" ככה בונים חומה " - אוניברסיטת תל אביב
"ככה בונים חומה" דבקות של אוהדי כדורגל בקבוצתם טלי פרידמן האוניברסיטה העברית ,ירושלים 12ביוני2010 , "בניצחונות ובהפסדים תמיד אנחנו אוהדים וכשאמות בבוא היום קיברו אותי רק באדום" )מתוך שיר עידוד של אוהדי הפועל קטמון( מטרתו של מחקר זה היא לברר את המנגנון והגורמים המכוננים ומשמרים את הנאמנות של אוהדי כדורגל לקבוצתם ,ואת הדבקות שלהם בה לאורך זמן ,גם לנוכח אכזבות והפסדים מתמשכים .דבקות ללא תנאי זו היא מרתקת במיוחד בעולם בו הצלחה היא ערך כה נחשב ומוערך ,ושבו תועלתנות ,שביעות רצון ואף ראוותנות משמשים כפרמטרים מרכזיים בבחינת החיבור וההזדהות עם מושאי צריכה מסחריים ותרבותיים. גוף המחקר הרב על אהדת כדורגל כמעט ולא עסק בסוגיה זו של דבקות באהדה – מקורותיה ,מאפייניה, תפקידיה והשפעותיה .המחקר המוצע בא למלא חסר זה. דגש מיוחד ניתן במחקר זה לקבוצת הפועל קטמון .הקבוצה שהוקמה ע"י אוהדים שפרשו מקבוצת האם "הפועל ירושלים" ,מהווה זירה מצוינת לבחינת תופעת האהדה :נסיבות הקמתה של הקבוצה ,ההיסטוריה רצופת התהפוכות יחד עם הכישלון הספורטיבי ,מציעים הקשר מחקרי מרתק וייחודי לבחינת הסוגיות לעיל. אהדת כדורגל – תיאוריה ומחקר מבחינה תיאורטית ,נמצאת האהדה לכדורגל על כמה קווי תפר ,דבר המחייב שילוב בין מספר שדות ידע מתחומים שונים .כך ,מיקומה של אהדה לכדורגל ב"איזור הדמדומים" ,זה שבין צרכנות מסחרית לבין צרכנות תרבותית ,מכוון לבדיקת התופעה מנקודת ראות של תיאוריות הקשורות לתחום השיווק והתנהגות צרכנים יחד עם תיאוריות של לימודי תרבות .המאפיין הקולקטיבי של חוויית האהדה )לדוגמא, השתייכות לקהל אוהדים ,מכנה אידיאולוגי משותף( מחייב שימוש בתיאוריות סוציולוגיות הנוגעות בזהות קבוצתית ,קהילות וקהילתיות .העוצמה הרגשית והתשוקה המאפיינים את אהדת הכדורגל קוראים מצידם להישענות על ידע מתחום הפסיכולוגיה של העצמי ובמקביל ,גם על הסוציולוגיה של רגשות .ולבסוף, עיגונם של ביטויי האהדה בעיקר בגוף ,מצריך עיון בנושא ההביטוס והגוף. אהדת כדורגל היא תופעה חברתית-תרבותית ייחודית במימדיה ,בהיקפה ובמאפייניה .קשה לחשוב על התרחשות דומה שמרכזת סביבה מסה אדירה כל כך של משתתפים; עפ"י נתוני ,FIFAהפדרציה הבינ"ל לכדורגל ,עולים בכל סוף שבוע 150מליון שחקנים על יותר מ 600-אלף מגרשי כדורגל ,מול קהל של מאות מיליוני צופים בבית ובטלוויזיה )בן-פורת .(2007האהדה לכדורגל חוצה גבולות של לאום, אתניות ,מעמד וגיל; דומה שאין עוד מושא אהדה אחר שיכול לבטל כך הבדלי סטטוס – כלכליים, חברתיים או מעמדיים -ולהפכם לבלתי רלבנטיים ,ולו גם לפרק זמן מוגבל. בהיותו תופעה גלובלית רחבת היקף כזו ,חודר הכדורגל כמעט לכל תחום בחיים :סכומי עתק מושקעים ומתגלגלים סביבו ,שחקני כדורגל נעשים גיבורי תרבות ומושאים להערצה ולחיקוי בכל רחבי העולם, הגבולות בין פוליטיקה וכדורגל מיטשטשים ,יצירות ספרותיות וקולנועיות רבות עושות שימוש בנרטיבים ,דימויים ומטפורות ממגרש הכדורגל ,ואלה מחלחלים גם אל השיח היומיומי. להבנת כוחו ועוצמתו של משחק הכדורגל מגייס המחקר שלושה עולמות תוכן מטפוריים מרכזיים: הכדורגל כדת ,הכדורגל כמלחמה והכדורגל כסחורה )בן-פורת .(2007 טרמינולוגיה דתית כמו פולחן ,קדושה ,או טקסיות משמשת לעיתים קרובות לתיאור כוח המשיכה העצום של המשחק והקשר בין אוהד לקבוצה ) (Hoffman, 1992ויש הרואים באהדה לכדורגל תחליף לפונקציות שמולאו בעבר ע"י הדת ונעלמו בחברה החילונית והמדעית העכשווית ).(Dunning,1999 אחרים רואים את הממד ה"מלחמתי" שמאופיין במאבק ותחרות כבעל תפקיד מרכזי בריגוש ובמעורבות האמוציונאלית העמוקה סביב המשחק ) .(Giulianotti 1999מלחמת הכדורגל שפרצה בין הונדורס לאל- סלבדור ב ,1969-בעקבות הפסד במשחק היא אולי הדוגמא הקיצונית ביותר לכך )ר' גם אצל סיימון קופר "כדורגל נגד האויב" .(2002עולם התוכן השלישי והמטפורה העכשווית יותר ,מתייחסים למעבר של הכדורגל ממשחק לסחורה ) .(Conn 1998; Crawford 2004תהליך קומודיפיקציה זה הוא תולדה של העמדת הקפיטליזם במרכז ,ככוח כלכלי גורף שיש לו השפעה רבה וקריטית על אופן ניהולו והתנהלותו של שדה הכדורגל :המועדונים הפכו לתאגידים עסקיים והשחקנים הפכו למוצרים העוברים לכל המרבה במחיר .הגלובליזציה והתפתחות הטכנולוגיה התקשורתית ,תרמו מצידן להפיכת הכדורגל למוצר צריכה המוני בהכניסן אותו לכל בית ).(Crawford 2004 השימוש בשלוש הזירות האלה – תיאולוגיה ,פוליטיקה וכלכלה – ממשיג את עוצמת המשיכה של המשחק ואת הזיקה בין האוהד לקבוצתו באמצעות מטפורות ודימויים .יחד עם זאת אף אחת משלוש זירות אלה אינה מסבירה את אופן כינונה של "מערכת החיסון" המאפשרת את הדבקות באהדה גם בתקופות שפל, ולא מתייחסת למנגנונים ולפרקטיקות הנדרשים לתחזוק ולחיזוק האהדה מול אכזבות מתמשכות. גישות תיאורטיות ומחקר קיים למרות העיסוק האקדמי הרב בספורט בדיסציפלינות שונות ,עד לאמצע שנות ה 90-המחקר על אהדה היה מועט יחסית ,כך למשל הוא היווה רק 4%מהמחקר בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה) ,ראה &,Wann .(1995 Hamletעם זאת בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בנפח המחקר שעוסק באהדה ובהסתכלות הרב-תחומית על התופעה .ארבע גופי ידע עיקריים עוסקים בחקר האהדה לכדורגל: סוציולוגיה ,פסיכולוגיה ,לימודי תרבות וכלכלה ושיווק. הפרספקטיבה הסוציולוגית ששמה במרכז שאלות של מאבקי כוח ושליטה ,מעמד ואתניות ,זהות קבוצתית ותת-תרבות ,מסבירה גם את תופעת האהדה במונחים אלה ועושה שימוש במנעד רחב של תיאוריות Fiske .לדוגמא התייחס לאהדת ספורט כ" "pleasurable resistanceוראה בה חלק מהמאבק של קבוצות חלשות כנגד התרבות ההגמונית של בעלי הכוח ) .(Fiske 1992חוקרים אחרים מצביעים על אהדת כדורגל כאמצעי מוצק ועמיד ליצירת זהות והזדהות .ברוח דומה מציעה התיאוריה העוסקת בתת-תרבויות את המונח ") "Neo-Tribeלמשל (Maffesoli, 1996כמשקף את ההתלכדות סביב אהדה לקבוצה בעולם של אינדיווידואליזם .מכיוון אחר בא ההסבר של אליאס ודנינג אשר התייחסו לחברה הקפיטליסטית שמונעת מצבים של התרגשות ספונטאנית וראו באהדת כדורגל מענה לצורך בריגושים ) .(Elias & Dunning, 1986שאלות של אתניות ומעמד עמדו בבסיס גוף תיאורטי ומחקרי נרחב, בריטי ברובו ,אשר עסק בחוליגניזם ואלימות של אוהדים )למשלClarke 1976, Dunning et. al. : .(1988כיוון מחקרי זה הלך ודעך במקביל לתהליך השינוי הדמוגראפי בהרכב קהל הצופים ו"שדרוגו" של הכדורגל ממשחק של מעמד הפועלים למשחק של המעמד הבינוני-גבוה ) ;Hargreaves,1995 ,Giulianotti,1999אצל בן פורת.(2007, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה של הגוף :למרות שחוויית האהדה ופרקטיקות האהדה הן גופניות במובהק, חקר הגוף זנח עד כה את האהדה ,וחקר האהדה זנח את הגוף .אהדה היא סיפורו של גוף הנע במרחב כמו מבט העוקב אחר הכדור ,גופים מיוזעים הנעים יחדיו בשירה ,קפיצה אחרי הבקעת שער ,לפיתת הפנים אחרי החמצה ,הבטן המתהפכת אחרי הפסד -אי אפשר לנתק את הגוף מעבודת האהדה .הספרות העדכנית על גוף וגופניות ,כמו גם על "זיכרון גופני" ) (Young, 2002יכולה לשמש כמצע להבנת המאפיינים ה"גופניים" של האהדה ודרכי השתרשותה בגוף האוהד .בהקשר זה תשמש עבודתו של פייר בורדייה )בורדייה (;Bourdieu, 1972; Bourdieu, 1980;[1998] 2007תשתית תיאורטית מרכזית לבחינת תופעת החוסן באהדה בעיקר באמצעות המושג של הביטוס' .הביטוס' על פי בורדייה הינו מערך של סכמות ונטיות מוקדמות ,מעין "החתמה" מוקדמת של ' systems of durable, transposable (Bourdieu, 1977, p.72) 'dispositionsאשר מוטמעת בגוף בגיל צעיר ומשמרת את הסדר החברתי כ"טבעי" לכאורה .לפי בורדייה ,ההביטוס מוקנה ונרכש בשלב מוקדם של החיים ,ועובר עידון ופרטיקולריזציה ,במהלכם .כחלק מפיתוח מושג ההביטוס מציע בורדייה את מושג הbodily hexis - המתייחס לסכמות או לפונקציות גופניות-מוטוריות של ההביטוס ,לדרך בה היחיד נע ,נושא ומציב את גופו בעולם .מדובר בהרגלים גופניים נלמדים ויציבים כמו מחוות גופניות ,תנוחות ,גווני קול וצורות אחרות של ארגון או ניהול הגוף ,כמו עמידה ,הליכה או דיבור .לפי בורדייה הגוף מחולל פעולה חברתית, מגלם הנחות ומבנים תרבותיים הקשורים בהיררכיות ויחסי כוח חברתיים-היסטוריים .בהקשר זה אטען , בהמשך לבורדייה ,שסדר אהדת הכדורגל מגולם בגוף וכי פרקטיקות האהדה שמתגלמות בBodily - hexisשל בנים הופכות ל"טבעיות" בתהליך החיברות :ילדים לומדים את ה bodily hexisוהוא מושרש בגופם דרך חיקוי .ילדים ,מניח בורדייה ,רגישים במיוחד לתנועות ,לתנוחות ,ולמחוות הגופניות של ההורים והחברה כבר בשלבים מאוד מוקדמים של חייהם .ההקסיס מתעצב לאורך זמן בו הילד מחקה סכמות גופניות מעשיות בתהליך של חניכות והופך למיומן בהן .לענייננו ,יבדוק המחקר את האופן בו ילדים מחקים ומטמיעים את הדיספוזיציות הגופניות של אוהדים בוגרים ואת המשמעות של גילום האהדה בגוף לגבי חוסנה ועמידותה לאורך זמן. הפרספקטיבה הפסיכולוגית הפסיכולוגיה החברתית בוחנת את האהדה בין השאר ,בראי התיאוריה של "זהות חברתית" :השתייכות לקבוצה חברתית )אוהדים של מועדון כדורגל( ולהשתקפותה בעיני אחרים יש השלכות חשובות על תפיסת והערכת העצמי ) Tajfel 1982אצל .(Jones 2000גישות פסיכולוגיות אחרות התמקדו באינטראקציה בין האוהדים לבין מושא האהדה שלהם – הקבוצה .בין גישות אלה ניתן למצוא הסברים פסיכואנליטיים כמו מימוש עקרון ההנאה ,פנטזיות מודעות ולא מודעות ,התייחסות לקבוצה כalter-ego- ובניה וחיזוק של ה"עצמי" )(Sandvoss, 2005 תיאוריות בנושא חוסן ועמידות :הבנת עמידות אוהדים מתקשרת למושג של חוסן ולספרות העוסקת בהתמודדות עם משברים וכישלונות ,והספרות הביקורתית אודות טראומה .ההמשגה של חוסן כוללת בתוכה הן רכיבים חברתיים ותרבותיים )"מוראל לאומי"" ,כושר עמידה"" ,אמונה בצדקת הדרך"( והן רכיבים פסיכולוגיים :מאפיינים אישיותיים המשפיעים על תגובה לאירועים מלחיצים ועל יכולת ההתאוששות מהם ) . (Egeland, Carlson & Sroufe, 1993; Kobasa, 1998בהקשר זה ,למשל, רלוונטית הספרות בנושא "חוסן לאומי" ברמה המקרו-חברתית והתמודדות עם מצבי דחק ברמה המיקרו- חברתית. הקונספט הפסיכולוגי של "חוסן" ,הלקוח מההקשר האמריקני ומתייחס לזיהוי כוחות חיוביים ,פיתוח משאבים ,והעצמה ) .(Richardson, 2002לפי Richardsonתהליך רכישת החוסן )(resiliency שנובע ממצבים של שינוי ,מצוקה ומצבי לחץ ,מתפתח בהמשך להתבוננות פנימית המאפשרת נגישות לכוחות וכישורים המאפשרים יציאה מחוזקת מהמשבר. תחום ידע המשיק לנושא החוסן עוסק באסטרטגיות אינדיבידואליות – coping strategies - קוגניטיביות והתנהגותיות להתמודדות עם מצבי משבר ,לחץ ומתח ). (Lazarus & Folkman, 1984 חלק מהאסטרטגיות הנפוצות המתוארות בספרות נראות על פניהן שימושיות גם להבניית חוסן ועמידות בזירת הכדורגל .אסטרטגיות אלה אכן עלו בראיונות הראשוניים שנערכו עם האוהדים .וביניהן ניתן למצוא :מסגור חיובי מחדש ) ,(positive reframingהומור ,תמיכה אמוציונאלית ,תמיכה אינסטרומנטאלית ,הסחה עצמית ,הכחשה ,פריקת זעם ,התנתקות ,האשמה עצמית .לטענתי אסטרטגיות כגון אלה הן אומנם אישיות ,אך יש לבחון את השימוש בהן בהקשר החברתי הרחב יותר ,תוך התייחסות למשאבים האישיים ולהון החברתי ,והתרבותי העומדים לרשות האוהד. לימודי תרבות הגישות בלימודי תרבות ,פוסט סטרוקטוראליות בעיקרן(Sandvoss, 2005; Hills, , ) 2002דנות באהדת כדורגל כחלק מתרבות רחבה יותר של הערצה ) (fandomורואות בה מקרה נוסף של צריכה קבועה ורגשית של טקסט או נרטיב פופולארי ) .(Sandvoss 2005גישות אלו מתייחסות לקווי הדמיון והשוני בין אהדה בתחום הספורט לבין תחומים אחרים ,ובעיקר מוסיקה פופולארית ומדיה מצולמת .ספרות זו מתעניינת גם בדרכי הביטוי השונות של הערצה בעידן האלקטרוני ,ובעיקר באינטרנט )בלוגים ,פורומים קבוצות דיון( .ניתוח הפורומים של אוהדי הפועל קטמון ישמש לבדיקת סוגיה זו. כלכלה ושיווק דיסציפלינה נוספת ומרכזית לחקר האהדה מגיעה מתחום הכלכלה והשיווק ונשענת על התפיסה של כדורגל כסחורה .תפישת הקומודיפיקציה של הכדורגל או אפילו ההיפר-קומודיפיקציה ,לפי ג'וליאנוטי ) (Giulianotti 2002מאפיינת גוף מחקרי גדול אשר מתייחס לאוהדי כדורגל כצרכנים ובוחן את המאפיינים שלהם במונחים הלקוחים מתחום השיווק ומהתנהגות צרכנים ,כמו למשל תועלת ושביעות רצון ) ,(Pimentel & Reynolds 2004או נכונות לקניית מנוי למשחקים ) .(Tapp 2004ברוח זו קיים עוד גוף מחקר גדול ,תיאורי ברובו ,המתבסס על ניתוח כמותי או בונה טיפולוגיות של אוהדים כצרכנים; ג'וליאנוטי לדוגמא מציע טיפולוגיה של אוהדים הבנויה על ארבעה "טיפוסים אידיאליים" המתארים דרכי הזדהות עם הקבוצה :תומכים ,מלווים ,אוהדים ,וצופים ) . (Giulianotti 2002במקביל בוחן המחקר את הקשר בין אוהדים לקבוצותיהם בין השאר מנקודות מוצא של מאפיינים דמוגראפיים וסביבתיים של אוהדים ) ,(Pan & Gabert, 1997מניעים למשיכה לקבוצה ),(Snyder, Lassegard & Ford, 1986 פרופיל של אוהדים מחויבים ) ,( Mahony, Madrigal & Howard, 2000כמו גם הזדהות ) & Wann ;(Branscombe, 1990מעורבות ) ;(Kerstetter & Kovich, 1997מחויבות (Mahony et al., ) 2000ונאמנות ) .(1992 Murrell & Dietzכאמור ,גוף מחקר נכבד זה הינו תיאורי ברובו ואינו מציע הסבר לאופן בו מכוננת ומתוחזקת הנאמנות והעמידות של אוהדים גם לנוכח הפסדים וכישלונות של קבוצתם. כאמור המחקר הרב יחסית בנושא האהדה ,הניח את נושא הדבקות בה כמובנת מאליה וכך אין כמעט עיסוק במקורות של הדבקות ,במאפיינים שלה ,בדרכים בהן היא מתוחזקת לאורך זמן ,באופן בו היא מתקשרת לחוויות של הפסד ,כישלון והצלחה .עבודה זו נועדה למלא את החלל הזה .בין השאר אשאל מהם מאפייניה וביטוייה של הדבקות ,מהן הפרקטיקות באמצעותן מתמודדים אוהדים עם כישלון? איך מתפתח הביטוס של אוהד ומה מקומו של הגוף בעבודת האהדה? אברר מהם סוגי ההון – התרבותי, האידיאולוגי או התרבותי – אשר מאפשרים את העמידות מול אכזבות ואת היכולת להכיל אותן. תכנית המחקר ושיטת העבודה במסגרת המחקר אבחן את הגורמים בתהליך הסוציאליזציה לאהדה המאפשרים לאוהד להישאר נאמן לקבוצה ולא ל"ערוק" לקבוצות אחרות .תשומת לב מיוחדת תינתן למרכיבים הגופניים של האהדה ושל החיברות לאהדה מגיל צעיר .אנסה לעמוד על משמעותן של חוויות של הפסד ושל ניצחון )כולל זיכרונות של אירועים ונקודות מפנה מכאיבים אך מכוננים ומזינים במיוחד(. בהקשר לאסטרטגיות התמודדות ובניית חוסן לאורך זמן ,אתמקד בבירור של פרקטיקות ושל המשאבים הפסיכולוגיים )כגון ,שכנוע עצמי( ,הגופניים )כגון ,צורות לפריקת אכזבה( והחברתיים )כגון ,רשת חברתית( שאוהדים מפעילים על מנת להתגבר על אכזבה. כמקובל במחקר הסוציולוגי-איכותני ,גם עבודה זו מתבססת סימולטאנית על מספר שיטות לאיסוף החומר: ראיונות עומק :נערכו עד כה כ 25-ראיונות עם אוהדים ואוהדות .רוב המרואיינים הם אוהדים ותיקים של הפועל ירושלים שעברו להפועל קטמון .חלק מהראיונות נערכו עם בחורות ונשים אשר הצטרפו לאחרונה לקהל אוהדי קטמון ,מה שמאפשר לעמוד על אהדה ממש תוך תהליך התהוותה ,כמו גם על דפוסים אלטרנטיביים שלה .ראיון אחד נערך עם אוהד מכבי ת"א ,ראיון אחד עם אוהד הפועל פ"ת ,שני ראיונות עם אוהד ואוהדת של הפועל ת"א ,וראיון אחד עם אוהדת של מכבי נתניה .ראיון קצרצר אך משמעותי נערך ,באופן לא מתוכנן ,עם ילד בן ,7אוהד הפועל ת"א. תצפיות משתתפות :יש ברשותי דיווחים ויומני שדה מתצפיות משתתפות על משחקי הפועל קטמון )שמונים אחוז ממשחקי הבית וממשחקי חוץ( .לעיתים לוו התצפיות בתיעוד האהדה במגרש באמצעות צילום .התצפיות התרכזו בהתנהגות האוהדים )בעיקר של אלה העומדים "בגוש" האוהדים הפעילים(, ובתגובותיהם להצלחה ולכישלון בעת המשחק )לדוגמא ,לנוכח הבקעת או ספיגת גולים( ,בהתבוננות בילדים צעירים ,באווירה ביציעים ,וכו' .תצפיות משתתפת נערכו גם בשני משחקים של הפועל ת"א. ניתוח פורומים של אוהדים באינטרנט :עד כה נאספו ונותחו חלקית 40אשכולות בפורום של אוהדי קטמון העוסקים בין השאר בשאלות של אותנטיות האהדה ,היררכיה בין אוהדים ,נאמנות ,אידיאולוגיה מול ספורט וכיו"ב. שאלונים סגורים :חוברו ונאספו ?70שאלונים סגורים מאוהדי הפועל קטמון .השאלונים בודקים, בעיקר ,תפישות של כדורגל בכלל והמשמעות של הפועל קטמון בפרט ,מטרות הקמת הקבוצה, פרקטיקות אהדה ,ותפישת האוהד האמיתי .עדיין לא התבצע ניתוח סטטיסטי של השאלונים. מדיה מצולמת :ניתוח של כתבות מצולמות וסרט שנעשו על הפועל קטמון ,ושל סרטים שנעשו על קבוצות אחרות. עבודת השדה וממצאים: אתמקד כאן בעיקר בראיונות העומק שערכתי עד כה .ממצאים מניתוח הראיונות מקבלים תמיכה בתצפיות המשתתפות שביצעתי במשחקים. הראיון נערך במתכונת של שיחה פתוחה ,נמשך בין שעה וחצי לשעתיים ומתקיים בד"כ בבית קפה שקט או בביתו/משרדו של המרואיין .בשיחה המרואיינים מתבקשים להתייחס ,בין השאר ,להיסטוריה של האהדה שלהם -איך הפכו לאוהדים ,לזכרונות הראשוניים ביותר מילדותם ,לפרקטיקות האהדה המאפיינות אותם ,לתגובתם להפסד ולכישלון ,לאופן בו הם רואים את החיבור שלהם לקבוצה ,לתפיסת זהותם העצמית וכיו"ב. הקשר עם המרואיינים נוצר כתוצאה מהיכרות אישית ובעיקר בשיטה של "חבר מביא חבר" .כל המרואיינים אליהם פניתי נענו בשמחה לבקשתי ,ועל אף שרובם אנשים עסוקים הם פינו בחפץ לב זמן לטובת המפגש .בכל הראיונות בלטה ,הן מילולית והן בשפת הגוף ,מידת הלהט והתשוקה שבה מתייחסים המרואיינים לכדורגל בכלל ,ולקבוצתם בפרט .ניכר היה שהם ששים לדבר על הנושא ,חלקם אף אמרו לי אחר כך שהמפגש היה בעל אופי של "טיפול פסיכולוגי" ושזו הייתה הזדמנות עבורם להתוודע לעומק רגשותיהם כלפי קבוצתם ולמקום המרכזי שתופסת האהדה בחייהם. הראיונות הוקלטו ושוקלטו .בהמשך נותחו התמות המרכזיות שחולצו ,ברמת הראיון הבודד וכלל הראיונות כאחת .עד עכשיו נותחו 10ראיונות. ממצאים כמקובל בשיח הציבורי על כדורגל ,נמצא שהאוהדים אינם מעלים על דעתם החלפה של הקבוצה שלהם בקבוצה אחרת ,אפילו היא מצליחה יותר .במקרה שמחשבה זו עולה בדעתם היא נדחית על הסף .כך למשל אומר רוני ,אוהד הפועל קטמון.." :כאילו לעבור קבוצה זה - no-noמשהו שלא עושים .מי שעובר קבוצה הוא לא אוהד כדורגל .אתה לא טורח להתעכב על זה ,זה הופך לחלק מהד.נ.א שלך, ברור לך שאין על זה ויכוח" .ונדב ,אוהד הפועל פ"ת.." :ממש לא .זו לא אופציה ולא הייתה אף פעם ...בחיים לא הייתי יכול לעשות דבר כזה .אני לא מסוגל לרצות שקבוצה אחרת תנצח .אני לא מחובר לקבוצה אחרת כמו שאני מחובר להפועל .בחיים לא". בדומה לרוני שחווה את האהדה כחלק מהביולוגיה שלו גם אוהדים אחרים מתייחסים לדבקות בקבוצה כגזרת גורל שאין דרך להימלט ממנה ,יובל ,אוהד הפועל ת"א.." :הרעילו אותי אז כשהייתי קטן ,ולא מחליפים .מאז ומתמיד הייתי אדם שאי אפשר ...קיבלתי החלטה ,אי אפשר לשנות את דעתי בנקל. לחץ חברתי לא משפיע עליי לעשות דברים.".. רוב הנשאלים יודעים לזהות את הייחודיות ואף את הנדירות של הנאמנות חסרת התנאים לקבוצה .מטיב לבטא זאת שי ,איש תקשורת ,אוהד הפועל קטמון שמתאר את האהדה במושגים של חוויה עילאית כמעט: ..." :יש כדורגל ,יש קבוצה ,ויש אהדת כדורגל ,וזה בראש הפירמידה ,של העולם הזה. למה אהדת כדורגל היא הדבר הכי מזוקק? כי קודם כל היא ללא תנאי ,שזה הכי יפה ,ואין דברים כאלה כמעט בעולם ...לא קשור ליכולת המקצועית של הקבוצה ,לא קשור לתנאים שלך ,לא קשור לסיפור חייך ,לא קשור לשום דבר .כלומר ללא תנאי ,יהיה בכל מקרה בכל מחיר". רוב הנשאלים יכולים לציין מה היה "הרגע המכונן" שבו כאילו נצרבה האהדה לקבוצה בנפשם ובעיקר בגופם .כמעט ברוב המקרים זה קורה בגיל צעיר במשחק הראשון בו הם מתלווים לדמות קרובה ומבוגרת יותר – אב ,אח גדול ,מכרים או בני משפחה אחרים שמשמעותיים בחייו של הילד/ה .לטענתי ,הצריבה הראשונית הזו ,כמו חלק גדול מ"עבודת האהדה" בהמשך ,היא גופנית ביסודה – אם זו תגובה פיזיולוגית פשוטה ,סערת רגשות ,תחושת ההשתייכות לחלק מ"ההמון" ,או אפילו רק שימוש באביזרי עידוד .זה הבסיס לתחושות העזות שמאוחר יותר נטענות במשמעויות אחרות – פסיכולוגיות ,חברתיות ואף פוליטיות-אידיאולוגיות. יובל ,אמן מוערך ,אוהד הפועל ת"א ,מספר כך על הפעם הראשונה שלו ,כאשר נלקח ע"י חבר משפחה לאימון של הקבוצה: "..הייתי בן שש ,בכתה אלף או משהו ...ואני יושב צופה באימון .ובסוף האימון ש .קורא לי ,לוקחים אותי לחדר הלבשה .ופייגנבוים נותן לי חולצה של הפועל ,חולצה קטנה כזו ,של ילד .ואני לוקח את החולצה ולובש את החולצה .ומגיע הביתה מכור להפועל .מאותו רגע אני מכור להפועל .אדום בנשמה ,רוצה לראות כל המשחקים ,רוצה ללכת לכל העניינים. והסיפור בכלל ,אני מתחיל לאהוב כדורגל".. יואב ,עיתונאי ,אוהד הפועל קטמון ,זוכר את עוצמת החוויה של המשחק שחרץ את גורלו כאוהד: "זה היה בשנת ' ,86היינו אמורים לעלות ליגה ,הינו צריכים לנצח בבית את צפרירים חולון ,הובלנו ,1-0והם הישוו בדקה ה .90ימק"א היה מלא כולו באדום ,וזה פעם ראשונה שמצאתי את עצמי מבטא איזשהו רגש אמיתי ,וממש בכיתי גם בסוף ,לא יודע איך.. ,היו שם אנרגיות כל כך חזקות ,ואת מרגישה חלק מקבוצה ,הרגשתי כל כך חלק ,והחוויה הייתה כל כך עצומה ,שבכיתי .ומאז אי אפשר היה לעצור ,זה היה החיבור ,שם זה נוצר". דפנה ,אוהדת הפועל ת"א ,יכולה גם לזהות את הרגע ,בגיל ,8בו ידעה שהיא אוהדת: "...והתמונה שאני זוכרת ,התמונה הראשונה שלי מבלומפילד .זה קודם כל ה wow-הזה, שעולים ורואים את הדשא ,היופי של זה .המשהו החי הזה .אני ממש זוכרת את התחושה הזו ,שעד היום יש לי אותה ,של לראות את הדשא ואז לראות את כל האנשים מסביב[...] . אנשים היו באדום .ורק שער שבע ,כל השאר היו מכבי .זה הזיכרון ילדות שלי ......אבל חוויתית הקטע הזה של לראות ,..ואז כשהפועל עולה ,כל אלו מסביבי משתוללים ושמחים וכל השאר צועקים להם בוז .כל האצטדיון ... ,זה מעין בוז כזה.. .זה כינן אצלי את התחושה של זו הקבוצה שלי וזהו". כאמור ,אהדת הכדורגל מגולמת בגוף ,ולפרקטיקות האהדה הגופניות )בעקבות מושג הbodily hexis- של בורדייה( יש תפקיד חשוב בתהליך החיברות לאהדה .בתצפיות על ילדים קטנים במשחקים ניתן היה לעמוד על האופן בו הם מחקים "סכמות גופניות" של אוהדים מבוגרים – הנפה של דגלים וצעיפים , תפיסת הראש בין הידיים במקרה של החמצה ,קריאות עידוד ,שירים וכמובן הקפיצות .להיות חלק מההמון הקופץ נראה כחלק מתהליך החניכה לאהדה ואף משמש לבחינת האותנטיות שלה .שיר האוהדים חוצה-הקבוצות "מי שלא קופץ..אדום/צהוב/ירוק" מבטא את זה אולי בצורה המדויקת ביותר. עדות כמעט ב"זמן אמת" של כינון האהדה בגוף ,עולה מהשיחה הקצרה עם עידן ,ילד בן , 7אוהד בהתהוות של הפועל ת"א אשר בחר להמחיש לי בזמן הראיון את יחסו לקבוצה בשירה מלווה בקפיצות: "ה-פ-ו-ע-ל אני תמיד אוהב אותך ,הפועל אני תמיד אהיה איתך ,הפועל ,אני אדום כל החיים .הפועל, שישרפו הצהובים .ומי שלא קופץ צהוב .מי שלא קופץ ,מי שלא קופץ צהוב". פרקטיקות גופניות משמשות כאמור גם כאבן בוחן לאוהדים ותיקים כדי להעריך את מידת האותנטיות של אוהדים ,ובעיקר אוהדות נשים אשר זה מקרוב הצטרפו .כך למשל מגן רוני ,אוהד הפועל קטמון ,על טריטוריית האותנטיות של האהדה הגברית .." :זה )כדורגל( צריך להיות חוויה גברית ,אם אני מנסה לחשוב על מה זה צריך להיות .זה גברים שצועקים ומקללים ומתפרקים .אם אישה תעמוד ותקלל לידי ,זה יפריע לי ".וכשהתבקש להתייחס לזן החדש של אוהדי קטמון ,שלא עומד בסטנדרטים של פרקטיקות אהדה "אמיתיות" ,אותנטיות ,הוא לא חסך בביקורת: "היה איזה מישהו ,איזה טיפוס נודניק ,שאיזה חבר שלו צילם אותו במצלמת וידאו ,והוא התראיין כל הזמן ,ועשה פוזות למצלמה ,וצעק שירים לבד ,שמצלמים אותו בשביל אני לא יודע מה ,בשביל עצמו ,ואז ישבנו ,אני ושי .שורה ראשונה ,ברחנו ,ומשמאלו עוד אחד ,ההוא שצילם .אני אומר לשי, אני חמש דקות ,אני קם ונוגח לו באף ,אני לא יכול לסבול את זה .מה שמצחיק שיואב מצא אחרי זה את הקטע באינטרנט ,ורואים אותו עומד ...והמצלמה עושה פן אלי ,ואני מסתכל עליו במבט שאני רוצה להרוג אותו ...מבט של בוז". בולט בעוצמתו האופן בו מגיב גופם של האוהדים להפסד או לניצחון .רעד בלתי נשלט ,דמעות ואף בכי תמרורים ,הם ממש חשים נמוכים יותר אחרי הפסד וגבוהים יותר אחרי ניצחון .נדב ,אוהד הפועל פ"ת מספר על תחושתו אחרי הניצחון בדרבי.." :נגיד אחרי הדרבי הזה ,זה היה כמה ימים .הרגשתי את זה בדם עדיין .זאת אומרת הרגשתי שגבהתי קצת ,וקמתי בבוקר עם חיוך .מעין אנרגיות כאלו שאת לא יודעת מאיפה הן" .לביא ,אוהד קטמון מספר שאחרי הפסד הוא "חוזר סחוט נפשית ופיזית..מרגיש כאילו הרביצו לי עשרה בריונים" .הפסד במשחק קריטי משאיר את אותותיו בגוף בצורה אינטנסיבית עוד יותר ,כמו שמתאר יואב ,אוהד קטמון את מה שחשו הוא וחבריו אחרי החמצת העלייה לליגה לאומית: "חזרנו אחרי זה הביתה ] [.....באותה פוזיציה ,משריקת הסיום של המשחק הזה ,עד ,שבוע לא יצאנו מהבית .אלכוהול לא השפיע ,לאוכל לא היה טעם ,כלום .הפגיעה הייתה כל כך קשה ,שאי אפשר היה להתאושש ממנה ,לקח הרבה מאוד זמן".. בחינת המשאבים והפרקטיקות המשמשים את האוהדים לשימור הדבקות בקבוצתם ,חושפת כמה דפוסים בולטים .תפיסת האהדה לקבוצה כגזירת גורל שאין דרך להימלט ממנה היא דרך אחת למנוע הרהורי כפירה .הם מתייחסים לאהדה כעסקת חבילה אשר כרוכים בה ייסורים ,סבל ואכזבות שהם חלק בלתי נפרד מהעניין .נדב ,אוהד פ"ת ,הבין זאת כבר במשחק הראשון שלו כאוהד .." :אני אחזור למשחק הראשון .מה שאני זוכר זה שהפסדנו ,ואני חושב שזה מאד מאד סמלי .אנחנו מחפשים תמיד את הסמליות הזאת ,כאוהדי הפועל ] [...כאילו מישהו רצה לבוא ולהגיד ,תשמע זה יהיה כואב .זה יהיה אכזרי ,ואל תצפה ליותר מדי .זה די ניבא את הבאות". אצל מרואיינים רבים עולה תפיסת "השליחות" שלהם כאוהדים ,הבנה לגבי חשיבותם להמשך קיומה של הקבוצה ,מה שאינו מאפשר להם למעול בתפקידם ול"בגוד" .ושוב נדב מפ"ת" :החיבור לקבוצה ,זה מעבר ,זה שלך .את גם מרגישה שזה חלק מזה .התמיכה שלך יכולה לעזור להם לנצח .העידוד שלך יעזור להם לנצח .את באה לתמוך באימון ,כדי שבמשחק הם יהיו יותר טובים] [...הרגשנו שאנחנו מחזיקים .אנחנו נתמוך במאמן שלא יתפטר לנו ,אנחנו נתמוך בשחקנים שירגישו טוב .כאילו אנחנו אלה שנחזיק את הקבוצה" .גם אמיר ,אוהד קטמון ,מרגיש כך.." :כשאני לא הולך למשחק ,אני מרגיש ,יש לי ממש נקיפות מצפון .שהפקרתי אותם .וגם אני לא ממלא את התפקיד שלי .כל אחד ממלא את התפקיד שלו בקבוצה .וזה גם התפנקות "..מושון ,אוהד מכבי ת"א ,לוקח את זה אף רחוק יותר ומתייחס לתפקידו כחלק מאחריות הורית .." :היה לי חלום קבוע שהיה חוזר בלילות ] [....שאני מאחר להגיע למשחק של מכבי .זה היה הפחד הכי גדול שלי .שקורה הפנצ'ר הזה בדרך ,ואני מגיע אחרי שהמשחק התחיל ,או אחרי שהוא נגמר .אתה לא שם בשביל הילדה ,אתה לא שם בשביל הילד שלך ,כשהוא צריך אותך". מהממצאים עולה כי קיומם של משאבים אחרים -סוגי הון שונים -חברתי ,תרבותי או אידיאולוגי, מאפשר את שימור הדבקות באהדה ולעיתים אף מזין אותה .כך למשל האג'נדה החברתית המאפיינת את הפועל קטמון והחשיבות שניתנת שם להחייאת הקהילה )הירושלמית-חילונית-ליברלית בעיקר( ,מאפשרת את יכולת ההכלה של הפסד ואכזבה ,בבחינת ניצחון אינו הדבר העיקרי .כך למשל מתאר שי ,אוהד קטמון את החשיבות של החזרת הכדורגל לקהילה.." :הרנסנס ,הדבר הבא ,הוא מה שאנחנו כבר עושים היום .מה שאנחנו עושים היום זו אופציה נפלאה לרנסנס לכדורגל שיבוא ,וזה יהיה בכל העולם לדעתי .פניה לקהילה ,חזרה בכניעה ,בראש מורכן ,טעינו ,שגינו ,זה שלכם ,בבקשה .אנחנו זה המנגנון ,זה המערכת ,זה כסף .הכסף יבוא וירכין את ראשו ,ויגיד ,שגיתי ,אתם צדקתם ,בבקשה ,אני הולך .פשוט מחזיר לכם את העניין". החשיבות של הקהילה באה לידי ביטוי גם בהקשר למנגנוני התמודדות עם הפסדים .רבים מהנשאלים סיפרו על כך שאחרי הפסד הם מוצאים סוג של נחמה בשיחות עם אוהדים אחרים ,בשהות ביחד או ביציאה לבילוי ניחומים משותף .הם נעזרים במידה רבה גם בפורומים של האוהדים באינטרנט ,שם הם מאפשרים לעצמם פורקן קולקטיבי של הזעם ,פיתוח תיאוריות קונספירציה ,התלכדות מול "אויב משותף" ,החזרת דברים לפרופורציה )"משחקים משבת לשבת"( והתבוססות כואבת-אך-מענגת בחוויית הלוזריות .בכלל ,עולה מהראיונות התופעה של מעין "גאוות לוזרים" שמשמשת כמשאב מגונן מצד אחד ומחזק מצד שני .הסגנון הלוזרי הוא בעל מאפיינים כמעט מאגיים בנוסח.." :טוב בדקה 70יתחיל לרדת גשם ,ובדקה 72נחטוף את הגול ,גם אם נשווה נחטוף בתוספת זמן שער לא חוקי) "..נדב ,אוהד פ"ת( .זה משמש גם כמנגנון מחזק – מכין אותך לרע מכל ומונע אכזבות ,גם כחשיבה מאגית )בבחינת הפוך על הפוך ,נחשוב שנפסיד ואז ננצח( ובמידה רבה ,ובאופן אולי מעט פרדוקסאלי ,מהווה גם מקור לייחודיות ולגאווה ,כמו שמודה רוני ,אוהד קטמון" :נורא נעים לחשוב על עצמך ככה ,אתה מאדיר את עצמך ...אתה לא מפחד מהפסדים ,אתה לא אוהד מכבי ת"א ,כשהם מפסידים ביורוליג אתה רואה את הרייטינג יורד מייד ...אתה אוהד של קבוצה ,של רעיון ,של בעצם להיות האנדרדוג ,של להיות הצודק ,ולהיות המיעוט של להרגיש ביחד קבוצה איכותית ,ובעצם להתנשא על כל העולם .זה בעצם להיות אוהד הפועל ירושלים .זה מה שיותר מאוחר הבנתי". מסקנות ויישומים אפשריים: מניתוח של 10מהראיונות שביצעתי בולטת מרכזיותו של הגוף בעבודת האהדה ,במיוחד על רקע העובדה שהמחקר בתחום זנח עד כה את ההיבט הגופני .נראה כי הגוף הוא זה שמוביל את תהליך ההפיכה לאוהד, בו נעשית הצריבה הראשונית של האהדה .החוויות הגופניות הראשוניות מהוות תשתית לאהדה ,סוג של "אתר שימור" .והאתר הזה מחובר ,מקושר ומרושת בהמשך עם ובתוך ממדים אחרים של אהדה – פסיכולוגיים ,חברתיים ,פוליטיים או אידיאולוגיים. האהדה מגולמת בגוף וגם נלמדת דרך הגוף .ילדים קטנים רוכשים את ה bodily hexis-של אוהד באמצעות חיקוי סכמות גופניות של אוהדים מבוגרים. פרקטיקות גופניות משמשות גם כאבן בוחן לבחינת אותנטיות של אוהדים ,במיוחד של נשים ושל אוהדים חדשים. הגוף הוא גם זה שנושא ראשון את שמחת הניצחון ואת תוגת ההפסד ,מה שבא לידי ביטוי בתגובות פיזיולוגיות אמיתיות או מדומות. אוהדים עושים שימוש במשאבים כמו הון תרבותי ,או אידיאולוגיה כדי להתמודד עם אכזבה וכישלון של קבוצתם .תפיסת האהדה כ"גזרת גורל" או כתפקיד שעליהם למלא מסייעת גם היא בשימור הדבקות לקבוצה .יש חשיבות רבה לתמיכה ההדדית בתוך קהילת האוהדים .האוהדים משתמשים במפגשים אמיתיים או וירטואליים לפריקת זעם משותפת ,להתלכדות מול יריב משותף ,להישענות על "אחוות לוזרים" ושאר אמצעים המעלים את תחושת הערך של האוהדים ואת תפיסת הייחודיות שלהם כנאמנים ללא תנאי. תובנות אלה יכולות לשמש קבוצות כדורגל לבניית קאדר של אוהדים צעירים ונאמנים ,לפיתוח פרקטיקות להתמודדות עם מצבי משבר בקבוצות תוך ניצול הכוח של קהילת האוהדים ולתיעול אנרגיות שליליות של אוהדים לכיוונים חיוביים במקום לאלימות מילולית ופיזית. את הדברים ניתן יהיה להעביר ביום עיון או סדנה מעשית עם בעלי ומנהלי קבוצות .אפשרות נוספת היא הצעה לליווי שיווקי/אקדמי של קבוצה אחת או יותר בכל הקשור לבניית דור צעיר של אוהדים ,מכירת מנויים ,קידום מכירת מזכרות ואביזרי עידוד וכיו"ב. :ביבליוגרפיה . הוצאת רסלינג: תל אביב, אבנר להב: תרגום מצרפתית. השליטה הגברית.([1998] 2007) פייר,בורדייה . פרדס: תל אביב. איזו מלחמה מענגת – אוהדי כדורגל ישראלים, הו,(א2007) אמיר,בן פורת חרגול,אביב- תל, כדורגל נגד האויב,(2002) סיימון,קופר Aaker, J. L., (1999). “The malleable self: The role of self-expression in persuasion”. Journal of Marketing Research, 36(1), 45-57. Bourdieu, P. (1972) Outline of a Theory of Practice, English trans. Richard Nice Cambridge: Cambridge University Press, 1977. Bourdieu, P. (1980). The Logic of Practice, English trans. Richard Nice. Stanford: Stanford University Press, 1990 Conn, D. (1998). The Football Business. Edinburgh, UK: Mainstream. Clarke S. (1976). The skinheads and the magical recovery of community. In S. Hall & T. Jefferson (eds.) Resistance through Rituals. London: Hutchinson, pp. 99-102 Crawford Garry (2004) Consuming Sport: Fans, Sport and Culture. New York; Routledge Dunning, Eric, Murphy Patrick & Williams John (1988). The Roots of Football Hooliganism, London: Routledge Dunning, Eric (1999). Sport Matters: Sociological Studies of Sport, Violence and Civilization. New York: Routledge Egeland, Byron, Carlson, Elizabeth & Sroufe, Alan L. (1993). “Resilience as process”. Development and Psychopathology, 5(4), 517 – 52 Elias, Norbert, and Dunning, Eric (1986) Quest for Excitement: Sport and Leisure in the Civilizing Process. Oxford, Basil Blackwell. Fiske John. (1992). The Cultural Economy of Fandom, in L.A. Lewis (ed.) The Adoring Audience, New York: Routledge Funk, D.C., & James, J. (2001). “The psychological continuum model: A conceptual framework for understanding an individual's psychological connection to sport”. Sport Management Review, 4 ,119-150 Giulianotti, Richard (1999) Football: A Sociology of the Global Game. Cambridge: Polity Press Giulianotti, Richard (2002). Supporters, followers, fans and flaneurs: A taxonomy of spectator identities in football. Journal of Sport and Social Issues, 26 (1):25-46 Giulianotti, Richard (2005). Sport spectators and the social consequences of commodification: Critical Perspectives from Scottish football. Journal of Sport and Social Issues, 29, 386 Hills M., (2002). Fan Cultures. London: Routledge Hoffman Shirl J. (Ed.) (1999) Sport and Religion, Human Kinetics Books, Champaign, Illinois Jones Ian (2000). A model of serious leisure identification: A case of Football Fandom. Leisure Studies, 19: 283-298 Kobasa, Suzanne C. (1982). “The hardy personality: Toward a social psychology of stress and health”. In: Glenn S. Sander & Jerry Suls (Eds.), Social Psychology of Health and Illness, 332. Hillsdale. New Jersey: Erlbaum Publishers. Kotler, P. (1994). Marketing Management: Analysis, Planning, Implementation and Control, 8th Edition. New Jersey: Prentice-Hall Inc. Lazarus R, Folkman S. (1984). Stress, Appraisal, and Coping. New York: Springer Madrigal, Robert (1995). “Cognitive and affective determinates of fan satisfaction with sporting events attendance” Journal of Leisure Research, 27(3), 205. Maffesoli M. (1996). The Time of the Tribes: The Decline of Individualism in Mass Society London: Sage Mahony, D. F., Madrigal R., & Howard, D. R. (2000). “Using the psychological commitment to team (PCT) scale to segment sport consumers based on loyalty”. Sport Marketing Quarterly, 9, 15-25 Murrell, Audrey J, Dietz, Beth (1992). “Fan support of sport teams: The effect of a common group identity”. Journal of Sport & Exercise Psychology, 14 (1), 28. Pan, D. W ,T.E Gabert , E.C Mcgaugh, S.E. Branvold (1997). Journal of Sport Behavior, Vol.20 , 447-464. .Pimental, Ronald W. & Reynolds, Kristy E. (2004). A model for consumer devotion: Affective commitment with proactive sustaining behaviors. Academy of Marketing Science Review, 5 http://www.amsreview.org/articles/pimentel05-2004.pdf Richardson, Glenn, E. (2002). “The metatheory of resilience and resiliency”. Journal of Clinical Psychology, 58(3): 307 – 321. Sandvoss C., (2005). Fans: The Mirror of Consumption. Polity Snyder, C. R., Lassegard, M. A., & Ford, C. E. (1986). Distancing after group success and failure: Basking in reflected glory and cutting off reflected failure. Journal of Personality and Social Psychology, 51, 382- 388. Young, Katherine (2002). “The memory of the flesh: The family body in somatic psychology”. Body and Society 8(3):25-47 Tapp, Alan (2004).The Loyalty of football fans - We'll support you evermore? Database Marketing & Customer Strategy Management, 11 (3):203-215 Tajfel, Henri (1982). Social- Psychology of inter-group relations. Annual Review of Psychology,5 5-34. Wann, D.L., & Branscombe, N.R. (1990). Die-hard and fair-weather fans: Effects of identification on BIRGing and CORFing tendencies. Journal of Sport and Social Issues, 14, 103-117 Wann Daniel & Michael, A. Hamlet (1995). Author and subject gender in sports research. International Journal of Sport Psychology, 26: 225-232 .
© Copyright 2024