‫ח' אלול התשע"ד | ‪03.09.2014‬‬
‫הכרזת 'אדמות מדינה' בגוש עציון – נישול או שמירת זכויות?‬
‫בשבוע שעבר ביצע המינהל האזרחי ביהודה ושומרון הכרזה על ‪ 3,799‬דונם באזור גוש עציון כעל אדמות‬
‫מדינה‪ .‬ההליך בוצע בהתאם להחלטת הקבינט המדיני‪-‬ביטחוני בעקבות חטיפת ורציחת שלושת הנערים‬
‫גיל‪-‬עד שאער‪ ,‬אייל יפרח ונפתלי פרנקל ‪ -‬לפני כשלושה חודשים בגוש עציון‪.‬‬
‫כצפוי‪ ,‬פצחו ארגוני השמאל הקיצוני בישראל‪ ,‬בראשות 'שלום עכשיו'‪ ,‬בקמפיין שטינקרים אינטנסיבי‬
‫נגד הליך ההכרזה‪ ,‬ואכן‪ ,‬תוך זמן קצר החלו ארה"ב ומדינות אירופה בגינוי המהלך בו נקטה ממשלת‬
‫ישראל ובדרישה לבטלו‪.‬‬
‫באופן זדוני הזורה חול בעיני הציבור‪ ,‬וכדי להשחיר את פניה של מדינת ישראל ברחבי העולם‪ ,‬הציגה‬
‫'שלום עכשיו' את השלמת ההליך הפורמלי של 'הכרזת אדמות מדינה'‪ ,‬כצעד של הפקעת קרקעות‪,‬‬
‫הנתפס כצעד של כיבוש‪ ,‬הלאמה‪ ,‬נישול וגזל‪" .‬בצעד חסר תקדים הכריזה הממשלה על הפקעת ‪4,000‬‬
‫דונם מעבר לקו הירוק‪ ...‬מאז שנות ה‪ 80 -‬לא בוצעה הפקעה בסדר גודל שכזה"‪.1‬‬
‫אלא שהתחקות אחר הליך ההכרזה על אדמות המדינה‪ ,‬שורשיו ומטרותיו‪ ,‬וכן ניתוח השימושים של‬
‫כלל המקרקעין באזור‪ ,‬שומטים את הקרקע מתחת לטענה כאילו 'הפקיעה' ישראל קרקעות מידי בעליהן‪.‬‬
‫נהפוך הוא ‪ -‬הליך הסקר וההכרזה נועד כל כולו בכדי לוודא שחלילה לא תיפגע זכות הקניין של אף אדם‬
‫פרטי ושההתיישבות הישראלית תוקם אך ורק על אדמות ששייכות באופן מובהק ועל פי הדין הבינלאומי‬
‫לריבון ולא לתושב פרטי‪.‬‬
‫מהם הליכי ה'סקר' ו'ההכרזה'?‬
‫בראשיתה של ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון‪ ,‬הוקמו חלק מהיישובים בעזרת שימוש בצווים‬
‫צבאיים לתפיסת קרקעות בעילה ביטחונית‪ .‬בעקבות העתירה נגד הקמת היישוב אלון מורה פסל בג"ץ‬
‫בפסיקתו המפורסמת‪) ,‬בג"צ ‪ ,(390/79‬את השימוש בצו התפיסה הצבאי לצורך הקמת יישובים‪ .‬לפיכך‬
‫החליטה הממשלה בראשותו של מנחם בגין המנוח כי יישובים חדשים ביו"ש יוקמו רק על אדמות‬
‫מדינה‪.2‬‬
‫כבר בינואר ‪ ,1978‬עוד לפני פסיקת בג"ץ והחלטת הממשלה האמורה‪ ,‬הגדיר פרופ' אהרן ברק‪ ,‬היועץ‬
‫המשפטי לממשלה דאז )ולימים נשיא בית המשפט העליון(‪ ,‬את היחס המשפטי למעמד 'אדמות המדינה'‪:‬‬
‫"הנחת המוצא לקביעת בעלות הקרקע‪ ,‬שכל קרקע היא בבעלות המדינה‪ ,‬אלא אם כן‬
‫נרכשה על ידי מישהו אחר‪ .‬לפיכך סתם קרקע שוממה בפועל ושאין לגביה כל רישומים‬
‫במסמכים רשמיים – יש להניח שהיא אדמת מדינה"‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ :‬הגדרה זו‪ ,‬המבוססת על החוק הטורקי והירדני‪ ,‬מלמדת כי כל קרקע שאיננה בבעלות‬
‫פרטית – הרי היא אדמה בבעלות המדינה‪ .‬זו ברירת המחדל בכל מדינה מערבית מתוקנת‪.‬‬
‫‪ 1‬ידיעה בדף הפייסבוק של 'שלום עכשיו'‪31.08.2014 .‬‬
‫‪ 2‬החלטת ממשלה מס' ‪ 145‬מתאריך ‪11/11/1979‬‬
‫אם כל השטח הלא‪-‬פרטי שייך למדינה‪ ,‬מדוע יש להכריז עליו כאדמות מדינה?‬
‫בכדי למנוע פגיעה בזכויות הקניין של הפלשתינים‪ ,‬קבעה הממשלה‪ ,‬כתנאי מקדים ונדרש להקמת‬
‫יישובים יהודים בלבד‪ ,3‬חובה לקיים 'הליך סקר'‪ ,‬ולאחריו הליך 'הכרזה' ‪ -‬הליכים שנועדו לוודא עובדתית‬
‫ומשפטית כי מדובר אכן באדמת מדינה ולהבהיר למעלה מכל ספק כי אין מדובר במקרקעין פרטיים‪.‬‬
‫הליך הסקר הינו הליך מקצועי הכולל בדיקות שטח מקצועיות‪ ,‬ובכלל זה ניתוח תצלומי אוויר עשרות‬
‫שנים לאחור לאיתור סימני עיבוד ו‪/‬או החזקה בידי אדם פרטי‪ ,‬מדידות‪ ,‬חוות דעת משפטיות וכדו'‪.‬‬
‫לאחר שמושלם שלב הבדיקה המקצועי מבוצעת 'הכרזה' שמשמעותה פרסום בשטח‪ ,‬בכפרי הסביבה‬
‫ובעיתונות בשפה הערבית על הכוונה לקבוע כי יחידת קרקע מסוימת היא אדמת מדינה‪ .‬בהכרזה מוזמן‬
‫כל מי שטוען לזכויות כל שהן בקרקע לבוא ולהציג את טענותיו וראיותיו ובמידה וטענותיו יוכחו ייגרע‬
‫השטח מההכרזה‪.‬‬
‫הליכי הסקר וההכרזות על אדמות המדינה בוצעו ומבוצעים מתוך החמרה יתירה ובמטרה מובהקת‬
‫לוודא כי הקמת ההתיישבות לא תתבצע על קרקעות בבעלות ערבית פרטית‪ .‬כך למשל‪ ,‬מוחרגת משטח‬
‫ההכרזה כל חלקה שנראים בה סימני עיבוד היסטוריים‪ ,‬ולו לפני שנים רבות‪ .‬כל חשש קל שבקלים‬
‫לאפשרות קיומן של זכויות קניין פרטיות מביאות לביטול ההכרזה‪ .‬רק אדמות שמתברר למעלה מכל‬
‫ספק כי לא נרכשו בהן זכויות פרטיות מוכרזות כאדמות מדינה ומוקצות בהתאם לצורך להתיישבות‪.‬‬
‫בפועל עומד היקף אדמות המדינה ביו"ש‪) ,‬בכלל המעמדות( על כ‪ 3,500,000-‬דונמים‪.‬‬
‫אז מה קרה השבוע?‬
‫השבוע הודיע המנהל האזרחי כי הסתיים הליך הסקר המקצועי שווידא מעבר לכל ספק אפשרי כי ‪3,799‬‬
‫דונמים של אדמות מדינה באיזור גוש עציון )הצמודים ל'קו הירוק'( אכן אינם נמצאים בבעלות פרטית‪,‬‬
‫ולכן הם יוכרזו כאדמות מדינה באופן רשמי‪ .‬בהודעה הזמין המנהל האזרחי ב‪ 45-‬הימים הקרובים את‬
‫כל מי שטוען לבעלות על קרקעות באזור המוכרז‪ ,‬לבוא ולהגיש את השגותיו‪ .‬ככל שיתבררו טענות‬
‫בעלות רציניות יוחרג השטח מתחום ההכרזה‪.‬‬
‫אז האם בוצע פה הליך הפקעה ופגיעה בזכות הקניין? ממש הפוך! ההליך שעליו הוכרז השבוע נועד כל‬
‫כולו בכדי להגן על זכויות הקניין של הפלשתינים ולוודא שלא מתבצעת בטעות הפקעה בשטח האמור‪.‬‬
‫בכדי להצדיק את התרומות השמנות ממדינות אירופה‪ ,‬ארגוני השמאל הקיצוני אינם בוחלים בשקרים‬
‫ובשיטות מפוקפקות על מנת להחריף את הלחץ הבינלאומי על מדינת ישראל ולהוציא דיבתה רעה‪.‬‬
‫על כל אדם הגון להתקומם נגד ההצגה המעוותת והמסולפת של המהלך כמהלך של 'כיבוש'‪' ,‬נישול'‪,‬‬
‫'הלאמה' או 'הפקעה'‪ .‬הצגה שקרית זו של הדברים לא נועדה לשרת את האמת אלא את מטרותיו של‬
‫השמאל הקיצוני לפגוע במדינת ישראל‪ ,‬להכפיש אותה ואת הנהגתה בעולם ולהפעיל עליה מכבש לחצים‬
‫בינלאומי שיעקוף את הדמוקרטיה הישראלית ויכפה על הממשלה הנבחרת את עמדות המיעוט של‬
‫ארגוני השמאל הקיצוני‪.‬‬
‫לסיום‪ :‬חשוב לדעת‪ ,‬שברחבי יהודה ושומרון נותרו עד היום כשבע מאות אלף דונם של אדמות מדינה‬
‫שהליך הסקר לגביהן תקוע כבר שנים רבות )בעיקר מסיבות תקציביות(‪ .‬חייבים לחדש את הליכי הסקר‬
‫במלא המרץ בכדי לאפשר את פיתוח ההתיישבות ולתת מענה לאומי‪ ,‬יהודי וציוני למאמצי ההשתלטות‬
‫השיטתיים והמאורגנים של הרש"פ על מרחבי יהודה ושומרון‪.‬‬
‫‪ 3‬בהקמת יישובים ערבים או הרחבת יישובים קיימים על גבי אדמות שאינן בבעלות פרטית לא עומדת חובה זו!‬
‫נספח‪ :‬מעמדות משפטיים במקרקעי יו"ש‬
‫באמצעות פרסום‪ ,‬סיורי שטח‪ ,‬והשוואת תצלומי אוויר‪ ,‬נבחנו בין השנים תשל"ז ‪ -‬תשנ"ב )‪(1977-1992‬‬
‫במהלך מרוכז הטענות לבעלות או לעיבוד קרקעות‪ .‬בסופו של התהליך נוצרו מספר מעמדות משפטיים‬
‫למקרקעין ביו"ש‪:‬‬
‫‪ .1‬רכוש פרטי הרשום בטאבו‪ :‬אדמות בבעלות פרטית שנרכשו ונרשמו בטאבו )באזורים מוסדרים(‪.‬‬
‫‪ .2‬רכוש פרטי שאיננו רשום בטאבו‪ :‬אדמות בבעלות פרטית שנרכשו באזורים שלא עברו הסדר מקרקעין‬
‫או כאלו שהזכויות בהן נרכשו על ידי עיבוד וחזקה‪.4‬‬
‫‪ .3‬אדמות מדינה רשומות בטאבו‪ :‬אדמות שנרשמו עוד בתקופת הכיבוש הירדני על שם המדינה בהיקף של‬
‫‪ 558,000‬דונמים‪.‬‬
‫‪ .4‬אדמות מדינה מוכרזות‪ :‬אדמות עליהן הכריזה מדינת‬
‫ישראל כאדמות מדינה‪ ,‬בסיומו של הליך הסקר‪ ,‬בהיקף‬
‫של ‪ 747,000‬דונמים‪.‬‬
‫‪ .5‬אדמות מדינה בסטטוס 'סקר'‪ :‬מקרקעין שאין לגביהן‬
‫רישום במסמכים רשמיים ושהליך הסקר לגביהן לא‬
‫הסתיים מסיבות טכניות‪ ,‬בהיקף של כ‪ 700,000-‬דונמים‪.‬‬
‫התפלגות הקרקעות ביו"ש ‪ -‬באלפי‬
‫דו‪‬ם )אמדן(‬
‫אדמות‬
‫פרטיות‪,‬‬
‫‪,2000‬‬
‫‪36%‬‬
‫אדמות‬
‫בבעלות‬
‫המדי‪‬ה ‪,‬‬
‫‪,3500‬‬
‫‪64%‬‬
‫‪ 4‬מאחר וכ‪ 70%-‬מהמקרקעין ביהודה ושומרון טרם עברו הסדר מקרקעין‪ ,‬קשה לקבוע בוודאות את היקף הקרקעות‬
‫הפרטיות‪ .‬אומדן היקפן הכולל )משני המעמדות( אינו עולה על ‪ 2‬מיליון דונם‪.‬‬