מאיה כרמלי

‫חינוך התיישבותי‬
‫מוגש במסגרת היחידה החמישית במדעי החברה‬
‫תחום דעת‪ :‬פסיכולוגיה‬
‫מגישה ‪ :‬מאיה כרמלי‬
‫ת‪.‬ז‪653115613 : .‬‬
‫מנחה‪ :‬גברת אורלי דניאל‬
‫מרץ ‪4552‬‬
‫יחידה חמישית במדעי החברה‬
‫מאיה כרמלי‬
‫עמוד ‪1‬‬
‫הקדמה אישית‬
‫" הילדה הכי יפה בגן‬
‫יש לה עיניים הכי יפות בגן‬
‫וצמה הכי יפה בגן‬
‫ופה הכי יפה בגן‬
‫וכמה שמביטים בה יותר‬
‫רואים שאין מה לדבר‬
‫והיא הילדה‬
‫הכי יפה‪ ,‬יפה בגן "‬
‫(מילים‪ -‬יהונתן גפן)‬
‫אינני יכולה לחשוב על ילדה בישראל שבמהלך ילדותה הוריה לא שרו לה את השיר הזה‪ .‬מה יש‬
‫פה בשיר הזה בכל הורה במוקדם או במאוחר מפזם את השיר הזה לבתו ? התשובה לשאלה הזו‬
‫היא מאוד פשוטה‪ ,‬יש כאן ניסיון לייצר אידיאל ליופי של הילדה‪ ,‬אידיאל שלמעשה לאורך כל חיה‬
‫ילך איתה וילווה אותה‪ ,‬יום אחר יום‪ ,‬שעה אחר שעה‪ .‬למעשה מבלי לשים לב הורים מעבירים‬
‫לצאצאיהם מסרים סמויים בלי להיות מודעים לכך ובוודאי בלי להתכוון לכך‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬אין‬
‫לי ספק שילדות שהופכות להיות נערות צעירות מייצרות לעצמן דימוי עצמי‪ ,‬על איך שהן נראות‪,‬‬
‫ובכלל זה‪ ,‬יופי‪ ,‬מבנה גוף‪ ,‬שיער וכו'‪ .‬אולם‪ ,‬ברור שזהו שיר תמים עם כוונות צחות אך זוהי‬
‫דוגמא‪ ,‬אחת מני רבות‪ ,‬להעברת מסרים אשר משפיעים על דימוי הגוף והיופי העצמי של הנערות‪.‬‬
‫חשוב לי להדגיש שהמדיות המודרניות עושות שימוש ציני בדוגמניות חטובות מראה להעברת‬
‫מסרים ולקידום מכירות והכול מתבסס על העובדה הברורה שאנשים מקשרים בין המסר למראה‬
‫הדוגמנית‪ .‬כתוצאה מכך המדיות השונות "מפציצות" את קהל הצופים‪/‬קוראים במסרים גלויים‬
‫וסמויים המשפיעים על דימוי גוף של נערות‪.‬‬
‫במסגרת היחידה החמישית במדעי החברה‪ ,‬התבקשתי למצוא נושא לעבודת המחקר‪ .‬כאשר‬
‫חשבתי על נושא שיעניין אותי ויסקרן אותי בעבודה‪ ,‬מצאתי את תחום אידיאל היופי וכיצד הוא‬
‫מושפע מהתקשורת והמדיה‪ ,‬כנערה מתבגרת נושא זה קרוב לליבי‪.‬‬
‫ערב ערב אני מוצאת את עצמי יושבת מול הטלוויזיה‪ ,‬צופה בתכניות שבהן אידיאל היופי חוזר על‬
‫עצמו‪ ,‬נשים צעירות חטובות‪ ,‬יפות‪ ,‬מטופחות‪ ,‬בין אם מדובר בסרטים ובין אם מדובר בפרסומות‪.‬‬
‫הוא הנכון גם לגבי המגזינים השונים כדוגמת "את"‪" ,‬לאישה"‪ ,‬ואפילו המגזין "מנטה" שמתעתד‬
‫להיות מגזין לבריאות ואיכות חיים מציג בתוכו ככל נשים על פי אותו אידיאל יופי‪.‬‬
‫עומס זה של מסרים הביא אותי‪ ,‬לא פעם‪ ,‬לחשוב על הנושא ולכן היה לי ברור שזה יהיה נושא‬
‫העבודה שלי‪.‬‬
‫השערת המחקר שלי היא‪ ,‬כי קיים קשר בין שכיחות המסרים על יופי ומבנה גוף של נערות‪ ,‬מתוך‬
‫המדיות השונות‪ ,‬לבין דימוי גופן של נערות‪.‬‬
‫יחידה חמישית במדעי החברה‬
‫מאיה כרמלי‬
‫עמוד ‪2‬‬
‫לדעתי‪ ,‬ככל שילדה נחשפת ליותר מסרים‪ ,‬אשר מכתיבים את אידיאל היופי‪ ,‬כך דימוי גופן יושפע‬
‫יותר‪ ,‬והן תרצנה להדמות לאותו אידיאל‪.‬‬
‫עבודתי עוסקת בהשפעת המסרים מהתקשרות על דימוי גופן של נערות‪ ,‬הכוונה היא‪ ,‬שמגיל צעיר‪,‬‬
‫נערות נחשפות באמצעי תקשורת ההמונים לאידיאל היופי הרצוי‪ ,‬ומנסות להדמות אליו‪ .‬פעמים‬
‫רבות נוצר פער בין הרצוי למצוי ונערות מוצאות עצמן כ"לא שוות" בעקבות אותו אידיאל‬
‫שכביכול הן מנסות להדמות אליו‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬ארצה להודות בראש ובראשונה למנחה שלי‪ ,‬אורלי דניאל‪ ,‬אשר עזרה ותמכה בכל פניה‬
‫ובכל בקשה‪ .‬ארצה להודות גם לספרניות בספריית בית ספרי אשר עזרו ותרמו לי מאוד במציאת‬
‫המידע הדרוש לכתיבת העבודה‪ .‬ארצה להודות גם להוריי‪ ,‬אשר עזרו לי מאוד בכתיבת העבודה‬
‫וניסוחה‪.‬‬
‫קריאה מהנה‪,‬‬
‫מאיה כרמלי‬
‫יחידה חמישית במדעי החברה‬
‫מאיה כרמלי‬
‫עמוד ‪3‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫מבוא‪1 ................................................................................................................. :‬‬
‫החלק התיאורטי ‪ -‬סקירת ספרות‬
‫פרק ‪ :5‬משתנה בלתי תלוי ‪ -‬תקשורת ‪7 ........................................................................‬‬
‫‪ –5.5‬מהי תקשורת ? ‪7......................................................................................................‬‬
‫‪ –2.1‬אמצעי התקשורת ‪7...................................................................................................‬‬
‫‪ - 2.1‬תפקידי התקשורת ‪9..................................................................................................‬‬
‫‪ – 2.1‬תקשורת כסוכן חברות ‪21 .........................................................................................‬‬
‫פרק ‪ :4‬משתנה תלוי ‪ -‬דימוי גוף ‪54 .............................................................................‬‬
‫‪ - 1.2‬מהו דימוי גוף ? ‪21 ....................................................................................................‬‬
‫‪ – 1.1‬מהו דימוי עצמי ? ‪21 .................................................................................................‬‬
‫‪ – 1.1‬הגדרות דימוי גוף ‪21 .................................................................................................‬‬
‫‪ - 1.1‬תיאורית "האני במראה"‪ -‬צ'רלס קולי‪21 ....................................................................‬‬
‫פרק ‪ :6‬פרק מקשר ‪53 ..............................................................................................‬‬
‫סיכום החלק התיאורטי‪51 ....................................................................................... :‬‬
‫החלק המחקרי ‪ -‬מחקר שדה‬
‫מבוא למחקר שדה‪45 .............................................................................................. :‬‬
‫שיטת המחקר‪12 ............................................................................................................ :‬‬
‫מקרא לשאלון‪11 ............................................................................................................ :‬‬
‫מהלך המחקר ‪11 ..............................................................................................................‬‬
‫ממצאים ‪42 ............................................................................................................‬‬
‫דיון ומסקנות ‪41 ......................................................................................................‬‬
‫רפלקציה ‪43 ...........................................................................................................‬‬
‫רפלקציה מסוג מטה קוגניציה‪19 ...................................................................................... :‬‬
‫רפלקציה מסוג מטה‪-‬אסטרטגיה‪12 .................................................................................. :‬‬
‫ביבליוגרפיה‪64 ..................................................................................................... :‬‬
‫נספחים‬
‫יחידה חמישית במדעי החברה‬
‫מאיה כרמלי‬
‫עמוד ‪4‬‬
‫מבוא‪:‬‬
‫עבודת מחקר זו עוסקת בקשר שבין דימוי גוף של נערות לבין שכיחות מסרים הנאמרים‬
‫בתקשורת בהיבטים של מראה גוף‪ .‬הנחת המחקר שלי היא כי קיים קשר בין השניים ואף קשר‬
‫רב‪ .‬לדעתי‪ ,‬נערות שנחשפות לתוכניות טלוויזיה‪ ,‬למסרים ברדיו‪ ,‬לסרטים‪ ,‬לעיתונות ולפרסומות‪,‬‬
‫בהם מוצגות נשים צעירות חטובות‪" ,‬מושלמות" חיצונית‪ ,‬תהיינה ביקורתיות מאוד כלפי גופן‪,‬‬
‫בדרך כלל לא שבעות רצון מגופן ותשאפנה להדמות למודלים המוצגים במדיות השונות‪.‬‬
‫הסיבה שבחרתי לבצע את העבודה בנושא זה הינה שאני רואה כיצד חברותיי מדברות על השאיפה‬
‫שלהן להיות רזות יותר‪ ,‬חטובות יותר‪ ,‬ממוצקות יותר ולהידמות‪ ,‬כל אחת לסוג של "מודל" שהוא‬
‫מושא הערצתן‪ .‬כדי להיות אמיתית אני חייבת להודות שגם אני‪ ,‬כותבת שורות אלו הייתי שמחה‬
‫להראות כמו ה"מודל" לחיקוי שלי ובמילים אחרות יותר חטובה‪ ,‬יותר רזה כו'‪...‬‬
‫העבודה בנויה משני חלקים‪ :‬החלק הראשון הוא החלק התיאורטי‪ ,‬בו יוצגו תיאוריות והיבטים‬
‫שונים בנוגע הנדון מתוך מאמרים וספרים שקראתי העוסקים בנושא‪ .‬בחלק זה יש ‪ 1‬פרקים‪ ,‬כל‬
‫פרק עוסק בפן אחר לגבי הסוגיה‪ .‬הפרק הראשון דן במשתנה הבלתי תלוי – תקשורת ואמצעי‬
‫התקשורת‪ ,‬הפרק השני עוסק במשתנה התלוי – דימוי גוף והשפעתו‪ .‬בפרק השלישי אציג מחקר‬
‫שנכתב על ידי ד"ר דליה לירן‪-‬אלפר וד"ר עמית קמה אשר עוסק בשיח האסתטי המיוצג‬
‫בטלוויזיה המסחרית‪(.‬בחסות אוניברסיטת תל אביב)‬
‫החלק השני של העבודה הוא החלק המעשי‪ :‬בחלק זה אנסה להוכיח את אשר טענתי בחלק‬
‫התיאורטי בשטח עצמו – האם קיים קשר בין שכיחות המסרים מהתקשורת לבין דימוי גופני של‬
‫נערות‪ .‬אי לכך ביצעתי שאלון על נושא העבודה ובדקתי את שאלת המחקר‪ .‬השאלון מתאפיין‬
‫בשאלון רבות אודות דימוין העצמי והגופני בפרט של הנערות ובתכיפות צפייתן בטלוויזיה‬
‫בסרטים ובאמצעי תקשורת אחרים‪ .‬כולי תקווה שהעבודה תמחיש את מה שכה רציתי שתמחיש‬
‫ותרגש‪.‬‬
‫לעבודה זו מס מסרים אותם בחרתי לחלק לשניים‪ :‬מסרים המכוונים בראש ובראשונה לנערות‬
‫ונשים הצעירות‪ .‬ברצוני לנסות להעלות את המודעות לעובדה שהמדיות השונות מנסות להשפיע‬
‫מתוך מטרה ברורה‪ ,‬למכור יותר‪ ,‬בין אם מדובר בפרסומת ובין אם מדובר בסדרת טלוויזיה שאז‬
‫המטרה היא למכור את הסדרה ולהגיד את הרייטינג‪ .‬כמו כן אני מבקשת להעביר מסר שלא כל‬
‫הנשים בעלות גוף מושלם ולא נולדו להיות דוגמניות‪ ,‬וזה בסדר גמור!!!‬
‫המסר האחרון שאני מבקשת להעביר לנערות הינו שגם אם הן מחליטות שהן רוצות להדמות‬
‫למודל כזה או אחר הדבר חייב להיעשות בצורה מפוקחת ובמעורבות הורים ואנשי מקצוע‪ ,‬זאת‬
‫כדי להימנע מלהגיע להפרעות אכילה כאלו או אחרות‪.‬‬
‫החלק השני של המסרים מופנה לאנשי התקשורת באשר הם‪ .‬חשוב לי לשים לנגד עיניהם בכל רגע‬
‫ורגע את העוצמה האדירה שיש לכלים שבהם הם עוסקים ואת חובתם להיות זהירים ושקולים‬
‫במסרים שלהם‪.‬‬
‫יחידה חמישית במדעי החברה‬
‫מאיה כרמלי‬
‫עמוד ‪5‬‬
‫יחידה חמישית במדעי החברה‬
‫מאיה כרמלי‬
‫עמוד ‪6‬‬
‫פרק ‪ :1‬משתנה בלתי תלוי ‪ -‬תקשורת‬
‫בפרק זה אציג את המשתנה הבלתי תלוי בעבודתי‪ -‬תקשורת‪.‬‬
‫‪ –5.5‬מהי תקשורת ?‬
‫תקשורת היא תהליך חברתי המהווה חלק בלתי נפרד מהפעילות היום‪ -‬יומית של האדם‪.‬‬
‫תקשורת היא תהליך חברתי מכיוון שהתהליך מתרחש בין בני‪-‬האדם‪ ,‬שניים או יותר‪.‬‬
‫המונח תקשורת יכול להתייחס לדברים שונים מאוד מאלה לאלה‪ ,‬ובעיקר לפעולה או לתהליך של‬
‫העברת מידע; למתן משמעות ונטילתה; לשיתוף במידע ברעיונות‪ ,‬ברשמים או ברגשות; לתהליך‬
‫הקליטה‪ ,‬התפיסה והתגובה; להפעלת השפעה; לכל צורת אינטראקציה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫בתהליך התקשורתי משתתפים המקור היוזם את התהליך = המוען‪ ,‬והיעד שאליו מכוון התהליך‬
‫= הנמען‪ .‬המטרה של התהליך היא העברת מסרים‪ .‬המסר המהווה את התוכן של תהליך‬
‫התקשורת‪.‬‬
‫תקשורת המונים היא סוג מיוחד של תקשורת חברתית בעלת מאפיינים ייחודים של המשתתפים‬
‫בתהליך – של המוען ושל הנמען‪.‬‬
‫את דפוסי התקשורת של החברה המערבית שינתה תקשורת ההמונים‪ .‬תקשורת ההמונים‬
‫התפתחה במקביל להמצאות הטכנולוגיות המודרניות‪ ,‬וכמענה לצרכים תקשורתיים‪ ,‬שנוצרו עקב‬
‫‪2‬‬
‫התגבשותה של חברת ההמונים‪.‬‬
‫‪ –1.1‬אמצעי התקשורת‬
‫מגוון אמצעי התקשורת העומד כיום לרשות הפרט והחברה ‪ ,‬מהספר שנולד לפני כחמש מאות‬
‫שנה‪ ,‬ועד האינטרנט‪ ,‬שעדיין לא ידוע לאן פניו מועדות‪ ,‬נוצר כתוצאה מהניצול של המצאות‬
‫טכנולוגיות כדי לפתח אמצעים‪ ,‬נועדו לענות על צרכים תקשורתיים וחברתיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הספר – המצאת הכתב אפשרה את הופעתו של הספר כאמצעי לשימור ותיעוד הידע‪.‬‬
‫מהפכת הדפוס הפכה את הספר לאמצעי תקשורת המונים‪ .‬הספא ממלא תפקידים כמו‬
‫התיאום והפרשנות‪.‬‬
‫היצירה הביאה להתפתחותה של סוגי ספרים חדשים‪ :‬ספרים כמוצר צריכה לעתות פנאי‬
‫והנאה‪ ,‬כגון ספרי מעשיות וספרים תיאוריים וריאליסטיים בשפת היומיום ובנושאים‬
‫אישיים‪ .‬אולם פריחתו של הספר כמדיום עיקרי להמונים לא האריכה ימים‪.‬‬
‫חדירת העיתונים‪ ,‬הרדיו‪ ,‬הקולנוע‪ ,‬הטלוויזיה ושאר מדיה חדשים חייבה הסתגלות‬
‫‪3‬‬
‫ושינויים‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫דניס מקווייל‪ ,‬מבוא לתקשורת המונים‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‬
‫‪2‬‬
‫הרשקוביץ אביבה‪ ,‬פרקים נבחרים בתקשורת המונים‪ ,1111 ,‬אור עם‬
‫‪3‬‬
‫רונית אלדר‪ ,‬המון תקשורת מבוא לתקשורת המונים‪ ,2991 ,‬רכס‬
‫יחידה חמישית במדעי החברה‬
‫מאיה כרמלי‬
‫עמוד ‪7‬‬
‫‪‬‬
‫העיתון ‪ -‬תולדות העיתון‪ ,‬דומה לתולדות הספר‪ ,‬קשורות למהפכת הכתב ולהמצאת‬
‫הדפוס‪ .‬המצאת הכתב אפשרה את הופעתו של העיתון כאמצעי להעברת מידע‪ ,‬אולם‬
‫בניגוד לספר‪ ,‬הפך לאמצעי תקשורת המונים בסמוך להמצאת הדפוס‪ ,‬התפתח העיתון‪,‬‬
‫בצורתו המוכרת כיום‪ ,‬יחסית‪ ,‬כמאתיים שנה לאחר המצאת הדפוס‪.‬‬
‫לעיתון חמישה מאפיינים‪:‬‬
‫‪ .2‬העיתון הוא פרסום המופיע בתדירות קבועה וגבוהה לפחות פעם בשבוע באופן קבוע‬
‫במשך תקופה ארוכה‪.‬‬
‫‪ .1‬התכנים של הפרסום מודפסים‪.‬‬
‫‪ .1‬הגישה אל הפרסום היא חופשית ובלתי מוגבלת‪.‬‬
‫‪ .1‬התכנים של הפרסום מגוונים ומעניינים ציבור רחב‪.‬‬
‫‪ .1‬העיתון הוא פרסום הממלא תפקיד חברתי המספק צרכים תקשורתיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הקולנוע – הקולנוע נולד בתקופה שבה שעות הפנאי שלל הפרט התארכו והצורך בבידור‬
‫גדל‪ .‬סרט קולנוע הוא סדרה של תמונות דוממות המוקרנות על גבי מסך במהירות‬
‫מסוימת היוצרת אשליה של תנועה‪ .‬במהלך השנים‪ ,‬בתקופת "הטרום קולנוע"‪ ,‬הונחו‬
‫היסודות להמצאת הקולנוע‪ .‬עד לסוף המאה ה‪ 29-‬הומצאו רוב המרכיבים הטכנולוגיים‬
‫החשובים הדרושים לפיתוח הקולנוע‪ :‬המצלמה‪ ,‬המקרנה והפונוגרף‪ ,‬לקראת תחילת‬
‫המאה ה‪ 11-‬נפתרו רוב הבעיות הטכניות של הקולנוע והדרך לפריצת המדיום החדש‬
‫נסללה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הרדיו ‪ -‬ב‪ 2991-‬גילה ג'ולילמו מרקוני שאפשר להעביר אותות על גלי האתר באמצעות‬
‫אנטנה אנכית שבשני קצותיה לוחות מתכת‪ .‬כאשר הומצאה מנורת הרדיו‪ ,‬שבעזרתה היה‬
‫אפשר להגביר את האותות המשודרים ולקבל קליטה טובה יותר‪ ,‬נולד הרדיו‪.‬‬
‫כיום הרדיו הוא אמצעי תקשורת הממלא את תפקיד הסיקור‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הטלוויזיה ‪ -‬הטכנולוגיה בתקשורת היא היכולת לשדר תמונה בנוסף לקול והיכולת‬
‫לשדר תמונה למרחקים ושהמקלט יהיה מסוגל לקלוט שידורים אלו‪.‬‬
‫כל הפרטים בחברה מושפעים מדפוסי התקשורת המעצבים את אופייה‪ .‬אמצעי‬
‫התקשורת בפני עצמם הם שקובעים את דפוסי החשיבה והלימוד של תרבות השפעת‬
‫המדיה על הפסיכולוגיה שלנו מתבטאת באמצעי התקשורת המודרניים‪ ,‬מפיקי סרטים‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫פרסומאים ואנשים בתחומי המוזיקה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ברגר אווה‪ ,‬מבוא לתקשורת‪ ,2991 ,‬אוניברסיטה משודרת‬
‫יחידה חמישית במדעי החברה‬
‫מאיה כרמלי‬
‫עמוד ‪8‬‬
‫‪ - 1.1‬תפקידי התקשורת‬
‫תקשורת ההמונים ממלאת חמישה תפקידים תקשורתיים עיקריים‪:‬‬
‫‪ .2‬סיקור הסביבה‪-‬‬
‫דיווח או מסירת עובדות על אירועים ועל אישים‪.‬‬
‫תפקיד זה מתמלא‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬בפורמט המכונה "חדשות"‪.‬‬
‫‪ .1‬תיאום או קישור‪-‬‬
‫א‪ .‬צירוף של קטעי מידע והצגת המידע בהקשר רחב יותר‪.‬‬
‫ב‪ .‬הכוונה כיצד להבין אירועים ולהגיד עליהם‪.‬‬
‫תפקיד התיאום מתמלא‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬בפורמט של פרשנות‪ ,‬מאמרי מערכת‪ ,‬שיחות‬
‫‪5‬‬
‫וראיונות עם מומחים‪.‬‬
‫‪ .1‬המשכיות –‬
‫העברה מדור לדור של המורשת התרבותית‪.‬‬
‫הטכנולוגיות של תקשורת המונים‪ ,‬החל בדפוס‪ ,‬דרך הצילום וההקלטה לסוגיה וכלה‬
‫בטכנולוגיות החדישות לצורכי אגירת מידע‪ ,‬רק גיוונו והעשירו את צורת העברת המורשת‬
‫‪6‬‬
‫לדור הבא‪.‬‬
‫‪ .1‬בידור –‬
‫הפגת מתחים‪ ,‬של הפרט או של הקבוצה‪.‬‬
‫תפקיד הבידור מתמלא בפורמטים כגון סרטי קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬תכניות מוזיקה‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫שעשועונים ותכניות בידור‪.‬‬
‫‪ .1‬גיוס‪-‬‬
‫א‪ .‬גיבוש או השגת תמיכה פוליטית‪ ,‬בעיקר בתקופת הבחירות‪.‬‬
‫תפקיד זה מתמלא בדרך כלל‪ ,‬בפורמט של תעמולת בחירות‪.‬‬
‫ב‪ .‬השגת תמיכה כלכלית או רכישתה‪.‬‬
‫תפקיד זה מתמלא בפורמט המוכר כפרסומת מסחרית‪.‬‬
‫ג‪ .‬עיצוב דפוסי התנהגות‪ :‬לגרום לקהל היעד לפעול בצורה זו או אחרת‪.‬‬
‫תפקיד זה מתמלא בפורמט תשדירי שירות‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫אביבה הרשקוביץ‪ ,‬פרקים נבחרים בתקשורת המונים‪ ,1111,‬אור עם‬
‫‪6‬‬
‫דינה גורן‪ ,‬תקשורת ומציאות מושגי יסוד בתקשורת המונים‪ ,2991 ,‬כתר הוצאה לאור‬
‫‪7‬‬
‫אביבה הרשקוביץ‪ ,‬פרקים נבחרים בתקשורת המונים‪ ,1111,‬אור עם‬
‫יחידה חמישית במדעי החברה‬
‫מאיה כרמלי‬
‫עמוד ‪9‬‬
‫‪ – 1.1‬תקשורת כסוכן חברות‬
‫תהליך החברות הוא ההתנסות החברתית המתמדת שבאמצעותה אנו מפתחים את הפוטנציאל‬
‫האנושי הגלום בנו ולומדים את דפוסי התרבות שלנו‪ .‬בניגוד ליצורים חיים אחרים שהתנהגותם‬
‫נקבעת על ידי הביולוגיה‪ ,‬אנחנו בני האדם זקוקים להתנסות חברתית כדי ללמוד את דקויות‬
‫התרבות שלנו ולשרוד‪ .‬אנו בונים לעצמנו אישיות על ידי הפנמת הסביבות החברתיות האופפות‬
‫אותנו‪ .‬החברות היא תהליך מורכב הנמשך לאורך כל חיינו‪.‬‬
‫כל התנסות חברתית עשויה להשפיע עלינו ולו במעט‪ .‬עם זאת‪ ,‬בחברות מודרניות‪ ,‬מתועשות‬
‫ופוסט תעשייתיות מספר מסגרות חברתיות מוכרות ממלאות תפקיד חשוב במיוחד בתהליך‬
‫החברות ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫המשפחה ‪ -‬בשל היותה מרכז עולמו של הילד היא סוכן החברות החשוב ביותר‪ .‬במסגרת‬
‫המשפחה לומד הילד את תמונת העולם והחברה‪ .‬הוא לומד להיות עצמאי או תלוי‬
‫באחרים‪ ,‬להסתכן או להימנע מלקחת סיכון‪ .‬הילד לומד מהוריו מהם יחסי שוויון‬
‫אחים לעומת יחסי סמכות ביחסיו עם הוריו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בין‬
‫בית ספר – מרחיב את עולמם חברתי של הילדים ומפגיש אותם עם אנשים בלעי רקע‬
‫חברתי שונה משלהם‪ .‬מפגש זה לא אחת מכתיב את התנהגותם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קבוצת השווים ‪ -‬קבוצה חברתית שחבריה בני אותו גיל ואותה עמדה חברתית ושותפים‬
‫לאותם אינטרסים‪ .‬קבוצת השווים מאפשרת לילדים להשתחרר מהשגחתם הישירה של‬
‫מבוגרים‪ .‬עצמאות חדשה זו מכשירה אותם לגבש יחסים חברתיים בכוחות עצמם ולפתח‬
‫‪8‬‬
‫זהות עצמית נפרדת ממשפחותיהם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תקשורת המונים‪:‬‬
‫בראשית המאה ה‪ 11‬היו אמצעי התקשורת ההמוניים המודפסים לכלי רב השפעה על דעותיהם‬
‫ועמדותיהם של מיליוני בני אדם בארצות המערביות באירופה ובאמריקה‪ .‬עד מהרה התפתחו גם‬
‫אמצעי התקשורת ההמוניים האלקטרוניים‪ ,‬שעם האמצעים המודפסים הפכו לחלק משמעותי‬
‫בתרבות המערב‪ 9 .‬בחברה המודרנית לאמצעי התקשורת חשיבות מרובה‪ .‬בחברות מסורתיות‬
‫למדו רוב בני האדם להכיר את המציאות מהתנסותם הישירה בטבע ובחברה וממידע שקיבלו‬
‫מקרובים להם‪ .‬אמצעי תקשורת ההמונים מביאים את המידע הזה לאנשים רבים‪ ,‬ביניהם גם למי‬
‫‪10‬‬
‫שלא יודע קרוא וכתוב‪ ,‬ומרחיבים את עולמם‪.‬‬
‫השפעותיהם של אמצעי התקשורת ההמוניים‪ ,‬ובעיקר הטלוויזיה‪ ,‬על בני נוער וילדים מגלות‬
‫אפשרויות חיוביות רבות לתרומה להתפתחותם‪ .‬כזו היא למשל‪ ,‬הרחבת הידע על אודות החברה‪,‬‬
‫אירועים אקטואליים‪ ,‬מקצועות ועיסוקים שונים‪ ,‬ספורט אמנות ועוד‪ .‬מצד שני קיימות סכנות‬
‫להשפעות השליליות של אמצעי התקשורת‪ ,‬בעיקר על ילדים ובני נוער‪ ,‬עקב חשיפה לתכנים‬
‫הקשורים לעולם המבוגרים ולהשפעות שליליות נוספות כגון אלימות מילולית בכנסת‪ ,‬פיגועי‬
‫‪11‬‬
‫תופת ועוד‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫ג'ון ג'‪ .‬משוניס‪" ,‬סוציולוגיה"‪ ,2999 ,‬האוניברסיטה פתוחה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫נ‪ .‬נווה ר‪ .‬אלעד א‪ .‬רן‪ ,‬סוציולוגיה‪ :‬במעגלי החברה חברות‪ ,1111 ,‬רכס‬
‫‪10‬‬
‫רות כץ‪-‬אופנהיימר‪ ,‬חיברות מילדות לבגרות‪ ,‬התשס"א‪ ,‬מעלות‬
‫‪11‬‬
‫נ‪ .‬נווה ר‪ .‬אלעד א‪ .‬רן‪ ,‬סוציולוגיה‪ :‬במעגלי החברה חברות‪ ,1111 ,‬רכס‬
‫יחידה חמישית במדעי החברה‬
‫מאיה כרמלי‬
‫עמוד ‪11‬‬
‫לסיכום‪ ,‬בפרק זה דנתי בתקשורת כמשתנה הבלתי תלוי בעבודתי‪.‬‬
‫בפרק זה הגדרתי מהי תקשורת‪ ,‬הצגתי את אמצעי תקשורת ההמונים‪.‬‬
‫הצגתי בפרק זה גם את תפקידי תקשורת ההמונים בחיי הפרט‪ .‬פירטתי מהו תהליך החברות‪,‬‬
‫הצגתי את סוכני החברות תוך התמקדות בתקשורת המונים כסוכן חברות‪.‬‬
‫בפרק הבא אציג את המשתנה התלוי של עבודתי שהוא דימוי גוף‪.‬‬
‫יחידה חמישית במדעי החברה‬
‫מאיה כרמלי‬
‫עמוד ‪11‬‬
‫פרק ‪ :1‬משתנה תלוי ‪ -‬דימוי גוף‬
‫בפרק זה אציג את המשתנה התלוי בעבודתי – דימוי גוף‪.‬‬
‫‪ - 1.1‬מהו דימוי גוף ?‬
‫דימוי גוף הוא האופן שבו אנו תופשים את גופנו‪:‬‬
‫‪‬‬
‫איך אנחנו רואים את עצמנו או מדמיינים שאנחנו נראים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אני יכולה לחשוב‬
‫אני מאוד כפופה‪ ,‬כשבעצם זה לא נכון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫איך אנחנו מרגישים שאחרים תופשים אותנו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מה האמונות שלנו לגבי ההופעה החיצונית שלנו (לדוגמא‪ ,‬אני יפה‪ ,‬אני רזה‪ ,‬אני‬
‫גבוהה וכו')‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מה אנחנו מרגישים לגבי הגוף שלנו (אוהבים‪ ,‬שונאים‪ ,‬אמביוולנטיים‪ ,‬וכו')‬
‫איך אנחנו מרגישים בתוך הגוף שלנו (נוח‪ ,‬אי נוחות‪ ,‬וכו')‬
‫‪12‬‬
‫אנו חווים את עצמנו כיחידה אחת – גוף ונפש‪ .‬האחדות בין הגוף לנפש היא פן חשוב מאוד בדימוי‬
‫הגופני כי קיימת זהות גדולה בין גופינו לבין מי שאנחנו‪ .‬הגוף זה "אנחנו" ולכן יחסנו אל עצמנו‬
‫‪13‬‬
‫מתבטא באופן בו אנו מתייחסים אל גופנו ותופשים אותו‪.‬‬
‫בגיל ההתבגרות ‪ ,‬דימוי הגוף משתנה ומתערער ממתבגר למתבגר‪ .‬דימוי גוף בגיל זה נתון‬
‫להתגבשות‪ ,‬ודווקא כאן הצורך בשלמות גדל‪ .‬במתבגר חלים שינויים גופניים רבים‪ :‬התרחבות‬
‫הירכיים והאגן‪ ,‬התרחבות הכתפיים‪ ,‬תווי הפנים גדלים‪ ,‬פצעונים‪ ,‬שיער ערווה וכדומה‪.‬‬
‫על המתבגר לקבל את כל אלו‪ ,‬להתרגל אליהם ולהתמודד איתם‪ ,‬דבר שלא קל בכלל‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪12‬‬
‫הרצאה מאת איריס אבידור– פסיכולוגית‪" ,‬דימוי גוף וחשיבותו"‪,‬‬
‫‪13‬‬
‫ענת פרי‪ -‬פיאמנטה‪" ,‬פסיכולוגיה מדוברת"‪ ,‬מודן הוצאה לאור בע"מ‪2999 ,‬‬
‫‪14‬‬
‫סטאר‪ ,‬אלין‪" ,‬ילדים ואכילה"‪ ,‬תל אביב‪ :‬אלפא זמורה ביתן‪ ,2991 ,‬עמ' ‪111-111‬‬
‫יחידה חמישית במדעי החברה‬
‫מאיה כרמלי‬
‫עמוד ‪12‬‬
‫‪ – 1.1‬מהו דימוי עצמי ?‬
‫הדימוי העצמי הוא גורם מרכזי באישיותו של האדם‪ .‬לפיו הוא יודע מי הוא‪ ,‬כיצד להעריך את‬
‫עצמו‪ ,‬כיצד אחרים מעריכים אותו וכיצד להתנהג‪.‬‬
‫הדימוי עצמי מורכב מהתכונות שהאדם מייחס לעצמו‪ ,‬והדרך שבה הוא מעריך את התכונות‬
‫הללו‪ .‬הוא כולל את תפיסותיו של האדם לגבי עצמו בתחומים שונים‪ :‬הכישורים שלו‪ ,‬התכונות‬
‫הגופניות שלו‪ ,‬והתכונות האישיות בדרך שהוא תופס אותן‪" :‬האם אני חכם‪ ,‬יפה‪ ,‬או מוכשר‬
‫במקצוע כלשהו"‪.‬‬
‫מרכיב חשוב של הדימוי העצמי הוא הערכה עצמית‪ .‬כלומר‪ ,‬הערך שאדם מייחס לתכונות שלו‪.‬‬
‫הוא מעריך אותן כחיוביות‪ ,‬שליליות‪ ,‬טובות‪ ,‬רעות וכד'‪.‬‬
‫ככל שהערכתו של אדם לגבי התכונות שלו מוצגות כערך חיובי ומשמעותי יותר‪ ,‬האדם ירגיש טוב‬
‫יותר עם עצמו‪ .‬לעומת זאת ‪ ,‬אדם הנוטה להרגיש תחושה של חוסר ערך עצמי וחוסר כישרון ירגיש‬
‫‪15‬‬
‫נחיתות‪.‬‬
‫מילדות הפרט צובר מידע על עצמו ועל העולם‪ ,‬ותוך פעילות עם גומלין עם סביבתו החיצונית סופג‬
‫התרשמות על עצמו‪ .‬הפרט רואה את עצמו מבחוץ כפי שנראה לו שאחרים תופסים אותו‪ ,‬דבר‬
‫אשר יוצר אצל הפרט רגשות ומחשבות לגבי עצמו‪ ,‬והם הבונים את ומפתחים את דימויו העצמי‪.‬‬
‫במהלך תקופת הבגרות קיימים מספר גורמים התורמים לייצוב ושינוי הדימוי העצמי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שינויים במבנה הגוף‪.‬‬
‫שינויים ביכולת הקוגניטיבית והאינטלקטואלית‪ :‬השגת החשיבה האופרציולנית –‬
‫פורמאלית היוצרת דימוי עצמי מורכב ומובחן יותר‪.‬‬
‫דרישות החברה‪ :‬כוללת דרישה לקבלת החלטות בתחומי עיסוק‪ ,‬ערכים והתנהגות‬
‫‪16‬‬
‫והתנסות בתפקידים חדשים‪.‬‬
‫דימוי עצמי אינו עשוי מקשה אחת אלא בנוי מכמה פנים‪ .‬ויליאם פיטס (‪ ,)Fitts, 1965‬מהחוקרים‬
‫החשובים בתחום הדימוי העצמי‪ ,‬שאף הרכיב שאלון למדידתו‪ ,‬מבחין בין חמישה מרכיבים‬
‫בדימוי העצמי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫דימוי עצמי – תפיסת האדם את תכונות אישיותו‪.‬‬
‫דימוי גופני – תפיסת האדם את גופו‪ ,‬את בריאותו‪ ,‬ואת הופעתו החיצונית‪.‬‬
‫דימוי מוסרי – תפיסת האדם את מוסריותו ואת התנהגותו לפי הנורמות המקובלות‪.‬‬
‫דימוי משפחתי – תפיסת האדם את עצמו בתוך המסגרת המשפחתית ואת יחס המשפחה‬
‫אליו‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫דימוי חברתי – תפיסת האדם את עצמו ביחס לזולתו בתוך אינטראקציות חברתיות‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫בל אל ציפי‪ ,‬נוימאיר מרים‪" ,‬מפגשים עם הפסיכולוגיה"‪ ,‬רכס ‪2991‬‬
‫‪16‬‬
‫רוזמן מיכל‪ ,‬זלצמן נילי ופרנקל רזיה‪" ,‬זהות אישית‪ -‬עבודה עם קבוצת מתבגרים"‪ ,‬הוצאת רמות‪2999 ,‬‬
‫‪17‬‬
‫בראל ציפי‪ ,‬נוימאיר מרים‪" ,‬מפגשים עם הפסיכולוגיה"‪ ,‬רכס‪1121 ,‬‬
‫יחידה חמישית במדעי החברה‬
‫מאיה כרמלי‬
‫עמוד ‪13‬‬
‫‪ – 1.1‬הגדרות דימוי גוף‬
‫בתחום החינוך הגופני משתמשים לעיתים קרובות במושג דימוי גוף‪ .‬חוקרים שונים נותנים למושג‬
‫הגדרה ומשמעות שונה‪ .‬בעקבות ההגדרות השונות למושג‪ ,‬יש שימוש במושגים נרדפים‪,‬‬
‫כגון‪Body Concept, Body Image, Body Schema, Body Cathexis.:‬‬
‫‪‬‬
‫פרויד (‪ )2917‬איננו משתמש ישירות במושג דימוי גוף‪ .‬לפי תפיסתו‪ ,‬הגוף משמש מקור‬
‫ותשתית לבניית האגו‪" .‬האני" של האדם הוא בראש ובראשונה "האני" של הגוף‪ .‬הכוונה‬
‫היא שה"אני" מתפתח תוך כדי התפתחות הגוף‪ .‬כאשר ישנה הפרעה בהתפתחות חל‬
‫קיבעון שיכול להשפיע על התפתחות האישית ודימוי הגוף‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪18‬‬
‫אלדר (‪ )2911‬איננו משתמש ישירות גם הוא במושג דימוי גוף‪ .‬לפי השקפתו‪ ,‬אדם אשר‬
‫חש נחות באספקט מסוים בגופו‪ ,‬ישליך ויכלול הרגשה זו בדימוי גופו‪ .‬רגש נחיתות זה‬
‫עלול לגרום לאדם לפיצוי של רגש זה בדרך של שימוש מוגזם באיבר מסוים או שישאף‬
‫להצטיין בתחום פעילות מסוים‪ ,‬על מנת לחוש בעל ערך‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הד (‪ )2911‬טוען כי דמות הגוף היא "הסכימה‪-‬הפלטית" או המודל שיש לאדם לגבי גופו‪.‬‬
‫מקור התחושות הוא התנועה והשינוי בתנוחות הגוף‪ .‬כל תנועה יוצרת תחושות‬
‫המאורגנות ומפורשות ע"י המוח‪ ,‬בהתאם לסכימות הגופניות‪ ,‬שנוצרו מהתחושות של‬
‫תנועות קודמות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שידלר (‪ )2911‬טוען כי דימוי הגוף הוא ה"תמונה הכללית"‪ ,‬שיש לאדם כלפי גופו‪ .‬הדימוי‬
‫מהווה מכלול של סכימות מודעות ולא מודעות הנוצרות ממכלול התחושות‪ ,‬שיש לאדם‬
‫מגופו‪ .‬דימוי גוף מהווה גורם המשפיע על תפיסת האדם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פישר (‪ )2971‬תופס את דימוי הגוף כמכלול התחושות והרגשות שיש לאדם כלפי גופו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לדעתו של ויתקין (‪ ,)2911‬דימוי הגוף הוא ההשתקפות המודעת והלא מודעת‪ ,‬ההכרתית‬
‫והרגשית‪ ,‬שיש לאדם כלפי גופו‪ .‬ככל שלאדם יש יכולת בידול (מבדיל את עצמו) בין הגוף‬
‫והסביבה‪ ,‬הדימוי חיובי יותר‪.‬‬
‫הדימוי הגופני הוא תוצר של יחסי הגומלין בין הגוף והסביבה הפיזית החברתית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קהפארט (‪ )2972‬תופס את דימוי הגוף כמוצג תפיסתי‪ ,‬שיש לאדם‪ ,‬כלפי גופו הנוצר‬
‫כתוצאה מהסתכלות בתנועה של איברי הגוף והמודעות לקשר הגומלין בין האיברים‬
‫ולאובייקטים במרחב‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪18‬‬
‫גלאור יעקב‪ ,‬לנדר רות‪ ,‬שובל אלה‪" ,‬דימוי גוף"‪ ,‬הוצאת ספרים‪2991 ,‬‬
‫‪19‬‬
‫גלאור יעקב‪ ,‬לנדר רות‪ ,‬שובל אלה‪" ,‬דימוי גוף"‪ ,‬הוצאת ספרים‪2991 ,‬‬
‫יחידה חמישית במדעי החברה‬
‫מאיה כרמלי‬
‫עמוד ‪14‬‬
‫‪ - 1.1‬תיאורית "האני במראה"‪ -‬צ'רלס קולי‬
‫צ'רלס הורטון קולי היה אחד מראשוני הסוציולוגים שפיתחו תיאוריה של התפתחות העצמי‪ .‬על‬
‫פיה זהות האדם מתפתחת תוך אינטראקציה עם הסביבה‪ .‬קולי הסביר כיצד מתגבשת התפיסה‬
‫העצמית של היחיד בתהליך החברות‪ ( .‬תהליך החברות‪ -‬מתייחס באופן כללי לתהליך של השפעה‬
‫חברתית שבאמצעותו היחיד רוכש את תרבותו ואת תרבות המשנה שלו‪ ,‬ומפתח את עצמיותו‪.‬‬
‫תהליך החברות נמשך לאורך כל החיים‪ .‬המונח חברות מתאר את הדרכים שבהן היחיד לומד‬
‫ומפנים את הערכים‪ ,‬הנורמות ואת התפקידים המקובלים בתרבותו ומתייחס לתהליך באמצעותו‬
‫לומד היחיד לנהוג ע"פ הנורמות המקובלות בתרבותו‪).‬‬
‫ע"פ התיאוריה של קולי לכל אחד יש הבנה של היותנו בעלי זהות נפרדת‪ ,‬שונה מאחרים "העצמי"‪.‬‬
‫הבנה זו אינה מולדת אלא נוצרת תוך מגעינו עם אנשים אחרים‪.‬‬
‫באמצעות תצפיות בילדיו פתח קולי את תיאוריית "האני במראה" שעל פיה העצמי מתפתח‬
‫בתהליך חברתי בן ‪ 1‬שלבים‪:‬‬
‫‪ .2‬אנו תופסים כיצד אחרים תופסים את התנהגותנו‪.‬‬
‫‪ .1‬אנו תופסים מהו שיפוטם של אחרים לגבי התנהגותנו‪.‬‬
‫‪ .1‬אנו מעריכים את התנהגותנו בהתאם לתגובות האחרים כלפיה‬
‫כלומר‪ :‬אנשים מבינים את עצמם ע"י כך שהם מדמים את רגשותיהם של אחרים כלפי התנהגותם‬
‫והופעתם‪ .‬הרעיון בתיאוריה של קולי הוא ש"האני במראה" אינו השתקפות ישירה של מה‬
‫שאחרים תופסים לגבי היחיד‪ ,‬אלא זהו שילוב של פעולות חברתיות כגון‪ :‬צפייה‪ ,‬דמיון‪ ,‬תגובות‬
‫‪20‬‬
‫מצד אחרים‪ ,‬פרשנות מצד היחיד לתגובות אלה ופרשנות סובייקטיבית של היחיד‪.‬‬
‫"האדם אינו מה שהוא חושב שהוא‬
‫הוא גם אינו מה שאחרים חושבים שהוא‪.‬‬
‫האדם הינו מה שהוא חושב שאחרים חושבים שהוא‪".‬‬
‫לסיכום‪ :‬בפרק זה דנתי בדימוי גוף כשמשתנה התלוי בעבודתי‪.‬‬
‫בפרק הגדרתי את מהו דימוי גוף‪ ,‬פירטתי מהו דימוי עצמי שכן דימוי גוף הוא חלק מרכזי בדימוי‬
‫העצמי‪ ,‬הצגתי הגדרות שונות למושג דימוי גוף וכן הצגתי תיאוריה מרכזית בדימוי הגוף שהיא‬
‫התיאוריה של צ'רלס קולי "אני במראה"‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫נווה‪ ,‬ניסן‪ ,‬אלעד‪ ,‬רונית‪ ,‬רן‪ ,‬אורית‪" ,‬סוציולוגיה במעגלי החברה – חברות"‪ ,‬רכס‪1111 ,‬‬
‫יחידה חמישית במדעי החברה‬
‫מאיה כרמלי‬
‫עמוד ‪15‬‬
‫פרק ‪ :1‬פרק מקשר‬
‫במהלך כתיבת עבודתי נתבקשתי למצוא מחקר\מאמר אשר ישקפו את עבודתי ויעזרו לי בכתיבת‬
‫העבודה‪.‬‬
‫המחקר "עיצוב הגוף וחיטוב הזהות‪ :‬ייצוגי הגוף בטלוויזיה המסחרית"‪ ,‬שנכתב על ידי ד"ר דליה‬
‫לירן‪-‬אלפר וד"ר עמית קמה‪ ,‬עוסק בשיח האסתטי המיוצר בטלוויזיה המסחרית בישראל ‪.‬‬
‫המחקר נגזר מן השאלה כיצד ניתן לשרטט את גבולותיו ואת תכונותיו של הגוף המוצג‬
‫בטלוויזיה תוך התמקדות בשלושה מימדים ‪:‬משקל ‪,‬גיל ובריאות) אליהם התייחסו כאל רצפים‬
‫ולא כאל קטבים דיכוטומיים ‪(.‬כמו–כן נבחנו קשרים הדדיים בין מימדים אלו וגם עם משתנים‬
‫אחרים ‪:‬מגדר ‪,‬מעמד סוציו–אקונומי וכדומה ‪.‬עוד נבדק האם ניתן להבחין בהבדלים בנוגע‬
‫למימדים דלעיל בין סוגות שונות ובין תוכניות מקור לתוכניות מיובאות ‪ .‬על מנת להשיג יעדים‬
‫אלו הוקלטו ונותחו כל השידורים במרוצת ארבעה ימי שידור מלאים שנבחרו אקראית במהלך‬
‫ארבעה חודשים בשנת ‪ 2005‬בשני הערוצים המסחריים ‪.‬לאחר מכן בוצע ניתוח תוכן איכותני ‪,‬‬
‫שנעזר במיפוי ראשוני של המאפיינים הגופניים של מכלול הדמויות שהופיעו על המרקע‪.‬‬
‫נמצא כי אנשים עם צבע עור ‪,‬מבנה גוף או משקל' לא תקניים ‪',‬ובאופן מיוחד לקויות גופניות ‪,‬‬
‫מוכחדים סמלית כמעט לחלוטין‪ .‬במיון הדמויות הנוכחות על מסך הטלוויזיה לדמויות‬
‫אמיתיות ולדמויות בדיוניות מצאנו כי מרבית כהי העור ‪,‬השמנים והקשישים הופיעו כדמויות‬
‫אמיתיות בתוכניות חדשות ‪,‬תעודה ותוכניות אירוח‪ .‬ברצון החוקרים לטעון שתפקיד ציבורי‬
‫ומיקום גבוה–יחסית בהירארכיה החברתית הם המכשירים את בעלי הגוף ה'אחר ' זה החורג מן‬
‫המימדים המקובלים כאסתטיים ומעניקים לגיטימציה לנוכחותם במציאות הסמלית ‪.‬חשוב‬
‫לציין כי לגבי קבוצת אחת נמצאו ממצאים הפוכים ‪:‬מרבית הדמויות של בעלי הגוף ה'פגום'‬
‫דהיינו אנשים עם לקויות גופניות נראות–לעין ‪ -‬הן בדיוניות ‪.‬הלקות הגופנית במקרים אלו‬
‫נועדה ‪,‬יש להניח ‪,‬לשרת התפתחויות נרטיביות ולהקל ביצירת דרמות עלילתיות‪.‬‬
‫מכאן ניתן ללמוד שאנשים עם צבע עור שונה‪ ,‬מבנה גוף או משקל שונים‪ ,‬מוכחדים מהטלוויזיה‬
‫כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מחקר זה מתקשר לעבודתי בכך שהוא בודק את המשתנים‪ ,‬כלומר‪ ,‬כיצד הטלוויזיה המסחרית‬
‫משפיעה על ייצוג הגוף (דימוי הגוף)‪ ,‬כיצד מיוצגות דמויות שונות בטלוויזיה ומהן השפעתן על‬
‫דימוי גוף‪.‬‬
‫סימוכין נוספים לקשר בין השפעות המסרים מהמדיה לבין דימוי גוף ניתן למצוא גם בפרק‬
‫הראשון של הספר "נשים לגופן"‪.‬‬
‫הספר נכתב בהשראת רב המכר האמריקני ”‪ “Our Bodies Ourselves‬והותאם לראשונה‪,‬‬
‫תרבותית וחברתית‪ ,‬לנשים דוברות עברית בישראל‪.‬‬
‫יחידה חמישית במדעי החברה‬
‫מאיה כרמלי‬
‫עמוד ‪16‬‬
‫הפרק עוסק בהשפעת דימוי הגוף שלנו על חיינו‪ ,‬דרכי התעצבותו ובדרכי ההתמודדות שלנו‪.‬‬
‫העיסוק האינטנסיבי בגוף שלנו ובמראהו מלווה אותנו מילדות בהקשרים וברמות משתנות‪,‬‬
‫בהתאם לגורמים חיצונים ופנימיים‪ .‬הגוף הנשי קיים במגוון מדהים של צורות‪ :‬אנחנו גבוהות‪,‬‬
‫נמוכות‪ ,‬רזות‪ ,‬שמנות‪ ,‬חסונות או שבריריות‪ ,‬לעיניים שלנו מגוון צורות וצבעים‪ ,‬לעורנו קשת‬
‫רחבה של גוונים ולשיערנו צבעים ומרקמים רבים‪ .‬את כולנו עם זאת שופטים (אחרים‪/‬ות וגם‬
‫אנחנו) על פי מדדים בלתי הגיוניים המייצרים דימוי יופי אידיאלי‪ ,‬בלתי מושג עבור מרביתנו ‪.‬‬
‫תיאור זה מתקשר לעבודתי בכך שהוא מעניק תיאור מדויק של דימוי גוף ואת ההשפעות עליו‪.‬‬
‫שני הפריטים משלימים זה את זה‪ .‬המחקר עוסק בייצוגי הגוף בטלוויזיה המסחרית והספר עוסק‬
‫בדימוי גוף וממה הוא מושפע‪ .‬ניתן להבין כי האחד הגורמים המשפיעים על דימוי גוף הוא‬
‫הטלוויזיה המסחרית‪ .‬לכן‪ ,‬המחקר והפרק הראשון בספר "נשים לגופן" משלימים זה את זה‬
‫בהקשר לעבודתי‪.‬‬
‫יחידה חמישית במדעי החברה‬
‫מאיה כרמלי‬
‫עמוד ‪17‬‬
‫סיכום החלק התיאורטי‪:‬‬
‫עבודתי עוסקת בקשר בין שכיחות המסרים מהתקשורת לבין דימוי גופן של נערות‪.‬‬
‫ניתן להסיק כי דימוי גופן של נערות מושפע מאוד מהמדיה ומהתקשורת‪ ,‬אשר מכתיבים את‬
‫אידיאל היופי אליו‪ ,‬מגיל צעיר‪ ,‬הנערות מנסות להדמות ולעיתים ניסיונות אלו עלולים לגבות‬
‫מחיר‪.‬‬
‫בפרק הראשון דנתי בתקשורת כמשתנה הבלתי תלוי בעבודתי‪.‬‬
‫בפרק זה הגדרתי מה זה תקשורת והצגתי את אמצעי תקשורת ההמונים‪ .‬כמו כן פירטתי את‬
‫תפקידיה של התקשורת בחיי הפרט והסברתי מה תפקידה של התקשורת כסוכן חברות‪.‬‬
‫בפרק השני דנתי בדימוי גוף כמשתנה התלוי בעבודתי‪.‬‬
‫בפרק זה הגדרתי מהו דימוי גוף כן הוא חלק מהדימוי העצמי לכן הקדשתי תת פרק לדימוי עצמי‪,‬‬
‫הצגתי והעליתי הגדרות רבות ושונות לגבי דימוי הגוף‪ ,‬ההגדרות איתן אני הכי מזדהה הן‬
‫ההגדרות של שידלר (‪ )2911‬ושל ויתקין (‪ .)2911‬הצגתי תיאוריה מרכזית בדימוי גוף "אני במראה"‬
‫של צ'רלס קולי‪.‬‬
‫בפרק השלישי‪ ,‬הפרק המקשר‪ ,‬הצגתי את המחקר שבו אני נעזרת בעבודתי‪.‬‬
‫המחקר עוסק ייצוגי הגוף בטלוויזיה המסחרית בישראל ומציג את השיח האסתטי המיוצר‬
‫בטלוויזיה המסחרית בישראל‪ .‬הבאתי סימוכין נוספים לעבודתי מהפרק הראשון של הספר "נשים‬
‫לגופן" והסברתי כיצד הוא עוזר לי בכתיבת העבודה‪.‬‬
‫יחידה חמישית במדעי החברה‬
‫מאיה כרמלי‬
‫עמוד ‪18‬‬
‫יחידה חמישית במדעי החברה‬
‫מאיה כרמלי‬
‫עמוד ‪19‬‬
‫מבוא למחקר שדה‪:‬‬
‫בחלק התיאורטי בעבודתי‪ ,‬ערכתי סקירה שמהווה רקע לעבודת השדה שלי ונותנת היבטים‬
‫תיאורטיים של השערת המחקר‪.‬‬
‫בחלק המחקרי אני מבקשת לבדוק את הקשר בין שכיחות המסרים מהמדיה לבין דימוי גופן של‬
‫נערות‪.‬‬
‫שאלת המחקר של עבודתי היא‪ :‬האם קיים קשר בין שכיחות המסרים מהמדיה לבין דימוי גופן‬
‫של נערות‪.‬‬
‫מכאן נגזרת השערת המחקר שהיא‪ :‬ישנו קשר בין שכיחות המסרים מהמדיה לבין דימוי גופן של‬
‫נערות‪ ,‬ככל ששכיחות המסרים גבוהה יותר כך דימוי גופן של הנערות שלילי יותר לעומת זאת‪,‬‬
‫ככל ששכיחות המסרים מהמדיה נמוכה יותר כך דימוי גופן של נערות יהיה גבוה יותר‪.‬‬
‫המשתנה הבלתי תלוי בעבודתי הוא‪ :‬תקשורת‪.‬‬
‫הגדרה נומינלית‪ -‬ערוץ המשמש לתקשורת המונים‪ ,‬שבאמצעותו מועבר מידע לציבור הרחב‪.‬‬
‫הגדרה אופרטיבית‪ -‬תקשורת המונים מתחלקת לקבוצות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫תקשורת מודפסת‪ -‬הכוללת בתוכה את העיתונים‪ ,‬הספרים‪ ,‬המגזינים וכו'‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תקשורת משודרת – הכוללת בתוכה את הקולנוע‪ ,‬הטלוויזיה‪ ,‬הרדיו וכו'‪.‬‬
‫המשתנה התלוי בעבודתי הוא‪ :‬דימוי גוף‪.‬‬
‫הגדרה נומינלית – התמונה של גופנו כפי שאנו יוצרים אותה במוחנו‪.‬‬
‫הגדרה אופרטיבית – המחקר יבדוק את דימוי גופן של הנערות – האם הוא חיובי או שלילי‪.‬‬
‫יחידה חמישית במדעי החברה‬
‫מאיה כרמלי‬
‫עמוד ‪21‬‬
‫שיטת המחקר‪:‬‬
‫א‪ .‬אוכלוסיית המחקר‪ -‬בעבודתי בחרתי לחקור אוכלוסיית מחקר אחת ‪:‬‬
‫‪ 11‬נערות במהלך ההתבגרות בגילאים ‪ 21-29‬אשר לומדות בבית הספר עמי אסף‪.‬‬
‫ב‪ .‬כלי המחקר –‬
‫כלי המחקר בעבודתי הוא שאלון סגור‪.‬‬
‫זוהי שיטת איסוף הנתונים השכיחה ביותר במחקרים במדעי החברה‪.‬‬
‫השאלון כולל מספר רב של שאלות בהן הנחקר מתבקש לדווח על תפיסותיו‪ ,‬עמדותיו‬
‫והתנהגותו בעבר ובהווה‪ ,‬על תוכניותיו לעתיד‪ ,‬על גילו‪ ,‬מינו וכו'‪.‬‬
‫בעבודה זו נבחרו מספר שאלות סגורות בעלות מספר תשובות אלטרנטיביות מוכנות‬
‫מראש והנחקר מתבקש לבחור ולסמן אחת מבניהן‪.‬‬
‫שאלות נוספות שמופיעות בשאלון מתייחסות לרקע של הנבדק‪.‬‬
‫ישנם יתרונות וחסרונות לשאלון סגור‪:‬‬
‫יתרונותיו של שאלון ‪:‬‬
‫‪ .2‬ניתן לכלול אוכלוסיה רחבה במדגם‪.‬‬
‫‪ .1‬קל להשוות בין תשובות הנבדקים‪.‬‬
‫‪ .1‬השאלון נוח להעברה וקל לעיבוד סטטיסטי ע"י המחשב‪.‬‬
‫‪ .1‬שאלון מובנה וסגור הוא זול ומהיר‪.‬‬
‫‪ .1‬שאלון הוא בעל מהימנות שחזור גבוהה‪ ,‬קל לחזור עליו באותו כלי מחקר‪.‬‬
‫‪ .1‬השאלון הוא בעל מהימנות בין אישית גבוהה‪ ,‬לאישיותו של החוקר אין השפעה על איסוף‬
‫הממצאים‪.‬‬
‫חסרונותיו של שאלון ‪:‬‬
‫‪ .2‬בשאלון אפשרויות התשובה של המרואיין מוגבלות‪ ,‬לעיתים הוא לא מוצא‬
‫תשובה מתאימה ואז מאבד החוקר מידע חשוב‪.‬‬
‫‪ .1‬לא תמיד המשיב מבטא את עמדותיו או דובר אמת‪.‬‬
‫‪ .1‬קשה לנבא האם עמדותיו של הנשאל (המשיב) מבטאות את התנהגותו בפועל‪.‬‬
‫‪ .1‬כמו בכל שיטות מחקר גם כאן החוקר יקבל תשובות שמתאימות לאופן שבו‬
‫ניסח את שאלות המחקר‪.‬‬
‫לכן כדי לבצע מחקר באמצעות שאלונים נדרש ידע רב על חיבור השאלות והדרכים לניתוח‬
‫הממצאים‪.‬‬
‫יחידה חמישית במדעי החברה‬
‫מאיה כרמלי‬
‫עמוד ‪21‬‬
‫מקרא לשאלון‪:‬‬
‫השאלון בנוי מ‪ 29‬שאלות כאשר הוא מחולק לשלושה חלקים‪:‬‬
‫החלק הראשון של השאלון – שאלה ‪ – 2‬משתנה הרקע של הנחקרת‪.‬‬
‫החלק השני של השאלון ‪ -‬שאלות ‪ 1-22‬עוסקות במשתנה התלוי בעבודתי – דימוי גוף‪.‬‬
‫ערכים‪:‬‬
‫‪ =2‬לא מסכימה בכלל‪ =1 ,‬לא מסכימה‪ =1 ,‬מסכימה‪ =1 ,‬מסכימה מאוד‬
‫ערכים ‪ 2,1‬מציינים ערכים נמוכים של דימוי גוף – דימוי שלילי‪.‬‬
‫ערכים ‪ 1,1‬מציינים ערכים גבוהים של דימוי גוף – דימוי חיובי‪.‬‬
‫טווחו ממוצע תשובות הנבדקות נע בין ‪ 11 -21‬מינימום ומקסימום‪.‬‬
‫ממוצע שנע בין ‪ 21-11‬מצביע על דימוי גוף שלילי‪.‬‬
‫ממוצע שנע בין ‪ 11-11‬מצביע על דימוי גוף חיובי‪.‬‬
‫בשאלון ישנן שאלות בסקלה הפוכה‪ ,‬שאלות כאלה הן שאלות מספר ‪ .7,22:‬שאלות בסקלה הפוכה‬
‫באות לבדוק את אמינות הנחקרות ואת עקביות התשובות‪.‬‬
‫החלק השלישי של השאלון – שאלות ‪ 21-29‬עוסקות במשתנה הבלתי תלוי בעבודתי ‪ -‬מידת‬
‫השפעת התקשורת על הנחקרת ‪.‬‬
‫ערכים‪:‬‬
‫‪ =2‬לא מסכימה בכלל‪ =1 ,‬לא מסכימה‪ =1 ,‬מסכימה‪ =1 ,‬מסכימה מאוד‬
‫ערכים ‪ 2,1‬מציינים ערכים נמוכים של המשתנה‪ ,‬המבטאים חשיפה מועטה למסרים מהמדיה‪.‬‬
‫ערכים ‪ 1,1‬מציינים ערכים גבוהים של המשתנה‪ ,‬המבטאים חשיפה מרובה למסרים מהמדיה‪.‬‬
‫בחלק זה ‪ 9‬שאלות וטווח ממוצע התשובות ינוע בין ‪ ,9-11‬לכן טווח ממוצע התשובות הנע בין ‪9-‬‬
‫‪ 11‬מצביע על שכיחות נמוכה של המשתנה – כלומר השפעת תקשורת נמוכה‪ ,‬בעוד שטווח ממוצע‬
‫התשובות הנע בין ‪ 12-11‬מצביע על שכיחות גבוהה של המשתנה השפעת תקשורת גבוהה‪.‬‬
‫השאלון מצורף לעבודה כנספח מספר ‪.2‬‬
‫יחידה חמישית במדעי החברה‬
‫מאיה כרמלי‬
‫עמוד ‪22‬‬
‫מהלך המחקר‬
‫מהלך המחקר חשוב לצורך היכולת לשחזר את המחקר באותו אופן שוב ושוב כפי שבוצע‬
‫לראשונה‪ ,‬דבר המעלה את מהימנות המחקר‪.‬‬
‫המחקר בעבודתי יבוצע ע"י חלוקת שאלונים לבנות נוער מכיתות י'‪-‬יב' בבית ספר "עמי אסף"‬
‫במהלך יום הלימודים במשך כשבוע‪.‬‬
‫לנבדקות יוסבר כי השאלון הוא אנונימי ועליהן לענות עליו באופן אישי‪ .‬עוד יוסבר לנבדקות‬
‫שמטרת השאלון היא לעבודת חקר הנעשית במסגרת היחידה החמישית במגמת מדעי החברה‬
‫בלבד‪ ,‬ולכן לא יעשה בשאלון שימוש למטרות נוספות‪.‬‬
‫משך הזמן שיעמוד לרשות הנבדקות על מנת לענות על השאלון הוא של כ‪ 21-11 -‬דקות ‪ ,‬כאשר‬
‫תוצג בפניהן הזכות המלאה שברשותן להפסיק את מתן התשובות לשאלון בכל רגע נתון ‪.‬‬
‫יחידה חמישית במדעי החברה‬
‫מאיה כרמלי‬
‫עמוד ‪23‬‬
‫ממצאים‬
‫טבלה מרכזית – השפעת המסרים מהתקשורת על דימוי גופן של נערות מתבגרות בגילאי ‪21-29‬‬
‫השפעת תקשורת‬
‫נמוכה‬
‫השפעת תקשורת גבוהה‬
‫‪100.0%‬‬
‫‪90.0%‬‬
‫דימוי גוף חיובי‬
‫דימוי גוף שלילי‬
‫סה"כ‬
‫‪N= 2‬‬
‫‪N=8‬‬
‫‪N=10‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪N=7‬‬
‫‪N=23‬‬
‫‪N=31‬‬
‫‪29%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪71%‬‬
‫מידת השפעת המסרים מהתקשורת על דימוי גופן‬
‫של נערות‬
‫‪80.0%‬‬
‫‪70.0%‬‬
‫‪60.0%‬‬
‫‪50.0%‬‬
‫‪40.0%‬‬
‫אחוז‬
‫‪30.0%‬‬
‫‪20.0%‬‬
‫‪10.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫דימוי גוף חיובי‬
‫דימוי גוף שלילי‬
‫דימוי גוף חיובי‬
‫השפעה נמוכה‬
‫דימוי גוף שלילי‬
‫השפעה גבוהה‬
‫הגרף הנ"ל מציג את הנתונים מטבלה ‪ – 2‬הטבלה המרכזית‪ .‬מגרף זה ניתן ללמוד כי ישנן יותר‬
‫מתבגרות אשר מושפעות מהמסרים מהתקשורת‪ .‬רוב הנערות אשר נחשפות במידה רבה למסרים‬
‫מהתקשורת‪ ,‬דימוי גופן הוא שלילי‪ .‬גם רוב המתבגרות אשר אינן מושפעות במידה ניכרת‬
‫מהמסרים מהתקשורת דימוי גופן הוא שלילי‪ .‬אך‪ ,‬מהגרף הנתון‪ ,‬ניתן להבין כי רוב המתבגרות הן‬
‫בעלות דימוי גוף שלילי והן אכן מושפעות במידה רבה מהמסרים מהתקשורת‪.‬‬
‫יחידה חמישית במדעי החברה‬
‫מאיה כרמלי‬
‫עמוד ‪24‬‬
‫דיון ומסקנות‬
‫עבודתי עוסקת השפעת המסרים מהמדיה לבין דימוי גופן של נערות‪.‬‬
‫השערת המחקר שלי ‪:‬‬
‫היא כי ישנו קשר בין שכיחות המסרים מהמדיה לבין דימוי גופן של נערות‪ ,‬ככל ששכיחות‬
‫המסרים גבוהה יותר כך דימוי גופן של הנערות שלילי יותר לעומת זאת‪ ,‬ככל ששכיחות המסרים‬
‫מהמדיה נמוכה יותר כך דימוי גופן של נערות יהיה גבוה יותר‪.‬‬
‫נימוקים מסוג הסבר להשערת מחקרי‪:‬‬
‫לפי הפרק המקשר וחלק התיאורטי‪ ,‬תוצאות השערת מחקר זה נכונות‪ ,‬שכן ככל ששכיחות‬
‫המסרים מהמדיה גבוהה יותר כך דימוי גופן של הנערות הנחקרות שלילי יותר‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ככל‬
‫ששכיחות המסרים מהמדיה נמוכה יותר‪ ,‬כך דימוי גופן של הנערות הנחקרות חיובי יותר‪.‬‬
‫התקשורת היא למעשה תהליך חברתי המהווה חלק בלתי נפרד מהפעילות היום‪ ,‬התקשורת היא‬
‫שם נוסף למושג‪ ,‬מדיה ‪ -‬תהליך של העברת מידע; של מתן משמעות ונטילתה; של שיתוף במידע‬
‫ברעיונות‪ ,‬ברשמים או ברגשות; של תהליך הקליטה‪ ,‬התפיסה והתגובה; של הפעלת השפעה; של‬
‫כל צורת אינטראקציה‪.‬‬
‫אמצעי תקשורת ההמונים מהווים תפקיד חשוב בחיינו‪ ,‬הם מהווים סוכן חברות‪ .‬בניגוד ליצורים‬
‫חיים אחרים שהתנהגותם נקבעת על ידי הביולוגיה‪ ,‬אנחנו בני האדם זקוקים להתנסות חברתית‬
‫כדי ללמוד את דקויות התרבות שלנו ולשרוד‪ .‬אנו בונים לעצמנו אישיות על ידי הפנמת הסביבות‬
‫החברתיות האופפות אותנו‪ .‬החברות היא תהליך מורכב הנמשך לאורך כל חיינו‪ .‬ילדים באצות‬
‫המערב חשופים לטלוויזיה בסדר גודל של ‪ 211‬ימי לימוד בשנה‪ ,‬ולכן הם גם נוטים להאמין‬
‫למסרים המועברים באמצעותה יותר מאשר למסרים הכתובים המודפסים בעיתונות‪.‬‬
‫במהלך תקופת ההתבגרות המתבגר שואף להשתחרר מהתלול בהורים שלו רוצה להפגין אחריות‬
‫עצמאות שלב של פריקת עול מחאה בתחומים שונים בין היתר גם בתחום החשיפה לתקשורת‬
‫כחלק מהמרד הם היו עושים פעילות נגד ההורים‪ .‬חלק ממסע ההתבגרות בני נוער מאמצים‬
‫טעמים אופנות שייחודיים לבני הנוער‪ .‬התקשורת מודעים לצורך בני הנוער ומספקים להם את‬
‫הסחורה ‪.‬בני הנוער הופכים לצרכן תקשורת פעיל שמפגין את העדפותיו האישיות‪.‬‬
‫התקשורת רוויה בדוגמניות רזות כוכבות קולנוע מבוקשות כולן יפות מה הקשר בין חדשות‬
‫ליופי?!?‬
‫דימוי גוף‪ ,‬אחד ממרכיביו של דימוי עצמי הוא האופן בו אני תופשים את עצמנו‪ ,‬האופן שבו אנו‬
‫רואים את עצמינו והאופן שבו אנו מרגישים שאחרים רואים אותנו‪.‬‬
‫בגיל ההתבגרות ‪ ,‬דימוי הגוף משתנה ומתערער ממתבגר למתבגר‪ .‬דימוי גוף בגיל זה נתון‬
‫להתגבשות‪ ,‬ודווקא כאן הצורך בשלמות גדל‪.‬‬
‫תיאוריית ה"אני במראה" של קולי מדגימה כיצד הסביבה משפיעה על התפישה העצמית שלנו על‬
‫עצמינו‪ .‬התיאוריה טוענת כי זהות האדם מתפתחת תוך אינטראקציה עם הסביבה‪.‬‬
‫יחידה חמישית במדעי החברה‬
‫מאיה כרמלי‬
‫עמוד ‪25‬‬
‫ע"פ התיאוריה של קולי לכל אחד יש הבנה של היותנו בעלי זהות נפרדת‪ ,‬שונה מאחרים "העצמי"‪.‬‬
‫הבנה זו אינה מולדת אלא נוצרת תוך מגעינו עם אנשים אחרים‪.‬‬
‫באמצעות תצפיות בילדיו פתח קולי את תיאוריית "האני במראה" שעל פיה העצמי מתפתח‬
‫בתהליך חברתי בן ‪ 1‬שלבים‪:‬‬
‫‪ .2‬אנו תופסים כיצד אחרים תופסים את התנהגותנו‪.‬‬
‫‪ .1‬אנו תופסים מהו שיפוטם של אחרים לגבי התנהגותנו‪.‬‬
‫‪ .1‬אנו מעריכים את התנהגותנו בהתאם לתגובות האחרים כלפיה‬
‫ע"פ שילוב תיאוריית ה"אני במראה" של קולי והתקשורת כסוכן חברות ניתן להבין כי בני אדם‬
‫ובעיקר מתבגרים (נמצאים בעיצומו של תהליך השגת הזהות האישית) מושפעים מהתקשורת‪.‬‬
‫ההבדל בין האנשים הוא מידת ההשפעה של התקשורת‪ .‬ישנם אנשים אשר יושפעו יותר‬
‫מהתקשורת‪ ,‬וישנם אנשים אשר אינם יושפעו כמעט כלל‪.‬‬
‫התיאוריה של קולי טוענת כי החברה הינה מראה אחת גדולה עבור האדם ‪ .‬כמובן שלכל אדם ישנן‬
‫מספר "מראות" עפ"י מספר המעגלים החברתיים שבהם הוא מצוי‪ .‬קולי שלל את התפיסה‬
‫שהעמידה את האדם במרכז וראתה אותו כבעל יכולת רבה לשלוט על המציאות‪ ,‬אך שלל גם את‬
‫ההנחה כי אישיותו של אדם היא תוצר מוחלט של כוחות חברתיים חיצוניים לו וחזקים ממנו‪.‬‬
‫אלא האדם הוא שילוב של השפעה חיצונית ושל אופן הפרשנות שלו את אותה השפעה‪.‬‬
‫תקשורת ההמונים כסוכן חברות מסבירה כי לתקשורת השפעה גדולה על הפרט‪ ,‬ממנה הפרט‬
‫מנתח את התגובות החברתיות לדברים שונים וכך לומד כיצד להגיב וכיצד לפעול‪.‬‬
‫שילוב של שני המשתנים הללו – תיאוריית ה"אני במראה" של קולי ותקשורת ההמונים כסוכן‬
‫חברות מתארות את השפעת התקשורת על אנשים שונים ובעיקר על מתבגרים אשר נמצאים‬
‫בתהליך של גיבוש הזהות האישית‪ .‬לכן‪ ,‬גם דימוי הגוף של המתבגרים ומתבגרות בפרט‪ ,‬יושפע‬
‫מהתקשורת‪.‬‬
‫הפרק המקשר שלי הכולל את המחקר "עיצוב הגוף וחיטוב הזהות‪ :‬ייצוגי הגוף בטלוויזיה‬
‫המסחרית"‪ ,‬שנכתב על ידי ד"ר דליה לירן‪-‬אלפר וד"ר עמית קמה‪ ,‬עוסק בשיח האסתטי המיוצר‬
‫בטלוויזיה המסחרית בישראל ואת הפרק הראשון של הספר "נשים לגופן"‪.‬‬
‫הפרק עוסק בהשפעת דימוי הגוף שלנו על חיינו‪ ,‬דרכי התעצבותו ובדרכי ההתמודדות שלנו‪.‬‬
‫העיסוק האינטנסיבי בגוף שלנו ובמראהו מלווה אותנו מילדות בהקשרים וברמות משתנות‪,‬‬
‫בהתאם לגורמים חיצונים ופנימיים‪ .‬הגוף הנשי קיים במגוון מדהים של צורות‪ :‬אנחנו גבוהות‪,‬‬
‫נמוכות‪ ,‬רזות‪ ,‬שמנות‪ ,‬חסונות או שבריריות‪ ,‬לעיניים שלנו מגוון צורות וצבעים‪ ,‬לעורנו קשת‬
‫רחבה של גוונים ולשיערנו צבעים ומרקמים רבים‪.‬‬
‫נימוקים מסוג ראייה להשערת מחקרי‪:‬‬
‫על פי תוצאות הממצאים השערת המחקר שלי אוששה‪.‬‬
‫רוב הנבדקות בעלות הדימוי הגופני השלילי נמצאו מושפעות במידה גבוהה מהמסרים של‬
‫התקשורת‪ ,‬לעומתן נמצא כי הבנות בעלות הדימוי הגופני החיובי מושפעות במידה נמוכה‬
‫מהמסרים של התקשורת‪.‬‬
‫יחידה חמישית במדעי החברה‬
‫מאיה כרמלי‬
‫עמוד ‪26‬‬
‫מחקרי עוסק באוכלוסיית מחקר של מתבגרות חילוניות המתגוררות באזור השרון ולומדות בבית‬
‫ספר של החינוך ההתיישבותי‪ .‬תוצאות הממצאים התאימו להשערת המחקר שלי הכתובה לעיל‪,‬‬
‫שכן לפי השאלונים שחולקו מצאתי כי המתבגרות בעלות הדימוי הגופני החיובי הגבוה הן אינן‬
‫מושפעות מהתקשורת במידה רבה‪ ,‬בניגוד לרוב המתבגרות בעלות הדימוי הגופני השלילי אשר‬
‫אכן מושפעות מהתקשורת במידה רבה‪.‬‬
‫לאחר שאלת הרקע של השאלון שלי שהיא גיל הנחקרת‪ ,‬מגיע חלקו השני של השאלון‪ ,‬העוסק‬
‫בדימוי הגוף הנחקרות‪ .‬בחלקו השלישי של השאלון‪ ,‬מגיעות השאלות הקשורות במידת הנחשפות‬
‫של הנחקרות לתקשורת ומידת השפעתה עליהן‪.‬‬
‫מסקנות עבודת החקר שלי‪ ,‬הן שמתבגרות אשר נחשפות במידה רבה יותר לתקשורת ולמסרים‬
‫שלה‪ ,‬יהיו בעלות דימוי גופני שלילי בניגוד למתבגרות אשר נחשפות במידה מועטה יותר‬
‫לתקשורת ולמסרים שלה‪ ,‬אשר יהיו בעלות דימוי גופני חיובי יותר‪.‬‬
‫הצעה לחקר עתידי‪:‬‬
‫לפי דעתי חוקרים בעתיד יכולים לערוך השוואה בנוגע לרמת הדימוי הגופני בעקבות השפעת‬
‫התקשורת בין תלמידות הלומדות בבית ספר של החינוך ההתיישבותי וחיים בישובים\ קיבוצים\‬
‫מושבים‪ ,‬לבין תלמידות הלומדות בבית ספר עירוני ומתגוררות בעיר‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬רצוי שתיבחר אוכלוסיית מחקר יותר רחבה ועם גילאים גבוהים יותר‪ .‬מאחר ולפי‬
‫אריקסון מתבגרות‪ ,‬נמצאות כרגע בשלב של גיבוש זהות עצמית‪ ,‬כך שהן מלוות בתחושות בלבול‬
‫רבות באשר למי שהן‪ .‬הן אינן בטוחות במצבן ובזהותן המינית‪ ,‬האישית‪ ,‬החברתית‪ ,‬המשפחתית‬
‫ועוד‪ .‬בנוסף‪ ,‬מומלץ בעיניי לחלק את השאלונים ולאסוף אותם רק ביום שאחרי‪ ,‬על מנת לאפשר‬
‫לנבדקת למלא את השאלון בביתה‪ ,‬ברוגע‪ ,‬ללא לחץ של זמן או השפעה של חבריה‪ .‬כך מהימנות‬
‫המחקר תהיה גבוהה ביותר‪.‬‬
‫הצעות ליישום המחקר‪:‬‬
‫מחקרי עוסק באוכלוסיית אחת ‪ ,‬הלוא היא אוכלוסיית המתבגרות בגילאים ‪ .21-29‬השאלון שלי‬
‫מאופיין בשאלות על שני המשתנים – דימוי גוף ותקשורת‪.‬‬
‫על פי תשובות הממצאים‪ ,‬עלה כי המתבגרות בעלות הדימוי הגופני השלילי הן המושפעות בצורה‬
‫ניכרת מהמסרים של התקשורת‪ ,‬לעומתן המתבגרות בעלות הדימוי הגופני החיובי אשר אינן‬
‫מושפעות בצורה כה ניכרת מהמסרים של התקשורת‪.‬‬
‫מהממצאים עולה המסקנה כי על מנת שלמתבגרות יהיה דימוי גופני חיובי יש להפחית את מידת‬
‫נחשפות המתבגרת למסרים של המדיה‪.‬‬
‫תרומת המחקר שלי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫שאלון‪ -‬חוקרים אחרים שיהיו מעוניינים לבדוק את הקשר דימויגופני לבין‬
‫השפעת המסרים מהתקשורת‪ ,‬יוכלו להשתמש בשאלון שלי ככלי המחקר שלהם‪.‬‬
‫יחידה חמישית במדעי החברה‬
‫מאיה כרמלי‬
‫עמוד ‪27‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫השערת מחקר‪ -‬מחקרי ותוצאותיו יכולים לסייע לחוקרים אחרים בבחירת‬
‫השערת מחקר שיכולה להתבסס על המחקר שלי‪ ,‬וכך הסיכויים שהשערת‬
‫המחקר תאושש הם גבוהים יותר‪.‬‬
‫מחקרי וממצאיו מספקים מידע שיכול לשמש חוקרים אחרים במחקריהם כפרק‬
‫מקשר‪.‬‬
‫יחידה חמישית במדעי החברה‬
‫מאיה כרמלי‬
‫עמוד ‪28‬‬
‫רפלקציה‬
‫רפלקציה מסוג מטה קוגניציה‪:‬‬
‫התהליך האישי והבין‪-‬אישי‪:‬‬
‫בחרתי לעסוק בקשר בין התקשורת לדימוי גופן של נערות‪ .‬החלטתי לבחור בנושא זה מכיוון‬
‫שבתור נערה בגיל ההתבגרות אני רואה את ההשפעה שיש לתקשורת על קבוצת השווים שלי‪ ,‬אני‬
‫רואה את ההשפעה בדרך שבה חברותיי ובכלל בנות שכבתי תופסות את עצמן מבחינה חיצונית‬
‫וכיצד הדבר משפיע עליהן‪.‬‬
‫בתהליך החיפוש אחר הנושא לעבודה התלבטתי בין מספר נושאים שלכולם מכנה משותף‪ -‬דימוי‬
‫גוף‪ .‬השאלות שסיקרנו אותי היו קשורות בהפרעות אכילה כגון אנורקסיה ובולימיה‪ ,‬הפרעות‬
‫אשר נקשרות בקשר ישיר למראה‪ ,‬לדימוי גוף ולחויות החזותיות של המתבגרות‪ .‬לאחר‬
‫התחבטויות רבת והבנה כי קהל היעד שאליו אני מכוונת אינו בר השגה החלטתי לבחור בנושא בו‬
‫עוסקת עבודתי‪.‬‬
‫תהליך לימודי‪:‬‬
‫את מקורות המידע שלי לקחתי מספרים ומאתרי האינטרנט‪ .‬בחרתי להשתמש במקורות אלו‬
‫אחרי קריאה של כל מקור בנפרד והחלטה האם הוא רלוונטי לעבודתי או שאינו מספר לי מידע‬
‫נוסף‪ .‬כמו כן‪ ,‬היו מקורות שפסלתי כיוון שהם לא נראו לי ראויים ורלוונטיים לעבודתי‪.‬‬
‫במציאת המקורות על המשתנים השונים לא נתקלתי בקושי‪ ,‬אך בשלב הפרק המקשר שבו‬
‫נאלצתי לחפש מחקר או תיאוריה הקשורים לשני המרכיבים שבדקתי נתקלתי בקושי בשל‬
‫העובדה שמחקרים כאלו אינם ברי השגה ואינם כוללים את שני המשתנים של עבודתי בשלמותם‪,‬‬
‫לכן בחרתי בשני מקורות‪ -‬מחקר ופרק ראשון של ספר‪.‬‬
‫רוב מקורות המידע בהם השתמשתי היו ספרותיים כי אלו המקורות האמינים ביותר ובעלי‬
‫המידע הרב ביותר‪ .‬ישנם מקורות מידע אינטרנטיים שבהם השתמשתי בנוגע למספר פרקים‪.‬‬
‫בשל כתיבת העבודה למדתי על המשתנים שלי דברים שונים כמו למשל העובדה שקיימות צורות‬
‫שונות של תקשורת‪ ,‬העובדה שדימוי גופני הוא מרכיב מתוך דימוי עצמי‪.‬‬
‫היבט ערכי חברתי‪:‬‬
‫הסוגיות הערכיות‪-‬אתיות שנתקלתי בהן במהלך כתיבת החלק התיאורטי התקשרו למיזוג‬
‫הטקסטים כלומר מיזוג המקורות קיוויתי שמקורות המידע שבחרתי להשתמש בהם באמת‬
‫יתאימו ויהיו רלוונטיות לעבודתי‪ ,‬בנוסף‪ ,‬חששתי שאיני מבינה באופן מלא את המידע הכתוב‬
‫וחששתי שארשום מידע שאינו נחוץ ואף גם לא נכון‪.‬‬
‫יחידה חמישית במדעי החברה‬
‫מאיה כרמלי‬
‫עמוד ‪29‬‬
‫למדתי על עצמי‪:‬‬
‫מתהליך כתיבת העבודה למדתי על עצמי דברים רבים לדוגמה ‪ :‬כתיבת עבודה בנושאים להם אני‬
‫מרגישה מחוברת מהווה לי הנאה רבה‪ ,‬בנוסף טכניקת כתיבת העבודה התאימה לי והבנתי אותה‬
‫במהירות‪ ,‬ידעתי לעמוד בהתמדה בלוח הזמנים ובנוסף גיליתי שאני יכולה לעזור לחברותיי‬
‫בתחומים אלו של כתיבת העבודה‪ .‬בתור נערה אשר חווה את נושא עבודתי צורה המלאה ביותר‬
‫הבנתי את הדך של ההשפעה‪ ,‬ואת מסוכנות ההשפעה שיש לתקשורת על חיינו‪.‬‬
‫יחידה חמישית במדעי החברה‬
‫מאיה כרמלי‬
‫עמוד ‪31‬‬
‫רפלקציה מסוג מטה‪-‬אסטרטגיה‪:‬‬
‫אסטרטגיות חשיבה‪:‬‬
‫לאורך העבודה כולה השתמשתי באסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה‪:‬‬
‫‪ .1‬השערה‪ -‬בטופס הצעת המחקר ניסחתי השערה שאותה ניסיתי להוכיח ע"י עבודת‬
‫החקר שלי‪.‬‬
‫‪ .2‬השוואה‪ -‬בסיכום הממצאים ערכתי השוואה בין התוצאות של כל הנבדקים‪.‬בנוסף‬
‫ערכתי השוואה בין הממצאים והספרות בשלב הדיון והמסקנות‪ .‬יתר על כן השוואתי‬
‫בין תיאוריות והגדרות שונות של חוקרים שונים‪.‬‬
‫‪ .3‬הסקה‪ -‬בפרק הממצאים הסקתי והסברתי את המשמעות שלהם‪ .‬למשל‪ ,‬הסברתי‬
‫בטבלה של סיכום ממצאי המשתנים כי השערת המחקר שלי אוששה ‪ -‬הסברתי מדוע‬
‫וכיצד‪.‬‬
‫‪ .4‬שאילת שאלות‪ -‬בשאלון ניסחתי שאלות שיתאימו לנושא המחקר שלי ויבדקו את‬
‫המשתנים אותם אני מעוניינת לבדוק‪.‬‬
‫‪ .5‬העלאת מגוון נקודות מבט‪ -‬בחלק התיאורטי הצגתי לכל משתנה מספר הגדרות‬
‫שונות המציגות את דעותיהם ונקודות המבט השונות של כל אדם‪.‬‬
‫‪ .6‬ייצוג המידע בדרכים מגוונות‪ -‬בשלב התיאורטי הצגתי את המידע בכתיבה ובשלב‬
‫סיכום הממצאים הצגתי את תוצאות המחקר בטבלאות‪ .‬כך‪ ,‬ניתן לראות כי הצגתי‬
‫את המידע הנתון בעבודתי בדרכים שונות‪.‬‬
‫‪ .7‬מיזוג‪ -‬בסקירת הספרות השתמשתי במקורות מידע שונים ומיזגתי בניהם בכדי‬
‫להשיג את מירב המידע על המשתנים בעבודתי‪.‬‬
‫יחידה חמישית במדעי החברה‬
‫מאיה כרמלי‬
‫עמוד ‪31‬‬
‫ביבליוגרפיה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫אביבה הרשקוביץ‪ ,‬פרקים נבחרים בתקשורת המונים‪ ,1111,‬אור עם‬
‫‪‬‬
‫בל אל ציפי‪ ,‬נוימאיר מרים‪" ,‬מפגשים עם הפסיכולוגיה"‪ ,2991 ,‬רכס‬
‫‪‬‬
‫ברגר אווה‪ ,‬מבוא לתקשורת‪ ,2991 ,‬אוניברסיטה משודרת‬
‫‪‬‬
‫ג'ון ג'‪ .‬משוניס‪" ,‬סוציולוגיה"‪ ,2999 ,‬האוניברסיטה פתוחה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גלאור יעקב‪ ,‬לנדר רות‪ ,‬שובל אלה‪" ,‬דימוי גוף"‪ ,2991 ,‬הוצאת ספרים‬
‫‪‬‬
‫דינה גורן‪ ,‬תקשורת ומציאות מושגי יסוד בתקשורת המונים‪ ,2991 ,‬כתר הוצאה לאור‬
‫‪‬‬
‫דניס מקווייל‪ ,‬מבוא לתקשורת המונים‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‬
‫‪‬‬
‫הרצאה מאת איריס אבידור– פסיכולוגית‪" ,‬דימוי גוף וחשיבותו"‪,‬‬
‫‪‬‬
‫‪ .‬נווה ר‪ .‬אלעד א‪ .‬רן‪ ,‬סוציולוגיה‪ :‬במעגלי החברה חברות‪ ,1111 ,‬רכס‬
‫‪‬‬
‫סטאר‪ ,‬אלין‪" ,‬ילדים ואכילה"‪ ,‬תל אביב‪ :‬אלפא זמורה ביתן‪ ,2991 ,‬עמ' ‪111-111‬‬
‫‪‬‬
‫ענת פרי‪ -‬פיאמנטה‪" ,‬פסיכולוגיה מדוברת"‪ ,‬מודן הוצאה לאור בע"מ‪2999 ,‬‬
‫‪‬‬
‫רונית אלדר‪ ,‬המון תקשורת מבוא לתקשורת המונים‪ ,2991 ,‬רכס‬
‫‪‬‬
‫רות כץ‪-‬אופנהיימר‪ ,‬חיברות מילדות לבגרות‪ ,‬התשס"א‪ ,‬מעלות‬
‫יחידה חמישית במדעי החברה‬
‫מאיה כרמלי‬
‫עמוד ‪32‬‬
‫יחידה חמישית במדעי החברה‬
‫מאיה כרמלי‬
‫עמוד ‪33‬‬