הצעה לפתרון הבחינה בהבנה ,הבעה ולשון עברית (שאלון א') ,קיץ תשע"א -1522 ,שאלון מס'522250 ,125 : פרק א' -הבנה והבעה ( 05נקודות) תשובה לשאלה :1 סעיף א ()1 .1הלשון העברית ששימשה את כותבי העיתונים הייתה דלה ובלתי מגוונת. .5הלשון העברית הייתה גם מליצית מדי. סעיף א ()5 בעיות אלה נבעו מהעובדה שהשפה העברית לא הייתה בשימוש יומיומי. סעיף ב הסיבה להתעקשות זו הייתה השאיפה הכללית ,שהתפשטה בקרב חוגי המשכילים באירופה לחדש את התרבות העברית ואת ספרותה ולהחיות את החברה היהודית. תשובה לשאלה :2 .1שפה פשוטה ומובנת לכל. .5שימוש ביסודות מלשון המקרא ,מלשון חז"ל ,מלשון ימי הביניים ומלשון ספרות ההשכלה. .6שימוש מועט במילים לועזיות. תשובה לשאלה ( 3סעיפים א' +ב'): .1הפצת ידיעות חדשותיות לציבור היהודי מהנעשה בקרב יהדות התפוצות ובארץ ישראל" -מרבית התושבים היהודים בירושלים ובארץ ישראל קראו את 'הצבי'" (שורות .)60-65 .5החייאת השפה העברית" -בן-יהודה הבין ,כי העיתון הוא אמצעי יעיל להפצת הלשון העברית ולהחייאתה בפני העם" (שורות .)84-51 היחידה -הכנה ממוקדת לבגרויות בליווי אישי טלפון ,050-8566654 :אתרwww.hayehida.com : תשובה לשאלה :4 סעיף א' קלאוזנר גרס ,כי חידושי הלשון של בן יהודה היו יפים ונמרצים ולעומתו ,ביאליק גרס ,כי בן- יהודה היה נמרץ מדי לחדש מילים והפך את תהליך חידוש המילים ל"בית חרושת" .הן קלאוזנר והן ביאליק הסכימו ,כי קיימת זרות בחידושיו של בן יהודה. סעיף ב' בן יהודה כתב כי "הצבי" העשיר את השפה העברית ואפילו המתנגדים והמלגלגים ישתמשו בחידושיו. תשובה לשאלה :5 עגנון טען ,כי למילה מברשת אין בסיס בשפה העברית -אין לה משקל ואין לה שורש ואכן, באטימיולוגיה של המילה מצויין ,כי המילה הגיעה מהשפה הלועזית/הערבית ולא מהשפה העברית. תשובה לשאלה :6 תשובה מס' 8 תשובה לשאלה :7 לדעתי ,בעידן הטכנולוגי שבו אנו נמצאים ,שבו לעיתים קרובות נוצרים מוצרים טכנולוגיים חדשים ,יש למצוא מילים עבריות למוצרים אלה ולפרסם אותן בעיתונות ומשום כך יגיעו המילים לתודעת הציבור וכך יוכל הציבור העברי להשתמש בהן .אני חושב/ת שאם לא יחול חידוש תמידי של השפה ,תיווצר שפה עברית חסרת מילים ,כלומר שפה עברית המעורבבת במילים לועזיות ,כפי שהיה במאה ה.14- תשובה לשאלה ( 8מטלת הסיכום): המאמר "מקומה של העיתונות בהחייאת העברית" ( )5005סוקר את תרומתה של העיתונות להחייאת העברית .עד לפרסומם באירופה של שבועונים בעברית הייתה העברית לשון עתיקה ,שהשתמרה בכתבי הקודש והשימוש בה היה בעיקר בתחום הדת .העיתונים העבריים הרחיבו את "לשון הקודש" וביקשו לעשות אותה לשון חולין לצורכי יום-יום .במשך הזמן ניסו סופרים ועיתונאים לכתוב באופן טבעי ולשם כך חידשו מילים .בן-יהודה הוציא לאור בשנת 1445את "הצבי" וניהל מאבק עיקש על השלטת הלשון העברית וטען ש"הצבי" העשיר את לשון העם .קלאוזנר הסכים לטענה זו .ב 1445-נוסד עיתון הילדים הראשון בשפה העברית ,שתרם להתפתחות הדיבור העברי .העברית לא הייתה שפה טבעית בפי דובריה בתקופה זו וכותבי העיתונים העבריים ראו את עצמם כמפיצי הלשון וכמנחיליה. פרק ב :אוצר המילים והמשמעים ,שם המספר ומילות היחס היחידה -הכנה ממוקדת לבגרויות בליווי אישי טלפון ,050-8566654 :אתרwww.hayehida.com : תשובה לשאלה :9 א. ב. ג. ד. הגדרה נפרדת. צורת הריבוי מופיעה גם בזכר וגם בנקבה. אטימיולוגיה. הרובד הלשוני בערך "עתון" הוא העברית החדשה ואילו הרובד הלשוני בערך "עת" הוא לשון המקרא. תשובה לשאלה :11 סעיף א' עיתונַאי= שם עצם .עיתונָאִ י= שם תואר. סעיף ב' ( -)1עיתונָאִ י ( -)5עיתונַאי תשובה לשאלה :11 א .תשובה מס' .8 ב .תשובה מס' .5 תשובה לשאלה :12 משפט מס' .1 תשובה לשאלה :13 שפה מליצית -שפה עשירה בקישוטי לשון ובמבנים ספרותיים קלאסיים. תשובה לשאלה מס' :14 שימוש מטפורי זה מופיע על מנת להמחיש את הרעיון שהשפה המליצית הקשתה על החייאתה של השפה העברית. תשובה לשאלה מס' :15 סעיף א' ( )1אלף שמונה מאות שישים ואחת. ( )5אֶ תכֶם. סעיף ב' ( )1ארבעה. ( )5שישים ושבעה. היחידה -הכנה ממוקדת לבגרויות בליווי אישי טלפון ,050-8566654 :אתרwww.hayehida.com : סעיף ג' אצלם. פרק ג' :תחביר ומערכת הצורות תשובה לשאלה מס' :16 .1לעיתונים נודע תפקיד חשוב בהחייאת הלשון העברית ,ששימשה עד אז בעיקר בתחום הדת. סוג המשפט :משפט מורכב פסוקית לוואי בתחום הדת -משלים פועל. .5בן יהודה הקדיש מדור בעיתונו לדיון בענייני לשון ,אולם פועלו לא הצטמצם רק לתחום זה. סוג המשפט :משפט מחובר איבר א' :משפט פשוט איבר ב' :משפט פשוט מדור -משלים פועל לשון -משלים שם .6מעל דפי עיתונו ניהל בן יהודה מאבק עיקש על השלטת העברית. סוג המשפט :משפט פשוט עיתונו -משלים שם תשובה לשאלה מס' :17 סעיף א' הדחף -נושא השפה -לוואי התרבות -לוואי סעיף ב' סיבה ותוצאה. היחידה -הכנה ממוקדת לבגרויות בליווי אישי טלפון ,050-8566654 :אתרwww.hayehida.com : סעיף ג' לכן. תשובה לשאלה מס' :18 סעיף א' העיתון של בן יהודה שהתפרסם בהתחלה כשבועון ,הופיע עד .1415 ( )1פסוקית משלימה שם (לוואי). ( )5עד 1415הופיע העיתון של בן יהודה ,שהתפרסם בהתחלה כשבועון. סעיף ב' ()1 לשון מקראית -שם ותוארו לשון העיתונות -צירוף סמיכות קטעים ספרותיים -שם ותוארו המוסף החודשי -שם ותוארו סעיף ב' ()5 לשון המקרא לשון עיתונאית קטעי ספרות מוסף החודש תשובה לשאלה מס' :19 סעיף א' ( )1הם= נושא ( )5העבריים= לוואי סעיף ב' במשפט הראשון הם שיבצו וגם מבצעי פעולה אחרים שיבצו .במשפט השני שיבצו בעיתונים ובמקומות נוספים ובמשפט השלישי שיבצו בעיתונים ביטויים וגם דברים נוספים. תשובה לשאלה מס' :21 סעיף א' להימנע -בניין נפעל היחידה -הכנה ממוקדת לבגרויות בליווי אישי טלפון ,050-8566654 :אתרwww.hayehida.com : להרחיב -בניין הפעיל לשבץ -בניין פיעל לכתוב -בניין פעל (קל) לתרגם -בניין פיעל סעיף ב' הימנעות הרחבה תרגום סעיף ג' תשובה מס' 8 תשובה לשאלה מס' :21 שגורה -שורש :ש.ג.ר ,בניין :פעל (קל). מוכרים -שורש :נ.כ.ר ,בניין :הופעל. מקובלים -שורש :ק.ב.ל ,בניין :פועל. פורסמו -שורש :פ.ר.ס.מ ,בניין :פועל. סעיף ב': המגיד ,שורש :נ.ג.ד המבשר ,שורש :ב.ש.ר תשובה לשאלה מס' :22 סעיף א' ()125 פעלים שמות פעולה היחידה -הכנה ממוקדת לבגרויות בליווי אישי טלפון ,050-8566654 :אתרwww.hayehida.com : השתדל ,בניין :התפעל תתאים ,בניין :התפעל נתקלו ,בניין :נפעל הבעה ,בניין :הפעיל התנגדות ,בניין התפעל סעיף ב' במשפט הראשון הצורן הסופי הוא צורן נטייה ,משום שהוא מראה הטיית שייכות .ביתי= הבית שלי .לעומת זאת ,במשפט השני הצורן הוא צורן גזירה ,משמעות המילה "ביתי" משתנה לצורך תיאור סוג האוכל והוא משמש כשם תואר. תשובה לשאלה מס' :23 סעיף א' שורש +משקל מגבת משרד מגהץ משטרה תזמורת בסיס +צורן סופי מילון זהות עיריה הלחם בסיסים חידק סעיף ב' ( )1דרך התצורה המשותפת היא שורש2משקל. ( )5המילה שונתה משום שמדובר במחלה (בשם עצם) שנוטה בד"כ על משקל קטלת. המילה נזילה היא שם הפעולה ולא שם העצם ,כפי שצריך להיות. פתרון בחינת הבגרות שהוצע לעיל הוא בגדר הצעה בלבד. לשאלות ניתן לפנות לכתובת הדואר האלקטרוני[email protected] : היחידה -הכנה ממוקדת לבגרויות בליווי אישי טלפון ,050-8566654 :אתרwww.hayehida.com :
© Copyright 2024