מאיה כרמלי
חינוך התיישבותי מוגש במסגרת היחידה החמישית במדעי החברה תחום דעת :פסיכולוגיה מגישה :מאיה כרמלי ת.ז653115613 : . מנחה :גברת אורלי דניאל מרץ 4552 יחידה חמישית במדעי החברה מאיה כרמלי עמוד 1 הקדמה אישית " הילדה הכי יפה בגן יש לה עיניים הכי יפות בגן וצמה הכי יפה בגן ופה הכי יפה בגן וכמה שמביטים בה יותר רואים שאין מה לדבר והיא הילדה הכי יפה ,יפה בגן " (מילים -יהונתן גפן) אינני יכולה לחשוב על ילדה בישראל שבמהלך ילדותה הוריה לא שרו לה את השיר הזה .מה יש פה בשיר הזה בכל הורה במוקדם או במאוחר מפזם את השיר הזה לבתו ? התשובה לשאלה הזו היא מאוד פשוטה ,יש כאן ניסיון לייצר אידיאל ליופי של הילדה ,אידיאל שלמעשה לאורך כל חיה ילך איתה וילווה אותה ,יום אחר יום ,שעה אחר שעה .למעשה מבלי לשים לב הורים מעבירים לצאצאיהם מסרים סמויים בלי להיות מודעים לכך ובוודאי בלי להתכוון לכך .כתוצאה מכך ,אין לי ספק שילדות שהופכות להיות נערות צעירות מייצרות לעצמן דימוי עצמי ,על איך שהן נראות, ובכלל זה ,יופי ,מבנה גוף ,שיער וכו' .אולם ,ברור שזהו שיר תמים עם כוונות צחות אך זוהי דוגמא ,אחת מני רבות ,להעברת מסרים אשר משפיעים על דימוי הגוף והיופי העצמי של הנערות. חשוב לי להדגיש שהמדיות המודרניות עושות שימוש ציני בדוגמניות חטובות מראה להעברת מסרים ולקידום מכירות והכול מתבסס על העובדה הברורה שאנשים מקשרים בין המסר למראה הדוגמנית .כתוצאה מכך המדיות השונות "מפציצות" את קהל הצופים/קוראים במסרים גלויים וסמויים המשפיעים על דימוי גוף של נערות. במסגרת היחידה החמישית במדעי החברה ,התבקשתי למצוא נושא לעבודת המחקר .כאשר חשבתי על נושא שיעניין אותי ויסקרן אותי בעבודה ,מצאתי את תחום אידיאל היופי וכיצד הוא מושפע מהתקשורת והמדיה ,כנערה מתבגרת נושא זה קרוב לליבי. ערב ערב אני מוצאת את עצמי יושבת מול הטלוויזיה ,צופה בתכניות שבהן אידיאל היופי חוזר על עצמו ,נשים צעירות חטובות ,יפות ,מטופחות ,בין אם מדובר בסרטים ובין אם מדובר בפרסומות. הוא הנכון גם לגבי המגזינים השונים כדוגמת "את"" ,לאישה" ,ואפילו המגזין "מנטה" שמתעתד להיות מגזין לבריאות ואיכות חיים מציג בתוכו ככל נשים על פי אותו אידיאל יופי. עומס זה של מסרים הביא אותי ,לא פעם ,לחשוב על הנושא ולכן היה לי ברור שזה יהיה נושא העבודה שלי. השערת המחקר שלי היא ,כי קיים קשר בין שכיחות המסרים על יופי ומבנה גוף של נערות ,מתוך המדיות השונות ,לבין דימוי גופן של נערות. יחידה חמישית במדעי החברה מאיה כרמלי עמוד 2 לדעתי ,ככל שילדה נחשפת ליותר מסרים ,אשר מכתיבים את אידיאל היופי ,כך דימוי גופן יושפע יותר ,והן תרצנה להדמות לאותו אידיאל. עבודתי עוסקת בהשפעת המסרים מהתקשרות על דימוי גופן של נערות ,הכוונה היא ,שמגיל צעיר, נערות נחשפות באמצעי תקשורת ההמונים לאידיאל היופי הרצוי ,ומנסות להדמות אליו .פעמים רבות נוצר פער בין הרצוי למצוי ונערות מוצאות עצמן כ"לא שוות" בעקבות אותו אידיאל שכביכול הן מנסות להדמות אליו. לסיום ,ארצה להודות בראש ובראשונה למנחה שלי ,אורלי דניאל ,אשר עזרה ותמכה בכל פניה ובכל בקשה .ארצה להודות גם לספרניות בספריית בית ספרי אשר עזרו ותרמו לי מאוד במציאת המידע הדרוש לכתיבת העבודה .ארצה להודות גם להוריי ,אשר עזרו לי מאוד בכתיבת העבודה וניסוחה. קריאה מהנה, מאיה כרמלי יחידה חמישית במדעי החברה מאיה כרמלי עמוד 3 תוכן עניינים מבוא1 ................................................................................................................. : החלק התיאורטי -סקירת ספרות פרק :5משתנה בלתי תלוי -תקשורת 7 ........................................................................ –5.5מהי תקשורת ? 7...................................................................................................... –2.1אמצעי התקשורת 7................................................................................................... - 2.1תפקידי התקשורת 9.................................................................................................. – 2.1תקשורת כסוכן חברות 21 ......................................................................................... פרק :4משתנה תלוי -דימוי גוף 54 ............................................................................. - 1.2מהו דימוי גוף ? 21 .................................................................................................... – 1.1מהו דימוי עצמי ? 21 ................................................................................................. – 1.1הגדרות דימוי גוף 21 ................................................................................................. - 1.1תיאורית "האני במראה" -צ'רלס קולי21 .................................................................... פרק :6פרק מקשר 53 .............................................................................................. סיכום החלק התיאורטי51 ....................................................................................... : החלק המחקרי -מחקר שדה מבוא למחקר שדה45 .............................................................................................. : שיטת המחקר12 ............................................................................................................ : מקרא לשאלון11 ............................................................................................................ : מהלך המחקר 11 .............................................................................................................. ממצאים 42 ............................................................................................................ דיון ומסקנות 41 ...................................................................................................... רפלקציה 43 ........................................................................................................... רפלקציה מסוג מטה קוגניציה19 ...................................................................................... : רפלקציה מסוג מטה-אסטרטגיה12 .................................................................................. : ביבליוגרפיה64 ..................................................................................................... : נספחים יחידה חמישית במדעי החברה מאיה כרמלי עמוד 4 מבוא: עבודת מחקר זו עוסקת בקשר שבין דימוי גוף של נערות לבין שכיחות מסרים הנאמרים בתקשורת בהיבטים של מראה גוף .הנחת המחקר שלי היא כי קיים קשר בין השניים ואף קשר רב .לדעתי ,נערות שנחשפות לתוכניות טלוויזיה ,למסרים ברדיו ,לסרטים ,לעיתונות ולפרסומות, בהם מוצגות נשים צעירות חטובות" ,מושלמות" חיצונית ,תהיינה ביקורתיות מאוד כלפי גופן, בדרך כלל לא שבעות רצון מגופן ותשאפנה להדמות למודלים המוצגים במדיות השונות. הסיבה שבחרתי לבצע את העבודה בנושא זה הינה שאני רואה כיצד חברותיי מדברות על השאיפה שלהן להיות רזות יותר ,חטובות יותר ,ממוצקות יותר ולהידמות ,כל אחת לסוג של "מודל" שהוא מושא הערצתן .כדי להיות אמיתית אני חייבת להודות שגם אני ,כותבת שורות אלו הייתי שמחה להראות כמו ה"מודל" לחיקוי שלי ובמילים אחרות יותר חטובה ,יותר רזה כו'... העבודה בנויה משני חלקים :החלק הראשון הוא החלק התיאורטי ,בו יוצגו תיאוריות והיבטים שונים בנוגע הנדון מתוך מאמרים וספרים שקראתי העוסקים בנושא .בחלק זה יש 1פרקים ,כל פרק עוסק בפן אחר לגבי הסוגיה .הפרק הראשון דן במשתנה הבלתי תלוי – תקשורת ואמצעי התקשורת ,הפרק השני עוסק במשתנה התלוי – דימוי גוף והשפעתו .בפרק השלישי אציג מחקר שנכתב על ידי ד"ר דליה לירן-אלפר וד"ר עמית קמה אשר עוסק בשיח האסתטי המיוצג בטלוויזיה המסחרית(.בחסות אוניברסיטת תל אביב) החלק השני של העבודה הוא החלק המעשי :בחלק זה אנסה להוכיח את אשר טענתי בחלק התיאורטי בשטח עצמו – האם קיים קשר בין שכיחות המסרים מהתקשורת לבין דימוי גופני של נערות .אי לכך ביצעתי שאלון על נושא העבודה ובדקתי את שאלת המחקר .השאלון מתאפיין בשאלון רבות אודות דימוין העצמי והגופני בפרט של הנערות ובתכיפות צפייתן בטלוויזיה בסרטים ובאמצעי תקשורת אחרים .כולי תקווה שהעבודה תמחיש את מה שכה רציתי שתמחיש ותרגש. לעבודה זו מס מסרים אותם בחרתי לחלק לשניים :מסרים המכוונים בראש ובראשונה לנערות ונשים הצעירות .ברצוני לנסות להעלות את המודעות לעובדה שהמדיות השונות מנסות להשפיע מתוך מטרה ברורה ,למכור יותר ,בין אם מדובר בפרסומת ובין אם מדובר בסדרת טלוויזיה שאז המטרה היא למכור את הסדרה ולהגיד את הרייטינג .כמו כן אני מבקשת להעביר מסר שלא כל הנשים בעלות גוף מושלם ולא נולדו להיות דוגמניות ,וזה בסדר גמור!!! המסר האחרון שאני מבקשת להעביר לנערות הינו שגם אם הן מחליטות שהן רוצות להדמות למודל כזה או אחר הדבר חייב להיעשות בצורה מפוקחת ובמעורבות הורים ואנשי מקצוע ,זאת כדי להימנע מלהגיע להפרעות אכילה כאלו או אחרות. החלק השני של המסרים מופנה לאנשי התקשורת באשר הם .חשוב לי לשים לנגד עיניהם בכל רגע ורגע את העוצמה האדירה שיש לכלים שבהם הם עוסקים ואת חובתם להיות זהירים ושקולים במסרים שלהם. יחידה חמישית במדעי החברה מאיה כרמלי עמוד 5 יחידה חמישית במדעי החברה מאיה כרמלי עמוד 6 פרק :1משתנה בלתי תלוי -תקשורת בפרק זה אציג את המשתנה הבלתי תלוי בעבודתי -תקשורת. –5.5מהי תקשורת ? תקשורת היא תהליך חברתי המהווה חלק בלתי נפרד מהפעילות היום -יומית של האדם. תקשורת היא תהליך חברתי מכיוון שהתהליך מתרחש בין בני-האדם ,שניים או יותר. המונח תקשורת יכול להתייחס לדברים שונים מאוד מאלה לאלה ,ובעיקר לפעולה או לתהליך של העברת מידע; למתן משמעות ונטילתה; לשיתוף במידע ברעיונות ,ברשמים או ברגשות; לתהליך הקליטה ,התפיסה והתגובה; להפעלת השפעה; לכל צורת אינטראקציה. 1 בתהליך התקשורתי משתתפים המקור היוזם את התהליך = המוען ,והיעד שאליו מכוון התהליך = הנמען .המטרה של התהליך היא העברת מסרים .המסר המהווה את התוכן של תהליך התקשורת. תקשורת המונים היא סוג מיוחד של תקשורת חברתית בעלת מאפיינים ייחודים של המשתתפים בתהליך – של המוען ושל הנמען. את דפוסי התקשורת של החברה המערבית שינתה תקשורת ההמונים .תקשורת ההמונים התפתחה במקביל להמצאות הטכנולוגיות המודרניות ,וכמענה לצרכים תקשורתיים ,שנוצרו עקב 2 התגבשותה של חברת ההמונים. –1.1אמצעי התקשורת מגוון אמצעי התקשורת העומד כיום לרשות הפרט והחברה ,מהספר שנולד לפני כחמש מאות שנה ,ועד האינטרנט ,שעדיין לא ידוע לאן פניו מועדות ,נוצר כתוצאה מהניצול של המצאות טכנולוגיות כדי לפתח אמצעים ,נועדו לענות על צרכים תקשורתיים וחברתיים. הספר – המצאת הכתב אפשרה את הופעתו של הספר כאמצעי לשימור ותיעוד הידע. מהפכת הדפוס הפכה את הספר לאמצעי תקשורת המונים .הספא ממלא תפקידים כמו התיאום והפרשנות. היצירה הביאה להתפתחותה של סוגי ספרים חדשים :ספרים כמוצר צריכה לעתות פנאי והנאה ,כגון ספרי מעשיות וספרים תיאוריים וריאליסטיים בשפת היומיום ובנושאים אישיים .אולם פריחתו של הספר כמדיום עיקרי להמונים לא האריכה ימים. חדירת העיתונים ,הרדיו ,הקולנוע ,הטלוויזיה ושאר מדיה חדשים חייבה הסתגלות 3 ושינויים. 1 דניס מקווייל ,מבוא לתקשורת המונים ,האוניברסיטה הפתוחה 2 הרשקוביץ אביבה ,פרקים נבחרים בתקשורת המונים ,1111 ,אור עם 3 רונית אלדר ,המון תקשורת מבוא לתקשורת המונים ,2991 ,רכס יחידה חמישית במדעי החברה מאיה כרמלי עמוד 7 העיתון -תולדות העיתון ,דומה לתולדות הספר ,קשורות למהפכת הכתב ולהמצאת הדפוס .המצאת הכתב אפשרה את הופעתו של העיתון כאמצעי להעברת מידע ,אולם בניגוד לספר ,הפך לאמצעי תקשורת המונים בסמוך להמצאת הדפוס ,התפתח העיתון, בצורתו המוכרת כיום ,יחסית ,כמאתיים שנה לאחר המצאת הדפוס. לעיתון חמישה מאפיינים: .2העיתון הוא פרסום המופיע בתדירות קבועה וגבוהה לפחות פעם בשבוע באופן קבוע במשך תקופה ארוכה. .1התכנים של הפרסום מודפסים. .1הגישה אל הפרסום היא חופשית ובלתי מוגבלת. .1התכנים של הפרסום מגוונים ומעניינים ציבור רחב. .1העיתון הוא פרסום הממלא תפקיד חברתי המספק צרכים תקשורתיים. הקולנוע – הקולנוע נולד בתקופה שבה שעות הפנאי שלל הפרט התארכו והצורך בבידור גדל .סרט קולנוע הוא סדרה של תמונות דוממות המוקרנות על גבי מסך במהירות מסוימת היוצרת אשליה של תנועה .במהלך השנים ,בתקופת "הטרום קולנוע" ,הונחו היסודות להמצאת הקולנוע .עד לסוף המאה ה 29-הומצאו רוב המרכיבים הטכנולוגיים החשובים הדרושים לפיתוח הקולנוע :המצלמה ,המקרנה והפונוגרף ,לקראת תחילת המאה ה 11-נפתרו רוב הבעיות הטכניות של הקולנוע והדרך לפריצת המדיום החדש נסללה. הרדיו -ב 2991-גילה ג'ולילמו מרקוני שאפשר להעביר אותות על גלי האתר באמצעות אנטנה אנכית שבשני קצותיה לוחות מתכת .כאשר הומצאה מנורת הרדיו ,שבעזרתה היה אפשר להגביר את האותות המשודרים ולקבל קליטה טובה יותר ,נולד הרדיו. כיום הרדיו הוא אמצעי תקשורת הממלא את תפקיד הסיקור. הטלוויזיה -הטכנולוגיה בתקשורת היא היכולת לשדר תמונה בנוסף לקול והיכולת לשדר תמונה למרחקים ושהמקלט יהיה מסוגל לקלוט שידורים אלו. כל הפרטים בחברה מושפעים מדפוסי התקשורת המעצבים את אופייה .אמצעי התקשורת בפני עצמם הם שקובעים את דפוסי החשיבה והלימוד של תרבות השפעת המדיה על הפסיכולוגיה שלנו מתבטאת באמצעי התקשורת המודרניים ,מפיקי סרטים, 4 פרסומאים ואנשים בתחומי המוזיקה. 4 ברגר אווה ,מבוא לתקשורת ,2991 ,אוניברסיטה משודרת יחידה חמישית במדעי החברה מאיה כרמלי עמוד 8 - 1.1תפקידי התקשורת תקשורת ההמונים ממלאת חמישה תפקידים תקשורתיים עיקריים: .2סיקור הסביבה- דיווח או מסירת עובדות על אירועים ועל אישים. תפקיד זה מתמלא ,בדרך כלל ,בפורמט המכונה "חדשות". .1תיאום או קישור- א .צירוף של קטעי מידע והצגת המידע בהקשר רחב יותר. ב .הכוונה כיצד להבין אירועים ולהגיד עליהם. תפקיד התיאום מתמלא ,בדרך כלל ,בפורמט של פרשנות ,מאמרי מערכת ,שיחות 5 וראיונות עם מומחים. .1המשכיות – העברה מדור לדור של המורשת התרבותית. הטכנולוגיות של תקשורת המונים ,החל בדפוס ,דרך הצילום וההקלטה לסוגיה וכלה בטכנולוגיות החדישות לצורכי אגירת מידע ,רק גיוונו והעשירו את צורת העברת המורשת 6 לדור הבא. .1בידור – הפגת מתחים ,של הפרט או של הקבוצה. תפקיד הבידור מתמלא בפורמטים כגון סרטי קולנוע וטלוויזיה ,תכניות מוזיקה, 7 שעשועונים ותכניות בידור. .1גיוס- א .גיבוש או השגת תמיכה פוליטית ,בעיקר בתקופת הבחירות. תפקיד זה מתמלא בדרך כלל ,בפורמט של תעמולת בחירות. ב .השגת תמיכה כלכלית או רכישתה. תפקיד זה מתמלא בפורמט המוכר כפרסומת מסחרית. ג .עיצוב דפוסי התנהגות :לגרום לקהל היעד לפעול בצורה זו או אחרת. תפקיד זה מתמלא בפורמט תשדירי שירות. 5 אביבה הרשקוביץ ,פרקים נבחרים בתקשורת המונים ,1111,אור עם 6 דינה גורן ,תקשורת ומציאות מושגי יסוד בתקשורת המונים ,2991 ,כתר הוצאה לאור 7 אביבה הרשקוביץ ,פרקים נבחרים בתקשורת המונים ,1111,אור עם יחידה חמישית במדעי החברה מאיה כרמלי עמוד 9 – 1.1תקשורת כסוכן חברות תהליך החברות הוא ההתנסות החברתית המתמדת שבאמצעותה אנו מפתחים את הפוטנציאל האנושי הגלום בנו ולומדים את דפוסי התרבות שלנו .בניגוד ליצורים חיים אחרים שהתנהגותם נקבעת על ידי הביולוגיה ,אנחנו בני האדם זקוקים להתנסות חברתית כדי ללמוד את דקויות התרבות שלנו ולשרוד .אנו בונים לעצמנו אישיות על ידי הפנמת הסביבות החברתיות האופפות אותנו .החברות היא תהליך מורכב הנמשך לאורך כל חיינו. כל התנסות חברתית עשויה להשפיע עלינו ולו במעט .עם זאת ,בחברות מודרניות ,מתועשות ופוסט תעשייתיות מספר מסגרות חברתיות מוכרות ממלאות תפקיד חשוב במיוחד בתהליך החברות : המשפחה -בשל היותה מרכז עולמו של הילד היא סוכן החברות החשוב ביותר .במסגרת המשפחה לומד הילד את תמונת העולם והחברה .הוא לומד להיות עצמאי או תלוי באחרים ,להסתכן או להימנע מלקחת סיכון .הילד לומד מהוריו מהם יחסי שוויון אחים לעומת יחסי סמכות ביחסיו עם הוריו. בין בית ספר – מרחיב את עולמם חברתי של הילדים ומפגיש אותם עם אנשים בלעי רקע חברתי שונה משלהם .מפגש זה לא אחת מכתיב את התנהגותם. קבוצת השווים -קבוצה חברתית שחבריה בני אותו גיל ואותה עמדה חברתית ושותפים לאותם אינטרסים .קבוצת השווים מאפשרת לילדים להשתחרר מהשגחתם הישירה של מבוגרים .עצמאות חדשה זו מכשירה אותם לגבש יחסים חברתיים בכוחות עצמם ולפתח 8 זהות עצמית נפרדת ממשפחותיהם. תקשורת המונים: בראשית המאה ה 11היו אמצעי התקשורת ההמוניים המודפסים לכלי רב השפעה על דעותיהם ועמדותיהם של מיליוני בני אדם בארצות המערביות באירופה ובאמריקה .עד מהרה התפתחו גם אמצעי התקשורת ההמוניים האלקטרוניים ,שעם האמצעים המודפסים הפכו לחלק משמעותי בתרבות המערב 9 .בחברה המודרנית לאמצעי התקשורת חשיבות מרובה .בחברות מסורתיות למדו רוב בני האדם להכיר את המציאות מהתנסותם הישירה בטבע ובחברה וממידע שקיבלו מקרובים להם .אמצעי תקשורת ההמונים מביאים את המידע הזה לאנשים רבים ,ביניהם גם למי 10 שלא יודע קרוא וכתוב ,ומרחיבים את עולמם. השפעותיהם של אמצעי התקשורת ההמוניים ,ובעיקר הטלוויזיה ,על בני נוער וילדים מגלות אפשרויות חיוביות רבות לתרומה להתפתחותם .כזו היא למשל ,הרחבת הידע על אודות החברה, אירועים אקטואליים ,מקצועות ועיסוקים שונים ,ספורט אמנות ועוד .מצד שני קיימות סכנות להשפעות השליליות של אמצעי התקשורת ,בעיקר על ילדים ובני נוער ,עקב חשיפה לתכנים הקשורים לעולם המבוגרים ולהשפעות שליליות נוספות כגון אלימות מילולית בכנסת ,פיגועי 11 תופת ועוד. 8 ג'ון ג' .משוניס" ,סוציולוגיה" ,2999 ,האוניברסיטה פתוחה. 9 נ .נווה ר .אלעד א .רן ,סוציולוגיה :במעגלי החברה חברות ,1111 ,רכס 10 רות כץ-אופנהיימר ,חיברות מילדות לבגרות ,התשס"א ,מעלות 11 נ .נווה ר .אלעד א .רן ,סוציולוגיה :במעגלי החברה חברות ,1111 ,רכס יחידה חמישית במדעי החברה מאיה כרמלי עמוד 11 לסיכום ,בפרק זה דנתי בתקשורת כמשתנה הבלתי תלוי בעבודתי. בפרק זה הגדרתי מהי תקשורת ,הצגתי את אמצעי תקשורת ההמונים. הצגתי בפרק זה גם את תפקידי תקשורת ההמונים בחיי הפרט .פירטתי מהו תהליך החברות, הצגתי את סוכני החברות תוך התמקדות בתקשורת המונים כסוכן חברות. בפרק הבא אציג את המשתנה התלוי של עבודתי שהוא דימוי גוף. יחידה חמישית במדעי החברה מאיה כרמלי עמוד 11 פרק :1משתנה תלוי -דימוי גוף בפרק זה אציג את המשתנה התלוי בעבודתי – דימוי גוף. - 1.1מהו דימוי גוף ? דימוי גוף הוא האופן שבו אנו תופשים את גופנו: איך אנחנו רואים את עצמנו או מדמיינים שאנחנו נראים .לדוגמא ,אני יכולה לחשוב אני מאוד כפופה ,כשבעצם זה לא נכון. איך אנחנו מרגישים שאחרים תופשים אותנו. מה האמונות שלנו לגבי ההופעה החיצונית שלנו (לדוגמא ,אני יפה ,אני רזה ,אני גבוהה וכו') מה אנחנו מרגישים לגבי הגוף שלנו (אוהבים ,שונאים ,אמביוולנטיים ,וכו') איך אנחנו מרגישים בתוך הגוף שלנו (נוח ,אי נוחות ,וכו') 12 אנו חווים את עצמנו כיחידה אחת – גוף ונפש .האחדות בין הגוף לנפש היא פן חשוב מאוד בדימוי הגופני כי קיימת זהות גדולה בין גופינו לבין מי שאנחנו .הגוף זה "אנחנו" ולכן יחסנו אל עצמנו 13 מתבטא באופן בו אנו מתייחסים אל גופנו ותופשים אותו. בגיל ההתבגרות ,דימוי הגוף משתנה ומתערער ממתבגר למתבגר .דימוי גוף בגיל זה נתון להתגבשות ,ודווקא כאן הצורך בשלמות גדל .במתבגר חלים שינויים גופניים רבים :התרחבות הירכיים והאגן ,התרחבות הכתפיים ,תווי הפנים גדלים ,פצעונים ,שיער ערווה וכדומה. על המתבגר לקבל את כל אלו ,להתרגל אליהם ולהתמודד איתם ,דבר שלא קל בכלל. 14 12 הרצאה מאת איריס אבידור– פסיכולוגית" ,דימוי גוף וחשיבותו", 13 ענת פרי -פיאמנטה" ,פסיכולוגיה מדוברת" ,מודן הוצאה לאור בע"מ2999 , 14 סטאר ,אלין" ,ילדים ואכילה" ,תל אביב :אלפא זמורה ביתן ,2991 ,עמ' 111-111 יחידה חמישית במדעי החברה מאיה כרמלי עמוד 12 – 1.1מהו דימוי עצמי ? הדימוי העצמי הוא גורם מרכזי באישיותו של האדם .לפיו הוא יודע מי הוא ,כיצד להעריך את עצמו ,כיצד אחרים מעריכים אותו וכיצד להתנהג. הדימוי עצמי מורכב מהתכונות שהאדם מייחס לעצמו ,והדרך שבה הוא מעריך את התכונות הללו .הוא כולל את תפיסותיו של האדם לגבי עצמו בתחומים שונים :הכישורים שלו ,התכונות הגופניות שלו ,והתכונות האישיות בדרך שהוא תופס אותן" :האם אני חכם ,יפה ,או מוכשר במקצוע כלשהו". מרכיב חשוב של הדימוי העצמי הוא הערכה עצמית .כלומר ,הערך שאדם מייחס לתכונות שלו. הוא מעריך אותן כחיוביות ,שליליות ,טובות ,רעות וכד'. ככל שהערכתו של אדם לגבי התכונות שלו מוצגות כערך חיובי ומשמעותי יותר ,האדם ירגיש טוב יותר עם עצמו .לעומת זאת ,אדם הנוטה להרגיש תחושה של חוסר ערך עצמי וחוסר כישרון ירגיש 15 נחיתות. מילדות הפרט צובר מידע על עצמו ועל העולם ,ותוך פעילות עם גומלין עם סביבתו החיצונית סופג התרשמות על עצמו .הפרט רואה את עצמו מבחוץ כפי שנראה לו שאחרים תופסים אותו ,דבר אשר יוצר אצל הפרט רגשות ומחשבות לגבי עצמו ,והם הבונים את ומפתחים את דימויו העצמי. במהלך תקופת הבגרות קיימים מספר גורמים התורמים לייצוב ושינוי הדימוי העצמי: שינויים במבנה הגוף. שינויים ביכולת הקוגניטיבית והאינטלקטואלית :השגת החשיבה האופרציולנית – פורמאלית היוצרת דימוי עצמי מורכב ומובחן יותר. דרישות החברה :כוללת דרישה לקבלת החלטות בתחומי עיסוק ,ערכים והתנהגות 16 והתנסות בתפקידים חדשים. דימוי עצמי אינו עשוי מקשה אחת אלא בנוי מכמה פנים .ויליאם פיטס ( ,)Fitts, 1965מהחוקרים החשובים בתחום הדימוי העצמי ,שאף הרכיב שאלון למדידתו ,מבחין בין חמישה מרכיבים בדימוי העצמי: דימוי עצמי – תפיסת האדם את תכונות אישיותו. דימוי גופני – תפיסת האדם את גופו ,את בריאותו ,ואת הופעתו החיצונית. דימוי מוסרי – תפיסת האדם את מוסריותו ואת התנהגותו לפי הנורמות המקובלות. דימוי משפחתי – תפיסת האדם את עצמו בתוך המסגרת המשפחתית ואת יחס המשפחה אליו. 17 דימוי חברתי – תפיסת האדם את עצמו ביחס לזולתו בתוך אינטראקציות חברתיות. 15 בל אל ציפי ,נוימאיר מרים" ,מפגשים עם הפסיכולוגיה" ,רכס 2991 16 רוזמן מיכל ,זלצמן נילי ופרנקל רזיה" ,זהות אישית -עבודה עם קבוצת מתבגרים" ,הוצאת רמות2999 , 17 בראל ציפי ,נוימאיר מרים" ,מפגשים עם הפסיכולוגיה" ,רכס1121 , יחידה חמישית במדעי החברה מאיה כרמלי עמוד 13 – 1.1הגדרות דימוי גוף בתחום החינוך הגופני משתמשים לעיתים קרובות במושג דימוי גוף .חוקרים שונים נותנים למושג הגדרה ומשמעות שונה .בעקבות ההגדרות השונות למושג ,יש שימוש במושגים נרדפים, כגוןBody Concept, Body Image, Body Schema, Body Cathexis.: פרויד ( )2917איננו משתמש ישירות במושג דימוי גוף .לפי תפיסתו ,הגוף משמש מקור ותשתית לבניית האגו" .האני" של האדם הוא בראש ובראשונה "האני" של הגוף .הכוונה היא שה"אני" מתפתח תוך כדי התפתחות הגוף .כאשר ישנה הפרעה בהתפתחות חל קיבעון שיכול להשפיע על התפתחות האישית ודימוי הגוף. 18 אלדר ( )2911איננו משתמש ישירות גם הוא במושג דימוי גוף .לפי השקפתו ,אדם אשר חש נחות באספקט מסוים בגופו ,ישליך ויכלול הרגשה זו בדימוי גופו .רגש נחיתות זה עלול לגרום לאדם לפיצוי של רגש זה בדרך של שימוש מוגזם באיבר מסוים או שישאף להצטיין בתחום פעילות מסוים ,על מנת לחוש בעל ערך. הד ( )2911טוען כי דמות הגוף היא "הסכימה-הפלטית" או המודל שיש לאדם לגבי גופו. מקור התחושות הוא התנועה והשינוי בתנוחות הגוף .כל תנועה יוצרת תחושות המאורגנות ומפורשות ע"י המוח ,בהתאם לסכימות הגופניות ,שנוצרו מהתחושות של תנועות קודמות. שידלר ( )2911טוען כי דימוי הגוף הוא ה"תמונה הכללית" ,שיש לאדם כלפי גופו .הדימוי מהווה מכלול של סכימות מודעות ולא מודעות הנוצרות ממכלול התחושות ,שיש לאדם מגופו .דימוי גוף מהווה גורם המשפיע על תפיסת האדם. פישר ( )2971תופס את דימוי הגוף כמכלול התחושות והרגשות שיש לאדם כלפי גופו. לדעתו של ויתקין ( ,)2911דימוי הגוף הוא ההשתקפות המודעת והלא מודעת ,ההכרתית והרגשית ,שיש לאדם כלפי גופו .ככל שלאדם יש יכולת בידול (מבדיל את עצמו) בין הגוף והסביבה ,הדימוי חיובי יותר. הדימוי הגופני הוא תוצר של יחסי הגומלין בין הגוף והסביבה הפיזית החברתית. קהפארט ( )2972תופס את דימוי הגוף כמוצג תפיסתי ,שיש לאדם ,כלפי גופו הנוצר כתוצאה מהסתכלות בתנועה של איברי הגוף והמודעות לקשר הגומלין בין האיברים ולאובייקטים במרחב. 19 18 גלאור יעקב ,לנדר רות ,שובל אלה" ,דימוי גוף" ,הוצאת ספרים2991 , 19 גלאור יעקב ,לנדר רות ,שובל אלה" ,דימוי גוף" ,הוצאת ספרים2991 , יחידה חמישית במדעי החברה מאיה כרמלי עמוד 14 - 1.1תיאורית "האני במראה" -צ'רלס קולי צ'רלס הורטון קולי היה אחד מראשוני הסוציולוגים שפיתחו תיאוריה של התפתחות העצמי .על פיה זהות האדם מתפתחת תוך אינטראקציה עם הסביבה .קולי הסביר כיצד מתגבשת התפיסה העצמית של היחיד בתהליך החברות ( .תהליך החברות -מתייחס באופן כללי לתהליך של השפעה חברתית שבאמצעותו היחיד רוכש את תרבותו ואת תרבות המשנה שלו ,ומפתח את עצמיותו. תהליך החברות נמשך לאורך כל החיים .המונח חברות מתאר את הדרכים שבהן היחיד לומד ומפנים את הערכים ,הנורמות ואת התפקידים המקובלים בתרבותו ומתייחס לתהליך באמצעותו לומד היחיד לנהוג ע"פ הנורמות המקובלות בתרבותו). ע"פ התיאוריה של קולי לכל אחד יש הבנה של היותנו בעלי זהות נפרדת ,שונה מאחרים "העצמי". הבנה זו אינה מולדת אלא נוצרת תוך מגעינו עם אנשים אחרים. באמצעות תצפיות בילדיו פתח קולי את תיאוריית "האני במראה" שעל פיה העצמי מתפתח בתהליך חברתי בן 1שלבים: .2אנו תופסים כיצד אחרים תופסים את התנהגותנו. .1אנו תופסים מהו שיפוטם של אחרים לגבי התנהגותנו. .1אנו מעריכים את התנהגותנו בהתאם לתגובות האחרים כלפיה כלומר :אנשים מבינים את עצמם ע"י כך שהם מדמים את רגשותיהם של אחרים כלפי התנהגותם והופעתם .הרעיון בתיאוריה של קולי הוא ש"האני במראה" אינו השתקפות ישירה של מה שאחרים תופסים לגבי היחיד ,אלא זהו שילוב של פעולות חברתיות כגון :צפייה ,דמיון ,תגובות 20 מצד אחרים ,פרשנות מצד היחיד לתגובות אלה ופרשנות סובייקטיבית של היחיד. "האדם אינו מה שהוא חושב שהוא הוא גם אינו מה שאחרים חושבים שהוא. האדם הינו מה שהוא חושב שאחרים חושבים שהוא". לסיכום :בפרק זה דנתי בדימוי גוף כשמשתנה התלוי בעבודתי. בפרק הגדרתי את מהו דימוי גוף ,פירטתי מהו דימוי עצמי שכן דימוי גוף הוא חלק מרכזי בדימוי העצמי ,הצגתי הגדרות שונות למושג דימוי גוף וכן הצגתי תיאוריה מרכזית בדימוי הגוף שהיא התיאוריה של צ'רלס קולי "אני במראה". 20 נווה ,ניסן ,אלעד ,רונית ,רן ,אורית" ,סוציולוגיה במעגלי החברה – חברות" ,רכס1111 , יחידה חמישית במדעי החברה מאיה כרמלי עמוד 15 פרק :1פרק מקשר במהלך כתיבת עבודתי נתבקשתי למצוא מחקר\מאמר אשר ישקפו את עבודתי ויעזרו לי בכתיבת העבודה. המחקר "עיצוב הגוף וחיטוב הזהות :ייצוגי הגוף בטלוויזיה המסחרית" ,שנכתב על ידי ד"ר דליה לירן-אלפר וד"ר עמית קמה ,עוסק בשיח האסתטי המיוצר בטלוויזיה המסחרית בישראל . המחקר נגזר מן השאלה כיצד ניתן לשרטט את גבולותיו ואת תכונותיו של הגוף המוצג בטלוויזיה תוך התמקדות בשלושה מימדים :משקל ,גיל ובריאות) אליהם התייחסו כאל רצפים ולא כאל קטבים דיכוטומיים (.כמו–כן נבחנו קשרים הדדיים בין מימדים אלו וגם עם משתנים אחרים :מגדר ,מעמד סוציו–אקונומי וכדומה .עוד נבדק האם ניתן להבחין בהבדלים בנוגע למימדים דלעיל בין סוגות שונות ובין תוכניות מקור לתוכניות מיובאות .על מנת להשיג יעדים אלו הוקלטו ונותחו כל השידורים במרוצת ארבעה ימי שידור מלאים שנבחרו אקראית במהלך ארבעה חודשים בשנת 2005בשני הערוצים המסחריים .לאחר מכן בוצע ניתוח תוכן איכותני , שנעזר במיפוי ראשוני של המאפיינים הגופניים של מכלול הדמויות שהופיעו על המרקע. נמצא כי אנשים עם צבע עור ,מבנה גוף או משקל' לא תקניים ',ובאופן מיוחד לקויות גופניות , מוכחדים סמלית כמעט לחלוטין .במיון הדמויות הנוכחות על מסך הטלוויזיה לדמויות אמיתיות ולדמויות בדיוניות מצאנו כי מרבית כהי העור ,השמנים והקשישים הופיעו כדמויות אמיתיות בתוכניות חדשות ,תעודה ותוכניות אירוח .ברצון החוקרים לטעון שתפקיד ציבורי ומיקום גבוה–יחסית בהירארכיה החברתית הם המכשירים את בעלי הגוף ה'אחר ' זה החורג מן המימדים המקובלים כאסתטיים ומעניקים לגיטימציה לנוכחותם במציאות הסמלית .חשוב לציין כי לגבי קבוצת אחת נמצאו ממצאים הפוכים :מרבית הדמויות של בעלי הגוף ה'פגום' דהיינו אנשים עם לקויות גופניות נראות–לעין -הן בדיוניות .הלקות הגופנית במקרים אלו נועדה ,יש להניח ,לשרת התפתחויות נרטיביות ולהקל ביצירת דרמות עלילתיות. מכאן ניתן ללמוד שאנשים עם צבע עור שונה ,מבנה גוף או משקל שונים ,מוכחדים מהטלוויזיה כמעט לחלוטין. מחקר זה מתקשר לעבודתי בכך שהוא בודק את המשתנים ,כלומר ,כיצד הטלוויזיה המסחרית משפיעה על ייצוג הגוף (דימוי הגוף) ,כיצד מיוצגות דמויות שונות בטלוויזיה ומהן השפעתן על דימוי גוף. סימוכין נוספים לקשר בין השפעות המסרים מהמדיה לבין דימוי גוף ניתן למצוא גם בפרק הראשון של הספר "נשים לגופן". הספר נכתב בהשראת רב המכר האמריקני ” “Our Bodies Ourselvesוהותאם לראשונה, תרבותית וחברתית ,לנשים דוברות עברית בישראל. יחידה חמישית במדעי החברה מאיה כרמלי עמוד 16 הפרק עוסק בהשפעת דימוי הגוף שלנו על חיינו ,דרכי התעצבותו ובדרכי ההתמודדות שלנו. העיסוק האינטנסיבי בגוף שלנו ובמראהו מלווה אותנו מילדות בהקשרים וברמות משתנות, בהתאם לגורמים חיצונים ופנימיים .הגוף הנשי קיים במגוון מדהים של צורות :אנחנו גבוהות, נמוכות ,רזות ,שמנות ,חסונות או שבריריות ,לעיניים שלנו מגוון צורות וצבעים ,לעורנו קשת רחבה של גוונים ולשיערנו צבעים ומרקמים רבים .את כולנו עם זאת שופטים (אחרים/ות וגם אנחנו) על פי מדדים בלתי הגיוניים המייצרים דימוי יופי אידיאלי ,בלתי מושג עבור מרביתנו . תיאור זה מתקשר לעבודתי בכך שהוא מעניק תיאור מדויק של דימוי גוף ואת ההשפעות עליו. שני הפריטים משלימים זה את זה .המחקר עוסק בייצוגי הגוף בטלוויזיה המסחרית והספר עוסק בדימוי גוף וממה הוא מושפע .ניתן להבין כי האחד הגורמים המשפיעים על דימוי גוף הוא הטלוויזיה המסחרית .לכן ,המחקר והפרק הראשון בספר "נשים לגופן" משלימים זה את זה בהקשר לעבודתי. יחידה חמישית במדעי החברה מאיה כרמלי עמוד 17 סיכום החלק התיאורטי: עבודתי עוסקת בקשר בין שכיחות המסרים מהתקשורת לבין דימוי גופן של נערות. ניתן להסיק כי דימוי גופן של נערות מושפע מאוד מהמדיה ומהתקשורת ,אשר מכתיבים את אידיאל היופי אליו ,מגיל צעיר ,הנערות מנסות להדמות ולעיתים ניסיונות אלו עלולים לגבות מחיר. בפרק הראשון דנתי בתקשורת כמשתנה הבלתי תלוי בעבודתי. בפרק זה הגדרתי מה זה תקשורת והצגתי את אמצעי תקשורת ההמונים .כמו כן פירטתי את תפקידיה של התקשורת בחיי הפרט והסברתי מה תפקידה של התקשורת כסוכן חברות. בפרק השני דנתי בדימוי גוף כמשתנה התלוי בעבודתי. בפרק זה הגדרתי מהו דימוי גוף כן הוא חלק מהדימוי העצמי לכן הקדשתי תת פרק לדימוי עצמי, הצגתי והעליתי הגדרות רבות ושונות לגבי דימוי הגוף ,ההגדרות איתן אני הכי מזדהה הן ההגדרות של שידלר ( )2911ושל ויתקין ( .)2911הצגתי תיאוריה מרכזית בדימוי גוף "אני במראה" של צ'רלס קולי. בפרק השלישי ,הפרק המקשר ,הצגתי את המחקר שבו אני נעזרת בעבודתי. המחקר עוסק ייצוגי הגוף בטלוויזיה המסחרית בישראל ומציג את השיח האסתטי המיוצר בטלוויזיה המסחרית בישראל .הבאתי סימוכין נוספים לעבודתי מהפרק הראשון של הספר "נשים לגופן" והסברתי כיצד הוא עוזר לי בכתיבת העבודה. יחידה חמישית במדעי החברה מאיה כרמלי עמוד 18 יחידה חמישית במדעי החברה מאיה כרמלי עמוד 19 מבוא למחקר שדה: בחלק התיאורטי בעבודתי ,ערכתי סקירה שמהווה רקע לעבודת השדה שלי ונותנת היבטים תיאורטיים של השערת המחקר. בחלק המחקרי אני מבקשת לבדוק את הקשר בין שכיחות המסרים מהמדיה לבין דימוי גופן של נערות. שאלת המחקר של עבודתי היא :האם קיים קשר בין שכיחות המסרים מהמדיה לבין דימוי גופן של נערות. מכאן נגזרת השערת המחקר שהיא :ישנו קשר בין שכיחות המסרים מהמדיה לבין דימוי גופן של נערות ,ככל ששכיחות המסרים גבוהה יותר כך דימוי גופן של הנערות שלילי יותר לעומת זאת, ככל ששכיחות המסרים מהמדיה נמוכה יותר כך דימוי גופן של נערות יהיה גבוה יותר. המשתנה הבלתי תלוי בעבודתי הוא :תקשורת. הגדרה נומינלית -ערוץ המשמש לתקשורת המונים ,שבאמצעותו מועבר מידע לציבור הרחב. הגדרה אופרטיבית -תקשורת המונים מתחלקת לקבוצות: תקשורת מודפסת -הכוללת בתוכה את העיתונים ,הספרים ,המגזינים וכו'. תקשורת משודרת – הכוללת בתוכה את הקולנוע ,הטלוויזיה ,הרדיו וכו'. המשתנה התלוי בעבודתי הוא :דימוי גוף. הגדרה נומינלית – התמונה של גופנו כפי שאנו יוצרים אותה במוחנו. הגדרה אופרטיבית – המחקר יבדוק את דימוי גופן של הנערות – האם הוא חיובי או שלילי. יחידה חמישית במדעי החברה מאיה כרמלי עמוד 21 שיטת המחקר: א .אוכלוסיית המחקר -בעבודתי בחרתי לחקור אוכלוסיית מחקר אחת : 11נערות במהלך ההתבגרות בגילאים 21-29אשר לומדות בבית הספר עמי אסף. ב .כלי המחקר – כלי המחקר בעבודתי הוא שאלון סגור. זוהי שיטת איסוף הנתונים השכיחה ביותר במחקרים במדעי החברה. השאלון כולל מספר רב של שאלות בהן הנחקר מתבקש לדווח על תפיסותיו ,עמדותיו והתנהגותו בעבר ובהווה ,על תוכניותיו לעתיד ,על גילו ,מינו וכו'. בעבודה זו נבחרו מספר שאלות סגורות בעלות מספר תשובות אלטרנטיביות מוכנות מראש והנחקר מתבקש לבחור ולסמן אחת מבניהן. שאלות נוספות שמופיעות בשאלון מתייחסות לרקע של הנבדק. ישנם יתרונות וחסרונות לשאלון סגור: יתרונותיו של שאלון : .2ניתן לכלול אוכלוסיה רחבה במדגם. .1קל להשוות בין תשובות הנבדקים. .1השאלון נוח להעברה וקל לעיבוד סטטיסטי ע"י המחשב. .1שאלון מובנה וסגור הוא זול ומהיר. .1שאלון הוא בעל מהימנות שחזור גבוהה ,קל לחזור עליו באותו כלי מחקר. .1השאלון הוא בעל מהימנות בין אישית גבוהה ,לאישיותו של החוקר אין השפעה על איסוף הממצאים. חסרונותיו של שאלון : .2בשאלון אפשרויות התשובה של המרואיין מוגבלות ,לעיתים הוא לא מוצא תשובה מתאימה ואז מאבד החוקר מידע חשוב. .1לא תמיד המשיב מבטא את עמדותיו או דובר אמת. .1קשה לנבא האם עמדותיו של הנשאל (המשיב) מבטאות את התנהגותו בפועל. .1כמו בכל שיטות מחקר גם כאן החוקר יקבל תשובות שמתאימות לאופן שבו ניסח את שאלות המחקר. לכן כדי לבצע מחקר באמצעות שאלונים נדרש ידע רב על חיבור השאלות והדרכים לניתוח הממצאים. יחידה חמישית במדעי החברה מאיה כרמלי עמוד 21 מקרא לשאלון: השאלון בנוי מ 29שאלות כאשר הוא מחולק לשלושה חלקים: החלק הראשון של השאלון – שאלה – 2משתנה הרקע של הנחקרת. החלק השני של השאלון -שאלות 1-22עוסקות במשתנה התלוי בעבודתי – דימוי גוף. ערכים: =2לא מסכימה בכלל =1 ,לא מסכימה =1 ,מסכימה =1 ,מסכימה מאוד ערכים 2,1מציינים ערכים נמוכים של דימוי גוף – דימוי שלילי. ערכים 1,1מציינים ערכים גבוהים של דימוי גוף – דימוי חיובי. טווחו ממוצע תשובות הנבדקות נע בין 11 -21מינימום ומקסימום. ממוצע שנע בין 21-11מצביע על דימוי גוף שלילי. ממוצע שנע בין 11-11מצביע על דימוי גוף חיובי. בשאלון ישנן שאלות בסקלה הפוכה ,שאלות כאלה הן שאלות מספר .7,22:שאלות בסקלה הפוכה באות לבדוק את אמינות הנחקרות ואת עקביות התשובות. החלק השלישי של השאלון – שאלות 21-29עוסקות במשתנה הבלתי תלוי בעבודתי -מידת השפעת התקשורת על הנחקרת . ערכים: =2לא מסכימה בכלל =1 ,לא מסכימה =1 ,מסכימה =1 ,מסכימה מאוד ערכים 2,1מציינים ערכים נמוכים של המשתנה ,המבטאים חשיפה מועטה למסרים מהמדיה. ערכים 1,1מציינים ערכים גבוהים של המשתנה ,המבטאים חשיפה מרובה למסרים מהמדיה. בחלק זה 9שאלות וטווח ממוצע התשובות ינוע בין ,9-11לכן טווח ממוצע התשובות הנע בין 9- 11מצביע על שכיחות נמוכה של המשתנה – כלומר השפעת תקשורת נמוכה ,בעוד שטווח ממוצע התשובות הנע בין 12-11מצביע על שכיחות גבוהה של המשתנה השפעת תקשורת גבוהה. השאלון מצורף לעבודה כנספח מספר .2 יחידה חמישית במדעי החברה מאיה כרמלי עמוד 22 מהלך המחקר מהלך המחקר חשוב לצורך היכולת לשחזר את המחקר באותו אופן שוב ושוב כפי שבוצע לראשונה ,דבר המעלה את מהימנות המחקר. המחקר בעבודתי יבוצע ע"י חלוקת שאלונים לבנות נוער מכיתות י'-יב' בבית ספר "עמי אסף" במהלך יום הלימודים במשך כשבוע. לנבדקות יוסבר כי השאלון הוא אנונימי ועליהן לענות עליו באופן אישי .עוד יוסבר לנבדקות שמטרת השאלון היא לעבודת חקר הנעשית במסגרת היחידה החמישית במגמת מדעי החברה בלבד ,ולכן לא יעשה בשאלון שימוש למטרות נוספות. משך הזמן שיעמוד לרשות הנבדקות על מנת לענות על השאלון הוא של כ 21-11 -דקות ,כאשר תוצג בפניהן הזכות המלאה שברשותן להפסיק את מתן התשובות לשאלון בכל רגע נתון . יחידה חמישית במדעי החברה מאיה כרמלי עמוד 23 ממצאים טבלה מרכזית – השפעת המסרים מהתקשורת על דימוי גופן של נערות מתבגרות בגילאי 21-29 השפעת תקשורת נמוכה השפעת תקשורת גבוהה 100.0% 90.0% דימוי גוף חיובי דימוי גוף שלילי סה"כ N= 2 N=8 N=10 1% 11% 11% N=7 N=23 N=31 29% 11% 71% מידת השפעת המסרים מהתקשורת על דימוי גופן של נערות 80.0% 70.0% 60.0% 50.0% 40.0% אחוז 30.0% 20.0% 10.0% 0.0% דימוי גוף חיובי דימוי גוף שלילי דימוי גוף חיובי השפעה נמוכה דימוי גוף שלילי השפעה גבוהה הגרף הנ"ל מציג את הנתונים מטבלה – 2הטבלה המרכזית .מגרף זה ניתן ללמוד כי ישנן יותר מתבגרות אשר מושפעות מהמסרים מהתקשורת .רוב הנערות אשר נחשפות במידה רבה למסרים מהתקשורת ,דימוי גופן הוא שלילי .גם רוב המתבגרות אשר אינן מושפעות במידה ניכרת מהמסרים מהתקשורת דימוי גופן הוא שלילי .אך ,מהגרף הנתון ,ניתן להבין כי רוב המתבגרות הן בעלות דימוי גוף שלילי והן אכן מושפעות במידה רבה מהמסרים מהתקשורת. יחידה חמישית במדעי החברה מאיה כרמלי עמוד 24 דיון ומסקנות עבודתי עוסקת השפעת המסרים מהמדיה לבין דימוי גופן של נערות. השערת המחקר שלי : היא כי ישנו קשר בין שכיחות המסרים מהמדיה לבין דימוי גופן של נערות ,ככל ששכיחות המסרים גבוהה יותר כך דימוי גופן של הנערות שלילי יותר לעומת זאת ,ככל ששכיחות המסרים מהמדיה נמוכה יותר כך דימוי גופן של נערות יהיה גבוה יותר. נימוקים מסוג הסבר להשערת מחקרי: לפי הפרק המקשר וחלק התיאורטי ,תוצאות השערת מחקר זה נכונות ,שכן ככל ששכיחות המסרים מהמדיה גבוהה יותר כך דימוי גופן של הנערות הנחקרות שלילי יותר .לעומת זאת ,ככל ששכיחות המסרים מהמדיה נמוכה יותר ,כך דימוי גופן של הנערות הנחקרות חיובי יותר. התקשורת היא למעשה תהליך חברתי המהווה חלק בלתי נפרד מהפעילות היום ,התקשורת היא שם נוסף למושג ,מדיה -תהליך של העברת מידע; של מתן משמעות ונטילתה; של שיתוף במידע ברעיונות ,ברשמים או ברגשות; של תהליך הקליטה ,התפיסה והתגובה; של הפעלת השפעה; של כל צורת אינטראקציה. אמצעי תקשורת ההמונים מהווים תפקיד חשוב בחיינו ,הם מהווים סוכן חברות .בניגוד ליצורים חיים אחרים שהתנהגותם נקבעת על ידי הביולוגיה ,אנחנו בני האדם זקוקים להתנסות חברתית כדי ללמוד את דקויות התרבות שלנו ולשרוד .אנו בונים לעצמנו אישיות על ידי הפנמת הסביבות החברתיות האופפות אותנו .החברות היא תהליך מורכב הנמשך לאורך כל חיינו .ילדים באצות המערב חשופים לטלוויזיה בסדר גודל של 211ימי לימוד בשנה ,ולכן הם גם נוטים להאמין למסרים המועברים באמצעותה יותר מאשר למסרים הכתובים המודפסים בעיתונות. במהלך תקופת ההתבגרות המתבגר שואף להשתחרר מהתלול בהורים שלו רוצה להפגין אחריות עצמאות שלב של פריקת עול מחאה בתחומים שונים בין היתר גם בתחום החשיפה לתקשורת כחלק מהמרד הם היו עושים פעילות נגד ההורים .חלק ממסע ההתבגרות בני נוער מאמצים טעמים אופנות שייחודיים לבני הנוער .התקשורת מודעים לצורך בני הנוער ומספקים להם את הסחורה .בני הנוער הופכים לצרכן תקשורת פעיל שמפגין את העדפותיו האישיות. התקשורת רוויה בדוגמניות רזות כוכבות קולנוע מבוקשות כולן יפות מה הקשר בין חדשות ליופי?!? דימוי גוף ,אחד ממרכיביו של דימוי עצמי הוא האופן בו אני תופשים את עצמנו ,האופן שבו אנו רואים את עצמינו והאופן שבו אנו מרגישים שאחרים רואים אותנו. בגיל ההתבגרות ,דימוי הגוף משתנה ומתערער ממתבגר למתבגר .דימוי גוף בגיל זה נתון להתגבשות ,ודווקא כאן הצורך בשלמות גדל. תיאוריית ה"אני במראה" של קולי מדגימה כיצד הסביבה משפיעה על התפישה העצמית שלנו על עצמינו .התיאוריה טוענת כי זהות האדם מתפתחת תוך אינטראקציה עם הסביבה. יחידה חמישית במדעי החברה מאיה כרמלי עמוד 25 ע"פ התיאוריה של קולי לכל אחד יש הבנה של היותנו בעלי זהות נפרדת ,שונה מאחרים "העצמי". הבנה זו אינה מולדת אלא נוצרת תוך מגעינו עם אנשים אחרים. באמצעות תצפיות בילדיו פתח קולי את תיאוריית "האני במראה" שעל פיה העצמי מתפתח בתהליך חברתי בן 1שלבים: .2אנו תופסים כיצד אחרים תופסים את התנהגותנו. .1אנו תופסים מהו שיפוטם של אחרים לגבי התנהגותנו. .1אנו מעריכים את התנהגותנו בהתאם לתגובות האחרים כלפיה ע"פ שילוב תיאוריית ה"אני במראה" של קולי והתקשורת כסוכן חברות ניתן להבין כי בני אדם ובעיקר מתבגרים (נמצאים בעיצומו של תהליך השגת הזהות האישית) מושפעים מהתקשורת. ההבדל בין האנשים הוא מידת ההשפעה של התקשורת .ישנם אנשים אשר יושפעו יותר מהתקשורת ,וישנם אנשים אשר אינם יושפעו כמעט כלל. התיאוריה של קולי טוענת כי החברה הינה מראה אחת גדולה עבור האדם .כמובן שלכל אדם ישנן מספר "מראות" עפ"י מספר המעגלים החברתיים שבהם הוא מצוי .קולי שלל את התפיסה שהעמידה את האדם במרכז וראתה אותו כבעל יכולת רבה לשלוט על המציאות ,אך שלל גם את ההנחה כי אישיותו של אדם היא תוצר מוחלט של כוחות חברתיים חיצוניים לו וחזקים ממנו. אלא האדם הוא שילוב של השפעה חיצונית ושל אופן הפרשנות שלו את אותה השפעה. תקשורת ההמונים כסוכן חברות מסבירה כי לתקשורת השפעה גדולה על הפרט ,ממנה הפרט מנתח את התגובות החברתיות לדברים שונים וכך לומד כיצד להגיב וכיצד לפעול. שילוב של שני המשתנים הללו – תיאוריית ה"אני במראה" של קולי ותקשורת ההמונים כסוכן חברות מתארות את השפעת התקשורת על אנשים שונים ובעיקר על מתבגרים אשר נמצאים בתהליך של גיבוש הזהות האישית .לכן ,גם דימוי הגוף של המתבגרים ומתבגרות בפרט ,יושפע מהתקשורת. הפרק המקשר שלי הכולל את המחקר "עיצוב הגוף וחיטוב הזהות :ייצוגי הגוף בטלוויזיה המסחרית" ,שנכתב על ידי ד"ר דליה לירן-אלפר וד"ר עמית קמה ,עוסק בשיח האסתטי המיוצר בטלוויזיה המסחרית בישראל ואת הפרק הראשון של הספר "נשים לגופן". הפרק עוסק בהשפעת דימוי הגוף שלנו על חיינו ,דרכי התעצבותו ובדרכי ההתמודדות שלנו. העיסוק האינטנסיבי בגוף שלנו ובמראהו מלווה אותנו מילדות בהקשרים וברמות משתנות, בהתאם לגורמים חיצונים ופנימיים .הגוף הנשי קיים במגוון מדהים של צורות :אנחנו גבוהות, נמוכות ,רזות ,שמנות ,חסונות או שבריריות ,לעיניים שלנו מגוון צורות וצבעים ,לעורנו קשת רחבה של גוונים ולשיערנו צבעים ומרקמים רבים. נימוקים מסוג ראייה להשערת מחקרי: על פי תוצאות הממצאים השערת המחקר שלי אוששה. רוב הנבדקות בעלות הדימוי הגופני השלילי נמצאו מושפעות במידה גבוהה מהמסרים של התקשורת ,לעומתן נמצא כי הבנות בעלות הדימוי הגופני החיובי מושפעות במידה נמוכה מהמסרים של התקשורת. יחידה חמישית במדעי החברה מאיה כרמלי עמוד 26 מחקרי עוסק באוכלוסיית מחקר של מתבגרות חילוניות המתגוררות באזור השרון ולומדות בבית ספר של החינוך ההתיישבותי .תוצאות הממצאים התאימו להשערת המחקר שלי הכתובה לעיל, שכן לפי השאלונים שחולקו מצאתי כי המתבגרות בעלות הדימוי הגופני החיובי הגבוה הן אינן מושפעות מהתקשורת במידה רבה ,בניגוד לרוב המתבגרות בעלות הדימוי הגופני השלילי אשר אכן מושפעות מהתקשורת במידה רבה. לאחר שאלת הרקע של השאלון שלי שהיא גיל הנחקרת ,מגיע חלקו השני של השאלון ,העוסק בדימוי הגוף הנחקרות .בחלקו השלישי של השאלון ,מגיעות השאלות הקשורות במידת הנחשפות של הנחקרות לתקשורת ומידת השפעתה עליהן. מסקנות עבודת החקר שלי ,הן שמתבגרות אשר נחשפות במידה רבה יותר לתקשורת ולמסרים שלה ,יהיו בעלות דימוי גופני שלילי בניגוד למתבגרות אשר נחשפות במידה מועטה יותר לתקשורת ולמסרים שלה ,אשר יהיו בעלות דימוי גופני חיובי יותר. הצעה לחקר עתידי: לפי דעתי חוקרים בעתיד יכולים לערוך השוואה בנוגע לרמת הדימוי הגופני בעקבות השפעת התקשורת בין תלמידות הלומדות בבית ספר של החינוך ההתיישבותי וחיים בישובים\ קיבוצים\ מושבים ,לבין תלמידות הלומדות בבית ספר עירוני ומתגוררות בעיר. לדעתי ,רצוי שתיבחר אוכלוסיית מחקר יותר רחבה ועם גילאים גבוהים יותר .מאחר ולפי אריקסון מתבגרות ,נמצאות כרגע בשלב של גיבוש זהות עצמית ,כך שהן מלוות בתחושות בלבול רבות באשר למי שהן .הן אינן בטוחות במצבן ובזהותן המינית ,האישית ,החברתית ,המשפחתית ועוד .בנוסף ,מומלץ בעיניי לחלק את השאלונים ולאסוף אותם רק ביום שאחרי ,על מנת לאפשר לנבדקת למלא את השאלון בביתה ,ברוגע ,ללא לחץ של זמן או השפעה של חבריה .כך מהימנות המחקר תהיה גבוהה ביותר. הצעות ליישום המחקר: מחקרי עוסק באוכלוסיית אחת ,הלוא היא אוכלוסיית המתבגרות בגילאים .21-29השאלון שלי מאופיין בשאלות על שני המשתנים – דימוי גוף ותקשורת. על פי תשובות הממצאים ,עלה כי המתבגרות בעלות הדימוי הגופני השלילי הן המושפעות בצורה ניכרת מהמסרים של התקשורת ,לעומתן המתבגרות בעלות הדימוי הגופני החיובי אשר אינן מושפעות בצורה כה ניכרת מהמסרים של התקשורת. מהממצאים עולה המסקנה כי על מנת שלמתבגרות יהיה דימוי גופני חיובי יש להפחית את מידת נחשפות המתבגרת למסרים של המדיה. תרומת המחקר שלי: שאלון -חוקרים אחרים שיהיו מעוניינים לבדוק את הקשר דימויגופני לבין השפעת המסרים מהתקשורת ,יוכלו להשתמש בשאלון שלי ככלי המחקר שלהם. יחידה חמישית במדעי החברה מאיה כרמלי עמוד 27 השערת מחקר -מחקרי ותוצאותיו יכולים לסייע לחוקרים אחרים בבחירת השערת מחקר שיכולה להתבסס על המחקר שלי ,וכך הסיכויים שהשערת המחקר תאושש הם גבוהים יותר. מחקרי וממצאיו מספקים מידע שיכול לשמש חוקרים אחרים במחקריהם כפרק מקשר. יחידה חמישית במדעי החברה מאיה כרמלי עמוד 28 רפלקציה רפלקציה מסוג מטה קוגניציה: התהליך האישי והבין-אישי: בחרתי לעסוק בקשר בין התקשורת לדימוי גופן של נערות .החלטתי לבחור בנושא זה מכיוון שבתור נערה בגיל ההתבגרות אני רואה את ההשפעה שיש לתקשורת על קבוצת השווים שלי ,אני רואה את ההשפעה בדרך שבה חברותיי ובכלל בנות שכבתי תופסות את עצמן מבחינה חיצונית וכיצד הדבר משפיע עליהן. בתהליך החיפוש אחר הנושא לעבודה התלבטתי בין מספר נושאים שלכולם מכנה משותף -דימוי גוף .השאלות שסיקרנו אותי היו קשורות בהפרעות אכילה כגון אנורקסיה ובולימיה ,הפרעות אשר נקשרות בקשר ישיר למראה ,לדימוי גוף ולחויות החזותיות של המתבגרות .לאחר התחבטויות רבת והבנה כי קהל היעד שאליו אני מכוונת אינו בר השגה החלטתי לבחור בנושא בו עוסקת עבודתי. תהליך לימודי: את מקורות המידע שלי לקחתי מספרים ומאתרי האינטרנט .בחרתי להשתמש במקורות אלו אחרי קריאה של כל מקור בנפרד והחלטה האם הוא רלוונטי לעבודתי או שאינו מספר לי מידע נוסף .כמו כן ,היו מקורות שפסלתי כיוון שהם לא נראו לי ראויים ורלוונטיים לעבודתי. במציאת המקורות על המשתנים השונים לא נתקלתי בקושי ,אך בשלב הפרק המקשר שבו נאלצתי לחפש מחקר או תיאוריה הקשורים לשני המרכיבים שבדקתי נתקלתי בקושי בשל העובדה שמחקרים כאלו אינם ברי השגה ואינם כוללים את שני המשתנים של עבודתי בשלמותם, לכן בחרתי בשני מקורות -מחקר ופרק ראשון של ספר. רוב מקורות המידע בהם השתמשתי היו ספרותיים כי אלו המקורות האמינים ביותר ובעלי המידע הרב ביותר .ישנם מקורות מידע אינטרנטיים שבהם השתמשתי בנוגע למספר פרקים. בשל כתיבת העבודה למדתי על המשתנים שלי דברים שונים כמו למשל העובדה שקיימות צורות שונות של תקשורת ,העובדה שדימוי גופני הוא מרכיב מתוך דימוי עצמי. היבט ערכי חברתי: הסוגיות הערכיות-אתיות שנתקלתי בהן במהלך כתיבת החלק התיאורטי התקשרו למיזוג הטקסטים כלומר מיזוג המקורות קיוויתי שמקורות המידע שבחרתי להשתמש בהם באמת יתאימו ויהיו רלוונטיות לעבודתי ,בנוסף ,חששתי שאיני מבינה באופן מלא את המידע הכתוב וחששתי שארשום מידע שאינו נחוץ ואף גם לא נכון. יחידה חמישית במדעי החברה מאיה כרמלי עמוד 29 למדתי על עצמי: מתהליך כתיבת העבודה למדתי על עצמי דברים רבים לדוגמה :כתיבת עבודה בנושאים להם אני מרגישה מחוברת מהווה לי הנאה רבה ,בנוסף טכניקת כתיבת העבודה התאימה לי והבנתי אותה במהירות ,ידעתי לעמוד בהתמדה בלוח הזמנים ובנוסף גיליתי שאני יכולה לעזור לחברותיי בתחומים אלו של כתיבת העבודה .בתור נערה אשר חווה את נושא עבודתי צורה המלאה ביותר הבנתי את הדך של ההשפעה ,ואת מסוכנות ההשפעה שיש לתקשורת על חיינו. יחידה חמישית במדעי החברה מאיה כרמלי עמוד 31 רפלקציה מסוג מטה-אסטרטגיה: אסטרטגיות חשיבה: לאורך העבודה כולה השתמשתי באסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה: .1השערה -בטופס הצעת המחקר ניסחתי השערה שאותה ניסיתי להוכיח ע"י עבודת החקר שלי. .2השוואה -בסיכום הממצאים ערכתי השוואה בין התוצאות של כל הנבדקים.בנוסף ערכתי השוואה בין הממצאים והספרות בשלב הדיון והמסקנות .יתר על כן השוואתי בין תיאוריות והגדרות שונות של חוקרים שונים. .3הסקה -בפרק הממצאים הסקתי והסברתי את המשמעות שלהם .למשל ,הסברתי בטבלה של סיכום ממצאי המשתנים כי השערת המחקר שלי אוששה -הסברתי מדוע וכיצד. .4שאילת שאלות -בשאלון ניסחתי שאלות שיתאימו לנושא המחקר שלי ויבדקו את המשתנים אותם אני מעוניינת לבדוק. .5העלאת מגוון נקודות מבט -בחלק התיאורטי הצגתי לכל משתנה מספר הגדרות שונות המציגות את דעותיהם ונקודות המבט השונות של כל אדם. .6ייצוג המידע בדרכים מגוונות -בשלב התיאורטי הצגתי את המידע בכתיבה ובשלב סיכום הממצאים הצגתי את תוצאות המחקר בטבלאות .כך ,ניתן לראות כי הצגתי את המידע הנתון בעבודתי בדרכים שונות. .7מיזוג -בסקירת הספרות השתמשתי במקורות מידע שונים ומיזגתי בניהם בכדי להשיג את מירב המידע על המשתנים בעבודתי. יחידה חמישית במדעי החברה מאיה כרמלי עמוד 31 ביבליוגרפיה: אביבה הרשקוביץ ,פרקים נבחרים בתקשורת המונים ,1111,אור עם בל אל ציפי ,נוימאיר מרים" ,מפגשים עם הפסיכולוגיה" ,2991 ,רכס ברגר אווה ,מבוא לתקשורת ,2991 ,אוניברסיטה משודרת ג'ון ג' .משוניס" ,סוציולוגיה" ,2999 ,האוניברסיטה פתוחה. גלאור יעקב ,לנדר רות ,שובל אלה" ,דימוי גוף" ,2991 ,הוצאת ספרים דינה גורן ,תקשורת ומציאות מושגי יסוד בתקשורת המונים ,2991 ,כתר הוצאה לאור דניס מקווייל ,מבוא לתקשורת המונים ,האוניברסיטה הפתוחה הרצאה מאת איריס אבידור– פסיכולוגית" ,דימוי גוף וחשיבותו", .נווה ר .אלעד א .רן ,סוציולוגיה :במעגלי החברה חברות ,1111 ,רכס סטאר ,אלין" ,ילדים ואכילה" ,תל אביב :אלפא זמורה ביתן ,2991 ,עמ' 111-111 ענת פרי -פיאמנטה" ,פסיכולוגיה מדוברת" ,מודן הוצאה לאור בע"מ2999 , רונית אלדר ,המון תקשורת מבוא לתקשורת המונים ,2991 ,רכס רות כץ-אופנהיימר ,חיברות מילדות לבגרות ,התשס"א ,מעלות יחידה חמישית במדעי החברה מאיה כרמלי עמוד 32 יחידה חמישית במדעי החברה מאיה כרמלי עמוד 33
© Copyright 2024