1. No category

‫בס”ד‬
‫וְ נַ ֲעֹלז ְּב ִד ְב ֵרי ַת ְלמּוד תו ָר ֶתָך ּו ִמ ְצו‬
‫ֶתיָך וְ ֻחּקו ֶתיָך ְלעו ָלם וָ ֶעד”‬
‫ש ַמח‬
‫“וְ נִ ְ ֹ‬
‫(ע”ר)‬
‫לזכות שילה סעידי הי”ו ולהצלחתו ברוחניות ובגשמיות‪.‬‬
‫עונג שבת אמיתי!‬
‫גיליון ‪323‬‬
‫בנשיאות כ”ק המרא דאתרא‪-‬גן יבנה‬
‫העלון התורני של גן‪-‬יבנה והסביבה בסיוע עמותות “תורה וחסד” ו”עטרת יהודה” הרה”ג משומר צוברי שליט”א‬
‫חנוכה שמח‬
‫בּוע‬
‫ָר ַעיֹון ִמ ָּפ ָר ַׁשת ַה ָּׁש ַ‬
‫הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א‪ ,‬ראש מוסדות "שובה ישראל"‬
‫מידת הענווה‬
‫הקב"ה משפיל ומרומם‪ ,‬מקים‬
‫מעפר דל ומאשפות ירים אביון‪,‬‬
‫כך בעת שהגיעה השעה היעודה‪,‬‬
‫הרים הקב"ה את קרן יוסף‬
‫הצדיק‪ ,‬והעלהו לגדולה בזכות‬
‫פתרון חלום פרעה‪.‬‬
‫ויש להבין‪ ,‬הרי ליוסף לא היה‬
‫מעמד וחשיבות בארץ מצרים‪ ,‬ואדרבא‪ ,‬היה מושלך‬
‫ומושפל בבית הכלא‪ ,‬וגם בשעה ששר המשקים‬
‫הזכירו לפני פרעה‪ ,‬אמר‪ ,‬שהוא נער עברי‪ ,‬עבד לשר‬
‫הטבחים והרי הוא שוטה ועבד ולכן‪ ,‬אינו ראוי‬
‫למלוכה‪ .‬ואם כן‪ ,‬איך העלה פרעה את יוסף לגדולה‪,‬‬
‫עד שאמר שמבלעדיו לא ירים איש את ידו בכל ארץ‬
‫מצרים‪ ,‬והרכיבוהו במרכבת המשנה‪ ,‬וקראו לפניו‬
‫אברך בכל ארץ מצרים?‬
‫ואמנם‪ ,‬למרות שיוסף פתר לפרעה את חלומו על‬
‫הצד הטוב ביותר‪ ,‬אך כידוע‪ ,‬שפרעה היה רשע גדול‬
‫ובעל מידות רעות ומגונות ביותר ובפרט‪ ,‬היה נגוע‬
‫במידת הגאווה ולא היה מוכן לשמוע לדעת אחרים‬
‫ולתוכחתם‪ ,‬וא"כ איך כיבד את יוסף ואמר עליו‬
‫שבחים כ"כ גדולים ומרובים‪ ,‬ונהג בענווה גמורה‪,‬‬
‫ההיפך ממידת הגאווה שהייתה טבועה בו?!‬
‫שלמה המלך אמר בחכמתו‪" :‬הולך את חכמים‬
‫יחכם ורועה כסילים ירוע"‪ ,‬ואמרו חכמים במדרש‪,‬‬
‫משל למי שנכנס לחנות של בשמים‪ ,‬אע"פ שלא קנה‬
‫כלל‪ ,‬יצא ריחו וריח בגדיו מבושם כל היום כולו‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬מי שנמצא בחברת החכמים השלמים‪,‬‬
‫אנשי המידות אשר שם שמיים עליהם וכל‬
‫מעשיהם‪ ,‬באמת ואמונה‪ ,‬בהכרח אף הוא יהא דבק‬
‫במעשיהם וילמד מדרכיהם‪ ,‬כאותו אדם שנכנס‬
‫לחנות הבשמים‪ ,‬שאע"פ שלא קנה לעצמו בושם‪,‬‬
‫בכל זאת‪ ,‬ממילא נקלט בו מן הריח הטוב שיש אצל‬
‫הבושם‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬בשעה שיוסף הובא לבית פרעה‪ ,‬הרי ברגע‬
‫אחד יצא מבור תחתיות‪ ,‬ממעמד בזוי ונחות‪ ,‬אל רום‬
‫פסגת המעלה‪ ,‬למצב שבו כל חכמי וחרטומי ארץ‬
‫מערכת העלון‬
‫העלון מופץ בכ‪ 1500-‬עותקים בגן יבנה והסביבה‪.‬‬
‫העלון ללא פרסומות וללא מטרות רווח‪.‬‬
‫צוות של יותר מ‪ 20-‬מתנדבים עמל מידי שבוע‬
‫להפצתו‪.‬‬
‫עצתנו היא לשמור את הגיליון גם לימות החול‪,‬‬
‫ולקרוא בו בכל זמן פנוי אפשרי וכך לקיים את‬
‫מאמר חז”ל‪“ :‬ונהגה בהם יומם ולילה”‬
‫‪052-84-67-104 • 054-95-70-777‬‬
‫איש קשר אשקלון‪057-4420440 :‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫חשוב לזכור!‬
‫השבת לא אומרים צדקתך‪.‬‬
‫ל"א תחנון ביום ראשון‪.‬‬
‫ברכת הלבנה ליל שישי (יום חמישי בערב)‪.‬‬
‫מצרים ובראשם פרעה מצפים ומייחלים למוצא פיו‪,‬‬
‫לפתרון החלום שסודו היה מסעיר את נפש פרעה‪,‬‬
‫עד שכמעט הייתה מבקשת נפשו לצאת‪ .‬ובאותו‬
‫המעמד כולם ראו את חכמת יוסף ואיך רוח ה' בו‪,‬‬
‫ושהיה יודע שבעים לשון של כל אומה ואומה‪ .‬ועם‬
‫כל זאת‪ ,‬יוסף לא התגאה ולא רמו עיניו‪ ,‬וכשפרעה‬
‫אמר לו "ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום‬
‫לפתור אותו"‪ ,‬מיד ענה לו יוסף‪" :‬בלעדי אלקים‬
‫יענה את שלום פרעה"‪ ,‬ולא נטל גדולה לעצמו לפאר‬
‫ולרומם את מעמדו‪ ,‬אלא בענוות חן ובטוהר לשונו‬
‫ענה ואמר‪ :‬שלאלוקים פתרונות ושהוא רק הצינור‬
‫והכלי שדרכו אפשר להעביר את דבר ה'‪.‬‬
‫ובוודאי היה ליוסף הצדיק ניסיון גדול מאוד בזה‪,‬‬
‫שהרי השליכוהו לבור הכלא שתים עשרה שנים‪,‬‬
‫ולא היה לו גואל או קרוב בכל ארץ מצרים‪ ,‬ולא‬
‫עוד‪ ,‬אלא שאמרו עליו שהוא עבד ובזוי‪ ,‬והיה בשפל‬
‫המדרגה‪.‬‬
‫וכעת בזמן שעמד לפני פרעה וכולם מצפים לאמרי‬
‫פיו‪ ,‬הרי יש בידו את האפשרות לרומם את קרנו‬
‫ולהשיב את כבודו שנלקח ממנו וכעת‪ ,‬יכול להראות‬
‫לעין כל‪ ,‬את חכמתו ותבונתו‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬מאותו המעמד והאווירה המיוחדת שהייתה‬
‫באותו המעמד‪ ,‬הושפע גם פרעה הרשע‪ ,‬ואף בו דבק‬
‫משהו מן הענווה הטהורה של יוסף הצדיק‪ .‬ולכן‪,‬‬
‫פרעה שיבח וקילס את יוסף אף על פי שמעשה זה‬
‫היה שלא כפי מידתו וכנגד כל אופיו וטבעו הגאה‪.‬‬
‫ומזה נלמד‪ ,‬עד כמה גדולה ההשפעה של דבר קדושה‬
‫ומקום קדוש על האדם‪ ,‬עד כדי כך שהאדם יכול‬
‫להפוך את עצמו מן הקצה אל הקצה‪ .‬ובימי החנוכה‪,‬‬
‫יש סיעתא דשמיא מיוחדת לדעת למצוא את הדרך‬
‫אשר בה ישכון אור ולקבל הארה משמיים עם מי‬
‫ראוי להתחבר ועם מי לא‪ ,‬מי הם בכלל החכמים‬
‫שראוי לדבוק בהם ובחברתם‪ ,‬ומי הם הרשעים‬
‫והכסילים שחייבים להישמר מחברתם ופגיעתם‬
‫הרעה‪.‬‬
‫ובע"ה נזכה ללכת במסילות ישרים לאור המנורה‬
‫הטהורה‪ ,‬היא התורה הקדושה‪.‬‬
‫פרשת מקץ‬
‫ַה ְפ ָט ָרה‪" :‬רני ושמחי"‬
‫ב' טבת התשע"ג‬
‫מעׂשר עני‬
‫ְׁשנַ ת ֵ‬
‫יטה‬
‫ָׁשנַ ה חמישית ַל ְׁש ִמ ָ‬
‫ירושלים‬
‫ת”א‬
‫חיפה‬
‫ב”ש‬
‫כניסת‬
‫השבת‬
‫‪16:22‬‬
‫‪16:18‬‬
‫‪16:18‬‬
‫‪16:22‬‬
‫יציאת‬
‫השבת‬
‫‪17:13‬‬
‫‪17:10‬‬
‫‪17:09‬‬
‫‪17:13‬‬
‫ר”ת‬
‫‪17:45‬‬
‫‪17:40‬‬
‫‪17:40‬‬
‫‪17:45‬‬
‫זמני השבוע‬
‫ג' טבת עד ט' טבת (לפי שעון חורף)‬
‫הזמנים עפ”י דעתו של מרן הרה”ג עובדיה יוסף שליט”א‬
‫שהובאו בלוח אורח חיים המדוייק (אופק ת”א)‬
‫עלות השחר‬
‫‪5:32‬‬
‫‪5:35‬‬
‫זמן טלית ותפילין‬
‫‪5:38‬‬
‫‪6:41‬‬
‫‪5:41‬‬
‫‪6:44‬‬
‫הנץ החמה‬
‫סוף זמן ק”ש (מג”א) ‪8:37 8:34‬‬
‫חצות יום ולילה‬
‫‪11:39 11:36‬‬
‫שקיעה‬
‫‪16:42 16:39‬‬
‫‪16:54 16:51‬‬
‫צאת הכוכבים‬
‫ההקדשה המרכזית‬
‫זכות הלימוד בעלון השבת מוקדשת לעילוי נשמת‬
‫האתר תורני ‘משכן שילה’‬
‫שמעון אזולאי בן דונה ז"ל‬
‫נלב"ע כב' כסלו התשע"ג‬
‫שאירח בביתו תלמידי חכמים בסבר פנים יפות‬
‫ובליבו הייתה אהבת התורה גדולה ועצומה‪.‬‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫ולהצלחת אשתו‪ ,‬ילדיו וכל יוצאי חלציו הי"ו‬
‫בברכת פרנסה טובה‪ ,‬בריאות איתנה ושכל משאלות ליבם יתגשמו לטובה‪ ,‬אמן‪.‬‬
‫נא לא לעיין בזמן התפילה! גבאי בית הכנסת – נא לחלק את העלונים בגמר התפילה‪ .‬תודה‬
‫‪www.mishkanshilo.net‬‬
‫בקשה לקבלה במייל זמני תפילות‬
‫שיעורי תורה צפייה בעלונים קודמים‬
‫מאמרים תורניים הודעות ועדכונים‬
‫“ּו ַמ‬
‫ְצ ִּדי ֵ‬
‫ַּכּכ קי ָה‬
‫ַ‬
‫ר‬
‫ּ‬
‫ִ‬
‫ב‬
‫ֹו ָכ ִבים ים‬
‫ְל‬
‫עֹו ָל‬
‫ם וָ ֶעד”‬
‫אברהם פנחס‬
‫אזולאי‬
‫ומשפחתו הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫עדנה‬
‫אסטיוקר‬
‫ומשפחתה הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫יהודה‬
‫כבתי‬
‫ומשפחתו הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫עידו ויערה‬
‫חדד הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫הדריאל‬
‫שמעוני‬
‫ומשפחתו הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫אלעזר‬
‫דנין‬
‫ומשפחתו הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫שמעון ונינט‬
‫דיין‬
‫ומשפחתם הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫סיפור לשבת‬
‫בזכות החנוכיה‬
‫“וְ‬
‫ָהיּו ֵע‬
‫ינֶ יָך‬
‫ֹראֹו‬
‫ת ֶא‬
‫ת‬
‫מ‬
‫ֹו ֶריָך”‬
‫חנוכה שמח‬
‫מעשה ביהודי אחד מערי הגולה‪ ,‬שלאחר מאורעות השואה וייסורים‬
‫השואה‪ ,‬וניצלה בדרך לא דרך‪ ,‬רכשתי אותה לאספנותי במחיר יקר‬
‫קשים שעבר בה‪ ,‬נחלשה אמונתו רח"ל‪ ,‬והחליט לשנות את חייו לדרך‬
‫מאוד‪ - .‬ועתה הלא תבינו בעצמכם‪ ,‬שיצירה כה יקרה וחשובה אין‬
‫שאינה טובה‪ .‬הוא בנה את ביתו בחילוניות גמורה‪ ,‬תוך שהוא מקפיד‬
‫בדעתי למוכרה‪ ,‬חפץ אני שתפאר כאן את חנותי ואת תצוגת הגלריה‬
‫מאד להשכיח לגמרי את צור מחצבתו ולחיות כגויי הארץ‪ ,‬בלא שום‬
‫הזו לשנים רבות‪.‬‬
‫סממן יהודי‪ ...‬חיפש לו אפוא האיש מקום מרוחק ונידח‪ ,‬שם נישא‬
‫אבל הילד אינו מרפה‪ ,‬וטען לאביו שהבטיח לרכוש כל מה שרק‬
‫והקים את ביתו‪ ,‬את שמו כמובן החליף לשם נכרי‪ ,‬ובסביבתו לא‬
‫יבקש‪ ...‬ואף אם יעלה בדמים יקרים! ‪ -‬חשב האב לעצמו‪ ,‬הרי צודק‬
‫התגוררו יהודים כלל וכלל‪ - .‬כך ביטח האיש את עצמו‪ ,‬שלא יעלה על‬
‫הנער‪ ,‬אכן הבטחתי לו‪ ,‬וברצוני להוכיח לו את נאמנותי אליו‪ .‬הרי‬
‫קצה דעתם של ילדיו שיש בעולם יהודים‪ ,‬המאמינים בה' ובתורתו‪,‬‬
‫ברור‪ ,‬הרהר האב‪ ,‬שעם כל חביבותו של המוכר לחפץ זה‪ ,‬הממון חשוב‬
‫ושהם עצמם שייכים לעם הזה‪ ...‬במשך השנים נולדו לו כמה ילדים‬
‫לו בודאי יותר מכל‪ ...‬הוא ניסה אפוא להעלות את המחיר יותר ויותר‪,‬‬
‫שגדלו בחברת הגויים‪ ,‬והתנהגו כמותם בכל דבר‪ ,‬ללא שיהיה ניכר שום‬
‫אבל המוכר אינו מסכים לשמוע‪ ,‬על מנורה זו אין מקום למיקוח! ‪-‬‬
‫הבדל ביניהם‪.‬‬
‫קבע המוכר בעקשנות נחרצת‪ .‬בראות האב כי כן‪ ,‬הציע לפתע מחיר‬
‫ויהי היום‪ ,‬והנה נעשה בנו בן שלש עשרה שנים‪ ,‬אמר לו אביו‪ :‬הנה‬
‫מפולפל ושמן של סכום ענק‪ ,‬שיקשה מאד על המוכר לעמוד בפיתוי‪...‬‬
‫ביום שכזה נחגוג את יום הולדתך בשמחה יתרה משאר השנים‪ ,‬זהו יום‬
‫ואכן פתאום שינה המוכר את דעתו‪ ,‬באומרו שבעד סכום שכזה‬
‫הולדת מיוחד יותר‪ ...‬אצא עמך אפוא לטיול במרכז המסחרי שבעיר‬
‫מדובר כבר במשהו אחר‪ ,‬שאי אפשר לסרב לו‪ ...‬והעסקה יצאה אל‬
‫הגדולה‪ ,‬שם תוכל לבחור לך מתנה ככל שתאווה נפשך‪ ,‬אקנה לך כל‬
‫הפועל לשמחת כל הצדדים‪ .‬הילד שמח מאד במתנתו היקרה כל כך‬
‫דבר שתבחר בו‪ ,‬אף אם יהיה זה דבר גדול ויקר!‬
‫וההדורה‪ .‬כשהגיעו הביתה הביט בה רבות‪,‬‬
‫ על 'בר מצוה' הוא כמובן לא הזכיר לבנו כלום‪,‬‬‫צחצחה ומירקה‪ ,‬והניח אותה במקום מרכזי‬
‫לא מניה ולא מקצתיה! אבל בכל זאת חש ביום‬
‫ומכובד שתפאר את חדרו‪ - .‬הוא לא ידע כמובן‬
‫זה שמחה מיוחדת‪ ,‬יותר מיום הולדת רגיל‪.‬‬
‫מה וכיצד ניתן להשתמש במנורה זו‪ ,‬אבל אהב‬
‫יצאו שניהם אל העיר‪ ,‬הסתובבו וטיילו להנאתם "האב התחיל לשדל את בנו מאוד‬
‫לשחק עימה ולהשתעשע בה רבות‪.‬‬
‫בחוצות העיר ושווקיה‪ ,‬ונהנו לחגוג את יום‬
‫והנה לא עברו ימים רבים ותוך כדי שהנער‬
‫לעזוב את המנורה הישנה נושנת‬
‫ההולדת המיוחד בטיול צח ונעים‪ ,‬כשבינתיים‬
‫משחק בה במנורה‪ ,‬היא נפלה על הארץ‬
‫וכי‬
‫האב‪,‬‬
‫אמר‬
‫כלום!‬
‫בה‬
‫אין‬
‫הזו‪,‬‬
‫מתבונן הנער בכל החנויות הקורצות שסביבו‪,‬‬
‫והתפרקה לגמרי‪ ,‬לדאבון ליבו של הנער‪- .‬‬
‫ומחפש לעצמו מתנה יוקרתית‪ ,‬שתהיה למזכרת איזו תועלת תהיה לך ממנורה ישנה‪ ,‬לשמע קול הנפץ נחרד האב אל החדר‪ ,‬והנה‬
‫מיוחדת‪ ,‬ותעניק לו את התענוג הגדול ביותר‪.‬‬
‫רואה הוא את המנורה על הארץ מפורקת‬
‫שלא תוכל לעשות בה שום דבר?‬
‫בעודם מטיילים ברחוב המרכזי ההומה בחנויות הבה אקח אותך לחנויות הגדולות לחלוטין‪ .‬הוא התמלא כעס וחמה‪ ,‬והחל לגעור‬
‫שונות מכל הסוגים והמינים‪ ,‬חלפו לרגע על יד‬
‫בבנו‪ ,‬מה עשית? מדוע לא השגחת? הרי מנורה‬
‫המלאות בשעשועים"‬
‫חנות אחת צדדית של 'יודאיקה' ‪ -‬בה נפרשה‬
‫זו עלתה לנו הון תועפות! בקושי נמצאת היא‬
‫גלריה מהודרת של כלי יהדות עתיקים וחפצי‬
‫אצלך תקופה כה קצרה‪ ,‬וכבר שברת אותה?!‬
‫אומנות מיוחדים‪ ,‬שופרות מסוגים שונים‪,‬‬
‫הלא אמרתי לך שאין בה ולא כלום! אילו היית‬
‫גביעים לקידוש‪ ,‬פמוטות עתיקים יפהפיים‬
‫משכיל לבקש מתנה מתאימה לך יותר‪ ,‬היית‬
‫וכדומה‪ .‬והנה נמשך לב הנער אל אותה גלריה יפה‪ ,‬וביקש להיכנס‬
‫בודאי נהנה ממנה הרבה יותר!! לאחר שנרגע מעט האב מקצפו‪ ,‬פנה‬
‫לבוחנה מקרוב‪ .‬האב משום מה לא אהב כל כך חנות זו‪ ,‬וניסה להניא‬
‫אל ילדו‪ ,‬ואמר‪ :‬הבה ננסה נא להרכיב את המנורה מחדש‪ ,‬הלא כל‬
‫את הילד ממנה‪ .‬מה יש לחפש כאן? אמר לבנו‪ ,‬הרי רואה אתה שהכל‬
‫החלקים פזורים כאן לפנינו‪ ,‬אולי נוכל להשיבה על כנה‪.‬‬
‫כאן עתיק ומיושן‪ ...‬הבה נתקדם לחנויות הענק החדישות והנוצצות‪,‬‬
‫התיישבו אפוא יחדיו‪ ,‬וניסו להרכיב את ה'פאזל' הקשה והמורכב‪,‬‬
‫שם נמצא בודאי צעצועים אלקטרוניים חדישים שיתאימו מאד‬
‫היתה זו מלאכה לא קלה כלל ועיקר‪ ,‬שכן חכמה ומומחיות רבה‬
‫לרוחך‪ ...‬אבל משום מה הנער מתעקש‪ ,‬רוצה הוא רק להיכנס ולבחון‬
‫הושקעו ביצירתה‪ - .‬והנה לפתע פתאום נופל לידיהם מבין חריצי‬
‫את הפריטים שבתצוגת הגלריה המרשימה הזו‪ ,‬הלא הבטחת לי כל‬
‫העץ הפנימיים של אחד החלקים‪ ,‬פתק קטן מקופל היטב‪ ,‬שהיה‬
‫מה שאחפוץ! טען הבן‪ ,‬ואולי דוקא כאן אמצא משהו המתאים לרוחי‪.‬‬
‫מוחבא ותקוע חזק במקום סתר שבמנורה‪ .‬פתח האב את הפתק‪,‬‬
‫לא נותרה לאב כל ברירה נוכח הפצרותיו של הילד‪ ,‬ונכנס עימו פנימה‪,‬‬
‫והחל לקרוא את הכתוב בו‪ ,‬כשהילד עוקב אחריו בדריכות‪ .‬פתאום‬
‫הילד עמד נכחו והביט בהשתאות על כל כלי הנוסטלגיה המיוחדים‪.‬‬
‫תוך כדי קריאתו החל האב לבכות בכי נורא וחזק‪ ,‬להשתוממותו של‬
‫והנה צדה עינו על אחד המדפים‪ ,‬מנורה עתיקה של חנוכה‪ ,‬היתה זו‬
‫הנער‪ ,‬בכיו גבר והלך כשסערת רוחו מתגברת בתוקף מאד‪ ,‬עד שלא‬
‫חנוכיית עץ גלופה ביופי והדר מיוחד‪ ,‬שהרשימה את נפש הילד מאד‪.‬‬
‫היה בכוחו לעמוד בנפשו‪ ,‬וקרס ארצה מתעלף‪ .‬הבהלה היתה גדולה‪,‬‬
‫והנה פונה הילד לאביו‪ ,‬אבא‪ ,‬חפץ אני במנורה זו המיוחדת למתנת‬
‫כל הבית היה לפתע כמרקחה‪ ,‬אמבולנס הוזמן בדחיפות‪ ,‬ומשהצליח‬
‫יום הולדתי! ‪ -‬האב נתקף פתאום בכעס וחרדה לא מובנים‪ ,‬הוא ממש‬
‫הרופא להעירו ולהקימו‪ ,‬לא חלפו מספר דקות‪ ,‬והנה הוא שוב בוכה‬
‫נפחד ונרעד מהמחשבה שמא נתפס כאן בנו בענייני יהדות של החרדים‬
‫ומתעלף‪ ,‬כך חזרו על עצמן כמה וכמה התעלפויות שהיו מלוות בחרדה‬
‫האלה‪ ,‬שתמיד בורח הוא מהם כל כך‪...‬‬
‫ופחד עצומים של בני המשפחה‪ ,‬והשתוממות גוברת והולכת מה קרה‬
‫הבן כמובן לא ידע ולא הבין כלום מהמתחולל בנפש אביו אותה שעה‪,‬‬
‫לו לאבא שלנו פתאום?!‬
‫כמו שלא ידע כלום ממהותה של המנורה ומצוותיה‪ ,‬ולמה מיועדת היא‪,‬‬
‫לאחר שהצליחו לייצב את נפשו בעזרת תרופות חזקות‪ ,‬הוא נרגע לאט‬
‫רק ליבו נמשך אליה ליופייה ולהדרה‪.‬‬
‫לאט מסערת רוחו ומבכיו‪ .‬הגישו לפניו כוס תה חם ומהביל‪ ,‬ולאחר‬
‫האב התחיל לשדל את בנו מאוד לעזוב את המנורה הישנה נושנת הזו‪,‬‬
‫שהחיה את נפשו מעט החל בסיפורו‪.‬‬
‫אין בה כלום! אמר האב‪ ,‬וכי איזו תועלת תהיה לך ממנורה ישנה‪ ,‬שלא‬
‫אגלה לכם את הסוד‪ ,‬פתח האב‪ ,‬משפתחתי את הפתק הסודי‪ ,‬ראיתי‬
‫תוכל לעשות בה שום דבר? הבה אקח אותך לחנויות הגדולות המלאות‬
‫שכותב בו האמן היהודי שבנה את המנורה בשואה האיומה‪ ,‬את מצב‬
‫בשעשועים מפותחים ומיוחדים‪ ,‬שלא תפסיק ליהנות ולשחק בהם‪ ,‬חבל‬
‫היהודים שבאותו גטו‪ ,‬ואת מנת הייסורים הרבים שעוברים עליהם‬
‫לך להפסיד הזדמנות שכזו‪ ,‬על מנורה ישנה עתיקה‪ ,‬שתנוח על המדף‬
‫מדי יום‪ .‬ומסיים את מכתבו בבקשה מוזרה‪ ,‬וכה כתב‪ :‬הנה בונה‬
‫בחדרך בלא שתוכל לעשות בה כלום‪ ...‬אבל משום מה החליט הבן‬
‫אני כאן מנורה זו מתוך סכנה נוראה‪ ,‬אינני יודע אם אזכה בעצמי‬
‫להתעקש כאן‪ ,‬הוא הרגיש משיכה עזה בלתי מובנת דווקא אל אותה‬
‫להדליק בה את נרות החנוכה בשנה זו‪ ,‬כל יום כאן הוא בשאלת‬
‫מנורה‪ ,‬והפציר מאד באביו‪ :‬הלא הבטחת מפורשות‪ ,‬שתקנה כל מה‬
‫חיים או מוות‪ ...‬אם אזכה להדלקת נר ראשון‪ ,‬מי יודע אם אזכה‬
‫שנפשי תחפוץ‪ ,‬והנה חפץ אני מאוד במנורה זו שתקשט את חדרי!‪ .‬ראה‬
‫לנר השני‪ ...‬אבקש נא אפוא מאד מכל מי שתגיע מנורה זו שהשקעתי‬
‫האב שאין ברירה לפניו‪ ,‬ניגש אפוא אל המוכר וביקש לקנות את אותה‬
‫בה הרבה מסירות נפש לידו‪ ,‬להדליק בה את נרותיה בדחילו ורחימו‬
‫מנורה‪ .‬אמר לו המוכר‪ :‬צר לי‪ ,‬אבל דוקא מנורה זו אינה עומדת כלל‬
‫לעילוי נשמתי‪ ...‬ולעשות ככל מה שיוכל לזכר נשמתי בלימוד משניות‬
‫למכירה‪ ,‬הצגתיה כאן בגלריה למזכרת נוי בלבד‪ ,‬אבל יש כאן במלאי‬
‫ואמירת קדיש‪ ,‬עליי ועל כל משפחתי שנגדעה באיבה בתאי הגזים‬
‫מנורות רבות ומגוונות‪ ,‬ביניהם תמצאו בודאי אחת שמתאימה לכם‪.‬‬
‫הארורים! והנה במקום החותם‪ ,‬מוצא אני לא פחות ולא יותר‪ ,‬את‬
‫סקרנותו של האב נדלקה‪ ,‬ושאל את המוכר‪ :‬מה מיוחד כל כך במנורה‬
‫שמו של אבי מורי זצ"ל הי"ד‪ ,‬שנספה באותו גטו בשואה!!!‬
‫זו דווקא‪ ,‬שאינך מסכים למוכרה? ‪ -‬המוכר ענה בניחותא‪ ,‬הבה ואספר‬
‫בראותי כזאת נבהלתי ונחרדתי עד עמקי נשמתי‪ ,‬מעוצמת ההשגחה‬
‫לכם את ההיסטוריה המיוחדת של מנורה זו‪ ,‬ותבינו בעצמכם מדוע‬
‫הפרטית שנגלתה עליי באור עצום שכזה‪ ,‬שמשמיים כיוונו הכל בצורה‬
‫איני חפץ למוכרה‪.‬‬
‫פלאית כל כך‪ ,‬שתגיע מנורה זו דווקא אליי!‬
‫מקורה של חנוכייה זו אינו עתיק כל כך כפי שהיא נראית‪ ...‬פתח המוכר‬
‫אחר הדברים האלה‪ ,‬הבין האב היטב את הרמז שרומזים לו משמיים‪,‬‬
‫בסיפורו הנעים‪ ,‬אלא שהנסיבות בהם נוצרה מעלים את ערכה‪ .‬זו‬
‫לשוב בתשובה ולחזור לחיק אבותיו‪.‬‬
‫מנורה מימי השואה האיומים‪ ,‬באחד הגטאות שהקימו הנאציים ימ"ש‪,‬‬
‫הוא נעשה עם כל משפחתו בעל תשובה גמור‪ ,‬בשמירת התורה‬
‫התחבא יהודי יקר אחד‪ ,‬שנפשו המתה מאד לקראת ימי החנוכה לקיים‬
‫והמצוות‪ ,‬עד שנהפך לתלמיד חכם גדול וצדיק‪ ,‬וראה דורות ישרים‬
‫את מצוות ההדלקה בהידור‪ ,‬ובנה את המנורה הזו במסירות נפש של‬
‫בדרך ישראל סבא‪ ,‬בזכות נר חנוכה‪ .‬לפנינו אפוא לימוד עצום‪ ,‬מטיב‬
‫ממש‪ ,‬כשהוא אוסף חתיכות עץ בין הגרוטאות שנזרקו‪ ,‬ובמומחיות‬
‫זה המעשה‪ ,‬עד כמה גדול הוא כח חג החנוכה הקדוש‪ ,‬ונרות החנוכה‪,‬‬
‫רבה חיבר והרכיב את חלקי המנורה אחד על אחד‪ ,‬עד שהתקבלה‬
‫להאיר אל תוך חשכה‪ ,‬ולהשיב לב ישראל לאביהם שבשמיים‪.‬‬
‫אומנות נפלאה זו שלפניכם! המנורה הקטנה הזו עברה את כל מאורעות‬
‫הרה”ג יוסף צוברי‬
‫זצוק”ל‬
‫הרה”ג יצחק כדורי‬
‫זצוק”ל‬
‫הרה”ג‬
‫יוסף משולם‬
‫זצוק”ל‬
‫האדמו”ר מנדבורנא‬
‫– הרה”ג יעקב ישכר‬
‫בער רוזנבוים זצוק”ל‬
‫הרה”ג ישראל‬
‫אבוחצירא‪-‬בבא‬
‫סאלי זצוק”ל‬
‫הרה”ג יהודה‬
‫צדקה‬
‫זצוק”ל‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫ּכִ י אֶ ְׁש ְמרָ ה ַׁשּבָ ת‬
‫ּכִ י אֶ ְׁש ְמרָ ה ַׁשּבָ ת אֵ ל יִ ְׁש ְמרֵ נִ י‪ .‬או ֹת ִהיא לְ עו ֹלְ מֵ י עַ ד ּבֵ ינו ֹ ּובֵ ינִ י‪:‬‬
‫ָאסּור ְמצ ֹא חֵ פֶ ץ עֲׂשו ֹת ּדְ רָ כִ ים‪ּ .‬גַם ִמּלְ דַ ּבֵ ר ּבו ֹ ּדִ בְ רֵ י ְמלָ כִ ים‪.‬‬
‫ּותחַ ּכְ מֵ נִ י‪:‬‬
‫ּדִ בְ רֵ י ְסחו ֹרָ ה או ֹ דִ בְ רֵ י ְצרָ כִ ים‪ .‬אֶ ְהּגֶה ּבְ תו ֹרַ ת אֵ ל ְ‬
‫ּבו ֹ אֶ ְמצְ ָאה תָ ִמיד נו ֹחַ לְ נ ְַפ ִׁשי‪ִ .‬הּנֵה לְ דו ֹר רִ אׁשו ֹן נָתַ ן ְקדו ִֹׁשי‪.‬‬
‫מו ֹפֵ ת ּבְ תֵ ת לֶ חֶ ם ִמ ְׁשנֶה ּבַ ִּׁש ִּׁשי‪ּ .‬כָ כָ ה ּבְ כָ ל ִׁש ִּׁשי יַכְ ּפִ יל ְמזו ֹנִ י‪:‬‬
‫רָ ַׁשם ּבְ דַ ת הָ אֵ ל ח ֹק אֶ ל ְס ָגנָיו‪ּ .‬בו ֹ לַ ֲער ְֹך לֶ חֶ ם ּפָ נִ ים לְ פָ נָיו‪.‬‬
‫עַ ל ּכֵ ן לְ ִה ְתעַ ּנו ֹת ּבו ֹ עַ ל ּפִ י נְ בוֹנָיו‪ָ .‬אסּור לְ בַ ד ִמּיו ֹם ּכִ ּפּור ֲעו ֹנִ י‪:‬‬
‫עָ זְ רֵ נִ י אֵ ל חַ י‬
‫הּוא יו ֹם ְמכֻּבָ ד הּוא יו ֹם ּתַ עֲנּוגִ ים‪ .‬לֶ חֶ ם‬
‫וְ יַיִ ן טו ֹב ּבָ ָׂשר וְ דָ גִ ים‪ .‬הַ ְּׂשמֵ ִחים ּבו ֹ הֵ ם‪,‬‬
‫ִׂש ְמחָ ה מַ ִּׂשיגִ ים‪ּ .‬כִ י יו ֹם ְׂשמָ חו ֹת הּוא‬
‫ּות ַׂש ְּמחֵ נִ י‪:‬‬
‫ְ‬
‫מֵ חֵ ל ְמלָ אכָ ה ּבו ֹ סו ֹפו ֹ לְ הַ כְ רִ ית‪ .‬עַ ל ּכֵ ן‬
‫אֲ כַ ּבֵ ס ּבו ֹ לִ ּבִ י ּכְ בו ֹרִ ית‪ .‬אֶ ְתּפַ ּלְ לָ ה לאֶ ל‬
‫עַ רְ בִ ית וְ ַׁשחֲ רִ ית‪ .‬מּוסָ ף וְ גַם ִמנְ חָ ה הּוא‬
‫ַי ֲענֵנִ י‪:‬‬
‫עָ זְ רֵ נִ י אֵ ל חַ י לְ הַ כְ נִ יעַ ‪ .‬אֶ ת יֵצֶ ר הַ ְמפַ ּתֶ ה הַ ּמֵ רִ יעַ ‪.‬‬
‫ִמּבִ לְ ְּתָך אֵ ין מו ִֹשיעַ לְ הו ִֹׁשיעֵ נִ י‪:‬‬
‫בּתי ִמחֶ ְט ִאי ּומַ עֲלִ י‪:‬‬
‫ּדַ לתֵ י ְּתׁשּובָ ה חַ י ְּפתַ ח לִ י‪ּ .‬כִ י ַׁש ִ‬
‫אָ ּנָא צּורִ י ְׁשמַ ע קו ֹלִ י מַ הֵ ר ֲענֵנִ י‪.‬‬
‫או ֹדֶ ה עֲלֵ י פְ ָׁשעַ י‪ .‬אַ ּתָ ה ִת ָּׂשא ֲעו ֹנִ י‪:‬‬
‫ׁשּוטה‪ .‬לְ קַ ּבֵ ל אֶ ת נֶפֶ ׁש הַ ִּמ ְתחָ רְ טָ ה‪:‬‬
‫סו ֹד יְ ִמינְ ָך הַ ְּפ ָ‬
‫וְ ֹלא תו ִֹסיף ּתֶ חֱ טָ א‪ .‬אֵ לֶ יָך קו ֹנִ י‪.‬‬
‫הַ רְ חֵ ק נָא מֵ עָ לֶ יהָ ‪ .‬חֶ בְ רַ ת ּכַ ת הַ ְּצפו ֹנִ י‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫“ּו ַמ ְצ ִּ‬
‫די ֵקי‬
‫ַּכּכֹו ָכ ָה ַר‬
‫ּ‬
‫ִ‬
‫ב‬
‫י‬
‫ִבים ם‬
‫ְלעֹו‬
‫ָלם וָ‬
‫בּוע‬
‫ִמ ְּפנִ ינֵ י ָּפ ָר ַשׁת ַה ָׁש ַ‬
‫ֶעד”‬
‫משפחת‬
‫שמעוני‬
‫הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫בועז רונית‬
‫ויהב שלום‬
‫הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫משפחת‬
‫יפרח‬
‫הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫משפחת‬
‫אלקובי‬
‫הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫מתוך הספר “בני ציון” לר' משה מזרחי שליט"א‬
‫"וַּיִ ְׁשלַ ח ּפַ רְ ע ֹה וַּיִ ְקרָ א אֶ ת יו ֵֹסף וַיְ רִ יצֻהּו ִמן הַ ּבו ֹר" (מא'‪ ,‬יד')‬
‫אומרים חז"ל‪ :‬בפרשת "מקץ" נאמר‪" :‬וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור"‪ .‬ועתה צאו וראו‪ :‬שתים‪-‬‬
‫עשרה שנה שהה יוסף בעבדות בבית האסורים‪ ,‬בארץ מצרים‪ ,‬ואיש לא טרח להוציאו משם‪ .‬אך כיון שהגיע הרגע שבו‬
‫גזר הקדוש ברוך הוא להוציא את יוסף לחופשי‪ ,‬מיד הריצוהו מבית האסורים‪ ,‬ובבת ‪ -‬אחת הוא הפך להיות משנה‬
‫למלך‪ ,‬אשר ללא רשותו (של יוסף) – "לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים"!‬
‫כך יקרה הדבר גם אצל עם ישראל‪ ,‬הנמצא כעת בגלות קשה ומרה‪ .‬עם ישראל כבול ואסור בכבלי הגלות שנים רבות‪,‬‬
‫והדבר יכול להביא לידי ייאוש‪ ,‬חלילה‪ .‬אך יש לדעת‪ ,‬שכמו יוסף‪ ,‬שיצא מבית האסורים והפך למלך‪ ,‬כך יזכה העם‬
‫כולו‪ ,‬בקרוב ממש‪ ,‬לצאת מ"בית האסורים" של הגלות‪.‬‬
‫לסעודה שניה‬
‫ַאמ ְּתח ֹתֵ ינּו ּבַ ְּת ִחּלָ ה אֲ נ ְַחנּו מּובָ ִאים" (מג'‪ ,‬יח')‬
‫"עַ ל ּדְ בַ ר הַ ּכֶ סֶ ף הַ ָּׁשב ּבְ ְ‬
‫פעם שאלו את הגאון מוילנא‪ :‬הרי אמרו חז"ל‪" :‬ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא" (=אין דבר שאינו מרומז בתורה)‪.‬‬
‫ילמדנו אפוא‪ ,‬רבנו‪ ,‬היכן מרומזים בתורה דברי חז"ל במסכת שבת (לא'‪ ,‬עא')‪ ,‬שבשעה שמכניסים את האדם לבין‬
‫דין של מעלה‪ ,‬לאחר פטירתו‪ ,‬שואלים אותו בתחילה‪" :‬האם נשאת ונתת באמונה?" (האם קנית ומכרת ביושר? האם‬
‫השתמשת בכספך ביושר?)‬
‫הרהר הגאון רגע קט‪ ,‬וענה‪ :‬אכן‪ ,‬מאמר זה מרומז באחד הפסוקים בפרשת "מקץ"‪" :‬על דבר הכסף השב באמתחותינו‬
‫– בתחילה אנחנו מובאים"‪.‬‬
‫לסעודה שלישית‬
‫אלא‪ ,‬אומרים חכמי ישראל‪ ,‬התשובה מצויה בראש הפסוק שלפנינו‪ ,‬שם אומרת התורה הקדושה‪ ,‬שיוסף מעניק‬
‫מתנות לכל אחד‪-‬עשר אחיו‪ ,‬אך לבנימין‪ ,‬בן אמו רחל‪ ,‬מעניק הוא מתנה הגדולה פי חמש מן המתנות שהעניק‬
‫לשאר האחים‪ .‬דבר זה עשה יוסף במחשבה תחילה‪ ,‬כדי לנסות את אחיו‪ ,‬לראות אם עדיין נותרה בקרבם מידת‬
‫הקנאה‪ ,‬שלקו בה בעבר כלפיו במעשה כתונת הפסים‪ .‬ובשעה שהסבו האחים אצל שולחן יוסף‪ ,‬חשו שנעקרה‬
‫מליבם כליל מידה מגונה זו‪ ,‬ואין בהם שמץ של קנאה כלפי אחיהם הצעיר‪ ,‬בנימין‪ ,‬הזוכה למתנות פי חמש – ודבר‬
‫זה עורר בלבם שמחה פנימית‪ ,‬וכתוצאה מכך הם הגיעו ל"וישתו וישכרו עמו"‪.‬‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫עם הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט”א‬
‫הי”ו‬
‫אברהם לוי‬
‫ובתו הודיה‬
‫הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫הרה”ג אלעזר‬
‫מנחם מן שך‬
‫זצוק”ל‬
‫"וַּתֵ רֶ ב מַ ְׂשַאת ּבִ נְ י ִָמן ִמּמַ ְׂשא ֹת ּכֻּלָ ם חָ מֵ ׁש יָדו ֹת וַּיִ ְׁשּתּו וַּיִ ְׁשּכְ רּו עִ ּמו ֹ" (מג'‪ ,‬לד')‬
‫על הכתוב‪" :‬וישתו וישכרו עמו" אומרים חכמי ישראל‪ :‬טבעי הדבר‪ ,‬שיוסף נתון באווירה מרוממת של שמחה‪,‬‬
‫בראותו שהתגשמו במלואם כל חלומות הנעורים שלו‪ ,‬ועל‪-‬כן הוא שותה יין עם אחיו‪ .‬אך מה פשר השמחה‬
‫האופפת את האחים‪" ,‬החשודים" כמרגלים‪ ,‬השותים לשכרה אצל שולחן יוסף?‬
‫גדול מזכה הרבים‪ .‬ראש ישיבת “בני ציון” ‪-‬ירושלים וראש בד”ץ בני ציון‬
‫הי”ו‬
‫הרה”ג‬
‫מרדכי שרעבי‬
‫זצוק”ל‬
‫שכן‪ ,‬לפתע פתאום יבוא משיח צדקנו – לא דקה לפני המועד הקבוע‪ ,‬ולא דקה אחרי ‪ -‬כן‪ ,‬וגם אז יריצו אותנו בחופזה‬
‫מארצות הגלות אל ארץ גאולתנו – ובבת‪-‬אחת נעלה ונגיע למעמד של "בני מלכים" – בניו של מלך מלכי המלכים‬
‫הקב"ה‪ .‬או אז יגיע כל יהודי למצב שמבלעדיו (=מלבדו) "לא ירים איש (=גוי) את ידו ואת רגלו"‪ ,‬ויקויים בנו הכתוב‬
‫בישעיהו (מט'‪ ,‬כג')‪" :‬והיו מלכים אמניך ושרותיהם מניקותיך" – אמן כן יהי רצון‪.‬‬
‫משפחת‬
‫מלבר‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫חנוכה שמח‬
‫ֶא‬
‫ת מֹו ֶריָך”‬
‫לסעודה ראשונה‬
‫ּותׁשּובֹות?!‬
‫ְׁש ֵאלֹות ְ‬
‫משפחת‬
‫שירם‬
‫“וְ ָהיּו‬
‫ֵעינֶ י‬
‫ָך ֹר‬
‫אֹות‬
‫ניתן לשאול את כבוד הרב‬
‫שאלות באתר‪:‬‬
‫‪www.doresh-tzion.co.il‬‬
‫הרה”ג מנחם‬
‫מנדל שניאורונסון‬
‫זצוק”ל‬
‫הרבי מליובאוויטש‬
‫הרה”ג אברהם‬
‫יצחק הכהן קוק‬
‫זצוק”ל‬
‫שאלה‪ :‬האם מהשמן שיש לי בבקבוק שממנו שמתי בנרות של חנוכה‪ ,‬מותר לי להשתמש בחנוכה למאכל בסלט‪ ,‬גם אם‬
‫לא התניתי עליו ?‬
‫תשובה‪ :‬מותר להשתמש בשמן שבבקבוק במשך ימי החנוכה לכל מה שתרצה לשימוש הביתי‪.‬‬
‫וכך מפורש יוצא בשו״ת בארות המים סימן כ״ז‪ ,‬שדווקא השמן הנמצא בנרות עצמם הוקצו למצווה‪ ,‬אבל השמן הנותר‬
‫בבקבוק עצמו מותר ללא תנאי‪ .‬וכן כתב המגן אברהם סימן מ״ב סעיף ו‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬האם צריך ליטול ידיים בכלי למי שישן שנת עראי ביום?‬
‫תשובה‪ :‬נוטל בלי ברכה‪.‬‬
‫שאלה‪ .1 :‬האם יש קדושה בכריכה של סידור (ללא שם ה') האם ניתן להשליך אותה לפח?‬
‫‪ .2‬האם מותר לקפל תפילין בקדיש שאחרי עלינו לשבח (אחר מזמור התהילים) והאם מותר להניח ר"ת בקדיש של אשרי ?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫א‪ .‬נוהגים לגנוז אותן‪.‬‬
‫ב‪ .‬בחצי הראשון של הקדיש אסור להניח תפילין ואסור לקפל הרצועות‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬פעם שמעתי שיש שבע שמחות של חנוכה בעולם‪ ,‬היכן אפשר למצוא את הרשימה ?‬
‫תשובה‪ :‬מוזכר בפסיקתא רבתי פיסקא ב‪ ,‬ובפרקי דרבי אליעזר פרק י״ט‪ .‬שבע חנוכות הם‪ ,‬שש היו ואחת שמר הקב״ה‬
‫לדורות‪.‬‬
‫ואלו הם‪:‬‬
‫א‪ .‬בריאת שמים וארץ‪ ,‬ויכולו השמים‪ .‬ב‪ .‬חנוכת הנשיאים זאת חנוכת המזבח‪ .‬ג‪ .‬חנוכת המקדש בימי שלמה‪.‬‬
‫ד‪ .‬חנוכת חומת ירושלים בנחמיה פרק י״ב‪ .‬ה‪ .‬חנוכת המקדש שני של עולי גולה בעזרא פרק ו‪ .‬ו‪ .‬חנוכת כוהנים היא בזמן‬
‫מתתיהו‪ .‬שביעית לעתיד לבא במהרה בימינו בקרוב אחפש את ירושלים בנרות‪ .‬בצפניה א‪ ,‬י״ב‪.‬‬
‫הרה”ג אברהם‬
‫ישעיהו קרליץ‬
‫החזון איש זצוק”ל‬
‫הרה”ג ישראל‬
‫קנייבסקי ‪-‬‬
‫הסטייפלר זצוק”ל‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫מַ ה ּיְ דִ ידּות ְמנּוחָ תֵ ְך‪ ,‬אַ ְּת ַׁשּבָ ת הַ ּמַ לְ ּכָ ה‪.‬‬
‫ּבְ כֵ ן נָרּוץ לִ ְקרָ אתֵ ְך‪ּ ,‬בו ִֹאי כַ ּלָ ה נְ סּוכָ ה‪.‬‬
‫לְ בּוׁש ּבִ גְ דֵ י חֲ מּודו ֹת‪ ,‬לְ הַ דְ לִ יק נֵר ּבִ בְ רָ כָ ה‪.‬‬
‫וַּתֵ כֶ ל ּכָ ל הָ עֲבו ֹדו ֹת‪ֹ ,‬לא תַ עֲׂשּו ְמלָ אכָ ה‪:‬‬
‫ּוׂשלָ יו וְ דָ גִ ים‪:‬‬
‫לְ ִה ְתעַ ּנֵג ּבְ תַ עֲנּוגִ ים ּבַ רְ ּבּורִ ים ְ‬
‫נַחֲ לַ ת ַי ֲעק ֹב יִ ירָ ׁש‪ּ ,‬בְ לִ י ְמצָ רִ ים נַחֲ לָ ה‪.‬‬
‫וִ יכַ ּבְ דּוהּו עָ ִׁשיר וָרָ ׁש‪ ,‬וְ ִתזְ ּכּו לִ גְ אֻ ּלָ ה‪.‬‬
‫יו ֹם ַׁשּבָ ת ִאם ִּת ְׁשמ ֹרּו‪ ,‬וִ ְהיִ יתֶ ם לִ י ְסגֻּלָ ה‪.‬‬
‫ֵׁש ֶׁשת י ִָמים ּתַ עֲבו ֹדּו‪ּ ,‬ובַ ְּׁשבִ יעִ י נָגִ ילָ ה‪:‬‬
‫ּוׂשלָ יו וְ דָ גִ ים‪:‬‬
‫לְ ִה ְתעַ ּנֵג ּבְ תַ עֲנּוגִ ים ּבַ רְ ּבּורִ ים ְ‬
‫ִהּלּוכָ ְך יְ הֵ א בְ נַחַ ת‪ ,‬עוֹנֶג ְקרָ א לַ ַּׁשּבָ ת‪.‬‬
‫וְ הַ ֵּׁשנָה ְמׁשֻ ּבַ חַ ת‪ּ ,‬כְ דַ ת נֶפֶ ׁש ְמ ִׁשיבַ ת‪.‬‬
‫ּבְ כֵ ן נַפְ ִׁשי לְ ָך עָ רְ גָה‪ ,‬וְ לָ נּוחַ ּבְ ִחּבַ ת‪.‬‬
‫ּכַ ּׁשו ַֹׁשּנִ ים סּוגָה‪ּ ,‬בו ֹ יָנּוחּו ּבֵ ן ּובַ ת‪:‬‬
‫ּוׂשלָ יו וְ דָ גִ ים‪:‬‬
‫לְ ִה ְתעַ ּנֵג ּבְ תַ עֲנּוגִ ים ּבַ רְ ּבּורִ ים ְ‬
‫מֵ עֶ רֶ ב מַ זְ ִמינִ ים‪ּ ,‬כָ ל ִמינֵי מַ ְטעַ ִּמים‪.‬‬
‫ִמּבְ עו ֹד יו ֹם מּוכָ נִ ים‪ּ ,‬תַ רְ נְ גו ֹלִ ים ְמפֻּטָ ִמים‪.‬‬
‫וְ לַ עֲרו ְֹך ּכַ ּמָ ה ִמינִ ים‪ְׁ ,‬שתו ֹת יֵינו ֹת ְמב ָֻּׂש ִמים‪.‬‬
‫וְ תַ פְ נּוקֵ י מַ עֲדַ ּנִ ים‪ּ ,‬בְ כָ ל ָׁשלׁש ּפְ עָ ִמים‪:‬‬
‫ּוׂשלָ יו וְ דָ גִ ים‪:‬‬
‫לְ ִה ְתעַ ּנֵג ּבְ תַ עֲנּוגִ ים ּבַ רְ ּבּורִ ים ְ‬
‫חֲ פָ צֶ יָך אֲ סּורִ ים‪ ,‬וְ גַם לַ חֲ ׁש ֹב חֶ ְׁשּבו ֹנו ֹת‪.‬‬
‫ִהרְ הּורִ ים מֻ ּתָ רִ ים‪ּ ,‬ולְ ַׁשּדֵ ְך הַ ּבָ נו ֹת‪.‬‬
‫וְ ִתּנו ֹק לְ לַ ְּמדו ֹ סֵ פֶ ר‪ ,‬לַ ְמנַּצֵ חַ ּבִ נְ גִ ינו ֹת‪.‬‬
‫וְ לַ הֲ גו ֹת ּבְ ִא ְמרֵ י ֶׁשפֶ ר‪ּ ,‬בְ כָ ל ּפִ ּנו ֹת ּומַ חֲ נו ֹת‪:‬‬
‫ּוׂשלָ יו וְ דָ גִ ים‪:‬‬
‫לְ ִה ְתעַ ּנֵג ּבְ תַ עֲנּוגִ ים ּבַ רְ ּבּורִ ים ְ‬
‫מֵ עֵ ין עו ֹלָ ם הַ ּבָ א‪ ,‬יו ֹם ַׁשּבָ ת ְמנּוחָ ה‪.‬‬
‫ּכָ ל הַ ִּמ ְתעַ ּנְ גִ ים ּבָ ּה‪ ,‬יִ זְ ּכּו לְ רו ֹב ִׂש ְמחָ ה‪.‬‬
‫מֵ חֶ בְ לֵ י מָ ִׁשיחַ יֻּצָ לּו לִ רְ וָחָ ה‪.‬‬
‫ּפְ דּותֵ נּו תַ ְצ ִמיחַ ‪ ,‬וְ נָס יָגו ֹן וַאֲ נָחָ ה‪:‬‬
‫ּוׂשלָ יו וְ דָ גִ ים‪:‬‬
‫לְ ִה ְתעַ ּנֵג ּבְ תַ עֲנּוגִ ים ּבַ רְ ּבּורִ ים ְ‬
‫‪3‬‬
‫“ּו ַמ ְצ ִּ‬
‫די ֵקי‬
‫ַּכּכֹו ָכ ָה ַר‬
‫ּ‬
‫ִ‬
‫ב‬
‫י‬
‫ִבים ם‬
‫ְלע‬
‫ֹו ָלם‬
‫ִה ְלכֹות ַׁש ָּבת‬
‫וָ ֶעד”‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫אהרון ותמי‬
‫דהרי‬
‫ומשפחתם הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫לירן ניסים‬
‫ומשפחתו הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫חנוכה שמח‬
‫מתוך “בהלכה ובאגדה”‪.‬‬
‫לפי דעת מרן הרה”ג עובדיה יוסף שליט”א‬
‫ל"ט אבות מלאכה ‪ -‬מלאכת גוזז‬
‫שמעון וטיראנה‬
‫בן לולו‬
‫ומשפחתם הי”ו‬
‫“וְ‬
‫ָהיּו ֵע‬
‫ינֶ י‬
‫ָך ֹר‬
‫אֹות‬
‫ֶ‬
‫א‬
‫ת מֹו ֶריָך”‬
‫לסעודה ראשונה‬
‫שלוש עשרה מלאכות נוספות בבניית המשכן‬
‫לאחר שהכינו למשכן את הצבע מהסממנים‪ ,‬עתה הוצרכו להכין אריגים לצורך בגדי הכהונה והיריעות‪ ,‬כמו שנאמר (שמות כו'‬
‫ז') "וְ עָ ִׂשיתָ יְ רִ יע ֹת עִ ּזִ ים לְ א ֹהֶ ל עַ ל הַ ִּמ ְׁשּכָ ן עַ ְׁשּתֵ י עֶ ְׂשרֵ ה יְ רִ יע ֹת ּתַ ע ֲֶׂשה א ֹתָ ם"‪ :‬ויריעות עיזים‪ ,‬היינו מצמר של עיזים‪ .‬ולהכנת אריגים‬
‫אלו‪ ,‬הוצרכו עוד שלוש עשרה מלאכות שהוזכרו במשנה‪ ,‬והם‪ :‬הגוזז את הצמר‪ ,‬המלבנו‪ ,‬המנפצו‪ ,‬הצובעו‪ ,‬הטווה‪ ,‬המיסך‪ ,‬העושה‬
‫שתי בתי נירין‪ ,‬האורג שני חוטין‪ ,‬הפוצע שני חוטין‪ ,‬הקושר‪ ,‬המתיר‪ ,‬התופר שתי תפירות‪ ,‬הקורע על מנת לתפור שתי תפירות‪.‬‬
‫גוזז שערות ‪ -‬הגוזז שתי שערות במספריים‪ ,‬חייב מן התורה שעבר על תולדת 'גוזז'‪( .‬ה קה)‬
‫הרה”ג יצחק‬
‫אייזיק הלוי הרצוג‬
‫זצוק”ל‬
‫לבן מתוך השחור ‪ -‬ואמנם הגוזז אפילו שערה אחת לבנה מתוך שחורה‪ ,‬חייב מן התורה‪ .‬כיוון שאפילו בשערה אחת הוא מקפיד‬
‫שלא יהיה נראה כאדם זקן‪ .‬ומלבד איסור שבת‪ ,‬עובר הוא גם על לאו מן התורה של 'לא ילבש גבר שמלת אשה'‪ ,‬שממנו למדו‬
‫חכמים שאסור לאיש לתקן את עצמו בתיקוני נשים‪ .‬וכמו שפסק מרן בשלחן ערוך (יורה דעה סימן קפב סעיף ו)‪ :‬אסור לאיש ללקט‬
‫אפילו שער אחד לבן מתוך השחורות‪ ,‬משום לא ילבש גבר שמלת אישה‪ .‬וכן אסור לאיש לצבוע שערות לבנות מתוך השחורות‪,‬‬
‫אפילו שערה אחת‪( .‬ה קה)‬
‫לסעודה שניה‬
‫מסרק ‪ -‬פסק מרן בשלחן ערוך (סימן שג סעיף כז) אסור לסרוק במסרק בשבת‪ .‬וכתב המשנה ברורה (ס"ק פו)‪ :‬כתב בספר ישועות‬
‫יעקב‪ ,‬ראיתי אנשים מקילים לסרוק ראשם בשבת‪ ,‬וכמעט נעשה הדבר כהיתר אצלם‪ ,‬ואוי לעיניים שכך רואות לעבור בשאט נפש‬
‫לחלל שבת בידיים‪ .‬ומהראוי לכל חכם בעירו להזהיר על זה‪ ,‬אולי ישמעו ויקחו מוסר‪ .‬ע"כ‪.‬‬
‫הרה”ג בן ציון‬
‫מאיר חי עוזיאל‬
‫זצוק”ל‬
‫מברשת רכה ‪ -‬מותר לסדר את השער במברשת רכה [העשויה מכעין שערות]‪( .‬ה קט) והוא הדין שמותר במברשת ששיניה רחוקים‬
‫אחד מן השני‪ ,‬שאין זה ודאי שיתלשו שערות‪ .‬וכן הורה מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א הלכה למעשה‪.‬‬
‫פלסטר ‪ -‬מותר להסיר את הפלסטר הדבוק במקום שער‪ ,‬הגם שאולי יתלשו שערות‪( .‬ה קט)‬
‫לסעודה שלישית‬
‫בנימין שלום‬
‫ומשפחתו הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫נוצות ‪ -‬מותר לתלוש את הנוצות מעור העוף‪ ,‬שכיון שהתבשל העוף והתרככו הנוצות במקום חיבורם‪ ,‬הרי הם כתלושים‪ ,‬ואין‬
‫עליהם איסור תולש כלל‪( .‬ה"ע ד רלה)‬
‫עור האדם‪ .‬צפרניים ‪ -‬אסור לתלוש צפרניים או עור‪ .‬ואותם הרגילים בימי החול לכסוס את צפרניהם או את העור בראשי‬
‫אצבעותיהם או בשפתיים‪ ,‬יש להם לשים לב ולהזהר‪ ,‬שלא יכשלו חס ושלום בחילול שבת בתלישת הצפרניים והעור‪( .‬ה"ע ד רלו)‬
‫ומסופר על אחר מגדולי ישראל שראה באחד מימי השבוע‪ ,‬איזה יהודי שכוסס את עורו והוכיח אותו באמירתו‪ ,‬שבת! שבת!‪.‬‬
‫הלה לא הבין את כוונת הרב‪ ,‬אך הסביר לו הרב במתק שפתיו‪ ,‬הן אמת שהיום חול הוא ואין איסור לכוס את העור‪ ,‬אך מחמת‬
‫הרגלך תבוא לטעות ולכסוס את העור גם בשבת‪ ,‬ותכשל בחילול שבת ח"ו‪.‬‬
‫יותם ורעות‬
‫מינס‬
‫ּותׁשּובֹות?!‬
‫ְׁש ֵאלֹות ְ‬
‫ומשפחתם הי”ו‬
‫עמית אריה‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫ארז ואילה‬
‫הרמס‬
‫ומשפחתם הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫הרה”ג יצחק ניסים‬
‫זצוק”ל‬
‫עם הרב הגאון שמואל אליהו שליט”א‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫ומשפחתו הי”ו‬
‫הרה”ג איסר יהודה‬
‫אונטרמן זצוק”ל‬
‫רבה הראשי של העיר צפת‪ ,‬חבר מועצת הרבנות הראשית ובנו של הרה"ג צדיק יסוד עולם מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫שאלה‪ :‬האם מותר לאכול לפני תפילת שחרית? אני רוצה להדגיש שאני מתעוררת עם בטן מקרקרת וחייבת‬
‫לאכול פרוסת לחם‪ ,‬אחרת אני אסבול לכן רציתי לדעת אם מותר לי לאכול לפני התפילה ?‬
‫תשובה‪ :‬מי שבאמת "רעב" הוא בגדר "חולה"‪.‬‬
‫אבל שאלי את עצמך האם את באמת לא יכולה להתפלל בלי לאכול משהו?‬
‫אם היה לך משהו אחר חשוב ‪ -‬האם היית דוחה אותו כדי לאכול? או שרק תפילה נדחית מפני האוכל?‬
‫ואם את חייבת‪ .‬אולי תסתפקי בעוגה? אולי בכוס קפה או מיץ?‬
‫בכל מקרה אם את ממש חייבת ‪ -‬תברכי לפני כן "ברכות השחר" בשלמות‪ .‬תאכלי מה שאת ממש חייבת ואחר‬
‫כך תתפללי‪.‬‬
‫הרה”ג אברהם‬
‫אלקנה שפירא‬
‫זצוק”ל‬
‫שאלה‪ :‬קמתי בבוקר אחרי חלום מזעזע‪ .‬אבא שלי נפטר השנה‪ ,‬וחודש בערך לפני זה חלמתי שזה קורה‪ .‬ועכשיו‬
‫חלמתי את אותו הדבר עם אמא שלי שתחיה‪ .‬בסוף החלום בכיתי לה´ שישנה את הגזרה ושאני אעשה את הכל‪,‬‬
‫אפילו אלך השנה למדרשה‪ ...‬ובכיתי בחלום ממש‪ ...‬צעקתי שלא יתן לזה לקרות‪ ...‬וככה התעוררתי‪ .‬מה אני‬
‫צריכה לעשות עכשיו??? והאם הנדר שבחלום תופס???‬
‫תשובה‪ :‬א‪ .‬את צריכה לעשות שני דברים‪:‬‬
‫‪ .1‬לחשוב שהחלום בא בגלל הסיפור עם אבא שלך והוא לא אמת‪ .‬ולא לחשוב עליו יותר‪.‬‬
‫‪ .2‬לחשוב שהוא אמת ולכן לתת צדקה לעניים עבור אמא שלך‪ .‬לא להבטיח או לנדור צדקה‪ .‬רק לקחת מיד כסף‬
‫בשקט ולתת למי שבאמת צריך עזרה דחופה‪ .‬עניים הגונים‪.‬‬
‫ב‪ .‬נדר בחלום? יש אומרים שאינו כלום ויש אומרים שהוא יותר חמור מסתם נדר‪ .‬אם כן תשתדלי להקים את‬
‫נדרך ובמיוחד שמדובר בחיים של אמא שלך‪ .‬ואם את לא יכולה לקיימו ‪ -‬צריך התרה מיוחדת בעשרה‪.‬‬
‫הרה”ג שלמה גורן‬
‫זצוק”ל‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫ּדְ רו ֹר יִ ְקרָ א‬
‫ּדְ רו ֹר יִ ְקרָ א לְ בֵ ן ּולְ בַ ת‪ ,‬וְ יִ נצָ רְ כֶ ם ּכְ מו ֹ בָ בַ ת‪,‬‬
‫נְ עִ ים ִׁשמכֶ ם וְ ֹלא י ְֻׁשּבַ ת‪ְׁ ,‬שבּו נּוחּו ּבְ יו ֹם ַׁשּבָ ת‪:‬‬
‫ֹלהים ּתֵ ן ּבַ ִּמדּבָ ר הַ ר‪ ,‬הֲ דַ ס ִׁשּטָ ה ּבְ רו ֹׁש ִּתדְ הָ ר‪,‬‬
‫אֱ ִ‬
‫וְ לַ ּמַ זְ ִהיר וְ לַ ּנִ זְ הָ ר‪ְׁ ,‬שלו ִֹמים ּתֵ ן ּכְ מֵ י נָהָ ר‪:‬‬
‫ּדְ ר ֹׁש נָוִ י וְ אּולָ ִּמי‪ ,‬וְ או ֹת י ֶַׁשע ע ֲֵׂשה עִ ִּמי‪,‬‬
‫נְ טַ ע ׂשו ֹרֵ ק ּבְ תו ְֹך ּכַ רְ ִמי‪ְׁ ,‬שעֵ ה ַׁשוְ עַ ת ּבְ נֵי עַ ִּמי‪:‬‬
‫הֲ ד ְֹך קָ מַ י חַ י אֵ ל קַ ּנָא‪ּ ,‬בְ מו ֹג לֵ בָ ב ּובִ ְמגִ ּנָה‪,‬‬
‫ַרחיב ּפֶ ה ּונְ מַ ּלְ אֶ נָה‪ ,‬לְ ׁשוֹנֵנּו לְ ָך רִ ּנָה‪:‬‬
‫וְ נ ִ‬
‫ּדְ ר ְֹך ּפּורָ ה ּבְ תו ְֹך ּבָ ְצרָ ה‪ ,‬וְ גַם ּבָ בֶ ל אֲ ֶׁשר ּגָבְ רָ ה‪,‬‬
‫נְ ת ֹץ צָ רַ י ּבְ ַאף וְ עֶ בְ רָ ה‪ְׁ ,‬שמַ ע קו ֹלִ י ּבְ יו ֹם אֶ ְקרָ א‪:‬‬
‫ֹאׁשָך‪,‬‬
‫ְּדעֵ ה חָ כְ מָ ה לְ נַפְ ֶׁשָך‪ ,‬וְ ִהיא כֶ תֶ ר לְ ר ֶ‬
‫נְ צ ֹר ִמצוַת אֱ ֹלהֶ יָך‪ְׁ ,‬שמ ֹר ַׁשּבָ ת קָ דְ ֶׁשָך‪:‬‬
‫ּבִ ִּתי ְצ ִאי‬
‫ִּב ִּתי ְצ ִאי ִמּבֵ ית ּכֶ לֶ א‪ ,‬זְ מָ ן קָ ִריב עַ ם קָ ְד ֵׁשְך ַיעֲלֶ ה‪.‬‬
‫אֵ ל ִמּמָ רו ֹם חָ מַ ל עָ לַ יִ ְך‪ָׂ ,‬שם קֵ ץ וָסו ֹף לְ צָ רו ֹתַ יִ ְך‪.‬‬
‫ִרחַ ם חָ מַ ל אֵ ל עו ַֹׂשיִ ְך‪ ,‬וְ הֵ ִׁשיב לָ ְך אֶ ת ְׁשבּותַ יִ ְך‪.‬‬
‫חַ ְּב ִקי אֵ ם נֶאֱ מָ נָה אֶ ת ּכָ ל ּבָ נַיִ ְך‪ְ ,‬מדַ לְ גִ ים ִמּכָ ל ּפִ ּנָה‪ָׁ ,‬ש ִבים אֵ לַ יִ ְך‪:‬‬
‫ִּב ִּתי ְצ ִאי ִמּבֵ ית ּכֶ לֶ א‪ ,‬זְ מָ ן קָ ִריב‪ ,‬עַ ם קָ ְד ֵׁשְך ַיעֲלֶ ה‪.‬‬
‫ׁשּובי לִ ימֵ י נְ עּורַ יִ ְך‪.‬‬
‫ּבו ִֹאי כַ ּלָ ה אֶ ל ְּד ִבירַ יִ ְך‪ ,‬וְ ִ‬
‫וְ יִ ָּׁשמַ ע ְּבחּוצו ֹת עִ ירַ יִ ְך‪ ,‬קו ֹל ִמ ְצהֲ לׂות חֻ ּפו ֹת ּבַ חּורַ יִ ְך‪.‬‬
‫יטי רַ עְ יָה ע ֲִדינָה אֶ ת לְ וִ ּיַיִ ְך‪ּ ,‬פִ יהֶ ם מָ לֵ א ְׂשחו ֹק ִרּנָה ָׁש ִרים ִׁשירָ יִ ְך‪:‬‬
‫הַ ִּב ִ‬
‫‪4‬‬
‫“ּו ַמ ְצ ִּ‬
‫די ֵקי‬
‫ַּכּכֹו ָכ ָה ַר‬
‫ּ‬
‫ִ‬
‫ב‬
‫י‬
‫ִבים ם‬
‫ְלע‬
‫ֹו ָלם‬
‫ָמ ָרן ְפ ֵאר ַהּדֹור‬
‫וָ ֶעד”‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫מרדכי‬
‫מזרחי‬
‫ומשפחתו הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫ישראל ז’נו‬
‫ומשפחתו הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫גיורא יהודה‬
‫ומשפחתו הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫חנוכה שמח‬
‫עובדות מדרך לימודו של מרן הגאון רבנו עובדיה יוסף שליט”א לתועלת הלומדים‬
‫מתוך “מלך ביופיו” לר' חיים שמעון רביע שליט”א‬
‫אליהו וענת‬
‫שאול‬
‫ומשפחתם הי”ו‬
‫“וְ‬
‫ָהיּו ֵע‬
‫ינֶ י‬
‫ָך רֹ‬
‫אֹות‬
‫ֶ‬
‫א‬
‫ת מֹו ֶריָך”‬
‫שער‪ :‬תורתו מכרעת‬
‫שלי‪ ,‬על כולם אני אוותר‪ ,‬חוץ מספר אחד שאני לא אוותר‬
‫עליו‪ ,‬הוא שו"ת 'יביע אומר' מפני שכל התורה כלולה בספר‬
‫זה"‪.‬‬
‫השמחה של גדולי הדור‬
‫בטרם צאת אחד החלקים של שו"ת "יביע אומר" לאור עולם‪,‬‬
‫רבו העיכובים בשל המצב ששרר בארץ‪ ,‬היה זה בתקופת‬
‫"מלחמת המפרץ"‪ .‬הדפוס כמעט‬
‫שהיה משותק מחוסר ידיים‬
‫עובדות‪ ,‬ובכל פעם שהיתה אזעקה‬
‫נכנסו כולם לחדרים האטומים‪.‬‬
‫תלמידו הנאמן של מרן רבינו‬
‫שליט"א ר' מנשה בקשי הי"ו‬
‫שפיקח על כל תהליך ההדפסה‪,‬‬
‫הודיע לרבינו שהוצאת הספר‬
‫מתעכבת ולכאורה אין סיכוי‬
‫שהספר יודפס קודם חג הפסח‪.‬‬
‫עכשיו זמן מלחמה‪ ,‬ופועלים רבים‬
‫מהשטחים לא יכולים להגיע‪.‬‬
‫א"ל רבינו‪ ,‬אל תדאג‪ ,‬אני אביא‬
‫לכם עובדים בעז"ה‪ ,‬תגיד רק למי‬
‫צריך לפנות‪ .‬הוא אמר שצריך‬
‫לפנות בנושא למר דני רוטשילד‬
‫הממונה על השטחים‪ .‬רבינו דיבר‬
‫עם ר' אריה דרעי הי"ו שיטפל בנושא וב"ה קבלו אישור‬
‫לשלוח פועלים כמידת הצורך‪ .‬למחרת בבוקר בשעה ‪7:00‬‬
‫הגיעו פועלים רבים‪ ,‬עבדו במרוצה בהדפסת הספר בחדרים‬
‫אטומים ובקושי רב יצאו בערב פסח עשרה ספרים בלבד‪,‬‬
‫ורבינו קיבלם בשמחה רבה‪.‬‬
‫עוד באותו יום‪ ,‬מתוך עשרת הספרים‪ ,‬שלח מרן רבינו‬
‫שליט"א ספר אחד לידידו הגרש"ז אוערבאך זצ"ל ע"י בנו‬
‫הרה"ג יצחק יוסף שליט"א‪ .‬משקיבל הגרש"ז את הספר‬
‫שמח שמחה גדולה ואמר "עכשיו אוכל לקיים בעצמי שמחת‬
‫החג" ומרוב שמחה והערכה הוא נישק את הספר‪.‬‬
‫נודע גם מה שהתבטא ידידו הגאון האדיר רבי יצחק יעקב‬
‫וייס זצ"ל (גאב"ד "העדה החרדית" ובעל "מנחת יצחק")‬
‫כדברים האלה‪" :‬אם פעם יבואו ויקחו ממני את כל הספרייה‬
‫כשהוציא רבינו את ספרו "חזון עובדיה" ח"א (תשב"י)‪,‬‬
‫ישבו טובים השניים ידידו רבינו‬
‫מנוער‪ ,‬הגאון רבי בן ציון אבא שאול‬
‫זצ"ל והגאון רב יעקב הכהן זצ"ל‬
‫(ר"מ בישיבת "פורת יוסף") ולמדו‬
‫בספר יחדיו קטעים נרחבים לקיים‬
‫(פסחים וסע"א) "שואלין ודורשין‬
‫בהלכות הפסח קודם לפסח שלושים‬
‫יום"‪ .‬למחרת הם הביעו את‬
‫התפעלותם בפני תלמידיהם מהעיון‬
‫המבעית לכל אורך הספר‪.‬‬
‫הרה”ג בן ציון אבא‬
‫שאול זצוק”ל‬
‫לא יתכן!‬
‫מעשה היה בשנת תנש"א‪ ,‬עת שהו‬
‫שני מאורי הדור מרן רבינו שליט"א‬
‫עם ידידו הגאון רבי בן ציון אבא‬
‫שאול זצ"ל בפנמה‪ ,‬בתפילת שחרית‬
‫הניח רבי בן ציון את התפילין לא‬
‫ביחד כמנהגו (עיין בשו"ת או לציון (ח"ב פ"ג ה"ח)‪ ,‬כי אם‬
‫בזה אחר זה כפי שנוהג מרן רבינו שליט"א‪ .‬בנו רבי אליהו‬
‫פנה אל אביו בתמיה‪ ,‬מה טעם השינוי? ורבי בן ציון השיב‪:‬‬
‫“בימים שאנחנו פה עם הרב עובדיה‪ ,‬כך נעשה"‪ .‬מדוע? ‪-‬‬
‫שב וביקש ללמוד רבי אליהו‪ .‬א"ל רבי בן ציון‪“ :‬יש לי דרך‬
‫ארץ מפני הרב עובדיה ולא יתכן שנעשה בפניו פסק הנוגד‬
‫את דעתו‪ .‬אני מבטל דעתי מפני דעתו"‪ .‬בו בפרק ניגש רבי‬
‫דוד יוסף לרבי בן ציון והטעים‪ :‬ההערה של אבא שליט"א‬
‫היא שקשה למצוא תפילין כל כך קטנות אבל לא שאסור‬
‫להניח את שתי התפילין ביחד‪ .‬אם התפילין של כבוד הרב‬
‫קטנות גם אבא מסכים‪ .‬אך רבי בן ציון בשלו‪“ :‬אמנם כן‪,‬‬
‫ברם כיוון שכך נוהג אביך שליט"א ומניח זה אחר זה‪ ,‬אין‬
‫זה דרך ארץ שאני אניח לידו זה וזה ביחד‪ .‬ואני‪ ,‬יש לי דרך‬
‫ארץ בפני אביך"‪.‬‬
‫הרה”ג מרדכי‬
‫אליהו זצוק”ל‬
‫הרה”ג ניסים יגן‬
‫זצוק”ל‬
‫יעקב סבן‬
‫ומשפחתו הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫אליהו שירם‬
‫ומשפחתו הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫יצחק וקרין‬
‫אזולאי‬
‫ומשפחתם הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫ּותׁשּובֹות?!‬
‫ְׁש ֵאלֹות ְ‬
‫עם הרב הגאון אברהם יוסף שליט”א‬
‫המרא דאתרא ‪ -‬חולון ובנו של מרן פאר הדור הרה”ג עובדיה יוסף שליט”א‬
‫הרה”ג משה צבי‬
‫נריה זצוק”ל‬
‫ניתן לשאול את כבוד הרב‬
‫שאלות באתר‪:‬‬
‫‪www.actuality.co.il‬‬
‫שאלה‪ :‬האם צריך לנפות קמח מלא? ואם כן‪ ,‬האם יש נפה מיוחדת?‬
‫תשובה‪ :‬יש אמנם נפה מיוחדת‪ ,‬ומי שרגיל לקמח הזה ומשתמש בו הרבה ראוי לרכוש את הנפה‪ ,‬אבל אם אין נפה‬
‫לקמח זה‪ ,‬אפשר לבדוק אותו בפיזור על גבי משטח לבן ולהביט היטב בכל הצדדים‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬האם מותר בליל שבת לחמם לחם בתנור? (התנור עובד על שעון ומחממים בו דגים מלפני שבת)‬
‫תשובה‪ :‬אסור להכניס לתנור שפועל בשבת כל דבר מאכל‪ ,‬בין יבש ובין לח‪ ,‬גם אם הוא מבושל כל צרכו‪ .‬כיוון שדרך‬
‫הבריות לבשל בתנור ויש בזה איסור "מיחזי כמבשל" (=נראה כמבשל)‪ ,‬בשונה מהפלטה שאין דרך לבשל עליה‪ .‬ולכן‬
‫מותר להניח על הפלטה לחם ללא כל הפסק בין הלחם לפלטה‪ ,‬משום שלכל הדעות אין אפיה אחר אפיה‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬אני אישה נשואה שמתארחת מידי פעם אצל הוריי‪ ,‬האם עליי להדליק נרות שבת‪/‬חג דווקא בחדר שמייחדים‬
‫שאמי מדליקה? האם זה חובה או רשות?‬
‫לי או אפשר היכן ִ‬
‫תשובה‪ :‬לספרדים‪ ,‬אסור לשתי נשים לברך באותו חדר על הדלקת הנרות‪ .‬ויכולה האישה השנייה להדליק ללא ברכה‪.‬‬
‫ואפשר להדליק גם במקום אחר שהוא שימושי‪ ,‬ולא חייבים דווקא בחדר השינה‪ .‬לאשכנזים מותר לכמה נשים לברך‬
‫ולהדליק באותו מקום‪.‬‬
‫הרה”ג ניסים פרץ‬
‫זצוק”ל‬
‫הרה”ג יחיא‬
‫אלשיך‬
‫זצוק”ל‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫חֲ בִ יבִ י‬
‫חֲ בִ יבִ י יָּה חֲ בִ יבִ י הָ אֵ ל הַ ּמֶ לֶ ך הָ רַ חֲ מָ ן‪.‬‬
‫יִ ְׁשלַ ח ְמ ִׁשיחו ֹ‪ ...‬הַ ּנ ְֶאמָ ן‪ ...‬הַ ּנ ְֶאמָ ן‪:...‬‬
‫ָאב הָ רַ חֲ מָ ן ְׁשמַ ע קו ֹלֵ נּו‪ְׁ .‬שלַ ח ּבֶ ן ּדָ וִ ד וְ יִ גְ אֲ לֵ נּו‪.‬‬
‫נָׁשּוב לְ ִצּיו ֹן עִ יר קָ דְ ֵׁשנּו‪ .‬וְ נִ ְׁשֹלט ּבָ ּה ּבְ יָד רָ מָ ה‪:‬‬
‫ָׁשּמָ ה נִ ְתאַ ֵּסף ּבְ עִ יר הַ ּבִ ירָ ה‪ּ .‬ומֵ חָ דָ ׁש יִ ָּׁשמַ ע קו ֹל ִׁשירָ ה‪,‬‬
‫וְ ָאז נַדְ לִ יק אֶ ת הַ ְּמנו ֹרָ ה‪ּ .‬בְ בֵ ית ׁשו ֹכֵ ן ְמעוֹנָה‪:‬‬
‫רְ אֵ ה ּבָ עֳנִ י יִ ְׂשרָ אֵ ל עַ ּמֶ ָך‪ .‬וְ הָ ִׁשיבֵ ם נָא לִ גְ בּולָ ָך‪,‬‬
‫וְ ָאז יֵרָ אֶ ה ּכָ ל זְ כּורֶ ָך‪ָׁ .‬שֹלׁש ּפְ עָ ִמים ּבַ ָּׁשנָה‪:‬‬
‫נָגִ ילָ ה הַ לְ לּו ּ ָיה‬
‫נָגִ ילָ ה הַ לְ לּו ּ ָיה נָגִ ילָ ה ּ ָבא זְ מַ ן הַ ְּגאֻ ּ ָלה‪.‬‬
‫אֵ ל ַ ׁש ּ ַדי אֵ לִ י אֵ לִ י קַ ּ ֵבץ נִ ְּדחֵ י יְ דִ ידַ י וְ גָרֵ ׁש ְמ ַש ְּׂנַאי נַפְ ִ ׁשי‬
‫ּ ָבהֶ ם ּ ָגעֲלָ ה‪:‬‬
‫ְ ׁשלַ ח לִ י ּ ֶבן יִ ַ ׁשי ּגו ֹאֲ לִ י ּובְ נֵה לִ י ּ ֵבית הֵ יכָ לִ י ְּבאו ֹיְ בַ י‬
‫ע ֲֵש ׂה ּ ָכלָ ה‪:‬‬
‫ּושלַ ח לָ הֶ ם ִציר נֶאֱ מָ ן‪.‬‬
‫רַ חֲ מָ ן חּוס עַ ל עַ ם ֹלא ַאלְ מָ ן‪ׁ ְ .‬‬
‫ּותה ּ ָלה‪:‬‬
‫ּונְ סַ ּ ֵדר ִ ׁשיר ִ‬
‫ָׁשלו ֹם לְ בֶ ן ּדו ֹדִ י‬
‫ָׁשלו ֹם לְ בֶ ן ּדו ֹדִ י‪ ,‬הַ ּצַ ח וְ הָ ַאדְ מו ֹן‪.‬‬
‫ָׁשלו ֹם לְ ָך מֵ אֵ ת‪ ,‬רַ ּקָ ה כְ מו ֹ רִ ּמו ֹן‪:‬‬
‫לִ ְקרַ את אֲ חו ְֹתָך רּוץ‪ .‬צֵ א נָא לְ הו ִֹׁשיעָ ּה‪.‬‬
‫ּוצלַ ח ּבְ בֶ ן יִ ַׁשי‪ .‬רַ ּבַ ת ּבְ נֵי עַ ּמו ֹן‪:‬‬
‫ְ‬
‫מַ ה ּלָ ְך יְ פֵ הפִ ּיָה‪ּ .‬כִ י תעו ֹרְ רִ י ַאהֲ בָ ה‪.‬‬
‫ּותצַ לְ ְצלִ י קו ֹלֵ ְך‪ּ ,‬כַ ְמעִ יל ּבְ קו ֹל ּפַ עֲמו ֹן‪:‬‬
‫ְ‬
‫יׁשּנָה‪.‬‬
‫הָ עֵ ת אֲ ֶׁשר ּתַ חּפו ֹץ‪ַ ,‬אהֲ בָ ה אֲ ִח ֶ‬
‫עַ ּתָ ּה וְ עָ לַ יִ ְך‪ .‬אֵ רֵ ד ּכְ טַ ל חֶ רְ מו ֹן‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫“ּו ַמ ְצ ִּ‬
‫די ֵקי‬
‫ַּכּכֹו ָכ ָה ַר‬
‫ּ‬
‫ִ‬
‫ב‬
‫י‬
‫ִבים ם‬
‫ְל‬
‫עֹו ָל‬
‫ם וָ ֶעד”‬
‫מרגלית‬
‫לוגסי‬
‫ומשפחתה הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫“וְ ָהיּו‬
‫ֵעינֶ י‬
‫ָך רֹ‬
‫א‬
‫ֹו‬
‫ת ֶא‬
‫ת מֹו ֶריָך”‬
‫חנוכה שמח‬
‫ֲה ָל ָכה ְמב ֶֹא ֶרת‬
‫מתוך “הלכה יומית” עפ”י דעת ראש מועצת חכמי התורה‪,‬‬
‫מרן הגאון רבנו עובדיה יוסף שליט”א‬
‫בדין‪ :‬הדלקת נר חנוכה במוצאי שבת והדלקת נר חנוכה מנר חשמל‬
‫במוצאי שבת חנוכה‪ ,‬מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה‪ ,‬ואחר כך מבדילים על הכוס‪ ,‬כדי לאחר יציאת השבת כמה‬
‫שאפשר‪ ,‬ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה‪ ,‬פורק מעליו את קדושת השבת‪ ,‬מכל מקום הרי כל הציבור שאינם מדליקים‬
‫נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו‪ .‬וגם כדי שיהיה פרסומי ניסא בהדלקת הנרות בבית הכנסת‪ ,‬שהרי אם יבדילו קודם‬
‫ההדלקה‪ ,‬כבר רוב הציבור ילכו לבתיהם קודם ההדלקה‪.‬‬
‫וכשמגיע אדם לביתו‪ ,‬כיוון שבלאו הכי בעצם מעשה ההדלקה מסיר מעליו קדושת השבת‪ ,‬לכן יקדים ההבדלה על הכוס‬
‫תחילה‪ ,‬ואחר כך ידליק נרות‪ ,‬שתדיר ושאינו תדיר‪ ,‬תדיר קודם‪.‬‬
‫דוד‬
‫אבוחצירא‬
‫ומשפחתו הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫משפחת‬
‫מגידי הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫שמואל טובי‬
‫ומשפחתו הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫למנהג רבים ושלמים הנוהגים להחמיר שלא לעשות מלאכה במוצאי שבת‪ ,‬עד שיבוא זמן רבינו תם‪ ,‬הוא הדין שאף במוצאי‬
‫שבת חנוכה צריכים להמתין שלא להדליק נרות עד זמן רבינו תם‪ ,‬מפני שאין זה מנהג טוב בעלמא‪ ,‬אלא ראוי ונכון לכל‬
‫אחד ואחת לנהוג כשיטת רבינו תם‪ ,‬ובפרט שכן דעת מרן השולחן ערוך‪.‬‬
‫אין מברכים ברכת "בורא מאורי האש" על נרות חנוכה (וכגון בבית הכנסת שמדליקים קודם ההבדלה‪ ,‬או אם טעה והדליק‬
‫נרות קודם ההבדלה)‪ ,‬שהרי אסור ליהנות מנרות חנוכה‪ ,‬ואין מברכים "בורא מאורי האש" עד שיאותו לאורו‪ ,‬והיינו הנאה‬
‫מאור הנר‪ ,‬אבל על נר השמש שהוא חול‪ ,‬מותר לברך "בורא מאורי האש"‪.‬‬
‫לעניין הדלקת נרות חנוכה בנר חשמלי כתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א‪ ,‬שאין יוצאים ידי חובה בהדלקת חנוכייה‬
‫חשמלית‪ ,‬מפני שאין בחנוכייה חשמלית לא שמן ולא פתילה‪ ,‬והנס שהתרחש במנורת בית המקדש היה בשמן שהספיק‬
‫לשמונה ימים‪ ,‬ולכן אף שמותר להשתמש לנר חנוכה בנרות של נפט או שמן פרפין וכדומה‪ ,‬מכל מקום יש דמיון בינם‬
‫לבין שמן זית‪ ,‬מה שאין כן בחשמל‪ ,‬ועוד נוספו בזה סברות לאיסור הדלקת נר חנוכה בחשמל‪ .‬ומכל מקום כתב מרן הרב‬
‫שליט"א‪ ,‬שאם יזדמן שאין לאדם שום אפשרות להדליק בשמן או בשעווה‪ ,‬ידליק במנורה חשמלית בלא ברכה‪ .‬וצריך‬
‫שיהיה הנר מונח במקום שאין רגילים להניחו בשאר ימות השנה כדי שיהיה ניכר שהוא נר חנוכה‪.‬‬
‫ומשפחתו הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫אפרים משה‬
‫ומשפחתו הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫הרה”ג שמואל‬
‫הלוי וואזנר‬
‫שליט”א‬
‫ובדין הדלקת נרות שבת‪ ,‬לגבי ברכת בורא מאורי האש בהבדלה במוצאי שבת‪ ,‬צריך שיהיה נר ממש עם אש גלויה‪ ,‬אבל‬
‫אין לברך על נר חשמל‪.‬‬
‫ּותׁשּובֹות?!‬
‫ְׁש ֵאלֹות ְ‬
‫אביחי כהן‬
‫יחיאל בוני‬
‫(לוי)‬
‫הרה”ג יוסף שלום‬
‫אלישיב זצוק”ל‬
‫הדלקת נרות בנר חשמלי‬
‫ומשפחתו הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫הרה”ג חיים‬
‫קנייבסקי‬
‫שליט”א‬
‫עם הרב הגאון אהרון בוטבול שליט”א‬
‫ראש בית תורה “יביע אומר” וחתנו של מרן פאר הדור הרה”ג עובדיה יוסף שליט”א‪.‬‬
‫ניתן לשאול את כבוד הרב‬
‫שאלות בבית הכנסת רשב”י‬
‫כל יום שלישי בשעה ‪- 19:00‬‬
‫שיעורו השבועי בגן יבנה‬
‫הרה”ג אליהו‬
‫בקשי דורון‬
‫שליט”א‬
‫שאלה‪ :‬מה מברכים על סופגנייה שקובע עליה סעודה?‬
‫תשובה‪ :‬בעל ה"גינת ורדים" אומר שסופגנייה שונה מעוגה שנאפתה בתנור‪ ,‬על‪-‬כן אם אכלת מהעוגה‬
‫כשיעור קביעת סעודה‪ ,‬אתה חייב לברך "המוציא" וברכת המזון‪ ,‬מכיוון שהיא כמו לחם‪ .‬אבל אי‪-‬אפשר‬
‫להגדיר את הסופגנייה כלחם‪ .‬דבר שטוגן בשמן או בושל במים לעולם לא ייקרא לחם‪ .‬ולכן גם אם אוכל‬
‫כשיעור קביעת סעודה‪ ,‬בשום פנים ואופן אין לברך על הסופגנייה "המוציא" וברכת המזון‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬הרבה פוסקים אומרים שהכל נמדד אחר המראה שלו‪ .‬וסופגנייה נראית כמו לחם אפילו יותר‬
‫מעוגה‪ ,‬לכן כאשר אוכל כשיעור קביעת סעודה צריך לברך עליה "המוציא" וברכת המזון‪ .‬ולא משנה‬
‫באיזו צורה היא בושלה‪ ,‬טוגנה או נאפתה‪.‬‬
‫אולם מכיוון שיש כאן ספק ברכות יש להקל‪ ,‬וכאשר אדם אכל שתי סופגניות גדולות שיש בהן יותר‬
‫מ‪ 220 -‬גרם‪ ,‬לא יברך ברכת המזון‪ .‬אבל ירא שמיים לא יעשה זאת כי הוא מכניס את עצמו לספק‬
‫ברכה‪ .‬מרן השו"ע‪ ,‬מביא את המחלוקת של רבנו תם ורבנו שמשון‪ ,‬לגבי טיגון בלחם כשתי דעות‪ .‬וכותב‬
‫אח"כ שירא שמיים לא יאכל את הלחם המטוגן‪ ,‬אלא בתוך הסעודה‪ .‬מרן השו"ע דיבר על לחם‪ ,‬במקרה‬
‫שלנו בסופגנייה שיש בה שמן ומתיקות‪ ,‬אפשר לאכול אותה מחוץ לסעודה‪ ,‬אך לא יותר משיעור קביעת‬
‫סעודה‪ ,‬כדי לא להיכנס לספק ברכה‪.‬‬
‫הרה”ג שלמה עמר‬
‫שליט”א‬
‫הרה”ג עובדיה‬
‫יוסף‬
‫שליט”א‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫אֵ לֶ יָך אֶ ְקרָ א יָּה‬
‫אֵ לֶ יָך אֶ ְקרָ א יָּה אֵ ל נו ֹרָ א ִּתפְ ק ֹד ּגֶפֶ ן ֶׁשהָ עַ ִּמים זָרּוהָ ‪,‬‬
‫אֵ ל נו ֹרָ א‪.‬‬
‫ּותחַ ּדֵ ׁש ׁשַ ְחרּותָ ּה‬
‫ַׁשוְעָ תָ ּה ְּתקַ ּבֵ ל אֵ ל ׁשו ֹכֵ ן ְמרו ִֹמים‪ְ .‬‬
‫לָ עַ ד ּולְ עו ֹלָ ִמים‪ ,‬הַ לְ עו ֹלָ ם ִּתזְ נַח עַ ְּמָך הַ נֶאֱ נָח צו ֹעֵ ק‬
‫ִמּבו ֹר ֹלא מָ צָ א עֶ זְ רָ ה‪ ,‬אֵ ל נו ֹרָ א‪ .‬אֵ ל נו ֹרָ א‪:‬‬
‫לְ חַ ם אֶ ת הָ אוֹיֵב ּכִ י יָדו ֹ גָבְ רָ ה‪ָ ,‬אכַ ל אֶ ת ּפִ רְ יָּה וְ עו ֹד יָדו ֹ‬
‫ֹאמרּו הָ עַ ִּמים‬
‫קָ צְ רָ ה‪ְׁ ,‬שלַ ח ּבו ֹ חֵ מָ ה זַעַ ם ּונְ קָ מָ ה‪ ,‬י ְ‬
‫ִׁש ְמָך נִ ְקרָ א‪ .‬אֵ ל נו ֹרָ א‪ .‬אֵ ל נו ֹרָ א‪:‬‬
‫מָ רו ֹם זְ כָ ר נָא ּבְ רִ ית ִאיׁש חֲ לו ֹם חָ לַ ם‪ ,‬הַ רְ ּבֵ ה אֶ ת זַרְ עו ֹ‬
‫וְ תֶ ן לו ֹ ְׁשלו ֹם עו ֹלָ ם‪ ,‬נָא רְ צֵ ה גִ זְ עו ֹ‪ ,‬וְ ח ֹן אֶ ת זַרְ עו ֹ‪ ,‬עַ ד‬
‫מָ תַ י יִ ְהיֶה ׂשֶ ה פְ זּורָ ה‪ .‬אֵ ל נו ֹרָ א‪ .‬אֵ ל נו ֹרָ א‪:‬‬
‫הֵ ידָ ד יִ ְהיֶה ‏יו ֹם ּבו ֹ ִמ ְקּדָ ְׁשָך יִ ְתּכוֹנַן‪ָ ,‬יר ֹּנּו כֻּלָ ם ּכִ י‬
‫ּומזְ מו ֹר לְ פָ נָיו נִ גְ מו ֹר‪ּ ,‬כִ י יָדְ ָך עַ ל‬
‫ׁשָ כַ ן ּבו ֹ הֶ עָ נָן‪ ,‬וְ ִׁשיר ִ‬
‫הָ עו ֹלָ ם ּגָבְ רָ ה‪ .‬אֵ ל נו ֹרָ א‪ .‬אֵ ל נו ֹרָ א‪:‬‬
‫עֵ ת ּדו ֹדִ ים ּכַ ּלָ ה‬
‫עֵ ת ּדו ֹדִ ים ּכַ ּלָ ה ּבו ִֹאי לְ גַּנִ י‪ּ .‬פָ רְ חָ ה הַ ּגֶפֶ ן הֵ נֵץ רִ ּמו ֹנִ י‪:‬‬
‫קּומי רַ עְ י ִָתי הַ חֵ ֶׁשק ּגָבַ ר‪.‬‬
‫ֶׁשם הַ ְּסתָ ו עָ בַ ר‪ִ .‬‬
‫חָ לַ ף הַ ּג ֶ‬
‫נֵצֵ א הַ ָּׂשדֶ ה נָלִ ין ּבַ ִּמדְ ּבָ ר‪ָׁ .‬שם אֶ ּתֵ ן ּדו ֹדַ י לָ ְך מַ ְחמַ ד עֵ ינִ י‪:‬‬
‫י ִָפית וְ נָעַ ְמ ְּת ּכַ ֶּׁשלֶ ג ִׁשּנְֵך‪ּ .‬דְ בַ ׁש וְ חָ לָ ב ּתַ חַ ת לְ ׁשוֹנְֵך‪.‬‬
‫ְצ ִאי נָא ּורְ עִ י בְ עִ ְקבֵ י צ ֹאנְֵך‪ָ .‬שם ַאקרִ יב קָ רְ ּבָ ן נָסַ כְ ְּתי יֵינִ י‪:‬‬
‫יָרַ דְ ִּתי חֶ ברָ ה לִ רְ עו ֹת ּבַ ּגַּנִ ים‪ .‬לִ רְ או ֹת את יָפְ יְֵך עֵ ינַיִ ְך יו ֹנִ ים‪.‬‬
‫קּומי רַ ּנְ נִ י‪:‬‬
‫ִּׂשפְ תו ֹתַ יִ ְך ּכַ ּלָ ה ּכְ מו ֹ חּוט ָשנִ ים‪ּ .‬בְ תו ֹך עִ יר ִצּיו ֹן ִ‬
‫מַ יִ ם רַ ּבִ ים ֹלא יּוכְ לּו לְ כַ ּבו ֹת‪ .‬אֶ ת ַאהֲ בתך לַ יְ לָ ה ֹלא ִת ְׁשּבו ֹת‪.‬‬
‫אתי רִ יבו ֹת‪ .‬עו ֹד ִאם אֶ ְׁשּכָ חֵ ְך ִּת ְׁשּכַ ח יְ ִמינִ י‪:‬‬
‫ִמּיו ֹם נְ דו ֹדֵ ְך נ ָָׂש ִ‬
‫‪6‬‬
‫ת‬
‫מ‬
‫“ּו ַמ ְצ ִּ‬
‫די ֵקי‬
‫ָה ַר‬
‫ַּ‬
‫כּכֹו ָכ ִבים ִּבים‬
‫ְל‬
‫ע‬
‫ֹו‬
‫ָ‬
‫לם וָ‬
‫צה‬
‫י רו להיו‬
‫“וְ ָהיּו‬
‫מיליונר?‬
‫“אמיתי”‬
‫ֶעד”‬
‫אלון ארז‬
‫וערן אדרי‬
‫יאיר ועדנה‬
‫גינדיל‬
‫ומשפחתם הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫מאיר ומלכה‬
‫שילואן‬
‫ומשפחתם הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫אמנון ובת שבע‬
‫שילואן‬
‫ומשפחתם הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫בחן את עצמך!‬
‫‪ .6‬האם מותר ליהנות מאור הנרות אחרי שדלקו במשך זמן‬
‫החיוב (לפי הפסיקה המקובלת כיום)?‬
‫א‪ .‬כן‪.‬‬
‫ב‪ .‬רק אם עשה תנאי מראש‪ ,‬ובשעת הצורך גם אם לא עשה‬
‫תנאי‪.‬‬
‫ג‪ .‬רק לצורך מצווה או בשעת צורך גדול‪.‬‬
‫ד‪ .‬לא‪.‬‬
‫‪ .1‬מה מותר לעשות לאור נר חנוכה?‬
‫א‪ .‬לאכול סעודת שבת‪.‬‬
‫ב‪ .‬לעסוק בענייני חג החנוכה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מחלוקת הפוסקים אם א' או ב'‪.‬‬
‫ד‪ .‬כלום‪ ,‬ויש מתירים ללמוד תורה‪.‬‬
‫‪ .2‬על אלו נרות חל איסור ההנאה?‬
‫א‪ .‬נר החיוב‪.‬‬
‫ב‪ .‬נר החיוב ונר התוספת של אותו יום‪.‬‬
‫ג‪ .‬כל הנרות‪.‬‬
‫ד‪ .‬יש אומרים א' ויש אומרים ג'‪.‬‬
‫ומשפחתם הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫יפת יעיש‬
‫ומשפחתו הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫הרה”ג‬
‫שלמה קורח‬
‫שליט”א‬
‫‪ .7‬מה מדליקים תחילה בערב שבת?‬
‫א‪ .‬נר חנוכה‪.‬‬
‫ב‪ .‬נר שבת‪.‬‬
‫ג‪ .‬לפי השו"ע ‪ -‬א'‪ ,‬ולפי הרמ"א ‪ -‬ב‪.‬‬
‫ד‪ .‬לפי השו"ע ‪ -‬ב'‪ ,‬ולפי הרמ"א ‪ -‬א'‪.‬‬
‫‪ .3‬האם מותר ליהנות מאור הנר שנקרא 'שמש'?‬
‫א‪ .‬כן‬
‫ב‪ .‬רק צורכי מצווה‪.‬‬
‫ג‪ .‬רק ללמוד תורה‪.‬‬
‫ד‪ .‬לא‪.‬‬
‫‪ .4‬האם מותר להדליק נר חנוכה מנר אחר?‬
‫א‪ .‬רק על ידי הטיית הפתילה‪ ,‬אך לא על ידי נר אמצעי‪.‬‬
‫ב‪ .‬מותר להדליק נר חובה מנר חובה ונר הידור מנר הידור‪ ,‬אך לא נר‬
‫הידור מנר חובה‪.‬‬
‫ג‪ .‬לא‪.‬‬
‫ד‪ .‬יש אומרים א' ויש אומרים ב'‪.‬‬
‫‪ .5‬מה מוסכם שאסור להדליק מנרות החנוכייה?‬
‫א‪ .‬את השמש ונרות של חול‪.‬‬
‫ב‪ .‬נרות של חול מלבד השמש‪.‬‬
‫ג‪ .‬נרות של חנוכייה אחרת‪.‬‬
‫ד‪ .‬יש אומרים א' ויש אומרים ב'‪.‬‬
‫‪ .8‬חייל שיש לו רק נר אחד ‪ -‬האם ידליק נר חנוכה או נר שבת?‬
‫א‪ .‬נר חנוכה‪.‬‬
‫ב‪ .‬נר שבת‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם יש לו מקור אור אחר ‪ -‬ידליק נר חנוכה‪ ,‬ואם לא ‪ -‬נר‬
‫שבת‪.‬‬
‫ד‪ .‬ידליק את הנר בשביל שתי המצוות‪ ,‬ויברך גם על נר חנוכה‬
‫וגם על נר שבת‪.‬‬
‫הרה”ג‬
‫משומר צוברי‬
‫שליט”א‬
‫‪ .9‬מה קודם ‪ -‬הדלקת נרות או הבדלה?‬
‫א‪ .‬נר חנוכה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הבדלה‪.‬‬
‫ג‪ .‬יש בכך דעות חלוקות‪.‬‬
‫ד‪ .‬יעשה כפי שירצה‪.‬‬
‫‪ .10‬מי חייב בהדלקת נר חנוכה?‬
‫א‪ .‬בעל הבית‪.‬‬
‫ב‪ .‬בני הבית הגדולים‪.‬‬
‫ג‪ .‬למנהג הספרדים ‪ -‬א'‪ ,‬ולמנהג האשכנזים ‪ -‬ב'‪.‬‬
‫ד‪ .‬למנהג האשכנזים ‪ -‬א'‪ ,‬ולמנהג הספרדים ‪ -‬ב'‪.‬‬
‫תשובות‬
‫‪10 9 8 7 6 5 4 3 2 1‬‬
‫ד ג א ד א ב א ב ג ב‬
‫הרה”ג‬
‫שמעון בעדני‬
‫שליט”א‬
‫בהצלחה‪...‬‬
‫חדש! חדש! חדש! חדש!‬
‫ומשפחתם הי”ו‬
‫ישראל וציונה‬
‫שילואן‬
‫ֶא‬
‫ת מֹו ֶריָך”‬
‫חנוכה‬
‫כרמי ומיטל‬
‫שילואן‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫רֹ‬
‫אֹות‬
‫חנ‬
‫הלכותוכה שמח‬
‫ומשפחתם הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫ֵע‬
‫ינֶ יָך‬
‫יום שנה לפטירת הוריכם או יקירכם מתקרב?‬
‫זוהי חובתכם לעשות ולהחזיר להם טובה ונחת‪...‬‬
‫הקדישו עלון זה לעילוי נשמתם‬
‫“זוהי תועלת וזכות עצומה בשבילם”‬
‫בזכות תרומה זו תזכו בשכר של מאות רבות של לומדי התורה‬
‫מידי שבת בעלון שכולו תורה ולומדי ההלכה היומית מידי‬
‫שבוע‪ ,‬וכן בעשרות רבות של תינוקות של בית רבן הקוראים‬
‫מידי שבת תהילים ברוב עם הדרת מלך‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬כל התורמים מתברכים בקריאת התהילים מידי שבת‬
‫ע”י אותם תינוקות‪ ,‬אשר כל אמן היוצאת מפיהם הינה “אמן”‬
‫טהורה וקדושה ללא חטא‪.‬‬
‫ובשכר זה‪ ,‬הקב”ה ירעיף עליכם אהבתו יתברך ויברככם בברכה‬
‫עד בלי די‪ ,‬בברכת פרנסה טובה ובריאות איתנה‪ ,‬זיווג הגון‬
‫וזרע קדוש וטהור‬
‫והצלחה בכל מעשי ידיכם‪ .‬אמן ואמן‪.‬‬
‫להקדשות ‪052-846-71-04‬‬
‫(ללא מטרות רווח)‬
‫הרה”ג‬
‫יצחק רצהבי‬
‫שליט”א‬
‫רוצה לדעת מה חדש ?‬
‫רוצה לא לפספס שיעור חשוב?‬
‫שלא תגידו "לא ידענו‪" ,"...‬לא שמענו‪"...‬‬
‫מהיום נגמרו תירוצים‪...‬‬
‫הישארו מעודכנים!‬
‫פרשת וירא‬
‫כניסה‪:‬‬
‫‪16:36‬‬
‫שבת שלום!‬
‫פרויקט חדש המעדכן את התושבים‬
‫בכל העניינים התורנים החשובים‪...‬‬
‫השירות מוצע לזיכוי הרבים בחינם‬
‫(ללא שום עלויות !!!)‪.‬‬
‫הנך יכול‪/‬ה לבחור אילו תכנים הנך מעוניין‪/‬ת‬
‫לקבל‪ ...‬כגון‪ :‬זמני כניסת שבת‪ ,‬שיעורי תורה‬
‫חשובים‪ ,‬ערבי התעוררות וכו'‪...‬‬
‫הרה”ג‬
‫שלום צדוק‬
‫שליט”א‬
‫להצטרפות‪:‬‬
‫שלח‪/‬י הודעה לטלפון‪052-5342383 :‬‬
‫עם המילים "מעוניין להצטרף" ‪ +‬שם מלא‪.‬‬
‫ניתן גם להצטרף דרך האתר התורני‪www.mishkanshilo.net :‬‬
‫הרה”ג‬
‫ציון צוברי‬
‫שליט”א‬
‫* לביטול השירות שלח‪/‬י הודעה עם המילה‪" :‬הסר"‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫וְ קו ֹ ֵי ה’ יַחֲ לִ יפּו כ ֹחַ ַיעֲלּו אֵ בֶ ר ּכַ ּנְ ָׁשרִ ים‪ ,‬יָרּוצּו וְ ֹלא יִ יגָעּו‬
‫יֵלְ כּו וְ ֹלא יִ יעָ פּו‪:‬‬
‫אשיכֶ ם וְ ִה ּ ָנ ְש ׂאּו ִּפ ְתחֵ י עו ֹלָ ם‪ ,‬וְ יָבו ֹא מֶ לֶ ְך הַ ּ ָכבו ֹד‪:‬‬
‫ְש ׂאּו ְ ׁשעָ רִ ים רָ ֵ ׁ‬
‫ׁשו ְֹמרִ ים הַ ְפקֵ ד לְ עִ ירְ ָך ּכָ ל הַ ּיו ֹם וְ כָ ל הַ ּלַ יְ לָ ה‪:‬‬
‫דָ וִ ד מֶ לֶ ך יִ ְשרָ אֵ ל חַ י וְ קַ ּ ָים‪ִ .‬סימָ ן טו ֹב ּומַ ּ ָזל טו ֹב יְ הֵ א לָ נּו‪:‬‬
‫ֹאמרּו אֵ ין קָ דו ֹׁש ּ ַכה’‪:‬‬
‫הַ ּכ ֹל יו ֹדּוָך וְ הַ ּכ ֹל יְ ַ ׁש ְּבחּוָך וְ הַ ּכ ֹל י ְ‬
‫אֲ ֶׁשר ּ ָברָ א ָׂשׂשו ֹן וְ ִׂש ְמחָ ה חָ תָ ן וְ כַ ּ ָלה‪ּ .‬גִ ילָ ה רִ ּ ָנה ּדִ יצָ ה וְ חֶ דְ וָה ַאהֲ בָ ה‬
‫וְ ַאחֲ וָה וְ ָשלו ֹם וְ רֵ עּות‪:‬‬
‫בּושּה‪ ,‬ו ִַּת ְש ׂחַ ק לְ יו ֹם ַאחֲ רו ֹן‪:‬‬
‫ע ֹז וְ הָ דָ ר לְ ָ ׁ‬
‫ָאחיו י ֹאמַ ר חֲ זָק‪:‬‬
‫ִאיׁש אֶ ת רֵ עֵ הּו יַעְ ז ֹרּו ּולְ ִ‬
‫ִאם ּ ַתחֲ נֶה עָ לַ י מַ חֲ נֶה ֹלא יִ ירָ א לִ ִּבי ִאם ּ ָתקּום עָ לַ י‬
‫ִמלְ חָ מָ ה ְּבז ֹאת אֲ נִ י בו ֵֹטחַ ‪:‬‬
‫ִּפ ְתחּו ְ ׁשעָ רִ ים וְ ָיב ֹא גו ֹי צַ ִּדיק ׁש ֹמֵ ר אֱ מֻ נִ ים‪:‬‬
‫דּושה לְ ָך יְ ַש ּ ֵלׁשּו‪:‬‬
‫ּכּולם ְק ּ ָ‬
‫יַחַ ד יַחַ ד‪ָ ּ ,‬‬
‫וְ נִ ְש ׂ ּ ַגב ה’ לְ בַ ּדו ֹ ּבַ יו ֹם הַ הּוא‪ .‬וַּיִ ּוָתֵ ר ַי ֲעק ֹב לְ בַ ּדו ֹ ַוּיֵָאבֵ ק‬
‫ִאיׁש עִ ּמו ֹ עַ ד עֲלו ֹת הַ ָּׁשחַ ר‪:‬‬
‫לְ בִ נְ י ִָמין ָאמַ ר יְ דִ יד ה’ יִ ְׁשּכ ֹן לָ בֶ ַטח עָ לָ יו‪:‬‬
‫יו ֹדּו לַ ה’ חַ ְסּדו ֹ וְ נִ ְפלְ או ֹתָ יו לִ בְ נֵי ָאדָ ם‪.‬‬
‫ּכִ י ִה ְׂשּבִ יעַ נֶפֶ ׁש ׁש ֹקֵ קָ ה‪ ,‬וְ נֶפֶ ׁש רְ עֵ בָ ה ִמּלֵ א טו ֹב‪:‬‬
‫חֲ זַק חֲ זַק וְ נִ ְתחָ זֵק‪:‬‬
‫‪7‬‬
‫‪12‬‬
‫לפחות‬
‫‪9‬‬
‫‪63‬‬
‫הלכה יומית‬
‫הלכות מענייני דיומא מתוך “בהלכה ובאגדה”‪" ,‬תורת המועדים"‪" ,‬ילקוט יוסף"‬
‫לחיזוק בקביעת עיתים לתורה עפ”י דעת הרה”ג מרן עובדיה יוסף שליט”א‬
‫דק’ ביום‬
‫ניתן להקריא בביה”כ‬
‫לאחר התפילה‬
‫פרשת‬
‫לשבוע‬
‫פרשת‬
‫לשבוע‬
‫ויגש‬
‫חנוכה שמח‬
‫הלכות ‪ 100‬ברכות ביום‬
‫הלכות חנוכה‬
‫יום ראשון ‪ -‬ג' טבת‬
‫יום שני ‪ -‬ד' טבת‬
‫יום שלישי ‪ -‬ה' טבת‬
‫השמן הנותר‬
‫אם כבה הנר בתוך החצי שעה‪ ,‬למחרת‬
‫מוסיף עליו עוד שמן ומדליק‪ .‬ואם כבה‬
‫ביום השמיני‪ ,‬אסור להשתמש בשמן זה‬
‫לאכילה או להדלקה של דבר אחר‪ ,‬ולכן‬
‫ישרוף את השמן הנותר‪.‬‬
‫חיוב מצות מאה ברכות‬
‫כתב מרן בשולחן ערוך (סימן מו סעיף ג)‪:‬‬
‫"חייב אדם לברך בכל יום מאה ברכות‬
‫לפחות"‪ .‬ובזמנו של דוד המלך ע"ה‪ ,‬הייתה‬
‫תקופה שלא הקפידו בזה והיו מתים מאה‬
‫בחורים מעם ישראל מידי יום‪ ,‬עד שבא‬
‫דוד המלך והחזיר עטרה ליושנה שיברכו‬
‫מאה ברכות בכל יום ופסקה המגפה‪.‬‬
‫חישוב ‪ 100‬ברכות בשבתות‬
‫בשבת קודש שיש לנו בעמידה ‪ 7‬ברכות‬
‫בלבד‪ ,‬א"כ בארבע תפלות = ‪ 28‬ברכות‪.‬‬
‫ועוד ‪ 21‬ברכות שבברכות השחר וברכות‬
‫התורה = ‪ 49‬ברכות‪ .‬ועוד ‪ 10‬ברכות של‬
‫מעריב ערבים‪ ,‬אהבת עולם‪ ,‬גאל ישראל‬
‫והשכיבנו‪ .‬ובשחרית‪ ,‬ציצית‪ ,‬ברוך שאמר‬
‫וישתבח‪ ,‬יוצר אור‪ ,‬אהבת עולם וגאל‬
‫ישראל = ‪ 59‬ברכות‪ .‬ועוד ‪ 21‬ברכות‬
‫של קידוש ליל שבת ויום שבת‪ ,‬יחד עם‬
‫שלושת הסעודות שחובה לאכול בשבת =‬
‫‪ 80‬ברכות‪.‬‬
‫נמצא שחסרים עוד ‪ 20‬ברכות‪ ,‬כדי‬
‫להשלים למאה ברכות‪ .‬אשר על כן‬
‫ישתדל לשים לליבו להשלים את הברכות‬
‫החסרות‪ ,‬באכילת פירות ומגדנות לכבודה‬
‫של השבת‪ ,‬ויכווין לקיים בזה גם מצות‬
‫'עונג שבת' שהיא מצוה מהתורה‪ .‬וטוב‬
‫שישתדל לעלות לספר תורה או לעליית‬
‫מפטיר‪ ,‬ובתנאי שיודע לקרוא את‬
‫ההפטרה בטעמים ונקודות כהוגן‪ ,‬ובזה‬
‫מרוויח עוד ‪ 7‬ברכות‪ .‬ועל זה הדרך ישתדל‬
‫ככל האפשר להגיע למאה ברכות‪.‬‬
‫ואמנם אם לא כבה הנר בתוך חצי שעה‪,‬‬
‫מעיקר הדין שאריות השמן שנשארו הרי‬
‫הם מותרים באכילה או להדלקה אחרת‪.‬‬
‫וטוב שיעשה תנאי ויאמר‪' ,‬הריני מייחד‬
‫את כמות השמן הצריכה למצות נר חנוכה‬
‫בלבד'‪ ,‬ואז יהיה רשאי להשתמש בשמן‬
‫הנותר לכל הדעות‪( .‬קכו)‬
‫שאריות הבקבוק‬
‫אם קנה בקבוק שמן להדלקת הנרות‪,‬‬
‫פשוט ששאריות השמן שנשארו בבקבוק‪,‬‬
‫הרי הם מותרים ללא כל חשש לצורך‬
‫אכילה או הדלקה אחרת‪( .‬קכט)‬
‫פתילות‬
‫לאחר ימי החנוכה צריך לשרוף את‬
‫הפתילות שהדליק בהם בימי החנוכה‪,‬‬
‫כיון שאסורות הפתילות לשימוש אחר‪,‬‬
‫שהרי הוקצו [התייחדו] למצוותם בלבד‪.‬‬
‫(קכו)‬
‫לשנה הבאה‬
‫אין להשאיר את הפתילות או את שאריות‬
‫שמן‪ ,‬לצורך הדלקת הנרות של חנוכה‬
‫בשנה הבאה‪ ,‬מחשש שמא ישכח וידליק‬
‫בהם במשך השנה‪ ,‬ולכן יעשה להם מדורה‬
‫וישרפם‪( .‬קל)‬
‫חישוב ‪ 100‬ברכות בימות החול‬
‫בימי החול‪ ,‬כמעט ואין בעיה להגיע‬
‫למאה ברכות‪ ,‬כי בשלוש עמידות שאדם‬
‫חייב להתפלל בכל יום בתפלות שחרית‪,‬‬
‫מנחה וערבית‪ ,‬כבר יש ‪ 57‬ברכות‪ .‬ועוד ‪21‬‬
‫ברכות שבברכות השחר וברכות התורה‬
‫= ‪ 78‬ברכות‪ .‬ועוד ‪ 11‬ברכות של ציצית‬
‫ותפילין‪ ,‬ברוך שאמר וישתבח‪ ,‬יוצר אור‪,‬‬
‫אהבת עולם וגאל ישראל‪ .‬ובערבית‪,‬‬
‫מעריב ערבים‪ ,‬אהבת עולם‪ ,‬גאל ישראל‬
‫והשכיבנו = ‪ 89‬ברכות‪ .‬ועוד ‪ 6‬ברכות‬
‫שאדם אוכל לפחות פעם אחת ביום‬
‫לחם‪ ,‬ויש לו ברכת 'על נטילת ידיים'‪,‬‬
‫'המוציא'‪ ,‬וארבע ברכות שבברכת המזון‬
‫= ‪ 95‬ברכות‪ .‬ועוד ברכת 'אשר יצר' ושאר‬
‫ברכות הנהנין שבמשך היום‪ ,‬מגיע האדם‬
‫בקלות למעלה מ‪ 100-‬ברכות‪.‬‬
‫חוק לישראל‬
‫חוק לישראל‬
‫חוק לישראל‬
‫כתב הרש”ש‪ :‬צריך להיזהר שלא לבטל בכל יום‬
‫הקביעות של מקרא‪ ,‬משנה‪ ,‬תלמוד וקבלה עם‬
‫הכוונה שלהם‪.‬‬
‫עֶ זְ רֵ נּו ּבְ ֵׁשם ה’ ע ֵֹׂשה ָׁשמַ יִ ם וָָארֶ ץ‬
‫נביאים‬
‫כתובים‬
‫תורה‬
‫וַיְ דַ ּבֵ ר ה’ אֶ ל מ ֶֹׁשה ּלֵ אמ ֹר‪ּ :‬דַ ּבֵ ר אֶ ל ַאהֲ ר ֹן וְאֶ ל ּבָ נָיו‬
‫לֵ אמ ֹר ּכ ֹה ְתבָ רֲכּו אֶ ת ּבְ נֵי יִ ְׂשרָ אֵ ל ָאמו ֹר לָ הֶ ם‪:‬‬
‫יְ בָ רֶ כְ ָך ה’ וְיִ ְׁש ְמרֶ ָך‪ :‬יָאֵ ר ה’ ּפָ נָיו אֵ לֶ יָך וִיחֻ ּנֶּךָ ‪:‬‬
‫וְׂשמּו אֶ ת‬
‫ָׂשם לְ ָך ָׁשלו ֹם‪ָ :‬‬
‫יִ ָּׂשא ה’ ּפָ נָיו אֵ לֶ יָך וְ י ֵ‬
‫ְׁש ִמי עַ ל ּבְ נֵי יִ ְׂשרָ אֵ ל וַאֲ נִ י אֲ בָ רֲכֵ ם‪:‬‬
‫ִמי אֵ ל ּכָ מו ָֹך נ ֵֹׂשא עָ ו ֹן וְ ע ֹבֵ ר עַ ל ּפֶ ַׁשע לִ ְׁשאֵ רִ ית‬
‫נַחֲ לָ תו ֹ ֹלא הֶ חֱ זִ יק לָ עַ ד אַ ּפו ֹ ּכִ י חָ פֵ ץ חֶ ֶסד הּוא‪:‬‬
‫יָׁשּוב יְ רַ חֲ מֵ נּו יִ כְ ּב ֹׁש ֲעוֹנ ֹתֵ ינּו וְתַ ְׁשלִ יְך ּבִ ְמצֻלו ֹת יָם‬
‫ּכָ ל חַ ּט ֹאותָ ם‪ִּ :‬תּתֵ ן אֱ מֶ ת לְ ַי ֲעק ֹב חֶ ֶסד לְ ַאבְ רָ הָ ם‬
‫אֲ ֶׁשר נִ ְׁשּבַ עְ ּתָ לַ אֲ ב ֹתֵ ינּו ִמימֵ י קֶ דֶ ם‪:‬‬
‫ִׁשיר הַ ּמַ עֲלו ֹת ּבְ ׁשּוב ה’ אֶ ת ִׁשיבַ ת צִ ּיו ֹן הָ יִ ינּו‬
‫ּכְ ח ֹלְ ִמים‪ָ :‬אז יִ ּמָ לֵ א ְׂשחו ֹק ִּפינּו ּולְ ׁשוֹנֵנּו רִ ּנָה ָאז‬
‫ֹאמרּו בַ ּגו ֹיִ ם ִהגְ ּדִ יל ה’ לַ עֲׂשו ֹת עִ ם אֵ ּלֶ ה‪ִ :‬הגְ ּדִ יל‬
‫י ְ‬
‫ה’ לַ עֲׂשו ֹת עִ ּמָ נּו הָ יִ ינּו ְׂשמֵ ִחים‪ׁ :‬שּובָ ה ה’ אֶ ת‬
‫יקים ּבַ ֶּנגֶב‪ :‬הַ ּז ֹרְ עִ ים‬
‫(שבותנו) ְׁשבִ יתֵ נּו ּכַ אֲ ִפ ִ‬
‫ּבְ דִ ְמעָ ה ּבְ רִ ּנָה יִ ְקצ ֹרּו‪ :‬הָ לו ְֹך יֵלֵ ְך ּובָ כ ֹה נ ֵֹׂשא מֶ ֶׁשְך‬
‫הַ ּזָרַ ע ּב ֹא יָבו ֹא בְ רִ ּנָה נ ֵֹׂשא אֲ ֻלּמ ֹתָ יו‪:‬‬
‫בהמלצת הרבנים‬
‫הרה”ג בן ציון מוצפי‪:‬‬
‫אני מברך את כל משתתפי העלון‬
‫הנקרא “משכן שילה” שמקורו‬
‫בעיר גן‪-‬יבנה‪ ,‬את הקוראים‪ ,‬את‬
‫העורכים‪ ,‬את הכותבים ובעיקר‬
‫את אלה שלומדים את מה שכתוב‬
‫שם‪ ,‬שהוא כולו מלא קודש‪ ,‬דברי‬
‫תורה של צדיקים‪ ,‬עובדות מחכמי‬
‫ישראל‪ ,‬חידושי תורה‪ ,‬דברי חכמה ומוסר‪ ,‬הלכה‬
‫ואגדה‪.‬‬
‫אשרי הקוראים ואשרי המקיימים את כל הכתוב בו‪.‬‬
‫יהי רצון שיתקיים בכם הכתוב “ברוך אשר יקים את‬
‫דברי התורה הזאת”‪.‬‬
‫הרה”ג ראובן אלבז‪:‬‬
‫“‪...‬אם לא‬
‫בריתי יומם‬
‫ולילה חוקות‬
‫שמים וארץ‬
‫לא שמתי”‪,‬‬
‫כל קיומו של עם ישראל תלוי‬
‫בלימוד התורה‪“ ,‬עץ חיים‬
‫היא למחזיקים בה ותומכיה‬
‫מאושר‪”...‬‬
‫הרה”ג משומר צוברי‪:‬‬
‫“‪...‬ומתוך‬
‫ידיעה‬
‫מהטלפונים‬
‫שאני מקבל‬
‫ומהשאלות‬
‫שאני נשאל על מה שנכתב‬
‫בגיליון אני למד כי השפעתו‬
‫ותועלתו התורנית והמוסרית‬
‫רבה היא”‬
‫הרה”ג יעקב יוסף‪:‬‬
‫“‪...‬קראתי‬
‫ומאוד נהנתי‪,‬‬
‫יפה מאד‪,‬‬
‫עשיר עם תוכן‬
‫נפלא‪ .‬העלון‬
‫ברוך ה’ ערוך‬
‫בטוב טעם ודעת יש שם רמה‬
‫נפלאה”‪.‬‬
‫הרה”ג מאיר אבוחצירא‪:‬‬
‫גדלות העלון‬
‫“משכן שילה”‬
‫שמקרב את‬
‫הרחוקים‬
‫לתורה וליראת‬
‫שמיים‪.‬‬
‫ה’ ישלח הצלחה ורפואה לכל‬
‫הקוראים בו‪ .‬ישר כח‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫הלכה יומית‬
‫‪12‬‬
‫לפחות‬
‫הלכות מענייני דיומא מתוך “בהלכה ובאגדה”‪" ,‬תורת המועדים"‪" ,‬ילקוט יוסף"‬
‫לחיזוק בקביעת עיתים לתורה עפ”י דעת הרה”ג מרן עובדיה יוסף שליט”א‬
‫‪9‬‬
‫‪63‬‬
‫דק’ ביום‬
‫פרשת‬
‫לשבוע‬
‫פרשת‬
‫לשבוע‬
‫ויגש‬
‫הלכות ‪ 100‬ברכות ביום‬
‫יום רביעי ‪ -‬ו' טבת‬
‫יום חמישי ‪ -‬ז' טבת‬
‫יום שישי ‪ -‬ח' טבת‬
‫יום הכיפורים‬
‫ביום הכיפורים הבעיה יותר גדולה היות‬
‫וחסרים כ‪ 30-‬ברכות‪ ,‬ואינו יכול להשלים‬
‫אותם על ידי ברכות הנהנין‪ ,‬אשר על כן‪,‬‬
‫יקפיד להשלים את החסר במיני בשמים‬
‫ויברך‪' ,‬בורא עצי בשמים' 'בורא עשבי‬
‫בשמים'‪ .‬ו'הנותן ריח טוב בפירות' על‬
‫פירות שיש בהם ריח טוב כמו אתרוג או‬
‫קליפת לימון ומילון‪ ,‬ו'בורא מיני בשמים'‬
‫על בושם‪ ,‬ויקפיד לברך בליל כיפור‪ ,‬בבוקר‬
‫ובצהריים‪ .‬ואם יוכל לזכות את הרבים‬
‫ולהביא לבית הכנסת כמה מיני בשמים‬
‫שיברכו עליהם‪ ,‬זכות הרבים תלויה בו‪.‬‬
‫ובפרט ביום הקדוש הזה‪ ,‬שהוא יום‬
‫מחילה וסליחה וכפרה‪ ,‬ובזה קונה לעצמו‬
‫סנגורים טובים‪ ,‬אשרי הזוכה ומזכה‪ .‬וטוב‬
‫גם שיעלה לספר תורה או לעליית מפטיר‪,‬‬
‫ובתנאי שיודע לקרוא את ההפטרה‬
‫בטעמים ונקודות כהוגן‪.‬‬
‫נשים‬
‫גם הנשים חייבות לברך מאה ברכות בכל‬
‫יום‪ .‬כ"פ הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ועוד‪.‬‬
‫(ה"ע א נט)‬
‫אכילה קודם הסעודה ודין המנהג להשלים‬
‫ל‪ 100-‬ברכות בשבת‬
‫ישתדל קודם הסעודה‪ ,‬שלא לאכול מאכל‬
‫בשיעור כזית [‪ 27‬גרם]‪ ,‬וכן לא ישתה משקה‬
‫בשיעור רביעית [‪ 81‬גרם] בבת אחת‪ ,‬כדי שלא‬
‫יתחייב בברכה אחרונה‪ ,‬כי מאחר והסעודה‬
‫לפניו‪ ,‬ובעוד זמן מה יצטרך לברך ברכת המזון‪,‬‬
‫נמצא שיפטור בברכת המזון את הברכה‬
‫האחרונה שהתחייב על מה שאכל או שתה‪.‬‬
‫ברכת הלבנה בערב‬
‫אף על פי שהנשים חייבות בתפלה אחת‬
‫ביום‪ ,‬מכל מקום אם יש באפשרותן‪,‬‬
‫תשתדלנה להתפלל שלוש תפלות שחרית‪,‬‬
‫מנחה וערבית‪ ,‬ודי לה שתתפלל את‬
‫העמידה שיש בה ‪ 19‬ברכות‪ ,‬ובשלושת‬
‫התפלות יהיו לה = ‪ 57‬ברכות‪ .‬ועוד ‪20‬‬
‫ברכות השחר שהאישה חייבת בהם‪ .‬וטוב‬
‫שתאכל פעמיים לחם ביום‪ ,‬א"כ נוספו לה‬
‫עוד ‪ 12‬ברכות‪ ,‬הנה כבר ‪ 89‬ברכות‪ .‬ובודאי‬
‫שלא קשה להוסיף עוד ‪ 11‬ברכות‪ ,‬על ידי‬
‫ברכות‪ :‬מזונות‪ ,‬הגפן‪ ,‬העץ‪ ,‬האדמה‪,‬‬
‫שהכל‪ ,‬נפשות‪ ,‬על המחיה‪ ,‬אשר יצר‪,‬‬
‫בשמים ועוד‪ .‬נמצא שגם אישה שתתאמץ‬
‫תוכל להגיע למאה ברכות בכל יום‪.‬‬
‫ועצה טובה‪ ,‬שיודיע הגבאי לפני קריאת‬
‫התורה‪ ,‬שהעולים לספר תורה יברכו‬
‫בקול רם ויכוונו להוציא ידי חובה את‬
‫השומעים‪ ,‬ויחשב לשומעים כאילו גם הם‬
‫ברכו‪ ,‬ויצטרף להם למאה ברכות‪.‬‬
‫אישה שקשה לה להתפלל שלש תפלות בכל‬
‫יום‪ ,‬תשתדל בעוז ותעצומות לברך מאה‬
‫ברכות‪ ,‬על ידי ריבוי בברכות הנהנין ככל‬
‫האפשר‪ ,‬מלבד הארבעים ברכות שיש לה‬
‫בעמידה אחת ובברכות השחר‪ ,‬שחייבת‬
‫בהם בכל יום‪.‬‬
‫חוק לישראל‬
‫חוק לישראל‬
‫משנה‬
‫כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא ‪ ,‬שנאמר‪ :‬ועמך כלם‬
‫צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר‪.‬‬
‫אמר רבי יהושע בן לוי ‪ ,‬עתיד הקדוש ברוך הוא להנחיל‬
‫לכל צדיק וצדיק שלש מאות ועשרה עולמות ‪ ,‬שנאמר‪:‬‬
‫להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא ‪ .‬אמר רבי שמעון‬
‫בן חלפתא ‪ ,‬לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה‬
‫לישראל אלא השלום ‪ ,‬שנאמר‪ :‬ה’ עז לעמו יתן ה’ יברך‬
‫את עמו בשלום‪:‬‬
‫ומכל מקום אם אכל או שתה בטעות קודם‬
‫הסעודה‪ ,‬לא יברך ברכה אחרונה‪ .‬אלא שעדיין‬
‫יש לו אפשרות לברך‪ ,‬באופן שלאחר הברכה‬
‫האחרונה‪ ,‬יעשה איזשהו הפסק והיסח הדעת‪,‬‬
‫וכגון שיצא מעט לחוץ‪ ,‬ואחר כך יטול את ידיו‬
‫לסעודה‪( .‬ה"ע ב עמוד כט)‬
‫על כן‪ ,‬הנוהגים בשבתות לברך על מיני מאכל‬
‫של מזונות‪ ,‬העץ‪ ,‬האדמה ושהכל‪ ,‬לאחר‬
‫הקידוש קודם הסעודה‪ ,‬כדי להשלים 'מאה‬
‫ברכות'‪ ,‬אמנם מנהג טוב הוא‪ ,‬אך ישימו לב‬
‫שלא לאכול שיעור כזית‪ ,‬כדי שלא יתחייבו‬
‫בברכה אחרונה וכנ"ל‪.‬‬
‫ואולם כל זה כשמברך על פירות וכיוצא‪ ,‬אך‬
‫לא יאכל סלטים או דגים‪ ,‬שמאחר ותיכף יאכל‬
‫מהם בסעודה ולא יצטרך לברך עליהם‪ ,‬נמצא‬
‫שבאכילתו עתה‪ ,‬גורם לברכה שאינה צריכה‪,‬‬
‫לכך עדיף שלא יאכל מהם לאחר הקידוש‪.‬‬
‫(חזו"ע ברכות יא)‬
‫חוק לישראל‬
‫זוהר‬
‫תלמוד‬
‫תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא‬
‫בן העולם הבא שנאמר‪ :‬הליכות עולם לו אל תקרי הליכות‬
‫אלא הלכות‪:‬‬
‫כיון דקבילו ישראל אורייתא על טורא דסיני‪ ,‬כדין‬
‫איתבסם עלמא ואתקיימו שמיא וארעא‪ ,‬ואשתמודע‬
‫קודשא בריך הוא עילא ותתא‪ ,‬ואסתליק ביקריא על‬
‫כלא‪ .‬ועל ההוא יומא כתיב‪ :‬ה’ מָ לָ ְך ּגֵאּות לָ בֵ ש‪ ,‬לָ בֵ ׁש‬
‫ה’ ע ֹז ִה ְתאַ ּזָר‪ .‬ואין עז אלא תורה‪ ,‬שנאמר‪ :‬ה’ ע ֹז‬
‫לְ עַ ּמו ֹ יִ ּתֵ ן ה’ יְ בָ רֵ ְך אֶ ת עַ ּמו ֹ בַ ָּׁשלו ֹם‪:‬‬
‫אם יש עשרה אומרים‪:‬‬
‫רבי חנניא בן עקשיא אומר ‪ ,‬רצה הקדוש ברוך הוא‬
‫לזכות את ישראל ‪ ,‬לפיכך הרבה להם תורה ומצות‪,‬‬
‫שנאמר‪ :‬יי חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר‪:‬‬
‫ואומרים קדיש “על ישראל”‬
‫בהמלצת הרבנים‬
‫הרה”ג יוסף מוגרבי‪:‬‬
‫“‪...‬קראתי‬
‫לשבת ע ונ ג‬
‫על ידי העלון‬
‫ה יקר ‘משכן‬
‫שילה’ המלא‬
‫והגדוש מזן אל‬
‫זן בתורה ויראה‪ ,‬וראוי להפיצו‬
‫ביעקב ולחלקו בישראל‬
‫לזיכוי הרבים‪ ,‬יישר חילכם‬
‫לאורייתא”‪.‬‬
‫הרה”ג אהרון בוטבול‪:‬‬
‫“‪...‬עלון‬
‫משכן שילה‬
‫שווה לכל‬
‫נפש‪ ,‬נותן‬
‫רעיונות‬
‫נפלאים בכל סעודה וסעודה‪,‬‬
‫כל אדם יכול להתפאר בדברי‬
‫התורה האלה שבכל סעודה‬
‫יאמר ד”ת על שולחן השבת‬
‫והדבר ירומם את הבית”‬
‫הרה”ג חיים פינטו‪:‬‬
‫“‪...‬עלון משכן שילה‬
‫ראוי והגון שיתפרסם‬
‫בכל ערי הארץ”‬
‫הרה”ג גדעון בן משה‪:‬‬
‫“‪ ...‬עלון משכן‬
‫שילה נפלא‪,‬‬
‫מלא תוכן‬
‫מהותי וענייני”‬
‫הרה”ג חיים רבי‪:‬‬
‫“‪...‬עלון ‘משכן שילה’‬
‫מעורר את הציבור‬
‫לעבודת ה’ ולקיום‬
‫מצוות”‪.‬‬
‫הרה”ג שלמה עמאר‪:‬‬
‫“העלון חשוב מאד‪ ,‬מלא וגדוש בדברי‬
‫תורה‪ ,‬דינים והנהגות‪ ,‬הלכות והליכות‪,‬‬
‫מרן הראש”ל שליט”א מברככם‬
‫להמשיך להפיץ אורה זו תורה‪ ,‬עדי‬
‫נזכה לחזון הנבואי‪ ,‬ומלאה הארץ דעה‬
‫את ה’ כמים לים מכסים”‬
‫‪9‬‬
‫“ּו ַמ ְצ ִּ‬
‫די ֵקי‬
‫ַּכּכֹו ָכ ָה ַר‬
‫ּ‬
‫ִ‬
‫ב‬
‫י‬
‫ִבים ם‬
‫ְל‬
‫עֹו ָל‬
‫ם וָ ֶעד”‬
‫אוריאל‬
‫ואילנה דנין‬
‫ומשפחתם הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫ציונה‬
‫ויששכר זהבי‬
‫ומשפחתם הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫הלן ויובל‬
‫כרמי‬
‫ומשפחתם הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫כרמית ביטון‬
‫והילדים הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫רענן ויעל‬
‫סמין הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫אוהד‪ ,‬אסף‬
‫ורואי שמעוני‬
‫הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה‪ ,‬זיווג הגון‬
‫ושכל משאלות‬
‫ליבם יתגשמו‬
‫לטובה‪ ,‬אכי”ר‪.‬‬
‫לרפואת‬
‫שרה בת‬
‫ניסים הי"ו‬
‫“שבת היא‬
‫מלזעוק ורפואה‬
‫קרובה לבוא”‬
‫תו ָׂר ְתָך ַׁש ֲע ֻׁש ָעי‬
‫טריוויה משפחתית‬
‫“וְ‬
‫ָהיּו ֵע‬
‫חנוכה שמח‬
‫בחן את בקיאותך!‬
‫בעריכת‪ :‬ר’ עזרא מרום‬
‫שאלות‬
‫‪www.pirsuma.com‬‬
‫?‬
‫‪ .1‬גזירות היוונים רמוזות במילה שמן‪ .‬כיצד?‬
‫‪ .2‬א‪ .‬כמה בנים היו למתתיהו? ב‪ .‬מה שמם?‬
‫‪ .3‬מה הקשר בין החגים‪ :‬חנוכה‪ ,‬פורים ופסח?‬
‫‪ .4‬מה משמעות השם‪ :‬א‪" .‬מכבי" ב‪ .‬מקבי?‬
‫‪ .5‬א‪ .‬כמה נרות בס"ה מדליקים בחנוכה (כולל‬
‫השמש)? ב‪ .‬מה הרמז בכך?‬
‫‪ .6‬ציין שמות ‪ 2‬נשים מפורסמות הקשורות לחג‬
‫החנוכה‪.‬‬
‫‪ .7‬נס חנוכה נעשה בפח שמן‪ .‬אילו ניסים בתנ"ך נעשו‬
‫ב‪ :‬א‪ .‬צפחת שמן? ב‪ .‬אסוך שמן?‬
‫‪ .8‬צאצאיו של מי היו היונים?‬
‫שאלות לפרשת מקץ‬
‫‪ .9‬מה משותף בין יוסף למרדכי?‬
‫‪ .10‬פרעה אמר על יוסף "איש אשר רוח אלוקים בו"‪.‬‬
‫על מי עוד בתורה נאמר כך?‬
‫‪ .11‬מי הייתה אסנת אשתו של יוסף?‬
‫(לפי פרקי דרבי אליעזר ל"ח )‬
‫‪ .12‬מי בתורה‪ :‬א‪ .‬גנב ולא נתפס? ב‪ .‬לא גנב ונתפס?‬
‫‪" .13‬ויקראו לפניו אברך"‪ .‬ציין ‪ 2‬פירושים לתואר‬
‫"אברך"‪.‬‬
‫‪" .14‬ויאמר יעקב‪" :‬עלי היו כולנה"‪ .‬מה רמוז במילה‬
‫עלי?‬
‫‪ .15‬כיצד נקראים בפרשתנו‪ :‬א‪ .‬מזון? ב‪ .‬פרי משובח?‬
‫ג‪ .‬שק? ד‪ .‬בית סוהר?‬
‫ינֶ יָך‬
‫ֹראֹו‬
‫ת ֶא‬
‫ת‬
‫מ‬
‫ֹו ֶריָך”‬
‫תשובות!‬
‫‪ .1‬שמן ראשי תיבות‪ :‬שבת‪ ,‬מילה‪ ,‬נידה‪.‬‬
‫‪ .2‬א‪ 5 .‬בנים‪ .‬ב‪ .‬יהודה‪ ,‬שמעון‪ ,‬אלעזר‪ ,‬יוחנן ויהונתן‪.‬‬
‫‪ .3‬הקשר הוא במילה אור‪ :‬חנוכה = חג האורים‪ ,‬בפורים‬
‫נאמר‪" :‬ליהודים הייתה אורה ושמחה"‪ ,‬ובפסח נאמר‪:‬‬
‫"ולבני ישראל היה אור בכל מושבותם"‪.‬‬
‫‪ .4‬מכבי ראשי תיבות של‪ :‬א‪ .‬מי כמוך באלים י'"‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתתיהו כהן בן יוחנן‪ .‬יש כותבים מקבי מלשון‬
‫מקבת = פטיש שמכה‪.‬‬
‫‪ .5‬א‪ 44 .‬נרות‪ .‬ב‪ .‬מהפסוק‪" :‬הפח נשבר ואנחנו נמלטנו"‪.‬‬
‫פח ר"ת פורים‪ ,‬חנוכה‪ .‬פח = ‪ 88‬בגימטרייא‪.44 = 88/2 .‬‬
‫‪ .6‬א‪ .‬יהודית שהרגה את השר היוני פלורנס‪ .‬ב‪ .‬חנה‬
‫ושבעת בניה שנהרגו על קידוש השם בפקודת אנטיוכוס‪.‬‬
‫‪ .7‬א‪" .‬צפחת השמן לא תחסר" אליהו עשה נס לאישה‬
‫מצרפת שבצידון (מלכים א'‪ ,‬י"ז) ב‪ .‬אלישע מילא את‬
‫הכלים בשמן לאישה מבני הנביאים (מלכים ב'‪ ,‬ד')‪.‬‬
‫‪" .8‬בני יפת גומר ומגוג ומדי ויון" (בראשית י'‪ ,‬ב')‪.‬‬
‫‪ .9‬את שניהם הלבישו בגדי שש והרכיבו אותם במרכבת‬
‫המלך‪.‬‬
‫‪ .10‬על יהושע בן נון (במדבר‪ ,‬כ"ז‪ ,‬י"ח)‪.‬‬
‫‪ .11‬בתה של דינה שנולדה משכם בן חמור‪.‬‬
‫‪ .12‬א‪ .‬רחל גנבה את התרפים‪ .‬ב‪ .‬בנימין לא גנב את הגביע‪.‬‬
‫‪ .13‬א‪ .‬אב למלך (רך = מלך)‪ .‬ב‪ .‬אב בחכמה ורך בשנים‪.‬‬
‫‪ .14‬רמז לאנשים שבגללם נגרמו צרות ליעקב‪ :‬עשו‪ ,‬לבן‪,‬‬
‫יוסף‪.‬‬
‫‪ .15‬א‪ .‬שבר‪ .‬ב‪ .‬זמרת הארץ‪ .‬ג‪ .‬אמתחת‪ .‬ד‪ .‬בית משמר‪.‬‬
‫הרה”ג‬
‫יעקב יוסף‬
‫שליט”א‬
‫הרה”ג‬
‫יורם אברג’ל‬
‫שליט”א‬
‫הרה”ג‬
‫דוד בצרי‬
‫שליט”א‬
‫מוסר השכל‬
‫המתכון הבטוח לאושר‬
‫"מצות חנוכה ‪ -‬נר איש וביתו (די בנר אחד בכל לילה עבור כל בני הבית)‪ ,‬והמהדרין (מדליקים) נר לכל‬
‫אחד ואחד‪ .‬והמהדרין מן המהדרין‪ ...‬יום ראשון מדליק אחד‪ ,‬מכאן ואילך מוסיף והולך" (שבת כא‪.):‬‬
‫מדוע בחרו חכמים בדרך זו של נר אחד כבסיס‪ ,‬ותוספת נרות כהידור? התבוננות בענין תפקח את עינינו‬
‫ועשויה להפכנו לאנשים מאושרים יותר‪.‬‬
‫כשנתבונן נראה‪ ,‬שכל יהודי לפני יציאתו מידי בוקר לרדוף אחר פרנסתו‪ ,‬להשיג את החסר לו‪ ,‬עוצר ומודה‬
‫על מה שיש לו ומכיר טובה‪" :‬ברוך אתה ה'‪ ...‬פוקח עיורים‪ .‬ברוך‪ ...‬מלביש ערומים‪ .‬ברוך‪ ...‬מתיר אסורים‪.‬‬
‫ברוך‪ ...‬זוקף כפופים"‪ .‬תודה על הראיה (השמיעה‪ ,‬והדיבור)‪ ,‬על הלבוש‪ ,‬על היכולת להזדקף‪ ,‬ללכת‪ .‬תודה‬
‫לא רק על כל ענין באופן כללי‪ ,‬אלא על כל פרט ופרט‪.‬‬
‫זהו הלקח הנלמד מהתבוננות בנס פך השמן‪ .‬יכול אתה לציינו בכלליות‪ :‬הוא דלק ודלק ודלק‪ .‬יכול אתה‬
‫להדליק נר אחד בכל לילה במשך שמונה לילות‪ ,‬ויכול אתה להיות מן "המהדרין מן המהדרין"‪ :‬להדליק‬
‫נר בלילה הראשון‪ ,‬ובלילה השני להתפעל‪ :‬ראו‪ ,‬הוא כבר דולק יומיים‪ ,‬ולהדליק שני נרות! ובלילה השלישי‬
‫להתפעל עוד יותר‪ ,‬ולהדליק שלושה!‬
‫וביום התשיעי‪ ,‬כשתשוב החנוכייה לארון‪ ,‬ואנו נשוב לסדר היום הרגיל‪ ,‬נאמץ את לקח ההידור‪ .‬נפקח‬
‫עיניים ונודה על מה שיש לנו‪ .‬על כל דבר‪ ,‬על כל פריט‪ .‬ואז‪ ,‬נמשיך את מהלך חיינו ‪ -‬בחיוך ובהודיה!‬
‫הרה”ג‬
‫יצחק יוסף‬
‫שליט”א‬
‫הרה”ג‬
‫דוד אבוחצירא‬
‫שליט”א‬
‫הרה”ג‬
‫ראובן אלבז‬
‫שליט”א‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫רּושלַ יִ ם או ֹרו ֹ‬
‫יְ ָ‬
‫ֶשל עו ֹלָ ם‪.‬‬
‫ּומי או ֹרו ֹ ֶשל‬
‫ִ‬
‫רּושלַ יִ ם?‬
‫יְ ָ‬
‫הַ קָ דו ֹׁש ּ ָברּוְך‬
‫הּוא‪:‬‬
‫ִמצְ וָה ּגְ דו ֹלָ ה‬
‫לִ ְהיו ֹת ּבְ ִ ׁש ְמחָ ה‬
‫תָ ִמיד!‬
‫ּכֵ יצַ ד ְמרַ ְּקדִ ין‬
‫לִ ְפנֵי הַ ּ ַכ ּ ָלה?‬
‫ּ ַכ ּ ָלה נָָאה‬
‫וַחֲ סּודָ ה‪:‬‬
‫י ִָש ׂיׂש עָ לַ יִ ְך‬
‫אֱ ֹלהַ יִ ְך ִּכ ְמׂשו ֹׂש‬
‫חָ תָ ן עַ ל ּ ַכ ּ ָלה‪:‬‬
‫ּכִ י אֶ ת ּכָ ל הָ ָארֶ ץ‬
‫אֲ ֶׁשר אַ ּתָ ה‬
‫ר ֹאֶ ה לְ ָך אֶ ְּת ֶנּנָה‬
‫ּולְ זַרְ עֲָך עַ ד‬
‫עו ֹלָ ם‪ .‬לְ ָך אֶ ּ ֵתן‬
‫אֶ ת הָ ָארֶ ץ הַ ֹּזאת‬
‫ּובָ רֵ ְך ּ ָכל ִמינֵי‬
‫ְתבּוָאתָ ּה לְ טובָ ה‬
‫וְ תֵ ן ּבְ רָ כָ ה עַ ל‬
‫ְּפנֵי הָ אֲ דָ מָ ה‪:‬‬
‫ַש ּ ֵׂמחַ ְּת ַש ׂמַ ח‬
‫רֵ עִ ים הָ אֲ הּובִ ים‬
‫ְּכ ַש ּׂמֵ חֲ ָך יְ צִ ירְ ָך‬
‫ּבְ גַן עֵ דֶ ן ִמּקֶ דֶ ם‪:‬‬
‫ַׂש ְּמחֵ נּו ה’‬
‫אֱ לו ֹקֵ ינּו ּבְ אֵ לִ ּיָהּו‬
‫הַ ּנָבִ יא עַ בְ ּדֶ ָך‬
‫ּובְ מַ לְ כּות ּבֵ יִ ת ּדָ וִ ד‬
‫ְמ ִׁשיחֶ ָך ּבִ ְמהֵ רָ ה‬
‫יָבו ֹא וְ יִ גְ ָאלֵ נּו‪:‬‬
‫הּוא יִ גְ ַאל אותָ נּו‬
‫ּבְ קָ רוב וִ יקַ ּבֵ ץ‬
‫נִ ּדָ חֵ ינּו מֵ ַארְ ּבַ ע‬
‫ּכַ נְ פות הָ ָארֶ ץ‬
‫חֲ בֵ רִ ים ּכָ ל‬
‫יִ ְש ׂרָ אֵ ל וְ נ ֹאמַ ר‬
‫ָאמֵ ן‪:‬‬
‫ֹלהים‬
‫זָכְ רֵ נִ י נָא וְ חַ ּזְ קֵ נִ י נָא אַ ְך הַ ּפַ עַ ם הַ ּזֶה הָ אֱ ִ‬
‫וְ ִאּנ ְָקמָ ה נְ קַ ם ַאחַ ת ִמ ְּׁשתֵ י עֵ ינַי ִמ ְּפלִ ְׁש ִּתים‪:‬‬
‫ּובָ א לְ צִ ּיו ֹן ּגו ֹאֵ ל‪:‬‬
‫ּומ ְתקַ ּבֵ ל‪:‬‬
‫עִ נְ בֵ י הַ ּגֶפֶ ן ּבְ עִ נְ בֵ י הַ ּגֶפֶ ן ּדָ בָ ר נָאֶ ה ִ‬
‫ּופדּויֵי ה’ יְ ׁשּובּון‪ּ ,‬ובָ אּו צִ ּיו ֹן ְּברִ ּ ָנה‪:‬‬
‫ְ‬
‫אַ ְׁשרֵ י ִמי ֶׁשּגָדֵ ל ּבַ ּתו ֹרָ ה ַועֲמָ לו ֹ ּבַ ּתו ֹרָ ה‪ ,‬וְ עו ֶֹׂשה נַחַ ת‬
‫רּוחַ לְ יו ֹצְ רו ֹ‪:‬‬
‫‪10‬‬
‫“ּו ַמ ְצ ִּ‬
‫די ֵקי‬
‫ַּכּכֹו ָכ ָה ַר‬
‫ּ‬
‫ִ‬
‫ב‬
‫י‬
‫ִבים ם‬
‫ְלע‬
‫ֹו ָלם‬
‫הנהגות לשבת קודש‬
‫וָ ֶעד”‬
‫יניר וחני‬
‫כהן הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה בריאות‬
‫איתנה‪ ,‬זרע קודש‬
‫ושכל משאלות‬
‫ליבם יתגשמו‬
‫לטובה‪ ,‬אכי”ר‪.‬‬
‫יפת דוד בן‬
‫מרים ומזל בת‬
‫זוהרה הי”ו‬
‫הקב”ה ישלח להם‬
‫רפואה שלימה‬
‫במהרה אכי”ר‪.‬‬
‫“שבת היא‬
‫מלזעוק ורפואה‬
‫קרובה לבוא”‬
‫לעילוי נשמת‬
‫שלום בן‬
‫פרחה‬
‫ומסעוד ז"ל‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫ולהצלחת‬
‫משפ' אסרף‬
‫הי"ו‬
‫משפחת‬
‫זנודה‬
‫הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫משפחת‬
‫שלום‬
‫הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫משפחת‬
‫וקנין‬
‫הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫אמיתי ודנה‬
‫ישראל הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫למו”ר הרב חיים רבי שליט”א‬
‫פרק ה ‪ -‬ההנהגות בשבת ‪ -‬ט‬
‫ּבְ ַׁשּבָ ת ק ֹדֶ ׁש יֵש לְ הַ ְקּפִ יד‬
‫יו ֹתֵ ר ּבִ דְ בָ רִ ים ֶׁשאֵ ין ּדֶ רֶ ְך‬
‫לְ הַ ְקּפִ יד עֲלֵ יהֶ ם ּבְ כָ ל יְ מו ֹת‬
‫הַ ָּׁשבּועַ ‪ּ .‬בִ ְתפִ ּלָ ה‪ ,‬בִ בְ רָ כו ֹת‬
‫ּובְ ִמילֵ י ּדַ חֲ ִסידּותָ א‪ ,‬וְ כֵ ן‬
‫ּבַ עֲנִ ּיַת ָאמֵ ן ּובְ הַ זְ ּכָ רַ ת ֵׁשם‬
‫ָׁשמַ יִ ם ֶׁשּיִ ְהיּו ּבְ כַ ָּונָה ּגְ דו ֹלָ ה‪.‬‬
‫פרק ה ‪ -‬ההנהגות בשבת ‪ -‬י‬
‫ָׁשעָ ה ַאחַ ת ֶׁשל ּתו ֹרָ ה‬
‫ּבְ ַׁשּבָ ת ּכְ מו ֹ אֶ לֶ ף ָׁשעו ֹת‬
‫ּבִ ימו ֹת הַ ח ֹל (בן איש חי‬
‫פרשת שמות שנה שניה‬
‫בהקדמה)‪.‬‬
‫תּוׁשּיָ ה‬
‫ֵע ָצה וְ ִ‬
‫אוצר עצות מגדולי הדורות‬
‫סגולה להיריון ופריון‬
‫ביום "זאת חנוכה" – (השנה יום‬
‫ראשון הקרוב) יש סגולה מיוחדת‬
‫להתפלל על הריון ופריון‪ ,‬זהו יום‬
‫המסוגל מאוד לזה‪(...‬בני יששכר‪-‬‬
‫מאמרי חודש כסלו טבת מאמר ב‬
‫אות י)‪.‬‬
‫סגולה להארה שנתית‬
‫יום "זאת חנוכה" ‪ -‬הוא היום‬
‫הכי גבוה בחנוכה‪ ,‬הוא היום‬
‫שמשאיר הארה למשך כל השנה‬
‫כולה (שפת אמת לחנוכה שנת‬
‫תר"מ)‪.‬‬
‫סגולה למציאת חן‬
‫ישים כף יד ימינו על מצחו ויאמר‬
‫ג' פעמים‪" :‬השיבה לי ששון‬
‫ישעך‪ ,‬ורוח נדיבה תסמכני"‬
‫(מדרש תלפיות)‪.‬‬
‫לכפרה‬
‫דברים המסוגלים‬
‫והנהגות ישרות‬
‫(בנתיבות החיים מהחיד"א ועוד)‬
‫כל העונה "אמן יהא שמיה רבא‬
‫מברך" בכל כוחו‪ ,‬אפילו היה בו‬
‫שמץ מינות מוחלין לו‪.‬‬
‫מצוה רבה לדון לכף זכות‪ .‬אף‬
‫אם נראה חובה יכריעהו לזכות‪,‬‬
‫ודע כי כפי הנהגתך עם ב"א‪-‬כך‬
‫יתנהגו בשמיים עמך‪ ,‬מידה כנגד‬
‫מידה‪ ,‬שיורד על פי מידותיו‪.‬‬
‫יקבל כל אדם בסבר פנים יפות‪.‬‬
‫ואמר רבי טוביה המלבין שיניים‬
‫לחברו‪ ,‬יותר ממשקהו חלב‪,‬‬
‫שנאמר‪" :‬ולבן שיניים מחלב"‪.‬‬
‫“וְ ָהיּו‬
‫ֵעינֶ י‬
‫ָך רֹ‬
‫א‬
‫ֹו‬
‫ת ֶא‬
‫ת מֹו ֶריָך”‬
‫“חנוך לנער על פי דרכו”‪...‬‬
‫לשחרר את ווילי‬
‫"תחי מדינת ישראל!" לא‪ ..‬לא‪ ...‬מה הקשר? אופס‪ ...‬סליחה‪" ...‬תחי‬
‫העצמאות!" סיסמא זו‪ ,‬כן? כן! היא חלומם של רבים מהילדים שהיו‬
‫שמחים מאוד להיפטר מעולמם של ההורים‪ ,‬המבוגרים כאילו‪ ,‬ה"כובלים"‬
‫את חייהם הצעירים כזה‪ .‬עם מגוון חוקים בבית שנראה כאילו נועדו‬
‫להשאיר אותם כמה שיותר קרוב לסינר של אמא או במקרים חריגים‬
‫למכנסיים של אבא‪ .‬הילד מבחינתו‪ ,‬רוצה להיות עצמאי‪ ,‬נקודה‪ .‬זה אומר‬
‫שהוא רוצה לקבוע מתי ללכת לישון‪ ,‬להתחבר עם מי שבא לו‪ ,‬להחליט‬
‫מתי ללמוד ומתי לא‪ .‬זה אומר שהוא רוצה לקרוא מה שקורץ לו‪ ,‬לצפות‬
‫במה שמתחשק לו‪ ,‬ללכת או לנסוע באוטו לאן שמעניין אותו‪...‬‬
‫וכמובן כמובן‪ ,‬לכל הדברים הללו אנחנו לא מסכימים‪ .‬ולא בגלל שאנחנו‬
‫לא מאמינים בעצמאות‪( ,‬כבודו של בן גוריון במקומו) וגם לא מפני שאנחנו‬
‫חפצים מידי בקרבתו של הילד לסינר של אמא שלו (עדיין האמהות‬
‫משתמשות בסינר?)‪ .‬כהורים אחראים אנו דואגים לסביבה הטובה ביותר‪,‬‬
‫חומרית ורוחנית עבור הילד שלנו‪ ,‬לכן חשוב לנו מתי הוא ישן‪ ,‬עם מי הוא‬
‫מתחבר‪ ,‬לאן הוא הולך‪ ,‬מה הוא קורא‪ ,‬ומהם הדברים אליהם הוא נחשף‪.‬‬
‫בייחוד לאור הרחובות‪ ,‬והבתים (עיין ערך אינטרנט) הפרוצים כיום‪ .‬אמנם‪,‬‬
‫ישנם הורים ש"בשם" הפתיחות והעצמאות‪ ,‬הם מסירים את הגבולות‬
‫מעל ילדם‪ ,‬בטענה כי כך ילמד הילד להיות אחראי‪" ,‬אם הוא לא יתרגל על‬
‫יבש? איך יתמודד על רטוב?! הא?" ("מה?!?!") והעצמאות אותה הם‬
‫נותנים לו בהרחבה היא זו שתועיל לו לעיצוב אישיותו‪ .‬על דבר כזה בדיוק‬
‫אמרו חז"ל‪ :‬משל לאב שלקח את בנו‪ ,‬הלבישו‪ ,‬רחצו‪ ,‬סך אותו בשמן‪,‬‬
‫נתן בידו כסף והושיב אותו בסמוך למקום עבירה‪"...‬מה יעשה הבן ולא‬
‫יחטא?!" אם האב ה"אוהב" הכין לו את כל נתוני הפתיחה האפשריים‪,‬‬
‫למרות שלא התכוון לכך‪ ,‬הרי שהדרך לפני הבן לחטא סלולה‪ ,‬ותודה‬
‫למע"צ‪...‬סליחה‪...‬להוריי שהביאוני עד הלום‪ .‬לכן‪ ,‬כמו בדברים רבים‪,‬‬
‫גם כאן דרך הביניים‪" ,‬שביל הזהב" היא הנכונה וגם הרצויה‪ .‬מצד אחד‬
‫כבילת הילד והחנקת כל פעולה עצמאית מצדו‪ ,‬לא רצויה ובעלת תוצאות‬
‫הרות אסון‪ ,‬מצד שני גם שחרור הילד ועודף העצמאות מצד ההורים היא‬
‫דרך המובילה למחוזות גרועים לא פחות‪ .‬הגדיר את זה יפה רבי ישראל‬
‫סלנטר‪ ,‬החינוך כמוהו כציפור‪ ,‬החזקת חזק מדי‪ -‬חנקת! שחררת‪ -‬ברחה‬
‫הציפור! לכן‪ ,‬יש להחזיק (להשתדל בעדינות) מחד‪ ,‬אולם מאידך לא‬
‫לחנוק‪ ,‬לשחרר‪ ,‬להרפות קמעא‪( .‬אם הורה רוצה לדעת היכן הוא עומד‬
‫מבחינת האחיזה ב"ציפור"‪ -‬שישאל את הילד‪ ,‬בני המשפחה‪ ,‬מחנך של‬
‫הילד‪ ,‬וגם פתיחת העיניים והאוזניים לחוש את מצב הילד‪ ,‬לא תזיק)‪.‬‬
‫יש לשמור עקרון חשוב זה‪ ,‬עצמאות‪ -‬כן? כן! אבל לא בכל מחיר‪ .‬בגבול‪,‬‬
‫במידה‪ ,‬בפיקוח ובהשגחה‪ .‬כך ילמד הילד להיות אחראי ועצמאי וגם לא‬
‫ייחשף לדברים אליהם לא רצינו לחשוף אותו‪.‬‬
‫ונחתום בסיפור‪ ,‬בירושלים העתיקה יצא שמו של הרב כאיש בעל ידע רב‬
‫והיה מוערך מאוד‪ .‬באחד הימים פגש אותו מכר בכיכר השוק ואמר לו‪,‬‬
‫"רבי‪ ,‬אתה יודע מה שמעתי זה עתה על הטוב בידידך?"‬
‫"רק רגע‪ ",‬השיב לו הרב‪" .‬לפני שתספר לי משהו הייתי רוצה לערוך בדיקה‬
‫קטנה‪ .‬היא נקראת בדיקת המסנן המשולש"‪.‬‬
‫"המסנן המשולש?"‬
‫"כן‪ ,‬נכון" ענה לו הרב‪" .‬לפני שאתה מדבר על ידידי‪ ,‬יהא זה רעיון טוב‬
‫לעשות פסק זמן ולסנן את דבריך‪ .‬המסנן הראשון הוא ´אמת´‪ .‬האם‬
‫וידאת לחלוטין שהדבר שאתה רוצה לספר לי עליו הוא אמת לאמיתה?"‬
‫"לא‪ ",‬ענה לו האיש‪" ,‬למעשה שמעתי את זה רק הרגע ו‪"...‬‬
‫"בסדר" אמר הרב‪" ,‬אם כך אינך יודע באמת האם הדבר נכון אם לאו‪.‬‬
‫בוא‪ ,‬אם כך‪ ,‬נבדוק את המסנן השני‪ ,‬מסנן ה´טוב´‪ .‬האם טוב הדבר‬
‫שברצונך לספר על ידידי?"‬
‫"לא‪ ,‬להיפך‪"...‬‬
‫"אם‪-‬כך" המשיך הרב‪" ,‬ברצונך לספר לי משהו רע עליו‪ ,‬אבל אינך בטוח‬
‫שהדבר נכון‪ ,‬ועדיין תוכל לעבור את הבדיקה‪ ,‬מכיוון שנותר מסנן אחרון‬
‫מסנן ´שימושיות´ האם הדבר שברצונך לספר לי על ידידי הוא שימושי‬
‫עבורי?"‬
‫"לא‪ ,‬לא ממש"‪.‬‬
‫"ובכן"‪ ,‬סיכם הרב‪" ,‬אם מה שברצונך לספר לי אינו אמיתי ולא טוב‬
‫ואפילו לא שימושי‪ ,‬למה לספר אותו בכלל‪"...‬‬
‫הרה”ג‬
‫דב ליאור‬
‫שליט”א‬
‫הרה”ג מנחם מנדל‬
‫טאוב האדמו”ר‬
‫מקאליב‬
‫הרה”ג‬
‫יונה מצגר‬
‫שליט”א‬
‫הרה”ג‬
‫ישראל מאיר לאו‬
‫שליט”א‬
‫הרה”ג‬
‫עזריה בסיס‬
‫שליט”א‬
‫הרה”ג‬
‫שלום ארוש‬
‫שליט”א‬
‫שבת שלום ‪ -‬אלעזר דנין‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫ּכִ י ֹלא יִ ּט ֹש ה’ עַ ּמו ֹ‬
‫וְ נַחֲ לָ תו ֹ ֹלא ַי ֲעז ֹב‪.‬‬
‫ה’ הו ִֹׁשיעָ ה הַ מֶ לֶ ְך‬
‫ַי ֲענֵנּו בְ יו ֹם קָ רְ אֵ נּו‪:‬‬
‫וְ תֵ ן ּ ָבנּו יֵצֶ ר יֵצֶ ר‬
‫טו ֹב לְ עָ בְ ְּדָך ּ ֶבאֱ מֶ ת‬
‫ּובְ יִ רְ ָאה ּובְ ַאהֲ בָ ה‪:‬‬
‫ּבָ רּוְך הַ ּבָ א‪,‬‬
‫מֶ לֶ ְך הַ ּ ָמׁשיחַ ‪,‬‬
‫ֶ ׁשהֶ חֱ יָנּו וְ ִק ְּימָ נּו‬
‫וְ ִה ִּגיעָ נּו לַ ְּזמַ ן הַ זֶה‪:‬‬
‫יְ בָ רֶ כְ ָך ה’ ִמּצִ ּיו ֹן‬
‫ּורְ אֵ ה ּבְ טּוב‬
‫רּוׁשלָ יִ ם ּכ ֹל יְ מֵ י‬
‫יְ ָ‬
‫חַ ּיֶיָך‪ּ ,‬ורְ אֵ ה בָ נִ ים‬
‫לְ בָ נֶיָך ָׁשלו ֹם עַ ל‬
‫יִ ְׂשרָ אֵ ל‪:‬‬
‫ְּכ ֵ ׁשם ֶ ׁשאֲ נִ י רו ֹקֵ ד‬
‫ְּכנֶגְ ּ ֵדְך וְ אֵ ינִ י יָכו ֹל‬
‫לִ נְ גו ֹעַ ּ ָבְך‪ַ ּ ,‬כְך ֹלא‬
‫יּוכְ לּו ּ ָכל או ֹיְ בַ י‬
‫לִ נְ גו ֹעַ ִּבי לְ רָ עָ ה‪:‬‬
‫וְ עַ ּ ָתה ּ ָבנִ ים ִש ׂירּו‬
‫לַ ּ ֶמלֶ ְך ְּב ִת ְפאֶ רֶ ת‬
‫ַאשרֵ י‬
‫ְמפו ַֹאר‪ .‬וְ ְ‬
‫עֲבָ דָ יו הַ מַ ְש ִמיעִ ים‬
‫ְּבקו ֹל ִ ׁשבְ חו ֹ‪:‬‬
‫יְ ִהי הַ ח ֹדֶ ׁש הַ ּזֶה‬
‫ּכִ נְ בּוַאת ָאבִ י חוֹזֶה‪,‬‬
‫יִ ָׁשמַ ע ּבְ בַ יִ ת זֶה‬
‫קו ֹל ָׂשׂשו ֹן וְ קו ֹל‬
‫ִׂש ְמחָ ה‪ .‬חָ זָק יְ מַ ּ ֵלא‬
‫ִמ ְׁשאֲ לו ֹתֵ ינּו‪ .‬אַ ִּמיץ‬
‫ֲׂשה ּבַ ּקָ ָ ׁשתֵ נּו‪.‬‬
‫ַיע ֶ‬
‫וְ הּוא יִ ְׁשלַ ח‬
‫ֲׂשה יָדֵ נּו‪.‬‬
‫ּבְ מַ ע ֵ‬
‫ּבְ רָ כָ ה וְ הַ צְ לָ חָ ה‪:‬‬
‫ִׁשיר לַ ּמַ עֲלו ֹת אֶ ָּׂשא עֵ ינַי אֶ ל הֶ הָ רִ ים מֵ ַאיִ ן ָיב ֹא עֶ זְ רִ י‪:‬‬
‫עֶ זְ רִ י מֵ עִ ם ה’ ע ֵֹׂשה ָׁשמַ יִ ם וָָארֶ ץ‪ַ :‬אל יִ ּתֵ ן לַ ּמו ֹט‬
‫יׁשן ׁשו ֹמֵ ר‬
‫רַ גְ לֶ ָך ַאל יָנּום ׁש ְֹמרֶ ָך‪ִ :‬הּנֵה ֹלא יָנּום וְ ֹלא יִ ָ‬
‫יִ ְׂשרָ אֵ ל‪ :‬ה’ ׁש ְֹמרֶ ָך יְ הוָה צִ ּלְ ָך עַ ל יַד יְ ִמינֶָך‪ :‬יו ֹמָ ם‬
‫הַ ֶּׁשמֶ ׁש ֹלא יַּכֶ ּכָ ה וְ יָרֵ חַ ּבַ ּלָ יְ לָ ה‪ :‬ה’ יִ ְׁשמָ רְ ָך ִמּכָ ל רָ ע‬
‫אתָך ּובו ֹאֶ ָך מֵ עַ ּתָ ה וְ עַ ד‬
‫יִ ְׁשמ ֹר אֶ ת נ ְַפ ֶׁשָך‪ :‬ה’ יִ ְׁשמָ ר צֵ ְ‬
‫עו ֹלָ ם‪:‬‬
‫‪11‬‬
‫“ּו ַמ ְצ ִּ‬
‫די ֵקי‬
‫ַּכּכֹו ָכ ָה ַר‬
‫ּ‬
‫ִ‬
‫ב‬
‫י‬
‫ִבים ם‬
‫ְל‬
‫עֹו ָל‬
‫ם וָ ֶעד”‬
‫לעילוי נשמת‬
‫שמעון‬
‫בוריה‬
‫בן שלום (סאלם)‬
‫אברהם‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫לעילוי נשמת‬
‫ישראל חי‬
‫ז”ל‬
‫בן אביגיל‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫לעילוי נשמת‬
‫לוי שלמה‬
‫בן סולימן‬
‫ז”ל‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫לעילוי נשמת‬
‫אסף בן‬
‫נחמן חריזי‬
‫ז”ל‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫לעילוי נשמת‬
‫יחיאל בן‬
‫חוסני מזרחי‬
‫ז”ל‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫לרפואת‬
‫רננה בת‬
‫אבישי הי"ו‬
‫“שבת היא‬
‫מלזעוק ורפואה‬
‫קרובה לבוא”‬
‫לעילוי נשמת‬
‫רפאל‪ ,‬אייל‬
‫ויאיר דהרי‬
‫ז"ל‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫יתּה"‬
‫"צֹופ ָּיה ֲה ִליכֹות ֵּב ָ‬
‫ִ‬
‫רגע של חשבון נפש!‬
‫שיחות מוסר והשקפה‬
‫מפי הרה"ג יוסף מוגרבי שליט"א‬
‫ראש ישיבת "זכור לאברהם"‪ ,‬חולון‪.‬‬
‫עמל התורה וניצול הזמן – ד'‬
‫בימינו שבתי המדרש מלאים זיו ומפיקים‬
‫נוגה‪ ,‬ספריות מלאות מזן אל זן בכל ספרי‬
‫הש"ס והראשונים‪ ,‬הפוסקים והמפרשים‪,‬‬
‫כמה אפשרויות ניתנו לנו משמיים לשבת‬
‫ולהגות בתורה ולנצל את הזמן‪ ,‬ואין הדבר‬
‫תלוי אלא בנו‪ .‬ככל שאדם יתמיד יותר‪ ,‬וככל‬
‫שאדם ילמד יותר ברצף‪ ,‬כך יזכה לכתרה של‬
‫תורה‪.‬‬
‫אמנם הניסיונות גדולים‪ ,‬ודווקא הרווח הוא בעכרנו‪ ,‬אך חייבים‬
‫ומוטלת עלינו המשימה להרבות בעמל התורה ובדקדוק ההלכה‪,‬‬
‫אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון ליבו לאביו שבשמיים‪,‬‬
‫ובוודאי שאין צורך להזכיר חומרת עוון ביטול תורה‪ ,‬כאשר‬
‫מדברים דברים בטלים באמצע הסדרים (או עונים לפלאפונים‬
‫באמצע שיעורי תורה)‪ ,‬שמלמד שמאכילין אותו גחלי רתמים‬
‫(חגיגה יב) ומתחייב בנפשו עוד לו בזה שמונע מעצמו את קניינה‬
‫של תורה שאינה נקנית אלא בעמל וביגיעה ברציפות‪ .‬וכי התורה‬
‫מקצוע כשאר מקצועות‪ ,‬ה' ישמור?‬
‫ושמעתי משמו של הרה"ג רבי שמשון פנקוס זצ"ל‪ ,‬שהלך פעם‬
‫לרופא וסיפר לו על לימוד התורה‪ ,‬ואז צחק עליו הרופא ואמר‬
‫לו‪“ :‬אנו למדנו ימים ולילות רפואה‪ ,‬כדי לעמוד במבחנים‪ ,‬לילות‬
‫שלמים שמנו קרח מתחת לעין כדי לא לישון‪ ,‬ואתה אומר לי‬
‫שאתם לומדים?” באותו רגע אמר הרב פינקוס‪ ,‬שהרגיש בושה‬
‫גדולה‪ ,‬וכי אנו לומדים תורה באותו מרץ? באותה התלהבות?‬
‫באותה יגיעה? ומדוע שלא? ושמא אין אנו מעריכים את התורה‬
‫כדבעי?‬
‫ידוע המעשה שהיה עם הגאון בעל ה"בית חדש" (הב"ח) שחיתן‬
‫את ביתו עם הגאון האדיר בעל ה"טורי זהב" (הט"ז)‪ ,‬והתחייב‬
‫בכל יום לתת לו חתיכת בשר לארוחת צהרים‪ ,‬מצרך "נדיר"‬
‫לאותם ימים‪ ,‬ובעל חשיבות רבה! בצהריים אחד עת חזר הט"ז‬
‫מלימודו קיבל את מנתו‪ ,‬ובמקום חתיכת בשר קיבל חתיכת‬
‫ראה‪ ,‬אכל ושתק לאותם רגעים‪ ,‬אך הלך מיד לבית הדין לתבוע‬
‫את חמיו הב"ח לדין תורה! הובטח לי בשר וקיבלתי ראה‪ .‬בית‬
‫הדין שמע את הטענה ופסק פה אחד‪ :‬ראה היא בשר לכל דבר‪,‬‬
‫ואין שום טענה לחייבו בבשר אחר! כאשר יצאו מבית הדין החתן‬
‫וחמיו (איזה חתן ואיזה חותן!!!) שאלו את הט"ז‪ :‬מה המעשה‬
‫הזה אשר עשית‪ .‬מעשה אשר לא ייעשה? והשיב‪ :‬תדעו‪ ,‬שאני‬
‫עמל בתורה בכל כוחי‪ ,‬ואותה מנת בשר מחזקת את גופי ללמוד‬
‫תורה ולהמשיך בעמלי בחצי יום הנוסף ביתר שאת ויתר עוז‪,‬‬
‫אולם כאשר אכלתי את הראה הרגשתי חלש מעט משאר הימים‪,‬‬
‫וראיתי שנתעורר "קטרוג" על חמי הב"ח‪ ,‬ולכן הלכתי לבין דין‬
‫בידיעה מראש את פסק ההלכה‪ ,‬אך רציתי שיצאו הדברים מפי‬
‫בית הדין משום הכלל‪ ,‬שכשם שהסכימו בית דין של מטה‪ ,‬כך‬
‫יסכימו בית דין של מעלה‪ ,‬וסר עוונו וחטאתו תכופר‪.‬‬
‫די לנו בזה להבין את גודל העניין של לימוד התורה וחומרת‬
‫ביטולה‪ .‬על מי מדברים כאן? על גדולי עולם שאין פוסק או גדול‬
‫שלא משתמש בפסקיהם ובדבריהם‪ ,‬ועל מה קטרגו בשמים?‬
‫נחלש בלימודו! מה היה הקטרוג על המתבטל מתלמודו או‬
‫המתרפה בתלמודו‪ ,‬ועל המפסיק ממשנתו על אחת כמה וכמה?‬
‫“וְ ָהיּו‬
‫ֵעינֶ י‬
‫ָך רֹ‬
‫א‬
‫ֹו‬
‫ת ֶא‬
‫ת מֹו ֶריָך”‬
‫הלכות תפילת נשים וטעמיהן‬
‫מפי הרה"ג אליעזר מלמד שליט"א‬
‫רב הישוב וראש ישיבת הר ברכה‪.‬‬
‫פרק ד' – מצוות התפילה‬
‫מהתורה או מדברי‬
‫חכמים‬
‫נחלקו הראשונים בשאלה‪,‬‬
‫האם יש מצווה מן התורה‬
‫להתפלל בכל יום‪ .‬לדעת‬
‫הרמב"ם (ספר המצוות‬
‫מצוה ה)‪ ,‬מצווה מן התורה‬
‫על כל יהודי להתפלל בכל יום‪ ,‬שנאמר‬
‫(שמות כג‪ ,‬כה)‪ַ " :‬ועֲבַ דְ ּתֶ ם אֵ ת ה' אֱ לו ֹהֵ יכֶ ם"‪,‬‬
‫וכן נאמר (דברים ו‪ ,‬יג)‪" :‬אֶ ת ה' אֱ לו ֹהֶ יָך‬
‫ִּתירָ א וְ א ֹתו ֹ תַ ֲעב ֹד"‪ .‬ואף שיש בפסוקים‬
‫אלו ציווי כללי על עבודת ה'‪ ,‬מכל מקום‬
‫לדעת הרמב"ם‪ ,‬יש בהם גם ציווי מיוחד‬
‫להתפלל‪ ,‬שכן דרשו חכמים שעבודה היא‬
‫תפילה‪ ,‬שנאמר (דברים יא‪ ,‬יג)‪" :‬לְ ַאהֲ בָ ה‬
‫אֶ ת ה' אֱ לו ֹהֵ יכֶ ם ּולְ עָ בְ דו ֹ ּבְ כָ ל לְ בַ בְ כֶ ם"‪ ,‬ודרשו‬
‫(תענית ב‪ ,‬א)‪" :‬איזו היא עבודה שבלב? הוי‬
‫אומר זו תפילה"‪ .‬ובתפילה אחת בכל יום‬
‫יוצא אדם ידי חובת המצווה מהתורה‪ .‬וחיוב‬
‫המצווה כך הוא‪ :‬שיפתח את התפילה בשבח‬
‫לה'‪ ,‬ומתוך כך ישאל את צרכיו‪ ,‬ויסיים‬
‫בהודאה על הטובה שהשפיע לו ה' יתברך‪.‬‬
‫והיו שקיצרו בתפילתם והיו שהאריכו‪,‬‬
‫וכולם יצאו ידי חובתם‪ ,‬מפני שמהתורה‬
‫אין שיעור לתפילה (רמב"ם תפילה א‪ ,‬ב‪-‬ג)‪.‬‬
‫לאחר מכן קבעו אנשי כנסת הגדולה נוסח‬
‫לתפילה‪ ,‬כפי שיתבאר בהמשך (הלכה ו)‪.‬‬
‫אולם לדעת הרמב"ן (בהשגותיו שם)‪,‬‬
‫מהתורה אין כלל חובה להתפלל בכל יום‪ ,‬כי‬
‫הלימוד מהפסוקים שהזכיר הרמב"ם אינו‬
‫דרשה גמורה אלא אסמכתא בלבד‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫אנשי כנסת הגדולה הם שתקנו להתפלל בכל‬
‫יום שלוש תפילות והסמיכו את דבריהם על‬
‫הפסוק‪ .‬ולדעת הרמב"ן‪ ,‬רק בעת צרה יש‬
‫מצווה מהתורה לפנות אל ה' בתפילה‪ ,‬וכפי‬
‫שלמדנו במצוות החצוצרות‪ ,‬שנאמר (במדבר‬
‫י‪ ,‬ט)‪" :‬וְ כִ י תָ ב ֹאּו ִמלְ חָ מָ ה ּבְ ַארְ ְצכֶ ם עַ ל הַ ּצַ ר‬
‫הַ ּצ ֹרֵ ר אֶ ְתכֶ ם‪ ,‬וַהֲ רֵ ע ֹתֶ ם ּבַ חֲ צ ְֹצרו ֹת וְ נִ זְ ּכַ רְ ּתֶ ם‬
‫לִ פְ נֵי ה' אֱ לו ֹהֵ יכֶ ם וְ נו ַֹׁשעְ ּתֶ ם מֵ א ֹיְ בֵ יכֶ ם"‪.‬‬
‫נמצא שהתפילה שאדם מתפלל בעת צרה‬
‫היא חובה מהתורה לכל הדעות‪ .‬ולכן מי‬
‫שהוא או חבירו שרויים בצרה‪ ,‬צריך להוסיף‬
‫בתפילתו בקשה מיוחדת על אותה הצרה‪,‬‬
‫שזוהי מצווה מהתורה לפנות אל ה' בתפילה‬
‫שיושיענו מצרה‪ .‬וקל וחומר כשהציבור או‬
‫העם שרוי בצרה‪ ,‬שמצווה להתפלל תפילה‬
‫ציבורית‪ ,‬ואף היו מתקנים לכך תעניות‪.‬‬
‫נמשיך ללמוד את סדר התפילות שתקנו‬
‫אנשי כנסת הגדולה‪ ,‬ובפרק הבא נלמד באילו‬
‫מהתפילות נשים חייבות‪.‬‬
‫הרה”ג‬
‫יוסף שיינין‬
‫שליט”א‬
‫הרה”ג‬
‫חיים פינטו‬
‫שליט”א‬
‫הרה”ג‬
‫יצחק אברג’ל‬
‫שליט”א‬
‫הרה”ג‬
‫יקותיאל אבוחצירא‬
‫שליט”א‬
‫הרה”ג מאיר אבוח־‬
‫צירא שליט”א‬
‫הרה”ג יאשיהו‬
‫פינטו‬
‫שליט”א‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫ּכְ ֶשהַ ּנְ ָשמָ ה‬
‫ְמ ִאירָ ה‪ ,‬גַם‬
‫ָשמַ יִ ם עו ֵֹטי עֲרָ פֶ ל‬
‫יקים‬
‫ְמ ִפ ִ‬
‫או ֹר נָעִ ים‪:‬‬
‫ִׁש ְפכִ י כַ ּ ַמיִ ם לִ ּבֵ ְך‪,‬‬
‫נ ֹכַ ח ְּפנֵי ה’‪:‬‬
‫ְּתהֵ א הַ ָּׁשעָ ה הַ ּזאת‬
‫ְׁשעַ ת רַ חֲ ִמים‬
‫וְ עֵ ת רָ צו ֹן‬
‫ִמּלְ פָ נֶיָך‪:‬‬
‫רַ חֶ ם נָא ה’ אֱ ֹלקֵ ינּו‬
‫עַ ל יִ ְׂשרָ אֵ ל עַ ּמֶ ָך‪,‬‬
‫רּוׁשלַ יִ ם עִ ירֶ ָך‪,‬‬
‫וְ עַ ל יְ ָ‬
‫וְ עַ ל צִ ּיו ֹן ִמ ְׁשּכַ ן‬
‫ּכְ בו ֹדֶ ָך‪ ,‬וְ עַ ל מַ לְ כּות‬
‫ּבֵ ית ּ ָדוִ ד ְמ ִ ׁשיחֶ ָך‪,‬‬
‫וְ עַ ל הַ ּ ַביִ ת הַ ּגָדו ֹל‬
‫וְ הַ ּקָ דו ֹׁש‪:‬‬
‫ּבִ לְ בָ בִ י ִמ ְש ּ ָכן אֶ בְ נֶה לַ הֲ דַ ר‬
‫ּכְ בו ֹדו ֹ‪ּ .‬ובַ ִּמ ְש ּ ָכן ִמזְ ּבֵ חַ‬
‫ָאש ׂים לְ קַ רְ נֵי הו ֹדו ֹ‪.‬‬
‫ִ‬
‫ּולְ נֵר ּתָ ִמיד אֶ ּקַ ח לִ י אֶ ת‬
‫אֵ ש הָ עֲקֵ דָ ה‪ּ ,‬ולְ קָ רְ ּבָ ן‬
‫ַאקרִ יב לו ֹ אֶ ת נ ְַפ ִשי‬
‫ְ‬
‫הַ ְּי ִחידָ ה‪:‬‬
‫ִּפיהָ ‪ָ ּ ,‬פ ְתחָ ה בְ חָ כְ מָ ה‪,‬‬
‫וְ תו ֹרַ ת חֶ ֶסד‪ ,‬עַ ל‪-‬לְ ׁשוֹנָּה‪.‬‬
‫צו ִֹפ ּ ָיה‪ ,‬הֲ לִ יכו ֹת ּבֵ יתָ ּה‪,‬‬
‫וְ לֶ חֶ ם עַ צְ לּות‪ֹ ,‬לא ת ֹאכֵ ל‪.‬‬
‫קָ מּו בָ נֶיהָ ‪ ,‬וַיְ אַ ְּׁשרּוהָ ‪,‬‬
‫ּבַ עְ לָ ּה‪ ,‬וַיְ הַ לְ לָ ּה‪.‬‬
‫רַ ּבו ֹת ּ ָבנו ֹת‪ ,‬עָ ׂשּו חָ יִ ל‪,‬‬
‫וְ אַ ְּת‪ ,‬עָ לִ ית עַ ל‪ּ-‬כ ּ ָֻלנָה‪:‬‬
‫‪12‬‬
‫נֵ ר‬
‫ה‬
‫’ ִנ ְ ׁ‬
‫שַ‬
‫מת ָ‬
‫א ָדם‬
‫ְלאו ָׂרם נֵ ֵלְך‬
‫“וְ‬
‫ָהיּו ֵע‬
‫חנוכה שמח‬
‫סיפורים ומעשיות על גדולי ישראל‬
‫ינֶ יָך‬
‫רֹאֹו‬
‫ת ֶא‬
‫ת מֹו ֶריָך”‬
‫המקובל רבי דוד הכהן אזוג זצ"ל‬
‫המקובל רבי דוד בן ברוך הכהן אזוג זצ"ל מכונה ה"כהן הגדול"‪ .‬שם המשפחה אזוג הינו ר"ת‬
‫אלמנה זונה וחללה גרושה‪ ,‬דהיינו כהן טהור‪ .‬כשנולד ר' דוד‪ ,‬הבחין אביו הקדוש שחתום על‬
‫מצחו של בנו שם ש‪-‬ד‪-‬י‪ ,‬וגזר על בני המשפחה שלעולם לא יוציאו מהבית את בנו בלא כיסוי‬
‫ראש ומצחו עד העיניים‪ ,‬ומי שמביט במצחו מיד נעשה סומא רח"ל‪ .‬ומסיבה זו עזבה המשפחה‬
‫את הרי האטלס‪ .‬כשגדל נודע כצדיק קדוש ומפורסם‪ .‬רבים מאנשי המקום שאלו את עצתו ופנו‬
‫לבקש עזרה ולהתברך מפיו‪ ,‬הוא נהג לברך את הכל בברכותיו אשר לא חזרו ריקם מבחינת צדיק‬
‫גוזר והקב"ה מקיים‪ .‬מלומד בניסים‪.‬‬
‫לעילוי נשמת‬
‫מנצור סאלם‬
‫דומן‬
‫ויואב בן מנצור‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫לעילוי נשמת‬
‫כפיר חן ז”ל‬
‫בן רצון וכוכבה‬
‫חן הי”ו‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫לעילוי נשמת‬
‫נתנאל בן‬
‫שלום ז”ל‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫לעילוי נשמת‬
‫אביבה בת‬
‫אסתר שרעבי‬
‫ז”ל‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫לעילוי נשמת‬
‫חיים בן משה‬
‫יעקובי ז”ל‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫לעילוי נשמת‬
‫תומר חדד‬
‫ז”ל‬
‫בן אליהו וציפורה‬
‫הי”ו‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫סיפורים רבים על מעשה ניסים נקשרו אל הצדיק‪ .‬הרב‬
‫התפרסם גם במידת החסד‪ ,‬מעולם לא השהה פרוטה‬
‫ללון בביתו כי היה מחלק הכל לעניים‪ .‬תיקן תקנות רבות‬
‫בדרום מרוקו ורבים השיב מעוון‪ .‬גם לאחר פטירתו שמו‬
‫השפיע על כל הסביבה‪ .‬נפטר ב‪ -‬ג' בטבת ה'תקמ"ד (‪.)1784‬‬
‫וגם בימינו אנו‪ ,‬יום ההילולה נערך ברוב עם מדי שנה ביום‬
‫פטירת הצדיק ומשתרע על פני שלושה ימים‪ .‬ציונו בתינזרת‬
‫(אג'זו נבאהמו ‪ -‬מדרום למרכאש)‪.‬‬
‫עשר דקות החל למלמל בקולו‪" :‬בעזרת ה' יתברך ובעזרת רבי‬
‫דוד בן‪-‬ברוך אינני יודע איפה החולה‪ .‬אנא עזור לנו למצוא‬
‫אותו"‪ .‬בעודו ממלמל את בקשתו‪ ,‬לפתע הבן נמצא מתחת‬
‫למטוס‪ ,‬והוא ומלוויו עלו למטוס בטיסה שאמורה להביאם‬
‫לעיר קזבלנקה‪ .‬בעיר שכרו רכב שהסיעם לעיר תינזרת ולאחר‬
‫מכן לקברו של הצדיק רבי דוד בן‪-‬ברוך‪ .‬בהגיעם לקבר הצדיק‬
‫לקחו היהודי שהגיע מפריז‪ ,‬יחד עם הממונה על האתר‪ ,‬את‬
‫הבן קשרו והניחוהו ליד הקבר‪ ,‬והחלו קוראים בקול‪" :‬רבי דוד‬
‫בן‪-‬ברוך‪ ,‬רבי דוד בן‪-‬ברוך"‪.‬‬
‫מסופר כי בפריז חי לו גוי בעל מפעל גדול ולו בן ובת‪ ,‬בתו‬
‫נישאה ואילו הבן נשאר ערירי בשל‬
‫העובדה כי הנו חולה נפש‪ .‬לימים נפטר‬
‫האב וניהול המפעל נשאר בידי חתנו‬
‫“המדבר בשבח‬
‫(בעלה של בתו)‪ .‬יום אחד ראה אחד‬
‫העובדים את בעלת המפעל‪ ,‬כשהיא‬
‫הצדיקים חשוב‬
‫מזילה דמעות ובוכה על מר ליבה‪.‬‬
‫ניגש כאילו עוסק במעשה‬
‫העובד לבעלת המפעל ושאלה‪" :‬גברתי‪,‬‬
‫מרכבה”‬
‫מדוע את בוכה? מה יש לך מה קרה?"‪.‬‬
‫(הבעל שם טוב)‬
‫ענתה לו‪" :‬מדוע לא אבכה? אחי המסכן‬
‫חולה נפש‪ ,‬משוגע‪ ,‬כמה כסף יש לו‪ ,‬והוא‬
‫הואיל והגויים לא היו מודעים לכללי‬
‫לא נהנה‪ ,‬איני יכולה לסבול עוד את‬
‫התנהגות במקרה של אירוע נס שכזה ואינם מודעים לעוצמת‬
‫המצב הזה‪ ,‬שבו הוא קורע ושובר כל מה שיש בבית‪ ,‬ובנוסף‬
‫ההודאה לה' ולצדיק והצורך בקיום סעודת הודיה‪ ,‬שאל את‬
‫לכל הצרות הוא גם מרביץ לנו"‪.‬‬
‫היהודים‪" :‬מה עלינו לעשות? אנו באים מצרפת"‪ .‬ענו לו‪" :‬יש‬
‫לערוך סעודה ולחלק אותה בין עניי העיר"‪ .‬שאל אותם‪" :‬כמה‬
‫אמר לה העובד‪" :‬שמעי‪ ,‬אני מוצאי ממרוקו‪ ,‬מעירו של‬
‫עניים יש בעיר?"‪ .‬ענו לו‪" :‬יש במקום כחמישים משפחות‬
‫הצדיק רבי דוד בן‪-‬ברוך‪ ,‬אם את רוצה להאמין לי‪ ,‬לכי‬
‫עניות"‪ .‬אמר להם‪" :‬חשבו מה עלות ‪ 5‬ק"ג בשר ‪ 5‬ק"ג סולת‬
‫לשם עם אחיך והוא יחזור בריא לצרפת"‪ .‬הלכה לה‬
‫ו‪ 5-‬סוכר לכל אחד‪ ,‬ואני אשלם את כל ההוצאה"‪ .‬בו במקום‬
‫האישה ודיברה עם בעלה‪ ,‬וזה קרא לעובד היהודי‪ ,‬שזה‬
‫עשו את החשבון והגוי העביר את כל הסכום במלואו‪ ,‬לאחר‬
‫למעלה מעשר שנים שלא ביקר בעיר הולדתו שבמרוקו‪,‬‬
‫מכן שבו לפריז‪ ,‬הוא ומלוויו האחות‪ ,‬הגיס והעובד היהודי‪.‬‬
‫אמר לו‪" :‬בוא הנה‪ .‬כך וכך סיפרת לאשתי?" ענה לו‪" :‬כן‪,‬‬
‫כך סיפרתי"‪ .‬שאל אותו‪" :‬האם אתה יכול לנסוע איתנו‬
‫בשובו לפריז‪ ,‬שילם הגיס ליהודי את כל שכרו וכן חודשיים של‬
‫לשם? כי אנו לא יודעים היכן מקום קבורת הצדיק? ואני‬
‫חופשה ממקום עבודתו‪ .‬שמחתו של היהודי הייתה גדולה‪ ,‬כי‬
‫אשא בכל הוצאות הנסיעה כולל פיצוי שיפצה אותך בגין‬
‫לצד הפיצוי לו זכה‪ ,‬בעיקר הוא שמח על הזכות שנפלה לידו‪,‬‬
‫משכורות בעת היעדרותך מהעבודה"‪ .‬העובד היהודי הביע‬
‫לשוב לעיר מגוריו ולעלות לקבר הצדיק‪ ,‬זאת לאחר היעדרות‬
‫את הסכמתו להצטרף לנסיעה למרוקו‪ ,‬ולאחר שסיימו את‬
‫ארוכה בת שמונה עשרה שנה! והזכות הגדולה להאדיר שם‬
‫כל ההכנות לנסיעה התארגנו ויצאו לשדה התעופה‪.‬‬
‫שמיים באמצעות הצדיק המקובל רבי דוד בן ברוך הכהן אזוג‪'.‬‬
‫בהגיע זמן העלייה למטוס נעלם להם לפתע הבן המשוגע‬
‫וכל מאמציהם למוצאו עלו בתוהו‪ .‬היהודי בראותו‪ ,‬כי הבן‬
‫המשוגע לא בנמצא והטיסה אמורה לצאת לדרכה בעוד‬
‫לפתע נשמע קולו של הבן המשוגע‪" :‬מה‬
‫קרה? מדוע קשרתם אותי?"‪ .‬ענו לו‪:‬‬
‫"היות שאתה חולה במחלת הנפש ממנה‬
‫אתה סובל‪ ,‬נאלצנו לקשור אותך"‪ .‬בתגובה‬
‫ענה להם‪" :‬איני חולה בשום מחלה‪ ,‬אני‬
‫לא חולה נפש‪ ,‬אני אדם בריא!"‪ ,‬וקרא‬
‫בעצמו‪" :‬רבי דוד בן‪-‬ברוך"‪ .‬קרעו את‬
‫החבלים‪ ,‬שהיו כרוכים על גופו ואמר להם‪:‬‬
‫"אני עתה אדם בריא"‪.‬‬
‫הרה”ג‬
‫דניאל זר‬
‫שליט”א‬
‫הרה”ג‬
‫אביגדור נבצל‬
‫שליט”א‬
‫הרה”ג‬
‫גדעון בן משה‬
‫שליט”א‬
‫הרה”ג‬
‫אמנון יצחק‬
‫שליט”א‬
‫הרה”ג‬
‫בניהו שמואלי‬
‫שליט”א‬
‫יקיָ א‬
‫ילּולא ְד ַצ ִד ַ‬
‫ִה ָ‬
‫לעילוי נשמת‬
‫רבקה ז”ל‬
‫בת לאה ואברהם‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫יום שבת‬
‫יום שישי‬
‫א' טבת‬
‫‪ .1‬רבי נחמן אנג'ל‪.‬‬
‫‪ .2‬רבי רפאל מסעוד‬
‫אלפסי‪ ,‬מח"ס שמחא‬
‫דרבותא‪ ,‬תקל"ה‪.‬‬
‫‪ .3‬רבי משה יהודה‬
‫פראנקו‪ ,‬ראשל"צ‪.‬‬
‫ב' טבת‬
‫‪ .1‬יעקב אבן צור‪ ,‬מח"ס‬
‫משפט וצדקה ביעקב‪.‬‬
‫‪ .2‬רבי אברהם משה‪ ,‬בן‬
‫רבי שמחה בונים‪.‬‬
‫‪ .3‬רבי עקיבא שרייבר‬
‫מפאפא‪ ,‬נכד החתם‬
‫סופר‪.‬‬
‫יום ראשון‬
‫יום שני‬
‫ג' טבת‬
‫‪ .1‬רבי אביגדור‬
‫עזריאל‪ ,‬מח"ס זמרת‬
‫הארץ‪.‬‬
‫‪ .2‬רבי יחזקאל עזרא‬
‫הלוי‪ ,‬מח"ס ערוגות‬
‫הבושם‪.‬‬
‫‪ .3‬רבי חיים‬
‫שמואלביץ‪ ,‬ראש‬
‫ישיבת מיר ירושלים‪.‬‬
‫ד' טבת‬
‫יום שלישי‬
‫‪ .1‬רבי חיים שאול‬
‫דוויק הכהן‪ ,‬מח"ס‬
‫איפה שלמה‪.‬‬
‫‪ .2‬רבי חיים שניאול‬
‫זלמן מחב"ד‪.‬‬
‫‪ .3‬רבי גרשון העניך‬
‫מראדז'ין‪ ,‬בעל התכלת‪.‬‬
‫ה' טבת‬
‫‪ .1‬רבי עמנואל‬
‫ברודו מסלוניקי‪.‬‬
‫‪ .2‬רבי בנימין מרדכי‬
‫נבון‪ ,‬מח"ס בני‬
‫בנימין‪.‬‬
‫‪ .3‬רבי יהושע הלוי‬
‫הורביץ‪ ,‬אביו של‬
‫בעל ההפלאה‪.‬‬
‫יום רביעי‬
‫יום חמישי‬
‫ו' טבת‬
‫ז' טבת‬
‫‪ .1‬רבי חיים יהודה‬
‫מניצברג‪.‬‬
‫‪ .2‬רבי צבי‪ ,‬בן רבי‬
‫ישראל בעש"ט‪ ,‬תק"מ‪.‬‬
‫‪ .3‬רבי משה דוד וואלי‪,‬‬
‫מתלמידי הרמח"ל‪,‬‬
‫תקל"ז‪.‬‬
‫‪ .1‬רבי יוסף חיים‬
‫שרים‪ ,‬השד"ר‬
‫מירושלים‪.‬‬
‫‪ .2‬רבי ששון מרדכי‬
‫שנדוך‪ ,‬מח"ס קול‬
‫ששון‪.‬‬
‫הרה”ג‬
‫זמיר כהן‬
‫שליט”א‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫ִאם אֶ ְׁשּכָ חֵ ְך‬
‫רּוׁש ִ ָלם ִּת ְׁשּכַ ח‬
‫יְ ָ‬
‫יְ ִמינִ י‪ִּ :‬תדְ ּבַ ק‬
‫לְ ׁשו ֹנִ י לְ ִחּכִ י‪ִ ,‬אם‬
‫ֹלא אֶ זְ ּכְ רֵ כִ י‪,‬‬
‫ִאם ֹלא ַאעֲלֶ ה אֶ ת‬
‫רּוׁש ִ ַלם עַ ל ר ֹאׁש‬
‫יְ ָ‬
‫ִׂש ְמחָ ִתי‪:‬‬
‫ִמ ְּמקו ְֹמָך מַ לְ ּ ֵכנּו ּתו ִֹפיעַ ‪ .‬וְ ִת ְמלו ְֹך עָ לֵ ינּו ּכִ י‬
‫ְמחַ ּכִ ים אֲ נ ְַחנּו לָ ְך‪.‬‬
‫מָ תַ י ִּת ְמֹלְך ּבְ צִ ּיו ֹן‪ּ .‬בְ קָ רו ֹב ּבְ יָמֵ ינּו לְ עו ֹלָ ם‬
‫וָעֶ ד ִּת ְׁשּכו ֹן‪.‬‬
‫רּוׁשלַ יִ ם עִ ירְ ָך‬
‫ִּת ְתּג ּ ֵַדל וְ ִת ְתקַ ּדֵ ׁש ּבְ תו ְֹך יְ ָ‬
‫לְ דו ֹר וָדו ֹר ּולְ נֵצַ ח נְ צָ ִחים‪ .‬וְ עֵ ינֵינּו ִתרְ אֶ ינָה‬
‫מַ לְ כּותֶ ָך ּכַ ּדָ בָ ר הָ ָאמּור ּבְ ִׁשירֵ י ֻעּזֶָך‪ .‬עַ ל יְ דֵ י‬
‫ּ ָדוִ ד ְמ ִׁשיחַ צִ דְ קֶ ָך‪:‬‬
‫ָאבִ ינּו הָ ָאב הָ רַ חֲ מָ ן‪ .‬הַ ְמרַ חֵ ם‪ ,‬רַ חֵ ם נָא עָ לֵ ינּו‪,‬‬
‫וְ תֵ ן ְּבלִ ּ ֵבנּו בִ ינָה‪ ,‬לְ הָ בִ ין ּולְ הַ ְש ִּׂכיל‪ ,‬לִ ְ ׁשמ ֹעַ ‪,‬‬
‫לִ לְ מד ּולְ לַ ּ ֵמד‪ ,‬לִ ְ ׁשמר וְ לַ עֲׂשו ֹת‪ּ ,‬ולְ קַ ּ ֵים אֶ ת ּ ָכל‬
‫ִּדבְ רֵ י תַ לְ מּוד ּתורָ תֶ ָך ְּבַאהֲ בָ ה‪:‬‬
‫וְ הָ אֵ ר עֵ ינֵינּו ְּבתורָ תֶ ָך‪ ,‬וְ דַ ּ ֵבק לִ ּ ֵבנּו ְּב ִמצְ ו ֹתֶ יָך‪,‬‬
‫וְ יַחֵ ד לְ בָ בֵ נּו לְ ַאהֲ בָ ה ּולְ יִ רְ ָאה אֶ ת ְ ׁשמֶ ָך‪ .‬וְ ֹלא‬
‫נֵבוׁש וְ ֹלא נִ ּ ָכלֵ ם וְ ֹלא נִ ּ ָכ ֵ ׁשל לְ עולָ ם וָעֶ ד‪:‬‬
‫ּכְ אַ ּיָל‪ּ ,‬תַ ֲער ֹג עַ ל‬
‫אֲ ִפיקֵ י מָ יִ ם‪ֵ ּ ,‬כן נ ְַפ ִ ׁשי‬
‫תַ ֲער ֹג‬
‫ֹלקים‪.‬‬
‫אֵ לֶ יָך אֱ ִ‬
‫אֹלקים‬
‫צָ ְמָאה נ ְַפ ִׁשי‪ ,‬לֵ ִ‬
‫לְ אֵ ‪-‬ל חָ י‪:‬‬
‫מָ תַ י ָאבו ֹא‪ ,‬וְ אֵ רָ אֶ ה‪,‬‬
‫ֹלקים‪:‬‬
‫ְּפנֵי אֱ ִ‬
‫‪13‬‬
‫נֵ ר ה‬
‫’ ִנ ְ ׁ‬
‫ש ַמ‬
‫ת‬
‫ָ‬
‫א‬
‫ָדם‬
‫חנוכה שמח‬
‫חידודון לילדים‬
‫"השלימו את הפסוק‪"...‬‬
‫"ָאנ ֹכִ י ___ ִמּיָדִ י ְּתבַ ְק ֶׁשּנּו ___ ֹלא ___ אֵ לֶ יָך‬
‫אתי לְ ָך ּכָ ל ___ "‬
‫___ לְ פָ נֶיָך וְ חָ טָ ִ‬
‫לעילוי נשמת‬
‫רחל בת חיה‬
‫אולגה‬
‫ועמרם אזולאי‬
‫בן זוהרה ז”ל‬
‫תרמילון‪ִ * :‬אם * הַ ּי ִָמים * אֶ עֶ רְ בֶ ּנּו *‬
‫הֲ בִ יא ִֹתיו * וְ ִהּצַ גְ ִּתיו *‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫מצאו את הפסוק בפרשה‬
‫לעילוי נשמת‬
‫כוכבא שלום‬
‫בת דוד ז”ל‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫לעילוי נשמת‬
‫חיים אידל‬
‫מצאו את הפסוק בפרשה (גימטריה)‬
‫‪,355 ,31 ,115 ,276 ,380 ,291 ,50 ,678‬‬
‫‪,156 ,31 ,56 ,380 ,80 ,355 ,257 ,108‬‬
‫‪:776 ,90 ,251 ,501‬‬
‫אבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשת‬
‫ת שרק צ פע ס נ מ ל כ י ט ח ז ו ה ד ג ב א‬
‫בעל התניא – רבי‬
‫שניאור זלמן מלאדי‬
‫זצוק”ל‬
‫החידה השבועית‬
‫(א”ת ב”ש)‬
‫"פמבשפ כוטמפ צשלג לשלגאפ פצהזמג‬
‫להזגאפ פמאיצפ צתטבמי תמב תכ גזצפ"‬
‫“וְ‬
‫ָהיּו ֵע‬
‫ינֶ יָך‬
‫בפרשתנו מבקשים ראובן ויהודה מיעקב אביהם‬
‫לשלוח עימם את בנימין למצרים‪ .‬יעקב חושש לשלוח‬
‫את בנימין‪ ,‬בנו היחידי שנותר מרחל אימנו‪ .‬אולם‪,‬‬
‫בסופו של דבר יעקב מסכים לשלוח את בנימין עם‬
‫יהודה‪ .‬מה ההבדל בין בקשתם של ראובן ויהודה‬
‫מיעקב אבינו? מדוע‪ ,‬להבנתכם‪ ,‬הסכים יעקב אבינו‬
‫לשלוח את בנימין עם יהודה?‬
‫הבעל שם טוב – רבי‬
‫ישראל בעל שם בן‬
‫רבי אליעזר זצוק”ל‬
‫מצא את ההבדלים‬
‫"וַ ּיַ ְר ֵּכב אֹתֹו ְּב ִמ ְר ֶּכ ֶבת ַה ִּמ ְׁשנֶ ה ֲא ֶׁשר לֹו וַ ּיִ ְק ְראּו ְל ָפנָ יו ַא ְב ֵרְך"‬
‫מצאו ‪ 7‬הבדלים‬
‫בן אסתר ז”ל‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫הציורים לקוחים מתוך הספר "תורה לתשב"ר"‬
‫לעילוי נשמת‬
‫חביב בן‬
‫מסעודה‬
‫בן לולו ז”ל‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫לעילוי נשמת‬
‫כוכבה הרוש‬
‫בת סתה ז”ל‬
‫לק”י‬
‫“אין‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫לם מתקיים אלא בשביל הבל תינוק‬
‫ות של‬
‫הע ו‬
‫בית‬
‫מוסדות‬
‫“תורה וחסד”‬
‫ר‬
‫בן”‬
‫תהי‬
‫לים‬
‫ליל‬
‫דים‬
‫כל שבת בשעה ‪12:30-13:30‬‬
‫מקסים‬
‫ביטון‬
‫בן פיבי ז”ל‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫בבית הכנסת “אוהל משה”‬
‫ע"ש רבי משה ישראל שרעבי זצ"ל (מורי מוסא)‬
‫ברח’ שמואל אוחיון ‪ -‬ליד ביה”ס מכבים‬
‫בשילוב חידונים נושאי פרסים‪ ,‬הפתעות וממתקים ‪!...‬‬
‫לעילוי נשמת‬
‫פנחס‬
‫אברהם ז”ל‬
‫בן מסעודה‬
‫שתחי’‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫כל ילד מקבל הפתעה וממתק! ובנוסף‪ ,‬כל שבת‬
‫הגרלה על שלושה משחקי קופסא גדולים‪.‬‬
‫כל שבת מזכה את המשתתף בכרטיס להגרלה‬
‫הגדולה‪ .‬לכן ילדים שיתמידו בתהילים יגדילו‬
‫את סיכוייהם לזכות‪...‬‬
‫רבנו יוסף חיים‬
‫הבן איש חי‬
‫זצוק”ל‬
‫רבנו‬
‫יעקב אבוחצירא‬
‫זצוק”ל‬
‫“מ ִּפי עו ְׁל ִלים וְ יֹונְ ִקים יִ ַּס ְד ָּת ע ׂז”‬
‫ִ‬
‫כל הילדים והילדות מוזמנים‬
‫לעילוי נשמת‬
‫רֹאֹו‬
‫ת ֶא‬
‫ת מֹו ֶריָך”‬
‫דברי תורה על פרשת השבוע מפי תינוקות של בית רבן‬
‫''ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף‬
‫וילבש אתו בגדי שש וישם רביד הזהב על צווארו''‬
‫(מא‪ ,‬מב)‬
‫יוסף היה בשפל המדרגה‪ .‬נמכר לעבד‪ ,‬הוכנס לבור וישב בבית‬
‫הכלא‪.‬‬
‫לכאורה‪ ,‬נראה לנו שאין מצב גרוע מזה‪ .‬ומי שנקלע לסיטואציה‬
‫מעין זו נכנס לייאוש ואף חמור מכך‪.‬‬
‫לאדם מן השורה אין כלל ציפיות לצאת מן הבור‪ ,‬אלא‪ ,‬הוא‬
‫יתקדם לתפקיד נכבד כלשהו בהמשך חייו‪ ,‬אך ''לא מחשבותיי‬
‫מחשבותיכם''‪ -‬הקב''ה יכול להפוך מצבים ברגע! אדם עני יכול‬
‫להיות עשיר ולהיפך ח''ו‪ .‬ואכן בפרשתנו אנו רואים שיוסף לא מתקדם בצעדים איטיים‪,‬‬
‫אלא‪ ,‬פתאום הוא מצליח ונהיה למלך! בדרך הטבע לא ניתן להבין זאת בשל העובדה‬
‫שהתקדמותו של יוסף נעשתה ע''י פתרון חלום ולא מאיזו סיבה הגיונית הנראית לעין‪.‬‬
‫במקרים רבים ראינו שאנשים עלו בסולם התפקידים במפתיע ואילו אחרים לעומתם‬
‫ירדו למטה‪.‬‬
‫אל לו לאדם לחשוב ש'כוחי ועוצם ידי' עזרו לי להגיע לדרגה גבוהה ואל לו להיות בטוח‬
‫בעצמו שיישאר שם לעולם‪ ,‬שכן הקב''ה הופך לעיתים את הסולם והשלב העליון הופך‬
‫לפתע לשלב התחתון‪.‬‬
‫''משפיל רשעים עדי ארץ מגביה שפלים עד מרום''‬
‫שבת שלום ומבורך‬
‫קלמן נתנאל מלבר (גן יבנה)‬
‫רבנו ישראל‬
‫מאיר הכהן‬
‫החפץ חיים זצוק”ל‬
‫הרמב”ן ‪-‬‬
‫רבי משה בן נחמן‬
‫זצוק”ל‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫וַאֲ נ ְַחנּו ֹלא נֵדַ ע מַ ה‬
‫ֲׂשה‪ּ .‬כִ י עָ לֶ יָך‬
‫ַּנע ֶ‬
‫עֵ ינֵינּו‪:‬‬
‫זְ כ ֹר רַ חֲ מֶ יָך ה’‬
‫וַחֲ ָסדֶ יָך‪ּ .‬כִ י מֵ עו ֹלָ ם‬
‫הֵ ּ ָמה‪:‬‬
‫הַ ּ ַמלְ אָ ְך הַ ּג ֹאֵ ל א ִֹתי‬
‫ִמּכָ ל רָ ע יְ בָ רֵ ְך אֶ ת‬
‫הַ ּנְ עָ רִ ים‪.‬‬
‫וְ יִ ּקָ רֵ א בָ הֶ ם‬
‫ְׁש ִמי וְ ֵׁשם אֲ בו ֹתַ י‬
‫ַאבְ רָ הָ ם וְ יִ צְ חָ ק‪.‬‬
‫וְ יִ דְ ּגּו לָ ר ֹב ּבְ קֶ רֶ ב‬
‫הָ ָארֶ ץ‪:‬‬
‫טו ֹב לְ הו ֹדו ֹת לה’‪.‬‬
‫ּולְ זַּמֵ ר לְ ִ ׁש ְמָך‬
‫עֶ לְ יו ֹן‪:‬‬
‫לְ הַ ּגִ יד ּ ַבּבו ֹקֶ ר‬
‫חַ ְס ּ ֶדָך‪ .‬וֶאֱ מּונ ְָתָך‬
‫ּ ַבּלֵ ילו ֹת‪:‬‬
‫ֲׂשיָך וְ ִת ְׂשמַ ח‬
‫חֲ מו ֹל עַ ל מַ ע ֶ‬
‫ֹאמרּו לְ ָך‬
‫ֲׂשיָך וְ י ְ‬
‫ּבְ מַ ע ֶ‬
‫ֲמּוסיָך‪,‬‬
‫חו ֶֹסיָך בְ צַ ּ ֶד ְקָך ע ֶ‬
‫ֲׂשיָך‬
‫תֻ ְק ּ ַדש ָאד ֹון עַ ל ּכ ֹל מַ ע ֶ‬
‫דּוּש ְתָך‬
‫ישיָך ּבִ ְק ָ‬
‫ּכִ י מַ ְקדִ ֶ‬
‫ִק ּ ַד ְשּתָ ‪,‬‬
‫נָאֶ ה לְ קָ דו ֹש ְּפאֵ ר ִמ ְקדו ִֹשים‪:‬‬
‫קו ֹל ּבְ רָ מָ ה נִ ְ ׁשמָ ע נְ ִהי ּבְ כִ י תַ ְמרּורִ ים‬
‫רָ חֵ ל‪ְ ,‬מבַ ּ ָכה עַ ל‪ּ-‬בָ נֶיהָ ;‬
‫ל‪-‬בנֶיהָ ‪ּ ,‬כִ י אֵ ינֶּנּו‪.‬‬
‫מֵ אֲ נָה לְ ִה ּ ָנחֵ ם עַ ּ ָ‬
‫ּכ ֹה ָאמַ ר ה’‪ִ ,‬מנְ עִ י קו ֹלֵ ְך ִמּבֶ כִ י‪,‬‬
‫וְ עֵ ינַיִ ְך‪ִ ,‬מּדִ ְמעָ ה‪:‬‬
‫ּכִ י יֵׁש ָׂשכָ ר לִ ְפע ּ ָֻלתֵ ְך נְ אֻ ם ה’‪ ,‬וְ ָׁשבּו‬
‫ֵׁש‪-‬ת ְקוָה לְ ַאחֲ רִ יתֵ ְך‪,‬‬
‫מֵ אֶ רֶ ץ אוֹיֵב‪ .‬וְ י ִּ‬
‫נְ אֻ ם‪-‬ה’‪ ,‬וְ ָׁשבּו בָ נִ ים‪ ,‬לִ גְ בּולָ ם‪:‬‬
‫‪14‬‬
‫“ּו ַמ ְצ ִּ‬
‫די ֵקי‬
‫ָה ַר‬
‫ַּ‬
‫כּכֹו ָכ ִבים ִּבים‬
‫ְל‬
‫ע‬
‫ֹו‬
‫ָ‬
‫לם וָ‬
‫ּצּוחים ְל ַּׁש ָּבת‬
‫ִּפ ִ‬
‫“וְ ָהיּו‬
‫חנוכה שמח‬
‫ֶעד”‬
‫דוד ומזל‬
‫נביאן הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫אליהו והילה‬
‫לוי הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫ינאי אריה הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה בריאות‬
‫איתנה‪ ,‬זיווג הגון‬
‫ושכל משאלות‬
‫ליבו יתגשמו‬
‫לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫לרפואת‬
‫ורדה בת‬
‫זיוה הי"ו‬
‫“שבת היא‬
‫מלזעוק ורפואה‬
‫קרובה לבוא”‬
‫להצלחת‬
‫אריה ונירה‬
‫צדוק‬
‫ומשפחתם הי”ו‬
‫לבריאות פרנסה‬
‫טובה והצלחה‬
‫סווירה בת‬
‫נוארה‬
‫שתחי’‬
‫“אל נא רפא נא לה”‬
‫“שבת היא מלזעוק‬
‫ורפואה קרובה‬
‫לבוא”‬
‫שאלות על פרשת השבוע‬
‫מי אני?‬
‫‪ .1‬כמה פתרונות נתן יוסף לחלומותיו של פרעה?‬
‫א‪ .‬שלושה פתרונות בתחומים שונים‪.‬‬
‫ב‪ .‬פיתרון אחד לכל חלומותיו‪.‬‬
‫ג‪ .‬שני פתרונות‪ -‬אחד לכל חלום‪.‬‬
‫ד‪ .‬יוסף לא פתר את חלומותיו של פרעה אלא‬
‫הציע נקודת מבט אפשרית‪.‬‬
‫‪ .2‬איך יוסף הצליח לפרנס את ארץ מצרים‬
‫בשנות הרעב?‬
‫א‪ .‬הוא חסך אוכל בשנות השובע‪" -‬סוף מעשה‬
‫במחשבה תחילה"‪.‬‬
‫ב‪ .‬ה' עשה לו נס מיוחד‪" -‬אלוקים גדול"‪.‬‬
‫ג‪ .‬הוא לקח הלוואה מממלכת אשור‪" -‬איש את‬
‫רעהו יעזורו"‪.‬‬
‫ד‪ .‬הוא חשב בצורה חיובית‪" -‬תחשוב טוב יהיה‬
‫טוב"‪.‬‬
‫‪ .3‬מדוע שלח יעקב את בניו למצרים?‬
‫א‪ .‬כדי להפגיש בין בנימין ליוסף‪.‬‬
‫ב‪ .‬כדי לרגל את ארץ מצרים‪.‬‬
‫ג‪ .‬הוא שלח אותם לטיול שנתי‪.‬‬
‫ד‪ .‬כדי לקנות משם אוכל‪.‬‬
‫‪ .4‬כיצד הרגישו יעקב ובניו כשמצאו את הכסף‬
‫בתוך שקיהם?‬
‫א‪ .‬הם הודו לה' על חסדיו‪.‬‬
‫ב‪ .‬הם חששו מכך ופחדו‪.‬‬
‫ג‪ .‬הם הביעו תמיהה על כך‪.‬‬
‫ד‪ .‬הם החלו לרקוד ועשו משתה‪.‬‬
‫‪ .5‬כיצד הדריך יעקב את בניו בשליחתם למצרים‬
‫בשנית?‬
‫א‪ .‬הוא ביקש לקחת עימם את הכסף מאחר‬
‫ואולי מצאו אותו בשקיהם בטעות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הוא שלח איתם את בנימין‪.‬‬
‫ג‪ .‬הוא שלח עימם מתנה למצרים‪.‬‬
‫ד‪ .‬הוא בירך אותם שה' ייתן להם רחמים לפני‬
‫האיש ושבנימין והאח האחר ישובו‪.‬‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫‪ .6‬מתי בכה יוסף?‬
‫א‪ .‬כשראה את אחיו בפעם הראשונה‪.‬‬
‫ב‪ .‬כששמע את דבריו של ראובן אל אחיו‪.‬‬
‫ג‪ .‬לאחר שראה את בנימין וברכו‪.‬‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫ה‪ .‬תשובות ב' ו‪ -‬ג' נכונות‪.‬‬
‫‪ .1‬באמתחתי נמצא גביע הכסף של המשנה למלך‬
‫מצרים‪.____ .‬‬
‫‪ .2‬הושארתי במאסר במצרים עד להבאתו של אחי‬
‫הצעיר לשם‪.____ .‬‬
‫‪ .3‬באיחור של שנתיים קיימתי את הבטחתי‪.‬‬
‫____‪.‬‬
‫‪ .4‬מיניתי עבד להיות הסגן שלי ולנהל את ממלכתי‪.‬‬
‫____‪.‬‬
‫‪ .5‬חששתי לשלומו של בני הקטון ולבסוף הסכמתי‬
‫לשולחו עם בחיר בניי‪.‬‬
‫‪ .6‬תפקידי היה לתרגם את השפה העברית למשנה‬
‫למלך מצרים‪ ,‬למרות שלא היה בכך צורך‪.___ .‬‬
‫“אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל פיהם של תינוקות של בית רבן”‬
‫מישל דוד‬
‫בן אנדרי‬
‫מלכה הי”ו‬
‫הקב”ה ישלח לו‬
‫רפואה שלימה‬
‫ברמ”ח אבריו‬
‫ושס”ה גידיו‪.‬‬
‫תלמוד תורה‬
‫לתשב”ר‬
‫כל יום שלישי ‪17:45-18:30 -‬‬
‫תינוקות של בית רבן‬
‫תרמילון‪* :‬יעקב אבינו * פרעה * שר המשקים *‬
‫המליץ * שמעון * בנימין‬
‫ֵעינֶ י‬
‫ָך רֹ‬
‫אֹות‬
‫ֶא‬
‫ת מֹו ֶריָך”‬
‫רבי‬
‫מאיר בעל הנס‬
‫זצוק”ל‬
‫רבי‬
‫שמעון בר יוחאי‬
‫זצוק”ל‬
‫צדיקי השבוע‬
‫עדי זכריה‬
‫הרה”ג משה סופר‬
‫זצוק”ל‬
‫החת”ם סופר‬
‫תאירי סעידי‬
‫מי אמר למי?‬
‫‪" .1‬וְ ָׁשם ִאּתָ נּו נַעַ ר עִ בְ רִ י עֶ בֶ ד לְ ַׂשר הַ ּטַ ּבָ ִחים‬
‫וַּנְ סַ ּפֶ ר לו ֹ וַּיִ פְ ּתָ ר לָ נּו אֶ ת חֲ ֹלמ ֹתֵ ינּו ִאיׁש ּכַ חֲ ֹלמו ֹ‬
‫ּפָ תָ ר"‪.‬‬
‫ֹלקים‬
‫‪" .2‬חֲ לו ֹם ּפַ רְ ע ֹה אֶ חָ ד הּוא אֵ ת אֲ ֶׁשר הָ אֱ ִ‬
‫ע ֶֹׂשה ִהּגִ יד לְ פַ רְ ע ֹה"‪.‬‬
‫"הּנֵה ָׁשמַ עְ ִּתי ּכִ י יֶׁש ֶׁשבֶ ר ּבְ ִמ ְצרָ יִ ם רְ דּו ָׁשּמָ ה‬
‫‪ִ .3‬‬
‫וְ ִׁשבְ רּו לָ נּו ִמ ָּׁשם וְ נִ ְחיֶה וְ ֹלא נָמּות"‪.‬‬
‫ֹלקים אֲ נִ י יָרֵ א"‪.‬‬
‫‪" .4‬ז ֹאת עֲׂשּו וִ ְחיּו אֶ ת הָ אֱ ִ‬
‫‪" .5‬הֲ לו ֹא ָאמַ רְ ִּתי אֲ לֵ יכֶ ם לֵ אמ ֹר ַאל ּתֶ חֶ ְטאּו‬
‫בַ ּיֶלֶ ד וְ ֹלא ְׁשמַ עְ ּתֶ ם וְ גַם ּדָ מו ֹ ִהּנֵה נִ דְ רָ ׁש"‪.‬‬
‫ֹלקים י ְָחנְ ָך ּבְ נִ י"‪.‬‬
‫‪" .6‬אֱ ִ‬
‫תרמילון‪ * :‬יוסף לבנימין * יוסף לפרעה *‬
‫יוסף לאחיו * ראובן לאחיו * יעקב לבניו * שר‬
‫המשקים לפרעה‬
‫רבנו יוסף קארו‬
‫זצוק”ל‬
‫רבנו‬
‫משה בן מימון‬
‫הרמב”ם זצוק”ל‬
‫בביה”כ “אוהל משה” רח’ שמואל אוחיון גן יבנה‬
‫ע"ש רבי משה ישראל שרעבי זצ"ל (מורי מוסא)‬
‫עם הרב משה‬
‫חפשו את ‪ 4‬בני המשפחה בכל עמודי העלון‪.‬‬
‫הראשון שהצליח למצוא את כולם ניצח‪...‬‬
‫יחזקאל שליט”א‬
‫רבנו שלמה יצחקי‬
‫רש”י זצוק”ל‬
‫הכניסה חינם • מיועד לכל הגילאים‬
‫• כל חודש הגרלה למתמידים • ארטיק לכל ילד‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫ּ ַגם ִּכי אֵ לֵ ְך ְּבגֵיא‬
‫צַ לְ מָ וֶת ֹלא ִאירָ א רָ ע‬
‫ַאתה עִ ּ ָמדִ י‪:‬‬
‫ִּכי ּ ָ‬
‫נֵר לְ רַ גְ לִ י דְ בָ רֶ ָך‪,‬‬
‫וְ או ֹר‪ ,‬לִ נְ ִתיבָ ִתי‪.‬‬
‫נִ ְ ׁש ּ ַבעְ ִּתי וָאֲ קַ ּיֵמָ ה‬
‫לִ ְ ׁשמ ֹר‪ִ ,‬מ ְ ׁש ְּפ ֵטי‬
‫צִ דְ קֶ ָך‪:‬‬
‫ְּת ִפּלָ ה‪ ,‬לְ עָ נִ י כִ י‬
‫ַי ֲעט ֹף וְ לִ ְפנֵי ה’‪,‬‬
‫יִ ְׁשּפ ְֹך ִׂשיחו ֹ‪.‬‬
‫ה’‪ִׁ ,‬ש ְמעָ ה ְת ִפ ּ ָל ִתי‪,‬‬
‫וְ ַׁשוְ עָ ִתי‪ ,‬אֵ לֶ יָך‬
‫תָ בו ֹא‪.‬‬
‫ַאל ּתַ ְסּתֵ ר ּ ָפנֶיָך‪,‬‬
‫ִמּמֶ ּנִ י ּבְ יו ֹם צַ ר לִ י‪:‬‬
‫ַאחֵ ינּו ּ ָכל ּבֵ ית יִ שרָ אֵ ל‪.‬‬
‫הַ ּנְ תּונִ ים ּ ַבצָ רָ ה ּובַ ִ ׁשבְ יָה‪.‬‬
‫עומדִ ים ּבֵ ין ּ ַבּיָם ּובֵ ין‬
‫הָ ְ‬
‫ּ ַב ּ ַיּבָ ָׁשה‪ .‬הַ ּ ָמקום יְ רַ חֵ ם‬
‫עֲלֵ יהֶ ם וְ יוצִ יאֵ ם ִמּצָ רָ ה‬
‫לִ רְ וָחָ ה‪ּ .‬ומֵ אֲ פֵ לָ ה לְ אורָ ה‪.‬‬
‫ּומ ִּׁשעְ ּבּוד לִ גְ אֻ ּ ָלה‪ .‬הַ ְׁשּתָ א‬
‫ִ‬
‫ּבַ ֲעגָלָ א ּובִ זְ מַ ן קָ רִ יב‪:‬‬
‫אֵ ין עֲרוְך לְ ָך ה’ אֱ לקֵ ינּו‬
‫ּ ָבעולָ ם הַ ּזֶה‪ .‬וְ אֵ ין זּולָ ְתָך‬
‫מַ לְ ּ ֵכנּו לְ חַ ּיֵי הָ עולָ ם הַ ּ ָבא‪.‬‬
‫אֶ פֶ ס ּבִ לְ ְּתָך ּגואֲ לֵ נּו‬
‫לִ ימות הַ ּ ָמ ִ ׁשיחַ ‪ .‬וְ אֵ ין‬
‫מוׁשיעֵ נּו‬
‫ּדומֶ ה ּלְ ָך ִ‬
‫לִ ְת ִחּיַת הַ ּמֵ ִתים‪:‬‬
‫ּכ ֹה ָאמַ ר ה’ זָכַ רְ ִּתי לָ ְך‬
‫חֶ ֶסד נְ עּורַ יִ ְך ַאהֲ בַ ת‬
‫ּכְ לּולתָ יִ ְך‬
‫לֶ כְ ּתֵ ְך ַאחֲ רַ י ּבַ ִּמדְ ּבָ ר‬
‫ּבְ אֶ רֶ ץ ֹלא זְ רּועָ ה‪:‬‬
‫‪15‬‬
‫ל ְי ָ‬
‫ל‬
‫ִ‬
‫ד‬
‫י‬
‫ם‬
‫בס”ד‬
‫עלון מיוחד לילדים‬
‫חנוכה שמח‬
‫פרשת‬
‫מקץ‬
‫בראשית‬
‫ַמה ַב ָפ ָר ָש‬
‫שמות‬
‫ויקרא‬
‫דברים‬
‫במדבר‬
‫ּיֵ ׁש ָל ֶכם ֻּמ ָּׂשג?‬
‫ה?‬
‫אלעזר החשמונאי‬
‫מחמשת בני מתתיהו החשמונאי ואחיו‬
‫של יהודה המכבי‪ .‬בספר החשמונאים‬
‫מסופר על מות הגבורה שלו‪ :‬באחד‬
‫הקרבות הוא ראה שאחד הפילים‪,‬‬
‫שהיו מעין "חיל השריון" של היוונים‬
‫באותם הימים‪ ,‬מקושט יותר מאחרים‪.‬‬
‫ושיער שהמפקד עליו‪ ,‬אלעזר רץ ותקע‬
‫את חניתו בפיל אשר נפל עליו וקבר‬
‫אותו תחתיו‪.‬‬
‫ּפַ רְ ע ֹה חָ לַ ם ְּׁשנֵי חֲ לו ֹמו ֹת‪ּ .‬בָ רִ אׁשו ֹן הּוא רָ ָאה ֶׁשבַ ע ּפָ רו ֹת יָפו ֹת ּובְ רִ יאו ֹת אֲ ֶׁשר נִ בְ לְ עּו‬
‫עַ ל יְ דֵ י ֶׁשבַ ע ּפָ רו ֹת ּדַ ּקו ֹת‪ּ .‬בַ ֵּׁשנִ י הּוא רָ ָאה ֶׁשבַ ע ִׁשּבֳלִ ים יָפו ֹת אֲ ֶׁשר נִ בְ לְ עּו עַ ל יְ דֵ י ֶׁשבַ ע‬
‫ּומ ְסּכְ נו ֹת‪.‬‬
‫ִׁשּבֳלִ ים ּדַ ּקו ֹת ִ‬
‫ַׂשר הַ ּמַ ְׁש ִקים ִסּפֵ ר לְ פַ רְ ע ֹה עַ ל ּכִ ְׁשרו ֹנו ֹ ֶׁשל יו ֹסֵ ף לִ פְ ּת ֹר חֲ לו ֹמו ֹת וְ יו ֹסֵ ף הֻ בְ הַ ל לְ בֵ ית‬
‫ּפַ רְ ע ֹה‪ּ( .‬בְ מֶ ֶׁשְך ְׁשנָתַ יִ ם ַׂשר הַ ּמַ ְׁש ִקים ֹלא זָכַ ר אֶ ת יו ֹסֵ ף‪ ,‬אֲ בָ ל ּכַ אֲ ֶׁשר ִהּגִ יעַ הָ עֵ ת ֶׁשה'‬
‫קָ בַ ע ֶׁשּיו ֹסֵ ף יִ ְׁשּתַ ְחרֵ ר‪ ,‬הַ ּדָ בָ ר קָ רָ ה ּבִ ְמ ִהירּות רַ ּבָ ה‪ -‬יְ ׁשּועַ ת ה' ּכְ הֶ רֶ ף עַ יִ ן!)‪ .‬יו ֹסֵ ף‬
‫ִה ְסּבִ יר לְ פַ רְ ע ֹה ּכִ י יִ ְהיּו ֶׁשבַ ע ְׁשנו ֹת ׂש ֹבַ ע ּבְ ִמ ְצרַ יִ ם ּולְ ַאחַ ר ִמּכֵ ן יָבו ֹאּו ֶׁשבַ ע ְׁשנו ֹת רָ עָ ב‬
‫ּכָ ל ּכָ ְך קָ ׁשו ֹת‪ֶׁ ,‬ש ְּׁשנו ֹת הַ ׂשו ֹבַ ע יִ ָּׁשכְ חּו‪ .‬יו ֹסֵ ף ִה ְמלִ יץ לְ פַ רְ ע ֹה לְ מַ ּנו ֹת ָאדָ ם ֶׁשּיֶאֱ ג ֹר‬
‫ַאחסֶ ן מָ זו ֹן ּבִ ְׁשנו ֹת הַ ׂשו ֹבַ ע ּכְ דֵ י ֶׁשהֵ ם יִ ָּׁש ְמרּו לִ ְׁשנו ֹת הָ רָ עָ ב‪.‬‬
‫וְ יְ ְ‬
‫ּומּנָה או ֹתו ֹ ִמ ְׁשנֶה לַ ּמֶ לֶ ְך‪.‬‬
‫ּפַ רְ ע ֹה ִה ְתרַ ֵּׁשם מֵ חָ כְ מָ תו ֹ ֶׁשל יו ֹסֵ ף ִ‬
‫יו ֹסֵ ף צָ בַ ר מָ זו ֹן רַ ב ּבִ ְׁשנו ֹת הַ ׂשו ֹבַ ע ּוכְ ֶׁשהָ רָ עָ ב הֵ חֵ ל ּבָ אּו ִמּכ ֹל ִמ ְצרַ יִ ם ּומֵ הָ ָארָ צו ֹת סָ בִ יב‬
‫לִ ְקנו ֹת מָ זו ֹן‪.‬‬
‫(מּלְ בַ ד ּבִ נְ י ִָמין) "לִ ְׁשּב ֹר ּבָ ר" ּבְ ִמ ְצרַ יִ ם‪ .‬יו ֹסֵ ף זִ הָ ה או ֹתָ ם וְ הֶ אֱ ִׁשים‬
‫ַי ֲעק ֹב ָׁשלַ ח אֶ ת ּבָ נָיו ִ‬
‫ַאחים ֹלא ִהּכִ ירּו אֶ ת יו ֹסֵ ף‪ ,‬וְ הֵ ם ִהכְ ִחיׁשּו אֶ ת הַ הַ אֲ ָׁשמָ ה‬
‫או ֹתָ ם ּכִ י הֵ ם ְמרַ ּגְ לִ ים‪ .‬הָ ִ‬
‫וְ ִסּפְ רּו עַ ל אֲ בִ יהֶ ם וְ הָ ָאח אֲ ֶׁשר נו ֹתַ ר ּבְ אֶ רֶ ץ ּכְ נַעַ ן‪ .‬יו ֹסֵ ף ָאמַ ר ֶׁשהּוא ֹלא מַ אֲ ִמין לְ דִ בְ רֵ יהֶ ם‬
‫וְ רַ ק ִאם יָבִ יאּו אֶ ת הָ ָאח הַ ּקָ טָ ן הּוא יֵדַ ע ֶׁשהֵ ם ֹלא ְמרַ ּגְ לִ ים‪ .‬הּוא ִה ְׁש ִאיר אֶ ְצלו ֹ אֶ ת‬
‫ַאחים הֵ בִ ינּו ֶׁשהַ ּצָ רָ ה הַ ּז ֹאת‬
‫ַאחים וְ ָׁשלַ ח אֶ ת הָ אֲ חֵ רִ ים לְ הָ בִ יא אֶ ת ּבִ נְ י ִָמין‪ .‬הָ ִ‬
‫אֶ חָ ד הָ ִ‬
‫ּבָ ָאה עֲלֵ יהֶ ם ּבִ גְ לַ ל הָ עָ וֶל ֶׁשהֵ ם עָ ׂשּו לְ יו ֹסֵ ף‪ּ .‬בְ ׁשּובָ ם לְ ַי ֲעק ֹב אֲ בִ יהֶ ם‪ ,‬הֵ ם ּגִ ּלּו ֶׁשהַ ּכֶ סֶ ף‬
‫הּוׁשב ּבְ תו ְֹך הַ ַּׂש ִּקים ֶׁשּלָ הֶ ם‪ּ .‬בַ הַ ְתחָ לָ ה‪ַ ,‬י ֲעק ֹב סֵ ירַ ב לִ ְׁשֹלחַ אֶ ת ּבִ נְ י ִָמין‪ ,‬אֲ בָ ל‬
‫ַ‬
‫ֶׁשּלָ הֶ ם‬
‫ּכַ אֲ ֶׁשר הָ רָ עָ ב ִהכְ ּבִ יד הּוא ִה ְסּכִ ים‪.‬‬
‫ַאחים מֵ הַ ּכֶ סֶ ף ֶׁשהֵ ם מָ ְצאּו ּבַ ַּׂשּקֵ יהֶ ם‪ ,‬וְ הֶ אֱ כִ יל או ֹתָ ם‪.‬‬
‫יו ֹסֵ ף ִהרְ ּגִ יעַ אֶ ת ּדַ אֲ גַת הָ ִ‬
‫ּכַ אֲ ֶׁשר הֵ ם י ְָצאּו ּבְ דַ רְ ּכָ ם לְ אֶ רֶ ץ ּכְ נַעַ ן (עִ ם ּבִ נְ י ִָמין וְ עִ ם הָ ָאח ֶׁשּיו ֹסֵ ף ִה ְׁש ִאיר אֶ ְצלו ֹ‬
‫ַאחים נֶעֶ ְצרּו ּבַ ּדֶ רֶ ְך וְ כַ אֲ ֶׁשר הַ ּגָבִ יעַ‬
‫ּבְ ִמ ְצרַ יִ ם)‪ּ ,‬גְ בִ יעַ יו ֹסֵ ף הֻ כְ נַס לְ ַׂשּקו ֹ ֶׁשל ּבִ נְ י ִָמין‪ .‬הָ ִ‬
‫ַאמּתַ חַ ת ּבִ נְ י ִָמין ּכֻּלָ ם נִ לְ ְקחּו לְ בֵ ית יו ֹסֵ ף‪ָׁ .‬שם יו ֹסֵ ף הו ֹדִ יעַ לָ הֶ ם ֶׁשּבִ נְ י ִָמין חַ ּיָב‬
‫נִ ְמצָ א ּבְ ְ‬
‫ַאחים יְ כו ֹלִ ים לָ ׁשּוב לְ אֶ רֶ ץ כְ נַעַ ן‪.‬‬
‫ּוׁשַאר הָ ִ‬
‫לְ ִה ָּׁשאֵ ר ּבִ גְ לַ ל ֶׁשהּוא ָּגנַב אֶ ת הַ ּגָבִ יעַ ‪ְ ,‬‬
‫שבת שלום! מאת הרב צבי האריס (‪)http://halachayomit.com/rabas.html‬‬
‫זכות הלימוד בעלון השבת‬
‫מוקדשת להצלחת‬
‫חתן בר המצוה‪:‬‬
‫קלמן נתנאל מלבר‬
‫הי"ו‬
‫ולהצלחת כל משפחת‬
‫מלבר הי"ו‬
‫בברכת פרנסה טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪ ,‬אכי”ר‪.‬‬
‫למה משחקים בסביבון בחנוכה?‬
‫היוונים אסרו ללמוד תורה‪ ,‬והיהודים‬
‫למדו תורה בסתר‪ .‬כדי שהיוונים לא‬
‫יגלו זאת היו התלמידים מחזיקים‬
‫בידיהם סביבונים לשם הסוואה‪.‬‬
‫הסביבון הומצא לפני המון שנים‬
‫והוא נקרא אז בשמות שונים‪ :‬כירכר‪,‬‬
‫פרפרה‪ ,‬גלילון‪ ,‬דרייעדל‪ ,‬חזרזר‪,‬‬
‫סבסב‪ .‬לפני כ‪ 70-‬שנה ‪ ,‬איתמר‪ ,‬בנו של‬
‫אליעזר בן יהודה המציא את המילה‬
‫סביבון כשהיה בגיל ‪!5‬‬
‫מערכת 'משכן שילה'‬
‫‪052-84-67-104 • 054-95-70-777‬‬
‫להפצה ולפרסומים תורניים בלבד‬
‫‪052-84-67-104‬‬
‫זכות הלימוד בעלון השבת‬
‫מוקדשת לעילוי נשמת‪:‬‬
‫זכות הלימוד בעלון השבת‬
‫מוקדשת להצלחת‪:‬‬
‫זכות הלימוד בעלון השבת‬
‫מוקדשת לעילוי נשמת‪:‬‬
‫אברהם ביטון‬
‫בן אסתר ז"ל‬
‫ומאיר מאור גנון‬
‫בן אסתר ז"ל‬
‫משפחת פרידמן‬
‫הי"ו‬
‫יעקב בן עדה פלפל ז"ל‬
‫בברכת פרנסה טובה‪,‬‬
‫בריאות איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם יתגשמו‬
‫לטובה‪ ,‬אכי”ר‪.‬‬
‫ולהצלחת משפחת פלג‬
‫הי"ו‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫כל הזכויות שמורות לבורא עולם! הרוצה להעתיק‪ ,‬לשכפל‪ ,‬לצלם‪ ,‬להדפיס או להעזר בתוכן העלון‪,‬‬
‫מורשה לעשות כן ובלבד שיעשה זאת לזיכוי הרבים ולשם שמיים‪ ,‬ולא למטרת רוַ ח!‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫בברכת פרנסה טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪ ,‬אכי”ר‪.‬‬