מזכר 31 - מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל
מזכר בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל פתח דבר ספטמבר 2011תשע"א | גליון | 31 כתב עת לענייני שואה ,העם היהודי ,אנטישמיות ודמוקרטיה נח פלוג ז"ל לודז' - 1925ירושלים 2011 דבר נשיא הכבוד של מרכז הארגונים על שותף לדרך הכרתי את נח פלוג ז"ל מקרוב ב 50-השנים האחרונות .לנח היו תכונות וכישורים שהפכו אותו למנהיג מלידה .לא מנהיג של נאומים ,אלא של חשיבה מעמיקה ושיקול דעת מקיף. מצעירותו היה מנהיג של בני גילו וכבר בגטו לודז' היה מראשי תנועת הנוער הקומוניסטית .בהמשך התאכזב מן הקומוניזם, עלה ארצה עם משפחתו הצעירה והשתלב בפעילויות ציבוריות אחדות. נח למד כלכלה באוניברסיטה ,עבד ככלכלן באגף התקציבים באוצר ,בכנסת וייצג את מדינת ישראל בשוויצריה ובגרמניה. עם שובו ארצה חזר לפעול כאיש ציבור מובהק למען ניצולי השואה בארץ ובכלל .הוא ייסד יחד עמי ועם ניצולים אחרים את מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל וכיהן בו כמזכיר כללי בעשור הראשון וכיו"ר בהמשך .בתפקידיו אלה הוביל את המרכז להישגים מובהקים ,כגון השגת פנסיה חודשית מגרמניה לכל ניצול שואה בארץ ומחוצה לה. המרכז שינה את המעמד החברתי של ניצולי השואה בארץ מן הקצה אל הקצה .בעשורים הראשונים לאחר הקמת המדינה התג "ניצול שואה" לא נחשב למשהו שיש להתגאות בו .פעילות המרכז ושל נח בפרט ,שינתה את המצב לחלוטין וכיום גם אנשים שלא היו כלל תחת שלטון נאצי ,אך סבלו במלחמה ,קוראים לעצמם בגאווה "ניצול שואה". כשהספדתי אותו בבית העלמין התכוונתי לתאר לא רק את הישגיו של נח ואת אישיותו הנוחה והנעימה ,אלא בעיקר את זוגיותו הנפלאה עם רעייתו ,דורותה .התחלתי לדבר אך המילים נעתקו מפי .הוא היה בעל יוצא מגדר הרגיל ואב למופת לבנותיו .חבריו הרבים אהבו אותו ונהנו להיות בקרבתו. כיו"ר המרכז היה דוברם הרשמי של כלל ניצולי השואה בארץ וכיו"ר ועדת אושוויץ הבינלאומית היה דוברם הראשי של הניצולים מכל חלקי תבל. בפגישה עם נשיא גרמניה בירושלים הישגו הבולט ביותר היה יוזמתו לדרוש וגם להשיג פנסיה חודשית שוטפת מגרמניה לכל ניצול שואה שעסק בעבודת כפייה במחנות ריכוז .לפני כן שולם להם רק תשלום חד פעמי זעום .פנסיה חודשית שולמה עד אז רק ליוצאי גרמניה ולאלה השייכים לחוג התרבות הגרמנית .במסגרת זאת (סעיף ,)2 מקבלים כיום כשבעים אלף איש פנסיה חודשית ,בנוסף לאותם כארבעים אלף שקיבלו בעבר אך אינם איתנו יותר .הסכום השנתי הכולל שמשלמת גרמניה מגיע כיום לכ 350מליון דולר .מראשית הפעלת התכנית ועד היום שילמה גרמניה כ3.8- מיליארד דולר יותר ,סכום שהוא גדול בהרבה מכל שאר סוגי הפיצויים האחרים יחד באותה תקופה .זהו הישג אדיר ,ויבורך נח על יוזמתו ועל ערנותו המדינית בזיהוי הזדמנות זו עוד לפני איחוד גרמניה. הלוואי שיהיו לנו עוד מנהיגים כמוהו. יהי זכרו ברוך! משה זנבר 2 דבר המערכת מזכר בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל פתח דבר קוראים יקרים, ספטמבר 2011תשע"א | גליון | 31 כתב עת לענייני שואה ,העם היהודי ,אנטישמיות ודמוקרטיה לכתו של נח פלוג ,יו"ר מרכז הארגונים ,הכה את כולנו בתדהמה ועצב רב .ידענו אומנם שהיה מאושפז ,אך סירבנו להאמין שניפרד ממנו כה מהר .הסתלקותו מאיתנו השאירה אותנו לא רק אבלים ,אלא גם מול אתגרים לא פשוטים. לא יהיה קל להיכנס לנעליו המאוד גדולות של נח .גם לא יהיה פשוט להתוות את המהלכים והדרך שבהם צריך המרכז לצעוד .מותו של פלוג הוא תום עידן ,ואחריו יש לפנות לדרכים חדשות שרוח הזמן והמציאות מכתיבים. בגיליון הנוכחי של "מזכר" בקשנו להביא ,לצד הכתבות והמדורים הרגילים ,מעט מהמחשבות והדעות של חברים על הימים הבאים .לצד אלה בקשנו להביא בפניכם תמצית הדברים שהשיג מרכז הארגונים בהנהגתו של פלוג ,ורשמים של אנשים שעבדו איתו. בכל שנותיי בפעילות הציבורית ,לא נתקלתי באדם שזכה לכל כך הרבה אמון ,כבוד ויקר מכל מי שפגש בו .יהיו אלה ראשי מדינות ,עמיתים או חברים מן השורה .חובה עלינו ,אם כן ,ללכד את השורות ולאמץ את צוואתו הרוחנית נח פלוג ז"ל .בעיני צוואה זו גורסת בראש וראשונה מנהיגות ,הגינות ,צניעות ואחריות אין קץ. זאב שוורץ, סגן יו"ר המרכז, ויו"ר ועדת הסברה וקשרי חוץ מזכר בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל כתב עת לענייני שואה ,העם היהודי ,אנטישמיות ודמוקרטיה יוצא לאור בתמיכת המשרד לאזרחים וותיקים מייסד ה"מזכר": צבי גיל מו"ל: מרכז הארגונים של ניצולי השואה, ועדת הסברה וקשרי חוץ אמיל בוטה ,12ירושלים טל' 02-6231737 יו"ר ועדת הסברה וקשרי חוץ :זאב שוורץ עורך ראשי: אורי ארזי עורך: עמרי מריאן חברי מערכת: ראול טייטלבאום ,לילי הבר ,אלי ולק יעל מור חיים עיצוב ועריכה גראפית: אורלי פיינברג עיצוב קונספט: באדיבות קרן גילרמן הראל תמונת שער אחורי: תוכן העניינים נח פלוג ז"ל לודז' - 1925ירושלים 2011 צילום השער :פלאש 90 חדשות ואקטואליה 4 אחרי לכתו: ללא נח 8 אדם של מעשים 9 עתידו של העבר 12 רמה אחת מעל כולם 16 פלוג ,אושוויץ והרצון הטוב 19 לצאת לדרך חדשה 20 דברים לזכרו 22 המלחמה הכפולה של יהודי יוגוסלביה 26 נס התינוקות בקאופרינג-דכאו 30 הפתרון הסופי נוסח רומניה הפשיסטית 32 דויד-הורודוק העיירה שלי 34 מדור משפטי 36 חדש על מדף הספרים 40 3 בארץ ובעולם ועד מנהל חדש למרכז הארגונים בישיבה חגיגית האסיפה של הכללית שנערכה לפני פטירתו של נח פלוג ,הוא נבחר ע"י הנהלת הארגון פה אחד להמשיך בכהונתו כיו"ר מרכז הארגונים .כמו כן ,נתקבלה הצעתו למנות שבעה סגנים ליו"ר ,ולהזרים דם חדש על ידי מינוי של מספר חברים בני הדור השני לוועד המנהל. סגני היו"ר הנבחרים הם :אלכס אורלי ,יו"ר ארגון יוצאי ז'ולקיב ,ומוסטי וילקי; אורי חנוך, יו"ר העמותה להצבת יד לזכר קורבנות לנדסברג, קאופרינג ,דכאו; אברהם גרין ,יו"ר ארגון יוצאי זגלמביה; זאב שוורץ ,יו"ר התאחדות עולי רומניה; מאיר כחלון ,יו"ר הארגון העולמי של יוצאי לוב; רומן יגל ,יו"ר ארגון חיילים ופרטיזנים נכי המלחמה בנאצים ואברהם רות ,יו"ר ארגון פלטפורם ישראל. חברי הנהלה הנבחרת הם :גדעון אקהאוז ,יו"ר הועד המרכזי ליוצאי אוסטריה; צבי מיתר ,יו"ר עמותת יש -ילדים יתומים ניצולי שואה; ג'קי ארואטי ,יו"ר אחוד עולי בולגריה; משה ניסנבאום, יו"ר ארגון נכים נפגעי הנאצים; נתן שטיינר ,יו"ר התאחדות יוצאי צ'כוסלובקיה; מרדכי הראלי, יו"ר ארגון עובדי כפיה תחת שלטון הנאצים; אלי ולק ,יו"ר ארגון יוצאי לטביה ואסטוניה; משה העליון ,יו"ר ארגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי יוון בישראל; ברוך שוב ,יו"ר ארגון הפרטיזנים, לוחמי המחתרות ומורדי הגטאות בישראל; גיטה קויפמן ,יו"ר עמותת ניצולי מחנות הריכוז והגטאות בישראל; מרים שוסטר ,יו"ר ארגון עזרה לניצולי השואה; אברהם שרנפולסקי יו"ר ארגון חזית הכבוד; שמואל סורק ,יו"ר דורות ההמשך; אלעזר שטרן ,יו"ר הקרן לרווחה לנפגעי השואה; לילי הבר ,יו"ר ארגון יוצאי קרקוב ואריה ברנע ,יו"ר "עמך". חוק חדש :גם ניצולים המקבלים פיצויים מגרמניה יהיו זכאים לסיוע מהמדינה ועדת שרים לחקיקה אישרה תיקון עוול היסטורי שהפלה בין ניצולי השואה, ומעתה ,גמלת הסיעוד תוענק ללא קשר לקבלת רנטה חודשית מגרמניה ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה ביום א' ה 11.7.11-הצעת חוק המאפשרת קבלת גמלת סיעוד לניצולי שואה ללא קשר לגובה הקצבה (הרנטה) החודשית שהם מקבלים .על עושה צדק .ח"כ כץ פי הצעת החוק של ח"כ חיים כץ ,יופסק הנוהל לפיו הקצבה החודשית שמקבל ניצול מגרמניה תיחשב כחלק ממכלול הכנסותיו .ההצעה עברה לאחר שבתחילה התנגדה לה ועדת השרים לחקיקה. עד לקבלת החוק ,חלק מהניצולים המקבלים קצבאות מגרמניה לא עמדו בתנאי הזכאות לגמלת סיעוד ,לאחר שזו חושבה כחלק מסך ההכנסות שלהם .זאת ,בניגוד לניצולי שואה אחרים ,המקבלים באופן קבוע קצבאות ממשרד האוצר .מסתבר ,כי מתוך ארבעת סוגי הקצבאות שמקבלים הניצולים 4 בישראל ,שתיים אינן נחשבות חלק מהכנסתו החודשית של הניצול ,בעוד השתיים האחרות, להם זכאים כ 56-אלף ניצולים ,נחשבות הכנסה חודשית ומונעות מהם לקבל שעות סיעוד. באופן מפתיע ,ואולי לא ,אי הכללתן של שתי הקצבאות הראשונות נעשתה בעקבות דרישת ממשלת גרמניה ,אשר בקשה למנוע כל פגיעה בניצולים בעקבות קבלת הקצבה. לאחר ההצבעה אמר ח"כ כץ" :אני מודה לממשלה על החלטתה החשובה ומקווה לקדם במהירות האפשרית את הנושא בוועדת העבודה והרווחה בכנסת ,על מנת לסיים את ההליך עד לתום המושב הנוכחי" .גם השר יוסי פלד ,בירך על אישורה של ההחלטה ,ואמר כי "גרמניה החליטה לפצות חלק מהאנשים ,בין אם הם שהו במחנות ריכוז או בין אם הם ניצלו מהשמדה .זה מביש ,שעד היום מדינת היהודים הכניסה את ידיה לכיסיהם של ניצולי שואה אלו ,וקיזזה מסך הכנסותיהם .זה אבסורד שבו ממשלת גרמניה מפצה חלק מניצולי השואה ומדינת היהודים לוקחת .אישור ההחלטה יבטל חלק מאפליה זו". צילום :עידו ארז Ynet הפגנה של עובדי הוסטל לניצולי שואה נגד ההפרטה עשרות עובדי ההוסטל לניצולי שואה בפרדסיה הפגינו נגד כוונתו של משרד הבריאות להעביר את הפעלת המקום לקבלני משנה. בהסתדרות אומרים" :המדינה מתנהגת בחזירות כלפי העובדים". ההוסטל בפרדסיה הופעל בעבר על ידי בית החולים הפסיכיאטרי "לב השרון", המספק לו שירותי הסעדה ,וגינון. לפני מספר שנים הועבר הטיפול בו לידי עמותה בשם האגודה לבריאות הציבור, והוא מופעל באחריותה תחת פיקוח של משרד הבריאות .כזכור ,לאחר שפרצה שערוריית ההוסטלים לפני כשלושה חודשים ,התקבלה החלטה במשרד הבריאות להוציא מחדש מכרז להפעלת ההוסטלים לקבלני משנה ,ובפועל נדחתה הדרישה להחזירם לאחריות המדינה. מרכז הארגונים דרש מרוה"מ למנוע את ההפרטה ולהחזיר את האחריות על ההוסטלים למדינה .לאחרונה ,כאשר הסתבר לעובדים שהמכרז החדש יוצא לדרך ,החליטו לקיים הפגנה בשיתוף ההסתדרות במרחב השרון" .הולכים להעביר את המוסד לקבלנים שישלמו שכר מינימום לעובדים" ,טען יו"ר מרחב השרון בהסתדרות משה סמיה" ,לא יתכן שמוסד כזה ,שמטפל בניצולי שואה ,לא יופעל על ידי משרד הבריאות". בארץ ובעולם האוצר תכנן :סיוע לרשויות מתקציב ניצולי השואה משרד האוצר ביקש לממן תוספת של 182מיליון שקל לרשויות מקומיות שנקלעו לקשיים מכספי הקרן לניצולי השואה. ועדת הכספים החליטה לעכב את הביצוע ודרשה מקור חלופי" :הכסף הזה אמור לשמש לרווחת הניצולים ולא את הרשויות המקומיות" .נציג האוצר בתגובה" :מדובר בעודפי תקציב" .למעלה מחודשיים עברו והכסף עדיין לא הועבר ועדת הכספים עיכבה ביום ג' ה 14.6.11-את בקשת משרד האוצר לממן תוספת בסך 281 מיליון שקל למענקי האיזון של הרשויות המקומיות ,משום בעד הניצולים .ח"כ גפני שהמשרד ביקש לממן את התוספת מכספי הקרן לניצולי השואה .מענקים אלה ניתנים לרשויות מקומיות על מנת לאזן את הגירעון בתקציביהן .בתגובה להחלטה אמר נציג האוצר בדיון ,יונתן בר סימן- טוב" :מדובר בעודפי תקציב שלא נוצלו והאוצר נוהג כך גם בין גם משרדים אחרים בהעברות תקציביות מעת לעת". ח"כ משה גפני ,יו"ר הוועדה ,דחה את הנימוק ואמר כי מדובר בצעד שאינו מתקבל על הדעת. "אנחנו מנסים להעביר חוקים נוספים לרווחת ניצולי השואה אך נתקלים בהתנגדות האוצר בטענה שאין לכך כסף והנה מתברר כי בתקציב ניצולי השואה יש מעל 281מיליון שקל כביכול מיותרים" .גפני אמר כי התוספת לרשויות ראויה ,אך דרש מהאוצר לממן אותה ממקור תקציבי חלופי .לדבריו" ,לא ייתכן שנממן זאת מתקציב הקרן לניצולי השואה ,הכסף הזה אמור לשמש לרווחת הניצולים ולא את הרשויות המקומיות". לאחר ישיבת ועדת הכספים הוציא האוצר הודעה האומרת כי מקור התקציב שנועד לתוספת לרשויות המקומיות במסגרת מענקי האיזון אינו מתקציב לא מנוצל שמיועד לניצולי השואה. "העברת תקציב זה התאפשרה בשל הקדמת מועד תשלום דמי הבראה משנת 2011ל2010- על ידי משרד האוצר והרשות לזכויות ניצולי השואה ,במטרה להקדים תשלומים לניצולים. תקציבה של הרשות לזכויות ניצולי השואה לא נפגע אף לא בשקל אחד ,גם לאחר העברת סעיף תקציבי זה ,וכל ניצולי השואה יקבלו את מלוא הסכומים שלהם הם זכאים מתוקף החוק". לדברי יו"ר הקרן ,אלעזר שטרן "אכן אין ברשות הקרן את הכספים הנדרשים כדי לכסות בקשות שנבדקו על ידי הקרן ונמצאו צודקות. מדובר ב 71-אלף ניצולי שואה ,עוד משנת הכספים הקודמת .אני עדיין מקווה שממשלת ישראל תמצא את המקורות הכספיים כדי להעביר לניצולים את הכספים המגיעים להם". אבל למרות זאת ,למעלה מחודשיים עברו והכספים לא הועברו עדיין לידי הקרן לרווחה. שטרן פנה למשרד האוצר יותר מפעם אחת, ותמיד נדחה בלך ושוב .הפגישה האחרונה שנועדה להתקיים בעניין בסוף חודש אוגוסט נדחתה -עד לסגירת הגיליון לא נמסר על קיומה או על העברת הכספים ע"י האוצר . ליטא תפצה יהודים על אובדן רכוש בשואה הפרלמנט בליטא אישר ב 21.6 -הצעת חוק לפיה הקהילה היהודית תפוצה בגין רכוש קהילתי שנלקח בזמן הכיבוש הנאצי והכיבוש הסובייטי במדינה .על אף שחלק מהרכוש הוחזר ,ארה"ב וארגונים יהודיים בינלאומיים לחצו במשך שנים על וילנה להגיע להסכם בנושא. בתום מו"מ שנמשך שנים ,תעביר ליטא כ25- מיליון דולר לקרן לפיצוי הקהילות שרכושן נגזל ע"י הנאצים והולאם ע"י הקומוניסטים .חלק גדול מרכוש הקהילות שנגזל ,נותר בידי הממשלה ,לאחר שליטא הכריזה על עצמאותה ב ,1991-בעקבות התמוטטות ברית המועצות .תשלומי הפיצויים ישולמו במשך עשר שנים ,וחלקם יוקצו לשחזור ושיקום אתרים חשובים של מורשת יהודית .נוסף על כך ,למעלה ממיליון דולר יוענקו ישירות לניצולי שואה במצוקה מליטא. "באמצעות החוק הזה אנו מביעים את רצוננו הטוב ואת הבנתנו לטרגדיה שהקהילה היהודית סבלה בזמן השואה" ,אמר ראש ממשלת ליטא, אנדריוס קוביליוס .על פי ההצעה ,הממשלה תזרים 125מיליון ליטאס ( 51.93מיליון דולר) לקרן מיוחדת בין השנים 2013ו .2023 -שלושה מיליון ליטאס נוספים ישולמו ישירות לניצולי שואה ב.2012- ארגון הקהילה היהודית בליטא ,הארגון היהודי הגדול ביותר במדינות הבלטיות ,בירך על הצעד, אך לא ללא הסתייגות" .תמכנו בחקיקה הזו, מפני שזה מה שהמדינה יכולה להרשות לעצמה בשלב זה" ,אמרה פאינה קוקליאנסקי ,סגנית יו"ר הארגון המונה 3,000חברים. לדבריה ,המו"מ בין הקהילה לממשלה נמשך מאז " .2002החשוב הוא לא סכום הכסף המדויק, אלא שהעיקרון הוכרע" ,הוסיפה קוקליאנסקי. לפני השואה מנתה האוכלוסייה היהודית במדינה 220אלף בני אדם וקיימה מרכז יהודי תרבותי משגשג ופורה .עיר הבירה וילנה, שבה התרכזו רבים מהיהודים ,אף נודעה בשם "ירושלים דליטא" .למעלה מ 90-אחוזים מיהודי ליטא נרצחו בשואה. הרב אנדרו בייקר ,הממונה על נושאים יהודיים בוועד היהודי האמריקאי ,שהיה מעורב מקרוב במשא ומתן הממושך ,בירך על הצעד" .יש להודות על כך שהפרלמנט של ליטא וראש הממשלה קוביליוס ,סוף סוף הביאו לסיום מוצלח של החקיקה הזאת שהייתה תקועה זמן רב" אמר ,והוסיף כי "העיכוב באישור החוק נבע מחששות ממשלת ליטא בהקשר של סוגיות פוליטיות מקומיות ומכך שהצעד עלול לעורר התנגדות של גורמים פופוליסטיים ואנטישמיים". סכום הפיצויים שהוסכם ,הוסיף בייקר ,נמוך מכפי שקיוו מלכתחילה ,כשקוביליוס נכנס לתפקידו ב 2008-והבטיח לקדם את החקיקה בעניין הפיצויים והשבת רכוש .ואולם המשבר הכלכלי העולמי הביא לכך שאושרה הצעה מרוככת ,לפיה ישולמו פיצויים בשווי 30% מהערך הממשי של הרכוש" .גם ניצחון זה הושג במאבק קשה" ,אמר בייקר. 5 בארץ ובעולם ניצולים מצטרפים למחאה החברתית צילום :דרור עינב ,וואלה מספר ניצולי שואה הקימו בשדרות רוטשילד בת"א "אוהל צהוב" שנועד להביע הזדהות עם המחאה הציבורית על מחירי הדיור ויוקר המחיה .מקימי האוהל מבקשים גם לקרוא למשרד האוצר להעביר לניצולי השואה את הכספים שלטענתם חייבים להם" .ניצולי שואה רבים חיים בבושה ולא חיים בכבוד" ,אמרו נציגי האוהל. מקימי "האוהל הצהוב" עיטרו אותו במספר שלטים האומרים" :משואה לתרומה"" ,האוצר מפקיר את ניצולי השואה" ו"-פתרונות עכשיו כי לניצול השואה אין זמן" .אחת הניצולות במקום ,בתיה רפפורט ,אמרה כי "המחאה מבטאת משהו עמוק בחברה -של קושי ,של עוול ,של חיים לא בכבוד" .לדבריה "לאזרחים מגיע לחיות בכבוד .הגיע הזמן לטפל בבעיה של ניצולי השואה ,להפסיק להקים ועדות ולהפסיק עם הסחבת והביורוקרטיה". סטודנטים צעירים שנכחו במקום אמרו: "אנחנו מעריצים אתכם שבאתם לכאן כדי להזדהות איתנו .לנו יש זמן להמתין לתוכניות כלכליות ,לכם לצערנו אין את הזמן הזה .הזמן של ניצולי השואה אוזל .אנחנו מודים לכם מאוד שהגעתם ,אפילו אם זה למספר שעות". יוקם אתר הנצחה ללוחם היהודי במלחמת העולם השנייה הממשלה אישרה פה אחד את הקמתו של אתר להנצחת הלוחמים היהודים במלחמת העולם השנייה .על פי התכנית האתר יוקם בסמוך לאתר ההנצחה "יד לשריון" בלטרון. עלות הקמת האתר היא 32מיליון ,₪מחצית במימון ממשלתי ומחצית ממקורות חיצוניים. על פי ההחלטה שהתקבלה ב ,17.7.11-האתר יוקם תוך שלוש וחצי שנים .על מנת לעמוד בזמנים וביעדים התקציביים ,הופקד על יישומו של הפרויקט צוות שרים בראשות השר יוסי פלד ובהשתתפות שרת הקליטה סופה לנדבר. התקציב הממשלתי הכולל של הפרויקט עומד על 16מיליון ₪שיאוגמו במשרד ראש הממשלה ,על פי החלוקה הקבועה בהחלטת הממשלה .להלן יתרת תקציב הפרויקט הנדרשת להשלמתו ,ואשר טרם אוגמה במשרד ראש הממשלה: 6 א .משרד הבינוי והשיכון -מיליון ₪לשנת .2012 ב .משרד הביטחון -מיליון ₪בכל אחת מהשנים ( 2014-2012סה"כ שלושה מליון .)₪ ג .משרד הפנים ₪500,000 -בכל אחת מהשנים ( 2013-2012סה"כ מיליון .)₪ ד .המשרד לקליטת העלייה ₪ 250,000 -בכל אחת מהשנים( 2013-2012-סה"כ חצי מיליון .)₪ ה .משרד התרבות והספורט ₪ 250,000 -בכל אחת מהשנים ( 2013-2012סה"כ חצי מיליון .)₪ ראש הממשלה ,בנימין נתניהו ,ציין שהוא רואה חשיבות רבה בהקמת האתר הזה ובהקמת אנדרטה אחרת ,בנתניה ,לציון ניצחון הצבא האדום על הנאצים" .העם שלנו עמד לפני סכנת כליה והתגייס .הוא היה מוכן להקריב והקריב הרבה מאוד .אנחנו ננציח ונזכור את האנשים האלה שבגלל הקרבתם אנחנו כאן". מקווים שיעזור .השר פלד נושא התקומה בפגישה עם השר הפלד השר יוסי פלד ,שעוסק בין השאר בנושא ניצולי השואה ,נפגש בסוף חודש יולי עם נציגות של ניצולי השואה לדיון בסוגית "התקומה" ,הפרויקט של תרומת ניצולי השואה למען הקמת המדינה וביסוסה. בפגישה השתתפו משה זנבר ,יו"ר ההנהלה הציבורית של הפרויקט ,צבי גיל ,יוזם הפרויקט ומרכזו ,לילי הבר ,יו"ר עמותת "עופות החול" אשר מפיקה סרטי תעודה על תרומת הניצולים ,והבמאי והמפיק הוותיק מיכה שגריר ,האחראי על הפקות העמותה. בפגישה הועלו גם התוכניות שבוצעו וגם אלו שנמצאות בצנרת וקשה להוציאן לפועל בשל העדר משאבים .בין השאר הוזכרו ההפקות המתוכננות על "הבריחה", על המלחין הנודע-חתן פרס ישראל -אנדרה היידו ,ופרוייקט "דורי דורות" שבמסגרתו נכדים מראיינים את סביהם על הרקע שלהם ובעיקר על עשייתם כאן במדינה. בארץ ובעולם המדינה תגדיל סבסוד המסעות לפולין שר החינוך הציג תוכנית לפיה המדינה תגדיל את הסבסוד לבני נוער משכבות חלשות המעוניינים להצטרף למסע לפולין .התוכנית מעוררת תקווה בקרב הנוגעים בדבר .לדברי מנהלת אחד מבתי הספר "עכשיו נוכל להתעסק יותר בהכנה למסע ופחות בחיפוש מלגות וריצה אחרי כספים" מערכת החינוך קיבלה בשמחה את הודעת משרד החינוך על הגדלת הסבסוד לתלמידים המעוניינים לנסוע לפולין במסגרת משלחות בתי הספר שפורסמה ב .25.7-יושב ראש המועצה לשלום הילד ,יצחק קדמן ,הגדיר את התוכנית כ"צעד בכיוון הנכון" ,אך גם קרא לשר החינוך ,גדעון סער ,לעשות צעד נוסף ,ולאפשר לתלמידים לנסוע לפולין מבלי לשלם כלל. על פי התוכנית שהוצגה בוועדת החינוך של הכנסת ,מדי שנה יוקצו 50מיליון שקל לסבסוד הנסיעה של תלמידים לפולין לפי קריטריונים סוציו-אקונומיים .הצעד נועד לשנות את המצב הקיים ,שבו רוב התלמידים במשלחות לפולין באים מרקע כלכלי מבוסס יחסית. במשרד החינוך מצפים שהתוכנית תביא לגידול משמעותי במספר המשתתפים במשלחות שיזכו לסבסוד ממשלתי -מאלפים בודדים כיום לכ 40-אלף. "מדובר בתוכנית יפה אך לא מספקת ,כי עדיין יהיו תלמידים רבים שיצטרכו לממן כ30%- מעלות המשלחת ולעמוד בתשלומים המגיעים עד כדי אלפיים שקלים" ,אמר קדמן" .בעבור משפחה במצוקה מדובר בהוצאה גבוהה מאוד. זה המקום לקרוא לשר החינוך לעשות צעד נוסף קדימה ,ולאפשר את הנסיעה לפולין ל"עשירוני טיפוח" ,כמפורט בטבלה: כתוכנית חינוכית הפטורה מתשלום". יו"ר הנהגת ההורים הארצית ,אתי בנימין ,סבסוד משלחות לפולין גובה הסבסוד מדד הטיפוח בירכה גם היא על התוכנית" .בשל עלות משלחת המסע לפולין הוא הפך מסע לילדי 70%הנחה 9-10 עשירים בלבד .אני מקווה שכעת ,בעזרת 45%הנחה 7-8 המימון הממשלתי החדש ,יוכלו גם ילדי 30%הנחה 5-6 עניים ומעמד הביניים לצאת למסע ונוכל להתחיל לצמצם את הפערים בין העשירים ללא הנחה ,אלא על פי 1-4 לעניים ,לפחות בנושא חשוב זה של משלחות החלטת ועדת חריגים תלמידים לפולין". יו"ר ועדת החינוך של הכנסת ,ח"כ אלכס מילר ,כיום עומדת עלות הנסיעה לפולין על כ5,500- בירך אף הוא על סבסוד המשלחות לפולין .שקל לתלמיד .לפני כשלוש שנים עמד הסבסוד " 70שנה לאחר הזוועות ,מהוות המשלחות השנתי על מיליון שקלים בלבד ,ולפני כשנתיים לפולין נדבך חשוב בהבנה ובזיכרון של השואה עלה הסבסוד לחמישה מיליון שקלים בשנה. והגבורה ,ולכן כל צעד שיגדיל את מספר כעת הוא יגיע לגובה שיא .סגן יו"ר מועצת התלמידים שיזכו לחוות את החוויה הזו וימנע התלמידים הארצית ,איתי כהן ,תלמיד כיתה י"ב מתיכון "עומר" אמר בתגובה לתוכנית: ביטולים מסיבות כלכליות -הוא מבורך". "בתור מי שכבר היה בפולין אני חושב שזה נפלא שיותר תלמידים יוכלו לחוות את החוויה סבסוד לפי חלוקה לעשירונים על פי התוכנית ,יקציב משרד החינוך 53מיליון המדהימה הזו .השואה היא חלק מההיסטוריה שקל לסבסוד ואילו מרכז השלטון המקומי יהיה של עם ישראל ,ולמשלחות לפולין יש השפעה אחראי להעברת שאר הסכום .המודל החדש חשובה על עיצוב הערכיות והלאומיות של ימיין תלמידים על פי מצבם הכלכלי ,ושיוכם החברה הישראלית". בזקסנהאוזן יתחילו לגבות דמי כניסה הנהלת אתר מחנה הריכוז זקסנהאוזן עוררה את זעם הקהילה היהודית בגרמניה ,לאחר שנודע על כוונתה לדרוש תשלום עבור כניסה וסיור מודרך ביד הזיכרון. מחנה זקסנהאוזן הוקם ב 1936-והיה מהמחנות הראשונים שהקימו הנאצים .יותר מ 200-אלף מתנגדי המשטר נכלאו במקום ,ועשרות אלפים מצאו בו את מותם .בדומה לרוב המחנות בגרמניה ,הפך גם מחנה זקסנהאוזן לאתר זיכרון ומוזיאון ,שמבקרים בו כ 400-אלף איש בשנה. עד כה הייתה הכניסה אליו ,כמו לאתרים אחרים בחינם ,והיא מומנה בידי ממשלת גרמניה. הנהלת האתר החליטה לגבות את דמי הכניסה ממורי הדרך והמדריכים במקום ,ולא מהמבקרים עצמם ,כדי להימנע מאי נעימויות. מהקרן המפעילה את האתר הובהר כי התשלום ייגבה רק מאלה שיצטרפו לסיורים המודרכים. דיטר גראומן ,מראשי הקהילה היהודית בגרמניה ,אמר בתגובה כי הכניסה לאתר ההנצחה צריכה להישאר ללא תשלום .לדבריו, "גביית דמי כניסה על ביקור באתר חותרת תחת ההסכמה הכללית הרווחת בגרמניה כיום ,לפיה אין להטיל שום הגבלות על הציבור בכל הקשור ללימוד ההיסטוריה ומשמעות הרדיפות בגרמניה". 7 אחרי לכתו ללא נח בני משפחה ,שרים ,חברי כנסת ,ראשי ארגוני ניצולי השואה בישראל ,בכירי האוצר ,חברים ומכרים – כולם באו ללוות את נח פלוג בדרכו האחרונה בבית העלמין בקרית ענבים | אורי ארזי | "הנריך ,כפי שקראתי לך ב 50-השנים מאז הכרנו ,באתי להיפרד כחבר וגם ככלכלן שעבדת איתו שנים .כחבר בעל היסטוריה דומה לשלך מתקופת השואה ,ובדרכנו המשותפת בהגנה על זכויות הניצולים במשך 25שנה" .כך פתח את דברי ההספד בקול נשנק ,נשיא מרכז הארגונים ,משה זנבר" .היית כשמך -נח; נעים הליכות ,כולם אהבו והעריכו אותך .לא היו לך אויבים או שונאים למרות שהיית איש ציבור. כל הציבור העריך ואהב אותך .היית אדם טוב ובעל למופת לדורותה .ביחד חייתם מאז הכרתם כשהייתם בתיכון .היית אבא טוב''. זנבר העלה בדבריו את מאבקיו של פלוג להשיג פנסיה לכל ניצול שואה ,ולא רק ליוצאי גרמניה" .ב 88-באת עם רעיון ,לאחר שהיו לך מגעים עם ממשלת גרמניה ,להקים את מרכז הארגונים כארגון גג ,במטרה אחת :להשיג פנסיה לכל ניצול .בסופו של מאבק ניתן סיוע במסגרת קרן סעיף .2עד כה כ 100-אלף איש, מהם 75אלף שעדיין בחיים ,קיבלו 60אחוז מכספי הפיצויים מגרמניה .כחבר -אני גאה בהישגיך ובתרומתך לניצולי השואה ,כיו"ר המרכז ,כנשיא ארגון אושוויץ הבינלאומי וכדובר ראשי של ניצולי השואה בעולם בפני נשיאים ,ראשי ממשלות ובתקשורת העולמית''. "נח היה צדיק בדורותיו ,נח פלוג היה צדיק מוחלט בדורנו" ,ספד השר לשעבר ,רפי איתן שעמד בראש מבצע חטיפתו של אייכמן. "הכרתי את נח כשהייתי פוליטיקאי .נח החדיר 8 בי את העוולות שנגרמו לניצולי השואה .מאז עבדתי איתו עד השבועות האחרונים .היו לו תכונות ייחודיות .הוא היה דבק במטרה ובמהות .הוא ידע לדבר עם כל אחד בגובה העיניים :עם החבר ששרד את השואה ,ובמו"מ עם שר האוצר הגרמני ושר המשפטי הפולני. הוא היה יצירתי בצורה בלתי רגילה. ב 2007-הוא עמד בראש המאבק מול ממשלת ישראל וגיבש עמנו את ההסכם שעשה צדק היסטורי עם הניצולים .על מעשיו הרבים למען ניצולי השואה הוא ייזכר לדורות". "באתי לכאן לדבר על נח פלוג האדם ,החבר ולא על נח איש הציבור'' ,אמר בדמעות אייזן רומק חבר ילדות שגר עם נח בשכנות ושרד עמו את השואה" .כשנפגשנו אחרי המלחמה במטהאוזן ,שקלת 38ק"ג .חשבנו מה עושים? לאן הולכים? אמרת לי' :אני הולך ללמוד'. היינו באותה חבורה מבית הסטודנטים שדאגה להיפגש מאז ועד היום ב 9-במאי בכל שנה. בשנים האחרונות זה היה במעלה החמישה. נפגשנו ושרנו שירי ילדות בפולנית ביידיש ובעברית .נח היה חבר של כל אחד וזכר את יום ההולדת של כל אחד .הייתה לו נפש הומאנית, הוא דאג לכל אלה שעבדו במחנות כפייה גם אם לא היו יהודים .הוא היה אדם עם שאר רוח. אין אנשים כאלה היום''. "בשם זאב בילסקי ובשמי ,כמי שעומדים בראש השדולה למען ניצולי השואה באנו להביע את כאבנו הגדול" ,אמר ח"כ זבולון אורלב" ,מותו מהווה אבידה גדולה מאד לכם בני המשפחה ולעם ישראל כולו והניצולים בתוכם .היו לו זכויות לא רק בטיפול ברווחת ניצולי השואה אלא בלימוד השואה .הוא הציב מראה ובדרכו הנעימה והתרבותית ,אמר לנו' :תראו איך אנחנו נראים מול ניצולי השואה' .לפני 23שנים תוכנן ביקור ראשון של שר ישראלי בפולין .זבולון המר ז"ל ואני ,כצברים ,התחברנו לנח בפעם הראשונה כשהיה אמור להתלוות אלינו למסע .כך נבנו היסודות למסעות לפולין ,כדי שבני הנוער והחיילים יחזרו לארץ כישראלים טובים יותר. כולנו חיילים בשדולה של נח פלוג .נח הוא אחד מ 33 -ניצולים שנפטרים מדי יום .נח ,השארת לנו צוואה ומורשת ,להשלים ומהר את כל מה שצריך למען הניצולים והנצחת השואה ומורשתה''. "בשמי ובשמן של אמי ואחותי ,אדבר על נח שהיה אבא ,סבא ,בן זוג" ,ספדה הבת ענת בשם המשפחה" .אמא ואבא היו שותפים וחברים מאז גיל ,19קודם בפולין .הם עשו זאת ברוח של אופטימיות ואהבת אדם". ענת סיפרה על הרוח החיובית ואהבתו של נח לבני המשפחה" :הוא תמך בבחירות שלנו ,לא שפט והעניק לנו הרבה חופש עם הומור טוב .היו לו קשרים טובים גם עם ארבעת נכדיו .הוא לקח אותם למסע בפולין ,וחשוב היה לו להראות להם לא רק את הרע אלא גם נופים ואנשים טובים", אמרה והוסיפה כי הוא הנחיל להם לקחים אוניברסאליים והומאניים מהתקופה ההיא. ''אבא ,תחסר לנו מאד ותישאר בליבנו לעד''. אחרי לכתו אדם מעשים של נח פלוג ,יושב ראש מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל ,הלך לעולמו בגיל .86בנוסף להקמת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל ,היה גם נשיא ארגון אושוויץ הבינלאומי ,סגן נשיא ועידת התביעות ,חבר הוועד המנהל של "יד ושם" ויקיר העיר ירושלים. הוא פעל ללא ליאות למען רווחתם וזכותם לתמיכה נפשית של חבריו ניצולי השואה .בשנים האחרונות הוביל מאבק ציבורי שנחל הצלחה רבה ,כדי שניצולי השואה יוכלו לסיים את חייהם בכבוד | אורי ארזי ועמרי מריאן | העובדה שאין היום בישראל ניצולי שואה שצריכים להחליט האם לקנות אוכל או תרופות, נזקפת לא מעט לפעילותו של נח פלוג ,שהיה נציגם של הניצולים בראש המו"מ עם ממשלת ישראל ושימש להם כפה" .נח -כשמו כן הוא", כך אומרים מאות מכריו ומוקיריו .כמי שעמד בראש 52ארגונים ,והיה חבר בשורה של עמותות וארגונים למען ניצולי השואה ,היתה לו היכולת להציב מטרות ולהשיגן בעבודת צוות. כזו המשלבת עקביות ופרגמאטיות המשולבת בדרכי נועם וביחס של כבוד לזולת. פלוג נולד בעיר לודז' בפולין .במהלך מלחמת העולם השנייה ,בהיותו ילד ,הצטרף למחתרת הנוער בגטו לודז' .מאוחר יותר היה אסיר במחנות אושוויץ ,גרוס-רוזן ומטהאוזן .ב 1944-חוסל גטו לודז׳ ,ופלוג נשלח בטרנספורט לאושוויץ. בסלקציה בשערי אושוויץ נשלח לעבודה ולא להשמדה ,ובמשך כמה חודשים חפר בונקרים תת־קרקעיים .בפברואר 1945צעד באחת מצעדות המוות למחנה מאטהאוזן באוסטריה. יום לפני שחרור המחנה על ידי הכוחות האמריקאיים ברחו הגרמנים .האסירים ,ופלוג בתוכם ,השתלטו על המחנה והרגו 52שומרים ומשתפי פעולה. ביום השחרור ,במאי ,1945היה פלוג בן 20 ושקל 38קילוגרם .הוא נשלח לבית הבראה ובתוך שישה שבועות הוסיף למשקלו 24קילוגרם. לאחר שהבריא ,שב לביתו בלודז׳ וגילה שאף אחד מקרובי משפחתו לא שרד .באותה שנה נישא לדורותה לבית טוגנדרייך ,אף היא ניצולת אושוויץ ,והשניים חזרו ללמוד בבית הספר התיכון בעירם כדי להשלים את בחינות הבגרות. בתחילת 1958קיבלו בני הזוג אשרת יציאה מפולין ועלו לישראל .שניהם סיימו לימודים אקדמאיים :נח בכלכלה ,דורותה ברפואה .לזוג שתי בנות וארבעה נכדים. תחילת הדרך פלוג עבד בשירות הציבורי במשך 30שנה: כלכלן באגף התקציבים של משרד האוצר, יועץ כלכלי לוועדת הכספים של הכנסת, קונסול ישראל בציריך ויועץ כלכלי לשגרירות ישראל בבון. לאחר פרישתו מהשירות ,ולמרות העובדה שלא היה לו בתחילה מעמד רשמי ,ראה פלוג לעצמו חובה מוסרית להתגייס להגנה על זכויות ניצולי השואה .פלוג הבין שכדי להשיג את מטרותיו עליו לבסס את הפעילות במישור הציבורי הוולונטרי -ולא הממלכתי ,וכך להעלות מחדש לסדר היום את התביעה כלפי גרמניה לשלם פיצויים. הוא היה זה שהגה את הצורך בהתארגנותם של ניצולי השואה בישראל .הוא סבר שאסור להשלים עם המצב שבו ממשלת גרמניה אינה משלמת רנטה חודשית לניצולי השואה שלא נולדו בגרמניה ושאינם שייכים לחוג התרבות הגרמנית. בראיון שנתן למוסף מעריב סיפר פלוג על תחילת מעורבותו בענייני הזכויות של ניצולי השואה" .כשהייתי באגף התקציבים של האוצר בראשית שנות ה 70-סיפר לי פנחס ספיר בסוד שהגרמנים העבירו באמצעות נחום גולדמן ,יו״ר הקונגרס הציוני העולמי ,הצעה לשלם לממשלת ישראל כמה מאות מיליוני מארקים כפיצוי עבור כל הניצולים שישראל קלטה מאז שנת ,1956אחרי חתימת הסכם השילומים .בתמורה לכך דרשו הגרמנים מהממשלה שתצהיר על סיום כל התביעות נגדם .אמרתי לספיר שלדעתי אסור לחתום על מסמך שכזה כל עוד יש ניצול שואה אחד בחיים .כמה ימים לאחר מכן הוא חזר אליי ואמר ׳אני מגיע עכשיו מפגישה עם חלק מהשרים אצל גולדה .רובם היו מוכנים לחתום, אבל אני לא נתתי להם׳". המשך בעמוד 10 אחרי לכתו המשך מעמוד 9 מאוחר יותר ,באמצע שנות השמונים העלו באוצר הצעה להטיל מס הכנסה על הרנטה החודשית שמקבלים ניצולי השואה מגרמניה. פלוג ,שהיה אז היועץ הכלכלי בשגרירות בבון, נכח בפגישה עם נציגי ממשלת גרמניה .הוא העדיף לשתוק וקיווה שהגרמנים יפילו את ההצעה -וכך אומנם קרה .שר האוצר דאז, משה נסים ,לא פסל את הרעיון ,אבל מסתבר שזה לא כל כך פשוט .בהסכם השילומים נקבע במפורש שכספי הפיצויים יהיו פטורים ממס .הנספח הכלכלי של ישראל בבון התבקש לבדוק את האפשרות לשנות את ההסכמים ולבטל את הפטור .״אם השר שלך ישלח אליי בקשה רשמית נשקול זאת בחיוב״ ,השיב שר האוצר הגרמני והוסיף "אבל אם וכאשר נסכים, אנחנו נגבה את המס ולא אתם״ .היוזמה נגנזה. והיה גם אותו מקרה שבו קיבל פלוג פנייה מקבוצה של תאומי מנגלה ,אשר ביקשו שנציג של השגרירות ישתתף בפגישה שיועדה להם עם אנשי ממשל גרמנים .פלוג ביקש רשות מהשגריר להשתתף בפגישה ,אך נענה לדבריו בשלילה "הוא אמר שממשרד האוצר ביקש ׳לא להתערב׳ .כששאל למה ,הסבירו" :אם הם יקבלו יותר -אנחנו נקבל פחות׳״ .לדבריו ,ההשקפה המקובלת בשירות המדינה הייתה שהניצולים מתחרים במדינה על כספם של הגרמנים. לאחר ששב לארץ מגרמניה פרש ,כאמור ,פלוג משירות המדינה ועבר לסייע לניצולים. מקימים את מרכז הארגונים הרעיון להתארגנות של ניצולי השואה ממזרח אירופה בישראל צמח במפגשים בין נח פלוג ומשה זנבר במהלך .1987פלוג העלה את הרעיון ,לפיו אסור להשלים עם המצב שבו ממשלת גרמניה אינה משלמת רנטה חודשית לניצולי השואה שלא נולדו בגרמניה ושאינם שייכים לחוג התרבות הגרמנית .הוא הציע לזנבר ,ששימש אז כנשיא כבוד של הפדרציה העולמית של יוצאי הונגריה ,לכהן כראש ארגון-הגג החדש שיוקם .זנבר ,ניצול שואה, מבכירי המשק הישראלי ,הכיר את פלוג כבר בשנות ה ,60-כשכיהן בתפקיד הממונה על התקציבים במשרד האוצר ופלוג היה אחד הרפרנטים באגף .השניים הסכימו על המהלך ופלוג נטל על עצמו את האחריות הארגונית לפעילות .הרעיון עבר מספר גלגולים עד שקיבל צורה של ארגון גג למספר ארגוני ניצולים שפעלו בישראל מזה שנים. הרקע למהלך היתה האכזבה מאי פעילותה של ועידת התביעות באותה תקופה .בתחילה חשבו היוזמים על הקמת גוף יהודי-עולמי אשר ייצג את כל נרדפי המשטר הנאצי היהודיים ,אולם לנוכח מספרם הגדול של ארגונים שכאלה ,הובן שעדיף כי ארגון הגג ייצג את ציבור ניצולי השואה בישראל בלבד. בנובמבר 1987הוחלט על הקמת גוף חדש: "ועד התביעות של ארגונים יהודיים יוצאי מזרח אירופה" .זנבר נבחר כיו"ר ונח פלוג כמזכ"ל .לתפקיד סגן היו"ר נבחר יצחק ארצי, הוא היה זה שהגה את הצורך בהתארגנותם של ניצולי השואה בישראל .הוא סבר שאסור להשלים עם המצב שבו ממשלת גרמניה אינה משלמת רנטה חודשית לניצולי השואה שלא נולדו בגרמניה ושאינם שייכים לחוג התרבות הגרמנית מראשי התאחדות עולי רומניה ,חבר כנסת לשעבר ,ממנהיגי המפלגה הפרוגרסיבית וסגן ראש עיריית תל אביב באותה תקופה. להנהלה המצומצמת הראשונה נבחרו גם נציגים של התאחדויות שונות :סטפאן גראייק, אריה גוילי ,מוריס רביב ועו"ד ר.ל.פרנקו . מאוחר יותר ,בשנת ,1989נקבע השם הפורמאלי" :ועד התביעות של ארגונים יהודיים יוצאי מזרח אירופה ,מרכז אירופה והבלקנים". ארבע שנים לאחר מכן ,ב 11.11.1993-שונה שם הארגון לשמו הנוכחי" :מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל" .משה זנבר היה לדמות מרכזית בהתארגנות זו ,והדבר הומחש כאשר נבחר לכהן כיו"ר מועצת המנהלים של הבנק הלאומי לישראל .במשך שבע שנים שימש זנבר בתפקיד הרם ובמקביל פעל כנציגם המובהק של ניצולי השואה בישראל. פלוג סבר שראוי כי ניצולי השואה ייצגו את האינטרסים שלהם באופן ישיר ,ולא דרך אפוטרופוסים המדברים בשמם" .לא בשמנו ולא בלעדינו" ,ניסח זאת פלוג .בין השאר דרש שלניצולים יהיה ייצוג בוועידת התביעות כנגד גרמניה שדיברה בשמם אך לא אפשרה להם ייצוג במוסדותיה. מרחיבים את הפעילות ב 1987-נמנה עם מקימי ארגון "עמך" -המרכז הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי השואה ובדור השני" .ארגון זה מעניק לניצולים סיוע יחיד במינו :טיפול נפשי בידי מומחים, שהתמחו בסיוע לנפגעי טראומה מתמשכת בגיל זקנה ,ומועדונים חברתיים עבור ניצולי השואה .פלוג כיהן כמשנה ליושב ראש עמך והמשיך לתרום לארגון זה כפעיל מרכזי. פלוג וחבריו הקימו ב 1994-את הקרן לרווחת ניצולי השואה בישראל ,שנותנת שירותים חומריים ישירים לניצולי השואה הנזקקים. קרן זו מהווה את הארגון הגדול בישראל שדואג לשעות סיעוד לניצולים קשישים, עזרים כגון משקפיים ,מכשירי שמיעה, פרוטזות ,טיטולים ועוד. בנוסף ,היה ממקימי איל"ר -ארגון יהודי להשבת רכוש שנשדד מהעם היהודי על ידי הנאצים ועוזריהם על מנת לפעול להשבת 85 אחוז מהרכוש היהודי שלא הושב עד כה. פלוג הוביל גם מאבק כדי שהמשאבים, שיועדו לסיוע לניצולי השואה יגיעו ליעדם. לאחר מאבק ממושך ,קיבל מרכז הארגונים ייצוג בוועידת התביעות ,ופלוג צורף לוועדת המשא ומתן עם גרמניה .השותפות עם וועידת התביעות הביאה להגברת המאמצים להשגת הסדר חדש עם ממשלת גרמניה למען ניצולי השואה שלא זכו לפיצויים בכלל ,או זכו לפיצויים סמליים בלבד. כניסת מרכז הארגונים לוועידת התביעות הביאה להשגת 10מיליארד מארק לטובת הניצולים .סכום חסר תקדים זה מתייחס לביצוע הסדרים במסגרת קרן סעיף ,2קרן מזרח אירופה וקרן המצוקה ,כמו גם לפיצויים לעובדי הכפייה והשבת הרכוש ללא יורשים בשטחה של גרמניה המזרחית ,וכן להסדרים שנעשו עם שווייץ ,אוסטריה ומדינות מערב אירופה .זאת ועוד -פלוג וחבריו העלו תרומה מכרעת להגנה על זכויותיהם של עובדי כפייה לשעבר ,ולהעמדת סכומי כסף ש"קפאו" בקופותיהם של בנקים שוויצרים ושל קרן- ג'נרלי לרשות הניצולים. מרכז הארגונים של ניצולי השואה בראשותו של פלוג התפתח כקבוצת לחץ שהעמידה את עניינם של ניצולי השואה על סדר היום הציבורי בישראל .במרוצת השנים נעשו ביוזמת המרכז תיקוני חקיקה שנועדו להבטיח את זכויותיהם 10 אחרי לכתו והצלחותיו ,נרשמה פגיעה בתדמיתם של ניצולי השואה .בחלקים גדולים של הציבור נוצרה סטיגמה שגויה ,לפיה מרבית ניצולי השואה הם נזקקים ועניים .למרות הצער והשכול ,מרבית ניצולי השואה הצליחו לשקם את חייהם ,להקים משפחות ולהשתלב בחברה הישראלית כאנשים יצרניים ותורמים למדינת ישראל". של הניצולים .לא כל היוזמות עלו יפה ,אבל אלה שצלחו היו משמעותיות :תיקונים בחוק נכי רדיפות הנאצים והגמשת הקריטריונים והשוואת קצבאות נרדפי הנאצים לקצבאות הלוחמים בנאצים .המשמעות היתה השלשת מספר מקבלי הקצבאות מאוצר המדינה והאטת השחיקה בקצבת נכי רדיפות הנאצים. עיקרי ההישגים של מרכז הארגונים מול הממשלה עם הקמתו העלה מרכז הארגונים את סוגית פיצויים לניצולי השואה לסדר היום הציבורי ,גם בישראל וגם מול גרמניה אחרי איחודה. בתום מאבק שהגיע לשיאו בקיץ ,2007 מונה פלוג לעמוד בראש צוות המשא ומתן של ניצולי השואה מול הממשלה .הוא הסביר לנציגי המדינה כי בכוונתו לנהל איתם דיאלוג למען הניצולים .בדיונים ,שאותם ניהל בתבונה ובאחריות ,הצליח בדרכו המיוחדת וביחד עם חבריו ,לשכנע את ממשלת ישראל כי יש לסייע לניצולי השואה מהר ככל האפשר ,כדי ששנותיהם האחרונות תהיינה טובות ככל האפשר .הוא הביא את הממשלה להבין גם את הצורך להעניק לניצולי השואה הכרה והוקרה על תרומתם להקמת המדינה ולביסוסה. אישיותו המיוחדת אפשרה את סיום המאבק בדרכי נועם ,עד לגיבוש ההסדר החדש בקשר לסיוע של המדינה לניצולי השואה .פלוג זכה להכרה והוקרה על פעילותו למען הניצולים כשקיבל את האותות הגבוהים ביותר מנשיא פולין ומנשיא גרמניה ,כמו גם את אות יקיר ירושלים ואות עמותת אומ"ץ. בפגישותיו עם מנהיגי אירופה ובנאומיו, הביא כבוד לניצולי השואה ולמדינת ישראל. הוא ייצג את עמדת ישראל ואת חששנו מפני האנטישמיות העכשווית .הוא נבחר לשמש כנשיא ארגון אושוויץ הבינלאומי ,ובכך היה לישראלי הראשון העומד בראש ארגון זה אשר מייצג שרידים מ 14-מדינות ,יהודים ובני עמים אחרים ודואג בין השאר לשימור המוזיאון במקום. בנוסף לכל אלה ,היה שותף מוביל של העם היהודי במאבק להשבת 85אחוז מהרכוש היהודי שנשדד בתקופת השואה ולא הוחזר לרבות חפצי יודאיקה ואומנות שנשדדו. מדובר ברכוש המוערך ב 300-מיליארד דולר. ראוי לסיים בקטע מדברים שכתב" :במשך שנים נאלצנו להשקיע בפעילות למען הגנה על זכויות הניצולים ,להשבת כספם ורכושם, ולמתן תנאים הולמים על מנת שיוכלו לחיות בכבוד את שארית חייהם .לצד מאבק זה השתלבות ניצולי שואה בועידת התביעות. קצבאות במסגרת קרן סעיף .2עד כה שולמו 3.8מיליארד דולר לניצולים. תשלומים חד פעמיים מגרמניה לעובדי כפייה במחנות ריכוז. הקמת עמותה פרלמנטארית בכנסת למען ניצולי השואה ,זיכרון השואה ומורשתה. פעילות בכנסת ישראל שהובילה לשורה של תיקוני חקיקה. פעילות להקמת שדולה בכנסת להגנה על זכויות ניצולי השואה. שותפות בהקמת ועדת החקירה הפרלמנטארית לאיתור רכוש יהודי. הקמת החברה לאיתור והשבת נכסי נספים בישראל .אותר רכוש בסכום של למעלה ממיליארד .₪ שותפות במאבק בהגנה על זכויות ניצולי שואה ב ,2007-הקמת וועדת חקירה בראשותה של שופטת בית המשפט לשעבר דליה דורנר וניהול המו"מ עם ממשלת אולמרט. קבלת 2.5מיליארד ₪מהממשלה לסיוע לניצולים נזקקים. סל הטבות והנחה משמעותית בתרופות לניצולי שואה. הגדלת תקציב קרן הרווחה בלמעלה מ 200-מליון .₪ הגדלת כספי הסיוע ל"עמך" לסיוע לעזרה נפשית. חברות מרכז הארגונים בוועדה המתמדת של משרדי הממשלה בישראל. הכרה ממשלתית במרכז הארגונים כארגון יציג. הגברת המודעות לתרומת הניצולים להקמת המדינה וביסוסה. 11 אחרי לכתו עתידו של העבר כל גוף ציבורי הרוצה להבטיח את המשך קיומו לא יכול לחיות על עברו .הנסיבות משתנות וגם היעדים בהתאם .ההתרפקויות על העבר הן טובות לזיכרונות ,אך אינן יכולות לשמש מצע לפעילות שוטפת תוך התעלמות מן המציאות המשתנית ,אחרת גוף ציבורי זה יתעוות ובסופו גם יעלם כגורם ציבורי | ראול טייטלבאום | עתידו של מרכז הארגונים של ניצולי השואה חייב להתאים עצמו לנסיבות ולתקופה חדשים, במיוחד אחרי החלל שהותירה הסתלקותו של נח פלוג ,מי שהגה את הקמתו ויחד עם משה זנבר, היה מייסד המרכז לפני כמעט 25שנים .היו מספר גורמים מיוחדים שהשפיעו על הקמתו של מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל אז ,ועל ההצלחות בפעילותו מאז ועד היום. דומני שהגורם הראשון היתה העובדה שבמחצית השנייה של שנות ה 80-של המאה הקודמת ,וועידת התביעות ,הגוף שהוקם עוד בסוף שנות ה 50-כנציג העם היהודי לקראת המו"מ עם גרמניה (וגם עם אוסטריה) ,מיצה את עצמו .מערכת הפיצויים לניצולי השואה, גם בגרמניה וגם בישראל ,על עיוותיה הרבים, כבר עוצבה .גם המשאבים העצמיים של וועידת התביעות ,שממשלת גרמניה המערבית הכירה בה כיורשת של נכסים יהודיים ללא 12 יורשים בשטחה ,מוצו כמעט לחלוטין .כמעט ואי אפשר היה להגיש תביעות חדשות כלפי גרמניה המערבית ,לבד מהקמת קרן מצוקה שהופעלה אז .המנגנונים של וועידת התביעות הלכו והצטמצמו עד למשרד קטן בניו-יורק עם מספר פקידים .היה נראה כי פיצויים לניצולי השואה ירדו מסדר היום הציבורי. בישראל עצמה פעלו מספר ארגונים של ניצולי השואה ולוחמי גטאות ,פרטיזנים והמחתרות האנטי-נאציות ,שהיו מפוצלים וחלשים למדי .חלק גדול מארגונים אלה היו מסונפים למפלגות ותנועות פוליטיות וממילא עסקו בעיקר בסוגיות פוליטיות ,כמו יחסים עם גרמנים וכדומה ,ולא כל כך בסוגיות כמו זכויות ניצולי השואה והפיצויים. אלה היו פני הדברים כאשר חזר נח פלוג לארץ בתום שליחותו הדיפלומטית כנספח כלכלי וחקלאי בשגרירויות ישראל בשווייץ ובגרמניה .בגרמניה הוא למד על העיוותים במערכת הפיצויים לאלה ששרדו את השואה וגם על התנאים הפוליטיים במערב גרמניה שאולי מאפשרים לעלות את הסוגיה מחדש. שכן ,באמצע שנות ה ,80-התעוררה בגרמניה עצמה מחדש בעיית הפיצויים לנרדפי הנאצים .ונערכו שורה של דיונים בבונדסטאג הגרמני בסוגיה זו .מסקנתו המעשית היתה שצריך לאחד את כל הארגונים של ניצולי השואה בישראל ולפתוח במערכה ציבורית לחידוש הדיונים על פיצויים .הוא נפגש עם משה זנבר ,נגיד בנק ישראל לשעבר ,ששימש באותה תקופה יו"ר הבנק הלאומי .ויחד נרתמו למשימה זו .אליהם הצטרף גם יצחק ארצי, חבר כנסת לשעבר .לבסוף הוקם הגרעין המייסד של מרכז הארגונים. משימתם הראשונה היתה שניצולי השואה יתקבלו כחברים מלאים בוועידת התביעות. אחרי לכתו כלומר ,שנציגי מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל ונציגי ארגון דומה של ניצולים שהוקם בארה"ב " -הכנס האמריקאי של ניצולי השואה" ,יתקבלו לוועידת התביעות .זו הוקמה בזמנו ע"י ד"ר נחום גולדמן ,כגוף שאיגד בתוכו ארגונים יהודיים ,אשר מול גרמניה דיבר בשם העם היהודי ,לרבות בשם ניצולי השואה. אך אף אחד מהארגונים היהודיים שהרכיבו את וועידת התביעות ,לא יצג את ניצולי השואה ישירות .מאמץ זה להתקבל לוועידת התביעות לא היה פשוט וקל ונמשך מספר שנים .ראשי וועידת התביעות אז לא התלהבו ממהלך זה .סיסמתם של נח פלוג ,משה זנבר וחבריהם היתה "לא בשמנו ולא בלעדנו". לבסוף אחרי לחצים רבים ,לרבות התערבותה של ממשלת ישראל דאז ,נציגים של מרכז הארגונים והארגון האמריקאי המקביל של ניצולי השואה ,התקבלו למוסדות המרכזיים של וועידת התביעות .הם היו מיעוט במוסדות וועידת התביעות (וגם היום הם מיעוט) ,אך הכניסו רוח חדשה בפעילותו של גוף זה שהלך וגוועה .הדבר בא בזמן. תחילת המאבק עיתוי הקמתו של מרכז הארגונים היה מושלם .שכן ,באותה תקופה עצמה התרחש אירוע היסטורי ,דרמטי .הגוש המזרחי התמוטט וגרמניה המזרחית התאחדה עם גרמניה המערבית .אלה הצדיקו הערכות מצב אופטימיות של פלוג וזנבר .בנסיבות חדשות אלה אפשר היה להעלות מחדש את סוגיית הפיצויים לניצולי השואה שעד אז נפלו לתוך החורים הגדולים של מערכת הפיצויים שעוצבה ולא זכו לשום פיצוי .לכך הצטרפה העובדה ששערי ברה"מ נפתחו ולישראל הגיעו בעשור שיבוא ,כמיליון עולים חדשים משם ,ביניהם קרוב ל 170-אלף אנשים שבהגדרה רחבה ניתן לראותם כניצולי שואה ולא זכו לפיצויים כלשהם. ביוזמתם של פלוג ,זנבר וראשי מרכז הארגונים, שזה עתה התקבל לוועידת התביעות ,החלה זו במגעים עם נציגי גרמניה המאוחדת בשלבים הראשונים של איחודה .באוקטובר ,1990לאחר שהושלמו מסמכי האיחוד הבסיסיים של גרמניה ,ובלחץ של וועידת התביעות ונציגי הניצולים בתוכה וכן בלחץ הממשל האמריקאי, פורסם ניספח לחוזה איחודה של גרמניה. בסעיף שני של נספח הבהרות זה נאמר: מפגש של מרכז הארגונים עם ראשי ועידת התביעות בישראל "הצדדים בחוזה האיחוד ( של גרמניה) הביעו את כוונתם ...להעניק פיצוי צודק לקורבנות המשטר הנאצי בגין נזקים חומריים" .כמו כן צוין שממשלת גרמניה המאוחדת תנהל סיסמתם של פלוג ,זנבר וחבריהם היתה "לא בשמנו ולא בלעדנו" .לבסוף אחרי לחצים רבים ,לרבות התערבותה של ממשלת ישראל דאז ,נציגים של מרכז הארגונים והארגון האמריקאי המקביל של ניצולי השואה ,התקבלו למוסדות המרכזיים של וועידת התביעות. הם היו מיעוט במוסדות וועידת התביעות (וגם היום הם מיעוט), אך הכניסו רוח חדשה בפעילותו של גוף זה שהלך וגוועה מו"מ עם וועידת התביעות על הסדרי פיצויים חדשים לאלה שלא קיבלו עד אז שום פיצוי או זכו לפיצוי מזערי .סעיף זה במסמך ההבהרות לחוזה איחוד גרמניה היווה בסיס לאותה "קרן סעיף "2וקצבאות לניצולי השואה ששולמו ממנה .הוקמה גם קרן גרמנית מיוחדת למזרח אירופה עבור אלה שנשארו להתגורר בארצות ברה"מ לשעבר. התביעה המקורית ,שגרמניה המאוחדת תשלם רנטה חודשית לכל ניצולי השואה שעד אז לא זכו לפיצויים ושהדבר יעוגן בחקיקה גרמנית מיוחדת ,לא התקבלה .נציגי גרמניה סירבו בתוקף לעגן מערכת פיצויים חדשה בחקיקה מיוחדת .בהתחלה הם גם סירבו לשלם קצבה חודשית ,אלא רק פיצוי חד פעמי מקרן חדשה שהסכימו להקים .אחרי מו"מ די מייגע ,הוסכם על תשלום קצבה חודשית מוקטנת מקרן סעיף 2לאלה שלא קיבלו עד אז פיצוי כזה מכל מקור אחר .בניגוד לרנטה גרמנית מקורית שהותנתה בשיעורי נכות ובהשתייכות לחוג התרבות והלשון הגרמנית, לקבלת קצבת סעיף 2נקבעו קריטריונים אחרים ,שרירותיים למדי :שהות של חצי שנה לפחות במחנה ריכוז או שנה וחצי בגטאות או בתנאי מסתור .קצבה זו הותנתה במבחן ההכנסות שהוגמשה עם השנים .היא לא היתה נתונה להעברה ליורשים .בסופו של דבר רבבות של ניצולי השואה ש"נפלו בין הכיסאות" בעבר ועמדו בקריטריונים אלה ,זכו לקצבת סעיף .2 בשלב מאוחר יותר הושגו פיצויים חד פעמיים מגרמניה לעובדי כפיה יהודיים ולא יהודיים שהועסקו במפעלים גרמניים בתקופת מלחמת העולם השנייה ולא זכו עד אז לשום פיצויי. ההישג הגדול הנוסף של מרכז הארגונים של ניצולי השואה בראשותו של נח פלוג ,היה כלפי ממשלת ישראל ,בתקופתו של אולמרט. בעקבות הפגנות ולחצים הוקמה אז בפעם הראשונה בתולדות ממשלות ישראל ,וועדת חקירה ממלכתית -וועדת דורנר .חלק גדול מהמלצותיה יושמו הלכה למעשה בעקבות פעילותה של וועדה מיוחדת בהשתתפות נציגי הממשלה ונציגי מרכז הארגונים, כאשר נח פלוג משמש רוח חיה בפעילות זו. אחד ההישגים החשובים של פעילות זו היה שמספר מקבלי קצבאות חודשיות על פי חוק נכי רדיפות הנאצים הישראלי ,גדל במידה רבה וגם גובה קצבאות ישראליות אלה הושווה המשך בעמוד 14 13 אחרי לכתו המשך מעמוד 13 ל 75-אחוזים של הרנטה הגרמנית .הישג נוסף היה שניצולי השואה בארץ זכו לתרופות בהנחות גדולות. בשנים האחרונות ,בעקבות מו"מ שנתי בין נציגי וועידת התביעות ונציגי ממשלת גרמניה הושגו מדי פעם מספר תיקונים שוליים נוספים במערכת הפיצויים של ניצולי השואה. אך אם לערוך סיכום היסטורי בפעילות זו, כשני שליש מאלה ששרדו את השואה נפטרו בטרם זכו לפיצוי כלשהו .ואולם ,בעשרים השנים האחרונות ,מאז איחודה של גרמניה, במעורבותם הישירה של מרכז הארגונים ,נח פלוג ומשה זנבר ,הושגו שורה של תיקונים חלקיים ומאוחרים במערכת פיצויים מעוות זו. על חברות ואחריות משותפת עם נח פלוג היתה לי היכרות וחברות אישית רבת שנים .זו החלה כאשר פלוג שימש כיועץ כלכלי של וועדת הכספים של הכנסת ואני ככתב כלכלי בכנסת של "ידיעות אחרונות". הקרבה בינינו נבעה גם מן העובדה ששנינו שייכים לדור שתודעתו עוצבה בתקופת השואה ומלחמת העולם השנייה .היינו נפגשים לעתים קרובות ומקיימים שיחות נפש בינינו .אחר כך ,כאשר חזר משליחותו הדיפלומטית מחו"ל ,יצא לגמלאות ,והחל במאמץ נמרץ להקמתו של מרכז הארגונים של ניצולי השואה בארץ -ליוויתי מאמץ זה גם כחבר וגם כעיתונאי .מה עוד שבעצמי הייתי פעיל באחד מאותם ארגונים של ניצולי השואה והלוחמים בנאצים. באמצע שנות ה 90-פנה אלי נח והציע לי לכתוב חוברת על תולדות הקמתו של מרכז הארגונים ומאבק הניצולים בארץ ,והעמיד לרשותי את הארכיון של מרכז הארגונים בירושלים .אחרי ששקלתי את הצעתו ,אמרתי לנח שאני מסכים עקרונית .אולם ,ברצוני להרחיב את הנושא למחקר מקיף על תולדות הפיצויים לניצולי השואה בכלל ובתוך המחקר הזה אכלול פרק מיוחד על מרכז הארגונים. כעבור זמן קצר נשלחתי לשמש ככתב "ידיעות אחרונות" בגרמניה והתחלתי לאסוף חומר בארכיונים שם למחקרי .גם בעת שהותי בבון הייתי נפגש מדי פעם עם נח שהגיע במסגרת המשלחת של ועידת התביעות למו"מ עם נציגי משרד האוצר וממשלת גרמניה .הייתי גם מדווח ל"ידיעות אחרונות" על שיחות אלה. בסתיו 1996פרסמתי כתבה גדולה ב"ידיעות 14 אחרונות" תחת הכותרת" :הקרב האחרון לפיצויים" (ידיעות אחרונות.)20.9.1996 , הכתבה נפתחה במשפטים אלה'" :אתם מצפים לפתרון ביולוגי .אתם רוצים שכולם ימותו יותר מהר' -הטיח נח פלוג באוזני בני שיחו הגרמניים בבון .מאז ראשית השנה מנהלים נציגי וועידת התביעות היהודית מו"מ עם ממשלת גרמניה על התיקונים האחרונים בהסדרי פיצויים לניצולי השואה שעדיין לא קיבלו תשלומים מגרמניה .פלוג מייצג בועידת התביעות את ארגוני ניצולי השואה בישראל". משפט זה של נח היה גם השראה לספרי "הפתרון הביולוגי -שערוריית הפיצויים האישיים לניצולי השואה" ,אותו השלמתי אחרי שובי משליחותי העיתונאית בגרמניה וצאתי לגמלאות מ"ידיעות אחרונות" .הספר פורסם גם בארץ וגם בתרגום בגרמניה .נכלל בו גם פרק מיוחד על הקמת מרכז הארגונים תחת הכותרת "לא בשמנו ולא בלעדנו" .משפט שגם הוא נלקח מדבריו של נח פלוג בדיונים עם נציגי וועידת התביעות לקראת קבלת המרכז הארגונים לחברות מליאה בוועידת התביעות שנערך בראשית שנות ה.90- בשיחה האחרונה שהייתה לי עם פלוג ,העלה רעיון של הקמת מועצה למרכז הארגונים של ניצולי השואה ,בנוסף לגופים המנהלים כיום את המרכז .לפי גישתו היה צריך לקבץ במועצה זו את ניצולי השואה הפעילים בארגונים שונים ,כדי לסייע לדור הצעיר שיירתם בניהול ענייני היום- יום .היה ברעיון זה של ביטוי לחוכמתו הרבה ולרגישותו למגמות המתפתחות בצמרת מרכז הארגונים מחקרי ייוחד להיבטים החומריים של השואה ולמערכת הפיצויים לאלה ששרדו. הפרק האחרון של מחקרי "סיכומים ולקחים" הוקדש להיבטים אוניברסאליים ולקחים יהודיים .ומסקנתו היא שהכסף לא יענה על הכל .ספרי מסתיים במשפט של הלל הזקן. כך גם הסתיים המנשר של ניצולי השואה לאחר פגישת עבודה עם הקנצלרית אנגלה מרקל .פלוג שהוקרא ע"י חברי צבי גיל בסיום הכנס הבינלאומי של ניצולי השואה שנערך ביד ושם בירושלים.באפריל " :2002מן הכנס הזה ב''יד ושם'' בירושלים יוצאת לעולם קריאתו של הלל הזקן :מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך ואידך זיל גמור! זהו המסר שלנו לאנושות .זאת המורשת לדורות הבאים". לכנס ב''יד ושם'' ,שמרכז הארגונים היה שותף ביוזמה לקיומו ,באו ניצולי שואה מישראל וגם ניצולי השואה מחו"ל .הוא נערך בימים קשים .עימות הדמים הישראלי- פלשתינאי היה בשיאו (אינתיפאדה) .היו שהציעו לבטל אותו .אך הוא התקיים למרות הכל .יחד עם צבי גיל ואנשי ''יד ושם'' ,הייתי בצוות שהכין את הנוסח של מנשר הסיום. המנשר הזה לא היה מסמך פוליטי אלא מסמך רעיוני .ראשון מסוגו שחובר בשם ניצולי השואה .במנשר באה לידי ביטוי גם המגמה להוציא את ניצולי השואה מן הדימוי רב השנים שפעילותם קשורה בעיקר לפיצויים חומריים להם הם זכאים" .אנחנו דור ניצולי השואה הולכים ומתמעטים - נאמר במנשר " -בעוד שנים לא רבות לא יהיה עוד על כדור הארץ אדם שיכול להעיד (אישית) ....יוותרו רק ספרי זיכרונות ומחקר, תמונות וסרטים ועדויות ניצולים .או אז יהפוך זיכרון השואה מגורל כפוי החתום בבשרינו ובנשמתנו ,לייעוד היסטורי שעל האנושות ועל הדורות הבאים לשאת באחריות לצקת בו תוכן ומהות" .במנשר שהוקרא אז בסיום הכנס בבקעת הקהילות ,צוין כי למרות כל הסבל שחוו ,ניצולי השואה לא הפכו "לשונאי אדם ולשוחרי נקם על דם נקיים .הם בחרו בחיים ותרמו לחברה בישראל ובמדינות ההגירה השונות שאליהם הגיעו .מרבית ניצולי השואה באו לישראל -מדינת העם היהודי - וגם לחמו להקמתה ,היה זה עבורם לקח קיומי אחרי לכתו מהשואה .ביסודותיה של מדינת ישראל הונחו לא רק זכרם של שישה מיליון בני העם היהודי שהושמדו ,אלא גם הלקחים ההיסטוריים כדי שלא תשנה עוד שואה .ומקור הכוח ליצירת עולם טוב יותר"... עם הפנים לעתיד ראשי מרכז הארגונים פלוג וזנבר ,נתנו אז את ידם ותמיכתם ליוזמה להקמת המועצה הציבורית של פרויקט תרומת ניצולי השואה להקמת המדינה וביסוסה ,והיו בין ראשיה. מדובר היה בפעולה שנועדה לעודד ולתמוך במחקרים ובאיסוף תיעוד על תרומתם של ניצולי השואה בהיבטים שונים של חייהם בישראל .השלב הבא היה הקמתה של עמותת "עופות החול" שהחלה בהפקת סרטים תיעודיים על תרומת ניצולי השואה בישראל. אכן ,זה צריך להיות הכיוון העיקרי של פעולת מרכז הארגונים בשנים הבאות .נח פלוג רשם זאת במסר בכתב שהשאיר .במאמר מערכת שכתב בגיליון קודם של "מזכר" ,שהוקדש לתפקידם של ניצולי השואה בהקמת המדינה וביסוסה ,כתב נח פלוג" :במשך שנים נאלצנו להשקיע בפעילות למען הגנה על זכויות הניצולים ,להשבת כספם ורכושם ,ולמתן תנאים הולמים על מנת שיוכלו לחיות בכבוד את שארית חייהם .לצד מאבק זה והצלחותיו, נרשמה פגיעה בתדמיתם של ניצולי השואה. בחלקים גדולים של הציבור נוצרה סטיגמה שגויה ,לפיה מרבית ניצולי השואה הם נזקקים ועניים .למרות הצער והשכול ,מרבית ניצולי השואה הצליחו לשקם את חייהם ,להקים משפחות ולהשתלב בחברה הישראלית כאנשים יצרניים ותורמים למדינת ישראל". גם הכותרת של מאמר מערכת זה שפלוג כתב היתה אופיינית "משארית הפליטה לכוח בונה". אחרי שסקר במאמרו את חלקו של מרכז הארגונים ביוזמות שונות שנועדו להבליט את תרומתם של ניצולי השואה ועל הצורך לקיים מחקר אקדמאי מעמיק שיעסוק בתרומתם האדירה של ניצולי השואה בכל תחום מחיי המדינה ,סיכם פלוג את מאמרו במשפטים הבאים" :את הפרק הזה ואת הלקחים שדורות ההמשך יכולים להפיק ממנו -חובה עלינו לספר ,חובה עלינו לעשות כל שביכולתנו, כדי שבמערכת החינוך בישראל יאמצו אותו אל ליבן ויהפכו את נושא התרומה לתקומה לנושא מרכזי בתוכניות הלימוד .כמיליון מצאצאנו חיים היום במדינת ישראל החופשית והדמוקרטית .זהו קודם כל ניצחון הרוח על החומר ,ניצחון התקווה על הייאוש .גם צאצאנו ממשיכים את הדרך .בראש צה"ל ,זרועות הביטחון ,האקדמיה ,המשפט ,הבריאות, התרבות ובשאר התחומים החשובים ,ניצבים בני הדור השני והשלישי -ועל כך גאוותנו ".זה היה מסר שהותיר נח פלוג. אין ברירה אלא "לקפוץ" מעל דור המייסדים ו"להעביר את הלפיד" לדור השני של ניצולי השואה .לילדנו .עליהם ליטול על עצמם את ההנהגה .ניצולי שואה מזדקנים יעשו צעד אחורה וימסרו בתהליך מסודר את ההגה לדור הבא צו השעה כיום ,ובמיוחד עם הסתלקותו של נח פלוג, שהיה הגורם המרכזי להתלכדותו של מרכז הארגונים ,הגיע הזמן לבחינה מחודשת יסודית לכיווני הפעילות של מרכז הארגונים ,מבנהו והרכב הנהגתו .אם הבחינה הזאת לא תעשה כראוי ,קיימת סכנה מוחשית שתוך מספר שנים מרכז הארגונים יחדל להתקיים ויעלם מן הבמה. אני מבקש להצביע על שני גורמים מרכזיים לסכנה זו .גורם אחד הוא גורם אובייקטיבי. אלה ששרדו את השואה וחיים עדיין ,מרביתם כבר בגיל מתקדם מאוד ונכנסו לעשור השמיני לחייהם .פשוט הטבע עושה את שלו והם מזדקנים והולכים .והגיל עושה את שלו. ניצולי שואה לא מתרבים אלא להפך .קצב הסתלקותם מעולמנו הולך וגובר .שיעור התמותה של ניצולי השואה הוא כ 8-אחוזים לשנה ועוד יעלה בשנים הקרובות. הגורם השני ,לסכנת ההעלמות של מרכז הארגונים ,הוא גורם סובייקטיבי .יש סימנים מדאיגים של יריבויות אישיות ומריבות פנימיות בצמרת המרכז .מידיעה אישית אני יכול לומר ,שאלה הדאיגו מאוד את נח פלוג בשנים האחרונות לחייו .מצב זה אף הורע אחרי פטירתו של נח" .מלחמות הירושה" האישיות אף גברו .ומרוב "מלחמת ירושה", לא יישאר מה לרשת .מרכז הארגונים עלול להתדרדר לגוף ריק מתוכן ציבורי .המצב שנוצר הוא קריטי .אם רוצים שמרכז הארגונים ימשיך להתקיים חייבים להעביר את הלפיד לדור צעיר. היה טבעי שהנהגת מרכז הארגונים תעבור למי שהיו בתקופת השואה ילדים .גם הם כבר אינם אנשים צעירים ורובם גמלאים .אך למרבה הצער ,הם מפולגים ביניהם ונתונים במריבות אישיות קשות .יש מספר גופים נפרדים המאגדים בתוכם את מה שמכונה "ילדי השואה" .גוף אחד כזה חבר במרכז הארגונים .גוף אחר הוא מחוץ למרכז ,ואין שום סימן ממשי שהם מסוגלים להתאחד ולפעול ביחד בתוך מרכז הארגונים .במצב זה אין ברירה אלא "לקפוץ" מעליהם ו"להעביר את הלפיד" לדור השני של ניצולי השואה. לילדנו .עליהם ליטול על עצמם את ההנהגה. וניצולי שואה מזדקנים יעשו צעד אחורה וימסרו בתהליך מסודר את ההגה לדור הזה. בגופים המנהלים של מרכז הארגונים יש כבר נציגים של הדור השני הזה של ניצולי השואה. בשיחה האחרונה שהייתה לי עם נח פלוג, לפני שנפל למשכב ממנו לא קם ,הוא השמיע באוזני מחשבות כאלה .בין היתר ,העלה רעיון של הקמת מועצה למרכז הארגונים של ניצולי השואה ,בנוסף לגופים המנהלים כיום את המרכז .לפי גישתו היה צריך לקבץ במועצה זו את ניצולי השואה הפעילים עדיין בארגונים שונים ובעלי ניסיון חיים עצום כדי לסייע לדור הצעיר שיירתם בניהול ענייני יום-יום ,הלכה למעשה .היה ברעיון זה של נח פלוג ביטוי לחוכמתו הרבה ולרגישותו למגמות השליליות המתפתחות בצמרת מרכז הארגונים להן היה ער מאוד. צריך לקחת עצה חכמה זו של נח פלוג וליישמה בפועל ,אחרי תקופת מעבר קצרה יחסית .ולתקופת מעבר זו יש לבחור באדם בעל יוקרה ומעמד אישי שירגיע את הרוחות הסוערות וישים קץ ל"מלחמת ירושה" חסרת תוחלת .כאדם מתאים לתפקיד זה אני רואה את משה זנבר ,נשיא כבוד של מרכז הארגונים, אשר בשנים האחרונות יצא מן הפעילות המעשית במרכז .עליו יהיה למסור את הלפיד לדור השני .אחרת ,מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל ,יציר כפיו שלו ושל נח פלוג המנוח ,עלול לרדת לטמיון ולהיעלם. 15 אחרי לכתו צילום :פלאש 90 "רמה אחת מעל כולם" מעטים האנשים שניהלו בארץ מערכת יחסים כה אינטנסיבית ,שעיקרה מו”מ על זכויות הניצולים, כמו רענן דינור ,מנכ”ל משרד רוה”מ בימיו של אהוד אולמרט .בשיחה עמו הוא מצייר את פלוג כאדם חכם ,שקול ,רציני שיודע להשיג בנועם מה שעשרה אחרים לא השיגו בזעקות שבר לפניו. “הוא הציג לנו סטנדרטים חדשים של דיון” | עמרי מריאן | ממשלת אולמרט ,הממשלה ה 31-של ישראל ,עשתה לא מעט בתחום של המו”מ והדיאלוג לצורך בירור עמדות מול החברה האזרחית ,כולל מפגש עם עמותות וארגונים שונים .במאי 2006מתחיל תהליך שמובילה הממשלה אשר מביא ליצירת השולחן העגול במשרד רוה”מ -ביטוי למפגש קבוע עם המגזר השני (פילנתרופים) והשלישי (עמותות וארגונים) .לשולחן זה מגיע נח פלוג בראש קבוצה של עם נציגי ארגונים של ניצולי שואה 16 ופוגש שם את רענן דינור ,אז מנכ”ל משרד ראש הממשלה. לדברי דינור ,הוא מגיע לשולחן הדיונים “עם סטנדרטים של מו”מ שלא היו מוכרים קודם לכן במסדרונות השלטון .עם רמת שיח גבוהה ביותר גם במונחים מקצועיים -רמת מוכנות לדיון ותרבות דיבור” .לדברי דינור ,הנושאים תמיד נקבעו מראש והועלו על שולחן הדיונים ,אם ע”י הממשלה ואם ע”י מרכז הארגונים ,מבלי שצד אחד יפתיע את השני. במקרים שנציג זה או אחר של אחד הארגונים ביקש לחרוג ממסגרת הדיון המוסכם בלהט הרגשות -פלוג ידע לרסן אותם בנועם. סטנדרטים שכאלה הביאו להישגים .הם העמידו אתגר בפני הממשלה ופלוג ,לדברי דינור“ ,ידע להנהיג חבורה שהיה מה ללמוד ממנה .לא תמיד זה היה קל .לפעמים נשמעו התבטאויות רגשיות קשות שלא קל היה לנו לשמוע מפי אנשים שידעו כל כך הרבה סבל, אך פלוג ידע תמיד לשמור על טון מכובד”. אחרי לכתו רגשות .כשהסערה חלפה ,הוא ענה לכולם באדיבות ואיפשר את המשך הדיון בשקט .גם אני לעיתים הערתי לנציגי הממשלה כאשר התבטאו באופן שחשבתי ללא מכובד”. “דבר מופלא שהיה לפלוג, היא היכולת להתנהל ברמת שקיפות שכזו ובהגינות מוחלטת .אני לא זוכר גורמים אזרחיים אחרים שעשו זאת באותה רמה שנגזרו מהסטנדרטים שלו ” גם הטיעונים שהושמעו היו ברמה גבוהה בד”כ מספר דינור“ .כשהרגיש שמי מהנציגים אינו טוען ברמה הנדרשת -ידע לעצור אותו באדיבות ולהציע ‘לבדוק את הנושא פעם נוספת’ לקראת הישיבה הבאה .ואכן ,במפגש הבא הובא העניין לדיון סדור ומסודר”. פלוג ידע גם לקבוע סדרי עדיפויות נכונים לטעמו של דינור“ ,וזה בהחלט לא היה פשוט לאחד את השורות כאשר כל ארגון וארגון יש לו את ענייניו הוא .העובדה שנציגי הממשלה עמדו מול קבוצה שכזו ,השפיעה על הדיונים והאופן שבו הוצרכו להתכונן אליהם .לנח היתה יכולת מופלאה להקשיב .גם לנציגי הממשלה וגם לחבריו שלא תמיד חשבו כמוהו. מעולם לא התרגז -גם כשנשמעו לעיתים בקולי קולות דעות קיצוניות שנבעו מסערת הובילו את המהלך מול פלוג .אולמרט ודינור דינור ,שעמד בראש אינספור ועדות מטעם הממשלה וניהל מו”מ עם שועלים ותיקים לא מפסיק להתפעל מפלוג“ .דבר מופלא אחר שהיה לפלוג ,היא היכולת להתנהל ברמת שקיפות שכזו ובהגינות מוחלטת .אני לא זוכר גורמים אזרחיים אחרים שעשו זאת באותה רמה שנגזרו מהסטנדרטים של פלוג. הוא התברך גם ביכולת ‘להיכנס לנעליים של הצד השני’ .בחדר שררה לעיתים אווירה מתוחה ,בוודאי במהלך הדיונים הראשונים, אחרי ההפגנות הסוערות של הניצולים שלא היו קלות לעיכול .נח מעולם לא השתמש בסחיטה רגשית מול החבורה שישבה מולו, למרות שהיה קל מאוד לגלוש לשיח רגשי. נציגי הארגונים דיברו לעיתים בדם ליבם ,אך הוא ידע להחזיר את הדיון למסלול הענייני. אני מודה על הזכות שהייתה לי לשמש יחד איתו כיו”ר לוועדה המשותפת”. על הישגים ורגישות בסיומו של המו”מ ,היו לפלוג הישגים אדירים בשמונה פרקים ,כולם פרי הזנחה או היעדר טיפול של ממשלות ישראל לדורותיהן, והוא מצליח להביא את אולמרט לקבל החלטה היסטורית -הממשלה לוקחת אחריות על 600 צילום :לשכת העיתונות הממשלתית. אלף ניצולים שנפלו בין הכיסאות ושמעולם לא קיבלו דבר מאף אחד“ .עשינו שם סדר חדש” ,אומר דינור בגאווה מוצדקת ,ומפרט: • מחודש נובמבר ,2007מורחבות הזכויות מעבר לגמלה החודשית על ידי מתן שורה של פטורים והטבת נלוות למי שהוגדרו כיוצאי מחנות. • ניתנו מענקים לניצולי שואה נזקקים והגדלנו פי ארבע את המענקים המשולמים להם. • התקבלה החלטה על הכרה במרכז הארגונים בארגון יציג -מה שקרה בפועל רק לאחרונה. • הוגדל סל השירותים הניתנים במסגרת הקרן לרווחה ,והקצבה גדלה כבר ב 2007-מעשרה המשך בעמוד 16 17 אחרי לכתו המשך מעמוד 17 לעשרים מיליון ,₪ב 2008-למאה מיליון ומשנת 2009למאתיים מיליון ₪כל שנה. • לצורך העברת מידע שוטף וברור על זכויות הניצולים ,הוקם במרכז למיצוי זכויות ,וכמו כן הוחלט על מענקים כספיים גם לארגונים השונים כדי שיוכלו לתפקד באופן יעיל. • הישג לא פחות חשוב הוא ,לדברי דינור, הקמתה של הוועדה המתמדת בראשותם של יו”ר מרכז הארגונים ומנכ”ל משרד רוה”מ, שמתכנסת באופן קבוע כדי לברר סוגיות שונות הנוגעות למצב וזכויות הניצולים. אך לאורך כל המו”מ ריחפה כעננה כבדה מעל שולחן המו”מ שאלת הטיפול בקבוצת העולים מבריה”מ לשעבר שהיתה מורכבת מאוד לדברי דינור .מסוף שנות ה 90-הגיעה ארצה מסה גדולה של עולים מחלק זה של העולם .חלקם טען כי יש להכיר בו כניצול שואה ,למרות שלא ישבו במחנות או בגטאות. “לטענתם ,די היה בכך שהם ברחו מפני הנאצים וסבלו בשל כך סבל רב” אומר דינור, “אך לנו היה קשה לקבל טענה זו ,במיוחד לאור העובדה שלא חיו באותה תקופה תחת השלטון הנאצי .כל השוואה בין הראשונים לאחרונים נראתה לנו בעייתית מאוד”. מעבר לכך ,נשאלה גם השאלה המוצדקת, ‘ומה על יהודים שברחו מרדיפות בארצות ערב ,מדוע הם אינם זכאים להכרה דומה?’. לדברי דינור “זה היה אחד הנושאים הכאובים והרגישים ביותר לדיון שהסעירו את הרוחות, בוודאי את אלה של אנשי מפלגת ישראל ביתנו .לכן בסופו של דבר התקבלה החלטה כי הממשלה לא תטפל באלה שברחו -אך כן תטפל בקשישים וחולים והם יקבלו תוספת חודשית של 500ש”ח .פלוג הסכים להצעה לאחר חיבוטי נפש קשים .וכדי שלא לומר לאף אחד כי לא סבל ,יצרנו את מפעל ‘ההכרה וההוקרה’, אליו יכול להצטרף כל מי שהגיע לבריה”מ לשעבר כשהוא נמלט מאימת הנאצים”. ולסיום השיחה עמו בוחר דינור להדגים את ייחודו ,תבונתו ורגישותו של פלוג בדברים הבאים“ :בעקבות פרסום המלצות ועדת דורנר ,החליטה הממשלה לאמץ אותן במלואן. הוועדה הגדילה את הסכומים שמקבל כל ניצול .אכן הישג ראוי .אך פלוג ,בתבונתו 18 אולמרט :בזכותו של פלוג תוקן עוול הסטורי את נח פלוג ז״ל הכרתי בשנות השבעים .הייתי חבר כנסת צעיר והוא היה יועץ כלכלי לועדת הכספים בכנסת .התקופה הייתה שונה לחלוטין מזו שבה אנחנו חיים היום .הכנסת ,עדיין הייתה פחות מתלהמת ויותר אינטימית .מספר העוזרים, היועצים והיחצנים היה מועט .לחברי הכנסת לא היו עוזרים אישיים .מטבע הדברים ,יועץ מקצועי לוועדה ,היה אדם מרכזי ,שרבים מחברי הכנסת נשאו את עיניהם אליו. נח פלוג הזמין התייחסות של כבוד והערכה .הוא היה צנוע ,מקצועי ידען ולא טרחן .הוא רצה לעזור -ולא כפה את נוכחותו .מהר מאוד היה לאיש מרכזי בועדת הכספים של הכנסת .ובהכרח גם לאחד האנשים המשפיעים על הכלכלה הישראלית. הוא מיעט לדבר על עברו ,אף שהיה לו קשה להסתיר ,והוא גם לא ניסה ,את הרקע שממנו בא .שנותיו בועדת הכספים ,הטביעו חותם על דפוסי הפעילות בכנסת ורבים ואני בתוכם ,נהנינו להאזין לעצותיו ולהיעזר בניסיונו ובתבונתו. אחר כך ,הפליג למחוזות אחרים ,בשירות החוץ של ישראל בשוויץ וגרמניה .גם שם למדו להעריך את יכולתו ,הבנתו העמוקה בעניינים כלכליים בכלל ובצרכים הכלכליים של ישראל במיוחד .מששב משליחויותיו ,עסק במסירות נפש במצוקת ניצולי השואה, שהיה אחד מהם. בהיותי ראש ממשלה ,החלטתי לתקן עוול היסטורי ולפצות את ניצולי השואה כפי שנגזר מהסכמי השילומים שעשתה ממשלת ישראל בעבר ,עם ממשלת גרמניה. הארגונים של ניצולי השואה היו זקוקים למנהיג ופנו אל נח פלוג. במשא ומתן עם הממשלה ייצג פלוג את כל הארגונים .הוא לא היה לבד -אך היה הבולט והמוביל .כדרכו ,שמר על מתינות ,על אווירה טובה ועל תרבות התנהלות שעוררה כלפיו וכלפי שולחיו הרבה רצון טוב .בילינו שעות ביחד ,בחדרי הדיונים .לבסוף ,גם הגענו להסכמים שחתמו פרשה עגומה של הזנחה והתנכרות שאפיינו את ממשלות ישראל בעבר כלפי ניצולי השואה ,במשך שנים רבות. פלוג היה הנושא והנותן האידיאלי .בזכותו ,הגיעו להסכם .אלפי אנשים מבוגרים מאוד זכו לשעות חסד בגללו .הוא לא היה זקוק לתמיכה שהציעה הממשלה ,ולכן הייתה לו גם עוצמה וגם אמינות בדרך שבה ניהל את המאבק הציבורי והמשא ומתן. לא ידענו שלא נותרו לו אישית עוד הרבה שעות חסד .ליבו ,שנשא מצוקות ,זיכרונות קשים וצלקות מימי נעוריו ־ כשל ,טרם זמן. נזכור את נח בהערכה ,בכבוד ובתודה!. אהוד אולמרט, ראש הממשלה לשעבר ואנושיותו הרבות כל כך ,ידע קודם לכך להילחם למענם של אלה שלא קיבלו דבר. ולכן לטעמי ,ההחלטות שהתקבלו ב2007- בממשלת אולמרט ,ולא מעט בזכותו של פלוג ,היו החלטות היסטוריות לתיקון עיוותים שנגרמו לכל ניצול באשר הוא. אחרי לכתו פלוג ,אושוויץ ,זגלמביה והרבה רצון טוב רגישותו של פלוג היתה לשם דבר .כיו"ר ארגון אושוויץ הבינלאומי היה רגיש לעניינים הנוגעים למחנה. לאחר שנפטר ,נזכר אברהם גרין במחווה שנעשתה .כל כך פשוטה וכל כך חשובה לפני מספר שנים הוזמנתי על ידי נח פלוג - יו"ר הנשיאות העולמית של אושוויץ ,לישיבת הנשיאות שהתקיימה בירושלים .מספר ימים אחרי הישיבה ,בתאריך ,24.12.2007שלחתי אל מר פלוג מכתב בו הודיתי לו על ההזמנה ואף כללתי פרטים על מצבם של יהודי זגלמביה ,לאור קרבתם לאושוויץ. אושוויץ -בפולנית ,OSWIECIMבגרמנית - AUSCHWITZמחנה ריכוז והשמדה ,הגדולמבין כ 2000-מחנות ריכוז ומחנות העבודה של הנאצים והמחנה הגדול ביותר למטרת השמדת העם היהודי באמצעות המתה בגזים (מתוך האנציקלופדיה של השואה ,יד ושם, כרך א' ,עמוד .)41הקורבנות הראשונים לרצח ההמונים בבירקנאו היו יהודים משלזיה (מתוך האנציקלופדיה של השואה ,בעמוד .)53 כשמדובר על יהודים משלזיה ,הכוונה ליהודי זגלמביה ,הנמצאת במחוז שלזיה עילית. בתאריך 20.4.2011פרסם אלכס דורון ,באתר האינטרנט של 'מעריב' ,מאמר על אושוויץ, המסתמך על מחקר שערך חוקר פולני ,ובו הוא כותב ,בין היתר" :הסמל האולטימטיבי של יום הזכרון השנתי לשואה .מילה נרדפת למפלצתיות ,לרוע שטני ,לזוועות ולאימה. 'הפלנטה האחרת' ,קרא לו הסופר ק .צטניק (יליד זגלמביה -א.ג' .).התופת בו שלט המוות .יצירה של בני אדם ,שמטרתה הייתה אחת :לשלול צלם אנוש ולחסל 1.5מליון גברים ,נשים ,קשישים וילדים רק בשל היותם יהודים'". ההסטוריה האנושית ארוכה היא ,הרבה מעבר לחיי אדם .ניתן להניח כי רוב המחנות המכתב לפלוג .הבעת תודה השונים -מחנות עבודה ,מחנות ריכוז ואפילו מחנות השמדה ,יסגרו משך הזמן ,ואולי ,פה ושם ,ישארו מצבה או אנדרטה במקום. לא כך לגבי אושוויץ .אני סבור כי על אושוויץ להשאר ,לעולמי עלמייא" ,זכר לחורבן יהדות אירופה" .עלינו -מדינת ישראל ויהדות העולם, לעשות הכל ,ואם יש צורך -גם השתתפות בהוצאות ,כדי שכך יקרה . גם יש מקום ,לדעתי ,שגדולי הרבנים ומנהיגי היהדות בעולם ,יכתבו מגילת איכה נוספת בה יאמר" :איכה עמד העולם מנגד ,ידע ,ראה ולא עשה דבר ,כשרצחו שישה מליון יהודים באירופה -גברים ,נשים וטף ,הרסו והחריבו את כלי הקודש שלהם ובזזו את רכושם". * הכותב הוא יו"ר ארגון יוצאי זגלמביה 19 אחרי לכתו לצאת לדרך חדשה גיליון זה של "מזכר" ,עומד בסימן פטירתו של נח פלוג ,מי שהיה יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל ,ואיש רב פעלים בכל הקשור בשרידי השואה ובבעיותיהם .בדרך כלל מנהיגים, בכל רמה ובכל עמדה ציבורית ,משאירים חותם על המוסד שבראשו הם עמדו ובמקרה של פלוג הם גם מסמלים תקופה | צבי גיל | הסתלקותו של נח פלוג מזירת החיים ,היא גם צומת חשובה לגבי עתיד המוסד שבראשו עמד והמורשת של הציבור אותו ייצג .כאשר פלוג שימש כמזכיר כללי של מרכז הארגונים בשנת ,1988מספר שרידי השואה (להבדיל מניצוליה) עמד על יותר מרבע מיליון ,אפשר 300,000 ורוב הארגונים החברים בו היו פעילים בכול המובנים .עם הסתלקותו ,מספר השרידים, אלה ששרדו את הגטאות ומחנות המוות, הוא לפי האומדן 80,000ואילו מספר הניצולים, כולל אלה שהצליחו להימלט לברה"מ לשעבר, הוא קצת למעלה מ .200,000-אולם ,בכול הקשור למורשת הניצולים המכונה " עתיד הזיכרון" ,זאת יציבה ועומדת .והכוונה לא רק לחקר ותיעוד השואה ,כי בנושאים אלה יש עוד מוסדות ,אלא בעיקר לאזכור המודגש כלפי דורות ההמשך ,בפרט ,והציבור הישראלי בכלל ,של העשייה האדירה של אותם ניצולים, הוריהם וסביהם ,למען המדינה שבה נולדו ולה תרמו בכל התחומים .לנושא זה הקדשנו, כזכור ,את ה"מזכר" הקודם .מספרם של צאצאי השרידים הוא יותר ממיליון ,ציבור גדול למדי במדינה הקטנה שלנו. בפתח אותו גיליון שהוקדש לנושא תקומה, עשייתם של הניצולים להקמת המדינה ולביסוסה ,כתב פלוג מאמר שכותרתו: "משארית הפליטה לכוח בונה" ,בו עמד על אי אלה תרומות בולטות של הניצולים כיחידים וכקהילה ,והתפקיד שמילא מרכז הארגונים בהעלאת הנושא. משום כך יש חשיבות רבה שדור זה יקבל לידיו את הדגל בכל הקשור בפן הזה של הניצולים ,לרבות תיעוד והנצחה ,פעילות נמרצת לחקיקת חוק ניצולי השואה ,שהתקומה היא חלק ממנו ,לגיוס משאבים למימושה, וכן השתתפות פעילה במוסדות השונים של הניצולים ,ובראש וראשונה במרכז הארגונים 20 של ניצולי השואה .אפשר ובבוא הזמן המרכז ישנה שמו ל"מרכז מורשת ניצולי השואה", וזאת מורשת שצריך לטפחה .הדעת נותנת כי המוסדות הקיימים מעוניינים בכך ,שכן קיום המרכז אינו מטרה לעצמה ,אלא אמצעי לתכלית שאותה הזכרנו. לדעתי אין אינדיקציה טובה יותר מאשר התיעוד והבמה הניתנת להבטים השונים של השואה וזכרונה ,בכתב העת "מזכר" .יתרה מזאת .עצם הופעת "מזכר" היתה הסימן הראשון לכך .בשלהי 1997עם פרישתי מרשות השידור לאחר 35שנות שרות בו ,פנה אליי נח פלוג ואמר לי כי הגיע הזמן שלאחר עיסוק של שנים במדיה ,אתפנה לעסוק קצת בנושא הניצולים .את נח הכרתי מתקופת היותי גם דובר רשות השידור ואח"כ מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה ,כאשר הוא שימש כיועץ לוועדת הכספים של הכנסת .וועדה זאת היא שקבעה את תקציב הרשות ,גובה האגרה וכיו"ב .לפלוג הייתה השפעה ניכרת על דיוני הוועדה ,וטבעי שאנו ,בכירי הרשות ,נציג בפניו את הצרכים שלנו כשרות שידור ציבורי .אגב לימים התברר כי נח גם שייך לענף המשפחתי של דודי ,ממשפחת בלושטיין ,אחת המשפחות העשירות בפולין .ככה שבאותה פגישה לא היינו זרים זה לזה. לעשות למען הנשמה אם זכרוני שמור איתי ,סיפרתי לנח כי כבוגר האוניברסיטה במדעי מדינה ,עשיתי את ההכרות הראשונה עם תולדות הדמוקרטיה באמצעות אותו שוק אתונאי מפורסם - "האגֹור ָה" ,אשר שימש כזירה לסיג ושיח של העם היווני .מבקר קבוע באותו שוק היה גדול הפילוסופים היווניים ,סוקרטס .האיש בבגדיו המרושלים רגיל היה להסתובב ב"אגורה" ולהתעניין בשלומם של האנשים" .איך הפרנסה, איך המשפחה ,מה עשית לביתך" ועוד כהנה וכהנה .ואז ,כאשר קיבל את התשובות על כל השאלות ,שאל את השאלה האחרונה " -ומה עשית לנשמתך?". מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל נוסד בשנת 1988ואני ידעתי פחות או יותר כי המרכז השקיע את מירב המאמצים כדי להטיב חומרית את מצבם של ניצוליי השואה -ויש לו קבלות .אולם ,המוסד הזה לא עסק במה שאני כ"בחור החדש בשכונה" ,ראיתי ככורח -בפן הערכי .מחד ,המשמעות הערכית והמוסרית לעולם ולעם היהודי כמורשת ניצולי השואה. מאידך ,ההיבט האופטימי של הניצולים שבאו לכאן ועזרו להקים את המדינה ,לשקם את המשפחות שנספו ,ולסייע בכול התחומים בחיינו. בעוד שבהיבט הראשון עשינו כמיטב חלקנו, לצרוב זאת בתודעת העולם (פחות מדי לטעמי בזירה הפנימית) ,הרי בפן האחר ,פן התקומה, דבר לא נעשה כדי לרשום את הפרק הפנומנאלי הזה בדברי הימים של המדינה והעם. נח פלוג שמש אז כמזכ"ל המרכז ואילו משה זנבר היה היו"ר שלו .גם את זנבר הכרתי ,כפי שהכירוהו אנשי תקשורת אחרים ,מתקופת היותו נגיד בנק ישראל .שוחחתי על כך גם איתו ,והוא הצטרף לפלוג במאמץ לרתום אותי לפעילות .הדרך הראשונה הייתה צירופי לוועד המנהל של מרכז הארגונים ,שהוא המוסד הקונסטיטוציוני העליון של ארגוני השואה בארץ .המרכז היה מורכב בעיקר מנציגים של ארגונים של יוצאי ארצות שונות או אפילו ערים שבהן היו קהילות גדולות כמו יוצאי העיר לודז' בפולין .אני לא ייצגתי איש זולתי ולכן ,עצם הכנסתי לגוף כזה ,של תריסר אנשים שכל אחד מייצג אינטרסים של הארגון שלו ,היה בו מן החידוש ,בלשון המעטה .שום גוף ,בייחוד של וותיקים ,לא שש לצרף לשורותיו מישהו שאין כל ערובה שישתייך לקונצנזוס .אולם סמכותם אחרי לכתו של זנבר ושל פלוג ,והיכרותם של כמה מחבריו את עברי המקצועי בארץ ואת עברי "שָם", באמצעות ספרי "גשר של נייר" שראה אור שנה לפני כן -התקבלתי כחבר שלא מן המניין. תחילתו של רעיון גם בשל עברי העיתונאי ,וגם מתוך היכרות האופי של דיונים בגופים וולונטריים של מוסדות ציבור מסוג זה ,ידעתי שהבל פה בקידום רעיון הוא לא הכלי המתאים ,גם עם העבר כולל את היותי שדר ,כלומר גם מדָב ֵר ברדיו .אנשים אלה ,עם כל התבונה ,ניסיון החיים ,ופעילות בזירה הציבורית ,יודעים איך מתחילים לדון בסעיף על סדר היום .איש לא יודע לאיזה מרחק יפליגו לאחר שנפתח הדיון. החכמה של היו"ר היא לשמש נתב ,כדי להחזיר את הספינה הזאת למעגן בצורה החלקה ביותר, גם זה לוקח זמן וסבלנות .המנטרה שלהם היא שאם אתה מדבר אתה קיים ,ובדיבורים אין גבול לרעיונות נעלים ,לביצועים קלים .מי שלא מגמגם קל לו לדבר .גם מסיבה זאת החלטתי כי המשכיל בעת ההיא יידום .מכאן ,אם העליתי נושא כמו הצורך בביטאון לניצולי השואה, הדיון יכול היה בנינוחות לגלוש לנושא של מכשירי שמיעה לנזקקים .אולם זנבר ,בחכמתו, ידע כאמור להחזיר את הדיון לנושא המהותי, אני כאמור חשבתי על כלי ביטוי לא בדברת אלא בכתובים ,כלומר הוצאת ביטאון של מרכז הארגונים של ניצולי השואה אשר בו יינתן ביטוי לא רק לנושאים שעל הפרק בתחומים של פיצויים ,תמיכה בניצול הנזקק ועוד ,אלא גם בתחום הערכי .מה יש לנו ,כמוסד שמייצג את ניצולי השואה בארץ ,לומר לא רק לעצמנו, אלא לציבור בארץ ובעולם ולמוסדות השלטון והציבור כאן בארץ .וזה ,הסתבר לי ,הרבה יותר קשה מאשר להתקבל כחבר במועדון הזה. בראש המתנדבים ל"הסברה" ,בכלל ולביטאון בפרט ,עמד מנכ"ל המרכז דאז שי צ'ילאג, שהיה ניצול שואה אף הוא .מי שאחראי על ניהול המרכז וכספיו ,חשש מהוצאות מיותרות, לדעתו .יתר על כן -הוא טען ,והיו לו תומכים מקרב חברי הוועד המנהל -שכוחו של המרכז הוא בהעדר פניות פוליטיות ,וביטאון כזה עלול לשמש חרב פיפיות .גם חברים בוועד המנהל שהיו קרובים לתקשורת כמו יצחק ארצי ,היה הססן בתחילה ,אך תמך בניסוי. מן הראוי לציין כי מרכז הארגונים אמנם התנתק מן הזיקה למפלגות ,שפעם היו הפטרונים של כול מיני קהילות בעבר ,או מה שנקרא ישיבה בנושא חקר ותיעוד תרומת הניצולים ב , 25.6.2002-מימין :אבנר שלו ,שי צ'ילאג ,נח פלוג ,משה זנבר ,צבי גיל וישי עמרמי "לאנדסמנשאפטים" ,ועל פי מרכזי המפלגות נהג הארגון שהיה בחסותם .אבל מרכז הארגונים היה קשור בכל זאת בטבורה של הממשלה ,ולממשלה ולכנסת יש עניין רב בציבור בוחרים מקרב ניצולי השואה .מכאן ההליכה על בהונות ,נכון יותר רחיפה ,בכל הקשור למתן ביטוי שעלול להתפרש כביקורת כנגד השלטון או מפלגה וכיוצא באלה. מי שהתייצב בעוז מאחורי הרעיון היו היו"ר זנבר, המזכ"ל פלוג ,יו"ר ארגון יוצא ליטא ,עו"ד יוסף מלמד וחבר הוועד המנהל זאב פקטור ,לימים יו"ר קרן הרווחה לניצולי השואה .הוא גם זה שהציע לי את השם "מזכר" שנראה לי מאוד .מחוץ לוועד המנהל קיבלתי תגבור מראול טייטלבאום שאותו הכרתי כעיתונאי וכפרשן חברתי כלכלי .ראול שהכיר את הוועד המנהל היה קצת ספקן ,אבל הוא גיבה את הרעיון .העיתונאי הוותיק נפתלי לביא ,בשעתו יועץ התקשורת של שר הביטחון משה דיין -היה ניטראלי. לידה והתבגרות ככה נולד "מזכר" .אבל לאחר שראיתי את ה"רך" קצת נרתעתי בעצמי ,שכן הוא נראה לי כאיזו גרסה מחודשת של עיתון "הצפירה", ובלשון המעטה אינו מת ָאב ֵן .שכן מלכתחילה הוגבל התקציב לכדי מינימום .מה שיצא היה איזו מתכונת של איגרת מודפסת .המאבק לשנות את הפורמט היה גם הוא מפרך למדי. אבל השיפור המתמיד שחל הן בתוכן והן בצורה ,גיבשו את התמיכה בכתב העת .במצב הזה החלטתי שהפורמט יהיה מעוצב כמגזין מודרני כפי שהוא נראה כיום .לאורך כל הדרך, נח פלוג ,שייחס חשיבות לתקשורת ,נמנה עם התומכים הנלהבים ב"מזכר". יחד עם זאת יש סיפוק רב מן העובדה ש"מזכר" שבימים אלה חוגג את ה"בר מצווה" שלו ,שימש במה לדיונים ולרבי שיח .הועלו בו מאות נושאים כמו אנטישמיות ,דה לגיטימציה של ישראל ,הימין החדש ,לקחי השואה האוניברסאליים ,זילות השואה בעולם ובארץ, הכנסייה הקתולית והשואה ,חסידי אומות העולם ,העולם הערבי והשואה ורכוש יהודי במזרח אירופה .גם במזכר האחרון נדון הנושא והובעה בו אכזבה עמוקה על עמדת ממשלת פולין בעניין .לצערי ,ראש ממשלת פולין דונלד טוסק ,לא קורא את מזכר .אולם מנהיגים ישראליים ,גם אם אינם קוראים את כתב העת, מכירים את הבעיה ולא עושים מאומה .אבל ביטאון מרכז הארגונים אסור שירד מסוגיה זאת ,כול עוד יש ניצול שואה אחד בחיים, שלמשפחתו היה רכוש בפולין או במקום אחר במזרח אירופה. "מזכר" גם מביא קטעים רלוונטיים מן העיתונות העולמית ,אמנות ,תרבות ספרות, תרומת הניצולים ועוד ,ועוד -נושאים שיש בהם גם מידע שוטף וגם חומר רפרנטאטיבי. וכמובן מידע על זכויות הניצולים ,כתובות ודרכי תקשורת בכול נושא שקשור לצרכים היומיומיים של הניצולים .כתב העת גם מעוצב כהלכה .אני עדיין מצר על כך ,שבהגדרת צרכים ,מצד אלה שמת ַקצבים את המרכז, (עכשיו המשרד לגמלאים) ,חָס ֵר הצורך הערכי רוחני אשר דרוש לניצולים ולצאצאיהם מלבד הצרכים החומריים .אני מצר על כך כאשר אני שומע שכל הוצאה של "מזכר" חדש היא דרך ייסורים .אני מניח שלא מתוך רוע לב ,אלא בשל אזיקים ביורוקראטיים אלקטרוניים .אבל בכל מקרה כל עוד הוא מופיע -סימן שהוא קיים .גם אם יבוא הזמן והוא יפסיק להופיע מסיבה זאת או אחרת ,הוא כבר שייך לתיעוד של ניצולי השואה כאן במדינה ,שבהקמתה הם היו שותפים מלאים כפי שהיו בהתפתחותה. מכל מקום גיליון זה של "מזכר" שבו מוקדש זכרו של נח פלוג ,לפחות מבחינתי ,מהווה מעין סגירת מעגל. 21 דברים לזכרו חם ,חכם ולא כוחני הכרתי את נח לפני כ 23שנים בעת שממשלת פולין הזמינה לראשונה שר ישראלי לביקור ממלכתי מעבר למסך הברזל. באותה שנה כיהנתי כמנכ"ל משרד הדתות תחת השר זבולון המר ז"ל .הפולנים בחרו בנו כיוון שלא רצו להזמין שר ממפלגת השלטון או שר הנחשב כבכיר .חיפשנו אישיות המכירה את פולין ,את תרבותה, את אתריה שתוכל לתרגם את השפה הפולנית ושתלווה אותנו בביקור. מכל הבירורים שעשינו עלה שמו של נח ז"ל. הביקור הממלכתי הראשון בפולין של שר ישראלי בהדרכתו של נח ז"ל היה חוויה רגשית עמוקה .חזרתי ממנו יהודי טוב יותר וישראלי טוב יותר .ספגנו ,המר ז"ל ואנוכי ,מהדרכתו של נח ז"ל את מוראות השואה לכל רבדיה .ביקור זה הניח את היסודות לפרויקטים הקשורים בשואה שקבע השר המר ז"ל כשחזר להיות שר החינוך והתרבות .מסע התלמידים לפולין "את אחיי אנוכי מבקש" וחובת לימודי שואה בהיקף של 30שעות שנתיות בחינוך העל יסודי. מכאן נקשרו דרכינו .בכל מגוון תפקידי :מנכ"ל משרד החינוך ,יו"ר ועדת החינוך והתרבות בכנסת ה 15 -ושר הרווחה בכנסת ה .16 -בכנסת ה 17-בכהותני כיו"ר הועדה לביקורת המדינה ,היה לי חיבור עמוק עם נח ז"ל ,כדי להקים את הועדה הממלכתית לבדיקת מצבם של ניצולי השואה (ועדת דורנר) .בזכותו של פלוג התגייס הרוב הדרוש להקמת הועדה ,אף שהממשלה התנגדה להקמתה .אין ספק כי המלצות הועדה הממלכתית ויישומן היוו ציון דרך משמעותי בשיפור מצבם של ניצולי השואה .נח ז"ל היה עמוד השידרה היציב והקבוע כדי לשכנע את הממשלה לבצע את ההמלצות. בכנסת הנוכחית (ה )18 -ביקש ממני להקים ולעמוד בראש השדולה הפרלמנטרית לניצולי השואה .תחילה סירבתי כי הייתי עמוס משימות ציבוריות .הוא לא ויתר .התניתי לו תנאים קשים :שישיג את הסכמת ראש הממשלה ,יו"ר הכנסת ,שר האוצר ,השר לשעבר רפי איתן וסגנית השר לאה נס הממונה על המשרד לאזרחים ותיקים .בנוסף ביקשתי שיגייס את הסכמתו של ח"כ זאב בילסקי לחלוק עמי את ראשות השדולה .לא חלפו ימים רבים ונח בישר לי כי יש תשובות חיוביות לכל תנאיי .לא נותרה לי ברירה וקיבלתי על עצמי את בקשתו של נח ז"ל לעמוד בראש השדולה. בשנתיים האחרונות עבדנו באינטנסיביות במסגרת השדולה .למדתי להכיר מקרוב את יכולת מנהיגותו המופלאה של נח ז"ל להוביל 52 ארגוני ניצולי שואה ,להביאם להסכמה על מטרות ויעדים משותפים, ולאחד אותם במאבקים ממוקדים .נוכחתי בדרכו השקטה ,החכמה, הנבונה והמיוחדת להפעיל את כח השכנוע במקום כח המרפקים, להשתמש בנימוקים ובטיעונים עניינים במקום לעשות פוליטיקה ותרגילים ציבוריים .התוודעתי למעמדו הציבורי המיוחד ,לאמון הרב שהוא זוכה לו מכל גורמי השלטון ולהערכה הרבה והעמוקה שחולקים לו כל הגורמים הקשורים לניצולי השואה .מותו הוא אבדה כבדה להמשך המאבק למיצוי זכויותיהם של ניצולי השואה ולזכרון השואה. מורשתו היא צוואה לכולנו להמשיך בדרכו. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים ויהי זכרו ברוך. ח"כ זבולון אורלב יו"ר השדולה הפרלמנטרית לניצולי השואה 22 תודה לחבר ומורה נח פלוג חברי ומורי הלך לעולמו והותיר עצב רב בליבי. פגשתי את נח לראשונה לפני כעשור והתרשמתי עמוקות מאדם נעים הליכות ,מרשים ,בעל יכולת ,כשרון וידע כה רבים בנושאי ניצולי שואה .הוא לקח אותי תחת חסותו ולימדני רבות על חייהם של ניצולי השואה בארץ .תחומי עבודתו ופעילותו ללא לאות הביאו להגשמת רבים מחלומותיו וחזונו -זכיתי ששיתף אותי ,ועל כך- תודתי לו לעד. נח המופלא שבכל תפקידיו ,רבים ככל שהיו ,פעל ללא מנוח וזכה להישגים מרשימים והצלחות רבות בכל תחום .הישגיו החלו עוד בעת שירותו בשוויץ ובגרמניה בעת שהעלה את הרעיון המיוחד -תשלום פיצוי אישי לכל ניצול שואה ולא רק לאלו שקיבלו על תרבות גרמנית - הישג אדיר! .בזכות בקיאותו הרבה ופועליו לאורך השנים ,הוטבו חייהם של ניצולי השואה בהטבות רבות לאורך השנים .כל אלו נזקפים לנח פלוג .דרכו זו -מהווה השראה עבורי .נלקח מאיתנו אדם ומנהיג ענק!. כולנו ,בארץ ובעולם ,נרגיש בחסרונו עוד שנים רבות .אמשיך דרכו - באמונתו ,בחזונו ובנחישות -ובכך אעמוד בציפיותיו. אלכס אורלי, סגן יו"ר מרכז הארגונים, יו"ר ארגון יוצאי ז'ולקיב ומוסטי וילקי איש מוסר את הנרי נח פלוג הכרתי אישית רק שנים אחרי המלחמה, בעת ביקורי הראשון במדינת ישראל בשנת ,1963והרי נח היה כאן כבר כמה שנים .אך היו לנו חברים משותפים אשר אף פעם לא נטשו אותו ,והוא מעולם לא נטש אותם במחשבה או בפעולה .אני מתכוון בעיקר למריאן טורסקי וללוציאן דוברושיצקי ,אסירים לשעבר של גטו לודז' ואסירי בירקנאו. קשה לי מאד עם העובדה שהעולם שלנו ,עולם הערכים המשותפים וההיסטוריה המוסרית התדלדל מאד היום ,עם מותו של הנריק נח פלוג .כל עוד אני חי אשתדל להזכיר את פעילותו המתמשכת למען ישראל ,האיחוד האירופאי והעולם ,יחד עם תפקידו ופעילותו בארגון אושוויץ הבינלאומי אשר הוקם על ידי ממשלת פולין הדמוקרטית ופועל מאז .1990 אני חש כאב ואבל יחד עם אשתו ,משפחתו והחברים של נח פלוג .אני מאמין כי זכר חייו ופעילותו תשאר חיה לא רק ב"יד ושם" אלא בעוד מרכזים המוקדשים להיסטוריה ,בפולין ובארצות הברית ,ובראש וראשונה בין אנשים בעלי רצון טוב אשר ימשיכו את פעילותו של הדור שלנו. פרופ' ברטושבסקי, יו"ר ארגון אושוויץ הבינלאומי, חסיד אומות העולם ,ואזרח כבוד של ישראל, שר החוץ הפולני לשעבר הבין את הצורך בהתחדשות לא הכרתי את נח פלוג לפני עשרות שנים ולא נלחמתי יחד איתו בעד זכויות הניצולים .נפגשנו לראשונה רק בשנת 2003 כאשר הצטרפתי לפעילות במרכז הארגונים כנציג איגוד יוצאי לטביה ואסטוניה בישראל .התפלאתי לראות אדם לא צעיר אשר מצליח דברים לזכרו להחזיק ארגון מסורבל ולעיתים מסוכסך במסגרת של פעילות תקינה שוטפת ,ובו בזמן ממשיך להלחם על זכויות הניצולים .להבדיל מחברים לא מעטים ב"מרכז הארגונים" הבין פלוג את החשיבות של הרחבת השורות ומה שלא פחות חשוב -חשיבות של צירוף כוחות צעירים. אני נולדתי בשלהי מלחמת עולם השנייה אך עומד בראש עמותה שרבים מחבריה הם ניצולי השואה או נפגעי השואה (פליטים) .לכן אני משקיע מזמני וממרצי להנצחת זכר השואה וקורבנותיה .נח פלוג הבין שהמשך הפעילות של ה"מרכז" יהיה בידי "הצעירים" בני ,70-60 במיוחד בתחום ההנצחה .לכן קירב אותי לפעילות בהנהלה ודאג באספה הכללית האחרונה בה השתתף ,לצרף אותי ואת לילי הבר להנהלה .הוא גם סייע לי להשתתף במאבקים להחזרת רכוש יהודי בלטביה. רק לאחרונה נודע לי היקף פעילותו הציבורית ובמיוחד בתחום זכויות הניצולים .אמשיך בפעילותי הציבורית בהתנדבות לרווחת נפגעי השואה והנצחת זכר הקהילות שהוכחדו ,כאשר הדוגמה של נח -תמיד כנגד עיניי. אלי ולק, יו"ר ארגון יוצאי לטביה ואסטוניה בין שועי עולם נדיר למצוא אדם כמו נח בעל תכונות של אהבת הזולת ,אוזן קשבת, נועם הליכות ,פשרן במובן החיובי של המילה ,מנהיגות ובעיקר חברות. מאז שחרט על דגלו "עזרה לניצולים" הוא לא נח ועבד ללא לאות להגשמת מטרה זו .הוא ניהל את מרכז הארגונים בחכמה וברגישות. למרות שכיהן במוסדות ובועדות אין ספור ,היתה דלתו פתוחה לפני כל אחד שרצה להשיח את לבו .מצבם של ניצולי השואה הוטב לעין ערוך בשנים האחרונות .קרנינו עלתה .לא עוד ניצול שואה מושפל ,אלא אדם שתובע ומקבל את זכויותיו. שועי עולם התייחסו אליו בכבוד ומלאו את בקשותיו .באירועים הרשמיים ,שלחלקם הייתי עד ,כשהקהל היה לבוש במחלצות -בלט נח בלבושו הצנוע ,אבל תמיד הזמינו אותו לשבת ב"כותל המזרח". לא הייתה משימה לטובת הניצולים שנח לא מילא אותה .איתרע מזלי וזכיתי לעבוד במחיצתו; והיתה זו זכות מיוחדת .היה לי הכבוד והעונג להכיר את דורותה שתיבדל לחיים ארוכים שהייתה תמיד עזר כנגדו .אני משתתף בצערה ושולח תנחומים לה ,לבנות ולכל משפחת פלוג. אורי חנוך, יו"ר העמותה להצבת יד לזכר קורבנות לנדסברג,קאופרינג,דאכאו. תמיד זכר את האדם הבודד הכרתי את נח פלוג ,שהיה בעל וסב ,וגם עבורנו היה כאב. האב של ניצולי השואה בישראל .התרשמתי מאוד ממידת מעורבותו האישית בטיפול ובקידום העניינים בארץ ובחו"ל. למרות שאני מכהן כיו"ר הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל פחות משנה ,פגשתי את פלוג מספר פעמים בביתו ובמשרדו אבל תמיד ,גם מעבר לאותן הפגישות ,הרגשתי שיש לי כתובת עתירת ניסיון ,בעלת ידע מקצועי ומעמד ישראלי ובינלאומי ,הנכונה לסייע בידי בכל עת בעצה ובמעשה. המיוחד בנח היה שהוא ידע להיפגש עם שועי עולם ,אבל גם לזכור את האדם הבודד ואת מצוקתו ולדאוג לכולם .עבור ניצולי השואה בישראל ,אלה שחיים על פני האדמה ואלה שמתחתיה ,ועבורנו הדור השני והשלישי ,ייזכר נח פלוג כמי שניצל מאותה תופת וידע לאסוף את כל הכוחות בעולם מתוך אכפתיות ,גאווה ודאגה לניצולי השואה ,למען נזכור כולנו עד דור אחרון. אלעזר שטרן, יו"ר הקרן לרווחה הערכה ויקר דמותו של נח פלוג ז״ל מזדקרת במלוא הדרה בקרב הציבור של שרידי השואה. קרמו עור וגידים וקרבו העצמות זו אל זו ואף עמדו על רגליהם רבים מהאורים המוצלים מאש .אך רוח אין בהם .שחה קומתם ,נפלה רוחם ולא נמצאו להם תעצומות הנפש להשתחרר מאימי העבר. בולטת ,אפוא ,אישיותו של נח ע״ה אשר שרד את המבול של דם ואש והמרות עשו והקדיש מעייניו ,מרצו ועתותיו להקל על סבל אחיו ששרדו כמוהו. נח פלוג כיוסף בשעתו ,הכריז ואמר :״את אחי אני מבקש!״ .פעילותו רבת השנים במרכז ארגוני ניצולי השואה ,במוסדות ״יד ושם״ ,בועידת התביעות ובארגונים נוספים ,הייתה קודש לניצולים ולשיפור מעמדם ותנאי חייהם. גם עיסוקיו הרבים בתחום ההנצחה -יעמדו בזיכרון האומה לעד. חבל על דאבדין ולא משתכחין ,מי יתן לנו תמורתו. הכותב בדמע, הרב ישראל מאיר לאו, יו"ר מועצת ״יד ושם״ מורשת של מסירות נח פלוג היה מנהיג חברתי יוצא דופן .כך הכרתיו לאורך השנים ,ועל כך הערכתי אותו מאד. את מנהיגותו הקדיש נח לטובת קבוצה מיוחדת ,אליה היה מסור בכל מאודו :ציבור ניצולי השואה. לניצולים וליקיריהם ,בארץ ובחו"ל ,התמסר נח לחלוטין מאז פרישתו לגמלאות .להם ולהבטחת זכויותיהם הקדיש את יתרת חייו ואת כישרונותיו המרובים :ראיה רחבה ,תובנה עמוקה ,התמדה ומרץ ,זיכרון פנומנאלי. את תכונותיו השכיל נח למזג ולכוון לכלל עשייה אפקטיבית ,מול מציאות מורכבת ומאתגרת ,במעשיו ּת תכליתית האופיינית למי שחווה בעצמו את מוראות השואה ,ושרד אותם .הוא הטיב לזהות מה ,מתוך המכלול הרצוי, הנו בר-השגה ,ובו הוא התמקד ללא לאות -עד שהשיגֹו. לשם כך נח נדרש ,והצליח ,להרכיב ולהוביל קואליציות מגוונות של גופים ובודדים אשר חיבורם לא היה תמיד טבעי ,ואף פעם לא היה פשוט .במקביל הלך והצטיין כמי שמצליח לפנות למקבלי החלטות, ולגייס מהם משאבים ניכרים עבור הניצולים .על רקע זה יש להעלות על נס את פועלו במסגרת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל. נח היה איש מפתח בייסוד המרכז ,והיה זה אך טבעי שיעמוד בראשו לאחר פרישתו של משה זנבר מתפקיד יושב הראש. נח הכיר בנחיצותה של הנצחת השואה בעידננו -במדינת ישראל ,בעם היהודי ובקרב עמי העולם .הוא הבין ,והרבה להבהיר לאחרים ,לא רק שזיכרון השואה הוא צוואתם של הנספים ושליחותם של הניצולים ,אלא שנגזרות מכך פעולות מהותיות ומתמשכות בנוגע למשאבים ולפעולות המשך בעמוד 24 23 דברים לזכרו המשך מעמוד 23 של ממשלות וארגונים .לא פעם העיר שמעמדם הציבורי של הניצולים, בכל העולם ,נגזר במידה רבה מטיבה ועוצמתה של ההנצחה .לפיכך הוא ביקש להשתלב בעשייה של יד ושם ,כחבר ההנהלה והוועד המנהל שלנו. בתום כברת דרך ארוכה ומשמעותית שעברנו יחדיו ,נח יחסר לי אישית. הוא יחסר לציבורי ניצולים בישראל ובעולם ,לידידיו המרובים ,ובוודאי למשפחתו ,אותה הוא אהב מעל לכל ,ואליה היה תמיד נאמן .נח פלוג מותיר מאחוריו מורשת של מסירות ,נחישות והתמדה .יהי זכרו ברוך. אבנר שלו, יו"ר הנהלת יד ושם בזכות גילוי הלב והאנושיות אנו זוכרים היטב את פגישתנו הראשונה עם נח פלוג ז"ל בשנת 1999במשרד ועידת התביעות בפרנקפורט ,יחד עם המנהל דאז ,קרל ברוז'יק ז"ל .זה היה לרגל מפגש מומחים שנערך בבוכנוולד ,על מנת להעריך את מספרם של עובדי הכפיה האמורים להכנס למסגרת הקרן הגרמנית "זכרון ,אחריות ועתיד". לא היה מי שדיבר באופן מרשים יותר ,אוטנטי ועם עוצמה ,בשמם של ניצולי המחנות והגטאות כמו נח פלוג ז"ל .הוא ידע על מה הוא מדבר .הוא סבל מכל הזוועות בגטו לודז' ,במחנה אושוויץ ,בגרוס רוזן, במאטהאוזן ובצעדות המוות .מאז ,נפגשנו עם נח ואשתו דורותה כמה פעמים בשנה ,בדרך כלל בברלין ,וישבנו יחד עד שעת לילה מאוחרות כדי להכין את הפגישה של מחר .בנוגע לאינטרסים של הניצולים -נח שכח מהשעה והעייפות. נקשרנו מאוד לנח ולדורותה ,בעיקר בשל גילוי הלב המפעים שלהם ובשל אדיבותם ואנושיותם -איך שני הניצולים האלה הצליחו לדבר אתנו ,הגרמנים ,בגובה העיניים .אנו אסירי תודה להם. התפעלנו מהקרבה שהקרין הזוג פלוג .קשה לדמיין אותם האחד בלי השני .כל מי שידע איך הם הבטיחו אחד לשניה ,אחרי השחרור, ששום דבר ואף אחד לא יוכל להפריד ביניהם ,התרשם עמוקות מהקשר האמיץ הזה. תמיד יהיה מקום בלבנו עבורך נח. קונרד מטשקה וקריסטיאנה ריי, ועידת התביעות ,גרמניה מחזיר כבודה של המדינה הכרתי את נח כבר בשנות השמונים ,כשהחליט לצלול למים העמוקים של הפעילות הציבורית .מן השיחה הראשונה נקשרה נפשי בנפשו ,משום שהבחנתי מייד -כאחרים -שלפניי "סבא טוב" ,איש נח (כשמו) לבריות ,אדם רודף שלום .מאוחר יותר הבנתי שאינני צריך להרשות לחזות הנעימה הזו להטעות אותי :נח היה מנהיג ויוזם ,לא ידע מכשול ,היה עקשן גדול ,ואמנם הצליח להשיג בעבור ניצולי השואה בישראל הכרה וזכויות ששום אדם אחר לא הצליח להשיגן. זכר השואה רבץ על נח בכל שעות היממה .החוויה הבלתי-נתפסת הזו עיצבה את עולמו ,ואולי הוא בנה את חייו בדור האחרון על הנחת יסוד אופטימית ויוזמת גם כמענה מסוים לחוסר -האונים של אז. שלא כאחרים ,נח תרגם את הזיכרון גם לחובה מוסרית להכיר בזולת ולעזור לו :ביהודים יוצאי צפון-אפריקה שהיו שותפים לסבל בשואה, בנרדפים ונרצחים בהמון בארצות אפריקה ,בילדי עובדים זרים בישראל העומדים בפני סכנת גירוש .הוא היה לא רק מנהיג של דורשי זכויות ,אלא 24 גם מנהיג מוסרי .נח העלה תרומה גדולה מאוד לארגון עמך מאז ייסודו ועד הימים האחרונים ממש .אנו זוקפים לזכותו הישגים רבים שלנו. לרעיה דורותה ולכל המשפחה אני מבקש להבטיח שארגון "עמך" יזכור את נח תמיד .אני מצדיע לזכרו. אריה ברנע, יו"ר עמך חובת הדור השני הכרתי את נח פלוג ז"ל לפני כחמש שנים ,במסגרת תפקידי כיו"ר ארגון יוצאי קרקוב בישראל .נח ביקש ממני ,כבת לניצולי שואה שעברו את הגיהינום של אושוויץ ,להשתלב בפעילות במרכז הארגונים של ניצולי שואה .זכורה לי במפורש בקשתו כי עלינו, ילדי הניצולים וצאצאיהם ,מוטלת החובה להמשיך בפעילות להנצחת השואה והמורשת של אבותינו ,לצד הסיוע לניצולים במיצוי זכויותיהם תוך שותפות פעילה במאמצים להשבת הרכוש היהודי השדוד. במקביל ,נח ראה לנכון לממש מחדש את מטרותיה של העמותה המאחדת את כל הארגונים והעמותות של יוצאי פולין ,אשר נסגרה בשנת 2006בשל קשיים .נח פעל ללא לאות להקמתה של התאחדות יוצאי פולין בישראל ,במטרה לאחד ולאגד את פעילותם של כל הארגונים של הערים והעיירות של יוצאי פולין אשר עדיין פעילים בישראל .את המשימה הוא הטיל עלי ,וביקש ממני לשמש כיו"ר ההתאחדות. לשמחתו של נח ,לפני כשנתיים הוקמה העמותה .זו שמה לה למטרה לפעול גם למען פעילות תרבותית ,חברתית וכלכלית לצד פעילות הנצחה והנחלה של מורשת יהדות פולין על ערכיה ההיסטוריים והרוחניים בפעילות בישראל ובפולין. פלוג ,שראה את הצורך להעמיק את תודעת השואה והגבורה בכלל, ואת השואה והגבורה של יהדות פולין בפרט ,אמר כי הקמת עמותה זו תוכל לחדש את הפעילות להשבת רכוש יהודי בפולין שהולאם או הופקע .מטרה נוספת שלקחנו על עצמנו מתמקדת בפעילות למציאת פתרון הולם לבתי הקברות היהודיים בפולין. נח ,שהיה מנהיג בדרכו המיוחדת ,הפקיד בידנו את החובה להמשיך את מטרתם של המייסדים -ניצולי השואה .חבריי ואני נעשה הכל כדי למלא את מורשתו של נח פלוג ז"ל. לילי הבר, יו"ר התאחדות יוצאי פולין, ויו"ר ארגון יוצאי קרקוב דוגמא והשראה בצער רב שמעתי את הידיעה על פטירתו של נח פלוג ,אשר שימש משך שנים רבות כסגן נשיא ועידת התביעות .חדשה עצובה זו ,נגעה מאוד לליבי וללב עמיתי במשרד האוצר הגרמני. היתה לי הזכות לפגוש ולהכיר את מר פלוג לפני יותר מעשר שנים ,כשהיה חבר בצוות המו"מ של ועידת התביעות .האופן המרגש בו תיאר את סיבלו האישי ונכונותו להושיט יד לפיוס ,ישארו תמיד בזכרוני ובזכרון עמיתי .בפעילותו חסרת הלאות כנציג ניצולי השואה ,הצליח פלוג להשיג כה הרבה עבור חבריו שכמוהו סבלו כל כך במהלך השואה. הוא ישאר בזכרוננו ,גם הודות לקרן "זכרון ,אחריות ועתיד" ,שהקים. הדוגמא שנתן תמריץ את כולנו בעבודתנו בהשראתו ולזכרו. ד"ר קורט בליי, סמנכ"ל קשרי חוץ ומשפט, משרד האוצר הגרמני דברים לזכרו היועץ שלי קווים משותפים היו למר נח פלוג ז"ל ולי .שנינו מאותו הרקע ילידי לוד'ז ,פולין .בתקופת המלחמה עברנו כמעט אותומסלול ,גטו לוד'ז ,אושוויץ ,בהמשך לכיוונים שונים ,ובסוף הם הצטלבו. בארץ ,במשך שנים רבות פעלתי במחיצתו של נח ,וכך למדתי להכיר את האדם מקרוב .ניתן היה לדבר עמו בגובה העיניים והוא התעניין רבות בענייני תאומי מנגלה ,שבראש ארגונם אני עומדת .לא פעם התייעץ אתי ,והראה הבנה רבה בבעיות. בשליחותו הופעתי באירועים חשובים .הוא סמך עלי וידע שלא אאכזב אותו .וכך היה .אין צורך לומר עד כמה הוא הקדיש את זמנו, מרצו והידע שלו למען ניצולי השואה בכל תפקידיו. הלך לעולמו איש יקר ועניו ,שיחסר לנו מאד .יהא זכרו ברוך !. יונה לקס, יו"ר ארגון תאומי מנגלה צדיק בדורותיו בתורה נזכר אדם אחד בלבד אשר נשא את השם נח ,ועליו נאמר "נח איש צדיק תמים היה בדורותיו" .נח בן למך בן מתושלח היה דור עשירי לבריאת העולם וכבר אז היה העולם רווי שחיתויות, "כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ" .ה' רגז וחשב להרוס את כל אשר ברא" ,אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה". אבל ה' הוא אל רחום וחנון ולכן ,מחד -הביא מבול על העולם, אך מנגד ,הוא ביקש לקיים את הבריאה ולהמשיך אותה .לכן בחר בנח כדי שיבנה את התיבה -תיבת נח ,אשר באמצעותה ימשכו החיים .למה דווקא נח? שכן "ונח מצא חן בעיני ה'" ,בשל צדיקותו ותמימותו .לכן נבחר לתפקיד המכובד והחשוב. כמו נח המקראי ,גם נח פלוג יכול להיחשב כצדיק .בתקופה זו ,כשכל אחד דואג לעצמו ולביתו ,תרם נח מסגולותיו והשקיע את זמנו ,מרצו ולעתים אף את כספו ,משך עשרות שנים ,בפעילות למען ניצולי השואה. הוא פעל למענם אצל הממשלה ,בכנסת ובמוסדות נוספים בישראל, ומחוץ לישראל -בארצות אירופה השונות כגון גרמניה ,אוסטריה, צ'כיה ,פולין ,ובמיוחד בועידת התביעות בניו יורק .בפעילויותיו אלה השיג נח הישגים רבים ומשמעותיים למען הניצולים .ניצולים רבים מקבלים פיצויים או שיפרו את תנאיהם הודות לפעילותו של נח .בשנים האחרונות פעל נח רבות בועדת אושוויץ המורחבת ואף נבחר כיושב ראש ועדת אושוויץ הבינלאומית. התארים בהם נשא נח ,ובכלל זאת יו"ר מרכז הארגונים ,תרמו להישגים הרבים אותם הוא השיג .ואולם יותר מכל השיג נח את הישגיו בזכות נועם הליכותיו והידע הרב שהיה לו בתחומים השונים בהם פעל. הכרתי את נח לפני למעלה מעשרים שנה ,ומאז נמצאנו בקשר, תחילה בהתאחדות יהודי פולין ובהמשך כחברי הוועד המנהל של מרכז הארגונים ,כחברים בוועדות השונות וגם עקב פעילותו להחזקת מחנה אושוויץ ,נושא הקרוב לליבי .במיוחד אהבתי והתרשמתי מהשיחות האישיות הרבות שקיימנו בינינו ,בהן למדתי על פעילויותיו הרבות והמגוונות של נח ,ואף הכרתי את נח האדם. מעטים כמותו הכרתי בכל פעילותי הציבורית ,הנמשכת עשרות שנים. נח יחסר לי מאוד. היה אדם ואיננו עוד .יהי זכרו ברוך. אברהם גרין, יו"ר ארגון יוצאי זגלמביה מבחין בין טפל לעיקר היכרותי הישירה עם נח היא קצרה והחלה לפני כארבע שנים כאשר לקחתי על עצמי לטפל בנושא ילדי השואה .כבר מתחילת היכרותנו התברר לי שנח כשמו כן הוא .איש נעים הליכות ,מהיר וחריף מחשבה המבחין בין טפל לעיקר .לא תמיד ראיתי עימו דברים עין בעין ,אך תמיד מצאתי אוזן קשבת והכול התנהל באווירה טובה ומתוך כוונה לפתור אי הבנות. ללא ספק שאישיותו הקרינה מנהיגות שקטה החותרת להשגת מטרות שישרתו את ציבור ניצולי השואה .הליכתו מאיתנו תשאיר ללא ספק חלל אשר יהיה קשה למלאותו. יוחנן רון, יו"ר ילדות אבודה, יו"ר ארגון עולמי של יהודי בוקובינה לזכרו של נח פלוג עצוב להיות בלי נח .עצוב לי כאדם .נח ,אתה עשית לא רק דברים גדולים והטבת עם כל ניצולי השואה .למרות עיסוקייך הרבים היית גם איש של האדם הבודד .כאשר פנו אליך ניצולים, מעולם לא דחית אף אחד ,דאגת שרות המזכירה שלך תפנה אלי בכדי לעזור לניצול שפנה ומתגורר באזור הצפון היכן שאני גרתי .בכלל היית אדם נפלא ,רגיש ,נעים הליכות וצנוע ,ובדרך המיוחדת והשקטה שלך הצלחת להשיג ולדאוג לכל הצרכים של ניצולי השואה. אתה חסר לי ובשבילי תישאר האדם המושלם ,מופת ומודל לחיקוי. מרים שוסטר, יו"ר ארגון עזרה לניצולי שואה זכה לציון גבוה ממנהיגי העולם כיושבת ראש עמותת ניצולי מחנות ריכוז וגטאות בישראל, עבדתי עם נח פלוג עשור שנים .כחברת הועד המנהל במרכז הארגונים ,הייתי נציגת הניצולים דוברי הרוסית במו"מ עם ממשלת ישראל לעניין הכנת חוק סיוע לניצולי השואה .הייתי מלאת כבוד ,הערכה והבנה לדרך בה התייח אל הבעיות אותן הציגו ניצולי השואה .הייתה לו דרך מיוחדת לשכנע אנשים " -שיטת פלוג" :בשקט ,בדכי נועם ,ללא סכסוכים וטונים גבוהים ,אך ברור ונחוש בדעתו להשיג את מטרתו לטובת הניצולים. נח אשר הכיר מקרוב את בעיותיהן של השכבות החלשות בארץ ,ואשר היה לו יחס מיוחד לניצולי השואה יוצאי בריה"מ לשעבר ,הצליח לשכנע את ראש הממשלה ,את שר האוצר ואת שאר הפקידים ,בכך שחוק ההטבות לניצולים נזקקים הוא באמת דבר נחוץ ביותר .הזמן עובד לרעתנו ויש למהר .החוק התקבל בשנת 2008ובעקבותיו אלפי ניצולי השואה התחילו לקבל הטבות. פעילותו של נח פלוג קיבלה ציון גבוה אצל מנהיגי ישראל ,גרמניה ,פולין ומדינות אחרות .כל מי שעבד איתו ,כל מי שהכיר אותו מקרוב ,ירגיש בחסרונו של האדם הצנוע הזה ,אדם שהקדיש את חיו למאבק בעד זכויות שורדי השואה .הלך לעולמו אדם נבון ,הגון ,ישר ,טוב לב ומנהיג גדול. יהי זכרו ברוך. גיטה קויפמן, יו"ר עמותת ניצולי מחנות ריכוז וגטאות 25 שיכתוב ההיסטוריה פרטיזנים מקדונים בביטולה המלחמה הכפולה של יהודי יוגוסלביה עם התפרקותה של יוגוסלביה מתנהלת שם מעין "מלחמת אזרחים על הזיכרון ההיסטורי" ונבנים מיתוסים מסולפים חדשים .היוצרות התהפכו :משתפי הפעולה היו ל"מצילי האומה" ואילו הפרטיזנים היו ל"רוצחי עמם ופושעים" .הפאשיזם שוב מרים ראש ואיתו גם האנטישמיות .חלקם של הפרטיזנים היהודים במלחמה נמחק | ראול טייטלבאום | בטכס הפתיחה של תערוכה בשם "הטרגדיה של "KRAGUJEVAC 1941הוזמן לדבר הסופר היהודי-יוגוסלביה איוון איווני (, )IVAN IVANJI בעצמו ניצול בוכנוואלד .הוא סיפר כי בקושי נאם וכמעט פרץ בבכי .מדוע? ב 20 -וב 21-לאוקטובר 1941ריכזו שני גדודים של וורמאכט הגרמני 2,300תלמידים בני 16ומעלה ,ומורים של הגימנסיה העירונית, ורצחו אותם בהוצאה המונית להורג .זאת לא היתה טרגדיה של היהודים ,אלא טרגדיה של הסרבים .איווני הזדעזע ,משום שבתערוכה שהוצגה בבוכנוואלד והוכנה ע"י מעצבים והיסטוריונים שבאו מבלגרד ,לא הוסבר, מדוע בעצם ,הוציאו חיילי הוורמאכט להורג אלפי צעירים סרביים ומוריהם .הסיבה היתה מדיניות של "תג מחיר" אותה הנהיגו הכובשים הנאציים בסרביה ,החל מקיץ 1941בו החלה לפעול תנועת הפרטיזנים. 26 על כל חייל גרמני הרוג הוצאו להורג 100בני ערובה ,ועל כל חייל גרמני פצוע הוצאו להורג 50בני ערובה .מדיניות נאצית זו של הוצאות המוניות להורג ,בוצעה בקפדנות עד קיץ .1942 אגב ,כך חוסלו גם כמעט כל הגברים היהודים של בלגרד וסרביה .בתקופה זו חוסלו גם רוב הנשים והילדים היהודים של סרביה ,שרוכזו במבנים של היריד הבינלאומי סיימישטה ליד בלגרד .הקורבנות היהודיים נחנקו במשאית ניסוי מיוחדת שהובאה מגרמניה .לתוך תא סגור הוכנס צינור הפליטה של המשאית, וזו הסתובבה ברחובותיה של בלגרד ,עד שכולם מתו .הקורבנות נקברו בקברי אחים בסביבה .היה זה ניסוי שקדם להפעלת תאי הגזים במחנות ההשמדה בפולין -אושוויץ, טרבלינקה וחלמנו. כל זה קרה בסרביה שהייתה תחת כיבוש צבאי גרמני ישיר .אבל ,הגרמנים מינו ממשלה סרבית של משתפי פעולה ובראשה העמידו את הגנרל מילאן נדיץ' ( ,)MILAN NEDICשר ההגנה בממשלת יוגוסלביה בין שתי מלחמות העולם .זו הפעילה משטרה וכוחות עזר סרביים שסייעו לכובשים הנאציים במלאכת הרצח ,גם של הסרבים וגם של היהודים. הסופר הזדעזע גם כאשר נודע לו כי באותה גימנסיה בקראגוייבץ ,שתלמידיה ומוריה נרצחו באכזריות ,מוצבת עתה תמונתו של אותו נדיץ' ,משתף פעולה סרבי ,שנמנה בעבר הרחוק עם תלמידיה .ועוד יותר הזדעזע, לדבריו ,מן ההנמקה המקובלת בחוגים מסוימים בסרביה של היום :הקוויזלינג הסרבי הזה נחשב ל"בן דגול של העם הסרבי שעשה מעשים טובים והציל רבבות סרבים ."...כל זאת ,בשעה שעזר לכובשים הנאציים לרצוח רבבות של בני עמו ושל יהודי ארצו. שיכתוב ההיסטוריה מנהיג הפרטיזנם .הגנרל טיטו נדיץ' גם זכה בתקופת שלטונות של מילושביץ' ,אחרי התפרקותה של יוגוסלביה בשנות ה ,90-לטיהור שמו .ב 1993-פורסם בבלגרד ספר על " 100הסרבים גדולים", בו התנוסס גם שמו של מילאן נדיץ' .גם האקדמיה למדעים של סרביה כללה אותו בין הסרבים המפורסמים .לטובה ,כמובן .עוד בשנת 2006הוצבה תמונתו של ה"קוויזלינג" הסרבי הזה באולם ההיסטורי של ממשלת סרביה בבלגרד ,בין תמונותיהם של כל ראשי הממשלות שכיהנו בעבר .לאחר שעובדה זו פורסמה ,התפתח דיון ציבורי ובלחץ דעת הקהל הוסרה התמונה ב.2009 - גם הקרואטים מסלפים מגמה דומה ניכרת בסרביה גם ביחס לקולונל, דרז'ה מיכאילוביץ ,ותנועת הצ'טניקים שלו .אין להשוות בין נדיץ' למיכאילוביץ' .בעוד שנדיץ' היה ראש ממשלה שמונה על ידי הכובשים הנאציים ,מיכאילוביץ' ותנועתו הוקמו במוצהר כתנועת ההתנגדות נגד הכיבוש ,ועל רקע זה אף מונה כ"שר ההגנה במולדת" של ממשלת יוגוסלביה הגולה בלונדון. ואכן ,במחצית השנייה של ,1941ביצעה תנועתו של מיכאילוביץ' מספר פעולות חבלה בסרביה נגד הכובש ,ואף שיתפה פעולה לזמן קצר עם תנועת הפרטיזנים של טיטו .אולם, בהמשך ,לאורך מרבית שנות המלחמה ,לא לחמו מיכאילוביץ ותנועתו נגד הכובשים, אלא שיתפו פעולה עם ממשלו של נדיץ' ,עם הגרמנים ובמיוחד עם האיטלקים .הם ריכזו את עיקר לחימתם נגד תנועת הפרטיזנים של טיטו במסגרת מלחמת האזרחים העקובה מדם שהתנהלה בשטחה של יוגוסלביה בתקופת המלחמה .עובדה היא שלקראת סוף ,1942 בריטניה ,שבתחילה תמכה במיכאילוביץ, העבירה את תמיכתה לטיטו והפסיקה לתמוך בו .הדבר צוין במפורש בזיכרונותיו של צ'רצ'יל .ואולם ,חרף עובדה זו ,בסרביה עצמה הוקמו מצבות לזכרו של מיכאילוביץ שהוצא להורג אחרי המלחמה כבוגד ,ותמונותיו מתנוססת במקומות ציבוריים רבים .וגם הוא נכלל ,כמובן ,ברשימה של " 100הסרבים הגדולים". מבחינה יהודית ,תנועתו של מיכאילוביץ היתה ביסודה תנועה לאומנית סרבית, ובפרסומים של יחידותיה השונות אפשר למצוא גם פרסומים בעלי נימה אנטישמית. רק לקראת סוף המלחמה פרסם מיכאילוביץ כמה הצהרות בעלות נימה חיובית יותר כלפי היהודים .מכל מקום ,בשורות תנועתו נמצאו רק כתריסר יהודים ,ביניהם גם רופאו האישי ואשתו ,שהתלוו למטהו הראשי. אבל איני רוצה לקפח את חלקה של קרואטיה העצמאית במלאכה זו של סילוף ההיסטוריה .אנטה פאבליץ ( ,)'Pavelicמנהיג תנועת ה"אוסטשים" הרצחנית ,עמד בראש "המדינה הקרואטית העצמאית" הפשיסטית בחסות גרמניה הנאצית .אחרי פירוקה של יוגוסלביה בשנות ה ,90-היה למבטאה המרכזי של שאיפת העם הקרואטי לעצמאות מעין "אבי העצמאות הקרואטית" .והריעובדה היסטורית שלא ניתנת לערעור היא שמשטר "האוסטשים" הקרואטיים בראשותו של פאבליץ' ,היה משטר רצחני האחראי לרציחתם של מרבית יהודי קרואטיה ושל רבבות רבות של הסרבים .פאבליץ' ,יחד חבריו בצמרת אז ,היו כולם פושעי מלחמה. אולם ,עם התפרקותה של יוגוסלביה וכינונה של הרפובליקה הקרואטית החדשה ,זכו לרהביליטציה .רחובות בערי קרואטיה הוסבו לשמותיהם של פושעים אלה וכתביהם פורסמו מחדש. נדיץ' זכה אחרי התפרקותה של יוגוסלביה בשנות ה,90 - לטיהור שמו .ב 1993-פורסם בבלגרד ספר על " 100הסרבים הגדולים" ,בו התנוסס גם שמו .ב 2006 -הוצבה תמונתו בין תמונותיהם של כל ראשי הממשלות שכיהנו בעבר נשיאה הראשון של קרואטיה אחרי התפרקותה של יוגוסלביה ,פראניו טוג'מאן ( ,)Tudjmanהשתתף בתנועת הפרטיזנים והגיע לדרגת גנרל בצבאו של טיטו .ולמרות זאת, מתוך גישה לאומנית קרואטית אמר בפברואר " :1990המדינה הקרואטית העצמאית (הפשיסטית ר.ט ).לא היתה רק מדינה 'קוויזלינגית' או 'פשע פשיסטי' ,אלא גם ביטוי לשאיפות ההיסטוריות של העם הקרואטי למען מדינה עצמאית ."...בתוך כך ,גם מזער את מספר הקורבנות היהודיים בקרואטיה והואשם בהכחשת השואה .בספר שכתב בראשית שנות ה 90 -ושראה אור בקרואטיה במהדורות רבות, טען טוג'מאן כי היהודים עצמם השתתפו ברציחת היהודים במחנה הקרואטי הידוע 27 המאבק על התודעה ז'נדרמים אוסטאשים לשמצה יאסנובאץ' ( .)Jasenovacמחנה ששמו היו לפושעים והפושעים לקורבנות. רשום לדיראון עולם בין מחנות ההשמדה באוהל יזכור ביד ושם בירושלים. בתקופת שלטונו של נשיא זאת ועוד .בתקופת שלטונו של טוג'מאן נהרסו ,קרואטיה ,טוג'מאן ,נהרסו 2,962 לפי נתונים של איגוד הלוחמים האנטי פשיסטיים מצבות ופסלים לזכר פרטיזנים של קרואטיה 2,962 ,מצבות ופסלים לזכר וכ 3,000-מצבות נפגעו והוזנחו. פרטיזנים ,גיבורי המלחמה נגד הנאצים ,ועוד כ 3,000-מצבות נפגעו והוזנחו .שמות רחובות שמות רחובות שנשאו את בערי קרואטיה שנשאו את שמותיהם ,שונו .שמותיהם שונו .שמה של הכיכר שמה של הכיכר המרכזית בזגרב ,בירת קרואטיה ,המרכזית בזגרב הוסב מ"כיכר הוסב מ"כיכר קורבנות הפשיזם" ל"ככר גדולי קורבנות הפשיזם" ל"ככר גדולי קרואטיה" .בקונצרטים פומביים שרו שירים קרואטיה" שפיארו את האוסטשים הפשיסטיים. אנחנו ,יהודים יוצאי יוגוסלביה לשעבר, המלחמה על ההיסטוריה חייבים להלחם נגד מגמות אלה יחד עם כל אלה הם ביטויים ל"רביזיוניזם היסטורי" .היסטוריונים חשובים בארצות אלה עצמן. מגמה זו של סילוף ההיסטוריה של מלחמת צריך לציין כי בשנים האחרונות גם בסרביה העולם השנייה ומתן הכשר למשתפי פעולה שאחרי מילושביץ' ,וגם בקרואטיה שאחרי מקומיים עם הנאצים ,בולטת בקרואטיה טוג'מאן ,שונתה אווירה ציבורית זו .הגילויים ובסרביה כמו גם בארצות אחרות של מזרח של הרוויזיוניזם ההיסטורי לא נעלמו אומנם ומרכז אירופה .במקדוניה ובסלובניה התופעה לחלוטין ,אך כבר מתפרסמים מחקרים וספרים, בולטת פחות .הרביזיוניזם ההיסטורי הזה ויש גם הצהרות של ראשיהן ,המציינים בחיוב מבקש לחסל את האתוס החשוב כל כך של את הפרק המפואר של המאבק האנטי-נאצי המלחמה האנטי-נאצית בארצות אלה .עם בתולדות עמיהם. התפרקותה של יוגוסלביה מתנהלת שם מעין כחלק ממגמות רביזיוניסטיות אלה ,גם תנועת "מלחמת אזרחים על הזיכרון ההיסטורי" .הפרטיזנים ביוגוסלביה היתה יעד להשמצות העבר האנטי נאצי נמחק ונבנים מיתוסים וסילופים .האתוס האנטי-פשיסטי שאפיין מסולפים חדשים .היוצרות התהפכו :משתפי את תנועת ההתנגדות ביוגוסלביה בתקופת הפעולה וה"קוויזלינגים" היו ל"מצילי האומה" מלחמת העולם השנייה ,הפך במדינות שירשו ואילו הפרטיזנים שלחמו נגד הנאצים ועושי את יוגוסלביה לא רק ל"בלתי אופנתי" בשיח דברם ,היו ל"רוצחי עמם ופושעים" .הקורבנות הציבורי ,אלא גם הוקע כאנטי-לאומי. 28 יוגוסלביה -ארץ לא קיימת שהייתה פעם. נותרו רק זיכרונות היסטוריים .עבור חלק זיכרונות טובים .עבור אחרים -זיכרונותרעים .יש המנסים לשכתב את ההיסטוריה. על מלחמת הפרטיזנים מתנהלים שם בשני העשורים האחרונים מחלוקות וויכוחים סוערים בעלי אופי לאומני מכל הצדדים. לניגודים הלאומיים היו שורשים היסטוריים בהתפתחות ההיסטורית השונה של עמי יוגוסלביה ,ואלה החריפו מאוד בתקופת הדמים של מלחמת העולם השנייה .גם 45 שנות החיים המשותפים במסגרת הפדרציה היוגוסלבית לא העלימו את הניגודים הלאומיים האלה .בסופו של דבר יוגוסלביה התפרקה על פי קווים לאומיים. ובתוך כל אלה משתלבת המגמה להתנער מיוגוסלביה של טיטו ומתנועת הפרטיזנים שבראשה עמדו הקומוניסטים. אולם ,עובדה היסטורית היא שהתפתחות תנועת הפרטיזנים ביוגוסלביה בתקופת מלחמת העולם השנייה וההתנגדות נגד הכובשים ועושי דברם המקומיים ,היתה בהיקפים שלא היה להם אח ורע בשום מדינה אחרת באירופה הכבושה .תנועת הפרטיזנים של טיטו צמחה בשנות המלחמה לצבא של ממש ,מכ 80 -אלף לוחמים בסוף 1941 ל 800 -אלף לוחמים בראשית .1945תנועת הפרטיזנים ביוגוסלביה ייחודית הן מבחינת היקפה והן באופן ניהולה .מדי פעם הוכתה - ותמיד קמה מחדש ,מחוזקת ,למרות אמצעי דיכוי אכזריים ביותר שנקטו הכובשים .החל מהמחצית השנייה של 1941ועד ראשית ,1945לא היתה תקופה שחלקים שונים של יוגוסלביה ,ולעתים שטחים נרחבים ביותר, לא היו משוחררים ונתונים לשליטת תנועה זו .לא היתה תנועת התנגדות אחת באירופה הכבושה ,שהעסיקה כוחות כה גדולים של צבא הכיבוש הנאצי ובנות בריתו ,כמו תנועת הפרטיזנים של טיטו. כדי להלחם בתנועת הפרטיזנים ,החזיקו הגרמנים בשטחה של יוגוסלביה בסוף .1943 25דיוויזיות ,הבולגרים החזיקו שש דיוויזיות וההונגרים שלוש .יחד עם משתפי הפעולה המקומיים לחמו נגד הפרטיזנים 630אלף חיילי האויב .בקרבות נגד הפרטיזנים נהרגו בכל תקופת המלחמה כ 450 -אלף חיילים של צבאות גרמניה ובנות בריתה .באותה תקופה המאבק על התודעה נהרגו בקרבות אלה 305אלף לוחמים פרטיזנים ועוד כ 400-אלף נפצעו .נתונים אלה מעידים על היקף תנועת הפרטיזנים ביוגוסלביה שפעלה בעוצמות שונות בכל חלקי הארץ .זו היתה התנועה היחידה ביוגוסלביה הכבושה שהייתה רב -לאומית והורכבה מבני כל עמי יוגוסלביה. גיבורי החייל הכוח המניע היה ,ללא ספק ,האתוס האנטי- נאצי (או האנטי -פשיסטי ,ביטוי שהיה מקובל אז) ,ששולב בשאיפה המסורתית -היסטורית של עמים אלה לחירות מכובש זר .אתוס אנטי- נאצי ופשיסטי זה ,אפיין בכלל את המלחמה נגד גרמניה הנאצית ובנות בריתה .בלי האתוס הזה אי אפשר להבין כלל את משמעותה של מלחמת העולם השנייה ואת ייחודה. כ 6,000-יהודים נטלו חלק במחתרת ובתנועת הפרטיזנים. 11מהם קיבלו את התואר העליון של "גיבורי עמי יוגוסלביה" .למעלה מ150 - זכו לעיטור החשוב "ראשוני הלוחמים - "1941פי עשרה ממשקלם בכלל האוכלוסייה ראובן דפני ,יליד זאגרב ולימים דיפלומט ישראלי בכיר וסגן יו"ר ''יד ושם'' ,היה בתקופת המלחמה הבכיר מבין הצנחנים הארץ ישראליים שצנחו בשטח המשוחרר ופעל ליד מטות של יחידות פרטיזנים גדולות .בעדותו ,אותה מסר למוסדות הלאומיים בארץ עם שובו מהשליחות ביוגוסלביה ,בנובמבר 1944אמר: "זוהי תנועה אשר קשה למצוא מלים כדי לשבחה ...זוהי תנועה אשר קמה מכלום ...את נשקם ואת בגדיהם כבשו הפרטיזנים מידי האויב ...אלה אנשים שאינם לוחמים לשם פרסטיז'ה .קיימת מטרה אחת -להשמיד את האויב ...ארגונם למופת .בכל שטח שהם משחררים ,הדבר הראשון שהם עושים זה טלפון ,השני -בית ספר ואחר כך עיתון... מיד מתחילים לבנות "...דפני סיים את עדותו בתחזית מעניינת" :אין כל ספק שיוגוסלביה (אחרי המלחמה) לא תהיה קומוניסטית או בולשביסטית .אולם ,המפלגה הקומוניסטית תהיה השולטת."... ובכן ,בתנועת פרטיזנים זו השתלב חלק מיהודי יוגוסלביה .במיוחד הצעירים שבהם .מי שהצליח לשרוד ולהימלט ממלאכת השמדת היהודים שבוצעה ע"י הכובשים הנאצים במהלך כשנה וחצי הראשונות של הכיבוש .כ- 6,000מבין יהודי יוגוסלביה נטלו חלק בתנועת המחתרת האנטי-נאצית ובתנועת הפרטיזנים. כ 1,500 -מהם נפלו בקרב .אם לוקחים בחשבון את החלק הבוגר יותר של יהודי יוגוסלביה שיכלו בכלל להשתתף בפעילות זו ,הרי מגיעים למסקנה ש 15-אחוזים מיהודי יוגוסלביה בגילים המתאימים ,נטלו חלק במלחמה נגד הנאצים בצורותיה השונות .זהו שיעור כמעט חסרת תקדים בקרב היהודים בארצות אחרות של אירופה הכבושה. במלחמת פרטיזנים זו גילו גם היהודים גבורה עילאית ותרמו תרומה איכותית למאבק .הם נמנו על מארגני ההתקוממות והמחתרת האנטי-נאצית בחבלים שונים של יוגוסלביה .היו ביניהם מספר מפקדים אגדיים של יחידות הפרטיזנים ,מפקדי בריגאדות ויחידות פרטיזנים מובחרות וקומיסרים פוליטיים .הם היו גם מייסדים וראשי השירות הרפואי של הפרטיזנים ,קציני מודיעין וכו'. שניים מיהודי יוגוסלביה היו חברים במטה הפרטיזנים העליון ובוועדה הצבאית העליונה של המחתרת האנטי-נאצית .משורות יהודי יוגוסלביה יצאו 11בעלי התואר העליון של "גיבורי עמי יוגוסלביה" .למעלה מ150- יהודים זכו לעיטור החשוב של "ראשוני הלוחמים ,"1941על השתתפות בהתקוממות מיומה הראשון -שיעור העולה פי עשרה ממשקלם בכלל אוכלוסייתה של יוגוסלביה. 14מן הלוחמים היהודיים הגיעו לדרגת גנרל בצבא הפרטיזני. ועוד קו ייחודי שאפיין את חלקם של יהודי יוגוסלביה במלחמה נגד הנאצים :כמחצית מכל הלוחמים היהודיים בשורות הפרטיזנים היו יוצאי ספרד .דבר זה נבע ,כמובן ,מן ההרכב העדתי המיוחד של יהדות יוגוסלביה והבלקנים .מן הראוי לציין עוד ,כי היהודים לחמו לא במסגרת יחידות פרטיזנים יהודיות נפרדות ,אלא כחלק מתנועת הפרטיזנים הכללית .הם היו מפוזרים בין יחידותיה השונות, אם כי היה ניסיון אחד להקים גדוד פרטיזנים יהודי אחרי כניעתה של איטליה בספטמבר .1943ועוד נתון מאלף :מבין כ 82 -אלף יהודי יוגוסלביה מלפני המלחמה ,הושמדו בתקופת השואה כ 82 -אחוזים .במשך ארבע שנות המלחמה נפלו בשורות הפרטיזנים כ 30 -אחוז פרטיזניפ בכניסה לזגרב מקרב היהודים שהצטרפו אליה. במלים אחרות ,סיכויי ההישרדות וההצלה של היהודים שהצטרפו לתנועת הפרטיזנים היו גדולים כמעט פי שלושה לעומת אלה שלא הגיעו אליה -למרות כל הקשיים והקרבות העקובים מדם שהתנהלו .מבין כ 15-אלף מבין כ 82-אלף יהודי יוגוסלביה הושמדו כ 82-אחוזים .במשך ארבע שנות המלחמה נפלו בשורות הפרטיזנים כ 30-אחוז מקרב היהודים שהצטרפו אליה .סיכויי ההישרדות של היהודים שהצטרפו לפרטיזנים היו גדולים כמעט פי שלושה לעומת האחרים יהודי יוגוסלביה ששרדו את השואה ,ניצלו כשליש בהיותם בשורות הפרטיזנים ,ואם לוקחים בחשבון את היהודים שמצאו מקלט כפליטים בשטחים ששוחררו ע"י הפרטיזנים- שיעור זה מתקרב לחצי. סיכויי ההישרדות של אותם יהודים יוגוסלביים מועטים שניצלו בתקופת השואה היו טמונים ,במידה רבה בהצטרפותם לתנועת הפרטיזנים שהתפתחה בארצם. "כ 15-אלף יהודים שנותרו בחיים ושרדו את פשעי הגרמנים ביוגוסלביה צריכים להודות, במידה רבה ,לעובדה שהצטרפו לפרטיזנים ולחמו באופן פעיל נגד הכיבוש הגרמני של הארץ .רבים ניצלו משום שנמלטו לשטחים שהיו תחת כיבוש איטלקי ,ואחרי כניעתה של איטליה -הלכו לפרטיזנים ".הערכה זו השמיע ד"ר מירוסלאב דמאיו ()Demajo מהמוזיאון היהודי בבלגראד ,הפועל במסגרת האיגוד של הקהיליות היהודיות בסרביה (קודם יוגוסלביה). 29 שבעת המופלאים נס התינוקות בקאופרינג -דאכאו סיפור מופלא על לידתם של שבעה תינוקות במחנה הריכוז קאופרינג -דכאו במהלך החודשים האחרונים של המלחמה ,הונצח בסרט דוקומנטרי שזכה בחודש מאי השנה במקום השני בפסטיבל סרטים דוקומנטאריים בלאס וגאס ,אך עדיין לא נרכש להקרנה על ידי אחת מרשתות הטלוויזיה בישראל | אורי חנוך* | ג'ורג' ,ג'וסי ,לסלי ,מריקה ,אגנס ,יהודית וסוזי, בילו את החודשים הראשונים של חייהם בקאופרינג -דכאו 50 ,ק"מ מערבית למינכן. לפני כמה שנים התחלו לבצבץ שמועות על ילדים שנולדו בקאופרינג 1בדכאו .יוצרות הסרט ,אווה גרוברובה ומרטינה גבז מצ'כיה החליטו לצאת למסע חיפושים .לאט לאט הגיעו לכל הילדים בקצוות תבל ,והטלוויזיה הגרמנית החליטה לממן את הפקת הסרט. השתיים ,שעלו באקראי על הסיפור המופלא הלכו בעקבות האמהות ,ששתים מהן עדיין חיות בסלובקיה ובקנדה .התינוקות שהם עכשיו בני שישים וחמש חיים בהונגריה, סלובקיה ניו יורק וקנדה .רק אחת מהם ,חנה קליין ,מתגוררת בארץ ,בקריית ים ליד חיפה 30 והיא סבתא לששה עשר נכדים. התינוקות נולדו לשבע נשים הונגריות שניצלו בדרך נס ,אחרי ששרדו את הסלקציה באושוויץ והגיעו כעובדות כפיה למחנות אלה. נשים הרות אלה שרדו ברעב ותת תזונה וילדו ללא כל ציוד רפואי -שבעה תינוקות בריאים, בסיועו של רופא יהודי .על אף התנאים הקשים שהיו באותם מחנות ,בקור של עשרים מעלות מתחת לאפס ,עטופים בסחבות ומכוסים בכינים ,שרדו ונשארו בחיים כל התינוקות שני בנים וחמש בנות.אף אחד מאתנו לא יכול היה לדמיין שבמקום הנורא שבו מתו אנשים בכל רגע, יכול היה להיוולד אפילו תינוק אחד ,והנה- פה נולדו שבעה תינוקות .כנגד כל הסיכויים, נשארו בחיים האמהות וגם ילדיהן .מפקדי המחנה היו אנשי אס.אס אכזריים וסדיסטיים. אחד מהם ,פיקח במיוחד בשם דפנר ,אמר לעצמו "את המלחמה כבר הפסדנו ,נראה איך נציל את עצמנו" ,כך אני מתאר לעצמי .ואז החליט לא להרוג את האמהות ,אלא לאפשר להן ללדת ועל ידי זה לקנות את חייו .הוא ידע שהאמריקאים לא יחוסו עליהם ,ואכן בזכות מכתב חתום בידי הנשים קיבל רק שלוש שנות מאסר -והוא היה הרי רוצח כמו כל האחרים שנדונו לתליה. הסיפור כולו נודע לנו רק לפני שנה .לא ידענו על קיומם בזמן שהותנו במחנה .הסתבר ,כי כשהחלו בוכים ,דחפו להם סמרטוט מהול במי סוכר כדי להרגיעם .כשעברנו בקרבת מקום ,אף פעם לא שמענו בכי .אלו היו נשים מהונגריה שהגיעו ככל הנראה למחנה כשהן כבר הרות. הימים היו ימים של סוף שנת ,1944חורף קר באופן מיוחד ובמחנה החוץ של דכאו, קאופרינג היה המצב ללא נשוא .בהתחלה היו 1000איש שגוועו ומתו לאט לאט בעבודת פרך, במכות .את התשושים לקחו ברכבות לאושוויץ לתאי הגזים .אבי ,שרגא חנוך ז"ל ,היה ביניהם. בדרכן חזרה הביאו הרכבות מאושוויץ אנשים חדשים .יש להניח שאנשים אלה ,כשהפכו תשושים הוחזרו שוב להמתה באושוויץ. מה שקרה בעצם ,שהלידה התבצעה בתנאים בלתי אפשריים ,ולכן הלך אותו דפנר והביא גינקולוג שמצא במחנה הגברים שיעזור להן מאוד מוצל ללוחמים ללדת .הלידות התרחשו לאורך החודשים האחרונים לפני גמר המלחמה בסוף אפריל ותחילת מאי .1944רוב הנשים הצליחו להניק, ולאחת מהן שלא יכלה להניק ,דאג לאספקה של חלב משומר .בחור ליטאי אחד בשם דוד, היה מעביר כל לילה מזון לנשים מתחת לגדר. הייתה שם קאפו שכונתה "לובה הצהובה" שהייתה אכזרית מאוד .אך למרות זאת ,הביאה לשבע האמהות תנור לחמום. עבר נאצי אחר ,הכה אותה מכות רצח וזרק את התנור. כששכבה מתבוססת בדם אמרה" :אל תדאגו ,אביא לכם תנור אחר" הקאפו הטובה היתה שם קאפו שכונתה "לובה הצהובה" שהייתה אכזרית מאוד .אך למרות זאת ,הביאה לשבע האמהות תנור לחמום .עבר נאצי אחר, הכה אותה מכות רצח וזרק את התנור .כששכבה מתבוססת בדם אמרה" :אל תדאגו ,אביא לכם תנור אחר" .ואכן לאחר שהתאוששה ,הביאה תנור אחר .בתום המלחמה החליטה לטייל בארץ .הדבר נודע לדב שילנסקי ז"ל ,שהיה גם הוא במחנה ,והוא החליט להגיש נגדה תלונה במשטרה על פי חוק עשיית דין בנאצים ועוזריהם .היא נעצרה ונשפטה לשלושה חודשי מאסר .אחר כך גורשה תוך התחייבות שלא לחזור ארצה לעולם .אנחנו כמובן מאוד שמחנו אז ,לפני שנודעו לנו כל הסיפור הזה על האמהות והעזרה שהושיטה להן .ככל שאנחנו יודעים ,היא גם לא הזכירה בעת החקירה את העזרה שהגישה ליולדות .כל זה התגלה רק לפני שנה במהלך הטקס השנתי המתקיים ב1- במאי ,בדכאו ,לציון יום השחרור .כששמעתי את הסיפור ,חיפשתי את שילנסקי ואמרתי לו "טעינו" .הוא שמע אותי ואמר "אני לא יכול להמשיך ,אני חולה" .למחרת הוא מת -אבל הוא הספיק לשמוע שלובה היתה גם מלאך. לקראת סוף אפריל 45הוחלט לפנות את המחנה .רוב האסירים הצטוו לצאת לדרך ברגל לכיוון טירול ,אוסטריה ,בפקודתו של הימלר .התשושים והחולים הועלו על רכבות לדכאו ,ועמם גם שבע האמהות על ילדיהן .אני הייתי כל כך תשוש ,שהחלטתי לעלות לרכבת ואמרתי לעצמי "יהיה מה שיהיה" ,למרות שידעתי כי רכבת תמיד מובילה למוות. מרים רוזנטל ,אחת האמהות שעדיין חיות, היתה כה תשושה ,עד כי בדרך לרכבת הציע לה זקיף גרמני שהלך לידה לקחת את הילד כדי לעזור לה .היא הסכימה .הוא הלך לידה עד הקרון שם החזיר לה את התינוק .הרכבת התחילה לנסוע לכיוון דכאו .ליד שוואבהאוזן, הפציצו אותה האמריקאים משום שלידה חנתה רכבת נשק גרמנית .התבקשנו להתפנות לחורשה הסמוכה .לאחר מכן הועלו העצירים לרכבת אך אני ניצלתי את ההזדמנות כדי לברוח. הנשים ישבו עם התינוקות בקרון האחרון. הרכבת הגיע לדכאו שם הייתה מגיפת טיפוס איומה שהפילה המוני חללים .התינוקות ואמהותיהם נשארו באורך פלא בחיים .כעבור שלושה ימים הגיע הצבא האמריקאי ואחיות טיפלו בהם .כל אחת מהן פנתה לדרכה. אחת לקנדה ,אחת לניו יורק ואחת הגיעה גם לישראל .הילדה ,חנה קליין שמה ,היא כיום כבר סבתא ל 16-נכדים .מרים רוזנטל הגיעה חזרה להונגריה שם היא פוגשת בבעלה ששוחרר גם הוא בחיים מהמחנה .היא אומרת לו "בלה ,בלה ,אתה לא מכיר אותי ,זה התינוק שלך" .הוא פשוט לא היה יכול להאמין .הם נסעו לקנדה. הסרט היה תגלית מרעישה לא רק עבור חלק מהילדים ,ולא רק חוויה רגשית עצומה עבורם. הוא נגע ללב כל מי מאיתנו שהיו במחנה זה. יש אחווה בין הניצולים לקבוצה שלנו .אנחנו מתייחסים אליהם כמו לילדינו ואני מתכנן להביא את כולם ארצה. צריך לראות כדי להאמין מריקה נובקובה בת ה ,65-הדמות המובילה בסרט ,שגדלה בעיירה הסלובקית דונסקה סטרדה ,מעולם לא הבינה מדוע בתעודת הלידה שלה נכתב שנולדה בקאופרינג ,כפר בבוואריה" .זה לא הגיוני ,אבל אמא סירבה להסביר מדוע". אימה של מריקה ,אווה פליישמנובה ,הסכימה בסופו של דבר ,לאחר כל שנות ההסתרה, לספר מול המצלמות על מה שקרה .היא מתארת את זוועות המלחמה ,איך ניצלה בנס מתאי הגזים באושוויץ ,ומספרת על המעבר לקאופרינג ,1שם ילדה את בתה .לדבריה, שמרה את הסיפור בסוד בגלל האנטישמיות בסלובקיה. "כילדה ,דמיינתי שנולדתי ביער" ,מספרת מריקה" .אמא שלי סיפרה לי שהיה מאוד קשה שם ושהם סבלו התאכזרות קשה ,אבל לא ממש ידעתי מה היה המקום הזה בכלל". יוצרות הסרט לקחו את מריקה למסע דרך תחנות הייסורים של אמה -לגדר באושוויץ ,אל העיר הגרמנית אוגסבורג שבו נשים שימשו כעובדות כפייה במפעל הנשק ,ולקאופרינג .1 אמה של מריקה נבדקה פעמיים על ידי יוזף מנגלה ,רופא המוות מאושוויץ .הוא צבט את חזה כדי לראות עם יצא חלב ,ולהחליט אם תישאר בחיים או לא .איכשהו הצליחה לכווץ את ביטנה והוא לא שם לב שהיא בהריון .זה היה הנס הפרטי שלה ,משום שהיינריך הימלר ,ראש הס"ס ,היה נחוש בדעתו להשמיד את כל הילדים היהודים. מרים רוזנטל ,משתתפת אחרת בסרט ,בת ,87בקושי יכולה להביא את עצמה לדבר מול המצלמה .התיאור שלה את שנות המלחמה היה הפעם הראשונה שדיברה שוב גרמנית לאחר שעזבה את גרמניה .היא ובעלה ,אף הוא ניצול שואה ,בנו חיים חדשים לבנם ולעצמם בטורונטו .זוועות העבר עדיין ניכרים במרים ,אשר לעתים קרובות פורצת בבכי כשהיא מדברת. הסרט מתאר לא רק את הזוועה ,לא רק את הנס ,אלא גם -ואולי בעיקר -את הקושי שאתו מתמודדים האמהות וילדיהן בשאלות של זהות ,גילוי ,הסתרת האמת והעננה הרובצת על משפחות ניצולים וילדי הדור השני. * הכותב הוא יו"ר העמותה להצבת יד לזכר קורבנות לנדסברג ,קאופרינג ,דאכאו 31 70שנה לשואת טרנסניסטריה ז'נדרמנים מפקחים על יהודים מגורשים בדרכם לטרנסניסטריה10.06.1942 , יחיאל איווניר עם קבוצת חברי תנועת המזרחי, ברהומט פה סירט1932 , יהודים לפני גירוש על גדת הדנייסטר "הפתרון הסופי" נוסח רומניה הפשיסטית השמדת היהודים בטרנסניסטריה בוצעה תוך שיתוף פעולה מלא בין הנאצים לשלטון הפשיסטי של הגנרל יון אנטונסקו ותנועת "הלגיונרים" .תחילת מבצע "ברברוסה" ביוני ,1941היה גם האות להפעלת מערך ההשמדה ההמונית ברומניה | אל"מ (מיל ).יצחק ילון | עם תום מלחמת העולם הראשונה (סוף ,)1918סופחו לרומניה השטחים הבאים: מהונגריה -טרנסילבניה ובאנאט; מבולגריה - דרום דוברוג'יה; מרוסיה -בסרביה ומאוסטריה בוקובינה .בתחילת מלחמת העולם השנייהנקרעו מרומניה בסרביה וצפונה של בוקובינה, שאותן סיפחה לעצמה ברית-המועצות (28 ביוני ;)1940צפון טרנסילבניה סופחה להונגריה (סוף אוגוסט )1940ודרום דוברוג'יה סופחה לבולגריה ( 7בספטמבר .)1940קריעת חבלי ארץ אלה מרומניה ,העלתה לשלטון את הגנרל יון אנטונסקו יחד עם תנועת ה"לגיונרים" האנטישמית והאכזרית .המלך קרול השני גורש ,ובנו מיהאי הומלך במקומו ב 6 -בספטמבר .1940את זעמם על אבדן השטחים שפכו הרומנים על ראש היהודים. 32 ראש הממשלה אנטונסקו: "אני מבקש מכם ,היו חסרי רחמים .אין כאן מקום להומניטאריות מתקתקה וחסרת שחר ...אני מצדד בהגירה כפויה של כל היסוד היהודי מבסרביה ומבוק ובינה ...אם יש צורך בכך, השתמשו במכונות ירייה" האנטישמיות פשטה ברחבי המדינה כולה. יהודים גורשו מהכפרים אל הערים הסמוכות, רכוש יהודי הוחרם ,תלמידים יהודים לא הורשו עוד לבקר בבתי-ספר ממלכתיים, מפעלים הוחרמו ,יהודים הוצאו מהאיגודים המקצועיים (רופאים ,עורכי דין ומהנדסים), אחרים נזרקו מרכבות ,הוכו ונשדדו ורבים נהרגו .בדורוהי ,ביאסי ,בבוקרשט ובמקומות נוספים פרצו פוגרומים. כתוצאה מאלה ,ומן הפחד מפני מה שעוד עלול לקרות עברו אז אלפי יהודים לבסרביה ולצפון בוקובינה ,אשר זה עתה סופחו לברית המועצות .כל אלה היו רק מבוא לשואה ,אותה חוללו הרומנים לאחר מכן .בתחילת "מבצע ברברוסה" ביוני ,1941כבשו גרמניה ורומניה את בסרביה ואת צפון בוקובינה .מנהיגי רומניה 70שנה לשואת טרנסניסטריה דאז ,המרשל אנטונסקו וראש ממשלתה מיהאי אנטונסקו ,יחד עם חברי ממשלה אחרים ,נתנו פקודות לצבא ולז'נדרמריה הרומנים תחת הסיסמה "ניקוי השטח .להיפטר מיהודים וקומוניסטים" .ראש הממשלה אנטונסקו הגדיל ועשה בישיבת הקבינט מה 8 -ביולי 1941 באומרו" :אני מבקש מכם ,היו חסרי רחמים. אין כאן מקום להומניטאריות מתקתקה וחסרת שחר ...אני מצדד בהגירה כפויה של כל היסוד היהודי מבסרביה ומבוקובינה .יש לגרש אותם מעבר לגבול ...איני חושש שמא תשפוט אותנו ההיסטוריה כברברים .אם יש צורך בכך, השתמשו במכונות ירייה .ואני אומר כי החוק אינו קיים''". ועדת היסטוריונים רומנית- ישראלית" :רומניה אחראית ליותר מעשי רצח של יהודים בשואה מאשר כל מדינה אחרת פרט לגרמניה .רומניה ביצעה רצח עם נגד יהודים .העובדה כי חלק מיהודיה שרד ,אינה משנה מציאות זאת" הפקודות בוצעו במלואן .בימים הראשונים ניתנה יד חופשית לאוכלוסייה המקומית לשדוד ,לבזוז ולהרוג יהודים ,כאשר הצבא והז'נדרמריה נוטלים בכך חלק .יהודים נשדדו והוכו ,בנות ונשים נאנסו ,רבים נרצחו במקום, ואלה שנותרו בחיים גורשו ונדדו לכיוון נהר הדנייסטר .הם צעדו ברגל מאות קילומטרים בחום הקיץ ,רעבים ,חולים ותשושים .החיילים הרומנים ירו בכושלים בהליכה ,אחרים גוועו מרעב ,ממחלות ומתשישות .חלקם הגיעו לידינץ ולמחנות זמניים אחרים. לאחר שהייה של כשישה שבועות במחנות הזמניים נמשך הגירוש לכיוון טרנסניסטריה. כ 150-אלף מיהודי בסרביה ובוקובינה נספו בשלושת החודשים יולי ,אוגוסט וספטמבר 1941על אדמות בסרביה וצפון בוקובינה .גם את ניצולי הפוגרומים מצפון בוקובינה שהיו תחת שלטון סובייטי ,וכן יהודי דרום בוקובינה ומחוז דורוהוי (שלא היו תחת שלטון סובייטי) גרשו הרומנים לטרנסניסטריה ,חבל ארץ בין נהרות הדנייסטר והבוג ,שאותו העבירו הגרמנים לשליטת רומניה .כ 195-אלף יהודים ז'נדרמים רומנים ואזרחים משתפי פעולה ,במהלך גירוש יהודי העיירה בריצ'בה לטרנסיסטריה .בראש שיירת המגורשים נראה הרב דב -בערל יחיאל .סרביה ,רומניה1941 , "הרפסודה עם המגורשים על נהר הדנייסטר" .ציור של שלמה שוורץ ,יליד צפון בוקובינה גורשו החל מאוקטובר 1941לטרנסניסטריה, מהם נספו שם כ - 145אלף ועוד כ - 180אלף יהודים מקומיים ,עד שהשטח שוחרר במארס 1944ע"י הצבא האדום .על גירוש זה נכתב רבות ועוד ייכתב. ב 11-בנובמבר 2004פורסם דו"ח "ועדת ההיסטוריונים הרומנית -ישראלית" בראשותו של פרופ' אלי ויזל .השתתפו בה 32 היסטוריונים ואנשי ציבור מארה"ב ,רומניה, ישראל ,גרמניה וצרפת .בדו"ח נקבע ,בין היתר, כי "רומניה אחראית ליותר מעשי רצח של יהודים בשואה מאשר כל מדינה אחרת פרט לגרמניה .רומניה ביצעה רצח עם נגד יהודים. העובדה כי חלק מיהודיה שרד ,אינה משנה מציאות זאת". 33 יוצאים לצעדת החיים בעקבות צעדצ המוות העיירה שלי בדויד-הורודוק נרצחו כ 7,000-יהודים ,ביניהם כמעט כל יהודי המקום 300 .שנים של היסטוריה מקומית נמחקו באחת .אחרים הגיעו מהאזור או ממרכז פולין ,כשהם נסים מפני צבאות גרמניה המתקדמים מזרחה .נחמה בן ש"ך-בן פורת ,חזרה לשם עם בנה ונכדיה ,והיא שופכת מעט אור על העיירה שלה ועל מה שהיה אבא שלי חזה את הנולד ,ובשנת 1934עזבה משפחתנו -אבא ,אימא ,אחותי חיה ואני -בת השש ,את דויד-הורודוק ,ועלינו לארץ ישראל להגשים חלום ציוני .הסתובבנו בעיירה שלי כשהיא ריקה מיהודים .אך איך היא נראתה כשחיו בה יהודים? על פניו נראתה כמו היום בתי עץ קטנים מכוסים ברעפי עץ או קש;בחצרות הבתים -לול ,רפת ,גינת ירק ,ועצי תפוח ,אגס ודובדבן .ובכל חצר באר מים ממנה שואבים את המים לתוך מיכלים לשימוש יומיומי בבית פנימה ,ובית השימוש בחצר. אחרי ימים גשומים הרחובות הבלתי סלולים הופכים לשלוליות בוץ ולא לחינם קוראים לאזור "אזור הבלוטס" -שפרושו שלוליות בוץ ,וזה בנוסף לביצות הקיימות. אך יש גם קיץ בעיירה שלי -אם כי גם אז יורד לעיתים הגשם .התירס ,העגבניות והמלפפונים צומחים ,והילדים משחקים בחוץ כמו כל ילדי העולם .ילדים ונוער טובלים, שוחים ושטים בסירות הנקראות "לוטקס" בנהר ה'הורין' החוצה את העיירה .עם בוא החורף קופא הנהר ואת השוחים מחליפים המחליקים על הקרח .פה ושם חצוב פתח הסגור בפקק קרח ,כדי שאפשר יהיה לדוג 34 את דגי הפלוטקס מהנהר .וכל העיירה שלי מכוסה אז בלובן השלג .עם בוא האביב ,עת הפשרת השלגים ,מוצפים רחובות העיירה במי הנהר ,והתנועה בה אפשרית רק על ידי שיט בסירות .למרות השמחה באביב המיוחד -יש גם הסובלים ממנו .אלה הם היהודים הגרים בבתים שאליהם לא מובילות מדרגות והמים חודרים פנימה. ומי גר בבתי העיירה שלי? משפחות יהודיות שהיוו כ 40%-מכלל האוכלוסייה המקומית. אחינו היהודים שאותם אנחנו מספידים ,הובילו את כלכלתה של דויד-הורודוק .סוחרים ,בעלי מלאכה ,מובילי עצים בזרם הנהר ,מפעילי התחבורה בעגלות וחברים פעילים במכבי האש העסוקים כל השנה בכיבוי שריפות הפוקדות את העיירה לעיתים קרובות .ויש אפילו יהודים החברים במוסדות העיירה .לכאורה ,על פני השטח ,נראים היחסים בין אחינו היהודים ותושבי המקום תקינים לחלוטין .אך המציאות הוכיחה את אשר הוכיחה ,ועצם העובדה שאנו עומדים היום במקום הזה -מצביעה על עומק השנאה המושרשת אלינו .בעיירה שלי יש רבנים ותלמידי חכמים ,וישנם חמישה בתי כנסת להכיל את מגוון הזרמים .החסידים והמתנגדים ,החרדים ,הדתיים והמסורתיים, ואפילו החילוניים פוקדים את בית הכנסת בחגי ישראל. בחג החנוכה עומדות חנוכיות דולקות על אדני חלונות הבתים ,לבשר כי חג אורים לנו היום ,והילדים שמחים לקבל מעות חנוכה. בט"ו בשבט או "חמישוסר" ,כפי שקוראים לזה בעיירה ,אוכלים ,או ליתר דיוק טועמים מהתמרים ,החרובים והתאנים ושרים שירי חג בעברית .בפורים מתחפשים קטנים כגדולים ומחלקים משלוח מנות בין תושבי העיירה, בלי לדלג על העניים .לקראת חג הפסח נראים הורים וילדים ובידיהם ארגזים עשויים מנצרים ,מרופדים בסדינים צחורים כשפניהם אל המאפיות לקבל את מנת המצות שהזמינו לחג .בל"ג בעומר חוגג הנוער ,היוצא עם חץ וקשת מחוץ לעיירה אל הטבע .כך חגגו בעיירה שלי את חגי ישראל. חינוך ציוני בעברית החינוך שמאז ומעולם עומד בראש סולם העדיפויות של המשפחה היהודית ,לא מאבד מחשיבותו גם כאן .אין הבדל בין בנים ובנות. החל מהחדר הישן בו מלמדים ביידיש ,עבור מסע אל עבר העבר אל החדר המתוקן בו מלמדים בעברית ,וכלה בביה"ס העברי שהוקם בשנת 1917והחזיק מעמד רק שנתיים בגלל גישת השלטונות המתחלפים לבקרים לנושא החינוך היהודי. בראשית שנות ה ,20 -עם הפיכתה של הציונות לתנועה מוכרת ,נרקם חלום לחזור ולייסד בית ספר עברי .ואכן ,שנת 1924משמשת ציון דרך, כאשר בעיירה נפתח בית ספר עברי השייך לרשת "תרבות" שהקימה בתי ספר וגימנסיות בפולין ובליטא. יש לי הזכות להיות בתו של ראובן מישלוב, פעיל ציוני יליד דויד-הורודוק ,שהיה בין היוזמים להקמת בית הספר ומנהלו בין השנים ,1924-1930אז נסע לגרמניה ללימודים אקדמאיים .מאז הוקם בית הספר חל שינוי בחיי העיירה .שינוי שאפשר לכנותו פלא .הכל מתייחסים לביה"ס כאל היכל .היכל לתרבות, היכל לחינוך .עוברות אך שנים מעטות וביה"ס הופך לגולת הכותרת של רשת בתי הספר "תרבות" הקיימים ,וזאת בזכות הישגי התלמידים וניהול ביה"ס. יש שנים בהם לומדים בביה"ס 700תלמידים המשמשים גם כמפיצי השפה העברית .תנועת "בני יהודה" (ע"ש אליעזר בן יהודה מחייה השפה העברית) משמשת כחוד החנית להפצת השפה .חבריה נשבעים לדבר רק עברית. עברית בבית ,עברית ברחוב ,ועברית אפילו עם התושבים הלא יהודים .לא מעט קוריוזים קורים בגלל דבקותם שלא להפר את השבועה. ביה"ס משמש גם כבית היוצר לכל תנועות הנוער .השומר הלאומי ,הנוער הציוני ,בית''ר, השומר הצעיר ועוד .הקופסא הכחולה של הקרן הקיימת לישראל ובולי הקרן קיימת ,הם חלק בלתי נפרד מהווי ביה"ס .כולם שותפים לאיסוף תרומות והפצת הבולים כשהכסף משמש לגאולת אדמות בארץ ישראל. העברית נשמעת ברחוב באופן הטבעי ביותר ,ומעשה שהיה כך היה :יוסף ברץ ,חבר דגניה א' ,מגיע כשליח מארץ ישראל ,וכשהוא נוכח בתופעת השפה העברית המדוברת בפי כל -הוא נדהם ואומר" :נדמה לי שאני מהלך בשבילי דגניה קיבוצי" .בביה"ס נלמד הכל בעברית ,ופולנית נלמדת כשפה זרה. המקצועות הקשורים לתרבות פולין נלמדים אף הם בפולנית .בנוסף לצד הלימודי בעל הרמה הגבוהה מושם דגש גם על הצד החינוכי -ערכי .כל הפעולות מופנות בכוונה בור ההריגה ברורה להכנת הנוער לעלות לארץ ישראל ולהיות שותף פעיל בבניית הארץ .מסירות המורים היא ללא גבול ,והמורים המגיעים מערים גדולות אינם מפסיקים להתפעל ולשאול איך הצליחו בעיירה קטנה להקים מערכת חינוך כזו. ילדים להורים מעוטי יכולת ,שאין ביכולתם לשלם את שכר הלימוד -אינם נשארים מחוץ לכותלי ביה"ס .העזרה ההדדית והתמיכה בנצרכים מוכיחות את יעילותן .תלבושת אחידה מונהגת כדי לטשטש את הפער בין המעמדות הקיימים בכל חברה אנושית. כשבני העיירה שהרחיקו לארה"ב מגיעים לביקור ,הם מתרשמים ומתרגשים למראה עיניהם ותורמים ביד נדיבה להקמת מבנה נאות לביה"ס השוכן במבנים עלובים .כך הופך ביה"ס לילד הטיפוחים של כל תושבי העיירה. בוגרי ביה"ס ממשיכים את לימודיהם בגימנסיה "תרבות" שבפינסק או בוילנא .עם גמר לימודיהם שם ,עולים צעירים רבים לארץ ישראל ,הן במסגרת ההכשרות והן כסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים ,המכירה בתעודת הבגרות של בוגרי הגימנסיות העבריות .ביה"ס פעל במתכונתו עד היום בו הוחלף השלטון ב 1939-והשפה העברית נאסרה להוראה .רק שנה אחת פעל ביה"ס תחת השלטון הסובייטי ובהתאם להוראותיו. עם תום אותה שנה נסגר המוסד המופלא שפעל ,לימד וחינך ילדים יהודים במשך 16 שנה .את אשר עלה בגורל בני העיירה שלי מאז פרוץ המלחמה ב 1939-ועד 1941כתוב בדמם על דפי ההיסטוריה של המאה העשרים. וכיום בדויד-הורודוק ,ממשיך נהר ההורין לזרום ואוניות הקיטור משייטות עליו ומשמיעות צפירות כבימים ימימה. הציפורים חוזרות מדי ערב ללינת לילה על העצים שבחצרות הבתים -אך הבתים ריקים מיהודים .פעם היו כאן יהודים ואינם עוד. אנו באנו לגיא ההריגה של בני עיירתנו לומר בקול רם שאנחנו זוכרים את מה שהיה כאן בדויד -הורודוק ואת מי שהיה כאן ואיננו עוד. וידע העולם שלא נשכח ושלא נסלח. הכל התחיל במאה ה17- דויד-הורודוק הוא יישוב עתיק .על-פי המסורת נוסד היישוב בידי הנסיך דויד מנסיכות טורוב .שמו של היישוב נזכר לראשונה במאה ה .14-ראשיתו של היישוב היהודי במקום היתה כנראה בשנות החמישים של המאה ה ,17-כלומר ,לאחר גזרות ת"ח- ת"ט .במשך המאה ה 18-נשאר היישוב היהודי קטן ,ואילו במאה ה 19 -הוא גדל מאוד ,יחד עם גידול האוכלוסייה הכללית. לאחר מהפכת 1917הוקמו ועד ציוני וסניף של "פועלי-ציון" ,ונפתח בית-ספר עברי .בבחירות לאסיפה המכוננת היהודית שנערכו באותה שנה ,הצביעו 740איש עבור רשימת ההסתדרות הציונית ו 620-לרשימת פועלי-ציון .מלבד זאת התקיימו בחירות לקהילה הדמוקרטית. הנבחרים להנהגת הקהילה המשיכו גם לאחר המשך בעמוד 36 35 מסע אל העבר המשך מעמוד 35 מכן בפעילותם הציבורית בקהילה ובעירייה. בסתיו 1918נכנס הצבא הגרמני לדויד- הורודוק והעיירה צורפה לאוקראינה .כעבור זמן מה עזבו הגרמנים ובמקומם באה כנופיה אוקראינית שהציגה את עצמה כיחידה מצבאו של פטלורה .כעבור זמן קצר עזבו גם אלה והעיירה נשארה ללא שלטון מרכזי .השלטון היה בידי העירייה וזו ,יחד עם האזרחים, מנעה התפרעויות ופוגרומים .בימי הכיבוש הבולשביקי הראשון התנגדו התושבים להחרמות שעשו השלטונות וכעונש הוציאו הבולשביקים להורג שני נוצרים ויהודי אחד. בנוסף לכך הם החרימו את כל מלאי המזון, ההלבשה וההנעלה .השלטון הפולני שבא לאחר מכן הוציא להורג יהודי ,בתואנה שהיה פעיל בולשביקי .בחול -המועד סוכות 1921 חזרו הפולנים ,לאחר הכיבוש הבולשביקי השני ,ואתם הבאלאחובצים (חיילי הגנרל הרוסי "הלבן" 'בולאק -באלאחוביץ) .אלה האחרונים שהו בדויד -הורודוק כמה שבועות ,במהלכם בזזו ,אנסו ורצחו כמה יהודים .הם גם קיבלו סכום של 100,000רובל ,שהטילו בתור כופר. תחילת הסוף ב 19-בספטמבר 1939נסוג הצבא הפולני לגדה המערבית של הנהר הורין ופתח בקרב יריות עם יחידת הצבא הסובייטי ,שעברה את הגבול בהתאם להסכם מולוטוב -ריבנטרופ. הקרב היה קצר והסובייטים נכנסו לדויד- הורודוק .שישה קומוניסטים יהודים הצטרפו לשלטון המקומי ,אך הוחלפו עד מהרה בפקידים שבאו מן המזרח 10 .צעירים יהודים פעילים בתנועות נוער ציוניות הצליחו לעבור לליטא העצמאית דאז .לדויד -הורודוק הגיעו פליטים רבים ממרכז וממערב פולין והתיישבו בה .הממשל הסובייטי התחיל לפתח את המקום שנקבע לשמש כבירת נפה .בית-הספר העברי הוסב למוסד ששפת ההוראה בו יידיש ותוכנה סובייטי. באמצע פברואר 1940נאסרו 13יהודים, אמידים ועסקנים ,והוגלו לצפון רוסיה .שמונה מהם נשארו בחיים לאחר המלחמה ,השאר מתו בגלות .יהודים אחרים ,שסכנת המאסר וההגליה ריחפה תלויה מעל ראשם ,עזבו את דויד -הורודוק והתיישבו בעיירות אחרות .ב22- ביוני החל גיוס לצבא האדום ,אך הוא התנהל באי -סדר מוחלט ורוב המתייצבים שוחררו. 36 עד ה 27-ביוני לא ניתן היה לעבור את הגבול הפולני-סובייטי הישן מזרחה .הפקידים נצטוו לחזור לעיירה ולהמשיך לתפקד עד הרגע האחרון .ב 5 -ביולי עזב הממשל הסובייטי את דויד -הורודוק ,אך הגרמנים לא נכנסו לעיירה מיד ,מפני שהיא שכנה בצד דרך המלך. לאחר כיבוש לאחווה ומיקשביץ' שלחו יד לזכר בני העיירה לפני שנה עמדנו אני ,נחמה בן ש"ך - בן פורת ,ילידת דויד -הורודוק ,בתם של סימה וראובן מישלוב ,אף הוא יליד דויד- הורודוק ,ויחד איתי בני אהוד ונכדיי אבנר ואמנון ,מול האנדרטה שהוקמה לזיכרון עולם למעשה הזוועה שבוצע על אדמה זו .צעדנו אליה באותה דרך בה צעדו בני משפחותינו אל מותם .זקנים ,גברים, נשים וטף הובלו הנה ונרצחו בדם קר על ידי הנאצים ועוזריהם ,שונאי היהודים מימים ימימה .הם נקברו באדמה זו עליה עומדת האנדרטה ,ועליה עמדנו אנחנו. וכך הפכה האדמה המקוללת לקדושה כשהיא רוויה בדם אחינו הטבוחים. דויד -הורודוק ,העיירה שלי ,בה נולדתי ובה גדלתי עד שהחלו לנשוב רוחות המבשרות את הרע מכל. לפני שנה ,במלאת 69שנים לאקציה הראשונה ו 68-שנים לאקציה השנייה, נערך בעיירה דויד -הורודוק מסע שארך ארבעה ימים .השתתפו בו 100 איש ואישה, צאצאי ילידי העיירה 80 .מישראל (ביניהם צאצאי ילידי סטאלין אשר ערכו אזכרה נפרדת) ,ו 20-צאצאי דויד -הורודוק מקנדה וארה"ב .בי"ז באב צעדנו במסלול ההולכים לבור ההריגה ,שם נערך טכס מרשים וחנוכת אנדרטה לזכר הנטבחים ,בנוכחות אנשי הממשל הבלרוסי ,שגריר ישראל ורבים מבני העיירה .את קבר האחים ואת המצבה תכנן האדריכל ליאוניד לוין ,יושב ראש הקהילה היהודית בבלארוס. תושבי המקום הנוצרים משלחת אל ראשי הממשל הצבאי הגרמני בפינסק והגרמנים מינו את נציגיהם לעירייה ולמשטרה המקומית. בראש שני הגופים הועמדו שני שונאי ישראל נודעים .הממשל החדש הטיל על היהודים את החובה לשאת את אות ההיכר היהודי המיוחד וגזירות נוספות. האוכלוסייה בדויד-הורודוק מנתה ב1941- 9,851איש ,מתוכם 2,832יהודים .ביום השבת, ט"ז באב תש"א ( 9באוגוסט )1941פרסם ראש -העיר צו שחייב את כל הגברים היהודים מבני 14ומעלה להתייצב למחרת לעבודה עם מעדרים .ביום ראשון 10 ,באוגוסט 1941,הובלו הגברים שהתייצבו אל מחוץ לעיירה ושם ,ליד בורות שהוכנו סמוך לכפר חינובסק ,נרצחו כולם .את האיסוף וההובלה של היהודים וגם את השמירה על מקום ההרג ביצעה המשטרה המקומית ,ואילו את הרצח עצמו עשתה יחידת אס.אס .מחטיבת הפרשים מספר .1 השוטרים המקומיים שדדו את הקרבנות והתעללו בהם בדרכם האחרונה .מן הטבח נצלו רק שני ילדים והם הצליחו להגיע אחר-כך אל הפרטיזנים .הנשים והילדים גורשו מן העיירה; גברים שהסתתרו ביניהם הוצאו בידי השוטרים המקומיים ונרצחו במקום .המגורשים נדדו בתנאים נוראיים ,שכן הממשלים המקומיים סירבו לקבלם .תוך קשיים עצומים הצליחו כמה מאות להסתדר אצל קרובים בלאחווה, בסטולין ,בוויסוצק ובסארני .הרוב נאלצו לחזור לדויד -הורודוק ובראשית שנת 1942 הוכנסו לגטו .עבודת הכפייה ,ההתעללויות והרעב גרמו לתמותה רבה ,שכן רוב תושבי הגטו היו נשים וילדים רכים. ב 9-בספטמבר 1942היו בגטו 1,263נפשות וביניהן רק 30גברים .למחרת ,ב 10-בספטמבר ,1942הובלו יושבי גטו דויד -הורודוק למקום שבו נרצחו שנה קודם לכן הגברים וכ1,100 - נורן למוות .בערך 100איש הצליחו לברוח. חלקם הצטרפו ליחידות פרטיזנים סובייטיות. פעמיים תקפו יחידות אלה את דויד -הורודוק, כשפרטיזנים בני העיירה הולכים בראש. בפעולות אלה נהרסה תחנת -החשמל ונענשו משתפי -פעולה. י"ז באב ,הוא יום השנה של קהילת דויד -הורודוק בבלרוס ,לשעבר פולין .מדי שנה נערכת אזכרה במועדון של יוצאי העיירה או ליד האנדרטה לקדושי הקהילות בחולון. מדור משפטי תיקוני חקיקה ופסקי דין | עו"ד אודי מוזס ,ועידת התביעות | תיקון לחוק הביטוח הלאומי – קצבאות בגין רדיפה ב ,3.8.2011-עבר בכנסת בקריאה סופית תיקון לחוק הביטוח הלאומי העוסק בקצבאות בגין רדיפות הנאצים ,שאין לקחת אותן יותר בחשבון לצורך קביעת הזכאות לגמלת סיעוד .תיקון החוק הזה קובע כי לעניין הזכאות לגמלת סיעוד ושיעורה לא יובאו בחשבון הקצבאות שלהלן: " .1קצבה כאמור בפסקאות ()1 עד ( )3להגדרה "קצבה בשל רדיפות הנאצים" שבחוק הטבות לניצולי שואה, התשס"ז– ;" 2007דהיינו הקצבאות הבאות המפורטות באותו החוק: (" )1קצבה חודשית המשולמת על ידי הרפובליקה הפדראלית של גרמניה בשל רדיפות הנאצים ,בהתאם לחוק הפדראלי לפיצויים ( - ")BEGדהיינו ,הקצבה הניתנת מגרמניה עקב נזקי בריאות כתוצאה מרדיפות הנאצים .רבים מכירים אותה כ"קצבה ממגדל שלום" על שם הלשכה לפיצויים אישיים מחו"ל הממוקמת באותו בניין והמטפלת בניצולים המקבלים קצבה זו. (" .)2קצבה חודשית המשולמת לפי ההסכם עם גרמניה" -לפי חוק ההטבות לניצולי שואה שאליו מפנה אותו תיקון חוק חדש - "ההסכם עם גרמניה" מוגדר כהסכם שנחתם בין ועידת התביעות לגרמניה בשנת .1992 דהיינו ,המדובר בקצבה מקרן סעיף 2של ועידת התביעות -קצבה המשולמת אחת לשלושה חודשים שגובהה כיום 300אירו. (" .)3קצבה חודשית המשולמת על ידי מדינת חוץ אחרת בקשר עם רדיפות הנאצים ועוזריהם" -דהיינו ,כל קצבה בגין רדיפות הנאצים המשולמת על ידי מדינה חוץ מישראל; כגון הקצבה המשולמת על ידי הולנד בגין נזקי בריאות מתקופת מלחה"ע השנייה ( ,)WUVהקצבה המשולמת על ידי צרפת למי שאחד מהוריו נספה עקב מעצרו בצרפת או גירושו מצרפת בתקופת השואה, וכיו"ב. " .2קצבה המשתלמת לפי הוראות החוק בדבר תשלום רנטות בשל עבודה בגטו, כאמור בתיקון הספר השישי לחוק הסוציאלי, אשר התקבל בגרמניה ביום 20ביוני - "2002 דהיינו ,הקצבה הסוציאלית שניתנת על ידי גרמניה בגין עבודה בגטו שניצולי שואה רבים החלו לקבל לאחרונה. מועדים ותקרת הכנסה לזכאות לגבי מועד תחילת הזכאות לפי שיטת החישוב החדשה -נקבע כי באופן עקרוני היא אמורה לחול על גמלת הסיעוד המשולמת החל מיום פרסום אותו תיקון לחוק .ואולם ,חשוב לציין כי לגבי ניצולי שואה שכבר מקבלים גמלת סיעוד חלקית -נקבע כי הוראות החוק החדשות יחולו עליהם רק "החל ב 1-בחודש שלאחר היום שבו המציא למוסד אישור בדבר קצבה חודשית המשולמת לו על ידי מדינת חוץ בקשר עם רדיפות הנאצים ועוזריהם כאמור בסעיף (224ד)( )3לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה [דהיינו ,הקצבאות שפורטו לעיל] ,או החל ב1- בחודש שלאחר תום 90ימים מיום התחילה, לפי המוקדם" . לכן ,מומלץ לפנות במהירות האפשרית לביטוח הלאומי עם אישורים של קבלת אותה הקצבה מהקצבאות שפורטו לעיל ,שאם לא כן ,תוכר הזכאות לגמלת הסיעוד המלאה רק כעבור 90יום מיום הפרסום .גם בהודעה שפורסמה ב 27.7.2011-על ידי ועדת הכנסת שאישרה את אותו החוק נאמר" :ניצולים אשר יפנו בעצמו למוסד לביטוח לאומי לצורך קבלת הגמלה ויימצאו זכאים לה ,יקבלו אותה מיידית. במקביל ,המוסד לביטוח לאומי יפעל לאתר ביוזמתו ניצולי שואה שיהיו זכאים בעקבות החוק לגמלת סיעוד ,והם יקבלו את הגמלה תוך שלושה חודשים. לגבי תקרות ההכנסה לזכאות לגמלת סיעוד מלאה או חלקית -לפי האמור באתר הביטוח הלאומי ,החל מ 1.1.2011-תקרת ההכנסה לגמלת סיעוד מלאה ליחיד הינה עד 8,307 ש"ח לחודש או עד 12,641ש"ח לזוג; ואילו תקרת ההכנסה לגמלת סיעוד מופחתת של 50%הינה בין 8,307ש"ח עד 12,461ליחיד ובין 12,461ש"ח עד 18,691ש"ח לזוג .חשוב לציין כי תקרות ההכנסה הללו מתעדכנות מעת לעת וניתן לעיין בהן באתר הביטוח הלאומי. ניצולי שואה שבעקבות התיקון גמלת הסיעוד שלהם תגדל מגמלה חלקית לגמלה מלאה של 150%או ,168%יהיו עשויים להיות זכאים לתוספת של 9שעות סיעוד מהקרן לרווחה במימון ועידת התביעות .על פי פרסומי הקרן ,החל מה 31.7.2011-עברו משרדיה לבית צרפת שברח' תובל 5בתל אביב .אולם מספרי הטלפון והפקסימיליה כמו גם שעות הקבלה והכתובת למשלוח מכתבים אליה (ת.ד7197 . ת"א )64734 ,נותרו ללא שינוי. חוקים נוספים חשוב לציין כי למרות שהתיקון מפרט רק קצבאות שואה מחו"ל ,ישנם חוקים נוספים הקיימים מזה מספר שנים הקובעים שגם תשלומים מסוימים הניתנים בישראל בגין רדיפות הנאצים אינם יכולים להילקח בחשבון לצורך קביעת הזכאות לגמלת סיעוד: המשך בעמוד 38 37 מדור משפטי המשך מעמוד 37 .1הקצבה החדשה מישראל ליוצאי מחנות וגטאות (המדובר כיום בקצבה חודשית של כ1,100- ש"ח צמוד+כרטיס נטען של 600ש"ח לחודש) איננה אמורה להחשב לצורך קביעת הזכאות לכל גמלאות הביטוח הלאומי ,כולל גמלת סיעוד, לפי סעיף בסעיף (8א)( )2לחוק הטבות לניצולי השואה שלפיו משולמת אותו הקצבה. .2הסיוע הניתן לניצולים נזקקים על ידי החברה להשבת נכסי נספי שואה (המדובר כיום בסכום הניתן אחת לשלושה חודשים והמסתכם ב 6,000-ש"ח בשנה) -אינו אמור להיחשב לצורך קביעת הזכאות לכל גמלאות הביטוח הלאומי ,כולל סיעוד ,לפי סעיף (75ב) לחוק נכסים של נספי שואה לפיו ניתן אותו הסיוע. בכל הנוגע לקצבה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים ממשרד האוצר שמקבלים אותה עשרות אלפי ניצולי שואה שעלו לישראל עד - 1953בהודעה שפורסמה על ידי הועדה שאשרה את התיקון לקריאה סופית ב ,27.7.2011-נאמר כי "יו"ר עמותת כן לזקן ,נתן לבון ,ביקש מחברי הוועדה להיטיב גם עם ניצולי שואה המקבלים קצבאות ממדינת ישראל .ח"כ כץ [יוזם הצעת החוק ויו"ר הועדה] השיב לו" :לא תמיד ניתן לתקן הכל בבת אחת .לו היינו כוללים סעיף כזה ,משרד האוצר היה מתנגד לחוק והטיפול בו היה אורך זמן רב. בזמן זה היו הולכים לעולמם ניצולים רבים אשר יכולים לקבל גמלה כבר עכשיו". פסקי דין חדשים ב 1.8.2011-ניתנו בבית המשפט השלום בתל אביב מספר פסקי דין לגבי ניצולי שואה שעלו לישראל עד 1953ומקבלים קצבה ממשרד האוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים .להלן מבחר מפסקי דין אלו והנושאים בהם עסקו שעשויים להיות רלבנטיים גם לניצולי שואה אחרים מקבלי אותה קצבה. .1ניצולים שיש להם בעיה של הכרה באירוע מוחי ובמחלת עורקים פריפרית חסימתית עקב רדיפות הנאצים. פסק הדין (ו"ע 1202-01-11רז נ' משרד האוצר), עסק בניצול שואה מהמעגל השני שהיה בגיל צעיר יחסית בסיום השואה (יליד )1940והוכר בגין 40%על נכות נפשית .הוא הוכר בגין מחלת לב איסכמית בשיעור נמוך של .1/4תביעתו למשרד האוצר להכרה במחלות נוספות ,כולל אירוע מוחי והפרעה חסימתית בזרימת הדם בצוואר וברגליים ,נדחתה בנימוק כי אין קשר בין המחלות האלו לבין רדיפות הנאצים. 38 בית המשפט קבע כי "יש להכיר במחלת העורקים הפריפרית החסימתית שהיא סיבוך של טרשת העורקים כנכות מוסבת .כך גם יש להכיר באירוע המוחי כנכות מוסבת מטרשת העורקים ".יש לציין בהקשר זה ,כי פרופ' שני ,העמוד בראש הועדה לבדיקת הקשר בין מחלות מסוימות לרדיפות הנאצים ,כתב לפני מספר חודשים כי "בקרוב תהיה הכרה בחלק מהמקרים בסיבוכים של :שבץ מוחי ()Stroke והפרעות קצב לב" . .2הכרה כנזקק\נצרך גם בניצול שואה שעובד למחייתו פסק הדין (ו"ע 29476-10-10סגלי נ' משרד האוצר) עסק בניצול שואה שעבד מספר חודשים בשנה וטען שההכנסה החודשית הממוצעת שמספקת לו עבודה זו איננה מספיקה לו למחייתו .תביעתו של אותו ניצול שואה לתגמול נזקק נדחתה על ידי משרד האוצר מבלי ביצוע מבחן הכנסות ולפי פסק הדין "מה שעומד מאחורי החלטת הדחייה היא העובדה שהעורר עובד עדיין למחייתו ומשתכר מפעם לפעם". בית המשפט בדק את הגדרת "נזקק" (ניצול שואה שנכותו המוכרת פחות מ )50%-לפי החוק וקבע כי " -בהחלטת הרשות היא מפנה להגדרת "נזקק" שבסעיף ,1כאשר ,כאמור, בסעיף 1אין הגדרת "נזקק" וההגדרה מופיעה דווקא בסעיף (4ג)(()1א) .על פי ההגדרה שבאותו הסעיף אין כל מקום לבחון האם הנזקק מסוגל להשתכר למחייתו אם לאו .כל מה שנזקק צריך להוכיח הוא את שיעור נכותו .לאחר מכן יש להפעיל כמובן את מבחן ההכנסות". לגבי "נצרך" (ניצול שואה שנכותו המוכרת 50%ומעלה) קבע בית המשפט כי "גם אם היתה נערכת בדיקה על פי הגדרת "נצרך" כי אז עולה בבירור שהעורר לא עבד כעובד שכיר 12חודשים בשנה כמקובל בעבודה של עובד שכיר ,שאז ניתן לקבוע כי הוא היה "מסוגל לעבוד למחייתו"". בית המשפט פסק כי "הערר מתקבל כך שאנו קובעים שהעורר עומד בהגדרת "נזקק". כעת על הרשות לבחון את זכאותו של העורר לתגמול נוסף על פי מבחן הכנסות ".יש לציין שאם אותו ניצול יוכר לתגמול נזקק הוא יהיה עשוי לקבל סיוע נוסף מהחברה להשבה של 1,500ש"ח לרבעון ופטור מלא על תרופות שבסל החל מהשנה הנוכחית. .3דחיית ניצולה שברחה מגרמניה והפנייתה לפתיחה מחדש של התיק שנפתח לה בעבר לפיצויים מגרמניה פסק הדין (ו"ע 57768-11-10רוזנברג נ' משרד האוצר) עסק בניצולת שואה שהייתה תושבת קבע בגרמניה ,שכמו רבים מיוצאי גרמניה ברחה ממנה לאחר עליית הנאצים. למרות שהיא עברה רדיפה מוכרת ועלתה לפני ,1953בית המשפט דחה את תביעתה כיוון שהסכם השילומים בין גרמניה וישראל, שבעקבותיו נחקק חוק נכי רדיפות הנאצים; לא מנע ממנה להגיש תביעה לפיצויים בגין נזקי בריאות מגרמניה. בית המשפט ציין גם את פסיקתו של בית המשפט העליון (פסק דין הרץ) ,שקבע שגם אם אותם ניצולים לא הגישו תביעה לפיצויים מגרמניה עקב גילויה המאוחר מחלתם עקב הרדיפות ועקב העובדה שלא יכלו להגיש יותר תביעות חדשות לגרמניה החל מ ;1970-מי שהיה תושב קבע בגרמניה איננו יכול להיות זכאי לקצבה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. ואולם ,מכיוון שבאותו המקרה אותה ניצולה הגישה בשנות ה 50-וה 60-תביעה לפיצויים מגרמניה אשר נדחתה ,מכיוון שלא הצליחה להוכיח את נזקי הבריאות ,בית המשפט הציע לאותה ניצולה "לפנות לגרמניה בניסיון לפתוח את התיק שלה שהסתיים בהחלטת דחייה מחוסר ראיות ולא לגופם של דברים". יש לציין ,כי במידה ואותם ניצולים שנפתח עבורם בעבר תיק בגין נזקי בריאות מגרמניה, יצליחו להוכיח את נזקי הבריאות עקב הרדיפה (בד"כ קל יחסית להוכיח כיום נזקים נפשיים עקב השואה) -יוכלו לקבל קצבה גבוה יותר מזו שמקבלים מהאוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים .מומלץ גם שיבדקו האם הם יכולים להוכיח שהם סבלו מאותה מחלה שנים רבות לפני כן ,ואז הם יהיו עשויים להיות זכאים גם לתשלום רטרואקטיבי גדול עבור אותן השנים. הנחות לתרופות וציוד רפואי לאור העובדה שעדיין לא ניתן לקבל מענקים אישיים מהקרן לרווחה עבור הוצאות חיוניות עבור תרופות ומכשירים ,יכולים ניצולי שואה הזקוקים להוצאות חיוניות לנסות ולהיעזר בתוכניות חדשות נוספות ,אשר יכולות לסייע להם לגבי הוצאות חיוניות אלו: הנחה\פטור על התרופות שבסל הבריאות - מיועד לאוכלוסיה של ניצולי שואה נזקקים המקבלים קצבה ממשרד האוצר וקרן סעיף מדור משפטי ( 2ולאחרונה גם מקבלי הקצבה מגרמניה). במסגרת זו ,יש זכאות ,החל מהשנה ,להנחה על כל התרופות שבסל לפי חוק ביטוח בריאות ללא שום קשר למחלות שהוכרו להן בגין השואה .הנחה של 55%מההשתתפות העצמית לניצולים עד גיל 75והנחה של 60%לניצולים מעל גיל .75 בנוסף לכך ,מקבלי גמלת נזקק ממשרד האוצר או השלמת הכנסה מהביטוח הלאומי, זכאים החל מהחודשים האחרונים גם לפטור מלא על תרופות אלו במימון החברה להשבת נכסי נספי שואה .מקבלי קצבאות אלה ,שעדיין אינם מקבלים את הנחה\פטור זה ,צריכים לברר האם הם רשומים ברשות לזכויות ניצולי השואה (בטל' )03-5682651והאם היא העבירה את שמם לקופת חולים שלהם. השתתפות ברכישת מכשירי שמיעה מסל הבריאות -החל משנת ,2011כל הזקוקים למכשירי שמיעה מעל גיל ( 65כולל כל הניצולים המקבלים או שאינם מקבלי קצבה), עשויים להיות זכאים למימון של 3,000ש"ח מקופות החולים אחת ל 3-שנים לרכישת מכשירי שמיעה. חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מה23.1.2011- בנושא הרחבת סל שירותי הבריאות ,קובע כי גובה התקצוב של מכשיר השמיעה לבני 65ומעלה ,עלה מ 851-ש"ח בלבד ל3,000- ש"ח ,לצורך רכישת מכשירי שמיעה .הכל, בהתאם לקבוצות מכשירים שתקבענה והיקף השתתפות עצמית ישתנה בהתאם .כמו כן נקבע ,כי עד שתפורסם שיטת הזכאות המפורטת יינתן ההחזר בגובה של 3,000ש"ח למכשיר ,אחת לשלוש שנים .את טופס הבקשה לחוזר ניתן להוריד מאתר משרד הבריאות. ניצולים המעוניינים לקבל מידע נוסף לגבי זכאות זו ולגבי השתתפות נוספת שהם עשויים להיות זכאים לה בהתאם לביטוחים המשלימים במידה ויש להם ,צריכים לפנות לקופת החולים שהם מבוטחים בה. טיפולי שיניים -ישנן מספר תוכניות המיועדות לניצולי שואה לגבי טיפולי שיניים, אשר מתוכן ניצולי השואה יכולים לבחור את האופטימאלית מבחינתם ,הן מבחינת העלות והן מבחינת המיקום שבו ניתן לקבל את הטיפול: ' .1יד שרה' התחילה להפעיל בשנה שעברה תוכנית סיוע לכלל ניצולי השואה .מדובר בהנחה של 80%מהמחיר ,כאשר ההטבה לכל פונה הינה עד 6,000ש"ח .כמו כן ניצולי שואה יכולים להתחבר למוקד המצוקה של יד שרה חינם ,לאחר תשלום פיקדון של 150ש"ח שיוחזר במלואו בגמר השימוש .מידע נוסף על תוכניות אלו ניתן להוריד מהאתר של 'יד שרה'. .2ניצולים המקבלים קצבה יכולים לבדוק האם הם עשויים לקבל השתתפות גבוהה יותר במסגרת התוכנית של "העמותה למען בריאות הפה" במימון החברה להשבת נכסים של נספי שואה .לקבלת פרטים נוספים -טל'1-700- : .50-24-24 .3הקרן לרווחה מפעילה מזה מספר שנים תוכנית סיוע לכלל הניצולים הנזקקים בשיתוף ההסתדרות לרפואת שיניים ,שטופס פנייה לתוכנית זו ניתן להוריד מאתר הקרן. לתביעה יש שיניים ב 27.6.2011-התקבל פסק דין חדש בבית המשפט השלום בחיפה לגבי ניצולת שואה שהפגימות בחלק בשיניה הוכרו בעבר והיא ביקשה הכרה בפגיעה גם ביתר שיניה אשר רובן נעקרו בשנים האחרונות ומשום כך היא נזקקת לתותבות (ו"ע 1149-03-11אליצור נ' משרד האוצר). למרות שאותה ניצולה טענה שהמצב של יתר שיניה ,שלא הוכרו בעבר ,נגרם עקב תנאי המחייה הקשים שמהם סבלה בתקופת השואה ,הרופא מטעם משרד האוצר קבע כי אין קשר בין אובדן השיניים הנוספות לבין השואה .כמו כן היא גם לא הביאה כל תיעוד בדבר הטיפולים ומועדיהם לאורך השנים וגם לא חוות דעת מבוססת להוכחת הקשר הסיבתי בינם לבין השואה. ואולם ,בית המשפט קבע ,כי למרות זאת לא ניתן להתעלם מכך שהפגימות בחלק משיניה הוכרו בעבר לא בשל מכה או אירוע ממוקד אלא בגין תנאי מחייה ,וכי יש להניח כי הקשר בין השואה לפגימות ביתר שיניה דומה לפגימות בשיניים שהוכרו בעבר" .שיניו של אדם מתפתחות באופן ובמועדים דומים ויש להניח כי השפעת התנאים על מקצת השיניים לא צריכה להיות שונה בהרבה מהשפעתה על שאר השיניים" נכתב בפסק הדין ,אשר קבע כי בשל כך יש להכיר גם בפגימה ביתר השיניים של הניצולה שטרם הוכרו בשיעור של ,50% בגין הרדיפות בשואה. ביהמ"ש מגן על זכויות היורשים ב 19.5.2011-ניתנה החלטה חדשה בבית המשפט השלום בתל אביב ,המתירה ליורשים של ניצולים לקבל תביעה לקצבה מהאוצר אשר הוגשה על ידי הניצול שנפטר לפני שהרדיפה ממנה סבל הוכרה בחוק. הרקע להחלטה זו מקורו בעובדה כי עשרות אלפי ניצולים שעלו לישראל עד 1953ושלא הוכרו בעבר ,הפכו להיות זכאים לקצבה ממשרד האוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. הדבר התאפשר בעקבות החלטות של בית המשפט ומשרד האוצר שהכירו ברדיפות אלה רק בשנים האחרונות .בין אלה נמנים :הכרה בגירושים ברומניה ובולגריה החל משנת ,1995 ההכרה בתוניסאים תחת כיבוש גרמני החל מ ,2008-ההכרה בעוצר ברומניה ובולגריה החל מ 2009-והכרה אוטומטית ב"הלכת הפחד" לגבי יוצאי לוב החל מ.2010- בחלק גדול מהמקרים נקבע ,כי הזכות לקצבה קיימת ממועד הגשת התביעה הראשונית -גם אם הוגשה לפני ההכרה באותה רדיפה .בשני מקרים הקביעה אינה תקפה: .1יוצאי לוב המבקשים לקבל זכאות ממועד התביעה הראשונית עבור התקופה שלפני 2010 עדיין צריכים להוכיח כי ברחו גם עקב הפחד מרדיפות הנאצים ולא רק בשל ההפגזות. .2מי שהוכרו כזכאים בגין עוצר ,ואשר נושא התשלום הרטרואקטיבי לגביהם נמצא עדיין בדיון בבית המשפט העליון. בית המשפט עסק בשאלה האם היורשים של אותם ניצולים שהיו זכאים לקצבה מיום הגשת התביעה ונפטרו לפני ההכרה ,יכולים להמשיך בהליך בכדי לקבל את התשלום שהיה מגיע לאותם ניצולים מיום הגשת התביעה שלהם ועד מותם ,וכן לקבלת קצבת אלמן\ה לפחות שלוש שנים לאחר מכן .בהחלטתו החדשה הסתמך בית המשפט ,בין השאר ,על פסק דין של בית המשפט העליון (בג"ץ הירשזון), אשר קבע כי קצבה זו ממשרד האוצר איננה רק קצבה סוציאלית ,אלא יש לה מעמד של זכות קניינית .הקביעה נסמכת על כך שמדינת ישראל "הפקיעה" את זכות אותם ניצולים לפיצויי עבור נזקי הבריאות לפי חוק הפיצויים גרמני במסגרת הסכם השילומים שחתמה עם גרמניה. בית המשפט הסתמך גם על פסק דין נוסף של בית המשפט העליון (הלכת ארלזוב) ,אשר קבע כי תשלום רטרואקטיבי ממועד הגשת התביעה המשך בעמוד 40 39 מדור משפטי המשך מעמוד 39 מהווה פשרה ראויה בין תשלום רטרואקטיבי ממועד הנרדפות (כפי שנהוג בדרך כלל לגבי פיצויי נזיקין והפקעה); לבין תשלום מכאן ולהבא (כפי שנהוג בדרך כלל לגבי קצבאות סוציאליות). בית המשפט קבע ,כי זכאותו של הניצול לפי חוק נכי רדיפות הנאצים שהגיש בקשה מוצדקת לקצבה ,לא תקופח אם נפטר בטרם הוכרה זכאותו לפיכך יוכלו יורשיו לממשה. כמו כן נקבע ,כי "זכות זו לא התפוגגה בשל טעתה של הרשות המוסמכת [הרשות לזכויות ניצולי שואה שבמשרד האוצר] ,אשר לא הכירה בה מלכתחילה; ואין בכך כלום אם טעות זו התבררה רק בחלוף מספר שנים ,בעקבות פסק דין שהכריז על כך .מטעם זה זכאי 'נכה' לתגמול למפרע [רטרואקטיבי] ממועד הגשת הבקשה הראשונית; אפילו נקבעה זכאותו לאחר הליכי ערעור שארכו שנים רבות". לסיכום קבע בית המשפט ,כי "זכאי עזבונו של 'נכה' [היורשים של הניצול הזכאי] לתגמול שה'נכה' היה זכאי לו עד פטירתו ,לרבות התגמול שהשאירים זכאים לו לפי סעיף 11א בחוק; אפילו נתבררה הזכאות בהליך של ערר או ערעור אשר נוהל לאחר פטירת ה'נכה' על ידי יורשיו". התגמול שהוזכר על ידי בית המשפט שהשאירים זכאים לו לפי סעיף 11א לחוק נכי רדיפות הנאצים ,הינו קצבה שניתנת לתקופה של 3שנים מסוף החודש שבו אירעה הפטירה לבן זוגו של הניצול הנכה (כולל יודע\ה בציבור); ואם לא נותר בן זוג בחיים ,אז התגמול ניתן למשך שנה בלבד לבן משפחה המוגדר לפי החוק. סעיף זה קובע ,גם כי אם הניצול שנפטר היה זכאי לתגמול נזקק\נצרך במשך תקופה של שלושה חודשים לפחות ,בן הזוג עשוי יהיה לקבל קצבת שאירים לכל ימי חייו לפי מצב הכנסותיו כל עוד לא נישא שנית. התקבל ערעורם יורשי ניצולה מלוב בית המשפט המחוזי הפך החלטה של בית משפט השלום ,אשר דחה את הערר לפני שנה בנימוק שבטופס התביעה של המנוחה לא צוינה כל בריחה ,והפחד שהיא סבלה ממנו איננו מספיק בכדי להוות רדיפה מוכרת לפי החוק. פסק הדין החדש ניתן ב 16.6.11-על ידי בית 40 המשפט המחוזי בחיפה לגבי תביעה שהגישו יורשים של ניצולה מלוב ,שהלכה לעולמה לפני מספר שנים לאחר שהגישה תביעה לקצבה ממשרד האוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. מכיוון שהיא נפטרה לפני אפריל ,2010המועד שרק ממנו הוחלט על ידי משרד האוצר להכיר אוטומטית ברדיפה של יוצאי לוב לפי הלכת הפחד ,לא נותר ליורשיה אלא לנסות להוכיח את רדיפתה בבית המשפט בכדי לקבל את התגמולים שהיו מגיעים לה מיום הגשת תביעתה ועד ליום פטירתה. אם נותר בן הזוג בחיים ,ניתן גם לקבל תגמול שאירים לשלוש שנים ,או שבן הזוג עשוי לקבל אותה לכל החיים לפי מבחן הכנסה ,אם הוגשה התביעה לפחות שלושה חודשים לפני פטירתה של הניצולה עצמה בקשה להכיר בה גם כנזקק\נצרך. בית המשפט השלום דחה את הערר לפני שנה ,בנימוק שבטופס התביעה של המנוחה לא צוינה כל בריחה ,והפחד שהיא סבלה ממנו איננו מספיק בכדי להוות רדיפה מוכרת לפי החוק .בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה, וקבע כי יש לקבל את ערעור היורשים ,מכיוון שבריחה איננה מהווה את העילה היחידה היכולה להיות מוכרת במסגרת 'הלכת בפחד' לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. בהחלטתו זו התבסס בית המשפט על פסק דין טייר מאפריל ,2010שבעקבותיו החליט משרד האוצר להכיר אוטומטית בהלכת הפחד לגבי יוצאי לוב; שבו קבע בית המשפט במפורש כי "יש להטעים כי 'הלכת הפחד' אינה מקנה עילת נרדפות רק למי שברח ממקום מושבו מפחד הרדיפות ,בהתאם ליישומה השכיח; אלא גם למי שסבל נזקים בשל 'מתח מרבי וקיצוני' שהיו מנת חלקו עקב האלימות הנאצית .דומה כי חלופה זו לא זכתה לתשומת-לב מספקת". האלים ,אלא גם כאשר נגרם הנזק בגין הפחד של הקורבן מפני אותם מעשים אלימים. מקרים טיפוסיים של הפעלת "הלכת הפחד" היו נזקים ,שנגרמו עקב ניסיונות התאבדות מתוך פחד כאמור או עקב בריחה מאלימות או מחמת מתח מרבי וקיצוני" (ר"ע 217/83שוהם נ' הרשות מיום .)20.3.1986 בפסק הדין החדש קבע בית המשפט המחוזי כי "במקרה שבו לא היתה בריחה עקב מעשה אלימות נאציונל-סוציאליסטי ,עדיין יש לבדוק האם מתקיימת עילת נרדפות בגין קיומו של פחד אשר בה לידי ביטוי ב'מתח מרבי וקיצוני'. בעניינינו ,סבורים אנו ,שגם אם המנוחה לא ברחה ממקום מושבה (ואף לא נטען כלל כאילו ברחה) ,הרי אין בכך כדי לשלול ביסוסה של עילת נרדפות על פי הלכת הפחד ,וזאת מחמת 'מתח מרבי וקיצוני' .כל אלה באו לידי בטוי בכך שהמנוחה ומשפחתה חיו תחת חשש ופחד מפני הגרמנים עקב השמועות על כך שהגרמנים עומדים להשמיד את כל היהודים; רישום בעלה של המנוחה לצורך לקיחתו למחנה עבודה ופחד הילידים מפני החיילים הגרמניים ,המאיימים ,ואף מכים. "כל אלה הביאו לידי כך שהמנוחה ומשפחתה החליטו להסתתר בכל מקום אפשרי ,וכאשר הגרמנים היו בסביבה הם (כלומר המנוחה ומשפחתה) התחבאו בעליות הגג... . על יסוד כל המפורט לעיל ,אנו מחליטים לקבל את הערעור ,לבטל את פסק דין של הוועדה [ועדת העררים שבבית המשפט השלום] ולהכיר בזכותה של המנוחה לתגמול על פי החוק (שישולם ליורשיה על פי דין) לתקופה שמאז הגשת תביעתה עד מועד פטירתה". שאלה של הגדרה עילת ה'מתח המירבי והקיצוני' ,שאכן לא זכתה עד היום לתשומת לב מספקת כדברי בית המשפט ,הוכרה עוד לפני כ 25-שנה על ידי בית המשפט העליון בישראל כנובעת מפסיקת בתי המשפט בגרמניה .בית המשפט העליון קבע אז כי "בתי המשפט הגרמניים הכירו בכך ,שקיים קשר סיבתי מספיק (ADAEQUATE )KAUSALITAETבין הנזק לבין מעשי האלימות הנאציונאל-סוציאליסטיים ,לא רק במקרים שבהם נגרם הנזק במישרין על-ידי האמצעי אזהרה :המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם .המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות ,או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות להחלטות אלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים .משום כך ,מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה .המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד. רשימת קריאה חדש על מדף הספרים רדיפות הנאצים את יהודי תוניסיה | 1943-1942אנדרי הטל הספר ,מאת אנדרי הטל ,מתעד את האירועים הטראגיים שפקד את אוכלוסיית יהודי תוניסיה בעת הכיבוש הנאצי שהחל בחטיפה המונית של יהודים לעבודת כפייה .בספר סקירה היסטורית של מלחמת העולם השנייה שהביאו לפלישת הצבא הגרמני לאדמת תוניסיה; תיאור הרדיפות שעברו יהודי תוניסיה וסבלם מהכובשים הנאצים; סקירה על תולדות הקהילה היהודית עתיקת היומין מהמאה שלאחר חורבן הבית השני ועד סיום הפרוטקטורט הצרפתי .בספר גם רשימת מחנות הכפייה ,תמונות נספים ועדויות חדשות של ניצולים .אנדרי הטל עלה לארץ ב 1951-לאחר פעילות ציונית חלוצית בתוניסיה ושליחות להכשרה חקלאית בצרפת .הוא בוגר המכון לשלטון מקומי ,מדעי המדינה וסוציולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. תומי | לתומי ליום ההולדת השלישי בטרזין 22 ,בינואר | 1944בדז'יך פריטה בנובמבר 1941הגיע בדז'יך פריטה לגטו טרזיינשטט .נוסף על ציוריו המחתרתיים הכין פריטה לבנו תומי ,שכמעט לא הכיר את החיים מעבר לחומה ,אלבום -מתנה ליום הולדתו השלישי .זה לצד זה משמשים באלבום הצבעוניות העליזה והאופטימיות עם סמלים ותכנים המלמדים על מציאות החיים בגטו. מהדורה צ'כית/אנגלית/עברית קפה הבוקר בריח העשן | על מפגשם של היישוב והחברה הישראלית עם השואה וניצוליה| דינה פורת הספר מאגד בתוכו מאמרים של דינה פורת בנושא המפגש הטעון בין היישוב היהודי בארץ-ישראל והמדינה הצעירה ובין ניצולי השואה .כיצד ומתי הבינו בארץ שהשמדה שיטתית מתחוללת באירופה? האם עשה היישוב כל שהיה ביכולתו כדי להציל את היהודים? כיצד ראו מנהיגי היישוב את שארית הפליטה? מה היה היחס כלפי הניצולים במדינת ישראל הצעירה ומדוע השתנה היחס הזה בהמשך הזמן? מתי התפתחה ההיסטוריוגרפיה הישראלית על השואה? המחברת מנסה לשפוך אור על השאלות הללו ועל אחרות ולהעמידן בהקשרן ההיסטורי על סמך חומר רב היקף. בשיתוף הוצאת עם עובד הדורות הבאים -איככה ידעו? | לידתו והתפתחותו של חקר השואה הישראלי | בעז כהן הספר משרטט לפני הקורא תמונה לא ידועה של תהליך התפתחות חקר השואה הישראלי ושל הכוחות החברתיים והתרבותיים שהשפיעו על עיצוב דמותו .המחבר מתחקה אחר צעדיו הראשונים של מחקר השואה משלהי שנות הארבעים ועד להתגבשותו כתחום מחקר אקדמי בפני עצמו בסוף שנות השבעים .הוא מתאר את הניסיונות הראשונים לקיים מחקר היסטורי של השואה ואת האישים שהיו מעורבים בכינונו ,את הפולמוסים הציבוריים שהתעוררו סביבו וכן את הקמתם של יד ושם ובית לוחמי הגטאות .הספר מציע גישה אחרת להערכת המקום שתפסו ניצולי השואה בחברה הישראלית בראשיתה ושופך אור חדש על מעורבותם ותרומתם הפעילה לחקר השואה והנצחתה זמן רב לפני משפט אייכמן .בצד אלה מובאת בספר הערכה מחודשת בנוגע להתקבלות השואה וניצוליה בשיח הציבורי הישראלי .זהו מחקר היסטורי וחברתי הפונה לקורא המתעניין בשואה ובמקומה בחברה הישראלית בכלל ובחברה הישראלית בראשיתה בפרט. היכון לקראת חירות! | רשימות מגטו קובנה וממחנה קאופרינג | אלמנך גדוד מעפילים והביטאון ניצוץ | עורך :זאב מנקוביץ שני מסמכים נדירים שנכתבו בעצם ימי השואה בעברית בידי חברי ארגון ברית ציון שרדו את תלאות המלחמה והשחרור והופקדו בארכיון יד ושם .האחד הוא אלמנך שכתבו בגטו קובנה חברי גדוד "מעפילים" ,נערים ונערות כבני שש־עשרה, והאחר ביטאון שכתבו חברי הארגון שנכלאו במחנה קאופרינג .1ארגון ברית ציון קם בקובנה עוד בימי הכיבוש הסובייטי של העיר ,והוא חרת על דגלו את השאיפה לאחדות ציונית ,את המאבק לכינונה של מדינה יהודית ואת בכורתה של העברית .לעיני הקורא בניצוץ ובאלמנך נגלים חיי הרוח של צעירים וצעירות הנתונים בצבת הברזל הנאצית אבל סיסמתם היא "היכון לקראת חירות!". 41 רשימת ארגונים החברים במרכז הארגונים שם הארגון טלפון פקס כתובת שם הנציג או יו"ר ( *) א.י.ל.ה - .ישראל ניצולי שואה הולנדים 09-7469606 09-7469606 ת.ד,715 . רעננה 43104 אחוד עולי בולגריה 03-7314145 03-6810024 שד' ירושלים 63יפו איגוד יוצאי וילנה והסביבה 03-5616706 03-5408602 ת.ד65220 . ת"א 67016 איגוד יוצאי לטביה ואסטוניה 03-6093476 03-6951310 ת.ד 23574 ת"א 61234 03-6964812 03-6954821 איגוד יוצאי קהילות מרכז קהילות אירופה (צנטרה) 02-6233225 02-6233226 רח' המלך ג'ורג' 58 ת.ד7440 . ירושלים "אלה"-מרכז לסיוע נפשי חברתי ליוצאי הולנד 03-6910921 03-6951574 יגאל אלון ,157 חדר ,941 ת"א 67443 ארגון נכי רדיפות הנאצים 03-6296707 03-6298478 פינסקר 2קומה ב'- חדר 218 ת"א 63322 ת.ד4460 . ת"א 61043 ארגון הפרטיזנים לוחמי המחתרות והגטאות 03-5270231 03-5273564 טלפקס 03-5273564 ארלוזרוב 102 ת.ד16146 . ת"א 62097 ברוך שוב-יו"ר סגן-אברהם ביבר ארגון וותיקי מלחמת עולם 2 יהודים בצבאות פולין 03-5614411 טלפקס 03-5613187 רח' הארבעה 8 ת.ד20288 . ת"א 64739 רומן יגל-נשיא איגוד יוצאי ליטא 42 שד' דוד המלך 1 תל אביב 64953 מרטי הרשלר-יו"ר [email protected] ג'קי ארווסטי -יו"ר [email protected] סמיביץ מיכאל-יו"ר סגן-יעקב בראש מיקי קנטור [email protected] אלי וולק-יו"ר סגן-זאב גולדשמיט [email protected] [email protected] מלמד יוסף-יו"ר [email protected] פרופ' מאיר שוורץ-יו"ר סגן-אורי קלרמן [email protected] גדעון פייפר-יו"ר [email protected] אברהם כץ-יו"ר סגן-אהרון מאורציו [email protected] [email protected] [email protected] רשימת ארגונים שם הארגון טלפון פקס כתובת שם הנציג או יו"ר ( *) ארגון חיילים ופרטיזנים נכי המלחמה בנאצים 03-5614411/2 03-5625983 03-5613187 רח' הארבעה 8 ת.ד20288 . ת"א 64739 ארגון יוצאי קהילות זגלמביה 03-5270919 טלפקס: 03-5270919 רח' ברזני 3/20ת"א גרין אברהם-יו"ר סגן-יצחק גרינגראס ארגון יוצאי ז'ולקיב ומוסטי וילקי 050-5231091 08-9407114 הרקפת 1 נס ציונה יו"ר :אורלי אלכסנדר ארגון יוצאי לודז' 03-5241833 08-9700806 03-5248137 03-6083544 דיזנגוף 158 ת"א 63461 ארגון יוצאי קרקוב בישראל 09-9579520 09-9579540 ת.ד 17209 תל-אביב 69051 ארגון עובדי כפייה תחת שלטון הנאצים 03-6390070 03-5375598 רומן יגל-נשיא [email protected] צבי ברגמן-יו"ר עו"ד אורי ויזנברג-יו"ר דור ההמשך [email protected] [email protected] לילי הבר-יו"ר סגן-דוד רייזר [email protected] רח' השרון 21 ת.ד36188 . תל אביב 61361 מרדכי הראלי -יו"ר [email protected] ארגון מאוחד של יוצאי רומניה (א.מ.י.ר) 03-6121533 03-7513352 רמת גן רח' ביאליק 125 מיכה חריש-יו"ר סגן-יקי לב ארגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי יוון בישראל 03-6884928 03-6881930 03-6881930 רח' לוינסקי 68 ת"א 66855 ארגון ניצולי שואה חרדים 03-6183784 03-5795101 03-5795101 רח' נועם אלימלך 9 בני ברק (לידי שמואל) ארגון ניצולים דתיים-אות ועד 02-6241724 02-6231810 ת.ד71197 . י-ם 91711 משה העליון-יו"ר סגן-משה מצא [email protected] [email protected] הרב שמואל הלפרט-יו"ר משה מושקוביץ -יו"ר סגן-שמאי קינן [email protected] המשך בעמוד 42 43 רשימת ארגונים שם הארגון טלפון פקס כתובת שם הנציג או יו"ר ( *) 03 6134969 ז'בוטינסקי 138 רמת גן 52602 בניין בית דוד קומה ג' חדר 315 ארגון עולמי של יהודי בוקובינה 03-5226619 03-5270965 טלפקס 03-5226619 03-6473807 רח' ארנון 12 תל אביב 63455 [email protected] ארגון עולמי של יוצאי ווהלין 03-5717621 03-7321605 היכל יהדות ווהלין כורזין 10 גבעתיים 53583. אברהם ביבר-יו"ר סגן-בריק בוריס ארגון עזרה לניצולי שואה 04-8628210 04-8662057 רח' ירושלים 13 חיפה 33132 שוסטר מרים סגן-ברגר נפתלי בית לוחמי הגטאות על שם יצחק כצנלסון 04-9958020 04-9958021 04-9958007 ד.נ .גליל מערבי 25220 אלי גונן-יו"ר רמי הוכמן-מנכ"ל דור ההמשך של יוצאי מקדוניה 02-6523863 טלפקס 02-6523863 הברון הירש 7 קרית משה י-ם 96148 אור ציון ישי-יו"ר ס'-משה טסטה דורות ההמשך-נושאי מורשת השואה והגבורה (ע"ר) 02-6443822 טלפקס 02-6443822 ת.ד,22127 . ת"א 61221 שמואל סורק-יו"ר הארגון הארצי של אסירי הנאצים לשעבר (ירושלים) 02-6255131 02-5660340 טלפקס 02-6255131 רח' שץ 5 י-ם 94267 מוטקה ויזל -יו"ר הארגון העולמי של יהודים יוצאי לוב 03-5336268 03-5333456 08-9235827 רח' הגולן 4אור יהודה הארגון של אסירי הנאצים לשעבר (ת"א) 03-5609296 03-9504464 ת.ד8425 . ראשל"צ 75183 יעקב זילברשטיין -יו"ר הוועד המרכזי ליוצאי אוסטריה בישראל 03-5235853 03-5243815 רח' לוי יצחק 6 ת.ד16457 . ת"א 61164 גדעון אקהאוז-יו"ר סגן-ליאו ליסטה ארגון נכים נפגעי הנאצים 44 03-6136097 03-6134971/2 משה ניסנבאום-יו"ר סגן-אלימלך מלמד [email protected] יוחנן רון-יו"ר [email protected] [email protected] [email protected] [email protected] [email protected] מאיר כחלון -יו"ר סגן-בנימין דורון [email protected] [email protected] [email protected] [email protected] רשימת ארגונים שם הארגון העמותה להצבת יד לזכר קורבנות לנדסברג-קאופרינג- דכאו טלפון פקס כתובת שם הנציג או יו"ר ( *) הזורע 69 כפר שמריהו ( 46910אורי) חנוך אורי-ו"ר סגן-אבא נאור משה טסטה-יו"ר אליעזר שטרן-יו"ר מנכ"ל -רוני קלינסקי 09-9584037 09-9580171 הפדרציה העולמית של הקהילות הספרדיות 02-6523971 טלפקס 02-6523971 המשוררת רחל 10 י-ם 96348 הקרן לרווחת לנפגעי השואה בישראל 03-6090866 03-6968294 קפלן 17 ת.ד 7197 תל אביב התאחדות יוצאי צ'כוסלובקיה בישראל 03-5172792 03-5162172 ביאליק 45 רמת גן 52461 התאחדות עולי הונגריה 03-6916115 03-6917121 03-6095937 אבן גבירול 76 קומה 1 תל אביב 64162 התאחדות עולי יוגוסלביה לשעבר 050-3556841 050-3556842 077-5347434 רח' אלנבי 108 תד2705 . ת"א 61026 התאחדות עולי רומניה בישראל 03-5466502 03-5468444 אלכסנדר ינאי 3 תל אביב 62382 "חזית הכבוד" אלכסנדר: 054-5260036 אברהם: 054-7503449 02-6254649 עולי הגרדום ,221/4 ת.ד12223 . י-ם 91120 net.il.012@Avrom31 "יד לעד בית" העדות למורשת הציונות הדתית והשואה 08-8532332 08-8535687 ניר גלים 79245 יהודה פרנקל-יו"ר סגן-אריאל בריח עלומים-אגודה ישראלית של ילדים שהוסתרו בצרפת בימי השואה 02-5612207 02-5662021 עמק רפאים ,43 ת.ד728 . י-ם 91072 עמותה לשימור ולטיפוח מורשת יהדות רודוס-דור ההמשך 02-6417589 טלפקס 02-6417589 פנחס חברוני 118/54 ירושלים 96633 [email protected] [email protected] [email protected] נתן שטיינר-יו"ר סגן-אלפרד וייספלר [email protected] מאיר גל-יו"ר סגן-יוסף בר יואל [email protected] [email protected] משה בן-שחר -יו"ר סגן-מרים אביעזר [email protected] זאב שוורץ-יו"ר סגן-שלמה אברמוביץ' [email protected] אלכסנדר ברמן-יו"ר ס'-אברהם שרנפולסקי [email protected] שלמה בלזם -יו"ר [email protected] מריו סריאנו-יו"ר סגן-עזרא טל [email protected] 45 רשימת ארגונים שם הארגון טלפון פקס כתובת שם הנציג או יו"ר ( *) צבי מיתר-יו"ר סגן-יוסי לוי עמותת יש -ילדים ויתומים ניצולי שואה 08-9316971 08-9316972 ת.ד 1357 רחובות 76112 עמותת יוצאי בלגיה בישראל (י.ב.י). 02-6222223 ( 02-6223022לציין עבור י.ב.י). ת.ד2947 . ירושלים 91028 זייפמן סלי-יו"ר סגן-מירי אופן [email protected] עמותת ניצולי היהודים ממחנה הריכוז זקסנהאוזן בישראל 08-9442455 08-9392908 קיבוץ נען 76829 ת.ד11655 . ת"א 611216 צור יעקב-יו"ר סגן-אמי ארבל [email protected] עמותת ניצולי מחנות הריכוז והגטאות בישראל (ע.ר). 04-8705367 טלפקס 04-8705367 ת.ד866 . קרית מוצקין 26108 גיטה קויפמן-יו"ר סגן-דוד טורבקין [email protected] [email protected] עמותת רננה 03-6816431 03-6836457 רח' העליה 46א' ת"א 66062 סמירטה גרוסמן-יו"ר עמית-העמותה למורשת יהדות טוניסיה 09-8622808 טלפקס 09-8622808 09-8332953 רח' מקדונלד 26 ת.ד 1738 .נתניה שמעון הררי-יו"ר סגן-אנדריי הטל [email protected] עמך 02-6250634 03-5665701 02-6250669 09-7666031 הלל ,23 ירושלים 94581 אריה ברנע-יו"ר [email protected] דן ולדמן-מנכ"ל פלטפורם ישראל (ע"ר) יוצאי הולנד 03-6240919 03-5617586 03-5613068 שד' יהודית 10 תד57271 . ת"א 61572 ברוך ברטל-יו"ר גזבר-ז'אק ריכטר [email protected] קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזין 04-6369515 04-6369793 גבעת חיים איחוד ד.נ .עמק חפר 38935 אלי לונטל [email protected] 03-6421662 03-5372865 הקוממיות 38 ת"א 69011 יונה לקס-יו"ר סגן-אפרים ריכנברג [email protected] תאומי מנגלה 46 [email protected] ארגונים וגופים שפועלים למען ניצולי שואה מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל ארגון הגג של ניצולי השואה בישראל .פועל למען מתן ייצוג הולם והענקת סיוע לכל ניצולי השואה ,וכן השגת פיצוי ,לרבות קצבאות חודשיות לנרדפים יהודים שלא פוצו עד כה. ירושלים :רח' אמיל בוטה 12 טלפון02-6231737 : פקס02-6222743 : מייל[email protected] : כתובת אתר האינטרנטwww.survivors-holocaust.org : הקרן לרווחה לניצולי השואה מסייעת לניצולי השואה שניצלו מן התופת הנוראית אך לא הצליחו להשתקם .מדובר בניצולים המתקשים לנהל אורח חיים תקין בכוחות עצמם .לחלקם אין האמצעים הדרושים לרכישת מוצרים בסיסים החיוניים למחייתם . תל אביב :רחוב קפלן 64734 ,17ת.ד 7197 .טלפון03-6090866 : פקס03-6968294 : כתובת אתר האינטרנטwww.k-shoa.org : עמך המרכז הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי שואה והדור השני ,מתמודד באופן ייחודי עם צרכים נפשיים וחברתיים של ניצולי השואה ובני משפחותיהם באמצעות רשת מרכזים הפזורים בכל רחבי הארץ. ירושלים :רח' הלל ,23ירושלים ,94581ת.ד ,2930 .ירושלים 91029 טלפון 02-6250745 :פקס02-6250669 : תל אביב :רח' מזא"ה ,58תל-אביב 65789טלפון03-5665701-4 : פקס03-5660817 : כתובת אתר האינטרנטwww.amcha.org : הרשות לזכויות ניצולי השואה -משרד האוצר ממונה על ביצוע חוק נכי רדיפות הנאצים וחוק נכי המלחמה בנאצים ,ועל מתן מענקים והלוואות לכלל הזכאים בתנאים שונים. תל אביב :רח' יצחק שדה ,17ת.ד ,57380 .מיקוד .61572 טלפון 03-5682651 :מענה בעברית 03-5682675פקס03-5682621 03-5682691 : כתובת אתר האינטרנט/http://ozar.mof.gov.il/lishka : ועידת התביעות מנהלת משא ומתן לקבלת תשלומים מגרמניה ,מאוסטריה, ממשלות נוספות וממספר תעשיות והשיגה רכוש יהודי שלא נתבע מגרמניה תוך מימון תוכניות לשם עזרה לקורבנות השואה הנזקקים. מפעילה קרן הסיוע הפועלת במסגרת ועידת התביעות -מאפשרת פיצוי ליהודים נזקקים שסבלו מנזק בריאותי ניכר כתוצאה מרדיפות הנאצים ,שהם נזקקים ולא הגישו בקשה לפיצוי בגין סבלם ,במסגרת חוק הפיצוי הגרמני. תל אביב :רחוב הארבעה ,8ת.ד ,29254 .מיקוד65251 טל ,03-5194400 :פקס03-6241056 : כתובת אתר האינטרנטwww.claimscon.org : הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל: הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל שייכת למשרד האוצר של מדינת ישראל ,ומספקת שירותים לרשויות הפיצויים של מדינת גרמניה ולמוסדות הגרמניים לביטוח סוציאלי .השירותים קשורים בתביעות לפיצויים אישיים או לביטוח סוציאלי ,וניתנים לפי פניה ישירה של רשויות גרמניה ,לפי בקשת הזכאים מישראל. תל-אביב :מגדל שלום ,רחוב אחד העם ,9ת.ד29064 . מיקוד ,61290 :טל' 03-6234100 :פקס03-6234111 : הלשכה פועלת בימים א'-ה' ,בין השעות 8:00ל.12:00- מרכז המידע והשירות למיצוי זכויות הניצולים: מרכז מידע מרכזי מופעל ע"י ממשלת ישראל בשיתוף אירגוני הסיוע לניצולי השואה. פנייה בטלפון *9444 פנייה באמצעות פקס שמספרו 03-6442572 החברה להשבת רכוש נספי השואה החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה ,המצויים בישראל, לגביהם יש יסוד סביר להניח שבעליהם נספו בשואה .החברה קוראת ליורשי הנספים לשוב ולעיין ברשימה המעודכנת באתר האינטרנט כדי לנסות לאתר רכוש השייך ליקיריהם .אדם הטוען לזכאות בנכס הנמצא בישראל אשר לגביו יש יסוד סביר להניח שהיה בבעלות נספה שואה -והנכס אינו מופיע ברשימה ,מתבקש להגיש לחברה בקשה לאיתור הנכס באמצעות הטופס הנ"ל. פרטים נוספים ,מידע כללי ,וסיוע במילוי טופס הבקשה ניתן לקבל במוקד השרות הטלפוני03-5164117 : כתובת אתר האינטרנט/http://www.hashava.org.il : יד ושם מופקד יד ושם על תיעוד תולדותיו של העם היהודי בתקופת השואה, הנצחת סיפור חייהם וזכרם של כל אחד מששת מיליוני הנספים והנחלת מורשת השואה לדורות הבאים באמצעות הארכיונים, הספרייה ,בית הספר ,המוזיאונים ועל ידי הכרה בחסידי אומות העולם. ירושלים :ת.ד ,3477 .מיקוד91034 : טלפון ,02-6443400 :פקס02-6443443 : שרותי יעוץ ומידע :טלפון ,02-6443712 :פקס02-6443669 : ארכיון :טלפון ,02-6443720 :פקס02-6443719 : פרויקט איסוף שמות קרבנות השואה :טלפון02-6443470 : פקס02-6443409 : הנצחה והסברה :טלפון ,02-6443570 :פקס02-6443569 : כתובת אתר האינטרנטwww.yadvashem.org : 47 מרכז המידע והשירות למיצוי זכויות הניצולים: מרכז מידע מרכזי מופעל ע"י ממשלת ישראל בשיתוף אירגוני הסיוע לניצולי השואה. פנייה בטלפון *9444 פנייה באמצעות פקס שמספרו 03-6442572
© Copyright 2024