‬תחילה הגיע לעכו‪ ,‬ולאחר מספר חודשים הגיע‬
‫לירושלים‪ .‬הרמב"ן שיקם את הקהילה היהודית בירושלים ובנה בה בית כנסת‪ .‬בשנת ה"א כ"ח )‪ (1268‬חזר הרמב"ן‬
‫לעכו‪ ,‬וזמן מה לאחר מכן נפטר בשנת ה"א ל' )‪ .(1270‬תעלומה שעדיין לא פוענחה היא מקום קברו של הרמב"ן )לרגלי‬
‫הר הכרמל‪ ,‬חיפה‪ ,‬עכו‪ ,‬ירושלים‪ ,‬חברון?(‪ .‬לרמב"ן היו ארבעה בנים‪.‬‬
‫ספרים רבים הוריש לנו הרמב"ן‪ :‬פירושים על מסכתות רבות מן התלמוד הבבלי‪ ,‬ספרים בהלכה )תורת האדם‪ ,‬הלכות‬
‫בכורות‪ ,‬הלכות חלה ועוד(‪ ,‬ספרי השגות )על ספר המצוות לרמב"ם‪ ,‬ספר המלחמות – ליישב השגות רבינו זרחיה מלוניל‬
‫על הרי"ף‪ ,‬ספר הזכות – ליישב השגות הראב"ד על הרי"ף ועוד(‪ .‬פירוש גדול ומקיף לתורה‪ .‬לגילוי אליהו הנביא זכור‬
‫לטוב ורמזיו בפירושו לתורה על דרך האמת עמקו מאד כמ"ש רבינו האר"י זצ"ל‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫השגות הרמב"ן לספר המצוות הודפסו פעמים רבות סביב ספר המצוות להרמב"ם‪ ,‬החל בשנת רע"ה )‪ (1510‬בקושטא‪,‬‬
‫ועד למהדורת ספר המצוות בהוצאת הרב שבתי פרנקל – ירושלים – בני ברק תשנ"ה )‪.(1995‬‬
‫ראוי לציון במיוחד ספר המצוות להרמב"ם – מהדורת "מוסד הרב קוק"‪ ,‬בעריכת הרב חיים דב שעוועל‪ ,‬שהדפיס את‬
‫השגות הרמב"ן "על פי כתב יד יחיד בעולם"‪ .‬במהדורה זו נוסף מבוא להשגות הרמב"ן‪ ,‬ציוני מקורות‪ ,‬ביאורים ומפתח‬
‫לדברי הרמב"ן בהשגותיו‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫שם הגדולים‪.‬‬
‫ספר המצוות לרמב"ם – מהדורת הרב שעוועל‪.‬‬
‫וזאת ליהודה ‪ -‬רבי יהודה עייאש‬
‫נולד בערך בשנת ת"ס )‪ - (1700‬נפטר בשנת תקכ"א )‪(1760‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "וזאת ליהודה" כולל שני חלקים‪ ,‬בחלקו הראשון דרשות ומוסר‪ ,‬פירוש על מסכת אבות והגדה של פסח‪ .‬בחלק‬
‫השני ביאור ברייתא דפטום הקטורת‪ ,‬ביאורים על הרא"ם )מזרחי על התורה(‪ ,‬ביאור ברכת המזון‪ ,‬ביאור סדר העבודה‬
‫ביוה"כ והגהות על ספר המצוות לרמב"ם‪ .‬בתוך החלק השני מספר דפים בהם הערות ופירושים על הלכות נדרים ונזירות‬
‫שביד החזקה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יהודה עייאש נודע כרבה הגדול של אלג'יר והוא החזיר לה את העטרה שהיתה לה כעיר ואם בישראל בתקופות‬
‫שממנה יצא תורה כשהנהיגוה הריב"ש והתשב"ץ‪ .‬רבי יהודה נולד ככל הנראה בשנת ת"ס )‪ (1700‬ויש מאחרים לשנת‬
‫תס"ה )‪ (1705‬הוא למד אצל רבה של אלג'יר רבי רפאל ידידיה שלמה צרור קרוב לחמש עשרה שנה‪ .‬כשרבו זה נפטר‬
‫עלה הוא על כסא הרבנות של אלג'יר וכאמור העלה את קרנה כמטרפולין של תורה באותה תקופה‪.‬‬
‫מוניטין שלו יצא הרבה מחוץ למדינתו והגיע גם לארצות אשכנז ורבינו יהונתן אייבשיץ כתב עליו‪" :‬הרב הגאון פאר הדור‬
‫כמוהר"ר יהודא אשר נודע בישראל גדול הוא וגדולים מעשיו ויהודה ידיו רב לו"‪ .‬ומהרי"ט אלגאזי כתב עליו‪" :‬הרב‬
‫המובהק חסידא קדישא מעין דוגמא של מעלה רב הדומה למלאך"‪.‬‬
‫בשנת תקי"ח )‪ (1758‬בא בשערי ירושלים ונתקבל בכבוד רב על ידי רבניה הגדולים ומונה גם לראב"ד וראש הרבנים‪ .‬בד‬
‫בבד מונה לראש ישיבת "מדרש כנסת ישראל" שיסדה והעמידה רבי חיים בן עטר "האור החיים" הקדוש אך לא ארכו לו‬
‫הימים בארץ ישראל ובראש השנה של שנת תקכ"א )‪ (1760‬נפטר לבית עולמו )אחר פטירתו מצאו בכתב ידו בחיבור על‬
‫אבהע"ז שנולד בר"ה והתברר שנתקיים בו מאמר חז"ל‪ :‬צדיקים הקב"ה ממלא שנותיהם(‪ .‬מספריו ידועים‪ :‬שו"ת "בית‬
‫יהודה" על ארבעת חלקי השו"ע‪" .‬מטה יהודה" )על שו"ע או"ח( "שבט יהודה" על יו"ד‪ .‬הגהות "עפרא דארעא" על‬
‫"ארעא דרבנן" של מהר"י אלגאזי ו"קול יהודה" דרשות על התורה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר זה של מהר"י עייאש נדפס לאחר פטירתו ויצא לאור על ידי בנו רבי אברהם בשנת תקל"ו )‪ (1776‬בזולצבאך‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל ח"ב עמודים כח ‪ -‬ל – ר"י גליס‬
‫ויקח אברהם – רבי אברהם קורקידי‬
‫נולד בשנת תקע"ג )‪ – (1813‬נפטר בשנת תרמ"ה )‪(1885‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫בספר "ויקח אברהם" שלשה חלקים‪ ,‬בחלק הראשון – י"ד דרשות‪ ,‬בח"ב – ליקוטים בדברי אגדה על סדר פרשיות‬
‫השבוע‪ ,‬בחלק ג' מראי מקומות לספרים שדנו בדברי הרמב"ם בחיבורים שאינם פירושים על היד החזקה‪ .‬רובם של מראי‬
‫המקומות הוא לחיבורים של חכמי איזמיר‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫שורשיו של רבי אברהם נטועים באיזמיר בה נולד ושם קנה תורה בישיבת "בית יעקב רבי" כשבראשה עמד רבה הגדול‬
‫של איזמיר בעל "חקרי לב"‪ .‬בישיבה זו רקם את תכניתו הגדולה לערוך מפתח בו ציונים לכל הספרים שאינם עוסקים‬
‫ישירות בפירוש דברי הרמב"ם‪ ,‬אך במקומות מפוזרים דנים בהלכות שביד החזקה‪ ,‬תכנית זו נקטעה בעקבות המאורע‬
‫ששינה לגמרי את חייו של רבי אברהם הכונה לשריפה הגדולה שפרצה באיזמיר בשנת תר"א )‪ (1841‬שכילתה את מרבית‬
‫בתי השכונה היהודית והותירה את מרבית התושבים ללא קורת גג‪ ,‬גם ישיבת "בית יעקב רבי" היתה למאכולת אש‪ ,‬בגלל‬
‫זאת נאלץ רבי אברהם לעזוב את העיר ועבר להתגורר בקהילת קוש אדאסי‪.‬‬
‫בעקבות השריפה והגלות מאיזמיר נבצר מרבי אברהם להוציא את תכניתו לפועל כי לא היו לו את הספרים הרבים כמו‬
‫בישיבה באיזמיר‪ ,‬הציונים שב"ויקח אברהם" שלפנינו הם חלק קטן מאד מהתכנית המקורית‪.‬‬
‫לאחר שהות של חמש עשרה שנה בקהילה הנ"ל עבר רבי אברהם לעיר בירגאמה וכיהן בה במשך שלושים שנה‪ .‬לעת‬
‫זקנתו עלה רבי אברהם לחונן עפרות ארץ הקודש התיישב בירושלים‪ ,‬אך בסוף ימיו דר ביפו ובה נפטר ונטמן בשנה‬
‫תרמ"ה )‪.(1885‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "ויקח אברהם" הודפס לראשונה בעיר איזמיר בשנת תרמ"ב )‪ .(1882‬ס"א – דפים )פורמט גדול(‪ .‬מהדורה שניה‬
‫)מהדורת צילום( בתוספת מבוא לתולדות המחבר ומשפחתו – יצאה לאור על ידי "מכון ירושלים" בשנת תשד"מ )‪.(1984‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫מבוא למהדורת "מכון ירושלים" הנ"ל‪.‬‬
‫זבחים שלמים ‪ -‬רבי אברהם אנקאווה‬
‫נולד בערך בשנת תק"ע )‪ (1810‬נפטר בערך בשנת תר"מ )‪(1880‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "זבחים שלמים" הוא חיבור על ארבעה עשר פרקי הלכות שחיטה שברמב"ם‪ .‬על הגליון מודפס לשון הרמב"ם‬
‫וסביבותיו בצד ימין תחת השם "כסף אחר" ביאורים וחידושים על דברי הרמב"ם‪ .‬ובצד שמאל תחת השם "זבחים שלמים"‬
‫חקרי הלכה המבוססים על עיון בלשון מחבר השו"ע והגהות הרמ"א ונושאי כליהם‪ ,‬מתחת לשון הרמב"ם מופיע בשם‬
‫"מגיד משנה" פירוש שבעל "זבחים שלמים" מצא והוא של רבי יהודה כאלץ‪ .‬בזמנו הדפסת פירוש זה העניקה חשיבות‬
‫רבה לספר "זבחים שלמים"‪ ,‬אולם במהדורת ורשא וילנא הדפיסוהו והוא נהפך לנחלת הכלל )אם כי הם כנראה טעו ויחסו‬
‫אותו לבעל מגיד משנה שחיבר פירוש לרוב ספרי הרמב"ם( לספר גם צורפו סדר הגט בשם "גט מקושר" וסדר חליצה ע"פ‬
‫כתבי רבי יהודה בן עטר ורבי יעקב בן צור‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫נולד בסאלי שבמרוקו בשנת תק"ע )‪ (1810‬בערך לאביו פרנס הקהלה רבי מרדכי אנקאווה‪ ,‬תחילה שימש כדיין שם‬
‫ולאחר מכן במעסקר ובאלג'ריה מקום מוצא משפחתו‪ .‬בשנת תרי"ח )‪ (1858‬עבר לליוורנו בה ישב בכבוד גדול עד‬
‫פטירתו בשנת תר"מ )‪.(1880‬‬
‫רבי אברהם אנקאווה היה מחבר פורה והדפיס ספרים רבים בנושאים שונים )שו"ת מנהגים ותקנות‪ ,‬דרושים‪ ,‬חידושים‪,‬‬
‫קבלה ואף סידורים שונים עם דינים מנהגים וכוונות(‪ .‬חיבורים נוספים נותרו בכתב יד‪.‬‬
‫כנגד ספרו "זבחים שלמים" יצא בתוקף אחד מרבני צפון אפריקה אך כשנתיים לאחמ"כ הדפיס רבי אברהם קונטרס בשם‬
‫"טהרת הכסף" בו יצא להגן על ספרו ובו מכתבי רבנים התומכים בו‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הוזכר שבמהדורת ורשא יחסו את הפירוש מגיד משנה לבעל מגיד משנה הידוע שכתב על רוב חלקי הרמב"ם וכך הם כתבו‬
‫בשער מהדורתם )באות א' ברשימת ההוספות( "פירוש המגיד משנה על הלכות שחיטה אשר היה טמון בכתב יד ולא נדפס‬
‫מעולם‪ ,‬נדפס על מקומו בפנים הספר"‪ .‬אולם אם כפי שמסתבר הם לקחו את הפירוש מגיד משנה מתוך ה"זבחים‬
‫ושלמים"‪ ,‬הרי מפליא מאד כיצד טעו בזה הלא מפורש בשער הספר "ומתחת לאר'ש מעשה ידי אמן על רבינו הרמב"ם הוא‬
‫ספר מגיד משנה להרב כמוהר"ר יהודה אלכלאץ" ובהקדמת המחבר כתב בפירוש‪" :‬מדי עברי על עיר תהלה קצמטינא‬
‫יע"א שם נמצא חמדה גנוזה בביתו של שוחט אחד משוחטי מתא ה"ה ר' יצחק גז הי"ו ספר אחד כת"י מהרב הגדול מעוז‬
‫ומגדול כמוהר"ר יהודה אלכלאץ זיע"א על הי"ד פרקי שחיטה של רבינו הרמב"ם זיע"א וזה שמו אשר קרא לו מגיד משנה‬
‫ונקנה לי בחליפין מאת השוחט הלז" אם נבוא לדונם לכף זכות ולא נחשדם שהעלימו בכונה את העובדה שהספר אינו משל‬
‫הרב המגיד‪ ,‬צריך להניח שהגיע להם כתב יד ממקום אחר ולא מזה הנדפס ב"זבח שלמים"‪.‬‬
‫באותו ענין הערה אחרת‪ ,‬המגיה והמו"ל חשש שהבריות ילעיזו על המחבר שרמה רוחו ולכן הציב את חידושיו בחצי‬
‫העליון של הדף ואילו את חידושיו של הר"י כלאץ הניח תחתיהם‪ ,‬לכן הבהיר שרבי אברהם הורה לו באופן חד משמעי‬
‫"ויורני ויאמר לי השמר פן ואל תתן את פירושי נגד פני עליון כי אם למטה בשפל המדרגה ופירוש מגיד משנה על ראשי‬
‫עטרות‪ ,‬ויהי בבא הספר לידינו והתחלנו להתעסק בו למטה נגד רצון אהובינו ונגד דברות קדשו"‪ .‬יש כאן סיפור על טעות‬
‫טכנית שעלולה היתה לגרום למחבר אי נעימות רבה שיחשדוהו בגאוה וביהירות אבל הבעיה סודרה על ידי המדפיס שלקח‬
‫על עצמו את האחריות לתקלה‪.‬‬
‫הספר נדפס בליוורנו שנת תרי"ח )‪ (1858‬מספר דפיו פ"ה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫מלכי רבנן ר' יוסף בן נאים )ירושלים תרצ"א( דף יז‪ ,‬ב‬
‫ה‪ .‬במהדורה זו‬
‫במהדורה זו נערך ונעתק רק "הכסף אחר" הדן בדברי הרמב"ם‪ .‬כמובן לא היה צורך להעתיק את המגיד משנה שהרי כבר‬
‫נדפס במהדורות הנפוצות‪.‬‬
‫זיו משנה – רבי זאב וואלף טורבאוויץ‬
‫רבי זאב וואלף טורבאוויץ‬
‫נולד בשנת תר"ו )‪ -(1846‬נפטר בשנת תרפ"א )‪(1921‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "זיו משנה" מהרב זאב וואלף טורבאוויץ‪ ,‬כולל ביאורים‪ ,‬חידושים ומשא ומתן בהלכות שבספרים‪ :‬מדע‪ ,‬אהבה‬
‫וזמנים שבספר משנה תורה להרמב"ם‪ .‬רבי זאב הבליט קו עקרוני של דרכו הפרשנית והוא‪ :‬הפתרונות למקומות מוקשים‬
‫בי"ד החזקה אינם בדרך של תירוץ או אוקימתא‪ ,‬אלא הוכחה שלרמב"ם היה מהלך מיוחד בהבנת הגמ' ומכוחו מתבהרים‬
‫דבריו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי זאב וואלף נולד בשנת תר"ו )‪ (1846‬לאביו ר' אהרן יהושע בעיר קארלין בשנת תרכ"ו )‪ .(1866‬בהיותו כבן עשרים‬
‫נקרא לכהן פאר כרבה של ססלאוויטש ‪ -‬פלך העיר מינסק‪ ,‬משם עבר לכהן בשנת תרל"ה )‪ (1875‬כרב ואב"ד בקלעצק‪,‬‬
‫בשנת תרל"ח )‪ (1878‬היה לרבה של העיר וולפא פלך גרודנא ובשבתו שם פירסם חיבור חשוב ויסודי על שו"ע יו"ד‬
‫בשם "ראש פינה" בשנת תרמ"ה )‪ (1885‬ישב על כסא הרבנות בעיר קראז שם כיהן עד לפטירתו בשנת תרפ"א )‪.(1921‬‬
‫העיר קראוז היתה מהקהילות החשובות ורבי אברהם אחי הגר"א היה מרבניה‪ ,‬קודם לרבי זאב היה רבה של העיר רבי‬
‫יצחק בנו של רבי ישראל סאלנטר‪ .‬בעל "אור שמח" נתגדל בצעירותו אצל אחיו שגר בקראוז ומספרים שאמר בשבחם של‬
‫תושבי קראוז "שבכל היושבים במזרח בביהכנ"ס צריך לחפש מי שאינו בקי בכל הש"ס"‪.‬‬
‫רבי זאב וואלף שלט בכל מכמני התורה ובכללם ברזי התורה וגם השיב תשובות רבות לשואליו חלק מהם כונס בחיבור‬
‫"תפארת זיו"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "זיו משנה" )ח"א( הודפס לראשונה בוארשא בשנת תרס"ד )‪ 72 .(1904‬דף )פורמט גדול(‪ .‬הספר הודפס שנית‬
‫במהדורת צילום בשנת תשנ"ב )‪ ,(1992‬על ידי ש' גולדברג‪ ,‬ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמת חתן המחבר לשו"ת "תפארת זיו" שיצא לאור בארה"ב שנת תרצ"ט )‪.(1939‬‬
‫יהדות ליטא ‪ -‬כרך ג'‪.‬‬
‫זכור לאברהם ‪ -‬רבי אברהם ב"ר אביגדור‬
‫נפטר בסביבות שנת תקמ"ז )‪(1787‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "זכור לאברהם" הוא חיבור בסגנון שהיה מקובל מאד אצל חכמי תוגרמה באותם ימים‪ ,‬הוא נחלק לשלשה חלקים‬
‫האחד‪ :‬שאלות ותשובות‪ ,‬האחר‪ :‬חידושי מסכתות )בעיקר על כתובות ותמורה( ובחלק השלישי החידושים על הרמב"ם‪.‬‬
‫השם "זכור לאברהם" גורם להחליפו עם "זכור לאברהם" של מחבר אחר גם הוא מגדולי תוגרמה באותה תקופה רבי‬
‫אברהם אלקלעי שנדפס כשלשים שנה קודם לפרסום ספרו של רבי אברהם ב"ר אביגדור‪ ,‬הספרים שונים במהותם וספרו‬
‫של הר"ש אלקלעי הוא אסיפת דינים לפי אותיות הא‪-‬ב )"זכרונות"( אך העובדה ששני המחברים הגדולים חיו בתוגרמה‬
‫ומפי שניהם בקשו תורה גרמה להחלפת זהות המחברים‪ ,‬לפיכך רוב המצטטים את "זכור לאברהם" "דידן" הוסיפו "זכור‬
‫לאברהם אביגדור"‪ ,‬את הספר ערך וסידר רבי שמואל חיים בעל "שמן המשחה" )ראה ערכו( והרבה מהערותיו מפוזרות‬
‫בדפי הספר‪ .‬נוסף לזאת צירף רבי שמואל חיים תשובה ארוכה בדיני קידושי קטן והיא בדף כ"ח ע"ב‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אברהם קיבל תורה ממה"ר אברהם גירון מהגדולים בממלכת תוגרמה אשר חיבר פירוש על העיטור )"מקרא סופרים"‬
‫"ותיקון סופרים"(‪ .‬הרב חיד"א )"שם הגדולים" חלק ספרים מערכת ע אות לב( מסר מה ששמע מרבנן קשישאי בעיה"ק‬
‫ירושלים שכל מי שעסק בפירוש דברי העיטור ורבינו ירוחם או שהחיבור נאבד או שהמחבר נפטר בקצור שנים‪ ,‬והעיר‬
‫הרב חיד"א‪" :‬ומכאן תראה קדושת הרב מהר"א גירון שעשה ביאור לאיזה חלק מהעיטור ויצא לאור והאריך ימים ושנים"‪.‬‬
‫רבי אברהם ב"ר אביגדור היה "חתנא דבי נשיאה" בהיותו נשוי לבתו של הגאון הנורא פארה של קושטא רבי יצחק בכר‬
‫דוד בעל "דברי אמת"‪ .‬מאד ידוע שהנודע ביהודה )קמא אבהע"ז סימן ע"ד( כתב לבעל דברי אמת‪" :‬מי כמוהו שר התורה‬
‫ארך האברה‪ ,‬חכמתו פניו תאירה‪ ,‬ה"ה כבוד מעלת יקר תפארת ישראל ראש גולת אריאל איש חי רב פעלים מקבציאל‪ ,‬רב‬
‫הרבנים גאון הגאונים פאר העתים חמדת הימים ראש הבשמים המאור הגדול מאיר עיני הגולה החכם הכולל אין גומרין‬
‫עליו את ההלל לתורתו הכל תאבים מרביץ תורה לרבים וכו' זה היה פארה של קושטא והעובדה שרבי אברהם נבחר כחתן‬
‫המלך נותנת מושג על רום תורתו ואכן רבי אברהם ישב על כסא הדין כראב"ד קושטא בזמן תפארתה והיה תל תלפיות‬
‫שהריצו אליו שאלות מכל קצווי הגולה כמו שנראה בחלק השו"ת‪.‬‬
‫בהקדמתו של רבי שמואל חיים שנכתבה בשנת תקפ"ז נרשם‪" :‬זה כמו ארבעים שנה זאת התורה גנוזה" קרוב להניח‬
‫שכוונתו לפרק הזמן שחלף מאז פטירת המחבר עד לפרסום הספר ועל סמך זה ההשערה הקרובה שנפטר בסביבות שנת‬
‫תקמ"ז )‪.(1787‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "זכור לאברהם" הודפס לראשונה בקושטא בשנת תקפ"ז )‪ 168 .(1827‬דף פורמט גדול‪ ,‬הספר הודפס שנית‬
‫במהדורת צילום בשנת תשנ"ב )‪ (1992‬בניו יורק‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר והקדמותיו‬
‫זכותא דאברהם ‪ -‬רבי אברהם לנדא מטשעכנאוו‬
‫נולד בשנת תקנ"ד )‪ - (1794‬נפטר בשנת תרל"ה )‪(1875‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "זכותא דאברהם" לרבי אברהם לנדא‪ ,‬כולל דרשות לשבת הגדול ולשבת תשובה‪ ,‬שאלות ותשובות‪ ,‬ליקוטים על‬
‫התורה‪ ,‬המשנה‪ ,‬הלכות ממשנה תורה להרמב"ם ועל התלמוד‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫האדמו"ר רבי אברהם נולד בשנת תקנ"א )‪ (1791‬לאביו איש ששחו בו נפלאות רבי רפאל דאבזינסקי‪ .‬נשא את בתו של‬
‫הנגיד ר' דן לנדא וממנו נקבע שם המשפחה לנדא‪ .‬בשנת תק"פ )‪ (1820‬עלה לכהן בעיר טשעכנוב מחוז ורשה בה ישב‬
‫נ"ה שנים עד פטירתו‪.‬‬
‫רבי אלעזר הכהן אב"ד סוכטשוב מח"ס חידושי מהרא"ך )עיין ערכו( חתנו של מהר"י מליסא הספידו )נדפס בקונטרס‬
‫"נחל בכי"( "ומעיד אני עלי שמים וארץ שזה בערך עשרים שנה הייתי אצל הרב הקדוש והטהור בקאצק וכו' שאמר מי‬
‫יתן לראות בדור עוד שני צדיקים כמותו וכו'‪ .‬ובסוף ימיו נהרו אליו רבבות אלפי ישראל"‪.‬‬
‫בשו"ת חידושי הרי"מ בתשובה לה"דברי חיים" בענין התרנגולים החדשים כתב‪" :‬משהעידו לי שבבית הרב מטשכנוב‬
‫אוכלים אותם לא חקרתי יותר"‪ .‬אכן ידידות ורעות גדולה שררה בין החידושי הרי"מ ומוהר"א מטשכנוב עוד בלומדם יחד‬
‫אצל מהרא"ל צונץ )עיין ערכו "זכרון מלך"( רבי אברהם חיבר גם "בית אברהם" ‪ -‬חידושי הלכות בש"ס ופוסקים‪,‬‬
‫"אהבת חסד" חידושים על סדר נשים וטהרות ונתפרסם בסדורו "צלותא דאברהם"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "זכותא דאברהם" הודפס לראשונה בווארשא בשנת תרנ"ה )‪ 112 .(1895‬עמודים‪ .‬בשנת תשכ"ה )‪ (1965‬הודפסה‬
‫מהדורה חדשה של הספר‪ ,‬בתוספת חידושים מכ"י המחבר‪ ,‬על ידי הרב זאב וואלף יחיאל לנדא‪ ,‬ירושלים‪ .‬מהדורה נוספת‪,‬‬
‫בתוספת חידושים מכ"י‪ ,‬הודפסה בבני ברק בשנת תשס"ב )‪.(2002‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫ורדיגר ‪ -‬זכותא דאברהם תולדות הצדיק מציכנוב ירושלים תש"ט‪.‬‬
‫זכר ישעיהו ‪ -‬רבי זכריה ישעיה יאללעש ממינסק‬
‫נולד בשנת תקע"ו )‪ - (1816‬נפטר בשנת תרי"ב )‪(1852‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "זכר ישעיהו" )שני חלקים( לרבי זכריה ישעיה יאללעש‪ ,‬כולל כדלהלן‪ :‬חלק א' ‪ -‬פלפולים וחידושים על הלכות‬
‫שבספר משנה תורה להרמב"ם‪ .‬חלק ב' ‪ -‬שאלות ותשובות )בחלק זה בא במשא ומתן עם גדולי רבני דורו(‪ ,‬והגהות על‬
‫התלמוד ועל התוספתא‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי זכריה ישעיהו נולד בלבוב‪ .‬כבר בימי ילדותו יצא שמעו כעילוי נדיר וכבקי בכל חלקי התורה‪ ,‬בחלק התשובות‬
‫שבספר "זכר ישעיהו" מופיעה חליפת שו"ת בינו לבין גדול הדור ר"ע איגר )סימנים ב‪-‬ג(‪ ,‬לפי החשבון היה הרי"ז בן‬
‫חמש עשרה בלבד ובכל זאת הגרעק"א השיב לו בכבוד רב "לידידי הרב רבי ישעיה כ"ץ נ"י בק"ק לעמברג"‪ ,‬בסימן ז'‬
‫תשובת החת"ס אליו משנה קודמת )כשהרי"ז היה בן ‪ (!14‬ובה הוא כתב‪ ":‬שלום וכל טוב לה"ה ידיד נפשי הרב החריף‬
‫המופלג ידיו רב לו אב"א גמרא אי בעית אימא סברא דולה מים מבארות מים חיים עמוקים במשפטים וחוקים כקשת מו"ה‬
‫זכריה ישעיה מר כהן צדק גברא רבא דחזי לכהנא רבא נ"י בק"ק לבוב יע"א"‪ .‬בהיותו בן י"ח נשא אשה מבנות מינסק‬
‫המעטירה ותהום העיר וגדולי חכמיה בהשמיעו דרשה מפליאה בחריפות מעוררת השתוממות ובקיאות מפליאה בהלכה‬
‫ובאגדה דרשה מופלאה זו הוצבה בראש חלק השני מספרו והנה תיאורה מפי כתבו של רי"ז "כאשר נחני ה' מארץ מולדתי‬
‫לעיר מינסק ליום אפריון ובאתי שמה שנת תקצ"ב על ש"ק פרשת בהר כבדוני אז חכמי העיר להיות דורש ברבים בבית‬
‫המדרש הגדול והאלקים נתן לי חיל להתייצב לפני מלכי רבנן ובחרתי להציע פרפרת אחת מענינא דסידרא בדיני שמיטה‬
‫והיה זה כעין פתיחה ואח"כ פלפול יפה בענין בת ישראל שנשאת לכהן ואחרית הדברים היתה במילי דנחמתא"‪.‬‬
‫בקשר לחתונה הנזכרת נפוץ הסיפור הבא‪ ,‬גאון הדור הגרעק"א שכנ"ל העריך מאד את הגאון הצעיר שעדיו לגדולות‬
‫הטריח עצמו והגיע עד מינסק כדי להשתתף בחתונתו‪ ,‬לכבוד האורח הרם הקדיש רי"ז את דרשת החתן ושזר את דברי ר'‬
‫עקיבא המפוזרים בכמה מקומות בש"ס ומצא בהם קו אחד הקושרם יחד‪.‬‬
‫רבי זכריה ישעיהו ראה הרבה חכמה ודברי מדע בהם השתמש לנגח את משכילי דורו‪ ,‬רבים קיוו לראותו כאחד מגדולי‬
‫הדור אך למגנת הלב נפטר כשהוא בן ל"ו שנים בלבד‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫שני חלקי ספר זכר ישעיהו הודפסו בווילנא בשנת תרמ"ב )‪.(1882‬‬
‫בשנת תשנ"ד )‪ (1994‬הודפסו שני כרכי הספר במהדורת צילום )ניו יורק(‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אנציקלופדיה לחכמי גליציה ח"ג עמ' ‪ – 212 – 213‬ר"מ וונדר‬
‫זכרון יעקב ‪ -‬רבי יעקב בנדיטמאן‬
‫נפטר בשנת תרכ"א )‪(1861‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "זכרון יעקב" לרבי יעקב בנדיטמאן‪ ,‬כולל נ"ה שאלות ותשובות )רובם בדיני אבן העזר(‪ ,‬חידושים בסוגיות‬
‫תלמודיות וחידושים על היד החזקה ועל הלכות שבשלחן ערוך‪.‬‬
‫הובאו בספר גם דברי תורה ‪" -‬תורת חסידים" ‪ -‬בשם‪ :‬זקנו ה"ר שמואל חסיד‪ ,‬רבי משה מטאלז‪ ,‬ורבי מרדכי אב"ד‬
‫פוקרוי‪ ,‬שלשתם צדיקי עיר ראסיין בדורו של הגאון רבי אליהו מוילנא‪.‬‬
‫הספר יצא לאור על ידי נכדו רבי יהודה ליקניצקי )שהקדים לספר מתולדות המחבר(‪ .‬בראש הספר הודפסה צוואת‬
‫המחבר‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יעקב ב"ר יהודה נולד בראסיין )שנת לידתו אינה ידועה(‪ .‬הוא כיהן כמורה צדק בניישטאט ‪ -‬סוגינד ושאוולי‪ ,‬ובתפקיד‬
‫אב"ד בבויסק למעלה מ‪ 30 -‬שנה‪.‬‬
‫רבי יעקב בנדיטמאן היה חתנו של רבה המפורסם של ראסיין רבי אלכסנדר משה לפידות ובפתח הספר הוצבה אחת‬
‫מדרשותיו של הרא"מ‪.‬‬
‫רבי יעקב נודע כרבה של בויסק במשך עשרות שנים שהיתה מהקהילות החשובות בקורלאנד‪ .‬משם השיב לשאלות שהפנו‬
‫אליו והתכתב עם גדולי דורו בסימן כ"א מופיעה תשובתו של הראב"ד הנודע של וילנא רבי אברהם אבלי דבריו הוא כתב‪:‬‬
‫"לאהובי ש"ב ידידי הרב המובהק המאור הגדול המופלג בתוי"ש חריף ובקי המתון ומסיק כש"ת יעקב אב"ד דק"ק‬
‫בויסק"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "זכרון יעקב" הודפס לראשונה בווילנא בשנת תרל"ה )‪ 152 .(1875‬עמודים )פורמט גדול(‪ .‬הספר הודפס שוב‬
‫במהדורת צילום בשנת תשנ"ו )‪ ,(1996‬בירושלים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫יהדות ליטא ‪ -‬כרך ג'‪.‬‬
‫זכרון מלך ‪ -‬רבי אריה ליב צינץ‬
‫נולד בשנת תקכ"ה )‪ (1765‬נפטר בשנת תקצ"ג )‪(1833‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "זכרון מלך" לרבי אריה ליב ב"ר משה צינץ עוסק בהלכות אישות וגירושין‪ .‬הוא מורכב מעשרות סימנים‪ ,‬כאשר‬
‫בכל סימן מתבארת הלכה מדברי הרמב"ם באריכות ובפלפול )בהלכות אישות ‪ -‬ל"ט סימנים‪ ,‬ובהלכות גירושין ‪ -‬ל'‬
‫סימנים(‪.‬‬
‫לספר צורפו שתי תשובות ארוכות‪ ,‬האחת תשובה בדין עדי כיעור‪ ,‬והשניה בדין אתרוג המורכב‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אריה ליב צינץ מפלאצק נולד לאביו רבי משה )בן אחיו של רבי יהונתן אייבשיץ( בשנת תקכ"ה )‪ .(1765‬נודע כגאון‬
‫גדול בכל תחומי פרד"ס התורה‪ ,‬ומרביץ תורה לאלפים‪.‬‬
‫כבר בגיל י"ח יצא שמו כעילוי גדול‪ ,‬וחידושי תורתו התפרסמו בחריפותם‪ ,‬את ספרו הראשון "יעלת חן" הדפיס בהיותו בן‬
‫כ"ד שנים‪ ,‬וזכה להסכמות גדולי הדור‪ ,‬ביניהם "הנודע ביהודה" אשר כתב‪" :‬ומצא לבו לב ארי המתגבר בתורה וכו'‬
‫נמצאת בו דברים המתקבלים על לב בחריפות ובסברא האמנם גדר גדרתי מסבה הכמוסה עמדי שלא ליתן הסכמה על ספר‬
‫חדש שעדיין לא היה לעולמים אולם אדעתא דגברא רבא לא גדרתי"‪.‬‬
‫רבי אריה ליב ישב בערים פראג‪ ,‬פרסבורג ובעיקר כאב"ד בפלאצק‪ ,‬ושנתיים בצ'ראנוב‪ .‬בעיר פלאצק עסק בהרבצת תורה‬
‫ברבים ובתקנת תקנות‪ .‬בערוב ימיו ישב בעיר ווארשא‪.‬‬
‫אשתו של רבי אריה עסקה במסחר לפרנסתם‪ ,‬והוא החזיק בישיבה שאליה הגיעו תלמידים מכל תפוצות ישראל‪.‬‬
‫מתלמידיו מפורסמים בעל חידושי הרי"ם‪ ,‬מהר"א מטשעכנוב )ראה ערכו זכותא דאברהם( ורבי יעקב גזונדהייט בעל‬
‫"תפארת יעקב"‪.‬‬
‫רבי אריה ליב התפרסם גם כאיש מופת )והבטיח להושיע ולבוא לעזרת כל מי שידפיס אחד מספריו(‪.‬‬
‫מספריו ידועים‪ :‬שו"ת "משיבת נפש"‪ ,‬שו"ת מהרא"ל‪" ,‬יין משמח"‪" ,‬מלא העומר" ‪ -‬על התורה וחמש מגילות‪" ,‬פני‬
‫אריה"‪" ,‬טיב קידושין"‪" ,‬גרש ירחים"‪" ,‬מעייני החכמה" ועוד רבים‪.‬‬
‫לרבי אריה היה בן גדול בתורה רבי אהרן ‪ -‬אב"ד פינצ'וב‪ ,‬ושלשה חתנים מפורסמים בגדלותם בתורה‪.‬‬
‫רבי אריה ליב נפטר בשנת תקצ"ג )‪.(1833‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "זכרון מלך" הודפס בשנת לראשונה תשכ"ב )‪ ,(1962‬על ידי רבי אברהם בנימין זילבערבערג אבד"ק פיטסבורג‪,‬‬
‫פא‪ .‬זאת על פי כת"י שהגיע אליו מסבו רבי חיים יעקב נפתלי זילבערבערג שהיה מו"צ בורשה‪ ,‬ברשותו היו הרבה כת"י‬
‫של רבי אריה ליב והוא הוציא לאור כמה וכמה חיבורים ובצואתו מסר לנכדו הגאב"ד דפיטסבורג את כתבי היד שלא‬
‫הודפסו‪ ,‬הנכד קיים את צוואת הסב וטרח בכל מאודו להוציא לאור את ספרי הראי"ל וספר "זכרון מלך" הוא אחד מהם‪.‬‬
‫וצילום מהדורה זו הודפס שוב בשנת תשמ"ב )‪ (1982‬בניו יורק‪ .‬ק"ס עמודים )פורמט גדול(‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמת הספר‬
‫זרע אברהם ‪ -‬רבי אברהם כטורזא‬
‫נפטר בשנת תקמ"א )‪(1781‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "זרע אברהם" לרבי אברהם כטורזא‪ ,‬כולל חידושים על מספר מסכתות מן התלמוד הבבלי; על הלכות ממשנה תורה;‬
‫על הלכות מן השלחן ערוך; וביאורים על לשונות הרא"ם‪.‬‬
‫הספר גם כולל קונטרס בשם "סיני בקדש"‪ ,‬ובו ביאור על כל ההלכות שעליהם נאמר שהם "הלכה למשה מסיני"‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אברהם כטורזא היה מגדולי תלמידיו של רבי יצחק לומברוזו עיין בערך זרע יצחק שם מצוטט מה שהפליג הרב חיד"א‬
‫בתיאור גדולת בית מדרש רם זה‪ .‬רבי אברהם מיצה מתרומות רבו הגדול וסיגל לעצמו דרכי עיון היורד לעומק השיתין של‬
‫ההלכה‪ ,‬כך העידו גדולי העדה בהסכמתם לחיבורו‪" :‬דרכו לבוא על שורשן של דברים דבר אמת לאמיתו‪ .‬משבר סלעים‬
‫ומפרק הרים"‪.‬‬
‫רבי ברוך פיתוסי‪ ,‬בספרו "מקור ברוך"‪ ,‬כותב עליו‪" :‬וכל ימיו לא נפיק ממתיבתיה‪ ,‬ולא שזפתו עין רואה בשווקים או‬
‫ברחובות‪ ,‬כל היום יהגה חכו‪ ...‬ושרא דעניותא רדיף אבתריה‪ ."...‬ואכן‪ ,‬סבל רבות בחייו מחולי ומעוני‪ ,‬ואף לא זכה‬
‫להשאיר בנים אחריו‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "זרע אברהם" הודפס בליוורנו בשנת תקפ"א )‪ 110 .(1821‬דף )פורמט גדול(‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫מלכי תרשיש ‪ -‬בנימין רפאל כהן‪.‬‬
‫זרע יצחק ‪ -‬רבי יצחק לומברוזו‬
‫נפטר בשנת תקי"ב )‪(1752‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "זרע יצחק" כולל חידושים על רוב מסכתות הש"ס‪ ,‬על לשונות הרמב"ם והרא"ם ובסופו דרשות והספדים‪ .‬חלק נוסף‬
‫התפרסם כנספח לספר "בני יוסף" )ראה ערכו( וחידושיו של רבי יצחק הם תחת כותרת נפרדת "זרע יצחק" למהרי"ל גם‬
‫בחלק זה חידושים על הש"ס‪ ,‬על ג' חלקי שו"ע )או"ח יו"ד( הערות על הרא"ם והרמב"ם ובסופו מספר תשובות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יצחק לומברוזו נמנה בין המאורות הגדולים שהאירו בתורתם בתוניס הוא למד תורה מפי ר' אברהם טייב שעליו כתב‬
‫הרב חיד"א )שם הגדולים חלק ספרים מערכת ז' אות מ"ג( תלמיד הרב המובהק כמהר"ר אברהם טייב שהיה מעיין גדול‬
‫וחיבר חידושים והגהות על סדר קדשים קודם שיצא לאור ספר "ברכת הזבח" כנראה כונת הרב חיד"א לספר שרבי‬
‫אברהם כתב חיבור דומה בעמקותו והיקפו לספר "ברכת הזבח" אך לא פירסמו משום שהקדימו בעל "ברכת הזבח"( והרב‬
‫אברהם הנזכר היה מתבודד בעיון ואפילו בלכתו בדרך‪ .‬והוא היה תלמיד הרבנים מהר"ר צמח צרפתי ומהר"ר אברהם‬
‫הכהן מעיינים מופלגים ושוקדים על התוספות ומהרש"ל ומהרש"א בהפלגה"‪ .‬בהמשך דבריו תיאר הרב חיד"א את רום‬
‫גדולת תורת רבי צמח צרפתי ועוצם קדושתו והוסיף‪ :‬והרב אברהם הנזכר העמיד תלמידים הרבה מעיינים גדולים שלמים‬
‫וכן רבים‪ ,‬וכמעשהו ממנו נהג הרב מהרי"ל הנזכר )כונתו לר"י לומברוזו( ובשקידתו וענותנותו ושלמותו ע"פ מדותיו כי‬
‫חיות הנה‪ ,‬הנה הפליא עצה הגדיל תושיה והרביץ תורה הרבה בעיר המהוללה תוניס‪ ,‬ויש אומרים שהרב מהרי"ל תלמיד‬
‫מהרב צמח צרפתי הנזכר"‪.‬‬
‫מתוך תאור החיד"א עולה שהר"י לומברוזו היה מקים עולה של תורת העיון העמוק בתוניס ומכח תורת רבותיו חכמיה‬
‫הראשונים של תוניס הוא העמיד תלמידים שהיו בעצמם הרבנים הגדולים של תוניס‪ ,‬ראוי לציין שקבוצה נכבדה ממפרשי‬
‫הרמב"ם שתורתם כונסה במפעל זה הם תלמידי הרב הגדול בעל "זרע יצחק" כגון רבי יוסף זרקא )ראה ערכו "יוסף חי"(‬
‫רבי נהוראי ג'רמון )עיין ערכו "יתר הבז"( רבי אברהם כטורזא )בעל "זרע אברהם"( ר' מרדכי קארבאליו )עיין ערכו‬
‫"מירא דכיא"(‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "זרע יצחק" ]ח"א[ הודפס לראשונה בתוניס בשנת תקכ"ח )‪ (1768‬על ידי רבי ישועה הכהן טנוג'י‪ ,‬שעליו כתב הרב‬
‫חיד"א )שם( "והדפיסו החכם השלם טפסר ומנזר נגיד ומצוה איש חסד ומרביץ תורה בישראל כמהר"ר ישועה הכהן‬
‫טנוג'י"‪ .‬בהקדמת בן המחבר נכתב על פעולתו של ר"י הכהן טנוג'י‪" :‬הדין גברא רבא בחיליה הזיל זהב מכיסו זילות'א רבא‬
‫אין כסף נחשב על ידי עושי המלאכה דבר גדול דבר קטון‪ ,‬גדולה מזו בהגיעו לפרק המבי'א דפיש'א קניא מעיר לאלוקים‬
‫איזמיר יע"א‪ ,‬לפניו לא היה בארץ מולדתינו"‪ ,‬בדברים אלו עדות שר"י הכהן קנה ציוד לדפוס בעיר איזמיר והוא שחידש‬
‫לראשונה בעיר תוניס בית דפוס כך שניתן לראות את הספר "זרע יצחק" כספר היהודי הראשון שנדפס בתוניס‪ ,‬חוסר‬
‫הנסיון במלאכה זו וכנראה יושנו של הציוד המשומש שנרכש באיזמיר גרמו להדפסה גרועה‪ ,‬הנסיון הראשון שכאמור לא‬
‫כ"כ צלח גרם למגיה להתנצל בראש הספר "הם אמרו שלשה דברים דב'ר אחד מי הביאך עד הלום לידון בדבר חדש לא‬
‫שלטא ביה עינא בעיר עז לנו תונס יע"א)בדבריו "לדון בדבר החדש" הוא רומז לחוסר הנסיון( אחר כלי התשמיש מבלויי‬
‫סחבות הני בבלא'י טפשא'י‪ ,‬די מחסורו אשר יחסר מעיקרי דת המלאכה )פה הוא רמז לציוד מיושן ובלוי( והאחרון הכביד‬
‫הדיות נסתבכ'ו מעלה עשן ישן נושן" בספר זה ‪ 321‬דף )פורמט גדול(‪ .‬חלק ב' שכאמור מצורף לספר "בני יוסף" יצא‬
‫לאור בליוורנו שנת תקנ"ג )‪ (1793‬וחידושיו של רבי יצחק מוספרו בנפרד מהספר "בני יוסף"‪ .‬חלק שני נערך ונסדר על‬
‫ידי רבי יהודה נגאר בעל "לשון לימודים" )ראה עליו בערך "שופריה דיעקב"( והוא שיקע בדפיו הערות רבות‪.‬‬
‫בשנת תשנ"ז )‪ (1997‬החלה לצאת "מהדורה חדשה ומוגהת" על ידי "מכון הכתב"‪ .‬הכרך הראשון שיצא כולל חידושים‬
‫על מסכתות‪ :‬ברכות‪ ,‬סדר מועד‪ ,‬יבמות וכתובות‪.‬‬
‫בשנים תשנ"ג‪-‬תשס"א )‪ (1993-2001‬יצא ספר "זרע יצחק" לאור‪ ,‬יחד עם עוד מספר ספרים על הש"ס מחכמי תוניס‪,‬‬
‫בשם הכולל ‪" -‬ספר ועד לחכמים"‪ .‬הספרים סודרו מחדש וסודרו על סדר מסכתות התלמוד ויצאו בארבעה כרכים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫"שם הגדולים" חלק ספרים מערכת ז אות מ"ג‪.‬‬
‫חדות יעקב ‪ -‬רבי יעקב זאמשט‬
‫נפטר בשנת תק"ז )‪(1747‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "חדות יעקב" לרבי יעקב זאמשט‪ ,‬כולל חידושים על שבע מסכתות‪ :‬ברכות‪ ,‬שבועות‪ ,‬בבא קמא‪ ,‬בבא מציעא‪ ,‬סוכה‪,‬‬
‫ביצה וקידושין‪ .‬כן כולל הספר ביאורים וחידושים על הלכות שבספר משנה תורה להרמב"ם ועוד פוסקים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יעקב זאמשט נודע בדורו כאחד מגדולי מרביצי התורה‪ ,‬יחד עם היותו יושב על מדין דבי דינא רבתי שבפרנקפורט‬
‫בתקופת זוהרה‪ .‬לספר מצורפת הסכמת רבה של פרנקפורט בימים ההם ורבן של כל בני הגולה בעל פני יהושע‪ ,‬בה הוא‬
‫מסביר שדבריו הנלהבים על רבי יעקב ועל איכות חידושי תורתו אינם סותרים לגדרו שלא להסכים על ספר חדש הנה‬
‫בלשונו‪ :‬אך שמפורסמות אי"צ ראיה שהרב הגדול המנוח מוהר"ר יעקב בס מעודו לא מש מתוך האוהל מכותלי דבית‬
‫מדרשיא כזקן וכיושב בישיבה לרוות צמאון לתלמידים ופלפול ובעיון" ובנו בהקדמת הספר מעיד‪" :‬בחכמת תורתו היו‬
‫התלמידים מרווים את צמאם וכבר יצא לו מוניטין ושם בגדולים ושמעתי' רהיטן ומבדרין בעלמא והכל הולך אחר המעמיד‬
‫תלמידים עד אין מספר בעלי תריסין ובעלי קרניים" לפי הרישומים ממצבות בית הקברות הישן בפרנקפורט ומפנקס‬
‫הזכרון של הקהילה היתה פטירתו באלול תק"ז )‪.(1747‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "חדות יעקב" הודפס לראשונה ברדלהיים בשנת תקי"א )‪ 95 .(1751‬דף )פורמט גדול(‪ .‬הספר יצא לאור שנית‪,‬‬
‫במהדורת צילום‪ ,‬במונרו שבניו יורק‪ ,‬על ידי י' בראך‪ ,‬בשנת תשנ"ג )‪.(1993‬‬
‫]החידושים על מסכתות בבא קמא ובבא מציעא הודפסו מחדש‪ ,‬במהדורת צילום‪ ,‬בירושלים בשנת תשמ"ב )‪.[(1982‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר והקדמותיו‪" .‬מוריה" שנה כה )ו‪-‬ח(‬
‫חידושי ופירושי המהרי"ק ‪ -‬רבי יוסף קולון‬
‫נולד בשנת ק"ע )‪ (1410‬בערך ‪ -‬נפטר בשנת רמ"ג )‪ (1483‬בערך‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫הספר חידושי ופירושי המהרי"ק כולל חידושים על התורה‪ ,‬הרמב"ם והסמ"ג שיצאו לאור ע"פ כתבי יד על ידי הרב אליהו‬
‫דב פינס ירושלים תשל"א )‪ (1971‬כפי שהמהדיר מציין לא מדובר בכתב יד של המהרי"ק אלא כת"י של אחד מתלמידיו‬
‫שרשם את מה ששמע‪ ,‬זו הסיבה שלפעמים נכתב "ותירץ הרב"‪ .‬נכון לציין שחלק החידושים על הרמב"ם הוא רק מעט‬
‫מהספר ויש בו מחידושי המהרי"ק רק מהל' פסח עד סוף סדר זמנים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יוסף קולון הידוע בכינויו המהרי"ק היה מגדולי הפוסקים בזמנו ולדורות הבאים אחריו‪ ,‬ספר תשובותיו הוא אחד‬
‫מאבני היסוד של ספרי ההלכה ובמפעל מפרשי היד החזקה אין ספור לפעמים שהמחברים מזכירים את תשובותיו ועל פיהם‬
‫מפלפלים בדברי הרמב"ם‪ .‬יש טעם להזכיר שהחל ממהדורת ורשא תרמ"ד )‪ (1984‬של שו"ת מהרי"ק נעשה מפתח‬
‫התשובות לפי סדר הלכות הרמב"ם ובמפתח זה לא רק מראי מקומות אלא תמצית נושא התשובה‪ .‬עובדה זו מאפשרת‬
‫למצוא בנקל מה כתב המהרי"ק בנוגע לדברי הרמב"ם‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר יצא כנ"ל ירושלים תשל"א )‪ (1971‬בספר ‪ 349‬עמודים בפורמט בינוני‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הרב יוסף בוקסבוים מבוא לשו"ת ופסקי מהרי"ק החדשים )ירושלים תשמ"ד(‪.‬‬
‫חידושי מהרא"ך ‪ -‬רבי אלעזר הכהן‬
‫תקנ"א )‪ (1791‬תרמ"ד )‪(1881‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫בספר "חדושי מהר"א הכהן" שני חלקים בראשון חידושים לפי סדר שו"ע או"ח‪ ,‬בהלכות פסח הוא מרחיב הרבה בדברי‬
‫חותנו הגדול )ראה להלן( שכתב על הלכות אלו בחיבורו "מקור חיים"( לספר מצורף קונטרס מה שפלפל מהר"א הכהן עם‬
‫בעל "חמדת שלמה"‪ .‬בחלק ב' בראשו מספר דפים בהם החידושים על הרמב"ם‪ ,‬ועיקרו של חלק ב' הם החידושים לפי‬
‫סדר שו"ע יו"ד ועוד קצת חידושים על מסכתות מהש"ס‪ ,‬חידושים ותשובות מבני משפחתו של המחבר וביניהם קונטרס‬
‫ארוך "בושמי נר"ד" מאת נין המחבר‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אלעזר הכהן נולד בוארשה בר"ח אב תקנ"א )‪ (1791‬לאביו רבי זאב וואלף לייפציגר שהיה מעשירי ונכבדי וארשה‪.‬‬
‫בימי ילדותו למד יחד עם מי שלימים נודע כאדמו"ר רבי אברהם מטשכנוב )ראה ערכו "זכותא דאברהם"( ושניהם עשו‬
‫לילות כימים ולמדו בצותא בהתמדה רבה‪ ,‬הוא נשא לאשה את בתו של רבן של ישראל מהר"י מליסא בעל "חוות דעת"‬
‫ו"נתיבות המשפט" ועוד ספרים נודעים‪ ,‬מיד לאחר חתונתו למד במשך שנה עם "הרב הגדול מו"ה זאב וואלף כ"ץ‬
‫מזאלשין שהיה רבה דלאסק ואח"כ בא לליסא מקום רבנות חותנו הגדול ולמד עמו וקיבל ממנו הרבה תורה לאחר מספר‬
‫שנים חזר לוארשה וישב שם על התורה והעבודה וסירב להפצרות רבות מקהילות שונות לקבל את עול הרבנות‪ .‬רבי‬
‫אלעזר הכהן הסתופף גם בצילו של הרבי ר' בונים מפשיסחא והיה מבאי היכלם של הרבי מקוצק והחידושי הרי"מ‪ .‬לאחר‬
‫שירד מנכסיו ניאות לקבל על עצמו עול הרבנות וכיהן כרב במאקבה‪ ,‬פלוצק‪ ,‬פאלטוסק וסוכטשוב בה נפטר בגיל צ"א‪,‬‬
‫בהלויתו הספידוהו בעל "ישועות מלכו" ובעל "נפש חיה"‪ .‬היה חמיו של הגאון רבי דוד דב מאלסק בעל חידושי הרד"ד‬
‫שהיה נמנה כאחד מגדולי דורו‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫חלק א' נדפס בוארשה בשנת תרנ"ח )‪ (1897‬ובו ‪ 150‬עמודים‬
‫חלק ב' נדפס בוארשה בשנת תרע"ג )‪ (1913‬ובו ‪ 134‬עמודים‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫קונטרס "עץ אבות" מאת בנו רבי יהושע הכהן מסוכטשוב שבסוף ח"ב של חידושי מהרא"ך‪.‬‬
‫חידושים ומקורים – ר' שלמה זלמן מוילנא )ר' זלמלה(‬
‫נולד תקט"ז )‪ (1756‬נפטר בשנת תקמ"ז )‪(1887‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫חידושי ומקורי ר' זלמן מוילנא אינם ספר בפני עצמו‪ ,‬אלא מספר הערות שנדפסו כאחת מההוספות שצורפו ליד החזקה‪.‬‬
‫ההערות הבודדות שנדפסו נלקטו מהספר "תולדות אדם" העוסק בתיאור דמותו הפלאית של ר' זלמן‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫ר' שלמה זלמן הידוע בכינויו ר' זלמלה נולד בשנת תקט"ז )‪ .(1756‬כבר בימי ילדותו שחו בהשתוממות על זכרונו המדהים‬
‫ואודות תפיסתו המהירה כבזק‪ .‬אך הוא לא סמך על כשרונותיו המופלאים‪ ,‬לכן לא פסק פומיה מגירסא ולרגע לא מש‬
‫מלינה בעומקה של הלכה‪ .‬רבי יחזקאל פייביל הלוי מגיד מישרים דוילנא ומרואי פניו של הגר"א חיבר את הספר "תולדת‬
‫אדם" בו הוא מתאר את דמותו הפלאית של ר' זלמלה‪ .‬בספרו הוא מעיד ‪":‬כאשר היה הגאון האמיתי ר' זלמן כבן ארבעה‬
‫ועשרים שנים היו חרותים על לוח לבו ושגורים על לשונו בע"פ כל ספרי תנ"ך מראשם עד סופם עם שלשת התרגומים‬
‫אונקלוס יונתן בל עוזיאל ותרגום על כתובים ותרגום על דברי הימים אשר לא בא בדפוס על המקראות‪ ,‬ותרגום ירושלמי‬
‫ונקרא בכנויו יונתן בן עוזיאל‪ ,‬ש"ס בבלי‪ ,‬ירושלמי‪ ,‬ספרא‪ ,‬ספרי‪ ,‬מכילתא‪ ,‬אלפסי‪ ,‬רמב"ם‪ ,‬טורים‪ ,‬ילקוט שמעוני‪ ,‬סדר‬
‫עולם‪ ,‬זוהר ותקונים )תולדת אדם ח"א יב‪ ,‬א(‪ .‬בהקדמת אחיו ר' חיים מוולאזי'ן לבאור הגר"א לספרא דצניעותא‪ ,‬נכתב‪:‬‬
‫ובדידי הוה עובדא ששלח רבינו אותי אצל אחי הקטן וגדול ממני בכל מילי דמיטב חסידא קדישא הגאון מוהר"ש זלמן‬
‫לאמר לו בציווי משמו שלא יקבל שום מלאך מגיד אשר יבא אצלו‪ ,‬כי בזמן לא כביר יבא אליך מלאך מגיד"‪.‬‬
‫ימיו היו מלאים אך קצרים וביותו בן שלשים ואחת שנים נאסף לבית עולמו‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫כנ"ל החידושים שנדפסו בשמו לוקטו מהספר תולדות אדם )ח"ב דף כ( בספר זה ישנם עוד מקורות לפסקי הרמב"ם בכמה‬
‫מקומות‪ ,‬חידושיו נדפסו לראשונה במהדורת משנה תורה שהופיעה בלבוב בשנים תקס"ט – תקע"א )‪(1811 – 1809‬‬
‫ואח"כ ברוב המהדורות הנפוצות של משנה תורה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫תולדות אדם מר' חזקאל פייביל מ"מ דוילנא‪.‬‬
‫חוזק יד – רבי שלמה מובחר‬
‫חי ופעל המאה הי"ט‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "חוזק יד" מרבי שלמה בן חסון מובחר‪ ,‬כולל )קיצור( פסקי הרמב"ם על הלכות‪ :‬שכירות‪ ,‬שאלה ופקדון‪ ,‬כשהם‬
‫כתובים ומנוסחים בצורת שיר‪ ,‬ועליהם פירוש המסביר את ההלכה הבאה בשיר ואת מקורה ]במרכז העמוד מודפסת‬
‫ההלכה הכתובה בלשון שירית‪ ,‬ומסביבה מודפס הביאור שמטרתו לבאר בלשון ברורה ומדויקת את המקור שממנו שאב‬
‫הרמב"ם את דבריו[‪.‬‬
‫ובהקדמתו לספר הוא מוסיף וכותב‪" :‬ולכן נתתי אל לבי לבאר ולחבר דברי רבינו ז"ל‪ ,‬שהם דברים נבררים‪ ,‬בלשון ברורה‬
‫ודרך קצרה בלי קושיא ובלי פירוק‪ ,‬ולא זה אומר בכֹה וזה אומר בכֹה‪ ,‬כדי שלא יהיה פתחון פה למטים עקלקלותם‬
‫להטות משפט גבר באומרו קים לי כרבי פלוני"‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫]טרם מצאתי כל מקור לתולדותיו[‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "חוזק יד" הודפס באודסה בשנת תרכ"ו )‪ – 232 .(1866‬עמודים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫בית עקד ספרים – פרידברג‪.‬‬
‫חוקי חיים – רבי אברהם חיים גאגין )=אג"ן(‬
‫נולד בשנת תקמ"ז )‪ – (1787‬נפטר בשנת תר"ח )‪(1848‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "חוקי חיים" לרבי אברהם גאגין‪ ,‬כולל שאלות ותשובות על ארבעת חלקי השלחן ערוך‪ ,‬ובסופו ליקוט חידושים על‬
‫הש"ס‪ ,‬על ספר משנה תורה להרמב"ם ושאר פוסקים‪ ,‬ועל ספר החינוך‪] .‬כן כולל הספר זכרונות על הרעש שהיה בצפת‬
‫בשנת תקצ"ז )‪.[(1837‬‬
‫השאלות שהופנו אל הרב גאגין לא הצטמצמו רק מאנשי קהילתו בירושלים‪ ,‬ובספר אנו מוצאים שאלות שהופנו מצפת‪,‬‬
‫טבריה‪ ,‬חברון‪ ,‬מצרים‪ ,‬צפון אפריקה ומקושטא‪.‬‬
‫רובו של הספר עוסק בענייני חושן משפט‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אברהם חיים גאגין היה מגדולי וחשובי חכמי ארץ ישראל במאה ה‪ .19 -‬הוא נמנה כחוליה בשרשרת רבנים גדולים‬
‫שמוצאם ממגורשי קסטיליה‪ ,‬שנפוצו על פני ארצות המזרח והמערב )מרוקו‪ ,‬תורכיה וארץ ישראל(‪.‬‬
‫רבי אברהם חיים נולד לאביו רבי משה גאגין‪ ,‬בעיר קושטא שבתורכיה בשנת תקמ"ז )‪ .(1787‬אביו נהג בחסידות‬
‫ובפרישות‪ ,‬ושימש כמורה צדק בקושטא )בסוף ימיו עלה לארץ ישראל(‪.‬‬
‫בעודו צעיר לימים עלה רבי אברהם חיים לארץ ישראל‪ ,‬התיישב בירושלים ועסק בתורה בהתמדה‪.‬‬
‫בזיווג ראשון נשא לאשה את בתו של המקובל רבי רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי )נכדו של המקובל המפורסם רבי‬
‫שלום שרעבי(‪ ,‬ולאחר פטירתה נשא בזיווג שני את בתו של רבי רפאל אברהם שלום )מחבר ספר "דברי שלום"(‪.‬‬
‫בשנת תר"א )‪ (1841‬מּונָה רבי אברהם חיים לתפקיד הרשמי – "חכם באשי" ]הראשון בירושלים‪ .‬תפקיד זה הקנה‬
‫לנושאו סמכויות משפטיות בתחום האזרחי והדתי[‪ ,‬מלבד בתואר "ראשון לציון" – שנשאו בו כל רבני ירושלים‪.‬‬
‫רבי אברהם חיים נודע גם כמקובל מכוון‪ ,‬ולאחר פטירת חותנו – רבי אברהם שלום מזרחי שרעבי – עבר לפני התיבה‬
‫בישיבת "בית אל"‪ .‬הוא עמד גם בראש ישיבת "תפארת ירושלים" ולימד תורה עד סוף ימיו‪.‬‬
‫רבי אברהם כתב ספרים רבים‪ :‬מנחה טהורה – על מסכת מנחות; הערות וחידושים על ספר "קדושת יום טוב" לרבי יום‬
‫טוב אלגאזי; סביב האוהל – הערות וחידושים על ספר אוהל מועד; חיים מירושלים – דרשות; התקנות והמנהגים‬
‫בירושלים‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫לרבי אברהם היה בן ושלוש בנות‪ .‬בנו‪ ,‬רבי שלום משה חי )שמ"ח(‪ ,‬נודע כאחד מגדולי חכמי ירושלים )מחבר הספרים‪:‬‬
‫"שו"ת ישמח לב‪ ,‬שמח לבי – דרשות‪ ,‬ועוד(‪.‬‬
‫רבי אברהם חיים נפטר בירושלים בשנת תר"ח )‪ ,(1848‬בהיותו בן ששים ואחת שנים‪ ,‬ונקבר בהר הזיתים‪ ,‬על מצבתו‬
‫חרטו‪" :‬הדור אתם ראו‪ ,‬ספר תורה גנוז‪ ,‬מאור הגולה‪ ,‬משיירי כנסת הגדולה‪ ,‬ראש גולת אריאל‪ ,‬ראשן לציון‪ ...‬ומוכתר‬
‫בכתר מלכות‪ ,‬עטרת ראשנו‪ ,‬מורנו הרב הגדול‪ ,‬רב תנא ירושלמאה‪ ,‬המקובל האלקי‪ ,‬חסידא קדישא‪ ,‬בוצינא קדישא‪ ,‬רודף‬
‫צדקה וחסד‪ ,‬ראש הפשטנים ורבן של חסידים‪."...‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "חוקי חיים" הודפס בירושלים )בדפוסו של ישראל בק( בשנת תר"ג )‪ – 172 .(1843‬דף )פורמט גדול(‪ .‬הדפסת‬
‫צילום של הספר‪ ,‬הודפסה בניו יורק בשנת תשנ"א )‪ ,(1991‬על ידי האחים גולדברג‪ ,‬ובאשדוד על ידי "מכון אוצרות גאוני‬
‫ספרד" בשנת תשנ"ז )‪.(1997‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל – גליס‪.‬‬
‫בית עקד ספרים – פרידברג‪.‬‬
‫הראשונים לציון – א‪ .‬אלמאליח‪.‬‬
‫חכמיהן של ארבע ערי הקודש – פוזיילוב‪.‬‬
‫חזון למועד – רבי ישראל דוד מרגליות יפה )שלזינגר(‬
‫נפטר בשנת תרכ"ד )‪(1864‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "חזון למועד" מהרב רבי ישראל דוד מרגליות יפה )שלזינגר(‪ ,‬עוסק בביאורם של הלכות קידוש החודש ויום טוב‬
‫שני‪ ,‬ובבירור ענייני עיבור שנים‪ ,‬חישובי הלוח העברי‪ ,‬וחכמת התכונה‪.‬‬
‫לספר ניתנו הסכמות‪ :‬רבי נחום טריביטש – אב"ד ניקולשבורג‪ ,‬רבי אברהם שמואל בנימין סופר – אב"ד פרסבורג ועוד‪.‬‬
‫]בסוף הספר נערך סדר היחוס של מקור משפחת המחבר – מן המהר"ל מפראג ועד אמו של המחבר‪ ,‬שנמנתה כדור תשיעי‬
‫למהר"ל[‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי ישראל דוד נולד לאביו רבי מרדכי מרגליות יפה‪ ,‬ולאמו המתייחסת למהר"ל מפראג )שנת לידתו אינה ידועה(‪.‬‬
‫רבי ישראל נמנה בין תלמידיו החשובים של ה"חתם סופר"‪ .‬הוא נשא לאשה את בתו של רבי דוד סגל – אב"ד סערעד‪.‬‬
‫בתחילה כיהן כדיין בסעמניץ ואחר כך כאב"ד בפעזינג‪.‬‬
‫עוד מספריו‪ :‬שו"ת "מחולת המחנים" )כנגד שוחרי החדשות במנהגי בית הכנסת(‪ .‬שו"ת "הר תבור" )כנ"ל(‪ .‬ספר "יפח‬
‫לקץ" – על ספר בראשית )בספר זה באו גם מחידושי רבו ה"חתם סופר"(‪ .‬ספר "יפח לקץ" – על ספר שמות )ספר אחרון‬
‫זה יצא לאור לאחר פטירת המחבר‪ ,‬על ידי בנו‪ ,‬המספר בהקדמתו על חיבוריו האחרים של המחבר שלא נדפסו(‪.‬‬
‫רבי ישראל דוד נפטר בשנת תרכ"ד )‪.(1864‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "חזון למועד" הודפס לראשונה בפרסבורג בשנת תר"ג )‪ – 77 .(1843‬דף‪ .‬הספר יצא לאור שנית‪ ,‬עם הערות‬
‫והארות‪ ,‬מאת הרב בצלאל שטרן‪ ,‬בשנת תשס"א )‪ ,(2001‬בירושלים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמת המו"ל של הספר "מילי דאבות" חלק ג‪ ,‬בו כונסה גם מתורתו של רבי ישראל דוד‪ -‬ירושלים תשל"ו‪.‬‬
‫חידושי החפץ חיים על הרמב"ם – רבי ישראל מאיר הכהן‬
‫נולד בשנת תקצ"ח )‪ – (1838‬נפטר בשנת תרצ"ג )‪(1933‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "חידושי החפץ חיים על הרמב"ם" – כולל הערות‪ ,‬חידושים וביאורים על משנה תורה‪ ,‬שנלקטו מתוך ספרי המחבר‬
‫הבאים‪ :‬משנה ברורה‪ ,‬לקוטי הלכות‪ ,‬חפץ חיים ואהבת חסד‪.‬‬
‫רובם החידושים על ספרים‪ :‬אהבה‪ ,‬זמנים‪ ,‬עבודה וקרבנות שבמשנה תורה‪.‬‬
‫אופן הביאורים‪ :‬מהם דקדוקים בלשון הרמב"ם‪ ,‬מהם בירורים בשיטת הרמב"ם וחקירת מקורותיו‪ .‬חלקם עוסק בהשוואת‬
‫דברי הרמב"ם לשאר שיטות הראשונים‪ ,‬וחלקם נועד לשמש סמך וסיוע לשיטת ופסיקת החפץ חיים‪ .‬רובם הגדול של‬
‫החידושים סובב סביב ההלכה‪ ,‬ואין בהם חקירות מופשטות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫הרב ישראל מאיר הכהן נולד בשנת תקצ"ח )‪ (1838‬בליטא‪ .‬הוא נחשב לאחד מגדולי הפוסקים ומאישי המוסר‬
‫המפורסמים בדורות האחרונים‪.‬‬
‫כל ימיו עסק בתורה בהתמדה‪ ,‬ולפרנסתו התפרנס מחנות מכולת‪ ,‬אותה ניהלה אשתו‪ .‬בערוב ימיו – לאחר שסגר את החנות‬
‫– התפרנס ממכירת הספרים אותם חיבר‪ ,‬ומעולם לא כיהן ברבנות‪.‬‬
‫מעמד מרכזי היה לר' ישראל מאיר הכהן בהנהגת עולם התורה במזרח אירופה‪ .‬וכל מהלך – גדול וקטן – היה מלווה‬
‫בהתייעצות איתו ולאור הכרעתו‪.‬‬
‫בראדין הקים ר' ישראל מאיר ישיבה שהתפרסמה בכל ליטא‪ .‬בישיבתו כיהנו ראשי ישיבות ומשגיחים רוחניים – גדולי‬
‫תורה מפורסמים‪.‬‬
‫ספרים רבים חיבר ר' ישראל מאיר הכהן‪ .‬הגדול והחשוב שבהם הוא ספר "משנה ברורה" – הכולל פירוש וביאור לחלק‬
‫"אורח חיים" שבשלחן ערוך‪ .‬מפורסם ספרו "חפץ חיים" – שעל שמו הוא נקרא – העוסק בהלכות לשון הרע‪ ,‬וכן ספרו‬
‫"שמירת הלשון"‪ .‬מספריו המיוחדים הוא ספר "ליקוטי הלכות" על סדר קדשים שבתלמוד‪ .‬כן חיבר ספרים קטנים‬
‫וקונטרסים רבים‪.‬‬
‫ר' ישראל מאיר הכהן נפטר בשנת תרצ"ג )‪ (1933‬כשהוא בן תשעים וחמש‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "חידושי החפץ חיים על הרמב"ם" יצא לאור בשנת תשמ"ח )‪ (1988‬על ידי "מכון נחליאל" ירושלים‪ .‬קפ"ו –‬
‫עמודים )פורמט גדול(‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫ארון הספרים היהודי – יהודה אדרי‪.‬‬
‫עיון בספר‪.‬‬
‫חידושי יחיאל – רבי יחיאל אידל ליבשיץ‬
‫נולד בשנת תרכ"ג )‪ – (1863‬נפטר בשנת תרצ"ב )‪(1932‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "חידושי יחיאל" להרב יחיאל אידל ליבשיץ‪ ,‬כולל‪ :‬דרושים על כל התורה‪ ,‬ימים נוראים ומועדים‪ ,‬הספדים והדרנים‪,‬‬
‫"ובשולי היריעה דבר הלכה‪ ,‬וחדושי תורה על כל הש"ס‪ ,‬הרמב"ם‪ ,‬וארבע חלקי השו"ע ומפרשיהם"‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יחיאל אידל נולד בשוועסקנא בשנת תרכ"ג )‪ ,(1863‬לאביו רבי דובער זאב ליבשיץ‪ .‬בילדותו קיבל תורה מאביו‬
‫שכיהן כאב"ד בסרעדניק‪.‬‬
‫בשנת תרמ"ט )‪ (1889‬הוסמך לרבנות על ידי שנים מגדולי הדור‪ :‬רבי יצחק אלחנן ורבי שלמה הכהן‪ .‬בהסכמתם הם‬
‫כותבים‪" :‬כי מלבד גדלו ובקיאותו בש"ס ופוסקים‪ ,‬עוד יש לו יד ושם לדרוש ברבים דברי אגדה ומוסר‪ ,‬להשיב לב בנים‬
‫לאביהם שבשמים"‪ .‬ואמנם רבי יחיאל שימש כדרשן מפורסם בעיר ווילנא מקום מושבו‪.‬‬
‫רבי יחיאל נפטר בשנת תרצ"ב )‪.(1932‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר חידושי יחיאל הודפס בוילנא בשנת תרצ"ב )‪ – 34 .(1932‬דף‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫בית עקד ספרים – פרידברג‪.‬‬
‫חידושי מים חיים – רבי חזקיה די סילוה‬
‫נולד בשנת תט"ז )‪ – (1656‬נפטר בשנת תנ"ו )‪(1696‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "מים חיים" כולל חידושים על הש"ס‪ ,‬הרמב"ם ושאלות ותשובות‪.‬‬
‫בראש הספר באו חידושים על מספר מסכתות מן התלמוד הבבלי‪ ,‬ולאחריהם חידושים על הלכות רבות שבמשנה תורה‪,‬‬
‫ובסוף הספר י"ג שו"ת‪.‬‬
‫בראש חידושי הש"ס נכתב‪" :‬שיטה על התלמוד שעשה הרב הגאון אדוני אבי בעל פרי חדש‪ ,‬ובו יראה הרואה גודל עיונו‬
‫ובקיאותו‪ ,‬כפטיש יפוצץ"‪.‬‬
‫בראש חידושי הרמב"ם כתוב‪" :‬ביאור על ארבעה חלקים של הרמב"ם‪ ,‬והם חידושים ופירושים מתוקים מדבש ונופת‬
‫צופים‪ ,‬אשר הוציא מתוך פלפולו וחריפותו אדוני אבי הרב הגאון בעל פרי חדש"‪.‬‬
‫לספר ניתנו הסכמות רבני הקהילות באמשטרדם‪ ,‬והרב אברהם יצחקי – מירושלים‪ ,‬והרב ישראל זאבי – מחברון‪.‬‬
‫הספר הובא לדפוס על ידי בן המחבר‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫)‪ ,(1656‬שם למד מפי‬
‫רבי חזקיה די סילוה נודע כאחד מגדולי הפוסקים במאה הי"ז‪ .‬הוא נולד בליוורנו בשנת תט"ז‬
‫הרב שמואל קוסטא ורבי יהודה שאראף – שד"ר מארץ ישראל שהגיע לליוורנו‪.‬‬
‫בהיותו בן עשרים )תל"ו – ‪ (1676‬עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים‪ .‬בירושלים למד בישיבת "בית יעקב"‪ ,‬שהיתה‬
‫אז בראשותו של הרב משה גאלנטי – הרב המג"ן‪ .‬בהיותו כבן כ"ב שנים נשא לאשה את בתו של רבי רפאל מרדכי מלכי‪,‬‬
‫פרנס ורופא בירושלים‪.‬‬
‫בשנת תמ"ט )‪ (1689‬נשלח על ידי רבו הר"מ גאלנטי כשד"ר לערי אירופה המערבית‪ .‬שליחות זו נמשכה כארבע שנים עד‬
‫שנת תנ"ב )‪ .(1692‬תוך כדי שליחות זו הדפיס באמשטרדם את ספרו "פרי חדש" על חלק יורה דעה שבשלחן ערוך‪.‬‬
‫בשנות שליחותו ביקר בקהילות רבות בערי אירופה‪ ,‬והצליח לסייע ולגייס סכומים נכבדים לעזרת תושבי ירושלים‪.‬‬
‫בהיותו באמשטרדם השפיע רבי חזקיה על הגביר רבי יעקב פירירא להקדיש קרן שמפירותיה תוקם ישיבה בירושלים‪ .‬קרן‬
‫זו הוקצבה‪ ,‬והוקמה בירושלים ישיבה שהתקיימה עד ראשית המאה העשרים‪ .‬בישיבה זו – בית יעקב פירירא – למדו‬
‫כמעט כל רבני ירושלים וגדוליה‪.‬‬
‫מתלמידיו ידועים‪ :‬רבי יצחק הכהן מחבר ספר "בתי כהונה"‪ ,‬רבי שלמה אלגאזי‪ ,‬רבי ישעיה אזולאי )סבו של החיד"א(‬
‫ועוד‪.‬‬
‫רבי חזקיה נפטר בירושלים במיטב שנותיו בשנת תנ"ו )‪ ,(1696‬ונטמן במעלה הר הזיתים‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "מים חיים" הובא לדפוס לראשונה באמשטרדם בשנת ת"צ )‪ .(1730‬מד‪-‬דף‪.‬‬
‫)‪.(1985‬‬
‫מהדורת צילום )יחד עם ספר חידושי אבן העוזר על הש"ס( הודפסה בירושלים בשנת תשמ"ה‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל – גליס‪.‬‬
‫אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל – מרגליות‪.‬‬
‫חידושי רבי עקיבא איגר על הרמב"ם – רבי עקיבא איגר‬
‫נולד בשנת תקכ"ב )‪ – (1761‬נפטר בשנת תקצ"ח )‪(1837‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "חידושי רעק"א על הרמב"ם" אינו עשוי "מעור אחד"‪ ,‬רק לגבי חלק מהחידושים מדויקת מאד ההגדרה "חידושים על‬
‫הרמב"ם"‪ ,‬הכונה לאותם חידושים שנעתקו מגליון הרמב"ם של הגרעק"א והם נכתבו ישירות על הרמב"ם‪ ,‬אבל החלק‬
‫הארי של הנכלל ב"חדושי רעק"א על הרמב"ם" נלקט מכתביו המרובים‪ ,‬אומנם יש בהם שקלא וטריא על היד החזקה‬
‫ונושאי כליו‪ ,‬אבל הם לא נכתבו כחידושים על הרמב"ם‪ .‬כפי הערת המוציא לאור של מלאכת ליקוט זו‪ ,‬העובדה‬
‫שהחידושים הועתקו מתשובותיו ומחידושיו על ספרים אחרים‪ ,‬חייבה לעתים להתערב באופן קל בסגנונו‪ ,‬כדי להתאים את‬
‫הדברים לשיבוצם לפי סדר הל' הרמב"ם‪.‬‬
‫החידושים המועתקים מספר היד החזקה שהגרעק"א למד בו הם בדרך כלל קצרים בהתאם למגבלות היריעה‪ ,‬והרבה‬
‫פעמים הם ציונים ומראי מקומות לדברי גדולי האחרונים שנשאו ונתנו בדברי הרמב"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫תיאור קורות חייו של רבי עקיבא איגר אינו נחוץ כדי "לראות את בעל השמועה"‪ ,‬שהלא עוד בחייו וביתר שאת בדורות‬
‫שאחריו אפשר היה לבדוק בכל קצווי ארץ ולא למצוא תינוק שאינו יודע מי היה הגרעק"א‪ ,‬ומי לא שמע את תוקף תורתו‬
‫ויחד עמה ענותנותו המופלגת‪ .‬ומן המפורסמות שבכל בית מדרש ומדרש בוחנים והופכים מכל צד את הערותיו וקושיותיו‪,‬‬
‫וכשהגרעק"א מקשה ומניח בצ"ע‪ ,‬יודע כל צורב שזו סיבה לשנס מותניים ולאמץ את המח בהכרה שאם הגרעק"א הניח‬
‫בצ"ע הוא שלל את התרוצים שצצים בעיון ראשון‪ ,‬ובכלל לימוד תורתו היא הבחינה מדוע לא הספיקו לו התירוצים‬
‫העולים במחשבות הראשונות‪ .‬וכאשר הגרעק"א מבקש "וה' יאיר עיני" יש בכך סימן שלא די בעיון קל בלא יגיעה עצומה‪.‬‬
‫ברם פטור בלא כלום אי אפשר לכן יצויינו תחנות עיקריות בימי עלומיו עד עלותו על כס הרבנות בעיר מארקיש‬
‫פרידלאנד‪.‬‬
‫רבי עקיבא נולד באייזנשטט וכפי שרשם נינו רבי שלמה סופר רבה של בערגסאס )ב"חוט המשולש"("ויגדל הבן ויגמל‬
‫ומיד התנכר במעלליו כי קדוש מרחם הוא ונזיר אלוקים יהיה ואת קדושיו נאמן‪ .‬ומיד בהחלו רוח ה' לפעם בו הקדיש‬
‫עתותיו ושקד על לימוד ותפילה‪ ,‬ודרכי הנערות הרחיק מעצמו‪ .‬מדיבוריו עם בני אדם ומכל תהלוכותיו נראה כי זרע קדוש‬
‫הוא‪ ,‬וכאשר נתוספו לו שנים ועודו באיבו נתפרסם שמו במרחקים‪ ,‬ואבותיו נתנוהו על יד איש גדול הגאון המפורסם רבי‬
‫נתן נטע זצ"ל אב"ד דק"ק מאטרסדורף הקרובה לעיר אייזנשטאט ואצלו נתגדל ובן ברכיו ישב עד הגיעו לבן י"ב שנים‬
‫והלך וגדול ועלה והצליח בלמודי ה' עד שהיה לפלא ולמופת בעיני כל רואיו"‪.‬‬
‫בעיר ברעסלא תפס ישיבה דודו הגדול רבי בנימין וואלף איגר‪ ,‬ומסופר שדוד זה נתחבט בקושיא חמורה יחד עם חכמי‬
‫העיר המפורסמים ביניהם ר' ישעיה פיק והציע את הקושיא לגיסו אביו של הילד עקיבא‪ ,‬הוא פירט את הקושיא באוזני בנו‬
‫שחפץ לדעת על מה הסער הגדול‪ .‬כאשר הנער שמע את הקושיא השיב מיד ישוב נכון והגון‪ ,‬הדברים ישרו מאד בעיני‬
‫אביו והוא הודיע את התרוץ לגיסו הנ"ל‪ ,‬והיה לפלא בעיני הדוד איך מצא הנער רך השנים ישוב לקושיא שהתקשו בה‬
‫גדולי ברעסלא‪ ,‬והפליא באוזני חכמי העיר את כשרונו הנדיר של בן גיסו‪.‬‬
‫אז נתייעצו יחד חכמי ברעסלוא והחליטו שטוב ונכון שהנער יבוא למקום תורה מובהק כמו עירם‪ ,‬הוריו ניאותו והסכימו‬
‫לשולחו למרחקים‪ .‬מיד עם בואו למד אצל דודו והתרועע עם חכמיה הגדולים של בערסלוא ויהי למופת בעוצם תורתו‪,‬‬
‫יראתו וקדושתו‪.‬‬
‫שמעו של העילוי בתורה ועצום ביראת שמים יצא למרחקים ורבים בקשו להכניס ברכה לביתם‪ ,‬מי שזכה בו היה איש‬
‫צדיק וגביר מהמשפחות המיוחסות בישראל ר' איצק מרגליות מליסא ובשנת תק"מ )‪ (1780‬נשא את בתו של הגביר הנ"ל‬
‫והתיישב בעיר ליסא‪ .‬מיד אחר חתונתו נקבצו ובאו יחדו בחורים מקרוב ומרחוק והיתה לו ישיבה מפוארת בה הרביץ‬
‫תורה וטהרה כיד ה' הטובה עליו‪ .‬בליסא ישב כעשר שנים עד שפרצה שם שריפה גדולה שכילתה את רכושם וממונם של‬
‫בני העיר ובכללם את נכסי הגרעק"א וחמיו‪ ,‬אז נענה לבקשת אנשי ראוויטש שבקשוהו לישב בעירם‪ ,‬וישב בה עד שנת‬
‫תקנ"א )‪ .(1791‬באותה שנה העיר ה' את רוח אנשי ק"ק מארקיש ‪ -‬פרידלאנד להפציר בר' עקיבא שיקבל עול הרבנות‬
‫בעירם‪ ,‬הוא נענה להם ובמשך עשרים וחמש שנה ישב בה בקדושה ובטהרה‪ ,‬ומעיר זו יצאה תורה לישראל‪ ,‬כי הוא היה‬
‫רבן של ישראל ומכל קצות תבל פנו אליו לשמוע חוות דעתו‪ .‬אלה ראשי פרקים מתולדותיו של הגרעק"א מימי עלומיו עד‬
‫היותו רבן של כל בני הגולה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫המהדורה הראשונה של חידושי הגרעק"א הישירים על הרמב"ם הופיעה בירחון "דגל התורה" שיצא לאור בוארשה‪,‬‬
‫החידושים פורסמו בהמשכים בחוברות שפוסמו בשנים תר"פא‪ -‬תרפ"ב )‪ (1922 – 1921‬בחוברות אלו הופיעה ההערה‬
‫הבאה‪" :‬האוצר הנחמד הזה הגהות וחדושים על הרמב"ם ממרנא רבינו עקיבא איגר זי"ע הגיע לידינו מהרב הגה"צ וכו'‬
‫מו"ה חיים יעקב נפתלי זילבערבערג שליט"א שהעתיקם מכת"י קדשו של המחבר זצ"ל על גליוני הרמב"ם הנמצאים‬
‫בברעסלא"‪ .‬החדושים שב"דגל התורה" הם על הספרים מדע – זמנים‪ .‬בשנת תרפ"ג )‪ (1923‬הדפיס נכדו של הגרח"י‬
‫זילבערבערג הנ"ל חידושים על רמב"ם ספר נשים‪ ,‬זאת בראש ספרו "עצי זית" והוא כתב‪" :‬חידושים והערות על הרמב"ם‬
‫ספר נשים מן רבינו עקיבא איגר ז"ל שהשגתי מן זקיני מוהרח"י נפתלי שליט"א שהעתיק מן עצם כי"ק דמרנא ורבנא"‪.‬‬
‫חידושי הרמב"ם שיצאו לאור במקורות הנ"ל צורפו לראשונה לספרי הרמב"ם‪ ,‬במהדורת היד החזקה של האחים שולזינגר‬
‫ניו‪-‬יורק תש"ז )‪ .(1947‬בשנת תשי"ב )‪ (1952‬פורסמו ע"ג הירחון "סיני" )שנה חמש עשרה כרך ל"א חוברות ז – יב(‬
‫חדושי רעק"א שהועתקו מכת"י ממה שרשם על ספרי הרמב"ם שלו‪ .‬בהקדמה לחדושים אלו תיאר רבי יהודה ליב ביאלר‬
‫את קורות ספרי הרמב"ם של הגרעק"א ואת נס השרדותם גם בצוק העתים ובשנות העברה והזעם‪ .‬ארבעת הכרכים של‬
‫ספרי הרמב"ם הם מדפוס יעסניץ )ת"צ – תק"א( היו ברשותו של רעק"א מאז שנכנס לבית חמיו‪ ,‬בהם למד מאז ועד‬
‫פטירתו‪ .‬ספרים אלו הועברו לספריה של הסמינר התיאולוגי בברסלוי ונשארו שם עד פרוץ מלחמת העולם השניה‪ .‬ר'‬
‫חיים נפתלי הנ"ל ראה את הספרים בהיותם בבערסלוי והצליח להעתיק חלק מהם‪ .‬ראוי לציין שהספרים ניצלו מהשריפה‬
‫הגדולה שכפי שתוארה לעיל כילתה את רכושם של יהודי ליסא‪ ,‬וגם ניצלו מהכליון שהמיטו הנאצים על רבבות ספרי‬
‫הקודש בפולין‪.‬‬
‫בשנת תשי"ד )‪ (1954‬צורפו חידושי רעק"א הנ"ל במהדורת הרמב"ם של הוצאת אל המקורות ובשנת תשט"ז )‪(1956‬‬
‫במהדורת הרמב"ם של הוצאת פרדס‪.‬‬
‫בשנת תשכ"ח )‪ (1968‬הופיעה מהדורת חידושי הגרעק"א על הרמב"ם וכפי שנרשם בשער "מלוקט מכל ספרי הגרעק"א‬
‫זצ"ל"‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫חוט המשולש – רבי שלמה סופר רבה דבערגסאס – עמודים נז – סד‪.‬‬
‫חידושים וביאורים מלוקטים – רבי אליהו מוילנא‬
‫נולד בשנת ת"פ )‪ – (1720‬נפטר בשנת תקנ"ח )‪(1797‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ביאורי הגר"א לספר "משנה תורה" נלקטו בעיקר מתוך ביאור הגר"א לשלחן ערוך‪ ,‬ומתוך שאר חידושיו על שאר ספרי‬
‫חז"ל והלכה שנדפסו‪.‬‬
‫על כן אין בחידושים ביאור על כל ההלכות‪ ,‬רק במקום שהגר"א התייחס לספר משנה תורה ולשיטתו של הרמב"ם –‬
‫הובאו דבריו‪.‬‬
‫אופן החידושים‪ ,‬כדרך הערותיו של הגר"א‪ .‬מהם ביאורים‪ ,‬מהם מקורות מספרי חז"ל לדברי הרמב"ם‪ ,‬וכדומה‪.‬‬
‫במהדורת הרב שבתי פרנקל של ספר משנה תורה‪ ,‬נדפס לקט מחידושיו של הגר"א על הרמב"ם וכֹה כתבו‪" :‬הן ידוע‬
‫ומפורסם בשערי ציון‪ ...‬שביאור הגר"א לשו"ע הוא אוצר בלום של ביאורים ופירושים‪ ,‬קושיות ופירוקים‪ ,‬ראיות ומקורות‬
‫לדברי הרמב"ם‪ ,‬שהוא המקור והיסוד לרוב פסקי המחבר בשו"ע‪ ...‬ובעמל רב ויגיעה עצומה לקטנו מתוך ביאור הגר"א‬
‫לשו"ע את כל מה ששייך באופן ישר לדברי הרמב"ם‪ ,‬ועליהם הוספנו את מה שכבר נדפס בשם "לקוטי וחדושי הגר"א על‬
‫הרמב"ם" ומעוד ספרים"‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫)‪ (1720‬לאביו רבי‬
‫רבי אליהו מוילנא )הגר"א( הינו מגדולי חכמי ישראל בדורות האחרונים‪ .‬הוא נולד בשנת ת"פ‬
‫שלמה זלמן‪ .‬מילדותו ניכרה גאונותו‪ ,‬שקידתו בלימוד התורה וחסידותו‪ .‬בהיותו בן שבע למד )מספר חדשים( תורה מפי‬
‫רבי משה מרגלית )מחבר הפירוש הנודע "פני משה" על הירושלמי(‪ ,‬ומאז ועד סוף ימיו – למד תורה תוך התבודדות‬
‫בחדרו ביום ובלילה‪ ,‬תוך מיעוט שינה ועמל ללא ליאות‪.‬‬
‫כבר בגיל צעיר מאד הקיף בידיעתו את כל המקרא וספרות חז"ל‪ ,‬והחל עוסק אף בקבלה‪ .‬כן עסק בחכמות המדע‪:‬‬
‫אסטרונומיה‪ ,‬גיאומטריה‪ ,‬מתמטיקה‪ ,‬גיאוגרפיה‪ ,‬רפואה ועוד‪.‬‬
‫בהיותו בן י"ח שנים נשא אשה‪ ,‬אך המשיך לעמול בתורה באותה התמדה ושקידה כלפני נשואיו‪ .‬הגר"א התפרנס מקיצבה‬
‫שניתנה לו מקופת הקהל‪ .‬מימיו לא כיהן בשום תפקיד ציבורי‪ ,‬אף על פי שכל מהלך ציבורי נקבע על פיו‪.‬‬
‫דמותו השפיעה השפעה עמוקה על כל יהדות ליטא‪ ,‬ומגדולי הדורות הבאים היו תלמידיו‪ :‬רבי ישראל משקלוב )בעל "פאת‬
‫השלחן"(‪ ,‬רבי חיים מוולוז'ין ועוד‪.‬‬
‫לגר"א היו שני בנים – רבי יהודה ליב ורבי אברהם )מחבר ספר "רב פעלים"(‪.‬‬
‫הערותיו‪ ,‬הארותיו‪ ,‬פירושיו וחידושיו‪ ,‬נותרו לנו על כל ספרי היסוד‪ :‬התנ"ך‪ ,‬התלמודים )בבלי וירושלמי(‪ ,‬מדרשי הלכה‪,‬‬
‫ספרי הזוהר‪ ,‬השלחן ערוך ועוד‪ .‬ספרים אלו זו נתפרסמה בדפוס רק לאחר פטירתו‪ ,‬מתוך רשימות שכתב על שולי גליונות‬
‫ספריו ומתוך רשימות תלמידיו ובניו‪ .‬רק ביאורו לשלחן ערוך נתפרסם לאחר פטירתו מתוך כתב ידו‪ ,‬שנערך וחזר ונערך‬
‫על ידו‪.‬‬
‫הגר"א נפטר בשנת תקנ"ח )‪.(1797‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ליקוט פירושי הגר"א לספר משנה תורה‪ ,‬נעשה והודפס מספר פעמים‪ .‬אוסף מושלם יצא לאור בהדפסת ספר משנה תורה‬
‫במהדורת הרב שבתי פרנקל בשנים האחרונות‪ ,‬וכנ"ל‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל – מרגליות‪.‬‬
‫חידושים והגהות מהגאון מוהר"ר ישעיה פיק – רבי ישעיהו פיק‬
‫נולד בשנת תע"ט )‪ – (1719‬נפטר בשנת תקנ"ט )‪(1779‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‪.‬‬
‫הערות רבי ישעיה פיק על משנה תורה לא נדפסו בפני עצמן אלא צורפו למהדורת הרמב"ם שהופיעה בדיהנפורט )ראה‬
‫להלן בפרטים ביבליוגרפיים( ומני אז בהוצאות הנפוצות‪ .‬הערותיו של הגרי"פ נשענות על שליטתו המוחלטת בכל מכמני‬
‫התורה שהיו מונחים אצלו כבקופסא‪ ,‬ועל עינו שהבחינה גם בשינויים קלים בין הדין כפי שהביאו הרמב"ם לדין מדברי‬
‫הגמ'‪ .‬כאשר עמד על מה שנראה כסתירה בין דברי הש"ס לפסקו של הרמב"ם הוא העיר על כך אך לא שקט ולא נח עד‬
‫שהצליח להבהיר שבאמת דברי הגמ' והרמב"ם עולים בקנה אחד‪ .‬מכח בקיאותו המפליאה יכל להצביע על מקורות עלומים‬
‫לפסקי הרמב"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫ר' ישעיה פיק נולד בפרסבורג לאביו ר' ליב מוכיח ברלין שהיה מגדולי ארץ‪ ,‬חתנו בעל שו"ת "זכרון יוסף" מתארו‬
‫בהקדמתו לספרו‪" :‬איש חי הגאון המפורסם תורתו זכה‪ ,‬מר חותני ר' לעב ברלין"‪ .‬ר' ישעיה רשם בפתח אחד מכתביו‪:‬‬
‫אמר ישעי' בן הגאון המפורסם יחיד בדורו גם בכל החכמות אין שני לו מו' ליבש זצ"ל‪ .‬אביו הביאו גם לחיי העוה"ב‬
‫והלהיבו להיות שקוד על דלתי תורה‪ .‬אכן כבר בימי עלומיו רכש את בקיאותו המפליאה‪ .‬לאחר למודיו בעיר מולדתו שם‬
‫פעמיו לישיבתו של הרב הגדול רבי צבי הירש מהלברשטט בעל "עטרת צבי" ו"כוס ישועות"‪ .‬שם גם חבר לאריות‬
‫שבחבורה‪ ,‬ר' עקיבא איגר הראשון‪ ,‬מהר"ם ברבי‪ ,‬בעל "מרכבת משנה" ועוד כמה מרועי ישראל‪ .‬נשא לאשה את בת‬
‫הגביר המפורסם ר' וולף פי ק ומני אז דבק בו השם פיק ובו הוא נודע יותר משמו המקורי ברלין‪.‬‬
‫רוב ימיו לא רצה להתעטר בעטרת הרבנות ובשבתו בעיר ברסלוי היה שותף עם נכרי למסחר בעורות שיער ומזה היתה‬
‫פרנסתו‪ ,‬אך עיקר עסקו היה בתורה ולא פסק פומיה מגירסא‪ .‬רק בשנת תקנ"ד )‪ (1794‬כשהוא קרוב לגיל שבעים וחמש!‬
‫לאחר שנפטר רבה הותיק של ברסלוי נענה להפצרת מנהיגי הקהילה וניאות לשמש כרבם‪ .‬למרות שרוב ימיו לא שימש‬
‫ברבנות הכירו חכמי דורו את רום מעלתו‪ ,‬הנודע ביהודה )בהסכמתו לספר "הפלאה שבערכין"( כתב "עליון קדוש יאמר‬
‫לו‪ ,‬אמיץ לב בגבורה של תורה‪ ,‬בכחו ורב אונו‪ ,‬בכל משוטט עיניו ודבר לא יפלט ממנו‪ ,‬הוא ניהו כבוד אהובי ידיד נפשי‬
‫וחביבי הגאון המובהק‪ ,‬סיני ועוקר הרים דבריו מתוקים מדבש"‪ .‬במהדורה תנינא של הנוב"י מופיעות עשרות תשובות על‬
‫שאלותיו החמורות ובכל תשובה מקדים הנוב"י להללו ולפאר את מעלת תורתו‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הגהות הר"י פיק נדפסו לראשונה בבית הדפוס של חתנו ר' יוסף מיא שבדיהרנפורט שכתב‪ :‬וניתוספו עוד חידושי הגהות‬
‫אשר מצאתי עלי גליון ספרי הרמב"ם של חמי מו"ה ישעיה ברלין זצוק"ל‪ .‬מהדורה זו הופיעה בשנים תקס"ט – תקע"ד‬
‫)‪ .(1814 – 1809‬חלק מהגהותיו נדפס על גליון הרמב"ם וחלק בסוף הספר יחד עם קבצים נוספים של מפרשים אחרים‪.‬‬
‫בירחון "מוריה" )ירושלים שנה ט גליון יא‪-‬יב אלול תש"מ( נמסר על העתק של הגהות הרי"פ על הרמב"ם‪ ,‬וע"פ תיאורם‬
‫מתברר שהנדפס עד כה לא היה שלם והרבה מההגהות לא הודפסו במהדורה הראשונה‪ .‬בירחון הנ"ל הדפיסו השלמות‬
‫לספר מדע‪ ,‬והמשכן בירחון הנ"ל בשנה ט"ז גליון יא‪-‬יב מנ"א תשמ"ט‪ ,‬ובשנה כ"ב גליון ניסן תשנ"ט הדפיסו הגהות‬
‫חדשות על הל' קרבן פסח‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫"ארשת" חלק ו'‪.‬‬
‫חידושים ומקורים מבעל מנחת חנוך – רבי יוסף באב"ד‬
‫נולד בשנת תקס"א )‪ – (1801‬נפטר בשנת תרל"ד )‪.(1874‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫חדושיו של בעל מנחת "חנוך"‪ ,‬על הרמב"ם הועתקו מגליון הרמב"ם שלו‪ .‬יש שהוא מציין למה שכתב בחבורו "מנחת‬
‫חנוך"‪ .‬בהגהות בעל מנחת חנוך משוקעות הערות רבות של רבי אורי שרגא טויבש מחבר הספר "אורי וישעי" שהיה חמיו‬
‫של המביא לבית הדפוס‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫תורתו של רבי יוסף באב"ד ידועה בכל אתר ואתר בזכות ספרו המפורסם והידוע לכל "מנחת חנוך" בכל בתי המדרשות‬
‫מוזכרות ללא הפסק שמועותיו‪ .‬משנת תרכ"ט שבו הופיע לראשונה הספר מנחת חנוך מדרבנים קושיותיו וחקירותיו את‬
‫טובי הלומדים להרבות עיון והתבוננות כדי לתרצם ולפשוט את ספיקותיו וכמעט כל שיח ושיג בעניני פרשיות השבוע‬
‫והמועדים שורשיו בדברי המנחת חנוך‪ .‬משנת תרי"ז )‪ (1857‬עלה לכהן על כס הרבנות בטרנופול בה ישב עד פטירתו‬
‫ביום א' דסליחות בשנת תרל"ד )‪.(1874‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הגהותיו של ר"י באב"ד על הרמב"ם הובאו לדפוס על ידי נכדו רבי יהושע העשיל רבה של סוליצא‪ ,‬כנ"ל הוא שיקע בהם‬
‫גם הערות מחמיו ר' אורי ש"פ טויבאש בעל "אורי וישעי"‪ .‬ההערות הודפסו לראשונה במהדורת משנה תורה שיצאה‬
‫בוארשה תרמ"א )‪ (1881‬ומאז במהדורות הנפוצות‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אנציקלופדיה לחכמי גליציה ח"א עמוד ‪.387‬‬
‫חידושים ומקורים מהרב צבי הירש חיות – רבי צבי הירש חיות‬
‫נולד בשנת תקס"ו )‪ – (1805‬נפטר בשנת תרט"ז )‪(1955‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫לא מדובר בספר בפני עצמו אלא בקונטרס הערות שצורפו כאחת מהתוספות למהדורת משנה תורה שהופיעה בורשה‬
‫תרמ"א )‪ .(1881‬ברוב הערות חתר מהר"ץ חיות לגלות את מקורותיו של הרמב"ם הן בתלמודין והן במדרשים השונים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫את פרשת חייו של מהר"צ חיות מאפיינת מה שנראה כנסיון להלך בשביל המתאים הן לדרך הרבנית המקובלת מדור דור‬
‫והן למשכילים העוסקים במחקר ובמדעים‪ .‬מצד אחד עסק בתורה בעיון ובבקיאות והיה שליט במכמניה‪ ,‬מאידך לא משך‬
‫ידו מהתעסקות במדע ובשאר חוכמות‪ ,‬גם התרועע עם משכילים וחוקרים ובחלק מספריו השתמש בסגנון מחקרי מדעי‪.‬‬
‫ודאי שכונתו היתה להראות לאלו שנמשכו ונהו אחרי המשכילים‪ ,‬שגם בקרב הרבנים מ"הסוג הישן" ישנם בקיאים בחכמה‬
‫ומחקר‪ ,‬אך דרכו זו גרמה לריבוי מתנגדיו הן מקרב גדולי הרבנים והאדמורי"ם שביקרוהו על קרבתו למשכילים‬
‫ולהשכלה‪ ,‬והן מקרב המשכילים שרבים מהם טענו שהוא דבק בדרכם המסורתית של הרבנים מדור לדור והתעסקותו‬
‫במדעים אינה מעידה על "התקדמותו"‪ .‬ברם צריך לציין שזכה לתמיכתם המלאה של ר' אפרים זלמן מרגליות ור' אליעזר‬
‫לנדא בעל "יד המלך" שלפי המקובל ליווהו בדרכו בעת עלותו לכהן פאר בקהילת זאלקווא המעטירה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫כאמור הגהות מהר"צ חיות על היד החזקה נדפסו לראשונה במהדורת הרמב"ם שיצאה בוארשה תרמ"א )‪ (1881‬ומני אז‬
‫במהדורות הנפוצות‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אנציקלופדיה לחכמי גליציה ח"ב עמודים ‪.1042‬‬
‫חידושים מהגאון מהר"ם פאדווה – רבי מאיר קצנלנבוגן‬
‫נולד בשנת רל"ג )‪ – (1473‬נפטר בשנת שכ"ה )‪(1565‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫חידושיו של מהר"ם פאדווה לא נדפסו כספר בפני עצמו אלא כהגהות וחידושים שחלקם על גליון הרמב"ם וחלקם בסף‬
‫הספרים‪ ,‬במהדורת משנה תורה שיצאה לאור על ידי רבי מאיר בוינציאה בשנת ש"י – שי"א )‪ (1550 – 1551‬בהגהות‬
‫אלו הוא מיישב קושיות שהקשו על הרמב"ם‪ ,‬מראה מקורות לפסקיו ומגיה את לשונו‪.‬‬
‫כנראה בעת שכתב מרן את פירושו "כסף משנה" היתה לפניו מהדורת הרמב"ם שהדפיס מהר"ם מפאדווה‪ ,‬וכאשר הוא‬
‫כותב על קושית המגיה‪ ,‬או על גירסת המגיה‪ ,‬כונתו למהר"ם פאדווה‪ .‬ראה "שם הגדולים" )החיד"א מערכת גדולים מ'‬
‫אות כ"ו( "ולפעמים אומר בכסף משנה כתב הרב המגיה וכונתו על הגהת מהר"ם פאדווה"‪.‬‬
‫בתשובת הרמ"א )סימן י'( בעקבות בקשה לאסור הוצאת מהדורת משנה תורה ע"י מתחרהו של רבי מאיר )יותר פירוט‬
‫בהמשך( הקדים לתאר את פעולתו של ר' מאיר הנה בלשונו‪" :‬הנה הוא איש בארץ לועז אשר נודע שמו במרחקים דלה‬
‫דלה מים עמוקים מימיו מתוקים‪ ,‬גוזר ומקים‪ ,‬יברכהו שוכן שחקים‪ ,‬הוא האילן הגדול אשר פריו למאכל ועלהו לתרופה‪,‬‬
‫אמרתו צרופה‪ ,‬הוא ה"ה הגאון מהר"ר מאיר מפאדווה‪ ,‬והנה שם מגמותיו רעיוניו ומחשבותיו והשתתף עם אחד מאנשי‬
‫ארצו ומגדוליה דהיינו "יענטילומר" והוא אחד ממדפיסי הספרים‪ ,‬והסכימו יחדו להדפיס החיבור הגדול משנה תורה וכו'‬
‫וכאשר חשב כן החלו לעשות בעז"ה עד שלע"ע נגמר הדבר והגיה אותו בשכלו הזך עד אשר לא נשאר בתוך הבר תבן‪,‬‬
‫וסיקל המסלה עד לא נשאר בה אבן"‪.‬‬
‫בתשובת הדרב"ז ח"ה סימן ר"נ כתב‪ :‬שאלת ממני ידיד נפשי אודיעך דעתי על קצת הגהות אשר כתב אחד מחכמי הדור על‬
‫ספרי הרב‪ ,‬אם הם בר סמכא או לא‪ ,‬לפי שנפל מחלוקת על זה בין חכמי הדור‪ ,‬ואני בראותי עוצם תשוקתך לבקש דרך‬
‫ישכון ולקבל האמת ממי שאמרו‪ ,‬הסכמתי לעשות רצונך"‪.‬כונתו להגהותיו של מהר"ם פאדווה‪ .‬מאותה תשובה והילך כמה‬
‫וכמה תשובות שבהם עובר הרדב"ז מהגהה להגהה ומחווה עליהם דעתו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי מאיר קצנלנבוגן נולד בפראג וקנה תורה בפולין אצל רבי יעקב פולק הידוע כאבי שיטת ה"חילוקים" ובפדובה‬
‫שבאיטליה אצל מהר"י מינץ‪ ,‬לימים נשא את נכדתו‪ .‬נתפרסם ממנו ספר שו"ת מהר"ם פאדווה )נכרך והופיע יחד עם‬
‫תשובות רבו וזקינו מהר"י מינץ( שם מופיעות תשובות שהתכתב עם גדולי דורו‪ ,‬ביניהם הרמ"א שהיה גם קרובו‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הגהות מהר"ם ובנו ר' יהודה התפרסמו במהדורת משנה תורה שיצאה לאור בוינציאה בשנים ש"י – שי"א )‪– 1551‬‬
‫‪ (1550‬על ידי רבי מאיר בדפוס בראגדין‪ .‬באותה זמן הוציאו בוינציה אצל המדפיס יושטיאן מהדורה אחרת של משנה‬
‫תורה‪ .‬מהר"ם פנה אל הרמ"א וביקש ממנו שיאסור בגבולה של פולין את מכירת הספרים של המדפיס המתחרה בו‪ .‬הנה‬
‫הדיה של פרשה זו בלשונו של הרמ"א )בתשובה הנ"ל( "והנה קם אחד גם "יענטילומר" מעשירי הארץ נגדו‪ ,‬ואמר אעשה‬
‫גם אנכי לביתי ואדפיס גם אני וכן עשה‪ .‬והעיקר הוא מאתו שעושה דבר זה עלה מה שלא נשתתף עמו הגאון הנ"ל ועושה‬
‫דבר זה להכעיס ולכלות ממון הגאון הנ"ל ח"ו‪ ,‬כי ידוע אם לא ימכור הגאון ספריו שיכבד עליו המשא מנשוא" הרמ"א‬
‫הסכים ופסיקתו בענין זה היא אבן פנה לאיסור הדפסת ספר שמתחרה עם הוצאה קודמת‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫תשובת הרמ"א סימן י‪.‬‬
‫חיים ומלך ‪ -‬רבי חיים פאלאג'י‬
‫נולד בשנת תקמ"ח )‪ (1787‬נפטר בשנת תרכ"ח )‪(1868‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫בספר "חיים ומלך" הערות והארות לפי סדר י"ד חלקי משנה תורה‪ ,‬בדרך כלל ההערות אינם ארוכות‪ ,‬אבל על הלכות נזקי‬
‫ממון כתב רח"פ באריכות רבה עד כדי כך שהנכתב על הלכות אלו הוא חלק הארי של הספר‪.‬‬
‫מדור מרכזי בספר ענינו מראי מקומות רבים לספרים שאינם עוסקים ישירות ביד החזקה אבל במקומות מפוזרים‬
‫בחבוריהם נגעו בדברי הרמב"ם ולהם ציין רבי חיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי חיים פאלאג'י הוא מגדולי רבני איזמיר ושמעו יצא בכל קצוי תבל‪ .‬רבי חיים נולד בשנת תקמ"ח )‪ (1787‬לאביו‬
‫החסיד רבי יעקב ולאמו שהיתה בתו של רבי יוסף רפאל חזן בעל "חקרי לב"‪ ,‬רבי חיים קיבל הרבה תורה מסבו ושם לבו‬
‫על אורחותיו‪ .‬בספריו הוא מצטט פעמים אין ספור בשם מז"ה וכונתו לסבו מורי זקני הרב‪.‬‬
‫הוא היה גם תלמידו של אחד מגדולי מרביצי התורה באיזמיר רבי יצחק גאטינייו )עיין ערכו "בית ישחק"( בפתח ה"בית‬
‫ישחק" ספרו של רבו זה תיאר רבי חיים "נהירנא כד הוינא טליא בין שנים עשר שנים קטן לאו בר זכיה‪ ,‬עומד ומשמש‬
‫לפניו ואהיה שעשועים ויורני ויאמר לי דברי חכמים בנחת נשמעים‪ ,‬מסתופף היתי בצל החכמה בעומקא של הלכה" אגב‬
‫תיאור גדולת הרב ניתן לשמוע את שבחו של התלמיד המופלא שעוד בהיותו פחות מבר מצוה היה עומד ומשמש את הרב‬
‫הגדול וקולט ממנו דברי תורה עמוקים‪.‬‬
‫רבי חיים היה ספרא רבא וידוע שכתב למעלה ממאה חיבורים בכל מקצועות התורה אך רק שבעים ושניים ראו אור‬
‫הדפוס‪.‬‬
‫הוא חתם בכינוי חבי"ף שהם ר"ת חיים בן יעקב פאלאג'י והיו רבים שהשתמשו בכינוי זה בהיותו מזכיר את כינויו של בעל‬
‫כנסת הגדולה אשר נקרא החבי"ב )חיים בן ישראל בנבנישתי( והיה בכך סימן לרציפות הרבנות המפוארת של איזמיר‬
‫שתחילתה בחבי"ב וכמעט סיומה בחבי"ף‪.‬‬
‫רבי חיים היה מבעלי המליצה המפוארים ודבריו מלובשים בחידות וברמזים‪ .‬אפילו מראי מקומות רבים שב"חיים ומלך"‬
‫מתובלים במליצות לרוב ולפעמים מקשה המליצה על פענוח שם הספר אליו רמז‪ ,‬למשל‪ :‬כמה פעמים נרשם‪ :‬סלח לנו ח"א‬
‫סימן וכו'‪ .‬זו מליצה יפיפיה הרומזת בר"ת לספרו ס'מיכה לח'יים והמלה "לנו" מורה שהספר שייך לו כי הוא חיברו‪ .‬דוגמא‬
‫נוספת הציון‪ :‬ברכת מל"ח ח"א והכונה לספרו ב'רכת מ'ועדיך לח'יים‪ .‬כדי שהקוראים לא יאבדו זמנם בנסיונות לפתיחת‬
‫הר"ת והבנת רמזיו נפתחו במהדורה זו כל רמזיו והתועלת עדיפה ממה שבמקרים מסוימים מתעמם ברק המליצה לאחר‬
‫פתיחתה‪.‬‬
‫בדרך כלל מצויין שם הספר לבד אך לעתים הוא מרעיף מילות הלל והערצה כגון "ועיין לעט"ר מורינו החסיד שאירנו‬
‫זיע"א בספרו הבהיר אות היא לעולם" הכונה לרבי יהושע רפאל פנחס די שיגורה שספרו הוא מהספרים המצוטטים ביותר‬
‫ב"חיים ומלך" והרבה פעמים בר"ת א'ה'ל‪.‬‬
‫חלק ניכר ובולט מהמראי מקומות הם לספריו האחרים של רבי חיים‪ ,‬לצידם ציונים לספרי בני משפחתו מצד אחד ל"חקרי‬
‫לב" ול"מערכי לב" חיבוריו של זקינו‪ ,‬ולאידך גיסא מראי מקומות מרובים לספרים שונים של בנו רבי אברהם שישב על‬
‫כס הרבנות באיזמיר כממלא מקום אביו‪ .‬יש בספר לא מעט מראי מקומות ל"הר המר" ספרו של גיסו ר' רחמים נסים משה‬
‫רבי‪ .‬ובין שני דורות אלו חידושים רבים מאת אביו רבי יעקב‪.‬‬
‫כנראה שרבי חיים היה אחוז בהתפעלות מאמרותיו המופלאות של רבי זלמל'ה אחי מהר"ח מוולוז'ין והוא מציין הרבה‬
‫פעמים לספר "תולדות אדם" בו כונסה תורתו של ר' זלמל'ה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫בחלק ניכר של המראי מקומות לא צוטט חלק מלשון הרמב"ם שעליו מדובר בספר שאליו שולח המראה מקום רק נכתבו‬
‫אותיות הפרק וההלכה‪ ,‬בעטיו של נוהג זה נגרמו שבושים הפוגמים מאד בתועלת המראה מקום כי כשנפלה טעות באות‬
‫הפרק או ההלכה לא יכול הקורא לדעת על מה מוסבים דברי הספר שאותו ציינו‪ .‬נוסף לזאת העדר ציטוט מלשון הרמב"ם‬
‫גרם לנדירת הציונים מההלכות המתאימות להלכות אחרות והמעיין עומד נבוך ותוהה מה הקשר בין מראה המקום לדברי‬
‫הרמב"ם באותה הלכה‪.‬‬
‫כמובן מראי מקומות מוטעים לא רק שאינם מועילים אלא פגיעתם רעה בהיותם מבזבזי זמן יקר‪ ,‬לכן נעשה מאמץ מיוחד‬
‫לנפות את הטעויות המרובות‪.‬‬
‫במסגרת מלאכה זו הושם לב לתופעה שנשארה בגדר חידה‪ ,‬הכונה היא זו כנ"ל חלק עיקרי מהמראי מקומות הם לשאר‬
‫ספריו של רח"פ כאשר נפלה טעות ב"חיים ומלך" התברר שבדרך כלל במפתח של אותו ספר שאליו שולח המראה מקום‪,‬‬
‫גם נפלה אותה טעות בציון האות וההלכה של דברי הרמב"ם‪ ,‬עובדה מצויה זו יכולה ללמד שכאשר רבי חיים ציין ב"חיים‬
‫ומלך" ספר אחר שלו הוא לא בדק מחדש את המראי מקומות אלא העתיקם מהמפתחות של שאר ספריו‪.‬‬
‫אלא שמספר פעמים מדובר על שגיאות דפוס המזדקרות מיד לעין כל ופליאה גדולה איך הועתקה השגיאה כמות שהיא‪,‬‬
‫למשל בסוף הלכות רוצח מופיע הציון הבא פכ"א ה"ב‪ .‬חוקות החיים דף קס"ט‪ ,‬השגיאה גדולה ופשוטה כי לא יתכן ציון‬
‫כזה שהרי בהלכות רוצח שלשה עשר פרקים בלבד ואין פרק כ"א‪ ,‬התברר שמקור הטעות הוא במפתח של "חוקות החיים"‬
‫שם נכתב המראה מקום לפרק כ"א של הלכות רוצח ומה שקרה שבמקום פי"א נשתבש בדפוס ונהיה פכ"א‪ ,‬אבל המבוכה‬
‫רבה היאך העתיק רבי חיים מקור משובש בלי להרגיש בציון המוזר של פרק כ"א כיצד לא עמד לו זכרונו שהיה בבחינת‬
‫בור סיד שאינו מאבד טיפה להרגיש בשבוש הקשה והבלתי אפשרי‪ .‬ההשערה שעשויה להשקיט את הדעת היא שהעתקת‬
‫המראי מקומות ממפתחות שאר הספרים לא נעשתה לפחות בחלקה על יד רבי חיים בעצמו ופלוני המעתיק לא הרגיש‬
‫באותם טעויות‬
‫הספר "חיים ומלך" יצא לאור בשנת תרל"ד )‪ (1874‬כמה שנים לאחר פטירת המחבר‪ ,‬אך המעיין בספר לא יבחין בכך רק‬
‫אם ישים לב לתאריך הנ"ל של ההדפסה כי שער הספר וההקדמה נכתבו על ידי המחבר שכנראה סיים בשלימות את הכנת‬
‫הספר לדפוס‪ .‬בספר נ"ו דפים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫רבי חיים פאלאג'י וספריו ‪ -‬רבי ישראל יצחק חסידה‪.‬‬
‫חיל המלך – רבי חיים יעקב לוין‬
‫נולד בשנת תרע"א )‪ – (1911‬נפטר בשנת תשנ"ג )‪(1993‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫בספר חיל המלך שני חלקים והוא סובב על ספר הפלאה שביד החזקה‪ ,‬החלק הראשון עוסק בהל' ערכין וחרמים והחלק‬
‫השני בהל' שבועות‪ .‬לשני חלקי ספר "חיל המלך" יש את המעלה המיוחדת בהצטמצמות בהלכות מסוימות בלבד‪ ,‬כי‬
‫באותם הלכות הבירור הוא שיטתי לעומק ולרוחב של כל הלכה והלכה‪ .‬בעל "אבן האזל" הבליט את תרומתו הרבה של‬
‫הספר לבאור דברי הרמב"ם‪ ,‬כך כתב בהסכמתו "וכבר איתמחי גברא בספרו המצוין "חיל המקדש" וכמעשהו בראשון כן‬
‫מעשהו בשני‪ ,‬אלא שעולה ספרו זה השני בזה שמבאר דברי הרמב"ם כסדרן בכל המקומות שצריכים באור‪ ,‬והולך‬
‫בדברים ישרים נכונים ועמוקים"‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי חיים יעקב נולד לאביו הצדיק רבי אריה‪ ,‬כבר בימי ילדותו נחשב כעילוי וגדולי ירושלים התענגו לשמוע כיצד הילד‬
‫הרך בשנים מצטט בע"פ את לשונם של התוס' כאילו הגמ' פתוחה לפניו‪ .‬בישיבת "עיטור הבחורים" של ישיבת "עץ חיים"‬
‫נתפס כמבריק וכמיוחד בפרט שלמרות זכרונו שהיה "בור סוד שאינו מאבד טפה" היה עמל ויגע ללא הרף‪ .‬בשנת תרצ"א‬
‫)‪ (1931‬בהיותו כבן עשרים נסע ללמוד בישיבת קמניץ אצל ר' ברוך בער זצ"ל‪ .‬רבו זה שמאד העריכו כתב בהסכמתו‬
‫לספרו הראשון של "חיל המקדש" "סיני ועוקר הרים בחריפות ובעמקות ועתיד להיות מגאוני ישראל"‪ .‬בהגיעו לפרקו‬
‫נשא את בתו של הגרי"ל לוין מחשובי הרבנים בלונדון‪ .‬לאחר נשואיו נקרא לכהן פאר בעיר סיאטל – במדינת וושינגטון‬
‫שבאותה תקופה היתה בה קהילה של בני תורה שבאו לאמריקה דרך יפן וסין לאחר שנמלטו מאירופה‪ .‬רבי אהרן קוטלר‬
‫זצ"ל התאכסן בביתו תקופה ארוכה בעת הגעתו לארה"ב‪ ,‬הוא הפציר ברבי חיים יעקב לפתוח עמו ישיבה באמריקה‪ ,‬אך‬
‫הוא סירב ליטול משרה צבורית כזו‪ ,‬אבל סייע רבות לר' אהרן‪ .‬אח"כ כיהן תקופה ארוכה ברבנות בעיר ניו ג'רסי‪ ,‬הרבה‬
‫פעמים הוצע לו לכהן פאר כרב ראשי בגדולות שבערי ארץ הקודש אך בצניעותו סירב לתפוס משרה רבנית בעיר גדולה‪,‬‬
‫רק כאשר בעקבות פטירת הגאון ר' יהושע זליג דיסקין שכיהן כרבה של פרדס חנה הוצע לו למלא מקום זה‪ ,‬הוא ניאות‬
‫ובה כיהן עד יום פטירתו‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫חלק א' של "חיל המלך" על הלכות ערכין וחרמים יצא לאור בסיאטל וושינגטון בשנת תש"ד )‪ (1944‬ובו קמ"א עמודים‪.‬‬
‫חלקו השני יצא בשנת תשי"ג )‪ (1953‬ובו קנ"ב עמודים כולם על הל' שבועות‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫"הפרדס" שנה ס"ח גליון א תשרי תשנ"ד‪.‬‬
‫חלק יעקב ‪ -‬רבי יעקב אלבעלי‬
‫נפטר בשנת תקל"ד )‪(1774‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "חלק יעקב" כולל חידושים על טור חושן המשפט‪ ,‬עניני שמות גיטין חידושים על הרמב"ם בהלכות ברכות‪ ,‬מילה‪,‬‬
‫שופר וחמץ ומצה‪ ,‬חידושים על כמה מסכתות ופירוש לשונות הרא"ם על התורה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יעקב אלבעלי היה מגדולי רבני איזמיר בזמן תפארתה‪ ,‬בחיבוריו בולט השילוב של עמקות נפלאה עם בקיאות ללא‬
‫מצרים‪ .‬בכל חדרי התורה‪ .‬יחד עם רום גדלות תורה היה רבי יעקב ענונתן ושפל ברך כך אנו מוצאים עדות של מסיח לפי‬
‫תומו מאת גדול אחר בתקופתו בעל "יצחק ירנן" שבהקדמתו לספר של בנו בית ישחק כתב‪ :‬אמרתי להגיד מה שהיה מפרש‬
‫עמיתינו בתורה דבק מאח הרב הכולל ענונתן כהלל ממש כמוהר"ר יעקב אלבעלי"‪ .‬רבי יעקב היה מהמסכימים על "שער‬
‫המלך"‪ ,‬בשנת תקל"ד )‪ (1774‬נח נפשיה דרבי יעקב‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "חלק יעקב" הודפס לראשונה בשאלוניקי בשנת תקפ"ז )‪ 134 (1827‬דף פורמט גדול בשנת תשנ"א )‪ (1991‬הודפס‬
‫הספר במהדורת צילום‪ ,‬על ידי ח"א רייך בניו יורק‪ ,‬בשנת תשנ"ז )‪ (1997‬הודפס שוב במהדורת צילום‪ ,‬ע"י "מכון‬
‫אוצרות גאוני ספרד" ‪ -‬אשדוד‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הספר והקדמותיו‬
‫חלקו של יוסף ‪ -‬רבי יוסף זוסמאנוביץ‬
‫תרנ"ה )‪ - (1895‬תש"ב )‪(1942‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "חלקו של יוסף" כולל שני חלקים בחלק א' י"ח סימנים שהם מערכות מקיפות בנושאים שונים‪ ,‬חלק ב' עוסק‬
‫בביאור ששת הפרקים הראשונים של הלכות מאכלות אסורות שברמב"ם‪ .‬דרכו של המחבר לרדת לעומק השיתין של‬
‫ההלכה והוא צולל במרחבי הש"ס לדלות מהסוגיות מקורות לרמב"ם או לישוב הנראה כמוקשה בדבריו‪ ,‬כך מתקבל‬
‫שמלבד הביאורים הישירים בדברי הרמב"ם כולל הספר חידושים עמוקים בכל סוגיות הש"ס הקשורות למכלול הרחב של‬
‫מאכלות אסורות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יוסף נולד בירושלים בשנת תרנ"ה )‪ (1895‬לאביו רבי אשר דב‪ ,‬כבר בטל ילדותו נתנכר רבי יוסף בכשרונותיו‬
‫העילויים ובגיל תשע עשרה נתפרסם קונטרס חידושי תורה שלו בהלכות עדות ומאז פקיע שמיה כדרך כוכב ביעקב‬
‫ושבירושלים צומח עילוי נדיר שלגדולות נוצר‪ ,‬באותו זמן גלה למקום תורה והגיע לישיבת סלבודקה ועם בואו הכירו‬
‫כולם בגאונותו של הירושלמי כינויו של הגאון הצעיר שבא מירושלים‪ .‬ראש הישיבה הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין בעל‬
‫"לבוש מרדכי" בחר בו כחתן לבתו‪ ,‬בשנת תרפ"ח )‪ (1928‬עלה הגרמ"מ להקים את הישיבה בחברון ורבי יוסף מילא את‬
‫מקומו ברבנות סלבודקה‪ .‬בשנת תרצ"ו )‪ (1936‬ישב על כסא הרבנות בוילקומירר עיר מחוז במזרח ליטא‪ .‬בצד תפקידים‬
‫אלו לא חדל להרביץ תורה והיה כמעיין המתגבר בחידושיו בכל התורה כולה‪ .‬פירסם את ספריו הנודעים "תרועת מלך"‬
‫על מסכת ר"ה ו"חלקו של יוסף"‪ .‬ברם כל התקוות שתלו ברבי יוסף שיאיר את כל הגולה בעיזוז תורתו‪ ,‬נגדעו בעת חרון‬
‫ה' ובקיץ של שנת תש"ב )‪ (1942‬עלה הכורת הגרמני ימ"ש על יהודי וילקומירר ועמם רבם הנערץ רבי יוסף ומשפחתו‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "חלקו של יוסף" הודפס לראשונה בקיידן שנת תר"פ )‪ (1926‬פורמט גדול שני החלקים בכרך אחד בח"א ס"ט דפים‬
‫ובח"ב ע"ג דפים‪ .‬פעם שניה הודפס במהדורת צילום‪ ,‬בשנת תשנ"ב )‪ (1992‬בברוקלין שבניו יורק פעם שלישית שוב‬
‫במהדורת צילום על ידי המוסד "לעידוד לימוד התורה" ירושלים תשנ"ד )‪.(1994‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אלה אזכרה חלק ד' ניו ‪ -‬יורק‪.‬‬
‫חמדת ישראל – רבי מאיר דן פלאצקי‬
‫נולד בשנת תרכ"ו )‪ – (1866‬נפטר בשנת תרפ"ח )‪(1928‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‪.‬‬
‫בספר "חמדת ישראל" חדושים על ספר המצוות של הרמב"ם‪ ,‬החידושים נכתבו תחת הכותרת המופיעה בכל עמוד‬
‫"קונטרס נר מצוה"‪ .‬לספר נספח קונטרס "תורה אור" שבו מברר המחבר את הנושא האם דבר שאינו ראוי מדרבנן‪ ,‬נחשב‬
‫כאינו ראוי מהתורה‪ ,‬בחלק ב' של "חמדת ישראל" קונטרס בשם "דרך חיים" ובו ביאורים בש"ס וראשונים "בענינים‬
‫הנוגעים לחלק או"ח עד תשלום דיני שבת"‪ ,‬בסוף הספר קונטרס "בית יהודא" על תחילת מנין המצוות של הרמב"ם‬
‫"מכבוד האברך כמדרשו תם וישר גדול בתורה ובמע"ט מו"ה אלעזר יהודא ז"ל" בנו של ר' מאיר דן שנפטר על פניו‬
‫בהיותו בגיל י"ח בלבד‪.‬‬
‫בעיזוז גאונונתו מפלפל המחבר בשיטת הרמב"ם בספר המצוות‪ ,‬הוא מבליט חידושים המתקבלים מתוך דיוק לשונו‪ ,‬משוה‬
‫בין שיטת הרמב"ם לשיטת ראשונים אחרים‪ ,‬ועורם חבילי ראיות מהש"ס ומהמדרשים לחידושים שהוא למד ע"פ עיונו‬
‫הנמרץ בדברי הרמב"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‪.‬‬
‫רבי מאיר דן נולד בקוטנא בשנת תרכ"ו )‪ (1866‬כבר בשחר ימיו נתודעו הוריו לכשרונותיו העילויים ושכרו עבורו את‬
‫טובי המלמדים‪ .‬כשהוא בן תשע בלבד כבר לא השביעו המלמדים את רעבונו לתורה והוא נשלח על ידי הוריו לישיבתו של‬
‫בעל "נפש חיה" בקאליש‪ .‬למרות גילו הרך קבלוהו בכבוד גם תלמידי הישיבה שהיו גדולים ממנו בכמה שנים והם‬
‫פירסמוהו כעילוי מקוטנא‪ .‬לאחר שנתיים‪ ,‬צייד אותו בעל "נפש חיה" "בהמלצה נלהבת לחמיו הגדול רבה דקוטנא בעל‬
‫"ישועות מלכו" ואצלו ישב כשנתיים נוספות ויגדל בתורה ויראה‪ .‬סמוך לבר מצוה נסע לסוכוצ'וב לבעל "אבני נזר‬
‫שנעשה לו רבו מובהק‪ ,‬כפי שר' מאיר דן התבטא בהקדמתו ל"חמדת ישראל" "ובפרט מורי ורבי מסאכאטשאב אשר האיר‬
‫עיני בדרך לימוד התוה"ק והתחלתי לטעום אצלו נועם מתיקות תורתנו הקדושה"‪ .‬יש מי שניסח את אופי עיונו של ר' מאיר‬
‫דן במשפטים הבאים "מי שהיה אצלו בעת למודו ראה בעליל איך המתינות והחידוד תקעו כף‪ ...‬איך כל הערה והשערה‬
‫עברו כל שבעת מדורי הסתירה והישוב‪ ,‬אחד היה המלבי"ם ז"ל שנלחם מלחמה עזה בשיטת "כפל הדבר במלים שונות"‪,‬‬
‫הפריך את מושג "שמות נרדפים" וגילה את הכונה המיוחדת בכל מלה מן התנ"ך‪ ,‬בא ר' מאיר דן והרחיב את השיטה הזאת‬
‫גם בגמ'‪ ,‬ברמב"ם ובשאר ספרי ראשונים‪ ,‬והיה איתן בדעתו שאין כפילות באף מלה‪ ,‬כי התורה שבע"פ לשון זהב לשונה‬
‫ואין נוהגים פזרנות בזהב"‪ .‬רתם ר' מאיר דן את שליטתו בכל חדרי תורה ואת כח עיוני המקורי ועמם דקדק בלשון‬
‫הרמב"ם בספר המצוות ואת החידושים שדלה מלשון הזהב של הרמב"ם חיזק בחבילי ראיות שנערמו מכח בקיאותו‬
‫מעוררת ההשתאות‪.‬‬
‫את הכל העלה על גבי הכתב‪ ,‬וזו יצירתו הראשונה שנקראה "חמדת ישראל"‪ .‬עולם התורה רגש בשנית עת פרסם את‬
‫יצירתו הכבירה "כלי חמדה" על פרשיות התורה‪ ,‬ואותו כלי מלא מפה לפה בדברי תורה מאירים ומשמחים שהם פרי עמלו‬
‫של מי ש"המתינות והחידוד תקעו כף" ובעיונו המקורי רדה נופת צופים מלשונות המקראות ודברי חז"ל‪.‬‬
‫ר' מאיר דן ישב על כס הרבנות בעיירה דוארט במשך כ"ז שנה ופעל בה גדולות ונצורות‪ ,‬בפרט בשנים הקשות של מלחמת‬
‫העולם הראשונה‪ .‬בשנת תרע"ח )‪ (1918‬נקרא לשבת על כס הרבנות בעיר אוסטרוב ומאז נהפכה עיר זו לתל תלפיות‬
‫לפונים מכל קצווי תבל שבקשו לדעת את חוות דעתו של הרב הגדול בעל "כלי חמדה" בכל עניני ההלכה והצבור‪.‬‬
‫בערוב ימיו התפטר מתפקידו ברבנות ועבר לוארשה לכהן פאר בישיבה הגדולה המתיבתא אך תקופה זו לא ארכה זמן כי‬
‫מחלה הקשה תקפתו ובשנת תרפ"ח )‪ (1928‬נסתלק לבית עולמו‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‪.‬‬
‫חלקו הראשון של הספר יצא בשנת תרס"ג )‪ (1903‬והיו בו קמ"ז דפים נדפס בפיעטרקוב‪ .‬מהדורה שניה של חלק ראשון‬
‫יצאה בשנת תרפ"ז )‪ (1927‬בדפוס הנ"ל ונתווסף לה קונטרס מפתחות והוספות ותיקונים והערות חדשות ‪.‬במהדורה זו‬
‫טיפלו בניו ר' ישראל נתן וחנוך העניך‪ .‬חלק ב' בו חוברת א' "קונטרס דרך חיים באור דברי הש"ס והראשונים בענינים‬
‫הנוגעים לחלק או"ח עד תשלום דיני שבת" נדפס בפיעטרקוב בשנת תרפ"ד )‪.(1924‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫מאמרו של הר"א סורסקי בפתח "כלי חמדה" מכתבי תורה והערות בני ברק תש"ס‪.‬‬
‫חסד לאברהם ‪ -‬רבי אברהם תאומים‬
‫נולד בשנת תקע"ד )‪ - (1814‬נפטר בשנת תרכ"ח )‪(1868‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר שו"ת "חסד לאברהם" הופיע בשתי מהדורות מהדורא קמא ומהדורא תנינא בשתי הספרים מאות תשובות לפי ד'‬
‫חלקי השו"ע‪ ,‬בסוף מהדורא תנינא בספירת דפים נפרדת חידושים על הרמב"ם הלכות קרבן פסח והלכות עבודת יוהכ"פ‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אברהם תאומים נולד בשנת תקע"ד )‪ (1814‬לאביו רבי צבי הירש ראב"ד קלוש ולאמו שהיתה בתו של רבן של‬
‫ישראל מהר"י מליסא בעל "נתיבות המשפט" ו"חוות דעת"‪ ,‬ר' אברהם מיצה מתרומותיו של חותנו הגדול וקנה ממנו דרכי‬
‫העיון העמוק ואופן בירור ההלכה לאמיתה מתוך יגיעה עצומה בש"ס ופוסקים‪ .‬כבר בהיותו בן שש עשרה עלה על כס‬
‫הרבנות בזאברוז‪ .‬בשנת תרי"ג )‪ (1853‬נתמנה לרבה של בוטשאטש ובשנת תרכ"ו )‪ (1866‬שימש כרבה של קאמניץ ‪-‬‬
‫פאדלען עד פטירתו בשנת תרכ"ח )‪ .(1868‬קרבתו הגדולה לסבו והכרתו היטב את אורחותיו ונתיבות תורתו הביאוהו‬
‫לברר מקחו של צדיק וביוזמתו בתוספת הערותיו ובאוריו יצאו שני חלקי "נחלת יעקב" שבהם ביאורים על התורה‬
‫ואגדתא‪ ,‬ותשובות להלכה של מהר"י מליסא‪ .‬שמעו של חתנו הגדול של מהר"י מליסא יצא למרחקים ומקומות רבנותו היו‬
‫לתל תלפיות לשואלים הרבים‪ .‬תשובותיו היסודיות כונסו בספריו "חסד לאברהם"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "חסד לאברהם" ‪ -‬חלק א ‪ -‬הודפס לראשונה בלבוב שנת תרי"ז )‪ (1857‬ומהדורא תנינא הופיעה כשלושים שנה‬
‫לאחר פטירתו גם היא בלבוב שנת תרנ"ח )‪(1898‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אנציקלופדיה לחכמי גליציה חלק ה עמודים ‪ – 648 – 645‬ר"מ וונדר‪.‬‬
‫חסדי יהונתן – רבי יהונתן אייבשיץ‬
‫נולד בשנת תנ"ו )‪ - (1696‬נפטר בשנת תקכ"ד )‪(1764‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "חסדי יהונתן" כולל שני חלקים החלק הראשון עוסק בחידושים וביאורים בשלושים וחמש ענינים בש"ס‪ ,‬רמב"ם‬
‫ופוסקים ובחלק שני בארבעים ואחד ענינים בפרשיות התורה ובמדרשים‪ .‬החידושים על הרמב"ם הם בחמש אותיות )כח‪-‬‬
‫לב(‪ .‬חלק נכבד מהספר תופסות הגהותיו של המוציא לאור רבי יעקב חיים גאלדשלאג מהעיר לובארנץ‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫פרשת חייו של רבי יהונתן אייבשיץ נודעת לרבים לכן יכתבו תאריכים עיקריים בחייו נולד בערך בשנת תנ"ו )‪(1696‬‬
‫לאביו רבי נתן נטע שהיה נין ונכד לבעל "מגלה עמוקות"‪ .‬בשנת תס"ז )‪ (1707‬החל אביו לכהן כרב בעיר אייבשיץ ומכאן‬
‫הכינוי שנוסף לשמו‪ ,‬שנה לאחר מכן נפטר עליו אביו והוא גלה למקום תורה לישיבתו של מהר"ם אייזנשטט בעל "פנים‬
‫מאירות" שהיתה בעיר פרוסטיץ הסמוכה לעיירה אייבשיץ לימים עתיד רבו זה לפאר את שם תלמידו שאיתעביד לאילנא‬
‫רברבא ובספרו "פנים מאירות" )ח"ג סימן כ"ב( כתב‪" :‬והרב המאור הגדול מהור"ר יונתן דרשן מפראג האריך מאד בדין‬
‫זה"‪ .‬בשנת תע"א נשא לאשה את בתו של רבי משה יצחק שפירא ושם החל ללמד תלמידים אפילו כאלו שהיו גדולים ממנו‬
‫בשנים‪ .‬בסוף שנת תע"ד )‪ (1714‬נפטר בפראג ר' שמעון ריישר ורבני העיר שזכרו את דרשתו המופלאה בעת חתונתו‬
‫שהיתה בפראג בקשוהו לשאת דרשות מדי שבת בשבתו‪ .‬לאחר זמן נתבקש גם לעמוד בראשות הישיבה שם‪ ,‬בתשרי תצ"ז‬
‫)‪ (1737‬נפטר רבה של פראג רבי דוד אופנהיים ורבי יהונתן נבחר למלא את מקומו‪ ,‬בשנת תק"ב )‪ (1742‬עבר למיץ לכהן‬
‫על כסא הרבנות שנתפנה בעת שבעל "פני יהושע" עבר משם לכהן כרבה של פרנקפורט‪ .‬בשנת תק"י )‪ (1750‬החל לשמש‬
‫כרבה של אה"ו שהם ר"ת של שלשת הקהילות הנכבדות אלטונא המבורג וואנזיבעק‪ .‬ביום המר והנמהר כ"א אלול תקכ"ד‬
‫)‪ (1764‬השיב נשמתו הטהורה ליוצרה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר יצא לראשונה כמאה וחמשים שנה לאחר פטירתו של רבי יהונתן על פי כתב יד ישן וגרוע שהתגלגל לידי המו"ל‬
‫וכפי עדות אבי המו"ל "לא האמינו כל רואי הכתבים האלה בלים ומטולאים כי אחרי בלותם גאולה תהיה להם"‪ .‬הספר‬
‫נדפס בשנת תרכ"ז )‪ (1897‬בעיר פיוטרקוב ‪ 108‬עמודים פורמט גדול‪ ,‬פעם שניה הודפס מהדורת צילום בשנת תשמ"ו‬
‫)‪ (1986‬על ידי הוצאת "אושר" ת"א‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫רבה דפלונסק רצ"י מיכלזאהן )ראה ערך תירוש ויצהר( במבוא שהתפרסם בשער הספר "גבורת יהונתן" שיצא לאור על‬
‫ידי מהדיר הספר "חסדי יהונתן" בורשה תר"ס )‪.(1900‬‬
‫חק נתן ‪ -‬רבי נתן בורג'יל‬
‫נפטר בשנת תקנ"ב )‪(1792‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "חק נתן" מרבי נתן בורג'יל כולל חידושים הערות והארות על סדר קדשים ועל מסכת הוריות‪ ,‬מעט הערות על פירוש‬
‫הרא"ם לתורה וחידושים על הרמב"ם‪ ,‬לקוטים על הפר"ח ועל ה"קרבן אהרן"‪ .‬לספר צורף החיבור "מגדנות נתן" על‬
‫מסכת בבא מציעא ועוד ליקוטים על הש"ס מבנו רבי אליהו חי בורג'יל‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫אלו ששמע תורתם של חכמי תוניס לא הגיע לאוזניהם יכולים לראות ב"חק נתן" דוגמא לחכמי התורה במדינה זו‪ ,‬כי‬
‫הספר חק נתן התפרסם בכל הגלויות השונות כספר יסוד בעניני קדשים וראוי לשמש כצהר להתבונן בו על תורתם‬
‫המפוארת של בני תוניס‪ .‬כאשר מרנא החפץ חיים רצה להגביר חילים בעסק לימוד קדשים הוא כינס תחת השם "אסיפת‬
‫זקנים" ארבעה ספרי יסוד על סדר קדשים ובשער הספר כתב‪ :‬ספר חק נתן לגאון ספרדי מרן נתן בורג'יל זצלל"ה‪ ,‬וזה‬
‫לשון בעל שם הגדולים חק נתן שיטה על סדר קדשים והוריות מהרב מו"ה נתן בורג'יל עיר וקדיש אחד המיוחד שברבני‬
‫תוניס ולעת זקנותו עלה לעיה"ק ירושלים ת"ו"‪ .‬ובחתימת השער נכתב‪ :‬באשר כי סדר קדשים הוא כספר החתום לפני‬
‫הלומדים באין לו מפרשים סדורים כמו בשארי סדרים וכו' ע"כ הוצאתי לאור בעזה"י לזכות הרבים ארבעה החבורים‬
‫הגדולים האלה המאירים נתיב למעיינים בסדר הזה ותרבה הדעת"‪ .‬הנה כפי עדותו של החפץ חיים רבי נתן הוא אחד‬
‫מעמודי האש שהאירו בחבוריהם את הדרך ללומדי סדר קדשים והודות לכך יצא שמו בכל קצוי תבל‪ .‬אחד מרבותיו היה‬
‫רבי מסעוד אלפאסי אביהם של האחים מחברי "כרוב ממשח" )ראה בערכו( רבי נתן היה אב"ד תוניס‪ .‬לאחר שנת תקמ"ח‬
‫)‪ (1788‬עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים ובשנת תקנ"ב )‪ (1792‬נפטר ונטמן בה‪ ,‬ובהגיע שמועת פטירתו לתוניס‬
‫נספד על ידי גדולי תלמידיו‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "חק נתן" הודפס לראשונה בליוורנו בשנים תקל"ו‪-‬ח )‪ 298 (1776/8‬דף )פורמט גדול(‪ .‬בש"ס במהדורת וילנא‬
‫הנפוצה הודפסו חידושיו בסוף המסכתות השייכת לסדר קדשים‪ .‬כנ"ל בשנת תרס"ב )‪ (1902‬הו"ל החפץ חיים "אסיפת‬
‫זקנים" על סדר קדשים וביניהם נכלל הספר "חק נתן" על מסכת זבחים ועל מסכת מנחות יצא לאור בשנת תרס"ט‬
‫)‪.(1909‬‬
‫חדושי "חק נתן" על הרמב"ם הם דוגמא לתופעה ביבליוגרפית מענינת המבטאת מצב שבו מדורים שונים שנדפסו כמקשה‬
‫אחת בספר אחד‪ ,‬לא נפוצים ברבות הימים במדה שוה‪ ,‬במקרה של ה"חק נתן" הפער הוא קיצוני‪ .‬הענין הוא כדלהלן כנ"ל‬
‫מרכזיותו של ה"חק נתן" כפותח שער בפני לומדי סדר קדשים הניעה כבר את מדפיסי הש"ס בוילנא לצרף את חדושיו‬
‫למסכתות הסדר הנ"ל ולהדפיסם יחד עם הש"ס ואח"כ כנ"ל בא החפץ חיים והכלילם באסיפת זקנים‪ ,‬מטרתם החשובה‬
‫להועיל ללומדי סדר קדשים גרמה בעקיפין לשקיעת החידושים על הרמב"ם‪ ,‬כי הם לקחו מהספר את החלק הארי היינו‬
‫החידושים על הש"ס והותירו בצד את הקונטרס המועט יחסית על הרמב"ם‪ ,‬ובעוד החידושים נפוצים בכל מהדורות הש"ס‬
‫בעשרות השנים האחרונים ובנוסף באסיפת זקנים על קדשים‪ ,‬נדמה שהחידושים על הרמב"ם לא נדפסו אפילו פעם שניה‪.‬‬
‫עובדה זו מובלטת מלבד הענין הביבליוגרפי כדי ליידע שבהחלט יתכן שהדפסת ה"חק נתן" על הרמב"ם מוציאה אותו‬
‫מכמאתיים שנות העלם ושכחה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫מלכי תרשיש ‪ -‬בנימין רפאל כהן‪.‬‬
‫חשק שלמה – רבי שלמה הכהן‬
‫נולד בשנת תקפ"ח )‪ (1828‬נפטר בשנת תרס"ו )‪(1905‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫הקונטרס "חשק שלמה" לא נדפס בפני עצמו אלא כהוספה למהדורת הרמב"ם שיצאה בוילנא בשנת התר"ס )‪ .(1900‬יש‬
‫בו הערות ביאורים וחידושים לספרי הרמב"ם הפלאה וזרעים‪ .‬נכון לציין שבהגהות מעשה ר"ב מאחיו של ר' שלמה‪ ,‬ר'‬
‫בצלאל הכהן משוקעות כמה מהערותיו של רבי שלמה הכהן‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי שלמה הכהן נולד בשנת תקפ"ח )‪ (1828‬לאביו ר' ישראל משה הכהן שהיה גדול בתורה‪ ,‬צדיק ועניו‪ .‬אצל אביו למד‬
‫מקרא ומשנה וכל תלמוד בבלי חוץ מכמה מסכתות שאותם למד אצל אחיו הגדול רבי בצלאל הכהן שהיה גדול ממנו‬
‫בשנים הרבה‪.‬‬
‫אח"כ למד תורה מפיו של הגאון המפורסם באותו זמן ר' יצחק שיירווניט‪ .‬אצלו למד במשך שנתיים‪ ,‬שו"ע חו"מ בעומק‬
‫העיון‪ .‬אח"כ למד כמה שנים אצל הגאון רבי יעקב באריט מחבר הספר "ברית יעקב" שהיה ר"מ בוילנא‪ ,‬וזכה לסיים שם‬
‫ארבעת הטורים עם שו"ע ונושאי כליו הראשונים והאחרונים עד שהיה בקי בהם בעל פה‪.‬‬
‫בשנת תרכ"ה )‪ (1865‬נתמנה כרב ומו"צ ראשי בוילנא‪ ,‬בה כיהן כארבעים שנה עד להסתלקותו בשנת תרס"ו )‪.(1905‬‬
‫מעת שנתמנה לכהונתו החשובה בוילנא הפך לתל תלפיות ומארבע קצוות תבל פנו אליו לשמוע חוות דעת בשאלות‬
‫הלכתיות‪ .‬גם בקשו ממנו הסכמות לספרים‪ ,‬בדרך כלל לכל הסכמה ממאות שכתב צירף את הערותיו שהתעוררו לו בעת‬
‫שעבר על הספר‪ .‬בשנת תרמ"ט )‪(1888‬פירסם את ספר תשובותיו "בנין שלמה" ובשנת תרס"ו)‪ (1906‬נתפרסם חיבורו‬
‫"עצי ברושים"‪ .‬הוא גם שם את עינו הברוכה על הדפסת הש"ס בוילנא ושם נתפרסמו הגהותיו המפורסמות בשם "חשק‬
‫שלמה"‪ .‬כמו כן הוא היה המגיה על הפירושי הראשונים שנדפסו לראשונה בש"ס וילנא‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫כאמור הגהות "חשק שלמה" התפרסמו לראשונה במהדורת היד החזקה שיצאה בוילנא תר"ס )‪ (1900‬מני אז במהדורות‬
‫הנפוצות‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמה לספר "בנין שלמה" מהדורת הרב שלמה ניימן ירושלים תשנ"ב )‪.(1992‬‬
‫טהרת ישראל – רבי ישראל פייגענבוים‬
‫נולד בשנת תר"פ )‪ – (1920‬נפטר בשנת תשנ"ו )‪(1996‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "טהרת ישראל" לרבי ישראל פיגנבוים‪ ,‬כולל חידושים וביאורים על הלכות טהרה שבספר משנה תורה להרמב"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי ישראל נולד בשנת תר"פ )‪ (1920‬בעיר לודז' שבפולין‪ ,‬לאביו רבי גמליאל "עובד ה' גדול ובעל יסורים" בנערותו למד‬
‫בישיבה המפורסמת שבעירו‪ ,‬לאחר מכאן נסע לישיבת מיר בה בלט בהתמדתו המופלאה ובעומק עיונו וסברתו‪ .‬בימי הזעם‬
‫והעברה‪ ,‬גלה עם ישיבתו לשנחאי שם הדפיס את ספרו "טהרת ישראל" ראש הישיבה הגדול רבי אליעזר יהודה פינקל‬
‫שח על ההתפעלות הרבה של רואי ספרו הנ"ל‪ ,‬אשר מלבד שהפליאו את עומק החידושים שנכתבו "בבינה יתירה דקה מן‬
‫הדקה" השתאו ותמהו "שעלה בידו גם בהיותו בעמק הבכא בעיר שנחאי ללון בעומקה של הלכה‪ ,‬ולהוציא חיבור חרוז‬
‫במרגליות ומשובץ באבנים טובות ביסודיות רבה"‬
‫עמלו ויגיעתו בתורה היו לשם דבר‪ .‬יחד עם זאת מציינים בני משפחתו‪ ,‬היה רבי ישראל ניחון במדת האמת ואחז בה באופן‬
‫מופלא‪ ,‬דבקותו במדה זו התגלתה בכל תוקפה בכמה וכמה פעמים כאשר נתייגע בסוגיה זמן ממושך שבועות וגם חדשים‪,‬‬
‫ובטרחה רבה הפך בכל פינה וזוית‪ ,‬ואחרי כל זה קרה שהתבונן שוב בסוגיה וחלפה בראשו המחשבה שהדברים לא‬
‫מחוורים כשמלה‪ ,‬לא היסס וסתר את כל בניניו כאילו רק בן לילה היה!‪.‬‬
‫רבי ישראל חיבר סדרת ספרים )‪ 4‬כרכים( בשם "יד ושם" בענייני קדשים וטהרות‪ ,‬זרעים ועוד‪) .‬על הספר "יד ושם"‬
‫בעניני שביעית ראה בערכו(‪.‬‬
‫רבי ישראל קבע את מקום מגוריו בעיר פתח תקוה‪ ,‬ושם מסר שיעורים בכולל "תורת ארץ ישראל"‪ ,‬לבקשת הגאון רבי‬
‫יצחק כ"ץ‪.‬‬
‫בשנת תש"מ )‪ (1980‬יסד בבני ברק את הכולל "תורת חסד"‪ ,‬ואף בו המשיך למסור שיעורי תורה בפני אברכי הכולל‬
‫ששאבו מתורתו ומידיעותיו הרבות‪.‬‬
‫בשנותיו האחרונות גברה מחלתו והוא היה רתוק למטתו‪ ,‬אך לא פסק מללמוד תורה עם בני משפחתו ותלמידיו הקרובים‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "טהרת ישראל" הודפס בשנגהי בשנת תש"ו )‪ – 57 .(1946‬דף‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הסכמות והקדמת משפחתו לספר תורת ישראל" במהדורה שהופיעה אחר פטירתו‪.‬‬
‫טורי אבן – רבי אלעזר רוקח‬
‫נולד בשנת תכ"ה )‪ – (1665‬נפטר בשנת תק"ב )‪(1741‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫שמו המלא של הספר הוא "ארבעה טורי אבן"‪ ,‬כפי ששם זה מרמז הספר עוסק בארבעה תחומים ותוכן של כל תחום‬
‫מכונה "טור"‪ .‬הטור הראשון‪ :‬פלפולים בדברי הרמב"ם‪ ,‬בטור השני‪ :‬שו"ת‪ ,‬בטור השלישי‪ :‬חידושים על גפ"ת‪ ,‬ובטור‬
‫הרביעי‪ :‬דרשות‪ .‬במהדורת משנה תורה שיצאה לאור בוילנא )בשנת התר"ס – ‪ (1900‬הועתקו החידושים על הרמב"ם‬
‫ונקראו בשם "טורי אבן"‪.‬‬
‫בשער הספר נכתב "פלפולים בדברי הרמב"ם בספר המדע ובכמה הלכות" אכן עיקר הנכתב הוא על הרמב"ם בספר המדע‪.‬‬
‫על הלכות אלו כתב המחבר באופן שיטתי כמעט על כל הלכה והלכה‪ ,‬אבל על שאר הספרים נכתב רק על הלכות בודדות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אלעזר רוקח נודע כחכם הרזים ושליט בסתרי תורה‪ .‬ספרו שיצא בחייו נקרא "מעשה רוקח"‪ .‬בו הוא מעמיק בלשון‬
‫המשניות ומפרשם ע"פ תורת הסוד‪ ,‬זאת על פי קביעתו "שכל דברי חז"ל הקדושים במשנה ובגמ' הכל הוא ברמז וסודות‬
‫התורה רזין דרזין כמבואר בזוהר הקדוש ובתיקונים בכמה דוכתי‪ ,‬ודאי אין הדברים יוצאין מפשטן‪ ,‬כמו בתורה שבכתב‬
‫שאין המקרא יוצא מידי פשוטו‪ ,‬אבל באמת הכל הוא צרופי שמות הקדושים"‪ .‬יחד עם הילול תוקף גדולת תורתו שחו‬
‫גדולי הדורות בקדושתו ובחסידותו‪ ,‬ורבו המספרים על היותו איש מופת שמתקיים בו "ותגזור אומר ויקם"‪.‬‬
‫רבי אלעזר כיהן בכמה קהילות חשובות בפולין אך נודעת בעיקר כהונתו בעיר בראדי שם ישב משנת תע"ד )‪ (1714‬עד‬
‫שנת תצ"ה )‪ .(1735‬באותה שנה נקרא לכהן פאר באמסטרדם המעתירה‪ ,‬הוא נתקבל באמסטרדם בכבוד מלכים‪ ,‬בני העיר‬
‫הוציאו מטבע זהב שבצדה האחת דמות דיוקנו‪) .‬ר"י עמדין בשאילת יעב"ץ ח"א סימן ק"ע‪ ,‬לא ראה בעין יפה את עשיית‬
‫המטבע שצורת אדם בולטת בה‪ ,‬וכתב שלמרות שמהר"א רוקח ראוי לכבוד מיוחד‪ ,‬בכ"ז לא זו הדרך(‪ .‬לאחר מספר שנים‬
‫גמלה בלבו ההחלטה להתיישב בחצרות ה' בארץ הקודש‪ ,‬והפליג אליה בדרך הים‪ .‬בחול המועד סוכות שנת תק"א )‪(1740‬‬
‫הגיע לצפת שם נבחר לנשיא א"י ועסק בחלוקת המעות לעניים‪ ,‬לא ארכו ימיו בצפת ובשנת תק"ב )‪ (1741‬נאסף לבית‬
‫עולמו‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר ארבעה טורי אבן נדפס בשנת תקמ"ט )‪ (1789‬בלבוב‪ .‬הביאו לדפוס נכד המחבר ר' נפתלי הירץ מבראדי‪ .‬כנ"ל‬
‫החידושים על הרמב"ם צורפו למהדורת משנה תורה שהופיעה בוילנא שנת התר"ס – ‪ (1900‬ומני אז בכל המהדורות‬
‫הנפוצות‪,‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אנציקלופדיה לחכמי גליציה חלק ד' עמוד ‪.858‬‬
‫טעם המלך – רבי ברוך ייטלס‬
‫נולד תקכ"ב )‪ (1762‬נפטר תקע"ד )‪(1814‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫טעם המלך הוא חיבור המצורף לספר "שער המלך" מחברו נושא ונותן בהערותיו וקושיותיו של בעל "שער המלך"‪ ,‬אך‬
‫חדושיו ובאוריו אינם מצטמצמים בדברי "שער המלך"אלא הוא מרחיב את היריעה מוסיף הערות ותרוצים משלו‪ .‬בזכות‬
‫זאת הפך ה"טעם המלך" לספר מבוקש מחמת עצמו והרבה מחברים מצטטים את חדושיו ומפלפלים בהם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי ברוך נולד בעיר פראג לאביו ר' יונה שהיה אחד מחכמיה ונודע ג"כ כרופא נאמן‪ .‬רבי ברוך ספג מתורתו של הנוב"י‬
‫שאליו היה מקורב והיה ידידם ורעם של גדולי תלמידיו בעל "אור חדש"‪ ,‬רבי אלעזר פלעקלש בעל "תשובה מאהבה"‬
‫ורבי בצלאל מרנשבורג‪ .‬כך כתב עליו בעל "אור חדש"‪" :‬המאור הגדול חריף ובקי משנתו זך ונקי‪ ,‬שמו הטוב נודע‬
‫ומפורסם בדרא וכו'‪ .‬בספר תשובה מאהבה )חלק א' סימן ל"א( נכתב‪" :‬ברוך אתה לשמים ובארץ יפו לך פעמים‪ ,‬דרכי‬
‫נועם בים ונתיבה במים‪ ,‬כבוד מחותני ידידי חביבי איש שלומי רעי כאח עצמי הרב הגדול החריף ובקי מו"ה ברוך‪ ,‬אשריך‬
‫בעולם הזה‪ ,‬השלחן ערוך וטוב לך ביום שכלו טוב וכלו ארוך שצדיקים יושבים ונהנין מטעם המלך"‪ .‬רבי ברוך זכה‬
‫לתורה ולגדולה‪ ,‬אך לא רמו עיניו ולא נשא עיניו למשרות מכובדות אלא הקים ישיבה בה כיון והדריך את פרחי הלומדים‬
‫ללמוד בדרך ישרה מתוך חתירה לאמת‪ .‬כך קונן עליו סמוך לפטירתו אחד ממקורביו רבי בער אופנהיימר בעל "מי באר"‬
‫"בעודו פה עמנו הרים ה' קרנו‪ ,‬ברכהו בעושר כבד מאד‪ ,‬הכין שבתו בשבת תחכמוני‪ ,‬ויף בגדלו כאחד גדולי דורנו ומורי‬
‫ארץ‪ ,‬לא רמו עיניו למען הלוך בגדולות‪ ,‬אך השפיל לראות על בחורי בית ישראל הרועים על שדה התבונה אחרי דעת‬
‫ומזימה‪ ,‬בתוך לבבו ובתבונת כפיו הרעם הנחם עד הביאם אל כר נרחב עד מקום ההצלחה האמיתית‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הגהות "טעם המלך" נדפסו לראשונה במהדורת "שער המלך" שנדפסה בברין בשנת תקס"א תקס"ג )‪(1803 – 1801‬‬
‫ומאז ברוב המהדורות הנפוצות של "שער המלך"‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫מכתב עוז שנדפס בראש ה"שער המלך"‬
‫אגרת רבי בער אופנהיימר נתפרסמה "מוריה" שנה כ"ב חוברת י – יב‪.‬‬
‫יד דוד – רבי דוד לוריא‬
‫נולד בשנת תקנ"ח )‪ – (1797‬נפטר בשנת תרט"ז )‪(1855‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‪.‬‬
‫הגהותיו של הרד"ל על היד החזקה מועטות מאד‪ ,‬כי כפי שהבהיר תלמידו וקרובו רבי שמואל לוריא המוציא לאור של‬
‫כתביו‪" :‬חידושיו וביאורו הארוך על כל ד' חלקי הרמב"ם עלה בעוונתינו בלהב השמיים )תרנ"ד( עם כל חיבוריו הנפלאים‬
‫על כל מקצועות שבתורה‪ .‬והגהות אלו הוא מה שנכתב שנ"ב בגליון הרמב"ם בכתב ידו ומסרתים בעין יפה לכבוד‬
‫המדפיסים"‪ .‬עיקר ההגהות הם תיקוני לשון בדברי הרמב"ם והראב"ד וברובם בלשון הכס"מ‪ ,‬חלק מתיקוניו כבר תוקנו‬
‫במהדורות הנפוצות של וארשה ווילנא ולא נמצא טעם להעתיקם‪ ,‬כי הקורא לא יבין מה ראה צורך לתקן‪ .‬מספר הערות‬
‫נכללו תחת השם "לקוטים יקרים" והם לוקטו מבאורו הידוע על פרקי דרבי אליעזר‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫בעודנו נער נתנכר רבי דוד בכשרונותיו העילויים‪ ,‬בן חמש למקרא נתקיים בו באופן מלא כי בגיל זה היה בקי בכל התנ"ך‬
‫והבין דקדוק לשון הקודש‪ .‬בן תשע ידע ע"פ את תשע המסכתות הראשונות של הש"ס‪ .‬בהיותו בן שתים עשרה נשתדך עם‬
‫גביר ממיוחסי וילנא וכשביקר בוילנא נתכבד לדרוש בביהכנ"ס הגדול שם והפליא את רבניה הגדולים רבי שאול‬
‫קצנלבויגן ור' אברהם אבלי פוסלבער‪ .‬בן י"ג נכנס לחופה והתיישב בוילנא‪ ,‬בה למד ארבע שנים עם הגאון רבי שאול‬
‫הנ"ל "וזכה למיגרס ולמיגמר מיניה כל תלמוד בבלי עם כל הפוסקים פעמיים"‪ ,‬כשרונותיו המפליאים והתמדתו העצומה‬
‫עשאוהו לשליט בכל מכמני התורה וכל רז לא אניס ליה‪ ,‬קהילות רבות ונודעות ביקשוהו לשבת על כס הרבנות אך הוא‬
‫בענונותו סירב להתעטר בעטרה זו וכך גם בשנת תרי"ד הפצירו בו מנהיגי העיר הגדולה וארשה שיאות לכהן פאר כרבה‬
‫של עירם‪ ,‬אך גם להצעה זו שהיתה בהסכמת בעל חידושי הרי"ם לא נעתר רבי דוד והמשיך לשקוד על תלמודו‪.‬‬
‫רבי דוד לא הניח פינה וזוית בתורה של נתעסק בה‪ ,‬חיבוריו והכונה לאלו שנדפסו מעידים על כך‪ :‬הגהות הש"ס שנדפסו‬
‫במהדורת וילנא‪ ,‬ביאורו לירושלמי סדר מועד‪ ,‬הגהות על ביאור הגר"א לסדר זרעים‪ ,‬ביאורו הגדול על פרקי דרבי‬
‫אליעזר‪ ,‬הגהות וחידושים למדרש רבה )נדפסו במהדורת וילנא(‪ ,‬לשמואל רבתי‪ ,‬לפסיקתא‪ ,‬לזוהר‪ ,‬לזוהר חדש ועוד‬
‫ספרים רבים‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הגהות על ספרי מדע ‪ -‬אהבה‪ .‬נלקטו מבאורו לפרקי דרבי אליעזר ונדפסו לראשונה במהדורת הרמב"ם שיצאה בוארשה‬
‫תרמ"א )‪ (1881‬הגהות יד דוד נדפסו לראשונה בוילנא במהדורת היד החזקה שהופיעה בשנת תר"ס )‪.(1900‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫מאמר תלמידו ומקורבו המוציא לאור של הרבה מכתביו – רבי שמואל לוריא שנדפס לראשונה בפתח המהדורה השניה של‬
‫חיבורו של הרד"ל "קדמות ספר הזוהר"‪.‬‬
‫יד המלך – רבי אליהו פאלומבו‬
‫נפטר לא אחרי שנת תקס"ד )‪(1804‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫בספר "יד המלך" חידושים וביאורים על י"ד ספרי הרמב"ם‪ .‬חלק מהם הערות ישירות על דברי הרמב"ם‪ ,‬אך חלק לא‬
‫מבוטל עוסק בדברי הגמרא‪ ,‬רש"י‪ ,‬הרי"ף ושאר ראשונים‪ .‬בהלכות גירושין מופיעה תשובה בענין עגונה‪ .‬במספר דפים‬
‫נכתב על בהלכות שבת שבטור אורח חיים‪ .‬בספר גם פירושים ודקדוקים על פרשיות התורה‪.‬‬
‫רבי אליהו היה מגדולי חכמי קושטא והרבה שנים היה הרב הכולל‪ ,‬גדלותו מבצבצת מדפי ה"יד המלך" והקורא ב"יד‬
‫המלך" יבין מהר כי בבעליו של הקולמוס בו נכתב ה"יד המלך" נשתלבו המדות של סיני ועוקר הרים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אליהו היה מגדולי קושטא בזמן תפארתה‪ .‬בימי עלומיו זרח בה אורו של רבי יצחק בכ"ר דוד בעל "דברי אמת"‪,‬‬
‫מפורסם מאד שה"נודע ביהודה" הפליג בדברי הערצה נשגבים אודות עיזוז גאונותו של ה"דברי אמת"‪ .‬באוירה זו גדל‬
‫רבי אליהו והלך וגדל והתעצם בתורה‪ ,‬עד שנתעלה להיות ממרביצי התורה הגדולים בעיר ואם זו‪ .‬במשך רבות היה הרב‬
‫הכולל וגם שפט ודן בנאמנות ובסבלנות מרובה את קהל הקודש שבקושטא‪ ,‬בין תלמידיו הבולטים היו רבי משה פארשיקו‬
‫בעל "ידיו של משה" ורבי מיכאל אשכנזי מחבר "אם הדרך"‪ ,‬בספריהם משוקעים כמה וכמה מדברי תורתו של רבם‪ .‬גם‬
‫רבי חיים שמואל בעל "שמן המשחה" כינס בספרו שביבים מתורתו של רבי אליהו‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר נדפס בשאלוניקי שנת תקס"ד )‪ (1804‬החידושים על הרמב"ם ועל הל' שבת הם על פני קכ"א דפים‪ .‬בספירת דפים‬
‫נוספת ביאורים על פרשיות התורה ושם ל"ו דפים‪ .‬הספר יצא לאחר פטירת מחברו ור' יעקב בן חסון הביאו לבית הדפוס‬
‫ושיקע בו מהערותיו‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר והקדמתו‪.‬‬
‫יד המלך – רבי אלעזר לנדא‬
‫נולד בשנת תקל"ח )‪ (1778‬נפטר בשנת תקצ"א )‪(1831‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ניתן לראות את הספר "יד המלך" כאחד מסוללי דרך הלמוד המכונה ישיבתית ולהציבו בשורה אחת עם ספרי בני דורו‬
‫ה"קצות החושן" ו"נתיבות השפט"‪ .‬בכל הלכה חתר רבי אלעזר למצוא את שרשיה בתוכה‪ ,‬הוא עסק בחקירות מהותיות‬
‫ונמנע מקישור ענינים בדרך הפלפול‪ .‬הנה דוגמא אופינית לדרך למודו‪ :‬בתחילת הל' אישות כתב הרב המגיד להוכיח‬
‫כשיטת הרמב"ם שהבא על הפנויה לא לשם קידושין אלא לזנות בעלמא עובר ולוקה משום "לא תהיה קדשה"‪ ,‬זאת‬
‫מהנאמר בגמ' כמה פעמים שאין אדם עושה בעילתו ביאת זנות‪ ,‬לכן תולין שנתכוין בביאתו לשם קידושין‪ .‬טען הרב המגיד‬
‫אם הביאה אסורה רק מדברי סופרים לא מסתבר לקבוע כלל שאדם נזהר ונמנע ממה שאסור רק מדרבנן‪ .‬על זה השיב‬
‫ה"יד המלך" תוך שהוא מקדים את ההנחה הבאה‪ :‬האיסור אינו על עצם בעילת פנויה אלא האיסור מפני שהיא "קדשה"‬
‫ועל ידי ביאה שלא לשם קידושין הוא גורם להויה של קדשה‪ ,‬לפיכך אם האשה אינה מכוונת לשם זנות הרי אפילו אם‬
‫הבועל מכוין לזנות‪ ,‬הם לא עוברים על האיסור‪ .‬ובאמת מי שאונס פנויה אף שמכוין לזנות מ"מ כיון שהאשה לא כיונה‬
‫לזנות‪,‬גם הוא לא עובר על הלאו‪ ,‬שהרי אינה קדשה‪ .‬כיון שבמקרים לגביהם הוזכר בגמ' הכלל של אין אדם עושה בעילתו‬
‫ב"ז‪ ,‬האשה ודאי לא מכוונת לזנות‪ ,‬הרי גם לשיטת הרמב"ם שלוקין על ביאת זנות‪ ,‬אי אפשר לבאר שההמנעות מביאת‬
‫זנות היא מחמת איסור תורה הכרוך בזה‪ ,‬אלא על כרחין הענין הוא שאדם לא מעונין שילדיו יהיו ילדי זנונים‪ ,‬וא"כ הכלל‬
‫לא קשור לפלוגתת הרמב"ם והראב"ד אם הזנות אסורה מהתורה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אלעזר נולד לאביו רבי ישראל בנו הצעיר של רבן של ישראל בעל ה"נודע ביהודה"‪ .‬אביו ואמו נפרדו בגלל שאמו‬
‫חששה שמצב הדת בפראג עשוי לפגוע בחנוך ילדיהם‪ ,‬לכן רצתה לחזור לארץ מכורתה פולין‪ ,‬שם נישאה לאיש שחינך את‬
‫בנה אלעזר לתורה ויר"ש‪ .‬בהגיעו לגיל בר מצוה ביקש הסב הגדול לשלוח את נכדו אלעזר ואחיו הצעיר אליו לפראג‪ .‬רבי‬
‫אלעזר הפליא את שומעי דרשת הבר מצוה שלו ושימח מאד את זקינו הגדול‪ .‬רבי אלעזר נשא אשה מבנות לבוב שם הקים‬
‫בעזרת חותנו העשיר בית מדרש שבו למד ולימד תלמידים מובהקים אשר נעשו אח"כ למורי הוראה בישראל‪.‬‬
‫בשנת תקע"ט )‪ (1819‬נפטרה אשת נעוריו‪ ,‬בתקופה זו נשא אשה מבראדי המעטירה אליה עבר להתגורר אחר נשואיו‪ .‬שם‬
‫בתקופה מסויימת כיהן כרבה של העיר והשיב מאות תשובות לפונים הרבים‪ .‬בעיר בראדי נפטר רבי אלעזר כשהוא בן‬
‫חמישים ושלש בלבד וזאת בעקבות מגפת כולירה שהתפרצה אז ברחבי פולניה וגאליציה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫רבי אלעזר חילק את ספרו לד' חלקים במקביל לחלוקה הידועה לארבעה של ספרי "היד החזקה"‪ .‬הוא עשה כן משום‬
‫שבלבוב היתה יוזמה להדפיס מהדורה חדשה של היד החזקה ולצרף אליה את פרושו של ה"יד המלך"‪ .‬כיון שעבודת‬
‫ההדפסה חולקה בין כמה בתי דפוס גדולים שבלבוב‪ ,‬הוכן גם "יד המלך" להדפסה בכמה בתי דפוס‪ ,‬לכן חולק לארבעה לפי‬
‫חלוקת ספרי הרמב"ם בין אותם בתי דפוס‪ .‬אולם הפירוש "יד המלך" הודפס במצורף לרמב"ם רק הבבית הדפוס שבו‬
‫הודפס ח"ב‪ ,‬זה היה בשנת תק"ע )‪ .(1810‬שאר החלקים הודפסו בנפרד לא יחד עם היד החזקה בשנים תקפ"ה – תקפ"ו‬
‫)‪ .(1826-1825‬חלק ג' על הספרים הפלאה‪ ,‬עבודה‪ ,‬קרבנות וטהרה היה מוכן לדפוס ביחד עם מהדורת הרמב"ם אך נאבד‬
‫ונעלם ולא זכינו לאורו‪.‬‬
‫פרטים מענינים סביב ההדפסה העצמאית הראשונה של "יד המלך" מופיעים במבוא למהדורת מכון ירושלים )תשנ"ט –‬
‫‪.(1999‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫מבוא למהדורת מכון ירושלים )תשנ"ט – ‪.(1999‬‬
‫שער הקונרס‪.‬‬
‫יד הקטנה – רבי דב בריש גוטליב‬
‫נפטר תקנ"ו )‪(1796‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫בספר "יד הקטנה" יש "פנים" שם נכתבים הדברים באופן של הלכה פסוקה וחתוכה‪ .‬בדרך כלל המסקנות ההלכתיות הם‬
‫ציטוט מלשון הרמב"ם אבל שכיחים מאד גם ציטוטים מדברי שאר ראשונים לפעמים התוס' או הרמב"ן‪ ,‬וכן מלשון הטור‬
‫והשו"ע‪ .‬יש שהציטוט הוא ממש לשון המחברים הנ"ל ויש שנמסר תוכן דבריהם בלשונו של המחבר‪ .‬ל"פנים" זה מצורף‬
‫באור הנקרא "מנחת עני" שם מצויינים המקורות של הפנים ובמסגרת הבאור נושא ונותן המחבר בפרטי ההלכות‪.‬‬
‫הספר בנוי לפי פרטי המצוות המוזכרות בראש ההלכות ברמב"ם והוא נכתב לפי סדר הרמב"ם בספרים מדע ואהבה‪.‬‬
‫בספרים אלו ישנם הלכות רבות שלא הורחב עליהם כ"כ בחיבורים ההלכתיים הנפוצים‪ ,‬באותם נושאים בעל "יד הקטנה"‬
‫הוא מהראשונים שדן בהם בשקלא וטריא הלכתית‪ ,‬זו הסיבה שבנושאים כמו הלכות לשון הרע‪ ,‬שקר וחנופה מרבים לצטט‬
‫מדברי ה"יד הקטנה" שכתב עליהם בהל' דעות‪ ,‬והוא נחשב כספר יסוד בענינים אלו‪ .‬בעל "חפץ חיים" מצטט הרבה מדברי‬
‫ה"יד הקטנה" אותו הוא מכנה "הספר הנחמד"‪ .‬לפני גוף החיבור‪ ,‬הקדמה ארוכה מאד קס"ד דפים‪ ,‬שיכולה להחשב כספר‬
‫בפני עצמו ובה י"ב שערים בעיקרי הדת והאמונה‪ ,‬אותם י"ב שערים נחלקים כל אחד ואחד לכמה וכמה פרקים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי דב בריש חי בשיניווא היה צדיק נשגב מלא ביראת שמים טהורה וגדול מאד בתורה בקי ושליט בכל חדריה‪ ,‬אך‬
‫הסתיר את עצמו וחי כסוחר רגיל‪ .‬הוא לא הספיק בחייו לפרסם את חיבורו וציוה את בניו שהם יוציאוהו אך הזהירם שלא‬
‫לגלות את שם המחבר‪ .‬בשער הספר נכתב "ויען שבעו"ה נשבה ארון הקודש בעל המחבר זצ"ל ודיין האמת השקיע שמשו‬
‫שלא בעונתו" וזה מלמד שנפטר בקצור ימים ושנים‪.‬‬
‫כמובן בניו מילאו את בקשתו והדפיסו את הספר בהעלמת שם מחברו‪ ,‬ציין זאת רבה של לבוב רבי צבי הירש ראזאניס‬
‫בהסכמתו "וגודל צדקתו וענותנותו לא רצה לפרסם שמו"‪ ,‬ברם רבה המאוחר יותר של לבוב ר' יוסף שאול נתנזון‬
‫בהסכמתו למהדורה השניה של הספר כתב‪" :‬והנה על גוף המחברת אי"צ לקיום וראיה אחרונה כי אף שהעלים המחבר‬
‫מרוב ענונותו את שמו‪ ,‬אמנם ידענו גם ידענו כי הוא היה הרב הגדול הצדיק הנשגב מוהר"ר דוב בעריש גאטליב ז"ל‬
‫משינאווע ואף שהיה סוחר נושא ונותן באמונה‪ ,‬עוד לא עממו רתיקי חבלי מרכולתו עוד לא נכבו גחלי רצפתו שביבי אש‬
‫שלהבת תורתו אשר היה כיקוד אש בוער בלבו אהבת השם ויראתו"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫המהדורה הראשונה יצאה בלבוב בשנת תק"ס )‪ (1800‬כנ"ל‪ :‬בהקדמה בעלת י"ב שערים היו קס"ד דפים‪ ,‬בחלק על ספר‬
‫המדע ש"כ דפים ובכרך על ספר אהבה קט"ז דפים‪ .‬מהדורה שניה של הספר יצאה בשנים תרט"ז – תרי"ט )‪– 1859‬‬
‫‪ (1856‬בקניגסברג שם צרפו את הסכמתו של בעל ה"מכתב והקבלה" ר' יעקב צבי מעקלענבורג‪ .‬מהדורה שלישית‬
‫שנדפסה בלבוב ונכתב בשער שיצא בפרשבורג הופיעה בשנת תרכ"ח )‪ .(1868‬מהדורת צילום מהוצאת קניגסברג נדפסה‬
‫בשני כרכים בניו יורק תשכ"ד )‪ (1964‬ושוב בירושלים תשל"ה )‪ (1975‬בהוצאת "אור הספר"‪ .‬בשער המהדורה‬
‫הראשונה נכתב שהחיבור הוא גם על סדר זמנים אך לא זכינו לאורו‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר והסכמותיו‬
‫אנציקלופדיה לחכמי גליציה ח"א עמוד ‪.638‬‬
‫יד ושם – רבי ישראל פיגנבוים‬
‫נולד בשנת תר"פ )‪ – (1920‬נפטר בשנת תשנ"ו )‪.(1996‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "יד ושם" על מסכת שביעית הוא חלק אחד מסדרת ספרים הנושאת שם זה‪ .‬הוא מיוסד על מסכת שביעית ובו‬
‫חידושים‪ ,‬ביאורים והערות על משניות מסכת זו ופירושי הר"ש והרמב"ם בפירוש המשנה‪ ,‬גם על הירושלמי ע"פ גירסת‬
‫וביאור הגר"א‪ .‬יש סימנים בספר שמיועדים לבירור שיטת הרמב"ם בהל' שמיטה ויובל ויש סימנים בהם נוגע המחבר בהל'‬
‫שמיטה של הרמב"ם רק בסוף הסימן‪ .‬בסוף הספר דיני שביעית למעשה‪ ,‬אך המחבר מפציר שלא יסמכו על דבריו בלי‬
‫לברר היטב את הדין‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי ישראל נולד בשנת תר"פ )‪ (1920‬בעיר לודז' שבפולין‪ ,‬לאביו רבי גמליאל "עובד ה' גדול ובעל יסורים"‪.‬‬
‫בנערותו למד בישיבת "תורת חסד" שבעיר לודז'‪ ,‬ולאחר מכן גלה לישיבת מיר‪ ,‬בישיבת מיר בלט בהתמדתו המופלאה‪,‬‬
‫ובעומק עיונו וסברתו‪.‬‬
‫גדולי הדור העריכו מאוד את גדולתו בתורה‪ ,‬והעידו על היותו "תלמיד חכם אמיתי" )בעל "קהלות יעקב"(‪.‬‬
‫בימי מלחמת העולם השניה גלה עם ישיבתו לשנחאי‪ ,‬ומשם עלה לארץ ישראל‪.‬‬
‫כל ימיו סבל חולי ומכאוב‪ ,‬ואף על פי כן לא פסק פומיה מגירסא‪.‬‬
‫רבי ישראל קבע את מקום מגוריו בעיר פתח תקוה‪ ,‬ושם מסר שיעורים בכולל "תורת ארץ ישראל"‪ ,‬לבקשת הגאון רבי‬
‫יצחק כ"ץ‪.‬‬
‫בשנת תש"מ )‪ (1980‬יסד בבני ברק את הכולל "תורת חסד"‪ ,‬ואף בו המשיך למסור שיעורי תורה בפני אברכי הכולל‬
‫ששאבו מתורתו ומידיעותיו הרבות‪.‬‬
‫בשנותיו האחרונות גברה מחלתו והוא היה רתוק למטתו‪ ,‬אך לא פסק מללמוד תורה עם בני תורה ממשפחתו ומתלמידיו‬
‫שהיו לומדים עמו‪.‬‬
‫רבי ישראל נפטר בשנת תשנ"ו )‪ (1996‬ונטמן בפתח תקוה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר נדפס בשנת השמיטה תשל"ג )‪ (1973‬בפתח תקוה‪ .‬מספר דפיו שמונים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫מאמרי הערכה שהתפרסמו אחרי פטירתו‪.‬‬
‫יד יעבץ ‪ -‬רבי יעקב עמדין‬
‫נולד בשנת תנ"ח )‪ - (1698‬נפטר בשנת תקל"ו )‪(1776‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫הקונטרס "יד יעבץ"‪ ,‬הוא קובץ קטן בו הערות על הלכות יסודי התורה של הרמב"ם‪ .‬בפתחו הוקדמה הפתיחה הבאה‪ :‬יד‬
‫יעבץ הערות וביאורים על היד החזקה להרמב"ם ז"ל מאת הרב הגאון הגדול המפורסם מו"ר רבי יעקב מעמדין זצ"ל‬
‫שנכתבו בכתב יד קדשו על גליוני הרמב"ם בכל י"ד חלקי המשנה תורה"‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יעקב עמדין נולד לאביו ה"חכם צבי" בשנת תנ"ח )‪ .(1698‬מילדותו ועד נערותו למד תורה מפי אביו הגאון‪ .‬בהיותו‬
‫בן י"ז שנים עבר ללמוד בישיבת רבי מרדכי ברבי נפתלי כץ‪ ,‬באונגריש ברוד שבמורביה‪.‬‬
‫בשנת תע"ו )‪ (1716‬נשא רבי יעקב את בתו של רבו‪ ,‬וישב בבית חותנו כשלש שנים‪ ,‬תקופה מסוימת שהה באמשטרדם‬
‫בבית גיסו רבי אריה לייב‪.‬‬
‫בשנת תפ"ח )‪ (1728‬החל לכהן כאב"ד בעיר עמדין שבגרמניה‪ ,‬עד שנת תצ"ב )‪ .(1732‬מתפקיד זה התפטר‪ ,‬ואף אמר‪:‬‬
‫ברוך שלא עשני אב"ד )על משקל "עבד" שבברכות השחר(‪.‬‬
‫מעמדין חזר לאלטונה ‪ -‬עיר מולדתו ‪ -‬שם פתח בביתו בית דפוס וקיים מניין מתפללים פרטי בביתו‪.‬‬
‫רבי יעקב חיבר ספרים רבים בכל תחומי היהדות‪ .‬ידועים ספריו‪" :‬שאילת יעב"ץ"‪" ,‬מור וקציעה"‪ ,‬פירוש לסידור בשם‬
‫"עמודי שמים" ‪" -‬בית יעקב"‪" ,‬מגדל עוז"‪ ,‬עץ אבות"‪" ,‬מטפחת ספרים" ועוד רבים‪.‬‬
‫רבי יעקב נפטר בשנת תקל"ו )‪.(1776‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫בידינו היה צילום של קונטרס זה ולעת עתה לא נודע לנו המקור ובאיזה מהדורה הודפסו חידושים אלו‪.‬‬
‫פה יוער שנפל ספק מסוים אם אכן מדובר בהעתקה מגליון הרמב"ם של היעב"ץ זאת מפני שנמצא שכל הנדפס בקונטרס‬
‫זה על הלכות יסודי התורה נדפס בחיבורו "בירת עז מגדל" )אלטונא תק"ח( והושם לב שהנדפס ב"יד יעבץ" לוקה בחסר‬
‫לעומת המקור‪ ,‬זו הסיבה להתעוררות תהיה אם הדברים נלקחו מגליון הרמב"ם מדוע השמיט היעבץ את אותם השורות‬
‫שכתבם ב"בירת עז מגדל"‪ ,‬יתכן שתחילה כתב על גליון הרמב"ם ואחר הוסיף דבריו ב"בירת עז מגדל"‪ ,‬אך מידי ספק לא‬
‫יצאנו‪ ,‬יהיה מה שיהיה עם השייכות לגליון הרמב"ם‪ ,‬חשוב לדעת שב"בירת עז מגדל" הנוסח מלא ועשיר בעוד שחלקיות‬
‫ההעתקה ביד יעבץ גורמת לקשיים בהבנת כונתו‪ .‬יצויין עוד שהידיעה על עשירות הדברים שב"בירת עז מגדל" הגעתנו‬
‫מאוחר ולא היה סיפק בידינו לערוך את חידושי היעב"ץ על הרמב"ם לפי הנדפס ב"בירת עז מגדל" והחפץ לעמוד על‬
‫באוריו לפרקים הראשונים של הלכות יסוה"ת והלכות דעות יעיין ב"בירת עז מגדל" וימצא את מבוקשו‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫קונטרס "חלקי אבנים" הנספח לשו"ת "נשאל דוד" עמוד רמ"ח‪.‬‬
‫יד יצחק – רבי יצחק צבי ארונובסקי‬
‫נפטר בשנת תרפ"א )‪(1921‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫בספר "יד יצחק" בירורים ושקלא וטריא בדברי הרמב"ם ביד החזקה‪ ,‬החידושים נכתבו בשיטה מקורית שאינה שכיחה‬
‫בחיבורים על היד החזקה‪ ,‬נכתב על כל ספר וספר ממדע – שופטים אבל לכל ספר נכתב רק סימן אחד בלבד‪ .‬כמובן בסך‬
‫הכל ארבע עשרה סימנים‪ .‬מספר זה נרמז בשם הספר י"ד יצחק‪ ,‬כאשר הסימן נוגע בקבוצת ההלכות הראשונות שבספר‬
‫אין צורך לנמק מדוע נבחרו הלכות אלו כ"מייצגות" את הספר‪ ,‬אבל לפעמים קבע המחבר את חידושיו על קבוצת הלכות‬
‫מאוחרות ואז הוא מבהיר בקצרה מדוע שיבץ את דבריו דוקא על אותם ההלכות‪ ,‬כגון בספר נשים‪ ,‬דבריו הם בהל' גירושין‬
‫תוך דילוג על הל' אישות‪ ,‬והסברו שהוא נשען על העובדה שבמשניות קודמת מסכת גיטין למסכת קידושין‪ .‬בספר ישנם גם‬
‫י"ב דרשות בענינים שונים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יצחק נולד בקובנא שבליטא ולימים גדל ונתעלה להיות בה רב ומו"ץ‪ ,‬משנת תרנ"ח )‪ (1898‬עד לפטירתו שימש‬
‫כאב"ד בעיר מפורסמת זו‪ ,‬בה ישב באותה עת רשכבה"ג ר' יצחק אלחנן זצ"ל‪ .‬שורשי הספר נעוצים בתכניתו של המחבר‬
‫לעלות לארץ ישראל‪ ,‬לחנן את עפרה ולדור בחצרות ה' בירושלים‪ .‬מכיריו וידידיו הפצירו בו שלפני פרידתו מהם ישאיר‬
‫להם מזכרת שאינה חולפת בדמות ספר שתמיד יוכלו להגות בחדושיו והוא נעתר להם‪ ,‬אכן הסכמות גדולי הדור לספר זה‬
‫אינם רק הסכמות על עצם החיבור‪ ,‬אלא יש בהם המלצה למנהיגי ארץ הקודש לקבל את מחברו בכבוד רב ולסייע לגברא‬
‫רבא בהתיישבותו בארץ ישראל‪ .‬אולם תכניותיו לא התגשמו ולא זכה לעלות לאר"י וכאמור נשאר בקובנא עד פטירתו‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר "יד יצחק" נדפס בוילנא בשנת תרכ"ז )‪ (1867‬מספר עמודיו ‪.96‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמת המחבר וגוף הספר‪.‬‬
‫יד מלך – הרב דוד יצחק מן‬
‫נולד בשנת תש"ד )‪(1944‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "יד מלך" כולל שני ספרים )בשלשה כרכים(‪" :‬יד מלך" – על חמשה פרקים )א‪-‬ה( מהלכות חובל ומזיק שבמשנה‬
‫תורה‪ ,‬ו"יד מלך" – על שבעת פרקי הלכות ממרים שבמשנה תורה )חלק א – על פרקים א‪-‬ה‪ ,‬וחלק ב – על פרקים ו‪-‬ז(‪.‬‬
‫הספרים הם ביאור רחב ומקיף‪ ,‬וכוללים משא ומתן בדברי הראשונים והאחרונים‪ ,‬חידושים ופלפולים על כל הלכה והלכה‬
‫מהלכות חובל ומזיק והלכות ממרים‪.‬‬
‫בראש הספרים הובאה הסכמת הרב אלעזר מנחם מן שך‪ ,‬שניתנה למחבר על ספרו "באר מרים" )פירוש על הלכות מלכים‬
‫שבמשנה תורה(‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫הרב דוד יצחק מן נולד בשנת תש"ד )‪ (1944‬בתל אביב‪ .‬בנערותו ובבחרותו למד בישיבת פונוביז'‪ ,‬ולאחר נשואיו שימש‬
‫כר"מ בישיבת כפר חסידים‪ .‬עם פטירת חותנו הרב אליהו מישקובסקי – רבה של כפר חסידים וראש ישיבת "כנסת‬
‫חזקיהו" – נתמנה לראשות הישיבה‪ ,‬תפקיד אותו הוא ממלא עד היום‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫"יד מלך" על הלכות חובל ומזיק‪ ,‬יצא לאור בשנת תש"ן )‪ .(1990‬רצג – עמודים‪" .‬יד מלך" על הלכות ממרים‪ ,‬יצא לאור‬
‫בשנת תשנ"ז )‪ .(1997‬כרך א‪ :‬רכח – עמודים‪ .‬כרך ב‪ :‬ריב – עמודים )הספרים הודפסו בפורמט גדול‪ ,‬ועל השער צויין‪:‬‬
‫כפר חסידים(‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמות לספרים‪.‬‬
‫שיחה עם המחבר‪.‬‬
‫יד שלמה – רבי שלמה הלל פרידר‬
‫נפטר בשנת תרל"ד )‪(1874‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "יד שלמה" לרבי שלמה הלל ב"ר ישראל מאיר מורשא‪ ,‬עוסק במספר חידושים על הלכות שבספר משנה תורה‬
‫להרמב"ם ועל סוגיות בתלמוד‪ .‬החידושים והפלפולים אינם על סדר משנה תורה‪ ,‬וברובם על ספר נשים‪ .‬בסוף הספר‬
‫הובאו מספר חידושים על מסכתות‪ :‬קידושין‪ ,‬בבא מציעא ושבועות‪.‬‬
‫הספר הובא לדפוס על ידי בן המחבר – רבי אליקים געציל‪ ,‬לאחר פטירת אביו‪.‬‬
‫לספר ניתנו הסכמות מגדולי הדור‪ :‬הרב ישראל ליפשיץ )מחבר פירוש "תפארת ישראל" על המשנה(‪ ,‬הרב אברהם‬
‫שמואל בנימין )מחבר ספר שו"ת כתב סופר(‪ ,‬הרב שמעון סופר – אב"ד קראקא ועוד‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי שלמה הלל פרידר נודע כאחד מרבני וגאוני העיר וארשה – במחציתה השניה של המאה הי"ט – בה כיהן כדיין ומורה‬
‫צדק שנים רבות‪.‬‬
‫מתוך ההקדמה לספר ניתן ללמוד פרטים על תולדותיו‪ ..." :‬מורה וְַדאִין‪ ,‬וישב על כסא הוראה בעיר ואם בישראל‪ ,‬פֹה‬
‫ק"ק ווארשא הבירה‪ ,‬לערך עשרים ותרתין שנין‪ ,‬והשאיר אחריו ברכה הרבה חידושי תורה‪ ...‬נודע בשער בת רבים פֹה‬
‫עירנו‪ ,‬ובין רבני וגאוני ארץ אשר היו מכירים אותו מכבר עודו בילדותו אשר פלפל עמהם בשו"ת‪ ,‬ועודם בחיים נתנו‬
‫הסכמותיהם על כתיבת יד קודשו אשר היו מונחים אצלו בכתובים‪ ,‬ומרוב ענוותנותו לא רצה להוציאם לאור"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "יד שלמה" הודפס בורשא בשנת תרל"ז )‪ – 38 .(1877‬דף )פורמט גדול(‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫בית עקד ספרים – פרידברג‪.‬‬
‫ידי אליהו ‪ -‬רבי אליהו גאליפאפא‬
‫נפטר בשנת ת"ק )‪(1740‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "ידי אליהו" מרבי אליהו גאליפאפא‪ ,‬כולל קע"ב מאמרים לברר התקנות בתלמוד ‪ -‬איזה דאורייתא ואיזה דרבנן ‪-‬‬
‫כסדר ספר משנה תורה להרמב"ם‪ .‬כן כלולים בספר חדושים על סוגיות שונות בתלמוד‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫אין בידינו פרטים על התקופות הראשונות בחייו של רבי אליהו היכן נולד מי היו רבותיו והיכן היה דר‪ ,‬אך בשים לב‬
‫לניסוחו )דף קיד‪ ,‬ב‪ ,‬בספרו( "וראיתי לרבינו הגדול בספר פני משה" ניתן להתרשם שבשלב מסוים היה מדרי עירו של‬
‫מהר"ם בנבנשתי היא קושטא או בסביבותיה‪ .‬כתאורו בהקדמת ספרו הרי שבעשורים הראשונים בחייו עסק גם במסחר‪,‬‬
‫אומנם כהבהרתו שם בהקדמה גם באותם שנים לא הזניח את העסק בתורה אך חש שהתמסרותו לתורה אינה מוחלטת‬
‫וחלילה היא עשויה להחשב כ"קרעים" לכן גמר בלבו לנתק עצמו מכל עיסוקיו ולחונן את חצרות ה' בירושלים שאוירה‬
‫מחכים וכך יוכל לשבת על התורה ועל העבודה כשלבו מופנה רק לכך‪.‬‬
‫אולם בקשתו לישב בשלוה לא עלתה בידו כי כמו יושבי העיר היהודים סבל גם הוא משליטיה העריצים שהכבידו בעול‬
‫ברזל על יהודי ירושלים‪ ,‬חמור מזאת העלילו עליו עלילת שקר שרק בקושי נחלץ ממנה‪ ,‬לכן כשנה לאחר עלייתו נמלט‬
‫לעיר רודוס בה מלך בעל "משאת משה" )רבי משה ישראל ראה בערכו "מחנה ישראל"(‬
‫כדי ששמועותיו יזכרו לדורות הוא חיפש תחום שלא רבו בו המדברים ועלה בידו למצוא בקעה להתגדר בה והוא נושא‬
‫התקנות המוזכרות בש"ס‪ ,‬בשער הספר נכתב שמטרתו "לברר איזו מהם דאורייתא ואיזו מהם מדבריהם" אבל יצאה מתחת‬
‫ידי אליהו מלאכה המפליאה בבירורים יסודיים לפרטי פרטים של כל התקנות שעליהן הוא דן בחיבורו והוא מקיף עשרות‬
‫סוגיות שבהם מוזכרות התקנות השונות‪ .‬ברודוס נתמלאה בקשתו לעסוק רק בתורה במנוחת הנפש שם כנראה גם העמיד‬
‫תלמידים אחד מהגדולים שבהם הוא מחבר הספר "בן ידיד" )ראה ערכו(‪ .‬בשנת ת"ק )‪ (1740‬נפטר ברודוס ושם מנוחתו‬
‫כבוד‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "ידי אליהו" הודפס לראשונה בקושטא בשנת תפ"ח )‪ 134 .(1728‬דף )פורמט גדול(‪ .‬מהדורת צילום של הספר‬
‫הודפסה בברוקלין שבניו יורק‪ ,‬בשנת תש"נ )‪ ,(1990‬על ידי האחים ביגלאייזן‪ .‬ושוב שם‪ ,‬באותה שנה על ידי ח"א רייך‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אנציקלופדיה לתולדות חכמי אר"י ח"א עמודים קעד – קעה – ר"י גליס‪.‬‬
‫תולדות חכמי ירושלים ‪ -‬פרומקין‪.‬‬
‫ידיו של משה ‪ -‬רבי משה פרישקו‬
‫נפטר בשנת תקס"ח )‪(1808‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "ידיו של משה" נחלק לחמשה חלקים וכל חלק הוא בעל שם נפרד הקשור ליד ידות‪ :‬הראשון "יד בתשובה" שאלות‬
‫ותשובות לפי סדר ארבעת חלקי שו"ע השני‪" ,‬ידים שניות" באורים וחדושים על ארבעת חלקי הטור‪ ,‬השלישי "יד על יד"‬
‫החדושים על היד החזקה‪ ,‬הרביעי "ידים עסקניות" על מסכתות הש"ס‪ ,‬החמישי "ידים מוכיחות" באורים לתורה ודברי‬
‫אגדה‪ .‬הספר הופיע בשני כרכים בחלק הראשון ארבעת הידות ובחלק השני ידים מוכיחות שהוא החלק דאגדתא‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי משה פרישקו היה מגדולי רבני קושטא בעשורים הראשונים של שנות הת"ק‪ .‬באותה תקופה חיו הרבנים ר' מיכאל‬
‫אשכנזי בעל "אם הדרך" )עיין ערכו( ורבי אליהו פאלומבו )ראה ערכו( בעל "יד המלך" ופארה של העיר בעל "דברי‬
‫אמת" )הר"י בכר(‪ .‬רבי משה היה תל תלפיות ורבים הריצו אליו שאלות למעשה‪ .‬חותמו היה טבוע על תקופתו ורבים בני‬
‫זמנו המצטטים מספריו ונושאים ונותנים בהם‪ .‬את הספר ערך רבי שמואל חיים בעל "שמן המשחה" )ראה ערכו( שהיה‬
‫דולה ומשקה מתורת מאורי עירו קושטא הוא זה שכתב הקדמה לספר ובין השאר הוא מתאר את פטירתו הפתאומית של‬
‫רבי משה "בהיותו דורש כמשה מפי הגבורה בשבת תשובה בשנת התקס"ח יצאה נשמתו בטהרה מתוך דברי תורה"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "ידיו של משה" הודפס לראשונה בשאלוניקי בשנת תקע"ב )‪ (1812‬ארבע ידות בחלק נפרד מספר דפיו רי"א וחלק‬
‫הדרוש "ידים מוכיחות" בספירת דפים ושער נפרדים ובו ק"ה דפים‪ .‬ספר זה הודפס שנית במהדורת צילום בשנת תשנ"ז‬
‫)‪ (1997‬על ידי מכון "אוצרות גאוני ספרד" אשדוד‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר והקדמתו‪.‬‬
‫יוסף חי ‪ -‬רבי יוסף זרקא‬
‫נולד בשנת תפ"ב )‪ - (1722‬נפטר בשנת תקנ"ז )‪(1797‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "יוסף חי" לרבי יוסף זרקא‪ ,‬כולל חידושים וביאורים על הלכות ממשנה תורה‪ ,‬שולחן ערוך )אורח חיים(‪ ,‬שאלות‬
‫ותשובות ודרוש לפרשת קרח‪.‬‬
‫ספר זה הוא חלקו השני של הספר "פרפראות לחכמה"‪ ,‬העוסק בכללים הלכתיים )קל וחומר ועוד(‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יוסף זרקא הוא אחד ומיוחד בין מעתיקי השמועה הגדולים בתוניס‪ ,‬הוא קנה תורה מרבניה ר' יצחק לומברוזו )עיין‬
‫ערכו "זרע יצחק"( ואת התורה המפוארת שרכש מרבותיו הוא מסר לתלמידיו הגדולים‪ .‬ניתן לקבל מושג אודות רוממות‬
‫בית מדרשו מתקדמתו של רבי משה חיים זיתון בהקדמה לספר "יוסף חי" ומגדולי תלמידיו שתים כהלכתן צריכה לימוד‬
‫אפילו שיחתן גדולי ישראל שרפי קדש הלולים הרבנים הגדולים ומפורסמים בקצוי תבל וים רחוקים‪ ,‬שרפים עומדים‬
‫מלאים זיו ומפיקים‪ ,‬הראשון אדם מוהר"ר יצחק טייב זצוק"ל המחבר ספר "ערך השולחן" על ד' שולחנות‪ ,‬תל שהכל אליו‬
‫פונות‪ ,‬ושאר ספרים מזהירים ומאירים ושני בקדש נהדר בגבורה נאזרי הרב כמוהר"ר יהודה נג'אר המחבר ספר למודי ה'‪,‬‬
‫מועדי ה'‪" ,‬אהלי יהודה" ועוד שני המלכים נועדו אשר יצקו מים על ידו" ראה עוד בערך "שופריה דיעקב"‪ ,‬שם הורחב על‬
‫תלמידו מהר"י נאג'ר בעל "למודי ה'" ומגדולת התלמיד נשמע על שגיבות הרב‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "יוסף חי" נדפס יחד עם הספר "פרפראות לחכמה" בתוניס‪ ,‬בשנת תרס"ד )‪ 84 .(1904‬דפים‪.‬‬
‫)לרבי יוסף זרקא ספר נוסף הנקרא "עוד יוסף חי" )תוניס תר"ס(‪ ,‬ובו חידושים על מסכתות הש"ס(‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫מלכי תרשיש עמוד קס"ד‪ -‬רבי בנימין רפאל כהן‪.‬‬
‫יכהן פאר ‪ -‬רבי חנוך צבי הכהן לוין‬
‫נולד בשנת תרל"א )‪ - (1871‬נפטר בשנת תרצ"ה )‪(1935‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "יכהן פאר" לרבי חנוך צבי הכהן לוין‪ ,‬כולל בשני חלקיו חדושים על מסכתות מסדר קדשים‪ ,‬ובו גם מעט חדושים על‬
‫הלכות מספר משנה תורה להרמב"ם שבספר עבודה‪ ,‬ועל הלכות קרבן פסח‪ ,‬ומספר דרשות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי חנוך צבי נולד בשנת תרל"א )‪ (1871‬לאביו החסיד רבי פנחס יעקב ממלניץ והיה דור עשירי למהר"א הכהן‬
‫מסוכוצ'וב‪ .‬עוד בהיותו צעיר לימים הצטיין בכשרונותיו ובמידותיו הנעלות‪ .‬בעל "ה"שפת אמת" ‪ -‬האדמו"ר מגור ‪ -‬לקחו‬
‫כחתן לבתו‪ ,‬ובביתו ישב מספר שנים‪.‬‬
‫בשנת תרפ"א )‪ (1921‬החל לכהן כאב"ד בעיר הגדולה בנדין‪ ,‬שהיה בה ריכוז גדול של חסידים ויראי ה'‪.‬‬
‫רבי חנוך צבי אהב אהבה עזה את ארץ ישראל‪ ,‬ושלש פעמים ביקר בה‪.‬‬
‫בבנדין שימש כאב"ד במשך י"ד שנים‪ ,‬ולאחר מחלה ממושכת נפטר ‪ -‬בשנת תרצ"ה )‪ - (1935‬ונקבר שם‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "יכהן פאר" הודפס בווארשא בשנת תרצ"ו )‪ 90 .(1936‬דף )פורמט גדול(‪ .‬בשנת תשכ"ה )‪ (1965‬הודפס הספר‬
‫שנית במהדורת צילום בירושלים‪ .‬הספר הוכן על ידי מחברו שכתב לו גם הקדמה אך מסיבות שונות התעכבה הוצאתו‬
‫ובסופו של דבר יצא על ידי בניו לאחר פטירתו‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫קונטרס "רב פאר" ו"גזע פאר" שבספר "יכהן פאר" על התורה ירושלים תשכ"ד )‪.(1964‬‬
‫ימי שלמה ‪ -‬רבי שלמה קמחי‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "ימי שלמה" חובר על סדר הרמב"ם והוא נושא ונותן בדבריו ובהערותיהם של נושאי כליו‪ ,‬אך יש בו גם מספר לא‬
‫מועט של תשובות ארוכות שאינם קשורות לדברי הרמב"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי שלמה היה מחותמי הרבנות המפוארת של עיר קושטא והיה מאחרוני רבניה הגדולים‪ .‬היתה לו מעלת "הבתראי" כי‬
‫הוא ראה את כל החיבורים שהיו לפניו ודרכו בקודש היתה לפלפל גם בספרי האחרונים עד אלו שהיו בתקופתו‪.‬‬
‫בקיאותו המפליאה ויכולתו המיוחדת לאסוקי שמעתא אליבא דלהכתא עשאוהו לתל תלפיות ומקרוב ומרחוק בקשו לשמוע‬
‫את חוות דעתו‪ ,‬ה"שדי חמד" מרבה להביאו תוך שהוא חולק כבוד רב לגדולת תורתו‪.‬‬
‫בערוב ימיו עלה לאר"י‪ ,‬יש שתולים זאת בבריחה מהמציקים לו שרדפוהו בגלל עמידתו ללא חת כנגד הנסיונות להחדיר‬
‫לקושטא מוסדות חנוך שלא כמסורת ישראל סבא‪.‬‬
‫הוא חיבר ספרים נוספים‪" :‬מלאכת שלמה" ‪ -‬שו"ת וחידושים על הש"ס ודרשות‪" ,‬יקהיל שלמה" חידושים על ארבעת‬
‫חלקי השו"ע‪" .‬מימי שלמה" ‪ -‬חידושים והערות על חלקי השו"ע או"ח ויו"ד‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר הוגה על ידי תלמידו רבי משה הלוי והרבה מחדושיו מפוזרים בספר‪ .‬הם נפתחים במלה אמ"ה ר"ת אמר משה הלוי‪,‬‬
‫או אמ"ה עבו"ת שהם ר"ת אמר משה הלוי עב'דו ות'למידו‪ .‬יש מי שכתב שהמגיה הוא בנו ולדעתו הר"ת עבו"ת מתפענח‪:‬‬
‫ע'בדו ב'נו ות'למידו‪ ,‬אולם העובדה שליד שמו של המגיה נוסף תמיד "הלוי" ואילו ליד שמו של המחבר לא צורף בשום‬
‫מקום הלוי מוכיחה בעליל שהכונה לתלמיד גדול וחביב אך לא בנו‪.‬‬
‫לא נכחד שבהסכמת חכמי איזמיר בחלק בו הם מברכים את הרב המגיה נכתב‪ :‬הלא זה בנו ותלמידו אשר יצק מים על ידו‪,‬‬
‫מחדש בטובו דברים וכו' מ"מ נדמה שההוכחה מהכינוי "הלוי" מכרעת‪ ,‬ואת הנכתב "בני" צריך לפרש על סמך לשון‬
‫חכמים תלמידים הרי הם כבנים‪.‬‬
‫ספר "ימי שלמה הודפס באיזמיר בשנת תרל"ד )‪ 185 (1874‬דף בפורמט גדול‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הרב אפרים לוי ‪ -‬תולדות המחבר בהקדמה לספר "מימי שלמה" שיצא ע"פ כת"י בהוצאת "אהבת שלום" ירושלים‪.‬‬
‫ימין המלך – רבי בנימין סורוצקין‬
‫חי עמנו לאוי"ט‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫הספר ערוך לפי סימנים ועוסק בקשת רחבה של נושאים המסודרים לפי הלכות הרמב"ם ביד החזקה‪ .‬בדרך כלל הסימנים‬
‫קשורים ישירות לדברי הרמב"ם כי המחבר מנסה ליישב את דברי הרמב"ם מהקושיות שהקשו עליו המחברים שדנו‬
‫באותם נושאים‪ ,‬אך במספר סימנים היריעה מתרחבת לבירור סוגיות הגמ' ודברי שאר ראשונים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫המחבר הוא נצר לשושילתא דדהבא מייסדי ישיבת טעלז בליטא ושל נוטעיה מחדש באדמת אמריקה‪ .‬הוא נינו של מייסדה‬
‫של ישיבת טעלז המעטירה ר' אליעזר גורדון זצ"ל בהיותו נכד של חתנו ר' זלמן סורוצקין בעל "מאזנים למשפט"‪ ,‬ואמו‬
‫היתה בתו של ראש ישיבתה רבי אברהם יעקב בלוך שנהרג ביחד עם בני הישיבה בשנות הזעם והעברה עת עלה הכורת‬
‫על יהודי מזרח אירופה‪ .‬אביו רבי ברוך ראש הישיבה היה מנוטעי ישיבת טעלז על אדמת אמריקה החומרנית‪.‬‬
‫ניתן לראות את הספר "ימין המלך" כעדות להצלחת אביו ודודיו של המחבר להעתיק את אוירת ישיבת טעלז שבליטא‬
‫לישיבה המתחדשת בקליבלנד‪ ,‬כי "ימין המלך" הוא תוצאה של שקיעה מוחלטת באהלה של תורה באותה מתכונת של‬
‫הישיבה בהיותה על מכונה בטעלז ולאו מילתא זוטרתא היא באותם ימים באמריקה שעוד לא היתה כר פורה להתמסרות‬
‫מוחלטת לעמלה של תורה‪.‬‬
‫ראיה זו של הספר "ימין המלך" כנצחון רוחה של ישיבת טעלז על אוירתה של אמריקה הנוהה אחרי החומר‪ ,‬מקופלת‬
‫בדבריו של אביו הגדול ב"הסכמתו"‪ ,‬הוא מדגיש שאינו בא להסכים על הספר כי כלום אב מעיד על בנו אלא הוא בא לתת‬
‫שבח לבורא עולם על שהצלינו מה"גיהנום" של התרבות המערבית ומ"גן העדן" של התרבות המזרחית"‪ ,‬כי "ימין המלך"‬
‫שהוא תוצר של גידוליה הראשונים של טעלז האמריקאית" מוכיח את היכולת לבנות "תיבת נח" המגינה מרוחותיה‬
‫המערביות והמזרחיות של החומרנות וההשכלה‪.‬‬
‫הספר נתפרסם בימי עלומיו של המחבר‪ ,‬בשנים מאוחרות ועד היום עומד רבי בנימין במרכז העשיה של הפרחת טעלז‬
‫ומוסדותיה על אדמת ארץ הקודש‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר "ימין המלך" נדפס בשנת תשל"א )‪ (1971‬בברוקלין ובו קל"ו עמודים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמת הספר והסכמת רבי ברוך סורוצקין‪.‬‬
‫יצחק ירנן – רבי אליקים גאטינייו‬
‫נפטר בשנת תקנ"ה )‪(1795‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "יצחק ירנן" לרבי אליקים ב"ר יצחק גאטינייו‪ ,‬כולל פלפולים‪ ,‬ביאורים וחידושים על ספר משנה תורה להרמב"ם‪.‬‬
‫בספר זה באו באורים ברוחב על הלכות רבות‪ ,‬ובמיוחד על הלכות ברכות ושבת‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫הורתו של רבי אליקים היתה באיזמיר המעטירה‪ ,‬כפי שהוא מתאר בהקדמתו ל"יצחק ירנן" משאת נפשו של אביו רבי‬
‫יצחק היתה שבנו יגדל בתורה ויעלה מעלה מעלה "והיה טורח בגופו ובממונו לילה כיום יאיר להוציא מחשבתו אל‬
‫הפועל"‪ .‬והנה אירע מקרה שבגללו היה נדמה שמאמצי האב המסור עומדים לרדת לטמיון‪ ,‬הנה גופא דעובדא בלשונו של‬
‫רבי אליקים בהקדמתו הנ"ל "והן בעוון ממרום שלח אש בליל י"ח תמוז משנת התק"ב ויבער ביעקב להבה והיה למאכולת‬
‫אש הללו בתי כנסיות ובתי מדרשות ואין בית אשר אין שם אש ויהי כל הארץ שפה אחת ואיש לדרכו פנו לכרכים‬
‫ולכפרים ולא נמצא גם ספר ללמוד והנה יצחק הוא אדוני אבי ז"ל צועק ובוכה ואומר לריק יגעתי ולהוציא מחשבתו לפועל‬
‫אף שהיה זקן קרוב לשבעים שנה כה אמר אלי נסעה ונלכה לעיר רבתי עם שמשם תורה יוצאת זאת העיר כלילת יופי‬
‫שאלוניקי יע"א‪ ,‬ונפן ונסע עם מרת אמי מב"ת נ"ע ותודה להי"ת מצאתי איש שרוח אלוקים בקרבו הוא החכם השלם הדיין‬
‫המצויין שלמה אמארילייו זלל"ה והיתי שונה הלכות וכולהו תנויי עמו במחיצתו‪ ,‬וכשהיה הולך ללמוד אצל מר דודו הרב‬
‫החסיד ועניו מאד בעל ספר דבר משה זלל"ה היתי הולך עמו לומד וישבנו שם כמו עשרים חדשים בלחם צר ומים לחץ‬
‫וחזרנו לעירנו איזמיר"‬
‫התורה שלמד במסירות נפש ומתוך הדחק עמדה לו להתעלות ולהיות ממרביצי התורה הנודעים הן בע"פ אך בעיקר‬
‫ולדורות בכתב באמצעות ספריו הנודעים בשמם‪ ,‬הן ה"יצחק ירנן" שלפנינו‪ ,‬הן ב"תועפות ראם" חיבורו על הרא"ם‬
‫ופירוש רש"י על התורה‪ ,‬ובספר על נושאים שונים הנקרא "אגורה באהלך" ראה "משנה ברורה" סימן תרנ"א ס"ק ח'‬
‫שכתב "ועיין בתשובת אגורה באהלך שמצדד דמה שנוהגין העולם שלא לעשות קשר אלא עושין מן עלי לולב כמין בית יד‬
‫ותוחבין הלולב בו‪ ,‬גם זה בכלל קשר עיי"ש‪ .‬רבי אליקים נאסף אל אבותיו בשנת תקנ"ה )‪.(1795‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫במפרשי יד החזקה על ספר זמנים בעמוד רע"ט להל' תענית פ"ה ה"ז מובא מהספר "יצחק ירנן" קטע בו הוא דן אם יש‬
‫חיוב תוספת בליל תשעה באב‪ ,‬בקטע הנ"ל מופיעות השורות הבאות‪" :‬ועוד דט"ב אינו אסור במלאכה אלא ביום ולא‬
‫בלילה וכדכתיבנא לעיל בפרקין ה"ד וא"כ מה שייך לומר בו תוספת" עכ"ל אחד מהמעיינים בספר הזדרז ומיד לאחר‬
‫תשעה באב )תשס"ו( שיגר מכתב עם צילום של הדף מה"יצחק ירנן" שבו הוא מדבר על שאלת תוספת לט"ב והעיר בצדק‬
‫שהשורות הנ"ל אינם מופיעות במקור ובסיום מכתבו הוא ביקש לדעת האם בידינו מהדורה לא ידועה של ה"יצחק ירנן"‪,‬‬
‫במענה למכתבו הובהר שלא ידוע על מהדורה עלומה‪ ,‬אבל הסוד נעוץ בתופעה ביבליוגרפית די נדירה כדלהלן‪ :‬מוכרת‬
‫תופעת ההשמטות אבל בדרך כלל הם מופיעות או בסוף הספר או במהדורה שניה ולעתים בחלק נוסף של הספר‪ ,‬אבל‬
‫פחות מצוי למצוא השמטות בחיבור שאינו של מחבר הספר שההשמטות שייכות אליו כמו שקרה כאן שההשמטות ל"יצחק‬
‫ירנן" נדפסו בקונטרס בסוף הספר "בית ישחק" של בנו רבי יצחק גאטינייו )יחד עם השמטות ומלואים לשאר ספריו‬
‫"תועפות ראם" ו"אגורה באהלך"‪ ,‬במהדורה זו נעשה רצון צדיק בעל "יצחק ירנן" וההשמטות שב"בית ישחק" שובצו‬
‫במקומות המתאימים ב"יצחק ירנן"‪.‬‬
‫מעשה זה יכול ללמד על חשיבות הפרטים הביבליוגרפים המסייעים להעמיד דברים על דיוקם‪.‬‬
‫ספר "יצחק ירנן" הודפס בשאלוניקי בשנת תקמ"ו )‪ 137 .(1786‬דף )פורמט גדול(‪ .‬ספר זה הודפס שוב במהדורת צילום‬
‫בברוקלין שבניו יורק על ידי ש' גולדברג‪ ,‬בשנת תשנ"א )‪.(1991‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמת ה"יצחק ירנן"‪.‬‬
‫יקר תפארת ‪ -‬רבי דוד בן זמרא‬
‫נולד בשנת ר"מ )‪ – (1480‬נפטר בשנת שמ"ט )‪(1589‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫"יקר תפארת" הוא פירושו של הרדב"ז על כמה מספרי ה"יד החזקה"‪ .‬בהקדמתו לפירוש על ספר שופטים הוא הבהיר‬
‫שבחר לפרש את הספרים שלא נמצא עליהם פירוש מהמגיד משנה‪ ,‬הנה בלשונו‪ :‬לפי שקדם לי ביאור ד' ספרים מהיד‬
‫הגדולה להרמב"ם ז"ל והם ספר הפלאה וזרעים ועבודה וקרבנות לפי שלא נמצא בהם מגיד משנה‪ ,‬ראיתי להשלים המצוה‬
‫ולבאר גם ספר שופטים שלא נמצא בו מגיד משנה"‪.‬‬
‫בענונותו כי רבה מצא צורך להתנצל מדוע אין די בפרושו של המגדל עוז וכך כתב "ומה שכתב בעל מגדל עוז לתרץ‬
‫השגות הראב"ד ז"ל לא הספיק כי במקומות הרבה הוא מסתפק במה שמעתיק בקיאות המשנה והסוגיא בלי עיון דק כאשר‬
‫הוא מבואר למי שרגיל בו‪ ,‬גם כי לא ימלט מלבוא בדברינו קצת חדושין להועיל לתלמידים"‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫שמו של הרדב"ז‪ ,‬פרשת גדולתו והיותו כאחד מגדולי הדורות ידועה לכל לכן די בציון ראשי פרקים בקורות חייו‪ .‬נולד‬
‫בספרד בשנת ר"מ )‪ (1480‬ובזמן הגירוש רנ"ב )‪ (1492‬עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת‪ .‬בשנת רע"ג )‪ (1513‬יצא‬
‫למצרים והיה שם לרב המדינה במשך ארבעים שנה‪ ,‬באותה תקופה היה לתל תלפיות והשיב אלפי תשובות לכל קצוי תבל‪,‬‬
‫בקהיר תפס ישיבה ומפורסם מאד שבעת ההיא היה האר"י מתלמידיו וכן רבי בצלאל אשכנזי בעל שיטה מקובצת‪ ,‬בשנת‬
‫שי"ג )‪ (1553‬חזר לארץ ישראל ולאחר שהות מסוימת בירושלים חזר לצפת עד פטירתו בשנת שמ"ט )‪ (1589‬ומנוחתו‬
‫כבוד בבית העלמין העתיק בצפת‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫השם "יקר תפארת" הוא השם שקבע רבי חיים וינטורה שהיה המוציא לאור הראשון של פירוש הרדב"ז על ספר הפלאה‬
‫וזרעים‪ ,‬הספר נדפס באיזמיר שנת תקי"ז )‪ (1757‬מהקדמת המו"ל נראה שהיה לו בכת"י גם פירוש על ספרי עבודה‬
‫וקרבנות אך לא היה ביכולתו לממן את הדפסת כל כתב היד לכן פירסם רק על סדר הפלאה וזרעים‪ ,‬בספר שנדפס באיזמיר‬
‫היו ק"כ דפים‪.‬‬
‫במהדורת הרמב"ם ורשא תרמ"א )‪ (1881‬הדפיסו על גליון הרמב"ם את הפרוש על הפלאה וזרעים והוסיפו גם את‬
‫הפירוש לספר שופטים ומאז בכל המהדורות הנפוצות‪.‬‬
‫בשנת תש"ה )‪ (1945‬פירסם על פי כתב יד הרב שמואל ברוך ורנר זצ"ל את פירוש הרדב"ז על הלכות שלוחין ושותפין‬
‫והל' עבדים באותו כת"י היה גם הפרוש לספר שופטים ממנו העתיקו כנראה במהדורת ורשא הנ"ל‪.‬‬
‫הסיבה שהפרוש הוא דוקא על הלכות שלוחין ושותפין והל' עבדים‪ ,‬גם היא משום שעל הלכות אלו לא נמצא פירוש המגיד‬
‫משנה‪.‬‬
‫הפרוש להל' שלוחין ועבדים ע"פ מהדורת הרב ורנר נדפס בשנית על ידי האחים שולזינגר במהדורת הרמב"ם שיצאה‬
‫לאור בניו יורק תש"ז )‪ (1947‬במהדורה הנ"ל של האחים שולזינגר יצא לראשונה פירוש הרדב"ז על הספר עבודה‬
‫וקרבנות‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל ח"א עמודים רצא – רצ"ה – ר"י גליס‪.‬‬
‫ה‪ .‬במהדורה זו‪.‬‬
‫במהדורה זו הודפס רק הפרוש על הל' שלוחין ושותפין ועבדים כי הפרוש לשאר הספרים נדפס על גליון הרמב"ם‬
‫במהדורות נפוצות‪.‬‬
‫ישועה בישראל ‪ -‬רבי יהונתן מראזינאי‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "ישועה בישראל" לרבי יהונתן ב"ר יוסף מראזינאי‪ ,‬כולל פירוש רחב ומספיק על הלכות קידוש החודש שבספר‬
‫משנה תורה להרמב"ם )עם ציורים(‪ ,‬ועל פרק ג' מהלכות יסודי התורה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יהונתן מראזינאי )גליל הורדנא ‪ -‬ליטא( הוא נכדו של רבי יעקב קופלמן )מחבר הספרים‪" :‬עומק הלכה" ו"אהל‬
‫יעקב"( ‪ -‬מגדולי רבני דורו‪.‬‬
‫שימש ברבנות בגרודנו‪ .‬בשנת ת"ע )‪ (1710‬פרצה מגפת דבר בעירו‪ ,‬ובמשך שנה שלימה ‪ -‬בקיץ ובחורף ‪ -‬גר בשדה‬
‫מחוץ לעיר בתוך סוכה עם כל בני ביתו‪ .‬הוא נדר שאם יינצל מן המגיפה יחבר ספר בתחום התכונה‪" ,‬להועיל לאחיו‬
‫בידיעת חכמה זו"‪ .‬ואכן לאחר שניצל חיבר את ספרו "ישועה בישראל" )הנ"ל(‪ ,‬ובשמו רמז את שאירע לו‪ .‬לשם הדפסת‬
‫הספר הגיע לפרנקפורט דמיין בשנת תע"ט )‪ ,(1719‬ובשנת ת"פ )‪ (1720‬הודפס שם הספר‪.‬‬
‫בהקדמת ספרו הוא מספר "את התלאות אשר מצאו את עיר מושבו ומדינתו‪ ,‬דבר וחרב‪ ,‬וכמה שנים עברו אשר עצרוהו‬
‫למלא את נדרו"‪.‬‬
‫בשנת תפ"ב )‪ (1722‬שהה בהמבורג‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "ישועה בישראל" הודפס בפרנקפורט דמיין בשנת ת"פ )‪ 63 .(1720‬דף‪ .‬ספר זה הודפס שנית במהדורת צילום בשנת‬
‫תשכ"ח )‪ ,(1968‬ושוב בשנת תשנ"ח )‪ (1998‬בבני ברק ]הודפס בתוך ספר "פועל ה'" ח"א[‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמת הספר‬
‫ישועות מלכו ‪ -‬רבי ישראל יהושע טראנק‬
‫נולד בשנת תקפ"א )‪ (1821‬נפטר בשנת תרנ"ג )‪(1893‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "ישועות מלכו" לרבי ישראל יהושע טראנק‪ ,‬כולל חידושים והגהות על ספר משנה תורה להרמב"ם‪ ,‬שאלות ותשובות‬
‫לפי סדר ארבעה חלקי השו"ע‪ ,‬ליקוטים על פרשיות התורה ומעט ביאורים לאגדתא‪ .‬הספר הודפס בכרך אחד ובשער אחד‬
‫אך נחלק לשניים כשלכל חלק מיספור נפרד החלק הראשון מוקדש כולו לחידושים על הרמב"ם‪.‬‬
‫חטיבת החידושים המרכזית היא על ספרי זרעים עבודה וקרבנות‪ ,‬בהקדמת הספר נמסר שבנו רבי משה פנחס שישב על‬
‫כסא אביו בקוטנא‪ ,‬נועץ עם בעל "אבני נזר" כיצד לטפל בכתבי אביו והוא יעץ לתת משפט בכורה לחידושים על הרמב"ם‬
‫משום שיש בהם חידושים רבים על חלק ג' של הרמב"ם שלא הרבו לכתוב עליו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי ישראל יהושע ברבי דוד טראנק נולד בשנת תקפ"א )‪ (1821‬עוד בהיותו נער נתנכר בזכרון נדיר בבחינת בור סוד‬
‫שאינו מאבד טפה ויחד עם זה היה עמקן נפלא‪ .‬בשנת תר"ל הופיע ספרו "ישועות ישראל" על חושן משפט וממנו נשקפה‬
‫חריפותו הרבה בצד הגיונו העמוק‪.‬‬
‫שמו יצא בכל קצוי תבל ומארבע כנפות ארץ פנו אליו בשאלות בכל מקצועות התורה‪.‬‬
‫חתנו היה הגאון המפורסם רבי חיים אלעזר וואקס רבה של קאליש מחבר הספר "נפש חיה" בשנת תרמ"ו )‪ (1886‬ביקר‬
‫יחד עם חתנו בארץ ישראל והם קנו מספר בתים עבור כולל ורשא‪ .‬מלבד הספרים הנ"ל )"ישועות מלכו"‪ ,‬ישועות‬
‫ישראל"( סידר נכדו ופירסם חיבור יסודי ונפלא של רבי ישראל יהושע על שו"ע יו"ד והוא נקרא "יבין דעת"‪.‬‬
‫בחודש תמוז תרנ"ג )‪ (1893‬נאסף אל עמיו רבי ישראל יהושע‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫שני חלקי הספר "ישועות מלכו" הודפסו לראשונה בפיעטרקוב בשנת תרפ"ז )‪ (1927‬בח"א ‪ 120‬עמודים ובשני ‪156‬‬
‫עמודים פורמט גדול מאז הודפס ספר זה מספר פעמים בשנת תשי"ח )‪ (1958‬בניו יורק‪ .‬בשנת תשמ"ח )‪ (1998‬על ידי י'‬
‫אייבשיץ בירושלים‪ .‬בשנת תשנ"ב )‪ (1992‬בבני ברק ובשנת תשנ"ו )‪ (1996‬על ידי המוסד לעידוד לימוד התורה‬
‫בירושלים )מהדורת צילום פיעטרקוב הנ"ל(‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫תולדות המחבר בסוף הספר‪.‬‬
‫ישמח ישראל ‪ -‬רבי ישראל רבינוביץ‬
‫נולד בשנת תר"י )‪(1850‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ישובים למספר קושיות הגר"א והגרעק"א בהגהותיהם לשו"ע או"ח‪ ,‬תירוצים לכמה וכמה קושיות ה"משנה למלך" ועוד‬
‫חידושים על הרמב"ם והש"ס‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי ישראל ב"ר שלמה יעקב רבינוביץ שימש כמורה צדק בעיר שערשאב ואח"כ רב בעיר לאפי בפלך לומז'ה‪ ,‬רבי ישראל‬
‫חיבר עוד ספרים "אור ישראל" ‪ -‬ביאור מאמרי חז"ל באגדה ודרושים‪" ,‬ישועת ישראל" שו"ת וחידושים‪" ,‬נזר ישראל"‬
‫חידושים‪" ,‬עין משפט" פסקי חושן משפט‪ .‬בספר "אור ישראל" מופיעה הסכמתו של רבה הגדול של בילסק רבי בן ציון‬
‫שטרנפלד מחבר שו"ת "בני ציון" שכמפורסם היה אחד מהמסכימים על ה"משנה ברורה" וכן כתב‪" :‬ראיתי כי דבריו‬
‫ישרים ושמחים וגם ידעתיו את האיש הדגול מרבבה ואת שיחו כי הוא רב גדול ומובהק בקי בש"ס ובפוסקים ומחדש‬
‫חידושים יקרים ונעימים ומדותיו הטובים הוא הפלא ופלא ממש לא ראיתי כבושם הזה ודכוותיה"!‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר ישמח ישראל הודפס לראשונה בוילנא שנת תרפ"ט )‪ 49 (1909‬דף פורמט גדול‪ ,‬בשנת תשמ"ו )‪ (1986‬הודפס הספר‬
‫שנית במהדורת צילום על ידי הרב מאיר קליינמן זצ"ל בירושלים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הספר והקדמותיו‪.‬‬
‫יתר הבז ‪ -‬רבי נהוראי ג'רמון‬
‫נפטר בשנת תקמ"ג )‪(1783‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "יתר הבז" לרבי נהוראי ג'רמון כולל חידושים ועיונים על מסכתות‪ :‬סנהדרין וזבחים‪ .‬חידושים על הלכות ממשנה‬
‫תורה ולקוטים‪ .‬לספר מצורף החיבור "צדקה לחיים" מאת בנו רבי חיים שנפטר בצעירותו ראה על כך בערך "צדקה‬
‫לחיים"‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי נהוראי ג'רמון נולד לאביו הדיין רבי יצחק ג'רמון‪ .‬בכפר ג'בל שבטראבלס )טריפולי( בהיותו כבן י"ב שנים נהרג אביו‬
‫על קידוש ה'‪ ,‬בעודו ילד הגיע לתוניס ושם אומץ כבן על ידי רבי יצחק לומברוזו )הראשון( שהכיר את אביו‪ ,‬על טיב‬
‫חידושיו אפשר ללמוד ממה שכתב רבי חיים פאלאג'י בספרו על מסכת זבחים "עיני כל חי" )דף כ"ה ע"ג בדפי הספר(‬
‫"ראיתי להרב יתר הבז בשיטתו המפוארת על מסכת זבחים"‪.‬‬
‫שמו של הספר מרמז למאורע הקשה )כנראה בשנת תקט"ז ‪ (1756‬שהגויים התנפלו על יהודי תוניס ואז אבדו כתביו‬
‫הרבים של רבי נהוראי ומה שנשאר לפליטה הודפס ב"יתר הבז" לפי ניסוחו של הרב חיד"א‪" :‬כתב שיטות וחידושים‬
‫הרבה ושללו כל מחמדיו ובכלל חיבוריו ואח"כ הוסיף ידו שנית לכתוב חידושים וקרא הספר "יתר הבז" נראה שלאחר‬
‫האסון הגדול של אובדן כתביו התעשת רבי נהוראי )"הניף ידו שנית"( וניסה לשחזר חלק מחידושיו‪ .‬רבי נהוראי נפטר‬
‫בשנת תקמ"ג )‪(1783‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "יתר הבז" הודפס בליוורנו בשנת תקמ"ז )‪ 90 (1787‬דף פורמט גדול הספר יצא לאור שוב במהדורת צילום‬
‫בירושלים בשנת תשמ"ב )‪.(1982‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫שם הגדולים חלק הגדולים מערכת נ' אות א'‬
‫מלכי תרשיש ‪ -‬בנימין רפאל כהן‪.‬‬
‫כבוד יום טוב ‪ -‬רבי יום טוב דאנון‬
‫נפטר בשנת תקפ"ג )‪(1823‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫עיקרו של הספר כבוד יו"ט הוא הערות ביאורים על כל ספר היד החזקה ממדע ‪ -‬שופטים בתוך הספר משובצות תשובות‬
‫שהשיב לשואליו ובמפתח שבסוף הספר יש פירוט השו"ת לפי סדר ד' חלקי השו"ע‪ ,‬בסוף הספר מספר דרושים‪ ,‬בראש‬
‫הלכות דעות נכתב‪ :‬אמר המחבר ראיתי לכתוב פה קצת הגהות שמצאתי סביב הר"מ והם מהרב הגדול כמוהר"ר עזריא‬
‫יהושע ז"ל כל דבר במקומו" זו חמדה גנוזה שמעטרת את ה"כבוד יו"ט" כי הוא היה מראשוני רבני איזמיר הגדולים‪ ,‬ראה‬
‫עליו במבוא‪ .‬בספר נכלל גם "בד קודש" חיבורו של בנו רבי ברכה )עיין ערכו(‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יו"ט היה מגדוליה של איזמיר ומחשובי דייניה‪ ,‬בקונטרס "מזכרת גיטין" )נדפס בקובץ "בית אהרן וישראל" שנה ב'(‬
‫שכתב רבה הגדול של איזמיר רבי רפאל אשכנזי בעל "מראה הנוגה" )עיין ערכו( הוא מתאר כמה גיטין מסובכים והוא‬
‫מספר כיצד הוכרע דינם "זה היה מעשה בבי"ד מורינו ורבינו הרב המופלא כמוהר"י חזן )ה"חקרי לב"( ונמנינו עמו אני‬
‫הכותב והרב מוהרי"ט דאנון נר"ו"‪ ,‬הערה זו חוזרת על עצמה כמה פעמים בקונטרס הנ"ל‪.‬‬
‫אכן מאורה של איזמיר בעל "חקרי לב" נתן משקל רב להכרעותיו של רבי יו"ט ובפ"ד מהל' אישות ה"ז מסופר על מקרה‬
‫קשה של נפילה ליבום לקטן בן שלש אך היה ספק בתוקף הקידושין של האשה כי לא ברור אם בעלה היה בן י"ג בעת‬
‫הקידושין‪ ,‬ה"חקרי לב" פסק להתיר אך ביקש מרבי יו"ט לחוות דעתו הנה מה שרשם רבי יו"ט בענונותו כי רבה "ואף כי‬
‫לא למודעי הוא צריך כי דעתו רחבה מני ים וחשיב מר ניהו רבא כרוב בנין וכרוב מנין האמנם כדי לדעת ידי חובת איזה‬
‫חולק ולצאת ידי שמים ומענוונותיה דמר כי רבה היא‪ ,‬רצה לעמוד על דעתי דעת הדיוט" לימים שוב נפגשו דרכיהם וזאת‬
‫כידוע שלאחר פטירתו של ה"חקרי לב" שבערוב ימיו היה ה"ראשון לציון" מילא רבי יו"ט את מקומו והיה "ראש על ארץ‬
‫רבה עיה"ק ירושלים דדהבא"‪.‬‬
‫רבי יו"ט נפטר בחודש חשון תקפ"ג )‪ (1823‬ומנוחתו כבוד במרומי הר הזיתים‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "כבוד יום טוב" הודפס בשאלוניקי בשנת תר"ו )‪ 162 .(1846‬דף )פורמט גדול(‪ .‬חלקו הראשון של הספר ‪ -‬ללא ספר‬
‫"בד קודש" ‪ -‬יצא לאור במהדורת צילום על ידי "מכון אוצרות גאוני ספרד"‪ ,‬אשדוד‪ ,‬בשנת תשנ"ז )‪ 98 .(1997‬דף‪.‬‬
‫הספר נערך‪ ,‬הוגה ויצא לאור על ידי נכדו רבי יהודה דאנון‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אנציקלופדיה לתולדות חכמי אר"י ח"ב עמוד מו – ר"י גליס‪.‬‬
‫כסף משנה – רבי יוסף קארו‬
‫נולד בשנת רמ"ח )‪ – (1488‬נפטר בשנת של"ה )‪(1575‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "כסף משנה" הוא ספר יסוד בתחום פירוש וביאור היד החזקה‪ .‬מטרתו העיקרית לחשוף ולגלות את מקורותיו של‬
‫הרמב"ם שרוב רובם הם מסוגיות התלמודים בבלי וירושלמי‪.‬‬
‫קו זה של פירוש דברי הרמב"ם באמצעות שליחת לומדי היד החזקה אל סוגיות התלמודים‪ ,‬שניתן לשער שעליהם השעין‬
‫הרמב"ם את פסיקתו‪ ,‬טעון הבהרה הלא בהקדמתו ליד החזקה כתב הרמב"ם שחיבר את ספרו "כדי שלא יהא אדם צריך‬
‫לחיבור אחד בעולם מדין מדיני ישראל וכו' לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה לפי שאדם קורא בתורה שבכתב‬
‫תחלה ואח"כ קורא בזה ויודע ממנו תורה שבע"פ כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם" הרי סבר הרמב"ם שניתן‬
‫לפסוק הלכה ישירות מתוך ספרו בלא צורך לעיין בש"ס ובחיבורי הקדמונים‪ ,‬ומה טעם יש בפירוש שמפנה את הלומדים‬
‫לעיין בסוגיות מהם לקח הרמב"ם את הכרעותיו‪ .‬ברם בעל "כסף משנה" קיבל את הגישה לפיה מבחינה מעשית אדם שלא‬
‫יודע את תהלוכות הסוגיה מהם חצב הרמב"ם את דינו לא יכול להבין את דברי הרמב"ם על בוריים‪ ,‬ואם יורה על פיהם‬
‫בלא עיון בגמ'‪ ,‬קרוב לודאי יכשל בפסיקת הלכה מוטעית‪ .‬בהקדמתו הבליט בעל כסף משנה את תשובת הרא"ש )כלל לא‪,‬‬
‫סימן ט'( בה הוא מסר‪" :‬וכן שמעתי מפי אדם גדול בברצילונה שהיה בקי בתלתא סדרי‪ ,‬ואמר תמהתי על בני אדם שלא‬
‫למדו גמרא וקורין בספרי הרמב"ם ז"ל ומורים ודנים מתוך ספריו וסבורין שיכירו בה‪ .‬כי אמר אני מכיר בעצמי כי‬
‫בשלשה סדרים שלמדתי‪ ,‬אני מבין כשאני קורא בספריו אבל בספריו בהל' קדשים וזרעים‪ ,‬אינני מבין בהם כלום‪ ,‬וידעתי‬
‫שכך הוא להם בכל ספריו"‪ ,‬לפי גישה זו ציון מקורותיו של הרמב"ם והתאמתם לסוגית הגמ' אינה המצאת כלים לרוצים‬
‫לפלפל בדבריו‪ ,‬אלא בראש וראשונה מדובר על פירוש ראשוני לדבריו‪ ,‬שהרי בלא לקשר לדברי הרמב"ם את סוגית הגמ'‪,‬‬
‫אין סיכוי שדבריו יובנו כהלכה‪.‬‬
‫בענונותו כי רבה כתב בעל "כסף משנה" שעיקר מלאכתו היא להשלים את מה שהחל המגיד משנה ולכתוב כמתכונת‬
‫באורו על שאר הספרים שלא הגיע לידינו פירושו של המגיד משנה‪ ,‬אך ב"נשימה אחת" הוא מוסיף שגם בספרים שעליהם‬
‫כתב בעל מגיד משנה נשארו מקומות שצריך לדקדק בהם ואשיב ידי עליהם"‪ .‬מטרה עיקרית נוספת היתה ישוב להשגות‬
‫הראב"ד "ובכמה מקומות צריך נגר ובר נגר דיפרקינון"‪ .‬ענונותו הטהורה נשקפת גם מהערתו לפיה בראש ובראשונה‬
‫"אם אם נמצא לדברי המפרשים – הגמרא או להרב יצחק אלפס – או בתשובותיהם שדברו בהם בהבנת דברי הרב רבינו‬
‫משה בן מיימון אכתוב דבריהם" ורק "אם יראה לי ליישב דבריו בדרך אחר אכתוב מה שיורוני מן השמיים והמעיין את‬
‫אשר יבחר ירצה ויקרב‪ ,‬ובמקומות שלא אמצאוהו בדברי המפרשים הנזכרים אכתוב הנראה לעניות דעתי"‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫כתיבת תולדותיו של מרן ר"י קארו אינה נחוצה כדי לראות באמצעותה את בעל השמועה של ה"כסף משנה" שהרי אין מי‬
‫שאינו יודע שמרן בעל כסף משנה הוא בבחינת "יוסף המשביר" בהיותו מורה הדרך מה יעשה ישראל בספרו "שולחן‬
‫ערוך" וכל ישראל עוברים דרך "בית יוסף"‪ ,‬גם נודעים ספרי תשובותיו תשובות ה"בית יוסף" ואבקת רוכל"‪ ,‬אבל פטור‬
‫בלא כלום אי אפשר‪ ,‬לכן נרשמים בקצרה ראשי פרקים מתולדותיו‪.‬‬
‫הרי"ק נולד בשנת רמ"ח )‪ (1488‬בטולדו שבספרד‪ .‬בשנת רנ"ב )‪ (1492‬בהיותו בן ארבע גורש יחד עם משפחתו מספרד‪,‬‬
‫והם עברו לליסבון שבפורטגל‪ .‬אחר כמה שנים גורשו גם משם ותקעו אהלם בממלכת תוגרמה‪ ,‬בעיר ניקופלו הקים הרי"ק‬
‫ישיבה גדולה בה העמיד תלמידים גדולים והרביץ שם תורה לעדרים‪ .‬בשנת רפ"ב )‪ (1522‬בהיותו בעיר אנדרינופלי‬
‫התחיל בכתיבת חיבורו הגדול בית יוסף בספר "קורא הדורות"‪ ,‬מוסר בשם יש אומרים ששהה באנדינופלי בדרך לארץ‬
‫ישראל כי באותו זמן דבר עמו "המגיד" ועוררו לעלות לצפת‪ ,‬וכפי שהוא כותב בסוף פירושו בית יוסף לחושן משפט‬
‫"התחלתיו באינדרינופלי שנת רפ"ב והשלמתיו בעיר צפת אשר בגליל העליון ביום ד' יא אלול שנת הבק'ר אור )שנת ש"ב‬
‫– ‪ (1542‬ונתעסקתי עוד בהגהתו ובמהדורה תנינא עד שנת די"ש"‪.‬‬
‫בסביבות שנת רצ"ה )‪ (1535‬הגיע לעיר צפת שם נתכבד לשבת בראש בית הועד של חכמיה ומשם אור תורתו זרח ממזרח‬
‫שמש עד מבואו‪.‬‬
‫בספר "כסף משנה" ובתשובותיו הוא מזכיר כמה פעמים את דברי מהר"י בירב בצרוף התואר "מורי הרב"‪ .‬בספר "קורא‬
‫הדורות" כתב "ואחר שהלך הרב לצפת למד בבית המדרש של הרב כמה"ר יעקב בירב והוא תלמיד מובהק למהר"י בירב‬
‫וכמו שכתב בכמה מקומות‪ .‬ברם החיד"א פקפק מאד בקביעתו הנ"ל של בעל "קורא הדורות" לפיה היה מרן תלמידו של‬
‫מהר"י בירב בעת שבתו בצפת‪ ,‬נימוקו העיקרי הוא‪ :‬הלא כנ"ל בשנת רפ"ב התחיל בכתיבת חיבורו הגדול על הטור נמצא‬
‫שכבר היה מאד גדול בתורה‪ .‬גם כפי שסיפר בעל קורא הדורות מוכח שטרם עלותו לא"י שהה הרי"ק בשאלוניקי ושם הוא‬
‫חתום על הסכמה יחד עם גדוליה‪ ,‬עובדה המלמדת שהיה נמנה בין גדולי הדור שישבו בשאלוניקי כך שבהגיעו לצפת כבר‬
‫פקיע שמיה כאחד הגדולים ולא מסתבר שהתחיל ללמוד אצל מהר"י בירב ובודאי לא היה נחשב כתלמיד מובהק‪ ,‬החיד"א‬
‫גם שולל את האפשרות שהרי"ק קנה תורה אצל מהר"י בירב בטרם עלותם לצפת‪ ,‬טיעונו הוא שבעוד שהרי"ק היה‬
‫בממלכת תוגרמה הרי מהר"י בירב עבר מספרד לאפריקה שם כיהן ברבנות ומשם דרך מצרים עלה לארץ ישראל‪ ,‬מסקנת‬
‫החיד"א‪" :‬לכן נראה כי הרב מהר"י בי רב אחר שהוא ז"ל קיבל הסמיכה‪ ,‬הסמיך למרן בצפת‪ ,‬ומשום הכי מרן קוראו מורי‬
‫הרב"‪ .‬בצפת )ליתר דיוק בכפר ביריה הסמוך( כתב את השולחן ערוך שמלאכתו הושלמה בשעת שכ"ו )‪ (1566‬ובהיותו‬
‫בגיל פ"ז נפטר בצפת ושם מנוחתו כבוד‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר "כסף משנה" נדפס לראשונה סביר הרמב"ם במהדורת היד החזקה שיצאה לאור בוינציאה בין השנים של"ד – של"ו‬
‫)‪ (1575-1574‬חלק ד' הופיע בתחילת שנת של"ו )‪ (1575‬בדף האחרון בו מסופר שרבי יוסף קארו נפטר בשנה שעברה‬
‫ביג ניסן‪ ,‬בעל כסף משנה ביקש מהרמ"ע פאנו שישים עינו וישגיח על הדפסת הספר‪ .‬בהקדמת המגיה נכתב‪ :‬והיה לנו‬
‫לעינים ר' מנחם עזריה מפאנו פקיד מהר"י קארו ובית דינו שהשליטוהו על החבור הלז לסדר אופן הדפסתו"‪ .‬מאז נדפס‬
‫הכסף משנה בכל מהדורות הרמב"ם הנפוצות‪.‬‬
‫הרב חיד"א הבליט את התופעה שבכמה מקומות מצטט הכס"מ את לשון הרמב"ם אך לא מוסיף עליו כלום‪ ,‬הוא מבטל מכל‬
‫וכל את מה שהוא ראה לפעמים לכמה אחרונים שכתבו "שנעלם ממרן ז"ל מקור הדין" והוא החליט‪" :‬והדבר ופשוט הם‬
‫שהם השמטות המעתיקים וכיוצא‪ ,‬ומרן כבר היה מורה מקום ויתכן איזה חידוש והשמיטו"‪ ,‬היינו מרן כתב או מראה מקום‬
‫או הערת חידוש‪ ,‬אבל המדפיסים השמיטוה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫קורא הדורות – דף לה‬
‫שם הגדולים ‪-‬חלק גדולים מערכת י' אות קס"ה‪.‬‬
‫חלק ספרים מערכת כ' אות נ'‪.‬‬
‫כפי אהרן ‪ -‬רבי אהרן ב"ר עזריאל‬
‫נולד בשנת תקע"ט )‪ - (1819‬נפטר בשנת תרל"ט )‪(1879‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫חלקו הראשון של הספר נחלק לעשרות סימנים לפי סדר ארבעת חלקי הטור ובהם גם תשובות לשואלים רבים מכל קצווי‬
‫תבל‪ ,‬רובו של ח"ב הוא במתכונתו של ח"א אך נוספו בו גם חידושים על הש"ס ועל הטור ומספר עמודים )מדף קמג‪ ,‬ב עד‬
‫קמז‪ ,‬א( על לשונות הרמב"ם‪ ,‬החלק על הרמב"ם מועט יחסית יש בו שלשה גרגרים קטנים על הלכות בודדות‪ ,‬קטע ארוך‬
‫יותר על הלכות מלוה ולווה וקטע המתפרש על כמה עמודים העוסק בהלכות ממרים‪.‬‬
‫בשני החלקים מפתח מפורט בשם המליצי "כפות המנעול" ומצויינים בו עשרת מראי מקומות היכן שהמחבר נשא ונתן‬
‫בדברי הרמב"ם ונושאי כליו‪ ,‬בסוף ח"ב צירף המחבר את הספר "בני יוסף" שעיקרו שו"ת של "זקן ביתי" )סב אשתו(‬
‫רבי יוסף יהושע קאריו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אהרן נולד בירושלים בשנת תקע"ט )‪ ,(1819‬לאביו רבי עזריאל )שנקרא כשם משפחתו(‪ .‬סבו הוא הרב אביגדור‬
‫עזריאל )מחבר הספרים "זמרת הארץ" ‪ -‬כוונות התפילה על פי הקבלה‪ ,‬ו"כסף הכיפורים" ‪ -‬תיקון לדבר ומגיפה(‪.‬‬
‫מרבותיו‪ :‬רבי ניסים שמואל יהודה ארואץ )ממייסדי עדת המערבים בירושלים(‪ ,‬ובחכמת הנסתר ‪ -‬רבי רפאל ידידיה‬
‫אבולעפיה )הרב היר"א(‪.‬‬
‫רבי אהרן כיהן כראש ישיבת "שבת אחים" )שהתקיימה בביתו(‪ ,‬וכראש ישיבת המקובלים "בית אל" )לאחר פטירת רבו‬
‫רפאל ידידיה אבולעפיה(‪ ,‬בה עבר לפני התיבה ‪ -‬כמכוון התפילות ‪ -‬כעשר שנים‪.‬‬
‫במשך כעשרים שנה כיהן רבי אהרן כראב"ד לעדת הספרדים בירושלים‪ ,‬והיה מראשי העדה‪.‬‬
‫מספריו "אזן אהרן"‪" ,‬מקוה המים" ‪ -‬דרשות ]בספר זה מצויות דרשות שדרש בתוניס‪ ,‬ווהראן‪ ,‬אלג'יר ועוד‪ ,‬ובהם הוא‬
‫מרבה לעסוק בשבחה של ירושלים ומעלתה‪ .‬כן מצויים בספר הספדים לחכמי המקום שנפטרו בעת ששהה שם[‪.‬‬
‫רבי אהרן נפטר בהיותו בעיר יפו ‪ -‬לשם יצא בהוראת רופאיו להבריא ‪ -‬בשנת תרל"ט )‪ ,(1879‬ושם נטמן‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "כפי אהרן" יצא לאור בשני חלקים‪ .‬חלק א' הודפס בירושלים )בדפוס ישראל בק( בשנת תרל"ד )‪ 178 .(1874‬דף‪.‬‬
‫וחלק ב' שם )בדפוס שמואל צוקרמן( בשנת תרמ"ו )‪ 191 .(1886‬דף‪.‬‬
‫מהדורת צילום יצאה לאור בירושלים בשנת תש"מ )‪ ,(1980‬בתוספת דברי פתיחה ופורטרט של המחבר‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫תולדות המחבר בפתח מהדורת הצילום ירושלים תש"מ )‪(1980‬‬
‫כרוב ממשח ‪ -‬האחים רבי שלמה ורבי חיים אלפסי‬
‫רבי שלמה נולד )בערך( בשנת ת"פ )‪ – (1720‬נפטר בשנת תקס"א )‪(1801‬‬
‫רבי חיים נפטר בשנת תקמ"ג )‪(1783‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "כרוב ממשח" כולל את חידושיהם של האחים רבי שלמה ורבי חיים אלפסי‪ .‬חדושים על הש"ס על הרמב"ם וכללי‬
‫הש"ס‪ .‬חדושיו של רבי שלמה הם מדף א‪ .‬עד כא‪ ,‬ב והכותרת היא כרוב ממשח ותחתיה חידושי מהרש"א זלה"ה וחדושיו‬
‫של רבי חיים הם החל מדף נב של הספר ושם הכותרת היא כרוב ממשח‪ .‬ובשורה תחתיה חידושי מהרח"א זלה"ה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחברים‬
‫האחים רבי שלמה ורבי חיים היו בני אחד מגדולי תוניס רבי מסעוד אלפסי שנהג נשיאותו ברמה כששפט את עדתו וגם‬
‫העמיד תלמידים הרבה שנהרו לשמוע את דברי תורתו העמוקים‪ .‬בנו רבי שלמה בהיותו כבן שלשים היה חבר בבית דינו‬
‫של בעל "חק נתן" )ראה ערכו( ולאחר שה"חק נתן" עלה לארץ ישראל נתמנה רבי שלמה לאב"ד תוניס‪ ,‬תפקיד שאותו‬
‫מילא עד פטירתו בשנת תקס"א )‪.(1801‬‬
‫מההקדמה ל"משחא דרבותא" מתברר שרבי שלמה כתב חבור גדול ומקיף על היד החזקה אך למגנת לבו הרבה היה‬
‫למאכולת אש הנה הציטוט מהנכתב שם "הן בעוון שבשנת התקי"ו ליצירה נלכדה העיר )ראה להלן תאור דומה של‬
‫המאורע בכתביו של רבי חיים( ונשסו הבתים ובאו בה פריצים וחללוה וכו' וכל כתבי הקדש היו לדומן על פני האדמה‬
‫ומהם היו למאכולת אש שרוף דאורייתא‪ ,‬חבור נפלא בכמות ובאיכות על ספר היד החזקה כחבור הרב משנה למלך זלל"ה‬
‫ואיזה קצת שיטות על הש"ס הכל היה ואין מחמד כל עין"‪.‬‬
‫אחיו רבי חיים נפטר בעודו באבו כבן כ"ז היה אך רושמי הקורות מציינים שלמרות מעוט השנים הרבה מקנתו והיה רב‬
‫ועצום בתורתו‪.‬‬
‫הנכתב על מנין שנותיו של רבי חיים הוא על סמך השורות דלהלן המועתקות מההקדמה לספר "משחא דרבוותא" הרב‬
‫הכולל וכו' רבי חיים זלל"ה עודנו באבו כשמש בתקפו בן ז"ך שנים הפליא עצה הגדיל תושיה בכמה הלכתא גבירתא לפי‬
‫מעוט השנים כי רב מאד מחנהו וכו' הלוך ורב שנת ז'ך וי'ש'ר פעלו ח"י לאדר ב' ושנה מעוברת היתה מן השמים נלחמו עד‬
‫שקרעו וכו' לפי סימן השנה ז"ך ויש"ר מתקבל שנפטר בשנת התקמ"ג‪ ,‬בן ז"ך שנים הפליא וכו' מורה שהיה אז בן כ"ז‪ ,‬על‬
‫סמך זאת נכתב שמהרח"א נפטר בעודו באבו כבן כ"ז בשנת התקמ"ג‪ ,‬אולם מחבר הספר "מלכי תרשיש" )בעמוד ק"ב(‬
‫מערער על קביעה זו מכח הנאמר בעמוד ע' של כרוב ממשח בתוך חידושיו לש"ס של רח"א הנה לשונו "אמר המחבר‬
‫להיות שקראנו צרות רבות ורעות בשנה זו שנת תקי"ו והיינו טרודים בצער המלחמות וקרא לנו השוד והשבר בעוה"ר לא‬
‫היה לי פנאי לכתוב וה' ימלא חסרוננו וכו' כי ביום ה' ז' לחודש אלול נלכדה העיר והיה השוד והשבר עד עיוה"כ"‪ .‬מנוסח‬
‫זה מתקבל שלא יתכן שהמחבר נולד ‪ 27‬שנים לפני תקמ"ג‪ ,‬ראה ב"מלכי תרשיש" הצעה שהאמור בן ז"ך בעודנו באבו לא‬
‫כוון לזמן פטירתו‪ ,‬עכ"פ נקודה זו נשארת פתוחה וצריכה עיון‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "כרוב ממשח" הודפס בליוורנו בשנת תרי"ט )‪ 149 .(1859‬דף )פורמט גדול(‪ .‬מהדורת צילום של הספר הודפסה‬
‫בברוקלין שבניו יורק בשנת תשנ"ב )‪.(1992‬‬
‫ל"כרוב ממשח" מצורף הספר "ישמח משה" הכולל חידושים על מסכת זבחים שחיבר רבי משה סלום‪.‬‬
‫יצויין שכפי הנראה מחמת שרבי שלמה האריך ימים ונודע בכהונתו הרמה‪ ,‬חשבו הרבה עורכי רשימות הספרים שעיקר‬
‫החיבור הוא שלו והם רשמוהו כמחבר הספר "כרוב ממשח"‪ ,‬אבל כפי שמצויין בשער הספר וכעולה מכותרות המשנה‬
‫שהוזכרו לעיל נכון לקבוע שלספר שני מחברים שוים‪ .‬כך אפשר להסיק גם משמו של הספר כי שתי האותיות האחרונות‬
‫בממש"ח הם ר"ת של שלמה‪ ,‬חיים‪.‬‬
‫יש לציין שגם הספר "משחא דרבותא" )ליוורנו תקס"ה – ‪ (1805‬הוא יצירה משותפת של אביהם רבי מסעוד ובניו ר"ש‬
‫ור"ח‪ ,‬עובדה שנרמזה במלה "משחא" שהיא ר"ת מסעוד שלמה‪,‬חיים אלפאסי‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫מלכי תרשיש עמודים צט – קב – רבי בנימין רפאל כהן‬
‫כרם חמד ‪ -‬רבי שלמה פריידעש משקלוב‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "כרם חמד" לרבי שלמה ב"ר יוסף אליעזר פריידעש‪ ,‬כולל שלשה חלקים‪ :‬הראשון כולל חידושים על סוגיות בתלמוד‬
‫חידושים על הרמב"ם‪ ,‬ועל הלכות בחלקי אבן העזר וחושן משפט שבשו"ע‪ .‬השני על חלק יורה דעה‪ ,‬והשלישי על חלק‬
‫אורח חיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי שלמה ‪ -‬חי ופעל במחציתה השניה של המאה הי"ט ‪ -‬נודע כגאון מפורסם‪.‬‬
‫התפרסם במאמריו התורניים הרבים‪ ,‬שהודפסו במאספים‪" :‬כנסת הגדולה"‪" ,‬תורה מציון" ועוד‪.‬‬
‫כיהן כאב"ד שנים רבות בבעליניץ )פלך מאהלוב רוסיה הלבנה(‪ .‬והיה גם רבה של לאדי מקום מושבו של בעל התניא‬
‫מלבד ספרו "כרם חמד"‪ ,‬נותרו ממנו כתבי יד רבים‪ ,‬בהם שאלות ותשובות וחקרי הלכות ‪ -‬מוכנים לדפוס‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫שלשת קונטרסי "כרם חמד" הודפסו בוילנא‪ .‬הראשון בשנת תרכ"ז )‪ 58 .(1867‬עמודים‪ .‬השני גם הוא בשנת תרכ"ז‬
‫)‪ 36 .(1867‬עמודים‪ .‬והשלישי בשנת תרל"א )‪ 24 .(1871‬עמודים‪.‬‬
‫בשנת תשנ"ב )‪ (1992‬הודפסה מהדורת צילום של שלושת הקונטרסים‪ ,‬במונרו שבניו יורק‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫מפעל הביביולגרפיה‪.‬‬
‫כתונת יוסף ‪ -‬רבי יוסף יצחק מונטיקייו‬
‫נפטר בשנת תצ"ח )‪(1737‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "כתונת יוסף" מרבי יוסף יצחק מונטיקייו‪ ,‬כולל שו"ת על חלקי השו"ע‪ :‬או"ח יו"ד ואבהע"ז‪ ,‬חידושים על היד החזקה‬
‫בספרי עבודה וקרבנות‪ ,‬חידושים על סדר טור אבהע"ז עד סימן יז וחידושים על מסכתות מגילה‪ ,‬כתובות‪ ,‬בבא קמא‬
‫ועבודה זרה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יוסף יצחק )במאמר מוסגר! בכמה מתשובותיו הוא חותם יוסף ב"ר יצחק‪ ,‬כנראה שם אביו היה יצחק ושמו האמיתי‬
‫יוסף אבל לשמו צורף שם אביו ששימש כשם משפחתו(‪ :‬היה מגדוליה של שאלוניקי‪ ,‬מחלק השו"ת שבספר נראה שרבי‬
‫יוסף היה תל תלפיות ורבים בקשו ממנו לחוות דעתו בשאלות הלכתיות בהרבה תחומים‪ ,‬יחד עם זה היה מתייעץ עם‬
‫מאורותיה של שאלוניקי וכפי שהוא כותב מספר פעמים )הדוגמא להלן נלקחה מסוף סימן ב'( "ואין אני סומך על דעתי על‬
‫הוראה זו אחת ושתים עד שיעלה הדבר על שולחן מלכים מאן מלכי רבנן ויסכימו עמי‪ ,‬כה דבר אחיכם הקטן יוסף יצחק"‪.‬‬
‫הוא כפף את עצמו למאור הגדול של שאלוניקי רבי יוסף דוד בעל "בית דוד" ובתשובותיו הוא מזכירו תדיר‪.‬‬
‫בסימן ד בקשר לשתיה בתענית משקה לרפואה והוא אינו ראוי לשתיה‪ ,‬הוא מספר‪ :‬ואחר כמה ימים שאלתי להרב המובהק‬
‫כמוהר"ר יוסף דוד והשיב לי "בתורה שבעל פה" שכן ראוי להתיר ממקצת טעמים שהבאתי לעיל וכו' ולכן נתיישב דעתי‬
‫מתוך זה שיפה הוריתי"‪.‬‬
‫משני חלקי הספר נשקף עד כמה היה רבי יוסף איש אשכולות‪ ,‬חלק השו"ת מגלה את כוחו הגדול באסוקי שמעתתא אליבא‬
‫דהלכתא ואת שליטתו ללא מצרים בדברי הפוסקים והאחרונים ואילו מהחיבור על הרמב"ם שרובו ככולו בספרי עבודה‬
‫וקרבנות מתרשמים על כח העיון והעמקה עד לשיתין של הסוגיות החמורות בסדר קדשים‪.‬‬
‫רבי יוסף חיבר פירוש להגדה של פסח בשם "יוסף עליכם" וחבור זה נתפרסם בחייו‪ ,‬גם חיבר את הספר "משיח השם"‬
‫דרשות והספדים‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר "כתונת יוסף" נדפס בשאלוניקי בשנת תקכ"ג )‪ (1763‬ובו ‪ 71‬דפים‪ ,‬פורמט גדול‪ .‬את הספר הוציא לאור בנו רבי‬
‫יצחק אשר לא הסתיר את מצוקתו ואת עניותו ובשער הספר הוא מתחנן "ואח'לי יכונו לרוח נדיבה לקוח את ספר הלזה‬
‫ביתר שאת ויתר עז כדי לברך על המוגמר פריעת בע"ח מצוה‪.‬‬
‫בשער הספר תופעה נדירה והיא הסימן שבחר הבן לציין את שנת יציאתו לאור כך נכתב שם בשנת מאת כל א'יש אש'ר'‬
‫י'ד'בנו' לב'ו לפ"ק והכונה לשנת תקכ"ג היוצא דופן בסימן זה הוא שבדרך כלל סימן השנה מרמז או לשמו של המחבר או‬
‫של החיבור או לתוכן הספר או למעלתו ופה ניצל בן המחבר גם את סימן השנה לפנות ללבם של נדיבי עם‪.‬‬
‫הספר הודפס שנית במהדורת צילום בברוקלין שבנו יורק על ידי הוצאת גולדברג בשנת תשנ"א )‪.(1991‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר ושערו‬
‫מצבות שאלוניקי עמודים ‪ - 623 – 624‬עמנואל‬
‫כתר המלך ‪ -‬רבי כתריאל אהרן נאטאן‬
‫נולד בשנת תר"ו )‪ - (1846‬נפטר בשנת תרפ"ב )‪(1922‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "כתר המלך" נחשב כאחד מהספרים היסודיים על היד החזקה של הרמב"ם הן בגלל היקפו בהיותו נושא ונותן על כל‬
‫ארבעה עשר ספרי היד החזקה‪ ,‬והן בגלל ירידתו לשורשי הדברים גילוי מקורות הרמב"ם ופלפולים בקושיותיהם החמורות‬
‫של נושאי כליו וגדולי האחרונים שדנו בחיבוריהם על הרמב"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי כתריאל נולד בשנת תר"ו )‪ (1846‬בכפר לצ'קבה )חבל ז'מוט בליטא( הוא היה חתנו של רבי משה יצחק הלוי ראבל‬
‫שהיה מגדולי דורו וישב על כסא הרבנות בערים מפוארות בקורלאנד )סאסמוקין‪ ,‬ליבאוי וגולדינגען( ובליטא )פונביז'‬
‫ופלוניגען( בסוף ימיו היה אב"ד באגוסטאוו )פולין( ונפטר שם בשנת תר"ל )‪ (1870‬ואז ישב על כסאו רבי כתריאל אהרן‪.‬‬
‫ראוי לציין שבשנת תרכ"ג )‪ .(1863‬התחילו להדפיס בברלין את הש"ס )מלאכתם לא הסתיימה והדפיסו רק ברכות‪ ,‬מועד‬
‫ונשים( ובמסכת ברכות נוספו שם חידושים מרבי יצחק משה הלוי שבתקופה הזו היה רבה של פוניבז'‪ ,‬עובדה המעידה על‬
‫ההערכה המופלגת שרחשו לו בני דורו‪ .‬ההרחבה על רמ"י הלוי אינה רק להשלמת הפרטים על קורותיו של רבי כתריאל‪,‬‬
‫אלא נכתב עליו בעיקר משום שחותמו טבוע ב"כתר המלך" כי חתנו המחבר מרבה לצטט בשמו דברי תורה עמוקים הן‬
‫מפיו והן מפי כתבו‪.‬‬
‫ספר "כתר המלך" לא מש משולחנם של העוסקים בתורת הרמב"ם בזכות דיוקיו וחידושיו המקוריים ורבים החיבורים‬
‫המצטטים את דבריו ונושאים ונותנים בהם‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "כתר המלך" הודפס לראשונה בוארשה בשנת תרנ"ו )‪ 240 (1896‬עמודים פורמט גדול‪ ,‬בשנת תשנ"ב )‪(1992‬‬
‫הודפס הספר שנית במהדורת צילום בברוקלין שבניו יורק )שני כרכים( על ידי האחים גולדברג בהוצאת המו"ל רבי יצחק‬
‫בראך‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫פנקס הקהילות ‪ -‬פולין )כרך ד'(‪.‬‬
‫כתר תורה ‪ -‬רבי מאיר מברדיטשוב‬
‫נפטר בשנת תקס"ו )‪(1806‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "כתר תורה" לרבי מאיר בהרה"ק לוי יצחק כולל חידושים על הלכות מספר משנה תורה להרמב"ם‪ ,‬חידושים על כמה‬
‫סוגיות בש"ס ופירושים על ספרי בראשית ושמות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי מאיר נולד לאביו הרה"ק ר' לוי יצחק מברדיטשוב‪ ,‬הוא נודע בחריפותו הגאונית ונתפרסם כמחדש נפלא וכמעיין‬
‫המתגבר בתורה‪ ,‬בהקדמתו הקצרה הוא פתח צוהר לבית מדרשו הרם של אביו אשר רוב המסופר עליו הוא במה שהיה‬
‫סנגורם של ישראל‪ ,‬אבל משורות קצרות המועתקות להלן שכתב רבי מאיר ניתנת הזדמנות להיוכח על בית מדרשו הנשגב‬
‫שבו חונכו אלפי תלמידים גדולים‪ ,‬לא רק בדרכי החסידות אלא בעיקר בלימוד גפ"ת ופוסקים הנה בלשונו‪ :‬אמר הזעיר כל‬
‫ימי גדלתי אצל כבוד אדוני אבי מורי ורבי הגאון תפארת ישראל בוצינא קדישא מו"ה לוי יצחק נ"י‪ .‬וזאת ידוע לכל העולם‬
‫שכמה אלפים תלמידים אשר העמיד כבוד אאמ"ו שיחיה‪ ,‬אשר למד אותם חידושי גפ"ת ופוסקים וג"כ נתלהבו לבם‬
‫לעבודתו ב"ה בשמעם תורתו הקדושה בהדרכה ישרה ולגודל גדולת אאמו"ר צדקתו וקדושתו ותורתו אפילו שפל ערך‬
‫כמוני אפר כירה נהנה מחכמתו לפי גודל עניות דעתי‪ ,‬גלל כן לא לקחתי הסכמה מחכמי וגאוני וצדיקי זמנינו" הנה הסביר‬
‫שלא מצא צורך שלא לקח הסכמות לספרו מפני שהכל יודעים שכל חכמתו היא מהיכלו של אביו ופרסומו של אותו בימ"ד‬
‫מייתר את הצורך בהסכמות‪.‬‬
‫לבני הדורות האחרונים אשר לא הגיע להם שמע מעלת הרה"ק ר' לוי יצחק בהעמדת אלפי תלמידים בלמוד גפ"ת ופוסקים‬
‫נאמר להיפך‪ :‬מראיית עיזוז הגאונות המבצבצת מכתר תורה – אשר מחברו הבהיר שכל תורתו היא משל אביו – ניתן‬
‫לקבל קצה מושג על בית אולפנא רבתי של בעל "קדושת לוי"‪.‬‬
‫רבי מאיר נפטר בשנת תקס"ו )‪ (1806‬על פני אביו שנפטר ארבע שנים אחריו‪ ,‬ואביו שהצדיק את הדין התבטא "החזרתי‬
‫נשמתו טהורה כפי שקיבלתיה"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫שני חלקי ספר "כתר תורה" הודפסו כדלהלן‪ :‬ח"א במזירוב בשנת תקס"ג )‪ 36 .(1803‬דף‪ .‬ח"ב בזיטומיר בשנת תקס"ו‬
‫)‪ (1806‬שניהם יחד בפודגורזע בשנת תרנ"ח )‪ ,(1898‬ובווארשא בשנת תרס"ו )‪ 84 .(1906‬עמודים‪ ,‬שוב שם בשנת‬
‫תר"ע )‪ ,(1910‬ושוב בסטמר בשנת תרצ"ג )‪ .(1933‬בשנת תשי"ז )‪ (1957‬הודפס מחדש בלונדון בכרך אחד‪ .‬בשנת‬
‫תשכ"ג )‪ (1963‬הודפס במהדורת צילום בירושלים )על פי מהדורת ווארשא(‪ .‬בשנת תשמ"ב )‪ (1982‬הודפס בניו יורק על‬
‫ידי מ‪ .‬אונגער בשני כרכים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמת הספר‬
‫כתר תורה – רבי לוי מקאדני‬
‫נפטר בשנת תק"מ )‪ (1780‬בערך‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‪.‬‬
‫"כתר תורה" לא נדפס כספר בפני עצמו אלא הוא קונטרס קטן שצורף למהדורת היד החזקה שהופיעה בוילנא בשנת‬
‫התר"ס )‪ (1900‬ומני אז במהדורות הנפוצות של משנה תורה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי לוי ב"ר דוד רבה של קאדני שבליטא נודע כמחבר הספר החשוב "עטרת ראש" שבחלקו הראשון פירוש על מסכת‬
‫ברכות לעומקה ולרוחבה‪ ,‬ובחלק השני באורים על משניות בסדר זרעים‪ .‬הרב חיד"א )שם הגדולים חלק הספרים מערכת‬
‫ע אות ח'( כתב‪ :‬עטרת ראש ועטרת תפארת‪ ,‬שיטה על מס' ברכות וקצת סדר זרעים להגאון השלם מהר"ר לוי אב"ד דק"ק‬
‫קאדני והיה לו עשר עטרות חבורים ולכלם יקרא אורייתא כשרה ושמה עטר"ה על סדר מועד נשים נזיקין קדשים טהרות‬
‫ועל הרמב"ם ושו"ת ועל קידוש החדש ויסוד עולם וצורת הארץ כמבואר באורך בהקדמתו והן בעון נח נפשיה ולא נדפסו‬
‫כי אם השני חלקים הנזכרים שהדפיס בחייו הגאון ז"ל‪.‬‬
‫רבי שאול רבה של אמסטרדם בעל "בנין אריאל" כתב בהסכמתו לספר "עטרת ראש" "ראיתי בני עליה והמה מועטים לבד‬
‫זה מצאתי אדם אחד מני אלף המגן תלוי עליו שלטי הגבורים גאוני חכמי מדינת אשכנז ופולין בכתב ידם הם מעידין על‬
‫מנה בן מנה של קדש קדשים נשוא פנים ושר חמשים‪ ,‬יודע לעבר שנים ולקבוע חדשים‪ ,‬הוא הרב הגאון המופלג בתורה‬
‫ובחסידות מוהר"ר לוי בהרב מוהר"ר דוד אב"ד דק"ק קאדני במדינת ליטא שבא לכאן ותלמודו בידו אשר העלה ואשר‬
‫הביא מפרי מגדיו‪ ,‬על שפתיו יכונו יחדיו‪ ,‬ודברי תורה בלמודיו‪ ,‬הן הן עדיו‪ ,‬על כוחו ועוצם ידו‪ ,‬וגם אני מכירו לשעבר זה‬
‫שנים רבות וכו' ותורתו הכריזה עליו מבחוץ הנה הוא מלא דבר מאן גבר גבר בכולא‪ ,‬ויד יתירא זכי ליה רחמנא בחכמת‬
‫התכונה והתשבורת תקופות וגמטריאות אשר על פיהן השיגה דעתו לבאר כמה דברים סתומים בגמ' ובהל' קדוש החודש‬
‫להרמב"ם ז"ל וכו'‪ .‬ועוד זאת רמינא אנפשאי ואדכרי כי זה עשרים שנה שזכיתי להשתעשע עמו בצל קורתי לשעה קלה‬
‫ומטיבותיה דמר אמר בה טובא מילא מעליותא וחדא מינייהו יתבא בתוונא דלבאי וכמאן דכתיבנא בגופי דמיא לזכרון לפני‬
‫תמיד‪.‬‬
‫בכותרת חדושיו של רבי לוי נכתב‪" :‬כי"ק מהרב הגאון החסיד ר' לוי "הקדוש" ז"ל"‪ .‬התואר הקדוש רומז למאורע‬
‫שפרטים עליו נכתבו על ידי נכדו רבי לוי דוד איש וילנא באגרתו לכותב הספר "קריה נאמנה" המתאר את וילנא‪ ,‬הנה‬
‫בניסוחו "כי בשוב הגאון עם אחד מבניו מק"ק אמסטרדם והגיע סמוך לעיר ווענגראבי נפלו עליו שודדים יהודים ורצחו‬
‫אותו ואת בנו‪ ,‬וטמנום ביער‪ ,‬ויקחו את כל אשר לו‪ ,‬אך מהר שבו הרוצחים ונחמו על אשר עשו ופחדו וחלו מאימות נפשות‬
‫הצדיקים אשר בעתו אותם בחלומות ויבואו לפני מקום המשפט ויודו כי רצחו נפשות הנקיים האלה‪ ,‬את הרוצחים דנו‬
‫למשפט מות והקדושים הובאו מן היער ונקברו בכבוד גדול בוונעגראבי‪ ,‬השמועה הרעה הגיע לאזני בנו הרב הגאון‬
‫מוהר"ר מנחם אליעזר שהיה אז דר בק"ק וואשילישאק ויסע לוועגראבי לספוד את אביו ולבכותו ולבקש את חבוריו‪ ,‬ולא‬
‫עלתה בידו למצוא כי אם מעט משו"ת אשר היו לו עם רוב גדולי הדור וכל חמודיו עלו בתוהו ויאבדו‪.‬‬
‫בנו הנ"ל רבי מנחם אליעזר חיבר את הספר "יעיר קנו" על מסכת קינים החמורה והעיד מהר"ח מוולוז'ין שהגר"א העריך‬
‫מאד חיבור זה‪ .‬בסוף הספר "יעיר קנו" נדפס קונטרס בעניני קינים וכותרתו "העתק מכ"י אאמ"ר הגאון הקדוש מה"ו לוי‬
‫זצ"ל‪ ,‬בעה"מ עטרת ראש ועטרת תפארת"‪.‬‬
‫ג‪.‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הגהות "כתב תורה" נדפסו לראשונה במהדורת משנה תורה שיצאה לאור בוילנא בשנת תר"ס )‪ (1900‬ומני אז כאחת‬
‫מההוספות במהדורות הנפוצות של היד החזקה‪ .‬את ההגהות הביא לבית הדפוס נינו ר' לוי חיים מוילנא‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הסכמות לספר "עטרת ראש" על ברכות‬
‫"קריה נאמנה" עמוד ‪.277‬‬
‫לב‪-‬מבין ‪ -‬רבי בכור יצחק נאבארו‬
‫נפטר בשנת תקצ"א )‪(1831‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "לב מבין" הוא אחד מהספרים המקיפים על היד החזקה בהיותו סודר על כל י"ד ספריו‪ ,‬מלבד הפירושים והחידושים‬
‫על הרמב"ם יש בו גם תשובות חלקן ארוכות שאינם קשורות ישירות לדברי הרמב"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי בכור יצחק נודע כאחד מגדוליה של איזמיר‪ ,‬גם שרשיו נטועים בה‪ ,‬הוא קנה תורה מפיו של אחד מהמפוארים‬
‫שביושביה רבי ברוך קאלומיטי מחבר הספר "אבק דרכים" שהיה נכדם של מאורותיה רבי אהרן לאפפא בעל "בני אהרן"‬
‫וחמיו מהר"ש אלגאזי )עיי ערכו גופי הלכות( ודרכו של רבי ברוך ינק מתורתם עד שנתגדל כאחד מפארותיה של איזמיר‬
‫בזמן תפארתה‪.‬‬
‫רבי בכור יצחק שלט בכל מכמני התורה‪ ,‬בזכרונו המופלא היו אצורים ספרי שו"ת לאין מספר ושאר ספרי הפוסקים וכל‬
‫אימת שעסק בבירור הלכה ידע לצטט עד האחרונים ממש את דברי אלו שדנו בנושאים שעסק בהם‪.‬‬
‫אך בקיאותו המופלאה לא פגעה בעיונו חודר השיתין כך שמידת סיני ומידת עוקר הרים חברו אצלו יחדו‪ ,‬זאת יבחין כל‬
‫אחד שיעלעל בדפי ה"לב מבין"‪.‬‬
‫רבי בכור יצחק חיבר ספר נוסף "פני מבין" – חידושים על מסכת סנהדרין‪ .‬בספר "חיים ושלום" )דף ז‪ ,‬ב( שחיבר רבי‬
‫חיים פאלאגי' נכתב "וכן ראיתי למורינו הרב המובהק כמוהרי"ן ז"ל בספר מבין דבר שם בתשובה כ"י שכתב וכו' ויש בזה‬
‫רמז לחיבור נוסף של רבי בכור יצחק שהיה מונח כנראה בבית גנזיו של מהר"ח פאלאגי'‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "לב מבין" הודפס בשאלוניקי בשנת תקע"ז )‪ 244 (1817‬דף פורמט גדול הספר הודפס שנית במהדורת צילום‬
‫במונרו שבניו יורק על ידי י' בראך בשנת תשנ"א )‪.(1991‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫המעלות לשלמה ‪ -‬שלמה חזן‪ ,‬מערכת ספרים אות ל סעיף ב‬
‫לב שלם ‪ -‬רבי שלמה שלם‬
‫נפטר בשנת תקמ"א )‪(1781‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "לב שלם" לרבי שלמה ב"ר יחיאל שלם‪ ,‬כולל הגהות ומראה מקומות‪ ,‬הערות וציונים לפי סדר ההלכות שביד‬
‫החזקה‪ ,‬החל מן ההקדמה והלכות יסודי התורה עד הלכות שחיטה‪ .‬ענין החיבור לציין מראי מקומות לספרים שבדבריהם‬
‫נשאו ונתנו בדברי הרמב"ם‪ .‬רשימת הספרים להם כתב מראי מקומות מונה שלש מאות שלושים ושמונה ספר וסימנם‬
‫המקורי "כלם נקבצו" חלק ניכר מהספרים שבהם השתמש היו נדירים ובמקרים רבים מדובר בספרים שעיקרם לא נוגע‬
‫כלל לרמב"ם ובעל "לב שלם" בבקיאותו הנדירה ציין באי אלו מקומות הם מלבנים את דברי הרמב"ם ועל ידי כך העשיר‬
‫מאד את יריעת הספרים העשויים להאיר עיני לומדי הרמב"ם‪.‬‬
‫ברם הספר אינו רק מפתח לחיבורים שדנו בדברי הרמב"ם אלא הוא מלא בחידושיו העמוקים וחקירותיו המענינות של‬
‫מחברו‪ .‬בנוסף לנ"ל הוא שיבץ חידושים רבים מרבו הגדול מהר"א נחום מחבר "חזון נחום" על משניות קדשים וטהרות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫פרשת חייו וקורות רבנותו המפוארת של רבי שלמה שלם קופלו במספר שורות מליציות בשער חיבורו "שונה הלכות"‬
‫שהוא פירוש לספר "הלכות גדולות" וכך נכתב שם‪" :‬אלה דבר"י שלמה הגבר הוקם על קרא הרבה שנה הרבה שימש ת"ח‬
‫הרבה בעיר תהילה אנדריאנפולי" השורה הזו רומזת לעובדה שרבי שלמה יצק מים על ידיו של הרב הגדול באנדרינפול‬
‫הלא הוא בעל "חזון נחום" רבי אלעזר נחום שבתחילה זרח אור תורתו בעיר הנ"ל ואח"כ בחברון ובסוף ימיו כראש רבני‬
‫ירושלים‪ .‬רבי שלמה לא מש מאהלו של רבו וכנ"ל שיבץ בספרו פנינים מתורת רבו‪ .‬ובהמשך המליצה רמז לתחנות‬
‫בתקופת רבנותו‪" :‬בשלשה מקומות גדר ונעל בק"ק סופיאה אשר היה שם אהלה בתחילה החזיר העטרה ליושנה ונבנתה‬
‫עיר על תילה‪ .‬בק"ק בילוגראדו קריה נאמנה שם שם לו חק ומשפט אמת ואמונה ובקהלה הזאת "תלמוד תורה" )הכונה‬
‫לקהילתו באמשטרדם( הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה צמאים כל העם לשמוע מפיו תוכחת חכם ופריו מתוק לחכם‪ ,‬הלא‬
‫הוא המופלא שבסנהדרין החכם השלם הדיין המצויין הרב המובהק בר אבהן ובר אוריין פ"ה ע"ה כמוהר"ר שלמה שלם‬
‫אב"ד ור"מ בעיר המהוללה הזאת אמשטרדם יע"א‪ .‬ברוך שככה לו בעולמו טעמו ונימוקו עמו כי מן היום עבר עלינו לשכון‬
‫בנו אור חכמתו נגה באהלינו וכל העם כאיש אחד חבירים מקריבים שיחה לאדיר אדירים לאמר יחי המלך שלמה!‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "לב שלם" הודפס באמשטרדם בשנת תקל"ג )‪ 67 (1773‬דף פורמט גדול הספר הודפס שוב במהדורת צילום‬
‫בירושלים בשנת תשל"ט )‪.(1979‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמות לספרים "לב שלם" "שונה הלכות"‪.‬‬
‫לב שמח – רבי אברהם אליגרי‬
‫נפטר בשנת תי"ב )‪(1652‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "לב שמח" לרבי אברהם ב"ר שלמה אליגרי‪ ,‬כולל ביאור על ספר המצוות להרמב"ם‪ ,‬וישובים על השגות הרמב"ן‬
‫עליו‪.‬‬
‫הספר יצא לאור בשנת פטירתו על ידי חתנו‪ ,‬ואלו דבריו‪" :‬אמר לוי טילייו‪ ,‬חתנו של הרב המחבר‪ .‬היתה עלי יד אדוני‬
‫ומורי‪ ,‬אבי אבי רכב ישראל ופרשיו‪ ,‬ביום צוותו אל ביתו אבי השביעני לאמר‪ :‬זה חסדך אשר תעשה עמדי להיות עיניך‬
‫פקוחות על כל יגיע כפי אשר טפחתי ורביתי בתורה שבכתב‪ ,‬דרושים לכל חפציהם‪ ,‬ובתורה שבעל פה‪ ,‬בפסקים והלכות‬
‫להוציאם החוצה לאור הדפוס‪ ,‬ובייחוד ספר זה לב שמח‪ ,‬ידך תהיה בו בראשונה תוך שנתי להדפיסו‪ ,‬שאליו נשאתי נפשי‬
‫זה ארבעים שנה‪ ,‬ובכל כחי עברתי בארבעה עשר שרשיו‪ ,‬בינותי בעומק דבריו וטעמתי דבש אמריו‪ ,‬ולגלות סתריו שמתי‬
‫לילות כימים‪ ,‬להסיר מעליו את תלונות המשיגים אשר הם מלינים עליו‪ ,‬ועל ראשי לעטרת הוד ענדתיהו‪ ,‬סמכתיהו אף‬
‫תמכתיהו בראיות ראויות מסוגיות התלמוד‪ ,‬אשר על כן לעשות רצוני חפצתי ונזדרזתי תכף ומיד להוציא לאור משפטו"‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אברהם אליגרי – מגדולי הרבנים במאה הי"ז – כיהן כרב בקושטא‪ .‬נשא ונתן בהלכה עם כמה מחכמי דורו‪,‬‬
‫ותשובותיו מודפסות בספרי שאלות ותשובות של בני דורו‪] .‬החיד"א כותב בספרו "שם הגדולים"‪" :‬חי בזמן הרב מהר"ח‬
‫אלפנדארי הזקן‪ ,‬ויש ביניהם ויכוח גדול בתשובה‪ ,‬והיא לו נדפסה בספר "מגיד מראשית"‪ ,‬ושקיל וטרי עם הרב "פני‬
‫משה"[‪.‬‬
‫עוד מספריו‪ :‬שו"ת "לב שמח" ח"ב‪ ,‬מכיל נ"ו מתשובותיו‪ .‬הגהותיו על ספרי הטור‪ ,‬אותם ראה הרב חיד"א‪ ,‬לא זכו להיות‬
‫מובאים לדפוס‪ .‬כן נשארו ממנו כתבים נוספים וביניהם דרשות ופסקים‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫"לב שמח" הודפס לראשונה בקושטא בשנת תי"ב )‪ – 131 .(1652‬דף‪ .‬פעם שניה הודפס בדירנפורט בשנת תנ"א )‪(1791‬‬
‫)פורמט גדול(‪ .‬ועם ספר המצוות )ועוד מפרשים( הודפס בשנת תרמ"ג )‪ ,(1883‬ומאז במהדורות רבות סביב ספר המצוות‬
‫להרמב"ם‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫בית עקד ספרים – פרידברג‪.‬‬
‫אוצר הספר העברי – וינוגרד‪.‬‬
‫אנציקלופדיה לגדולי ישראל – מרגליות‪.‬‬
‫לבב דוד ‪ -‬רבי דוד מועטי‬
‫נולד בשנת תקנ"ו )‪ - (1796‬נפטר בשנת תרל"ו )‪(1876‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "לבב דוד" כולל חידושים ופלפולים על ספר משנה תורה להרמב"ם על ספרים נשים וקדושה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי דוד מועטי נולד בשנת תקנ"ו )‪ (1796‬לאביו רבי שמואל באלג'יר הוא נודע כגאון גדול "סיני ועוקר הרים" מורה‬
‫הוראה ומשיב תשובות הלכה למעשה‪ .‬גדלותו בכל מקצועות שבתורה באה לידי ביטוי בספריו הרבים‪ .‬בספרים "אשר‬
‫לדוד" שהוא חיבור הכולל הערות וחידושי דינים על ד' חלקי השו"ע‪ .‬ובדומה לו הספר "צוף דבש"‪ ,‬מתגלית בקיאותו‬
‫העצומה וכי כל רז לא אניס ליה‪ .‬ובספרים שענינם עיונים עמוקים בש"ס כדוגמת הספר "ידי דוד" על מסכת נזיר‪ ,‬ובדומה‬
‫להם שלשת ספריו המפורטים כאן על הרמב"ם מתגלה עוז עיונו‪.‬‬
‫יחד עם רום גדולת תורתו היתה תורתו מלבשתו ענוה ובשער "הלבב דוד" רשם‪" :‬ומכיר אני ערכי אך אמרתי מאי נפקא‬
‫מינא הבוחר יבחר את אשר יישר"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר "לבב דוד" נדפס בליוורנו בשנת תר"ך )‪ (1860‬ובו ק"ה דף‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫מלכי ישורון ‪ -‬אליהו מרצ'יאנו‪.‬‬
‫לחם אבירים ‪ -‬רבי יעקב משה‬
‫נפטר בשנת תרנ"ג )‪(1893‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "לחם אבירים" מרבי יעקב משה ב"ר אברהם‪ ,‬כולל חידושים וביאורים על הלכות שבספר משנה תורה להרמב"ם‪,‬‬
‫בעיקר על הלכות עכו"ם ומאכלות אסורות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יעקב משה ב"ר אברהם‪ ,‬מחכמי ליטא במאה הי"ט‪ ,‬גר בעיר דאויד האראדאק‪.‬‬
‫פרטים מעטים על תולדותיו ניתן לקרוא מהקדמת חתנו שהביא את ספרו ‪" -‬לחם אבירים" ‪ -‬לדפוס לאחר פטירתו‪" :‬נוכל‬
‫באמת לומר על חותני‪ ...‬כי קיים המצוה "והגית בו יומם ולילה"‪ ,‬כי היה בעל עסק‪ ,‬וכל היום היה טרוד בעסקו‪ ,‬ועתותיו‬
‫הפנויות היו קודש ללימוד התורה בהתמדה ובשקידה נפלאה‪ ,‬והקריב את דמו )תרתי משמע( על מזבחה‪ ,‬כי מנעו ה' מבנים‬
‫ובנות‪ ,‬והשיא את בת אשתו‪ ,‬היא רעייתי‪ ...‬ולא פעם אחת קרה שמחק מספרו חדושים אחרי שהסתפק באמתחם ולא הביט‬
‫על שעלו לו בעמל רב"‪.‬‬
‫ראוי לציון היות שהמחבר התגורר בסביבות סלונים ושמו היה רבי יעקב משה ב"ר אברהם‪ ,‬היו כאלו שהחליפו אותו עם‬
‫נכדו של הגר"א רבי יעקב משה בן רבי אברהם מסלונים‪ ,‬וכמובן זו טעות גדולה שהרי נכד הגר"א הנ"ל נפטר בשנת תר"ט‬
‫ואילו בעל לחם אבירים קרוב ליובל שנים אחר כן בשנת תרנ"ג‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "לחם אבירים" הודפס לראשונה בווארשא בשנת תרנ"ו )‪ ,(1896‬על ידי חתנו חורגו רבי יעקב רבינוביץ‪ .‬בספר ‪127‬‬
‫עמודים‪ .‬הספר הודפס שוב במדורת צילום בברוקלין שבניו יורק בשנת תשנ"ב )‪.(1992‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמת הספר‪.‬‬
‫לחם יהודה ‪ -‬רבי יהודה עייאש‬
‫נולד בערך בשנת ת"ס )‪ - (1700‬נפטר בשנת תקכ"א )‪(1760‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "לחם יהודה" הוא ספר גדול על רוב ספרי היד החזקה חלק א' נדפס כחיבור שלם שמתחילתו ועד סופו עוסק בדברי‬
‫הרמב"ם‪ .‬מהדורה נוספת של חידושי הרמב"ם כלולה בספר "בני יהודה" שהוא ספר המכיל גם שו"ת אך כפי שהמחבר‬
‫ציין זאת החידושים על הרמב"ם הם חלק שני של הלחם יהודה‪ ,‬לפיכך למרות שהשם הכללי הוא בני יהודה‪ ,‬נכון לראות‬
‫את החידושים כהשלמת החלק הראשון של לחם יהודה ולא לכנותם "בני יהודה"‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יהודה עייאש נודע כרבה הגדול של אלג'יר והוא החזיר לה את העטרה שהיתה לה כעיר ואם בישראל בתקופות‬
‫שממנה יצא תורה כשהנהיגוה הריב"ש והתשב"ץ‪ .‬רבי יהודה נולד ככל הנראה בשנת ת"ס )‪ (1700‬ויש מאחרים לשנת‬
‫תס"ה )‪ (1705‬הוא למד אצל רבה של אלג'יר רבי רפאל ידידיה שלמה צרור קרוב לחמש עשרה שנה‪ .‬כשרבו זה נפטר‬
‫עלה הוא על כסא הרבנות של אלג'יר וכאמור העלה את קרנה כמטרפולין של תורה באותה תקופה‪.‬‬
‫מוניטין שלו יצא הרבה מחוץ למדינתו והגיע גם לארצות אשכנז ורבינו יהונתן אייבשיץ כתב עליו‪" :‬הרב הגאון פאר הדור‬
‫כמוהר"ר יהודא אשר נודע בישראל גדול הוא וגדולים מעשיו ויהודה ידיו רב לו"‪ .‬ומהרי"ט אלגאזי כתב עליו‪" :‬הרב‬
‫המובהק חסידא קדישא מעין דוגמא של מעלה רב הדומה למלאך"‪.‬‬
‫בשנת תקי"ח )‪ (1758‬בא בשערי ירושלים ונתקבל בכבוד רב על ידי רבניה הגדולים ומונה גם לראב"ד וראש הרבנים‪ .‬בד‬
‫בבד מונה לראש ישיבת "מדרש כנסת ישראל" שיסדה והעמידה רבי חיים בן עטר "האור החיים" הקדוש אך לא ארכו לו‬
‫הימים בארץ ישראל ובראש השנה של שנת תקכ"א )‪ (1760‬נפטר לבית עולמו )אחר פטירתו מצאו בכתב ידו בחיבור על‬
‫אבהע"ז שנולד בר"ה והתברר שנתקיים בו מאמר חז"ל‪ :‬צדיקים הקב"ה ממלא שנותיהם(‪ .‬מספריו ידועים‪ :‬שו"ת "בית‬
‫יהודה" על ארבעת חלקי השו"ע‪" .‬מטה יהודה" )על שו"ע או"ח( "שבט יהודה" על יו"ד‪ .‬הגהות "עפרא דארעא" על‬
‫"ארעא דרבנן" של מהר"י אלגאזי ו"קול יהודה" דרשות על התורה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "לחם יהודה" ח"א הודפס לראשונה בשנת תק"ה )‪ (1745‬ובו ‪ 118‬דף‪ ,‬ח"ב )שנכלל בספרו "בני יהודה"( הודפס‬
‫בשנת תקי"ח )‪ ,(1758‬בזמן שהותו בליוורנו‪ .‬בשנת תשמ"ו )‪ (1986‬יצאה לאור מהדורה חדשה‪ ,‬מתוקנת ומושלמת של‬
‫הספר‪ ,‬על פי הדפוסים הראשונים הנ"ל‪ ,‬אך נוספו לה גם שאר חידושיו של הר"י עייאש על הרמב"ם‪ ,‬מתוך הספר "וזאת‬
‫ליהודה"‪ .‬למהדורה זו נוספו מפתחות על הש"ס‪ ,‬והודפסה בשני כרכים )חלקים א‪-‬ד(‪ ,‬בהוצאת "שער התלמוד" ירושלים‬
‫בכרך א' ‪ -‬רצ"ד עמודים‪ ,‬ובכרך ב' ‪ -‬רצ"ו עמודים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל ח"ב עמודים כח ‪ -‬ל – ר"י גליס‬
‫לחם משנה – רבי אברהם די בוטון‬
‫נולד בערך בשנת ש"ה )‪ – (1545‬נפטר בשנת שמ"ח )‪(1588‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "לחם משנה" – הוסיף רובדי העמקה בעיוני היד החזקה‪ ,‬הוא לא הצטמצם בישוב‬
‫השגות הראב"ד והקדמונים אלא מתוך עיונו העמוק והמדוקדק עמד על נקודות רבות שלא‬
‫הוזכרו בדברי קודמיו‪ .‬בדרך כלל עיוניו בדברי הרמב"ם הם בשלבים הבאים‪ :‬ירידה לעומק‬
‫סוגיות הגמ' ע"פ דרכם של רש"י והתוס' ושאר ראשונים‪ ,‬הבלטה שלפי מהלכי רש"י ותוס'‬
‫ושאר ראשונים מתקבלים פרטי דינים מסוימים‪ ,‬במקביל ע"פ עיונו הנמרץ בדברי הרמב"ם‬
‫הוא מגלה הרבה פעמים שכנראה הרמב"ם לא נקט כמסקנה העולה מהפירושים הנ"ל‪ ,‬אז‬
‫הוא חותר בכל כוחו למצוא פשר מדוע נטה הרמב"ם מדרכם של רש"י ותוס' ושאר‬
‫ראשונים‪ .‬הקביעה הנ"ל שהלחם משנה נועד להרחיב את גבולות העיון ביד החזקה‪ ,‬מעבר‬
‫לנכתב על ידי קודמיו מתאשרת מהערתו מהלכות תפילה‪" :‬היום ה' לאדר שנת השל"ה הגיע‬
‫לידי פירוש הרב הגדול מוהרי"ק ז"ל וראיתי שיש בו הרבה דברים אשר עיינתי והקשיתי‬
‫בהלכות שכתבתי עד עתה‪ ,‬ומכאן והלאה לא אכתוב אלא הדבר המחודש אשר לי"‪.‬‬
‫מיד לאחר הופעת הספר הוא נחשב לחלק בלתי נפרד מהיד החזקה ורוב רובם של מפרשי‬
‫היד החזקה נושאים ונותנים בדבריו‪ .‬דוקא באשכנז נתפרסם חיבור שהציב את דברי הלחם‬
‫משנה בראש‪ ,‬ושם עצמו כנושא כליו‪ ,‬הכונה לרבי יחיאל מיכל מיברוב שחיבר את הספר‬
‫"משנה לחם" )ראה ערכו( והסביר שאחת משתי הסיבות לבחירתו בשם הנ"ל היא‪" :‬ושם‬
‫הספר קראתי משנה לחם מהלין תרי טעמי‪ ,‬שכל מגמתי לעיין ולפלפל בדברי קדשו של הרב‬
‫המובהק הגאון מוהר"ר אברהם די בוטון‪ ,‬בעל לחם משנה‪ ,‬מר"י דאברהם תליא תניא‬
‫בדתניא ונופף ידו בתורת משה הוא היד החזקה להרמב"ם ואמינא הפוך בה והפוך בה"‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אברהם נולד בשאלוניקי ושם יצק מים על ידיו של ענק הדורות רבה הגדול‬
‫המהרשד"ם‪ .‬בבית מדרש רם זה עלה ונתעלה להיות מרביץ תורה לעדרים‪ ,‬בין תלמידיו‬
‫הרבים נמנו רבי שמואל חיון בעל "בני שמואל" ורבי שבתי יונה בעל "שי למורא"‪.‬‬
‫סיפור הקשור ללחם משנה יכול לשמש כסמל למסך ההעלם הפרוש על כמה וכמה מענקי‬
‫הדורות שחיו בממלכת תוגרמה‪ ,‬אחד מגדולי שאלוניקי היה רבי מרדכי קלעי )אחיו רבי‬
‫ברוך חיבר את הספר שו"ת "מקור ברוך" שם הובאו כמה תשובות מרבי מרדכי( חבירו‬
‫וידידו של פארה של שלוניקי המהרח"ש‪ .‬בעל "קורא הדורות" )רבי דוד קונפורטי( תלמידו‬
‫של מהר"ם קלעי מספר )בדף מא‪ :‬בספרו( "ועוד היה אומר לנו לתלמידו שלמדו יחד ספר‬
‫הרמב"ם עם הרב מהר"א די בוטון שרוב הדברים שכתב הרב הנזכר בספר לחם משנה הם‬
‫לקוחים ממנו לפי שהיו מפלפלן ומחדשין חדושים רבים"‪ .‬הנה שח מהר"ם קלעי שחלק ניכר‬
‫מחידושי הלחם משנה "שייכים לו" כי הוא למד בחברותא עם רבי אברהם והוא השמיע‬
‫חידושים על הרמב"ם באוזני בעל לחם משנה‪ ,‬שחקקם בספרו‪ .‬מתאור זה עולה שמהר"ם‬
‫קלעי עסק בפירוש וביאור דברי הרמב"ם בהיקף ובהעמקה כדוגמת רעו בעל לחם משנה‪,‬‬
‫אבל בעוד שאין בר בי רב שלא מכיר את הלחם משנה‪ ,‬רק מתי מספר שמעו על מהר"ם‬
‫קלעי‪.‬‬
‫בעל לחם משנה נפטר בקצור ימים ושנים במגפת דבר קשה‪ ,‬בכמה ספרים העתיקו את‬
‫הסיפור הבא‪" :‬שמעתי מפי הזקנים כי נפטר בערב שבת במגפה ונקבר בין השמשות ובא‬
‫השמש והחלו מצטערים שחללו את השבת וכשחזרו מבית הקברות לבתיהם זרחה השמש‬
‫והאיר להם היום"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר לחם משנה הופיע לראשונה כספר בפני עצמו בוינציאה בשנים שס"ד‪-‬שס"ו )‪1604-‬‬
‫‪ (1606‬חלק א בשנת שס"ד )‪ (1604‬על הספרים מדע קדושה בו קס"ג עמודים חלק ב' נדפס‬
‫בשנת שס"ו )‪ (1606‬על הספרים הפלאה – שופטים ובו רמ"ב עמודים‪ ,‬בשנת תס"ג‬
‫)‪ (1703‬הופיעה מהדורה נוספת באמסטרדם המדפיסים השתבחו בעצמם שלעומת המהדורה‬
‫הראשונה שבה "בללו את לשון המחבר" הם תיקנו את הספר כראוי ותיקנוהו מהשגיאות‬
‫הרבות שבהדפסה ראשונה‪ ,‬נוסף לזאת הם חלקו את הספר לארבעה כדי להתאימו לפי‬
‫חלוקת ספרי הרמב"ם לארבעה חלקים‪ ,‬שלשת החלקים הראשונים נדפסו בשנת תס"ג‬
‫)‪ (1703‬חלק ד' התעכב עד שנת תע"ד )‪ .(1714‬במהדורת היד החזקה שהופיעה בשנים‬
‫תצ"ט – תק"א )‪ (1741 – 1793‬נדפס לראשונה הספר לחם משנה כמצורף להיד החזקה‬
‫ומני אז בכל המהדורות הנפוצות נדפס הלחם משנה מצורף ליד החזקה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫קורא הדורות – קונפורטי – עמודים מ – מא‪.‬‬
‫"שם הגדולים" חלק הגדולים מערכת א' אות כה‪.‬‬
‫חלק הספרים מערכת ל' אות כט‪.‬‬
‫לחם שמים ‪ -‬רבי יעקב עמדין‬
‫נולד בשנת תנ"ח )‪ - (1698‬נפטר בשנת תקל"ו )‪(1776‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "לחם שמים" לרבי יעקב בן צבי )אשכנזי( עמדין‪ ,‬כולל פירוש לששה סדרי משנה ‪" -‬משלים הביאור במקום שהניח‬
‫הגאון בעל תוספות יום טוב ז"ל‪ ,‬לקט שכחה ופאה‪ ,‬לעני כמוני‪ ,‬עם השגות ופלפולים וחידושים יפים ונחמדים"‪.‬‬
‫לחידושי המחבר לסדר זרעים ומועד צירף קונטרס ובו חידושים להלכות "בית הבחירה" מתוך ספר "עבודה" שבמשנה‬
‫תורה להרמב"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יעקב עמדין נולד לאביו ה"חכם צבי" בשנת תנ"ח )‪ .(1698‬מילדותו ועד נערותו למד תורה מפי אביו הגאון‪ .‬בהיותו‬
‫בן י"ז שנים עבר ללמוד בישיבת רבי מרדכי ברבי נפתלי כץ‪ ,‬באונגריש ברוד שבמורביה‪.‬‬
‫בשנת תע"ו )‪ (1716‬נשא רבי יעקב את בתו של רבו‪ ,‬וישב בבית חותנו כשלש שנים‪ ,‬תקופה מסוימת שהה באמשטרדם‬
‫בבית גיסו רבי אריה לייב‪.‬‬
‫בשנת תפ"ח )‪ (1728‬החל לכהן כאב"ד בעיר עמדין שבגרמניה‪ ,‬עד שנת תצ"ב )‪ .(1732‬מתפקיד זה התפטר‪ ,‬ואף אמר‪:‬‬
‫ברוך שלא עשני אב"ד )על משקל "עבד" שבברכות השחר(‪.‬‬
‫מעמדין חזר לאלטונה ‪ -‬עיר מולדתו ‪ -‬שם פתח בביתו בית דפוס וקיים מניין מתפללים פרטי בביתו‪.‬‬
‫רבי יעקב חיבר ספרים רבים בכל תחומי היהדות‪ .‬ידועים ספריו‪" :‬שאילת יעב"ץ"‪" ,‬מור וקציעה"‪ ,‬פירוש לסידור בשם‬
‫"עמודי שמים" ‪" -‬בית יעקב"‪" ,‬מגדל עוז"‪ ,‬עץ אבות"‪" ,‬מטפחת ספרים" ועוד רבים‪.‬‬
‫רבי יעקב נפטר בשנת תקל"ו )‪.(1776‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫לבאוריו של ר"י עמדין להלכות בית הבחירה יש זוית ביבליוגרפית מיוחדת זאת בגלל העובדה שהם נותקו ממקורם בלי‬
‫להשאיר רמז על היותם במקור חלק מהספר "לחם שמים"‪ .‬באמת מבחינה ענינית אין קשר תוכני בין קונטרס זה שעוסק‬
‫בדברי הרמב"ם ונושאי כליו )במיוחד בכס"מ( לבין עיקרו של ה"לחם שמים" שהוא מבאר ונושא ומתן בדברי המשנה‬
‫ומפרשיה‪ ,‬אולם זה בלבד לא בהכרח היה גורם להפריד בין הקונטרס לגוף החיבור‪ ,‬שהרי כבר היה לעולמים שלספרים‬
‫שונים סופחו קונטרסים העומדים בפני עצמם‪ ,‬וענינם שונה לגמרי מגופו של הספר‪ .‬הסיבה להפרדה הכמעט מוחלטת בין‬
‫קונטרס הביאורים להל' בית הבחירה לבין ה"לחם שמים" תלויה בראשם של מדפיסי מהדורת ורשא וילנא שהדפיסו‬
‫קונטרס זה כ"הוספה" להלכות בית הבחירה ומשום מה לא טרחו להבהיר ש"הביאורים על הלכות בית הבחירה מהרה"ג‬
‫ר' יעקב עמדין זצ"ל" )אות ח' בפירוט ההוספות החדשות בשער אותה מהדורה( נלקחו מה"לחם שמים"‪ ,‬כיון שמהדורה זו‬
‫הפכה להיות מהדורת אב למהדורות רבות שבאו אחריה זכה הקונטרס להיות נפוץ מאד‪ ,‬הרבה הרבה מעבר לתפוצתו של‬
‫ה"לחם שמים" וקרובה ההשערה שבעקבות מצב זה ישנם רבים המכירים קונטרס זה בלא לדעת על החיבור "לחם שמים"‪.‬‬
‫ספר "לחם שמים" חלק ראשון )על סדר זרעים ומועד( הודפס לראשונה בוואנזבעק בשנת תצ"ג )‪ ,(1733‬ולאחר מכן חלק‬
‫שני )על סדר נשים‪ ,‬נזיקין‪ ,‬קדשים וטהרות( באלטונא בשנת תקכ"ח )‪ .(1768‬מאז הודפס פעמים רבות‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫קונטרס "חלקי אבנים" הנספח לשו"ת "נשאל דוד" עמוד רמ"ח‪.‬‬
‫לחקרי הלכות – הרב חיים הלר‬
‫נולד בשנת תרל"ט )‪ – (1879‬נפטר בשנת תש"כ )‪(1960‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫הספר ל"חקרי הלכה" עוסק בדינים השייכים לשו"ע חושן משפט בפרט בדיני שכירות פועלים‪ ,‬שכירות קרקע ומטלטלין‪,‬‬
‫שאלה פקדון‪ ,‬מכירה‪ ,‬מתנת בריא ומתנת שכ"מ‪ ,‬גנבה‪ ,‬גזילה‪ ,‬נזקי ממון‪ ,‬נזקי שכנים והל' מאבד ממון חבירו‪ .‬הנושאים‬
‫הנידונים נחלקים לאותיות בחלק הראשון ק"צ אותיות ובחלק השני נמשך ציון האותיות ויש בו מאות קצ"א עד ת"מ‪.‬‬
‫בהקדמתו הקצרה לחלק שני שירטט המחבר את קוי אופי חיבורו‪ ,‬הנה בניסוחו‪ :‬בהוציאנו לאור את החלק השני מספרנו‬
‫לחקרי הלכות אין מן הצורך לדבר ביחוד על טיבו ותכונתו‪ ,‬המעיין המעמיק כבר ראה והכיר מתוך החלק הראשון את‬
‫מגמתנו לאוקמי גירסא‪ ,‬להתחקות על שרשי ההלכות‪ ,‬להעמיד הדברים על מהותם ועל עצם הויתם‪ ,‬להפיץ אור על דברי‬
‫הראשונים ובעיקר על פסקי הרמב"ם לצרפם וללבנם ולהגיהם ולבררם בדרך קצרה ובלשון קצרה"‪ .‬אכן אין בדבריו‬
‫קושיות מחודדות‪ ,‬משאו ומתנו העיקרי הוא בדברי הראשונים לחתור וליישב מה שנראה בדברים כנסתר מסוגית הגמ'‬
‫באותו נושא‪ .‬הגיגיו אינם נתונים רק בראשונים בעלי החידושים על הגמ' שיד הכל ממשמשת בהם‪ ,‬אלא הוא הטיל את‬
‫כובד משקלו העיוני לברר וליישב דברי ראשונים שלא כתבו ישירות על הגמ' כמו בעל העיטור רבינו ירוחם והרמ"ה‪.‬‬
‫אופיני לדרכו הוא שהאחרונים שהוא דן בדבריהם הם נושאי כלי השו"ע כסמ"ע וכש"ך‪ ,‬אבל ספרים כמו תומים‪ ,‬קצות‬
‫החושן ונתיבות המשפט אינם מוזכרים בספרו זה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫לרבי חיים היה פן יחודי נדיר‪ ,‬הכונה לבקיאותו הגאונית המופלאה בשפות השמיות העתיקות‪ ,‬ובספרות שנכתבה באותם‬
‫שפות‪ .‬הוא שלט ללא מצרים בארמית וחברותיה העתיקות ומכח שליטה זו בירר כשמלה את התרגומים השונים‪.‬‬
‫ההתעסקות והחקירה של התרגומים ע"פ ידיעת השפות העתיקות היתה בזמנו נחלתם של החוקרים המשכילים שבדרך כלל‬
‫היו משוללי יראת שמים ולא הכירו בקדושת חז"ל ובהתהדרם בידיעת השפות ובהשכלתם המדעית העיזו לשלוח ידם‬
‫בביקורת המקרא תוך שהם כביכול מסתמכים על מקורות היסטוריים ומדעיים מימי קדם‪.‬‬
‫ר' חיים היכה אותם בכלי זיינם‪ ,‬הוא רתם את גאונותו בתחום התרגומים והמקורות מימי קדם‪ ,‬כדי לקעקע את יסודותיהם‬
‫של אותם מלומדים ובחריפותו הנוקבת הפריך את מסקנותיהם והוכיח עד כמה גישתם היתה שטחית ונטולת בסיס‪ .‬בזמנו‬
‫נשבו הרוחות החזקות של השכלה והתנערות מאמונת אומן בחז"ל ובתושבע"פ‪ ,‬לכן היה חשוב מאד להבליט את הפן הנ"ל‬
‫של ר' חיים ולהציגו כלוחם הגדול באנשי ביקורת המקרא וב"רבנים" משכילים שלא כפפו עצמם לשרביט של חז"ל‪ .‬ברם‬
‫כאשר מדברים על ר' חיים הלר כאחד ממפרשי היד החזקה נכון להבליט את גאונותו המיוחדת בכל חדרי תורה ואת עמלו‬
‫ויגיעתו להתחקות ולהעמיק בדברי הש"ס‪ ,‬הרמב"ם ושאר ראשונים‪ ,‬ולהעלות על נס את העובדה שעוד בהיותו אברך צעיר‬
‫הפליאו גדולי הדור את מעלותיו וגדלותו בתורה‪.‬‬
‫רבי חיים נולד בביאליסטוק לאביו הגאון הצדיק ר' ישראל פינסקר ולאמו שהיתה בת נינו של מאור הגולה רבן של ישראל‬
‫ר' אברהם ברודא מפראג ופראנקפורט‪ ,‬ר' חיים נקרא על שמו של זקינו ר' חיים ברודא שחיבר את הספר "זרע חיים"‬
‫שעיקרו ליישב את פסקי השו"ע באהע"ז סימן קנ"ד‪ ,‬מהשגותיו של הש"ך בספרו "גבורת אנשים"‪ .‬ספר זה הגיע לר' חיים‬
‫הלר מדודו הגדול ר' יעקב יוסף ברודא מאנשי השם בוארשה‪ ,‬שר' חיים התגורר אצלו לאחר פטירת אמו‪.‬‬
‫בעת מסירת הספר לדפוס היה ר' חיים אברך צעיר בן עשרים ושמונה והפליא בגאונותו בקונטרס "פרי חיים" על ענינים‬
‫בחושן משפט‪ ,‬אשר נספח ל"זרע חיים"‪ .‬ראוי לציין מה שכתב על האברך הצעיר רבה הגדול של לודז' ר' חיים אליהו‬
‫מייזל בהסכמתו ל"זרע חיים" "אוצר נחמד היה ספון וטמון בידי חביבי הרב הגאון המובהק פ"ה כ"ש מ' חיים העליר נ"י‬
‫מקהלת וארשה"‪ .‬בסגנון דומה רבה של קובנה ר' צבי הירש ממלא מקום אביו ר' יצחק אלחנן הנה לשונו‪" :‬הספר זרע חיים‬
‫בכת"י היה ספון ושמור ביד נכדו ידיד נפשי הרב הגאון המפורסם ערוגת הבשם וכו' מוהר"ר חיים העליר"‪ .‬יצויין שמספר‬
‫שנים אח"כ בשנת תרע"ב בהיות ר' חיים כבן שלשים ושלוש עלה על כס רבנותה המפוארת של לומז'ה כממלא מקומו של‬
‫רבה הגדול בעל "דברי מלכיאל" שנפטר בשנת תר"ע )‪ .(1910‬בלומז'ה ישב עשר שנים עד שהעתיק את בית מדרשו‬
‫לברלין ויסד שמה את "בית המדרש העליון"‪ ,‬אחרי המהפכה בגרמניה יצא משם והגיע לארה"ב אחר טלטולים רבים‪ .‬שם‬
‫הוכר כאחד מגדוליה ובה נפטר בערב פסח של שנת תש"כ )‪.(1960‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫חלק א' של הספר "לחקרי הלכות" נדפס בברלין בשנת תרפ"ד )‪ (1924‬ויש בו רע"ה עמודים חלק ב' נדפס בפיעטרקוב‬
‫בשנת תרצ"ב )‪ (1932‬ובו רפ"א עמודים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫"זרע חיים" מר' חיים ברודא בהסכמות‪.‬‬
‫"הפרדס" שנה לד חוברת ח‪.‬‬
‫לי לישועה ‪ -‬רבי ישועה הלוי‬
‫נפטר בשנת תרס"ו )‪(1906‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "לי לישועה" לרבי ישועה ב"ר יצחק הלוי‪ ,‬כולל חידושים על סוגיות התלמוד‪ ,‬ביאורים על מעט הלכות שבספר‬
‫משנה תורה להרמב"ם‪ ,‬ביאורים בתנ"ך‪ ,‬פרק שירה ופירוש על הגדה של פסח‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי ישועה ב"ר יצחק הלוי )מחכמי טיטואן שבמרוקו( נתייתם מאביו בעודו צעיר לימים‪ ,‬ועל כן לא זכה ללמוד מפי אביו‬
‫תורה )מתוך הספדו על מות אמו(‪.‬‬
‫רבי יוסף חג'ואל ‪ -‬מחכמי טיטואן הגדולים‪ ,‬היה רבו המובהק בתלמוד ובהלכה‪.‬‬
‫מילדותו עסק רבות בספרי החיד"א‪ ,‬וכדבריו‪" :‬כי בקטנותי ספריו היו לי למעייני הישועה ממש‪ ...‬וספריו היו לי לעזרה‬
‫גדולה שהם דרופתקא דאורייתא תורה שלימה"‪.‬‬
‫רבי ישועה הצטיין בדבקותו הרבה בלימוד התורה‪ ,‬ולא פסיק פומיה מגירסא‪ .‬גם בחכמת האמת שלט‪ ,‬ונודע גם כמקובל‪.‬‬
‫לפרנסתו עסק במסחר‪ ,‬ומג'יבראלטאר עבר לליסבואה שבפורטוגל‪ .‬על קהילה זו היתה השפעה כבירה מבחינה רוחנית עם‬
‫בואו של רבי ישועה לשכון בה‪.‬‬
‫שדרי"ם שבאו מארץ ישראל זכו להתקבל בביתו בכבוד רב‪ ,‬וזכו לסיוע של ממש לטובת עריהם‪ .‬רבי ישועה זכה לבנים‬
‫ובנות‪ ,‬זרע ברך ה'‪ ,‬רודפי צדקה וחסד ואוהבי התורה ולומדיה‪.‬‬
‫עוד מספריו‪" :‬אוצר החיים" ‪ -‬חידושים‪ ,‬פשטים ורמזים על תנ"ך‪ ,‬ש"ס‪ ,‬רמב"ם‪ ,‬שו"ע והגדה של פסח‪" .‬ישא ה'" ‪ -‬כנ"ל‪.‬‬
‫רבי ישועה נפטר בשנת תרס"ו )‪ (1906‬בליסבואה ושם נטמן‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "לי לישועה" הודפס לראשונה בירושלים בשנת תרמ"ג )‪ 134 .(1883‬דף‪ .‬כל ספרי רבי ישועה הלוי הודפסו מחדש‬
‫בשנת תשנ"ד )‪ ,(1994‬על ידי "מכון בני יששכר ‪ -‬הספריה הספרדית" ‪ -‬בירושלים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫מלכי רבנן ‪ -‬רבי יוסף בן נאים‪.‬‬
‫ליקוטי חבר בן חיים – רבי חזקיה פייבל פלויט‬
‫נולד בשנת תקע"ח )‪ – (1818‬נפטר בשנת תרנ"ה )‪(1894‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫"ליקוטי חבר בן חיים" הוא השם לסדרת ספרים שיש בה אחד עשר חלקים‪ ,‬כפי שמעידה המלה "לקוטי" רובו ככולו של‬
‫הספר בנוי מליקוטים קצרים‪ ,‬חלק גדול הערות על מסכתות שונות בש"ס לפי סדר הדפים‪ ,‬הערות על הירושלמי‪ ,‬על‬
‫הזוהר‪ ,‬על היד החזקה‪ ,‬על טור שולחן ערוך ועל תשובות ראשונים וגדולי האחרונים‪.‬‬
‫חטיבה לעצמה בתוך סדרת ספרים זו‪ ,‬היא תורת החת"ם סופר שרבי חזקיה פייבל היה תלמידו המובהק‪ ,‬יש בספריו‬
‫מחדושי החת"ס על חמשה חומשי תורה‪ ,‬על שה"ש‪ ,‬רות ואיכה‪ ,‬חידושים על מסכת נדה‪ ,‬כללי הש"ס והגהות והערות‬
‫חת"ס על ד' חלקי השו"ע‪ .‬מלבד החידושים הישירים מתורת החת"ס הנכללים בספריו נרשמו בספר מנהגי החת"ס‪ ,‬הרבה‬
‫"מעשי רב" שרבי חזקיה פייביל ראה בעיניו או שמע מתלמידים אחרים‪ ,‬גם צוואת רבו מודפסת בספר‪ ,‬ונוסף לזאת תיאור‬
‫תולדותיו של החת"ס‪ .‬מלבד הליקוטים הנ"ל יש בספרים גם הרבה הספדים ודרשות‪ .‬החומר על היד החזקה אינו רב כ"כ‬
‫ורובו הערות קצרות ותיקוני טעויות דפוס‪ ,‬חלק ניכר מהתיקונים אין בו תועלת לדורות כי הם נעשו במהדורות ישנות של‬
‫היד החזקה וכבר תוקנו במהדורות הנפוצות שנדפסו לאחר פטירתו של רבי חזקיה פיביל‪ .‬החידושים על הרמב"ם מפוזרים‬
‫בחמשה החלקים הראשונים ובחלק י' נוספו "לקוטי בתר לקוטי" על ספרי נשים וקדושה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי חזקיה פייביל רשם בהקדמתו לחלק הראשון של ספרו את קורות חייו מעת הולדתו בשנת תקע"ח )‪ (1818‬עד שנת‬
‫תרל"ז )‪ (1877‬זמן הופעת הכרך הראשון של ספרו‪ .‬בהיותו בגיל שש עשרה )בשנת תקצ"ד‪ (1834-‬הגיע לפרשבורג סר‬
‫לביתו של החת"ם סופר שהתרשם ממנו מאד לאחר ששוחח עמו בדברי תורה‪ .‬בשעור הראשון ששמע מפי החת"ס זכה‬
‫לעמוד לידו מאחוריו ורבתה אצלו השמחה שכבר בפעם הראשונה הבין היטב את השיעור בלא צורך להזקק לסיוע של‬
‫תלמידים ותיקים‪ .‬הוא מספר שבשנת תקצ"ח )‪ (1838‬פנה אליו החת"ס ושאלו אם יסכים לדור בירושלים כי הגאון בעל‬
‫"פאת השולחן" בקש ממנו אם יכול למצוא עבורו חתן שבכוחו יהיה למלא את מקומו‪ ,‬אך הרעיון לא יצא לפועל כי‬
‫בינתיים נשתדכה בתו של ר' ישראל עם בחור אחר‪ .‬על הקשר האמיץ בינו לבין מורו החת"ס אפשר ללמוד מתאורו‪:‬‬
‫"בשנת ת"ר אחרי פטירת מורי ז"ל‪ ,‬מרוב האהבה אשר אהבתיו ומרוב הפגת שינתי בימי חוליו נהייתי ונחליתי כמעט שנה‬
‫משך שנה תמימה‪ ,‬ונלאו הרופאים לבקש לי רפואה‪ ,‬עד שנתן ה' בדעתי ללכת למרחץ בעזינג ושם היה ה' בעוזרי ועמדתי‬
‫על בוריי"‪.‬‬
‫בשנת תר"ט )‪ (1849‬נתקבל לרבה של שוראן הרביץ בה תורה לתלמידים מופלגים ובכל כחו לחם נגד פורצי הדת‪ ,‬ביחד‬
‫עם גדולי המדינה חתם על כרוזים נגדם והשתתף באסיפת גדולי הרבנים בהם טיכסו עצה איך להציב גדר סביב כרם בית‬
‫ישראל‪ ,‬בשנת תרנ"ה )‪ (1894‬נפטר רבי חזקיה לבית עולמו‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הופעתה של סדרת הספרים "ליקוטי חבר בן חיים" התפרסה על פני חמש עשרה שנים בין השנים תרל"ח לתקנ"ג )‪1878‬‬
‫– ‪ (1895‬ארבעת החלקים יצאו בהתאם לתכניתו של המחבר כל חלק מהם יצא בתום שנה אחר קודמו‪ .‬חלק א' נדפס‬
‫בפרעסבורג שנת תרל"ח )‪ (1878‬ובו מאה שלושים ושש עמודים‪ ,‬חלק ב' נדפס במונקאטש שנת תרל"ט )‪ (1879‬ובו צ"ה‬
‫דפים‪ .‬שנה אח"כ בשנת תר"מ )‪ (1880‬יצא החלק השלישי שנדפס בפרעסבורג ובו צ"ט דף‪ .‬חלק ד' נדפס אף הוא‬
‫בפרעסבורג ובו צ"ט דף‪ .‬חלק חמישי נדפס במונקאטש בשנת תרמ"ג )‪ (1883‬ובו למעשה שני חלקים‪ ,‬החלק הראשון‬
‫דומה במתכונתו לשאר החלקים היינו ליקוטים רבים בענינים שונים ויש בו ק"ד דפים‪ ,‬בחלק השני ביאור רחב למסכת‬
‫חולין התופס רובו של הספר ומצורפות לו שאלות ותשובות בענינים שונים‪ ,‬בחלק ב' של חלק ה' ישנם קט"ז דפים‪ .‬חלק ו'‬
‫בו צ"ו דף נדפס במונקאטש בשנת תרמ"ד )‪ .(1884‬חלק ז' ובו חידושי חת"ס עמ"ס נדה נדפס בפאקש בשנת תרמ"ה‬
‫)‪ (1885‬ובו מאה ועשר דף‪ .‬חלק ח' נדפס אף הוא בפאקש בשנת תרמ"ח )‪ (1888‬ובו קכ"ד דף‪ .‬חלק ט' נדפס אף הוא‬
‫בפאקש בשנת תרמ"ט מספר דפיו קכ"ז‪ ,‬בספר זה יש חידושים מורחבים על המסכתות בבא מציעא נדרים וסוכה‪ .‬החלק‬
‫העשירי נדפס בפאקש בשנת תרנ"א רמ"א דפים‪ ,‬החלק האחרון חלק י"א נדפס בסיגעט ובו ק"ח דפים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמת המחבר לחלק א‪.‬‬
‫ליקוטי שלמה ‪ -‬רבי שלמה הכהן קליין‬
‫נולד בשנת תקצ"ג )‪ - (1833‬נפטר בשנת תר"ס )‪(1900‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "לקוטי שלמה" מהרב שלמה הכהן קליין הודפס בשני כרכים‪ ,‬ובהם‪ :‬חדושים על מסכתות הש"ס‪ ,‬הערות וחידושים‬
‫על הלכות שבמשנה תורה להרמב"ם‪ ,‬וביאורים וחידושים על השלחן ערוך‪ ,‬על התורה ועל מסכת אבות‪ ,‬עיקרו של הספר‬
‫כפי שמשתמע משמו הוא ליקוטים ממה שכתבו גדולי הדורות בספריהם שלא על סדר הש"ס או הרמב"ם‪ ,‬החלק על‬
‫הרמב"ם מועט יחסית ויש בו קרוב לחמשה עמודים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי שלמה נולד בשנת תקצ"ג )‪ ,(1833‬בעיר פרערוי שבמורביה‪ ,‬לאביו רבי גרשון ליב הכהן קליין‪.‬‬
‫בהקדמתו לחבורו הוא פירט אצל מי למד קודם שהגיע לישיבת פרשבורג שם נמנה בין תלמידיו החשובים של ה"כתב‬
‫סופר"‪.‬‬
‫הוא היה חתנו של רבה הנודע של פאקש רבי יואל אונגאר וגיסו רבי חיים סופר בעל "מחנה חיים" ובספריו הוא מוסר‬
‫משמועותיהם‪.‬‬
‫הוא כיהן פאר כאב"ד בזענטא ונפטר בשנת תר"ס )‪.(1900‬‬
‫רבי שלמה חיבר את הספר‪" :‬עת ספוד"‪ ,‬ובו הצעת נושאים ורעיונות למספידים‪ ,‬על סדר פרשיות השבוע‪ ,‬זמנים ומועדים‪,‬‬
‫ועל פי שמות ותפקידים‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫רבי שלמה נפטר בשנת תר"ס )‪.(1900‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫חלקו הראשון של ספר "לקוטי שלמה" הודפס בפאקש בשנת תרנ"ד )‪ 232 .(1894‬עמודים‪ .‬חלקו השני הודפס בשנת‬
‫תרע"ג )‪.(1913‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמת המחבר‪.‬‬
‫לשד השמן – רבי משה נחום ירושלימסקי‬
‫נולד בשנת תרט"ו )‪ – (1855‬נפטר בשנת תרע"ו )‪(1916‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "לשד השמן" מהרב משה נחום ירושלימסקי‪ ,‬כולל חידושים וביאורים על הלכות שבספר משנה תורה להרמב"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי משה נחום נולד בשנת תרט"ו )‪ ,(1855‬לאביו הגביר‪ ,‬רודף צדקה וחסד – רבי בנימין‪ ,‬בעיר בערשיד שבפלך פאדאל‪.‬‬
‫מילדותו ניחן בכשרונות נעלים‪ ,‬וכבר בהיותו כבן שש השכיל להבין ולקלוט סוגיות תלמודיות‪ .‬במלאת לו י"ג שנים‪ ,‬כבר‬
‫לא נמצא בכל סביבת מגוריו מלמד שילמדו תורה‪ .‬בהיותו בן י"ז שנים נשא לאשה בת גביר גדול‪ ,‬ובביתו למד תורה‬
‫בשקידה רבה‪ ,‬ושמו התפרסם לאחד מגדולי התורה‪ .‬רבני פודוליא וואהלין פנו אליו בשאלות חמרות בהלכה‪.‬‬
‫הכיר אישית את גדולי רבני דורו המפורסמים‪ :‬רבי חיים האלברשטאם מצאנז‪ ,‬הרב יוסף שאול נתנזון מלבוב ועוד‪.‬‬
‫בשנת תר"ם )‪ (1880‬התקבל לרב ואב"ד בעיר קאמינקא‪ .‬בתקופה זו החל לפרסם את ספריו‪" :‬לשד השמן" )הנ"ל(‬
‫ו"מנחת משה" – שו"ת‪ ,‬שהביאוהו לפרסום רב בכל קהילות מזרח אירופה‪.‬‬
‫בשנת תרנ"א )‪ (1891‬התקבל לכהן כרב בעיר הגדולה אוסטרלענקא שבפלך לומזה‪ ,‬ולאחר מכן כאב"ד בעיר קיעלץ‪.‬‬
‫בשנת תרס"א )‪ (1901‬הדפיס את ספרו הגדול שו"ת "באר משה"‪ ,‬ובו שאלות ותשובות רבות בהלכה‪.‬‬
‫השלטון הכיר בפעולותיו לטובת יהודי ארצו‪ ,‬והוא נבחר לתפקיד רשמי בכל רחבי המדינה‪.‬‬
‫לרבי משה נחום נולדו בנים תלמידי חכמים‪.‬‬
‫רבי משה נפטר בשנת תרע"ו )‪.(1916‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "לשד השמן" הודפס בורשא בשנת תרמ"א )‪) .(1881‬פורמט גדול(‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫בית עקד ספרים – פרידברג‪.‬‬
‫מליצי אש – שטרן‪.‬‬
‫לשון ערומים ‪ -‬רבי ברזלי יעבץ‬
‫נפטר בשנת תק"כ )‪(1760‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "לשון ערומים" לרבי ברזלי בן ברוך יעבץ‪ ,‬כולל דרשות על התורה‪ ,‬הספדים‪ ,‬ביאורים על הרא"ם )שעל התורה(‪,‬‬
‫חידושים וביאורים על הלכות מספר משנה תורה להרמב"ם‪ .‬בספר הובאו גם מספר דרשות מאביו רבי ברוך‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי ברזילי היה ממצוקי ארץ בתקופתו‪ ,‬הוא היה חתנו של אחד מגדולי אותו הזמן רבי אליהו חאקו בעל "רוח אליהו"‬
‫)עיין ערכו( וחמיו של רבי יהודה אשכנזי שחיבר שורה ארוכה של ספרים רובם על מסכתות הש"ס )ראה עליו בערכי‬
‫"אהלי יאודה" ו"מראה הנוגה"( הוא היה ממרביצי התורה והיראה באיזמיר לצדם של מאורותיה רבי חיים אבולעפיה ובעל‬
‫"בתי כהונה"‪.‬‬
‫כפי שצויין במבוא ניתן לקבל מושג על שגיבות בית מדרשו כשיודעים שבבית מדרש זה העמיד את תלמידו הגדול בעל‬
‫"שער המלך"‪ .‬הוא חיבר ספר נוסף שהיה לעינים ללומדי הטור והוא נקרא "לשון למודים"‪ ,‬ראוי לציין שהספר מצוטט‬
‫מאד בדורות שאחריו שהתענינו לדעת מה אומר בעל "לשון לימודים" בנקודה פלונית‪ .‬הוא היה גם חכם לוקח נפשות‬
‫בדרשותיו שחלק מהם מכונס ב"לשון ערומים" רבי ברזלי נפטר בשנת תק"כ )‪ (1760‬באיזמיר ושם מנוחתו כבוד‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "לשון ערומים" הודפס לראשונה באיזמיר בשנת תקי"ז )‪ 172 .(1757‬דף )פורמט גדול(‪ .‬ספר זה הודפס שנית‬
‫במהדורת צילום בשנת תשנ"א )‪ ,(1991‬על ידי האחים גולדברג בניו יורק‪ .‬פעם שלישית הודפס במהדורת צילום בשנת‬
‫תשנ"ז )‪ ,(1997‬על ידי "מכון אוצרות גאוני ספרד" ‪ -‬אשדוד‪.‬‬
‫החלק על הרמב"ם הוא בספירת דפים נפרדת ובפתחו רמז המחבר שהדפיס רק חלק מחידושיו‪ ,‬וכך כתב "קצת מלשונות‬
‫הרמב"ם שכתבתי עליהם ואי איישר חילי בעזר העוזר אעלה על מזבח הדפוס רובי תורתי אם יגזור השם בחיים"‪.‬‬
‫מאירת עינים – רבי יצחק די פאס‬
‫חי ופעל במאה הי"ח‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "מאירת עינים" לרבי יצחק ב"ר משה די פאס‪ ,‬כולל רשימת תרי"ג המצוות כסדר התורה‪ ,‬עם מראה מקומות‬
‫להמצאותה בספר משנה תורה להרמב"ם ובספר המצוות שלו‪] .‬בספר בא גם באור על חזון יחזקאל ועל בנין הבית השלישי‬
‫בשפת הלאדינו[‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יצחק – חי ופעל במאה הי"ח – היה מחכמי איטליה בימי רבי דוד אופנהיים‪.‬‬
‫עוד מספריו‪" :‬הודאת אמונת ישראל" – על י"ג עיקרי האמונה עם תרגום לשפה האיטלקית‪ ,‬טעמי המועדות והמדות‪,‬‬
‫ופירוש לעשרת הדברות בשפה האיטלקית; "טהרת הנפש" – סדר התרת נדרים ושבועות‪ ,‬ותפילות; "ברך יצחק" – שו"ת;‬
‫"אלף בית החדש"; "אשת חיל"; "הדרת זקנים" ועוד‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "מאירת עינים" הודפס בליוורנו בשנת תקי"ג )‪ – 16 .(1753‬דף ]מכורך עם ספר "הדרת זקנים" מהמחבר[‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫בית עקד ספרים – פרידברג‪.‬‬
‫אוצר הספר העברי – וינוגרד‪.‬‬
‫מאמר המלך ‪ -‬רבי רפאל אברהם מצליח‬
‫נפטר לפני שנת תקס"ו )‪(1806‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "מאמר המלך" כולל ביאורים חידושים וחקירות על כל חלקי היד החזקה ויש בו גם כללי הלכה מסודרים לפי סדר‬
‫הא‪-‬ב‪ ,‬בספר גם מופיעה תשובת רבי חיים מודעי בענין שכר רופא בשבת‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫מההסכמות לספר נוצר רושם שלפחות בתקופה מסוימת התגורר רבי אברהם מצליח בעיירות שהיו נתונות להשפעת‬
‫איזמיר וחכמיה‪ ,‬בסוף הספר בתשובת רבי חיים מודעי מרבניה הגדולים של איזמיר נכתב על רבי אברהם מצליח שמקום‬
‫משכנו עתה במגיניסיה‪.‬‬
‫מחיבורו "מאמר המלך" ניכרת גדלותו של רבי אברהם בירוריו הם בהיקף רחב ובירידה לעמקי הסוגיות שהם מקור דינו‬
‫של הרמב"ם‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר "מאמר המלך" נדפס בשאלוניקי בשנת תקס"ו )‪ 137 (1806‬דפים פורמט גדול‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר והקדמותיו‪.‬‬
‫מאמר מרדכי ‪ -‬רבי מרדכי ב"ר מנחם ובנו רבי שלמה נסים‬
‫רבי מרדכי נפטר בשנת תק"ח )‪(1748‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫בספר "מאמר מרדכי" אגודים שלשה חבורים הראשון "מאמר מרדכי" שעיקרו באור על המרדכי מסכת יבמות והוא מגיע‬
‫עד דף סא‪ ,‬ב‪ ,‬בדפי הספר‪ ,‬מדף ס"ב חידושים על הרמב"ם עד דף פ‪ ,‬א מדף זה עד דף צה‪ ,‬א חידושים מלוקטים בענינים‬
‫שונים‪ .‬מדף צה‪ ,‬ב מתחיל חיבור שני והוא מכתב שלמה ח"ב מבנו של המחבר רבי נסים שלמה והוא שו"ת בענינים שונים‪.‬‬
‫החיבור השלישי הוא "נטפל לקדש" שכתב רבי משה ב"ר יוסף רפאל נכדו של רבי שלמה ונינו של רבי מרדכי תחילתו‬
‫בדף קכ"ט‪ ,‬א עד סוף הספר ורובו תשובות בעניני אבן העזר וחושן משפט‪.‬‬
‫לספרי מפרשי הרמב"ם נוגע רק הספר "מאמר מרדכי" שבסופו נמצאים חידושים על לשונות הרמב"ם‪ .‬החידושים על‬
‫הרמב"ם שייכים לשני מחברים אף שכולם נכללים תחת הכותרת מאמר מרדכי החידושים על ספר מדע עם הערות בודדות‬
‫בהלכות מעשה הקרבנות והלכות תמידין ומוספין הם של רבי מרדכי אבל החידושים על הלכות אישות הם מבנו רבי שלמה‬
‫נסים וכמו שצויין שם )בדף עג‪ ,‬א( מה שפלפל בחכמה על דברי הנשר הגדול הרמב"ם בהלכות אישות מר בריה דהרב‬
‫המחבר זיע"א הוא הרב חשק שלמה ותשובת מכתב שלמה חלק א‪ .‬במאמר אחד יחדיו יהיו תמים‪ ,‬הבן אצל האב שוין‬
‫לטובה בחכמה ובתבונה"‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחברים‬
‫רבי מרדכי היה מרבניה הגדולים של אחת מהקהילות המפוארות בתורכיה היא העיר אדריאנופלי עיר שבה היה חי בעל‬
‫"חזון נחום" רבי אלעזר נחום שאח"כ היה רבה של ירושלים‪ .‬שמעו של רבי מרדכי יצא הרבה מעבר למקומו ובספרי‬
‫התשובות של בני תקופתו מפוזרות כמה וכמה מתשובותיו‪ .‬בחידושיו על הרמב"ם הוא מעמיק ומפלפל בדברי הרמב"ם‬
‫ובנושאי כליו ומרבה לצטט מפירושיהם של הכנה"ג ומהר"י פלורנטין‪ .‬רבי מרדכי נפטר בשנת תק"ח )‪.(1748‬‬
‫רבי שלמה בנו היה גם מהרבנים החשובים בתורכיה ומתוך תשובותיו ניכר שרבים שחרו לתורתו ובקשו לשמוע חוות‬
‫דעתו בנושאים רבים בעיקר בעניני ממונות‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר "מאמר מרדכי" נדפס בשאלוניקי בשנת תרל"ד )‪ (1874‬על ידי רבי שמעון מנשה נכדו של רבי שלמה ומספר דפיו‬
‫ר"ח‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫קורות היהודים בתורכיה ח"ה עמודים ‪ – 402-403‬רוזאניס‪.‬‬
‫מגדל חננאל ‪ -‬רבי חננאל חאביף‬
‫נפטר בשנת תקס"ג )‪(1803‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫בתחילת הספר דרושים ועיקרו פירושים וביאורים על היד החזקה ובסופו שתי תשובות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫פרשת חייו של רבי חננאל היא דוגמה להעלם המקיף את חכמי הדורות ששמעם לא יצא מעבר למדינתם וגם במקומם‬
‫לאחר חלוף דורות הם נשכחים מלב‪ ,‬לפיכך השם רבי חננאל חאביף כמעט ולא אומר מאומה‪ .‬אבל כשנוכחים לדעת כיצד‬
‫תיארוהו גדולי דורו‪ ,‬מתברר שמדובר באחד ממאורי איזמיר בעת תפארתה ובמי שהיה מגדולי מרביצי התורה שבה‪ .‬הנה‬
‫מספר שורות המספיקות כדי לסלק את ההעלם אודות בעל "מגדל חננאל"‪" .‬רב חננאל רב פעלים מקבציאל שריבה וקיבץ‬
‫פעלים לתורה‪ ,‬ליהודים היתה אורה‪ ,‬בשעשוע התלמידים רבים ונכבדים גדודים גדודים גדולים ועצומים חכמים ומחוכמים‪,‬‬
‫איתווספו ספסלים לאורכה ולרוחבה‪ ,‬רבים שתו מימיו נאמנים חביבותיה גבייהו הרי הם כבנים‪ ,‬הרבה גבולו בתלמידים‬
‫וכו' טוביינא דחכימי לא פסיק גירסא מפומיה וכו' ביראת ה' כל היום ומתנהג בחסידות"‪.‬‬
‫עובדה המעידה על יקרת החיבור היא שעריכת הספר וסידורו נעשו על ידי תלמידו שהיה בעצמו אחד מגדוליה של איזמיר‬
‫רבי פנחס די שיגורה מחבר הספר "אות היא לעולם"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "מגדל חננאל" הודפס בשאלוניקי בשנת תקע"ט )‪ (1819‬ובו ‪ 62‬דפים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמת הספר‪.‬‬
‫מגדל עוז – רבי שם טוב גאון‬
‫נולד בשנת מ"ז)‪(1287‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫הספר מגדל עוז הוא מראשוני החיבורים על היד החזקה‪ .‬הוא הראה את מקורות ההלכות אם‬
‫מהתלמודים בבלי וירושלמי ואם ממדרשי ההלכה השונים‪ .‬מטרה עיקרית של חבור זה‬
‫היתה ליישב את השגות הראב"ד‪ .‬במקרים רבים הוא מבהיר שקושית הראב"ד היא בעטיה‬
‫של טעות סופר בספר היד החזקה שהיה ברשותו של הראב"ד‪ ,‬אבל לפי הגירסא השונה‬
‫האמיתית ממילא מסולקת ההערה מאליה‪ .‬להלן דוגמא לתשובה מסוג זה על השגת הראב"ד‪,‬‬
‫משום שיש בה הסבר כיצד נשתבשו לפעמים העתקות נוסח הרמב"ם לא רק בגלל טעות‬
‫"תמימה" של הסופר‪ ,‬בפי"א מהל' איסורי ביאה ה"ט כתוב ברמב"ם יתר ע"ז בת ישראל‬
‫שתבעוה להנשא ורצתה‪ ,‬שוהה שבעה נקיים‪ .‬הראב"ד השיג‪ :‬כל ראתה שהוא מוזכר כאן‪,‬‬
‫טעות גדולה מן הסופר שאפילו בלא הרגשה היא טמאה ודאי וכו' כאן הראב"ד הרגיש‬
‫בעצמו שיש טעות סופר‪ ,‬במקרה זה דוקא בעל מגדל עוז לא תולה את הטעות בספר‬
‫שנתגלגל לידי הראב"ד אלא העיד‪ :‬גם ברוב הספרים אשר יצאו מחבור משנה תורה כן היה‬
‫כתוב בהן וראתה וכן היה בספר אשר הגיע לידי‪ ,‬אבל אחר שבאתי ברץ הצבי וזכיתי לראות‬
‫המוגה לר"מ ז"ל בחתימתו מצאתיה ורצתה בצד'י‪ .‬ותקון כסילים היה שלא ידע ההלכה ולא‬
‫הבין הטעם וחשב בתחלה שטעה הסופר ותקנו לפי דעתו‪ ,‬ועל כן יצא לו משפט מעוקל‪,‬‬
‫ואילו הגיע למסכת יבמות פרק החולץ ולמסקנת נדה פרק תינוקת והיה רואה שלשון הגמ'‬
‫ונתפייסה לא היה עושה כן וזה פשוט באמת" בדבריו האשמה וגילוי שהיו סופרים שהגיהו‬
‫את נוסחת הרמב"ם ע"פ שקול דעתם המוטעה והם גרמו להפצת נוסחאות שגויות‪.‬‬
‫מהלך נפוץ במגדל עוז ליישב את השגות הראב"ד הוא לחפש בדברי הקדמונים גירסא‬
‫אחרת ולתלות בה את שיטת הרמב"ם‪ ,‬כך סרה מאליה תלונת הראב"ד‪ ,‬כי דברי הרמב"ם‬
‫עולים בקנה אחד עם סוגית הגמ'‪ ,‬ע"פ הגירסא השונה מגירסת הראב"ד‪ .‬בצד המהלכים‬
‫הנ"ל יש בדבריו הרבה תרוצים שאינם תלויים בגירסאות אלא מבוססים על שקלא וטריא‬
‫בסוגיות הגמ'‪ ,‬שעל פיה הוא מוציא סיבה שהרמב"ם העדיף לפסוק כמשמעות סוגיא אחרת‪,‬‬
‫או שע"פ באורו אפשר להציע שבמהלך הסוגיא השתנתה דעת הגמ' ממה שנקטה בתחילה‬
‫כדבר פשוט‪ ,‬לכן הרמב"ם הכריע שלא כנראה מתחילת הסוגיא‪.‬‬
‫כמה וכמה מגדולי הדורות הסתייגו והשיגו על פירושי המגדל עוז‪ ,‬הנה פירוט הטענה‬
‫העיקרית כלפיו‪ ,‬כנראה בעוז חפצו ליישב את שיטת הרמב"ם לא שם לבו להעמיק בדברי‬
‫הראב"ד‪ .‬כשמעיינים בדבריו מתעורר חשש כאילו התייחס בביטול להשגותיו ודחה אותם‬
‫בקש‪ ,‬ויש שהדברים מגיעים עד כדי כך שהוא תמה על הראב"ד "פה קדוש איך יאמר דבר‬
‫זה" או שמחליט שקושיא כזו לא יצאה מפי הראב"ד אלא נשתרבבה לדבריו השגת תלמיד‬
‫טועה‪ .‬כל זה כאשר המעיין בדברי הראב"ד נוכח לדעת שהם השגות חמורות שצריך נגר‬
‫ובר נגר דלפרקיניה‪ .‬על זאת רבתה הביקורת שהיה לו לדעת שאף שהכל מודים לתוקף‬
‫נוראות גדולת הרמב"ם‪ ,‬מ"מ בר פלוגתיה הוא קשה כברזל וקושיותיו הם של מרא‬
‫דתלמודא ואין לפטור אותם בדברים של מה בכך‪.‬‬
‫הבית יוסף יו"ד סוף סימן ר"ד מביא את דברי הרמב"ם בפ"א מהל' נדרים )הלכות יח ‪ -‬כ(‬
‫ואת השגות הראב"ד והעיר‪" :‬ובעל מגדל עוז ירד להציל והעתיק לשון הגמ' לומר שפסק‬
‫הרמב"ם מבואר בגמ'‪ .‬והדבר ברור לכל מעיין דבעל מגדל עוז שותא דמרן הראב"ד ז"ל לא‬
‫גמר ודבריו לא יועילו ולא יצילו" היינו לבעל "מגדול עוז" היה נדמה כאילו די בציטוט‬
‫לשון הגמ' לברר את שיטת הרמב"ם‪ ,‬על זה התמרמר הב"י שזה מוכיח שלא התבונן כלל‬
‫בעומקה של השגת הראב"ד‪ .‬נימת ביקורת דומה עולה מתשובת הרדב"ז )לשונות הרמב"ם‬
‫ח"ה סימן רנ"ו( הוא נתבקש לחוות דעתו על הערת מהר"ם פאדווה שהשיג מגמ' מפורשת‬
‫על מה שכתב המגדול עוז‪ ,‬הנה תגובת הרדב"ז‪ :‬ואם באנו להשיג על דברי בעל מגדל עוז‬
‫צריך לחבר ספר גדול מהחבור‪ ,‬ואנן לא משכננו נפשינו מימינו לתרוצי מילתיה‪ :‬היינו‬
‫השגתו החריפה של מהר"פ כאילו המג"ע ציטט לא נכון גמרא מפורשת‪ ,‬לא הסעירה את‬
‫הרדב"ז‪ ,‬כי זו תופעה נפוצה שדבריו אינם מדויקים‪ .‬ביקורתם של הב"י והרדב"ז נראית‬
‫"מעודנת" לעומת הביקורת החריפה שהטיח המהרש"ל בחיבורו "ים של שלמה" )יבמות‬
‫פ"ו סימן כ‪ ,‬כתובות פ"ג סימן ז' וב"ק פ"ח סי' י'( פה תועתק רק שורה אחת מהקדמת‬
‫היש"ש לב"ק כי בה הבקורת עוסקת בסגנון כלפי הראב"ד "וכמה פעמים השיג עליו‬
‫הראב"ד בדברים נכוחים לעין כל בדבר הנראה לעינים‪ ,‬והמגיד משנה כתב בעצמו שהוא‬
‫טעות סופר‪ ,‬או הודה ולא בוש‪ ,‬והמגדול עוז כתב תמה אני אם יצא ההשגה מפי הראב"ד‪,‬‬
‫וכתב דבריו כמצליף ומקלקל ומעות הדברים בלי טעם וריח" גם הש"ך בכמה מקומות כתב‬
‫כנגדו בסגנון קשה מאד )למשל חו"מ סימן לו ס"ק ו'(‪.‬‬
‫לעומת דבריהם הקשים מוצגים דבריו של רבי שלמה חעלמא בהקדמתו למרכבת המשנה‬
‫"ואחריו בזמן ובמעלה קם המעולה צור מעוז בעל מגדל עוז‪ ,‬אוצר בלום מלא כל כלי חמדה‪,‬‬
‫בכל עבר הנהר רודה‪ ,‬ויבן את המגדל הצופה על פני דמשק על פיו ישק וכו' כי מצא חזון‬
‫ומספיק מים ומזון‪ ,‬את השבולי'ם הבריאות כי אין כמוהו בבקיאות‪ ,‬והכל צריכין למרא‬
‫דחיטי‪ .‬ועל גדולת אדוננו הראב"ד יתמרמר ועל רבינו כלו כבוד אומר וכו' ומלתו על לשונו‬
‫עזה‪ ,‬תמה אני אם פה קדוש הראב"ד יאמרו דבר זה‪ ,‬אך איזה תלמיד טועה כתב כן כי לא‬
‫יתכן‪ .‬ובקושטא קאמינא שעל הרוב הנראה לעינים אין לדבריו כונה‪ ,‬שמעתי ולא אבינה‬
‫זולתי קול ואינני מכיר התמונה‪ ,‬וכבר התעורר הרש"ל בהקדמה לים של שלמה מס' ב"ק‬
‫וכתב עליו מרורות חבילי זמורות‪ .‬ומליצת הרש"ל לא אעלה על שפתי כי חושש אני פן‬
‫חטאתי‪ ,‬ואלוקים יכפר בעדי אשר דברתי עד כה שלא כהלכה‪ ,‬אך גליתי טפח וכיסיתי‬
‫טפחיים‪ .‬ואקוד ארצה אפים נגד גדולת הרש"ל אשר דחה דבריו בשתי ידיים‪ .‬ואען ואומר‬
‫איך לא ינבא תלמיד הרשב"א‪ ,‬ויש מקומות דורש לשבח ראוי להעלותו על גבי המזבח‪ ,‬ולבי‬
‫אומר לי דהיכא שגדלה המבוכה אלוקים הבין דרכה‪ ,‬מאחר שלפעמים נותן אמרי שפר‪ ,‬אין‬
‫לתלות אלא בטעות סופר‪ ,‬והמעתיק השמיט טובא בהעתקה ותהי זאת למכשול ולפוקה‪ ,‬סך‬
‫דרכו בסירים אין אומר ואין דברים"‪ .‬בדבריו הנ"ל רומז בעל מרכבת המשנה לביקורת על‬
‫סגנונו של המגדל עוז אודות הראב"ד )"על גדולת הראב"ד יתמרמר"( והוא העיר שהוא לא‬
‫יורד לסוף דעתו בדברים שהמג"ע כתב לגבי הראב"ד‪ .‬אך בצירוף בקשת מחילה‬
‫מהמהרש"ל הוא טוען שהרבה פעמים דברי המגדל עוז תלמיד הרשב"א! צודקים ונכוחים‬
‫מאד‪ ,‬מתוך הכרה בגדלותו של המגדל עוז הוא העלה את ההשערה הנראית לו מאד‬
‫שהדברים הסתומים והמעורבבים שבדברי המג"ע הם תוצאה של שיבושים חמורים‬
‫בהעתקת דבריו תוך השמטת משפטים ודיבורים שהעדרם גרם לפוקה ולמכשול ושהדרך‬
‫להבנת הספר חסומה ב"סירים"‪ .‬יחס דומה כלפי המגדל עוז נקט החת"ס )אהע"ז סימן‬
‫קי"ב( שם הוא כותב על השגת הראב"ד אודות דברי הרמב"ם ראש פ"ד מהל' אישות‪" ,‬אבל‬
‫האיש שאנסוהו עד שקידש אשה בעל כורחו הרי זו מקודשת"‪ ,‬והראב"ד השיגו "והוא‬
‫שיאמר רוצה אני" כי כן הדין לגבי מכירה באונס‪ .‬החת"ס כתב ליישב שהיות שחוץ ממעשה‬
‫הקידושין אומר הבעל הרי את מקודשת‪ ,‬עדיפה אמירה זו יותר מאשר "רוצה אני" והוסיף‪:‬‬
‫"וב"ה שכך כוונתי ואח"כ מצאתיו בספר מגדל עוז שכתב "ואני אומר איני יודע איך יפול‬
‫הלשון‪ ,‬כי אם הוא קדשה בעצמו ואמר לה הרי את מקודשת‪ ,‬אין צריך ללשון אחר ואין לך‬
‫רוצה אני גדול מזה" עוד האריך שם וסופו מבלבל דבריו כדרך הספר ההוא שנשתבש על‬
‫ידי מעתיקים ‪ ,‬מ"מ מילי מעליותא דאית ביה דרשינן בשמיה"‪ .‬במלים קצרות שירטט‬
‫החת"ס קו דומה לזה של המרכבת המשנה‪ ,‬היינו מחמת שיבושי המעתיקים נתבלבל הספר‬
‫ויש בו הרבה דברים חסרי פשר‪ ,‬אבל את המילי מעליותא שנשארו בו יש לדרוש בשמו‪.‬‬
‫לסיכום "סוגיית המגדול עוז" מוצגת כאן הקדמה לקונטרס "עוז המגדל" שכתב הגאון ר'‬
‫אפרים בורודיאנסקי זצ"ל )נדפס בספרו בנין אפרים סימנים יד ‪ -‬יח( ושם כמה דוגמאות‬
‫יפות כיצד לאחר העיון מתגלה אורם של דברי המגדול עוז גם כשדבריו סתומים וחתומים‬
‫מאד‪ ,‬כאשר תחזינה עיני המעיינים שם‪ .‬הנה לשונו בפתח קונטרסו‪" :‬הפי' "מגדל עוז" ליד‬
‫החזקה של הרמב"ם‪ ,‬נמנה בלי ספק על הספרים הסתומים‪ .‬אם לא החמור שבכולם‪.‬‬
‫מפורסמים למדי הביטויים החריפים שהטיחו נגדו בני פלוגתתו )רדב"ז‪ ,‬רש"ל וש"ך‬
‫בח"מ(‪ ,‬אופיינים ביותר ד' החיד"א בערכו‪ ,‬שכ' על הכסף משנה‪ ,‬וראה קדושת מרן שלא‬
‫הזכירו אלא לצורך בקיאות וכדומה‪ .‬ולא רק הכ"מ נמנע מלהביאו‪ ,‬אלא גם מפרשי הרמב"ם‬
‫המאוחרים‪ ,‬שהציגו להם מטרה לבאר‪ ,‬אגב "הצלת" הרמב"ם ממשיגיו‪ ,‬גם את דברי "נושאי‬
‫כליו" הקדומים – גם המה מצטטים את המגדל עוז לעתים רחוקות‪.‬‬
‫למרות שהספר מתלוה ליד החזקה בכל הדפוסים‪ .‬לא זכינו עדיין לאורו הגנוז‪ .‬עד כדי כך‪,‬‬
‫שרוב המעיינים מתעלמים הימנו‪ .‬מתיאשים מלכתחילה לעמוד על סוף דעתו‪ .‬בשולי גליונות‬
‫הרמב"ם‪ ,‬באותיות זעירות‪ ,‬מן הצד משאר נושאי הכלים‪ ,‬מחוץ ל"מערכה" הנטושה – ניצב‬
‫הפי' מגדל עוז‪ ,‬כאדיש לשאון החולקים‪ ,‬מתנוסס בגאון המגדל החתום‪ .‬נגולל מעל גבי‬
‫עמודים אלו‪" ,‬מגדל עוזים" אחדים‪ ,‬שנתפענחו יפה‪ ,‬ונראה דוגמאות בולטות להבנת דרכו‬
‫המיוחדת של המגדל עוז‪ ,‬מה שבהשקפה ראשונה רחוק ומוזר‪ ,‬לאחר העיון הנאות ברור‬
‫הדבר מאד‪ ,‬כי לא דבר ריק הוא – מכם‪ .‬תשמשנה אלו הדוגמאות דחיפה לקהל הלומדים‬
‫"החרש והמסגר" שיתאזרו לפתוח מנעולי המגדל בו ירוץ הצדיק‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫מחבר הספר מגדול עוז הוא רבי שם טוב ב"ר אברהם גאון‪ ,‬ב"שם הגדולים" )חלק ספרים‬
‫מערכת מ' ל"ה( ציין שיש מי שכתב שהמחבר הוא הריטב"א‪ ,‬החיד"א דחה זאת‪" :‬ואין זה‬
‫אמת אלא הוא רבינו שם טוב בן אברהם בן גאון ספרדי"‪ .‬כך נדפס כבר בשנת רפ"ד‬
‫)‪" (1524‬מגדל עוז שחיבר הרב ר' שם טוב ב"ר אברהם בן גאון ספרדי"‪ .‬הוא קנה את‬
‫תורתו בבית מדרשו של הרשב"א ורבו הנוסף )בעיקר לתורת הסוד( היה רבי יצחק בר‬
‫טודרוס מגדולי ברצלונה‪ .‬בפ"ג מהל' תפילין ה"ו הוא כתב שנהגו להניח תפילין דרש"י והוא‬
‫מסתמך‪" :‬וכן נהגו רבותינו האחרונים נ"ע שלמדוני חכמה הרשב"א והריב"ט‪ ,‬מפי הרב‬
‫החסיד ר' יצחק בן הראב"ד ז"ל וע"פ רבינו הגדול הרמב"ן ז"ל"‪ .‬בהקדמה לספרו "כתר שם‬
‫טוב" הוא רשם‪" :‬נחני השם בית מורי ורבי ואנשיו אבי אבי ישראל רכב ישראל ופרשיו‬
‫המאור הגדול הדור במסבו‪ ,‬ישתחוו לו איים כי ראו כי חכמת אלוקים בלבו‪ ,‬אדרת שנער‬
‫שנאי לבושו‪ ,‬ומלאך ה' ראיתי על שמאלו פחד יצחק היה לי‪ .‬נתנני ה' לרחמים בעיניהם‬
‫נצרתי תאנתם והאכילוני פרי הם‪.‬‬
‫רבי שם טוב עסק הרבה בנסתרות וכתב כמה וכמה ספרים בחוכמה זו מהם נודע ונדפס‬
‫החבור "כתר שם טוב"‪ .‬בפ"ב מהל' קריאת שמע הוא מזכיר חיבור זה "ואני קבלתי מרבותי‬
‫שקבלו איש מפי איש מפי הגאונים ז"ל בברכות פרק היה קורא כי האלף כמעט חוטפים‬
‫אותה למעוט ההתבוננות בה ומאריכים בחי'ת שליש ובדלית שני שלישים והנסתר בו סוד‬
‫מופלא חברתיו בכתר שם טוב שלי בס"ד עכ"ל הרמב"ן ז"ל"‪ .‬עיקר ענינו של ספר זה הוא‬
‫לבאר את דברי הסודות המוזכרים בפרוש הרמב"ן לתורה‪ .‬הספר נדפס בשנת תקצ"ט‬
‫)‪ (1839‬בתוך הספר "מאור ושמש" )מר' יהודה קורייאט( בדף כה‪ .‬ושם נכתב "פרוש‬
‫סודות התורה עפ"י הקבלה האמיתית להרמב"ן זצ"ל מה"ר שם טוב בן גאון" יצויין ששם‬
‫לא נכתב בפירוש ששם הספר הוא "כתר שם טוב"‪ .‬בספר זה לא צורפה ההקדמה לכתר שם‬
‫טוב והמצוטט ממנה הוא ע"פ המועתק בספרים מכתב היד של ההקדמה‪.‬‬
‫בעל מגדל עוז היה הראשון להעיד שהרמב"ם ידע את חכמת הסוד‪ ,‬דבריו הם תגובה להערת‬
‫הראב"ד בפ"א מהל' יסודי התורה ה"י‪ ,‬שם כתב הרמב"ם על בקשת משה הראני נא את‬
‫כבודך והוסיף הראב"ד )מובא בכסף משנה( "ופנים ואחור סוד גדול הוא ואין ראוי לגלותו‬
‫לכל אדם‪ ,‬ואולי בעל הדברים לא ידעהו" היינו הראב"ד התלבט האם הרמב"ם )"בעל‬
‫הדברים"( ידע את הנסתרות שאין מגלים אותם לכל אדם‪ ,‬ע"ז כתב המגדל עוז" ואשר רמז‬
‫רבי אברהם מקובל מפה אל פה דרך קדש יקרא לשרידים אשר ה' קורא‪ ,‬ולדעתי שר"מ ז"ל‬
‫ידע בהם בסוף ימיו שאני מעיד שראיתי בספרד ארץ מולדתינו כתוב במגילה של קלף ישן‬
‫מיושן‪ ,‬לשון זה אני משה ב"ר מיימון כשירדתי לחדרי המרכבה בינותי בענין הקץ וכו'‬
‫וקרובים היו דבריו לדברי המקובלים האמיתיים שרמז רבינו הגדול הרמב"ן בתחילת‬
‫פירושו לתורה‪.‬‬
‫בהלכות איסורי ביאה )פרקים א' ט' וי"א( ובהל' מאכלות אסורות )פי"א( הוא מספר שהיה‬
‫בארץ הצבי ושם הגיע לידו ספר משנה תורה שהרמב"ם חתם בכתב ידו שהוא מוגה‪ .‬גם‬
‫בפ"ז מהל' לולב הוא מספר שלאחר שובו מארץ הצבי וכו'‪ .‬מכאן אנו למדים ששהה זמן‬
‫מסוים בארץ ישראל‪ ,‬אך נראה שכתב את המגדול עוז כשחזר מארץ הצבי‪ .‬בשנת תרכ"ו‬
‫)‪ (1866‬הופיע בפריס מדרש רבי עקיבה על התגין והדפיסו שם על פי כתב ידו "על ספר‬
‫תגין בדי ארון ומגדל חננאל‪ ,‬אשר חברו רבנו שם טוב בן אברהם בן גאון בעל המחבר ספר‬
‫מגדול עוז על הרמב"ם"‪ ,‬בהקדמה לספר זה שנכתב בשנת פ"ח )‪ (1328‬בצפת מספר רבי‬
‫שם טוב שבשנת פ"ה עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת יחד עם חבירו רבי חננאל בר'‬
‫אברהם אסקירה‪ ,‬חבירו נפטר שלשה חדשים אחרי זה ורבי שם טוב קרא את חבורו בדי‬
‫ארון – מגדל חננאל לזכרו של ידידו זה‪ ,‬בהקדמה לספר זה הוא גם את התלאה אשר מצאתו‬
‫"ויהי מימים מתו עלי בני ובנותי ולא נשאר אלי מיוצאי חלצי לא פרי מפרי ואנכי הולך‬
‫ערירי"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫במהדורת קושטא של משנה תורה שנת רס"ט )‪ (1509‬נדפס ספר מגדל עוז על ספר אהבה‪,‬‬
‫בשנת רפ"ד )‪ (1524‬נדפס בוינציאה המגדל עוז לראשונה על שלשת חלקי הרמב"ם אבל‬
‫על הספרים שבחלק ג' )זרעים – קרבנות( לא נדפס‪ ,‬אך כפי שהעיר החיד"א )שם הגדולים‬
‫– ספרים – מ' אות ל"ה( כנראה כתב על הכל אך נאבד שהרי הכסף משנה פ"ד מהל' איסורי‬
‫מזבח הט"ו מביא בשמו תרוץ לקושית הראב"ד‪ .‬והר"י פערלא הוסיף שגם בפ"א מהל' ביאת‬
‫מקדש ה"י‪ ,‬הביא הכס"מ תרוץ משמו של המגדל עוז‪.‬‬
‫המגיה בדפוס הראשון העיר‪" :‬אני הגהתי פה פירארא הספרים אשר מהם נדפסו וכו' במגדל‬
‫עוז ובמגיד משנה הוצרכתי לתקן מלבי כי לא היה לי רק ספר אחד של מגיד משנה אותו‬
‫שנדפס בתוגרמה ]רסט[ ומגדל עוז כתב יד אחד מוטעה מאד"‪ .‬הערה זו על כתב יד מוטעה‬
‫מאד מחזקת את השערתם של "מרכבת המשנה" ושו"ת חתם סופר שהוזכרה לעיל ולפיה‬
‫נשתבש מאד הספר מגדול עוז בגלל טעויות המעתיקים‪ .‬מאז המהדורה הראשונה חזרו‬
‫והדפיסו את מגדל עוז ברוב המהדורות של היד החזקה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫שם הגדולים – ספרים – מערכת מ' אות לה‪.‬‬
‫אוצר הגדולים – רבי נפתלי יעקב הכהן – חלק א' עמודים שכ"ח – של"א‪.‬‬
‫מגיד משנה – רבי וידאל די טולוסה‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫המטרה הראשונית של פירוש "מגיד משנה" היא להצביע על מקורותיו של הרמב"ם ולהציע‬
‫כיצד פירש את הגמ' באופן שמתקבל ממנה הדין כמו שהכריע ביד החזקה‪ .‬בצורה דומה הוא‬
‫נוהג לגבי השגות הראב"ד‪ ,‬במקרים הרבים שהראב"ד מקצר ומשיג במלים כלליות כמו‬
‫"אין זה נראה"‪" ,‬לא נכון" וכיו"ב‪ ,‬הוא טורח להסביר שלראב"ד הוקשו דברי הרמב"ם כי‬
‫מן הסוגיא משמע שלא כדבריו והוא חותר להבהיר מה הקושי שאליו כיון הראב"ד‪ .‬באותה‬
‫מידה הוא יורד לישוב שיטת הרמב"ם היינו להציע מהלך שונה שעל פיו פירש הרמב"ם את‬
‫הסוגיא‪ ,‬ולפי מהלך זה אדרבא שיטת הרמב"ם עולה בקנה אחד עם סוגית הגמ'‪ .‬מתוך‬
‫ההנחה שהבירור הנכון של שיטת הרמב"ם תלוי במציאת דרכו לבאור הסוגיות‪ ,‬הרבה הרב‬
‫המגיד לצטט את פירושי הראשונים לגמ' ובחן האם לפי דרכם נוחה שיטת הרמב"ם ואם לאו‬
‫ציין זאת והעמיק לבאר מדוע נטה הרמב"ם מדבריהם‪ .‬הרב המגיד דקדק מאד בלשון‬
‫הרמב"ם‪ ,‬במקרים רבים נדמה שאין חידוש מיוחד בדבריו אבל הרב המגיד "שמע" מנוסח‬
‫הרמב"ם הסבר חדש או כלל חדש‪ ,‬הוא העמיק מאד בכל אותיותיו‪ ,‬ומלבד קושיות הראב"ד‬
‫הוא הוסיף הערות וקושיות מדיליה‪" .‬מעז יצא מתוק" כי בעמלו העצום לישוב קושיותיו‬
‫ודקדוקיו הסיק הגדרות מחודשות ומצא כללים מחודשים‪ .‬אכן רבים הכללים והסברות‬
‫שבבתי המדרש מייחסים אותם ל"הרב המגיד"‪ ,‬והם אבני פינה למערכות מסועפות‪ .‬ניתן‬
‫לסכם שמלבד היות המגיד משנה "עינים" ללומדי היד החזקה שמוצאים בדבריו מקורות‪,‬‬
‫ישובים להשגות וביאורים לצחות לשון הזהב‪ ,‬הרי המגיד משנה הוא אוצר בלום של סברות‬
‫כללים ומהלכים מחודשים לביאור סוגיות הש"ס‪.‬‬
‫לפעמים לשון הרמב"ם סתומה וניתן לפרשו באופנים שונים‪ ,‬הרדב"ז )חלק ה' סימן ל"א(‬
‫נשאל אודות לשון הרמב"ם בפ"א מהל' מילה‪ ,‬השואל הצביע על שוני בין פירוש הטור‬
‫לדברי הרמב"ם לבין פירושו של המגיד משנה‪ .‬הרדב"ז השיב‪" :‬צריך שתדע כי מה שכתב‬
‫בעל הטורים אינו מחוור צלי בלשון הרב ואיני יכול להולמו‪ ,‬וכלל גדול יש לי כל מקום‬
‫שאני רואה מחלוקת בדברי הרב ז"ל‪ ,‬אני סומך על דברי בעל מגיד משנה‪ ,‬שהיה אדם גדול‬
‫ובקי ורוב שיטתו הוא כשיטת הרשב"א‪ ,‬ועוד שכיון שהוא בא לפרש דבריו דקדק בהם כל‬
‫הצורך‪ .‬הרדב"ז )בחלק הנ"ל סימן ק"ד( נתבקש לחוות דעתו על דברי אחד מהחכמים‬
‫שדרש ברבים שלפי הרמב"ם יש תוספת לתשעה באב כמו שיש ליוהכ"פ ולמד זאת ממה‬
‫שכתב הרב "ובין השמשות שלו אסור כיום הכפורים" ומדמשוה אותו ליוהכ"פ‪ ,‬משמע‬
‫דאית ליה תוספת‪ .‬הנה תשובתו התקיפה של הרדב"ז‪" :‬לא תאבה לו ולא תשמע לו אליו‬
‫שאין בכל הראשונים מי שהוא בקי בלשון הרב יותר מבעל מגיד משנה לפי שנתן אל לבו‬
‫לפרש דבריו ועבר על כלו והיה סדור לפניו כשלחן ערוך וכ"ש אנן יתמי דיתמי שנחלוק של‬
‫הרמב"ם וכבר סמכא הגדול לפרש את כונותיו‪.‬‬
‫מפירושו של המגיד משנה נדפס רק על ששה מספרי הרמב"ם‪ :‬זמנים‪ ,‬נשים‪ ,‬קדושה‪ ,‬נזיקין‪,‬‬
‫קנין ומשפטים‪.‬‬
‫במהדורת היד החזקה שהופיעה בוארשה בשנת תרמ"א – תרמ"ב )‪ (1841-1842‬נדפס על‬
‫פי כת"י באורו של המגיד משנה להלכות שחיטה "פירוש המגיד משנה על הלכות שחיטה‬
‫אשר היה טמון בכתב יד ולא נדפס מעולם" מניסוחם מתרשמים הלומדים שמדובר בגילוי‬
‫מרעיש של פירוש של הרב המגיד הקדמון והידוע כרבי וידאל די טולוש‪ ,‬אבל אין זה נכון‪,‬‬
‫כי פרוש זה נתחבר על ידי רבי יהודה כאלץ שמשום מה כינה אותו "מגיד משנה"‪ ,‬ראה‬
‫בערך "זבחים שלמים" שם הורחב יותר על הטעיה זו שלא ברור אם נעשתה בתום לב‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫הפירוש "מגיד משנה" הודפס לראשונה במהדורת היד החזקה שהופיעה בקושטא בשנת‬
‫רס"ט )‪ (1509‬שם לא נכתב שם מחבר הפירוש‪ .‬בהקדמת הכסף משנה נכתב‪" :‬ובכן עמד‬
‫"קדוש אחד מדבר" וחיבר ספר מגיד משנה וכו' ושם הרב המחבר ספר מגיד משנה שמענו‬
‫שהוא אינוידאל די טולושה‪ ,‬חבירו של הרב רבינו נסים"‪ ,‬היינו גם הכסף משנה לא ידע‬
‫בבירור מי הוא המגיד משנה רק שמע שמועה אודותיו‪.‬‬
‫אסמכתא להשערת הכס"מ יש בתשובת הריב"ש סימן שפ"ח שצידד לחוש לחומרת הרמב"ן‬
‫שמי שיודע לשון הקודש אינו יכול להוציא יד"ח קריאת המגילה אם קורא אותה בלועזית‬
‫ובתוך דבריו כתב‪" :‬גם דעת הרב אנוידל דטולושה ז"ל נטה לזה בספרו"‪ ,‬ואכן המגיד משנה‬
‫בפ"ב מהל' מגילה ה"ד ציטט בתחילה את דברי רש"י מהם נראה שכן יכול להוציא אבל‬
‫העתיק אין נראה כן מדברי הירושלמי וכן כתב הרמב"ן" מדברי ריב"ש אלו עולה בעליל‬
‫שרבי אנוידל מטולוש הוא בעל פירוש המגיד משנה‪.‬‬
‫בקובץ "גנוזות" )קובץ עת לגנוזות הראשונים – ירושלים תשמ"ד( בעריכתו של רבי משה‬
‫הרשלר זצ"ל מופיע מאמר מהרב ד"ר אריה ל‪ .‬פלדמן‪ ,‬שם מתפרסם לראשונה מכתב יד‬
‫קובץ תשובות מחכמי ברצלונה וקטלוניה בעניני מסים וארנוניות ודינא דמלכותא דינא‬
‫בקובץ זה נכללת תשובת דון ווידאל די טולוסה‪ .‬בתשובתו הוא מביא שבתשובת הר"י‬
‫מיגאש מבואר שאם המלך חוקק דין לכלל אנשי המדינה אף שאין זה מחוקי המלכות‬
‫הידועים‪ ,‬בכ"ז זה בגדר דינא דמלכותא דינא‪ .‬והוסיף‪" :‬וזה דעת תלמידו הרב הגדול רמב"ם‬
‫ז"ל שכתב פ"ה מהלכות גזילה ואבידה כללו של דבר כל דין )שיחקה( ]שיחקוק[ אותו‬
‫המלך לכל ולא יהיה לאדם אחד בפני עצמו אינו גזל‪ ,‬וכל שלוקח מאיש זה בלבד שלא כדעת‬
‫הידועה לכל אלא חומס את זה ]הרי זה[ גזל עכ"ל והם ז"ל סבורים שהמלך יכול לעשות דין‬
‫חדש וגזרה מחודשת ובלבד שיהיה הדבר כללי והרמב"ן ז"ל ראה את דבריהם ולא הודה‬
‫)לא זה( ]לזה[ וכתב דדינא דמלכותא אמרו בדוקא‪ ,‬והם הדינים הידועים למלך בכל‬
‫מלכותו‪ ,‬שהוא וכל המלכים אשר לפניו הנהיגו הדברים והחקים ההם והם כתובים בדברי‬
‫הימים ובחוקי המלכים ובספריהם‪ ,‬אבל מה שהמלך עושה לפי שעה או לקנוס העם במה‬
‫שלא נהגו בימי האבות חמסנותא דמלכא נינהו ולא אמרו דינא דמלכותא דינא‪ .‬עכ"ל רבי‬
‫ווידאל די טולוסה בקובץ הנ"ל‪ .‬ככל הכתוב בתשובה זו נכתב בקצרה במגיד משנה להלכה‬
‫זו של הרמב"ם הנה לשונו‪ :‬ועוד הוסיף הרמב"ן ז"ל ואמר שאם בא מלך לעשות דין חדש‬
‫אע"פ שחקק אותו לכל‪ ,‬אם לא היה כן מחוקי המלכים הראשונים לאו דיניה דין‪ ,‬ואין כן‬
‫דעת רבינו ז"ל ורבותינו ז"ל‪ ,‬אלא הרי הוא יכול לעשות דין חדש‪ ,‬ולומר כל העושה כך‬
‫יענש ועונשו עונש מן הדין‪ ,‬רואים דמיון מוחלט בין דברי המגיד משנה לתשובת וידאל די‬
‫טולוש‪ ,‬בשניהם מובלט שמדיוק דברי הרמב"ם מתקבל שתוקף דינא דמלכותא דינא חל גם‬
‫בגזרה חדשה של המלך בתנאי שהיא מוטלת על כל תושב המלכות‪ ,‬זאת אף שאינה ידועה‬
‫כחוק מקובל אצל המלכים‪ .‬ובשתי המקורות מוצגים דברי הרמב"ן כחולקים על שיטת הרי‬
‫מיגאש ורמב"ם‪ ,‬הסגנון השוה לגמרי הוא יותר מידים מוכיחות ששתי המקורות יצאו‬
‫מקולמוסו של רבי וידאל די טולוש‪.‬‬
‫ר' חיים ויטאל בשער הגלגולים )הקדמה ל"ח( כתב רזין עילאין על שורש נשמת בעל ספר‬
‫מגיד משנה כשהוא מזכירו הוא כותב "דון וידאל די טולוש בעל מגיד משנה" גם בקובץ‬
‫שהוזכר לעיל כתשובות חכמי ברצלונה וקאטלוניה נכתב דון וידאל‪ ,‬מתעוררת שאלה על‬
‫השוני שבאיזכור שמו בדברי הכסף משנה שם הוא נקרא אנוידאל‪ .‬הפתרון מצוי בהערתו‬
‫של מהר"ם בן חביב בספרו "עזרת נשים" שמות אנשים אות ד' הנה לשונו‪" :‬וידאל כך הוא‬
‫שמות כמה אנשים מספרדים ובהקדמת ספר משנה כתב מרן ושם הרב המחבר וכו'‬
‫"ונוידאל"‪ ,‬כנראה דעיקר השם הוא וידאל אלא דיש מאריכים השם וכותבים אינוידאל‪.‬‬
‫בסגנון דומה כתב הרב חיד"א ב"שם הגדולים" ואל תתמה שכתב אנוידאל‪ ,‬שהרגיל‬
‫בתשובות הר"ן והריב"ש והרשב"ץ יתברר לו שהיו מוסיפים על השם‪ ,‬אותיות א' נ' שהוא‬
‫אות ראשון ואחרון אדון‪ ,‬ולזה כתב אנוידאל‪.‬‬
‫הרדב"ז )חלק ו' ב' אלפים סימן שט"ז( רצה להוכיח שהרשב"א נקט כשיטת הרמב"ם )בענין‬
‫אשה שנחשב ע"י עכו"ם‪ ,‬הוא ציטט את לשונו של הרב המגיד )פי"ח מהלכות איסורי ביאה(‬
‫שעל שיטת הרמב"ם כתב "וכן הכריחו האחרונים ז"ל" והעיר הרדב"ז‪" :‬ובעל מגיד משנה‬
‫הוא תלמידו של הרשב"א" כונתו היא שהרב המגיד מוסר את דברי הרשב"א שהרי היה‬
‫תלמידו‪ ,‬הרב חיד"א ב"שם הגדולים" העיר" "ומה שכתב דהרב המגיד היה תלמידו של‬
‫הרשב"א הוא קצת רחוק‪ ,‬כי האף אמנם שמעתתיה דהרשב"א בפומיה ולא זז מלחבבה‪ ,‬מ"מ‬
‫לא ראינו שמזכירו בתאר רבו כלל‪ ,‬גם מסדר זמנים אינו נראה כן‪ ,‬לכן היה נראה דמ"ש‬
‫תלמידו של הרשב"א לאו דוקא רק כונתו שהולך בעקבותיו תמיד‪.‬‬
‫לעיל הוזכר שבהקדמת הכסף משנה נכתב שהמגיד משנה היה חבירו של הר"ן‪ .‬גם‬
‫בתשובתו שב"אבקת רוכל" )סימן רי"ז( כתב כן מרן‪ .‬דבריו הם מענה לשואלים שציטטו‬
‫מדברי המגיד משנה על הל' שחיטה "ראשונה יודע לכם כי זה המגיד משנה שאמרתם‪ ,‬אינו‬
‫מהרב שחבר המגיד משנה והראיה ממה שכתב וכתב הר"ן וכו' ולא תמצאו בכל מקום‬
‫שכתב המגיד משנה וכתב הר"ן כי בזמן אחד היו ואצלנו אינו נמצא מגיד משנה בהל'‬
‫שחיטה"‪.‬‬
‫ניתן לסכם שהרב בעל מגיד משנה היה מבני היכלו של הרשב"א )ולדעת הרב חיד"א לא‬
‫היה ממש תלמידו‪ ,‬אבל גם לדבריו מסתבר שהכירו בעודנו חי‪ .‬והיה פחות או יותר בן גילו‬
‫של הר"ן‪ ,‬כך שניתן לקבוע שעיקר פעילותו היתה בעשורים הראשונים של המאה השניה‬
‫באלף הששי‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫כנ"ל הספר מגיד משנה נדפס לראשונה במהדורת היד החזקה שהופיעה בקושטא בשנת רסט‬
‫)‪ (1509‬ומאז ברוב המהדורות הנפוצות‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫שם הגדולים מערכת גדולים אות ו אות א‪.‬‬
‫מגילת אסתר – רבי יצחק די ליאון‬
‫חי ופעל במאה ה‪-‬ט"ז‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "מגילת אסתר" לרבי יצחק די ליאון ב"ר אליעזר אבן צור‪ ,‬כולל ביאור רחב וגדול על ספר המצוות להרמב"ם‪ ,‬ובו‬
‫ישובים על השגות הרמב"ן על ספר המצוות‪.‬‬
‫ספר זה עבר בהדפסותיו מספר גלגולים‪ .‬בשלימותו הודפס רק במהדורתו הראשונה בשנת שנ"ב )‪ ,(1692‬ובמהדורות‬
‫שלאחר מכן הודפס חסר‪ .‬ב"ספר המצוות" מהדורת "שבתי פרנקל" – שהודפסה בימינו – הודפס שוב בשלימותו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יצחק די ליאון ב"ר אליעזר ן' צור – חי ופעל במאה ה‪-‬ט"ז – נודע כאחד מגדולי רבני איטליה במאה הט"ז‪ .‬מוצאה של‬
‫משפחתו ממגורשי ספרד שהתיישבו באנקונה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "מגילת אסתר" הודפס לראשונה בויניציא בשנת שנ"ב )‪ – 128 .(1692‬דף‪ .‬מאז הודפס פעמים רבות סביב ספר‬
‫המצוות להרמב"ם‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫בית עקד ספרים – פרידברג‪.‬‬
‫אוצר הספר העברי – וינוגרד‪.‬‬
‫אנציקלופדיה לגדולי ישראל – מרגליות‪.‬‬
‫מגן שאול ‪ -‬רבי חנניה שאול ובנו רבי יעקב‬
‫רבי חנניה נולד בערך בשנת תנ"ח )‪ (1698‬נפטר בשנת תפ"ח )‪(1728‬‬
‫רבי יעקב נפטר בשנת התצ"ט )‪(1739‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "מגן שאול" כולל שו"ת‪ ,‬סימנים רבים בנושאים שונים והם מכונים ליקוטים‪ ,‬בספירת דפים נפרדת חידושים על‬
‫הרמב"ם‪ .‬בחלקם הגדול על הלכות נזקי ממון והל' גניבה‪ ,‬מדף כג‪ ,‬ב‪ ,‬תחת הכותרת הרמב"ם פרק י"ב )הלכות גזילה‬
‫ואבידה( מופיעה הודעה‪" :‬ואלו מן ההלכות שפלפל בהם ידיד ה' יעקב בחר לו י'ה בנו של הרב המחבר זצוק"ל והם‬
‫חידושים בפרקים העוסקים בהל' אבידה שברמב"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‪.‬‬
‫יש שרשמו שרבי חנניה קנה תורה מפי רבי אברהם קארו מיוצ"ח של מרן הב"י שהיה מרבני העיר אנדירפולי והיה חורגו‬
‫ותלמידו של רב העיר הנזכרת רבי אלעזר נחום בעל "חזון נחום"‪ .‬קביעה זו הושענה על הנכתב בפתח תשובת "מגן שאול"‬
‫סימן מ"ו "את זו שמעתי שהקשה החכם המרומם מאריה דאברהם יהיה בעזרו תושב אינדרנפולי וכו'‪ ,‬בסיומה של אותה‬
‫תשובה נכתב וכן הסכים מ"ו החכם השלם מריה דאברהם יהיה בעזרו כל מה שכתבתי" מהנכתב מ"ו שבפשוטו הוא ר"ת‬
‫מורי ורבי הסיקו שמהר"א קארו היה רבו של בעל "מגן שאול"‪.‬‬
‫ברם העובדה שבפתח התשובה נכתב החכם המרומם וכו' תושב אינדרפולי וכן למשל בסימן מג פתיחה דומה "את זה‬
‫שמעתי שהקשה החכם המרומם כמוהר"ר אברהם בכ"ר רפאל קארו תושב אינדרנפולי‪ ,‬יוצרת רושם שלא מדובר ברבו‬
‫של הכותב אלא במסירת שמועה מאדם גדול הדר בריחוק מקום‪.‬‬
‫לכן נראה יותר שכל מקום שבעל "מגן שאול" מזכיר מאריה דאברהם יהיה בעזרו כונתו לרבי חיים אברהם גאטינייו‬
‫מגדולי מאורותיה של שאלוניקי מחבר הספר "טירת כסף" על התורה‪ ,‬ומה שכתב בסוף תשובה מ"ו "וכן הסכים מ"ו‬
‫החכם השלם מריה דאברהם יהיה בעזרו" אין הכונה לרבי אברהם קארו אלא לרא"ח גאטינייו‪ .‬ההשערה שמורו של רבי‬
‫חנניה היה בעל "טירת כסף" נכתבה בלא בדיקה מדוקדקת רק על סמך רושם מעלעול בדפי ה"מגן שאול" יתכן שניתן‬
‫למצוא אישור מפורש‪ ,‬אבל הושם לב להוכחה הניצחת הבאה בלשונות הרמב"ם דף ח‪ ,‬א נכתב "ראיתי אלהים עולים מן‬
‫האר'ש אר'ש אשר ה' דורש אותה ראשון לציון ה"ה הודינו והדרנו מ"ו החכם השלם סיני ועוקר הרים מאריה דאברהם‬
‫יהיה בעזרו על מ"ש הר"מ במז"ל שלהי פ"ד מהלכות איסורי מזבח וכו' וקושיה זו מופיעה כלשונה וככתבה ב"טירת כסף"‪.‬‬
‫חרף גילו הצעיר נשא ונתן עם ענקיה של שאלוניקי ראה בסימן כ"ה מופיעה הכותרת "נשאלתי מהרב הכולל כמוהר"ר‬
‫יוסף דוד" והוא פארה של שאלוניקי הרב בעל "בית דוד" ובסימן כ"ג "נשאלתי מאת אחי ראש החכם המרומם משה‬
‫אמארילייו‪.‬‬
‫באקראי הושם לב לעובדה המעידה על תפוצתו המרובה של ה"מגן שאול" הכונה להערה המופיעה בספר בית המלך של‬
‫מהר"י חסון בהלכות מאכלות אסורות פ"ח הט"ו "אמר המגיה עיין בספר מגן שאול בליקוטיו סימן ל"ז דף נח‪ ,‬א ענין ארוך‬
‫שפלפל הרב המחבר עם מהר"ר יוסף בכמוהר"ר יעקב בן חסון ז"ל‪ ,‬ויען כי הספר הנ"ל מצוי הוא לרוב ול'ו כל אדם זוכה‪,‬‬
‫לא הוצרכתי להיות ממהדורי מילי לחזור ולהדפיסו קחנו משם" וראה בחידושי הגרעק"א על הרמב"ם לפ"ד מהל' שחיטה‬
‫הי"ז אשר כתב עיין בארוכה בתשובות מגן שאול שבסוף הספר בלשונות הרמב"ם בדף ו' )כצ"ל ולא כמו בשתי מקומות‬
‫ששבשו וכתבו דף י'( ע"א ד"ה ראיתי‪.‬‬
‫הבן רבי יעקב קנה תורה מפיו של אחד מגדולי שאלוניקי רבי יוסף הכהן בן ארדוט אף הוא היה אחד מהגדולים ודרך‬
‫לימודו היתה לרדת לעומק השיתין בכל הלכה והלכה שעסק בה‪ .‬גם הוא נפטר בקצור שנים בלא שהניח אחריו זרע של‬
‫קיימא‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר נערך על ידי תלמיד המחבר רבי רפאל ב"ר מיכאל הכהן שהוסיף הערות וצירף לחיבור אחת מתשובותיו גם בן‬
‫המחבר רבי יצחק שאול שהוציא את הספר שיקע בדפיו כמה הערות‪.‬‬
‫הספר הודפס לראשונה בשאלוניקי בשנת תק"ז )‪ (1747‬בחלק השו"ת ע"ח דפים ובחלק לשונות הרמב"ם ל"ח דפים‪,‬‬
‫בשנת תשנ"ז )‪ (1997‬הודפס שנית במהדורת צילום על ידי מכון אוצרות גאוני ספרד )אשדוד(‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר והקדמותיו‪.‬‬
‫מדות ודעות – הרב שמריהו ליב הורביץ‬
‫נולד בשנת תרל"ח )‪ – (1878‬נפטר בשנת תרח"צ )‪(1938‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ענינו של הספר "מדות ודעות" הוא ליקוט עשיר ומורחב מספרי מוסר‪ ,‬מחשבה‪ ,‬דרוש וחסידות‪ ,‬מדבריהם הקשורים‬
‫לפרטים השונים המבוארים בפרקי הל' דעות שביד החזקה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫נולד בקריטשב‪ ,‬פלך מוהילוב שברוסיה הלבנה‪ ,‬בשנת תרל"ח )‪ .(1878‬כיהן כרב ודרשן בעיר יעקאטערינאסלאוו‬
‫)רוסיה(‪ ,‬ולאחר מכן )בשנת תרס"ו – ‪ (1906‬היגר לאמריקה‪ .‬שנים רבות עסק בחינוך‪ ,‬ניהל תלמוד תורה‪ ,‬ושימש כרב‬
‫ודרשן במספר בתי כנסת בניו יורק‪ .‬נפטר בי"ב סיון שנת תרח"צ )‪.(1938‬‬
‫כתב ופירסם ספרים רבים‪ :‬חגים וזמנים‪ ,‬דיני ישראל ומנהגיו‪ ,‬שולחן ערוך לתלמידים‪ ,‬אוצר היהדות‪ ,‬ספר המזוזה‪,‬‬
‫ספר הקדיש‪ ,‬ספר הדרשות‪ ,‬אוצר התורה‪ ,‬התורה והמצוה‪ ,‬יסודי היהדות ועוד‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "הלכות דעות" הודפס בהוצאת "מצפה" )תל אביב( בשנת תרצ"ב )‪.(1932‬‬
‫‪ – 174‬עמודים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אוצר הרבנים – נתן צבי פרידמן‪.‬‬
‫הקדמת המחבר לספר‪.‬‬
‫מזל שעה ‪ -‬רבי שלמה הכהן‬
‫נפטר בשנת תקפ"ז )‪(1827‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "מזל שעה" לרבי שלמה ב"ר יהודה הכהן‪ ,‬כולל בתוכו שני תחומים ‪ -‬חלק החידושים וחלק הדרשות‪ .‬חלק החידושים‬
‫כולל חידושים‪ ,‬ביאורים ופלפולים על חלקים מסוימים בספר משנה תורה להרמב"ם חציים מוקדשים להלכות זכייה‬
‫ומתנה‪ ,‬והשאר על ספרי‪ :‬הפלאה‪ ,‬עבודה וקרבנות‪ .‬חלקו השני של הספר כולל דרשות על התורה )עד פרשת משפטים(‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי שלמה ב"ר יהודה הכהן נמנה על חכמי ירושלים במאות הי"ח והי"ט‪ .‬נודע בגדולתו הן בהלכה והן ברזין של תורה‪.‬‬
‫שנים רבות נדד בערי אירופה בשליחות ירושלים כשד"ר‪.‬‬
‫מספריו ידועים‪" :‬יפה שעה" ‪ -‬על "עץ חיים" לרבי חיים ויטאל‪" .‬הוראת שעה" ‪ -‬דיני השנה לפי הקבלה‪" .‬שעת הכושר" ‪-‬‬
‫דרושים‪" .‬שעת רצון" ‪ -‬פירוש על הזוהר והתיקונים‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫רבי שלמה נפטר בירושלים בשנת תקפ"ז )‪ (1827‬ונטמן בהר הזיתים‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "מזל שעה" הודפס בשאלוניקי בשנת תקע"ב )‪ 168 .(1812‬דף )פורמט גדול(‪ .‬הספר הודפס שנית )במהדורת צילום(‬
‫בשנת תשנ"א )‪ ,(1991‬על ידי י' בראך במונרו שבניו יורק‪ .‬ושוב על ידי האחים גולדברג בברוקלין שבניו יורק באותה‬
‫שנה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל ח"ג עמוד קט – ר"י גליס‪.‬‬
‫מדרשי הלכה ופסקי הרמב"ם – רבי בנימין מנשה לוין‬
‫נולד בשנת תרל"ט )‪ – (1879‬נפטר בשנת תש"ד )‪(1944‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫הספר בנוי על ההנחה שלפני הרמב"ם היו פתוחים מדרשי הלכה ומדרשי אגדה שחלק מהם אבדו ברוב השנים ולא ידועים‬
‫לנו‪ ,‬לפיכך יתכן שכאשר הרמב"ם כותב "שנאמר" ובגמרא מופיע לימוד אחר‪ ,‬פשר הדבר שהיה לפניו מדרש מהסוג הנ"ל‬
‫ששם נכתב כפי שהרמב"ם כתב‪ .‬מאידך יתכן מצב הפוך שבמדרשים שהם אסופות של מדרשי חז"ל‪ ,‬שיקע העורך דרשות‬
‫שהעתיקם מדברי הרמב"ם‪ .‬רב"מ לוין גילה מדרש בכת"י עתיק יומין ובו כינוס ממדרשי חז"ל שונים וניכר שעורך‬
‫המדרש איחד בתוכו גם דברי חז"ל וגם מדברי הרמב"ם‪ .‬בקונטרס זה סידר רב"מ מדרשי הלכה ופסקי הרמב"ם לפי סדר‬
‫הפרשיות הראשונות בספר ויקרא ובהערותיו העיר והצביע על החפיפה והדמיון בין לשון הרמב"ם לבין המדרשים‬
‫המובאים באותו מדרש‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫ר' בנימין משה לוין התפרסם בעיקר בעקבות מלאכתו העיקרית לה הקדיש את רוב ימיו והיא ספרות הגאונים‪ ,‬הוא תר‬
‫וחיפש אחר כל פיסת נייר הקשורה לגאונים ולתקופתם ומכל השרידים והשיירים הצליח ליצור פסיפס המהוה אוצר בלום‬
‫של תורת הגאונים‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הקונטרס נכלל בספר "רבינו משה בן מיימון חלק ראשון ירושלים תרצ"ה )‪ (1935‬ובאותה שנה הופיע כשבשער המעטפת‬
‫מופיע הכיתוב הדפסה מיוחדת מתוך ספר "רבינו משה בן מיימון"‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמת המחבר‪.‬‬
‫מוסר השכל – רבי יחזקאל פייבל‬
‫נולד בשנת תקט"ו )‪ – (1755‬נפטר בשנת תקצ"ג )‪(1833‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "מוסר השכל" לרבי יחזקאל פייבל ב"ר זאב וולף‪ ,‬כולל שני ביאורים )לשון הזהב ו‪-‬לשון חכמים(‪ ,‬על הלכות דעות‬
‫והלכות תשובה שבספר משנה תורה להרמב"ם‪" .‬ובתוכם ביאור נפלא על הנהגת הבריאות שבפרק ד' מהלכות דעות"‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יחזקאל פייבל נולד בפאלאנגע בשנת תקט"ו )‪ ,(1755‬לאביו רבי זאב וולף‪ .‬בצעירותו קיבל תורה והושפע מאוד מרבי‬
‫שלמה זלמן מוולוז'ין )עליו כתב ספר "תולדות אדם"‪ ,‬ובו זכרונות ותיאור מדותיו והנהגותיו(‪.‬‬
‫התפרסם מילדותו כדרשן מופלג וכגדול בתורה‪ ,‬ועוד בשנותיו הראשונות התקבל למגיד ומורה צדק בעיר מולדתו‪ ,‬ולאחר‬
‫מכן בעיר דרעטשין‪.‬‬
‫בענייני דרוש היה "כחד בדרא"‪ ,‬ובדברי מוסרו "ירד לעומק הלב של כל שומעיו‪ ,‬וגאונים וגדולי ישראל השכימו לשמוע‬
‫דרשותיו שהיו פלאי פלאים"‪.‬‬
‫רבי יחזקאל התנהג בצדקות וחסידות‪ ,‬והיה בעל מידות רבות ונשגבות‪.‬‬
‫בשנת תקע"א )‪ (1811‬נבחר לתפקיד הרשמי – המגיד של וילנא‪ ,‬ובתפקיד זה כיהן כ"ב שנים )גם בנו כיהן בתפקיד זה‬
‫לאחר פטירתו(‪.‬‬
‫רבי יחזקאל נפטר בשנת תקצ"ג )‪ ,(1833‬בהיותו בן ע"ח שנים‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "מוסר השכל" הודפס פעמים רבות‪ :‬לראשונה בדיהרנפורט בשנת תק"ן )‪ – 80 .(1790‬דף‪ .‬בוארשה בשנת תרי"ד‬
‫)‪ – 90 .(1854‬דף‪ .‬שם בשנת תרי"ז )‪ .(1857‬בזיטומיר בשנת תר"ך )‪ .(1860‬בלובלין בשנת תרמ"ד )‪ .(1884‬שוב שם‬
‫בשנת תרמ"ח )‪ ,(1888‬ועוד פעמים רבות‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫בית עקד ספרים – פרידברג‪.‬‬
‫אוצר הספר העברי – וינוגרד‪.‬‬
‫מליצי אש – אברהם שטרן‪.‬‬
‫מוסר ודעת – רבי שלמה זאב מגיד‬
‫נולד בשנת תקמ"ט )‪ – (1789‬נפטר בשנת תרכ"ז )‪(1867‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "מוסר ודעת" לרבי שלמה זאב ב"ר יחזקאל פייבל מגיד‪ ,‬כולל הערות וביאורים על הלכות דעות ותשובה שבספר‬
‫משנה תורה להרמב"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫הרב שלמה זאב נולד בשנת תקמ"ט )‪ ,(1789‬לאביו רבי יחזקאל פייביל‪ .‬שימש כמורה צדק בדרטשין‪ ,‬ומורה צדק ומגיד‬
‫מישרים בווילנא‪.‬‬
‫רבי שלמה זאב נפטר ביום הכיפורים בשנת תרכ"ז )‪ ,(1867‬בהיותו בן שבעים ושמונה שנים‪.‬‬
‫ג‪ .‬הערות בליוגרפיות‬
‫ספר "מוסר ודעת" הודפס לראשונה בוילנא בשנת תרכ"ח )‪ – 150 .(1868‬עמודים‪ .‬הספר הודפס שנית במהדורת צילום‬
‫בשנת תשנ"ג )‪ ,(1993‬על ידי י' בראך בברוקלין שבניו יורק‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫בית עקד ספרים – פרידברג‪.‬‬
‫אטלס עץ חיים – הלפרין‪.‬‬
‫מחזה אברהם – רבי אברהם די בוטון‬
‫נפטר בשנת תמ"ה )‪(1685‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "מחזה אברהם" לרבי אברהם ב"ר יהודה די בוטון‪ ,‬כולל שאלות ותשובות בהלכה ]בספר הובאו לקוטי חידושים מבנו‬
‫רבי יהודה[‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫מרבני שאלוניקי במאה הי"ח‪.‬‬
‫כיהן כרב ב"קהילות קדושות שבמוניסטיריו" )יון(‪ .‬בהקדמת המביא לבית הדפוס של הספר "מחזה אברהם" כתב עליו‪:‬‬
‫"איש נורא מאד‪ ,‬מראהו כמלאך האלקים‪ ,‬אחד היה אברהם‪ ,‬הוא הרב המחבר זלה"ה‪ ,‬ידעי ליה רבנן תקיפי ארעא‬
‫שאלוניקי יע"א‪ ,‬עיר מולדתו ועמהם נתגדל"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "מחזה אברהם" הודפס בשאלוניקי בשנת תקנ"ה )‪ – 179 .(1795‬דף )פורמט גדול(‪ .‬הספר יצא שוב במהדורת צילום‬
‫בשנת תשנ"א )‪ ,(1991‬על ידי י' בראך במונרו שבניו יורק‪ .‬ושוב בשנת תשנ"ז )‪ (1997‬על ידי "מכון אוצרות גאוני‬
‫ספרד" – אשדוד‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫בית עקד ספרים – פרידברג‪.‬‬
‫אוצר הספר העברי – וינוגרד‪.‬‬
‫מצבות שאלוניקי – עמנואל‪.‬‬
‫מחנה אפרים – רבי אפרים נבון‬
‫נולד בשנת תל"ז )‪ – (1677‬נפטר בשנת תצ"ה )‪(1735‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "מחנה אפרים" כולל שאלות ותשובות וחידושי דינים – סביב הלכות במשנה תורה‪ .‬שאלות ותשובות – והם רובו‬
‫של הספר – דרכם נושא ונותן המחבר בהלכה ובדברי התלמוד ומפרשיו‪ .‬וחידושים על הרמב"ם – והם הרוב – על‬
‫הרי"ף‪ ,‬הטור‪ ,‬הרדב"ז והמהרי"ט‪.‬‬
‫ספר "מחנה אפרים" הוא מן הספרים החשובים והמרכזיים ביותר בעולם הישיבות‪ .‬חקירותיו‪ ,‬חידושיו וביאוריו הם‬
‫מיסודות המשא ומתן התלמודי בעולם התורה – הספרדי והאשכנזי‪.‬‬
‫"סגולותיו המיוחדות של הספר‪ ,‬הן בחלק אסוקי שמעתתא – צלילה לנבכי הסוגיות שבים התלמוד ודברי הראשונים‬
‫והאחרונים‪ ,‬והן בחלק של אליבא דהלכתא – בירור יסודי ומקיף בפסק ההלכה והכרעתה"‪.‬‬
‫לספר נוספו )החל מן המהדורה השניה( הסכמות גדולי התורה‪ :‬הרב יעקב משולם אורנשטיין – בעל "ישועות יעקב"‪ ,‬הרב‬
‫משה סופר – בעל "חתם סופר"‪ ,‬הרב יוסף שאול הלוי נאטנזון – בעל "שואל ומשיב" ועוד‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אפרים נבון נולד בקושטא שבתורכיה בשנת תל"ז )‪ .(1677‬בשנת ת"ס )‪ (1700‬לאחר נשואיו‪ ,‬עלה יחד עם חותנו‬
‫העשיר רבי יהודה אירגס לירושלים‪ .‬בירושלים ישב בהתבודדות ועסק בתורה‪ .‬בשנת תפ"א )‪ (1721‬יצא כשד"ר לתורכיה‬
‫ולארצות הבלקן‪ .‬לאחר כשנתיים פעילות בשדרו"ת – בשנת תפ"ג )‪ – (1723‬השתקע בקושטא כדיין בבית דינו של רבי‬
‫יהודה רוזאניס )בעל "משנה למלך"(‪ .‬עם פטירת רבי יהודה רוזאניס‪ ,‬נתמנה במקומו כרב העיר‪.‬‬
‫רבי אפרים נבון סייע רבות לסילוק חובות יהודי ירושלים ולביסוס היישוב בה‪.‬‬
‫רבי אפרים נבון נפטר בשנת תצ"ה )‪.(1735‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר מחנה אפרים יצא לאור לראשונה בקושטא בשנת תצ"ח )‪ ,(1738‬על ידי בן המחבר הרב יהודה נבון‪ .‬מהדורה שניה‬
‫יצאה לאור בזולקווא בשנת תקצ"ב )‪ ,(1832‬כשהיא מלווה בהסכמות גדולי הדור‪] .‬במהדורה זו נשמטו סימנים אחדים‬
‫וקטעים שלמים בגלל הצנזורה[‪.‬‬
‫מהדורה שלישית יצאה בסדילקוב בשנת תקצ"ה )‪ .(1835‬מהדורה רביעית יצאה לאור בלמברג בשנת תר"כ )‪.(1860‬‬
‫מהדורה חמישית יצאה לאור בווארשא בשנת תר"ע )‪ .(1910‬על פי מהדורה זו יצא ספר מחנה אפרים מאז פעמים רבות‪,‬‬
‫עם מפתחות‪ ,‬תוכן עניינים והוספות‪ .‬קמ"ו – דפים‪.‬‬
‫מהדורה חדשה יצאה לאור בין השנים תשנ"א – תשנ"ט )‪ ,(1999-1991‬על ידי הרב משה אהרן אייזנבאך‪ .‬במהדורה זו‬
‫תקנו הטעויות ושיבושי הדפוס‪ .‬פוענחו ראשי התיבות‪ ,‬צויינו מראי מקומות‪ ,‬נוספו מפתחות וביאור רחב בשם "ברכת‬
‫משה"‪ .‬מהדורה זו הודפסה בשני כרכים‪ .‬כרך א – שנ"ט עמודים‪ .‬כרך ב – תפ"ט עמודים )פורמט גדול(‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אוצר הספרים העברי – וינוגרד‬
‫אנציקלופדיה לגדולי ישראל – מרגליות‬
‫אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל – גליס‬
‫מבוא והקדמה למהדורת הרב מ‪.‬א‪ .‬אייזנבאך )הנ"ל(‬
‫מחנה דן ‪ -‬רבי דוד נחמיאש‬
‫נולד בשנת תקצ"ג )‪ - (1833‬נפטר בשנת תרצ"ב )‪(1932‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "מחנה דן" מרבי דוד נחמיאש‪ ,‬כולל‪ :‬בירורים בהלכות שטרות‪ ,‬חידושים והערות על ספר משנה תורה להרמב"ם‪ ,‬על‬
‫הלכות בשלחן ערוך‪ ,‬בירורי הלכה שונים וחידושים על התורה‪ .‬בספר הובאו גם חידושי אביו של המחבר על מסכת בבא‬
‫בתרא ועניינים אחרים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי דוד נולד במרוקו בשנת תקצ"ג )‪ .(1833‬עוד בילדותו עלה עם הוריו לארץ ישראל והתיישב בירושלים‪ .‬למד תורה‬
‫בישיבותיה ומפי גדולי העיר‪.‬‬
‫במשך כארבעים שנה שימש כרב בעיר טנטא במצרים‪ .‬הוא נשא ונתן בהלכה עם רבה הגדול של קהיר ‪ -‬הרב רפאל אהרן‬
‫בן שמעון‪.‬‬
‫]רבי דוד גם כתב ספר בתחום ההיסטוריה "אלאסראיליון" ]=הישראלים[ שנדפס בשנת תרע"ז )‪.[(1917‬‬
‫בסוף ימיו חזר לארץ ישראל‪ ,‬לירושלים‪ ,‬ובשנת תרצ"ב )‪ (1932‬נפטר‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "מחנה דן" הודפס בירושלים )בדפוס שמואל צוקרמן( בשנת תרפ"ז )‪ 169 .(1927‬דף פורמט גדול‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל ח"א עמוד ש"ז – ר"י גליס‪.‬‬
‫היהודים במצרים במאה ה‪-‬י"ט ‪ -‬לנדאו‪.‬‬
‫מחנה יהודה ‪ -‬רבי יהודה קצין‬
‫נולד בשנת תס"ח )‪ - (1708‬נפטר בשנת תקמ"ד )‪(1784‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "מחנה יהודה" ח"ב כולל חידושים‪ ,‬ביאורים ופלפולים בדברי הרמב"ם‪ .‬מצויים בו צ"ד מערכות‪ ,‬העוסקות בהלכות‬
‫בודדות בכל נושאי הי"ד החזקה החל בהלכות יסודי התורה ועד להלכות מלכים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יהודה קצין הינו צאצא לסניור שלמה קצין‪ ,‬מגולי ספרד שהגיע לארם צובא‪ .‬משפחת קצין נודעה מאז בגדוליה וחכמיה‬
‫במשך מאות בשנים‪ ,‬ועד לימינו אלה‪.‬‬
‫רבי יהודה קצין נולד לאביו הגאון רבי יום טוב קצין בשנת התס"ח )‪ .(1708‬שנים רבות כיהן כראב"ד בעיר ארם צובא‪,‬‬
‫וגדולתו נודעה בכל ארצות המזרח‪.‬‬
‫הר"י קצין שימש בקודש ביחד עם הגאון הגדול ר' שלמה לאניאדו‪ ,‬מחבר שו"ת "בית דינו של שלמה"‪ ,‬שהיה ראש חכמי‬
‫ארם צובא‪.‬‬
‫בהיותו כבן שלושים‪ ,‬בשנת תצ"ח )‪ ,(1738‬ביקר בארץ ישראל‪" ,‬לחונן עפרה ולהשתטח על קברות הצדיקים"‪.‬‬
‫הר"י קצין נפטר בהיותו כבן שבעים ושש שנים‪ ,‬בשנת תקמ"ד )‪ ,(1784‬ומנוחתו כבוד בעיר מולדתו ארם צובא‪.‬‬
‫מספריו‪" :‬מחנה יהודה" ח"א ‪ -‬שו"ת בדבר מעמדם של התושבים החדשים בקהילות ארם צובא )ליוורנו ‪ -‬תקס"ג(‪" .‬מחנה‬
‫יהודה" ח"ג ‪ -‬שו"ת על ארבעת חלקי השלחן ערוך )ירושלים ‪ -‬תרס"ד(‪] .‬בשנת תשמ"ט )‪ (1989‬יצאו לאור מחדש כל‬
‫שלשת חלקי הספר "מחנה יהודה" )א‪-‬ג( בסדר חדש ובמהדורה מתוקנת ומושלמת‪ ,‬ע"י הוצאת "אהבת שלום" ירושלים[‪.‬‬
‫לאחרונה נתפרסם מכ"י ספרו ‪".‬וזאת ליהודה" ‪ -‬דרושים וחידושי אגדות )יצא לאור ע"י "אהבת שלום" בשנת תשמ"ה ‪-‬‬
‫‪.(1985‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "מחנה יהודה" ‪ -‬על הרמב"ם ‪ -‬הודפס לראשונה בשנת תשי"ט )‪ ,(1959‬ע"י דפוס "האור" ‪ -‬ירושלים‪ .‬ק"י עמודים‪.‬‬
‫בספר "מחנה יהודה" במהדורת "אהבת שלום" הנ"ל‪ ,‬נמצאים חידושי הר"י קצין על הרמב"ם בחלק ב'‪ 100 .‬עמודים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫"שלשלת משפחת קציני ארץ יע"א" ‪ -‬הודפס כמבוא לספר "מחנה יהודה" בהוצאת "אהבת שלום" )הנ"ל(‪.‬‬
‫מחנה ישראל ‪ -‬רבי משה ישראל ובנו רבי אליהו‬
‫רבי משה נולד סביבות שנת ת"מ )‪ (1680‬נפטר שנת ת"ק )‪(1740‬‬
‫רבי אליהו נולד בשנת ת"ע )‪ - (1710‬נפטר בשנת תקמ"ד )‪(1784‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫"מחנה ישראל" הוא ספר בתוך ספר‪ ,‬הוא מצורף לספר "קול אליהו" ח"ב שהוא חיבור שו"ת של רבי אליהו ישראל‪,‬‬
‫הספר כולל פסקי הלכה‪ ,‬חקירות וביאורים בנושאים שונים ועל לשונות הרמב"ם‪ ,‬חידושיו על הרמב"ם של רבי משה‬
‫ישראל מופיעים בסוף הספר בסימן פ"ז‪ ,‬הם כתובים ברצף וההערות מוסבות על כל חלקי הרמב"ם‪ ,‬חידושיו של רבי‬
‫אליהו על הרמב"ם אינם ברצף בסימן אחד אלא מפוזרים בסימנים נ"ט‪-‬פ' ורובם עוסק בסדר עבודה וקרבנות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי משה ישראל נולד בירושלים‪ .‬לגבי תאריך לידתו קרובה ההשערה שזה לא היה מאוחר משנת ת"מ )‪ (1680‬זאת על‬
‫סמך העובדה שבשנת ת"ע )‪ (1710‬יצא לארצות צפון אפריקה בשליחות אנשי צפת ובשים לב לקושי נסיעה כזו הגיוני‬
‫להניח שלא היה פחות משלושים‪ .‬אין בידינו פרטים על מקורות משפחתו‪ .‬גם לא נמצא כתוב מי היו רבותיו‪.‬‬
‫בדרכו חזרה מהשליחות הנ"ל לארצות צפון אפריקה עבר דרך האי רודוס‪ ,‬פרנסיה הפצירו בו לקבל את עול רבנותה הוא‬
‫נענה להם ולאחר ששב לארץ ישראל הביא את משפחתו והחל משנת תע"ד )‪ (1714‬החל הפרק המפואר של רבנות רודוס‬
‫שמאז הפכה להיות תל תלפיות כי מכל הקהילות הריצו שאלות לרב הגדול השוכן ברודוס ותשובותיו מהם נתגלתה רום‬
‫גדולתו קובצו בהמשך הזמן לספר תשובותיו "משאת משה" שלשה חלקים‪.‬‬
‫באנציקלופדיה לחכמי אר"י )ח"ב עמוד שט"ז( נמשך אחר בעל תולדות חכמי ירושלמי וקבע שרבי משה ישראל היה חתנו‬
‫של מהר"ם בן חביב בעל "גט פשוט" שהיה רבה הגדול של ירושלים אחרי מהר"ם גאלנטי‪ ,‬קביעה זו נשענת על הכותרת‬
‫לתשובה ל"ז בח"ג של שו"ת "משאת משה" שם נכתב "פסק דין מהרב המובה"ק כמהר"ם בן חביב ז"ל מר חמיו של הרב‬
‫המחבר"‪ .‬להלן נרשם מה שיש לפקפק על קביעתם‪ ,‬הנה לשון הרב חיד"א ב"שם הגדולים" )מערכת מ אות קל"ו( מוה"ר‬
‫משה ישראל איש ירושלים היה רב בק"ק רודיס ובק"ק נא אמון חיבר שו"ת משאת משה שלשה חלקים בפלפול עצום‬
‫וסדר נכון ולשון הזהב ושקיל וטרי עם גדולי הדור מהר"י רוזאניס )בעל מל"מ( ומהר"א נבון )בעל מחנ"א( ומהר"י הכהן‬
‫ורבותינו מהרי"ז )כנראה כונתו לרבי ישראל זאבי בעל "אורים גדולים"( ומהרא"י )כנראה כונתו לרבי אברהם יצחק בעל‬
‫"זרע אברהם"( ומהר"ש קמחי ושאר רבני הדור‪ ,‬והיה חתן מהר"ם בן חביב משלוניקי" אם מציבים לעומת נוסח זה את מה‬
‫שכתב הרב חיד"א במקום אחר בספרו הנ"ל )חלק ספרים מערכת ש אות פ"ג( "שמות בארץ להרב הגדול מאריה דארעא‬
‫בישראל מהר"ם בן חביב" נוצר רושם ברור מאד שמהר"ם בן חביב משלוניקי הוא אדם אחר‪ ,‬אדרבא ההדגשה משלוניקי‬
‫נועדה כנראה להבדיל בינו לבין מאריה דארעא דישראל‪ ,‬כך שנראים הדברים שרבי משה ישראל היה חתנו של אחד‬
‫מחכמי שלוניקי שגם הוא נקרא מהר"ם בן חביב‪ .‬השערה זו מתחזקת ע"פ בדיקה בכתבי רבי אליהו ישראל שהרבה פעמים‬
‫מצטט דברי תורה מספריו של מהר"ם בן חביב מרא דארעא קדישא ואף פעם לא מוסיף – כמקובל כשנכד מפלפל בדברי‬
‫סבו – מר זקיני או נוסח דומה‪.‬‬
‫משנת תצ"ח )‪ (1738‬היה באלכסנדריה של מצרים ושם נפטר לבית עולמו בשנת ת"ק )‪ (1740‬בהגיע השמועה לעיר‬
‫רודוס נשא עליו הספד תלמידו המובהק רבי ידידיה טאריקה מחבר "בן ידיד" )עיין ערכו(‪.‬‬
‫רבי אליהו בנו של רבי משה נולד לאביו בשנת ת"ע )‪ (1710‬ובהיותו ילד כבן ארבע עבר עם אביו לרודוס וקנה תורה‬
‫מפיו‪ ,‬בשנת תק"ד )‪ (1744‬עלה לירושלים וישב בה בישיבת "חסד לאברהם ובנין שלמה" ביחד עם הרב חיד"א שם‬
‫נתעלה והיה מגדולי ארץ‪ .‬בשנת תקכ"ט )‪ (1769‬ישב על כסא הרבנות ברודוס ובשנת תקל"ג )‪ (1773‬נתמנה לרבה של נא‬
‫אמון היא אלכסנדריה של מצרים‪ .‬בשנת תקמ"ד )‪ (1784‬נפטר רבי אליהו‪.‬‬
‫מלבד שו"ת קול אליהו הנ"ל חיבר רבי אליהו ספרים נוספים "ארעא דישראל" ‪ -‬הלכות וכללים לפי סדר הא‪-‬ב‪" ,‬כסא‬
‫אליהו" ‪ -‬חידושי דינים לפי סדר הטור ושו"ע‪" ,‬עוגת אליהו" ‪ -‬שו"ת‪" ,‬שני אליהו" ‪ -‬דרשות ו"אדרת אליהו" על הסמ"ג‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫כנ"ל הספר "מחנה ישראל" מצורף לשו"ת קול אליהו ח"ב‪ ,‬יש לו שער נפרד אך המיספור נמשך מ"קול אליהו" מדף פט‪-‬‬
‫קטז‪ .‬כאמור חידושי רבי משה ישראל נמצאים בסוף הספר‪ ,‬יתכן שהסיבה שהם לא בראשו כיאות לכבודו של בעל "משאת‬
‫משה"‪ ,‬היא שעורך הספר רבי ידידיה בנו של רבי אליהו מצא באקראי בתוך כתבי אביו את הדפים שבהם רשם זקינו את‬
‫חידושיו על הרמב"ם‪ ,‬וזאת בשלב מאוחר של הכנת ה"מחנה ישראל" ומשנה לא זזה ממקומה‪ .‬ההשערה על מציאת כתבי‬
‫ה"משאת משה" לאחר שנשלמה עיקר מלאכת ההכנה של ה"מחנה ישראל" עשויה לשמש מענה לפליאה מדוע לא נרשם‬
‫בשער הספר שנכללת בו חמדה גנוזה של כתבי בעל "משאת משה" על הרמב"ם‪ ,‬כי יתכן שהחידושים נמצאו רק לאחר‬
‫ששער הספר היה מוכן לדפוס‪.‬‬
‫הספר "קול אליהו" ח"ב שבו נכלל "מחנה ישראל" נדפס בליוורנו שנת תקס"ז )‪ (1807‬ובו קי"ט דפים גודל גדול‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הספר "מחנה ישראל"‪.‬‬
‫יערי סיני שנה כה במאמר המבוסס בעיקר על תאריכים המופיעים ב"משאת משה"‪.‬‬
‫ה‪ .‬במהדורה זו‪.‬‬
‫כדי להבדיל בין חידושי רבי משה לבין חידושי בנו התווסף ליד השם מחנה ישראל הכיתוב ממוהר"ר משה ישראל בסוף‬
‫חידושי רבי משה‪ ,‬ובסיום קטע מחידושי בנו נכתב ממוהר"ר אליהו ישראל‪.‬‬
‫מטה אפרים ‪ -‬רבי אפרים ארדיט ורבי חיים אברהם ארדיט‬
‫רבי אפרים נולד בשנת הת"ס )‪ - (1700‬נפטר בשנת תקכ"ח )‪(1767‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "מטה אפרים" כולל חידושים על היד החזקה לרמב"ם‪ ,‬מעט שו"ת ודרשות‪ .‬בספירת דפים נפרדת חידושים על‬
‫הרמב"ם מאת רבי חיים אברהם אחיינו של רבי אפרים‪ ,‬שש דרשות הספד והאחרונה היא על דודו רבי אפרים‪ .‬לספר‬
‫צורפה גם מהדורה בתרא לספר יד אהרן חלק או"ח לרבי אהרן אלפאנדרי‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אפרים ארדיט נולד באיזמיר בערך בשנת הת"ס )‪ (1700‬אביו היה סוחר בעל תורה‪ ,‬בימי בחרותו עסק ר' אפרים גם‬
‫במסחר אבל בהמשך הקדיש עצמו ללימוד התורה עד שזכה להמנות בין רבניה הגדולים של איזמיר‪ .‬אחד מרושמי קורות‬
‫היהודים במלכות תוגרמה )רוזאניס שלמה( מספר שר' אפרים היה חמיו של אבי הרב "שער המלך" ובהיות שלא היו לר'‬
‫אפרים בנים אלא בנות נפלו בירושה כל ספריו וחבוריו בכת"י לנכדו בעל "שער המלך" ועמם גם כתבי יד יקרים מפז‬
‫מרבותינו הראשונים‪ .‬יש לכך סימוכין כי בעמוד השער לשיטה מקובצת למסכת בבא בתרא ונזיר שנדפס על ידי הרב‬
‫"שער המלך" בליוורנו תקל"ד )‪ (1774‬כתב בהקדמתו שספר זה שהדפיס "היה ספון טמון באמתחתא דמלכא בבית מדרשו‬
‫של שם הרב הכולל מר זקיני כמהר"ר אפרים ארדיטי זלל"ה" וכלשון הזה כתב שם בדף ע"ה על ספר "עליות דרבינו‬
‫יונה"‪.‬‬
‫תולדות רבי חיים אברהם ארדיט‬
‫בספר "מטה אפרים" נכלל חיבור נוסף על הרמב"ם שכתב רבי חיים אברהם ארדיט בן אחיו של רבי אפרים‪ .‬בפתח‬
‫חידושיו הציבו את ההערה הבאה‪" :‬זה נמצא כתוב מאת החכם השלם סיני בקדש מתנהג בחסידות כמהר"ר חיים אברהם‬
‫ארדיט ז"ל בן אחיו של המחבר ממה שחידש בימי חורפו בלומדו עם רבו הרב בעל שער המלך ז"ל וה"ן בעוון עודנו באבו‬
‫נקטף ודין גרמא להדפיסו מאשר בנמצא לו לעשות לו נחת רב שיהיו שפתותיו דובבות"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫בהוצאת הספר שיצא בשאלוניקי בשנת תקנ"א )‪ (1791‬טיפל רבי יצחק ארדיט מחבר הספר "יקר הערך" שהיה אחיינו של‬
‫רבי חיים אברהם‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫מצבות חכמי ורבני איזמיר )ברלין תרע"ג( אות קס"א‬
‫רשימת הרבנים לבית ארדיט ותולדותם בראש הספר נר יצחק ועמודי אהרן‬
‫הוצאת מכון אהבת שלום ‪ -‬ירושלים תשנ"ד )‪ (1994‬עמודים ‪17-18‬‬
‫מטה אשר ‪ -‬ר' אשר בן עמנואל שלם‬
‫נולד בשנת תמ"ד )‪ - (1684‬נפטר בשנת ת"צ )‪(1730‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫שאלות ותשובות‪ ,‬בירורים וחקירות בהלכה ביאור על לשונות רבינו ירוחם‪ ,‬דרושים וחידושי תורה וביאור רחב ומקיף על‬
‫הלכות נזקי ממון והלכות גנבה שבמשנה תורה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫נולד בשנת תמ"ד )‪ .(1684‬קיבל תורה מר' אברהם גאטינייו בעל "טירת כסף"‪ ,‬היה שקדן גדול בלימודיו וכבר בבחרותו‬
‫כתב פסקים ונשא ונתן עם כמה מגדולי דורו‪ .‬ביתו "היה בית ועד לחכמים‪ ..‬הון ועושר‪ ...‬תורה וגדולה"‪ ,‬עסק בגמילות‬
‫חסד עם תלמידי חכמים עניים‪ .‬רבי אשר נפטר בקצור שנים וראה ב"שם הגדולים" חלק ספרים מערכת ע' אות ל"ב אשר‬
‫כתב‪ :‬ושמעתי מרבנן קשישאי בעיה"ק ירושלים ת"ו שקבלו מהזקנים דספר העטור וספר רבינו ירוחם הם מסוד עלמא‬
‫דאתכסיא וכל מי שעושה באור עליהם או נאבד הבאור או ח"ו יפטר בדמי ימיו וכו' וכבוד מה"ר אשר שלם התחיל לחבר‬
‫עליו )על רבי ירוחם( כמו שתראה בספר מטה אשר ונפטר לבית עולמו בקוצר שנים‪.‬‬
‫הנכתב בכותרת נפטר בשנת הת"צ )‪ (1730‬הוא ע"פ נוסח המצבה "נתבקש בישיבה של מעלה ביום שני יד תמוז שנת‬
‫הת'צ' אולם בצדק רב העיר מחבר "מצבות שאלוניקי" על שתי סיבות להחליט שהתאריך אינו נכון הראשונה היא שבשנת‬
‫ת"צ לא חל י"ד תמוז ביום שני והוכחה נוספת שבשו"ת "דבר משה" ח"ב חו"מ סימן מו נכתב בפתח תשובותו של רבי‬
‫משה אמארילייו מוצאי פסח התצ"ב ובתחילה נכתב "על השאלה הזו האיר וזרח חד מן קאמיא מבני עליה הוא החכם‬
‫המופלא אש'ר שלם‪ ,‬הרי שבפסח תצ"ב היה בין החיים‪ ,‬הכותב הנ"ל מעיר שהאות האחרונה של השנה היתה מטושטשת‬
‫ועל סמך הראיות הנ"ל נכון לקבוע שהשנה היא תצ"ב ובה אכן חל י"ד בתמוז ביום שני‪.‬‬
‫לאחר פטירתו נדפסו כתביו בהלכה ‪ -‬על ידי חתנו ר' רפאל חיים אברהם ב"ר שמואל קובו ‪ -‬בספרו "מטה אשר"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "מטה אשר" הודפס לראשונה בשאלוניקי בשנת תק"ח )‪ 166 .(1748‬דף )מתוכם ‪ 88‬דף על משנה תורה(‪.‬‬
‫בשנת תשנ"ז )‪ (1997‬הודפס שנית במהדורת צילום ונכרך בשני כרכים ]א‪-‬ב[‪ ,‬ע"י מכון "אוצרות גאוני ספרד" )אשדוד(‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר‪.‬‬
‫מצבות שאלוניקי ח"ב עמ' ‪.603‬‬
‫מים שאל ‪ -‬ר' משה מרדכי יוסף מיוחס‬
‫נולד בשנת תצ"ח )‪ - (1738‬נפטר בשנת תקפ"ו )‪(1806‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "מים שאל" נחלק לשני מדורים בראשון שו"ת בענינים שונים‪ ,‬ובשני הנושא שם נפרד "מים ראשונים" חידושים‬
‫רבים על הרמב"ם‪ ,‬מעט סימנים על סוגיות הש"ס והערות בודדות על הרא"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי משה יוסף מרדכי נולד לאביו הרב הגדול רבי רפאל מיוחס מרא דארעא קדישא בעל "פרי האדמה" )ראה ערכו( כבר‬
‫בימי עלומיו ניכרה גאונותו ויעיד על כך קונטרסו "מים ראשונים" שמכונה כך משום שהדפיס בו את חידושיו שחידש בגיל‬
‫שבע עשרה עד תשלום שנתו הי"ח‪ ,‬כמבואר בהקדמתו שבפתח ה"מים ראשונים" "קונטרס זה נכתב שלא כסדר כאשר‬
‫נמצא אתי מימות החור'ף ציויתי להעתיקו כאשר הוא מסכת עירובי'ן דברים ככתבם על הש"ס ויש מהם על רבינו הרמב"ם‬
‫ויש מהם איזה שאלות אשר נשאלתי מימי קדם בהיותי בין טו"ב שנים עד תשלום י"ח"‪ .‬הנה גילה טפח מעיזוז גאונותו‬
‫שבהיותו רך בשנים חידש וביאר לשואליו כזקן וכרגיל‪.‬‬
‫הרב מי"ם )כך כינוהו כר"ת של שמו מ'שה מ'רדכי י'וסף מ'יוחס( היה חתנו של מרנא ורבנא מהרי"ט אלגאזי‪ .‬כאשר נפטר‬
‫אביו בעל "פרי האדמה" שהיה הראשון לציון ויתר רבי מי"ם על כניסה לכהונה רמה זו‪ ,‬לטובת חמיו מהריט"א אבל כאשר‬
‫נפטר חותנו בשנת תקס"ב )‪ (1802‬נתמנה הוא לתפקיד נכבד זה בו כיהן עד פטירתו בשנת תקס"ו )‪ (1806‬הוא חיבר גם‬
‫את הספר "ברכות מים" המסודר לפי סימני השו"ע ויש בו אוצר נפלא של חידושי דינים‪ ,‬הנהגות ומעשי רב ואף תשובות‪,‬‬
‫בספר זה כמה וכמה תשובות מחמיו מהרי"ט אלגאזי‪ .‬ומכולם מבצבצת ההערכה המופלגת של גדול דורו לחתנו המופלא‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "מים שאל" הודפס לראשונה בשנת תקנ"ט )‪ 88 (1799‬דף‪ .‬הספר הודפס שנית במהדורת צילום בשנת תשנ"ז‬
‫)‪ (1997‬ע"י מכון "אוצרות גאוני ספרד" )אשדוד(‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הספר והקדמותיו‬
‫ספר "ברכות מים"‬
‫מירא דכייא ‪ -‬רבי מרדכי ברוך קארבאליו‬
‫נפטר בשנת תקמ"ה )‪(1785‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "מירא דכייא" לרבי מרדכי ברוך קארבאליו‪ ,‬כולל חדושים על מספר מסכתות מן התלמוד הבבלי‪ ,‬על סדר מועד‪,‬‬
‫יבמות‪ ,‬כתובות ובבא מציעא‪ ,‬כן הובאו בספר השמטות שנשמטו מספרו "תועפות ראם"‪ .‬ובסוף הספר קונטרס מעט הכמות‬
‫)רכ"ב‪ ,‬ב – רכ"ד‪ ,‬ב( ובו מספר חידושים על הרמב"ם בספרי אהבה וזמנים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי מרדכי ברוך קארבאליו נתפרסם כאחד מגדולי חכמי ורבני תוניס‪ .‬הוא היה תלמידו המובהק של רבי יצחק לומברוזו‬
‫בעל "זרע יצחק" ראה בערכו על שגיבות בית מדרשו‪ ,‬רבי מרדכי ברוך התעלה להיות חבר בית דינו של רבו הגדול‬
‫ולאחר פטירת הרב מילא הוא את מקומו ושימש כאב"ד דק"ק פורטוגיזיס ועול הקהל הוטל על שכמו‪.‬‬
‫ברוב ימיו עסק במסחר לפרנסתו ואף זכה לעושר‪ ,‬אולם בסוף ימיו העני‪ .‬הקפיד מאוד לקבוע עתים לתורתו ‪" -‬שזיכני ה'‬
‫שמיום שה' נתן דעת בראשי‪ ,‬תמיד נכספה וגם כלתה נפשי להגות בתורתו הקדושה‪ ...‬ואע"פ דטרוד הייתי בטרדי הזמן‬
‫לעסוק בסחורה כדי לבקש פרנסתי וטרף לביתי כדי להיות מתפרנס מיגיע כפי ועמלי‪ ...‬ואפ"ה תמיד אחר חצי היום הייתי‬
‫מצוי בבית המדרש‪ ...‬כדי לחבר לילה ביום‪ ,‬ובכל לילות נדדתי שינה מעיני מחצות ואילך להגות בתורה"‪.‬‬
‫היה בעל חסד גדול )בימי עשרו(‪ ,‬ואף הכין בית מלא ספרים להשאלה לתלמידי חכמים‪.‬‬
‫ספרו הראשון הוא הספר "תועפות ראם"‪ ,‬והוא פירוש על פירושו של הרא"ם על פירוש רש"י‪ ,‬רבי מרדכי ברוך נפטר‬
‫בשנת תקמ"ה )‪ (1785‬במגיפה שפרצה בתוניס‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "מירא דכייא" הודפס בליוורנו בשנת תקנ"ב )‪ 224 .(1792‬עמודים )פורמט גדול(‪ .‬הספר יצא שוב במהדורת צילום‬
‫על ידי "אהבת שלום" בירושלים‪ ,‬בשנת תשמ"ב )‪.(1982‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫מלכי תרשיש עמודים רל"ה – רל"ז – בנימין רפאל כהן‬
‫מכתם לדוד ‪ -‬ר' דוד חיים שמואל חסאן‬
‫נפטר בשנת תקמ"ה )‪(1785‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫חידושים וביאורים באורך וברוחב‪ ,‬על לשונות רבים ממשנה תורה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫ר' דוד חיים שמואל חסאן נולד בעיר סאלי שבמרוקו‪ ,‬עיר בה שכן בעל "אור החיים" הקדוש‪ ,‬רבי דוד היה אחד מבני‬
‫היכלו בעיר סאלי‪ ,‬מהקדמת בנו ניתן להתרשם שבעל אוה"ח סמך על יכולתו להעלות את דבריו על הכתב בדייקנות והוא‬
‫היה רושם את דברי הרב הגדול ומה שכתב היה למראה עיני הרב‪ .‬רבי דוד היה דבוק מאד ברבו וכשבעל אוה"ח עלה‬
‫לאר"י עלה עמו רבי דוד והיה אחד מחבורת האריות המצומצמת שעמם למד האוה"ח בישיבתו "כנסת ישראל"‪ .‬חידושיו‬
‫של רבי דוד על לשונות הרמב"ם הודפסו תחת השם "מכתם לדוד" אך יודגש שגם בחלק "חסדי דוד" ההולך על דברי‬
‫השו"ע‪ ,‬הרבה רבי דוד לשאת ולתת בדברי הרמב"ם בפרט בסדר זמנים בהלכות המועדים‪.‬‬
‫פעמיים יצא בשליחות ירושלים כשד"ר לצפון אפריקה‪ .‬לאחר שובו ‪ -‬בפעם השניה ‪ -‬התיישב באלכסנדריה שבמצרים‬
‫ושימש שם כרב‪ ,‬בין השנים תקכ"ה‪-‬תקל"א )‪ .(1771-1765‬בשנים תקל"ב ‪ -‬תקמ"ד )‪ ,(1784-1772‬ישב בעיר ליוורנו‪,‬‬
‫בה הרביץ תורה ושימש כדיין‪.‬‬
‫באחרית ימיו שב לירושלים‪ ,‬ובה נפטר בערך בשנת תקמ"ה )‪ .(1785‬הנכתב ששנת פטירתו היתה תקמ"ה )‪ (1875‬הוא‬
‫ע"פ ספר "שלוחי ארץ ישראל" שדבריו הועתקו באנציקלופדיה לחכמי אר"י ולדבריו הוא נפטר בליוורנו ושם מנוחתו‬
‫כבוד‪ ,‬אבל הר"י גליס כתב "לעת זקנתו חזר רבי דוד לירושלים ובה נפטר ביום י"ב באב תקפ"ד )‪ (1824‬על מצבתו כתבו‬
‫הישיש החכם המרומם חסידא קדישא"‪ .‬כנראה ישנה בהר הזיתים מצבה עם הכיתוב רבי דוד חסאן והיא יוחסה לבעל‬
‫"מכתם לדוד"‪ ,‬אבל מסתבר שמעלי השערה זו לא ראו את הספר "קדשי דוד" ח"א שנדפס בשנת תקנ"א )‪ (1791‬ורבי דוד‬
‫בו מוזכר בברכת המתים כך ששנת תקפ"ד לא באה בחשבון לגבי זמן פטירתו‪.‬‬
‫עוד מספריו‪" :‬קדשי דוד" ‪ -‬ח"א‪ ,‬חידושים על השליש הראשון משו"ע או"ח‪ .‬ח"ב‪ ,‬חידושים על מספר מסכתות ושו"ת‪.‬‬
‫"חסדי דוד" ‪ -‬חידושים על הלכות פסח‪ ,‬ראש השנה‪ ,‬חנוכה ומגילה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "מכתם לדוד" הודפס ונכרך יחד עם הספרים‪" :‬קדשי דוד" ו"חסדי דוד" בליוורנו בשנת תקנ"ב )‪ (1792‬בכרך א ‪-‬‬
‫קדשי דוד )ח"א( וחסדי דוד‪ .‬בכרך ב ‪ -‬מכתם לדוד וקדשי דוד )ח"ב(‪.‬‬
‫בסוף כרך ב' הודפסו לראשונה מכ"י חידושי הריטב"א למסכת מגילה‪.‬‬
‫הספרים הובאו לדפוס על ידי בנו ‪ -‬ר' שלמה חסאן )חתן המהרי"ט אלגאזי(‪,‬‬
‫בשני הכרכים ‪ 288‬דף‪ .‬בספר "מכתם לדוד" ‪ 54‬דף‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל ח"א עמוד רצז – ר"י גליס‪.‬‬
‫מלאכת שלמה ‪ -‬רבי שלמה חכים‬
‫נפטר בשנת תקצ"ח )‪(1838‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "מלאכת שלמה" עיקרו חידושים וביאורים על ספר היד החזקה‪ ,‬אך בהרבה מקומות הורחבה היריעה לחקירות‬
‫ובירורים שאינם קשורים ישירות לדברי הרמב"ם ולפעמים שיבץ המחבר תשובות בענינים שונים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי שלמה חכים היה מגדולי רבני איזמיר בזמן תפארתה‪ .‬ראוי לציון שבספר "הר המר" חידושי רבי רחמים נסים רבי‬
‫גיסו של מהר"ח פאלאג'י מופיעה הסכמתו של רבי שלמה חכים )מתמוז תקצ"ה( וממה שהוקדם להסכמתו ניתן להסיק על‬
‫מעמדו הרם כאחד מגדולי מרביצי התורה באיזמיר וכך נרשם שם "הסכמת מעלת הרב המובהק סבא קדישא המאיר כברק‬
‫ר"מ בעוב"י איזמיר‪ .‬מספרו "מלאכת שלמה" מתגלית שליטתו ללא מצרים בכל מקצועות התורה‪ .‬בכל ענין שהוא נוגע בו‬
‫אגב מלאכת פירוש דברי הרמב"ם הוא שוטח בפני המעיינים חבילות חבילות של ידיעות הן מדברי מפרשי סוגיות הש"ס‬
‫הקשורות להלכה שעליה הוא כותב והן מדברי הפוסקים וספרי השו"ת והידיעות מגיעות כנהר שוטף‪.‬‬
‫העושר העצום של הידיעות המופיעות "במלאכת שלמה" מקבל ביטוי במפתחות שבסוף הספר‪ ,‬שם מלבד המראי מקומות‬
‫המרובים לכל סוגי הספרים‪ ,‬מופיעה רשימת נושאים לפי סדר הא‪-‬ב‪ ,‬שלגביהם ניתן למצוא דברים רבים שנכתבו‬
‫ב"מלאכת שלמה"‪.‬‬
‫רבי שלמה חכים חיבר ספר נוסף "כסא שלמה" ועיקרו דרושים דבר בעתו פסח בפסח חג בחג‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "מלאכת שלמה" הודפס לראשונה בשאלוניקי בשנת תרכ"ג )‪ (1863‬הספר הובא לדפוס על ידי נכדו ר' אברהם דוד‬
‫חכים‪ .‬ק"י דפים‪ .‬בשנת תשס"א )‪ (2001‬הודפס שנית במהדורת צילום על ידי האחים גולדברג בברוקלין שבניו יורק‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר‬
‫מלכי בקודש ‪ -‬ר' עזרא מלכי‬
‫נולד‪ ,‬בערך‪ ,‬בשנת ת"ע )‪ - (1710‬נפטר בשנת תקכ"ח )‪(1768‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫פירוש על הגדה של פסח‪ ,‬ביאור על הלכות השו"ע העוסקים בסדר ליל הפסח וביאור של לשונות הרמב"ם על הלכות‬
‫קרבן פסח‪ ,‬לולב‪ ,‬שופר ושביתת עשור‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫ר' עזרא מלכי נולד בצפת בסביבות שנת ת"ע )‪ ,(1710‬לאביו הרב והרופא ר' רפאל מרדכי מלכי‪ .‬בצפת גדל בין חכמיה‬
‫ולימים נמנה בין דייניה‪ .‬היה גיסו של הרב פרי חדש‪.‬‬
‫בשנת תק"ט‪-‬תק"י )‪ (1749-1750‬יצא בשליחות עירו לתורכיה‪ ,‬לנדיבי עם‪ ,‬לסייע לשיקומה של צפת‪ .‬תוך כדי מסעו‬
‫הגיע לשאלוניקי‪ ,‬שם הדפיס את ספרו "מלכי בקודש"‪ .‬בהדפסה זו ‪ -‬שנעשתה שלא בהשגחתו ‪ -‬חלו טעויות רבות‬
‫)כמסופר בהקדמתו ללוח התיקונים(‪.‬‬
‫בהיותו במסע השדרו"ת נשא ונתן עם החכמים בכל מקום בו הגיע‪ ,‬עובדה שהשאירה רושם בקרב חכמי הדור ובספריהם‪.‬‬
‫ר' עזרא מלכי ‪ -‬לאחר שובו ממסעו ‪ -‬התקבל כרב העיר רודוס‪ ,‬וכיהן בתפקיד זה החל משנת תקי"ב ועד לפטירתו‪.‬‬
‫את כל כוחותיו הקדיש ר' עזרא מלכי להצלחת עדתו‪ ,‬עד שיצא שמעה ושם העומד בראשה בכל ארצות הבלקן‪ .‬רבנים‬
‫רבים הריצו אליו שאלות בהלכה‪ ,‬ולכולם השיב תוך משא ומתן הלכתי‪ .‬ר' עזרא מלכי נפטר בשנת תקכ"ח )‪.(1768‬‬
‫מספריו‪" :‬עין משפט" ‪ -‬שו"ת‪" .‬עינות מים" ‪ -‬דרושים‪" .‬שמן למאור" ‪ -‬חידושים ופלפולים‪ ,‬להליץ בעד הרז"ה מהשגות‬
‫הרמב"ן‪.‬‬
‫לספר דרושיו 'עינות מים' שייכות רבה ליד החזקה כי דרשותיו אינם עוסקות רק במאמרי הגדה אלא רב בהם דקדוק‬
‫בלשונות הפסוקים על פי עיוני הלכה לפיכך רבים המקומות בהם הוא נוגע בדברי הרמב"ם ובנושאי כליו‪ ,‬ראוי לציין‬
‫שבכמה וכמה חיבורי מפרשי הרמב"ם שלפנינו מראי מקומות היכן נכתב בעינות המים על דברי הרמב"ם‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "מלכי בקודש" הודפס לראשונה בשאלוניקי בשנת תק"י )‪ 160 .(1750‬דף‪.‬‬
‫את הספר ערך והגיה רבי אהרן אמארילייו בן רבי שלמה ואחיו של בעל "הלכה למשה" )ראה בערכו(‬
‫שהיה מגדולי שאלוניקי וחיבר את הספר "פני אהרן"‪ ,‬הוא שנתבקש על ידי המחבר להכין את הספר לדפוס ובין דפי‬
‫הספר מפוזרות הערותיו‪ .‬הספר הודפס שנית בסדר ועריכה חדשה‪ ,‬ע"י הוצאת "אהבת שלום" ירושלים‪ ,‬בשנת תשנ"ז‪.‬‬
‫בהוצאה שניה זו רנ"ה עמודים‪ ,‬אך נדפסו בה "רק החלק של חידושי המחבר על שו"ע הלכות פסח ופירוש ההגדה בלבד‪,‬‬
‫ואינה כוללת את שאר חלקי הספר שנקבו בשער"‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אנציקלופדיה לתולדות ארץ ישראל ח"ג עמ' כד – ר"י גליס‪.‬‬
‫מתולדות המחבר שהודפסו בראש ספרו "מלכי בקודש"‪ ,‬במהדורת "אהבת שלום" הנ"ל‪.‬‬
‫מלך שלם ‪ -‬ר' שמואל שלם‬
‫נפטר בשנת תק"כ )‪(1760‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫בספר "מלך שלם" שו"ת בד' חלקי השו"ע‪ ,‬חידושים על הרמב"ם וחידושים על מסכתות הש"ס בבבלי ובירושלמי‪ .‬הספר‬
‫נחלק לשניים בחלק הראשון השו"ת והחידושים על הרמב"ם‪ ,‬לחלק השני שער נפרד ומיספור חדש ושם החידושים על‬
‫הבבלי והירושלמי‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫"הרב המובהק חסידא קדישא"‪ ,‬בן רבי עמנואל שלם היה מגדולי חכמי שאלוניקי בשעת תפארתה עת ישבו בה רבי שלמה‬
‫אמארילייו בעל "כרם שלמה" ובנו רבי חיים משה בעל שו"ת "דבר משה" ומחבר "הלכה למשה" )ראה ערכו( ואכן‬
‫בספרו מופיע מה שנשא ונתן עמם ובדבריהם‪.‬‬
‫הוא היה תלמידו של רבי אברהם גאטינייו בעל "צרור הכסף" ו"טירת כסף"‪ .‬עלה לטבריה לאחר חידוש הישוב בה )על ידי‬
‫מהר"ח אבולעפיה(‪ ,‬מחמת המצב הקשה של יהודי טבריה בזמנו נאלץ לצאת לחוץ לארץ כשד"ר‪ ,‬בשליחותו עבר בתורכיה‬
‫איטליה‪ ,‬צרפת וגרמניה‪.‬‬
‫בעמוד פ' בספרו )בחלק ב'( הוא כותב‪ :‬זה שמעתי מהרב הגדול ר' יהונתן ממיץ הי"ו‪ .‬קרובה ההשערה שבמסגרת נדודיו‬
‫בארצות אשכנז פגש בר"י אייבשיץ‪.‬‬
‫עדות בולטת להיותו בור סוד שאינו מאבד טפה מתקבלת ממה שכתב במספר מקומות בספרו שהתשובה הארוכה שהשיב‬
‫לשואלו נכתבה במהלך נדודיו הרחק ממקומו כאשר אין תחת ידו אפילו את ספרי היסוד ובכ"ז מצטט ע"פ זכרונו בדייקנות‬
‫ספרי שו"ת שחלק מהם נדיר‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר נדפס על ידי שלשת בני המחבר בשאלוניקי בשנת תקכ"ט )‪ (1769‬בעריכת תלמידו רבי רפאל אלעזר נחמיאש ובנו‬
‫ר' חיים שמואל נחמיאש‪ .‬בראש הספר הקדמת רבי רפאל אליעזר אשר גם מחידושיו נדפסו בספר‪ .‬בחלק הראשון קמ"ו‬
‫דפים כולל מפתח ובחלק השני פ"ד עמודים עם שער ומפתח נפרדים‪ .‬פורמט גדול‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫שלוחי ארץ ישראל ‪511-514 -‬‬
‫הקדמת תלמיד המחבר‪.‬‬
‫מעין החכמה – רבי נח חיים צבי ברלין‬
‫נולד בשנת תצ"ד )‪ – (1734‬נפטר בשנת תקס"ב )‪(1802‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‪.‬‬
‫הספר "מעין החכמה" בנוי מ"פנים" ומבאור המקיפו סביבותיו‪ ,‬בפנים נכתב מנין המצוות בדרך של שיר בחרוזים‬
‫ובמליצות‪ .‬בדרך כלל השיר שזור מלשונות המקראות בכ"ד ספרי הקודש‪ ,‬לדוגמא; על מצות לא תעשה ה' שענינה איסור‬
‫אכילת חמץ נכתב‪" :‬מיני מדינה ואומניות "שבע כחטאתיכם"‪" ,‬ואכלוהו אויבכם"‪" ,‬מהם ומהמהם לא נח בהם" כמצות‬
‫אלהיכם‪ ,‬מחמצת לא תאכלו בכל מושבותיכם"‪ .‬המלים שבע כחטאתיכם""ואכלוהו אויבכם" לקוחות מספר ויקרא‪" ,‬מהם‬
‫ומהמהם לא נח בהם" לקוחות מספר יחזקאל‪ ,‬וכך לאורך כל הספר מתגלית שליטתו ללא מצרים של המחבר בכל כ"ד‬
‫ספרי הקודש ובכל אוצרות לשון הקודש‪.‬‬
‫יופיו המליצי של השיר לא בא על חשבון שלימות תוכנו‪ ,‬כי ההתאמצות הרבה בברק מליצות השיר לא גרעה מהיגיעה‬
‫העצומה לבחון בקפידה את מילות השיר במאזני ההלכה כדי לתלות בקפליו את הררי ההלכה‪.‬‬
‫מסביב ל"פנים" באור הנחלק לשנים‪ ,‬הקצר בו רמזי הלשון ומקורות השיר‪ ,‬והארוך בו מברר המחבר את פרטי הדינים‬
‫שבכל מצוה ובדרך כלל הוא נוגע בדברי הרמב"ם ביד החזקה הקשורים לאותה מצוה שבה הוא עוסק‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי נח חיים צבי נולד בפיורדא לאביו הרב המופלג רבי מאיר ברלין שהיה ראש ישיבה בעירו ובישיבתו זו של אביו קנה‬
‫את עיקר למודו‪ .‬בהגיעו לפרקו נשא לאשה את נינתו של רבן של ישראל רבי אברהם ברודא ועוד בהיותו צעיר לימים‬
‫שימש ברבנות עיר מולדתו פיורדא‪ .‬לאחר מכן נתקבל לראב"ד בעיר ברי ובק"ק פייערשטארף שם חיבר את ספרו "עצי‬
‫אלמוגים" שהוא חיבור גדול על הלכות נטילת ידים‪ ,‬הלכות עירובי חצירות ושניות לעריות‪ .‬משם עבר לכהן פאר בעיר‬
‫ואם בישראל מגנצא והחזיק שם ישיבה גדולה‪ .‬במגנצא חיבר את ספרו הידוע "עצי ארזים" שהוא ביאור מקיף על טור‬
‫ושו"ע אבן העזר‪ .‬בשנת תק"ס )‪(1800‬כאשר הגאון רבי רפאל הכהן בעל שו"ת "ושב הכהן" עזב את רבנות קהילות אה"ו‬
‫)אלטונא המבורג וונזבאק( מהקהילות הנודעות בישראל‪ ,‬בהם כיהנו גאוני ארץ‪ ,‬נבחר רבי נח חיים צבי לשמש כרבה של‬
‫אותם ג' קהילות‪ .‬שם חיבר את הספר "מעין החכמה"‪ .‬בדורו שהיה דור דעה התבלט ר' נח"צ בגדלותו‪ .‬בספר "חוט‬
‫המשולש" שבו כונסו תשובותיו של מהר"ח מוואלזין מופיע בסימן ט' מכתב ממהר"ח לבעל מעין החכמה וכך נכתב שם‪:‬‬
‫"הדרת ידיד ה' וידיד נפשי הגאון הגדול בדורו‪ ,‬רבים שתו‪ ,‬רבים ישתו מי בארו‪ ,‬פאר הדור ואורו‪ ,‬זיו הודו והדרו" ועל‬
‫דברי תורתו אשר כתב לו רשם הגר"ח "ועוד ניח"ל להתבשם בעצי בשמים אשר עדן לא זכינו לאורם במדינתינו" בסיום‬
‫מכתבו ציין הגר"ח שבחיים חיותו של הגר"א מוילנא זכה להציע דבריו לפניו והיה מנהיר ליה שמעתתא‪ ,‬ואחר ששקעה‬
‫שמשו הוא מציע הדברים לפני הגאון רח"צ "ומגברא דאית ליה בעינא להראות לי הדרך הישר כי בו חפצתי" מדברים אלו‬
‫עולה שאחרי פטירת הגר"א העמיד את עצמו הגר"ח כתלמיד של בעל מעין החכמה‪.‬‬
‫פרטים ביבליוגרפיים‪.‬‬
‫הספר נדפס ברעדלהיים בשנת התקס"ד )‪ (1804‬ובו קמ"ב דף הספר הוגה על ידי תלמידו רבי וולף היידנהיים והובא לבית‬
‫הדפוס על ידי אחיו רבי ליב בערלין אב"ד ור"מ קאסיל ומדינת העסן‪ ,‬הספר נדפס שנית בלבוב בשנת תר"כ ‪1860‬‬
‫בשנת תשס"א )‪(2001‬יצא הספר במהדורה מתוקנת ובעריכה מחודשת בתוספת מראי מקומות‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫מאמר בפתח מהדורת ירושלים‪ ,‬המבוסס על הספר "אוה למושב" תולדות רבני ג' קהילות אה"ו‪.‬‬
‫מעשה חשב – רבי חיים שמואל בירנבוים‬
‫נולד בשנת תקע"א )‪ – (1811‬נפטר בשנת תרמ"ז )‪.(1887‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‪.‬‬
‫הערות "מעשה חשב" על ספר "שער המלך" לא נדפסו כספר בפני עצמו אלא צורפו לספר "שער המלך"‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי חיים שמואל ניכר בכשרונותיו המיוחדים כבר בימי ילדותו‪ ,‬הוא העיד על עצמו במכתב לאחד משואליו‪" :‬אמינא לך‬
‫דאנכי בילדותי בקי הייתי מאד בדברי הסמ"ע והש"ך בחושן משפט ודברי קדשם היו שגורים על פי"‪ .‬וכאשר גדל ונתעלה‬
‫בתורה ויראה בחר בו רבי עקיבא איגר ויקחהו לחתן לבתו מרת רבקה ע"ה‪ .‬רעק"א כתב למחותנו "אודיע לכבודו‬
‫לשמחהו‪ ,‬להודיע נאמנה מה שהוסיף בננו הרב הנ"ל במשך הימים שהיה בביתי על מה שהיה מלפנים‪ ,‬ת"ל ועלה למעלה‬
‫ראש והוא תלמיד חכם מופלג ורב גדול בחריפות ובבקיאות ויהיה כארז אדיר‪ ,‬כמותו ירבו בישראל‪ ,‬בכל עת שאני רואה‬
‫אותו‪ ,‬תגדל השמחה בלבי בהודיה לשם שזכיתי לתת את בתי לאיש אשר אלה לו ואשריך ר' דוד שזכית שיהיה כזה‬
‫מחלציך" מכתב זה נכתב בשנת תקצ"ו )‪ (1836‬כאשר ר' חיים שמואל היה בן עשרים וחמש בלבד‪ ,‬כאשר רואים את דברי‬
‫הגרעק"א מיותר להאריך בתאור גדלותו של מי שרעק"א מודה לה' שזכה בו‪.‬‬
‫ר' חיים שמואל חיבר ספר שו"ת בשם "רחש לבב"‪ ,‬מדפיו מבצבצת גאונותו וחסידותו‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הגהות מעשה חשב נדפסו לראשונה בשנת תר"ע )‪ (1910‬במהדורת "שער המלך" שיצאה בלבוב‪ ,‬ומני אז ברוב מהדורות‬
‫"שער המלך" שיצאו אחריה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמה לספר "רחש לבב"‪.‬‬
‫מעשה נסים ‪ -‬רבי נסים הכהן‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "מעשה נסים" לרבי נסים הכהן‪ ,‬כולל חידושים על התלמוד‪ ,‬על הלכות ממשנה תורה והשלחן ערוך‪ ,‬חידושים על‬
‫בעל התרומות‪ ,‬על ספר יראים ועל התנ"ך‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי נסים הכהן הוא בן למשפחת רבנים גדולים בתוניס‪ .‬הוא למד תורה מפי רבי אברהם הכהן יצחקי )מחבר ספר‬
‫"משמרות כהונה"( ורבי אברהם כלאף‪.‬‬
‫מעט פרטים עליו ניתן למצוא בהקדמת תלמידו רבי דוד ג'אוי בהקדמתו לספר "מעשה נסים"‪" :‬איש אשר רוח אלוקים בו‪,‬‬
‫האיש הלזה ‪ -‬מזה בן מזה‪ ,‬גברא דשפיר חזי‪ ...‬זו ה'וד הרב המובהק ואח לברק‪ ,‬ר'ב משרש'יא‪ ,‬מבני עליה‪ ,‬כמוהר"ר נסים‬
‫הכהן זצ"ל‪ ...‬יראתו קודמת לחכמתו‪ ...‬כרע רבץ בי רבנן‪ ...‬שוקד על לימודו‪ ...‬ואם אמרתי‪ ...‬להזכיר מתרומות מדותיו‪,‬‬
‫חוששני מחטאת‪ ...‬וכל המרבה לספר ‪ -‬אינו אלא טועה"‪.‬‬
‫תלמידו מוסיף וכותב שהחידושים שהודפסו בספרו "מעשה נסים" אינם אלא חלק ממה שנותר ‪ -‬בעוד שרובם אבדו "בענין‬
‫רע"‪.‬‬
‫על הרבצת התורה של רבו הוא כותב‪" :‬רבים שתו מיין משתיו ואכלו מפת בגו"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "מעשה נסים" הודפס בתוניס בשנת תרס"ז )‪ 128 .(1907‬דף )פורמט גדול(‪.‬‬
‫הספר הוגה והוכן לדפוס על ידי רבי משה שתרוג ורבי שלום חי זרקא ‪ -‬מרבני תוניס‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫מלכי תרשיש ‪ -‬בנימין רפאל כהן‪.‬‬
‫מעשה רב – רבי בצלאל הכהן‬
‫נולד בשנת תק"פ )‪ – (1820‬נפטר בשנת תרל"ח )‪(1878‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‪.‬‬
‫הערות רבי בצלאל הכהן לא נדפסו בפני עצמם אלא כהוספה למהדורת הרמב"ם שהופיעה בוארשה תרמ"א )‪ (1881‬ומני‬
‫אז במהדורות הנפוצות‪ .‬יש בהגהות אלו בדיוק מה שנכתב בכותרתם‪" :‬חידושים מקורים ותיקונים"‪ ,‬יש הרבה תיקונים‬
‫בנוסח הרמב"ם הראב"ד והנושאי כלים‪ ,‬הרבה מהם כבר תוקנו במהדורות מאוחרות יותר מספרי היד החזקה בהם למד‬
‫רבי בצלאל‪ .‬יש בדבריו מקורות חדשים שהעלה בבקיאותו המפליאה ויש הערות שיש בהם קושיות ותרוצים בדברי‬
‫הרמב"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫אחיו הצעיר רבי שלמה הכהן רשם בהקדמת ספרו "בנין שלמה" פרטים מעניינים על חיי אחיו הנה החשובים שבהם‬
‫בניסוחו‪" :‬וכאשר זכה מר אבא ז"ל לגדל בנו הנחמד לתורה ]הוא ניהו מר אחי הגאון מו"ה בצלאל[ התחיל הוא בעצמו‬
‫ללמוד עמו חומש עם פירש"י על הסדר וכל הש"ס‪ ,‬וכאשר זכה לגדלו לנשואין והיה אז מר אחי ז"ל כבן י"א שנה‪ ,‬וכבר‬
‫היה אז מר אחי בקי בשני סדרים ש"ס מועד ונשים אשר למדו אביו בעומק העיון‪ ,‬וכבר היה אז מר אחי חכם להיות שומע‬
‫ומוסיף מדיליה להקשות ולפרק מסוגיא זו על חברתה‪ ,‬ולחדש חדושים נכונים על דרך הבקיאות‪ ,‬עד כי נתאוו רבים‬
‫מאפרתי העיר ועשיריה להתחתן עמו‪ ,‬ועי"ז הוצרך מר אבא ז"ל להשיאו בקטנותו שתי שנים קודם זמן גדלות‪ ,‬מחמת‬
‫שמחותנו מיהר מאד בזה מחשש שמא יקדמנו אחר‪ .‬ואחר שהגיע לכלל חיוב מצוות‪ ,‬אז נתווסף לו מאת ה' חכמה ובינה‬
‫יתרה לגבר חיילים בתורה ולחדש חדושים רבים בתלמוד בבלי וירושלמי וברמב"ם ונושאי כליו‪ ,‬הכל על דרך החריפות‬
‫והבקיאות נפלא‪ ,‬ולאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא‪ ,‬וראיתי לו ז"ל תשובה ארוכה בענינא דסוכה מחזקת י"ד דפים והיה‬
‫אז כבן י"ד שנים והאריך שם בחריפות ובקיאות נפלא‪ .‬וכשהגיע לשנת עשרים לימי חייו בשנת ת"ר לפ"ק כתב חילוקא‬
‫דרבנן בענינא דעצרת אחר השבת מחזיק קרוב לעשרים בוגין וכו' ובשנת תר"ג שהיה אז כבן כ"ג שנה זכה להתקבל פ"ק‬
‫וילנא המעטירה לשר ולכהן ולהיות מורה צדק לעדת בנ"י בפ"ק‪ .‬ומשם ואילך נתפרסם גאון תורתו וחכמתו כמעט בכל‬
‫תפוצות ישראל אף במדינות רחוקות והריצו אליו כמה רבנים גדולי הזמן שאלותיהם וספקותיהם בדבר הלכה למעשה‬
‫ובשאר ענינים‪ ,‬והוא השיב לכל שואל בדבר ה'‪ ,‬כפי חכמתו הגדול בדרך הבקיאות והחריפות כיד ה' הטובה עליו‪ ,‬לא יאומן‬
‫כי יסופר כמות התשובות אשר השיב לשואליו כל משך ימי חייו‪ ,‬אך מעט נשאר תחת ידו כי לא היה דרכו להניח העתק‬
‫מתשובותיו"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫כנ"ל חידושים מקורים ותיקונים מעשה רב נדפסו לראשונה במהדורת הרמב"ם שיצאה בשנת תרמ"א )‪ (1981‬בוארשה‬
‫ומני אז ברוב המהדורות הנפוצות‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמת אחיו רבי שלמה הכהן לספרו "בנין שלמה"‬
‫מעשה רקח ‪ -‬רבי מסעוד חי רקח‬
‫נולד בשנת ת"נ )‪ - (1690‬נפטר בשנת תקכ"ח )‪(1768‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫חלק א[ מדע‪ ,‬אהבה‪ ,‬זמנים‪ ,‬חלק ב[ נשים ‪ -‬קדושה‪ .‬חלק ג[ הפלאה‪ ,‬זרעים‪ ,‬עבודה‪ ,‬קרבנות‪ ,‬טהרה‪ .‬חלק ד'[ נזיקין‪ ,‬קנין‬
‫)עד סוף פרק י' מהלכות זכיה ומתנה(‪.‬‬
‫בפתח חלק א' מופיעה כותרת חידושים מרבינו הגדול הרמב"ם זלל"ה שחבר החסיד הרב אברהם בנו זלל"ה"‪ .‬ברם נכון‬
‫לציין שבעת פרסום הדברים היה הקונטרס "מרגניתא דלית בה טימא" כי לפני זה לא באה בדפוס תורתו של ר' אברהם על‬
‫הרמב"ם אבל כפי שאפשר להווכח בערכים "ברכת אברהם" ו"שו"ת ר' אברהם בנו של הרמב"ם" הרי החל משנת תר"ך‬
‫)‪ (1859‬הועלתה תורתו של ר' אברהם על מזבח הדפוס ומני אז נתמעטה חשיבות הקונטרס שב"מעשה רקח"‪ ,‬בהמשך‬
‫מספר עמודים שנושאים את הכותרת "חידושים על הרמב"ם זלל"ה בכתיבת יד מגאונים‪.‬‬
‫ספר 'מעשה רקח' נחשב לאחד מספרי היסוד של הפרושים למשנה תורה הן בזכות בירוריו אודות הגירסאות המדויקות של‬
‫נוסח לשון הרמב"ם‪ ,‬כפי שצויין בסוף חלק א' "הרמב"ם הזאת הוגהה בשבעה נוסחאות משונות ושלשה מהם כתיבת יד"‬
‫אך בעיקר הודות לכך שמחברו שהיה מגדולי דורו דור דעה ושורשיו בבתי המדרש של ה"מקראי קדש" ו"בתי כהונה" ‪-‬‬
‫נחת בכל עיזוז גאונו לברר ולשקול בפלס כל מלה ומלה של היד החזקה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫נולד בשנת ת"נ )‪ (1690‬בערך באיזמיר‪ ,‬למד תורה אצל רבני איזמיר רבי חיים אבולעפיה בעל "מקראי קדש" ומהר"י‬
‫הכהן בעל "בתי כהונה"‪ ,‬עלה לארץ ישראל ובשנת תק"ט )‪ (1749‬יצא כשד"ר לצפון אפריקה‪ ,‬בגמר שליחותו התיישב‬
‫בטריפולי שבלוב והתקבל שם לרב‪ ,‬שם הקים ישיבה והשפיע השפעה רוחנית עצומה על כל יהודי לוב‪.‬‬
‫נפטר בטריפולי ביום י' מנחם אב תקכ"ח )‪ .(1768‬נוסח מצבתו נדפס בראש "מעשה רקח" חלק ד'‪ .‬חידושים ממנו על‬
‫הש"ס‪ ,‬ביאורים על חמש מגילות ודרושים נותרו בכת"י וחלקם נאבדו‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫במרכז דפי הספר נדפס נוסח הרמב"ם ומצדדיו הפירוש מעשה רקח בשני טורים כשמעל כל טור הכותרת מעשה רקח‪.‬‬
‫בהקדמתו הכין המחבר מענה לשאלה צפויה )"וכאן הבן שואל"( מדוע הוא שינה מהמקובל ולא הדפיס את השגות הראב"ד‬
‫יחד עם לשון הרמב"ם‪ ,‬הסברו הוא שבתכניתו לא היה להתעסק ב"תירוצים והלצות" על השגות הראב"ד כי כבר קדמוהו‬
‫המגיד משנה והכסף משנה "ואינו בדין להזכיר ההשגה בלא ההלצה"‪.‬‬
‫חלק א ‪ -‬נדפס בחיי המחבר בויניציאה בשנים תק"ב‪-‬תק"ד )‪ ,(1743 – 1742‬עם הסכמות רבני ויניציאה ובו רפ"ו‬
‫עמודים‪.‬‬
‫חלק ב' ‪ -‬נדפס בליוורנו בשנת תרכ"ב )‪ (1862‬על ידי בן בתו של המחבר רבי חיים אברהם אדאדי עם הסכמות רבני‬
‫טבריה‪ ,‬ליוורנו‪ ,‬טריפולי ורבי חיים פאלאג'י ובו קנ"ז דפים‪.‬‬
‫חלק ג' ‪ -‬נדפס בליוורנו בשנת תרכ"ג על ידי רבי יעקב רקח )תק"ס ‪ -‬תרנ"א( דור חמישי למחבר ובו קס"ז דפים‪.‬‬
‫חלק ד' ‪ -‬נדפס לראשונה בירושלים בשנת תשכ"ד )‪ (1964‬על פי כתב יד שהועתק ועוטר בהערות על ידי רבי שמואל‬
‫עקיבא יפה ‪ -‬שלזינגר ובו שמ"ה עמודים‪.‬‬
‫נינו רבי אברהם חיים דאדי בהקדמתו לחידושים על ח"ב של הרמב"ם שיצאו לאור על ידו כתב שיש ברשותו חידושים על‬
‫חלק ד' של הרמב"ם "עד פי"א מהלכות זכיה ששם נסתלק ארון הקודש" אכן בכתב יד שעל פיו הוציא הרב שלזינגר את‬
‫מהדורותו הנ"ל נכתב בסוף פ"י מהלכות זכיה ומתנה מכאן ואילך הוא ממו"ר זקיני הרב מאורות נתן זלל"ה כי כן שמעתי‬
‫ממנו‪ ,‬וכמו שכן מוכח ממה שכתב לקמן פי"ב שאלה ופקדון וגם ממה שכתב לקמן פרק י"ב שאלה ופקדון דין י"א‪ ,‬וגם‬
‫ממה שכתב לקמן בהל' שכנים פרק עשירי דין י"אשיטה ט יעוי"ש והוא היה חתן המלך כנודע"‪.‬‬
‫הרב שלזינגר כותב בפתח הספר" פעמים מספר מזכיר המחבר בכתב היד מה שכתב במקומות אחרים בהלכות שונות‪,‬‬
‫ומכיון וכל זה נדפס בחלקים הראשונים של ספרו הרי שאין כל ספק לגבי אמיתות כתב היד והדברים מעידים על עצמם‬
‫מבטן של מי הם יצאו"‬
‫שו"ת ויקרא אברהם )ליוורנו תרכ"ה( יו"ד סי' ד' דף ט"ז‪ ,‬ב מאת נינו של ה"מעשה רקח" רבי אברהם חיים אדאדי‪.‬‬
‫ההקדמות לספר‪.‬‬
‫מעשי למלך – רבי ישעיה זילברשטיין‬
‫נולד בשנת תרי"ז )‪ – (1857‬נפטר בשנת תר"ץ )‪(1930‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "מעשי למלך" בשני חלקיו הוא אחד מהספרים הענקיים שנתחברו על היד החזקה‪ ,‬יש בו למעלה מאלף עמודים‪.‬‬
‫עוצמת היקפו הבלתי רגיל‪ ,‬מתחדדת בשים לב לעובדה שהוא עוסק רק בספר אחד מהיד החזקה הוא ספר עבודה‪ .‬גם בספר‬
‫זה לא הגיע המחבר עד תומו‪ ,‬באוריו וחדושיו הגיעו עד הלכות איסורי מזבח בלבד‪ .‬גודלו הנדיר של החיבור שכנ"ל עוסק‬
‫רק בספר אחד וכאמור רק בחלקו‪ ,‬מעיד על ירידה לפרטי פרטים שבהלכות אלו‪ ,‬תוך הסתעפות וליבון סוגיות הש"ס‬
‫הקשורות לקבוצות ההלכות שבספר עבודה‪ .‬אכן בכל חלק הוצב מפתח מפורט בו נרשמו מאות ערכים לפי סדר הא‪-‬ב והם‬
‫הענינינים הנידונים בספר‪..‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי ישעיה זילברשטיין נולד בעיר זענטא בשנת תרי"ז )‪ ,(1857‬לאביו הרב הנודע רבי דוד ליב מחבר ספר "שבילי דוד"‬
‫על או"ח ויו"ד‪ .‬בהיותו בן שנתיים נסע עם הוריו לארץ ישראל‪ ,‬שם התחנך עד הגיעו לגיל י"א שנים‪ .‬כשחזר להונגריה‪,‬‬
‫למד בישיבת אביו בוייצען‪ ,‬ועזר לאביו בניהול ישיבתו‪ .‬כן קיבל תורה מרבני דורו בעל "מחנה חיים" במונקאטש‪ ,‬בעל‬
‫שו"ת "קול אריה" ועוד‪.‬‬
‫בשנת תרמ"ד )‪ (1884‬נפטר אביו אז עלה רבי ישעיה לשבת על כס רבנותה של וויצען‪ .‬בהנהגתו הפכה הישיבה להיות‬
‫אבן שואבת למאות ואלפי תלמידים אשר ראו בדמותו את הרב הדומה למלאך ה' שמפיהו ראוי לבקש תורה‪ .‬רבי ישעיה‬
‫שהתמסר בכל כוחותיו הגאוניים למלאכת הקודש פתח למאות תלמידיו שערים לעיון אמיתי‪ ,‬ורבים מגדולי ארץ הגר נמנו‬
‫בין תלמידיו‪.‬‬
‫למרות התמדתו המופלאה ועיסוקו ימים ולילות בישיבתו הרמה‪ ,‬לא עמד מהצד כאשר היה צריך לאסור מלחמה נגד אלו‬
‫שניסו לקעקע את יסודות הנהגתם המסורתית של נאמני ה' ותורתו‪ ,‬וקם כארי להלחם בארגונים שונים שבכל האמצעים‬
‫ביקשו לפרוץ בחומת כרם בית ישראל‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫חלק א' נדפס בוויצען בשנת תרע"ג )‪ (1913‬ובו ‪ 628‬עמודים‪.‬‬
‫חלק ב' נדפס באונגוואר בשנת תר"ץ )‪ (1930‬זמן קצר אחרי פטירת המחבר‪ ,‬בחלק זה ‪ 468‬עמודים‪ .‬נכדי המחבר הוציאו‬
‫באמריקה מהדורת צילום של שני חלקי הספר‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמות בני המחבר בראש חלק ב‪.‬‬
‫מפתח לספר הרמב"ם ולפרקיו‪-‬רבי ברוך עוזיאל חזק‬
‫נפטר בשנת של"א )‪(1571‬‬
‫א‪ .‬הספר‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫המפתח לספר הרמב"ם לא נדפס בפני עצמו אלא כהוספה לגופו של משנה תורה‪ .‬המפתח‬
‫מסודר לפי סדר ההלכות והפרקים‪ ,‬ונכתבה בו תמצית של כל פרק ופרק ופרטי ההלכות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‪.‬‬
‫המפתח נערך בבית מדרשו של רבי ברוך עוזיאל חזק שהיה אחד מחכמי איטליה‪ .‬בשו"ת‬
‫מהר"ם פאדווה )סימנים ט‪-‬י( מופיע שאלה ששאל רבי ברוך עוזיאל את מהר"ם והוא חתם‬
‫את תשובתו‪" :‬ממני קטן תלמידי מכ"ת ברוך עזיאל חזק"‪ .‬מהר"ם פאדווה פתח את תשובתו‪:‬‬
‫"מקל תפארת מלומד במלחמתה של תורה אהובי האלוף ה"ה כמוהר"ר ברוך יצ"ו"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‪.‬‬
‫המפתח נדפס לראשונה בשנת של"ו)‪(1576‬במהדורת וינציה‪ ,‬בה נתפרסם לראשונה פירוש‬
‫הכסף משנה‪ ,‬ומני אז בכל הדפוסים הנפוצים‪.‬‬
‫ד‪.‬מקורות‪.‬‬
‫שו"ת מהר"ם פאדווה סימנים ט‪-‬י‪.‬‬
‫מצא חן – רבי אליהו חאקו )השני(‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "מצא חן" מרבי אליהו חאקו‪ ,‬כולל חידושים על ספרי מדע וזמנים שבספר משנה תורה להרמב"ם‪ .‬כן הובאו בספר‬
‫שתי דרשות מהרב יהודה בונומו‪ .‬לספר ניתנה הסכמת רבי חיים פלאג'י‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אליהו חאקו )השני( נודע כאחד מחכמי איזמיר במאה הי"ט‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "מצא חן" הודפס באיזמיר בשנת תרי"א )‪ – 77 .(1851‬דף‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫בית עקד ספרים – פרידברג‪.‬‬
‫אוצר הספר העברי – וינוגרד‪.‬‬
‫תולדות החבי"ף – עקשטיין‪.‬‬
‫מקורי הרמב"ם ‪ -‬רבי שמואל שטראשון‬
‫נולד בשנת תקנ"ד )‪ - (1794‬נפטר בשנת תרל"ב )‪(1872‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "מקורי הרמב"ם לרש"ש" מהרב שמואל שטראשון‪ ,‬כולל הערות וחידושים סביב המקורות מהם שאב הרמב"ם את‬
‫הלכותיו‪ ,‬תוך כדי משא ומתן בדברי מפרשי הרמב"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי שמואל נולד בשנת תקנ"ד )‪ (1794‬בזאסקעוויץ‪ .‬הוא נשא לאשה את בתו של רבי דוד שטראשון ‪ -‬סוחר גדול ועשיר‬
‫בווילנא‪ ,‬בעל חסד ומוקיר רבנן‪ .‬חמיו החזיק "קלויז" על שמו ‪" -‬קלויז של רבי דוד שטראשון" ‪ -‬ואיפשר לחתנו לעסוק‬
‫בתורה ללא כל עול פרנסה )כהוקרה וכתודה לחמיו קרא לעצמו את שם משפחתו ‪ -‬שטראשון(‪.‬‬
‫רבי שמואל היה תלמידו של הרב אברהם דאנציג )מחבר ספר ההלכה המפורסם "חיי אדם"‪ .‬בספר זה הוא מזכיר את‬
‫תלמידו בשם משפחתו הקודם‪ :‬שמואל זאסקעעוויצער(‪.‬‬
‫גם לאחר פטירת חמיו המשיכה אשתו )בעזרת אחיה( לנהל עסקי מסחר‪ ,‬ועול הפרנסה לא הטרידו כל חייו‪.‬‬
‫רבי שמואל סירב לקבל עליו עול רבנות‪ ,‬וכשקהילת סובלק הציעה לו רבנות ‪ -‬סירב להצעה‪ .‬אולם הוא לא מנע מעצמו‬
‫מלהיות שותף לכל ענייני הקהל בווילנא עירו‪ ,‬והוא נמנה על מנהיגי ופרנסי הקהילה החשובים‪.‬‬
‫רבי שמואל שטראשון )הרש"ש( נודע והתפרסם בעולם התורה בעקבות חידושיו על מסכתות התלמוד ‪" -‬הגהות וחידושי‬
‫הרש"ש" )התפרסמו במהדורת התלמוד הידועה שהודפסה בווילנא(‪.‬‬
‫חידושיו אלו ידועים בלשונם הקצר ובעמקותם‪ .‬הארות‪ ,‬הגהות וחידושים אלו‪ ,‬משמשים את גדולי הלומדים בהעמיקם‬
‫בסוגיות התלמוד‪ .‬וכבר אמרו בעלי המליצה )על משקל הפסוק במשלי יג‪ ,‬ז( יש מתרושש והון רב! יופיה של המליצה הוא‬
‫שמלבד הרמז לשמו של הרש"ש‪ ,‬היא סימן לאופי הפירוש "מתרושש" היינו הדברי תורה "עניים" מבחינת אורכם אבל‬
‫הונם רב‪.‬‬
‫רבי שמואל שטראשון נפטר בשנת תרל"ב )‪.(1872‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫המהדורה הראשונה הודפסה בוילנא בשנת תר"ל )‪ ,(1870‬במבוא מפורט למהדורה שיצאה על ידי הר"צ הרכבי בשנת‬
‫תשט"ז )‪ (1956‬טען הר"צ שהמוציא לאור הראשון טשטש את העובדה שמדובר ביצירתי של הרש"ש ומסגנון השער‪:‬‬
‫ערוכה על ידי משה שמעון בן מו"ה ברוך ראובן בצרוף כמה הערות וחידושים ומקוים מאת המעריך" ולא מוזכר שמו של‬
‫הרש"ש רק בעמוד ‪ 3‬נכתב נוסח מעורפל "משך עלי חסד הגאון הגדול זקן בית הבחירה והתושיה ר' שמואל שטראשון‬
‫הי"ו מפה עירנו עיר וילנא וכו' והוא גם הוא הרבה לסמכני ולסעדני כאשר יראה פה הקורא" עכ"פ במהדורת תשט"ז‬
‫הובהר באופן הברור ביותר שהחידושים והמקורים יצאו מקולמסו של הרש"ש‪.‬‬
‫הר"צ הרכבי טוען שהספר מקורי הרמב"ם מהדורת תר"ל הוא המקור לחידושים ומקורים לרש"ש שנדפסו במהדורת‬
‫הרמב"ם שיו"ל בוארשה תרמ"א – תרמ"ב )‪ (1881-1882‬ואחריה בוילנא שנת תר"ס )‪ (1900‬למה שהקדימו מדפיסי‬
‫וארשה "הועתק מדברי קדשו ואנחנו ביררנו מה שנוגע למקורים וחידושים קצרים" הוא מציע להתייחס כ"מליצה בעלמא"‬
‫ותו לא‪ ,‬הוא העיר שמדפיסי וארשה ווילנא השמיטו דברים לשבע הלכות‪ :‬בית הבחירה‪ ,‬כלי המקדש‪ ,‬איסורי מזבח‪,‬‬
‫תמידין ומוספין‪ ,‬גניבה‪ ,‬רוצח ושמירת הנפש והלכות נחלות‪ .‬במהדורת הרכבי ס"ה עמודים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫ר' צבי הרכבי תולדות רש"ש וכתביו בנספח למהדורת תשט"ז‪.‬‬
‫מקורי הרמב"ם ‪ -‬רבי שמואל שטראשון‬
‫נולד בשנת תקנ"ד )‪ - (1794‬נפטר בשנת תרל"ב )‪(1872‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "מקורי הרמב"ם לרש"ש" מהרב שמואל שטראשון‪ ,‬כולל הערות וחידושים סביב המקורות מהם שאב הרמב"ם את‬
‫הלכותיו‪ ,‬תוך כדי משא ומתן בדברי מפרשי הרמב"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי שמואל נולד בשנת תקנ"ד )‪ (1794‬בזאסקעוויץ‪ .‬הוא נשא לאשה את בתו של רבי דוד שטראשון ‪ -‬סוחר גדול ועשיר‬
‫בווילנא‪ ,‬בעל חסד ומוקיר רבנן‪ .‬חמיו החזיק "קלויז" על שמו ‪" -‬קלויז של רבי דוד שטראשון" ‪ -‬ואיפשר לחתנו לעסוק‬
‫בתורה ללא כל עול פרנסה )כהוקרה וכתודה לחמיו קרא לעצמו את שם משפחתו ‪ -‬שטראשון(‪.‬‬
‫רבי שמואל היה תלמידו של הרב אברהם דאנציג )מחבר ספר ההלכה המפורסם "חיי אדם"‪ .‬בספר זה הוא מזכיר את‬
‫תלמידו בשם משפחתו הקודם‪ :‬שמואל זאסקעעוויצער(‪.‬‬
‫גם לאחר פטירת חמיו המשיכה אשתו )בעזרת אחיה( לנהל עסקי מסחר‪ ,‬ועול הפרנסה לא הטרידו כל חייו‪.‬‬
‫רבי שמואל סירב לקבל עליו עול רבנות‪ ,‬וכשקהילת סובלק הציעה לו רבנות ‪ -‬סירב להצעה‪ .‬אולם הוא לא מנע מעצמו‬
‫מלהיות שותף לכל ענייני הקהל בווילנא עירו‪ ,‬והוא נמנה על מנהיגי ופרנסי הקהילה החשובים‪.‬‬
‫רבי שמואל שטראשון )הרש"ש( נודע והתפרסם בעולם התורה בעקבות חידושיו על מסכתות התלמוד ‪" -‬הגהות וחידושי‬
‫הרש"ש" )התפרסמו במהדורת התלמוד הידועה שהודפסה בווילנא(‪.‬‬
‫חידושיו אלו ידועים בלשונם הקצר ובעמקותם‪ .‬הארות‪ ,‬הגהות וחידושים אלו‪ ,‬משמשים את גדולי הלומדים בהעמיקם‬
‫בסוגיות התלמוד‪ .‬וכבר אמרו בעלי המליצה )על משקל הפסוק במשלי יג‪ ,‬ז( יש מתרושש והון רב! יופיה של המליצה הוא‬
‫שמלבד הרמז לשמו של הרש"ש‪ ,‬היא סימן לאופי הפירוש "מתרושש" היינו הדברי תורה "עניים" מבחינת אורכם אבל‬
‫הונם רב‪.‬‬
‫רבי שמואל שטראשון נפטר בשנת תרל"ב )‪.(1872‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫המהדורה הראשונה הודפסה בוילנא בשנת תר"ל )‪ ,(1870‬במבוא מפורט למהדורה שיצאה על ידי הר"צ הרכבי בשנת‬
‫תשט"ז )‪ (1956‬טען הר"צ שהמוציא לאור הראשון טשטש את העובדה שמדובר ביצירתי של הרש"ש ומסגנון השער‪:‬‬
‫ערוכה על ידי משה שמעון בן מו"ה ברוך ראובן בצרוף כמה הערות וחידושים ומקוים מאת המעריך" ולא מוזכר שמו של‬
‫הרש"ש רק בעמוד ‪ 3‬נכתב נוסח מעורפל "משך עלי חסד הגאון הגדול זקן בית הבחירה והתושיה ר' שמואל שטראשון‬
‫הי"ו מפה עירנו עיר וילנא וכו' והוא גם הוא הרבה לסמכני ולסעדני כאשר יראה פה הקורא" עכ"פ במהדורת תשט"ז‬
‫הובהר באופן הברור ביותר שהחידושים והמקורים יצאו מקולמסו של הרש"ש‪.‬‬
‫הר"צ הרכבי טוען שהספר מקורי הרמב"ם מהדורת תר"ל הוא המקור לחידושים ומקורים לרש"ש שנדפסו במהדורת‬
‫הרמב"ם שיו"ל בוארשה תרמ"א – תרמ"ב )‪ (1881-1882‬ואחריה בוילנא שנת תר"ס )‪ (1900‬למה שהקדימו מדפיסי‬
‫וארשה "הועתק מדברי קדשו ואנחנו ביררנו מה שנוגע למקורים וחידושים קצרים" הוא מציע להתייחס כ"מליצה בעלמא"‬
‫ותו לא‪ ,‬הוא העיר שמדפיסי וארשה ווילנא השמיטו דברים לשבע הלכות‪ :‬בית הבחירה‪ ,‬כלי המקדש‪ ,‬איסורי מזבח‪,‬‬
‫תמידין ומוספין‪ ,‬גניבה‪ ,‬רוצח ושמירת הנפש והלכות נחלות‪ .‬במהדורת הרכבי ס"ה עמודים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫ר' צבי הרכבי תולדות רש"ש וכתביו בנספח למהדורת תשט"ז‪.‬‬
‫מראה הנוגה – רבי רפאל אשכנזי‬
‫נפטר בשנת תקפ"ו )‪(1825‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫רוב רובו של הספר נוגע ישירות לדברי הרמב"ם אך ישנם מספר תשובות ארוכות בעניני כתובה‪ ,‬מינקת חבירו‪ ,‬שכנים‬
‫וצוואות‪ .‬בצד ההערות שיש בהם משא ומתן בדברי הרמב"ם‪ ,‬בולט ריבוי מראי מקומות לחיבורים שדנו בדברי הרמב"ם‪.‬‬
‫במראי המקום מקופלת תורת שלש דורות כי מרובים הציונים לספרו של אביו הגדול של המחבר הלא הוא הרב יהודה‬
‫אשכנזי חתנו של בעל "לשון ערומים" ותלמידו של ה"שער המלך" שכתב כמה וכמה חיבורים על מסכתות הש"ס ומאידך‬
‫מופיעות הערות בנו רבי נסים שמרבה לציין את מה שכתב בספרו "נחמד למראה" ופעמים רבות הוא משתמש בלשון‬
‫מליצית‪ :‬ראה מה שעמדתי בנחל וכונתו מה שכתב ב"נחמד למראה" ולפעמים כציון להערותיו בנחמד למראה הוא כותב‪:‬‬
‫אה"ב ראה מ"ש בשפת הנחל‪ .‬לספר צורף בשער נפרד הספר "דברי יוסף" מרבי יוסף דאנון‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי רפאל היה בנו ותלמידו של אביו רבי יהודה רבה הגדול של איזמיר היה דיינא דנחית לעומקא דדינא וכל הדבר הקשה‬
‫הביאו אליו ואל בית דינו הגדול‪ .‬עוד בטרם התמנותו לרב העיר פנו אליו בשאלות שונות גם מחוץ לאיזמיר‪ .‬ב"מראה‬
‫הנוגה" הלכות אבל הוא נשאל מהעיר מאגינזניאה אם אבל בתוך יב"ח רשאי להשתתף בשבת בסעודה שעושה "חתן‬
‫מסיים" )חתן תורה( הוא תלה את היתרו בהסכמתו של "מרן מלכא" בעל "שרשי הים" וזה השיב "זאת מעט'י איך ראה‬
‫ראיתי אל הלח'ש אשר כתב מר ניהו רבא עליון למעלה המלאך רפאל נר"ו הלא הוא אר'ש טובה מתוק מדבש ונופת צופים‬
‫ואנא דאמרי הדין דין אמת והכל מתוקן לסעודה ויפה דן ירבו כמותו בישראל‪ ,‬כל רואים יאמרו איו"‪.‬‬
‫רבי רפאל לא צמצם את כח עיונו העמוק לנושאים הקשורים לשבתו בדין דיני ממונות והדינים השייכים לאבן העזר אלא‬
‫בעיון גדול עסק בכל חלקי התורה‪ ,‬גם לגבי נקודה זו מועתק מבעל "שרשי הים" )שורש ב'( שכתב והנה בעת'ה שמעתי‬
‫מפי ידיד נפשי החכם השלם והכולל עצום ורב כמוהר"ר רפאל אשכנזי נר"ו שהקשה על דברי התוס' במ"ש דמאי דבעל‬
‫מום אוכל בקדשים וכו' עכ"ל הנה מפלפל בעניני קדשים כבעניני נזקין‪ .‬סימן לצורת עיונו שנשתלבו בו חריפות ובקיאות‪,‬‬
‫הם הציונים המרובים ל"הלכות יו"ט" ספרו של רי"ט אלגאזי אשר הפליא בחריפות ובקיאות מופלאה‪ ,‬רבי רפאל לא הניח‬
‫אפילו מקום אחד שבחיבור הנ"ל מוזכרים דברי הרמב"ם‪,‬‬
‫מלבד 'מראה הנוגה' חיבר 'מראה עינים' – מראי מקומות בש"ס ופוסקים )שאלוניקי תקע"ו( 'מראה הגדול – דרושים בב'‬
‫חלקים )שם תקפ"ט – תקצ"א( נפטר ביום כז חשוון תקפ"ו ומנוחתו כבוד בעירו איזמיר‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר נדפס בשאלוניקי בשנת תקצ"ב )‪ (1832‬במראה הנוגה ק"ד דפים ובדבר יוסף כ"ז דף‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫רבי שלמה חזן‪ ,‬המעלות לשלמה מערכת גדולים מערכת ר' אות א'‬
‫מרגניתא טבא – רבי אריה ליב סג"ל הורביץ‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "מרגניתא טבא" לרבי אריה ליב סג"ל הורוויץ‪ ,‬על "ספר המצוות" להרמב"ם‪ ,‬עוסק בלימוד זכות על שיטת הרמב"ם‬
‫במניין המצוות‪ ,‬ועונה ומשיב בחריפות על כל ההשגות שהשיגו עליו‪ .‬לספר ניתנה הסכמת הרב בעל "פני יהושע" הכותב‪:‬‬
‫"‪ ...‬והשקפתי בו שתים ושלש פעמים‪ ,‬וראיתי שפלפל בחכמה ומיוסד על אדני אמת‪ ...‬כי הוא ספר יקר הערך ורבים‬
‫צריכים לו"‪.‬‬
‫הספר הובא לדפוס לאחר פטירת המחבר על ידי בנו רבי צבי הירש‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אריה ליב סג"ל הורוויץ מק"ק זיטל‪ ,‬כיהן כאב"ד במינסק )שברוסיה(‪.‬‬
‫בנו – רבי צבי הירש – כותב בהקדמתו לספר‪ ..." :‬אשר הרביץ תורה והעמיד תלמידים הרבה בכמה קהילות קודש‬
‫מפורסמות שבמדינות אשכנז‪ ,‬ולבסוף ימיו נתקבל לאב"ד ור"מ בק"ק מינסק"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "מרגניתא טבא" הודפס לראשונה )עם ספר המצוות להרמב"ם והשגות הרמב"ן( בשנת תקי"ו )‪ (1756‬בפרנקפורט‬
‫דמיין‪ ,‬ופעם שניה בלבוב בשנת תר"כ )‪ ,(1860‬לאחר מכן ברוב המהדורות הנפוצות של ספר המצוות‪.‬‬
‫לאחרונה הודפס מחדש גם "ספר המצוות" מהדורת "שבתי פרנקל"‪.‬‬
‫מרכבת המשנה – רבי אהרן אלפאנדרי‬
‫נולד בשנת תס"א )‪ – (1701‬נפטר בשנת תקל"ד )‪(1774‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "מרכבת המשנה" לרבי אהרן אלפאנדרי כולל חידושים על ספר משנה תורה להרמב"ם‪ ,‬החיד"א כתב‪ :‬ושמעתי מפיו‬
‫פה קדוש שחיבר ]פירוש[ על כל חלקי הרמב"ם וכו' ונשרף הכל"‪ ,‬אכן הספר נדפס רק לחלקי מדע‪ ,‬אהבה וזמנים‪.‬‬
‫"מרכבת המשנה" נחשב כאחד מספרי היסוד של פירושי היד החזקה‪ .‬מטרת הספר כינוס פירושיהם של גדולי הדורות‬
‫שהאירו והצהירו את דברי הרמב"ם וגילו את הצפון בעמקי לשונו‪ ,‬אך נעלמים מעיני המעיינים בגלל פיזורם בספרים לא‬
‫מצויים‪ .‬כפי שתיאר המחבר בלשון מליצית‪" :‬ולהג הרבה ויגיעת בשר למצוא כל איש מבוקשו חפוש מחיפוש מעלומי העין‬
‫עין לא ראתה"‪.‬‬
‫בפי"ב מהלכות שיבץ תשובה ארוכה "מרבינו הגדול מהר"ר שלמה הלוי ז"ל בין להרב הגדול המקובל האלוקי כמוהר"ר‬
‫בנימין אב בית דינינו"‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אהרן נולד בעיר איזמיר שבתורכיה בשנת תס"א )‪ ,(1701‬לאביו רבי משה אלפאנדרי‪] .‬רבי אהרן הוא נכדו של רבי‬
‫חיים אלפאנדרי הזקן[‪ .‬מרבותיו‪ :‬רבי ברזילי יעב"ץ בעל "לשון ערומים" )ראה ערכו( ורבי בנימין ב"ר שלמה הלוי – אב‬
‫בית הדין באיזמיר‪ .‬כן נשא ונתן בהלכה עם רבה של רודוס – רבי משה ישראל )ראה בערך מחנה ישראל(‪.‬‬
‫אמו היתה בתו של רבי חיים אלגאזי )מחבר ספר "בני חיי" )ראה ערכו( ולפעמים כשהוא מצטטו כתב מ"ז(‪ ,‬לימים נתמנה‬
‫לחבר בית הדין באיזמיר‪.‬‬
‫בזקנותו עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר חברון‪ .‬בשנת תק"ל )‪ (1770‬נתמנה לתפקיד ראש רבני חברון‪ .‬החיד"א שהכירו‬
‫בעיר חברון כותב עליו‪" :‬וזכיתי להכיר להרב בזקנותו בעלותו לעיה"ק חברון ת"ו‪ ,‬ונהניתי מזיו אור תורתו וקדושתו‪,‬‬
‫ושמעתי מפיו‪ ,‬פה קדוש‪ ,‬שחיבר ]פירוש[ על כל חלקי הרמב"ם‪ ,‬ועל כל יורה דעה‪ ,‬וקצת על חושן משפט‪ ,‬ונשרף הכל‪ .‬גם‬
‫גילה לי שמסורת בידו שהוא משבט יהודה‪ ,‬ממשפחת בצלאל"‪.‬‬
‫מספריו ידוע ספרו "יד אהרן" – על אורח חיים ואבן העזר‪.‬‬
‫רבי אהרן נפטר בשנת תקל"ד )‪ (1774‬בעיר חברון‪ ,‬ושם נטמן‪.‬‬
‫ב"מרכבת המשנה" מרובים הציטוטים בשם מהר"י הכהן לפי עדותו של הרב חיד"א )"שם הגדולים" מערכת י' אות ל"ג(‬
‫הכונה לאחד מהאריות הגדולים בבית מדרשו של הפר"ח והוא רבי יהודה הכהן )יש שקורין אותו ר"י הכהן טנוג'י( כדי‬
‫לחסוך את ריבוי המלים על רום גדולתו מצוטט להלן מה שכתב רבו הגדול הפר"ח בפתח תשובתו לאגרת ששלח ר"י הכהן‬
‫ובה הציע באור לתוס' מוקשה )המכתב מופיע בקונטרס "מים חיים" של הפר"ח בסופו לפני קונטרס "דבי שמשי"( הנה‬
‫בניסוחו "אמר הכותב משום דחביבין עלי דברי כת"ר אני לדודי ודודי לי וכו' וכתב שאע"פ שלבסוף עמד על כוונת התוס'‪,‬‬
‫שרוצה לעמוד על דעתי‪ ,‬וזה מדרך המוסר והענוה כי מה נבין ולא עמך הוא" כאשר עוסקים במפרשי יד החזקה נכון‬
‫להדגיש שהרב חיד"א )"שם הגדולים" שם( העיד שמהר"י הכהן כתב חיבור על הרמב"ם אך לא נדפס והחידושים‬
‫ש"במרכבת המשנה" נלקחו מכתב היד של חיבור זה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "מרכבת המשנה" הודפס באיזמיר בשנת תקט"ו )‪ 124 .(1755‬דף )פורמט גדול(‪ .‬בשנת תשנ"א )‪ .(1991‬הודפס‬
‫הספר שנית במהדורת צילום‪ ,‬בברוקלין שבניו יורק‪ ,‬על ידי ח"א רייך‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל ח"א עמודים קמב – קמג – ר"י גליס‪.‬‬
‫ה‪ .‬במהדורה זו‬
‫כידוע השם מרכבת המשנה הוא גם שמו של ספר יסוד נוסף בפירושי היד החזקה שחיבר ר' שלמה חלמא כדי להבדיל‬
‫ביניהם הובאו דברי ר' שלמה חלמא במהדורה זו בכינוי מרכבת משנה סתם וליד מרכבת המשנה דידן צויין אלפאנדרי זאת‬
‫משום שמרכבת המשנה של הר"ש מקיף את כל ספרי הרמב"ם בעוד שמרכבת המשנה דידן הוא רק על ספרי מדע‪ ,‬אהבה‬
‫וזמנים של ספרי הרמב"ם‪.‬‬
‫מרכבת המשנה – רבי שלמה מחעלמא‬
‫נולד בשנת תע"ו )‪ – (1716‬נפטר בשנת תקמ"א )‪(1781‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫חלק א[ ספר זמנים וליקוטים על ספר זרעים‪ ,‬עבודה‪ ,‬טהרה ועוד ובסופו קונטרס ח"י דבר וקונטרס ברכות בחשבון‪ .‬חלק‬
‫ב[ מדע –קדושה‪ .‬חלק ג[ הפלאה – שופטים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫הגאון הנודע איש אשכולות וחכם בכל חכמות רבי שלמה מחעלמא נולד בשנת תע"ו )‪ (1716‬בזאמוטש שבפולין ונקרא על‬
‫שם זקנו רבי שלמה היילפרין אב"ד לעברטוב וסאקולוב )אבי הגאון בעל "סדר הדורות"(‪ ,‬נשא לאשה את בת הקצין רבי‬
‫משה יוסקיס ראש קהילת ליסא ופרנס המדינה בפולין‪ .‬רבנותו הראשונה היתה בקהלת חעלם העתיקה ועל שמה נקרא‪.‬‬
‫לאחמ"כ שימש כאב"ד זאמוטש והגליל )והיה הרב היחיד שכהונתו כללה גם את כל גליל מדינת זאמוטש( לאחר פטירת‬
‫הגאון רבי חיים הכהן ראפאפורט אב"ד לבוב‪ ,‬שמו ראשי עדת לבוב את העטרה על ראש רבי שלמה‪ ,‬במשרה חשובה זו‬
‫כיהן עד שנת תקל"ט )‪ ,(1779‬בשנה זו התפטר מרבנותו ושם פעמיו לארץ ישראל‪ ,‬שם התיישב זמן מה בטבריה אולם‬
‫נאלץ לצאת שוב לגלות‪ ,‬בדרכו התחיל להדפיס בשאלוניקי את ספר מרכבת המשנה חלק ב' אולם נפטר במהלך ההדפסה‬
‫ממגפה שפשטה בעיר באותה עת‪ ,‬ביום שב"ק כ"א תמוז שנת תקמ"א )‪ .(1781‬ביום שישי ערב שבת הנ"ל עוד הספיק‬
‫להגיה את הלכות שחיטה )ראה הקדמת המגיה(‪.‬‬
‫לבד מחיבורו זה הדפיס רבי שלמה בחייו‪ ,‬ספר "שלחן עצי שיטים" על שלחן ערוך הל' שבת‪ ,‬יו"ט וחוה"מ "שערי נעימה"‬
‫על טעמי אמ"ת‪ .‬ספר "שלחן עצי שיטים" הנזכר הוא השלחן השני מעשרה שלחנות שחיבר על שלחן ערוך שרובם נותרו‬
‫בכת"י וחלקם הולכים ונדפסים בימינו‪.‬‬
‫בשנת תשל"ב )‪ (1972‬יצא לאור ע"פ כת"י קובץ מתשובותיו הנקרא "לב שלמה"‪.‬‬
‫ה"מרכבת משנה" נמנה בשורה הראשונה של פרושי היד החזקה‪ ,‬כמה מעלות טובות הביאו לכך‪ ,‬האחת היקפו הרחב‬
‫בהיותו מעטר את כל יד חלקי משנה תורה כולל את הספרים זרעים‪ ,‬עבודה‪ ,‬קרבנות וטהרה שבגלל עניניהם החמורים לא‬
‫רבו העוסקים בהם ואילו רבי שלמה העמיק חקר בנגעים ואהלות והדומים להם‪ ,‬מעלה שניה ועיקרית שבכל כח עיונו הזן‬
‫והעמוק טרח להאיר את דברי הרמב"ם הן בגילוי מקורות נעלמים והן בליבון שיטתו והשתדל להוכיח שדוקא במקומות‬
‫שרבים קראו תגר על הרמב"ם כאילו דבריו נסתרים מסוגיות הגמ' הרי אם יורדים לנבכי הסוגיה בחתירה למצוא את‬
‫המהלך הנראה ומתאים לדברי הרמב"ם‪ ,‬נהפכת הסוגיא כמקור וסיוע לדברי הרמב"ם‪.‬‬
‫למרות היותו המליץ הגדול לשיטת הרמב"ם‪ ,‬הוא התמרמר מאד כשראה שיש מהחותרים ליישב את דברי הרמב"ם‪,‬‬
‫הרואים בהשגות הראב"ד הערות של מה בכך שאפשר לדחותם בקלות‪ ,‬לעומתם הוא טרח מאד להבליט עד כמה עמקו‬
‫השגות של הראב"ד ושהם מושתתות על מהלך עמוק בסוגיות הגמ'‪ .‬לפיכך לא נשלמה שמחתו לאחר שמצא פתרון לדברי‬
‫הרמב"ם‪ ,‬עד שאורו עיניו לגלות שפלוגתת הרמב"ם והראב"ד היא תוצאה של שני מהלכים שונים לבאור סוגיות הגמ'‪.‬‬
‫נכון להבליט שב"מרכבת המשנה" רב העיסוק בדברי הירושלמי בפרט בסדר זרעים וכשרבי שלמה מביא את דברי‬
‫הירושלמי הוא מרחיב ומעמיק ואינו זז עד מציאת ביאורים מאירי עינים המפלסים דרך גם במקומות הסתומים והחתומים‬
‫שבתלמודא דבני מערבא‪.‬‬
‫בחלק הראשון שיצא על ידו מופיעה הקדמה שנכתבה באריכות‪ ,‬במליצה ובחרוזים‪ ,‬רוב רובה מוקדשת לבחינת דרכי‬
‫הלימוד בזמנו‪ ,‬הוא מחלק את הלומדים לשלש כתות‪ ,‬שתיים מהם הוא פוסל בחריפות‪ ,‬הן את אלו שסוברים שהעיקר‬
‫לגרוס ולשנן והם חושבים שההעמקה והעיון הם בזבוז זמן‪ ,‬והן את אותם שלומדים רק דברים בהם הם יכולים לפלפל‬
‫בקושיות ותרוצים שבאמצעותם הם מפגינים מברק כשרונותיהם‪ ,‬אבל הם רחוקים מלימוד יסודי הנובע מחתירה להתחקות‬
‫אחר פשטי הסוגיות‪ .‬הוא מעלה על נס בבחינת כזה ראה וקדש את "הכת השלישית מן השלשה הכי נכבד כל תופשי משוט‬
‫תעלומות דרכי הפשוט‪ ,‬והנוטה מדרכי הפירוש כלה גרש יגרש‪ ,‬וכל מגמתם להבין דברי חכמים וחידותם"‪.‬‬
‫בהקדמה זו הוא גם מרחיב בטיעוניו שהלימוד בעיון ובשימת לב מרובה לאופן סידור ההלכות ביד החזקה‪ ,‬הוא מפתח‬
‫ללימוד נכון של הש"ס‪ ,‬כי בש"ס הפרטים השונים פזורים במרחבי הים הגדול של הסוגיות הרבות‪ ,‬ואילו הרמב"ם שריכז‬
‫את כל הפרטים במקום אחד וסידרם באופן שמוביל את המעיין מתחילת הענין עד סופו‪ ,‬נותן דרך ומכין נתיב במימיו‬
‫הסוערים של ים התלמוד‪.‬‬
‫כל הנכתב בהקדמה זו שייך לתולדות המחבר‪ ,‬כי כל עצותיו והדרכותיו של מהר"ש חעלמא מבוססים כפי שהוא מתאר על‬
‫סמך נסיונו ומה שנאה היה מקיים זה היה נאה דורש‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫חלק א – נדפס על ידי המחבר בפרנקפורט דאודר בשנת תקי"א )‪ (1753‬בהסכמת שבעה גאוני ארץ‪ ,‬ביניהם בעל "קרבן‬
‫העדה"‪ ,‬רבי חיים הכהן רפאפורט מלבוב‪ ,‬גיס המחבר רבי אברהם הכהן אב"ד טרלא בעל שו"ת "בית אברהם"‪ ,‬בראש‬
‫חלק זה הקדמה ארוכה מאוד כתובה כולה במליצה ובחרוזים ובה דברים מעניינים על כתות הלומדים בדורו‪.‬‬
‫חלק ב' – נדפס בשאלוניקי בשנת תקמ"א – תקמ"ב )‪.(1782 – 1781‬‬
‫חלק ג' – נדפס גם הוא בשאלוניקי בשנת תקמ"ב )‪.(1782‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫רצ"ה הלוי הורוויץ‪ ,‬תולדות הקהלות בפולין עמ' ‪287-289‬‬
‫ה‪ .‬במהדורה זו‪.‬‬
‫לרוב ספרי הרמב"ם כתב רבי שלמה שתי מהדורות‪ ,‬הרבה פעמים הוא מציין עיין מ"ש בח"א‪ ,‬במפרשי היד החזקה שולבו‬
‫שתי המהדורות והושמטה ההערה‪" :‬עיין מ"ש" כי הכל מונח לעיני הקורא‪.‬‬
‫משאת המלך – רבי שמעון משה דיסקין‬
‫נפטר בשנת תשנ"ט )‪(1999‬‬
‫הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "משאת המלך" מקיף את רוב ספרי היד החזקה והוא מלא מזן לזן בהערות קושיות ותרוצים על דברי הרמב"ם‪.‬‬
‫המחבר מרבה לדייק בלשון הזהב של הרמב"ם ומכח דקדוקיו הוא חושף במקרים רבים שלרמב"ם היתה דרך מיוחדת לגבי‬
‫פרטי ההלכות‪ .‬הוא טורח למצוא מקורות לחידושים שהוא העלה בעיונו ומפלפל בקושיות ותרוצים על דברי הרמב"ם‪.‬‬
‫בספר מאות סימנים )‪ (431‬חלקם קצרים ובצדם מערכות ארוכות שרוב רובם עוסקים ישירות בדברי הרמב"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‪.‬‬
‫רבי שמעון משה נולד לאביו רבי יהושע זליג שנתפרסם ברבנותו המפוארת בפרדס חנה‪ .‬כבר בנעוריו התבלט בכשרונותיו‬
‫העילויים‪ ,‬מכל דברי תורה שנגע בהם חצב פנינים‪ ,‬וכאשר הרצה אותם חשו השומעים כיצד הם מאירים ומשמחים‪ .‬בזכות‬
‫תורתו המשובבת לב ונפש והודות לאישיותו המיוחדת שהיתה נטולה מכל קורטוב של גאוה והתנשאות‪ ,‬העמיד תלמידים‬
‫רבים שנמשכו אליו בעבותות אהבה ושתו בצמא את שביבי תורתו שהרחיבה את דעתם‪ .‬בתחילה בנה ושיכלל את כולל‬
‫האברכים שעל יד ישיבת תפארת ציון ואח"כ במשך שנים רבות השקה מתורתו לעדרים רבים בישיבת קול תורה‪ .‬למגינת‬
‫לב תלמידיו ומעריציו הרבים נקטעה שירת חייו בשנת תשנ"ט)‪ (1999‬בה נפטר לבית עולמו אחרי מחלה קשה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר יצא לאור בירושלים בשנת תשמ"ט )‪ (1989‬בארבעה כרכים הכרך הראשון על ספרי מדע – זמנים‪ ,‬מספר עמודיו‬
‫שפ"ו‪ .‬הכרך השני על ספרי נשים‪ – .‬זרעים‪ ,‬מספר עמודיו רצ"ה‪ .‬בכרך השלישי ער"ה עמודים והוא על ספרי עבודה –‬
‫טהרה‪ .‬בכרך הרביעי ת"ח עמודים והוא על הספרים נזיקין – שופטים‪ .‬ספירת דפים נפרדת לכל כרך אבל אותיות הסימנים‬
‫ממשיכים מכרך לכרך וביחד תל"א סימנים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫היכרות הכותב יבלחט"א‪.‬‬
‫מרפא לשון – רבי רפאל ארדיט‬
‫נפטר לפני שנת תקפ"ו )‪(1826‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫בספר מרפא לשון שיטה על מסכת שבועות וחידושים על הרמב"ם ובסופו שני דרושים להספד‪ ,‬בפ"ו מהל' שכנים תשובה‬
‫ארוכה בענין פטור ת"ח ממסים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי רפאל נולד לאביו רבי שלמה שהיה מיקירי העדה באיזמיר והוא קנה את תורתו אצל רבה הגדול בעל "חקרי לב"‬
‫ובבית מדרשו גדל עד שנמנה ביושבים ראשונה במלכות התורה באיזמיר‪ .‬הוא היה אחיו של רבי יצחק מחבר הספר "יקר‬
‫הערך" על מסכת ערכין‪ .‬על חשיבות המיוחדת של הספר מעידה העובדה שהתעסק בהוצאתו רבי יצחק נאברו בעל "לב‬
‫מבין" )ראה ערכו( שהיה מרבניה הגדולים של איזמיר‪ ,‬ורבות מהערותיו משובצות בספר‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר נדפס בשאלוניקי בשנת תקפ"ו )‪ (1826‬דפיו מ"ט‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר והסכמותיו‪.‬‬
‫משה ידבר – רבי משה ישראל‪.‬‬
‫נפטר בשנת תקמ"ב )‪(1782‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫בספר "משה ידבר" סימנים‪ ,‬חלק מהם הם תשובות שהשיב המחבר לשואלים ובאחרים חקירות וספיקות שעורר המחבר‬
‫בעצמו‪ .‬נושאי הספר סודרו לפי סדר ההלכות שביד החזקה‪ ,‬אף שיש נושאים שבהם לא מוזכרים כלל דברי הרמב"ם‪.‬‬
‫למשל בתחילת הספר שני סימנים הנוגעים להל' קריאת התורה והם סודרו תחת הכותרת הל' תפילה‪ ,‬זאת משום שדיני‬
‫קריאת התורה מקומם ביד החזקה הוא בסוף הל' תפילה‪ ,‬אבל בשני סימנים אלו אין נגיעה מיוחדת בדברי הרמב"ם‪ .‬בגלל‬
‫בחירת שמות ההלכה באופן מקביל להיד החזקה‪ ,‬מתבררת השאלה האם בעלי גפן נוהג איסור ערלה‪ ,‬תחת הכותרת הלכות‬
‫נטע רבעי‪ ,‬כי גדרי איסור ערלה מתבררים ברמב"ם בהל' מעשר שני ונטע רבעי‪ .‬יחד עם זאת ענין בדיקת חמץ ושאלת מי‬
‫פירות אם מחמיצין סודרו תחת הכותרת הלכות פסח ולא הלכות חמץ‪ .‬יש בספר סימנים שעוסקים באופן מיוחד וישיר‬
‫בדברי הרמב"ם אך רוב סימני הספר אינם סובבים דברי הרמב"ם‪ .‬בסוף הספר קונטרס "לשונות הרמב"ם הלכות מלוה‬
‫ולוה" שם דן המחבר באופן ישיר על דברי הרמב"ם בכל פרקי הל' מלוה ולוה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‪.‬‬
‫רבי משה ישראל הוא דור שלישי למשפחת הרבנים המפוארת הנושאת את השם ישראל‪ .‬תחילתה ברבי משה ישראל‪ ,‬רבה‬
‫הנודע לתהלה של רודוס מחבר ספר השו"ת החשוב "משאת משה"‪ .‬רבי משה ישראל "דידן" אשר קרוי על שם זקינו‬
‫הנ"ל‪ ,‬נולד לאביו רבי אליהו בעל שו"ת "קול אליהו" ועוד ספרים רבים‪ .‬רבי משה למד אצל אביו בהיות ראש ישיבה‬
‫בירושלים ואח"כ עלה לשבת על כסא זקינו ושמש כרבה של רודוס‪ .‬כפי שנכתב בהקדמת הספר "עודינו באבו בחצי ימיו‬
‫בשנת התקמ"ב ליצירה קל מן שמיא נפל ואל משה אמר מאי בעית בהאי ארעא קום עלה מזה" "בחצי ימיו" פשוטו‬
‫כמשמעו כי היה בערך בן שלשים וחמש בזמן פטירתו‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר "משה ידבר" נדפס בשאלוניקי בשנת תקע"ה )‪ (1815‬דפיו צ"ב‪ ,‬את הספר ערך והגיה בנו ר' חיים יאודה והערותיו‬
‫משוקעות בדפי הספר‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמת הספר‪.‬‬
‫משנה כסף – רבי דוד שירירו‬
‫נפטר בשנת תק"ח )‪(1748‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫הספר עוסק בדברי היד החזקה רובו הגדול בהלכות שבספר המדע ומעוטו בהלכות שבשאר ספרים מעמוד קמג‪ ,‬ב‬
‫"לקוטים נפרדים" הערות על ארבעת חלקי הטור‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‪.‬‬
‫רבי דוד שירררו הוא מ"כת של קודמין" בתקופת זוהרה של שאלוניקי‪ .‬היה ידידו של המאור הגדול ששכן בה רבי משה‬
‫אמארילייו‪ ,‬וחלק מפסקיו של רבי דוד משוקעים בדפי ה"דבר משה" )ספר השו"ת של מהר"ם אמארילייו(‪ .‬הוא גם היה‬
‫רבה הכולל של העיר )לפחות משנת תצ"ז )‪ ,(1737‬נחשב לאיש קדוש וידוע שבשאלוניקי היו פוקדים את קברו כדי‬
‫להתפלל שם‪ .‬רבי דוד חיבר גם ספר דרושים בשם "סוכת דוד"‪ ,‬כנראה עוד בטרם הדפסתו בשנת תקל"ח )‪ (1778‬היה‬
‫ידוע חבור זה‪ ,‬כי במצבתו נחקק "הרב המופלג המקובל האלוקי החסיד והעניו כמוהר"ר דוד שירירו ז"ל בעל ס' סוכת דוד‬
‫זיע"א" ומצבה זו הועמדה עוד שנים רבות טרם נדפס ה"סוכת דוד" )שנת תקל"ח‪. ((1778-‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר נדפס בשנת תקע"ז )‪ (1817‬ובו קס"ד דפים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫מצבות שאלוניקי ח"ב עמוד ‪.666‬‬
‫משנה לחם‬
‫רבי יחיאל מיכל ב"ר פתחיה מיאברוב‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫לספר "משנה לחם" פן מיוחד בין שאר פירושי היד החזקה בזאת שהוא שם לו למטרה לברר את דברי הלחם משנה ומכאן‬
‫נגזר שמו של הספר "משנה לחם"‪ .‬במספר מקרים כנראה בהסתמך על הקדמתו )בה מובלט פרט זה( הוא כותב על הרב‬
‫המובהק בלי לפרש את שמו‪.‬‬
‫בשער הספר נכתב "והוא חיבור על הרמב"ם והראב"ד והמהרש"א"‪ .‬צריך לשים לב‪ :‬משום מה רק בתשעה העמודים של‬
‫הספר מופיעה בראש העמוד הכותרת‪ :‬חידושי הרמב"ם ובשאר דפי הספר הכותרת היא חידושי מסכת פלונית‪ ,‬אך למעשה‬
‫רוב הספר בלול מחידושים על התוס' ועל הרמב"ם וזאת משום שהמחבר הגיע לדברי הרמב"ם אחר שעסק בדברי התוס'‬
‫בסוגיה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫תולדותיו של רבי יחיאל מיכל לוטות בערפל‪ ,‬יש מי שנתלה בנרשם בשער ספרו שהוא מהעיירה יאברוב ושם אביו‬
‫מוהר"ר פתחיה‪ ,‬והעלה השערה קרובה שהוא ממשפחת אלט שולר והיה בן דודו של אביו של רבי דוד אלטשולר מחבר‬
‫הפירוש הנפוץ מצודת ציון על הנ"ך‪ ,‬כי אביו של בעל המצודות מזכיר שאביו נקרא רבי פתחיה מיאברוב וסביר להניח‬
‫שלא מדובר בשני אנשים שונים שבמקרה נקראו בשם הלא מצוי פתחיה וגרו באותה תקופה ביאברוב‪ ,‬השערה זו קושרת‬
‫את המחבר למשפחת אלטשולר ששורשיה "בהגאון המפורסם בכל העולם אור ישראל וקדושו מוהר"ר יצחק חיות זצ"ל‬
‫שהיה אב"ד דק"ק לבוב ובק"ק פראג בעל המחבר "אפי רברברי" שלשלת היוחסין מגזע חסידי פרובינציאה"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר נדפס בזאלקווא בשנת תקי"א )‪ (1751‬דפיו ‪.52‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫"ישורון" ג' מאמרו של הר"א שישא‪.‬‬
‫משנה למלך – רבי יהודה רוזאניס‬
‫נולד בשנת תי"ז )‪ – (1657‬נפטר בשנת תפ"ז )‪(1727‬‬
‫א‪ .‬הספר‪ -‬מבנהו ותוכנו‪.‬‬
‫השאלה האם עריכת ספר פלוני נעשתה ע"י המחבר או אדם אחר‪ ,‬שייכת בדרך כלל‬
‫לפרטים הביבליוגרפיים‪ ,‬ברם לגבי ה"משנה למלך"‪ ,‬הידיעה אודות סדורו ועריכתו שייכת‬
‫להכרת מבנהו ותוכנו‪ .‬חשוב לדעת‪ ,‬אומנם קרוב לשלש מאות שנה הספר "משנה למלך"‬
‫רואה את "פני המלך" בהיותו חלק בלתי נפרד ממהדורות היד החזקה הנפוצות‪ ,‬אבל ספר זה‬
‫לא נכתב על ידי מחברו כספר על הרמב"ם‪ ,‬רבי יעקב כולי הידוע בכינויו "הרב המגיה של‬
‫המל"מ" חיפש אחרי כל נייר שעליו כתב רבי יהודה דברי תורה ואת כל החומר שמצא עיבד‬
‫וסידר לפי דברי הרמב"ם‪ .‬בהקדמתו לספר פירט ר"י כולי כמה מרשימותיו של הרב שלא‬
‫נכתבו כלל בקשר לדברי הרמב"ם‪" ,‬קונטרס בדיני גיטין שנשא ונתן הרב בדבורי התוספות‬
‫ושאר פוסקים‪ ,‬וכל הספיקות שנסתפק בהם‪ .‬קונטרס הרבית שחיבר הרב ז"ל על איזה‬
‫סימנים מהטור"‪ .‬חלק מהחומר הוא מה שכתב הרב על גליונות ספריו השונים‪ ,‬ור"י כולי‬
‫העתיקם משם‪ .‬ישנם בספר הרבה תשובות הלכתיות‪ ,‬התשובות לא נכתבו בזיקה ישירה‬
‫לדברי הרמב"ם‪ ,‬שבוצם לפי סדר הלכות הרמב"ם נעשה על ידי הרב המגיה הנ"ל‪ .‬הרצון‬
‫לסדר את תורת הרב לפי סדר דברי הרמב"ם הניא את ר"י כולי במספר פעמים לנתח‬
‫תשובות מסוימות לפי נושאיהם השונים ולשבץ באופן נפרד את חלקיה השונים‪ .‬למשל רבי‬
‫יהודה נשאל אם לכהנים מותר להתעסק במסחר גופות החנוטים )"מומיא"( בתשובתו‬
‫הרחיב רבי יהודה על שלש נקודות עיקריות האם ה"מומיא" מטמאת‪ ,‬האם היא אסורה‬
‫בהנאה כמת‪ ,‬ואם אינה אסורה בהנאה האם יש לאוסרה עכ"פ בסחורה מכח האיסור לעשות‬
‫סחורה בדברים האסורים באכילה‪ .‬למרות שמבחינת עמידת המעיינים על המסקנה‬
‫ההלכתית עדיף לשמור על שלימות התשובה ולהעתיק את כולה במקום אחד‪ ,‬ביכר הר"י‬
‫כולי לפצל את התשובה‪ ,‬את הדברים הקשורים לטומאת מת‪ ,‬קבע בפ"ג מהל' אבל שם כתב‬
‫הרמב"ם הלכות טומאת מת לכהן‪ ,‬את הנכתב אודות איסור הנאה ממת‪ ,‬בפרט ממת נכרי‪,‬‬
‫סידר ר"י כולי בפי"ד מהל' אבל שם מבואר איסור ההנאה ממת‪ ,‬את הנוגע לאיסור סחורה‬
‫הרחיק מהקטעים הנ"ל וסידרו בהלכות מאכלות אסורות‪ .‬בהקדמתו הנ"ל כתב ר"י כולי‬
‫שהחלטתו לקבוע את הנמצא בגנזי הרב לפי סדר הרמב"ם ולא בצורה המקורית תשובות‬
‫לחוד‪ ,‬שקלא וטריא על הגמ' והראשונים בפני עצמה‪ ,‬הערות על הטור בחטיבה נפרדת‬
‫וכיוצא בזה‪ ,‬נעשתה על פי השיקול הבא‪ :‬ריבוי המדורים עשוי לגרום שחלק גדול מהם יהיה‬
‫קטן וצנום ואין בכך להוסיף כבוד לתורתו היקרה של הרב הגדול‪ ,‬אבל העיבוד לפי סדר‬
‫הרמב"ם נותן ספר גדול ומכובד שכל כולו סביב דברי הרמב"ם‪.‬‬
‫העובדה שר"י כולי פשפש באוצרותיו של המשנה למלך וכינס כל גרגיר מתורת הרב היא‬
‫סיבה שלפעמים שובצו בהלכה אחת קטעים הסותרים זה את זה‪ .‬מי שאינו ער לאופן‬
‫התהוות הספר עשוי להתקשות כיצד סותר הרב הגדול את דבריו מיניה וביה‪ .‬הנה דוגמא‬
‫הממחישה עד כמה נחוצה הידיעה איך נבנה הספר‪ ,‬בפ"ה מהל' מעילה הי"ד פסק הרמב"ם‬
‫כתנות כהונה שבלו מועלין בהן‪ ,‬המל"מ העיר מדוע יש בהן מעילה הרי הכלל הוא שדבר‬
‫שנעשית מצותו אין מועלים בו‪ ,‬את האפשרות שזו גזרת הכתוב הנלמדת מבגדי כהן גדול‬
‫שנאמר בהם "והניחם שם" מלמד שטעונים גניזה‪ ,‬הוא שולל בנימוק "הא ליתא דא"כ יהיו‬
‫בגדי כהן הדיוט טעונים גניזה וכו' וא"כ כיון דלא ילפינן בגדי כהן הדיוט מבגדי כהן גדול‪,‬‬
‫מנא לן דבגדי כהן הדיוט יהיה בהם מעילה‪ ,‬וסיים והדבר אצלי צריך תלמוד‪ .‬אח"כ מתחיל‬
‫קטע חדש‪" :‬נסתפקתי בכלי שרת שניקבו או שנשברו ששוב אין ראויים למלאכתם וכמ"ש‬
‫רבינו וכו' אם יהיה בהם דין מעילה דהא קיימ"ל דכל דבר שנעשה בו מצותו‪ ,‬שוב אין בו‬
‫מעילה‪ ,‬ובגדי כהונה שבלו שיש בהם מעילה וכמ"ש רבינו וכו' שאני בגדי כהונה דרחמנא‬
‫אמר והניחם שם ואין ללמוד מהם לדבר אחר" מה שכתב שאני בגדי כהונה דכתיב בהם‬
‫"והניחם שם" תמוה הלא הפסוק מדבר בבגדי כהן גדול‪ ,‬והרב בעצמו כתב שאין ללמוד בגדי‬
‫כהן הדיוט מבגדי כהן גדול והיאך קיים כאן הסבר שבשורות הקודמות הוא עצמו דחה‪.‬‬
‫כמובן המבוכה מסולקת הודות לידיעה על צורת כתיבת הספר‪ ,‬נציג זאת בניסוחו של‬
‫החיד"א )מראית העין ח"ב בלקוטים שבסוף הספר סימן ו'( "ונראה דזה סותר הקודם‬
‫שהסכים שלהרמב"ם אין ללמוד בגדי כהן הדיוט מבגדי כה"ג ואסיק בקושיא דהיאך מועלין‬
‫בהן לאחר שנעשית מצוותם‪ ,‬ובתוך כדי דבור איך תפס להפך‪ .‬אמנם כפי אשר קדמה לנו‬
‫ידיעה שמסדר הספר ז"ל היה מחפש חיפוש מחיפוש כל אשר מכתיבת יד הקדש הרב ז"ל‪,‬‬
‫וקירב אותם וסידרם בסדר הזה‪ ,‬כפי זה נראה דמה שכתב בתחילה לחודיה קאי‪ ,‬וזה הלשון‬
‫הבא אחריו שכתב "נסתפקתי בכלי שבת" היה כתוב בנייר אחד והוא מהדורא אחרת‬
‫והמסדר ז"ל סידרם באופן זה והיו לאחדים בידו"‪ ,‬הנה זה הסוד‪ ,‬שני הקטעים האלו‪ ,‬נדפסו‬
‫ברצף‪ ,‬אבל לא נכתבו יחד אלא בזמנים שונים‪ ,‬בזמן אחד לא היה נראה לרב שניתן ללמוד‬
‫בגדי כהן הדיוט מבגדי כהן גדול‪ ,‬ובהזדמנות אחרת דוקא ישרה בעיניו האפשרת ללמוד כהן‬
‫הדיוט מכה"ג‪ .‬כיון שהוא לא עסק בסדור ספר הוא לא התיישב להכריע סופית בשאלה‪ ,‬אלא‬
‫בכל פעם רשם לעצמו את מה שסבר באותה שעה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יהודה רוזאניס נולד בקושטא‪ .‬בלשון מליצית מתאר קרובו ר' אברהם רוזאניס שכבר‬
‫בהיותו ילד רך בשנים ניכר עליו שלגדולות נוצר הנה בניסוחו )בהקדמתו לספר "פרשת‬
‫דרכים"( אשר בצאתו מרחם קדשוהו שמים קדושי תורה‪ ,‬כבר שית כבר שבע ותנח עליו‬
‫הרוח‪ ,‬אורייתא יהבה לה לאשה"‪ .‬בעיר הולדתו קנה תורה מפיו של מאורה הגדול הפסקן‬
‫המובהק רבי שמואל הלוי‪.‬‬
‫מטבעות הלשון הרגילות לתאור גדלות גאונית אינם מספיקות לתאור תוקף תורת בעל‬
‫משנה למלך‪ ,‬לכן תובלט העובדה שכבר גדולי דורו קראוהו בהערצה "התנא"‪ ,‬תואר זה‬
‫מבטא הערכה נדירה לגדלות תורנית ששייכת לימים קדמונים של ראשונים כמלאכים‪.‬‬
‫עוצמת הרוממות המקופלת בתואר זה‪ ,‬מתגלית בתופעה שבהרבה חיבורים נכתב‪" :‬הקשה‬
‫התנא" "ותירץ התנא" בלא לאזכר כלל את שמו של רבי יהודה‪ ,‬היינו לא היה ספק‬
‫למחברים שהכל יבינו מי הוא המוכתר בתואר כביר זה‪.‬‬
‫נכון להדגיש‪ :‬לאחר שנתפרסם הספר משנה למלך ונפל נהורא בבי מדרשא‪ ,‬טבעי הדבר‬
‫שיצא שמו של מחברו "כגדול האחרונים"‪ .‬צא וראה כאשר מרנא ורבנא החת"ס רצה‬
‫להעצים את תוקף התפעלותו מחריפתו וגאונותו של מהרי"ט אלגאזי הנשקפת מחבורו על‬
‫הלכות בכורות וחלה של הרמב"ן‪ ,‬הוא כתב‪" :‬מכירו היתי לשעבר בהיותו שליח ציון‬
‫בפפד"מ קרוב לשנת תק"מ‪ ,‬והארץ האירה מכבודו‪ ,‬ואמנם לא הגיעו קרוב לחצי הכבוד‬
‫הראוי לו‪ ,‬לפי הנראה מחיבור זה הנקרא הלכות יו"ט‪ ,‬כי הפליא לעשות הגדיל תושיה‪ ,‬מיום‬
‫חבור ה"משנה למלך" לא נראה חבור כזה" הנה בבואו למצוא משל לחיבור מעורר‬
‫השתאות הוא הצביע על ה"משנה למלך"‪ .‬אבל כפי שתּואר לעיל הספר יצא ארבע שנים‬
‫אחר פטירתו‪ ,‬כך שההערצה העצומה שזכה בחיים חיותו היתה גם בלא "ההוכחה הכתובה"‬
‫בדמות ספרו המשנה למלך‪.‬‬
‫בנוגע לעובדה הנ"ל שרבי יהודה לא הכין כלל ספר להדפסה‪ ,‬מועתקים להלן הסבריהם‬
‫השונים של בעל "אור החיים" והרב חיד"א‪ .‬רבי חיים בן עטר בספרו "פרי תואר" )סימן‬
‫פ"ד ס"ק י"ג( כתב‪ :‬שפתיים יושק פי חכם גאון טהור נפש‪ ,‬חד בדרא‪ ,‬קדוש ה' יאמר לו‪,‬‬
‫אדונינו הרב הנאדר בחכמת התורה‪ ,‬הוא ידיד ה' כמוהר"ר יאודה רוזאניס זלל"ה‪ ,‬אשר‬
‫שמענו כי חושש היה להדפיס אמרותיו הטהורות‪ ,‬לבל יעמוד חי ויטעה בהבינו ויחשוב‬
‫כמשיג ונמצא כמתעתע" ואילו החיד"א "בשם הגדולים" העיר‪ :‬והרב אור החיים הנזכר כתב‬
‫לפי אשר שמע הוא זצ"ל‪ ,‬אמנם ידענו נאמנה מזקני רבני קושטנדינא יע"א שמה שלא‬
‫הדפיס הרב הן בעודנו חי‪ ,‬היה לפי רוב הענוה הקבועה באמת בלבו‪ ,‬והיה אומר מה יתן זה‬
‫לפום רבנן"‪ .‬מה שמסר החיד"א בשם זקני קושטא היא עדות נאמנה לענונותו המופלגת של‬
‫רבי יהודה‪ .‬אומנם בעל אור החיים לא קישר את ההמנעת מהדפסת הספר למדת הענוה‪ ,‬אך‬
‫במקום אחר ב"פרי תואר" )סימן כ' אות ג( הוא התרגש מענות החן של הרב מל"מ "ובעיני‬
‫אני הקטן נפלאתה חכמת הרב התורני הוא הרב מלך יהודה רוזנאיס ע"ה וראיתיו שכותב על‬
‫דברי הש"ך ולחם משנה "וצריך עיון" לומר‪ :‬דאפשר שלא השיג דעתם‪ ,‬עליו אני אומר‬
‫אשריך אברהם אבינו שר' יהודה רונאניס יצא מחלציך"‪.‬‬
‫אכן בענוה יתירה ובסבלנות רבה הנהיג ושפט רבי יהודה את אנשי קושטא בזמן תפארתה‪,‬‬
‫ביו"ט ב' של אחרון של פסח בשנת תפ"ז ניטל כבודה של קושטא ותרב בבת יהודה תאניה‬
‫על הסתלקותו של האדם הגדול בענקים‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫כפי שפורט לעיל בהרחבה‪ ,‬הספר "משנה למלך" נערך על ידי רבי יעקב כולי ע"פ‬
‫רשימותיו של הרב שחלק גדול מהם לא נכתבו בקשר לרמב"ם אלא דנו בדברי מחברים‬
‫אחרים‪ .‬החיד"א בשם הגדולים‪ ,‬הקדים דברי שבח על גודל המלאכה והחוכמה בסידור‬
‫קטעים מפוזרים שביד איש תבונות צורפו למסכת מפוארת‪ ,‬אך העיר שבמקומות מסוימים‬
‫גורמת שיטה זו‪ ,‬שדברי הרב נראים מוקשים וחסרי פשר‪ .‬לדוגמא הוא ציין שבפרק ט'‬
‫מהלכות בכורים ה"ח כתב הרמב"ם שלויים פטורים מלתת זרוע לחיים שנאמר מאת "העם"‬
‫וספק אם הלויים נקראים "עם"‪ ,‬ע"ז מופיעה הערת המל"מ‪" :‬כתב הב"ח יו"ד סימן ס"א‬
‫שהוא משום דמספקא לן אי איקרו עם‪ ,‬וליתא להדין פירושא אלא משום וזה יהיה משפט‬
‫הכהנים כתיב‪ ,‬וכן נראה מהגמ' עכ"ל‪.‬הדברים סתומים מאד הרי בדברי הרמב"ם מפורש‬
‫שהלויים פטורים מלתת משום שזה ספק אם נקראים עם‪ ,‬ומה יש להתלונן על דברי הב"ח‪.‬‬
‫החיד"א אומר שכונת המל"מ היתה להשיג על דברי הב"ח שאומר שישראל שנותן ללויים‬
‫לא יוצא ידי חובתו משום שיש ספק והרב מל"מ השיג שאין בזה ספק כי הנתינה צריכה‬
‫להיות לכהנים והלויים אינם כהנים‪ ,‬מה שקרה כאן שהמל"מ כתב את דבריו על הב"ח ולא‬
‫הוקשה לו כלום על הרמב"ם‪ ,‬אבל המסדר רצה לשבץ את הדברים לפי סדר דברי הרמב"ם‬
‫לפיכך קבע אותן על הנאמר ברמב"ם שהלויים פטורים מלתת‪ ,‬כיון שדברי הב"ח עוסקים‬
‫בקשר לנתינה ללוי‪ ,‬לא מבין הלומד מה רצה המל"מ בהשגתו על הב"ח‪ .‬החיד"א מבהיר‬
‫שאין בכונתו להטיל מגרעת במלאכתו הגדולה של הרב המגיה אבל הצבעתו על הליקויים‬
‫נועדה להבהיר למעיינים שאם יתקלו במקומות מוקשים בדברי המל"מ ידעו לתלותם‬
‫בשיטת סידור הדברים ולא חלילה בטעות המחבר‪.‬‬
‫הספר נדפס לראשונה בקושטא בשנת תצ"א )‪ (1731‬כספר בפני עצמו‪ ,‬כמה שנים אחרי כן‬
‫בשנת תצ"ט )‪ (1739‬צורף המשנה למלך למהדורת משנה תורה שיצאה ביעסניץ‪ ,‬ומאז בכל‬
‫המהדורות הנפוצות‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫"שם הגדולים" – חלק גדולים – מערכת י' אות ס"ג‬
‫משנה למלך אחרון – רבי מרדכי לוריא‬
‫נפטר לא אחרי תרפ"ד )‪(1824‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫מטרת הספר "משנה למלך אחרון" לברר ולפשוט את ספיקותיו של בעל משנה למלך במקומות הרבים אשר הוא מעורר‬
‫ספק לדינא ומניח בצ"ע‪ .‬בספר הוא כותב על ארבעים וחמש מקומות כאלו שבדברי המל"מ בארבעה הספרים הראשונים‬
‫של משנה תורה )מדע – נשים(‪ .‬לספר זה צורף קונטרס "אל'ה המצוות" על שלשים ושש מצוות עשה שכיחות המפורטות‬
‫בספרי מדע – אהבה‪ .‬בכל אחת משלושים ושש מצוות שעליהם הוא מדבר‪ ,‬נכתבו הערות מענינות והובאו מספרי אחרונים‬
‫ידיעות וחקירות‪ .‬רבה של ירושלים האדר"ת נתן הסכמה לספר והוסיף כמה וכמה הערות בנקודות שכתב עליהם המחבר‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫לא נמצאו לעת עתה מקורות המספרים על ר' מרדכי לוריא אולם מתוך עלעול בספריו ניתן להרכיב תמונה על כמה‬
‫מתחנות בולטות בחייו‪ .‬בספרו הראשון שו"ת דרכי מרדכי הוא מתואר כאיש צפת‪ ,‬אך בשער הספר בסוגריים נכתב )וכעת‬
‫בדעתי לתקוע אהלי אי"ה בעיה"ק ירושלים תובב"א( בפתח הספר ישנה הסכמה מרבה של צפת ר' רפאל זילברמן‪ .‬בספר‬
‫זה מופיעה הסכמתו של רבה של גראס וורדיין שבמדינת הגר ר' משה הרש פוקס ובתוך הסכמתו הוא כותב "דר פה איזה‬
‫שנים" מה שמלמד ששהה בהונגריה מספר שנים‪ .‬ספר זה נתפרסם בשנת תרנ"ו )‪ (1896‬שלש שנים אח"כ כבר מוצאים‬
‫אותו מתגורר בירושלים‪ .‬אז פירסם ר' מרדכי את שו"ת הרשב"א חלק ו' וזאת כנראה בלי לדעת שבשנת תרכ"ח )‪(1868‬‬
‫הופיעו בוארשה תשובות הרשב"א חלק ו'‪ .‬בשנת תרס"ג )‪ (1903‬יצאה מהדורה של שו"ת הרשב"א מתוספת הקונטרס‬
‫"אמת ליעקב" שבו הצדיק ר' מרדכי את עמדתו של רבי יעקב עמדין אשר ייחס את הספר "חמדת ימים" לנתן העזתי‪.‬‬
‫בשנת תרס"ה )‪(1905‬יצא לאור הספר הנוכחי משנה למלך אחרון ובשנת תרע"ב )‪ (1912‬נדפס הספר "ציון במשפט"‬
‫שיש בו ציונים לספרי השו"ת המדברים על שו"ע חו"מ ולא הובאו דבריהם ב"פתחי תשובה"‪ .‬בשנת תרפ"ד )‪(1924‬‬
‫הופיע הספר "מלחמת יעב"ץ" בו חזר ר' מרדכי על דעתו התומכת בגישת היעב"ץ לאסור את הספר "חמדת ימים"‬
‫והתפלמס עם מחבר הספר "כבוד חכמים" שסינגר בלהט על החיבור "חמדת הימים"‪ .‬ספר זה יצא על ידי אלמנת המחבר‬
‫מה שמלמד שלא היה בחיים אחרי שנת תרפ"ד)‪.(1924‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר "משנה למלך אחרון" נדפס בירושלים תרס"ה )‪ (1905‬ספירת דפיו ו‪ -‬מו‪ ,‬ב ומדף מז‪ ,‬א – פד‪ ,‬ב הקונטרס אלה‬
‫המצוות‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫ספרי המחבר‪.‬‬
‫משנת חכמים – רבי יוסף הויכגלענטר‬
‫נולד בשנת ת"ק )‪ – (1740‬נפטר בשנת תקס"ז )‪(1807‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‪.‬‬
‫הספר "משנת חכמים" עוסק בהלכות שבספרים מדע ואהבה של היד החזקה‪ ,‬סדורו של הספר אינו לפי הפרקים שבהל'‬
‫אלו אלא הוא מסודר לפי מנין הלאוין שפרטיהם מבוררים בהל' אלו‪ .‬לכן למשל סימנים א‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬עוסקים בלאוים שלא‬
‫להעלות במחשבה שיש שם אחר זולתי ה'‪ ,‬שלא לחלל שמו ושלא לאבד דברים שנקרא עליהם שמו של השי"ת‪ ,‬שהם‬
‫שלשת הלאוין הראשונים במנין המצוות‪ .‬כך הסדר בספר כולו שרובו עוסק בלאוין המוזכרים בספר המדע ובמעוטו עוסק‬
‫במצוות עשה שבספרים אלו‪ .‬דרכו של ה"משנת חכמים" להתגלגל מענין לענין‪ ,‬לפיכך התאור הנ"ל שתחומי הספר הם‬
‫הלאוין ועשין שבספרים הנ"ל‪ ,‬אינו משקף את הקשת הרחבה של הנושאים המתבררים בספר‪ .‬להלן דוגמא להתגלגלות‬
‫ענינים קיצונית שהקשר ביניהם רופף ביותר‪ ,‬בסימן ח' הנושא הוא איסור רכילות ולשה"ר‪ ,‬בעל משנ"ח מבהיר שהיות‬
‫שהסמ"ג הביא כמקור לאיסור קבלת לשה"ר את הלאו דלא תשא שמע שוא‪ ,‬הוא מצא טעם לברר במסגרת לאו זה את הדין‬
‫שלגביו הרמב"ם ציין כמקור את הלאו דלא תשע שמע שוא‪ ,‬היינו איסור לדיין שישמע תחילה את טענת אחד מבעלי הדינין‬
‫שלא בפני השני‪ .‬הקשר חלש ביותר אך למרות זאת הדיון באיסור של שמיעת אחד מבעלי הדינין אינו קצר ואגבי‪ ,‬אלא‬
‫מתרחב תחילה לשאלה האם דיין ששמע אחד מהצדדים ועל פי טענותיו ערך פסק דין יש לחוש ולפסול אותו להכריע בדין‬
‫זה בנימוק שאולי הוא "נוגע" כיון שירצה להחזיק בדעתו‪ ,‬גם כשבעקבות שמיעת הצד השני מתברר שצריך לשנות את‬
‫הכרעתו‪ .‬לא די בהסתעפות זו אלא הוא נגרר לדיון רחב אודות עד נוגע לגבי עדות אשה ובירור מפורט בסוגיית הגמ'‬
‫אודות שליח נעשה עד בקידושין ובדיני ממונות‪ .‬אופיו המיוחד של הספר לברר נושאים שאינם קשורים ישירות לנשוא‬
‫הספר היינו הלכות שבספרים מדע ואהבה‪ ,‬מחייב את החפץ לעמוד על תוכנו של הספר לעיין במפתח שבסוף הספר שם יש‬
‫פירוט מלא של תוכן הענינים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‪.‬‬
‫רבי יוסף נולד לאביו הגאון הגדול רבי יעקב יצחק שהיה רבה של עיר ואם בישראל זאמושטש המעטירה‪ .‬בעודו ילד ניכר‬
‫כי לגדולות נוצר כי בלט בשכל צח‪ ,‬בתפיסה מהירה ובזכרון נפלא‪ .‬בהיותו בן שבע עשרה שנה נדפסו חידושיו בראש ספר‬
‫"זרע אהרן" )זאלקווא תקי"ז( והם כונו "חידושי מהרר"י" ויצא מוניטין שלו בעולם‪ .‬שנה אח"כ כשהוא בן י"ח בלבד‬
‫נתקבל לאב"ד יאמפלי‪ .‬בשנת תקל"ב )‪ (1772‬נפטר אביו הגדול והוא נבחר למלא את מקומו‪ .‬בימיו היתה זאמוטשט לתל‬
‫תלפיות לשואלים מכל קצווי ארץ שפנו אליו בשו"ת ולרבים שבקשו לעטר את חבוריהם בהסכמותיו שהיו בעלות משקל‬
‫רב‪ .‬גם העמיד תלמידים הרבה‪ ,‬הנודע ביניהם הוא רבי שלמה קלוגר שהסתופף בצל קורתו בין השנים תקנ"ט עד פטירתו‬
‫בשנת תקס"ז‪ .‬לימים רשמו מפיו של ר' שלמה קלוגר שאמר "כי הימים האלה טובים היו לו מכל מחמדי תבל ומכל הימים‬
‫אשר חי על פני האדמה"‪ .‬באותה תקופה ישב בזאמוטשט גם המגיד מדובנא ורבות הקהילות ש"קנאו" בזאמוטשט שזכתה‬
‫לרב ולמגיד ששמעם נודע בכל מרחבי תבל‪.‬‬
‫זכה לבנים גדולים הראשון בנו רבי יצחק שלאחר פטירתו מילא את מקומו ברבנות זאמוטשט‪ ,‬וחיבר את הספר "זכרון‬
‫יצחק"‪ .‬בנו השני רבי חיים היה אבד"ק הרובשוב‪ .‬חתנו היה רבי משה אב"ד טאמושוב והוא היה בנו של רבי צבי הערש‬
‫אבד"ק אה"ו בעל שו"ת "תפארת צבי"‪.‬‬
‫על זכרונו המופלא מספרים שבעת שהתפרסם הספר "שער המלך"‪ ,‬הביאו מוכר ספרים אחד לזאמוטשט וביקש מאת הרב‬
‫שיקנה את הספר‪ ,‬רבי יוסף בקש ממנו להשאיר את הספר ללילה אחד כדי שיוכל לראות מה טיבו‪ .‬במשך הלילה עבר על‬
‫כל הספר‪ ,‬למחרת שאל את המוכר על מחירו הוא השיב אדום זהב אחד‪ ,‬הרב לא רצה לשלם מחיר כה גבוה‪ ,‬אבל המוכר‬
‫לא רצה להוזיל אפילו פרוטה אחת‪ ,‬בראות רבי יוסף שהמוכר מתעקש אמר דע כי כל הספר מונח בזכרוני כמונח בקופסא‪,‬‬
‫אך לא רציתי ליהנות ממך בחנם על כן רציתי לקנותו ממך אבל אם אתה מייקר את דמיו‪ ,‬הנני נקי מהתחייבותי‪ .‬רבי שלמה‬
‫קלוגר העיד שכל המובא בספר משנת חכמים בשם השער המלך הוא מעיונו בלילה ההוא‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫תחילת הדפסת הספר בשנת תק"נ )‪ (1790‬וסיום ההדפסה בשנת תקנ"ב )‪ (1792‬נדפס בלבוב‪ ,‬מספר דפיו קנ"ד‪ ,‬בסוף‬
‫הספר קונטרס מעלת המדות שם בירורים על מצוות עשה המוזכרות בספרי מדע ואהבה‪ ,‬בדפים קלח‪ ,‬ב עד – קמט קוטרס‬
‫"חוט המשולש" ובו חדושי תורה מאת חתן המחבר ושני בניו בשנת תשנ"ז )‪ (1997‬נערך וסודר הספר מחדש והוצא לאור‬
‫על ידי הרב שמואל אלעזר רולניק‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫רבי יקותיאל קאמלהאר – "דור דעה" עמודים קי"ד – קי"ז‪.‬‬
‫משנת יעקב – הרב יעקב ניסן רוזנטל‬
‫נולד בשנת תרפ"ד )‪(1924‬‬
‫א‪ .‬הספר תוכנו ומבנהו‬
‫"משנת יעקב" הוא שמה של סדרת ספרים מיוחדת בהיקפה הגדול‪ .‬עד זמן כתיבת שורות אלו הופיעו אחד עשר כרכים‪ ,‬בהם נכתב על החל‬
‫מספר מדע עד ספר טהרה ועד בכלל‪ .‬על הספרים מדע‪ -‬אהבה ‪ ,‬קרבנות –טהרה נכתב כרך אחד על כל זוג‪ .‬לעומתם על הספרים זמנים‪,‬‬
‫נשים וזרעים‪ ,‬נכתבו שני כרכים על כל אחד מהם‪ .‬על הספרים קדושה‪ ,‬הפלאה ועבודה נכתב כרך אחד על כל אחד מהם‪.‬‬
‫סדרה זו היא אוצר גדול התורם רבות מאד לחפצים להעמיק בדברי הרמב"ם ולגלות את הפנינים המוצפנים בלשונו הזהב ביד החזקה‪ .‬כי‬
‫המחבר מנסח בבהירות ובברירות את העיונים הדקים על פיהם הוא מדייק כל קמט שבלשון הרמב"ם‪ ,‬ובקולמוסו המבורך הוא מצליח‬
‫לשרטט ולחדד את ההבדלים בין שיטת הרמב"ם לשאר פוסקים‪ ,‬גם כאשר ההבדלים ביניהם לא בולטים ומתגלים רק לעין חודרת‪ .‬הוא לא‬
‫מסתפק בהצבעה על השוני בין שיטת הרמב"ם לפוסקים אחרים‪ ,‬אלא מטעים את שורשי המחלוקת בין הרמב"ם לראשונים האחרים‪.‬‬
‫המיוחד בסדרה זו הוא השיטתיות וההתעכבות על כל פרט ופרט שביד החזקה‪ .‬יחד עם זאת יש שהשקלא וטריא מתרחבת ושולחת פארות‬
‫לעיונים בש"ס ובדברי ראשונים ואחרונים‪ .‬בסדרה זו באה לבטוי העובדה שהרב המחבר הוא מגדולי היושבים על מדין‪ ,‬זאת כאשר הוא‬
‫מעלה על גבי הכתב את ההכרעות שהתקבלו בבית דינו‪.‬‬
‫מבנה הסדרה כרך ראשון – על חלקי "מדע" ו"אהבה"‪ .‬הכרכים שני ושלישי – על ספר זמנים‪ .‬כרך רביעי וכרך חמישי – על ספר נשים‪.‬‬
‫כרך שישי – על ספר קדושה‪ .‬כרך שביעי – על ספר הפלאה‪ .‬כרכים שמיני ותשיעי – על ספר זרעים‪ ,‬וכרך עשירי – על ספר עבודה‪.‬‬
‫החל מן הכרך השני‪ ,‬בכל ספר )בעמודים האחרונים( באו השלמות והוספות לספרים הקודמים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫הרב יעקב ניסן נולד לאביו הגדול הרב אברהם דוד רוזנטל – רבה של שכונת "שערי חסד" ובעל "באר המלך" )ראה‬
‫ערכו(‪ .‬הוא יצק מים על ידיו של בעל "אבן האזל" בישיבת "עץ חיים"‪ .‬הוא היה גם מרואי פניהם של החזון איש ורבינו‬
‫הגרי"ז הלוי )בספר מספר מובאות ששמע ממנו בעת שהרצה לפניו את הערותיו וחידושיו(‪.‬‬
‫הרב הנושא בתוארים אב"ד ור"מ‪ ,‬נודע בשערים כאחד הגדולים יושבי מדין‪ ,‬בעשרות השנים בהם כיהן פאר כאב"ד חיפה‪.‬‬
‫בד בבד עסק בהקמת עולה של תורה בעיר זו‪ ,‬בזכות הישיבה וכולל האברכים ע"ש הגר"א שבראשותו‪,‬בה ובשאר סניפיה‬
‫הפזורים ברחבי ארץ הקודש הוא מוסר את שיעוריו מאירי העינים‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫סדר הופעתם של חלקי הסדרה הוא כדלהן‪ :‬כרך ראשון על ספר מדע‪-‬אהבה יצא לאור בשנת תשמ"ו )‪ (1986‬ובו שע"ה‬
‫עמודים וס"ו עמודי מפתח מפורט‪ .‬הכרך השני על חלק הראשון של ההלכות בספר זמנים )שבת‪-‬שביתת יו"ט( הופיע‬
‫בשנת תשמ"ז )‪ (1987‬ובו רס"ו עמודים ונ"ז עמודי מפתח מפורט‪ .‬הכרך השלישי המשלים את הנכתב על ספר זמנים‬
‫פורסם בשנת תשמ"ט)‪ (1989‬בו רצ"ו עמודים ונ"ח עמודי מפתח‪ .‬כרך רביעי על הל' אישות שבספר נשים יצא לאור‬
‫בשנת תשנ"א )‪ (1991‬בו שכ"ג עמודים‪ .‬וכ"ח עמודי מפתח‪ .‬הכרך החמישי בו השלמת הנכתב על ספר נשים יצא לאור‬
‫בשנת תשנ"ג )‪ (1993‬ובו שנ"א עמודים וכ"ח עמודי מפתח‪ .‬הכרך הששי על ספר קדושה פורסם בשנת תשנ"ה )‪.(1995‬‬
‫עמודיו שצ"ח ול"ה עמודי מפתח‪ .‬הכרך השביעי על ספר הפלאה ראה אור בשנת תשנ"ז )‪ .(1997‬עמודיו של"ז עם ל"ג‬
‫עמודי מפתח‪.‬‬
‫הכרך השמיני על החלק הראשון מההלכות שבספר זרעים יצא בשנת תשנ"ט )‪ .(1999‬עמודיו רכ"ב וכ"ב – עמודי‬
‫מפתח‪.‬הכרך התשיעי ובו השלמת הנכתב על ספר זרעים יצא בשנת תשס"א )‪ (2001‬הכרך העשירי הוא על ספר עבודה‪,‬‬
‫הופיע בשנת תשס"ג )‪ .(2003‬הכרך האחד עשר על הספרים קרבנות‪-‬טהרה הופיע בשנת תשס"ו )‪ (2006‬עמודיו שכ"ו‬
‫ועשרים עמודי מפתח‪ .‬בשנת תשס"ה )‪ (2005‬הופיעה מהדורה שניה על החלק הראשון של ספר זמנים )שבת‪-‬שביתת‬
‫יו"ט(‬
‫כל הספרים הודפסו בפורמט גדול‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫שערים והקדמות לספרים‪.‬‬
‫משרת משה – רבי שמחה שמואל נאבר‬
‫נפטר לא לפני שנת תרנ"ד )‪(1864‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "משרת משה" כפי שמרמז שמו עוסק בביאור וישוב דברי הרמב"ם בספרים זמנים‪ ,‬נשים וקדושה‪ .‬המחבר כתב‬
‫באריכות ובכמה נושאים מורכבים המפוזרים במספר מקומות בש"ס ערך קונטרסים בהם מערכות מסועפות המקיפות את‬
‫הענין מכל צדדיו‪ .‬בכמה מקומות נכללו בספר תשובות ארוכות להלכה בפרט בעניני גיטין‪ ,‬תקנות עגונות ודיני טהרה‪.‬‬
‫בפתח הספר קונטרס "מצפה שמואל" בו הרחיב רבי שמחה שמואל על שני השרשים הראשונים בספר המצוות וקונטרס‬
‫ליישב את השגות בעל "חוות יאיר" שהתפלמס על דברי הרמב"ם שלא תיפול מחלוקת בדבר שהוא הלכה למשה מסיני‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי שמואל שמחה נאבר היה מילידי סוהאווליא‪ ,‬כהונתו הראשונה היתה בעיירה הקטנה ראסיה לגבי אותה תקופה שהיתה‬
‫כנראה עוד בימי עלומיו של רבי שמחה שמואל ניתן ללמוד על רום מעלתו מהסגנון בו תיארו רבה הגדול והנודע של‬
‫סוואלק רבי יחיאל העליר שכה כתב בראש סימן ד' בספרו "עמודי אור"‪ :‬לכבוד הרב המאור הגדול החריף והבקי‬
‫המפורסם נצר היראה והמדע כבוד שם מוהר"ר שמחה שמואל נ"י האב"ד דק"ק ראסי' ובראש סימן פ"ג בספר הנ"ל נכתב‪:‬‬
‫שלום וכט"ס לגבר מיישר המסילה‪ ,‬מפי חכמים יעטה תהילה‪ ,‬ה"ה כבוד ידידי הרב המאור הגדול החריף ובקי המפורסם‬
‫סיני ועוקר הרים המשכיל ונכון ביראת ה' כש"ת מוהר"ר שמחה שמואל נ"י האב"ד דק"ק ראסיה" לגבר מיישר המסילה"‬
‫זה הכינוי ההולם למי שבהעמקה יסודית ושרשית נתן את כל כוחו ליישר את מסילת הרמב"ם ובעמל עצום ובחריפות רבה‬
‫סיקל ופינה השגות חמורות‪ .‬את חיבורו על הרמב"ם כתב כשכיהן פאר בסטופצי‪ ,‬רבנותו האחרונה היתה בעיר מעזריטש‬
‫שם כתב והדפיס חיבור קטן כמות ומרובה באיכות פירוש לספר קהלת בשם "שמחת ישרים" ווארשה תרכ"ג )‪.(1863‬‬
‫לעת עתה לא ידוע מקור לקבוע את שנת פטירתו אך בספר "נחלת אבות" )אובצינסקי( שיצא לאור בוילנא תרנ"ד )‪(1864‬‬
‫נכתב )עמוד ‪" (102‬הרב הגאון ר' שמחה שמואל אבד"ק ראסיא ומעזריטש‪ ,‬רב גדול ומפורסם אוצר היראה חיבר "משרת‬
‫משה" על הרמב"ם" ועולה מכך שלפחות בשנה הנ"ל עדיין היה בחיים‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר נדפס בשנים תרי"ח –תרי"ט )‪ (1859-1858‬ומספר דפיו ‪ 150‬בפורמט גדול‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫שו"ת "עמודי אור" סימנים ד'‪ ,‬פ"ג‪.‬‬
‫ה‪ .‬במהדורה זו‬
‫במפרשי יד החזקה שני חיבורים הנושאים את השם "משרת משה" לפיכך ליד שם הספר נוסף הכיתוב נאבר או עטייה‪,‬‬
‫שמות המשפחה של המחברים השונים‪.‬‬
‫משרת משה – ר' יצחק עטיה‬
‫נולד בשנת תקט"ו )‪ – (1755‬נפטר בסביבות שנת תק"ץ )‪(1830‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "משרת משה" הוא ספר מקיף על כל חלקי היד החזקה‪ .‬בסופו מעט ליקוטים על הבית יוסף ושו"ע‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יצחק עטיה המשיך שושלת מפוארת של חכמי אר"צ )ארם צובא( הוא היה בנו של רבי ישעיה עטיה בעל "בגדי ישע"‬
‫)עיין ערכו(‪ .‬רבי יצחק היה שליט במכמני התורה ובחבורו "משרת משה" הוא שוטח בפני המעיינים חבילות חבילות של‬
‫ידיעות הן מתורתם של מפרשי הש"ס והסוגיות )"בעלי השיטות"( והן משל גדולי הפוסקים ובעלי התשובות וכל אותה‬
‫בקיאות מופלאה מסייעת לו לדקדק היטב הדק בלשון הרמב"ם ולהאיר עיני הלומדים בקושיות ותרוצים בדברי הרמב"ם‬
‫ונושאי כליו‪ .‬רבי יצחק חיבר חיבורים נוספים המעשירים את הלומדים בשפעת הידיעות והעיונים שבהם‪ ,‬הבולטים בהם‬
‫רב דגן על מסכתות הש"ס ומצורף לו "אות לטובה" על נושאים שונים‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר "משרת משה" נדפס בליוורנו שנת תקפ"ג )‪ (1823‬יש בו קי"ח דפים פורמט גדול‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫ספרי אר"ץ ירושלים תשנ"ז‪.‬‬
‫ה‪ .‬במהדורה זו‪.‬‬
‫שני חיבורים הנושאים את השם "משרת משה" לפיכך ליד שם הספר נוסף הכיתוב נאבר או עטיה‪ ,‬שמות המשפחה של‬
‫המחברים השונים‪.‬‬
‫נאוה קודש – רבי שמעון וואלטש‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "נאוה קודש" לרבי שמעון ב"ר נפתלי וואלטש‪" ,‬כולל חכמת המדידה והמשולשים עם ציורים נכונים מחודשים‬
‫וביאור נכון על הלכות קידוש החדש להרמב"ם על כל הלכה והלכה‪ ,‬וכל דבר הקשה הן בהלכות החמורות במסכתא ר"ה‬
‫והן דברי הרמב"ם גם יתבאר בו פרטי חשבונות הנזכרים בפרקים אלו ע"ד חשבון התכונה עם כל יסודותיה ושרשיה"‪.‬‬
‫בספר גם שני לוחות ציורים להמחשה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי שמעון וואלטש היה מדרי העיר ברונשוויג שבאשכנז‪ ,‬את חכמת התכונה למד ממי שנחשב בדורו )שנות הת"ק( כאחד‬
‫המומחים הגדולים בחכמה זו‪ ,‬הכונה לרבי ישכר בעריש בנו של הגאון הגדול רבי אריה ליב )בן הפנ"י( רבה הנודע של‬
‫הנובר‪ ,‬אשר הסכים בהתלהבות לפרסום ספר "נאוה קודש"‪ ,‬בפרט לאחר שכבר ניתנה הסכמתו של רבה הגדול של ברלין‬
‫רבי צבי הירש לוין‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "נאוה קודש" הודפס בברלין בשנת תקמ"ו )‪ 53 .(1786‬דף‪ .‬הספר הודפס שנית במהדורת צילום )בתוך ספר פועל ה'‬
‫ח"ב( בשנת תשכ"ט )‪ ,(1969‬ושוב בבני ברק בשנת תשנ"ח )‪) (1998‬בתוך ספר פועל ה' ח"ג(‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הסכמות הרבנים שבראש הספר‬
‫נאם דוד ‪ -‬רבי דוד מועטי‬
‫נולד בשנת תקנ"ו )‪ - (1796‬נפטר בשנת תרל"ו )‪(1876‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "נאם דוד" כולל חידושים וביאורים על הספרים הפלאה‪ ,‬עבודה וטהרה שביד החזקה‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי דוד מועטי נולד בשנת תקנ"ו )‪ (1796‬לאביו רבי שמואל באלג'יר הוא נודע כגאון גדול "סיני ועוקר הרים" מורה‬
‫הוראה ומשיב תשובות הלכה למעשה‪ .‬גדלותו בכל מקצועות שבתורה באה לידי ביטוי בספריו הרבים‪ .‬בספרים "אשר‬
‫לדוד" שהוא חיבור הכולל הערות וחידושי דינים על ד' חלקי השו"ע‪ .‬ובדומה לו הספר "צוף דבש"‪ ,‬מתגלית בקיאותו‬
‫העצומה וכי כל רז לא אניס ליה‪ .‬ובספרים שענינם עיונים עמוקים בש"ס כדוגמת הספר "ידי דוד" על מסכת נזיר‪ ,‬ובדומה‬
‫להם שלשת ספריו המפורטים כאן על הרמב"ם מתגלה עוז עיונו‪.‬‬
‫יחד עם רום גדולת תורתו היתה תורתו מלבשתו ענוה ובשער "הלבב דוד" רשם‪" :‬ומכיר אני ערכי אך אמרתי מאי נפקא‬
‫מינא הבוחר יבחר את אשר יישר"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר הודפס בליוורנו בשנת תר"ד )‪ 80 (1844‬דף פורמט גדול‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫מלכי ישורון ‪ -‬אליהו מרצ'יאנו‪.‬‬
‫נוה צדק – רבי סעדיה הלוי מירקאדו‬
‫נולד בשנת תקכ"ח )‪ – (1768‬נפטר קודם שנת תר"א )‪(1841‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "נוה צדק" לרבי סעדיה הלוי מירקאדו‪ ,‬כולל חידושים וביאורים על הלכות רבות שבספר משנה תורה להרמב"ם‪,‬‬
‫מעט ליקוטים על הש"ס ובחלק הגדול דרשות להספד ונשואין ושבתות השנה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫הדרוש הראשון בחלק הדרשות הוא מה שדרש המחבר בהגיעו לבר מצוה‪ ,‬ובלשונו המליצית "דרוש שדרשתי בהגיעני‬
‫"אור ליד" ביום ר"ח כסלו משנת ישמח ישראל בעושיו"‪ .‬מכאן ניתן להסיק שרבי סעדיה נולד בר"ח כסלו שנת תקכ"ח‬
‫)‪ .(1768‬תוכן הדרשה )אפילו אם הוכנה על ידי אחרים( מעיד שכבר בימי עלומיו נצנצו בו כשרונות מזהירים כי מערכה‬
‫זו משדדת מערכות בבקיאות מפליאה‪.‬‬
‫רבי סעדיה ברח מהכבוד כבורח מאש וסירב לקבל משרה תורנית ועלה בידו מה שלא עלה ביד רבים היינו עשה מלאכתו‬
‫עראי ותורתו קבע "שלש שעות ראשונות ביום יצא אדם לפעולותו ולעבודתו ואחרי כן עלה אל ביתו יושב ודן בעומקא של‬
‫הלכה‪ .‬בשנת תר"א )‪ (1841‬בה יצא לאור ספרו כבר לא היה בחיים וכנראה חי כשבעים שנה בעת לוויתו קונן עליו רבה‬
‫הגדול של איזמיר רבי חיים פאלאג'י "על הלקח ארון האלוקים עמיתנו בתורה רבי סעדיא סגן לויה‪ ,‬אוי מה היה לנו כי היה‬
‫צדיק יסוד עולם ואם באנו לספר שבחו אין די באר"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "נוה צדק" הודפס לראשונה בשאלוניקי בשנת תר"א )‪ 140 .(1841‬דף )פורמט גדול(‪ .‬הספר הודפס שנית במהדורת‬
‫צילום על ידי "מכון אוצרות גאוני ספרד" – אשדוד‪ ,‬בשנת תשנ"ז )‪.(1997‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר והקדמותיו‬
‫נוה שלום – רבי שלום איזראעלסאן‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "נוה שלום" מרבי שלום ב"ר אשר איסר איזראעלסאן‪ ,‬כולל חידושים ופלפולים על התלמוד ועל הלכות שבספר‬
‫משנה תורה להרמב"ם‪ ,‬ובו גם מספר הדרנים‪ .‬לספר נתנו הסכמות רבי יעקב יוסף – רב הכולל מניו יורק‪ ,‬רבי אליהו‬
‫תאומים ב"ר בנימין דוד ראבינוביץ הידוע בכינויו האדר"ת‪.‬‬
‫בהקדמה לספר עוסק רבי שלום בחשיבות לימוד התלמוד‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי שלום ב"ר אשר חי ופעל במאה הי"ט‪ .‬כיהן כרב במילוואקי )ארצות הברית(‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "נוה שלום" הודפס לראשונה בשיקאגו בשנת תר"ס )‪ 124 .(1900‬עמודים‪ ,‬ושוב שם בשנת תרס"ה )‪ ,(1905‬כנ"ל‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫בית עקד ספרים – פרידברג‪.‬‬
‫קהלת אמריקה – דיינארד‪.‬‬
‫נוה שלום – רבי שלום הכהן שולאל‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "נוה שלום" מרבי שלום הכהן שולאל‪ ,‬כולל חידושי דינים על ארבעת חלקי השולחן ערוך‪ ,‬שיטה על מסכת עבודה‬
‫זרה‪ ,‬שאלות ותשובות בהלכה‪ ,‬ולקוטי חידושים על הלכות בספר משנה תורה להרמב"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי שלום הכהן היה תלמידו של הרב הגדול רבי יעקב בן נאים מחבר הספר "ישועות יעקב"‪ ,‬די בעיון מועט בספריו כדי‬
‫להיוכח שתורתו מבוססת על בקיאות מפליאה בצד ירידה לעומק השיתין וחתירה לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא מתוך‬
‫עיון עמוק בסוגיות הגמ'‪ ,‬כך נשקף ובולט מאד מחלק מרכזי בחיבורו שהוא שיטה עמוקה על מסכת עבודה זרה שם הוא‬
‫מפלפל ודן בכל שורה ושורה בגמ' ובמפרשיה ואחר חידושים אלו כ"ז סימנים בהם דן בהלכה למעשה ע"פ דברי הפוסקים‬
‫בענינים שבמסכת עבודה זרה‪.‬‬
‫כנראה מדברי הרבנים המסכימים להוצאת חידושיו נפטר בעודו באבו‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "נוה שלום" הודפס לראשונה בליוורנו בשנת תקס"ד )‪ 166 .(1804‬דף )פורמט גדול(‪ .‬הספר הודפס שנית במהדורת‬
‫צילום על ידי י' בראך במונרו שבניו יורק‪ ,‬בשנת תשנ"ב )‪ ,(1992‬ושוב בשנת תשנ"ז )‪ (1997‬על ידי "מכון אוצרות גאוני‬
‫ספרד" – אשדוד‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אוצר הספר העברי – וינוגרד‪.‬‬
‫נחל איתן ‪ -‬רבי אברהם משכיל לאיתן‬
‫נולד בשנת תקמ"ח )‪ - (1778‬נפטר בשנת תר"ח )‪(1848‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "נחל איתן" עוסק בביאור ספרי היד החזקה‪ :‬מדע ‪ -‬קדושה‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אברהם נולד בשנת תקמ"ח )‪ (1778‬לאביו רבי יהודה לייב ששימש כאב"ד בעיר חטאמסק‪ ,‬בעקבות צאת ספרו‬
‫הראשון "משכיל לאיתן" חידושי הלכות בסדר מועד וקדשים נודע כשליט בכל מכמני התורה‪ ,‬בעל הגיון זהב ונחית‬
‫לעומקא דדינא‪ .‬תורתו מוזכרת תדיר בבי מדרשא בזכות הגהותיו הבהירות "יד אברהם" שנדפסו על גליון השו"ע מהדורת‬
‫וילנא ומאז בכל המהדורות הנפוצות‪ ,‬והם מאירות את עיני לומדי השו"ע‪.‬‬
‫תורתו על הרמב"ם כונסה בספר "נחל איתן" שיצא לאחר פטירתו אך על דרכו בלימוד הרמב"ם ניתן להתוודע מהקדמתו‬
‫לספר מוקדם יותר "באר אברהם" שאומנם עיקרו חידושים על מסכתות הש"ס אבל רבי אברהם מנה שבעה תועליות‬
‫מחבורו והנקודה החמישית היא‪" :‬בישוב דברי הרמב"ם ז"ל במקומות אשר נלאו מפרשיו למצוא מקורו איו ואף גם מצאו‬
‫סתירה לדעתו מהסוגיות שזכרו‪ ,‬בעז"ה במקום סתירה שם נבנה בית נאמן למשה הוא רבינו הנזכר" היינו דוקא כשדברי‬
‫הרמב"ם נראים סתורים מסוגיית הגמ'‪ ,‬באמת נהפוך הוא וצריך לחתור למצוא את פירושו של הרמב"ם שלפיו אדרבא‬
‫הסוגיה משמשת כמקור נאמן לדרכו‪.‬‬
‫במהדורת הרמב"ם )וורשא תרמ"א – תרמ"ב )‪ ((1881-1882‬הודפסו חידושים ומקורם מהרה"ג ר' אברהם משכיל לאיתן‬
‫ומני אז בכל המהדורות הנפוצות אבל יש בהם רק אחוז מועט מהנדפס ב"נחל איתן"‪.‬‬
‫מלבד הספרים הנזכרים חיבר‪" :‬אהבת איתן" חידושים על ברכות וסדר מועד "מצפה לאיתן" הגהות חידושים וביאורים על‬
‫הש"ס )הודפסו במהדורת וילנא( ועוד ספרים בכת"י‪.‬‬
‫תקופה מסוימת שימש כאב"ד בנובהארדוק ובסוף ימיו עבר למינסק בשנת תר"ח )‪ (1848‬נאסף אל אבותיו‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר "נחל איתן" נדפס בוילנה בשנת תרט"ו )‪ 166 (1855‬עמודים‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמת הספר‬
‫ה‪ .‬במהדורה זו‪.‬‬
‫הרבה קטעים בספר נדפסו באותיות מעט קטנות משאר הספר והם מוקפים חצאי סוגריים מרובעים‪ ,‬לפעמים קורה כך‬
‫לגבי חלק מקטע‪ ,‬מהקדמת בנו רבי נפתלי שערך והוציא את הספר מתבררת העובדה הבאה רבי אברהם שנה וכפל את‬
‫עיוניו ברמב"ם ואת חידושיו ערך מחדש ויש חידושים שלא הכניסם למהדורה האחרונה שכתב‪ ,‬חידושים אלו שרבי‬
‫אברהם לא כללם בכתיבה האחרונה על הרמב"ם הוכנסו על ידי בנו המוציא לאור אך כדי ליידע שחידושים אלו לא נכללו‬
‫במהדורה האחרונה סומנו אותם הקטעים או חלקי הקטע בסוגריים של חצאי מרובעים‪.‬‬
‫הבן מצא צורך להקדים תשובה לשאלה צפויה איך הרהיב להכליל בספר חידושים שכביכול אביו ניפה הנה בלשונו‬
‫המליצית‪" :‬אם המחבר לא שם לבו למו ויעזבם חוצה איך הרהבתי עז להביאם בקדש פנימה" תמצית הסברו לפעמים‬
‫מחמת שנוספו הערות והגיונות היתה התכנית לשנות את מקומם של הדברים הראשונים למקום אחר שלאחר ההוספות‬
‫מתאים יותר‪ ,‬אך בשעת כתיבת המהדורה האחרונה לא זכר המחבר את ההחלטה להעבירם למקום אחר ולכן לא נכללו‬
‫במהדורה האחרונה‪.‬‬
‫במהדורה זו לא נשמרו הסוגריים השיקול היה שהיות שהקורא במהדורה זו לא רואה את הקטעים ברצף הרי שאם יתקל‬
‫בקטע שמוקף כולו בסוגריים לא יבין את פשרם של הסוגריים ולפעמים יתלה אותם בהוספה מכת"י או משהוא דומה‪,‬‬
‫והיות שכפי עדותו הנ"ל של המו"ל שהיה בקי מאד בסגנון הכתיבה של אביו אי הכללתם של הקטעים נבעה מאי שימת לב‪,‬‬
‫די בהודעה כאן על השמטתם ומי שמעונין מאד להיודע איזה קטעים סומנו בסוגריים יכול לטרוח ולבדוק במקור‪.‬‬
‫נחלת בנימין – רבי בנימין מנחם שווארצמאן‬
‫נפטר בשנת תש"ד )‪(1944‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "נחלת בנימין" לרבי בנימין מנחם ב"ר זבולון שווארצמאן‪ ,‬כולל משא ומתן למדני בסוגיות שבתלמוד‪ ,‬ובהם חידושים‬
‫וביאורים בהסברת והבנת שיטת הרמב"ם והפוסקים בהלכות רבות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫כיהן כרב באונדין ובצסניק‪.‬‬
‫בשנת תרפ"ג )‪ (1923‬עלה לארץ ישראל‪ ,‬ובשנת תש"ד )‪ (1944‬נפטר בירושלים‪ ,‬ונקבר בהר הזיתים‪.‬‬
‫עוד מספריו‪" :‬משאת בנימין"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "נחלת בנימין" הודפס בירושלים בשנת תרפ"ז )‪ – 122 .(1927‬עמודים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫בית עקד ספרים – פרידברג‪.‬‬
‫נמוקי הגרי"ב – רבי יהודה בכרך‬
‫נולד בשנת תקל"ה )‪ – (1875‬נפטר בשנת תר"ו )‪(1846‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫נמוקי הגרי"ב לא נדפסו בספר בפני עצמו‪ ,‬אלא הם הערות וחדושים שיצאו לאור כאחת מן ההוספות למהדורת משנה‬
‫תורה שהופיעה בוילנא בשנת תר"ס )‪ (1900‬ומאז בכל המהדורות הנפוצות של היד החזקה‪ .‬ההערות בדרך כלל קצרות אך‬
‫הם מועט המחזיק את המרובה בהיותם בלולים בדקדוקים מקוריים בלשום הרמב"ם‪ ,‬תרוצים לקושיות המפרשים והצעות‬
‫למקורות לפסקי הרמב"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יהודה בכרך נולד לאביו הגביר ר' יהושע העשיל מגלינדייץ הסמוכה לאמדור‪ .‬הוא נשא לאשה את בתו של הגביר ר'‬
‫ישראל בערלינר מהעיירה סערהייא‪ .‬אודות שידוך זה נרשם ע"י כותבי הקורות באותה תקופה‪ ,‬המעשה הבא‪ :‬הגר"א‬
‫הזדמן לקהילה הנ"ל ושהה בביתו של ר' ישראל‪ ,‬לר"י היתה ילדה בת שש וכשהיא ראתה איך הוריה משתדלים בכל כוחם‬
‫לכבד ולשמש את הגר"א‪ ,‬עשתה היא כל מה שיכלה כדי לשמשו‪ ,‬הגר"א הרגיש בזה והוא בירכה שכאשר תגדל תהיה‬
‫לאיש אשר יעשה שם בישראל‪ ,‬ולא בעצב תלד בנים ותאריך ימים ותנוב בשיבה טובה‪ .‬היא אכן נישאה לר' יהודה בכרך‬
‫אשר עשה שם בישראל על ידי הגהותיו וצדקתו‪ .‬הוא נתפרסם בזכות הצדקה הרבה שעשה בממונו‪ ,‬בפורים האחרון לחייו‬
‫שמח מאד במעשה הצדקה ואמר לנכדו תלמידו "תיתי לי דלא עברתי מימי אמילתא זוטרתא דרבנן בר מן מלתא דא‬
‫שבזבזתי יותר מחומש‪ ,‬ויש לי שיטה עמוקה בזה"‪.‬‬
‫הגרי"ב כיהן כרבה של סייני שהיתה במחוז סוואלק שבליטא‪ ,‬קהילות גדולות ונודעות הפצירו בו שיאות לקבל בהם את‬
‫הרבנות אך מחשש שכהונה בעיר גדולה תטריד אותו וימנע ממנו לשקוד בתלמודו‪ ,‬מיאן להצעות אלו וישב בסייני עד‬
‫פטירתו בשנת תר"ו‪.(1896) .‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫כנ"ל נמוקי הגרי"ב על היד החזקה הופיעו לראשונה במהדורת הרמב"ם שנדפסה בוילנא בשנת תר"ס )‪ (1900‬ומאז‬
‫נימוקיו הם חלק בלתי נפרד ממהדורות הרמב"ם הנפוצות‪.‬‬
‫החידושים הובאו לדפוס ע"י נינו‪ .‬בהל' בכורים הוא שיבץ חידוש "מהנמצא מחידושי אא"ז הרה"ג אליעזר חנוך בן הגרי"ב‬
‫זצלל"ה לפ' תבוא"‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫דור דעה – עמוד ע"ג – ר"י קאמלהאר‬
‫יזכור בוך – סוואוואלק עמ' ‪.123‬‬
‫נמוקי מהרא"י – רבי אברהם יונה יעוונין‬
‫נולד בשנת תקע"ג )‪ – (1813‬נפטר בשנת תר"ח )‪(1848‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫נמוקי מהרא"י אינם ספר בפני עצמו אלא קובץ הערות שנדפסו כאחת מן ההוספות למהדורת הרמב"ם ווארשה תרמ"א –‬
‫תרמ"ב )‪ (1882 – 1881‬ואחריה בכל המהדורות הנפוצות של היד החזקה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אברהם יונה היה מפאריה של הקהילה הנודעת לתהילה‪ :‬הוראנדא‪ .‬מעט היו שנותיו עלי תבל ובן שלושים וחמש שנים‬
‫היה בעת פטירתו‪ .‬אולם הוא קנה לו שם ושארית בזכות הגהותיו למשניות וליד החזקה‪ .‬תורתו התפרסמה רק לאחר‬
‫פטירתו‪ .‬ראשונה יצאו בדפוס הערותיו על ספר המצוות לרמב"ם בקונטרס אשר צורף לספר המצוות במהדורה שנקרא‬
‫"מחשבת משה"‪ .‬בהסכמת רבי בצלאל הכהן מוילנא בעל "מראה כהן" נכתב‪" :‬וגם הביא לנו מטעמים בשילהי ספרא דבי‬
‫רב קונטרס נחמד על ספר המצוות להרמב"ם מאת כבוד הרב הגאון סיני ועוקר הרים בצל החכמה ובצל הכסף‪ ,‬הנודע לשם‬
‫מו"ה אברהם יונה יעוונין זצ"ל מהוראדנא יצ"ו‪ ,‬אשר נמצאו שם דברים נחמדים על ספר המצוות"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫כאמור נימוקי מהרא"י הופיעו לראשונה כאחת מההוספות שנדפסו במהדורת היד החזקה שיצאה לאור בוארשה תרמ"א –‬
‫תרמ"ב‪ ,‬ההערות הובאו לדפוס על ידי בנו ר' נתן נטע שגם הוא היה מתושבי הוראדנא‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמת ר' שמואל יעוונין לקונטרס המצורף לספר "מחשבת משה"‪.‬‬
‫נר מצוה – רבי יהודה סיד‬
‫נפטר תקע"ה )‪(1815‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‪.‬‬
‫הספר "נר מצוה" שייך לספרי הכללים‪ ,‬ענינם של ספרים אלו הוא בירור נושא מסוים בהיקף כל המקורות שבהם הוא‬
‫מוזכר בתלמודים‪ ,‬במדרשי ההלכה ובספרי הראשונים והאחרונים‪ .‬בחלקו הראשון של הספר י"ב סימנים‪ ,‬אחד עשרה מהם‬
‫עוסקים בחיוב מלקות‪ ,‬בין הכללים שבקבוצה זו‪ :‬לאו הניתן לתשלומין‪ ,‬לאו הניתק לעשה‪ ,‬לאו שאין בו מעשה ולאו‬
‫שבכללות‪ ,‬הכלל הי"ב עוסק ב"דרכי האמורי"‪ .‬בחלק השני הכללים הם בנושאים נפרדים כגון אין עונשין מן הדין אין‬
‫שבות במקדש‪ ,‬אין כח ביד חכמים לעקור דבר מהתורה‪ ,‬שיעור כזית וכללי המיגו‪.‬‬
‫הספר מתבלט בהיקפו העצום‪ ,‬כי בכל כלל וכלל לא משייר המחבר שום פרט‪ ,‬ובכל נקודה ונקודה הוא עורם תלי תלים של‬
‫ידיעות קושיות ותרוצים‪ .‬הוא מרבה לצטט מדברי ספרים רבים גם אלו שכמעט אינם ידועים‪ ,‬והוא נושא ונותן בהרחבה‬
‫בדברי כל מי שנגע בנקודות המתבררות בחיבורו‪ .‬הודות לכך נחשב הספר כאוצר בלום של ידיעות וסברות בנושאים‬
‫הרבים המתבררים על גבי דפיו‪ .‬ברוב הסימנים כותב המחבר סיכום לנקודות העיקריות שהתחדשו באותו סימן‪ .‬את‬
‫הסיכום הוא מכנה בלשון מליצית‪" :‬העולה מכל האמור ביצא מן הכלל ללמד"‪ .‬לתועלתם של המעיינים בספרי הכללים‬
‫סידר ר' יהודה סיד מפתחות לספרי היסוד בתחום זה‪" :‬גופי הלכות" ו"הליכות אלי" ספרי מהר"ש אלגאזי‪ ,‬ו"קהלת יעקב"‬
‫ספרו של "רבין חסידא" רבי יעקב ישראל אלגאזי‪ .‬מפתחות אלו צורפו לחלק ב' של הספר‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יהודה נולד בעיר דובניצה )בולגריה(‪ .‬בארץ מולדתו זו קנה תורה מפי רבניה הגדולים בעיר סופי'ה האחד הרב הכולל‬
‫בעיר זו רבי ראובן בן יעקב‪ ,‬והשני היה רבי יששכר אבולעפיה בנו של ר' חיים בעל "עץ חיים" ו"מקראי קדש"‪ .‬בחלק ב'‬
‫של ספרו )בדפים יד – טז(‪ .‬חליפת מכתבים בינו לבין רבו זה אודות מה שכתב אבי רבו בספרו "מקראי קדש"‪ ,‬קודם‬
‫למכתבו תיאר ר' יהודה‪" :‬ידי יסדה ארש גם במכתב למו"ר ניהו נהירו דעיינין עט"ר הר"ר הגדול מעוז ומגדול אביר‬
‫הרועים נשיא וראש ר"מ ור"מ בק"ק סופיאה הוא הקדוש כמוהר"ר יששכר אבולעפיא תנצב"א"‪.‬‬
‫בשנים תקס – תקס"ד )‪ (1800 – 1804‬כיהן כרבה של קיוסטינדיל שם כתב את רוב חיבורו "נר מצוה"‪ .‬משנת תקס"ה‬
‫)‪ (1805‬ישב על כסא הרבנות של פיליפופולי היא פילבי‪ .‬בשנת תק"ע )‪ (1905‬סיים את כתיבת חיבורו וביקש רשות‬
‫מאנשי עדתו לקחת מקל נדודים ולבקש מנדיבי עם תרומות לכיסוי הוצאת ספרו‪ .‬בכל מקום שהגיע נתקבל בברכה ובכבוד‬
‫רב כיאות לרום תורתו‪ .‬במסגרת מסעותיו הגיע גם לוינה האשכנזית וגם שם חלקו לו כבוד רב‪ ,‬בפרט יוצאי מדינת‬
‫תוגרמה‪ .‬הגדיל לעשות "הגביר המרומם" רבי יהודה אדטו איש קושטא שהכניסו לביתו במשך כל שהותו בעיר וציוה על‬
‫בני ביתו ומשרתיו לשמש ולכבד את האורח רם המעלה‪.‬‬
‫לעת זקנותו עלה לארץ ישראל וישב בצפת עד פטירתו בשנת תקע"ה )‪ .(1815‬ספרו הראשון של ר"י סיד היה "אות אמת"‬
‫)שאלוניקי – תקנ"ט ‪ (1799‬ברובו על משפטי קריאת התורה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫החלק הראשון של הספר "נר מצוה" נדפס בשאלוניקי בשנת תק"ע )‪ (1810‬ובו מאתיים ועשרים דפים‪ .‬החלק השני‬
‫הודפס גם במקום הנ"ל בשנת תקע"א )‪ (1811‬ובו מאה עשרים ושנים דפים‪.‬‬
‫בספר מופיעים תאורים מדויקים היכן ומתי נכתבו שלביו השונים‪ ,‬ראה לדוגמא בחלק ב' עמוד לו בהקדמה לפרק העוסק‬
‫בכללי המיגו נכתב‪" :‬ותהי ראשית מלאכתי בעיר גדולה של חכמים אדריאנו יע"א בשליש אחרון לחודש מנחם בשנת ינחני‬
‫באורח מישו"ר לפ"ק )תקנ"ו( בישיבת הגביר רצו"ח זקן ונשוא פנים כמוהר"ר משה עובדיא וכו' ועד סוף אות ג' ידי יסדה‬
‫בישיבת הגביר נ"ע הנ"ל‪ ,‬מינהו והלאה בישיבה העליונה אשר נבנתה מחדש במדרש הגדול עץ החיים‪ ,‬הוא חדש טבת שנת‬
‫התקנ"ז‪ ,‬בהורמנא דמלכא מו"ר ניהו הרב מהר' גירון נר"ו‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הספר והקדמת המחבר‬
‫נר מצוה – רבי יצחק טונליס הנדל‬
‫נולד בשנת תקס"ח )‪(1808‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "נר מצוה" לרבי יצחק טונליס הנדל ב"ר קלמן לייב‪ ,‬כולל ביאורים וחידושים על ההלכות המצויות בספרים מדע‬
‫ואהבה שבמשנה תורה‪ ,‬ובמקבילות המצויות ב"ספר המצוות" לספרים אלו‪ .‬הספר הודפס בשני חלקים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יצחק טונליס הנדל נולד בשנת תקס"ח )‪ (1808‬לאביו רבי קלמן לייב‪ .‬הוא כיהן כרב ומורה צדק בווינה‪ .‬עוד מספריו‪:‬‬
‫"עדות לישראל" – בענייני כשרות עדות‪" .‬שערי בינה" – כללי הוראה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫שני חלקי ספר "נר מצוה" הודפסו בוינא בשנים תרל"ה‪-‬תרל"ט )‪ – 42 ,6 ,134 .(1879-1875‬עמודים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫בית עקד ספרים – פרידברג‪.‬‬
‫נר שמואל – רבי שמואל וילנסקי‬
‫נפטר בשנת תש"ך )‪(1960‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫בספר "נר שמואל" סימנים בנושאים שונים ע"פ סדר הרמב"ם‪ ,‬חלקו הארי של הספר עוסק בבירורים הקשורים לספרי‬
‫עבודה וקרבנות והשאר בנושאים שונים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי שמואל וילנסקי היה מהאריות שבחבורות המובחרות בישיבות הנודעות של מזרח אירופה קודם החורבן ישיבות ראדין‬
‫ומיר‪ ,‬באותה תקופה נודע כ"עילוי מחרקוב"‪ ,‬בשנות העברה הצליח להמלט מחרב המציק והגיע לאמריקה‪ ,‬שם היה‬
‫מראשי ישיבת "בית התלמוד" והעמיד תלמידים רבים שנמשכו אליו הודות לשיעוריו המאירים שחינכו ללימוד בעמקות‬
‫בעיון ישר ויסודי‪ .‬למגינת לב תלמידיו בפרט ועולם התורה בכלל נפטר בעודו במיטב שנותיו וכך נקטעה הרבצת תורה‬
‫מפוארת שהיתה לשם דבר‪.‬‬
‫מעריציו הרבים בקשו להתנחם בהעלאת תורתו על גבי הכתב והם הצליחו לכנס חלק קטן מתורתו בספר "נר שמואל"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫המוציאים לאור הקדימו בראש הספר שבספר רק חלק מועט מחדושי המחבר כי רובם נאבדו "והמעט אשר לפנינו הוא‬
‫אשר הותיר לנו לברכה‪ ,‬וגם אלה לא היו מסודרים ומוכנים להדפסה ולפעמים אינם סוף דעתו בענין" את הספר ערך‬
‫והתקין לדפוס רבי יצחק אייזיק פראג מחבר סדרת הספרים "שיח השדה" והוא יצא לאור בירושלים בשנת התש"ל‬
‫)‪ ,(1970‬בשנת תשס"א )‪ (2001‬יצאה מהדורה נוספת בירושלים על ידי מכון "שלטי הגבורים"‪ .‬בספר צ"א עמודים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמת הספר‬
‫נרות אהרן – רבי אברהם אהרן הלוי פראג‬
‫נולד בשנת תר"ל )‪ – (1870‬נפטר בשנת תרפ"א )‪(1921‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "נרות אהרן" לרבי אברהם אהרן הלוי פראג‪ ,‬כולל חידושים וביאורים על הלכות רבות שבספר משנה תורה‬
‫להרמב"ם‪.‬‬
‫הספר יצא לאור עם הוספות וביאורים על ידי נכדו משה מאיר הלוי ועוד נכדים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫מחכמי ירושלים‪.‬‬
‫רבי אברהם אהרן הלוי נולד בשנת תר"ל )‪ .(1870‬הוא נשא לאשה את בתו של רבי משה נחום ולנשטיין – ראב"ד‬
‫בירושלים‪ .‬נודע כגדול בתורה‪ ,‬ענוותן וצנוע‪.‬‬
‫רבי אברהם אהרן שימש כגבאי בבית הכנסת "בית יעקב" שבחורבת רבי יהודה החסיד‪ ,‬והיה חזן וקורא קבוע בתורה בבית‬
‫כנסת זה‪ .‬פעמיים בשנה היה דורש בבית הכנסת – בשבת שובה ובשבת הגדול – והמונים היו באים לשמוע את מוסריו‪.‬‬
‫כיהן כראש ישיבת כולל אונגרין‪.‬‬
‫מלבד ספרו הנ"ל‪ ,‬כתב פירוש על ההגדה של פסח‪ ,‬בשם "תבלין למצוה"‪ .‬בעתונות החרדית בימיו פרסם מדברי תורתו‪.‬‬
‫בכי"ק נותרו חבורים רבים שכתב‪.‬‬
‫רבי אברהם אהרן נפטר בשנת תרפ"א )‪ ,(1921‬בהיותו בן חמישים ואחת שנים‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "נרות אהרן" הודפס בשנת תשמ"ז )‪ ,(1987‬על ידי משפחת פראג‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל – גליס‪.‬‬
‫נתיב מאיר – רבי מאיר ליב מעץ‬
‫נולד בשנת תרנ"ג )‪ – (1893‬נפטר בשנת תש"א )‪(1941‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "נתיב מאיר" לרבי מאיר ליב בן רבי יהושע מרדכי‪ ,‬כולל חידושים וביאורים על הלכות רבות בכל חלקי ספר "משנה‬
‫תורה" להרמב"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי מאיר לייב ב"ר יהושע מרדכי‪ ,‬נולד בפלונגיאן בשנת תרנ"ג )‪.(1893‬‬
‫בצעירותו למד בישיבת טאלז‪ .‬כיהן כרב בגרינקישוק )ליטא(‪ .‬מלבד ספרו "נתיב מאיר" חיבר עוד חידושים ופירושים‬
‫שלא ראו אור‪.‬‬
‫רבי מאיר נספה בקרוק יחד עם יהודי הסביבה‪ ,‬בשנת תש"א )‪.(1941‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "נתיב מאיר" הודפס בקידן בשנת תרצ"א )‪ – 128 .(1931‬עמודים )פורמט גדול(‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫בית עקד ספרים – פרידברג‪.‬‬
‫יהודי ליטא – כרך ג'‪.‬‬
‫נתיבות החיים – רבי יוסף אליהו וינוגרד‬
‫נולד בשנת תרי"ד )‪ – (1854‬נפטר בשנת תרע"ח )‪(1918‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "נתיבות החיים" לרבי יוסף אליהו וינוגרד‪ ,‬כולל חידושים על ספר משנה תורה להרמב"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יוסף אליהו נולד בפינסק בשנת תרי"ד )‪ ,(1854‬לאביו רבי אברהם חיים וינוגרד )שנודע כמתמיד עצום(‪ .‬מילדותו‬
‫הצטיין בהתמדה ובשקידה גדולה על לימודיו‪ .‬תוצאות עמל זה באו לידי ביטוי בבקיאותו הגדולה בתנ"ך‪ ,‬בתלמודים –‬
‫הבבלי והירושלמי‪ ,‬בספרי ההלכה‪ ,‬הקבלה והמחקר‪.‬‬
‫מילדותו סבל ר' יוסף אליהו ממחלות שונות‪ ,‬ואף על פי כן השתדל שלא יטרידוהו מחושיו מעמלו בלימוד התורה‪.‬‬
‫בשנת תרמ"ב )‪ ,(1882‬עלה עם אביו‪ ,‬רבי אברהם חיים‪ ,‬לארץ ישראל והתיישב בירושלים‪ .‬לאחר פטירת אביו )בשנת‬
‫תרמ"ו – ‪ (1886‬עלה אחיו של רבי יוסף‪ ,‬רבי יצחק וינוגרד )שכבר בהיותו תלמיד בישיבת וולוז'ין נודע כעילוי גדול(‬
‫לירושלים‪ ,‬והקים ישיבה על שמו של אביו – ישיבת "תורת חיים"‪ .‬ישיבה זו היתה מישיבותיה המפוארות של ירושלים‪,‬‬
‫ומתוכה בקע קול התורה ביום ובלילה‪.‬‬
‫את העול הכספי של הישיבה נשא רבי יצחק על כתפיו‪ ,‬ואילו אחיו רבי יוסף התמסר להגדת שיעורים‪ ,‬ובחינוך והדרכה‬
‫רוחנית של תלמידי המוסד‪ ,‬בו למדו ממבחר הלמדנים בירושלים‪.‬‬
‫כשרבי יצחק נפטר )בשנת תרע"ג – ‪ ,(1913‬קיבל עליו רבי יוסף אליהו גם את העול הכספי של הישיבה‪ ,‬דבר שהיה ככל‬
‫הנראה מעבר לכוחותיו‪ ,‬ובשנת תרע"ח )‪ (1918‬נפטר‪.‬‬
‫רבי יוסף אליהו חיבר מספר חיבורים על התלמוד ובהלכה בשם "נתיבות החיים"‪ ,‬אולם רק אחד מהם פרסם בחייו )שאר‬
‫ספריו הודפסו לאחר פטירתו(‪ .‬על מצבתו חקקו‪" :‬הגאון החסיד והעניו‪ ,‬רבי יוסף אליהו‪ ,‬אשר ריבה וקבץ פעלים לתורה‬
‫וליראת שמים בישיבת "תורת חיים"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "נתיבות החיים" הודפס בירושלים )דפוס התחיה( בשנת תשט"ו )‪.(1955‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל – גליס‪.‬‬
‫מדמויות ירושלים – גליס‪.‬‬
‫נתיבות חיים – רבי חיים יצחק קורב‬
‫נולד בשנת תרל"ד )‪ – (1874‬נפטר בשנת תשי"ז )‪(1957‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫תוכנו של הספר "נתיבות חיים" הוא בבחינת "מימוש" הרעיון שכדי לעמוד על בוריים של דברי הרמב"ם‪ ,‬וליישב‬
‫את הסתירות הנראות לשיטתו מסוגיות הש"ס‪ ,‬צריך לדבוק בהנחה שבהרבה מקומות היתה לרמב"ם דרך יחודית‬
‫בפירוש סוגית הגמ'‪ .‬מתוך כך נכון הוא לא להיות "מושפעים" מפירוש רש"י ותוס' ושאר ראשונים‪ ,‬אדרבא‬
‫לחתור כדי לגלות את השוני בין מהלכו של הרמב"ם לבין דרכם של קדמונים אחרים‪ .‬במקרים רבים מציאת דרכו‬
‫המיוחדת של הרמב"ם‪ ,‬מותנית בשימת לב מרובה לשינויים קלים בלשונו‪ ,‬שאולי בראיה ראשונה נקל להניח שהם‬
‫נועדו רק לשמור על צחות הלשון‪ ,‬אבל לאחר התבוננות מאומצת נפקחות העינים להבין שהשינויים הם בעלי משקל‬
‫עקרוני‪.‬‬
‫בהקדמתו הצביע רבי חיים יצחק על הסימנים הרבים שבספרו בהם מתיישבים היטב מקומות מוקשים מאד ביד‬
‫החזקה‪ ,‬זאת הודות לדקדוק נמרץ בלשונו ושימת לב רבה לקמטי סגנונו שבעקבותיהם מבצבצת מאותיותיו גישה‬
‫עצמאית לבאור סוגית הגמ'‪ .‬הנה דוגמא אחת משלל המקומות שר' חיים יצחק הנהיר את שיטת הרמב"ם‪ .‬בסימן א'‬
‫בספרו הוא מציין שבעוד שבדברי רוב הראשונים‪ ,‬כל חליצה שאינה מועילה מדרבנן‪ ,‬נקראת "חליצה פסולה"‪ ,‬הרי‬
‫הרמב"ם נוקט כמה סגנונות‪" :‬חליצה פחותה" "חליצה שאיה מועילה"‪ .‬רח"י מבהיר‪" :‬אם נעיין היטב בשינוי‬
‫השמות האלו נראה שיש בהם כונה עמוקה וחילוק נפלא אשר מזה נראה שהיה לו שיטה מיוחדת בענין חליצה‬
‫פסולה‪ ,‬ויתורץ בזה הסתירה שבשתי הסוגיות שבגמ' שהתוס' הוכרחו לומר דאחת מן הסוגיות אינה אליבא דאמת‪,‬‬
‫אבל להרמב"ם יתיישבו שתי הסוגיות‪ ,‬ומתורץ נמי הרבה קושיות שהקשו הרב המגיד והלח"מ על דברי הרמב"ם‬
‫בענין זה‪ ,‬וכל זה מבואר בסימן א מספרי עיי"ש"‪ .‬כך לאורך כל חלקי ה"נתיבות חיים"‪ ,‬סימנים רבים מהם‬
‫משמשים כמורי נתיבות לאופן העיון הנאות ביד החזקה‪ .‬ב"נתיבות חיים" יש ארבעה חלקים והם מסודרים לפי‬
‫סימנים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי חיים יצחק נולד בפילטן )קורלנד( בשנת תרל"ד )‪ (1874‬לאביו רבי שאול‪ .‬את יסודות תורתו רכש אצל אביו‪ .‬בהיותו‬
‫בן שש עשרה הגיע לישיבת טעלז ושמע את שעוריו של ראש הישיבה הגדול ר' אליעזר גורדון‪ .‬הוא נשא לאשה את בתו‬
‫של רבי משה יצחק שהיה מורה הוראה בפונביז'‪ .‬לאחר פטירת חמיו מילא את מקומו‪ .‬הוא יצק מים על ידיו של שר התורה‬
‫מפונביז' בעל "זכר יצחק" והוא עיטרו בסמיכת חכמים וכינהו "הרב הגאון"‪.‬‬
‫היה חביב לגאוני דווינסק רבותיהם של ישראל ה"אור שמח" וה"צפנת פענח"‪ .‬כשש שנים שימש כמורה הוראה בפונוביז'‪,‬‬
‫בפולאנגין‪ ,‬בפבלוגרד ובז'אגר‪ ,‬ובמשך עשרים שנה שימש כר"מ בשיקאגו שבארצות הברית‪.‬‬
‫בשנת תשי"ב )‪ (1952‬עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים‪.‬‬
‫מלבד ספרו הנ"ל‪ ,‬חיבר ספר דרשות בשם "טל שחקים"‪.‬‬
‫רבי חיים יצחק נפטר בירושלים בשנת תשי"ז )‪.(1957‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫חלק א' נדפס בנו יורק שנת תרפ"ז)‪ (1927‬מספר עמודיו מאה‪ .‬ח"ב נדפס בסט לואיס בשנת תרצ"ט )‪ (1939‬מספר עמודיו‬
‫קל"ט‪.‬חלק שלישי נדפס בירושלים בשנת תשי"ב ובו ‪ 110‬עמודים‪ .‬חלק ד הופיע לאחר פטירתו בשנת תשי"ח )‪ (1958‬ובו‬
‫‪ 138‬עמודים‪ .‬במקביל לפרסומו של ח"ג הופיעה מהדורה שניה של החלקים א' וב' גם היא ביירושלים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמת בני וחתני המחבר בראש חלק ד‪.‬‬
‫סוכת דוד – רבי חיים שלמה פירנאנדיס – דיאס‬
‫נפטר בשנת תקל"א )‪(1771‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "סוכת דוד" מהרב חיים שלמה פירנאנדיס‪-‬דיאס‪ ,‬כולל פלפולים‪ ,‬ביאורים וחידושים על הלכות במשנה תורה‬
‫להרמב"ם‪ ,‬ושישה דרושים‪.‬‬
‫ספר "סוכת דוד" הודפס ונכרך יחד עם ספר "בית המלך" לרבי יוסף ב"ר אהרן חסון )ראה ערכו(‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי חיים שלמה נולד לאביו הגביר רבי דוד‪ ,‬ככל הנראה באיטליה‪ ,‬אולם מספר שנים שהה בארץ ישראל ונמנה על חכמי‬
‫ישיבת המקובלים "בית אל"‪ ,‬כן נמצא חתום על שטר התקשרות עם רבי שלום שרעבי )הרש"ש( בשנת תקי"ב )‪.(1752‬‬
‫בחבורה זו התידד עם הרב חיד"א‪.‬‬
‫בשנת תק"ל )‪ (1770‬נשלח על ידי אביו לעיר שאלוניקי על מנת להדפיס את הספר "ארחות צדיקים" ]מוסר וכיבושין‪,‬‬
‫מלוקט מספר משנה תורה להרמב"ם וממנהגי האר"י[‪ ,‬ולאחר הדפסת הספר נפטר שם במבחר ימיו בשנת תקל"א )‪.(1771‬‬
‫גיסו רבי יוסף בן חסון הוציא את כתביו )"סוכת דוד"(‪ ,‬ובניו יוסף‪ ,‬דוד ואליהו – שילמו את הוצאות הדפסת הספר לדודם‪.‬‬
‫המגיה של הספר – רבי יעקב שמואל בן חסון כותב עליו‪" :‬דמי לבר אלהין‪ ...‬כוליה תלמודא בכיסתיה מנח ליה‪ ...‬בנסתר‬
‫ובנגלה שבחוהו רבנן"‪.‬‬
‫השם "חיים" נוסף על שמו בעת מחלתו‪.‬‬
‫על מצבתו חקקו‪ ..." :‬מבחר בני ציון‪ ...‬אוי כי במותו תום וחסד ואמת יחד יצאונו ועמו עפו‪ ...‬החכם השלם בדעות ובמדות‬
‫ובמעלות‪ ...‬המקובל האלקי‪ ,‬דין גלי רזיא צפוני סודות‪."...‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "סוכת דוד" – שנכלל כאמור בספר "בית המלך" – הודפס בשאלוניקי בשנת תקס"ד )‪ 37 .(1804‬דף )פורמט גדול(‪.‬‬
‫הספר הודפס שנית במהדורת צילום על ידי "מכון אוצרות גאוני ספרד" באשדוד‪ ,‬בשנת תשנ"ז )‪.(1997‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל ח"א עמוד שצו – ר"י גליס‪.‬‬
‫מצבות שאלוניקי ח"ב עמוד ‪ –738‬עמנואל‪.‬‬
‫ספר המנוחה – רבי מנות מנרבונה‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר המנוחה הוא פירוש לרמב"ם שחיבר אחד מרבותינו הראשונים רבי מנוח מנרבונה‪ .‬מפרושיו של רבינו נאמרו בי‬
‫מדרשא הרבה שנים לפני שנתפרסם אורם בדפוס וזאת הודות לעובדה שבעל כסף משנה ציטט בשמו עשרות פעמים בהל'‬
‫ק"ש‪ ,‬תפילה תפילין ומזוזה‪ ,‬ברכות‪ ,‬חמץ ומצה ובהל' שופר‪ ,‬בשנת תע"ח )‪ (1718‬נגה לראשונה אור הדפוס על פירושי‬
‫רבינו מנוח על הרמב"ם שנדפסו בקושטא אך המוציאים לאור מצאו רק את פירושיו לחלק השני של ספר זמנים על הל'‬
‫חמץ ומצה‪ ,‬שופר‪ ,‬שביתת עשור‪ ,‬סוכה ולולב‪.‬‬
‫במהדורת הרמב"ם של האחים שולזינגר )ניו‪-‬יורק תש"ז – ‪ (1347‬חדשו את פני הפירוש סדרוהו באותיות מרובעות‬
‫ובקיטועים נחוצים‪ ,‬חידושי רבינו מנוח שבמהדורתינו מבוססים על מהדורת האחים שולזינגר‪ .‬לכן כמו שבהוצאה זו לא‬
‫נתווספו חידושים מעבר לנדפס בקושטא כך במהדורתינו‪ ,‬אך ראוי לציין שבשנת תש"ל )‪ (1970‬פירסם הרב אליעזר‬
‫הורביץ את פירושי רבינו מנוח על הלכות ק"ש תפילה וברכות‪ ,‬וכמה שנים אח"כ הוא מצא שמספר דפים מהגניזה‬
‫הקהירית הם שרידים מפירוש רבינו מנוח על הל' תפילין כתוב בעצם כי"ק במאמרו )"הדרום" ניו‪-‬יורק תשרי תשל"ה(‬
‫הוא מבסס את יחוס כתב היד לרבינו מנוח‪ .‬במהדורת הרב שנתי פרנקל בני ברק תשל"ה מסרו שברשותם חידושי רבינו‬
‫מנוח על הלכות ק"ש‪ ,‬תפלה ברכות‪ ,‬מתוך שתי כתבי ידות‪ .‬במהדורתם נדפסו חידושי רבינו מנוח על הדף‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫ב"שם הגדולים" )חלק גדולים – מערכת מ' אות מ"ו( כתב החיד"א‪" :‬רבינו מנוח חיבר על הרמב"ם ומרן הביאו ונדפס‬
‫הביאו ונדפס וכו' על קצת הלכות‪ .‬ומסוגיית לשונו מוכח שהוא קדמון ובדף י"ח ודף נ"ה מזכיר ספר יראים‪ ,‬גם מזכיר הרב‬
‫בעל התוס' דף י"ד ודף י"ח וכו' ובעל קורא הדורות כתב ששם הספר ספר המנוחה‪ ,‬ואפשר שהוא ה"ר מנוח שהזכירו תוס'‬
‫חולין דף כ"ד עכ"ל‪ .‬אך לי ההדיוט יותר נראה שהוא תלמיד מהר"ם שבדף מ"ב ע"א ודף מ"ד כתב מור"י ר"ם ובדף י"ט‬
‫ע"ב ודף מ"ו ע"א הזכיר לרבינו שמואל ב"ר שלמה והוא רביה דמהר"ם כנראה מתשובות מיימוני ריש משפטים‪ .‬ואחר זמן‬
‫ראיתי קובץ ישן כ"י פירוש רבינו מנוח על הלכות ק"ש ותפלה וברכות ומזכיר כמה זימני להרב בעל התוס' ולהרב אביו‪.‬‬
‫ופ"ו דברכות כתב מורי רבינו מאיר ופ"י כתב אדוני מורי רבינו ראובן‪ ,‬ופי"ב מתפלה כתב מנהג העיר הזאת נרבונ"א‪.‬‬
‫עכ"ל החיד"א‪ .‬הנה נסתבך אודות רבו של רבינו מנוח וסבר שר"ת הר"ם היינו מהר"ם מרוטנברג‪ ,‬והנה כבר נודע שכונתו‬
‫לרבי מאיר ב"ר שמעון המעילי בעל ספר המאורות שהיה מחכמי נרבונא והוא רבו של רבינו מנוח‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫כאמור פירושו של רבינו המופיע במהדורה זו מבוסס על חדושיו שנדפסו לראשונה בקושטא בשנת תע"ח‪ ,‬בקובץ שהיו בו‬
‫‪ 56‬דפים‪ ,‬בשנת תרל"ט )‪ (1879‬הדפיס רבה של טירוניא רבי שמעון סידאן במהדורה חדשה ובהגהה מדויקת את חידושי‬
‫רבינו מנוח והוסיף ביאור לפירושו וקרא למהדורתו בית מנוחה‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫"הדרום" ניו יורק תשרי תשל"ה‪.‬‬
‫ספר קובץ – רבי נחום טריביטש‬
‫נולד בשנת תקל"ט )‪ – (1779‬נפטר בשנת תר"ב )‪(1842‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "קובץ" או בשמו המלא "קובץ על יד" נחשב לספר יסוד בין ספרי ההערות והחידושים על היד החזקה‪ .‬בדיוקיו‬
‫בלשון הרמב"ם ובקושיותיו נושאים ונותנים המחברים הבאים אחריו והוא לא מש משולחנם של לומדי משנה תורה‪ .‬ספר‬
‫הקובץ שנדפס הוא על הספרים מדע – נשים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי נחום נולד בפראג ובעודו נער נתייתם מאביו ונשאר גלמוד‪ ,‬כפי שהוא התבטא‪" :‬ימי הנעורים רעים ומעונים" אבל‬
‫הגיע לבית מדרשו של רבי יעקב גינזבורג בעל "זרע יעקב" מגדולי מרביצי התורה בפראג ודיין בבית דינו של הנודע‬
‫ביהודה‪ ,‬שם נתעלה מאד רבי נחום וזכה לקרבתו של רבו הדגול‪ .‬הנה שוב בניסוחו‪" :‬ה' אלקים עזר לי הביאני המלך‬
‫חדריו בית אדמו"ר הרב הגאון האמתי מוהר"ר יעקב גינצבורג זלל"ה שם מצאתי מנוח מתלאות הזמן ופגעיו‪ ,‬מפתו אכלתי‬
‫ובערשו שכבתי‪ ,‬ומימי תורתו הרויתי צמאוני‪ ,‬ותרב אהבתו עלי בחמלת ה' עלי כאב את בנו ירצני כמים הפנים לפנים"‪.‬‬
‫הרב הגדול גדלו ורוממו וכאשר אזלו כוחותיו בחר בתלמידו למלא את מקומו‪" .‬לקח אותי בבית מדרשו בידיעת וברצון‬
‫רבים מבני קהילתנו כדי להרביץ תורה בישראל ולומר במקומו שיעורא דיומא בקביעות לתלמידיו בחורים מובחרים‬
‫שמסרם לידי שלא יפסוק ישיבה לעולם וזה יהיה לו לנחת רוח שתלמידו ימלא מקומו"‪.‬‬
‫בשנת תקפ"ו )‪ (1826‬עזב את פראג ואת ישיבת רבו כי נקרא לכהן כרב ואב"ד בעיר פרוסטיץ שם עמד על משמרתו עד‬
‫שנת תקצ"א )‪ (1831‬בה עלה לשבת על כסאו של מהר"ם בענט רבה של ניקלשבורג והרב הכולל למדינת מעהרין‪.‬‬
‫בתקופה זו נלחם כארי נגד מנהיגי ההשכלה שהחלו להרים ראש ולהלחם ברבנים נוטרי משמרת הקודש‪ ,‬למרות שרדפוהו‬
‫והעלילו עליו אצל המלכות עלילות שוא‪ ,‬לא אישר את מינויים של רבנים שידע שהם עתידים לקצץ בנטיעות ולהפר את‬
‫המקובל מדורי דורות‪ .‬כך ניהל ברמה את רבנותו וזאת בלי לחדול מהרבצת תורה לרבים שהיו צמאים לתורתו‪ .‬בחודש‬
‫תמוז בשנת תר"ב )‪ (1842‬נאסף אל אבותיו וגדולי אותו דור נשאו עליו דברי הספד ונהי‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר "קובץ על יד" הודפס בוינה בשנת תקצ"ה )‪ (1835‬והיו בו מ"ג דפים‪ .‬במקביל הודפס הספר גם כתוספת לרמב"ם‬
‫שנדפס בוינה בין השנים תקצ"ה – תר"ב )‪ (1 842 – 1835‬ומני אז ברוב מהדורות היד החזקה‪ .‬משום מה במהדורות‬
‫הנפוצות של וארשה תרמ"א )‪ (1881‬ווילנא תר"ס )‪ (1900‬לא הדפיסו ספר קובץ על ספר נשים‪ ,‬לכן גם במהדורות‬
‫מאוחרות ש"חיקו" את הדפוסים הנ"ל‪ ,‬לא הופיע ספר "קובץ" על ספר נשים‪ .‬אבל במהדורת היד החזקה שהופיעה בנו‬
‫יורק ע"י האחים שולזינגר בשנת תש"ז)‪(1947‬ובכמה מהדורות מאוחרות שנדפסו בארץ ישראל תוקן הדבר וספר קובץ‬
‫על ספר נשים הושב על כנו‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫מאמר הרב בוקסבוים בפתח שו"ת רבי נחום טרייביטש ירושלים תשמ"ט )‪.(1989‬‬
‫עבד המלך – הרב עובדיה הדאיה‬
‫נולד בשנת תר"ן )‪ – (1890‬נפטר בשנת תשכ"ט )‪(1969‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "עבד המלך" כולל חידושים‪ ,‬ביאורים‪ ,‬הערות והארות על הלכות רבות מכל חלקי משנה תורה )החל מהלכות יסודי‬
‫התורה ועד להלכות מלכים(‪ .‬יש בו חקירות בבירור שיטת הרמב"ם‪ ,‬משא ומתן בדברי מפרשי הרמב"ם‪ ,‬ובירור סוגיות‬
‫בתלמוד ובדברי הראשונים והאחרונים‪ ,‬בעקבות ההלכות בהם הוא דן‪.‬‬
‫רובם של החידושים קצרים ועניניים‪ .‬לשון המחבר בהירה וברורה‪.‬‬
‫המחבר מציין בשער הספר‪ ,‬שהחידושים המובאים בספר זה נכתבו בימי ילדותו ושחרותו‪ .‬כשהתפנה – לאחר שנים רבות‬
‫– התעורר לההדירם כמידת האפשר‪ ,‬אך "כחותה על הגחלים"‪ ,‬ורק לאחר מכן הגישם להדפסה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫הרב עובדיה הדאיה נולד בעיר חלב )סוריה( בשנת תר"ן )‪ ,(1890‬לאביו הרב שלום הדאיה‪ .‬בילדותו עלה עם הוריו‬
‫לירושלים‪ .‬עם פתיחת ישיבת "פורת יוסף" בעיר העתיקה‪ ,‬נתקבל למגיד שיעור‪ ,‬כשבמקביל הוא משמש כחבר בית הדין‬
‫לעדת הספרדים בירושלים‪ .‬בשנת תרצ"ט )‪ (1939‬נבחר לכהן כרבה הספרדי של פתח תקוה‪,‬‬
‫הרב עובדיה הדאיה נודע כאחד מגדולי המקובלים בדורו‪ ,‬ונמנה גם על גדולי הפוסקים ששלבו הלכה וקבלה בפסיקתם‪.‬‬
‫בשנת תשי"ח )‪ (1958‬הקים בירושלים בית מדרש ללימוד הקבלה בשם "בית אל"‪.‬‬
‫עוד בחייו הדפיס מספריו ספרים רבים בהלכה‪ ,‬קבלה‪ ,‬פרשנות ודרוש‪ .‬מספריו מפורסמים‪ :‬שו"ת דע"ה והשכל – שאלות‬
‫ותשובות על דרך הנסתר‪ .‬שו"ת ישכיל עבדי – ח' כרכים‪ .‬ויקח עבדיהו – דרושים ועוד‪.‬‬
‫נפטר בשנת תשכ"ט )‪ ,(1969‬בהיותו בן שבעים ותשע שנים‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "עבד המלך" יצא לאור בירושלים בשנת תש"א )‪ .(1941‬ס"ט – דפים )פורמט גדול(‪ .‬מהדורה שניה )צילום‬
‫)‪ ,(1994‬יחד עם עוד שנים מספרי‬
‫המהדורה הראשונה( יצאה לאור בניו יורק‪ ,‬על ידי האחים גולדברג‪ ,‬בשנת תשנ"ד‬
‫המחבר‪" :‬עבדא דרבנן"‪ ,‬ו"ויקח עבדיהו"‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫שער ומבוא לספר‬
‫לקדושים אשר באר"ץ – הרב דוד לאניידו‪.‬‬
‫עבודת הלוי – רבי יעקב יצחק רודרמן‬
‫נולד בשנת תרס"א )‪ – (1901‬נפטר בשנת תשמ"ז )‪(1987‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "עבודת הלוי" לרבי יעקב יצחק ב"ר יהודה לייב‪ ,‬כולל חידושי סוגיות ומערכות בענייני קדשים וטהרה‪ ,‬ובהם‬
‫ביאורים רבים בהלכות שבספרים‪ :‬עבודה‪ ,‬קרבנות וטהרה שבספר משנה תורה להרמב"ם‪.‬‬
‫ספר זה עשה רושם כביר בעולם התורה עם צאתו לאור‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יצחק רודרמן נולד בשנת תרס"א )‪ (1901‬בעיר דאלהינוב‪ ,‬לאביו רבי יהודה ליב הלוי שכיהן כרב העיר‪.‬‬
‫בצעירותו למד בישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה‪ ,‬והוסמך להוראה על ידי הגאונים‪ :‬רבי משה מרדכי עפשטיין‪ ,‬רבי‬
‫מאיר אטלס‪ ,‬רבי אברהם דובער כהנא שפירא ועוד‪.‬‬
‫בשנת תרפ"ד )‪ (1924‬נשא לאשה את בתו של הגאון ר' שפטל קרמר )מבעלי המוסר וראש ישיבה מהידועים בליטא‬
‫ולאחר מכן באמריקה(‪.‬‬
‫כבר בהיותו צעיר לימים שלט בכל התלמוד ובספרי הראשונים והאחרונים‪ .‬רבי חיים מבריסק העיד עליו שהוא "עלוי‬
‫עצום"‪.‬‬
‫בשנת תר"צ )‪ (1930‬הגיע רבי יצחק לאמריקה והתמסר להרבצת תורה‪ .‬בשנת תרצ"ג )‪ (1933‬יסד את ישיבת "נר‬
‫ישראל" בבלטימור שהתפתחה וגדלה לאחת הישיבות החשובות בארה"ב‪ .‬מישיבה זו יצאו גדולי תורה ומאות רבנים‬
‫המכהנים בכל רחבי אמריקה‪.‬‬
‫רבי יצחק נחשב לאחד מגדולי ראשי הישיבות בדור האחרון‪ ,‬ובצרכי הכלל ‪ -‬כיהן כחבר במועצת גדולי התורה של "אגודת‬
‫ישראל"‪.‬‬
‫רבי יצחק נפטר בשנת תשמ"ז )‪.(1987‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "עבודת הלוי" הודפס לראשונה בקידן בשנת תר"ץ )‪ – 158 .(1930‬עמודים )פורמט גדול(‪ .‬הספר הודפס שוב –‬
‫במהדורת צילום – בשנת תש"מ )‪ ,(1980‬על ידי הוצאת "תורה ומסורה" שבניו יורק‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫בית עקד ספרים – פרידברג‪.‬‬
‫קשת גבורים – שורין‪.‬‬
‫עבודת המלך – רבי מנחם קראקאווסקי‬
‫נפטר בשנת תר"צ )‪(1930‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "עבודת המלך" כולל ביאורים וחידושים על ספר מדע שבמשנה תורה‪ .‬כולל מקורות ההלכות שבמשנה תורה‬
‫והסברת שיטתו ומשנתו של הרמב"ם‪ .‬בספר מובאים מקורות חדשים שמפרשי הרמב"ם לא עמדו עליהם‪ ,‬כמדרשי הלכה‬
‫ומספרי הראשונים שקדמו לרמב"ם‪ .‬כן השתמש המחבר בדפוסים הראשונים של ספר משנה תורה ובדק את נוסחאותיו‬
‫השונים‪ ,‬וכן היה לפניו כת"י ברלין של ספר משנה תורה‪.‬‬
‫בספר "עבודת המלך" "הוא שופך אור על סוגיות סבוכות בבבלי ובירושלמי‪ ,‬ומורה דרך בדברי הראשונים‪ ...‬תוך כדי‬
‫עבודתו בהארת משנת הרמב"ם השתדל להסביר גם את דעת הראב"ד בהשגותיו"‪.‬‬
‫ספר זה יצא לאור )במהדורתו הראשונה( על ידי בניו‪ ,‬במלאת שנה לפטירת המחבר‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫ר' מנחם קראקאווסקי למד בישיבת וואלאז'ין‪ ,‬והיה תלמידם של רבי חיים מבריסק והנצי"ב מוואלאז'ין‪.‬‬
‫רמ"ק כיהן ברבנות במספר קהילות‪ :‬טימקוביץ )פלך מינסק(‪ ,‬חסלוויץ‪ ,‬ובשנת תרע"א )‪ (1911‬התקבל לרבה של‬
‫נובהרדוק‪ ,‬שם הקים ישיבה ועסק בהרבצת תורה‪ .‬בשנת תרע"ח )‪ (1918‬נתמנה למגיד מישרים ומורה צדק בעיר ווילנא‪.‬‬
‫ר' מנחם נודע כדרשן גדול‪ ,‬ורושם רב עשה על שומעי דרשותיו‪ .‬חלק מדרשותיו כונס והודפס בספרו "ארזי הלבנון"‬
‫)ווילנא תרצ"ו(‪.‬‬
‫שנים רבות עמל לפרש ספר "משנה תורה"‪ ,‬בעיקר בחיפוש ובציון מקורותיו ההלכתיים של הרמב"ם‪ ,‬אולם כל כתב יד‬
‫הספר )מלבד מה שהודפס בספר "עבודת המלך" על ספר המדע( היה למאכולת אש בימי השואה‪.‬‬
‫ר' מנחם קראקאווסקי נפטר בעיר ווילנא בשנת תר"צ )‪ ,(1930‬ושם קבורתו‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "עבודת המלך" הודפס לראשונה בווילנא בשנת תרצ"א )‪ .(1931‬מהדורה נוספת )מהדורת צילום( ובתוספת מבוא‪,‬‬
‫יצאה לאור בשנת תשל"א )‪ (1971‬בירושלים מאז הודפס פעמים נוספות‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫מבוא לספר ולתולדות המחבר‪.‬‬
‫עדות ביהוסף קונטרס אחרון – רבי יצחק אלמושנינו‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫הקונטרס על לשונות הרמב"ם מרבי יצחק אלמושנינו נדפס בתור קונטרס אחרון בספר "עדות ביהוסף" בסוף חלק ב'‬
‫שחובר על ידי אביו רבי יוסף‪ .‬ספר עדות ביהוסף הוא ספר שו"ת‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יצחק נולד לאביו רבי יוסף אלמושנינו שהיה מגדולי דורו וכיהן פאר כרבה של בלגרד‪ .‬בימי עלומיו זכה רבי יצחק‬
‫להימנות בין יושבי היכלו של רבן של ישראל בעל ה"פרי חדש" ובהקדמתו הקצרה לקונטרסו הוא מזכיר בערגה "כד‬
‫הוינא טליא בקרב חכמים רבני תקיפי ארעא דישראל המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם תנא דבי חזקיה וזה פריו על‬
‫שלחן של מלכים תכא דריש גלותא על אורח חיים ויורה דעה יבין שמועה‪ ,‬ראש המדברים לבבו כפתחו של אולם ותורה‬
‫דיליה היא בארבעים ושמונה ויתיבנא תמן על אסקופא החיצונה ומינייהו תסתיים שמעתתא בדעה צילותא להבין דבר מתוך‬
‫דבר‪ ,‬אף אני עשיתי אזני כאפרכסת לשמוע בלמודים ונדדתי מעיני שינה" כנראה עיקר החידושים הם מאותם שנים וזו‬
‫חשיבותם המיוחדת שהם נתחדשו בבית מדרשו של הפר"ח‪ .‬הקונטרס נתפרסם ארבעים שנה אחרי שכותבו עזב את‬
‫ירושלים בזמן שהמחבר היה בן ששים‪ ,‬אם נניח שההקדמה לקונטרס בן המחבר נכתבה סמוך לפרסומו של הספר מתקבל‬
‫שנולד בשנת תל"ג )‪.(1673‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫חלק ב' של הספר עדות ביהוסף בו נמצא הקונטרס של רבי יצחק על הרמב"ם נדפס בקושטא בשנת תצ"ג )‪ (1711‬קי"ח‬
‫דפים‪.‬‬
‫קונטרס זה גורם בעיה ביבלוגרפית לא נדירה המתעוררת כאשר מחבר מסוים כותב קונטרס ומשבצו בספר של אדם אחר‬
‫)במקרה דידן האחר הוא האבא( בדרך כלל אפשר לרשום קונטרס פלוני שבתוך ספר אלמוני‪ ,‬אבל במפרשי היד החזקה‬
‫היתה בעיה איך לציין חיבור זה‪ ,‬הלא אם היה נקרא קונטרס של ר"י אלמושנינו לא היו מוצאים ספר כזה‪ ,‬מאידך לקרוא‬
‫עליו את השם "עדות ביהוסף"‪ ,‬אין זה מדויק שהרי לא בעל "עדות ביהוסף" הוא שחיבר את הפירוש לרמב"ם‪ ,‬לפיכך‬
‫לקביעת השם כפי שנקבע בכותרת מתווספת הבהרה זו ובכך גם יובהר לקוראים מדוע נכתבו הפרטים הביבליוגרפים רק‬
‫לגבי חלק ב' של ה"עדות ביהוסף"‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫פתיחת המחבר לקונטרסו‪.‬‬
‫עדת יעקב – רבי יעקב פיטרקובסקי‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "עדת יעקב" נוגע בשאלה הסבוכה של אפשרות חידוש הסמיכה בהסכמת רוב חכמי ארץ ישראל‪ ,‬זאת בעיקר על‬
‫סמך דברי הרמב"ם בפ"ד מהל' סנהדרין‪ .‬לספר "עדת יעקב" שני חלקים הראשון מברר את שיטת הרמב"ם ומצביע על‬
‫מקורותיו בש"ס ובדברי הנביאים‪ ,‬ובחלק השני הבירורים הם בגדרי חיוב העמדת סנהדרין ע"פ סוגיות הש"ס‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יעקב היה מילידי קאליש הוא הקדיש את זמנו ומרצו להחדיר את גישתו שעל פי הרמב"ם אפשר ואף מצוה לחדש את‬
‫הסמיכה וממילא יש חיוב לפעול בנושא זה מכח מצות העמדת שופטים ושוטרים‪ .‬כחלק ממאמציו בתחום זה הוא פירסם‬
‫את ספרו "עדת יעקב" וכל הנכתב בספרו הוא מתוך הנחת מוצא שהעיקר הוא שלפי דברי הרמב"ם אפשר ומצוה לחדש‬
‫את הסמיכה‪.‬‬
‫טבעי היה שספר שמטרתו להגביר מעש בנושא שהיה שנוי במחלוקת בין מהר"י בירב למהרלב"ח ילווה בהסכמות גדולי‬
‫הדור‪ ,‬אבל כנראה שהמחבר נתקל בקשיים להשיג הסכמות שיתמכו ברעיונו ללא סייג‪ ,‬לכן למרות שלפי טענתו השיג חמש‬
‫עשרה הסכמות מגדולי הדור הוא בירר מכולם רק הסכמה אחת מאת האדמו"ר רבי חיים אשר מראדאשיץ‪ .‬העובדה שנמנע‬
‫לפרסם את שאר ההסכמות היא יותר מרמז שההסכמות היו יותר על הדברי תורה שבספר אבל לא מצא תומכים לביצוע‬
‫למעשה של הרעיון‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‪.‬‬
‫חלק ראשון הופיע בירושלים בשנת תרצ"ד )‪ (1934‬ובו י"ב דף חלק שני הופיע בשנת ת"ש )‪ (1940‬בו שני קונטרסים‪,‬‬
‫מספר עמודיו נ"ו‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר והקדמתו‪.‬‬
‫עזוז חיל – רבי חיים יהודה ליב אייגעש‬
‫נולד בשנת תקנ"ט )‪ – (1899‬נפטר בשנת תרל"ז )‪(1877‬אנ<‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‪.‬‬
‫קונטרס הערות וחידושים על היד החזקה הנקרא "עזוז חיל" לא נדפס כספר בפני עצמו אלא צורף כאחת מההוספות‬
‫למהדורת משנה תורה שהופיעה בוילנא )התר"ס – ‪ (1900‬יש בהערות תרוצים לקושיות המפרשים על דברי הרמב"ם‪ ,‬גם‬
‫מקורות חדשים לפסקיו‪ ,‬הערות על נושאי הכלים ומראי מקומות לספרים שדנו על דברי הרמב"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי חיים יהודה לייב נולד בקאוונא המעטירה‪ .‬היה ידוע כחריף וכבקי גדול בכל חדרי תורה‪ ,‬הגה הרבה בספרי הרמב"ם‬
‫הפך בהם וסלסל בהם ומה שנדפס בקונטרס "עזוז חיל" הוא רק חלק מועט ממה שחידש בשיטת הרמב"ם‪ .‬בשנת תרל"ג‬
‫)‪ (1873‬עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים עד זמן פטירתו בשנת תרל"ז )‪ .(1877‬הוא היה סבו של אחד מאחרוני‬
‫גאוני וילנא ר' חנוך העניך אייגעש הידוע מאד כמחבר הספר "מרחשת"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫כאמור הקונטרס "עזוז חיל" נדפס לראשונה במהדורת וילנא של משנה תורה בשנת התר"ס )‪ .(1900‬ראוי לציון‬
‫שברשימת ההוספות החדשות לאותה מהדורה נשמט משום מה שמו של הקונטרס "עזוז חיל"‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫לקורות עיר ראסיין ורבניה עמוד כז‬
‫עטרת טוביה – רבי טוביה יהודה טביומי )גוטנטג(‬
‫נולד בשנת תרמ"ב )‪ – (1882‬נפטר בשנת תשי"ג )‪(1953‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנה ותוכנו‬
‫הספר "עטרת טוביה" בנוי ממערכות קצרות וארוכות לפי סדר ספרי הרמב"ם מדע – קדושה‪ .‬תוכנו של הספר דומה‬
‫בסגנונו להרבה ספרים שחוברו על היד החזקה‪ .‬שמחבריהם טורחים ליישב את הקושיות שהקשו על הרמב"ם‪ ,‬ויש‬
‫מקומות בהם הוא חותר למצוא מקורות חדשים לפסקי הרמב"ם‪ ,‬בדרך כלל דבריו מבוססים על ירידה לעומקי הסוגיות‪,‬‬
‫אך קורה שאינו נמנע להציע ישוב על "דרך החידוד"‪.‬‬
‫בסוף הספר שתי תשובות המבטאות את צוק העתים בשנים הסמוכות לתחילת מלחמת העולם השניה‪ ,‬אחת בנוגע לפרעון‬
‫חוב בעת שינוי חריף במטבע‪ .‬השניה היא שמשכירי הבתים נתחכמו לנשל את השוכרים וכדי שלא יעמדו לזכותם חוקי‬
‫הגנת הדייר‪ ,‬היו משכירים שאסרו על השוכרים את ביתם בקונם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יהודה טביומי היה דמות רבנים מיוחדת‪ ,‬שתי רגליו נטועות בבית המדרש‪ ,‬ידיו רב לו בכל חדרי תורה‪ ,‬דיינא דנחית‬
‫לעומקא דדינא‪ .‬כך גם נשקף מספרו "עטרת טוביה" המוכיח שמחברו רב כוחו בחקר ועיון בש"ס ובפוסקים‪ ,‬זו גם התמונה‬
‫העולה מספר תשובותיו "ארץ טוביה" הכולל שו"ת הלכה למעשה‪ .‬יחד עם זאת היה בקי נפלא בהיסטוריה‪ ,‬ובספרות‬
‫המחקר כולל חבוריהם של מי ששיחם ושיגם לא היה בד' אמות של הלכה‪ .‬הודות לשפתו העשירה ידיעותיו הרבות יכל‬
‫הוא להכות על קדקודם של אלו שהרהיבו עוז לדבר כנגד חז"ל ופערו פיהם נגד גדולי הדורות‪ .‬מחקריו פורסמו בקבצים‬
‫שונים‪ ,‬חלק מהם כונס בספרו "טל אורות" ו"טל ישראל"‪ .‬לאחר פטירתו יצא לאור ספרו "אמרי טל" פרקי זמן ומועד‪.‬‬
‫דרכו ברבנות היתה בתחילה על אדמת פולין שם שימש כרבה של סוכוצין בשנת תרצ"ו )‪ (1936‬עלה לארץ ישראל‬
‫והקרין שם מתורתו ומחכמתו בעיר ת"א עד פטירתו בשנת תשי"ג )‪.(1953‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר נדפס בפיעטרקוב בשנת תרצ"א )‪ (1931‬ובו ‪ 193‬עמודים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫תולדות המחבר בראש הספר "אמרי טל" הוצאת נצח ת"א תשי"ד )‪(1954‬‬
‫עיטור בכורים – הרב גרשון אריאלי‬
‫נולד בשנת תר"פ )‪ – (1920‬נפטר בשנת תשנ"ג )‪(1993‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "עיטור בכורים"‪ ,‬העוסק בביאורים וחידושים על י"ב פרקי הלכות בכורים שבמשנה תורה – כולל שני כרכים‪ .‬הכרך‬
‫הראשון עוסק בביאורים על ארבעת הפרקים הראשונים )א‪-‬ד( העוסקים בהלכות בכורים‪ .‬הכרך השני עוסק בביאורים‬
‫וחידושים על שמונת הפרקים הבאים )ה‪-‬יב( העוסקים בהלכות‪ :‬חלה‪ ,‬מתנות כהונה‪ ,‬ראשית הגז‪ ,‬פדיון הבן‪ ,‬פדיון פטר‬
‫חמור ועוד‪.‬‬
‫הביאור הוא רחב‪ ,‬מקיף ושיטתי על כל הלכה והלכה )לשון ההלכה עליו נסוב הביאור הובא לפני כל ביאור(‪ .‬במסגרת‬
‫הביאור דן המחבר‪ ,‬בניתוח הסוגיות בתלמוד העוסקות בענינים הנדונים‪ ,‬ובבירור שיטות שאר הראשונים והאחרונים‪.‬‬
‫בראש כרך א' הובא מאמרו של אבי המחבר – הרב יצחק אריאלי – העוסק בהגות מצות ביכורים‪.‬‬
‫לספר )כרך ראשון( ניתנה הסכמת הרב יחזקאל אברמסקי‪ ,‬שכתב‪" :‬הגדיל לעשות בספרו‪ ...‬בלקח ובסברא‪ ,‬מפלפל‬
‫ומסלסל וחוקר בתמצית העניינים הנדונים בו‪ ,‬כיד ה' הטובה עליו"‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫הרב גרשון אריאלי נולד בירושלים בשנת תר"פ )‪ ,(1920‬לאביו רבי יצחק אריאלי )בעל "עינים למשפט"(‪.‬‬
‫בצעירותו למד בישיבת לומז'ה‪ ,‬שימש שנים רבות בתפקיד אב בית הדין בנתניה‪ .‬נפטר בשנת תשנ"ג )‪.(1993‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר עיטור בכורים כולל שני כרכים‪ .‬כרך א יצא לאור בירושלים‪ ,‬על ידי המחבר‪ ,‬בשנת תש"ל‬
‫עמודים‪ .‬כרך ב' יצא לאור בירושלים‪ ,‬על ידי המחבר‪ ,‬בשנת תשמ"ז )‪ .(1987‬שס"ד – עמודים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫שער ומבוא לספר‪.‬‬
‫שיחה עם בן משפחה‪.‬‬
‫)‪ .(1970‬רסח –‬
‫עין אליעזר – רבי אליעזר ליפמאן הכהן וואלק‬
‫נפטר לפני שנת תרפ"ה )‪(1925‬‬
‫א‪ .‬הספר מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "עין אליעזר" יש בו כרך אחד ובו שני חלקים‪ ,‬בחלק א' שו"ת לפי סדר ארבעה חלקי השו"ע‪ ,‬בחלק ב' חידושים על‬
‫הש"ס‪ ,‬רמב"ם ודרושים הסימנים על הרמב"ם הם בודדים פחות מעשרה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫נולד בוילקומיר לאביו הגדול רבי עזריאל הכהן‪ ,‬נין ונכד להרה"ג רבי פנחס ב"ר אליעזר אב"ד קיידאן והגליל‪ .‬שימש‬
‫כאב"ד פדברעזא ודרויא שבפלך וילנא עד פטירתו בשנת תרפ"ה )‪.(1925‬‬
‫רבי אליעזר ליפמאן היה אחיו של הגאון הנודע רבי צבי הירש הכהן וואלק אב"ד פינסק בעל ספר "כתר כהונה" על ספרי‬
‫הספרי‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפים‬
‫הספר נדפס לאחר פטירתו על ידי בנו ר' בנימין הכהן וואלק מארה"ב בירושלים בשנת תרפ"ח )‪ (1928‬בספר פ"ד דפים‬
‫‪ 81‬עמודי מפתח והקדמה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר והקדמותיו‬
‫עין ימין – רבי חיים יצחק אלגאזי‬
‫נפטר בשנת תקע"ט )‪(1819‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "עין ימין" לרבי חיים יצחק אלגאזי‪ ,‬כולל שאלות ותשובות‪ ,‬דרשות וחידושים על הלכות שבספר משנה תורה‬
‫להרמב"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי חיים יצחק נולד לאביו רבי יהודה מחבר "שער יאודה" )עיין ערכו( הוא היה בקי מופלא ושליט בכל מכמניה ויחד עם‬
‫זאת "דיינא דנחית לעומקא דדינא" אכן לאחר שה"חקרי לב" עזב את איזמיר ועלה לחברון ישב רבי חיים יצחק על כסאו‬
‫בכהנו פאר כרבה הכולל של איזמיר‪.‬‬
‫ספרו "עין ימין" נדפס לאחר פטירתו‪ ,‬בחייו הוא פירסם את ספרו הגדול "דרך עץ החיים" המכיל דרשות‪ ,‬שו"ת וחקרי‬
‫הלכה לפי סדר הטורים‪ .‬הוא הוציא לאור את ספרו של אביו "שער יהודה" ועל הערותיו הארוכות והמאירות הוא חתם‬
‫מחיי'א בריה )חייא ר"ת חיים יצחק אלגאזי(‪ .‬הוא היה חותנו של הגביר הגדול רבי יוסף הכהן חמצי אשר בזכותו נשתמר‬
‫חלק ניכר מתורת חכמי איזמיר בלעדי תרומתו הרחבה של ר"י הכהן לא היתה ידם משגת לממן את הדפסת חיבוריהם‪ ,‬בנו‬
‫של הר"י כהן הוא שערך והתקין לדפוס את ה"עין ימין"‪.‬‬
‫רבי חיים יצחק נפטר בשנת תקע"ט באיזמיר ושם מנוחתו כבוד‪ .‬בספר אנציקלופדיה לחכמי ארץ ישראל )חלק א' עמוד‬
‫שנ"ב( נכתב "עלה לארץ ישראל" בשנת תקע"ג" ואין זה נכון כי כאמור נפטר באיזמיר בהיותו רב הכולל ושם נקבר‪ .‬ראה‬
‫בספר עניני שבתי צבי מר"א פריימן עמוד ‪ 147‬אות קנ"ט מועתק נוסח מצבתו‪ :‬עט"ר מו"ר הרב הכולל מדוכא ביסורי‬
‫כמוהר"ר חיים יצחק אלגאזי ב"ס דרך עץ החיים"‪ .‬כך מתקבל גם משורות הפתיחה להספד שנשא עליו עמיתו רבי רפאל‬
‫אשכנזי ונדפס בספרו "מראה הגדול" ח"ב עמוד צז‪ ,‬ב "דרוש שדרשתי בק"ק פורטגאל על גבי ארונו של מעלת הרב‬
‫המובהק כמוהר"ר חיים יצחק אלגאזי ז"ל בפרשת שמיני משנת ה'תקע"ט‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "עין ימין" הודפס לראשונה בשאלוניקי פעמיים‪ ,‬בשנת תקע"ז )‪ (1817‬ובשנת תקפ"ב )‪ 51 (1822‬דף )פורמט גדול(‪.‬‬
‫]יצא עם ספרו‪" :‬דרך עץ החיים"[‪.‬‬
‫הספר יצא לאור שוב‪ ,‬במהדורת צילום‪ ,‬בברוקלין שבניו יורק על ידי י' בראך‪ ,‬בשנת תשנ"ז )‪.(1997‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמות לספריו‪.‬‬
‫ענייני שבתי צבי עמוד ‪ -147‬פריימן‪.‬‬
‫עין מאיר – רבי מאיר טויבער‬
‫נולד בשנת תקע"ח )‪ – (1818‬נפטר בשנת תרנ"ח )‪(1898‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "עין מאיר" מהרב רבי מאיר טויבער כולל חידושים על מסכת גיטין‪ ,‬ועל חלק מהלכות גירושין שבספר משנה תורה‬
‫להרמב"ם‪.‬‬
‫כן כולל הספר חידושים על מסכת חולין‪ ,‬ביצה ועל כ"א סוגיות בתלמוד‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי מאיר בן רבי ליפמן טויבער נולד בשנת תקע"ח )‪ .(1818‬בכפר ליד עיר חדש )הונגריה(‪ ,‬הוא קיבל תורה מפי רבי‬
‫קאפל חריף – אב"ד ווערבוי‪ ,‬והיה לתלמידו המובהק של ה"חתם סופר" )תשע שנים למד בישיבתו(‪.‬‬
‫רבי מאיר מספר שמה שהמריץ אותו לפרסם את חידושי תורתו הוא מכתבו של רבו הגדול החת"ם סופר אשר כתב‬
‫"בעזה"י השורה הזאת תהיה לעדה לתלמידי הבחור המופלג כהר"ר מאיר קאטשוויטץ שיחי' שהוא אחד ממופלאי תלמידי‬
‫המשמשים לפנינו בישיבה חפץ מיכול וידיו יפות לפלפל בחריצות ובקיאות בכמה סוגיות והלכות‪ ,‬ויום ליום יביע אומר‬
‫כמעיין המתגבר‪ ,‬ומוחזקני בו כי עתידים יפוצו מעינותיו חוצה‪ ,‬ויראת ה' על פניו לא פנה ולא יפנה אל רהבים ושטי כזב‬
‫ובילדי נכרים לא יספיק כי אם בתורת ה' חפצו ובתורה הוגה יומם ולילה‪ ,‬יהי כן ה' עמו ולהגיד לאדם ישרו הריני חותם‬
‫בעט סופר הכ"ד פה ק"ק פרעשבורג יום א' אסרו חג דשבועות כסא כבוד מרום מראשון לפ"ק משה הק' סופר‬
‫מפראנקפורט דמיין" ועל כך הוסיף רבי מאיר "מורי זצ"ל אשר תמיד רוח ה' דבר בו ומלתו על לשונו לשון מדברת גדולות‬
‫ונצורות המה הרהיבו בנפשי עוז לבוא ולקיים דבריו הקדושים שהבטחני שעתידים יפוצו מעינותי חוצה – לקרב לגשת אל‬
‫מלאכת הקודש ונתתי לדפוס ספר עין מאיר זה"‪ .‬רבי מאיר זכה לשיבה טובה ונפטר בשנת תרנ"ח )‪.(1898‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "עין מאיר" הודפס בפרעשעבורג בשנת תר"ן )‪ 182 (1890‬דף פורמט גדול‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫מהר"א שטרן – מליצי אש חודשי כסלו –טבת‪.‬‬
‫עין תרשיש – רבי יהושע זעליג תרשיש‬
‫נולד בשנת תרכ"ו )‪ – (1866‬נפטר בשנת תרצ"ט )‪(1939‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "עין תרשיש" מהרב יהושע זעליג תרשיש‪ ,‬כולל שלשה חלקים‪ :‬הראשון כולל חידושים על סוגיות בתלמוד‪ ,‬ועל‬
‫הלכות שבמשנה תורה להרמב"ם ושבשלחן ערוך )מלבד על יורה דעה(‪ .‬החלקים ב' וג' כוללים חידושים על הלכות‬
‫שבשלחן ערוך יורה דעה‪ ,‬תשובות וחידושים על התלמוד ועל הלכות רבות‪.‬‬
‫בתשובות אחדות הוא נושא ונותן עם גיסו רבי יוסף יוזל הורוויץ – מחוללם של ישיבות נובהרדוק‪ .‬בחלק ב' נספח קונטרס‬
‫"מלואי תרשיש" ובו רעיונות מבנו ה"ר משה צבי‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יהושע זעליג נולד בקובנה בשנת תרכ"ו )‪ .(1866‬אביו רבי ישעיה בינוש נמנה על "עשרה בטלנים" שבקלויז הגר"א‬
‫מווילנא‪.‬‬
‫הוא קנה תורה מפיו של הגאון המפורסם מאד בדורו רבי ראובן הלוי רבה הגדול של דענעבארג מחבר הספר שו"ת ""ראש‬
‫לראובני"‪ .‬רבי יהושע זעליג נודע בחסידותו ופרישותו‪ ,‬וכל ימיו עסק בלימוד התורה‪ .‬ואף בין הגוים‪ ,‬נחשב לצדיק וקדוש‪.‬‬
‫בשנת תרצ"ג )‪ (1933‬עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים בה נפטר בשנת תרצ"ט )‪.(1939‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫חלקו הראשון של ספר "עין תרשיש" הודפס בקובנה בשנת תרצ"ב )‪ 101 .(1932‬עמודים‪ .‬החלקים השני והשלישי‬
‫הודפסו בירושלים בשנים תרצ"ז‪-‬תרצ"ח )‪ 167 .(1938‬עמודים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫יהדות ליטא – כרך ג'‪.‬‬
‫עיני אברהם – הרב אברהם צפיג‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "עיני אברהם" הינו ביאור על הלכות מעשה הקרבנות שבספר משנה תורה‪ ,‬הוא נושא ונותן בדברי הרמב"ם ובדברי‬
‫גדולי נושאי כליו‪ ,‬המחבר שם לו למטרה ליישב ולהעמיד את דברי הכסף משנה בפרט במקומות שהשיג עליו בעל לחם‬
‫משנה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫מהקדמת המחבר ומדברי גדולי הדור בהסכמותיהם לספר מתגלית פרשת חייו המופלאה והמיוחדת של רבי אברהם‪ .‬הוא‬
‫נולד בתוניס וכבר מעת לידתו חשכו עיניו ולא ראה מאורות מימיו‪ ,‬מום קשה זה לא מנע מבעדו ללמוד בעל פה והוא ישב‬
‫לפני מוריו וקלט באוזניו את תורתם וכפי שביטא בהתפעלות‪ ,‬רבה דאמסטרדאם רבי שאול בעל "בנין אריאל"‪ :‬גמר‬
‫שמעתתא מפומא דרביה וגריס ודייק כרחבא‪ ,‬עד דאוקי לכולא תלמודא ונעשה כחד מרבנן דבני מערבא" גם רבי דוד‬
‫פארדו בעל "חסדי דוד" ו"שושנים לדוד" קבע בהשתאות‪" :‬חדוש הוא שחדשה תורה מי שלא ראה מאורות מדליק את‬
‫המנורה"! לאחר שגדל בתורה עלה לירושלים ולמד יחד עם רבי רפאל חיים נבון בנו של בעל "קרית מלך רב" ונכדו של‬
‫בעל "מחנה אפרים" אשר נרתם בכל לבו לסייע לרבי אברהם ולמד עמו יחד מבקר ועד ערב וכל מה שעלה על דעתו של‬
‫רבי אברהם לחדש רשם רבי רפאל עלי כתב ומרשימותיו התקבל הספר‪.‬‬
‫כנראה גדולי אותו דור דעה התרגשו מאד מהתופעה הנדירה שמי שעיור מלידה הגיע לדרגות עליונות לחבר ספר עמוק על‬
‫ההלכות העמוקות של ספר מעשה קרבנות והספר מעוטר בהסכמות מענקי אותו דור הן מהמזרח והן מאשכנז ועמם יחד‬
‫גדולי הדור שבירושלים ביניהם רי"ט אלגאזי חתנו רבי מרדכי יוסף מיוחס רבי אפרים נבון נכדו של ה"מחנה אפרים"‬
‫וכאמור סמוכים זה לזה הסכמותיהם של מאור הגולה בעל נודע ביהודה ורבי דוד פארדו בעל "חסדי דוד" וכנ"ל בין‬
‫המסכימים רבי שאול בעל "בנין אריאל"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "עיני אברהם" נדפס לראשונה בשנת תקמ"ד )‪ (1784‬באמסטרדם‪ ,‬ע"ו דפים‪ .‬פעמים נוספות נדפס במהדורת צילום ‪-‬‬
‫בבני ברק בשנים תשל"ה )‪ (1975‬ותשנ"ח )‪(1998‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר והקדמותיו‪.‬‬
‫עיני דוד – רבי דוד אמאדו‬
‫נולד בשנת תקל"ז )‪ – (1777‬נפטר בשנת תקצ"ב )‪(1832‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "עיני דוד" לרבי דוד אמאדו‪ ,‬כולל חידושים על הרמב"ם‪ ,‬ליקוטי דינים ושאלות ותשובות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫הורתו של רבי דוד היתה באיזמיר‪ .‬בכותרת נכתב ששנת הולדתו היתה בתקל"ז )‪ (1777‬כך הועתק מהאנציקלופדיה‬
‫לתולדות חכמי אר"י )ח"א עמוד רפ"ד(‪ ,‬יש מקור אחר שם נקבע שהולדתו היתה בשנת תק"ל )‪ (1770‬הקדמה זו מועדפת‬
‫בשים לב שבשנת תקנ"א )‪ (1751‬ערך רבי דוד ביחד עם רעו ר' יצחק ארדיט מתוך כת"י את הספר "אבקת רוכל"‬
‫תשובותיו של מרן הב"י‪ ,‬אומנם עורכי הספר הנ"ל מכנים עצמם בהקדמתם "דברי שני הצעירים" אולם רחוק להניח‬
‫שמשימה כה חשובה ואחראית הוטלה על שכמו של נער בן ארבעה עשרה‪.‬‬
‫רבי דוד יצק מים על ידי רבה הגדול של עירו המהוללה בעל "חקרי לב" ובפתח דבר להספד שנשא עליו )נדפס בח"ב של‬
‫"תהלה לדוד" שחיבר רבי דוד דרוש הספד י"ב( גילה טפח מנוראות קדושת תורת הרב ותלמידו הנה בניסוחו "אור ישראל‬
‫אבינו רועינו גדול הדור שלא הניח כמותו בכל תפוצות ישראל מורא ודאין דין אמת לאמיתו כרב באיסורי וכשמואל‬
‫בממונא מגלה עמוקות וספריו המאירים חק'ל תפוחין קדישין הן הן עדיו‪ .‬זה לי קרוב לארבעים כשהיתי יוצק מים לפניו‬
‫היה לנו לימוד בנסתר בכל יום ויום בדברי הרב הקדוש האר"י זצוק"ל בספר "עץ החיים" והיה לומד אותם בקדושה‬
‫ובטהרה גגדולה וכשהיה פותח פיו להגיד לי את דברי הרב הייתי נשאר לפניו כאיש אשר לא שומע והיה פיו ולשונו כמעיין‬
‫המתגבר ותיתי לי שהיו יורדים מלאכים לשמוע את קול דברו" מתאור קדושת הרב שמלאכים ירדו לשמוע תורתו ניתן‬
‫לשמוע את יקרת מעלת התלמיד שהרב הביא בסודו ושעיניו עיני דוד חזו אראלי מרום‪ .‬ברבות הימים ישב גם התלמיד‬
‫הגדול על כס רבנותה של איזמיר והיה בה לתל תלפיות‪ ,‬שם גם נפטר בזמן המגפה בשנת תקצ"ב )‪ (1832‬ושם חלקת‬
‫מחוקק ספון‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫לספר מצורף מפתח שנדיר למצוא כמותו בספרי הפירושים לרמב"ם כי מלבד רשימת התשובות להלכה המפוזרות בספר‪,‬‬
‫הוא מכיל פירוט עשיר ובהיר של מאות נושאים המתבררים בספר וזאת לפי סדר הא"ב‪ ,‬ומעיין שרוצה למשל לדעת היכן‬
‫המחבר דן על הכלל אין אדם פורע בתוך זמנו‪ ,‬פטור מלהתייגע במחשבה לאיזו הלכה ברמב"ם מתאים ענין זה‪ ,‬אלא די‬
‫בהצצה חטופה במפתח היכן שמצויין כלל זה‪.‬‬
‫ספר "עיני דוד" הודפס באיזמיר בשנת תרכ"ו )‪ 132 .(1866‬דף )פורמט גדול(‪ .‬הספר הודפס שנית במהדורת צילום בשנת‬
‫תשנ"ב )‪ ,(1992‬בברוקלין שבניו יורק‪ ,‬על ידי י' בראך‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הספר והקדמותיו‬
‫הקדמת ר"ד אמאדו ל"אבקת רוכל"‪.‬‬
‫עמק המלך – רבי אברהם אבוש מפרקנפורט‬
‫נולד בערך בשנת הת"נ )‪ – (1690‬נפטר בשנת תקכ"ט )‪.(1768‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫"עמק המלך" אינו ספר בפני עצמו אלא קונטרס הערות ובאורים שנדפס כאחת מהתוספות למהדורת הרמב"ם שיצאה‬
‫לאור בורשא תרמ"א )‪ .(1891‬בהערות הקצרות בדרך כלל‪ ,‬מדייק ר' אברהם אבוש בלשון הרמב"ם ומעיר על הנראה‬
‫כהשמטה‪ .‬בראש הל' תפילין מופיעה הערה המאפיינת את דקדוקיו בלשון הרמב"ם‪ .‬הרמב"ם מונה את המצוות שעליהם‬
‫מדובר בהל' תפילין‪ ,‬מזוזה וס"ת‪ ,‬וכתב‪ :‬א( להיות תפילין על הראש ב( לקשרם על ידו"‪ .‬ר' אברהם אבוש העיר‪ :‬פלא אני‬
‫רואה בדברי רבינו אשר כל דבריו בשיקול הדעת לא החסיר ולא העדיף אפילו קוצו של יו"ד‪ ,‬אם לא טעמו ונימוקו עמו‪.‬‬
‫ובער אנכי ולא אדע מה טעם יש בו‪ ,‬כי בספר המצוות ובפתיחתא מנה‪ :‬מצוה י"ב לקשור תפילין בראש שנא' והיו לטוטפות‬
‫בין עיניך‪ ,‬ומצוה י"ג לקשור ביד שנאמר וקשרתם לאות על ידך‪ ,‬וגם כאן מנה מצוה א' להיות תפילין על הראש‪ ,‬ומצוה ב'‬
‫לקשרם על היד‪ ,‬ולהתלמד אני צריך שלא מנה כסדר הכתוב בתורה בכמה פסוקים וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות‬
‫בין עיניך"‪ ,‬נכון להבליט את הקביעה הברורה שהניעה את ר' אברהם אבוש לדקדק בכל אות שביד החזקה‪" :‬לא החסיר‬
‫ולא העדיף אפילו קוצו של יו"ד אם לא טעמו ונימוקו עמו"‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫פרשת גדולתו של רבה של פרנקפורט מפורסמת בכל איי העברים‪ ,‬כי בעודו בחייו ודורות על גבי דורות אחריו‪ ,‬שחו‬
‫בתוקף תורתו‪ ,‬בנוראות קדושתו ובחסידותו המופלגת‪ .‬הן גדולי הדורות שהפליגו בתאור דרגותיו העליונות והן בפי המון‬
‫העם שארג מסכת מופלאה של סיפורי מופת וקדושה‪ .‬שמו נכרך עם פרשת הגט הידוע מקליבא שכידוע הוא עמד כחלמיש‬
‫על דעתו לפסול את הגט‪ .‬נכון לציין שגם גדולי הדורות שחלקו עליו כתבו את תשובותיהם בהכנעה ובשמירה קפדנית שלא‬
‫לפגוע כחוט השערה בכבודו‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫את הגהות "עמק המלך" הביא לבית הדפוס נכדו רבי יוסף לווינשטיין רבה של סארצאק שהיה רב נכבד בזמנו ונודע‬
‫בבקיאותו הרבה בתולדות גדולי ישראל ויחוסם‪ .‬כנ"ל ההגהות נדפסו לראשונה במהדורת משנה תורה וארשה תרמ"א‬
‫)‪ (1881‬ומני אז בכל המהדורות הנפוצות‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫קונטרס תפארת אברהם תולדות וקורות חייו של רבנו אברהם אבוש – מאת נכד נכדו רבי יהושע העשיל לווינשטיין‬
‫פיוטרקוב תר"ץ )‪.(1930‬‬
‫עץ החיים ‪ -‬רבי חיים אבולעפיה‬
‫נולד בשנת ת"כ )‪ - (1660‬נפטר בשנת תק"ד )‪(1744‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫"עץ החיים" הוא ספר על פרשיות התורה‪ .‬שיטת פירושו לתורה של רח"א דומה לזו המוכרת מ"פרשת דרכים" של בעל‬
‫"משנה למלך"‪ .‬עיקרה דקדוק בלשונות הפסוקים וישובם על פי שקלא וטריא הלכתית‪ ,‬החידוש בצורת פירוש זו הוא‬
‫בהרחבה גם למקומות שאינם עוסקים במצוות מעשיות‪ ,‬למשל בפסוקים על פגישת אבימלך ופיכל עם יצחק אבינו‬
‫)בראשית כ"ו‪ ,‬כ"ז‪-‬כ"ט( דקדק רח"א בלשונות הפסוק ומיישב על ידי שימה בפי אבימלך ופיכל חשש שיצחק יטען‬
‫ששבועת אברהם לאבימלך פקעה זאת על סמך דברי המרדכי אודות שניים שנשבעו זה לזה ואחד שיקר פטור השני לקיים‬
‫שבועתו‪.‬‬
‫וכך לאורך כל הספר המשא ומתן ההלכתי משולב עם דקדוק נפלא בלשון הכתובים‪ .‬בסוף הספר ישנם י"ב דפים ובהם‬
‫חידושים על לשונות הרמב"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫פירוט תולדות המחבר ראה בנכתב בערך "מקראי קודש" פה מועתקים דברי החיד"א במעלת הספר‪.‬‬
‫הרב חיד"א )"שם הגדולים" מערכת ע אות פ"ה( הנחה היאך להפיק תועלת מלימוד בספר "עץ החיים" הנה בניסוחו "והוא‬
‫רומז הרבה דיני הש"ס והרמב"ם בדקדוק הכתובים ואותיות אשר תבאנה‪ ,‬ואגב שקלא וטריא על הרמב"ם ואביזריה‪ ,‬והוא‬
‫ספר נפלא ובקצור גדול והקורא צריך להעמיק העיון ואז חיך אוכל יטעם לו אמריו ורמיזותיו כי נעמו"‪ .‬מיד עם פרסומו‬
‫של הספר הוא נהפך להיות ספר יסודי לפירוש היד החזקה‪ ,‬בפרט אצל גדולי תוגרמה אשר נדיר למצוא בחיבוריהם מקום‬
‫שהמהרח"א העיר עליו‪ ,‬והם לא נושאים ונותנים בדבריו‪.‬‬
‫גדולה מזו הרב חיד"א )"שם הגדולים" מערכת ת' אות ל'( מספר שרבי אברהם מונסון )האחרון( אחד מגדולי תלמידיו של‬
‫רבו בעל "נחפה בכסף" כתב חיבור )נשאר בכת"י( "תוצאות חיים" שמו וענינו‪ :‬ליישב קושיות הרב מהרח"א בספר עץ‬
‫החיים"‪.‬‬
‫בנאמנות לקו שבמפרשי ה"יד החזקה" נכללים רק החיבורים הישירים על הרמב"ם הובאו במהדורה זו רק החידושים‬
‫שבסוף הספר שבכותרתם נכתב בפירוש שהם על לשונות הרמב"ם‪ ,‬לכן אף שבחמשת חלקי הספר שהם לפי סדר פרשיות‬
‫התורה‪ ,‬רבו החידושים על הרמב"ם‪ ,‬הם לא שובצו תחת הכותרת "עץ החיים"‪ ,‬יחד עם זאת יובלט שדי שכיח שמפרשי‬
‫היד החזקה הביאו מדברי מהרח"א ש"בעלי חיים" ונשאו ונתנו בהם‪ ,‬כמו"כ יסופר שבספר "ויקח אברהם" )מאחרוני רבני‬
‫איזמיר( הנכלל במפרשי היד החזקה מופיעים תדיר ציונים לדברי ה"עץ חיים" שעל פרשיות התורה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "עץ החיים" נדפס בשנת תפ"ט )‪ (1729‬הספרים על בראשית ושמות הם בספירה ראשונה ויש בהם פ"ד דפים‪ ,‬על‬
‫ויקרא דברים קמ"ו עמודים והחידושים על הרמב"ם בספירה שלישית שיש בה י"ב עמודים‪ .‬בשנת תשנ"ג נסדר הספר‬
‫מחדש על ידי מכון "המאור" ירושלים כחלק מכל כתבי מהר"ח אבולעפיה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר‬
‫שם הגדולים – מערכת ע אות פ"ה‬
‫פארי הלכות‬
‫רבי יחיאל מיכל ב"ר יהודה ליב מקאלוואריה‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫דברי מוסר ותוכחות וחידושים על הש"ס ורמב"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫על רבי יחיאל מיכל ב"ר יהודה ליב מקאלוואריה )עיירה ליד מארימפול פלך סובלאק‪ ,‬בזמנו פולין כיום ליטא( לא ידועים‬
‫לנו פרטים‪ ,‬בשער הספר נרשם שהעמיד תלמידים רבים ברחבי אשכנז‪.‬‬
‫מלבד ספרו הנוכחי חיבר והדפיס עוד "דרך המלך" – דרשות על המסורה ועוד )שקלוב תקנ"ח(‪ ,‬מרגניתא – דברי מוסר‬
‫בחרוזים בעברית ובאידיש‪) ,‬שקלוב תקנ"ו‪ ,‬וילנא תקס"ג(‪" ,‬הוי שודד" – הספד על המגיד מסוכטשוב‪ ,‬רבי יחיאל מיכל‬
‫ברי"ל ורבי ליב מרומשישק )נאווידואהר תקס"ה(‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "פארי הלכות" נדפס על ידי המחבר בשקלוב בשנת תקנ"ח )‪ (1789‬בהסכמת רבני שקלוב רבי חנוך העניך שיק ורבי‬
‫צבי הירש במהר"מ‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫ספרי המחבר‬
‫פי אריה – רבי מרדכי יהודה ליב גלאזשטיין‬
‫נולד בשנת תר"א )‪(1841‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "פי אריה" מתואר ע"י מחברו כספר שאלות ותשובות‪ ,‬זו הכותרת בכל עמוד שבספר‪ .‬אכן יש בספר שאלות‬
‫ותשובות הלכה למעשה כגון ברכה על אגסים שבישולם לא נגמר על העץ‪ ,‬ריאה שנמצאו בה תולעים או על חלב שנמצא‬
‫בו דם‪ .‬אבל ישנם הרבה תשובות שלא באות כמענה על שאלה הנוגעת למעשה אלא התשובה נועדה ליישב רמב"ם‬
‫מוקשה‪ .‬לפיכך ניתן לראות את הספר הן כספר שו"ת למעשה‪ ,‬והן כמברר וכמיישב את דברי הרמב"ם ביד החזקה‪.‬‬
‫ב‪.‬מתולדות המחבר‬
‫רבי מרדכי יהודה ליב נולד בשנת תר"א )‪ (1841‬מתוך כתבי ספרו ניכרת גאונותו הגדולה ושינוס מתניו להכנס לעובי‬
‫הקורה של סוגיות קשות‪ .‬מסימני הספר נשקפת חתירה למצוא פשר לדברי הרמב"ם באות מקומות הידועים כחמורים‬
‫ומסובכים שכבר גדולי האחרונים נלאו למצוא פתרון לדבריו‪ .‬גם כשהשאלה שהובאה לפניו אודות עובדה מסוימת‪ ,‬נראית‬
‫כ"צרה" ונוגעת רק לפרטיה של הלכה מסוימת הוא מצא בה צדדים עקרוניים שבירורם מחייב גלגול סוגיות הש"ס ושקלא‬
‫וטריא בדברי הפוסקים – ראשונים ואחרונים‪ .‬מתוך הסכמת ר' יצחק אלחנן ניכר שהוא העריך מאד את בעל "פי אריה"‬
‫ויש רושם שדבריו לא נכתבו כמליצה בעלמא אלא מתוך היכרות קרובה עם רבי מרדכי יהודה ליב‪ .‬וכפי שהוא כתב‪:‬‬
‫"ובאמת אני מכיר את מעלת הרב המאור הגדול הלז מכבר בעת שהיתי בק"ק נאווהרדק‪ ,‬כי הכרתי אותו אז וראיתי כי ידיו‬
‫רב לו במעלות התורה ואמרתי עליו כי אי"ה יתעביד לאילנא רברבא וכעת ראיתי שנתקיימו הדברים ב"ה‪ .‬בעל "פי אריה"‬
‫כיהן כרבה של קהילת ראסנא פלך מוהילב שבמדינת רסיין‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר נדפס בוילנא בשנת תרל"ז )‪ (1877‬עמודיו ‪ 88‬הספר צולם ויצא לאור שנית ע"י האחים גולדנברג בניו‪-‬יורק‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫"אהלי שם" – רש"נ גוטליב עמוד ‪.377‬‬
‫פירוש לארבעת הפרקים הראשונים בהל' יסודי התורה – ראה בהמשך על מחברו‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫הפירוש לארבעת הפרקים הראשונים של הל' יסודי התורה לא נדפס כספר בפני עצמו אלא‬
‫כפירוש על גליון הרמב"ם‪ .‬הסיבה שלארבעה פרקים אלו נכתב פירוש מיוחד היא‪ :‬משום‬
‫שרוב רובם של פרקים אלו אינו עוסק בדינים הלכה למעשה אלא דורש במעשה בראשית‬
‫ובענינים הקשורים למהלך גרמי השמים‪ ,‬לא רבים התעסקו בענינים אלו‪ ,‬לכן נתבקש‬
‫פירוש מיוחד ומסוים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫הפרוש נדפס לראשונה במהדורת היד החזקה אשר נדפסה בקושטא בשנת רס"ט )‪(1509‬‬
‫בלא לציין מי הוא מחברו‪ .‬בספר מעשי ה' שחיבר רבי אליעזר אשכנזי‪ ,‬בחלק מעשי אבות‬
‫כתב "וכבר תראה שהריטב"א ז"ל שפירש ספר המדע שחיבר הרמב"ם שם כתב שמציאות‬
‫ה' והאחדות ושאינו גוף זכרו להם הפילוסופים ראיות ברורות‪ ,‬והעיקר הרביעי שהוא חידוש‬
‫העולם נחלקו בו וכו' "‪.‬פירוש זה נמצא בפרק א' הלכה א' בפירוש שלפנינו על הל' יסוה"ת‪,‬‬
‫מוכח שבעל מעשי ה' אשר כידוע רב גובריה כאחד שכל גדולי עולם חרדו לכבודו‪ ,‬נקט‬
‫שפירוש זה נכתב על ידי הריטב"א‪.‬‬
‫במאמר ב"צפונות" שנה א' חוברת ד' כתב הרב דוד מצגר לפקפק על יחוס הפירוש‬
‫לריטב"א‪ .‬הנה פירוט טענתו העיקרית‪ :‬בפ"ד הי"ג כתב הרמב"ם‪" :‬ואני אומר שאין ראוי‬
‫לטייל בפרדס אלא מי שנתמלא כריסו לחם ובשר‪ ,‬ולחם ובשר הוא לידע האסור והמותר‬
‫וכיוצא בהם משאר המצוות‪ ,‬ואע"פ שדברים אלו דבר קטן קראו אותם חכמים שהרי אמרו‬
‫חכמים דבר גדול מעשה מרכבה ודבר קטן הווית אביי ורבא וכו'‪ .‬המפרש שם כתב בתוספת‬
‫באור "וחכמים קראו לענינים אלו )הוויות דאביי ורבא( דבר קטן מפני שהם קטנים לגבי‬
‫מעשה בראשית ומעשה מרכבה"‪ .‬לעומת זאת בחידושי הריטב"א )סוכה דף כח‪ .‬ד"ה דבר‬
‫קטן( כתב לפרש שה"דבר קטן" הם לא כלל ההלכות והדינים אלא דוקא הויות דאביי ורבא‬
‫היינו ספקותיהם של דורות אחרונים שמחמת שלא ירדו לעומק חכמת התלמוד כדורות‬
‫ראשונים וכו' ולפי שהיה זה מחסרון ידיעה קרי ליה דבר קטן בחכמת המשנה‪ ,‬אבל גדול‬
‫הוא מכל שאר חכמות הגוים‪ ,‬זה הפירוש אמת ונכון לכל המאמין ולא כמו שפירשו אחרים‬
‫האלקים יכפר"‪ ,‬הרב מצגר טוען בהגיון מוצק שאין זה מתקבל כלל שהריטב"א שדחה‬
‫בחריפות את פירושו של הרמב"ם וסיים "האלוקים יכפר"‪ ,‬בבואו לפרש את הרמב"ם‬
‫הסכים עמו שכלל התלמוד נחשב קטן כלפי מעשה בראשית‪ .‬מוכח איפוא שלא כבעל מעשי‬
‫ה' שהפירוש יצא מקולמסו של הריטב"א‪ .‬הרב מצגר השאיר פתוחה את שאלת מחברו של‬
‫הפרוש‪ ,‬אבל הגאון ר"ח קניבסקי בהערותיו לרמב"ם בקונטרס "קרית מלך" כתב בריש הל'‬
‫יסוה"ת "המפרש על ד' פרקים ראשונים‪ ,‬כמדומה שהוא המפרש לקדוה"ח‪ ,‬שלשונו קרוב"‪,‬‬
‫אם השערתו נכונה אזי ניתן לקרוא על תולדות מחבר הפירוש להל' יסודי התורה בערכו‬
‫"המפרש להל' קדוה"ח"‪ .‬לאחר כתיבת הדברים עולעל בספר "קורא הדורות" )דף כב‪ ,‬ב(‬
‫שם נכתב "ונ"ל שהרב הזה עצמו הוא המפרש שפירש הלכות יסודי התורה להרמב"ם ז"ל"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הפרוש להל' יסוה"ת נדפס לראשונה במהדורת קושטא רס"ט )‪ (1509‬ומאז ברוב מהדורות‬
‫הרמב"ם‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫"צפונות" שנה א' חוברת ד'‪.‬‬
‫פירוש להל' קידוש החודש – רבי עובדיה ב"ר דוד‬
‫חי בסביבות שנת הק' לאלף החמישי‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫מטרת הפירוש לפשט ולהמחיש במדת האפשר את הלכות קדוש החודש שרוב רובם מבוסס‬
‫על מושגים עמוקים באסטרונומיה ובמתמטיקה‪ .‬הרמב"ם הגיע אל תכלית חכמת התכונה‬
‫לכן דבריו בהלכות קדוה"ח עמוקים ביותר‪ .‬מי לנו גדול מהראב"ד אשר בפ"ז מהלכות אלו‬
‫הלכה ז' כתב‪ :‬מפני שהמחבר הזה מתגנדר מאד ומתפאר בחכמה הזאת והוא בעיניו שהגיע‬
‫לתכליתה‪ ,‬ואני איני מאנשיה כי גם רבותי לא הגיעו אליה‪ ,‬ע"כ לא נכנסתי בדבריו לבדוק‬
‫אחריו" העובדה שגם גדולי הדורות שכל רז לא אניס להו‪ ,‬מ"מ כדוגמת הראב"ד ורבותיו‬
‫לא היו מאנשי חכמה זו‪ ,‬היא הסיבה שגם מפרשי הרמב"ם הידועים שירדו לבאר את רוב‬
‫הלכות הרמב"ם‪ ,‬בכ"ז הניחו מלפרש את הל' קדוש החודש‪ .‬רבי עובדיה בר' דוד כן היה‬
‫מאנשיה המובהקים של חכמת התכונה‪ ,‬מכח זה ירד למעמקיה להבהיר את הלכות קדש‬
‫החודש בפרטיהם המסובכים שבהם מתברר הילוך גרמי השמים וקביעת המועדים‪.‬‬
‫מלבד הפרקים וההלכות שעיקרם בחכמת התכונה‪ ,‬יש בהל' קדוה"ח "פרקים רגילים"‬
‫הקשורים לסוגיות הש"ס בהלכות קדוש החודש‪ ,‬קביעת המועדים ועיבור שנים‪ .‬רבי עובדיה‬
‫התעסק גם בהם‪ ,‬הרבה להקשות ולתרץ ע"פ סוגיות הגמ'‪ .‬רוב רובם של השוקלים וטורים‬
‫בענינים אלו עמלים ליישב את קושיותיו והערותיו החזקות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫מחבר הפירוש להלכות קדוה"ח היה רבי עובדיה ב"ר דוד‪ ,‬אין ידועים עליו פרטים רבים‪,‬‬
‫ממה שכתב "כבר עשינו העיקר לתחלת ליל ג' שיומו א' לחודש ניסן משנה ט' למחזור רס"ט‬
‫שהיא שנת הק"א ליצירה וכו'" נראה שחי סביבות שנות הק"א )‪.(1341‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫גליון הרמב"ם במהדורת קושטא רס"ט )‪ (1509‬ומני אז במהדורות הנפוצות‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫קורא הדורות דף כב‪ ,‬ב‪.‬‬
‫פירוש להל' קדוש החודש – רבי לוי בן חביב )רלב"ח(‬
‫נולד בשנת ר"מ )‪ – (1480‬נפטר לפני שנת ש"ט )‪(1549‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫פירושו של ר' לוי בן חביב להל' קדוה"ח אינו פירוש שיטתי לכל הלכות קדוש החודש‪ ,‬אלא‬
‫רק לארבעה פרקים מפוזרים‪ .‬החלק הראשון עוסק בשתי הלכות בפרק ב'‪ ,‬הלכות אלו אינם‬
‫קשורות לחכמת התכונה‪ ,‬אכן דיונו בהם דומה לשקלא וטריא הלכתית רגילה‪ ,‬קושיות על‬
‫הרמב"ם מדברי הגמ' ופלפול להתאים את שיטתו עם סוגיית הש"ס‪ .‬החלק השני של פירושו‬
‫הוא בהלכות שכל ענינם שייך לחכמת התכונה ולמושגיה העמוקים בהבנת אופן התנהלות‬
‫מערכת גרמי השמיים‪ .‬כידוע כמה וכמה מגדולי הדורות הודו שאינם מתמצאים בחכמת‬
‫התכונה‪ .‬מי לנו גדול מהראב"ד שבפ"ז מהל' קדוה"ח ה"ז כתב‪ :‬אמר אברהם מפני שהמחבר‬
‫הזה מתגדר מאד ומתפאר בחכמה הזאת‪ ,‬והוא בעיניו שהגיע לתכליתה‪ ,‬ואני איני מאנשיה‪,‬‬
‫כי גם רבותי לא הגיעו אליה ע"כ לא נכנסתי בדבריו לבדוק אחריו" אבל לגבי הרלב"ח ניתן‬
‫לומר שהוא אחד "מאנשיה" המובהקים של חכמה מסובכת זו‪ ,‬די בעלעול קל בפירושו כדי‬
‫להתרשם שנהירים היו לו שבילי הרקיע כשבילי שאלוניקי בה שהה רבות בשנים‪.‬‬
‫בכח שליטתו המופלאה בנבכיה ורזיה של חוכמת התכונה הוא כתב פירוש לפרקים שכל‬
‫כולם רצף מושגים אסטרונומיים עמוקים‪ .‬בתחילת פי"ז הוא מקדים שבגלל עומק‬
‫המושגים‪ ,‬הוא לא נכנס לעיונים ארוכים אלא כל מגמתו לפרש ולהבהיר את הפירוש הפשוט‬
‫וההכרחי להבנת דברי הרמב"ם‪ .‬הנה לשונו‪" :‬להיות זה הפרק פרי ועיקר אלו ההלכות‪,‬‬
‫ראיתי לבאר כולו בלשון קצרה‪ ,‬לא כדברי "המפרש" שהאריך במקומות יותר מהראוי‪,‬‬
‫ובמקומות לא הבין כלל דברי הרב כמו בנליזת מעגל‪ ,‬והירבה צורות לבטלה"‪ .‬בים גועש‬
‫של מושגים הרחוקים מאד לרוב בני האדם וגם לגדולים שבחכמי התורה‪ ,‬שוחה המהרלב"ח‬
‫כאמודאי ותיק הצולל בקלילות במים אדירים‪ ,‬רק בגלל ענונותו כי רבה יכל לכתוב )פי"ב‬
‫ה"ב( את השורות הבאות‪ :‬וקודם שאבאר זה אזכיר כי בחכמה הזאת לא זכיתי ללמוד דבר‬
‫ממלמדי‪ ,‬כי אם מעצמי בספרים‪ ,‬וגם זה לא ברוב פנאי‪ ,‬כי אם בזמן שהיתי לוקח לעצמי‬
‫ופורק עול משא טורח עבודת עם הקודש‪ ,‬מעט מזעיר" בדבריו אלו כיון רלב"ח להמעיט את‬
‫בקיאותו בחכמה זו‪ ,‬אבל השיג את ההיפך! כי כשנוכחים לדעת את שליטתו ללא מצרים‬
‫במושגים הסבוכים ביותר של חכמה זו‪ ,‬מתעצמת יותר ויותר ההתפעלות נוכח גילויו‬
‫המרעיש שלא קנה חכמה זו מפי מורים מומחים‪ ,‬אלא רק מכח עיונים חפוזים בספרים‪.‬‬
‫בקיאותו המופלאה בחכמת התכונה נשקפת גם מסימן קמה בספר תשובותיו‪ ,‬שם הסביר‬
‫כיצד ערך לוח זמנים לפי אופק ירושלים‪ ,‬כל שורה שבאותו סימן מכריזה על גאונות אדירה‬
‫בתחום שרק יחידי סגולה בקיאים בו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי לוי נולד בצפון ספרד לאביו רבי יעקב בן חביב שהיה מגדולי הדור וידוע כמחבר ה"עין‬
‫יעקב"‪ .‬בשנות ילדותו שלטה בספרד האינקויציה אשר באכזריות ביקשה להעביר את‬
‫היהודים לדת הנצרות‪ .‬כדי להמלט מחרבם שינו לר' לוי את שמו לשם נכרי ועל פניו היה‬
‫נראה כילד גוי‪ .‬עשרות שנים אח"כ כשהוא כבר רבן של ישראל ותל תלפיות בשאלוניקי‬
‫המעטירה הוא גילה מעט מסגור לבו על פרק זה שבחייו‪ .‬זאת כתגובה על פיסקא בקונטרס‬
‫של בר פלוגתיה מהר"י בירב שבתוך דבריו כתב‪ :‬ותודה לקל לא נשתנה שמי אי רבי קרו לי‬
‫השתא‪ ,‬רבי הוו קרי לי אז וזה שמי לעולם וכו' זה סוף דבר שת"ל לעולם השתדלתי שלא‬
‫ילך להתרעם עלי שום אות מאלף ועד תי"ו רצוני לומר שלא נתחלל שם שמים על ידי‬
‫בשום אחד מהאותיות כדי שלא יעלו להתרעם עלי לשמים" הרלב"ח ציטט שורות אלו והבין‬
‫שבדבריו שלא נתחלל שם שמים על ידו‪ ,‬נתכוין מהר"י בירב לרמז שהוא ראוי יותר להסמך‬
‫מפני שאף פעם לא נשתנה שמו ומעולם לא נתחלל שם שמים על ידו‪ ,‬בעוד שר' לוי שינה‬
‫שמו ולא מסר נפשו על קדוש השם‪ .‬ע"ז השיב ר' לוי מנהמת קירות לבבו "לא אכחיש‬
‫המובן מדבריו בהגדות אשמתי ולא אציל עצמי בדברתי לומר שאף אם שינו שמי בעוונתי‬
‫בשנות השמד‪ ,‬אנכי לא שיניתי ובוחן לב וחוקר כליות יודע כי תמיד אותו יראתי ואם לא‬
‫זכיתי לקדש שמו‪ ,‬לבי יחיל בקרבי מפני זעמו הגם שלא הייתי בר עונשין בבית דינו כלל‪,‬‬
‫מכל זה וכו' אבכה יומי ולילי אוי לי אללי לי ואודה עלי פשעי ואומר ידעתי ה' רשעי ופשעי‬
‫וזדוני כי רבו למעלה ראש וכו' ואשמותי גדלו עד לשמים‪ ,‬אבל בטחתי על רוב חסדיך‬
‫ונשענתי על רוב רחמיך וכשם שזכיתני לצאת מן ההפכה והבאתני אל העיר ההוללה)כונתו‬
‫לעיר המהוללת( בתוך השנה‪ ,‬להיות שונה שם בכל יום הלכה עד היום שיש יותר מארבעים‬
‫שנה‪ ,‬כך תזכני להיות בעל תשובה שלמה ומה גם עתה בהיותי עולב עלבון גדול אשר כזה‬
‫על לא חמס בכפי‪ .‬ואתה אדון הסליחות אלדי הרוחות ראה בדמעות אשר זלגו עיני עתה‬
‫באנחות ויהיו בבית גנזיך מונחות לעת צאת נפשי ואולי תזכה בהן לשוב למנוחות"‪ .‬מכל‬
‫מלה ומלה מבצבצת חסידותו של קדוש ה' אשר נפשו לא יודעת מרגוע בגלל שלא זכה‬
‫לקדש שם שמיים ועל כך שכינוהו בשם נכרי‪ ,‬ונפשו אבלה על מעשה שלא היה תלוי‬
‫בבחירתו‪ ,‬בזמן שעדיין לא נתחייב בעונשים בבי"ד של מעלה‪.‬‬
‫כפי שנכתב בתוך דבריו הנ"ל לאחר הגרוש עבר עם אביו לשאלוניקי שם במשך למעלה‬
‫מארבעים שנה הרביץ תורה לעדרים העמיד תלמידים רבים ביניהם המהרשד"ם‪ ,‬השיג‬
‫תשובות רבות להלכה והיה לתל תלפיות‪ .‬כשהוא יושב בכבודו של עולם החליט להניח‬
‫אחריו הכל ולעלות לארץ ישראל‪ .‬בתשובה כ"א שבספר תשובותיו הוא נוגע בעניין עלייתו‬
‫לאר"י‪ ,‬הוא מתאר באותה תשובה שאחד מגדולי הדור מסר ביד "בעל ריבו" של הרלב"ח‬
‫תשובה בה הוא משיג בחריפות על פסק אחד שלו וממנה משתמע כאילו הרלב"ח טעה ופסק‬
‫נגד דברי הרמב"ם‪ ,‬הרלב"ח התמרמר על מסירת תשובה כזו בלי לשאול אותו תחילה כיצד‬
‫הוא מסביר את הוראתו ומדוע כביכול נטה מדברי הרמב"ם‪ ,‬אולם הוא העיר‪" :‬עם שלפי‬
‫האמת אני איני מקפיד בכל זה ובפרט שהאמת תעיד לעצמה אדרבה שמחתי בכך כמקבל‬
‫יסורין בעיר הקדושה‪ ,‬כי כל עוד שיחזיקוני יותר לנבזה וקטן‪ ,‬אז טוב לי כי דיו לעבד להיות‬
‫כקדשי רבו העומדים לפניו שפלים ונבזים ביד אויבים וזרים אכזרים‪ :‬וע"מ כן יצאתי מתוך‬
‫האהלי אהל התורה‪ ,‬גם עושר וכבוד היה לי ככל אחד מבני גילי בעיר ההוללה של סופרים‬
‫וספרים גדולה לאלקים שאלוניקי יע"א כמפורסם"‪ .‬הנה כתב שידע מה הוא עוזב ולקראת‬
‫מה הולך‪ ,‬אבל קבל על עצמו תלאות ויסורי ארץ ישראל מתוך מחשבה טהורה שאינו יכול‬
‫לחיות חיים של עושר וכבוד כאשר "קדשי רבו" חסרי כבוד והם שפלים ונבזים ביד אויבים‪.‬‬
‫בשנת רפ"ה )‪ (1524‬הגיע לירושלים כיהן כרבה וכראש העדה‪ .‬הכל יודעים את המחלוקת‬
‫הגדולה שפרצה בשנת רצ"ה )‪ (1535‬בין חכמי ירושלים שהוא עמד בראשם לבין חכמי‬
‫צפת בראשות מהר"י בירב אשר ביקש לחדש את הסמיכה‪ ,‬אבל מהרלב"ח התנגד לכך בכל‬
‫תוקף וכנראה התנגדותו התקיפה היא הסיבה שהרעיון נכשל‪.‬‬
‫כיון שהכתיבה על המהרלב"ח היא בגין היותו מפרש דברי הרמב"ם בהל' קדוה"ח מובלט‬
‫שבספרו שו"ת מהרלב"ח אצור חומר רב אודות היד החזקה‪ ,‬ישנה בספר קבוצת סימנים‬
‫)פא – פט( בהם הוא כותב ליישב לשונות רמב"ם מוקשים‪ ,‬ועל קבוצה זו נוספו סימנים‬
‫רבים המפוזרים בספר‪ ,‬בהם הוא מתייגע להפיץ אור על דברי היד החזקה הנראים עמומים‬
‫וסתומים‪ ,‬נוסף לזאת ראוי לציין שבסימן פ"ח "מפרש והולך כל פרק חמשה עשר ממאכלות‬
‫אסורות ומתרץ ומישב בטוב שכלו"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫פירוש ר' לוי בן חביב להלכות קדוה"ח נדפס לראשונה כסימן קמ"ד בספר תשובותיו שיצא‬
‫לאור בוינציאה שנת שכ"ה )‪ .(1565‬במהדורת היד החזקה שהופיעה בוינציאה בשנת של"ד‬
‫)‪ (1574‬נדפס לראשונה הפירוש בגליון הרמב"ם ומני אז בכל המהדורות הנפוצות‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הספר שו"ת מהרלב"ח‬
‫אנציקלופדיה לחכמי ארץ ישראל – ר"י גליס – ח"ב עמודים רל"ט – רמ"א‪.‬‬
‫פני המלך – רבי משה זקן מאזוז‬
‫נולד בשנת תרי"א )‪ – (1851‬נפטר בשנת תרע"ה )‪(1915‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "פני המלך" מרבי משה זקן מאזוז – ובו חידושים על ספר משנה תורה – נכלל כחלק מספרו הגדול "סבר פנים"‪,‬‬
‫הכולל עוד שני חלקים – ספרים‪" :‬פני זקן" – חידושים על התלמוד‪ ,‬ו"פני משה" – כללים ועניינים נפרדים‪.‬‬
‫ספר זה נדפס בהיות המחבר בן שלושים שנה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי משה זקן מאזוז נחשב לאחד מגדולי וחשובי רבני ג'רבה בדורות האחרונים‪.‬‬
‫רבי משה נולד בג'רבה בשנת תרי"א )‪ ,(1851‬לאביו רבי כמוס‪ ,‬שעסק במסחר לפרנסתו‪ .‬מרבותיו ידועים‪ :‬רבי אברהם‬
‫הכהן )השני‪ .‬מחבר הספרים "שיר חדש" ו"קן צפור"(‪ ,‬רבי חיים הכהן )מחבר הספרים "לב שומע" ו"מצות המלך"( –‬
‫שהיה לרבו המובהק‪ ,‬רבי סאסי מעתוק כהן יהונתן – ששימש כראב"ד בג'רבה‪.‬‬
‫רבני תוניס – בהקדמתם לספרו "סבר פנים" – כותבים עליו‪" :‬כי זה משה‪ ,‬מנעוריו שקוד על לימודו‪ ...‬בצאתו מרחם אמו‬
‫ותחל רוח ה' לפעמו‪ ,‬ולא עזבו אביו לצאת מפתח הבית וחוצה‪ ,‬ויגדל הנער בחכמה ובמוסר‪ ...‬שקיל וטרי פלפלא חריפתא‪,‬‬
‫דעתו יפה מנופה בי"ג נפה‪."...‬‬
‫עוד בהיותו כבן כ"ד שנה החל לכהן כדיין‪ ,‬לאחר שהפצירו בו בני קהילתו לקבל תפקיד זה עליו‪ .‬מחברי בית דינו‪ :‬רבי‬
‫רחמים חדאד‪ ,‬רבי סאסי מעתוק כהן יהונתן‪ ,‬רבי רחמים בוכריץ )חמיו(‪ ,‬רבי דוד כהן גישא ועוד‪ .‬עמם חתם על הסכמות‬
‫לספרי חכמי תוניס‪ ,‬ואתם חתם על פסקים שיצאו מתחת ידם‪ .‬בשנת תרס"ה )‪ – (1905‬בעקבות פטירת ראב"ד ג'רבה‪ ,‬רבי‬
‫סאסי מעתוק כהן יהונתן – נתמנה לראב"ד במקומו‪ ,‬תפקיד אותו מילא כעשר שנים‪.‬‬
‫רבי משה העמיד תלמידים רבים‪ ,‬ורוב רבני ג'רבה בדורות האחרונים היו תלמידיו‪ .‬הוא נודע כפוסק גדול‪ ,‬ועל הוראותיו‬
‫סמכו גם לאחר פטירתו‪.‬‬
‫בסוף ימיו עסק בלימוד תורת הנסתר‪.‬‬
‫מספריו‪" :‬צדיק ונשגב" – שיטה על מסכת ביצה )חוברה בהיותו בחור(; "שם משה" – עניינים שונים; "שערי משה" –‬
‫שו"ת וחידושים בהלכה; "שערי תורה" – חידושים ודרושים בהלכה ובאגדה; "ויקהל משה" – דרושים; "הוראת זקן" –‬
‫בהלכה ועוד‪.‬‬
‫רבי משה נפטר בשנת תרע"ה )‪ ,(1915‬בהיותו בן ‪ 64‬שנים‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "פני המלך" – יחד עם שאר חלקי ספר "סבר פנים" – הודפס בליוורנו בשנת תרמ"א )‪ – 142 .(1881‬דף )פורמט‬
‫גדול(‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫מלכי תרשיש – בנימין רפאל כהן‪.‬‬
‫בית עקד ספרים – פרידברג‪.‬‬
‫פסקי הלכות – רבי דוד פרידמן‬
‫נולד בשנת תקפ"ח )‪ – (1828‬נפטר בשנת תרע"ה )‪(1915‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫מטרת הספר "פסקי הלכות" להכריע את ההלכה ע"פ שקלא וטריא בסוגיות הש"ס ודברי הראשונים‪ .‬בספר יש "פנים" בו‬
‫הלכות פסוקות ומסביב שקלא וטריא כיצד הגיע המחבר למסקנה המוצגת ב"פנים"‪ .‬ההלכות שב"פנים" מבוססות על סגנון‬
‫הרמב"ם ביד החזקה שבביאורים מכנה אותו רבי דוד "הרב"‪ .‬אך לפעמים הוא מוסיף על לשון הרמב"ם פרטים שאינם‬
‫מוזכרים בדבריו‪ ,‬ולעתים הוא מעתיק מדברי ראשונים אחרים‪ .‬הספר בשני חלקיו עוסק בהלכות אישות בענינים‬
‫המבוארים בתשעה פרקים הראשונים בהלכות אישות שביד החזקה‪ .‬אף שהמסגרת של המחבר היתה הלכות אישות‬
‫שבמשנה תורה‪ ,‬התרחבה היריעה לנושאים שלא הוזכרו ברמב"ם בקשר לדיני אישות‪ .‬למשל בגמ' בגיטין וביד החזקה‬
‫בהלכות גירושין יש דיון על זורק גט לגג של אשתו ובטרם שינוח הגט על הגג הוא נשרף באש‪ .‬בעל פסקי הלכות העתיק‬
‫את פסקי הרמב"ם בענין זה לאחר שכמובן את המילה גט החליף בזרק את הקידושין‪ ,‬וכך לגבי פרטים נוספים שבגמ'‬
‫נאמרו לענין קנין חצר‪ ,‬הועתקו בפסקי הלכות לענין קנין כסף הקידושין בחצר‪ ,‬זו הסיבה להיקפו הענקי של הספר‪ .‬כך‬
‫סיכם המחבר את מלאכתו בעת סיימו את החלק השני‪" :‬נשלם המקור עמק הלכה מתשעה פרקים מאישות הכוללים כל‬
‫הלכות קדושין ופסקי הלכות בדיני עריות ושניות לעריות וחייבי לאוין וחייבי עשה ודיני סימני נערות ובוגרות וסימני‬
‫איילונית ודיני טומטום ואנדרגינוס ורוב הלכות עדות ורוב דיני מיאון והרבה פסקים בדיני גירושין ויבום וחליצה ושליחות‬
‫ואיסורי הנאה‪ ,‬ופסקי דינים בקנין חצר ושארי קנינים ודיני מודעא ואסמכתא וברירה ותנאים"‪ .‬בסוף חלק א' קונטרס‬
‫תשובות ארוכות בענינים שונים ושבע תשובות בעניני מקוואות‪ ,‬בסוף חלק ב' קונטרס בענין אפית פת בעצי איסורי הנאה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫עוד בהיותו ילד רך בשנים הפליא רבי דוד את כל רואיו בכשרונותיו העילויים‪ ,‬בהיותו כבן שש עברה משפחתו לוארשה‪,‬‬
‫שם תהה על קנקנו רבי שלמה איגר והכיר עד היכן מגיעים כשרונותיו הנשגבים של הילד הזה‪ .‬שנתיים לאחר מכן כתב ר'‬
‫שלמה איגר לרבה הגדול של בריסק רבי ליב קצנלבויגן "ישגיח על סדר למודו של הילד הזה כי הוא עתיד להיות כוכב‬
‫נוגה ולאור מאיר בחוכמת התורה"‪ .‬בהיותו בן י"ח נשא לאשה את בת הגביר תפארת הנדיבים רבי שמריהו לוריא‬
‫שהצטיין והתפרסם באהבתו שלא ידעה גבולות לתורה ולהוגיה‪ .‬בבית חמיו שקד על למודו למעלה מעשרים שנה כשהוא‬
‫סגור ומסוגר בפינתו‪ .‬למרות שהיה ספון בחדרו‪ ,‬הכריזה עליו תורתו מבחוץ וגדולי הדור ר' יוסף מסלוצק‪ ,‬הרד"ל ובעל‬
‫"צמח צדק" )החדש( פנו אליו בשאלות חמורות ומסובכות‪ .‬על אותה תקופה שישב בבית חמיו כשהוא מופנה מכל טרדה‬
‫כתב לאחר עשרות שנים‪" :‬על ברכי איש המעלה הזה מימי ילדותי גודלתי‪ ,‬ממתק אמרי פיו ינקתי‪ ,‬ובאור מדותיו הטהורות‬
‫והנעלות ראיתי אור‪ .‬בצילו חמדתי וישבתי יותר מעשרים שנה מבלי דאגת בית‪ ,‬ותהי לאל ידי לקנות רובי תורתי במשך‬
‫שבתי בביתו" )בהקדמתו ל"פסקי הלכות"( אולם גם לאחר פטירת חמיו )טבת תרכ"ה )‪ (1865‬כאשר למורת רוחו נאלץ‬
‫לשמש ברבנות והחל משנת תרכ"ח )‪ (1868‬עלה על כס רבנותה של קרלין המעטירה לא פסק מהתמדתו המופלגת‪ .‬במכתב‬
‫לגיסו שנשלח בשנת תרנ"ד )‪ (1894‬הוא תיאר‪" :‬זה לי ששים ושש שנים לימי חי וערך חמשים שנה אנכי שוקד בשדי‬
‫התלמודים הבבלי והמערבי לילות כימים וכמעט כל כוחות נפשי וגופי מסרתי להעבודה הזו"‪ .‬הספר "פסקי הלכות" הוא‬
‫פרי עמלו המפרך של רבי דוד במשך עשרות שנים‪ ,‬אולם נאמן ביתו הרש"נ גוטליב מפינסק מעיד שה"פסקי הלכות"‬
‫הנדפס הוא רק חלק קטן ממאות גליונות שרשם רבי דוד‪ .‬בשנת תרע"ג )‪ (1913‬יצאו לאור שני חלקי ספר תשובותיו‬
‫"שאילת דוד" ואליהם צורפו כמה קונטרסים בענינים שונים‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫חלקו הראשון של ה"פסקי הלכות" על ארבעת הפרקים הראשונים נדפס בוארשה שנת תרנ"ח )‪ (1998‬ובו ‪ 484‬עמודים‪,‬‬
‫ב‪ 65‬העמודים האחרונים שמונה סימני שו"ת הנקראים "שאילת דוד"‪ ,‬ובספירת דפים נפרדת שו"ת בעניני מקואות ובו‬
‫עשרים ושמונה עמודים‪ .‬חלק ב' של הספר הופיע בשנת תרס"א)‪ (1901‬ובו ‪ 528‬עמודים כולל קונטרס בענין אפית פת‬
‫באיסורי הנאה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫"ישורון" כרך ט' עמודים תשפ"ו – ת"ת במאמר שעיקרו מבוסס על רשימתו של נאמן ביתו רבי שמואל נח גוטליב איש‬
‫פינסק בספרו "אהלי שם"‪.‬‬
‫פקודת המלך – רבי ישראל נחמן דרוהוביצר‬
‫נולד בשנת תק"ה )‪ – (1745‬נפטר בשנת תקפ"ה )‪(1825‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫הקונטרס "פקודת המלך" מהרב ישראל נחמן דרוהוביצר‪ ,‬כולל פירושים וחידושים על מספר הלכות שבספר משנה תורה‬
‫להרמב"ם )כשהמחבר מתמקד במשא ומתן בדברי ה"משנה למלך"(‪ ,‬ומספר הספדים‪.‬‬
‫לספר ניתנו הסכמות מחכמי איטליה ובעיקר ליוורנו‪ :‬רבי יעקב נוניס ואיס‪ ,‬רבי דוד חי ואיס‪ ,‬רבי משה פאדווה ועוד‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי ישראל נחמן נולד לאביו רבי יוסף דרוהוביצר‪ ,‬בשנת תק"ה )‪ ,(1745‬בעיר סטאניסלוב שבגליציה‪.‬‬
‫רבי ישראל נתמנה לדיין ומגיד מישרים באוסטרהא )עירו של המהרש"א(‪ ,‬משם עבר להונגריה ושימש ברבנות בכפר‬
‫שימאנדא שליד אראד‪ .‬תקופה קצרה התגורר בעיר גרוסווארדיין‪ ,‬והחזיק בה ישיבה‪.‬‬
‫בשנת תקס"ג )‪ (1808‬החל את דרכו לארץ ישראל‪ .‬בדרכו עבר דרך איטליה ובה הדפיס את ספרו "פקודת המלך"‪.‬‬
‫בתקופה זו הכיר את החיד"א‪ ,‬המזכירו בכבוד בספרו 'חומת אנ"ך'‪.‬‬
‫בשנת תקס"ה )‪ (1805‬הגיע רבי ישראל לארץ ישראל והתיישב בצפת‪ .‬כשנתיים לאחר מכן יצא בשליחות כולל הספרדים‬
‫בצפת כשד"ר לערי אירופה‪ ,‬ושהה בשליחותו עד שנת תקע"ג )‪.(1813‬‬
‫בשנת תקע"ד )‪ (1814‬חזר לצפת‪ ,‬ונבחר לכהן כרבה של העיר צידון שבלבנון‪.‬‬
‫בשנת תקע"ט )‪ (1819‬הוא יוצא שוב כשד"ר לארצות‪ :‬מצרים‪ ,‬תורכיה‪ ,‬יון‪ ,‬איטליה‪ ,‬אלג'יר ועוד‪.‬‬
‫מספריו‪" :‬יקרא דחיים" – הספד; ספר קהלת עם פירוש "חמדת ישראל" ועוד‪.‬‬
‫רבי ישראל נחמן נפטר בצפת בשנת תקפ"ה )‪.(1825‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫קונטרס "פקודת המלך" הודפס לראשונה בליוורנו בשנת תקס"ד )‪ – 88 .(1804‬דף‪ .‬הודפס שנית בניו יורק בשנת תשנ"א‬
‫)‪ ,(1991‬במהדורת צילום‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫שבחי בעש"ט‪-‬תשכ"א‪ -‬עמודים ‪.25-29‬‬
‫"ישורון" שנה א נו יורק עמ' ‪.517‬‬
‫פרי האדמה – רבי מיוחס רפאל בכר שמואל‬
‫נולד בשנת תס"ה )‪ – (1705‬נפטר בשנת תקל"א )‪(1771‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "פרי האדמה" הוא אחד מהספרים רבי ההיקף על היד החזקה‪ ,‬החיבור הוא על כל חלקי הרמב"ם ובו משא ומתן‬
‫בהרחבה במאות ענינים שבמשנה תורה‪ .‬בספר הרבה תשובות להלכה מהם ארוכות מאד שאינם קשורות ישירות לדברי‬
‫הרמב"ם אך המחבר הכלילם בחבורו ושבצם היכן שהרמב"ם מדבר על הנושא הנידון באותם תשובות‪.‬‬
‫הספר מחולק לארבעה החלק הראשון‪ ,‬חידושים על הספרים מדע‪-‬טהרה‪ ,‬בחלק השני חידושים על הספרים נזיקין –‬
‫שופטים‪ ,‬חלקים ג' וד' חדושים על כל י"ד הספרים אבל בהיקף יותר מצומצם בחלק ג' ניתווסף "תוספת ביכורים" כולל‬
‫חידושים בש"ס‪ ,‬ביאורים על המזרחי וחידושים בשו"ע או"ח ויו"ד‪ .‬בחלק ד' נוספו "עטור בכורים" חדושים על הש"ס‬
‫וספר "פני האדמה" דרשות על התורה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי מיוחס התייתם בהיותו ילד בן שלש בעת שאביו רבי שמואל נפטר בהיותו רק בן עשרים ואחד שנים‪ ,‬הוא גדל מאז‬
‫אצל סבו רבי מיוחס‪ ,‬חרף תלאות היתמות והעוני הרי כפי שהוא מעיד על עצמו "כד הוינא זוטרי" כבר שית כבר שבע‬
‫שמתי פני למגמר שמעתתא לגלויי מסכתא אחרי הגלות לא מנעתי את עצמי מבית המדרש מכי השחר עלה אפילו שעה‬
‫אחת ימים ולילות" היינו הילד היתום בגיל שש שבע בא לבית מדרשו של רבי אברהם יצחקי רבה של ירושלים ולא מש‬
‫מהאהל ולמד בעיון עמוק מסכת אחר מסכת‪.‬‬
‫בח"ב של "פרי האדמה" )זכיה ומתנה פ"ט ה"א( מובאת שאלה אודות מתנת שכ"מ ונכתב שם "עד כאן דברי השאלה אשר‬
‫שולחה אלי מהעיר מצרים ונחלקו בה זוגא דרבנן ה"ה כמהר"א מונסון והחכם השלם כמוהר"ש ויטאש ופקד פקדתי מפי‬
‫מורי הרב המובהק המלך שלמה אלגאזי יצ"ו אחוה דעתי" למדנו מכאן שקנה תורה מפי מהר"ש אלגאזי‪ ,‬אך לא מדובר‬
‫במהר"ש אלגאזי הזקן בעל "יבין שמועה" ו"גופי הלכות" אלא בנכדו שהיה תלמיד הפר"ח ואח"כ ירד למצרים ושם שהה‬
‫כארבעים וחמש שנה‪.‬‬
‫הוא בא בברית הנישואין עם בתו של מהר"ר חיים מרדכי זאבי מרבני חברון שהיה חתנו של מהר"י חאגיז שהיה נשוי‬
‫לבתו של מהר"ם גאלנטי‪ .‬כמה וכמה פעמים מזכיר רבי מיוחס את מ"ז המג"ן וכונתו למהר"ם גאלנטי שהיה סב אמו‪.‬‬
‫בקשר לשמו של הרב "פרי האדמה" ראוי לציין את העובדה הבאה בהקדמתו לחלקים א‪-‬ג הוא מסביר שהשם "פרי‬
‫האדמה" נבחר גם בגלל היותו רומז בגימטריה מסוימת את שמו מיוחס בכר שמואל ולא מוזכר השם רפאל‪ ,‬גם בהרבה‬
‫תשובות באותם חלקים הוא חותם בשם מיוחס ולא מוסיף רפאל‪ ,‬אולם בהקדמה לחלק האחרון חלק ד' הוא מחשב‬
‫גימטריה לשם "פני האדמה" וכותב מפורש זכרון לבני ישראל זה שמי רפאל מיוחס‪ .‬שינוי בולט זה מעורר לחשוב שהשם‬
‫רפאל נוסף בשנותיו המאוחרות אולי בזמן חולי‪.‬‬
‫בשנת תקט"ז )‪ (1756‬עלה לכהן פאר כראש הרבנים בירושלים וכמרא דארעא קדישא והכל ענו אחריו מקודש‪ .‬כי כל‬
‫גדולי אותו דור דעה הכירו ברום תורתו ובמעלות חסידותו וקדושתו‪.‬‬
‫ספר "פרי האדמה" יצא לאור בחיי מחברו ולפיכך אין איזכור לשמות בנים או חתנים‪ ,‬מפורסם מאד שהניח אחריו בן‬
‫כמותו רבי משה מרדכי יוסף מיוחס אשר גם מילא את מקומו לאחר כמה שנים מעת פטירתו ראה הנכתב עליו בהרחבה‬
‫בערך "מים שאל"‪ .‬מהקדמת בנו הנ"ל לספרו "ברכות המים" ניתן ללמוד על בן נוסף שהיה לרבי מיוחס כי הוא מספר שם‬
‫מורי ורבותי שני המאורות הגדולים וכו' דחזיתיה לרבי הרב המובהק מרביץ תורה בישראל מר אחי מר שמואל זלל"ה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫חלק א' של פרי האדמה נדפס בשאלוניקי בשנת תקי"ב )‪ (1752‬ובו קס"ב דפים‪ .‬גם ח"ב נדפס במקום ההוא ובשנה ההיא‬
‫ובו קע"ד דפים‪ .‬חלק ג' נדפס בשאלוניקי בשנת תקט"ו )‪ (1755‬ובו נוסף הקונטרס "תוספת ביכורים" ובו פ' דפים חלק ד'‬
‫ובו הספרים "עטור בכורים" ופני אדמה" נדפס בשנת תקכ"ג )‪ (1763‬גם הוא בשאלוניקי‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫ההקדמות לספרי פרי האדמה‪.‬‬
‫פרי הארץ – רבי ישראל מאיר מזרחי‬
‫נפטר לא לפני שנת תק"ט )‪(1749‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "פרי הארץ" לרבי ישראל מאיר מזרחי‪ ,‬על שלשת חלקיו‪ ,‬כולל שאלות ותשובות על ארבעת חלקי השלחן ערוך‪,‬‬
‫בסופו של החלק הראשון קונטרס חידושים על ספרי מדע אהבה וזמנים וכותרתו היא‪ :‬שקלא וטריא על הר"מ ומפרשיו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי ישראל מאיר ב"ר יוסף מזרחי‪ ,‬נודע כאחד מחכמיה החשובים של העיר ירושלים‪ .‬אחיו – רבי נסים חיים משה מזרחי‬
‫– מחבר ספר "אדמת קדש"‪ ,‬כיהן כראב"ד וראשון לציון בירושלים‪ .‬שניהם נקראו על ידי חכמי ירושלים בשם‪" :‬נרות‬
‫המזרחיים"‪ .‬הוא למד בבית המדרש "בית יעקב – פירירא"‪ ,‬ומרבותיו ידועים‪ :‬רבי יהודה הכהן‪ ,‬ראה פרשת גדולתו בערך‬
‫מרכבת המשנה – אלפאנדרי‪ ,‬ורבי אברהם יצחקי רבה דירושלים ומחבר ספר השו"ת הנודע "זרע אברהם"‪.‬‬
‫כשיצא לשליחות מטעם ירושלים לתורכיה )בשנת תפ"ג – ‪ ,(1723‬הדפיס את חלקו הראשון של ספרו "פרי הארץ"‬
‫בהיותו בקושטא )שאר חלקי הספר הודפסו לאחר פטירתו‪ ,‬וכדלהלן(‪ .‬על הספר הסכימו המאורות הגדולים ששמש תורתם‬
‫האיר פני תבל הלא הם רבותינו שהעמידו תורה בישראל המהרי"ט‪ ,‬מהר"ש הלוי‪ ,‬ה"מחנה אפרים" ובעל משנה למלך‪.‬‬
‫במפעל מפרשי היד החזקה מופעה תשובת הרי"מ מזרחי בענין מיצר שהחזיקו בו רבים והיא מודפסת בתוך הספר "הלכה‬
‫למשה" )השמטות נזיקין הל' נזקי ממון פי"ג הכ"ז( ורבי חיים משה אמארילייו מאריך לשאת ולתת בדברי "החכם השלם‬
‫סיני ועוקר הרים מאיר עיני חכמים נר המזרחי כמוהר"ר מאיר מזרחי איש ירושלים עיה"ק ת"ו‪.‬‬
‫הוא חתום על תקנות ועל הסכמות לספרים‪ ,‬מהם "אדמת קודש" )של אחיו(‪" ,‬חוט המשולש" לר"י דיוואן‪" ,‬חזון נחום"‬
‫ו"שמע יעקב"‪ ,‬שו"ת הרדב"ז‪" ,‬נחפה בכסף"‪" ,‬פרי האדמה" ועוד‪ .‬כן עמד בראש ישיבת "בית יעקב"‪.‬‬
‫הרב ישראל מאיר כתב ספר דרשות גדול בשם "תפארת ישראל"‪ ,‬ועוד חבור – באור לתוספי הרא"ם על הסמ"ג‪ ,‬הלכות‬
‫חנוכה )שניהם נותרו בכ"י(‪.‬‬
‫רבי ישראל מאיר נפטר צעיר לימים‪ ,‬וכשחבר את ספריו "היה עדיין רך בשנים"‪ .‬זמן פטירתו אינו ידוע‪ ,‬אך חי לפחות עד‬
‫שנת תק"ט )‪ .(1749‬שני בנים היו לו‪ :‬רבי שלמה חייא מזרחי ורבי דוד מזרחי‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "פרי הארץ" חלק א' הודפס בקושטא בשנת תפ"ז )‪ 98 .(1727‬דף )פורמט גדול(‪ .‬חלק ב' הודפס בשאלוניקי בשנת‬
‫תקט"ו )‪ 137 .(1755‬דף )פורמט גדול(‪ .‬חלק ג' הודפס בירושלים בשנת תרס"ח )‪ 108 .(1905) (1908‬דף )פורמט‬
‫גדול(‪] .‬כרך אחרון זה הודפס בשנת תשנ"ח )‪ ,(1998‬על ידי "אוצרות גאוני ספרד" באשדוד‪ ,‬במהדורת צילום[‪.‬‬
‫שלושת הכרכים הודפסו מחדש במהדורת צילום על ידי "תורה אור" בברוקלין שבניו יורק בשנת תשנ"א )‪.(1991‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל ח"ב עמוד ר"ל – ר"י גליס‪.‬‬
‫תולדות חכמי ירושלים – פרומקין‪.‬‬
‫פרי חדש – ללשונות הרמב"ם ספר מדע – רבי חזקיה די סילוה‬
‫נולד בשנת תט"ז )‪ – (1656‬נפטר בשנת תנ"ו )‪(1695‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "פרי חדש" על לשונות הרמב"ם ספר מדע כשמו כן הוא ויש בו ביאורים וחידושים לספר מדע שביד החזקה‪.‬‬
‫הספר לא הודפס בפני עצמו אלא יחד עם "פרי חדש" על שו"ע או"ח ואבהע"ז‪ ,‬בכל זאת הוא נתפס כספר בפני עצמו ולא‬
‫נמצא לנכון לתאר כאן את הספר שעל השו"ע‪.‬‬
‫אין להחליף את החידושים על ספר המדע עם חידושיו על הרמב"ם המכונים הגהות "מים חיים" כי אלו הגהות אחרות‬
‫וברובם קצרות שנדפסו לראשונה כחלק מספר תשובותיו וחידושיו על הש"ס ושמו "מים חיים"‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי חזקיה בעל ה"פרי חדש" הוא אחד מהמאורות שנתלו בשמי התורה‪ ,‬ומאז שנתפרסמו חיבוריו יצא שמעו ממזרח שמש‬
‫ועד מבואו ודבר שפתיים אך למחסור‪ ,‬לכן יצויין רק שנולד בליוורנו בשנת תט"ז )‪ (1656‬ובהיותו בגיל עשרים עלה‬
‫לירושלים ושם למד אצל מהר"ם גאלנטי )עיין ערך "קרבן חגיגה"( ומגדולי תלמידיו בעל "מקראי קדש" ובעל "בתי‬
‫כהונה" )ראה ערכם(‪ .‬בעודו במיטב שנותיו טרם הגיעו לגיל ארבעים לקחו אלוקים ואיננו‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר "פרי חדש" ללשונות הרמב"ם בספר מדע יצא לאור יחד עם "פרי חדש" על שו"ע או"ח ושו"ע אבהע"ז באמשטרדם‬
‫שנת תס"ו )‪ (1706‬פה תובלט עובדה שגרמה לשוני בין המחברים באופן ציון המראה מקום לחידושים על הרמב"ם‪ .‬החלק‬
‫רב הכמות הוא זה שבו החידושים על או"ח‪ ,‬ואילו החידושים על אבהע"ז הם מועטים רק על כמה סימנים בהלכות גירושין‪,‬‬
‫אחריהם מודפסים החידושים על הרמב"ם שהם מוספרו באופן נפרד מחידושי או"ח אבל יחד עם חידושי אבן העזר‪ ,‬משום‬
‫כך יש מחברים שניסחו את המראה מקום‪ :‬עיין בפר"ח לאו"ח שכתב על הרמב"ם וכו' זאת מפני שעיקר החיבור הוא על‬
‫או"ח והחידושים האחרים נתפסו כנספחים‪ ,‬אבל מחברים אחרים כתבו‪" :‬עיין פר"ח לאבן העזר במה שכתב על הרמב"ם"‪.‬‬
‫לכן צריכים המעיינים לדעת שכאשר מפנים לדברי הפר"ח על הרמב"ם לפי מה שכתב בפר"ח על או"ח או על אבן העזר‬
‫הרי אם לא כותבים מפורש באיזה סימן בשו"ע‪ ,‬הכונה היא לחידושים על הרמב"ם‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל ח"א עמוד של"ד – ר"י גליס‬
‫פרי חיים – רבי חיים הלר‬
‫נולד בשנת תרל"ט )‪ – (1879‬נפטר בשנת תש"כ )‪(1960‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "פרי חיים" לא נדפס כספר בפני עצמו אלא כתוספת למהדורת הרמב"ם שהוציאו לאור האחים שולזינגר בניו יורק‬
‫שנת תש"ז )‪ ,(1947‬גם לא מדובר בספר שנתחבר ישירות על הרמב"ם אלא זה ליקוט מספריו של ר' חיים שנערכו לפי‬
‫סדר הרמב"ם על ידי עורכי המהדורה הנ"ל‪ .‬נכתב בספר זה על החלק הרביעי של הרמב"ם הספרים נזיקין – שופטים‪.‬‬
‫קטעים רבים הועתקו מספרו של ר' חיים הלר "לחקרי הלכות"‪ ,‬לכן הרוצה להכיר את אופיו של ה"פרי חיים" יקרא‬
‫בנכתב על הספר "לחקרי הלכות" בערכו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫לרבי חיים היה פן יחודי נדיר‪ ,‬הכונה לבקיאותו הגאונית המופלאה בשפות השמיות העתיקות‪ .‬ובספרות שנכתבה באותם‬
‫שפות‪ ,‬הוא שלט ללא מצרים בארמית וחברותיה העתיקות ומכח שליטה זו בירר כשמלה את התרגומים השונים‪,‬‬
‫ההתעסקות והחקירה של התרגומים ע"פ ידיעת השפות העתיקות היתה בזמנו נחלתם של החוקרים המשכילים שבדרך כלל‬
‫היו משוללי יראת שמים ולא הכירו בקדושת חז"ל ובהתהדרם בידיעת השפות ובהשכלתם המדעית העיזו לשלוח ידם‬
‫בביקורת המקרא תוך שהם כביכול מסתמכים על מקורות היסטוריים ומדעיים מימי קדם‪.‬‬
‫ר' חיים היכה אותם בכלי זיינם‪ ,‬הוא רתם את גאונותו בתחום התרגומים והמקורות מימי קדם‪ ,‬כדי לקעקע את יסודותיהם‬
‫של אותם מלומדים ובחריפותו הנוקבת הפריך את מסקנותיהם והוכיח עד כמה גישתם היתה שטחית ולא מבוססת בזמנו‬
‫נשבו הרוחות החזקות של השכלה והתנערות מאמונת אומן בחז"ל ובתושבע"פ‪ ,‬לכן היה חשוב מאד להבליט את הפן הנ"ל‬
‫של ר' חיים ולהציגו כלוחם הגדול באנשי ביקורת המקרא וב"רבנים" משכילים שלא כפפו עצמם לשרביט של חז"ל‪ .‬ברם‬
‫כאשר מדברים על ר' חיים הלר כאחד ממפרשי היד החזקה נכון להבליט את גאונותו המיוחדת בכל חדרי תורה ואת עמלו‬
‫ויגיעתו להתחקות ולהעמיק בדברי הש"ס‪ ,‬הרמב"ם ושאר ראשונים ולהעלות על נס את העובדה שעוד בהיותו אברך צעיר‬
‫הפליאו גדולי הדור את מעלותיו וגדלותו בתורה‪.‬‬
‫רבי חיים נולד בביאליסטוק לאביו הגאון הצדיק ר' ישראל פינסקר ולאמו שהיתה בת נינו של מאור הגולה רבן של ישראל‬
‫ר' אברהם ברודא מפראג ופראנקפורט‪ ,‬ר' חיים נקרא על שמו של זקינו ר' חיים ברודא שחיבר את הספר "זרע חיים"‬
‫שעיקרו ליישב את פסקי השו"ע באהע"ז סימן קנ"ד‪ ,‬מהשגותיו של הש"ך בספרו "גבורת אנשים"‪ .‬ספר זה הגיע לר' חיים‬
‫הלר מדודו הגדול ר' יעקב יוסף ברודא מאנשי השם בוארשה‪ ,‬שר' חיים התגורר אצלו לאחר פטירת אמו‪.‬‬
‫בעת מסירת הספר לדפוס היה ר' חיים אברך צעיר בן עשרים ושמונה והפליא בגאונותו בקונטרס "פרי חיים" על ענינים‬
‫בחושן משפט‪ ,‬אשר נספח ל"זרע חיים"‪ .‬ראוי לציין מה שכתב על האברך הצעיר רבה הגדול של לודז' ר' חיים אליהו‬
‫מייזל בהסכמתו ל"זרע חיים" "אוצר נחמד היה ספון וטמון בידי חביבי הרב הגאון המובהק פ"ה כ"ש מ' חיים העליר נ"י‬
‫מקהלת וארשה"‪ .‬בסגנון דומה רבה של קובנה ר' צבי הירש ממלא מקום אביו ר' יצחק אלחנן הנה לשונו‪" :‬הספר זרע חיים‬
‫בכת"י היה ספון ושמור ביד נכדו ידיד נפשי הרב הגאון המפורסם ערוגת הבשם וכו' מוהר"ר חיים העליר"‪ .‬יצויין שמספר‬
‫שנים אח"כ בשנת תרע"ב בהיות ר' חיים כבן שלשים ושלוש עלה על כס רבנותה המפוארת של לומז'ה כממלא מקומו של‬
‫רבה הגדול בעל דברי מלכיאל שנפטר בשנת תר"ע )‪ (1910‬בה ישב עשר שנים עד שהעתיק את בית מדרשו לברלין ויסד‬
‫שמה את "בית המדרש העליון"‪ ,‬אחרי המהפכה בגרמניה יצא משם והגיע לארה"ב אחר טלטולים רבים‪ .‬שם הוכר כאחד‬
‫מגדוליה ובה נפטר בערב פסח של שנת תש"כ )‪.(1960‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫כאמור "פרי חיים" נדפס כתוספת למהדורת הרמב"ם של האחים שולזינגר ניו ירק תש"ז )‪ (1947‬מספר דפיו ל"ו‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫שער ה"פרי חיים" כפי שנדפס במהדורת הרמב"ם בהוצאת שולזינגר‪.‬‬
‫פרי עץ חיים – רבי חיים אביגדור‬
‫נולד בשנת ת"ס )‪(1700‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "פרי עץ חיים" כולל חידושים על רוב ספרי הרמב"ם‪ ,‬קונטרס ביאורים על תשובות הרא"ש‪ ,‬חידושים לפי סדר‬
‫הטור‪ ,‬דרושים לפי פרשיות התורה‪ .‬בפתח הספר )עמודים א‪-‬י( מספר שאלות ותשובות בעיקרן מרבי מרדכי בר מנחם‬
‫)מחבר "מאמר מרדכי" עיין בערכו( שנמסרו לו מרבו בעל "כהונת עולם" לעיין בהם ולהעיר עליהם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי חיים אביגדור נולד בשנת ת"ס )‪ (1700‬בקושטא בעת שהיתה בתפארתה‪ ,‬הוא התייתם בגיל צעיר ומצא בית אצל רבי‬
‫משה הכהן אחד מגדולי קושטא מחבר הספר הגדול "כהונת עולם" וחתנו של מהר"ש פרימו‪ ,‬רבי חיים אביגדור ור"מ הכהן‬
‫למדו בישיבתו המפורסמת של רבי חיים קמחי שהיתה למעשה בית אולפנא רבתי שחותמו של בעל משנה למלך טבוע‬
‫עליה‪ ,‬רבי חיים קמחי היה מהגדולים שבתלמידי המל"מ ובישיבתו נשאו ונתנו בדברי המשנה למלך עוד בטרם נדפס‬
‫הספר‪ .‬רבי יעקב כולי תלמידו המפורסם של המל"מ ומסדר כתביו‪ ,‬הידוע בכינוי הרב המגיה מתארו בהקדמתו "מר ניהו‬
‫רבה ה"ה החכם השלם הדיין המצויין התייר הגדול מעוז ומגדול כמוהר"ר חיים קמחי זלל"ה שממנו מכלל יופיו של עולם‬
‫ושמעו הולך בכל המדינות ממזרח שמש עד מבואו"‪ ,‬וראה למשל )במשנה למלך פ"ב מהלכות רוצח ה"ב( שם כותב הרב‬
‫המגיה‪" :‬ואני שמעתי בבית מדרשו של שם הוא הרב הכולל מהר"ר חיים קמחי נר"ו שהרב המחבר היה מיישב קושיא זו‬
‫וכו'‪ .‬בסגנון דומה בהל' גירושין פ"ב הי"ז‪ ,‬הל' זכיה ומתנה פ"ט ה"י‪ .‬בהלכות שאלה ופקדון שומעים אנו שגם בעל "מחנה‬
‫אפרים" היה פוקד את בית מדרשו של רבי חיים ומשמיע שם מתורתו‪ ,‬הנה בלשונו "ובבית מותבא רבא של הרב הכולל‬
‫שר וגדול בישראל כמהר"ח קמחי שמעתי מפי הרב כמוהר"ר אפרים נבון וכו' בבית מדרש זה שכאמור עליו סככו‬
‫באברתם בעל מל"מ וה"מחנה אפרים" יחד כתלמיד חבר עם בעל "כהונת עולם"‪.‬‬
‫הורחב על בית מדרש זה כי אחרי תאור מקום נשגב זה עולה חשיבתו של "פרי עץ חיים" שלאור הנ"ל הרי מבין דפיו‬
‫נשמע הד של בית מדרש מהמיוחדים בממלכת תוגרמה בתקופת היותה מכלל יופי ומקום שתורה יוצאת ממנו‪ .‬בשלב מסוים‬
‫כונן רבי חיים קמחי את בית מדרשו בעיר צפת ולאחר שרבי חיים אביגדור לא זכה להבנות בזש"ק גמר בדעתו לשנות את‬
‫מקומו ועלה להתיישב גם הוא בצפת ושב לבית מדרשו של רבו עם פטירת רבו התפזרה הישיבה ור' חיים אביגדור שב‬
‫לעיר מולדתו‪ ,‬אך לא בא אל המנוחה והנחלה והרבה הרפתקאות ותלאות היו מנת חלקו כפי שפירט בהקדמת ספרו‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "פרי עץ חיים" נדפס באמשטרדם בשנת תק"ב )‪ (1742‬מאה דף פורמט גדול‪ .‬בשנת תש"ן )‪ (1990‬הודפס הספר‬
‫שנית במהדורת צילום ע"י י' בראך במונרו שבניו יורק‪ .‬ושוב על ידי "מכון אוצרות גאוני ספרד" באשדוד שנת תשנ"ז‬
‫)‪.(1997‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמת הספר‪.‬‬
‫פרשת הכסף – רבי שמואל סורנגה‬
‫חי ופעל במאה ה‪18 -‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "פרשת הכסף" עוסק בשיטתיות בבאורים וחידושים להל' עכו"ם‪ .‬בספר מתפרשות לעומק ולרוחב גם הסוגיות‬
‫במסכת עבודה זרה‪ .‬שם הספר מכוון לרמז על שימת דגש מיוחדת לדברי הכסף משנה שעליהם מרבה המחבר לדון‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי שמואל מאיר סורנגה נחשב לאחד מחשובי חכמי ירושלים‪ .‬בשנת תקי"ח )‪ (1758‬הוא כיהן כראש "ישיבת אברהם‬
‫מיוחס"‪.‬‬
‫מלבד ספרו "פרשת הכסף" חיבר רבי שמואל עוד ספרים רבים‪ ,‬אך כולם נותרו בכ"י‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "פרשת הכסף" הודפס לראשונה בשאלוניקי בשנת תקי"ח )‪ – 102 .(1758‬דף )פורמט גדול(‪.‬‬
‫בשנת תשנ"א )‪ (1991‬הודפס הספר במהדורת צילום בניו יורק‪.‬‬
‫בשנת תשנ"ז )‪ (1997‬שוב הודפס הספר במהדורת צילום‪ ,‬על ידי "מרכז זכרון קדושי פולין" – אשדוד‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל – גליס‪-‬ח"ג עמוד קמ"ג‪.‬‬
‫תולדות חכמי ירושלים – פרומקין‪.‬‬
‫פרשת המלך – ר' יצחק מאיר בן מנחם פצינר‬
‫נולד בשנת תרנ"ח )‪ – (1898‬נפטר בשנת תש"ך )‪(1960‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫חידושים וביאורים על "משנה תורה"‪ .‬החידושים מצטיינים בעמקות ובמקוריות ומגמתם "ליישב דברי הרמב"ם ולפרשו"‪.‬‬
‫ח"א וח"ב – על הלכות אישות‪ .‬ח"ג – על ספרי‪ :‬מדע‪ ,‬אהבה וזמנים‪ ,‬ונספחו לו ברורים‪ ,‬באורים וחידושים בסוגיות‬
‫חמורות בסדר מועד‪.‬‬
‫חותנו ר' איסר זלמן מלצר – מח"ס "אבן האזל" – כותב על חידושיו‪" :‬בין כשאתה בא בארוכה‪ ,‬בין כשאתה בא בקצרה –‬
‫רק האמת מגמתך"‪.‬‬
‫והרי"ם פצינר כותב )בהקדמתו לח"א(‪" :‬בעצתו )של ר' איסר זלמן מלצר( נכנסתי לעבודת ספרי זה על סדר הרמב"ם‪ ,‬וגם‬
‫הושפעתי בהרבה מדרך למודו ודרכי חידושיו"‪ .‬ובהקדמתו לח"ב כתב‪" :‬והלכתי בדרכי בהרבה בנתיבות הדרך שסללן‬
‫בלימודיו ובשעוריו שבע"פ ובספרו "אבן האזל" אדמו"ר חמי גאון ישראל מרן הגרא"ז מלצר זצוק"ל"‪.‬‬
‫לספר יש גם מגמה הלכתית "להבליט פה ושם המסקנא ההלכתית היוצאת מדרך החקירה והבנת הדברים הנדונים‪...‬‬
‫בשימת עין בוחנת על הלכה שבנדון ולעמוד על יסודותיה"‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫ר' יצחק מאיר בן מנחם פצינר היה מגדולי בעלי ההלכה וההוראה בדור האחרון‪.‬‬
‫נולד בשנת תרנ"ח )‪ (1898‬בעיירה סאקלע בפלך לומז'ה שבפולין לאביו ר' מנחם מנדיל‪ ,‬שהיה שקדן גדול בזמנו הפנוי‬
‫מעסק פרנסתו‪ .‬קודם הגיעו למצוות נסע ללמוד בישיבתו של החפץ חיים בראדין‪ ,‬וזכה לקרבתו של הגאון ר' נפתלי טרופ‪.‬‬
‫בשנת תרע"ח )‪ (1918‬עבר לישיבת סלבודקה שבראשות רנ"צ פינקל – "הסבא מסלבודקה"‪ .‬בשנת תרפ"ה )‪ (1925‬עלה‬
‫לארץ ישראל יחד עם תלמידי ישיבתו להקים מחדש את הישיבה בחברון‪ .‬בחברון למד עד לשנת תרפ"ט )‪ – (1929‬שנה‬
‫בה ארעו הפרעות ביהודי חברון‪ .‬עם שרידי הישיבה עבר לירושלים ושם המשיך לשקוד על לימודיו‪.‬‬
‫ר' איסר זלמן מלצר – מגדולי הדור – לקחו לחתן לבתו‪ ,‬ובשנת תרצ"ג החל לכהן כחבר הרבנות הראשית בפתח תקוה‪,‬‬
‫ולאחר מכן כראב"ד בפ"ת‪ .‬בשנת תשט"ז נתמנה כחבר בית הדין הגדול בירושלים‪ ,‬תפקיד אותו נשא עד לפטירתו בשנת‬
‫תש"ך )‪.(1960‬‬
‫מלבד ספרו "פרשת המלך"‪ ,‬ההדיר הרב יצחק מאיר פצינר מספרי הראשונים )רבנו חננאל עמ"ס זבחים והרשב"א עמ"ס‬
‫נדה(‪ ,‬כתב תשובות בהלכה )שעדיין לא פורסמו( ומאמרים רבים במחשבה ובמוסר‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫"פרשת המלך" חלק א' על הלכות אישות )פרקים א‪-‬ט(‪ ,‬הודפס בשנת חצר"ת )‪ (1938‬בירושלים‪ .‬לכרך זה נכתב מכתב‬
‫ברכה והסכמה מחותן המחבר – ר' איסר זלמן מלצר‪ .‬קי"ב – דף‪.‬‬
‫חלק ב' – אף הוא על הלכות אישות )פרקים י‪-‬כה(‪ ,‬הודפס בשנת תשט"ז )‪ (1957‬בירושלים‪ .‬רל"ח – דף‪ .‬חלק ג' – על‬
‫ספרי מדע‪ ,‬אהבה וזמנים‪ ,‬ומערכות בסדר מועד‪ ,‬הודפס בירושלים בשנת תשנ"ה )‪ .(1995‬שס"ח – עמודים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמות לספריו‪.‬‬
‫"קול תורה" )שזורי( שנה יד חוברת י'‪.‬‬
‫פתח הבית – רבי אברהם טיקטין‬
‫נולד בשנת תקכ"ה )‪ – (1764‬נפטר בשנת תקפ"א )‪(1820‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫"פתח הבית" הוא שם כולל לסדרת ספריו של רבה הנודע של גלוגא וברעסלא רבי אברהם טיקטין‪ .‬ברם למרות השם‬
‫המשותף פתח הבית מדובר בספרים שונים‪ ,‬בטוי לכך ניתן בהקדמת בנו רבי משה אשר הוציא בחיי אביו את החבור‬
‫הראשון )למעשה היחיד שנדפס בחיי המחבר( על סוגיות ונושאים שונים לפי סימנים אשר נקרא "פתח הבית"‪ ,‬בהקדמה זו‬
‫הוא רשם אחד עשרה חיבורים המוכנים להדפסה ולכולם שם נפרד‪ ,‬לכן כאן נכתב רק על החיבורים מהם נלקח מה‬
‫ששובץ על הלכות הרמב“ם‪.‬‬
‫כפי שנרשם שם על ידי הבן ספר "דבר בעתו על כמה מס' מסדר מועד והלכותיה" כשהודפס ספר זה הוא הופיע בשני‬
‫חלקים "דבר בעתו חלק א' מוקדש לעניני פסח יש בו חידושים על מסכת פסחים לפי סדר הדף‪ ,‬ביאורים להלכות פסח לפי‬
‫סדר השו"ע‪ ,‬וחידושים על הלכות קרבן פסח‪ .‬בחלק ב' העסק הוא בעניני סוכות‪ ,‬יש בו חידושים על מסכת סוכה לפי סדר‬
‫הדפים וביאורים על הלכות סוכה לפי סדר השו"ע‪ ,‬לפי הרשום בשער הספר יש בו גם חידושים על מסכתות ר"ה‪ ,‬יומא‪,‬‬
‫חגיגה‪ ,‬תענית‪ ,‬שקלים ומגילה על רמב"ם הלכות עבודת יוה"כ חגיגה‪ ,‬תענית שקלים‪ ,‬וגם על שו"ע הלכות ר"ה יוהכ"פ‬
‫תענית‪.‬‬
‫מספר "דבר בעתו" על שני חלקיו נלקטו החידושים על הלכות קרבן פסח ועבודת יום הכפורים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אברהם נולד לאביו רבי גדליה בשנת תקכ"ה )‪ (1764‬בעיר שוורזנץ במחוז פוזנא‪ .‬אביו היה אחד מגדולי מרביצי‬
‫התורה בדורו‪ ,‬אך כפי שציין במרירות רבי אברהם שרבים רבים וגם ממרחקים היו אלו שבאו לשמוע תורה מאביו "ואנכי‬
‫בנו יחידו לא זכיתי להנות מאור תורתו ולראות זיקוקין דנורא דנפקיה מפומיה ונשארתי גלמוד" כי בהיותו בן תשע שקעה‬
‫שמשו של אביו שנפטר בגיל נ"א‪ .‬הוא למד שמונה עשרה שנים אצל גיסו רבי מרדכי רבה של גרידץ ואחרי שעלה ונתעלה‬
‫להיות כאחד מהגדולים בארץ נבחר לאב"ד בעיר הולדתו שוורזנץ‪ ,‬אחר זמן נתמנה לרבה של לונטשיץ "ומשם הרמתה"‬
‫עלה על כסא הרבנות המפוארת של ק"ק גלוגא ולאחר שלש עשרה שנה נבחר לשמש כרבה של עיר הבירה ברעסלויא‬
‫המעטירה וכרבה של גלוגא וברעסלויא נודע שמו בישראל‪.‬‬
‫כאשר באים לתאר את רום גדולת תורתו די לצטט חלק קטן ממה שכתבו עליו רבותיהם של ישראל ר' עקיבא אייגר ובעל‬
‫"נתיבות המשפט"‪ .‬בתשובות רעק"א קמא סימן צ"ו כתב‪ :‬אך לאשר אני רואה דגם מסברא לא ניחא ליה להגאון אבד"ק‬
‫גלוגא נ"י חילוקי בזה וכו' בטלה דעתי הנמוכה והחלושה נגד דעתו הגדולה של הגאון נ"י"‪ .‬ובמכתב שנתפרסם בראשית‬
‫"פתח הבית" על יו"ד )הנקרא "חוקר לדעת"( כתב הגרעק"א "שלומים רבים לכבוד אוה"ג ורב חביבי הרב הגאון הגדול‬
‫האמיתי בוצינא דנהורא נ"י ע"ה פ"ה המפורסם מו"ה אברהם נ"י"‪.‬‬
‫בספר "נחלת יעקב" )עמוד ל"ח( מופיע הספדו של בעל "נתיבות המשפט" על רבי אברהם ונרשם שם על מות איש‬
‫האלוקים הרב הגאון אמיתי מופת הדור מו"ה אברהם טיקטין זצלל"ה אבד"ק ברעסלויא והמדינה"‪.‬‬
‫כתבי יד מרובים הניח אחריו רבה של גלוגא אך רובם בכת"י‪ ,‬חלק הארי מהם מונח בבית גנזיו של הג"ר רפאל רייכמן‬
‫שליט"א שנוהג בעין יפה ומוסר מדי פעם לפרסום בקבצים שונים‪ .‬ספרו שכן נתפרסם בחייו הוא "פתח הבית" על סוגיות‬
‫ונושאים שונים לפי סימנים )נדפס בדיהרנפורט( שנת תק"פ )‪.(1820‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר "פתח הבית" – "דבר טוב" ממנו נלקחו החידושים על הרמב"ם יצא לאור על ידי רבי חיים יעקב נפתלי זילבערבערג‬
‫המו"ץ בוורשה שתחת ידו היו רבים מכתבי היד של בעל "פתח הבית"‪ ,‬חלקא נדפס בוורשה בשנת תר"ע )‪ (1910‬וחלק ב'‬
‫בשנת תרפ"ו )‪ (1926‬בחלק א' ‪ 205‬עמודים בחלק ב' ‪ 195‬עמודים ובסופו נספח קונטרס אחרון חדו"ת על מסכת ב"ק‬
‫מאת נכדו של ר' חיים יעקב נפתלי ח"ג הוא רבי אברהם בנימין שהיה שותף לסבו בהוצאה לאור של הספר ולימים נודע‬
‫כרבה של פיטסבורג‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר ושעריו‬
‫תשובות רעק"א חלק א' סימן צ"ב‬
‫נחלת יעקב דף ל"ח מבעל "נתיבות המשפט"‪.‬‬
‫צדקה לחיים – רבי חיים ג'רמון‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "צדקה לחיים" לרבי חיים ג'רמון‪ ,‬כולל חידושים על התלמוד ועל הלכות ממשנה תורה ספר זה נכלל והודפס יחד עם‬
‫ספרו של אביו – רבי נהוראי ג'רמון – "יתר הבז"‪) ,‬ראה ערכו( בסוף הספר מספר הגהות מחכמיה הראשונים של תוניס‬
‫רבי צמח צרפתי ורבי יצחק לומברוזו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי חיים ג'רמון הוא בנו של הרב הגדול רבי נהוראי ג'רמון – מחשובי וגדולי חכמי תוניס‪ .‬הוא לא האריך ימים ונפטר‬
‫בצעירותו‪ .‬נודע בשקדנותו בלימוד התורה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "צדקה לחיים" – שהוא חלק מן הספר "יתר הבז" – הודפס בליוורנו בשנת תקמ"ז )‪ 91 .(1787‬דף )פורמט גדול(‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫מלכי תרשיש עמוד קמ"ז – רבי בנימין רפאל כהן‪.‬‬
‫צור תעודה – רבי מנצור מרזוק‬
‫נפטר בשנת תקמ"ט )‪(1789‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "צור תעודה" עוסק בביאור רחב מאד על פרקים – ראשון‪ ,‬שני ושלישי מהלכות שלוחין שבספר משנה תורה‪.‬‬
‫הביאור והמשא ומתן עוסקים בכל הלכה שבפרקים אלו‪.‬‬
‫הביאור כולל דיון בדברי מפרשי הרמב"ם – ראשונים ואחרונים – וניתוח הסוגיות בהם נגיעה לנושאים הנידונים בשלושת‬
‫הפרקים הנ"ל‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי מנצור נתייתם מאביו בעודו רך בשנים )בלשונו המליצית‪" :‬הן אני נשארתי דל ורזה משנגנ'ז א'ב"(‪ .‬הוא מציין את‬
‫מעלת אמו שנטלה על עצמה את תפקיד האב ודאגה שהוא ואחיו רבי סעדיה‪ ,‬יגדלו לתורה ויראה‪ .‬הוא נכנס לבית אולפנא‬
‫הגדול שבירושלים "ישיבת יעקב פרירא"‪ ,‬שם קנה תורה מראשיה מצוקי ארץ בעל "פרי הארץ" ובעל "פרי האדמה"‪.‬‬
‫בפתח ספר אחר של רבי מנצור "קרבן אליצור" )על סוגיות במסכת ע"ז( מופיעה הסכמת רבו בעל "פרי האדמה" שמודה‬
‫לקב"ה שזיכה אותו לראות בתפארת תורתו של תלמידו‪ .‬הרב "פרי האדמה" נותן ביטוי לחביבותו העצומה לרבי מרזוק‬
‫כאילו הוא יוצא חלציו‪ ,‬זאת בהסכמתו‪" :‬באמת אמרו יש אב מעיד על בנו"‪.‬‬
‫ברבות הימים נתעלה להיות ממרביצי התורה הגדולים בירושלים‪ ,‬בין תלמידיו האחים הגדולים רבי בנימין נבון בעל "פי‬
‫שנים" ואחיו רבי מרדכי נבון‪ ,‬בני רבו של החיד"א רבי יונה נבון בעל "נחפה בכסף"‪ .‬כסתו של רבי מנצור היתה מוטלת‬
‫בין גדולי ירושלים‪ ,‬חתימתו מופיעה בהסכמות לספרים‪ ,‬תקנות העיר ועוד‪ .‬יש מסמכים שהוא חותם אחר המהרי"ט‬
‫אלגאזי‪.‬‬
‫קביעת תאריך פטירתו בשנת תקמ"ט‪ ,‬נעשתה ע"פ "תולדות חכמי ירושלים" )ח"ג עמ' ‪ (102‬אולם כבר העירו שספר‬
‫דרשותיו "בן פדהצור" נדפס בשנת תקמ"ו )‪ (1786‬ושם מפורש שכבר נפטר‪ .‬בספר "אור השמש" )ר"ש גפנר עמוד‬
‫קנ"ב( מועתקת מצבתו ושם נחקק‪" :‬והיתה מנוחתו כבוד יום ד' ג' לחודש סיון ש' שר וגדול נפל היום ב'י'ש'ר'א'ל'" לפי‬
‫האותיות המודגשות מתקבל שנפטר בשנת תקמ"ג)‪ .(1783‬הרבה חידושי תורה בענייני מנהגים ממנו‪ ,‬הודפסו בספר‬
‫"מחנה יהודה" לרבי יהודה קצין )מרבני ארם צובה(‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "צור תעודה" הודפס לראשונה בשאלוניקי בשנת תקמ"ג )‪-252 .(1783‬דף )פורמט גדול(‪ .‬בשנת תשנ"ז )‪(1997‬‬
‫הודפסה מהדורת צילום )בג' כרכים( על ידי "מרכז זכרון קדושי פולין" – אשדוד‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫תולדות חכמי ירושלים‪-‬חלק ג עמודים ‪.101-102‬‬
‫ציוני מהר"נ – רבי נחום אש‬
‫נולד בשנת תרי"ח )‪ – (1858‬נפטר בשנת תרצ"ו )‪(1936‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫הקונטרס ציוני מהר"נ אף שמכיל הרבה דפים‪ ,‬לא נדפס בפני עצמו אלא במצורף למהדורת משנה תורה שהופיעה‬
‫בוארשה שנת התרמ"א )‪ (1881‬ומני אז בכל המהדורות הנפוצות‪ .‬את תוכן הקונטרס הגדיר המחבר בסופו "נשלם בעזה"י‬
‫ציונים ומקורים לדברי רבינו הרמב"ם בהרבה מקומות אשר נושאי כליו החשו ולא התעוררו להראות מקורם איה‪ ,‬וגם מה‬
‫שבהרבה מקומות יש לדון על דבריהם הקדושים ולהראות מקורם במקום אחר יותר מפורש ולהשלמת הענין הבאתי ג"כ‬
‫מה שמצאתי מעין זה בספרי גדולי חכמי ישראל"‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי נחום אש היה מחשובי הרבנים בדור אחרון שבפולניה‪ ,‬בתחילה מילא ידי חותנו בעיר אזוירקוב ומסר שעורים כממלא‬
‫מקומו‪ .‬אח"כ כיהן כרבה של ניעשא ואחריה עד סוף ימיו בעיר החשובה טשעסחטוב‪ .‬את הקונטרס ציוני מהר"נ כתב עוד‬
‫בבחרותו וכשהובא לבית הדפוס על ידי חמיו‪ ,‬היה רבי נחום כבן עשרים ושלש בלבד‪ .‬רבי נחום פרסם גם ספר בשם‬
‫"זכרון מלך" שיצא לאור בשנת תרצ"ה )‪ (1935‬שם כתב מאמרים אודות הרמב"ם במלאות שמונה שנה לפטירתו‪ .‬אגב‬
‫ב"זכרון מלך" יש תוספת עשירה על "ציוני מהר"נ"‪ .‬חותנו היה רבי שמעון אורנשטיין שכיהן כרבה של אזוירקוב ובשנת‬
‫תרמ"ז )‪ (1887‬הפצירו בו אנשי קהילת קאליש לקבל את הרבנות בעירם והוא נעתר להם‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫במשך שנים רבות היתה זהות מהר"נ נעלמת‪ ,‬כי בראש הקונטרס נכתב‪ :‬הגיעו לידינו על ידי הרב הגאון מהר"ש‬
‫ארינשטיין נ"י אבד"ק אזערקאוו" לא ברור מדוע הוסתר שם בעל הקונטרס‪ ,‬יתכן שהיות שבזמן פרסום החידושים היה‬
‫כבן עשרים ושלש חששו המדפיסים שהוספה זו לא תתקקבל בעין יפה‪ ,‬לכן סתמו ושיבחו את המקח על ידי התיאור שרבה‬
‫הותיק של אזורקוב טיפל בהבאת הכתבים לדפוס‪ .‬כאמור החידושים נדפסו לראשונה במהדורת היד החזקה שהופיעה‬
‫בוארשה שנת תרמ"א )‪.(1881‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫"הפרדס" שנה י' חוברת ג'‪.‬‬
‫צמח דוד – רבי דוד נג'אר‬
‫נפטר בשנת תקל"ג )‪(1773‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "צמח דוד" לרבי דוד נג'אר‪ ,‬כולל חידושים ופלפולים על התלמוד‪ ,‬על הלכות במשנה תורה ובשלחן ערוך‪ ,‬דרשות‬
‫וחידושי תורה‪.‬‬
‫ספר זה נדפס כחמישים וחמש שנים לאחר פטירת המחבר‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי דוד היה מגדולי גידוליה של תוניס הוא למד תורה מפי אחד ומיוחד שבמאורותיה רבי אברהם טייב והוא שפט את עדת‬
‫תוניס יחד עם בעל "חק נתן" )ראה ערכו( אחד מתלמידיו היה רבי עזריאל אלחאייך מחבר הספר "משכנות הרועים" שהיה‬
‫נחשב מאד בתוניס‪ ,‬בהסכמת רבני תוניס לספר "בני שמואל" )ראה ערכו( מתנוססת חתימתו של ר' יהודה לצד חתימתו‬
‫בעל "חק נתן" ואכן היה רבי דוד דיינא דנחית לעומקא דדינא וחלק מפסקיו מפוזרים בספרי השו"ת של גדולי תוניס )ראה‬
‫למשל "במשחא דרבותא" )דף קסח‪ ,‬ב( ספרם של שלשת גדולי משפחת אלפסי )ראה ערך"כרוב ממשח"( שם נכתב אנכי‬
‫הרואה אשר כתב איש רבי שר האל'ף הרב המובהק כמוהר"ר דוד נג'אר נר"ו ושרטט וכתב מילי מעלייתא וכו'‪.‬‬
‫רבי דוד נפטר בליל יוה"כ שנת תקל"ג )‪ (1773‬והניח אחריו שני בנים מפורסמים שגם הם היו דיינים בתוניס והם רבי‬
‫אברהם ורבי משה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "צמח דוד" נדפס חמישים וחמש שנים לאחר פטירתו על ידי ר' יהודה הכהן טנוגי שאליו התגלגל כתב היד והוא צירף‬
‫לספר את חידושו על הרמב"ם וקראת בשם "אדמת יהודה" )ראה ערכו(‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫מלכי תרשיש עמוד ריג –רבי רפאל בנימין כהן‬
‫צמ"ח שלמה – רבי שלמה מילר‬
‫נפטר בשנת תשס"ב )‪(2002‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫בספר צמ"ח שלמה חידושים וביאורים על הל' צ'יצית מ'גילה וח'נוכה שביד החזקה‪ .‬המחבר מדייק בשיטתיות את לשון‬
‫הרמב"ם בהלכות אלו וע"פ דקדוקיו הוא מצביע על דברי חפץ הצפונים בקפלי לשון הרמב"ם‪ ,‬הוא גם השווה בין דברי‬
‫הראשונים לדברי הרמב"ם‪ ,‬וכאשר בזכות עינו החודרת מצא הבדלים ביניהם הוא העמיק כדי לבא את שורשי‬
‫מחלוקותיהם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫ר' שלמה מילר איש פתח תקוה נודע לרבים כמוהל מומחה ירא אלוקים‪ ,‬אולם לא רבים ידעו שהיה תלמיד חכם גדול‬
‫שנחית לעומקא דדינא משא ומתן הלכתי של ראש הישיבה בעל "אבי העזרי" שנשא ונתן בספריו האחרים של הרב מילר‬
‫"מלאכת שלמה" על הל' מילה ו"חגיגת שלמה" על הל' חגיגה‪ ,‬פורסם על דפי הקובץ "ישורון" )קובץ יב עמודים ע"ר –‬
‫רע"ב(‪ .‬מתוך השקלא וטריא בה ראש הישיבה זצ"ל מדקדק היטב בדבריו של רבי שלמה וכדרכה של תורה מעיר ומאיר‪,‬‬
‫ניכר עד כמה יקרו בעיניו דברי תורתו של רבי שלמה‪.‬‬
‫הורתו וימי עלומיו של רבי שלמה היו ברמתיים שם גרו הוריו שביתם שימש כמגדלור בסביבה הרחוקה מחיים של תורה‪.‬‬
‫לימים נשא את בתו של רבי משה הכהן אילביצקי שנתפרסם בגדלותו ובצדקתו ונודע לרבים כידיד נעוריו של החזו"א מני‬
‫אז התיישב בפתח תקוה במשך עשרות שנים עד לפטירתו בשנת תשס"ב )‪.(2002‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר "צמ"ח שלמה" הופיע בכתב סטנסיל בשנת תשכ"ט )‪ (1969‬מספר עמודיו קל"ט‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמת הספר‬
‫שיחה עם בנו של המחבר‪.‬‬
‫צפנת פענח – רבי יוסף ראזין‬
‫נולד בשנת תרי"ח )‪ – (1858‬נפטר תרצ"ו )‪(1936‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "צפנת פענח" הולך על שמונת הספרים הראשונים על היד החזקה ובהרחבה מיוחדת על ספרי הפלאה וזרעים‪.‬‬
‫הלימוד בספר "צפנת פענח" אינו קל‪ ,‬והחפץ ללמוד בו במטרה לנסות להתחיל להבין את סגנונו‪ ,‬חייב להתאמץ ולהתייגע‬
‫הרבה‪ .‬זאת בעיקר בגלל דרך למודו היחודית‪ ,‬ומשום סגנונו לכתוב ברמז דק ובקצור מופלג‪ .‬רבי יוסף ראזין הנודע בכינוי‬
‫"הראגאצ'ובי" או "הרוגאצ'ובר" חיפש בגאונותו המופלאה‪ ,‬בכל הלכה והלכה גרעין פנימי עמוק שיכול להיות שותף‬
‫לגרעין של הלכה שונה לגמרי וכך נשזרו בחוט אחד סוגיות רחוקות זו מזו‪ ,‬לפיכך בעוד שברוב הספרים כשהם עוסקים‬
‫בנושא מסוים הרי בדרך כלל הלומד את הסוגיות הקשורות לאותו נושא‪ ,‬יכול לרדת לסוף דברי מחבר הספר‪ ,‬לא כן‬
‫ב"צפנת פענח" המחבר שולח את המעיין לסוגיות אחרות לגמרי משום שלהבנתו דוקא בסוגיה הרחוקה מוצפנים פרטים‬
‫שעשויים לשפוך אור על הבנת הסוגיא בה עוסקים‪ .‬מכאן הקושי הרב הניצב כסלע בפני המעיינים‪ ,‬כי רבי יוסף לא הסביר‬
‫מה המכנה המשותף שמצא לשתי ההלכות הקוטביות רק ציין עיין שם ושם‪ ,‬ועל הקורא מוטלת עבודת פענוח מסובכת‬
‫לאיזה מקום בדיוק התכוין המחבר ומה הצד השוה שמצא באותם הלכות‪.‬‬
‫יחד עם זאת ניתן לעודד את המעיינים בספר שאחרי התאמצות ויגיעה מרובה ניתן לגלות בצפונותיו עיונים עמוקים‬
‫ופירושים חדשים ומקוריים מאירי עינים ומשמחי לב‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יוסף ראזין נולד בעיר רוגצ'וב פלך מוהליב ומכאן כינויו הידוע הרוגצ'ובר‪ .‬בן שמונה ניכר בכשרונותיו העילויים‬
‫הנדירים כי כבר בגיל רך כזה ידע היטב את כל סדר נזיקין‪ .‬לאחר שנעשה בר מצוה למד אצל ה"בית הלוי" ובמשך שנה‬
‫יחד עם בנו ר' חיים הלוי‪ ,‬אח"כ היה אצל מהרי"ל דיסקין והיה מחזיק עצמו כתלמידו‪ .‬בהיותו כבן י"ח נשא את זוגתו לבית‬
‫גורפינקל בעיר וארשה‪ ,‬ובמשך שמונה שנים שהיה סמוך על שולחן חותנו עסק יום ולילה בלמוד התורה‪ .‬גדולי וארשה‬
‫שהכירו ברום תורתו שחרו לפתחו לשמוע חוות דעתו בהלכה‪ .‬בשנת תרמ"ט)‪ (1889‬ישב על כס הרבנות של קהילת‬
‫החסידים בעיר דווניסק‪ ,‬וכבר צויינה על ידי רבים‪ ,‬זכייתה המופלאה של העיירה הקטנה דווינסק שישבו בה בעת ובעונה‬
‫אחת שניים מענקי הדור‪ :‬הרוגצוב'ר כרבם של החסידים ובעל "אור שמח" רבם של המתנגדים‪ .‬למרות שלא רבים ירדו‬
‫לסוף דעתו ואף שבהכרעותיו ההלכתיות התעלם מגדולי גדולי האחרונים‪ ,‬הריצו אליו אלפי שאלות בהלכה ובכל יום קיבל‬
‫עשרות מכתבים וענה לכולם‪.‬‬
‫בשנת תרצ"ו)‪ (1936‬תקפה מחלתו ונסע לוינה לניתוח אך לא קם ממחלתו ונפטר שם‪ .‬לבקשת מעריציו בני קהילת‬
‫דווינסק הובא למנוחות בה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הכרך הראשון של "צפנת פענח" על משנה תורה על הספרים מדע – קדושה יצא בוארשה בשנת תרס"ג )‪ (1902‬ובו ‪225‬‬
‫עמודים‪ .‬הכרך השני הוא על ספר הפלאה נדפס בפיעטרקוב בשנת תרס"ג )‪ (1903‬ובו ‪ 116‬עמודים‪ .‬כרך ג' בו חידושים‬
‫על הל' כלאים ומתנות עניים ובו ‪ 136‬עמודים נדפס בפיעטרקוב שנת תרס"ה )‪ ,(1905‬כרך ד' ובו חידושים על הל'‬
‫תרומות נדפס בפיעטרקוב בשנת תרס"ח )‪ (1908‬בשנת תרס"ט )‪ (1909‬יצא כרך בפני עצמו בשם "קונטרס השלמה חלק‬
‫רביעי" נדפס בוארשה‪ ,‬וברובו הגדול ההשמטות הם לנכתב על הל' תרומות‪ .‬בשנת תר"צ )‪ (1930‬הופיעה בדווינסק‬
‫מהדורה תניינא ובו חידושים רובם ככולם על ספר המדע‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫בפתח מהדורת ירושלים שהופיעה בשנת תשל"ט )‪.(1979‬‬
‫צרור החיים – רבי חיים יעקב איש צפת‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "צרור החיים" הוא אחד מהחיבורים הגדולים והמקיפים על היד החזקה בהיותו סובב את דברי הרמב"ם החל מספר‬
‫המדע וכלה בספר שופטים‪ .‬כמאמר המליץ בשער הספר "ידו פרש ש"ר לכל היד החזקה"‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי חיים יעקב נולד באיזמיר‪ ,‬כפי שהוא כותב בהקדמתו הוא ספג בלבבו את תורת מאוריה "ולא מנעתי עצמי מבית‬
‫המדרש בהיותי בעיר מולדתי עיר ואם בישראל איזמיר יע"א להיות עומד ומשמש קמי רבנן תקיפי ארעא"‪ .‬הוא היה‬
‫תלמידו המובהק של רבי חיים אבולעפיה בעל "עץ החיים" ו"מקראי קדש" ובספרו צרור החיים הוא מרבה לשאת ולתת‬
‫בדבריו ומכנהו מורי הרב הגדול בדרך כלל בלא לפרט את שמו‪.‬‬
‫בקרבו בערה התשוקה לבוא לארץ ישראל ולעסוק בה בתורה בקדושה ובטהרה‪ ,‬הוא בחר להתיישב בצפת ושם "קניתי‬
‫שביתתי לישב בתוך ארבע אמות של הלכה ויום ליום יביע אומר באמרות ה'"‪.‬‬
‫אולם לא נתמלאה בקשתו לישב בשלוה בחצרות בית ה' כי מחמת המצוקות והתלאות שעברו על תושבי צפת ביקשוהו‬
‫לצאת לערי הגולה לעורר נדיבי עם לתמוך בתושביה העניים של עירו‪.‬‬
‫בימי שליחותו נתגלתה בכל עוז דבקותו בלימוד התורה וכפי שהוא מעיד )בהקדמה לחיבורו( "והגם שלא שלותי ולא‬
‫שקטתי ולא נחתי את עבודת משא עבודת הקודש בכל כוחי עם כל זה לא מנעתי עצמי מבית המדרש אפילו שעה אחת‬
‫ונטיתי שכמי לסבול עול תורה להיות שקוד על דלתי הלמוד כי אמרתי לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעוניי ועד בשחק‬
‫נאמן כי כמה יגיעות יגעתי וכמה טרחות טרחתי ולילות כימים שמתי בהיות היד כותבת מה שהיתה עולה מצודתי הקלושה‬
‫ותידד שנתי מעיני גם בלילה לא שכב עיני עד אור הבוקר השמש יצא"!‬
‫התאמצותו שטרדות השדרו"ת לא יפגמו בסדרי לימודו ניכרת גם מדפי ספרו הנוסף "סמא דחיי" ספר גדול הכולל תשובות‬
‫רבות וקונטרסים נכבדים לפי סדר חלקי הטור ושו"ע‪ ,‬ואף שלא ישב שקט ושאנן במקום אחד אלא נדד מעיר לעיר‪ ,‬בכ"ז‬
‫חידושיו עמוקים ויסודיים‪ .‬ב"סמא דחיי" מופיעות תשובות רבות שרבי חיים יעקב השיב לחכמי השיב לחכמי הקהילות‬
‫ביקר‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "צרור החיים" הודפס לראשונה באמשטרדם בשנת תצ"ח )‪ (1738‬קנ"ו דפים פורמט גדול‪ .‬מהדורה שניה )צילום(‬
‫הודפסה בברוקלין )ניו יורק( בשנת תשנ"א )‪ (1991‬על ידי האחים גולדברג‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספרים "צרור החיים" ו"סמא דחיי"‪.‬‬
‫צרור הכסף – רבי חיים אברהם גאטיניו‬
‫נולד בשנת ת"כ )‪(1660‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "צרור הכסף" לרבי חיים אברהם גאטיניו‪ ,‬כולל שאלות ותשובות על ארבעת חלקי השולחן ערוך‪ ,‬וכן ליקוטי‬
‫חידושים על סוגיות בתלמוד‪ ,‬על הלכות במשנה תורה להרמב"ם‪ ,‬ודרשות‪.‬‬
‫]הספר מכיל גם תשובות מבן המחבר‪ ,‬המוציא לאור‪ ,‬רבי בינבינישטי גאטיניו‪ ,‬וגם הגהותיו בתשובות אביו בחתימה‪ :‬ב"ג‪,‬‬
‫או‪ :‬אב"ג[‪.‬‬
‫בספר מובאים חידושי תורה ששמע מחכמי ירושלים שהכירם כשדרי"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי חיים אברהם גאטיניו‪ ,‬נולד בשאלוניקי בשנת ת"כ )‪ ,(1660‬לאביו רבי בנבנישטי )שמחדושיו מובאים בספרי בנו(‪.‬‬
‫בשאלוניקי היתה לו ישיבה בה למדו תלמידי חכמים גדולים‪ ,‬מהם מפורסמים‪ :‬רבי אשר שלם‪ ,‬רבי חנניה שאול‪ ,‬רבי‬
‫ידידיה אשכנזי ועוד‪ .‬תלמידיו מזכירים אותו בספריהם לשבח ובכבוד גדול‪.‬‬
‫לפני שנת תפ"ה )‪ (1725‬חלה באופן חמור‪ ,‬ועל כן הוסיפו לשמו את השם "חיים"‪.‬‬
‫רבי חיים אברהם כתב ספר נוסף‪" :‬טירת כסף" – דרשות על התורה והספדים )למעלה ממאה וחמישים דרשות‪ ,‬שהחל‬
‫לדרוש מבחרותו ועד סמוך לפטירתו(‪ .‬הדרשות הן על פי רוב בהלכה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "צרור הכסף" הודפס לראשונה בשאלוניקי בשנת תקט"ז )‪ – 142 .(1756‬דף )פורמט גדול(‪ .‬בשנת תשנ"א )‪(1991‬‬
‫הודפס הספר במהדורת צילום‪ ,‬במונרו שבניו יורק‪ ,‬על ידי י' בראך‪ .‬מהדורת צילום נוספת הודפסה על ידי "מרכז זכרון‬
‫קדושי פולין" אשדוד‪ ,‬בשנת תשנ"ז )‪.(1997‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫בית עקד ספרים – פרידברג‪.‬‬
‫מצבות שאלוניקי – עמנואל‪.‬‬
‫קדושת יום טוב – רבי יום טוב אלגאזי‬
‫נולד בשנת תפ"ז )‪ – (1727‬נפטר בשנת תקס"ב )‪(1802‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫בספר "קדושת יו"ט" חלק הלכתי וחלק דרשות הנקרא "יו"ט דרבנן"‪ .‬בחלק הראשון ע"ד סימנים חלק מהם תשובות‬
‫להלכה וחלק בירור נושאים שונים החלק המרכזי הוא מסימן כ"ב עד סימן ע"ד שם הערות וביאורים לפי סדר הרמב"ם‬
‫בספרי עבודה וקרבנות וכפי שכתב הרב אברהם חיים גאגין )הרב אג"ן מגדולי ירושלים וראשון לציון( זו הסיבה ששמו‬
‫של הספר נקבע "קדושת יו"ט"‪ .‬במאמר מוסגר יוער שבהקדמת הרב אג"ן נכתב‪" :‬ורוב דבריו סובב הולך על דברי הנשר‬
‫הגדול הרמב"ם זיע"א בספר קדושה‪ ,‬הכי קרא שמו קדושת יו"ט"‪" ,‬בספר קדושה" הוא טעות מפליאה ויתכן שרצה לכתוב‬
‫ס"ק במובן סדר קדשים או מה שהוא דומה ובטעות פתחו ספר קדושה‪.‬‬
‫בעמודים סח‪,‬א‪ -‬סט‪,‬ב קונטרס דעת להשאל‪ ,‬בו כמה תשובות של אבי המהריט"א הוא רבי יעקב ישראל הנודע כבעל‬
‫"ארעא דרבנן"‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יום טוב אלגאזי )המהרי"ט אלגאזי( נחשב לאחד מגדולי האחרונים‪ .‬הוא נולד בשנת תפ"ז )‪ (1727‬בעיר איזמיר‪,‬‬
‫לאביו רבי ישראל יעקב אלגאזי – שנודע לימים כרבה של ירושלים‪ ,‬מקובל גדול‪ ,‬ומחברם של ספרים ידועים )"ארעא‬
‫דרבנן"‪" ,‬שארית יעקב" ועוד(‪.‬‬
‫בצעירותו עלה עם אביו לארץ ישראל והתיישב בירושלים‪ .‬בירושלים למד בישיבת "בית יעקב פירירה"‪ ,‬שם קיבל תורה‬
‫מהרב יונה נבון )בעל‪" :‬נחפה בכסף"( ומאביו‪ .‬עוד בגיל צעיר מונה לחבר בית הדין הגדול בירושלים‪ ,‬ונמנה על ראשי‬
‫הקהל‪ .‬כן השתתף כחבר בחבורת המקובלים "אהבת שלום"‪ ,‬יחד עם המקובלים רבי שלום שרעבי )הרש"ש( ורבי חיים‬
‫דילה רוזה ועוד‪.‬‬
‫ידידות רבה היתה בינו לבין החיד"א‪ ,‬איתו למד במשך שנים – תורת הנגלה ותורת הנסתר‪.‬‬
‫עם החרפת המצב הכלכלי של הקהילה בירושלים‪ ,‬נשלחו המהרי"ט אלגאזי ורבי יעקב חזן כשדרי"ם לארצות הגולה‪.‬‬
‫מספר שנים נדדו בערי איטליה )פדובה‪ ,‬וירונה‪ ,‬אנקונה‪ ,‬רומא ועוד(‪ .‬משם גלו לצפון לצרפת‪ ,‬הולנד‪ ,‬חזרו מזרחה‬
‫לאשכנז‪ ,‬לפולין ושוב לאיטליה ולאיזמיר‪ .‬בכל המסעות הללו נתבקש לכתוב הסכמות לספרים רבים‪ ,‬ביניהם ידועים‬
‫ומפורסמים )"חקרי לב" "וזאת ליהודה"‪" ,‬שמן משחת קודש" ועוד(‪.‬‬
‫בשנת תקל"ו )‪ ,(1776‬לאחר שחזר המהרי"ט לארץ ישראל‪ ,‬נבחר לכהן כרבה של ירושלים וכראשון לציון‪.‬‬
‫לאחר פטירת הרב המקובל רבי שלום שרעבי בשנת תקל"ז )‪ ,(1777‬מונה המהרי"ט אלגאזי כראש המקובלים בישיבת‬
‫"בית אל" – תפקיד אותו מילא עד לפטירתו‪.‬‬
‫גדולי ישראל הכירו בנוראות גדולת תורתו של מהריט"א ולא רק אלו שגרו במקומו בקרתא דשופריא כמו המוציא לאור‬
‫את ספרו הרב אג"ן שכתב‪" :‬זה האיש מרעיש הארץ‪ ,‬עיר וקדיש מן שמיא ריש מתיבתא וריש גלותא מלך שלם גולת‬
‫הכותרת לישראל" אלא גם רבותינו שבגולה הכירו את עיזוז גאון תורתו וכך כתב החת"ס בהסכמתו להלכות הרמב"ן‬
‫שנדפסו עם פירוש המהריט"א "וסביביו נסעדה סעד גדול מגברא רבא ויקירא גאון עולם מה"ו יו"ט אלגאזי זצ"ל‪ ,‬מכירו‬
‫הייתי לשעבר בהיותו שליח ציון בפפד"מ קרוב לשנת תק"מ‪ ,‬והארץ האירה מכבודו ואמנם עדיין לא הגיעו לחצי הכבוד‬
‫הראוי לו‪ ,‬לפי הנראה מחיבור זה הנקרא הלכות יו"ט על בכורות וחלה‪ ,‬כי הפליא לעשות הגדיל תושיה‪ ,‬מיום חבור‬
‫המשנה למלך לא נראה חבור כזה"‪.‬‬
‫למהרי"ט היה בן אחד )שנהרג על ידי גוי עוד בהיותו צעיר(‪ ,‬ושלש בנות שנישאו לתלמידי חכמים‪ .‬מהרי"ט אלגאזי נפטר‬
‫בשנת תקס"ב )‪ (1802‬בהיותו כבן שבעים וחמש‪ ,‬הוא נקבר בהר הזיתים ליד אביו הרב יעקב ישראל אלגאזי‪ ,‬ולא הרחק‬
‫מקברו של הרש"ש‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫את הספר התקין וערך רבי אברהם חי גאגין הנ"ל‪ ,‬הערות רבות ממנו פזורות בדפי הספר‪ ,‬בתוך חצאי סוגריים ובדרך כלל‬
‫הם נפתחות "אמר אג"ן"‪ .‬הספר הודפס לראשונה בירושלים בשנת תר"ג )‪ .(1843‬בהקדמתו לספר מספר הרב אג"ן‬
‫שלאחר שהשלים לערוך את הספר ולהכינו להדפסה הוא שלחו לשאלוניקי שבה היה דפוס ותיק עתיר נסיון‪ ,‬אבל באותה‬
‫עת פרצה שריפה גדולה בעיר והאש ליחכה את כתב היד אך חרכה רק את קצותיו ויהי לפלא‪ ,‬מאורע זה גרם להזדרז עם‬
‫הדפסת הספר )"לאו בכל יום מיתרחיש ניסא"( הרב אג"ן ביקש שיחזירוהו לירושלים ושם נדפס בדפוס של רבי ישראל‬
‫ב"ק‪ .‬להכנה חוזרת להדפסה בירושלים הצטרף כמגיה הרב אברהם אשכנזי שגם הערותיו מפוזרות בדפי הספר‪.‬בספר ‪90‬‬
‫דף‪ .‬מהדורת צילום הודפסה בירושלים בשנת תשכ"ט )‪.(1969‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫חומר עשיר המגולל את תוקף גדולת מהריט"א ופרשת חייו נמצא במבוא למהדורת הרה"ג רא"ם שדמי ור"ב אויערבאך‬
‫שערכו וסידרו מחדש את החיבור להלכות בכורות וחלה בירושלים תשנ"ג )‪.(1973‬‬
‫קהלת יעקב ‪ -‬רבי יעקב אלבעלי‬
‫נפטר בשנת תקל"ד )‪(1774‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫הספר כולל חידושים על הרמב"ם בהלכות שבת והלכות מאכלות אסורות‪ ,‬חמש שו"ת וכ"ז דרשות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יעקב אלבעלי היה מגדולי רבני איזמיר בזמן תפארתה‪ ,‬בחיבוריו בולט השילוב של עמקות נפלאה עם בקיאות ללא‬
‫מצרים‪ .‬בכל חדרי התורה‪ .‬יחד עם רום גדלות תורה היה רבי יעקב ענונתן ושפל ברך כך אנו מוצאים עדות של מסיח לפי‬
‫תומו מאת גדול אחר בתקופתו בעל "יצחק ירנן" שבהקדמתו לספר של בנו בית ישחק כתב‪ :‬אמרתי להגיד מה שהיה מפרש‬
‫עמיתינו בתורה דבק מאח הרב הכולל ענונתן כהלל ממש כמוהר"ר יעקב אלבעלי"‪ .‬רבי יעקב היה מהמסכימים על "שער‬
‫המלך"‪ ,‬בשנת תקל"ד )‪ (1774‬נח נפשיה דרבי יעקב‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר נדפס בשנת תקל"ט )‪ (1779‬בשאלוניקי דפיו ‪ 112‬פורמט גדול‪ ,‬הספר הודפס שנית במהדורת צילום בשנת תשנ"א‬
‫)‪ (1991‬במנורו שבניו יורק‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר והקדמותיו‪.‬‬
‫קול בן לוי – רבי רפאל הלוי‬
‫נולד בשנת ת"צ )‪ – (1730‬נפטר בשנת תקי"ב )‪(1752‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "קול בן לוי" כולל חידושים ופלפולים על מסכתות הש"ס‪ ,‬הלכות מהיד החזקה שו"ת ודרשות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי רפאל נולד באיזמיר לאביו רבי אליהו‪ ,‬יצק מים על ידיו של מהר"י הכהן רפפורט בעל "בתי כהונה" )עיין ערכו( והיה‬
‫ראש לאריות שבבית מדרש זה כמו שהעיד רבו הגדול‪" :‬שהיה מתפאר בו כי אפילו באלף בחורי ישראל לא נמצא כמוהו"‪,‬‬
‫בעל "קול בן לוי" נפטר בקצור ימים ושנים רק כ"ב שנה חי עלי אדמות‪ ,‬אך למרות גילו הצעיר זכה שספר "קול בן לוי"‬
‫התפשט בבי מדרשא וכבר בדורו דנו ופלפלו בדבריו גדולי הדור ואפילו בארצות אשכנז הרחוקות הגיע שמעו ראה למשל‬
‫בתשובות "נודע ביהודה" )קמא אבהע"ז סימן כ"ט( שמציין לתשובתו‪" ,‬מרכבת המשנה" )הלכות קרבן פסח פ"א ה"ב(‪,‬‬
‫רעק"א בכמה מקומות )אחד מהם בהגהות לחו"מ סימן רצ"א( והחתם סופר )חלק ז' סימן פ'(‪ .‬ספר "קול בן לוי" יצא לאור‬
‫אחר פטירתו‪ .‬בשער הספר הקדמת רבו הגדול שמקונן על האבידה הגדולה של מי שעדיו לגדולות ונצורות‪ ,‬בהקדמתו הוא‬
‫מבהיר שדעתו לא היתה נוחה בהדפסת הספר כי חשש שהמעיינים בו לא יאמדו נכונה את מלוא שיעור קומת המחבר זאת‬
‫נוכח הכמות הלא גדולה של הכתבים ולא ידעו כי הנשאר בכתב הוא רק מקצת מתורת מי שהיה כמעיין המתגבר‪ ,‬אבל‬
‫מפני שרבי אליהו אביו של רבי רפאל חפץ מאד להדפיס את הנותר מכתבי בנו הסכים הרב הגדול להדפסת הספר‪ .‬הכאב‬
‫הגדול על סילוקו בגיל כה צעיר קיבל בטוי חד על ידי הצבתם בספר )בדפים עט‪ ,‬ב – פו( זה אחר זה שתי דרשות של רבו‬
‫בעל "בתי כהונה" הראשונה "את זו דרש רבו ביום חתונתו וביום שמחת לבו" ואחריה "גם את זו לעומת זו במהפכת‬
‫שמחה לתוגה כמעט שכ"ב עודנו באיבו‪ ,‬לי המדרש הזה עשאו רבו במלאת שנה על משכב'ו"‪.‬‬
‫כנראה הזמן שחלף מיום שמחת לבו עד מלאת שנה לנוחו על משכבו היה קצר‪ ,‬לכן הכאב היה כפול ומכופל מחמת‬
‫"מהפכת שמחה לתוגה"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "קול בן לוי" הודפס לראשונה בקושטא בשנת תפ"ז )‪ 96 .(1727‬דף )פורמט גדול(‪ .‬בשנת תשמ"ג )‪ (1983‬הודפס‬
‫הספר במהדורת צילום בירושלים‪ .‬ושוב בברוקלין שבניו יורק בשנת תשנ"ב )‪ ,(1992‬על ידי האחים גולדברג ושוב‬
‫באשדוד על ידי "מכון אוצרות גאוני ספרד" בשנת תשנ"ז )‪ .(1997‬מהדורה חדשה‪ ,‬הכוללת עריכה מחודשת לספר‬
‫)פיסוק‪ ,‬מראה מקומות ועוד(‪ ,‬הודפסה בלייקווד בשנת תשס"ג )‪ ,(2003‬על ידי "מכון משנת רבי אהרן – יד משה צבי‬
‫הלוי"‪ .‬שנ"ג עמודים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל ח"ג עמודים סו – סז ‪ -‬ר"י גליס‪.‬‬
‫קול יעקב – רבי יעקב שאול ורבי גרשון שאול ואחיו רבי גרשון‬
‫רבי יעקב נפטר בשנת תקי"ח )‪(1758‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫רובו הגדול של הספר הם חידושיו של רבי יעקב שאול‪ ,‬יש בו דרושים החיד"א )"שם הגדולים" חלק ספרים מערכת ק'‬
‫אות י"ח( תיארם "והוא דרושים נחמדים מאד ע"פ הדין" )כונתו שהדרשות הם בסגנון של ה"פרשת דרכים" היינו דקדוק‬
‫לשונות הפסוקים על פי חקירות ודיונים הלכתיים( ויש בו גם חידושי הלכות‪ ,‬ועל לשונות הרמב"ם וליקוטים בהם מספר‬
‫תשובות‪.‬‬
‫במדור בפני עצמו קונטרס חדושי רבי גרשון הכולל חידושים בש"ס‪ ,‬לשונות הרמב"ם‪ ,‬הר"ן והטור ועל דברי הרא"ם‬
‫בבאורו לסמ"ג ובפירושו לתורה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יעקב שאול היה תלמידו מובהק של רבה הגדול של איזמיר בעל "בתי כהונה" )ראה ערכו(‪ .‬ראה ב"שם הגדולים"‬
‫)חלק ספרים מערכת ב' אות ק"ל( שבתוך דבריו על בעל "בתי כהונה" ציין "והרב מהר"י שאול תלמידו‪ ,‬בספר "קול יעקב‬
‫כותב משמו כמה דברים נחמדים"‪.‬‬
‫בכמה מקומות )ראה למשל פ"ב מהל' נזירות ה"ג( הוא כתב "מורינו הרב "זרע אברהם" וכונתו לרבי אברהם יצחקי רבה‬
‫דירושלים )נפטר תפ"ט – ‪ (1760‬וכשהוא בא להשיג על דבריו הוא מקדים "ואני בער ולא אדע לא זכיתי להבין דבריו"‪.‬‬
‫ברם נראה שרבי יעקב היה רק תלמיד תלמידו כלומר רבי אברהם יצחקי היה רבו המובהק של בעל "בתי כהונה" לפיכך‬
‫נהג רבי יעקב כבוד רב בתורתו של ה"זרע אברהם" וכינה אותו "מורינו"‪.‬‬
‫רבו הגדול ר"י הכהן המליץ בשנת תק"ט )‪ (1749‬בפני מנהיגי ופרנסי עירו איזמיר למנות את רבי יעקב כרב הכולל‪ ,‬וכן‬
‫היה ורבי יעקב כיהן בתפקיד זה עד פטירתו בשנת תקי"ח )‪ .(1785‬ראוי לציין שהמשתדל להוציא את תורתו של רבי‬
‫יעקב היה רבן של ישראל בעל "שער המלך" ואת קונטרס החדושים של רבי גרשון שמצורף ל"קול יעקב" ערך והכין‬
‫לדפוס רבו של ה"שער המלך" רבי ברוך ברזילי בעל "לשון ערומים" )עיין ערכו( כאשר נוכחים לדעת מי התעסק וטרח‬
‫בהוצאתם לאור של כתבי רבי יעקב ורבי גרשון מתברר מיד חין ערכה המיוחד של תורתם‪.‬‬
‫יש פן נוסף להפצת תורת ה"קול יעקב" על ידי בעל "שער המלך"‪ ,‬כדאי להבליטו כי ממנו מתאשר הקו המובלט במבוא‬
‫שהסיבה שחלק ניכר מתורת גדולי תוגרמה לא הצליחה להתפשט מחוץ לגבולתיה אינה משום שבמקומות האחרים לא‬
‫העריכוה כמשפט הראוי לה‪ ,‬אלא הסיבה היא שהיו קשיים גדולים להפיץ את הספרים למקומות הרחוקים‪.‬‬
‫הכונה היא זו בהל' מעשה הקרבנות הסתפק רבי יעקב במקדיש שתי בהמות לקרבן ונמצאת אחת טמאה שלא ראויה‬
‫להקרבה‪ ,‬האם בכגון דא נוהג הכלל נדר שבטל מקצתו בטל כולו‪ ,‬כי יתכן שרק אם חל הנדר ואח"כ מתבטל על ידי היתר‬
‫חכם או הפרה שייך לומר שנתבטל קצת נדר אבל באופן שלא חל מעיקרא כלום אין זה נחשב נדר שהתבטל מקצתו‪,‬‬
‫קרובה ההשערה שספק זה לא היה מגיע לרוב הלומדים כמו שלא ידועה להם רוב תורתו‪ ,‬אבל הרב "שער המלך" )דפי"ב‬
‫מהל' נדרים( הביא ספק זה בשמו של הרב "קול יעקב" ומני אז בעשרות ומאות חיבורים ובעל פה בכל אתר ואתר דנים‬
‫ומפלפלים על ספיקו של הרב "קול יעקב"‪ .‬עובדה זו מראה בעליל איך שתורת הרב היא לעינים‪ ,‬אבל רק זו שהגיעה רחוק‬
‫הודות להעתקתה ב"שער המלך"‪ ,‬ומה שלא הובא ב"שער המלך" כמעט וצלל בתהום הנשיה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫החיד"א )שם הגדולים חלק גדולים מערכת ב' אות כח( ציין שב"קול יעקב" הל' נזירות הביא משיטה מקובצת על מסכת‬
‫נזיר מר"ב אשכנזי וזו עדות שהיה לפניו כת"י של שיטה למס' נזיר‪.‬‬
‫בעל "שער המלך" העיד על חלקיותם של החידושים ועל המאמץ הרב שהיה צריך להשקיע בעריכה‪ .‬הנה בניסוחו "רוב‬
‫בכתב מאשר היה כתוב היה למאכולת אש וכו' ואף הנמצא מכתבי הקדש אין סדר למשנה מפוזר ומפורד זעיר שם זעיר‬
‫שם‪ ,‬כמה יגיעות יגעתי להוציא לאור תעלומות"‪.‬‬
‫בספר ‪ 174‬דפים‪ .‬ובקונטרס של אחיו ר' גרשון כ"ג דף‪.‬‬
‫הספר נדפס באיזמיר בשנת תק"כ )‪ (1760‬והובא לבית הדפוס על ידי רבי משה שאול חתנו של רבי יעקב‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫שם הגדולים ח"ב מערכת ק' אות י"ח וח"א מערכת י' אות שכ"א‪.‬‬
‫שו"ת חקרי לב יו"ד ח"ב סי' מ"ט‪.‬‬
‫מצבות חכמי ורבני אזמיר )ברלין תרע"ג( אות ע"ג‪.‬‬
‫קונטרס בהלכות מלוה ולוה – רבי חיים הלר‬
‫נולד בשנת תרל"ט )‪ – (1879‬נפטר בשנת תש"כ )‪(1960‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫"קונטרס בהלכות מלוה ולוה" שמו מעיד עליו שענינו בירור הלכות מלוה ולוה ברמב"ם ובפוסקים" המחבר הוסיף‬
‫"ואביזרייהו" היינו ענינים אחרים המסתעפים מהעיון בהלכות מלוה ולוה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫לרבי חיים היה פן יחודי נדיר‪ ,‬הכונה לבקיאותו הגאונית המופלאה בשפות השמיות העתיקות‪ .‬ובספרות שנכתבה באותם‬
‫שפות‪ ,‬הוא שלט ללא מצרים בארמית וחברותיה העתיקות ומכח שליטה זו בירר כשמלה את התרגומים השונים‪,‬‬
‫ההתעסקות והחקירה של התרגומים ע"פ ידיעת השפות העתיקות היתה בזמנו נחלתם של החוקרים המשכילים שבדרך כלל‬
‫היו משוללי יראת שמים ולא הכירו בקדושת חז"ל ובהתהדרם בידיעת השפות ובהשכלתם המדעית העיזו לשלוח ידם‬
‫בביקורת המקרא תוך שהם כביכול מסתמכים על מקורות היסטוריים ומדעיים מימי קדם‪.‬‬
‫ר' חיים היכה אותם בכלי זיינם‪ ,‬הוא רתם את גאונותו בתחום התרגומים והמקורות מימי קדם‪ ,‬כדי לקעקע את יסודותיהם‬
‫של אותם מלומדים ובחריפותו הנוקבת הפריך את מסקנותיהם והוכיח עד כמה גישתם היתה שטחית ולא מבוססת בזמנו‬
‫נשבו הרוחות החזקות של השכלה והתנערות מאמונת אומן בחז"ל ובתושבע"פ‪ ,‬לכן היה חשוב מאד להבליט את הפן הנ"ל‬
‫של ר' חיים ולהציגו כלוחם הגדול באנשי ביקורת המקרא וב"רבנים" משכילים שלא כפפו עצמם לשרביט של חז"ל‪ .‬ברם‬
‫כאשר מדברים על ר' חיים הלר כאחד ממפרשי היד החזקה נכון להבליט את גאונותו המיוחדת בכל חדרי תורה ואת עמלו‬
‫ויגיעתו להתחקות ולהעמיק בדברי הש"ס‪ ,‬הרמב"ם ושאר ראשונים ולהעלות על נס את העובדה שעוד בהיותו אברך צעיר‬
‫הפליאו גדולי הדור את מעלותיו וגדלותו בתורה‪.‬‬
‫רבי חיים נולד בביאליסטוק לאביו הגאון הצדיק ר' ישראל פינסקר ולאמו שהיתה בת נינו של מאור הגולה רבן של ישראל‬
‫ר' אברהם ברודא מפראג ופראנקפורט‪ ,‬ר' חיים נקרא על שמו של זקינו ר' חיים ברודא שחיבר את הספר "זרע חיים"‬
‫שעיקרו ליישב את פסקי השו"ע באהע"ז סימן קנ"ד‪ ,‬מהשגותיו של הש"ך בספרו "גבורת אנשים"‪ .‬ספר זה הגיע לר' חיים‬
‫הלר מדודו הגדול ר' יעקב יוסף ברודא מאנשי השם בוארשה‪ ,‬שר' חיים התגורר אצלו לאחר פטירת אמו‪.‬‬
‫בעת מסירת הספר לדפוס היה ר' חיים אברך צעיר בן עשרים ושמונה והפליא בגאונותו בקונטרס "פרי חיים" על ענינים‬
‫בחושן משפט‪ ,‬אשר נספח ל"זרע חיים"‪ .‬ראוי לציין מה שכתב על האברך הצעיר רבה הגדול של לודז' ר' חיים אליהו‬
‫מייזל בהסכמתו ל"זרע חיים" "אוצר נחמד היה ספון וטמון בידי חביבי הרב הגאון המובהק פ"ה כ"ש מ' חיים העליר נ"י‬
‫מקהלת וארשה"‪ .‬בסגנון דומה רבה של קובנה ר' צבי הירש ממלא מקום אביו ר' יצחק אלחנן הנה לשונו‪" :‬הספר זרע חיים‬
‫בכת"י היה ספון ושמור ביד נכדו ידיד נפשי הרב הגאון המפורסם ערוגת הבשם וכו' מוהר"ר חיים העליר"‪ .‬יצויין שמספר‬
‫שנים אח"כ בשנת תרע"ב בהיות ר' חיים כבן שלשים ושלש עלה על כס רבנותה המפוארת של לומז'ה כממלא מקומו של‬
‫רבה הגדול בעל דברי מלכיאל שנפטר בשנת תר"ע )‪ (1910‬בה ישב עשר שנים עד שהעתיק את בית מדרשו לברלין ויסד‬
‫שמה את "בית המדרש העליון"‪ ,‬אחרי המהפכה בגרמניה יצא משם והגיע לארה"ב אחר טלטולים רבים‪ .‬שם הוכר כאחד‬
‫מגדוליה ובה נפטר בערב פסח של שנת תש"כ )‪.(1960‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הקונטרס פורסם כ"מוסף" לירחון הרבני "הפרדס" שיצא לאור בניו יורק בחוברת ה' של שנתו הכ'‪ ,‬בשנת תש"ו )‪.(1946‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫קונטרס תשובה מיראה – רבי אליהו דוד תאומים רבינוביץ‬
‫נולד בשנת תר"ג )‪ – (1843‬נפטר בשנת תרס"ה )‪(1905‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫מטרת החיבור לבאר ולהסביר כל מקום בדברי הרמב"ם בו הוא משתמש בביטוי "יראה לי"‪ ,‬הספר מבוסס על הנחת יסוד‬
‫שהביטוי "יראה לי" מורה שהדין שהרמב"ם פסק אינו מוכרח מסוגיות הגמ' אלא הרמב"ם החליט כן על סמך סברתו‪,‬‬
‫שהלא בכל מקום פסק ההלכה מושתת על העולה מסוגית הגמ'‪ .‬ומה טעם לכתוב יראה לי רק במקומות מסוימים‪ .‬אפשר‬
‫לומר שמבחינה מסוימת האדר"ת עסק במהלך הפוך מהפירושים הרגילים לרמב"ם כי בעוד שהמפרשים הרגילים שמחו‬
‫למצוא סוגיות מהם מוכרח פסקו של הרמב"ם‪ ,‬הרי במקומות שהרמב"ם כתב "יראה לי" ודוקא דינו נראה כמוכרח מהגמ'‬
‫חתר האדר"ת להסביר מדוע המקור הנראה כסמך ברור להכרעת הרמב"ם‪ ,‬הוא באמת לא מכריח בצורה ברורה את‬
‫מסקנת הרמב"ם‪.‬‬
‫בן המחבר שהוציא לאור קונטרס זה הבהיר שהוא חלקי בלבד כי למרות שכפי הנראה האדר"ת נגע בכל המקומות בהם‬
‫מוזכר "יראה לי" נשתמר רק חלק ממה שכתב‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אליהו דוד או כפי כינויו הידוע האדר"ת )ר"ת אליהו דוד רבינוביץ תאומים( נולד בפיקאלן בשנת תר"ג )‪(1843‬‬
‫לאביו הצדיק רבי בנימין שהיה רבה של העיירה הנ"ל‪ .‬ממנה קנה רבי אליהו דוד תורה ואחר כן בישיבותיה של ליטא‬
‫כעשרים שנה כיהן כרבה של פונוביז' ולאחר מכן בשנת תרנ"ד )‪ (1894‬כיהן פאר במיר עד עלותו לירושלים בשנת‬
‫תרס"א )‪ .(1901‬אליה הגיע לפי בקשתו של רבי שמואל סאלנט כדי לשבת על כסא רבנותה‪ .‬כל החוגים בירושלים‬
‫העריכוהו והעריצוהו וקבלו בשמחה את הנהגתו‪ ,‬אך למגינת לבם של יושבי העיר לא האריך ימים על ממלכתו ונפטר‬
‫כעבור ארבע שנים מעת בואו אליה‪ .‬קולמוסו של האדר"ת היה מבורך ומתחת ידו יצאו למעלה ממאה ספרים בכל‬
‫מקצועות התורה‪ ,‬אך החלק הארי עדיין נשאר בכתב יד‪ .‬לעומת זאת הגהותיו על הרמב"ם בשם "בני בנימין" נתפשטו‬
‫בעולם מאז שהודפסו במהדורת ורשה‪ ,‬וילנה‪.‬‬
‫הקונטרס "תשובה מיראה" הוצא בסמוך לתשלום השנה הראשונה לפטירתו וזאת במטרה לקיים את רצונו להדפיס לקראת‬
‫"יומא דאשכבתא" מעט מחידושי תורתו‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הקונטרס נדפס בירושלים בשנת תרס"ו )‪ (1906‬נ"ו עמודים על ידי בנו רבי רפאל‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל‬
‫ח"א עמודים קצ"ד – קצ"ו – ר"י גליס‪.‬‬
‫קנאת סופרים – רבי חנניה קאזיס‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "קנאת סופרים" נכתב כפירוש על ספר המצוות של הרמב"ם‪ ,‬בספרים מסוג זה העסק‬
‫הראשי הוא פלוגתות הראשונים איזה מצוות נכללות במנין תרי"ג מצוות ואלו לא‪ .‬גם בספר‬
‫"קנאת סופרים"הרחבה רבה על מנין המצוות ומחלוקות הקדמונים אודותיו‪.‬‬
‫בדומה לכמה חיבורים יקרים שנגעו בענין מנין המצוות‪ ,‬אך לא הצטמצמו רק לנוגע מה‬
‫נכלל במנין המצוות‪ ,‬אלא הרחיבו אמרים על פרטי המצוות ודייקו את לשון הרמב"ם כיצד‬
‫הוא מנסח את המצוה‪ ,‬גדריה ופרטיה‪ ,‬כך גם רבי חנניה לא הסתגר במעגל הצר של מה‬
‫נכלל במנין‪ ,‬אלא הרחיב והעמיק בפרטי המצוות‪ ,‬חקר חקירות רבות‪ ,‬הרבה בקושיות‬
‫ותירוצים‪ ,‬ודקדק הדק היטב בלשון הרמב"ם‪ .‬כך הפך הספר "קנאת סופרים" למרבה‬
‫חוכמה‪ ,‬כי מעת שנתפרסם הוא לא מש משולחנם של יושבי אהל ורבים מאד החיבורים‬
‫שנושאים ונותנים בהערותיו וחקירותיו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי חנניה היה נצר למשפחת רבנים ידועה באיטליה‪ ,‬אביו רבי מנחם שהיה ריש מתא וריש‬
‫מתיבתא דק"ק פירארה חיבר ספר )נשאר בכת"י( "שלום בית" על ספר תורת הבית של‬
‫הרשב"א ובדק הבית של הרא"ה‪ .‬תלמידו של רבי חנניה כתב בהקדמתו ל"קנאת סופרים"‬
‫ש"מעשה האב" שתקע ראשו בין ההרים הגדולים הרשב"א והרא"ה וניסה להטיל שלום‬
‫ביניהם ע"י תרוציו וביאוריו‪ ,‬היה סימן לבנו שתקע עצמו בין ההרים הגדולים שהתעסקו‬
‫במנין המצוות ובעיוניו וחידושיו ביקש להרבות שלום ביניהם‪ .‬כסתו של רבי חנניה היתה‬
‫מוטלת בין גדולי איטליה ממקום רבנותו בפירנצה המעטירה התכתב עם גדולי דורו כגון‬
‫מהר"ם חאגיז‪ ,‬מהר"מ זכות ועוד‪ ,‬אשר פונים אלו כנשיא אלוקים היושב בפירנצא‪,‬‬
‫בהסכמות חכמי ליוורנו ביניהם בעל "יד מלאכי" הוא מתואר גם כ"רופא נאמן"‪.‬‬
‫בהקדמה לספרו הוא ספר שסמוך להשלמת חיבורו לאחר שכבר עבר על רוב השרשים‬
‫שבספר המצוות בא לידו בתורת שאלה ספר של מחבר שעד כה לא הכירו כלל והוא החבור‬
‫"לב שמח" על ספר המצוות מרבי אברהם אלגרי בענונותו כי רבה כתב רבי חנניה "וכאשר‬
‫קראתי בו והתבוננתי בדבריו שמחתי עליו כמוצא שלל רב‪ ,‬יען מצאתי הון לי בכמה ענינים‬
‫אשר כונתי בהם לדעתו ממש כאלו העתקתי ממנו במילין שונים‪ .‬וזה לדעתי יורה על‬
‫אמיתות הלימודים היוצאים לפי תומם מפני שני עדים‪ ,‬וכאשר חזרתי על תלמודי במהדורה‬
‫אחרת כתבתי הדברים למזכרת במה להסכים עמו למען יהיו שפתותיו דובבות בקבר ועל‬
‫טוב יזכר שמו‪ ,‬ובמה שלא אודה לו ולא אבחר דרכו לא תקל חשיבותו אצלי ולא מך הוא‬
‫מערכו"‪.‬‬
‫מכח תוקף תורתו הוא כתב גם את הקונטרס "חק לישראל" שעיקרו השגות על ה"פרי‬
‫חדש" חלק יו"ד‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "קנאת סופרים" נדפס לראשונה בליוורנו בשנת ת"ק )‪ (1740‬עם הסכמותיהם של‬
‫חכמי ליוורנו והקדמת תלמידו של המחבר רבי יהודה רפאל יהושע ממונציליסי‪ .‬הם כותבים‬
‫בנשימה אחת גם על הקונטרס "חק לישראל" )כנ"ל השגות על הפר"ח( אולם הקונטרס‬
‫נדפס באותה שנה בפני עצמו‪ .‬בספר "קנאת סופרים" ל"ט דפים‪ .‬במהדורת ספר המצוות‬
‫שהופיעה בוארשה תרמ"ג )‪ (1833‬נדפס לראשונה הפרוש קנאת סופרים יחד עם ספר‬
‫המצוות ומני אז ברוב המהדורות הנפוצות נדפס ה"קנאת סופרים" יחד עם ספר המצוות‪.‬‬
‫מדפיסי וארשה והבאים בעקבותיהם השמיטו את ההסכמות שניתנו לספר והשאירו רק את‬
‫הקדמת המחבר‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר והקדמותיו‪.‬‬
‫קרבן אשה – רבי אליהו שמאע הלוי‬
‫נפטר בשנת תקע"ד )‪(1814‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "קרבן אשה" מהרב אליהו שמאע הלוי‪ ,‬כולל שאלות ותשובות על ארבעת חלקי השלחן ערוך‪ ,‬ובו גם חידושים על‬
‫סוגיות בתלמוד ועל הלכות שבספר משנה תורה להרמב"ם‪ ,‬ודרושים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אליהו נולד בארם צובא לאביו רבי יוסף שמאע הלוי‪.‬‬
‫רבי אליהו נודע והתפרסם כאחד מגדולי דייני ארם צובא‪ .‬בהסכמת רבני ליוורנו על ספרו "קרבן אשה" נכתב‪" :‬ארי‬
‫שבחבורה‪ ...‬אשר ישב לכסא שופט צדק על אר"ץ רבה‪ ...‬הרב המובהק מאיר כברק‪ ,‬ר"מ ומו"צ‪ ,‬כמוהר"ר אליהו שמאע‬
‫הלוי‪"...‬‬
‫רבי משה סוויד בהספדו עליו כתב‪ ..." :‬ראש המדברים בכל מקום‪ ,‬חד בדרא‪ ,‬רבא דעמיה‪ ,‬מדברנא דאומתיה‪ ,‬אספקלריא‬
‫המאירה‪ ...‬ראש בית דין מקודש בקדושה ובטהרה"‪") .‬מסוה משה"(‪.‬‬
‫כתב ספר נוסף "מכשירי מילה"‪ ,‬הכולל הלכות מילה וכל עניני מצוה זו‪.‬‬
‫רבי אליהו נפטר במגפה שפרצה בארם צובא בשנת תקע"ד )‪.(1814‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "קרבן אשה" הודפס בליוורנו בשנת תקפ"א )‪ 180 .(1821‬דף )פורמט גדול(‪ .‬הספר יצא לאור שנית בתוספת מראי‬
‫מקומות ותיקונים‪ ,‬בשנת תשמ"ה )‪ ,(1985‬על ידי "חברת אהבת שלום"‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫לקדושים אשר בארץ – לאניידו‪.‬‬
‫קרבן חגיגה – רבי משה גאלנטי‬
‫נולד בשנת ש"פ )‪ – (1620‬נפטר בשנת תמ"ט )‪(1689‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫בספר "קרבן חגיגה" שלש דרשות לשלש רגלים שנשא המחבר בירושלים בשנת תמ"ו‪ ,‬חידושים על מסכת חגיגה ולשונות‬
‫הרמב"ם‪ .‬ההגדרה דרשות לג' רגלים לא מבטאת מספיק את שלל הנושאים המתבררים בספר אף שאינם שייכים להלכות‬
‫המועדים כגון קונטרס ביאורים לפי סדר הפסוקים בפרשת משפטים ושם מתלבנים הרבה מדיני נזיקין ושומרים וכיו"ב‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי משה גאלנטי או כפי שכונה בחביבות הרב המג"ן נולד בצפת לאביו רבי יהונתן בנו של רבי משה גאלנטי הראשון‬
‫שהיה מתלמידי מרן הב"י והוסמך על ידו‪ .‬בימי עלומיו למד תורה מפי הרב הצפתי רבי ברוך ברזילי ואח"כ עבר‬
‫לירושלים‪ .‬בירושלים עלה ונתעלה להיות לראש הרבנים והוא הראשון שנשא את התואר "ראשון לציון"‪ .‬הוא עמד בראש‬
‫הישיבה הנודעת "בית יעקב" ושם העמיד את תלמידו מרנא ורבנא ה"פרי חדש" וגם את מי שלימים גם היה רבה‬
‫בירושלים הלא הוא רבי אברהם יצחקי בעל שו"ת "זרע אברהם"‪.‬‬
‫בספר "תולדות אדם" שכתב ר' יחזקאל פייביל מגיד מישרים בוילנא הוא מתאר את קורות חייו המופלאים של ר' זלמלה‬
‫אחיו של מהר"ח מוואלוז'ין והוא מוסר בשמו דברי תורה מבריקים מעוררי השתאות כיצד לשונות הפסוקים מדוייקים‬
‫להפליא‪ ,‬כדוגמה למרגליות מסוג זה שיצאו מפיו של ר' זלמלה מסופר שם בקשר למבואר בירושלמי )פסחים פ"ז הי"ג(‬
‫שלגבי איסור הוצאת קרבן פסח חייב רק אחד ולא שניים היינו המוציא מה שכבר הוציא לפניו אדם מקרבן פסח אינו חייב‪,‬‬
‫אבל השובר עצם מקרבן פסח אף שקדם לו פלוני ששיבר את העצם חייב‪ ,‬ואמר ר' זלמלה שיש לכך מקור בתושב"כ‬
‫בפרשת בא )פרק יב‪ ,‬מו( לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא תשברו בו פתח בלשון יחיד לא תוציא וסיים בלשון‬
‫רבים לא תשברו בו‪ ,‬לרמז שעל הוצאה חייב רק יחיד היינו הראשון אבל באיסור שבירת עצם עוברים שניים ולכן אמר לא‬
‫תשברו‪ .‬הברקה זו עברה מאיש לאיש ויש שיחסו אותה לגר"א‪ ,‬אבל סיפרו אות כמופת לגאנותו המופלאה של מהר"ז‪.‬‬
‫אולם רוב המתפעלים לא יודעים שקדם לאמירת חידוש זה מהר"ם גאלנטי בחבור "קרבן חגיגה" )דף ז‪ ,‬א( יצויין שמהר"ח‬
‫אבולעפיה שהיה מבאי היכלו של הרב המג"ן מביא ב"עץ החיים" בפרשת בא בשם מהר"ג שע"פ דברי הירושלמי כתב‬
‫ליישב מדוע פתח הפסוק בלשון יחיד וסיים בלשון רבים‪.‬‬
‫יחוסם של דברי תורה נפלאים כאלו למהר"ז מוואלז'ין או לגר"א מוכיח ששמע גאונותם של רבים מגדולי ארצות ממלכות‬
‫תוגרמה לא הגיע לארצות רחוקות כמו ליטא ופולניה וזו הסיבה שרבים רבים מאותם ארצות לא ידעו ולא הכירו את רום‬
‫גדלותם וענקיות תורתם של חכמי ארץ הקודש ותוגרמה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "קרבן חגיגה" נדפס על ידי בן בתו רבי משה חאגיז הנודע בכינוי המני"ח )משה בן יעקב חאגיז( בויניציאה בשנת‬
‫תס"ד )‪.(1704‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אנציקלופדיה לתולדות חכמי אר"י ח"ב עמודים רצט – שא – ר"י גליס‬
‫תולדות אדם חלק א' פ"ד‪.‬‬
‫קרית מלך – הרב חיים קנייבסקי‬
‫בחיים – לאורך ימים ושנים‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "קרית מלך" עוסק בשני תחומים‪ :‬א‪" .‬בציוני מקורות רבים על פסקי הרמב"ם ז"ל‪ ,‬במקומות אשר רבותינו‪ ,‬נושאי‬
‫כליו‪ ,‬הניחו חלק‪ ,‬ומקום הניחו להתגדר להבאים אחריהם"‪ .‬ב‪" .‬גם קצת תיקוני טעויות אשר נפלו בדפוס וילנא"‪.‬‬
‫בסוף הספר‪ ,‬כנספח‪ ,‬נמצאת רשימה מפורטת ובה המקורות בתנ"ך לפסוקים המובאים במשנה תורה‪ ,‬ורשימת כל המקומות‬
‫במשנה תורה בהם כתוב "כמו שנתבאר" או "כמו שיתבאר"‪.‬‬
‫המחבר כותב בהקדמתו לספר‪ ,‬שבמקומות שנושאי כליו של הרמב"ם לא ציינו מקור‪ ,‬או במקום שכתבו שההלכה פשוטה‬
‫ומקורה מבואר במספר מקומות – "ראיתי לציין מקום אחד או ב'‪ .‬ולפעמים שציינו לירושלמי או תוספתא‪ ,‬מצאתי שהוא‬
‫מבואר גם בבבלי וציינתי מקומו‪ .‬ובקצת מקומות שכתבו סתם‪" :‬מבואר בירושלמי"‪ ,‬או "בתוספתא"‪ ,‬ולא הראו איה מקום‬
‫כבודו‪ ,‬ציינתי עד מקום שידי מגעת‪ ...‬ובמקום שלא מצאתי מקור מפורש וברור‪ ,‬לא נמנעתי מלציין מעין סמך ודוגמא‪,‬‬
‫וכתבתי "עיין"‪ ,‬וזה האות שאינו מקור ברור ממש"‪.‬‬
‫כן‪ ,‬כאמור‪ ,‬עוסק המחבר בהגהת נוסח לשון "משנה תורה"‪ ,‬וזאת על פי כתבי יד ודפוסים ישנים‪ ,‬ועל פי ספרות הגאונים‬
‫והראשונים )שהגיעו לידו(‪.‬‬
‫המקורות מצויינים בקיצור רב מאד‪ ,‬ולעתים מועתק גם לשון המקור בחז"ל בקצרה‪.‬‬
‫לספר ניתנה הסכמת הרב יעקב ישראל קנייבסקי – אביו של המחבר‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫הרב חיים קנייבסקי נחשב לאחד מגדולי חכמי ומנהיגי עולם התורה בדורנו‪.‬‬
‫הוא נולד בפינסק בשנת תרפ"ח )‪ (1928‬לאביו הרב יעקב ישראל קנייבסקי – מגדולי התורה בדור האחרון‪ .‬בגיל שש עלה‬
‫יחד עם הוריו לארץ ישראל והתיישבו בבני ברק‪.‬‬
‫בצעירותו למד בישיבת "תפארת ציון" בבני ברק ובישיבת לומז'ה בפתח תקוה‪ .‬לאחר נשואיו ועד עתה‪ ,‬לומד הוא ב"כולל‬
‫חזון איש" בבני ברק‪.‬‬
‫אף שאינו נושא כל משרה רבנית‪ ,‬דעתו מכריעה בענייני היחיד והכלל‪.‬‬
‫הרב חיים קנייבסקי מספריו מפורסמים‪ :‬ביאור על תלמוד ירושלמי סדר זרעים )ג' כרכים(; ביאורים והערות על המסכתות‬
‫הקטנות; נחל איתן )על הלכות עגלה ערופה(; דרך אמונה – פירוש על ספר זרעים שבמשנה תורה; שונה הלכות )סיכום‬
‫הלכות המשנה ברורה והחזון איש(; ההדרת פירוש הרוקח על התורה ועוד‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "קרית מלך" יצא לאור בפעם הראשונה בשנת תשי"ח )‪ (1958‬כנספח לספרי "משנה תורה" בהוצאת "פרדס"‪ .‬בשנת‬
‫תשכ"ו )‪ (1966‬יצא לאור שנית כספר בפני עצמו )ובו הוספות ותיקונים רבים(‪ .‬מאז יצא פעמים נוספות‪ ,‬כאשר בכל‬
‫מהדורה הוספות ותיקונים‪ .‬רצג – עמודים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמות לספר‪.‬‬
‫שיחה עם בן המחבר‪.‬‬
‫קרית מלך רב‬
‫רבי יהודה ב"ר אפרים נבון‬
‫נולד בשנת תס"ז )‪ – (1707‬נפטר בשנת תקכ"א )‪(1761‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫בחלק א – חידושים על הרמב"ם בהל' שבת‪ ,‬חמץ ומצה )רק על פרק א הלכה ב‪-‬ו( אישות‪ ,‬גירושין ומכירה‪ ,‬בסוף חלק א'‬
‫כ"ד סימנים של שו"ת‪.‬‬
‫בחלק ב – חידושים על הרמב"ם בהל' נדרים‪ ,‬שבועות‪ ,‬זכיה ומתנה‪ ,‬מלוה ולווה‪ ,‬עדות ושכירות‪ ,‬מעט הערות על מקומות‬
‫בודדים בטור חו"מ‪ ,‬ומ"ו סימני שו"ת בקונטרס הנקרא "דין אמת" )אין להחליפו בספר "דין אמת" שהוא גם שם חיבורו‬
‫של בן אחר של רבי יהודה‪ ,‬והוא רבי יצחק( לספר חיבורו של רבי אפרים על הלכות דיינין והוא נקרא "בית מושב"‪.‬‬
‫באמצע הלכות מלוה ולווה מדף מז‪ ,‬א – נ‪ ,‬ב החידושים הם מבנו רבי יצחק‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יהודה נבון נולד בקושטא בשנת תס"ז )‪ (1707‬כבכור לאביו הגדול רבינו אפרים נבון בעל ספר "מחנה אפרים"‪,‬‬
‫לאחר פטירת אביו בשנת תצ"ה )‪ (1735‬עלה לירושלים ולאחר זמן התמנה לראש ישיבת "דמשק אליעזר" ולאב בית הדין‬
‫בירושלים‪ .‬בבית דינו בירושלים שימש כדיין החיד"א )ראה שו"ת חיים שאל סי' ל"ח‪ ,‬ל"ט שכתב "וכן עשינו מעשה‬
‫בנידון דידן בהסכמת הרב המובהק חסידא קדישא כמוהר"ר יהודה נבון זלל"ה אב בית דיננו"(‪.‬‬
‫תלמידו המובהק של בעל "קרית מלך רב" היה מרנא ורבנא רבי יום טוב אלגאזי וכשפנה אל רבו בשאלה הוא מתארו‬
‫"בוצינא דנהורא פטיש החזק עמוד הימיני תנא דאורייתא מורי ורבי המובהק" )ראה קרית מלך רב ח"ב סי' כ"ב(‪.‬‬
‫מיד עם הופעתו לא מש ה"קרית מלך רב" משולחנם של תופסי התורה וחכמי הדורות אשר פלפלו ונשאו ונתנו בדבריו‪.‬‬
‫ב"מפרשי היד החזקה" יוכלו המעיינים לראות שה"קרית מלך רב" מוזכר מאות פעמים על ידי הבאים אחריו שדנים‬
‫בפירושיו ובהערותיו‪.‬‬
‫רבי יהודה נפטר בירושלים ביום כ"א שבט שנת תקכ"א )‪ (1761‬ומנוחתו כבוד בהר הזיתים‪.‬‬
‫הניח אחריו שני בנים גדולי תורה רבי אפרים נבון בעל "בית מושב" ורבי יצחק נבון בעל "דין אמת" )ראה ערכו(‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫חלק א' הוכן לדפוס ע"י המחבר שהתגורר בירושלים והובא לדפוס בקושטא על ידי בנו רב אפרים בשנת תקי"א )‪.(1751‬‬
‫החידושים על הרמב"ם הם מדף א – רי"ג ‪ 213‬דפים‪ ,‬חלק השו"ת בספירת דפים נפרדת מדף ב – כח ועם עמודי המפתחות‬
‫יש בספירת דפים זו ל"ט דפים‪.‬‬
‫ח"ב יצא לאור אחר פטירת המחבר והודפס בקושטא שנת תקכ"ה )‪ (1765‬גם חלק זה יו"ל ע"י בנו רבי אפרים ויש בו ק"ו‬
‫דפים בקונטרס "בית מושב" מ"ג דפים‪.‬‬
‫בחידושים לפ"ו מהל' אישות )דף נד( ישנה תופעה ביבליוגרפית מענינת‪ ,‬המחבר רבי יהודה מוסר דבר ששמע מפי פארה‬
‫של קושטא רבי יצחק בכר דוד בעל "דברי אמת" )ראה בערך "זכור לאברהם"( כנראה שבעל "דברי אמת" שהיה מן‬
‫המסכימים על הספר ראה את החיבור טרם שנשלמה הדפסתו ולטעמו הדברים לא נמסרו לרבי יהודה באופן נכון והוא‬
‫העיר "אמר הצעיר ראיתי להחכם השלם בר אבהן ובר אוריין המחבר נר"ו כתב בספרו דברים הללו מן שמי ולא סיימוה‬
‫קמיה כדחזי לכן כדי שלא יהיו דברי למקוטעין "דבר וחצי דבר" אמרתי יהיו נא דברי כמו שהן כתובן אצלי וזה לשוני וכו'‬
‫ומכאן מתחילה הגהתו והיא נמשכת על כמה עמודים עד תחילת עמוד נז" בהחלט תופעה לא רגילה של הכנסת תגובה‬
‫ארוכה כ"כ ע"פ בקשתו של המעיר‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר‬
‫אנציקלופדיה לתולדות חכמי אר"י ח"ב עמ' כ"ז – ר"י גליס‬
‫קרית ספר – רבי משה טראני )המבי"ט(‬
‫נולד בשנת ר"ס )‪ (1500‬נפטר בשנת ש"מ )‪(1580‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‪.‬‬
‫מטרת הספר להצביע בכל הלכה בדברי הרמב"ם האם היא מפורשת התורה או ממדרש המדות שהתורה נדרשת בהם או‬
‫מהלכה למשה מסיני או שמא היא מדרבנן מכח תקנה או משום גזירה‪ .‬התאור הנ"ל שהספר עוסק בבירורים האם ההלכה‬
‫היא מהתורה או מדרבנן‪ ,‬עלול לגרום למחשבה מוטעית שאין בו חידושים וביאורים חשובים להבנת דברי הרמב"ם‪ ,‬שהלא‬
‫בסך הכל הוא מתעסק בציון מקורות גלויים בש"ס ובמדרשי ההלכה‪ .‬אולם כבר מאז פרסום הספר נודע בבתי המדרש‬
‫שבדבריו שזורים חידושים השופכים אור על גדרי ההלכות‪ ,‬ועל פי הצפון באמרותיו ניתן להסיק מה דעתו בפרטי הלכה‬
‫רבים בכל נושאי היד החזקה‪ .‬לפיכך נחשב הספר "קרית ספר" כאחד מספרי היסוד של פירושי הרמב"ם‪ .‬הספר מוסב על‬
‫כל י"ד החלקים של משנה תורה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי משה נולד בשאלוניקי לאביו רבי יוסף שהגיע יחד עם אחיו מוה"ר אהרן למדינת תוגרמה בשנת רנ"ז לאחר שיצאו‬
‫ממקום מושבם העיר טראני שעל שמה נקרא שמם‪ .‬בעודו נער לא מש מאהלה של תורה וקנה תורה בעיר אנדריפולי אצל‬
‫דודו הגדול רבי אהרן הנ"ל‪ .‬בהיותו בן י"ח שנים עלה לארץ הצבי ובצפת יצק מים על ידי רבה הגדול מהר"י בירב‪ .‬אחר‬
‫פטירת רבו ישב על כסאו ושפט את ישראל ד"ן שנים כמנין "דן ידין עמו" עד פטירתו‪.‬‬
‫דבר שפתיים למחסור לתאר גדלותו של אחד מגדולי עולם בזמן זריחת המאורות הגדולים לממשלת התורה בעיר צפת‪ .‬אך‬
‫כדאי להבליט נקודה אחת אודות מעמדו הרם‪ ,‬הכל יודעים שהמבי"ט נחשב כבר פלוגתיה של מרן בעל הב"י וכמה וכמה‬
‫דברי ריבות עברו ביניהם‪ .‬מפורסמת מאד מחלוקתם הגדולה אודות דיני שביעית בפירות הנכרים והיא חקוקה עלי ספר‬
‫בתשובות הב"י בחבורו "אבקת רוכל"‪ .‬בדרך כלל הפלוגתא ביניהם התנהלה בבחינה של "בספר מלחמות ה'" וניתן למצוא‬
‫ביטויים קשים כל אחד נגד פסיקת רעהו‪ ,‬אבל ישנה תשובה )שו"ת המבי"ט סימן ק"י( בה שאל המבי"ט את רבי יוסף‬
‫קארו בנוגע לחיוב מעקה למי שיש לו זכות שמוש בגג של חבירו‪ ,‬בסיום תשובתו כתב מרן "אשרי הדור שכבוד תורתו‬
‫שרוי בתוכו‪ ,‬יהי רצון שלא יהיה הדור יתום ממך ויאריך ה' ימי צבאך‪ ,‬כחפץ הצעיר יוסף קארו‪ ,‬שנת ארצ"ה"‪.‬‬
‫רבי משה התפרסם בספר תשובותיו שיש בו תתמ"א תשובות בג' חלקים ונחשב לאחד מספרי השו"ת היסודיים והחשובים‬
‫ביותר‪ ,‬כמו"כ חיבר את הספר "בית אלקים" שיש בו מאמרי דרוש בשלשה שערים שער התפלה‪ ,‬שער התשובה ושעה‬
‫העקרים‪ .‬רבי משה הניח אחריו בן כמותו הוא רבי יוסף מטראני הידוע בכינוייו המהרי"ט‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר נדפס לראשונה בוינציאה בשנת שי"א )‪ (1551‬מספר דפיו רנ"ג‪ .‬פעם שניה יצא הספר בוארשה תרס"ב )‪(1902‬‬
‫ומני אז בכמה וכמה מהדורות צילום‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫"שם הגדולים" חלק גדולים מערכת מ' אות קכ"ט‪.‬‬
‫ראש פנה – הרב אברהם שמואל פפנהיים‬
‫בחיים – לאורך ימים ושנים‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "ראש פנה" עוסק בבאורים‪ ,‬חידושים והערות על הלכות יבום וחליצה שבמשנה תורה‪ .‬במסגרת באוריו וחידושיו הוא‬
‫נושא ונותן בתוכנם של סוגיות רבות במסכת יבמות‪ ,‬כשברקע בעיקר ביאור שיטת הרמב"ם‪.‬‬
‫הספר עוסק ברובם של ההלכות שבשמונה פרקי הלכות יבום וחליצה‪ .‬בראש ביאור כל הלכה והלכה הובאה לשון ההלכה‪.‬‬
‫הביאורים והחידושים הם בעיונים וחקירות בעניינים מסוימים‪ ,‬ופחות בהיקף נושאי ההלכה‪.‬‬
‫בסוף הספר – "קונטרס אחרון" – נדפסו ט"ו מערכות בעניינים שונים‪ ,‬ובהם פלפולים בסוגיות שונות שבתלמוד‬
‫]במהדורה השניה של הספר )תשס"א(‪ ,‬במקום קונטרס זה‪ ,‬הודפסו ח"י מערכות על מסכת יבמות[‪.‬‬
‫לספר ניתנה הסכמת הרב אלעזר מנחם מן שך‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אברהם שמואל פפנהיים נולד בראשון לציון‪ .‬משנת תשכ"א )‪ (1961‬ועד לשנת תשמ"ח )‪ ,(1988‬למד בישיבת‬
‫פונוביז'‪ .‬לאחר מכן שימש כמגיד שיעור בישיבת "מאור התלמוד" ברחובות‪ .‬כיום לומד בבני ברק ומחבר ספרי עיון‪:‬‬
‫"פינת יקרת" – על סדר נשים ונזיקין‪" .‬שולי המעיל" – על מסכת מעילה‪" .‬עין המים" – על משנה מקוואות‪ ,‬ו"משמרת‬
‫תרומה" – על משנה תרומות‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר ראש פנה יצא לאור לראשונה בשנת תשמ"ה )‪ (1985‬על ידי המחבר‪ ,‬בבני ברק‪ .‬צ"ח – עמודים )פורמט גדול(‪.‬‬
‫תשס"א )‪ (2001‬יצאה לאור מהדורה שניה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫שער ומבוא לספר‪.‬‬
‫שיחה עם המחבר שליט"א‪.‬‬
‫ראשון לציון – רבי חיים בן עטר‬
‫נולד בשנת תנ"ו )‪ – (1696‬נפטר בשנת תק"ג )‪(1743‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫חידושים על שבעה מסכתות )ברכות‪ ,‬סוכה‪ ,‬ביצה‪ ,‬תענית‪ ,‬מגילה‪ ,‬מועד קטן וחגיגה(‪ ,‬חידושי דינים על יורה דעה וכללי‬
‫ספק ספיקא‪ ,‬פירושים על הנ"ך וחידושים על הרמב"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבינו בעל "אור החיים" הקדוש נולד בסאלי שבמרוקו בשנת תנ"ו )‪ ,(1696‬ראשית תורתו קיבל מזקנו ולאחר מכן עבר‬
‫למכנאס‪ ,‬שם נשא לאשה את בת רבי משה די אבילא אבי "רב אד"א" )רבי אלעזר ד'י א'בילא( בעל ספר "מגן גבורים"‪,‬‬
‫בשנת תצ"ט )‪ (1739‬יצא עם חבורת תלמידים לאיטליה על מנת לעלות משם לארץ ישראל ולהקים ישיבה שבה יתנהגו‬
‫הלומדים בקדושה וחסידות יתירה‪ .‬בר"ח אב תק"א )‪ (1741‬יצא מליוורנו לא"י‪ ,‬תחילה ישב בעכו ובפקיעין מחמת‬
‫המגיפה שהיתה בירושלים ובט"ו אב שנת תק"ב )‪ (1742‬הגיע לירושלים וייסד את ישיבת "כנסת ישראל" שעל תלמידיה‬
‫נמנה החיד"א )ראה להלן(‪ ,‬לא עברה שנה לשבתו בירושלים ובעון הדור ביום ט"ו תמוז שנת תק"ג )‪ (1743‬נצחו אראלים‬
‫את המצוקים ונשבה ארון האלוקים‪.‬‬
‫וז"ל החיד"א בספר שם הגדולים‪:‬‬
‫מהר"ר חיים בן עטר‪ ,‬עיר וקדיש מק"ק סאלי ובא לעיה"ק ירושלים ת"ו סוף שנת תק"ב ואני הצעיר זכיתי והייתי בישיבתו‬
‫הרמתה ועיני ראו גדולת תורתו עוקר הרי הרים וקדושתו הפלא ופלא‪ ,‬ולפי דורנו היה לב הרב מבעית בתלמוד והיה‬
‫כמעיין המתגבר‪ ,‬והן בעון הדור כמעט שכ"ב ובחדש תמוז תק"ג עלה לשמים בן מ"ז שנה זלה"ה‪ ,‬וחיבר חפץ ה'‪ ,‬ראשון‬
‫לציון‪ ,‬אור החיים ופרי תואר‪ ,‬וחכמתו ניכרת מספריו‪ ,‬אך זה אחד מעשרה מחכמתו ורוחב לבו וחורפתו הפלא ופלא‪ ,‬וחופף‬
‫עליו כל היום סדר קדושה והבדלה מעניני העולם הזה ורבו עזוזו ונוראותיו עכ"ל‪.‬‬
‫מהספר "ראשון לציון" נלקח ל"מפרשי היד החזקה" רק קונטרס קטן מאד‪ ,‬מדף קיט‪ ,‬א – קכ‪ ,‬ב פחות מארבע עמודים‪ ,‬אף‬
‫שבספר מצויים קטעים רבים בהם הוא מדבר על הרמב"ם בכ"ז לוקט מהספר רק מה שנכתב בפרוש שהוא על לשונות‬
‫הרמב"ם וזאת בכפיפות לקו שנקבע מראש שבמפרשי היד החזקה יכונס רק מה שנכתב ישירות על הרמב"ם‪.‬‬
‫אבל נכון להבליט מה שלא כ"כ ידוע ש"הראשון לציון" הוא חיבור שלכתחילה נועד לשמש כספר על היד החזקה כך‬
‫נרשם בשער הספר "והוא שבע שיטות והם ברכות‪ ,‬סוכה‪ ,‬ביצה‪ ,‬תענית‪ ,‬מגילה‪ ,‬מועד קטן חגיגה‪ ,‬סודר והולך בים‬
‫התלמוד בעומק פלפולו הגדול והיה לבאר ביאור רחב על הנשר הגדול הרמב"ם ז"ל"‪ ,‬היינו הפלפול הגדול והעמוק מטרתו‬
‫לברר את סוגיות הגמ' ומתוך כך לברר את שיטת הרמב"ם כי מכח הפלפול מוצאים קשיים בפירושי שאר המפרשים‬
‫ומבהירים כיצד אלו מתיישבים לפי שיטת הרמב"ם‪.‬‬
‫בהקדמת תלמידיו שהם הוציאו את הספר "ראשון לציון" מתוארת מטרה זו בסגנונם המליצי "עלה במחשבה לפניו משום‬
‫יתובי דעתא דעת עליון הנשר הגדול הרמב"ם ז"ל אשר דבריו סתומים וחתומים וסבר לה מר לפרש בים התלמוד‪ ,‬גם‬
‫מקום ללון בעומקה של הלכה והיה לבאר בעומק פלפולו תורת משה פריש יאות בדרך ישרה טפי מעלי‪ ,‬ומחשבתו הטובה‬
‫צרפה למעשה ובדרך הלו‪ ,‬אגב אורחיה למיסק לארץ ישראל ולקצת ירחין אשר ישר בירושלים פה עמנו עסק בכשורי'‬
‫דרך ובא לו דרך ים התלמוד ויפרוש לרב דברי הר"מ דבר דבור על אופניו בשפה ברורה דלא נפישי מילי" הנה פרסו‬
‫תלמידיו את תכניתו הגדולה "ליתובי דעתא דעת עליון הנשר הגדול" על ידי צלילה בנבכי ים התלמוד ובעומק הפלפול‬
‫לבאר דעת הרמב"ם‪ ,‬אכן ברוב רובו של הספר ראשון לציון תחילה הוא מבאר את דברי הש"ס ובסוף הוא מגיע לדברי‬
‫הרמב"ם באותו ענין‪.‬‬
‫באמת מטרת הספר להגיע לבאור שיטת הרמב"ם מרומזת גם בשמו וכפי שכתבו שם תלמידיו שהם שמעו מפיו "כי על כן‬
‫הלא למשמע אזן שמענו מפה קדוש הרב המחבר זצ"ל כי היה בדעתו לקרוא לו ראשון לציון כי היה ראשית בכוריו על‬
‫אדמת הקדש ציון‪ ,‬ועוד בה כי הוא ראשית אונו ראשון לציון גופי הלכות כי היה בדעתו לגומרה של תורה להבין ולהורות‬
‫וילמד סתום כל מילי דמר הר"מ לכל היד החזקה על ארבעת רבעיו על סדר הש"ס" הנה גילו תלמידיו על התוכנית הענקית‬
‫לפרש את כל דברי הרמב"ם בכל ארבעת חלקיו וזאת באמצעות הקדמת עיון עמוק בש"ס וממנו עובר לפענוח שיטת‬
‫הרמב"ם מתוך כך ניתן לקבוע שהספר ראשון לציון הוא חיבור השייך למקצוע של פרוש דברי הרמב"ם‪ ,‬חרף כל האמור‬
‫לא נכלל עיקרו של הספר במפרשי היד החזקה כיון שלא הוגדר כך בפרוש לפיכך נמצא לנכון להבליט זאת לשימת לב‬
‫הלומדים שידעו לחפש את דברי בעל אוה"ח המפיצין אור על הרמב"ם‪.‬‬
‫יצויין עוד כי בספר "מכתם לדוד" )נכלל במפרשי היד החזקה( שחיבר רבי דוד חסאן )תלמיד מובהק של בעל אוה"ח והוא‬
‫אחד מהתלמידים החתומים על הקדמת ה"ראשון לציון"( מופיעים ציונים לדברי ה"ראשון לציון" בעיקר שנושאים‬
‫הקשורים למסכת ברכות‪ .‬כמו כן בספר "לב שלם" מופיעים מראי מקומות לספר ראשון לציון‪ ,‬גם רבי אהרן אלפאנדרי‬
‫בחבורו "מרכבת המשנה" )עיין ערכו( מרבה מאד לציין לשיטת ה"ראשון לציון"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר נדפס בקושטא בשנת תק"י )‪ .(1750‬בראש הספר הקדמת חכמי ישיבת כנסת ישראל רבי יונה נבון )בעל "נחפה‬
‫בכסף"(‪ ,‬רבי חיים יאודה אמאזלג )נזכר ע"י רבינו בספר(‪ ,‬רבי דוד חסאן‪ ,‬רבי שם טוב גבאי )מראשי בית מדרש גדולת‬
‫מרדכי( ורבי יאודה ב"ר יצחק די אבילה‪.‬‬
‫בראש הספר הסכמת חכמי ירושלים הראשל"צ רבי נסים חיים משה מזרחי )בעל אדמת קדש(‪ .‬הראשל"צ רבי ישראל‬
‫יעקב אלגאזי‪ ,‬הראשל"צ רבי מיוחס בכ"ר שמואל בעל פרי האדמה‪ ,‬רבי דוד יקותיאל הכהן (שד"ר א"י נכד בעל דעת‬
‫קדושים( ורבי יהודה דיוואן )בעל חוט המשולש(‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמת הספר‬
‫"שם הגדולים" חלק גדולים מערכת ח' אות מ"ב‪.‬‬
‫רוח אליהו – רבי אליהו חאקו‬
‫נפטר בשנת תקי"ד )‪(1754‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫חידושים על התורה‪ ,‬מגילת אסתר‪ ,‬חי' על מסכת ביצה‪ ,‬קידושין‪ ,‬ועבודה זרה‪ ,‬חידושים על הרמב"ם וקונטרס "תוך כדי‬
‫דיבור" בהלכות נדרים להרמב"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫מחשובי חכמי איזמיר‪ ,‬בדור רבי חיים אבולעפיה בעל "מקראי קדש" ורבי יצחק הכהן רפפורט בעל "בתי כהונה" ונשא‬
‫ונתן עמהם בהלכה )ראה "מחזיק ברכה" יורה דעה סי' פ"ז דף ק"ח ע"ג ד"ה עוד(‪.‬‬
‫רבי אליהו היה חמיו ורבו של הגאון רבי ברזילי יעבץ בעל "לשון לימודים" ו"לשון ערומים" )רבו של ה"שער המלך"(‬
‫וחתנו מזכיר כתביו בספריו הנ"ל תדיר‪.‬‬
‫נפטר באיזמיר ביום י"ח טבת שנת תקי"ד )‪) .(1754‬אין להחליפו ברבי אליהו ב"ר יהודה חאקו בעל ספר "מצא חן"(‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספרו "רוח אליהו" נדפס בשאלוניקי בשנת תקל"ב בעריכת רבי חיים יהודה אליעזר – שחידושיו משולבים בספר – ועם‬
‫הסכמת גדולי חכמי איזמיר רבי חיים בכ"ר דוד אבולעפיה בעל "נשמת חיים" ורבי יעקב אלבעלי "בעל קהלת יעקב"‬
‫ו"חלק יעקב"‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫"שם הגדולים" – חלק גדולים – מערכת ב' אות מח ושם – חלק ספרים – מערכת ר' אות יד‪.‬‬
‫מצבות חכמי ורבני אזמיר )ברלין תרע"ג( אות ס"ט‬
‫שו"ת ברוך השם – רבי משה רוטמן‬
‫נולד בשנת תר"ה )‪ – (1805‬נפטר בשנת תרע"ה )‪(1875‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "ברוך השם" מחולק לשני חלקים בחלק הראשון חידושים על הרמב"ם ועל הש"ס‪ ,‬בחלק שני שו"ת וחידושי דינים‬
‫הנוגעים לשני חלקי השו"ע או"ח ויו"ד‪.‬‬
‫החידושים על הרמב"ם לא נכתבו לפי סדר היד החזקה‪ ,‬לפיכך לתועלת המעיינים שיוכלו לדעת על איזה מקומות במשנה‬
‫תורה נכתב בספר‪ ,‬הוקדם מפתח לפי סדר הלכות הרמב"ם‪ ,‬בחידושים על הרמב"ם ל"ט סימנים‪.‬‬
‫גם החידושים על הש"ס לא ערוכים על סדר המסכתות לכן הוקדם להם מפתח בו מפורט הנכתב בסימנים לפי סדר‬
‫מסכתות הש"ס‪ ,‬בחידושי הש"ס ק"ט סימנים בחלק ב שו"ת וחקרי דינים לפי סדר השו"ע או"ח ויו"ד‪ ,‬בחלק על או"ח מאה‬
‫ואחד סימנים ובחלק יו"ד קל"ג סימנים‪.‬‬
‫בפתח הספר חידושים והערות מרבי חיים ברלין בנו של הנצי"ב מוולזין ובדבריו נכלל פסק הלכה של רבי חיים מוולזין‬
‫בענין דם הנמצא בחלב‪.‬‬
‫אחרי החידושים על הרמב"ם הודפס קונטרס "כוכבי אור" בו הערות בנושאים שונים ומגוונים‪ ,‬בחלק מהם מתחקה המחבר‬
‫אחרי שורשי אמרות הרגילות בפי האנשים )"אמרי אינשי"( כאן ב"מפרשי היד החזקה" נכון לציין שבאות האחרונה‬
‫בקונטרס זה כתב המחבר‪" :‬לבעבור כי ידוע לכל דהספיקות של המשנה למלך המה יקרים מפנינים ונחוצים מאד על כן‬
‫רשמתים כולם בדף אחד לתועלת הלומדים" והוא מונה ארבעים ושבע ספיקות של המל"מ בספר נשים‪ ,‬נדמה שזו רשימה‬
‫יחודית כי עד עתה לא ידוע על רשימה דומה שהתפרסמה בספר אחר‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי משה נולד בשנת תר"ה )‪ (1845‬לאביו רבי יעקב יוסף אב"ד איוואנקאב שבמחוז ראדמיסליע פלך קיוב‪ .‬היה תלמיד‬
‫מובהק לרבי נפתלי הלברשטאם בעל "אילה שלוחה" )בנו של בעל "דברי יחזקאל" בן ה"דברי חיים" מצאנז( וכפי שכותב‬
‫בהקדמתו לספרו "‪ ...‬והוא הגאון העצום הר"נ ז"ל פרש אז כנפיו עלי והביאני אל ביתו ובמספר ששה שנים משנת תרי"ח‬
‫עד יומו האחרון שעלתה נשמתו הטהורה בגנזי מרומים אור ליום כ"א כסליו תרכ"ד למד אתי תורה הרבה וברוב גאונו‬
‫וגודל חריפותו שם קנה ענותנותו והראה לי חבת הקדש שלו איך להבין ולהורות ולהעמיק לחלק בין דין לדין וכו' )וראה‬
‫שם סי' ל"ז(‪ .‬וכן קיבל גם תורה מהאדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורנסטייפל בעל "עמק שאלה" ו"חיבור לטהרה" ועוד‪.‬‬
‫נסמך להוראה מהגאון רבי יוסף תומראקין אב"ד קרעמענטשוג‪.‬‬
‫במשך שנים רבות שימש כרבה של האראדישץ שבפלך קיוב עד פטירתו בשנת תרע"ה )‪.(1875‬‬
‫לבד מספרו זה נדפסו ממנו הגהות וחידושים )הקדמה ומפתחות( בספר "חד חלק" )וילנא תרמ"ב( )‪ (1842‬של אחיו הגביר‬
‫הנודע רבי ברוך עסמאן מקייב‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר "ברוך השם" נדפס בברדיטשוב בשנת תרע"א )‪ (1911‬כנראה בכרך אחד עם שני שערים נפרדים לחלק החידושים‬
‫ולחלק השו"ת‪ .‬החידושים על הרמב"ם הם בי"א דפים ועל הש"ס בספירת דפים נפרדת ל"ב דפים‪ ,‬כך גם בחלק השו"ת‬
‫בחלק על או"ח ל"ה דפים ובחלק יו"ד נ"ח דפים‪.‬‬
‫בעמוד השער של החלק הראשון נכתב "וגם חידושי אגדה אשר יקראו בשם "דרש משה" על פרשיות התורה וקונטרס‬
‫דרושים וכו' אך ה"דרש משה" לא נדפס ביחד עם "ברוך השם" אלא יצא כספר בפני עצמו גם בברידטשוב בשנת תרע"א‬
‫)‪.(1911‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אהלי שם עמוד ‪- 44‬הרב שמואל נח גוטליב )פינסק תרע"ב( עמ' ‪.44‬‬
‫שו"ת הרדב"ז ללשונות הרמב"ם ‪ -‬רבי דוד בן זמרא‬
‫נולד בשנת ר"מ )‪ – (1480‬נפטר בשנת שמ"ט )‪(1589‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫הספר ללשונות הרמב"ם לרבינו דוד בן זמרא הוא ליקוט תשובותיו הדנות בדברי הרמב"ם‪ ,‬לא מדובר בחיבור נפרד של‬
‫הרדב"ז על הרמב"ם אלא בתשובות הנכללות בספר הגדול של תשובותיו‪ .‬בשו"ת הרדב"ז שהודפס בורשה )תרמ"ב –‬
‫‪) (1842‬מאז רוב המהדורות הם צילום של אותה מהדורה( חולקו אלפי התשובות לשבעה חלקים‪ .‬התשובות ללשונות‬
‫הרמב"ם הם בחלק חמישי שכל כולו מיוחד לעסק בירור לשונות הרמב"ם ובחלק ששי ושביעי ישנו קובץ בפני עצמו‬
‫ללשונות הרמב"ם‪.‬‬
‫במהדורה זו כונסו תשובות הרדב"ז על בסיס מלאכתו של רבה דבופאלו רבי דוב בעריש צוקרמן זצ"ל אשר לבקשת‬
‫האחים שולזינגר הכין עבורם כנספח לרמב"ם שיצא על ידם בשנת תש"ז )‪ (1947‬את תשובות הרדב"ז לפי סדר הלכות‬
‫הרמב"ם ועשה אזנים לתשובות הרדב"ז על הרמב"ם שנדפסו ללא שום סדר‪ ,‬ועד אז המבקש למצוא מה השיב הרדב"ז‬
‫בקשר לדברי הרמב"ם שהוא עוסק בהם צריך היה לעבור על מפתח המכיל מאות ציונים ואילו לאחר פעולתו של הרד"ב‬
‫אפשר למצוא בכל הלכה והלכה את התשובה המתאימה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫שמו של הרדב"ז‪ ,‬פרשת גדולתו והיותו כאחד מגדולי הדורות ידועה לכל לכן די בציון ראשי פרקים בקורות חייו‪ .‬נולד‬
‫בספרד בשנת ר"מ )‪ (1480‬ובזמן הגירוש רנ"ב )‪ (1492‬עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת‪ .‬בשנת רע"ג )‪ (1513‬יצא‬
‫למצרים והיה שם לרב המדינה במשך ארבעים שנה‪ ,‬באותה תקופה היה לתל תלפיות והשיב אלפי תשובות לכל קצוי תבל‪,‬‬
‫בקהיר תפס ישיבה ומפורסם מאד שבעת ההיא היה האר"י מתלמידיו וכן רבי בצלאל אשכנזי בעל שיטה מקובצת‪ ,‬בשנת‬
‫שי"ג )‪ (1553‬חזר לארץ ישראל ולאחר שהות מסוימת בירושלים חזר לצפת עד פטירתו בשנת שמ"ט )‪ (1589‬ומנוחתו‬
‫כבוד בבית העלמין העתיק בצפת‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫המהדורה הראשונה של תשובות הרדב"ז בהם נכללו קבצים ארוכים של התשובות ללשונות הרמב"ם הודפסה בשני‬
‫חלקים בויניציאה בשנת תק"ט )‪ (1749‬בחלק א' קכ"ט דפים ובחלק ב' פ"ח דפים‪ .‬במהדורת ורשא )תרמ"ב ‪ (1842‬יצאו‬
‫לאור התשובות בשבעה כרכים והתשובות ללשונות הרמב"ם מקובצות רובם בחלק ה' והשאר בחלקים ו' וז'‪.‬‬
‫בשנת תשל"ה )‪ (1975‬יצא לאור על ידי הרב יצחק צבי סופר מבני ברק כרך נוסף של תשובות הרדב"ז ע"פ כתב יד )ראה‬
‫שם במבוא בירור אמיתות יחוס כתה"י לרדב"ז( והוא מכונה שו"ת הרדב"ז מכתב יד )חלק שמיני(‪ .‬ראוי לציין שבכרך זה‬
‫כמה וכמה תשובות ישירות ללשונות הרמב"ם )לדוגמא ראה סימנים לה‪ ,‬נג‪ ,‬נד( ותשובה ר"ה היא המשך לתשובה‬
‫שנדפסה כבר בלשונות הרמב"ם‪.‬‬
‫כיון שכאמור לעיל שבוץ תשובות הרדב"ז במהדורתינו הוא ע"פ מלאכתו של הרב צוקרמן צויינו רק התשובות שלגביהם‬
‫מסורת ארוכה שהם מלאכתו של הרדב"ז על הרמב"ם‪ ,‬אבל כדאי לדעת על השו"ת שהתפרסם בדורינו בו דברים רבים‬
‫הקשורים לרמב"ם‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל ח"א עמודים רצא – רצ"ה – ר"י גליס‪.‬‬
‫שו"ת ר' אברהם בנו של הרמב"ם ‪ -‬רבי אברהם בן הרמב"ם‬
‫נולד ד' אלפים תתקמ"ו )‪ (1186‬נפטר בשנת ד"א תתקצ"ח )‪(1238‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫בספר שאלות ותשובות בענינים שונים ביניהם תשובות שבהם פירושים וישובים לקושיות בדברי הרמב"ם ביד החזקה‪.‬‬
‫רוב התשובות נכתבו בערבית ותורגמו בזמן הופעתם לראשונה בהוצאת ר' אברהם חיים פריימן‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אברהם נולד לעת זקנת אביו הרמב"ם ביום כ"ח סיון שנת ד' אלפים תתקמ"ו )‪ (1186‬בפוסטאט )קהיר העתיקה(‬
‫שבמצרים‪ .‬את רוב תורתו קיבל מאביו אשר הפליא מאד בשבחו עוד בהיות רבי אברהם רך בשנים )כי בן י"ט שנים היה‬
‫במות משה עבד ה'( כתב הרמב"ם באגרת לתלמידו רבי יוסף בן יהודה‪" ,‬ושזה בני אברהם השם יתברך נתן לו חן וברכה‬
‫מברכת מי שנקרא על שמו וכו' כי הוא עניו ושפל שבאנשים מצורף אל טוב מדותיו והוא בעל שכל דק וטבע נאה ויהיה לו‬
‫בעז"ה שם בגדולים בלא ספק"‪.‬‬
‫חיבור נוסף שענינו סילוק חצי ההשגות שירו על ספרי אביו מתנגדיו החריפים‪ ,‬הוא הספר מלחמות ה' ]יצא לאור לראשונה‬
‫ע"פ כת"י בוילנא שנת תקפ"א ‪ [1821 -‬בו כתב רבי אברהם תשובה נצחת נגד הלוחמים בספר מורה נבוכים וד' הפרקים‬
‫הראשונים בספר מדע‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫שו"ת רבי אברהם בנו של הרמב"ם יצא לראשונה על ידי ר' אברהם חיים פריימן בירושלים שנת תרצ"ח )‪ (1937‬ועמודיו‬
‫‪.231‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמת הספר‬
‫ה‪ .‬המהדורה שלפנינו‬
‫בתשובות רבי אברהם ישנם תשובות לשאלות הלכתיות שאינם קשורות להיד החזקה‪.‬‬
‫אומנם המו"ל הראשון רא"ח פריימן ערך מפתח מפורט לפי הלכות הרמב"ם‪ ,‬אך במהדורה זו נעשה שיבוץ התשובות‬
‫במקומם המתאים בהלכות‪ ,‬על פי מלאכתו הנאמנה של רבה דבופאלו ר' דוב בעריש צוקרמן זצ"ל שעשה פעולה זו‬
‫לבקשתם של האחים שולזינגר שעיטרו את מהדורת הרמב"ם שיו"ל ע"י בניו – יורק תש"ז )‪ (1947‬בתשובות ר' אברהם‪,‬‬
‫פה הועתקו התשובות לא מהספר המקורי אלא ממהדורת הרמב"ם הנ"ל‪.‬‬
‫שו"ת רבי יהושע הנגיד – רבי יהושע ב"ר אברהם‬
‫נולד בשנת ע' )‪ – (1310‬נפטר בשנת קט"ו )‪(1355‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫אסופת שלושים וחמש תשובות לשאלות שנשאל רבי יהושע מחכמי תימן בביאור דברי הרמב"ם בספר "משנה תורה"‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יהושע הנגיד ב"ר אברהם הנגיד ב"ר דוד הנגיד ב"ר אברהם הנגיד בן הרמב"ם נולד במצרים בליל רביעי כ"ב אלול‬
‫שנת ה' אלפים ע' ונמול ביום ראש השנה‪ ,‬נפטר בשנת הארבעים ושש לימי חייו בשנת ה' אלפים קט"ו‪ .‬רבי יהושע היה‬
‫האחרון משלשלת היחס של הרמב"ם במצרים )בנו רבי דוד יורשו בנגידות עבר מסיבה לא ידועה לחלב(‪.‬‬
‫שמעו של רבי יהושע יצא למרחקים וחכמי עדן שבתימן פנו אליו בשאלות וספיקות שהתעוררו להם בפסקי הרמב"ם‪ ,‬את‬
‫תשובות רבי יהושע הם שמרו בקונטרס מיוחד שנקרא בשם "אלמסאיל = "השאלות"‪.‬‬
‫קובץ תשובות זה הגיע לידי מרן הבית יוסף ומזכירו בספר כסף משנה בכמה מקומות‪ ,‬ראה לדוגמא הלכות ת"ת )ה‪ ,‬א(‬
‫הלכות ס"ת )ז‪ ,‬טז(‪ ,‬הלכות תרומות )יד‪ ,‬כ(‪ ,‬וזכיה ומתנה )ב‪ ,‬ג(‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר נדפס תחילה ב"קובץ על יד" ספר י"ג )ירושלים ת"ש‪ (1940-‬על ידי א"ח פריימן עם המקור הערבי מוגה ע"י יוסף‬
‫יואל ריבלין ובאותה שנה נדפס כספר בפני עצמו בירושלים בדפוס "ארץ ישראל" ומספר עמודיו ‪.39‬‬
‫נדפס שנית ברמב"ם מהדורת שולזינגר )ניו יורק תש"ז )‪((1947‬‬
‫מהדורת צילום של המהדורה הראשונה בירושלים תשל"א )‪.(1971‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫ליקוטים מספר "דברי יוסף" לרבי יוסף סמברי עמ' ‪.35‬‬
‫מבוא לתשובות רבי יהושע הנגיד‪.‬‬
‫שארית יעקב – רבי יעקב ביבאס‬
‫נפטר לפני תרמ"ו )‪(1886‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫שיטה על מסכתות ברכות‪ ,‬שבת‪ ,‬כתובות‪ ,‬וב"מ‪ ,‬לקוטי הש"ס וליקוטי רמב"ם ושו"ע וקצת שו"ת לחלק חו"מ‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יעקב היה תלמידו של רבי דוד בן שמעון רבה הגדול של עדת המערביים בירושלים ואשר נודע כחסידא ופרישא‬
‫מחבר הספרים "שערי צדק" שכוללים בתוכם כמה חיבורים כולם בעניני תורת ארץ ישראל‪ ,‬לא ברור האם רבי יעקב למד‬
‫אצל הצוף דב"ש )כינויו של רבי דוד בן שמעון( עוד בגולת המערב או שלמד אצלו לאחר שעלה לירושלים‪ .‬ההתרשמות‬
‫היא שלמד בירושלים וקרובה ההשערה שאחר פטירתו של הרב צוף דב"ש הנהיג הוא את הקהילה בירושלים‪ .‬ישנה אי‬
‫בהירות סביב שנת פטירתו והיא נעוצה במבוכה באיזה שנה הודפס הספר האם בתר"מ )‪ (1880‬או בתרמ"ו )‪) (1886‬ראה‬
‫להלן(‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫פרידברג בבית הספרים )אות ש' מספר ‪ (214‬כתב שהספר נדפס בשנת תר"מ )‪ (1880‬הוא קבע כך על סמך הכיתוב‬
‫בשער הספר נדפס בשנת בחרתי'ך שהיא עולה לשנת תר"מ אך במפעל הביבליוגרפיה החליטו שבשער נפלה טעות והספר‬
‫הודפס בשנת תרמ"ו זאת על פי הנרשם בהקדמת עורך הספר שנת באורח משפט העולה למנין ‪ 646‬תרמ"ו )‪ (1886‬אולם‬
‫בהחלט יתכן שהאות ו' הוגדלה בטעות במלה באורח ואז נכון הנכתב בשער שהספר הודפס בתר"מ‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמת הספר וההסכמות‪.‬‬
‫שארית נתן – רבי נתן לוברט‬
‫נולד בשנת תרע"ז )‪ (1917‬נפטר בשנת תשנ"ג )‪(1992‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‪.‬‬
‫בספר "שארית נתן" כונסו "גרגרים מדברי תורתו" של רבי נתן הוא לא השאיר כתבים מסודרים‪ ,‬מה שיש בידינו הוא מה‬
‫שעורכי הספר לקטו מהערותיו על תנ"ך ש"ס ורמב"ם בעיקר מגליונות ספריו‪ .‬ההערות ברובם קצרות ולפעמים ברמז‪.‬‬
‫בכמה מקומות הוא סמך על המעיין ולאחר שכתב משפט או שניים הוסיף‪":‬והמ"י" שהם ר"ת והמבין יבין‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫פרשת חייו של רבי נתן לוברט היא פרשה מיוחדת וסתומה‪ ,‬הוא היה גאון מופלא שליט בכל מכמני התורה ושוקד עליה‬
‫במסירות מופלאה‪ ,‬אך קורות חייו כיסו בצעיף הסתר את אישיותו המיוחדת‪ ,‬ורק מעטים ידעו את סודו המופלא של האיש‬
‫המיוחד‪.‬‬
‫בעודו נער בעומדו למבחן כניסה לישיבת חכמי לובלין‪ ,‬הרשים את ראש הישיבה מהר"ם שפירא בכשרונותיו העילויים‬
‫ולמרות שהיה רך בשנים קבלו לישיבה כשהוא אומר‪" :‬דו ביסט מיינס" )אתה שייך לי(‪ .‬הוא הושפע מאד מהמשגיח הנודע‬
‫ר' שמעון זליחובר ותמיד ציטט מאמרותיו והדרכותיו‪.‬‬
‫הוא עלה לארץ ישראל ושיקע עצמו בהתמדה מופלאה באהלה של ישיבת שפת אמת‪ .‬על אותה תקופה שח לאחד מידידיו‬
‫"בהיותי בחור כבר גמרתי את כל חז"ל"‪ ,‬את כל חז"ל העיר בפליאה השומע הלא "כל חז"ל" פירושו בבלי‪ ,‬ירושלמי‪,‬‬
‫תוספתא‪ ,‬מכילתא‪ ,‬ספרא‪ ,‬ספרי ומדרשים‪ .‬תגובתו המפליאה של ר' נתן היתה "וגם זוהר"‪ .‬הוא נפטר בערב שבת קודש‬
‫ובהלויתו שהתקיימה באותו יום אמר מקורבו וידידו מנוער – רבי ברוך שמעון שניאורסון ראש ישיבת טשיבין‪ :‬בערב‬
‫שבת אין מספידין אך גם שבועות וחדשים לא היו מספיקים לגולל את אישיותו הנדירה של המנוח שלא הסתפק‬
‫בכשרונותיו אלא עמל כל חייו בתורה הקדושה"‪.‬‬
‫פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר "שארית נתן" יצא לאור בשנת תשנ"ד )‪ (1994‬באשדוד ובו ‪ 422‬עמודים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫קוטרס פרקים מתולדותיו המצורף לספר‬
‫שביתת יום טוב – רבי יו"ט אלנקאוה‬
‫נפטר לפני שנת תקמ"ח )‪(1788‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫שאלות ותשובות בארבעה חלקי שלחן ערוך‪ ,‬חידושים על הש"ס‪ ,‬רמב"ם‪ ,‬טור ודרשות‪.‬‬
‫ראוי לציון שרי"ט אלנקאוה דן בצורה שיטתית בדברי רבי יהודה נבון בעל "קרית מלך רב" )ראה בערכו(‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫"החכם השלם הדיין המצוין" )כך הוא מתואר בשער הספר( רבי יום טוב אלנקאוה היה מחכמי ודייני קושטא‪ ,‬תלמיד‬
‫מובהק של רבי אברהם ב"ר יהודה מיוחס בעל ספר "בני אברהם" קונטרס מתשובותיו של רבי יו"ט נדפס בסוף ספר "בני‬
‫אברהם" של רבו‪ .‬נשא ונתן בספרו עם חכמי קושטא רבי נסים גבאי )גם הוא תלמיד בעל "בני אברהם"(‪ ,‬רבי חיים יעקב‬
‫דאנון‪ ,‬רבי יעקב חיים המון‪ ,‬רבי אליהו פאלומבו )בעל ספר "יד המלך" קושטא תקס"ד( וכן עם הגאון מהרי"ט אלגאזי‬
‫הפונה אליו בתארים "רחימא דנפשאי חמיד ליבאי‪ ...‬החכם השלם הדיין המצוין"‪ .‬נפטר ללא שהניח אחריו זש"ק )ראה‬
‫הקדמת המחבר( לפני שנת תקמ"ח )‪.(1788‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר נדפס לאחר פטירת המחבר בבית הדפוס שבשאלוניקי בשנת תקמ"ח )‪ .(1748‬בראש הספר הקדמת המחבר‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫ספר בני אברהם )קושטא תקל"ג(‪,‬‬
‫שביתת יום טוב או"ח סי' ב'‪ ,‬חו"מ סי' ד'‪.‬‬
‫שדה הארץ – רבי אברהם מיוחס‬
‫נולד בשנת תע"ח )‪ – (1718‬נפטר בשנת תקכ"ח )‪(1768‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫שלושת ספרי "שדה הארץ" לרבי אברהם מיוחס‪ ,‬כוללים‪ :‬כרכים א‪-‬ב – דרשות על התורה )על סדר הפרשיות( והספדים‪.‬‬
‫כרך ג – שו"ת‪ ,‬חידושים על התלמוד )בעיקר על מסכת קידושין ועל מסכת בבא מציעא(‪ ,‬על הלכות מספר משנה תורה‬
‫להרמב"ם ועל הטור‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אברהם ב"ר שמואל מיוחס נולד בירושלים בשנת תע"ח )‪ .(1718‬בהיותו כבן שנתיים נתייתם מאביו וגדל והתחנך‬
‫אצל זקנו רבי משה מיוחס הפרנס‪ ,‬ויותר מאוחר סייע לו דודו רבי משה בכר מיוחס‪.‬‬
‫תורה למד מפי רבי ישראל מאיר מזרחי בעל מחבר "פרי הארץ"‪) ,‬ראה ערכו( ובישיבת "בית יעקב" )מיסודו של רבי‬
‫יעקב פירירה(‪.‬‬
‫אחיו‪ ,‬רבי מיוחס )מחבר הספר "פרי האדמה" ועוד( מעיד עליו‪" :‬איש שהכל בו‪ ,‬בקי בנגלה ובנסתר‪ ,‬קורא הלכות חבילות‬
‫חבילות‪ ,‬המקובל האלקי‪ ,‬ענותן כהלל‪ ,‬קדוש אלוקים‪ ,‬קדושתו מרחם‪ ,‬לא ימוש מתוך האוהל‪ ...‬פרוש מכל עניני העולם‬
‫הזה ומדוכא ביסורים‪ ,‬ובכל זאת לא מנע עצמו אפילו שעה אחת מבית המדרש"‪.‬‬
‫בהיותו בן ארבעים כבה מאור עיניו‪ ,‬וכה הוא כותב על עצמו‪" :‬אני הגבר ראה עני‪ ,‬בהיותי מדוכא ביסורים‪ ,‬בכמה‬
‫הרפתקאות דעדו עלי‪ ,‬וכור עני קשה מכולם‪ ,‬ועל הכל מאוד אנחתי גדל‪ ,‬כי כהו מאור עיני והשיגוני עונותי ולא יכולתי‬
‫לראות ולברר תלמודי‪ ,‬את אשר בינותי בחרפי"‪.‬‬
‫מלבד ספרו "שדה הארץ"‪ ,‬כתב רבי אברהם מיוחס עוד ספרים‪ ,‬בעיקר בקבלה‪" :‬דגלו אהבה" – פירוש על ספר "דרך עץ‬
‫חיים" להאר"י‪" ,‬המאור הקטן" ו"שיח השדה" – על ספר הכוונות‪.‬‬
‫שלשה בנים נולדו לו ונודעו כתלמידי חכמים‪ :‬רבי יצחק שמואל‪ ,‬רבי יוסף יעקב‪ ,‬ורבי בנימין משה‪.‬‬
‫רבי אברהם נפטר בשנת תקכ"ח )‪ .(1768‬על מצבתו חקקו‪" :‬קבורת ארץ אחד המיוחד‪ ,‬פרוש מאהבה‪ ,‬בעל שדה הארץ‪,‬‬
‫ציון מאור עינים‪ ,‬המדוכא ביסורים‪ ,‬בעל "דגל אהבה"‪ ,‬אחד בארץ‪ ,‬מצבת המאור הגדול‪ ,‬שקדן בתורה‪ ,‬בעל "מאור הקטן"‬
‫להאיר על הארץ‪ ,‬גניזת קודש‪ ,‬הוא הקדוש המקובל האלקי בעל "זרע הארץ"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫שלשת כרכי הספר "שדה הארץ" הודפסו בנפרד האחד מן השני‪ :‬חלק א' וחלק ב' הודפסו בשאלוניקי בשנים תקמ"ד –‬
‫תקנ"ח )‪ ,(1798-1784‬וחלק ג' בליוורנו בשנת תקמ"ח )‪ .(1788‬כולם הודפסו בפורמט גדול‪ .‬ח"א ‪ 155‬דף ח"ב ‪ 146‬דף‬
‫וח"ג ‪ 175‬דף‪.‬‬
‫חלק ג' הודפס מחדש במהדורת צילום בשנת תש"נ )‪ (1990‬בירושלים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל ח"א עמודים קח – קט – ר"י גליס‪.‬‬
‫שהם וישפה – רבי דוד אורטינברג‬
‫נפטר בשנת תר"ע )‪(1910‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫חידושים על ספר משנה תורה להרמב"ם ונושאי כליו שנדפסו עם ספרו על ארבעת חלקי שלחן ערוך "תהלה לדוד"‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫הגאון הנודע רבי דוד אורטינברג נודע בעיקר על שם ספרו "תהלה לדוד" שהוא מהספרים החשובים על שלחן ערוך אורח‬
‫חיים‪.‬‬
‫על תולדותיו ומשפחתו לא ידוע פרטים רבים אך ידוע שהיה ממשפחת בעל "אור המאיר"‪ .‬בצעירותו סמוך לנישואיו נסע‬
‫אל האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין וקיבל ממנו סדר יום שעל פיו התנהג כל ימיו‪ .‬מאז היה דבוק ומקושר לכל אדמור"י בית‬
‫רוז'ין ובפרט לאדמו"ר רבי אברהם יעקב מסאדיגורא ובנו בעל "פחד יצחק" מבאיאן שבהסכמתו לתהלה לדוד כתב "ידוע‬
‫לכל איך היה רצוי ומקובל אצל כ"ק אדמו"ר קדוש יעקב זי"ע עד לאחת‪ ,‬שלא זז מחבבו כל הימים"‪.‬‬
‫רבי דוד היה ענותן ושפל ברך ובפתח ספרו מצא צורך להבהיר‪" :‬והנה הקונטרס לשונות הרמז"ל אל יחשוב המעיין שאני‬
‫מתפאר שלמדתי כל חלקי הרמב"ם ז"ל בעיון עצום‪ ,‬ח"ו לי לעשות שקר בנפשי‪ ,‬ואני מעיד על עצמי שמעודי לא למדתי‬
‫כל חלקי הרמב"ם ז"ל מתחלתן לסופן‪ ,‬רק בעת למודי בש"ס‪ ,‬הרבה פעמים חקרתי אחר פסקי הרמב"ם ז"ל לדינא ומה‬
‫שעלה בידי רשמתי לעצמי בין ליקוטים אשר בכל דברי הפוסקים"‪.‬‬
‫כיהן כראב"ד בברדיטשוב שנים רבות ונמנה על חשובי פוסקי דורו‪ ,‬הסכמותיו נמצאים בספרים רבים‪ .‬נפטר בברדיטשוב‬
‫ביום כ"ד מנחם אב שנת תר"ע )‪.(1910‬‬
‫בנו יחידו יד ימינו רבי ישראל נפטר ללא בנים‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "שהם וישפה" נדפס כנספח בסוף תהלה לדוד חלק א' שנדפס בברדיטשוב בשנת תרח"ם )‪ (1868‬וחלק נוסף בסוף‬
‫חלק שני שנדפס שם בשנת תרס"ב )‪ .(1902‬בשנת תשמ"ח )‪ (1968‬נדפס ספר שהם וישפה בפני עצמו במהדורת צילום‪.‬‬
‫בשנת תשנ"ג )‪ (1993‬נדפסה מהדורה חדשה של תהלה לדוד בהוצאת "עוז והדר" וכל ההשמטות שנדפסו בסוף הספר באו‬
‫על מקומם וכן אוחדו שני חלקי שהם וישפה כסדר הרמב"ם‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫מבוא והקדמות של הגה"ח ר' בן ציון רחמן שהיה רב ומו"צ בשכונת רוממה ירושלים ורב אנ"ש בית רוז'ין‪ ,‬בפתח מהדורת‬
‫"תהלה לדוד" שיצאה ביזמתו‪.‬‬
‫שופריה דיעקב – רבי יעקב מעארך‬
‫נפטר לפני שנת תקנ"ז )‪(1797‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "שופריה דיעקב" לרבי יעקב מעארך כולל חידושים על מספר מסכתות ועל הלכות ממשנה תורה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫ניתן לקבל מושג על רום מעלת תורת רבי יעקב על ידי הבלטת העובדה שאת הספר ערך וסידר רבי יהודה נג'אר בעל‬
‫הספר הנודע "למודי ה'"‪ .‬ההצבעה על עריכת הספר בידי הר"י נג'אר היא משום ששמעם של מרבית חכמי תוניס לא יצא‬
‫רחוק ממדינתם ולפיכך לא ברור שתיקלט גדלות תורתו של רבי יעקב אם יפורט שהיה מתלמידיו הגדולים של רבי יוסף‬
‫זרקא‪ ,‬כי גם שמו לא מוכר לרבים עם שהיה ממצוקי ארץ )ראה ערכו "יוסף חי"( אבל שמע תורת בעל "למודי ה'" פשט‬
‫בכל הגולה‪ ,‬די לצטט את הסכמתו של רבה דלבוב רבי יצחק שמעלקיש בעל "בית יצחק" אשר בהסכמתו להדפסת מהדורה‬
‫נוספת של לימודי ה' כתב‪ :‬הספר הנחמד והיקר למודי ה' מאת הגאון המפורסם החריף העצום מ' יהודה נג'אר זצלל"ה אשר‬
‫אור תורתו זורח בכל אפסים ומקצווי ארץ יביעו תהלתו והנה הספר היקר הזה אין צריך הסכמה כי מי לא ידע את יקר‬
‫ערכו כי רב הוא" ואם כן כשיודעים שמהר"י נג'אר מצא טעם רב וטרח מאד להוציא את תורתו של רבי יעקב‪ ,‬למדים אנו‬
‫איזה תורה מפוארת הניח לברכה רבי יעקב‪ .‬כיון שמהר"י נג'אר מזכיר בברכת החיים את רבו הר"י זרקא והספר נדפס‬
‫אחרי פטירת מחברו אפשר לקבוע שרבי יעקב נפטר קודם שנת תקנ"ז )‪ (1797‬שהיא שנת פטירתו של הר"י זרקא‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר שופריה דיעקב הודפס לראשונה בליוורנו בשנת תקמ"ז )‪ .(1787‬ל"ז דף‪.‬‬
‫הספר יצא לאור שוב במהדורת צילום בשנת תשמ"ב )‪ (1982‬בירושלים ]נכרך עם הספר "פני משה" לרבי משה בן‬
‫יששכר יפה[‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫מלכי תרשיש עמוד ר"י – רבי בנימין רפאל כהן‪.‬‬
‫שי למלך – הרב אלימלך מלר‬
‫נולד בשנת תר"צ )‪(1930‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "שי למלך" כולל שני חלקים‪ .‬בחלק א' חידושים וביאורים בעניינים שונים בסוגיות קשות שבתלמוד‪ ,‬ובעיקר במסכת‬
‫עירובין‪ .‬ובחלק ב' מצויים חידושים וביאורים בעניינים שונים ממסכתות‪ :‬סוכה‪ ,‬ביצה וקידושין‪.‬‬
‫הספרים מורכבים ממערכות ופלפולים בנושאים מרכזיים ויסודיים‪ ,‬ובהם חידושים וביאורים רבים סביב דברי הרמב"ם‪.‬‬
‫רוב החידושים שבספרים נאמרו לפני תלמידי חכמים בשיעורים‪.‬‬
‫לחלק א' ניתנו הסכמות הרבנים‪ :‬רבי אליעזר יהודה פינקל ורבי חיים לייב שמואלביץ )ההסכמות הודפסו גם בחלק ב'(‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫הרב אלימלך מלר נולד בירושלים בשנת תר"צ )‪ .(1930‬בשנת תש"ז )‪ (1947‬החל ללמוד בישיבת מיר‪ ,‬עד לשנת תשי"ד‬
‫)‪ .(1954‬לאחר מכן למד במשך כשבע שנים בכולל "היכל התלמוד" בתל אביב‪ .‬במשך עשרים וחמש שנים )החל משנת‬
‫תש"כ ועד לשנת תשמ"ה(‪ ,‬לימד בישיבת "נתיב מאיר"‪ .‬כיום ראש כולל "מנחת חינוך" בירושלים‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫חלק א' יצא לאור בירושלים בשנת תשכ"ג )‪ .(1963‬קס"ב – עמודים )פורמט גדול(‪ .‬חלק ב' יצא לאור בירושלים בשנת‬
‫תשנ"ד )‪ .(1994‬רכ"ה – עמודים )פורמט גדול(‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמות לספרים‪.‬‬
‫שיחה עם המחבר‪.‬‬
‫שלחן המלך – רבי יוסף בן עזרא‬
‫נפטר שנת התר"ד )‪(1844‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "שלחן המלך" עוסק בדברי הרמב"ם בכל ספרי היד החזקה‪ ,‬אך בהרבה מקומות ישנם פסקי דין ותשובות למעשה‬
‫שאינם קשורות במסוים לדברי הרמב"ם‪ .‬בהלכות ברכות מופיעה תשובה המשתרעת על חמשה עמודים מאת רבי אברהם‬
‫אשכנזי בעל "נחמד למראה" בענין מי שראה קברי ישראל בתוך שלושים יום האם רשאי לברך בבית הקברות את הברכה‬
‫כדי להוציא יד"ח מי שלא בירכה‪ ,‬או שמא נחשב כאינו מחויב בדבר ולא יכול להוציאם‪ .‬תשובת המחבר שלא נמצאה‬
‫בשלמותה מתבררת על פני ארבעה עמודים נוספים‪ ,‬בס"ה תשעה עמודים שבכולם אין נגיעה ישירה לדברי הרמב"ם‬
‫ושייכותם ליד החזקה היא רק בעובדת שיבוצם בפ"י מהל' ברכות שם מבואר שהרואה קברי ישראל מברך ברכה מיוחדת‪.‬‬
‫כמו כן בהלכות גירושין נכתבו באריכות פסקי הלכה בעניני גיטין ובפרט בקשר לשמות אנשים ונשים‪ .‬בחלקו השני של‬
‫הספר כונסו דרשותיו של רבי יוסף‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יוסף היה מגידולי איזמיר‪ ,‬אכן תורתם המפוארת של גדולי רבניה שהרבו לכתוב על היד החזקה‪ ,‬מבצבצת מכל דף‬
‫שב"שלחן המלך"‪ ,‬דברי ה"שרשי הים" ה"חקרי לב" מוהר"ח מודעי‪ ,‬ה"לב מבין"‪ ,‬רבי רפאל אשכנזי ומהר"ח פאלג'י‬
‫מוזכרים בו תדיר‪ .‬את הספר ערך נכדו של רבי יוסף שמלבד היותו נצר לרבני משפחת אמאדי‪ ,‬היה חתנו של אחד מגדולי‬
‫איזמיר בעל "פתח הדביר"‪ .‬הערותיו של הנכד תופסות מקום נכבד בספר וגם הם שזורות בציטוטים רבים מדברי רבניה‬
‫הגדולים‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר נדפס בשנת תרכ"ד )‪ (1864‬באיזמיר בחלקו ההלכתי פ"ז דפים ובחלק הדרוש נ"ו דפים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר והקדמת מסדרו ועורכו‪.‬‬
‫שלל דוד ‪ -‬רבי דוד מועטי‬
‫נולד בשנת תקנ"ו )‪ - (1796‬נפטר בשנת תרל"ו )‪(1876‬‬
‫א‪ .‬הספר ‪ -‬מבנהו ותוכנו‬
‫הספר כולל חידושים על היד החזקה חלק ראשון ורביעי‪ ,‬קצת חידושים על הש"ס הערות על שו"ע או"ח ושני הספדים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי דוד מועטי נולד בשנת תקנ"ו )‪ (1796‬לאביו רבי שמואל באלג'יר הוא נודע כגאון גדול "סיני ועוקר הרים" מורה‬
‫הוראה ומשיב תשובות הלכה למעשה‪ .‬גדלותו בכל מקצועות שבתורה באה לידי ביטוי בספריו הרבים‪ .‬בספרים "אשר‬
‫לדוד" שהוא חיבור הכולל הערות וחידושי דינים על ד' חלקי השו"ע‪ .‬ובדומה לו הספר "צוף דבש"‪ ,‬מתגלית בקיאותו‬
‫העצומה וכי כל רז לא אניס ליה‪ .‬ובספרים שענינם עיונים עמוקים בש"ס כדוגמת הספר "ידי דוד" על מסכת נזיר‪ ,‬ובדומה‬
‫להם שלשת ספריו המפורטים כאן על הרמב"ם מתגלה עוז עיונו‪.‬‬
‫יחד עם רום גדולת תורתו היתה תורתו מלבשתו ענוה ובשער "הלבב דוד" רשם‪" :‬ומכיר אני ערכי אך אמרתי מאי נפקא‬
‫מינא הבוחר יבחר את אשר יישר"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר נדפס בליוורנו על שער הספר לא נרשמה שנת הדפוס אך כנראה הדפסתו היתה בין שנת תר"י לשנת תר"כ )‪1850-‬‬
‫‪ (1860‬בספר ‪ 85‬דפים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫מלכי ישורון ‪ -‬אליהו מרצ'יאנו‪.‬‬
‫שלמי ירוחם – הרב ירוחם אשר ורהפטיג‬
‫נולד בשנת תרל"ד )‪ – (1874‬נפטר בשנת תשכ"ו )‪(1966‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "שלמי ירוחם" עוסק בענייני סדר קדשים‪ ,‬סביב הלכות קדשים שבמשנה תורה‪.‬‬
‫החידושים אינם מסודרים על דברי הרמב"ם מהלכה להלכה‪ ,‬אלא סביב הלכות בודדות‪ .‬בספר ששים וחמשה סימנים‬
‫בהלכות שונות‪ ,‬בהם מתבררים ענייני קדשים‪ .‬רובם של העניינים מספר "עבודה" ומספר "קרבנות"‪.‬‬
‫בחידושיו מצויה נטיה להרחבה בבירורי הלכה‪ ,‬לא מצטמצם בסוגיה הנדונה בלבד‪ ,‬אלא בהיקף הרחב של מקורות ההלכה‪,‬‬
‫ובהשוואת מילתא למילתא‪ .‬כן מצויה בחידושיו עמקות בהבנת הסוגיות הנדונות‪ ,‬הבנה ישרה‪ ,‬החידושים כתובים כשהם‬
‫מרוכזים ותמציתיים‪ ,‬בסגנון תלמודי בהיר ומסביר‪.‬‬
‫ספר זה עורר הערכה אצל גדולי התורה ובעולם הישיבות‪ ,‬בארץ ובחוץ לארץ‪.‬‬
‫בסוף הספר כלל המחבר קונטרס חידושים מבנו ר' זרח ורהפטיג‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי ירוחם ורהפטיג נולד בעיירה פיעסק )פלך גרודנא – ליטא( בשנת תרל"ד )‪ (1874‬לאביו ר' שלמה יעקב‪.‬‬
‫בשלשה מרכזי תורה בימיו למד רבי ירוחם‪ :‬הראשונה ישיבת טלז‪ ,‬עליה הוא מעיד‪" :‬אשר עיקר יניקתי משם היתה‪,‬‬
‫ומהתם התפתחותי בכח החידוש על פי העמקה והבנה"‪ .‬לאחר תקופת טלז‪ ,‬למד בבריסק בקיבוץ של רבי חיים מבריסק‪ ,‬בו‬
‫למדו מגדולי הדור הבא‪ .‬והישיבה השלישית היתה בוולוז'ין‪ ,‬שם השתלם בהוראה‪ ,‬באיסור והיתר – הלכה למעשה‪.‬‬
‫מוולוז'ין עבר רבי ירוחם לנוברדוק‪ ,‬שם ישב במחיצת הרב יחיאל מיכל עפשטיין – בעל "ערוך השלחן"‪ ,‬וגם הרביץ תורה‬
‫בישיבה שם‪.‬‬
‫לאחר תקופת לימודיו‪ ,‬עסק רבי ירוחם במסחר לפרנסת בני ביתו‪ ,‬ובכל עת פנוי שב לתלמודו ולכתיבת חידושי תורתו‪.‬‬
‫בשנת תרצ"ד )‪ (1933‬עלה רבי ירוחם לארץ ישראל‪ ,‬והמשיך לומר שיעורים לפני בני ישיבה ובכוללים‪ .‬הוא היה ממקימי‬
‫"כולל חזון איש" בבני ברק‪ ,‬ואף אמר שם שיעור כל שבוע‪ .‬בארץ ישראל היה בקשרי ידידות עם גדולי התורה‪ :‬החזון‬
‫איש‪ ,‬הרב איסר זלמן מלצר‪ ,‬הרב יוסף כהנמן‪ ,‬רבי ירוחם חיבר ספרים נוספים‪" :‬דברי ירוחם" על ארבעת חלקי השלחן‬
‫ערוך‪" .‬אושר ירוחם" – חידושים בסוגיות התלמוד‪" .‬בית ירוחם" – על הרמב"ם ועוד‪.‬‬
‫בספריו מצויה התכתבות עם כל גדולי הדור‪ ,‬רבנים וחכמים לעשרות רבות‪.‬‬
‫רבי ירוחם נפטר בהיותו בן תשעים ושתים שנה‪ ,‬בשנת תשכ"ו )‪.(1966‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "שלמי ירוחם" יצא לאור לראשונה בשנת תש"א )‪ (1941‬בירושלים‪ .‬קע"ח – עמודים‪ .‬בשנת תשנ"ג )‪ (1993‬הודפס‬
‫שנית במהדורת צילום‪ ,‬על ידי הוצאת "תורה אור" בברוקלין‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫שער והקדמה לספר‪.‬‬
‫"נר זכרון לרב ירוחם אשר ורהפטיג" – בעריכת איתמר והרפטיג‪.‬‬
‫שלמי תודה – רבי שלמה דנה‬
‫נפטר בשנת תרע"ג )‪(1913‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫חידושים על הש"ס‪ ,‬שלחן ערוך‪ ,‬דרושים וחידושים על התורה וספר משנה תורה להרמב"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫נולד בשנת ת"ר )‪ (1840‬בערך‪ ,‬תלמיד רבה של תוניס הגאון רבי אברהם הכהן יצחקי בעל ספר "משמרות כהונה" ועוד‬
‫ורבי משה ברבי ראש רבני תוניס‪.‬‬
‫בשנת תרל"ח )‪ (1878‬עת החלו לנשוב רוחות זרות בתוניס עם פתיחתו של בית הספר של חברת כי"ח אשר משך לבין‬
‫כתליו בחורים צעירים והדיחם למינות והשכלה‪ ,‬אזר רבי שלמה עוז ופתח כנגדו את ישיבת "חברת התלמוד" אשר על‬
‫תלמידיה נמנו עשרות מחכמי תוניס בדור הבא‪.‬‬
‫על מסירותו לבני הישיבה וסדר הילוכו בקדש מספרים תלמידיו בהקדמתם לספר‪ ,‬עיין שם‪.‬‬
‫רבי שלמה נשא ונתן בהלכה עם ידידו רבי משה שתרוג בעל שו"ת "ישיב משה" ורבי ישועה הכהן בעל ספר "מעייני‬
‫הישועה"‪.‬‬
‫מחיבוריו נדפס גם הספר "שבת אחים" על הלכות בדיקה וטריפות שחיבר יחד עם רבי משה שתרוג ואחיו רבי ישועה חי‬
‫שתרוג )ג'רבה תרפ"ג‪ ,‬תרצ"ו( )‪.(1936 ,1922‬‬
‫רבי שלמה דאנה נפטר ביום כ"ט סיון שנת תרע"ג )‪.(1913‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "שלמי תודה" נדפס בתוניס בשנת תרע"ח )‪ (1918‬חמש שנים לאחר פטירת המחבר על ידי תלמידיו‪ ,‬עוד בחייו‬
‫הפצירו בו תלמידיו להעתיק ולסדר את חידושיו ורק לאחר הפצרות רבות נענה להם‪ .‬בראש הספר נדפסו הקדמות‬
‫מתלמידי המחבר והסכמת שד"ר טבריה רבי חיים סאמיגה‪.‬‬
‫בספר ‪ 253‬דפים בשתי ספירות נפרדות עד דף ר' החידושים על הש"ס ובספירה שניה א – נג חידושים על שו"ע‪ ,‬רמב"ם‬
‫ופירושים על התורה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫מלכי תרשיש עמ' קמט‪-‬קנא )עם תמונתו(‪ -‬רבי בנימין רפאל הכהן‪.‬‬
‫שם יוסף – רבי ישראל חיים יוסף אליקים‬
‫נפטר בשנת תקנ"א )‪(1791‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫חידושים על ספר משנה תורה להרמב"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫מחכמי סופיאה )בולגריה( ושם חיבר את ספרו כנזכר בשער‪ ,‬עלה לארץ ישראל ונפטר בירושלים ביום ר"ח אייר שנת‬
‫תקנ"א )‪.(1791‬‬
‫על מצבתו נחרט‪" :‬מ"ק איש הבינים‪ ,‬חכם לב‪ ,‬צדיק באמונתו הוא הרב המובהק כהר"ר ישראל חיים יוסף אליקים‬
‫תנצב"ה‪ ,‬והיתה מנוחתו כבוד ביום ר"ח אייר תקנ"א"‪.‬‬
‫בנו רבי יחיאל יעקב אליקים )חתן המקובל רבי דוד מאג'ר שהיה תלמיד הרש"ש ומגדולי חכמי ישיבת המקובלים בית אל(‬
‫בחתימת שמו להקדמות הספרים שהוציא לאור בשאלוניקי )יד רמ"ה – סנהדרין‪ ,‬שו"ת מהר"י ברונא ושו"ת "נהרות‬
‫דמשק"( מתארו "הרב המובהק חסיד ועניו מאוד"‪ .‬רבי יוסף כותב על עצמו בשער בענוות חן "זה קרבן עני מנחת חוטא‬
‫אשר חיברתי פה עיר תהלה סופיאה יע"א עני אני במדות ובדעות שפל אנשים בטל במיעוטו מדרך כף רגל לכל העובר‬
‫איש צעיר חיים יוסף אליקים"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫רבי יוסף הדפיס את ספרו בשאלוניקי בשנת תקכ"ט )‪) (1769‬יתכן שהדפיס את הספר בשאלוניקי בעברו שם בדרכו‬
‫לארץ ישראל(‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫רא"ל פרומקין‪ ,‬תולדות חכמי ירושלים ח"ג עמ' ‪,125‬‬
‫רא"ל בריסק‪ ,‬חלקת מחוקק ח"ב מ"ד שורה י"ח‪.‬‬
‫שמחת עולם – רבי חיים שבתי לאגו‬
‫נפטר בשנת תקל"ג )‪(1773‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "שמחת עולם" לרבי חיים שבתי לאגו‪ ,‬כולל‪ :‬חידושים על הש"ס‪ ,‬על הלכות מספר משנה תורה להרמב"ם‪ ,‬ועל‬
‫הלכות בשולחן ערוך‪ ,‬שאלות ותשובות ודרשות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫מעטים הם הפרטים הידועים על החכם רבי נסים חיים שבתי ב"ר יהודה לאגו‪ .‬הוא נמנה על חכמי טבריה לאחר חידוש‬
‫הישוב בה‪ ,‬ולאחר מכן על חכמי ירושלים )לשם עבר(‪.‬‬
‫בשנת תקל"ג )‪ (1773‬הוא נפטר בירושלים‪ ,‬אך נטמן בעיר טבריה‪.‬‬
‫כנ"ל מעט מאד ידוע מ"בחוץ" על רבי חיים שבתי אבל די בעיוט מועט בחיבורו כדי להיוכח שמחברו היה מתקיפי דורו‬
‫דור דעה וכי הוא נחית לעומקא בכל י"ד ספרי משנה תורה‪.‬‬
‫בדפי ה"שמחת עולם" אוצר בלום של גדולי האחרונים שדנו במקומות מפוזרים על הרמב"ם והרב המחבר כינסם בחיבורו‪,‬‬
‫אבל אין זה רק צנא מלא ספרא‪ ,‬אלא כאשר הוא מביא מדברי גדולות הדורות הוא מעמיק ונושא ונותן בדבריהם‬
‫ומשמועותיהם בצירוף הנופך משלו מתחוורים ומאירים דברי הרמב"ם‪.‬‬
‫לרבי חיים שבתי היה כת"י של פירושי הרדב"ז ומהר"י קורקוס לספר עבודה ולגבי חלק מפירושם זה‪ ,‬הספר "שמחת‬
‫עולם" ‪ -‬בו העתיק רח"ש מפירושיהם – הוא המקור היחיד שנשתמר בו פירושם ראה בפ"ח מהלכות בית הבחירה ובהל'‬
‫ביאת מקדש‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "שמחת עולם" הודפס בשאלוניקי בשנת תקס"א )‪ 134 .(1801‬דף )פורמט גדול(‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל ח"ב עמודים שנח – שנט – ר"י גליס ושם נרשם נסים חיים שבתי‪.‬‬
‫שמן המשחה – רבי שמואל חיים‬
‫נפטר בשנת תר"ב )‪(1842‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "שמן המשחה" נכתב כספר על הרמב"ם כך חרט המחבר על השער‪" :‬הנה הוא יוצא מפרש ואזיל על דברי הנשר‬
‫הגדול הרמב"ם זלל"ה"‪ .‬אך רבים מאד הסימנים בספר שהדיון בהם אינו קשור במישרין לרמב"ם אלא שקלא וטריא‬
‫בדברי הגמ' או הפוסקים שמוסבים על הענינים המוזכרים ברמב"ם‪ ,‬ולפעמים שיבץ המחבר תשובות להלכה ארוכות‬
‫ומקיפות שאין בהם נגיעה לדברי הרמב"ם‪ .‬כך סדר הספר עד סימן ק"ב‪ ,‬בדף ע"ח‪ ,‬ב מבהיר המחבר‪" :‬אמר המחבר הי"ו‬
‫אף שבכל הספר הזה שמן המשחה מסודר על סדר הרמב"ם ז"ל הוא משום שכן למדנו בהישיבה הגדולה המיוחדת ביום ה'‬
‫אך הישיבה הגדולה האחרת שהיתה מיוחדת ביום ג' הסכימו הרבנים ז"ל שנלמוד הלכות גירושין על סדר הטור אה"ע‬
‫בשנת התק"ן )‪ (1790‬ומשום הכי הדפסתי נמי הפסקים של עיגונא על סדר אה"ע"‪ ,‬אכן עד דף צ"ז‪ ,‬א מופיע קובץ‬
‫תשובות בעניני עגונות שאין בהם לבין דברי הרמב"ם יותר מאשר נמצא בשאלה ותשובה רגילה וכך הם פני הדברים משם‬
‫ועד דף קי"ט שהוא קובץ בעניני גיטין בלא קשר מיוחד לדברי הרמב"ם‪ .‬מדף קי"ט‪ ,‬א עד דף קל ב מתבררים עניני‬
‫מאכלות אסורות‪ ,‬בחלק זה של הספר קטעים רבים עוסקים ישירות בדברי הרמב"ם אך סימני הספר אינם לפי הלכותיו של‬
‫הרמב"ם אלא לפי ההלכות של הטור וגם זאת כפי שהסביר המחבר משום שהלימוד בישיבה היה לפי סדר השו"ע‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫תולדות חייו של רבי שמואל ב"ר משה חיים קשורות לקושטא המעטירה הוא קנה תורה מפי רבניה הגדולים מהר"י המון‬
‫ומהר"י אסא ויצק מים ושימש את רבניה הגדולים רבי אליהו פאלומבו בעל "יד המלך" ורבי מיכאל אשכנזי בעל "אם‬
‫הדרך" )ראה ערכו(‪ .‬רבי שמואל חיים הוא הגבר אשר הציד יד לתורת רבניה הגדולים של קושטא בהיותו עורך ומסדר את‬
‫כתביהם בראשונה את ה"זכור לאברהם" לר' אברהם אביגדור‪ ,‬ובנוסף את "אם הדרך" של רבי מיכאל אשכנזי ו"ידיו של‬
‫משה" שכתב מהר"ם פרישקו‪ ,‬וקו זה נשלם בחיבורו "שמן המשחה" שמלבד דברי התורה העמוקים שבו והתשובות‬
‫הרבות שהשיב לשואליו‪ ,‬מפוזרים בהרבה מדפיו דברי תורה מרבותיו ומשאר גדולי קושטא‪ ,‬ורשומות בו מסורות על‬
‫מנהגי קושטא השונים‪ .‬לימים ישב על כסא הרבנות של עיר ואם בישראל זו‪ ,‬ומשם היה תל תלפיות ומשיב לשואליו‬
‫הרבים מכל קצוות תוגרמה‪ .‬בערוב ימיו התיישב בארץ ישראל ובה נפטר בשנת תר"ב )‪.(1842‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "שמן המשחה" הודפס בקושטא בשנת ת"ר )‪ 139 (1840‬דף פורמט גדול‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫חיבוריו‬
‫אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל ח"ג עמוד קל – ר"י גליס‪.‬‬
‫שער המלך – רבי יצחק נוניס בילומנטי‬
‫נולד בשנת ת"ע )‪ – (1710‬נפטר בשנת תקל"ד )‪(1774‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫מן הספרים הגדולים והחשובים ביותר על ספר משנה תורה‪ ,‬הוא ספר "שער המלך"‪ .‬הספר הוא בחריפות ובקיאות גדולים‬
‫מאוד‪ .‬הוא נכתב סביב הסוגיות ודברי המפרשים – ראשונים ואחרונים‪ ,‬כאשר המסגרת החיצונית נבנתה סביב כל י"ד‬
‫ספרי משנה תורה‪ .‬אף על פי שהספר מבאר ומפלפל בדברי גדולי הראשונים והאחרונים‪ ,‬הרי שבמקומות רבים עוסק הוא‬
‫בהכרעת ההלכה כמטרה‪ .‬מעבר לבקיאות בספרות חז"ל וגדולי הפוסקים‪ ,‬מתגלה המחבר בבקיאות בספרות האחרונים‪ ,‬הן‬
‫של חכמי המזרח והן של חכמי אשכנז‪.‬‬
‫סגנון הספר צח וברור‪ ,‬ומתובל בחלקי פסוקים ומלשונות חז"ל‪ .‬כתיבת הספר נמשכה לאורך כשלושים שנה‪.‬‬
‫מיד עם צאת הספר לאור‪ ,‬הגיע לכל תפוצות ישראל‪ ,‬וכל גדולי ישראל הללוהו‪ ,‬שיבחוהו וקילסוהו‪ .‬ואכן‪ ,‬חידושיו‪,‬‬
‫ביאוריו וחקירותיו‪ ,‬הינם מאבני היסוד בלימוד התורה הן בעולם הישיבות והן בקרב גדולי התורה‪.‬‬
‫לספר – במהדורתו הראשונה – ניתנו הסכמות מאורותיה של איזמיר‪ :‬הרב חיים אבולעפיה )בעל "נשמת חיים"( ורבי‬
‫יעקב אלבעלי )בעל "קהלת יעקב" על הרמב"ם(‪ .‬מאז המהדורה הראשונה‪ ,‬הודפס שער המלך במהדורות נוספות )ראה‬
‫להלן( ועם חיבורים ופירושים שנוספו ונדפסו סביבו‪ :‬טעם המלך‪ ,‬מעשה חושב‪ ,‬אפריון שלמה‪ ,‬חידושי רע"א ועוד‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יצחק נוניס נודע כאחד מגדולי האחרונים‪ ,‬ומחשובי מפרשי משנה תורה‪ .‬הוא נולד באיזמיר בסביבות השנים ת"ע‪-‬‬
‫תע"ה )‪ (1710-1715‬לאביו רבי משה‪ .‬מרבותיו ידועים‪ :‬רבי חיים אבולעפיה )בעל "עץ חיים" ועוד(‪ ,‬רבי יצחק הכהן‬
‫רפפורט )בעל "בתי כהונה"(‪ ,‬ובעיקר – רבו המובהק – רבי ברזילי יעבץ‪.‬‬
‫כל ימיו סבל רבי יצחק נוניס מחולי ומיסורים‪ ,‬אך תורתו היתה אומנותו‪ ,‬אותה למד ולימד לתלמידיו‪ .‬מהם ידוע רבי יצחק‬
‫מאיו – בעל "שרשי הים"‪.‬‬
‫רבי יצחק נוניס נפטר בשנת תקל"ד )‪ ,(1774‬בהיותו בליוורנו בשליחות קהילתו‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר שער המלך יצא לאור לראשונה בשאלוניקי בשנת תקל"א )‪ (1771‬בשני כרכים‪ – 401 .‬דף‪ .‬מהדורה שניה יצאה לאור בברין בשנים‬
‫תקס"א‪-‬ס"ג )‪ .(3-1801‬מהדורה שלישית יצאה לאור בלמברג )=לבוב( בשנת תרי"ט )‪ .(1859‬על פי מהדורה זו נדפס שער המלך פעמים‬
‫רבות במהדורת צילום‪ .‬בשנת תשנ"ד )‪ (1994‬יצאה לאור מהדורה חדשה הכוללת ציוני מראי מקומות‪ ,‬מפתחות ועוד‪ ,‬על ידי "מכון‬
‫ירושלים" בשני כרכים‪ .‬בשנת תשנ"ו )‪ (1996‬יצאה מהדורה דומה ומפוארת‪ ,‬אף היא עם המעלות הנ"ל ובתוספת חיבור "גנזי המלך"‬
‫)ליקוט דברי האחרונים על ספר שער המלך( – בארבעה כרכים‪ ,‬על ידי הוצאת "מכון המאור"‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫מבוא למהדורת "מכון ירושלים" י‪-‬ם תשנ"ד )‪(1994‬‬
‫שער יאודה – רבי יהודה אלגאזי‬
‫נולד ת"פ )‪ (1720‬בערך – נפטר בשנת תק"נ )‪ (1790‬בערך‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "שער יאודה" לרבי יהודה אלגאזי‪ ,‬כולל פירושים וחידושים על ספר משנה תורה להרמב"ם‪ ,‬על התלמוד‪ ,‬ובאורים‬
‫על התנ"ך‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יהודה היה ממרביצי התורה באיזמיר‪ .‬משער הספר ומההסכמות ניתן להסיק שרבי יהודה סבל כל ימיו מחולאים שונים‬
‫והיה מוכה ביסורים‪ ,‬אך למרות יסוריו לא חדל ללמוד וללמד את התורה שאהבתו אליה היתה לשם דבר וכמופת לדבקות‬
‫בתורה חרף יסורי הגוף‪.‬‬
‫לעת זקנותו עלה רבי יהודה לארץ ישראל ומנוחתו כבוד בעיר צפת‪ .‬בספר "אבק דרכים" מופיע הספד שנשא עליו רבי‬
‫ברוך קאלומיטי‪.‬‬
‫ספר "שער יאודה" יצא לאחר פטירת מחברו‪ ,‬על ידי בנו רבי חיים יצחק )ראה ערך "עין ימין"( אשר עיטר את הספר‬
‫בהערות רבות וכינה אותם "מחייא בריה" )חייא ר"ת של שמו חיים יצחק אלגאזי(‬
‫לספר מצורפת הסכמתו של רבי יו"ט אלגאזי שבזמן הוצאת הספר שהה בשליחות דרבנן בעיר איזמיר והוא כותב על‬
‫המחבר "מר ניהו רבה זקן ויושב בישיבה הרב ועצום שמיה רבה כמהר"ר יאודה אלגאזי נודע ביאודה כל העם מקצה יתנו‬
‫עידיהם"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "שער יאודה" הודפס לראשונה בשאלוניקי בשנת תקס"ה )‪ 170 .(1805‬דף )פורמט גדול(‪ .‬הספר הודפס במהדורת‬
‫צילום בשנת תשנ"א )‪ ,(1991‬במונרו שבניו יורק‪ ,‬על ידי י' בראך‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫ראוי לציין שכמה מכותבי תולדותיו של מחבר "שער יאודה" )ביניהם "אנציקלופדיה לתלדות חכמי אר"י ח"ב עמוד י' ר"י‬
‫גליס( שגגו והחליפוהו עם חכם בשם דומה שחי כמאתיים שנה לפניו‪ ,‬לכן הנכתב כאן מבוסס בעיקר על ההקדמות‬
‫וההסכמות הנספחות לספר ועל עיון בגוף הספר‪.‬‬
‫שערי דעה – רבי שבתי סופר‬
‫נולד בשנת תרכ"א )‪ – (1861‬נפטר בשנת תרנ"ח )‪(1898‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "שערי דעה" כולל "ביאור רחב לבאר את דברי רבינו הרמב"ם ז"ל בהלכות דעות‪ ,‬במקומות אשר דבר בקצרה‪,‬‬
‫ולהראות מקור מוצאם בש"ס בבלי וירושלמי‪ ,‬תוספתא‪ ,‬ספרא וספרי ומכילתא‪ ...‬יותר מאשר גילו לנו בזה רבותינו נושאי‬
‫כליו ז"ל‪ .‬גם הובא בהביאור ענינים יקרים מפוסקים ראשונים ואחרונים ז"ל‪ ,‬וספרי שו"ת השייכים לדברי רבינו ז"ל"‪.‬‬
‫הפירוש הודפס במקביל להלכות הרמב"ם‪ ,‬והוא מתייחס בקצרה לכל משפט ונושא שבהלכה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫הרב שבתי סופר נולד בעיר קארלין בשנת תרכ"א )‪ (1861‬לאביו הרב יעקב חיים סופר )על שם מקצועו – סופר סת"ם(‬
‫שהיה תלמיד חכם ומחברם של מספר ספרים )על הלכות סת"ם(‪.‬‬
‫בילדותו למד תורה מפי אביו‪ ,‬והרבה כבר אז לעסוק בספרי מחקר ודרוש‪ .‬בהיותו כבן עשרים החל להופיע כדרשן בעיר‬
‫מולדתו‪ ,‬תחום שבו הצטיין מבחרותו‪ .‬לדרשותיו באו המונים שרותקו למוסריו‪" ,‬ויש אשר למוסרו הנמרץ הורידו דמעות‬
‫ויבכו בכי רב"‪.‬‬
‫בשנת תרמ"ב )‪ (1882‬עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים‪ .‬שם כובד לדרוש בחורבת רבי יהודה החסיד‪ .‬לאחר כחמש‬
‫שנים ירד לאמריקה‪ ,‬ובה כיהן כמגיד במספר קהילות‪.‬‬
‫חיבר מספר ספרים בתחומים שונים‪ :‬על אגדות התלמוד‪ ,‬על הנהגות המצוות‪ ,‬ביאור לספר חסידים‪ ,‬ועוד מאמרים רבים על‬
‫התורה ובתחום הדרוש )נדפסו בירחונים "תורה מציון" ו"המאסף"(‪.‬‬
‫בהיותו בארה"ב השתדל לייסד בית מדרש לרבנים‪.‬‬
‫נפטר בניו‪-‬יורק בשנת תרנ"ח )‪.(1898‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "שערי דעה" הודפס לראשונה בניו יורק בשנת שער"י דע"ה )‪ .(1899‬סח‪-‬דפים‪.‬‬
‫מהדורת צילום יצאה לאור בשנת תשנ"ד )‪ ,(1994‬על ידי "מהדורת הפצת ספרים" בניו יורק‪.‬‬
‫שערי שמים ‪ -‬רבי מנחם מנדל הכהן ריזיקאוו‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫חידושים על ספר משנה תורה להרמב"ם בשם "תרביצא" – חלק חמישי משו"ת שערי שמים על ארבע חלקי שלחן ערוך‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫נולד בשנת תרכ"ח )‪ (1868‬בעיירה ז'טל שליד ווילנא לאביו הגדול רבי צבי יוסף הכהן שהיה ריש מתיבתא בסאלנים‬
‫ובסוואלק‪.‬‬
‫קיבל תורה מאביו הגדול ונסמך מהגאונים רבי יוסף שלייפער מסלאנים ורבי שלמה הכהן מווילנא בעל "בנין שלמה"‪,‬‬
‫שימש תחילה ברבנות בעיירה לייפלנד שבלטביה ולאחמ"כ בקאזאן שברוסיה‪ ,‬אחרי הפרעות ברוסיה עבר לניו יורק שם‬
‫שימש כרב בקהלות שונות ולאחר זמן כרב ואב"ד ברוקלין עד פטירתו‪ .‬מלבד ספרו זה נדפסו ממנו עוד ד' חלקי שו"ת‬
‫"שערי שמים" בהם נשא ונתן עם הרוגוצ'ובר‪ ,‬ורבי אליהו קלצקין‪" ,‬שערי זבח" על טריפות‪" ,‬תפארת מנחם" "דברי‬
‫מנחם"‪" ,‬מתורת צבי יוסף"‪ ",‬שערי ציון"‪" ,‬פלגי שמן" ו"הכהנים והלויים"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר הובא לדפוס על ידי המחבר בניו יורק בשנת תרצ"ז )‪ (1937‬והוא למעשה החלק החמישי מתשובות "שערי שמים"‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫רב"צ איזנשטאט‪ ,‬דורות האחרונים‪ ,‬ספר ראשון )נ"י תרע"ה( עמ' ‪336‬‬
‫ובהקדמה לספר מ"תורת צבי יוסף"‪.‬‬
‫שקל הקודש – הרב חיים קנייבסקי‬
‫בחיים – לאורך ימים ושנים‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "שקל הקודש" כולל ביאור ופירוש להלכות "שקלים" ו"קידוש החדש" שבמשנה תורה‪.‬‬
‫מבנה הפירוש מורכב משלשה מדורים )כדוגמת ה"משנה ברורה"(‪:‬‬
‫שקל הקודש – במדור זה התבארה כל הלכה והלכה על פי מפרשי הרמב"ם‪ .‬כן הובאו הדעות השונות בדברי הראשונים‬
‫והאחרונים העוסקים בנושא הנדון‪ .‬הכל נכתב "בלשון צח וקצר כדי שיוכל כל אחד להבין ולחזור הלכות אלו בקצרה"‪.‬‬
‫ביאור הלכה – במדור זה נמצא הבסיס העיוני למסקנות המובאות בקצרה במדור "שקל הקודש"‪ ,‬ועל כן מדור זה כולל גם‬
‫פלפולים בסוגיות התלמוד‪" ,‬וגם מה שהיה לי להעיר בדברי רבותינו ז"ל‪ ,‬ולבאר מה שצריך ביאור"‪.‬‬
‫ציון הלכה – במדור זה צויינו המקורות לדברי הפוסקים המובאים ב"שקל הקודש"‪" ,‬וגם לפעמים איזה הערות קצרות‬
‫אשר לא נכנסו בביאור ההלכה‪ ,‬וקנו כאן מקומן"‪.‬‬
‫לספר נוספו "ציורים‪ ,‬כדי שיוכלו להבין גם אלו שאין יודעים ענינים אלו"‪.‬‬
‫לספר נספח "קונטרס המנות" – והוא ביאור על שיעורי המנות שכתב הרמב"ם בהלכות קדוש החודש‪ ,‬על פי דברי מרן‬
‫החזון אי"ש – מאת הרב בצלאל כהן‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫הרב חיים קנייבסקי נחשב לאחד מגדולי חכמי ומנהיגי עולם התורה בדורנו‪.‬‬
‫הוא נולד בפינסק בשנת תרפ"ח )‪ (1928‬לאביו הרב יעקב ישראל קנייבסקי – מגדולי התורה בדור האחרון‪ .‬בגיל שש עלה‬
‫יחד עם הוריו לארץ ישראל והתיישבו בבני ברק‪.‬‬
‫בצעירותו למד בישיבת "תפארת ציון" בבני ברק ובישיבת לומז'ה בפתח תקוה‪ .‬לאחר נשואיו ועד עתה‪ ,‬לומד הוא ב"כולל‬
‫חזון איש" בבני ברק‪.‬‬
‫אף שאינו נושא כל משרה רבנית‪ ,‬דעתו מכריעה בענייני היחיד והכלל‪.‬‬
‫הרב חיים קנייבסקי הינו מחבר פורה‪ .‬מספריו מפורסמים‪ :‬ביאור על תלמוד ירושלמי סדר זרעים )ג' כרכים(; ביאורים‬
‫והערות על המסכתות הקטנות; נחל איתן )על הלכות עגלה ערופה(; קרית מלך )מקורותיו של הרמב"ם(; שונה הלכות‬
‫)סיכום הלכות המשנה ברורה והחזון איש(; ההדרת פירוש הרוקח על התורה ועוד‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "שקל הקודש" יצא לאור לראשונה בשנת תשנ"ז )‪ – 138 .(1997‬עמודים‪" .‬קונטרס המנות" שצורף אליו מכיל ‪124‬‬
‫– עמודים‪ .‬מהדורה שניה )מהדורת צילום( עם הוספות ותיקונים‪ ,‬יצאה לאור בשנת תשס"ב )‪.(2002‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫שער והקדמה לספר‪.‬‬
‫שיחה עם בן המחבר‪.‬‬
‫שרשי הי"ם – רבי יצחק רפאל מאייו‬
‫נפטר בשנת תק"ע )‪(1810‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫העניינים הנידונים בספר "שרשי הי"ם" מכונים שרשים כגון שורש בטול חמץ‪ ,‬שורש אשה נקנית בחליפין‪ .‬השרשים‬
‫הנידונים הם לפי סדר היד החזקה‪ .‬כל שורש מתחיל בציטוט לשון הרמב"ם לגבי הנושא המתברר באותו שורש‪ ,‬בדרך כלל‬
‫השקלא וטריא לפחות בראשיתה נוגעת בדברי הרמב"ם או בדברי נושאי כליו‪ ,‬בתחילת הסימן ישנה הערה על קושי‬
‫בשיטתו או דקדוק בדבריו ולפעמים הצעת מקור להכרעותיו‪ .‬במקומות מועטים ניתן למצוא שרשים שאינם קשורים לדברי‬
‫הרמב"ם ישירות כגון תשובות למעשה‪ .‬הקשר בין דברים אלו ליד החזקה הוא רק מקומו של אותו נושא בהל' הרמב"ם‪.‬‬
‫ברבי יצחק נשתלבו המדות סיני ועוקר הרים ובכל שורש נידונים הענינים מתוך שליטה מופלאה בכל חדרי תורה ומתוך‬
‫נחיתא לעומקא דדינא‪ ,‬ובזכות זאת נחשב הספר כאחד החשובים והמקיפים ביותר בספרים שנתחברו על משנה תורה‪.‬‬
‫בספר שלשה חלקים הראשון על החלק הראשון של הרמב"ם ספרי מדע – זמנים החלק השני על חלקים ב' וג' של‬
‫הרמב"ם הספרים נשים – קרבנות וחלק שלישי על הספרים נזיקין‪-‬שופטים‪.‬‬
‫בספר מובאות רבות מרבו של רבי יצחק הוא הרב בעל "שער המלך"‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יצחק נולד בקושטא אך קנה את עיקר תורתו באיזמיר אצל מאורותיה בעל "שער המלך" ואצל רבי יהודה אשכנזי‪.‬‬
‫בחודש ניסן תקנ"א )‪ (1791‬נבחר לכהן פאר כרבה של העיר והיה לתל תלפיות לשואלים מכל קצות הארץ‪ ,‬הוא חיבר גם‬
‫ספר דרוש בשם "דרכי הים" ובתוך דרשותיו נכללו גם מספר דרשות של רבו בעל "שער המלך"‪.‬‬
‫הוא ניהל בחכמתו ובתבונתו את עדת איזמיר ובמשך שנים רבות יחד עם רבי רפאל יוסף חזן בעל "חקרי לב"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫חלק א' של הספר יצא לאור בשאלוניקי תקס"ז )‪ (1806‬ובו קע"ח עמודים‪ .‬חלק ב' הופיע בשנת תקס"ט )‪ (1809‬ובו‬
‫מאתיים ועשר עמודים‪ ,‬גם הוא בשאלוניקי החלק השלישי נדפס גם הוא בשאלוניקי כמה שנים לאחר פטירת המחבר בשנת‬
‫תקע"ה )‪.(1815‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר והקדמת מחברו‪.‬‬
‫שתי ידות – רבי מנחם די לונזאנו‬
‫נולד בשנת )בערך( ש"י )‪ – (1550‬נפטר בשנת שע"א )‪(1611‬‬
‫א‪ .‬הספר‪-‬מבנהו ותוכנו‪.‬‬
‫הכללת הספר "שתי ידות" כאחד ממפרשי היד החזקה זוקקת להבהיר את פשרה‪ .‬שהלא בספר "שתי ידות" אין חלק‬
‫שעוסק ישירות בדברי הרמב"ם‪ .‬אומנם הדברים שהובאו בהל' ס"ת בשם ה"שתי ידות" נוגעים ישירות לדברי הרמב"ם‪,‬‬
‫אבל הרי אין מספר לספרים שחיבורם אינו קשור לדברי הרמב"ם‪ ,‬וניתן למצוא בהם בריבוי פעמים שהם דנים ישירות‬
‫בדברי היד החזקה‪ ,‬ובכ"ז אינם נמנים בין ספרי פירושי היד החזקה‪ ,‬ובצדק יש מקום לשאול‪ ,‬מדוע לגבי ה"שתי ידות" לא‬
‫נהג העיקרון שבמפרשי היד החזקה נכללים רק ספרים שיוחד בהם חלק או קונטרס נפרד שכל ענינו הוא פירוש היד‬
‫החזקה‪ .‬התשובה האמיתית היא שנגרננו בעקבות מדפיסי מהדורת וארשה של היד החזקה )תרמ"א ‪ (1881‬שבפירוט‬
‫ההוספות החדשות באותה מהדורה ציינו כהוספה כ' "על דבר כתיבת שירת הים ושירת האזינו מספר שתי ידות לר' מנחם‬
‫די לונזאנו" גם במהדורת וילנא )תר"ס ‪ (1900‬ציינו ברשימת המפרשים את דברי הר"מ לונזאנו על כתיבת השירה ופרשת‬
‫האזינו‪ .‬במהדורת צילום של דפוס וילנה‪ ,‬בסוף פ"ח של הל' ס"ת שם הרמב"ם פוסק כיצד לכתוב ספר תורה‪ ,‬יש לפני‬
‫דברי הרמב"ם על כתיבת שירת הים סימן כזה‪ (* :‬להערה בה נכתב‪ :‬זה לשון הרב ר' מנחם די לונזאנו בספרו אור תורה‪:‬‬
‫אל תשית לבך לצורה שבספרי הרמב"ם הנדפסים‪ ,‬כי משובשת היא ואינה הצורה שכתב הרמב"ם ז"ל בספרו אך המדפיס‬
‫בדאה מלבו עכ"ל‪ .‬הניסוח של המדפיסים לא ברור כי ממנו ניתן להתרשם שקריאת התגר של הר"מ היא בתוקפה ולפנינו‬
‫נוסח מוטעה‪ ,‬אבל האמת היא שהיו צריכים להבהיר שבדפוסים המאוחרים אכן קיבלו את טענת בעל "שתי ידות" ווהציבו‬
‫גירסא מתוקנת כמו שראויה להיות ע"פ הצעת הר"מ לוזאנו‪ .‬ב"מפרשי היד החזקה" הועתקו דברי הר"מ לוזנאנו‬
‫והמעיינים יוכלו להיוכח מה היתה הגירסא שעליה יצא קצפו של הר"מ לונזאנו‪ ,‬ומדוע היא שגויה‪.‬‬
‫לסיכום אפשר לומר שהפירוש "שתי ידות" הנכלל במפרשי היד החזקה הוא הערות בודדות על נוסח הדפוס בענין כתיבת‬
‫ס"ת‪ .‬נדמה שמעוט ההערות המובאות בשמו של הר"מ לונזאנו‪ ,‬מוציא את הטעם מלכתוב בהרחבה על מבנהו ותוכנו‬
‫של כלל הספר "שתי ידות"‪ ,‬שהרי הדיבור על הרמב"ם הוא טיפה מהים הגדול של "שתי ידות"‪ ,‬לפיכך יכתב בקצרה רק‬
‫על החלק הראשון של "שתי ידות" הנושא את השם "אור תורה"‪ .‬עיקרו של ה"אור תורה" הוא לברר את הנוסח המדויק‬
‫של ספרי התורה ואיך צריכה להיות כתיבתו‪ .‬כדאי לציין שב"ברכי יוסף" )יו"ד סימן ר"ע ובשיורי ברכה( הביא דעות‬
‫אחרונים שהיות שבזה"ז לא בקיאים בחסרות ויתרות לא נוהגת מצות כתיבת ס"ת‪ .‬אבל הוא כתב לדחות הנה נימוקו‪" :‬כיון‬
‫שהרמב"ם טרח מאד בענין זה ונסע אל מעבר לים למקום שהיה ס"ת של עזרא הנביא ומשם העתיק הס"ת שלו‪ ,‬וגם הרב‬
‫מהר"ם די לונזאנו הפליא לעשות בזה בספרו אור תורה‪ ,‬מעתה הכותב ס"ת ע"פ דבריהם הרי זה מקיים מ"ע מן התורה"‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‪.‬‬
‫העובדה שקורות חייו של רבי מנחם לונזאנו לוטות בערפל‪ ,‬למרות היותו אחד מהגדולים מ"כת של קודמין" יכולה ללמד‬
‫על אישיותו המיוחדת‪ .‬הנה ההסבר‪:‬רבי מנחם לא כיהן כרב בקהילה מפורסמת‪ ,‬הוא גם לא שימש כראש ישיבה נודעת וזו‬
‫סיבה מספיקה שספריו ידועים יותר ממחברם‪ .‬מה שחשוב להבליט שאי היותו רב או ראש ישיבה לא היתה מפני שלא‬
‫בחרוהו לתפקידים כאלו אדרבא מוניטין שלו כאחד מגדולי וצדיקי הדור יצא בעולם‪ ,‬אבל הוא לא יכל לקבוע עצמו במקום‬
‫מסוים‪ ,‬אלא היה נע ונד ממדינה למדינה ומעיר לעיר‪.‬‬
‫נדודיו לא היו כדי לעשות לביתו‪ ,‬אדרבא טלטוליו הגבירו את מצוקתו‪ ,‬אבל בערה בו שליחות קודש לסובב בארצות שונות‬
‫ולתור אחרי כתבי ידות עתיקים‪ .‬זאת לשתי מטרות שעליהם סבב ציר חייו‪ ,‬מציאת כתבי יד עתיקים שבהם אפשר לגלות‬
‫דברי חז"ל עלומים‪ ,‬וחיפוש ספרי תורה עתיקים כדי ללמוד מהם את האופן המדויק והאמיתי של כתיבת ספרי תורה‪.‬‬
‫האמונה בחשיבות ספרו למען העמדת מלאכת כתיבת ס"ת על אמיתותה‪ ,‬הניעה אותו להשקיע את שארית כספו בהדפסת‬
‫הספר‪ ,‬למרות ידיעתו שבכך הוא עשוי להמיט חרפת רעב על משפחתו שנשארה לבד בירושלים‪ .‬הנה בניסוחו‪" :‬ולא עוד‬
‫אלא בראותי שמעותי אינן מספיקין להדפסת הספר נעשתי אכזרי על שלשת ילדי ועל אמם אשר בירושלים תוב"ב ולא‬
‫שלחתי להם מעות להוצאה‪ ,‬אע"פ שאני יודע שאין להם לחם לאכול"‪.‬‬
‫אולי יקום פלוני וינסה להמעיט מעוצמת המסירות נפש בטיעון שלא יכל להתגבר על רצונו לפרסם את ספרו למרות‬
‫הסיבוך החומרי הקשה‪ .‬לטענה אפשרית כזו הנה עוד ממה שהעיד על עצמו‪ :‬מיום עמדי על עמדי‪ ,‬והחלה הפרוטה להכנס‬
‫בידי‪ ,‬רדפתי אחרי הספרים כאשר ירדוף הקורא בהרים‪ ,‬וחסרתי במאכלי ובשתיתי‪ ,‬כדי לקנות ספרי תורתינו" )לשונו‬
‫בהקדמתו לס' מדרש אגור ה"אצבע השני" ב"‪,‬שתי ידות"‪.‬‬
‫להשלמת התמונה על גאון רוחו של רבי מנחם שחרף חייו הקשים מרובי התלאות לבש עוז והתגבר כארי בפעולותיו‬
‫להעמיד מלאכת שמים של כתיבת התורה על מכונה האמיתי‪ ,‬מצוטט להלן קטע מתוך מאמרו של רבי מאיר וונדר איש‬
‫לבוב ששירטט נאמנה את קורות חייו של רבי מנחם‪" .‬רוח עזוז וגבור פיעם את האיש הזה‪ ,‬וכל הקורא בספריו‪ ,‬רואה‬
‫בהמחבר תמונה מפליאה העולה היא כמעט למעלה מן הטבע ורחוקה מן מושג שכל האנושי‪ -‬גו נכאב ונשבר‪ ,‬חלש הטבע‪,‬‬
‫ידוע חולי‪ ,‬רובץ תחת משא העוני ונטל הטלטול )" כי עני ואביון אני חלש הטבע מאד‪ ,‬וכל ימי מכאובים וכעס ענינים"(‬
‫ובו סוכן רוח כביר וחזק‪ ,‬מפרק עולו מעל צואריו‪ ,‬מקימו מעפר דלותו‪ ,‬מאשפות שפלותו ירימוהו‪ ,‬וכאשר יענו אותו צרות‬
‫רבות ורעות אשר סבוהו גם סבבוהו‪ ,‬כן ירבה וכן יפרוץ חזון בשקידתו על חכמת התורה בכל מקצועותיה הנגלות‬
‫והנסתרות"‪.‬‬
‫קרוב להניח שסודו של רבי מנחם היאך הצליח לפרוק מעל צווארו את העול הכבד של פגעיו שלא הרפו ממנו לרגע‪-‬היה‬
‫באמונתו שגם במאורעות הגרועים ביותר חבויים גרעינים של טובה‪ .‬ניתן ללמוד על כך מהקדמתו הקצרה למדור השני של‬
‫"שתי ידות" ספר "המעריך" שעוסק בביאור מילות הלע"ז שבדברי חז"ל‪) .‬שמו נגזר מהדמיון לספר "הערוך"‪ ,‬הנה לשונו‪:‬‬
‫"אמר מנחם מנעורי גדלני כאב‪ ,‬כי אבי ואמי עזובני בחוסר כל‪ ,‬צעיר ורך‪ ,‬והיתי נע ונד בארץ נודד ללחם איה‪ ,‬מקצה‬
‫השמים ועד קצה השמים‪ .‬ולפי שאין רע שאין בו מעט טוב מצד אחר‪ ,‬לכן גם אני בטלטולי טלטלה דגברא קשיא‪ ,‬הרוחתי‬
‫שלמדתי לשונות הגוים‪ ,‬בפרט ערבי ויוני שהם היותר צריכים להבין המלות הקשות והזרות שבמדרשי חז"ל‪ ,‬ולבארם‬
‫באור ודאי ולא מסופק‪.‬‬
‫רבי מנחם נפטר בירושלים בשנת שע"א )‪ ,(1611‬ונטמן בהר הזיתים‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‪.‬‬
‫"ספר "שתי ידות" נדפס בויניציאה בשנת שע"ח )‪ .(1618‬קעו – דף‪ .‬בחלק אור תורה כ"ו עמודים‪.‬‬
‫בשנת תי"ט) ‪ (1659‬נדפס באמסטרדם שנית הקונטרס אור תורה בלבדו )מכאן תימוכין לכתוב פרטים ביביליוגרפיים רק‬
‫על התורה אור( פעם נוספת נדפס קונטרס זה בלבד בשנת תצ"ח)‪ (1738‬בהומבורג‪ .‬המוציא לאור ר' אליהו בן עזריאל‬
‫איש וילנא‪ ,‬הוסיף מראי מקומות וצירף ליקוטים בשם "מכתב מאליהו"‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫מאמר מפורט ועשיר של רבי מאיר וואנדר איש לבוב בהקדמה למהדורה חדשה של אחד מספריו של ר"מ לונזאנו‪"-‬דרך‬
‫חיים"‪ ,‬לבוב תרצ"א)‪(1931‬‬
‫תבואת יקב ‪ -‬רבי אברהם בלעיש‬
‫נולד בשנת תקל"ג )‪ (1773‬נפטר בשנת תרי"ג )‪(1853‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫חידושים על התורה‪ ,‬ליקוטים על מגילת איכה‪ ,‬אסתר‪ ,‬יהושע‪ ,‬הושע‪ ,‬תהלים‪ ,‬הגדה של פסח‪ ,‬חידושים על מסכת ברכות‪,‬‬
‫שבת‪ ,‬מועד קטן‪ ,‬כתובות‪ ,‬חולין‪ ,‬סנהדרין‪ ,‬אבות וכריתות‪ ,‬תשובה בענין קדושין וחידושים על הרמב"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי אברהם היה איתן מושבו בתוניס היה מקורב לשררה והיה יוצא ונכנס בבית המלוכה זכה לעשירות אך לא רם לבבו‬
‫וביתו היה פתוח לעניים ובפרט לשלוחי ארץ ישראל שאירח אותם ברוחב לב וביד נדיבה‪ ,‬אך התהפך עליו הגלגל ואוהביו‬
‫בחצר המלך הפכו לאויבים ורדפוהו עד חרמה ומחמת המציקים נאלץ להמלט לתוניס בעירום וחוסר כל‪ ,‬פרשה זו מוזכרת‬
‫פה כדי להתפעל מתורה שנלמדה בחרי אף כי חרף הנפילה האיומה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא לא נשברה רוחו ועסק‬
‫בעיון עמוקה בתורה‪ ,‬ופירות תורה מפוארת זו מכונסים ב"תבואת יקב"‪ .‬לאחר המאורעות הקשים בתוניס שם פעמיו‬
‫לירושלים והגיע לשם בשנת תק"ע )‪ (1810‬בשנת תקע"ז )‪ (1817‬יצא כשד"ר והגיע לניס שבצרפת וכיהן ברבנותה עד‬
‫ת"ר )‪ (1840‬שנה שבה עבר ללונדון שם שימש כרב הקהילה הפורטוגזית עד פטירתו בשנת תרי"ג )‪(1853‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "תבואת יקב" הדפיסו המחבר בליוורנו בשנת תק"פ )‪ (1820‬והוא הספר הראשון שנדפס מכל חיבוריו‪ .‬בספר נדפסו‬
‫הסכמות רבני קושטא‪ ,‬איטליה ואמשטרדם‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫מלכי תרשיש עמוד קכ"ו‪ -‬ר' בנימין רפאל הכהן‪.‬‬
‫תבואת שמש – רבי מאיר מגזע צבי‬
‫נפטר בשנת תקס"ט )‪(1809‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ביאורים‪ ,‬חידושים וציוני מקורות על ספרי זמנים נשים וקדושה שביד החזקה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי מאיר נולד בגלוגא לאביו רבי אהרן מגזע צבי‪ ,‬רבי אהרן היה נכד הש"ך )אביו רבי משה היה בנו של רבי אהרן חתן‬
‫הש"ך( ורבי מאיר מחבר תבואת שמש היה דור רביעי של הש"ך‪ .‬עוד בימי בחרותו היה רבי מאיר מעורב בסדור כתבי‬
‫זקינו הש"ך כי אביו רבי אהרן הוציא )בשנת תקכ"ז ‪ (1767‬את הספר הארוך מש"ך על טור יו"ד והוסיף לו באור בשם‬
‫מנחת אהרן‪ .‬בהקדמתו לבאורו הוא תיאר‪" :‬והספר הזה היה כספר החתום באין מבין דברו לכן כגבור חלצי אזרתי ומכל‬
‫עסקי פניתי ויגיעה רבה יגעתי אני ובני הנחמדים והמופלאים ה"ה מ' אליעזר ובני הבחור יניק וחכים הר' מאיר יצ"ו"‪ .‬רבי‬
‫מאיר שימש כאב"ד בקהילת עמדין אך נאסף אל עמיו בעיר מולדתו גלוגא ביום ו' טבת תקס"ט )‪.(1809‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר "תבואת שמש" הובא לדפוס על ידי המחבר בברלין בשנת תקמ"ז )‪.(1787‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫כתר כהונה‪ ,‬תולדות רבינו הש"ך )דראהאביטש תרנ"ח( פרק ג' עמ' ‪.27‬‬
‫תבונה – רבי יצחק אייזיק קראסילשציקוב‬
‫נולד בשנת תרמ"ח )‪ – (1888‬נפטר בשנת תשכ"ה )‪(1965‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר תבונה )על שני חלקיו( כולל חידושים וביאורים על הלכות רבות שבספר משנה תורה‪ .‬בחלק א )שיצא לאור בשנת‬
‫תרפ"ו ‪ (1926 -‬ישנם מ"ז סימנים‪ ,‬ובחלק ב' )שיצא לאור בשנת תשל"ו – ‪ (1976‬ישנם י"ג סימנים‪ .‬כל סימן מורכב‬
‫ממערכה העוסקת בביאור הלכה אחת‪ .‬ההלכות הנדונות בספר הינם מכל י"ד ספרי משנה תורה‪.‬‬
‫המחבר כותב בהקדמתו לחלק א'‪" :‬וכל מי שיעיין הרבה בספרי‪ ,‬בוודאי יבין הרבה מחלק ההלכה של הרמב"ם‪ ,‬ויראה‬
‫שהררים גדולים תלויים בכל דבר מדברי הרמב"ם זצ"ל"‪.‬‬
‫על שיטתו נכתב בהקדמה לספר תבונה חלק ב‪" :‬כאמור היה )המחבר( תלמיד ישיבת מיר‪ ,‬מרכז התורה השני לוולוז'ין‪.‬‬
‫בישיבה זו ספג לתוכו את דרך הלימוד‪ ,‬שיטת הסברה‪ ,‬הניתוח וההפרדה בלימוד – מיסודו של הגאון רבי חיים הלוי‬
‫מבריסק‪ .‬עקבות המהלך החדש בלימוד ניכרים בחידושיו בספר תבונה‪ ,‬ומסממניו העיקריים שאינו בא בעקיפין בפלפול‬
‫וחידוד‪ ,‬אלא ניגש ישר לדברי הרמב"ם‪ ,‬ובעיקר מדקדק בלשונו הזהב של היד החזקה"‪.‬‬
‫המחבר חי תחת שלטון הקומוניסטים שרדפו כל שומר תורה ומצוות‪ .‬הד לאוירה זו מוצאים אנו בחידושיו שחלקם עוסקים‬
‫בענייני קידוש ה'‪ ,‬תפילה שלא בכוונה בזמן מיצר וגלות‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫בסוף בספר )עמודים קלה‪-‬קעד שבמהדורת תשל"ו( נדפסו הגהות על סדר זרעים שבתלמוד הירושלמי‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יצחק אייזיק נולד בשנת תרמ"ח )‪ (1888‬לאביו ר' דובער‪ ,‬בעיירה קריצ'ב שברוסיה הלבנה‪ .‬בבחרותו למד בישיבת‬
‫מיר‪ ,‬בעת כיהן בה כראש ישיבה הרב אליהו ברוך קאמיי‪.‬‬
‫רבי יצחק שימש ברבנות במספר ערים ברוסיה‪ :‬האדיץ‪ ,‬פולטובה וקריוקוב‪.‬‬
‫בשנת תרפ"ט )‪ (1929‬התיישב במוסקבה ועבד שם בראיית חשבון‪ .‬בשנותיו האחרונות עסק בכתיבת פירושו הגדול‬
‫והמקיף לתלמוד הירושלמי )שהחל לצאת החל בשנת תש"מ על ידי הוצאת מכון "מוצל מאש"(‪.‬‬
‫הרב יצחק אייזיק קראסילשיציקוב נפטר בשנת תשכ"ה )‪ (1965‬במוסקבה‪ ,‬ושם נטמן‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫חלקו הראשון של ספר תבונה יצא לאור בשנת תרפ"ו )‪ ,(1926‬בדפוס פטרובסקי ברוסיה‪ .‬פעם שניה‪ ,‬הכוללת את חלקו‬
‫הראשון ואת חלקו השני )שנדפס מכ"י(‪ ,‬יצא לאור בשנת תשל"ו )‪ (1976‬על ידי "הוצאת דעת תורה שע"י מוסד הרב‬
‫קוק"‪ .‬ירושלים‪ .‬קע"ד – עמודים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫מבוא למהדורת ספר תבונה שיצא לאור בשנת תשל"ו )הנ"ל(‪.‬‬
‫תורת המלך‬
‫נולד בשנת תר"פ )‪ – (1920‬נפטר בשנת תשנ"ג )‪(1993‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר "תורת המלך" כולל חידושים ובאורים על י"ב פרקי הלכות מלכים שבמשנה תורה‪.‬‬
‫הביאור הוא רחב‪ ,‬מקיף על כל הלכה והלכה )לשון ההלכה עליו נסוב הביאור הובא לפני כל ביאור(‪ .‬בניתוח הסוגיות‬
‫בתלמוד העוסקות בעניינים הנדונים‪ ,‬בביאור שיטות שאר הראשונים ובעיון בדברי האחרונים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫הרב גרשון אריאלי נולד בירושלים בשנת תר"פ )‪ ,(1920‬לאביו רבי יצחק אריאלי )בעל "עינים למשפט"(‪.‬‬
‫בצעירותו למד בישיבת לומז'ה‪ ,‬שימש שנים רבות בתפקיד אב בית הדין בנתניה‪ .‬נפטר בשנת תשנ"ג )‪.(1993‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫ספר תורת המלך יצא לאור לראשונה בשנת תשי"ח )‪ (1958‬על ידי המחבר בירושלים‪ .‬של"ב – עמודים‪.‬‬
‫מהדורה שניה )מהדורת צילום( יצאה לאור בשנת תשמ"ד )‪ ,(1984‬על ידי המחבר בירושלים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫שער ומבוא לספר‪.‬‬
‫שיחה עם בן משפחה‪.‬‬
‫תורת הנזיר – רבי יצחק הוטנר‬
‫נולד בשנת תרס"ו )‪ – (1906‬נפטר בשנת תשמ"א )‪(1980‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫ספר תורת הנזיר עוסק בהל' נזירות ברמב"ם ובו מתבארים ארבעת הפרקים הראשונים בהל' נזירות שביד החזקה באותם‬
‫הפרקים הביאור הוא שיטתי בכל הלכה והלכה ומתוך דקדוקי לשונו של הרמב"ם וישוב הקושיות שנכתבו המפרשים על‬
‫דבריו מתבררים לאורכם ולרוחבם ההלכות שבאותם פרקים והסוגיות הקשורות להם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יצחק נולד בוארשה לאביו הרה"ח ר' חיים יואל‪ ,‬בצעירותו הסתופף בצלו של האדמו"ר מגור זצ"ל בעל "אמרי אמת"‪,‬‬
‫אליו נסע בלוית דודו החסיד המפורסם ר' בן ציון אוסטרובר שהיה משרידי חבורת קוצק‪ .‬בגיל צעיר למד בישיבת‬
‫סלבודקה בחברון והתחמם לאורו של "הסבא מסלבודקה"‪ .‬עוד בימי למודיו בישיבה הנ"ל פרסם את ספרו "תורת הנזיר"‬
‫שהוציא מוניטין שלו בעולם התורה כעילוי וכגאון‪ .‬רשכבה"ג ר' חיים עוזר כתב בהסכמתו הנלהבת‪" :‬שמחתי מאד לראות‬
‫כי לא אלמן ישראל גם בימינו מצעירים לימים גדולי תורה מחדשים חדושי תורה בעינים עמוקים‪ .‬והתפלאתי כי עלה לו‬
‫לסדרם בעודנו באבו ולהוציאם לאור עולם‪ ,‬ואומר אשרי יולדתו"‪ .‬לאחר נשואיו בארה"ב עלה שנית לארץ ישראל‬
‫התגורר בה תקופה מסוימת עד שלוקח אחר כבוד לעמוד בראש ישיבת רבי חיים ברלין אותה העלה לרום המעלה בהעמידו‬
‫תלמידים הרבה‪.‬‬
‫נודע לרבים כענק המחשבה והאגדה שאפס קצהו נגלה בסדרת הספרים "פחד יצחק"‪ ,‬בשורות אלו הובלט יותר פן פחות‬
‫מפורסם‪ ,‬עוצם גבורתו בשמועות של הלכה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר נדפס בקובנה תרצ"ב )‪ (1932‬ובו קל"ז עמודים מהדורה שניה הופיעה בניו‪-‬יורק שנת תשכ"ה )‪.(1965‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫"הפרדס" שנה נ"ה חוברת ד טבת תשמ"א ניו‪-‬יורק‪.‬‬
‫תורת ישראל – רבי ישראל פייגנבוים‬
‫נולד תר"פ )‪ – (1920‬נפטר תשנ"ו )‪(1996‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "תורת ישראל" עוסק ברובו בעניני קדשים בפרט בדברי הרמב"ם בספרי עבודה וקרבנות‪ .‬בסימנים מועטים‬
‫מתבררים נושאים מסדרי נשים ונזיקין‪ .‬הספר מברר את דברי הרמב"ם באופן שיטתי בספרים הנ"ל לפעמים בדרך קצרה‬
‫ופשוטה ולפעמים מערכות עמוקות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי ישראל נולד בשנת תר"פ )‪ (1920‬בעיר לודז' שבפולין‪ ,‬לאביו רבי גמליאל "עובד ה' גדול ובעל יסורים" בנערותו למד‬
‫בישיבה המפורסמת שבעירו‪ ,‬לאחר מכאן נסע לישיבת מיר בה בלט בהתמדתו המופלאה ובעומק עיונו וסברתו‪ .‬בימי הזעם‬
‫והעברה‪ ,‬גלה עם ישיבתו לשנחאי שם הדפיס את ספרו הראשון "טהרת ישראל" )ראה ערכו( ראש הישיבה הגדול רבי‬
‫אליעזר יהודה פינקל שח על ההתפעלות הרבה של רואי ספרו הנ"ל‪ ,‬אשר מלבד שהפליאו את עומק החידושים שנכתבו‬
‫"בבינה יתירה דקה מן הדקה" השתאו ותמהו "שעלה בידו גם בהיותו בעמק הבכא בעיר שנחאי ללון בעומקה של הלכה‪,‬‬
‫ולהוציא חיבור חרוז במרגליות ומשובץ באבנים טובות ביסודיות רבה"‬
‫עמלו ויגיעתו בתורה היו לשם דבר‪ .‬יחד עם זאת מציינים בני משפחתו‪ ,‬היה רבי ישראל ניחון במדת האמת ואחז בה באופן‬
‫מופלא‪ ,‬דבקותו במדה זו התגלתה בכל תוקפה בכמה וכמה פעמים כאשר נתייגע בסוגיה זמן ממושך שבועות וגם חדשים‪,‬‬
‫ובטרחה רבה הפך בכל פינה וזוית‪ ,‬ואחרי כל זה קרה שהתבונן שוב בסוגיה וחלפה בראשו המחשבה שהדברים לא‬
‫מחוורים כשמלה‪ ,‬לא היסס וסתר את כל בנינו כאילו רק בן לילה היה!‪.‬‬
‫רבי ישראל חיבר סדרת ספרים )‪ 4‬כרכים( בשם "יד ושם " )בענייני קדשים וטהרות‪ ,‬זרעים ועוד(‪ ,‬שהתקבלו בהתלהבות‬
‫רבה בעולם התורה‪.‬‬
‫רבי ישראל קבע את מקום מגוריו בעיר פתח תקוה‪ ,‬ושם מסר שיעורים בכולל "תורת ארץ ישראל"‪ ,‬לבקשת הגאון רבי‬
‫יצחק כ"ץ‪.‬‬
‫בשנת תש"מ )‪ (1980‬יסד בבני ברק את הכולל "תורת חסד"‪ ,‬ואף בו המשיך למסור שיעורי תורה בפני אברכי הכולל‬
‫ששאבו מתורתו ומידיעותיו הרבות‪.‬‬
‫בשנותיו האחרונות גברה מחלתו והוא היה רתוק למטתו‪ ,‬אך לא פסק מללמוד תורה עם בני משפחתו ותלמידיו‪.‬‬
‫רבי ישראל נפטר בשנת תשנ"ו )‪ (1996‬ונטמן בפתח תקוה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר יצא לאור בבני ברק אחרי פטירת המחבר על ידי בניו ובמימון אשתו הרבנית‪ .‬ובו ר"כ עמודים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הסכמות והקדמת משפחתו למהדורת הספר "תורת ישראל"‪,‬‬
‫תורת משה בתוך גולל אור – רבי משה צונצין‬
‫נפטר בשנת תקי"ב )‪(1752‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "תורת משה" הוא ספר קטן שצורף לספר "גולל אור" העוסק בתורת הנסתר‪ ,‬בספר "תורת משה" מעט חידושים על‬
‫הרמב"ם ליקוטים על מסכתות ועל פרשיות התורה ונ"ך‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי משה נולד לאביו הגביר והנגיד רבי יהושע שהיה נינו של רבי יהושע צונצין שהיה מגדולי חכמי קושטא בדורו של מרן‬
‫הב"י‪ ,‬מדבריו של רבי משה בקונטרס "תורת משה" ניתן ללמוד שלמד אצל אחד מגדולי רבני איזמיר רבי יעקב בן נעים‬
‫מחבר הספר "משכנות יעקב"‪ ,‬וכנראה גם אצל רבי מאיר דאנוך גם הוא אחד מגדולי איזמיר אשר יצק מים על ידיו של‬
‫בעל "בני חיי" וערך את ספרו‪ .‬הוא זכה לתורה וגדולה ופעל רבות לטובת יושבי ארץ ישראל‪ .‬רבי גרשון קיטובר הכירו‬
‫בעברו בקושטא בדרכו לארץ ישראל‪ ,‬ואת אגרותיו לגיסו הבעש"ט שלח דרך קושטא באמצעותו של רבי משה‪ .‬באחת‬
‫מאגרותיו משנת תק"ח )‪ (1748‬כתב רבי גרשון "שלחתי הכתבים לידידי המופ' מו"ה משה ציניץ ואח"כ שמעתי בשורה‬
‫לא טובה כי הגביר הנזכר הגיע עד שערי מות בעוה"ר שבא לו החולי הקב"ה ישלח לו רפואה שלימה בקרוב אמן וכו'‬
‫שהוא היה מעמד ומצב המדינה הקדושה הזאת ואין אחר דוגמתו שיטריח במצוות כ"כ"‪.‬‬
‫צדקתו של רבי משה עומדת לעד כי פיזר מממונו לסייע למחברים להוציא לאור את חיבוריהם והודות לתמיכתו זכה העולם‬
‫ל"מקראי קדש" של מהר"ח אבולעפיה וגם סייע למהרח"א להדפיס את הספר "קול יפה" על שה"ש שחיבר מהר"ש יפה‪.‬‬
‫גם ספרו של בעל כנסת הגדולה "דינא דחיי" נדפס הודות לנדיבות לבו של ר"מ צונצין‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫כנ"ל ספר "תורת משה" מצורף לספר "גולל אור"‪ .‬יש לו מספור נפרד עד ט"ו‪ ,‬ב הספר נדפס בשנת תצ"ז )‪.(1737‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫אגרות ארץ ישראל עמ' ‪ – 284‬יערי‪.‬‬
‫תירוש ויצהר – רבי צבי הירש לעוין‬
‫נולד בשנת תפ"א )‪ – (1721‬נפטר בשנת תק"ס )‪(1800‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫חידושיו של רבי צבי הירש על הרמב"ם נדפסו בקונטרס "תפארת בנים" אשר נדפס בתוך הספר "תירוש ויצהר" חיבורו‬
‫של רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן מי שהיה נודע כרבה של פלונסק‪ .‬רבי צבי יחזקאל היה מזרעו של רצ"ה לעוין וברשותו היו‬
‫הגהותיו שרשם על גליון הרמב"ם שלו רצ"י העתיקם וקבעם בקונטרס בתוך ספרו והם בסימן נ"ז בספר "תירוש ויצהר"‬
‫רבי צבי יחזקאל עיטר את חידושי זקינו בהגהותיו והם בתוך דברי זקינו ומוקפים בחצאי רבוע‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי צבי הירש לעוין נולד בשנת תפ"א לאביו הגדול רבי אריה ליב שהיה חתנו של ה"חכם צבי"‪ ,‬בשנת תקי"ז )‪(1753‬‬
‫נקרא לשמש כרבה של עיר מלוכה לונדון ושם ישב בהשקט ובמנוחה עד שנת תקכ"ד )‪ (1764‬אז ישב על כסא הרבנות‬
‫בהלברשטט עד שנת תק"ל )‪ (1770‬ואח"כ היה רב במנהיים‪ .‬בשנת תקל"ב )‪ (1772‬עלה לכהן פאר כרבה של ברלין ומאז‬
‫ידוע כרבי צבי הירש רבה דברלין‪ ,‬הוא היה אחיו של רבה דאמשטרדם רבי שאול בעל "בנין אריאל" ואביו של רבי שאול‬
‫שעמד במרכז פולמוס גדול סביב הספר "בשמים ראש" שהוא הוציא‪ ,‬הכולל תשובות הרא"ש מכת"י ועטרם בהגהות כסא‬
‫דהרסנא‪.‬‬
‫רבי צבי הירש לא פירסם חיבור משלו‪ ,‬אבל רבים המקורות בתקופתו שציטטו בשמו דברי תורה מאירים ומשמחים‬
‫וקושיותיו ותרוציו השנונים והמחוכמים נישאו מדור לדור על ידי גדולי הדורות שנשאו ונתנו בהם‪ .‬בשנת תר"ע )‪(1910‬‬
‫יצא לאור הספר "צבי לצדיק" קובץ חידושים נפלאים מזהירים כספירים וכו' מאת הנשר הגדול בעל כנפים ברוחו פי‬
‫שניים גאון הגאונים אביר הרועים רשכבה"ג רבינו צבי הירש זצוקלל"ה ובהסכמת מהרש"ם מבערזאן כתב‪ :‬והנה על ספרי‬
‫דמר רב רבנן הגאון מברלין זצ"ל דבר שפתיים אך למחסור ומה מני יהלוך להעיד על זהרי חמה ומי לא ידע הודו והדרו‬
‫ועל מי לא זרח אורהו"‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫כנ"ל קונטרס חידושיו של רבי צבי הירש נכלל בספר "תירוש ויצהר" שחיבר רבי צבי יחזקאל מיכלזאן רבה של פלונסק‬
‫ואח"כ חבר ועד הרבנים בורשה עד שנספה ביום חרון ה' בשנת תש"ב ביחד עם שאר יהודי וארשה‪ .‬הספר נדפס בשנת‬
‫תרצ"ז )‪ (1937‬בעיר בילגורייא‪ ,‬עמודיו ‪.384‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫קונטרס בית צדיק בספר "צבי לצדיק" פיעטרקוב תר"ע )‪(1910‬‬
‫תמר שלמה – רבי שלמה מילר‬
‫נפטר בשנת תשס"ב )‪(2002‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫בספר "תמר שלמה" חידושים וביאורים על הל' תמורה שביד החזקה‪ ,‬המחבר מדייק בשיטתיות את לשון הרמב"ם בהלכות‬
‫אלו‪ ,‬על פי דקדוקיו הוא מצביע על דברי חפץ הצפונים בקפלי לשון הרמב"ם‪ .‬הוא עוסק גם בהשוואת דברי הראשונים‬
‫לדברי הרמב"ם‪ ,‬וכאשר בזכות עינו החודרת מצא הבדלים ביניהם הוא העמיק כדי לבאר את שורשי מחלוקותיהם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‪.‬‬
‫ר' שלמה מילר איש פתח תקוה נודע לרבים כמוהל מומחה ירא אלוקים‪ ,‬אולם לא רבים ידעו שהיה תלמיד חכם גדול‬
‫שנחית לעומקא דדינא‪ .‬משא ומתן הלכתי של ראש הישיבה בעל "אבי העזרי" שנשא ונתן עם רבי שלמה על הנכתב‬
‫בספריו "מלאכת שלמה" על הל' מילה ו"חגיגת שלמה" על הל' חגיגה‪ ,‬פורסם על דפי הקובץ "ישורון" )קובץ יב עמודים‬
‫ע"ר – רע"ב(‪ .‬מתוך השקלא וטריא בה ראש הישיבה זצ"ל מדקדק היטב בדבריו של רבי שלמה וכדרכה של תורה מעיר‬
‫ומאיר‪ ,‬ניכר עד כמה יקרו בעיניו דברי תורתו של רבי שלמה‪.‬‬
‫הורתו וימי עלומיו של רבי שלמה היו ברמתיים שם גרו הוריו שביתם שימש כמגדלור בסביבה הרחוקה מחיים של תורה‪.‬‬
‫לימים נשא את בתו של רבי משה הכהן אילביצקי שנתפרסם בגדלותו ובצדקתו ונודע לרבים כידיד נעוריו של החזו"א‪ .‬מני‬
‫אז התיישב בפתח תקוה במשך עשרות שנים עד לפטירתו בשנת תשס"ב )‪.(2002‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגפיים‬
‫הספר "תמר שלמה" הופיע בכתב סטנסיל בשנת תשל"ד )‪ (1973‬מספר עמודיו צ"ב בסוף הספר קוטרס "פרחי שושנה"‬
‫לזכר אמו של רבי שלמה ובו כמה חידושי תורה מבניה ונכדיה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫הקדמת הספר‬
‫שיחה עם בנו של המחבר‪.‬‬
‫תפארת מנחם – רבי מנחם מנדל שארניק‬
‫נפטר קודם שנת תרל"ה )‪(1875‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "תפארת מנחם" עוסק בביאור ופירוש הלכות אישות והל' גירושין שביד החזקה‪ ,‬רוב הספר עוסק בהל' אישות‬
‫שעליהם כתב ר' מנחם באופן שיטתי ובירר הלכה אחר הלכה‪ .‬נקודת המוצא היא בדברי הרמב"ם אך היריעה מורחבת‬
‫לבירור מעמקי הסוגיות ודברי הראשונים‪ .‬כך גם נכתב בשער הספר "בחריפות ובקיאות על הרמב"ם הלכות אישות‬
‫וגירושין בפלפול עצום וסברות ישרות הנוגעים לכמה סוגיות הש"ס וחידושים נחמדים על מסכת ברכות וחולין"‪.‬‬
‫החידושים על מס' ברכות נכתבו בשיטתיות כמעט על כל עמוד במס' זו אבל על מסכת חולין נכתבה מערכה אחת על סוגיית‬
‫רוב בדף י"א‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי מנחם נולד בעיר ואם בישראל בראדי המעטירה‪ .‬בתקופתו היה נודע ביראתו ובצדקתו‪ ,‬וכמי שלמרות חולשת גופו‬
‫ודוחק הפרנסה שקד על למודו בהתמדה רבה לילות כימים‪ .‬הוא יזם לפרסם את חבורו ובקש את הסכמתם של גדולי הדור‪,‬‬
‫רבי אריה ליב נאטאנזאן )מחבר "בית אל" ואביו של ה"שואל ומשיב"(הסכים לחרוג מגדרו שלא להתנהג כ"שר המסכים"‪,‬‬
‫וזאת כפי שנימק‪ :‬מחמת אהבתו למחבר שאותו הכיר מקרוב‪ .‬בהסכמתו הוא העיד "ישרו דבריו בעיני מאד וכי מצאתי‬
‫היותם בנויים על אדני השכל והסברא נעימים לחיך הטועם המבין ומשכיל‪ ,‬וישרים למוצאי דעת"‪ .‬גם תלמידו הגדול של‬
‫בעל "קצות החושן"‪ ,‬מהר"א ענזיל צאזמיר רבה של סטריא‪ ,‬ציין "חידושים טובים ונעימים כולם ערוכים ומיוסדים על‬
‫אדני התבונה והשכל הישר"‪ .‬התכנית להוציא את הספר היתה בסוף שנת תר"י )‪ (1850‬אך היזמה לא יצאה לפועל ורק‬
‫כחלוף כחצי יובל שנים כשרבי מנחם כבר לא היה בין החיים הצליח בנו להדפיס את הספר‪ .‬רבי מנחם היה במשך שנים‬
‫רבות ראב"ד של קהילת פאמרין ובסוף ימיו נתקבל לראב"ד בעיר הידועה טיסמניטץ )עירו של מרנא ורבנא ר' משולם(‬
‫ושם חלקת מחוקק ספון‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבבליוגרפיים‬
‫הספר נדפס בלבוב בשנת תרל"ה )‪ (1875‬על ידי בנו רבי גבריאל‪ .‬מלבד ההסכמות שניתנו בחיי המחבר נוספה הסכמתו‬
‫של רבה הגדול של לבוב ר' יוסף שאול נאטאנזאן‪ .‬החידושים על הרמב"ם מחולקים לשתי ספירות דפים בראשונה נ"ג‬
‫דפים ובשניה כ"ד דפים‪ .‬החידושים על מס' ברכות וחולין בספירת דפים שלישית ובה י"ח דפים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫גוף הספר והקדמת בן המחבר‪.‬‬
‫תקנת עזרא – רבי עזרא אלטשולר‬
‫נולד בשנת תרי"ט )‪ – (1859‬נפטר בשנת תרצ"ח )‪(1938‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫הספר "תקנת עזרא" עוסק בהל' מעילה שברמב"ם‪ ,‬הוא מברר את שיטת הרמב"ם בנושא זה‪ ,‬באופן שיטתי לעומקה‬
‫ולרחבה של כל הלכה והלכה‪ .‬הספר על הרמב"ם הוא המשך של הספר "תקנת עזרא" על מסכת מעילה‪ .‬רבי עזרא התעמק‬
‫בסוגיותיה של מסכת מעילה ובהל' מעילה בהיד החזקה‪ ,‬מתוך התבוננות שנתיבות מסכת זו "שוממים" כי עניניה חמורים‬
‫ואין עליה כמעט שום פירושים‪ ,‬לכן גמר אומר לתקן מצב זה ורתם את תוקף גדלות תורתו למשימה זו‪ ,‬שיקע את עצמו‬
‫ויגע מאד לבירור מסכת מעילה והלכותיה שביד החזקה‪ .‬בזכות "תקנת עזרא" על מס' מעילה ועל הל' מעילה שביד החזקה‪,‬‬
‫הפך ר' עזרא להיות "ראש המדברים" בשמועה זו ולאחר ש"החיה" את לימוד נושא זה‪ ,‬זכה שכל אלו שעוסקים בעניני‬
‫מעילה נושאים ונותנים בחדושיו שבשני חלקי ה"תקנת עזרא"‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫ארץ מכורתו של רבי עזרא היא ליטא הוא קנה תורה בישיבותיה המפורסמות מיר‪ ,‬וולוזי'ן‪ .‬לאחר נשואיו למד שנתיים‬
‫וחצי בכולל הפרושים דאיישישוק‪ ,‬ואז נסמך להוראה על ידי ר' שלמה הכהן המו"ץ דוילנא ועל ידי הגאון המחבר של "הר‬
‫המוריה" על הרמב"ם עבודה וקרבנות‪ .‬בשנת תרמ"ד)‪ (1884‬כשהוא בן עשרים וחמש שנה בלבד נתמנה לרב בקאלטינאן‬
‫פלך קאוונא‪ ,‬ומשנת תרס"א )‪ (1901‬כיהן פאר כרבה של וייאנוטא שבמחוז טאווריג במשך שלושים וחמש שנה‪ .‬עלה‬
‫לארץ הקודש בשנת תרצ"ו – ‪ ,1936‬בארץ ישראל התגורר בבית נכדו הר"ר יהודה ליב אלטשולר ז"ל בכפר סבא‪ .‬בשנת‬
‫תרצ"ח בח' אייר פגעה בו מכונית של ערבי ולאחר כמה שעות נפטר‪ .‬בפטירתו היה אבל לרבים‪ ,‬כי למרות שזכה לגבורות‪,‬‬
‫לא נס ליחו והיה עד יומו האחרון כמעיין המתגבר‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫הספר נדפס בקייאדן שבליטא בשנת תרצ"ה )‪ (1935‬ובו ‪ 168‬עמודים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫"צפונות" חוברת י"ג עמוד מ"א‪.‬‬
‫תשובות הרמב"ם – רבי משה בן מיימון‬
‫נולד בשנת תתצ"ח )‪ – (1138‬נפטר בשנת תתקס"ה )‪(1204‬‬
‫א‪ .‬הספר מבנהו ותוכנו‬
‫בעקבות פרסומו של הרמב"ם וסמכותו הגדולה עוד בחייו‪ ,‬פנו אליו מכל תפוצות ישראל להשיב על שאלותיהם – מארצות‬
‫המזרח ומארצות המערב‪ .‬השואלים היו בדרך כלל חכמי הקהילות השונות‪ ,‬אך לעתים היו מפשוטי העם‪ ,‬וגם כאלה שנמנו‬
‫על גדולי חכמי ישראל בדורו )רבי שמואל בן עלי – גאון הישיבה הבגדאדית‪ ,‬רבי פנחס הדיין‪ ,‬חכמי מרשיליא וחכמי‬
‫לוניל ועוד‪.‬‬
‫תשובות הרמב"ם שאלות שנשאל הרמב"ם לבירורי הלכות שכתב במשנה תורה )על סתירות – לכאורה – שמצאו‬
‫הלומדים בין ההלכה למקורות בתלמוד‪ ,‬או בקשה לציין את מקורות ההלכה‪ ,‬שכידוע לא צוינו בספרו(; שאלות בכל תחומי‬
‫ההלכה היהודית – בעניינים שבין אדם לחברו ובעניינים שבין אדם למקום; בקשה לברר סוגיות קשות וסתומות‬
‫שבתלמוד; רצון לשמוע את חוות דעתו על מנהגים שונים בהם נהגו בתפוצות ישראל‪ ,‬עניינים רבים הקשורים לתחום‬
‫האמונה והמוסר‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫על אף עיסוקיו הרבים והטרדות המקיפות אותו‪ ,‬שמח הרמב"ם על כל שאלה שנשאל‪ ,‬ולכל הערה על פסקיו והכרעותיו‪,‬‬
‫שכן – הוא כותב – "השגיאות מי יבין‪ ,‬והשכחה מצויה בכל‪ ,‬וכל שכן בזקנים‪ ...‬לכן מן הראוי לחפש בדברי‪ ,‬ולבדוק‬
‫אחרי‪ ,‬וכל מי שימצא דבר ויודיעני – לטובה תחשב לו"‪.‬‬
‫התשובות – בשונה מספרו "משנה תורה" – כוללות משא ומתן מעמיק בפירושם של סוגיות רבות בתלמוד‪ ,‬וכאן ניתן‬
‫להכיר את הרמב"ם התלמודי‪.‬‬
‫התשובות נכתבו על ידי הרמב"ם פעמים בלשון העברית ופעמים בלשון הערבית – לפי לשון השואל‪.‬‬
‫לא תמיד צוין התאריך בו נכתבה התשובה‪ ,‬אך מבדיקת התאריכים הרשומים והמסתברים‪ ,‬ניתן לתחום את תקופת כתיבת‬
‫התשובות לשנים תתק"ל‪-‬תתקס"ב )‪.(1170-1202‬‬
‫תשובותיו של הרמב"ם היו ידועו כבר אצל הראשונים )הרמב"ן‪ ,‬הרשב"א‪ ,‬המאירי ועוד(‪ ,‬ובמיוחד הרבה להשתמש בהם‬
‫הרב יוסף קארו בספריו‪ :‬בית יוסף )על הטור( וכסף משנה )על משנה תורה(‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫כשלש מאות שנים לאחר פטירת הרמב"ם‪ ,‬החלו לקבץ את תשובותיו ולהדפיסם‪ .‬הקובץ הראשון הודפס בקושטא בשנת‬
‫רע"ז )‪ (1517‬בשם "תשובות שאלות ואגרות לרמב"ם ז"ל"‪ .‬בקובץ זו הופיעו ‪ 45‬תשובות‪ .‬קובץ שני בשם "פאר הדור"‬
‫הודפס באמשטרדם בשנת תקכ"ה )‪ .(1775‬מהדורה זו כללה ‪ 148‬תשובות ]מהדורה זו שימשה בסיס למהדורת שו"ת פאר‬
‫הדור שבהוצאת "מכון ירושלים שהודפסה בשנת תשמ"ד )‪ (1984‬בעריכת הרב דוד יוסף[‪ .‬בשנת תרי"ט )‪ (1859‬נדפס‬
‫בלפסיא "קובץ תשובות הרמב"ם"‪ ,‬ובו ‪ 178‬תשובות )והם התשובות שהופיעו בדפוסים הראשונים הנ"ל(‪.‬‬
‫בשנים האחרונות יצאו תשובות הרמב"ם לאור בשתי מהדורות ביקורתיות‪ :‬הראשונה יצאה לאור בשנת תרצ"ד )‪(1934‬‬
‫על ידי הרב אברהם חיים פריימן‪ .‬מהדורה זו כוללת ‪ 386‬תשובות בתרגומן העברי‪ .‬והשניה בשנים תשי"ח‪-‬תשכ"א‬
‫)‪ (1961-1958‬על ידי ר' יהושע בלאו‪ ,‬ובה ‪ 464‬תשובות שהודפסו בלשונן המקורית ובצרוף תרגום חדש )כן כוללת‬
‫מהדורה זו סקירה מקיפה של כתבי היד השונים(‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫ארון הספרים היהודי – יהודה אדרי‪.‬‬
‫שו"ת פאר הדור – מהדורת מכון ירושלים‪.‬‬
‫תשובות חד מקמאי על לשונות הרמב"ם הלכות שבת – רבי יוסף קורקוס‬
‫נולד לפני שנת רנ"ב )‪ - (1492‬נפטר בערך בשנת שכ"ה )‪(1665‬‬
‫א‪ .‬הספר – מבנהו ותוכנו‬
‫הספר הוא קובץ המכיל שמונה תשובות שהשיב רבי יוסף קורקוס על שאלות שנשאל אודות הרמב"ם בהל' שבת‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתולדות המחבר‬
‫רבי יוסף קורקוס שייך ל"כת של קודמים" חי בדור הגירוש מספרד והיה מגדולי תקופתו‪ .‬הוא התכתב עם מרן הב"י‬
‫)"אבקת רוכל" סימנים ק"א וב'( ובתשובת הרדב"ז ח"א סימן ש"מ כתב‪" :‬כל זה כתב החכם כה"ר יוסף קורקוס חברין"‪.‬‬
‫ניתן לראות בר"י קורקוס אחד מסוללי הדרך לפירושי היד החזקה‪ ,‬וזאת בזכות היותו מהראשונים שכתבו באופן שיטתי‬
‫חיבור מקיף בחריפות ובקיאות לברר את דברי הרמב"ם בכל י"ד חלקיו‪.‬‬
‫אומנם חלף זמן רב עד שאור הדפוס נגה על חלק מתורת הר"י קורקוס אולם פירושיו על הרמב"ם נפוצו כבר סמוך‬
‫לכתיבתם וזאת הודות לעובדה שהכסף משנה העתיק מדבריו מאות פעמים במיוחד בספרים זרעים‪ ,‬עבודה קרבנות וטהרה‬
‫ואחריו הלחם משנה והמשנה למלך שהרבו לעסוק בתורתו‪.‬‬
‫הרב חיד"א מציין שמלבד מה שנכתב כפירוש ליד החזקה השיב רי"ק תשובות מיוחדות לשאלות בענינם הערות וקושיות‬
‫על דברי הרמב"ם וכפי שהחיד"א הבהיר העיסוק בדברי הרמב"ם בפירוש שיטתי ובתשובות ללשונות הרמב"ם מקביל‬
‫למלאכתו של הרדב"ז שכתב פירוש ליד החזקה והשיב תשובות על לשונות הרמב"ם‪.‬‬
‫ר"י קורקוס האריך ימים יש שרשמו כתאריך פטירתו את שנת שכ"ה )‪ (1665‬ויש שאיחרוה עד שנת ש"ל )‪.(1670‬‬
‫ג‪ .‬פרטים ביבליוגרפיים‬
‫תהליך הדפסת תורתו של ר"י קורקוס התחיל בשנת תקי"ז )‪ (1753‬באיזמיר בה הודפס הפירוש לספר זרעים‪ .‬רק בשנת‬
‫תש"ז )‪ (1947‬הודפס לראשונה פירושו על ספר עבודה זאת במהדורת הרמב"ם של האחים שולזינגר – ניו יורק‪ ,‬באותה‬
‫מהדורה הועתקו מהספר "חזון נחום" )מרבי אלעזר נחום( לקוטים מפרושו ספר קרבנות‪ ,‬בשנת תשנ"ג )‪ (1993‬במהדורת‬
‫הרמב"ם פרנקל הדפיסו לקוטים מפירושו לסדר טהרות‪ ,‬במהדורת מפרשי היד החזקה שלפנינו מודפס קובץ תשובותיו על‬
‫הרמב"ם בהלכות שבת‪.‬‬
‫קובץ זה הודפס לראשונה על ידי הרב חיד"א כנספח לחלק ב' של ספר תשובותיו "חיים שאל" שיצא לאור בליוורנו שנת‬
‫תקנ"ה )‪ (1795‬משום מה במהדורה השניה של "חיים שאל" לבוב תרמ"ו )‪ (1866‬הושמט קונטרס זה אך במהדורת‬
‫שולזינגר הנ"ל תוקן הדבר והם הדפיסו קובץ זה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקורות‬
‫"חיים שאל" ליוורנו תקנ"ה‬
‫"שם הגדולים" חלק גדולים מערכת י' אות קס"ט‬