עלון משכן שילה פרשת "תולדות"

‫בס”ד‬
‫וְ נַ ֲעֹלז ְּב ִד ְב ֵרי ַת ְלמּוד תו ָר ֶתָך ּו ִמ ְצו‬
‫ֶתיָך וְ ֻחּקו ֶתיָך ְלעו ָלם וָ ֶעד”‬
‫ש ַמח‬
‫“וְ נִ ְ ֹ‬
‫(ע”ר)‬
‫לזכות שילה סעידי הי”ו ולהצלחתו ברוחניות ובגשמיות‪.‬‬
‫עונג שבת אמיתי!‬
‫גיליון ‪319‬‬
‫בנשיאות כ”ק המרא דאתרא‪-‬גן יבנה‬
‫העלון התורני של גן‪-‬יבנה והסביבה בסיוע עמותות “תורה וחסד” ו”עטרת יהודה” הרה”ג משומר צוברי שליט”א‬
‫חשוב לזכור!‬
‫בּוע‬
‫ָר ַעיֹון ִמ ָּפ ָר ַׁשת ַה ָּׁש ַ‬
‫ברכת הלבנה ליל חמישי‬
‫(יום רביעי בערב)‪.‬‬
‫הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א‪ ,‬ראש מוסדות "שובה ישראל"‬
‫" ַוּיֶחֱ רַ ד יִ צְ חָ ק חֲ רָ דָ ה ּגְ ד ֹלָ ה עַ ד‬
‫ְמא ֹד ַוּי ֹאמֶ ר ִמי אֵ פו ֹא הּוא הַ ּצָ ד‬
‫צַ יִ ד ַוּיָבֵ א לִ י ָוא ֹכַ ל ִמּכ ֹל ּבְ ֶטרֶ ם‬
‫ּתָ בו ֹא וָאֲ בָ רְ כֵ הּו"‬
‫מובא במדרש תנחומא‪ ,‬יצחק‬
‫אבינו חרד שתי חרדות‪ :‬חרדה‬
‫אחת‪ ,‬בשעה שהיה על גבי המזבח‬
‫כשהיה עומד לשחיטה‪ ,‬וחרדה‬
‫שנייה‪ ,‬כשנכנס עשיו לקחת את‬
‫הברכות לאחר שיעקב לקח אותם כבר‪ .‬ואיני יודע‬
‫איזה חרדה הייתה יותר גדולה‪ ,‬על גבי המזבח או‬
‫בשעה שנכנס עשו? אך ממה שנאמר פה אצל עשו‬
‫"ויחרד חרדה גדולה עד מאוד" אתה יודע שחרדה זו‬
‫הייתה גדולה מחרדת יצחק על גבי המזבח‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬צריך להבין שהרי כל אשר ישמע על עקדת‬
‫יצחק יזדעזע זעזוע גדול‪ .‬יצחק אבינו‪ ,‬בן יחיד‬
‫של שרה שנולד בגיל מבוגר‪ ,‬אחרי ניסים ונפלאות‬
‫מרובים‪ ,‬גדל בקדושה וטהרה בבית אביו ואמו‪ ,‬אמו‬
‫שמרה עליו מכל משמר‪ ,‬מגיע לגיל ‪ 37‬ויודע את‬
‫ההבטחה שהבטיח הקב"ה לאביו אברהם זמן מועט‬
‫לפני כן‪" ,‬כי ביצחק יקרא לך זרע"‪ ,‬ורואה איך עוד‬
‫כמה רגעים שוחטים ומקריבים אותו קורבן ורואה‬
‫את כל אשר לאביו ברוחניות ובגשמיות‪ ,‬עומד הכל‬
‫לילך לישמעאל אחיו‪ ,‬אשר ישמעאל לא הולך בדרך‬
‫ה'‪ ,‬כדברי חז"ל‪" :‬ותרא שרה את בן הגר המצרית‬
‫אשר ילדה לאברהם מצחק"‪' ,‬מצחק' הכוונה עובד‬
‫עבודה זרה‪ ,‬חי חיי ליצנות וצחוק וקלות ראש‪ ,‬וודאי‬
‫שזו חרדה גדולה ביותר‪ ,‬חרדה פרטית וכן חרדה‬
‫לכלל‪ ,‬אך חז"ל אומרים לנו חרדת יצחק יותר גדולה‬
‫מזאת הייתה‪ ,‬חרדת הרגע שעשו נכנס לפני יצחק‪.‬‬
‫ונקשה‪ ,‬מה כל כך היה קשה לו ברגע זה? אלא כל עוד‬
‫מאמינים באדם וסומכים עליו‪ ,‬ובוודאי אם נותנים‬
‫בידו דברים רוחניים וכן‪ ,‬דברים גשמיים ובטוחים‬
‫שהולך בדרך טובה‪ ,‬הנפש בנויה בהבנה מסוימת‬
‫כלפי האדם שחושבים טוב עליו‪ ,‬אך ברגע שמבינים‬
‫שכל השנים האדם חי בטעות ולידו חי אדם שקרן‪,‬‬
‫גנב‪ ,‬וגזלן‪ ,‬נואף וחסר לב‪ ,‬השבר של הנפש הוא שבר‬
‫קשה ביותר והחרדה היא חרדה גדולה‪ ,‬אשר קשה‬
‫לשאת אותה ולכן‪ ,‬יצחק אבינו‪ ,‬כל חייו האמין‬
‫שעשו צדיק וחסיד‪ ,‬היה שואל אותו שאלות‪ ,‬איך‬
‫מעשרים את התבן‪ ,‬את המלח‪ ,‬ליד יצחק היה נוהג‬
‫כצדיק יסוד עולם‪ ,‬אך כשהיה יוצא‪ ,‬היה רוצח‪,‬‬
‫גונב‪ ,‬משקר‪ ,‬מלסטם את הבריות‪ ,‬מספר לכולם אני‬
‫עושה כיבוד אב ואם אני משמש את אבי בכוח זה‬
‫היה מוסיף חטא על פשע לכן‪ ,‬חרדת יצחק אבינו‪,‬‬
‫הייתה חרדה כל כך קשה‪ ,‬יותר מחרדת העקדה‪,‬‬
‫הכאב של הבגידה באמון‪ ,‬של לקיחת התמימות‪,‬‬
‫היושר והאמת‪ ,‬שנתנו ביד האדם וההשתמשות שלו‬
‫לצרכיו האישיים ולרוע מעללים‪ ,‬היא קשה ביותר‪.‬‬
‫אך אדם אשר חושב להשיג את השגותיו במרמה‪,‬‬
‫בצביעות‪ ,‬בשאלות איך מעשרים את התבן והמלח‪,‬‬
‫יכול תקופה מסוימת להצליח‪ ,‬כביכול בדרכו‪ ,‬אך‬
‫לבסוף מאבד ומפסיד את כל עולמו‪ ,‬כפי שעשו איבד‬
‫את כל עולמו‪ ,‬איבד את הבכורה‪ ,‬איבד את הברכות‬
‫ולדורי דורות עשו הוא סמל של רוע‪ ,‬סמל של תאווה‬
‫סמל של שקר וחוסר יושר‪.‬‬
‫האדם לא יודע מה יעמוד עימו‪ ,‬אדם לא יודע מה‬
‫יתפתח עם בני משפחתו‪ ,‬מעשה טוב אחד יכול‬
‫להצילו‪ ,‬מדברים חמורים וקשים‪.‬‬
‫שמענו מעשה של מו"ר זקני‪ ,‬רבנו מאיר אבוחצירא‬
‫זצוק"ל‪ ,‬אשר באחד הימים נסע לעיר אחרת מעירנו‬
‫אשדוד ובדרך נסעה לפניהם משאית‪ ,‬אשר הייתה‬
‫מעבירה משקאות ממקום למקום‪ ,‬ביקש רבי מאיר‬
‫מהנהג לעצור את המשאית ולבקש מבעל המשאית‬
‫שתיה לשתות‪ .‬בעל המשאית‪ ,‬אשר לא הכיר ולא‬
‫ידע במה מדובר‪ ,‬כעס כעס גדול ואמר‪ :‬כל אדם‬
‫שירצה שתיה בכביש‪ ,‬יעצור אותי לבקש שתיה?!‬
‫המשיך את דרכו רבי מאיר‪ ,‬ביקש מהנהג להמשיך‬
‫ולעצור אותו שוב ולבקש ממנו‪ ,‬פעם נוספת‪ ,‬שתיה‬
‫לשתות‪ ,‬אך שוב האדם זעם וכעס‪ ,‬מדוע עוצרים‬
‫אותו ומבקשים ממנו כך שתיה‪ ,‬כשראה רבי מאיר‬
‫שאדם זה קשה בדעתו‪ ,‬הניחו לו והמשיכו בנסיעה‪.‬‬
‫אחרי נסיעה של יותר מחצי שעה מצאו וראו משאית‬
‫שהתהפכה ואנשים רבים סביבה ובצער ויגון‬
‫מדברים‪ ,‬שבעל המשאית נהרג בתאונה‪ .‬עמד רבי‬
‫מאיר בדמעות ואמר לנהג‪ ,‬ראיתי את מלאך המוות‬
‫מרקד על המשאית‪ ,‬אם היה עושה חסד עימנו ונותן‬
‫לנו לשתות‪ ,‬היה מקרר במים האלו את האש‪ ,‬של‬
‫מלאך המוות‪.‬‬
‫בעז"ה‪ ,‬במעשים טובים‪ ,‬נשפיע שפע מרובה על‬
‫כל בני קהילתנו הקדושה במעשים טובים בחסד‬
‫וברחמים‪.‬‬
‫ויהי רצון שנזכה לגאולה שלמה בקרוב‪.‬‬
‫פרשת תולדות‬
‫ַה ְפ ָט ָרה ‪“ :‬משא דבר”‬
‫ג' כסלו התשע"ג‬
‫מעׂשר שני‬
‫ְׁשנַ ת ֵ‬
‫יטה‬
‫ָׁשנַ ה חמישית ַל ְׁש ִמ ָ‬
‫ירושלים‬
‫ת”א‬
‫חיפה‬
‫ב”ש‬
‫זמני השבוע‬
‫הזמנים עפ”י דעתו של מרן הרה”ג עובדיה יוסף שליט”א‬
‫שהובאו בלוח אורח חיים המדוייק (אופק ת”א)‬
‫עלות השחר‬
‫‪5:07‬‬
‫‪5:13‬‬
‫זמן טלית ותפילין‬
‫‪5:14‬‬
‫‪6:18‬‬
‫‪5:20‬‬
‫‪6:23‬‬
‫הנץ החמה‬
‫סוף זמן ק”ש (מג”א) ‪8:20 8:16‬‬
‫חצות יום ולילה‬
‫‪11:27 11:26‬‬
‫שקיעה‬
‫‪16:38 16:40‬‬
‫‪16:51 16:53‬‬
‫צאת הכוכבים‬
‫שבת שלום!‬
‫זכות הלימוד בעלון השבת מוקדשת לעילוי נשמת‪:‬‬
‫העלון מופץ בכ‪ 1500-‬עותקים בגן יבנה והסביבה‪.‬‬
‫העלון ללא פרסומות וללא מטרות רווח‪.‬‬
‫צוות של יותר מ‪ 20-‬מתנדבים עמל מידי שבוע‬
‫להפצתו‪.‬‬
‫חיים יעקובי בן משה ורומיה ז"ל‬
‫נפטר בה' כסלו תשע"ב‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫עצתנו היא לשמור את הגיליון גם לימות החול‪,‬‬
‫ולקרוא בו בכל זמן פנוי אפשרי וכך לקיים את‬
‫מאמר חז”ל‪“ :‬ונהגה בהם יומם ולילה”‬
‫ולרפואת יעקב ושולמית יעקובי הי"ו‬
‫‪052-84-67-104 • 054-95-70-777‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪17:49‬‬
‫‪17:45‬‬
‫‪17:45‬‬
‫‪17:49‬‬
‫ד' כסלו עד י' כסלו (לפי שעון חורף)‬
‫ההקדשה המרכזית‬
‫מערכת העלון‬
‫כניסת‬
‫השבת‬
‫‪16:24‬‬
‫‪16:21‬‬
‫‪16:21‬‬
‫‪16:24‬‬
‫יציאת‬
‫השבת‬
‫‪17:15‬‬
‫‪17:12‬‬
‫‪17:11‬‬
‫‪17:15‬‬
‫ר”ת‬
‫הקב"ה ישלח להם רפואה שלימה‪.‬‬
‫שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬
‫נא לא לעיין בזמן התפילה! גבאי בית הכנסת – נא לחלק את העלונים בגמר התפילה‪ .‬תודה‬
‫האתר תורני ‘משכן שילה’‬
‫‪www.mishkanshilo.net‬‬
‫בקשה לקבלה במייל זמני תפילות‬
‫שיעורי תורה צפייה בעלונים קודמים‬
‫מאמרים תורניים הודעות ועדכונים‬
‫“ּו ַמ‬
‫ְצ ִּדי ֵ‬
‫ַּכּכ קי ָה‬
‫ַ‬
‫ר‬
‫ּ‬
‫ִ‬
‫ב‬
‫ֹו ָכ ִבים ים‬
‫ְל‬
‫עֹו ָל‬
‫ם וָ ֶעד”‬
‫אברהם פנחס‬
‫אזולאי‬
‫ומשפחתו הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫עדנה‬
‫אסטיוקר‬
‫ומשפחתה הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫יהודה‬
‫כבתי‬
‫ומשפחתו הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫עידו ויערה‬
‫חדד הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫הדריאל‬
‫שמעוני‬
‫ומשפחתו הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫אלעזר‬
‫דנין‬
‫ומשפחתו הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫שמעון ונינט‬
‫דיין‬
‫ומשפחתם הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫“וְ‬
‫ָהיּו ֵע‬
‫ינֶ יָך‬
‫ֹראֹו‬
‫ת ֶא‬
‫ת‬
‫מ‬
‫ֹו ֶריָך”‬
‫סיפור לשבת‬
‫אבא!! סלח נא לי!‬
‫שולמית הייתה הבת הקטנה במשפחה דתית בניו ‪ -‬יורק‪.‬‬
‫הוריה העניקו לה הכל מכל‪ ,‬בשמחה ובאושר‪ .‬עבורם היא‬
‫הייתה המושלמת ביותר‪ ,‬ה"פרח" של המשפחה‪ .‬בגיל‬
‫שבע עשרה‪ ,‬כשאמה כבר לא הייתה בחיים נכנסה בה רוח‬
‫שטות נערית שגרמה לה להתמרד‪" .‬אבא‪ ,‬ביום ראשון‬
‫הבא‪ ,‬אני יוצאת לטיול בהודו עם עוד כמה חברות!" אביה‬
‫נדהם‪" :‬להודו‪ ,‬לשם מה? מה יש לך לחפש שם?" והיא‬
‫בשלה‪" :‬אבא‪ ,‬זה סגור‪ ,‬חבל על הזמן‪ ,‬אני נוסעת ואצטרך‬
‫הרבה כסף!" "לפחות תגידי בעזרת השם‪ "...‬הוא רטן‪.‬‬
‫באנחה כבדה הוא קם מהשולחן והצטער שאשתו כבר לא‬
‫בחיים‪ .‬אולי האם הייתה מבינה מה‬
‫מסתתר בליבה של בתו‪.‬‬
‫ספוגות הדם והדמעות‪ ,‬הניחה את ראשה על אבני הכותל‬
‫והחלה לבכות‪....‬על העבר‪ ....‬על ההווה‪ .....‬ועל העתיד‬
‫הלוטה בערפל‪.‬‬
‫מעל לכל בכתה על כך שציערה כל כך את אביה היקר‬
‫לה מכל‪ .‬היוכל פעם לסלוח לה? התוכל היא לסלוח‬
‫לעצמה? דמעותיה זלגו ללא הפוגה‪ .‬אישה שעמדה‬
‫לצידה והבחינה בכך‪ ,‬הציעה לה לכתוב על פתק את כל‬
‫מה שמעיק עליה‪ ,‬ולהניח בין אבני הכותל‪ .‬ואכן‪ ,‬שולי‬
‫התיישבה וכך כתבה‪" :‬אבא‪ ,‬אני כאן בירושלים עיר‬
‫הקודש‪ .‬ליד הכותל המערבי‪ .‬אם‬
‫נשמתך רואה אותי מלמעלה‪ ,‬אני‬
‫מבקשת ממך‪ ,‬אבא'לה יקר‪ :‬אנא!‬
‫סלח לי! לא התכוונתי להכאיב לך‪.‬‬
‫"אני רוצה לנסוע לישראל‪,‬‬
‫אני מבטיחה לחזור בתשובה וללכת‬
‫להתפלל להשם!" – אמרה‬
‫בדרך של אמא ושלך‪ .‬התוכל לסלוח‬
‫לחברתה‪" .‬ובהודו לא תוכלי‬
‫לי פעם אבא? מבתך האוהבת לעד‪,‬‬
‫להתפלל?" "בהודו?! אני שונאת שולמית"‪.‬‬
‫בטרם עלתה למטוס‪ ,‬בשדה‬
‫התעופה ניסה האב להבינה‪.‬‬
‫"שולי!" – קרא בקול נשבר –‬
‫"שולה'לה‪ ,‬תגידי את האמת‪ ,‬מה‬
‫בחורה דתית מחפשת בהודו?!"‬
‫לתדהמתו אמרה לו‪" :‬אבא‪ ,‬אינני את הודו‪ ,‬שונאת את האלילים‬
‫גל חדש של דמעות שטף את פניה‪.‬‬
‫דתיה! אני נוסעת לחפש את ה'אמת'‬
‫פה! אני לא רוצה לראות את‬
‫אך כעת היא הרגישה הרבה יותר‬
‫אצל הבודהיזם‪ "...‬אביה לא האמין‬
‫המקום הזה יותר!"‬
‫טוב‪ .‬שולי חיפשה מקום בין אבני‬
‫למשמע אוזניו‪" :‬את? בודהיזם?‬
‫הכותל להניח את הפתק‪ ,‬אך בכל‬
‫השתגעת לגמרי או שזו בדיחה?"‬
‫פעם שניסתה‪ ,‬הפתק נפל כאומר‬
‫שולי בפנים מאובנות השיבה‪" :‬לא‬
‫אבא‪ ,‬אני רצינית‪ ,‬אני מקווה שתסלח לי"‪ .‬פניו של האב לה‪" :‬סליחה‪ ,‬אין כאן מקום עבורך‪ ...‬היא פחדה שאולי‬
‫האדימו מכעס‪" .‬לסלוח לך? אחרי כל מה שנתתי לך‪ ,‬זה סימן משמיים שאביה לא מעוניין‪ ...‬היא החליטה‬
‫אחרי החינוך שאמא זיכרונה לברכה העניקה לך‪ ,‬זאת להתאמץ יותר‪ ,‬לקחה כיסא בסמוך למחיצה‪ ,‬נעמדה‬
‫ה'תודה' שלך? אהבתי אותך עד הרגע הזה‪ ,‬שולמית‪ .‬אך עליו וניסתה להכניס את הפתק קצת יותר בצד של‬
‫אם החלטת לזרוק מאחורייך את כל היקר והחשוב לי הגברים ו‪....‬תודה לא‪-‬ל‪ ,‬היא הצליחה אך‪....‬בכך היא‬
‫בחיים‪ ,‬איני רוצה להכיר בך יותר! לעולם לא אסלח לך!" שיחררה והפילה פתק של מישהו אחר שהיה תחוב‬
‫בדיוק שם‪ .‬היא החליטה להחזיר את אותו הפתק שנפל‬
‫אלו היו המילים האחרונות ששולי שמעה מפי אביה‪ .‬למקומו‪ ,‬ובעת שניגשה להרימו היא הבחינה‪ ,‬שמשהו על‬
‫מאז חלפו שלוש שנים‪ .‬היא הגיעה להודו‪ ,‬עשתה ככל הפתק מבחוץ היה מוכר לה‪ .‬שמה – שולמית – היה כתוב‬
‫העולה על רוחה והחשיבה את חייה אז כמאושרים‪ .‬רק שם שחור על גבי לבן‪.‬‬
‫חבל היה לה‪ ,‬שכך נפרדה מאביה‪ ,‬ועל כך שהוא מתעלם‬
‫מהטלפונים שלה‪ ,‬ואינו מגיב כלל למכתביה‪ .‬יום אחד‪ ,‬שולי הפכה את הדף‪ .‬כתב היד היה מוכר לה‪ .....‬ליבה‬
‫עת ירדה לקנות מצרכים בשוק‪ ,‬פגשה להפתעתה חברה החל להלום בקצב‪ ......‬כולה מרוגשת ונדהמת היא‬
‫משכבר הימים‪ ,‬שלמדה איתה בתיכון בניו – יורק‪ .‬תוך מזהה שזהו כתב ידו של אביה ז"ל‪ ......‬הסקרנות גברה‬
‫כדי הפגישה הלבבית והשמחה‪ ,‬עת החליפו רשמי חוויות על לבטיה‪ .‬היא פתחה את הדף הצהוב הדהוי והמרופט‬
‫ביניהן‪ ,‬הרצינו פני חברתה‪" :‬שולי‪ ,‬הצטערתי כששמעתי ולעיניה הדומעות מהתרגשות נתגלו כל המילים‪:‬‬
‫על אביך‪" "....‬אבי? מה קרה לו?" חברתה הביטה בה כלא "ריבונו של עולם! אנא רחם על שולמית בת רבקה‪ ,‬ביתי‬
‫מאמינה‪" :‬מה זאת אומרת?! אביך נפטר מהתקף לב הצעירה‪ ,‬שנסעה להודו לפני חודשיים‪ .‬תשמור עליה‬
‫חצי שנה לאחר שעזבת‪...‬אמרו שלבו נשבר בגלל שנסעת שתהיה יהודיה נאמנה‪ .‬אם יכולתי‪ ,‬הייתי רוצה לומר‬
‫להודו‪ ,‬לא ידעת?!" מאז ששמעה על אודות פטירתו של לשולי שלי‪ :‬שולי ביתי‪ ,‬אני אוהב אותך! אני סולח לך‬
‫מכל ליבי‪ ,‬ביתי הקטנה‪ .‬כעסתי מאוד כשעזבת‪ ,‬אמרתי‬
‫אביה‪ ,‬תקף אותה בכי ממושך ומשהו קרה לה בתוכה‪.‬‬
‫לך שלעולם לא אסלח לך‪ .‬אך אני נשבע לך שאני סולח‬
‫"אני רוצה לנסוע לישראל‪ ,‬להתפלל להשם!" – אמרה לך מכל ליבי‪ .‬רק אני מתפלל להקב"ה שיחזיר אותך‬
‫לחברתה‪" .‬ובהודו לא תוכלי להתפלל?" "בהודו?! אני בתשובה שלמה‪ ,‬ושתתחתני בבוא היום עם בחור יהודי‬
‫שונאת את הודו‪ ,‬שונאת את האלילים פה! אני לא רוצה ירא שמיים‪ ,‬ושתזכו לגדל ילדים טהורים לחיים של‬
‫לראות את המקום הזה יותר!" בעיניים מלאות דמעות תורה ומצוות‪ .‬מאביך האוהב אותך מאוד מאוד‪ .‬יעקב‬
‫ובקול צרוד מרוב בכי אמרה‪" :‬אני רוצה לנסוע לכותל בן דינה"‪.‬‬
‫המערבי‪ ,‬אני חייבת להתפלל שם‪ ,‬במקום הכי קדוש!"‬
‫שולי עזבה את הודו‪ .‬היא מצאה את עצמה במטוס בדרך שולי התעלפה מיד לאחר קריאת הפתק שנפל אליה‬
‫לישראל‪ ,‬אל המקום המקודש כל כך לעם ישראל‪ .‬היא מבין אבני הכותל‪.....‬והתעוררה לחיים חדשים‪ .‬שולמית‬
‫הגיעה ישירות לכותל המערבי – שריד בית מקדשנו‪ ,‬בת יעקב ורבקה‪ ,‬היא כיום אם לשני ילדים טהורים‪.‬‬
‫שממנו לא זזה השכינה מעולם‪...‬אבל‪ ,‬האם מותר הם זכו להיוולד בטהרה‪ ,‬לאמא צדקת‪ ,‬בעלת תשובה‬
‫לה להתפלל כאן? היא‪ ,‬שעזבה את הדת‪ ,‬היא שגרמה צעירה‪ ,‬שזכתה להקים בית נאמן בישראל‪ ,‬בית של תורה‬
‫בנסיעתה להודו למות אביה היקר‪...‬בהיסוס ובהתרגשות ומצוות‪ ,‬בדיוק כפי שרצה והתפלל עליה אביה ז"ל‪ .‬הם‬
‫רבה התקרבה אל הכותל‪ .‬ליטפה את אבניו הטהורות‪ ,‬חיים כיום באחת משכונותיה של ירושלים‪.‬‬
‫הרה”ג יוסף צוברי‬
‫זצוק”ל‬
‫הרה”ג יצחק כדורי‬
‫זצוק”ל‬
‫הרה”ג‬
‫יוסף משולם‬
‫זצוק”ל‬
‫האדמו”ר מנדבורנא‬
‫– הרה”ג יעקב ישכר‬
‫בער רוזנבוים זצוק”ל‬
‫הרה”ג ישראל‬
‫אבוחצירא‪-‬בבא‬
‫סאלי זצוק”ל‬
‫הרה”ג יהודה‬
‫צדקה‬
‫זצוק”ל‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫ּכִ י אֶ ְׁש ְמרָ ה ַׁשּבָ ת‬
‫ּכִ י אֶ ְׁש ְמרָ ה ַׁשּבָ ת אֵ ל יִ ְׁש ְמרֵ נִ י‪ .‬או ֹת ִהיא לְ עו ֹלְ מֵ י עַ ד ּבֵ ינו ֹ ּובֵ ינִ י‪:‬‬
‫ָאסּור ְמצ ֹא חֵ פֶ ץ עֲׂשו ֹת ּדְ רָ כִ ים‪ּ .‬גַם ִמּלְ דַ ּבֵ ר ּבו ֹ ּדִ בְ רֵ י ְמלָ כִ ים‪.‬‬
‫ּותחַ ּכְ מֵ נִ י‪:‬‬
‫ּדִ בְ רֵ י ְסחו ֹרָ ה או ֹ דִ בְ רֵ י ְצרָ כִ ים‪ .‬אֶ ְהּגֶה ּבְ תו ֹרַ ת אֵ ל ְ‬
‫ּבו ֹ אֶ ְמצְ ָאה תָ ִמיד נו ֹחַ לְ נ ְַפ ִׁשי‪ִ .‬הּנֵה לְ דו ֹר רִ אׁשו ֹן נָתַ ן ְקדו ִֹׁשי‪.‬‬
‫מו ֹפֵ ת ּבְ תֵ ת לֶ חֶ ם ִמ ְׁשנֶה ּבַ ִּׁש ִּׁשי‪ּ .‬כָ כָ ה ּבְ כָ ל ִׁש ִּׁשי יַכְ ּפִ יל ְמזו ֹנִ י‪:‬‬
‫רָ ַׁשם ּבְ דַ ת הָ אֵ ל ח ֹק אֶ ל ְס ָגנָיו‪ּ .‬בו ֹ לַ ֲער ְֹך לֶ חֶ ם ּפָ נִ ים לְ פָ נָיו‪.‬‬
‫עַ ל ּכֵ ן לְ ִה ְתעַ ּנו ֹת ּבו ֹ עַ ל ּפִ י נְ בוֹנָיו‪ָ .‬אסּור לְ בַ ד ִמּיו ֹם ּכִ ּפּור ֲעו ֹנִ י‪:‬‬
‫עָ זְ רֵ נִ י אֵ ל חַ י‬
‫הּוא יו ֹם ְמכֻּבָ ד הּוא יו ֹם ּתַ עֲנּוגִ ים‪ .‬לֶ חֶ ם‬
‫וְ יַיִ ן טו ֹב ּבָ ָׂשר וְ דָ גִ ים‪ .‬הַ ְּׂשמֵ ִחים ּבו ֹ הֵ ם‪,‬‬
‫ִׂש ְמחָ ה מַ ִּׂשיגִ ים‪ּ .‬כִ י יו ֹם ְׂשמָ חו ֹת הּוא‬
‫ּות ַׂש ְּמחֵ נִ י‪:‬‬
‫ְ‬
‫מֵ חֵ ל ְמלָ אכָ ה ּבו ֹ סו ֹפו ֹ לְ הַ כְ רִ ית‪ .‬עַ ל ּכֵ ן‬
‫אֲ כַ ּבֵ ס ּבו ֹ לִ ּבִ י ּכְ בו ֹרִ ית‪ .‬אֶ ְתּפַ ּלְ לָ ה לאֶ ל‬
‫עַ רְ בִ ית וְ ַׁשחֲ רִ ית‪ .‬מּוסָ ף וְ גַם ִמנְ חָ ה הּוא‬
‫ַי ֲענֵנִ י‪:‬‬
‫עָ זְ רֵ נִ י אֵ ל חַ י לְ הַ כְ נִ יעַ ‪ .‬אֶ ת יֵצֶ ר הַ ְמפַ ּתֶ ה הַ ּמֵ רִ יעַ ‪.‬‬
‫ִמּבִ לְ ְּתָך אֵ ין מו ִֹשיעַ לְ הו ִֹׁשיעֵ נִ י‪:‬‬
‫בּתי ִמחֶ ְט ִאי ּומַ עֲלִ י‪:‬‬
‫ּדַ לתֵ י ְּתׁשּובָ ה חַ י ְּפתַ ח לִ י‪ּ .‬כִ י ַׁש ִ‬
‫אָ ּנָא צּורִ י ְׁשמַ ע קו ֹלִ י מַ הֵ ר ֲענֵנִ י‪.‬‬
‫או ֹדֶ ה עֲלֵ י פְ ָׁשעַ י‪ .‬אַ ּתָ ה ִת ָּׂשא ֲעו ֹנִ י‪:‬‬
‫ׁשּוטה‪ .‬לְ קַ ּבֵ ל אֶ ת נֶפֶ ׁש הַ ִּמ ְתחָ רְ טָ ה‪:‬‬
‫סו ֹד יְ ִמינְ ָך הַ ְּפ ָ‬
‫וְ ֹלא תו ִֹסיף ּתֶ חֱ טָ א‪ .‬אֵ לֶ יָך קו ֹנִ י‪.‬‬
‫הַ רְ חֵ ק נָא מֵ עָ לֶ יהָ ‪ .‬חֶ בְ רַ ת ּכַ ת הַ ְּצפו ֹנִ י‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫“ּו ַמ ְצ ִּ‬
‫די ֵקי‬
‫ַּכּכֹו ָכ ָה ַר‬
‫ּ‬
‫ִ‬
‫ב‬
‫י‬
‫ִבים ם‬
‫ְלעֹו‬
‫ָלם וָ‬
‫בּוע‬
‫ִמ ְּפנִ ינֵ י ָּפ ָר ַשׁת ַה ָׁש ַ‬
‫ֶעד”‬
‫משפחת‬
‫שמעוני‬
‫הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫משפחת‬
‫מגידי‬
‫הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫משפחת‬
‫יפרח‬
‫הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫משפחת‬
‫אלקובי‬
‫הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫מתוך הספר “בני ציון” לר' משה מזרחי שליט"א‬
‫"וַּיִ ְתרֹצֲצּו הַ ּבָ נִ ים ּבְ ִקרְ ּבָ ּה" (כה'‪ ,‬כב')‬
‫מעיר כאן רש"י‪ ,‬על פי המדרש‪ :‬כשהייתה (רבקה) עוברת על פתחי תורה של שם ועבר‪ ,‬יעקב רץ ומפרכס (מפרפר‪,‬‬
‫משתדל בכל כוחו) לצאת‪ .‬עוברת על פתחי עבודת אלילים‪ ,‬עשיו מפרכס לצאת‪.‬‬
‫מסופר על הגאון רבי אריה ליבוש זצ"ל‪ ,‬רבה של קישינב‪ ,‬שעוד בהיותו ילד כבן שש שנים‪ ,‬כבר ניכרו בו סימנים‬
‫של צדקות וחריפות‪ .‬פעם אחת נשאל על ידי תלמיד חכם‪ ,‬מדוע כאשר רבקה הייתה עוברת על פתחי עבודה זרה‪,‬‬
‫עשיו לא יצא ממנה‪ .‬והרי לא היה מי שיעכב את יציאתו‪ ,‬כי הוא היה מונח ברחם בראשונה? השיב הילד‪ ,‬שבאמת‬
‫עשיו היה מפרכס ומשתוקק לצאת‪ ,‬אבל הוא חשש שכאשר הוא יצא לפתח עבודה זרה‪ ,‬שלא יישאר מקום חופשי‬
‫ליעקב לצאת לפתחי תורה‪ ,‬ולא יהיה מי שיעכב בעדו‪ .‬משום כך בחר עשיו להישאר בבטן אימו‪ ,‬כדי שלא לאפשר‬
‫ליעקב לצאת ולבוא לבית מדרש תורה‪.....‬‬
‫שאלה זו שאלו גם את רבי ליב ברבי בצלאל (המהר"ל) בקטנותו‪ ,‬והוא תרץ כך‪ :‬לא היה לעשיו כל חשבון ורצון‬
‫לצאת בלי יעקב‪ .‬שכן‪ ,‬מה היה עשיו יכול לעשות בעולם הגדול הזה‪ ,‬זולת יעקב? את מי היה מכה? למי היה ממרר‬
‫את החיים? על מי היה יכול להוציא דיבות ועלילות שוא? כלפי מי היה גוזר גזרות רעות ואכזריות? – הוא אמנם‬
‫היה מתרוצץ ומפרכס לצאת אבל בלי יעקב הוא לא רצה לצאת באמת‪....‬‬
‫הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫אברהם לוי‬
‫ובתו הודיה‬
‫הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫הרה”ג‬
‫מרדכי שרעבי‬
‫זצוק”ל‬
‫לסעודה שניה‬
‫" ַוּת ֹאמֶ ר לו ֹ ִאּמו ֹ עָ לַ י ִקלְ לָ ְתָך ּבְ נִ י" (כז' יג')‬
‫הגאון מוילנא אומר‪ ,‬שבמילה "עלי" רומזת רבקה ליעקב‪ ,‬שבחייו צפויות לו שלוש צרות‪ ,‬הקשורות בשמות הבאים‬
‫(ראשי תיבות) עשו‪ ,‬לבן‪ ,‬יוסף‪ .‬הצרה הראשונה קשורה אפוא בשמו של עשו אחיו‪ ,‬ולכן מזרזת רבקה את יעקב בנה‬
‫במילים "אך שמע בקולי ולך קח לי"‪.‬‬
‫שלוש צרות אלו בחיי יעקב מרומזות גם בדברי יעקב לבניו‪ ,‬כשהם מפצירים בו שירשה להם לקחת את בנימין‬
‫למצרים‪" :‬עלי היו כולנה"‪ .‬לדברי הגאון מוילנא‪ ,‬קורא כאן יעקב לבניו‪ :‬כל הצרות המרומזות במילה "עלי" כבר‬
‫נתקיימו בי‪ ,‬ואיני חייב לעמוד בצרה נוספת ("פרפראות לתורה")‬
‫הרה”ג אלעזר‬
‫מנחם מן שך‬
‫זצוק”ל‬
‫לסעודה שלישית‬
‫"הַ ּק ֹל קו ֹל ַי ֲעק ֹב וְ הַ ּיָדַ יִ ם יְ דֵ י עֵ ָׂשו" (כז'‪ ,‬כב')‬
‫רבי יעקב קראנץ‪ ,‬הידוע בכינויו "המגיד מדובנא"‪ ,‬נדד הרבה בקהילות ישראל והטיף להמוני שומעיו לעדן את‬
‫מידותיהם בתחום שבין אדם לחברו‪ .‬באחת מדרשותיו על הפסוק‪" ,‬הק ׂל קול יעקב‪ ,‬והידיים ידי עשו"‪ ,‬אמר רבי‬
‫יעקב‪ :‬רבים בתוכנו מהדרים עד מאוד בתחומי "הקול" שלהם‪ :‬מתפללים בציבור שחרית‪ ,‬מנחה וערבית‪ ,‬קובעים‬
‫עיתים (זמנים) לתורה‪ ,‬ונמנעים גם מלהיכשל באיסורי רכילות ולשון הרע‪" .‬הק ׂל קול יעקב" מטופל‪ ,‬אפוא‪ ,‬אצלם‬
‫כדת וכדין‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬משמגיעים הדברים ל"ידיים" למתן צדקה ולעשיית חסד עם העניים והנדכאים – מתברר לפתע שמקוים‬
‫אצלם – "והידיים ידי עשו"‪ ,‬והם מוכנים "להרוג ולהיהרג" על כל פרוטה ופרוטה שהם מוציאים מכיסם‪.‬‬
‫ּותׁשּובֹות?!‬
‫ְׁש ֵאלֹות ְ‬
‫עם הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט”א‬
‫גדול מזכה הרבים‪ .‬ראש ישיבת “בני ציון” ‪-‬ירושלים וראש בד”ץ בני ציון‬
‫הי”ו‬
‫משפחת‬
‫שירם‬
‫ֶא‬
‫ת מֹו ֶריָך”‬
‫לסעודה ראשונה‬
‫משפחת‬
‫מלבר‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫“וְ ָהיּו‬
‫ֵעינֶ י‬
‫ָך ֹר‬
‫אֹות‬
‫הרה”ג מנחם‬
‫מנדל שניאורונסון‬
‫זצוק”ל‬
‫הרבי מליובאוויטש‬
‫ניתן לשאול את כבוד הרב‬
‫שאלות באתר‪:‬‬
‫‪www.doresh-tzion.co.il‬‬
‫שאלה‪ :‬האם יוכל הרב להסביר מתי יש צורך לעשות לאדם פדיון נפש?‬
‫האם אפשר לעשות פדיון לשמירה על האדם באופן כללי?‬
‫תשובה‪ :‬הרעיון של פדיון נפש כפי שתיקן רבנו הרש״ש ז״ל‪ ,‬הוא שכאשר האדם חלילה נופל למשכב או נתפס במאסר‬
‫וכדומה‪ ,‬כלומר אדם שאינו חופשי ועצמאי והופך להיות תלותי‪ ,‬זה אומר שנפשו הסתלקה ממנו‪ ,‬ונשאר בו חלק קטן‬
‫ממנה‪ ,‬צריך לעשות לו פדיון נפש‪ ,‬כי על ידי כן ממשיכים לו צלם חדש ונפש נוספת מלמעלה‪ ,‬ובזה יכולים להצילו‪.‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫‪ 1‬שמעתי שיש בעיה לשים ג'חנון לא מוכן לפני השבת על הפלטה האם זה נכון?‬
‫‪ 2‬לנשק תפילין של ראש בין גאולה לתפילה הפסק?‬
‫‪ 3‬כתבתי "נתונים נתונים המה" על דף‪ ,‬האם הדף טוען גניזה?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫א‪ .‬אין בכך איסור‪ .‬ב‪ .‬מנשקים במילים 'גאל ישראל'‪ .‬ג‪ .‬כדאי לגנוז‪ ,‬כי יש שלש מילים רצופות של פסוק‪.‬‬
‫הרה”ג אברהם‬
‫יצחק הכהן קוק‬
‫זצוק”ל‬
‫הרה”ג אברהם‬
‫ישעיהו קרליץ‬
‫החזון איש זצוק”ל‬
‫שאלה‪ :‬מאיפה נוצר הלכות לאשכנזים ולספרדים?‬
‫איך יכול להיות שלאשכנזי מותר משהו על פי ההלכה ולספרדי אסור‬
‫או להיפך? משה הוריד תורה אחת?‬
‫תשובה‪ :‬מימי תלמידי הלל ושמאי התחילו חילוקי דעות בפירוש ההלכה‪ ,‬זה גרם שתי שיטות בהלכה‪ ,‬המחמירה‬
‫והמקילה‪ .‬אחריהם באו הגאונים ואיחדו את הפסיקה‪ ,‬אחריהם באו הרי״ף הרמב״ם וחבריהם ואימצו שיטה של‬
‫פסיקה‪ ,‬בה נהג בדרך כלל מרן השולחן ערוך ורבני הספרדים‪ .‬אחריהם באו בעלי התוספות והרא״ש ורבנו תם ז״ל‬
‫ואימצו קבלת מנהגים אחרים ומהם התחילה השיטה וההנהגה האשכנזית‪.‬‬
‫הרה”ג ישראל‬
‫קנייבסקי ‪-‬‬
‫הסטייפלר זצוק”ל‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫מַ ה ּיְ דִ ידּות ְמנּוחָ תֵ ְך‪ ,‬אַ ְּת ַׁשּבָ ת הַ ּמַ לְ ּכָ ה‪.‬‬
‫ּבְ כֵ ן נָרּוץ לִ ְקרָ אתֵ ְך‪ּ ,‬בו ִֹאי כַ ּלָ ה נְ סּוכָ ה‪.‬‬
‫לְ בּוׁש ּבִ גְ דֵ י חֲ מּודו ֹת‪ ,‬לְ הַ דְ לִ יק נֵר ּבִ בְ רָ כָ ה‪.‬‬
‫וַּתֵ כֶ ל ּכָ ל הָ עֲבו ֹדו ֹת‪ֹ ,‬לא תַ עֲׂשּו ְמלָ אכָ ה‪:‬‬
‫ּוׂשלָ יו וְ דָ גִ ים‪:‬‬
‫לְ ִה ְתעַ ּנֵג ּבְ תַ עֲנּוגִ ים ּבַ רְ ּבּורִ ים ְ‬
‫נַחֲ לַ ת ַי ֲעק ֹב יִ ירָ ׁש‪ּ ,‬בְ לִ י ְמצָ רִ ים נַחֲ לָ ה‪.‬‬
‫וִ יכַ ּבְ דּוהּו עָ ִׁשיר וָרָ ׁש‪ ,‬וְ ִתזְ ּכּו לִ גְ אֻ ּלָ ה‪.‬‬
‫יו ֹם ַׁשּבָ ת ִאם ִּת ְׁשמ ֹרּו‪ ,‬וִ ְהיִ יתֶ ם לִ י ְסגֻּלָ ה‪.‬‬
‫ֵׁש ֶׁשת י ִָמים ּתַ עֲבו ֹדּו‪ּ ,‬ובַ ְּׁשבִ יעִ י נָגִ ילָ ה‪:‬‬
‫ּוׂשלָ יו וְ דָ גִ ים‪:‬‬
‫לְ ִה ְתעַ ּנֵג ּבְ תַ עֲנּוגִ ים ּבַ רְ ּבּורִ ים ְ‬
‫ִהּלּוכָ ְך יְ הֵ א בְ נַחַ ת‪ ,‬עוֹנֶג ְקרָ א לַ ַּׁשּבָ ת‪.‬‬
‫וְ הַ ֵּׁשנָה ְמׁשֻ ּבַ חַ ת‪ּ ,‬כְ דַ ת נֶפֶ ׁש ְמ ִׁשיבַ ת‪.‬‬
‫ּבְ כֵ ן נַפְ ִׁשי לְ ָך עָ רְ גָה‪ ,‬וְ לָ נּוחַ ּבְ ִחּבַ ת‪.‬‬
‫ּכַ ּׁשו ַֹׁשּנִ ים סּוגָה‪ּ ,‬בו ֹ יָנּוחּו ּבֵ ן ּובַ ת‪:‬‬
‫ּוׂשלָ יו וְ דָ גִ ים‪:‬‬
‫לְ ִה ְתעַ ּנֵג ּבְ תַ עֲנּוגִ ים ּבַ רְ ּבּורִ ים ְ‬
‫מֵ עֶ רֶ ב מַ זְ ִמינִ ים‪ּ ,‬כָ ל ִמינֵי מַ ְטעַ ִּמים‪.‬‬
‫ִמּבְ עו ֹד יו ֹם מּוכָ נִ ים‪ּ ,‬תַ רְ נְ גו ֹלִ ים ְמפֻּטָ ִמים‪.‬‬
‫וְ לַ עֲרו ְֹך ּכַ ּמָ ה ִמינִ ים‪ְׁ ,‬שתו ֹת יֵינו ֹת ְמב ָֻּׂש ִמים‪.‬‬
‫וְ תַ פְ נּוקֵ י מַ עֲדַ ּנִ ים‪ּ ,‬בְ כָ ל ָׁשלׁש ּפְ עָ ִמים‪:‬‬
‫ּוׂשלָ יו וְ דָ גִ ים‪:‬‬
‫לְ ִה ְתעַ ּנֵג ּבְ תַ עֲנּוגִ ים ּבַ רְ ּבּורִ ים ְ‬
‫חֲ פָ צֶ יָך אֲ סּורִ ים‪ ,‬וְ גַם לַ חֲ ׁש ֹב חֶ ְׁשּבו ֹנו ֹת‪.‬‬
‫ִהרְ הּורִ ים מֻ ּתָ רִ ים‪ּ ,‬ולְ ַׁשּדֵ ְך הַ ּבָ נו ֹת‪.‬‬
‫וְ ִתּנו ֹק לְ לַ ְּמדו ֹ סֵ פֶ ר‪ ,‬לַ ְמנַּצֵ חַ ּבִ נְ גִ ינו ֹת‪.‬‬
‫וְ לַ הֲ גו ֹת ּבְ ִא ְמרֵ י ֶׁשפֶ ר‪ּ ,‬בְ כָ ל ּפִ ּנו ֹת ּומַ חֲ נו ֹת‪:‬‬
‫ּוׂשלָ יו וְ דָ גִ ים‪:‬‬
‫לְ ִה ְתעַ ּנֵג ּבְ תַ עֲנּוגִ ים ּבַ רְ ּבּורִ ים ְ‬
‫מֵ עֵ ין עו ֹלָ ם הַ ּבָ א‪ ,‬יו ֹם ַׁשּבָ ת ְמנּוחָ ה‪.‬‬
‫ּכָ ל הַ ִּמ ְתעַ ּנְ גִ ים ּבָ ּה‪ ,‬יִ זְ ּכּו לְ רו ֹב ִׂש ְמחָ ה‪.‬‬
‫מֵ חֶ בְ לֵ י מָ ִׁשיחַ יֻּצָ לּו לִ רְ וָחָ ה‪.‬‬
‫ּפְ דּותֵ נּו תַ ְצ ִמיחַ ‪ ,‬וְ נָס יָגו ֹן וַאֲ נָחָ ה‪:‬‬
‫ּוׂשלָ יו וְ דָ גִ ים‪:‬‬
‫לְ ִה ְתעַ ּנֵג ּבְ תַ עֲנּוגִ ים ּבַ רְ ּבּורִ ים ְ‬
‫‪3‬‬
‫“ּו ַמ ְצ ִּ‬
‫די ֵקי‬
‫ַּכּכֹו ָכ ָה ַר‬
‫ּ‬
‫ִ‬
‫ב‬
‫י‬
‫ִבים ם‬
‫ְלע‬
‫ֹו ָלם‬
‫ִה ְלכֹות ַׁש ָּבת‬
‫וָ ֶעד”‬
‫שמעון וטיראנה‬
‫בן לולו‬
‫ומשפחתם הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫אהרון ותמי‬
‫דהרי‬
‫ומשפחתם הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫לירן ניסים‬
‫ומשפחתו הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫“וְ‬
‫ָהיּו ֵע‬
‫ינֶ י‬
‫ָך ֹר‬
‫אֹות‬
‫ֶ‬
‫א‬
‫ת מֹו ֶריָך”‬
‫מתוך “בהלכה ובאגדה”‪.‬‬
‫לפי דעת מרן‬
‫הרה”ג עובדיה יוסף שליט”א‬
‫ל"ט אבות מלאכה‪-‬מלאכת טוחן‬
‫לסעודה ראשונה‬
‫אב מלאכה‬
‫הטוחן בשבת חיטים או שעורים‪ ,‬או הדך פלפל וכל תבלין שהוא במדוכה‪ ,‬עובר מן התורה על מלאכת טוחן‪.‬‬
‫תולדת טוחן‬
‫כשם שבמלאכת טוחן ‪ -‬מפורר את הדבר ומחלקו לחלקים קטנים מאוד‪ ,‬כך כשחותך פירות וירקות דק דק‪ ,‬מחלק‬
‫הוא את המאכל לחלקים קטנים מאוד‪ ,‬והרי הוא תולדה של מלאכת טוחן‪ ,‬וחייב מן התורה‪.‬‬
‫לסעודה שניה‬
‫חיתוך פירות וירקות לאלתר‬
‫ואולם כל האיסור לחתוך בסכין דק דק פירות או ירקות‪ ,‬הוא דוקא כשאין בדעתו לאוכלם לאלתר‪ ,‬אבל אם בדעתו‬
‫לאוכלם לאלתר‪ ,‬מותר לחותכם דק דק‪ ,‬שחיתוך זה נחשב דרך אכילה‪ ,‬ולא אסרה התורה על האדם לאכול את‬
‫מאכלו חתיכות קטנות‪.‬‬
‫ומכאן למדנו הלכה למעשה‪ :‬שמותר לחתוך ירקות דק דק לצורך הכנת סלט בשבת‪ ,‬ויאכלו ענווים וישבעו‪ ,‬ובתנאי‬
‫שחותכם על דעת לאכול לאלתר‪ .‬אבל מה שנוהגות כמה נשים לחתוך את הירקות דק דק בליל שבת קודם הסעודה‪,‬‬
‫לצורך שלושת הסעודות‪ ,‬ולפני כל סעודה נותנות תבלינים בסלט‪ ,‬בודאי שאינן עושות כהוגן ועוברות על איסור מן‬
‫התורה של 'תולדת מלאכת טוחן'‪ .‬ויש להסביר להן את חומרת האיסור בשפה ברורה ונעימה‪ ,‬שיחתכו את הירקות‬
‫לפני כל סעודה ולא קודם לכן‪ .‬ואם אין באפשרותן לחתוך את הירקות לפני כל סעודה‪ ,‬יש לייעץ להן שיחתכו את‬
‫הירקות חתיכות קצת גדולות ולא דק דק‪ ,‬שבאופן כזה אין איסור כלל אפילו שלא לאלתר‪ .‬או שיחתכו את הירקות‬
‫דק דק קודם כניסת השבת‪ ,‬ויתנו את התבלינים בשבת‪ ,‬שבזה בודאי אין שום חשש‪.‬‬
‫ומשפחתו הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫ומכל מקום אם עבר וחתך את הירקות דק דק שלא על מנת לאכול לאלתר‪ ,‬מותר לאכול סלט זה בשבת‪.‬‬
‫והטעם בזה‪ ,‬שהאיסור ליהנות ממלאכה האסורה בשבת‪ ,‬הוא מדרבנן‪ .‬ולפיכך העושה מעשה שיש בו מחלוקת‬
‫הפוסקים אם מותר לעשותו בשבת‪ ,‬אף על פי שלהלכה נפסק שלא לעשותו‪ ,‬בכל זאת לגבי ההנאה ממנו לאחר‬
‫שנעשה‪ ,‬הרי הוא ספק בדרבנן‪ ,‬וכלל גדול בידינו 'ספק דרבנן לקולא' [להקל]‪ .‬ובמקרה זה‪ ,‬כיון שנחלקו הראשונים‬
‫אם בכלל יש איסור טוחן בירקות הנאכלים חיים‪ ,‬לכן גם אם עבר וחתך דק דק‪ ,‬מותר לו לאוכלם‪( .‬ה"ע ד קיח)‬
‫עם הרב הגאון שמואל אליהו שליט”א‬
‫רבה הראשי של העיר צפת‪ ,‬חבר מועצת הרבנות הראשית ובנו של הרה"ג צדיק יסוד עולם מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫ומשפחתם הי”ו‬
‫עמית אריה‬
‫ומשפחתו הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫ארז ואילה‬
‫הרמס‬
‫ומשפחתם הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫הרה”ג איסר יהודה‬
‫אונטרמן זצוק”ל‬
‫ּותׁשּובֹות?!‬
‫ְׁש ֵאלֹות ְ‬
‫יותם ורעות‬
‫מינס‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫הרה”ג בן ציון‬
‫מאיר חי עוזיאל‬
‫זצוק”ל‬
‫לסעודה שלישית‬
‫עבר וחתך‬
‫בנימין שלום‬
‫הרה”ג יצחק‬
‫אייזיק הלוי הרצוג‬
‫זצוק”ל‬
‫הרה”ג יצחק ניסים‬
‫זצוק”ל‬
‫שאלה‪ :‬ברצוני לשאול בעניין קמיע חמסה‪ .‬איך לתלות אותו על הקיר‪ .‬עם היד כלפי מטה או מעלה‪.‬‬
‫ועם מה עדיף לפי התורה להסתובב בכיס לשמירה לילד או כל דבר אחר?‬
‫תשובה‪ :‬כלפי מטה‪ ,‬כמו היד של הבן אדם כשהוא הולך‪.‬‬
‫לשמירה על ילד הדבר היותר נכון הוא להרגיל אותו בתורה ‪ -‬שכשיש לו בראש מחשבות או פסוקים שלמד בבית‬
‫הספר‪ .‬זה הקמיע הכי פנימי שיש‪ .‬ממש ממש על הלב‪.‬‬
‫ודבר שני שלא יסתובב במקומות שיש אנשים רעים שמחפשים את טובתם ולא את טובתו‪.‬‬
‫ודבר שלישי להרגיל אותו במידות טובות‪ ,‬שידע להתנהג נכון עם בני אדם‪ .‬לדבר נכון וכד'‪.‬‬
‫ודבר אחרון לתת לו בכיס ספר תהילים קטן עטוף בשני כיסויים‪.‬‬
‫בהצלחה‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬האם חובה לשים ציצית שאין לה ארבעה כנפות על הבגד?‬
‫תשובה‪ :‬חכמינו אמרו שזה לא חובה אבל מי שלא עושה כן הוא בבעיה‪.‬‬
‫כמו מי שלא אומר לאשתו שהוא אוהב אותה‪ .‬כמו מי שלא קונה לה פרחים אף פעם‪ .‬כמו מי שלא משדר לאשתו‬
‫שום מילה של הערכה‪ ,‬חיבה ואהבה‪.‬‬
‫האם הוא חייב? לא!‬
‫מה יקרה לו? ה´ ירחם עליו ועליה‪.‬‬
‫הגמרא אומרת שבטבע העניין הבעל הזה יחטוף מאשתו ברגע שהוא ימעד את המעידה הכי קטנה‪ .‬ובצדק‪.‬‬
‫אם אתה הולך עם האישה לפי הספר‪ .‬גם היא תלך איתך לפי אותו הספר‪.‬‬
‫ומי יכול לחיות בדקדוק רב כל כך?‬
‫ומי יכול לחיות כשמחפשים אותו כל הזמן?‬
‫בהצלחה‬
‫הרה”ג אברהם‬
‫אלקנה שפירא‬
‫זצוק”ל‬
‫הרה”ג שלמה גורן‬
‫זצוק”ל‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫ּדְ רו ֹר יִ ְקרָ א‬
‫ּדְ רו ֹר יִ ְקרָ א לְ בֵ ן ּולְ בַ ת‪ ,‬וְ יִ נצָ רְ כֶ ם ּכְ מו ֹ בָ בַ ת‪,‬‬
‫נְ עִ ים ִׁשמכֶ ם וְ ֹלא י ְֻׁשּבַ ת‪ְׁ ,‬שבּו נּוחּו ּבְ יו ֹם ַׁשּבָ ת‪:‬‬
‫ֹלהים ּתֵ ן ּבַ ִּמדּבָ ר הַ ר‪ ,‬הֲ דַ ס ִׁשּטָ ה ּבְ רו ֹׁש ִּתדְ הָ ר‪,‬‬
‫אֱ ִ‬
‫וְ לַ ּמַ זְ ִהיר וְ לַ ּנִ זְ הָ ר‪ְׁ ,‬שלו ִֹמים ּתֵ ן ּכְ מֵ י נָהָ ר‪:‬‬
‫ּדְ ר ֹׁש נָוִ י וְ אּולָ ִּמי‪ ,‬וְ או ֹת י ֶַׁשע ע ֲֵׂשה עִ ִּמי‪,‬‬
‫נְ טַ ע ׂשו ֹרֵ ק ּבְ תו ְֹך ּכַ רְ ִמי‪ְׁ ,‬שעֵ ה ַׁשוְ עַ ת ּבְ נֵי עַ ִּמי‪:‬‬
‫הֲ ד ְֹך קָ מַ י חַ י אֵ ל קַ ּנָא‪ּ ,‬בְ מו ֹג לֵ בָ ב ּובִ ְמגִ ּנָה‪,‬‬
‫ַרחיב ּפֶ ה ּונְ מַ ּלְ אֶ נָה‪ ,‬לְ ׁשוֹנֵנּו לְ ָך רִ ּנָה‪:‬‬
‫וְ נ ִ‬
‫ּדְ ר ְֹך ּפּורָ ה ּבְ תו ְֹך ּבָ ְצרָ ה‪ ,‬וְ גַם ּבָ בֶ ל אֲ ֶׁשר ּגָבְ רָ ה‪,‬‬
‫נְ ת ֹץ צָ רַ י ּבְ ַאף וְ עֶ בְ רָ ה‪ְׁ ,‬שמַ ע קו ֹלִ י ּבְ יו ֹם אֶ ְקרָ א‪:‬‬
‫ֹאׁשָך‪,‬‬
‫ְּדעֵ ה חָ כְ מָ ה לְ נַפְ ֶׁשָך‪ ,‬וְ ִהיא כֶ תֶ ר לְ ר ֶ‬
‫נְ צ ֹר ִמצוַת אֱ ֹלהֶ יָך‪ְׁ ,‬שמ ֹר ַׁשּבָ ת קָ דְ ֶׁשָך‪:‬‬
‫ּבִ ִּתי ְצ ִאי‬
‫ִּב ִּתי ְצ ִאי ִמּבֵ ית ּכֶ לֶ א‪ ,‬זְ מָ ן קָ ִריב עַ ם קָ ְד ֵׁשְך ַיעֲלֶ ה‪.‬‬
‫אֵ ל ִמּמָ רו ֹם חָ מַ ל עָ לַ יִ ְך‪ָׂ ,‬שם קֵ ץ וָסו ֹף לְ צָ רו ֹתַ יִ ְך‪.‬‬
‫ִרחַ ם חָ מַ ל אֵ ל עו ַֹׂשיִ ְך‪ ,‬וְ הֵ ִׁשיב לָ ְך אֶ ת ְׁשבּותַ יִ ְך‪.‬‬
‫חַ ְּב ִקי אֵ ם נֶאֱ מָ נָה אֶ ת ּכָ ל ּבָ נַיִ ְך‪ְ ,‬מדַ לְ גִ ים ִמּכָ ל ּפִ ּנָה‪ָׁ ,‬ש ִבים אֵ לַ יִ ְך‪:‬‬
‫ִּב ִּתי ְצ ִאי ִמּבֵ ית ּכֶ לֶ א‪ ,‬זְ מָ ן קָ ִריב‪ ,‬עַ ם קָ ְד ֵׁשְך ַיעֲלֶ ה‪.‬‬
‫ׁשּובי לִ ימֵ י נְ עּורַ יִ ְך‪.‬‬
‫ּבו ִֹאי כַ ּלָ ה אֶ ל ְּד ִבירַ יִ ְך‪ ,‬וְ ִ‬
‫וְ יִ ָּׁשמַ ע ְּבחּוצו ֹת עִ ירַ יִ ְך‪ ,‬קו ֹל ִמ ְצהֲ לׂות חֻ ּפו ֹת ּבַ חּורַ יִ ְך‪.‬‬
‫יטי רַ עְ יָה ע ֲִדינָה אֶ ת לְ וִ ּיַיִ ְך‪ּ ,‬פִ יהֶ ם מָ לֵ א ְׂשחו ֹק ִרּנָה ָׁש ִרים ִׁשירָ יִ ְך‪:‬‬
‫הַ ִּב ִ‬
‫‪4‬‬
‫“ּו ַמ ְצ ִּ‬
‫די ֵקי‬
‫ַּכּכֹו ָכ ָה ַר‬
‫ּ‬
‫ִ‬
‫ב‬
‫י‬
‫ִבים ם‬
‫ְלע‬
‫ֹו ָלם‬
‫ָמ ָרן ְפ ֵאר ַהּדֹור‬
‫וָ ֶעד”‬
‫עובדות מדרך לימודו של מרן הגאון רבנו עובדיה יוסף שליט”א לתועלת הלומדים‬
‫מתוך “מלך ביופיו” לר' חיים שמעון רביע שליט”א‬
‫אליהו וענת‬
‫שאול‬
‫ומשפחתם הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫מרדכי‬
‫מזרחי‬
‫ומשפחתו הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫ישראל ז’נו‬
‫ומשפחתו הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫גיורא יהודה‬
‫ומשפחתו הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫שער‪ :‬דרכה של תורה‬
‫גדול שימושה יותר מלימודה‬
‫נשאל פעם מרן רבינו שליט"א על ידי בנו הג"ר יצחק‬
‫שליט"א אודות רב אחד ת"ח ושקדן גדול‪ ,‬מחבר ספרים‬
‫ובקי בספרי הפוסקים‪ ,‬שלמרות‬
‫כל זאת‪ ,‬טעות הפסיקה מצויה‬
‫אצלו הרבה‪ ,‬על מה ולמה זה‪.‬‬
‫השיב לו רבינו‪ ,‬זאת מפני שלא‬
‫שימש דיו תלמידי חכמים ולא‬
‫נועץ בפסקיו עם זקני גדולי‬
‫הדור‪ ,‬וזחה דעתו עליו להיות‬
‫בלא עצה ותושייה‪ ,‬לכן הטעות‬
‫מצויה אצלו יותר מאצל שאר‬
‫מחברים‪ .‬וכדוגמא לטעות‬
‫שטעה אותו רב היה‪ ,‬שאותו רב‬
‫התפלל מנחה בבית האבל הורה‬
‫להם לומר וידוי‪ ,‬וכאשר אמרו‬
‫לו שכאן הוא בית האבל‪ ,‬השיב‪,‬‬
‫וכי יש כאן מילה?! ואכן אמרו‬
‫וידוי כהוראתו‪ .‬לאחר התפילה שאל אותו חכם אחד‬
‫האם הוא כתב תשובה בעניין‪ .‬והשיב‪ ,‬שהוא פשוט‬
‫וברור שצריך לומר וידוי וכאשר חכם זה טען לו דהנה‬
‫בשו"ע (סימן קל"א ס"ד) מבואר שלא אומרים וידוי‬
‫בבית האבל‪ .‬השיב אותו רב בביטחון מופרז‪ ,‬שאין פסק‬
‫כזה בשו"ע‪ .‬הרי לעינינו איך נעלם ממנו פסק השו"ע‬
‫להדיא‪.‬‬
‫ועל רב אחר המעשה בא אודות בחור שחלה במחלה‬
‫קשה רח"ל וכרתו לו הרופאים את אחד מאברי גופו‬
‫ואותו רב פסק מיד בסכינא חריפא שאסור לו לאותו‬
‫בחור לבוא בקהל‪ .‬מששמע מרן רבינו שליט"א על פסקו‬
‫החריף והמהיר של אותו רב‪ ,‬אורייתא קא מרתחא ליא‬
‫וטען כנגדו‪ ,‬היאך רצה זה לאוסרו מיד בלא לעיין כמה‬
‫יעקב סבן‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫ומשפחתו הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫יצחק וקרין‬
‫אזולאי‬
‫ומשפחתם הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫שעות בדברי הפוסקים בעניין‪ .‬ואילו היה זה בנו ח"ו‬
‫האם היה מזדרז לאוסרו לבוא בקהל?! ואם יש צדדים‬
‫וצדדי צדדים להתירו למה לא נסמוך על הרמב"ם‬
‫שסברתו הובאה בדעה קמייתא בשו"ע ועוד גדולי עולם‬
‫שהותירוהו לבוא בקהל‪ .‬ועל כגון דא בוודאי שיאות‬
‫מלהמליץ דכוחא דהיתרא עדיף‪,‬‬
‫אלא שהכל יעשה כמובן על פי‬
‫הפוסקים אשר מפיהם אנו חיים‬
‫בלי לזוז ולנטות מדברי רבותינו‬
‫כמלוא נימא מתוך יראת ה'‬
‫ואהבת הזולת‪.‬‬
‫אם לא לומדים את ההלכה‬
‫ביסודיות יחד עם שימוש‬
‫חכמים‪ ,‬אפשר להגיע לטעויות‬
‫לא ראויות בלשון המעטה ועד‬
‫כדי מחיקת פסקים מה"שולחן‬
‫ערוך" ה"י‪.‬‬
‫אכן מרן רבינו שליט"א מרבה‬
‫היה להתייעץ בצעירותו בדברי‬
‫תשובותיו שכתב ב"יביע אומר"‬
‫עם זקני וגדולי הדור הקדום‪ ,‬עם‬
‫מרן רה"י זקע"ע עיטה‪ ,‬הגרצ"פ פראנק‪ ,‬בגר"ד ונגרייז‪,‬‬
‫הגר"ג לפידות‪ ,‬הגאון מטשעבין זצ"ל ועוד‪ .‬והעיד על‬
‫עצמו רבינו שרוב ככל התשובות שכתב אז‪ ,‬נועץ עם‬
‫זקני הרבנים והחכמים שבאותו דור‪ ,‬וקיים בעצמו‬
‫"גדול שימושה יותר מלימודה" (ברכות ז סע"ב)‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬ברוב ענוותנותו‪ ,‬ואהבת מידת האמת‪,‬‬
‫כשהיה רבינו גר בשכנות עם ידידו הגרב"צ אבא‬
‫שאול זצ"ל‪ ,‬פעמים רבות היה עולה לביתו‪ ,‬דן ידין‬
‫עימו כאחד התשובות שהיה כותב אז‪ ,‬והיה מבקש‬
‫מבניו שיחיו להעלות ספרי הלכה מסויימים לביתו של‬
‫הגרב"צ כדי שיעיינו ביחד לברר וללבן ולצרף את פסקי‬
‫ההלכה‪ ,‬וקמה גם נצבה לו "ותשועה – ברוב יועץ"‪.‬‬
‫ּותׁשּובֹות?!‬
‫ְׁש ֵאלֹות ְ‬
‫ומשפחתו הי”ו‬
‫אליהו שירם‬
‫“וְ‬
‫ָהיּו ֵע‬
‫ינֶ י‬
‫ָך רֹ‬
‫אֹות‬
‫ֶ‬
‫א‬
‫ת מֹו ֶריָך”‬
‫עם הרב הגאון אברהם יוסף שליט”א‬
‫המרא דאתרא ‪ -‬חולון ובנו של מרן פאר הדור הרה”ג עובדיה יוסף שליט”א‬
‫ניתן לשאול את כבוד הרב‬
‫שאלות באתר‪:‬‬
‫‪www.actuality.co.il‬‬
‫הרה”ג בן ציון אבא‬
‫שאול זצוק”ל‬
‫הרה”ג מרדכי‬
‫אליהו זצוק”ל‬
‫הרה”ג ניסים יגן‬
‫זצוק”ל‬
‫הרה”ג משה צבי‬
‫נריה זצוק”ל‬
‫שאלה‪ :‬האם מותר לצרוך כדורי ויטמינים ותוספי מזון ללא הכשר?‬
‫תשובה‪ :‬כלל ‪ -‬כל דבר שנלקח בבליעה והוא חסר טעם או שטעמו מריר מותר ללא כשרות‪ .‬ודבר שיש בו טעם ונלקח במציצה חייב‬
‫כשרות כל השנה וגם לפסח‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬לימוד תורה בשכיבה‪ ,‬האם מותר ללמוד תורה בשכיבה?‬
‫תשובה‪ :‬פרקדן אסור‪ ,‬בחצי ישיבה מותר‪.‬‬
‫הרה”ג ניסים פרץ‬
‫זצוק”ל‬
‫שאלה‪ :‬בתוכנת מחשב תורנית שמופיע בה שם ה'‪ ,‬האם מותר לעבור למסך אחר ע"י סגירת החלון או ע"י שממשיכים לקרוא‬
‫הלאה בעמוד אחר כאשר מופיע שם ה'?‬
‫תשובה‪ :‬כתיבה במחשב היא קלה יותר מכתיבה על נייר‪ ,‬כיון שזה צירוף נקודות שאינן מתקיימות‪ .‬ולכן מותר לעבור מעמוד זה‬
‫לעמוד אחר‪ ,‬וכן גם למחוק את כל תוכן העמוד‪ .‬אבל אסור למחוק את המילה עצמה‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬כאשר יש מספר אבלים בבית הכנסת שרוצים לעבור לפני התיבה בתפילת שחרית‪ .‬מתי נכון להחליף את השליח ציבור?‬
‫(יש האומרים אחרי "שירת הים" ויש האומרים אחרי "ישתבח"‪ ,‬ובנוסף החלפה אחרי "תחנון")‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬במנהגי האשכנזים יש סדר קדימויות ולא מחליפים באמצע‪ .‬לספרדים לא היה מעולם מנהג להיות שליח צבור לאבל!‬
‫ומי שנדחף להיות חזן מצווה לעזוב את המקום ולהשאיר אותו לבד‪ .‬לא כל אדם יודע לבטא נכון את המילים‪ ,‬ונמצא מכשיל את‬
‫הרבים‪ .‬לא כל אדם ראוי מצד אישיותו או מצד בני ביתו להיות ש''צ‪ .‬ש''צ הוא עורך דין המגיש את טענותינו לפני הקב''ה‪ ,‬ומי‬
‫רוצה עו''ד שיגרום לנו ליפול?‬
‫הרה”ג יחיא‬
‫אלשיך‬
‫זצוק”ל‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫חֲ בִ יבִ י‬
‫חֲ בִ יבִ י יָּה חֲ בִ יבִ י הָ אֵ ל הַ ּמֶ לֶ ך הָ רַ חֲ מָ ן‪.‬‬
‫יִ ְׁשלַ ח ְמ ִׁשיחו ֹ‪ ...‬הַ ּנ ְֶאמָ ן‪ ...‬הַ ּנ ְֶאמָ ן‪:...‬‬
‫ָאב הָ רַ חֲ מָ ן ְׁשמַ ע קו ֹלֵ נּו‪ְׁ .‬שלַ ח ּבֶ ן ּדָ וִ ד וְ יִ גְ אֲ לֵ נּו‪.‬‬
‫נָׁשּוב לְ ִצּיו ֹן עִ יר קָ דְ ֵׁשנּו‪ .‬וְ נִ ְׁשֹלט ּבָ ּה ּבְ יָד רָ מָ ה‪:‬‬
‫ָׁשּמָ ה נִ ְתאַ ֵּסף ּבְ עִ יר הַ ּבִ ירָ ה‪ּ .‬ומֵ חָ דָ ׁש יִ ָּׁשמַ ע קו ֹל ִׁשירָ ה‪,‬‬
‫וְ ָאז נַדְ לִ יק אֶ ת הַ ְּמנו ֹרָ ה‪ּ .‬בְ בֵ ית ׁשו ֹכֵ ן ְמעוֹנָה‪:‬‬
‫רְ אֵ ה ּבָ עֳנִ י יִ ְׂשרָ אֵ ל עַ ּמֶ ָך‪ .‬וְ הָ ִׁשיבֵ ם נָא לִ גְ בּולָ ָך‪,‬‬
‫וְ ָאז יֵרָ אֶ ה ּכָ ל זְ כּורֶ ָך‪ָׁ .‬שֹלׁש ּפְ עָ ִמים ּבַ ָּׁשנָה‪:‬‬
‫נָגִ ילָ ה הַ לְ לּו ּ ָיה‬
‫נָגִ ילָ ה הַ לְ לּו ּ ָיה נָגִ ילָ ה ּ ָבא זְ מַ ן הַ ְּגאֻ ּ ָלה‪.‬‬
‫אֵ ל ַ ׁש ּ ַדי אֵ לִ י אֵ לִ י קַ ּ ֵבץ נִ ְּדחֵ י יְ דִ ידַ י וְ גָרֵ ׁש ְמ ַש ְּׂנַאי נַפְ ִ ׁשי‬
‫ּ ָבהֶ ם ּ ָגעֲלָ ה‪:‬‬
‫ְ ׁשלַ ח לִ י ּ ֶבן יִ ַ ׁשי ּגו ֹאֲ לִ י ּובְ נֵה לִ י ּ ֵבית הֵ יכָ לִ י ְּבאו ֹיְ בַ י‬
‫ע ֲֵש ׂה ּ ָכלָ ה‪:‬‬
‫ּושלַ ח לָ הֶ ם ִציר נֶאֱ מָ ן‪.‬‬
‫רַ חֲ מָ ן חּוס עַ ל עַ ם ֹלא ַאלְ מָ ן‪ׁ ְ .‬‬
‫ּותה ּ ָלה‪:‬‬
‫ּונְ סַ ּ ֵדר ִ ׁשיר ִ‬
‫ָׁשלו ֹם לְ בֶ ן ּדו ֹדִ י‬
‫ָׁשלו ֹם לְ בֶ ן ּדו ֹדִ י‪ ,‬הַ ּצַ ח וְ הָ ַאדְ מו ֹן‪.‬‬
‫ָׁשלו ֹם לְ ָך מֵ אֵ ת‪ ,‬רַ ּקָ ה כְ מו ֹ רִ ּמו ֹן‪:‬‬
‫לִ ְקרַ את אֲ חו ְֹתָך רּוץ‪ .‬צֵ א נָא לְ הו ִֹׁשיעָ ּה‪.‬‬
‫ּוצלַ ח ּבְ בֶ ן יִ ַׁשי‪ .‬רַ ּבַ ת ּבְ נֵי עַ ּמו ֹן‪:‬‬
‫ְ‬
‫מַ ה ּלָ ְך יְ פֵ הפִ ּיָה‪ּ .‬כִ י תעו ֹרְ רִ י ַאהֲ בָ ה‪.‬‬
‫ּותצַ לְ ְצלִ י קו ֹלֵ ְך‪ּ ,‬כַ ְמעִ יל ּבְ קו ֹל ּפַ עֲמו ֹן‪:‬‬
‫ְ‬
‫יׁשּנָה‪.‬‬
‫הָ עֵ ת אֲ ֶׁשר ּתַ חּפו ֹץ‪ַ ,‬אהֲ בָ ה אֲ ִח ֶ‬
‫עַ ּתָ ּה וְ עָ לַ יִ ְך‪ .‬אֵ רֵ ד ּכְ טַ ל חֶ רְ מו ֹן‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫“ּו ַמ ְצ ִּ‬
‫די ֵקי‬
‫ַּכּכֹו ָכ ָה ַר‬
‫ּ‬
‫ִ‬
‫ב‬
‫י‬
‫ִבים ם‬
‫ְל‬
‫עֹו ָל‬
‫ם וָ ֶעד”‬
‫מרגלית‬
‫לוגסי‬
‫ומשפחתה הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫דוד‬
‫אבוחצירא‬
‫ומשפחתו הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫אמיתי לוי‬
‫ומשפחתו הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫שמואל טובי‬
‫ומשפחתו הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫ֲה ָל ָכה ְמב ֶֹא ֶרת‬
‫מתוך “הלכה יומית” עפ”י דעת ראש מועצת חכמי התורה‪,‬‬
‫מרן הגאון רבנו עובדיה יוסף שליט”א‬
‫בדין‪ :‬דין חזרת הש"ץ‬
‫רבותינו תקנו שאחר שהתפלל כל אחד מהציבור תפילת שמונה עשרה בלחש‪ ,‬יחזור השליח ציבור ויתפלל‬
‫שמונה עשרה בקול רם‪ ,‬כדי שאם יהיה בקהל מישהו שאינו בקי ואינו יודע להתפלל בעצמו‪ ,‬ישמע התפילה מפי‬
‫השליח ציבור ויצא ידי חובתו‪ .‬ויש טעם בתקנה זו גם בזמנינו‪ .‬גם באמצעות חזרת השליח ציבור אנו זוכים‬
‫באמירת הקדושה (נקדישך ונעריצך וכו')‪ ,‬וזוכים בעניית אמנים וכדומה‪.‬‬
‫הרה”ג חיים‬
‫קנייבסקי‬
‫שליט”א‬
‫ואינו יוצא ידי חובת התפילה מפי השליח ציבור‪ ,‬אלא מי שאינו יודע להתפלל בעצמו‪ ,‬אבל מי שיודע להתפלל‪,‬‬
‫חייב להתפלל בעצמו‪ .‬ומי שאינו יודע להתפלל בעצמו‪ ,‬והוא מבין את מילות התפילה‪ ,‬עליו להטות אוזן להקשיב‬
‫היטב לשליח ציבור ולצאת ידי חובה בתפילתו‪ .‬ובזמנינו תהלות לאל יתברך‪ ,‬הכל יודעים לקרוא‪ ,‬וגם מצויים‬
‫סידורי תפילה בשפות שונות‪ ,‬כך שאף מי שנשאו לבו לחזור בתשובה ולהתפלל‪ ,‬אפילו אם לא התפלל מימיו‪,‬‬
‫יוכל לעשות זאת בנקל‪ .‬לכן על כל אחד ואחד להתפלל בעצמו‪ ,‬ואחר כך בחזרת הש"ץ אינו יוצא ידי חובתו‪.‬‬
‫כשחוזר השליח ציבור על התפילה‪ ,‬על הציבור להאזין לברכותיו ולכוין למשמעותן ולענות אחריהן ברוך הוא‬
‫וברוך שמו ואמן‪ .‬ואיסור חמור הוא לשוחח שיחה בטלה באמצע חזרת השליח ציבור‪ ,‬והשח שיחה בטלה‬
‫באמצע החזרה נקרא חוטא וגדול עוונו מנשוא וגוערים בו (לשון מרן השלחן ערוך סי' קכד)‪ .‬ואמרו בזוהר‬
‫הקדוש (פרשת תרומה)‪ ,‬שכל המדבר בבית הכנסת בשעה שהציבור עסוקים בשבחו של מקום הרי הוא מראה‬
‫בעצמו שאין לו חלק באלהי ישראל‪ .‬והביאוהו הפוסקים‪ .‬וכתבו הפוסקים‪ ,‬שבעוון זה של שיחה בטלה בשעת‬
‫החזרה נחרבו כמה בתי כנסיות (כ"כ הכל בו‪ .‬והביאוהו האחרונים‪ .‬ואמרו בשם הרה"ג החסיד קדוש רבי‬
‫ישראל אבוחצירא "בבא סאלי"‪ ,‬שסיבה גדולה שכמה קהלות בישראל ניצלו בימי המלחמה הגדולה‪ ,‬היא מפני‬
‫שעמדה להם זכותם שהיו נזהרים מאד משיחה בטלה בבית הכנסת‪ .‬והדברים ידועים)‪ .‬וראוי למנות אנשים‬
‫שיהיו אחראים על שמירת השתיקה בבית הכנסת‪ ,‬שיעירו ויענישו ויביישו את מי ששונה וחוזר ושונה בעוון‬
‫זה‪ .‬אשר על אלו המבלים זמנם בשיחה בטלה בבית הכנסת אמר ה' יתברך לישעיהו נביאו (פרק א)‪" ,‬כי תבאו‬
‫לראות פני‪ ,‬מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי"‪ .‬ובודאי מרובה מידה טובה‪ ,‬שמי שנזהר בכבוד בית הכנסת‪,‬‬
‫ונזהר שלא לדבר בשעת החזרה‪ ,‬והוא מכבד את ה' יתברך‪ ,‬גם הקדוש ברוך יכבדו ויתן שכרו מושלם‪ .‬כדרך מה‬
‫שנאמר (בשמואל א‪ ,‬ב)‪" ,‬כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו"‪.‬‬
‫אביחי כהן‬
‫ּותׁשּובֹות?!‬
‫ְׁש ֵאלֹות ְ‬
‫ומשפחתו הי”ו‬
‫עם הרב הגאון אהרון בוטבול שליט”א‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫יחיאל בוני‬
‫(לוי)‬
‫“וְ ָהיּו‬
‫ֵעינֶ י‬
‫ָך רֹ‬
‫א‬
‫ֹו‬
‫ת ֶא‬
‫ת מֹו ֶריָך”‬
‫ראש בית תורה “יביע אומר” וחתנו של מרן פאר הדור הרה”ג עובדיה יוסף שליט”א‪.‬‬
‫ניתן לשאול את כבוד הרב‬
‫שאלות בבית הכנסת רשב”י‬
‫כל יום שלישי בשעה ‪- 19:00‬‬
‫שיעורו השבועי בגן יבנה‬
‫הרה”ג יוסף שלום‬
‫אלישיב זצוק”ל‬
‫הרה”ג שמואל‬
‫הלוי וואזנר‬
‫שליט”א‬
‫הרה”ג אליהו‬
‫בקשי דורון‬
‫שליט”א‬
‫שאלה‪ :‬האם אפשר לברך "שהחיינו" על הנחת תפילין בבר המצווה?‬
‫תשובה‪ :‬ברכת "שהחיינו" מברכים על מצוות שמקיימים אחת לזמן ולא על מצוות שמתחדשות מידי יום ביומו או מידי שבת בשבת‪.‬‬
‫מצוות הנחת תפילין מתחדשת מדי יום ולכן פשוט שלא מברכים על כך "שהחיינו"‪ .‬זה כמו אישה שמדליקה נרות בפעם הראשונה‬
‫בחייה בשבת החתונה שלה‪ ,‬היא לא תברך "שהחיינו" מכיוון שזו מצווה שמתחדשת מכאן ואילך אחת לשבת‪.‬‬
‫ומשפחתו הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫אפרים משה‬
‫ומשפחתו הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬מה אומרים בנוסח ברכת המזון בסעודה רביעית‪" ,‬מגדיל" או מגדול"?‬
‫תשובה‪ :‬דיברתי עם כמה תלמידי חכמים והם אמרו שזה רק עניין של מנהג ולא דבר כ"כ מהותי‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬מרן השו"ע והרמ"א לא‬
‫הזכירו כלל בדבר הזה‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬כמה מהאחרונים מביאים את דברי רבי דוד אבודרהם (רד"א)‪ ,‬שהיה מגדולי הראשונים והתעסק רבות בנוסח התפילות‬
‫והברכות‪ .‬הוא כתב בפירוש שבשבת אומרים "מגדול ישועות מלכו" ולא "מגדיל"‪ .‬אלו שני פסוקים שנאמרו בעניין דוד המלך‪ .‬פעם‬
‫אחת‪ ,‬הפס' מוזכר בספר תהילים ושם כתוב "מגדיל"‪ .‬ופעם שנייה‪ ,‬מוזכר בנביא בספר שמואל בנוסח "מגדול"‪ .‬רד"א אומר שבשבת‬
‫ראוי להזכיר "מגדול ישועות מלכו" שעניינו גדלות ולא "מגדיל" שעניינו קטנות‪ .‬ולכן‪ ,‬יותר מתאים לומר "מגדול" בשבת שיש בה‬
‫הארה של קדושה‪ .‬כנסת הגדולה הוסיף ואמר שהוא הדין גם בר"ח ויו"ט לומר "מגדול"‪.‬‬
‫ה"חמדת ימים" הוסיף שלפי זה יש מקום לומר "מגדול" גם בסעודה רביעית (מלווה מלכה)‪ ,‬מכיוון שיש בה הארה מיוחדת של קדושה‬
‫במוצ"ש‪ .‬גם הבן איש חי אמר להגיד "מגדול" במוצ"ש‪ .‬כף החיים הוסיף שלא רק במוצ"ש צריך לומר "מגדול"‪ ,‬אלא אפשר גם‬
‫בסעודת מצווה‪ ,‬למשל בסעודת סיום מסכת‪.‬‬
‫מאידך יש הרבה אחרונים שחולקים עליהם ואומרים שלא להוסיף יותר מידי ממה שכתוב‪ .‬רד"א אמר בשבת והכנה"ג אמר ר"ח‬
‫ויו"ט‪ ,‬נסתפק בזה‪ .‬וכך הורה מורנו הגר"ע יוסף שליט"א שאין לומר "מגדול" במוצ"ש‪ ,‬אלא "מגדיל"‪.‬‬
‫הרה”ג שלמה עמר‬
‫שליט”א‬
‫הרה”ג עובדיה‬
‫יוסף‬
‫שליט”א‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫אֵ לֶ יָך אֶ ְקרָ א יָּה‬
‫אֵ לֶ יָך אֶ ְקרָ א יָּה אֵ ל נו ֹרָ א ִּתפְ ק ֹד ּגֶפֶ ן ֶׁשהָ עַ ִּמים זָרּוהָ ‪,‬‬
‫אֵ ל נו ֹרָ א‪.‬‬
‫ּותחַ ּדֵ ׁש ׁשַ ְחרּותָ ּה‬
‫ַׁשוְעָ תָ ּה ְּתקַ ּבֵ ל אֵ ל ׁשו ֹכֵ ן ְמרו ִֹמים‪ְ .‬‬
‫לָ עַ ד ּולְ עו ֹלָ ִמים‪ ,‬הַ לְ עו ֹלָ ם ִּתזְ נַח עַ ְּמָך הַ נֶאֱ נָח צו ֹעֵ ק‬
‫ִמּבו ֹר ֹלא מָ צָ א עֶ זְ רָ ה‪ ,‬אֵ ל נו ֹרָ א‪ .‬אֵ ל נו ֹרָ א‪:‬‬
‫לְ חַ ם אֶ ת הָ אוֹיֵב ּכִ י יָדו ֹ גָבְ רָ ה‪ָ ,‬אכַ ל אֶ ת ּפִ רְ יָּה וְ עו ֹד יָדו ֹ‬
‫ֹאמרּו הָ עַ ִּמים‬
‫קָ צְ רָ ה‪ְׁ ,‬שלַ ח ּבו ֹ חֵ מָ ה זַעַ ם ּונְ קָ מָ ה‪ ,‬י ְ‬
‫ִׁש ְמָך נִ ְקרָ א‪ .‬אֵ ל נו ֹרָ א‪ .‬אֵ ל נו ֹרָ א‪:‬‬
‫מָ רו ֹם זְ כָ ר נָא ּבְ רִ ית ִאיׁש חֲ לו ֹם חָ לַ ם‪ ,‬הַ רְ ּבֵ ה אֶ ת זַרְ עו ֹ‬
‫וְ תֶ ן לו ֹ ְׁשלו ֹם עו ֹלָ ם‪ ,‬נָא רְ צֵ ה גִ זְ עו ֹ‪ ,‬וְ ח ֹן אֶ ת זַרְ עו ֹ‪ ,‬עַ ד‬
‫מָ תַ י יִ ְהיֶה ׂשֶ ה פְ זּורָ ה‪ .‬אֵ ל נו ֹרָ א‪ .‬אֵ ל נו ֹרָ א‪:‬‬
‫הֵ ידָ ד יִ ְהיֶה ‏יו ֹם ּבו ֹ ִמ ְקּדָ ְׁשָך יִ ְתּכוֹנַן‪ָ ,‬יר ֹּנּו כֻּלָ ם ּכִ י‬
‫ּומזְ מו ֹר לְ פָ נָיו נִ גְ מו ֹר‪ּ ,‬כִ י יָדְ ָך עַ ל‬
‫ׁשָ כַ ן ּבו ֹ הֶ עָ נָן‪ ,‬וְ ִׁשיר ִ‬
‫הָ עו ֹלָ ם ּגָבְ רָ ה‪ .‬אֵ ל נו ֹרָ א‪ .‬אֵ ל נו ֹרָ א‪:‬‬
‫עֵ ת ּדו ֹדִ ים ּכַ ּלָ ה‬
‫עֵ ת ּדו ֹדִ ים ּכַ ּלָ ה ּבו ִֹאי לְ גַּנִ י‪ּ .‬פָ רְ חָ ה הַ ּגֶפֶ ן הֵ נֵץ רִ ּמו ֹנִ י‪:‬‬
‫קּומי רַ עְ י ִָתי הַ חֵ ֶׁשק ּגָבַ ר‪.‬‬
‫ֶׁשם הַ ְּסתָ ו עָ בַ ר‪ִ .‬‬
‫חָ לַ ף הַ ּג ֶ‬
‫נֵצֵ א הַ ָּׂשדֶ ה נָלִ ין ּבַ ִּמדְ ּבָ ר‪ָׁ .‬שם אֶ ּתֵ ן ּדו ֹדַ י לָ ְך מַ ְחמַ ד עֵ ינִ י‪:‬‬
‫י ִָפית וְ נָעַ ְמ ְּת ּכַ ֶּׁשלֶ ג ִׁשּנְֵך‪ּ .‬דְ בַ ׁש וְ חָ לָ ב ּתַ חַ ת לְ ׁשוֹנְֵך‪.‬‬
‫ְצ ִאי נָא ּורְ עִ י בְ עִ ְקבֵ י צ ֹאנְֵך‪ָ .‬שם ַאקרִ יב קָ רְ ּבָ ן נָסַ כְ ְּתי יֵינִ י‪:‬‬
‫יָרַ דְ ִּתי חֶ ברָ ה לִ רְ עו ֹת ּבַ ּגַּנִ ים‪ .‬לִ רְ או ֹת את יָפְ יְֵך עֵ ינַיִ ְך יו ֹנִ ים‪.‬‬
‫קּומי רַ ּנְ נִ י‪:‬‬
‫ִּׂשפְ תו ֹתַ יִ ְך ּכַ ּלָ ה ּכְ מו ֹ חּוט ָשנִ ים‪ּ .‬בְ תו ֹך עִ יר ִצּיו ֹן ִ‬
‫מַ יִ ם רַ ּבִ ים ֹלא יּוכְ לּו לְ כַ ּבו ֹת‪ .‬אֶ ת ַאהֲ בתך לַ יְ לָ ה ֹלא ִת ְׁשּבו ֹת‪.‬‬
‫אתי רִ יבו ֹת‪ .‬עו ֹד ִאם אֶ ְׁשּכָ חֵ ְך ִּת ְׁשּכַ ח יְ ִמינִ י‪:‬‬
‫ִמּיו ֹם נְ דו ֹדֵ ְך נ ָָׂש ִ‬
‫‪6‬‬
‫מיליונר?‬
‫“אמיתי”‬
‫ֶעד”‬
‫אלון ארז‬
‫וערן אדרי‬
‫ומשפחתם הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫יאיר ועדנה‬
‫גינדיל‬
‫ומשפחתם הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫מאיר ומלכה‬
‫שילואן‬
‫ומשפחתם הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫אמנון ובת שבע‬
‫שילואן‬
‫ומשפחתם הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫כרמי ומיטל‬
‫שילואן‬
‫ומשפחתם הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫ישראל וציונה‬
‫שילואן‬
‫ומשפחתם הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫יפת יעיש‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫יודע הלכות שבת?‬
‫בחן את עצמך!‬
‫מקורות ללימוד לפני המבחן‪:‬‬
‫סימנים שטז‪-‬שיז‪ ,‬שש"כ וילקוט יוסף‪.‬‬
‫אין ללמוד מהמבחנים פסק הלכה למעשה‪.‬‬
‫‪ .2‬האם מותר לפתוח קשר בנעל (שאינו קשר עניבה)‬
‫שנקשר בלי כוונה?‬
‫א‪ .‬כן‬
‫ב‪ .‬רק לפי הרב עובדיה יוסף‬
‫ג‪ .‬לא‬
‫ד‪ .‬רק לפי השו"ע‬
‫‪ .7‬לפי מי אסור לקשור קשר עניבה?‬
‫א‪ .‬ה'שמירת שבת כהלכתה'‬
‫ב‪ .‬הרמ"א‬
‫ג‪ .‬הגרש"ז‬
‫ד‪ .‬אין מי שאוסר‬
‫‪ .3‬איזה קשר כתב הרמ"א שמותר במקום צער?‬
‫א‪ .‬כל קשר‬
‫ב‪ .‬שני קשרים זה על זה‬
‫ג‪ .‬קשר עניבה‬
‫ד‪ .‬כל קשר דרבנן‬
‫‪ .8‬האם מותר לרסס בחדר פתוח שיש בו חרקים‪ ,‬ואינו‬
‫מרסס עליהם?‬
‫א‪ .‬לא‬
‫ב‪ .‬כן‬
‫ג‪ .‬רק לפי ה'שמירת שבת כהלכתה'‬
‫ד‪ .‬רק לפי הרב עובדיה יוסף‬
‫‪ .4‬האם מותר להחזיר שרוך שיצא מנעל (ואין ההחזרה‬
‫כרוכה בטורח)?‬
‫א‪ .‬רק לפי ה'שמירת שבת כהלכתה'‬
‫ב‪ .‬כן‬
‫ג‪ .‬לא‬
‫ד‪ .‬רק לפי הרב עובדיה יוסף‬
‫‪ .9‬אם אדם נעל את ביתו וגילה שצד בכך בעל חי‪ ,‬האם‬
‫חייב לשחררו?‬
‫א‪ .‬אינו חייב‪ ,‬אך ראוי שיעשה כן‬
‫ב‪ .‬כן‬
‫ג‪ .‬לא‬
‫ד‪ .‬רק לפי הרמ"א‬
‫‪ .5‬כיצד מותר להרוג עקרב שאין בכוחו להמית אלא רק‬
‫לעקוץ?‬
‫א‪ .‬להרגו בידיים‬
‫ב‪ .‬לדרסו ברגל דרך הליכה‬
‫ג‪ .‬אין שום היתר להרגו‬
‫ד‪ .‬לרסס עליו‬
‫‪ .10‬באיזה מקרה מותר לקחת פרעוש בידו?‬
‫א‪ .‬אם התחיל לעקצו‬
‫ב‪ .‬אם אין חשש שיהרג‬
‫ג‪ .‬אם הוא על בשרו‬
‫ד‪ .‬אם הוא מפריע לחולה‬
‫תשובות‬
‫‪10 9 8 7 6 5 4 3 2 1‬‬
‫ד א ב ב ב ד ד ד ג ג‬
‫הרה”ג‬
‫שלמה קורח‬
‫שליט”א‬
‫הרה”ג‬
‫משומר צוברי‬
‫שליט”א‬
‫הרה”ג‬
‫שמעון בעדני‬
‫שליט”א‬
‫בהצלחה‪...‬‬
‫חודש כסלו‬
‫היכונו למעמד הגדול‬
‫"תורה וחסד"‬
‫ֶא‬
‫ת מֹו ֶריָך”‬
‫הלכות שבת‬
‫‪ .1‬איזה קשר מותר לקשור לכתחילה‪ ,‬לפי הרמ"א?‬
‫א‪ .‬שנעשה לפחות מחודש‬
‫ב‪ .‬שנעשה להתירו תוך שעה‬
‫ג‪ .‬שניתן להתירו ביד אחת‬
‫ד‪ .‬שנעשה להתירו ליומו‬
‫בנשיאות הרה"ג משומר‬
‫צוברי שליט"א‬
‫רֹ‬
‫אֹות‬
‫צד‪ ,‬שוחט וקושר‬
‫‪ .6‬האם החונק בעל חי חייב?‬
‫א‪ .‬רק לפי השו"ע‬
‫ב‪ .‬רק לפי הרמ"א‬
‫ג‪ .‬לא‬
‫ד‪ .‬כן‬
‫עמותת‬
‫"משכן שילה"‬
‫הרה”ג‬
‫יצחק רצהבי‬
‫שליט”א‬
‫להפצת תורה ומעשים טובים‬
‫ערב שכולו תורה‬
‫הרינו מתכבדים להזמינכם לערב מרתק‪ ,‬מחזק ומהנה עם רבנים חשובים ואורחים נכבדים‪,‬‬
‫שיתקיים אי"ה‬
‫ביום שלישי יג' כסלו (‪ 27/11/12‬למניינם)‬
‫בכולל "תורה וחסד" גן יבנה רח' השופטים ‪.8‬‬
‫הרה”ג‬
‫שלום צדוק‬
‫שליט”א‬
‫בתוכנית‪:‬‬
‫אהרון בוטבול‬
‫‪- 18:45‬‬
‫ומשפחתו הי”ו‬
‫ת‬
‫מ‬
‫“ּו ַמ ְצ ִּ‬
‫די ֵקי‬
‫ָה ַר‬
‫ַּ‬
‫כּכֹו ָכ ִבים ִּבים‬
‫ְל‬
‫ע‬
‫ֹו‬
‫ָ‬
‫לם וָ‬
‫צה‬
‫י רו להיו‬
‫“וְ ָהיּו‬
‫ֵע‬
‫ינֶ יָך‬
‫שליט"א‬
‫הרה"ג‬
‫ראש בית תורה "יביע אומר" וחתנו של מרן פאר הדור הרה"ג עובדיה יוסף שליט"א‬
‫‪- 20:00‬‬
‫יוסף מוגרבי‬
‫הרה"ג‬
‫שליט"א‬
‫גדול מזכה הרבים‪ ,‬ראש ישיבת "זכור לאברהם"‬
‫צוברי‬
‫‪ - 21:00‬הרה"ג משומר‬
‫שליט"א ‪ -‬מרא דאתרא גן יבנה‬
‫‪- 21:30‬‬
‫תפילת ערבית‬
‫יש קונה עולמו בשעה אחת!‬
‫מקום נפרד לנשים‬
‫הרה”ג‬
‫ציון צוברי‬
‫שליט”א‬
‫ניתן להקדיש את הערב לרפואה‪ ,‬להצלחה או לעילוי נשמת יקירכם‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫וְ קו ֹ ֵי ה’ יַחֲ לִ יפּו כ ֹחַ ַיעֲלּו אֵ בֶ ר ּכַ ּנְ ָׁשרִ ים‪ ,‬יָרּוצּו וְ ֹלא יִ יגָעּו‬
‫יֵלְ כּו וְ ֹלא יִ יעָ פּו‪:‬‬
‫אשיכֶ ם וְ ִה ּ ָנ ְש ׂאּו ִּפ ְתחֵ י עו ֹלָ ם‪ ,‬וְ יָבו ֹא מֶ לֶ ְך הַ ּ ָכבו ֹד‪:‬‬
‫ְש ׂאּו ְ ׁשעָ רִ ים רָ ֵ ׁ‬
‫ׁשו ְֹמרִ ים הַ ְפקֵ ד לְ עִ ירְ ָך ּכָ ל הַ ּיו ֹם וְ כָ ל הַ ּלַ יְ לָ ה‪:‬‬
‫דָ וִ ד מֶ לֶ ך יִ ְשרָ אֵ ל חַ י וְ קַ ּ ָים‪ִ .‬סימָ ן טו ֹב ּומַ ּ ָזל טו ֹב יְ הֵ א לָ נּו‪:‬‬
‫ֹאמרּו אֵ ין קָ דו ֹׁש ּ ַכה’‪:‬‬
‫הַ ּכ ֹל יו ֹדּוָך וְ הַ ּכ ֹל יְ ַ ׁש ְּבחּוָך וְ הַ ּכ ֹל י ְ‬
‫אֲ ֶׁשר ּ ָברָ א ָׂשׂשו ֹן וְ ִׂש ְמחָ ה חָ תָ ן וְ כַ ּ ָלה‪ּ .‬גִ ילָ ה רִ ּ ָנה ּדִ יצָ ה וְ חֶ דְ וָה ַאהֲ בָ ה‬
‫וְ ַאחֲ וָה וְ ָשלו ֹם וְ רֵ עּות‪:‬‬
‫בּושּה‪ ,‬ו ִַּת ְש ׂחַ ק לְ יו ֹם ַאחֲ רו ֹן‪:‬‬
‫ע ֹז וְ הָ דָ ר לְ ָ ׁ‬
‫ָאחיו י ֹאמַ ר חֲ זָק‪:‬‬
‫ִאיׁש אֶ ת רֵ עֵ הּו יַעְ ז ֹרּו ּולְ ִ‬
‫ִאם ּ ַתחֲ נֶה עָ לַ י מַ חֲ נֶה ֹלא יִ ירָ א לִ ִּבי ִאם ּ ָתקּום עָ לַ י‬
‫ִמלְ חָ מָ ה ְּבז ֹאת אֲ נִ י בו ֵֹטחַ ‪:‬‬
‫ִּפ ְתחּו ְ ׁשעָ רִ ים וְ ָיב ֹא גו ֹי צַ ִּדיק ׁש ֹמֵ ר אֱ מֻ נִ ים‪:‬‬
‫דּושה לְ ָך יְ ַש ּ ֵלׁשּו‪:‬‬
‫ּכּולם ְק ּ ָ‬
‫יַחַ ד יַחַ ד‪ָ ּ ,‬‬
‫וְ נִ ְש ׂ ּ ַגב ה’ לְ בַ ּדו ֹ ּבַ יו ֹם הַ הּוא‪ .‬וַּיִ ּוָתֵ ר ַי ֲעק ֹב לְ בַ ּדו ֹ ַוּיֵָאבֵ ק‬
‫ִאיׁש עִ ּמו ֹ עַ ד עֲלו ֹת הַ ָּׁשחַ ר‪:‬‬
‫לְ בִ נְ י ִָמין ָאמַ ר יְ דִ יד ה’ יִ ְׁשּכ ֹן לָ בֶ ַטח עָ לָ יו‪:‬‬
‫יו ֹדּו לַ ה’ חַ ְסּדו ֹ וְ נִ ְפלְ או ֹתָ יו לִ בְ נֵי ָאדָ ם‪.‬‬
‫ּכִ י ִה ְׂשּבִ יעַ נֶפֶ ׁש ׁש ֹקֵ קָ ה‪ ,‬וְ נֶפֶ ׁש רְ עֵ בָ ה ִמּלֵ א טו ֹב‪:‬‬
‫חֲ זַק חֲ זַק וְ נִ ְתחָ זֵק‪:‬‬
‫‪7‬‬
‫‪12‬‬
‫לפחות‬
‫‪9‬‬
‫‪63‬‬
‫הלכה יומית‬
‫הלכות מענייני דיומא מתוך “בהלכה ובאגדה”‪" ,‬תורת המועדים"‪" ,‬ילקוט יוסף"‬
‫לחיזוק בקביעת עיתים לתורה עפ”י דעת הרה”ג מרן עובדיה יוסף שליט”א‬
‫דק’ ביום‬
‫ניתן להקריא בביה”כ‬
‫לאחר התפילה‬
‫פרשת‬
‫לשבוע‬
‫פרשת‬
‫לשבוע‬
‫ויצא‬
‫ההנהגות בסעודה ובחיי היום יום – המשך‪...‬‬
‫יום ראשון ‪ -‬ד' כסלו‬
‫יום שני ‪ -‬ה' כסלו‬
‫יום שלישי ‪ -‬ו' כסלו‬
‫חשש סכנה‬
‫כל מאכל שנודף ממנו ריח טוב‪ ,‬והאדם תאב‬
‫לו‪ ,‬צריך להזהר לטעום ממנו‪ ,‬לפי שאם‬
‫מריח ולא טועם‪ ,‬יכול לבוא לידי סכנה‪ .‬ואם‬
‫מריח ריח מאכל ממקום אחר‪ ,‬ואינו יכול‬
‫לטעום ממנו‪ ,‬יזהר לפלוט את הרוק שבפיו‪,‬‬
‫כי אם יבלע את הרוק יכול לבוא לידי סכנה‬
‫חס ושלום‪ .‬ועוד יותר יש להזהר בזה לאשה‬
‫בהריון‪ ,‬שאם לא תטעם‪ ,‬יכולים לבוא לידי‬
‫סכנה היא והעובר‪.‬‬
‫המשך שתיה מכוס חברו‬
‫אמנם אם הטועמים מכוס הברכה הם בני‬
‫הבית‪ ,‬אין צריך להקפיד בזה‪ ,‬וכגון בקידוש‬
‫של שבת שבעל הבית מקדש ובני ביתו טועמים‬
‫אחר כך מהיין‪ ,‬שבדרך כלל אין בני הבית‬
‫מקפידים‪ ,‬ורגילים הם לשתות מכוס המקדש‪,‬‬
‫וממה שטעמו האחים והאחיות‪ .‬ואמנם אם‬
‫יש אורחים הנמצאים בקידוש‪ ,‬כגון החתנים‬
‫והכלות‪ ,‬ודאי שצריכים להיזהר בזה‪.‬‬
‫כעס‬
‫יאכל בשמחה ולא בכעס ודאגה‪ ,‬ואז המאכל‬
‫גם יטיב לו לבריאותו‪.‬‬
‫לא ישתה אדם מכוסו ויתן לחברו‪ ,‬מחשש‬
‫שהדבר מאוס לחברו ומחמת הבושה יקח‬
‫ממנו את הכוס וישתה‪ ,‬ויכול לבוא ליד‬
‫סכנה‪( .‬סימן קע סעיף טז) ובעיקר‪ ,‬מצוי‬
‫הדבר בשמחת מצווה כברית מילה וכיוצא‪,‬‬
‫שמתאספים הרבה אנשים ורוצים לטעום‬
‫מכוס הברכה‪ ,‬ונותנים זה לזה מפה של אחד‬
‫לחברו‪ ,‬וצריכים לתת ליבם לזה‪ ,‬שלא יתנו‬
‫את הכוס אלא למי שבטוחים שלא אכפת לו‬
‫לשתות מפיהם‪.‬‬
‫ומכאן למדנו על מה שמצוי כיום ברוך ה'‬
‫בהרבה מקומות שנהגו לארגן שיעור ביום‬
‫שבת בבוקר לאחר התפלה בנץ החמה‪ ,‬וקודם‬
‫השיעור מקדשים על היין‪ ,‬כדי שיוכלו לטעום‬
‫מיני מאכל ומשתה‪ ,‬יש למקדש להזהר שלא‬
‫לתת לציבור לטעום מכוסו‪ ,‬אלא קודם‬
‫הקידוש יתנו מעט יין בכוס לכל אחד ואחד‪,‬‬
‫ומיד לאחר שיגמור המקדש את ברכת‬
‫הקידוש‪ ,‬יטעמו כל אחד ואחד מכוסו המונח‬
‫לפניו‪ .‬ואם רוצים לשתות מכוס הברכה דוקא‪,‬‬
‫יתנו מעט ממנו לכוסם וישתו מכוסם‪( .‬קמב)‬
‫ולא יהיה קפדן בסעודה‪ ,‬שגורם בזה לבני ביתו‬
‫ולכל המסובים על שולחנו להימנע מלאכול‪.‬‬
‫וכבר אמר שלמה המלך בחכמתו (משלי פרק‬
‫יז פסוק א)‪' :‬טוב פת חרבה ושלווה בה‪ ,‬מבית‬
‫מלא זבחי ריב'‪ .‬וכן אמר (משלי פרק טו פסוק‬
‫יז)‪' :‬טוב ארוחת ירק ואהבה שם‪ ,‬משור אבוס‬
‫ושנאה בו'‪( .‬קמד)‬
‫ומעשה בהלל הזקן שעשה סעודה בביתו‪,‬‬
‫פתאום בא עני על פתחו ואמר לאשתו‪ ,‬צריך‬
‫אני לישא אשה היום‪ ,‬ואין לי כלום לסעודת‬
‫הנישואין‪ .‬נטלה אשתו של הלל את כל‬
‫הסעודה והביאה לעני‪ ,‬וחזרה מיד ולשה עיסה‬
‫אחרת‪ ,‬ובשלה שוב תבשילים לסעודה בביתה‪.‬‬
‫כשהביאה לפניהם אמר לה הלל‪' ,‬בתי' מפני‬
‫מה לא הבאת לנו מיד? סיפרה לו כל אותו‬
‫המעשה‪ ,‬אמר לה 'בתי'‪ ,‬גם אני לא דנתי‬
‫אותך לכף חובה אלא לכף זכות‪ ,‬שודאי כל מה‬
‫שעשית‪ ,‬לשם שמיים עשית‪.‬‬
‫ה' יזכנו להגיע לדרגות אלו‪ ,‬אלא שכאשר אדם‬
‫שואף להגיע‪ ,‬יש סיכוי שיגיע אי פעם‪ ,‬כי בדרך‬
‫שאדם רוצה לילך מוליכים אותו‪ ,‬אך אם‬
‫אינו שואף כלל להתעלות ממידותיו ולתקנן‪,‬‬
‫וקורא את הסיפור על הלל הזקן‪ ,‬ואינו רואה‬
‫את עצמו משתייך לזה כלל‪ ,‬אין סיכוי שיגיע‬
‫אי פעם לדרגות כאלו גדולות וחשובות‪( .‬קמה)‬
‫תפילת מנחה מוקדמת‬
‫תפילת ערבית מאוחרת‬
‫הרינו שמחים להודיע לציבור‬
‫היקר כי מתקיים מניין‬
‫לתפילת מנחה גדולה‬
‫בשעה ‪ 12:30‬כדלקמן‪:‬‬
‫א'‪-‬ה'‪ :‬בכולל "תורה וחסד"‬
‫רח' השופטים ‪.8‬‬
‫יום ו'‪ :‬ישיבת "אחוזת יעקב"‬
‫אנו שמחים להודיע לציבור‬
‫הקדוש‪ ,‬כי מדי יום ביומו‬
‫מתקיים מניין תפילת ערבית‬
‫לאחר השיעור בבית הכנסת‬
‫"נווה שלום" (סמין) רח' אלי כהן‬
‫בשעה ‪ 8:00‬בערב‬
‫חוק לישראל‬
‫חוק לישראל‬
‫חוק לישראל‬
‫כתב הרש”ש‪ :‬צריך להיזהר שלא לבטל בכל יום‬
‫הקביעות של מקרא‪ ,‬משנה‪ ,‬תלמוד וקבלה עם‬
‫הכוונה שלהם‪.‬‬
‫עֶ זְ רֵ נּו ּבְ ֵׁשם ה’ ע ֵֹׂשה ָׁשמַ יִ ם וָָארֶ ץ‬
‫נביאים‬
‫כתובים‬
‫תורה‬
‫וַיְ דַ ּבֵ ר ה’ אֶ ל מ ֶֹׁשה ּלֵ אמ ֹר‪ּ :‬דַ ּבֵ ר אֶ ל ַאהֲ ר ֹן וְאֶ ל ּבָ נָיו‬
‫לֵ אמ ֹר ּכ ֹה ְתבָ רֲכּו אֶ ת ּבְ נֵי יִ ְׂשרָ אֵ ל ָאמו ֹר לָ הֶ ם‪:‬‬
‫יְ בָ רֶ כְ ָך ה’ וְיִ ְׁש ְמרֶ ָך‪ :‬יָאֵ ר ה’ ּפָ נָיו אֵ לֶ יָך וִיחֻ ּנֶּךָ ‪:‬‬
‫וְׂשמּו אֶ ת‬
‫ָׂשם לְ ָך ָׁשלו ֹם‪ָ :‬‬
‫יִ ָּׂשא ה’ ּפָ נָיו אֵ לֶ יָך וְ י ֵ‬
‫ְׁש ִמי עַ ל ּבְ נֵי יִ ְׂשרָ אֵ ל וַאֲ נִ י אֲ בָ רֲכֵ ם‪:‬‬
‫ִמי אֵ ל ּכָ מו ָֹך נ ֵֹׂשא עָ ו ֹן וְ ע ֹבֵ ר עַ ל ּפֶ ַׁשע לִ ְׁשאֵ רִ ית‬
‫נַחֲ לָ תו ֹ ֹלא הֶ חֱ זִ יק לָ עַ ד אַ ּפו ֹ ּכִ י חָ פֵ ץ חֶ ֶסד הּוא‪:‬‬
‫יָׁשּוב יְ רַ חֲ מֵ נּו יִ כְ ּב ֹׁש ֲעוֹנ ֹתֵ ינּו וְתַ ְׁשלִ יְך ּבִ ְמצֻלו ֹת יָם‬
‫ּכָ ל חַ ּט ֹאותָ ם‪ִּ :‬תּתֵ ן אֱ מֶ ת לְ ַי ֲעק ֹב חֶ ֶסד לְ ַאבְ רָ הָ ם‬
‫אֲ ֶׁשר נִ ְׁשּבַ עְ ּתָ לַ אֲ ב ֹתֵ ינּו ִמימֵ י קֶ דֶ ם‪:‬‬
‫ִׁשיר הַ ּמַ עֲלו ֹת ּבְ ׁשּוב ה’ אֶ ת ִׁשיבַ ת צִ ּיו ֹן הָ יִ ינּו‬
‫ּכְ ח ֹלְ ִמים‪ָ :‬אז יִ ּמָ לֵ א ְׂשחו ֹק ִּפינּו ּולְ ׁשוֹנֵנּו רִ ּנָה ָאז‬
‫ֹאמרּו בַ ּגו ֹיִ ם ִהגְ ּדִ יל ה’ לַ עֲׂשו ֹת עִ ם אֵ ּלֶ ה‪ִ :‬הגְ ּדִ יל‬
‫י ְ‬
‫ה’ לַ עֲׂשו ֹת עִ ּמָ נּו הָ יִ ינּו ְׂשמֵ ִחים‪ׁ :‬שּובָ ה ה’ אֶ ת‬
‫יקים ּבַ ֶּנגֶב‪ :‬הַ ּז ֹרְ עִ ים‬
‫(שבותנו) ְׁשבִ יתֵ נּו ּכַ אֲ ִפ ִ‬
‫ּבְ דִ ְמעָ ה ּבְ רִ ּנָה יִ ְקצ ֹרּו‪ :‬הָ לו ְֹך יֵלֵ ְך ּובָ כ ֹה נ ֵֹׂשא מֶ ֶׁשְך‬
‫הַ ּזָרַ ע ּב ֹא יָבו ֹא בְ רִ ּנָה נ ֵֹׂשא אֲ ֻלּמ ֹתָ יו‪:‬‬
‫בהמלצת הרבנים‬
‫הרה”ג בן ציון מוצפי‪:‬‬
‫אני מברך את כל משתתפי העלון‬
‫הנקרא “משכן שילה” שמקורו‬
‫בעיר גן‪-‬יבנה‪ ,‬את הקוראים‪ ,‬את‬
‫העורכים‪ ,‬את הכותבים ובעיקר‬
‫את אלה שלומדים את מה שכתוב‬
‫שם‪ ,‬שהוא כולו מלא קודש‪ ,‬דברי‬
‫תורה של צדיקים‪ ,‬עובדות מחכמי‬
‫ישראל‪ ,‬חידושי תורה‪ ,‬דברי חכמה ומוסר‪ ,‬הלכה‬
‫ואגדה‪.‬‬
‫אשרי הקוראים ואשרי המקיימים את כל הכתוב בו‪.‬‬
‫יהי רצון שיתקיים בכם הכתוב “ברוך אשר יקים את‬
‫דברי התורה הזאת”‪.‬‬
‫הרה”ג ראובן אלבז‪:‬‬
‫“‪...‬אם לא‬
‫בריתי יומם‬
‫ולילה חוקות‬
‫שמים וארץ‬
‫לא שמתי”‪,‬‬
‫כל קיומו של עם ישראל תלוי‬
‫בלימוד התורה‪“ ,‬עץ חיים‬
‫היא למחזיקים בה ותומכיה‬
‫מאושר‪”...‬‬
‫הרה”ג משומר צוברי‪:‬‬
‫“‪...‬ומתוך‬
‫ידיעה‬
‫מהטלפונים‬
‫שאני מקבל‬
‫ומהשאלות‬
‫שאני נשאל על מה שנכתב‬
‫בגיליון אני למד כי השפעתו‬
‫ותועלתו התורנית והמוסרית‬
‫רבה היא”‬
‫הרה”ג יעקב יוסף‪:‬‬
‫“‪...‬קראתי‬
‫ומאוד נהנתי‪,‬‬
‫יפה מאד‪,‬‬
‫עשיר עם תוכן‬
‫נפלא‪ .‬העלון‬
‫ברוך ה’ ערוך‬
‫בטוב טעם ודעת יש שם רמה‬
‫נפלאה”‪.‬‬
‫הרה”ג מאיר אבוחצירא‪:‬‬
‫גדלות העלון‬
‫“משכן שילה”‬
‫שמקרב את‬
‫הרחוקים‬
‫לתורה וליראת‬
‫שמיים‪.‬‬
‫ה’ ישלח הצלחה ורפואה לכל‬
‫הקוראים בו‪ .‬ישר כח‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫הלכה יומית‬
‫‪12‬‬
‫לפחות‬
‫הלכות מענייני דיומא מתוך “בהלכה ובאגדה”‪" ,‬תורת המועדים"‪" ,‬ילקוט יוסף"‬
‫לחיזוק בקביעת עיתים לתורה עפ”י דעת הרה”ג מרן עובדיה יוסף שליט”א‬
‫‪9‬‬
‫‪63‬‬
‫דק’ ביום‬
‫פרשת‬
‫לשבוע‬
‫פרשת‬
‫לשבוע‬
‫ויצא‬
‫ההנהגות בסעודה ובחיי היום יום – המשך‪...‬‬
‫יום רביעי ‪ -‬ז' כסלו‬
‫יום חמישי ‪ -‬ח' כסלו‬
‫יום שישי ‪ -‬ט' כסלו‬
‫גניבת דעת‬
‫אסור לגנוב דעת הבריות כיצד? לא יפציר בחברו‬
‫שיאכל אצלו‪ ,‬והוא יודע שאינו אוכל‪ .‬ולא ירבה‬
‫לו במתנות‪ ,‬כשיודע שאינו מקבל‪ .‬ואפילו מילה‬
‫אחת של פיתוי וגניבת דעת אסורה‪ ,‬אלא לעולם‬
‫יהיה שפת אמת‪ ,‬ורוח נכון‪ ,‬ולב טהור‪.‬‬
‫בריאות הנפש והגוף‬
‫כתב הרמב"ם (הלכות דעות פרק ד)‪ :‬הואיל‬
‫ולהיות הגוף בריא ושלם‪ ,‬מדרכי ה' הוא‪ ,‬שהרי‬
‫אי אפשר שיבין או ידע והוא חולה‪ ,‬לכך ירחיק‬
‫אדם את עצמו מדברים המאבדים את הגוף‪,‬‬
‫וינהיג עצמו בדברים המבריאים המחלימים‪.‬‬
‫אבק גזל‬
‫אסור לאכול מסעודה שאינה מספקת לבעליה‪,‬‬
‫ואפילו שמזמין אותו‪.‬‬
‫כלל אמרו בבריאות הגוף‪ ,‬כל זמן שאדם‬
‫מתעמל‪ ,‬ויגע הרבה‪ ,‬ואינו שבע‪ ,‬ומעיו רפים‪,‬‬
‫אין חולי בא עליו וכוחו מתחזק‪ ,‬ואפילו אכל‬
‫מאכלות הרעים‪.‬‬
‫בריאות הנפש והגוף המשך‪...‬‬
‫וכתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א בספרו‬
‫ענף עץ אבות (עמוד לח)‪ ,‬על כן ישתדל כל‬
‫אדם ללכת ברגליו בכל יום לפחות חצי שעה‪,‬‬
‫לשמור על בריאותו‪ .‬ישמע חכם ויוסף לקח‪.‬‬
‫ע"כ‪ .‬וכן מרן שליט"א נוהג הלכה למעשה מידי‬
‫יום ביומו‪ ,‬שנים על גבי שנים‪ .‬על כן‪ ,‬לא יאמר‬
‫אדם שההליכה הרגלית היא ביטול תורה‪,‬‬
‫מאחר והיא לצורך בריאותו של האדם‪ ,‬כמו‬
‫שכותב הרמב"ם‪" :‬שלהיות הגוף בריא ושלם‪,‬‬
‫מדרכי ה' הוא‪ ,‬שהרי אי אפשר שיבין או ידע‪,‬‬
‫והוא חולה"‪ .‬וברוך ה' כיום מצוי 'נגן'‪ ,‬והוא‬
‫מכשיר קטן‪ ,‬שאפשר להטעין בו דרך המחשב‬
‫כ‪ 100-‬שעות של שיעורי תורה מפי הרבנים‬
‫הי"ו‪ ,‬ונמצא אפוא שגם הולך ברגליו ושומר‬
‫על בריאותו‪ ,‬וגם לומד תורה בזמן הזה‪ .‬אשריו‬
‫ואשרי חלקו‪.‬‬
‫ברכת הלבנה בערב‬
‫וכל מי שהוא יושב לבטח ואינו מתעמל‪ ,‬או מי‬
‫שמשהה נקביו‪ ,‬או מי שמעיו קשים‪ ,‬אפילו אכל‬
‫מאכלות טובים ושמר עצמו על פי הרפואה‪ ,‬כל‬
‫ימיו יהיו מכאובים וכוחו תשש‪.‬‬
‫חדש! חדש! חדש! חדש!‬
‫פרשת וירא‬
‫כניסה‪:‬‬
‫‪16:36‬‬
‫שבת שלום!‬
‫הפרשת חלה‬
‫היום ב‪20:00 :‬‬
‫בבית‬
‫משפחת ‪...‬‬
‫חובה להגיע!‬
‫רוצה לדעת מה חדש?‬
‫רוצה לא לפספס שיעור חשוב?‬
‫שלא תגידו "לא ידענו‪" ,"...‬לא שמענו‪ "...‬מהיום נגמרו תירוצים‪...‬‬
‫הישארו מעודכנים!‬
‫פרויקט חדש המעדכן את התושבים בכל העניינים התורנים החשובים‪...‬‬
‫השירות מוצע לזיכוי הרבים בחינם (ללא שום עלויות !!!)‪.‬‬
‫הנך יכול‪/‬ה לבחור אילו תכנים הנך מעניין לקבל‪...‬‬
‫כגון‪ :‬זמני כניסת שבת‪ ,‬שיעורי תורה חשובים‪ ,‬ערבי התעוררות וכו'‪...‬‬
‫הערב הרב‬
‫אברג'ל‬
‫שליט"א‬
‫מגיע לגן‬
‫יבנה‪ .‬אסור‬
‫לפספס‪...‬‬
‫צאת הצום‬
‫בשעה‬
‫‪...18:55‬‬
‫אכילה גסה לגוף כל אדם‪ ,‬כמו סם המוות‬
‫היא‪ ,‬והיא עיקר לכל החולאים‪ .‬רוב החולאים‬
‫הבאים על האדם‪ ,‬אינם אלא או מפני מאכלים‬
‫רעים‪ ,‬או מפני שהוא ממלא בטנו ואוכל אכילה‬
‫גסה אפילו ממאכלים טובים‪ .‬והוא ששלמה‬
‫המלך אמר בחכמתו (משלי כא כג) 'שומר פיו‬
‫ולשונו‪ ,‬שומר מצרות נפשו'‪ ,‬כלומר שומר פיו‬
‫מלאכול מאכל רע או מלשבוע‪ ,‬ולשונו מלדבר‬
‫אלא בצרכיו‪.‬‬
‫החזיקו‬
‫מעמד‪...‬‬
‫להצטרפות‪:‬‬
‫שלח הודעה לטלפון‪ 052-5342383 :‬עם המילים "מעוניין להצטרף"‪.‬‬
‫ניתן גם להצטרף דרך האתר התורני‪www.mishkanshilo.net :‬‬
‫* לביטול השירות שלח הודעה עם המילה‪" :‬הסר"‬
‫חוק לישראל‬
‫משנה‬
‫כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא ‪ ,‬שנאמר‪ :‬ועמך כלם‬
‫צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר‪.‬‬
‫אמר רבי יהושע בן לוי ‪ ,‬עתיד הקדוש ברוך הוא להנחיל‬
‫לכל צדיק וצדיק שלש מאות ועשרה עולמות ‪ ,‬שנאמר‪:‬‬
‫להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא ‪ .‬אמר רבי שמעון‬
‫בן חלפתא ‪ ,‬לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה‬
‫לישראל אלא השלום ‪ ,‬שנאמר‪ :‬ה’ עז לעמו יתן ה’ יברך‬
‫את עמו בשלום‪:‬‬
‫חוק לישראל‬
‫חוק לישראל‬
‫זוהר‬
‫תלמוד‬
‫תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא‬
‫בן העולם הבא שנאמר‪ :‬הליכות עולם לו אל תקרי הליכות‬
‫אלא הלכות‪:‬‬
‫כיון דקבילו ישראל אורייתא על טורא דסיני‪ ,‬כדין‬
‫איתבסם עלמא ואתקיימו שמיא וארעא‪ ,‬ואשתמודע‬
‫קודשא בריך הוא עילא ותתא‪ ,‬ואסתליק ביקריא על‬
‫כלא‪ .‬ועל ההוא יומא כתיב‪ :‬ה’ מָ לָ ְך ּגֵאּות לָ בֵ ש‪ ,‬לָ בֵ ׁש‬
‫ה’ ע ֹז ִה ְתאַ ּזָר‪ .‬ואין עז אלא תורה‪ ,‬שנאמר‪ :‬ה’ ע ֹז‬
‫לְ עַ ּמו ֹ יִ ּתֵ ן ה’ יְ בָ רֵ ְך אֶ ת עַ ּמו ֹ בַ ָּׁשלו ֹם‪:‬‬
‫אם יש עשרה אומרים‪:‬‬
‫רבי חנניא בן עקשיא אומר ‪ ,‬רצה הקדוש ברוך הוא‬
‫לזכות את ישראל ‪ ,‬לפיכך הרבה להם תורה ומצות‪,‬‬
‫שנאמר‪ :‬יי חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר‪:‬‬
‫ואומרים קדיש “על ישראל”‬
‫בהמלצת הרבנים‬
‫הרה”ג יוסף מוגרבי‪:‬‬
‫“‪...‬קראתי‬
‫לשבת ע ונ ג‬
‫על ידי העלון‬
‫ה יקר ‘משכן‬
‫שילה’ המלא‬
‫והגדוש מזן אל‬
‫זן בתורה ויראה‪ ,‬וראוי להפיצו‬
‫ביעקב ולחלקו בישראל‬
‫לזיכוי הרבים‪ ,‬יישר חילכם‬
‫לאורייתא”‪.‬‬
‫הרה”ג אהרון בוטבול‪:‬‬
‫“‪...‬עלון‬
‫משכן שילה‬
‫שווה לכל‬
‫נפש‪ ,‬נותן‬
‫רעיונות‬
‫נפלאים בכל סעודה וסעודה‪,‬‬
‫כל אדם יכול להתפאר בדברי‬
‫התורה האלה שבכל סעודה‬
‫יאמר ד”ת על שולחן השבת‬
‫והדבר ירומם את הבית”‬
‫הרה”ג חיים פינטו‪:‬‬
‫“‪...‬עלון משכן שילה‬
‫ראוי והגון שיתפרסם‬
‫בכל ערי הארץ”‬
‫הרה”ג גדעון בן משה‪:‬‬
‫“‪ ...‬עלון משכן‬
‫שילה נפלא‪,‬‬
‫מלא תוכן‬
‫מהותי וענייני”‬
‫הרה”ג חיים רבי‪:‬‬
‫“‪...‬עלון ‘משכן שילה’‬
‫מעורר את הציבור‬
‫לעבודת ה’ ולקיום‬
‫מצוות”‪.‬‬
‫הרה”ג שלמה עמאר‪:‬‬
‫“העלון חשוב מאד‪ ,‬מלא וגדוש בדברי‬
‫תורה‪ ,‬דינים והנהגות‪ ,‬הלכות והליכות‪,‬‬
‫מרן הראש”ל שליט”א מברככם‬
‫להמשיך להפיץ אורה זו תורה‪ ,‬עדי‬
‫נזכה לחזון הנבואי‪ ,‬ומלאה הארץ דעה‬
‫את ה’ כמים לים מכסים”‬
‫‪9‬‬
‫“ּו ַמ ְצ ִּ‬
‫די ֵקי‬
‫ַּכּכֹו ָכ ָה ַר‬
‫ּ‬
‫ִ‬
‫ב‬
‫י‬
‫ִבים ם‬
‫ְל‬
‫עֹו ָל‬
‫ם וָ ֶעד”‬
‫אוריאל‬
‫ואילנה דנין‬
‫ומשפחתם הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫ציונה‬
‫ויששכר זהבי‬
‫ומשפחתם הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫הלן ויובל‬
‫כרמי‬
‫ומשפחתם הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫כרמית ביטון‬
‫והילדים הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫רענן ויעל‬
‫סמין הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫אוהד‪ ,‬אסף‬
‫ורואי שמעוני‬
‫הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה‪ ,‬זיווג הגון‬
‫ושכל משאלות‬
‫ליבם יתגשמו‬
‫לטובה‪ ,‬אכי”ר‪.‬‬
‫לרפואת‬
‫שרה בת‬
‫ניסים הי"ו‬
‫“שבת היא‬
‫מלזעוק ורפואה‬
‫קרובה לבוא”‬
‫תו ָׂר ְתָך ַׁש ֲע ֻׁש ָעי‬
‫“וְ‬
‫ָהיּו ֵע‬
‫ינֶ יָך‬
‫ֹראֹו‬
‫ת ֶא‬
‫ת‬
‫מ‬
‫ֹו ֶריָך”‬
‫טריוויה משפחתית‬
‫בחן את בקיאותך בפרשת השבוע!‬
‫בעריכת‪ :‬ר’ עזרא מרום‬
‫תשובות‬
‫‪www.pirsuma.com‬‬
‫!‬
‫שאלות ?‬
‫‪" .1‬אברהם הוליד את יצחק"‪ .‬מה שם אימו של‬
‫אברהם?‬
‫‪ .2‬באיזה גיל היה יצחק‪ :‬א‪ .‬בעקידה?‬
‫ב‪ .‬כשהתחתן?‬
‫‪ .3‬יעקב ועשו היו תאומים‪ .‬איזה זוג תאומים נוסף‬
‫ידוע לך מספר בראשית?‬
‫‪ .4‬מה פירוש המילה "נזיד" בפסוק "ויזד יעקב‬
‫נזיד"?‬
‫‪ .5‬יצחק אמר על רבקה אשתו שהיא אחותו‪ .‬מי עוד‬
‫אמר אותה טענה?‬
‫‪ .6‬באיזה פסוק נזכרת שמה של שכונה מפורסמת‬
‫בירושלים כיום?‬
‫‪ .7‬מה שמות ‪ 2‬הבארות שרבו עליהן?‬
‫‪ .8‬ציין ‪ 2‬ערים בישראל המוזכרות בפרשתנו?‬
‫‪ .9‬מה מקור השם באר‪-‬שבע?‬
‫‪" .10‬ויחפור באר אחרת ויקרא שמה רחובות"‪ .‬מי בנה‬
‫עיר בשם רחובות ?‬
‫‪ .11‬מי היו נשותיו של עשו (לפי הפרשה)?‬
‫‪ .12‬ציין ‪ 2‬סיבות לכך שעיני יצחק כהו‪( .‬רש"י)‪.‬‬
‫‪ .13‬מנין למדים ש‪" :‬אין דומה תפילת צדיק בן רשע‬
‫לתפילת צדיק בן צדיק"?‬
‫‪ .14‬איזו ברכה במוצאי שבת מקורה בפרשתינו?‬
‫‪" .15‬ויהי עשו‪ ...‬איש שדה"‪ .‬מי נקרא "איש‬
‫האדמה"?‬
‫‪ .1‬אמתלאי בת כרנבו (בבא בתרא צ"א)‪.‬‬
‫‪ .2‬א‪ .‬נעקד בגיל ‪ .37‬ב‪ .‬התחתן בגיל ‪.40‬‬
‫‪ .3‬פרץ וזרח הבנים של תמר ויהודה‪.‬‬
‫‪ .4‬תבשיל‪.‬‬
‫‪ .5‬אברהם על שרה‪.‬‬
‫‪" .6‬ויזרע יצחק… וימצא‪ ...‬מאה שערים"‪.‬‬
‫‪ .7‬עשק ושיטנה‪.‬‬
‫‪ .8‬רחובות ובאר‪-‬שבע‪.‬‬
‫‪ .9‬על שם השבועה כשנכרתה ברית על הבאר‪.‬‬
‫‪" .10‬מן הארץ ההיא יצא אשור ויבן את נינוה ואת‬
‫רחובות" (בראשית י'‪ ,‬י"א)‪.‬‬
‫‪ .11‬יהודית‪ ,‬בשמת ומחלת‪.‬‬
‫‪ .12‬א‪ .‬מעשן הקטורת לעבודה זרה שהקטירו‬
‫נשות עשו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מדמעות המלאכים בעקידה‪.‬‬
‫‪ .13‬מהפס'‪" :‬ויעתר לו ה'" (כ"ה‪ ,‬כ"א) (עיין ברש"י)‪.‬‬
‫‪" .14‬ויתן לך האלוקים מטל השמים‬
‫ומשמני הארץ"‪.‬‬
‫‪" .15‬ויחל נח איש האדמה" (ט'‪ ,‬כ')‪.‬‬
‫הרה”ג‬
‫יעקב יוסף‬
‫שליט”א‬
‫הרה”ג‬
‫יורם אברג’ל‬
‫שליט”א‬
‫הרה”ג‬
‫דוד בצרי‬
‫שליט”א‬
‫מוסר השכל‬
‫העני והלץ‬
‫עני אחד הגיע לעיר גדולה וצרורו על שכמו‪ .‬פגש בו לץ אחד ושאל לשלומו‪.‬‬
‫"שלומי" נאנח העני ואמר‪" :‬זה לי כמה ימים לא בא כל אוכל אל פי‪ ,‬ומה זה תשאל לשלומי‪"...‬‬
‫"אם כך" ‪ -‬אמר הלץ – "בא עמי אל ביתי ואכבד אותך בארוחות דשנות וטעימות‪ ,‬ואף חדר ומיטה נוחה לנוח‬
‫שם‪ .‬אתה תהיה אורחי! לקח הלץ את העני המסכן והביא אותו אל האכסניה המפוארת ביותר בעיר‪"...‬‬
‫ישב העני באכסניה והנאתו הייתה שלמה – החדר היה נעים ומרווח‪ ,‬המיטה נקייה‪ ,‬ושלוש פעמים ביום הוגשה‬
‫לפניו ארוחת מלכים‪ .‬אכל העני שבע והותיר‪...‬‬
‫לבסוף‪ ,‬כאשר ביקש לעזוב את העיר‪ ,‬ארז את מעט מטלטליו הדלים ועמד לצאת אל הרחוב‪.‬‬
‫"לאט לך" ‪ -‬תפס בבגדו בעל האכסניה ‪" -‬לאן אתה נחפז‪ ,‬הן עדיין לא שילמת את החשבון‪"...‬‬
‫הבין מיד העני כי הלץ שיטה בו‪ ,‬אולם כסף הרי לא היה לו‪ ,‬על כן השאיר את חפציו כערבון ביד בעל האכסניה‬
‫ויצא אל רחוב העיר כשהוא במבוכה רבה ‪,‬שכן לא ידע מה לעשות‪...‬‬
‫עד מהרה פגש בו הלץ אלא שהפעם התחזה לאדם אחר‪ ..‬העני לא הכיר את בן שיחו על כן תינה בפניו את צערו‪.‬‬
‫"שמע לי" ‪ -‬אמר הלץ ‪" -‬אמת הדבר ונפלת בידי לץ רע לב‪ ,‬אולם עצתי לך כי מאחר שבין כך ובין כך חפציך ביד‬
‫בעל האכסניה‪ -‬לך ואכול אצלו עוד כמה ימים‪"...‬‬
‫כן הוא גם הנמשל‪-‬אמר המגיד מדובנא דרכו של היצר הרע שבא הוא אל האדם בימי ילדותו ומסית אותו‬
‫ליהנות מהבלי העולם הזה‪ .‬אחר כך בימי הזקנה כאשר מבין כי שגה ועליו "לשלם" עבור כל מעשיו‪ ,‬בא אליו‬
‫יצר הרע שנית‪ ,‬מסית אותו וטוען‪ :‬הן ממילא עליך לשלם על כל מעשיך‪ ,‬אם כן חטוף נא עוד מעט מהבלי עולם‬
‫הזה!‬
‫עלינו לדעת ולהבין מי הוא היועץ לנו רעה וכך נדע כיצד להתמודד עימו!‬
‫הרה”ג‬
‫יצחק יוסף‬
‫שליט”א‬
‫הרה”ג‬
‫דוד אבוחצירא‬
‫שליט”א‬
‫הרה”ג‬
‫ראובן אלבז‬
‫שליט”א‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫רּושלַ יִ ם או ֹרו ֹ‬
‫יְ ָ‬
‫ֶשל עו ֹלָ ם‪.‬‬
‫ּומי או ֹרו ֹ ֶשל‬
‫ִ‬
‫רּושלַ יִ ם?‬
‫יְ ָ‬
‫הַ קָ דו ֹׁש ּ ָברּוְך‬
‫הּוא‪:‬‬
‫ִמצְ וָה ּגְ דו ֹלָ ה‬
‫לִ ְהיו ֹת ּבְ ִ ׁש ְמחָ ה‬
‫תָ ִמיד!‬
‫ּכֵ יצַ ד ְמרַ ְּקדִ ין‬
‫לִ ְפנֵי הַ ּ ַכ ּ ָלה?‬
‫ּ ַכ ּ ָלה נָָאה‬
‫וַחֲ סּודָ ה‪:‬‬
‫י ִָש ׂיׂש עָ לַ יִ ְך‬
‫אֱ ֹלהַ יִ ְך ִּכ ְמׂשו ֹׂש‬
‫חָ תָ ן עַ ל ּ ַכ ּ ָלה‪:‬‬
‫ּכִ י אֶ ת ּכָ ל הָ ָארֶ ץ‬
‫אֲ ֶׁשר אַ ּתָ ה‬
‫ר ֹאֶ ה לְ ָך אֶ ְּת ֶנּנָה‬
‫ּולְ זַרְ עֲָך עַ ד‬
‫עו ֹלָ ם‪ .‬לְ ָך אֶ ּ ֵתן‬
‫אֶ ת הָ ָארֶ ץ הַ ֹּזאת‬
‫ּובָ רֵ ְך ּ ָכל ִמינֵי‬
‫ְתבּוָאתָ ּה לְ טובָ ה‬
‫וְ תֵ ן ּבְ רָ כָ ה עַ ל‬
‫ְּפנֵי הָ אֲ דָ מָ ה‪:‬‬
‫ַש ּ ֵׂמחַ ְּת ַש ׂמַ ח‬
‫רֵ עִ ים הָ אֲ הּובִ ים‬
‫ְּכ ַש ּׂמֵ חֲ ָך יְ צִ ירְ ָך‬
‫ּבְ גַן עֵ דֶ ן ִמּקֶ דֶ ם‪:‬‬
‫ַׂש ְּמחֵ נּו ה’‬
‫אֱ לו ֹקֵ ינּו ּבְ אֵ לִ ּיָהּו‬
‫הַ ּנָבִ יא עַ בְ ּדֶ ָך‬
‫ּובְ מַ לְ כּות ּבֵ יִ ת ּדָ וִ ד‬
‫ְמ ִׁשיחֶ ָך ּבִ ְמהֵ רָ ה‬
‫יָבו ֹא וְ יִ גְ ָאלֵ נּו‪:‬‬
‫הּוא יִ גְ ַאל אותָ נּו‬
‫ּבְ קָ רוב וִ יקַ ּבֵ ץ‬
‫נִ ּדָ חֵ ינּו מֵ ַארְ ּבַ ע‬
‫ּכַ נְ פות הָ ָארֶ ץ‬
‫חֲ בֵ רִ ים ּכָ ל‬
‫יִ ְש ׂרָ אֵ ל וְ נ ֹאמַ ר‬
‫ָאמֵ ן‪:‬‬
‫ֹלהים‬
‫זָכְ רֵ נִ י נָא וְ חַ ּזְ קֵ נִ י נָא אַ ְך הַ ּפַ עַ ם הַ ּזֶה הָ אֱ ִ‬
‫וְ ִאּנ ְָקמָ ה נְ קַ ם ַאחַ ת ִמ ְּׁשתֵ י עֵ ינַי ִמ ְּפלִ ְׁש ִּתים‪:‬‬
‫ּובָ א לְ צִ ּיו ֹן ּגו ֹאֵ ל‪:‬‬
‫ּומ ְתקַ ּבֵ ל‪:‬‬
‫עִ נְ בֵ י הַ ּגֶפֶ ן ּבְ עִ נְ בֵ י הַ ּגֶפֶ ן ּדָ בָ ר נָאֶ ה ִ‬
‫ּופדּויֵי ה’ יְ ׁשּובּון‪ּ ,‬ובָ אּו צִ ּיו ֹן ְּברִ ּ ָנה‪:‬‬
‫ְ‬
‫אַ ְׁשרֵ י ִמי ֶׁשּגָדֵ ל ּבַ ּתו ֹרָ ה ַועֲמָ לו ֹ ּבַ ּתו ֹרָ ה‪ ,‬וְ עו ֶֹׂשה נַחַ ת‬
‫רּוחַ לְ יו ֹצְ רו ֹ‪:‬‬
‫‪10‬‬
‫“ּו ַמ ְצ ִּ‬
‫די ֵקי‬
‫ַּכּכֹו ָכ ָה ַר‬
‫ּ‬
‫ִ‬
‫ב‬
‫י‬
‫ִבים ם‬
‫ְלע‬
‫ֹו ָלם‬
‫הנהגות לשבת קודש‬
‫וָ ֶעד”‬
‫יניר וחני‬
‫כהן הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה בריאות‬
‫איתנה‪ ,‬זרע קודש‬
‫ושכל משאלות‬
‫ליבם יתגשמו‬
‫לטובה‪ ,‬אכי”ר‪.‬‬
‫יפת דוד בן‬
‫מרים ומזל בת‬
‫זוהרה הי”ו‬
‫הקב”ה ישלח להם‬
‫רפואה שלימה‬
‫במהרה אכי”ר‪.‬‬
‫“שבת היא‬
‫מלזעוק ורפואה‬
‫קרובה לבוא”‬
‫לעילוי נשמת‬
‫שלום בן‬
‫פרחה‬
‫ומסעוד ז"ל‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫ולהצלחת‬
‫למו”ר הרב חיים רבי שליט”א‬
‫פרק ה ‪ -‬ההנהגות בשבת ‪ -‬ג‬
‫אַ ְׁשרֵ י ִמי ֶׁשּזו ֹכֶ ה ֶׁשֹּלא לְ דַ ּבֵ ר‬
‫ּבְ ַׁשּבָ ת ּגַם ּדְ בָ רִ ים ּבְ טֵ לִ ים‬
‫הַ ּמֻ ּתָ רִ ים מֵ עִ ּקַ ר הַ ּדִ ין‪.‬‬
‫פרק ה ‪ -‬ההנהגות בשבת ‪ -‬ד‬
‫ִׁשיטַ ת הַ רְ אֵ "ם ּתַ לְ ִמיד רַ ּבֵ ינּו‬
‫ּתָ ם ּבְ ִספְ רו ֹ "יְ רֵ ִאים" (סימן‬
‫תי)‪ִ :‬מ ְצוַת ע ֲֵׂשה ֶׁשּי ְַחׁש ֹב‬
‫הָ ָאדָ ם ּבְ לִ ּבו ֹ לְ כַ ּבֵ ד אֶ ת הַ ַּׁשּבָ ת‬
‫וְ לִ ְׁשמ ֹר וְ לִ ְהיו ֹת חָ רֵ ד עַ ל הַ ּדָ בָ ר‬
‫ּומּכָ אן לָ מַ ד‬
‫וְ כּו'‪ ,‬עַ ּיֵן ָׁשם‪ִ .‬‬
‫ּבְ יַּבִ יעַ או ֹמֶ ר (ח"ז עמ' עא)‬
‫ֶׁשהַ ִּמ ְסּתַ ּפֵ ק ִאם ָאמַ ר "רְ צֵ ה‬
‫וְ הַ חֲ לִ יצֵ נּו" ּבְ בִ רְ ּכַ ת הַ ּמָ זו ֹן אֵ ינו ֹ‬
‫ּומן‬
‫חוֹזֵר‪ֶׁ ,‬שאֵ ימַ ת ַׁשּבָ ת עָ לָ יו ִ‬
‫הַ ְּסתָ ם ָאמַ ר‪( ,‬ועוד עיין חלק‬
‫ט עמ' רסא)‪.‬‬
‫תּוׁשּיָ ה‬
‫ֵע ָצה וְ ִ‬
‫משפ' אסרף‬
‫אוצר עצות מגדולי הדורות‬
‫מתוך הספר תפילה לרבינו‬
‫מרדכי שרעבי זצוק"ל‬
‫משפחת‬
‫זנודה‬
‫סגולה למציאת חן‬
‫יאמר פסוק‪" :‬ונח מצא חן‬
‫בעיני ה'"‪ ,‬ג' פעמים (ויכוין‬
‫בצירוף ואע נצב חנח מיני)‬
‫(מהרב חיים ויטל ז"ל‪ ,‬מובא‬
‫בחיד"א ז"ל)‪.‬‬
‫הי"ו‬
‫הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫משפחת‬
‫שלום‬
‫הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫משפחת‬
‫וקנין‬
‫הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫אמיתי ודנה‬
‫ישראל הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫סגולה להצלחה‬
‫בכל מוצאי שבת כשהחזן‬
‫אומר‪ :‬ברכו את ה' המבורך‪,‬‬
‫יענה‪ :‬ברוך ה' המבורך וכו'‬
‫בקול רם ובכוונה‪ ,‬ויצליח‪.‬‬
‫(רבי חיים ויטאל ז"ל)‪.‬‬
‫סגולה לאריכות ימים‬
‫כל האומר פסוק זה ג'‬
‫פעמים ומכוון בו אחר ההלל‬
‫בראש חודש יאריך ימים‪:‬‬
‫"ואברהם זקן בא בימים‪,‬‬
‫וה' ברך את‪-‬אברהם בכל"‬
‫(ויכוין בשם זבדיה בניקוד‬
‫יהבך שמספרו חסד) ויאמר‪:‬‬
‫שם זה ישמרני ויחייני כן‬
‫יהי רצון מלפניך אלהים‬
‫חיים ומלך עולם אשר בידו‬
‫נפש כל חי‪ ,‬אמן‪( .‬כף החיים‬
‫סימן תכב סעיף נז)‪.‬‬
‫סגולה לקבלת התפילה‬
‫בכל פעם כשתזכיר את השם‬
‫בברכה ותפילה‪ ,‬תכוין שם‬
‫הוי"ה ב"ה בניקוד‪ :‬יהבך‪,‬‬
‫וישמע תפילתך ותהיה אהוב‬
‫לה' יתברך (הרב חיד"א בשם‬
‫מהרח"ו ז"ל)‪.‬‬
‫“וְ ָהיּו‬
‫ֵעינֶ י‬
‫ָך רֹ‬
‫א‬
‫ֹו‬
‫ת ֶא‬
‫ת מֹו ֶריָך”‬
‫“חנוך לנער על פי דרכו”‪...‬‬
‫בכבוד שלך אבא‬
‫אבא נכנס הביתה בסופו של יום עבודה מתיש‪ .‬בנו שוכב בשלווה על הספה‪ ,‬רגליים‬
‫על השולחן ומשחק ב"אייפון" שלו‪" .‬הגעתי הביתה!" קורא אבא בקול‪ .‬שתי‬
‫כפות הרגליים שמונחות על השולחן נפתחות (בצורת וי) ונסגרות לאיטן "הַ י‪"...‬‬
‫ממלמל הבן‪ .‬הוא אפילו לא טורח להרים את מבטו מהאייפון שלו‪ ,‬אבא ממשיך‬
‫וחוצה את הסלון‪ ,‬בודק מי עוד כבר הגיע הביתה‪ .‬בתו בת‪-‬העשרה יושבת במטבח‬
‫ומדברת בטלפון‪" .‬שלום ילדה יקרה" אומר אבא‪ .‬אין תגובה‪" ..‬איך היה המבחן‬
‫במתמטיקה?" אין תגובה‪"..‬האאאא‪ ,‬איך היה?" "בטלפון‪ ,‬בטלפון‪ "..‬מסמנת לו‬
‫הבת עם האצבע לכיוון הטלפון‪ ,‬וממשיכה להפליג בשיחה 'המרתקת' עם חברתה‪.‬‬
‫מי לא מכיר את הסצנות היומיות הללו? ליבנו ליבנו על האב העמל (בין היתר‬
‫כדי לממן את האייפון של הילד והשיחות היוצאות של הילדה) המחשבות מריצות‬
‫פסוקים ומשניות "כבד את אביך"‪ ,‬עזבו אבא‪"...‬הווי מקדים בשלום כל אדם"‪,‬‬
‫עזבו מקדים‪" ...‬הווי מקבל כל אדם בסבר פנים יפות"‪...‬לא מיניה וקצת מקצתה‪.‬‬
‫איך? איך? ואיך נוכל לחנך את הילדים להעניק יחס של כבוד כלפי ההורים? ובכן‪,‬‬
‫השיטה הרצויה ביותר היא להתחיל בזה כבר מגיל מוקדם מאד‪ .‬ילדים שכבר‬
‫פיתחו לעצמם הרגל של התעלמות‪ ,‬דיבור מזלזל ולעיתים משפיל כלפי ההורים‪,‬‬
‫יתקשו "להיגמל" מכך ולסגל לעצמם הרגלים אחרים ולדבר בכבוד והערכה‬
‫כלפי ההורים‪( .‬וגם לשאר הסובבים אותם) איך מתחילים? הרגילו את הילדים‬
‫לעשות דברים עבורכם ובמקומכם‪ ,‬להביא מצרכים מהחנות‪ ,‬לקפל כביסה‪ ,‬לפנות‬
‫שולחן‪ ,‬להגיש ארוחה‪ ,‬להביא כוס מים לאבא‪ ,‬לזרוק אשפה‪ ,‬זה לא נקרא סינג'ור‬
‫אלא חינוך‪ .‬בדור שלנו להורים יש נטייה להיות עסוקים ‪ 7\24‬בדאגה לילדים‪ ,‬עד‬
‫שהילדים לפעמים שוכחים את המשמעות של עזרה להורים‪ ...‬עם זאת‪ ,‬מיותר‬
‫כמעט לציין‪ ,‬שצריך להקפיד לדבר יפה אל הילדים‪ ,‬לבקש בנימוס‪ ,‬ולא לדרוש‬
‫מהם בתקיפות (להשתדל)‪ .‬כמו כן‪ ,‬צריך תמיד להקפיד להראות את ההערכה על‬
‫העזרה שהגישו‪ .‬כמו כן‪ ,‬חנכו את הילדים שלא לסתור את דבריכם "מה פתאום‬
‫אמא‪ ,‬את בכלל לא מבינה"‪ .‬אם קורה‪ ,‬והם בכל זאת סותרים את דבריכם‪ ,‬הגידו‬
‫בעדינות‪" :‬לא אומרים לאבא 'לא נכון'‪ .‬אולי תנסה לומר את כוונתך בצורה אחרת‪,‬‬
‫בבקשה?"‪ .‬אם הילד מתקשה להגיב בצורה הנכונה‪ ,‬עזרו להם‪...‬והכי חשוב‬
‫הדוגמא האישית‪ .‬אמא נכנסת הביתה מקניות‪ ,‬האבא צריך לקום ולומר‪'' :‬אמא‬
‫הגיעה הביתה‪ .‬בואו נלך לעזור לה להכניס הביתה את כל המצרכים שקנתה''‪.‬‬
‫אמא מדברת בטלפון בדיוק כשהאבא חוזר הביתה מהעבודה‪ ,‬עליה לומר (לפני‬
‫הילדים)‪'' :‬אני מצטערת‪ ,‬בעלי כרגע נכנס הביתה‪ .‬אני אתקשר אלייך מאוחר‬
‫יותר''‪ .‬בכך הם מדגימים בפני הילדים כיצד רצוי וכדאי לקבל את פני ההורים‬
‫ולהעניק להם יחס של כבוד‪.‬‬
‫ונחתום בסיפור‪ ,‬רועה צאן אחד רעה את עדרו בקרבת דרך שוממה‪ .‬לפתע‪ ,‬הופיע‬
‫משום מקום רכב ‪ BMV‬יוקרתי ונעצר לידו בחריקת בלמים‪ .‬נהג הרכב‪ ,‬צעיר‬
‫בחליפה יוקרתית‪ ,‬נעליים איטלקיות חדשות‪ ,‬משקפי שמש ועניבה‪ ,‬ניגש אל הרועה‬
‫ואמר לו‪" :‬אם אומר לך במדויק מהו מספר הכבשים בעדר שלך‪ ,‬תיתן לי אחת‬
‫מהכבשים בתמורה?" "בסדר" ענה לו הרועה‪.‬‬
‫הצעיר החנה את מכוניתו בסמוך‪ ,‬הוציא את מחשב הטושיבה הנייד שלו ואת‬
‫הממשק הסלולרי‪ ,‬זיהה במדויק את מיקומו הגיאוגרפי באמצעות מכשיר‪ ‬‬
‫‪ -G.P.S‬נכנס לאתר נאס"א באינטרנט‪ ,‬פתח "דטה בייס" ו‪ 60-‬טבלאות אקסל‬
‫גדושות אלוגריתמים‪ ,‬ולאחר מכן הדפיס ‪ 150‬דפי מחשב במדפסת ה‪"-‬היי‪-‬טק מיני‬
‫פרינטר"‪ .‬לאחר כל אלה פנה אל הרועה ואמר לו‪":‬יש לך בדיוק ‪ 754‬כבשים בעדר"‬
‫אמר הרועה‪" :‬אתה צודק‪ ,‬ואתה יכול לקחת כבשה כרצונך"‪ .‬הצעיר בחר כבשה‬
‫אחת והעמיס אותה לארגז המטען ברכבו‪ .‬הביט בו הרועה ואמר‪":‬אם אנחש את‬
‫מקצועך תחזיר לי את בעל החיים שלי?" אמר לו הצעיר‪":‬כן בהחלט‪ ,‬מדוע לא?"‬
‫"אתה יועץ" ‪ ,‬אמר לו הרועה‪ .‬הצעיר השתאה‪" :‬איך ידעת?"‬
‫"זה פשוט מאוד" אמר הרועה‪" ,‬ראשית‪ ,‬הופעת מבלי שהתבקשת לבוא‪ .‬שנית‪,‬‬
‫דרשת ממני כבשה תמורת מידע שכבר ידעתי ממילא‪ .‬ושלישית‪ ,‬אינך מבין דבר‬
‫וחצי דבר במה שאני עוסק בו ‪ ,‬כי לקחת את הכלב שלי‪"...‬‬
‫הרה”ג‬
‫דב ליאור‬
‫שליט”א‬
‫הרה”ג מנחם מנדל‬
‫טאוב האדמו”ר‬
‫מקאליב‬
‫הרה”ג‬
‫יונה מצגר‬
‫שליט”א‬
‫הרה”ג‬
‫ישראל מאיר לאו‬
‫שליט”א‬
‫הרה”ג‬
‫עזריה בסיס‬
‫שליט”א‬
‫הרה”ג‬
‫שלום ארוש‬
‫שליט”א‬
‫שבת שלום ‪ -‬אלעזר דנין‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫ּכִ י ֹלא יִ ּט ֹש ה’ עַ ּמו ֹ‬
‫וְ נַחֲ לָ תו ֹ ֹלא ַי ֲעז ֹב‪.‬‬
‫ה’ הו ִֹׁשיעָ ה הַ מֶ לֶ ְך‬
‫ַי ֲענֵנּו בְ יו ֹם קָ רְ אֵ נּו‪:‬‬
‫וְ תֵ ן ּ ָבנּו יֵצֶ ר יֵצֶ ר‬
‫טו ֹב לְ עָ בְ ְּדָך ּ ֶבאֱ מֶ ת‬
‫ּובְ יִ רְ ָאה ּובְ ַאהֲ בָ ה‪:‬‬
‫ּבָ רּוְך הַ ּבָ א‪,‬‬
‫מֶ לֶ ְך הַ ּ ָמׁשיחַ ‪,‬‬
‫ֶ ׁשהֶ חֱ יָנּו וְ ִק ְּימָ נּו‬
‫וְ ִה ִּגיעָ נּו לַ ְּזמַ ן הַ זֶה‪:‬‬
‫יְ בָ רֶ כְ ָך ה’ ִמּצִ ּיו ֹן‬
‫ּורְ אֵ ה ּבְ טּוב‬
‫רּוׁשלָ יִ ם ּכ ֹל יְ מֵ י‬
‫יְ ָ‬
‫חַ ּיֶיָך‪ּ ,‬ורְ אֵ ה בָ נִ ים‬
‫לְ בָ נֶיָך ָׁשלו ֹם עַ ל‬
‫יִ ְׂשרָ אֵ ל‪:‬‬
‫ְּכ ֵ ׁשם ֶ ׁשאֲ נִ י רו ֹקֵ ד‬
‫ְּכנֶגְ ּ ֵדְך וְ אֵ ינִ י יָכו ֹל‬
‫לִ נְ גו ֹעַ ּ ָבְך‪ַ ּ ,‬כְך ֹלא‬
‫יּוכְ לּו ּ ָכל או ֹיְ בַ י‬
‫לִ נְ גו ֹעַ ִּבי לְ רָ עָ ה‪:‬‬
‫וְ עַ ּ ָתה ּ ָבנִ ים ִש ׂירּו‬
‫לַ ּ ֶמלֶ ְך ְּב ִת ְפאֶ רֶ ת‬
‫ַאשרֵ י‬
‫ְמפו ַֹאר‪ .‬וְ ְ‬
‫עֲבָ דָ יו הַ מַ ְש ִמיעִ ים‬
‫ְּבקו ֹל ִ ׁשבְ חו ֹ‪:‬‬
‫יְ ִהי הַ ח ֹדֶ ׁש הַ ּזֶה‬
‫ּכִ נְ בּוַאת ָאבִ י חוֹזֶה‪,‬‬
‫יִ ָׁשמַ ע ּבְ בַ יִ ת זֶה‬
‫קו ֹל ָׂשׂשו ֹן וְ קו ֹל‬
‫ִׂש ְמחָ ה‪ .‬חָ זָק יְ מַ ּ ֵלא‬
‫ִמ ְׁשאֲ לו ֹתֵ ינּו‪ .‬אַ ִּמיץ‬
‫ֲׂשה ּבַ ּקָ ָ ׁשתֵ נּו‪.‬‬
‫ַיע ֶ‬
‫וְ הּוא יִ ְׁשלַ ח‬
‫ֲׂשה יָדֵ נּו‪.‬‬
‫ּבְ מַ ע ֵ‬
‫ּבְ רָ כָ ה וְ הַ צְ לָ חָ ה‪:‬‬
‫ִׁשיר לַ ּמַ עֲלו ֹת אֶ ָּׂשא עֵ ינַי אֶ ל הֶ הָ רִ ים מֵ ַאיִ ן ָיב ֹא עֶ זְ רִ י‪:‬‬
‫עֶ זְ רִ י מֵ עִ ם ה’ ע ֵֹׂשה ָׁשמַ יִ ם וָָארֶ ץ‪ַ :‬אל יִ ּתֵ ן לַ ּמו ֹט‬
‫יׁשן ׁשו ֹמֵ ר‬
‫רַ גְ לֶ ָך ַאל יָנּום ׁש ְֹמרֶ ָך‪ִ :‬הּנֵה ֹלא יָנּום וְ ֹלא יִ ָ‬
‫יִ ְׂשרָ אֵ ל‪ :‬ה’ ׁש ְֹמרֶ ָך יְ הוָה צִ ּלְ ָך עַ ל יַד יְ ִמינֶָך‪ :‬יו ֹמָ ם‬
‫הַ ֶּׁשמֶ ׁש ֹלא יַּכֶ ּכָ ה וְ יָרֵ חַ ּבַ ּלָ יְ לָ ה‪ :‬ה’ יִ ְׁשמָ רְ ָך ִמּכָ ל רָ ע‬
‫אתָך ּובו ֹאֶ ָך מֵ עַ ּתָ ה וְ עַ ד‬
‫יִ ְׁשמ ֹר אֶ ת נ ְַפ ֶׁשָך‪ :‬ה’ יִ ְׁשמָ ר צֵ ְ‬
‫עו ֹלָ ם‪:‬‬
‫‪11‬‬
‫“ּו ַמ ְצ ִּ‬
‫די ֵקי‬
‫ַּכּכֹו ָכ ָה ַר‬
‫ּ‬
‫ִ‬
‫ב‬
‫י‬
‫ִבים ם‬
‫ְל‬
‫עֹו ָל‬
‫ם וָ ֶעד”‬
‫“וְ ָהיּו‬
‫ֵעינֶ י‬
‫ָך רֹ‬
‫א‬
‫ֹו‬
‫ת ֶא‬
‫ת מֹו ֶריָך”‬
‫מבט לעומק הפרשה‬
‫פרשת השבוע בדרך הפרד"ס‬
‫מתוך הספר "בני ציון" לר' משה מזרחי שליט"א‬
‫לעילוי נשמת‬
‫שמעון‬
‫בוריה‬
‫בן שלום (סאלם)‬
‫אברהם‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫לעילוי נשמת‬
‫ישראל חי‬
‫ז”ל‬
‫בן אביגיל‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫לעילוי נשמת‬
‫לוי שלמה‬
‫בן סולימן‬
‫ז”ל‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫לעילוי נשמת‬
‫אסף בן‬
‫נחמן חריזי‬
‫ז”ל‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫לעילוי נשמת‬
‫יחיאל בן‬
‫חוסני מזרחי‬
‫ז”ל‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫לרפואת‬
‫רננה בת‬
‫אבישי הי"ו‬
‫“שבת היא‬
‫מלזעוק ורפואה‬
‫קרובה לבוא”‬
‫לרפואת‬
‫אבישי עדני‬
‫הי”ו‬
‫הקב”ה ישלח לו‬
‫רפואה שלימה‬
‫ברמ”ח אבריה‬
‫ושס”ה גידיה‪.‬‬
‫“שבת היא מלזעוק‬
‫ורפואה קרובה‬
‫לבוא”‬
‫ָאחיו וְ יָדו ֹ א ֹחֶ זֶת ּבַ עֲקֵ ב עֵ ָׂשו וַּיִ ְקרָ א ְׁשמו ֹ‬
‫"וְ ַאחֲ רֵ י כֵ ן יָצָ א ִ‬
‫ַי ֲעק ֹב" (כה'‪ ,‬כו')‬
‫על הכתוב "ויקרא שמו יעקב"‪ ,‬מפרש רש"י‪ :‬הקב"ה הוא‬
‫שקרא את שמו יעקב‪ .‬אם כך הוא הדבר‪ ,‬שה' יתברך קרא‬
‫את שמו בשם "יעקב"‪ ,‬כיוון ש"וידו אוחזת בעקב עשיו"‪ ,‬הרי‬
‫שעניין זה של יעקב‪ ,‬האוחז בעקב עשיו‪ ,‬איננו מעשה פשוט‬
‫כלל‪ ,‬אלא דבר חשוב ועמוק שצריך באור והבנה‪.‬‬
‫נקדים לכך מה שכתוב בפרשת "שמיני" (ויקרא יא'‪ ,‬ב')‪:‬‬
‫שם מלמדת אותנו התורה הקדושה על שני סימני הטהרה‬
‫של הבהמות הכשרות‪ ,‬אותן יכולים אנו לאכול‪ ,‬כמו שכתוב‪:‬‬
‫"זאת החיה אשר תאכלו‪...‬כל מפרסת פרסה‪(...‬ו) מעלת גרה‬
‫בבהמה – אותה תאכלו"‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬מפרשת לנו התורה על ארבעה בעלי חיים‬
‫שאסור לאוכלם‪ ,‬מפני שיש להם רק סימן אחד של טהרה‪,‬‬
‫כמו שכתוב (שם‪ ,‬פסוקים ד'‪-‬ח')‪" :‬אך את זה לא תאכלו‪...‬‬
‫את הגמל כי מעלה גרה הוא‪( ,‬אך) ופרסה איננו מפריס‪...‬‬
‫ואת השפן כי מעלה גרה הוא‪( ,‬אך) ופרסה לא יפריס‪....‬‬
‫ואת הארנבת כי מעלת גרה הוא (אך) ופרסה לא הפריסה‪...‬‬
‫ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא‪(....‬אך)‬
‫והוא גרה לא יגר‪...‬מבשרם לא תאכלו‪...‬‬
‫טמאים הם לכם"‪.‬‬
‫רמאי‪ ,‬המראה את טלפיו לכל‪ ,‬כאומר‪:‬‬
‫"ראו‪ ,‬הנני מפריס פרסה‪ ,‬טהור אני"‪ .‬ולכן‪,‬‬
‫החזיר הטמא והרמאי‪ ,‬שהוא כנגד גלות‬
‫אדום‪ ,‬קשה הוא‪ ,‬ושקול כנגד כל הגלויות‬
‫כולן‪ ,‬שכן אין לך דבר קשה יותר מטומאה‬
‫המסתתרת בתוך טהרה‪.‬‬
‫וזהו – אומר ה"אבני נזר" – "וידו אוחזת בעקב עשיו"‪ ,‬שכן‬
‫עשיו הוא אדום (כמו שכתוב (בראשית כה'‪ ,‬ל')‪" :‬ויאמר‬
‫עשיו‪...‬הלעיטני נא מן האדום האדום הזה‪....‬על כן קרא‬
‫שמו אדום")‪ ,‬והוא כנגד קליפת החזיר השקרן‪ ,‬הפושט את‬
‫טלפיו‪ ,‬ומראה לכל את סימני הטהרה שלו‪ ,‬כמו שפרשו חז"ל‬
‫על עשיו הרשע‪" :‬יודע ציד – (יודע) לצוד ולרמות את אביו‬
‫בפיו"‪ .‬אבל יעקב‪ ,‬שמידתו אמת – חובתו היא תמיד לעמוד‬
‫על המשמר‪ ,‬שלא ליפול בפח השקר שטומנים לו עשיו או שרו‬
‫– היצר הרע‪.‬‬
‫וזהו מה שמגלה לנו התורה הקדושה‪" :‬ואחרי כן יצא אחיו‬
‫וידו אוחזת בעקב עשיו" – יעקב אבינו‪ ,‬תיכף כשיוצא הוא‬
‫לאוויר העולם‪ ,‬מראה לנו באצבעו‪ ,‬ואוחז בעקב עשיו‪ ,‬כאומר‬
‫לנו‪ :‬אל תאמינו בסימן הטהרה של ה"חזיר" הזה! אל תאמינו‬
‫ליצר הרע הזה! כיוון ש"ציד בפיו" – הוא‬
‫מסתיר בפיו את סימן הטומאה (שאינו‬
‫מעלה גרה)‪ ,‬ומנסה לרמות ולהפיל אתכם‬
‫בלשונו בפח הטומאה‪.‬‬
‫"כל אחד ואחד חייב לומר‪,‬‬
‫צריכים אנו להבין‪ :‬הלא ישנם הרבה‬
‫בשבילי נברא העולם" (משנה‬
‫על כך אמרו חז"ל‪" :‬שוחט‪ ,‬משום מאי‬
‫בעלי חיים טמאים בעולם הזה‪ ,‬ומדוע‬
‫במסכת סנהדרין‪ ,‬דף לז ע"א‪.‬‬
‫מחייב? רב אמר‪ :‬משום צובע" (השוחט‬
‫מזכירה התורה הקדושה כאן דווקא את‬
‫ופירש שם רש"י 'בשבילי נברא‬
‫בשבת‪ ,‬משום מה הוא חייב? רב אומר‪:‬‬
‫ארבעת בעלי החיים הללו?‬
‫העולם‪ ,‬כלומר חשוב אני כעולם‬
‫משום צובע) (שבת עה')‪ ,‬ובאר הבעש"ט‬
‫מלא‪ ,‬לא אטרד עצמי מן העולם‬
‫הקדוש‪ ,‬על פי הסוד‪" :‬השוחט" – הכוונה‬
‫אומרים חז"ל ארבעת בעלי החיים הללו‬
‫בעבירה אחת')‪.‬‬
‫ליצר הרע‪ ,‬השוחט את כל העולם‪.‬‬
‫רומזים ומכוונים כנגד ארבע הגלויות‬
‫והקושיה היא – משום מאי מחייב?‬
‫של עם ישראל‪ ,‬כמו שכתוב (ויקרא רבה‬
‫משום מה הוא חייב? – מדוע עתיד‬
‫יג')‪" :‬ואת הגמל – זו (גלות) בבל‪....‬ואת‬
‫הארנבת – זו (גלות) יון‪....‬ואת השפן – זו (גלות) מדי‪...‬ואת הקב"ה לשחוט את היצר הרע (כמובא בגמרא (סוכה נב')‪:‬‬
‫החזיר – זו (גלות) אדום‪....‬רבי יוחנן אומר‪ ,‬שהיא (גלות "לעתיד לבוא‪ ,‬מביאו הקב"ה‪ ,‬את יצר הרע‪ ,‬ושוחטו בפני‬
‫הצדיקים")? הלא זהו תפקידו‪ ,‬שבגללו הוא נברא‪ ,‬להסית‬
‫אדום‪ ,‬שהיא כנגד החזיר) שקולה כנגד שלושתן"‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬נשאלת השאלה‪ ,‬מדוע גלות אדום היא הקשה מכולן? ולפתות את האדם לעבירה‪....‬ואם כך‪ ,‬למה עתיד הוא‬
‫להיענש?‬
‫ומדוע היא שקולה כנגד כל שלושת הגלויות שהיו לפניה?‬
‫אומר על כך ה"אבני נזר"‪ :‬אם נתבונן בארבעת בעלי החיים‬
‫הטמאים הללו – הגמל‪ ,‬הארנבת‪ ,‬השפן והחזיר – נראה‬
‫שלשלוש הבהמות הראשונות‪ ,‬הגמל‪ ,‬הארנבת והשפן‪ ,‬יש‬
‫סימן טומאה גלוי לעין‪ :‬כל המסתכל ברגליהם‪ ,‬רואה שהם‬
‫אינם מפריסים פרסה – ולכן הם טמאים‪ .‬ואילו סימן הטהרה‬
‫שלהם – שהם מעלים גרה – טמון ונסתר הוא בתוך פיהם‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬לעומתם‪ ,‬אצל החזיר המצב הפוך‪ :‬סימן הטומאה‬
‫שלו (שהוא אינו מעלה גרה) מוסתר בתוך פיו‪ ,‬ואילו סימן‬
‫הטהרה שלו (שהוא מפריס פרסה) גלוי לעיני כל‪.‬‬
‫על זה אומר המדרש‪" :‬ואת החזיר כי מפריס פרסה"‪( ,‬ו)‬
‫למה נמשלה (גלות אדום) לחזיר? – (כדי) לומר לך‪ :‬מה חזיר‪,‬‬
‫בשעה שהוא רובץ‪( ,‬הוא) מוציא את טלפיו (מראה שהוא‬
‫מפריס פרסה)‪ ,‬כאומר "ראו‪ ,‬אני טהור!" – כך גם מלכות‬
‫אדום מתגאה‪ ,‬וחומסת וגוזלת‪ ,‬ונראית כאילו היא מצעת‬
‫בימה (כאילו היא עושה דין צדק)"‬
‫מכאן אנו לומדים – אומר ה"אבני נזר" שיעקב ועשיו הם‬
‫זה לעומת זה‪ :‬קדושה מול טומאה‪ ,‬אמת מול שקר ורמאות‪.‬‬
‫יעקב אבינו דבוק במידת האמת‪ ,‬כמו שכתוב (מיכה ז'‪ ,‬ח')‪:‬‬
‫"תיתן אמת ליעקב"‪ .‬לעומתו‪ ,‬עשיו הרשע הוא קליפת השקר‬
‫והרמאות‪ ,‬כמו החזיר‪ ,‬שלא רק שהוא טמא‪ ,‬אלא הוא גם‬
‫הרה”ג‬
‫יוסף שיינין‬
‫שליט”א‬
‫הרה”ג‬
‫חיים פינטו‬
‫שליט”א‬
‫הרה”ג‬
‫יצחק אברג’ל‬
‫שליט”א‬
‫הרה”ג‬
‫יקותיאל אבוחצירא‬
‫שליט”א‬
‫על כך משיב הבעש"ט‪" :‬משום צובע" – שנכון! אמת הדבר‬
‫שיצר הרע נברא כדי לפתות את האדם ולהסיתו לעבור‬
‫עבירות‪ ,‬אך לא כדי לשקר ולרמות אותנו‪ ,‬ו"לצבוע" את‬
‫העבירה‪ ,‬כאילו היא מצווה‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬כדי לעזור לנו במלחמה התמידית כנגד היצר הרע –‬
‫יעקב אבינו‪ ,‬מיד בצאתו לאוויר העולם – "‪...‬וידו אוחזת‬
‫בעקב עשיו" – ועל ידי כך סלל לנו יעקב אבינו את הדרך‪ ,‬עד‬
‫סוף כל הדורות‪ ,‬שלא להימשך‪ ,‬לא להאמין ולא ללכת אחרי‬
‫השקר של עשיו‪/‬אדום‪/‬היצר הרע‪ ,‬המתעטף בטלית שכולה‬
‫תכלת‪ ,‬ובתוך תוכו הוא מסתיר סימני טומאה‪ ,‬כדי להסית‬
‫ולהדיח את ישראל מעבודת ה' יתברך‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬התפקיד שהטיל עלינו הבורא‪ ,‬על בניו של יעקב אבינו‪,‬‬
‫הוא לאחוז גם אנו "בעקב עשיו"‪ ,‬ולגלות קבל עם ועדה את‬
‫השקר והתרמית של היצר הרע‪ ,‬הטמונים בטלפיו ובפיו‪,‬‬
‫וצריכים אנו לחשוף את השקר הטמון בו לעיני כל‪ ,‬כדי שכל‬
‫ישראל יראו וייראו ממנו‪ ,‬שלא ליפול ברשתו‪( .‬על פי "אורה‬
‫של תורה" להרה"ק פינחס פרידמן)‬
‫הרה”ג מאיר אבוח־‬
‫צירא שליט”א‬
‫הרה”ג יאשיהו‬
‫פינטו‬
‫שליט”א‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫ּכְ ֶשהַ ּנְ ָשמָ ה‬
‫ְמ ִאירָ ה‪ ,‬גַם‬
‫ָשמַ יִ ם עו ֵֹטי עֲרָ פֶ ל‬
‫יקים‬
‫ְמ ִפ ִ‬
‫או ֹר נָעִ ים‪:‬‬
‫ִׁש ְפכִ י כַ ּ ַמיִ ם לִ ּבֵ ְך‪,‬‬
‫נ ֹכַ ח ְּפנֵי ה’‪:‬‬
‫ְּתהֵ א הַ ָּׁשעָ ה הַ ּזאת‬
‫ְׁשעַ ת רַ חֲ ִמים‬
‫וְ עֵ ת רָ צו ֹן‬
‫ִמּלְ פָ נֶיָך‪:‬‬
‫רַ חֶ ם נָא ה’ אֱ ֹלקֵ ינּו‬
‫עַ ל יִ ְׂשרָ אֵ ל עַ ּמֶ ָך‪,‬‬
‫רּוׁשלַ יִ ם עִ ירֶ ָך‪,‬‬
‫וְ עַ ל יְ ָ‬
‫וְ עַ ל צִ ּיו ֹן ִמ ְׁשּכַ ן‬
‫ּכְ בו ֹדֶ ָך‪ ,‬וְ עַ ל מַ לְ כּות‬
‫ּבֵ ית ּ ָדוִ ד ְמ ִ ׁשיחֶ ָך‪,‬‬
‫וְ עַ ל הַ ּ ַביִ ת הַ ּגָדו ֹל‬
‫וְ הַ ּקָ דו ֹׁש‪:‬‬
‫ּבִ לְ בָ בִ י ִמ ְש ּ ָכן אֶ בְ נֶה לַ הֲ דַ ר‬
‫ּכְ בו ֹדו ֹ‪ּ .‬ובַ ִּמ ְש ּ ָכן ִמזְ ּבֵ חַ‬
‫ָאש ׂים לְ קַ רְ נֵי הו ֹדו ֹ‪.‬‬
‫ִ‬
‫ּולְ נֵר ּתָ ִמיד אֶ ּקַ ח לִ י אֶ ת‬
‫אֵ ש הָ עֲקֵ דָ ה‪ּ ,‬ולְ קָ רְ ּבָ ן‬
‫ַאקרִ יב לו ֹ אֶ ת נ ְַפ ִשי‬
‫ְ‬
‫הַ ְּי ִחידָ ה‪:‬‬
‫ִּפיהָ ‪ָ ּ ,‬פ ְתחָ ה בְ חָ כְ מָ ה‪,‬‬
‫וְ תו ֹרַ ת חֶ ֶסד‪ ,‬עַ ל‪-‬לְ ׁשוֹנָּה‪.‬‬
‫צו ִֹפ ּ ָיה‪ ,‬הֲ לִ יכו ֹת ּבֵ יתָ ּה‪,‬‬
‫וְ לֶ חֶ ם עַ צְ לּות‪ֹ ,‬לא ת ֹאכֵ ל‪.‬‬
‫קָ מּו בָ נֶיהָ ‪ ,‬וַיְ אַ ְּׁשרּוהָ ‪,‬‬
‫ּבַ עְ לָ ּה‪ ,‬וַיְ הַ לְ לָ ּה‪.‬‬
‫רַ ּבו ֹת ּ ָבנו ֹת‪ ,‬עָ ׂשּו חָ יִ ל‪,‬‬
‫וְ אַ ְּת‪ ,‬עָ לִ ית עַ ל‪ּ-‬כ ּ ָֻלנָה‪:‬‬
‫‪12‬‬
‫נֵ ר‬
‫ה‬
‫’ ִנ ְ ׁ‬
‫שַ‬
‫מת ָ‬
‫א ָדם‬
‫ְלאו ָׂרם נֵ ֵלְך‬
‫“וְ‬
‫ָהיּו ֵע‬
‫ינֶ יָך‬
‫סיפורים ומעשיות על גדולי ישראל‬
‫רֹאֹו‬
‫ת ֶא‬
‫ת מֹו ֶריָך”‬
‫הרב אהרן קוטלר זצ"ל‬
‫רבי אהרן קוטלר זצ"ל היה ממנהיגי אגודת ישראל באמריקה‪ .‬מייסדה של‬
‫ישיבת לייקווד‪ .‬ראש ישיבת קלצק ולייקווד‪ .‬מקים עולה של תורה בארה"ב‪.‬‬
‫רב ופוסק‪ .‬נולד בסביסלוביץ (בלארוס) בשנת ה'תרנ"ב (‪( .)1892‬החליף את שם‬
‫משפחתו מפינס לקוטלר כדי לברוח מהרשויות באירופה)‪ .‬בהיותו בן ‪ 14‬למד‬
‫בישיבת "כנסת ישראל" בסלובודקה והפליא בהתמדתו‪ ,‬בחריפותו ובתפיסתו‬
‫המהירה והתגלה כעילוי‪ .‬בני משפחתו לחצו עליו כדי שיעזוב את הישיבה‬
‫וילמד מקצוע – אך הוא עמד בלחצם והמשיך להתעלות בלימודו‪.‬‬
‫לעילוי נשמת‬
‫מנצור סאלם‬
‫דומן‬
‫ויואב בן מנצור‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫לעילוי נשמת‬
‫כפיר חן ז”ל‬
‫בן רצון וכוכבה‬
‫חן הי”ו‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫לעילוי נשמת‬
‫נתנאל בן‬
‫שלום ז”ל‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫לעילוי נשמת‬
‫אביבה בת‬
‫אסתר שרעבי‬
‫ז”ל‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫לעילוי נשמת‬
‫חיים בן משה‬
‫יעקבי ז”ל‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫לעילוי נשמת‬
‫תומר חדד‬
‫ז”ל‬
‫בן אליהו וציפורה‬
‫הי”ו‬
‫בגיל ‪ 19‬עבר לסלוצק‪ .‬בגיל ‪ 23‬התחתן והחל‬
‫ללמד בישיבה בסלוצק‪ .‬לאחר כ‪ 7 -‬שנים נמלט‬
‫מהקומוניסטים עם חלק ניכר מתלמידיו לקלצק‪.‬‬
‫בתקופה זו הגיעה הישיבה לשיאה‪ ,‬בכמות ובאיכות‪,‬‬
‫הישיבה התפתחה מהר והייתה למרכז התורה‪ ,‬מן‬
‫הגדולים בפולין‪ .‬עסק במגבית כדי להקל על מצבה‬
‫הכספי של הישיבה‪ .‬ב‪ 1925 -‬השתתף ביסוד "ועד‬
‫הישיבות" בווילנה (עבד בצוותא עם ה"חפץ חיים"‪,‬‬
‫רבי חיים עוזר גרודזנסקי ורבי אלחנן ווסרמן בכל‬
‫ענייני הכלל‪ ,‬בייחוד באגודת ישראל)‪.‬‬
‫קוטלר זצ"ל‪ .‬הוא נסע עם אשתו הרבנית‪ ,‬מלייקווד‬
‫לעיר אחרת‪ .‬בדרך ניסיתי לשאול אותו כמה שאלות‬
‫שהתעוררו לי ביום כיפור‪ ,‬אבל רבי אהרן השיב לי‪,‬‬
‫שהוא חלש ותשוש מאד ואין בכוחו להשיב על שאלותיי‪.‬‬
‫ירדנו שלושתנו בתחנה הסופית‪ .‬אך רבי אהרן ואשתו‬
‫היו אמורים להוסיף ולקחת מונית כדי להגיע למחוז‬
‫חפצם‪ .‬כאשר נוכחתי בחולשתו הגדולה של רבי אהרן‪.‬‬
‫החלטתי לעזור לו‪ .‬סימנתי למונית לעצור‪ ,‬ונשאתי את‬
‫מזוודתו של רבי אהרן עד לרכב והנחתי אותה בתוכו‪.‬‬
‫נפרדתי מראש הישיבה ופניתי אל המקום שאליו הייתי‬
‫אמור להגיע‪ .‬והנה לפתע שומע אני‬
‫שקוראים לי מאחור בקול רעש גדול‪.‬‬
‫הסתובבתי לראות מיהו הקורא לי‬
‫“המדבר בשבח‬
‫ונדהמתי לראות כי הקורא אלי בקול‬
‫הצדיקים חשוב‬
‫גדול הוא לא אחר מאשר ראש הישיבה‬
‫במעשה‬
‫כאילו עוסק‬
‫רבי אהרן קוטלר‪ .‬הוא סימן בידו‪,‬‬
‫שאחזור אליו‪ .‬כמובן‪ ,‬מיהרתי להגיע‬
‫מרכבה”‬
‫(הבעל שם טוב)‬
‫ולשאול לרצונו‪.‬‬
‫ב‪ 1940 -‬לאחר פרוץ מלחמת העולם‬
‫השנייה ברח עם ישיבתו והגיע ליפן‪.‬‬
‫ב‪ 1941 -‬הגיע לארה"ב והקים את‬
‫"ועד ההצלה" של "אגודת הרבנים"‬
‫למען פליטי המלחמה‪ .‬מאוחר יותר‬
‫הקים את ישיבת לייקווד בשם "בית‬
‫מדרש גבוה באמריקה" שלימים‬
‫הפכה לישיבה הגדולה בעולם עם‬
‫אלפי תלמידים‪ .‬פעל רבות בשטח‬
‫החינוך היהודי במסגרת 'אגודת‬
‫ישראל'‪ ,‬מאוחר יותר כיהן כנשיא המועצה העולמית‬
‫של 'אגודת ישראל'‪ .‬נפטר ב‪-‬ב' כסליו בשנת ה'תשכ"ג‬
‫(‪ )1962‬בארה"ב‪ .‬את מקומו כר"י לייקווד תפס בנו‪ ,‬ר'‬
‫שניאור קוטלר‪ .‬חי כ‪ 70 -‬שנים‪ .‬ציונו בירושלים‪.‬‬
‫כל ימיו ולילותיו של ר' אהרן היו מלאים תורה‪,‬‬
‫תמיד חשש מפני איבוד זמן של דקה אחת בלא תורה‬
‫ודביקות בה' יתברך‪ .‬לכל מקום שהלך החזיק בידיו‬
‫את הספר 'משנה ברורה'‪ .‬אפילו כשעסק בענייני‬
‫פיקוח נפש‪ ,‬והיה שרוי אז במתיחות עצומה‪ ,‬ניצל‬
‫גם שבריר של דקה‪ .‬סיפרו אודותיו שראוהו פעם‬
‫אחת יושב ובידו האחת מחזיק את אפרכסת הטלפון‪,‬‬
‫בשיחה עם נדבן אודות הבניין החדש שמקימים‬
‫לישיבה‪ ,‬ובידו השנית מחזיק עט ורושם ציוני מקומות‬
‫במחברת של חידושי תורה‪.‬‬
‫הרה”ג‬
‫דניאל זר‬
‫שליט”א‬
‫כאשר הגעתי הוא כופף עצמו לפני‬
‫ואמר לי בהתרגשות רבה‪" :‬איזה בעל חסד אתה! איזה‬
‫בעל חסד! אי אפשר לתאר את גודל ההטבה שעשית‬
‫עמדי!"‪ .‬ברגע הראשון לא הבנתי כלל לאיזה חסד גדול‬
‫מתכוון רבי אהרן‪ .‬חשבתי שאולי החליף אותי בטעות‬
‫עם אדם אחר שהטיב עמו‪ .‬לא העליתי על דעתי שעל‬
‫עצירת מונית ונשיאת מזוודה לא גדולה‪ ,‬מתכוון הוא‬
‫לומר שאני כזה בעל חסד‪ .‬ואשר על מעשה פעוט שכזה‬
‫מודה לי בכזו תמימות‪.‬‬
‫הרה”ג‬
‫אביגדור נבצל‬
‫שליט”א‬
‫הרה”ג‬
‫גדעון בן משה‬
‫שליט”א‬
‫הרה”ג‬
‫אמנון יצחק‬
‫שליט”א‬
‫אך רבי אהרן קוטלר‪ ,‬אחרי שהודה לי פעם אחת מעומק‬
‫ליבו‪ ,‬לא נתקררה דעתו והוסיף להודות עוד פעם ועוד‬
‫פעם בהתלהבות רבה תוך שהוא לוחץ בחמימות את‬
‫ידי‪ .‬הוא בירך אותי בברכות מאלפות‪ ,‬כאשר כל אותה‬
‫שעה הגויים ברחוב עומדים סביבנו ומביטים בתדהמה‬
‫במחזה המוזר הזה כיצד יהודי קשיש אינו גומר להודות‬
‫לאברך צעיר על מעשה חסד פעוט שעשה עמו‪.‬‬
‫סיפר הגאון רבי שלמה ברוודא שליט"א‪ :‬פעם‪ ,‬אחרי‬
‫יום הכיפורים‪ ,‬נסעתי באוטובוס עם הגאון רבי אהרן‬
‫הרה”ג‬
‫בניהו שמואלי‬
‫שליט”א‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫יקיָ א‬
‫ילּולא ְד ַצ ִד ַ‬
‫ִה ָ‬
‫לעילוי נשמת‬
‫רבקה ז”ל‬
‫בת לאה ואברהם‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫יום שבת‬
‫יום שישי‬
‫ב' כסלו‬
‫‪ .1‬רבי יצחק דיין‪ ,‬רב‬
‫קהילת ארם צובא‬
‫באר"י‪.‬‬
‫‪ .2‬רבי עקיבא סופר‪,‬‬
‫מח"ס דעת סופר‬
‫מפרשבורג‪.‬‬
‫ג' כסלו‬
‫‪ .1‬רבי אליעזר סופינו‪,‬‬
‫מרבותיו של הרב‬
‫חיד"א‪.‬‬
‫‪ .2‬רבי יחזקאל כהן‪,‬‬
‫רבה של רחובות‪.‬‬
‫‪ .3‬רבי מאיר כ"ץ‪,‬‬
‫אביו של הש"ך‪.‬‬
‫יום ראשון‬
‫יום שני‬
‫ד' כסלו‬
‫‪ .1‬רבי אריה פרנקל‪,‬‬
‫חבר בי"ד בפתח‬
‫תקוה‪ ,‬תשמ"ה‪.‬‬
‫‪ .2‬רבי אליהו קובו‪,‬‬
‫אב"ד בסאלוניקי‪,‬‬
‫מח"ס שו"ת אדרת‬
‫אליהו‪.‬‬
‫‪ .3‬רבי יעקב דוד‬
‫מאמשינוב‬
‫ה' כסלו‬
‫יום שלישי‬
‫‪ .1‬מרן רבי ברוך‬
‫בער מקמניץ‪ ,‬ת"ש‪.‬‬
‫‪ .2‬רבי רפאל חקק‪,‬‬
‫מח"ס ליקוטי רפאל‪.‬‬
‫‪ .3‬רבי שמואל‬
‫אליעזר הלוי אידלס‪,‬‬
‫המהרש"א‪.‬‬
‫ו' כסלו‬
‫‪ .1‬רבי יוסף גרג'י‪,‬‬
‫מח"ס עדות ביהוסף‪.‬‬
‫‪ .2‬רבי שלמה עבו‬
‫מערבי‪.‬‬
‫‪ .3‬רבי יחזקאל‬
‫שרגא הלברשטט‪,‬‬
‫האדמו"ר‬
‫מסטראפקוב‪.‬‬
‫יום רביעי‬
‫יום חמישי‬
‫ז' כסלו‬
‫ח' כסלו‬
‫‪ .1‬רבי אברהם הכהן‬
‫יצחקי‪ ,‬מח"ס משמרות‬
‫כהונה‪ ,‬תרכ"ה‪.‬‬
‫‪ .2‬רבי יצחק נבון‪ ,‬בן‬
‫הרב קרית מלך‪.‬‬
‫‪ .3‬רבי מרדכי צהלון‪,‬‬
‫מח"ס מציץ ומליץ‪.‬‬
‫‪ .1‬רבי יחזקאל‬
‫משה הלוי‪ ,‬ראב"ד‬
‫בבבל‪.‬‬
‫‪ .2‬רבי שלמה‬
‫בנימין הלוי אשלג‪.‬‬
‫‪ .3‬רבי יעקב משה‬
‫רחל"פ‪ ,‬תשי"ב‪.‬‬
‫הרה”ג‬
‫זמיר כהן‬
‫שליט”א‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫ִאם אֶ ְׁשּכָ חֵ ְך‬
‫רּוׁש ִ ָלם ִּת ְׁשּכַ ח‬
‫יְ ָ‬
‫יְ ִמינִ י‪ִּ :‬תדְ ּבַ ק‬
‫לְ ׁשו ֹנִ י לְ ִחּכִ י‪ִ ,‬אם‬
‫ֹלא אֶ זְ ּכְ רֵ כִ י‪,‬‬
‫ִאם ֹלא ַאעֲלֶ ה אֶ ת‬
‫רּוׁש ִ ַלם עַ ל ר ֹאׁש‬
‫יְ ָ‬
‫ִׂש ְמחָ ִתי‪:‬‬
‫ִמ ְּמקו ְֹמָך מַ לְ ּ ֵכנּו ּתו ִֹפיעַ ‪ .‬וְ ִת ְמלו ְֹך עָ לֵ ינּו ּכִ י‬
‫ְמחַ ּכִ ים אֲ נ ְַחנּו לָ ְך‪.‬‬
‫מָ תַ י ִּת ְמֹלְך ּבְ צִ ּיו ֹן‪ּ .‬בְ קָ רו ֹב ּבְ יָמֵ ינּו לְ עו ֹלָ ם‬
‫וָעֶ ד ִּת ְׁשּכו ֹן‪.‬‬
‫רּוׁשלַ יִ ם עִ ירְ ָך‬
‫ִּת ְתּג ּ ֵַדל וְ ִת ְתקַ ּדֵ ׁש ּבְ תו ְֹך יְ ָ‬
‫לְ דו ֹר וָדו ֹר ּולְ נֵצַ ח נְ צָ ִחים‪ .‬וְ עֵ ינֵינּו ִתרְ אֶ ינָה‬
‫מַ לְ כּותֶ ָך ּכַ ּדָ בָ ר הָ ָאמּור ּבְ ִׁשירֵ י ֻעּזֶָך‪ .‬עַ ל יְ דֵ י‬
‫ּ ָדוִ ד ְמ ִׁשיחַ צִ דְ קֶ ָך‪:‬‬
‫ָאבִ ינּו הָ ָאב הָ רַ חֲ מָ ן‪ .‬הַ ְמרַ חֵ ם‪ ,‬רַ חֵ ם נָא עָ לֵ ינּו‪,‬‬
‫וְ תֵ ן ְּבלִ ּ ֵבנּו בִ ינָה‪ ,‬לְ הָ בִ ין ּולְ הַ ְש ִּׂכיל‪ ,‬לִ ְ ׁשמ ֹעַ ‪,‬‬
‫לִ לְ מד ּולְ לַ ּ ֵמד‪ ,‬לִ ְ ׁשמר וְ לַ עֲׂשו ֹת‪ּ ,‬ולְ קַ ּ ֵים אֶ ת ּ ָכל‬
‫ִּדבְ רֵ י תַ לְ מּוד ּתורָ תֶ ָך ְּבַאהֲ בָ ה‪:‬‬
‫וְ הָ אֵ ר עֵ ינֵינּו ְּבתורָ תֶ ָך‪ ,‬וְ דַ ּ ֵבק לִ ּ ֵבנּו ְּב ִמצְ ו ֹתֶ יָך‪,‬‬
‫וְ יַחֵ ד לְ בָ בֵ נּו לְ ַאהֲ בָ ה ּולְ יִ רְ ָאה אֶ ת ְ ׁשמֶ ָך‪ .‬וְ ֹלא‬
‫נֵבוׁש וְ ֹלא נִ ּ ָכלֵ ם וְ ֹלא נִ ּ ָכ ֵ ׁשל לְ עולָ ם וָעֶ ד‪:‬‬
‫ּכְ אַ ּיָל‪ּ ,‬תַ ֲער ֹג עַ ל‬
‫אֲ ִפיקֵ י מָ יִ ם‪ֵ ּ ,‬כן נ ְַפ ִ ׁשי‬
‫תַ ֲער ֹג‬
‫ֹלקים‪.‬‬
‫אֵ לֶ יָך אֱ ִ‬
‫אֹלקים‬
‫צָ ְמָאה נ ְַפ ִׁשי‪ ,‬לֵ ִ‬
‫לְ אֵ ‪-‬ל חָ י‪:‬‬
‫מָ תַ י ָאבו ֹא‪ ,‬וְ אֵ רָ אֶ ה‪,‬‬
‫ֹלקים‪:‬‬
‫ְּפנֵי אֱ ִ‬
‫‪13‬‬
‫נֵ ר ה‬
‫’ ִנ ְ ׁ‬
‫ש ַמ‬
‫ת‬
‫ָ‬
‫א‬
‫ָדם‬
‫“וְ‬
‫ָהיּו ֵע‬
‫ינֶ יָך‬
‫חידודון לילדים‬
‫"השלימו את הפסוק‪"...‬‬
‫"יַעַ בְ דּוָך ___ וְ יִ ְׁשּתַ חֲ וּו ____ לְ אֻ ִּמים הֱ וֵה‬
‫___ לְ ַאחֶ יָך וְ יִ ְׁשּתַ חֲ וּו לְ ָך ּבְ נֵי ___ א ֹרְ רֶ יָך ָארּור‬
‫____ ּבָ רּוְך"‪.‬‬
‫תרמילון‪ * :‬לְ ָך * גְ בִ יר * עַ ִּמים * ִאּמֶ ָך *‬
‫ּומבָ רֲכֶ יָך‬
‫ְ‬
‫לעילוי נשמת‬
‫רחל בת חיה‬
‫אולגה‬
‫ועמרם אזולאי‬
‫בן זוהרה ז”ל‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫מצאו את הפסוק בפרשה‬
‫לעילוי נשמת‬
‫בת דוד ז”ל‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫לעילוי נשמת‬
‫‪,27 ,360 ,380 ,40 ,114 ,146,31 ,51 ,50‬‬
‫‪:8 ,521 ,63 ,209 ,441 ,382 ,61 ,127‬‬
‫בעל התניא – רבי‬
‫שניאור זלמן מלאדי‬
‫זצוק”ל‬
‫החידה השבועית‬
‫(א”ת ב”ש)‬
‫פמעגז מהסד שתגה צצפת פמיהת שבטצ‬
‫צצפת יתצ בזגמי פמשגלצפ צ'‪:‬‬
‫כוכבא שלום‬
‫חיים אידל‬
‫מצאו את הפסוק בפרשה (גימטריה)‬
‫בתחילת פרשת גניבת הברכות‪ ,‬קורא יצחק לעשו בנו‬
‫ַּיִקרָ א אֶ ת‬
‫יִצחָ ק ו ִַּתכְ הֶ י ָן עֵ ינָיו מֵ רְ א ֹת ו ְ‬
‫ַיְהי ּכִ י זָקֵ ן ְ‬
‫הגדול‪" :‬ו ִ‬
‫עֵ ָׂשו ּבְ נו ֹ הַ ָּגד ֹל"‬
‫‪ .1‬למי נועדו הברכות? ליעקב אבינו או לעשו?‬
‫‪ .2‬כיצד הייתם נוהגים במקומו של יעקב אבינו?‬
‫אבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשת‬
‫ת שרק צ פע ס נ מ ל כ י ט ח ז ו ה ד ג ב א‬
‫הבעל שם טוב – רבי‬
‫ישראל בעל שם בן‬
‫רבי אליעזר זצוק”ל‬
‫מצא את ההבדלים‬
‫מצאו ‪ 7‬הבדלים‬
‫בן אסתר ז”ל‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫יח ְּב ָג ָדיו וַ יְ ָב ְר ֵכהּו"‬
‫"וַ ּיִ ַּגׁש וַ ּיִ ַּׁשק לֹו וַ ּיָ ַרח ֶאת ֵר ַ‬
‫הציורים לקוחים מתוך הספר "תורה לתשב"ר"‬
‫לעילוי נשמת‬
‫חביב בן‬
‫מסעודה‬
‫בן לולו ז”ל‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫לעילוי נשמת‬
‫כוכבה הרוש‬
‫בת סתה ז”ל‬
‫לק”י‬
‫“אין‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫לם מתקיים אלא בשביל הבל תינוק‬
‫ות של‬
‫הע ו‬
‫בית‬
‫מוסדות‬
‫“תורה וחסד”‬
‫ר‬
‫בן”‬
‫מקסים‬
‫ביטון‬
‫בן פיבי ז”ל‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫תהי‬
‫לים‬
‫ליל‬
‫דים‬
‫כל שבת בשעה ‪12:30-13:30‬‬
‫בבית הכנסת “אוהל משה”‬
‫ע"ש רבי משה ישראל שרעבי זצ"ל (מורי מוסא)‬
‫ברח’ שמואל אוחיון ‪ -‬ליד ביה”ס מכבים‬
‫בשילוב חידונים נושאי פרסים‪ ,‬הפתעות וממתקים ‪!...‬‬
‫לעילוי נשמת‬
‫פנחס‬
‫אברהם ז”ל‬
‫בן מסעודה‬
‫שתחי’‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫כל ילד מקבל הפתעה וממתק! ובנוסף‪ ,‬כל שבת‬
‫הגרלה על שלושה משחקי קופסא גדולים‪.‬‬
‫כל שבת מזכה את המשתתף בכרטיס להגרלה‬
‫הגדולה‪ .‬לכן ילדים שיתמידו בתהילים יגדילו‬
‫את סיכוייהם לזכות‪...‬‬
‫דברי תורה על פרשת השבוע מפי תינוקות של בית רבן‬
‫באיזה שם להכתיר את בית הכנסת?‬
‫"ויקרא להן שמות כשמות אשר קרא להן אביו"‬
‫[כו'‪-‬יח']‬
‫שאלה מעניינת הגיעה אל הרב המרא דאתרא מניצול‬
‫שואה שזכה בכספי פיצויים מוגדלים ועתה הוא‬
‫מעוניין להקים בית כנסת‪.‬‬
‫השאלה שלו הייתה איך להכתיר את בית הכנסת‬
‫החדש לכשייבנה‪ ,‬האם לקרוא לו "כתר תורה" כשם‬
‫שקרא אביו הי''ד חסיד רדומסק לבית הכנסת שהקים אביו לפני השואה‪,‬‬
‫או ''בית אברהם" על שם אביו או "חניכי הישיבות" שכן הוא עצמו‬
‫השואל חניך ישיבה והמתפללים שיגיעו לשם יהיו אף הם בוגרי ישיבות‪.‬‬
‫הרב השיב לו שיכתיר את בית הכנסת בשם ''כתר תורה'' כשם שקרא‬
‫אביו‪.‬‬
‫ומבאר לנו רבנו בחיי שיש פה כיבוד הורים!‬
‫שבת שלום ומבורך‬
‫רבנו יוסף חיים‬
‫הבן איש חי‬
‫זצוק”ל‬
‫רבנו‬
‫יעקב אבוחצירא‬
‫זצוק”ל‬
‫“מ ִּפי עו ְׁל ִלים וְ יֹונְ ִקים יִ ַּס ְד ָּת ע ׂז”‬
‫ִ‬
‫כל הילדים והילדות מוזמנים‬
‫לעילוי נשמת‬
‫רֹאֹו‬
‫ת ֶא‬
‫ת מֹו ֶריָך”‬
‫רבנו ישראל‬
‫מאיר הכהן‬
‫החפץ חיים זצוק”ל‬
‫הרמב”ן ‪-‬‬
‫רבי משה בן נחמן‬
‫זצוק”ל‬
‫נהוראי עוגן (גן יבנה)‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫וַאֲ נ ְַחנּו ֹלא נֵדַ ע מַ ה‬
‫ֲׂשה‪ּ .‬כִ י עָ לֶ יָך‬
‫ַּנע ֶ‬
‫עֵ ינֵינּו‪:‬‬
‫זְ כ ֹר רַ חֲ מֶ יָך ה’‬
‫וַחֲ ָסדֶ יָך‪ּ .‬כִ י מֵ עו ֹלָ ם‬
‫הֵ ּ ָמה‪:‬‬
‫הַ ּ ַמלְ אָ ְך הַ ּג ֹאֵ ל א ִֹתי‬
‫ִמּכָ ל רָ ע יְ בָ רֵ ְך אֶ ת‬
‫הַ ּנְ עָ רִ ים‪.‬‬
‫וְ יִ ּקָ רֵ א בָ הֶ ם‬
‫ְׁש ִמי וְ ֵׁשם אֲ בו ֹתַ י‬
‫ַאבְ רָ הָ ם וְ יִ צְ חָ ק‪.‬‬
‫וְ יִ דְ ּגּו לָ ר ֹב ּבְ קֶ רֶ ב‬
‫הָ ָארֶ ץ‪:‬‬
‫טו ֹב לְ הו ֹדו ֹת לה’‪.‬‬
‫ּולְ זַּמֵ ר לְ ִ ׁש ְמָך‬
‫עֶ לְ יו ֹן‪:‬‬
‫לְ הַ ּגִ יד ּ ַבּבו ֹקֶ ר‬
‫חַ ְס ּ ֶדָך‪ .‬וֶאֱ מּונ ְָתָך‬
‫ּ ַבּלֵ ילו ֹת‪:‬‬
‫ֲׂשיָך וְ ִת ְׂשמַ ח‬
‫חֲ מו ֹל עַ ל מַ ע ֶ‬
‫ֹאמרּו לְ ָך‬
‫ֲׂשיָך וְ י ְ‬
‫ּבְ מַ ע ֶ‬
‫ֲמּוסיָך‪,‬‬
‫חו ֶֹסיָך בְ צַ ּ ֶד ְקָך ע ֶ‬
‫ֲׂשיָך‬
‫תֻ ְק ּ ַדש ָאד ֹון עַ ל ּכ ֹל מַ ע ֶ‬
‫דּוּש ְתָך‬
‫ישיָך ּבִ ְק ָ‬
‫ּכִ י מַ ְקדִ ֶ‬
‫ִק ּ ַד ְשּתָ ‪,‬‬
‫נָאֶ ה לְ קָ דו ֹש ְּפאֵ ר ִמ ְקדו ִֹשים‪:‬‬
‫קו ֹל ּבְ רָ מָ ה נִ ְ ׁשמָ ע נְ ִהי ּבְ כִ י תַ ְמרּורִ ים‬
‫רָ חֵ ל‪ְ ,‬מבַ ּ ָכה עַ ל‪ּ-‬בָ נֶיהָ ;‬
‫ל‪-‬בנֶיהָ ‪ּ ,‬כִ י אֵ ינֶּנּו‪.‬‬
‫מֵ אֲ נָה לְ ִה ּ ָנחֵ ם עַ ּ ָ‬
‫ּכ ֹה ָאמַ ר ה’‪ִ ,‬מנְ עִ י קו ֹלֵ ְך ִמּבֶ כִ י‪,‬‬
‫וְ עֵ ינַיִ ְך‪ִ ,‬מּדִ ְמעָ ה‪:‬‬
‫ּכִ י יֵׁש ָׂשכָ ר לִ ְפע ּ ָֻלתֵ ְך נְ אֻ ם ה’‪ ,‬וְ ָׁשבּו‬
‫ֵׁש‪-‬ת ְקוָה לְ ַאחֲ רִ יתֵ ְך‪,‬‬
‫מֵ אֶ רֶ ץ אוֹיֵב‪ .‬וְ י ִּ‬
‫נְ אֻ ם‪-‬ה’‪ ,‬וְ ָׁשבּו בָ נִ ים‪ ,‬לִ גְ בּולָ ם‪:‬‬
‫‪14‬‬
‫“ּו ַמ ְצ ִּ‬
‫די ֵקי‬
‫ָה ַר‬
‫ַּ‬
‫כּכֹו ָכ ִבים ִּבים‬
‫ְל‬
‫ע‬
‫ֹו‬
‫ָ‬
‫לם וָ‬
‫“וְ ָהיּו‬
‫ּצּוחים ְל ַּׁש ָּבת‬
‫ִּפ ִ‬
‫ֶעד”‬
‫שאלות על פרשת השבוע‬
‫דוד ומזל‬
‫נביאן הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫אליהו והילה‬
‫לוי הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫ינאי אריה הי”ו‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה בריאות‬
‫איתנה‪ ,‬זיווג הגון‬
‫ושכל משאלות‬
‫ליבו יתגשמו‬
‫לטובה‪,‬‬
‫אכי”ר‪.‬‬
‫לרפואת‬
‫ורדה בת‬
‫זיוה הי"ו‬
‫“שבת היא‬
‫מלזעוק ורפואה‬
‫קרובה לבוא”‬
‫להצלחת‬
‫אריה ונירה‬
‫צדוק‬
‫ומשפחתם הי”ו‬
‫לבריאות פרנסה‬
‫טובה והצלחה‬
‫סווירה בת‬
‫נוארה‬
‫שתחי’‬
‫מה למדנו בתשב”ר?‬
‫הקב”ה ישלח לו‬
‫רפואה שלימה‬
‫ברמ”ח אבריו‬
‫ושס”ה גידיו‪.‬‬
‫‪ .1‬ילדתי תאומים השונים אחד מן השני באופיים‬
‫ובהליכותיהם‪.____ .‬‬
‫‪ .2‬עבור נזיד עדשים מכרתי את הבכורה לאחי‪.____ .‬‬
‫‪ .3‬אני איש תם יושב אהלים‪.____ .‬‬
‫‪ .4‬בערוב ימי בירכתי את בניי‪.____ .‬‬
‫‪ .5‬שלחו את יעקב אל ביתי‪.____ .‬‬
‫‪ .6‬ציויתי על יצחק להישאר בארץ ישראל ובירכתיו‬
‫בברכות גדולות‪.____ .‬‬
‫רבי‬
‫מאיר בעל הנס‬
‫זצוק”ל‬
‫תרמילון‪ :‬יצחק * עשו * רבקה * לבן הארמי *ה' * יעקב‬
‫צדיקי השבוע‬
‫רבי‬
‫שמעון בר יוחאי‬
‫זצוק”ל‬
‫עילאי אדרי‬
‫שרי שאול‬
‫מי אמר למי?‬
‫‪" .1‬הַ לְ עִ יטֵ נִ י נָא ִמן הָ ָאד ֹם הָ ָאד ֹם הַ ּזֶה ּכִ י עָ יֵף‬
‫ָאנ ֹכִ י"‪.‬‬
‫ּוׁשנֵי לְ אֻ ִּמים ִמּמֵ עַ יִ ְך יִ ּפָ רֵ דּו‬
‫"ׁשנֵי גו ֹיִ ם ּבְ בִ ְטנְֵך ְ‬
‫‪ְ .2‬‬
‫ּולְ א ֹם ִמלְ א ֹם יֶאֱ מָ ץ וְ רַ ב ַי ֲעב ֹד צָ עִ יר"‪.‬‬
‫‪ַ" .3‬אל ּתֵ רֵ ד ִמ ְצרָ יְ מָ ה ְׁשכ ֹן ּבָ ָארֶ ץ אֲ ֶׁשר א ֹמַ ר אֵ לֶ יָך"‪.‬‬
‫‪" .4‬אַ ְך ִהּנֵה ִא ְׁש ְּתָך ִהוא וְ אֵ יְך ָאמַ רְ ּתָ אֲ ח ִֹתי ִהוא"‪.‬‬
‫‪" .5‬מַ ּדּועַ ּבָ אתֶ ם אֵ לָ י וְ אַ ּתֶ ם ְׂשנֵאתֶ ם א ִֹתי ו ְַּת ַׁשּלְ חּונִ י‬
‫מֵ ִא ְּתכֶ ם"‪.‬‬
‫‪" .6‬מָ צָ אנּו מָ יִ ם"‪.‬‬
‫תרמילון‪ :‬ה' ליצחק *יצחק לאבימלך‪ ,‬אחוזת‬
‫מרעהו ופיכול שר צבאו * אבימלך ליצחק * עשו‬
‫ליעקב * עבדי יצחק ליצחק * ה' לרבקה‬
‫ אסור לכבס בגד‪ ,‬וכן אסור לסחוט בגד‬‫בשבת‪.‬‬
‫ בגד שהתלכלך אסור לזרקו למים כי‬‫שריית הבגד היא כיבוסו‪.‬‬
‫ בגד רטוב אסור להרימו מחשש‬‫שיסחטוהו‪ ,‬ועל ידי שניים מותר ובלבד‬
‫שלא יחזיקוהו חזק‪.‬‬
‫ אם יש לכלוך על הבגד אסור לשפשפו‬‫ולנקותו עם מים שזה נחשב כיבוסו (ומבלי‬
‫מים יש לעיין בילקוט יוסף הלכות מלבן)‪.‬‬
‫הרה”ג משה סופר‬
‫זצוק”ל‬
‫החת”ם סופר‬
‫רבנו יוסף קארו‬
‫זצוק”ל‬
‫חפשו את ‪ 4‬בני המשפחה בכל עמודי העלון‪.‬‬
‫הראשון שהצליח למצוא את כולם ניצח‪...‬‬
‫“אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל פיהם של תינוקות של בית רבן”‬
‫איסור מלבן (מכבס)‬
‫מישל דוד‬
‫בן אנדרי‬
‫מלכה הי”ו‬
‫ֶא‬
‫ת מֹו ֶריָך”‬
‫מי אני?‬
‫‪ .1‬כמה שנים עברו בין נישואי יצחק אבינו עד‬
‫ללידת בניו?‬
‫א‪ 30 .‬שנים‪.‬‬
‫ב‪ 20 .‬שנים‪.‬‬
‫ג‪ 10 .‬שנים‪.‬‬
‫ד‪ 5 .‬שנים‪.‬‬
‫‪ .2‬מהי הסיבה להתרוצצות הבנים בקרבה של‬
‫רבקה?‬
‫א‪ .‬היה להם צפוף בבטן‪.‬‬
‫ב‪ .‬הם היו רעבים‪.‬‬
‫ג‪ .‬היה להם אופי שונה וכל אחד רצה לצאת‬
‫במקום המתאים לו‪.‬‬
‫ד‪ .‬הם שמרו על כושר גופני עוד בטרם לידתם‪.‬‬
‫‪ .3‬מה היה יחסו של עשו אל הבכורה?‬
‫א‪ .‬הוא ראה בכך זכות גדולה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הוא חשב על התועלת שתצמח בעתיד מכך‬
‫שהוא הבכור‪.‬‬
‫ג‪ .‬הוא לא גילה יחס כלשהו כלפי הבכורה‪.‬‬
‫ד‪ .‬הוא בז לה‪ -‬זלזל בה‪.‬‬
‫‪ .4‬מהו פירוש דברי אבימלך ליצחק‪ּ" -‬כִ י עָ צַ ְמּתָ‬
‫ִמּמֶ ּנּו ְמא ֹד"?‬
‫א‪ .‬כי אתה עשיר וגדול כבר יותר מאיתנו‪( .‬ממנו=‬
‫יותר מאיתנו)‪.‬‬
‫ב‪ .‬כי כל עושרך בא מתוכנו‪( .‬ממנו = מתוכנו)‬
‫ג‪ .‬כי עצמת את עינינו מאוד‪( .‬עצמת = עצימת‬
‫עיניים)‬
‫ד‪ .‬תשובות א' ו‪-‬ב' נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬למה התכוון יצחק כשאמר "הַ ּק ֹל קו ֹל ַי ֲעק ֹב‬
‫וְ הַ ּיָדַ יִ ם יְ דֵ י עֵ ָׂשו"?‬
‫א‪ .‬הידיים שעירות כשל עשו והקול נשמע כמו‬
‫קולו של יעקב‪.‬‬
‫ב‪ .‬שרירי הידיים כשל עשו וכל השאר דומה‬
‫ליעקב‪.‬‬
‫ג‪ .‬הידיים שעירות כשל עשיו‪ ,‬אך הדברים שאמר‬
‫"ּכִ י ִה ְקרָ ה יְ קֹוָק אֱ ֹלהֶ יָך לְ פָ נָי"‪ -‬השבח לה'‪ -‬נשמע‬
‫כדבריו של יעקב‪ ,‬שכן רק יעקב משבח את ה' ולא‬
‫מתגאה‪.‬‬
‫ד‪ .‬תשובות א' ו‪ -‬ג' נכונות‪.‬‬
‫‪ .6‬לשם מה שלחה רבקה את יעקב לחרן?‬
‫א‪ .‬כדי להרחיקו מעשו עד שעשו יירגע‪.‬‬
‫ב‪ .‬שיצא לטייל בעולם ויתפעל מיופי הבריאה‪.‬‬
‫ג‪ .‬על מנת שיישא אישה מבית לבן אחיה של‬
‫רבקה‪.‬‬
‫ד‪ .‬תשובות א' ו‪ -‬ג' נכונות‪.‬‬
‫“אל נא רפא נא לה”‬
‫“שבת היא מלזעוק‬
‫ורפואה קרובה‬
‫לבוא”‬
‫ֵעינֶ י‬
‫ָך רֹ‬
‫אֹות‬
‫תלמוד תורה‬
‫לתשב”ר‬
‫כל יום שלישי ‪17:45-18:30 -‬‬
‫רבנו‬
‫משה בן מימון‬
‫הרמב”ם זצוק”ל‬
‫תינוקות של בית רבן‬
‫בביה”כ “אוהל משה” רח’ שמואל אוחיון גן יבנה‬
‫ע"ש רבי משה ישראל שרעבי זצ"ל (מורי מוסא)‬
‫עם הרב משה‬
‫יחזקאל שליט”א‬
‫רבנו שלמה יצחקי‬
‫רש”י זצוק”ל‬
‫הכניסה חינם • מיועד לכל הגילאים‬
‫• כל חודש הגרלה למתמידים • ארטיק לכל ילד‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫ּ ַגם ִּכי אֵ לֵ ְך ְּבגֵיא‬
‫צַ לְ מָ וֶת ֹלא ִאירָ א רָ ע‬
‫ַאתה עִ ּ ָמדִ י‪:‬‬
‫ִּכי ּ ָ‬
‫נֵר לְ רַ גְ לִ י דְ בָ רֶ ָך‪,‬‬
‫וְ או ֹר‪ ,‬לִ נְ ִתיבָ ִתי‪.‬‬
‫נִ ְ ׁש ּ ַבעְ ִּתי וָאֲ קַ ּיֵמָ ה‬
‫לִ ְ ׁשמ ֹר‪ִ ,‬מ ְ ׁש ְּפ ֵטי‬
‫צִ דְ קֶ ָך‪:‬‬
‫ְּת ִפּלָ ה‪ ,‬לְ עָ נִ י כִ י‬
‫ַי ֲעט ֹף וְ לִ ְפנֵי ה’‪,‬‬
‫יִ ְׁשּפ ְֹך ִׂשיחו ֹ‪.‬‬
‫ה’‪ִׁ ,‬ש ְמעָ ה ְת ִפ ּ ָל ִתי‪,‬‬
‫וְ ַׁשוְ עָ ִתי‪ ,‬אֵ לֶ יָך‬
‫תָ בו ֹא‪.‬‬
‫ַאל ּתַ ְסּתֵ ר ּ ָפנֶיָך‪,‬‬
‫ִמּמֶ ּנִ י ּבְ יו ֹם צַ ר לִ י‪:‬‬
‫ַאחֵ ינּו ּ ָכל ּבֵ ית יִ שרָ אֵ ל‪.‬‬
‫הַ ּנְ תּונִ ים ּ ַבצָ רָ ה ּובַ ִ ׁשבְ יָה‪.‬‬
‫עומדִ ים ּבֵ ין ּ ַבּיָם ּובֵ ין‬
‫הָ ְ‬
‫ּ ַב ּ ַיּבָ ָׁשה‪ .‬הַ ּ ָמקום יְ רַ חֵ ם‬
‫עֲלֵ יהֶ ם וְ יוצִ יאֵ ם ִמּצָ רָ ה‬
‫לִ רְ וָחָ ה‪ּ .‬ומֵ אֲ פֵ לָ ה לְ אורָ ה‪.‬‬
‫ּומ ִּׁשעְ ּבּוד לִ גְ אֻ ּ ָלה‪ .‬הַ ְׁשּתָ א‬
‫ִ‬
‫ּבַ ֲעגָלָ א ּובִ זְ מַ ן קָ רִ יב‪:‬‬
‫אֵ ין עֲרוְך לְ ָך ה’ אֱ לקֵ ינּו‬
‫ּ ָבעולָ ם הַ ּזֶה‪ .‬וְ אֵ ין זּולָ ְתָך‬
‫מַ לְ ּ ֵכנּו לְ חַ ּיֵי הָ עולָ ם הַ ּ ָבא‪.‬‬
‫אֶ פֶ ס ּבִ לְ ְּתָך ּגואֲ לֵ נּו‬
‫לִ ימות הַ ּ ָמ ִ ׁשיחַ ‪ .‬וְ אֵ ין‬
‫מוׁשיעֵ נּו‬
‫ּדומֶ ה ּלְ ָך ִ‬
‫לִ ְת ִחּיַת הַ ּמֵ ִתים‪:‬‬
‫ּכ ֹה ָאמַ ר ה’ זָכַ רְ ִּתי לָ ְך‬
‫חֶ ֶסד נְ עּורַ יִ ְך ַאהֲ בַ ת‬
‫ּכְ לּולתָ יִ ְך‬
‫לֶ כְ ּתֵ ְך ַאחֲ רַ י ּבַ ִּמדְ ּבָ ר‬
‫ּבְ אֶ רֶ ץ ֹלא זְ רּועָ ה‪:‬‬
‫‪15‬‬
‫ל ְי ָ‬
‫ל‬
‫ִ‬
‫ד‬
‫י‬
‫ם‬
‫בס”ד‬
‫עלון מיוחד לילדים‬
‫פרשת‬
‫תולדות‬
‫בראשית‬
‫ַמה ַב ָפ ָר ָש‬
‫שמות‬
‫ויקרא‬
‫במדבר‬
‫דברים‬
‫ּיֵ ׁש ָל ֶכם ֻּמ ָּׂשג?‬
‫ה?‬
‫מהות התפילה‬
‫שלום ילדים יקרים!‬
‫בפרשה זו אנו קוראים על תפילתם של יצחק ורבקה בהיותה עקרה שנאמר‪ַ " :‬וּי ְֶעּתַ ר יִ ְצחָ ק לַ ה' לְ נ ֹכַ ח‬
‫ִא ְׁשּתו ֹ ּכִ י עֲקָ רָ ה ִהוא ַוּיֵעָ תֶ ר לו ֹ ה' וַּתַ הַ ר רִ בְ קָ ה ִא ְׁשּתו ֹ"‪.‬‬
‫מפרש רש"י‪ַ " :‬וּי ְֶעּתַ ר"‪ -‬הרבה והפציר בתפילה‪ַ " ,‬וּיֵעָ תֶ ר"‪ -‬יתרצה ונתפתה לו‪ .‬אף על פי שיצחק‬
‫ורבקה היו צדיקים גמורים‪ ,‬עשה הקב"ה שלא יולידו ילדים וכל זה בשביל שרצה שיתפללו‪ ,‬כי‬
‫הקב"ה מתאווה לשמוע קול תפילתם של צדיקים‪ ,‬ולהראות לנו את כוחה וגדולתה של התפילה כדי‬
‫שהקב"ה ימלא את מבוקשנו‪.‬‬
‫סיבה נוספת שהקב"ה מבקש שנתפלל אליו היא כדי להסביר לנו שהטובה שמגיעה לאדם בעולם‬
‫הזה אינה באה בגלל זכות או מזל‪ ,‬אלא שכך רצה הקב"ה המשגיח על בריותיו מלמעלה‪ ,‬למלא את‬
‫מבוקשם ע"י התפילה‪.‬‬
‫מפסוק זה למדנו עניין גדול ילדים יקרים‪ ,‬שייתכן שלאדם מוכנים ומזומנים כל מיני הצלחות‬
‫בחיים‪ ,‬אבל אין אפשרות להוריד אותם אלא רק ע"י התפילה‪ .‬לכן יצחק הרבה והפציר בתפילה‬
‫אע"פ שהייתה לו הבטחה שיהיו לו בנים כפי שהבטיח ה' לאברהם‪ּ" :‬כִ י בְ יִ צְ חָ ק יִ ּקָ רֵ א לְ ָך זָרַ ע"‪.‬‬
‫ואם נשאל שהרי אנו מתפללים ולא תמיד נענים ומקבלים את מבוקשנו! הרי גם יצחק אבינו שהיה‬
‫צדיק בן צדיק‪ ,‬לא נתרצה הקב"ה אלא רק לאחר שהרבה והפציר בתפילה ולא התייאש עד שנתרצה‬
‫לו הקב"ה שנאמר‪ַ " :‬וּיֵעָ תֶ ר לו ֹ ה'" כפי שפירש רש"י‪.‬‬
‫נספר סיפור מדהים על כוחה של התפילה‪:‬‬
‫אישה אחת הגיעה לרופא שהיה תלמיד חכם גדול‪ ,‬וסיפרה לו שאבא שלה חולה במצב מסוכן‬
‫וביקשה ממנו לבוא ולבקר את אבא שלה‪.‬‬
‫"בבקשה‪ ,‬אבא שלי עובר ניתוח קשה בבית חולים‪ ,‬בבקשה‪ ,‬הוא מאושפז‪ ,‬תתפלל עליו‪ ,‬שמעתי‬
‫שאתה אחד מגדולי תלמידי החכמים"‪ .‬אמרה הבת‪.‬‬
‫הרופא לא היה נראה מוטרד ואף בינתיים סידר את כובעו‪.‬‬
‫"אתה לא מבין! אתה לא מבין! אם הניתוח לא יצליח אבא שלי יהיה מרותק לכיסא גלגלים כל ימי‬
‫חייו‪ ,‬מתחננת לפניך תעזור‪ ."...‬צעקה הבת‪.‬‬
‫ראתה הבת שהרופא לא עונה ושוב מתעכב ומסדר את כובעו‪ ,‬אמרה לעצמה‪" :‬אין מה לעשות!‬
‫ריבונו של עולם אני מתחננת לפניך שמור על אבא שלי‪ ,‬אין לי עוד אבא אחר בעולם‪ ,‬מתחננת שמור‬
‫עליו‪ ,‬אם לא הערכתי אותו מספיק‪ ,‬תן לי אפשרות להעריך אותו‪ ,‬אם לא כיבדתי אותו מספיק תן‬
‫לי הזדמנות‪ ,‬תשמע אותי אבא‪ .‬אני מבטיחה לך בורא עולם שאם תעשה לי נס‪ ,‬ואבא שלי יהיה‬
‫בחיים‪ ,‬אני מבטיחה לך שכל החיים אני אכבד אותו"‪.‬‬
‫והינה לפתע הרופא סיים לסדר את כובעו ואמר‪" :‬זה בדיוק מה שרציתי שתעשי‪ ,‬שבאת אליי‬
‫ראיתי בעניים שלך שאת סומכת רק עליי‪ ,‬אך דעי לך ביתי שאין דבר גדול יותר מהתפילה של‬
‫בנים על הוריהם‪ ,‬ידעתי שכמה שאני אתפלל ואכוון את תפילתי לשמיים לא אתקרב אפילו במעט‬
‫לתפילה שלך‪ ,‬כי את הבת שלו ולך יש כוח עצום לתפילה על אביך‪"...‬‬
‫לאחר דברי הרב‪ ,‬הלכה הבת לבית החולים והרופאים אמרו לה שהניתוח עבר בהצלחה ב"ה ואבא‬
‫שלה בע"ה יאריך ימים‪.‬‬
‫כל אחד מאתנו ‪ -‬ילדים ונערים‪ ,‬צעירים וזקנים‪ ,‬גברים ונשים צריכים להרבות בתפילה ולא‬
‫להתייאש ונהיה סמוכים ובטוחים שהקב"ה ישמע את תפילתנו וימלא את כל מבוקשינו‪ ,‬וזה‬
‫עלינו ללמוד מיצחק אבינו שלימד אותנו מהי כוחה של תפילה‪.‬‬
‫שבת שלום ‪ -‬שניר צוברי‬
‫תפילת מנחה‬
‫אחת מ‪ 3-‬התפילות הנאמרות‬
‫בכל יום‪ .‬זמנה ‪ -‬לפנות ערב‪ .‬על פי‬
‫המסורת יצחק אבינו תיקן אותה‪,‬‬
‫והיא כנגד קורבן התמיד של בין‬
‫הערביים‪.‬‬
‫מנחה גדולה ‪ -‬הזמן בו הקריבו‬
‫את קורבן התמיד בערב פסח שחל‬
‫בשבת‪ ,‬והוא חצי שעה (זמנית)‬
‫לאחר חצות היום‪ ,‬כלומר‪ :‬שש‬
‫וחצי שעות (זמניות) מתחילת היום‪.‬‬
‫לכן מי שהתפלל מנחה משעה זו –‬
‫יצא ידי חובה‪.‬‬
‫מנחה קטנה ‪ -‬תחילת זמן תפילת‬
‫מנחה לכתחילה‪ .‬בזמן הזה הקריבו‬
‫את קורבן התמיד של בין הערביים‪,‬‬
‫והוא תשע וחצי שעות (זמניות)‬
‫מתחילת היום [או שעתיים וחצי‬
‫(זמניות) לפני הלילה]‪.‬‬
‫מערכת 'משכן שילה'‬
‫‪052-84-67-104 • 054-95-70-777‬‬
‫להפצה ולפרסומים תורניים בלבד‬
‫‪052-84-67-104‬‬
‫זכות הלימוד בעלון השבת‬
‫מוקדשת לרפואת התינוק‪:‬‬
‫זכות הלימוד בעלון השבת‬
‫מוקדשת לרפואת‪:‬‬
‫זכות הלימוד בעלון השבת‬
‫מוקדשת להצלחת‪:‬‬
‫זכות הלימוד בעלון השבת‬
‫מוקדשת להצלחת‪:‬‬
‫מיכאל יוסף בן‬
‫בתיה הי"ו‬
‫שרה בת ניסים שתח'‬
‫ולרפואת‬
‫ורדה בת זיווה שתח'‬
‫משפ' יעקובי הי"ו‬
‫הילדים והנכדים‬
‫אלון‪ ,‬ערן וארז אדרי‬
‫ומשפחתם הי"ו‬
‫בברכת פרנסה טובה‬
‫ובריאות איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם יתגשמו‬
‫לטובה‪ .‬אכי"ר‬
‫בברכת פרנסה טובה‬
‫ובריאות איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם יתגשמו‬
‫לטובה‪ .‬אכי"ר‬
‫הקב"ה ישלח לו רפואה‬
‫שלימה ברמ"ח אבריו‬
‫ושס"ה גידיו‪.‬‬
‫שבת היא מלזעוק ורפואה‬
‫קרובה לבוא‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬
‫אל נא רפא נא להן‬
‫שבת היא מלזעוק ורפואה‬
‫קרובה לבוא‪.‬‬
‫אכי"ר‬
‫כל הזכויות שמורות לבורא עולם! הרוצה להעתיק‪ ,‬לשכפל‪ ,‬לצלם‪ ,‬להדפיס או להעזר בתוכן העלון‪,‬‬
‫מורשה לעשות כן ובלבד שיעשה זאת לזיכוי הרבים ולשם שמיים‪ ,‬ולא למטרת רוַ ח!‬