נקודות( 05 הבנה והבעה ) - פרק א`

‫הצעה לפתרון הבחינה בהבנה‪ ,‬הבעה ולשון עברית (שאלון א')‪ ,‬קיץ‬
‫תשע"א‪ -1522 ,‬שאלון מס'‪522250 ,125 :‬‬
‫פרק א'‪ -‬הבנה והבעה (‪ 05‬נקודות)‬
‫תשובה לשאלה ‪:1‬‬
‫סעיף א (‪)1‬‬
‫‪ .1‬הלשון העברית ששימשה את כותבי העיתונים הייתה דלה ובלתי מגוונת‪.‬‬
‫‪ .5‬הלשון העברית הייתה גם מליצית מדי‪.‬‬
‫סעיף א (‪)5‬‬
‫בעיות אלה נבעו מהעובדה שהשפה העברית לא הייתה בשימוש יומיומי‪.‬‬
‫סעיף ב‬
‫הסיבה להתעקשות זו הייתה השאיפה הכללית‪ ,‬שהתפשטה בקרב חוגי המשכילים באירופה‬
‫לחדש את התרבות העברית ואת ספרותה ולהחיות את החברה היהודית‪.‬‬
‫תשובה לשאלה ‪:2‬‬
‫‪ .1‬שפה פשוטה ומובנת לכל‪.‬‬
‫‪ .5‬שימוש ביסודות מלשון המקרא‪ ,‬מלשון חז"ל‪ ,‬מלשון ימי הביניים ומלשון ספרות‬
‫ההשכלה‪.‬‬
‫‪ .6‬שימוש מועט במילים לועזיות‪.‬‬
‫תשובה לשאלה ‪( 3‬סעיפים א'‪ +‬ב')‪:‬‬
‫‪ .1‬הפצת ידיעות חדשותיות לציבור היהודי מהנעשה בקרב יהדות התפוצות ובארץ‬
‫ישראל‪" -‬מרבית התושבים היהודים בירושלים ובארץ ישראל קראו את 'הצבי'"‬
‫(שורות ‪.)60-65‬‬
‫‪ .5‬החייאת השפה העברית‪" -‬בן‪-‬יהודה הבין‪ ,‬כי העיתון הוא אמצעי יעיל להפצת הלשון‬
‫העברית ולהחייאתה בפני העם" (שורות ‪.)84-51‬‬
‫היחידה‪ -‬הכנה ממוקדת לבגרויות בליווי אישי‬
‫טלפון‪ ,050-8566654 :‬אתר‪www.hayehida.com :‬‬
‫תשובה לשאלה ‪:4‬‬
‫סעיף א'‬
‫קלאוזנר גרס‪ ,‬כי חידושי הלשון של בן יהודה היו יפים ונמרצים ולעומתו‪ ,‬ביאליק גרס‪ ,‬כי בן‪-‬‬
‫יהודה היה נמרץ מדי לחדש מילים והפך את תהליך חידוש המילים ל"בית חרושת"‪ .‬הן‬
‫קלאוזנר והן ביאליק הסכימו‪ ,‬כי קיימת זרות בחידושיו של בן יהודה‪.‬‬
‫סעיף ב'‬
‫בן יהודה כתב כי "הצבי" העשיר את השפה העברית ואפילו המתנגדים והמלגלגים ישתמשו‬
‫בחידושיו‪.‬‬
‫תשובה לשאלה ‪:5‬‬
‫עגנון טען‪ ,‬כי למילה מברשת אין בסיס בשפה העברית‪ -‬אין לה משקל ואין לה שורש ואכן‪,‬‬
‫באטימיולוגיה של המילה מצויין‪ ,‬כי המילה הגיעה מהשפה הלועזית‪/‬הערבית ולא מהשפה‬
‫העברית‪.‬‬
‫תשובה לשאלה ‪:6‬‬
‫תשובה מס' ‪8‬‬
‫תשובה לשאלה ‪:7‬‬
‫לדעתי‪ ,‬בעידן הטכנולוגי שבו אנו נמצאים‪ ,‬שבו לעיתים קרובות נוצרים מוצרים טכנולוגיים‬
‫חדשים‪ ,‬יש למצוא מילים עבריות למוצרים אלה ולפרסם אותן בעיתונות ומשום כך יגיעו‬
‫המילים לתודעת הציבור וכך יוכל הציבור העברי להשתמש בהן‪ .‬אני חושב‪/‬ת שאם לא יחול‬
‫חידוש תמידי של השפה‪ ,‬תיווצר שפה עברית חסרת מילים‪ ,‬כלומר שפה עברית המעורבבת‬
‫במילים לועזיות‪ ,‬כפי שהיה במאה ה‪.14-‬‬
‫תשובה לשאלה ‪( 8‬מטלת הסיכום)‪:‬‬
‫המאמר "מקומה של העיתונות בהחייאת העברית" (‪ )5005‬סוקר את תרומתה של העיתונות‬
‫להחייאת העברית‪ .‬עד לפרסומם באירופה של שבועונים בעברית הייתה העברית לשון‬
‫עתיקה‪ ,‬שהשתמרה בכתבי הקודש והשימוש בה היה בעיקר בתחום הדת‪ .‬העיתונים‬
‫העבריים הרחיבו את "לשון הקודש" וביקשו לעשות אותה לשון חולין לצורכי יום‪-‬יום‪ .‬במשך‬
‫הזמן ניסו סופרים ועיתונאים לכתוב באופן טבעי ולשם כך חידשו מילים‪ .‬בן‪-‬יהודה הוציא‬
‫לאור בשנת ‪ 1445‬את "הצבי" וניהל מאבק עיקש על השלטת הלשון העברית וטען ש"הצבי"‬
‫העשיר את לשון העם‪ .‬קלאוזנר הסכים לטענה זו‪ .‬ב‪ 1445-‬נוסד עיתון הילדים הראשון‬
‫בשפה העברית‪ ,‬שתרם להתפתחות הדיבור העברי‪ .‬העברית לא הייתה שפה טבעית בפי‬
‫דובריה בתקופה זו וכותבי העיתונים העבריים ראו את עצמם כמפיצי הלשון וכמנחיליה‪.‬‬
‫פרק ב‪ :‬אוצר המילים והמשמעים‪ ,‬שם המספר ומילות היחס‬
‫היחידה‪ -‬הכנה ממוקדת לבגרויות בליווי אישי‬
‫טלפון‪ ,050-8566654 :‬אתר‪www.hayehida.com :‬‬
‫תשובה לשאלה ‪:9‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫הגדרה נפרדת‪.‬‬
‫צורת הריבוי מופיעה גם בזכר וגם בנקבה‪.‬‬
‫אטימיולוגיה‪.‬‬
‫הרובד הלשוני בערך "עתון" הוא העברית החדשה ואילו הרובד הלשוני בערך "עת"‬
‫הוא לשון המקרא‪.‬‬
‫תשובה לשאלה ‪:11‬‬
‫סעיף א'‬
‫עיתונַאי= שם עצם‪ .‬עיתונָאִ י= שם תואר‪.‬‬
‫סעיף ב'‬
‫(‪ -)1‬עיתונָאִ י‬
‫(‪ -)5‬עיתונַאי‬
‫תשובה לשאלה ‪:11‬‬
‫א‪ .‬תשובה מס' ‪.8‬‬
‫ב‪ .‬תשובה מס' ‪.5‬‬
‫תשובה לשאלה ‪:12‬‬
‫משפט מס' ‪.1‬‬
‫תשובה לשאלה ‪:13‬‬
‫שפה מליצית‪ -‬שפה עשירה בקישוטי לשון ובמבנים ספרותיים קלאסיים‪.‬‬
‫תשובה לשאלה מס' ‪:14‬‬
‫שימוש מטפורי זה מופיע על מנת להמחיש את הרעיון שהשפה המליצית הקשתה על‬
‫החייאתה של השפה העברית‪.‬‬
‫תשובה לשאלה מס' ‪:15‬‬
‫סעיף א'‬
‫(‪ )1‬אלף שמונה מאות שישים ואחת‪.‬‬
‫(‪ )5‬אֶ תכֶם‪.‬‬
‫סעיף ב'‬
‫(‪ )1‬ארבעה‪.‬‬
‫(‪ )5‬שישים ושבעה‪.‬‬
‫היחידה‪ -‬הכנה ממוקדת לבגרויות בליווי אישי‬
‫טלפון‪ ,050-8566654 :‬אתר‪www.hayehida.com :‬‬
‫סעיף ג'‬
‫אצלם‪.‬‬
‫פרק ג'‪ :‬תחביר ומערכת הצורות‬
‫תשובה לשאלה מס' ‪:16‬‬
‫‪ .1‬לעיתונים נודע תפקיד חשוב בהחייאת הלשון העברית‪ ,‬ששימשה עד אז בעיקר‬
‫בתחום הדת‪.‬‬
‫סוג המשפט‪ :‬משפט מורכב‬
‫פסוקית לוואי‬
‫בתחום הדת‪ -‬משלים פועל‪.‬‬
‫‪ .5‬בן יהודה הקדיש מדור בעיתונו לדיון בענייני לשון‪ ,‬אולם פועלו לא הצטמצם רק‬
‫לתחום זה‪.‬‬
‫סוג המשפט‪ :‬משפט מחובר‬
‫איבר א'‪ :‬משפט פשוט‬
‫איבר ב'‪ :‬משפט פשוט‬
‫מדור‪ -‬משלים פועל‬
‫לשון‪ -‬משלים שם‬
‫‪ .6‬מעל דפי עיתונו ניהל בן יהודה מאבק עיקש על השלטת העברית‪.‬‬
‫סוג המשפט‪ :‬משפט פשוט‬
‫עיתונו‪ -‬משלים שם‬
‫תשובה לשאלה מס' ‪:17‬‬
‫סעיף א'‬
‫הדחף‪ -‬נושא‬
‫השפה‪ -‬לוואי‬
‫התרבות‪ -‬לוואי‬
‫סעיף ב'‬
‫סיבה ותוצאה‪.‬‬
‫היחידה‪ -‬הכנה ממוקדת לבגרויות בליווי אישי‬
‫טלפון‪ ,050-8566654 :‬אתר‪www.hayehida.com :‬‬
‫סעיף ג'‬
‫לכן‪.‬‬
‫תשובה לשאלה מס' ‪:18‬‬
‫סעיף א'‬
‫העיתון של בן יהודה שהתפרסם בהתחלה כשבועון‪ ,‬הופיע עד ‪.1415‬‬
‫(‪ )1‬פסוקית משלימה שם (לוואי)‪.‬‬
‫(‪ )5‬עד ‪ 1415‬הופיע העיתון של בן יהודה‪ ,‬שהתפרסם בהתחלה כשבועון‪.‬‬
‫סעיף ב' (‪)1‬‬
‫לשון מקראית‪ -‬שם ותוארו‬
‫לשון העיתונות‪ -‬צירוף סמיכות‬
‫קטעים ספרותיים‪ -‬שם ותוארו‬
‫המוסף החודשי‪ -‬שם ותוארו‬
‫סעיף ב' (‪)5‬‬
‫לשון המקרא‬
‫לשון עיתונאית‬
‫קטעי ספרות‬
‫מוסף החודש‬
‫תשובה לשאלה מס' ‪:19‬‬
‫סעיף א'‬
‫(‪ )1‬הם= נושא‬
‫(‪ )5‬העבריים= לוואי‬
‫סעיף ב'‬
‫במשפט הראשון הם שיבצו וגם מבצעי פעולה אחרים שיבצו‪ .‬במשפט השני שיבצו בעיתונים‬
‫ובמקומות נוספים ובמשפט השלישי שיבצו בעיתונים ביטויים וגם דברים נוספים‪.‬‬
‫תשובה לשאלה מס' ‪:21‬‬
‫סעיף א'‬
‫להימנע‪ -‬בניין נפעל‬
‫היחידה‪ -‬הכנה ממוקדת לבגרויות בליווי אישי‬
‫טלפון‪ ,050-8566654 :‬אתר‪www.hayehida.com :‬‬
‫להרחיב‪ -‬בניין הפעיל‬
‫לשבץ‪ -‬בניין פיעל‬
‫לכתוב‪ -‬בניין פעל (קל)‬
‫לתרגם‪ -‬בניין פיעל‬
‫סעיף ב'‬
‫הימנעות‬
‫הרחבה‬
‫תרגום‬
‫סעיף ג'‬
‫תשובה מס' ‪8‬‬
‫תשובה לשאלה מס' ‪:21‬‬
‫שגורה‪ -‬שורש‪ :‬ש‪.‬ג‪.‬ר‪ ,‬בניין‪ :‬פעל (קל)‪.‬‬
‫מוכרים‪ -‬שורש‪ :‬נ‪.‬כ‪.‬ר‪ ,‬בניין‪ :‬הופעל‪.‬‬
‫מקובלים‪ -‬שורש‪ :‬ק‪.‬ב‪.‬ל‪ ,‬בניין‪ :‬פועל‪.‬‬
‫פורסמו‪ -‬שורש‪ :‬פ‪.‬ר‪.‬ס‪.‬מ‪ ,‬בניין‪ :‬פועל‪.‬‬
‫סעיף ב'‪:‬‬
‫המגיד‪ ,‬שורש‪ :‬נ‪.‬ג‪.‬ד‬
‫המבשר‪ ,‬שורש‪ :‬ב‪.‬ש‪.‬ר‬
‫תשובה לשאלה מס' ‪:22‬‬
‫סעיף א' (‪)125‬‬
‫פעלים‬
‫שמות פעולה‬
‫היחידה‪ -‬הכנה ממוקדת לבגרויות בליווי אישי‬
‫טלפון‪ ,050-8566654 :‬אתר‪www.hayehida.com :‬‬
‫השתדל‪ ,‬בניין‪ :‬התפעל‬
‫תתאים‪ ,‬בניין‪ :‬התפעל‬
‫נתקלו‪ ,‬בניין‪ :‬נפעל‬
‫הבעה‪ ,‬בניין‪ :‬הפעיל‬
‫התנגדות‪ ,‬בניין התפעל‬
‫סעיף ב'‬
‫במשפט הראשון הצורן הסופי הוא צורן נטייה‪ ,‬משום שהוא מראה הטיית שייכות‪ .‬ביתי=‬
‫הבית שלי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬במשפט השני הצורן הוא צורן גזירה‪ ,‬משמעות המילה "ביתי"‬
‫משתנה לצורך תיאור סוג האוכל והוא משמש כשם תואר‪.‬‬
‫תשובה לשאלה מס' ‪:23‬‬
‫סעיף א'‬
‫שורש‪ +‬משקל‬
‫מגבת‬
‫משרד‬
‫מגהץ‬
‫משטרה‬
‫תזמורת‬
‫בסיס‪ +‬צורן סופי‬
‫מילון‬
‫זהות‬
‫עיריה‬
‫הלחם בסיסים‬
‫חידק‬
‫סעיף ב'‬
‫(‪ )1‬דרך התצורה המשותפת היא שורש‪2‬משקל‪.‬‬
‫(‪ )5‬המילה שונתה משום שמדובר במחלה (בשם עצם) שנוטה בד"כ על משקל קטלת‪.‬‬
‫המילה נזילה היא שם הפעולה ולא שם העצם‪ ,‬כפי שצריך להיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫פתרון בחינת הבגרות שהוצע לעיל הוא בגדר הצעה בלבד‪.‬‬
‫לשאלות ניתן לפנות לכתובת הדואר האלקטרוני‪[email protected] :‬‬
‫היחידה‪ -‬הכנה ממוקדת לבגרויות בליווי אישי‬
‫טלפון‪ ,050-8566654 :‬אתר‪www.hayehida.com :‬‬