‫השמנה בקרב בני נוער ‪ -‬מהי תרומת הסביבה לכך?‬ ‫מאת‪ :‬ד"ר ורד קאופמן‪-‬שריקי‪ ,‬מחקר ההערכה של תכניות קידום בריאות אשלים‬ ‫‪Center for Research of the Inner City, Toronto, Canada‬‬ ‫מעל ל‪ 07%-‬מבני הנוער בעלי עודף משקל או שמנים‪ ,‬יהפכו למבוגרים שמנים‪ .‬השמנה בנעורים מנבאת‬ ‫הישגים אקדמיים ושעורי תעסוקה נמוכים יותר‪ ,‬ושעור גבוהה של מחלות כרוניות כמו גם דימוי עצמי נמוך‬ ‫והסתברות גבוהה יותר לסבול מדיכאון‪ ,‬חרדה ואיכות חיים נמוכה בבגרות‪.‬‬ ‫בסקר משווה שנערך בקרב בני נוער מ‪ 14-‬מדינות וישראל ( ‪Inequalities in Young People’s Health:‬‬ ‫‪ ,)HBSC International Report from The 2005/2006 Survey‬נבדקו היבטים רבים של בריאות בקרב בני‬ ‫נוער‪ .‬בקרב בני ‪ 44-41‬עולה כי כ‪ 41% -‬מכלל הבנים‪ ,‬וכ‪ 9% -‬מכלל הבנות בישראל סובלים מהשמנת יתר‬ ‫ומעודף משקל‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬הממוצע הבינלאומי עומד על כ‪ 41% -‬עבור הבנים וכ‪ 44% -‬עבור הבנות‪ .‬בקרב‬ ‫בני הנוער הערבים בישראל‪ ,‬נמצאו שיעורי עודף משקל והשמנה גבוהים מאלה שבקרב בני הנוער היהודים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬שיעורי השמנה גבוהים יותר בקרב בני נוער המשתייכים למעמד כלכלי חברתי נמוך‪.‬‬ ‫מחקרים מראים כי לסביבה הבנויה תרומה משמעותית להבדלים בשיעורי ההשמנה בין בני נוער מאזורים‬ ‫שונים‪ .‬זאת‪ ,‬מעבר למאפיינים אישיים של תורשה‪ ,‬השכלת הורים והכנסת המשפחה‪ .‬הגורם המרכזי‬ ‫במאפייני הסביבה הוא הבטיחות הנתפסת (סובייקטיבית) ומדדיה האובייקטיבים‪ .‬כלומר‪ ,‬באיזו מידה‬ ‫מרגישים בני הנוער בטוח ללכת בחוץ בשכונת המגורים שלהם‪ ,‬באיזו מידה הם סבורים כי הם צפויים‬ ‫להטרדה (מילולית‪ ,‬פיזית או מינית)‪ .‬תיאורים סובייקטיביים אלו נמצאים במתאם גבוה עם נתוני פשיעה‪.‬‬ ‫היבטים נוספים הקשורים לבטיחות הנם מספר הפנסים ברחוב ותקינותם‪ ,‬תקינות או ראשית עצם נוכחות‬ ‫מדרכות‪ ,‬וקיום אזור במרחב הבנוי המאפשר רצף הליכה בטוח ממקום למקום‪.‬‬ ‫היבט סביבתי אחר המשפיע באופן ישיר על צריכת המזון של בני הנוער הוא סוג המזון הזמין בסביבת‬ ‫המגורים ובסביבת בית הספר‪/‬חטיבת הביניים‪/‬תיכון‪ .‬דווקא בגילאים אלו‪ ,‬בהם מרבית בני הנוער עצמאים‬ ‫ומבלים שעות רבות מחוץ לבית עם חברים‪ ,‬סוג היצע המזון הזמין להם קריטי‪ .‬יש לזכור שלמרביתם של בני‬ ‫נוער אלה אין אפשרות לצאת משכונת המגורים מאחר והם לרוב לא יכולים לנסוע ברכב או בתחבורה‬ ‫ציבורית וקרוב לוודאי שם כן‪ ,‬הם לא יבצעו זאת באופן יום יומי‪ .‬בני הנוער ייפגשו בקיוסק‪/‬בית קפה‬ ‫השכונתי ויקנו מזון ושתייה זולים מתוך ההיצע העומד למכירה בסביבתם‪.‬‬ ‫ככל שעולים בכיתת הלימוד‪ ,‬עליהם לשהות שעות רבות יותר בבית הספר‪ ,‬מה שהופך גם את סוג המזון‬ ‫הזמין בסביבה הבית ספרית למשמעותי‪ .‬באופן פרדוקסלי‪ ,‬דווקא בני‪-‬נוער ממשפחות במצב חברתי כלכלי‬ ‫נמוך נוטים לקנות יותר מזון בבית הספר ולא להביא מזון מהבית‪.‬‬ ‫מדינות רבות רואות בבתי‪-‬ספר זירה מרכזית להשפעה על תזונתם של ילדים ובני נוער‪ .‬לפי מחקר של‬ ‫ארגון הבריאות העולמי‪, i‬ב ‪ 14-‬מדינות יש הגבלה על פרסום‪ ,‬שיווק ומכירה של מזון בבתי‪-‬ספר‪ .‬ב‪40 -‬‬ ‫מהן באמצעות חקיקה‪ ,‬וב‪ 1-‬באמצעות הסדרה עצמית‪.‬‬ ‫דוגמאות להוראות הנוגעות לתזונה בבתי‪-‬ספר במקומות שונים בעולם‪:‬‬ ‫הנחיות להרכבת התפריטים של הארוחות בבתי‪-‬ספר;‬ ‫הגדלת מגוון הפירות והירקות המוגשים בארוחת בית ‪-‬הספר (שבדיה);‬ ‫איסור הצבת מכונות למכירת מזון בשטח בית הספר לפי חוק (צרפת);‬ ‫קביעת רף לערך הקלורי של ארוחת צהריים ואיסור מכירת מזון בעל ערך תזונתי נמוך בשטח בית‪-‬הספר‬ ‫ובזמן הלימודים (חלק ממדינות ארצות‪-‬הברית);‬ ‫דרישה להציב מתקני שתייה למים בבתי ספר (בריטניה)‪.‬‬ ‫בארץ‪ ,‬למרות שוועדות שונות כולל הוועדה לזכויות הילד בכנסת (נובמבר ‪ )1779‬המליצו להגביל מכירת מזון‬ ‫מהיר ומשקאות עתירי קלוריות במוסדות חינוך‪ ,‬הוסדר הנושא רק בחוזר מנכ"ל של משרד החינוך משנת‬ ‫‪ .1771‬החוזר לא נאכף ונמצא כי בחטיבות ביניים ותיכונים ברחבי הארץ עדיין נמכרים מזונות עתירי שומן‬ ‫וסוכר כמו גם חומרי טעם וריח וחומרים משמרים‪ .‬כמו כן‪ ,‬בתי הספר והרשויות המקומיות לא התנו‬ ‫השכרת קיוסקים בעמידה בתנאי חוזר המנכ"ל‪.‬‬ ‫ממצאים אלו ואחרים מסוכמים בדו"ח מבקר המדינה משנת ‪ ii1772‬ובמעקב מטעם מבקר המדינה משנת‬ ‫‪ .1747‬במקביל‪ ,‬שקדו משרדי הממשלה על הצעת חוק לפיה במוסדות החינוך תותר מכירה של מזון בריא‬ ‫בלבד וכי על בעלי מזנונים שיפרו את החוק יוטלו קנסות כספיים כבדים (כגון ‪ ₪ 1777‬על מכירת בורקס)‪.‬‬ ‫בחודש יולי ‪ ,1741‬ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת החוק‪ ,‬והוא עבר אישור במליאת הכנסת‬ ‫בקריאה ראשונה‪.‬‬ ‫הכתבה הבאה תעסוק בארגון קהילתי לקידום סביבת מזון בריא‪.‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪Dr. Corinna Hawkes, Marketing Food to Children: Changes in the Global Regulatory Environment 2004‬‬‫‪2006, World Health Organization, International Food Policy Research Institute, 2007.‬‬ ‫‪ii‬‬ ‫מבקר המדינה דו"ח שנתי ‪85‬ב‪.)8005( ,‬‬