1. No category

‫לימוד יומי לנוער בנושא עם ישראל וארץ ישראל‬
‫לזכרו של יונתן יצחק אלדר הי"ד‬
‫בהוצאת‬
‫מערכת "בשביל הנשמה"‬
‫חברים מישיבת מרכז הרב‬
‫בעזרת ה'‬
‫מערכת‪ :‬לירן עוקשי וליאור לביא‬
‫עורך‪ :‬דוד גלילי‬
‫דברים שבלב‪ :‬לירן עוקשי וליאור לביא‬
‫ביאורים‪ :‬אופיר פריד ואלעד אלטמן‬
‫פתגמים‪ :‬ישעיה אברמסון ורפאל אזוגי‬
‫סיפורים‪ :‬יגאל נחושתן‬
‫ייעוץ לשוני‪ :‬יערה פריד ואלישבע בן‪-‬שחר‬
‫הפקה‪ :‬סחבק הפקות‬
‫הפצה‪ :‬אליהו עטיה – ‪052-7710988‬‬
‫הוצאה לאור‪ :‬עטרת – שירותי דפוס ופרסום ‪02-6519520‬‬
‫עיצוב גרפי‪ :‬פרסומי ישראל‬
‫תודה לחברים הרבים שעזרו לנו‪ :‬צ'יקו‪ ,‬מאור צוברי‪ ,‬נריה לאופר‪ ,‬נתנאל מילר‪ ,‬מתניה‬
‫ברנר‪ ,‬עשהאל לוז‪ ,‬יוסי רז‪ ,‬שחר תם‪ ,‬נתנאל רוזן‪ ,‬אריאל אליהו‪ ,‬אוריאל נופך‪ ,‬אריאל‬
‫פישר‪ ,‬אברהם פטינקין‪ ,‬אלישע דוד פטינקין‪ ,‬מנשה צימרמן‪ ,‬עזריאל שפנגנטל‪ ,‬מאור‬
‫זוהר‪ ,‬אריאל ביגל‪ ,‬ולכל מי ששכחנו‪.‬‬
‫תודה למכון הר ברכה בראשות הרב אליעזר מלמד על קטעי ההלכה‪.‬‬
‫תודה לרב אלישע אבינר על הייעוץ וההכוונה במהלך כתיבת הדברים‪.‬‬
‫תודה לישיבתנו‪ ,‬ישיבת מרכז הרב‪ ,‬ממך הכוח הפיזי ובעיקר הרוחני לעשות הכול‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות‪ .‬מותר להעתיק ולצלם לצרכי לימוד בלבד‪.‬‬
‫לעילוי נשמות הקדושים‪:‬‬
‫דורון מהרטה‬
‫רועי אהרון רוט‬
‫יונדב חיים הירשפלד‬
‫יוחאי ליפשיץ‬
‫יונתן יצחק אלדר‬
‫אברהם דוד מוזס‬
‫שגב פניאל אביחיל‬
‫נריה כהן‬
‫ה' יקום דמם‬
‫נרצחו על קידוש ה'‬
‫באהלה של תורה‬
‫ל' באדר א' ה'תשס"ח‬
‫לע"נ‬
‫חיים אלימלך בן שלמה אדלר ז"ל‬
‫סבו של יונתן יצחק הי"ד‬
‫שדבקה נפשו בארץ ישראל‪ ,‬ארץ החיים‪,‬‬
‫והעפיל אליה לבד מכל משפחתו לפני ‪ 70‬שנה‪.‬‬
‫נלב"ע‪ ‬ט' באייר התשס"ו‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫‪• ‬‬
‫"יודע ה' ימי תמימים ונחלתם לעולם תהיה"‬
‫לע"נ אשתי‪ ,‬אמנו וסבתנו‬
‫שרה חיה בת חנה ספיאשוילי‬
‫אשה יראת ה'‪ ,‬תמימה וצנועה‪,‬‬
‫דיברה מעט והרבתה לעשות‬
‫בגמילות חסד לכל‪.‬‬
‫נלב"ע ב' ניסן התשס"ב‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫יונתן יצחק אהובנו יקירנו‪,‬‬
‫ענווה‪ ,‬תום ויושר אפיינו את דמותו‪.‬‬
‫כיונתן בן שאול – שאהב את דוד למרות שידע שדוד יתפוס את כס המלוכה‪.‬‬
‫כיצחק אבינו – אשר הלך עם אביו‪ ,‬יחדיו‪ ,‬להיעקד על המזבח‪.‬‬
‫"פקודי ה' ישרים משמחי לב" (תהילים יט)‪.‬‬
‫יונתן זכה שאהבת התורה בערה בלבו‪ .‬לימוד התורה מילא את לבו שמחה וחיים‪.‬‬
‫ככל שהתקדם בלימוד התורה נהייה אדם שמח יותר‪ ,‬חיוני יותר‪ ,‬מלא חיים ומשפיע‬
‫חיים על הסביבה‪ .‬בעיקר התמיד יונתן בלימוד ההלכה ביסודיות‪ ,‬ואת ההלכות‬
‫שלמד התאמץ והקפיד לקיים‪.‬‬
‫ב'קיצור שולחן ערוך' שאותו למד כסדרו נמצאו הערות רבות שכתב בפרטי‬
‫ההלכות‪ ,‬תרגום המידות למידות המקובלות כיום ומראי מקומות לספרים‬
‫אחרים שעוסקים באותן הלכות‪ .‬אחרי מותו הועבר אלינו ה'קיצור שולחן ערוך'‬
‫שלו‪ ,‬שאותו הניח סמוך למקום שבו נפל‪ ,‬כנראה שניות לפני מותו‪ .‬מצאנו שם‬
‫בכתב ידו חלוקה של כל הספר לתאריכים‪ ,‬שהאחרון שבהם היה ל' באדר‬
‫א' – יומו האחרון‪ .‬בימיו האחרונים עסק יונתן בלימוד המצוות התלויות בארץ‪,‬‬
‫שמשלימות את הספר‪.‬‬
‫לאחר מותו מצאנו על המחשב עשרות שאלות שאותן הפנה לרבנים בנושאים‬
‫הלכתיים ובנושאים אמוניים‪ .‬כמו כן מצאנו את הפנקס שלו‪ ,‬שבו‬
‫כתב בכתב קטן‪ ,‬צפוף ומסודר על פני עמודים רבים את ההלכות‬
‫שהתחדשו לו‪ ,‬כדי שיוכל לשננן ולזכרן‪ .‬ועוד כתב בפנקסו‪:‬‬
‫"צריך לשמוח על הייסורים יותר מעל הטובה"‪.‬‬
‫יונתן – ילד של ארץ ישראל‪ ,‬נער שהתורה שבו הקיפה‬
‫את כל מרחבי חייו‪ .‬התורה והשמחה שבו לא נגמרו בין‬
‫כותלי בית המדרש‪ .‬להפך‪ ,‬הן גרמו לו לצאת ולהתרחב‬
‫מעבר לו‪ .‬הוא התחיל לטייל בארץ‪ ,‬וכדרכו בקודש‬
‫ללמוד כל דבר בשלמות וביסודיות‪ ,‬כן היתה דרכו‬
‫בארץ הקודש‪ .‬הוא לא הסתפק בהליכה בלבד‪,‬‬
‫אלא קנה מצפן ומד קואורדינאטות ולמד את‬
‫סודות הניווט‪.‬‬
‫התכונה שבלטה לנו ביותר בשנותיו האחרונות‬
‫של יונתן הייתה היכולת לחבר בין שמים‬
‫לארץ – לטייל עם חבריו הטובים ולחגוג‬
‫עמם יום הולדת ביום שלפני מותו‪ ,‬ובאותו יום לשבת עד שתיים בלילה בבית‬
‫המדרש כדי להשלים את כל הקביעויות שהפסיד כי היה בטיול‪.‬‬
‫להיות חייכן‪ ,‬מצחיק‪ ,‬אוהב ואהוב על הבריות ומהנעלבים ולעולם אינם עולבים‪,‬‬
‫ולשמור על רצינות גמורה‪ ,‬ללא שמץ עצלות‪ ,‬בזמן של לימוד או בירור שאלה‬
‫בהלכה‪.‬‬
‫זוהי תכונתה של ארץ ישראל – חיבור בין ארץ לשמים‪ ,‬שייכות גם לעולם הזה‬
‫וגם לעולם הבא‪.‬‬
‫וכותב אחד החברים‪:‬‬
‫"יש אנשים שהם רק צדיקים‪ ,‬פשוט כל היום לומדים‪.‬‬
‫ויש אנשים שרק מטיילים‪ ,‬בלי להשקיע בלימודים‪.‬‬
‫אבל אתה‪ ,‬עם החיוך המדהים שלך‪,‬‬
‫שאוהב לעזור‪,‬‬
‫הצלחת לשלב את שניהם –‬
‫התורה והטיולים בארץ ישראל !!‬
‫לדוגמה‪ :‬על הארון שלך היו תלויים מצד אחד טבלה של לימוד פרשת שבוע‬
‫והלכה‪ ,‬ומצד שני השיר 'הי ציוניוני הדרך'‪ ,‬ומעל למיטתך הייתה תלויה מפת‬
‫ארץ ישראל"‪.‬‬
‫בשבת האחרונה לחייו‪ ,‬לאחר שחגגנו לו את יום הולדתו ה‪ ,16-‬הוא ואחיו ירדו‬
‫לטייל בעמק הפורח למרגלות שילה‪ .‬במהלך הטיול אמר יונתן כי לדעתו טיול‬
‫בארץ ישראל במקומות אלה יש בו גדר של מצוות כיבוש הארץ‪.‬‬
‫באותה שבת יונתן‪ ,‬שהיה מדריך בבני עקיבא‪ ,‬העביר לחניכיו פעולה בנושא גבורה‬
‫והקרבה למען עם ישראל‪.‬‬
‫יונתן‪ ,‬ילד של קודש היה בחייו‪ ,‬ובקדושה ובטהרה הסתלק מן העולם‪ .‬ילד של‬
‫קודש‪ ,‬שנטמן באדמת הקודש של השומרון‪ ,‬וביחד אתו הגמרא הספוגה בדמו‪,‬‬
‫בשנת השמיטה‪ ,‬שנה שבה האדמה כולה קודש‪ ,‬בערב שבת קודש‪ ,‬בדיוק ביום‬
‫שבו ‪ 16‬שנה קודם לכן נכנס בבריתו של אברהם אבינו – 'ברית קודש'‪.‬‬
‫"בלע המות לנצח‪ ,‬ומחה ה' א‪-‬לוקים דמעה מעל‬
‫בתחילת הגמרא שלו כתב‪ִּ :‬‬
‫כל פנים"‪.‬‬
‫"ברוך הנותן ליעף כח‪ ,‬ועצמה ירבה לאין אונים"‪.‬‬
‫ואנו מוסיפים‪ :‬כן יהי רצון‪ ,‬במהרה וברחמים רבים!!‬
‫"בדרך העולה לירושלים‪"...‬‬
‫כותב הרב קרליבך‪:‬‬
‫יהודי נמצא תמיד בדרך לירושלים‪ .‬אין כאב בעולם שיכול לגרום לי לשכוח את ירושלים‪.‬‬
‫אין שמחה בעולם שיכולה לגרום לי לשכוח את ירושלים‪.‬‬
‫רבנו הקדוש המגיד מטריסק ורבנו הקדוש מגורליץ התכתבו אחד עם השני במשך עשר‬
‫שנים‪ .‬כל אחד התחיל את המכתבים שלו במילים 'לידידי החשוב והיקר'‪ ,‬וחתם בשמו‪:‬‬
‫'אברהמל'ה' או 'ברוכ'ל'‪ .‬אבל בין הפתיחה לחתימה‪ ,‬הדף כולו היה ריק‪ .‬כששאלו את המגיד‬
‫למה הוא והרבי מגורליץ כותבים כאלה מכתבים אחד לשני‪ ,‬הוא ענה‪" :‬כשכותבים בדיו יש‬
‫מילים‪ ,‬אך כשכותבים בדם אין מילים"‪.‬‬
‫כל יהודי בעולם מקבל מכתב מירושלים‪ .‬דף ריק שמתחיל במילים‪' :‬לידידי היקר'‪ ,‬וחתום‪:‬‬
‫'ירושלים'‪ .‬הדף הזה כל כך עמוק וקדוש – מצד אחד הוא נותן לך תקווה ומצד שני הוא‬
‫ממש שובר את לבך‪.‬‬
‫אני כותב לכם‪ ,‬אחיי ואחיותיי היקרים‪ ,‬כשאני מחזיק את המכתב הזה בידי ובלבי‪ .‬כולנו‬
‫אוהבים את ירושלים וארץ ישראל כל כך הרבה‪ .‬אבל מכיוון שהדף ריק‪ ,‬כל אחד ממלא את‬
‫הדף במילים משלו‪ .‬אני יודע שמילים שכל יהודי כותב בדף באות מרוב אהבה לירושלים‪.‬‬
‫אבל האמת היא‪ ,‬שאני מחכה ליום שבו האבנים השבורות של הכותל המערבי‪ ,‬הלבבות‬
‫השבורים של עם ישראל‪ ,‬השבורים כבר אלפיים שנה‪ ,‬יגלו לי מה ירושלים באמת רוצה‪.‬‬
‫אני מברך אתכם ואותי שמחר בבוקר‪ ,‬או אולי הלילה בתוך חלומותינו‪ ,‬נקבל עוד מכתב‬
‫מירושלים‪ .‬מכתב שכבר לא מכוסה בדם‪ ,‬אלא באור השמש‪ ,‬מלא באור הגדול שיאיר‬
‫מירושלים לתוך עם ישראל ולתוך העולם כולו‪.‬‬
‫אחיכם וחברכם‪,‬‬
‫שלמה בן פסיא‪,‬‬
‫המשוגע מרוב אהבה לכל יהודי‪,‬‬
‫משוגע מרוב אהבה לירושלים‪,‬‬
‫וברוב שיגעון‪ ,‬עדיין מאוהב בכל העולם‪.‬‬
‫•‬
‫מהו המכתב שעליו מספר לנו הרב קרליבך זצ"ל?‬
‫אולי כוונתו היא לגעגועים שנשלחים בכל יום – מירושלים לכל אחד ואחת מעם ישראל‪,‬‬
‫ובחזרה – מעם ישראל לירושלים‪ .‬געגועים שבוקעים מעומק הקשר ביניהם‪ .‬ואנו מייחלים‬
‫ומתפללים שיבוא היום והקשר העמוק הזה‪ ,‬ששנים רבות בא לידי ביטוי בדם ובייסורים‬
‫גדולים‪ ,‬יבוא לידי ביטוי רק באהבה גדולה‪.‬‬
‫אין כמו דורנו להבין את עומק הגעגוע מצד אחד ומימושו מן הצד האחר‪ .‬את הכיסופים‬
‫והירושה‪ .‬אנו‪ ,‬שכבר נולדנו בארץ‪ ,‬יכולים רק לשמוע מן הדורות שלפנינו על המסעות‬
‫המפרכים ועל ייסורים נוראיים – בגוף ונפש עד בואם אל הנחלה – הארץ המובטחת‪ .‬המסע‬
‫הזה‪ ,‬ממצרים לירושלים‪ ,‬שעובר בתווך בין גלויות מרחקים ונדודי הנשמה שרחקה ממקומה‪,‬‬
‫מגיע בדורנו אל סופו‪ .‬אך גם לנו‪ ,‬כלוחמים ולוחמות על הארץ ישנן כאן משימות רבות‪ .‬ודווקא‬
‫כאן‪ ,‬עם שובנו לארץ‪ ,‬מתעוררות ועולות להן השאלות הגדולות‪ ,‬וביתר שאת‪.‬‬
‫שאלות הזהות אינן נותנות מנוח; מי אנחנו? מהו עם ישראל? והאם לעד נגזר עלינו להיות‬
‫שונים ושנואים על כל העמים? מהי זכותנו על הארץ הזאת? מה מהות הקשר בינינו לארץ?‬
‫ועוד ועוד שאלות שרק מתעצמות מיום ליום‪.‬‬
‫והלחצים‪ ,‬מבית ומחוץ‪ ,‬אינם מרפים‪ ,‬ודורשים מאתנו לענות לעצמנו תשובות ברורות‪.‬‬
‫והצימאון לתשובות גדול מאי פעם‪.‬‬
‫המעבר בתוך חודשי הגאולה – ניסן ואייר – בלוח השנה‪ ,‬הוא הזדמנות נהדרת להאיר‬
‫לעצמנו את הנקודות הללו שבדרך כלל נשארות קצת מעורפלות‪ .‬לחזור ולשאול שאלות‬
‫גדולות ולפתוח את הלב בע"ה לקבל תשובות מעמיקות‪.‬‬
‫שנזכה בע"ה ויהיה הלימוד לע"נ חברנו יונתן הי"ד שנשמתו הטהורה הייתה ספוגה באהבת‬
‫העם והארץ‪ ,‬אהבה מעמיקה שמתחילה מעבר למילים ונוגעת ויורדת עד לשבילי החיים‬
‫כולם‪.‬‬
‫•‬
‫המסע מתחיל בשבוע הראשון‪ ,‬שבו נעסוק במהותו של עם ישראל‪ ,‬תכונותיו‪ ,‬ייחודו‬
‫והשפעתו; בשבוע השני ניגע ביחס בין הכלל והפרט‪ ,‬היחיד והציבור ובין הצד הסגולי שבנו‬
‫לדרך הופעתו; השבוע השלישי יסקור את ההיסטוריה של עם ישראל‪ ,‬למן אברהם אבינו‬
‫ועד לעת החדשה‪ .‬מהו ייחודה של כל תקופה וכיצד התקופות כולן נארגות למהלך אחד‬
‫מתפתח; בשבוע הרביעי נעסוק ביחס בין ישראל לעמים; בשבוע החמישי נתחיל לברר את‬
‫יחסנו לארץ ישראל‪ ,‬בשבוע זה ניגע ביחס בין העם לארץ; בשבוע השישי נעסוק בארץ ישראל‬
‫עצמה – בסגולתה‪ ,‬בסודה ובייחודה; בשבוע השביעי נלמד על כיוונים שונים שבהם תבוא‬
‫לידי ביטוי אהבתנו לארץ; השבוע השמיני יעסוק בשאלה‪ :‬מהי זכותנו על הארץ?; השבוע‬
‫התשיעי והחותם יטפס וייגע בעיר הבירה שלנו‪ ,‬בירושלים‪ .‬בשבוע הזה ננסה להעמיק את‬
‫הקשר לירושלים‪ ,‬להבין את ייחודה ומרכזיותה‪ .‬בשבוע זה ניגע גם בעניינו של בית המקדש‬
‫– מהי הסיבה שאנו רוצים כל כך בבניינו‪ ,‬ומהי הדרך שעלינו לעבור כדי לזכות לכך‪.‬‬
‫שנזכה למסע לימוד מועיל‪ ,‬מעמיק ונוגע‪.‬‬
‫עם זו יצרתי לי‬
‫מהות עם ישראל‪ ,‬תפקידו והשפעתו‬
‫ִּכי ָאנוּ ַע ֶּמךָ‬
‫וְ ַא ָּתה ֱאל ֵֹהינוּ‬
‫ָאנוּ בָ נֶ יךָ‬
‫וְ ַא ָּתה ָאבִ ינוּ‬
‫ָאנוּ ֲעבָ דֶ יךָ‬
‫וְ ַא ָּתה ֲאדוֹנֵ נוּ‬
‫ָאנוּ ְק ָהלֶ ךָ‬
‫וְ ַא ָּתה ֶחלְ ֵקנוּ‬
‫ָאנוּ נַ ֲחלָ ֶתךָ‬
‫וְ ַא ָּתה גוֹרָ לֵ נוּ‬
‫ָאנוּ צֹאנֶ ךָ‬
‫וְ ַא ָּתה רו ֵֹענוּ‬
‫הלימוד בשבוע זה מוקדש לע"נ‪:‬‬
‫מרת אסתר בת ר' צבי רייש ז"ל‬
‫ר' יחיאל מיכאל בן אריה פריד ז"ל‬
‫עם וארץ‬
‫כ"ח אדר‬
‫ביאורים‬
‫זמן חירותנו‬
‫בימים הבאים נעסוק בלימוד עניינים בהגדה של פסח העוסקים בעם‬
‫ישראל‪.‬‬
‫אנו קוראים לפסח 'זמן חירותנו'‪ .‬בפסח יצאנו ממצרים‪ .‬זה היה לפני אלפי שנים‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬למה אנו לא קוראים לו 'הזמן שבו בני ישראל יצאו לחירות'?‬
‫החגים בעם ישראל אינם רק זיכרון היסטורי לאירוע שהיה בעבר‪ .‬אנו חיים את‬
‫מה שהתרחש בעבר גם היום‪ .‬את העיקרון הזה אפשר ללמוד מחנוכה;‬
‫הגמרא מספרת שלאחר נס חנוכה "לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים"‪.‬‬
‫למה חיכו חכמים לשנה הבאה ולא קבעו את מצוות החג באותה שנה? חכמים‬
‫חיכו לראות האם אותה הארת הנס שהייתה באותה שנה היא מהותית‪ .‬אם‬
‫כן – אותה הארה תחזור גם בשנה הבאה‪ .‬כשראו שהיא הופיעה שוב‪ ,‬קבעו‬
‫את חנוכה לדורות‪ .‬כך גם לגבי חג הפסח‪ .‬אם גאולת ישראל התרחשה בימי‬
‫הפסח‪ ,‬הדבר אומר שזמן זה הוא מיוחד לגאולה של עם ישראל‪ .‬אין זה רק‬
‫זמן שבו יצאנו לחירות בעבר‪ ,‬אלא זמן מיוחד לחירותנו גם היום! לכן ההגדה‬
‫אומרת ש"חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים"‪ ,‬מכיוון שזה‬
‫מהמצרים שבהם אנו נתונים גם היום!‬
‫זמן שבאמת אנו יוצאים ְ‬
‫תקציר המצוות בליל הסדר‬
‫הלכות‬
‫כדי להמחיש את זיכרון יציאת מצרים נצטווינו מן התורה לאכול בלילה זה‪:‬‬
‫פסח‪ ,‬מצה ומרור‪ .‬פסח – להזכיר את הנס שהכה ה' בבכורי מצרים ועל בתי‬
‫ישראל ָפ ַסח‪ ,‬וניצלו בכורינו; מצה – זכר למצות שאכלו אבותינו כשיצאו‬
‫ממצרים לחירות; מרור – זכר לעבודת הפרך והשעבוד המר ששעבדו המצרים‬
‫את אבותינו במצרים‪.‬‬
‫כיום אנו אוכלים אפיקומן זכר לקרבן פסח‪ .‬מן התורה אכילת המרור תלויה‬
‫באכילת קרבן הפסח‪ ,‬וכשאין מקריבים את הפסח אין מצווה לאכול את‬
‫המרור‪ ,‬אבל חכמים תיקנו לאכול מרור גם אחר החורבן‪.‬‬
‫עוד תיקנו חכמים לשלב בתוך אמירת ההגדה שתיית ארבע כוסות יין‪ ,‬לבטא‬
‫את השמחה והחירות‪ .‬כמו כן תיקנו לאכול את המצות ולשתות את היין‬
‫בהסבה‪ ,‬דרך חירות‪( .‬מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬פסח)‬
‫‪10‬‬
‫דברים שבלב‬
‫הברווזון המכוער‬
‫כולנו מכירים את סיפורו של הנס כריסטיאן אנדרסן‪" :‬הברווזון המכוער"‪ .‬הסיפור‬
‫מגולל את מסכת ייסוריו של ברבור אומלל‪ ,‬שהביצה שממנה בקע התגלגלה‬
‫בטעות אל משפחת ברווזים‪ .‬משבקעה הביצה‪ ,‬ניסתה אמא ברווזה לשלב‬
‫במסגרת המשפחתית את הברווזון הקטן‪ ,‬שבעצם היה ברבור‪ .‬הוא היה מסכן‪,‬‬
‫מכוער ו'לא יוצלח'‪ .‬המראה שלו היה שונה משל שאר הברווזים; גם כשרון השחייה‬
‫שלו לא התגלה כמזהיר במיוחד‪ ,‬ובקיצור ‪ -‬הוא הפך לבדיחת השכונה‪" .‬תראו‬
‫אותו ‪ -‬מנסה לשחות כמונו‪ ,‬הוא בכלל לא דומה לנו‪ ,‬בטח הוא מאומץ"‪ .‬שמע‬
‫הברווזון את אחיו הברווזים מדברים עליו מאחורי גבו ונעלב עד עמקי פלומתו‪.‬‬
‫כל ניסיונותיו להידמות ליתר הברווזים עלו בתוהו‪ .‬פעם אחר פעם הוא התגלה‬
‫כברווז סוג ג'‪ .‬הדימוי העצמי של ברווזנו המכוער ירד לשפל והוא לא ידע כיצד‬
‫להתגבר על הבושה‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬כפי שכולנו יודעים‪ ,‬התגלה הברווזון המכוער‬
‫כברבור יפה תואר‪ .‬כך התברר שתחושת הניכור שלו נבעה מחוסר שייכותו ואי‬
‫התאמתו למשפחת הברווזים‪ .‬הוא פשוט לא ידע מי הוא‪...‬‬
‫•‬
‫סיפורו של עם ישראל מזכיר באופן מפתיע את סיפורו של הברווזון המכוער‪ .‬גם‬
‫בעבר וגם כיום מנסים יהודים רבים להתכחש לזהותם הייחודית‪ .‬הרי גם אנחנו‬
‫נורמליים‪ ,‬ממש כמו כולם; אין לנו קרניים ואפילו לא זנב‪ .‬לכאורה אנחנו ממש‬
‫'עם ככל העמים'‪ .‬ועם כל זה‪ ,‬מסיבה לא ברורה‪ ,‬דווקא הניסיונות האומללים שלנו‬
‫'ליישר קו' עם העולם נכשלים פעם אחר פעם‪ .‬נדמה כאילו נגזר עלינו להיות‬
‫'הברווזון המכוער' של העולם; תמיד אנחנו מצטיירים כ'לא בסדר' ‪ -‬לא מספיק‬
‫מוסריים; כובשים‪ ,‬רוצחים‪ ,‬גנבים‪...‬‬
‫וממש כמו בסיפור‪ ,‬הפתרון נעוץ כנראה בהבנת המהות שלנו‪ .‬לא‪ ,‬אנחנו לא‬
‫ברווזים‪ ,‬לא אנגלים‪ ,‬לא צרפתים ואפילו לא אמריקאים! אנחנו משהו אחר‪ .‬משהו‬
‫שכל עוד לא נבין מהו‪ ,‬נמשיך לסבול מן ההתנכלויות של הברווזים שסביבנו‪.‬‬
‫"עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו"‪ :‬עם ישראל נוצר עבור תפקיד‪ ,‬תפקיד שמצריך‬
‫תכונות וכישורים ייחודיים‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬מתחיל המסע ‪ -‬לגלות את הברבור שבנו!‬
‫אומה זו [ישראל] משולה לעפר ומשולה לכוכבים‪ .‬כשהן יורדין – יורדין‬
‫עד עפר‪ ,‬וכשהן עולין – עולין עד לכוכבים‪.‬‬
‫(מגילה טז‪).‬‬
‫‪11‬‬
‫עם וארץ‬
‫כ"ט אדר‬
‫ביאורים‬
‫"הא לחמא עניא"‬
‫יֵיתי וְיֵיכוֹל‪ׁ ָ ...‬ה ַש ָּתא‬
‫"הא לַ ְח ָמא ַענְ יָא ִּדי ֲאכָ לוּ ַא ְב ָה ָתנָ א ְּב ַארְ ָעא ְד ִמ ְצרָ יִם‪ָּ .‬כל ִּדכְ ִפין ֵ‬
‫ָ‬
‫שרָ ֵאל‪ָ .‬הׁ ַש ָּתא ַע ְב ֵּדי‪ ,‬לְ ׁ ָשנָ ה ַה ָּב ָאה ְּבנֵ י חוֹרִ ין"‪.‬‬
‫ָהכָ א‪ ,‬לְ ׁ ָשנָ ה ַה ָּב ָאה ְּב ַארְ ָעא ְדיִ ְ ׂ‬
‫המשפטים הללו הם הפתיחה להגדה‪ .‬התרגום שלהם מארמית הוא‪:‬‬
‫'זה לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים‪ .‬כל מי שרעב יבוא ויאכל‪...‬‬
‫השנה אנחנו כאן‪ ,‬אך לשנה הבאה נהיה בארץ ישראל‪ .‬השנה אנחנו עבדים‪,‬‬
‫אך לשנה הבאה נהיה בני חורין'‪.‬‬
‫אלו משפטים שמבטאים את תקוותינו הלאומיות‪ .‬המצב כיום איננו אידיאלי‪,‬‬
‫אנחנו לא בני חורין לחלוטין‪ .‬אך בשנה הבאה בעזרת ה' נהיה בני חורין‪ .‬למה‬
‫צריך ברגע מרומם זה להזמין עניים שיסעדו אתנו?‬
‫ישנו קו יסודי המבדיל בין ישראל לעמים‪ .‬בעולם האליליות והכפירה העיקר‬
‫הוא האדם עצמו והנאותיו הגסות והחומריות‪ .‬גם ההנאות הרוחניות הן רק‬
‫אמצעי לאותו סיפוק גופני גס‪ .‬ממילא כשהאדם מתפתח ויוצא לחירות הוא‬
‫חושב על פיתוח עצמו בלבד‪.‬‬
‫לעומתם‪ ,‬עם ישראל מונהג לאורו של אברהם אבינו‪ ,‬איש החסד‪ .‬אהבת הטוב‬
‫והחסד הנה עניין מהותי באופי שלנו‪ .‬לא יכולנו לבטא נטייה זאת כשהיינו‬
‫משועבדים‪ .‬על‪-‬כן‪ ,‬מיד כשאנו יוצאים לחרות‪ ,‬אנו רוצים לבטא את אישיותנו‪.‬‬
‫אנחנו מרגישים רצון עז לעשות טוב‪ ,‬ומזמינים את העניים לסעוד עמנו‪.‬‬
‫מצוות סיפור יציאת מצרים בליל פסח‬
‫הלכות‬
‫מצווה מן התורה לספר ביציאת מצרים בלילה שבו יצאנו ממצרים לחירות‬
‫עולם‪.‬‬
‫אמנם בכל יום מצווה לזכור את יציאת מצרים‪ ,‬שנאמר‪" :‬לְ ַמ ַען ִּתזְ כּ ֹר ֶאת יוֹם‬
‫אתךָ ֵמ ֶארֶ ץ ִמ ְצרַ יִם כּ ֹל ֵיְמי ַח ּיֶיךָ "‪ ,‬אלא שיש כמה הבדלים בין המצווה שבכל‬
‫ֵצ ְ‬
‫יום למצווה בליל ט"ו בניסן‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬כדי לקיים את המצווה שבכל יום די בהזכרה בלבד‪ ,‬ואילו בליל ט"ו‬
‫בניסן מצווה לספר בהרחבה את מעשה יציאת מצרים‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬בליל ט"ו‬
‫המצווה היא לספר כשהמצה והמרור מונחים לפנינו‪ .‬בליל פסח המצווה היא‬
‫לספר בדרך של שאלה ותשובה‪ .‬הבדל נוסף הוא שממצוות זכירת יציאת‬
‫מצרים שבכל יום נשים פטורות‪ ,‬ואילו במצווה לספר ביציאת מצרים בליל‬
‫ט"ו בניסן נשים חייבות‪( .‬מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬פסח)‬
‫‪12‬‬
‫הלימוד מוקדש לע"נ משה בן פנחס וחתונג'ן הכהן‬
‫דברים שבלב‬
‫בשביל ישראל‬
‫"לשם מה שלחתי אותך לשם??" נזף המלך במשנה שלו‪" .‬הרי ידעתי שהם לא‬
‫מכירים אותי ואינם מתייחסים לפקודותיי‪ .‬מתפקידך היה לחבר אותם לכל זה‪,‬‬
‫בשביל זה הגעת לשם"‪" .‬אבל כבוד המלך"‪ ,‬הצטדק מיד המשנה‪" ,‬התנהגות‬
‫אנשי הכפר הזה רחוקה ממש מכל מה שאנחנו מאמינים בו‪" "...‬אינך צריך‬
‫להתנצל"‪ ,‬המשיך המלך את דבריו‪" ,‬ברור לי שזאת משימה לא פשוטה‪ ,‬אבל‬
‫חשבתי שכשהם יראו את המשפחה‪ ,‬את היחס ואת ההתנהגות‪ ,‬הדבר יקרין‬
‫עליהם ולאט לאט יצמח השינוי גם אצלם‪ .‬וזה יקרה‪ .‬עם הרבה סבלנות ודבקות‬
‫במשימה ‪ -‬עוד תראה איזה שינוי הנוכחות שלך תיצור שם"‪.‬‬
‫•‬
‫"עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו"; עם ישראל נשלח לעולם הזה עם משימה‪,‬‬
‫תפקיד ‪ -‬לספר תהילת ה'‪ .‬מה פשר התפקיד הזה‪ ,‬וכיצד מיישמים אותו?‬
‫בדומה לסיפור הפתיחה‪ ,‬גם כאן‪ ,‬המלך שולח שליח שאמור לרתום בהשפעת‬
‫מעשיו את העם‪ ,‬הרחוק מציוויי המלך‪ ,‬אל אותם ערכים עליונים‪ .‬הרי לא ייתכן‬
‫שהקיום האנושי בעולם הוא סתמי‪ .‬באדם קיימת השתוקקות לחיפוש משמעות‬
‫ותוכן לחיים‪ ,‬כמאמר השיר‪" :‬לא‪ ,‬אנחנו לא חיות‪ ."...‬על עם ישראל הוטלה‬
‫המשימה לגלות כיצד ניתן לגשר על המרחק העצום בין ההשתוקקות הכללית‬
‫הזאת‪ ,‬לערכים האלוקיים העליונים‪ .‬לחבר בין שמים לארץ‪ .‬זאת משמעות‬
‫דברי חז"ל במדרש על הפסוק "בראשית ברא אלוקים‪" - "...‬בשביל ישראל‬
‫והתורה‪ :"...‬העולם נברא בשביל ישראל והתורה‪ .‬ומה עם שאר האנושות? האם‬
‫הם נבראו לחינם? אלא שהמדרש בא ללמד מהי תכלית האנושות‪ ,‬לאן העולם‬
‫צריך להתקדם‪" .‬בשביל ישראל והתורה" פירושו‪ :‬בשביל התכלית שמתגלה‬
‫על ידי עם ישראל שמקיים את התורה‪ .‬התכלית היא‪ :‬ההכרה בה'‪ ,‬והכרה זאת‪,‬‬
‫כאשר היא מובנת באופן אמיתי‪ ,‬מובילה למוסריות‪ ,‬צדק ועוד ערכים רבים‪ .‬על‬
‫ידי עם ישראל עוברת התכלית הזאת לעולם כולו‪.‬‬
‫לצורך התכלית הייחודית הזאת יצר ה' את עם ישראל‪ ,‬עם ִעם נשמה עליונה‪.‬‬
‫נשמה כללית שמחוברת לריבונו של עולם ומכילה באופן שורשי ותמציתי את‬
‫כל הכישרונות והיכולות האנושיים‪ .‬כמו שורש‪ ,‬הכולל בתוכו את כל מה שיתגלה‬
‫בעתיד בצמח‪ .‬מכוח הנשמה הענקית הזאת מסוגל עם ישראל לתת מקום נכון‬
‫לכל הזרמים‪ ,‬השיטות‪ ,‬הדעות והמחשבות שקיימים ברחבי האנושות‪ .‬בכך מגלה‬
‫עם ישראל את הפן האלוקי שיש בכל פרט בעולם‪.‬‬
‫אין זה חכמה כלל להיות בעל מופת‪ .‬חכמה גדולה היא להיות יהודי‪.‬‬
‫(היהודי הקדוש)‬
‫‪13‬‬
‫עם וארץ‬
‫א' ניסן‬
‫ביאורים‬
‫"מה נשתנה"‬
‫הגמרא במסכת פסחים אומרת‪" :‬חכם ‪ -‬בנו שואלו‪ ,‬ואם אינו חכם ‪ -‬אשתו‬
‫שואלתו‪ ,‬ואם לאו ‪ -‬הוא שואל לעצמו‪ ,‬ואפילו שני תלמידי חכמים שיודעין‬
‫בהלכות פסח שואלין זה לזה"‪ .‬מדוע חז"ל תיקנו לנו שסיפור יציאת מצרים‬
‫יהיה בדרך שאלה ותשובה? מה ההיגיון בכך שאדם שואל את עצמו?‬
‫בליל הסדר אנו לא שואלים את השאלות רק כדי לקבל תשובות! אפילו תלמידי‬
‫חכמים שיודעים הלכות פסח צריכים לשאול‪ .‬חז"ל רוצים ללמדנו שעצם זה‬
‫שיש שאלות זה דבר גדול מאוד‪ .‬אם האדם שואל – סימן שהוא חושב שיש‬
‫תשובה‪ .‬סימן שיש מישהו שיודע למה שדברים מתנהלים בעולם באופן כזה‪.‬‬
‫עוד לפני התשובה‪ ,‬עצם השאלה מעידה שיש מי שעונה‪ .‬אדם שמיואש ואינו‬
‫מאמין לאף אחד – לא ישאל‪.‬‬
‫עם ישראל שאל שאלות במהלך כל ההיסטוריה‪ .‬אברהם אבינו שאל על החרבת‬
‫סדום "השופט כל ארץ לא יעשה משפט?"; משה רבנו שאל "למה הרעות‬
‫לעם הזה?"; הגמרא מלאה בשאלות‪ .‬עם ישראל הוא עם ששואל‪ .‬הוא עם‬
‫שמאמין שיש ריבונו של עולם שמנווט הכול‪ ,‬ולכן אפשר לשאול‪ .‬בליל הסדר‪,‬‬
‫הלילה שבו נולדנו‪ ,‬חובה לשאול‪ .‬השאלות מעידות על כך שאנחנו עם מיוחד‪,‬‬
‫עם שמאמין שיש בורא לעולם‪.‬‬
‫ברכת האילנות‬
‫הלכות‬
‫היוצא לשדה בחודש ניסן ורואה אילנות פורחים‪ ,‬מברך את ברכת האילנות‬
‫כדי להודות לה' על חסדיו שהחיה את האילנות והפריח אותם‪ .‬מברכים על‬
‫לפרות‪ .‬גם נשים מברכות‬
‫עץ פרי בלבד‪ ,‬שצומחת ברכה מפרחיו שיגדלו ֵ‬
‫ברכה זו‪.‬‬
‫נוסח הברכה‪" :‬ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם‪ ,‬שלא חסר בעולמו כלום‬
‫וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם"‪ .‬לכתחילה יש‬
‫לומר את הברכה על ראיית שני אילנות לפחות‪ ,‬אבל בשעת הצורך אפשר‬
‫לברך גם על אילן פורח אחד‪.‬‬
‫מי שלא הספיק לראות את האילנות בפריחתם‪ ,‬וראה אותם לאחר שהופיעו‬
‫ֵפרותיהם – לא יברך עליהם‪ .‬אולם אם ֵפרותיהם קטנטנים ובקושי ניכרים‬
‫– יכול לברך עליהם בדיעבד‪.‬‬
‫יש נוהגים שלא לברך ברכה זו בשבת‪ ,‬אולם לדעת רוב הפוסקים הדבר מותר‬
‫וכן נהגו במקומות רבים‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫דברים שבלב‬
‫לנקות יהלומים‬
‫לפעמים‪ ,‬כשמביטים על יהודים שבחזותם החיצונית לא נראים לנו כל כך‪ ,‬איך‬
‫נאמר‪ ,‬קרובים לתורה ומצוות ‪ -‬מתעוררת לה בלב שאלה‪ :‬מה בעצם גורם להם‬
‫להיות קשורים לעם ישראל? הרי לפעמים אפילו הם עצמם מצהירים שאין בינם‬
‫לבין הגויים שום הבדל‪ .‬אלא‪ ,‬שכאשר זהו המבט שלנו‪ ,‬אנו שוכחים שלא אנחנו‬
‫בחרנו להיות עם ישראל‪ .‬הבחירה לא התחילה בגלל שאנחנו היינו צדיקים‪ ,‬חמודים‬
‫ומתוקים‪ .‬לא ולא! דווקא בגלל שה' בחר בנו ‪ -‬קיים בנו הכישרון הזה‪ ,‬להיות‬
‫טובים‪ ,‬צדיקים וישרים‪ .‬כמובן‪ ,‬אם לא נתאמץ לחשוף את התכונות הישראליות‬
‫שקיימות בנו – נישאר רחוקים מן הנשמה שבנו‪ .‬אין זה אומר שהיא לא קיימת‪,‬‬
‫היא פשוט לא מתגלה עדיין‪ .‬למשל‪ ,‬ילד בעל כישרון מוסיקלי ‪ -‬לא בחר בכישרון‬
‫הזה‪ ,‬הוא פשוט נולד מוכשר‪ .‬למרות זאת‪ ,‬אם לא ישקיע מאמץ כדי לחשוף את‬
‫הכישרון הזה ולהוציאו מן הכוח אל הפועל – הוא יישאר נגן גרוע‪.‬‬
‫הסגולה‪ ,‬שטבועה בנו מעניקה לנו את האפשרות לבחור לחשוף אותה‪" ,‬והייתם‬
‫לי סגולה מכל העמים"‪ .‬הסגולה‪ ,‬כמו הכישרון‪ ,‬לא מתחילה מאיתנו ולכן גם‬
‫אין אפשרות לפגוע בה‪ .‬התפקיד שלנו הוא לחשוף את הכישרון – להוציא את‬
‫הסגולה הזאת מן הכוח אל הפועל על ידי הבחירה שלנו‪ .‬אם כן‪ ,‬כשאנחנו רואים‬
‫אדם מישראל‪ ,‬צריך להביט עליו כאילו יהלום יקר ניצב לפנינו‪ .‬ייתכן שיהלום זה‬
‫מכוסה כעת עפר וטיט‪ ,‬ייתכן שהוא אינו מעובד כלל‪ .‬למרות זאת‪ ,‬יהיה זה מעשה‬
‫חסר היגיון להשליך לפח יהלום מלוכלך‪ .‬הרי גם כעת‪ ,‬במצבו הנוכחי‪ ,‬היהלום יקר‬
‫באותה מידה; הלכלוך נוגע רק בשכבה החיצונית‪ .‬ויותר מזה‪ ,‬דווקא כשמבינים‬
‫איזו נשמה ענקית קיימת בקרב כל אחד ואחת מעמנו מתמלא הלב רחמנות על‬
‫הריחוק‪ ,‬על הפער בין הכישרון לבין מה שמתגלה כעת בפועל‪ .‬רחמנות שמולידה‬
‫רצון לסייע ‪ -‬להוריד כמה שכבות‪ ,‬לנקות קצת‪ .‬לגלות‪.‬‬
‫וכמו מורה טוב‪ ,‬שיודע לזהות כישרון גם אם הוא עוד לא גלוי לעין כל‪ַ ,‬נפ ֵּתח‬
‫עין טובה כלפי אחים ואחיות רחוקים‪ .‬וגם כלפי עצמנו; כאשר אנחנו נופלים‬
‫ומתלכלכים‪ ,‬נזכיר לעצמנו תמיד שהיהלום שבפנים גדול יותר מכל דבר אחר‬
‫והוא תמיד שמור בפנים‪ .‬לנו נשאר רק לבחור לגלות אותו‪.‬‬
‫הצימאון להיבלע כולו ברוח ישראל צריך הוא להתגבר‪ .‬לחשוב‪ ‬ישראליות‪,‬‬
‫להרגיש ישראליות‪ ,‬לחיות חיים ישראליים‪ ,‬לראות בשמחת ישראל‪,‬‬
‫זאת‪ ‬היא מגמה עמוקה‪ ,‬גבוהה ורחבה‪ ,‬מלאה טל חיים של קודש‪.‬‬
‫(הרב קוק‪ ,‬אורות ישראל ג‪ ,‬ה)‬
‫‪15‬‬
‫עם וארץ‬
‫ב' ניסן‬
‫ביאורים‬
‫הבן הרשע‬
‫"רָ ׁ ָשע ָמה הוּא או ֵֹמר? ָ'מה ָה ֲעבו ָֹדה ַהזּ ֹאת לָ כֶ ם'‪ .‬לָ כֶ ם וְ לֹא לוֹ‪ .‬וּ לְ ִפי ׁ ֶשהו ִֹציא ֶאת‬
‫ַע ְצמ ֹו ִמן ַה ְּכלָ ל ָּכ ַפר ְּב ִע ָּקר"‪.‬‬
‫איזו כפירה בעיקר יש בשאלתו של הרשע?‬
‫הרשע עומד מבחוץ ושואל‪ .‬הוא מנותק מעבודת ה' של הקרבת קרבן הפסח‪.‬‬
‫זו עבודה שלכם ולא שלי‪ .‬הוא הוציא את עצמו מכלל ישראל שעובדים את‬
‫ה'‪ .‬לכן הוא כפר בעיקר‪ .‬הקב"ה גאל את ישראל ממצרים ולכן אנו עובדים‬
‫אותו‪ .‬אולם הרשע אינו רוצה להצטרף לעבודה ולעבוד את ה'‪ .‬בכך הוא מעיד‬
‫שהוא כופר במציאות ה'‪.‬‬
‫הרב קוק זצ"ל נותן פירוש נפלא נוסף‪ :‬עצם זה שהוא ראה את עצמו מחוץ‬
‫לעם ישראל גרם לו לכפור בקב"ה‪ .‬הרשע עומד מחוץ לכלל ישראל‪ .‬עיקר‬
‫הבעיה שלו אינו העובדה שאינו עובד את ה'‪ ,‬כמו שהסברנו קודם‪ ,‬אלא זה‬
‫שהוא נבדל ונפרד מעם ישראל‪ .‬הוא "הוציא את עצמו מן הכלל"‪ ,‬מכלל ישראל‪.‬‬
‫יציאה מכלל ישראל היא דבר הרסני‪ .‬אין משמעות לתורה ולמצוות בלי קישור‬
‫לעם ישראל‪ .‬התורה לא ניתנה לאבות‪ ,‬למרות שהיו צדיקים‪ ,‬אלא לכל עם‬
‫ישראל‪ .‬מי שמנתק את הקשר שלו לעם ישראל מנתק עצמו גם מהתורה‬
‫ומגיע לכפירה בעיקר‪ ,‬במציאות ה' בעולם‪.‬‬
‫המצווה לפתוח את הסדר בשאלה‬
‫הלכות‬
‫מצווה לספר ביציאת מצרים בדרך של שאלה ותשובה‪ ,‬שנאמר‪" :‬כי ישאלך‬
‫בנך מחר לאמור‪ ...‬ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים‪ ;"...‬וכן נאמר‪:‬‬
‫"והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם‪ .‬ואמרתם זבח פסח‬
‫הוא לה'‪ ;"...‬עוד נאמר‪" :‬והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת? ואמרת אליו‬
‫בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים"‪.‬‬
‫על ידי השאלה‪ ,‬הלב והמוח נפתחים לקבלת התשובה‪ ,‬וכיוון שהמסר שאנו‬
‫צריכים להעביר בליל הסדר חשוב ויסודי‪ ,‬נצטוונו לעשות זאת בצורה הטובה‬
‫ביותר ‪ -‬על ידי שאלה ותשובה‪.‬‬
‫זהו הטעם הבסיסי למצוות המיוחדות של ליל הסדר‪ ,‬אכילת מצה‪ ,‬קרבן פסח‬
‫ומרור‪ ,‬כדי לעורר את הילדים לשאול "מה נשתנה"‪ .‬עוד תיקנו חכמים לשנות‬
‫בכמה דברים מן ההרגלים הקבועים‪ ,‬כדי לעורר את הילדים להבין כי לילה‬
‫מיוחד הוא הלילה הזה‪ ,‬ויתעניינו באמת במשמעותו‪ ,‬וישאלו מעומק ליבם‬
‫"מה נשתנה"‪( .‬מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬פסח)‬
‫‪16‬‬
‫מוקדש לע"נ דינה (אירן) בת דוד ושפרה‪ ,‬ושאר בני המשפחה ז"ל‬
‫דברים שבלב‬
‫משפחה אוהבת‬
‫"הדוברים של הציונות הדתית יכולים לטרטר בתקשורת בלי סוף על איכויות‬
‫הנוער שלהם – תמימותו‪ ,‬מסירותו‪ ,‬נכונותו‪ ,‬נאמנותו וערכיו‪ .‬האמת הפוכה‬
‫לגמרי‪ .‬למעט בודדים פה ושם‪ ,‬הנוער הזה‪ ,‬בוגר מערכת החינוך הדתית ותנועות‬
‫הנוער‪ ,‬בוגר הישיבות התיכוניות – גזעני ברובו המוחלט‪ .‬שמרני‪ ,‬צר אופק באופן‬
‫מביך ולא מוסרי‪( "...‬מתוך "השמאל הלאומי" מאת שמואל הספרי ואלדד יניב‬
‫עמ' ‪ ,35 – 34‬התש"ע)‬
‫•‬
‫כואב כל כך לקרוא כיצד רואים אותנו חלק מאחינו‪ .‬ועם כל זה‪ ,‬אנחנו מוכרחים‬
‫לענות לעצמנו כיצד כל הדיבורים על 'עם סגולה' לא הופכים אותנו באמת‬
‫לגזעניים‪.‬‬
‫מהי גזענות? הנאצים למשל‪ ,‬בגזענותם‪ ,‬התירו לעצמם לרצוח מיליונים‪ .‬תורת‬
‫הגזע הנאצית טענה שכל מי שאיננו שייך לגזע הנבחר הוא בעצם תת אדם ועוד‬
‫פחות מכך‪ ,‬דבר המתיר את דמו‪ .‬האם כאשר אנו מדברים על עם נבחר‪ ,‬זוהי הדרך‬
‫בה אנו רואים את הדברים?‬
‫"עצמות החפץ של היות טוב לכל‪ ,‬בלא שום הגבלה בעולם כלל‪ ,‬בין בכמות הניטבים‬
‫ובין באיכותו של הטוב‪ ,‬זהו הגרעין הפנימי של מהות נשמתה של כנסת ישראל"‪.‬‬
‫במילים מדהימות אלה של הרב קוק נעוץ אולי ההבדל היסודי בין הגזענות בסגנון‬
‫הנאצי – ובין‪ ,‬להבדיל אלף אלפי הבדלות‪ ,‬הבנת בחירתו של עם ישראל‪ .‬עם ישראל‬
‫הוא שליח ה' בעולם‪ .‬כשם שה' בחפצו ואהבתו מקיים את עולמנו בכל רגע‪ ,‬כך‬
‫גם בנו‪ ,‬נציגיו בעולם‪ ,‬קיימת תכונת האהבה שמולידה בנו את חפץ ההטבה‪ .‬רק‬
‫כך אפשר להסביר את היחס הרגיש שבו אנו נוהגים‪ ,‬לפעמים אפילו באויבינו‪ .‬זוהי‬
‫תכונת החסד שטבועה בנשמתנו ולפעמים יוצרת אפילו עיוותים כאשר אנו מפריזים‬
‫בה ומשתמשים בה שלא במקומה‪ .‬כל אחד ואחת מאיתנו‪ ,‬כחלק משייכותנו לעם‬
‫ישראל‪ ,‬צריכים להיות חפצים בטובתם של כל העמים‪ .‬בתפילות אנחנו מתפללים‬
‫על כל העולם‪ ,‬ובסוכות אנו מקריבים שבעים קורבנות כנגד שבעים אומות העולם‪.‬‬
‫אפילו בית המקדש הוא 'בית תפילה לכל העמים'‪ .‬אנחנו מכירים בתפקידים השונים‬
‫שיש לכל אחד מן העמים כחלק מן האנושות כולה‪ .‬ושלא כשאר הדתות – איננו‬
‫רוצים שכולם יהיו יהודים כמונו‪ .‬ועם כל זאת‪ ,‬שלא כמו בכל תורת גזע‪ ,‬מי שרוצה‬
‫להצטרף אלינו יכול לעשות זאת על ידי הגיור‪.‬‬
‫בקיצור‪ ,‬אפשר לדמות את עם ישראל למשפחה עם משימה מיוחדת‪ .‬מי שרוצה‪,‬‬
‫מי שמוכן לקבל על עצמו את המשימה‪ ,‬יכול להצטרף למשפחה הזאת ולהיות‬
‫חלק ממהפכת הטוב והיושר שהיא רוצה להעניק לעולם‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫עם וארץ‬
‫ג' ניסן‬
‫ביאורים‬
‫אברהם העברי‬
‫תיכֶ ם ֵמעו ָֹלם‪ֶּ .‬תרַ ח ֲא ִבי ַא ְברָ ָהם ֲוַא ִבי נָ חו ֹר וַ ַי ַּע ְבדוּ ֱאל ִ ֹהים‬
‫יָשבוּ ֲאבו ֵ ֹ‬
‫ְּ"ב ֵע ֶבר ַה ָּנ ָהר ׁ ְ‬
‫ֲא ֵחרִ ים‪ֶ :‬וָא ַּקח ֶאת ֲא ִביכֶ ם ֶאת ַא ְברָ ָהם ֵמ ֵע ֶבר ַה ָּנ ָהר וָאוֹלֵ ךְ אוֹת ֹו ְּבכָ ל ֶארֶ ץ ְּכנָ ַען‪"...‬‬
‫למה חשוב להגדה לספר לנו איפה ישבו אבותינו? איך זה קשור ליציאת‬
‫מצרים?‬
‫הקב"ה בחר באברהם אבינו להיות מייסד האומה שתפיץ את שמו בעולם‪ .‬הוא‬
‫לא היה ראוי לכך מצד המקום שבו התגורר‪ .‬הוא ישב ב'עבר הנהר' – מחוץ‬
‫לארץ ישראל‪ .‬ארץ ישראל היא הארץ היחידה שבה אפשר לחיות את דבר‬
‫ה' באופן שלם‪ .‬הוא לא היה ראוי לבחירת הקב"ה מצד ה'ייחוס' שלו משום‬
‫שהוא היה בנו של תרח ואחיו של נחור‪ ,‬שני עובדי אלילים גדולים‪ .‬גם לא‬
‫מוזכר שמעשיו הטובים הם הסיבה לבחירתו‪ .‬אף על פי כן בחר ה' באברהם‬
‫אבינו‪ ,‬הביא אותו אל הארץ הקדושה כדי שיחיה שם חיים של קודש‪ ,‬והרבה‬
‫את זרעו להיות אומה חדשה‪ .‬בחירת הקב"ה באברהם היא בחירה אלוקית‬
‫שאינה תלויה בגורמים חיצוניים אשר יכולים להתחלף‪ .‬היא אינה נובעת‬
‫ממעשיו או מייחוסו‪ .‬לכן היא אינה יכולה להשתנות‪ .‬זו הסיבה שה' הוציא‬
‫אותנו ממצרים‪ .‬לא בגלל מעשינו הטובים אלא בגלל החלטה אלוקית שאנחנו‬
‫העם שיישא את שמו בעולם‪.‬‬
‫מצוות אכילת מצה בפסח‬
‫הלכות‬
‫מצווה מן התורה לאכול מצה בליל ט"ו בניסן‪ ,‬שנאמר‪" :‬בערב תאכלו מצות"‪.‬‬
‫ואף שנאמר‪" :‬שבעת ימים מצות תאכלו"‪ ,‬למדו חכמים על פי הכללים שהתורה‬
‫נדרשת בהם שאין כוונת התורה לצוות לאכול מצות בכל שבעת הימים‪ ,‬אלא‬
‫הכוונה שזהו המאכל העיקרי שאוכלים בפסח במקום הלחם‪ ,‬אבל מי שירצה‬
‫להסתפק באכילת פירות וירקות ומיני בשר וחלב‪ ,‬רשאי‪.‬‬
‫בפשטות משמע שהאוכל מצות בכל שבעת ימי הפסח אינו מקיים בכך‬
‫מצווה‪ ,‬וכפי שאמרו חז"ל שאכילת מצה בשבעת הימים היא "רשות"‪ .‬אולם‬
‫הרבה מגדולי ישראל כתבו‪ ,‬שאמנם חובת אכילת מצה היא רק בליל הסדר‪,‬‬
‫ולכן רק על אכילת מצה שבליל הסדר תיקנו חכמים לברך "על אכילת מצה"‪,‬‬
‫אבל בשאר ימי הפסח אף שאין חובה מכל מקום האוכל מצה מקיים מצווה‪.‬‬
‫(מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬פסח)‬
‫‪18‬‬
‫דברים שבלב‬
‫עם הנצח‬
‫אדם‪" :‬תגיד‪ ,‬ישראל‪ ,‬אתה לא חושב שהעניין שאתם הדתיים עושים מעם‬
‫ישראל‪' ,‬עם סגולה' וכל זה‪ ,‬הוא לא קצת מוגזם?? בסך הכל עם‪ .‬אחרי הכול‪ ,‬אני‬
‫כאדם חילוני‪ ,‬שלא מאמין במיסטיקה ומשיחיות לא מסוגל להבין באופן ריאלי‬
‫על מה אתם מדברים"‪.‬‬
‫ישראל‪" :‬שום מיסטיקה‪ .‬זה ריאלי לגמרי"‪.‬‬
‫אדם‪" :‬תסביר קצת"‪.‬‬
‫ישראל‪" :‬זה פשוט מאוד; מן הסתם למדת קצת הסטוריה‪ .‬הדרך המקובלת‬
‫בתיאור ההסטורי היא שכל עם מתפתח ממשפחה לשבט‪ ,‬הם מתיישבים בחבל‬
‫ארץ מסוים או כובשים מקום‪ .‬לאחר מכן הם מפתחים במקום תרבות עצמאית‪,‬‬
‫מתקדמים‪ ,‬מגיעים לנקודת שיא מבחינה תרבותית ומשם מתחיל תהליך שקיעה‬
‫הדרגתי; העם מאבד את תרבותו‪ ,‬מתבולל‪ ,‬גולה ממקומו‪ ,‬מושמד ויורד מעל במת‬
‫ההסטוריה‪ .‬הכלל הזה חל כמעט על כל העמים בהסטוריה המוכרת לנו‪ .‬אפילו‬
‫עמים שהצליחו להקים אימפריות אדירות לא נמלטו מן הכלל הזה‪ .‬השמות‪:‬‬
‫אכד‪ ,‬מצרים‪ ,‬אשור‪ ,‬בבל‪ ,‬פרס‪ ,‬יוון‪ ,‬רומא וספרד היו מטילי מורא בשעתם וכיום‬
‫לא נשאר מן התרבויות הללו כמעט דבר"‪.‬‬
‫אדם‪" :‬הבנתי‪ ,‬לאן אתה חותר?"‬
‫ישראל‪" :‬לכאורה גם העם שלנו עבר תהליך דומה‪ .‬גדלנו ממשפחה לשבט‪ ,‬כבשנו‬
‫חבל ארץ‪ ,‬התפתחה שם תרבות ייחודית‪ ,‬הגענו לשיא הפריחה בימי דוד ושלמה‬
‫ ומשם התחלנו בצניחה חופשית‪ :‬התמוטטות רוחנית‪ ,‬חורבן וגלות שאורכם‬‫קרוב לשלושת אלפים שנים"‪.‬‬
‫אדם‪" :‬בדיוק כמו שאמרתי‪ .‬כמו כל העמים"‪.‬‬
‫ישראל‪" :‬אלא שכאן נגמר הדמיון ומתחילה תופעה מדהימה‪ .‬קשה למצוא עם‬
‫שקיים שלושת אלפים שנה‪ ,‬ולא ניתן כלל למצוא עם שממשיך להתקיים במצב‬
‫של פיזור ורדיפות אפילו אלף שנה"‪.‬‬
‫אדם‪" :‬איך החוקרים מסבירים את התופעה הזאת?"‬
‫ישראל‪" :‬ניתנו לכך הסברים שונים‪ ,‬ואף כאלה שסותרים זה את זה; יש שאמרו‬
‫שתנאי החיים היהודיים היו נוחים באופן יחסי‪ ,‬ויש שאמרו שדווקא הרדיפות‬
‫והגזרות חישלו את עמנו וגרמו להישרדותו‪ .‬יש שאמרו שכשרון ההסתגלות היהודי‬
‫גרם לנו להצליח לשרוד תחת תרבויות שונות‪ ,‬ויש שאמרו שדווקא התנכרותנו‬
‫לסביבה והתבדלותנו היא זאת ששימרה את קיומנו‪ .‬וכך עוד ועוד דוגמאות שונות‪.‬‬
‫בקיצור‪ ,‬אדם‪ ,‬יש כאן תופעה בלתי הגיונית ויוצאת דופן מבחינה הסטורית‪ .‬זה‬
‫ברור וגלוי לעין כול‪ .‬עם הנצח ‪ -‬זו לא רק סיסמה אלא מציאות ממשית"‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫עם וארץ‬
‫ד' ניסן‬
‫ביאורים‬
‫"ואחרי כן יצאו ברכוש גדול"‬
‫הקב"ה מבטיח לאברהם אבינו בברית בין הבתרים שכשעם ישראל ייגאל הוא‬
‫יצא ברכוש גדול‪ .‬למה כל כך חשוב לקב"ה להזכיר פרט זה כחלק מגאולת‬
‫ישראל?‬
‫תפקידו של עם ישראל הוא להשפיע על העולם ולתקנו‪ .‬אומות העולם לא ילמדו‬
‫מוסר ומידות מעם שהוא עני ומסכן‪ .‬רק עם שיש לו מדינה חזקה ומשגשגת‪,‬‬
‫טכנולוגיה מפותחת ועושר כלכלי יכול להשפיע בעולם‪ .‬ככל שמדינה חזקה‬
‫ועשירה יותר‪ ,‬כך קולה נשמע יותר בעולם ושאר העמים רוצים להידמות לה‪.‬‬
‫לכן התרבות השולטת בעולם היא תמיד של האימפריה הכי גדולה‪ .‬לכן עם‬
‫ישראל חייב שיהיה לו רכוש גדול כדי להקים ממלכה חזקה‪ .‬זו הדרך להשפיע‬
‫על העולם‪ .‬כמו שהיה בזמן שלמה המלך שבנה ממלכה אדירה ומכל העולם‬
‫הגיעו כדי ללמוד ממנו איך מנהלים מדינה מוסרית וגם מצליחה‪.‬‬
‫דבר זה לימד אותנו אברהם אבינו‪ .‬התורה מספרת עליו שהיה לו רכוש רב‪ .‬זה‬
‫מה שנתן לו את הכוח לדבר עם מלכים גדולים כמו אבימלך ופרעה ולהשפיע‬
‫על דרכיהם‪ .‬לכן כשהקב"ה מבטיח לו שעם ישראל יצא מהשעבוד וימשיך‬
‫את הדרך שאותה אברהם סלל‪ ,‬הוא יהיה בעל ממון רב כדי להשפיע על כל‬
‫העולם ללכת בדרך ה'‪.‬‬
‫מצוות אכילת מצה בליל פסח‬
‫‪20‬‬
‫הלכות‬
‫מצווה מהתורה לאכול בליל ט"ו בניסן מצה‪ ,‬שנאמר‪" :‬בערב תאכלו מצות"‪.‬‬
‫מצה זו צריכה להיות שמורה‪ ,‬שנאמר‪" :‬ושמרתם את המצות"‪ .‬כיוון שאכל‬
‫כזית מצה שמורה קיים המצווה מהתורה‪ ,‬שכל שיעורי אכילה שבתורה‬
‫שיעורם בכזית‪.‬‬
‫מדברי חכמים מוסיפים ואוכלים עוד כשיעור שלושה זיתים מצה‪.‬‬
‫באכילה הראשונה שאחר ברכות 'המוציא' ו'על אכילת מצה' אוכלים לכתחילה‬
‫שיעור כשני זיתים‪ ,‬כזית אחד מהמצה העליונה לברכת 'המוציא'‪ ,‬וכזית אחד‬
‫מהמצה האמצעית החצויה לברכת 'על אכילת מצה'‪ .‬אחר כך אוכלים עוד‬
‫כזית ב'כורך' עם המרור‪ ,‬ובסוף הסעודה אוכלים כזית נוסף ל'אפיקומן'‪ ,‬כך‬
‫שבסך הכל אוכלים כשיעור ארבעה זיתים של מצה‪.‬‬
‫שיעור 'כזית' הוא כשליש מצת מכונה‪ ,‬וכגודל זה במצת יד‪ .‬אם כן מיד לאחר‬
‫ברכות "המוציא" ו"על אכילת מצה" אוכלים כשני שליש מצת מכונה‪ .‬לאכילת‬
‫כורך אוכלים כשליש מצת מכונה‪ ,‬וכן לאכילת ה'אפיקומן' אוכלים כשליש‬
‫מצת מכונה‪( .‬מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬פסח)‬
‫דברים שבלב‬
‫המהפכה הישראלית‬
‫"חשיבותו המסחרית‪ ,‬תרומתו לרשימה העולמית של השמות הגדולים בספרות‪,‬‬
‫מדע‪ ,‬אומנות‪ ,‬מוסיקה‪ ,‬כספים‪ ,‬רפואה‪ ,‬והלמודים הקשים‪ ,‬הם מעל ומעבר לכל‬
‫יחס אל חולשת מספרו" (מרק טווין)‬
‫מה אומרים לכם השמות הבאים‪ :‬קרל מרכס‪ ,‬זיגמונד פרויד‪ ,‬אלברט איינשטיין‪,‬‬
‫היינריך היינה? בלי לפרט מה בדיוק פעל כל אחד מן האישים הללו במדע‪,‬‬
‫בספרות‪ ,‬בכלכלה ובפסיכולוגיה ‪ -‬המשותף לכולם הוא שהם היו יהודים‪ .‬כל‬
‫אחד מהם חידש בתחומו וזכה להערכה רבה‪ .‬האם ריכוז הכישרונות שהיה קיים‬
‫בעם ישראל‪ ,‬הגדול ביחס למספרו הקטן בין העמים הוא מקרה בלבד? ומה בנוגע‬
‫להשפעה הכבירה שהשפיע העם הזה על האנושות? בתחום הדתי ‪ -‬הנצרות‬
‫והאיסלם‪ ,‬שתי הדתות הגדולות‪ ,‬צמחו כמובן מתוך היהדות‪ .‬בתחום המוסר‬
‫והערכים ‪" -‬היהודי הוא הסמל של הסובלנות התרבותית והדתית‪' ,‬אהבו את‬
‫הגר אשר בתוככם' ציוה משה‪ .‬היהודי הוא הנצחי והוא הנצחיות בעצמה" (לב‬
‫טולסטוי‪ ,‬סופר רוסי)‪ .‬ובתחום המדע החדש ‪ -‬דמויות שמוכרות לרובנו‪ :‬אלברט‬
‫איינשטיין‪ ,‬זיגמונד פרויד ועוד רבים‪ .‬מהיכן כל זה מגיע? מהו הגורם להישרדותו‬
‫הבלתי מובנת של עם ישראל‪ ,‬לריכוז הגדול של הכישרונות המצויים בו ולהשפעתו‬
‫הגדולה על תחומי האנושות השונים? מהו הכישרון היהודי הייחודי?‬
‫לאור מה שלמדנו על הסגולה שקיימת בעם ישראל‪ ,‬על המקור האלוקי שמאיר‬
‫בתוכנו כאומה וכיחידים ‪ -‬יובנו כל הביטויים השונים הללו‪ .‬האלוקי הוא האינסופי‪,‬‬
‫הבלתי מוגבל‪ ,‬הנצחי‪ .‬בעם ישראל מפעמת נשמה שקשורה למקורה האינסופי;‬
‫היכולת לחרוג מעבר למסגרת הטבעית‪ ,‬להתקיים אחרי שכולם נעלמים‪ ,‬לחדש‬
‫דברים שאחרים לא חשבו עליהם ‪ -‬כל אלה הם ביטויים למקור האינסופי שמחיֵה‬
‫את העם שלנו‪ .‬לא מדובר דווקא בשכל רב יותר‪ .‬הרי יש אנשים חכמים גם בקרב‬
‫הגויים‪ .‬החידוש של עם ישראל הוא בנשמתו‪ ,‬ביכולתו לחדש‪ ,‬לצאת מהגבולות‬
‫הידועים ולצעוד אל עבר העתיד‪ .‬לכן‪ ,‬גם אם הדמויות שהזכרנו היו רחוקות מכל‬
‫הווי דתי ‪ -‬הנשמה הישראלית שלהם היא שהעניקה להם את היכולת הייחודית‬
‫הזאת‪ .‬דרך היכולת הזאת‪ ,‬הם הצעידו את העולם לקראת עתידו‪.‬‬
‫"מאז ומתמיד שימש עם ישראל מגדלור‪ ,‬שהפיץ את אור המחאה העזה נגד‬
‫הת ְפלות‪ ,‬המחילה‬
‫החלאה והשפלות בחיי האדם‪ ,‬נגד האלימות כלפי האדם‪ ,‬נגד ִ‬
‫והבערות"‪( .‬מאקסים גורקי)‬
‫"אם נדע את גדולתנו אז אנו יודעים את עצמנו‪ ,‬ואם נשכח את גדלנו‬
‫אנו שוכחים את עצמנו‪"...‬‬
‫(הרב קוק‪ ,‬אורות‪ ,‬עמ' נה)‬
‫‪21‬‬
‫עם וארץ‬
‫ה' ניסן‬
‫ביאורים‬
‫"והיא שעמדה"‬
‫"וְ ִהיא ׁ ֶש ָע ְמ ָדה לַ ֲאבו ֵֹתינוּ וְ לָ נוּ‪ֶ ׁ .‬שלּ ֹא ֶא ָחד ִּבלְ ָבד ָע ַמד ָעלֵ ינוּ לְ כַ לּ ו ֵֹתנוּ ֶא ָּלא ׁ ֶש ְּבכָ ל‬
‫ּדוֹר וָ דוֹר עו ְֹמ ִדים ָעלֵ ינוּ לְ כַ לּ ו ֵֹתנוּ‪ ,‬וְ ַה ָּקדוֹׁש ָּברוּךְ הוּא ַמ ִּצילֵ נוּ ִמ ּי ָָדם"‪.‬‬
‫כלפי מי אומרים‪" :‬והיא שעמדה"? מי עמדה לאבותינו ולנו?‬
‫הפירוש הפשוט הוא‪' :‬והיא' – הכוונה להבטחה שהבטיח הקב"ה לאברהם‪:‬‬
‫"ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה‪ ,...‬ואחרי כן יצאו ברכוש גדול"‪ .‬הקב"ה‬
‫גאל אותנו בגלל הבטחתו לאבות‪ .‬זו לא הייתה הבטחה חד פעמית‪ ,‬אלא הכרזה‬
‫אלוקית שכמו שביציאת מצרים ה' גאל אותנו כדי שנקים אומה שתמשיך‬
‫את מורשת האבות‪ ,‬כך בכל הגלויות והצרות הוא יושיענו‪.‬‬
‫אבל יש המפרשים שהכוונה היא להמשך המשפט; 'והיא' – מה שעמד לאבותינו‬
‫זו העובדה "שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו‪ ."...‬כלומר‪ ,‬הצרה התמידית‬
‫על עם ישראל היא שעמדה לנו‪ .‬קושי זה אינו זמני או תלוי במלך אכזר כזה‬
‫או אחר‪ .‬זה מגלה לנו שקשיים הם עניין מהותי לעם ישראל‪ ,‬הגזרות והקשיים‬
‫הם חלק מהותי בהתפתחות שלנו‪ .‬השנאה והעינוי כלפי עם ישראל מולידים‬
‫כוחות באומה‪ .‬הסיבה לכך היא שכאשר שונאים אותך אתה חושב האם אתה‬
‫בסדר ופועל כשורה‪ .‬אתה מנסה לשפר דרכיך‪ .‬השנאה גורמת לנו לחשוב ללא‬
‫הרף על תפקידנו בעולם ודוחפת אותנו למלא בשלמות את ייעודנו‪.‬‬
‫מצה שמורה‬
‫‪22‬‬
‫הלכות‬
‫נאמר‪" :‬ושמרתם את המצות"' ופירשו חז"ל שהמצווה לשמור את המצות‬
‫שלא יחמיצו‪ ,‬והכוונה דווקא למצות שאוכלים לשם מצווה בליל פסח‪ .‬דין שאר‬
‫המצות שאוכלים בפסח כשאר המאכלים‪ ,‬שכל זמן שעל פי כללי ההלכה אין‬
‫מקום לחשוש שמא החמיצו ‪ -‬מותר לאוכלם‪ .‬אבל את מצות המצווה שאוכלים‬
‫בליל הסדר נצטוונו לשמור בשמירה יתירה‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬רבים נוהגים כיום להדר במצות שמורות‪ ,‬וקונים לליל הסדר מצות‬
‫שמורות משעת הקצירה‪ ,‬ובהן מקיימים מצוות אכילת מצה‪ .‬וכל כך נשתרש‬
‫המנהג‪ ,‬עד שלמצות שמורות משעת הטחינה קוראים 'מצות לא שמורות'‪,‬‬
‫למרות שלהלכה הן נחשבות שמורות‪ ,‬ואפשר לצאת בהן ידי חובת אכילת‬
‫מצה‪.‬‬
‫המצות הרגילות‪ ,‬שהן שמורות משעת הטחינה‪ ,‬כשרות לכתחילה לכל הפסח‪,‬‬
‫ואף לדעת הסוברים שיש מצווה לאכול מצה בכל שבעת ימי הפסח – אפשר‬
‫לקיים בהן את המצווה‪ .‬המהדרים אוכלים מצות שמורות משעת הקצירה‪ ,‬בעיקר‬
‫מפני שמדקדקים יותר למנוע מהן להחמיץ‪( .‬מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬פסח)‬
‫דברים שבלב‬
‫שכינה‬
‫"כל המברך את ישראל ‪ -‬כאילו מברך את השכינה‪ .‬כל העוזר לישראל ‪ -‬כאילו‬
‫עוזר את השכינה‪ .‬כל הקם כנגד ישראל ‪ -‬כאילו קם נגד השכינה"‪.‬‬
‫מהי השכינה? מהו אותו מושג רוחני שעליו אנו שומעים מדי פעם‪ ,‬למשל בציוויו‬
‫של ה' "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"‪ ,‬בתוך כל אחד ואחד מעם ישראל;‬
‫"ושכנתי בתוך בני ישראל ולא אעזוב את עמי ישראל"?‬
‫המושג שכינה פירושו ‪ -‬אנחנו‪ :‬אתה‪ ,‬את‪ ,‬אני והוא – כולנו יחד‪ .‬כלומר‪ :‬ה'‬
‫משרה את שכינתו על ידי עם ישראל‪ .‬ככל שמתרבה מספר בני ישראל – מתרבה‬
‫גילוי השכינה‪ ,‬מתעצם גילוי מציאות ה'‪ ,‬ומתגדל כבודו‪ .‬ה' משרה שכינתו בתוך‬
‫עם ישראל‪ ,‬על ידינו מתגלה ה' בעולם‪.‬‬
‫לאור זאת‪ ,‬מובנים דברי חז"ל‪" :‬כל מקום שגלו – גלתה שכינה עימהם‪ ,‬ואף כשהם‬
‫עתידים להיגאל – שכינה עימהם‪ "...‬אין כוונת חכמים לומר לנו שישנה איזו‬
‫רוח מסתורית שמרחפת איתנו לגלות ושבה איתנו משם‪ .‬אלא‪ ,‬כיוון שהשכינה‬
‫מופיעה על ידי ישראל‪ ,‬הרי גלותנו היא עצמה גלות השכינה‪ ,‬וממילא – חזרתנו‬
‫ארצה היא עצמה השבת השכינה!‬
‫הדבר הנורא ביותר בהימצאות ישראל בין הגויים‪ ,‬בגלות ‪ -‬הוא חילול שמו של‬
‫ה'; שם ה' איננו מתגלה במלואו כאשר אנו לא על אדמתנו‪ .‬ממילא מובן שכאשר‬
‫נגאל עם ישראל מן הגלות ‪ -‬מתקדש שם ה'‪.‬‬
‫בנקודות רבות מתגלה הייחודיות של העם שלנו‪ .‬בעצם‪ ,‬רק נדמה לנו שאנחנו‬
‫'עם ככל העמים'; לנו יש משימה‪ ,‬תפקיד אוניברסלי (בין‪-‬לאומי)‪ .‬תפקידנו הוא‬
‫לגלות כעם את רצון ה' בכל פרט בחיים‪ ,‬שלא תישאר פינה שאינה מוארת באור‬
‫האלוקי‪ .‬זהו החידוש הגדול של עם ישראל‪ ,‬ובשביל הופעתו הוא דורך על במת‬
‫ההסטוריה‪ .‬כך מופיעה שכינת ה' בעולם הזה ‪ -‬על ידי עם ישראל ובתוכו‪.‬‬
‫השבוע ראינו‪:‬‬
‫עם ישראל נושא בעצם קיומו תפקיד‪ .‬התפקיד הוא חשיפת המימד האלוקי בבריאה‪ ,‬גילוי‬
‫הערכים האלוקיים לאנושות‪ .‬הבחירה של ה' בישראל יוצרת בתוכנו סגולה שאינה תלויה‬
‫במעשינו‪ .‬על ידי כוח הבחירה שלנו אנחנו חושפים את הסגולה הזאת ומוציאים אותה מן‬
‫הכוח אל הפועל‪ .‬ההבדל בין הגזענות לבין סגולת ישראל מתגלה בכך שהחפץ הישראלי הוא‬
‫להיטיב לאנושות על שלל גווניה‪ ,‬ובאפשרות להצטרף לעם ישראל על ידי הגיור‪ .‬הייחודיות‬
‫של עם ישראל מתגלה בקיומו הנצחי‪ ,‬בכישרונות המצויים בו ובהשפעתו על האנושות‪.‬‬
‫עם ישראל הוא השכינה‪ ,‬על ידו מתגלה רצון ה' בעולם‪ .‬בגלותו שם ה' מחולל ‪ -‬ובגאולתו‬
‫מתקדש שם ה'‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫עם וארץ‬
‫ה' ניסן‬
‫סיפור‬
‫פירות הארץ‬
‫המשמשים‪ .‬לא למדנו עליהם בחומש‪ ,‬ולא שמענו‬
‫הנאה גמורה נהנה יצחק מן ִ‬
‫עליהם עד שבאנו לארץ ישראל‪ ,‬פתאום נגלו עלינו‪ ,‬והרי הם טובים ומשובחים‪.‬‬
‫הקדוש ברוך הוא אוהב את ארץ ישראל ונותן יותר משמבטיח‪ .‬הבטיח לנו‬
‫ארץ חיטה ושעורה וגו' ומוסיף ונותן שאר ֵפרות טובים ונאים‪ .‬ואימתי הוא‬
‫נותן‪ ,‬בין פסח לעצרת‪ ,‬בזמן שתפוזי הזהב כלו מן השוק‪ .‬ביד אחת לוקח‬
‫ובידו אחת נותן‪.‬‬
‫עדיין לא שבעת מהם כל צרכך וכבר כל השוק שש בענבים‪ .‬ענבים כאלו לא‬
‫אכלת בעירך‪ .‬נוהג אבא ליקח לליל שני של ראש השנה אשכול ענבים כדי‬
‫שיברכו שהחיינו‪ ,‬ואלמלא שם ענבים עליהם – ענבי שועל טובים מהם‪ ,‬שאבא‬
‫אדם עני ולוקח מן הפסולת‪ .‬וכאן לוקח אתה בפרוטה אונקיא ושתי אונקיות‬
‫מתוקים וטובים‪ .‬וכמה מינים יש כאן‪ ,‬ואין דומה טעמו של זה כטעמו של‬
‫זה‪ .‬יודע היה יצחק כשאר חברינו הבאים מארצות הצפון שיש ענבים לבנים‬
‫ושחורים‪ ,‬ואילו שאלו ואלו מתחלקים לכמה מינים‪ ,‬ולכל מין יש לו שם‪ ,‬לא‬
‫היה יודע‪ .‬ועכשיו שיודע בורר לו את המין הטוב ומניח את הבינוניים‪ .‬ברם דבר‬
‫זה צריך להיאמר שאף הבינוניים ראויים לברכה‪.‬‬
‫עדיין הענבים מלאים את השוק וכבר פרי אחר מציץ עליך‪ .‬הצבר הזה שעושים‬
‫אותו גדר של גנים וכשאדם דורך עליו בנעליו נוקב את סולייתו אף הוא פרי‬
‫ברכה מתוק ללב‪ .‬עיני ה' משוטטות בכל הארץ‪ ,‬וכשרוצה נותן טעם טוב‬
‫אפילו בקוצים של גדר‪ .‬יושבים להם סוחרים בשיפולי כל רחוב ומקלפים לך‬
‫בפרוטה מלֹא בטנך צבר‪ .‬עם שאתה טרוד בצבר עובר עליך סוחר אחר ועל‬
‫ראשו סל מלא תותים‪.‬‬
‫בין כך לכך מתמלא השוק ערמות ערמות של אבטיחים גדולים‪ ,‬גדולים מראשו‬
‫של אדם‪ .‬קליפתם ירוקה ובהרות לבנות מנצנצות מן הקליפה‪ ,‬ותוכם אדום‬
‫וצוהל‪ ,‬וגרגירים שחורים מביטים מהם‪ ,‬ואתה אוכל את התוך ופולט את‬
‫הגרגרים וזורק את הקליפה‪.‬‬
‫עדיין לא כלו האבטיחים וכבר נתמלא כל השוק תאנים‪ .‬לא כלו התאנים וכבר‬
‫נתמלא כל השוק תמרים מתוקות כדבש‪ .‬אף בחוצה לארץ מתוקות הן התאנים‬
‫והתמרים מכל ֵפרות שבעולם‪ ,‬אבל בארץ ישראל מתוקות הן פי כמה מרובה‪,‬‬
‫שאין דומה טעם פרי במקום גלותו‪ ,‬לטעם פרי במקום חיותו‪.‬‬
‫(ש"י עגנון‪ ,‬תמול שלשום)‬
‫‪24‬‬
‫כלל ופרט‬
‫היחס בין הכלל והפרטים בעם ישראל‬
‫לעבוד אותך‪/‬‬
‫מתוך מכתבה האחרון של רינה צביאל ז”ל‬
‫בוחן כליות ולב‪ ,‬גלוי וידוע לפניך‬
‫שאני רוצה לעבוד אותך‪.‬‬
‫הנני עבד לעם קדוש על אדמת הקודש‪.‬‬
‫אני מחויבת לפעול עמך‪.‬‬
‫כל תפילותיי‪ ,‬כל דמעותיי נטפו על זה הסלע‬
‫לגאולת עמך‪ ,‬בניך ונחלתך‪.‬‬
‫עם וארץ‬
‫ו' ניסן‬
‫ביאורים‬
‫"והיא שעמדה" ‪ -‬המשך‬
‫לפני שאומרים את המילים "והיא שעמדה" צריך להגביה את כוס היין‪ .‬מכאן‬
‫אפשר לקבל תשובה חדשה לשאלה‪" :‬מי זאת שעמדה לנו ולאבותינו?"‬
‫כל הגויים אשר איבדו את חירותם התבוללו ונאבדו‪ .‬עם ישראל הוא היחיד‬
‫שהצליח להחזיק מעמד בגלות ולשמור על זהותו‪ .‬מהי הסיבה לכך?‬
‫כל הגויים‪ ,‬כאשר גולים מארצם‪ ,‬מתערבבים עם הגוי הכובש‪ .‬הם שותים מיינו‬
‫ומחתנים את בנותיהם עם בניו‪ .‬הם אינם חשים בצער הגלות וחסרון עצמאותם‪.‬‬
‫דבר זה גורם מהר מאוד להתבוללות וטמיעה בקרב הגוי השליט‪.‬‬
‫עם ישראל הוא עם שונה‪ .‬הוא לא התבולל עם הגוי המנצח‪ .‬אנחנו מרימים את‬
‫כוס היין ומכריזים‪" :‬והיא שעמדה!"‪ ,‬ההבדלה שלנו מהגויים‪ ,‬העובדה שלא‬
‫שתינו מהיין שלהם ולא התחברנו אליהם – היא שמרה עלינו‪ .‬חשנו את צער‬
‫הגלות‪ ,‬בכל דור קמו עלינו לכלותינו‪ .‬בגלל צער זה זכרנו תמיד את מקומנו‬
‫וארצנו‪ .‬זכרנו שיש לנו תפקיד גדול בעולם‪ .‬לכן בכל דור ודור הקב"ה מצילנו‬
‫מידם‪ ,‬כדי שנמלא את שליחותנו שהיא לתקן עולם במלכות שדי‪.‬‬
‫כשרות מצות יד ומצות מכונה‬
‫הלכות‬
‫יש אומרים שהמצווה לשמור את המצות מחייבת שכל תהליך הלישה והאפייה‬
‫ייעשה בכוונה מפורשת לשם מצת מצווה‪ ,‬וכיוון שהמכונה אינה יכולה לכוון‪,‬‬
‫נמצא שאין לקיים מצוות אכילת מצה בליל הסדר במצות מכונה‪.‬‬
‫אולם דעת רוב הפוסקים שאפשר לצאת ידי חובה במצות מכונה מכמה‬
‫טעמים‪ :‬ראשית‪ ,‬יש מבארים שמצוות השמירה מחייבת לשמור שהבצק לא‬
‫יחמיץ‪ ,‬ואין זה משנה אם השימור נעשה תוך עשייה בידיים או בהשגחה על‬
‫פעולת המכונה‪ .‬ועוד‪ ,‬שהאדם מפעיל את המכונה‪ ,‬ואם יפעיל אותה לשם‬
‫מצת מצווה‪ ,‬ממילא כל פעולותיה ייעשו לשמה‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬אפשר לקיים מצוות אכילת מצה בליל הסדר גם במצות מכונה‪.‬‬
‫עם זאת רבים מהדרים לקיים את המצווה במצות יד שנאפו בהשגחה טובה‪.‬‬
‫(מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬פסח)‬
‫‪26‬‬
‫דברים שבלב‬
‫לגלות מה שבפנים‬
‫קשה מאוד לחיות לבד‪ ,‬על איזה אי בודד‪ .‬אתה צריך למלא הרבה תפקידים‪ :‬להגן‬
‫על עצמך מחיות רעות‪ ,‬לדעת לרפא מחלות‪ ,‬להכין לבד את האוכל שלך ועוד‪ .‬זו‬
‫הסיבה שבגללה אנשים העדיפו לחיות יחד בקבוצות ובשבטים‪ .‬נוח יותר לחיות‬
‫במסגרת קבוצתית‪ .‬אחד לומד רפואה‪ ,‬השני חקלאי‪ ,‬השלישי מורה ‪ -‬וכך בכל‬
‫קבוצה ישנם אנשים במגוון תחומים‪ ,‬וכולם נהנים מכולם‪ .‬השבטים גדלו ונהיו‬
‫לעמים‪ .‬העם הוא בעצם חברה גדולה שהסיבה המרכזית לקיומה היא התועלת‬
‫שיש לכל אחד מהחברה‪ .‬אם לא נוח לפרט מסוים‪ ,‬הוא יכול לקום וללכת לחברה‬
‫אחרת‪ .‬האדם הפרטי עומד במרכז; לעם עצמו אין שום מטרה‪ .‬לכן‪ ,‬לאדם פרטי‬
‫שעוזב את העם שלו לא יארע כל רע‪ ,‬ואם יחליטו לפרק את השותפות ולהתבולל‬
‫בתוך עם אחר ‪ -‬העם יתפרק‪.‬‬
‫אצל עם ישראל הדבר שונה‪ :‬הכלל הוא מציאות שעומדת בפני עצמה‪ .‬כל אחד‬
‫מאיתנו מגלה את מה שטמון בכלל‪.‬‬
‫נוכל להבין את העניין אם נסתכל על גוף האדם‪ .‬כשאני מדבר עם חבר שלי אני‬
‫יכול להסתכל עליו כעל אוסף של אברים; מין 'בליל' של ידיים‪ ,‬רגליים‪ ,‬אוזניים‬
‫ועוד‪ .‬ודאי שזו הסתכלות לא נכונה‪ .‬מעבר ל'אברים' שלפני יש אישיות אחת‪.‬‬
‫לדבר עם אוסף האיברים‬
‫כשאני פונה לחבר שלי ושואל מה שלומו אני לא מתכוון ֵּ‬
‫שמולי אלא עם האישיות שמסתתרת מאחוריהם‪.‬‬
‫האיברים רק עוזרים לאישיות להתגלות‪ .‬האדם מביע רגשות בהבעות פניו‪ ,‬הולך‬
‫עם רגליו לאן שאישיותו חפצה ועושה עם ידיו פעולות שמבטאות את רצונו‪ .‬גם‬
‫אם אבר אחד יחלה או חלילה ייפרד מהגוף‪ ,‬האדם יישאר אותו אדם‪ .‬האישיות‬
‫אינה תלויה באבר כזה או אחר‪ .‬האישיות היא גם זו שמחברת בין כל האיברים;‬
‫הקשר בין היד והרגל שלי הוא מכיוון ששניהם חלק ממני‪.‬‬
‫כך גם בעם ישראל‪ .‬כל אחד מאתנו הוא אבר ב'אדם' הגדול שנקרא 'עם ישראל'‪.‬‬
‫כל אחד מאתנו עוזר לעם ישראל להשפיע בעולם דרך אישיותו ומעשיו; לכל אחד‬
‫יש תפקיד‪ .‬הקשר הזה לעם ישראל הוא מה שמחבר בינינו‪ .‬אנחנו קשורים לא‬
‫רק בגלל שנוח לנו לחיות יחד כעם או בגלל עברנו המשותף‪ ,‬אלא בגלל שאנחנו‬
‫מחוברים לאותה 'אישיות'‪ ,‬לאותה נשמה‪ .‬זו הסיבה שבגללה יהודי שמתנתק מעם‬
‫ישראל מתבולל ונאבד‪ .‬הוא פשוט מתנתק ממקור החיים שלו‪ ,‬מעם ישראל‪.‬‬
‫מלאכים אינם חסרים לקדוש ברוך הוא‪ .‬הוא זקוק ליהודים בריאים‬
‫ושלמים‪ ,‬שיוכלו לקיים רצונו ומצוותיו‪.‬‬
‫(רבי משה מקוברין)‬
‫‪27‬‬
‫עם וארץ‬
‫ז' ניסן‬
‫ביאורים‬
‫"לבן ביקש לעקור את הכל"‬
‫מדוע צריך להזכיר בהגדה של פסח את לבן הארמי?‬
‫ההגדה סיפרה לנו שבכל דור עומדים לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם‪ ,‬וממשיכה‪:‬‬
‫שוֹת לְ ֲיַעקֹב ָא ִבינוּ‪ ...‬וְ לָ ָבן ִּב ֵּקׁש לַ ֲעקוֹר ֶאת ַהכּ ֹל"‪ ,‬לבן‬
‫"צא וּ לְ ַמד ַמה ִּב ֵּקׁש לָ ָבן לַ ֲע ֹ‬
‫ֵ‬
‫הובא כדוגמה למי שקם לכלותינו‪ .‬למה ההגדה הביאה דווקא את לבן כדוגמה‬
‫ולא את עשו שגם רצה להרוג את יעקב?‬
‫התשובה לכך היא ששנאת לבן היא שנאה מיוחדת‪ .‬יעקב היה החתן של לבן‪,‬‬
‫נשא את שתי בנותיו‪ .‬הוא עבד אותו בנאמנות ובזכותו לבן התעשר ונולדו לו גם‬
‫בנים‪ .‬אין שום סיבה בעולם שלבן ירצה להרוג את יעקב‪ ,‬ואף על פי כן ביקש לבן‬
‫לעקור את הכול‪ .‬זו שנאה שאינה מוסברת‪ .‬את שנאת עשו עוד אפשר להבין‪.‬‬
‫יעקב לקח לו את הבכורה ואת הברכה‪ .‬אבל מה גרם לשנאתו של לבן?! שנאה‬
‫בלתי מוסברת זו מלמדת אותנו על שאר שונאי ישראל‪ .‬גם אם נראה שיש להם‬
‫סיבה לשנוא אותנו‪ ,‬לא בגללה הם רוחשים לנו איבה‪ .‬אי אפשר להסביר את‬
‫האנטישמיות‪ .‬היא לבשה ופשטה פנים במהלך הדורות‪ ,‬אך עם ישראל צריך‬
‫לדעת שיש שנאה של אומות העולם לישראל‪ .‬בליל הסדר צריך להודות לקב"ה‬
‫שמצילנו מידם‪ ,‬בימים ההם וגם בזמן הזה‪.‬‬
‫כשרות מצות יד ומצות מכונה ‪ -‬המשך‬
‫הלכות‬
‫מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל היה אוכל מצות מכונה בליל הסדר‪ .‬אולם‬
‫ייתכן שיש הידור רב יותר במצות יד‪ ,‬כי בעשרות השנים האחרונות נשתנו‬
‫כמה דברים‪ ,‬למשל המכונות נעשו אוטומטיות יותר‪ ,‬ויש לחשוש יותר שאין‬
‫כאן מעשה לשם המצווה‪ .‬ועוד‪ ,‬שכיום רוב המאפיות שבהן אופים מצות‬
‫עבודת יד מוקפדות בתכלית ההידור‪ ,‬עד שאולי נתהפך המצב‪ ,‬ויש פחות‬
‫חשש שהבצק יחמיץ במצות יד מאשר במצות מכונה‪.‬‬
‫גם למהדרים לאכול מצות עבודת יד בליל הסדר‪ ,‬אין צורך לאכול בכל סעודת‬
‫ליל הסדר מצות עבודת יד‪ ,‬אלא ההידור הוא לאכול מהן את שיעורי כזית‬
‫שנצטווינו לאכול לשם מצווה‪( .‬מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬פסח)‬
‫הלימוד מוקדש לע"נ יצחק ברוך בן רפאל זיידל ז"ל‪ ,‬נלב"ע בז' באדר‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫דברים שבלב‬
‫בניין משותף‬
‫"מה אתה עושה?" שאלנו את מנשה השכן‪ ,‬שהעלה חומרי בטון לדירתו בקומה‬
‫הרביעית‪" .‬מה‪ ,‬לא שמעתם? הודיעו שצריך למגן את הבתים מפני רעידות אדמה‪.‬‬
‫אני מתחיל למגן"‪ .‬חייכנו אחד לשני‪" .‬מנשה‪ ,‬מה יעזור המיגון שלך‪ ,‬אם חס וחלילה‬
‫כל הבניין ייפול?! בשביל שרעידת האדמה לא תפגע בך‪ ,‬אנחנו צריכים למגן את‬
‫כל הבניין‪ .‬רק כשכל הבניין יהיה ממוגן וחזק‪ ,‬הבית שלך יינצל"‪.‬‬
‫•‬
‫למען הכלל‪ .‬זה מה שצריך להניע אותנו בכל מה שאנו עושים בחיים‪ .‬כאשר אני‬
‫מרומם את הכלל אני משפיע גם על עצמי בצורה הכי טובה‪ .‬הדבר דומה לגוף‬
‫כולו‪ .‬אם אני רוצה לחזק את האיברים ‪ -‬אני צריך לחזק את המערכת כולה‪ :‬לאכול‬
‫נכון‪ ,‬לעשות פעילות גופנית ולישון כמה שצריך‪ .‬ברגע שאחזק את כל הגוף‪ ,‬כל‬
‫האיברים יהיו חזקים ובריאים‪ .‬אם כל הגוף יחלה‪ ,‬לא יעזור לאבר בודד שהוא‬
‫יהיה בריא וחזק‪ .‬גם הוא יושפע מהמחלה שהגוף שרוי בה‪.‬‬
‫כך הדבר בנוגע לעם ישראל‪ .‬אם אנו רוצים להתמלא באופן אישי בעוצמה ובחיים‬
‫ עלינו לחזק את עם ישראל‪ .‬כאשר הרוח בעם תהיה רוח של שמחה וגבורה‪,‬‬‫הדבר ישפיע ויחיֵה גם כל אחד מאתנו‪.‬‬
‫אדם שדואג רק למצבו הרוחני בלי אכפתיות לסובב אותו דומה לאותו מנשה‬
‫בסיפור למעלה‪ ,‬שמחזק רק את דירתו אך הבניין כולו נשאר ללא מיגון‪.‬‬
‫גם כשאדם מתפלל אל ה' בשעת צרה‪ ,‬עליו לחבר את בקשת גאולתן של ישראל‬
‫לתפילתו האישית‪" .‬חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת ומתפללים"‪,‬‬
‫אומרת המשנה בברכות‪ .‬ולמה? "כדי שיכוונו את לבם לאביהם שבשמים"‪ .‬מה‬
‫הייתה אותה כוונת הלב של החסידים? מסביר הגר"א שהכוונה היא "שאסור‬
‫לכווין בתפילה לצורך עצמו‪ ,‬אך להתפלל שיהיו כל ישראל בתכלית השלמות‪,‬‬
‫ויהיה נשלם כנסת ישראל למעלה‪ ,‬אבל לא לצורך עצמו‪ .‬אלא יתפלל ב'אלו‪-‬הי‬
‫נצור' על עצמו"‪.‬‬
‫את עיקר התפילה של האדם עליו להקדיש לצמיחת הכלל וישועתו‪ .‬יש מקום‬
‫לבקשות פרטיות‪ ,‬אך זה לא מרכז התפילה‪ .‬להתכוון בכוונה כה מרוממת זהו‬
‫דבר שדורש ריכוז ומאמץ‪ .‬זו הסיבה לכך שחסידים ראשונים היו ממתינים שעה‬
‫אחת‪ ,‬כדי להתנקות מהפרטיות ולכוון על כלל ישראל‪.‬‬
‫נשבענו לקדוש ברוך הוא שאין אנו מעבירין אותו באל אחר‪ ,‬ואף הוא‬
‫נשבע לנו שאין מעביר אותנו באומה אחרת‪.‬‬
‫(גיטין נז‪):‬‬
‫‪29‬‬
‫עם וארץ‬
‫ח' ניסן‬
‫ביאורים‬
‫גרים במצרים‬
‫"ויגר שם ‪ -‬מלמד שלא ירד יעקב אבינו להשתקע במצרים אלא לגור שם"‪,‬‬
‫למה חשוב להדגיש שיעקב אבינו ירד לגור ולא להשתקע שם?‬
‫שבעים נפש ירדו אבותינו למצרים‪ .‬לחיות בתוך עם גדול עם תרבות מפוארת‪.‬‬
‫איך נשמור על המשפחה הקטנה שלא תתבולל בעם המצרי? לשם כך צריך‬
‫להחדיר למשפחה טוב טוב שאנחנו רק גרים כאן‪ .‬שזה לא מקומנו‪ .‬אם האדם‬
‫מרגיש שהוא שייך למקום מסוים הוא מאמץ את התרבות המקומית‪ ,‬את‬
‫השפה ואת אופי החיים‪ .‬אדם שהוא אורח במקום מסוים זוכר תמיד את ביתו‪,‬‬
‫את מנהגיו המיוחדים‪ .‬יעקב אבינו הזהיר על כך את בניו‪ .‬הוא ציווה אותם‬
‫לשמור על מלבושיהם ושמותיהם‪ .‬כל זאת כדי להחדיר לנו שזה לא מקומנו‪.‬‬
‫מקומנו הוא רק בארץ ישראל‪ .‬זו הסיבה לכך שהגמרא אומרת‪'" :‬ויקוצו‬
‫מפני בני ישראל' ‪ -‬שהיו נחשבים בעיניהם כקוצים"‪ .‬כמו הקוץ שאינו נוטע‬
‫שורשים במקום שבו הוא נמצא – כך עם ישראל היו נבדלים מהמצרים ולא‬
‫התערבו עמם‪.‬‬
‫וכותב בעל ה'משך חכמה'‪" :‬זה מלמד לדורות‪ ,‬בכל גלות וגלות‪ ,‬ההנהגה שידעו‬
‫שלא ירדו להשתקע רק לגור עד בוא קץ הימין‪ ,‬ויהיו מחשבים בעיני עצמם‬
‫לא כאזרחים"‪ .‬יעקב אבינו היה מורה הדרך שלנו בשאלה איך להתמודד עם‬
‫קושי ההתבוללות בגלות‪.‬‬
‫מצוות הסבה‬
‫הלכות‬
‫תיקנו חכמים שיסב אדם בליל הסדר בעת אכילת המצה ושתיית היין‪ ,‬משום‬
‫שבכל דור צריך אדם להראות את עצמו כאילו הוא עצמו יצא עתה לחירות‬
‫משעבוד מצרים‪ ,‬שנאמר‪" :‬ואותנו הוציא משם"‪ .‬וכדי שהרגשת החירות‬
‫תהיה ניכרת גם בהתנהגות האדם‪ ,‬תיקנו חכמים להסב‪.‬‬
‫אדם שמוטל עליו עול‪ ,‬רגיל לשבת זקוף כדי שיוכל לקום מיד בעת שיצטרך‬
‫לבצע את מלאכתו‪ .‬ואף שהישיבה הזקופה דורשת ממנו איזה מאמץ סמוי‬
‫בשרירי הגב ויוצרת אצלו מתח מתמיד‪ ,‬הצורך להיות נכון לפעולה מחייב‬
‫אותו לשבת זקוף‪ .‬אבל מי שאין עליו עול יכול להשען אחורה ולהסב על‬
‫צידו במנוחה ורגיעה תוך הרפיית כל שרירי גבו‪ ,‬וכך אוכלים בליל הסדר דרך‬
‫חירות‪( .‬מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬פסח)‬
‫‪30‬‬
‫הלימוד מוקדש לע"נ ר' אברהם בן רחל‬
‫דברים שבלב‬
‫אגואיסט בשביל כולם‬
‫"תאמין לי‪ ,‬ישראל חושב רק על עצמו"‪ ,‬אמר לי גילי‪" .‬כל הזמן 'חורש'‪ .‬מאז‬
‫שהתחיל ללמוד רפואה באוניברסיטה הוא כבר לא מגיע למד"א‪ .‬אני משקיע‪,‬‬
‫מגיע קבוע כל יום כבר כמה שנים‪ ,‬והוא יושב ולומד"‪" .‬גילי‪ ,‬זו אינה הסתכלות‬
‫נכונה"‪ ,‬חייכתי‪" .‬אתה צודק"‪ ,‬המשכתי‪" ,‬עכשיו הוא לומד ולא עוזר לאף אחד‪.‬‬
‫אבל בעוד כמה שנים הוא יהיה רופא‪ ,‬ולא רק מגיש עזרה ראשונה‪ .‬הוא יוכל‬
‫לבצע ניתוחים מסובכים‪ ,‬לרפא מחלות קשות‪ ,‬להציל חיים‪ .‬הוא יוכל להשפיע‬
‫על הכלל בצורה משמעותית יותר‪ .‬לפעמים צריך קצת להסתגר למשך כמה זמן‪,‬‬
‫כדי לחזור ולהשפיע בעוצמה ובגדלות"‪.‬‬
‫•‬
‫פיתוח האישיות של כל אחד ואחד מאיתנו הוא מרכיב משמעותי בבניין הכלל‪.‬‬
‫דרושה עבודה מאומצת על מנת להוציא מתוכי את הכישרונות המיוחדים שנתן‬
‫לי הבורא‪ .‬לפעמים צריך לשם כך להתרכז בעצמי ולא לעשות כרגע פעולות‬
‫למען הכלל‪ .‬כמובן‪ ,‬כל זאת אם מטרת הבנייה האישית היא כדי לחזור ולבנות‬
‫את הכלל‪.‬‬
‫כאשר עם ישראל יתמלא באנשים שכל אחד מהם בעל תפקיד שבו הוא מוכשר‪,‬‬
‫עם ישראל יהיה חזק ומוצלח יותר‪ .‬כל אחד יתרום מיכולותיו וכך עם ישראל יוכל‬
‫למלא את תפקידו בעולם בשלמות ובעוצמה‪.‬‬
‫תפת ַח אותה‪ .‬תשקיע‬
‫צריך לחשוב בגדול‪ .‬אם יש לך נטייה לתחום מסוים ‪ֵ -‬‬
‫ותלמד הרבה שנים ותהיה 'מקצוען' בתחום הזה‪ .‬ההתבדלות בשלב הראשון היא‬
‫שבונה את הכלל בהמשך‪ .‬יש לנו לפעמים נטייה לזלזל בבנייה האישית האיטית‬
‫לעתים‬
‫והמדורגת‪ .‬גיל הנעורים תובע מאתנו לעזוב הכול וללכת לעזור היכן שצריך‪ִ .‬‬
‫ישנם זמנים שבהם צריך לעצור לרגע ולהתמסר לחסד או למצווה שתעבור אם‬
‫לא נעשה אותה‪ .‬אך כהדרכה רגילה‪ ,‬כל אחד צריך לבנות את עצמו מתוך רצון‬
‫לעזור לכלל‪ ,‬וכך הכלל ייבנה‪.‬‬
‫העיקרון של היבדלות כדי לבנות את הכלל קיימת במקום נוסף‪ :‬ביחס בין עם‬
‫ישראל והאומות‪ .‬הקב"ה מצווה אותנו להיבדל משאר אומות העולם‪ .‬ההיבדלות‬
‫הזאת נועדה כדי לבנות את עם ישראל; כשאנחנו מובדלים משאר העמים‬
‫ומתכנסים בתוך עצמנו אנו מפתחים את כל הכישרונות שקיימים בתוכנו‪ .‬לא‬
‫מתוך אנוכיות אלא מתוך רצון לתקן עולם במלכות שדי‪ .‬רק בדרך זו נוכל להשפיע‬
‫על האנושות כולה ולרומם אותה‪.‬‬
‫כל נפש מישראל שנופלת‪ ,‬בחיקו של הקדוש ברוך הוא היא נופלת‪.‬‬
‫(ר' מרדכי יוסף מאיז'ביצה)‬
‫‪31‬‬
‫עם וארץ‬
‫ט' ניסן‬
‫ביאורים‬
‫עם נבדל‬
‫"ויהי שם לגוי ‪ -‬מלמד שהיו ישראל מצוינים שם" – במה עם ישראל היו‬
‫מצוינים במצרים‪ ,‬ולמה חשוב להדגיש זאת?‬
‫פירוש המילה 'ציון' הוא סימון‪ .‬כשאני מציין מישהו לשבח אני מסמן ומבדיל‬
‫אותו מהשאר בגלל מעשיו הטובים‪ .‬עם ישראל היה מסומן ומובדל משאר‬
‫העמים‪ .‬הדבר הזה סימן אותם שהם עם בפני עצמו שאינו קשור לעמים‬
‫שמסביבו‪.‬‬
‫על מאמר זה מובא במדרש‪" :‬שהיה מלבושם ומאכלם ולשונם משונים מן‬
‫המצריים"‪ .‬מדוע צריך שיהיה לבושנו שונה מלבוש המצרים? הלבוש מלמד‬
‫על תרבות‪ ,‬על השקפת עולם‪ .‬הלבוש היהודי מבטא צניעות לעומת הלבוש‬
‫של הגויים שמטרתו להחצין ולגרות‪ .‬הלבוש היהודי מבטא כל כך את מהות‬
‫ישראל עד כדי מסירות נפש‪ .‬אם המלכות גוזרת לעבור עברה בפרהסיא‪ ,‬ואפילו‬
‫שזו עברה קלה‪ ,‬אדם צריך למסור נפשו‪ .‬הגמרא מביאה דוגמה ממקרה שבו‬
‫המלכות גוזרת ללבוש בגד שהוא פחות צנוע ממה שנהגו עם ישראל‪ ,‬ולמרות‬
‫שלא מדובר בדבר איסור – צריך למסור על כך את הנפש‪ .‬הסיבה לכך היא‬
‫שזה נגד הטבע של עם ישראל‪.‬‬
‫למרות כל השעבוד הקשה במצרים נשארנו מצוינים ושונים‪ .‬שמרנו על‬
‫צניעותנו‪ ,‬לא נגררנו לפריצות המצרית‪ ,‬ולכן נגאלנו‪.‬‬
‫מצוות הסבה ‪ -‬המשך‬
‫הלכות‬
‫בעבר היו רגילים לשבת על גבי כרים וכסתות‪ ,‬ובצורה זו הישיבה הזקופה אכן‬
‫דרשה מאמץ‪ ,‬ולעומת זאת ההסבה היתה בתנוחה של בין ישיבה לשכיבה‪,‬‬
‫כאשר כל הגוף נשען על מיטה או על כרים וכסתות‪ ,‬והסבה זו היתה נוחה‬
‫מאוד וממחישה את תחושת החירות‪ .‬אולם כיום שאנו רגילים לשבת על‬
‫כסאות‪ ,‬אין רגילים כלל להסב על מיטות ולאכול בחצי שכיבה‪ ,‬ואם ירצו‬
‫לאכול בהסבה על מיטות לא יהיה בזה תוספת נוחות אלא הכבדה‪ ,‬לכן לדעת‬
‫ראבי"ה וראב"ן‪ ,‬שהיו מגדולי הראשונים‪ ,‬אין כיום מצווה להסב‪.‬‬
‫אולם דעת רוב הראשונים‪ ,‬שהואיל ותיקנו חכמים לאכול בליל הסדר בהסבה‪,‬‬
‫התקנה לא זזה ממקומה‪ ,‬וגם כיום מצווה לאכול את המצה ולשתות את‬
‫ארבע הכוסות בהסבה (רמב"ם‪ ,‬רא"ש‪ ,‬טור)‪ .‬וכן נפסק למעשה בשולחן ערוך‪,‬‬
‫שגם בזמן הזה חובה להסב‪ .‬וההסבה מתבצעת כיום על ידי השענות על גב‬
‫הכסא תוך הטיה לשמאל‪( .‬מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬פסח)‬
‫‪32‬‬
‫הלימוד מוקדש לע"נ איז'ה בת אסתר‬
‫דברים שבלב‬
‫לא מה שנראה לך‬
‫כולם הביטו בו‪ .‬מרוח על המושב של האוטובוס‪ ,‬שתי רגליו על המושב שלפניו‪.‬‬
‫המוזיקה שבקעה מהאוזניות שלו הגיעה עד הספסל האחורי של האוטובוס‪,‬‬
‫שם ישבתי‪ .‬משקפי שמש שחורים מכסים לו את העיניים‪" .‬חושב רק על עצמו"‪,‬‬
‫סיננתי לעצמי‪ .‬לפתע בלם האוטובוס בפתאומיות‪ :‬שני ילדים קפצו לכביש אחרי‬
‫כדור שהתגלגל‪ .‬הזקנה שישבה במושב הקדמי נפלה על הרצפה‪ .‬התחילו להישמע‬
‫צרחות ‪" -‬היא התעלפה!" לא יודע איך זה קרה‪ :‬הצעיר הזה קפץ ועמד לידה‪.‬‬
‫בשקט בשקט חילק הוראות לכל עבר‪ ,‬בקור רוח טיפל בה עד ששבה להכרה‪.‬‬
‫האוטובוס המשיך לנסוע‪ .‬הוא חזר למקומו‪.‬‬
‫כולם הביטו בו‪ ,‬מרוח על המושב של האוטובוס‪ .‬אבל זה היה כבר מבט אחר‪.‬‬
‫•‬
‫שני דברים קיימים בעם ישראל‪ :‬סגולה ובחירה‪.‬‬
‫הסגולה היא כוח קדוש פנימי שנמצא בכל אחד מאיתנו‪ .‬זו אותה נטייה פנימית‬
‫לכל דבר טוב וקדוש‪ .‬הנטייה הזאת היא ירושה מהאבות‪ ,‬אברהם יצחק ויעקב‪.‬‬
‫כמו שבן יורש מאביו את צבע העיניים שלו וכן תכונות אופי‪ ,‬אנחנו ירשנו את‬
‫טבע הקדושה שבנשמה ‪ -‬מהאבות‪ .‬זו הסיבה לכך שהסגולה קיימת בכל אחד‬
‫מישראל‪ .‬היא זאת שמחברת את כולנו לעם ישראל; היא דבר שחקוק בנו‪ ,‬שאינו‬
‫יכול להשתנות‪.‬‬
‫הבחירה היא היכולת של האדם להחליט מה לעשות‪ .‬אדם יכול לעשות מעשים‬
‫טובים וללמוד תורה‪ ,‬או חלילה להפך‪ .‬אדם מנווט את האישיות שלו על פי‬
‫החלטותיו ומעשיו‪ .‬הבחירה יכולה להשתנות כאשר האדם מחליט לפעול אחרת‬
‫משפעל עד כה‪.‬‬
‫יש קשר בין הבחירה לסגולה‪ .‬האדם יכול להעצים את כוח הקדושה שבתוכו‬
‫אם הוא עובד ה'‪ ,‬או חלילה להאפיל על הסגולה אם אינו מקיים תורה ומצוות‪.‬‬
‫כמעט ואין אפשרות לוותר על הסגולה‪ ,‬כמו שאין אפשרות לאדם להפוך להיות‬
‫בעל חיים; זו המציאות שאליה נולדנו ואיננו יכולים לשנותה‪.‬‬
‫בימינו‪ ,‬אפשר למצוא אנשים שרחוקים מתורה ומצוות‪ ,‬אך הקשר שלהם לכלל‬
‫הוא חזק; מוסרים את הנפש בצבא ופועלים רבות למען מדינת ישראל ועם‬
‫ישראל‪ .‬אלו אנשים שמצד הבחירה שלהם הם אנשים מקולקלים שרחוקים‬
‫מתורה ומצוות‪ .‬מאידך‪ ,‬מצד הסגולה שקיימת בתוכם‪ ,‬הם מוסרים את נפשם‬
‫למען הכלל‪ .‬קיימת בהם אותה הנטייה לעשות טוב לכלל אך היא אינה באה לידי‬
‫ביטוי בקיום תורה ומצוות‪.‬‬
‫היחס לאנשים כאלו צריך להיות מורכב‪ :‬להיזהר לא להיות מושפעים ממעשיהם‬
‫‪33‬‬
‫המקולקלים‪ ,‬אך לנסות לגלות את הטוב שקיים בהם‪.‬‬
‫עם וארץ‬
‫י' ניסן‬
‫ביאורים‬
‫"וַירעּו אותנו המצרים ויענונּו"‬
‫ההגדה מביאה פסוק שמוכיח שהמצרים הרעו אותנו‪" :‬וַ ּיָרֵ עוּ א ָֹתנוּ ַה ִּמ ְצרִ ים‪,‬‬
‫ְּכמו ׁ ֶש ֶּנ ֱא ַמר‪'ָ ,‬ה ָבה נִ ְת ַח ְּכ ָמה ל ֹו ֶּפן יִרְ ֶּבה וְ ָהיָ ה ִּכי ִת ְקרֶ אנָ ה ִמלְ ָח ָמה וְ נו ַֹסף ַּגם הוּא‬
‫שוֹנְ ֵאינוּ וְנִ לְ ַחם ָּבנוּ ָוְעלָ ה ִמן ָה ָארֶ ץ'"‪ .‬הפסוק מדבר על מזימת המצרים ביחס‬
‫ַעל ֹ‬
‫לעם ישראל‪ .‬למה זה נקרא שהמצרים הרעו אותנו?‬
‫אם נשים לב‪ ,‬לא כתוב שהמצרים הרעו לנו‪ ,‬שפירושו הוא שעשו לנו דבר רע‪.‬‬
‫כתוב שהמצרים הרעו אותנו‪ .‬משמעות הדבר היא שהם עשו אותנו רעים‪.‬‬
‫הם הפכו אותנו לאנשים שרוצים להזיק ולהרע למצרים‪ .‬כוונה זו מפורשת‬
‫במזימה שלהם‪ .‬הם רצו להתחכם נגד ישראל כי הם חשדו שעם ישראל‬
‫יתווסף לשונאי מצרים וילחם נגדם‪.‬‬
‫המצרים לא רק אמרו שעם ישראל הוא רע‪ .‬הם גם השפיעו עליו לרעה‪ .‬המצרים‬
‫הזיקו לנו בטומאתם‪ .‬מצרים הייתה ארץ מלאת עבודה זרה וקלקולים מוסריים‪.‬‬
‫במצב שעדיין לא קיבלנו תורה לא הייתה לנו הגנה רוחנית מהשפעתם המזיקה‬
‫של המצרים וירדנו למ"ט שערי טומאה‪ .‬נהיינו רעים‪ .‬אבל רוע זה הוא חיצוני‪,‬‬
‫הוא נובע רק מכוח ההשפעה המצרית עלינו‪ .‬אולם מכיוון שהנשמה של עם‬
‫ישראל טהורה באמת‪ ,‬הוא ראוי להיגאל‪.‬‬
‫מי ששכח להסב‬
‫הלכות‬
‫האוכל כזית מצה בלא הסבה‪ ,‬כיוון שלא קיים המצווה כפי שתיקנוה חכמים‪,‬‬
‫לא יצא ידי חובתו‪ ,‬וצריך לחזור ולאכול כזית מצה בהסבה‪ .‬וגם אם כבר ברך‬
‫ברכת המזון‪ ,‬יחזור ליטול ידיו ויברך המוציא ויאכל כזית מצה בהסבה‪ ,‬אבל‬
‫לא יחזור ויברך "על אכילת מצה"‪.‬‬
‫אם שתה אחת מארבע כוסות בלא הסבה‪ ,‬נחלקו הפוסקים אם צריך לחזור‬
‫לשתותה‪ .‬לדעת בעל השולחן ערוך‪ ,‬צריך לחזור ולשתות הכוס בהסבה‪.‬‬
‫ולדעת הרמ"א‪ ,‬מתעוררת בעיה‪ ,‬שאם יחזור וישתה עוד כוס יראה כמי‬
‫שמוסיף על הכוסות‪ ,‬ותיקנו חכמים לשתות ארבע כוסות ולא חמש‪ .‬לפיכך‬
‫אם שתה את הכוס השנייה שלפני הסעודה בלא הסבה‪ ,‬יחזור וישתה‬
‫בהסבה‪ ,‬שבאותה כוס אינו נראה כמוסיף על הכוסות שהרי אפשר לשתות‬
‫בסעודה עוד כוסות יין‪ .‬אך בשאר הכוסות לא יחזור וישתה כוס נוספת כדי‬
‫שלא יראה כמוסיף על הכוסות‪.‬‬
‫נשים לכתחילה יאכלו המצה וישתו ארבע כוסות בהסבה‪ ,‬אבל אם שכחו‬
‫אינן צריכות לחזור‪( .‬מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬פסח)‬
‫‪34‬‬
‫הלימוד מוקדש לע"נ יוסף בן פירחה‬
‫דברים שבלב‬
‫אלו‪-‬הים של כו‪-‬לם‬
‫רחש עבר בקהל‪" .‬הרשע הזה בא להתפלל?!" משה‪ ,‬הבן של מזכיר היישוב‪,‬‬
‫נכנס לבית הכנסת והתיישב ליד אביו‪" .‬הוציאו אותו מכאן!" נשמעו קולות‪.‬‬
‫כולם התרחקו ממנו‪.‬‬
‫כולם זכרו את הילד הקטן שהיה תמיד במרכז העניינים‪ ,‬מהילדים שכשאתה רואה‬
‫אותם ‪ -‬אתה מחייך‪ .‬הילד הקטן התבגר‪ .‬הוא התחבר לנערים מפוקפקים מחוץ‬
‫ליישוב‪ .‬הכיפה ַק ְטנה‪ .‬בתפילות ליל שבת היה מחוץ לבית הכנסת עם החבר'ה‬
‫יותר מאשר בפנים‪ .‬הוא התחיל לעשן‪ .‬בשבת‪ .‬כל ניסיונות אביו להחזירו למוטב עלו‬
‫בתוהו‪ .‬יותר מכך‪ ,‬הוא התחיל לנסוע בשבת בכבישי היישוב בצורה פראית‪.‬‬
‫ובגללו אנחנו כאן היום‪ .‬בתפילה ציבורית על אסתר הקטנה‪ ,‬שנפגעה מהאופנוע‬
‫שלו‪.‬‬
‫התפילה הייתה מרגשת‪ .‬לאחר שהיא הסתיימה משה יצא‪ .‬רב היישוב עלה‬
‫לדרוש‪" .‬ריבונו של עולם לא מואס תפילתם של רבים‪'ֶ .‬הן ֵאל ַּכ ִּביר וְ לֹא ְיִמ ָאס'‪.‬‬
‫הגמרא מפרשת את הפסוק הזה ומסבירה שתפילת ציבור גדול וכביר‪ ,‬ה' אינו‬
‫מואס‪ .‬כשאדם פרטי עומד בתפילה‪ ,‬הקב"ה בוחן אותו לדעת אם ראוי לקבל‬
‫תפילתו‪ ,‬אם לאו‪ .‬תפילתו יכולה גם שלא להתקבל‪ .‬אבל תפילת הציבור אינה‬
‫מושבת ריקם‪ .‬למה? כי כאשר ישנו ציבור שמתפלל לפני ה' ‪ -‬שמו של הקב"ה‬
‫מתגלה בעולם‪ .‬הקב"ה לא משרה שכינתו על היחיד אלא רק על הציבור‪ :‬התורה‬
‫ניתנה לכלל ישראל ולא לאבות‪ ,‬שהיו יחידים‪ .‬כל אדם באופן אישי חי מאה‬
‫ועשרים שנה ונפטר מן העולם‪ .‬אך ציבור של כלל ישראל קיים לנצח‪ ,‬ולכן ה'‬
‫שורה על ציבור‪.‬‬
‫מהו ציבור? יש רמז מתלמידי האר"י‪ :‬ראשי התיבות של המילה 'ציבור' הם‪:‬‬
‫צדיקים‪ ,‬בינוניים ורשעים‪ .‬ציבור חייב לכלול את כל המרכיבים של עם ישראל‪.‬‬
‫רק כשהציבור מאוחד ולא מוציאים ממנו אף אחד ‪ -‬שם ה' מתגלה"‪.‬‬
‫כולם הבינו למי הוא מתכוון‪" .‬כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית"‪,‬‬
‫המשיך הרב‪" .‬הגמרא לומדת זאת מהקטורת‪ ,‬שבאה לכפר על עם ישראל‪ .‬אחד‬
‫ממרכיבי הקטורת הוא ֶחלְ ֵּבנָ ה‪ ,‬מין חומר שהריח שלו הוא רע‪ .‬החלבנה חייבת‬
‫להיות אחד ממרכיבי הקטורת‪ .‬אם אינה נמצאת ‪ -‬הקטורת אינה מכפרת‪.‬‬
‫האחדות בתוך עם ישראל היא תנאי לכך שתפילתנו תתקבל ואסתר תתרפא‪.‬‬
‫רק כשהציבור מאוחד‪ ,‬וגם רשעים מצטרפים לתפילת הציבור‪ ,‬ה' שורה בתוכנו‬
‫ומקבל תפילתנו"‪.‬‬
‫רחש עבר בקהל‪ .‬רחש של פיוס ואחדות‪.‬‬
‫יש ניצוץ קדוש בכל נפש מישראל‪ .‬כשמקרבים אותה מעירים את הניצוץ‪,‬‬
‫(הרב קוק‪ ,‬אגרות הראיה ב' קמג)‬
‫והיה לשלהבת קודש‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫עם וארץ‬
‫י"א ניסן‬
‫ביאורים‬
‫"ויוציאנו ה' ממצרים"‬
‫שרָ ף וְ לֹא ַעל ֵיְדי ׁ ָשלִ ַיח‪ֶ .‬א ָּלא‬
‫"וַ יּ ו ִֹצ ֵאנוּ ה' ִמ ִּמ ְצרַ יִם‪ ,‬לֹא ַעל ֵיְדי ַמלְ ָאךְ וְ לֹא ַעל ֵיְדי ָ ׂ‬
‫ַה ָּקדוֹׁש ָּברוּךְ הוּא ִּבכְ בוֹד ֹו ְוּב ַע ְצמוֹ"‪ .‬מדוע היה צריך שהקב"ה בעצמו יוציא את‬
‫ישראל ולא מלאך?‬
‫יציאת מצרים אינה 'עוד אירוע' בחיי עם ישראל‪ .‬זו הלידה של האומה‪ .‬כשעם‬
‫ישראל מתחיל את צעדיו הראשונים צריך לדעת מי ה'מנהיג' הרוחני שלו‪.‬‬
‫לכל אומה ולשון יש שר או מלאך אשר הוא הכוח הרוחני של אותה אומה‪.‬‬
‫לעומתם‪ ,‬לעם ישראל אין שום שר או מלאך‪" .‬אין מזל לישראל"‪ ,‬מזל זהו כוח‬
‫רוחני שמשפיע על האומה‪ .‬לישראל אין שום כוח כזה מעליהם‪ .‬הקב"ה הוא זה‬
‫שמנווט את חייהם של ישראל‪"ִּ .‬כי ֵחלֶ ק ה' ַע ּמ ֹו ֲיַעקֹב ֶח ֶבל נַ ֲחלָ תוֹ"‪ .‬עם ישראל‬
‫הוא בחלקו של ה'‪ .‬לכן לא ייתכן שבלידה שלנו מישהו אחר 'יוליד' אותנו‪ .‬רק‬
‫הקב"ה יכול 'ללדת' את עם ישראל‪.‬‬
‫מהמצרים שבהם הם שרויים היא פעולה‬
‫הפעולה הזאת של הוצאת ישראל ְ‬
‫תמידית‪ .‬בכל הדורות צריך להוציא את עם ישראל מהצרות שתוקפות אותו‪.‬‬
‫מהמצרים שבהם‬
‫רק פעולת הקב"ה היא פעולה נצחית‪ .‬כדי שהוצאת ישראל ְ‬
‫הם נתונים תהיה לדורות צריך שרק הקב"ה‪ ,‬שמעשיו נצחיים‪ ,‬יוציא את‬
‫ישראל ממצרים‪.‬‬
‫ארבע כוסות‬
‫‪36‬‬
‫הלכות‬
‫תיקנו חכמים לשתות ארבע כוסות יין בליל הסדר כדי להרבות בשמחת‬
‫הגאולה וכביטוי לחירות‪.‬‬
‫מי שחושש שאם ישתה יין רגיל לא יוכל להתרכז כראוי באמירת ההגדה‪,‬‬
‫יערב את יינו במיץ ענבים‪ .‬כך ישתה יין משכר מחד גיסא‪ ,‬ומאידך גיסא יוכל‬
‫לקיים את כל מצוות ליל הסדר כראוי‪ .‬מי שקשה לו לשתות יין שיש בו אפילו‬
‫מעט אלכוהול‪ ,‬יכול לצאת ידי חובה בשתיית מיץ ענבים‪.‬‬
‫לכתחילה טוב להדר לשתות את כל היין שבכוס‪ ,‬וכיוון שהכוס צריכה להכיל‬
‫שיעור רביעית (‪ 86‬מ"ל) ישתה שיעור רביעית‪.‬‬
‫אם לקח כוס גדולה שמכילה יותר מרביעית‪ ,‬לכתחילה טוב שישתה את כל‬
‫היין שבכוס‪ ,‬ואם אינו רוצה ישתדל לשתות לפחות את רובה‪ .‬לכל הפחות צריך‬
‫לשתות כמות שתהיה לפחות רוב רביעית ותהיה גם כ'מלוא לוגמיו'‪.‬‬
‫גם נשים מצוּ וֹת בשתיית ארבע כוסות‪ ,‬כשם שמצוות בכל מצוות ליל הסדר‪.‬‬
‫משכרות‪ ,‬יערבו עם היין מיץ‬
‫לכתחילה ישתו יין רגיל המשמח‪ ,‬ואם חוששות ִ‬
‫ענבים‪ .‬ואם ירצו – ישתו מיץ ענבים‪( .‬מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬פסח)‬
‫דברים שבלב‬
‫אל תלכלך‬
‫"איזה אנשים!" סינן קובי‪ ,‬בן הדוד שלי‪ .‬עוד מישהו עקף אותנו בתור לאוטובוס‪.‬‬
‫"תאמין לי‪ ,‬באמריקה אין דברים כאלה"‪ ,‬המשיך קובי להתלונן‪ .‬קצת קשה לו‬
‫עם המנטליות הישראלית‪ .‬רק לפני חודשיים עלה לארץ מניו‪-‬יורק‪" .‬כל הזמן‬
‫צופרים פה בכבישים‪ ,‬ומתעצבנים על כל מה שזז‪ .‬בארצות הברית האנשים נוחים‬
‫ואדיבים יותר‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬בקהילה שבה הייתי בניו‪-‬יורק‪ ,‬שבת הייתה שבת‪ .‬היינו‬
‫סוגרים את השכונה‪ ,‬ואבוי למי שהיה נוסע בשבת‪ .‬כאן‪ ,‬אנשים נוסעים כאילו‪"...‬‬
‫"די כבר!"‪ ,‬הפסקתי אותו באמצע‪" .‬קשה כבר לשמוע את הדיבורים הללו‪ .‬אסור‬
‫לדבר רע על עם ישראל‪ ,‬אפילו אם האדם מתעטף באיצטלא של קדוּשה‪ .‬תראה‬
‫מה למדתי אתמול"‪ .‬פתחתי לו 'ילקוט שמעוני' שהיה עימי ונתתי לו לקרוא‪:‬‬
‫"רבי אבהו ורבי שמעון בן לקיש נכנסו לאותה מדינה של קיסרין‪ .‬אמר לו ר'‬
‫אבהו לריש לקיש‪ :‬מה לנו שנכנסנו למדינה של מחרפים ומגדפים? ירד ריש‬
‫לקיש מן החמור‪ ,‬כנס חול ונתן בפיו‪ .‬אמר לו‪ :‬זה מהו? אמר לו‪ :‬אין הקב"ה רוצה‬
‫במי שהוא אומר דילטוריא (מלשינות) על כל ישראל‪ ,‬שנאמר‪' :‬אל תראוני‬
‫שאני שחרחורת'"‪.‬‬
‫"ייתכן שיש פגמים בעם ישראל‪ .‬הדרך לשנות את המצב אינה לדבר רעה על‬
‫ישראל; הקב"ה אינו חפץ בכך"‪ ,‬אמרתי לקובי‪" .‬כשאדם מדבר על מישהו רעה‬
‫הוא שופט אותו על פי מעשיו‪ .‬בגלל שהוא עשה מעשה שלילי אתה אומר שהוא‬
‫אדם שלילי‪ .‬על זה הרעיה אומרת בשיר השירים‪' :‬אל תראוני שאני שחרחורת'‪,‬‬
‫אל תסתכלו על הלכלוך שעליי ותשפטו שאני מלוכלכת‪ .‬זהו רק לכלוך חיצוני‪.‬‬
‫כשאשטוף את עצמי הלכלוך ירד ותראו שאני נקיה ונאה‪ .‬הרעיה היא עם ישראל‪.‬‬
‫היא אומרת לכל הסובבים אותה‪" :‬אל תשפטו אותי על פי המראה החיצוני‬
‫המלוכלך בעבירות‪ .‬בפנים אני נקייה וצחה‪ .‬צריך רק להוריד את הלכלוך"‪ .‬הקב"ה‬
‫מכיר את עם ישראל‪ .‬הוא יודע שהחטאים שלהם הם חיצוניים ובתוך תוכו עם‬
‫ישראל טהור ונקי‪ .‬לכן הוא לא חפץ במי ששופט את עם ישראל ומדבר עליו‬
‫דיבורים שליליים‪.‬‬
‫"זה דבר מאוד קשה"‪ ,‬פניתי אליו אישית‪" ,‬אבל צריך להיזהר לא לדבר סרה בעם‬
‫הקודש גם כשהוא לא מתנהג כראוי‪ .‬אנו לא מתעלמים מהרע‪ ,‬אך צריך למקד‬
‫את המבט בטוב ולהרבות בדיבור טוב וחיובי"‪.‬‬
‫עצמות החפץ של היות טוב לכל‪ ,‬בלא שום הגבלה בעולם כלל‪ ,‬בין‪ ‬בכמות‬
‫הניטבים ובין באיכותו של הטוב‪ ,‬זהו הגרעין הפנימי של מהות נשמתה‬
‫של‪ ‬כנסת ישראל‪.‬‬
‫(הרב קוק‪ ,‬אורות ישראל א‪ ,‬ד)‬
‫‪37‬‬
‫עם וארץ‬
‫י"ב ניסן‬
‫ביאורים‬
‫דיינו‬
‫"אלּ וּ ֵקרְ ָבנוּ לִ ְפנֵ י ַהר ִסינַ י‪ ,‬וְ לֹא נָ ַתן לָ נוּ ֶאת ַה ּתוֹרָ ה – ַּד ּיֵנוּ "‪.‬‬
‫ִ‬
‫כל תכלית יציאת מצרים הייתה בשביל מתן תורה – "שלח את עמי ויעבדוני"‪.‬‬
‫בפיוט זה אנו מודים לקב"ה ואומרים 'דיינו' – די לנו אם היינו זוכים רק‬
‫למדרגה זו‪ .‬למה צריך להודות לקב"ה על כך שעמדנו לפני הר סיני‪ ,‬והרי לא‬
‫קיבלנו את התורה?‬
‫הפיוט 'דיינו' בא ללמד אותנו על השלבים השונים שהקב"ה הוביל אותנו‬
‫בהם בדרכנו לארץ ישראל‪ .‬המהלך ממצרים לירושלים הוא מהלך אחד ארוך‬
‫שעדיין לא סיימנו לממש אותו‪ .‬במהלך הזה ישנם שלבים שונים שכל אחד‬
‫מהם הוא בעל ערך בפני עצמו ובונה קומה בנפש הישראלית‪ .‬כשעם ישראל‬
‫עומדים למרגלות הר סיני לפני קבלת התורה – משהו משתנה בהם‪ .‬העמידה‬
‫לפני הר סיני זו אותה מדרגה של קרבת אלוקים שקודמת לקבלת התורה‪ .‬זו‬
‫מדרגה שבה אנו ראויים לקבל תורה ומוכשרים אליה‪.‬‬
‫יש מעלה גם בעצם הקרבה להר סיני ללא קבלת התורה‪ .‬דבר זה מלמדנו שלכל‬
‫יהודי מישראל יש הכנה לקבלת תורה‪ .‬ודאי שצריך להתקדם לשלב הבא וללמוד‬
‫תורה בפועל‪ ,‬אך גם לפני שהאדם למד תורה יש בו קדושה פנימית ומעלה‬
‫גדולה‪ .‬הקשר שלו לתורה קיים עוד לפני קבלת התורה באופן ממשי‪.‬‬
‫איסור עשיית מלאכה בערב פסח‬
‫הלכות‬
‫תיקנו חכמים שלא לעשות מלאכה בערב פסח‪ ,‬והמנהג הרווח הוא שלא‬
‫לעשות מלאכה אחר חצות יום י"ד ניסן‪ .‬אולם מלאכות שהתירו בחול המועד‬
‫מותרות גם בערב פסח אחר חצות‪ .‬מדובר בחמישה סוגי היתרים‪:‬‬
‫א) מותר לעשות מלאכה שנועדה לצורך הכנת מאכלי החג‪.‬‬
‫ב) מותר לעשות מלאכת הדיוט או מלאכת אומן ארעית שנעשית בחינם‬
‫לצורך המועד כפי שנתבאר‪.‬‬
‫ג) מותר לעשות מלאכת דבר האבד‪ ,‬כלומר כשיש סכנה שאם לא תתבצע‬
‫מלאכה מסוימת ייגרם הפסד רב – מותר לבצע את המלאכה כדי למנוע‬
‫את הנזק‪.‬‬
‫ד) מותר לעסוק בצורכי רבים או בצורכי מצווה‪.‬‬
‫ה) לעני שאין לו כסף לקנות צורכי החג‪ ,‬מותר לעבוד בערב פסח בכל עבודה‪.‬‬
‫(מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬פסח)‬
‫‪38‬‬
‫דברים שבלב‬
‫סנגור שהפך למנהיג‬
‫"דרוּש גואל!" המצב קשה‪ .‬אין אוכל‪ .‬המדיינים בוזזים את התבואה‪ ,‬ולא מותירים‬
‫מזון‪ .‬היה הקב"ה מבקש מישהו שיושיע את ישראל‪ ,‬ולא מצא‪.‬‬
‫היה גדעון חובט חיטים בגת‪ .‬הוא עדיין לא התייאש‪.‬‬
‫"ה' עמך‪ ,‬גיבור החיל!" פונה אליו המלאך‪.‬‬
‫"וְ יֵ ׁש ה' ִע ָּמנוּ וְ לָ ָּמה ְמ ָצ ַא ְתנוּ ָּכל זֹאת?" עונה לו גדעון‪" ,‬למה ה' עושה לנו את‬
‫הרעה הזאת ולא גואל אותנו?!"‪.‬‬
‫"למה?!" משיב המלאך‪" ,‬אינכם עושים את רצון ה'!"‪.‬‬
‫"אז מה"‪ ,‬משיב גדעון‪" ,‬ה' יכול לגאול אותנו למרות מצבנו‪ ,‬כמו שגאל אותנו‬
‫במצרים‪ .‬הרי גם שם מצבנו הרוחני היה קשה"‪.‬‬
‫"מצאתי מנהיג!"‪ ,‬שמח הקב"ה‪" ,‬חיפשתי מי שילמד זכות על בני‪ .‬מי שמביט‬
‫עליהם בעין חומלת ואוהבת ‪ -‬הוא ראוי שאגאל את ישראל על ידו!"‬
‫אם אתה רוצה להיות מנהיג של עם ישראל ‪ -‬צעד ראשון הוא להביט פנימה‪.‬‬
‫לראות שעם ישראל הוא קדוש וטהור‪ .‬לאהוב כל אחד ואחד מישראל‪ ,‬וללמד‬
‫עליהם זכות בלשונך ובשפתיך‪.‬‬
‫•‬
‫"אבינו שבשמים! ראה בעוניינו וריבה ריבנו‪ ,‬ויעלה עלבוננו לפניך בכל שעה ושעה!‬
‫זכור כמה בעלי בתים יש בהן בישראל‪ ,‬שאין להם כלום ועוסקין בתורה בכל יום‬
‫תמיד‪ .‬זכור כמה עניים ואביונים יש בישראל שאומות העולם מושכין את בשרן‬
‫מעליהן ועוסקין בתורה בכל יום תמיד‪ .‬זכור כמה סומין יש בהן בישראל שאין‬
‫להם מזונות ונותנין שכר ומלמדין בניהם תורה‪ .‬זכור כמה נערים וקטנים יש בהן‬
‫בישראל שאין יודעים בין ימינם לשמאלם ועוסקים בתורה בכל יום תמיד‪ .‬זכור‬
‫כמה זקנים וזקנות יש בהן בישראל שמשכימין ומעריבין לבית הכנסת ולבית‬
‫המדרש‪ ,‬מחמדין ומתאוין ומצפין לישועתך בכל יום תמיד‪( ".‬תנא דבי אליהו)‬
‫השבוע ראינו‪:‬‬
‫בעם ישראל הכלל לא מורכב מהפרטים אלא כל יחיד הוא חלק מהכלל ומגלה אותו‪ .‬לכן‬
‫צריך לפעול למען הכלל כולו וכך גם כל יחיד יתרומם‪ .‬כל יחיד צריך לפתח את האישיות‬
‫שלו וכך יתעלה הכלל בצורה השלמה‪ .‬גם באדם שרחוק מעבודת ה' ישנה סגולה שמקשרת‬
‫אותו לכלל‪ ,‬ולכן גם אותו צריך לצרף לציבור; כך הציבור מאוחד ומגלה את שם ה'‪ .‬הרע בעם‬
‫ישראל הוא חיצוני‪ ,‬ולכן צריך להיזהר לא לדבר רעה על עם ישראל‪ .‬צריך להרבות בדיבור‬
‫טוב ובסנגוריה על עם ישראל‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫עם וארץ‬
‫י"ב ניסן‬
‫‪40‬‬
‫סיפור‬
‫כאילו הוא יצא ממצרים‬
‫איך שוב נתקעתי בליל הסדר בצבא? אני מביט במדים‪ .‬חירות זה עניין יחסי‬
‫כשאתה חייל‪ ,‬אפילו בחג החירות‪ .‬עוד מעט נכנס החג‪ .‬קובי המ"כ מסדר‬
‫תורנות שמירה‪ .‬אני הדתי היחיד‪ .‬מקווה שאהיה פנוי בזמן התפילות‪ .‬הנה‪,‬‬
‫הוא תולה את הרשימה ואני ממהר להציץ‪.‬‬
‫"מה ההתלהבות? כאילו יכולות להיות בה חדשות מרעישות"‪ .‬זה ויקטור‪ .‬כל‬
‫הקטע של פסח לא ממש בראש שלו‪ .‬הוא אפילו התנדב להישאר בחג‪ ,‬למרות‬
‫שהיה יכול לצאת‪ .‬טוב‪ ,‬את התפילה אספיק ואפילו מעט מליל הסדר‪ .‬סידרו‬
‫לנו משפחות שיארחו אותנו בסדר‪ .‬אני מביט במנות ליל הסדר שהצבא שולח‬
‫ומקווה שאספיק ל'שולחן עורך‪.'...‬‬
‫התפילה עברה בסדר‪ .‬והמשפחה נחמדה‪ .‬גם בהגדה היה יפה‪ .‬הנה‪ ,‬הגענו‬
‫ל'מוציא מצה'‪ .‬אני מביט בשעון‪ .‬השעון מביט בי חזרה‪ ,‬צוחק ואומר‪" :‬עוד עשר‬
‫דקות יש לך שמירה‪ "...‬אותי זה לא מצחיק‪ ,‬אך זה לא עוזר‪ .‬אני קם במבוכה‬
‫ובצער‪" .‬מצטער‪ ,‬אבל‪"...‬‬
‫עליתי למגדל‪ ,‬ויקטור עומד‪ .‬עיניו מביטות בחשכה כגשש‪" .‬מה נשמע‪ ,‬אשר?"‬
‫"חג שמח"‪ ,‬עניתי‪" .‬אם אתה אומר"‪" .‬איך בגזרה?" "שקט‪" "...‬אז איך אתה כזה‬
‫ערני?" "אני אוהב שקט"‪" .‬טוב"‪.‬‬
‫היה שקט לרגע‪ .‬אמרתי "לילה טוב"‪ ,‬וויקטור הלך ופתאום הסתובב‪" :‬תגיד‪,‬‬
‫מה זה פסח‪ ,‬שאמרת‪" "...‬פסח?" "כן‪ ,‬מה חוגגים?" "חוגגים שיצאנו ממצרים"‪.‬‬
‫"מי זה יצאנו?" אני לאט לאט מבין‪...‬‬
‫"ויקטור‪ ,‬אתה יודע‪ ,‬עם ישראל קיים אלפי שנים‪ .‬בהתחלה א‪-‬להים בחר‬
‫באברהם אבינו‪ ,‬ובבנו יצחק ואחריו יעקב‪ .‬יעקב ובניו גרו בארץ‪ .‬עד שהיה‬
‫רעב‪ ,‬והם ירדו למצרים‪ ,‬שם היה מזון‪ .‬הם חשבו שיישארו שם לזמן קצר‪,‬‬
‫אך לבסוף נתקעו שם שנים רבות‪ .‬המצרים הפכו אותם לעבדים‪ ,‬עד שבא‬
‫הקב"ה ועשה נסים לעם ישראל‪ ,‬והוציאם ממצרים‪ .‬עם של עבדים יוצא‬
‫מהאימפריה המצרית!‪"...‬‬
‫"מה?" ויקטור לא האמין‪" .‬מתי?" "לפני כ‪ 4000-‬שנה‪"...‬‬
‫מעולם לא הייתה לי שמירה כה קלה‪ .‬ולא ליל סדר שהרגשתי כאילו יצאתי‬
‫ממצרים‪ .‬לא הייתי לבד‪ .‬ויקטור ואני יצאנו באותו ערב מהמצרים שלנו‪ .‬ספרתי‬
‫לו את כל מה שזכרתי מההגדה ומהתורה‪ ,‬והוא בלע את הדברים בשקיקה‪.‬‬
‫השמש החלה לשלוח קרניים ראשונות כשליאל עלה לעמדה‪" .‬וואו‪ ,‬אחי‪ ,‬אני‬
‫מצטער על ה'תפירה'‪ .‬הי‪ ,‬ויקטור‪ ,‬מה אתה עושה כאן? עוד רגע בוקר‪"...‬‬
‫"זה ממש כמו תלמידי ר' עקיבא"‪ ,‬אמר ויקטור‪ ,‬ואני צחקתי‪ .‬ליאל לא הבין‪,‬‬
‫אבל זו כבר בעייתו – זה הוא שאיחר לשמירה‪.‬‬
‫זְ כֹר יְ מוֹת עו ָֹלם‪ִּ ,‬בינוּ ׁ ְשנוֹת ּדֹר‪-‬וָ דֹר‬
‫התגלותו והתפתחותו של עם ישראל במהלך ההיסטוריה‬
‫התקווה‪/‬נפתלי הרץ אימבר‬
‫ָּכל עוֹד ַּב ֵּלבָ ב ְּפנִ ָימה‬
‫נֶ ֶפׁש יְהוּדִ י הו ִֹמ ָיּה‬
‫וּלְ ַפ ֲא ֵתי ִמזְ רָ ח‪ָ ,‬קדִ ָימה‬
‫ַעיִן לְ צִ ּיוֹן צו ִֹפ ָיּה ‪-‬‬
‫עוֹד לֹא ָאבְ דָ ה ִּת ְק ָו ֵתנ ּו‬
‫הַ ִּת ְקוָ ה ַּבת ׁ ְשנוֹת ַאלְ ַּפיִם‬
‫לִ הְ יוֹת ַעם ָח ְפׁ ִשי ְּב ַארְ צֵ נ ּו‬
‫ֶארֶ ץ צִ ּיוֹן וִירוׁ ָּשלַ יִם‪.‬‬
‫הלימוד בשבוע זה מוקדש לע"נ‬
‫יצחק בן חנן ספליצקי‬
‫ר' אברהם דוד סוחובולסקי ז"ל‬
‫עם וארץ‬
‫י"ג ניסן‬
‫ביאורים‬
‫פסח‬
‫"כל ׁ ֶשלּ ֹא ָא ַמר ׁ ְשלׁ ָֹשה ְד ָברִ ים ֵאלּ וּ ַּב ֶּפ ַסח לֹא יָ ָצא יְ ֵדי חו ָֹבתוֹ‪ ,‬וְ ֵאלּ וּ ֵהן‪ֶּ :‬פ ַסח‪,‬‬
‫ָּ‬
‫ַמ ָּצה ָוּמרוֹר"‪.‬‬
‫פסח ‪ -‬זה קרבן פסח‪ ,‬ועל שום מה הוא נקרא קרבן פסח? פסח "על שום‬
‫ׁ ֶש ָּפ ַסח הקב"ה על בתי אבותינו במצרים‪ ."...‬המשמעות הפשוטה של המילה‬
‫ָּ'פ ַסח' היא דילג‪ .‬הקב"ה דילג על בתי ישראל והכה את בכורי מצרים‪.‬‬
‫למה זה נס כל כך גדול שהקב"ה דילג על בתי ישראל‪ ,‬והרי מלכתחילה הגזרה‬
‫כלל לא הייתה עליהם?‬
‫אומר המדרש שאמרו המלאכים לפני הקב"ה‪" :‬הללו עובדי עבודה זרה והללו‬
‫עובדי עבודה זרה" ‪ -‬מבחינות מסוימות היה דמיון בין ישראל למצרים‪ ,‬היינו‬
‫כמעט במ"ט שערי טומאה‪ .‬מבחינת הצד הגלוי היה צריך להרוג גם את בכורי‬
‫ישראל‪ ,‬אך הקב"ה חס עלינו כי הוא ראה מעבר להסתכלות החיצונית‪ .‬הוא ראה‬
‫שיש בתוכנו נקודה פנימית טהורה שרק השעבוד והקושי טשטשו אותה‪.‬‬
‫'ליל הסדר' זה הלילה של הסידור‪ .‬לילה שבו הקב"ה מסדר את המציאות ומברר‬
‫לנו מי טהור בפנימיותו ומי ראוי למיתה‪ .‬זו הסיבה שהוא חס על בכורי ישראל‪.‬‬
‫מי שלא הזכיר 'פסח' בליל הסדר‪ ,‬לא הזכיר את אחת הנקודות המרכזיות; את‬
‫סגולת ישראל שבזכותה זכינו להיגאל‪.‬‬
‫איסור אכילת מצה בערב פסח‬
‫הלכות‬
‫אסרו חכמים לאכול מצה בערב פסח כדי שתהיה חביבה עליו בלילה‪ ,‬וכדי‬
‫שיהא היכר בין אכילה שלפני פסח ובין אכילת מצת מצווה בליל הסדר‪ .‬איסור‬
‫זה חל גם על ילדים קטנים שמבינים עניין המצה שהיא זכר ליציאת מצרים‪.‬‬
‫אבל מותר להאכיל מצה בערב פסח לקטנים שאינם מבינים זאת‪.‬‬
‫האיסור מתחיל מעלות השחר‪ .‬יש שהחמירו על עצמם שלא לאכול מצה כבר‬
‫מר"ח ניסן‪ ,‬ויש שנהגו להימנע מאכילת מצה שלושים יום לפני הפסח‪ ,‬אבל‬
‫מצד הדין רק ביום י"ד בניסן צריכים להימנע מאכילת מצה‪.‬‬
‫שברי מצה קטנים שנילושו ביין או שמן‪ ,‬אף אם יאפו את התערובת הזו‪ ,‬כל‬
‫זמן שצורת המצה נשארה על השברים‪ ,‬הרי שברכתם 'המוציא'‪ ,‬ואסור לאוכלם‬
‫בערב פסח‪ .‬אבל אם נתפוררו עד שאבדה מהם צורת המצה‪ ,‬ברכתם 'מזונות'‪,‬‬
‫ומותר לאוכלם בערב פסח‪ ,‬ויש מחמירים‪( .‬מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬פסח)‬
‫‪42‬‬
‫הלימוד מוקדש לע"נ אפרים דוד בן אברהם יעקב ז"ל‬
‫דברים שבלב‬
‫המהפכה האברהמית‬
‫"עם שאינו יודע את עברו ‪ -‬ההווה שלו דל‪ ,‬ועתידו לוט בערפל" (יגאל אלון)‬
‫אז מאיפה הכול התחיל? בשבוע הקרוב ננסה‪ ,‬דרך מעבר מהיר על ההסטוריה‬
‫הישראלית‪ ,‬ללמוד קצת על עצמנו‪ .‬בידיעה ברורה שהכרת העבר – מעניקה‬
‫להווה משמעות ומבררת מהם שאיפותינו לעתיד‪.‬‬
‫"ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך‪..." - "...‬משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום‬
‫וראה בירה אחת דולקת‪ ,‬אמר ‪ -‬תאמר שבירה זו בלא מנהיג? הציץ עליו בעל הבירה‪,‬‬
‫אמר לו‪ :‬אני הוא בעל הבירה‪ .‬כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר‪ :‬תאמר שהעולם‬
‫הזה בלא מנהיג? ‪ -‬הציץ עליו הקב"ה ואמר לו‪ :‬אני הוא בעל העולם‪"...‬‬
‫אברהם אבינו‪ ,‬אבי האומה הישראלית‪ .‬מהי המהפכה הגדולה שיצר אברהם‬
‫אבינו? ומהו החיפוש שאותו מתאר המדרש?‬
‫העולם הקדום היה עולם אלילי‪ .‬לכל קבוצה היה אליל שאותו עבדו‪ .‬בעינינו‪ ,‬נתפס‬
‫העולם הזה כפרימיטיבי‪ ,‬חסר הבנה וידע‪ .‬על אף שחלק מן המחשבות שלנו על‬
‫העולם העתיק הן נכונות – אנו שוכחים שבעולם הקדום הזה הייתה גם עוצמה‬
‫רבה‪ .‬אנשים זיהו בפרטים השונים שסובבים אותם כוחות; כוחות הים‪ ,‬השמש‪,‬‬
‫האדמה וכו'‪ .‬ובאמת – בכל אחד מן הגורמים הללו היו כוחות גדולים‪ .‬אלא‬
‫שאנשים אלה ראו כל כוח כעומד לעצמו‪ ,‬מנותק מן הכוחות האחרים ומתנגד‬
‫להם; האש מתנגדת למים‪ ,‬הלילה ליום‪ ,‬הקיץ לחורף‪ .‬לתוך המציאות הזאת‪ ,‬בה‬
‫היה נתון האדם הקדום כמו בחלום‪ ,‬חלום מלא דמיון שמייחס לכל פרט בעולם‬
‫שליטה וכוח ‪ -‬נכנס אברהם אבינו ומנפץ את כל האלילים‪ .‬אברהם מחפש משהו‬
‫שנמצא מעבר לכל הכוחות‪ .‬הוא רואה את ההתנגשות בין הכוחות השונים ומבין‬
‫שכנראה יש משהו מעבר לכל הניגודים הללו‪.‬‬
‫אך השאלה השכלית לבדה לא מספיקה‪ .‬הוא שואל את עצמו‪" :‬תאמר שבירה‬
‫זאת בלא מנהיג?" ומיד‪" :‬הציץ עליו בעל הבירה ואמר לו‪ :‬אני הוא בעל הבירה"‪.‬‬
‫אברהם מביא לעולם את ההתגלות האלוקית‪ .‬את האחד שנמצא מעבר לכל‬
‫הריבוי שנראה לעיניים‪ .‬לנו זה אולי נראה פשוט‪ ,‬אבל הגילוי של אברהם הוא‬
‫ברק שהאיר את שמי האנושות‪ .‬מתוך החושך האלילי‪ ,‬מתוך חוסר הבהירות‬
‫נוצר פתאום סדר‪ .‬יש מנהיג לבירה‪ .‬יש אל אחד שמקיים את כל העולם ומצעיד‬
‫אותו אל עבר העתיד‪.‬‬
‫אברהם מגלה את ה' ומתחיל להאיר לעולם‪ .‬הוא מבין שכשם שהבורא מעניק‬
‫בחסדו חיים לעולם כולו‪ ,‬כך גם עליו לנהוג‪ .‬לכן הוא מכניס אורחים‪ .‬אברהם אבינו‬
‫הוא השורש שהביא למהפכה בעולם כולו‪.‬‬
‫גדולים אנחנו‪ ,‬לכן גדולות הן טעיותינו‪ ,‬בגללן צרותינו גדולות‪ ,‬וגדולה‬
‫(הרב קוק‪ ,‬אורות נה)‬
‫תהיה גם נחמתנו‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫עם וארץ‬
‫י"ד ניסן ‪ -‬ערב פסח‬
‫ביאורים‬
‫מצה‬
‫"מ ָּצה זוּ ׁ ֶש ָאנוּ אוֹכְ לִ ים ַעל ׁשוּם ָמה‪ַ .‬על ׁשוּם ׁ ֶשלּ ֹא ִה ְס ִּפיק ְּב ֵצ ָקם ׁ ֶשל ֲאבו ֵֹתינוּ‬
‫ַ‬
‫לְ ַה ֲח ִמיץ ַעד ׁ ֶש ִּנגְ לָ ה ֲעלֵ ֶיהם ֶמלֶ ךְ ַמלְ כֵ י ַה ְּמלָ כִ ים ַה ָּקדוֹׁש ָּברוּךְ הוּא וּגְ ָאלָ ם"‪.‬‬
‫למה העובדה שבצקם של אבותינו לא הספיק להחמיץ חשובה כל כך בליל‬
‫הסדר‪ ,‬עד כדי כך שמי שלא אמר זאת לא יצא ידי חובתו?‬
‫אנו יכולים ללמוד מכאן דבר חשוב על המהות של עם ישראל‪ .‬כל דבר בעולם‬
‫הזה נתון בתוך מסגרת של זמן‪ .‬הוא צריך להיעשות בזמן מסוים ומוגדר‪ .‬דבר‬
‫רוחני אינו מוגבל בזמן ‪ -‬הוא מעל הזמן‪ .‬עם ישראל הוא יצירה מיוחדת בעולם‪,‬‬
‫הוא נצחי‪ .‬הוא צוחק על הזמן ומנצח אותו‪.‬‬
‫דבר זה בא לידי ביטוי בגאולת ישראל‪ .‬לא היה זמן לחכות לבצק שיחמיץ‪.‬‬
‫הגאולה צריכה להיעשות במהירות הבזק‪ .‬הגאולה היא לא בגדרי הזמן הרגילים‬
‫שבהוצאת עם רגיל מעבדות לחירות‪ .‬בלילה אחד‪ ,‬בבהילות ובחיפזון‪ ,‬יצאו‬
‫ישראל ממצרים‪ .‬למרות שהם התכוננו לכך כבר זמן רב‪ .‬כדי לבטא את הידיעה‬
‫שעם ישראל הוא מעל הזמן‪ .‬לכן כל מי שלא אמר 'מצה' לא יצא ידי חובתו‬
‫בליל פסח‪ ,‬הלילה שבא לברר לנו את מהותו של עם ישראל‪.‬‬
‫תענית בכורות‬
‫הלכות‬
‫נהגו הבכורות להתענות בערב פסח‪ ,‬זכר לנס שנעשה להם במצרים‪ ,‬שכל‬
‫בכורי מצרים מתו ובכורי ישראל ניצלו‪.‬‬
‫צום זה קל מצומות אחרים‪ ,‬מפני שאת כל הצומות האחרים תיקנו חכמים‪,‬‬
‫ואילו תענית בכורות היא אמנם מנהג שנהגו רבים‪ ,‬אך חכמים לא קבעו‬
‫אותה כדין מחייב‪ .‬לכן נוהגים להקל בה; למשל מי שסובל מכאב ראש או‬
‫שמצטער מכאב עיניים‪ ,‬אף שאינו נחשב חולה והוא חייב בשאר הצומות‪,‬‬
‫מתענית בכורות הוא פטור‪ .‬וכן מי שחושש שאם יצום לא יוכל לקיים בערב‬
‫את מצוות אכילת מצה וסיפור יציאת מצרים כראוי‪ ,‬מוטב שלא יצום‪ .‬וכן‬
‫נוהגים שכל המשתתף באותו יום בסעודת מצווה פטור מהצום‪.‬‬
‫(מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬פסח)‬
‫‪44‬‬
‫הלימוד מוקדש לע"נ ר' נפתלי קליגר ב"ר שמעון צבי‬
‫דברים שבלב‬
‫אביב העולם‬
‫השנה הזמינו ההורים לליל הסדר את השכנים שלנו ‪ -‬ירון וליאת‪ ,‬זוג צעיר‪ ,‬לא‬
‫דתי‪ ,‬שעברו לגור לא מזמן בקומה שמעלינו‪ .‬בין שתי המשפחות נוצר קשר טוב‬
‫וההזמנה באה ממש בטבעיות‪.‬‬
‫סבב קריאת ההגדה הגיע לירון‪" .‬ואילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים‪,‬‬
‫הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים"‪" .‬סליחה‪ ,‬אבל אפשר‬
‫לשאול משהו?" לחש ירון בהיסוס‪" .‬בוודאי"‪ ,‬ענה אבא בחיוך‪" .‬זאת לא קצת הגזמה‪,‬‬
‫המשפט הזה? כולנו היינו נשארים עבדים במצרים אם לא הייתה מתרחשת‬
‫היציאה הזאת? הרי ההסטוריה הייתה ממשיכה להתקדם‪ ,‬לא?"‬
‫"נכון"‪ ,‬אמר אבא‪" ,‬ההסטוריה הייתה ממשיכה להתקדם‪ ,‬אבל מבחינת התפיסה‪,‬‬
‫הרוח‪ ,‬הכול היה נשאר בדיוק אותו הדבר‪ .‬ממש כמו שמהפיכה מדעית יכולה‬
‫לשנות את תפיסת העולם מרגע הגילוי ואילך‪ ,‬כך גם יציאת מצרים הקפיצה את‬
‫האנושות קדימה‪ .‬עם של עבדים יוצא ממצרים לאחר מאות שנים של עבדות‪,‬‬
‫דיכוי והשפלה‪ .‬פרעה מגלה‪ ,‬מכה אחרי מכה‪ ,‬שלא הוא הריבון בעולם‪ .‬לא הוא‬
‫קובע את הערכים ולא הוא מחליט‪ .‬קריאת משה לפרעה 'שלח את עמי' הפכה‪,‬‬
‫אלפי שנים לאחר מכן‪ ,‬לקריאת שאיפת החירות של העמים הכושיים באמריקה‪:‬‬
‫'‪."'LET MY PEPOLE GO‬‬
‫"האם האנושות לא יכלה להגיע להכרה הזאת בכוחות עצמה?" המשיכה ליאת‬
‫להקשות‪" .‬מסתבר שבדברים רבים בחיים‪ ,‬אנחנו עלולים להתנהל במעגלים‬
‫קבועים אם לא באים ומשנים את התפיסה‪ ,‬את נקודת המבט; העבדים לא‬
‫חושבים שיש אופציה אחרת‪ ,‬המלך נהנה ממנעמי השלטון‪ ,‬ונראה ששום דבר‬
‫לא יכול לפרוץ את מעגל הקסמים הזה"‪ ,‬ענתה אימא‪" .‬זה נכון"‪ ,‬הסכימה ליאת‪.‬‬
‫"לפעמים יש בחיים דברים ש'נוחתים' ממש כמו מכות מצרים‪ ,‬ופתאום אנחנו‬
‫מתנערים‪ .‬משתחררים מהשעבוד לדפוסים המוכרים"‪ .‬אבא המשיך‪" :‬תראו את‬
‫המשפט הנפלא הזה של הרב קוק‪ ,‬שמביע את הרעיונות האלה בצורה תמציתית‪:‬‬
‫'יציאת ישראל ממצרים תישאר לעד האביב של כל העולם כולו'"‪.‬‬
‫"ואיך כל זה קשור לאכילת המצה?" הקשה ירון‪" .‬המצה"‪ ,‬אמר אבא‪" ,‬היא לחם‬
‫לא מפותח‪ .‬לחם שמדגיש את החיפזון‪ ,‬המהירות‪ .‬המהירות היא רמז לתהליך‬
‫על טבעי‪ .‬בטבע ‪ -‬התהליכים הם איטיים‪ ,‬ואילו החירות מן הטבע מתבטאת‬
‫במהירות‪ ,‬וללא תוספות מלאכותיות‪-‬אנושיות‪ .‬ביציאה ממצרים התגלה לעולם‬
‫שיש משהו מעל הטבע‪ .‬על עם ישראל הוטל מאז התפקיד ההיסטורי לגלות את‬
‫העיקרון הזה לעולם כולו"‪.‬‬
‫אהבת ישראל מחייבת אהבת כל האדם‪ .‬כשהיא מטביעה שנאה לאיזה‬
‫(הרב קוק‪ ,‬אורות קמט)‬
‫אדם סימן שלא נטהרה עדיין הנשמה‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫עם וארץ‬
‫ט"ו ניסן ‪ -‬פסח‬
‫ביאורים‬
‫מרור‬
‫"מרוֹר זֶ ה ׁ ֶש ָאנוּ אוֹכְ לִ ים ַעל ׁשוּם ָמה? ַעל ׁשוּם ׁ ֶש ָּמרְ רוּ ַה ִּמ ְצרִ ים ֶאת ַח ֵּיי ֲאבו ֵֹתינוּ‬
‫ָ‬
‫ְּב ִמ ְצרָ יִם ׁ ֶש ֶּנ ֱא ַמר‪' :‬וַ ָיְמרְ רוּ ֶאת ַח ֵּי ֶיהם'"‬
‫למה המרור הוא אחד הדברים שמי שלא אומרם בפסח לא יצא ידי חובתו?‬
‫למה יש עניין להזכיר את המרירות שמיררו המצרים את חיי אבותינו?‬
‫כמו הפסח והמצה – כך גם המרור בא ללמד על מעלת ישראל‪ .‬אנחנו לא אומרים‬
‫שהמרור הוא על שום שה' גאל אותנו ממה שהמצרים מיררו את חיינו אלא‬
‫על עצם המרירות‪ .‬ככל שאדם עדין יותר כך מפריע לו יותר רעש‪ ,‬בלגן‪ ,‬ריחות‬
‫לא נעימים‪ .‬ככל שאדם הוא בן חורין קשה לו לקבל מרות ושיעבוד‪ .‬הוא סובל‬
‫יותר מאדם פשוט שלא מפריע לו לעבוד תחת מישהו מעליו‪ .‬המצרִ ים שיעבדו‬
‫עמים רבים במצרים‪ .‬העם היחידי שהשעבוד היה לו מר הוא עם ישראל‪ .‬מאחר‬
‫שמעלתו הייתה כה גבוהה‪ ,‬קושי העבודה מירר את חייו‪.‬‬
‫מי שלא אמר 'מרור' לא יצא ידי חובתו בפסח משום שהוא לא השלים את המבט‬
‫הנכון על עם ישראל‪ .‬עם מופלא שאפשר לראות את מעלתו גם מהסבל שלו‬
‫משעבוד לעם זר‪ .‬שעבוד שאינו נותן לו לבטא את אישיותו וכישרונותיו‪.‬‬
‫חמץ שנמצא בפסח‬
‫הלכות‬
‫המוצא חמץ ברשותו לאחר חצות חייב לבערו מיד‪ .‬ואם שכח לבטל את החמץ‬
‫שברשותו‪ ,‬חייב לבערו מהתורה‪ .‬לכתחילה מצווה לבער אותו בשריפה‪ ,‬ואם‬
‫ירצה יוכל לבערו גם בדרכים אחרות‪ ,‬כגון שיפורר אותו לפירורים קטנים ויפזר‬
‫אותם ברוח‪ ,‬וכן יוכל לפוררו מעט ולהשליכו לבית הכיסא ולהוריד עליו את‬
‫המים‪ .‬אבל אם ישליכנו למקום המופקר לרבים‪ ,‬לא עשה כלום‪.‬‬
‫אם מצא את החמץ ביום טוב או בשבת שבפסח – אסור לו לשורפו‪ ,‬וגם אינו‬
‫יכול לטלטלו ולהשליכו לבית הכיסא‪ ,‬מפני שהחמץ מוקצה‪ .‬לפיכך יניח עליו‬
‫כלי‪ ,‬כדי שלא יבואו בטעות לאוכלו‪ ,‬ומיד כשתצא השבת או החג ישרפנו‪.‬‬
‫ולדעת פוסקים רבים מותר לקחת את החמץ‪ ,‬לפוררו מעט‪ ,‬ולהשליכו לבית‬
‫הכיסא‪( .‬מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬פסח)‬
‫הלימוד מוקדש לע"נ מרים בת יחזקאל הכהן ז"ל‪ ,‬נלב"ע בי"ד באדר‬
‫‪46‬‬
‫דברים שבלב‬
‫מהר סיני ועד היום‬
‫בסעודת החג שלמחרת ליל הסדר העלה ירון בפני אבא שאלה נוספת‪" :‬מה‬
‫התפקיד של התורה בתהליך של היציאה ממצרים?" "מעניין שאתה שואל‪,‬‬
‫כי באמת הרגשתי שלא בררנו את זה מספיק אתמול בלילה‪ .‬כאשר העבדים‬
‫באמריקה של תחילת המאה התשע‪-‬עשרה השתמשו בביטוי 'שלח את עמי'‬
‫הם השמיטו את החלק השני בפסוק‪ ,‬החלק שמהווה השלמה ומציב תפקיד ויעד‬
‫מבחינת עם ישראל‪' :‬שלח את עמי ויעבדוני‪ '...‬החופש הוא אתגר‪ .‬אתגר שמסוגל‬
‫להוביל את האדם לפסגות עליונות‪ ,‬ועלול חלילה לדרדר אותו אל פי פחת‪ .‬לכן‪ ,‬לא‬
‫די לנפנף באידיאל החופש‪ .‬את החופש צריך לנתב‪ ,‬לכוון את החופש אל ערכים‪.‬‬
‫הפסגה ההסטורית של היציאה ממצרים הובילה לפסגה נוספת – מעמד הר סיני‪.‬‬
‫המעמד הזה הביא לאנושות יעדים‪ ,‬מטרות‪ ,‬ערכים‪ .‬מערכת של מוסר‪ ,‬משפט‬
‫וצדק‪ .‬אין ספק שהתנ"ך יצר מהפכה בעולם‪ .‬מתוך האלילות והפראיות שהעולם‬
‫הקדום היה נתון בהן‪ ,‬חדרה לעולם קרן אור‪ .‬אורה של תורה"‪.‬‬
‫"במה התנ"ך השפיע כל כך על העולם?" המשיך ירון לשאול‪ .‬אבא שלף מן המדף‬
‫ספר ישן וקרא‪" :‬תולדות האנושות כולה לא הולידו שום דבר שאפשר לדמותו‪ ,‬אף‬
‫דימוי רחוק ביותר‪ ,‬לנבואה הישראלית‪ .‬על ידי הנבואה שלו נעשה עם ישראל נביא‬
‫לעולם כולו‪ .‬מי ייתן ולא יעלם ולא ישכח דבר זה לעולם‪" "...‬אלה דברי גוי נוצרי‬
‫שידע להעריך את תרומתו של ספר הספרים לאנושות‪ .‬שתי הדתות הגדולות‪,‬‬
‫הנצרות והאיסלם‪ ,‬הפיצו בצורה עקיפה לאנושות כולה את הערכים התנ"כיים‪,‬‬
‫גם אם בצורה עקומה ומעוותת‪ .‬המוסר האנושי הושפע רבות מן התנ"ך ‪ -‬כפי‬
‫שראינו בעניין העבדים‪ ,‬ואפילו בתחום האומנות‪ ,‬יצירות מוסיקליות רבות ויצירות‬
‫אומנות מפורסמות הושפעו וקיבלו את השראתם מסיפורי התנ"ך‪.‬‬
‫"אבל יותר מכול‪ ,‬אם לא היה עם שיקבל את התורה‪ ,‬עם שמורכב מכל שכבות‬
‫החברה ‪ -‬החל מן הצדיקים הגדולים ועד האנשים הפשוטים‪ ,‬הרעיונות הללו היו‬
‫נשארים מרחפים באוויר‪ .‬כשהתגלה שיש עם שלם שחי על פי ערכים מוסריים‬
‫נעלים כאלה‪ ,‬דבר זה הקרין והשפיע על האנושות כולה‪.‬‬
‫היציאה ממצרים ומעמד הר סיני היו 'ביד חזקה'; בעליה פתאומית מתוך השפלות‬
‫להארה ענקית‪ .‬מאז ועד היום מוארת האנושות עוד ועוד בתהליך הדרגתי של‬
‫אלפי שנים מהערכים הישראליים שהתגלו אז‪ .‬זוהי 'הזרוע הנטויה'‪ ,‬ההשפעה‬
‫שנמשכת מהעליה של יציאת מצרים ומתן תורה ועד לעתיד‪ ,‬בו יסתיים מה‬
‫שהחל אז‪ .‬שנזכה בע"ה"‪.‬‬
‫בכל העולם ישנם חסידים‪ ,‬פילוסופים‪ ,‬אנשי קודש ואנשי אלוקים‪,‬‬
‫אבל אין בעולם אומה שלמה שעצמיותה היא האידיאה האלוקית‪,‬‬
‫(הרב קוק‪ ,‬אורות נ)‬
‫כי אם עם ישראל‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫עם וארץ‬
‫יט"ז ניסן ‪ 1 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫"הללו את ה' כל גויים"‬
‫"הלְ לוּ ֶאת ה' ָּכל גּ וֹיִם‪ַ ׁ .‬ש ְּבחוּ הוּ ָּכל ָהאֻ ִּמים‪ִּ ,‬כי גָ ַבר ָעלֵ ינוּ ַח ְס ּדו"‪ .‬כאשר ה' עושה‬
‫ַ‬
‫אתנו חסד גדול אנחנו צריכים להודות‪ .‬למה הגויים צריכים להלל ולשבח את‬
‫הקב"ה על נס שנעשה לנו?‬
‫כשהקב"ה עושה נס לעם ישראל מתברר לעיני כל שהוא המנהיג והאלוהים‬
‫האמתי‪ ,‬בניגוד לאלילי השקר שלא מושיעים את עובדיהם‪ .‬לכן הם נוטשים‬
‫את פסיליהם ומהללים ומשבחים את הקב"ה‪.‬‬
‫ישנו הסבר נוסף מכיוון מיוחד‪ .‬לצערנו‪ ,‬במהלך כל הדורות הגויים חורשים‬
‫''יִתיַ ְּצבוּ ַמלְ כֵ י ֶארֶ ץ וְרוֹזְ נִ ים נו ְֹסדוּ יָ ַחד ַעל ה' וְ ַעל ְמׁ ִשיחוֹ''‪ .‬כל‬
‫מזימות להרע לישראל‪ְ .‬‬
‫הדורות קמים עלינו לכלותנו‪ .‬הקב"ה מונע את המזימות הנוראות ואינו נותן להן‬
‫לצאת אל הפועל‪ .‬רק חלק קטן מניסיונות הגויים להרע לנו מגיע לידי ידיעתנו‪.‬‬
‫החלק הגדול אינו גלוי לנו כלל‪ .‬גם כיום יש מחבלים שרוצים לפגוע בישראל‬
‫ומתפוצצים בביתם‪ ,‬תוכניות להזיק שלא יוצאות ברגע האחרון‪ .‬מי שיודע את‬
‫כל המזימות הם הגויים עצמם‪ .‬הם יודעים‪ ,‬אפילו יותר מעם ישראל‪ ,‬עד כמה‬
‫הקב"ה אוהב אותנו ושומר עלינו‪ .‬לכן הם צריכים להודות ולשבח את הקב"ה‬
‫על כך שעושה חסד ללא גבול עם ישראל‪.‬‬
‫מצה עשירה ושרויה‬
‫הלכות‬
‫מנהג אשכנז שלא ללוש קמח במי ֵפרות בפסח‪ ,‬מפני שחוששים שמא‬
‫הפרות נתערבו מעט מים‪ ,‬ואז הבצק החמיץ‪ .‬רק לצורך חולה או‬
‫בתוך מי ֵ‬
‫זקן הצריכים לכך נהגו להקל‪.‬‬
‫גם מבין הפוסקים הספרדים רבים כיום מחמירים‪ ,‬מפני שהתברר שבדרך‬
‫הפרות מים וחומרים נוספים‪ ,‬ואזי ישנו חשש גדול שמא‬
‫כלל מוסיפים למי ֵ‬
‫החמיצה המצה העשירה‪.‬‬
‫לאחר שנשלמה האפייה של המצה נתבטל כוח ההחמצה שבקמח‪ ,‬ואפילו‬
‫אם ישרו את המצה במים זמן רב – לא תחמיץ‪ .‬הסימן להשלמת האפייה של‬
‫המצה הוא שקרמו פניה‪ ,‬ואם יפרסוה לא יימשכו ממנה חוטי בצק‪.‬‬
‫אם טחנו את המצה האפויה מותר ללוש את קמח המצה במים‪ ,‬ואין חוששים‬
‫שיחמיץ‪ ,‬מפני שלאחר שנאפה היטב אינו יכול להחמיץ‪ .‬כך אפשר לאפות‬
‫בפסח עוגות מחמשת מיני דגן או לבשל קציצות שמעורב בהן קמח מצה‬
‫(כגון קניידלך וגפילטע‪-‬פיש)‪( .‬מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬פסח)‬
‫‪48‬‬
‫דברים שבלב‬
‫אור לגויים‬
‫אדם‪" :‬תשמע‪ ,‬ישראל‪ ,‬ביקרתי לאחרונה בהודו וממש התפעלתי‪ ,‬יש שם נזירים‬
‫שמתנהגים באצילות‪ ,‬דרך ארץ‪ ,‬עדינות‪ .‬כמו שאתם אומרים – צדיקים‪ .‬לדעתי‬
‫ככה עם ישראל צריך להיות‪ ,‬זה האידיאל האנושי"‪.‬‬
‫ישראל‪" :‬לדעתי זה דווקא לא האידיאל‪ .‬עם ישראל לא בא לעולם בשביל לחדש‬
‫שיש אנשים צדיקים‪ .‬את זה כבר ידענו בעבר‪ :‬נח‪ ,‬מתושלח‪ ,‬חנוך‪ ,‬והרשימה‬
‫עוד ארוכה‪ .‬היהדות היא לא דת במובן המקובל‪ ,‬אתה הרי נולד יהודי‪ .‬היהדות‬
‫היא זהות לאומית"‪.‬‬
‫אדם‪" :‬מה חשוב כל כך בעובדה הזאת?"‬
‫ישראל‪" :‬החידוש של עם ישראל בעולם הוא שיש אומה שלמה שקשורה‬
‫לאידיאלים‪ ,‬לא רק יחידים‪ ,‬צדיקים ככל שיהיו‪ .‬אומה שכוללת בתוכה אנשי רוח‬
‫ואנשי מעשה‪ ,‬אומנים‪ ,‬פוליטיקאים ועוד‪ .‬הפעם הראשונה שדבר כזה התגלה‬
‫לאנושות היה בימי שלמה המלך‪ .‬אז ממלכת ישראל התגלתה בפעם הראשונה‬
‫במלוא הדרה‪ .‬מכל העולם באו לראות את הפלא הזה שנקרא ממלכת שלמה‪.‬‬
‫תזכור שהעמים שהיו מסביב לממלכת ישראל היו אליליים‪ ,‬פראיים ואכזריים‪.‬‬
‫הממלכה שהונהגה על ידי שלמה בחכמתו‪ ,‬בית המקדש בעבודתו‪ ,‬היופי והקודש‬
‫שדרו בכפיפה אחת הביאו לעולם בשורה חדשה ומרעננת‪ .‬זוהי הסגולה של עם‬
‫ישראל – 'ממלכת כהנים וגוי קדוש'"‪.‬‬
‫אדם‪" :‬אם הכול היה אידיאלי כל כך כמו שאתה מתאר‪ ,‬למה בית המקדש‬
‫הראשון נחרב?"‬
‫ישראל‪" :‬שאלה טובה! אמנם מדרגתו הרוחנית של שלמה המלך הייתה מרוממת‬
‫מאוד‪ ,‬אך הרמה הלאומית הכללית עדיין הייתה רחוקה מרחק רב משם‪ .‬למרות‬
‫ההארה הכללית הגדולה שבאה עם השכינה ששרתה בבית המקדש‪ ,‬הפרטים‬
‫שבעם ישראל 'לא לגמרי היו שם'"‪.‬‬
‫אדם‪" :‬כמו לשמוע איזו הרצאה מרוממת ולחזור הביתה לכל התאוות והחולשות‬
‫האנושיות?"‬
‫ישראל‪" :‬ממש כך‪ .‬בקיצור‪ ,‬העם כולו עדיין לא היה שם‪ .‬מן הסיבה הזאת החלה‬
‫ההתפוררות של הבית הראשון‪ ,‬בעוון עבירות איומות"‪.‬‬
‫אדם‪" :‬אז מה בכל זאת הרווחנו מתקופת הבית הראשון?"‬
‫ישראל‪" :‬תקופת הבית הראשון השפיעה קודם כל נקודתית על העמים שהיו‬
‫סביבנו ‪ -‬בדוגמא האישית‪ ,‬שאפשר לנהל ממלכה על פי ערכים‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬בזכות‬
‫התקופה ההיא נוצרה אצלנו השאיפה לחזור למצב המרומם הזה‪ ,‬להיות ‪' -‬אור‬
‫לגויים'‪ .‬מאז לצערנו עוד לא חזרנו למצב השלם‪ ,‬אבל בהקמתה של מדינת ישראל‬
‫נוצר הפתח‪ ,‬הוקמה התשתית שממנה תיבנה בע"ה המדינה האידאלית‪ .‬מדינה‬
‫שלא מורכבת מנזירים‪ ,‬כאלה יש בהודו מספיק"‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫עם וארץ‬
‫י"ז ניסן ‪ 2 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫"אֹודך כי עֲנ ִי ָתנ ִי‪ .‬ותהי לי לישועה"‬
‫מה פירוש המילה ֲ'ענִ ָיתנִ י' ולמה צריך להודות לה' על כך?‬
‫אתי ָּי ּה ָענָ נִ י ַב ֶּמרְ ָחב‬
‫"מן ַה ֵּמ ַצר ָקרָ ִ‬
‫הפירוש הפשוט הוא 'ענית לי'‪ .‬לפני כן כתוב ִ‬
‫יָ ּה"‪ .‬קראתי לקב"ה מתוך המצר וביקשתי שיענה לי ויוציא אותי למקום שאינו‬
‫מצומצם אלא רחב ומלא אפשרויות‪ .‬לאחר שה' ענה לי אני מודה לו על כך‬
‫שהוציא אותי מהצרה והפך אותה לישועה‪.‬‬
‫ישנו פירוש נוסף ומעניין; 'עניתני' פירושו 'עינית אותי'! למה אני צריך להודות‬
‫לקב"ה על כך שהוא עינה אותי וגרם לי סבל?‬
‫לפעמים הקב"ה מסבב לאדם צרה כדי להציל אותו מאסון גדול‪ .‬הגמרא‬
‫מספרת על אותו אחד שרצה להפליג בספינה לעסקיו ונתקע לו קוץ ברגל‬
‫ופינו אותו לבית החולים‪ .‬בדרך הוא הצטער מאוד שהפסיד את ההפלגה‪.‬‬
‫לאחר כך שמע שהספינה טבעה וכל נוסעיה נספו‪ .‬כמה שמח והודה לקב"ה‬
‫על הצרה הקטנה שקרתה לו!‬
‫אומר דוד המלך‪ ,‬בשם כל עם ישראל‪ :‬אנחנו מודים לקב"ה שעינה אותנו‪ .‬אנו‬
‫מודים לו על כך מכיוון שאנו יודעים שישנה ישועה שצמחה מהעינוי הקטן‬
‫שעשה לנו‪ .‬כך גם ביחס ליציאת מצרים‪ .‬העינוי שעברנו זיכך אותנו ונהיינו‬
‫ראויים לקבלת התורה בהר סיני‪.‬‬
‫מצה שרויה‬
‫הלכות‬
‫יש שנהגו להחמיר שלא להשרות מצות במים‪ ,‬שמא מעט מן הקמח שבבצק‬
‫לא נילוש כראוי ונשאר בתוך המצה בלא שנאפה‪ ,‬וכשישרו את המצה במים‬
‫אותו קמח יחמיץ‪ .‬וכן חששו שמא נדבק מעט קמח על המצה אחר האפייה‪,‬‬
‫וכשישרו את המצה במים הקמח יחמיץ‪.‬‬
‫לגבי קמח מצה ישנו טעם נוסף לחומרה‪ ,‬והוא החשש שמא עמי הארצות‬
‫יחליפו בין קמח מצה לקמח רגיל ויבואו לידי איסור חמץ בפסח‪.‬‬
‫להלכה דעת הפוסקים‪ ,‬רובם ככולם‪ ,‬שאין צריך להחמיר בזה‪ .‬אולם כתב בעל‬
‫ה'משנה ברורה' שאף שמצד הדין אין לחוש לזה ומותר לאכול מצה שרויה‪,‬‬
‫מכל מקום אין לזלזל באותם אנשי מעשה שנוהגים בחומרה זו‪.‬‬
‫(מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬פסח)‬
‫‪50‬‬
‫דברים שבלב‬
‫כשהשמש שוקעת‪...‬‬
‫"'ויזעקו בקול גדול אל ה' אלוהיהם' – מה אמרו? אמר רב יהודה‪ ,‬ושמא רבי יונתן‪:‬‬
‫אהה! אהה! זהו (יצר עבודה זרה) שהחריב את הבית ושרף את ההיכל והרג את‬
‫הצדיקים והגלה את ישראל מארצם‪ ,‬ועדיין הוא מרקד בינינו‪ .‬כלום לא נתת לנו‬
‫אותו אלא כדי לקבל עבורו שכר? אין אנו חפצים לא בו ולא בשכרו!‪ ...‬ישבו שלושה‬
‫ימים בתענית וביקשו רחמים‪ ,‬נפל עליהם פתק מהשמים וכתוב בו אמת‪ ...‬יצא‬
‫[היצר] כגור [אריה] של אש מבית קודשי הקודשים‪ .‬אמר להם הנביא לישראל‪:‬‬
‫זהו יצר עבודה זרה‪ .‬כאשר תפסו אותו נשמטה שערה ממנו והלך קולה ארבע‬
‫מאות פרסה‪ .‬אמרו‪ :‬מה נעשה? שמא מן השמים ירחמו עליו! אמר להם הנביא‪:‬‬
‫זרקוהו בדוד של עופרת וכסוהו בעופרת‪( "...‬מתורגם מן הגמרא)‬
‫התיאור הציורי הזה של חז"ל מדבר על כליאתו של יצר העבודה הזרה בתחילת‬
‫ימי הבית השני‪ .‬היצר הזה‪ ,‬שהוביל לכל כך הרבה נפילות לאורך תקופה של‬
‫אלפי שנים‪ ,‬נסתם כביכול בדוד של עופרת‪ .‬מה קורה בעולם בכלל ובישראל‬
‫בפרט בימי הבית השני? הבית השני היה 'מואר' פחות מן הבית הראשון מבחינה‬
‫רוחנית; הנבואה הלכה ונעלמה עם ירידתו של יצר העבודה הזרה‪ ,‬אך לעומת‬
‫זאת‪ ,‬הצד השכלי של האדם החל לעלות על במת ההסטוריה‪ .‬בתקופה הזאת‬
‫מתחילה לפרוח התורה שבעל פה בקרב עם ישראל‪ ,‬ולהבדיל‪ ,‬בקרב הגויים‬
‫צומחת ועולה הפילוסופיה – החכמה האנושית‪ .‬שמש הנבואה שקעה ונדלקו‬
‫נרות התורה שבעל פה‪.‬‬
‫ההסתרה של ההארה הנבואית הגדולה‪ ,‬העמידה במרכז את החשיבה האנושית‪,‬‬
‫את המאמץ להבין את הדברים בעמל השכלי ולא רק בחוויה הרוחנית הנבואית‪.‬‬
‫דווקא בגלל סיבה זאת‪ ,‬מימי הבית השני ולאורך הגלות שבאה בעקבות חורבנו‪,‬‬
‫התפשטו רעיונות התורה בקרב העמים‪ .‬שתי הדתות הגדולות‪ ,‬הנצרות והאיסלם‪,‬‬
‫הפיצו עקרונות שונים מתוך התורה בין העמים; הנצרות החלה לעלות עם סיומה‬
‫של תקופת הבית השני‪ ,‬ודת האיסלם עלתה כמה מאות שנים לאחר מכן‪ .‬צמיחתה‬
‫של התורה שבעל פה בקרב רבים מעם ישראל בימי הבית השני ובעיקר לאחר‬
‫חורבנו‪ ,‬הובילה לתיקון החיסרון שהיה בימי הבית הראשון‪ .‬כעת כל חלקי העם‬
‫התחברו לערכי התורה‪ ,‬ולא רק המלך‪ .‬בימי הבית השני הופצו ערכי התורה בין‬
‫כל חלקי העם וגם העמים החלו להיות מושפעים יותר מאורה של התורה‪.‬‬
‫אני מקשר את עצמי עם כלל ישראל‪ .‬עם הגדולים ממני – שיעלו אותי‪,‬‬
‫ועם הקטנים ממני – שיתעלו על ידי‪.‬‬
‫(ר' יחיאל מיכל מזלוצ'וב)‬
‫‪51‬‬
‫עם וארץ‬
‫י"ח ניסן ‪ 3 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫"אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה"‬
‫מי זאת אותה האבן‪ ,‬ולמה מאסו אותה הבונים?‬
‫בשביל להבין זאת צריך להבין איך בנו פעם קשתות‪ .‬בימי קדם היו שמים אבן‬
‫על אבן באלכסון משני הצדדים ובאמצע הייתה אבן שהייתה מחזיקה את כל‬
‫הבניין‪ .‬כך הבניין החזיק מעמד זמן רב‪ .‬האבן הזאת היא החשובה ביותר מכיוון‬
‫שהיא מחזיקה את כל הבניין‪ .‬הבונים שבנו את הקשת לא רצו באבן מסוימת‬
‫משום שלא נראתה להם חזקה וחשובה כמו שאר האבנים‪ .‬הם השליכו אותה‪.‬‬
‫כשסיימו לבנות ראו שלא נשארו להם אבנים לשים במרכז הבניין‪ ,‬לכן לקחו‬
‫אותה למרכז הבניין והיא נהפכה לאבן המרכזית ביותר‪ .‬לראש פינה‪ .‬עד כאן‬
‫זה היה המשל‪ .‬הנמשל הוא ליחס ישראל ואומות העולם‪.‬‬
‫עם ישראל הוא אותה אבן המאוסה‪ .‬הוא נראה כאילו אינו חזק וככזה שאינו‬
‫יכול לבנות את העולם‪ .‬הבונים בזים לאבן הזאת‪ .‬הם רצו להשמיד את עם‬
‫ישראל‪ .‬לבסוף רואים שהעולם אינו יכול להתקיים בלעדי עם ישראל‪ .‬הוא זה‬
‫שמנחיל משפט וצדק‪ ,‬מוסר וערכים שמעמידים את העולם כולו ובזכותם הוא‬
‫קיים‪ .‬עם ישראל הוא האבן שנותנת את הקיום והחוזק לכל הבניין‪ .‬בלעדיה כל‬
‫הבניין מתמוטט‪ .‬בלעדי עם ישראל בעולם‪ ,‬העולם לא היה מחזיק מעמד‪.‬‬
‫מצוות ספירת העומר‬
‫הלכות‬
‫מצווה לספור מליל קציר העומר‪ ,‬תשעה וארבעים יום שהם שבעה שבועות‪.‬‬
‫ליל קציר העומר הוא ליל ט"ז בניסן החל במוצאי יום טוב ראשון של פסח‪,‬‬
‫ובו היו יוצאים וקוצרים שעורים‪ ,‬ומביאים אותם לעזרה ועושים מהם קמח‪.‬‬
‫מתוך הקמח לוקחים שיעור עשירית האיפה‪ ,‬ומנפים אותו בשלוש עשרה‬
‫נפות‪ ,‬ומערבים אותו בלוג שמן‪ ,‬ונותנים עליו קומץ לבונה‪ .‬ולמחרת ביום‬
‫היה קרב על המזבח‪ ,‬תחילה היה הכהן מניפו‪ ,‬ולאחר מכן לוקח ממנו קומץ‬
‫ומקטיר אותו על המזבח‪ .‬לאחר שהקומץ הוקטר‪ ,‬הותר לכל העם לאכול‬
‫מהתבואה החדשה‪.‬‬
‫יש לדעת כי לחג השבועות אין תאריך חודשי כדוגמת שאר החגים‪ .‬למשל‪,‬‬
‫זמנו של חג הפסח בט"ו בניסן‪ ,‬ושל חג הסוכות בט"ו בתשרי‪ .‬אולם זמנו של‬
‫חג השבועות נקבע על פי ספירת העומר‪ ,‬שאחר סיום ספירת שבעה שבועות‬
‫מגיע זמנו של חג השבועות‪ ,‬ועל כן נקרא שמו חג השבועות‪.‬‬
‫(מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬זמנים)‬
‫‪52‬‬
‫דברים שבלב‬
‫בתוך המערה‬
‫דיון פנימי נערך בין רבי יהודה בן רבי עילאי‪ ,‬רבי יוסי ורבי שמעון בר יוחאי בנושא‬
‫היחס לממלכת רומי‪ .‬מבין שלושת התנאים היה זה רבי שמעון שהתבטא בצורה‬
‫חריפה נגד הרומאים‪ .‬הוא טען שגם הדברים החיוביים שפיתחו‪ :‬גשרים‪ ,‬שווקים‬
‫ומרחצאות ‪ -‬נבעו רק מאינטרסים אגואיסטיים ולא למען טובת החברה‪ .‬פרטי‬
‫הדיון הודלפו לשלטונות רומי על ידי יהודה בן גרים שהיה נוכח בדיון‪ ,‬ורבי שמעון‬
‫נאלץ להימלט על נפשו‪ .‬לאחר תקופת מחבוא קצרה בבית המדרש‪ ,‬נמלט רבי‬
‫שמעון עם בנו למערה ושם הם שהו במשך שלוש עשרה שנה‪...‬‬
‫•‬
‫סיפורו של רבי שמעון בר יוחאי יכול לשמש עבורנו משל לתקופת הגלות וימי‬
‫הביניים‪ .‬עם ישראל יוצא לגלות ארוכה של יותר מאלפיים שנים‪ .‬בגלות הזאת‬
‫הוא מתפזר על פני כל העולם‪ ,‬נרדף‪ ,‬נרצח ומושפל עד עפר‪ .‬המצב הנפשי של‬
‫העם הוא כיווץ‪ .‬העם נמצא בסוג של מערה‪ ,‬הוגה בתורה לעצמו ובעיקר מנסה‬
‫להתמודד עם רוחות זרות שמאיימות לתקוף אותו מבית ומחוץ‪ .‬רבים מספרי‬
‫האמונה נכתבו בגלות‪ ,‬כדי להדוף את הרוחות שאיימו על היהודים מחוץ למחנה‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬רס"ג בתחילת ספרו 'אמונות ודעות' נאבק ברוחות אלה‪ ,‬הרמב"ם‬
‫מתמודד לאורך כל ספרו 'מורה הנבוכים' עם טעויות שנובעות מרוחות זרות‬
‫אלה‪ .‬העם היהודי נאבק בגלות על קיומו – הפיזי והרוחני‪.‬‬
‫אך בתוך כל אלה‪ ,‬בעומק המשבר‪ ,‬מתרחשים שני תהליכים מרכזיים חשובים‪.‬‬
‫את הראשון תיאר במשל יפה רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי‪ :‬הזרע שנזרע באדמה‬
‫נרקב תחילה‪ ,‬ולמראית עין נראה שהוא נאבד‪ .‬אלא שלאחר זמן מה אנו מגלים‬
‫שמן הזרע שנרקב מתחיל לנבוט צמח‪ .‬כלומר‪ ,‬לא רק שהזרע לא נאבד‪ ,‬אלא‬
‫שהוא גם הפך את האדמה שהקיפה את הזרע לחלק מן הצמח‪ .‬כך גם ישראל‪:‬‬
‫למראית עין נראה שהעם נרקב בגלות‪ ,‬אך כמו שראינו‪ ,‬קרבתם של ישראל‬
‫לעמים שלתוכם גלו‪ ,‬העבירה חלק מן הרעיונות גם לגויים ובכך העלו אותם‬
‫ישראל משפלותם‪.‬‬
‫התהליך המרכזי השני שמתרחש בגלות הוא העמקה ופיתוח של תורת הסוד‪,‬‬
‫התורה הפנימית – נשמת תורה שעסקה רבות בסגולת ישראל וגאולתם‪.‬‬
‫ממש כשם שבתוך המערה‪ ,‬רבי שמעון ובנו לומדים את תורת הסוד‪ .‬כך‪ ,‬החלה‬
‫האומה להתכונן לשלב חדש‪ ,‬שלב שאליו התכוננה להקיץ בסוף חלום הבלהות‬
‫של הגלות‪.‬‬
‫כל המרחם על הבריות – בידוע שהוא מזרעו של אברהם אבינו‪.‬‬
‫(ביצה לב‪):‬‬
‫‪53‬‬
‫עם וארץ‬
‫י"ט ניסן ‪ 4 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫"ברוך הבא בשם ה'"‬
‫כל מי שמגיע לבית המקדש מברכים אותו העם הנמצא בפנים‪" :‬ברוך הבא‬
‫בשם ה'! ברכנוכם מבית ה'" ‪ -‬מה משמעות ברכה זו?‬
‫הפירוש הפשוט הוא שהבא לשערי בית המקדש רוצה לשאוב שפע של‬
‫קדושה וברכה‪ .‬אם הוא עשה את הצעד הראשון והגיע לבית המקדש לחזות‬
‫בשכינה ובעבודת הכהנים‪ ,‬ודאי שברכת ה' תשרה עליו‪ .‬שם ה' יחול על‬
‫המתקרב ובא לבית המקדש‪.‬‬
‫הרש"ר הירש מסביר פירוש נפלא נוסף‪ .‬העם היושב בפנים קורא קריאה‬
‫חינוכית לבא בשערי המקדש‪ .‬העולה לרגל נכנס למקום המקודש ביותר לעם‬
‫ישראל‪ ,‬גולת הכותרת של האומה‪ .‬אנו אומרים לו‪" :‬אם אתה רוצה להיות‬
‫מבורך‪ ,‬אתה צריך להיות מחובר לשם ה'!"‪ .‬הסיבה לכך שעם ישראל מבורך‪,‬‬
‫ויש לו בית מקדש והצלחה בכל‪ ,‬היא שהוא מחובר לקב"ה‪ .‬כל חייו הלאומיים‪,‬‬
‫החקלאיים והמדיניים מכוּונים לאור שמו של הקב"ה‪ .‬שמו של ה' נמצא אפילו‬
‫בתוך שמם של ישראל‪ .‬הכהנים והעם מחנכים את כל הבא בשערי המקדש‪,‬‬
‫בין גוי או יהודי‪ ,‬ללמוד מכלל ישראל‪ .‬להיות מבורך זה פועל יוצא של מעשיך‬
‫ודבקותך בקב"ה‪ .‬ככל ששם ה' יהיה שגור בפיך ובכל מעשה ידיך תהיה לך‬
‫ברכה בכל אשר תפנה‪.‬‬
‫זמן ספירת העומר‬
‫‪54‬‬
‫הלכות‬
‫צריך לספור בלילה‪ ,‬מפני שנאמר לגבי ספירת העומר‪" :‬שבע שבתות תמימות‬
‫תהיינה"‪ ,‬תמימות פירושו שלימות‪ .‬וכידוע ביממה יש לילה ויום‪ ,‬ואם אנו‬
‫רוצים לכלול את כל הלילות והימים של שבעת השבועות‪ ,‬צריכים להתחיל‬
‫לספור בליל ט"ז בניסן‪ .‬כדי שהספירה תכלול את כל שעות היממה‪ ,‬מצווה‬
‫להקדים ולספור בתחילת הלילה‪ .‬במיוחד מקפידים בזה בתחילת הספירה‬
‫ביום הראשון‪ ,‬כדי שהספירה תכלול את כל השעות של שבעת השבועות‪.‬‬
‫אולם גם בשאר הימים מצווה להדר ולספור בתחילת הלילה‪ ,‬כדי שספירת‬
‫כל יום ויום תהיה תמימה ותכלול את מלא היממה‪.‬‬
‫אף שלכתחילה מצווה להקדים ולספור בתחילת הלילה‪ ,‬מכל מקום אין‬
‫זו חובה‪ ,‬ולכן מי שעומד להתפלל מעריב‪ ,‬צריך להקדים את תפילת מעריב‬
‫לספירה‪ ,‬מפני שהכלל הוא שיש להקדים את המצוות התדירות לשאינן‬
‫תדירות‪ ,‬ומצוות קריאת שמע ותפילה של ערבית נוהגות כל השנה‪ ,‬והן‬
‫תדירות יותר מן הספירה‪( .‬מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬זמנים)‬
‫דברים שבלב‬
‫זמן העצמאות‬
‫מגיל הילדות ועד לגיל ההתבגרות אנחנו הולכים ומפתחים עצמאות‪ .‬בהתחלה‬
‫מחליטים עבורנו ההורים‪ .‬לאחר מכן אנחנו רוצים לבחור בעצמנו‪ .‬בגיל כזה –‬
‫כפייה כבר לא מתאימה‪ .‬נדמה‪ ,‬שההתפתחות ההסטורית שתיארנו בתולדות עם‬
‫ישראל דומה לתהליך התפתחות מילדות לבגרות‪ .‬הנה כעת‪ ,‬כבר שלוש מאות‬
‫שנה שאנחנו נמצאים ב'זמן החדש'‪ .‬האדם המודרני מגלה את כל עוצמותיו; במדע‪,‬‬
‫בפילוסופיה‪ ,‬באמנות‪ ,‬במדינה ובכל ענפי החיים‪ .‬גם עם ישראל מתחיל בתקופה‬
‫הזאת לשוב לעצמו ולארצו‪ .‬מתנער מאבק הגלות‪ ,‬משנס מותניים ויוצא להגן על‬
‫עצמו ולהקים מחדש את ארצו – במו ידיו‪ .‬והארץ ‪ -‬מגיבה לבניה השבים אליה‬
‫בשמחה‪ ,‬ומהיעדר גמור קמה לה מדינת ישראל‪ .‬התורה לובשת גם היא‪ ,‬בעקבות‬
‫החידושים‪ ,‬פנים חדשות; במזרח אירופה צומחת תנועת החסידות שמתחילה‬
‫לדבר על נפש האדם‪ ,‬ובארץ ישראל עולה הגותו הארץ‪-‬ישראלית של הראי"ה‬
‫קוק זצ"ל שמאירה את תהליך שיבת ציון‪.‬‬
‫ובעולם‪ ,‬האדם כבר עומד על הרגליים‪ ,‬עצמאי ואיננו מרגיש תלות כפי שחש בעבר‪.‬‬
‫אך דווקא העצמאות המופרזת‪ ,‬דווקא התחושה שהאדם כבר לא זקוק לשום‬
‫סולם ערכים חיצוני עליון שיכפה עליו את ערכיו ‪ -‬מביאה לאובדן דרך‪ .‬פלורליזם‪,‬‬
‫פוסט‪-‬מודרניזם‪ ,‬אובדן ערכים‪ .‬אין אמת מוחלטת‪' ,‬איש באמונתו יחיה'‪.‬‬
‫מתוך תחושת האובדן הזאת מטפסת ועולה תחושת צימאון‪ .‬צימאון לאמת‪ ,‬ליושר‪,‬‬
‫לערכים אמיתיים‪ ,‬נצחיים‪ .‬הצימאון הזה מוביל לחיפוש‪ ,‬בכל חלקי העם והעולם‪.‬‬
‫וממנו‪ ,‬תצמח הבקשה לכל מה שצמח בעם הזה וננטש; מתקופת האבות‪ ,‬דרך‬
‫יציאת מצרים ומעמד הר סיני‪ ,‬בתי המקדש והגלות הארוכה‪ .‬אך הפעם יהיה זה‬
‫וְה ְשלַ ְח ִּתי רָ ָעב ָּב ָארֶ ץ‪,‬‬
‫"ה ֵּנה ִיָמים ָּב ִאים נְ אֻ ם ה' אלוקים ִ ׁ‬
‫מבחירה חופשית ומרצון‪ִ .‬‬
‫לֹא רָ ָעב לַ ֶּל ֶחם וְ לֹא ָצ ָמא לַ ַּמיִם ִּכי ִאם לִ ׁ ְשמ ַֹע ֵאת ִּד ְברֵ י ה'"‪.‬‬
‫השבוע ראינו‪:‬‬
‫אברהם אבינו‪ ,‬אבי האומה הישראלית‪ ,‬זוכה להתגלות אלוקית‪ .‬ממנה הוא מתחיל להפיץ את‬
‫אחדות ה' בעולם‪ .‬את מה שפעל אברהם ממשיכה יציאת מצרים לעשות בעולם‪ .‬ה' חושף‬
‫לעולם כולו את ידו החזקה – שליטתו על הטבע ומוציא את ישראל ממצרים‪ .‬במעמד הר‬
‫סיני ניתנת התורה שמביאה לעולם דרך עם ישראל ערכי נצח אלוקיים‪ .‬הבית הראשון מגלה‬
‫לעולם את אפשרות כינונה של ממלכה על ערכי אמת וצדק‪ .‬בבית השני מתעצמת התורה‬
‫שבעל פה והערכים מתפשטים בקרב כלל האומה‪ .‬בעקבות הגלות והפיזור מתפשטים רעיונות‬
‫התורה גם בקרב העמים ובכך – מעלים אותם ממצבם השפל; נוסף על כך ‪ -‬בתקופת‬
‫הגלות עולה אור תורת הסוד‪ .‬העת החדשה מביאה לשיא עמידת האדם על דעתו ולתחייה‬
‫תורנית ולאומית לצד תחייה מדעית ואנושית‪ .‬עם ישראל שב לארצו ומתעתד להקים ממלכה‬
‫שתהיה אור לגויים‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫עם וארץ‬
‫י"ט ניסן ‪ 4 -‬לעומר‬
‫סיפור‬
‫בוקר ארצישראלי‬
‫השכם בבוקר שלמחרת ליל‪-‬נדודים נוסף‪ ,‬אני קם בלאט לבל אעיר את אביטל‪,‬‬
‫וחומק החוצה‪ ,‬אל המרפסת הענקית שלנו‪ .‬אחרי עשרה ימי תזזית עזבנו את‬
‫ירושלים ויצאנו לירח‪-‬דבש מאוחר מאוד בגליל‪ ,‬והמרפסת שלנו במלון בצפת‬
‫היא בגודל עשרה תאי צינוק‪ .‬הרחק באופק‪ ,‬כתפאורה של איזה סרט קולנוע‬
‫ענק‪ ,‬מתנשאים הרים מיוערים והשמש העולה‪ .‬בצד‪ ,‬וכמעט בהישג יד‪ ,‬ניצב‬
‫עץ נפלא מכוסה ניצנים לבנים עדינים‪ ,‬כמשהו מגן העדן‪ ,‬שאביטל קוראת לו‬
‫בחיבה 'שקדייה'‪ .‬אני עושה את התעמלות הבוקר שלי כאן ועוד מעט יביאו‬
‫לנו את ארוחת הבוקר‪ ,‬שירות חדרים כמו בכלא צ'יסטופול‪.‬‬
‫אין זה הלילה הראשון שעבר עליי ללא שינה‪ ,‬אך הדבר אינו מפתיע‪ ,‬כי השינה‬
‫נושאת אותי חזרה אל עולם הכלא השחור‪-‬לבן – ניגוד חריף ליקום חדש ומדהים‬
‫זה‪ ,‬שבו הצבעים‪ ,‬האנשים והרגשות מציפים אותי בגלים‪ .‬אני מעדיף להדיר‬
‫שינה מעיניי‪ ,‬בניגוד לימיי בכלא לפורטובו‪ ,‬כאשר קברתי את עצמי בשינה‪...‬‬
‫ִמים של שנאה מצאתי את עצמי נישא אל ים של אהבה‪ .‬עזבתי ארץ שבה רק‬
‫הממשלה יודעת מה יש לעשות‪ ,‬והגעתי אל חברה בה כולם‪ ,‬מלבד הממשלה‪,‬‬
‫יודעים מה צריך לעשות‪ .‬כאן‪ ,‬כל נהג מונית‪ ,‬כל קיבוצניק וכל חנווני הוא‪ ,‬אם‬
‫לא ראש הממשלה‪ ,‬לפחות שר החוץ ושר הביטחון גם יחד‪ .‬עזבתי ארץ שבה‬
‫השמעת ביקורת על הממשלה עלולה להביאך לכלא‪ ,‬ואני חי עתה בחברה שבה‬
‫הדבר הקל ביותר הוא לבקר את הממשלה‪ ,‬וככל שתהיה ביקורתך קולנית‬
‫יותר‪ ,‬כן תגדל הפופולאריות שלך‪.‬‬
‫בבית הסוהר שמרתי על חירותי על ידי כך שהשתדלתי לא להתייחס לק‪-‬ג‪-‬ב‪.‬‬
‫ברצינות רבה מדי‪ .‬עתה אני חייב לנהוג כך שוב – לא להתייחס ברצינות רבה‬
‫מדי למחמאות‪ ,‬לא לקחת את עצמי ביותר מדי רצינות‪ ,‬להשתדל לראות את‬
‫הצד האבסורדי של החיים בתוך ים האהבה‪.‬‬
‫וכך‪ ,‬לאמריקה‪ ,‬ארץ האינדיבידואליזם‪ ,‬מצודת חופש הדיבור‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬כמעט‬
‫כל אדם שאני פוגש כאן – לפחות‪ ,‬כך נדמה – חוזר על אותם שלושה משפטים‪:‬‬
‫"כמה נעים לפגוש אותך"; "היית לי מקור השראה"; "שיהיה לך יום נאה"‪...‬‬
‫בישראל הכול פשוט יותר‪ .‬כאן‪ ,‬העוברים ושבים אינם דוחפים את ילדיהם‬
‫אליך לתצלום חפוז‪ ,‬אינם מבקשים ממך אוטוגרפים‪ .‬הם רק שמחים שאתה‬
‫כאן‪ ,‬מסתפקים בחיוך ידידותי ובברכה קצרה‪" ,‬תהיה בריא"‪.‬‬
‫(לא אירע רע‪ /‬נתן שרנסקי)‬
‫‪56‬‬
‫ישראל ואומות העולם‬
‫על ההבדל והיחס בין ישראל לעמים‬
‫אתה בחרתנו‪ /‬מתוך התפילה‬
‫אתה בחרתנו מכל העמים‪,‬‬
‫אהבת אותנו ורצית בנו‬
‫ורוממתנו מכל הלשונות‪,‬‬
‫וקדשתנו במצוותיך וקרבתנו‪ ,‬מלכנו‪,‬‬
‫לעבודתך‪,‬‬
‫ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת‪.‬‬
‫הלימוד בשבוע זה מוקדש לע"נ‬
‫מוריה בת הרב עובדיה ומרים חייט‬
‫עם וארץ‬
‫כ' ניסן ‪ 5 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫שירת הים‬
‫"דרש רבי יוסי הגלילי‪ :‬בשעה שעלו ישראל מן הים נתנו עיניהם לומר שירה‪,‬‬
‫וכיצד אמרו שירה? עולל מוטל על ברכי אמו ותינוק יונק משדי אמו‪ .‬כיון‬
‫שראו את השכינה‪ ,‬עולל הגביה צוארו ותינוק שמט דד מפיו‪ ,‬ואמרו‪' :‬זה אלי‬
‫ואנוהו'‪ ...‬היה רבי מאיר אומר‪ :‬מנין שאפילו עֻ ָּברִ ים שבמעי ִא ָּמן אמרו שירה?‬
‫שנאמר‪' :‬במקהלות ברכו אלהים ה' ממקור ישראל'"‪.‬‬
‫שירת הים הייתה אירוע מכונן בחיי עם ישראל‪ .‬כולם אמרו יחד שירה לקב"ה‬
‫על הנס הגדול שנעשה להם‪ .‬אדם שר לכבוד מישהו שהוא מרגיש מאוד קשור‬
‫אליו‪ .‬שחייו תלויים בו‪ .‬אנשים שרו שירי הלל למלכים הגדולים‪ .‬הדוד שר לרעיה‬
‫בשיר השירים‪ .‬שיר מבטא את התשוקה של האדם ששר להיות דבוק ומחובר‬
‫למי שהוא שר לו‪ ,‬מכיוון שהוא מרגיש שהחיים שלו ניזונים ממנו‪.‬‬
‫כשעם ישראל עלה מן הים וראה שהקב"ה הציל את חייו‪ ,‬הוא הבין במוחש‬
‫שכל חייו תלויים בקב"ה‪ .‬מיד כל ישראל פתחו בשירה מופלאה שמבטאת את‬
‫רחשי לבם‪ .‬הגמרא אומרת שגם תינוקות ועוללים שרו‪ .‬אין צורך לומר שהם‬
‫שרו בפה כמו האנשים‪ ,‬אלא הכוונה שהם הבינו מהו מקור החיים שלהם‪.‬‬
‫מקור החיים אינו בטן אמם אלא הקב"ה‪.‬‬
‫זמן ספירת העומר ‪ -‬המשך‬
‫הלכות‬
‫טוב להקדים לספור את ספירת העומר מיד בתחילת הערב‪ ,‬אך מי שרגיל‬
‫להתפלל מעריב בכל השנה במניין המתקיים בשעה מאוחרת‪ ,‬מוטב שיספור‬
‫לאחר תפילתו הקבועה‪ ,‬מפני שאם יספור לעצמו בתחילת הלילה יהיה עלול‬
‫לבוא לידי טעות או שכחה‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬יש מעלה בקיום המצווה בציבור‪.‬‬
‫אולם מי שמפני טרדותיו אינו יכול להתפלל מעריב אחר צאת הכוכבים‪ ,‬ומתכוון‬
‫להתפלל אחר כך ערבית ביחידות ולא במניין‪ ,‬מוטב שיספור את ספירת העומר‬
‫מיד אחר צאת הכוכבים‪ ,‬כדי להזדרז בקיום המצווה בתחילת הלילה‪ .‬ועוד‪,‬‬
‫שיש חשש שמא לאחר שיתפלל ערבית ביחידות ישכח לספור‪.‬‬
‫(מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬זמנים)‬
‫הלימוד מוקדש לע"נ ביה בת שרינה ז"ל‬
‫‪58‬‬
‫דברים שבלב‬
‫מציאות אחרת‬
‫הדלת נפתחה בסערה‪" .‬אתם לא מאמינים"‪ ,‬קרא מאור‪" ,‬בוריס לא יהודי!" בוריס‬
‫היה החייל המצטיין של המחלקה‪ .‬כולם אהבו אותו‪ ,‬בחור עדין שתמיד עוזר‬
‫לכולם‪" .‬איך אתה יודע?" הסתקרנו לדעת‪" .‬פשוט מאוד‪ ,‬הוא לא עשה ברית‬
‫מילה!" ענה מאור‪" .‬זה לא אומר שהוא אינו יהודי"‪ ,‬אמרתי‪.‬‬
‫"מה פתאום! מי שלא עשה ברית מילה‪ ,‬הוא אינו יהודי!" חזר מאור וטען‬
‫בתוקף‪.‬‬
‫"לא בגלל שאתה עושה ברית מילה אתה יהודי"‪ ,‬חייכתי‪" ,‬האמת היא בדיוק‬
‫הפוכה‪ .‬בגלל שאתה יהודי ‪ -‬אתה מחויב בברית מילה"‪.‬‬
‫•‬
‫יש הבדל מהותי בין ישראל לעמים‪ .‬את ההבדל הזה קשה לראות במבט שטחי‪.‬‬
‫אם נסתכל מבחוץ על יהודי ועל גוי‪ ,‬נראה שני אנשים שנראים אותו דבר‪ .‬אבל‬
‫באמת הדמיון ביניהם הוא רק חיצוני‪ .‬דומה הדבר להבדל שבין אדם לבעלי‬
‫החיים; באופן חיצוני נראה שכמעט אין הבדל ביניהם‪ :‬הבהמה אוכלת וישנה‪ ,‬חיה‬
‫ומולידה – וכך גם האדם‪ .‬אבל ברור לכל בר דעת שכל הדמיון ביניהם הוא רק‬
‫חיצוני‪ .‬יש הבדל עצום בין האדם לבהמה‪ .‬לאדם יש נפש עשירה‪ ,‬שכל ובחירה‪,‬‬
‫שאיפות וחלומות אשר מבדילים אותו מהבהמה‪.‬‬
‫להיות אדם איננו רק יתרון על פני בעלי החיים‪ .‬זה מחייב את האדם להתנהג‬
‫אחרת מהבהמה‪ .‬אף אחד לא יבוא בטענות מוסריות אם הברדלס יטרוף את‬
‫הצבי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מהאדם יש תביעות מוסריות; הוא צריך להתנהג ביושר‬
‫ובצדק‪ .‬אלו דברים שקיימים רק אצל בני האדם ולא אצל בעלי החיים‪ .‬למרות‬
‫זאת‪ ,‬ההבדל המהותי בין בני האדם לבעלי החיים לא ישתנה אם האדם יתנהג‬
‫'כמו בהמה'‪ .‬הוא יישאר אדם‪.‬‬
‫באופן דומה קיים הבדל בין כל בני האדם לבין עם ישראל‪ .‬עם ישראל חי במדרגה‬
‫אחרת מכל האומות‪ .‬קשה לראות זאת באופן חיצוני; ניתן להבחין בהבדל אם‬
‫נתבונן במסכת חייו המופלאה של עם ישראל‪ .‬הקיום הנצחי של עם ישראל‬
‫והשפעתו האדירה בעולם למרות מספרו המועט ועל אף הרדיפות שהיו כנגדו‪,‬‬
‫מגלים לנו שעם ישראל הוא 'עוף מוזר'‪ .‬שהוא לא כמו כל בני האדם‪.‬‬
‫ההבדל הזה גם מחייב‪ ,‬הוא תובע מאתנו להתנהג אחרת‪ .‬לכן קיבלנו תרי"ג‬
‫מצוות‪ .‬בגלל שאנו במדרגה מיוחדת אנו מחויבים לקיים מצוות שמתאימות‬
‫לנו‪ .‬המצוות לא 'עושות' אותנו ליהודים; הן מדריכות אותנו להתנהג כמו שמתאים‬
‫לנו‪ .‬לכן‪ ,‬גם יהודי שאינו מקיים תורה ומצוות הוא עדיין יהודי‪ .‬המהות שלו אינה‬
‫משתנה; "ישראל ‪ -‬אף על פי שחטא‪ ,‬ישראל הוא"‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫עם וארץ‬
‫כ"א ניסן ‪-‬שביעי של פסח‬
‫ביאורים‬
‫"עד יעבור עמך ה'‪ ,‬עד יעבור עם זו קנית"‬
‫"'עד ֲיַעבֹר ַע ְּמךָ ה'" ‪ -‬ז ֹו‬
‫למה הפסוק כותב פעמיים 'עד יעבור'? דורשת הגמרא‪ַ :‬‬
‫ִּב ָיאה רִ ׁאשוֹנָ ה‪ ,‬שבאו לארץ בימי יהושע‪'ַ .‬עד ֲיַעבֹר ַעם זוּ ָקנִ ָית' ‪ -‬ז ֹו ִּב ָיאה ׁ ְשנִ ּיָה‬
‫שעלו מגלות בבל בימי עזרא"‪ .‬מה הקשר בין הפסוק לדרשת חז"ל?‬
‫בשביל להסביר את הדבר נבאר שני מושגים שקיימים בעם ישראל שעליהם‬
‫כבר למדנו‪ :‬סגולה ובחירה‪ .‬סגולה היא הנטייה הפנימית של כל יהודי לקדושה‬
‫ולעשיית טוב‪ .‬בחירה זו היכולת לבחור בטוב או רע‪ .‬בימי בית ראשון כוח‬
‫הסגולה היה גדול מאוד‪ .‬זו הסיבה לכך שבתקופת הבית הראשון היו נביאים‪.‬‬
‫הנבואה היא המימוש הכי גדול שיש לאדם לקרבת אלוקים‪ .‬לכן גם השכינה‬
‫שרתה בגלוי ונעשו נסים גלויים בבית המקדש‪ .‬בימי בית שני הנבואה פסקה‬
‫וגם הנסים הגלויים‪ .‬מה שהיה בולט אצלם זהו כוח הבחירה‪ .‬קדושת המעשים‪.‬‬
‫בבית שני התפשטה תורה שבעל פה לכל העם והתרבו דקדוקי המצוות‪.‬‬
‫הפסוק בשירת הים מלמד אותנו שהקב"ה שומר על עם ישראל מהגויים עד‬
‫שיעברו את הצרה בשני המצבים‪ .‬גם בבית הראשון‪ ,‬שאז הסגולה גדולה והם‬
‫נקראים בפסוק בשם חיבה 'עמך'‪ ,‬וגם בבית שני שיש להם קשר אליו מצד‬
‫קניין המעשים הטובים – 'עם זו קנית'‪.‬‬
‫נשים בספירת העומר‬
‫הלכות‬
‫על פי הכלל המפורסם‪ ,‬שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן‪ ,‬נשים‬
‫פטורות ממצוות ספירת העומר‪ ,‬שהרי מצווה זו תלויה בזמן‪ .‬אבל אישה הרוצה‬
‫בכך‪ ,‬יכולה לקיים מצוות עשה שהזמן גרמה‪ ,‬וזה נחשב לה כמצווה‪.‬‬
‫לגבי הברכה – רוב יוצאות ספרד נהגו שלא לברך; ובקרב יוצאות אשכנז‪ ,‬מי‬
‫שיודעת שתוכל לספור את כל הספירה‪ ,‬ואף יודעת שאם תשכח יום אחד‬
‫תמשיך בלא ברכה‪ ,‬רשאית לפי מנהג אשכנז לספור בברכה‪ .‬במיוחד אישה‬
‫שנוהגת להתפלל בכל יום תפילת ערבית‪ ,‬או שבני ביתה רגילים להזכיר לה‬
‫לספור את ספירת העומר‪ ,‬החשש שתשכח לספור קטן יותר‪ ,‬וממילא יש‬
‫פחות חשש שתברך ברכה לבטלה‪.‬‬
‫(מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬זמנים)‬
‫‪60‬‬
‫דברים שבלב‬
‫להתבונן פנימה‬
‫נראה כאילו המצב אבוד‪ .‬המצרים מאחור‪ .‬הים מלפנים‪ .‬מאין יבוא עזרי?! לפתע‪,‬‬
‫משה נוטה את ידו על הים‪ ,‬והמים נבקעים‪.‬‬
‫שמֹאלָ ם"‪.‬‬
‫ַב ָשה‪ַ ,‬וְה ַּמיִם לָ ֶהם ח ָֹמה ִמ ִימינָ ם ִוּמ ְּ ׂ‬
‫שרָ ֵאל ְּבתוֹךְ ַה ּיָם ַּב ּי ָּ ׁ‬
‫"וַ ָּיבֹאוּ ְבנֵ י יִ ְ ׂ‬
‫שואלים חז"ל‪ :‬למה המילה חומה כתובה בלי האות וא"ו‪ ,‬כך שאפשר לקרוא‬
‫ֵ'חמה'‪ ,‬לשון כעס וחרון אף? הם עונים במדרש המופלא הבא‪:‬‬
‫"ירד סמא‪-‬ל ואמר לפניו‪' :‬ריבונו של עולם! לא עבדו ישראל עבודה זרה במצרים‪,‬‬
‫ואתה עושה להם נסים?! ' והיה משמיע קולו לשׂר של ים ונתמלא עליהם ֵחמה‬
‫ובקש לטבען‪.‬‬
‫מיד השיב לו הקב"ה‪' :‬שוטה שבעולם! וכי לדעתם עבדוה?! והלא לא עבדוה אלא‬
‫מתוך שעבוד ומתוך טרוף דעת‪ ,‬ואתה דן שוגג כמזיד ואונס כרצון?!'‬
‫כיון ששמע שׂר של ים [את הקב"ה]‪ ,‬אותה חמה שנתמלא על ישראל ‪ -‬החזירה‬
‫על מצרים‪ ,‬שנאמר‪' :‬וַ ָּיׁ ֻשבוּ ַה ַּמיִם וַ ַיְכ ּסוּ ֶאת ָהרֶ ֶכב ֶוְאת ַה ָּפרָ ׁ ִשים לְ כֹל ֵחיל ַּפרְ עֹה'‪,‬‬
‫ששבו המים מישראל על מצרים"‪.‬‬
‫לפעמים אפשר להתבלבל‪ .‬להביט רק על החיצוניות‪ .‬לראות את המצב הרוחני‬
‫הקשה השורר ברחובות‪ ,‬ולומר 'הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה!'‬
‫מה ההבדל בין ישראל לגויים?!‬
‫זה מה שקרה לשׂרו של ים; הוא הסתכל במבט חיצוני על עם ישראל‪ .‬הוא ראה‬
‫שהם עובדי עבודה זרה ולכן התמלא ֵחמה‪" .‬אם הם עובדים עבודה זרה ומנותקים‬
‫מהקב"ה ‪ -‬לא ראוי שיעשה להם נס"‪ ,‬חשב‪ .‬לכן רצה שרו של ים‪ ,‬שהוא הכוח הרוחני‬
‫של הים‪ ,‬להחזיר את הים לצורה הטבעית שלו ולהטביע את עם ישראל‪.‬‬
‫כדי להסיר את המבט החיצוני היה צריך שהקב"ה בכבודו ובעצמו‪ ,‬בוחן כליות‬
‫ולב‪ ,‬יענה לטענות הקשות‪.‬‬
‫נכון‪ ,‬אני לא מתעלם מהמציאות‪ ,‬אומר הקב"ה‪ .‬עם ישראל עבד עבודה זרה‪ .‬אבל‬
‫צריך להביט פנימה‪ .‬להבחין ולראות שעם ישראל לא עשה זאת מרצונו החופשי‪.‬‬
‫עם ישראל אינו רוצה לסור מה'‪ .‬סיבות חיצוניות גורמות לו זאת ‪ -‬שעבוד‪ ,‬טירוף‬
‫הדעת‪ ,‬חוסר צלילות‪ .‬לכן החטאים שלו הם חיצוניים ואינם מעידים על ניתוק‬
‫מהקב"ה‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬המצרים עבדו עבודה זרה מרצון‪ ,‬ללא שום גורם חיצוני שהכריח‬
‫אותם‪ .‬הם התנתקו מהקב"ה באופן גלוי ומוצהר‪.‬‬
‫בנוסף לזאת‪ ,‬הם אלו ששעבדו את עם ישראל וגרמו לו לשכוח את מהותו‪ .‬לכן‬
‫דווקא להם לא ראוי לעשות נס‪.‬‬
‫לחמה כלפי המצרים ‪.‬‬
‫הח ָֹמה הניסית שהגנה על ישראל נהפכה ֵ‬
‫‪61‬‬
‫עם וארץ‬
‫כ"ב ניסן ‪ 7 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫בראשית‬
‫בימים הקרובים נתבונן בכמה מדרשי חז"ל העוסקים במעלתו של עם ישראל‪.‬‬
‫כבר בתחילת ספר התורה‪ ,‬בפסוק הראשון הפותח את מעשה בראשית‪ ,‬אנו‬
‫פוגשים את ייחודיותו של עם ישראל‪ .‬חכמי המדרש שאלו מדוע לא כתוב‬
‫בתורה 'בראשונה ברא אלוקים את השמים ואת הארץ'? מהו פירושה של‬
‫המילה 'בראשית'? בעקבות שאלה זו הגיעו למסקנה שיש כאן רמז נסתר‬
‫שמעיד על המטרה של כל בריאת העולם‪.‬‬
‫כך כתב רש"י בשם המדרש‪'" :‬בראשית ברא' – אין המקרא הזה אומר אלא‬
‫דרשני‪ ,‬כמו שדרשוהו רבותינו בשביל התורה שנקראת 'ראשית דרכו'‪ ,‬ובשביל‬
‫ישראל שנקראו 'ראשית תבואתה'"‪.‬‬
‫לפי מדרש זה‪ ,‬עם ישראל הם ה'ראשית' של המציאות‪ .‬אין הכוונה כאן‬
‫להתחלת המציאות מבחינה כרונולוגית‪ .‬היו כמה עמים שקדמו להופעת‬
‫עם ישראל על במת ההיסטוריה‪ .‬ה'ראשית' היא הנקודה הפנימית ביותר‬
‫של המציאות‪ .‬הרעיון הישראלי נברא עוד לפני שהעולם עצמו נברא‪ .‬חז"ל‬
‫אומרים ש"מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר"‪ .‬עם ישראל איננו רק אוסף‬
‫של אנשים שיש להם מכנה משותף כלשהו‪ .‬עם ישראל הוא נשמה אלוקית‬
‫קדושה ועילאית שקדמה לעולם וכל העולם נברא בשבילה‪.‬‬
‫מהלכות ספירת העומר‬
‫הלכות‬
‫מי ששאל ֹו חברו בזמן הראוי לספירה‪" :‬כמה ימים היום לעומר?" – אם עדיין‬
‫לא ספר באותו יום בברכה‪ ,‬לא יענה לו‪" :‬היום כך וכך ימים לעומר"‪ ,‬שאם‬
‫יאמר לו כן‪ ,‬כבר יצא בזה ידי הספירה ושוב לא יוכל לברך לפני שיספור‪ .‬אלא‬
‫יאמר לו‪" :‬אתמול היה כך וכך לעומר"‪.‬‬
‫אם יאמר לחברו כמה היום לעומר‪ ,‬אך יתכוון במפורש שלא לצאת ידי‬
‫חובת הספירה בתשובתו‪ ,‬לא יצא ידי חובת הספירה‪ ,‬ויוכל אחר כך לברך‬
‫ולספור כרגיל‪.‬‬
‫אם כבר הגיעו בספירה למספר המורכב מימים ושבועות‪ ,‬וענה לו רק את‬
‫המספר של אותו יום‪ ,‬בדיעבד יוכל לברך אחר כך על ספירתו‪ .‬זאת מפני שכאשר‬
‫לא אמר כדרך שרגילים לספור‪ ,‬כלומר לא הזכיר את הימים והשבועות‪ ,‬גילה‬
‫דעתו שאינו מתכוון לצאת ידי חובת הספירה‪.‬‬
‫(מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬זמנים)‬
‫‪62‬‬
‫דברים שבלב‬
‫בלי החלפות‬
‫"אתם העם הנבחר?!" ליגלג פראי פול‪ ,‬המומר הידוע‪ ,‬על הרמב"ן‪" .‬תראה איך‬
‫אתם נראים‪ .‬מושפלים ובזויים‪ .‬אין מה לעשות‪ ,‬חטאתם לאלוקים‪ ,‬והוא החליט‬
‫להחליף אתכם באומה אחרת‪ .‬הוא החריב את המקדש והגלה אתכם‪ ,‬ובחר בנו‪,‬‬
‫בנוצרים‪ ,‬להיות בני ישראל החדשים!"‬
‫•‬
‫"אתה בחרתנו מכל העמים‪ ,"...‬כך התפללנו לפני כמה ימים‪ .‬ראו דבר מעניין‪ .‬לפני‬
‫שהתורה מספרת על נוח היא כותבת הקדמה‪" :‬נ ַֹח ִא ׁיש ַצ ִּדיק ָּת ִמים ָהיָה ְּב ֹדר ָֹתיו‬
‫ֶאת ָהאלוקים ִה ְת ַה ֶּלךְ נ ַֹח"‪ .‬עכשיו אנחנו מבינים למה ה' רצה להציל דווקא אותו‬
‫מהמבול‪ :‬כי הוא היה צדיק‪ .‬ברור‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כשהתורה מספרת על אברהם‬
‫ֹאמר ה' ֶאל‬
‫אבינו היא לא פותחת בשום הקדמה‪ ,‬ומתחילה מיד לספר לנו‪" :‬וַ יּ ֶ‬
‫שךָ לְ גוֹי ָּגדוֹל‪ ...‬וְנִ ְברְ כוּ ְבךָ ּכֹל ִמׁ ְש ְּפחֹת ָה ֲא ָד ָמה"‪ .‬רגע‪,‬‬
‫ַא ְברָ ם לֶ ךְ לְ ךָ ֵמ ַארְ ְצךָ‪ֶ ...‬וְא ֶע ְ ׂ‬
‫מי זה אברם? למה ה' מדבר אתו? למה ה' מבטיח לו הבטחות גדולות כל כך? לא‬
‫כתוב‪ .‬מסביר המהר"ל שהתורה רוצה לומר לנו עיקרון יסודי‪ .‬ה' בחר בנוח בגלל‬
‫מעשיו הטובים ומידותיו המתוקנות‪ .‬אך בחירתו של הקב"ה באברהם אבינו לא‬
‫הייתה בגלל מעשים טובים שעשה‪ .‬למה חשוב כל כך שנדע זאת? מכיוון שאם‬
‫הבחירה באברהם אבינו הייתה בגלל מעשיו הטובים ‪ -‬ברגע שבניו עם ישראל‬
‫יחטאו‪ ,‬וכבר לא יעשו מעשים טובים ולא ילכו בדרך ה'‪ ,‬יוכל הקב"ה להחליף אותם‬
‫באומה אחרת‪ ,‬חלילה‪ .‬התורה רוצה לומר לנו שהבחירה של הקב"ה בישראל‬
‫אינה נתונה לשינויים! בחירתו של הקב"ה בנו הייתה גזירה אלוקית‪ .‬זו אהבה‬
‫שאינה תלויה בדבר‪ .‬הקב"ה רצה בעם אשר יפיץ את שמו בעולם; העם היחיד‬
‫אשר במהות שלו יכול לעמוד במשימה זו הוא עם ישראל‪.‬‬
‫ניתן לכך דוגמא מעניינת‪ .‬אם ארצה לבחור בעל חיים שיסחוב משאות ‪ -‬אני‬
‫אבחר בחמור‪ ,‬ולא בכלב‪ .‬בחירתי בחמור אינה בגלל שהוא עשה מעשים טובים‬
‫ואני 'מצ'פר' אותו; הוא פשוט בנוי לכך‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אף פעם לא אתן את המשא‬
‫על כלב‪ .‬זה לא קשור למעשיו‪ ,‬זה פשוט לא מתאים לו‪.‬‬
‫עם ישראל הוא העם היחידי שבנוי לשאת את דבר ה' בעולם‪ .‬שאר העמים אינם‬
‫יכולים להיות שואפי טוב וצדק כמו עם ישראל‪ .‬רק לעם ישראל יש את האופי‬
‫המיוחד לכך‪ .‬לכן אין אפשרות שעם ישראל יוחלף‪.‬‬
‫•‬
‫"אם כך"‪ ,‬ענה לו הרמב"ן בשלווה‪" ,‬אם עכשיו אתם נושאי דבר ה' על חמלה וצדק‪,‬‬
‫כיצד אתם חומסים‪ ,‬רוצחים ושופכים דמים יותר מכולם?"‬
‫‪63‬‬
‫עם וארץ‬
‫כ"ג ניסן ‪ 8 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫יום השישי‬
‫את תיאור בריאת העולם בששת ימי בראשית מסיימת התורה בכתוב‪" :‬ויהי‬
‫ערב ויהי בוקר יום השישי"‪ .‬בסופם של כל ימי הבריאה נכתב מספר היום בלי‬
‫ה"א הידיעה‪ :‬יום ראשון‪ ,‬יום שני וכן הלאה‪ .‬מהי אפוא משמעותו של הביטוי‬
‫יום השישי? מדוע היה צורך להוסיף את האות ה"א ליום זה?‬
‫כך יישבו חז"ל קושיה זאת‪" :‬מלמד שהתנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה‬
‫בראשית ואמר להם‪ :‬אם ישראל מקבלים את התורה אתם מתקיימים ואם‬
‫לאו אני מחזירכם לתוהו ובוהו"‪ .‬לפי דברי חז"ל אלו 'יום השישי' הוא יום‬
‫ו' בסיוון שבו קיבלו ישראל את התורה במעמד הר סיני‪ .‬רק כאשר הסכים‬
‫עם ישראל לקבל את התורה במעמד הר סיני נקבעה סופית זכות קיומו‬
‫של העולם‪ .‬מה הקשר בין קיומו של העולם להסכמתם או אי הסכמתם של‬
‫ישראל לקבל את התורה?‬
‫"עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו"‪ .‬תפקידו של עם ישראל הוא לספר את‬
‫תהילות ה' בעולם‪ .‬בלי העם הנבחר שצריך לגלות בכל מלוא העולם את מציאות‬
‫הבורא‪ ,‬תורתו והשגחתו‪ ,‬אין יכולת לעולם להתקיים‪ .‬עם ישראל נבחר על ידי‬
‫הקב"ה להיות השליח שלו בגאולת העולם וטיהורו מיד הרשעה והאלילות‪,‬‬
‫ולצורך כך גם ניתנה לו התורה‪.‬‬
‫מהלכות ספירת העומר ‪ -‬המשך‬
‫הלכות‬
‫לפני שיברך יחשוב לעצמו כמה היום לספירה‪.‬‬
‫אם יש לו ספק אם היום תשעה ימים או עשרה‪ ,‬ואין לו את מי לשאול‪ ,‬יספור‬
‫את שתי הספירות‪ ,‬כדי לצאת מהספק‪ .‬אולם לגבי הברכה נחלקו הפוסקים‬
‫– יש אומרים שרק על ספירה ברורה וידועה אפשר לברך; ויש אומרים שגם‬
‫על ספירת ספק יברך‪ ,‬שכן ברור שאחד המספרים שיאמר הוא הנכון‪ .‬למעשה‪,‬‬
‫כיוון שיש בזה ספק אין לברך‪( .‬מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬זמנים)‬
‫הלימוד מוקדש לע"נ נזימה בת גרג'יה ז"ל‬
‫‪64‬‬
‫דברים שבלב‬
‫האח הגדול‬
‫"אלו ציורי ילדים בגן חובה‪ .‬ביקשו מהם לצייר ציורים על השלום‪ .‬אני רוצה‬
‫שתאמרו לי מה אתם חושבים"‪ ,‬אמר הרב בפתיחת השיעור‪ .‬בציור אחד הוא‬
‫הראה יונה עם עלה של זית; בציור השני רואים ילדים מכל מיני עמים עומדים‬
‫במעגל גדול‪" .‬ומה אתם אומרים על זה?" שאל והראה לנו ציור ובו ילד ערבי‬
‫וילדה יהודיה אוחזים יד ביד‪...‬‬
‫•‬
‫הרבה הרחקות הרחיקו אותנו התורה וחז"ל מהגויים‪ .‬במבט ראשון נראות‬
‫ההרחקות האלה כאילו אנחנו מתעבים את הגויים‪ .‬ההפך הוא הנכון‪ :‬הריחוק‬
‫שלנו מהגויים הוא לטובתם‪ .‬מה הכוונה?‬
‫עם ישראל נבחר על ידי הקב"ה לתקן עולם במלכות שדי‪ ,‬לרומם את האנושות‬
‫כולה להיות עובדת ה'‪ .‬איך עושים זאת? אם נתקרב יותר מדי אנחנו עלולים‬
‫לשכוח את התפקיד המיוחד שלנו ולהיות כמו כולם; אם נתרחק יותר מדי‬
‫ונשקע בחשיבה רק על עצמנו ‪ -‬זה גם דבר שלילי‪ .‬לא נוצרנו רק בשביל עצמנו‬
‫אלא כדי לרומם את העולם כולו‪ .‬הדרך האידיאלית היא 'לאומיות אוניברסלית'‪.‬‬
‫פירוש הדבר הוא שאנחנו צריכים להשקיע בעם שלנו מתוך מחשבה שזה‬
‫לטובת העולם כולו‪ .‬זו המשמעות של 'עם לבדד ישכון'‪ :‬מתבדל כדי להשפיע‪.‬‬
‫אנחנו כמו האח הגדול במשפחה‪ .‬מצד אחד שומר על קשר עם האחים‪ ,‬מתבדח‬
‫אתם ודואג להם‪ .‬מאידך‪ ,‬הוא שומר על מעמדו; הוא לא משחק בבובות כל היום‬
‫עם אחותו הקטנה‪.‬‬
‫עם ישראל הוא הלב שבאומות‪ .‬האנושות כולה היא כמו אדם אחד גדול‪ :‬כל‬
‫העמים הם איברים בגוף‪ .‬עם ישראל הוא הלב‪ .‬הלב הוא המרכזי שבאיברים‪ ,‬אך‬
‫אינו יכול להתקיים בלעדיהם‪ .‬כך ישראל באומות‪ .‬עם ישראל הוא הכי מרכזי‬
‫ומשפיע במהלך הדורות‪ .‬יש לנו קשר לכל האנושות‪ ,‬אך כדי להשפיע צריך שיהיו‬
‫לנו מערכות הגנה שמבדילות אותנו‪ .‬אנחנו לא שותים מיינם של הגויים ולא‬
‫מתחתנים ִאתם‪ .‬לא בגלל סלידה ושנאה‪ ,‬אלא כדי לא להתבולל ולא להתבלבל‬
‫בשאלה 'מי אנחנו'‪.‬‬
‫אנחנו בונים את עצמנו‪ .‬מקימים מדינה חזקה שנושאת את שם ה'‪ .‬באופן זה‪ ,‬כל‬
‫העולם יבוא ללמוד מאתנו תורה ומוסר‪ .‬זה מה שקרה בזמן שלמה המלך‪ :‬היינו‬
‫ממלכה אדירה ולכן כל העולם הגיע ללמוד מחכמתו של מלכנו‪.‬‬
‫אנחנו רוצים שלום‪ ,‬אבל שלום מתוך שלמות‪ .‬לא מתוך טשטוש הזהות אלא‬
‫מתוך הבדלה של עם ישראל מהעמים ושמירה על ייחודו‪ .‬הבדלה שמטרתה‬
‫תיקון העולם‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫עם וארץ‬
‫כ"ד ניסן ‪ 9 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫"אתם קרויין אדם"‬
‫במסכת בבא מציעא מובאת הלכה מעניינת בשם ר' שמעון בר יוחאי‪" .‬קבריהם‬
‫של עובדי כוכבים [גויים] אין מטמאין"‪ .‬אדם מישראל שעובר מעל קבר של‬
‫גוי אינו נטמא בטומאת מת‪ .‬מדוע? עונה על כך ר' שמעון‪:‬‬
‫'וְא ֵּתן צֹאנִ י צֹאן ַמרְ ִע ִיתי ָא ָדם ַא ֶּתם' – אתם קרויין אדם ואין עובדי‬
‫"שנאמר ַ‬
‫כוכבים קרויין אדם"‪ .‬לפי רשב"י‪ ,‬מכל האנשים על פני כדור הארץ רק עם‬
‫ישראל נקראים בני אדם! מהי המשמעות של אמירה זו?‬
‫אומר על כך הרד"ק‪" :‬כשתהיו צאן מרעיתי‪ ,‬שארעה אתכם דעת ובינה והשכל‪,‬‬
‫אז תקראו אדם ולא צאן ובהמה‪ .‬כי כשיתפתה האדם לתאוות העולם הנה‬
‫הוא בהמה ולא אדם‪ ."...‬הייחודיות של האדם על פני הבהמה היא השכל שניתן‬
‫לו מאת הבורא‪ .‬תפקידו של השכל הוא ללמד את האדם כיצד לחיות חיים‬
‫מוסריים בעלי ערך ומשמעות‪ .‬אם האדם עוזב את שכלו וחי רק את תאוותיו‬
‫הגשמיות‪ ,‬אין כל הבדל בינו ובין בהמה‪ .‬תכונתם של הגויים דומה לתכונה של‬
‫בהמה‪ .‬אמנם יש להם שכל‪ ,‬אך אין הם מסוגלים להשליטו על החיים שלהם‬
‫באופן מלא‪ .‬לעומתם‪ ,‬תכונתו הפנימית והמהותית של עם ישראל היא תכונה‬
‫של מוסריות‪ ,‬קדושה וטהרה‪ .‬לכן דווקא אנו נקראים 'אדם'‪.‬‬
‫מי ששכח לספור ספירת העומר‬
‫הלכות‬
‫מי ששכח לספור בלילה יספור ביום בלא ברכה‪ .‬מצד אחד מתחשבים בדעה‬
‫שאפשר לספור ביום‪ ,‬ומצד אחר מתחשבים בדעה שמי שלא ספר בלילה אינו‬
‫יכול להשלים ביום‪ ,‬ולכן כדי לא להיכנס לספק ברכה לבטלה‪ ,‬אין מברכים על‬
‫הספירה ביום‪ .‬בימים הבאים יוכל להמשיך לספור בברכה‪.‬‬
‫אדם ששכח לספור לילה אחד ולא השלים ביום צריך להמשיך ולספור על‬
‫פי דעת רוב הפוסקים‪ ,‬הסוברים שכל יום עומד בפני עצמו‪ .‬אבל יספור בלא‬
‫ברכה‪ ,‬מפני שאנו חוששים לדעה שכל הספירה היא מצווה אחת‪ ,‬ומאחר‬
‫ששכח יום אחד הפסיד את המצווה‪.‬‬
‫כדי שלא להפסיד את הברכה‪ ,‬צריכים כל אלה ששכחו לספור באחד הימים‬
‫להתכוון לצאת ידי חובת הברכה בשמיעת החזן‪.‬‬
‫(מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬זמנים)‬
‫‪66‬‬
‫דברים שבלב‬
‫אהבה לכול‬
‫ר' שלמה קרליבך הוזמן לכלא אמריקאי על ידי אחראי הדת היהודי‪ .‬לא היה‬
‫שם אפילו מניין‪ ,‬רק שמונה יהודים‪ ,‬אך למרות זאת ההופעה הצליחה מאוד‪.‬‬
‫כשתמה החגיגה‪ ,‬פנה ר' שלמה לאחראי ואמר‪" :‬בבקשה… הייתי רוצה לבקר‬
‫אצל האסירים האחרים כאן‪ .‬תוכל להשיג לי אישור?" והאישור ניתן‪ .‬ר' שלמה‬
‫נכנס לכל תא‪ ,‬חיבק ונישק כל אסיר ושוחח אתו‪ .‬הוא לא נח עד שצד כל אסיר‬
‫וּוידא שלא דילג על איש‪.‬‬
‫לבסוף פנה לעזוב‪ ,‬ובעודו צועד במסדרון החל לרדוף אחריו אסיר שחור גדל‪-‬‬
‫מידות שפניו מצולקות‪" .‬ראביי"‪ ,‬הוא צעק‪" ,‬חכה בבקשה"‪ .‬ר' שלמה עצר מיד‬
‫ופנה לעומתו בפנים מאירות‪" .‬כן‪ ,‬חבר קדוש שלי?"‪ ,‬שאל במתיקות‪ .‬האיש החל‬
‫להתמלא במבוכה‪ ,‬אזר אומץ‪ ,‬ואמר‪" ,‬פשוט אהבתי את החיבוק שנתת לי קודם‪.‬‬
‫אכפת לך לתת לי עוד אחד?" ר' שלמה הגיב בחיוך הקורן ביותר בעולם‪ ,‬ועטף‬
‫אותו בזרועותיו בחיבה‪ .‬הם עמדו חבוקים שעה ארוכה‪" .‬אוי‪ ,‬ראביי"‪ ,‬אמר האסיר‪,‬‬
‫"אף אחד לא חיבק אותי כך מעולם"‪ ,‬והחלו דמעות לזלוג במורד פניו‪.‬‬
‫"אתה יודע‪ ,‬ראביי"‪ ,‬הוא התייפח בצער‪' ,‬אם רק היו מחבקים אותי כך לפני עשר‬
‫שנים‪ ,‬לא הייתי בכלא הזה היום"‪( .‬מתוך הספר‪' :‬הרבי מקרן הרחוב')‬
‫•‬
‫'וְא ַה ְב ָּת לְ רֵ ֲעךָ ָּכמוֹךָ ' היא רק כלפי ישראל‪ .‬יש מצווה מהתורה לאהוב כל‬
‫מצוות ָ‬
‫יהודי‪ ,‬ולנסות להיטיב לו‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬צריך להיות מלאים באהבה גם כלפי הגויים‪.‬‬
‫"אהבת הבריות צריכה להיות חיה בלב ובנשמה"‪ ,‬אומר הרב קוק‪" ,‬אהבת האדם‬
‫בייחוד ואהבת העמים כולם‪ ,‬חפץ עילויָם ותקומתם הרוחנית והחומרית"‪ .‬צריך‬
‫להתמלא ברצון אמתי שיהיה להם טוב; להצטער באמת כאשר קורה משבר‬
‫הומניטארי או רעידת אדמה אצל אחד העמים‪.‬‬
‫אני אוהב בן אדם למרות שהוא עושה מעשים רעים‪ ,‬כאשר אני מאמין שבתוכו‬
‫נשארה נקודה טובה‪ ,‬נקודה שיכולה להאיר את חייו‪ .‬בלי אהבה ואמונה בטוב‬
‫שקיים בו ‪ -‬לא אצליח לשנותו‪ .‬זו הסיבה שאי אפשר למלא את תפקידנו בעולם‬
‫בלי אהבה פנימית אמתית לכל העמים‪.‬‬
‫מתוך האהבה הגדולה הזאת נובעת גם שנאה לרע‪ .‬צריך לשנוא את הרשעה‬
‫שקיימת בגויים‪ .‬הרשעה הזאת מקלקלת את האנושות כולה ומזיקה‪ .‬אסור‬
‫להתעלם ממנה אלא לנסות לתקנה‪ .‬אם הדבר לא מצליח ואי אפשר לנתק את‬
‫אותם אנשים מהרשע שבו נתונים ‪ -‬צריך להילחם ברשעים עד כלותם‪ .‬זאת‬
‫מתוך דאגה לעולם‪ ,‬אכפתיות וחיבה לכל אדם‪.‬‬
‫"חביב אדם שנברא בצלם"‪.‬‬
‫‪67‬‬
‫עם וארץ‬
‫כ"ה ניסן ‪ 10 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫ישראל‬
‫שמם של ישראל הוא המעיד יותר מכל על היותם קשורים בקשר הדוק לאלוקים‪.‬‬
‫לאחר המפגש של יעקב אבינו עם המלאך‪ ,‬כאשר שינה ה' את שמו של יעקב‬
‫לישראל‪ ,‬נתן ה' לכך טעם‪" :‬לא יעקב יקרא עוד שמך כי אם ישראל כי שרית‬
‫עם אלוקים ועם אנשים ותוכל"‪ .‬עם ישראל הוא עם שתכונתו הפנימית היא‬
‫תכונה של מפגש בין המציאות האלוקית לבין המציאות האנושית‪ .‬לחיות‬
‫חיים אלוקיים במציאות הגשמית – זהו התפקיד של עם ישראל‪ .‬לצורך כך‬
‫הטביע הקדוש ברוך הוא את חותמו בעם זה ויצר עם בעל תכונות אלוקיות‬
‫נצחיות‪ .‬חז"ל המשילו זאת במשל המובא בתלמוד הירושלמי‪:‬‬
‫"ריש לקיש בשם ר' ינאי אמר‪ :‬שיתף הקדוש ברוך הוא את שמו בישראל‪.‬‬
‫למה הדבר דומה? למלך שהיה לו מפתח פלתרין [ארמון] קטנה‪ .‬אמר‪ ,‬אם אני‬
‫אניח המפתח כמו שהיא הרי היא אבודה‪ ,‬אלא הרי אני קובע בה שלשלת‬
‫שאם תהיה אבודה תהיה השלשלת מונח עלי‪ .‬כך אמר הקדוש ברוך הוא‪ :‬אם‬
‫אני מניח את בני ישראל הרי הם אבודים בין האומות‪ ,‬אלא הרי אני משתף‬
‫שמי הגדול בהם"‪.‬‬
‫טעם מנהגי האבילות שבספירת העומר‬
‫הלכות‬
‫הימים שבין חג הפסח לחג השבועות הם ימים שיש בהם צער‪ ,‬הואיל ומתו‬
‫בהם עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא‪ .‬לפיכך נוהגים בימים אלו‬
‫מקצת מנהגי אבלות‪ ,‬שלא לשאת אשה ושלא להסתפר‪ ,‬וכן אין עורכים בהם‬
‫ריקודים ומחולות של רשות‪.‬‬
‫לפני שנעסוק בפרטי מנהגי האבלות‪ ,‬ראוי להרחיב מעט בעניין המרכזי‪ ,‬והוא‬
‫סיבת מותם של תלמידי רבי עקיבא‪ ,‬וכך מובא בגמרא‪" :‬שנים עשר אלף זוגים‬
‫של תלמידים היו לו לרבי עקיבא‪ ...‬וכולן מתו בפרק אחד‪ ,‬מפני שלא נהגו כבוד‬
‫זה לזה‪ ...‬תנא‪ :‬כולם מתו מפסח ועד עצרת‪ ...‬וכולם מתו במיתה רעה"‪" .‬והיה‬
‫העולם שמם עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם‪( ,‬ואלו‬
‫התלמידים החדשים)‪ :‬רבי מאיר ורבי יהודה ור' יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר‬
‫בן שמוע‪ ,‬והם הם העמידו תורה"‪ .‬ומסופר עוד במדרש שאמר רבי עקיבא‬
‫לתלמידיו החדשים‪" :‬בניי‪ ,‬הראשונים לא מתו אלא שהיתה עיניהם צרה אלו‬
‫לאלו‪ ,‬תנו דעתכם שלא תעשו כמעשיהם"‪( .‬מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬זמנים)‬
‫‪68‬‬
‫דברים שבלב‬
‫מה לקבל ומה לא‬
‫"תראי איזה ספר מעניין"‪ ,‬הראיתי לאחותי את הספר‪ .‬היא הפכה אותו וקראה‬
‫את הכתוב על גבו‪" .‬קובי"‪ ,‬היא פנתה אליי‪" ,‬את הספר הזה כתב גוי‪ .‬מי אמר‬
‫שמותר לקרוא אותו? אולי יש שם דברים ששייכים רק לגויים ואסור שאנחנו‬
‫נושפע מהם?"‬
‫"כל מה שהגויים עושים את לא תקבלי?" החזרתי לה בשאלה‪.‬‬
‫"בוודאי שחלק מהדברים אני כן מקבלת"‪ ,‬השיבה‪" .‬המיקרוגל אצלנו בבית הוא‬
‫מתוצרת בריטניה‪ ,‬ומכונת הכביסה ‪ -‬מתוצרת יפן‪ .‬אפילו הנעליים שלי יוצרו‬
‫בסין"‪ ,‬חייכה‪" .‬אם כך‪ ,‬מה אנחנו מקבלים מהגויים‪ ,‬ומה אנחנו לא מקבלים כדי‬
‫שלא נושפע?" שאלה‪.‬‬
‫"הגמרא מחלקת בין שני דברים‪ :‬חכמה יוונית ולשון יוונית‪ .‬על חכמה יוונית‬
‫כתוב‪' :‬ארור אשר ילמד את בנו חכמה יוונית'"‪ ,‬עניתי‪.‬‬
‫"אבל כתוב 'חכמה בגויים – תאמין'?!" היא שאלה מיד‪.‬‬
‫"נכון‪ .‬הרב קוק מסביר שחכמה רגילה של הגויים ‪ -‬יכולה להיות לתועלת‪ ,‬כמו‬
‫המצאת מיקרוגל או שאר הדברים שמקדמים את האנושות‪ .‬וכן אותן מחשבות‬
‫ששוות לכל האנושות‪ ,‬כמו מתמטיקה‪ ,‬פיזיקה ויתר המדעים המדויקים‪ .‬אמנם‬
‫חכמה יוונית היא אותן המחשבות והדעות שיכולות למשוך את האדם ולנתק‬
‫אותו מאמונת ישראל‪ .‬החכמה הזאת כבר צבועה בגוון מסוים מתוך עולמם של‬
‫היוונים‪ ,‬עולם שמציב את האדם במרכז; ולכן לא כל אחד יכול להחליט אם זה‬
‫דבר טוב או לא‪ .‬ערכים כמו הומניזם וחירות הפרט‪ ,‬דמוקרטיה ופתיחות‪ ,‬צריכים‬
‫להיות מבוררים בבתי המדרש‪ ,‬ואין לאמץ אותם ללא בדיקה וזיקוק‪ .‬אם לוקחים‬
‫אותם בלי סינון הם גורמים להרבה הרס וקלקול רוחני‪.‬‬
‫"יַפ ְּת‬
‫ישנו דבר נוסף‪ :‬לשון יוונית‪ .‬לשון יוונית זה הסגנון‪ .‬עם סגנון אין לנו בעיה‪ְ .‬‬
‫ֹ‪-‬הים לְ יֶ ֶפת וְ יִ ׁ ְש ּכֹן ְּב ָא ֳהלֵ י ׁ ֵשם" ‪ -‬דורשת הגמרא שיופיו החיצוני של יפת‬
‫ֱאל ִ‬
‫יכול לשכון באוהלי שם‪ :‬אפשר להשתמש במתודות ובאופני הסברה שפיתחו‬
‫עמי העולם‪ .‬לקחת את מכשירי התקשורת ולהשמיע דרכם את התוכן המיוחד‬
‫והמקודש שלנו‪ ,‬את דבר ה'‪ .‬השימוש שלנו בדברים שעשו גויים כדי לייפות‬
‫את הצורה החיצונית ‪ -‬לא פוגע בקודש‪ ,‬לא פוגע בייחוד שלנו‪ .‬גם שלמה המלך‬
‫כשבנה את בית המקדש‪ ,‬ביקש מחירם מלך צור שבני עמו יכרתו לנו עצים – 'כי‬
‫אתה ידעת כי אין בנו איש יודע לכרות עצים כצידונים'‪.‬‬
‫צריך להיזהר מאוד לא לקחת מה שלא צריך‪ ,‬אך צריך גם לדעת לקחת את הטוב‬
‫שיש באומות העולם"‪.‬‬
‫אשרי עולם שאומה זו בתוכו‪.‬‬
‫(אור החיים)‬
‫‪69‬‬
‫עם וארץ‬
‫כ"ו ניסן ‪ 11 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫התפילין של הקב"ה‬
‫"אמר רב אדא אמר רבי יצחק‪ ,‬מנין שהקדוש ברוך הוא מניח תפילין? שנאמר‬
‫'נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו'‪ ...‬ואין 'עוזו' אלא תפילין"‪.‬‬
‫אנו פוגשים כאן אמירה יסודית ועמוקה מאוד של חז"ל‪ .‬ודאי שאין כוונת‬
‫חז"ל לומר שהקב"ה מניח תפילין ממש‪ ,‬שהרי לקדוש ברוך הוא אין גוף ואין‬
‫לו שייכות כלל לדברים גשמיים‪ .‬כאשר חז"ל אמרו שהקב"ה מניח תפילין הם‬
‫התכוונו ללמד אותנו את העיקרון הרוחני של הנחת התפילין‪ ,‬ואת הקישור‬
‫שלו לאלוקים‪ .‬התפילין מונחים על גבי הראש והיד בצורה ישירה ללא חציצות‪.‬‬
‫בכך הם מעידים על מעלה רוחנית שהאדם דבק בה בצורה ישירה‪ .‬כעת אנו‬
‫יכולים להבין שגם התפילין שהקב"ה מניח מעידים על מעלה רוחנית שדבקה‬
‫בו והוא משפיע עליה מטובו‪ .‬מהי מעלה זו?‬
‫אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרבי חייא בר אבין‪ :‬תפילין דמארי עלמא [אדון‬
‫העולם] מה כתיב בהו [מה כתוב בהן]? אמר ליה‪' :‬ומי כעמך ישראל גוי אחד‬
‫בארץ'"‪ .‬דווקא שבחו של עם ישראל הוא זה שכתוב בתפילין של הקדוש‬
‫ברוך הוא‪ .‬בכך מתבטא הקשר המהותי והעמוק שבין עם ישראל לאביו‬
‫שבשמים‪.‬‬
‫תספורת בימי ספירת העומר‬
‫הלכות‬
‫אחד ממנהגי האבלות שכתבו הראשונים הוא שאין להסתפר בימים אלו‪.‬‬
‫למנהג הספרדים איסור תספורת נמשך עד לבוקר יום ל"ד בעומר‪ .‬למנהג‬
‫האשכנזים עד בוקר יום ל"ג בעומר‪ ,‬ויש מקלים מליל ל"ג בעומר‪ ,‬ובשעת‬
‫הצורך אפשר לסמוך עליהם‪.‬‬
‫האיסור הוא דווקא בתספורת רגילה‪ ,‬שיש בה צד של שמחה‪ ,‬אבל מותר‬
‫לגזור את השפם אם הוא מפריע לאכילה‪.‬‬
‫מי ששער ראשו המגודל גורם לו כאבי ראש או שיש לו פצעים בראשו‪,‬‬
‫רשאי להסתפר בימים אלו‪.‬‬
‫(מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬זמנים)‬
‫‪70‬‬
‫דברים שבלב‬
‫הדחוי שהפך למקובל‬
‫בכל כיתה יש תמיד אחד כזה מעצבן‪ .‬כשהתפלחנו כולנו מהשיעור‪ ,‬הוא היחידי‬
‫שנשאר‪" .‬זה לא יפה"‪ ,‬אמר‪ .‬כשהלכנו כולנו לקפוץ בשלוליות הוא אמר‪" :‬אתם‬
‫תתלכלכו!" וכשרצנו בין הממטרות ו'עשינו חיים משוגעים'‪ ,‬הוא אמר‪" :‬אתם‬
‫תקבלו דלקת גרון"‪ .‬אף אחד לא רצה להיות חבר שלו‪ .‬כל הזמן מעיר הערות‪.‬‬
‫לא נותן לחיות‪.‬‬
‫•‬
‫במשך כל השנים היה עם ישראל בעיני העמים אותו ילד מעצבן‪ .‬עם שלא נתן‬
‫לנפש הברברית שלהם לעשות מה שהיא רוצה‪ .‬עם ישראל אמר שיש מוסר‪.‬‬
‫שלא כל דבר מותר לעשות‪ .‬אסור להרוג חפים מפשע‪ ,‬צריך לעזור לחלש‪ ,‬ליתום‬
‫ולאלמנה‪ .‬אסור לרצוח‪ .‬צריך לשמור על קדושת המשפחה‪ .‬חובות‪ ,‬חובות‪ .‬זה מה‬
‫שנתן עם ישראל לעולם‪ .‬וחובות‪ ,‬אין העולם חפץ לקבל‪" .‬מאי הר סיני? הר שירדה‬
‫שנאה לאומות העולם עליו"‪ .‬בהר סיני קיבלנו תורה‪ ,‬הדרכה מוסרית‪-‬אלוקית‬
‫לנו ולעולם כולו‪ .‬זהו שורש האנטישמיות‪ .‬היהודי‪ ,‬בעצם מציאותו‪ ,‬מגלם את כל‬
‫הערכים והחובות‪ ,‬שהגויים לא רוצים לקבל‪.‬‬
‫לעתיד לבוא הכול ישתנה‪ .‬יוודע לעולם שהליכה על פי התורה‪ ,‬היא הדבר שגורם‬
‫את האושר הכי גדול‪ ,‬את העונג הכי מתוק‪ .‬זה מה שנותן משמעות וטעם לחיים‪.‬‬
‫האנטישמיות תתחלף ברצון עז להדבק בעם ישראל וללמוד תורה מפיו‪.‬‬
‫ירוּש ִָלם וּ לְ ַחלּ וֹת ֶאת ְּפנֵ י ה'‪.‬‬
‫קש ֶאת ה' ְצ ָבאוֹת ִּב ׁ ָ‬
‫צוּמים לְ ַב ֵּ ׁ‬
‫"וּבאוּ ַע ִּמים רַ ִּבים וְגוֹיִם ֲע ִ‬
‫ָ‬
‫שרָ ה ֲאנָ ׁ ִשים ִמ ּכֹל לְ ׁשֹנוֹת ַהגּ וֹיִם‪,‬‬
‫ּכֹה ָא ַמר ה' ְצ ָבאוֹת‪ַּ :‬ב ּי ִָמים ָה ֵה ָּמה‪ׁ ֲ ,‬א ֶשר ֲיַחזִ יקוּ ֲע ָ ׂ‬
‫ֶוְה ֱחזִ יקוּ ִּב ְכנַ ף ִא ׁיש יְהוּ ִדי לֵ אמֹר‪ :‬נֵ לְ ָכה ִע ָּמ ֶכם! ִּכי ׁ ָש ַמ ְענוּ ֱאל ִֹהים ִע ָּמ ֶכם!"‬
‫השבוע ראינו‪:‬‬
‫ישנו הבדל מהותי בין ישראל לעמים‪ .‬חיצונית יכול להיראות שיהודים עוברים עב ֵרה‪ ,‬אך‬
‫זה חיצוני להם ונובע מהסתת אומות העולם‪ .‬הבחירה בעם ישראל לא נבעה ממעשיהם‬
‫הטובים אלא מגזירה אלוקית ולכן אינה יכולה להשתנות‪ .‬אנו צריכים להיבדל מהגויים כדי‬
‫להשפיע עליהם‪ .‬זו התבדלות מתוך רצון לתקן‪ ,‬לכן צריך להיות מלאי אהבה כלפי כל הגויים‪.‬‬
‫צריך להיזהר לא להיות מושפעים ממחשבות לא טובות של גויים‪ ,‬אך ניתן‪ ,‬לאחר בירור‪,‬‬
‫לקבל מהם את הסגנון והמחשבות הטובות‪ .‬האנטישמיות נבעה מכך שעם ישראל השפיע‬
‫חובות לעולם‪ .‬בעתיד יתגלה שישראל נותנים טוב ועונג לעולם ולכן ירצו הגויים להידבק‬
‫בהם וללמוד מדרכיהם‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫עם וארץ‬
‫כ"ו ניסן ‪ 11 -‬לעומר‬
‫סיפור‬
‫ארץ מול שמים‬
‫בבוקר אביבי אחד‪ ,‬אחרי לילה שקט על הים‪ ,‬נגלה לעיניהם קו החוף של‬
‫פלשתינה‪ .‬השניים עמדו ללא נוע על גשר הפיקוד‪ ,‬ובמשך כעשר דקות צפו‬
‫במשקפותיהם לעבר האופק‪.‬‬
‫"אני מוכן להישבע שזה מפרץ עכו"‪ ,‬אמר פרידריך‪.‬‬
‫"אפשר גם להישבע שזה לא המפרץ"‪ ,‬השיב קינגסקורט‪" .‬אני עוד זוכר איך‬
‫הוא נראה‪ .‬לפני עשרים שנה הוא היה שומם לגמרי‪ .‬שם מימין‪ ,‬זה הר הכרמל‪.‬‬
‫שמאלה ממנו‪ ,‬ממול‪ ,‬נמצאת עכו"‪.‬‬
‫"כמה שהכול השתנה"‪ ,‬קרא פרידריך‪" .‬קרה פה נס"‪.‬‬
‫כשהתקרבו לחוף יכלו לראות את הפרטים ביתר בהירות‪ .‬במפרץ שבין עכו לבין‬
‫מורדות הכרמל עגנו אוניות גדולות‪ ,‬מהסוג שבנו עוד בסוף המאה התשע עשרה‪.‬‬
‫מאחורי צי האוניות נראו קווי המתאר של המפרץ היפה‪ .‬בקצהו הצפוני נראתה‬
‫עכו‪ ,‬על בנייניה ויופיים המזרחי‪ :‬חומות המבצר האפורות‪ ,‬הכיפות העגולות‪,‬‬
‫השמנמנות‪ ,‬והצריחים הדקים שהזדקרו בחן מול שמי הבוקר‪ .‬במבנים האלה‬
‫לא חל שינוי גדול‪ ,‬אבל מדרום‪ ,‬בחלקה התחתון של העיר למודת התלאות‪,‬‬
‫בקשת החוף‪ ,‬נבנה אזור מגורים מפואר‪ .‬אלפי וילות לבנות מבהיקות הציצו‬
‫מתוך גנים ירוקים ופורחים‪ .‬השטח שהשתרע בין עכו לכרמל נראה כמו גן‬
‫צבעוני‪ ,‬וההר עצמו היה מעוטר בבניינים‪ ,‬שנצצו באור השמש‪.‬‬
‫כיוון שבאו מדרום‪ ,‬הסתירה להם צלע ההר את מראו של נמל חיפה‪ ,‬אבל עכשיו‬
‫הוא כבר השתרע לפניהם‪ ,‬ומניין השדים והרוחות בדיבורו של קינגסקורט‬
‫הלך וגדל‪.‬‬
‫העיר ששכנה לחוף הים הכחול התגלתה כיפהפייה‪ .‬סוללות אבן עצומות על‬
‫פני המים יצרו בעיני המבקרים בנמל רחב הידיים רושם נכון‪ :‬זה היה הנמל‬
‫הנוח והבטוח ביותר בים התיכון‪ .‬אוניות בכל הגדלים‪ ,‬מכל הסוגים‪ ,‬תחת דגלן‬
‫של כל האומות‪ ,‬עגנו בו בשלום‪.‬‬
‫קינגסקורט ופרידריך היו המומים‪ .‬במפת הימים שנשארה אצלם מלפני עשרים‬
‫שנה‪ ,‬עיר הנמל הזאת לא הייתה מסומנת כלל‪ ,‬והנה‪ ,‬כבמטה קסם‪ ,‬היא קמה‬
‫והייתה לעובדה‪ .‬מסתבר שהעולם לא עמד מלכת בהיעדרם‪.‬‬
‫היאכטה הטילה עוגן והם התקדמו לעבר המזרח בסירה שנעה בנחת בין האוניות‬
‫הרבות‪ .‬הם הביעו את התלהבותם במשפטים קצרים ומקוטעים‪.‬‬
‫(אלטנוילנד‪ /‬בנימין זאב הרצל)‬
‫‪72‬‬
‫אומה בארצה‬
‫על הקשר בין העם לארץ‬
‫מתוך ‘ציון הלא תשאלי’‪ /‬ריה”ל‬
‫ִציּ וֹן‪ֲ ,‬הלֹא ִתׁ ְש ֲאלִ י לִ ׁ ְשלוֹם ֲא ִסירַ יִ ךְ ?‬
‫ּדוֹרְ ׁ ֵשי ׁ ְשלו ֵֹמךְ וְ ֵהם יֶ ֶתר ֲע ָדרָ יִ ךְ‬
‫ִמ ָּים וּ ִמזְ רָ ח וּ ִמ ָּצפוֹן וְ ֵת ָימן ׁ ְשלוֹם‬
‫ש ִאי ִמכּ ֹל ֲע ָברָ יִ ךְ ‪.‬‬
‫רָ חוֹק וְ ָקרוֹב ְ ׂ‬
‫ַאׁ ְשרֵ י ְמ ַח ֶּכה וְ יַ ִּג ַיע וְ יִ רְ ֶאה ֲעלוֹת‬
‫אוֹרֵ ךְ וְ יִ ָּב ְקעוּ ָעלָ יו ׁ ְש ָחרָ יִ ךְ ‪,‬‬
‫לִ רְ אוֹת ְּבטו ַֹבת ְּב ִחירַ יִ ךְ וְ לַ ְעלֹז‬
‫ש ְמ ָח ֵתךְ ְּבׁשוּ ֵבךְ ֱאלֵ י ַק ְד ַמת נְ עוּ רָ יִ ךְ ‪.‬‬
‫ְּב ִ ׂ‬
‫עם וארץ‬
‫כ"ז ניסן ‪ 12 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫"חטיבה אחת"‬
‫פסוקים מעניינים המעידים גם הם על הקשר שבין ישראל לקדוש ברוך הוא‬
‫מופיעים בספר דברים‪" :‬את ה' האמרת היום להיות לך לאלוקים וללכת בדרכיו‪...‬‬
‫וה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה כאשר דיבר לך‪ ."...‬מה פירושו של המושג‬
‫'האמרת'? וכן מה הכוונה בכך שה' 'האמירך'? ענו על כך חז"ל‪:‬‬
‫"אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל‪ :‬אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם‪,‬‬
‫שנאמר 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד'‪ ,‬ואני אעשה אתכם חטיבה אחת‬
‫בעולם‪ ,‬שנאמר 'ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ'"‪.‬‬
‫לפי דברי חז"ל במאמר זה‪ ,‬כוונת הפסוק היא שעם ישראל משבח ומפאר את‬
‫הקדוש ברוך הוא בכך שהוא מפרסם את שמו בעולם ומקיים את מצוותיו‪.‬‬
‫תפקידו של עם ישראל במציאות הוא לבשר לעולם שיש אלוקים והוא‬
‫קיים ומשגיח על כל דבר ודבר‪ .‬על ידי קיום המצוות והפיכת החיים שלנו‬
‫לחיים בעלי תוכן אלוקי אנו בעצם אומרים שאין שום דבר בעולם שמנותק‬
‫מאלוקים‪ .‬עם ישראל מפרסם בעולם שהקב"ה הוא חטיבה אחת – ישות‬
‫אחת שמשגיחה על כל פרט ופרט בעולם – הוא ואין בלתו‪ .‬לכן גם הקב"ה‬
‫גמל עמנו חסד והפך אותנו להיות העם המרכזי והיחיד בעולם שקשור אליו‬
‫ודבוק בו באופן ישיר ומהותי‪.‬‬
‫שמיעת מוזיקה בימי ספירת העומר‬
‫הלכות‬
‫מנהג אבלות נוסף הוא האיסור לשמוע נגינה‪ .‬לדעת רבים‪ ,‬אין הבדל בין‬
‫שמיעת נגנים חיים לשמיעת נגינה דרך רדיו או מכשיר אלקטרוני אחר‪,‬‬
‫ושניהם אסורים בימי ספירת העומר עד ל"ג בעומר‪ .‬אבל לשמוע שירים‬
‫דרך מכשירים אלקטרוניים בלא ליווי תזמורת – מותר‪ .‬ויש אוסרים אפילו‬
‫שמיעת שירים בלא ליווי תזמורת דרך מכשירים אלקטרוניים‪ ,‬כי המכשיר‬
‫נחשב כמו כלי זמר‪.‬‬
‫אולם יש סוברים שהמנהג לאסור שמיעת כלי זמר בימים אלו אינו חל על‬
‫שמיעת כלי זמר דרך רדיו או שאר מכשירים אלקטרוניים ביתיים‪ ,‬והרוצה‬
‫להקל רשאי לסמוך על דעה זו‪ ,‬ובפרט כשלא מדובר בשירים שמחים‪.‬‬
‫ונראה שגם שירים רגילים (שאינם עצובים ואינם שמחים) אין לשמוע בקול‬
‫רם‪ ,‬מפני שגם עצמת הקול יוצרת חגיגיות מסוימת‪ .‬ומכל מקום נראה שלכל‬
‫הדעות מי שנוהג ברכב וחושש שמא יירדם‪ ,‬רשאי לשמוע מוסיקה כדי לשמור‬
‫(מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬זמנים)‬
‫על ערנותו‪.‬‬
‫‪74‬‬
‫הלימוד מוקדש לע"נ ר' צבי בן דוד ושפרה ז"ל‬
‫דברים שבלב‬
‫לא נזוז מכאן!‬
‫"פעמיים גלינו מארצנו"‪ ,‬פתח יהושע‪ ,‬המורה להסטוריה‪ ,‬את השיעור‪" .‬גם‬
‫נבוכדנצאר וגם טיטוס הגלו את עם ישראל מארצו‪ ,‬וכמעט שלא נשארו יהודים‬
‫בארץ"‪.‬‬
‫"האם במהלך ההסטוריה‪ ,‬היה זמן שבו לא היה יהודי אחד בארץ ישראל?"‬
‫שאל רמי‪.‬‬
‫"שאלה יפה מאוד‪ .‬הרמב"ם‪ ,‬שחי לפני כשמונה מאות שנה‪ ,‬מעיד עדות‬
‫נפלאה‪:‬‬
‫'אילו הנחנו דרך משל‪ ,‬שבני ארץ ישראל יעדרו מארץ ישראל ‪ -‬חלילה לא‪-‬ל‬
‫מעשות זאת‪ ,‬כי הוא הבטיח שלא ימחה אותות האומה מכל וכל‪'...‬‬
‫מדברי הרמב"ם אנו למדים שני דברים‪ :‬הדבר הראשון הוא עובדה הסטורית‪ .‬עד‬
‫ימיו של הרמב"ם היה רצף התיישבות של עם ישראל בארץ ישראל‪ .‬הרמב"ם‬
‫מלמד אותנו דבר נוסף ‪ -‬לא רק את העובדה ההסטורית אלא למה ההסטוריה‬
‫התרחשה כך‪ ,‬את הרוח שמניעה את גלגלי ההסטוריה‪ .‬הרמב"ם אומר שלא ייתכן‬
‫שלא יישארו יהודים בארץ ישראל‪ .‬מסביר את דבריו ה'חת"ם סופר'‪' :‬נראה מדברי‬
‫הרמב"ם‪ ,‬כי אילו חס וחלילה לא יישאר שום ישראל בארץ ישראל‪ ,‬אפילו יהיו‬
‫יושבים ישראל בחוץ לארץ ‪ -‬מקרי כליון האומה חס וחלילה'‪.‬‬
‫שרָ ֵאל לֹא יְ ׁ ַש ֵּקר וְ לֹא ָּיִנ ֵחם'‪.‬‬
‫הקב"ה הבטיח שעם ישראל יישאר עם נצחי‪' ,‬נֵ ַצח יִ ְ ׂ‬
‫אם תתרחש מציאות שלא יישאר אף יהודי בארץ ישראל ‪ -‬יהיה זה חורבן לעם‬
‫ישראל‪' .‬אותות האומה' ימחו‪ .‬זו הסיבה שההסטוריה התגלגלה כך שתמיד היה‬
‫יישוב יהודי בארץ ישראל‪ .‬יש לנו עדויות הסטוריות רבות על רציפות ההתיישבות‬
‫היהודית בארץ ישראל עד ימינו"‪ ,‬חתם המורה יהושע את דבריו‪.‬‬
‫הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל הוא קשר של חיים‪ .‬ניתוק בין השניים הוא‬
‫כמו ניתוק בין הגוף והנשמה‪ .‬עם ישראל לא ייחיה עוד חס וחלילה‪ .‬לכן גם אם‬
‫רק קומץ יהודים חיים בארץ ‪ -‬הם נותנים אוויר לנשימה לכל העולם היהודי‪.‬‬
‫עשירי חוץ לארץ חושבים שהם תורמים כסף ליישוב ארץ ישראל ומספקים‬
‫חיים לתושבים‪ ,‬אמר הרב קוק‪ ,‬אך האמת היא שבתרומה הזאת הם נותנים‬
‫חיים לעצמם‪...‬‬
‫•‬
‫"אחת העובדות המפליאות ביותר בתולדות העם היהודי ובתולדותיה של ארץ‬
‫ישראל‪ ,‬זו היא הרציפות של החיים היהודיים בארץ"‪.‬‬
‫ד"ר שמואל כץ‪ ,‬אדמת מריבה‬
‫‪75‬‬
‫עם וארץ‬
‫כ"ח ניסן ‪ 13 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫השראת השכינה‬
‫חז"ל מלמדים אותנו שכאשר יצא עם ישראל ממצרים ביקש משה רבנו מהקדוש‬
‫ברוך הוא שלושה דברים מרכזיים ביותר‪" .‬שלושה דברים ביקש משה רבנו‬
‫מלפני הקב"ה ונתן לו‪ .‬ביקש שתשרה שכינה על ישראל‪ ...‬ביקש שלא תשרה‬
‫שכינה על אומות העולם‪ ...‬וביקש להודיע דרכיו של הקב"ה‪."...‬‬
‫את הבקשה הראשונה כלל לא קשה להבין‪ .‬משה רבנו ביקש מהקב"ה שישרה‬
‫את שכינתו על עם ישראל‪ .‬אולם מדוע ביקש משה גם שלא תשרה שכינה‬
‫על אומות העולם? האם לא היה עדיף שהשכינה תשרה על כל בני האדם‪,‬‬
‫ולא רק על עם ישראל? מדוע זה כל כך חשוב למשה שלאומות העולם לא‬
‫תהיה שכינה? האין זו צרות עין?‬
‫לא ולא! משה רבנו דווקא דאג לטובת כל האנושות‪ .‬משה רבנו ידע שעם‬
‫ישראל הוא העם המרכזי של האנושות ושרק הוא קשור למציאות האלוקית‬
‫ודבוק בה‪ .‬פסגת השלמות האנושית נמצאת דווקא בתורה שהיא החיים‬
‫של עם ישראל‪ .‬אם אומה נוספת הייתה זוכה במהלך ההיסטוריה להשראת‬
‫שכינה ברמה כזו או אחרת‪ ,‬זה היה מקשה על עם ישראל לסחוף אחריו את‬
‫האנושות לאמונה בה'‪ .‬לכן ביקש משה שהשכינה תשרה דווקא על עם ישראל‪,‬‬
‫וכך יבואו שלום ואחדות על כל בני המין האנושי והעולם ייגאל‪.‬‬
‫ברית מילה‪ ,‬הכנסת ספר תורה ובר מצווה בימי הספירה‬
‫הלכות‬
‫מותר לקיים סעודות מצווה בספירת העומר ולשיר ולרקוד בהן כפי שמקובל‬
‫כל השנה‪ .‬למשל מותר לערוך סעודות ברית מילה‪ ,‬פדיון הבן וסיום מסכת‬
‫בימי ספירת העומר‪ .‬ומי שרגיל בסעודות אלו לרקוד ולהשמיע מוזיקה שמחה‬
‫– רשאי‪ ,‬מפני שזו שמחה של מצווה‪.‬‬
‫וכן לגבי הזמנת נגנים‪ ,‬במקום שרגילים תמיד להזמינם לסעודות מצווה‬
‫אלה‪ ,‬מותר להזמינם גם בימי האבלות שבספירת העומר‪ .‬ואף שיש מחמירים‬
‫בזה‪ ,‬כיוון שמדובר בספק הנוגע למנהג אבלות‪ ,‬הלכה כדברי המקלים‪ .‬אבל‬
‫כאשר ממילא לא ברור שרגילים להזמין נגנים‪ ,‬מוטב להימנע מלהזמינם‬
‫בימים אלו‪.‬‬
‫(מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬זמנים)‬
‫‪76‬‬
‫דברים שבלב‬
‫ניתוק אלוקי‬
‫ביישוב היהודי בארץ ישראל כבר התכוננו‪ .‬אם הצורר הנאצי יגיע לארץ‪ ,‬תהיה‬
‫כאן מלחמה‪ .‬לא נוותר‪ .‬התכנית הייתה להתבצר בהר הכרמל; 'מצדה' של המאה‬
‫העשרים‪ .‬ה'מופתי הירושלמי' כבר תכנן כיצד ישתף פעולה עם הצורר ויחד‬
‫ימיטו חורבן על היישוב היהודי הקטן‪ .‬והנה‪ ,‬כשהגרמנים כבר ניצבו בשערי ארץ‬
‫ישראל לאחר כיבוש חלק גדול מאפריקה‪ ,‬כשבטוחים היו בניצחונם‪ ,‬אירע מקרה‬
‫מוזר‪ :‬הגרמנים השתלטו על מתקנים בריטיים‪ .‬חייל בריטי החליף בטעות את מי‬
‫השתייה עם מי שופכין‪ ,‬והביוב זרם לצינורות האספקה הגרמניים‪ .‬החיילים שתו‬
‫את המים המזוהמים ויצאו מכלל פעולה‪ ...‬היישוב היהודי בארץ ניצל‪...‬‬
‫•‬
‫הרבה הסברים ניתנו לשאלה כבדת המשקל‪ :‬למה התרחשה השואה‪ .‬תשובה‬
‫לשאלה זו היא סוד אלוהי שלא נוכל בשכלנו האנושי לרדת לעומקו‪ .‬רק מבט‬
‫אלוהי שרואה את כל הדורות יכול לענות לשאלה נוראה שכזו‪ .‬עם כל זאת אנו‬
‫מצווים לנסות להבין את ההסטוריה ולנסות לקחת ממנה את המסר שהקב"ה‬
‫רוצה ללמדנו‪ .‬ננסה להתבונן על השואה במבט שהורו אותנו גדולי הדורות‪.‬‬
‫עם ישראל היה קשור מאוד לגלות; גם בגופו וגם בנפשו‪ .‬לא מדובר על קבוצה‬
‫כזו או אחרת‪ ,‬אלא עם ישראל בכללותו התרגל לגלות‪.‬‬
‫יהודים רבים ראו את עצמם כאזרחים נאמנים למדינות שבהן ישבו‪ ,‬כמו צרפת‬
‫וגרמניה‪ .‬הם התחברו לתרבות המקומית והעניקו לה מכישרונותיהם‪ .‬גם חלק‬
‫מהיהודים שומרי התורה והמצוות התרגלו לגלות‪.‬‬
‫השואה ניתקה את עם ישראל מארצות הנכר‪ .‬איננו באים לומר שזה היה עונש‬
‫על הדבקות בגלות‪ .‬יש כאן 'ניתוח' אלוהי שריבונו של עולם החליט לעשות לעם‬
‫ישראל כדי לנתקו מטומאת הגלות‪ .‬הניתוק היה קשה וכואב‪ ,‬אבל הכרחי‪ .‬עם‬
‫ישראל חייב לחיות‪ ,‬חייב לחזור לעצמו‪ .‬הגיע הזמן שבו הגאולה צריכה להופיע‪.‬‬
‫שרָ ֵאל‪ִּ ,‬כי ִאם לְ ׁ ֵשם ָק ְדׁ ִשי"‪ .‬גם אם עם ישראל לא‬
‫שה‪ֵּ ,‬בית יִ ְ ׂ‬
‫"לֹא לְ ַמ ַענְ ֶכם ֲאנִ י ֹע ֶ ׂ‬
‫עשה תשובה‪ ,‬צריך לגאול אותו כדי שיתקדש שם שמים‪ .‬השלב הראשון בשיבה‬
‫לחיים של עם ישראל הוא להחזירו למקור חייו‪ ,‬לארץ ישראל‪ .‬לכן היה הכרח בניתוק‬
‫עם ישראל מהגולה‪ .‬נסתרות דרכי ה' למה בחר בדרך כה כואבת‪ ,‬אך אנו יודעים‬
‫שכמה שנים לאחר השואה‪ ,‬קמה מדינת ישראל‪ .‬עם ישראל קם לתחייה‪.‬‬
‫אשרי איש שחושב עצמו כשיריים לגבי כנסת ישראל כולה‪ ...‬שכל‬
‫מחשבות לבבו‪ ,‬הגיונותיו‪ ,‬חפצו ושאיפתו‪ ...‬אינם כי אם חשק‪ ‬טמיר‬
‫אחד להיכלל כולו באוצר חיים זה‪.‬‬
‫(הרב קוק‪ ,‬אורות התחיה כד)‬
‫‪77‬‬
‫עם וארץ‬
‫כ"ט ניסן ‪ 14 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫"מלאים מצוות כרימון"‬
‫על הפסוק בשיר השירים "כפלח הרימון רקתך מבעד לצמתך"‪ ,‬אמרו חז"ל‪" :‬אפילו‬
‫ריקנין שבך מלאים מצוות כרימון"‪ .‬כלומר אפילו האנשים הריקים ביותר בעם‬
‫ישראל‪ ,‬עדיין מלאים במצוות כשם שהרימון מלא בגרגירים רבים‪ .‬כיצד ייתכן‬
‫שאותם אלו שריקים ממצוות יהיו מלאים במצוות? האם אין כאן סתירה? כיצד‬
‫ייתכן שאדם שאינו מקיים שום מצווה נקרא 'מלא מצוות כרימון'?‬
‫כדי להבין זאת אנו צריכים להבין מהו המאפיין המייחד את גרעיני הרימון על‬
‫הפרות הגרעין איננו הפרי בעצמו‪ ,‬אלא דבר‬
‫הפרות‪ .‬בשאר ֵ‬
‫פני גרעיני שאר ֵ‬
‫נוסף המתלווה אל הפרי‪ .‬אנו אוכלים את הפרי וזורעים את הגרעין‪ .‬לעומת‬
‫זאת ברימון הגרעין הוא עצמו הפרי‪ .‬הגרעינים אינם דבר נפרד‪ ,‬אלא הם הפרי‬
‫ואין בפרי דבר מלבדם‪.‬‬
‫כך הן גם מצוות התורה ביחס לאדם מישראל‪ .‬המצוות שייכות למהותו‬
‫הפנימית של אדם ישראלי‪ ,‬ואין מציאות של אדם מישראל בלי כישרון טבעי‬
‫לקיום המצוות‪ .‬אמנם לעתים שוכח האדם את כישרונו הזה ואינו מוציאו מן‬
‫הכוח אל הפועל‪ ,‬כלומר אינו מקיים מצוות‪ ,‬אך עלינו לזכור שזה רק חיסרון‬
‫חיצוני וזמני‪ .‬בעומק נפשו של האדם הישראלי מונחת ההתאמה הטבעית‬
‫לדרכה של התורה ולמצוותיה‪.‬‬
‫ברכת 'שהחיינו' בימי ספירת העומר‬
‫הלכות‬
‫מותר בימי ספירת העומר לקנות פרי חדש ולברך עליו ברכת 'שהחיינו'‪ ,‬וכן‬
‫מותר לקנות בגד חדש או רהיט חדש ולברך עליו 'שהחיינו'‪.‬‬
‫הרוצה להחמיר שלא לקנות בגדים ורהיטים בימים אלו‪ ,‬תבוא עליו ברכה‪ .‬אבל‬
‫בשעת הצורך גם המחמיר רשאי להקל‪ .‬למשל‪ ,‬מי שזקוק לבגד או רהיט יכול‬
‫לקנותו; וכן מי שנזדמנה לפניו אפשרות לקנות רהיט או בגד במחיר זול‪ ,‬יכול‬
‫לקנותו‪ .‬ולמנהג המחמירים יחדש את הבגד ויברך עליו 'שהחיינו' בשבת או‬
‫בראש חודש או ביום העצמאות או לקראת סעודת מצווה‪ .‬וכן אם קנה רהיט‬
‫חדש ישתדל להתחיל להשתמש בו בזמנים אלו‪ ,‬שהם זמנים של שמחה‪.‬‬
‫(מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬זמנים)‬
‫‪78‬‬
‫דברים שבלב‬
‫הנקודה העיקרית‬
‫אתמול הסעירה את החדשות ברחבי כל העולם ידיעה מרעישה‪ :‬היהודים בנו‬
‫עוד בית בחברון‪...‬‬
‫הלחץ האמריקאי מהבית הלבן הלך והתעצם‪ .‬הערבים איימו באינתיפאדה חדשה‪.‬‬
‫מה קרה? ישראל החליטה לתחזק את מערת המכפלה‪.‬‬
‫•‬
‫במאה השנים האחרונות קורה משהו מוזר מאוד לגויים‪ :‬כל דבר שקשור לבניית‬
‫ארץ ישראל‪ ,‬לחזרת עם ישראל לארצו ‪' -‬מרגיז' אותם‪ .‬יהודים רוצים לעלות לארץ‬
‫ חוקי הספר הלבן חונקים ומגבילים; אנו רוצים להכריז על ירושלים כבירתנו‬‫ הגויים מעבירים את כל השגרירויות שלהם לתל אביב; ראש הממשלה עולה‬‫להר הבית ‪ -‬הערבים מתחילים בפיגועים קשים‪.‬‬
‫כל הדורות רדפו אותנו‪ .‬בכל דור הייתה מצווה אחרת שאומות העולם התנגדו‬
‫לה‪ .‬כשהיוונים שלטו בארץ הם גזרו על מצוַות המילה‪ .‬בשלב מאוחר יותר‪ ,‬בזמנו‬
‫של רבי עקיבא‪ ,‬רדפו אחרי לומדי התורה‪ .‬בתקופה אחרת‪ ,‬רדפו אחרי 'אלישע‬
‫בעל כנפיים' בגלל שהניח תפילין‪.‬‬
‫הרב חרל"פ מסביר שהדבר אינו מקרי‪ .‬בכל דור ודור ישנה מצווה אחת שהיא‬
‫המצווה הכי מיוחדת‪ .‬אנחנו צריכים לקיים את כל המצוות‪ ,‬כמובן; אך בכל דור‬
‫יש מצווה שהיא המצווה שמאפיינת את אותו דור‪ .‬הגויים חשים בחוש פנימי‪,‬‬
‫שאם הם יעכבו את עם ישראל מלקיים את אותה מצווה‪ ,‬הם יפריעו להם‬
‫להתחזק ולהתעצם‪.‬‬
‫נביא לכך דוגמא‪ .‬בזמן רבי עקיבא התפתחה התורה שבעל פה ששמרה על העם‬
‫היהודי‪ .‬לאחר המגפה הנוראה שבה מתו עשרים וארבעה אלף מתלמידיו‪ ,‬היה העולם‬
‫שמם מלימוד תורה; היה צורך להתחזק בלימוד התורה כדי שתהיה המשכיות לעם‬
‫ישראל‪ .‬הרומאים רצו לעצור זאת‪ .‬הם ידעו שאם הם יצליחו‪ ,‬עם ישראל ישקע‬
‫ולא יצליח להתפתח‪ .‬לכן רבי עקיבא מסר את נפשו על לימוד תורה‪ .‬הוא הבין שזו‬
‫מצווה מרכזית שמקרינה על כל הדור ולכן השקיע בה את כל חייו‪.‬‬
‫המצווה המיוחדת בדור שלנו היא מצוות יישוב ארץ ישראל‪ .‬הקשר של עם ישראל‬
‫לארץ ישראל הוא משמעותי‪ .‬הוא השלב הראשון בחזרה שלנו לחיים כאומה‬
‫שחיה בארצה ומפתחת את עצמה‪ .‬הגויים מתנגדים לקשר הזה‪ .‬הם חוששים‬
‫שעם ישראל יקבל כוחות מארץ מולדתו‪ ,‬ממקור חייו‪ ,‬ויתעצם‪ .‬כשעם ישראל‬
‫יעמוד איתן הוא יפיץ את דבר ה'‪ ,‬את המוסר ואת הצדק בעולם‪ .‬הגויים רוצים‬
‫להישאר בתרבותם הקלוקלת ולכן נלחמים נגדנו דווקא במצווה זו‪.‬‬
‫דווקא מהתנגדותם אנו למדים שצריך לחזק את הקשר לארץ ישראל‪ ,‬ארץ‬
‫החיים‪.‬‬
‫‪79‬‬
‫עם וארץ‬
‫ל' ניסן ‪ 15 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫ישרות‬
‫התבוננות מעמיקה בשם 'ישראל' יכולה להוביל אותנו לתכונה נוספת שמוטבעת‬
‫בחייו של העם הגדול הזה‪ .‬המילה 'ישראל' מסתירה בתוכה משמעות של‬
‫ישרות‪ ,‬ישר‪-‬אל‪ .‬עם ישראל הוא עם שהישרות היא תכונתו העצמית‪ .‬בראשונה‬
‫התגלתה תכונה זו באבות האומה שהישרות ניכרה בכל הליכותיהם‪ .‬זהו הייעוד‬
‫שניתן לאברהם אבינו ולמשפחתו‪" :‬כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת‬
‫ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט‪."...‬‬
‫על הפסוק המופיע בספר שמואל "ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה‬
‫על ספר הישר"‪ ,‬אמרו חז"ל‪" :‬מאי ספר הישר? אמר רבי חייא בר אבא אמר‬
‫רבי יוחנן זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים‪ ."...‬הכנסת האורחים‬
‫של אברהם ומידת החסד המופלאה שלו הוטבעו בנפשם של כל צאצאיו‬
‫והפכו להיות התכונה הבסיסית של עם ישראל‪" .‬שלושה סימנים יש באומה‬
‫זו‪ :‬רחמנים‪ ,‬ביישנים וגומלי חסדים; כל שיש בו שלושה סימנים הללו ראוי‬
‫להידבק באומה זו"‪ .‬כל אדם ברחבי העולם שמוצא בנפשו תכונות יסוד‬
‫חיוניות אלו‪ ,‬ראוי להתגייר ולהעשיר את חייו בעושרה הרוחני ובישרותה של‬
‫כנסת ישראל‪.‬‬
‫ברכת 'שהחיינו' בימי ספירת העומר ‪ -‬המשך‬
‫הלכות‬
‫מותר לקנות בית ולהיכנס לגור בו בימי האבלות של ספירת העומר‪ ,‬ובמיוחד‬
‫כשמדובר בבית בארץ ישראל‪ ,‬וקל וחומר במקומות שוממים מיהודים‪ ,‬שכל‬
‫הקונה בהם בית מקיים בהידור את מצוות ישוב הארץ‪ .‬כאשר הקונה הוא‬
‫יחיד‪ ,‬יברך 'שהחיינו'‪ ,‬וכאשר הקונים הם זוג‪ ,‬יברכו 'הטוב והמטיב'‪.‬‬
‫מותר להזמין ידידים לסעודה‪ ,‬ובלבד שלא ינגנו שם בכלי זמר‪ .‬וכן מותר לקיים‬
‫בימים אלו נסיעות וטיולים‪ ,‬כי מדברי שמחה צריך להימנע ולא מדברים‬
‫מהנים‪ .‬ואמנם יש מחמירים בזה‪ ,‬אבל בדיני מנהגי אבלות הלכה כמקל‪ .‬עם‬
‫זאת טיול של בית ספר מוטב שלא לקיים עד אחר ל"ג בעומר‪ ,‬מפני שיש בו‬
‫שמחה גדולה‪ .‬אבל טיול שמוגדר כטיול חינוכי מותר לקיים לכתחילה‪.‬‬
‫(מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬זמנים)‬
‫‪80‬‬
‫דברים שבלב‬
‫לגדול נכון‬
‫"כדי שהצמח שלכם יהיה מוצלח וחזק"‪ ,‬אמר האגרונום לתלמידיו‪" ,‬דרושים כמה‬
‫תנאים‪ .‬דבר ראשון‪ ,‬צריך לבחור את הצמח עם התכונות הכי טובות ואיכותיות‪ ,‬את‬
‫הזן שיש בו הכי הרבה יתרונות‪ .‬דבר שני‪ ,‬יש סוגי אדמה רבים; חול ים‪ ,‬סלעים‪,‬‬
‫ַח ְמרה ועוד‪ .‬לכל צמח יש את הקרקע המתאימה לגידולו; אם הוא יגדל בקרקע‬
‫אחרת הוא לא יגדל באופן הרצוי‪ .‬דבר שלישי‪ ,‬כל צמח זקוק לטיפול משל עצמו‪.‬‬
‫צמח אחד זקוק להרבה מים; צמח אחר זקוק לחשיפה מרבית לשמש‪ .‬כאשר‬
‫ישנם שלושת המרכיבים‪ :‬הסוג הכי טוב‪ ,‬על האדמה הפורייה ביותר והמתאימה‬
‫לו‪ ,‬מטופל בדרכי טיפול הראויים לאותו צמח ‪ -‬תקבלו פירות מתוקים ואיכותיים‪,‬‬
‫המחזיקים מעמד זמן רב"‪.‬‬
‫•‬
‫עם ישראל בין האומות הוא כמו הלב באברים‪ ,‬כמו שלמדנו‪ .‬יש בו את תמצית‬
‫הכישרונות והיכולות שיש בכל האומות‪ .‬הוא ה'צמח' הכי מוצלח‪.‬‬
‫בשביל שהצמח הזה יפרח‪ ,‬הוא צריך את הקרקע הכי איכותית‪ ,‬את חבל הארץ‬
‫הכי פורה ומתאים לעם הזה‪ .‬קבלו בבקשה במחיאות כפיים סוערות‪ :‬ארץ ישראל!‬
‫ארץ זבת חלב ודבש; ארץ בעלת מגוון של צמחים ואקלימים שאין בכל העולם‬
‫כולו; ארץ שיש בה ריכוז איכותי של תופעות אקלימיות וסביבתיות רבות‪ .‬ארץ‬
‫שנמצאת במרכז שלוש יבשות‪ :‬אירופה‪ ,‬אסיה ואפריקה‪ ,‬כמו שהלב נמצא במרכז‬
‫הגוף‪ .‬ארץ שמושגחת על ידי ריבונו של עולם באופן תדירי‪.‬‬
‫כשעם ישראל נמצא על הארץ הזו הוא יכול להגיע לשיא פריחתו‪ .‬לקשר חי עם‬
‫אלוקים‪ .‬לנבואה‪.‬‬
‫דבר נוסף שצריך‪ :‬דרכי גידול וטיפול נאותים‪ .‬הדרך הכי בריאה לטפל בצמח הזה‪,‬‬
‫'עם ישראל'‪ ,‬היא על ידי התורה‪ ,‬כמובן‪ .‬יש להשקות אותו במימי התורה המרווים‬
‫והמ ַח ִּיים‪ .‬רק כך הוא יגדל בצורה תקינה ובריאה‪.‬‬
‫ְ‬
‫•‬
‫עם ישראל‪ .‬ארץ ישראל‪ .‬תורת ישראל; שלושת המרכיבים שנדרשים כדי שיתגדל‬
‫ויתקדש שמו של הקב"ה בעולם‪ .‬אם מרכיב אחד חסר ‪ -‬שמו של ה' אינו מתגלה‪.‬‬
‫אם עם ישראל אינו בארצו ‪ -‬קיום התורה והמצוות שלו בחו"ל חסר‪ .‬קיום מצוות‬
‫בחו"ל הוא רק תזכורת כדי שלא נשכח אותן בחזרתנו לארץ‪ .‬עיקר קיום התורה‬
‫הוא רק בארץ ישראל‪ .‬פה מקום הגידול הטבעי שלנו שבו אנו הכי פורחים‪.‬‬
‫"כמעט בכל יום דיבר אלינו רבנו הגר"א ברתת ובהתרגשות כי 'בציון‬
‫(קול התור)‬
‫ובירושלים תהיה הפליטה' ולא לאחר את המועד!"‬
‫‪81‬‬
‫עם וארץ‬
‫א' אייר ‪ 16 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫אשריכם ישראל‬
‫בעיצומו של המצור על ירושלים בסוף תקופת בית שני‪ ,‬כאשר הרעב גבר‬
‫בתוך ירושלים‪ ,‬פגש ר' יוחנן בן זכאי אישה שמלקטת שעורים מתוך גללים‬
‫של בהמות כדי לאכול‪ .‬כאשר שאל אותה מי היא‪ ,‬ענתה לו שהיא בתו של‬
‫אחד מעשירי ירושלים‪ ,‬שאף הוא התרושש והגיע למצב שפל של רעב ללחם‪.‬‬
‫אמר על כך ר' יוחנן בן זכאי‪" :‬אשריכם ישראל! בזמן שעושים רצונו של מקום‬
‫אין כל אומה ולשון שולטת בהם‪ ,‬ובזמן שאין עושים רצונו של מקום מוסרם‬
‫[הקב"ה] ביד אומה שפלה‪."...‬‬
‫הטבע הקדוש והאלוקי של עם ישראל אינו מאפשר לו להיות עם ממוצע‪.‬‬
‫אצל כל אומות העולם העונש על מצבם הרוחני השפל איננו חמור כיוון שהם‬
‫לא נועדו לכך מלכתחילה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אצל עם ישראל הכול מתנהל אחרת‬
‫כיוון שתכונתם הפנימית היא תכונה אלוקית‪ .‬כאשר האומה נמצאת במצב‬
‫טוב מבחינה רוחנית‪ ,‬אז בא לידי ביטוי טבעם הפנימי והם נמצאים במעלה‬
‫עליונה‪ .‬אולם כאשר המצב הרוחני באומה נפגע ונחלש‪ ,‬אז טבעם הפנימי אינו‬
‫בא לידי ביטוי כלל‪ ,‬ולכן הם מגיעים לשפל שאין כדוגמתו בכל עם ולשון‪.‬‬
‫שלוש מצוות בהכרזת המדינה‬
‫הלכות‬
‫ביום ה' באייר ה'תש"ח למניין שאנו מונים לבריאת העולם‪ ,‬בעת ההכרזה‬
‫על הקמת מדינת ישראל‪ ,‬זכה עם ישראל לקיים שלוש מצוות קדושות‪:‬‬
‫מצוות יישוב הארץ‪ ,‬קידוש ה' לעיני העמים בהתחלת הגאולה‪ ,‬והצלת‬
‫ישראל קדושים‪.‬‬
‫בנוסף יש בהקמת מדינת ישראל גם הצלת נפשות רוחנית‪ :‬הקהילות היהודיות‬
‫גדלה האוכלוסייה היהודית‪,‬‬
‫שבגולה הולכות ונעלמות‪ .‬רק במדינת ישראל ֵ‬
‫ותופעת ההתבוללות קטנה יחסית‪ .‬יתר על כן‪ ,‬אחוז היהודים הקשורים לתורה‬
‫ולמצוות במדינת ישראל גבוה מאשר בכל קהילה יהודית אחרת בעולם‪ .‬גם‬
‫הצלה רוחנית זו נזקפת לזכות הקמת המדינה שאפשרה את קיבוץ הגלויות‬
‫ומנעה בעצם קיומה את סכנת ההתבוללות‪.‬‬
‫והמצווה היא לקבוע יום טוב לשמחה והודאה לה' ביום שנעשית לישראל‬
‫תשועה‪ ,‬כפי שנקבעו פורים וחנוכה כימים טובים לדורות‪ .‬על כן אנו חוגגים‬
‫ביום זה את יום העצמאות‪.‬‬
‫‪82‬‬
‫דברים שבלב‬
‫קשר לא טבעי‬
‫"היידה צרפת!!" חצוצרות נשמעו מכל עבר‪ .‬תופים רעמו את ההמנון הצרפתי‪.‬‬
‫הקהל מילא את הרחובות בדגלים ססגוניים‪ .‬כבר כמה חודשים אני נמצא כאן‬
‫בשליחות ועוד לא ראיתי חגיגה כזאת‪.‬‬
‫"על מה השמחה הגדולה?" שאלתי עובר אורח‪" .‬יום העצמאות הצרפתי‪ ,‬כמובן!"‬
‫ענה‪" .‬ולמה אתם כל כך שמחים?" שאלתי‪ .‬הוא חייך‪" .‬כי מאז יש לנו עצמאות‬
‫על ארצנו!"‬
‫"תגיד"‪ ,‬המשכתי 'להציק'‪" ,‬מה אתה מוכן לעשות בשביל המולדת שלך?"‬
‫"לשרת בצבא‪ ,‬להילחם על המולדת!" ענה בגאווה לא מוסתרת‪.‬‬
‫"מאיפה יש לך קשר עמוק כל כך לפיסת האדמה הזאת?"‬
‫"תראה"‪ ,‬הוא הרצין‪" .‬אבות אבותיי הגיעו לכאן‪ ,‬התרבו ונהיו לעם גדול‪ .‬רצו‬
‫לנשל אותנו מכאן‪ .‬התחלנו להלחם על מקומנו‪ .‬נטענו עצים‪ ,‬פיתחנו את הכפרים‬
‫שבהם גדלנו‪ .‬נולדו ילדים‪ .‬נקשרנו אט אט לארץ הזאת‪ ,‬אנחנו אוהבים אותה‪.‬‬
‫עברו הרבה שנים עד שהגענו לאהבה כל כך גדולה‪ .‬קידשנו אותה בבנינו שנפלו‬
‫על הגנתה"‪.‬‬
‫•‬
‫הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל שונה מכל אומה אחרת‪ .‬כל עם נקשר לארצו‬
‫לאחר שנים רבות שבהן חי והתקיים בארצו‪ ,‬בנה ונטע‪ ,‬נלחם והקיז דמו למענה‪.‬‬
‫זה מה שיצר קשר ואהבה‪ .‬לעומת זאת הקשר של עם ישראל לארצו נבנה אחרת‪.‬‬
‫"לֶ ךְ לְ ךָ ֵמ ַארְ ְצךָ ִוּמ ּמוֹלַ ְד ְּתךָ ִוּמ ֵּבית ָא ִביךָ ֶאל ָה ָארֶ ץ ֲאׁ ֶשר ַארְ ֶאּךָ !" אומר הקב"ה‬
‫לאברהם אבינו‪ .‬לך לארץ שאינך מכיר; אותה הארץ תהיה שלך‪ .‬אברהם‪ ,‬ואחריו‬
‫בנו ונכדו ‪ -‬יצחק ויעקב‪ ,‬הלכו בארץ במשך כמה שנים‪ .‬באותם ימים שלטו עמי‬
‫כנען בארץ‪ ,‬והאבות היו כאן גרים ותושבים ולא 'בעלי הבית'‪ .‬כשעם ישראל יצא‬
‫ממצרים והגיעה שעת רצון להיגאל הוא מופנה לארץ המובטחת‪ ,‬ארץ ישראל‪.‬‬
‫הוא נושא עיניו לארץ שעדיין לא יצר ִעמה שום קשר ‪ -‬הסטורי‪ ,‬רגשי או נפשי‪.‬‬
‫שום דבר שקושר עם לארצו לא היה כאן‪ .‬חוץ מדבר אחד‪ .‬הבטחה אלוקית‪ .‬היא‬
‫זו שיצרה את החיבור ואת הקשר‪ ,‬את הכמיהה ואת הכיסופים לעלות לארץ‬
‫ולדבוק בה‪ .‬קשר זה חייב להיות אלוקי ולא טבעי‪ .‬הקשר שלנו לארץ לא תלוי‬
‫בגורמים חיצוניים ולכן לא יוכל להתבטל לעולם‪ .‬זהו לא קשר הסטורי עמום‬
‫למולדת שהייתה וכעת אינה בידינו‪ ,‬אלא קשר לארץ שהחיבור שלנו אליה הוא‬
‫אלוקי‪ .‬קשר של חיים‪.‬‬
‫יציאת ישראל ממצריים תישאר לעד אביב העולם כולו‪.‬‬
‫(הרב קוק‪ ,‬מגד ירחים‪ ,‬ניסן)‬
‫‪83‬‬
‫עם וארץ‬
‫ב' אייר ‪ 17 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫חביבין ישראל‬
‫"תני רבי שמעון בר יוחאי‪ ,‬בא וראה כמה חביבין ישראל שכל מקום שגלו‬
‫שכינה עמהם‪ .‬גלו למצרים שכינה עמהם‪ ...‬גלו לעילם שכינה עמהם‪ ...‬גלו‬
‫לאדום שכינה עמהם‪ ...‬ואף כשהם עתידים להגאל שכינה עמהם‪ ,‬שנאמר‬
‫'ושב ה' אלוקיך את שבותך‪."'...‬‬
‫הקורא מאמר חז"ל זה בעיון נתקל בדבר תמוה‪ .‬אם השכינה שורה על עם‬
‫ישראל בכל הגלויות‪ ,‬יש עוד צורך לומר שהיא תשרה על עם ישראל בזמן‬
‫הגאולה? הרי זמן הגאולה הוא הזמן שבו הכי ברור שתשרה השכינה‪ ,‬אז לשם‬
‫מה יש צורך להוסיף זאת?‬
‫התשובה לשאלה זו טומנת בחובה עיקרון חשוב‪ :‬אין שום הבדל בין השכינה‬
‫ששורה על האומה בזמן הגלות לבין השכינה שתשרה על האומה באחרית‬
‫הימים‪ .‬הגלות היא תוצאה ישירה של התפקיד המיוחד שניתן לעם ישראל‬
‫על ידי הקדוש ברוך הוא‪ .‬השראת השכינה איננה מתבטאת תמיד רק בשכר‬
‫ובגמול טוב על מעשינו‪ .‬גם כאשר אנו חוטאים ונענשים על כך כדי לתקן את‬
‫מעשינו‪ ,‬זה עצמו מעיד על כך שישנה השגחה אלוקית מיוחדת שמלווה אותנו‪.‬‬
‫עיקר כוונת חז"ל במאמר זה היא לחנך אותנו להבין שהשראת השכינה מוטבעת‬
‫בעם ישראל‪ ,‬ומלווה אותם בכל מקום שהם נמצאים – אף בגלות‪.‬‬
‫קביעת יום טוב ביום העצמאות‬
‫הלכות‬
‫מצווה לקבוע יום טוב לשמחה והודאה לה' ביום שנעשית לישראל תשועה‪ ,‬ועל‬
‫סמך זה נקבעו פורים וחנוכה כימים טובים לדורות‪ .‬ואף שיש איסור להוסיף‬
‫מצוות על מה שכתוב בתורה‪ ,‬מכל מקום מצווה זו נלמדת בקל וחומר ‪ -‬ומה‬
‫ביציאת מצרים שניצלנו מעבדות לחירות נצטוונו לחוג את הפסח ולומר שירה‬
‫בכל שנה ושנה‪ ,‬קל וחומר בפורים שניצלנו ממיתה לחיים‪.‬‬
‫על סמך זה קבעו את חנוכה כחג לדורות‪ ,‬ובאר החתם סופר‪ ,‬שכיוון שמצווה‬
‫זו נלמדת בקל וחומר‪ ,‬היא נחשבת כמצווה מהתורה‪ .‬אלא שמהתורה אין‬
‫הדרכה מפורטת כיצד לעשות יום טוב‪ ,‬וכל שעושה בהם איזה זכר לתשועה‬
‫יוצא ידי המצווה מהתורה‪ ,‬וחכמים הם שקבעו לקרוא את המגילה ולעשות‬
‫משתה ומשלוח מנות ומתנות לאביונים בפורים‪ ,‬ולהדליק נרות בחנוכה‪ .‬לכן‬
‫נהגו ישראל בקהילות רבות‪ ,‬שקבעו ימי שמחה לזכר ניסים שנעשו להם‪.‬‬
‫בקהילות רבות קראו לימים אלו על שם חג הפורים‪ ,‬כגון 'פורים‪-‬פרנקפורט'‪,‬‬
‫'פורים‪-‬טבריה'‪.‬‬
‫‪84‬‬
‫דברים שבלב‬
‫צדיק נסתר‬
‫"הרב ‪ ,‬אני רוצה לרדת מהארץ"‪ ,‬פנה אל הרב קוק אחד החלוצים‪" .‬מה קרה?"‬
‫שאל אותו הרב‪" .‬הארץ לא מוצאת חן בעיניי‪ .‬הכול מלא לכלוך ואשפה‪ .‬כאן לא‬
‫מסודר‪ ,‬לא מאורגן כמו בבירות אירופה"‪ ,‬אמר החלוץ‪.‬‬
‫"אמשול לך משל"‪ ,‬אמר לו הרב‪" .‬בחורה מיוחסת עמדה לפני הצעת שידוך‪.‬‬
‫כשראתה את הבחור ואת התנהגותו הקלוקלת לא רצתה להתחתן אתו‪ .‬לומר‬
‫לו שהוא לא מוצלח ‪ -‬לא רצתה להגיד‪ ,‬כדי לא לביישו‪ .‬מה עשתה? התלבשה‬
‫בבגדיה הפחות נאים ויצאה להיפגש איתו‪ .‬הבחור שראה אותה כך‪ ,‬דחה אותה‬
‫וחזר לביתו"‪ .‬פנה הרב אל החלוץ המתלבט‪" :‬מי דחה את מי‪ ,‬הבחורה או הבחור?"‬
‫"הבחורה!" ענה לו מיד‪" ,‬אך הבחור יצא בתחושה שהוא זה שנפרד ממנה"‪.‬‬
‫"כך גם ביחס לארץ ישראל"‪ ,‬אמר הרב‪" .‬ארצנו היא ארץ נהדרת ויפה‪ .‬למי שאינו‬
‫ראוי לה‪ ,‬היא מראה פנים שאינם יפות כדי שימאס בה וירד מהארץ‪ .‬אנשים חושבים‬
‫שהם בוחרים לרדת מארץ ישראל‪ .‬האמת היא‪ ,‬שהיא כבר לא רוצה אותם‪"...‬‬
‫•‬
‫מי שאינו ראוי לחיות בארץ ישראל בגלל מידותיו המקולקלות או חטאיו הרבים‬
‫ הארץ מקיאה אותו‪ ,‬ונותנת לו תחושה שהוא עזב מרצונו‪ .‬מכאן נלמד גם דבר‬‫הפוך‪ :‬מי שנשאר בארץ ‪ -‬פירוש הדבר שהוא ראוי לחיות כאן‪ .‬מי שראוי לחיות‬
‫כאן אלו רק צדיקים‪ .‬יוצא‪ ,‬שכל מי שגר כאן הוא צדיק!‬
‫מי שחידש זאת הוא ר' אברהם אזולאי‪ .‬כך הוא כותב‪" :‬ודע‪ ,‬שכל מי שדר בארץ‬
‫ישראל נקרא צדיק‪ ,‬גם שאינם צדיקים כפי הנראה‪ ,‬שאם לא היה צדיק היה‬
‫מקיא אותו הארץ‪ ,‬כדכתיב 'ותקיא הארץ את יושביה'‪ ,‬וכיון שאינה מקיאה אותו‬
‫בודאי נקרא צדיק אף על פי שהוא נראה בחזקת רשע"‪.‬‬
‫אם בארץ ישראל אדם אחד נראה לך רשע גמור ‪ -‬דע לך שהוא צדיק‪ .‬אם הוא‬
‫לא היה צדיק‪ ,‬הארץ הייתה מקיאה אותו כבר‪ .‬איך ייתכן שהוא צדיק‪ ,‬והרי אנו‬
‫רואים שהוא עובר הרבה עברות? מניין המצוות והעברות נתון בידי הקב"ה ‪-‬‬
‫איזו מצווה חשובה יותר ובעלת שכר רב יותר‪ ,‬ואיזו פחות‪ .‬מצוַ ות יישוב ארץ‬
‫ישראל זו אחת המצוות החשובות ביותר‪ ,‬שהושוו לכל התורה כולה‪ .‬הרשע‬
‫הזה שגר בארץ ישראל מוסר את נפשו וחי כאן למרות המכשולים שבדרך‪ .‬זה‬
‫מה שמגדיר אותו כצדיק‪ .‬ארץ ישראל מהפכת את המהות של היושבים בה;‬
‫הופכת אותם לעבדי ה'‪.‬‬
‫כנסת ישראל היא תמצית ההוויה כולה‪ ,‬ובעולם הזה נשפע תמצית זו‬
‫באומה‪ ‬הישראלית ממש‪ ,‬בחומריותה ורוחניותה‪ ,‬בתולדתה ואמונתה‪.‬‬
‫(הרב קוק‪ ,‬אורות ישראל א‪ ,‬א)‬
‫‪85‬‬
‫עם וארץ‬
‫ג' אייר ‪ 18 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫המשפט הישראלי‬
‫"מגיד דבריו ליעקב‪ ,‬חוקיו ומשפטיו לישראל‪ ,‬לא עשה כן לכל גוי ומשפטים‬
‫בל ידעום‪ ."...‬בנושא זה של דיני המשפט מתבטא באופן בולט ההבדל המהותי‬
‫והייחודי שבין ישראל לעמים‪ .‬בתחילת חלק 'חושן משפט' שעוסק בויכוחים‬
‫ממוניים כאלה או אחרים בין איש לרעהו אנו מוצאים הלכה פסוקה וברורה‪.‬‬
‫ישנו איסור חמור ביותר ללכת לדון לפני בית דין של גויים או בפני בית דין של‬
‫יהודים שאינו דן על פי חוקי ישראל‪" .‬ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם‬
‫– ולא לפני אומות העולם"‪ .‬מדוע כה חשוב לשמור על דיני ישראל בפרטים‬
‫כל כך קטנים וקטנוניים של ויכוחים ממוניים? הרי אין כאן ויכוח על עיקרון‬
‫יסודי בתורה‪ ,‬האם לא ייתכן שגוי יבין יותר בתחום זה?‬
‫לא ולא‪ .‬נפשם של הגויים איננה בנויה באופן שמאפשר להם לגלות את הטוב‬
‫האלוקי באופן מוחלט בחיים שלהם‪ .‬אצל הגויים מטרת החוקים והתקנות‬
‫החברתיות היא רק לסדר את חיי החברה כדי שלא ייווצר מצב של "איש את‬
‫רעהו חיים בלעו"‪ .‬רק כדי שלא יהרגו זה את זה‪ .‬אולם בישראל‪ ,‬החוקים נועדו‬
‫כדי להמשיך את גילוי הטוב האלוקי הכללי על כל סדרי החיים‪ ,‬ולצורך כך‬
‫יש צורך בהדרכה אלוקית ברורה ומפורטת‪.‬‬
‫המצווה לומר הלל ‪ -‬א‬
‫הלכות‬
‫מצווה לומר 'הלל' בימים מיוחדים כדי להודות ולהלל לה' על הנסים שעשה‬
‫עמנו‪.‬‬
‫מובא בברייתא‪" :‬ומה ראו לגמור בהם את ההלל? ללמדך שכל תשועה‬
‫ותשועה שעשה הקדוש ברוך הוא לישראל הם מקדימין לפניו בהלל ובשבח‪,‬‬
‫וכך הוא אומר בספר עזרא‪' :‬וַ ּי ֲַענוּ ְּב ַה ֵּלל ְוּבה ֹודֹת לַ ה' ִּכי טוֹב וגו''"‪ .‬וכן מבואר‬
‫בתלמוד שאחר נס קריעת ים סוף "נביאים שביניהן תקנו להם לישראל שיהיו‬
‫אומרים הלל על כל פרק ופרק וכל צרה וצרה שלא תבוא עליהן‪ ,‬ולכשנגאלין‬
‫אומרים אותו על גאולתן"‪.‬‬
‫אם כן יוצא שעלינו לומר הלל על הנס שעשה ה' לנו ביום העצמאות‪ ,‬שבו‬
‫ניצלנו מהצרה הגדולה ביותר‪ ,‬מצרת הגלות והשעבוד לזרים‪ ,‬שגרמה לכל‬
‫הגזרות והרציחות האיומות במשך אלפיים שנה‪.‬‬
‫‪86‬‬
‫דברים שבלב‬
‫מתאים לי‬
‫"איך אני אוהב את החדר שלי‪ .‬הוא מתאים לי ּ'בוּ ל'‪ .‬לא גדול מדי שאלך בו לאיבוד‪,‬‬
‫ולא צר מדי שארגיש מחנק‪ .‬אחותי‪ ,‬למשל‪ ,‬חייבת שתהיה לה מראה ענקית על‬
‫הקיר; אני לא צריך את זה‪ .‬לאבא שלי יש חדר עבודה עם מדפים מקיר לקיר‪,‬‬
‫עמוסים בספרים מאובקים‪ .‬זה חדר קטן עם שולחן ומחשב‪ .‬בכלל‪ ,‬הבית שלנו‬
‫מתאים למשפחה שלי‪ .‬לכל אחד יש את הפינה שלו אבל כולם ביחד"‪.‬‬
‫•‬
‫ארץ ישראל מתאימה לעם ישראל‪ .‬אופיו של עם ישראל הוא ממוזג; לא קר‬
‫הבעה כמו אנשי מזרח אירופה הנוקשים‪ ,‬ולא חם מזג כמו אנשי דרום אמריקה‬
‫החמים‪ .‬כך גם ארץ ישראל‪ .‬אקלימה הוא ממוזג; לא קר ומושלג כמו בארצות‬
‫מזרח אירופה‪ ,‬ולעומת זאת‪ ,‬אין בה אקלים טרופי חם ולוהט‪.‬‬
‫ארץ ישראל מתאימה גם לכל שבט ושבט‪ .‬חלוקת הארץ נעשתה בגורל‪ .‬הקב"ה‬
‫קבע איזו נחלה יקבל כל שבט‪ ,‬על פי מהותו ותפקידו‪ .‬בנחלה זו יוכל לבטא את‬
‫אישיותו ולפרוח‪.‬‬
‫ארץ ישראל מתאימה גם לכל אחד ואחד מישראל‪ .‬לכל יהודי יש את ה'פינה'‬
‫שלו בארץ ישראל‪ .‬המקום שאליו הוא מחובר‪ .‬גדולי הצדיקים יודעים איזה חלק‬
‫בארץ ישראל מתאים להם לפי שורש נשמתם‪ ,‬הסביר הרב קוק‪ .‬זו הסיבה שחלק‬
‫מהנביאים לא גרו בירושלים למרות מעלתה הרוחנית הגדולה‪ .‬הם ידעו ששורש‬
‫נשמתם הוא במקום אחר ולכן הלכו לגור שם‪ .‬במקום הזה יכלו לפרוח ולהגיע‬
‫למעלות גבוהות בעבודת ה'‪ .‬להיות עצמם‪.‬‬
‫השבוע ראינו‪:‬‬
‫לא היה זמן במשך ההסטוריה שבו לא היה שום יהודי בארץ ישראל‪ .‬אם הייתה מציאות כזאת‪,‬‬
‫עם ישראל לא היה מתקיים חלילה‪ ,‬כי הוא היה מתנתק ממקור חיותו‪ .‬השואה התרחשה‬
‫בסוף הגלות‪ .‬כבר לא נשארה חיות בעם ישראל ולכן התרחש חורבן נורא‪ .‬החזרה לארץ‬
‫ישראל מחייה ובונה את עם ישראל‪ .‬הגויים מפחדים מכך ולכן מתנגדים לנו‪ .‬כדי שעם ישראל‬
‫יפרח בצורה השלמה ביותר הוא צריך לחיות בארץ ישראל על פי התורה‪ .‬הקשר בין עם‬
‫ישראל לארצו לא נוצר באופן טבעי‪ .‬לא הסטוריה ודרכי התקשרות רגילים יצרו את הקשר‪,‬‬
‫אלא הבטחה אלוקית‪ .‬ארץ ישראל מקיאה חוטאים‪ .‬את מי שנמצא בתוכה היא מרוממת‪,‬‬
‫והוא בחזקת צדיק בזכות מצוות יישוב הארץ‪ .‬ארץ ישראל מתאימה לכל עם ישראל ולכל‬
‫פרט ופרט שבו‪.‬‬
‫‪87‬‬
‫עם וארץ‬
‫ג' אייר ‪ 18 -‬לעומר‬
‫סיפור‬
‫הוא הלך בשדות‬
‫"אורי‪ ,‬אינני רוצה שתיסע‪ .‬אני יודעת מה זה נסיעות‪ .‬אנשים הלכו לקנות לחם‬
‫בשוק ולא חזרו לעולם‪ .‬טוב‪ ...‬פה זה אחרת – אבל אני מפחדת‪ .‬אתה צריך‬
‫להישאר‪ .‬אתה צריך לרצות להישאר כאן‪ .‬אם תרצה להישאר – תוכל כבר‬
‫למצוא סידור‪ .‬אינני רוצה שתלך‪ .‬אינני יכולה‪ .‬אינני מתארת לי שום דבר כאן‬
‫בלעדיך‪ .‬אורי‪ ...‬תגיד שאינך רוצה"‪.‬‬
‫"טוב‪ ,‬נדבר בגלוי‪ .‬את רצית כך‪ .‬ובכן‪ ,‬זה לא נכון שאינני רוצה‪ .‬וזה לא נכון גם‬
‫שאני כן רוצה‪ .‬לא שאלה של רצון בכלל‪ .‬הולכים מפני שצריך ללכת‪ .‬כל בני‬
‫המשקים הולכים‪ ,‬כל הצעירים הולכים – בתורה היו הקלות מסוימות‪ .‬היום‬
‫אין כאלה‪ ,‬ואפילו היו‪ ,‬לא אכריז כי אני איש הירא ורך הלבב‪ ...‬או שאני נכנס‬
‫לחדר משפחה"‪.‬‬
‫"אורי‪ ,‬אתה לועג!"‬
‫"הניחי‪ ,‬מיקה‪ .‬את יודעת יפה שאינני רוצה לעזוב לא את גת העמקים ולא‬
‫אותך – אבל אין ברירה‪ .‬אינך רואה זאת? מגיעה ההוראה – והולכים‪ .‬אין‬
‫כאן מקום לחכמות‪ .‬ואם נבוא לדבר בענייני לב – הלב הוא רק לבי שלי ואין‬
‫להם עניין בו‪"...‬‬
‫מה שיהיה בקרוב ירח הצהיר עלייתו האטית בפאתי מזרח בכוחה של הילת‬
‫זוהר דקה ושקופה אשר נתלהבה אט אט מאחורי גגות‪ ,‬עמודים‪ ,‬זרדים‬
‫במעומד‪ ,‬חוטי חשמל‪ .‬הדברים נתבהרו‪ .‬נתיב המשעול ההולך לחדר‪-‬האוכל‬
‫נסתמן והלך במרצפות‪-‬בטון מרובעות‪ ,‬שחוקות‪ .‬כל שהיה עטוי ספק לבש‬
‫צורה של ממש‪ .‬מה שהיה כתם הפך אולי עץ‪ ,‬מה שהיה רצון‪-‬הסברה הפך‬
‫אולי עובדה‪ ,‬קצרת‪-‬רוח ככל העובדות‪...‬‬
‫"אתה יודע מה – תגיד שאביך התגייס ואתה צריך לקבל שחרור"‪.‬‬
‫"מיקה‪ ,‬אל תעמידי פנים שאינך תופסת‪ .‬אין לך אחד שיתגייס בלי קשיים‪,‬‬
‫ממינים שונים‪ .‬החברה חלמו על משק ברובם‪ ,‬משפחה‪ .‬ויודעים שבעניינים יכול‬
‫להיות לפעמים חם‪ .‬ומה את חושבת – אלו שהולכים לאיזה ג'וב הולכים מפני‬
‫שלא השאירו בבית שום דבר? מפני שאין להם כבר מה לאבד? הם כמוני וכמוך‬
‫כולם‪ .‬יש להם מה לאבד‪ ,‬ויש להם הרבה דברים יקרים שנשארו מאחוריהם‬
‫בבית‪ :‬משפחות‪ ,‬ילדים‪ ,‬תכניות‪ ,‬חלומות – הכול‪ .‬אבל הולכים‪ .‬ואחדים אינם‬
‫חוזרים‪ ,‬ואלה שחוזרים – מה את חושבת – כלום אינם חוזרים הביתה‪ ,‬אל‬
‫הילדים‪ ,‬ואל האישה‪ ,‬ואל העבודה וגם אל הקטנוניות לפעמים"‪.‬‬
‫(הוא הלך בשדות‪ /‬משה שמיר)‬
‫‪88‬‬
‫סוד הארץ‬
‫סגולותיה של הארץ‪ ,‬שבחה וייחודה‬
‫מתוך ‘אל החיטה’‪ /‬גולן ואך‬
‫ֶאל ַה ִח ָיטה‪ֶ ,‬אל ֶארֶ ץ טוֹב‪,‬‬
‫ֶאל ֲאדָ ָמה ְּברוּ כָ ה‬
‫ׁ ָשבְ ִּתי‪ָ ׁ ,‬ש ַמ ְע ִּתי קוֹל מֻ ָּכר‪.‬‬
‫ָּבנַ י ָחצוּ ִמדְ ָּבר‪ָ ,‬עבְ רוּ עוֹד יָ ם‪,‬‬
‫ִמ ּתוֹךְ ֶחׁ ְשכַ ת נֵ כָ ר‬
‫ׁ ָש ַמ ְע ִּתי קוֹל ׁשו ָֹפר‪.‬‬
‫עם וארץ‬
‫ד' אייר ‪ 19 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫"מציון מכלל יופי"‬
‫בחודש הקרוב נתבונן על מאמרי חז"ל שעוסקים בשבחה של ארץ ישראל‬
‫ובשייכותה הבלעדית לעם ישראל‪ ,‬שעליו למדנו בחודש הקודם‪ .‬במסכת יומא‬
‫נחלקו חכמים בשאלה מהיכן נברא העולם‪:‬‬
‫"תניא‪ ,‬ר' אליעזר הגדול אומר‪' :‬אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום‬
‫עשות ה' אלוקים ארץ ושמים' – תולדות שמים משמים נבראו ותולדות הארץ‬
‫מהארץ נבראו‪ .‬וחכמים אומרים‪ :‬אלו ואלו מציון נבראו‪ ...‬ואומר‪'ִ :‬מ ִּציּ וֹן ִמכְ לַ ל‬
‫י ִֹפי ֱאל ִֹקים הו ִֹפ ַיע – ממנו מוכלל יופיו של עולם"‪ .‬לפי דעת חכמים‪ ,‬כל העולם‬
‫כולו נברא מן הנקודה היסודית שנקראת 'ציון' שהיא ארץ ישראל‪ .‬כלומר‪ ,‬ארץ‬
‫ישראל איננה רק ארץ חשובה וקדושה יותר מכל שאר הארצות כפי שעוד נראה‬
‫בהמשך החודש‪ .‬ארץ ישראל היא המקור והשורש של כל המציאות ומכוח זה‬
‫נובעות קדושתה וחשיבותה‪.‬‬
‫נקודה נוספת למחשבה‪ :‬השמים והארץ שנבראו מכוחה של ארץ ישראל אינם‬
‫רק החול שבארץ והעננים שבשמים‪ .‬השמים מייצגים את החיים הרוחניים –‬
‫הרעיונות‪ ,‬האידיאלים והעקרונות הרוחניים‪ .‬הארץ לעומת זאת מייצגת את‬
‫החיים הגשמיים שלנו בעולם הזה שנמצאים על 'הארץ'‪ .‬כל אלה יחד ‪ -‬גם‬
‫הדברים הרוחניים וגם הדברים הגשמיים ‪ -‬מקבלים את חשיבותם ואת כוחם‬
‫מכוחה של ארץ ישראל‪.‬‬
‫המצווה לומר הלל ‪ -‬ב‬
‫הלכות‬
‫כשהגיעה המדינה לשנתה העשרים ושש‪ ,‬וכבר זכינו לשחרר את יהודה‬
‫ושומרון‪ ,‬ואף ממלחמת יום הכיפורים יצאנו בניצחון גדול על אף תנאי‬
‫הפתיחה הקשים‪ ,‬כבר יותר משלושה מליון יהודים התגוררו בארץ – פי‬
‫חמישה ממספר היהודים בארץ בעת הקמת המדינה‪.‬‬
‫אז נתכנסה מועצת הרבנות הראשית‪ ,‬ביזמת הרב הראשי לישראל‪ ,‬הרב‬
‫שלמה גורן זצ"ל‪ ,‬בכ"ה בניסן תשל"ד‪ ,‬לדון באמירת הלל ביום העצמאות‪.‬‬
‫הוחלט ברוב דעות שיש מקום גדול לומר בתפילת שחרית של יום העצמאות‬
‫הלל שלם בברכה‪ .‬על פי זה הנהיג מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל לומר‬
‫הלל בברכה בישיבת 'מרכז הרב'‪.‬‬
‫‪90‬‬
‫דברים שבלב‬
‫הארץ הטובה‬
‫ר' נחמן מספר על מלך שהייתה לו בת אהובה‪ .‬יום אחד‪ ,‬במהלכו של ויכוח סוער‬
‫ביניהם‪ ,‬נזרק מפיו משפט קשה‪" :‬שהלא טוב ייקח אותך"‪ .‬בלילה הלכה לחדרה‪,‬‬
‫ובבוקר – לא ידעו היכן היא‪ .‬ואביה ‪ -‬המלך‪ ,‬הצטער מאוד על מה שקרה‪ .‬המשנה‬
‫למלך קיבל על עצמו את משימת החיפושים אחר בת המלך‪ .‬לאחר ימים רבים‬
‫של חיפושים‪ ,‬הגיע לארמון מבוצר‪ .‬הוא חשש שלא יניחו לו להיכנס‪ ,‬אך באופן‬
‫מפתיע‪ ,‬השומרים הניחו לו להיכנס בלי לבדוק אותו‪ .‬להפתעתו הרבה כך קרה‬
‫גם בשאר המקומות בארמון‪ ,‬הוא עבר דלת אחרי דלת‪ ,‬ואיש לא עיכב אותו‪.‬‬
‫הכול היה פתוח לפניו‪ .‬לפתע‪ ,‬שמע מאחד החדרים קולות זמר‪ .‬הוא נכנס‪ ,‬ושם‪,‬‬
‫בתוך משתה מפואר‪ ,‬הוא ראה אותה‪ ,‬את בת המלך‪ .‬שאל אותה המשנה למלך‪:‬‬
‫"מהו המקום הזה?" והיא ענתה לו‪" :‬זוכר שמאבי המלך נזרק המשפט 'שהלא‬
‫טוב ייקח אותך'? ‪ -‬כאן הוא ה'לא טוב'‪"...‬‬
‫•‬
‫מפתיע ומוזר‪ .‬בוודאי לא כך דמיינו את ה'לא טוב'‪ .‬מקום כל כך יפה וחופשי‪ ,‬פתוח‬
‫ומלא כל טוב‪ .‬לזה ייקרא 'לא טוב'?! אלא שכאן בדיוק נמצאת הבעיה שלנו‪ .‬אנחנו‬
‫רגילים לחשוב שכשקל – זה טוב‪ .‬אם הכול חופשי זה הכי טוב‪ .‬ככה הפרסומות‬
‫בטלוויזיה מראות לנו‪ ,‬ככה כולם מדברים סביבנו‪ .‬למי בעצם יש כוח להשקיע‬
‫את הנשמה שלו במשהו? וכאן גם נמצא המפתח להבנת הסיפור‪ .‬כאשר הכול‬
‫חופשי ופתוח – זהו הלא טוב‪ .‬למה? מכיוון שמה שבא בקלות‪ ,‬על פי רוב גם לא‬
‫שווה הרבה‪ .‬רק דברים יקרים דורשים מאמץ‪ .‬כדי לקנות אותם צריך להתייסר‪,‬‬
‫להתאמץ‪ .‬הייסורים והמאמץ מעדנים אותנו ומעלים אותנו למקום עמוק ופנימי‬
‫יותר‪ ,‬ובמקום הזה נוכל לזכות לטוב האמיתי‪.‬‬
‫ארץ ישראל נקראת 'ארץ טובה'‪ .‬מדוע? מפני שאין משיגים את מעלתה ומציאותה‬
‫בקלות‪" .‬אין ארץ ישראל נקנית אלא בייסורים"‪ .‬רק כך אנו מתעלים להיות‬
‫ראויים למדרגתה‪.‬‬
‫דווקא ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל חשוב לזכור את הנקודה הזאת‪ .‬בזכות‬
‫מסירות הנפש‪ ,‬ההקרבה והייסורים הנוראיים של אחינו ואחיותינו בכל מערכות‬
‫ישראל על הארץ הטובה‪ ,‬אנו זוכים לחיות היום בארץ ישראל‪ .‬זכותו העצומה של‬
‫דורנו לחדש את היישוב בארץ נובעת בין השאר מהמסירות‪ ,‬הייסורים וההקרבה‬
‫על כל רגב מאדמת הקודש הזאת‪ .‬כי הטוב העמוק והפנימי – נקנה במאמץ גדול‪.‬‬
‫את זה אנחנו זוכרים ועל כך אנו מודים ביום הזה‪.‬‬
‫מי שאוהב את ארץ ישראל‪ ,‬נעשית לו הארץ לאוהב‪.‬‬
‫(ר' יחזקאל הלברשטם)‬
‫‪91‬‬
‫עם וארץ‬
‫ה' אייר ‪ 20 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫ראשית הבריאה‬
‫מקור נוסף להיותה של ארץ ישראל ראשית כל הבריאה כולה נמצא בדברי‬
‫חז"ל במסכת תענית‪:‬‬
‫"תנו רבנן ארץ ישראל נבראת תחילה וכל העולם כולו נברא לבסוף‪ ,‬שנאמר‬
‫'עד לא עשה ארץ וחוצות'"‪ .‬בדברי חז"ל אלו יש לשים לב לנתון מעניין‪ .‬כיצד‬
‫למדו חז"ל מן הפסוק הלקוח מספר משלי "עד לא עשה ארץ וחוצות" את‬
‫העובדה שארץ ישראל נבראה לפני כל העולם? כנראה למדו זאת חז"ל מעצם‬
‫העובדה שהמילה 'ארץ' הוקדמה למילה 'חוצות'‪ .‬כלומר‪ ,‬כאשר חז"ל נתקלו‬
‫במילה 'ארץ' הם ישר הבינו אותה במשמעות של – ארץ ישראל! כאשר נאמר‬
‫סתם 'ארץ' בלי שום תוספת – כנראה הפסוק מדבר על הארץ שלנו – מרכז‬
‫כל החיים הארציים – ארץ ישראל‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬כל מה שאינו ארץ ישראל נקרא בפי שלמה המלך – 'חוצות'‪ .‬מכאן נובע‬
‫הביטוי שכל כך שגור על לשוננו – "חוץ לארץ"‪ .‬אם נעמיק ונתבונן נראה שאין‬
‫הגדרה קולעת יותר לארצות הגויים מאשר הגדרה זו‪ .‬כל הארצות שאינן ארץ‬
‫ישראל מוגדרות כדבר חיצוני לדבר הפנימי והאמתי – ארץ ישראל‪.‬‬
‫מנהגי האבלות של ספירת העומר ביום העצמאות‬
‫הלכות‬
‫אין נוהגים ביום העצמאות מנהגי אבלות שפוגמים בשמחה‪ ,‬לכן מותר לרקוד‬
‫ולנגן‪ .‬אבל נישואין אין לערוך‪ ,‬מפני שההימנעות מנישואין אינה נחשבת‬
‫כאבלות שמתנגשת בשמחת יום העצמאות‪ .‬הרגילים להתגלח‪ ,‬נכון שיתגלחו‬
‫לקראת יום העצמאות‪ ,‬כפי שגם לובשים בגדי חג לקראת יום העצמאות‪.‬‬
‫ולגבי תספורת‪ ,‬נראה כי רק מי שנראה לא מכובד בשערותיו יכול להסתפר‬
‫לקראת יום העצמאות‪ .‬אבל מי שמראהו מכובד‪ ,‬רשאי להסתפר ביום העצמאות‬
‫בלבד‪ ,‬שאז השמחה מבטלת את מנהג האבלות הזה‪.‬‬
‫וכן אין אומרים תחנון ביום העצמאות וביום ירושלים ובמנחה שביום‬
‫שלפניהם‪.‬‬
‫‪92‬‬
‫דברים שבלב‬
‫חבל נחלתו‬
‫"יום עצמאות שמח‪ ,‬רועי!" אורי ניגש אלי ולחץ את ידי בחום‪ .‬השנה החלטנו‬
‫לחגוג יחד את יום העצמאות ב'על האש' אצלנו בבית‪.‬‬
‫"שמע‪ ,‬רועי‪ ,‬אם אנחנו כבר בענייני יום העצמאות‪ ,‬אני חייב לקבל הסבר על הקטע‬
‫הזה של ארץ ישראל‪ .‬אני ממש בעניין של רוחניות‪ ,‬אבל לפעמים יש לי תחושה‬
‫שהדגש על ארץ ישראל הוא ממש עבודה זרה‪ .‬מה 'עושים עניין' מחתיכת אדמה?‬
‫ואם כבר אדמה – למה היא נחשבת לקדושה יותר במקום מסוים?"‬
‫"שאלות גדולות יש לך‪ ,‬ובהשגחה ממש‪ ,‬שמעתי לאחרונה הסבר מדהים וחדשני‬
‫על העניין של ארץ ישראל‪ .‬אבל לפני כן‪ ,‬כלל חשוב‪ :‬החידוש של עם ישראל בעולם‬
‫הוא שהרוחניות לא רק מרחפת באוויר; גם מציאות החולין יכולה להתקדש‪ .‬לכן‬
‫אין ביהדות רוחניות בלי הופעה קונקרטית‪ .‬זהו החידוש העצום שלנו‪ :‬קדושה‬
‫בתוך המציאות של העולם הזה"‪" .‬בסדר‪ ,‬קיבלתי את ההערה שלך‪ ,‬תמשיך"‪.‬‬
‫"בדור הפלגה‪ ,‬אלה שבנו את מגדל בבל‪ ,‬פיזר ה' את הלשונות והעמים לאור‬
‫חטאי האנושות‪ ,‬והתחלקו ארצות העולם מבחינת ההשגחה‪ .‬רק ארץ ישראל‬
‫עברה להשגחה ישירה של ה' ‪" -‬כי חלק ה' עמו‪ ,‬יעקב חבל נחלתו"‪ ,‬ואילו הארצות‬
‫האחרות עברו לשליטה של כוחות נמוכים יותר שמכונים 'שׂרים'‪ .‬כלומר – רק‬
‫ארץ ישראל הפכה להיות כלי מוכשר לקדושה‪ ,‬דבר הנובע מהשגחה ישירה של‬
‫ריבונו של עולם עליה"‪" .‬רגע‪ ,‬רועי‪ ,‬אז אם אני מבין נכון‪ ,‬הקדושה של ארץ ישראל‬
‫לא תלויה בכלל בעם ישראל‪ ,‬היא קדושה בעצמה"‪" .‬נכון מאוד‪ ,‬אורי‪ .‬זאת בדיוק‬
‫הכוונה‪ .‬ודווקא בגלל שהיא קדושה ומיוחדת ‪ -‬היא מתאימה לעם ישראל שגם‬
‫הוא – קדוש ומיוחד‪ .‬קיימת התאמה בין העם לארץ כמו ההתאמה בין איש‬
‫לאישה‪ .‬כל אחד מיוחד לעצמו וביחד הם מגיעים לשיא השלמות‪ .‬מכאן גם‬
‫הבנת החיסרון הגדול של ההימצאות בחו"ל‪ .‬יהודי בחו"ל כביכול עובד לכוחות‬
‫זרים ולא לה'‪ ,‬פשוט בגלל שאלו הכוחות שמשגיחים על חו"ל‪ .‬רק בארץ ישראל‬
‫הפנייה היא ישירות לה'‪ .‬כל זה נעשה כדי לאפשר לעולם‪ ,‬שנפל לאחר חטא הדור‬
‫ההוא‪ ,‬להתרומם משפלותו בהדרגה ‪ -‬על ידי עם קדוש‪ ,‬שיתגלה במקום קדוש‪,‬‬
‫שם את ערכיו של ה' יתברך ויהווה דוגמא לעולם כולו"‪.‬‬
‫יְ יַ ֵ ׂ‬
‫"זה מדהים‪ ,‬מה שאתה אומר‪ .‬אז מעבר לשמחה העצומה ביום הזה על עצם‬
‫הקמת המדינה לאחר אלפיים שנות גלות‪ ,‬אנחנו שמחים גם על הזכות לחיות‬
‫כאן‪ ,‬בארץ הקודש – ארץ ישראל!"‬
‫א"ל הקב"ה למשה‪ :‬הארץ חביבה עלי‪ ...‬וישראל חביבין עלי‪ ...‬אני אכניס‬
‫את ישראל שהן חביבין עלי לארץ שחביבה עלי‪.‬‬
‫(במדבר רבה‪ ,‬כג)‬
‫‪93‬‬
‫עם וארץ‬
‫ו' אייר ‪ 21 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫מרכז העולם‬
‫כראוי וכיאה לארץ הקדושה והחשובה ביותר נקבע על ידי הקב"ה שארץ‬
‫ישראל תהיה במרכז העולם‪ .‬כך התבטאו חז"ל בהקשר זה‪" :‬כשם שהטבור הזה‬
‫נמצא באמצע האיש‪ ,‬כך ארץ ישראל נתונה באמצע העולם‪ ,‬וממנה משתיתו‬
‫(=בניינו) של עולם יוצא‪ ...‬ארץ ישראל יושבת באמצעיתו של עולם‪ ,‬וירושלים‬
‫באמצעיתה של ארץ ישראל‪ ,‬ובית המקדש באמצע ירושלים‪."...‬‬
‫אף על פי שכיום דברי חז"ל אלו נראים מוזרים שהרי כדור הארץ הוא עגול‬
‫ואין עליו נקודה שיכולה להיקרא 'מרכז' עדיין מוטל עלינו להבין דברים אלו‬
‫ביותר עומק‪ .‬בהחלט ייתכן שכוונת חז"ל הייתה לומר שארץ ישראל נמצאת‬
‫במרכז העשייה האנושית‪ .‬ארצנו הקדושה נמצאת במרכזן של שלוש היבשות‬
‫שהעמים שחיו בהן עיצבו את פני העולם בכל מהלך ההיסטוריה – אסיה‪,‬‬
‫אירופה ואפריקה‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬גם כיום לאחר שנתגלתה יבשת אמריקה ונתברר שארץ ישראל איננה‬
‫בדיוק 'באמצע'‪ ,‬עדיין נראה ברור שעיקר כוונת חז"ל הייתה למשמעות‬
‫הרוחנית של הדברים‪ .‬ארץ ישראל היא המרכז הרוחני של המציאות‪ .‬ממנה‬
‫נברא העולם וכל העולם שואב ממנה את כוחו‪ ,‬בדיוק כשם שהתינוק שואב‬
‫את הכוח לחיות מחבל הטבור המחובר לאמו‪.‬‬
‫מדינת ישראל‬
‫הלכות‬
‫ביום ה' באייר‪ ,‬ה'תש"ח למניין שאנו מונים לבריאת העולם‪ ,‬בעת הכרזת‬
‫המדינה‪ ,‬זכה עם ישראל אחר אלפיים שנות גלות לחזור ולקיים את מצוות‬
‫ישוב הארץ‪ .‬על ידי הכרזת המדינה והחלת הריבונות על חלקים מארץ ישראל‪,‬‬
‫התחלנו לקיים את המצווה שהארץ תהיה בידינו ולא ביד אומה אחרת‪ .‬גם‬
‫בזמנים שגרו בארץ יהודים רבים‪ ,‬כל זמן שהארץ היתה תחת שלטון זר‪ ,‬את‬
‫המצווה הכללית ‪ -‬לא זכינו לקיים‪.‬‬
‫"ערֵ י ָק ְדׁ ְשךָ‬
‫מצינו שתקנו חכמים‪ ,‬שכל הרואה ערי יהודה בחורבנן‪ ,‬יאמר‪ָ :‬‬
‫ָהיוּ ִמ ְד ָּבר" ויקרע את בגדו‪ .‬והכלל הוא‪ ,‬שאפילו אם רוב תושבי אותן הערים‬
‫הם יהודים‪ ,‬כל זמן שהשלטון ביד גויים‪ ,‬הרי הן נחשבות חרבות‪ ,‬וקורעים‬
‫על ראייתן‪ .‬ואם היו תחת ריבונות ישראל‪ ,‬אפילו אם רוב תושביהן גויים‪ ,‬אין‬
‫הן נחשבות חרבות‪ ,‬ואין קורעים על ראייתן‪ .‬וכך הרב צבי יהודה הכהן קוק‬
‫זצ"ל היה מדגיש‪ ,‬שביום העצמאות זכינו לקיים את מצוות ישוב הארץ‪( .‬מתוך‬
‫'פניני הלכה'‪ ,‬ליקוטים א')‬
‫‪94‬‬
‫דברים שבלב‬
‫המבדיל בין פלסטיק ליהלום‪...‬‬
‫"יוני‪ ,‬אני לא מבין את הדבר הזה"‪ ,‬אמר דביר‪" ,‬מה זאת אומרת ארץ קדושה? אני‬
‫מבין שאדם יכול להיות קדוש‪ .‬אבל פיסת אדמה?" "ומה הכוונה שאדם קדוש?"‬
‫שאלתי‪" ,‬הכוונה היא שהוא התאמץ והפך להיות מוסרי יותר‪ ,‬ישר יותר‪ ,‬צדיק‬
‫יותר"‪ ,‬השיב דביר‪" .‬נכון‪ ,‬אבל זה לא מתחיל מזה"‪ ,‬אמרתי‪ .‬אמר "אתה יכול להסביר‬
‫בבקשה קצת יותר?" שאל דביר‪" .‬בשמחה‪ .‬אז קודם כל‪ ,‬קדושה לא מתחילה‬
‫ממעשים; היא צריכה להתגלות על ידי מעשים‪ ,‬אבל היא לא מתחילה מהם‪ .‬קח‬
‫למשל יהלום לא מלוטש‪ ,‬האם הוא צריך ליטוש?"‬
‫"בוודאי‪ ,‬הליטוש יעזור לגלות את היופי הפנימי שקיים ביהלום"‪" .‬אבל ברור לך‬
‫שהאבן יקרה בפני עצמה‪ ,‬נכון?" "נכון"‪ ,‬השיב דביר‪" .‬אז גם כאן העיקרון הזה‬
‫תקף‪ ,‬חומר חסר ערך מיוחד ‪ -‬היתרון שלו יתגלה דווקא אם הוא יהפוך להיות‬
‫משהו בעל ערך‪ .‬למשל פלסטיק הוא חומר פשוט מאוד‪ ,‬אבל במידה שהוא מופיע‬
‫ככלי בעל חשיבות‪ ,‬הוא הופך להיות בעל ערך רב‪ .‬שלא כמו היהלום‪ ,‬היתרון של‬
‫הפלסטיק לא מתגלה כמעט כלל בצורתו הגולמית"‪" .‬אני מבין קצת יותר את‬
‫כוונתך; איך זה מתבטא בארץ ישראל?" "הנה דוגמא ‪ -‬ארץ ישראל מתחייבת‬
‫לשבות מעבודת האדמה בשנת השמיטה‪ .‬ויותר מכך‪ ,‬התורה אומרת שאחת מן‬
‫הסיבות לגלות היא שהארץ עבדה בשנות השמיטה‪ .‬על ידי הגלות הארץ כביכול‬
‫'נחה' ומשלימה את השנים הללו שבהן היא עבדה"‪.‬‬
‫"למה הארץ צריכה לשבות ממלאכה?" המשיך דביר לשאול‪" .‬מכיוון שבכך היא‬
‫חושפת את הצד הסגולי שלה‪ .‬בשנת השמיטה מתגלה שהערך של הארץ לא‬
‫מתחיל מפעולה‪ ,‬שמוציאה מן הכוח אל הפועל‪ ,‬אלא יש לארץ ערך עצמי בלתי‬
‫תלוי במעשים"‪" .‬מדהים‪ .‬אז כנראה מהסיבה הזאת עם ישראל שובת בשבת‪ ,‬כדי‬
‫להדגיש שיש בו סגולה שלא תלויה במעשים"‪" .‬דייקת דביר‪ ,‬נכון מאד‪ .‬הקדושה‬
‫מתחילה מן הבחירה האלוקית‪ ,‬והמעשים חושפים כלפי חוץ את הסגולה הזאת‪,‬‬
‫גם בארץ וגם בעם"‪.‬‬
‫ארץ ישראל איננה דבר חיצוני‪ ,‬קניין חיצוני לאומה‪ ,‬רק בתור אמצעי‬
‫למטרה של ההתאגדות הכללית והחזקת קיומה החומרי או אפילו‬
‫הרוחני‪ .‬ארץ ישראל‪ ...‬קשורה בקשר חיים עם האומה‪.‬‬
‫(הרב קוק‪ ,‬אורות ארץ ישראל א)‬
‫‪95‬‬
‫עם וארץ‬
‫ז' אייר ‪ 22 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫בריאת אדם הראשון‬
‫בכל מהלך ההיסטוריה הייתה ארץ ישראל מרכז ההתפתחות של האנושות‪.‬‬
‫מסורת היא בידינו שאדם הראשון נברא בארץ ישראל‪ ,‬ואין זה מפתיע כלל‬
‫וכלל‪ .‬כיוון שארץ ישראל היא הגרעין הפנימי של כל המציאות הגשמית‪,‬‬
‫טבעי הוא הדבר שראשית האנושות תופיע דווקא כאן‪ .‬עדות למסורת זו‬
‫מצויה כבר בדבריו של רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי‪" :‬בארץ הזאת נוצר אדם‬
‫הראשון ובה מת"‪.‬‬
‫וכך גם כתב הרמב"ם בהלכותיו‪" :‬מסורת ביד הכל שהמקום שבו בנה דוד‬
‫ושלמה מזבח בגורן ארונה הוא המקום שבנה בו אברהם המזבח ועקד עליו‬
‫יצחק‪ .‬והוא המקום שבנה בו נח כשיצא מן התיבה‪ .‬והוא המזבח שהקריב‬
‫עליו קין והבל‪ .‬ובו הקריב האדם הראשון קרבן כשנברא ומשם נברא‪ .‬אמרו‬
‫חכמים‪ :‬אדם ממקום כפרתו נברא"‪.‬‬
‫רוב האירועים הרוחניים המשמעותיים שאירעו בעולם‪ ,‬אירעו בארץ ישראל‬
‫או עם קשר ישיר אליה‪ .‬לא תיתכן התרחשות רוחנית משמעותית בלי קישור‬
‫אל המרכז הרוחני של המציאות‪ .‬עצם בריאתו של אדם הראשון בארץ ישראל‬
‫מלמדת על כך שאין מקום טבעי ובריא יותר לחיות בו מאשר ארץ ישראל‪.‬‬
‫מצוות ישוב הארץ‬
‫הלכות‬
‫אמרו חכמים‪" :‬ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה"‪.‬‬
‫זו היא המצווה היחידה שדוחה איסור 'שבות' של חכמים בשבת‪ .‬יתר על‬
‫כן‪ ,‬כדי למנוע חשש איסור בשבת‪ ,‬קבעו חכמים שאם חל יום ראש השנה‬
‫בשבת‪ ,‬לא יתקעו בשופר‪ ,‬כדי שלא יבואו לטלטל את השופר ארבע אמות‬
‫ברשות הרבים ויעברו על איסור תורה‪ .‬וכן אם חל יום ראשון של חג הסוכות‬
‫בשבת קבעו חכמים שלא ליטול לולב‪ ,‬ונמצא שכל ישראל מתבטלים ממצוות‬
‫עשה מפני איסור 'שבות' של חכמים‪.‬‬
‫רק לשם מצוות ישוב הארץ‪ ,‬ביטלו חכמים איסור 'שבות'‪ .‬שאם התאפשר‬
‫ליהודי לקנות בית מידי נכרי ביום השבת‪ ,‬מותר לו לבצע את הקניין ולצוות‬
‫על הגוי לכתוב עבורו שטר מכירה בשבת‪ ,‬ולהראות לגוי היכן הכסף מונח‬
‫כדי שייקחנו‪ .‬אין מדובר כאן על הצלת הארץ כולה אלא על גאולת בית אחד‬
‫בלבד‪ ,‬וכדי לגואלו התירו חכמים לעבור על איסורים מדבריהם‪ ,‬מה שלא‬
‫התירו במצוות אחרות‪( .‬מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬העם והארץ)‬
‫‪96‬‬
‫דברים שבלב‬
‫על מי להישען?‬
‫ישבתי עם דוד שלי‪ ,‬ג'ו‪ ,‬על כוס קפה במרפסת הביתית שלנו בקדומים‪" .‬יופי של‬
‫ארץ יש לכם פה‪ ,‬אבל איפה השפע של אמריקה ואיפה שלכם‪ .‬אין מה להשוות‬
‫בכלל‪ .‬עם כל הכבוד לארץ הקודש‪ ,‬אם היה פה קצת נפט‪ ,‬נראה לי שהמצב היה‬
‫טוב יותר‪ .‬תראה אותנו באמריקה‪ ,‬ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות‪ .‬לא מפחדים‬
‫מבצורת‪ ,‬יש גשם בשפע‪ ,‬אלה החיים הטובים"‪.‬‬
‫"כי ָה ָארֶ ץ ֲאׁ ֶשר ַא ָּתה ָבא‬
‫הלכתי לחדר העבודה שלי‪ ,‬הבאתי תנ"ך והקראתי‪ִּ :‬‬
‫אתם ִמׁ ָּשם‪ׁ ֲ ,‬א ֶשר ִּתזְ רַ ע ֶאת זַ רְ ֲעךָ‬
‫ׁ ָש ָּמה לְ רִ ׁ ְש ָּת ּה‪ ,‬לֹא ְכ ֶארֶ ץ ִמ ְצרַ יִם ִהוא ֲ ׁא ֶשר יְ ָצ ֶ‬
‫וְה ְש ִק ָית ְברַ גְ לְ ךָ ְּכגַ ן ַה ָּירָ ק‪ָ :‬וְה ָארֶ ץ ֲ ׁא ֶשר ַא ֶּתם ע ְֹברִ ים ׁ ָש ָּמה לְ רִ ׁ ְש ָּת ּה ֶארֶ ץ ָהרִ ים‬
‫ִׁ‬
‫ת ְש ֶּתה ָּמיִם‪ֶ :‬ארֶ ץ ֲ ׁא ֶשר ה' אלקיך ּדֹרֵ ׁש א ָֹת ּה‪ָּ ,‬ת ִמיד ֵעינֵ י‬
‫ְוּב ָקעֹת לִ ְמ ַטר ַ ׁה ָּש ַמיִם ִּ ׁ‬
‫ה' אלקיך ָּב ּה ֵמרֵ ׁ ִשית ַ ׁה ָּשנָ ה וְ ַעד ַא ֲחרִ ית ׁ ָשנָ ה"‪.‬‬
‫"אתה אולי צודק בתחושת הביטחון שיש לך באמריקה‪ ,‬ממש כמו שהמצרים‬
‫הרגישו ביטחון בנילוס שלהם‪ .‬אין חשש מבצורת‪ ,‬יש תמיד דרך בטוחה להשקות‬
‫את השדות‪ .‬אבל תשים לב למה שמיוחד בארץ ישראל‪ ,‬כאן העיניים של ה'‬
‫נמצאות תמיד‪ .‬את הארץ הזאת הוא דורש‪ .‬ולכן‪ ,‬אל תתפלא על כך שאנחנו‬
‫תלויים תמיד בחסדי שמים‪ .‬זה לא מקרי‪ .‬הארץ הזאת דורשת מאתנו להיות‬
‫מחוברים תמיד לה'‪ .‬כל מה שמקבלים פה נובע מהשגחה ישירה של ה' עלינו‪.‬‬
‫אם אנחנו שוכחים את זה‪ ,‬ה' יזכיר לנו מיד‪ .‬דווקא בגלל שאנחנו חשובים לו הוא‬
‫נתן לנו ארץ מיוחדת כזאת‪ ,‬ארץ שתלויה בקשר שלנו לה'"‪.‬‬
‫דוד ג'ו הקשיב מהורהר‪" .‬אז השפע שלנו באמריקה מרחיק אותנו מריבונו של‬
‫עולם?" "נראה לי שכן"‪ ,‬לחשתי‪" .‬כי אתם לא מרגישים את התלות הזאת בברכה‬
‫של ה'"‪" .‬אבל אני חשבתי שדווקא השפע מאפשר לעבוד את ה' ביתר נוחות"‬
‫השיב‪ ,‬ספק לעצמו‪ ,‬הדוד ג'ו‪" .‬ברור שאין לנו התנגדות עקרונית לשפע"‪ ,‬עניתי‪,‬‬
‫"הרי ארץ ישראל היא "ארץ זבת חלב ודבש‪ "...‬ההתנגדות היא לשפע שמגיע בלי‬
‫קשר להתנהגות שלנו‪ .‬שפע כזה משכיח מאיתנו את ה' וזהו ההבדל בין הברכה‬
‫של חו"ל לברכה של ארץ ישראל‪ .‬שפע שאיננו מותנה בהתנהגות מוסרית יוצר‬
‫ריחוק מריבונו של עולם‪ .‬זה הייחוד של הארץ הזאת‪'ֶ :‬ארֶ ץ ֲאׁ ֶשר ה' אלוקיך ּדֹרֵ ׁש‬
‫א ָֹת ּה‪ָּ ,‬ת ִמיד ֵעינֵ י ה' אלוקיך ָּב ּה ֵמרֵ ׁ ִשית ַהׁ ָּשנָ ה וְ ַעד ַא ֲחרִ ית ׁ ָשנָ ה'"‪.‬‬
‫כל זמן שאין ישראל על אדמתם אין הארץ נותנת ֵפרותיה כדרכה‪ ,‬אבל‬
‫כשתחזור ליתן ֵפרותיה זהו קץ מגולה שקרב לבוא זמן גאולה‪.‬‬
‫(מהרש"א‪ ,‬סנהדרין צח‪).‬‬
‫‪97‬‬
‫עם וארץ‬
‫ח' אייר ‪ 23 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫ראשו של העולם‬
‫אחד מגדולי החכמים‪ ,‬ר' מאיר‪ ,‬טען שהחומר לבריאתו של אדם הראשון נלקח‬
‫דווקא מכל העולם ולאו דווקא מארץ ישראל‪" :‬תניא היה ר' מאיר אומר‪ ,‬אדם‬
‫הראשון מכל העולם כולו הוצבר עפרו"‪ .‬כיצד אפוא זה מסתדר עם המסורת‬
‫שלמדנו אתמול שאדם הראשון נברא בארץ ישראל?‬
‫שתי תשובות ניתנות לדבר‪ .‬תשובה אחת פשוטה ביותר היא שאכן נלקח‬
‫החומר לבריאתו של האדם מכל העולם‪ ,‬אולם הבריאה עצמה התרחשה בפועל‬
‫דווקא בארץ ישראל‪ .‬תשובה נוספת‪ ,‬עקרונית הרבה יותר‪ ,‬מונחת בדבריו של‬
‫חכם אחר מתקופת האמוראים‪:‬‬
‫"אמר רב אושעיא משמיה דרב‪ :‬אדם הראשון גופו מבבל וראשו מארץ ישראל‬
‫ואבריו משאר ארצות"‪ .‬אמנם רב עסק בשאלה מהיכן נלקח החומר לבריאתו‬
‫של אדם‪ ,‬אך אנו יכולים ללמוד מכך הרבה יותר‪ .‬מדברים אלו אנו לומדים על‬
‫היחס הנכון שבין ארץ ישראל לשאר העולם‪ .‬ראשו של אדם הראשון נלקח‬
‫מארץ ישראל כיוון שהיא ה'ראש' של כל המציאות‪ .‬הראש הוא האחראי לקומה‬
‫השכלית‪-‬רוחנית של האדם‪ ,‬וכך היא ארץ ישראל ביחס לעולם‪ .‬שאר הארצות‬
‫הן כדוגמת איברי הגוף – הידיים והרגלים ועוד – שמכוונים ומודרכים על ידי‬
‫הראש – ארץ ישראל‪ .‬עכשיו מובנים דברי ר' מאיר; כשאמרנו שאדם הראשון‬
‫נברא בארץ ישראל הכוונה היא שהעיקר שלו‪ ,‬הראש‪ ,‬נברא בארץ ישראל‪.‬‬
‫מצווה כללית ומצווה פרטית‬
‫‪98‬‬
‫הלכות‬
‫מצוות ישוב הארץ מורכבת משני חלקים‪ ,‬מצווה כללית ומצווה פרטית‪.‬‬
‫המצווה הכללית מוטלת על כלל ישראל‪ ,‬ועניינה‪ :‬כיבוש הארץ ויישובה על‬
‫ידי עם ישראל‪ .‬והמצווה הפרטית מחייבת כל יחיד ויחיד מישראל לגור בארץ‬
‫ולהשתתף בישובה‪ .‬וכך כתב הרמב"ן‪" :‬נצטווינו לרשת את הארץ אשר נתן‬
‫הא‪-‬ל יתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב‪ ,‬ולא נעזבנה ביד זולתנו מן‬
‫יש ְב ֶּתם ָּב ּה ִּכי לָ כֶ ם‬
‫האומות או לשממה‪ ,‬וזהו שנאמר‪' :‬והוֹרַ ׁ ְש ֶּתם ֶאת ָה ָארֶ ץ וִ ׁ ַ‬
‫נָ ַת ִּתי ֶאת ָה ָארֶ ץ לָ רֶ ׁ ֶשת א ָֹת ּה‪ .‬וְ ִה ְתנַ ַחלְ ֶּתם ֶאת ָה ָארֶ ץ‪."'...‬‬
‫נמצא‪ ,‬שישנם שני צדדים במצווה‪ .‬האחד שהארץ תהיה תחת שלטון‬
‫ישראל ולא תחת שלטון זר‪ .‬והצד השני‪ ,‬ליישב את כל הארץ בפועל‪ ,‬שלא‬
‫תישאר שממה‪ .‬וברור שאין די בהתיישבות עירונית ובבניית בתים בלבד‪,‬‬
‫הואיל וכך ישארו בארץ חלקים שוממים‪ ,‬אלא המצווה היא להפריח את‬
‫כל שיממות הארץ‪ ,‬וכל זמן שישנם מקומות בארץ שנותרו שוממים‪ ,‬עדיין‬
‫מוטלת עלינו מצווה לטעת בארץ עוד עצים ולבנות עוד בתים‪( .‬מתוך 'פניני‬
‫הלכה'‪ ,‬העם והארץ)‬
‫דברים שבלב‬
‫סיפור אהבה‬
‫"יש בלי ספק רבים שהיו רוצים לכבוש ארץ זו – או ארצות אחרות; אבל היש‬
‫עם אחד מלבדנו – האוהב ארץ זו?‬
‫הרבה עמים ניסו וגם הצליחו‪ ,‬לכבוש ארצנו זו – מתוך רצון לכוח‪ ,‬כמו כל כיבוש‬
‫אחר – אבל לא מתוך אהבה לארץ‪ ,‬אהבה זו מיוחדת היא לעמנו בלבד‪...‬‬
‫יהודים ניסו להתיישב על הקרקע בארצות אחרות‪ .‬ניסיון זה נעשה על ידי הצארים‬
‫הרוסים אלכסנדר וניקולאי הראשון; הממשלה הסובייטית ניסתה להושיב‬
‫יהודים בבירוביג'אן – וזוהי ממשלה תקיפה ובעלת יכולת; יהודים ניסו להתיישב‬
‫בארגנטינה‪ ,‬בארה"ב של אמריקה ‪ -‬כל הניסיונות נכשלו‪ ,‬רק פה הצליחו‪ .‬לא‬
‫הייתה שם אהבה לאדמה‪ ,‬כאן הייתה האהבה והיה החזון‪"...‬‬
‫(דוד בן‪-‬גוריון)‬
‫•‬
‫מה היה חטאם של המרגלים? הלא כל שאמרו היה נכון; התיאורים האובייקטיביים‬
‫על הקשיים בארץ תאמו למה שראו‪ .‬אלא שהבעיה הייתה בגישה‪ .‬ממש כמו רווק‬
‫המחפש אישה אך לא מוכן באמת לצאת מרווקותו‪ ,‬כך הלכו המרגלים לתור את‬
‫הארץ‪ .‬הם ניגשו אליה כאילו באו למדוד סחורה בשוק‪ ,‬לבדוק רווח מול הפסד‪.‬‬
‫כאשר הארץ שהוצעה להם לא עמדה בקריטריונים – הם התאכזבו והביעו את‬
‫מורת רוחם מן הרעיון להיכנס אליה‪ .‬אך ממש כמו ששיפוט חיצוני של אדם אחר‬
‫חוסם אותנו מלהיפתח למיוחדות שבו ולצד שבו הוא דווקא כן מתחבר אלינו‪ ,‬כך‬
‫גם היה יחסם של המרגלים לארץ והוא שגרם לריחוק ההדדי‪.‬‬
‫כדי לזכות בלבה של הארץ‪ ,‬כדי לזכות באהבתה‪ ,‬יש לאהוב אותה באמת‪ .‬לרצות‬
‫בה‪ .‬כאשר באים עם רשימה של דרישות‪ ,‬הארץ – ממש כמו הזולת – מתכווצת‬
‫ומתרחקת מאיתנו‪ .‬ולעומת זאת – האהבה לארץ מפריחה אותה ומשיבה לה‬
‫את רוח החיים‪ .‬במקום לשפוט מבחוץ‪ ,‬במקום לבחון האם הארץ מתאימה לי‪,‬‬
‫עלי לשאול את עצמי‪" :‬האם אני מתאים לארץ? האם לא אני במעשי מרחיק‬
‫את עצמי מטוּבה של הארץ?"‬
‫ובאמת‪ ,‬כפי הנראה‪ ,‬דווקא האהבה העצומה שקיימת בדורנו לארץ ישראל היא זאת‬
‫שמזכה אותנו לכל השפע כאן בארץ‪ .‬זהו התיקון האמתי לחטא המרגלים‪.‬‬
‫אי אפשר לאדם מישראל שיהיה מסור ונאמן למחשבותיו‪ ,‬הגיונותיו‪ ,‬רעיונותיו‬
‫ודמיונותיו בחוץ לארץ‪ ,‬כתכונת הנאמנות הזאת בארץ ישראל‪.‬‬
‫(הרב קוק‪ ,‬אורות ארץ ישראל ד)‬
‫‪99‬‬
‫עם וארץ‬
‫ט' אייר ‪ 24 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫קין והבל‬
‫משנולדו קין והבל‪ ,‬בניו של אדם הראשון‪ ,‬קיבלה ארץ ישראל משמעות‬
‫חדשה בהיותה מוקד המחלוקת בניהם‪ .‬רבי יהודה הלוי הסביר בספר 'הכוזרי'‬
‫שהמחלוקת בין קין והבל הייתה בשאלה מי הוא היורש של אדם הראשון‬
‫וממשיך דרכו מבחינה רוחנית‪ .‬ברור היה להם שמי שימשיך את דרכו של אביהם‬
‫יזכה לקשר ישיר עם אלוקים שבא לידי ביטוי כמובן רק בארץ ישראל‪.‬‬
‫בעצם‪ ,‬אפשר לומר שמחלוקתם הייתה מחלוקת שמוכרת לנו היטב גם מדורנו‬
‫– למי שייכת ארץ ישראל? המחלוקת על ארץ ישראל איננה רק מחלוקת‬
‫על חלקת אדמה כזאת או אחרת‪ .‬מחלוקת זו היא בעצם מחלוקת על עתידו‬
‫הרוחני של העולם – האם האומה הישראלית שרוצה בתיקון העולם ובקריאת‬
‫שם שמים על כל רחבי תבל – תנהיג את האנושות‪ ,‬או דווקא האומות שרוצות‬
‫בהריסתו של העולם ובהשחתתו‪.‬‬
‫ובכן‪ ,‬השורש של המחלוקת הזו התחיל כבר אז‪ ,‬ואת סיום הפרק הראשון שלה‬
‫אנו כבר מכירים‪ .‬קין והבל הקריבו קרבנות לה' כדי לדעת מיהו היורש האמתי‬
‫של הארץ‪ ,‬וה' קיבל את קרבנו של הבל‪ .‬משראה זאת קין הוא הרג את הבל‬
‫אחיו ונענש על ידי הקב"ה‪ .‬רק לאחר מכן נולד לאדם הראשון בן נוסף – שת‪,‬‬
‫והוא החליף את הבל וזכה לקבל את הארץ‪.‬‬
‫גבולות הארץ‬
‫הלכות‬
‫מצוות ישוב הארץ חלה על גבולות ההבטחה שהבטיח הקב"ה לאברהם אבינו‪,‬‬
‫שנאמר‪"ַּ :‬ביּ וֹם ַההוּא ָּכרַ ת ה' ֶאת ַא ְברָ ם ְּברִ ית לֵ אמֹר לְ זַ רְ ֲעךָ נָ ַת ִּתי ֶאת ָה ָארֶ ץ ַהזּ ֹאת‬
‫ִמ ְּנ ַהר ִמ ְצרַ יִם ַעד ַה ָּנ ָהר ַה ָּגדֹל נְ ַהר ְּפרָ ת"‪ .‬ונאמר‪" :‬וְ ׁ ַש ִּתי ֶאת ְּגבֻ לְ ךָ ִמ ּיַם סוּף וְ ַעד‬
‫"פנוּ ְוּסעוּ לָ כֶ ם וּ בֹאוּ ַהר ָה ֱאמֹרִ י‬
‫יָם ְּפלִ ׁ ְש ִּתים ִוּמ ִּמ ְד ָּבר ַעד ַה ָּנ ָהר" וכפי שנצטווינו‪ְּ :‬‬
‫ֶוְאל ָּכל ׁ ְשכֵ נָ יו ָּב ֲערָ ָבה ָב ָהר ַוּבׁ ְּש ֵפלָ ה ַוּב ֶּנגֶ ב ְוּבחוֹף ַה ּיָם ֶארֶ ץ ַה ְּכנַ ֲענִ י וְ ַה ְּל ָבנוֹן ַעד‬
‫ַה ָּנ ָהר ַה ָּגדֹל נְ ַהר ְּפרָ ת"‪ .‬ונאמר‪"ָּ :‬כל ַה ָּמקוֹם ֲאׁ ֶשר ִּת ְדרֹךְ ַּכף רַ גְ לְ כֶ ם ּב ֹו לָ כֶ ם יִ ְהיֶ ה‬
‫ִמן ַה ִּמ ְד ָּבר וְ ַה ְּל ָבנוֹן ִמן ַה ָּנ ָהר נְ ַהר ְּפרָ ת וְ ַעד ַה ּיָם ָה ַא ֲחרוֹן יִ ְהיֶ ה ְּגבֻ לְ כֶ ם"‪.‬‬
‫החיוב במצוות התלויות בארץ‪ ,‬כתרומות ומעשרות‪ ,‬שמיטה וחלה‪ ,‬חל על‬
‫המקומות שנתיישבנו בהם בימי הבית השני‪ ,‬שהם נתקדשו לעניין המצוות‬
‫התלויות בארץ‪ .‬אולם מצוות ישוב הארץ חלה בכל גבולות ההבטחה‪ ,‬שהם‬
‫גדולים יותר‪ .‬וכן כתב ה'כפתור‪-‬ופרח'‪" :‬קדושת הארץ ומעלתה היא משעת‬
‫נתינתה אל האבות הקדושים‪ ,‬לא משעת הכיבוש‪( ."...‬מתוך 'פניני הלכה'‪,‬‬
‫העם והארץ)‬
‫‪100‬‬
‫דברים שבלב‬
‫יפה באופן כללי‬
‫"ארץ קטנה עם שפם‪ ,‬חצי סיכה על מפת העולם"‪ ,‬כתב המשורר‪ .‬ובכל זאת‪,‬‬
‫מצפון שלג‪ ,‬ובמרחק של לא יותר‬
‫איכשהו‪ ,‬בתוך מקום קטן כל כך‪ ,‬יש לנו ָ‬
‫משש שעות נסיעה דרומה – מדבר‪ .‬האם מקרי הדבר שארץ הקודש היא ארץ‬
‫לא גדולה במיוחד (גם בגבולות המקוריים של הארץ)‪ ,‬ועם זה יש בה בצורה‬
‫תמציתית ומדהימה מכל סוגי האקלימים? ומה בנוגע לאקלים הנוח באופן יחסי‬
‫של הארץ ‪ -‬לא קר מדי בחורף ולא לגמרי מדברי בקיץ ‪ -‬האם העובדה הזאת‬
‫קשורה להיותה ארץ הקודש?‬
‫כמובן שהתשובה לשאלות היא‪ :‬כן‪ .‬אין זה מקרה שהמבנה של הארץ הוא כזה‪.‬‬
‫למה? המאפיין של ארץ ישראל‪ ,‬כמו גם של עם ישראל‪ ,‬הוא התכונה הכללית‪.‬‬
‫בגלל שתפקיד הארץ ותפקיד העם הוא להעביר את השפע האלוקי לכל העולם‪,‬‬
‫ניתנה בהם תכונה אלוקית‪ .‬התכונה האלוקית היא הכלליות‪ .‬ממש כמו שה'‬
‫מעניק בטובו חיים לכל העולם‪ ,‬כך גם בעם ישראל ובארץ ישראל‪ ,‬מופיעות‬
‫תכונות מכל העולם‪ .‬בכל צד‪ ,‬שיטה‪ ,‬סגנון ואופי‪ ,‬העם והארץ 'מוצאים' את‬
‫הנקודה החיובית והם מצרפים אותה לתמונה הכללית‪ .‬ככל שדבר אלוקי יותר‪,‬‬
‫הוא שואף לכלליות – לחבר את כל ההפכים‪ ,‬התכונות‪ ,‬הצדדים למקור האחד‬
‫ לה'‪ .‬וזוהי סגולת העם והארץ‪.‬‬‫מן הסיבה הזאת האקלים בארץ הוא ממוזג‪ .‬כל נטיה לקיצוניות מאבדת את‬
‫הנטיה לכלליות‪ ,‬לאיחוד הצדדים השונים‪ .‬לכן‪ ,‬ה' מיקם את הארץ במקום שיש‬
‫בו אקלים ממוזג‪ .‬אין בארץ תנאי מדבר כבדים ולא קור מקפיא‪ .‬מאותה סיבה‪,‬‬
‫המקום הטבעי לקיום התורה הוא הארץ ולא חו"ל‪ .‬מועדי השנה של התורה‬
‫מסודרים על פי עונות השנה; אביב‪ ,‬קציר‪ ,‬אסיף‪ .‬זה לא ממש מסתדר לצאת‬
‫לסוכה ברוסיה המושלגת או לנסות למצוא אתרוג בתימן המדברית‪.‬‬
‫"מ ִּציּ וֹן ִמ ְכלַ ל י ִֹפי ֱאלֹקים הו ִֹפ ַיע"‪ .‬זוהי סגולת הארץ ממנה מתגלה ה'‪ ,‬היופי הכללי‪.‬‬
‫ִ‬
‫יופי בעל שלל גוונים שמתגלה במקום אחד‪ .‬בתמצית‪ .‬ממש כמו גרעין שמכיל‬
‫בתוכו את כל האיכויות שיתגלו בעץ‪ ,‬אך בצורה תמציתית‪.‬‬
‫שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל‪ ,‬וכולן לא נתנן אלא‬
‫על ידי יסורין‪ .‬אלו הן‪ :‬תורה וארץ ישראל והעולם הבא‪.‬‬
‫(ברכות ה‪).‬‬
‫‪101‬‬
‫עם וארץ‬
‫י' אייר ‪ 25 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫דור אנוש ודור המבול‬
‫הדור השלישי לבריאת האדם הוא דור אנוש ובו התחילו בני האדם לחטוא‬
‫בחטא עבודה זרה‪ .‬חז"ל סיפרו במדרש שבעקבות זאת העניש הקב"ה את‬
‫בני האדם‪ .‬האוקיינוס גאה ושטף שליש מכדור הארץ בשיטפון אדיר‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫חז"ל הדגישו שהשיטפון עצר בחופי ארץ ישראל ולא המשיך לשטוף אותה‪,‬‬
‫ומצאו לכך רמז בפסוק המובא בספר איוב‪" :‬וָ א ַֹמר ַעד ּפֹה ָתבוֹא וְ לֹא ת ִֹסיף וּ פֹא‬
‫יָשית ִּבגְ אוֹן ַּג ֶּליךָ "‪ .‬קדושתה של הארץ מנעה את השיטפון והקב"ה ציווה על‬
‫ִׁ‬
‫הגלים לעצור ולא להוסיף לשטוף את הארץ‪.‬‬
‫רעיון דומה ביטאו חז"ל גם בהקשר של המבול שניתן כעונש לבני האדם‬
‫כמה דורות מאוחר יותר בתקופת נח‪ .‬במסכת זבחים אומרים חז"ל שקללת‬
‫המבול לא חלה על ארץ ישראל‪ ,‬שכן זו ארץ מבורכת שלא חלות עליה קללות‪.‬‬
‫רמז לכך מצאו חז"ל בפסוק מספר יחזקאל‪"ֶּ :‬בן ָא ָדם! ֱא ָמר לָ ּה‪ַ :‬א ְּת ֶארֶ ץ לֹא‬
‫גֻש ָמ ּה ְּביוֹם זָ ַעם" ‪ -‬ביום הזעם האלוקי שבעקבותיו ירד מבול‬
‫ְמט ָֹהרָ ה ִהיא‪ ,‬לֹא ׁ ְ‬
‫על עולם‪ ,‬הארץ לא נפגעה כלל‪.‬‬
‫כאשר תם המבול והתיבה של נח נחה על האדמה היה זה‪ ,‬איך לא‪ ,‬בארץ‬
‫ישראל‪ ,‬שם הקריב נח קרבן על המזבח והודה לקדוש ברוך הוא על שהציל‬
‫את האנושות מן המבול‪.‬‬
‫שותפות היחיד במצווה הכללית‬
‫‪102‬‬
‫הלכות‬
‫כל יהודי שגר בארץ ישראל שותף במצוות ישוב הארץ‪ ,‬שעל ידי ישיבתו‪,‬‬
‫אחיזתו של עם ישראל בארצו מתחזקת‪ .‬מי שהולך לגור במקומות שוממים‪,‬‬
‫כנגב וכערבה‪ ,‬יש לו חלק גדול יותר במצווה‪ ,‬שעל ידי ישיבתו הארץ מתיישבת‬
‫ואינה נעזבת לשממה‪.‬‬
‫מי שמתיישב ביהודה ושומרון‪ ,‬מקיים בישיבתו מצווה גדולה יותר‪ ,‬מפני שבישיבתו‬
‫יש תרומה כפולה‪ :‬ראשית‪ ,‬הגברת שלטון ישראל במקומות שהערבים רוצים‬
‫לגזול מאתנו‪ .‬שנית‪ ,‬הפרחת השממה‪ .‬ככל שמדובר בישוב הנמצא במקום שומם‬
‫יותר מיהודים‪ ,‬ושונאינו מתאמצים יותר לכובשו‪ ,‬כך המצווה גדולה יותר‪ ,‬וכבר‬
‫אמרו חז"ל‪ :‬ארץ ישראל נקנית בייסורים‪ ,‬ולפי גודל הצער גודל השכר‪.‬‬
‫מיוחדת במינה מצוות ישוב הארץ‪ ,‬שבעצם זה שיהודי מתגורר במקום בעל‬
‫ערך התיישבותי הוא מקיים מצווה‪ .‬שבכל המצוות צריך לעשות מעשה אולם‬
‫במצוות ישוב הארץ עצם המגורים ‪ -‬מצווה‪ .‬נמצא שכל מי שזוכה לגור בארץ‬
‫ישראל ועוד יותר ביישובי יש"ע‪ ,‬חיי השגרה שלו‪ ,‬כאכילה‪ ,‬שינה ואף כל נשימה‬
‫ונשימה‪ ,‬הופכים למציאות של מצווה‪( .‬מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬העם והארץ)‬
‫דברים שבלב‬
‫מה הקשר?‬
‫העולם שסביבנו מציף אותנו במידע; מיליוני אתרים‪ ,‬טעמים‪ ,‬ריחות‪ ,‬צבעים‪.‬‬
‫והכול זמין ונגיש‪ ,‬ממש בלחיצת כפתור‪ .‬עולם רחב ידיים פרוש לפנינו ומזמין‬
‫אותנו לטעום ולנסות‪ .‬ואיך אנחנו מרגישים עם זה? 'את זה אסור לראות‪ ,‬ומארץ‬
‫ישראל אסור לצאת‪ ,‬ולא את הכול מותר לטעום‪ ,‬ו‪ "...‬בקיצור ‪ -‬אסור ואסור! ועולה‬
‫שאלה‪ :‬למה? למה יש צורך בכל כך הרבה איסורים?‬
‫וכאן צריך להעמיק ולהקשיב היטב‪ .‬ארץ ישראל רגישה מאוד‪ ,‬היא אינה מסוגלת‬
‫לעכל כל התנהגות‪ .‬בין הרגישויות של הארץ ישנם איסורי העריות לסוגיהם‪.‬‬
‫ננסה להעמיק ולראות מה מייחד את המעשים האלה ומדוע הם נוגדים כל כך‬
‫את טבעה של הארץ‪.‬‬
‫ייחודה של הארץ הוא בסגולת האחדות שבה‪ .‬הארץ מאחדת את הגוף עם‬
‫הנשמה‪ ,‬את השמים עם הארץ‪ .‬ארץ ישראל‪ ,‬בגלל קדושתה – השראת השכינה‬
‫שבה‪ ,‬רגישה מאוד לחוסר אחדות‪ ,‬לכן‪ ,‬כאשר אדם מוּנַ ע רק מרצון גס ליהנות‬
‫הנאות גופניות ואיננו מייחד את עצמו לקשר אחד רציני ומעמיק‪ ,‬הארץ לא‬
‫מסוגלת לסבול זאת‪ .‬אדם שמונע רק מרצון להנאות גופניות ‪ -‬מתרחק מסגולת‬
‫האחדות של הארץ‪.‬‬
‫כך גם יצחק אבינו; דווקא הוא‪ ,‬שהיה נשוי לאישה אחת בלבד – לא יצא מהארץ‪.‬‬
‫במקום שמתגלה נאמנות‪ ,‬ואחדות אמיתית – שם מתגלה גם קדושתה של‬
‫הארץ‪ .‬ולעומת זאת אם חלילה מחוללת קדושת האחדות – הארץ מרחיקה‬
‫העברה ממנה‪.‬‬
‫את עוברי ֵ‬
‫דווקא בתוך כל שטף המידע והפיתויים – הקשר שלנו לארץ מחייב אותנו לנהוג‬
‫באצילות‪ .‬אצילות שמתרחקת מכל גסות וטומאה; במחשבה‪ ,‬בדיבור‪ ,‬בראייה‬
‫ובשמיעה‪ .‬זאת הדרך לרכוש את הנאמנות לארץ הקודש‪ ,‬ארץ אשר "תמיד עיני‬
‫ה' אלוקיך בה"‪ .‬המילה אסור משמשת גם במשמעות של קשור‪ .‬דווקא האיסורים‬
‫השונים קושרים אותנו לה' ובכך אנו נקשרים גם יותר לאהובה האחת והיחידה‬
‫שלנו – ארץ ישראל‪.‬‬
‫השבוע ראינו‪:‬‬
‫מעלתה המיוחדת של ארץ ישראל דורשת מאמץ ואפילו מוכנות לשאת בייסורים כדי להיות‬
‫ראויים לזכות בה‪ .‬ארץ ישראל נבחרה על ידי ה' כמקום שבו הוא ישרה את שכינתו‪ ,‬וזוהי‬
‫סגולתה של הארץ‪ .‬מן הסיבה הזאת הארץ צריכה לשבות פעם בשבע שנים‪ ,‬דבר המבטא‬
‫את סגולתה הבלתי תלויה בפעולות שעושים בה‪ .‬שלא כמו ארץ מצרים‪ ,‬ארץ ישראל מחייבת‬
‫התנהגות מוסרית ראויה ותלות בה' שייתן ברכתו‪ .‬חטאם של המרגלים היה שבאו מעמדת‬
‫שיפוט חיצונית לארץ‪ ,‬דבר שהרחיק אותם מלעמוד על ייחודה‪ .‬יופיה הייחודי של הארץ משקף‬
‫את הקדושה שבה – היכולת לכלול צדדים שונים במציאות במקום קטן אחד‪ .‬הקשר לארץ‬
‫‪103‬‬
‫מתבטא במוכנות להיות דבק רק בה ולהתרחק מקשרים אסורים‪.‬‬
‫עם וארץ‬
‫י' אייר ‪ 25 -‬לעומר‬
‫סיפור‬
‫‪104‬‬
‫פעמי תש"ח‬
‫פגז נוסף התפוצץ ולפתע הגיח השקט מבין העשן שהתפזר‪ .‬האנשים יצאו‬
‫לאט והביטו בנזק שנוצר‪ .‬ספרנו את האנשים‪ ,‬ב"ה אף אחד לא נפגע הפעם‪,‬‬
‫אך מה יהיה בהמשך?‬
‫תמוז תש"ח בבארות יצחק‪ .‬השמש מכה בעוז וכל העולם כאילו מחייך‪ .‬אך‬
‫אצלנו המצב לא היה טוב‪.‬‬
‫ההפצצות ממשיכות כבר זמן רב ולא ידוע מתי המצב ישתנה לטובה‪.‬‬
‫השקפתי לשדות‪ .‬אי אפשר היה לעבד אותם‪ .‬מלחמה‪ .‬ב"ה ב‪-‬ה' באייר‬
‫הוקמה המדינה‪ ,‬ומאז אנחנו מרגישים את חבלי הלידה‪ .‬הבטתי בחברים‪.‬‬
‫חלקם בקיבוץ כבר חמש שנים‪ .‬ועדיין לא זכו למנוחה‪ .‬אך דווקא הוותיקים‬
‫הם האופטימיים‪ .‬מה זה חמש שנים? זה אפילו לא כיתה א'‪ ...‬אני מביט‬
‫בהם ומקווה שהם צודקים‪.‬‬
‫כל יום יורים עלינו מאות פצצות‪ ,‬אך עכשיו נראה שמשהו שונה הלוך‬
‫להתרחש‪ .‬אני תופס עמדה ליד מגדל המים ומחכה לבאות‪.‬‬
‫ב‪-‬ח' בתמוז ההתקפה החלה‪ .‬השריון המצרי תוקף אותנו בגלים גלים‪ .‬בראשי‬
‫חולפות מחשבות על יחסי הכוחות ואני מתחיל לספור את הלוחמים שלנו‪.‬‬
‫אחד‪ ,‬שניים‪ ...‬אני מגיע לעשרים בערך‪ .‬יש סיכוי?‬
‫לפתע היה פיצוץ גדול ולאחריו רעש של מים‪ .‬הסתכלתי למעלה‪ .‬מגדל המים‬
‫התפוצץ! המים פרצו בזרם אדיר ושטפו את מכונות הירייה‪ .‬מה יהיה עכשיו?‬
‫הרגשתי שהמצב רק הולך ומחמיר‪ .‬וכאליו קראו המצרים את מחשבותיי‪,‬‬
‫פרצו לפתע המצרים אל הקיבוץ ואששו את הרגשתי‪ ...‬אני מרים את הראש‪,‬‬
‫ורואה מולי חייל מצרי‪ .‬אני מרים את הרובה‪ ,‬יורה ופוגע‪ .‬עוד חייל מצרי‪ ,‬ושוב‬
‫אני פוגע‪ .‬אני נמצא מבעד למחסה רעוע והמצרים מסתערים גלים גלים‪.‬‬
‫כולנו נלחמים בנחישות‪ ,‬אך נדמה שלא נחזיק לנצח‪...‬‬
‫באותה שעה‪ ,‬בקיבוץ סעד הסמוך האנשים החלו דואגים‪ .‬אם בארות יצחק‬
‫תיפול‪ ,‬המצרים מיד יגיעו אלינו‪ .‬מספר לוחמים יצאו אל סמוך לקיבוץ והמטירו‬
‫עשרה פגזים לעבר האויב המצרי‪.‬‬
‫ואנחנו בקיבוץ ממשיכים ללחום‪ .‬לפתע‪ ,‬בלי שום סימן ברור‪ ,‬החלו הכוחות‬
‫המצריים לברוח בבהלה‪ .‬לא הבנו‪ .‬רק אחר כך התברר שעשרת הפגזים‬
‫הבודדים שנשלחו לעברם זרעו בהם בהלה‪ ,‬והם ברחו‪.‬‬
‫המבוגרים הביטו זה בזה וחייכו בתחושות מעורבות‪ .‬הקיבוץ נהרס כולו‪,‬‬
‫אך המצרים ברחו‪ .‬רק מגדל המים נותר לספר את סיפור הגבורה של בני‬
‫הארץ הזו‪.‬‬
‫אהבת הארץ‬
‫הדרכים לביטוי אהבתנו לארץ‬
‫שיר ההודיה‪/‬מרדכי זעירא‬
‫ליווית אותי‪ ,‬ארצי‪ ,‬בלובן שקדייה‬
‫בזוהר חמתך ומרחבי שדותייך‪,‬‬
‫ושיר נתת בפי‪ ,‬הוא שיר ההודיה‬
‫להשמיעו הרחק הרחק מגבולותייך‪.‬‬
‫ועת נשוב‪ ,‬ארצי‪ ,‬שבעי געגועים‬
‫צמאים לחמתך‪ ,‬לשפע טובותייך‪,‬‬
‫יוחזר לך אז השיר מלב בנים גאים‬
‫וטוב יהיה לצעוד ברחבי שדותייך‪.‬‬
‫עם וארץ‬
‫י"א אייר ‪ 26 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫אברהם אבינו‬
‫כאשר נצטווה אברהם אבינו לראשונה לעלות לארץ ישראל נאמר לו – "ויאמר‬
‫ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך – אל הארץ אשר אראך"‪.‬‬
‫המילה 'אראך' היא מילה שטעונה הסבר‪ .‬הפירוש הפשוט הוא שהקדוש ברוך‬
‫הוא הבטיח לאברהם שהוא יראה לו את הארץ‪ ,‬אך אם זה היה הפירוש היחיד‬
‫היה ראוי לכתוב 'אראה לך'‪ .‬אם כן‪ ,‬מה כוונת הקב"ה באומרו "אשר אראך"?‬
‫ה'אור החיים' הקדוש עמד על קושי זה‪ ,‬והסביר כך‪" :‬עוד יתבאר על דרך מה‬
‫שאמרו‪ ...‬אין שכינה שורה אלא בתוך בני ישראל ובעודן בארץ‪ .‬והוא שאמר‬
‫ה' לאברהם 'אל הארץ אשר אראך' – ראויה לך ואתה ראוי לה‪ ,‬ושיעור התיבה‬
‫הוא אראה אותך לה ואראה אותה לך – כי זה בלא זה אינם ראויים להשראת‬
‫השכינה לרוב הצלחות"‪.‬‬
‫המילה 'אראך' מתפרשת בשני אופנים‪ .‬הקב"ה מבטיח להראות לאברהם את‬
‫הארץ ואף מבטיח לארץ שהוא יראה לה את אברהם‪ .‬כאן שוב אנו עומדים‬
‫על הקשר המהותי שבין עם ישראל לארץ ישראל‪ .‬כשם שאברהם אבינו היה‬
‫חסר בלי ארץ ישראל‪ ,‬אף ארץ ישראל בלי אברהם אבינו ועם ישראל לא יכולה‬
‫להוציא את כוחותיה אל הפועל באופן שלם‪.‬‬
‫כיבוד הורים וישוב הארץ‬
‫‪106‬‬
‫הלכות‬
‫שאלה‪ :‬מה הדין כאשר הבן או הבת רוצים לעלות לארץ ישראל והוריהם‬
‫מתנגדים לכך בתוקף ?‬
‫תשובה‪ :‬תנאי יסודי במצוות כיבוד הורים הוא‪ ,‬שכיבוד ההורים לא יסתור‬
‫שום מצווה ממצוות התורה‪ ,‬ואפילו לא מצווה מדברי חכמים‪ .‬ואם אמרו‬
‫לו הוריו לעבור על דבר מדברי התורה‪ ,‬או תבעו ממנו שלא יקיים מצווה‬
‫ממצוות התורה‪ ,‬אסור לו לשמוע בקולם‪ ,‬משום שגם הם מצווים בכבוד‬
‫המקום ובקיום התורה‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬הואיל וישנה מצווה לגור בארץ‪ ,‬אין לבן לשמוע בקול הוריו‪ ,‬ועליו לעלות‬
‫לארץ גם בניגוד לרצונם‪ .‬קל וחומר במצוות ישוב הארץ‪ ,‬שעליה אמרו חז"ל‬
‫ששקולה כנגד כל המצוות‪ .‬וישתדל כמובן לפייסם בדברים‪.‬‬
‫כך גם לגבי מי שרוצה להתנחל ביישוב ביש"ע‪ ,‬והוריו דואגים ודורשים ממנו‬
‫שלא להתיישב במקום שבחר‪ ,‬כיוון שיש בהתנחלות מצווה‪ ,‬אינו צריך לשמוע‬
‫בקול הוריו‪ .‬וישתדל כמובן לפייסם בדברים‪.‬‬
‫(מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬העם והארץ)‬
‫דברים שבלב‬
‫ארץ אהובה‬
‫‘ככל שיודעים יותר ‪ -‬כך אוהבים יותר’‪ .‬את הכלל הזה קבע הרמב”ם בדבריו על‬
‫חשיבות הלימוד‪ ,‬שמעמיק את אהבת ה’‪ .‬אפשר להעתיק כלל זה גם לתחום אהבת‬
‫הארץ‪ .‬איך נוכל לאהוב יותר את הארץ? איך אוכל אני‪ ,‬שגר בתל אביב או בחיפה‬
‫לחוש את האהבה היוקדת לארץ‪ ,‬להעמיק אותה ולחוות אותה?‬
‫בראש ובראשונה צריך ללמוד על הארץ; ללמוד עליה מבחינה הסטורית‪ ,‬ועל‬
‫גבי הקומה הזאת – ללמוד עליה מבחינה פנימית‪-‬תורנית‪ .‬הידיעה על הפרטים‬
‫ההסטוריים שקשורים לארץ‪ ,‬על התקופות השונות‪ ,‬על השייכות והאהבה‬
‫שרכש עמנו לארץ הזאת במהלך ההסטוריה כולה; על ירושלים של אז והיום‪ ,‬על‬
‫המלחמות שהתנהלו על ארצנו במשך שנות קיומה‪ ,‬על הדמויות‪ ,‬המקומות ועוד‬
‫ כל אלה יוצרים הזדהות עם ארצנו ותחושת שייכות אליה‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬דווקא‬‫בגלל שארץ ישראל היא לא סתם ארץ אלא ארץ אשר “תמיד עיני ה’ אלוקיך‬
‫בה”‪ ,‬ארץ הקודש‪ ,‬יש חשיבות מיוחדת להעמיק את הקשר הפנימי לארץ; להבין‬
‫מהי חשיבותה של הארץ‪ ,‬לקרוא עליה בתנ”ך וללמוד מדוע היא נזכרת בו פעמים‬
‫רבות כל כך‪ .‬להעמיק בקשר החיים שיש לנו עם הארץ‪ ,‬לא רק כמקום מגורים‬
‫וכמקלט בטוח‪ ,‬אלא כארץ שאנו קשורים אליה בטבורנו‪ ,‬בקשר של חיים‪ .‬ככל‬
‫שמעמיקים יותר בלימוד – כך מתרבה ומתגדלת האהבה‪.‬‬
‫על גבי שתי הקומות הלימודיות מגיע שלב היישום‪ .‬יש לנו ארץ יפה כל כך‪ ,‬מדהימה‪.‬‬
‫יש בה נופים מרהיבים‪ ,‬מסלולי טיול מאתגרים; יש ים ומדבר‪ ,‬עמק והר‪ .‬והכול כל‬
‫כך שלנו‪ ,‬כל כך ישראלי‪ .‬אז מה עושים? לוקחים מים‪ ,‬כובע‪ ,‬נעליים נוחות‪ ,‬עם‬
‫כמה חברים או אפילו לבד‪ ,‬ויוצאים‪ .‬יוצאים לגמוע את הארץ המדהימה שלנו‪,‬‬
‫לשתות אותה ברגלינו‪ ,‬להריח אותה ולשטוף את עינינו בנופיה עוצרי הנשימה‪.‬‬
‫זוהי התורה על רגל אחת‪ ,‬ובעצם – על שתי רגליים‪.‬‬
‫כדבריו של זאב וילנאי‪“ :‬אני מאמין שאין דרך טובה יותר לחוש את הקשר לארץ‬
‫מאשר להלך בה לאורכה ולרוחבה‪ ,‬לחצות את עמקיה‪ ,‬להעפיל אל פסגת הריה‬
‫ולסייר בשביליה‪ ,‬גם הנידחים ביותר‪ .‬רק כאשר אתה מסייר במרחבי הארץ‪,‬‬
‫מתבשם מנופיה ורואה במו עיניך את שרידיה הקדומים ויישוביה החדשים‪ ,‬אתה‬
‫מרגיש את הקשר האמתי לארץ ישראל ואת היותך בן הארץ הזאת”‪.‬‬
‫אמר רבי יוחנן‪ :‬שלשה מנוחלי העולם הבא אלו הן הדר בארץ ישראל‬
‫והמגדל בניו לתלמוד תורה והמבדיל על היין במוצאי שבתות‪.‬‬
‫(פסחים קיג‪).‬‬
‫‪107‬‬
‫עם וארץ‬
‫י"ב אייר ‪ 27 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫יצחק ויעקב מול ישמעאל ועשו‬
‫הפרק הבא של המחלוקת על ירושת הארץ התרחש מאות שנים אחרי קין‬
‫והבל כאשר נכנסו לתמונה בניו של אברהם אבינו – יצחק וישמעאל – ונחלקו‬
‫שוב מיהו היורש שראוי לרשת את תפקידו הרוחני של אברהם אביהם‪ .‬אמנם‬
‫עברו שנים רבות בין קין והבל ליצחק וישמעאל‪ ,‬אך בתורה מבדילה ביניהם‬
‫רק פרשה אחת‪ .‬התורה איננה ספר היסטוריה ולכן לא כתבה לנו כלל אירועים‬
‫שאינם משמעותיים להתפתחותו הרוחנית של העולם‪ .‬רק האירועים שהיוו‬
‫נקודות ציון בהתפתחותו הרוחנית של העולם נכתבו בתורה‪ ,‬וכולם היו סביב‬
‫הנושא של ארץ ישראל‪.‬‬
‫מיד אחרי שנבחר אברהם אבינו על ידי הקב"ה להיות אבי האומה הישראלית‬
‫הוא נשלח ישירות לארץ ישראל‪" .‬ויאמר ה' אלא אברם לך לך מארצך וממולדתך‬
‫ומבית אביך – אל הארץ אשר אראך"‪ .‬אברהם התהלך בארץ ישראל‪ ,‬בירושלים‪,‬‬
‫בבית אל ובבאר שבע‪ ,‬בנה בה מזבחות וחפר בה בארות‪ .‬בהתהלכותו זו ביטא‬
‫את הקשר המהותי וההדוק שבין עם ה' – עם ישראל‪ ,‬לבין ארץ ה' – ארץ‬
‫ישראל‪ .‬בתור ממשיכיו בחר הקב"ה את יצחק ויעקב‪ ,‬ודחה את ישמעאל ועשו‪.‬‬
‫לשניהם הובטחה ארץ ישראל בדיבור אלוקי ישיר‪ ,‬ובכך ירשו מאברהם אביהם‬
‫את הברית שנכרתה עמו בארץ ישראל – ברית בין הבתרים‪.‬‬
‫ישוב הארץ בפיתוח הכלכלה‬
‫‪108‬‬
‫הלכות‬
‫מצוות ישוב הארץ אינה רק לכבוש את הארץ אלא גם ליישבה‪ .‬וכמו שכתב‬
‫הרמב"ן‪" :‬שלא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה‪ ,‬וזהו שנאמר‪:‬‬
‫יש ְב ֶּתם ָּב ּה'"‪.‬‬
‫'וְ הוֹרַ ׁ ְש ֶּתם ֶאת ָה ָארֶ ץ וִ ׁ ַ‬
‫כך גם כתב ה"חתם‪-‬סופר"‪ ,‬שעבודת האדמה בארץ ישראל‪ ,‬יש בה משום‬
‫"וְא ַס ְפ ָּת ְדגָ נֶ ךָ "‪ .‬וכן בועז שהיה גדול‬
‫מצוות ישוב הארץ‪ ,‬ועל זה ציוותה התורה ָ‬
‫הדור‪ ,‬היה זורה בעצמו את גורן השעורים כל הלילה‪ ,‬ולא חשש בזה לביטול‬
‫תורה‪ .‬וכמו שלא יאמר אדם לא אניח תפילין מפני שאני עוסק בתורה‪ ,‬כך‬
‫לא יאמר לא אאסוף את דגני מפני ביטול תורה‪ .‬ואפשר שכל המלאכות‬
‫והאומנויות שמסייעות לישוב הארץ ‪ -‬בכלל המצווה‪.‬‬
‫בזה מיוחדת ארץ ישראל‪ ,‬שבחוץ לארץ אין מצווה לטעת עצים ולפתח את‬
‫הכלכלה‪ ,‬אלא רק לצורך פרנסה‪ .‬אבל בארץ ישראל‪ ,‬אפילו מי שפרנסתו‬
‫מצויה‪ ,‬מצווה שייטע עצי פרי ויעסוק בפיתוח הכלכלה‪ .‬שארץ ישראל היא‬
‫ארץ הקודש‪ ,‬כלומר‪ ,‬גם בגשמיות שלה יש קדושה‪ ,‬וכל המסייע לבניינה‪,‬‬
‫פיתוחה ושגשוגה שותף לבניין הקודש‪( .‬מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬העם והארץ)‬
‫דברים שבלב‬
‫אקולוגיה עכשיו‬
‫עשינו עצירה במפל הזוויתן‪ ,‬חלמנו על בריכה קרירה שנוכל לרחוץ בה‪ .‬מה‬
‫שהתגלה לעינינו מסביב היה פשוט זוועה; שקיות חטיפים שדהו כבר בשמש‪,‬‬
‫בקבוקים זרוקים‪ ,‬ניירות טואלט‪ ,‬פחיות שתיה ישנות‪ ,‬והכול – בכמויות‪ .‬נגעלנו‪.‬‬
‫הנוף המדהים של נחל הזוויתן הפך לפח אשפה ענקי‪ .‬שוקי‪ ,‬אוהב ארץ ישראל‬
‫בכל נפשו‪ ,‬קרא‪“ :‬חבר’ה‪ ,‬קחו שקיות‪ ,‬אנחנו מנקים את המקום הזה עכשיו”‪.‬‬
‫לרגע היינו ב’שוק’‪ ,‬אבל מיד התעשתנו והתחלנו לאסוף את האשפה שהייתה‬
‫מפוזרת בכל פינה‪ .‬לאחר שסיימנו את מבצע הניקיון היזום הבטנו סביב מלאי‬
‫סיפוק‪ .‬שוקי חייך ואמר‪“ :‬ארץ יפה יש לנו‪ .‬לא חבל?”‬
‫•‬
‫מסביב יש הרבה דיבורים על אקולוגיה‪ ,‬חשיבות השמירה על הסביבה‪ .‬ואנחנו?‬
‫אנחנו הרי דתיים‪ ,‬שומרים מצוות‪ ,‬מתפללים‪ .‬מה זה קשור אלינו? יש שיגידו אפילו‪:‬‬
‫“אקולוגיה זאת המצאה חילונית‪ ,‬ביהדות אין דבר כזה”‪ .‬ואנחנו נגיד‪“ :‬מה פתאום‪,‬‬
‫זאת אולי החובה הבסיסית והראשונית שהאדם הצטווה עליה בעולם!”‬
‫“בשעה שברא הקב”ה את אדם הראשון‪ ,‬נטלו והחזירו על כל אילני גן‪-‬עדן ואמר‬
‫לו‪ :‬ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הן‪ ,‬וכל מה שבראתי בשבילך בראתי‪ ,‬תן‬
‫דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי”‪.‬‬
‫האם דברי חז”ל אלה הם לא תמצית התפיסה האקולוגית על קצה המזלג?‬
‫החובה המוסרית הפשוטה שמוטלת על כל אחת ואחד מאתנו לתת דעתנו של‬
‫נקלקל ונחריב את עולמו של ה’‪ .‬חובת השמירה כוללת‪ :‬הקפדה על מחזור בקבוקי‬
‫פלסטיק – הנחתם במקומות המיועדים לכך‪ ,‬ניקיון בטיולים על ידי שימוש‬
‫בשקיות אשפה והשלכתן בפחי האשפה‪ ,‬קניית מוצרים שאינם מזהמים את‬
‫הסביבה‪ ,‬מיעוט בשימוש בכלים חד פעמיים ועוד‪ .‬תחושת הבעלות שקיימת‬
‫אצלנו ‪ -‬כאילו מותר לנו לעשות בארץ ככל העולה על רוחנו‪ ,‬מנוגדת לחלוטין‬
‫לרוח התורה‪ .‬הארץ היא של ה’‪ ,‬בטובו הוא נתן אותה לנו ועלינו הוטלה המשימה‬
‫לשמור עליה – מבחינה רוחנית‪ ,‬ולא פחות מכך – גם מבחינה פיזית‪.‬‬
‫מטובה‪ .‬אבל צריך להרגיש בה קצת כמו‬
‫ּ‬
‫מותר ליהנות מהארץ ומומלץ לטעום‬
‫אורחים‪ .‬כך נבין את איסור “בל תשחית”; אסור לנו להשחית סתם‪ ,‬איננו יכולים‬
‫לעשות בארץ כל מה שמתחשק לנו‪ .‬היא רכוש אלוקי שהופקד בידינו ועלינו‬
‫להתייחס אליה בהתאם‪.‬‬
‫אמר רבי אלעזר‪ :‬כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עוון‪.‬‬
‫(כתובות קיא‪).‬‬
‫‪109‬‬
‫עם וארץ‬
‫י"ג אייר ‪ 28 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫מערת המכפלה‬
‫בתחילת פרשת חיי שרה אנו עדים לסיפור קנייתה של חלקת השדה שבה‬
‫הייתה מערת המכפלה על ידי אברהם אבינו‪ .‬בזכות פטירתה של שרה אמנו‬
‫זכה אברהם ואתו כל בית ישראל לקשר ממשי של קניין אל רגבי אדמת ארץ‬
‫הקודש‪ .‬לאברהם היה חשוב שייוודע הדבר לכל עמי העולם שארץ ישראל‬
‫קנויה לעם ישראל באופן ממשי ומוחלט לשנות דור‪ ,‬זו הסיבה שהוא עשה‬
‫'טקס' לעיני כל בני חת ורכש את השדה בפומבי מידי עפרון החתי‪.‬‬
‫ר' אברהם אבן עזרא זצ"ל ביאר את משמעות קבורתה של שרה במערת המכפלה‬
‫כך‪" :‬ונזכרה זאת הפרשה להודיע מעלת ארץ ישראל על כל הארצות לחיים‬
‫ולמתים‪ .‬ועוד‪ ,‬לקיים דבר ה' לאברהם להיות לו לנחלה"‪ .‬משרה אנו לומדים‬
‫שמעלתה של ארץ ישראל כל כך פנימית ונסתרת עד כדי כך שיש גם עניין‬
‫גדול להיקבר בארץ ולהתחבר לאדמתה‪ .‬חז"ל פיתחו רעיון זה ופסקו‪" :‬כל‬
‫הקבור בארץ ישראל כאילו קבור תחת המזבח"‪.‬‬
‫כמובן שהרבה מעבר לזכות להיקבר בארץ ישראל ישנה הזכות לחיות בארץ‬
‫ישראל – ארץ החיים‪ .‬ה' הבטיח לאברהם שארץ ישראל תהיה קנויה לזרעו כדי‬
‫שיוכלו לקיים שם את חייהם המופלאים ולהוציא את הפועל את שליחותם‬
‫האלוקית – "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו"‪.‬‬
‫נטיעת עצים וגידול פירותיה הקדושים‬
‫‪110‬‬
‫הלכות‬
‫נטיעת עצי פרי היא יסוד מרכזי במצוות ישוב הארץ‪ ,‬שעל ידי כך הארץ‬
‫מתיישבת ומוציאה את פירותיה הקדושים‪.‬‬
‫עוד הוסיפו ואמרו חכמינו ז"ל‪" :‬נאמר‪'ַ :‬א ֲחרֵ י ה' ֱאלו ֵֹהיכֶ ם ֵּתלֵ כוּ'‪ ,‬וכי אפשר‬
‫לבשר ודם ללכת אחרי הקב"ה‪ ,‬וכן נאמר 'וּב ֹו ִת ְד ָּבקוּ ן'‪ ,‬וכי אפשר לבשר ודם‬
‫להתדבק בשכינה? אלא הלך בדרכיו והתדבק במידותיו‪ ,‬מה הקב"ה מתחילת‬
‫ברייתו של עולם לא נתעסק אלא במטע תחילה‪ ,‬שנאמר‪" :‬וַ ִּי ַּטע ה' ֱאלו ִֹהים‬
‫ַּגן ְּב ֵע ֶדן"‪ ,‬אף אתם כשתכנסו לארץ לא תתעסקו אלא במטע תחלה‪ ,‬זהו‬
‫"וְכי ָתבֹאוּ ֶאל ָה ָארֶ ץ וּנְ ַט ְע ֶּתם"‪ .‬נמצאנו למדים שהנוטע עץ בארץ‬
‫שנאמר‪ִ :‬‬
‫ישראל דבק במידותיו של הקב"ה‪.‬‬
‫בנטיעת עצים שני יתרונות‪ ,‬ראשית התורה מדריכה אותנו להשתקע בארץ‬
‫בדרך קבע‪ ,‬כדרך נוטעי העצים שמתכננים את השקעתם לטווח ארוך‪ ,‬ועל ידי‬
‫כך נשתרש יותר בארץ ישראל‪ .‬ובנוסף על ידי נטיעת העצים הארץ מוציאה את‬
‫פירותיה הקדושים‪ ,‬שאותם אנו אוכלים‪ ,‬והרבה מצוות‪ ,‬כתרומות‪ ,‬מעשרות‬
‫וערלה‪ ,‬מתקיימות בהם‪( .‬מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬העם והארץ)‬
‫דברים שבלב‬
‫מילה טובה על הארץ‬
‫“איזה מזג אוויר גרוע”‪.‬‬
‫“איזו לחות!”‪,‬‬
‫“אי אפשר לנשום פה”‪,‬‬
‫“אין זיהום כזה בכל העולם‪ ,‬ממש נורא”‪.‬‬
‫“ממש ארץ אוכלת יושביה”‪.‬‬
‫•‬
‫לא‪ ,‬לא טעיתם‪ ,‬לא מדובר במרגלים של אז‪ ,‬אולי זה אני ואת ואתה וכולנו‪ .‬ביום‬
‫חם במיוחד‪ ,‬בתקופה קשה או סתם בגלל שקמנו על רגל שמאל ‪ -‬פתאום‪ ,‬ממש‬
‫בקלות נפלטות לנו מילים לא טובות על ארצנו‪“ .‬אבל זאת האמת‪ ,‬מה אתם רוצים‬
‫ממני?” ישאל השואל להגנתו‪ .‬ואנחנו נאמר לו‪“ :‬לשון הרע זה לא שקר‪ ,‬שקר‬
‫הוא כבר הוצאת שם רע‪ .‬לשון הרע הוא הדגשת הצד השלילי‪ .‬זה הכול‪ .‬אז אולי‬
‫נכון שחם‪ ,‬ואולי נכון שמרגישים ששוחים בים של זיעה מרוב לחות‪ ,‬אבל צריך‬
‫להתרגל שעל ארץ ישראל לא מדברים דברים רעים! קודם כול בגלל שבאמת‪,‬‬
‫באופן אובייקטיבי טוב פה‪ .‬החום בארץ עדיף מהחום הלוהט של מדבר סהרה‪,‬‬
‫והקור בארץ הוא ממש בדיחה מול יום חורפי ממוצע ברוסיה‪ .‬צריך להתרגל‬
‫לראות דברים בפרופורציה נכונה‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬המצב כיום בארץ ביחס למצב‬
‫שהיה כאן בקום המדינה ולפני כן הוא לאין ערוך טוב יותר‪ .‬אין כיום ביצות‪ ,‬יש‬
‫לנו שירותים בכל בית‪ ,‬לא חסר אוכל וברוך ה’ רובנו חיים ברווחה סבירה‪ .‬כל‬
‫הדברים הללו לא היו פשוטים כלל לפני לא יותר מחמישים שנה; גם את זה‬
‫צריך לזכור‪ .‬היכולת שלנו ליהנות כיום מטובה של הארץ קיימת בזכות החלוצים‬
‫המסורים שהאמינו בארץ גם בזמן שהמצב כאן היה קשה מאוד‪ .‬בקיצור‪ ,‬העין‬
‫הרעה שמביאה לחטא לשון הרע גורמת לאדם שתי רעות‪ .‬האחת ‪ -‬חוסר יכולת‬
‫להבחין כעת בטוב שקיים‪ .‬ונוסף על כך ‪ -‬חוסר יכולת לחשוף את הטוב שצפון‬
‫עכשיו בארץ ודורש מאתנו אמונה בו‪.‬‬
‫זאת הייתה טעותם של המרגלים‪ ,‬זה היה חטאם‪ ,‬הם ראו בעיות אובייקטיביות‬
‫כביכול‪ ,‬אך היה זה מבט מתוך עין רעה שגרם להם לחטוא בשני הדברים שהזכרנו‪:‬‬
‫קודם כל הם שכחו לראות איך גם מה שנראה להם כרע הוא בעצם לטובתם‪.‬‬
‫ובנוסף ‪ -‬השיפוט החיצוני הזה הוביל אותם להיות קצרי רוח מלחשוף בסבלנות‬
‫את מה שטמון בתוך הארץ ודורש אמונה והשקעה‪.‬‬
‫בתור תיקון‪ ,‬כדאי לנסות להתרגל לומר בכל יום כמה מילים טובות על הארץ‪.‬‬
‫מדהים לגלות איך כמה מילים טובות מוסיפות אהבה בלב‪ .‬כל מילה חושפת בנו‬
‫את הקשר העמוק לארץ שקיים בנו‪.‬‬
‫והאהבה הזאת היא האמת היותר פנימית‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫עם וארץ‬
‫י"ד אייר ‪ 29 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫שער השמים‬
‫כאשר ברח יעקב לחרן מפני עשו אחיו‪ ,‬הוא עבר קודם לכן במקום המקדש‪.‬‬
‫שם הוא זכה להתגלות האלוקית שבה ראה את הסולם המוצב ארצה וראשו‬
‫מגיע השמימה‪ .‬בהתגלות זו אף הובטחה לו הארץ ‪" -‬והנה אנוכי עמך ושמרתיך‬
‫בכל אשר תלך והשיבותיך אל האדמה הזאת"‪ .‬כאשר התעורר יעקב משנתו‬
‫והבין שהיה עד להתגלות אלוקית ישירה‪ ,‬נבהל יעקב ואמר‪" :‬ויירא ויאמ ‪‎‬ר מה‬
‫נורא המקום הזה‪ ,‬אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמים"‪.‬‬
‫יעקב אבינו ידע היטב את גדולתו ואת מעל‪‎‬תו הרוחנית‪ ,‬ועם זאת לא ייחס את‬
‫ההתגלות האלוקית אליו בגלל לזכויותיו אלא בגלל מעלת הארץ‪ .‬הוא הבין‬
‫היטב שכל היכולת שלו להידבק בה' ולהתעלות בקדושה ובמידות טובות‬
‫נובעת מכוחה האלוקי של ארץ ישראל‪ .‬ככלל‪ ,‬ארץ ישראל היא אדמת הנבואה‪,‬‬
‫ובאופן עקרוני נבואה יכולה להתבצע רק בה‪ .‬גם הנבואות של יחזקאל הנביא‬
‫ונביאים נוספים שהיו בחוץ לארץ היו בשביל ארץ ישראל ומכוחה בלבד‪ .‬באדמה‬
‫הטמאה של חוץ לארץ אין יכולת להתרומם באופן משמעותי מבחינה רוחנית‬
‫בלי קישור כלשהו לארץ ישראל‪ .‬ארץ ישראל היא שער השמים ובה בלבד‬
‫ייתכנו חיים אידיאליים עם קישור אמתי וחי לאלוקים‪.‬‬
‫יציאה לחוץ לארץ לצורך חשוב וטיול‬
‫‪112‬‬
‫הלכות‬
‫פסק הרמב"ם‪ ,‬שאסור לצאת מארץ ישראל לעולם‪ .‬אולם בשביל לימוד תורה‪,‬‬
‫נישואין ומסחר התירו‪ .‬ובתנאי שיסיים את ענייניו בחוץ לארץ ויחזור לארץ‪.‬‬
‫אם ישנו רעב כבד בארץ‪ ,‬מותר לצאת לחוץ לארץ לזמן ארוך אך מידת‬
‫חסידות להישאר בארץ‪ .‬וכפי שציווה ה' ליצחק אבינו ע"ה בעת שהיה רעב‪:‬‬
‫"שכֹן ָּב ָארֶ ץ"‪.‬‬
‫ְׁ‬
‫אמנם נראה שאפשר ללמד זכות על היוצאים לטיול לחו"ל‪ ,‬כי אין חובה להיות‬
‫בכל רגע ורגע בארץ ישראל‪ .‬ולכן יציאה לטיול קצר של פחות מחודש‪ ,‬כאשר‬
‫קונים מראש את כרטיס החזרה ‪ -‬אינה אסורה‪ .‬ובמיוחד כאשר מתווספת‬
‫לטיול מגמה של מצווה‪ ,‬כגון להיפגש עם יהודים בגולה ולקשרם ליהדות‬
‫ולארץ‪ ,‬או כדי להחכים בראיית אנשים ומראות שונים‪ .‬מכל מקום בוודאי מעלה‬
‫גדולה להישאר תמיד בארץ‪ ,‬שכל רגע ורגע שיהודי נמצא בארץ ישראל יש‬
‫בידו מצווה של ישיבה בארץ‪ .‬ועיקר מעלת המצוות כשמקיימים אותן בארץ‪,‬‬
‫נמצא שהיוצא מהארץ מאבד במשך זמן שהייתו בחוץ לארץ חלק משמעותי‬
‫ממעלת המצוות ושכרן‪( .‬מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬העם והארץ)‬
‫דברים שבלב‬
‫להתחבר לארץ‬
‫השנה יצאנו בט”ו בשבט עם הסניף לנטוע עצים ביער ירושלים‪ .‬כשחזרנו לסניף‬
‫ניסינו לברר קצת עם תמר הקומונרית את החשיבות הגדולה של הנטיעות‪“ .‬לא‬
‫עדיף במקום הנטיעות ללמוד משהו‪ ,‬או סתם לטייל? מה העניין לטעת עץ?”‪,‬‬
‫שאלה דנה‪ .‬תמר שמחה על השאלה ונכנסה איתנו לחדר הזיכרון של הסניף‬
‫לברר אתנו את הסוגיה‪“ .‬קודם כול – המצווה לטעת עצים קיימת בכל השנה ולא‬
‫דווקא בט”ו בשבט‪ .‬וזאת דרך נהדרת להתקשר לארץ‪ ,‬דרך רגבי האדמה ממש”‪,‬‬
‫אמרה תמר‪“ .‬כן‪ ,‬אבל מבחינת התורה יש לזה ערך?” שאלנו‪.‬‬
‫“לפי הרמב”ן יש מצווה שלא נשאיר את הארץ שוממה”‪ ,‬המשיכה תמר להסביר‪.‬‬
‫“הדרך ליישם את המצווה הזאת היא גם על ידי יישוב הארץ בבניית בתים‬
‫ונטיעת עצים‪ ,‬שדרכם אנחנו מפריחים את השממה”‪“ .‬מה זאת אומרת מצווה‪,‬‬
‫ממש כמו לשמור שבת או כשרות?” “כן‪ ,‬ממש כך‪ ,‬זאת אחת מתרי”ג מצוות‪.‬‬
‫כך אמר אחד מגדולי ישראל לפני יותר ממאתיים שנה‪ ,‬החת”ם סופר‪ ,‬שעבודת‬
‫האדמה בארץ ישראל היא מצווה ממש כמו שהנחת תפילין היא מצווה‪ .‬נוסף‬
‫על כך‪ ,‬התורה מלאה במצוות התלויות בארץ; ערלה‪ ,‬תרומות מעשרות‪ ,‬שמיטה‬
‫ועוד”‪“ .‬מדהים!” אמרנו בהתפעלות‪“ .‬תמיד חשבנו שעבודת האדמה היא רק‬
‫אמצעי‪ ,‬לא מטרה”‪.‬‬
‫“זה לא ממש ככה”‪ ,‬אמרה תמר‪“ .‬גם ה’ התעסק בבריאת העולם בנטיעת אילנות‪:‬‬
‫כתוב בתורה “ויטע ה’ אלוקים גן בעדן”‪ ,‬כלומר‪ ,‬ה’ הוציא את העולם ממצב של תוהו‬
‫ובוהו למצב של יישוב ותיקון‪ .‬כאשר אנחנו נוטעות עצים גם אנחנו ממשיכות‬
‫את מעשה ה’ בעולם ‪ -‬הוצאת העולם ממצב של תוהו ובוהו לתיקון‪ .‬זאת גם‬
‫המצווה הראשונה שנצטווינו עם בואנו לארץ‪“ :‬כי תבואו אל הארץ ‪ -‬ונטעתם‪”...‬‬
‫ומשני הפסוקים האלה למדו חז”ל‪“ :‬אף אתם כשתיכנסו לארץ‪ ,‬לא תתעסקו‬
‫אלא במטע תחילה”‪ .‬גם הרב קוק זצ”ל אמר על כך שעבודת הנטיעות בארץ היא‬
‫‘התדבקות במידותיו של הקב”ה’‪“ .‬זה ממש מעניין תמר‪ ,‬תודה רבה!”‬
‫מוטב ללון במדברות של ארץ ישראל ולא ללון בפלטריות [היכלים‬
‫מפוארים] של חוץ לארץ‪.‬‬
‫(בראשית רבה‪ ,‬פרשה לט)‬
‫‪113‬‬
‫עם וארץ‬
‫ט"ו אייר ‪ 30 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫הבחירה בארץ‬
‫את הבחירה האלוקית בארץ ישראל כארץ המיוחדת לה' יתברך‪ ,‬מתארים‬
‫חז"ל במדרש‪" :‬אמר רבי לוי‪ :‬אתה מוצא דברים הרבה ברא הקדוש ברוך הוא‬
‫וברר לו אחד מהן‪ ...‬ברא ארצות וברר לו אחת מהן – זו ארץ ישראל‪ .‬שנאמר‬
‫'ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה תמיד'‪ ,‬וכך הקדוש ברוך הוא קורא אותה‬
‫'ארצי'‪ ,‬שנאמר 'את ארצי חלקו'"‪ .‬ארץ ישראל היא נחלת ה' המיוחדת לו‬
‫בלבד‪ .‬אמנם הקב"ה ברא את כל העולם ומשגיח על כל מקום ומקום‪ ,‬אך‬
‫ההשגחה האלוקית על ארץ ישראל היא השגחה ישירה ונגלית‪ .‬כך כתב זאת‬
‫הרמב"ן בפירושו לתורה‪:‬‬
‫"כי השם הנכבד ברא הכל‪ ...‬ונתן על כל עם ועם בארצותם‪ ...‬כוכב ומזל‪ ...‬כי‬
‫ָחלַ ק לכולם מזלות בשמים‪ .‬וגבוהים עליהם מלאכי עליון נתנם להיות שרים‬
‫עליהם‪ ...‬והנה השם הנכבד הוא אלוהי האלוהים ואדוני האדונים לכל העולם‪,‬‬
‫אבל ארץ ישראל אמצעות הישוב היא‪ ,‬נחלת ה' המיוחדת לשמו‪ ,‬לא נתן‬
‫עליה מן המלאכים קצין שוטר ומושל‪ ,‬בהנחילו אותה לעמו המייחד שמו‬
‫זרע אוהביו‪."...‬‬
‫המשמעות האדירה של העובדה שבארץ ישראל ישנה השגחה אלוקית תמידית‬
‫היא שרף המוסר והקדושה הנדרש מיושביה הוא גבוה לאין ערוך מבכל שאר‬
‫הארצות‪ ,‬ועוד נלמד על כך בהמשך‪.‬‬
‫גיוס לצה"ל ‪ -‬הצלת ישראל‬
‫‪114‬‬
‫הלכות‬
‫מצווה גדולה מן התורה להתגייס לצבא ההגנה לישראל‪ ,‬ושתי מצוות עומדות‬
‫בבסיס החיוב‪ .‬א' ‪ -‬להציל את ישראל מיד אויביהם‪ .‬ב' ‪ -‬לשמור על ארץ‬
‫ישראל שתהיה בידי עם ישראל‪.‬‬
‫נאמר‪" :‬לֹא ַת ֲעמֹד ַעל ַּדם רֵ ֶעךָ "‪ ,‬קל וחומר כאשר כלל ישראל בסכנה‪ ,‬שחובה‬
‫להיחלץ להצלת ישראל‪ .‬ואמרו חכמים‪" :‬כל המקיים נפש אחת מישראל‬
‫מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא"‪ ,‬ואם כן השותף בקיומו של העם‬
‫כולו על אחת כמה וכמה‪.‬‬
‫הצלת ישראל זוהי מלחמת מצווה מובהקת‪ ,‬וכפי שכתב הרמב"ם‪" :‬ואי זוהי‬
‫מלחמת מצווה? זו מלחמת שבעה עממים‪ ,‬ומלחמת עמלק‪ ,‬ועזרת ישראל‬
‫מיד צר שבא עליהם"‪ .‬לצורך הצלת יחיד או יחידים‪ ,‬לכל הדעות‪ ,‬אין מצווה‬
‫להיכנס לסכנה שרוב הסיכויים שהבא להציל ייהרג‪ .‬אולם בעת מלחמה‪,‬‬
‫כשיש הכרח לסכן יחידים כדי להציל את המערכה‪ ,‬צריך היחיד להיכנס‬
‫אף למצב שסכנתו מרובה מהצלתו‪ .‬וכפי שכתב מרן הרב קוק ובשו"ת 'ציץ‬
‫אליעזר'‪( .‬מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬העם והארץ)‬
‫דברים שבלב‬
‫תודה על מה שלי נתת‪...‬‬
‫“ברוך אתה ה’‪ ...‬ועל ארץ חמדה טובה ורחבה שרצית והנחלת לאבותינו לאכול‬
‫מפריה ולשבוע מטובה‪ ”...‬מאיפה מוכרות לנו המילים האלה? כן‪ ,‬נכון ‪ -‬אנחנו‬
‫נפגשים איתן מדי פעם בברכת ‘מעין שלוש’‪ ,‬ואם מתמזל מזלנו אנחנו קוראים‬
‫אותן מתוך ברכון ומתבוננים קצת במה שאנחנו אומרים‪ .‬תודה‪ .‬פשוט תודה‪,‬‬
‫בלי הרבה דרשות‪ ,‬בלי נאומים ‘מפוצצים’‪ .‬תודה על כל הטוב שאנחנו זוכים לו‬
‫בדורנו ‪ -‬על שלל טעמים וסוגים של פירות וירקות; על חול ים לוהט ביום קיץ‬
‫וריח רגבי אדמה רטובים אחרי הגשם; על שמים כחולים באביב ועל שמים‬
‫מתקשרים בעבים ביום חורפי; על הזכות הזאת‪ ,‬לשבת ולברך על מה שיהודים‬
‫רצו כל כך במשך אלפי שנים‪ .‬רק לשבת ולהודות‪ .‬לפני ה’אבל’ וה’צריך להיות‬
‫ריאלי’ וה’אסור לעצום את העיניים’‪ .‬הכול נכון‪ .‬צודקים‪ ,‬יש הרבה מה לתקן‪ ,‬אבל‬
‫לפני הכול – מה עם לומר תודה?‬
‫מה גורם לתם מסיפורו של ר’ נחמן לשמוח בלחם יבש ולהודות לאשתו על‬
‫כוס מים פשוטה?‬
‫תחושה טבעית כל כך שלפעמים נשכחת; הכרת הטוב‪ .‬התחושה שבעצם שום‬
‫דבר לא מובן מאליו‪ ,‬שום דבר לא ברור מראש‪ .‬הכול פלא‪ ,‬נס‪ ,‬ברכה‪ .‬מספיק‬
‫לחשוב קצת על הקשיים שהיו לסבים והסבתות שלנו לפני כמה עשרות שנים‬
‫כדי להודות בהתלהבות מיוחדת על הזכות שנפלה בחלקנו‪ .‬ולא‪ ,‬לא צריך לגרד‬
‫מתחת לרצפה‪ .‬יש הרבה מאוד על מה להודות‪ ,‬רק צריך את המבט הנכון‪ .‬להודות‬
‫על האמת‪ .‬כך אנחנו מתחילים את הבוקר‪ ,‬במילה ‘מודה’‪ .‬רק לאחר מכן מגיעה‬
‫המילה ‘אני’‪ .‬קודם כל מודים על כל מה שבאמת טוב; “על הארץ הטובה והרחבה‬
‫שנתת לנו”‪ .‬אחר כך אפשר לדון על מה שחסר לי‪.‬‬
‫אז בפעם הבאה שניפגש בברכה על משהו שלפני שנאכל או נשתה‪ ,‬נעצור שניה‬
‫ונחשוב על המילים‪ .‬נביע דרכן את כל התודה שיש לנו בלב לריבונו של עולם‪,‬‬
‫ונודה לו על כל הטוב שהוא מעניק לנו בידו הטובה והרחבה‪.‬‬
‫א''ר ירמיה בר אבא א''ר יוחנן‪ :‬כל המהלך ארבע אמות בארץ‬
‫ישראל מובטח לו שהוא בן העולם הבא‪.‬‬
‫(כתובות קיא‪).‬‬
‫‪115‬‬
‫עם וארץ‬
‫ט"ז אייר ‪ 31 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫קדושת הארץ‬
‫במקומות רבים הדגישו חז"ל בצורה מפורשת את קדושתה של הארץ על‬
‫פני שאר הארצות‪ .‬כך נאמר במדרש‪" :‬אמר הקדוש ברוך הוא חביבה עלי‬
‫ארץ ישראל יותר מן הכל‪ .‬למה? שאני תרתי (חיפשתי) אותה‪ .‬וכן הוא אומר‪:‬‬
‫אתי ִיָדי לָ ֶהם‪ ,‬לְ הו ִֹצ ָיאם ֵמ ֶארֶ ץ ִמ ְצרָ יִם ֶאל ֶארֶ ץ ֲאׁ ֶשר ַּתרְ ִּתי לָ ֶהם‪,‬‬
‫ש ִ‬
‫ַּביּ וֹם ַההוּא נָ ָ ׂ‬
‫זָ ַבת ָחלָ ב וּ ְד ַבׁש‪ְ ,‬צ ִבי ִהיא לְ כָ ל ָה ֲארָ צוֹת'"‪ .‬חז"ל מתארים כיצד הקב"ה כביכול‬
‫'חיפש' עבור עם ישראל את הארץ המופלאה הזאת ונתן להן אותה מפני‬
‫חביבותה עליו‪.‬‬
‫כך גם נפסק להלכה במשנה במסכת כלים‪" :‬ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות‪.‬‬
‫ומה היא קדושתה? שמביאים ממנה העומר והביכורים ושתי הלחם‪ ,‬מה שאין‬
‫כן מכל הארצות"‪ .‬אולם‪ ,‬יש לשים לב להערה חשובה‪ .‬הקורא משנה הזאת‬
‫בצורה פשוטה ושטחית יכול להתבלבל ולחשוב שארץ ישראל קדושה רק‬
‫בגלל מצוותיה ואין בה קדושה עצמית‪ .‬אך ודאי שההיפך הוא הנכון‪ .‬ארץ ישראל‬
‫היא קדושה בקדושה עצמית‪ ,‬טבעית ומהותית ומתוך קדושה זו מתחייבות‬
‫מצוות רבות שנועדו להתאים את החיים של האומה לקדושתה של הארץ‪.‬‬
‫המצוות המיוחדות לארץ ישראל נקראות "מצוות התלויות בארץ" כיוון שהן‬
‫תלויות בקדושתה של הארץ ואין קדושת הארץ תלויה בהן‪.‬‬
‫גיוס לצה"ל ‪ -‬הגנת הארץ‬
‫הלכות‬
‫במשך דורות רבים מחמת האונס לא יכולנו לקיים את מצוות ישוב הארץ‪,‬‬
‫מפני שלא היה לנו צבא וכלי נשק שיאפשרו לנו לכבוש את ארצנו ולקיים בה‬
‫שלטון‪ .‬נמצא כי הקמת הכוח הצבאי של ישראל לפני הקמת המדינה‪ ,‬וביצורו‬
‫וביסוסו בהקמת צה"ל‪ ,‬מאפשרים לנו לקיים את המצווה‪ .‬אם כן עצם קיומו‬
‫של הצבא הוא אמצעי הכרחי לקיום מצוות ישוב הארץ‪ ,‬בנוסף למצווה של‬
‫הצלת ישראל מיד שונאיהם‪ .‬וכך יהיה עד שיגיעו ימים מתוקנים‪ ,‬ותתקיים‬
‫שא‬
‫נבואת ישעיהו‪" :‬וְ ָהיָ ה ְּב ַא ֲחרִ ית ַה ּי ִָמים נָכוֹן יִ ְהיֶ ה ַהר ֵּבית ה' ְּבר ֹׁאש ֶה ָהרִ ים וְ נִ ָּ ׂ‬
‫ִמ ְּג ָבעוֹת וְ נָ ֲהרוּ ֵאלָ יו ָּכל ַהגּ וֹיִם‪ .‬וְ ָהלְ כוּ ַע ִּמים רַ ִּבים וְ ָא ְמרוּ לְ כוּ וְ נַ ֲעלֶ ה ֶאל ַהר ה'‬
‫ֶאל ֵּבית ֱאלו ֵֹהי ֲיַעקֹב וְ יֹרֵ נוּ ִמ ְּדרָ כָ יו וְ נֵ לְ כָ ה ְּבאֹרְ ח ָֹתיו‪ִּ ,‬כי ִמ ִּציּ וֹן ֵּת ֵצא תוֹרָ ה וּ ְד ַבר‬
‫ה' ִמירוּ ׁ ָשלָ יִם‪ .‬וְ ׁ ָש ַפט ֵּבין ַהגּ וֹיִם וְ הוֹכִ ַיח לְ ַע ִּמים רַ ִּבים‪ ,‬וְכִ ְּתתוּ ַחרְ בו ָֹתם לְ ִא ִּתים‬
‫יִשא גוֹי ֶאל גּ וֹי ֶחרֶ ב וְ לֹא יִ לְ ְמדוּ עוֹד ִמלְ ָח ָמה"‪( .‬מתוך‬
‫וַ ֲחנִ יתו ֵֹת ֶיהם לְ ַמזְ ֵמרוֹת‪ ,‬לֹא ָּ ׂ‬
‫'פניני הלכה'‪ ,‬העם והארץ)‬
‫‪116‬‬
‫דברים שבלב‬
‫ענווה ארצישראלית‬
‫“לדעתי‪ ,‬גם אהבת ארץ ישראל עלולה להתדרדר לעבודת אלילים”‪“ .‬איך את‬
‫מעיזה לומר דבר כזה‪ ,‬תמר?”‬
‫“גם את תסכימי כשתשמעי את ההסבר שלי‪ .‬לפעמים‪ ,‬כשאני שומעת אנשים‬
‫שאכפת להם רק מנושא ארץ ישראל ולא רואים בו חלק ממכלול ערכים‪ ,‬אני‬
‫מתחילה לחשוד שזה מתדרדר לכיוון הזה‪ .‬תראי‪ ,‬עבודת אלילים היא כשלוקחים‬
‫כוח או ערך אחד במציאות ועושים ממנו אליל‪ .‬אנחנו מאמינים בה’‪ ,‬מקור כל‬
‫הערכים והכוחות בעולם‪ .‬הוא המקור גם של הארץ וגם של השמים‪ ,‬גם של בני‬
‫האדם וגם של בעלי החיים‪ .‬ה’ הוא מקור כל הבריאה‪ .‬לכן‪ ,‬אם אדם מוכן בשם‬
‫אהבת ארץ ישראל להתנהג למשל בגסות רוח‪ ,‬בחוצפה ובעזות – בעיניי זאת‬
‫כבר לא עבודת ה’‪ ,‬ושיעשה טוב טוב חשבון עם עצמו את מי בדיוק הוא עובד‬
‫והאם זהו רצון ה’‪ .‬ותאמיני לי שאני יודעת שהכוונות הן טובות‪ ,‬וגם שהאנשים‬
‫הם טובים‪ ,‬אבל גם למלך הכוזרים אמרו בחלומו שכוונתו רצויה אך מעשהו אינו‬
‫רצוי‪ .‬לזה התכוונתי במה שאמרתי‪.‬‬
‫אם אהבת הארץ לא עושה אותי עדינה יותר‪ ,‬מתחשבת יותר בזולת – כנראה‬
‫שלא הבנתי מה זאת אהבת ארץ ישראל”‪“ .‬אני ממש לא מבינה למה את מתכוונת‪.‬‬
‫למה אהבת הארץ קשורה להתחשבות בזולת?”‪“ .‬תקראי את המשפט הזה של‬
‫הרב קוק”‪ ,‬אמרה תמר והושיטה לעברי את הספר‪ .‬קראתי בקול‪“ :‬מי שמתאמץ‬
‫לזכות להסרת הגאווה מלבבו‪ ,‬יזכה לאהבת ארץ ישראל”‪“ .‬והנה כאן‪ ,‬בפסקה‬
‫הבאה”‪ ,‬אמרה תמר והקריאה‪“ :‬האוהב את ארץ ישראל באמת יזכה לשנוא את‬
‫הגאווה”‪“ .‬מה באמת הקשר בין ענווה לאהבת הארץ?” שאלתי‪.‬‬
‫“ענווה‪ ,‬כמו שאני מבינה את המושג הזה‪ ,‬היא הבנה שכל מה שקיים בעולם‬
‫ שורשו בריבונו של עולם‪ ,‬אין משהו שקיים בנפרד בעולם‪ .‬ארץ ישראל היא‬‫ארץ הקודש‪ ,‬דבר המבטא את הנקודה הזאת בצורה הכי חדה‪ :‬אפילו הארץ‬
‫אלוקית‪ .‬מי שמחובר באמת לארץ ישראל ‪ -‬ישנא את הגאווה שטוענת שיש‬
‫קיום במנותק מה’‪ .‬אם מבינים באמת מהי ארץ ישראל‪ ,‬גם היחסים שבין אדם‬
‫לחברו אמורים להשתנות‪ .‬ואם זה לא קורה‪ ,‬צריך לבדוק האם האהבה לארץ‬
‫מגיעה אצלי ממקום עמוק באמת”‪.‬‬
‫"וישבתם לבטח בארצכם" ‪ -‬בארצכם אתם יושבים לבטח ואי אתם‬
‫יושבים לבטח חוצה לה‪.‬‬
‫(ספרא בחוקותי‪ ,‬א)‬
‫‪117‬‬
‫עם וארץ‬
‫י"ז אייר ‪ 32 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫תרי"ג מצוות‬
‫לא רק "המצוות התלויות בארץ" קשורות לארץ ישראל‪ .‬הרמב"ן בפירושו‬
‫לתורה מבאר לנו שכל המצוות כולן מתאימות דווקא לארץ ישראל – ארץ‬
‫החיים של עם ישראל‪ ,‬ואנו מחויבים לקיימן בחוץ לארץ רק כדי שהן לא‬
‫תישכחנה במהלך הגלות‪ .‬אלו הם דברי הרמב"ן‪:‬‬
‫"ומן הענין הזה אמרו בספרי 'ואבדתם מהרה' – אף על פי שאני מגלה אתכם מן‬
‫הארץ לחוצה לארץ היו מצויינין במצוות שכשתחזרו לא יהיו עליכם חדשים‪ .‬משל‬
‫לאדון שכעס על אשתו ושלחה לבית אביה‪ .‬אמר לה‪ :‬הוי מתקשטת תכשיטים‬
‫שכשתחזרי לא יהיו עליך חדשים‪ ...‬כי עיקר כל המצוות ליושבים בארץ ה'‪.‬‬
‫ולפיכך אמרו 'שקולה ישיבת ארץ ישראל כנגד כל המצוות שבתורה'"‪.‬‬
‫מצוות התורה אינן רק אוסף של מעשים שנצטווינו לעשות מכל מיני סיבות‪.‬‬
‫תרי"ג המצוות הן סגנון החיים של עם ישראל והן המעשים הכי בריאים‬
‫ומתאימים לנשמה שלנו‪ .‬לכן‪ ,‬טבעי הוא הדבר שכל המצוות מתאימות דווקא‬
‫לארץ ישראל – ארץ החיים הישראליים‪ .‬בחוץ לארץ אנו מקיימים מצוות‬
‫בגלל שכך ציווה אותנו ה' אך אין זה מקומם הטבעי‪ .‬כמו שהאדון ציווה את‬
‫אשתו להתקשט גם בבית אביה‪ ,‬למרות שמקומן הטבעי של התכשיטים‬
‫הוא בבית‪ ,‬לפני בעלה‪.‬‬
‫מצוות הגיוס לצה"ל‬
‫הלכות‬
‫ייעודו של צה"ל ‪ -‬להציל את ישראל מיד שונאיהם ולקיים את מצוות ישוב‬
‫הארץ‪ ,‬בשמירת הריבונות הישראלית בארץ ישראל‪ .‬לפיכך מצווה על כל אחד‬
‫ואחד מישראל הנדרש לכך להתגייס לצבא‪ .‬כבר בגיוס ובאימונים מקיימים‬
‫החיילים את המצווה‪ .‬כי מזה שאויבינו יודעים שיש לעם ישראל צבא חזק‪,‬‬
‫הם נרתעים מללחום בנו‪ ,‬נמצא שעצם הגיוס והאימונים מועילים לביטחון‬
‫ישראל ולקיום מצוות ישוב הארץ‪.‬‬
‫אף שלרבים יש תלונות צודקות‪ ,‬על מפקדים שונים ועל המדיניות הביטחונית‪,‬‬
‫אין זה משנה את המצווה להתגייס לצבא‪ .‬מפני שאחרי כל הביקורות‪ ,‬בלא צה"ל‬
‫היו אויבינו קמים עלינו לכלותינו‪ .‬יתר על כן‪ ,‬נראה שמעולם לא היה לעם ישראל‬
‫צבא מושלם‪ ,‬בלא שום תקלות מבצעיות ופגמים מוסריים‪ .‬ואע"פ כן המצווה‬
‫להילחם למען העם והארץ היתה שרירה וקיימת‪ .‬כשלא הצלחנו לקיים את‬
‫המצווה הגדולה הזו‪ ,‬באו עלינו צרות נוראות‪ .‬על כן‪ ,‬כאשר יש ביקורת על צה"ל‪,‬‬
‫צריך לאומרה‪ ,‬כדי לשפר את המצב ולתקנו‪ ,‬אבל כל הביקורות אינן מבטלות‬
‫את המצווה העקרונית להתגייס לצבא‪( .‬מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬העם והארץ)‬
‫‪118‬‬
‫הלימוד מוקדש לע"נ ר' אריה בן ר' שבתי ושרה ז"ל‬
‫דברים שבלב‬
‫ציר כיסופים‬
‫מי מאתנו לא זוכר את הקיץ ההוא‪ .‬בית הכנסת ההומה מאדם ומבכי בנווה‬
‫דקלים; התפילות שקרעו רקיעים‪ ,‬הכיסופים‪ .‬התמונות הללו נצרבו בזיכרון‬
‫של כולנו‪ .‬אולי מאז לא התפללנו ככה‪ .‬והלב שבור כל כך‪ .‬הגעגועים למקומות‬
‫האהובים‪ .‬הים הכחול‪ ,‬הבתים‪.‬‬
‫כיסופים‪ .‬השם של המחסום ההוא‪ ,‬שביטא בשמו יותר מכול את התקופה‬
‫ההיא‪ .‬כמה כיסופים‪ ,‬כמה געגועים‪ ,‬והכול שוצף וקוצף בזיכרון‪ ,‬כאילו לא עבר‬
‫מאז אותו קיץ חצי עשור‪.‬‬
‫ושם‪ ,‬במקומות העמוקים הללו שהתגלו אז‪ ,‬בתהומות הצער והאהבה היוקדת‬
‫לארץ הזאת על כל אשר בה‪ ,‬שהציפו את הלב ‪ -‬התגלה אולי הסוד; סודם של‬
‫הכיסופים לארץ‪ .‬מה שהתגלה אז‪ ,‬בכיסופים הללו‪ ,‬יהיה הכוח שיפתח את מחסום‬
‫הכיסופים בלבבות של כולם ויפתח את הרקיעים‪ .‬ממש כמו פרידה של איש‬
‫מאשתו לזמן ממושך‪ .‬שניהם שבורים; ושניהם יודעים – הדמעות הללו הן אלה‬
‫שקושרות ביניהם‪ .‬הן אלה שיעוררו את האהבה לכשתחפץ‪.‬‬
‫בסופו של ספר הכוזרי‪ ,‬מודיע החבר למלך הכוזרים כי הוא מתעתד לעלות ארצה‪,‬‬
‫וכך מנמק הוא את דבריו על חשיבותם של הכיסופים בבניין הארץ‪“ :‬ירושלים לא‬
‫תיבנה כי אם כאשר ישתוקקו אליה בני ישראל תכלית תשוקה עד אשר יחוננו‬
‫אבניה ואת עפרה”‪ .‬הביצוע בפועל – “יחוננו את אבניה ועפרה” צומח ועולה‬
‫מתוך התשוקה‪ ,‬מתוך התפילות והכיסופים‪.‬‬
‫עעם הכיסופים הללו נצעד לבניינה של הארץ ולבניינו של בית המקדש‪ .‬הכיסופים‬
‫הטהורים‪ ,‬התפילות ובקשת הלב לא נשארים ללא מענה‪ .‬וגם אם המענה איננו‬
‫מיידי‪ ,‬נדע שכל תפילה עולה ונשמרת‪ .‬אבינו מלכנו שומע תפילותינו‪ ,‬ובעזרתו‬
‫יתברך עוד נזכה לחונן את עפר ארצנו‪.‬‬
‫השבוע ראינו‪:‬‬
‫האהבה לארץ מתחזקת על ידי לימוד וגם באופן מעשי – על ידי טיול בשביליה‪ .‬האהבה‬
‫מחייבת שמירה על ניקיון הארץ ודאגה לשמירתה באופן כללי‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬האהבה מתבטאת‬
‫בהקפדה שלא לדבר רע על הארץ ובצד החיובי – בהזכרת שבחה של הארץ‪ .‬ההתיישבות‬
‫בארץ היא מצווה‪ ,‬וכן נטיעת עצים בארץ‪ .‬חשוב להודות בפינו לה’ על הטוב שלו אנו זוכים‬
‫בארצנו‪ ,‬בברכות על המזון ובהזדמנויות נוספות‪ .‬ארץ ישראל מלמדת שכל פרט מקושר‬
‫בשורשו לה’ ולכן אהבה אמתית לארץ צריכה להביא גם לשנאת מידת הגאווה‪ .‬התפילות‬
‫והכיסופים לבניין הארץ מכשירים את הלבבות לזכות ולראות בבניינה‪.‬‬
‫‪119‬‬
‫עם וארץ‬
‫י"ז אייר ‪ 32 -‬לעומר‬
‫‪120‬‬
‫סיפור‬
‫מסדר צבאי‬
‫עמדתי מהצד והתבוננתי‪ .‬הדגלים היו תלויים‪ ,‬צבועים בצבע החטיבה‪ ,‬מתנופפים‬
‫גאים ברוח‪ .‬הייתי כבר בסצנה הזו‪ .‬ברגעים האלה של טקס הענקת הכומתה‪.‬‬
‫אני אפילו זוכר את המחשבות שהיו לי‪ .‬נו‪ ,‬טקס כומתה‪ ,‬מה באמת משנה‬
‫מה הצבע של הכומתה שנמצאת שם על הכתף? אבל עכשיו‪ ,‬כמפקד שעומד‬
‫מן הצד זה אחרת‪.‬‬
‫הקצינים תפסו את מקומם והחיילים הסתדרו בשלשות‪ .‬כולם ציפו לבואו של‬
‫המח"ט‪ .‬הרס"ר כבר עלה על הבימה‪ ,‬והטקס עוד רגע יתחיל‪ .‬העיניים שלי‬
‫שוטטו על חיילי הפלוגה והתעכבו כל פעם שנתקלו בחייל שלי‪.‬‬
‫הנה טום‪ ,‬שעלה מרוסיה ונלחם להגיע מהתפקיד העורפי אל שורת הלוחמים‪.‬‬
‫ואיך הוא סחב את האלונקה כשלאף אחד כבר לא היה כוח‪ ,‬אפילו לי‪ ...‬הצעקות‬
‫שלו עדיין מהדהדות‪" :‬קדימה‪ ,‬בכוח!"‬
‫והנה אביחי‪ .‬כל יום ראשון אחרי שבת בבית מגיע בזמן(!) מקריית שמונה‬
‫בלי להתלונן או להתעצבן‪.‬‬
‫והנה אדאמו‪ .‬רק חצי שנה עברה מאז עלה ארצה‪ .‬עם עברית רצוצה והרבה‬
‫כוח רצון גם הוא הגיע לכאן‪.‬‬
‫עיניי ממשיכות לשוטט ומזהות בקהל את ההורים של רפי‪ .‬המצב הבריאותי‬
‫שלהם לא מי יודע מה‪ ,‬אבל לא היה שום ספק שהם יגיעו עד לכאן‪ ,‬כמו שלא‬
‫היה ספק שחרף כל הקיטורים גם הבן שלהם בסוף יהיה כאן‪.‬‬
‫אני חושב על כל החבר'ה שההורים שלהם לא כאן מסיבות שונות ומשונות‪,‬‬
‫אבל הם כאן‪ ,‬למרות כל הקשיים שהם משאירים בבית כל יום ראשון‪.‬‬
‫הטקס התחיל‪ .‬כל הנאומים כמו חולפים מעל ראשי‪ ,‬עד שמגיעים להענקת‬
‫הכומתות והכרזת המצטיינים‪ .‬לפתע הרמקולים מכריזים את שמו של ניסן‪.‬‬
‫הראש חוזר אחורה‪ ,‬כמה שעות בתוך המסע‪ .‬ניסן נקע את הרגל בתחילת‬
‫המסע הארוך‪ .‬החובש קבע שהוא צריך להתפנות‪ ,‬אבל את ניסן זה לא עניין‪.‬‬
‫ועכשיו‪ ,‬לאחר מסע שלם ברגל נקועה הוא מדדה אל מרכז הרחבה‪ .‬המח"ט‬
‫חובש לראשו את הכומתה‪.‬‬
‫אני‪ ,‬הציני‪ ,‬מתחיל להתרגש כשהמנון החטיבה מתנגן ברגע ועמיר הקצין‬
‫עובר חייל‪-‬חייל וחובש לראשו את הכומתה‪ .‬מאיפה הם הגיעו כל הצעירים‬
‫האלו‪ ,‬הילדים האלה‪ ,‬שלא תמיד יודעים מה התאריך העברי ומיהו רש"י?‬
‫מאיזו שכונת מצוקה או שכונת פאר? נערים‪ ,‬שבשבילם הדרך הזו לא מובנת‬
‫מאליה כלל וכלל!‬
‫הדמעות יורדות במורד הגרון‪ ,‬אך אני מתאפק‪ .‬עיניי נפגשות עם אלו של עמיר‪.‬‬
‫אני בולע את דמעותיי ומחייך חיוך גדול‪.‬‬
‫לזכות בארץ‬
‫זכותו של עם ישראל על ארצו‬
‫ִּכי ֶאת ָּכל ָה ָארֶ ץ ֲאׁ ֶשר ַא ָּתה ר ֶֹאה‬
‫לְ ךָ ֶא ְּתנֶ ָּנה וּ לְ זַ רְ ֲעךָ ַעד עוֹלָ ם‪.‬‬
‫לְ ךָ ֶא ֵּתן ֶאת ָה ָארֶ ץ ַהזּ ֹאת‬
‫וּ בָ רֵ ךְ ָּכל ִמינֵ י ְּתבוּ ָא ָת ּה לְ טוֹבָ ה‬
‫וְ ֵתן ְּברָ כָ ה ַעל ְּפנֵ י ָה ֲאדָ ָמה‪.‬‬
‫מתוך בראשית יג‪ ,‬טו‬
‫עם וארץ‬
‫י"ח אייר ‪ 33 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫יישוב ארץ ישראל‬
‫לקדושתה של ארץ ישראל ישנן השלכות הלכתיות רבות‪ ,‬ואנו נתבונן בכמה‬
‫מהן‪ .‬ראשית‪ ,‬לפי שיטת הרמב"ן ישנה מצוות עשה מן התורה לרשת את‬
‫הארץ ולשבת בה‪ .‬אלו הם דברי הרמב"ן‪:‬‬
‫"ואומר אני כי המצוה שהחכמים מפליגים בה והיא דירת ארץ ישראל‪...‬‬
‫הכל הוא ממצוות עשה הזה שנצטוינו לרשת את הארץ ולשבת בה‪ .‬אם כן‬
‫היא מצוות עשה לדורות‪ ,‬מתחייב כל יחיד ממנו ואפילו בזמן הגלות‪ ,‬כידוע‬
‫בתלמוד ובמקומות הרבה"‪.‬‬
‫לפי הרמב"ן מצוות יישוב הארץ היא מצווה כללית על כל האומה וגם מצווה‬
‫פרטית על כל אחד ואחד מאתנו‪ .‬המצווה הכללית היא לרשת את הארץ מיד‬
‫אויבינו לבל תהיה שוממה‪ .‬מצווה זו יכולה להיעשות כמובן רק על ידי הציבור‬
‫כולו‪ ,‬באמצעות הצבא‪ .‬שנים רבות היינו מנועים מלקיים מצווה זו כיוון שגלינו‬
‫מארצנו ולא היו לנו מערכות מדיניות וצבאיות‪ .‬מאז קום המדינה שבה מצווה‬
‫זו להתקיים על ידי הציבור ביתר תוקף‪ ,‬ויש לנו עוד כברת דרך ארוכה עד‬
‫קיומה בצורה שלמה ומלאה‪.‬‬
‫בנוסף למצווה הכללית ישנה גם מצווה פרטית שנובעת מעצם היותה של‬
‫הארץ קדושה‪ .‬מצווה זו מונחת על כל יחיד ויחיד לבוא ולגור בארץ הזו‪ ,‬אף‬
‫בזמן הגלות‪.‬‬
‫ל"ג בעומר‬
‫‪122‬‬
‫הלכות‬
‫טעם השמחה בל"ג בעומר‪ ,‬מפני שמסורת ביד הראשונים‪ ,‬שבל"ג בעומר פסקו‬
‫תלמידי רבי עקיבא למות‪ .‬יש מפרשים‪ ,‬שבאמת מתו התלמידים גם אחר‬
‫ל"ג בעומר‪ ,‬אלא שביום ל"ג בעומר החל רבי עקיבא ללמד תלמידים חדשים‬
‫ובתוכם רבי שמעון בר יוחאי‪ ,‬והם כבר לא מתו באותה מגפה‪ ,‬ומהם התפשטה‬
‫התורה בעם ישראל‪ ,‬ועל כן שמחים בל"ג בעומר‪ .‬ויש אומרים‪ ,‬שבל"ג בעומר‬
‫סמך רבי עקיבא את חמשת תלמידיו‪ ,‬שהם המשיכו את מסורת התורה‪.‬‬
‫וטעם נוסף לשמחה בל"ג בעומר‪ ,‬שהוא יום ההילולא של התנא הקדוש רבי‬
‫שמעון בר יוחאי‪ ,‬שהיה תלמידו של רבי עקיבא‪.‬‬
‫בל"ג בעומר מותר לשיר ולרקוד‪ ,‬ואין אומרים בו תחנון‪ ,‬וכן במנחה שלפניו‬
‫אין אומרים תחנון‪ ,‬ואין מתענים בו‪.‬‬
‫לפי מנהג אשכנז ומקצת מקהילות ספרדים‪ ,‬מותר להתחתן ולהסתפר‬
‫בל"ג בעומר ביום‪ ,‬ויש מקילים להתחתן ולהסתפר אף בליל ל"ג בעומר‪.‬‬
‫ולמנהג רוב הספרדים‪ ,‬אסור להתחתן ולהסתפר בל"ג בעומר‪( .‬מתוך 'פניני‬
‫הלכה'‪ ,‬זמנים)‬
‫דברים שבלב‬
‫אלוקים נתן לך במתנה‬
‫"ואתם"‪ ,‬פנה נציג האו"ם אל נציג הסוכנות היהודית‪ ,‬דוד בן גוריון‪" ,‬מהי טענת‬
‫הבעלות שלכם על הארץ הזאת?" בן גוריון שלף תנ"ך והתחיל לקרוא‪:‬‬
‫שא נָ א ֵעינֶ יךָ‪ָ ...‬צפֹנָ ה וָנֶ גְ ָּבה וָ ֵק ְד ָמה וָ ָּיָמה‪ִּ .‬כי ֶאת ָּכל ָה ָארֶ ץ‬
‫"וה' ָא ַמר ֶאל ַא ְברָ ם ָ ׂ‬
‫ֲ ׁא ֶשר ַא ָּתה ר ֶֹאה לְ ךָ ֶא ְּתנֶ ָּנה וּ לְ זַ רְ ֲעךָ ַעד עוֹלָ ם‪ .‬קוּם ִה ְת ַה ֵּלךְ ָּב ָארֶ ץ לְ ָארְ ָּכ ּה וּ לְ רָ ְח ָּב ּה‬
‫ִּכי לְ ךָ ֶא ְּתנֶ ָּנה‪".‬‬
‫"התנ"ך הוא הראיה הכי טובה לזכותנו על הארץ‪ .‬הציווי הראשון שנצטווה אברהם‬
‫אבינו על ידי הקב"ה הוא "לך לך מארצך‪ ...‬ומבית אביך אל הארץ אשר אראך‪.‬‬
‫את אותה הארץ הבטיח הקב"ה לאברהם אבינו‪ ,‬אחריו ליצחק וכן ליעקב‪ .‬ארץ‬
‫ישראל מוזכרת בתנ"ך מאות פעמים כארץ המובטחת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בקוראן ‪-‬‬
‫הספר הקדוש בעיני המוסלמים הטוענים לבעלות על הארץ הזאת ‪ -‬היא אינה‬
‫מוזכרת אפילו פעם אחת‪ .‬לא כבשנו ארץ לא לנו‪ .‬לא נישלנו עם היושב לבטח‬
‫על ארצו‪ .‬גורשנו מכאן באכזריות לפני כאלפיים שנה‪ ,‬ואנחנו רוצים בסך הכול‬
‫לשוב לארצנו‪ .‬לשוב הביתה"‪.‬‬
‫•‬
‫"ליסטים אתם!" זו טענה שנשמעת שוב ושוב מפי אומות העולם ‪ -‬העולם הערבי‪,‬‬
‫אירופה וארה"ב‪" .‬כבשתם עם אחר‪ .‬אתם לא מוסריים!" מעל לכל התשובות ישנה‬
‫תשובה אחת‪ :‬פירוש רש"י הראשון על התורה‪ .‬רש"י מעלה שאלה‪ ,‬למה פתחה‬
‫התורה בסיפורי הבריאה ולא בהלכות ובמצוות? התורה הרי באה להורות לנו כיצד‬
‫לחיות‪ .‬אם כן‪ ,‬למה חשובים כל הסיפורים הללו? התשובה מדהימה‪ .‬כל סיפורי‬
‫הבריאה נכתבו כדי לומר שהקב"ה ברא את העולם‪ .‬אם יבואו ביום מן הימים‬
‫אומות העולם ויטענו שגזלנו את ארץ ישראל מידי עמי כנען‪ ,‬נאמר להם בקול‬
‫צלול‪" :‬כל הארץ כולה של הקב"ה‪ .‬הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו‪ .‬ברצונו ‪-‬‬
‫נתן אותה לכנען‪ ,‬וברצונו ‪ -‬נטלה מהם ונתנה לנו"‪ .‬נקודה‪ .‬הארץ ניתנה לנו מאת‬
‫הקב"ה‪ .‬היא שלנו‪ .‬כל הטענות הביטחוניות‪ ,‬הכלכליות וכדומה הן רק כתוספת‬
‫לנקודה המרכזית‪ .‬הארץ שלנו‪ .‬לא בגלל שכבשנו; לא בגלל שהיינו פה עוד לפני‬
‫הערבים; בגלל דבר אחד‪ :‬ה' נתן אותה לנו‪ .‬כמו שאלוקים נתן לנו את החיים במתנה‪,‬‬
‫ללא בחירתנו וללא שאלה מה דעתנו בעניין‪ ,‬כך אלוקים נתן לנו את ארץ ישראל‬
‫במתנה‪ .‬זו הייתה ההבטחה הראשונה לאברהם‪ .‬הבטחה על הארץ‪.‬‬
‫"ירושלים הבנויה כעיר שחברה לה יחדו" ‪ -‬א"ר יהושע בן לוי עיר‬
‫שהיא עושה כל ישראל חברים‪.‬‬
‫(ילקוט שמעוני‪ ,‬תהלים‪ ,‬תתעט)‬
‫‪123‬‬
‫עם וארץ‬
‫י"ט אייר ‪ 32 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫הדר בחוץ לארץ‬
‫"תנו רבנן‪ :‬לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים‬
‫ואל ידור בחוץ לארץ אפילו בעיר שרובה ישראל‪ .‬שכל הדר בארץ ישראל דומה‬
‫כמי שיש לו אלוה וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה"‪ .‬מיד אחרי‬
‫שנאמרה הלכה זו בגמרא‪ ,‬נזעקו חכמים לשאול‪" :‬וכי שאינו דר בארץ אין לו‬
‫אלוה?"‪ .‬האם באמת ייתכן שאין אלוקים למי שאינו דר בארץ? ענתה על כך‬
‫הגמרא‪" :‬אלא לומר לך כל הדר בחוצה לארץ כאילו עובד עבודת כוכבים"‪.‬‬
‫עיקרון זה למדו חז"ל מדוד המלך‪ .‬כאשר נאלץ דוד לברוח משאול ולצאת מן‬
‫הארץ אמר את המשפט הבא‪"ִּ :‬כי גֵ רְ ׁשוּ נִ י ַהיּ וֹם ֵמ ִה ְס ַּת ֵּפ ַח ְּבנַ ֲחלַ ת ה' לֵ אמֹר לֵ ךְ‬
‫ֲעבֹד ֱאל ִֹהים ֲא ֵחרִ ים"‪ .‬האם מישהו ציווה על דוד לעבוד עבודה זרה? לא‪ .‬לכן‬
‫הבינו מכך חז"ל שכוונתו הייתה ליציאתו המאולצת מן הארץ לחוץ לארץ ולזה‬
‫קרא דוד עבודת אלוקים אחרים‪ .‬אדם שחי בחוץ לארץ על אדמה טמאה הוא‬
‫רחוק מחיים של דבקות בה'‪ .‬גם אדם גדול וצדיק כמו דוד המלך אמר על‬
‫עצמו שההימצאות על אדמת חוץ לארץ הטמאה ריחקה אותו מן הקישור‬
‫הישיר לאלוקי אמת‪.‬‬
‫המצווה לשבח את הארץ והאיסור לדבר בגנותה‬
‫הלכות‬
‫בוא וראה מעלתה של ארץ ישראל על כל הארצות‪ ,‬שאיסור לשון הרע חל על‬
‫אנשים בלבד‪ ,‬כדי שלא לצערם‪ ,‬לפיכך אין איסור לספר לשון הרע על עצים‬
‫ואבנים שאינם חשים צער‪ .‬אולם על ארץ ישראל אסור לספר לשון הרע‪ ,‬מפני‬
‫שהמדבר בגנותה כופר בתורה ששיבחה את הארץ‪ ,‬ומעכב את גילוי שמו של‬
‫ה' בעולם‪ ,‬שאינו מתגלה אלא דרך ארץ ישראל‪ ,‬ארץ הקודש‪ .‬לפיכך עונשו‬
‫של המוציא דיבת הארץ חמור במיוחד‪ ,‬שאפילו בני דור דעה‪ ,‬שקיבלו תורה‬
‫מסיני‪ ,‬לא עמדה להם זכותם‪ ,‬וכיוון ששמעו עליה לשון הרע ומאסו בה‪ ,‬נגזרה‬
‫עליהם מיתה‪ ,‬ונתעכבה כניסת ישראל לארץ ארבעים שנה‪.‬‬
‫מסופר בתלמוד על גדולי האמוראים שהיו משתדלים שלא יצא שם רע‬
‫על ארץ ישראל‪ .‬רבי חנינא‪ ,‬כשהיה מהלך בארץ ישראל וראה מכשול בדרך‪,‬‬
‫היה מתקנו‪ .‬ופרש רש"י שהיה משווה ומתקן מכשולי העיר מחמת חיבת‬
‫הארץ שהיתה חביבה עליו‪ ,‬והיה מחזר תמיד לתקנה כדי שלא יצא שם רע‬
‫על דרכיה‪( .‬מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬העם והארץ)‬
‫‪124‬‬
‫דברים שבלב‬
‫תאמין בעצמך‬
‫יושבים סביב שולחן עגול‪" .‬למה חשוב לכם כל כך חבל הארץ הזה‪ ,‬חבל סיני?"‬
‫שאל ג'ימי קרטר‪ ,‬נשיא ארה"ב‪ ,‬את ראש הממשלה מנחם בגין‪" .‬מבחינתנו זו‬
‫רצועת ביטחון משמעותית בהגנה על מדינת ישראל מפני תקיפה ממצרים‪ .‬כמו‬
‫כן יש בחבל זה אוצרות טבע רבים כמו בארות נפט‪ ,‬אתרי תיירות שמכניסים‬
‫כסף רב למדינה‪ ,‬ויישובים רבים הוקמו שם"‪" .‬טענות חשובות מאוד‪ .‬ולמה לכם‬
‫הוא חשוב כל כך?" פנה קרטר אל אנואר סאדאת‪ ,‬נשיא מצרים‪ .‬סאדאת ירד אל‬
‫הרצפה‪ ,‬נישק אותה‪ ,‬ואמר‪" :‬זו אדמה קדושה!"‪ .‬אתם יודעים מי קיבל את סיני?‬
‫סאדאת‪ .‬עד גרגר החול האחרון‪...‬‬
‫•‬
‫לפעמים נשמעת הטענה‪" :‬למה אתם מנפנפים בכל מיני טענות 'דתיות' על‬
‫זכותנו על הארץ? זה לא מעניין את האמריקאים או את הערבים‪ .‬תשמיעו טענות‬
‫ריאליסטיות והגיוניות שיכולות להתקבל באוזני השומעים"‪.‬‬
‫את אותה שאלה אפשר לשאול גם על דברי הרש"י הראשון על התורה‪ .‬רש"י מלמד‬
‫אותנו שהתורה מספרת שהקב"ה ברא את העולם‪ .‬זאת כדי שנאמר לגויים שאנחנו‬
‫לא גזלנים‪ ,‬אלא הקב"ה ברא את כל הארצות‪ ,‬והחליט לתת את ארץ ישראל לנו‪.‬‬
‫אבל מה התועלת בכך שזה כתוב בתנ"ך? אם הגויים לא מאמינים בתנ"ך‪ ,‬אין לדבר‬
‫שום משמעות לכאורה‪ .‬על כך עונה הרב חרל"פ ‪ -‬קודם כל אנחנו צריכים להאמין‬
‫שהארץ היא שלנו‪ ,‬לכן כתוב "כח מעשיו הגיד לעמו‪ ,‬לתת להם נחלת גויים"‪ .‬הקב"ה‬
‫סיפר את כוח מעשיו ואת תהליך בריאת העולם לעמו‪ ,‬עם ישראל‪ .‬כאשר אנחנו‬
‫נהיה סמוכים ובטוחים שהארץ שלנו מכוח ההבטחה האלוקית‪ ,‬ממילא נוכל למצוא‬
‫את המילים המתאימות מול אומות העולם‪ ,‬ולעמוד מול כל לחץ‪ .‬שום רוח ואיוּם‬
‫אינם יכולים לעץ הנטוע עמוק עמוק באדמה‪.‬‬
‫כל הטיעונים האחרים לאחיזתנו על ארץ ישראל ברי פיתרון; "חסר לכם ביטחון‬
‫ולכן אתם רוצים בחבל ארץ זה? ‪ -‬ניתן לכם מטוסים משוכללים ומערכות הגנה‬
‫מתקדמות‪ .‬אתם מרוויחים כסף מהכנסות של פיתוח ותיירות? ‪ -‬ניתן לכם מענק‬
‫כספי והלוואות נרחבות כל שנה"‪ .‬רק לדבר אחד 'הדוד סם' מאמריקה אינו יכול‬
‫לתת תחליף‪ :‬קדושת ארץ ישראל‪.‬‬
‫כאשר לעם ישראל יש ספק על זכותנו כאן בארץ ישראל לא נוכל להתמודד מול הלחץ‪.‬‬
‫הטיעון המוסרי "עם כובש אתם!" ימשיך להדהד‪ .‬לכן צריך להפנים היטב‪ :‬כשארץ‬
‫ישראל חוזרת לשלטון ישראל ‪ -‬נעשה כאן צדק הסטורי ומתקיים רצון ה'‪.‬‬
‫ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות‪.‬‬
‫(ירושלמי כלים א‪ ,‬ו)‬
‫‪125‬‬
‫עם וארץ‬
‫כ' אייר ‪ 33 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫"הכל מעלין לארץ ישראל"‬
‫הלכה מעניינת נוספת שנובעת מקדושתה של ארץ ישראל אנו מוצאים ביחס‬
‫לקשר שבין איש לאישה‪ .‬כך פסקו חז"ל להלכה במקרה של מחלוקת בני הזוג‬
‫האם לעלות לארץ ישראל‪" :‬הוא אומר לעלות והיא אומרת שלא לעלות‪ ,‬כופין‬
‫אותה לעלות‪ ,‬ואם לאו תצא בלא כתובה‪ .‬היא אומרת לעלות והוא אומר שלא‬
‫לעלות‪ ,‬כופין אותו לעלות ואם לאו יוציא ויתן כתובה"‪.‬‬
‫אם הבעל מעוניין לעלות לארץ והאישה איננה מסכימה בשום אופן‪ ,‬הבעל יכול‬
‫לגרשה ולהיפטר מהחוב שהתחייב לה בכתובה בשעת הנישואין‪ .‬וכן להיפך‪,‬‬
‫אם האישה מעוניינת לעלות‪ ,‬והאיש אינו מסכים בשום אופן‪ ,‬בית הדין כופה‬
‫את האיש לגרש את האישה ולשלם לה את דמי כתובתה כנגד רצונו‪.‬‬
‫מהלכה זו אנו רואים עיקרון נוסף – בית שנבנה על ידי איש ואישה בעם‬
‫ישראל‪ ,‬ואחד הצדדים איננו מחובר וקשור מספיק לקדושת הארץ‪ ,‬ראוי‬
‫להתפרק! הרי כל מגמת הנישואין בעם ישראל היא להשרות את השכינה‬
‫בעולם הזה – "איש ואישה זכו שכינה ביניהם"‪ ,‬וכבר למדנו שאין השכינה‬
‫שורה בחוץ לארץ‪ .‬אדם שמסרב בתוקף לעלות לארץ ישראל שהיא ארץ‬
‫החיים הטבעית והבריאה של עם ישראל הוא אדם שאינו יכול להשרות את‬
‫השכינה בעולם הזה‪ ,‬ואין ראוי לבנות עמו בית‪.‬‬
‫כלל ישראל בארץ לעומת יחידיות בחו"ל‬
‫‪126‬‬
‫הלכות‬
‫האמונה האחדותית מתבטאת גם בגילוי דבר ה' על ידי הכלל‪ .‬מבין בני אומות‬
‫העולם יש צדיקים גדולים‪ ,‬אבל הם צדיקים פרטיים‪ .‬אולם אין עם באומות‬
‫העולם שיכול להתגבש כעם לשם עבודת ה'‪ ,‬לשם כך נבחר עם ישראל‪ ,‬שהוא‬
‫היחיד שיכול לגלות את קדושת הכלל‪ .‬זה החזון הגדול של גילוי האמונה‬
‫השלימה בעולם‪ ,‬שעם שלם‪ ,‬על כל חלקיו וגווניו‪ ,‬חכמים ואנשי מעשה‪ ,‬כהנים‬
‫לוויים וישראלים‪ ,‬כולם יחד יגלו את דבר ה'‪ .‬זוהי קדושת הכלל שקיימת בעם‬
‫ישראל בלבד‪ .‬והמדרגה המיוחדת הזאת של עם ישראל יכולה להתגלות בארץ‬
‫"וּמי כְ ַע ְּמךָ ְּכיִ ְ ׂ‬
‫ישראל בלבד‪ .‬וכמו שנאמר ‪ִ :‬‬
‫שרָ ֵאל גּ וֹי ֶא ָחד ָּב ָארֶ ץ"‪ .‬ופירשו בזוהר‬
‫שדווקא בארץ עם ישראל נקרא גוי אחד ולא במקום אחר‪.‬‬
‫ומעל לכל‪ ,‬רק בארץ ישראל אפשר להקים את בית המקדש שבו עיקר גילוי‬
‫שכינה בעולם‪.‬‬
‫כיוון שהאמונה השלימה מתגלה בכלל ישראל‪ ,‬גם מדרגת הנבואה‪ ,‬שהיא‬
‫המדרגה הגבוהה ביותר שאדם יכול להגיע אליה תלויה בכלל ישראל‪ ,‬שאין‬
‫נביא מתנבא אלא למען כלל ישראל‪( .‬מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬העם והארץ)‬
‫דברים שבלב‬
‫ארץ החיים‬
‫"מה אתה מעדיף‪ ,‬אדמה או חיים? שטחים או שלום?" פנה אלי גדי‪ ,‬סטודנט‬
‫צעיר‪ .‬היה זה בימים ההם‪ ,‬ימי הסכמי 'אוסלו'‪ ,‬כשחשבנו שהנה ‪ -‬השלום עומד‬
‫אחר כותלנו‪ ,‬ותמו המלחמות‪.‬‬
‫"ארץ ישראל הובטחה לאברהם אבינו! היא שלנו! לא נוותר עליה!" שלפתי את‬
‫מה שקראתי אתמול ושלשום בחוברות 'בשביל הנשמה' וחייכתי כמנצח‪.‬‬
‫גדי נשם עמוק ואמר‪" :‬אני מסכים אתך‪ .‬הארץ שלנו‪ .‬אבל אם יש סיכוי שלא‬
‫יהיו יותר מלחמות אם נוותר על חלקי מולדת‪ ,‬אני בכאב רב ובצער עמוק אוותר‬
‫עליהם‪ .‬גם אני קשור לארץ ישראל ומכיר כל שביל ורגב באדמותיה‪ .‬אך בשביל‬
‫שלום אני מוכן לויתורים כואבים‪ ,‬על מנת לשמור על עם ישראל‪ .‬האדמה לא‬
‫חשובה יותר מהאדם"‪.‬‬
‫הוא סיים את נאומו הנוקב‪ ,‬והביט בעיניי‪ .‬איך אענה על טיעון שכזה?‬
‫"טענתך חזקה מאוד‪ .‬אתה מציג את השאלה כך שעומדים כאן שני ערכים‬
‫שסותרים זה את זה‪ .‬האמת היא שזו הסתכלות שגויה מיסודה; ארץ ישראל‬
‫והחיים הם אינם ערכים שעומדים בסתירה‪ .‬בהתבוננות עמוקה יותר אדמה‬
‫שווה חיים‪ .‬ככל שנהיה קשורים יותר לארץ ישראל ‪ -‬החיים האישיים והציבוריים‬
‫שלנו יהיו בעלי יותר עוצמה‪ ,‬יותר חיים"‪.‬‬
‫ראיתי את המבט השואל בעיניו של גדי‪ ,‬והמשכתי‪" .‬איך אפשר להסביר את‬
‫קשר החיים הזה בין עם ישראל לארץ ישראל? 'אי אפשר לעמוד על התוכן של‬
‫סגולת קדושת ארץ ישראל‪ ...‬בשום השכלה רציונלית אנושית'‪ ,‬אמר הרב קוק‪.‬‬
‫קשה מאוד להוכיח בהוכחות שכליות את חשיבות ארץ ישראל לעם ישראל‪ ,‬כמו‬
‫שאני לא יכול להוכיח בשכל על קיום הנשמה שקיימת בתוכי‪.‬‬
‫איך בכל זאת אני יודע שיש נשמה? ‪ -‬אני רואה את הגילויים שלה‪ :‬את המחשבות‪,‬‬
‫את הרגשות והתחושות‪ ,‬את הצימאון לאלוקים חיים‪ ,‬את התשוקה לעשות טוב‬
‫וחסד‪ ,‬את המוסר והמצפון‪ .‬כל אלו מעידים שיש משהו רוחני שקיים בתוכי‬
‫ושמבדיל ביני לבין הבהמה‪.‬‬
‫כך גם בקשר שלנו לארץ ישראל‪ .‬אי אפשר להסביר לוגית את הקשר‪ ,‬אלא פשוט‬
‫להתבונן על ההתגלויות שלו‪ .‬על ההסטוריה חסרת התקדים של קשר החיים‬
‫בין ארץ ישראל לעם ישראל‪ .‬אם נראה זאת במהלך ההסטוריה לא יהיה ניתן‬
‫להסביר זאת אלא בקשר החיים שיש בין עם ישראל לארצו‪ .‬תלמד את הימים‬
‫הבאים בחוברת 'בשביל הנשמה'‪ .‬קשר החיים הזה יִ יגָ לֶ ה לנגד עיניך"‪.‬‬
‫ענווה ושפלות אמתית אפשר להשיג רק בארץ ישראל‪.‬‬
‫(ר' אברהם דב מאברוץ')‬
‫‪127‬‬
‫עם וארץ‬
‫כ"א אייר ‪ 34 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫המוציא לחם מן הארץ‬
‫גם בנוסח הברכות שאנו מברכים מדי יום יש רמזים שונים לקדושתה של‬
‫הארץ‪ .‬דוגמה אחת לכך היא בנוסח הברכה שאנו מברכים על הלחם‪ .‬ברכת‬
‫הלחם היא "המוציא לחם מן הארץ"‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ברכת פרי האדמה היא‬
‫"בורא פרי האדמה"‪ .‬מדוע השתנתה ברכת הלחם משאר ֵפרות האדמה ואין‬
‫אנו מברכים "המוציא לחם מן האדמה"?‬
‫ביאר זאת הגאון מוילנא באופן שמדגיש עבורנו את משמעותה האדירה של‬
‫ארץ ישראל‪" .‬המוציא לחם מן הארץ" פירושו‪ ,‬מן הארץ – זוהי הארץ בה"א‬
‫הידיעה ‪ -‬ארץ ישראל‪ .‬הלחם הוא עיקר מזונו של האדם ולכן הוא שואב את‬
‫כוחו מן הארץ המיוחדת ביותר לאדם – מארץ ישראל‪ .‬שאר המזונות אינם‬
‫עיקר מזונו של האדם אלא רק תוספות נלוות שנועדו להרחיב את תענוגו‬
‫והנאתו ולכן אינם קשורים דווקא לארץ ישראל אלא לאדמה באופן כללי‪ .‬לכן‪,‬‬
‫מברכים עליהם רק "בורא פרי האדמה"‪.‬‬
‫הסבר זה מדגיש עבורנו גם כן את מרכזיותה של ארץ ישראל בכל מערכת‬
‫חיינו‪ .‬אין היא רק המרכז של חיי הרוח‪ ,‬אלא המרכז של חיי האדם בכלל‪ ,‬אף‬
‫של חייו הגשמיים‪.‬‬
‫אהבת הארץ‬
‫הלכות‬
‫מהתורה למדנו כי יש להעריך את הארץ הטובה ולהודות לה' עליה‪ ,‬שנאמר‪:‬‬
‫ִּ"כי ה' ֱאלו ֶֹהיךָ ְמ ִב ֲיאךָ ֶאל ֶארֶ ץ טו ָֹבה‪ֶ ,‬ארֶ ץ נַ ֲחלֵ י ָמיִם ֲעיָ נֹת ְוּת ֹהמֹת י ְֹצ ִאים ַּב ִּב ְק ָעה‬
‫שעֹרָ ה וְגֶ ֶפן ְוּת ֵאנָ ה וְרִ ּמוֹן ֶארֶ ץ זֵ ית ׁ ֶש ֶמן וּ ְד ָבׁש‪ֶ .‬ארֶ ץ ֲאׁ ֶשר לֹא‬
‫ָוּב ָהר‪ֶ .‬ארֶ ץ ִח ָּטה וּ ְ ׂ‬
‫ש ָב ְע ָּת ֵוּברַ כְ ָּת ֶאת ה'‬
‫ְב ִמ ְס ֵּכנֻת ּתֹאכַ ל ָּב ּה לֶ ֶחם לֹא ֶת ְח ַסר כּ ֹל ָּב ּה‪ ...‬וְ ָאכַ לְ ָּת וְ ָ ׂ‬
‫ֱאלו ֶֹהיךָ ַעל ָה ָארֶ ץ ַה ּט ָֹבה ֲאׁ ֶשר נָ ַתן לָ ךְ "‪ .‬הלימוד היסודי שיוצא מהפסוקים‬
‫הללו הוא‪ ,‬שהתורה מחנכת אותנו לאהוב את ארץ ישראל‪ ,‬ומתוך כך להודות‬
‫לה' עליה‪.‬‬
‫מסופר בתלמוד‪ ,‬שרבי אבא‪ ,‬היה מנשק את אבניה מרוב חיבת הארץ‪ .‬ורבי חייא‬
‫"א ָּתה ָתקוּם ְּתרַ ֵחם‬
‫היה מתגולל בעפרה מרוב חיבתה‪ ,‬לקיים מה שנאמר ‪ַ :‬‬
‫ִציּ וֹן ִּכי ֵעת לְ ֶחנְ נָ ּה ִּכי ָבא מו ֵֹעד‪ִּ .‬כי רָ צוּ ֲע ָב ֶדיךָ ֶאת ֲא ָבנֶ ָיה ֶוְאת ֲע ָפרָ ּה יְ חֹנֵ נוּ"‪.‬‬
‫וכן כתב הרמב"ם‪" :‬גדולי החכמים היו מנשקין על תחומי ארץ ישראל ומנשקין‬
‫אבניה ומתגלגלין בעפרה‪ ,‬וכן הוא אומר‪ִּ :‬כי רָ צוּ ֲע ָב ֶדיךָ ֶאת ֲא ָבנֶ ָיה ֶוְאת ֲע ָפרָ ּה‬
‫יְ חֹנֵ נוּ "‪( .‬מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬העם והארץ)‬
‫‪128‬‬
‫דברים שבלב‬
‫רק אותך‬
‫הרומאים‪ ,‬הביזנטיים‪ ,‬הערבים‪ ,‬הצלבנים ואומות נוספות‪ ,‬שלטו כאן בארץ‪ .‬אף אחד‬
‫מהם לא הצליח לקומם אותה מעפרה וליישבה‪ .‬הארץ הסבה מהם את פניה‪.‬‬
‫"שממה תהיה ארץ ישראל לאויביכם שלא ימצאו בה נחת רוח"‪ ,‬כתב רבנו בחיי‬
‫כבר לפני מאות שנים‪" ,‬ובשורה טובה היא לישראל‪ ,‬שאף האומות היושבים בה‬
‫ינהגו שממה עליה שלא יבנו עליה חומה ומגדל‪ ,‬וכל האומות ישתדלו לבנותה‬
‫ואין להם כח‪ ,‬ויש בזה סימן גדול לישראל‪ ,‬שמיום שחרבה וגלו ממנה לא קבלה‬
‫אומה ולשון ולא נתישבה שם אומה כלל‪ ,‬אבל היא חרבה ושממה ולא תקבל‬
‫עד שישובו אפרוחיה לתוכה"‪.‬‬
‫לא צריך ללכת רחוק מדי‪ .‬עד לפני כמה שנים הייתה התיישבות מפוארת בגוש‬
‫קטיף‪ .‬לפני שנים רבות קראו הערבים לאדמת גוש קטיף 'האדמה המקוללת'‪ .‬לא‬
‫הצליחו לגדל שם דבר‪ .‬בתחילת ההתיישבות בחבל עזה הביאו מומחה בחקלאות‬
‫שיעריך האם אפשר לגדל שם גידולים חקלאיים‪ .‬הוא מישש את הקרקע בידיו‬
‫ואמר‪" :‬החול כאן הוא חול ים‪ .‬אם יצמחו כאן גידולים חקלאיים‪ ,‬יצמחו לי שערות‬
‫בכף היד"‪ .‬כנראה מאז צמחו לו הרבה שערות בכף היד‪ ,‬כי חבל זה הפך להיות‬
‫פורה ומשגשג‪ .‬גוש קטיף הפך‪ ,‬בזכות עקשנות יהודית ואמונה גדולה‪ ,‬לחבל הארץ‬
‫הפורח במדינה‪ .‬האדמה נתנה פירותיה בעין יפה‪ .‬לצערנו‪ ,‬ההתיישבות היהודית‬
‫נעקרה מגוש קטיף‪ .‬ערבים השתלטו על האדמות והחממות‪ ,‬ניסו לשחזר את‬
‫ההצלחה‪ .‬והאדמה חזרה להיות 'מקוללת'‪ .‬אותם פועלים ערבים שעבדו בגוש‬
‫קטיף ניסו ליישם את אותן שיטות גידול והעלו חרס בידם‪ .‬האדמה מסרבת‬
‫לתת את פירותיה‪.‬‬
‫כשעם ישראל אינו בארץ‪ ,‬הארץ חסרת חיים‪ .‬היא אינה מראה את יופיה לאיש זר‪,‬‬
‫אינה מעניקה מפירותיה המתוקים ומשפעה הרב לשום עם נכרי‪ .‬יש כאן משהו‬
‫לא טבעי שאינו ניתן להסבר רציונלי‪ :‬איך פיסת אדמה מגיבה באופן שונה לעמים‬
‫שונים? אך המבט ההסטורי לאחר אלפי שנים מלמד אותנו אחרת‪ .‬כנראה שזו‬
‫לא ארץ רגילה‪ .‬רק עם ישראל יכול להשיבה לחיים‪.‬‬
‫•‬
‫"עד היום לא הצליחה שום אומה להתבסס כאומה בארץ ישראל‪ .‬אותו ערב‬
‫רב של שבטים מדולדלים שישבו בה החזיקו בה רק כאריסים סתם‪ ,‬כבעלים‬
‫ארעיים‪ ,‬שכפי הנראה בעליל הם מחכים לאלה הזכאים לבעלות קבע על האדמה"‪.‬‬
‫(פרופסור סיר ג'ון ויליאם דוסון)‬
‫ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה‪.‬‬
‫(ספרי דברים‪ ,‬פ)‬
‫‪129‬‬
‫עם וארץ‬
‫כ"ב אייר ‪ 35 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫גשמי ארץ ישראל‬
‫אופן ירידת הגשמים בארץ ישראל מיוחד במינו‪ .‬כך מתארים הפסוקים בפרשת‬
‫עקב את יתרונה של ארץ ישראל על שאר הארצות‪"ִּ :‬כי ָה ָארֶ ץ ֲאׁ ֶשר ַא ָּתה ָבא‬
‫אתם ִמׁ ָּשם ֲאׁ ֶשר ִּתזְ רַ ע ֶאת זַ רְ ֲעךָ‬
‫ׁ ָש ָּמה לְ רִ ׁ ְש ָּת ּה לֹא כְ ֶארֶ ץ ִמ ְצרַ יִם ִהוא ֲאׁ ֶשר ָיְצ ֶ‬
‫וְ ִהׁ ְש ִק ָית ְברַ גְ לְ ךָ ְּכגַ ן ַה ּיָרָ ק‪ .‬וְ ָה ָארֶ ץ ֲאׁ ֶשר ַא ֶּתם ע ְֹברִ ים ׁ ָש ָּמה לְ רִ ׁ ְש ָּת ּה ֶארֶ ץ ָהרִ ים‬
‫ת ְש ֶּתה ָּמיִם"‪.‬‬
‫ְוּב ָקעֹת לִ ְמ ַטר ַהׁ ָּש ַמיִם ִּ ׁ‬
‫בעוד בארץ מצרים הגשמים יורדים בעיקר באזור הנהר המרכזי‪ ,‬הנילוס‪ ,‬ומשם‬
‫יש צורך בעבודה מפרכת כדי לשאוב את המים ולהשקות את השדות‪ ,‬בארץ‬
‫ישראל זה שונה‪ .‬כאן – "אתה ישן על מיטתך‪ ,‬והקב"ה משקה נמוך וגבוה‪,‬‬
‫גלוי ושאינו גלוי כאחד" (רש"י)‪ .‬אין צורך במאמצים מרובים כי הגשמים‬
‫יורדים בכל המקומות‪.‬‬
‫מצד אחד זהו יתרון גדול ונוח‪ .‬אך מצד שני זה גם מאוד מחייב כי בארץ ישראל‬
‫אנו תלויים בחסדי ה' שיוריד לנו גשמים‪ .‬כאן בארצנו הקדושה לא מספיק‬
‫לבנות מפעלי מים ומשאבות ענק‪ ,‬כי אם תהיה בצורת כל זה יהיה לשווא‪.‬‬
‫בארץ ישראל יש צורך בתפילה ובמעשים טובים‪ .‬אנו לא מקבלים את הגשמים‬
‫בצורה טבעית ורגילה אלא אנו צריכים להתעלות מבחינה רוחנית ומבחינה‬
‫מוסרית כדי להיות ראויים לקבל את השפע הזה מאת הבורא‪.‬‬
‫תרומות ומעשרות ‪ -‬כשרוב ישראל בארץ‬
‫הלכות‬
‫אחת מהמצוות התלויות בארץ‪ ,‬היא מצוות הפרשת תרומות ומעשרות‪.‬‬
‫צריך לדעת‪ ,‬שקדושתה של ארץ ישראל נצחית‪ ,‬ואפילו בזמנים שרוב עם‬
‫ישראל מתגורר בארצות נכר‪ ,‬קדושתה קבועה וקיימת‪ ,‬אלא שאז היא עלומה‬
‫ונסתרת‪ .‬ורק כאשר עם ישראל חי בארצו‪ ,‬על פי התורה חייבים להפריש‬
‫תרומות ומעשרות מהפירות הגדלים בה‪ .‬ולכן היום כשרבים מבני העם עדיין‬
‫לא חיים בארץ ‪ -‬החיוב במצוות תרומות ומעשרות מדברי חכמים‪.‬‬
‫צריך להוסיף‪ ,‬שגם רוב העם נחשב ככולו‪ ,‬ולכן ממש באותו היום שבו יעלה‬
‫העולה החדש או ייוולד הילד‪ ,‬שיכריע את הכף למצב שרוב היהודים חיים‬
‫בארץ‪ ,‬ממש באותו הרגע‪ ,‬יחזרו לתוקפן המלא גם כל המצוות התלויות‬
‫בארץ‪ .‬בפועל מסתבר שלא נדע בדיוק כמה יהודים ישנם בעולם‪ ,‬וכמה‬
‫בדיוק נמצאים בארץ‪ ,‬ולכן תהיה תקופה שבה יהיה ספק אם חיוב תרומות‬
‫ומעשרות מהתורה או מדברי חכמים‪ ,‬ולאחר מכן בעז"ה נזכה להתחייב‬
‫בתרומות ומעשרות מהתורה‪( .‬מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬ליקוטים א')‬
‫‪130‬‬
‫דברים שבלב‬
‫הישרדות‬
‫תלוש‪ .‬אין תחושה קשה יותר מזאת‪ .‬להרגיש שאין לך בית לחזור אליו‪ ,‬שבכל‬
‫מקום אתה דחוי ואינו רצוי‪ ,‬נרדף ומושפל‪ .‬ללא שורשים‪ .‬ללא ביטחון מה יהיה‬
‫מחר‪ .‬אין לך זמן לעסוק בעצמך‪ ,‬ביכולות שלך‪ ,‬בכישרונות הטמונים בך‪ ,‬באישיות‬
‫שלך‪ .‬אינך יכול לבטא את עצמך‪ .‬אין לך זמן לחלום‪.‬‬
‫אתה עסוק כל הזמן בהישרדות; להרים את הראש מעל המים לכמה שניות‪,‬‬
‫לשאוף קצת אוויר לנשימה ושוב לצלול‪ ,‬לאותה ביצה טובענית שלא מקדמת‬
‫אותך לשום מקום‪.‬‬
‫זו הייתה התחושה של עם ישראל בגלות‪.‬‬
‫בכל מקום שאליו הלך הוא היה מנודה‪ ,‬נרדף ונתון לחסדי הגויים‪.‬‬
‫בעיצומה של השואה הנוראה הציעו ללורד מוין‪ ,‬השר הבריטי לענייני המזרח‬
‫התיכון‪ ,‬להציל את יהודי הונגריה על ידי הסכם עם גרמניה‪ .‬תגובתו הבזויה‬
‫הייתה‪" :‬מה אעשה עם מליון יהודים?!" ושלח בהבל פיו את רוב יהודי הונגריה‬
‫אל משרפות אושוויץ‪.‬‬
‫כשאין לעם קרקע תחת רגליו ‪ -‬אין לו קיום‪.‬‬
‫"כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם"‪ ,‬אומרת הגמרא‪ .‬אדם חייב להיות קשור למשהו‬
‫בר קיימא‪ ,‬למשהו יציב‪ .‬כל הכסף והזהב שבעולם יכולים להעלם‪ ,‬להתכלות‪ .‬דבר‬
‫אחד יציב יש בעולם‪ :‬קרקע‪ .‬אדמה תחת רגליך‪ ,‬מקום שאף אחד לא יגרש אותך‬
‫ממנו‪ .‬מקום שבו תוכל להתפתח ולבטא את אישיותך‪.‬‬
‫"כל עם שאין לו ארץ אינו עם"‪ ,‬אומר המהר"ל‪ .‬קח את העם הצרפתי ושים‬
‫אותו באמריקה לכמה שנים ‪ -‬והוא לא יזכור איך מאייתים את המילה 'פריז';‬
‫קח את העם האנגלי ושים אותו בגרמניה לתקופה ממושכת ‪ -‬הוא ישכח מהו‬
‫ה'ביג בן'‪ .‬עם שהיגר מארצו ‪ -‬מתבולל‪ ,‬מתערבב בקרב העם שבו הוא נמצא‪,‬‬
‫העם שהארץ שלו‪.‬‬
‫הגאון מוילנא דימה את הגלות לקבר אחד גדול‪ .‬כשנחרב בית המקדש וגלינו‬
‫מארצנו‪ ,‬ניטלה מאיתנו הרוח ונשארנו רק עם גוף‪ .‬לאט לאט הגוף הזה הרקיב‬
‫במהלך הגלות‪ .‬הבשר נאכל‪ .‬כעת העצמות היבשות מתפזרות והולכות‪ ,‬ואין בנו‬
‫כל רוח חיים‪ .‬צריכה להופיע רוח ממרום‪ ,‬לקבץ ולהחיות את ה'עצמות היבשות'‪,‬‬
‫ולהעמידן על הרגליים‪.‬‬
‫עם ישראל בגלות – לא היה חי‪ .‬היינו אוסף של אנשים שניסה למצוא מנוח‬
‫לכף רגלו ולא מצא‪ .‬אוסף של עצמות יבשות‪ .‬עם נרדף‪ ,‬מוכה פוגרומים‪ .‬רדיפות‪.‬‬
‫שואה‪ .‬יש רק מקום אחד שעם ישראל חי בו ‪ -‬ארץ ישראל‪.‬‬
‫אמר רבי יוחנן‪ :‬גדול קבוץ גליות כיום שנבראו בו שמים וארץ‪.‬‬
‫(פסחים פח‪).‬‬
‫‪131‬‬
‫עם וארץ‬
‫כ"ג אייר ‪ 36 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫ארץ ה'‬
‫בארץ ישראל ירידת הגשמים שונה מארצות אחרות‪ .‬בארץ ישראל לא מספיקה‬
‫עבודה טבעית כדי להצמיח יבול ויש צורך בנשיאת עיניים למרום ובתפילה‬
‫לה'‪ .‬מטבע בריאתה ארץ ישראל מחנכת את יושביה לאמונה באלוהי העולם‪.‬‬
‫בכל העולם הארצות מתנהלות בצורה טבעית ורגילה‪ ,‬אולם רק בארץ ישראל‬
‫המציאות מתנהלת על פי קנה המידה המוסרי והרוחני של יושביה‪ .‬גם עניין זה‬
‫"ארֶ ץ ֲאׁ ֶשר‬
‫הוא תוצאה ישירה של קדושתה של ארץ ישראל והיותה ארץ ה' – ֶ‬
‫ה' ֱאל ֶֹהיךָ ּדֹרֵ ׁש א ָֹת ּה ָּת ִמיד ֵעינֵ י ה' ֱאל ֶֹהיךָ ָּב ּה ֵמרֵ ׁ ִשית ַהׁ ָּשנָ ה וְ ַעד ַא ֲחרִ ית ׁ ָשנָ ה"‪.‬‬
‫כך דרשו חז"ל במדרש על פסוק זה‪" :‬וכי אותה בלבד הוא דורש והלא כל‬
‫הארצות הוא דורש?‪ ...‬ומה תלמוד לומר 'ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה'‪,‬‬
‫שדורשה‪ ,‬דורש כל הארצות‬
‫ּ‬
‫כביכול אין דורש אלא אותה ובשביל דרישה‬
‫עמה"‪ .‬הקישור של כל הארצות לאלוקים עובר אך ורק דרך ארץ ישראל‪ .‬כאשר‬
‫הקדוש ברוך הוא דורש את ארץ ישראל ומשפיע על יושביה את שפע חסדו‪,‬‬
‫מצטרפים אליהם יושבי שאר הארצות אך במידה פחותה ועקיפה יותר‪.‬‬
‫טעם למצוות תרומות ומעשרות‬
‫‪132‬‬
‫הלכות‬
‫על ידי הפרשת תרומות ומעשרות נוצר קשר אמיץ בין עולם המעשה לעולם‬
‫הרוח‪ .‬שכן באופן קבוע חלק מסוים מהפירות ניתן לכהנים וללוויים‪ ,‬ועל ידי‬
‫כך הקשר שבין אנשי המעשה‪ ,‬בעלי הקרקעות‪ ,‬לאנשי הרוח ‪ -‬מתחזק‪,‬‬
‫ובזכות זה מחד ניתנת לכהנים וללוויים האפשרות להתמסר ללימוד‪ ,‬לחינוך‬
‫ולהוראה‪ ,‬ומאידך אנשי המעשה נעשים קשורים לפועלם הרוחני‪ ,‬שהרי הם‬
‫משתתפים בו על ידי נתינת תרומות ומעשרות‪.‬‬
‫הפרשת תרומות ומעשרות אף חושפת את הקדושה שיש בפירות שגדלים‬
‫בארץ ישראל‪ .‬במבט ראשון נדמה שהקדושה מתגלה בבתי כנסיות ובבתי‬
‫מדרשות ולא בפירות הגדלים בשדות‪ .‬הפירות הגדלים בשדות מבטאים‬
‫לכאורה את עולם החומר‪ ,‬את ההנאה מן הצד הגשמי שבחיים‪.‬‬
‫אולם האמת היא‪ ,‬שאין דבר בעולם שמנותק מן הקדושה‪ .‬כשמתבוננים‬
‫בחומר במבט מעמיק‪ ,‬רואים שכל כיסופיו הפנימיים אינם אלא להתעלות‬
‫ולהתרומם לאידאלים של קדושה וטהרה‪ .‬וכך כשאנו מוציאים מתוך הפירות‬
‫את התרומה לכהנים‪ ,‬הננו חושפים את השאיפה הפנימית שגלומה בתוך‬
‫עולם החומר‪ ,‬להתעלות ולסייע לעבודת הקודש של הכהנים במקדש ובכל‬
‫רחבי הארץ‪( .‬מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬ליקוטים א')‬
‫דברים שבלב‬
‫אעשה הכל בשבילך‬
‫"אין דבר‪ ,‬טוב למות בעד ארצנו!" כך אמר יוסף טרומפלדור לפני מותו‪ ,‬בקרב‬
‫הגבורה על תל חי‪ .‬לא לחינם הפך המשפט הזה לסמל‪ .‬הוא ביטא רחשי לב של‬
‫דורות רבים‪ .‬הוא היה המשך ל'חבר' מספר 'הכוזרי' שנפרד בסוף הספר מהמלך‬
‫ועולה לארץ ישראל חרף הסכנות; המשך לרמב"ן שעולה לירושלים‪ ,‬למרות‬
‫שוממותה וחורבנה; המשך לתלמידי הגר"א‪ ,‬שחרף המגפות הרבות המשיכו‬
‫להיאחז בארץ‪.‬‬
‫בעקבותיהם באו חיילי ישראל הגיבורים‪ ,‬שחרפו נפשם במלחמות ישראל על‬
‫הארץ הקדושה‪.‬‬
‫בוויכוח למי שייכת הארץ צריך לערוך מבחן פשוט‪ :‬מי מסר נפשו על הארץ‪.‬‬
‫התשובה ברורה‪ :‬עם ישראל‪ .‬אין הכוונה לקומץ אנשים מטורפים שמתאבדים‬
‫כדי להרוג חפים מפשע‪ .‬זו לא מסירות נפש על הארץ; זו ברבריות ואכזריות‬
‫לשמה‪ .‬מסירות נפש היא לעלות לארץ על אף התנאים הטובים שיש לך בחו"ל‪,‬‬
‫ולהיאחז בה למרות הקשיים הפיזיים‪ .‬להילחם על הגנתה‪ .‬עם ישראל הוכיח זאת‬
‫במשך כל הדורות ובמיוחד במאה השנים האחרונות‪ .‬אין בעולם שום עם שגלה‬
‫מארצו ושמר לה אמונים כמו עם ישראל לארץ ישראל‪.‬‬
‫לא מוסרים את הנפש על כל דבר‪ .‬מוכנים להסתכן ולחרף את הנפש רק על‬
‫משהו שהוא הבסיס לחיים‪ ,‬שבלעדיו אין חיים‪.‬‬
‫•‬
‫יש קשר של חיים בין עם ישראל לארץ ישראל‪ ,‬כך למדנו בימים האחרונים‪ .‬הארץ‬
‫בלי העם ‪ -‬שוממה וחסרת חיים‪ .‬העם בלי הארץ ‪ -‬מוכה ונרדף‪ .‬עם ישראל מוכן‬
‫להשקיע בארץ ישראל ולמסור את נפשו עליה בלי פקפוק‪ .‬אי אפשר להסביר‬
‫זאת באופן רציונלי‪ ,‬אך לאור מה שראינו‪ ,‬יש קשר של חיים בין העם לארץ‪ .‬קשר‬
‫שלא קיים אצל אף אומה ולשון‪.‬‬
‫כאשר מוסרים חלקים מארץ ישראל לגויים ‪ -‬גורמים לכך שיהיה פחות קשר‬
‫בין עם ישראל לארצו‪ ,‬למקור חייו‪ .‬מסירת חלקים מהארץ בעבור סיכוי ששכנינו‬
‫יפסיקו להילחם אתנו‪ ,‬דומה לאדם שכורת את הרגל שלו כדי שהשכן מלמטה‬
‫יפסיק להציק לו‪ ...‬אפשר למצוא דרך כיצד לפתור את הבעיות עם השכן‪ ,‬אבל‬
‫לרגל ‪ -‬אין תחליף‪ .‬האדם יכול פחות לבטא את אישיותו בלי אחד מאיבריו; חייו‬
‫מופיעים ברמה נמוכה יותר‪.‬‬
‫מסירת חלקים מהארץ מנתקת אותנו מה'גוף' שנותן לנו חיים‪ .‬מעשה כזה לא‬
‫יביא לשלום ולחיים אלא למציאות שבה יהיו לנו פחות כוחות ועוצמות חיים‪.‬‬
‫לכן השאלה "אדמה או חיים" איננה נכונה‪ .‬ארץ ישראל שווה חיים‪.‬‬
‫‪133‬‬
‫עם וארץ‬
‫כ"ד אייר ‪ 37 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫טבעה של הארץ‬
‫ארץ ישראל אף בנויה באופן שעוזר ליושביה להתעלות ולהתרומם במידות‬
‫טובות וברוחניות‪ .‬בשונה מארצות רבות אחרות אין בארץ נהרות גועשים והרים‬
‫אימתניים‪ .‬כך הגדירה זאת התורה‪"ִּ :‬כי ה' ֱאל ֶֹהיךָ ְמ ִב ֲיאךָ ֶאל ֶארֶ ץ טו ָֹבה‪ֶ ,‬ארֶ ץ נַ ֲחלֵ י‬
‫ָמיִם ֲעיָ נֹת ְוּת ֹהמֹת י ְֹצ ִאים ַּב ִּב ְק ָעה ָוּב ָהר"‪ .‬המראה של נחלי ארץ ישראל והריה‬
‫הוא מראה משמח ומרומם ולא מראה מפחיד ומאיים‪ .‬ארץ ישראל משדרת‬
‫להולכים בה רוך ועדינות רוחנית ולא עוצמה וגסות גשמית‪.‬‬
‫הקרקע בארץ ישראל היא קרקע שאיננה צומחת באופן מידי וטבעי‪ .‬יש צורך‬
‫בהרבה עמל ויגיעה כדי להוציא יבול טוב ומשובח‪ .‬במסכת שבת סיפרו לנו‬
‫חז"ל שבתקופתם היו חורשים את הקרקע בארץ פעמיים‪ ,‬פעם לפני הזריעה‬
‫ופעם לאחר הזריעה‪ .‬כל זאת בגלל הקושי של הקרקע שקשה לזריעה באופן‬
‫רגיל‪ .‬גם עניין זה מחנך את האדם שחי על אדמה שכזאת להשקעה וחריצות‬
‫ולא לבטלנות ולגאווה‪.‬‬
‫בנוסף לדברים אלו‪ ,‬ארץ ישראל נשתבחה בגוונים רבים של פירות ויבול‪ .‬בארץ‬
‫קיימים כל סוגי הקרקע – שפלה וחוף‪ ,‬הרים ועמקים‪ ,‬גבעות ובקעות‪ .‬בעקבות‬
‫הפרות משתנה ממקום למקום‪ ,‬כדברי חז"ל במדרש – "מגיד‬
‫זאת גם טעם ֵ‬
‫שלא שוו טעם פירות הר לטעם פירות בקעה"‪.‬‬
‫שלוש השבועות‬
‫הלכות‬
‫ש ֶדה ִאם ָּת ִעירוּ‬
‫"הׁ ְש ַּב ְע ִּתי ֶא ְתכֶ ם ְּבנוֹת יְרוּ ׁ ָש ִַלם ִּב ְצ ָבאוֹת א ֹו ְּב ַאיְ לוֹת ַה ָּ ׂ‬
‫נאמר‪ִ :‬‬
‫ִוְאם ְּתעוֹרְ רוּ ֶאת ָה ַא ֲה ָבה ַעד ׁ ֶש ֶּת ְח ָּפץ"‪ .‬ודרשו על כך חכמים‪ ,‬ששלוש שבועות‬
‫השביע הקב"ה‪ ,‬שתיים את ישראל ‪ -‬שלא יעלו בחומה ולא ימרדו באומות‪,‬‬
‫ואחת את הגויים ‪ -‬שלא ישעבדו את ישראל יותר מידי‪ .‬אח"כ הוסיפה הגמרא‬
‫עוד שלוש שבועות שהשביע הקב"ה את ישראל‪" :‬שלא יגלו את הקץ‪ ,‬ושלא‬
‫ירחקו את הקץ‪ ,‬ושלא יגלו הסוד לנוכרים"‪.‬‬
‫אחד מן הראשונים‪ ,‬בעל ספר מגילת אסתר‪ ,‬למד שמשמעות השבועות "שלא‬
‫נמרוד באומות ללכת לכבוש את הארץ בחזקה"‪ ,‬וזו הכוונה שלא יעלו בחומה‪.‬‬
‫ומכך הסיק שאין מצווה ליישב את הארץ עד בוא המשיח‪.‬‬
‫אולם לדעת שאר גדולי הראשונים והאחרונים‪ ,‬מצוות ישוב הארץ קבועה‬
‫וקיימת בכל הזמנים‪ ,‬כפי שכתב הרמב"ן‪ ,‬וכפי שנפסק בשולחן ערוך‪ .‬נמצא אם‬
‫כן שאין ללמוד מאגדה זו שמצוות ישוב הארץ אינה קיימת בזמן הזה‪.‬‬
‫‪134‬‬
‫דברים שבלב‬
‫להיות ראוי‬
‫"יום שלם התפתלתי מכאבים‪ .‬מה בסך הכול עשיתי? אכלתי גבינה שהייתה‬
‫כל היום בחוץ‪ .‬הגוף שלי לא עמד בזה‪ .‬הוא טלטל אותי וגרם לי להקיא את כל‬
‫מה שמקולקל‪ .‬נתתי ל'מוקי'‪ ,‬הכלב של השכנים‪ ,‬לאכול מהגבינה ‪ -‬ולא קרה‬
‫לו כלום‪"...‬‬
‫•‬
‫ארץ ישראל היא ארץ מיוחדת‪ ,‬שלא כמו כל הארצות‪ .‬יש לה 'קיבה רגישה'‪ ,‬כמו‬
‫שלאדם יש קיבה רגישה‪ ,‬בניגוד לכלב‪ :‬הכלב בהמי ויכול לאכול דברים פחותים‪.‬‬
‫ככל שהאדם נעלה ועדין יותר ‪ -‬גם המזון שלו צריך להיות עדין יותר‪ ,‬מעובד‬
‫ומבושל‪ .‬כך גם ארץ ישראל‪ :‬היא אינה יכולה לסבול עוברי עברות‪ .‬הדבר נובע‬
‫מרוב קדושתה העליונה‪" :‬תמיד עיני ה' אלוקיך בה"‪ .‬כאן זהו ארמונו של המלך;‬
‫צריך לחיות בו כמו בן של מלך‪.‬‬
‫•‬
‫ארץ ישראל שלנו‪ ,‬אבל צריך לנהוג בה כראוי‪ .‬אנו קוראים בכל יום פעמיים לפחות‬
‫"ה ָּש ְמרוּ לָ ֶכם ֶּפן ְיִפ ֶּתה לְ ַב ְב ֶכם ַוְסרְ ֶּתם וַ ֲע ַב ְד ֶּתם‬
‫קריאת שמע‪ .‬שם כתוב בבירור‪ׁ ִ :‬‬
‫וְה ְש ַּת ֲחוִ ֶיתם לָ ֶהם‪ֲ :‬וַא ַב ְד ֶּתם ְמ ֵהרָ ה ֵמ ַעל ָה ָארֶ ץ ַה ּט ָֹבה ֲ ׁא ֶשר ה' נ ֵֹתן‬
‫ֱאל ִֹהים ֲא ֵחרִ ים ִ ׁ‬
‫לָ ֶכם"‪ .‬ה' נתן לנו את הארץ‪ ,‬אך אם לא נחיה בה כמו שצריך היא 'תקיא' אותנו‪.‬‬
‫זה לא עונש‪ ,‬אלא פועל יוצא של קדושתה ‪ -‬כמו אדם שאוכל משהו לא טוב‬
‫והגוף דוחה זאת מתוכו‪ .‬זכותנו לחיות בארץ ישראל קיימת רק אם נתנהג כמו‬
‫שצריך להתנהג בארץ שכזו‪ :‬בקדושה ובטהרה‪ ,‬בקיום תורה ומצוותיה‪ .‬לחיות‬
‫בהתאם לאופי הטבעי שלנו‪.‬‬
‫השבוע ראינו‪:‬‬
‫זכותנו על הארץ מבוססת על ההבטחה האלוקית שכתובה בתנ"ך‪ .‬אם אנו נאמין בכך‪ ,‬נמצא‬
‫את המילים לדבר על לב אומות העולם ולשכנע אותם‪ .‬הקשר שלנו לארץ הוא קשר של חיים‬
‫שאינו ניתן להסבר לוגי אלא מוכח במבט הסטורי‪ .‬ארץ ישראל הייתה חֲרֵבה אלפיים שנה‬
‫כשעם ישראל לא היה בתוכה‪ ,‬ואילו עם ישראל היה מוכה ונרדף כשלא היה בארץ ישראל;‬
‫האחד זקוק לשני‪ .‬מסירות הנפש שלנו על ארץ ישראל מוכיחה שהיא שלנו‪ :‬אדם מוסר נפשו‬
‫על דבר ששייך לו‪ .‬צריך לזכור שזו זכות התלויה בתנאי‪" :‬אם תשמרו את חוקותי"‪.‬‬
‫‪135‬‬
‫עם וארץ‬
‫כ"ד אייר ‪ 37 -‬לעומר‬
‫סיפור‬
‫סיפורו של איתן‬
‫"אתה בחיפוי מלמעלה"‪ ,‬צעק ניר לאיתן‪" .‬אתה מחסל כל מי שאתה רואה‬
‫מחוץ לתעלה"‪.‬‬
‫איתן שמע את הפקודה ולא היסס לרגע‪ .‬הוא קפץ מעל לתעלה‪ ,‬הזדקף חשוף‬
‫לאש שהומטרה מכל הכיוונים והחל לרוץ קדימה במהירות‪.‬‬
‫תוך כדי ריצתו רדופת‪-‬הבולמוס עבר את חבריו שצעדו אתו בתוך התעלה‬
‫העמוקה‪ .‬כל מקלעי האויב כיוונו עתה את קניהם לעברו‪ .‬הם ריססו ללא הפוגה‪,‬‬
‫אך איתן המשיך לרוץ קדימה ריצת טירוף‪ ,‬בלא להתייחס‪" .‬חשבתי"‪ ,‬אומר ניר‪,‬‬
‫"כי מימיני פועל מקלע כבד‪ .‬כמות האש שיצר איתן הייתה שגעונית‪ .‬וגם קצב‬
‫החלפת המחסניות‪.‬באותם רגעים ממש נזכרתי שכבר בימי הכוננות לא נתן לי‬
‫איתן מנוח עד שלא השגתי לו כלי ניקוי למקלעון‪' .‬ניר'‪ ,‬אמר לי‪' ,‬המקלעון לא‬
‫יעבוד'‪ .‬אחרי שהשגתי לו כלים‪ ,‬שאלתי אותו‪' :‬יעבוד‪ ,‬איתן?' הוא הרים אגודל‬
‫ואמר‪' :‬ועוד איך!' כולם הלכו אז לשק"ם והוא נשאר לנקות את המקלעון‪ .‬אחר‬
‫כך ראיתי שהוא מצייד את עצמו בכמות עצומה של תחמושת"‪.‬‬
‫איתן המשיך לרוץ מעל לתעלה ולהמטיר צרורות‪-‬אש ארוכים ומדויקים‪.‬‬
‫הוא כיוון את צרורותיו אל הלגיונרים שהתרוצצו מעל לתעלה ולאלה שהיו‬
‫בתוכה והסתתרו בבונקרים שבצדיה‪" .‬הייתי מגיע לפתח של בונקר ומוצא‬
‫בו עשרות לגיונרים הרוגים"‪ ,‬מספר ניר‪" .‬ובהתחלה לא הבנתי מי עשה את‬
‫זה‪ .‬ככה עברנו איזה שלושים מטר‪ .‬איתן היה מחפה מלמעלה ואנחנו היינו‬
‫מטהרים את הבונקרים בפנים"‪.‬‬
‫משנמשך מבצעו האמיץ של איתן‪ ,‬החלו חבריו בתעלה להפציר בו‪" :‬תרד מיד‬
‫למטה"‪ .‬אך איתן לא יכול לשים לב להפצרותיהם‪ .‬הוא המשיך לעמוד זקוף מול‬
‫צרורות מקלעי האויב‪ ,‬ולרוץ קדימה מבונקר לבונקר וממסעף למסעף‪ .‬דומה‬
‫היה כי אינו שייך לעולם הזה‪ ,‬וכי אדם לא יוכל לעצור את ריצתו‪ .‬כל כך לוהט‬
‫היה באכסטאזה של מעשהו‪ .‬ידיו הלוחצות על המקלעון כבר עבדו במנותק‬
‫מראשו‪ ,‬כמו אחז בהן בולמוס משלהן‪.‬‬
‫איתן הוסיף לרוץ מעל לעיקולי התעלה‪ ,‬עד שהשיג אותו אחד מצרורות האש‬
‫שרדפו אחריו‪ .‬הוא נורה בראשו‪ ,‬צנח ומת על שפת התעלה‪ ,‬מעל ראשי חבריו‪,‬‬
‫שאומץ לבו העילאי פילס להם את הדרך‪.‬‬
‫כשהושלם כיבוש גבעת התחמושת‪ ,‬נמצאו ליד הבונקרים שמעליהם רץ‬
‫איתן כ‪ 30-‬גוויות של לגיונרים‪" .‬רק אז תפסנו"‪ ,‬אומר ניר‪" ,‬איזה קטל רציני‬
‫הוא מנע מאתנו"‪.‬‬
‫(המלחמה על ירושלים‪ /‬משה נתן)‬
‫‪136‬‬
‫ירושלים ‪ -‬אורו של עולם‬
‫ירושלים ובית המקדש‪ ,‬מהותם ותפקידם‬
‫מתוך ‘ירושלים של זהב’ ‪ /‬נעמי שמר‬
‫אך בבואי היום לשיר לך‬
‫ולך לקשור כתרים‬
‫קטונתי מצעיר בנייך‬
‫ומאחרון המשוררים‪.‬‬
‫כי שמך צורב את השפתיים‬
‫כנשיקת שרף‬
‫אם אשכחך‪ ,‬ירושלים‬
‫אשר כולה זהב‪.‬‬
‫ירושלים של זהב‬
‫ושל נחושת ושל אור‬
‫הלא לכל שירייך‬
‫אני כינור‪...‬‬
‫עם וארץ‬
‫כ"ה אייר ‪ 38 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫ארץ צבי‬
‫בתקופת בתי המקדש היה בארץ ישראל ישוב משגשג ופורח‪ .‬דוגמה לדבר אנו‬
‫מוצאים בתיאור שתיארו חז"ל את אחת הערים הגדולות ביותר בארץ – 'הר‬
‫המלך'‪" :‬שישים ריבוא (שש מאות אלף) עיירות היו לינאי המלך בהר המלך‪ ,‬וכל‬
‫אחת ואחת היו בה כמנין יוצאי מצרים"‪ .‬ממצרים יצאו שש מאות אלף איש‪,‬‬
‫ואם כן כיצד ייתכן שהיו שש מאות אלף עיירות שכל אחת מהן מנתה שש‬
‫מאות אלף איש בהר אחד בארץ? גם אם נצא מנקודת הנחה שחז"ל הגזימו‬
‫כדי להמחיש לנו את הכמות הגדולה של היישוב הפורח‪ ,‬עדיין נצטרך להבין‬
‫מניין הייתה לארץ יכולת להכיל מספר רב כל כך של עיירות ואנשים‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬כבר בתלמוד מסופר שאחד הצדוקים שחיו לאחר תקופת המקדש טען על‬
‫החכמים שהם משקרים בעניין זה‪" :‬אמר ליה ההוא צדוקי לרבי חנינא – שקורי‬
‫משקריתו!"‪ .‬ענה לו רבי חנינא כך‪'" :‬ארץ צבי' כתיב בה‪ ,‬מה צבי זה אין עורו‬
‫מחזיק את בשרו‪ ,‬אף ארץ ישראל בזמן שיושביה עליה – רווחא‪ ,‬ובזמן שאין‬
‫יושביה עליה – גמדא (קטנה)!"‪ .‬לארץ ישראל ישנה תכונה נסית ומיוחדת‪.‬‬
‫כאשר עם ישראל יושב בה היא מתרחבת ומכילה את צרכי כולם‪ ,‬ובזמן שהוא‬
‫יורד לגלות היא מצטמקת ואינה מספקת את יושביה הגויים‪.‬‬
‫מצוות מחאה‬
‫הלכות‬
‫אדם שרואה שעושים עוול לחברו‪ ,‬צריך למחות ביד עושי העוולה‪ ,‬ושתי‬
‫מצוות בזה‪ .‬הראשונה‪ ,‬להציל את העשוק מידי עושקו‪ ,‬ואף זה בכלל מצוות‬
‫"לֹא ַת ֲעמֹד ַעל ַּדם רֵ ֶעךָ "‪ .‬המצווה השנייה‪ ,‬להוכיח את החוטא‪ ,‬כדי למנוע‬
‫אותו מלחטוא‪ ,‬או לכל הפחות לבטא מחאה כנגד המעשה הרע‪ .‬התוכחה‬
‫כלפי החטא אינה נובעת משנאה‪ ,‬אלא להיפך מתוך אהבה ואחריות כלפי כל‬
‫אחד מישראל‪ ,‬שכמו שיש מצווה להציל את החבר מנזק ממוני‪ ,‬כך מצווה‬
‫שנָ א ֶאת ָא ִחיךָ ִּבלְ ָב ֶבךָ הו ֵֹכ ַח ּתו ִֹכ ַיח‬
‫להציל את נשמתו מהחטא‪ .‬וזהו ‪" :‬לֹא ִת ְ ׂ‬
‫שא ָעלָ יו ֵח ְטא‪ָ ...‬וְא ַה ְב ָּת לְ רֵ ֲעךָ ָּכמוֹךָ ֲאנִ י ה'"‪.‬‬
‫ֶאת ֲע ִמ ֶיתךָ וְ לֹא ִת ָּ ׂ‬
‫ומי שיכול היה למחות ולא מחה‪ ,‬נחשב כאילו עשה את אותו החטא‪ .‬וכמו‬
‫שאמרו חז"ל‪" :‬כל מי שאפשר למחות לאנשי ביתו ולא מיחה ‪ -‬נתפס על‬
‫אנשי ביתו‪ ,‬באנשי עירו ‪ -‬נתפס על אנשי עירו‪.‬‬
‫(מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬העם והארץ)‬
‫‪138‬‬
‫דברים שבלב‬
‫העיר הנעלמת‬
‫"כמה פעמים לדעתכם מופיעה ירושלים בתורה?" הפנה בועז שאלה מכשילה‬
‫לחברי השבט‪ .‬דממה השתררה בחדר‪" .‬פעמיים"‪ ,‬זרק לחלל החדר יובל‪" .‬לא‪.‬‬
‫תנסו שוב"‪" .‬פעם אחת?" ניסתה דבורה את מזלה‪" .‬לא! רוצים לנסות שוב?"‬
‫שאל בועז כמתגרה‪ .‬משראה שאין תגובה מצד החברים‪ ,‬פתח וענה‪" :‬באופן‬
‫מפתיע‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עיר הבירה הנצחית של עם ישראל‪ ,‬לא נזכרת בתורה בצורה‬
‫מפורשת אפילו פעם אחת!" המבטים הנדהמים שראה בעיניי החברים דרבנו‬
‫אותו להמשיך‪" .‬ובוודאי תשאלו‪ :‬למה? איך יכול להיות שהעיר המרכזית לנו כל‬
‫כך‪ ,‬עיר הקודש והמקדש‪ ,‬ייפקד מקומה מחמישה חומשי תורה?"‬
‫"אולי כי לא רצו שהעמים האחרים ידעו עליה ותתנהל מלחמה על העיר?"‬
‫שאל גלעד‪" .‬יפה מאוד!" קרא בועז בהתלהבות‪" .‬את הרעיון שאמרת עכשיו‪,‬‬
‫כתב הרמב"ם‪ .‬הוא הסביר שאם ירושלים הייתה מוזכרת בתורה‪ ,‬העמים היו‬
‫מנסים לתפוס אותה לעצמם במלחמה‪ .‬וכדי להרחיק את הצורך במאבק על‬
‫העיר שמסמלת יותר מכול את האחדות‪ ,‬לא נכתב שמה במפורש בתורה‪ .‬זה‬
‫הסבר אחד"‪.‬‬
‫"ישנו הסבר נוסף שאהבתי מאוד"‪ ,‬המשיך בועז את דבריו‪" .‬דברים גדולים לא‬
‫מתגלים מיד‪ .‬צריך סבלנות כדי לגלות אותם‪ .‬ככל שדבר גדול יותר‪ ,‬כך נדרשת‬
‫סבלנות רבה יותר כדי לגלות אותו‪ .‬למשל‪ :‬הקב"ה מצווה את אברהם אבינו‬
‫בהתחלה‪' :‬לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך'‪ ,‬לאן? 'אל הארץ אשר אראך'‪.‬‬
‫למה ה' לא מגלה לו לאיזו ארץ? כמו כן‪ ,‬בפרשת העקדה נאמר לאברהם שיעלה‬
‫את יצחק לעולה 'על אחד ההרים'‪ .‬מדוע לא נאמר לו מיד באיזה הר מדובר?‬
‫אלא שהתשובה לכל השאלות הללו היא אחת‪ :‬דברים גדולים לא מתגלים מיד‪,‬‬
‫וממילא גם לא נאמרים מיד‪ .‬כדי לגלות אותם יש להתאזר בסבלנות‪ ,‬להיפתח‬
‫לגדלות המושג‪.‬‬
‫ואם אפשר להעמיק עוד קצת‪ :‬דברים גדולים אף פעם לא מתגלים לגמרי‪ .‬תמיד‬
‫יש עוד עומק שלא נחשף‪ .‬אם התורה הייתה מגלה לנו מיד לאן צריך לבוא‪ ,‬היינו‬
‫מתייחסים לירושלים כמו לשאר המקומות‪ .‬לא היינו מבינים שיש פה איכות‬
‫אחרת‪ ,‬משהו אינסופי‪ .‬העלייה לירושלים לא נפסקת לעולם‪ ,‬תמיד אפשר‬
‫להגיע לעומק פנימי גדול יותר"‪.‬‬
‫ירושלים תבנה כשיכספו בני ישראל לה תכלית הכוסף‪ ,‬עד שיחוננו‬
‫אבניה ועפרה‪.‬‬
‫(כוזרי‪ ,‬ה‪ ,‬יב)‬
‫‪139‬‬
‫עם וארץ‬
‫כ"ו אייר ‪ 39 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫קץ מגולה‬
‫עדות נוספת לקדושת אדמתה של ארץ ישראל ולהתאמתה לחיים הבריאים‬
‫שרָ ֵאל‪ַ ,‬ע ְּנְפכֶ ם‬
‫"וְא ֶּתם ָהרֵ י יִ ְ ׂ‬
‫של עם ישראל אנו מוצאים בנבואת הנביא יחזקאל‪ַ .‬‬
‫שרָ ֵאל ִּכי ֵקרְ בוּ לָ בוֹא"‪ .‬ואמרו חז"ל על פסוק זה‬
‫שאוּ לְ ַע ִּמי יִ ְ ׂ‬
‫ִּת ֵּתנוּ ֶוּפרְ יְכֶ ם ִּת ְ ׂ‬
‫שכאשר ארץ ישראל תתחיל לתת את ֵפרותיה בעין יפה זהו סימן לכך שהגיע‬
‫הקץ והגאולה השלמה מתקרבת ובאה – "אין לך קץ מגולה מזה!"‪.‬‬
‫במהלך שנות הגלות כאשר עם ישראל ישב מפוזר ומפורד בין העמים הרחק‬
‫מביתו הטבעי – הייתה הארץ שוממה ועזובה‪ .‬כך מתארת התורה מה יקרה‬
‫כאשר יגלו ישראל מארצם בעקבות חטאיהם‪" :‬וַ ֲהׁ ִש ּמ ִֹתי ֲאנִ י ֶאת ָה ָארֶ ץ וְ ׁ ָש ֲממוּ‬
‫‪.‬וְא ְתכֶ ם ֱאזָרֶ ה ַבגּ וֹיִם ֲוַהרִ יק ִֹתי ַא ֲחרֵ יכֶ ם ָחרֶ ב ָוְה ָיְתה ַארְ ְצכֶ ם‬
‫ָעלֶ ָיה א ֵֹיְביכֶ ם ַה ׁ ְיּש ִבים ָּב ּה ֶ‬
‫ׁ ְש ָמ ָמה וְ ָערֵ יכֶ ם יִ ְהיוּ ָחרְ ָּבה‪ ."...‬באותה מידה שפסוק זה הוא קללה לעם ישראל‬
‫שיגלה מארצו‪ ,‬הרי הוא גם ברכה שמדגישה לנו עד כמה ארץ ישראל היא ארץ‬
‫חיינו הבלעדית לנו‪ .‬השממה בארץ לא הייתה רק לעם ישראל אלא לכל עם‬
‫שניסה לעובדה ולזורעה‪ .‬מאות שנים ניסו עמים רבים ליישב את הארץ –‬
‫אך ללא הועיל‪ .‬הארץ הזעיפה פניה לכל יושביה הגויים וציפתה לבניה – עם‬
‫ישראל – שישובו לחיקה החמים‪ .‬ומששבו‪ ,‬במאת השנים האחרונות‪ ,‬האירה‬
‫להם את פניה והתחילה לתת את ֵפרותיה‪.‬‬
‫עד היכן חובת התוכחה‬
‫‪140‬‬
‫הלכות‬
‫אמרו חכמים‪" :‬הוכח ‪ -‬אפילו מאה פעמים משמע‪ ,‬אבל אם אין שום סיכוי‬
‫שהתוכחה תתקבל‪ ,‬אזי המצווה להוכיח רק פעם אחת‪ .‬וכפי שאמרו חז"ל‪:‬‬
‫"כשם שמצווה על אדם לומר דבר הנשמע‪ ,‬כך מצווה על אדם שלא לומר‬
‫דבר שאינו נשמע"‪.‬‬
‫וכיצד המחאה? נחלקו בזה האמוראים‪ :‬לדעת רב על המוכיח להוכיח את‬
‫החוטא עד אשר החוטא ירצה להכותו‪ .‬לדעת שמואל‪ ,‬התוכחה צריכה להיות‬
‫חריפה אך לא עד כדי הכאה‪ ,‬אלא עד אשר החוטא ירצה לקללו‪ .‬ולדעת רבי‬
‫יוחנן התוכחה צריכה להיות עד אשר החוטא ינזוף במוכיח ויאמר לו בחומרה‬
‫כי אינו רוצה לשמוע אותו יותר‪.‬‬
‫לדעת הסמ"ג‪ ,‬הלכה כר' יוחנן שהתוכחה היא עד נזיפה‪ ,‬אולם הרמב"ם פסק‬
‫שהתוכחה עד הכאה‪" :‬וכן תמיד חייב אדם להוכיחו עד שיכהו החוטא ויאמר‬
‫לו איני שומע‪ ,‬וכל שאפשר בידו למחות ואינו ממחה הוא נתפש בעוון אלו‬
‫כולם שאפשר לו למחות בהן"‪.‬‬
‫(מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬העם והארץ)‬
‫דברים שבלב‬
‫אמת מאחדת‬
‫"אתם הדתיים מיושנים‪ .‬אתם עדיין אוחזים בתפיסות ימניות‪-‬לאומיות; הזמנים‬
‫השתנו‪ ,‬אנחנו חיים בעולם אוניברסלי‪ .‬לחשוב רק על ה'אנחנו' הלאומי המצומצם‬
‫זה ארכאי‪ ,‬מיושן‪ ,‬לא רלוונטי‪ .‬תהיו קצת נאורים‪ ,‬פתוחים‪ .‬העולם הוא כבר מזמן‬
‫כפר גלובלי‪ .‬כולנו משפחה אחת"‪.‬‬
‫•‬
‫אז מה אתם אומרים? לאומי או אוניברסלי? ומה עם הדתי‪ ,‬איך הוא מסתדר עם‬
‫שניהם? אז כמו שאומרים‪ :‬כולם צודקים‪ .‬השאלה היא רק איך‪ .‬אם פירושה של‬
‫הלאומיות הוא שלא מעניין אותנו אף אחד בעולם חוץ מעצמנו – לא ללאומיות‬
‫הזאת אנחנו מייחלים‪ .‬אם‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬האוניברסליות שוכחת את הייחוד שלנו‬
‫כעם ישראל – גם זאת לא צריכה להיות כוונתנו‪ .‬ואם שתי התנועות האלה ישכחו‬
‫שיש לנו גם אמירה דתית‪-‬אלוקית‪-‬מוסרית‪ ,‬גם אז פספסנו‪.‬‬
‫ירושלים היא העיר שמייצגת את השאיפה האידיאלית של עם ישראל בעולם‪ .‬כבר‬
‫בשם שלה גנוז הרעיון הזה‪ .‬וכך אומר המדרש‪" :‬אברהם קרא אותו [הר המוריה]‬
‫יראה‪ ,‬שנאמר 'ויקרא שם המקום ה' יראה'‪ .‬שם קרא אותו שלם‪ ,‬שנאמר 'ומלכי‬
‫צדק מלך שלם'‪ .‬אמר הקב"ה‪ ,‬אם קורא אני אותו יראה כשם שקרא אותו אברהם‪,‬‬
‫שם אדם צדיק מתרעם‪ .‬ואם קורא אני אותו שלם ‪ -‬אברהם אדם צדיק מתרעם‪.‬‬
‫אלא הריני קורא אותו ירושלים כמו שקראו שניהם‪ :‬יראה שלם ‪ -‬ירושלים"‪ .‬מה‬
‫פירושו של המדרש? מדוע כל אחד מן הצדיקים קורא לירושלים בשם אחר?‬
‫ומדוע הקב"ה משלב בין השמות ולא מכריע כאחד מהם?‬
‫אברהם קורא לירושלים 'יראה'‪ .‬מדוע? היראה מבטאת את השאיפה הלאומית‬
‫והדתית‪ ,‬אנו יראים מה' ויראים מטשטוש הזהות הלאומית המיוחדת לנו‪ .‬ובוודאי‬
‫בשאיפות הללו יש אמת גדולה‪ .‬שם קורא לה 'שלם'‪ .‬מדוע? שם שואף להשלים‬
‫את העולם כולו‪ ,‬לאחד בין כל העמים‪ ,‬לתקן את האנושות כולה‪.‬‬
‫בשתי השאיפות יש אמת‪ ,‬אך צריך סדר‪ .‬קודם כול צריך יראה‪ .‬צריך לשמור‬
‫על הייחוד הדתי‪-‬לאומי שלנו‪ ,‬לדעת מי אנחנו ומהן השאיפות שלנו‪ .‬רק לאחר‬
‫ההבנה של הצד הזה בנו נוכל לשאוף להשפיע על האנושות כולה‪ .‬האמת נמצאת‬
‫באמצע‪ .‬האמת נמצאת בירושלים‪.‬‬
‫גדול כוחה של ארץ ישראל עד כדי כך שהיא יכולה להפוך את 'ארץ'‬
‫ל'ישראל'‪.‬‬
‫(הבעש"ט)‬
‫‪141‬‬
‫עם וארץ‬
‫כ"ז אייר ‪ 40 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫השראת השכינה‬
‫לקשר ההדוק של הקדוש ברוך הוא עם הארץ ישנם ביטויים רבים גם במישור‬
‫הגשמי של מתיקות ֵפרות הארץ ויופייה המרהיב‪ .‬קשר זה מתבטא גם בתחום‬
‫חיי הרוח והחכמה‪ .‬אחד הביטויים המשמעותיים ביותר לכך שארץ ישראל היא‬
‫ארץ ה' הוא העובדה שאין הנבואה יכולה להתקיים בחוץ לארץ אלא רק בארץ‪.‬‬
‫כך מובא במדרש‪" :‬תדע שאין השכינה נגלית בחוצה לארץ‪ ,‬כאמור‪' :‬ויקם יונה‬
‫לברוח תרשישה מלפני ה''‪ .‬וכי מלפני ה' הוא בורח‪ ,‬והלא כבר נאמר 'אנה אלך‬
‫מרוחך ואנה מפניך אברח'? אלא‪ ,‬אמר יונה‪ :‬אלך לחוצה לארץ מקום שאין‬
‫השכינה נגלית"‪ .‬יונה הנביא רצה לברוח להתחמק מן הציווי האלוקי שניתן‬
‫לו בנבואה ללכת ולהוכיח את אנשי נינווה ולכן יצא מן הארץ למקום בו אין‬
‫השכינה שורה ואין יכולת להתנבא‪.‬‬
‫כך גם הספידו חז"ל את רב הונא שמת בבבל‪" :‬פתח עליה רבי אבא‪ :‬ראוי‬
‫היה רבינו שתשרה עליו שכינה אלא שבבל גרמה לו"‪ .‬כלומר‪ ,‬על אף שרב‬
‫הונא היה תלמיד חכם ענק ובעל מידות נעלות והיה ראוי להשראת השכינה‪,‬‬
‫עדיין לא הייתה רוח הקודש יכולה לשרות עליו מפאת שהיה בחוץ לארץ‪.‬‬
‫באדמה הטמאה של חוץ לארץ ישנו מחסום שמונע את השפע האלוקי‬
‫מלהופיע בצורה גלויה‪.‬‬
‫הקיום בארץ ובגלות‬
‫הלכות‬
‫קיומו של עם ישראל תלוי באמונה‪ ,‬בקשר שלו עם ה'‪ .‬עם ישראל נוצר מתוך‬
‫הגילוי האלוקי ביציאת מצרים ומתן תורה‪ ,‬כאשר המגמה אחת ‪ -‬להיכנס‬
‫לארץ ולחיות בה חיי אמונה‪.‬‬
‫נמצא שהאמונה היא החיים של עם ישראל‪ ,‬וארץ ישראל נקראת "ארץ‬
‫החיים"‪ ,‬מפני שרק בה יכולה האמונה להתגלות בשלמות‪ .‬אבל בחוץ לארץ‪,‬‬
‫כפי שלמדנו‪ ,‬אין אפשרות לגלות את האמונה האחדותית‪ .‬וממילא יש חשש‬
‫שכל ניסיון להתקשר אל ה' יתברך יסטה לכיוון של עבודה זרה ועל כן החיים‬
‫היהודיים בחוץ לארץ נקראים "גלות"‪ ,‬היינו מצב זמני ולא טבעי‪ ,‬שאין לו ערך‬
‫בפני עצמו אלא רק כמצב של המתנה‪ ,‬ציפייה והכנה לחזור לארץ‪.‬‬
‫אם ינסה עם ישראל להתקיים בחוץ לארץ בלי להיות קשור לארץ ישראל‪ ,‬גם‬
‫אם יתאמץ להיות דתי‪ ,‬לא יצליח וסופו שיתבולל בין העמים‪ .‬כי כל קיומו של‬
‫עם ישראל בגלות תלוי בעומק התקשרותו וכיסופיו לארץ ישראל‪ .‬וכפי שכתב‬
‫הרב קוק "צפיית הישועה היא כוח המעמיד של היהדות הגלותית"‪.‬‬
‫‪142‬‬
‫דברים שבלב‬
‫אחדות או טשטוש?‬
‫אדם‪" :‬לדעתי‪ ,‬ירושלים היא ממש עיר פלורליסטית"‪.‬‬
‫ישראל‪" :‬איך הגעת למסקנה המשונה הזאת?"‬
‫אדם‪" :‬פשוט‪ .‬היא עיר שמאחדת את כולם‪ ,‬עיר הקדושה לשלוש הדתות‪ .‬עיר‬
‫שנותנת מקום לכל האמיתות‪ .‬ובקיצור – פלורליסטית"‪.‬‬
‫ישראל‪" :‬אחי‪ ,‬יש לך טעות בהבנה‪ .‬עיר של אחדות – כן‪ .‬עיר פלורליסטית – ממש‬
‫לא‪ .‬ואני אסביר את דבריי‪ :‬האחדות אינה סבלנית לכל דבר‪ ,‬כמו שניסית להציג‬
‫בדבריך‪ .‬האחדות של ירושלים נובעת מהקשר שלה לריבונו של עולם – 'עושה‬
‫שמים וארץ'‪ .‬בגלל שהעיר משקפת את האחדות האלוקית‪ ,‬היא יודעת להעניק‬
‫מקום לכל זרם‪ .‬אך ברור שיש דברים רבים שאין להם מקום כלל‪ .‬חז"ל הציגו‬
‫את הרעיון הזה בדבריהם על בניינה של ירושלים מחורבנה של צור‪ ,‬ובניינה של‬
‫צור מחורבנה של ירושלים‪ .‬יש דעות מסוימות שנבנות רק אם ירושלים נחרבת‪.‬‬
‫ולהיפך – ירושלים נבנית רק בחורבנן של דעות מסוימות"‪.‬‬
‫"אילו דעות‪ ,‬למשל?"‬
‫אדם‪ֵ :‬‬
‫ישראל‪" :‬ברור לגמרי שיש תפיסות רבות בנצרות ובאיסלם שלא מקובלות אצלנו‬
‫לחלוטין‪ .‬אין בנו סובלנות לתפיסות הללו‪ ,‬ואם היינו יכולים היינו מעדיפים שלא‬
‫יהיו כלל‪ .‬בוודאי שלא בירושלים‪ .‬וגם מצד הדתות הללו אין סובלנות כלפינו‪ ,‬הן‬
‫היו רוצות ששלטונן בעיר לא יוגבל כלל‪.‬‬
‫ירושלים היא עיר הנצח‪ .‬המילה נצח היא גם מלשון ניצוח על תזמורת‪ .‬המנצח‬
‫צריך להגדיר בצורה ברורה מהו תפקידו של כל אחד מן הנגנים בתזמורת‪ .‬ומי‬
‫שמזייף צריך להפסיק לנגן‪ .‬אחדות אמתית היא אחדות שלא מתפשרת על‬
‫דעות לא מקובלות"‪.‬‬
‫אדם‪" :‬ומי מגדיר אילו דעות לא מקובלות?"‬
‫ישראל‪" :‬מי שקבע שהעיר הזאת היא קדושה‪ .‬ריבונו של עולם‪ .‬הוא נתן לנו‬
‫תורה שמגדירה בדיוק מה אמתי ונכון ומה שגוי‪ .‬סובלנות‪ ,‬שלא כמו שמדמיינים‬
‫בטעות‪ ,‬היא לא "הכול הולך" ואין אמת מוחלטת‪ .‬הסובלנות היא כלי שדרכו אפשר‬
‫להקשיב לדעות שונות‪ ,‬אך במידה שהן אומרות דברים שנוגדים את הערכים‬
‫שבהם אנו מאמינים – לא נהיה סובלניים אליהן כלל‪ .‬זוהי אחדות אמתית‪ ,‬לא‬
‫טשטוש זהויות"‪.‬‬
‫בני ישראל וארץ ישראל כמכסה הצמוד לכלי – האחד בלי השני‪ ,‬אין‬
‫לו ערך‪.‬‬
‫(ר' ישראל ממודזי'ץ)‬
‫‪143‬‬
‫עם וארץ‬
‫כ"ח אייר ‪ -‬יום ירושלים ‪ 41 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫תורת ארץ ישראל‬
‫קדושתה המיוחדת של הארץ משפיעה אף על התורה שנלמדת בה‪ .‬כך אמרו‬
‫חז"ל במדרש על הפסוק "וזהב הארץ ההיא טוב" – "מלמד שאין תורה כתורת‬
‫ארץ ישראל"‪ .‬אם נשים לב ללשונם המדויקת של חז"ל נראה שהם לא אמרו‬
‫שהתורה בארץ ישראל היא משובחת יותר מהתורה בחוץ לארץ‪ .‬אם זו הייתה‬
‫כוונת דבריהם הם היו צריכים לומר משהו כמו 'אין כמו לימוד תורה בארץ‬
‫ישראל'‪ .‬אך חז"ל טבעו בדבריהם מושג חדש ומהותי ביותר – "תורת ארץ‬
‫ישראל"‪ .‬כלומר‪ ,‬כביכול התורה בחוץ לארץ והתורה בארץ איננה אותה תורה‪.‬‬
‫התורה האמתית והחיה שמלאה בכוחות אדירים ובתעצומות נפש כבירות‬
‫היא התורה של ארץ ישראל‪.‬‬
‫בנוסף הגדירו חז"ל שלימוד תורה בחוץ לארץ נחשב ביטול תורה ביחס ללימוד‬
‫תורה בארץ ישראל‪" .‬כיוון שגלו ישראל ממקומם – אין לך ביטול תורה גדול‬
‫מזה"‪ .‬עצם הגלות של עם ישראל מארץ ישראל מהווה הפסקה של לימוד‬
‫התורה במובן האמתי והחי‪ .‬אמנם גם בגלות למדו תורה‪ ,‬ואף נכתב התלמוד‬
‫הבבלי האדיר בחכמתו‪ ,‬אך גם על התלמוד הבבלי אמרו חז"ל – "במחשכים‬
‫הושיבני כמתי עולם – זה תלמודה של בבל"‪ .‬כשם שבחושך אפשר לזהות‬
‫פרטים בודדים אך לא את התמונה הכללית‪ ,‬כך התורה שנלמדת בחוץ לארץ‬
‫היא תורה חלקית ופרטית‪.‬‬
‫יום ירושלים‬
‫‪144‬‬
‫הלכות‬
‫מצווה לקבוע יום טוב לשמחה והודאה לה' ביום שנעשית לישראל תשועה‪,‬‬
‫ועל סמך זה נקבעו פורים וחנוכה כימים טובים לדורות‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫זכה עם ישראל בעזרת ה' לניצחון כביר על אויביו‪ .‬המלחמה התנהלה בשלוש‬
‫חזיתות‪ ,‬ובמשך ששת ימי המלחמה‪ ,‬נשבר מטה עוזם של אויבינו לרסיסים‬
‫ונחלו תבוסה מוחלטת‪ .‬באותם ימים שוחררו כל המקומות הקדושים ביהודה‬
‫ושומרון ובראשם ירושלים ומקום המקדש‪ ,‬ועימם חצי האי סיני והגולן‪ .‬כל‬
‫מי שהביט נכוחה‪ ,‬אם רק היה ניצוץ של אמונה בליבו‪ ,‬ראה עין בעין את דברי‬
‫"כי ה' ֱאל ֶֹוהיךָ ִמ ְת ַה ֵּלךְ ְּב ֶקרֶ ב ַמ ֲחנֶ ךָ לְ ַה ִּצילְ ךָ וְ לָ ֵתת א ֶֹיְביךָ‬
‫תורתנו הקדושה‪ִּ :‬‬
‫לְ ָפנֶ יךָ "‪ .‬הניצחון הגדול הזה היה ממש נס גלוי‪.‬‬
‫כדי להודות לה' ולפרסם את הנס‪ ,‬קבעה הרבנות הראשית‪ ,‬בראשות הרב‬
‫אונטרמן והרב ניסים‪ ,‬את יום כ"ח באייר שבו שוחררה ירושלים העתיקה‬
‫ומקום המקדש‪ ,‬כיום הודאה ושמחה לכל ישראל באמירת הלל בברכה אחר‬
‫תפילת שחרית ואין אומרים בו תחנון ולא במנחה שלפניו‪ .‬ואפילו נישואין‬
‫אפשר לערוך ביום ירושלים‪.‬‬
‫דברים שבלב‬
‫לב האומה‬
‫ארץ ישראל נכבשה על ידי שלוש המחתרות‪ :‬הגנה‪ ,‬אצ"ל ולח"י‪ .‬את ירושלים‬
‫הצלחנו לכבוש רק כאשר היה לנו צבא אחד‪ ,‬צבא הגנה לישראל‪ .‬את הדברים‬
‫הללו אמר בעבר הרב נריה זצ"ל‪ ,‬ובהם גנוז אולי סודה של העיר שחוברה לה‬
‫יחדיו‪ .‬הסוד שבגללו ירושלים גם לא נחלקה לשבטים‪.‬‬
‫ירושלים היא לב האומה‪ .‬הלב הוא האבר שמזרים את כוח החיים לגוף כולו‪ .‬כל‬
‫אבר הוא פרט‪ ,‬גוון ספציפי שמתגלה בגוף‪ .‬אך הקשר לכל האברים והאחדות‬
‫ביניהם ‪ -‬מתבטאים דווקא בלב‪ .‬אם ירושלים הייתה נופלת בחלקו של שבט‬
‫מסוים‪ ,‬היינו חושבים שהייחוד של ירושלים הוא בתחום מסוים‪ .‬למשל‪ ,‬אם‬
‫ירושלים הייתה נופלת בחלקו של יששכר‪ ,‬היינו חושבים שתפקידה של ירושלים‬
‫הוא פיתוח עולם הרוח והמחשבה בלבד‪ .‬אם שבט זבולון היה נבחר‪ ,‬היינו חושבים‬
‫שתפקידה של ירושלים הוא פיתוח העולם המעשי בלבד‪ .‬בכך שירושלים לא נפלה‬
‫בחלקו של שום שבט מסוים אנו מגלים שכוחה של ירושלים הוא באחדותה‪.‬‬
‫היא מעניקה חיים לכל גווני האומה ומקבלת מהם גם את כל סגנונותיה‪ .‬יש‬
‫בה מקדש‪ ,‬משפט ומלוכה; מתגלה בה הצד שמאחד את כולנו‪ ,‬שמחבר אותנו‬
‫למקור האלוקי‪.‬‬
‫צריך להתבונן על ההסטוריה‪ ,‬עד כמה שיש ביכולתנו‪ ,‬בעיניים מאמינות‪ .‬לראות‬
‫כיצד תהליך השיבה לארץ נבנה קומה על גבי קומה; בתחילה שבים ארצה‪ ,‬ורק‬
‫לאחר מכן שבים לעיר שעושה את כל ישראל חברים‪ .‬בתחילה בונים את הגוף‬
‫הלאומי‪ ,‬ורק לאחר מכן דנים בשאלות הלב והליבה‪ .‬ממש כמו בתהליך הגדילה‬
‫של האדם; בהתחלה מתפתח הגוף ורק לאחר מכן‪ ,‬בגיל ההתבגרות‪ ,‬האדם‬
‫מתחיל להתעסק בשאלות של זהות ומשמעות‪.‬‬
‫לצערנו‪ ,‬שלא כמו יום העצמאות‪ ,‬שאותו חוגג כל בית ישראל‪' ,‬יום ירושלים' הוא‬
‫עדיין חג מגזרי‪ .‬לא כל עם ישראל חוגג את היום בו שבה ירושלים‪ ,‬העיר שאליה‬
‫התפללו יהודים במשך כל הדורות‪ ,‬להיות מאוחדת‪ .‬הסיבה לכך היא אולי היעדר‬
‫העמקה ולימוד על חשיבותה של העיר‪ .‬על ההצלה במלחמת השחרור והקמתה‬
‫של מדינת ישראל ‪ -‬קל לשמוח‪ .‬הקשר לירושלים לעומת זאת‪ ,‬דורש הבנה‬
‫והעמקה שבהיעדרם – לא מבינים על מה בדיוק חוגגים‪.‬‬
‫•‬
‫איך 'יום ירושלים' שלנו נראה? האם יש דרך לחגוג אותו באופן מעמיק יותר? האם‬
‫יש בידינו אפשרות לחבר אחים ואחיות רחוקים ליום הזה? תחשבו על זה‪...‬‬
‫‪145‬‬
‫עם וארץ‬
‫כ"ט אייר ‪ 42 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫תורת ארץ ישראל ‪ -‬המשך‬
‫התחלנו ללמוד אתמול על הייחודיות של תורת ארץ ישראל על פני תורת‬
‫חוץ לארץ‪ .‬ראינו שהתלמוד הבבלי נכתב על אדמה חשוכה ולכן הוא עסוק‬
‫ברובו בפרטים חשובים מאוד אך פחות ברעיונות הכלליים והמשמעותיים‬
‫של התורה שמתאימים דווקא לארץ ישראל‪" .‬אוירא דארץ ישראל מחכים"‬
‫– האוויר בארץ ישראל והמציאות הקדושה שעוטפת את יושביה מתאימים‬
‫למי שרוצה ללמוד את מגמותיה של התורה ואת רוחה הכללי‪ .‬כך תיאר זאת‬
‫הרב קוק זצ"ל‪:‬‬
‫"הבדל עצום ונשגב בין תורת ארץ ישראל לתורת חוץ לארץ‪ .‬בארץ ישראל‬
‫שפע רוח הקודש מתפרץ לחול על כל תלמיד חכם שמבקש ללמוד תורה‬
‫לשמה‪ ...‬מה שאין כן בחוץ לארץ רוח כללי קדוש אי אפשר לשאוף באוויר טמא‬
‫ועל אדמה טמאה"‪ .‬אין הכוונה כאן לזלזל חס וחלילה באדירותו של התלמוד‬
‫הבבלי‪ .‬הכוונה היא שעלינו להעמיק ולחקור ברעיונות האדירים שבתלמוד‬
‫הבבלי ולהבין כיצד הם מתאימים לאוויר הטהור של הארץ הקדושה‪ .‬אנשי‬
‫התורה צריכים ללמוד בעומק גם את התלמוד הבבלי וגם את התלמוד הירושלמי‬
‫ולראות כיצד הם מתחברים‪ ,‬מתאימים זה לזה ומפרים זה את זה‪.‬‬
‫דינא דמלכותא דינא‬
‫הלכות‬
‫'דינא דמלכותא דינא'‪ ,‬כלומר דין המלכות הוא דין‪ ,‬ולדעת רוב הפוסקים‪,‬‬
‫המעלים מס או גונב את המכס עובר באיסור תורה‪.‬‬
‫כמה הסברים נאמרו לזה‪ .‬האחד‪ ,‬שתושבי המדינה מקבלים על עצמם את‬
‫המלכות ומוחלים לה על חלק מזכויותיהם‪ ,‬ומסכימים לזה שהמלכות תקבע‬
‫חוקים ותנהל את סדרי החיים הציבוריים‪.‬‬
‫השני‪ ,‬שבעצם‪ ,‬הקרקע של כל המדינה שייכת למלכות מדין כיבוש‪ ,‬שהרי‬
‫המלכות על ידי כוחה הצבאי והכלכלי שומרת על המדינה‪ ,‬ולכן קרקעות‬
‫המדינה שייכות למלכות‪ ,‬ואע"פ שישנם בעלים פרטיים לכל חצר ובית‪ ,‬מכל‬
‫מקום הבעלות שלהם נשענת על הבעלות של כלל המלכות‪ .‬שאם לא היתה‬
‫אותה המלכות‪ ,‬מי יודע אם היו נשאר בידיהם‪.‬‬
‫לממשלה נבחרת‪ ,‬יש לפחות את אותו הכוח שיש למלכות‪ .‬כי ההסכמה הציבורית‬
‫לשלטונה הרבה יותר רחבה‪ ,‬שהרי הציבור בחר את הממשלה‪ .‬אם כן לסיכום‪,‬‬
‫ישנו איסור להעלים מס או להבריח את המכס‪ ,‬וכל מי שעובר ומעלים מיסיו‪ ,‬עובר‬
‫על איסור תורה‪ .‬וכך נפסק ב'שולחן‪-‬ערוך'‪( .‬מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬העם והארץ)‬
‫‪146‬‬
‫דברים שבלב‬
‫בין הראש לגוף‬
‫כולנו מתפללים לבניינו של בית המקדש‪ .‬אבל האם מישהו שאל את עצמו פעם‬
‫ למה‪ ,‬בעצם? מה חשוב כל כך בבית המקדש‪ ,‬ומה חסר לנו בהיעדרו?‬‫כל דבר בעולם מורכב מגוף ונפש‪ ,‬תוכן ומבנה‪ ,‬חומר ורוח‪ .‬בדרך כלל שני הכוחות‬
‫הללו נמצאים בהתנגשות‪ :‬הגוף מושך למטה‪ ,‬הנפש – למעלה‪ ,‬והאנושות נמצאת‬
‫בסכסוך מתמשך; או שהגוף מתגבר יותר מדי והנפש סובלת‪ ,‬או שהנפש מתענגת‬
‫על עולם הרוח ושוכחת את הגוף‪ .‬האם יש דרך לאזן בין השאיפות הסותרות?‬
‫בית המקדש נקרא בשיר השירים צוואר‪" :‬כמגדל דוד צווארך"‪ .‬חז"ל מסבירים‬
‫על פי הפסוק‪ ,‬שבית המקדש נקרא צוואר‪ .‬הצוואר מחבר בין שני חלקים בגוף;‬
‫בין החלק העליון לחלק התחתון‪ ,‬בין הראש לגוף‪ ,‬ולאור מה שראינו – בין הגוף‬
‫לנפש‪ .‬הגוף מבטא את הקיום העכשווי‪ ,‬את הצרכים היום – יומיים‪ ,‬את הקיום‬
‫הפשוט‪ .‬הראש לעומת זאת משקיף הרחק הרחק משם‪ .‬בראש אנחנו מסוגלים‬
‫לחשוב על רעיונות מופשטים‪ ,‬להתבונן לעומק בדברים ולהביט למרחקים‪ .‬בראש‬
‫נמצא גם הפה‪ ,‬שבעזרתו אנו מבטאים את עולמנו הפנימי‪ ,‬ובו נבדל האדם מבעלי‬
‫החיים‪ .‬אך האם יש דרך לקשר בין השניים? בין חיי השעה לחיי הנצח‪ ,‬בין ההווה‬
‫לעתיד? כאן נכנס בית המקדש לתמונה‪ .‬ממש כמו שהצוואר מאחד בין הגוף‬
‫והראש‪ ,‬כך גם בית המקדש הוא המאחד בין השמים והארץ‪ .‬דרך בית המקדש‬
‫זורם אלינו השפע הרוחני והחומרי לעולם הזה‪ .‬חסרונו של בית המקדש מתבטא‬
‫בעובדה שאנו חסרים את היכולת לחבר בין הגוף לנפש בצורה נכונה‪ .‬הפלא של‬
‫המקדש היה בכך שהוא הצליח – בהדרכה אלוקית מדוקדקת‪ ,‬לסדר את העולם‬
‫הזה על פי רצון ה'‪ .‬כך הייתה בבית המקדש המנורה‪ ,‬שדרכה התברכה התרבות‬
‫בעם ישראל – הצד הרוחני ; לעומתה היה שולחן לחם הפנים‪ ,‬שדרכו התברכה‬
‫הכלכלה – הקיום הפיזי‪ .‬בבית המקדש קיבל כל כוח את מקומו האמתי והנכון‪,‬‬
‫ובהיעדרו – לא תמיד ברור לנו איך לחבר בין החומר לרוח‪.‬‬
‫כך תובן גם דרשת חז"ל על עשיו‪ ,‬שבפגישתו עם יעקב רצה לנשוך אותו בצווארו‪.‬‬
‫כוונת חז"ל היא שעשיו רוצה לפגוע בייחודו של עם ישראל – ביכולתו לאחד בין‬
‫עולם הרוח לעולם המעשה; לפגוע במקדש – סולם הערכים האלוקי שעל פיו אנו‬
‫מסדרים את המציאות‪ .‬לכן אנו מתפללים בכל יום על בניין בית המקדש‪.‬‬
‫שייבנה במהרה בימינו‪ ,‬אמן‪.‬‬
‫מי שמתאמץ לזכות להסרת הגאווה מלבבו – יזכה לאהבת ארץ‬
‫ישראל‪.‬‬
‫(הרב קוק‪ ,‬מידות הראיה‪ ,‬גאוה)‬
‫‪147‬‬
‫עם וארץ‬
‫א' סיוון ‪ 43 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫תורת ארץ ישראל ‪ -‬סוף‬
‫הגמרא במסכת בבא מציעא מספרת שכאשר רבי זירא עלה לארץ ישראל‬
‫הוא התענה מאה תעניות כדי לשכוח את הסגנון של לימוד התורה בבבל‪ ,‬כדי‬
‫שלא יפריע לו ללמוד את תורת ארץ ישראל‪.‬‬
‫אל לנו להבין סיפור זה בשטחיות ולזלזל בעקבותיו בתלמוד הבבלי‪ .‬ר' זירא‬
‫לא רצה לשכוח לגמרי את כל התורה שלמד קודם לכן בחוץ לארץ כיוון שכל‬
‫פרטיה הם חיוניים והכרחיים כדי לבנות חיים של קדושה וטהרה‪ .‬אולם ר'‬
‫זירא רצה לשכוח רק את הסגנון של הלימוד בחוץ לארץ שהוא סגנון פרטי‬
‫ונקודתי כיאה לאדמה טמאה שהיכולת להשיג בה השגות כלליות היא‬
‫מוגבלת‪ .‬הלימוד בארץ ישראל הוא כללי ומקיף ונוגע בכל פרטיה של התורה‬
‫ממבט כללי ורחב‪.‬‬
‫הבדל נוסף בין אופי הלימוד בארץ ישראל לבין אופיו בחוץ לארץ מצוי בדברי‬
‫חז"ל במסכת סנהדרין‪" :‬לאחד קראתי נועם ולאחד קראתי חובלים" – "נועם‬
‫– אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל שמנעימים זה לזה בהלכה‪ ,‬חובלים –‬
‫אלו תלמידי חכמים שבחוץ לארץ שמחבלים זה לזה בהלכה"‪ .‬בארץ ישראל‬
‫מתאחדות כל הדעות של כל החכמים והתורה נלמדת בצורה אמתית דווקא‬
‫מתוך אהבה ואחווה ושמיעת דעתו של האחר בענווה ובסבלנות‪.‬‬
‫גדרי דינא דמלכותא‬
‫‪148‬‬
‫הלכות‬
‫דייקו חכמי הראשונים‪ ,‬שדווקא דין המלכות הוא דין‪ ,‬אבל לא דין המלך‪.‬‬
‫כלומר אם יקום מלך ויגזור גזירות הנוגדות את ההגיון והמוסר המקובל‪ ,‬הרי‬
‫שלגזירות אלו אין תוקף‪ .‬רק לתקנות וחוקים המקובלים בדרך כלל בשאר‬
‫המלכויות יש תוקף‪.‬‬
‫וכן כתב בעל ה'נימוקי‪-‬יוסף'‪ ,‬בפירושו למסכת בבא‪-‬בתרא‪" :‬והסכימו כל בעלי‬
‫הוראה‪ ,‬שמזה שאמרו דינא דמלכותא‪ ,‬משמע שלא אמרו אלא בדברים שהם‬
‫חוקי המלכים‪ ,‬שלכל המלכים יש חוקים ידועים‪ ,‬אבל מה ששר אנס נוטל‬
‫בזרוע‪ ,‬אינו דין"‪ .‬גם הרמב"ן כתב‪ ,‬שלא אמרו 'דינא דמלכותא דינא' אלא לגבי‬
‫דינים הידועים בכל המלכויות‪ ,‬שכל המלכים נוהגים כך‪ .‬וכך כתב גם הריטב"א‬
‫‪ :‬שמה שהגמון אחד עושה לפי שעה‪ ,‬אין זה דין אלא חמסנות וגזל‪.‬‬
‫ומכל מקום כל זה דווקא בעוול מובהק‪ ,‬אבל שחיתויות והפליות רגילות‪,‬‬
‫שמצויות בכל שלטון‪ ,‬אינן מבטלות את הכלל 'דינא דמלכותא דינא'‪ .‬שאם‬
‫כל שחיתות תבטל כלל זה‪ ,‬לא יהיה מקום בעולם שיחול בו הכלל 'דינא‬
‫דמלכותא דינא'‪( .‬מתוך 'פניני הלכה'‪ ,‬העם והארץ)‬
‫דברים שבלב‬
‫לב המקדש‬
‫ישבנו ברחבה שמעל הכותל המערבי ושרנו שירי נשמה בליווי גיטרה‪" .‬ייבנה‪,‬‬
‫ייבנה‪ ,‬יייבנה המקדש‪ ...‬ושם נשיר שיר חדש וברננה נעלה"‪" .‬האמינו לי"‪ ,‬אמר‬
‫קובי בקול שבור‪" ,‬בבית המקדש הייתה התחברות אמתית לעבודת ה'‪ ,‬לא כמו‬
‫היום שכל דבר צריך להיות לפי כללים נוקשים‪ .‬שם בטח הייתה זרימה‪ ,‬טבעיות‪.‬‬
‫בית תפילה אמתי‪ ,‬לכל העמים והסגנונות"‪.‬‬
‫"מה‪ ,‬נראה לך שלא היו אז הדרכות כמו היום?" שאלתי‪" .‬אולי‪ ,‬אבל ברור שהדגש‬
‫היה על ההתחברות האישית‪ .‬כל אחד מתחבר לה' איך שמתחשק לו‪ ,‬בלי כל‬
‫האיסורים וההגבלות‪ .‬פנייה ישירה לריבונו של עולם; אפילו השם של בית המקדש‬
‫הוא בית תפילה ולא בית תורה‪ ,‬שם הייתה עבודת הלב‪ ,‬לא עבודת השכל"‪.‬‬
‫"אני לא בטוח שאתה צודק" אמר נתנאל‪" .‬שים לב לדבר מעניין; מה היה במקום‬
‫הקדוש ביותר בבית המקדש? התורה‪ ,‬מונחת בארון הברית‪ .‬לדעתי הרעיון‬
‫שעומד מאחורי המיקום של התורה בבית קודשי הקודשים הוא‪ ,‬שגם בבית‬
‫המקדש ‪ -‬התורה היא זאת שמיישרת ומכוונת את הפנייה לה'‪ .‬התורה היא‬
‫הפנייה של ה' אלינו וההדרכה איך בדיוק צריך להתנהג‪ .‬רק מתוך הפנייה הזאת‬
‫יש ביכולתנו לפנות אליו בחזרה בתפילה‪ .‬אני משער שזה נכון שבבית המקדש‬
‫הייתה יותר התלהבות ממה שיש היום‪ ,‬אבל זה לא בא על חשבון ההדרכה‬
‫האלוקית שנמצאת בתורה"‪.‬‬
‫"אני מסכים עם נתנאל"‪ ,‬אמר נועם‪" ,‬אפילו שמעתי פעם שזאת כוונת התפילה‪:‬‬
‫'שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך'‪ .‬התפילה מורכבת משני‬
‫חלקים; מקדש ותורה‪ .‬בהסבר ששמעתי נאמר שהמקדש הוא תיקון עבודת הלב‬
‫ואילו התורה‪ ,‬שנמצאת‪ ,‬כמו שנתנאל העיר‪ ,‬בקודש הקודשים של המקדש ‪-‬‬
‫מתקנת ומיישרת את המחשבה‪ .‬בלי שני החלקים האלה – האדם לא שלם"‪.‬‬
‫"טוב"‪ ,‬אמר קובי‪" ,‬למרות שדי חלקתם עליי‪ ,‬הסכמנו לפחות על דבר אחד‪ :‬שצריך‬
‫להחזיר את ההתלהבות לעבודת ה' שלנו‪ .‬אז יאללה!!" "ושם נשיר שיר חדש‬
‫וברננה נעלה‪ "...‬קובי התחיל לשיר בקול רם בעודו פורט במהירות על הגיטרה‬
‫ומיד הצטרפנו אליו כולנו‪.‬‬
‫חביבה ארץ ישראל שהיא מכפרת על עוונות ופשעים‪.‬‬
‫(ירושלמי גרים ד‪ ,‬ג)‬
‫‪149‬‬
‫עם וארץ‬
‫ב' סיוון ‪ 44 -‬לעומר‬
‫ביאורים‬
‫'עמא פזיזא'‬
‫סיפור מעניין נוסף על התנא רבי זירא מסופר במסכת כתובות‪ .‬הגמרא מספרת‬
‫שבמהלך מסעו של רבי זירא לארץ ישראל הוא נתקל בנהר גדול שלא הייתה‬
‫לו דרך לעבור אותו בצורה בטוחה‪ .‬לקח רבי זירא גזע עץ שמצא באזור‪ ,‬השליך‬
‫למים ועבר על גביו באופן שסיכן את חייו‪ .‬ראה אותו אחד ה'צדוקים' והתריס‬
‫כלפיו‪" :‬עמא פזיזא! דקדמיתו פומייכו לאודנייכו‪ .‬אכתי בפזיזותייכו קיימיתו!"‬
‫(עם פזיז אתם‪ ,‬שהקדמתם נעשה לנשמע‪ .‬עדיין בפזיזותכם אתם עומדים!)‪.‬‬
‫קושייתו של הצדוקי הייתה במקום‪ .‬אכן זהו דבר מוזר‪ ,‬כיצד ייתכן לעשות‬
‫דבר לפני ששומעים עליו? האם אין זו פזיזות?‬
‫אכן כן! הפזיזות מעידה על תכונה פנימית כלשהי שדוחפת את האדם לעשות‬
‫מעשה פזיז‪ .‬עם ישראל הוא עם שהשאיפה להידבק באלוקים ולעובדו היא‬
‫תכונה שטבועה בעומק נשמתו‪ .‬עם ישראל הקדים נעשה לנשמע כי הקישור‬
‫שלו לאלוקים הוא קישור פנימי שמתחיל הרבה לפני השמיעה החיצונית‪ .‬כך‬
‫גם ענה רבי זירא לאותו צדוקי‪" :‬מקום שמשה ואהרון לא זכו לבקר בו‪ ,‬מי‬
‫אמר שאזכה לבקר בו?"‪ .‬הקשר של עם ישראל לארץ ישראל הוא הדוק כל‬
‫כך עד שהיה מוכן רבי זירא לעשות מעשה פזיז ולמסור את נפשו כדי להגיע‬
‫לארץ ולנשק את עפרה‪.‬‬
‫אין בכוח 'דינא דמלכותא' לבטל מצווה‬
‫הלכות‬
‫כל דין או חוק הנוגד את חוקי התורה‪ ,‬אין לו תוקף מחייב‪ .‬שכן נאמר ליהושע‬
‫"כל ִא ׁיש ֲאׁ ֶשר ְיַמרֶ ה ֶאת ִּפיךָ וְ לֹא יִ ׁ ְש ַמע ֶאת ְּד ָברֶ יךָ לְ כֹל ֲאׁ ֶשר ְּת ַצ ֶּונּ וּ‬
‫בן נון‪ָּ :‬‬
‫יוּמת רַ ק ֲחזַ ק וֶ ֱא ָמץ"‪ .‬כלומר תקנותיו של יהושע מחייבות בתנאי שיקיים‬
‫ָ‬
‫שוֹת ְּככָ ל ַה ּתוֹרָ ה ֲאׁ ֶשר ִצ ּוְךָ מׁ ֶֹשה‬
‫את הפסוק‪" :‬רַ ק ֲחזַ ק ֱוֶא ַמץ ְמאֹד לִ ׁ ְשמֹר לַ ֲע ׂ‬
‫ש ִּכיל ְּבכֹל ֲאׁ ֶשר ֵּתלֵ ךְ "‪ .‬אבל אם יורה‬
‫שמֹאול לְ ַמ ַען ַּת ְ ׂ‬
‫ַע ְב ִּדי ַאל ָּתסוּר ִמ ֶּמנּ וּ ִיָמין וּ ְ ׂ‬
‫הוראות בניגוד לתורה‪ ,‬דבריו בטלים‪ ,‬ואין ליהודי לשמוע בקולו‪ .‬וכן פסק‬
‫הרמב"ן שדבריו של הקב"ה קודמים לדבריו של המלך‪ ,‬שהמלך עצמו הוא‬
‫עבד למלך מלכי המלכים הקב"ה‪.‬‬
‫קל וחומר שכל מלך או ממשלה אינם יכולים להורות הוראות בניגוד למצוות‬
‫התורה‪ .‬ואם למשל תחוקק ממשלה כל שהיא חוק שיחייב חילול שבת‪ ,‬או‬
‫שתצווה לעקור יהודים מארצם ‪ -‬על פי התורה לא יהיה שום תוקף לחוקים‬
‫אלה‪ ,‬ועל כל ישראל תהיה מוטלת החובה להתנגד לביצועם‪( .‬מתוך 'פניני‬
‫הלכה'‪ ,‬העם והארץ)‬
‫‪150‬‬
‫דברים שבלב‬
‫איך בונים מקדש?‬
‫דמיינו לעצמכם את התמונה הבאה‪ :‬הר הבית‪ ,‬בו עומד בית המקדש האשכנזי‪,‬‬
‫ולצידו ניצב בית המקדש הספרדי‪ .‬רבבות עולי רגל פוקדים את שני בתי המקדש‪.‬‬
‫בתוך הרחבה מתנהלות מדי פעם מריבות בין ציוניים לחרדים; ארגון פמיניסטי‬
‫דתי מפגין בשערי בית המקדש הספרדי על כך שאין בו נשים כוהנות‪ .‬ממרגלות‬
‫ההר נשמעות צפירות של מכוניות‪ ,‬וצעקות של נהגים המנסים למצוא חנייה;‬
‫פשקווילים המפוזרים ברחבי העיר קוראים נגד ההוספות הטכנולוגיות בשני‬
‫בתי המקדש‪ .‬נשמע זוועה‪ ,‬לא?‬
‫לפעמים עולה מחשבה‪ :‬למה אי אפשר פשוט לבנות את בית המקדש מחדש?‬
‫ממש כמו שחזרנו לארץ והקמנו מדינה כך גם נכריז על כך שאנו רוצים לממש את‬
‫הזכות הריבונות שלנו בהר הבית ולהקים שם מקדש‪ .‬אז למה לא‪ ,‬בעצם?‬
‫הבעיה היא‪ ,‬שרעיון זה גורם לנו לשכוח מהו בית מקדש באמת‪ .‬בית מקדש‬
‫הוא לא קירות; לא קורבנות ואפילו לא עבודת הכוהנים‪ .‬גם אם היו כל אלה ולא‬
‫הייתה השראת שכינה – היה זה גוף ללא נשמה‪ .‬הרומאים והבבלים שהחריבו‬
‫את בתי המקדש טחנו קמח טחון‪ .‬החורבן החיצוני היה ביטוי לחורבן הפנימי‪.‬‬
‫ממילא מובן שהתיקון לא יכול להיות קוסמטי‪-‬חיצוני בלבד‪ .‬כלומר‪ ,‬השאלה היא‬
‫לא האם יהיה בית מקדש ניצב בהר הבית‪ ,‬השאלה היא האם תוקנה הסיבה‬
‫שבגללה נחרב הבית‪.‬‬
‫לכן כתב הרב קוק את דבריו המפורסמים‪" :‬ואם נחרבנו‪ ,‬ונחרב העולם עמנו‪,‬‬
‫על ידי שנאת חינם‪ ,‬נשוב להיבנות‪ ,‬והעולם עמנו ייבנה על ידי אהבת חינם‪"...‬‬
‫אם חשוב בית המקדש בעינינו‪ ,‬אם אנו חפצים באמת לבנותו‪ ,‬נפעל בכל צעד‬
‫ושעל בחיינו להרבות אהבת חינם‪ .‬ולא‪ ,‬זאת לא סיסמא נדושה‪ ,‬זאת היא הדרך‬
‫האמיתית לבנות את בית המקדש‪ .‬במקום שבו מזלזלים בתלמידי חכמים –‬
‫שם נוסיף כבוד והערכה‪ ,‬לכל הזרמים‪ .‬במקום שבו מפלים על רקע עדתי או‬
‫דתי – נאחד ונתקרב אלה לאלה‪ .‬ובע"ה נזכה לראות בקרוב את הבית השלישי‬
‫בבניינו ובשלמותו‪.‬‬
‫השבוע ראינו‪:‬‬
‫כדי למנוע מריבה על ירושלים‪ ,‬שמה לא נזכר בתורה‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬בגלל שדברים גדולים‬
‫לא מתגלים מיד‪ ,‬כך גם שמה של העיר לא התגלה מיד בהתחלה‪ .‬שמה של ירושלים‬
‫מבטא את האיזון הנכון בין דתיות‪ ,‬לאומיות ואוניברסליות‪ .‬אחדותה של העיר איננה‬
‫סובלנות חלשה אלא נתינת מקום אמתי לחלקים השונים‪ .‬העיר אוחדה על ידי צה"ל‬
‫המאוחד ולא על ידי המחתרות המחולקות‪ .‬בבית המקדש מתאחדים שמים וארץ‪,‬‬
‫חומר ורוח‪ .‬העבודה בו כללה רגש ושכל‪ ,‬כאשר ההתחלה היא מן ההדרכה האלוקית‬
‫בתורה‪ .‬הדרך לזרז את בניית בית המקדדש היא הוספה באהבת ישראל‪.‬‬
‫‪151‬‬
‫עם וארץ‬
‫ב' סיוון ‪ 44 -‬לעומר‬
‫סיפור‬
‫תורת ארץ ישראל‬
‫הזיעה נטפה על גבם ושניהם נתיישבו על הסלע הגדול שהזדקר‪ .‬רבי אלעזר‬
‫הוציא את המים וכך גם רבי יוחנן‪ .‬לגמו מעט ושתקו‪ .‬על מה הם חשבו באותה‬
‫העת? שמא על ההליכה הארוכה‪ .‬שמא על מה שקדם לה‪.‬‬
‫זוכרים איך היו יושבים בבית המדרש והיו לומדים את תורתה של א"י‪.‬‬
‫כיצד הגיעה אליהם השמועה? בוודאי אחד מצעירי החבורה‪ .‬הוא סיפר על‬
‫ישיבתו של רבי יהודה בן בתירא‪ .‬רבי יהודה בן בתירא! תלמיד חכם גדול שעוד‬
‫זכה לראות את בית המקדש עומד על תלו‪ .‬בוודאי תורתו היא שעמדה לו שזכה‬
‫להאריך ימים‪ .‬אותו תלמיד סיפר נסים ונפלאות על הלימוד בישיבה בנציבין‪ ,‬עירו‬
‫של רבי יהודה בן בתירא‪ .‬על סברותיו החזקות של רבי יהודה ועל שיעוריו היפים‪.‬‬
‫פניו התלהטו מרוב התלהבות וקשה היה לעצור אותו‪ .‬גם רבי אלעזר בן שמוע‬
‫ורבי יוחנן הסנדלר שמעו אותו‪ .‬קשה היה שלא להתלהב‪ .‬ובכל זאת הם חזרו‬
‫ללימודם‪ .‬איך נעזוב את הארץ? אמרו איש אל אחיו‪ ,‬אך כנראה שזה השקיט‬
‫את נפשם רק לזמן קצר‪ .‬אחריו הגיעו ימים של התלבטות וחיבוטים‪ .‬תורה היא‪,‬‬
‫וללמוד אנו צריכים‪ .‬אמרו אחד אל השני ובינם לבין עצמם‪ .‬מותר לעזוב את ארץ‬
‫ישראל בשביל לימוד תורה‪ .‬האם אנו לא מפסידים הזדמנות? כמה עוד נספיק‬
‫לקבל תורה מפיו של רבי יהודה בן בתירא? הרי זו מצווה שחולפת‪.‬‬
‫טבעם של הרהורים שכאשר הם תופסים את האדם שוב לא יניחו לו‪ .‬לא חלפו‬
‫ימים והיו שניהם אורזים את שקיהם ומתקינים עצמם לילך לנציבין‪ ,‬לישיבת‬
‫רבי יהודה בן בתירא‪.‬‬
‫וכעת‪ ,‬על אותו סלע מזדקר‪ ,‬בגבולה של ארץ ישראל‪ ,‬חולפות לעיניהם תמונות‬
‫המסע הארוך‪ .‬הדרכים‪ ,‬הסלעים‪ ,‬העצים‪ ,‬וכל נופה של הארץ‪.‬‬
‫נמשיך? שאל רבי יוחנן‪ .‬רבי אלעזר קם ונעמד‪ .‬וכמו לפי פקודה שניהם הביטו‬
‫אל אותה נקודה‪ .‬שמש אדמדמה החלה שוקעת ומאירה בצבע מיוחד על כל‬
‫האופק‪ .‬ארץ ישראל נגלתה עליהם במלא הדרה‪ .‬הדמעות החלו יורדות מבלי‬
‫משים‪ .‬איך נעזוב את הארץ? הארץ שישיבתה שקולה כנגד כל המצוות? הרי אין‬
‫כארץ ישראל ואין כתורת ארץ ישראל! בלי מילים‪ ,‬הרימו החכמים את השקים‬
‫והסתובבו חזרה‪ ,‬הביתה‪.‬‬
‫•‬
‫‪152‬‬
‫מעשה ברבי אלעזר בן שמוע ורבי יוחנן הסנדלר שהיו הולכין לנציבין אצל רבי‬
‫יהודה בן בתירא ללמוד ממנו תורה‪ ,‬והגיעו לצידון וזכרו את ארץ ישראל וזקפו‬
‫עיניהם וזלגו דמעותיהן וקרעו בגדיהן וקראו את המקרא "וירשת וישבת בה‬
‫ושמרת לעשות את החקים האלה"‪ .‬אמרו‪" :‬ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד‬
‫כל המצות שבתורה" חזרו ובאו להם למקומן‪( .‬ילקוט שמעוני תורה‪ ,‬תתפה)‬
‫מקורות‬
‫ביאורים הלכה דברים שבלב‬
‫ביאורים‬
‫הלכה‬
‫דברים שבלב‬
‫שבוע ‪1‬‬
‫כ"ח אדר‬
‫שבת כא‪ .‬הגדת הרב‬
‫דסלר עמוד סד‬
‫ישעיהו מג'‪ ,‬כא'; פרופ' שלום רוזנברג‪,‬‬
‫'בעקבות הכוזרי' עמ' ‪322‬‬
‫כ"ט אדר‬
‫עולת ראיה‪ ,‬ח"ב‬
‫עמ' רסד–רסה‬
‫דברים טז‪ ,‬ג; שו"ע תעב‪ ,‬יד‬
‫בראשית א'‪ ,‬א'; רש"י שם; 'גור אריה'‬
‫למהר"ל שם;‬
‫א' ניסן‬
‫פסחים קטז‪ .‬הגדה‬
‫עם פירוש הרב‬
‫אבינר עמוד ‪21-20‬‬
‫שו"ע רכו‪ ,‬א ומ"ב שם‬
‫שמות יט'‪ ,‬ה'; אגרות הראי"ה ח"ב עמ'‬
‫קפו'; הרב זאב קרוב‪' ,‬דע מה שתשיב‬
‫לעצמך' עמ' ‪109‬‬
‫ב' ניסן‬
‫עולת ראיה ב עמוד‬
‫רעה בהערה‪.‬‬
‫דברים ו‪ ,‬כ‪-‬כב; שמות יב‪ ,‬כו;‬
‫שמות יג‪ ,‬יד‬
‫אורות עמ' קלט'‪ ,‬ד'; 'בעקבות הכוזרי'‬
‫עמ' ‪' ;71 – 70‬דע מה שתשיב לעצמך'‬
‫‪.103 – 100‬‬
‫ג' ניסן‬
‫יהושע כד ב‪-‬ג‬
‫מלבי"ם שם‪.‬‬
‫שמות יב‪ ,‬יח; פסחים קכ‪ ,‬א‬
‫שמואל א' פרק טו'‪ ,‬כט'; אורות עמ' קנז';‬
‫'לנתיבות ישראל' הרב צבי יהודה קוק‬
‫זצ"ל ח"ב מאמר 'החיות הישראלית';‬
‫הרב יוסף קלנר‪' ,‬כארי יתנשא' עמ'‬
‫‪14 – 13‬‬
‫ד' ניסן‬
‫עין איה ברכות א‬
‫עמוד ‪ 44‬פסקה קיד‬
‫שמות יב‪ ,‬יח; 'פניני הלכה'‪,‬‬
‫פסח‪ ,‬טז‪ ,‬כב‬
‫'כארי יתנשא' עמ' ‪15-22‬‬
‫ה' ניסן‬
‫גבורות ה' פרק נד‬
‫שמות יב‪ ,‬יז; שו"ע תנג‪ ,‬ד; מ"ב‬
‫שם; כה"ח תפב‪ ,‬א; באו"ה‬
‫תס‪ ,‬א‬
‫תנחומא ויחי ה'; שם‪ ,‬בשלח טז'; 'אור‬
‫החיים' הקדוש דברים כב'‪ ,‬יג'; שיחות‬
‫הרצי"ה תרומה עמ' ‪' ; 268 – 267‬דרך‬
‫אמונה' הרב ישראל הס עמ' ‪259 – 258‬‬
‫ו' ניסן‬
‫דברים בעתם‪ ,‬הרב‬
‫ראובן מרגליות‪,‬‬
‫עמוד עא‬
‫הרב הררי‪' ,‬מקראי קודש' לפסח‬
‫עמ' שכו–שלה; הרב פרנק‪,‬‬
‫'מקראי קודש' לפסח ב‪ ,‬ג‬
‫הרב קוק‪' ,‬משפט כהן' עמ' רעג‪-‬רעד‬
‫ז' ניסן‬
‫גבורות ה' פרק נד‬
‫כנ"ל‬
‫'תנא דבי אליהו רבה'‪ ,‬פ"ד; מסילת‬
‫ישרים פרק יט; הגר"א‪' ,‬שנות אליהו'‬
‫ברכות ה‪ ,‬א‪ ,‬דע מה שתשיב לעצמך עמ'‬
‫‪' ;123‬הכוזרי'‪ ,‬ג‪ ,‬יז‬
‫ח' ניסן‬
‫משך חכמה‪ ,‬ויקרא‬
‫כו‪ ,‬מד‬
‫רמב"ם חמץ ומצה ז‪ ,‬ו‪-‬ז‬
‫'אורות הקודש' ח"ב‪ ,‬עמ' תלט; 'עין איה'‬
‫ח"א‪ ,‬פ"א‪ ,‬יט‪-‬כ‬
‫שבוע ‪2‬‬
‫ביאורים‬
‫הלכה‬
‫דברים שבלב‬
‫ט' ניסן‬
‫סנהדרין עד‪ :‬רש"י‬
‫ותוס' שם; גבורות‬
‫ה' פרק נד‬
‫שו"ע תעב‪ ,‬ב‬
‫'אגרות הראי"ה ח"ב‪ ,‬עמ' קפו‬
‫י' ניסן‬
‫עולת ראיה ח"ב‪,‬‬
‫עמ' רעח‬
‫שו"ע תעב‪ ,‬ז; מ"ב כב; שו"ע‬
‫תעב‪ ,‬ד; חזון עובדיה סי' יד‬
‫'אורות'‪ ,‬עמ' עג; ברכות ח‪ ;.‬כריתות ו‪:‬‬
‫י"א ניסן‬
‫שבת קנו‪ ;.‬הגדת 'כי‬
‫ישאלך' עמוד ‪205‬‬
‫שו"ע תעב‪ ,‬יד; שו"ע תעב‪ ,‬ט;‬
‫שו"ע תנה‪ ,‬א‪ ,‬ג‬
‫'ילקוט שמעוני' תורה רמז תשסד;‬
‫שמירת הלשון‪ ,‬שער התבונה פרק ז;‬
‫'אורות' עמ' קמט פסקה ד‬
‫י"ב ניסן‬
‫הגדה עם פירוש‬
‫הרב אבינר עמוד ‪88‬‬
‫מ"ב רכו‪ ,‬ד; ברכ"ה ח"ד ד‪121 ,‬‬
‫'אגרות הראי"ה' ח"ב‪ ,‬עמ' קצד; שופטים‬
‫פרק ו; שמירת הלשון שער התבונה פרק‬
‫ז; תנא דבי אליהו רבה‪ ,‬פרשה יח‬
‫י"ג ניסן‬
‫גבורות ה' פרק ס‬
‫מ"ב תעא‪ ,‬יב; רמ"א תעא‪ ,‬ב‪,‬‬
‫ומ"ב יט‪-‬כ ; חזון עובדיה‪ ,‬ח"ב‬
‫עמ' צה‬
‫בראשית רבה לט'‪ ,‬א'; הרב יהודה‬
‫אשכנזי (מניטו)‪' ,‬סוד מדרש התולדות'‬
‫עמ' ‪;132‬‬
‫ד"ר דניאל שליט‪' ,‬אור שבעת הימים'‬
‫עמ' ‪59‬‬
‫י"ד ניסן‬
‫גבורות ה' פרק ס'‬
‫ברכי יוסף תע; מ"ב תע‪ ,‬ב‪ ,‬י‬
‫'גבורות ה'' למהר"ל פרק נא'; 'עולת‬
‫ראיה' ח"ב עמ' רסח';‬
‫הרב עוזי קלכהיים‪' ,‬באר מגד ירחים'‬
‫עמ' עז' – עח'‪.‬‬
‫ט"ו ניסן‬
‫גבורות ה' פרק ס'‬
‫שו"ע תמב‪ ,‬ט; מ"ב שם מ;‬
‫מ"ב תמו‪ ,‬ו‬
‫אגרות ח"א עמ' קעה'; 'עולת ראיה' ח"ב‬
‫עמ' רעט'; 'עולת ראיה' ח"א עמ' כו';‬
‫'באר מגד ירחים' עח' – פב';‬
‫ט"ז ניסן‬
‫נר למאור‪ ,‬הגדה‬
‫של פסח לרב משה‬
‫צבי נריה‪ ,‬עמוד‬
‫‪122-123‬‬
‫שו"ע תסב‪ ,‬ד; בשם הרב מרדכי‬
‫אליהו; שו"ע תסג‪ ,‬ג; מ"ב תסא‪,‬‬
‫טו; שעה"צ כג‬
‫שמות יט'‪ ,‬ו'; אורות עמ' קד‪ ,‬ב'; אורות‬
‫קה' – קז'‪.‬‬
‫י"ז ניסן‬
‫תהילים קיח‪ ,‬כא;‬
‫אבן עזרא‪ ,‬מצודת‬
‫דוד ומלבי"ם שם‬
‫מ"ב תנח‪ ,‬ד‬
‫סנהדרין סד‪ ;.‬רמב"ם הלכות מלכים‬
‫ומלחמותיהם יא'‪ ,‬ד'; 'פרי צדיק' לר'‬
‫צדוק מלובלין על חנוכה; 'אור שבעת‬
‫הימים' עמ' ‪.60‬‬
‫י"ח ניסן‬
‫תהילים קיח‪ ,‬כב‬
‫רד"ק שם‬
‫י"ט ניסן‬
‫פירוש הרש"ר הירש‬
‫לתהילים קיח‪ ,‬כו‬
‫שבוע ‪3‬‬
‫שבת לג‪ ;.‬כוזרי ד'‪ ,‬כג'; 'אור שבעת‬
‫הימים' עמ' ‪61 – 60‬‬
‫מנחות סו‪ ,‬א‬
‫'אור שבעת הימים עמ' ‪.61‬‬
‫ביאורים‬
‫הלכה‬
‫דברים שבלב‬
‫שבוע ‪4‬‬
‫כ' ניסן‬
‫גבורות ה' פרק מז‬
‫אגרות משה ד‪ ,‬צט; פס"ת תפט‪,‬‬
‫ב; הלכות חג בחג ג‪3 ,‬‬
‫אורות ישראל עמ' קנו פס' ט; סנהדרין‬
‫מד‪' ; .‬דע מה שתשיב לעצמך' עמ' ‪95-98‬‬
‫כ"א ניסן‬
‫עין איה ברכות א‬
‫עמוד ‪ 10‬פסקה יז‬
‫ורש"י שם‬
‫שו"ע תקפט‪ ,‬ו; 'פניני הלכה'‪,‬‬
‫תפילת נשים ב‪ ,‬ח; מ"ב תפט‪ ,‬ג;‬
‫מ"א תפט‪ ,‬א‬
‫'ילקוט שמעוני'‪ ,‬פרשת בשלח‪ ,‬רמז רכה;‬
‫שמות יד‪ ,‬כב; תהלים ט‪ ,‬יח‬
‫כ"ב ניסן‬
‫בראשית א‪ ,‬א;‬
‫בראשית רבה א‪,‬‬
‫א; מהר"ל‪' ,‬נצח‬
‫ישראל' פרק י'‬
‫שו"ע תפט‪ ,‬ד; מ"ב תפט‪ ,‬כב‬
‫בראשית ו‪ ,‬ט; יב‪ ,‬א‪-‬ג; 'נצח ישראל'‬
‫פי"א;‬
‫כ"ג ניסן‬
‫שבת פח‪ ;.‬הרב‬
‫יעקב פילבר‪' ,‬איילת‬
‫השחר' עמוד סט‬
‫שו"ע תפט‪ ,‬ו; שעה"צ לז; פס"ת‬
‫תפט‪ ,‬יז‬
‫'עין איה'‪ ,‬ברכות ח"א‪ ,‬פ"א קעה;‬
‫'אורות'‪ ,‬עמ' קנג‬
‫כ"ד ניסן‬
‫בבא מציעא קיד‪;:‬‬
‫יחזקאל לד‪ ,‬לא;‬
‫פירוש רד"ק שם;‬
‫מהר"ל 'נצח ישראל'‬
‫פרק י'‬
‫שו"ע תפט‪ ,‬ז–ח; מ"ב תפט‪ ,‬לד‬
‫ויקרא יט‪ ,‬יח; 'מידות ראיה'‪ ,‬אהבה‪ ,‬ה;‬
‫'הרבי מקרן הרחוב' עמ' ‪64-65‬‬
‫כ"ה ניסן‬
‫בראשית לט‪ ,‬כט;‬
‫ירושלמי‪ ,‬תענית‪,‬‬
‫ב‪ ,‬ו‬
‫יבמות סב‪ ,‬ב; ב"ר סא‪ ,‬ג‬
‫'מאמרי הראיה' עמ' ‪' ;476-477‬עקבי‬
‫הצאן'‪ ,‬עמ' קכב‪-‬קכג; אורות עמ' קנב‬
‫פסקה ב‬
‫כ"ו ניסן‬
‫ברכות ו‪ ;.‬פירוש 'עין‬
‫אי"ה' שם; מהר"ל‪,‬‬
‫'גבורות ה'' פרק מד‬
‫שו"ע תקנא‪ ,‬יג; שו"ע תקלא‪ ,‬ח;‬
‫מ"ב כא ובאו"ה שם‬
‫שבת‪ ,‬פ"ט א'‪' ,‬אורות'‪ ,‬עמ' קנז פסקה‬
‫טו; זכריה ח‪ ,‬כב‪-‬כג‬
‫כ"ז ניסן‬
‫ברכות ו‪.‬‬
‫ציץ אליעזר טו‪ ,‬לג; שבט הלוי‬
‫ח‪ ,‬קכז; אג"מ יו"ד ב‪ ,‬קלז;‬
‫יחו"ד ו‪ ,‬לד‬
‫'אורות התחיה'‪ ,‬ח; ספר המצוות‬
‫לרמב"ם עשין קנג; שו"ת חת"ם סופר‬
‫יורה דעה רלד; אדמת מריבה עמ' ‪95‬‬
‫כ"ח ניסן‬
‫ברכות ז‪ ;.‬פירוש 'עין‬
‫אי"ה' שם‬
‫מגילה יד‪ ,‬א‪ ;.‬חת"ם סופר יו"ד‬
‫סו"ס רלג; או"ח רח‬
‫הר' שלמה אבינר‪ ,‬אשמח ח"ג עמ'‬
‫‪ ;50-69‬קול התור פרק ה‬
‫כ"ט ניסן‬
‫שיר השירים רבה ד‪,‬‬
‫ד; ברכות ט‪.‬‬
‫'הלכות חג בחג' ז‪ ,‬יא‬
‫'מעיני הישועה'‪ ,‬עמ' קצו'‬
‫ל' ניסן‬
‫שמות רבה א‪ ,‬כט;‬
‫מהר"ל‪' ,‬גבורות ה''‬
‫פרק יח‬
‫'בין פסח לשבועות' טו‪ ,‬י‪ ,‬יב‬
‫כוזרי ב‪ ,‬ט‪-‬יב‬
‫שבוע ‪5‬‬
‫ביאורים‬
‫הלכה‬
‫דברים שבלב‬
‫א' אייר‬
‫כתובות סד‪ ;:‬מהר"ל‪,‬‬
‫'נצח ישראל'‬
‫פרק יד‬
‫הרצי"ה קוק‪' ,‬לתוקף קדושתו‬
‫של יום עצמאותנו'‪ ,‬לנתיבות‬
‫ישראל ח"א עמ' רמו–רנ‬
‫ו'מזמור יט של מדינת ישראל'‪,‬‬
‫שם ח"ב עמ' שנז–שסח‬
‫עולת ראיה ח"א עמ' רג; בראשית יב‪ ,‬א‬
‫ב' אייר‬
‫מגילה כט‪ ;.‬מהר"ל‪,‬‬
‫'נצח ישראל' פרק י‬
‫שו"ת חת"ס יו"ד סי' רלג‪ ,‬ואו"ח‬
‫סי' רח‬
‫הר' אברהם אזולאי‪' ,‬חסד לאברהם'‬
‫מעיין ג נהר יב‬
‫ג' אייר‬
‫תהילים קמז;‬
‫הראי"ה קוק זצ"ל‪,‬‬
‫'אורות ישראל' ח‪ ,‬ב‬
‫פסחים קיז‪ ;.‬שו"ת 'קול מבשר'‬
‫ח"א כא‪ ,‬ב (ב–ג); הרב רקובר‪,‬‬
‫'הלכות יום העצמאות ויום‬
‫ירושלים';‬
‫'עולת ראיה' ח"א‪ ,‬עמ' רג; אגרות ראיה‬
‫ח"א‪ ,‬לט; אבות ה‪ ,‬ה‬
‫ד' אייר‬
‫יומא נד‪:‬‬
‫הרב שמואל כץ‪ ,‬ספר הרבנות‬
‫הראשית ח"ב עמ' ‪841‬‬
‫דברים ג'‪ ,‬כה'; ברכות ה'‪' .‬מעשה‬
‫מאבידת בת מלך' ר' נחמן מברסלב;‬
‫ביאור 'ישמח לב מבקשי ה'' למעשה‬
‫הנ"ל הרב עמיר כ"ץ עמ' ‪35 – 24‬‬
‫ה' אייר‬
‫תענית י‪.‬‬
‫הראשל"צ הרב יצחק נסים‪,‬‬
‫'הלכות יום העצמאות ויום‬
‫ירושלים'‪ ,‬עמ' שלד–שמ; 'פניני‬
‫הלכה'‪ ,‬תפילה כא‪ ,‬ז;‬
‫דברים לב'‪ ,‬ח'; רש"י שם; רמב"ן ויקרא‬
‫יח'‪ ,‬כה'‪.‬‬
‫ו' אייר‬
‫מדרש תנחומא‬
‫פרשת קדושים ‪,‬‬
‫אות י'‬
‫בית יוסף וב"ח או"ח תקסא‪,‬‬
‫מ"ב תקסא‪ ,‬ב‬
‫פרקי אבות ה'‪ ,‬ט'; מהר"ל 'דרך חיים'‬
‫שם‪.‬‬
‫ז' אייר‬
‫כוזרי ב‪ ,‬יד; רמב"ם‪,‬‬
‫'הלכות בית‬
‫הבחירה' פרק ב‪ ,‬ב‬
‫ספרי ראה נ"ג; תוספתא ע"ז ה‪,‬‬
‫ב; שו"ע או"ח שו‪ ,‬יא‬
‫דברים יא'‪ ,‬יב'; 'פני לבנה' ר' ישראל‬
‫אריאל עמ' ‪.247 – 245‬‬
‫ח' אייר‬
‫סנהדרין לח‪:‬‬
‫רמב"ן השמטות לספר המצוות‬
‫מצווה ד; במדבר לג‪ ,‬נג‪-‬נד‬
‫'פני לבנה' שם‪.‬‬
‫ט' אייר‬
‫בראשית ד‪ ,‬טו;‬
‫כוזרי ב‪ ,‬יד‬
‫בראשית ט יח ; שמות כג‪ ,‬לא;‬
‫דברים א‪ ,‬ז‪-‬ח; דברים יא‪ ,‬כד;‬
‫'כפתור‪-‬ופרח' פרק י‬
‫תהלים נ'‪ ,‬ב'; 'כארי יתנשא' עמ' ‪46 – 45‬‬
‫ובהערה ‪ 9‬שם‪.‬‬
‫י' אייר‬
‫בראשית רבה כג‪ ,‬ז;‬
‫זבחים קיג‪.‬‬
‫ברכות ה‪ ;.‬אבות ה‪ ,‬כג‬
‫רמב"ן ויקרא יח'‪ ,‬כה'‬
‫י"א אייר‬
‫בראשית יב‪ ,‬א;‬
‫פירוש 'אור החיים'‬
‫שם‬
‫שו"ע יו"ד רמ‪,‬טו; ספרי ראה נ"ג;‬
‫מהר"מ רג עט; המבי"ט קלט;‬
‫פת"ש אה"ע עה‪ ,‬ו; ויחו"ד ג‪ ,‬סט‬
‫דברים לב'‪ ,‬ז'; כתובות קיא‪ ;.‬הלכות‬
‫תשובה לרמב"ם פרק י'; רמב"ם הל'‬
‫מלכים פרק ו'‪.‬‬
‫שבוע ‪6‬‬
‫שבוע ‪7‬‬
‫ביאורים‬
‫הלכה‬
‫דברים שבלב‬
‫י"ב אייר‬
‫בראשית טו‪ ,‬ה‪-‬כא;‬
‫כו‪ ,‬א‪-‬ה; כח‪ ,‬י‪-‬טו;‬
‫כוזרי ב‪ ,‬יד‬
‫סוכה דף לו; דברים יא‪ ,‬יד‬
‫דברים כ'‪ ,‬יט'; ספרי שם; קהלת רבה ז'‪,‬‬
‫יג'; רמב"ם הלכות מלכים ו'‪ ,‬י'‪.‬‬
‫י"ג אייר‬
‫בראשית כג‪ ,‬א‪-‬כ;‬
‫פירוש 'אבן עזרא'‬
‫לפסוק יט‬
‫ויק"ר כה‪ ,‬ג; דברים יג‪ ,‬כט;‬
‫ויקרא יט‪ ,‬כג‬
‫שמירת הלשון ח"ב פרק יט'‬
‫י"ד אייר‬
‫בראשית כח; כוזרי‬
‫ב‪ ,‬יד‬
‫הרמב"ם הל' מלכים ה‪ ,‬ט‬
‫בראשית כו‪ ,‬ב;‬
‫ויקרא כה'‪ ,‬ג'; רמב"ן הוספות לספר‬
‫המצוות לרמב"ם מצוות עשה ד'; חידושי‬
‫חת"ם סופר למסכת סוכה לו‪' ;.‬אורות'‬
‫עמ' סז'‪.‬‬
‫ט"ו אייר‬
‫מדרש תנחומא‪,‬‬
‫במדבר‪ ,‬אות יז;‬
‫פירוש הרמב"ן‬
‫לספר ויקרא יח‪ ,‬כה‬
‫ויקרא יט‪ ,‬טז; סנהדרין ד‪ ,‬ה; הל'‬
‫מלכים ה‪ ,‬א; משפט כהן קמג;‬
‫'ציץ אליעזר' יג‪ ,‬ק‬
‫עולת ראיה ח"א על 'מודה אני' עמ' א'‪.‬‬
‫ט"ז אייר‬
‫מדרש תנחומא‪,‬‬
‫מסעי‪ ,‬אות ו; מסכת‬
‫כלים א‪ ,‬ו‬
‫ישעיהו ב‪ ,‬ב‪-‬ד‬
‫מידות ראיה גאווה יב' – יג'; הרב אלישע‬
‫וישליצקי‪' ,‬לחיות בעקב' עמ' ‪127 – 125‬‬
‫י"ז אייר‬
‫ויקרא יח‪ ,‬כה;‬
‫פירוש הרמב"ן שם‬
‫פניני הלכה ‪ -‬העם והארץ‬
‫תהלים קב'‪ ,‬יד' – טו'; כוזרי ה'‪ ,‬כז'‪.‬‬
‫י"ח אייר‬
‫רמב"ן‪ ,‬השגות‬
‫לספר המצוות של‬
‫הרמב"ם‪ ,‬מצווה‬
‫רביעית; שיחות‬
‫הרצי"ה על ארץ‬
‫ישראל‪ ,‬עמוד ‪59‬‬
‫מאירי יבמות סב‪ ,‬ב; שו"ע תצג‪,‬‬
‫ב; פר"ח תצג‪ ,‬ב; כה"ח תצג‪ ,‬כו;‬
‫עפ"י שער הכוונות‬
‫בראשית יג‪ ,‬יד‪-‬יז; רש"י בראשית א‪,‬א‬
‫י"ט אייר‬
‫כתובות קי‪ ;.‬שמואל‬
‫א‪ ,‬כו; כוזרי ב‪ ,‬יד‬
‫דברים כא‪ ,‬א‪-‬ב; רמב"ם‬
‫מו"נ ג‪ ,‬מ‬
‫הר' חרל"פ‪' ,‬מי מרום' חלק ה' עמ' ו'‬
‫כ' אייר‬
‫כתובות קי‪ ;.‬רמב"ם‪,‬‬
‫'הלכות אישות'‬
‫פרק יג‪ ,‬כ‬
‫פתחי תשובה יו"ד רנב‪ ,‬ד‬
‫אורות א"י‪ ,‬א‬
‫כ"א אייר‬
‫הגר"א מוילנא‪,‬‬
‫'אדרת אליהו'‬
‫בראשית ד"ה 'וכל‬
‫שיח השדה'‬
‫במדבר כא‪ ,‬א; עפ"י הרב כלאב‬
‫שליט"א תחומין ד' ‪108‬‬
‫רבינו בחיי‪ ,‬בראשית יז‪ ,‬יז; שם ויקרא‬
‫כו לב; 'ישראל במדינתו'‪ ,‬עמ' ‪;470-469‬‬
‫אדמת מריבה‪ ,‬ד"ר שמואל כץ עמ' ‪144‬‬
‫שבוע ‪8‬‬
‫ביאורים‬
‫הלכה‬
‫דברים שבלב‬
‫כ"ב אייר‬
‫דברים יא‪ ,‬י‪-‬יא‬
‫פניני הלכה‪ ,‬ליקוטים א'‪,‬‬
‫מעשרות‬
‫מאמרי ראיה עמ' ‪ ;161‬יבמות סג‪ .‬נצח‬
‫ישראל פ"א; הגר"א‪ ,‬אדרת אליהו‬
‫עמ' ‪536‬‬
‫כ"ג אייר‬
‫מדרש ספרי‪,‬‬
‫דברים‪ ,‬מ'‬
‫פניני הלכה‪ ,‬ליקוטים א'‪,‬‬
‫מעשרות‬
‫בבא בתרא לד‪ ; :‬כוזרי‪ ,‬ה‪ ,‬כב‬
‫כ"ד אייר‬
‫מדרש ספרי‪,‬‬
‫דברים‪ ,‬לט'‬
‫שיר השירים ב‪,‬ז; כתובות‬
‫קיא‪' ;.‬מגילת אסתר' השגה על‬
‫הרמב"ן בהוספות למצוות עשה‬
‫ד'; אה"ע עה‪ ,‬ג‪-‬ה‬
‫דברים יא טז‪-‬יז; 'ישראל במדינתו'‪,‬‬
‫עמ' ‪453‬‬
‫כ"ה אייר‬
‫גיטין נז‪.‬‬
‫ויקרא יט‪ ,‬יז‪-‬יח; שבת נד‪.‬‬
‫'מורה נבוכים' ח"ג פרק מה'; נצח ישראל‬
‫למהר"ל פרק נא'; שם פרק סב';‬
‫כ"ו אייר‬
‫יחזקאל לו‪ ,‬ח;‬
‫סנהדרין צח‪.‬‬
‫ב"מ לא‪ ,‬א; יבמות סה‪ ;.‬או"ח‬
‫תרח‪ ,‬ב; ערכין טז‪ ;.‬רמב"ם הל'‬
‫דעות ו‪ ,‬ז‬
‫בראשית רבה כו'‪ ,‬י'; אורות התחיה יח'‪.‬‬
‫כ"ז אייר‬
‫מדרש מכילתא‬
‫פרשת בא‪ ,‬הקדמה;‬
‫מועד קטן כה‪.‬‬
‫הרב גורן‪' ,‬משיב מלחמה' סימן‬
‫א‪ ,‬יג‪ ,‬וסימן ד‪.‬‬
‫מגילה ו'‪' .‬פני לבנה' עמ' ‪.18‬‬
‫כ"ח אייר‬
‫בראשית רבה טז‪,‬‬
‫ד; אגרות הראי"ה‪,‬‬
‫אגרת צו; שיחות‬
‫הרצי"ה על ארץ‬
‫ישראל‪ ,‬עמוד ‪205‬‬
‫דברים כג‪ ,‬ט‬
‫תהלים קכב‪ ,‬ג'‬
‫כ"ט אייר‬
‫בבא בתרא קלח‪;:‬‬
‫אגרות הראי"ה‪,‬‬
‫אגרת צו; 'אורות‬
‫התורה'‪ ,‬פרק יג‬
‫שולחן‪-‬ערוך חו"מ שסט‪ ,‬ו‬
‫שיר השירים ד'‪ ,‬ד'‬
‫שיר השירים רבה ד'‪ ,‬ו'‬
‫א סיון‬
‫בבא מציעא פה‪;.‬‬
‫הראי"ה קוק זצ"ל‪,‬‬
‫'אדר היקר'‪' ,‬מעט‬
‫צרי'‬
‫ה'נימוקי‪-‬יוסף'‪ ,‬בפירושו‬
‫למסכת בבא‪-‬בתרא נד‪ ;:‬ריטב"א‬
‫נדרים כח‪ ,‬א‬
‫'עולת ראיה' ח"א‪ ,‬ענייני תפילה יט';‬
‫שיחות הרצי"ה תרומה ‪.270 – 269‬‬
‫ב סיון‬
‫כתובות קיב‪ ;.‬כוזרי‬
‫ב‪ ,‬יד‬
‫יהושע א‪ ,‬טז‪-‬יח; רמב"ם הלכות‬
‫מלכים ג‪ ,‬ט; סנהדרין מט‪.‬‬
‫'אורות הקודש'‪ ,‬ח"ג עמ' שכד'‬
‫שבוע ‪9‬‬
‫אהבתם את הסגנון? יש לכם הערות?‬
‫נשמח בכל תגובה והערה!‬
‫החוברת הבאה תצא בע"ה לחודש סיוון‪.‬‬
‫נושא החוברת יהיה "תורה"‪.‬‬
‫להזמנות מרוכזות בלבד‪052-7710988 :‬‬
‫‪( [email protected]‬עדיף לשלוח מייל)‬
‫חוברת בודדת תישלח רק למנויים‪ .‬למנויים‪054-7825169 :‬‬
‫בקרו באתר האינטרנט שלנו‪:‬‬
‫‪http://www.bishvilhanshama.wip.co.il‬‬
‫‪160‬‬