" פותחים עתיד "
"פותחים עתיד" דו"ח הערכה לשנת הפעילות תש"ע חיה אמזלג – באהר דגנית יפה -ארגז יעוץ מדעי :דר' אלישבע סדן ביה"ס לעבודה סוציאלית ,האוניברסיטה העברית טבת תשע"א דצמבר 2010 1 תוכן עניינים עמוד הקדמה שאלות הערכה מרכזיות שיטת הערכה ממצאים פרק ראשון :ילדים ונוער משתתפי התכנית פרק שני :בני הנוער בוגרי התכנית 2-3 3 3-7 8-34 8-22 23-34 דיון 35-44 נספח :הגדרת מצבי סיכון ומ צוקה וגורמיהם 45-47 2 הקדמה "פותחים עתיד"' )להלן" ,התכנית"( היא תוכנית לאומית של המחלקה לישראל בסוכנות היהודית, הפועלת בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של ישראל ומבוססת על שותפות בין יהדות התפוצות לבין ישראלים .התוכנית גובשה לאור נתוני העוני בישראל המצביעים על מגמה מתחזקת של הרחבת הפערים בין המרכז לפריפריה ומספר הולך וגדל של ילדים ונוער בסיכון .חזון התכנית הוא 1להעניק לילדים ולנוער בסיכון ,ולבני משפחותיהם הזדמנות שווה לפתח את כישוריהם הייחודיים ,הלימודיים והחברתיים ,ולפרוץ את מעגל העוני והסיכון .מתוך אוריינטציה הוליסטית ,הליווי של הילד והתכלול של המענים והשירותים סביבו מתייחסים לארבעה מעגלים בחיי המשתתף – אישי ,חברתי ,לימודי ומשפחתי. התוכנית פועלת מזה 5שנים ב 32-רשויות מקרית שמונה בצפון ועד אילת בדרום" .פותחים עתיד" מתייחסת לכ 10,000 -ילדים ובני נוער בגילאי היסודי עד כיתה ח' ומשפחותיהם ,באמצעות כ350- נאמנים ,המלווים את הילד ומשפחתו פרק זמן של 3שנים לפחות. כבכל שנה ,מובא להלן דין וחשבון של הערכה חיצונית המלווה את התכנית ,החל בשנה זו בביצועו של מכון "דיגמה הערכה ישומית" ,ובליווי אקדמי של דר' אלישבע סדן מביה"ס לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית .בשנה זו נבדקה האפקטיביות של התכנית בקרב שני מושאי הערכה) :א( ילדים ונוער המשתתפים בתכנית ו)ב( בני נוער בוגרי התכנית. התכנית הגדירה חמש מטרות מרכזיות: • לטעת בכל ילד וילדה את האמונה כי טמון בהם אוסף ייחודי של יכולות ,עוצמות וכישרונות. • לפתח את היכולות ,העוצמות והכישרונות האלה • להנגיש לילדים את השירותים החברתיים הזמינים ולהרחיבם • לעודד מעורבות משפחתית • ליצור סביבה חינוכית תומכת. תיאור התכנית אוכלוסיית היעד ראשית של התכנית הם ילדים בכיתות ג-ו ונוער בכיתות ז-ח .כמו כן ,מלווה התכנית מיעוט משפחות של ילדי התכנית על ידי נאמני משפחה )בחלק מישובי התכנית( .לצד זאת ,מגדירה התכנית גם את הגורמים והמערכות הקשורות להשגת מטרותיה כאוכלוסיות יעד משניות -הורי הילדים; הצוות חינוכי ,גורמי מקצוע בתחום הרווחה והפנאי והנאמנים ,כפוטנציאל של מנהיגות צעירה בישוב. "פותחים עתיד" פועלת בכל ישוב באמצעות צוות מקומי הכולל מנהל ,רכז וצוות של כ 12 -נאמנים .כל נאמן אחראי על כ 16-משתתפים ,אותם הוא אמור ללוות בין שלש לחמש שנים ,ולכל המאוחר עד השלמת כיתה ח'. 1מתוך מסמכי היסוד של התכנית 3 אמצעי ההתערבות המרכזיים של התכנית הם הנאמן ו"סל העצמה אישי" לילד .תפקידו של הנאמן לשמש "אח בוגר" לילד ולהנגיש לילד את המשאבים והשירותים הנחוצים כדי למצות את יכולותיו. הנאמן פוגש את הילד בשעות הבוקר בבית הספר ובשעות אחר הצהריים בפעילויות התכנית, בשכונה ובבית .לזכות כל ילד עומד "סל העצמה" ,למימוש הפעילויות הנגזרות מהמטרות והיעדים ב"תכנית האישית" ,שנתפרה לו על פי אבחון כוחותיו ,צרכיו ושאיפותיו. שיעור הנשירה השנתי של ילדים ונוער מ"פותחים עתיד" הוא אפסי )עד בודדים בכל ישוב(. הגדרת מצבי סיכון מצבי סיכון מתייחסים לסכנות פיזיות או נפשיות המאיימות לשלול מהאדם הנמצא בהן השתלבות נורמטיבית עתידית בחברה )לפירוט ר' נספח( .הגורם לחוסר השתלבות בחברה עשוי להיות חוסר הצלחה לימודית ,נשירה מהלימודים ,קורבנוּת של התעללות חוסר מיומנות חברתית ורגשית ,שימוש בסמים ואלכוהול ,התנהגות עבריינית והתנהגות לא הולמת .רמת הסיכון היא פונקציה של מספר הבעיות וחומרתן .במקרים רבים נמצא כי חוסר הצלחה אחד מנבא חוסר הצלחה אחר. להב מחלק את אוכלוסיית הנוער בסיכון לשלוש קבוצות:2 .1ילדים ונוער הנמצאים בסכנה ישירה ומיידית – אלו ילדים שהינם קורבנות התעללות והזנחה ,ילדים ונוער עם בעיות התנהגות ,נוער עבריין ,נוער משתמש בסמים וקורבנות אלימות במשפחה. .2ילדים ונוער החיים בסביבה מסכנת ונמצאים בסכנה עקיפה – אלו ילדים העדים לאלימות בין הוריהם ,להתמכרות ,לעבריינות ,ילדים החיים בעוני וכאלו החיים בקהילות מסכנות. .3ילדים ונוער החיים בנסיבות העלולות ליצור סיכון – אלו ילדים ממשפחות הסובלות ממשבר בגין גירושין ,משפחות חד-הוריות ,משפחות הסובלות מאבטלה ומשפחות עולות(1999) Kaplan . מוסיפה כי בני נוער ממשפחות מצוקה נמצאים בסיכון מוגבר לנשור מבית הספר ,ולהיות תלויים בשירותי הרווחה כשיגדלו. שאלות הערכה מרכזיות בשנת תש"ע התמקדה ההערכה במתן תשובות לשלש שאלות הערכה המרכזיות שלהלן: .1האם התכנית תורמת למשתתפים והאם יש לה השפעה עליהם – באלו תחומים ובאיזו מידה? .2האם התכנית מסייעת למבוגרים הרלוונטיים לספק למשתתפים סביבה תומכת ומכילה? .3האם יש לתכנית השפעות מתמשכות על בוגריה? שיטת הערכה מערך ההערכה האופטימלי לבדיקת שינויים והשפעות של התערבות כלשהי הוא מערך סמי-ניסויי ,בו נערכת השוואה כפולה בין הקבוצה המקבלת את ההתערבות /התכנית )קבוצת הניסוי( לבין קבוצה, זהה במאפייניה ,שאינה מקבלת את ההתערבות המוערכת או כל התערבות אחרת )קבוצת 2חיים להב ,ראש תחום קידום נוער במינהל חברה ונוער במשרד החינוך ,פרסם בשנת 2000כתבה בשם 'נוער בסיכון -התופעה בפרספקטיבה' .ניתן למצוא את הכתבה בכתובת האינטרנט http://noar.education.gov.il 4 הביקורת( .ההשוואה נערכת פעם אחת בין הקבוצות -לפני תחילת ההתערבות ולאחריה ופעם נוספת -בתוך כל קבוצה לפני ההתערבות ואחריה. בשנת הפעילות תשע"א לא ניתן היה להשתמש במערך זה בשל שתי סיבות עיקריות: .1קושי לאתר קבוצת ביקורת העומדת בקריטריונים הנדרשים מבחינת מאפייני הרקע של הילדים ,מצד אחד ,אשר אינם מקבלים התערבויות של תכניות אחרות ,מצד שני .יתר על כן, הנגישות אל אוכלוסיה זו מותנית הן בקבלת אישור של המדען הראשי במשרד החינוך והן בקבלת אישור מהורי התלמידים. .2מועד כניסת ההערכה – לקראת סוף שנת הלימודים תש"ע ,הציב אילוצים שונים )כפי שיפורט להלן( .חלק מאילוצים אלה יתוקנו כבר בשנת הפעילות הקרובה )תשע"א(. לפיכך ,נבחרו מערכים אחרים כמוסבר להלן. א׳ .מערך הערכה עבור משתתפי התכנית: עם כניסת ההערכה - • לא היה בידנו מידע על רמת הבסיס של המשתתפים )מצבם בכניסה לתכנית( כדי להשוות אליה את מצבם הנוכחי. • לקראת סוף שנת הלימודים תש"ע ,לא הצטרפו ילדים חדשים לתכנית ,אלא בעיר אחת ,שבה נפתחה התכנית בחודש יוני .2010כל ילדי התכנית בעיר זו מילאו שאלוני הערכה. • כמו כן ,רוב בני הנוער בתכנית השתתפו בתכנית כבר בבית הספר היסודי וממשיכים להיות מלווים גם בחטיבת הביניים .מיעוטם מצטרף לתכנית רק בכיתה ז' ,מכיוון שלפי מודל הפעולה שלה ,ילד אמור להיות מלווה כשלש שנים כדי להבטיח את תהליך השינוי ואת השרידות של תוצאותיו. כדי להתגבר על קשיים אלה בחרנו לבחון את השפעות התכנית על הילדים והנוער באמצעות מערך מדורג של קבוצות השוואה .המערך מאפשר לקבל בנקודת זמן אחת פרספקטיבה על שינויים בטווחי זמן שונים .במערך זה מייצגים הילדים החדשים בתכנית את רמת הבסיס )נקודת ההתחלה שלפני ההתערבות( ,אליה מושווים המשתתפים לפי קבוצות הוותק השונות שלהם בתכנית – שנה, שנתיים ,שלש שנים וארבע שנים ומעלה .בקצה הרצף נמצאים הבוגרים ,אשר סיימו את התכנית לפני שנה ושנתיים ונטלו בה חלק לפחות במשך שנתיים ,כמפורט בטבלה שלהלן .ההשוואה מתאפשרת בזכות הדמיון במאפייני הרקע בין שלש הקבוצות. מועדי הבדיקה: לפני התכנית מהלך התכנית אחרי התכנית קבוצות במדגם: משתתפים חדשים משתתפים בעלי ותק שונה בתכנית 1 – 4+ :שנים בוגרי התכנית ניתן לחלק את השפעות התכנית על הילד לשני סוגים – ישירות ועקיפות ,בהתאם לשני מרכיבי התפקיד העיקריים של הנאמן .בעוד ההשפעה הישירה נובעת מהקשר הישיר בין הנאמן לילד ולקבוצת הילדים בפותחים עתיד ,הרי ההשפעה העקיפה מושגת באמצעות עבודת התכלול שמבצע הנאמן עם המבוגרים ובעלי התפקיד בסביבתו של הילד – עם ההורים ,הצוות החינוכי וגורמים מקצועיים נוספים לפי הצורך. 5 לפיכך ,ההשערה שהנחתה אותנו היא כי בתחילת התכנית צפוי למצוא פערים /הבדלים בין תפיסות ההורים והמחנכות את הילד .ככל שהילד משתתף בתכנית יותר זמן ,כך נצפה להתקרבות בתפיסות של המבוגרים סביבו על הילד ,בזכת עבודת התכלול שמבצעים הנאמנים. כדי לבחון את ההשערה שלעיל ,נקטנו במערך דיווח של " 360מעלות" .במערך זה הוגדר תת- מדגם של כ 200-ילדים ובני נוער .עבור משתתפים אלה נאסף ,בנוסף על השאלון שמילא המשתתף, גם חוות דעת על הילד ועל התכנית משלשה מבוגרים בסביבתו של כל משתתף – אחד ההורים, המחנכת של המשתתף והנאמנה שלו. ב׳ .מערך הערכה עבור בוגרי התכנית כדי לבחון את רמת ההשפעה המתמשכת של התכנית ,נבנה מדגם של מסיימי התכנית )להלן "בוגרים"( ונבחר מערך של בדיקה אחת לאחר פרק זמן מסיום התכנית .זאת ,על סמך ממצאים ממחקרים על נוער בסיכון המצביעים על אותן השפעות שנותרו לאחר שנה וחצי לפחות מסיום התכנית ,כהשפעות יציבות .כאמור ,עמדותיהם ודיווחים של הבוגרים הושוו לאלה של הילדים והנוער המשתתפים כיום בתכנית. הדו"ח המובא להלן מבוסס על איסוף נתונים מהמקורות ובאמצעים הבאים: מקור המידע א׳ .ילדים ונוער ילדים ונוער בתכנית המדגם ארצי מייצג כלי הערכה 750 שאלונים סגורים העברה באתרי התכנית מקורות מידע משלימים: הורים מחנכות נאמנים כ200- כ200- כ200- סקר טלפוני סקר טלפוני שאלונים סגורים העברה בדוא"ל ובפקס ) 71כ(23% - סקר טלפוני ) 81כ(27%- סקר טלפוני ב׳ .בוגרים בוגרי תשס"ח – תשס"ט מקורות מידע משלימים: הורים ג׳ .כללי מסמכי התכנית הנהלת התכנית ניתוח מסמכים מפגשים ושיחות רקע מדדי הערכה הוגדר שלד של מדדים המשותף לכולם בנוגע לילדים ,נוער ובוגרי התכנית ,ולצידו מדדים הייחודיים לכל מושא .בעמוד הבא מובא לוח ,1המפרט את המדדים ,לפי מעגלים ומקורות המידע. 6 לוח :1מדדי הערכה בקרב ילדים ,נוער ובוגרים מדד א׳. .1 .2 .3 .4 .5 .6 ב׳. .1 .2 .3 .4 .5 ג׳. .1 .2 ד׳. .1 .2 .3 .4 ה׳. .1 .2 .3 ו׳. .1 .2 ז׳. .1 מעגל אישי תחושת הביטחון הפיזי של הילד תחושת המסוגלות העצמית של הילד סגנון התמודדות של הילד עם קשיים אמונה בעתיד הקרוב של הילד אמונה ביכולת לעשות שינוי בחיים מסוגלות תעסוקתית )אשכול של 15מדדים( מעגל חברתי אלטרואיזם אסרטיביות מול סמכות אסרטיביות מול קבוצת השווים בטחון חברתי תחושת שייכות מעגל לימודי תפיסת הילד כתלמיד תפקוד לימודי – באמצעות אלומה מעגל משפחתי קשר של הילד עם הורים קשר של הילד עם אחאים קיומה של רשת תמיכה לילד קיומו של מבוגר משמעותי עבור הילד תרומות ושביעות רצון תפיסת תרומות התכנית לילד תפיסת תרומות התכנית למשיב )מבוגרים( שביעות רצון מהתכנית מדדי תשומה ותהליך מאפייני קשר של המשיב עם הנאמן מאפייני קשר של הנאמן עם מחנכת משתני רקע משתנים סוציו-דמוגרפיים של הילד )מין ,שכבת גיל, ילדים נוער הורים מחנכות + + + + נאמנים בוגרים + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + הורי בוגרים + + + + + + + מאלומה + מאלומה + מאלומה + מאלומה + + מהמרואיין מהמרואיין + + סטטוס הורים ,ארץ מוצא( .2ותק בקשר עם התכנית + + + 7 כדי לצמצם הטיות בתשובות )כגון ,רציה חברתית והטיות בשל דיווח עצמי( נבדקו המדדים בקרב המשתתפים והבוגרים בשני אופנים: .1במשתני עמדות )כגון ,מסוגלות עצמית ,אסרטיביות ,סגנון התמודדות( נעשה שימוש בשאלות השלכתיות .אלה הוצגו כסיפורים המתרחשים בחייהם של ילדים אחרים והמשתתפים התבקשו לתאר מה הילדים האלה מרגישים או כיצד יגיבו; השאלונים נוסחו בהתאם למין המשיב .כלומר ,בנים קיבלו סיפורים שתיארו בנים ,ובנות קיבלו סיפורים שתיארו בנות. .2במשתני עדוּת )כגון ,תפיסת המשתתף את הנאמן; אמונה בעתיד ,תרומות התכנית( נעשה שימוש בשאלות ישירות. המבוגרים בסביבתו של הילד נשאלו שאלות ישירות בלבד על הילד ועל עצמם ,למעט שאלה השלכתית אחת – האמונה ביכולת לעשות שינוי בחיים. מתוּקף בן חמש דרגות .מחד גיסא ,הסולם ַ בכלי ההערכה נעשה שימוש בסולם ליקהרט ,שהוא סולם ארוך דיו כדי להיות רגיש להבדלים בין דרגות ובין משיבים ומאידך גיסא ,ילדים יכולים להתמצא בו. כדי להגביר את רמת הידידותיות של השאלון לילדים נעשה שימוש בחייכנים בסולם התשובה ,במקום במספרים ,כמקובל בקרב אנשים בוגרים. כדי להנגיש את כלי ההערכה למשיבים ממגזרים שונים ולהבטיח את ייצוגם בהערכה ,תורגמו כלי הערכה למספר שפות כדלהלן: • השאלון למשתתפים תורגמו לערבית. • המתווים לראיון הורים תורגמו לערבית ,רוסית ,אמהרית. • במקרים בודדים רואיינו הורים גם בספרדית. 8 ממצאים פרק ראשון :ילדים ונוער משתתפי התכנית הממצאים יוצגו להלן בהבחנה בין הילדים והנוער ,לפי מעגלי ההתערבות של התכנית .במשתנים שבהם נמצאו הבדלים מובהקים בין המשתתפים לפי משתני רקע שונים הם יוצגו להלן. כאמור ,סולם התשובות במרבית המשנים הוא בן חמש דרגות .לשם נוחות הקריאה ,להלן טבלת ההמרה של ציונים מספריים למילוליים: ציון מילולי רמה /מידה גבוהה מאד רמה /מידה גבוהה רמה /מידה בינונית רמה /מידה נמוכה /מעטה רמה /מידה נמוכה /מעטה מאד א׳ . ציון מספרי 4.6 – 5 3.6 – 4.5 2.6 – 3.5 1.6 – 2.5 1 - 1.5 המדגם כדי להקל על המשיבים ,נאסף המידע על הרקע של המשתתפים במדגם הערכה מ"אלומה" -מערכת ניהול הידע של התכנית .לפיכך ,היקף המידע המרכיב את הפרופיל תלוי באיכות המידע שהיה באלומה בעת איסוף הנתונים. מדגם הילדים כולל 592משתתפים מכל הישובים בהם פועלת התכנית .רובם בנים ).(55% התפלגות לפי שכבות :הם נחלקים בין שכבות הלימוד ,באותו יחס כבתכנית כולה 4% :בשכבת ג', 33%בשכבת ד' 36% ,בשכבת ה' ו 27% -בשכבת ו' .מלבד 12%של משתתפים חדשים בתכנית וכשיעור הזה ותיקים מאד ) +4שנים בתכנית( ,היתר נחלקים באופן שומה בין קטגוריות הוותק )חדשים ,(67) 12%שנה ,(145) 26.5%שנתיים ,(143) 26%שלוש שנים ) .((23%כשני שליש ) (64.4%ממשפחות בהן ההורים נשואים זה לזו 34.4% ,ממשפחות חד הוריות 1.2% ,הורים נשואים בשנית .למעלה משליש ) (37%הם בנים להורים עולים או שלפחות אחד מהם אינו יליד ישראל .כמחצית ) (46%מגדירים עצמם חילונים ושיעור זהה ) (21%-22%כמסורתיים וכדתיים4% . ערבים ) 3%מוסלמים ו 1%נוצרים( ו 3%דרוזים. מדגם הנוער כולל 158בני נוער בכיתות ז-ח ,מ 17-הישובים בהם עובדת התכנית בחטיבות הביניים. רובם בנים ) .(60%וותק בתכנית :חלק הארי ) (40%בעלי וותק של 4שנים ויותר בתכנית וקרוב לשליש ) (30.4%משתתפים 3שנים .מחצית ויותר ) (51.3%ממשפחות בהן ההורים נשואים זה לזו 44.3% ,ממשפחות חד הוריות ,הוריהם של 4.4%נשואים בשנית .קרוב למחצית מבני הנוער ) (44%הם בנים להורים עולים או שלפחות אחד מהם אינו יליד ישראל ) 20%לפחות אחד ההורים יליד חבר העמים 14% ,הורים ילידי מקום אחר ו 10% -בני העדה האתיופית( .מחצית ומעלה )(53% חילונים ורבע מסורתיים ) 4.4% .(25%ערבים מוסלמים. 9 ב׳ . שביעות רצון מהתכנית שביעות הרצון של המשתתפים – ילדים ונוער מהתכנית כמכלול גבוהה מאד .הדבר משתקף בשלשה מדדים: .1תגובה להיגד " -אני שמח להיות בפותחים עתיד" )ממוצע 4.81 – 4.68בסולם ;(1-5 תרשים :1ממוצע התשובות להיגד" :אני שמח להשתתף בפותחים עתיד" ,לפי קבוצה אני שמח להשתתף בפותחים עתיד 5 4.81 4.68 4.5 4 3.5 3 2.5 2 1.5 1 בני נוער ילדים .2דיווח עצמי על תרומות התכנית בארבעת מעגלי ההתערבות -אמנם ,הממצאים הספציפיים יוצגו בכל מעגל בנפרד .כאן ,אנו מבקשים לרכז את המדדים השונים ולהציג את התרומות באופן מקובץ ,כדי לאפשר מבט כללי על חוויית התכנית של המשיבים. בשלשה מתוך ארבעת מעגלי ההתערבות -האישי ,החברתי והלימודי מדווחים המשיבים על תרומות גבוהות של התכנית להם )ממוצעי נוער ;3.99 – 3.85ממוצעי ילדים .(4.33 – 4.19 במעגל המשפחתי מייחסים המשיבים לתכנית תרומות בינוניות ) 3.26ו ,3.54בהתאמה(. תרשים :2ממוצעי התרומות של פותחים עתיד למשיבים לפי מעגלים 5 4.5 4 4.33 3.99 4.23 3.97 4.19 3.85 3.54 3.26 3.5 3 2.5 2 1.5 1 תרומות במעגל אישי תרומות במעגל הלימודי נוער תרומות במעגל החברתי ילדים תרומות במעגל המשפחתי 10 . 3חוות הדעת על הנאמן ,כאמצעי ההתערבות העיקרי של התכנית -המשיבים מביעים חוות דעת חיובית ביותר על הנאמן .כפי שיוסבר גם בהמשך ,הנאמן נתפס כמבוגר משמעותי על ידי המשיבים .בהקשר הנוכחי ,ברצוננו להדגיש את המידה הגבוהה מאד של איכפתיות שחווים המשיבים מצדם של הנאמנים ,את רמת האמון הגבוהה שהמשתתפים נותנים בנאמנים ואת היותו של הנאמן דמות ברורה ומובנת ,המציבה גבולות לילדים ומהווה מודל לחיקוי. תרשים :3תפיסת הנאמן בעיני המשתתפים תפיסת הנאמן בעיני המשתתפים 4.63 4.77 5.00 4.68 4.77 4.56 4.68 4.64 4.50 4.4 4.50 4.25 4.14 4.20 4.00 3.50 3.00 2.50 2.00 1.50 1.00 הנאמן מסביר את לנאמן י ש כללים אני לומד מהנאמן אני יכול לדבר עם הנאמן מאמין לנאמן אכפת ממני הרבה דברים הנאמן על הדברים ברורים מה מותר עצמו בצורה שאני יכול להצליח הפרטיים שלי ומה אסור ברורה ב ני נוער ג׳ . ילדים תמונת המצב במעגל האישי במעגל האישי נבדקה קבוצת המשתנים הבאים: • באמצעות שאלות השלכתיות נבחנו חמישה משתנים – בטחון פיזי ,אמונה בעתיד הקרוב, התמודדות עם אתגרים ,מסוגלות עצמית ואמונה ביכולת לעשות שינויים בחיים. • כמדד עקיף לתחושת אונים ,ביקשנו לדעת בשאלה פתוחה ,מה רוצים המשיבים לעשות כשיהיו גדולים. • חוות הדעת של המשתתפים על תרומות התכנית נבדקה באמצעות ההיגדים הבאים" :פותחים עתיד" עוזרת לי :לעשות דברים שלא היה לי אומץ לעשות לפני כן; להרגיש שמח; להרגיש בטוח בעצמי; להיות גאה בעצמי; להשיג את הדברים שחשובים לי; לפתור בעיות". בארבעה מתוך חמשת משתני העמדות במעגל האישי נמצאה בקרב המשיבים – ילדים ונוער ,אמונה רבה כי העתיד הקרוב הצפוי להם הוא חיובי; תחושת חזקה של בטחון הפיזי ,סגנון התמודדות חיובי עם אתגרים ורמה גבוהה של מסוגלות עצמית .לעומת זאת ,נמצאה רמה בינונית-נמוכה של אמונה ביכולתו של אדם לחולל שינוי בחייו ולצאת מנסיבות קשות )ראה התרשים להלן(. 11 תרשים :4ממוצעי עמדות ויכולות המשתתפים במעגל האישי 5.00 4.50 4.28 4.41 4.27 4.25 3.94 4.00 4.39 3.85 3.79 3.50 2.82 2.77 3.00 2.50 2.00 1.50 1.00 תמונת עתיד קרוב סגנון התמודדות תחושת בטחון פיזי נוער מסוגלות עצמית אמונה ביכולת לחולל שינוי בחיים ילדים כצפוי ,תחושת המוגנות הפיזית עולה עם הגיל – גם בשכונה וגם בבית. נמצא הבדל מובהק לפי שכבת גיל ולפי מין בסגנון התמודדות עם אתגרים אישיים לטובת הצעירים והבנות .הבנים יותר אופטימיים מהבנות לגבי עתידם החברתי. האומץ לחלום הוא אחד הסממנים של העצמה אישית באוכלוסיות מודרות ומוחלשות .הרוב המוחלט של המשיבים מדווחים על חלום בנוגע לעתידם )ילדים ;86%נוער .(77%החלומות שמביעים המשיבים נושאים אופי נורמטיבי ושאפתני .לדוגמא :לעבוד במגן דוד אדום; להיות רופאה; אסטרונאוט; כדורסלן או מנהל חברה; קוסמטיקאית וכל מה שקשור לאופנה; חייל; לעבוד בעבודה טובה; וטרינרית; לעבוד בבנק; לעזור לאנשים נזקקים; טייס; שוטרת; סופרת; ללמוד משפטים ולהיות עורך דין. גם הדיווח העצמי של המשיבים על תרומת התכנית נמצא חיובי בכל המשתנים כפי שנראה בתרשים שלהלן .תלמידי היסודי חווים את תרומת התכנית בעוצמה גבוהה יותר מאשר בני הנוער .כמו כן, חשוב לציין כי התכנית תורמת בחוויית המשתתפים לשמחת החיים שלהם וליכולת שלהם להתנהל בעולם באופן אפקטיבי. תרשים :5ממוצעי התרומות של פותחים עתיד למשתתפים בתחום האישי 5.00 4.50 4.00 3.50 3.00 2.50 2.00 1.50 1.00 4.52 4.14 4.42 4.41 4.08 4.15 4.32 4.09 4.26 3.83 4.06 3.69 להרגיש שמח להיות גאה בעצמי בני נוער להרגיש בטוח בעצמי ילדים לעשות דברים להשיג את התכנית עוזרת לי לפתור בעיות הדברים שחשובים שלא היה לי אומץ לעשות לפני כן לי 12 ד׳ . תמונת המצב במעגל החברתי במעגל החברתי נבחנה קבוצת המשתנים הבאים ,כדלקמן: • באמצעות שאלות השלכתיות נבדקו שלשה משתני עמדות – אלטרואיזם ואסרטיביות כלפי סמכות וכלפי קבוצת השווים. • באמצעות דיווח עצמי נבדקו שני משתנים – תחושת הבטחון החברתי ותחושת השייכות החברתית. • בנוסף ,התבקשו המשיבים לחוות את דעתם על תרומת התכנית ליכולתם להסתדר עם ילדים אחרים. במרבית המשתנים בתחום החברתי נמצאה רמה גבוהה של יכולות ועמדות -בתחושות הביטחון החברתי ,באלטרואיזם )עזרה לזולת( ובאסרטיביות מול סמכות .בני הנוער גם מדווחים על תחושת שייכות גבוהה )לעומת תחושת שייכות בינונית בקרב תלמידי היסודי( .מעניין לציין כי האסרטיביות מול קבוצת השווים נמצאה בינונית ) 2.97ו ,3.01 -בקרב ילדים ונוער ,בהתאמה( .כמו כן ,מייחסים המשתתפים לתכנית תרומה גבוהה ליכולת שלהם להסתדר עם ילדים אחרים ).(4.19 – 3.85 תרשים :6ממוצעי עמדות ויכולות המשתתפים במעגל החברתי 5.00 4.50 4.55 4.49 4.18 4.11 4.00 3.64 4.12 3.85 3.54 3.50 3.01 2.97 3.00 2.50 2.00 1.50 1.00 תחושה של בטחון חברתי )אשכול( אלטרואיזם אסרטיביות מול סמכות נוער ה׳ . תחושת שייכות אסרטיביות מול קבוצת השווים ילדים תמונת המצב במעגל הלימודי במעגל הלימודי נבדקו מספר משתנים ,בשני אופנים: • דיווח עצמי של המשיבים על )א( תפיסת המשיב את רמתו כתלמיד; )ב( התרומה של פותחים עתיד למשתתף להיות תלמיד טוב יותר ו)ג( להתנהג טוב יותר בבית הספר. • הפקת נתונים על התפקוד הלימודי וההישגים הלימודיים של המשיבים מתוך "אלומה". נמצא כי תלמידי היסודי מעריכים את עצמם כתלמידים טובים ביחס לבני כיתתם )ממוצע 3.68ס .תקן ,1.05בסולם ,(1-5בעוד בני הנוער מעריכים עצמם כתלמידים בינוניים )ממוצע .(3.1הבדל זה נמצא מובהק סטטיסטית. 13 המשתתפים מייחסים ל"פותחים עתיד" תרומה רבה ליכולתם להיות תלמידים טובים ולהתנהג כראוי בבית הספר .ממצאים אחרונים אלה נתמכים על ידי המידע מאלומה כי קרוב למחצית מהמשיבים בקרב הילדים ) (47%מקבלים סיוע לימודי לעומת רבע ) (27%מקרב בני הנוער. תרשים :7ממוצעי התרומות של פותחים עתיד במעגל הלימודי 5 4.5 4 3.5 3 2.5 2 1.5 1 4.27 4.2 4.03 להיות תלמיד טוב יותר בני נוער ילדים 3.91 להתנהג טוב בבית הספר מכיוון שמערכת "אלומה" היתה בשלבי הטמעה ראשונים בשנה החולפת ,ניתן היה לקבל מידע על התפקוד הלימודי של מרבית המשתתפים במדגם הערכה ואילו מידע על הציונים היה זמין רק לגבי כשליש מהם .3מהנתונים על התפקוד הלימודי כפי שמדווח באלומה ,ניתן לראות כי המחנכות תופסות באופן חיובי את התנהגותם של הילדים בכיתה ומדווחות על נוכחות גבוהה בביה"ס .במדדים של השתתפות בכיתה ,מוטיבציה ללמוד ומיצוי יכולת אישית חוות דעתן על הילדים בינונית בלבד. תרשים :8ממוצעי חוות דעת המורות על התפקוד הלימודי באמצעות אלומה 5 4.5 4.48 4.18 4 4.38 3.98 3.09 3.2 3.5 3 2.95 2.98 2.81 2.72 2.5 2 1.5 1 התנהגות בכיתה נוכחות מוטיבציה ללמידה בני נוער מיצוי יכולת אישית השתפות בשיעורים ילדים * מספר הילדים עליהם היו נתונים באלומה ,(80%) 470 :ובקרב בני הנוער על .(91%) 145 כאמור ,המידע הזמין על ההישגים הלימודיים מתייחס ל 30%מהילדים בלבד .הנתונים הממוצעים מראים כי רמתם הלימודית של משתתפי התכנית בינונית )מקביל לציון כמעט טוב = Cבסולם הציונים בארה"ב( .עם זאת ,ברור כי הממוצע משטיח את תמונת המצב האמיתית .לנתונים אלה 3בשנה הבאה ייאספו יותר נתונים על המעגל הלימודי ישירות מהמשיבים עצמם. 14 תהיה משמעות בשנה הבאה ,כאשר ניתן יהיה להשוות את מידת השינוי אצל כל משתתף בין תחילת השנה לסיומה. תרשים :9ממוצע הציונים של המשתתפים מאלומה לפי מקצוע 100 90 80 70 60 50 40 30 20 10 0 71.1 71.9 68.1 71.1 69.1 71.4 70.6 69.4 עברית חשבון מדעים אנגלית בני נוער ו׳ . ילדים תמונת המצב במעגל המשפחתי במעגל המשפחתי נבדקו ארבעה משתנים ,היוצרים את רשת הבטחון להתפתחות תקינה ולהתמודדות עם אתגרי החיים: • קיומו של מבוגר משמעותי -משתנה זה נבחן על ידי סדרת שאלות ישירות לגבי תפיסת המבוגרים בסביבתו של הילד – הורים ,מחנכת ונאמן ויחסי המשיב עימם) :א( תפיסה של המשיב לגבי המידה שבה המבוגר מכיר אותו "באמת") ,ב( תחושה של קבלת תמיכה מהמבוגר, )ג( תפיסת המשיב את מידת אמונה של המבוגר ביכולתו של המשיב להצליח בחיים )ד( רמת האמון של המשיב במבוגר ו)ה( היותו של המבוגר דמות מודל למשיב. • קיומה של רשת תמיכה חברתית – נבדקה על ידי סדרה של 3שאלות" :אל מי אתה פונה כשיש לך בעיה בבית הספר /בבית /עם חברים?" ,כאשר המשיבים יכלו לציין מספר גורמים מתוך רשימה נתונה. • תחושת המוגנות של המשיבים בבית – "אני מרגיש בטוח בבית". • תרומת התכנית ליחסים המשפחתיים" :פותחים עתיד" עוזרת לי להסתדר עם ההורים שלי /עם האחים שלי. קיומו של מבוגר משמעותי :נמצא כי המשיבים תופסים את כל הבוגרים הרלוונטיים בסביבתם כמבוגרים משמעותיים ,כשההורים הם הדמויות המשמעותיות ביותר והמחנכות הדמויות הפחות משמעותיות ,באופן יחסי .הנאמנים נמצאו באמצע בין ההורים והמחנכות .הנוער רואה במחנכות דמויות פחות משמעותיות ,באופן יחסי בהשוואה לילדים. 15 תרשים :10ממוצעי תפיסת המבוגרים בעיני המשתתפים 4.7 5 4.63 4.59 4.5 4.45 4.37 3.85 4 3.5 3 2.5 2 1.5 1 ההורה כמבוגר משמעותי הנאמן כמבוגר משמעותי בני נוער המחנכת כמבוגר משמעותי ילדים רשת תמיכה :נמצא כי הרוב המוחלט של המשיבים דיווחו על קיומה של רשת תמיכה .זו של הילדים הומוגנית יותר מזו של הנוער .ההורים מהווים גורם התמיכה השכיח ביותר ,בכל סוגי הבעיות בקרב הילדים ) (59%ובין הגורמים העיקריים בקרב הנוער ) .(22%באופן המותאם לגיל ,הנוער נוטה יותר לפנות אל קבוצת השווים בבעיות הקשורות לחברים ) .(25%בבעיות הקשורות בבית הספר נוטים הילדים לפנות יותר אל המורים בבקשת עזרה ) ,(31%בעוד הנוער נוטה יותר לפנות אל נאמני פותחים עתיד ).(26% מבחינת תחושת המוגנות בבית ,נמצא הבדל מובהק בין בני הנוער והילדים ,למרות שבשתי הקבוצות מדווחים המשיבים על רמת מוגנות גבוהה .לנוער תחושת מוגנות גבוהה מאד ) 4.81לעומת 3.80 אצל הילדים(. יחסים במשפחה :המשיבים מדווחים על תרומה בינונית של התכנית ליחסים עם בני המשפחה .יש לציין כי בנות מדווחות במובהק יותר מבנים כי הוריהן מבינים אותן. תרשים :11ממוצע התרומות במעגל המשפחתי 16 ז׳ . מסוגלות תעסוקתית של המשתתפים במסוגלות תעסוקתית הכוונה למצבור הכישורים והמיומנויות התומכים באפשרות להשתלב בעולם העבודה בעתיד .זו נבדקה בקרב בני נוער ובוגרים ,באמצעות 15מדדים ,4שניתן לסווגם ל 3קבוצות – מיומנויות אישיות ,מיומנויות חברתיות ומיומנויות בתחום המחשבים. נמצא כי רמת המסוגלות התעסוקתית של המשיבים מקרב בני הנוער בינונית-גבוהה ,כאשר האוריינטציה למחשבים והנגישות אליהם היא גבוהה מאד ) 4.21בסולם ,(1-5בעוד המיומנויות החברתיות והאישיות בינוניות בלבד ) 3.15ו ,2.92בהתאמה( .להעמקה בממצאים סביב מדדי המסוגלות התעסוקתית ר' פרק שני – בוגרי התכנית. תרשים :12ממוצעי האשכולות של מסוגלות תעסוקתית 5 4.5 4 3.5 3 2.5 2 1.5 1 4.21 2.92 מיומנויות חברתיות ח׳ . 3.15 מיומנויות אישיות שימושים במחשב ונגישות למחשבים משתנים מסבירים על אף שלאורך הדו"ח הבאנו ממצאים בנוגע להשפעות של משתני הרקע על רמת האפקטיביות של התכנית בקרב הילדים ,5אנו מבקשים לרכז כאן הממצאים בנוגע לכלל המשתנים שנמצאו מבחינים בין המשתתפים .כל אחד מהמשתנים משפיע על מספר מועט של מדדים ,אך אף לא אחד ממשתני הרקע מסביר את השונות בין המשיבים באופן גורף. .1השפעות משתני הרקע השפעת משתנה הגיל: בהשוואה בין השכבות הצעירות )ג-ד( לבין השכבות הבוגרות יותר )ה-ו( של תלמידי בית הספר היסודי נמצא: • תלמידי ג-ד מדווחים על השפעות חזקות יותר של התכנית בכל מעגלי ההתערבות של התכנית; הנאמן מהווה עבורם דמות משמעותית יותר והם מתמודדים טוב יותר עם אתגרים. • תלמידי ה-ו חשים בטוחים יותר בבית ובשכונה. 4המדדים הם באשכול האישי :יכולת למידה ,גמישות ,הבחנה בין עיקר וטפל ,אחריות ,התמדה ,סובלנות לעמימות ,קבלת החלטות; באשכול החברתי :אכפתיות כלפי אחרים ,יכולת עבודה צוות ,מנהיגות ,עמידה בלחץ חברתי ,יישוב סכסוכים בדרך לא אלימה ,קבלת סמכות ,שליטה עצמית; באשכול מחשוב :נגישות למחשב, שימוש במחשבים 5בחטיבות הביניים לא ניתן לבדוק זאת בשל מספר בלתי מספק של משיבים בכל ערך של המשתנה. 17 השפעת משתנה המגדר: • בנות נמצאו כבעלות יכולת התמודדות טובה יותר עם אתגרים ,כאסרטיביות יותר מול סמכות יותר והן חשות שהוריהם מבינים אותן יותר. • בנים הם בעלי תמונת עתיד חיובית יותר בהשוואה לבנות ,בכל הנוגע למצבם החברתי והם חשים בטוחים יותר בשכונת מגוריהם. השפעת משתנה הוותק בתכנית: נבחנו חמש דרגות ותק – חדשים )מעטים( ,שנה ,שנתיים ,שלש ,וארבע שנים ויותר .נמצאה השפעה לוותק בשני משתנים בלבד ,במעגל האישי ,ובכל משתנה נמצא כיוון אחר של השפעה: • משתתפים חדשים בתכנית נמצאו כבעלי רמה גבוהה יותר של אלטרואיזם )אכפתיים יותר כלפי חבריהם( ממשתתפים וותיקים מאד בתכנית) .חדשים ,4.39 -בעלי וותק של 4+שנים (3.72 - • משתתפים בעלי וותק של שנתיים נמצאו בעלי רמה גבוהה יותר של מסוגלות עצמית )חדשים - ,3.39בעלי וותק של שנתיים .(3.99 - כמו כן ,נמצאו מתאמים חיוביים חלשים יותר של וותק בתכנית עם המסוגלות העצמית כיום ובעתיד ,אלטרואיזם )אכפתיות מאחרים( ובטחון חברתי .בקרב הילדים עם וותק של שנתיים ויותר בתכנית עוצמת הקשרים גבוהה יותר ומתקיימים גם קשרים נוספים :עם אלטרואיזם; אסרטיביות מול קבוצת השווים )שכזכור נמצאה בינונית בלבד בקרב המשתתפים(; תחושת המוגנות הפיזית והבטחון החברתי. .2השפעות הנאמן )משתנה תשומות ותהליך( נמצא כי ככל שהילדים תופסים את הנאמנים כמשמעותיים עבורם וכמודל לחיקוי כך הם: א׳ .מייחסים השפעות גבוהות יותר לתכנית עליהם )בכל התחומים( ב׳ .רואים את תמונת העתיד הקרוב שלהם כחיובית יותר ג׳ .מתמודדים טוב יותר עם אתגרים ד׳ .חשים בטוחים בביה"ס ,בבית ובשכונה ט׳ . עמדות של הורים ומחנכות ההורים והצוות החינוכי מהווים אוכלוסיית יעד משנית של התכנית ,בשל מרכזיותם לחוויה של הילד ולהתפתחותו .לפיכך ,יש טעם לעמוד על התפיסות שלהם את הילדים ואת התכנית .בסעיף הבא – "השפעות התכלול" ,נדון במידת ההלימה בין התפיסות של הגורמים השונים בסביבתו של הילד. בסעיף זה אנו מבקשים לעמוד על ממצאים מרכזיים בקרב המורים ובקרב ההורים. עמדות הורים ההורים נשאלו על תרומות התכנית עבורם בשמונה היבטים :היכרות עם הילד ,הבנה של צרכיו, מודעות של ההורה לתפקוד הלימודי והחברתי של הילד ,תפקוד ההורי ,תמיכה בילד ,שיח של ההורים עם בית הספר ויחסים שלהם עם הילד .ארגנו אותם בארבעה תחומים ,כפי שנראה בתרשים 13להלן. 18 בממוצע מדווחים ההורים על תרומות בינונית עד גבוהות בכל ההיבטים ,עם שונות רבה בתשובותיהם. תרשים :13ממוצעי התרומת של פותחים עתיד להורי המשתתפים 5 הורי נוער 4.5 4 3.66 3.42 3.4 3.5 3.46 3.38 הורי ילדים 3.64 3.55 3.35 3 2.5 2 1.5 1 יחסים עם הילד תפקוד הורי בתחום החברתי כללי :מודעות וכלים הוריים )אשכול( תפקוד הורי בתחום הלימודי )אשכול( * הורי יסודי= 114הורי חטיבות= 62 להורים חוות דעת חיובית ביותר על הנאמן .הם חשים בנוח עם הנאמן במידה רבה ) (4.7וסבורים כי הוא מבין היטב את המצב בבית ) .(4.62לתחושתם ההורים ,הם והנאמן פועלים ביחד לטובת הילד במידה רבה מאד ) ,(4.62בעוד הנאמנים והמחנכות תופסים את רמת שיתוף הפעולה בין הנאמן להורים כבינונית-גבוהה ) 3.95ו.(3.69 - עמדות מחנכות המחנכות נשאלו לגבי המידה שבה תרמה להן התכנית בשישה היבטים :לתקשורת עם התלמיד בנושאים לימודיים ולא לימודיים ,להיכרות עם התלמיד ולהבנה שלו ,ליכולת של התלמיד לקבל מהמורה עזרה בנושאים לימודיים ולתקשורת עם הורי התלמיד. בממוצע ,מייחסות המחנכות לתכנית תרומות בינוניות להן-עצמן בכל ההיבטים ,אף כי ניכרת שונות גבוהה בין המשיבות .נמצאו הבדלים מובהקים בין מחנכות הנוער ,אשר נתרמו מהתכנית יותר מאשר מחנכות היסודי. תרשים : 14ממוצעי התרומות של פותחים עתיד למחנכות 5.0 מחנכות נוער 4.5 4.0 3.5 3.0 3.47 3.00 3.40 2.82 3.28 2.82 3.15 2.57 מחנכות ילדים 3.05 2.55 2.5 2.98 2.34 2.0 1.5 1.0 לתקשורת עם הילד להבנה שלי את הילד לשיפור היכרות שלי ליכולת של הילד לתקשורת עם הילד בנושאים שאינם עם הילד להיעזר בי בענייני בנושאים לימודיים לימודיים לימודים * מחנכות יסודי= ,152מחנכות חטיבה= 56 לקשר שלי עם ההורים 19 ביחס לתלמידים עצמם ,נמצא פער משמעותי בין הערכה גבוהה של התלמידים את מצבם הלימודי לבין הערכה בינונית של המחנכות אותם )תלמידי יסודי 3.68לעומת מחנכות יסודי ,2.92תלמידי חטיבה ,3.11מחנכות חטיבה .(2.79 המחנכות סבורות כי לתלמידים יש סיכוי בינוני להשתלב היטב בחטיבת הביניים ולהשיג תעודת בגרות )בהיבט האחרון ניכרת שונות גבוהה בין המחנכות(. תרשים :15ממוצעי תפיסת המחנכות את העתיד הלימודי של המשתתפים 5 4.5 4 3.5 3.39 3.62 3.41 3.2 3 2.5 2 1.5 1 תהיה לו תעודת בגרות מחנכות נוער י׳ . יצליח בחטיבת ביניים מחנכות ילדים השפעות התכלול עבודת התכלול הינה מרכיב משמעותי בעבודת הנאמן והיא נועדה לייצר סביבה שבה יש תיאום בין הבית וגורמי המקצוע ובה ניתנת לילד התמיכה המאפשרת לו לשגשג .ואכן ,הנאמנים מעידים כי הם משקיעים זמן רב בעבודת התכלול וכי היא אינטנסיבית מאד )ממוצע 4.05ס .תקן ,(0.9בעיקר בשנה הראשונה של הילד בתכנית ובשנתו הרביעית )לקראת סיום( .לפיכך ,ההשערה הנבדקת היא שככל עבודת התכלול טובה יותר וממושכת יותר יתקיימו פערים קטנים יותר בין הילד למבוגרים סביבו ובינם לבין עצמם. כפי שהוסבר בפרק השיטה ,כדי לעמוד על המידה שבה תורמת פעילותו של הנאמן כמתכלל של התפיסות והשירותים ביחס לילד למבוגרים הרלוונטיים בסביבתו ,נבדקו העמדות והתפיסות של ההורים ,המחנכים והנאמנים .הבדיקה בקרב המבוגרים נערכה על אותם משתנים שעבורם נאסף מידע ממשתתפי התכנית .בעיבוד הנתונים נערכה השוואה בין ארבעת בעלי העניין סביב אשכולות מזווגים של משתתף ,הורה ,מחנך ונאמן ,לפי חלוקה בין ילדים בעלי ותק של שנה ,שנתיים ,שלש וארבע שנים ויותר בתכנית. ככלל ,הממצאים מציירים מדרג יורד של מידת החיוביות בתפיסת היכולות ועמדות של המשתתפים ובחוות הדעת על תרומותיה של התכנית עבורם בין המשתתפים-עצמם )עוצמה גבוהה( ,ההורים ,הנאמנים והמחנכות )הנמוכה ביותר( להלן יוצגו הממצאים בנפרד לגבי יכולות המשתתפים ולגבי תפיסת תרומות התכנית. 20 א׳ .תפיסת היכולות של משתתפי פותחים עתיד הממצאים מלמדים כי למשתתפים ולהוריהם תפיסות דומות לגבי המשתתף – תכונותיו ,עמדותיו ויכולותיו .נמצאו הבדלים מובהקים בין התפיסות של המשתתפים וההורים ,מצד אחד לבין המחנכות והנאמנים ,מצד שני. הפער בתפיסות נותר בעינו במשך שלש השנים הראשונות של המשתתף בתכנית .אולם ,בקרב משתתפים הנמצאים בתכנית שלש שנים ויותר קיימת מגמה של התקרבות בתפיסות בין המבוגרים למשתתפים ובין המבוגרים לבין עצמם. בקרב משתתפים עם וותק של פחות משלוש שנים בתכנית התגלו פערים מובהקים בתפיסות של המשתתפים את עצמם ,מצד אחד ,לבין התפיסה של המבוגרים אותם ,מצד שני .לרוב ,הילדים ובני הנוער העריכו עצמם כגבוהים יותר בכל המשתנים.6 ניכרת מגמה של צמצום הפערים בתפיסות בקרב אלה המשתתפים בתכנית שלוש שנים ויותר לבין המבוגרים בסביבתם )לרוב ,בין המשתתף להורה( ,המתחזקת בקרב אלה המשתתפים בתכנית ארבע שנים ויותר .כלומר ,ישנה התקרבות בתפיסות בין הילד למבוגרים בסביבתו לגבי מספר גדול יותר של משתנים )ראה דוגמא בתרשים הבא( .המשתנה היחיד בו נשאר פער בתפיסות הוא סגנון ההתמודדות של המשתתף. תרשים :16ממוצע ההבדלים בין המשתתף למבוגרים ,לפי וותק בתוכנית 0.9 0.8 0.7 0.6 0.5 0.4 0.3 0.2 0.1 0 ממוצע הפערים לגבי ממוצע הפערים לגבי ממוצע הפערים לגבי אסרטיביות מול סמכות מסוגלות עצמית אלטרואיזם ארבע שנים ויותר בתכנית שלוש שנים ויותר בתכני פחות משלוש שנים בתכנית בחינה של הפערים בין המבוגרים )הורה ,מורה ונאמן( לבין עצמם מעלה כי בנוגע לאלה המשתתפים בתכנית פחות משלוש שנים נמצאו הבדלים המובהקים הבאים: • בין ההורים למחנכות -בכל משתני העמדות והתכונות ,כאשר ההורים מעריכים את המשתתפים גבוה יותר מאשר המחנכות; 6למעט קירבה בתפיסות של המשתתפים וההורים ביחס לשני משתנים) :א( רמת האלטרואיזם של המשתתפים ו)ב( רמת האסרטיביות שלהם מול קבוצת השווים 21 • בין המחנכות לנאמנים בתכונה אחת בלבד )סגנון התמודדות( ,כשאר הנאמנים מעריכים את המשתתפים גבוה יותר מאשר המחנכות; • בין ההורים לנאמנים בתחום אחד בלבד )מסוגלות עצמית( ,כאשר ההורים מעריכים את המשתתפים גבוה יותר מהנאמנים. לעומת זאת ,לגבי משתתפים בעלי ותק של שלוש שנים הצטמצמו ההבדלים בין ההורים למחנכות במשתנה של אסרטיביות מול קבוצת השווים .לגבי משתתפים בעלי ותק של ארבע שנים בתכנית הצטמצמו ההבדלים גם במשתנים של אלטרואיזם ומסוגלות עצמית. ב׳ .תפיסות בנוגע לתרומות התכנית למשתתפי פותחים עתיד בנוגע להשפעות התכנית על המשתתפים במעגלים השונים לא ניכרת מגמה אחידה של התקרבות בעמדות בין בעלי העניין השונים .בכל ארבעת המעגלים קיימים הבדלים מובהקים בין התפיסות של המשתתפים לאלו של המבוגרים בסביבתם בכל הנוגע למשתתפים בעלי וותק של פחות משלוש שנים בתכנית .המשתתפים מעריכים את תרומות התכנית כגבוהות יותר מאשר מעריכים אותן המבוגרים )למעט קירבה בתפיסות של המשתתפים וההורים בנוגע לתרומה בתחום המשפחתי(: • בתחום האישי ,המשתתפים תופסים את התכנית כתורמת להם יותר בהשוואה למבוגרים סביבם .פערים אלו לא מצטמצמים לאורך הזמן ,למעט בין ההורים והמשתתפים בעלי ותק של ארבע שנים ויותר בתכנית. • בתחום החברתי ,מצטמצמים הפערים בין המשתתפים לנאמנים לאחר שלוש שנים ,ואילו הפערים בין המשתתפים למחנכות ולהורים לאחר ארבע שנים. • בתחום הלימודי הפערים בין המשתתפים להורים מצטמצמים רק בקרב משתתפים הנמצאים בתכנית ארבע שנים ויותר. • בתחום המשפחתי מצטמצמים הפערים בין המשתתפים לבין המחנכות והנאמנים לאחר שלוש שנים .ואילו הפערים בין ההורים למשתתפים גדלים בקרב משתתפים בעלי וותק של ארבע שנים ויותר בתכנית. ניתן לראות מגמה של התקרבות בתפיסות בין המבוגרים– בין המורים להורים ובין המורים לנאמנים עם העלייה בותק של המשתתפים בתכנית .זו באה לידי ביטוי בולט בביטול ההבדלים המובהקים ביניהם בכל הנוגע למעגלים הלימודי והאישי של הילד. י״א. תפיסת העתיד של משתתפי פותחים עתיד התייחסות לעתיד של המשתתפים נבחנה אצל כל בעלי העניין סביב שני מדדים מרכזיים :הראשון, תמונת העתיד הקרוב של המשתתף והשני ,אמונתם היכולת לחולל שינוי בגורלו של אדם לגבי עתידו. בהשוואה בין תפיסת המשתתפים עצמם לבין המבוגרים הסובבים אותם נמצא כי קיים פער בין אופטימיות רבה לגבי העתיד הקרוב של המשתתפים ]והערכה עצמית גבוהה של הילדים והנוער ושל המבוגרים הסובבים אותם את היכולות והתפקוד של המשתתפים כיום )בהיבט האישי ,החברתי והלימודי([ ,מצד אחד ,לבין אמונה בינונית שמבטאים המשתתפים ,הורים והמחנכות ביכולת העקרונית לעשות שינוי בחיים ,מצד שני .לפירוט ראה התרשימים שלהלן .כמו כן ,מהשוואה זו עולים 22 באופן ברור הפערים בין המשתפים עצמם לבין המחנכות המלוות אותם בנוגע לאופטימיות באשר לעתידם הקרוב וכן הפערים בין המשתתפים לבין המבוגרים בנוגע ליכולת לחולל שינוי בגורלו של אדם. תרשים :17ממוצעי תפיסת עתיד ואמונה ביכולת לחולל שינוי בחיים -ילדים 5 4.5 4.34 4.42 3.95 4 3.64 3.74 3.71 3.69 3.5 2.78 3 2.5 2 1.5 1 אופ טימיות ביח ס לעתיד הקרוב נאמנים מחנכות אמו נה ביכולת לחולל שי נוי בחיים ילדים הורים תרשים :18ממוצעי תפיסת עתיד ואמונה ביכולת לחולל שינוי בחיים -נוער 5 4.5 4.28 4.28 3.97 4 3.78 3.59 3.38 3.5 3.55 2.82 3 2.5 2 1.5 1 אופטימיות ביח ס לעתיד הקרוב מח נכות נאמ נים אמו נה ביכולת לחולל שי נוי בחיים הורים ב ני נוער בבחינת השפעת הוותק בתכנית על משתנים אלו נמצא כי בנוגע ל"אמונה בעתיד הקרוב" בקרב הילדים עם וותק של שלוש שנים ויותר מצטמצמים הפערים בין הילדים להוריהם ומתרחש היפוך, כאשר ההורים צופים לילדיהם עתיד טוב יותר מאשר הילדים לעצמם .הפערים בין הילדים למחנכות ולנאמנים נשארים בעינם. מבחינת הפערים בין המבוגרים לבין עצמם בנוגע לאמונה בעתיד הקרוב ,המגמה לפיה ההורים צופים תמונת עתיד טובה יותר מהנאמנים ואלו צופים עתיד טוב יותר מהמחנכות נמשכת לאורך כל שנות הוותק של המשתתפים .אולם ,הפערים בין ההורים לנאמנים מצטמצמים ואינם מובהקים עם העלייה בוותק של המשתתפים בתכנית . לאורך כל שנות הוותק בתכנית נשארים פערים מובהקים בין המשתתפים למבוגרים במשתנה "אמונה ביכולת לחולל שינוי בגורלו של אדם" ,כאשר האמונה של הילדים ביכולת לחולל שינוי בגורל האדם גדלה אם כי ,היא עדין נמוכה באופן מובהק מעמדתם של המבוגרים. 23 פרק שני :בני הנוער בוגרי התכנית א׳ . הגדרות ומיפוי לפי מודל העבודה של תוכנית "פותחים עתיד" ליווי של משתתף אמור להימשך בין שלש לחמש שנים. באופן עקרוני יש להבחין בין שלשה מצבים אפשריים של עזיבת התכנית ,להלן "בוגרים": .1סיום בהצלחה -צוות התכנית סבר כי המשתתף מיצה את התועלת שיכל להפיק מהתכנית באותו שלב. .2סיום מסיבות טכניות – משתתפים שהמשיכו לחטיבת ביניים שהתכנית אינה עובדת עימה או שסיימו כיתה ח' – שהיא הגבול העליון להשתתפות בתכנית. .3נשירה – מחוסר התאמה לתכנית ו/או בשל היעדר שיתוף פעולה של המשתתף או של הוריו. מכיוון שהתכנית התרחבה באופן מדורג במהלך השנים ,יש להערכתנו 12ישובים עם פוטנציאל לבוגרים העומדים בקריטריונים שהוגדרו לעיל. עד הכנסת מערכת אלומה – מערכת ניהול הידע של התכנית ,לא היתה הקפדה על שיטתיות באיסוף המידע בנוגע לעזיבת משתתפים את התכנית .לפיכך ,רמת התיעוד שונה מישוב לישוב.7 תרשים :19התפלגות בוגרים לפי שכבת כניסה לתכנית )(N = 244 ג 7% ב' 3% לא ידוע 4% ח 12% ד 21% ז 19% ה 28% ו 6% מכיוון שהתכנית מכוונת למינימום שלש שנות ליווי לילד ,אמורים להיות בוגרים אשר סיימו אותה בהצלחה החל בשנת ,2008דבר המאפשר את בחינת ההשפעות ארוכות הטווח של התכנית עליהם. בספרות המחקרית מתוארות השפעות יציבות של תכניות לילדים ונוער בסיכון ככאלה הנותרות לאחר שנה וחצי מעזיבת התכנית .לכן ,התמקדה ההערכה בבוגרים שסיימו את התכנית בסוף תשס"ח )יוני (2008ובסוף תשס"ט )יוני .(2009 7 החל משנה"ל תשע"א כל הילדים המשתתפים בתכנית מוזנים למערכת ניהול הידע כך ,שבהמשך יישמר המידע על בוגרי התכנית ומסיימיה. 24 ב׳ . המדגם המדגם להערכה כלל רק בוגרים ששהו בתכנית לפחות שנתיים ,מעשרת הישובים הבאים :אילת, דימונה ,ירוחם ,שדרות ,עפולה ,יוקנעם ,מגידו ,מגדל העמק טבריה ומעלה יוסף. המדגם מייצג את בוגרי התכנית בשנים תשס"ז – תשס"ט וכולל 71בוגרים .אלה מהווים 29%מכלל הבוגרים עליהם קיים בידינו מידע ולהערכתנו ,כ 12%מכלל הבוגרים. בעת עריכת הסקר – בסוף שנת הלימודים תש"ע ,סיימו רובם את כיתות ז-ט .חלק נוסף סיימו כיתות י-י"ב .בודדים היו בכיתה ו' .פרק הזמן הממוצע בה השתתפו בתכנית עומד על 2.12שנים .קרוב לשני שליש מהמשיבים ) (61%הם בנים – דבר המשקף את שיעור הבנים בתכנית כיום .הבוגרים סיימו את התכנית לפני כ 1.74-שנים בממוצע .במהלך השתתפותם בתכנית היו למרואיינים בממוצע כשני נאמנים ).(1.76 ג׳ . שביעות רצון מהתכנית נמצא כי גם לאחר שחלפו שנה או שנתיים מאז שסיימו את התכנית ,בני הנוער הבוגרים מדווחים כי הם שמחים מאד על ההשתתפות בתכנית ונהנו מהפעילות במסגרתה )ממוצע 4.4ו 4.31 בהתאמה(. כאשר נשאלו הבוגרים על התקופה בה היו בתכנית הם ציינו שהם נהנו במידה רבה ללכת לחוגים )ממוצע ,3.88ס .תקן ,(1.49הרגישו שהם קיבלו עזרה בלימודים במידה רבה )ממוצע ,3.64ס .תקן ,(1.4ושהם הסתדרו טוב יותר בביה"ס במידה בינונית )ממוצע ,3.48ס .תקן .(1.1בתחום החברתי ייחסו הבוגרים תרומה בינונית נמוכה לתכנית" :רכשתי חברים חדשים" )ממוצע ,2.8ס .קן .(1.6 הרוב המוחלט של המשיבים ) (79%מהמשיבים ימליצו בוודאות על התכנית לחבריהם(9) 13% . ימליצו עם הסתייגות כמו" :רק לילדים צעירים יותר"" ,תלוי בילד" ו"אם הנאמנים יהיו מסורים יותר". שאר המשיבים ) (5 ,7%לא ימליצו על התכנית ,מסיבות שונות כמו :לא היה לי טוב ,הפעולות משעממות ,חבריהם עזבו את התכנית ,בעיה עם הנאמן" ,ילדים מצטיינים לא זקוקים לתכנית". גם רוב ההערות הכלליות שמסרו רבע מהמרואיינים מעידות על התרומה הרבה של התכנית למשתתפים ו/או על הרצון שלהם להמשיך ולהשתתף בה ,בשל התועלת שבה עבורם .מעט הביקורות שהושמעו מעידות על חשיבות הקשר עם הנאמן להצלחת המהלך עבור המשתתפים. ד׳ . השפעות מתמשכות בתהליך הערכה ביקשנו לבדוק את השפעת התוכנית על התפיסות וההתנהגויות של בני הנוער הבוגרים .כיוון שלא נערך מחקר מקדים על בני נוער אלו חשוב לזכור שהממצאים מתארים תמונת מצב עכשווית ויש קושי מסוים לקשר אותם בלעדית לתכנית. • כל בני הנוער הבוגרים שרואיינו לומדים כיום בבתי הספר .מיעוטם ) (9%לומדים ועובדים גם יחד .קשה לדעת אם הבוגרים הללו היו מועמדים לנשירה אילולא השתתפו בתכנית אולם ,יש לזכור כי שיעור הנושרים עומד על כ – 8%באוכלוסיה כולה. • 43%השתתפו בשנה החולפת לפחות בחוג אחד אחה"צ ,דבר המעיד על שימור של הרגלי הפנאי שמנסה התכנית לעצב .מיעוטם חברים בתנועת נוער ) – (9%כחניכים וכפעילים. 25 • שיעור הבוגרים המעידים כי יתגייסו לצבא או יעשו שירות לאומי ,בוודאות הוא גבוה )(63% ו 14%נוספים חושבים שיתגייסו .רק 14%מסרו כי אינם חושבים להתגייס או לשרת שירות לאומי .שיעור זה הוא פחות מחצי מהשיעור של אלה שאינם מתגייסים/משרתים באוכלוסיה הכללית של הנוער. תרשים : 20האם תתגייס לצבא /לשירות לאומי? לא14% , אולי14% , כן63% , . בנוסף ,התבקשו הבוגרים להגיב על סדרה של שבעה מדדי תרומות של התכנית :המידה בה התכנית סייעה להם )א( להתרחק מחברה רעה) ,ב( לשלוט בעצמם) ,ג( להרגיש יותר אחראים) ,ד( לחוש בטחון עצמי) ,ה( להשיג את הדברים החשובים להם) ,ו( לנצל את זמנם באופן הטוב ביותר) ,ז( לעזור לאחרים .הממצאים מורים כי בכל המדדים היתה לתכנית תרומה רבה לבוגרים וביחד הם מהווים אינדיקציה לתרומת התכנית לעיצוב תפיסת עולם נורמטיבית בקרב הבוגרים. תרשים : 21ממוצעי התרומות של פותחים עתיד לבוגרים 5 4.5 4 3.5 3 2.5 2 1.5 1 3.86 3.86 3.8 3.74 3.73 3.66 3.65 חשוב לי לנצל את הזמן שלי בצורה הטובה ביותר חשוב לי לעזור לאחרים אני מתרחק מחברה רעה אני מרגיש יותר בטוח בעצמי אני יותר יודע להשיג את הדברים שחשובים לי אני יותר שולט בעצמי אני מרגיש אחראי יותר מערך ההערכה הכולל מבוסס על מדגם מדורג ולכן ממצאי בני הנוער הבוגרים מקבלים משמעות בהשוואה לממצאי בני הנוער שעדין בתכנית. היכולות ,התפיסות והעמדות של בני הנוער הבוגרים נבדקו בארבעת המעגלים בהם עוסקת התכנית: המעגל האישי ,המעגל החברתי ,המעגל הלימודי והמעגל המשפחתי .במרבית המשתנים ובכל המעגלים ,נמצאה רמת בני הנוער הבוגרים כמתונה עד גבוהה .להלן נציין ממצאים בולטים בכל מעגל. 26 תמונת המצב במעגל האישי תרשים :22ממוצעי המשתנים במעגל האישי לפי קבוצה 5.00 4.50 4.28 4.41 4.55 בוגרים 4.27 3.94 4.00 3.9 נוער ילדים 3.83 3.85 3.79 3.50 2.82 2.77 3.00 3.09 2.50 2.00 1.50 1.00 תמונת עתיד קרוב מסוגלות עצמית אמונה ביכולת לחולל שינוי בחיים סגנון התמודדות במעגל האישי רמת הבוגרים דומה לזו בני הנוער המשתתפים כיום בתכנית .תמונת העתיד הקרוב שלהם והאמונה שלהם ביכולת לחולל שינוי בחיים חיוביות במעט מאלה של הילדים והנוער. • בתפיסת הבוגרים לגבי היכולת לחולל שינוי בחיים נמצא כי בממוצע בני הנוער הבוגרים תופסים במידה בינונית את הפוטנציאל לשינוי .התחומים הגבוהים הניתנים לשינוי הם המצב החברתי והמצב הכלכלי .לעומת זאת ,מצב של קושי בקשר עם ההורים נתפס כפחות בר שינוי. בקרב בני הנוער המשתתפים כיום בתכנית לא נמצאה הבחנה דומה. • שאיפות :למחציתם ) (52%יש חלום ,דבר המבטא את תחושת האונים שלהם .שיעור זה נמוך משיעור הילדים ובני הנוער המשתתפים בתכנית שציינו חלום לעתיד ).(77%-86% • בנוסף ,מדווחים בני הנוער הבוגרים על תרומות גבוהות של התכנית לבטחון העצמי שלהם ) (3.74ליכולתם להשיג את הדברים החשובים עבורם ) (3.73ועל תרומות בינוניות של התכנית ליכולתם להרגיש שמחים ) ,(3.45לפתור בעיות ) (3.41ויכולתם להעז ) .(2.99ניכר מדרג בחוות הדעת של המשיבים על תרומות התכנית ,כאשר הילדים המשתתפים כיום בתכנית מדווחים על תרומות הגבוהות ביותר ,לאחריהם בני הנוער שבתכנית ואילו בני הנוער הבוגרים מדווחים על תרומות מתונות. תרשים :23ממוצעי התרומות של פותחים עתיד במעגל האישי לפי קבוצה 5.0 4.5 4.0 4.41 4.52 4.26 4.15 3.74 3.73 3.83 4.32 4.14 3.45 3.5 4.09 4.06 3.41 3.69 2.99 3.0 2.5 2.0 1.5 1.0 להרגיש בטוח בעצמי להשיג את הדברים שחשובים לי בוגרים להרגיש שמח בני נוער ילדים התכנית עוזרת לי לפתור לעשות דברים שלא היה לי אומץ לעשות לפני כן בעיות 27 מסוגלות תעסוקתית כאמור ,המסוגלות התעסוקתית נבדקה באמצעות 15מדדים שניתן לסווגם ל 3קבוצות – מיומנויות אישיות ,מיומנויות חברתיות ומיומנויות בתחום המחשבים .בהשוואה בין אשכולות המיומנויות בין בני הנוער לבוגרים נמצא כי רמת המסוגלות התעסוקתית של הבוגרים היא בינונית-גבוהה וגם אצלם ,כמו בקרב בני הנוער המשתתפים בתכנית ,מיומנויות המחשב הן החזקות ביותר. תרשים :24מסוגלות אישית לפי אשכול וקבוצה השוואת מסוגלות תעסוקתית -לפי אשכולות 5 4.5 4.21 4 4.01 3.5 2.92 3 3.22 3.15 3.04 2.5 2 1.5 1 שימושים במחשב ונגישות למחשבים )אשכול( מיומנויות חברתיות )אשכול( בוגרים מיומנויות אישיות )אשכול( בני נוער בנוסף ,בדקנו את ההבדלים בין בני הנוער הבוגרים ואלה שעדיין בתכנית בכל אשכול. באשכול מיומנויות אישיות של מסוגלות תעסוקתית לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין בני הנוער לבוגרים ,למעט במדד של "הבחנה בין עיקר וטפל" .כאשר בני הנוער המשתתפים בתכנית נמצאו כבעלי יכולת גבוהה יותר. תרשים :25ממוצעי המדדים באשכול מיומנויות אישיות לפי קבוצה מסוגלות תעסוקתית -בתחום האישי בוגרים בני נוער 5 4 3.88 3.82 3.29 3.1 3.51 3.08 3 3.45 2.96 2.86 2.93 2.22 2.2 2 1 יכולת למידה אחריות הבחנה בין עיקר לטפל קבלת החלטות גמישות מחשבתית התמדה באשכול המיומנויות החברתיות ,בני הנוער הבוגרים גבוהים בחמישה מדדים מתוך שבעה מבני הנוער שעדיין בתכנית .הפערים הגדולים ביותר הם ב"אכפתיות כלפי אחרים" ו"קבלת סמכות". 28 תרשים :26ממוצעי המדדים באשכול מיומנויות חברתיות לפי קבוצה מסוגלות תעסוקתית -כישורים חברתיים 5 4.5 4 3.5 3 2.5 2 1.5 1 4.35 3.69 3.58 3.13 3.543.33 מנהיגות עבודת צוות אכפתיות כלפי אחרים 3.44 2.95 2.98 2.56 קבלת סמכות בוגרים שליטה עצמית בני נוער 2.272.27 2.59 2.18 יכולת עמידה בלחץ חברתי פתרון סכסוכים בדרך לא אלימה בהיבט הטכנולוגי – נראה כי בני הנוער המשתתפים בתכנית עושים שימוש רב יותר ומגוון יותר במחשב מהבוגרים. תרשים :27ממוצעי המדדים באשכול שימושי מחשב לפי קבוצה מסוגלות תעסוקתית -שימושי מחשב 4.73 5 4.85 4.5 3.72 4 3.5 3.15 3 2.5 2 1.5 1 נגי שות למח שב שימו שי מח שב בוגרים ב ני נוער תמונת המצב במעגל החברתי במעגל החברתי לא נמצאו הבדלים מובהקים בין המשתתפים בתכנית לבוגריה וכן לא ניכרת מגמה קבועה של ההבדלים בין ילדים ובני נוער שבתכנית לבין בני נוער שבגרו אותה. תרשים :28ממוצעי המשתנים במעגל החברתי לפי קבוצה 5.0 4.5 4.14 4.2 4.41 3.66 4.0 3.5 3.88 3.41 3.00 3.0 3.01 2.93 2.5 2.0 1.5 1.0 אלטרואיזם אסרטיביות מול סמכות בוגרים נוער ילדים אסרטיביות מול קבוצת השווים 29 תמונת המצב במעגל הלימודי במעגל זה המידע שהיה בידנו כלל את תפיסת המשיבים את רמתם כתלמידים בכיתתם והערכתם את תרומת התכנית להם בתחום הלימודי. מבחינת רמת התלמיד ,בני הנוער הבוגרים מחשיבים עצמם כתלמידים בינוניים עד טובים ,בממוצע ) ,3.68בסולם ,(1-5בדומה למשתתפים הלומדים בבית הספר היסודי ובאופן מובהק גבוה יותר מהמשתתפים בחטיבות הביניים .אם מתייחסים לכלל המשיבים כמייצגים רצף גילאים ,ניתן להסיק בזהירות ,כי תחושת הבוגרים חזרה לחוסנה לאחר המשבר של המעבר לחטיבות .ניתן אף לייחס זאת להשפעת התכנית ,אשר חיזקה את כלי ההתמודדות שלהם ,כפי שנמצא במעגל האישי והחברתי. תרשים :29דירוג המשיבים את עצמם כתלמידים לפי קבוצה 5 4.5 4 3.5 3 2.5 2 1.5 1 3.69 3.68 3.11 דירוג המשיבים את עצמם כתלמידים בוגרים בני נוער ילדים בני הנוער הבוגרים מייחסים לתכנית תרומה בינונית עבורם בתחום הלימודי ונמוכה מזו המייחסים לה אלו המשתתפים בתכנית. תרשים :30ממוצעי התרומות של פותחים עתיד במעגל הלימודי לפי קבוצה 5 4.5 4.27 4.2 4.03 4 3.43 3.5 3.91 3.17 3 2.5 2 1.5 1 להתנהג טוב בבית הספר להיות תלמיד טוב יותר בוגרי ם בני נוער ילדים תמונת המצב במעגל המשפחתי הרוב המוחלט של בני הנוער הבוגרים מדווחים על קיומה של רשת תמיכה ) .(84%שלשה רבעים נעזרים בעיקר בהורים או במישהו מהמשפחה ו 21% -נוספים במורה .שיעור הנעזרים בהורים ובמורים גבוה מזה של הנוער המשתתף כיום בתכנית. 30 תרשים :31ממוצעי התרומות של פותחים עתיד ליחסים במשפחה לפי קבוצה 5 4 4.27 4.2 4.03 3.91 3.43 3.17 3 2 1 עוזרת לי להסתדר עם ההורים שלי בוגרים ה׳ . עוזרת לי להסתדר עם האחים שלי בני נוער ילדים תפיסת הנאמן בעיני הבוגרים המשיבים התבקשו להיזכר ביחסים שהיו להם עם הנאמן וכיצד הרגישו במחיצתו .כפי שניכר בתרשים הבא ,נמצא כי בני הנוער הבוגרים ראו בנאמן מבוגר משמעותי עבורם .בכל המדדים ניכרת תמימות דעים בין בני הנוער המשיבים ,מלבד שונות גבוהה במידה שבה הם חשו בנוח לדבר עם הנאמן על חייהם הפרטיים )סטיית תקן .(1.39 תרשים :32ממוצעי המדדים בתפיסת הנאמן לפי קבוצה 5.00 4.71 4.68 4.77 4.50 4.77 4.51 4.63 4.50 4.25 3.93 4.00 4.14 4.20 3.91 3.50 3.00 2.50 2.00 1.50 1.00 הנאמן/ה האמין/ה שאני יכול להצליח הרגשתי שלנאמן/ה איכפת ממני למדתי מהנאמן/ה הרבה דברים יכולתי לדבר עם הנאמן/ה על הדברים הפרטיים שלי בוגרים בני נוער ילדים דיווח הורי הבוגרים הורי הבוגרים רואיינו באמצעות הטלפון ,כאשר התקשרנו לקבל את אישורם לראיין את ילדיהם. מרבית ההורים נענו בשמחה לאפשר גישה אל הילד ולמסור את חוות דעתם על התכנית. א׳ . מדגם ההורים רואיינו 81הורים של בוגרי התכנית .מתוכם ,הרוב אמהות ) .(85%הם נחלקים שווה בשווה בין חילוניים ) (45%ומסורתיים ) 11% ,(43%דתיים ורק משיב אחד חרדי .בממוצע יש להורים 11.9 31 שנות לימוד ,כשהטווח נע בין 6-16שנים .לכשני שליש מהמשיבים בנים המשתתפים בתכנית ).(63% ב׳ . עדויות לקשר של ההורים עם התכנית 70%בלבד מכלל ההורים מסרו מידע על פרק הזמן שעבר מאז שילדיהם סיימו את התכנית ומסתבר שאצל כולם עברו כשנתיים עד למועד עריכת הראיון. רוב ההורים ) ,(87%זכרו את שמו של הנאמן האחרון שעבד עם ילדם .כולם ,גם אלה שלא זכרו את שם הנאמן ,ידעו לומר שהרוב היו נשים ) .(84%רובם ) (88%ידעו לתאר כמה נאמנים ליוו את הילד במהלך השתתפותו בתכנית .למעלה ממחצית ההורים ) (53%דיווחו שאת הילד ליווה נאמן אחד במהלך שהותו בתכנית ולשליש ) (34%היו שני נאמנים .מיעוט דיווחו על 3נאמנים ) (10%ואף על ארבעה נאמנים לילד ) .(3%בממוצע מדווחים הורים על 1.63נאמנים לילד בתקופה של 2.12שנים בתכנית. ג׳ . שביעות רצון ההורים מהתכנית המשיבים שבעי רצון במידה רבה מההשתתפות של ילדיהם בתכנית – ממוצע 4.37בסולם .1-5 מרבית ההורים ) (88% ,71הסבירו ממה היו מרוצים .ההורים ציינו יותר מדבר אחד שהיו שבעי רצון ממנו )לפיכך ,האחוזים בלוח שלהלן אינם מסתכמים ב .(100 כשליש היו מרוצים מהכל .לדוגמא: • "הייתי מרוצה מהכל .הנאמנה שלו היתה מדהימה .אכפתית ומעורבת .גם מבחינה לימודית, חינוכית .לא הייתי מרוצה מבית הספר עצמו אבל התוכנית שיפרה אותו ועשתה איתו המון פעילויות ,תמיד היה שיתוף פעולה מלא ואנחנו היינו מרוצים וגם הילד". דברים נוספים בולטים הם )א( הנאמנים ויחסם לילד ) .(35%לדוגמא: • "הנאמנה שלו הייתה נהדרת .עדכנה אותנו בכל מה שקורה ,הייתה בקשר איתנו ועם בית הספר ותרמה המון לתוכנית .גם התוכניות היו מגוונות – הבן שלי מאוד אהב ללכת להשתתף בהן ,הביע נכונות גבוהה וחזר מרוצה ושמח". • "הייתי מרוצה מהקשר העמוק שהנאמנה יצרה איתנו .הבן שלי היה מחכה בכיליון עיניים לצאת לפגישות איתה והיה חוזר מאושר .ראיתי התקדמות והיא עזרה לו עם המעבר לישיבה וזה עזר מאוד מאוד". )ב( הפעילויות במסגרת התכנית ) .(25%לדוגמא ,פעילות קבוצתית ,חוגים ,טיולים. לוח :2ריכוז ההיבטים מהם היו ההורים שבעי רצון תחום מהנאמנים ומהיחס שלהם אל הילד מהכֹּל מהפעילויות במסגרת התכנית מהסיוע הלימודי /ביחסים עם בית הספר מעצם היותו של הילד במסגרת המעסיקה אותו מהתגובה של הילד לתכנית שונות אחוז 35% 30% 25% 15% 8% 8% 3% מס' משיבים 25 21 18 11 6 6 2 32 מרואיין אחד בלבד ביטא חוסר עניין בתכנית עבור ילדו" :אמנם הילד היפראקטיבי ,אבל חשבנו שזה לא מיועד לו אלא ,לילדים ממשפחות מעוטות יכולת .עדיף שזה יהיה בשביל ילדים אחרים ".רבע מההורים ציינו דברים שונים שמהם היו פחות מרוצים: • יחס לא רציני של הנאמנים ):(6 " oלא עדכנו אותה בפעילויות .הנאמנה לא הייתה עקבית ולא התקשרה לעדכן את הילדה"; " oמהיחס שנתנו לו .כל מה שהבטיחו לא עשו אמרו הילד לא רצה וזה לא נכון"; " oהיחס שלהם לא היה טוב .היו ילדים שהיו יותר נזקקים לפעילויות שלהם מהבת שלי ואותם לא לקחו". חוסר אפקטיביות ):(4 " oזה לא שינה הרבה דברים"; " oלא נתן מענה לשום ציפייה"; " oלא הורגשה עזרה בלימודים"; " oמה שקרה זה שכל הפגישות חוץ מאחת או שתיים היו במעמד של 10-12ילדים ביחד, וזה נקרא בייביסיטר"; " oלבת שלי יש בעיה מאד קשה של בטחון עצמי .העניין הוא שהיא לא מוכנה להודות בכך וכתוצאה מכך החליטו להפסיק לה את ההשתתפות בתוכנית .אני מאד מאוכזבת מכיוון שציפיתי שהנאמנות יצליחו לדרבן אותה להיפתח ,אך הילדה מבחינתה לא שיתפה פעולה .היא לא הייתה משתתפת באופן פעיל בחוגים או בפעילויות .הנאמנות לא הרגישו בזה וגם לא היה לי אל מי לפנות". • הפעילות עם הילד באה על חשבון לימודים ):(3 " oהילד הפסיד חומר לימודי"; " oזה בא על חשבון הלימודים". • תחלופה של נאמנים ):(3 " oהפסקות לאורך זמן בגלל שהתחלפו נאמנים"; " oכל הזמן התחלפו להם הנאמנים וזה הפך להיות בייביסיטר .התחלופה לא הייתה במקום ...ההתחייבות הייתה ל 3-שנים שמתוכן כל שנה היה לו נאמן אחר ,ובשנה השלישית החליטו שבגלל שעזב לעיר אחרת הוא לא יכול להמשיך בתוכנית .וזה דבר שאסור לעשות אותו כי מה שעומד מאחורי פותחים עתיד הוא לקדם את הילדים ואי אפשר לעשות זאת כשמחליפים נאמנים כל רגע". • קשר בלתי מספק עם ההורים ):(2 " oלא היה שום קשר בין ההורים לנאמן"; " oלא היה מספיק שיתוף פעולה בין הנאמנה לבינינו ההורים .רצתי להיות מעורב יותר אבל הרגשתי שאין שיתוף פעולה מהצד השני". • ציפייה ליותר זמן בתכנית או של הנאמן עם הילד ):(2 " oמבחינת זמינות -הייתי רוצה שיהיה יותר ,הרגשתי שזה לא מספיק אבל אני מבינה שהנאמנה הייתה צריכה להיות עם עוד ילדים"; " oפחות מידי זמן". • האלימות בקבוצת הילדים )" :(1הילדים היו רבים והולכים מכות ביניהם". • ד׳ . תפיסת ההורים את תרומות התכנית לילדיהם לצד שביעות הרצון של ההורים מהשתתפות ילדיהם בתכנית הם התבקשו להגיב על רמת התרומה של התכנית לילדיהם בארבעה היבטים ,לפי מעגלי ההתערבות של התכנית :אישי ,חברתי ,לימודי ומשפחתי .בעיני ההורים היו לתכנית תרומות גבוהות-מתונות בכל המעגלים ובמיוחד במעגל האישי )ממוצע 3.97בסולם (1-5והחברתי ) .(3.86לפירוט ראה התרשים להלן .חוות הדעת של ההורים נמצאת בהלימה גבוהה עם חוות הדעת של הבוגרים עצמם. 33 תרשים : 33שביעות רצון ההורים ותפיסתם את תרומת פותחים עתיד לילדיהם 4.37 5 3.97 4 3.86 3.51 3.51 3 2 1 שביעות רצון כללית מהתכנית תרומת התכנית בתחום האישי תרומת התכנית בתחום החברתי תרומת התכנית בתחום הלימודי תרומת התכנית בתחום המשפחתי בנוסף ,ביקשנו מההורים לתאר באופן מוחשי את התרומות ולהסביר אותן .מרבית התרומות עליהן הרחיבו ההורים הן בתחום הרגשי והאישי – פתיחות ,חיזוק בטחון עצמי ,יותר מודעות ,שסייעו לקשר לילד להתמודד עם אתגרים בחיים .לדוגמא: • • • • • • "התכנית עזרה לבן שלי מבחינה רגשית ,להיפתח .זה עזר לו לעבור מיסודי לחטיבה"; "התכנית עזרה לו להתבגר"; "בעקבות התוכנית הבת שלי מאד נפתחה אלינו ההורים שלה ואל הסביבה כולה .התוכנית מאד חיזקה לה את הבטחון העצמי"; "הבן שלי השתנה והתבגר בכל התחומים" "יותר מודעת לעצמה ,הביטחון קצת עלה" "הביטחון העצמי שלה עלה ,הציפיות שלה השתנו .היא יותר מאושרת ושמחה". הורים בודדים אף ציינו שהם מרגישים בהתבגרות של ילדיהם ,אך אינם בטוחים אם לייחס זאת לתכנית. ההיבט השכיח השני שציינו ההורים היה שיפור היחסים החברתיים של הילד .לדוגמא: • • • "היום הבן שלי יותר עצמאי ,יש לו יותר ביטחון ,הוא יותר יוזם דברים .פעיל מבחינה חברתית"; "היה ילד שכמעט לא היו לו חברים ולא היה יוצא מהבית .כיום ,בעקבות התוכנית הוא נפתח הרבה יותר ויוצא מהבית לבד"; "הייתה לילד בעיית תקשורת מאד קשה עם הסביבה .הנאמנה הצליחה ליצור איתו קשר מאד חם ופתוח .אלה היו השלוש שנים היפות ביותר של הילד" ההורים תמימי דעים באמונתם שילדיהם יצליחו בחיים במידה רבה מאד ) 4.65בסולם .(1-5 על אף התרומות הגבוהות ,ההורים מצרים על סיום ההשתתפות של ילדיהם בתכנית ומבקשים לפתוח אותה שנית בפניהם )ממוצע 4.14בסולם (1-5מסיבות שונות :כדי להמשיך להעשיר אותם, או כדי לעבוד איתם על נושאים ספציפיים שבהם הם עדיין זקוקים לעזרה )חטיבת הביניים ,בחינות בגרות ,רגשית ,או חברתית( או אפילו רק בכדי להחזיק אותם במסגרת .להלן מספר דוגמאות לנימוקים שמסרו ההורים: • • "אני אלמן מזה ארבע שנים .הבת שלי גדלה בעצם ללא דמות אימהית ומאד חסרה לה מישהי שהיא יכולה לדבר איתה .הנאמנה עזרה לבת שלי להיפתח יותר ועזרה לה מאד בלימודים... מכיוון שהיא עדין זקוקה לעזרה מבחינה לימודית ואין באפשרותי לממן לה שיעורים פרטיים הייתי שמח מאד אם היו יכולים להמשיך לה את התוכנית". "הייתי מאד מרוצה מכיוון שבעיר שלי אין שום פעילות לילדים אחרי שעות בית הספר ...הייתי רוצה שהתוכנית תמשיך מכיוון שהבת שלי עומדת לפני בחינות הבגרות וכל הנאמנים הם אחרי בגרות וקרובים לגיל שלה"; 34 • • • "מאוד מרוצה מהתוכנית .תוכנית מדהימה ותמשיכו איתה .זה היה מוצלח ונהדר והלוואי שהיה אותה גם בחטיבת הביניים". "מאז שהבת שלי עזבה את התוכנית היא הפכה למאד חצופה .אני אם חד-הורית שמגדלת את הילדים לבד .הייתי מאד רוצה לקבל שוב עזרה בעניין של הבת ושל שאר הילדים". "רוצה שהתוכנית תימשך כי הבן שלי צריך הרבה עזרה בלימודים". בהקשר זה יש לתת את הדעת על ילדים שממשיכים לחטיבת ביניים שעימה התכנית לא עובדת: • "היה קצר וחבל שלא המשיך את זה בחטיבה .אמרו לו שהוא אמור להמשיך אבל הלך לבית ספר שבו התוכנית לא עובדת וזאת הייתה אכזבה בשבילנו .זה נקטע באמצע התהליך וחבל שזה לא המשיך עוד ,כי זה תרם לו הרבה". מספר הורים ציינו שגם ילדיהם האחרים נמצאים בפותחים עתיד ) (4וכמספר הזה מבקשים להכניס את האחים הצעירים לתכנית. ה׳ . תרומות התכנית להורים ההורים התבקשו להגיב על סדרת היגדים המתארים השפעות אפשריות של התכנית עליהם-עצמם: הבנה של הילד וצרכיו ,מעורבות בחיי הילד מבחינה לימודית וחברתית ותמיכה בילד. נמצא כי ההורים תמימי דעים כי התכנית תרמה להם במידה רבה בכל ארבעת ההיבטים שנבדקו – הם יותר מעורבים בהיבטים החברתיים והלימודיים של ילדם ) ,(4.20יותר תומכים ועוזרים לו )(4.12 ומבינים יותר את הצרכים של הילד ) .(3.87הורי הבוגרים מייחסים תרומה גבוהה יותר לתוכנית עבורם מאשר הורי הילדים ובני הנוער המשתתפים כיום בתכנית. תרשים :34ממוצע התרומות של פותחים עתיד להורי הבוגרים 5.00 4.2 4.50 4.00 3.50 3.40 3.41 4.2 3.66 3.84 4.12 3.63 3.53 3.53 3.87 3.74 3.00 2.50 2.00 1.50 1.00 אני יותר מעורב במה שקורה אני יותר מעורב במה שקורה אני יותר תומך ועוזר לילד שלי לילד בבית הספר ,מבחינה לילד עם חברים לימודית הורי בוגרים הורי נוער אני מבין טוב יותר את הילד שלי ומה הוא צריך הורי ילדים להלן שני ציטוטים הממחישים את מהותה של התועלת שבתכנית מבחינת ההורים: • • "סוף סוף מישהו שם אלינו לב ולא רק אומר שעושים אלא באמת עושים". "הבן שלי היה מצטיין וקיבל אפילו אות הצטיינות מנשיא המדינה .התכנית הרימה את כל המשפחה יחד .בזכותה ,הילדים שלי הצליחו והצטיינו". 35 "אין תרומה טובה לעתיד כהווה מתוקן") .גילה גורי( דיון תכנית "פותחים עתיד" שמה לה למטרה לאפשר לילדים ונוער בסיכון להתגבר על גורמי הסיכון ולמנוע את השפעתם ואת הישנותם ,במידת האפשר .לשם כך ,מכוונת התכנית אל המטרות הבאות: • לטעת בכל ילד וילדה את האמונה כי טמון בהם אוסף ייחודי של יכולות ,עוצמות וכישרונות; • לפתח את היכולות ,העוצמות והכישרונות האלה; • להנגיש לילדים את השירותים החברתיים הזמינים ולהרחיבם; • לעודד מעורבות משפחתית; • ליצור סביבה חינוכית תומכת. כדי לממש מטרות אלה ,יוצרת התכנית הזדמנויות ומרחבי עבודה משותפים עם משפחת הילד ועם גורמי חינוך ,רווחה ופנאי ביישוב .הצלחת התכנית תלויה במידה רבה באיכות שיתופי הפעולה הנוצרים ברמה העירונית -התנאים המקדמים את עבודת הנאמנים ,כמו גם ברמה הפרטנית -סביב כל ילד. ההערכה של התכנית בשנה החולפת )תש"ע( היתה מכוונת לבחינת האפקטיביות של התכנית, מבחינת התרומה והתועלת שלה לילדים ולנוער .בדיון זה נבקש לספק מענה לשלש שאלות הערכה המרכזיות: .1האם התכנית תורמת למשתתפים והאם יש לה השפעה עליהם – באלו תחומים ובאיזו מידה? .2האם התכנית מסייעת למבוגרים הרלוונטיים לספק למשתתפים סביבה תומכת ומכילה? .3האם יש לתכנית השפעות מתמשכות על בוגריה? השפעות מיידיות של "פותחים עתיד" כלל הממצאים שהצטברו ממקורות מידע שונים – משתתפי התכנית ,בוגריה ,הורים ,מחנכות ונאמנים ובאמצעות כלי הערכה שונים ,מספקים תשובה חיובית ועקבית בדבר התועלות של התכנית והשפעותיה המיידיות .כמו כן ,עולה תמונה חיובית בדבר הסיוע שמספקת התכנית ביצירת סביבה תומכת ומקדמת עבור המשתתפים מבחינה משפחתית ומבחינה חינוכית .הממצאים מעידים על שונות ברמת ההשפעה בין ההיבטים שנבדקו ובין קהלי היעד השונים ,אשר יידונו להלן. נמצא כי לתכנית השפעות ותרומות משמעותיות על המשתתפים בשלשה מתוך ארבעה מעגלי ההתערבות – אישי ,חברתי ומשפחתי. ההשפעות והתרומות הגבוהות והעקביות ביותר ניכרות במעגלים האישי והחברתי .מבחינה אישית, השפעות התכנית ניכרות בחיזוק תחושת הערך והיכולת העצמיים של המשתתפים ואמונה בעצמם ובעתידם .מבחינה חברתית ,השפעותיה ניכרות בביסוס עמדה של איכפתיות כלפי אחרים וחיזוק מיומנויות חברתיות של אסרטיביות ושל יכולת להסתדר עם ילדים אחרים. 36 ראוי לציון הממצא כי הרוב המוחלט של המשיבים מדווחים על תחושת שייכות גבוהה ועל קיומה של רשת תמיכה ,שבה יש לנאמן מקום נכבד עבור בני הנוער .בודדים מקרב המשיבים ציינו שאין להם אל מי לפנות ובמי להסתייע בבעיות שונות .ממצא זה חשוב מכיוון שהיעדרם של תחושת שייכות חברתית ושל רשת תמיכה חברתית ,במיוחד בקרב בני נוער ,הם בין הגורמים המגבירים סיכון. במעגלים האישי והחברתי קיימת הלימה רבה בין הממצאים שהתקבלו מהמדדים שנבחנו בדרך עקיפה )שאלות השלכתיות( לאלו שנבחנו בדרך ישירה )דיווח עצמי( וגם ,על פי רוב ,בין המשתתפים למבוגרים בסביבתם. התכנית משקיעה משאבים במעגל המשפחתי ,על בסיס ההכרה בהשפעה הראשונית והמתמשכת של הבית ,מעבר להשפעה של תכנית כלשהי .חיזוק התפקוד ההורי מתבצע תוך כדי קשר שוטף של נאמן הילדים עם הורי הילד באמצעות ביקורי בית ,שיחות עם ההורים ,תכלול השירותים שלהם זכאי הילד ,הכנת ההורה לקראת צוות"אות וכדומה. אמנם ,הן המשתתפים והן הוריהם מדווחים באופן ישיר על השפעה מתונה של התכנית לילדים במעגל המשפחתי .עם זאת ,מספר ממצאים מעידים על כך שהתכנית מספקת מפתח חשוב לביסוס סביבה משפחתית הולמת עבור הילד :העובדה שהורי המשתתפים מדווחים על תרומות גבוהות של התכנית להבנה שלהם-עצמם את צרכי הילד ולמעורבות שלהם בהיבטים שונים של חייו; דיווח המחנכות על שיפור במידת המעורבות של ההורים בבית הספר מאז הצטרפות ילדיהם לתכנית; דיווח המשתתפים על תחושת בטחון בבית ועל ההורים כמרכיב משמעותי ברשת התמיכה שלהם; והפרספקטיבה שמספקים הורי הבוגרים על תרומות התכנית לשיפור היחסים שלהם עם הילד בעקבות השתתפותו בתכנית .ההסברים לפער בין התשובות טמונים ככל הנראה בחוסר הנוחות להודות בהשפעה של תכנית חיצונית כלשהי על האינטימיות המשפחתית וכן ביכולת להעריך במלואה את התרומה במרחק הזמן ולאחר שהסתיים הקשר. נראה כי הורי הבוגרים מאפשרים להתבונן על התכנית מפרספקטיבה שונה ,כזו הרואה גם את הפרטים וגם את המכלול ושוקלת אותם לאורך זמן .הדבר ניכר מהצטברות של הממצאים הבאים :לא רק שהם מעידים על תרומות יותר גבוהות של התכנית עבורם בכל התחומים )הבנת הילד ,תמיכה בו ומעורבות בהיבטים החברתי והלימודי( לעומת הורי המשתתפים כיום בתכנית אלא ,שהם מדווחים על תרומות גבוהות יותר של התכנית עבור ילדיהם מאלו שמדווחים הבוגרים עצמם .בנוסף ,גם רמת שביעות הרצון שהם מביעים מהשתתפות של ילדיהם בתכנית גבוהה יותר מרמת התרומה שהם מייחסים לתכנית עבור הילדים בכל אחד מהמעגלים .ניתן להבין זאת כאמירה שהתכנית כשלם גדולה מסך חלקיה/תחומי התערבות שלה. הנתונים במעגל הלימודי ,יש להזכיר ,התקבלו לא רק מבעלי העניין )באמצעות שאלונים וראיונות(, אלא גם מנתוני אלומה )מערכת ניהול הידע של פותחים עתיד ,המוזנת על ידי הנאמנים( .במעגל זה נמצאו פערים בין תפיסות המשתתפים מצד אחד ,לבין התפיסות של המחנכות והדיווח שלהן לנאמנים על המשתתפים בסיום השנה ,מצד שני .המשתתפים תופסים עצמם כתלמידים טובים בממוצע ,מדווחים על תרומות גבוהות של התכנית ליכולתם הלימודית ולתפקודם בבית הספר ומאמינים כי יצליחו בלימודים וירכשו תעודת בגרות .לעומת זאת ,לפי המחנכות שלהם התפקוד 37 הלימודי וההישגים הלימודיים שלהם בינוניים בלבד .פער זה מצביע על כיווני עבודה נדרשים של הנאמן מבחינת עבודת התכלול ומבחינת הגברת הסיוע לתלמידים. פער משמעותי נוסף נמצא בקרב כלל משתתפי התכנית )ולא רק במדגם הערכה( בין שיעור תלמידי היסודי המקבלים סיוע לימודי מהתכנית לבין שיעורם בחטיבות הביניים )שיעור כפול כמעט( .לאור עליית רמת המורכבות של הלמידה בחטיבות הביניים לעומת בית הספר היסודי נשאלת השאלה האם ממצא זה מעיד על כך שבני הנוער זקוקים פחות לסיוע לימודי או שהם ממצים פחות את זכותם לקבל את הסיוע הנדרש להם .בהקשר זה יש לבחון הן את מעורבותם של הנאמנים במיצוי הזכויות הלימודיות של המשתתפים והן את ההסדרים הקיימים בחטיבות הביניים לשם תמיכה בתלמידים מתקשים. השפעות מתמשכות של "פותחים עתיד" שאלת ההשפעה המתמשכת של "פותחים עתיד" כרוכה באופן הדוק בשאלת ההשפעה המיידית שלה ולהבנתנו ,אין לראות את האחת ללא השניה .מספר נימוקים תומכים בטענה זו .הראשון בהם הוא שהתכנית במהותה מכוונת אל העתיד של הילדים ,מתוך הנחה שהשקעה בגיל הצעיר בילדים בסיכון תאפשר הן טיפול ותיקון והן מניעה .נימוק כבד משקל נוסף מתייחס לאופי השינוי שאליו מכוונת התכנית .בשונה מתכניות המכוונות לידע או למיומנות ספציפית" ,פותחים עתיד" שואפת ליצור שינוי כוללני )בהיבטי חיים שונים( ועמוק )בשלשת ממדי העמדה – קוגניטיבי ,רגשי והתנהגותי( ,בקרב ילדים ובני נוער הנמצאים במהלך התפתחותם הפסיכולוגית ,הרגשית והפיסית )ובקרב משפחותיהם( .מטבע הדברים ,המידה ,הקצב והאופן שבו באים שינויים אלה לידי ביטוי עשויים להשתנות מאדם לאדם .לפיכך ,השפעות עשויות לבוא לידי ביטוי תוך כדי שלבים שונים במהלך התקופה שהילד משתתף בתכנית או לאחר שעזב אותה .שונות זו מקבלת חיזוק מהגמישות של התכנית מבחינת גיל ההצטרפות לתכנית ומבחינת התאמת התשומות לצרכים הפרטניים של כל ילד .מעבר לנאמר לעיל ,המבחן האמיתי של כל תכנית התערבות או שינוי מתוכנן הוא המידה שבה ניכרות תמורות בקרב המשתתפים פרק זמן מספק לאחר עזיבת התכנית ,ללא תחזוקה תמיכה קבועים מצד גורמי התכנית. בהתאם לכך ,נבדקה השפעת התכנית על מדגם של בוגרים ונמצא כי ניכרות השפעות ארוכות טווח שלה עליהם – בגיבוש תמונת עולם נורמטיבית ,בהישארות במסגרת לימודית ובשימור הרגלי פנאי. לצד זאת ,ניכרות השפעות מתונות עד גבוהות של התכנית בכל המשתנים בארבעת מעגלי ההתערבות אליהם מכוונת "פותחים עתיד". בהלימה עם ההסבר שלעיל ,השוואת הממצאים של בני הנוער הבוגרים לממצאי בני הנוער המשתתפים עדיין בתכנית מלמדת שלא קיימת מגמה אחידה של הבדלים או דמיון בין הקבוצות. בחלק הארי של המשתנים והמדדים מצאו השפעות מתונות בקרב בני הנוער הבוגרים בהשוואה לבני הנוער שעדיין נוטלים חלק בתכנית; בחלק מהמשתנים קיים דמיון בין שתי הקבוצות; וביתר המשתנים עמדותיהם ותפיסותיהם של הבוגרים גבוהות מאלה של המשתתפים כיום. להשפעות ארוכות הטווח המתונות של התכנית מספר הסברים .המתבקש ביותר הוא הפחתה באפקט של התכנית ככל שחולף הזמן מסיום השתתפות ,במיוחד שהתכנית אינה יוזמת פעילויות 38 תחזוקה תקופתיות עם הבוגרים .כמו כן ,בחלוף הזמן התגבש יותר מודל העבודה של התכנית והשתפרו תהליכי העבודה שלה .כך ,שסביר להניח שבוגרים אלה מיציגים את שלבי הגישוש והגיבוש במעגל החיים של התכנית .הסבר אפשרי נוסף הוא כי בשל השפעותיה של התכנית ייתכן שינוי בסולם שעל פיו הבוגרים מודדים את עצמם כך ,שבאופן לכאורה פרדוקסאלי ,הם מחמירים יותר עם עצמם .תימוכין להסבר זה ניתן לראות בממצא לפיו הורי הבוגרים מייחסים לתכנית השפעות חזקות יותר על ילדיהם מאשר עושים זאת בני הנוער הבוגרים עצמם. המשתנים והמדדים בהם הבוגרים עולים על המשתתפים כיום אינם רבים אך ,הם נוגעים בכל המעגלים אליהם מתייחסת התכנית )דבר המגביר את אמינותם( .ממצאים אלה משרטטים תמונה של למידה מתמשכת והעמקה .מכיוון שהבוגרים בני גיל דומה לבני הנוער המשתתפים עדיין בתכנית ,אנו נוטים לייחס את ההבדלים להשפעת "פותחים עתיד": • בני הנוער הבוגרים מגלים הבחנה בין היבטים בהם ניתן יותר לחולל שינוי בחיים )חברתי וכלכלי( ואלה שפחות )קשר עם הורים( ,שאינה ניכרת בקרב המשתתפים כיום. • ככלל ,לבני הנוער הבוגרים רגישות חברתית ואוריינטציה חיובית כלפי אחרים במידה רבה יותר מאשר לבני הנוער הנמצאים עדיין בתכנית .הדבר בא לידי ביטוי גם מבחינת המסוגלות התעסוקתית ,שם נמצא כי לבוגרים עדיפות בחמישה מתוך שבעה מדדים באשכול המיומנויות החברתיות – איכפתיות כלפי אחרים ,מנהיגות ,עבודת צוות ,קבלת סמכות ושליטה עצמית. • הבוגרים מחשיבים עצמם כתלמידים טובים יותר מהנוער שבתכנית ומייחסים לה קבלת עזרה רבה בלימודיהם. • מבחינת רשת תמיכה – נראה שהבוגרים למדו להיעזר .לעומת בני הנוער המשתתפים כיום הם נעזרים יותר בהוריהם וגם במוריהם. לסיום היבט ההשפעות המתמשכות של התכנית ,ברצוננו להסב את תשומת הלב להערות והבקשות של ההורים בשני תחומים – האחד ,בקשה להידוק הקשר עם נאמן הילדים ויותר השקעה ישירה בהם עצמם .נראה כי באמצעות הקשר עם הנאמן מגלים ההורים את התועלות שהם עצמם יכולים להפיק וזוהי עדות נוספת למידת הצלחתה של התכנית .בזיקה לקשר עם ההורים עולה היבט נוסף - סביב סיום ההשתתפות של ילדם "בפותחים עתיד" והפרידה ממנה .בעיתוי זה עולים בקרב חלק מההורים חששות מההישארות "לבד" במובן מסוים ,ואולי אף כעסים על "נטישת התכנית" את הילד ואת המשפחה .לפיכך ,יש צורך לשוב ולהבהיר להורים את הקריטריונים להשתתפות בתכנית ומתכונתה ולהעמיק את הכנת ההורים לתהליך הפרידה. להלן ,נבקש להתייחס למספר סוגיות העולות מהממצאים ,ללא הבחנה בין השפעות מיידיות למתמשכות. 39 א׳ .הבדלים בין המשתתפים מכיוון שלא יכולנו לבחון באופן מעמיק את תפיסות המשתתפים ,עמדותיהם וכישוריהם בתחילת התכנית ,לפני שהחלה להצטבר השפעתה עליהם )בשל העיתוי של כניסת ההערכה ובשל מיעוט המשתתפים חדשים בתכנית במועד הבדיקה( ,התמקדנו בבדיקת ההשפעות לפי ותק ההשתתפות שלהם בתכנית ולפי משתני הרקע – שכבת הגיל ,מין ,סטטוס הורים והשתייכות למשפחת עולים. נמצא כי אין משתנה אחד המסביר באופן מקיף את ההבדלים בין המשיבים .עשויים להיות לכך מספר הסברים :האחד ,כאמור לעיל ,הגמישות שמאפשרת התכנית – הן בגיל שבו יכולים הילדים להצטרף אל התכנית )טווח רחב של נקודות כניסה מכיתה ג ועד ז-ח( והן בסוג התשומות שיקבלו )התאמה לצרכים הפרטניים( ,מטשטשת את יכולת ההבחנה בין המשיבים .מבחינת התכנית עצמה ,גמישות זו גורמת לכך שאין מודל אחיד לגבי התהליך והקצב שבו אמורה ההשפעה להתרחש ולבוא לידי ביטוי בקרב המשתתפים .הסבר אחר נובע מסוגי השינוי העשויים להתחולל במהלך ההשתתפות בתכנית. בשל אופיין של מטרות התכנית סביר להניח כי ההשתתפות בתכנית גורמת לשינויים לא רק מסדר ראשון )חיזוק או החלשה של עמדות והתנהגות( ,אלא גם שינויים מסדר שני )שינוי בתפיסת המשיב את העוצמה של עמדותיו ו/או התנהגותו( ושינויים מסדר שלישי )שינוי הסולם עליו המשתתף מודד את עצמו( .שינוים כאלה עשויים להתרחש בזמנים שונים אצל כל משתתף. מהניתוח שערכנו על שלשה משתני רקע שנמצאו כמבחינים בין משיבים במספר משמעותי של משתנים – שכבת גיל ,וותק בתכנית והשתייכות לבית ספר יסודי לעומת חטיבות ביניים ,נראה כי שלשתם קשורים למעשה בוותק של הילד בתכנית. השפעת הוותק בתכנית – "פותחים עתיד" שואפת לקבל ילדים בשכבת ד' וללוות אותם במשך 3 שנים עד למעבר לחטיבת הביניים או עד כיתה ח' לכל המאוחר .על פי העקרונות המנחים של התכנית ,רוב בני הנוער בחטיבות הביניים אמורים להיות משתתפים שעלו עם התכנית מבית הספר היסודי .בפועל ,עקרונות אלה אינם נשמרים באדיקות בגלל הנסיבות בשטח .ילדים מעטים מצטרפים גם בשכבות א –ג .במקביל ,במיפוי הבוגרים של התכנית נמצא כי בעבר כשליש הצטרף לתכנית בכיתה ז' או בכיתה ח' וחלקם גם נותרו בתכנית עד כיתה ט' ויותר .כיום ,ישנה הקפדה גדולה יותר על קריטריוני הקבלה לתכנית ,כמו גם על המדדים המצדיקים המשך ליווי .ממצאי ההערכה עשויים לתמוך בשמירה על מגמה זו ,בהצביעם על כך שמספר השנים האפקטיבי של עבודה עם ילד בתכנית הוא כ 3 -שנים. הממצאים מלמדים כי השפעת התכנית באה לידי ביטוי הן בתפיסות של הילד והן בתפיסות של המבוגרים אותו לאחר שנתיים בתכנית .כמו כן ,נמצאה מגמה מובהקת לפיה המשתתפים בעלי הוותק הגבוה בתכנית ) 4שנים ויותר( מגלים עמדות ויכולות נמוכות בחלק גדול מהמשתנים .אמנם, לא נמצאו הבדלים מובהקים מבחינה סטטיסטית בכל אחד מהמשתנים ,בשל מספר נמוך של משיבים בקבוצת ותק זו אולם ,הצטברות המשתנים בהם קיים הבדל כלשהו יוצרת מגמה מובהקת במבחן א- פרמטרי – .Wilcoxon Ranked Sign Testהממצאים האחרונים עשויים להצביע על כך שהאפקטיביות של התכנית פוחתת לאחר 3שנים או לחילופין ,שקבוצת הוותק של 4שנים ויותר הם ילדים ונוער הזקוקים להשקעה מסוג שונה – אם במונחים של סוגי התערבות וסיוע נוספים או שעבורם נדרשת תקופת ליווי ארוכה יותר כדי לייצר שינוי ולבסס אותו .אנו מקווים כי בשנה הבאה 40 נוכל לספק ביסוס לאחת מההשערות .זאת ,הן משום שכיום מושם יותר דגש בתכנית על הערכת הצורך בהמשך ליווי בסיום כל שנת פעילות והן משום שיגדל במדגם ההערכה מספר המשתתפים שהם בעלי ותק גבוה. בהקשר זה עולות שתי שאלות נוספות שעליהן אין בידינו עדיין תשובה המגובה בממצאים :האחת, מהן השנים הקריטיות שבהן חשוב ללוות את הילד? והשנייה ,באיזו מידה ניתן להצליח עם ילדים המצטרפים לתכנית רק בחטיבת הביניים? השפעת סוג התכנית יסודי לעומת חטיבת ביניים -ניכרים הבדלים עקביים לאורך הממצאים לפיהם, התפיסות והיכולות של תלמידי היסודי גבוהות מאלה של תלמידי חטיבות הביניים .גם אם ההבדלים אינם מובהקים מבחינה סטטיסטית בכל המשתנים ,הרי שהדבר מעיד על מגמה שלא ניתן להתעלם ממנה .להבנתנו ,הדבר עשוי לנבוע ממספר סיבות :האחת ,השפעת הגיל – גם מבחינת המורכבות של האתגרים עימם מתמודדים המשיבים וגם מבחינת הציוניות והסקפטיות המתלווים לגיל ההתבגרות .הסבר אחר עשוי להיות קשור להבדלים במתכונת העבודה של התכנית בחטיבות הביניים בהשוואה לבית הספר היסודי כגון ,פחות דגש על עבודה קבוצתית .רצוי שהתכנית תיתן את דעתה להבדלים אלה. השפעת שכבת הגיל – נמצא כי תלמידי שכבות ג-ד מדווחים על תרומות גבוהות של התכנית בכל מעגלי ההתערבות של התכנית וכי הנאמן מהווה עבורם דמות משמעותית יותר .כן נמצא שהם בוחרים בסגנון התמודדות טוב יותר עם אתגרים .ממצאים אלה עשויים להעיד על השפעות חזקות יותר של התכנית בגילאים הצעירים אולם ,אין תמיכה לכך בשאלות הבוחנות את העמדות והתפיסות של הילדים .לפיכך ,אנו סבורים כי הדבר נובע מהעובדה שילדים אלה הם חדשים בתכנית ,הקולטת ילדים החל מכיתה ג' .ניתן להניח כי הממצאים משקפים למעשה את תחושת ההקלה שחווים הילדים מעצם ההצטרפות לתכנית ומהתחושה שהם מקבלים תשומת לב ממוקדת ו"מוחזקים" או "מוכלים", בשפה הטיפולית. ב׳ .אפקט פיגמליון בתחומי החינוך והניהול נעשה שימוש רב באפקט פיגמליון או בנבואה המגשימה את עצמה .עיקרו של האפקט הוא שציפיותיו של אדם עשויות להשפיע על ההתנהגות של הזולת .האפקט פועל הן לחיוב והן לשלילה .כלומר ,ציפיות חיוביות עשויות ליצור שינוי ולעודד אנשים להישגים ואילו ציפיות שליליות עשויות לדכא ביטויים של יכולת ומוטיבציה .האפקט מועצם ככל שהזולת נתפס כמשמעותי יותר ובוודאי ככל שמדובר ב"מבוגר משמעותי" ,קרי אדם המעניק לילד אישור לקיומו ,מבין אותו, מכיל ותומך בו ,מעניק לו תחושה של בטחון פיזי ,מאמין בו ומהווה עבורו דמות לחיקוי .בהקשר של "פותחים עתיד" יש חשיבות רבה לאפקט זה בהקשר של היחסים של המשתתף עם הוריו ,מוריו והנאמן. ממצאי ההערכה מלמדים כי המשתתפים תופסים את הוריהם כמבוגרים המשמעותיים ביותר עבורם, לאחריהם את הנאמנים ובמידה רבה ,אך מתונה ביחס לשאר ,הם תופסים את המחנכות שלהם כמבוגרים משמעותיים .כלומר ,אותם מבוגרים הם בעלי פוטנציאל רב להשפיע על תפיסותיו של הילד 41 ועל הישגיו .על רקע זה מתבהרת המשמעות הרבה של הממצאים בדבר ההלימה )או היעדרה( בין התפיסות של הילד את עצמו לבין התפיסות של המבוגרים אותו והפוטנציאל הטמון בה להצמיח את המשתתף או לחילופין -לחזק )ישירות או בעקיפין( את גורמי הסיכון. מחד גיסא ,הממצאים מראים שהמשתתפים סבורים שהמבוגרים מאמינים בהם יותר מאשר המבוגרים מדווחים בפועל ,דבר המחזק את האפקט החיובי של הנבואה המגשימה את עצמה .מאידך גיסא ,הניתוח המראה שלא רק במשתנה זה ,אלא ברוב רבם של המשתנים ובמדדים השונים קיים דירוג יורד ועקבי בחוות הדעת מהילדים דרך ההורים והנאמנים אל המחנכות .ממצא זה מעורר שאלה ודאגה .השאלה היא האם ההבדלים נובעים מהבחנה בין חוות דעת מקצועית וניטראלית של אנשי המקצוע )המחנכות( לבין חוות דעת סובייקטיבית ומוטה )של המשתתפים ושל הוריהם( או שאכן יש למחנכות פחות אמון בילדים? ללא קשר לתשובה ,מעורר הממצא דאגה ביחס ליכולת של מחנכים שיש להם אמונה וציפיות נמוכות או מתונות מהילד להצמיח ולקדם אותו. ג׳ .השפעת המודרות החברתית "פותחים עתיד" פועלת כידוע בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של ישראל .מחקרים רבים עמדו על השפעות הפריפריאליות על תחושת ההדרה החברתית של פרטים וקבוצות ועל גיבוש השקפת העולם שלהם ,עמדותיהם והתנהגותם" .הדרה חברתית" מוגדרת כהיעדר יכולת או הכחשת היכולת של אזרחים לממש את זכויותיהם החברתיות )מבחינה פוליטית ,חברתית וכלכלית( )ר' לדוגמא .(Seyfang, 2003, 2005 Room, 1999 8החידוש בשימוש במושג "ההדרה החברתית" הוא בהיותו מעין "עדשה" דרכה משתקף העולם החברתי במונחים של סיבות ותוצאות .זאת ,בניגוד לתיאור המסורתי של מצב "הנחשלות" שאינו נדרש לשאלות על התהליכים שגרמו לתוצאות הקשות ותולה את הנחשלות בטבען של הקבוצות המוחלשות .במובן זה ,הפריפריאליות עשויה בעצמה להוות גורם מסכן או לחזק את השפעתם של גורמי סיכון אחרים. במחקר הערכה זה לא התיימרנו לבחון את סוגיית המודרות החברתית לעומק אלא ,ביקשנו לעמוד על המידה שבה יש למשתתפים ולמבוגרים בסביבתם אמונה ביכולת לחולל שינוי בחיים .מבחינת המשתתפים ,ראינו בעמדה זו מנוף ליכולתם להיתרם מהתכנית .מבחינת המבוגרים היא עשויה להעיד על יכולתם לסייע לילדים להתקדם .כדי לצמצם הטיות אפשריות ,משתנה זה נבדק באמצעות שאלה השלכתית בעלת שישה סעיפים. הממצאים מורים כי למרבית בעלי העניין שנבדקו – משתתפים ,הורים לבני נוער ומחנכות אמונה בינונית ביכולת לחולל שינוי בחיים ,כשהמשתתפים מביעים את האמונה הנמוכה מכולם .כלומר, 8 Room, G. J. (1999). Social exclusion, solidarity and the challenge of globalization. International Journal of Social Welfare, 8 (1), 166-174. Seyfang, G. (2003). Growing Cohesive Communities. One favor at a time: social exclusion, active citizenship and Time Banks. International Journal of Urban and Regional Research, 27 (3), 699-706. Seyfang, G. (2005). Community Currencies And Social Inclusion: A Critical Evaluation. www.uea.ac.uk, 1-14. 42 הממצאים אישרו שני דברים :את עומק הצורך של משתתפי התכנית בחיזוק והעצמה ואת קיומו של חוסר אונים סמוי ,המאפיין הדרה חברתית בקרב הצעירים והמבוגרים .רק בקרב הנאמנים ובקרב הורים לילדי בית הספר היסודי נמצאה מידה גבוהה של אמונה ביכולת לחולל שינוי בחיים .בקרב הנאמנים קיימת רמת ההלימה הגבוהה ביותר בין העמדה לגבי היכולת לחולל שינוי בחיים לבין תפיסותיהם החיוביות את משתתפי התכנית. ממצאים אלה אינם עקביים עם הדיווח העצמי הגבוה של המשתתפים ועם חוות הדעת החיוביות של המבוגרים הסובבים אותם )על היכולות של המשתתפים ,תפקודם והאמונה ביכולתם להצליח בעתיד(. מספר שאלות עולות מהפער בין עמדות המשיבים :כיצד משפיע הפער בעמדות המבוגרים על תפיסותיהם את הילדים וסיכוייהם? כיצד יכולים המבוגרים ,אשר חשים מודרים ,לקדם את הילדים )לתמוך ,להכיל ולטעת בהם אמונה בעתיד(? אלו התערבויות של התכניות נחוץ לגזור מפער זה ועבור מי – ילדים ונוער ,הורים והמחנכות? האם לכלול את האמונה ביכולת לחולל שינוי כמדד נוסף להערכה פנימית? ד׳ .תכנית "פותחים עתיד" והנאמן כנקודת משען ארכימדית עדויות רבות תומכות במידה שבה הופכים הנאמנים להיות נקודת משען "ארכימדית" בסביבה בה הם פועלים .במונח "ארכימדי" הכוונה לפוטנציאל של הנאמנים ,המגובים על ידי המנגנון של תכנית "פותחים עתיד" ,לקדם שינויים ברמת הילד הפרטני ולמנף אותם להשפעות על בית הספר והקהילה. בהקשר זה יש להערכתנו לתכנית "פותחים עתיד" פוטנציאל שטרם מוצה. ראשית ,מבחינת עמדותיהם ,הנאמנים כאמור הם בעלי העמדה החיובית ביותר לגבי היכולת לחולל שינוי בחיים ואצלם ניכרת ההלימה הגבוהה ביותר בין עמדה זו והתפיסה החיובית של המשתתף. ממצא זה מעניין בפני עצמו ,שהרי גם הרוב המוחלט של הנאמנים הם תושבי הישובים שבהם פועלת התכנית .לכאורה היינו מצפים למצוא אצלם רמה דומה לזו של המחנכים ,ההורים והילדים .אנו נוטים לייחס את ההבדל לאתוס של התכנית ולפרקטיקה שלה – תהליכי המיון ,ההכשרה וההדרכה השוטפת על הנאמנים .אם כי גם למאפייני הגיל שלהם כ"מבוגרים צעירים" יש כנראה משקל. שנית ,הנאמנים מצויים בתווך ברצף בין הילדים וההורים לבין המחנכות– הן מבחינת התפיסה של המשתתפים אותם והן מבחינת התפיסה של הנאמנים את יכולותיהם ומצבם של המשתתפים. הממצא בדבר התפיסה של המשתתפים את הנאמנים הינו מרשים ביותר ומעיד על עומק הקשר שהם מצליחים ליצור עם הילדים והנוער .עדות נוספת למרכזיותו של הנאמן בחיי הילדים הוא המתאם החיובי הגבוה בין התפיסה של המשתתפים את הנאמן כמשמעותי וכמודל לחיקוי לבין תפיסתם תרומות התכנית ,רמת האופטימיות שהם מגלים ,יכולת התמודדות עם אתגרים ותחושת המוגנות של המשיבים .ככל שעולה הראשון ,כן גוברים האחרים. מבחינת התפיסות של הנאמנים עצמם ,העובדה שההבדלים בינם לבין ההורים ובינם לבין המחנכות אינם מובהקים ממקמת אותם בעמדת ביניים במרחב החיים של הילד .עמדה זו מאפשרת לנאמן לראות את הילד באופן אובייקטיבי דיו כדי לאתר את נקודות החוזק והחולשה של הילד ,ובאותה עת 43 מקנה לו הזדמנות להשפיע על הילד ולהגביר את החוסן הפנימי שלו .השילוב בין השפעה כזו ועבודת התכלול בסביבתו של הילד תורמת בבירור לצמצום גורמי הסיכון והשפעתם האפשרית. ולבסוף ,הנאמנים מקובלים על כל בעלי העניין – המשתתפים ,ההורים והמחנכות .לדעתנו ,תורמים לכך גם איכות עבודתם וגם היותם בני המקום .כמו כן ,הממצאים מורים על השפעות מוכחות של הנאמנים על המשתתפים ועל הוריהם .קיימת הסכמה בין המשתתפים והבוגרים לבין הוריהם לגבי תפיסתם את הנאמן ואת תרומותיו למשתתפים ולהורים .כאמור ,המשתתפים והבוגרים מעידים על הנאמנים כמבוגרים משמעותיים וכדמות מודל עבורם; הורי המשתתפים והבוגרים תופסים אותם כרגישים ומבינים את המצב בבית ובמשפחה ,כשותפים שלהם לקידום טובת הילד וכמתווכים את בית הספר ודרישותיו עבור ההורה .המחנכות מביעות חוות דעת מסויגת בהשוואה לאחרים .הן מדווחות על השפעה מתונה של הנאמן על הילדים ועליהן-עצמן -בקשר שלהן עם הילד ויכולתן לספק לו מענים לימודיים ואחרים .אבל ,יש לראות את הממצאים שתוארו לעיל גם בהקשר של מערך הכוחות שבין התכנית בכלל ,והנאמנים בפרט ,לבין בית הספר והצוות החינוכי .מצד אחד ,הנאמנים מסייעים לצוות החינוכי להכיר את הילדים מזוויות אחרות ולהגביר את הרגישות לצרכי הילדים .הצוות החינוכי מסתייע בנאמנים כדי לספק מענים מגוונים יותר לתלמידים בעייתיים והם מקלים על הצוות את הטיפול היומיומי בהם .מצד שני ,הנאמנים מייצגים ארגון חיצוני לבית הספר; הם אולי חדורי מוטיבציה ,אך אינם אנשי מקצוע בתחום החינוכי ואינם נדרשים לעמוד באותם יעדים ובאותם סטנדרטים כמו המורים .מיצוב זה של הנאמנים עשויי ליצור יחס אמביוולנטי מצד המורים. לסיכום" ,פותחים עתיד" מובילה מהלך מורכב ושאפתני של עיצוב תמונת עולם ,תפיסות עצמיות וכישורי חיים בקרב המשתתפים ,משפחותיהם והסביבה החינוכית והחברתית שלהם .במהלך הערכה זו נמצאו עדויות רבות להשפעותיה של התכנית על המשתתפים הן בטווח המיידי והן בטווח הארוך. במקביל ,עמדנו על התימוכין לכך שהתכנית יוצרת סביבה משפחתית מעורבת ותומכת עבור המשתתף ,ובמידה מסוימת גם סביבה חינוכית הולמת יותר .תרומות התכנית חזקות יותר במעגלים האישי ,החברתי והמשפחתי ופחות במעגל הלימודי .נראה כי הסיבה לכך מורכבת ותלויה במספר גורמים .ביניהם ,מידת ההשקעה של התכנית ישירות בהיבט הלימודי ואופייה של השקעה זו ,הקשר בין גורמים אישיים ומשפחתיים ליכולת להתפנות ולהשקיע בלימודים ,וגם במידת ההיענות ושיתוף הפעולה של הצוות הלימודי .התכנית אמנם הצליחה לגייס את בתי הספר והצוות החינוכי – אך לא ברור באלו ערוצים ואם במידה מספקת .נבקש לבחון שאלות אלה בדו"ח ההערכה הבא ,האמור לעסוק בין השאר באימפקט של התכנית ברמה היישובית. הממצאים שתוארו לעיל משרטטים את הנאמנים והקשר שהם יוצרים עם הילד ועם בעלי העניין בסביבתו כאחד ההסברים המרכזיים להצלחתה של התכנית .על אף מאפייני תפקיד לא פשוטים – כעיסוק פארא-מקצועי וזמני ,הממוקם במרחב הוולונטרי ,הנאמנים מוכיחים עצמם כמפתח רב עוצמה לעתידם של משתתפי התכנית. אם נאמץ את המימרה לפיה חוזקה של השרשת תלויה בחוליה החלשה שבה ,הרי שפעילותה של "פותחים עתיד" מעלה תרומה חשובה לחוסן הלאומי של החברה בישראל .באמצעות העצמה ,טיפוח 44 ומניעה בקרב ילדים ונוער בסיכון מסייעת התכנית לקדם אדוות של חוסן בקהילות הנמצאות בפריפריה ובקבוצות מוחלשות שלהן ,בפרט. במקום סיום ,אנו מבקשים לרכז להלן את השאלות המרכזיות שהועלו לאורך הדיון ,כתשתית לדיון שנחוץ לקיים בצוות התכנית ובקרב שותפיה: .1מהו טווח הליווי האופטימלי של ילד בתכנית ומהן השנים הקריטיות לקבלת הליווי? .2מהן ההשתמעויות של ממצאי ההערכה לעבודה עם בני הנוער בתכנית? .3האם רמת ההשפעה המתמשכת של התכנית על בוגריה מספקת וכיצד ניתן לחזק ולשמר אותה – לפני סיום ההשתתפות של ילד בתכנית ו/או לאחריה? .4האם ניתן וצריך להגדיר את תהליך השינוי שעתיד משתתף לעבור בתכנית? כיצד יתרום הדבר לעבודת הנאמן והאם הגדרה כזו עשויה להגביל אותו? .5מה מסביר את חוות הדעת המתונה של המחנכות בהשוואה לבעלי הענין האחרים? .6כיצד משפיעה התחושה הסמויה של חוסר האונים של המבוגרים על היכולת לקדם את משתתפי התכנית? .7אלו אמצעים – פרטניים ,כמו גם קבוצתיים וקהילתיים יש להעמיק ולפתח כדי לחזק את השפעת התכנית בקרב המשתתפים ,ההורים והצוות החינוכי? ***** 45 נספח – הגדרת מצבי סיכון ומצוקה וגורמיהם א׳ .הגדרת מצבי סיכון ומצוקה מצבי סיכון ומצוקה מתייחסים לסכנות פיזיות או נפשיות המאיימות לשלול מהאדם הנמצא בהן השתלבות נורמטיבית עתידית בחברה .הגורם לחוסר השתלבות בחברה יכול להיות חוסר הצלחה לימודית ,נשירה מהלימודים ,קורבנוּת של התעללות חוסר מיומנות חברתית ורגשית ,שימוש בסמים ואלכוהול ,התנהגות עבריינית והתנהגות לא הולמת .רמת הסיכון היא פונקציה של מספר הבעיות וחומרתן .במקרים רבים נמצא כי חוסר הצלחה אחד מנבא חוסר הצלחה אחר. להב מחלק את אוכלוסיית הנוער בסיכון לשלוש קבוצות:9 .4ילדים ונוער הנמצאים בסכנה ישירה ומיידית – אלו ילדים שהינם קורבנות התעללות והזנחה ,ילדים ונוער עם בעיות התנהגות ,נוער עבריין ,נוער משתמש בסמים וקורבנות אלימות במשפחה. .5ילדים ונוער החיים בסביבה מסכנת ונמצאים בסכנה עקיפה – אלו ילדים העדים לאלימות בין הוריהם ,להתמכרות ,לעבריינות ,ילדים החיים בעוני וכאלו החיים בקהילות מסכנות. .6ילדים ונוער החיים בנסיבות העלולות ליצור סיכון – אלו ילדים ממשפחות הסובלות ממשבר בגין גירושין ,משפחות חד-הוריות ,משפחות הסובלות מאבטלה ומשפחות עולות(1999) Kaplan . 10 מוסיפה כי בני נוער ממשפחות מצוקה נמצאים בסיכון מוגבר לנשור מבית הספר ,ולהיות תלויים בשירותי הרווחה כשיגדלו. 11 על פי החוק הישראלי )דו" ח שמיד ( ,האחראים הישירים על מכלול הצרכים הפיזיים והנפשיים של ילדים ובני נוער הם ההורים .בכלל זה מצויים הדאגה לביטחונם הפיזי והרגשי ,כמו גם בניית היכולת והכישורים האישיים .חוסר טיפוח של תחומים אלו ,או חשיפת הילדים ובני הנוער ליחסים בעיתיים בין ההורים ,אלימות בבית ,הזנחה פיזית ,התעללות או חוסר יכולת של ההורים להתמודד עם התנהגות ילדיהם גוררת את הילדים להמצאות במצב סיכון .על הממשלה והרשויות המקומיות מוטלת האחריות לסייע לילדים ובני נוער שהוריהם אינם דואגים למימוש מלוא זכויותיהם .בעוד הממשלה אחראית על קביעת המדיניות ,תקצובה ופיקוח על מימושה ,הרשויות המקומיות אחראיות על מימוש המדיניות בפועל ,והתאמתה לקהל היעד ולסדר העדיפויות כפי שנגזר מהצרכים המקומיים .בנוסף לגורמים אלו, לקהילה ולחברה יש מחויבות למניעת היווצרות מצבי סיכון ומצוקה .מחויבות זו כוללת בראש ובראשונה פעולות מניעה ומימוש אסטרטגיות מדיניות שנועדו לצמצם מצבים מסכנים ,וסיוע במקרים בלתי נמנעים )דו"ח ועדת שמיד.(2006 , כמו כן קובע הדו"ח כי ילדים ובני נוער בסיכון ובמצוקה "חיים במצבים המסכנים אותם במשפחתם ובסביבתם וכתוצאה ממצבים אלו נפגעה יכולתם לממש את זכויותיהם על פי האמנה לזכויות הילד בתחומים האלה: 9להב ,ח' ) .(2004תופעת הנשירה ממערכת החינוך -הוויכוח על המספרים ומי משלם את המחיר .מניתוק לשילוב ) .(12משרד החינוך והתרבות – מנהל חברה ונוער. http://noar.education.gov.il 10 Kaplan, A. (1999). Youth at risk of welfare dependency. Issue notes,3 (2), 2-13. 11 שמיד, ה. ).(2006 דין וחשבון הוועדה הציבורית http://www.zavit3.co.il/DOCS/shmid%20report2006.pdf לבדיקת מצבם של ילדים ובני נוער בסיכון ומצוקה. ניתן למצוא בכתובת האינטרנט 46 .1קיום פיזי ,בריאות והתפתחות .2השתייכות למשפחה .3למידה ורכישת מיומנויות .4רווחה ובריאות רגשית .5השתייכות והשתתפות חברתית .6הגנה מפני אחרים ומפני התנהגויות מסכנות שלהם עצמם במצבים אלו )מגבירי סיכון( נכללים קשיים כלכליים ,מצבי משבר במשפחה )מחלה קשה של אחד ההורים ,מות הורה ,פרידה( ,הגירה ,השתייכות לקבוצת מיעוט ,מוגבלות ,ליקויי למידה ,מעבר בין מסגרות ,חיים בסביבה ענייה או מסכנת" )שם :2006 ,עמ' .12(67 ב .גורמים למצבי סיכון ומצוקה מרבית מצבי המצוקה מיוחסים לקשיים כלכליים ,ולמאפיינים משפחתיים :משפחות ללא מפרנס, 13 משפחות חד הורית ,ומשפחות גדולות )ארבעה ילדים או יותר ( נמצאות בסיכון גבוה יותר להגיע למצבי מצוקה )דו"ח ועדת שמיד .(2006 ,מאפיינים משפחתיים נוספים המשפיעים על תחושת הרווחה והבריאות הנפשית של המתבגר הם מבנה המשפחה ) Granefski & Diefski, 1997; Rogers, Power (& Hope, 1997מתוך הראל ,מולכו וטילינגר ,(2002 ,14והתקשורת בתוכה ) Pratt, 1991מתוך הראל, מולכו וטילינגר .(2002 ,פיקוח ,מתן מסגרת ,חוקים עקביים ומאוזנים בשילוב משמעת מאוזנת ,כבוד הדדי וחום גורמים לילד ולמתבגר לביטחון עצמי ומעלים את חסינותו בפני לחץ חברתי שלילי ) Baumrind, 1991a; Baumrind, 1991b; Pederson, 2001מתוך הראל ,מולכו וטילינגר .(2002 ,הקושי ההולך וגדל של הורים לספק מענה לצרכי ילדיהם עם התבגרותם מוביל לכך שככל שילד גדל ,גדלים סיכוייו להימצא במצב סיכון )דו"ח ועדת שמיד.(2006 , אחד ההסברים לקשר בין עוני ומצבי סיכון הוא שבחברות מערביות רבות ,סטאטוס חברתי נקבע על-פי רמת ההכנסה .אדם בעל הכנסות נמוכות לרוב לא ייהנה מסטאטוס חברתי גבוה ,ועלול לנטוש את 15 הדרכים הנורמטיביות לזכות בסטאטוס .קיימות ,לפיכך ,הקבוצות שלא מרוויחות שכר מספק נמצאות בסיכון גבוה יותר לנטוש את הנורמות החברתיות המקדשות עבודה והישגיות.במקרים קיצוניים, הסכנות האורבות למחפשי מדד אלטרנטיבי לסטאטוס חברתי הן פיתוח תלות במוסדות רווחה ופשיעה ).(Oxoby, 200416 12ועדת שמיד ביססה את הגדרתה למצבי מצוקה וסיכון על סעיפים רבים מהאמנה הבינלאומית לזכויות הילד כמו גם על הגדרות מקובלות בספרות המקצועית ובקרב קובעי מדיניות בארץ. 13משפחות גדולות נפוצות במיוחד בקרב אוכלוסיות חרדיות ,ערביות ,ועולות מאתיופיה. 14הראל ,י ,.מולכו ,מ ,.טילינגר ,א .(2002) .נוער בישראל ,בריאות ,רווחה נפשית וחברתית ,ודפוסי התנהגויות סיכון .סיכום ממצאי המחקר הארצי השלישי וניתוח מגמות בין השנים .1994-2002אוניברסיטת בר אילן :רמת גן. 15הגורם המניע במקרה זה ,הוא ניסיון לפתור דיסונאנס קוגניטיבי ,או :ניסיון לשמור על עקביות בין העמדות וההתנהגות בפועל. 16 Oxoby, R. J. (2004). Cognitive Dissonance, Status and Growth of the Underclass. The Economic Journal, 114 (October), 727–749. 47 גורם נוסף המקטין את סיכויי ההשתלבות המוצלחת בחברה הוא כישלון במסגרות הלימודיות .נשירה מהלימודים" ,נשירה סמויה" 17בעיות התנהגות ,או בעיות לימודיות הן עיקר הגורמים לחוסר ההצלחה הלימודית )ראה פרק ב' לפירוט על נשירה(. העוני ,המאפיינים המשפחתיים ,ונטישת המסגרת הלימודית אינם הגורמים היחידים שמביאים צעירים למצב סיכון .הפסיכולוג ג'רי לוינסון פרסם מסמך 18 ובו מציין כי אוכלוסיות שנפגעות מסטיגמות קשות כגון קורבנות אונס ,קורבנות של גלוי עריות ,לצד הומואים ולסביות החווים תחושות אשמה, בושה וסודיות המגבירים את התנהגויות הסיכון שלהם ועלולים להוביל אותם לביצוע מעשה אובדני. להב )ראה הערה (1מוסיף לאוכלוסייה זו גם נוער עם היסטוריה של הסתבכויות בפלילים בגיל צעיר ועבר של ניצול מיני או התעללות פיזית. הראל ,מולכו וטילינגר ) (2002מציינים ששיעור גבוה מבני הנוער בישראל חשים איום קיומי אישי ולאומי בעקבות המצב הביטחוני .איום זה גורם למצוקה קשה לאותם בני נוער המתקשים לתקשר עם הוריהם אודות נושאים המכבידים עליהם ,ומרחיק בין בני הנוער להוריהם. גורמי סיכון נוספים הם התרועעות עם אוכלוסייה עבריינית ,חיים במשפחה עבריינית ,וחוסר פיקוח של בוגר משמעותי על ילדים ומתבגרים )ראה הערה .(1 ***** 17המונח "נשירה סמויה" מתייחס לתופעה שבה ילדים ובני נוער נוכחים בכיתה באופן פיזי ,אולם אינם לומדים .תופעה זו מושפעת ,מהישגים נמוכים ,תחושת ניכור מבית הספר ,אלימות ,קשיי הסתגלות ,היעדרויות מרובות ובידוד חברתי .נשירה זו ניתנה לגילוי על ידי מורים כבר מכיתה א' והיא נפוצה במיוחד בקרב עולים חדשים מאתיופיה ומקווקז. 18מסמך רקע בנושא נוער הומו לסבי בסיכון .ניתן למצוא בכתובת האינטרנט http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=594
© Copyright 2024