‫הידברות‬ ‫עונג שבת‬ ‫עלון שבועי לקירוב לבבות | ערוץ ‪ 97‬בכבלים ובלווין‬ ‫העלון מוקדש לע"נ דניאל בן תמר (טמו) | רפוא"ש חנה בת רומיה‬ ‫לזיווג הגון חני חיה בת לאה | להצלחה ברוחניות ובגשמיות שלום‬ ‫ועירית דואני להקדשת העלון חייגו‪073-2221388 :‬‬ ‫פרשת שמיני | גליון ‪ | 191‬כ"ב ניסן תשע"ה‬ ‫זמן כניסת ויציאת שבת‬ ‫לתגובות‪[email protected] :‬‬ ‫אתר הידברות החדש‬ ‫כניסת‬ ‫השבת‬ ‫‪www.hidabroot.org‬‬ ‫ירושלים ‪18:28‬‬ ‫תל אביב ‪18:45‬‬ ‫חיפה ‪18:38‬‬ ‫באר שבע ‪18:46‬‬ ‫צאת מוצ”ש‬ ‫השבת ר”ת‬ ‫‪19:42‬‬ ‫‪19:44‬‬ ‫‪19:44‬‬ ‫‪19:43‬‬ ‫‪20:21‬‬ ‫‪20:19‬‬ ‫‪20:21‬‬ ‫‪20:20‬‬ ‫להפצת העלון‪073-2221388 :‬‬ ‫בחסות‬ ‫יקבי ירושלים‬ ‫בקרובי אקדש‬ ‫במבט ראשון נראה כי המדרשים בעניין מות בני אהרון סותרים זה את זה‪ .‬אולם בעיון מעמיק יותר‬ ‫ניתן להבין מוסר השכל גדול העולה מתוכם‬ ‫ב‬ ‫ראש ארגון הידברות ‪ -‬הרב זמיר כהן‬ ‫העלון טעון גניזה | נא להימנע מקריאת המודעות הפרסומיות בשבת‬ ‫פרשת השבוע אנו עדים לאסון הנורא שהתרחש בעיצומה‬ ‫של חנוכת המשכן‪ .‬הכתוב מספר על נדב ואביהוא‪ ,‬שני בני‬ ‫אהרון הכהן‪ ,‬שבמהלך חנוכת המשכן לקחו איש מחתתו‪,‬‬ ‫"וַ ּיָ ִׂשימּו ָעלֶ ָיה ְקטֹרֶ ת‪ ,‬וַ ּיַ ְקרִ יבּו לִ ְפנֵ י ה' ֵאׁש זָ רָ ה ֲא ֶׁשר ֹלא ִצּוָ ה א ָֹתם‪.‬‬ ‫אֹותם‪ ,‬וַ ּיָ ֻמתּו לִ ְפנֵ י ה'‪ .‬לנוכח האסון‬ ‫וַ ֵּת ֵצא ֵאׁש ִמּלִ ְפנֵ י ה' וַ ּתֹאכַ ל ָ‬ ‫הנורא‪ ,‬מגיב משה רבנו ואומר לאהרון אחיו‪ :‬״הּוא ֲא ֶׁשר ּדִ ּבֶ ר ה'‬ ‫ַאהרֹן" (ויקרא‬ ‫לֵ אמֹר ּבִ ְקרֹבַ י ֶא ָּקדֵ ׁש וְ ַעל ְּפנֵ י כָ ל ָה ָעם ֶאּכָ בֵ ד‪ .‬וַ ּיִ ּדֹם ֲ‬ ‫י‪ ,‬א‪-‬ב)‪.‬‬ ‫על סיבת מיתתם של בני אהרן נחלקו התנאים במדרש‪:‬‬ ‫"ר' אלעזר אומר‪ ,‬לא מתו בני אהרן אלא על ידי שהורו‬ ‫הלכה בפני משה רבן‪ .‬ר' ישמעאל אומר‪ ,‬שתויי יין נכנסו‬ ‫למקדש"‪ .‬ובמדרש נוסף מובא עוד על סיבת מיתתם‪ ,‬שהיו‬ ‫מהלכים אחר משה ואהרן ואומרים "מתי ימותו שני זקנים‬ ‫הללו‪ ,‬ואני ואתה ננהיג את הדור"‪.‬‬ ‫וצריך להבין‪ ,‬הלא בתורה נאמרה בפירוש סיבת מיתתם‪,‬‬ ‫"אׁש זָ רָ ה ֲא ֶׁשר ֹלא ִצּוָ ה א ָֹתם"‪ ,‬והסיבות שנאמרו‬ ‫על שהקריבו ֵ‬ ‫במדרש הנן לכאורה סיבות שונות מהכתוב‪ .‬ועוד‪ ,‬שעל דברי משה‬ ‫לאהרן "הּוא ֲא ֶׁשר ּדִ ּבֶ ר ה' לֵ אמֹר ּבִ ְקרֹבַ י ֶא ָּקדֵ ׁש"‪ ,‬הביא רש"י את‬ ‫דברי חז"ל‪" :‬אמר לו משה לאהרן‪ :‬אהרן אחי‪ ,‬יודע הייתי שיתקדש‬ ‫הבית במיודעיו של מקום‪ ,‬והייתי סבור או בי או בך‪ .‬עכשיו‬ ‫רואה אני שהם גדולים ממני וממך"‪ .‬וכשמשה אומר דברים אלה‬ ‫בוודאי שכך בדיוק דעתו ש"הם גדולים ממני וממך"‪ ,‬והביא הוכחה‬ ‫מהעובדה שלאחר דברי ה' מראש כי בקרובי אקדש‪ ,‬דווקא הם היו‬ ‫אלה שנבחרו נבחרו שיתקדש הבית בהם‪.‬‬ ‫אם כן קשה מאד‪ ,‬איך יהלמו דברי המדרש הנ"ל ששתויי יין‬ ‫נכנסו למקדש‪ ,‬ושהיו אומרים על משה ואהרון ‪ -‬מי שהיו גם‬ ‫מנהיגי העדה וגם אביהם ודודם‪ :‬״מתי ימותו שני זקנים הללו ואני‬ ‫שאל את הרב‬ ‫ואתה ננהיג״‪ ,‬את רוב מעלתם וגדולתם בתורה וביראה ודבקותם‬ ‫בה' יתברך? אולם המתבונן יראה כאן הדרכה תורנית לדורות עולם‪,‬‬ ‫ביחסי התלמיד לרבו והתבטלותו אליו‪ .‬שפעמים לאחר שתלמיד‬ ‫עמל ויגע בתורה ובעבודת ה'‪ ,‬גדלה מעלתו במאוד‪ ,‬ועדיין צריך‬ ‫שיבטל עצמו לרבו‪.‬‬ ‫שהנה נדב ואביהוא שלמדו תורה אצל משה ואהרן נתעלו כל כך‬ ‫בתורה בעבודת ה' עד שאמר משה לאהרן בכנות רואה אני ש"הם‬ ‫גדולים ממני וממך"‪ .‬ומכיוון שנתעלו כל כך‪ ,‬ראו נדב ואביהו כי‬ ‫לרוב גודלם אילו יהיו הם מנהיגי העם‪ ,‬ינהיגו את ישראל טוב יותר‬ ‫מרבותיהם‪ .‬ומתוך אהבת האמת ואהבת ישראל והשאיפה‬ ‫לעשיית רצון ה' על הצד הטוב ביותר‪ ,‬שטובת ישראל היא‬ ‫רצונו‪ ,‬כאשר שתו יין ויצא הסוד‪ ,‬אמרו את מה שבלבם עם‬ ‫כל אהבתם לאביהם ודודם‪" :‬מתי ימותו שני זקנים הללו‬ ‫ואני ואתה ננהיג את הדור"‪ .‬ומבטם זה הוא שגרם להם‬ ‫להורות הוראה בפני משה רבם‪ ,‬לפי שהבינו לגודל רוחב‬ ‫דעתם בעבודת ה' ובסודות התורה ועבודת הקורבנות‪ ,‬כי‬ ‫ללא ספק עתה צריך להקטיר קטורת על אף שמשה רבנו‬ ‫לא ציווה לעשות כן‪ ,‬ועשו כפי הבנתם‪ .‬והדבר מדויק בפסוק שלא‬ ‫טעו בעצם המעשה שעשו‪ ,‬שהרי כתוב שהקריבו אש זה "אשר‬ ‫לא ציוה ה'"‪ .‬ומייתור מילים אלו משמע שכל חטאם היה בכך‬ ‫שעדיין לא בא הציווי אשר ודאי היה מגיע‪ .‬וזהו שהורו הוראה‬ ‫בפני משה רבם‪ ,‬ולא שטעו בהוראה‪ .‬ומעתה האמור בפסוק ודברי‬ ‫המדרש אחד הם‪ .‬ומכאן מוסר גדול למידת הענווה וההתבטלות‬ ‫לגדולי התורה שבדור‪ ,‬שרוח ה' דיבר בם ומילתו על לשונם‪ ,‬גם‬ ‫במקום שנראה לתלמיד כי הוא מבין יותר‪ .‬ובפרט שמי שלא עמל‬ ‫בתורה‪ ,‬אינו יכול להגיע לדעת תורה‪ .‬שהרי רק הלך חשיבתו של‬ ‫מי שעמל בתורה כל ימיו‪ ,‬וזכה להגיע למדרגת גדול בתורה‪ ,‬יכול‬ ‫להגיע לדעת תורה צרופה‪ .‬ואשרי הזוכה לבטל דעתו מפני דעת‬ ‫תורה‪ .‬שבת שלום‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מ‬ ‫נס הכונית מצרים‪:‬‬ ‫תן‬ ‫ל‬ ‫הוכחה‬ ‫‪4‬‬ ‫מ הזיכוי‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ת חיים לדר‬ ‫‪7‬‬ ‫מלפפון‬ ‫מאת הרב אברהם יוסף‪ ,‬רב העיר חולון‬ ‫האם מותר לשאול חפץ מחבר ללא‬ ‫ידיעתו‪ ,‬כאשר ברור לי שאם היה יודע‬ ‫היה מרשה לי?‬ ‫הגמרא (בבא מציעא כט‪ ,‬ב) אומרת‪:‬‬ ‫"ניחא ליה לאיניש דתעביד מצוה‬ ‫בממוניה"‪ ,‬דהיינו שאם השואל חפץ‬ ‫מקיים מצוה‪ ,‬בעל החפץ זוכה בחלק‬ ‫מהמצוה‪ .‬אולם להלכה נפסק בשו"ע‬ ‫(סימן מ"ח סעיף ד)‪ ,‬שאם יש ביכולתו‬ ‫לשמור על החפץ ולהחזירו למקומו –‬ ‫ספר חדש על המדף‪...‬‬ ‫מותר‪ ,‬אבל אם חושש שלא יוכל לשמור‬ ‫עליו כהוגן‪ ,‬ואפילו אם זו טלית או‬ ‫תפילין שלא יידע לקפל אותם כפי שהיו‬ ‫אצל בעליו‪ ,‬אסור להשתמש בחפץ ללא‬ ‫רשות הבעלים‪ .‬ולכן‪ ,‬אם בטוח שבעל‬ ‫כלים למימוש הפוטנציאל האישי‬ ‫"ארגז הכלים"‬ ‫של הרב יצחק פנגר‬ ‫המפתח לחיים איכותיים‬ ‫החפץ היה מסכים שישתמש בו‪ ,‬אע"פ‬ ‫שאין בשימוש מצוה – אפשר להקל‪.‬‬ ‫ואם יודע שאם ימתין מעט‪ ,‬בעל החפץ‬ ‫יגיע למקום ויוכל לבקש ממנו‪ ,‬עדיף‬ ‫להמתין‪.‬‬ ‫במחיר‬ ‫עכשיוהיכרות‬ ‫להתמודד‪ ,‬לחייך‬ ‫ולהאמין !‬ ‫חייגו כעת‪:‬‬ ‫‪073-222-12-50‬‬ ‫היהודי החושב‬ ‫מאת דניאל בלס‬ ‫מדוע כישוף לא מסוגל לחולל‬ ‫את מכות מצרים?‬ ‫אבי שואל‪" :‬כתוב ברמב"ם‬ ‫פרק ח) שישראל האמינו בנבואת משה‪ ,‬לא מפני כל‬ ‫הנסים ביציאת מצרים‪ ,‬שזה יכול להיות בכישוף‬ ‫וכדו'‪ ,‬אלא האמינו בו בזכות מעמד הר סיני‪ .‬אך איני‬ ‫מבין‪ :‬האם הרמב"ם התכוון לומר שקריעת ים סוף‬ ‫וכל המכות יכלו להתרחש בדרך של כישוף? ואם כן‪,‬‬ ‫במה מיוחד דווקא מעמד הר סיני? תודה"‪.‬‬ ‫***‬ ‫שלום וברכה אבי‪ ,‬ותודה על שאלתך המעניינת‪.‬‬ ‫תחילה חשוב לדעת‪ ,‬שהרמב"ם מעולם לא טען‬ ‫שמכות מצרים יכלו להיעשות בדרך של כישוף‪,‬‬ ‫שהרי לדעתו‪ ,‬כל הכישופים אינם אלא אשליות‬ ‫אופטיות ומעשים של אחיזת עיניים ("טריקים")‬ ‫שעושים הקוסמים כדי שיאמינו המוני‪-‬העם‬ ‫בהבליהם‪ ,‬והתורה רצתה להרחיק אותנו משקריהם‬ ‫של עובדי האלילים‪ ,‬ולכן אסרה עלינו לעסוק‬ ‫בכישופים וקסמים (כך כותב הרמב"ם בפירוש במשנה‬ ‫תורה‪ ,‬הלכות עבודה זרה פרק יא)‪ .‬וכן פירש רבי סעדיה‬ ‫גאון את מעשה חרטומי מצרים‪ ,‬שהראו כאילו‬ ‫המקל נהפך לנחש בתחבולה של אחיזת עיניים‪ .‬אך‬ ‫מקלו של משה נעשה בנס אמיתי‪ ,‬ולכן אכל את‬ ‫נחשי החרטומים‪.‬‬ ‫מובן שכל אדם הגיוני מסוגל להבין שכישוף לא‬ ‫יכול לחולל את מכות מצרים‪ ,‬ולהביא לשליטה‬ ‫(הלכות יסודי התורה‪,‬‬ ‫אדירה בכל חוקי הטבע בארץ שלמה‪ .‬כפי שאדם‬ ‫חזק יכול להרים סלע כבד‪ ,‬אך לעולם לא יוכל‬ ‫להרים הר ממקומו גם אם יהיה חזק ביותר‪ ,‬כך גם‬ ‫מכשף או קוסם שמאחז עיניים מסוגלים להראות‬ ‫כיצד הם הופכים כוס קטנה של מים לכוס דם‪ ,‬אך‬ ‫לעולם לא יהיה ביכולתם להפוך ימה שלמה לדם‪,‬‬ ‫להוריד אש וברד ביחד מן השמים‪ ,‬להרוג כל בכור‬ ‫בארץ שלמה ברגע אחד‪ ,‬לקרוע את הים לשניים‬ ‫ולהטביע בו צבא שלם‪ ,‬ולהחיות עם של מיליוני‬ ‫אנשים במשך ‪ 40‬שנה במדבר‪ ,‬וכיוצא באלה הנסים‬ ‫האדירים שנעשו לעיני כל בני ישראל‪.‬‬ ‫הנסים במקרא יכולים להיעשות רק בידי בורא‬ ‫עולם‪ ,‬כי רק הבורא מסוגל לשלוט בכל חוקי הטבע‬ ‫שליטה מוחלטת בקנה מידה ארצי‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬כדי‬ ‫להרוג את כל בכורי מצרים באותו רגע‪ ,‬נדרש להיות‬ ‫בכל מקום במצרים בו‪-‬זמנית‪ ,‬וגם לדעת בזיכרון‬ ‫אינסופי בכל בית ובית מי נולד בכור ומי לא‪ ,‬בכל‬ ‫הארץ כולה‪ ,‬מה שרק אלוקים שנמצא בכל מקום‬ ‫ובכל זמן מסוגל לעשות‪ .‬המכשפים שבמצרים הבינו‬ ‫גם הם‪ ,‬שהנסים האדירים לא יכלו להתבצע בדרך‬ ‫של כישוף ואחיזת עיניים‪" :‬ויאמרו החרטומים אל‬ ‫פרעה‪ :‬אצבע אלוקים היא" (שמות ח‪ ,‬טו)‪.‬‬ ‫הרמב"ן מציע הסבר דומה‪ ,‬ומבאר שההבדל‬ ‫בין נס אלוקי אמיתי לבין מעשיו של מכשף‪ ,‬הוא‬ ‫שהנס האלוקי יוצר שינוי במציאות הפיזית‪ ,‬כי הוא‬ ‫אכן מתרחש במציאות ומשנה אותה‪ ,‬בעוד מעשיו‬ ‫של מכשף הם רק למראית עין (בדומה לאשליה‬ ‫אופטית)‪ ,‬כך שכישוף אינו יכול באמת לשנות את‬ ‫המציאות הפיזית‪ .‬כך מבאר הרמב"ן (דברים יג‪ ,‬ב)‪:‬‬ ‫"מפני שאנחנו ידענו מיציאת מצרים‪ ,‬שהוא מעשה‬ ‫ממש‪ ,‬לא חיזיון ולא מראה‪ ,‬כי לה' הארץ‪ ,‬והוא‬ ‫המחדש והחפץ והיכול ואין אלוקים מלבדו‪"...‬‬ ‫ההוכחה בנסים של יציאת מצרים‪ ,‬היתה בכך‬ ‫שהם אכן התרחשו בפועל‪ ,‬ולא רק למראה עיניים‪,‬‬ ‫כי הם השפיעו על המציאות שלנו‪ .‬אף כישוף (וגם‬ ‫לא תעתועים של סמים או מעשה היפנוט) אינו‬ ‫מסוגל לחולל שינוי במציאות‪ ,‬לנצח מלחמות‪ ,‬או‬ ‫להאכיל עם שלם במדבר ולהשקותו שלא ירעב‬ ‫ויצמא למוות‪ ,‬לבלוע את קורח ועדתו באדמה‪ ,‬או‬ ‫למוטט את חומות יריחו בקול שופרות‪ ,‬ולכבוש את‬ ‫הארץ במעשי נסים‪ .‬הנסים שמסופרים בתורה אכן‬ ‫שינו את הטבע ואת מהלך ההיסטוריה‪ ,‬והראו בכך‬ ‫על שליטה אלוקית אמיתית בכל חוקי הטבע‪.‬‬ ‫מכל הדברים הללו מובן‪ ,‬כי הרמב"ם לא התכוון‬ ‫לומר שהיה ניתן לעשות את מכות מצרים בדרך‬ ‫של כישוף‪ ,‬שהרי סבר שכל הכישופים הם אחיזת‬ ‫עיניים; אלא כוונתו של הרמב"ם היתה לומר‪,‬‬ ‫שהמון העם (ובתוכם הערב רב) אשר טעו להאמין‬ ‫בקיומם של כישופים בעקבות המצרים‪ ,‬היו עשויים‬ ‫להרהר אחרי המעשה‪ .‬ולמרות שהעם לא הטיל‬ ‫ספק בנסים של יציאת מצרים‪ ,‬שהרי נאמר לאחר‬ ‫קריעת ים סוף‪" :‬ויאמינו בה' ובמשה עבדו" (שמות‬ ‫יד‪ ,‬לא)‪ ,‬כלומר שהכל הבינו שאי אפשר לחולל נסים‬ ‫עוצמתיים שכאלו בדרך כישוף‪ ,‬מכל מקום מחשבה‬ ‫שכזו היתה יכולה להתגנב בטעות לליבם‪ ,‬ואמונת‬ ‫העם לא היתה עדיין שלמה לגמרי עד מעמד הר‪-‬‬ ‫סיני שעליו נאמר במפורש‪" :‬בעבור ישמע העם‬ ‫בדברי עמך‪ ,‬וגם בך יאמינו לעולם" (שמות יט‪ ,‬ט)‪ .‬לא‬ ‫רק "ויאמינו"‪ ,‬אלא "יאמינו לעולם"!‬ ‫הרמב"ם הסביר שההתגלות במעמד הר‪-‬סיני‬ ‫היתה עוצמתית יותר מהנסים ביציאת מצרים‪,‬‬ ‫מהסיבה שההתגלות היתה נבואית‪ :‬כל אדם ואדם‬ ‫מישראל שמע את קול ה' מדבר אליו‪ ,‬ומכאן שכל‬ ‫העם עלה לדרגה של נביאים‪ .‬בשונה מעשרת המכות‪,‬‬ ‫ההתגלות של הא‪-‬ל במעמד הר‪-‬סיני היתה ישירה‪,‬‬ ‫ולא נעשתה באמצעות מתווכים כמו הטבע ומראה‬ ‫העיניים‪ .‬כל מי ששמע בעצמו את קול ה' מדבר‬ ‫אליו בפנים לבו ונשמתו‪ ,‬לא שייך עוד שיטיל ספק‬ ‫שכלי כלשהו בהתגלות הזו‪ ,‬כשם שאדם שמת ופוגש‬ ‫את אלוקים‪ ,‬לא שייך עוד שיהרהר בקיומו‪ .‬וכפי‬ ‫שכתב הרמב"ם (שם)‪" :‬שקודם דבר זה (מעמד הר‬ ‫סיני) לא האמינו בו (במשה) נאמנות שהיא עומדת‬ ‫לעולם‪ ,‬אלא נאמנות שיש אחריה הרהור ומחשבה"‪,‬‬ ‫רק במעמד הר‪-‬סיני נאמר "וגם בך יאמינו לעולם"‬ ‫(שמות יט‪ ,‬ט)‪ ,‬כלומר ללא הרהור של ספק כלל לאחר‬ ‫מכן‪ .‬וזו גם ההוכחה שההתגלות אכן היתה אמיתית‪,‬‬ ‫שהרי היא הוציאה את הספק האחרון אפילו מליבם‬ ‫של המהרהרים בכישוף‪ ,‬שלא היו מסוגלים עוד‬ ‫לייחס התגלות שכזו למעשיו של אדם‪( .‬תודתי נתונה‬ ‫לרה"ג יעקב משה סגל שליט"א שאישר את המאמר וסייע‬ ‫בשיפורו)‪.‬‬ ‫במעמד בנם של מקובלים‬ ‫במהלך הערב תיערך‬ ‫תפילה מיוחדת לברכת הבית‬ ‫ובסוף הערב יקבל הרב קהל לעצה ולברכה‬ ‫המקובל הרב‬ ‫ארגון הידברות‬ ‫מאפשר לכם לקיים‬ ‫ערב שכולו רוחניות‬ ‫בבתיכם‬ ‫יצחק בצרי‬ ‫מתוך ראיון בתכנית "בכיוון אחר"‪ ,‬ערוץ הידברות (‪)97‬‬ ‫ההרצאות בנושא‪:‬‬ ‫שליט”א‬ ‫עין הרע‪ ,‬חלומות‪ ,‬שם האדם ועוד‪...‬‬ ‫תשלללוא‬ ‫ם‬ ‫להזמנת שיעור‬ ‫במעמד הרב בצרי חייגו‪:‬‬ ‫‪073-2221333‬‬ ‫‪052-9551561‬‬ ‫פרשה חסידית‬ ‫מאת הרב ישעי'ה וינד‬ ‫אמונת חכמים‪ :‬מה זה בדיוק?‬ ‫יש דרך לגרום לכך שברכתו של צדיק תתקבל יותר‪ .‬ומה הדילמה החזקה‬ ‫בפניה עמד עם ישראל?‬ ‫חדרי ההמתנה בכניסה לביתם של גדולי ישראל‬ ‫גדושים ועמוסים בממתינים‪ .‬בזמננו‪ ,‬יותר מאי‬ ‫פעם‪ ,‬רבים רבים הם הבאים לבקש עצה ולקבל‬ ‫ברכה‪ .‬בזמן שמחה‪ ,‬וחלילה בעת צרה‪ ,‬ענין מקובל‬ ‫היום ללכת להתברך מפיו של חכם מפורסם‪ .‬כמובן‬ ‫שהדבר טוב ואף נכון וראוי‪.‬‬ ‫אבל אם נתבונן רגע בעניין 'אמונת חכמים' נראה‬ ‫שהיא לא מתבטאת רק בקבלת ברכות‪ .‬האמונה‬ ‫בצדיקים וחכמים פירושה התבטלות מוחלטת‬ ‫בפניו‪ .‬אמונה וקבלה של דבריו גם כשאינם מובנים‬ ‫והם נגד השכל וההיגיון‪ ,‬בדברים רוחניים ואף גם‬ ‫בעניינים גשמיים‪.‬‬ ‫כשעם ישראל יצא ממצרים‪ ,‬וטרם הגיע לים סוף‪,‬‬ ‫מגיע משה רבנו ומורה לכולם לשוב אחורה לכיוון‬ ‫מצרים‪" :‬וישובו ויחנו לפני פי החירות בין מגדול‬ ‫ובין הים"‪ .‬עם ישראל לא מבין מה קורה כאן‪ ,‬פרעה‬ ‫עם חייליו רודפים אחריהם‪ ,‬ובמקום לברוח הם‬ ‫חוזרים אחורה לכיוון המצרים?‬ ‫בכל זאת כתוב בהמשך "ויעשו כן"‪ ,‬ואומר‬ ‫המדרש‪" :‬להגיד שבחם ששמעו לקול משה‪ ,‬ולא‬ ‫אמרו איך נתקרב אל רודפינו כשאנו צריכים לברוח‪,‬‬ ‫אלא אמרו אין לנו אלא דברי בן עמרם (משה רבנו)"‪.‬‬ ‫החתם סופר מסביר‪ ,‬שמאז יצא עם ישראל‬ ‫ממצרים הם ראו עין בעין הנהגה גלויה של הבורא‪,‬‬ ‫על סדר היום‬ ‫מאת הרב שי עמר‬ ‫אמרו חז"ל (יבמות דף סב‪" :):‬שנים‪-‬עשר אלף זוגות‬ ‫(‪ 24‬אלף תלמידים) היו לו לרבי עקיבא‪ ,‬וכולם מתו‬ ‫בפרק אחד‪ ,‬מפני שלא נהגו כבוד זה בזה‪ .‬וכולם‬ ‫מתו מפסח ועד עצרת"‪ .‬ומפני כך נוהגים כמה מנהגי‬ ‫אבלות בימי ספירת העומר‪.‬‬ ‫עיקרי מנהגי האבלות שנוהגים בימי הספירה‬ ‫(שו"ע סימן תצג)‪:‬‬ ‫א‪ .‬שלא לשאת אישה; ב‪ .‬שלא להסתפר או‬ ‫להתגלח; ג‪ .‬שלא לשמוע כלי שיר; ד‪ .‬שלא לעשות‬ ‫ריקודים ומחולות‪.‬‬ ‫מנהגי אבלות בימי הספירה‬ ‫א‪ .‬מנהג הספרדים לקיים מנהגי אבלות אלו מפסח‬ ‫מתווה דרך לכל השיירה הענקית הזו‪ ,‬מציב עמוד‬ ‫ענן‪ ,‬כאשר לכל מקום שהענן הלך ‪ -‬ידעו שרצון‬ ‫הבורא הוא שיסעו לכיוון הזה‪ ,‬והם נסעו בעקבותיו‪,‬‬ ‫גם אל תוך המדבר פנימה למקומות סכנה האמינו‬ ‫והלכו אחריו‪ .‬כשהענן עצר וחנה עצרו גם הם‪.‬‬ ‫כשהגיעו ממש עד ים סוף‪ ,‬הסתובב הענן והחל‬ ‫לנוע אחורה‪ .‬עם ישראל רצה ללכת בעקבות הענן‬ ‫כפי שהורגלו‪ .‬אך משה רבנו עוצר אותם‪" .‬עכשיו‬ ‫אל תסעו בעקבות הענן‪ ,‬כעת צריך לקפוץ לתוך‬ ‫הים"‪ .‬עם ישראל היה נתון בדילמה גורלית שחיים‬ ‫ומוות תלויים בה‪ :‬האם לשמוע בקול המנהיג משה‬ ‫רבנו‪ ,‬או לנוע אחרי הענן כפי שעשו עד עכשיו שזה‬ ‫לכאורה רצון הבורא?‬ ‫אך עם ישראל התגבר על הניסיון הקשה‪ ,‬ושמע‬ ‫לקולו של גדול הדור‪ ,‬אף שהיה זה כביכול נגד רצון‬ ‫ה'‪ ,‬ונוגד גם את ההגיון הבריא לקפוץ לתוך הים‪.‬‬ ‫ואכן בזכות אמונתם במשה ניצלו‪ ,‬ונקרע להם הים‬ ‫בניסים ונפלאות‪.‬‬ ‫זו על רגל אחת 'אמונת חכמים'‪ .‬על אף שהם לא‬ ‫מבינים למה משה רבנו מחזיר אותם אחורה‪ ,‬בכל‬ ‫זאת הם עושים זאת בלי לשאול שאלות‪.‬‬ ‫אכן אחרי קריעת ים סוף התחזקה אצלם האמונה‬ ‫במשה‪ .‬כפי שכתוב "ויושע ה' ביום ההוא את‬ ‫ישראל מיד מצרים‪ ...‬ויראו העם את ה' ויאמינו בה'‬ ‫ובמשה עבדו"‪ .‬מכאן ואילך הם למדו לשמוע לקול‬ ‫המנהיגים גדולי ישראל בכל מחיר‪ ,‬אפילו לעבור על‬ ‫דברי תורה‪.‬‬ ‫כותב האדמו"ר מרדומסק בספרו 'תפארת שלמה'‪,‬‬ ‫שבזכות זה זכה עם ישראל לצאת ממצרים‪ ,‬ובזכות‬ ‫אמונה זו נזכה להיגאל גם לעתיד בביאת המשיח‪,‬‬ ‫כמאמר הפסוק "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו‬ ‫נפלאות"‪ .‬ומי שאינו מאמין בכך הרי הוא מעכב את‬ ‫הגאולה‪ ,‬וגורם להמשך הגלות‪.‬‬ ‫מסופר על האדמו"ר הראשון מגור‪ ,‬רבי יצחק‬ ‫מאיר אלתר‪ ,‬שבצעירותו השקיע שנים רבות‬ ‫בכתיבת ספר על דיני ממונות בשולחן ערוך‪ .‬בספר‬ ‫הוא תירץ בטוב טעם קושיות רבות שהצטברו על‬ ‫הספרים הקדמונים בהלכות אלו‪ .‬כשסיים לערוך‬ ‫את הספר נסע לרבו‪ ,‬הרבי מקוצק‪ .‬כשהגיע נכנס‬ ‫אליו והראה לו את הספר‪ ,‬וביקש לקבל את הסכמתו‬ ‫עליו‪ .‬זמן רב דפדף האדמו"ר מקוצק בספר‪ ,‬וכשסיים‬ ‫פנה אליו ואמר לו‪" :‬הספר מצוין‪ .‬שנים רבות‬ ‫לא יצא ספר נפלא שכזה‪ ,‬אך מסיבה זו נראה לי‬ ‫שמהיום ציבור הלומדים יעזוב את השולחן ערוך‬ ‫ויתחיל ללמוד רק בספר זה‪ .‬השולחן ערוך מקודש‬ ‫מזה שנים רבות‪ ,‬לכן אין זה מן הראוי שתוציא לאור‬ ‫את הספר שלך‪"...‬‬ ‫רק יצא רבי יצחק מאיר מחדר רבו לחצר‪ ,‬מיד‬ ‫חיפש אש‪ ,‬הצית את הספר ובירך בקול 'אשר קדשנו‬ ‫במצוותיו לשמוע דברי חכמים'‪ .‬והשליך דף אחר דף‬ ‫לתוך האש ממש כבשריפת חמץ‪...‬‬ ‫יש לציין שבשנים קודמות היה רבי יצחק מאיר‬ ‫חברו לספסל הלימודים של האדמו"ר מקוצק‪,‬‬ ‫שניהם יחד היו תלמידים לאותו אדמו"ר‪ .‬בכל זאת‪,‬‬ ‫כשנפטר האדמו"ר קיבל עליו רבי יצחק מאיר את‬ ‫האדמו"ר מקוצק לרב‪ ,‬ושמע בקולו ללא עוררין‪.‬‬ ‫היו חסידים שהקפידו דווקא ביום שביעי של‬ ‫פסח להיות אצל הצדיק אליו הם קשורים‪ .‬כבימים‬ ‫ההם‪ ,‬כך גם בזמן הזה‪ .‬יום זה בו נעשה הנס הגדול‬ ‫ועם ישראל עבר את הים בכוח האמונה בצדיק‬ ‫הדור‪ ,‬הוא זמן מסוגל לדורות עד ימינו להתחזק‬ ‫באמונת חכמים וגדולי ישראל‪ .‬גם היום אנו עומדים‬ ‫לפעמים בפני הניסיון הגדול לשמוע בכל מחיר‬ ‫לדעת חכמים‪ ,‬עלינו לדעת שברכת הצדיק משפיעה‬ ‫הרבה יותר כשאנו מתבטלים לפניו לגמרי לשמוע‬ ‫בקולו בכל דבריו‪.‬‬ ‫ימי ספירת העומר‪:‬‬ ‫מה מותר ומה אסור?‬ ‫ועד ליום ל"ד לעומר בבוקר‪ ,‬וכך דעת השולחן ערוך‪.‬‬ ‫ולכן אין להקל בכל מנהגי האבלות ביום ל"ג לעומר‪.‬‬ ‫מנהג כמה מקהילות האשכנזים‪ ,‬לקיים את מנהגי‬ ‫האבלות מפסח ועד ערב שבועות‪ ,‬ורק ביום ל"ג‬ ‫בעומר מקילים‪ ,‬וכיון שיש בזה מנהגים נוספים כל‬ ‫אחד ישאל את רבותיו בזה כיצד לנהוג‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מנהג הספרדים שלא לשאת אישה מפסח ועד‬ ‫יום ל"ד לעומר בבקר אחר הנץ החמה (שו"ע שם)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מנהג הספרדים שלא להסתפר או להתגלח בין‬ ‫שיער הראש ובין שיער הזקן‪ ,‬מערב פסח ועד ליום‬ ‫ל"ד בעמר בבוקר אחר הנץ החמה‪ ,‬ואין הנשים בכלל‬ ‫איסור זה‪ ,‬ויש אומרים שאף לדעת בני אשכנז יש‬ ‫להקל‪ .‬ומכל מקום אשכנזיה כדאי שתשאל רב פוסק‪.‬‬ ‫ד‪ .‬יש הנוהגים שלא להסתפר או להתגלח מערב‬ ‫פסח עד יום מ"ט לעומר (ערב חג השבועות)‪ ,‬וכן‬ ‫דעת רבנו האר"י ז"ל ורבותינו המקובלים‪ .‬ומי שנהג‬ ‫להחמיר כדעת המקובלים ורוצה לבטל מנהגו‪ ,‬יעשה‬ ‫התרת נדרים‪.‬‬ ‫ה‪ .‬בימי הספירה קודם ל"ד לעומר ביום שישי‪,‬‬ ‫יש להימנע משמיעת שירים המלווים בכלי נגינה‪,‬‬ ‫גם דרך הרדיו‪.‬‬ ‫ו‪ .‬מותר להשמיע כלי שיר בסעודת מצוה הנערכת‬ ‫בתוך ימי הספירה‪ ,‬כגון ‪ :‬סעודת מצוה של ברית‬ ‫מילה‪ ,‬פדיון הבן‪ ,‬סיום מסכת‪ ,‬וכן בסעודת מצוה‬ ‫הנערכת לכבוד חתן בר מצוה (כאשר בר‪-‬המצוה‬ ‫בזמנה)‪.‬‬ ‫ז‪ .‬מותר לברך 'שהחיינו' על פרי חדש בתוך ימי‬ ‫הספירה‪ ,‬בין בחול ובין בשבת‪ .‬וכן מותר לקנות‬ ‫בגדים חדשים‪ ,‬אך יש המחמירים בזה‪.‬‬ ‫ח‪ .‬טוב להחמיר ממידת חסידות שלא ללבוש בגד‬ ‫חדש מיום ראש חודש אייר עד יום ל"ד לעומר‪.‬‬ ‫וכשיש צורך‪ ,‬יש להדר ללבוש את הבגד החדש בשבת‬ ‫שבתוך ימי הספירה ולברך עליו שהחיינו‪.‬‬ ‫ט‪ .‬יש להקל אף לכתחילה ללבוש בגד חדש ולברך‬ ‫עליו שהחיינו לצורך שמחה של מצוה‪ ,‬כגון שמחת‬ ‫בר מצוה או ברית מילה‪ ,‬או פדיון הבן‪ ,‬או טלית‬ ‫חדשה‪.‬‬ ‫י‪ .‬מותר לעבור לדירה חדשה בתוך ימי הספירה‪,‬‬ ‫ואין להקפיד לדחות כניסתו עד לאחר ל"ג לעומר‪,‬‬ ‫והנכנס לדירה חדשה יברך שהחיינו על פרי חדש‬ ‫ויכון לפטור את הדירה החדשה‪.‬‬ ‫יא‪ .‬מנהג ישראל לקרוא משניות של פרקי אבות‬ ‫בימי ספירת העומר‪ ,‬ונוהגים לקראם בשבתות‬ ‫שבתוך ימי הספירה‪ ,‬משבת שאחר הספירה עד חג‬ ‫השבועות‪.‬‬ ‫הרב שי עמר הינו רב במדור ההלכה של הידברות‬ ‫להפצת העלון חייגו‪073-2221388 :‬‬ ‫עריכה‪ :‬צוריאל גביזון | עריכה גרפית‪ :‬שני מויאל | ניהול תוכן‪ :‬דודו כהן | הפצה ולוגיסטיקה‪ :‬טליה זכריה וחנה פנחסי‬ ‫‪3‬‬ ‫סיפורים מהחיים‬ ‫הזיכוי‬ ‫חיים ולדר‬ ‫חלק ב'‬ ‫מה הייתם עושים במקרה ששכחתם במונית את כל כספי הפנסיה‬ ‫שחסכתם במשך שנים‪ ,‬ובעל המונית החליט לא להשיב אותם?‬ ‫העצה של אחד מגדולי הדור גרמה לא רק לסוף מפתיע לסיפור‪,‬‬ ‫אלא לזיכוי רבים עצום‪ ,‬והכי חשוב‪ :‬לשיעור מוסר חשוב אודות נפש‬ ‫האדם‪ .‬תאמין שיכולים לתקן? ממש כך‬ ‫תקציר‬ ‫הפרק הקודם‪:‬‬ ‫מתגורר‬ ‫אני‬ ‫בעיר ידועה במרכז‬ ‫הארץ‪ .‬לפני כמה שנים‪ ,‬פרש‬ ‫אחד מתושבי העיר מעבודתו והעדיף‬ ‫לקבל את כל כספי הפנסיה שלו בחבילה‬ ‫אחת‪ .‬את הכסף הוא המיר לדולרים‪ ,‬בסך ‪170‬‬ ‫אלף דולר‪ ,‬והתכוון לקנות דירה שתכניס לו דמי‬ ‫שכירות‪ .‬כשנסע לעורך הדין לסגור את עסקת‬ ‫הקנייה‪ ,‬מרוב התרגשות ולחץ שכח את המזוודה‬ ‫עם המזומנים במונית‪ ,‬ונזכר רק לאחר שהמונית‬ ‫כבר נסעה מהמקום‪ .‬כל ניסיונותיו להשיג את בעל‬ ‫המונית עלו בתוהו‪ ,‬ואף שהמסמכים שלו היו בתוך‬ ‫המזוודה – הנהג לא טרח ליצור איתו קשר‪ ...‬הוא‬ ‫הרגיש שעולמו חרב עליו‪ .‬הוא כמעט התייאש‬ ‫מכל הסיפור‪ ,‬אך אז הציע לו חבר לגשת לרב מבני‬ ‫ברק ולבקש את ברכתו‪ .‬הרב אמר לו שכדאי לו‬ ‫לעשות משהו לזיכוי הרבים‪ ,‬ובכך יראה ישועות‪.‬‬ ‫למחרת החל לברר מה הכי כדאי לעשות‪ ,‬והחליט‬ ‫לקיים אירוע 'בר בי רב' (יום שכולו תורה) ביום‬ ‫העצמאות בעירו‪ ,‬עם שיעורים במשך ‪ 24‬שעות‬ ‫ברציפות‪ ,‬עם מיטב המרצים וכיבוד כיד המלך‪.‬‬ ‫תכנן ועשה‪.‬‬ ‫י‬ ‫ום העצמאות מגיע‪ ,‬התקיימה תפילת שחרית‬ ‫בשמונה ומיד לאחריה נואם מספר אחד‪ ,‬היו‬ ‫שם איזה מאתיים חבר'ה על ההתחלה‪ ,‬ובכל‬ ‫שעה יותר ויותר‪.‬‬ ‫בשעות אחר הצהריים האולם החל להתמלא‬ ‫מפה לפה‪ ,‬איזה שמונה מאות אנשים יושבים‬ ‫ושומעים שיעורים ושיחות וכשמשעמם הולכים‬ ‫לאכול עוגות וקפה ופיצוחים‪ ,‬האיש עשה בהחלט‬ ‫מבצע מכובד‪.‬‬ ‫בשעות הלילה החלו לנהור בני נוער שבמקום‬ ‫לשוטט ולבלות החליטו להגיע למקום‪ ,‬מהשעה‬ ‫עשר גויסו כל המוניות בעיר ובערים הסמוכות‬ ‫להגיע למקום‪ .‬כל מונית ארבעה‪-‬חמישה חבר'ה‬ ‫צעירים‬ ‫קלי דעת עם‬ ‫כיפות לבנות על הראש אחרי‬ ‫אירועי יום העצמאות ומספרים לנהגים שהם‬ ‫הולכים לבר בי רב‪ .‬רובם ידעו לספר שזה יוזמה של‬ ‫אחד שאיבד את הכסף שלו במונית וכולם תרמו‬ ‫מילים לא פשוטות על הנהג שגנב את הכסף וגם‬ ‫הפגינו דמיון יצירתי מה השימוש שיעשה בכסף‪,‬‬ ‫אף אחד לא הלך לכיוון של הנאות ובזבוזים‪ ,‬זה‬ ‫היה יותר בכיוון של רופאים ודרומה מכך‪...‬‬ ‫והנהגים שומעים ותורמים את "איחוליהם"‬ ‫לנהג שגנב והרס את חייו של נוסע ולא פחות‬ ‫מכך ‪ -‬הרס את שמם של נהגי מוניות שגם ככה‬ ‫נמצא בשפל נורא‪ ,‬ומתחת להם רק חברי כנסת‬ ‫ועיתונאים‪ ...‬וכשנהג מונית "מאחל" דברים לא‬ ‫טובים‪ ,‬תאמין לי שמדובר במומחה מספר אחד‬ ‫לאיחולים מעין אלה‪ ,‬הנהגים גם טרחו ונאמו‬ ‫אל "איחוליהם" בקשר הכללי‪ ,‬מה שהפך את נהג‬ ‫המונית העלום לאחד האנשים המקוללים ביותר‬ ‫באותו לילה‪.‬‬ ‫בשעה ‪ 12‬בלילה היו שם למעלה מאלפיים‬ ‫איש‪ ,‬כאשר בכל העת זורמות מוניות למקום‬ ‫ופורקות עוד ועוד צעירים‪ ,‬שהגיעו בתחילה עם‬ ‫רצון לעשות שמח אך האווירה הרצינית במקום‬ ‫השתיקה אותם‪ ,‬והם ישבו והקשיבו‪ .‬כך התקדמו‬ ‫השעות לכיוון שלוש וארבע‪ ,‬שבהן היו ממוקמים‬ ‫הנואמים הכי מבוקשים והכי מרתקים‪ ,‬בגלל‬ ‫הסיבה הפשוטה שבכל השעות האחרות הם היו‬ ‫תפוסים‪...‬‬ ‫לקראת הבוקר היו במקום כאלפיים וחמש‬ ‫ר!‬ ‫לא יאומן כי יסופ‬ ‫המדהים והמרגש של‬ ‫מסביב לעולם עם סיפור חייהם‬ ‫גר הצדק בנימין גומל‬ ‫גר הצדק אברהם סיני‬ ‫ליאור שטרן‬ ‫אלוף קפוארה לשעבר‬ ‫קצין חיזבאללה לשעבר‬ ‫הלוחם מסין לסיני‬ ‫מאות איש‪.‬‬ ‫ואז‪ ,‬רגע לפני שעולה הנואם האחרון‪ ,‬ניגשתי‬ ‫אל המארגן וביקשתי לעלות ולדבר‪.‬‬ ‫הוא הביט בי ראה שאני נרגש והיה ברור שיש‬ ‫לי משהו חשוב מאוד לומר‪.‬‬ ‫עליתי לבמה ואמרתי‪:‬‬ ‫"אני נמצא כאן רק מחצות‪ ,‬אחרי ששמעתי על‬ ‫האירוע הזה ובעיקר על הסיבה לו‪.‬‬ ‫אני שומע כמו כולם את הנאומים כאן‪ ,‬וכולם‬ ‫דיברו על האפשרות של כל אדם לחזור בתשובה‪.‬‬ ‫תרשו לי לדבר על האיש שלקח את הכסף"‪,‬‬ ‫אמרתי‪.‬‬ ‫שקט הושלך בקהל‪ .‬הם הבינו שמשהו הולך‬ ‫להתרחש כאן‪.‬‬ ‫יש תפילה שאומרים כל יום "אל תביאנו לידי‬ ‫ניסיון"‪ .‬כל אחד שיושב כאן קילל בלבו או בפיו‬ ‫את האיש שלקח את הכסף‪ ,‬אבל האם היה מישהו‬ ‫שחשב איזה ניסיון זה למצוא במונית שלך מאה‬ ‫שבעים אלף דולר?‬ ‫נסו למצוא נקודת זכות על הבן אדם שמצא את‬ ‫הכסף‪ .‬הרי הוא לא נכנס לביתו של האיש וגנב אלא‬ ‫מצא מעטפה בתוך מונית‪ .‬אולי הוא היה במצוקה‬ ‫כלכלית נוראה ולא עמד בניסיון? אולי התפתה‬ ‫ברגע של חולשה והמציא לעצמו שהמאבד הוא‬ ‫מיליונר עשיר שהכסף הזה לא יחסר לו?‬ ‫אני רוצה לספר לכם מה עבר על האיש שמצא‬ ‫אצלכם בבית‬ ‫ללא תשלום!‬ ‫להזמנת הרצאה באזור מגורכם‬ ‫‪073-2221290‬‬ ‫את הכסף"‪ ,‬אמרתי‪.‬‬ ‫הוא נהג שכיר במונית פרטית‪ .‬זה אומר שהוא‬ ‫לא קשור לשום תחנה‪ .‬בעל המונית התקין בה‬ ‫מכשיר קשר שמחובר לכל התחנות ואיכשהו הוא‬ ‫צד נסיעות‪ .‬הוא צריך לתת בכל חודש סכום מאד‬ ‫גבוה לבעל המונית ומה שנשאר לו זה משכורת‬ ‫רעב‪ ,‬ולפעמים פרוטות‪.‬‬ ‫הוא לא עמד בפיתוי ולקח את הכסף‪ .‬הוא לא‬ ‫השתמש בו‪ .‬רק הניח אותו בביתו‪ .‬זה נתן לו איזו‬ ‫תחושת ביטחון לעתיד אבל מצפונו לא הניח לו‬ ‫לעשות שימוש בכסף‪.‬‬ ‫כמו כולכם הוא שמע על ה"בר בי רב"‪ ,‬וכמה‬ ‫ימים לאחר מכן כעל הסיבה לקיומו של היום הזה‪.‬‬ ‫המיזם הזה גרם לייסוריי המצפון שלו לגאות‬ ‫שוב ושוב‪ ,‬הוא התהלך כסהרורי ולא ידע מה‬ ‫לעשות עם עצמו‪ .‬מצד אחד רצה להחזיר את‬ ‫הכסף מצד שני רצה להשאירו לעצמו‪.‬‬ ‫הלילה הגיע‪ ,‬והוא כמו כל בעלי המוניות הסיע‬ ‫אנשים לאירוע ושמע מהם את הברכות שהורעפו‬ ‫על ראש מי שלקח את הכסף שזה הוא עצמו‪ ,‬ואם‬ ‫לא די בזה הוא שמע בקשר מכל התחנות את‬ ‫'איחוליהם' של הנהגים‪.‬‬ ‫"זה החריד אותו עוד יותר כי גם אם חשב‬ ‫להחזיר לא ידע איך לעשות את זה‪ .‬וגם לא היה‬ ‫בטוח שהוא רוצה להחזיר‪.‬‬ ‫ובשעת חצות הוא התקשר אלי‪ .‬אני חברו הטוב‬ ‫מזה שנים‪ .‬הוא מירר בבכי ושאל מה עליו לעשות‪.‬‬ ‫הקשבתי לו ואמרתי שיסיע אותי לאירוע‬ ‫ואנסה לבוא בדברים עם האיש שאירגן לראות מה‬ ‫לעשות‪.‬‬ ‫ישבתי כאן משעת חצות וחצי והקשבתי‬ ‫לנאומים והאמת מאד התחזקתי‪.‬‬ ‫דיברו כאן על חשיבות לימוד התורה וקיום‬ ‫המצוות יושר וצדק‪ ,‬והנואם לפני האחרון דיבר‬ ‫על קידוש השם‪.‬‬ ‫התקשרתי לנהג ודיברתי איתו‪ .‬אמרתי לו שיש‬ ‫לו הזדמנות לצאת גדול גם בשמים וגם בארץ‪.‬‬ ‫לעשות קידוש השם שאלפיים איש ידעו שזכות‬ ‫זיכוי הרבים גרמה לו לחזור בתשובה על נפילתו‪.‬‬ ‫הוא השתכנע‪ .‬לפני רבע שעה הוא התקשר אלי‬ ‫מבחוץ‪ .‬יצאתי החוצה הוא מסר לי את השקית‬ ‫הזו‪ .‬אפילו לא פתחתי אותה אבל כעת לפני כל‬ ‫הקהל הקדוש הזה אני פותח את השקית‪.‬‬ ‫זו היתה שקית ניילון שחורה אטומה‪ .‬שלפתי‬ ‫מתוכה את שקית ניר ענקית אטומה היא היתה‬ ‫פתוחה‪.‬‬ ‫הפכתי אותה על הדוכן וים של דולרים נשפך‬ ‫ממנה‪...‬‬ ‫הציבור היה המום‪ .‬מישהו לקח את המארגן‬ ‫ואמר לו תספור‪.‬‬ ‫השטרות היו מחולקים לעשרת אלפים דולר כל‬ ‫אחת‪.‬‬ ‫הוא החל לספור לפני כולם‬ ‫‪10, 9, 8 ,7..... ,3 ,2 ,1‬‬ ‫ואז הקהל נכנס לאקסטזה והחל לספור ‪1...11",‬‬ ‫‪17...16...15...14...13...2‬‬ ‫כל הכסף היה שם עד הפרוטה האחרונה‪.‬‬ ‫קשה לי לתאר את ההתרגשות שהיתה שם‪.‬‬ ‫אלפיים איש קמו על מקומם והחלו לשיר כל‬ ‫מיני שירים כמו "מי שמאמין לא מפחד" ודברים‬ ‫מוכרים כאלה‪ ,‬וכולם התעקשו לבוא אלי ולתת לי‬ ‫חיבוק ושתי נשיקות על הפנים‪ ,‬אני לא יכול לתאר‬ ‫לך מה קרה לי אחרי חיבור מוחץ של אלפיים חמש‬ ‫מאות אנשים ועוד פחות מכך בנוגע לנשיקות‪...‬‬ ‫כפי שתיארתי לעצמי‪ ,‬היו רבים שחשדו שאני‬ ‫הוא נהג המונית‪ ...‬אבל נראה שלא היה אכפת‬ ‫להם‪...‬דווקא אלה חיבקו אותי חזק יותר ונשקו‬ ‫יותר מפעמיים‪...‬‬ ‫רוח של שמחה של טוהר נשבה שם וניתן לומר‬ ‫שהיה שם באמת זיכוי הרבים‪...‬‬ ‫ואז עלה המארגן לבמה והודה לכל המשתתפים‬ ‫ולאחר מכן אמר אני סולח ומוחל בכל לבי לאיש‬ ‫"אולי הוא היה במצוקה‬ ‫כלכלית נוראה ולא עמד‬ ‫בניסיון? אולי התפתה‬ ‫ברגע של חולשה והמציא‬ ‫לעצמו שהמאבד הוא‬ ‫מיליונר עשיר שהכסף‬ ‫הזה לא יחסר לו?"‬ ‫שלקח את הכסף וכל הצער שהיה לי הסתלק כעת‬ ‫לגמרי‪ ,‬והפך לשמחה גדולה‪ .‬אני מאחל לו כל‬ ‫טוב ורוצה לומר לכולכם שגם אתם תמחלו לו‬ ‫בלבכם ותאחלו לו כל טוב הוא צדיק אמיתי שחזר‬ ‫בתשובה ובמקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים‬ ‫גמורים אינם עומדים‪.‬‬ ‫קול שאגה עלה מהקהל‪ ,‬ושוב קיבלתי מסכת‬ ‫של חיבוקים בפרט ממי שהאמינו שאני הוא‬ ‫הצדיק הגמור בעל התשובה‪...‬‬ ‫ולפתע‪ ,‬בגל החיבוקים הזה אני רואה מול עיני‬ ‫את‪ ...‬חברי‪ ...‬נהג המונית‪...‬‬ ‫הוא החליט בכל זאת לבוא‪ ,‬וטוב שכך‪ ,‬השמחה‬ ‫שהיה שם ואווירת הסליחה והמחילה גרמה לו‬ ‫לשמוח באמת ובתמים על החלטתו ולהבין שתיקן‬ ‫את מעשיו‪ ,‬וכעת הוא נקי וטהור ויכול להמשיך‬ ‫את חייו במצפון נקי‪.‬‬ ‫זיכוי הרבים‪ ...‬גרם לזיכוי היחיד שלו‪ ...‬וזיכוי‬ ‫היחיד שלו הכפיל ושילש את זיכוי הרבים שהיה‬ ‫שם באותו לילה‪.‬‬ ‫זהו הסיפור‪ .‬ואני רוצה להקדיש אותו לכל‬ ‫האנשים שנפלו פעם‪ ,‬או נמצאים בנפילה‪ .‬אין‬ ‫צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא‪ ,‬אך‬ ‫שערי תשובה לעולם אינם ננעלים ואם כל אחד‬ ‫מהקוראים יחליט לתקן איזו עוולה שעשה‪ ,‬יהיה‬ ‫זה זיכוי הרבים הכי מושלם‪ ,‬ושכולנו נזכה לחזור‬ ‫בתשובה ולהתקרב לבורא עולמים‪.‬‬ ‫כל ספריו של הסופר הרב חיים ולדר‬ ‫בהידברות שופס ‪073-222-1250 -‬‬ ‫כלים שלובים‬ ‫מאת הרב דוד עשור‬ ‫תן יותר‪,‬‬ ‫תוציא פחות‬ ‫כפי שכבר הרחבנו בעבר‪ ,‬על הבעל לדאוג‬ ‫לכלכלת אשתו ולתת לה את צרכיה‪ ,‬ולא‬ ‫להמתין שהיא תבוא ותבקש אלא לתת בלב‬ ‫רחב ובשמחה‪ .‬ישנה דרך נוספת להתמודד עם‬ ‫דרישות כספיות של האישה‪ .‬השיטה נקראת‬ ‫'פת בסלו'‪ ,‬כשהעיקרון הוא‪ :‬תן יותר‪ ,‬והיא‬ ‫תבקש פחות‪ .‬הבה נתבונן בוויכוח שהתנהל‬ ‫בין הזוג הבא‪:‬‬ ‫ "יעקב‪ ,‬אני צריכה נעליים‪ .‬ראיתי זוג יפה‬‫במבצע"‪.‬‬ ‫ "לאה‪ ,‬רק לפני חודש קנית זוג נעליים‪ ,‬מה‬‫קרה שוב? חסר לך!?"‪.‬‬ ‫בשלב זה‪ ,‬לאה מפתחת נוגדנים כלפי בעלה‪,‬‬ ‫ומציירת אותו כקמצן‪.‬‬ ‫ "מה הקשר? אלו נעליים המתאימות לי‬‫לכמה אירועים‪ ,‬ואני זקוקה להם"‪.‬‬ ‫ "מי אמר שלכל אירוע את צריכה נעל‬‫מיוחדת תואמת?"‬ ‫ "מה אתה בכלל מבין באופנה של נשים?"‪,‬‬‫היא עונה‪.‬‬ ‫וכך הם מתווכחים‪.‬‬ ‫שימו לב‪ :‬אם יעקב ימשיך בהתנגדותו‪,‬‬ ‫סביר להניח שלאה לא תרכוש את הנעליים‬ ‫שהיא רוצה‪ .‬אבל אם יעקב יאמר‪" :‬אוקי לאה‪,‬‬ ‫תקני ושיהיה לך לבריאות"‪ .‬ייווצר כאן מצב‬ ‫מעניין‪ :‬לפתע ייתכן ולאה תיסוג מהחלטתה‬ ‫לקנות בתואנה שכבר אין לה חשק‪ ,‬ואז הבעל‬ ‫יענה‪" :‬את רואה? עד שאני רוצה את כבר לא‬ ‫רוצה‪"...‬‬ ‫והאמת שלא הוצאת לה את החשק לקנות‪,‬‬ ‫אלא כל עוד והבעל סירב למבוקשה זה לא‬ ‫היה בהישג ידה‪ ,‬היא פיתחה נוגדנים חזקים‪,‬‬ ‫והרצון שלה רק הלך וגבר‪ .‬אבל כאשר הסכמת‪,‬‬ ‫אין לה את נוגדנים הללו‪ ,‬הצורך כבר ירד‪ ,‬היא‬ ‫פחות מרגישה דחף לרכוש‪ .‬זו ההרגשה של‬ ‫"פת בסלו"‪.‬‬ ‫החכמה בחיי נישואין‪ ,‬להיות יוזמתי‪ ,‬להציע‬ ‫ולא להתחמק‪ ,‬להסכים ולא לסרב‪ ,‬אם אתם‬ ‫הולכים ברחובה של עיר‪ ,‬ואשתך רוצה לרכוש‬ ‫קרטיב‪ ,‬אל תאמר את המילים "זה יקר מדי"‪,‬‬ ‫תסכים‪ ,‬היא כבר תראה שזה יקר וייתכן ולא‬ ‫תרכוש‪ ,‬ואם היא כן תרכוש לא קרה כלום‪,‬‬ ‫שימחת את אשתך בתוספת כמה שקלים‪.‬‬ ‫אם תיזום נתינה‪ ,‬תראה שהיא תשקול שוב‬ ‫אם לרכוש או לא‪ ,‬בפרט אם תנסה לדון עמה‬ ‫בגוף בקשתה‪ .‬אם המצב הכספי דחוק תאמר‬ ‫שכעת לחוץ קצת אבל בהזדמנות הראשונה‬ ‫מיד קנה לה את מבוקשה‪.‬‬ ‫הכלל החשוב הוא‪ ,‬שלא להביע התנגדות‬ ‫אלא להסכים עקרונית‪ .‬ואם אפשר בשמחה‬ ‫ואם לא‪ ,‬להסביר ברוח טובה את המניע‪.‬‬ ‫המאור הגדול‬ ‫סיפורים ממסכת חייו של הרב עובדיה יוסף זצוק"ל‬ ‫מתוך הספר 'המאור הגדול ‪ ,'2‬באדיבות הרב אברהם אוחיון‬ ‫יחת ַה ֶּט ֶלפֹון ַה ְּמי ֶֻח ֶדת‬ ‫ִׂש ַ‬ ‫ּומ ַע ְׂשרֹות‪ ,‬הּוא‬ ‫ָה ַא ְב ֵרְך ַהּנִ ְד ָהם ֹלא יָ ַדע ֶאת נַ ְפׁשֹו‪ַ .‬הּקּונְ ְט ֵרס ַה ָּק ָטן ֶׁש ִח ֵּבר‪ְּ ,‬ב ִענְ יְ נֵ י ְּתרּומֹות ַ‬ ‫רּוׂשה ְל ָפנָ יו‪ַ ,‬על ַּכף יָ דֹו?!‬ ‫ּתֹורה ּכֻ ָּלּה ְּפ ָ‬ ‫ֲא ֶׁשר ִסּיַ ע ְל ָמ ָרן ְּגדֹול ַהּדֹור‪ֶׁ ,‬ש ָּכל ַה ָ‬ ‫ירּוׁשלַ יִ ם ִצלְ ֵצל ַה ֶּטלֶ פֹון‪.‬‬ ‫ַאחד ָהַאבְ רֵ כִ ים ּבִ ָ‬ ‫ּבְ בֵ יתֹו ֶׁשל ַ‬ ‫פֹופרֶ ת‪ ,‬וְ ֶה ֱאזִ ין ּבְ ֶק ֶׁשב‪.‬‬ ‫ָהַאבְ רֵ ְך ֵהרִ ים ֶאת ַה ְּׁש ֶ‬ ‫"ה ִאם ָאנּו ְמדַ ּבְ רִ ים ִעם רַ ב ְּפלֹונִ י?" נִ ְׁשַאל‪ּ" .‬כֵ ן"‪ֵ ,‬ה ִׁשיב‬ ‫ַ‬ ‫"מי ְמדַ ּבֵ ר?"‬ ‫ּבְ ִחּיּוב‪ִ ,‬‬ ‫יֹוסף‪ָ .‬הרַ ב‬ ‫"מדַ ּבְ רִ ים ּכָ אן ִמּבֵ יתֹו ֶׁשל ָהרַ ב עֹובַ דְ יָ ה ֵ‬ ‫ְ‬ ‫אֹותָך!"‬ ‫ְמבַ ֵּקׁש לִ רְ אֹות ְ‬ ‫"מה?!" נִ בְ ַהל ָהַאבְ רֵ ְך‪ ,‬וְ ֹלא ֶה ֱא ִמין לְ ִמ ְׁש ַמע ָאזְ נָ יו‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫ּדּוע?!"‬ ‫אֹותי?! ַמ ַ‬ ‫"מה?! ָהרַ ב עֹובַ דְ יָ ה ְמבַ ֵּקׁש לִ רְ אֹות ִ‬ ‫ָ‬ ‫הּוא ֹלא ֵהבִ ין ֵאיְך ּגְ דֹול ַהּדֹור‪ ,‬יֹודֵ ַע ָעלָ יו‪ִּ ,‬ומי יֹודֵ ַע‬ ‫ּדּוע הּוא קֹורֵ א לֹו? אּולָ ם הּוא ֹלא ָׁשַאל ְׁש ֵאלֹות‪.‬‬ ‫ַמ ַ‬ ‫הּוא לָ בַ ׁש ֶאת ַה ֲחלִ ָיפה‪ ,‬וְ ָחבַ ׁש ֶאת ַהּכֹובַ ע‪ִּ ,‬ומ ֵהר ֶאל‬ ‫ּבֵ יתֹו ֶׁשל ָמרָ ן‪.‬‬ ‫נִ רְ ּגָ ׁש ּכֻ ּלֹו ִה ְת ַקּבֵ ל ּבְ בֵ יתֹו ֶׁשל ָמרָ ן‪ ,‬וְ ֻה ְפנָ ה לְ ַחדְ רֹו‪.‬‬ ‫ּפֹועם‬ ‫ּכַ ֲא ֶׁשר נִ כְ נַ ס לַ ֲחדַ ר ַהּלִ ּמּוד ֶׁשל ָמרָ ן‪ָ ,‬חׁש ּכִ י לִ ּבֹו ֵ‬ ‫ּבִ ְפרָ אּות‪ַ .‬על ַה ֻּׁשלְ ָחן ֶׁשּלִ ְפנֵ י ָמרָ ן ָהיָ ה ֻמּנָ ח קּונְ ְטרֵ ס‬ ‫ָק ָטן ּבְ ִענְ יְ נֵ י ְּתרּומֹות ַּומ ַע ְׂשרֹות‪ ,‬קּונְ ְטרֵ ס ֶׁש ִחּבֵ ר אֹותֹו‬ ‫ַאבְ רֵ ְך‪ ,‬זְ ַמן ָק ָצר קֹדֶ ם לָ כֵ ן‪.‬‬ ‫"ּבְ נִ י‪ֲ ,‬חבִ יבִ י"‪ֵ ,‬הרִ ים ָמרָ ן ֶאת ֵעינָ יו ִמן ַה ֵּס ֶפר‪ּ" ,‬בֹוא‪,‬‬ ‫ּגַ ׁש ֵהּנָ ה"‪.‬‬ ‫ָאמר‪ּ" :‬דַ ע‬ ‫נִ ּגַ ׁש ָהַאבְ רֵ ְך ֶאל ֻׁשלְ ָחנֹו ֶׁשל ָמרָ ן‪ָּ ,‬ומרָ ן ַ‬ ‫עֹוסק ֲאנִ י ַע ָּתה ּבְ ִענְ יְ נֵ י ְּתרּומֹות ַּומ ַע ְׂשרֹות‪,‬‬ ‫לְ ָך‪ּ ,‬כִ י ֵ‬ ‫וְ ִה ְס ַּתּיַ ְע ִּתי ּבַ ּקּונְ ְטרֵ ס ֶה ָחׁשּוב ֶׁש ִחּבַ רְ ָּת‪ֶׁ ,‬ש ִהּגִ ַיע לְ יָ דִ י"‪.‬‬ ‫ָהַאבְ רֵ ְך ַהּנִ דְ ָהם ֹלא יָ דַ ע ֶאת נַ ְפׁשֹו‪ַ .‬הּקּונְ ְטרֵ ס ַה ָּק ָטן‬ ‫ֶׁש ִחּבֵ ר‪ּ ,‬בְ ִענְ יְ נֵ י ְּתרּומֹות ַּומ ַע ְׂשרֹות‪ ,‬הּוא ֲא ֶׁשר ִסּיַ ע‬ ‫רּוׂשה לְ ָפנָ יו‪,‬‬ ‫לְ ָמרָ ן ּגְ דֹול ַהּדֹור‪ֶׁ ,‬שּכָ ל ַהּתֹורָ ה ּכֻ ּלָ ּה ְּפ ָ‬ ‫ַעל ּכַ ף יָ דֹו?!‬ ‫צּומה ֶׁשל ָמרָ ן‪.‬‬ ‫ַאְך ּכָ זֹו ָהיְ ָתה ִמּדַ ת ַענְ וְ ָתנּותֹו ָה ֲע ָ‬ ‫צּומה‪ֶׁ ,‬ש ֵהבִ יָאה אֹותֹו לְ עֹודֵ ד ַּתלְ ִמידֵ י ֲחכָ ִמים‬ ‫ֲענָ וָ ה ֲע ָ‬ ‫ְצ ִעירִ ים ִמ ֶּמּנּו ּבְ ִׁש ִּׁשים וְ ִׁשבְ ִעים ָׁשנָ ה‪ּ ,‬בְ ִעידּוד ָמתֹוק‬ ‫וְ ַחם‪.‬‬ ‫"עבְ רּו ּכַ ָּמה ָׁשנִ ים‬ ‫"רַ ּבֵ נּו"‪ִ ,‬הרְ ּכִ ין ָהַאבְ רֵ ְך ֶאת רֹאׁשֹו‪ָ ,‬‬ ‫ִמּנִ ּׂשּוַאי‪ ,‬וַ ֲעדַ יִ ן ֹלא ִה ְתּבָ רַ כְ ִּתי ּבִ ילָ דִ ים‪ָ .‬אּנָ א‪ ,‬יַ בְ ִט ַיח לִ י‬ ‫ֶׁש ֶאזְ ּכֶ ה לְ כָ ְך"‪.‬‬ ‫"אבָ ל ֲאנִ י‬ ‫"ֹלא אּוכַ ל לְ ַהבְ ִט ֲיחָך ּדָ בָ ר"‪ֵ ,‬ה ִׁשיב ָמרָ ן‪ֲ ,‬‬ ‫אֹותָך‪ ,‬וְ ֶא ְת ַּפּלֵ ל ָעלֶ יָך ֶׁש ִּתזְ ּכֶ ה לִ ילָ דִ ים"‪.‬‬ ‫ְמבָ רֵ ְך ְ‬ ‫ָהַאבְ רֵ ְך ֹלא וִ ֵּתר ַעל ְׁש ַעת ַהּכ ֶֹׁשר‪ .‬הּוא ּבָ כָ ה וְ ִה ְת ַחּנֵ ן‪,‬‬ ‫ּובִ ֵּקׁש ַהבְ ָט ָחה‪ֲ .‬אבָ ל ָמרָ ן ֵהרִ ים ֵעינָ יו לַ ָּׁש ַמיִ ם ּודְ ָמעֹות‬ ‫זָ לְ גּו ַעל לְ ָחיָ יו‪" .‬לְ ַהבְ ִט ַיח ֹלא אּוכַ ל‪ֲ ,‬אבָ ל ֶא ְת ַּפּלֵ ל‬ ‫ָעלֶ יָך"‪ ...‬וְ ָהרַ ב ּבֵ רֵ ְך ּבְ חֹם‪ ,‬וְ ִה ְת ַּפּלֵ ל ַעל ָהַאבְ רֵ ְך ִמּכָ ל‬ ‫לִ ּבֹו‪.‬‬ ‫וְ כָ ְך ָהיָ ה‪ּ .‬כַ ֲעבֹר ָׁשנָ ה‪ָ ,‬חבְ קּו ָהַאבְ רֵ ְך וְ ִא ְׁשּתֹו ּבֵ ן זָ כָ ר‪,‬‬ ‫ּבְ ָׁש ָעה טֹובָ ה ֻּומ ְצלַ ַחת‪.‬‬ ‫לרכישת ספרי המאור הגדול ‪ 1,2,3‬לילדים‬ ‫חייגו להידברות‪073-222-12-50 :‬‬ ‫חידה בריבוע‬ ‫מה בפרשה?‬ ‫אש זרה‬ ‫ָׁשלֹום יְ לָ דִ ים!‬ ‫ַאהרֹן‬ ‫ּלּואים ֶׁשל ֲ‬ ‫בּוע‪ֶ ,‬ט ֶקס ַה ִּמ ִ‬ ‫ּבְ ָפרָ ַׁשת ַה ָּׁש ַ‬ ‫ּובָ נָ יו ִמ ְס ַּתּיֵ ם ּבַ ּיֹום ַה ְּׁש ִמינִ י ִעם ַה ְקרָ בַ ת‬ ‫ַאהרֹן ּומ ֶֹׁשה ֶאת‬ ‫ָקרְ ּבָ נֹות‪ּ ,‬כַ ֲא ֶׁשר ְמבָ רְ כִ ים ֲ‬ ‫ּכָ ל ָה ָעם‪ ,‬וְ נִ רְ ָאה ּכְ בֹוד ה' ֶאל ּכָ ל ָה ָעם‪ .‬נָ דָ ב‬ ‫ַאהרֹן‪ַ ,‬מ ְקרִ יבִ ים ֵ'אׁש זָ רָ ה' – ֶׁשה'‬ ‫וְ ַאבִ יהּוא‪ּ ,‬בְ נֵ י ֲ‬ ‫אֹותם‪ַ .‬על ַהּדָ בָ ר ַהּזֶ ה ֵהם נֶ ֱענָ ִׁשים‪,‬‬ ‫ֹלא ִצּוָ ה ָ‬ ‫אֹותם‪.‬‬ ‫יֹוצאת ֵאׁש ִמּלִ ְפנֵ י ה' ַהּׂשֹורֶ ֶפת ָ‬ ‫וְ ֵ‬ ‫ּבְ ָפרָ ַׁשת ְׁש ִמינִ י קֹובֵ ַע ה' ּכְ לָ לִ ים לְ גַ ּבֵ י ּבַ ֲעלֵ י‬ ‫ַחּיִ ים ַה ֻּמ ָּתרִ ים אֹו ָה ֲאסּורִ ים ּבַ ֲאכִ ילָ ה‪ .‬לְ ָמ ָׁשל‪,‬‬ ‫ֵמ ַהּבְ ֵהמֹות ֻמ ָּתר לֶ ֱאכֹל ַחּיֹות ַה ַּמ ְפרִ יסֹות‬ ‫ׁשֹוסעֹות ׁ ֶש ַסע ַּומ ֲעלֹות גֵ רָ ה (לְ ָמ ָׁשל‬ ‫ַּפרְ ָסה‪ְ ,‬‬ ‫ָּפרָ ה)‪ֵ .‬מ ַחּיֹות ַה ַּמיִ ם ֻמ ָּתר לֶ ֱאכֹל ֵאת ּבַ ֲעלֵ י‬ ‫ַה ְּסנַ ִּפיר וְ ַה ַק ְש ֶׂק ֶשֹת‪ִּ .‬ומ ׁ ֶּשרֶ ץ ָהעֹוף ֶאת ֵאּלֶ ה‬ ‫ֶׁשּיֵ ׁש לָ ֶהם ּכְ ַָר ַעיִ ים ֵמ ַעל ְָלרַ גְ לַ יִ ם‪ ,‬לְ נַ ֵּתר ּבָ ֶהם‬ ‫(לְ ָמ ָׁשל ַארְ ּבֶ ה‪ָ ,‬חגָ ב וְ ַחרְ ּגֹול)‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מאת עוזי קייש‬ ‫הערה‪ :‬התשובות בכתיב מלא‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪ .2‬אחד מהסימנים של דג כשר‪.‬‬ ‫‪ .3‬הטעם למות שני בני אהרן לפי ר' ישמעאל‪:‬‬ ‫אחד משמונת השרצים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫"שתויי ___ נכנסו למקדש" (רש"י ויקרא י‪,‬ב)‪.‬‬ ‫שם הפרשה שלנו‪.‬‬ ‫אם פתרתם נכונה את החידון תקבלו בטור המודגש את התשובה לשאלה‪ :‬איזה עונש היה‬ ‫אמור לקבל אהרן על עוון חטא העגל לפי פירוש רש"י? "ובאהרן התאנף ה' מאד להשמידו‬ ‫ואין השמדה אלא כלוי ___"‬ ‫הידעת?‬ ‫המשכן‪ ,‬שבפרשתנו מתוארת חנוכתו‪ ,‬היה קיים במשך ‪ 480‬שנה‬ ‫עד לבניית בית המקדש הראשון בימי שלמה המלך‪ ,‬כשאז נגנז!‬ ‫רק בריאות‬ ‫מאת אליהו שכטר‬ ‫מלפפון‬ ‫אחד הירקות הנפוצים במטבח‬ ‫הישראלי הוא המלפפון‪ .‬סלט ישראלי‬ ‫בסיסי יכלול אותו כמעט תמיד‪ .‬מה הפך‬ ‫את המלפפון לכל כך נפוץ ובסיסי בתזונה‬ ‫היומית? ראשית‪ ,‬המלפפון טעים ועסיסי‬ ‫וטעמו משובח‪ .‬הוא יפה במיוחד ויחד עם‬ ‫טעמו‪ ,‬מראהו נוסך בנו תחושת רעננות‪.‬‬ ‫מעניין לציין שלמלפפון יצא שם של ירק‬ ‫סתמי ללא כל ערך‪ .‬האם אמת בדבר?‬ ‫ובכן האמת היא שונה‪ ,‬ולכן מצאתי עניין‬ ‫לפתוח בו את 'עונת המלפפונים' ולספר‬ ‫עליו‪.‬‬ ‫נפתח בעובדה כי למלפפון יש ערך‬ ‫תזונתי רב‪ .‬המלפפון מכיל מינרלים שונים‬ ‫כגון‪ :‬סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬זרחן‪ ,‬אשלגן‬ ‫ואבץ‪ .‬אבל הבולט בהם הוא הסיליקה‬ ‫שאליו אתייחס במאמר נפרד‪.‬‬ ‫המלפפון מכיל חומרים הנקראים‬ ‫ליגנאנים‪ .‬חומרים אלו מסייעים למניעת‬ ‫הסיכון למחלות לב כלי דם וסוגים שונים‬ ‫של סרטן כגון רחם‪ ,‬שחלות וערמונית‪.‬‬ ‫הוא אף מכיל חומרים שונים‬ ‫המנטרלים התפתחות של רעלים בגוף‬ ‫(נוגדי חמצון) וגם מנטרלים התפתחות‬ ‫תהליכי דלקת בגוף‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמצא שיש‬ ‫במלפפון חומרים המעכבים התפתחות‬ ‫והישרדות תאים סרטניים‪.‬‬ ‫המלפפון מכיל את רוב סוגי ויטמיני‬ ‫‪ B‬החשובים לבריאות והזנה של מערכת‬ ‫העצבים ופעילות תקינה של המוח‪,‬‬ ‫ובתור שכאלו מסייעים מאוד לשיפור‬ ‫ואיזון מצב הרוח כגון במצבים של‬ ‫כעסנות או לחילופין דיכאון‪ .‬מסייעים‬ ‫לשיפור רמת האנרגיה של הגוף ויכולים‬ ‫לתרום לחיזוק במצבים של עייפות‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬המלפפון מכיל ויטמין ‪ C‬ובטא קרוטן‬ ‫החיוניים מאוד לבריאות מערכת החיסון‪.‬‬ ‫לעיתים כשאני שואל מטופל אילו‬ ‫תרופות הוא נוטל‪ ,‬הוא עונה לי שהוא‬ ‫נוטל 'קומדין' ומיד מצרף ואומר שנאסר‬ ‫עליו לאכול עלים ירוקים ומלפפון‪ ,‬וזה‬ ‫נכון‪ .‬המלפפון‪ ,‬כמו שאר הירוקים‪ ,‬מכיל‬ ‫ויטמין ‪ K‬הדרוש לתהליכי קרישת הדם‬ ‫התקינים בגוף‪ .‬דבר זה סותר את המגמה‬ ‫של הקומדין שתפקידו לדלל את הדם‬ ‫ולצמצם את תהליכי הקרישיות‪.‬‬ ‫המלפפון טעים מאוד לאכילה‪ .‬יש בו‬ ‫מתיקות עדינה והוא מאוד מרענן‪ .‬הוא‬ ‫בהחלט יכול לשמש גם כנשנוש ויחד עם‬ ‫ירקות אחרים אפשר להגיש אותו לשולחן‬ ‫בהגשה נאה וצבעונית‪ .‬ראיתי שכאשר‬ ‫מגישים לאורחים פלטת ירקות נאה‪ ,‬הם‬ ‫נהנים ואוכלים בשמחה גדולה‪ .‬יש אפילו‬ ‫שמוסיפים ומודים על כך שנחסך מהם‬ ‫הצורך לאכול חטיפים ונשנושים עתירי‬ ‫מלח‪ ,‬חריף‪ ,‬וכדומה‪ .‬המומלץ והטעים‪,‬‬ ‫לטעמי‪ ,‬הוא המלפפון הדק ובעל הצבע‬ ‫הירוק הבוהק‪.‬‬ ‫אליהו שכטר הוא אירידיאולוג‬ ‫ומטפל טבעי‬ ‫ׂ ָר ֵאל‬ ‫ְּב ֵצאת ִי ְש‬ ‫ִמ ִּמ ְצ ָריִם‬ ‫בין רגעי השיא של ימי הפסח נמצאת‬ ‫קריאת ההלל‪ .‬ואיך הוא נוגע גם אלינו?‬ ‫באותה עת שמחה של ההלל‪ ,‬גואה הלב ומתרחב לנוכח‬ ‫הזכרת הניסים הגדולים שנעשו בימים ההם בזמן הזה‪.‬‬ ‫נתמקד לרגע במזמור קי"ד‪ּ" ,‬בְ ֵצאת יִ ְׂשרָ ֵאל ִמ ִּמ ְצרָ יִ ם"‪,‬‬ ‫המעלה על נס את יציאת מצרים‪ ,‬קריעת ים סוף‪ ,‬מתן‬ ‫תורה וניסים נוספים‪.‬‬ ‫"ּבְ ֵצאת יִ ְׂשרָ ֵאל ִמ ִּמ ְצרָ יִ ם‪ ."...‬כמו בסרט כפול‪ ,‬אנו‬ ‫חיים דרך המזמור בשני זמנים מקבילים‪ .‬מצד אחד‪ ,‬אנו‬ ‫מעוררים בנפשנו את זיכרונם של אותם מאורעות הרי‬ ‫גורל‪ ,‬שהיו לאבן יסוד בבניין קומתנו הלאומית‪ .‬מאידך‪,‬‬ ‫אנו חווים בכל פעם מחדש את הפוטנציאל הרוחני האדיר‬ ‫המתגלה ברגעים אלו ממש‪ ,‬ומאפשר לנו שוב לצאת‬ ‫ממצרים‪ .‬מאיזה 'מצרים' אני יוצאת? מאיזה ֵמ ַיצר אני‬ ‫משתחררת? אלו שאלות שאנו חייבות לשאול את עצמנו‬ ‫באופן יום‪-‬יומי‪ .‬אך בעת קריאת ההלל בחג הפסח אנו‬ ‫אף מתעוררות להודות לקב"ה על כל היציאות הקטנות‬ ‫והגדולות‪ ,‬שזכינו להן במהלך השנה האחרונה‪.‬‬ ‫"הּיָ ם רָ ָאה וַ ּיָ נֹס"‪ .‬תחום מרתק נוסף ביציאת מצרים‪,‬‬ ‫ַ‬ ‫הוא בגילוי הכוח שלנו לפעול בניגוד לטבע שלנו‪ .‬דבר זה‬ ‫מתגלה פעמים רבות כאשר אנו מתגברות‪ :‬מתגברות על‬ ‫הנטייה הטבעית השלילית‪ ,‬מתגברות על הרצון הראשוני‬ ‫ומתגברות על הכוח שמושך אותנו למטה‪ .‬חז"ל אומרים‬ ‫שהים נס מפני שראה את ארונו של יוסף‪ ,‬עליו נאמר‬ ‫חּוצה" (ילקו"ש תהילים)‪ .‬יוסף שהתגבר על‬ ‫"וַ ּיָ נָ ס וַ ּיֵ ֵצא ַה ָ‬ ‫הפיתוי של אשת פוטיפר מגלה לנו שהבריחה והשחרור‬ ‫מהתאוות היא הנס הגדול ביותר‪.‬‬ ‫כבוד? הגיע הזמן‬ ‫לעבוד‬ ‫כשנמצאים בעיצומו של ויכוח‪ ,‬חשוב‬ ‫לבדוק‪ :‬האם מדובר בעקרונות או‬ ‫במשחקי כבוד?‬ ‫זה לא יהיה מופרך מדי אם נאמר שרוב הקשיים‬ ‫במערכות היחסים נובעים מעניין הכבוד‪.‬‬ ‫במה הדברים אמורים? בין אם בזוגיות עסקינן ובין‬ ‫אם ביחסים בין הורים וילדים‪ ,‬אחים ואחיות וכו'‪,‬‬ ‫עניין הכבוד שכל צד מבקש לעצמו תופס מקום מרכזי‬ ‫בהתהוות חסימות בקשר‪ .‬אנשים מתמלאים זה כלפי זה‬ ‫במטענים רגשיים שליליים‪ ,‬פגיעות ועלבונות‪ ,‬ומתוך‬ ‫צורך לשמור על כבודם לכאורה‪ ,‬הם מחזירים באותו‬ ‫מטבע‪ ,‬דבר היוצר מעגל של כאב‪ ,‬הפירוד הולך ומעמיק‬ ‫והתיקון הופך להיות אתגר עצום עד בלתי אפשרי‪.‬‬ ‫הפרשה מספרת לנו על מותם הטראגי של בני אהרון‪,‬‬ ‫והלב מתקשה להבין‪ ,‬הלא הם בני אהרון הכהן הגדול‬ ‫והצדיק‪ ,‬צדיקים וקדושים מצד עצמם‪ ,‬הכיצד?‬ ‫הקב"ה ברא את העולם על פי עיקרון המראות‪,‬‬ ‫לכן בני זוג הם מראה אחד של השני‪ .‬הבעל שם טוב‬ ‫הקדוש מסביר‪ ,‬שכל דבר נוצר פעם ראשונה בדמיוננו‬ ‫ובפעם השניה במציאות‪ .‬מכאן‪ ,‬שהמציאות היא למעשה‬ ‫התגשמות של מחשבותינו‪ .‬לכן‪ ,‬האנשים הכי קרובים לנו‬ ‫הם המורים הטובים ביותר עבורנו‪ ,‬כיוון שהם "מראים"‬ ‫לנו היכן עלינו לתקן‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬הזוג ישראלי‪ :‬הם מלאים טענות כרימון זה על‬ ‫זו‪ .‬היא טוענת שהוא מתפרץ וחסר סבלנות כלפיה וכלפי‬ ‫הילדים‪ ,‬והוא טוען שהיא לא מאורגנת והוא לא מסוגל‬ ‫לחשוב בבהירות בכזה בלגן ולכן הוא מתפרץ‪ .‬מי צודק?‬ ‫עזרת נשים‬ ‫מאת אורה רבקה וינגורט‬ ‫לא כל ניסיון הוא גדול כמו ניסיונו של יוסף‬ ‫הצדיק‪ .‬יש לנו ניסיונות רבים‪ ,‬קטנים יותר‪,‬‬ ‫שעומדים לפתחנו באופן יום‪-‬יומי‪ .‬כאשר הים נקרע‬ ‫במצרים נבקעו עמו כל המימות שבעולם‪ ,‬ומכוח בקיעה‬ ‫"הּיַ רְ ּדֵ ן יִ ּסֹב לְ ָאחֹור" (רש"י)‪ .‬זה הזמן לשים את‬ ‫זו גם ַ‬ ‫הזרקור גם על ההצלחות הקטנות וההישגים החלקיים‪,‬‬ ‫ולהודות עליהם‪.‬‬ ‫"ה ָהרִ ים רָ ְקדּו וגו' ּגְ בָ עֹות ּכִ בְ נֵ י צֹאן"‪ .‬המאורע המרומז‬ ‫ֶ‬ ‫כאן הוא מתן תורה‪ ,‬ואנו נתבונן בציור ובדימוי שנבחר‬ ‫כאן כדי לתארו‪ .‬הדימויים היפים כאן הם של ריקוד‬ ‫ותנועה‪ ,‬ובהם מונח מפתח נפלא עבורנו‪ ,‬שיעזור לנו‬ ‫לצאת מהקיבעון‪ .‬פשוט לרקוד‪ ,‬לנוע‪ ,‬ואפילו סתם לזוז‪.‬‬ ‫כאשר אנו נפתחות לאפשרויות תנועה חדשות‪ ,‬ולקצב‬ ‫אחר‪ ,‬אנו מגלות גם בקרבנו אוצרות חבויים ונעלמים‪.‬‬ ‫חגיגות הפסח באות לאחר ימים ושבועות קשים בהם‬ ‫עבדנו והתאמצנו הרבה מאוד ברמה הפיזית‪ ,‬אך ייתכן‬ ‫ודווקא על ידי העבודה הקשה מתאפשרת יציאת המצרים‬ ‫שלנו בליל התקדש חג‪ .‬הזריזות הפיזית מרקידה את‬ ‫הנפש ומובילה אותה לגילויים חדשים ונפלאים‪.‬‬ ‫בשלב זה פרקנו עובר לשאלות ולתשובות‪ ,‬שמהווים‬ ‫"מה‪ּ-‬לְ ָך‬ ‫הדהוד ושיקוף לכל המאורעות שמנינו לעיל‪ַ :‬‬ ‫א‪-‬לֹוּה יַ עקֹב"‪ .‬פעמים רבות אנו‬ ‫ַ‬ ‫ַהּיָ ם ּכִ י ָתנּוס? ‪ִ ...‬מּלִ ְפנֵ י‬ ‫חוות דברים גדולים‪ ,‬אך עלולות לפספס אותם על ידי‬ ‫חוסר תשומת לב‪ .‬השאלה והתשובה כאן הם כלים של‬ ‫התבוננות‪ ,‬להסתכל לעומקם של דברים‪ ,‬ודרכם לגלות‬ ‫גם משמעויות פנימיות‪ ,‬דוגמת מה שעשינו לעיל‪.‬‬ ‫יהי רצון שמתוך ודרך ההלל וההודאה על יציאת‬ ‫מצרים בימים ההם‪ ,‬נזכה גם בזמן הזה להפוך את לב‬ ‫האבן ללב בשר‪ ,‬ונשיר לה' שירה חדשה על גאולתנו ועל‬ ‫פדות נפשנו‪( .‬לע"נ חנה בלומה בת ר' אברהם יוסף ע"ה)‬ ‫חכמת נשים‬ ‫מאת ד"ר אהובה ניסן‬ ‫התשובה היא‪ :‬שניהם‪ .‬צודקים ולא צודקים‪ .‬שמתי לב‬ ‫שהם מתקשים מאוד לכבד זה את זה וכל אחד מגן‬ ‫על כבודו האבוד (בעיני עצמו כמובן)‪ .‬אם כל אחד היה‬ ‫משקיע בדיוק את אותה האנרגיה שהוא משקיע כדי להגן‬ ‫על כבודו‪ ,‬בהגנה על כבוד בן זוגו‪ ,‬הכל היה נראה אחרת‪.‬‬ ‫רבי נחמן מסביר רעיון עמוק ונפלא מאוד על הפסוק‪:‬‬ ‫"בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד‪ :"...‬המעמד באוהל‬ ‫מועד היה גבוה ביותר‪ ,‬עם השראת שכינה עצומה‪ ,‬אהרון‬ ‫מקריב את הקורבנות ויחד עם משה הם מברכים את‬ ‫העם‪ ,‬והשמחה מרקיעה שחקים‪ .‬במקביל להתחזקות‬ ‫הקדושה‪ ,‬התגברו כוחות הקליפות‪ ,‬ובמלים אחרות ‪-‬‬ ‫כשמתגברת הקדושה‪ ,‬מתגברת הטומאה‪ .‬אנו רואים זאת‬ ‫במיוחד בערב שבת‪ ,‬כאשר מתקרבים להדלקת הנרות‬ ‫ולקבלת שבת‪ ,‬מתגברים כוחות היצר הרע ויוצרים‬ ‫כעסים‪ ,‬בלבולים‪ ,‬תקלות בקרב בני הבית ומסכסכים‬ ‫איש ברעהו‪ .‬נדב ואביהוא‪ ,‬כוונתם היתה טובה‪ ,‬וסברו‬ ‫שהגיעה העת לתיקון העולם‪ ,‬לכן השתמשו בקטורת‬ ‫לבער את הקליפות‪ .‬אך טרם הגיעה העת‪ ,‬ולכן נכתב‬ ‫שהקריבו "אש זרה"‪ .‬במיתתם תיקנו הרבה כי נעשה‬ ‫קידוש השם וכן המשכן התקדש על ידם‪.‬‬ ‫בתהליך האימון‪ ,‬אנו משנים את המיקוד בעצמנו‬ ‫ולומדים להתמקד בצרכי הזולת‪ .‬במלים אחרות ‪-‬‬ ‫להתבגר‪ .‬כאשר האדם הופך להיות נותן‪ ,‬הוא הופך להיות‬ ‫משפיע‪ ,‬הוא מוותר על "כבוד" מדומיין ומרוויח כבוד‬ ‫אמיתי‪ ,‬וזו הקבלה הגבוהה ביותר "וימלא כבודו את כל‬ ‫הארץ"‪.‬‬ ‫נכתב ע"י ד"ר אהובה ניסן‪ ,‬פסיכו‪-‬כירולוגית ומאמנת‬ ‫להעצמה אישית‪-‬זוגית‪-‬משפחתית‪ .‬לרכישת הספר החדש‬ ‫של ד"ר אהובה ניסן 'חכמת נשים'‬ ‫חייגו להידברות ‪073-222-1250‬‬ ‫‪7‬‬ ‫הידברות מארגנת לכם‬ ‫סוף שבוע של‬ ‫זוגיות וחינוך ילדים‬ ‫ש‬ ‫”‬ ‫פ‬ ‫ס ו של‬ ‫עצמאות‬ ‫רוחנית‬ ‫בהשתתפות‪:‬‬ ‫הרב זמיר כהן‬ ‫שישי שבת‬ ‫הרב מאיר שוורץ‬ ‫‪24-2‬‬ ‫‪/4‬‬ ‫‪5‬ייר תשע”ה‬ ‫ה’‪-‬ו’ א‬ ‫החזנים והפייטנים‪:‬‬ ‫אבנר שם טוב‬ ‫ובנימין דן‬ ‫במלון המפואר “לאונרדו” באר שבע‬ ‫ארוחות גורמה ממיטב מטעמי השף‬ ‫אוירה חמה ומשמחת ו פעילויות לילדים‬ ‫הזדרזו להרשם‬ ‫מספר המקומות מוגבל!‬ ‫‪073-2221270‬‬ ‫האם בדקתם מזוזות‬ ‫ב‪ 3-‬השנים האחרונות?‬ ‫בס”ד‬ ‫הרב משה כהן‬ ‫המביט‬ ‫להתחתן?‬ ‫עומדים‬ ‫במזוזות‬ ‫סדנת הדרכה לחתנים וכלות‬ ‫מתחתנים?‬ ‫חדש באולמי הידברות‬ ‫מטרת הבדיקה‪:‬‬ ‫הבטה במזוזה וכשרותה‪ ,‬גילוי פלאים ורזים‬ ‫המתגלים דרך המזוזה‪ ,‬כגון בעיות‪:‬‬ ‫• שלום בית • זיווג • בריאות גוף ונפש‬ ‫• פרנסה • חינוך הבנים • זרע קודש‬ ‫הכל בברכתם והשראתם של זקן המקובלים‬ ‫הרב יצחק כדורי זצוק”ל והרב עובדיה‬ ‫יוסף זצוק”ל‬ ‫בדיקת תפילין‬ ‫ע"י סופרי סת"ם מוסמכים‪,‬‬ ‫באישור ובפיקוח של הרב זמיר כהן‬ ‫יש להביא את כל מזוזות הבית ולציין לגבי כל מזוזה מהיכן נלקחה‬ ‫לתיאום פגישה חייגו‪ :‬הבדיקה במקום‬ ‫‪073-222-1-300‬‬ ‫הפגישות מתקיימות באולמי הידברות‬ ‫כתובת‪ :‬רח’ אריה שנקר ‪ ,20‬קרית אריה‪ ,‬פ”ת‬ ‫אתהנישואים‬ ‫להפוךאת‬ ‫יחד איך להפוך‬ ‫הנישואים‬ ‫ללמודיחד‬ ‫בואוללמוד‬ ‫בואו‬ ‫נגמר‪..‬‬ ‫בלתי‬ ‫אושר‬ ‫למקור‬ ‫בלתי נגמר‪..‬‬ ‫למקור‬ ‫זוגיותעמוקה‬ ‫בנייתזוגיות‬ ‫זוגית‪ ,‬בניית‬ ‫להעצמה זוגית‪,‬‬ ‫כלים להעצמה‬ ‫עמוקה‬ ‫רכישתכלים‬ ‫רכישת‬ ‫המשפחה‬ ‫טהרת‬ ‫נושאי‬ ‫על‬ ‫רוחני‬ ‫ומבט‬ ‫ושמחה‬ ‫יציבהושמחה ומבט רוחני על נושאי טהרת המשפחה‬ ‫יציבה‬ ‫הסדנא אי”ה‬ ‫תחילת הסדנא‬ ‫תחילת‬ ‫אי”ה‬ ‫אייר תשע”ה‬ ‫כ”א אייר‬ ‫‪ 10/5/15‬כ”א‬ ‫‪10/5/15‬‬ ‫תשע”ה‬ ‫‪19:00-22:00‬‬ ‫בין השעות‬ ‫ראשון בין‬ ‫בימי ראשון‬ ‫מפגשים בימי‬ ‫‪ 55‬מפגשים‬ ‫‪19:00-22:00‬‬ ‫השעות‬ ‫‪,,‬‬ ‫שע לימוד‬ ‫‪ 15‬שע‬ ‫סה”כ ‪15‬‬ ‫‪ || 18:30‬סה”כ‬ ‫בשעה ‪18:30‬‬ ‫פנים בשעה‬ ‫קבלת פנים‬ ‫קבלת‬ ‫לימוד‬ ‫בהשתתפות‪:‬‬ ‫בהשתתפות‬ ‫הרב שמחה כהן‬ ‫הרב זמיר כהן •‬ ‫כהן‬ ‫איתמר זמיר‬ ‫הרב הרב‬ ‫אינהסזאן‬ ‫הרב שמחה הכהן‬ ‫ורבנים נוספים‬ ‫ורבנים נוספים‬ ‫מוגבל‬ ‫מקומות מוגבל‬ ‫מס’ מקומות‬ ‫להירשם מס’‬ ‫הזדדרזו להירשם‬ ‫הזדדרזו‬ ‫חייגו‪:‬‬ ‫והרשמהחייגו‪:‬‬ ‫לפרטים והרשמה‬ ‫לפרטים‬ ‫צעד‬ ‫ל עצתיע ד ח ש ו ב‬ ‫בי‬ ‫ח‬ ‫ל ע תי ד שתוכבם‬ ‫בי ת כ ם‬ ‫‪073-2221300‬‬ ‫‪073-2221300‬‬