‫בע"ה י"ב בתשרי תשע"ו‬
‫‪25/09/2015‬‬
‫גליון מס' ‪2916‬‬
‫פרשת האזינו‪-‬סוכות‬
‫וְדם ֵענָב ִתּ ְשׁ ֶתּה ָח ֶמר‪ .‬דברים לב‪ ,‬יד‬
‫ַ‬
‫ֶיך' –‬
‫ֹאכל ָכּל ְי ֵמי ַחיּ ָ‬
‫כשחטא נחש הקדמוני בעץ הדעת אמר לו המקום ' ָע ָפר תּ ַ‬
‫)בראשית ג‪ ,‬יד(‪ .‬אמר נחש‪ ,‬ומה אעשה לגפן שבצרתי וליין שהעמדתי ממנה? אמר לו‬
‫אַכזָר‪ֲ ,‬הלֹא הוּא ָכּ ֻמס ִע ָמּ ִדי‬
‫ינם יֵינָם וְ רֹאשׁ ְפּ ָת ִנים ְ‬
‫המקום‪ ,‬אני לוקחו שנאמר ' ֲח ַמת ַתּ ִנּ ִ‬
‫אוֹצר ָֹתי' )דברים לב‪ ,‬לג‪-‬לד(‪ .‬זכו ישראל‪ ,‬אני משקה להם ממנו‪ ,‬שנאמר‪:‬‬
‫ָחתוּם ְבּ ְ‬
‫וְדם ֵענָב ִתּ ְשׁ ֶתּה ָח ֶמר'‪.‬‬
‫' ַ‬
‫אַשׁ ִכּיר ִח ַצּי ִמ ָדּם' )דברים לב‪ ,‬מב(‪.‬‬
‫לא זכו‪ ,‬אני משקה להם מדמם שנאמר ' ְ‬
‫על הקשר הכפול בפרשה בין יין לדם‪.‬‬
‫)מתוך ספר מדרשיו של רונן אחיטוב – "צוהר תעשה לתיבה"(‬
‫‪-------------------------------------------------‬‬
‫שיעור פרשת השבוע‪ :‬לאחר התפילה שיעור אחה"צ ‪ -‬שעה ‪17.30‬‬
‫שבת האזינו‬
‫הדלקת נרות‬
‫‪14:00‬‬
‫מנחה‬
‫ימי החול‬
‫‪18:15‬‬
‫זמן תפילין ‪/‬טלית‬
‫‪18:25‬‬
‫שחרית‬
‫‪06:00‬‬
‫שחרית ב' )בביה"ס(‬
‫‪08:20‬‬
‫שיעור הלכה אקטואלית‬
‫‪05:45←05:41‬‬
‫שחרית א'‬
‫‪06:45‬‬
‫שחרית ב'‬
‫‪08:30‬‬
‫סוף זמן ק"ש‬
‫‪18:00‬‬
‫מנחה א' )בחד"א(‬
‫‪13:15‬‬
‫מנחה )בני‪-‬עקיבא(‬
‫‪14:00‬‬
‫מנחה וערבית‬
‫‪18:15‬‬
‫לימוד "דור לדור"‬
‫‪17:10‬‬
‫שקיעה‬
‫‪18:25←18:33‬‬
‫צאת השבת‬
‫‪19:08‬‬
‫ערבית‬
‫‪20:10‬‬
‫מנחה‬
‫‪13:30‬‬
‫אחיות תורניות‪ :‬שבת ‪ -‬חגית קאופמן‪ ,‬חג ‪ -‬דורית רידר‬
‫‪09:33←09:32‬‬
‫‪2‬‬
‫הסוכה ‪ -‬פרדוקס ההגנה של דירת הארעי הרעועה‬
‫לצד בתים מורחבים ומשופצים‪ ,‬בין כבישים סלולים ומקומות חניה‪ ,‬הולכות ומוקמות בזו אחר זו סוכות‬
‫שדפנותיהן מתנפנפות‪ ,‬ותקרתן חדירה לשמש‪ ,‬לגשם ולהפתעות ממערב‪) ...‬שלא נדע!(‬
‫איש לא משלה את עצמו שהמבנה שבין לילה היה ובין לילה יאבד‪ ,‬עתיד לספק לנו הגנה מחום‪ ,‬מקור מפחד‬
‫ומבהלה‪ .‬עיקרה של הסוכה הוא הצל שהיא מספקת לחוסים בה‪ ,‬והיא אינה אלא מבנה שבין אוהל לבית‪ ,‬שניתן‬
‫לקפלו ברגע ולאחסן עד לשנה הבאה‪.‬‬
‫דווקא הצל שאין בו ממשות הוא סמל להגנה של הקב"ה ולחסותו הרחומה כמתואר במילות פרשת האזינו‬
‫"כנשר יעיר קינו"‪ ,‬ובפסוקי שיר המעלות הידועים המתארים הגנה זאת כך‪:‬‬
‫ֶך‪.‬‬
‫ה' שׁ ְֹמ ֶר ָך;ה' ִצ ְלּ ָך‪ַ ,‬על‪-‬יַד ְי ִמינ ָ‬
‫ָר ַח ַבּ ָלּ ְי ָלה‪.‬‬
‫ַכּ ָכּה; וְ י ֵ‬
‫יוֹמם‪ַ ,‬ה ֶשּׁ ֶמשׁ לֹא‪-‬י ֶ‬
‫ָ‬
‫ַפ ֶשׁ ָך‪.‬‬
‫ה' ִי ְשׁ ָמ ְר ָך ִמ ָכּל‪ָ -‬רע‪ִ :‬י ְשׁמֹר‪ֶ ,‬את‪-‬נ ְ‬
‫עוֹלם‪.‬‬
‫וּבוֹא ָך‪ֵ --‬מ ַע ָתּה‪ ,‬וְ ַעד‪ָ -‬‬
‫את ָך ֶ‬
‫ה' ִי ְשׁ ָמר‪ֵ -‬צ ְ‬
‫פסוקי השיר מזכירים את צל הסוכה המרובה מחמתה‪ ,‬ואת הכרזה בכניסה המברכת את הנכנס והיוצא‪ .‬ואולם‪,‬‬
‫הידיעה כי אנו מוגנים בסוכה מכל רע‪ ,‬אין בה בכדי להרגיע‪ ,‬משום שהיציאה אל הסוכה מאתגרת את האפשרות‬
‫של חיים ללא בית‪ ,‬האופציה המאיימת של היות חסר בית‪ ,‬הופכת בחג למעין משחק‪ ,‬בו נמתחת עוד ועוד‬
‫האפשרות לפעול בבית הארעי; לאכול‪ ,‬לישון‪ ,‬ללמוד‪ ,‬לנוח ולארח‪.‬‬
‫חז"ל לא ראו בסוכה מזכרת מהמסע המדברי ומבית הנדודים הנייד‪ ,‬אלא זכר לענני הכבוד שליוו את בני ישראל‪,‬‬
‫כמגן רוחני ולא פתרון פונקציונאלי בהעדר קירות וגג‪ .‬מהם אותם ענניי כבוד? רש"י על הפסוק‪" :‬שמלתך לא‬
‫בלתה מעליך" )דברים ח'‪ ,‬ד'(‪ ,‬מזכיר כי‪" :‬ענני כבוד היו שפים בכסותם ומגהצים אותם כמין כלים מגוהצים‪ ,‬ואף‬
‫קטניהם כמו שהיו גדלים היה גדל לבושן עמהם"‪ .‬כלומר‪ ,‬לענניי הכבוד סגולה מיוחדת השומרת על הבגד ועל‬
‫החיצוניות‪ .‬לא די שהבית השברירי לא גורם להזנחה‪ ,‬אלא שהוא מאפשר יותר ניקיון וסדר ואפילו מעל הטבעי‬
‫)הבגדים גדלים עם הילד הצומח(‪ ,‬אולי משום שהארעיות מאפשרת גמישות והתרחבות שבית הקבע מגביל‪ .‬ולא‬
‫עוד אלא שהליווי האלוקי במדבר לא חנק את הצמיחה האישית והלאומית‪ ,‬ואפשר התפתחות והתבגרות‪.‬‬
‫סמל לצמיחה שמאפשרים החיים בדירת הארעי‪ ,‬הם ארבעת המינים‪ ,‬עליהם אומר הרמב"ם שהם עומדים‬
‫בלחותם ורעננותם במשך שבעה ימים‪ ,‬מה שאי אפשר זה באפרסקים ורימונים ובאגסים וכיוצא בהם )מורה‬
‫נבוכים חלק ג'‪ ,‬פרק מ"ג(‪.‬‬
‫המילה "צמיחה" הקרובה לשונית למילה "שמחה" מפרשת את סוג השמחה המיוחד לסוכות‪ ,‬שמחה של רעננות‬
‫והתחדשות‪ ,‬יציאה מן השגרה והתנסות חדשה‪ .‬ניתן לומר אפוא שברכת החג אינה רק "ושמחת בחגך" אלא גם‬
‫"וצמחת בחגך"‪ ,‬כך שנוכל לפרוץ ולפרוח בלא לאבד את תחושת המוגנות כבנבואת עמוס )ט‪,‬יא(‪" :‬וְ ֻס ָכּה ִתּ ְהיֶה‬
‫וּמ ָמּ ָטר"‪.‬‬
‫ֶרם ִ‬
‫וּל ִמ ְסתּוֹר ִמזּ ֶ‬
‫וּל ַמ ְח ֶסה ְ‬
‫יוֹמם ֵמח ֶֹרב ְ‬
‫ְל ֵצל ָ‬
‫רותי לזר‬
‫‪ ‬‬
‫‪3‬‬
‫"שהכל נהיה בדברו"‬
‫בחלוף שלושים יום לפטירתו של ראש משפחתנו ‪ -‬בני ז"ל‬
‫נקיים ערב לזכרו‪ ,‬ביום שלישי‪ ,‬אסרו חג סוכות )כ"ג בתשרי‪(6/10 ,‬‬
‫בשעה ‪ ,19:30‬בחדר אוכל ימין‪:‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫תפילת ערבית‪ .‬‬
‫סיום ש"ס משנה‪ .‬‬
‫דברים לזכרו‪ ,‬בשילוב שירי תפילה‪ ,‬מפי החזן חיים אליעזר הרשטיק ומשפחתו‪.‬‬
‫סרטון קצר‪" :‬בוקר אחרון" – ברפת גוש קטיף‪ .‬‬
‫הציבור מוזמן!‬
‫העלייה לקברו – ביום ראשון‪ ,‬ערב סוכות‪ ,‬י"ד בתשרי‪ ,‬בשעה ‪.08:45‬‬
‫משפחת גינזברג‬
‫דברים שכתב הרב בני לאו‬
‫הביא לדפוס‪ :‬מושל'ה גינזברג‬
‫"ממתק לשבת"‪ ,‬פרשת‪" :‬כי תבוא אל הארץ"‪.‬‬
‫עם צאת שבת של "כי תצא" וכניסת שבוע "כי תבוא" יצא בני גינזבורג‪ ,‬איש סעד‪ ,‬מעולמו שכאן לעולמו ששם‪.‬‬
‫צריך להכיר כדי להאמין שיש עדיין אנשים כאלה כאן‪ ,‬על פני האדמה‪ .‬נדמה שעליו נכתב השיר "לתת את הנשמה‬
‫ואת הלב"‪.‬‬
‫איש שכולו נתינה לכלל‪ .‬לא בהליכה אלא בריצה‪ .‬לא מבין מה זה מנוחה‪ .‬כולו בתנועה אין סופית של עשייה למען‪.‬‬
‫מהשכמת הבוקר בצוות הרפת ועד אמצע הליל בוועדות הקיבוץ‪ .‬חברה‪ ,‬דת‪ ,‬משק‪ ,‬קליטה‪ ,‬חינוך‪ -‬לית אתר פנוי‬
‫מיניה‪ .‬עומס על כתפיו הרחבות על מה שראו עיניו‪ .‬והן ראו הרבה‪ .‬אדם שחיפש בעיניו רק לתת ושוב לתת‪ .‬כמה‬
‫מדהים לשמוע שאחרי מותו ביקשו הרופאים מהמשפחה את הקרניות מעיניו להשתלה‪ .‬עין טובה שכזו שתקרין‬
‫בעיני אדם נוסף‪ .‬כך‪ ,‬עוד לאחר מותו המשיך בעשיית החסד‪.‬‬
‫המחלה היכתה בו בגוף אך לא יכלה לה לנפש הגדולה הזו‪ .‬עוד בצאת שבת ישב בבית ובשארית כוחותיו השתתף‬
‫במלווה מלכה עם עשרות חברים שבאו לשיר איתו ולשמוח עם לידת נכד נוסף‪ .‬בשארית של השארית כתב בני‬
‫והכתיב את מילותיו האחרונות‪ -‬צידוק הדין‪ .‬מודה לאלוהיו על חיים נפלאים‪ ,‬על חיים שלמים שלא חסר בהם‬
‫יום ללא תפילין )מלבד יום אחד במלחמת יום הכיפורים(‪ .‬חיים שכולם מלאים בחיי ארץ ישראל על כל נופיה‪,‬‬
‫חיים מלאים בתורה ומוקפים במשפחה‪ .‬בתוך דבריו מבקש ממשפחתו למלאות את כוס הדמעות בימי השבעה על‬
‫כל מה שיכול היה עוד להיות ולא יהיה‪ .‬אך מפציר בהם להמשיך מבכי לזכרון של בנייה וגאולה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫והנה אנחנו לקראת סוף השבעה מגיעים אל פרשת "כי תבוא"‪.‬‬
‫אחד משיאי הפרשה הוא הרגע שבו אדם עומד פשוט ידיים אל מול קונו‪ ,‬לאחר ששילם את כל חובותיו לחברה‬
‫)"וידוי מעשר"( ואומר בפשטות‪" :‬עשיתי ככל אשר ציוויתני‪ ,‬השקיפה ממעון קדשך מן השמיים וברך את עמך"‪.‬‬
‫סוג של עסקה הדדית‪ .‬אני אעשה את שלי ואתה את שלך‪ .‬מי מאיתנו יכול להתבונן כך אל יומו האחרון‪ ,‬לפשוט‬
‫ידיו ולומר את המילים הפשוטות והישירות האלה? זכינו לחיות ליד איש שכזה‪ ,‬שימיו מלאים ונפשו מלאה‬
‫וחסרונו גדול‪.‬‬
‫‪---------------------------‬‬‫לזכר חברי אפרים ישראלי הי"ד‬
‫כבר חלפו להן ‪ 42‬שנה מאז מלחמת יום כיפור הנוראה ואין אני יכול לשכוח את חבריי הטובים מהפלס"ר שנפלו‬
‫לידי בימי קרב הבלימה‪ ,‬בחווה הסינית ובפריצה מעבר לתעלה‪ .‬יותר מכל‪ ,‬קשה לי לשכוח את אפרים ישראלי‬
‫הי"ד‪ ,‬אחיה של חברתנו זהבה בר"ט‪-‬ישראלי‪ ,‬תבדל"א‪.‬‬
‫מדי שנה‪ ,‬בפרוס הימים הנוראים אני מתחבר לתפילת מוסף של ראש השנה ובמיוחד לציטוט מספר ירמיהו‪" :‬הבן‬
‫יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאום ה'"‪.‬‬
‫זכורה לי במיוחד פגישתנו האחרונה לפני צליחת התעלה בה סיפר לי אפרים שאחיו דדי הי"ד נפצע ופונה והוא‬
‫שמח שרק הוא נשאר מהאחים במלחמה‪ .‬לצערי לאחר הצליחה‪ ,‬שמעתי בקשר שהוא נהרג‪ .‬לדאבוני הרב דדי‬
‫אחיו נפטר עקב פציעתו הקשה‪ .‬אותם האחים האוהבים והאהובים שהיו קשורים בעבותות זה לזה ושנהרגו על‬
‫מזבח העם והארץ מעלים לי את הפסוק‪" :‬בחייהם ובמותם לא נפרדו" המשתלב עם ארוע טראגי זה‪.‬‬
‫כשבננו הצעיר דורון נולד‪ ,‬הודענו לזהבה ולנחמה אמה‪ ,‬תוך התרגשות רבה שאנו מוסיפים לו את השם אפרים‬
‫לאחר שמתן השם התעכב מפאת משקלו הנמוך‪.‬‬
‫בזמן מלחמת ההתשה התנדבו קציני מילואים לעיבוי הכוחות שנקראו "נמרים"‪ .‬לפי דעתי נחמה ישראלי – האם‪,‬‬
‫היא הנמרה החזקה מכולם‪ ..‬וכולנו צריכים להצדיע לה‪ .‬אאחל לה עוד שנים רבות של בריאות‪.‬‬
‫מוישל'ה גינזברג‬
‫שיעור שבת אחה"צ ותפילת מנחה‬
‫לתשומת לב‪:‬‬
‫שיעור שבת אחה"צ‪ -‬ייערך בשעה ‪17.30‬‬
‫תפילת מנחה‪ -‬בשעה ‪18.00‬‬
‫‪5‬‬
‫על "סליחות בפיג'מה"‬
‫ביום ראשון בערב התכנסו ילדי א'‪-‬ו' והוריהם )ואחיהם( בבית הכנסת לאמירת "סליחות בפיג'מה"‪.‬‬
‫מדובר באמירת סליחות קצרה‪ ,‬מיוחדת לילדים‪ .‬השירה שהובילו אסף סוברי ואוהד גייבל והספינג'ים שהכינה‬
‫הילה ברביץ‪ ,‬תרמו מאוד לאווירה‪ .‬יישר כח לנעמה סט על הרעיון ולמדריכות על הארגון‪.‬‬
‫נקווה שמסורת זו תימשך גם בשנים הבאות ושקול תפילת הילדים יתקבל ברצון לפני אדון כל‪.‬‬
‫גדי סמואל‬
‫‪---------------------------------------------‬‬
‫על סדנת היצירה לסוכות‬
‫לאחר הפרסום הראשון של צוות שמיטה קהילתית‪ ,‬קיבלנו טלפון ממשה אש )למי שלא מכיר‪/‬ה‪ -‬בנם של שמעון‬
‫וציפורה אש ז"ל‪ ,‬ממייסדי הקיבוץ(‪" -‬אני רוצה להשתתף בפרוייקט הזה‪ ,‬תגידו לי מתי ומה ואני בא!"‪.‬‬
‫שמרנו את ההצעה הנדיבה הזו אל שלהי השמיטה‪ ,‬לפעילות לקראת סוכות‪ ,‬ונענינו בהתלהבות ובשמחה‪ .‬משה‬
‫ותמנע‪ ,‬רעייתו‪ ,‬תכננו ביצירתיות רבה סדנה מושקעת של הכנת קישוט לסוכה מחומרים טבעיים‪ ,‬על בסיס פסוקי‬
‫פרשת האזינו‪ ,‬בחיבור אל האדמה אשר נחה בשנת השמיטה ואל מבצע "אהבתי" ללימוד תנ"ך‪.‬‬
‫הסדנה משכה אליה עשרות רבות של משתתפים ומשתתפות‪ -‬מגילאי גן ועד מי שהיו המטפלות של משה בגן ☺‪.‬‬
‫החומרים אשר אספנו ברחבי הקיבוץ )חציר‪ ,‬תרמילי זרעים‪ ,‬אצטרובלים‪ ,‬קליפות עץ ועוד(‪ ,‬הצטרפו אל חומרים‬
‫תל אביביים )חוטי רפיה וחולות צבעוניים(‪ ,‬והודבקו או נרקמו אל משטחים מקרטון ממוחזר עליהם הודפסו‬
‫תמונות ופסוקים בעיצוב יפיפה‪.‬‬
‫ההשתתפות הנלהבת והעבודה הפעילה סביב השולחנות ועל הרצפה היו משובבי נפש ולב‪ ,‬והאהבה של משה‬
‫לקיבוץ ולתושביו שפעה אל כולנו והפכה את הסדנה למיוחדת ונעימה במיוחד‪.‬‬
‫תודה גדולה‪ ,‬משה‪ .‬זכינו‪.‬‬
‫סלעית לזר‬
‫‪ ‬‬
‫לפנינה ולשייע בר חי מזל טוב לרגל בר המצווה של הנכד‬
‫שילה בנם של בשמת וחיים בר חי‬
‫שתזכו לרוב שמחה ונחת!‬
‫‪6‬‬
‫יום הכיפורים שחלף‪-‬‬
‫תפילות יום הכיפורים בהובלתם של נבחרת חזני הבית‪ ,‬באה כשמן בעצמותינו וביחד נסקנו לגבהים מרשימים‪.‬‬
‫אל יקל הדבר בעיניכם! ברוח ימי הקידמה בה אנו נמצאים‪ ,‬ובזמן שבכל רגע ובכל תחום נדרש חידוש או ריגוש‪,‬‬
‫שימור המסורת הקיימת בעזרת ריענון קל‪ ,‬הוא אתגר לא פשוט עבור שליחי הציבור שלנו‪ ,‬והתוצאות לא מאחרות‬
‫לבוא‪ .‬שיתוף הפעולה הנדיר בין החזן לקהילה‪ ,‬כפי שמתבצע אצלנו בטבעיות ובתיאום מלא‪ ,‬רק הולך ומשתבח‬
‫משנה לשנה ושמעו יצא למרחוק‪.‬‬
‫בשיעורו של יצחק שלומי שנערך בליל יום כיפור לאחר התפילה‪ ,‬עסקנו בשאלה שלכאורה פשוטה‪ :‬האם יום‬
‫הכיפורים מכפר גם על אלו שאינם חוזרים בתשובה‪ ,‬או אף גרוע מכך‪ ,‬אינם מכירים בקיומו!? ובכן‪ ,‬דעות רבות‬
‫ומגוונות ברוח דבריו של רבי יהודה הנשיא פוסקות כי כוח כפרתו של יום הכיפורים על רוב העוונות‪ ,‬חזק הרבה‬
‫יותר מעקשנותם של אלו העומדים במרים‪ .‬המהר"ל מפראג משווה את החוטאים השבים אל השי"ת שהוא עיקר‬
‫הכל וחזקתם הראשונה‪ ,‬בצורה לוגית‪" :‬כמו היובל‪ ,‬שכל אשר נמכר ‪ -‬שב לאחוזת אביו"‪.‬‬
‫אשר גולן שעלה לתורה‪ ,‬לרגל הולדת נכדו‪ ,‬פחות מיממה קודם לכן )ערב יוה"כ בסמוך למנחה(‪ ,‬זכה לקריאות מזל‬
‫טוב נרגשות מכל עבר‪ ,‬וכך עברה הבשורה לציבור‪ ,‬כהרף עין‪ .‬מזל טוב לסבתא ולסבא ולכל המשפחה המורחבת‪.‬‬
‫ישראל שריד עלה אף הוא לתורה לרגל הולדת ניניו והוסיף שמחה לשמחה‪ .‬קריאת ההפטרה המתחילה בפסוק‬
‫מישעיהו‪" :‬סולו סולו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי‪ ,"..‬נשמעה רלוונטית מתמיד‪ ,‬והזכירה לנו את הפרויקט‬
‫המתבצע בימים אלו‪...‬‬
‫תודה לכל אלו שטרחו ופעלו לפני הקלעים ומאחוריהם ומי ייתן שנזכה לכל הברכות והאיחולים שאיחלנו איש‬
‫לרעהו ולקהילה כולה‪.‬‬
‫יורם קימלמן‬
‫‪------------------------‬‬
‫אירוע פרידה משנת השמיטה‬
‫ֵר ָך ֲא ֶשׁר‬
‫וְה ַטּף‪ ,‬וְ ג ְ‬
‫ָשׁים ַ‬
‫ָשׁים וְ ַהנּ ִ‬
‫"‪ִ ...‬מ ֵקּץ ֶשׁ ַבע ָשׁ ִנים‪ְ ,‬בּמ ֵֹעד ְשׁנַת ַה ְשּׁ ִמ ָטּה ְבּ ַחג ַה ֻסּכּוֹת‪ַ ...‬ה ְק ֵהל ֶאת‪ָ -‬ה ָעם‪ָ ,‬ה ֲאנ ִ‬
‫וּל ַמ ַען ִי ְל ְמדוּ‪) "...‬דברים‪ ,‬ל"א‪ ,‬י'‪-‬י"ב(‪.‬‬
‫יך‪ְ ,‬ל ַמ ַען ִי ְשׁ ְמעוּ ְ‬
‫ִבּ ְשׁ ָע ֶר ָ‬
‫המועד הגיע‪ ,‬ואנו נפרדים משנת השמיטה ומהפרוייקטים הקהילתיים שלנו באירוע סיום חגיגי‪.‬‬
‫בליל הושענא רבה )מוצאי שבת חול המועד( נתכנס‪ ,‬אי"ה‪ ,‬בחדר אוכל ימין בשעה ‪ ,20:45‬לערב של לימוד ושירה‬
‫בהשראת המקרא‪ .‬נתחיל בקטעי לימוד קצרים‪ ,‬שירים וחידות‪ ,‬ונקנח בשני שיעורי תנ"ך עם דרורית וייס ובן ציון‬
‫שקלאר‪.‬‬
‫להתראות‪,‬‬
‫צוות שמיטה קהילתית‬
‫‪7‬‬
‫קובץ הלכות ישיבה בסוכה ונטילת לולב‬
‫ישיבה בסוכה‪:‬‬
‫‪ .1‬כיצד מקיימים את מצות הישיבה בסוכה? אוכלים‪ ,‬שותים‪ ,‬ישנים ודרים בסוכה כל שבעת הימים‪ ,‬בין‬
‫ביום ובין בלילה כדרך שאדם דר בביתו בשאר ימות השנה‪ .‬כל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי‬
‫ואת סוכתו קבע‪ .‬כיצד? הכלים הנאים והמצעים הנאים ‪ -‬בסוכה‪ ,‬וכלי שתיה ‪ -‬בסוכה‪ ,‬אבל סירים וכלי‬
‫בישול ‪ -‬מחוץ לסוכה )סימן תרלט‪ ,‬א(‪.‬‬
‫‪ .2‬אכילת כזית פת בליל ט"ו בתשרי בסוכה היא חיוב מן התורה‪ .‬בשאר ימי החג אין חיוב לאכול בסוכה‬
‫אלא אם כן אוכל אכילת קבע )סימן תרלט‪ ,‬ג(‪.‬‬
‫‪ .3‬בכל פעם שנכנסים לסוכה כדי לאכול יש לברך ‪' -‬אקב"ו ליישב בסוכה'‪ .‬מי שלא יצא מהסוכה בין אכילה‬
‫לאכילה לא יברך על אכילתו השניה )סימן תרלט‪ ,‬ח(‪ .‬גם מי שנכנס לסוכה כדי לישון בה ‪ -‬יברך‪.‬‬
‫‪ .4‬אכילת ארעי של פירות ומים פטורה מן הסוכה‪ ,‬ואם אוכלים בסוכה אין לברך על אכילה זו 'לישב‬
‫בסוכה'‪.‬‬
‫‪ .5‬כשאוכלים ארוחה מלאה בסוכה יש לברך 'לישב בסוכה' גם אם לא אוכלים לחם )סימן תרלט‪ ,‬מ"ב ס"ק‬
‫מח(‪ .‬הספרדים נהגו לברך 'לישב בסוכה' רק על אכילת כזית פת או קביעת סעודה על 'מזונות'‪.‬‬
‫‪ .6‬יש שנהגו שלא לישון בסוכה מכיוון שמצוות סוכה היא לדור בה כאילו זה ביתו‪ ,‬ובמקומות רבים בני הזוג‬
‫אינם יכולים לישון יחד בסוכה )סימן תרלט‪ ,‬ב(‪.‬‬
‫‪ .7‬נשים פטורות ממצוות סוכה מכיוון שזו מצוות עשה שהזמן גרמא‪ ,‬ואם רוצות יכולות לקיימה ואף לברך‬
‫על ישיבתה )סימן תרמ‪ ,‬א(‪ .‬יש נשים ספרדיות שנהגו שלא לברך על מצווה שהן פטורות ממנה‪.‬‬
‫‪ .8‬ילדים מגיל חמש‪-‬שש חייבים במצוות סוכה מדרבנן כמו גדולים כדי לחנכם במצוות )סימן תרמ‪ ,‬ב(‪.‬‬
‫‪ .9‬חולה‪ ,‬אפילו שאין בו סכנה‪ ,‬אלא רק חש בראשו‪ ,‬והשהייה בסוכה מקשה עליו ‪ -‬פטור מן הסוכה )סימן‬
‫תרמ‪ ,‬ג(‪.‬‬
‫‪ .10‬נחלקו הפוסקים אם מטיילים חייבים בסוכה בימי חול המועד‪ .‬יש שפטרו על סמך דברי השו"ע "הולכי‬
‫דרכים ביום ‪ -‬פטורים מן הסוכה ביום וחייבים בלילה‪ .‬הולכי דרכים בלילה ‪ -‬פטורים בלילה וחייבים‬
‫ביום" )סימן תרמ‪ ,‬ח(‪ .‬ויש שחייבו והסבירו שהפטור של הולכי דרכים הוא רק כשהולך לצורך פרנסה‬
‫ומסחר אבל לא לצורך טיול ותענוג )אגרות משה או"ח ח"ג‪ ,‬צג(‪ .‬כיום ניתן למצוא סוכות במקומות רבים‬
‫בארץ‪ .‬כדאי מאוד לתכנן את הטיול מראש ולעצור לאכילה במקומות שיש בהם סוכה‪ .‬אם אין סוכה‬
‫בנמצא ניתן לאכול ללא סוכה‪.‬‬
‫נטילת לולב‪:‬‬
‫וּל ַק ְח ֶתּם ָל ֶכם‬
‫‪ .11‬נטילת ארבעת המינים ביו"ט ראשון של חג הסוכות היא מצוה מן התורה כמו שנאמר – ' ְ‬
‫יכם ִשׁ ְב ַעת‬
‫וּשׂ ַמ ְח ֶתּם‪ִ ,‬ל ְפנֵי ה' ֱא‪-‬ל ֵֹה ֶ‬
‫ָחל; ְ‬
‫ַבּיּוֹם ָה ִראשׁוֹן ְפּ ִרי ֵעץ ָה ָדר‪ַ ,‬כּפֹּת ְתּ ָמ ִרים‪ַ ,‬ו ֲענַף ֵעץ‪ָ -‬עבֹת‪ ,‬וְ ַע ְר ֵבי‪-‬נ ַ‬
‫ָמים' )ויקרא כג‪ ,‬מ(‪ .‬בשאר ימי החג נטילת ארבעה מינים היא חיוב מדרבנן‪.‬‬
‫יִ‬
‫‪ .12‬המצוה מתקיימת בנטילה יחד של ארבעת המינים – לולב אחד‪ ,‬אתרוג אחד‪ ,‬שלושה ענפי הדס ושני עלי‬
‫ערבה‪ .‬מצוה לאגוד את המינים יחד משום 'זה א‪-‬לי ואנוהו' )סי' תרנא‪ ,‬א(‪.‬‬
‫‪ .13‬השנה‪ ,‬האתרוגים כולם חנטו )ורובם אף נלקטו( בשנת השמיטה ולכן הם קדושים בקדושת שביעית‪ .‬אין‬
‫להשליך אותם לפח האשפה ויש לשמור על קדושתם‪ .‬אם מכינים מהם ריבה או תבשיל גם בהם נשארת‬
‫קדושת שביעית‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ .14‬בערבות ובלולבים אין קדושת שביעית‪ .‬הדסים שגודלו בצורה מסחרית לשם קיום מצוות החג – אינם‬
‫קדושים בקדושת שביעית‪ .‬הדסים שנשתלו כדי להפיץ ריח‪ ,‬ראוי להחמיר ולנהוג בהם בקדושה לאחר‬
‫השימוש‪ ,‬ולהשליכם לאשפה רק בתוך שקית‪.‬‬
‫‪ .15‬ראוי להקפיד שההדסים יהיו גבוהים יותר מהערבות )סי' תרנא‪ ,‬א' ברמ"א(‪.‬‬
‫‪ .16‬נהגו לעטר את הלולב בשלוש טבעות כנגד שלושת האבות )סי' תרנא א ובמב" ס"ק יד(‪.‬‬
‫‪ .17‬זמן נטילת לולב – כל היום כשר לנטילת לולב‪ ,‬מהזריחה עד השקיעה‪ .‬מכיוון שהזריחה בימי חג הסוכות‬
‫השנה היא ב ‪) 6:35‬בערך(‪ ,‬נתחיל את תפילת שחרית בימי חול המועד ב ‪ ,6:15‬כדי שנקיים מצות נטילת‬
‫לולב בזמנה )סי' תרנב‪ ,‬ב(‪.‬‬
‫‪ .18‬לפני הנטילה יש לברך – 'אקב"ו על נטילת לולב'‪ .‬ביום הראשון יש לברך גם ברכת שהחיינו לפני הנטילה‪.‬‬
‫‪ .19‬על כל המצוות כולן יש לברך לפני עשייתן‪ .‬לכן אין להחזיק את ארבעת המינים כדרך גדילתם לפני הברכה‬
‫שהרי בכך מקיימים את מצוות הנטילה לפני הברכה‪ .‬כיצד נוטלים? יש להחזיק את שלושת המינים‬
‫האגודים ביד ימין ואת האתרוג בשמאל )איטר יחזיק את שלושת המינים ביד שמאל ואת האתרוג בימין‪.‬‬
‫ולמנהג הספרדים – נוטל איטר ארבעת המינים כמו כל אדם( כשהפיטם כלפי מטה‪ .‬רק לאחר הברכה יש‬
‫להפוך את האתרוג כשהפיטם כלפי מעלה ולנענע לארבע רוחות השמים‪ ,‬מעלה ומטה )סי' תרנא‪ ,‬ה(‪.‬‬
‫‪ .20‬בטעם הנענועים נאמרו שני נימוקים – 'אמר רבי יוחנן‪ :‬מוליך ומביא ‪ -‬למי שהארבע רוחות שלו‪ ,‬מעלה‬
‫ומוריד ‪ -‬למי שהשמים והארץ שלו )=המלכת ה' על כל רוחות השמים‪ ,‬כהמשך לימי הדין(‪ ...‬אמר רבי‬
‫חמא בר עוקבא אמר רבי יוסי ברבי חנינא‪ :‬מוליך ומביא ‪ -‬כדי לעצור רוחות רעות‪ ,‬מעלה ומוריד ‪ -‬כדי‬
‫לעצור טללים רעים )=תפילה לחורף מבורך(' )בבלי סוכה לז ע"ב(‪.‬‬
‫‪ .21‬סדר הנענועים – מתחילים לנענע קדימה ופונים ימינה )קדימה‪ ,‬ימינה‪ ,‬אחורה‪ ,‬שמאלה‪ ,‬למעלה‪ ,‬למטה(‪.‬‬
‫יש הנוהגים לנענע עפ"י חכמת הסוד – דרום‪ ,‬צפון‪ ,‬מזרח‪ ,‬למעלה‪ ,‬למטה‪ ,‬מערב(‪ .‬מנענעים שלוש פעמים‬
‫לכל רוח )הולכה והבאה( ומכסכסים את עלי הלולב בכל פעם )סי' תרנא‪ ,‬ט(‪.‬‬
‫‪ .22‬את ארבעת המינים יש לאחוז במשך זמן אמירת ההלל וגם לנענע בעת אמירתו‪ .‬מנהג אשכנז לנענע‬
‫שמונה פעמים בהלל‪ :‬בכל פעם שאומרים 'הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו' )ארבע פעמים כשעונים‬
‫לאמירת החזן – 'הודו לה''‪' ,‬יאמר נא ישראל'‪' ,‬יאמרו נא בית אהרון'‪' ,‬יאמרו נא יראי ה''(‪ ,‬פעמיים‬
‫נוספות באמירת 'אנא ה' הושיעה נא'‪ ,‬ופעמיים נוספות בסיום ההלל – 'הודו לה' כי טוב‪ .'...‬אמנם‪ ,‬שליח‬
‫הציבור מנענע שש פעמים בלבד )באמירת 'יאמרו נא בית אהרון'‪' ,‬יאמרו נא יראי ה'' – לא ינענע‪ .‬אבל‬
‫באמירת 'יאמר נא ישראל' ‪ -‬ינענע(‪ .‬שליח הציבור ימתין לציבור בעת הנענועים‪ ,‬למרות שהוא אינו מנענע‬
‫)סי' תרנא‪ ,‬ח ובמ"ב( מנהג הספרדים לנענע בהלל ארבע פעמים בלבד )'הודו לה' כי טוב' – הראשון‪,‬‬
‫פעמיים ב'אנא ה' הושיעה נא'‪ ,‬פעם נוספת ב'הודו לה' כי טוב' שבסוף ההלל(‪.‬‬
‫‪ .23‬בפסוק 'הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו' נהגו לנענע בכל מילה לרוח אחרת‪ .‬בשם ה' אין לנענע לאף רוח‪,‬‬
‫שהרי כל העולם מקומו )מ"ב ס"ק לז‪ ,‬ובשעה"צ ס"ק מח(‪ .‬בפסוק 'אנא ה' הושיעה נא' נהגו לנענע בכל‬
‫מילה לשני כיוונים‪ .‬בשם ה' אין לנענע‪.‬‬
‫‪ .24‬נשים פטורות מנטילת לולב מכיוון שזו מצוות עשה שהזמן גרמא‪ .‬מנהג נשות אשכנז ליטול לולב ולברך‬
‫על נטילתו כאמור לעיל‪.‬‬
‫‪ .25‬קטן שעוד לא הגיע לגיל מצוות ויודע לנענע חייב בנטילת לולב מדרבנן כדי לחנכו למצוות )סי' תרנז‪ ,‬א(‪.‬‬
‫'ופרוס עלינו סוכת שלומך‪ ,‬סוכת רחמים וחיים ושלום'‬
‫הרב ארי סט‬
‫‪9‬‬
‫מכתב פרידה ותודה‬
‫לכל בית סעד היקרים‪,‬‬
‫לאחר חמש שנים בהם גרנו בסעד‪ ,‬רצינו להודות לכם על השנים היפות בהם הפכנו מזוג צעיר למשפחה‪.‬‬
‫בשנים אלה זכינו להכיר ולהוקיר אנשים מדהימים וקהילה מגוונת ואיכותית‪ .‬במהלך השנים זכינו לתמיכה‬
‫וחיבוק אוהב מאנשים רבים בקיבוץ שאליו חברנו והתחברנו‪ .‬התחושה היא נפלאה שיש למי לפנות ומנגד‪ ,‬יש למי‬
‫להעניק ולתת ללא גבול‪ .‬אנו כותבים כעת‪ ,‬כחודש וחצי לאחר עזיבתנו כיוון שאנו עדיין לא מעכלים את המעבר‪.‬‬
‫כעת אנו במקום חדש‪ ,‬שונה וטוב‪ .‬מודים לקהילת סעד על השנים היפות שהיו ומאחלים שנה טובה‪.‬‬
‫בהערכה רבה‪ ,‬משפחת שלזינגר‬
‫זאבי‪ ,‬לבנת‪ ,‬עילאי‪ ,‬לביא ושהם‬
‫למרגלית ולישראל שריד מזל טוב כפול!‬
‫להולדת הנין ‪ -‬נכד למרב ולרמי שריד‬
‫בן ליעל ולגבריאל קאליש‬
‫להולדת הנינה ‪ -‬נכדה לעידית ולעוזי שריד‬
‫בת ליהודית ולאבייתר צוקר‬
‫לאחינועם ולאשר גולן‪ ,‬ללאה ולמשה גולן ולכל המשפחה‬
‫מזל טוב להולדת הנכד‪-‬נין‬
‫בן לעדי ולמורן הראל‬
‫לרחל ולשי אבירם מזל טוב לנישואי הנכד‬
‫רונן‪ ,‬בנם של איתי ונאווה אבירם עב"ל נריה פיוטרקובסקי‬
‫שתזכו להרבה שמחה ונחת!‬
‫‪10‬‬
‫דו"ח פרוייקט‬
‫בשבוע מקוצר זה נוצקו שבילי בטון ליד חניית גן כחול וליד בית תיכון‪ .‬בנוסף‪ ,‬סומנו על הכבישים נתיבי התנועה‪,‬‬
‫מפרצי החניה וכיווני תנועה‪ .‬בהמשך יוצבו תמרורים במקומות המיועדים לכך‪ .‬הציבור מתבקש לציית לסימונים‪.‬‬
‫לתשומת ליבכם‪ ,‬חנייה כאשר הרכב בולט מעבר לקו המסומן משמעותה ‪ -‬חניה על נתיב התנועה‪ .‬במקרה כזה‪,‬‬
‫כאשר הרכב החונה נפגע או גורם לפגיעה‪ ,‬האחריות היא על בעל הרכב החונה בלבד על כל המשתמע מכך‪.‬‬
‫מפאת ריבוי החגים )לשתי הדתות( והשבתות בתקופה הקרובה‪ ,‬ומכיוון שאנחנו מבקשים שהקבלן יעבוד בימי‬
‫חול המועד רק בדברים שלא ניתנים לדיחוי )"דבר האבד"(‪ ,‬תימשך העבודה בימים הקרובים רק באזור המשקי‪.‬‬
‫לאחר שמחת תורה יחזור הקבלן לעבוד באזור המגורים )המשך השלמות ותיקונים( ובבית הספר הישן )קו הביוב‬
‫החדש(‪.‬‬
‫עד כאן להפעם‪...‬‬
‫אליסף ואתי‬
‫הזמנה לערב סיכום שנה‬
‫"פתח לנו שער בעת נעילת שער" ‪ ‬‬
‫נפרדים מתשע"ה ופותחים את תשע"ו ‪ ‬‬
‫מוזמנים לערב סיכום שנה שיתקיים‪:‬‬
‫ביום רביעי י"ז בתשרי תשע"ו ב' חוה"מ סוכות ‪30.9.15‬‬
‫בשעה ‪ 20:45‬בחד"א ימין‬
‫בואו בשמחה ו‪ .‬תרבות‬
‫)הערב מתאים לגילאי בי"ס ומעלה (‬