‫אזרחים ותיקים בעולם ובישראל‬ ‫מיקי לנגלבן וקובי לנגלבן‬ ‫פרק זה עוסק ברקע ובתהליך ההזדקנות והזקנה והשינויים המתחוללים בהם‪ ,‬כדי להבין את‬ ‫תהליכי השינוי החלים בנושא האזרחים הוותיקים בשנים האחרונות‪ ,‬בעולם בכלל ובארץ בפרט‪.‬‬ ‫העלייה בתוחלת החיים בישראל ובעולם בהשוואה לעבר‪ ,‬הובילה לצרכים משתנים וגדלים של‬ ‫האוכלוסייה המבוגרת בכל מישורי החיים‪ .‬האזרחים הוותיקים הופכים לנכס ומשאב חברתי‬ ‫וכלכלי ושיש להיערך אליו ברמה הלאומית והמוניציפאלית (לנגלבן‪ ,‬לאור וברבי‪ .)3102 ,‬השינוי‬ ‫בתפיסת האזרחים הוותיקים לאורך השנים מקבל ביטוי גם בגישות הפסיכולוגיות של הזקנה‪,‬‬ ‫בהתבוננות מחודשת על גיל הפרישה הרשמי‪ ,‬ואמור להשפיע על ההיערכות הממשלתית‬ ‫והמוניציפלית בנושא‪.‬‬ ‫א‪ .‬ההיבט הדמוגרפי של האזרחים הוותיקים‬ ‫סוגיות הקשורות באזרחים ותיקים מעסיקות כיום את קובעי המדינות בעולם המערבי יותר מאי‬ ‫פעם‪ .‬מספרם של האנשים‪ ,‬נשים וגברים בני ‪ 56‬ומעלה גדל בקצב מהיר והם מגיעים לזקנה מופלגת‪,‬‬ ‫נהנים מבריאות טובה ואף ממצב כלכלי משופר יותר מן הדורות הקודמים‪ .‬עם זאת‪ ,‬ישנן בעיות מן‬ ‫העבר אשר טרם התמודדו אתן‪ ,‬והן ממשיכות להתקיים גם בעידן זה‪ .‬האזרחים הוותיקים נחשפים‬ ‫לגִ ילַ נות ‪ -‬לדעות קדומות ואפליה מצד החברה‪ ,‬הדוחה אותם והמדירה אותם משורותיה כחברים‬ ‫שווי מעמד בה‪ .‬החברה המודרנית נעדרת מנגנוני ִחבְ רות ייחודיים לקראת גיל הפרישה והזקנה‪ ,‬וכך‬ ‫האזרחים הוותיקים נאלצים לחַ בְ ֵרת את עצמם‪ ,‬אם מתוך השלמה עם מעמדם השולי‪ ,‬ואם מתוך‬ ‫חוסר ברירה‪ .‬רבים מהם נסוגים מן החברה הכללית ומצטרפים לתת‪-‬תרבות נפרדת‪ ,‬כקטגוריה‬ ‫חברתית נמוכת יוקרה (משוניס‪ ;0111 ,‬אנוך‪.)3111 ,‬‬ ‫לאור העלייה בתוחלת החיים בעולם המערבי‪ ,‬קיימת תחזית לפיה עד לשנת ‪ 3136‬כחמישית‬ ‫מהאוכלוסייה בעולם תהיה בת ‪ 56‬ומעלה‪ ,‬ועד מחצית המאה הנוכחית יהיו יותר משני מיליארד‬ ‫בני אדם‪ ,‬כמחצית מהאוכלוסייה‪ ,‬בני ‪ 61‬ויותר‪ .‬כמו‪-‬כן התחזיות מדברות על כשלושה מיליון בני‬ ‫אדם שיעברו את גיל ה‪ 011 -‬בשנת ‪ ,3161‬רובם צפויים להיות פעילים ומתפקדים‪ .‬על פי הלשכה‬ ‫המרכזית לסטטיסטיקה בישראל‪ ,‬ישראל מייצגת את המקובל בעולם המערבי וגבוהה מהממוצע‬ ‫מכלל מדינות ה‪ .1OECD -‬הנתונים על פני שנים מראים כי תוחלת החיים של נשים גבוהה יותר מזו‬ ‫של גברים‪ .‬בשנת ‪ 0193‬תוחלת החיים הממוצעת של גבר בישראל היתה ‪ 91.0‬שנה ואילו בשנת ‪,3101‬‬ ‫‪ 01‬שנה‪ .‬נשים צלולות ומתפקדות בנות ‪ 011‬כבר אינן תופעה יוצאת דופן‪ ,‬וגברים המגיעים לגיל ‪,11‬‬ ‫אף הם אינם תופעה נדירה‪ .‬הצפי לשנת ‪ 3011‬מנבא שתוחלת החיים הממוצעת של גברים בישראל‬ ‫תהיה ‪ 019‬שנה (בן שאול‪ .)3100 ,‬אין ספק כי לאור נתונים אלו‪ ,‬הזדקנות האוכלוסין עתידה ליצור‬ ‫השלכות מרחיקות לכת על החברה אשר תשנה לבלי הכר את פניה (בן שאול‪ ;3100 ,‬משוניס‪.)0111 ,‬‬ ‫האזרחים הוותיקים כתופעה אוניברסאלית זכתה להתייחסות פוליטית בין לאומית המכונה‪:‬‬ ‫"תכנית מדריד לפעולה בין‪-‬לאומית בענייני הזדקנות"‪ ,2‬שהינה למעשה הצהרה פוליטית אשר‬ ‫‪Organization for Economic Co-operation and Development.– OECD 1‬‬ ‫‪Report of the Second World Assembly on Ageing (2002) 2‬‬ ‫אומצה על ידי ארגון האומות המאוחדות בעצרת העולמית השנייה על הזדקנות‪ .‬ההצהרה מציגה‬ ‫את התייחסות העולם לבניית חברה לכל הגילים‪ ,‬ובתוך כך כמובן את בני הגיל השלישי‪ .‬תכנית‬ ‫מדריד מציעה להתמקד במספר נושאים‪ :‬זקנים ופיתוח‪ ,‬קידום בריאות ורווחה בגיל המבוגר‪ ,‬וכן‬ ‫הבטחת סביבה מאפשרת ותומכת‪ .‬ההצהרה מכוונת למדינות‪ ,‬לערים‪ ,‬למגזר השלישי וכן למגזר‬ ‫העסקי‪ .‬ליבת ההצהרה בתכנית מדריד מתייחסת לזקנים‪ ,‬כבסיס רב עצמה לפיתוח החברתי‬ ‫והכלכלי בעולם‪ ,‬מבקשת להתחשב בניסיונם העצום‪ ,‬וכן מתעתדת לשלב את ההזדקנות‬ ‫באסטרטגיות החברתיות והכלכליות‪ ,‬במדיניות ובדרכי הפעולה שלה‪.‬‬ ‫ארגון הבריאות העולמי ‪ 3WHO‬טוען כי הזדקנות האוכלוסייה היא אחת מהמגמות המרכזיות‬ ‫בעולם המהווה את אחד הכוחות המרכזיים בעיצוב המאה ה‪ .30-‬הארגון רואה בהזדקנות פעילה‬ ‫– ‪ ,Active Ageing‬כתהליך חיים המעוצב על ידי מספר גורמים אשר לחוד וביחד‪ ,‬מעדיפים בריאות‬ ‫טובה‪ ,‬השתתפות וביטחון בחיי המבוגר‪ ,‬וזאת על מנת לנצל את הפוטנציאל שאנשים מבוגרים‬ ‫עשויים לייצג עבור האנושות‪ .‬אנשים מבוגרים אינם קבוצה הומוגנית המאופיינת רק במספר שנות‬ ‫חיים‪ ,‬כמשתנה יחיד המעצב את חייהם‪ .‬מחקרים מוכיחים כי סגנון חיים‪ ,‬גורמים סביבתיים‪,‬‬ ‫חברתיים וכלכליים משפיעים יותר מכל על מאפייני המבוגרים‪ ,‬כולל על התנהגותם ורגשותיהם‪.‬‬ ‫תפיסת ה זקנים כמקשה אחת הינה תפיסה סטריאוטיפית‪ ,‬וארגון הבריאות העולמי מציע לראותם‬ ‫כקבוצת אוכלוסייה מגוונת על פי תפקודם‪ ,‬מעבר למאפיין הגיל‪ .‬ארגון הבריאות העולמי רואה‬ ‫באנשים מבוגרים כמשאב עבור משפחותיהם‪ ,‬קהילות וכלכלות בסביבות חיים תומכת ומאפשרת‪,‬‬ ‫ומציע את קידום שילובם כמועילים ותורמים לעצמם ולסביבתם‪ .‬הארגון מתייחס לשינוי בתפיסת‬ ‫דימוי הזקן את עצמו ובתפיסת הסביבה את הזקן‪ ,‬באמצעות יצירת סביבה אורבאנית (ספקטור‪-‬‬ ‫מרזל‪ ;3115 ,‬בן שאול‪.)3100 ,‬‬ ‫בהתייחס לישראל‪ ,‬כ‪ 01% -‬מאוכלוסיית המדינה הינם תושבים מעל גיל ‪ 56‬וקצב גידולם כפול‬ ‫מק צב הגידול של כלל אוכלוסיית המדינה‪ .‬ביישובים רבים מספרם עולה על הממוצע הארצי‬ ‫ומתקרב לממוצע הגבוה של המדינות באירופה‪ .‬הרשויות המקומיות מהוות מסגרת חיים המשפיעה‬ ‫מאד על איכות ורמת החיים של תושביהן‪ ,‬ומכאן אפילו על תוחלת החיים שלהם‪ .‬לאנשים‬ ‫המבוגרים צרכים משתנים עקב מאפייניהם החדשים‪ :‬בריאים ומשכילים יותר‪ ,‬בעלי כוח כלכלי רב‬ ‫יותר‪ ,‬וצרכנים מושכלים של תרבות הפנאי ועוד‪ .‬המנהיגות המוניציפאלית אמורה ללמוד צרכים‬ ‫משתנים אלו ולתת להם מענים תואמים ומועילים‪ ,‬מעבר לצרכיהם של האזרחים הוותיקים‬ ‫הנזקקים‪ .‬היא צריכה לתת את הדעת אל כלל בני ה‪ 56 -‬ומעלה‪ ,‬אשר חלקם יכול לשמש כהון חברתי‬ ‫וכמנוף לקידומה של הרשות המקומית‪ .‬חלק מן השינוי הנדרש ברשויות המקומיות הינו תודעתי‪,‬‬ ‫הן לגבי תפיסת הזקנה בקרב האזרחים הוותיקים ובקרב מקבלי החלטות‪ ,‬והן לגבי קביעת מדיניות‬ ‫מוניציפאלית והקצאת משאבים עבורם כחלק מסדר היום (לנגלבן‪ ,‬לאור וברבי‪.)3102 ,‬‬ ‫ישראל הינה מדינה צעירה יחסית שעברה תהליך מואץ של הזדקנות מאז היווסדה‪ ,‬שנבע בעיקר‬ ‫מעלייתם של מבוגרים וצעירים לארץ ישראל‪ ,‬רובם המכריע של הזקנים היהודים אינם ילידי הארץ‪.‬‬ ‫אוכלוסיית הזקנים בישראל ייחודית בהטרוגניות של מאפייניה הסוציו‪-‬דמוגרפיים‪ ,‬ברקע‬ ‫התרבותי‪ ,‬ובניסיון החיים השונה של כל פרט או קבוצה הנכללים בה‪ ,‬כארץ הגירה רב‪-‬תרבותית‪.‬‬ ‫‪World Health Organization - WHO 3‬‬ ‫אוכלוסיית הזקנים בישראל נחלקת ל‪ 4-‬קטגוריות עיקריות‪ :‬חלוצים שהזדקנו‪ ,‬ניצולי שואה שעלו‬ ‫מאירופה‪ ,‬ילידי אסיה ואפריקה שעלו בגלי העלייה ההמונית ועולי בריה"מ לשעבר (גולדנר ובריק‪,‬‬ ‫‪ ,3112‬עמ' ‪.)39‬‬ ‫הטרמינולוגיה בתחום האזרחים הוותיקים בישראל התפתחה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לאור חוק האזרחים‬ ‫הוותיקים המאמץ את המושג "אזרחים ותיקים" )‪ (Senior Citizens‬כמושג המכיל הן את הזקן‪,‬‬ ‫הישיש‪ ,‬הקשיש ועוד‪ ,‬ומבחין בין המושג גמלאי לבין המושג זקנה‪ ,‬שכן בשנים האחרונות אנו עדים‬ ‫לתופעת הפרישה‪-‬פנסיה מוקדמת בגילאים מוקדמים יותר‪ .‬החוק קובע את גיל ‪ 53‬לנשים ואת גיל‬ ‫‪ 59‬לגברים כגיל פרישה פורמאלי‪ ,‬בו האזרח מוגדר כאזרח ותיק בעל זכויות והטבות מטעם רשויות‬ ‫ומוסדות‪ ,‬אך עם זאת אינו מגדיר את מצבו הבריאותי‪ ,‬החברתי‪ ,‬הפונקציונאלי‪ ,‬המנטאלי והזהותי‪-‬‬ ‫דימויי שלו (דורון‪ . )3112 ,‬כמו כן תישאר הטרמינולוגיה המצוטטת והמובאת במקור על ידי‬ ‫החוקרים אשר מוזכרים בפרק זה – ומכאן השימוש במגוון המושגים‪ .‬המושג על פי החוק הינו אזרח‬ ‫ותיק כביטוי מוקיר‪ ,‬מאפשר להתייחס אל האדם על פי תפקודו ולא על פי גילו‪ ,‬מבדל אותו מהמושג‬ ‫גמלאי‪ ,‬ומאפשר למצבו מחדש כבעל פוטנציאל לתרומה‪ ,‬השפעה ומועילות לסביבתו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מאפייני האזרחים הוותיקים‬ ‫ההזדקנות מתבטאת בסדרה הדרגתית וקבועה של שינויים ביולוגיים‪ :‬פיזיים ומנטאליים‪ ,‬וכן‬ ‫שינויים פסיכולוגיים החלים עם השנים בגיל המבוגר‪ .‬חקר ההזדקנות מצוי בתחום הגרונטולוגיה‪,‬‬ ‫אשר חוקר את התהליך הביולוגי של ההזדקנות והסביבה‪ ,‬מברר אם וכיצד הוא משנה את האישיות‬ ‫של האדם הזקן‪ ,‬ובוחן את ההבדלים בין תפיסות הזקנה בתרבויות שונות‪ .‬ההזדקנות מתבטאת‬ ‫בהיבט הפיזי בשיער שיבה‪ ,‬קמטים‪ ,‬עצמות שבירות‪ ,‬ירידה במשקל‪ ,‬בשפיפות קומה‪ ,‬וכן במחלות‬ ‫כרוניות‪ ,‬כגון‪ :‬לחץ דם גבוה‪ ,‬סוכרת‪ ,‬דלקות פרקים‪ .‬בנוסף‪ ,‬ישנן מחלות קשות אחרות כסרטן‪,‬‬ ‫מחלות לב וריאה המאיימות על חייו של האדם‪ .‬הבריאות המתרופפת עם השנים והתמורות שחלות‬ ‫בחייו של האדם קשורות קשר הדוק בתרבות בה הוא חי‪ ,‬משליכה לגבי היחס שהחברה תפגין כלפיו‪,‬‬ ‫ועל‪ -‬כן גם אם הזקנה הינה אוניברסאלית‪ ,‬הרי שמשמעותה משתנה מתרבות לתרבות‪ .‬בחברות‬ ‫הֹור ִטיקּולטּורה ‪ (Horticulture‬ומרעה וחברות חקלאיות‪ ,‬זוכים הזקנים לעיקר העושר‬ ‫אגרריות (של ְ‬ ‫והעוצמה‪ ,‬ונשארים מנהיגים ופעילים עד יומם האחרון‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬דווקא בחברות מתועשות‬ ‫המקדמות את הטכנולוגיה‪ ,‬ומתוך כך את עליית רמת ותוחלת החיים‪ ,‬הזקנים נדחקים אל‬ ‫השוליים‪ ,‬שכן הם אינם עומדים בקצב השינויים המהירים‪ ,‬וחסרים להם הידע וההכשרה הנדרשים‬ ‫בש וק המשתנה תדיר‪ .‬יתירה מזו‪ ,‬החיים העירוניים המאפיינים את התיעוש‪ ,‬מעודדים את‬ ‫היפרדותם של הצעירים מהוריהם ומותירים את הזקנים בבדידות פיזית‪ ,‬חשופים לניכור מצד‬ ‫החברה העירונית בה הם חיים וליחס של גילנות (משוניס‪.)0111 ,‬‬ ‫מאפיינים שליליים אלו המיוחסים לאזרחים הוותיקים‪ ,‬עומדים בסתירה למשמעות הזקנה‬ ‫במסורת היהודית ובתורה המייחסים חשיבות עליונה למצוות כיבוד אב ואם‪ ,‬כאחת מעשרת‬ ‫הדיברות‪ .‬על מצוות כיבוד אב ואם מבטיחה התורה אריכות ימים (קורץ‪ ,)3112 ,‬ושחר (‪)0116‬‬ ‫מציינת כי הדיבר "כבד את אביך ואת אימך למען יאריכון ימיך"‪ 4‬הינו הדיבר היחיד המבטיח תגמול‬ ‫בעולם הזה‪ .‬גם הברית החדשה מבטיחה למאמיניה תגמולים שונים בעד כיבוד הורים‪ ,‬אך בפועל‬ ‫‪ 4‬שמות כ' ‪ ;21‬דברים ה' ‪21‬‬ ‫חובת הילדים לדאוג כלכלית להוריהם לא עוגנה בחוק עד ראשית המאה העשרים (שם)‪ .‬ההבטחה‬ ‫לאריכות ימים על פי קורץ (שם) משקפת את העמדה של חשיבות החיים בעיני האדם השואף‬ ‫ומתאווה להגיע לימי זקנה ושיבה טובה‪ .‬מנקודת מבט מוסרית חברתית והלכתית‪ ,‬מציין התלמוד‬ ‫את מגבלותיה של הזקנה כחולשה‪ ,‬אך דמות הזקן מוצגת תמיד באופן חיובי‪ ,‬שהרי חז"ל היו‬ ‫מודעים לליקויים הגופניים והחברתיים העשויים לפקוד את הזקן‪ ,‬אשר הוכר בכפיפותו‪ ,‬במקלו‪,‬‬ ‫כנטל‪ ,‬אך לא מייצג זלזול וגורע בכבודם‪ .‬אריכות ימים מתארת באופן כמותי את מספר השנים‪,‬‬ ‫ומוצגת בתלמוד כזכות וברכה‪ ,‬לאור אופיו ותכונותיו של האדם‪ ,‬חכמתו וצדקתו‪ .‬התלמוד קושר‬ ‫בין חכמה לזקנה‪" ,‬אין זקן אלא מי שקנה חכמה"‪ ,5‬האדם הזקן חכם לאור הידע והניסיון שצבר‪,‬‬ ‫ו כושר עמידותו במשברי החיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬גם צעירים יכולים להיות חכמים כיוסף‪ ,‬ככתוב‪" :‬איש‬ ‫אשר רוח אלוהים בו"‪ 6,‬ומכאן המסקנה שלא השנים עצמן מקנות חכמה‪ ,‬אלא שיש צורך לנצל את‬ ‫שנות החיים עצמן כדי לרכוש אותה‪ .‬חשיבות רבה נודעת גם לאבחנה בין זקן וקשיש‪ ,‬שאינה‬ ‫סמנטית בלבד‪ ,‬לזקן יש קונוטציה של חולי ותשישות שהחברה מייחסת לו‪ ,‬העומדת בניגוד מוחלט‬ ‫למסורת היהודית שרואה בזקן את דמות המנהיג הנבון (שם)‪.‬‬ ‫הגילנות מקורה בתרבות המערבית הממשיכה להדגיש את הנסיגה הגופנית והמנטלית של האזרחים‬ ‫הוותיקים ‪ .‬התרבות מחנכת לחשוב על החיים לפי דירוג של גיל המתבסס על התחושה המוטעית‬ ‫שהגוף כושל באמצע החיים והכשל הגופני הזה חשוב יותר מכל דבר אחר‪ ,‬בעוד שההיבטים‬ ‫החיוביים של האזרחים הוותיקים‪ :‬בגרות‪ ,‬כשירות‪ ,‬חמלה וכיוצא בזה אינם מקודדים כקשורי‪-‬‬ ‫גיל‪ .‬השקפות של גילנות מחזיקות מעמד‪ ,‬בעיקר משום שהן משרתות את הכוחות הכלכליים‬ ‫הרוצים למכור לאזרחים ותיקים מוצרים נגד הזדקנות‪ ,‬ניתוחים פלסטיים ועוד‪ .‬התרבות מאיימת‬ ‫לסגור את הזקן בתוך חומה של ספקות עצמיים‪ ,‬מבוכה‪ ,‬בושה והשפלה‪ ,‬מטפחת את "ההתרכזות‬ ‫בגוף המזדקן"‪ ,‬ומאששת את הסטריאוטיפ של זקנה מבודדת וחסרת אונים (שטראוך‪ ,3102 ,‬עמ'‬ ‫‪.)03-2‬‬ ‫תופעת הבדידות בקרב אזרחים ותיקים הינה תופעה אוניברסלית הרווחת בכל החברות והתרבויות‪,‬‬ ‫אם כי בשכיחות שונה‪ .‬המחקרים מבחינים בשני סוגי בדידות‪ :‬בדידות רגשית הנוצרת מהיעדר‬ ‫דמות רגשית קרובה כדוגמת אבדן של בן או בת זוג‪ ,‬או בדידות חברתית המתייחסת להיעדרה של‬ ‫רשת חברתית רחבה יותר כמו חברים ומכרים‪ .‬בנוסף‪ ,‬ישנה אבחנה מבדלת בין בדידות זמנית‬ ‫המתעוררת לאור שינויים בסביבה החברתית‪ ,‬לבין בדידות כרונית המתמשכת לאורך פרק זמן ארוך‬ ‫של שנתיים או יותר‪ .‬ממצאי מחקר שנערך בישראל בשנים ‪ 3116-3101‬מלמד על שכיחות תופעת‬ ‫הבדידות בתקופת הזקנה‪ ,‬הן מסוג הבדידות הזמנית והן מסוג הבדידות הכרונית‪ .‬עם זאת‪ ,‬הנתונים‬ ‫מראים כי אחוז שכיחות הבדידות הזמנית‪ ,‬גבוה יותר בהשוואה לבדידות הכרונית‪ .‬זאת ועוד‪,‬‬ ‫בחינת הקשרים בין מכלול משתני הרקע‪ ,‬הבריאות‪ ,‬והמשפחה למצב הבדידות‪ ,‬מוכיח כי ישנה זיקה‬ ‫חזקה בין בדידות לדיכאון‪ ,‬ובפרט בזיקה לבדידות הכרונית‪ .‬לאבחנה בין שני סוגי הבדידות נודעת‬ ‫חשיבות רבה‪ ,‬מכיוון שדרכי הטיפול וההתמודדות עימם‪ ,‬צריכות להיות מובחנות כדי שיתאימו‬ ‫לסיבות השונות שעומדות בבסיס התחושות הללו (שיוביץ‪-‬עזרא‪ ,3102 ,‬עמ'‪ .)310-302‬סקר חיים‬ ‫בגיל מצא זיקות נוספות בין בדידות למצב משפחתי ולמרחק הנסיעה של האזרחים הוותיקים מבני‬ ‫המשפחה וכן למידת הקשר אתם (לנגלבן‪ ,‬לאור וברבי‪.)3103 ,‬‬ ‫‪ 5‬קידושין‪ ,‬לב'‬ ‫‪ 6‬בראשית מא' ‪83‬‬ ‫תוחלת החיים המתארכת והזדקנות האוכלוסייה עשויה להוביל לשיעורי מוגבלות גבוהים בקרב‬ ‫אזרחים ותיקים‪ ,‬זאת מאחר ויש קשר הדוק בין גיל מבוגר לבין הסיכון לחלות במחלות כרוניות‪,‬‬ ‫ומכאן למגבלות תפקודיות‪ .‬לאזרחים ותיקים הפעילים במגוון פעילויות חברתיות וכן אלה החיים‬ ‫בגפם‪ ,‬יש סיכויים טובים להשתפר מבחינה תפקודית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬נמצא כי מגורים עם אחרים‪ ,‬אך‬ ‫ללא בן או בת זוג‪ ,‬כמו מטפלים או משפחה מורחבת‪ ,‬הם מנבאים חזקים להידרדרות בתפקוד‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬סיוע פורמאלי או סיוע בלתי פורמאלי מאנשים שגרים מחוץ למשק הבית‪ ,‬עלול לפגוע‬ ‫ביכולתם להשתפר תפקודית‪ .‬הגורמים הפורמאליים והבלתי פורמאליים המבצעים את המטלות‬ ‫היום‪-‬יומית במקומו של הזקן‪ ,‬פוגעים בו מבלי להתכוון‪ ,‬ויוצרים אצלו חוסר ביטחון ביחס‬ ‫ליכולותיו‪ ,‬ומונעים ממנו תהליך שיקום אפשרי והכרחי‪ .‬דבר זה מוביל להידרדרות תפקודית‬ ‫הנגרמת כתוצאה משחיקה ומהתנוונות של יכולות תפקודיות שקיימות אצל הזקן‪ ,‬אף כי באופן‬ ‫מוגבל (ספלטר‪ ,‬ברודסקי ושנור‪ ,3102 ,‬עמ' ‪.)091-066‬‬ ‫אחד ממאפייני הזקנה הינו ירידה בתפקוד הקוגניטיבי‪ ,‬הכוללת פגיעה בזיכרון‪ ,‬מהירות עיבוד‪ ,‬זמן‬ ‫תגובה ועוד‪ ,‬אשר מטופלת כיום בתרופות העשויות להאט או למנוע הידרדרות קוגניטיבית‪ .‬במחקר‬ ‫שבחן גורמים הקשורים להידרדרות בתפקוד הקוגניטיבי בקרב ישראלים‪ ,‬נמצא כי גיל והשכלה הם‬ ‫המנבאים העקביים ביותר של הידרדרות בתפקוד הקוגניטיבי‪ .‬לצד תהליכים פתולוגיים‬ ‫המתרחשים בזקנה כמו דמנציה‪ ,‬ישנם גם תהליכים נורמליים המאופיינים בירידה קוגניטיבית‪ ,‬אך‬ ‫הם לא פוגעים בכל התחומים‪ .‬המחקר מוכיח כי רכישת השכלה גבוהה יותר מגנה מפני ירידה‬ ‫קוגניטיבית‪ ,‬וב דומה לה‪ ,‬גם תעסוקה מהווה גירוי אינטלקטואלי‪ ,‬פיזי וחברתי‪ ,‬ומשמשת כגורם‬ ‫מגן מפני הידרדרות קוגניטיבית‪ .‬עם זאת‪ ,‬נמצא כי פעילות גופנית מהווה כגורם מגן משמעותי יותר‬ ‫אף מתעסוקה‪ ,‬שכן יש בכוחה להתמודד היטב עם מרבית המטלות הקוגניטיביות כדוגמת‪ :‬זיכרון‬ ‫מילולי‪ ,‬התמצאות‪ ,‬שטף מילולי ועוד (אילון ומאיר‪ ,3102 ,‬עמ' ‪.)334-333 ,331-301‬‬ ‫הזקנה מאופיינת לעיתים בהתעללות פיזית ונפשית‪ ,‬פרישה מעבודה והשלכותיה‪ ,‬ולעיתים קרובות‬ ‫כרוכה אף בעוני‪ .‬לשם הבנת העוני‪ ,‬יש להבחין בין מדינות מתפתחות לבין מדינות מפותחות‪ .‬העוני‬ ‫במדינות מתפתחות מתבטא בסיפוק של צרכים בסיסיים‪ ,‬כגון‪ :‬מים ומזון‪ ,‬קורת גג ותנאים‬ ‫סניטריים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬במדינות מפותחות העוני מאופיין במחסור של מזון איכותי ובלבוש‪,‬‬ ‫מכשירי חשמל‪ ,‬טלפון‪ ,‬אי יכולת כלכלית לצאת לחופשה או לקנות מתנות לבני המשפחה ובחובות‬ ‫מעיקים‪ .‬חסכים בתנאי חיים אלה כתנאי חיים ירודים מותירה את האזרחים הוותיקים בחיי דוחק‬ ‫ומצוקה המשפיעים עליהם לרעה מבחינה בריאותית‪ ,‬התפתחותית‪ ,‬ועל השתלבותם הכלכלית‬ ‫והחברתית (בריק‪ ,3116 ,‬עמ' ‪ .)34‬ממצאי מחקר מלמדים שהעוני מקיף כ‪ 31%-‬מכלל אוכלוסיית‬ ‫האזרחים הוותיקים בארץ‪ ,‬כאשר ישראל נמנית עם המדינות המובילות בממדי העוני גם בקרב‬ ‫אוכלוסיית האזרחים הוותיקים‪ ,‬בהשוואה למדינות מערביות‪ .‬למרות הגדלת קצבאות הזקנה‬ ‫שהיטיבו עם הזקנים בשנים ‪ ,3101-3116‬עדיין כחמישית מאוכלוסיית הזקנים מצויה במעגל העוני‪,‬‬ ‫ורמת העוני גבוהה יותר בעיקר בקרב נשים זקנות‪ .‬ההסתברות להיקלע לעוני מתגברת יותר בקרב‬ ‫הצעירים יותר מבני ה‪ ,61-‬הסובלים מתחלואה רבה יותר‪ ,‬המשכילים פחות ומחוסרי התעסוקה‬ ‫(אחדות‪ ,‬טרויצקי וטור סיני‪ ,3102 ,‬עמ' ‪ .)53 ,41‬הממצאים מצביעים על חשיבות הגורם התעסוקתי‬ ‫בהפחתת הסיכון להיקלע לעוני‪ ,‬ועל הצורך לעודד את המשך השתתפותם של המבוגרים בשוק‬ ‫העבודה (שם‪ ,‬עמ' ‪.)52‬‬ ‫ג‪ .‬גיל הפרישה‬ ‫גיל הפרישה מציין נקודת זמן משמעותית בחיי האדם המסמלת עבורו את המעבר מהחיים‬ ‫היצרניים של אדם צעיר לחייו כאזרח ותיק‪ .‬הקצאת משאבים ותמיכה לאזרחים ותיקים‪ ,‬מעלה‬ ‫את השאלות מהו הגיל בו נחשב האדם לזקן והנזקק לסיוע מצד החברה והאם המושג פרישה‬ ‫רלוונטי לעידן זה בו הפרישה המוקדמת מתחילה בגילאי ‪ 46‬לערך‪ .‬סוגיית גיל הזקנה נדונה כבר‬ ‫בימי הביניים‪ ,‬והיא מפריכה את הדעה הרווחת כי בעת העתיקה ובימי הביניים נחשבו אנשים‬ ‫לזקנים בגיל צעיר יחסית‪ .‬תוחלת החיים היתה אמנם נמוכה עקב מחלות ומגיפות רבות והגיעה ל‪-‬‬ ‫‪ 00‬שנה בלבד‪ ,‬אך היא שיקפה בעיקר תמותת תינוקות וילדים‪ .‬אנשים שהגיעו לגיל ‪ 36‬שרדו והגיעו‬ ‫לגיל ‪ 91‬ויותר‪ ,‬וגם בימי הביניים גילאי ‪ 91 ,51‬נחשבו לזקנים‪ .‬אוגוסטין הקדוש בן המאה העשירית‬ ‫קבע את גיל ‪ 51‬כזקן‪ ,‬ופיליפ דה נוור בן המאה ה‪ 02 -‬כתב בחיבורו הדידקטי על ארבעה גילי אדם‪,‬‬ ‫ביניהם גיל הזקנה שנע בין ‪ 51‬ל‪ 01-‬שנה (שחר‪.)0116 ,‬‬ ‫גיל הזקנה בתחילת המאה ה‪ 30 -‬משליך לגבי תהליך ההזדקנות במשמעות של התנסות הפוכה‬ ‫מהתבגרות‪ ,‬ועזיבת תפקידים חברתיים או מקצועיים שנתנו מענה כלכלי ולעיתים אף סיפוק‪ .‬שנות‬ ‫הפרישה עשויות לציין פעילות ושלווה‪ ,‬אך לעיתים גם תחושת החמצה של ויתור על פעילות‬ ‫משמעותית או לגרום לשעמום‪ .‬הפרישה כמוה כפרשת דרכים הכוללת בתוכה‪ :‬לימוד דפוסים‬ ‫אחרים‪ ,‬השכחת מנהגים מסוימים והסתגלות לחיי זוגיות משותפים וצמודים (משוניס‪.)0111 ,‬‬ ‫סוגיית הפרישה כבר נדונה בתורה בספר במדבר על עבודת הלויים (במדבר ח'‪ ,)35-32 ,‬המציינת את‬ ‫הפרישה בגיל ‪ 61‬לעומת הכהן שלא ניתנה לו חובת הפרישה על פי גיל‪ ,‬אלא לפי כושרו הפיזי‪.‬‬ ‫המסורת היהודית מכירה בזכות העובד ובנוהלי הפרישה והתייחסה לתפקודי הגוף ולא לגיל‪ .‬דייני‬ ‫הסנהדרין התחייבו להיות בגיל שיבה‪ ,‬רחמנים‪ ,‬בעלי ניסיון‪ ,‬בעלי כוחות רוחניים וכישורים‬ ‫אינטלקטואליים‪ ,‬והעברת אדם מתפקידו נעשית רק מחמת סימני זקנה שפוגעים בתפקודו הפיזי‬ ‫(קורץ‪.)3112 ,‬‬ ‫הקביעה של גיל הפרישה בגיל ‪ 56‬מתייחסת להגדרה השרירותית כי הזקנה מתחילה בגיל זה‪ ,‬כפי‬ ‫שנקבע על ידי האיגודים המקצועיים בגרמניה בתחילת המאה שעברה‪ ,‬ותאם למעשה את תוחלת‬ ‫החיים והנסיבות הפוליטיות כפי שהיו במדינה זו (רוזן‪ .)3113 ,‬בגיל זה אנשים פרשו מעבודתם ועשו‬ ‫זאת בשמחה כדי להינתק מחובות ועול העבודה‪ ,‬או לחילופין כהשלמה עם גורלם‪ .‬הם התנתקו‬ ‫ממעגל העבודה ומכלל תפקידיהם החברתיים ומאז היו בציפייה להזדקנות ומוות‪ .‬תפיסה זו תוארה‬ ‫כ"תיאוריית ההתנתקות" הפונקציונליסטית שפיתחו הסוציולוגים איליין קומינג וו'יליאם הנרי‬ ‫בשנת ‪ ,0150‬ונתפסת עדיין כתיאוריה מכוננת במחקר הגרונטולוגי להבנת הזקנה‪ ,‬ולהבנת הלך הרוח‬ ‫של אנשים זקנים בהקשר להשפעת הפרישה והזקנה‪ .‬גיל הפרישה הנוכחי היה נכון לאותה תקופה‬ ‫בה תוחלת החיים היתה נמוכה‪ ,‬בממוצע ‪ 91‬שנה‪ ,‬אולם עתה מחשבה כוללנית כזו על אודות ציפייה‬ ‫למוות נשמעת מופרכת לחלוטין‪ ,‬ומשבר "אמצע" החיים‪ ,‬אם כן‪ ,‬אינו בסביבות גיל ה‪ 41 -‬כפי‬ ‫שנקבע קודם לכן (בן שאול‪ ,3100 ,‬עמ' ‪.)23‬‬ ‫בניגוד ל"תיאוריית ההתנתקות"‪" ,‬תיאוריית הפעילות" מתארת את נטייתם הטבעית של אזרחים‬ ‫ותיקים לשמר את רמת פעילותם ומעורבותם החברתית‪ .‬תיאוריית ההתנתקות המתייחסת לכול‬ ‫שלבי הגיל באופן מוחלט‪ ,‬מקבעת אנשים בנקודת זמן המגבילה אותם למטרות לטווח קצר‪ .‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬תיאוריית הפעילות הדוגלת בגמישות‪ ,‬מאפשרת לאנשים לראות את הזמן שנותר כאינסופי או‬ ‫נרחב‪ ,‬ולבחור במטרות ארוכות טווח שמהותן אופטימית‪ .‬מטרות אלו מאפשרות יצירת קשרים‬ ‫חדשים‪ ,‬קריירה חדשה‪ ,‬רכישת ידע ‪ -‬המשליכים על אורך חייהם ועל שביעות רצונם מהם (שם‪ ,‬עמ'‬ ‫‪.)042‬‬ ‫ד‪ .‬גישות פסיכולוגיות של זקנה‬ ‫ההיבט הפסיכולוגי של תהליך ההזדקנות והזקנה לא היווה בעבר הרחוק נושא למחקר ולניתוח‪,‬‬ ‫היות ותוחלת החיים היתה קצרה וכך גם תקופת הזקנה‪ .‬הפסיכולוגיה הקלינית החלה את דרכה‬ ‫בתחילת המאה העשרים‪ ,‬בגישה הפסיכואנליטית שהציע זיגמונד פרויד לטיפול בנוירוזות‪ .‬הבסיס‬ ‫התאורטי להבנת ההתפתחות והפסיכופתולוגיה מעוגן עד היום בשנים הראשונות להתפתחות‪,‬‬ ‫בתקופות הילדות והבגרות‪ .‬העניין בבגרות ובבגרות מאוחרת יותר היה שולי ביותר‪ ,‬ועד שנות ה‪91-‬‬ ‫של המאה הן לא נחקרו ולא נלמדו‪ .‬לפי גישתו של פרויד לא היה טעם באנליזה לבני גיל ‪ 41‬ומעלה‪,‬‬ ‫תפיסה שתאמה את מצב הזקנים והזקנה בתקופתו כשתוחלת החיים היתה בסביבות ‪ 41‬שנה‪,‬‬ ‫ואיכות החיים היתה ירודה‪ .‬ההזדקנות מנקודת מבטה של הפסיכולוגיה הדגישה ירידה בתפקוד‪,‬‬ ‫והמשימה ההתפתחותית החשובה היתה התמודדות עם ירידה בתפקודים ועם האובדנים הרבים‬ ‫(בר‪-‬טור‪ ,3116 ,‬עמ' ‪ .)031‬בדומה לפרויד‪ ,‬פיאז'ה וקוהלברג התמקדו בגילי הילדות וההתבגרות ורק‬ ‫מאוחר יותר הרחיבו את התאוריות שלהם אל החיים הבוגרים (שמוטקין‪ ,3112 ,‬עמ' ‪ .)245‬בניגוד‬ ‫לפרויד‪ ,‬היה תלמידו יונג בעל גישה אקזיסטנציאליסטית ורוחנית יותר מהגישה הרפואית של פרויד‪,‬‬ ‫והוא הכיר במרכזיותה של הבגרות בחיים‪ ,‬כתקופת התפתחות פסיכולוגית משמעותית של האדם‪.‬‬ ‫יונג ראה בהזדקנות תהליך שבו מתחוללים שינויים עמוקים במבנה הנפשי‪ ,‬הניכרים בנטייה של‬ ‫אנשים להביא לידי ביטוי את הניגודים שבאופיים‪ .‬כך‪ ,‬ניתן להיווכח כי בתהליך ההזדקנות עקרונות‬ ‫ואמונות הופכים לעיתים קרובות לנוקשים יותר עקב היחלשות הגוף והיחלשות מנגנוני ההגנה‪,‬‬ ‫אשר מעמידים את העקרונות בסכנה‪ ,‬ועל כן יש לתת אליהם את הדעת (בר‪-‬טור‪ ,3116 ,‬עמ' ‪.)031‬‬ ‫לטענת קרל גוסטב יונג‪ ,‬השינוי והצמצום שחל בתפקידם של הזקנים בחברה המודרנית מקשה‬ ‫עליהם ורבים מהם חשים חוסר סיפוק ומשמעות בחייהם‪ .‬חוסר המיצוי וחוסר הסיפוק בתקופת‬ ‫הזקנה גורמים לעיתים להיפוכונדריה ואף להפרעות נוירוטיות‪ ,‬המלמדים על כך שהאדם המבוגר‬ ‫מתקשה להשלים עם הזדקנותו והוא נאחז בכוח בנעורים האבודים‪ .‬תשומת הלב של האדם לעולמו‬ ‫הפנימי ומענה לצרכיו עשויים לסייע בעדו למצוא משמעות ושלווה פנימית‪ .‬יונג ייחס חשיבות גדולה‬ ‫למעבר של תקופות הילדות ובגרות צעירה‪ ,‬אל החלק המאוחר של החיים‪ ,‬של בגרות אמצעית וזקנה‪.‬‬ ‫במעבר זה מתחוללים שינויים מהותיים באישיות‪ ,‬במסגרת תהליך האינדיווידואציה‪ ,‬האחראי‬ ‫להתפתחותה של האישיות בכל מהלך החיים‪ .‬שינויים אלו באים לידי ביטוי במעבר מאוריינטציה‬ ‫מוחצנת לאוריינטציה מופנמת‪ ,‬המחזקת את המודעות הפנימית למרכיבי האישיות‪ ,‬והיכולת ליצור‬ ‫ביניהם איזון והרמוניה חדשים‪ .‬היינו‪ ,‬היכולת להתמקדות בחוויות ויכולות אישיות שהיו מודחקות‬ ‫עד כה (שמוטקין‪ ,3112 ,‬עמ' ‪.)249‬‬ ‫שרלוטה ביהלר התייחסה לרצף התפתחות החיים והגדירה חמש "מגמות חיים" המשתנות לאורך‬ ‫תקופות החיים‪" :‬סיפוק צרכים"‪ ,‬לשם הנאה ופיזית ורגשית; "הסתגלות שמגבילה את עצמה"‪,‬‬ ‫המיועדת להשגת השתלבות בסביבה נתונה ודרישותיה; "התפשטות יוצרת"‪ ,‬שמטרתה להגיע‬ ‫להישגים ברכישת השפעה ושינוי של הסביבה; "קיום הסדר הפנימי"‪ ,‬תוך שאיפה להרמוניה פנימית‬ ‫וחיצונית; ו"הגשמה עצמית" שמטרתה ליצור איזון בין המגמות השונות‪ .‬מגמות אלה מציינות‬ ‫מטרות חיים שונות‪ ,‬ומספקות ארגון ומגמות ל"עצמי אמתי" הבונה את גרעין האישיות‪ .‬מגמת‬ ‫ההגשמה העצמית מסכמת את מכלול החוויות המצטברות במהלך שנות חייו של האדם‪ ,‬ומאפיינת‬ ‫בעיקר את גיל הזקנה (שמוטקין‪ ,3112 ,‬עמ' ‪.)249‬‬ ‫נקודת המפנה בפסיכולוגיה מיוחסת לפסיכואנליטיקאי אריק אריקסון‪ ,‬שהציג לראשונה תאוריה‬ ‫התפתחותית ומגובשת בעלת שמונה שלבים המכונה "מעגל החיים"‪ ,‬הכוללת את כל תקופות‬ ‫החיים‪ ,‬מינקות ועד שיבה‪ .‬תאוריית השלבים של אריקסון מדגישה תהליכים פסיכודינמיים‪ ,‬שעל‬ ‫פיהם כל שלב התפתחותי מאופיין במשבר שיסודו בקונפליקט בין שני קטבים של התנסות‬ ‫פסיכולוגית‪ .‬לפי תאוריה זו‪ ,‬כל משבר עשוי להיפתר בצורה חיובית או שלילית‪ ,‬המותיר תוצרים‬ ‫פסיכולוגיים המשפיעים על המשך התפתחותו ואישיותו של הפרט (שמוטקין‪ ,3112 ,‬עמ' ‪.)240‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬בכל שלב בחיים ישנן משימות התפתחותיות פסיכו‪-‬חברתיות המתאימות לו‪ ,‬וייתכן אף‬ ‫משבר התפתחותי‪ .‬בניגוד לפרויד‪ ,‬אריקסון ראה בכל משבר התפתחותי אתגר מיוחד הטומן בחובו‬ ‫הזדמנות לצמיחה נוספת‪ .‬הוא טען שלאדם יכולת התמודדות העשויה לגבור על הקשיים וזאת‬ ‫בזכות כוחות האני העומדים לרשותו ( אריקסון‪ ,0191 ,‬עמ' ‪)016‬‬ ‫שלב הבגרות המאוחרת‪ ,‬דהיינו הזקנה‪ ,‬מאופיין לפי אריקסון‪ ,‬בקונפליקט של שלמות לעומת‬ ‫ייאוש‪ .‬התקרבות המוות האישי עלולה לגרום לקושי להשלים עם החיים ולקבלם כבעלי משמעות‬ ‫ולגרור לייאוש‪ ,‬עמדה שעיקרה המתנה מרירה ומפוחדת לסופיות החיים‪ .‬פתרון מוצלח של‬ ‫קונפליקט זה הוא "חכמה"‪ ,‬המאפשרת התייחסות אל החיים בצורה אינטגרטיבית‪ ,‬מעניקה את‬ ‫היכולת להעריך את ניסיון החיים השלם‪ ,‬על אף הירידה בתפקודים הפיסיים והנפשיים‪ ,‬ולמרות‬ ‫המוות הקרב‪ .‬בתהליך זה הזקן מתבונן אל עברו ומפיק ממנו משמעות הנוטעת בו תחושה של‬ ‫שלמות וערך עצמי בחייו העכשוויים (אריקסון‪ ,0191 ,‬עמ' ‪.)016‬‬ ‫תחום הגרונטולוגיה עוסק בחקר ההזדקנות והזקנה‪ ,‬אשר החל להתגבש כעיסוק מדעי מוגדר בשנות‬ ‫ה‪ 61 -‬וה‪ ,51 -‬כנושא רב‪-‬תחומי הבנוי מפעילות גומלין של גורמים ביולוגיים‪ ,‬פסיכולוגיים‬ ‫וחברתיים‪ .‬בראשית ימיה של הגרונטולוגיה החברתית היה ניסיון להגדיר עיקרון מפתח שלפיו ניתן‬ ‫יהיה להבין את תהליך ההזדקנות‪ .‬בעקבות אריקסון נודעו תאוריות התפתחות שלביות שונות‬ ‫שהציעו חוקרים שונים‪ ,‬אך אילו נדחו על ידי תאורטיקנים אחרים‪ .‬לטענת האחרונים‪ ,‬תהליכי שינוי‬ ‫באישיות אכן מתרחשים על בסיס של אינטראקציה דינמית בין גורמים פסיכולוגיים וחברתיים‪,‬‬ ‫אולם לא על פי מדרגות התפתחותיות מוגדרות וקבועות מראש‪ .‬בהמשך‪ ,‬בשנות ה‪ 01-‬וה‪11-‬‬ ‫התפתחו תאוריות חדשות המאופיינות בתהליכים דינמיים של שינוי מול המשכיות‪.‬‬ ‫כמסגרת תאורטית למחקר הבגרות והזקנה הוצעה תאוריית "ההזדקנות המוצלחת" של פול‬ ‫באלטס‪ ,‬המציגה את עקרונות היסוד המסבירים את התהליכים המאפשרים הזדקנות מוצלחת‪.‬‬ ‫עקרונות אלה מדגישים את השונות הביולוגית והפסיכולוגית בין אנשים בתקופת הזקנה ואת‬ ‫המאזן הדינמי המתמיד‪ -‬גם בגיל המאוחר‪ -‬בין ירידה תפקודית לבין המשך הגדילה‪ .‬עקרונות‬ ‫ההזדקנות המוצלחת נתמכים ב‪ 2 -‬מנגנונים מרכזיים‪ .0 :‬סלקציה של תחומי תפקוד מועדפים או‬ ‫אפשריים‪ .3 .‬אופטימיזציה של שימוש במשאבים זמניים‪ .2 .‬פיצוי של תפקודים מוחלשים או‬ ‫אבודים (שמוטקין‪ ,3112 ,‬עמ' ‪.)253-2‬‬ ‫חוקרים נוספים הוסיפו כי הזדקנות מוצלחת מתהווה כאשר מתרחשים שינויים פנימיים של‬ ‫מטרות‪ ,‬עדיפויות ותפיסות עצמיות‪ ,‬כך שיתאימו למגבלות היכולת והתפקוד של הזקן בפרט‬ ‫בסביבתו‪ .‬הם מצאו כי אנשים זקנים נוטים לצמצם את הקשרים החברתיים השוליים והשטחיים‬ ‫שלהם‪ ,‬אך הם מחזקים את השקעתם הרגשית בקשרים החברתיים המרכזיים שלהם‪ ,‬בעיקר עם‬ ‫בני משפחה וחברים קרובים‪ .‬קשרים הדוקים עם אנשים קרובים ממלאים תפקיד בוויסות רגשי‪,‬‬ ‫שעיקרו הרחקת רגשות שליליים וחיזוק רגשות חיוביים‪ .‬בכך עולים סיכוייהם של הזקנים לקבל‬ ‫תמיכה‪ ,‬נוחם והכרה בזהות העצמית שלהם‪ ,‬בפרט כאשר הם נחשפים ביתר חומרה למצבים של‬ ‫פגיעות וירידה תפקודית‪ .‬בהמשך‪ ,‬פותחו מודלים שונים המתייחסים להזדקנות מוצלחת‪" .‬מודל‬ ‫העמידות של ריף" (שם‪ ,‬עמ' ‪ )259‬מגדיר את עמידות הפרט‪ ,‬כקריטריון הכרחי לתפקודי הרווחה‬ ‫הפסיכולוגית שלו‪ .‬הבריאות הנפשית של הזקן מוגדרת כיכולת שליטה בבעיות החיים‪ ,‬התאמה בין‬ ‫רמת שאיפות לבין ההישגים‪ ,‬והפקת הנאה מפעילויות וראייה אופטימית‪ .‬מודל נוסף‪" ,‬מודל‬ ‫הגדילה" (שם‪ ,‬עמ' ‪ )291‬מוגדר כמודל החכמה‪ ,‬המתייחס בדומה לתרבות היהודית‪ ,‬אצל חוקרים‬ ‫שונים לזקנים חכמים‪ .‬על פי מודל זה ניתן לצפות שבין אנשים חכמים יימצא שיעור גבוה באופן‬ ‫יחסי של אנשים זקנים‪ .‬מודל החכמה מייחס לזקנים כושר הבנה ושיפוט הנשענים על יסודות פוסט‪-‬‬ ‫פורמליים הכוללים שילוב של ניסיון חיים מצטבר‪ ,‬שיקול דעת מאוזן וזהיר‪ ,‬ותובנה של רגשות‪ .‬כל‬ ‫אלו הופכים את מושג החכמה למרכיב של גדילה ופיתוח אישי תוך כדי הזדקנות‪ .‬גדילה זו מחזקת‬ ‫את יכולת עמידתם של אנשים מול אתגרים הקשורים לגילם ואף מאפשרת להם לתרום לסביבתם‬ ‫החברתית בתחומים של קבלת החלטות ופתרון בעיות (שמוטקין‪ ,3112 ,‬עמ' ‪.)251-290‬‬ ‫תהליך ההזדקנות על פי "תאוריית העצמי" של הפסיכואנליטיקאי היינץ קוהוט הוא תהליך‬ ‫מתמשך של פגיעה בתחושת העצמי כתוצאה מהירידה בתפקודים‪ ,‬בתחושת השליטה המעוררת‬ ‫תחושה של חוסר אונים ופוגעת בדימוי העצמי‪ .‬לפי קוהוט‪ ,‬העצמי מתפתח ומתגבש בתהליך הנמשך‬ ‫לאורך כל החיים‪ .‬העצמי מתואר כמבנה פסיכולוגי המכיל ייצוגים‪ ,‬זיכרונות של דימויים וקשרים‬ ‫עם אחרים הכוללים גם חוויות והתנסויות שהאדם אינו מודע להן בהווה ובעבר‪ .‬מוסלין ממשיך‬ ‫תורתו של קוהוט באסכולת העצמי‪ ,‬מציע גישה טיפולית מתאימה המבוססת על חיזוק העצמי‪.‬‬ ‫מוסלין טוען שהבריאות הנפשית בזקנה היא יכולתו של האדם לשמור על הלכידות‪ ,‬שלמות העצמי‬ ‫המזדקן לנוכח השינויים והאובדנים בזקנה‪ .‬הזקנה צריכה לעבור טרנספורמציה בתחומים שונים‪:‬‬ ‫ערכים‪ ,‬שאיפות ותפקודים‪ .‬בשלב הראשון יש להחיל את הטרנספורמציה על אידיאלים ושאיפות‪,‬‬ ‫ובשלב השני על בנייה מחדש‪ .‬כלומר‪ ,‬התפתחות של אידיאלים חדשים‪ ,‬תכניות חדשות‪ ,‬ערכים‬ ‫ומטרות המותאמות למצב של העצמי (גלוברזון‪ ,3112 ,‬עמ' ‪.)021‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫תאוריות פסיכולוגיות עכשוויות‬ ‫גישות עדכניות מנסות להבהיר את תוצאות השונות הפסיכולוגית בין אזרחים ותיקים‪ .‬בניגוד‬ ‫לגישות קודמות שביקשו לנסח את המאפיינים הטיפוסיים ביותר של תהליך ההזדקנות‪ ,‬התפתחו‬ ‫גישות עכשוויות‪ ,‬פרשניות‪ ,‬המחשיבות הבדלים ואף ניגודים במשמעויות הסובייקטיביות שאנשים‬ ‫נותנים למציאות חייהם‪ .‬מובילי הגישות אלו הם מרשל ‪,‬שיהיי‪ ,‬באלטס‪ ,‬ספרי ולומרנץ‪ .‬לפי הגדרתו‬ ‫של אריקסון‪ ,‬הזדקנות מוצלחת‪ ,‬מתבטאת במשימתו של הזקן ליצור אינטגרציה מחוויות חייו‪,‬‬ ‫לסגל הבנה‪ ,‬סבלנות והשלמה עם המוות‪ ,‬ולא להיאחז במחשבות וזיכרונות העבר‪ .‬מתנגדי הגדרה‬ ‫זו מציעים גישה שמתמודדת עם מורכבות החיים בצורה דיאלקטית כ"א‪-‬אינטגרציה" – מושג‬ ‫המגדיר את יכולתו של הפרט לחיות בהרגשה טובה‪ ,‬גם כאשר אינו משלב את המרכיבים השונים‬ ‫של קיומו לידי מכלול‪ .‬לפי גישה זו‪ ,‬מתאפשר לזקנים להכיל ספקות וניגודים במחשבות‪ ,‬ברגשות‬ ‫בהתנהגויות או באירועים‪ ,‬מבלי שיחושו עקב כך איום‪ ,‬לחץ או צורך לשנות את עצמם (שמוטקין‪,‬‬ ‫‪ ,3112‬עמ' ‪.)293‬‬ ‫מחקרים עדכניים וארוכי טווח מציגים תמונת זקנה בכלל‪ ,‬ושל גיל העמידה בפרט‪ ,‬בשונה מאד‬ ‫מהאמונות הרווחות‪ .‬בכלים הטכנולוגיים החדשים ניתן כיום להתבונן אל תוך נבכי המוח‪ ,‬לצפות‬ ‫בקליפות המוח ובהיפוקמפוס‪ ,‬ולבדוק אילו שינויים מתרחשים בו במצבים של חשיבה‪ ,‬הרגשה‪,‬‬ ‫ובת הליך ההזדקנות‪ .‬חוקרי מוח מוכיחים כי המוח המבוגר עדיין עובד ופעיל מכיוון שהוא מייצר‬ ‫עדיין מיאלין‪ ,‬המאפשר לעבד מידע בצורה מהירה יותר‪ .‬במחקר שנערך בארה"ב במשך ‪ 33‬שנה‬ ‫נמצא כי שביעות רצונם של הגברים מהחיים מגיעה דווקא לשיאה בגיל ‪ .56‬הממצאים מורים כי‬ ‫המוח לומד כיצד לווסת את הרגשות טוב יותר‪ ,‬והוא מחווט את המוח מחדש ככל שאנשים‬ ‫מזדקנים‪ .‬המחקר מלמד כי המוח גמיש ובר‪-‬שינוי‪ ,‬מצליח להתארגן מחדש ולהתפתח‪ ,‬ובכך מאפשר‬ ‫לאדם המבוגר והמזדקן להתבונן על העולם בצורה אחרת‪ ,‬ולהתמודד עם השינויים בחייו בהצלחה‬ ‫(שטראוך‪ ,3102 ,‬עמ' ‪.)94-9‬‬ ‫מחקרים נוספים מצביעים על כך שצבירתו של מעט מידע לא רלוונטי‪ ,‬עשויה לעיתים להיות‬ ‫מועילה בפתרון בעיות‪ .‬נראה שככל שמזדקנים המוח תופס את התמונה הגדולה יותר טוב‪ ,‬ועל כן‬ ‫מסוגל לדלות את פיסת המידע הנכונה‪ ,‬שעשויה לשמש לפתרון הבעיה‪ .‬הסחות הדעת בגיל הזקנה‬ ‫משמשות לעיתים ליתרון‪ ,‬שכן הקשב הלא‪-‬ממוקד גורם לפיזור הדעת וחוסר התמקדות בדבר‬ ‫מרכזי אחד‪ ,‬אשר מוביל לקישורים חדשים ולפיתוח רעיונות יצירתיים (שטראוך‪ ,‬עמ' ‪ .)016-9‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬הנטייה להסחת הדעת בגיל הזקנה עלולה להידרדר למצב של ניתוק‪ ,‬ועל כן יש לאמן את המוח‬ ‫מחדש לחזור להרגלי הנעורים‪ ,‬למצוא דרכים להמריץ אותו‪ ,‬ולהפעיל את התאים באונות המצחיות‪.‬‬ ‫אחת הדרכים העיקריות להגן על המוח היא אינטראקציה חברתית‪ .‬המחקרים מוכיחים כי‬ ‫הקישורים החברתיים מסייעים לחזק את הדנדריטים שבאונות המצחיות ולתרום למיקוד (שם‪,‬‬ ‫עמ' ‪.)313‬‬ ‫בתהליך ההזדקנות גם תאי המוח מזדקנים‪ ,‬וגורמים לתופעה של שכחה‪ ,‬אולם תופעה זו מתרחשת‬ ‫רק בשל המידע הרב שאוחסן בו‪ .‬מדענים כיום טוענים בוודאות כי תאי עצב רבים מאד אינם מתים‪,‬‬ ‫ומכיוון שהמוחות אינם מזדקנים בהכרח באותה צורה‪ ,‬לא מתרחש בהם מוות של תאי עצב בצורה‬ ‫המונית (שם‪ ,‬עמ' ‪ .)012-6,13-6‬הכשרים השכליים של אנשים בני ‪ 91‬ומעלה חדים יותר ממה שהם‬ ‫חושבים‪ ,‬והם יכולים להפעיל את מוחם הרבה יותר ממה שהם עושים‪ .‬הם מאופיינים ברוח קלילה‬ ‫ונטולת עכבות המרשה לעצמה לעשות דברים שהם לא היו מעזים לעשות בגיל צעיר יותר‪ .‬קצב‬ ‫ההזדקנות המשתנה מעורר תקווה להעצמת הפן החיובי של הזקנה הבריאה ולעכב את ביטוייה‬ ‫השליליים יותר‪ ,‬אם לא למנוע אותם לחלוטין (שיהי‪ ,0111 ,‬עמ' ‪ )231‬ומחייב התבוננות מחודשת על‬ ‫ההתייחסות לגיל זה בגישה המותאמת לשינויים העצומים החלים בו‪.‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫אחדות‪ ,‬ל‪ .‬טרויצקי‪ ,‬ר‪ .‬וטור‪-‬סיני‪ ,‬א‪ .)3102( .‬רמת חיים‪ ,‬עוני ואי שוויון בקרב בני ‪ 61‬ומעלה בראייה‬ ‫רב ממדית‪ .‬בתוך‪ :‬ל‪ .‬אחדות וה‪ .‬ליטווין (עורכים)‪ ,‬תמורות במחצית השנייה של החיים‪ ,‬ירושלים‪:‬‬ ‫האוניברסיטה העברית‪.‬‬ ‫אילון‪ ,‬ל‪ .‬ומאיר‪ ,‬ע‪ .)3102( .‬מנבאים של ירידה קוגניטיבית בקרב ילידי הארץ‪ .‬בתוך‪ :‬ל‪ .‬אחדות וה‪.‬‬ ‫ליטווין (עורכים)‪ ,‬תמורות במחצית השנייה של החיים‪ ,‬ירושלים‪ :‬האוניברסיטה העברית‪.‬‬ ‫אנוך‪ ,‬י‪ .)3111( .‬מבוא לסוציולוגיה‪ .‬תל אביב‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪ ,)2-4( ,‬עמ' ‪.10-90‬‬ ‫אריקסון‪ ,‬א‪ .)0191( .‬ילדות וחברה‪ .‬תל אביב‪ :‬ספריית הפועלים‪.‬‬ ‫בן שאול‪ ,‬י‪ .)3100( .‬מגה חיים‪ :‬יש זמן‪ .‬לכולנו‪ .‬מספיק זמן‪ .‬תל אביב‪ :‬קונטנו דה‪-‬סמריק ולאור יישומים‪.‬‬ ‫בר‪-‬טור‪ ,‬ל‪ .)3116( .‬האתגר שבהזדקנות‪ :‬בריאות נפשית‪ ,‬הערכה וטיפול‪ .‬ירושלים‪ :‬אשל‪.‬‬ ‫גולדנר‪ ,‬ח‪ .‬ובריק‪ ,‬י‪ .)3112( .‬התפתחות השירותים לזקנים בישראל – מבט היסטורי‪ .‬בתוך‪ :‬א‪ .‬רוזין (עורך)‪,‬‬ ‫הזדקנות וזקנה בישראל‪( ,‬א)‪ ,‬ירושלים‪ :‬אשל‪-‬מוסד ביאליק‪ ,‬עמ' ‪.53-09‬‬ ‫גלוברזון‪ ,‬ע‪ .)3112( .‬מבוא לביולוגיה של ההזדקנות‪ .‬בתוך‪ :‬א‪ .‬רוזין (עורך)‪ ,‬הזדקנות וזקנה בישראל‪,‬‬ ‫(א)‪ ,‬ירושלים‪ :‬אשל‪-‬מוסד ביאליק‪ ,‬עמ' ‪.023-019‬‬ ‫דורון‪ ,‬י‪ .)3112( .‬משפט ואתיקה‪ .‬בתוך‪ :‬א‪ .‬רוזין (עורך)‪ ,‬הזדקנות וזקנה בישראל‪( ,‬א)‪ ,‬ירושלים‪ ,3112 :‬אשל‪-‬‬ ‫מוסד ביאליק‪ ,‬עמ' ‪.141-019‬‬ ‫לנגלבן‪ ,‬ק‪ .‬לאור‪ ,‬ג‪ .‬וברבי‪ ,‬א‪ .)3103( .‬סקר התכנית חיים בגיל‪ .‬בתוך‪ :‬ר‪ .‬חלבי (עורך)‪ ,‬אסופת‬ ‫תקצירי מחקרים בתחומי השלטון המקומי בישראל ובעולם‪ .‬מרכז השלטון המקומי‪ ,‬עמ' ‪.11-06‬‬ ‫לנגלבן‪ ,‬מ‪ .)3102( .‬מגע וזקנה‪ .‬עבודה לצורך קבלת תואר מוסמך‪ .‬אוניברסיטת לסלי‪ .‬בוסטון‪:‬‬ ‫ארה"ב‪.‬‬ ‫לנגלבן‪ ,‬ק‪ .‬לאור‪ ,‬ג‪ .‬וברבי‪ ,‬א‪ .)3102( .‬חיים בגיל – הפלטפורמה לרפורמה‪ ,‬עניין של גישה‪ ,06 ,‬עמ'‬ ‫‪.01-6‬‬ ‫משוניס‪ ,‬ג‪ .0111 .‬סוציולוגיה‪ .‬ת"א‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬ ‫ספלטר‪ ,‬ט‪ .‬ברודצקי‪ ,‬ג'‪ .‬ו שנור‪ ,‬י‪ .)3102( .‬שיפור והידרדרות בתפקוד בקרב ישראלים בני ‪ 51‬ומעלה‪.‬‬ ‫בתוך‪ :‬ל‪ .‬אחדות וה‪ .‬ליטווין (עורכים)‪ ,‬תמורות במחצית השנייה של החיים‪ ,‬ירושלים‪:‬‬ ‫האוניברסיטה העברית‪.‬‬ ‫ספקטור‪-‬מרזל‪ ,‬ג‪ .)3115( .‬הזקנה הישראלית‪ :‬שלושה מקורות משמעות‪ ,‬גרונטולוגיה‪ ,‬ל"ג (‪ ,)3‬עמ'‬ ‫‪.24-00‬‬ ‫קורץ‪ ,‬מ‪ .)3112( .‬הזקנה במורשת היהדות‪ .‬בתוך‪ :‬א‪ .‬רוזין (עורך)‪ ,‬הזדקנות וזקנה בישראל‪( ,‬א)‪,‬‬ ‫ירושלים‪ :‬אשל‪-‬מוסד ביאליק‪ ,‬עמ' ‪.04-0‬‬ ‫רוזן‪ ,‬ג‪ .)3113( .‬הגיל הפוליטי של הזקנה‪ ,‬בתוך‪ :‬י‪ .‬בריק‪ ,‬האוכלוסייה המבוגרת בישראל בסדר‬ ‫העדיפות הלאומי‪ ,‬הקיבוץ המאוחד‪ ,‬מבוא עמ' ‪.02-1‬‬ ‫שחר‪ ,‬ש‪ .)0116( .‬החורף העוטה אותנו‪ :‬זקנה בימי הביניים‪ .‬תל אביב‪ :‬דביר‪.‬‬ ‫שטראוך‪ ,‬ב‪ .)3102( .‬החיים הסודיים של המוח המבוגר‪ .‬תל אביב‪ :‬מטר‪.‬‬ ‫שיהי‪ ,‬ג‪ .)0111( .‬מעברים חדשים‪ :‬מיפוי חייך על ציר הזמן‪ .‬תל אביב‪ :‬זמורה‪-‬ביתן‪.‬‬ ‫שיוביץ‪-‬עזרא‪ ,‬ש‪ .‬בדידות לעת זקנה‪ :‬בחינת התופעה בישראל ובארצות הברית‪ ,‬חברה ורווחה‪ ,‬ל"א‬ ‫(‪ ,)0‬עמ' ‪.000-10‬‬ ‫שמוטקין‪ ,‬ד‪ .)3112( .‬תאוריות פסיכולוגיות של הזדקנות‪ .‬בתוך‪ :‬א‪ .‬רוזין (עורך)‪ ,‬הזדקנות וזקנה‬ ‫בישראל‪( ,‬א)‪ ,‬ירושלים‪ :‬אשל‪-‬מוסד ביאליק‪ ,‬עמ' ‪.204-246‬‬ ‫‪United Nations. (2002). Report of the Second World Assembly on Ageing. New York.‬‬ ‫‪World Health Organization. (2007). Global age-friendly cities: a guide.‬‬