‫הודו‬ ‫אוגוסט ‪3102‬‬ ‫אוכלוסייה‪ 0.3 :‬מיליארד איש‬ ‫שטח‪ 2.2 :‬מיליון קמ"ר‬ ‫תמ"ג לנפש‪ 0,4,3 :‬דולר‬ ‫משאבי טבע‪ :‬פחם‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נציץ‪ ,‬בוקסיט‪ ,‬טיטניום‪,‬‬ ‫כרומיט‪ ,‬גז טבעי‪ ,‬יהלומים‪ ,‬נפט‪ ,‬אבן גיר‪ ,‬קרקע לעיבוד‪.‬‬ ‫מדורגת במקום ‪ ,4‬במדד השחיתות של ארגון ‪.)3103( TI‬‬ ‫נטלי קדוש‪ ,‬אנליסטית מדינות‬ ‫אשרא‬ ‫‪OECD‬‬ ‫‪Fitch‬‬ ‫דירוג‬ ‫‪27/‬‬ ‫‪27/‬‬ ‫‪BBB-‬‬ ‫תחזית‬ ‫‪...‬‬ ‫‪...‬‬ ‫יציבה‬ ‫מתאריך‬ ‫‪...‬‬ ‫ינואר ‪0,,,‬‬ ‫אוגוסט ‪3112‬‬ ‫‪Moody's‬‬ ‫‪S&P‬‬ ‫‪Baa3‬‬ ‫‪BBB-‬‬ ‫יציבה‬ ‫שלילית‬ ‫ינואר ‪3114‬‬ ‫ינואר ‪311/‬‬ ‫שוכנת בדרום אסיה‪ ,‬בין הים הערבי למפרץ בנגל‪ .‬גובלת עם בנגלדש‪ ,‬בהוטן‪ ,‬בורמה‪ ,‬סין‪ ,‬נפאל ופקיסטאן‪.‬‬ ‫סיכונים ואתגרים‬ ‫נקודות חוזק‬ ‫חוב ממשלתי גבוה וגירעונות תאומים‬ ‫כלכלה גדולה ומגוונת‬ ‫תשתיות פיסיות וחברתיות רעועות‬ ‫סקטור פרטי תחרותי‬ ‫לחצים אינפלציונים‬ ‫שיעורי חיסכון גבוהים‬ ‫אי ודאות בנוגע למדיניות ויעילות נמוכה של המוסדות‬ ‫עתודות גבוהות של משאבי טבע‬ ‫הציבוריים‬ ‫ירידה מתמשכת בהשקעות הזרות‬ ‫התחזקות הביקושים המקומיים‬ ‫רקע ומאפיינים פוליטיים‬ ‫הודו היא רפובליקה פדרלית המורכבת מ‪ 32-‬מדינות ו‪ /-‬איזורי איחוד‪ .‬הנשיא הוא ‪ .Pranab Mukherjee‬הנשיא נבחר‬ ‫לכהונה של ‪ 5‬שנים ע"י מועצה בוחרת מיוחדת הכוללת חברים מהממשלה המרכזית ומבתי המחוקקים של המדינות‪.‬‬ ‫הבחירות האחרונות לנשיאות התקיימו ביולי ‪ 3103‬והבאות מתוכננות ליולי ‪.310/‬‬ ‫הפרלמנט הוא דו ביתי‪ .‬הבית העליון‪ ,‬הנקרא גם מועצת המדינות‪ ,‬מורכב מ‪ 345-‬חברים הממונים ע"י אסיפות אזוריות‬ ‫לכהונה בת ‪ 2‬שנים‪ .‬הבית התחתון‪ ,‬הנקרא גם מועצת העם‪ ,‬מורכב מ‪ 545-‬חברים הנבחרים בבחירות כלליות לכהונה בת‬ ‫‪ 5‬שנים‪.‬‬ ‫ראש הממשלה נבחר מתוך המפלגה הגדולה בפרלמנט‪ .‬הבחירות האחרונות לבית התחתון התקיימו באפריל‪-‬מאי ‪311,‬‬ ‫והבאות מתוכננות למאי ‪ .3104‬ראש הממשלה מאז שנת ‪ 3114‬הוא ‪ Manmohan Singh‬ממפלגת הקונגרס הלאומי‬ ‫הנחשבת למפלגת מרכז שמאל‪ .‬מפלגת האופוזיציה הגדולה ביותר היא ‪ ,BJP‬מפלגת העם ההודי‪ ,‬הנחשבת למפלגת ימין‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות נחשפו מספר פרשיות שחיתות הקשורות למפלגת השלטון אשר הובילו לירידה בפופולריות שלה‬ ‫בסקרים‪ .‬לקראת הבחירות במאי ‪ ,3104‬מנסה הקואליציה לשפר את תדמיתה ובעקבות דרישות אחרונות של האופוזיציה‬ ‫לטיפול במעשי השחיתות פוטרו שני שרים בממשלה‪ ,‬שר המשפטים ושר הרכבות‪.‬‬ ‫קיים קושי לממשלה להעביר רפורמות כתוצאה מבעיות קואליציוניות באסיפת העם והיות הקואליציה מיעוט במועצת‬ ‫המדינות‪ .‬צמיחת מפלגות סקטורליות (אזוריות ועל בסיס קאסטות) מביאה לחוסר יציבות המערכת הפוליטית כתוצאה‬ ‫מהרכבת קואליציות ממשלתיות לא יציבות ולא יעילות‪.‬‬ ‫יחסי חוץ‪ -‬יחסים טובים עם המדינות השכנות למעט פקיסטאן שעימה קיימת מתיחות על גבול מלחמה‪ .‬יחסים טובים‬ ‫עם ארה"ב‪ ,‬ישראל וכן גם עם איראן‪ .‬תוצאות הבחירות האחרונות בבהוטן מסמנות מעבר לחיזוק קשרי המסחר של‬ ‫המדינה עם הודו‪.‬‬ ‫קרן המטבע‪ -‬להודו אין חובות כלפי הקרן‪ .‬ההסכם האחרון תם בשנת ‪.0,,2‬‬ ‫מועדון פריז‪ -‬מעולם לא פרסה חובות במסגרת המועדון‪.‬‬ ‫סקירת מדינה‪ :‬הודו עמוד ‪3‬‬ ‫‪ASHR'A‬‬ ‫מאפיינים כלכליים‬ ‫כלכלת המדינה הינה גדולה (הרביעית בגודלה בעולם‪ ,‬במונחי תמ"ג) ומגוונת אך המדינה סובלת משיעורי עוני ופערים‬ ‫חברתיים גבוהים וההכנסה לנפש‪ ,‬למרות שצומחת‪ ,‬עדיין נמוכה‪.‬‬ ‫הרפורמות הכלכליות המתמשכות‪ ,‬שיעור חיסכון משקי הבית הגבוה‪ ,‬שיעור ההשקעות הגבוה ותחרותיות המגזר פרטי‬ ‫תומכים בצמיחה הכלכלית‪ .‬אך‪ ,‬המדינה סובלת מתשתיות רעועות וחסמים חברתיים אשר בולמים את מימוש פוטנציאל‬ ‫הצמיחה המלא שלה‪.‬‬ ‫השקעות היוו מנוע עיקרי לצמיחה לפני המשבר הפיננסי העולמי אך לאחריו ובעקבות התמתנות הביקושים החיצוניים‪,‬‬ ‫שיעורי אינפלציה גבוהים ואי הוודאות לגבי המדיניות הממשלתית‪ ,‬היקפי ההשקעה ירדו משמעותית‪ .‬מאידך‪ ,‬הביקושים‬ ‫הפנימיים של הכלכלה ההודית מתחזקים ומהווים תרומה לא מבוטלת לצמיחה‪.‬‬ ‫הירידה בהשקעה‪ ,‬ביצוא ובהוצאות הממשלה הובילה להאטה משמעותית בשיעורי הצמיחה ולאחר צמיחה ממוצעת של‬ ‫כ‪ 2.5%-‬בין השנים ‪ ,3114-311,‬הצמיחה בשנת ‪ 3103‬מוערכת בכ‪ 4%-‬בלבד‪ .‬לפי קרן המטבע הבינלאומית‪ ,‬בשנת ‪3102‬‬ ‫הצמיחה צפויה להסתכם בכ‪ .5./%-‬תחזיות פסימיות יותר צופות האטה ל‪ 5%-‬בשנת ‪.3102‬‬ ‫מדיניות תקציבית וחוב ממשלתי‪:‬‬ ‫לממשלה הכללית של הודו גירעון רחב במאזני הממשלה ומצבה התקציבי נחשב חלש‪ .‬סובסידיות אנרגיה ומזון מגבילות‬ ‫את המרווח הפיסקלי של הממשלה והמאזן התקציבי תלוי במחירי הנפט הגולמי העולמיים‪ .‬לאחר שהגירעון התרחב‬ ‫לרמה של כ‪ 01%-‬מהתמ"ג בשנת ‪ ,311,‬הממשלה החלה במגמה של צמצום תקציבי איטי ובשנת ‪ 3103‬הגירעון התקציבי‬ ‫מוערך בכ‪ 2.2%-‬מהתמ"ג‪ .‬בעקבות הירידה בשיעורי הצמיחה‪ ,‬הכנסות הממשלה ירדו מאז המשבר הפיננסי הגלובלי‬ ‫והגיעו לכ‪ 02.2%-‬מהתמ"ג בשנת ‪ .3100‬ההערכה היא כי בשנת ‪ 3103‬הכנסות הממשלה עלו לשיעור של כ‪ 0,.3%-‬מהתמ"ג‬ ‫בעקבות העלאת מיסי מותרות ומגמת הגידול בהכנסות צפויה להימשך בשנים הקרובות‪ ,‬עם העברת רפורמות מס‬ ‫נוספות‪ ,‬אם כי מגמת הגידול צפויה להיות איטית‪.‬‬ ‫חוב הממשלה הכללית גבוה בהשוואה בינלאומית ובייחוד בהשוואה לכלכלות מתעוררות אחרות‪ .‬לאחר שהחוב הגיע‬ ‫לשיא של כ‪ /5%-‬מהתמ"ג בשנת ‪ ,311,‬האינפלציה הגבוהה שחקה את החוב והוא הצטמצם בהדרגה‪ .‬בשנת ‪ 3103‬מוערך‬ ‫כי הגיע לכ‪ 22.2%-‬מהתמ"ג‪.‬‬ ‫הודות לשיעור חיסכון גבוה של הסקטור הפרטי וחיוב הממשלה את המערכת הבנקאית להחזיק חלק מסויים מנכסיה‬ ‫בצורת בטחונות ממשלתיים‪ ,‬הממשלה מצליחה לעמוד בצרכי המימון שלה בעזרת השוק המקומי ואף הצליחה לאחרונה‬ ‫לדחות את זמני הפירעון של חלק מהלוואותיה‪ .‬תשלומי הריבית על החוב מהווים כרבע מהכנסות הממשלה‪.‬‬ ‫לאחרונה התחייב שר האוצר של הודו ליישם מדיניות של יצוב תקציבי‪ .‬אחד מהצעדים שנקטה הממשלה לשיפור המאזן‬ ‫התקציבי הוא הפחתת הסובסידיות על דלק ודשנים אך היקף ההפחתה אינו גדול מספיק על מנת לקזז את ההשפעה‬ ‫השלילית של מחירי הסחורות העולמיים והפיחות החד בערך הרופי מול הדולר‪ .‬הממשלה בנוסף הודיעה על הסרת‬ ‫מחסומים על השקעות זרות‪.‬‬ ‫צעדים שננקטו לשיפור הרווחה החברתית ובהם תוכנית סבסוד מזון המעוגנת בחוק‪ ,‬העלו את ההתחייבויות‬ ‫התקציביות של הממשלה בטווח הבינוני‪.‬‬ ‫מדיניות מוניטרית‪:‬‬ ‫כתוצאה משנים של צמיחה כלכלית חזקה וגידול מתמיד בביקושים המקומיים‪ ,‬הממשלה מתמודדת עם לחצים‬ ‫אינפלציונים גבוהים‪ .‬האינפלציה שהגיעה לממוצע שנתי של כ‪ 03%-‬בשנת ‪ ,3101‬התמתנה מעט לממוצע שנתי של כ‪-‬‬ ‫‪ ,.2%‬בשנת ‪ .3103‬המדיניות המוניטרית המצמצמת שהוביל הבנק המרכזי ע"י העלאת שער הריבית עד ל‪ 2.5%-‬בשנת‬ ‫‪ ,3100‬לא הצליחה למתן את הלחצים האינפלציונים ונראה שהאינפלציה נובעת מהמגבלות על צד ההיצע של הכלכלה‬ ‫ההודית‪.‬‬ ‫לאור הירידה בשיעורי צמיחת הכלכלה הבנק המרכזי נוטה לנקוט במדיניות מוניטרית מרחיבה‪ ,‬אך החששות מפני‬ ‫התגברות האינפלציה מגבילים את שיעור ההרחבה‪ .‬בשנת ‪ 3103‬הריבית הורדה רק במעט לשיעור של ‪ /.5%‬ובמאי ‪3102‬‬ ‫הריבית הורדה ברבע אחוז נוסף‪ .‬במקביל‪ ,‬התערב הבנק המרכזי בשוק המט"ח ע"י מכירה של דולרים והגבלת הנזילות‬ ‫לבנקים המסחריים בניסיון להקל את לחצי הפיחות על הרופי‪.‬‬ ‫אי הוודאות בנוגע למדיניות ורגולציה הביאה לירידה ברמת ההשקעות הזרות ובהחזקות המטבע המקומי‪ ,‬הירידה‬ ‫בהשקעה גרמה למגמת פיחות חדה בשער הרופי מול שער הדולר ונכון לאוגוסט ‪ 3102‬שער הרופי ביחס לדולר עמד על‬ ‫כ‪ 22-‬רופי לדולר‪ ,‬שיעור הפיחות ברופי מול הדולר מאז אוקטובר ‪ 3103‬מתקרב ל‪.31%-‬‬ ‫בעקבות שערי הריבית הגבוהים הצמיחה באשראי המקומי האטה משיעור שנתי של כ‪ 31%-‬בשנת ‪ 3101‬לשיעור מוערך‬ ‫של כ‪ /.4%-‬בשנת ‪ .3103‬למרות הירידה בצמיחה‪ ,‬האשראי המקומי גבוה ומהווה אינדיקציה לחוזק הביקושים הפנימיים‪,‬‬ ‫בשנת ‪ 3103‬סך האשראי המקומי מוערך בכ‪ /5%-‬מהתמ"ג‪.‬‬ ‫‪ASHR'A‬‬ ‫סקירת מדינה‪ :‬הודו עמוד ‪2‬‬ ‫מערכת בנקאית‪:‬‬ ‫המערכת הבנקאית מורכבת מ‪ 2/-‬בנקים מסחריים כש‪ 32-‬מהם בנקים ציבוריים‪ 31 ,‬בנקים פרטיים ו‪ 40-‬בנקים זרים‪.‬‬ ‫הבנקים הציבוריים מחזיקים בכ‪ /3.2%-‬מסך נכסי המערכת‪.‬‬ ‫קיים פער בין ביצועי הבנקים שבבעלות ממשלתית לבנקים הפרטיים שמתבטא בשיעור גבוה יותר של הלוואות ללא‬ ‫תנועה מסך ההלוואות ויחסי הון חלשים יותר בבנקים הממשלתיים‪ .‬פער זה נובע מריכוז ההלוואות של הבנקים‬ ‫הממשלתיים בסקטורים חלשים יותר של הכלכלה בהשוואה לאלו של הבנקים הפרטיים‪.‬‬ ‫שיעורי האינפלציה ושערי הריבית הגבוהים כמו גם הפיחות החד במטבע המקומי והירידה בקצב הצמיחה‪ ,‬פוגעים‬ ‫באיכות הנכסים וברווחיות של המערכת הבנקאית ומקשים על שירות החוב מצד הלווים‪.‬‬ ‫הממשלה תומכת במערכת הבנקאית באמצעות תקצוב הזרמות הון שנתיות למערכת ולפי סוכנות הדירוג הבינלאומית‬ ‫‪ ,Moody's‬הסיכוי שהממשלה תתמוך בבנקים שיקלעו למשבר נזילות הוא גבוה‪.‬‬ ‫מצב חיצוני‪:‬‬ ‫הגירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים התרחב והגיע לשיא היסטורי בשנת ‪ 3103‬המוערך בכ‪ 4.0%-‬מהתמ"ג‪.‬‬ ‫מגבלות על הייצור המקומי שמקורן בבירוקרטיה מסורבלת‪ ,‬ברגולציה ממשלתית ובצווארי בקבוק בשרשרת האספקה‪,‬‬ ‫הקטינו את היצוא בשנים האחרונות ועם התגברות הביקושים המקומיים גם הגדילו את היבוא‪ .‬הגידול האחרון ביבוא‬ ‫נבע גם מעלייה של כ‪ 21%-‬ביבוא זהב כמכשיר לגידור האינפלציה‪.‬‬ ‫הירידה בביקושים במדינות המערב והתדרדרות תנאי הסחר גם כן פגעו ביצוא ההודי וגירעון הסחר התרחב לשיעור‬ ‫מוערך של כ‪ 01.3%-‬מהתמ"ג בשנת ‪ .3103‬כתוצאה מהתדרדרות החשבון השוטף ולמרות התערבות הבנק המרכזי‪ ,‬שער‬ ‫החליפין הריאלי האפקטיבי נחלש‪.‬‬ ‫החששות בשווקים הבינלאומיים לפגיעות החיצונית של כלכלת הודו יחד עם איתותי נגיד הבנק הפדרלי בארה"ב על‬ ‫אפשרות של הפסקת ההרחבה הכמותית הביאו לירידה מסיבית בהשקעות הון בהודו בשנה האחרונה‪.‬‬ ‫לפי דו"ח של קרן המטבע הבינלאומית‪ ,‬אם מגבלות ההיצע יוקלו והביקוש החיצוני יתאושש‪ ,‬בטווח הבינוני הייצוא‬ ‫ההודי יגדל והגירעון בחשבון השוטף יצטמצם‪.‬‬ ‫טרם המשבר הפיננסי העולמי‪ ,‬ההשקעות הישירות הזרות בהודו מימנו את הגירעון בחשבון השוטף‪ .‬בשנה התקציבית‬ ‫שהסתיימה במרץ ‪ ,3103‬ההשקעות הישירות הזרות ירדו בכמיליארד דולר וכיסו רק כ‪ 21%-‬מהגירעון בחשבון השוטף‪.‬‬ ‫רכישות חוב זר לטווח קצר פיצו על הירידה‪.‬‬ ‫החוב החיצוני ההודי נמוך בהשוואה בינלאומית אך נמצא במגמת עלייה‪ .‬בשנת ‪ 3103‬החוב מוערך בכ‪ 30%-‬מהתמ"ג‬ ‫והחוב צפוי להישאר בשיעורים דומים בשנתיים הקרובות‪ .‬החוב החיצוני הציבורי מהווה כ‪ 21%-‬מסך החוב החיצוני‪.‬‬ ‫כ‪ 21%-‬מהחוב החיצוני הוא לטווח בינוני וארוך אך קיימת מגמה של גידול החוב החיצוני לטווח הקצר‪.‬‬ ‫עתודות המט"ח גבוהות אך יורדות בעקביות משנת ‪ .3112‬בשנת ‪ 3103‬עתודות המט"ח כיסו כ‪ 2.2-‬חודשי יבוא ובשנת‬ ‫‪ 3102‬הן צפויות לכסות רק כ‪ 5.5-‬חודשי יבוא‪.‬‬ ‫תמ"ג לפי מגזרים‪ :‬חקלאות‪ ;0/.4% -‬תעשייה‪ ;32.0% -‬שירותים‪( 52.5% -‬הערכה לשנת ‪.)3103‬‬ ‫כוח העבודה לפי מגזרים‪ :‬חקלאות‪ ;52% -‬תעשייה‪ ;0,% -‬שירותים‪( 32% -‬הערכה לשנת ‪.)3100‬‬ ‫‪1‬‬ ‫שותפות עיקריות‪ -‬ייצוא‪ ,)03.2%( UAE :‬ארה"ב (‪ ,)03.3%‬סין (‪ ,)5.1%‬סינגפור (‪ )4.,%‬והונג קונג (‪.)4.0%‬‬ ‫שותפות עיקריות‪ -‬ייבוא‪ :‬סין (‪ ,)/./%( UAE ,)00.1%‬ערב הסעודית (‪ ,)2./%‬שוויץ (‪ )5.,%‬וארה"ב (‪.)5.1%‬‬ ‫מוצרי ייצוא עיקריים‪ :‬מוצרי נפט‪ ,‬אבני חן‪ ,‬מכונות‪ ,‬ברזל ופלדה‪ ,‬כימיקלים‪ ,‬מכוניות והלבשה‪.‬‬ ‫מוצרי ייבוא עיקריים‪ :‬נפט גולמי‪ ,‬אבני חן‪ ,‬מכונות‪ ,‬דשנים‪ ,‬ברזל ופלדה וכימיקלים‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫סחר עם ישראל‪ :‬ייצוא‪ 3,4,5 -‬מיליון דולר; ייבוא‪ 0,,22 -‬מיליון דולר‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מקורות‪ :‬קרן המטבע הבינלאומית (פברואר ‪( Moody's ,)3102‬יולי ‪ ,)3102‬בלומברג‪ ,‬האקונומיסט‪ ,‬מועדון פריז‪,Transparency International ,‬‬ ‫‪ ,CIA factbook‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪.‬‬ ‫‪ 1‬קרן המטבע הבינלאומית (‪ .)DOTS‬נתוני ‪.3103‬‬ ‫‪ 2‬קרן המטבע הבינלאומית (‪ .)DOTS‬נתוני ‪.3103‬‬ ‫‪ 3‬נתוני ‪ .3103‬הלמ"ס‬ ‫‪ASHR'A‬‬ ‫סקירת מדינה‪ :‬הודו עמוד ‪4‬‬ ‫מדדים כלכליים‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2012e‬‬ ‫‪2013f‬‬ ‫‪2014f‬‬ ‫‪2015f‬‬ ‫אינדיקטורים כלליים‬ ‫אוכלוסייה (מיליון)‬ ‫תמ"ג נומינלי (מיליארד דולר)‬ ‫תמ"ג נומינלי (מיליארד רופי)‬ ‫תמ"ג לנפש (דולר)‬ ‫צמיחה ריאלית (‪ %‬תמ"ג)‬ ‫‪1,158‬‬ ‫‪1,276‬‬ ‫‪55,531‬‬ ‫‪1,102‬‬ ‫‪6.2‬‬ ‫‪1,174‬‬ ‫‪1,259‬‬ ‫‪60,959‬‬ ‫‪1,072‬‬ ‫‪5.0‬‬ ‫‪1,191‬‬ ‫‪1,615‬‬ ‫‪74,333‬‬ ‫‪1,356‬‬ ‫‪11.2‬‬ ‫‪1,207‬‬ ‫‪1,838‬‬ ‫‪87,002‬‬ ‫‪1,523‬‬ ‫‪7.7‬‬ ‫‪1,223‬‬ ‫‪1,825‬‬ ‫‪97,514‬‬ ‫‪1,492‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪1,239‬‬ ‫‪1,973‬‬ ‫‪110,702‬‬ ‫‪1,592‬‬ ‫‪5.7‬‬ ‫‪1,256‬‬ ‫‪2,129‬‬ ‫‪125,734‬‬ ‫‪1,695‬‬ ‫‪6.2‬‬ ‫‪1,272‬‬ ‫‪2,308‬‬ ‫‪142,647‬‬ ‫‪1,814‬‬ ‫‪6.6‬‬ ‫סקטור פיסקלי‬ ‫ב א ח ו זי ת מ"ג‬ ‫מאזן תקציבי‬ ‫הכנסות ממשלה כללית‬ ‫הוצאות ממשלה כללית‬ ‫מאזן תקציבי ראשוני‬ ‫‪-8.6‬‬ ‫‪19.9‬‬ ‫‪28.5‬‬ ‫‪-3.9‬‬ ‫‪-10.1‬‬ ‫‪19.3‬‬ ‫‪29.4‬‬ ‫‪-5.4‬‬ ‫‪-8.7‬‬ ‫‪18.8‬‬ ‫‪27.5‬‬ ‫‪-4.4‬‬ ‫‪-8.4‬‬ ‫‪18.8‬‬ ‫‪27.2‬‬ ‫‪-4.2‬‬ ‫‪-8.3‬‬ ‫‪19.2‬‬ ‫‪27.5‬‬ ‫‪-3.9‬‬ ‫‪-8.3‬‬ ‫‪19.5‬‬ ‫‪27.8‬‬ ‫‪-3.8‬‬ ‫‪-8.4‬‬ ‫‪19.6‬‬ ‫‪28.0‬‬ ‫‪-3.7‬‬ ‫‪-8.3‬‬ ‫‪19.6‬‬ ‫‪28.0‬‬ ‫‪-3.5‬‬ ‫חוב של הממשלה הכללית‬ ‫כ ‪ % -‬מהכנסות‬ ‫‪73.3‬‬ ‫‪368.0‬‬ ‫‪75.0‬‬ ‫‪388.5‬‬ ‫‪68.5‬‬ ‫‪364.0‬‬ ‫‪66.4‬‬ ‫‪353.9‬‬ ‫‪66.8‬‬ ‫‪348.3‬‬ ‫‪66.4‬‬ ‫‪341.0‬‬ ‫‪66.7‬‬ ‫‪340.9‬‬ ‫‪66.6‬‬ ‫‪339.6‬‬ ‫סקטור מוניטרי ופיננסי‬ ‫ב א ח ו זים‬ ‫ריבית הבנק המרכזי‬ ‫שיעור אינפלציה (סוף תקופה)‬ ‫שיעור אינפלציה (ממוצע שנתי)‬ ‫‪5.0‬‬ ‫‪8.3‬‬ ‫‪9.7‬‬ ‫‪5.0‬‬ ‫‪10.9‬‬ ‫‪15.0‬‬ ‫‪6.8‬‬ ‫‪12.0‬‬ ‫‪9.5‬‬ ‫‪8.5‬‬ ‫‪8.9‬‬ ‫‪6.5‬‬ ‫‪7.5‬‬ ‫‪9.3‬‬ ‫‪11.2‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪10.8‬‬ ‫‪10.6‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪10.7‬‬ ‫‪10.2‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪9.5‬‬ ‫‪9.9‬‬ ‫שע"ח נומינלי (לסוף תקופה)‬ ‫שע"ח ריאלי‪-‬אפקטיבי (‪ %‬שינוי‪ ,‬ממוצע שנתי)‬ ‫‪50.9‬‬ ‫‪-6.5‬‬ ‫‪45.1‬‬ ‫‪-5.3‬‬ ‫‪44.7‬‬ ‫‪6.8‬‬ ‫‪51.2‬‬ ‫‪-2.6‬‬ ‫‪54.3‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪56.0‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪56.5‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪40,704‬‬ ‫‪73.3‬‬ ‫‪23.7‬‬ ‫‪46,695‬‬ ‫‪76.6‬‬ ‫‪20.3‬‬ ‫‪56,865‬‬ ‫‪76.5‬‬ ‫‪20.2‬‬ ‫‪68,123‬‬ ‫‪78.3‬‬ ‫‪17.9‬‬ ‫‪73,428‬‬ ‫‪75.3‬‬ ‫‪7.4‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪....‬‬ ‫רופי‪7‬דו ל ר‬ ‫ב מילי ארדי ר ו פי ( אל א אם כן צ וין א חרת)‬ ‫אשראי מקומי‬ ‫ב‪ % -‬תמ"ג‬ ‫השינוי באשראי מקומי ‪%‬‬ ‫השנה התקציבית מתחילה באפריל‪.‬‬ ‫מקור‪ :‬קרן המטבע הבינלאומית (‪ WEO‬אפריל ‪ Moody's ,)2013‬יוני ‪.2013‬‬ ‫‪ASHR'A‬‬ ‫סקירת מדינה‪ :‬הודו עמוד ‪5‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2012e‬‬ ‫‪2013f‬‬ ‫‪2014f‬‬ ‫מאזן התשלומים‬ ‫ב מילי וני ד ולר ( אל א אם כן צ וין א חרת)‬ ‫מאזן חשבון שוטף‬ ‫ב‪ % -‬תמ"ג‬ ‫מאזן חשבון מסחרי‬ ‫ב‪ % -‬תמ"ג‬ ‫ייצוא סחורות‬ ‫ייבוא סחורות‬ ‫מאזן חשבון שירותים‬ ‫ב‪ % -‬תמ"ג‬ ‫ייצוא שירותים‬ ‫ייבוא שירותים‬ ‫מאזן חשבון הכנסות‬ ‫ייצוא הכנסות‬ ‫ייבוא הכנסות‬ ‫העברות שוטפות‪ ,‬נטו‬ ‫‪-18,674‬‬ ‫‪-1.5‬‬ ‫‪-94,404‬‬ ‫‪-7.4‬‬ ‫‪170,948‬‬ ‫‪265,352‬‬ ‫‪38,852‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪90,342‬‬ ‫‪51,490‬‬ ‫‪-5,067‬‬ ‫‪14,272‬‬ ‫‪19,339‬‬ ‫‪41,945‬‬ ‫‪-51,378 -60,469 -31,783‬‬ ‫‪-2.8‬‬ ‫‪-3.7‬‬ ‫‪-2.5‬‬ ‫‪-136,024 -140,491 -123,388‬‬ ‫‪-7.4‬‬ ‫‪-8.7‬‬ ‫‪-9.8‬‬ ‫‪275,725 216,388 193,896‬‬ ‫‪411,749 356,878 317,284‬‬ ‫‪48,816 36,016‬‬ ‫‪53,916‬‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫‪4.3‬‬ ‫‪132,880 96,045 105,963‬‬ ‫‪84,064 60,029‬‬ ‫‪52,047‬‬ ‫‪-17,310 -8,039‬‬ ‫‪-7,110‬‬ ‫‪9,102‬‬ ‫‪13,022‬‬ ‫‪14,309‬‬ ‫‪26,412 21,061‬‬ ‫‪21,419‬‬ ‫‪53,140 52,045‬‬ ‫‪44,799‬‬ ‫‪-74,528‬‬ ‫‪-4.1‬‬ ‫‪-186,133‬‬ ‫‪-10.2‬‬ ‫‪301,097‬‬ ‫‪487,230‬‬ ‫‪64,098‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪142,325‬‬ ‫‪78,227‬‬ ‫‪-15,987‬‬ ‫‪10,144‬‬ ‫‪26,131‬‬ ‫‪63,494‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪....‬‬ ‫מאזן חשבון פיננסי‬ ‫ב מילי וני ד ולר ( אל א אם כן צ וין א חרת)‬ ‫השקעות ישירות זרות‪ ,‬נטו (‪)FDI‬‬ ‫ב‪ % -‬תמ"ג‬ ‫ב‪ % -‬המאזן בחה"ש‬ ‫‪22,963‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪123.0‬‬ ‫‪16,368‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪51.5‬‬ ‫‪8,074‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪13.4‬‬ ‫‪22,058‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪42.9‬‬ ‫‪21,898‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪29.4‬‬ ‫‪37,484‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪40,443‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪....‬‬ ‫חוב ונכסים חיצוניים‬ ‫ב מילי וני ד ולר ( אל א אם כן צ וין א חרת)‬ ‫סך החוב החיצוני‬ ‫ב‪ % -‬תמ"ג‬ ‫ב‪ % -‬יצוא סחורות ושירותים‬ ‫חוב ציבורי מסך החוב החיצוני‬ ‫סך החוב החיצוני לטב"א‬ ‫סך החוב החיצוני לט"ק‬ ‫כ‪ % -‬מסך החוב‬ ‫‪224,500‬‬ ‫‪17.6‬‬ ‫‪85.9‬‬ ‫‪30.5‬‬ ‫‪181,172‬‬ ‫‪43,329‬‬ ‫‪19.3‬‬ ‫‪260,940‬‬ ‫‪20.7‬‬ ‫‪87.0‬‬ ‫‪31.0‬‬ ‫‪208,491‬‬ ‫‪52,449‬‬ ‫‪20.1‬‬ ‫‪305,930‬‬ ‫‪18.9‬‬ ‫‪97.9‬‬ ‫‪30.8‬‬ ‫‪241,073‬‬ ‫‪64,857‬‬ ‫‪21.2‬‬ ‫‪345,820‬‬ ‫‪18.8‬‬ ‫‪84.6‬‬ ‫‪29.2‬‬ ‫‪267,665‬‬ ‫‪78,155‬‬ ‫‪22.6‬‬ ‫‪381,200‬‬ ‫‪20.9‬‬ ‫‪86.0‬‬ ‫‪29.6‬‬ ‫‪291,618‬‬ ‫‪89,582‬‬ ‫‪23.5‬‬ ‫‪421,090‬‬ ‫‪21.3‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪30.2‬‬ ‫‪322,976‬‬ ‫‪98,114‬‬ ‫‪23.3‬‬ ‫‪463,920‬‬ ‫‪21.8‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪30.4‬‬ ‫‪355,827‬‬ ‫‪108,093‬‬ ‫‪23.3‬‬ ‫עתודות מט"ח‬ ‫בחודשי יבוא סחורות ושירותים‬ ‫‪241,430‬‬ ‫‪9.1‬‬ ‫‪254,680‬‬ ‫‪8.3‬‬ ‫‪274,330‬‬ ‫‪7.9‬‬ ‫‪260,070‬‬ ‫‪6.3‬‬ ‫‪257,370‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪261,470.0‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪266,300.0‬‬ ‫‪....‬‬ ‫שירות החוב‬ ‫ב מילי וני ד ולר ( אל א אם כן צ וין א חרת)‬ ‫שירות החוב השנתי‬ ‫ב‪ % -‬יצוא סחורות ושירותים‬ ‫תשלומי ריבית‬ ‫תשלומי קרן‬ ‫‪15,570‬‬ ‫‪6.0‬‬ ‫‪6,520‬‬ ‫‪9,050‬‬ ‫‪19,900‬‬ ‫‪6.6‬‬ ‫‪5,720‬‬ ‫‪14,180‬‬ ‫‪19,070‬‬ ‫‪6.1‬‬ ‫‪6,070‬‬ ‫‪13,000‬‬ ‫‪31,520‬‬ ‫‪7.7‬‬ ‫‪8,530‬‬ ‫‪22,990‬‬ ‫השנה התקציבית מתחילה באפריל‪.‬‬ ‫מקור‪ :‬קרן המטבע הבינלאומית (‪ WEO‬אפריל ‪ Moody's ,)2013‬יוני ‪. RBI - Reserve Bank of India ,2013‬‬ ‫‪34,740‬‬ ‫‪7.8‬‬ ‫‪9,400‬‬ ‫‪25,340‬‬ ‫‪38,370‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪10,380‬‬ ‫‪27,990‬‬ ‫‪42,280‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪11,440‬‬ ‫‪30,840‬‬