‫כ”ג אדר התשע”ה‬ ‫גיליון ‪440‬‬ ‫בסיעתא דשמיא‬ ‫לזכות שיל ׂה סעידי ומשפחתו הי”ו‬ ‫ולהצלחתו ברוחניות ובגשמיות‪.‬‬ ‫דברי תורה בהלכה ובאגדה‪ ,‬מוסר ופרשת שבוע‬ ‫קידוש ליל שבת‬ ‫יֹום ַה ִּש ִּׁשׁי‪ :‬וַ יְ ֻכ ּלּו ַה ָּשׁ ַמ יִ ם ְו ָה ָא ֶר ץ ְו ָכ ל‬ ‫יע י‬ ‫ֹלה ים ַּב ּיֹום ַה ְּש ִׁב ִ‬ ‫ְצ ָב ָא ם‪ :‬וַ יְ ַכ ל ֱא ִ‬ ‫ּש ּבֹת ַּב ּיֹום‬ ‫אכ ּתֹו ֲא ֶׁש ר ָע ָׂש ה וַ יִ ְ ׁ‬ ‫ְמ לַ ְ‬ ‫אכ ּתֹו ֲא ֶׁש ר ָע ָׂש ה‪:‬‬ ‫ַה ְּש ִׁב ִ‬ ‫יע י ִמ ָּכ ל ְמ לַ ְ‬ ‫יע י וַ יְ ַק ֵּד ׁש‬ ‫ֹלה ים ֶא ת יֹום ַה ְּש ִׁב ִ‬ ‫וַ יְ ָב ֶר ְך ֱא ִ‬ ‫אכ ּתֹו ֲא ֶׁש ר‬ ‫אֹתֹו ִכּי בֹו ָׁש ַב ת ִמ ָּכ ל ְמ לַ ְ‬ ‫ֹלה ים לַ ֲע ׂשֹות‪:‬‬ ‫ָּב ָר א ֱא ִ‬ ‫(ואומר המקדש) ַס ְב ֵרי ָמ ָרנָ ן‪,‬‬ ‫לחיִ ּים‪.‬‬ ‫(ועונים) ַ‬ ‫ֹלהינּו ֶמלֶ ְך ָהעֹולָ ם‪,‬‬ ‫ָּברּוְך ַא ָּתה יְ יָ ‪ֱ ,‬א ֵ‬ ‫ּבֹורא ְּפ ִרי ַהּגֶ ֶפן‪:‬‬ ‫ֵ‬ ‫(יכוון לקיים מצות עשה דאורייתא של הקידוש‪,‬‬ ‫ועל היין מצוה דרבנן)‬ ‫ֹלהינּו ֶמלֶ ְך ָהעֹולָ ם‪,‬‬ ‫ָּברּוְך ַא ָּתה יְ יָ ‪ֱ ,‬א ֵ‬ ‫ֹותיו‪ ,‬ו ְָר ָצה ָבנּו‪,‬‬ ‫ֲא ֶׁשר ִק ְּד ָׁשנּו ְּב ִמ ְצ ָ‬ ‫ּוב ָרצֹון ִהנְ ִחילָ נּו‪,‬‬ ‫ו ְַׁש ַּבת ָק ְדׁשֹו ְּב ַא ֲה ָבה ְ‬ ‫אשׁית‪ְּ ,‬ת ִחּלָ ה‬ ‫זִ ָּכרֹון לְ ַמ ֲע ֵׂשה ְב ֵר ִ‬ ‫יאת ִמ ְצ ַריִ ם‪.‬‬ ‫יצ ַ‬ ‫לְ ִמ ְק ָר ֵאי ק ֶֹדׁש‪ ,‬זֵ ֶכר לִ ִ‬ ‫ּוב ָרצֹון ִהנְ ַחלְ ָּתנּו‪.‬‬ ‫ו ְַׁש ַּבת ָק ְד ְשָׁך ְּב ַא ֲה ָבה ְ‬ ‫ָּברּוְך ַא ָּתה יְ יָ ‪ְ ,‬מ ַק ֵּדׁש ַה ַּשׁ ָּבת‪:‬‬ ‫זמני השבוע‬ ‫כ”ג‬ ‫אדר‬ ‫א’‬ ‫ניסן‬ ‫עלות השחר‬ ‫זמן טלית ותפילין‬ ‫הנץ החמה‬ ‫סוף זמן ק”ש (מג”א)‬ ‫חצות יום ולילה‬ ‫שקיעה‬ ‫צאת הכוכבים‬ ‫‪4:39‬‬ ‫‪4:46‬‬ ‫‪5:58‬‬ ‫‪8:14‬‬ ‫‪11:50‬‬ ‫‪17:49‬‬ ‫‪18:03‬‬ ‫‪4:29‬‬ ‫‪4:36‬‬ ‫‪5:49‬‬ ‫‪8:08‬‬ ‫‪11:48‬‬ ‫‪17:53‬‬ ‫‪18:08‬‬ ‫הזמנים עפ”י דעתו של מרן הגרע”י זצוק”ל שהובאו בלוח אור החיים המדוייק‬ ‫* לפי אופק ת”א‬ ‫לפרשות ויקהל‪-‬‬ ‫פקודי‬ ‫ַה ְפ ָט ָרה‪“ :‬ויהי דבר”‬ ‫זכות הלימוד בגיליון מוקדשת‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫שמואל עוקשי זצ"ל‬ ‫נלב"ע בכ"ה אדר תשס"ו‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫ולהצלחת יעל עוקשי‬ ‫ומשפחתה הי"ו‬ ‫בברכת פרנסה טובה‪ ,‬בריאות איתנה‬ ‫ושכל משאלות ליבם יתגשמו לטובה‪ .‬אכי"ר‬ ‫קידוש יום שבת‬ ‫ִמזְ מֹור לְ ָדוִד‪ ,‬יְיָ ר ִֹעי ֹלא ֶא ְח ָסר‪:‬‬ ‫יצנִ י‪ַ ,‬על ֵמי ְמנֻ חֹות יְנַ ֲהלֵ נִ י‪:‬‬ ‫ִּבנְ אֹות ֶּד ֶׁשא יַ ְר ִּב ֵ‬ ‫יְׁשֹובב‪ ,‬יַנְ ֵחנִ י ְּב ַמ ְעּגְ לֵ י ֶצ ֶדק לְ ַמ ַען‬ ‫ֵ‬ ‫נַ ְפ ִׁשי‬ ‫ְׁשמֹו‪ּ :‬גַ ם ִּכי ֵאלֵ ְך ְּבגֵ יא ַצלְ ָמוֶת ֹלא ִא ָירא‬ ‫ּומ ְׁש ַענְ ֶּתָך ֵה ָּמה‬ ‫ָרע ִּכי ַא ָּתה ִע ָּמ ִדי‪ִׁ ,‬ש ְב ְטָך ִ‬ ‫יְנַ ֲח ֻמנִ י‪ַּ :‬ת ֲערְֹך לְ ָפנַ י ֻׁשלְ ָחן נֶ גֶ ד צ ְֹר ָרי‪ִּ ,‬ד ַׁשנְ ָּת‬ ‫וָח ֶסד‬ ‫ּכֹוסי ְרוָיָה‪ַ :‬אְך טֹוב ֶ‬ ‫ֹאשׁי ִ‬ ‫ַּב ֶׁש ֶמן ר ִ‬ ‫יְמי ַחּיָי‪ ,‬ו ְַׁש ְב ִּתי ְּב ֵבית יְיָ לְ א ֶרְֹך‬ ‫יִ ְרּדפּונִ י ָּכל ֵ‬ ‫יָמים‪:‬‬ ‫ִ‬ ‫ִאם ָּת ִשׁיב ִמ ַּשׁ ָּבת ַרגְ לֶ ָך‪ֲ ,‬עׂשֹות ֲח ָפ ֶצָך ְּביֹום‬ ‫את לַ ַּשׁ ָּבת עֹנֶ ג לִ ְקדֹוׁש יְ יָ‬ ‫ָק ְד ִשׁי‪ ,‬ו ְָק ָר ָ‬ ‫ְמ ֻכ ָּבד‪ ,‬ו ְִכ ַּב ְדּתֹו ֵמ ֲעׂשֹות ְּד ָר ֶכיָך‪ִ ,‬מ ְּמצֹוא‬ ‫ֶח ְפ ְצָך ו ְַד ֵּבר ָּד ָבר‪ָ :‬אז ִּת ְת ַעּנַ ג ַעל יְ יָ‬ ‫ו ְִה ְר ַּכ ְב ִּתיָך ַעל ָּב ֳמ ֵתי ָא ֶרץ‪ ,‬ו ְַה ֲא ַכלְ ִּתיָך‬ ‫נַ ֲחלַ ת יַ ֲעקֹב ָא ִביָך ִּכי ִּפי יְ יָ ִּד ֵּבר‪:‬‬ ‫ו ְָׁש ְמרּו ְבנֵ י יִ ְש ָׂר ֵאל ֶאת ַה ַּשׁ ָּבת‪ ,‬לַ ֲעׂשֹות ֶאת‬ ‫ּובין ְּבנֵ י‬ ‫ַה ַּשׁ ָּבת לְ דֹר ָֹתם ְּב ִרית עֹולָ ם‪ֵּ :‬בינִ י ֵ‬ ‫יִ ְש ָׂר ֵאל אֹות ִהיא לְ עֹלָ ם‪ִּ ,‬כי ֵׁש ֶׁשת יָ ִמים‬ ‫ּובּיֹום‬ ‫ָע ָׂשה יְ יָ ֶאת ַה ָּשׁ ַמיִ ם ו ְֶאת ָה ָא ֶרץ ַ‬ ‫יעי ָׁש ַבת וַ יִ ּּנָ ַפׁש‪ַ :‬על ֵּכן ֵּב ַרְך יְ יָ‬ ‫ַה ְּש ִׁב ִ‬ ‫ֶאת יֹום ַה ַּשׁ ָּבת וַ יְ ַק ְד ֵׁשהּו‪:‬‬ ‫יין‬ ‫ַס ְב ֵרי ָמ ָרנָ ן‪( :‬ועונים‪ ):‬לְ ַחיִ ּים‪:‬‬ ‫לקידוש‬ ‫ָּברּוְך ַא ָּתה יְ יָ ‪,‬‬ ‫ֹלהינּו ֶמלֶ ְך ָהעֹולָ ם‪,‬‬ ‫ֱא ֵ‬ ‫ּבֹורא ְּפ ִרי ַהּגֶ ֶפן‪:‬‬ ‫ֵ‬ ‫זמני השבת‬ ‫שעון‬ ‫חורף‬ ‫ב‬ ‫נשי‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫כ”ק הרה”ג משומר צו‬ ‫המרא דאתרא‪-‬גן יבנה‬ ‫שלי‬ ‫ברי‬ ‫ט”א‬ ‫יציאת‬ ‫השבת‬ ‫ר”ת‬ ‫כניסת‬ ‫השבת‬ ‫ירושלים *‪17:30‬‬ ‫‪18:22‬‬ ‫‪19:05‬‬ ‫תל אביב‬ ‫‪17:28‬‬ ‫‪18:20‬‬ ‫‪19:01‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪17:29‬‬ ‫‪18:20‬‬ ‫‪19:03‬‬ ‫באר שבע ‪17:30‬‬ ‫‪18:21‬‬ ‫‪19:03‬‬ ‫*לנוהגים ‪ 40‬דק’‪17:10 :‬‬ ‫הכשרת כלים‬ ‫לפסח‬ ‫סיפור לשבת‬ ‫‪3l‬‬ ‫‪l‬‬ ‫לקראת פסח‬ ‫‪l 1 1+ 5 l‬‬ ‫אבות ובנים‬ ‫‪12-13 l‬‬ ‫‪l‬‬ ‫שבת פרה | שבת מברכין | ר”ח ניסן יחול ביום שבת הבא | המולד יום שישי שעה ‪ 12:43‬ו‪ 3-‬חלקים‬ ‫סיפורי חז”ל‬ ‫‪16 l‬‬ ‫‪l‬‬ ‫רעיון מפרשת השבוע‬ ‫הרה"ג יורם מיכאל‬ ‫אברג'ל שליט"א‬ ‫"אל יעשו עוד מלאכה"‬ ‫יחד מפיצים תורה‬ ‫ומקדשים שם שמים!‬ ‫בפרשתנו מספרת התורה כיצד כל עם ישראל הזדרזו‬ ‫להביא את תרומותיהם למשכן בשמחה ובנדיבות לב‪,‬‬ ‫מי כסף וזהב‪ ,‬מי תכלת וארגמן וכו' איש כפי יכולתו‪,‬‬ ‫ומרוב שעם ישראל הביאו את תרומותיהם בלב טוב‬ ‫וביד רחבה‪ ,‬הוצרכו האחראים על המלאכה לומר‬ ‫למשה‪" :‬מרבים העם להביא מדי העבודה למלאכה‬ ‫אשר ציוה ה' לעשת אתה"‪ ,‬ובעקבות זאת "ויצו משה‬ ‫ויעבירו קול במחנה לאמר‪ ,‬איש ואשה אל יעשו עוד‬ ‫מלאכה לתרומת הקדש" (ל"ו‪ ,‬ה'‪-‬ו')‪.‬‬ ‫פעילויות העמותה‬ ‫לזיכוי הרבים‪:‬‬ ‫שיעורי תורה‬ ‫הפצת עלון תורני‬ ‫שיעורי תורה לתשב"ר‬ ‫תהילים בשבתות לתשב"ר‬ ‫גמ"ח למשפחות נזקקות‬ ‫תפילת העורכים‬ ‫"יהי רצון מלפניך ה'‬ ‫אלוקינו‪ ,‬שלא יארע דבר‬ ‫תקלה על ידינו‪ ,‬ולא נכשל‬ ‫בדבר הלכה‪ ,‬וישמחו בנו‬ ‫חברינו‪...‬‬ ‫ויהי רצון שכל מעשינו יהיו‬ ‫לשם שמיים ללא פניות‬ ‫אישיות ולא למטרות‬ ‫כבוד ותהילה"‬ ‫באהבה ובאמונה‬ ‫העורכים‬ ‫המערכת‬ ‫עמותת 'משכן שילה' (ע"ר)‬ ‫פועלת לשם שמים ללא מטרות‬ ‫רווח‪ ,‬להפצת תורה ומעשים‬ ‫טובים‪.‬‬ ‫להפצת הגיליון‬ ‫במקומות נוספים ולהקדשות‪:‬‬ ‫‪054-26-49-550‬‬ ‫מדבר זה יש ללמוד לקח גדול מאוד בעבודת ה'‪:‬‬ ‫כי הלא כל עבודתנו במשך זמן הגלות היא בעצם‬ ‫לעשות מהעולם משכן לה'‪ ,‬דהיינו להכשיר את‬ ‫העולם ולקדש אותו באופן שהוא יהיה ראוי לשמש‬ ‫כדירה מתאימה לה' יתברך‪ ,‬ובכך לממש את תאוותו‬ ‫של הקב"ה שנתאווה שעיקר דירתו תהיה דווקא‬ ‫בעולם הזה התחתון ולא בעולמות העליונים‪.‬‬ ‫אך צריך לדעת שבוא יבוא הזמן ולא ירחק שבעזרת‬ ‫ה' תושלם המלאכה ותסתיים העבודה‪ ,‬והעולם יהיה‬ ‫מוכן לקבל בתוכו את האור העצום של הגאולה‪ ,‬ואז‬ ‫המשיח יכריז בקול גדול כפי שהכריז משה בשעתו‪:‬‬ ‫"איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקודש"‪.‬‬ ‫כלומר מאותו רגע כבר לא תהיה אפשרות לעשות‬ ‫איזה מעשה טוב כלשהו שיוסיף נחת לה' ויגמול חסד‬ ‫עם השכינה‪ .‬גם אם אדם יהיה מוכן לתת את כל הון‬ ‫ביתו כדי לזכות בעוד מצווה קטנה הוא כבר לא יוכל‪.‬‬ ‫ואז הקב"ה יאמר לשכינה הקדושה‪" :‬ספרי נא לי‬ ‫מי גמל עמך חסד בזמן גלותך?"‪ ,‬והשכינה הקדושה‬ ‫תתחיל לפרט לפני הקב"ה את המעשים הטובים‪,‬‬ ‫תיקוני החצות‪ ,‬התפילות בנץ‪ ,‬הצדקות‪ ,‬הלימוד‬ ‫לשם שמים וכו' וכו' שעשה כל אחד ואחד "לאוקמא‬ ‫שכינתא מעפרא"‪ ,‬ולכל אחד ייתן הקב"ה שכר עצום‬ ‫לפי ריבוי החסד שגמל עם השכינה‪.‬‬ ‫"וכל המזכה את הרבים‬ ‫אין חטא בא על ידו"‬ ‫רק מי שבזמן הגלות הצטער בצער הבורא השואג‬ ‫על ביתו שחרב‪ ,‬ואומר "מה לו לאב שהגלה את‬ ‫בניו ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם"‪ ,‬וכן‬ ‫בצער השכינה השוכבת בעפר ואומרת‪" :‬אוי לבנים‬ ‫שבעוונותיהם החרבתי ביתי ושרפתי היכלי והגלתים‬ ‫לבין האומות" (ברכות ג‪ ,).‬רק הוא יזכה לשמוח באותה‬ ‫שמחה גדולה שישמחו הקב"ה ושכינתו הקדושה‬ ‫בזמן הגאולה‪.‬‬ ‫באותה שעה כל מי שעשה למען הקב"ה ושכינתו‬ ‫הקדושה רק מעט‪ ,‬קל וחומר מי שלא עשה בכלל‪ ,‬וקל‬ ‫וחומר בן בנו של קל וחומר מי שגם גרם להם צער‬ ‫במעשיו‪ ,‬תצא נשמתו ממנו מרב צער וכלימה‪ .‬הוא‬ ‫יתחנן בכל ליבו ונפשו לעשות איזה מעשה טוב‪ ,‬לתת‬ ‫איזה פרוטה לצדקה‪ ,‬להניח תפילין‪ ,‬לעשות איזה‬ ‫טובה ליהודי וכו' כדי לזכות גם כן להיות באותה‬ ‫השמחה‪ ,‬אך אז כבר יהיה מאוחר‪ .‬נשלמה המלאכה‬ ‫והעבודה הסתיימה!‬ ‫לכן צריך כל אדם להתעורר כעת לעשות כל אשר‬ ‫ביכולתו לכבוד הקב"ה ושכינתו ולכבוד התורה‬ ‫הקדושה כדי שלא תשיגנו בושה וכלימה לעתיד‬ ‫לבוא‪ ,‬כאשר כבר יהיה מאוחר‪ .‬כל אדם ישתמש‬ ‫ביכולות ובכישרונות שה' חנן אותו כדי לקדש את‬ ‫שמו של הבורא בעולם‪.‬‬ ‫מי שיודע ללמוד תורה‪ -‬ילמד בכל הכוח‪ .‬מי שנתן לו‬ ‫ה' כושר דיבור והסברה‪ -‬ימסור שיעורים וילמד תורה‬ ‫לאחרים‪ .‬מי שיודע לכתוב מאמרים‪ -‬יחבר ספרים‬ ‫מועילים‪ .‬ומי שלא יודע לעשות כלום מלבד לצבור‬ ‫כסף‪ ,‬גם הוא לא מיותר‪ -‬עליו להחזיק בכספו את בני‬ ‫התורה שביכולתם לקדש את העולם‪ ,‬ובכך ישמח אף‬ ‫הוא בשמחתם‪ .‬ועיקר הכל‪ -‬שיהיו כל מעשינו לשם‬ ‫שמים‪.‬‬ ‫הגיליון בהמלצת הרבנים ובינהם‪:‬‬ ‫הרה”ג דוד‬ ‫כתובת למשלוח דואר‪:‬‬ ‫לאו שליט"א‬ ‫הרב הראשי לישראל‬ ‫שבזי ‪ 1/10‬גן יבנה‬ ‫מיקוד ‪70800‬‬ ‫פקס‪077-47-01-207 :‬‬ ‫"יישר כח למפיצי דברי תורה והלכה‬ ‫המוסיפים לשולחן השבת את האווירה‬ ‫הנכונה"‬ ‫לתרומות‪:‬‬ ‫בנק לאומי (‪ )10‬סניף ‪932‬‬ ‫מס' חשבון‪53090068 :‬‬ ‫מס' עמותה‪580560803 :‬‬ ‫ניתן לתרום באשראי‪ ,‬הוראת‬ ‫קבע ומזומן‪.‬‬ ‫לקבלת הגיליון במייל‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫חלק מהתמונות באדיבות יצחק‬ ‫אלמקיאס ‪ -‬אומנות יהודית‬ ‫גיליון 'משכן שילה' מופץ ביותר מ‪ 6,000-‬עותקים‪ .‬לבית הכנסת שלך הוא מגיע?‬ ‫אבן שמואל‬ ‫אבני חפץ‬ ‫אדם‬ ‫אורה‬ ‫אופקים‬ ‫אחיסמך‬ ‫אילת‬ ‫אלעד‬ ‫אשדוד‬ ‫אשקלון*‬ ‫באר‪-‬יעקב‬ ‫באר שבע‬ ‫גבעת כוח‬ ‫בני דרום‬ ‫בני עייש*‬ ‫בית גמליאל‬ ‫בית דגן‬ ‫בית יעקב‬ ‫בית שאן*‬ ‫בית שמש‬ ‫ברכיה‬ ‫בת ים‬ ‫גבעת שמואל‬ ‫גדרה‬ ‫גן יבנה*‬ ‫גני תקווה‬ ‫דימונה‬ ‫הרצליה‬ ‫זבדיאל‬ ‫חדרה‬ ‫חולון*‬ ‫חיפה‬ ‫טבריה‬ ‫יבנה‬ ‫ינון‬ ‫ירושלים‬ ‫ישעי‬ ‫לוד‬ ‫כוכב יעקב‬ ‫מודיעין‬ ‫מצפה רמון‬ ‫מיתר‬ ‫נהורה‬ ‫נחלה‬ ‫ניצן‬ ‫נריה‬ ‫נתיבות‬ ‫נס ציונה‬ ‫נתניה‬ ‫עכו‬ ‫פרדס חנה‬ ‫פתח תקווה‬ ‫קרית אונו‬ ‫קרית אתא‬ ‫קרית גת‬ ‫קרית עקרון*‬ ‫קרני שומרון‬ ‫ראש העין‬ ‫ראשון לציון*‬ ‫רוגלית‬ ‫רחובות*‬ ‫רמלה‬ ‫רמת גן‬ ‫שדה עוזיה‬ ‫שתולים‬ ‫תל אביב‬ ‫תלמים‬ ‫יש לך הזדמנות לצבור זכויות עצומות לצידה טובה לדרך ארוכה‪...‬‬ ‫בוא והיה שותף בהפצת תורה למען שמו יתברך בהמלצת גדולי הדור שליט"א! ‪054-26-49-550‬‬ ‫* מוקד חלוקה מרכזי‬ ‫"וכל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו"‬ ‫" ְו ִצ ְד ָק ָתם עֹו ֶמ ֶדת ָ‬ ‫ל ַעד"‬ ‫ברכת השנה‬ ‫ברכת השנה‬ ‫ברכת השנה‬ ‫ברכת השנה‬ ‫לעילוי נשמת‪:‬‬ ‫יעקב בן מזל פילוסוף ז"ל‬ ‫רחל בת שרה פילוסוף ז"ל‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫שפעת שלומים וברכות‬ ‫ממרומים יחולו על ראשם של‪:‬‬ ‫שפעת שלומים וברכות‬ ‫ממרומים יחולו על ראשם של‪:‬‬ ‫שפעת שלומים וברכות‬ ‫ממרומים יחולו על ראשם של‪:‬‬ ‫שפעת שלומים וברכות‬ ‫ממרומים יחולו על ראשם של‪:‬‬ ‫גלית ואילן‬ ‫קהלני הי"ו‬ ‫אוריאל ואילנה דנין‬ ‫ומשפחתם הי"ו‬ ‫ולהצלחת משפחתם הי"ו‬ ‫הודיה‪ ,‬מוריה‪ ,‬מאיה ויהונתן הי"ו‬ ‫ולע"נ יהודה בן ר' חיים‬ ‫דנין זצ"ל‬ ‫תהילה ואוהד משה‬ ‫אלגרבלי הי"ו‬ ‫פנחס אברהם‬ ‫ואבישג אזולאי‬ ‫ומשפחתם הי"ו‬ ‫בברכת פרנסה טובה‪ ,‬בריאות איתנה‬ ‫ושכל משאלות ליבם יתגשמו לטובה‪.‬‬ ‫אכי"ר‬ ‫בברכת פרנסה טובה‪ ,‬בריאות איתנה‬ ‫ושכל משאלות ליבם יתגשמו לטובה‪.‬‬ ‫אכי"ר‬ ‫בברכת פרנסה טובה‪ ,‬בריאות איתנה‬ ‫ושכל משאלות ליבם יתגשמו לטובה‪.‬‬ ‫אכי"ר‬ ‫בברכת פרנסה טובה‪ ,‬בריאות איתנה‬ ‫ושכל משאלות ליבם יתגשמו לטובה‪.‬‬ ‫אכי"ר‬ ‫בברכת פרנסה טובה‪ ,‬בריאות איתנה‬ ‫ושכל משאלות ליבם יתגשמו לטובה‪.‬‬ ‫אכי"ר‬ ‫משכן שילה |‬ ‫והילדים‬ ‫והילדים‪:‬‬ ‫נעמי‪ ,‬יהונתן‪ ,‬איתמר ויוסף הי"ו‬ ‫ברכת השנה‬ ‫סיפור לשבת‬ ‫אמונה בבורא עולם‬ ‫החסיד המפורסם רבי מנחם מנדל‬ ‫פוטרפאס זצ"ל (הידוע בכינוי ר'‬ ‫מענדל)‪ ,‬אשר היה מגדולי וחשובי‬ ‫חסידי ליובאוויטש‪ ,‬אשר במהלך חייו ביקש להימלט מברית‬ ‫המועצות (רוסיה) לאחר מלחמת העולם השנייה‪ ,‬אולם נעצר על‬ ‫ידי הסובייטים ונשפט בעוון בגידה‬ ‫לעשר שנות מאסר‪ ,‬שאותן ריצה‬ ‫במחנות עבודה בסיביר (הקור‬ ‫בסיביר לעיתים הגיע אף עד למינוס‬ ‫‪ 55‬מעלות!) ובחסדי שמים לאחר‬ ‫מאורעות רבים‪ ,‬שנות תלאה וסבל‬ ‫קשים זכה ויצא והיגר לבריטניה‪,‬‬ ‫ולאחר מכן שימש בתפקיד משפיע‬ ‫הישיבה בכפר חב"ד‪.‬‬ ‫הלה נשאל‪ ,‬כיצד ובאיזה כוח‬ ‫הצליח לעבור אותם מאורעות‬ ‫קשים בסיביר הקפואה‪ ,‬וכיצד לא‬ ‫איבד את אמונתו במי שאמר והיה‬ ‫העולם‪ ,‬ואדרבא‪ ,‬אמונתו התחזקה‬ ‫בניסיונות הקשים הללו‪ .‬לשמע השאלה פתח וסיפר להם מעשה‪,‬‬ ‫שראו עיניו ברוסיה ומזה לקח התעוררות לעבודת השם והתחזקות‬ ‫בעת ניסיון‪.‬‬ ‫באחד הימים הבחין מיודענו בגוי אחד‪ ,‬שטיפס על הר גבוה מאוד‪.‬‬ ‫הטיפוס ארך שעות ארוכות‪ .‬כשהגיע הלה לפסגת ההר‪ ,‬תקע שם‬ ‫חתיכת ברזל עצומה בראש ההר ועליה קשר חבל גדול וארוך‬ ‫מאוד‪ .‬למחרת ראה שוב את אותו גוי‪ ,‬אולם הפעם טיפס הוא על‬ ‫הר גבוה שני הסמוך לו‪.‬‬ ‫כאשר הגיע לראש ההר עשה כמעשהו ביום האתמול‪ ,‬ותקע‬ ‫שם ברזל בפסגת ההר ואת הקצה השני של החבל קשר לאותה‬ ‫חתיכת ברזל‪ ,‬כאשר בין ההרים הייתה ביקעה עמוקה מאוד ולעיני‬ ‫האנשים המשתהים למעשהו‪ ,‬עלה הלה על החבל ועל אף המרחק‬ ‫הרב עבר בגבורות הנפש מההר האחד למשנהו‪ ,‬כאשר כל העומדים‬ ‫למרגלות ההר מביטים בפליאה‪ ,‬כיצד הוא מצליח לעשות כדבר‬ ‫הזה‪.‬‬ ‫למחרת שוב הגיע‪ ,‬ולמראהו יצאו האנשים המתגוררים בכפר‪ .‬שם‬ ‫הודיע לכולם‪ ,‬שכמעשהו אתמול יעשה היום‪ ,‬דהיינו יעבור מהר‬ ‫להר על ידי טיפוס על החבל‪ .‬אך האנשים הפצירו בו‪ ,‬שלא יסכן‬ ‫את חייו שוב‪ .‬שכן לא בכל יום מתרחש נס‪ .‬אולם אותו אדם אטם‬ ‫אוזנו מלשמוע‪ .‬ובאומץ לב טיפס שוב לראש ההר ועבר על החבל‬ ‫בהצלחה מהר להר‪.‬‬ ‫ביום שלמחרת הודיע שוב לאנשים‪ ,‬שהוא עומד לפסוע שוב על‬ ‫החבל אך הפעם יוסיף על מעשהו וימשוך לגרור עגלה על החבל‬ ‫הדק‪ ,‬ובזאת שאל אותם‪ ,‬אם הם מאמינים שיש בידו לעשות כן‪.‬‬ ‫חלק מן הסובבים השיבו‪ ,‬שאם הצליח לעשות את הבלתי יאומן‬ ‫ולעבור על החבל מקצה לקצה בגבורת נפש עצומה‪ ,‬על כן מסתבר‬ ‫שיכול הוא לעלות על החבל הדק ויעביר גם עגלה עליה‪.‬‬ ‫שמח הלה בתשובתם‪ .‬אולם הוסיף‬ ‫לשאול אותם‪" :‬האם יש מישהו‬ ‫מבינכם המסכים לשבת בתוך העגלה‬ ‫כאשר אני אגרור אותה על החבל‬ ‫מקצה ההר האחד למשנהו?"‪ ,‬למותר‬ ‫לציין‪ ,‬שכולם סירבו כאחד ואף אחד‬ ‫מהם לא היה מוכן לקפח את חייו‬ ‫בעבור פעלול מיותר‪.‬‬ ‫לא עבר זמן רב‪ .‬ולפתע ראו את האיש‬ ‫מטפס על ההר הגבוה ולצידו הולך‬ ‫ילד קטן והם גוררים עגלה ועולים‬ ‫בהר‪ .‬ויהי כאשר הגיעו לראש ההר‪,‬‬ ‫נכנס הילד בעליזות ובשמחה לתוך‬ ‫העגלה והאיש גרר את העגלה על החבל והצליח לצלוח את התהום‬ ‫בהצלחה‪ ,‬והיו אנשים תמהים‪ :‬מיהו הילד הקטן‪ ,‬שהסכים‬ ‫להסתכן ולהיכנס לתוך העגלה‪ ,‬שהיא נגררת על החבל ובכל סטייה‬ ‫קלה יכולה ליפול לתהום רבה?!‬ ‫משירד הילד שאלו אותו על כך‪ .‬איך לא פחד לעשות כדבר הזה‪,‬‬ ‫אולם הילד השיב להם בפשטות ובבטחה "האיש האלוף שעבר‬ ‫בחבל הוא אבא שלי‪ ,‬ואם הוא ציווה עליי לשבת בעגלה‪ .‬הייתי‬ ‫סמוך ובטוח‪ ,‬שהוא יודע בבירור שבידו לעבור את החבל עם העגלה‬ ‫ללא שום סיכון‪ .‬שאם לא כן לא היה מכניס אותי למקום שכזה!"‪.‬‬ ‫וסיים החסיד ואמר‪" :‬מסיפור זה למדתי דבר נשגב‪ ,‬שהרי הילד‬ ‫כל כך בטח באביו עד כדי כך שלא חשש כלל וכלל לקפח את חייו‪,‬‬ ‫משום "שלא ייתכן שאבא יעשה לי משהו שלא טוב עבורי"‪ ,‬ומה‬ ‫גם שמדובר באבא גוי מטופש‪ ,‬שיכולותיו מוגבלות‪ ,‬ובוודאי שיכול‬ ‫היה למצוא את מותו ביחד עם בנו‪ ,‬על אחת מצלעותיו של ההר‪,‬‬ ‫ועל כל זאת הבן נכנס לעגלה בביטחון‪ ,‬בשמחה ובעליזות שאינן‬ ‫משתמעות לשתי פנים"‪.‬‬ ‫"אם כן"‪ ,‬מסיים מיודענו‪" ,‬אני‪ .‬שאבא שלי הוא מלך מלכי המלכים‬ ‫הקב"ה‪ ,‬שמלוא כל הארץ כבודו‪ ,‬והוא בעל היכולת ובעל הכוחות‬ ‫כולם‪ .‬ואין גבול לכוחו ולגבורתו‪ ,‬מה לי לחשוש מהמאורעות‬ ‫המרים ומהניסיונות הקשים שפוקדים אותי‪ .‬הלא זה רצונו של‬ ‫בורא עולם שאם זה לא היה רצונו זה לא היה נעשה ואם כן סמוך‬ ‫אני ובטוח שהכול לטובתי‪ ,‬וזה מה שגרם לי להיות שמח ומאושר‬ ‫ולעבור את כל המשברים בראש מורם"‪.‬‬ ‫לומדים מגליון "משכן שילה" בשבת?‬ ‫הכנסו להגרלה החודשית בחינם‪...‬‬ ‫שלחו את פרטיכם (שם‪ ,‬טלפון וכתובת ‪ +‬אימייל) ‪( SMS – 052-64-18-300‬ניתן גם להתקשר)‬ ‫מייל‪ [email protected] :‬פקס‪077-47-01-207 :‬‬ ‫הגרלת חודש אדר‪" :‬ומתוק האור" הגדה של פסח ‪ -‬הרה"ג שלמה לוינשטיין שליט"א‬ ‫זוכה הגרלת חודש שבט ‪ :‬חגי פאר (רחובות)‬ ‫"אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא?‪ ...‬ותלמוד תורה כנגד כולם"‬ ‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬ ‫ּכִ י אֶ ְׁש ְמרָ ה ַׁשּבָ ת אֵ ל יִ ְׁש ְמרֵ נִ י‪ .‬או ֹת ִהיא לְ עו ֹלְ מֵ י עַ ד ּבֵ ינו ֹ ּובֵ ינִ י‪:‬‬ ‫ָאסּור ְמצ ֹא חֵ פֶ ץ עֲׂשו ֹת ּדְ רָ כִ ים‪ּ .‬גַם ִמּלְ דַ ּבֵ ר ּבו ֹ ּדִ בְ רֵ י ְצרָ כִ ים‪.‬‬ ‫ּותחַ ּכְ מֵ נִ י‪:‬‬ ‫ּדִ בְ רֵ י ְסחו ֹרָ ה או ֹ דִ בְ רֵ י ְמלָ כִ ים‪ .‬אֶ ְהּגֶה ּבְ תו ֹרַ ת אֵ ל ְ‬ ‫ּבו ֹ אֶ ְמ ְצא תָ ִמיד נו ֹחַ לְ נַפְ ִׁשי‪ִ .‬הּנֵה לְ דו ֹר רִ אׁשו ֹן נָתַ ן ְקדו ִֹׁשי‪.‬‬ ‫מו ֹפֵ ת ּבְ תֵ ת לֶ חֶ ם ִמ ְׁשנֶה בַ ִּׁש ִּׁשי‪ּ .‬כָ כָ ה ּבְ כָ ל ִׁש ִּׁשי יִ כְ ּפ ֹל ְמזו ֹנִ י‪:‬‬ ‫חֲ בִ יבִ י יָּה חֲ בִ יבִ י הָ אֵ ל הַ ּמֶ לֶ ך הָ רַ חֲ מָ ן‪.‬‬ ‫יִ ְׁשלַ ח ְמ ִׁשיחו ֹ הַ ּנֶאֱ מָ ן‪ ,‬הַ ּנֶאֱ מָ ן‪:‬‬ ‫ָאב הָ רַ חֲ מָ ן ְׁשמַ ע קו ֹלֵ נּו‪ְׁ .‬שלַ ח ּבֶ ן ּדָ וִ ד וְ יִ גְ אֲ לֵ נּו‪.‬‬ ‫נָׁשּוב לְ ִצּיו ֹן עִ יר קָ דְ ֵׁשנּו‪ .‬וְ נִ ְׁשלו ֹט ּבָ ּה ּבְ יָד רָ מָ ה‪:‬‬ ‫רָ ַׁשם ּבְ דַ ת הָ אֵ ל ח ֹק אֶ ל ְס ָגנָיו‪ּ .‬בו ֹ לַ ֲער ְֹך לֶ חֶ ם ּתָ ִמיד לְ פָ נָיו‪.‬‬ ‫עַ ל ּכֵ ן לְ ִה ְתעַ ּנו ֹת ּבו ֹ עַ ל ּפִ י נְ בוֹנָיו‪ָ .‬אסּור לְ בַ ד ִמּיו ֹם ּכִ ּפּור ֲעו ֹנִ י‪:‬‬ ‫ָׁשּמָ ה נִ ְתאַ ּסֵ ף ּבְ עִ יר הַ ּבִ ירָ ה‪ּ .‬ומֵ חָ דָ ׁש‬ ‫יִ ָּׁשמַ ע קו ֹל ִׁשירָ ה וְ ָאז נַדְ לִ יק אֶ ת הַ ְּמנו ֹרָ ה‪.‬‬ ‫ּבְ בֵ ית ׁשו ֹכֵ ן ְמעוֹנָה‪:‬‬ ‫הּוא יו ֹם ְמכֻּבָ ד הּוא יו ֹם ּתַ עֲנּוגִ ים‪ .‬לֶ חֶ ם וְ יַיִ ן טו ֹב ּבָ ָׂשר וְ דָ גִ ים‪.‬‬ ‫הַ ְּׂשמֵ ִחים ּבו ֹ הֵ ם‪ִׂ ,‬ש ְמחָ ה מַ ִּׂשיגִ ים‪ּ .‬כִ י יו ֹם ְׂשמָ חו ֹת‬ ‫ּות ַׂש ְּמחֵ נִ י‪:‬‬ ‫הּוא ְ‬ ‫ְראֵ ה ּבָ עֳנִ י יִ ְׂשרָ אֵ ל עַ ּמֶ ָך‪.‬‬ ‫וַהֲ ִׁשיבֵ ם נָא לִ גְ בּולֶ ָך וְ ָאז יֵרָ אֶ ה כָ ל זְ כּורֶ ָך‪.‬‬ ‫ָׁשֹלׁש ּפְ עָ ִמים ּבַ ָּׁשנָה‪:‬‬ ‫מֵ חֵ ל ְמלָ אכָ ה ּבו ֹ סו ֹפו ֹ לְ הַ כְ רִ ית‪ .‬עַ ל ּכֵ ן אֲ כַ ּבֵ ס ּבו ֹ לִ ּבִ י ּבְ בו ֹרִ ית‪.‬‬ ‫אֶ ְתּפַ ּלְ לָ ה לָ אֵ ל עַ רְ בִ ית וְ ַׁש ְחרִ ית‪ .‬מּוסָ ף וְ גַם ִמנְ חָ ה הּוא ַי ֲענֵנִ י‪:‬‬ ‫לידיעת התורמים‪,‬‬ ‫עקב ריבוי ההקדשות‪,‬‬ ‫ב"ה‪ ,‬ההקדשות‬ ‫הקבועות יתחלפו מידי‬ ‫שבוע ויופיעו אחת‬ ‫לשבועיים‬ ‫ואלה יעמדו על הברכה‬ ‫נָגִ ילָ ה הַ לְ לּויָּה נָגִ ילָ ה ּ ָבא זְ מַ ן הַ ְּגאֻ ּ ָלה‪.‬‬ ‫אֵ ל ַ ׁש ּ ַדי קַ ּ ֵבץ נִ דְ חֵ י יְ דִ ידַ י‪.‬‬ ‫וְ גָרֵ ׁש ְמ ַש ׂנְ ַאי נַפְ ִ ׁשי ּ ָבהֶ ם ּ ָגעֲלָ ה‪:‬‬ ‫עָ זְ רֵ נִ י אֵ ל חַ י לְ הַ כְ נִ יעַ ‪.‬‬ ‫אֶ ת יֵצֶ ר הַ ְמפַ ּתֶ ה הַ ּמֵ רִ יעַ ‪.‬‬ ‫ִמּבִ לְ ְּתָך אֵ ין מו ִֹשיעַ לְ הו ִֹׁשיעֵ נִ י‪:‬‬ ‫ְ ׁשלַ ח לִ י ּ ֶבן יִ ַ ׁשי ּגו ֹאֲ לִ י‪.‬‬ ‫ּובְ נֵה לִ י ּ ֵבית הֵ יכָ לִ י ְּבאו ֹיְ בַ י ע ֲֵש ׂה כָ לָ ה‪:‬‬ ‫ּדַ לְ תֵ י ְתׁשּובָ ה חַ י ּפְ תַ ח לִ י‪,‬‬ ‫ּכִ י ַׁשבְ ִּתי מֵ חֶ ְט ִאי ּומַ עֲלִ י‪:‬‬ ‫אָ ּנָא צּורִ י ְׁשמַ ע קו ֹלִ י מַ הֵ ר ֲענֵנִ י‪.‬‬ ‫או ֹדֶ ה עֲלֵ י פְ ָׁשעַ י‪ .‬אַ ּתָ ה ִת ָּׂשא ֲעו ֹנִ י‪:‬‬ ‫רַ חֲ מָ ן חּוס עַ ל עַ ם ֹלא ַאלְ מָ ן‪.‬‬ ‫ּושלַ ח לָ הֶ ם ִציר נֶאֱ מָ ן‪ .‬יְ בַ ּ ֵש ׂר עַ ם ְסג ּ ָֻלה‪:‬‬ ‫ְׁ‬ ‫חָ זָק זְ כו ֹר זֶרַ ע יִ ְצחָ ק‪.‬‬ ‫ּות ִהּלָ ה‪:‬‬ ‫וְ קַ ּבְ צֵ ם ִמּמֶ רְ חָ ק ּונְ סַ ּדֵ ר ִׁשיר ְ‬ ‫סו ֹד יְ ִמינְ ָך הַ ּפְ ׁשּוטָ ה‪.‬‬ ‫לְ קַ ּבֵ ל אֶ ת נֶפֶ ׁש הַ ִּמ ְתחָ רְ טָ ה‪:‬‬ ‫וְ ֹלא תו ִֹסיף ּתֶ חֱ טָ א‪ .‬אֵ לֶ יָך קו ֹנִ י‪.‬‬ ‫הַ רְ חֶ ק נָא מֵ עָ לֶ יהָ ‪ .‬חֶ בְ רַ ת ּכַ ת הַ ְּצפו ֹנִ י‪:‬‬ ‫שמעון‬ ‫יהודה‬ ‫איתמר‬ ‫טלי‬ ‫אלעד‬ ‫יוסי‬ ‫משה‬ ‫אבי‬ ‫ניר‬ ‫אלעזר‬ ‫יהודה‬ ‫הדריאל‬ ‫שושן‬ ‫אחרק‬ ‫יפרח‬ ‫מלבר‬ ‫שירם‬ ‫עמר‬ ‫שמלה‬ ‫טימור‬ ‫עמר‬ ‫דנין‬ ‫כבתי‬ ‫שמעוני‬ ‫‪3‬‬ ‫|‬ ‫‬ ‫שילה‬ ‫משכן‬ ‫|‬ ‫שילה‬ ‫משכן‬ ‫מעליא‪.‬‬ ‫ונהורא‬ ‫איתנה‬ ‫בריאות‬ ‫מתוך‬ ‫סלה‪,‬‬ ‫טוב‬ ‫וכל‬ ‫ואושר‬ ‫לעושר‬ ‫יזכו‬ ‫כל‪,‬‬ ‫מכל‬ ‫בכל‬ ‫ולברכה‪,‬‬ ‫לטובה‬ ‫ליבם‬ ‫משאלות‬ ‫כל‬ ‫וימלא‬ ‫משפחתם‬ ‫ואת‬ ‫אותם‬ ‫יברך‬ ‫הקב"ה‬ ‫‪3‬‬ ‫דבר תורה לשולחן שבת‬ ‫שאלות ותשובות‬ ‫שנשאל המקובל האלוקי‬ ‫הרה"ג מרדכי אליהו‬ ‫זצוק"ל‬ ‫אוסף יקר המלוקט מ'בני ציון'‪' ,‬תורת הפרשה'‪' ,‬מעיין השבוע' ועוד‪...‬‬ ‫לסעודה ראשונה‬ ‫ֹׁשה אֶ ת‪ּ-‬כָ ל‪-‬ע ֲַדת ּבְ נֵי יִ ְׂש ָראֵ ל‪ּ ...‬ובַ ּיוֹם הַ ְּׁשבִ יעִ י יִ ְהיֶה לָכֶ ם ק ֶֹדׁש‪"...‬‬ ‫"וַּיַ ְקהֵ ל מ ֶ‬ ‫(ל"ה‪ ,‬א'‪-‬ב')‬ ‫על פסוק זה אומר המדרש הגדול‪ :‬זה שאמר הכתוב‪" :‬במקהלות ברכו אלהים" (תהילים ס"ח‪,‬‬ ‫כ"ז) דורשי אגדה אומרים כי מתחילת התורה ועד כאן‪ ,‬לא נאמרה אף פרשה בהקהלה של‬ ‫עם ישראל‪ ,‬אלא זו בלבד‪ .‬ולמה?‬ ‫אלא‪ ,‬כך אמר הקב"ה למשה‪ :‬הקהל את בניי במצוות שבת‪ ,‬כדי שתהיה שמורה לדורות‪,‬‬ ‫להיעשות קהילות קהילות‪ ,‬להיכנס לבתי כנסיות ולבתי מדרשות לשמוע דברי תורה‪ ,‬ולקדש‬ ‫את שמי הגדול‪ .‬אמר הקב"ה לישראל‪ :‬אם נקהלים אתם בכל שבת לבתי כנסיות וקוראים‬ ‫בתורה‪ ,‬מעלה אני עליכם כאילו העדתם עלי שאני מלככם‪ .‬וכן‪ ,‬הנביא ישעיה מפרש ואומר‪:‬‬ ‫"ואתם עדי נאום ה' ואני אל"‪( .‬ישעיה מ"ג‪ ,‬י"ב)‬ ‫לסעודה שנייה‬ ‫"ׁש ֶׁשת י ִָמים ֵּתעָ ֶׂשה ְמלָאכָ ה ּובַ ּיוֹם הַ ְּׁשבִ יעִ י‪ַׁ ...‬שּבַ ת ַׁשּבָ תוֹן‪ ,‬לַה'"‬ ‫ֵ‬ ‫(ל"ה‪ ,‬ב'ׂ)‬ ‫שנינו בשמות רבה‪ :‬השבת שקולה כנגד כל המצוות שבתורה‪ .‬אמר להם הקב"ה לישראל‪:‬‬ ‫אם תזכו לשמור שבת – מעלה אני עליכם (מחשיב אני לכם) כאילו שמרתם כל המצוות‬ ‫שבתורה‪ ,‬ואם תחללו אותה – מעלה אני עליכם כאילו חיללתם כל המצוות‪.‬‬ ‫מדרש זה הסביר פעם רבי ישראל מראדין‪ ,‬בעל ה"חפץ חיים"‪ ,‬בדרך הבאה‪ :‬על הכתוב‪:‬‬ ‫"אך את שבתותי תשמורו‪...‬לדעת כי אני ה' מקדשכם"‪ ,‬דרשו במסכת שבת (י'‪" :):‬אמר לו‬ ‫הקב"ה למשה‪ :‬מתנה טובה יש לי בבית גנזי (באוצרותי) ושבת שמה‪ ,‬ואני מבקש ליתנה‬ ‫לישראל‪ ,‬לך והודיעם!"‬ ‫ועתה‪ ,‬צאו וראו‪ :‬אם הכלה מחזירה לחתן את המתנות ששיגר לה‪ ,‬ודאי שהדבר מוכיח‬ ‫ששוב היא אינה חפצה בו והשידוך שנקשר ביניהם מתבטל במהרה‪.‬‬ ‫והוא הדין – אמר החפץ חיים – לגבי שמירת השבת‪ :‬אם חלילה אין ישראל שומרים את‬ ‫השבת‪ ,‬כפי שנצטוו לעשות על ידי בורא עולם‪ ,‬נראים הם כמחזירים לנותן התורה את‬ ‫המתנה היקרה ביותר שנתן לעמו‪ ,‬ובכך כאילו מכריזים‪ ,‬קבל עולם‪ ,‬שאין הם רוצים‪ ,‬חס‬ ‫ושלום‪ ,‬בקשר המיוחד הקיים מדורי דורות בין ישראל לבין הקדוש ברוך הוא‪.‬‬ ‫לסעודה שלישית‬ ‫ׁש ֶקל‪( "...‬ל"ח‪ ,‬כ"ד)‬ ‫ֹלׁשים ֶ‬ ‫ּוׁש ִ‬ ‫ּוׁשבַ ע מֵ אוֹת ְ‬ ‫"ּכָ ל‪-‬הַ ּזָהָ ב‪ ,‬הֶ עָ ׂשּוי ל ְַּמלָאכָ ה‪ֵּ ...‬ת ַׁשע וְ עֶ ְׂש ִרים ּכִ ּכָ ר‪ְ ,‬‬ ‫שואל ה"ספורנו"‪ ,‬מדוע מפרטת התורה הקדושה את כמות הזהב‪ ,‬הכסף והנחושת שהיו‬ ‫במעשה המשכן?‬ ‫אלא‪ ,‬משיב ה"ספורנו"‪ ,‬זאת כדי להראות לנו שכמות הזהב‪ ,‬הכסף והנחושת שהייתה‬ ‫במשכן היא כמות מועטה ביחס לעושר שהיה בבית המקדש הראשון‪ ,‬כפי שמבואר בספר‬ ‫מלכים (א' פרק ו'‪ ,‬כ"ב)‪" :‬ואת כל הבית ציפה זהב עד תום כל הבית‪ ,‬וכל המזבח אשר לדביר‬ ‫ציפה זהב"‪ ,‬ועוד יותר עשיר היה בית המקדש שבנה הורדוס‪.‬‬ ‫הראשון לציון‪,‬‬ ‫הרב הראשי לישראל‬ ‫בעל שו"ת מאמר מרדכי‬ ‫ועוד‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫האם האישה יכולה לקדש כאשר הבעל לא יכול לקדש?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫אם יש בנים שיכולים לקדש ‪ -‬הם יקדשו‪ .‬אבל אם‬ ‫אין בנים ‪ -‬האישה יכולה לקדש במקומו ולהוציאו ידי‬ ‫חובה‪ .‬וכשהיא מקדשת צריכה לשתות רוב רביעית מכוס‬ ‫הקידוש [ולכן רצוי שתקדש על מיץ ענבים]‪ .‬אמנם אם‬ ‫הבעל יכול לשתות מן הקידוש‪ ,‬תיתן לבעלה לשתות‪.‬‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫כמה צריך לשתות המבדיל מיין הבדלה?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫בהבדלה צריך המבדיל לשתות רביעית ממש‪ ,‬כיון‬ ‫שבהבדלה צריך לברך ברכה אחרונה על היין‪ ,‬ואם‬ ‫ישתה רק כמלוא לוגמיו יכנס למחלוקת אם מברך ברכה‬ ‫אחרונה‪.‬‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫מה שיעור היין שצריך המקדש לשתות לכתחילה מכוס‬ ‫הקידוש? ומה יעשה מי שקשה לו לשתות יין?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫מהדין צריך לשתות רוב רביעית‪ .‬אמנם‪ ,‬אדם שקשה‬ ‫לו לשתות שיעור זה מפני חוזק היין וכדו' יכול לטעום‬ ‫מהיין ולתת לאחר לשתות רוב רביעית‪ ,‬ומצוה מן‬ ‫המובחר שכולם יטעמו מן היין‪ .‬וכשאין אדם שיכול‬ ‫לשתות רוב רביעית לבד‪ ,‬ייתן לכל אנשי הבית לשתות‬ ‫מעט מעט ושתיית כולם מצטרפת לשיעור‪ ,‬ואף על פי‬ ‫שעובר זמן שהוא יותר מכדי שיעור שתיית רביעית‬ ‫ביניהם ‪ -‬שתייתם מצטרפת‪ ,‬מכיוון שזו דרך שתייה‪,‬‬ ‫להעביר מאחד לשני‪.‬‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫האם מותר לקדש ולהבדיל על יין או מיץ ענבים‬ ‫מפוסטר?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫מותר לקדש ולהבדיל על יין או מיץ ענבים מפוסטר‪.‬‬ ‫ובדין יין מפוסטר יש לציין‪ ,‬שכדי שליין יהיה דין של יין‬ ‫"מבושל" צריכים להתקיים שלושה תנאים‪ :‬א‪ .‬שירתח‬ ‫ממש‪ .‬ב‪ .‬שהיין יגיע לחום שהיד סולדת בו ויתמעט‪.‬‬ ‫ג‪ .‬שכתוצאה מן הפיסטור ישתנה טעם היין‪ .‬ועל זה יש‬ ‫מי שאומר שכיון שכיום רגילים לפסטר את היין‪ ,‬אין זה‬ ‫נקרא שינוי‪ ,‬ולדבריו גוי שנגע ביין מפוסטר עשאו "יין‬ ‫נסך"‪ ,‬ואין זה נכון‪ .‬ולכן יש לדרוש מן היקבים לציין‬ ‫במפורש על בקבוקי היין המפוסטר‪ :‬א‪ .‬שהיין מפוסטר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שיש לו דין יין מבושל‪.‬‬ ‫ואף על פי כן התמידה השכינה במשכן יותר מאשר התמידה במקדש שלמה‪ ,‬שהיה כאמור‬ ‫עשיר בזהב‪ ,‬בכסף ובנחושת יותר מהמשכן‪ .‬ולא עוד‪ ,‬אלא שבבניין הורדוס‪ ,‬שהיה העשיר‬ ‫מכולם‪ ,‬לא נראתה השכינה כלל! וזאת‪ ,‬כדי ללמדנו‪ ,‬שכל העושר וגודל הבניין הם אינם‬ ‫הסיבה להשראת השכינה‪ ,‬אלא רק אנו ומעשינו קובעים את השראת השכינה‪ ,‬ולא הכסף‬ ‫והזהב הם המורידים את השכינה לעולמנו הגשמי‪ .‬שכן‪ ,‬רוצה ה' את יראיו ואת מעשיהם‪,‬‬ ‫כדי לשכון בתוכם‪ ,‬כמו שכתוב‪" :‬ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"‪ ,‬והכוונה היא שהאדם‬ ‫יכשיר את עצמו‪ ,‬באופן שהשכינה הקדושה תוכל לשרות בקרבו‪ ,‬כמו שנאמר בתהילים‪:‬‬ ‫"אהל שכן באדם"‪ ,‬ופרש – אהל שכן באדם‪ ,‬ולא בעצים ובאבנים‪ ,‬בכסף ובזהב‪.‬‬ ‫זכות הלימוד בגיליון מוקדשת לע"נ‬ ‫ויטוריו בן מיסה רבא ז"ל‬ ‫ולע"נ אינס בת מזל רבא ז"ל‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫ולהצלחת משפחות‪:‬‬ ‫רבא‪ ,‬אוהב שלום‪ ,‬בללי‪,‬‬ ‫תורג'מן וחכמון הי"ו‬ ‫בברכת פרנסה טובה‪ ,‬בריאות איתנה‬ ‫ושכל משאלות ליבם יתגשמו לטובה‪.‬‬ ‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬ ‫אֵ לֶ יָך אֶ ְקרָ א יָּה אֵ ל נו ֹרָ א אֵ ל נו ֹרָ א‬ ‫ּופק ֹד ּגֶפֶ ן ֶׁשהָ עַ ִּמים זֵרּוהָ ‪ ,‬יָּה‪ ,‬אֵ ל נו ֹרָ א‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫מָ רו ֹם זְ כָ ר נָא ְּברִ ית ִאיׁש חֲ לו ֹם חָ לַ ם‪,‬‬ ‫הַ רְ ּ ֵבה אֶ ת זַרְ עו ֹ וְ תֶ ן לו ֹ ְ ׁשלו ֹם עו ֹלָ ם‪,‬‬ ‫נָא רְ צֵ ה גִ זְ עו ֹ וְ ח ֹן אֶ ת זַרְ עו ֹ‪ ,‬עַ ד מָ תַ י‬ ‫יִ ְהיֶה ֶש ׂה פְ זּורָ ה אֵ ל נו ֹרָ א‪ .‬אֵ ל נו ֹרָ א‪:‬‬ ‫ַׁשוְ עָ תָ ּה ְּתקַ ּבֵ ל אֵ ל ׁשו ֹכֵ ן ְמרו ִֹמים‪,‬‬ ‫ּותחַ ּדֵ ׁש ַׁש ְחרּותָ ּה לָ עַ ד ּולְ עו ֹלָ ִמים‪,‬‬ ‫ְ‬ ‫הֵ ידָ ד יִ ְהיֶה יו ֹם ּבו ֹ ִמ ְק ּ ָד ְ ׁשָך יִ ְתּכוֹנַן‪,‬‬ ‫הַ לְ עו ֹלָ ם ִּתזְ נַח עַ ְּמָך נֶאֱ נָח‪,‬‬ ‫צו ֹעֵ ק ִמּבו ֹר ֹלא מָ צָ א עֶ זְ רָ ה‪ ,‬אֵ ל נו ֹרָ א‪ .‬אֵ ל נו ֹרָ א‪ָ :‬יר ֹּנּו כ ּ ָֻלם ִּכי ָ ׁשכַ ן עָ לָ יו הֶ עָ נָן‪ ,‬וְ ִ ׁשיר‬ ‫ּומזְ מו ֹר לְ פָ נָיו נִ גְ מו ֹר‪,‬‬ ‫ִ‬ ‫ִּכי יָדְ ָך עַ ל הָ אוֹיֵב ּ ָגבְ רָ ה‪,‬‬ ‫לְ חַ ם אֶ ת הָ אוֹיֵב ּכִ י יָדו ֹ גָבְ רָ ה‪,‬‬ ‫אֵ ל נו ֹרָ א‪ .‬אֵ ל נו ֹרָ א‪:‬‬ ‫ָאכַ ל אֶ ת ּפִ רְ יָּה וְ עו ֹד יָדו ֹ ֹלא קָ ְצרָ ה‪,‬‬ ‫ְׁשלַ ח ּבו ֹ חֵ מָ ה זַעַ ם ּונְ קָ מָ ה‪,‬‬ ‫ֹאמרּו הָ עַ ִּמים ִׁש ְמָך נִ ְקרָ א‪.‬‬ ‫י ְ‬ ‫אֵ ל נו ֹרָ א‪ .‬אֵ ל נו ֹרָ א‪:‬‬ ‫אברהם פנחס‬ ‫אזולאי‬ ‫משכן שילה |‬ ‫עידו‬ ‫חדד‬ ‫‪4‬‬ ‫נינט‬ ‫דיין‬ ‫שמעון‬ ‫אלקובי‬ ‫לירן‬ ‫ניסים‬ ‫עֵ ת ּדו ֹדִ ים ּכַ ּלָ ה ּבו ִֹאי לְ גַּנִ י‪ּ .‬פָ רְ חָ ה הַ ּגֶפֶ ן הֵ נֵץ רִ ּמו ֹנִ י‪:‬‬ ‫ּבִ ִּתי צְ ִאי ִמּבֵ ית ּכֶ לֶ א‪,‬‬ ‫קּומי רַ עְ י ִָתי הַ חֵ ֶׁשק ּגָבַ ר‪.‬‬ ‫חָ לַ ף הַ ּג ֶֶׁשם הַ ְּסתָ יו עָ בַ ר‪ִ .‬‬ ‫זְ מָ ן קָ רִ יב עַ ם קָ דְ ֵׁשְך ַיעֲלֶ ה‪.‬‬ ‫נֵצֵ א הַ ָּׂשדֶ ה נָלִ ין ּבַ ִּמדְ ּבָ ר‪ָׁ .‬שם אֶ ּתֵ ן ּדו ֹדַ י לָ ְך מַ ְחמַ ד עֵ ינִ י‪:‬‬ ‫אֵ ל ִמּמָ רו ֹם חָ מַ ל עָ לַ יִ ְך‪ָׂ ,‬שם קֵ ץ וָסו ֹף‬ ‫לְ צָ רו ֹתַ יִ ְך‪ .‬רִ חַ ם חָ מַ ל אֵ ל עו ַֹׂשיִ ְך‪,‬‬ ‫י ִָפית וְ נָעַ ְמ ְּת ּכַ ֶּׁשלֶ ג עֵ ינֵיְך‪ּ .‬דְ בַ ׁש וְ חָ לָ ב ּתַ חַ ת לְ ׁשוֹנְֵך‪.‬‬ ‫וְ הֵ ִׁשיב לָ ְך אֶ ת ְׁשבּותַ יִ ְך‪.‬‬ ‫ַאקרִ יב קָ רְ ּבָ ן נָסַ כְ ְּתי יֵינִ י‪:‬‬ ‫ְצ ִאי נָא ּורְ עִ י בְ עִ ְקבֵ י צ ֹאנְֵך‪ׁ ָ .‬שם ְ‬ ‫חַ ּבְ ִקי אֵ ם נֶאֱ מָ נָה אֶ ת ּכָ ל ּבָ נַיִ ְך‪ְ ,‬מדַ ְּל ִּגים‬ ‫ִמּכָ ל ּפִ ּנָה‪ָׁ ,‬שבִ ים אֵ לַ יִ ְך‪ּ :‬בִ ִּתי צְ ִאי‪...‬‬ ‫יָרַ דְ ִּתי חֶ בְ רָ ה לִ רְ עו ֹת ּבַ ּגַּנִ ים‪ .‬לִ רְ או ֹת את יָפְ יְֵך עֵ ינַיִ ְך יו ֹנִ ים‪ּ .‬בו ִֹאי כַ ּלָ ה אֶ ל ּדְ בִ ירַ יִ ְך‪ ,‬וְ ׁשּובִ י לִ ימֵ י נְ עּורַ יִ ְך‪.‬‬ ‫קּומי רָ ִּני‪:‬‬ ‫ִּׂשפְ תו ֹתֵ ְך ּכַ ּלָ ה ּכְ מו ֹ חּוט ָשנִ ים‪ּ .‬בְ תו ֹך עִ יר ִצּיו ֹן ִ‬ ‫וְ יִ ָּׁשמַ ע ּבְ חּוצו ֹת עִ ירַ יִ ְך‪,‬‬ ‫קו ֹל צַ הֲ לו ֹת חֻ ּפו ֹת ּבַ חּורַ יִ ְך‪.‬‬ ‫יטי רַ עְ יָה עֲדִ ינָה אֶ ת לְ וִ ּיַיִ ְך‪ּ ,‬פִ יהֶ ם מָ לֵ א‬ ‫מַ יִ ם רַ ּבִ ים ֹלא יּוכְ לּו לְ כַ ּבו ֹת‪ .‬אֶ ת ַאהֲ בָ תֵ ך וְ לַ יְ לָ ה ֹלא ִת ְׁשּבו ֹת‪ .‬הַ ּבִ ִ‬ ‫אתי רִ יבו ֹת‪ִ .‬אם אֶ ְׁשּכָ חֵ ְך ִּת ְׁשּכַ ח יְ ִמינִ י‪:‬‬ ‫ִמּיו ֹם נְ דּודֵ ְך נ ָָׂש ִ‬ ‫ְׂשחו ֹק רִ ּנָה‪ָׁ ,‬שרִ ים ִׁשירָ יִ ְך‪ּ :‬בִ ִּתי צְ ִאי‪...‬‬ ‫ואלה יעמדו על הברכה‬ ‫בנימין‬ ‫שלום‬ ‫יותם‬ ‫מינס‬ ‫עמית‬ ‫אריה‬ ‫ארז‬ ‫הרמס‬ ‫אליהו‬ ‫שאול‬ ‫מרדכי‬ ‫מזרחי‬ ‫ישראל‬ ‫ז'נו‬ ‫יעקב‬ ‫סבן‬ ‫הקב"ה יברך אותם ואת משפחתם וימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬יזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪.‬‬ ‫הלכות לשולחן שבת‬ ‫מתוך 'בהלכה ובאגדה'‪' ,‬חזון עובדיה'‪' ,‬ילקוט יוסף'‪' ,‬הלכה ברורה'‬ ‫עפ"י דעת מרן הרה"ג עובדיה יוסף זצוק"ל‬ ‫שאלות ותשובות‬ ‫עם הרה"ג‬ ‫ַה ְכ ָׁש ַרת ַה ֵּכלִ ים לְ ֶפ ַסח (א')‬ ‫בן ציון מוצפי שליט"א‬ ‫המשך ההלכות בהלכה יומית עמוד ‪11‬‬ ‫לסעודה ראשונה‬ ‫גדול מזכה הרבים‪.‬‬ ‫ראש ישיבת‬ ‫“בני ציון”‬ ‫הַ ַּטעַ ם לְ הַ כְ ָש ַרת הַ ּכֵ לִ ים‬ ‫הַ ּכֵ לִ ים ֶׁשָאנּו ִמ ְׁש ַּת ְּמ ִׁשים ּבָ הֶ ם ּבְ מֶ ֶׁשְך הַ ָּׁשנָה לְ מַ ַאכְ לֵי חָ מֵ ץ‪ ,‬מֵ ַאחַ ר וְ הֵ ם ּבְ לּועִ ים מֵ הֶ חָ מֵ ץ‪ ,‬אֵ ין ָאנּו יְ כוֹלִ ים לְ ִה ְׁש ַּתּמֵ ׁש‬ ‫ּבָ הֶ ם ּבְ חַ ג הַ ּפֶ סַ ח‪ ,‬אֶ ּלָא ִאם ּכֵ ן נַפְ לִ יט אֶ ת הֶ חָ מֵ ץ הַ ּבָ לּועַ ּבָ הֶ ם‪ּ .‬ולְ הַ ּלָן נ ְִראֶ ה ּכַ ּמָ ה ּפְ ָרטֵ י ִּדינִים ּבְ הֶ כְ ֵׁשר ּכְ לֵי הֶ חָ מֵ ץ‪.‬‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫בחסדי ה' קרה לנו נס‪ ,‬נכנסנו לחדר פנימי בבית‬ ‫וגילינו את הילדה בת ה ‪ 5‬עם מפזר חום בידיים‬ ‫שעולה באש‪ ,‬כרית ושמיכה נשרפו ומעט מבגדי‬ ‫הילדה‪.‬‬ ‫האם לעשות סעודת הודיה או משהו אחר רוחני?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫תתרמו לסעודת עניים‪ ,‬יש אברכים רעבים הזקוקים‬ ‫למזון‪.‬‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫האם ניתן להשתמש במוצרים סגורים שנקנו (לא על‬ ‫ידי) מרשת שידוע שפותחת בשבת?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫בדיעבד מותר‪.‬‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫האם יש מצוות השבת אבידה לגוי?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫כשיהיה קידוש השם מהמעשה ‪ -‬מצווה גדולה היא‪.‬‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫האם עליי לקום מפני אחי הגדול ממני בכל פעם‬ ‫שעובר לפניי? ואם הוא לא דתי? כך שמעתי מפי רב‬ ‫השכונה שצריך לעמוד בכל פעם‪.‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫מעיקר ההלכה‪ ,‬דעת מרן השלחן ערוך חייב לכבדו‬ ‫בדומה לאביו‪ .‬אך האחרונים כתבו שלא הקפידו בכך‪.‬‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫אם מצאתי עגלה של סופר ברחוב או בכל מקום אחר‪,‬‬ ‫האם מותר להשתמש בה משום ייאוש למרות שכתוב‬ ‫שם הסופר‪ ,‬ואם אסור‪ ,‬האם עליי לדווח על כך לבעל‬ ‫הסופר משום השבת אבידה?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫אתה חייב מדין תורה להחזיר העגלה לבעליה‪.‬‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫רציתי לדעת איך צריך לתרום צדקה והאם יש 'לשם‬ ‫יחוד'?‬ ‫וכאשר תורמים לשם מישהו או משהו האם זה פוגם‬ ‫בלשמה?‬ ‫בנוסף‪ ,‬רציתי לדעת איך לחלק בין ישיבה‪ ,‬מקווה וכו'‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫א‪ .‬יאמר הנני בא לקיים מצוות עשה של מעשה‬ ‫הצדקה‪ ,‬ככתוב "פתוח תפתח את ידך לאחיך לענייך"‪,‬‬ ‫לתקן שורש וכו׳‪.‬‬ ‫ב‪ .‬זה פחות מעלה בהחלט‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מקווה קודם לכל‪ ,‬בישוב או שכונה שאין מקווה‬ ‫לנשים דווקא‪.‬‬ ‫זכות הלימוד בגיליון מוקדשת לע"נ‬ ‫יעקב לוי (טויק)‬ ‫בן חזנה ז"ל‬ ‫מַ ע ֲֶרכֶ ת ְמיֻחֶ ֶדת לְ פֶ ַסח‬ ‫ִמי ֶׁשּיָכוֹל לְ יַחֵ ד לְ עַ ְצמ ֹו מַ ע ֲֶרכֶ ת ּכֵ לִ ים ְמיֻחֶ ֶדת לְ פֶ סַ ח‪ָּ ,‬תבוֹא עָ לָיו ּבְ ָרכָ ה‪ .‬וְ י ִָׂשים לֵב לְ הַ ְצנִיעַ אֶ ת ּכָ ל ּכְ לֵי הֶ חָ מֵ ץ‬ ‫ֶׁש ִה ְׁש ַּתּמֵ ׁש ּבָ הֶ ם ּבְ מֶ ֶׁשְך הַ ָּׁשנָה ּבְ ָארוֹן ְמיֻחָ ד‪ ,‬וְ יִ ְסּגֹר אוֹת ֹו וְ יִ כְ ּתֹב עָ לָיו "ּכְ לֵי חָ מֵ ץ"‪ ,‬לְ בַ ל יִ ְטעּו לְ ִה ְׁש ַּתּמֵ ׁש ּבָ הֶ ם ּבַ ּפֶ סַ ח‪.‬‬ ‫ָאדם י ְֶׁשנָּה אֶ פְ ָׁשרּות לְ יַחֵ ד מַ ע ֲֶרכֶ ת ּכֵ לִ ים נוֹסֶ פֶ ת‪ ,‬וְ לָכֵ ן יֵׁש ל ַָדעַ ת אֶ ת ּפְ ָרטֵ י הַ ִּדינִים כְ ִּדלְ הַ ּלָן‪.‬‬ ‫ָאמנָם ֹלא לְ כָ ל ָ‬ ‫וְ ְ‬ ‫הַ ּמָ קוֹר ִמן הַ ּתו ָֹרה‬ ‫ּכְ ֶׁשחָ זְ רּו עַ ם יִ ְׂש ָראֵ ל ִמ ִּמלְ חֶ מֶ ת ִמ ְדיָן‪ ,‬הֵ בִ יאּו עִ ּמָ ם ָׁשלָל ּגָדוֹל ֶׁשל ּכְ לֵי ּכֶ סֶ ף ּוכְ לֵי זָ הָ ב‪ ,‬וְ ִצּוָ ה אוֹתָ ם הַ ָּקּבָ "ה לְ הַ כְ ִׁשיר אֶ ת‬ ‫סּוקים לְ הַ ּלָן (במדבר פרק ל"א פסוקים כ"א‪-‬כ"ג)‪:‬‬ ‫ּכָ ל הַ ּכֵ לִ ים ִמּבְ לִ יעַ ת הַ ּמַ אֲ כָ לוֹת הָ אֲ סּורוֹת ֶׁשּנִבְ לְ עּו ּבָ הֶ ם‪ּ ,‬כַ ְמבָֹאר ּבַ ּפְ ִ‬ ‫מׁשה‪ :‬אַ ְך אֶ ת הַ ּזָ הָ ב‬ ‫ְׁשי הַ ּצָ בָ א הַ ּבָ ִאים ל ִַּמלְ חָ מָ ה‪ ,‬זֹאת חֻ ַּקת הַ ּתו ָֹרה אֲ ֶׁשר ִצּוָ ה ה' אֶ ת ֶ‬ ‫"וַ ּיֹאמֶ ר אֶ לְ עָ זָ ר הַ ּכֹהֵ ן אֶ ל ַאנ ֵ‬ ‫וְ אֶ ת הַ ּכָ סֶ ף אֶ ת הַ ְּנח ֶֹׁשת אֶ ת הַ ּבַ ְרזֶ ל אֶ ת הַ ּבְ ִדיל וְ אֶ ת הָ עֹפָ ֶרת‪ּ :‬כָ ל ָּדבָ ר אֲ ֶׁשר ָיבֹא בָ אֵ ׁש ַּתעֲבִ ירּו בָ אֵ ׁש וְ טָ הֵ ר אַ ְך ּבְ מֵ י‬ ‫נ ִָּדה יִ ְתחַ ּטָ א וְ כֹל אֲ ֶׁשר ֹלא ָיבֹא ּבָ אֵ ׁש ַּתעֲבִ ירּו בַ ּמָ יִ ם"‪.‬‬ ‫סּוקים אֵ ּלּו ָאנּו לְ מֵ ִדים‪ּ ,‬כִ י ּכָ ל ּכְ לִ י אֲ ֶׁשר ּבָ לַע ִמּמַ אֲ כַ ל ִאּסּור ‪ּ -‬כְ ֵדי לְ הַ כְ ִׁשיר ֹו ּולְ הַ ּגִ יעַ לִ פְ לֵטַ ת הָ ִאּסּור ּכָ לִ יל‪ ,‬הֶ כְ ֵׁשרוֹ‬ ‫ִמּפְ ִ‬ ‫ּכְ ֶד ֶרְך ַּת ְׁש ִמיׁשוֹ‪ ,‬כְ ִּדלְ הַ ּלָן‪:‬‬ ‫לסעודה שנייה‬ ‫לִ ּבּון‬ ‫ּפּודים ֶׁשּצוֹלִ ים ּבָ הֶ ם עַ ל הָ אֵ ׁש ‪ּ -‬כֵ יוָ ן ֶׁשּבָ לְ עּו ִאּסּור ּבְ אֶ ְמצָ עּות הָ אֵ ׁש‪ ,‬הֶ כְ ֵׁש ָרם‬ ‫ּכֵ לִ ים ֶׁשהַ ִּׁשּמּוׁש ּבָ הֶ ם הּוא ּבְ אֵ ׁש‪ּ ,‬כְ גוֹן ִׁש ִ‬ ‫ּגַם ּכֵ ן עַ ל יְ ֵדי הָ אֵ ׁש‪ְּ ,‬דהַ יְ נּו לְ הַ כְ נִיסָ ם ּבְ תוְֹך הָ אֵ ׁש עַ ד ֶׁשּיִ ְהיּו נִיצוֹצוֹת אֵ ׁש נ ִָּתזִ ים מֵ הֶ ם‪ ,‬וְ הֶ כְ ֵׁשר זֶ ה נ ְִק ָרא "לִ ּבּון"‪.‬‬ ‫הַ גְ עָ לָה‬ ‫ּכֵ לִ ים ֶׁשהַ ִּׁשּמּוׁש ּבָ הֶ ם הּוא עַ ל יְ ֵדי ּבִ ּׁשּול ֶׁשל ָּדבָ ר לַח‪ּ ,‬כְ גוֹן ִסיר ֶׁשּב ַֻּׁשל ּב ֹו מָ ָרק א ֹו מַ אֲ כָ ל עִ ם רֹטֶ ב ‪ּ -‬כֵ יוָ ן ֶׁשּבְ לִ יעָ תָ ם‬ ‫ּבְ אֶ ְמצָ עּות לַח רוֹתֵ חַ ‪ ,‬הֶ כְ ֵׁש ָרם ּגַם ּכֵ ן עַ ל יְ ֵדי הַ ּמַ יִ ם הָ רו ְֹת ִחים‪ .‬וְ זֶ הּו הַ ּנ ְִק ָרא "הַ גְ עָ לָה" [הַ פְ לָטָ ה]‪ְּ ,‬דהַ יְ נּו לְ הַ ְר ִּתיחַ מַ יִ ם‬ ‫ּבִ כְ לִ י‪ּ ,‬ובְ עוֹד ֶׁשהַ ּמַ יִ ם ְמבַ עְ ּבְ עִ ים‪ ,‬יַכְ נִיס אֶ ת הַ ּכְ לִ י לַּמַ יִ ם וְ גַם אֶ ת הַ ּי ִָדּיוֹת וְ הַ ִּמכְ סֶ ה‪ּ ,‬ובָ זֶ ה יִ ּפָ לֵט הָ ִאּסּור הַ ּבָ לּועַ ‪( .‬קלה‪,‬‬ ‫קלו)‬ ‫* ק ֶֹדם הַ הַ גְ עָ לָה יְ נ ֶַּקה אֶ ת הַ ּכְ לִ י הֵ יטֵ ב ּבְ חָ ְמ ֵרי נִּקּוי‪ ,‬וְ י ִָסיר ִמּמֶ ּנּו ּכָ ל לִ כְ לּוְך וַ חֲ ל ָֻּדה‪ ,‬וִ ינ ֶַּקה ּגַם ּבִ ְמקוֹם הַ ּבְ ָרגִ ים‪( .‬קלד)‬ ‫* ּכְ לִ י ּגָדוֹל ְמאֹד ֶׁשּמֵ חֲ מַ ת ּג ְָדל ֹו אֵ ינ ֹו יָכוֹל לִ ּכָ נֵס לְ תוְֹך ּכְ לִ י הַ הַ גְ עָ לָה‪ ,‬יְ מַ ּלְ אֵ הּו מַ יִ ם עַ ד הַ ּסוֹף וְ י ְַר ִּתיחֵ הּו ּבְ אֹפֶ ן ֶׁשּיַּגִ יעּו‬ ‫הַ ּמַ יִ ם עַ ל ּכָ ל ְׂשפַ ת הַ ּכְ לִ י‪ .‬וְ ַיע ֲֶׂשה ָׂשפָ ה ּגְ בוֹהָ ה יוֹתֵ ר לְ פִ יו ֶׁשל הַ ּכְ לִ י‪ּ ,‬כְ ֵדי ֶׁשּיִ ְתמַ ּלֵא הֵ יטֵ ב וְ יַּגִ יעּו הַ ּמַ יִ ם ּגַם ּבִ ְׂשפָ תוֹ‪,‬‬ ‫ֶׁשהֲ ֵרי ִאי אֶ פְ ָׁשר ֶׁשֹּלא נ ְִּתזּו ּפַ עַ ם ַאחַ ת נִיצוֹצוֹת מֵ הֶ חָ מֵ ץ ֶׁש ִה ְתּבַ ֵּׁשל ּבַ ּכְ לִ י עַ ל הַ ָּׂשפָ ה‪ .‬וְ אּולָם ּכָ ל זֶ ה ּבִ כְ לִ י ָרגִ יל ֶׁשּנ ֹוגֵעַ‬ ‫ִיסים‬ ‫ִיסים אוֹת ֹו לְ תוְֹך ַּתבְ ִׁשיל הֶ חָ מֵ ץ‪ּ ,‬וכְ גוֹן ַקע ֲַרת מַ ּצֶ ֶקת ּגְ ד ֹולָה ֶׁשּמַ כְ נ ִ‬ ‫הֶ חָ מֵ ץ ַרק ּבְ תוֹכ ֹו וְ ֹלא ִמּבַ חּוץ‪ ,‬אֲ בָ ל ּכְ לִ י ֶׁשּמַ כְ נ ִ‬ ‫אוֹתָ ּה לְ תוְֹך הַ ִּסיר ּכְ ֵדי לִ ְׁשּפְֹך ִמּמֶ ּנָה לַּצַ ּלָחוֹת‪ּ ,‬כֵ יוָ ן ֶׁשּבָ לְ עָ ה חָ מֵ ץ ִמּבַ חּוץ‪ ,‬צָ ִריְך לְ הַ כְ נִיסָ ּה ֻּכּלָּה לְ תוְֹך ּכְ לִ י הַ הַ גְ עָ לָה‪.‬‬ ‫(סימן תנב ס"ו ובמשנה ברורה)‬ ‫* נָהֲ גּו לִ ְׁשטֹף אֶ ת הַ ּכְ לִ י ּבְ מַ יִ ם ָק ִרים ִמּיָד לְ ַאחַ ר הַ הַ גְ עָ לָה‪ .‬וְ הַ ּטַ עַ ם ל ַָּדבָ ר‪ ,‬זֵ כֶ ר לְ בֵ ית הַ ִּמ ְק ָּדׁש‪ֶׁ ,‬שהָ יּו נו ְֹתנִים אֶ ת‬ ‫הַ ּכֵ לִ ים לְ ַאחַ ר הַ הַ גְ עָ לָה ּבְ מַ יִ ם ָק ִרים‪( .‬סימן תנב סעיף ז‪ .‬קמב‪ ,‬קנז)‬ ‫לסעודה שלישית‬ ‫סּוגֵי ּכֵ לִ ים ׁש ֹונִים‬ ‫ּכְ לֵי זְ כּוכִ ית ‪ָׁ -‬שנִינּו ּבְ מַ ּסֶ כֶ ת ָאבוֹת ְּד ַרּבִ י נָתָ ן‪ּ" :‬כְ לֵי זְ כּוכִ ית אֵ ינָם ּבוֹלְ עִ ים וְ אֵ ינָם ּפוֹלְ ִטים"‪ .‬עַ ל ּכֵ ן אֵ ינָם ְצ ִריכִ ים ׁשּום‬ ‫ירה‪ ,‬מֻ ָּתר לְ ִה ְׁש ַּתּמֵ ׁש ּבָ הֶ ם ּבְ פֶ סַ ח‪,‬‬ ‫ּבּוקי ּבִ ָ‬ ‫הֶ כְ ֵׁשר‪ ,‬וַ אֲ פִ ּלּו ִאם ִהכְ נִיסּו ּבָ הֶ ם מַ ְׁש ֶקה חָ מֵ ץ חַ ם א ֹו ַקר לִ זְ מַ ן ְממֻ ָּׁשְך ּכְ בַ ְק ֵ‬ ‫ּובִ לְ בַ ד ֶׁשּיִ ְׁש ְטפֵ ם וִ ִידיחֵ ם הֵ יטֵ ב‪ּ .‬כֵ ן ּפָ סַ ק מָ ָרן ַרּבֵ נּו יוֹסֵ ף ָקאר ֹו ּבַ ּׁשֻ לְ חָ ן עָ רּוְך (סימן תנא סעיף כו)‪ .‬וְ הּוא הַ ִּדין לִ ְׁשָאר‬ ‫יְ מוֹת הַ ָּׁשנָה ֶׁשּמֻ ָּתר לְ ִה ְׁש ַּתּמֵ ׁש ּבְ אוֹתָ ן ּכוֹסוֹת וְ צַ ּלָחוֹת ֶׁשל זְ כּוכִ ית לְ מַ ַאכְ לֵי ּבָ ָׂשר ּולְ מַ ַאכְ לֵי חָ לָב‪.‬‬ ‫ִמנְהַ ג ּבְ נֵי אַ ְׁשּכְ נַז לְ הַ ְח ִמיר ּבִ כְ לֵי זְ כּוכִ ית ֶׁש ִה ְׁש ַּת ְּמׁשּו ּבָ הֶ ם ּבְ חָ מֵ ץ חַ ם‪ֶׁ ,‬שֹּלא לְ ִה ְׁש ַּתּמֵ ׁש ּבָ הֶ ם ּבְ פֶ סַ ח‪( .‬הרמ"א סימן תנא‬ ‫ּדּורל ְֶקס ּוּפַ יְ ֶר ְקס‪ֶׁ ,‬ש ִּמ ְׁש ַּת ְּמ ִׁשים ּבָ הֶ ם לְ בִ ּׁשּול עַ ל הָ אֵ ׁש מַ ּמָ ׁש‪ ,‬יְ כוֹלִ ים ּבְ נֵי אַ ְׁשּכְ נַז‬ ‫סעיף כו) וְ אּולָם‪ּ ,‬כְ לֵי זְ כּוכִ ית ֶׁשל ָ‬ ‫ירם עַ ל יְ ֵדי הַ גְ עָ לָה ָׁשֹלׁש ּפְ עָ ִמים ּולְ ִה ְׁש ַּתּמֵ ׁש ּבָ הֶ ם ּבְ פֶ סַ ח‪ .‬וְ אֵ ין צָ ִריְך לְ ָׁש ְטפָ ם ַאחַ ר ּכָ ְך ּבְ מַ יִ ם ָק ִרים ּכַ ּנָהּוג לְ ַאחַ ר‬ ‫לְ הַ כְ ִׁש ָ‬ ‫יסים‪( .‬קנה)‬ ‫הַ הַ גְ עָ לָה‪ ,‬מֵ חֲ ָׁשׁש ֶׁשּמָ א יִ ְתּפו ְֹצצּו לִ ְר ִס ִ‬ ‫ָָארץ לְ הַ ְח ִמיר ּבִ כְ לֵי זְ כּוכִ ית‪ּ ,‬ובָ אּו וְ ָקבְ עּו אֶ ת ְמקוֹמָ ם ּבְ אֶ ֶרץ יִ ְׂש ָראֵ ל‪ַ ,‬ר ָּׁש ִאים לְ ַׁשּנוֹת‬ ‫עֲדוֹת הַ ִּמזְ ָרח ֶׁשּנָהֲ גּו ּבְ חּוץ ל ֶ‬ ‫ִמ ִּמנְהָ גָם ּולְ הָ ֵקל ּכְ ַדעַ ת מָ ָרן הַ ּׁשֻ לְ חָ ן עָ רּוְך‪ַ ,‬אף ּבְ לִ י הַ ָּת ָרה‪( .‬קנה‪ ,‬קנז‪ ,‬פו)‬ ‫ּכְ לֵי ְּפל ְַס ִטיק‪ ,‬עֵ ץ‪ ,‬אֶ בֶ ן‪ ,‬אֶ מַ יְ ל [ּפַ ח ְמצֻפֶ ּה ּבְ חֹמֶ ר לָבָ ן אוֹ צִ בְ עוֹנִ י] ‪ּ -‬כְ ִדין ּכְ לֵי מַ ָּתכוֹת‪( .‬קנא‪ ,‬קנז)‬ ‫נלבע י"ד בשבט תשע"ד‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫ידה ֲעלֵיהֶ ם ֶׁשאֵ ינָם ּפוֹלְ ִטים‪ ,‬וְ לָכֵ ן יְ נ ֶַּקה אוֹתָ ם הֵ יטֵ ב ֶׁשֹּלא‬ ‫ּכְ לֵי חֶ ֶרס ‪ -‬אֵ ין מוֹעִ יל לָהֶ ם הֶ כְ ֵׁשר‪ ,‬מֵ ַאחַ ר וְ הַ ּתו ָֹרה הֵ עִ ָ‬ ‫יִ ְהיֶה חָ מֵ ץ נִּכָ ר ּבָ הֶ ם‪ ,‬וְ י ְַצנִיעֵ ם ּבְ מָ קוֹם ְמיֻחָ ד‪ ,‬וְ ֹלא יִ ְׁש ַּתּמֵ ׁש ּבָ הֶ ם ּבְ פֶ סַ ח‪ .‬וְ אּולָם ִאם הַ ִּׁשּמּוׁש ּבָ הֶ ם ּבְ מַ ְׁש ֶקה חָ מֵ ץ צוֹנֵן‬ ‫ירה‪ ,‬וְ ָׁשהָ ה הַ ּמַ ְׁש ֶקה ּבְ תוֹכָ ם ‪ָׁ 24‬שעוֹת וָ מַ עְ לָה‪ ,‬הֶ כְ ֵׁש ָרם ּבְ הַ גְ עָ לָה‪ .‬א ֹו ֶׁשּיְ מַ ּלְ אֵ ם מַ יִ ם‪ּ ,‬ולְ ַאחַ ר ‪ָׁ 24‬שעוֹת יְ רו ֵֹקן‬ ‫ּכְ מ ֹו ּבִ ָ‬ ‫אֶ ת הַ ּמַ יִ ם וִ ימַ ּלֵא ׁשּוב מַ יִ ם אֲ חֵ ִרים לְ מֶ ֶׁשְך ‪ָׁ 24‬שעוֹת‪ ,‬וִ ירו ֵֹקן וִ ימַ ּלֵא ׁשּוב לְ מֶ ֶׁשְך ‪ָׁ 24‬שעוֹת‪ ,‬וְ ָאז יִ ְהיֶה ַר ַּׁשאי לָתֵ ת‬ ‫לְ תוֹכָ ם יַיִ ן לְ לֵיל הַ ּסֵ ֶדר‪( .‬סימן תנא ס"א‪ ,‬סכ"א‪ .‬קמט)‬ ‫ולהצלחת זיו לוי בן אסתר‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫בברכת פרנסה טובה‪ ,‬בריאות איתנה‪,‬‬ ‫זיווג הגון ושכל משאלות ליבם‬ ‫יתגשמו לטובה‪ .‬אכי"ר‬ ‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬ ‫ָאעּופָ ה אֶ ְ ׁשּכוֹנָה‪ ,‬וְ ָארְ ִחיקָ ה נְ ד ֹד‪,‬‬ ‫יו ֹדּוָך רַ עְ יוֹנַי ה' רו ֹעִ י‪ .‬חַ י ּבְ יו ֹם ַׁשּבָ ת ק ֹדֶ ׁש יו ֹם הַ ְּׁשבִ יעִ י‪:‬‬ ‫ְ ׁשמַ ח ּבְ נִ י ּבְ חֶ לְ ְקָך‪ֹ ,‬לא ִּתּקַ ח ּגַם אֶ ת ֶׁשּלְ ָך‪.‬‬ ‫ּבַ ִּמדְ ּבָ ר ָאלִ ינַה‪ ,‬וְ אּולַ י אֶ ְמצָ א ּדו ֹד‪.‬‬ ‫הַ ִּׂש ְמחָ ה ְּתחַ ּ ֶייָך‪ ,‬הָ עו ֹלָ ם לְ פָ נֶיָך‪.‬‬ ‫יו ֹם אֲ ֶׁשר ּכִ ּלִ יתָ ּבו ֹ ּכָ ל ְמלַ אכְ ּתֶ ָך‪ ,‬או ֹמַ ר ּכִ י ָׂשרִ ית עַ ל ּכָ ל זּולָ תֶ ָך‪,‬‬ ‫ֶׁשק ַאהֲ בָ תו ֹ‪ּ ,‬בְ לִ ּבִ י ּבוֹעֲרָ ה‪ִ ,‬מּיו ֹם ּפְ רֵ דָ תו ֹ‪ ,‬נַפְ ִׁשי עָ לַ י מָ רָ ה‪.‬‬ ‫נ ֶ‬ ‫ּומַ ע ֲִׂשים עָ ִׂשיתָ אֵ ין לְ בַ ּלותֶ ָך‪ ,‬לִ י בֶ ן אֲ מָ תֶ ָך ִחיׁש לְ הַ רְ ּגִ יעִ י‪:‬‬ ‫ָך‪,‬‬ ‫לְ‬ ‫ים‬ ‫ֹפִ‬ ‫ו‬ ‫צ‬ ‫ם‬ ‫ַיִ‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫עֵ‬ ‫יָך‪.‬‬ ‫ָדֶ‬ ‫י‬ ‫ֵעַ‬ ‫נ‬ ‫ַעְ‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫ְ‬ ‫יָך‪,‬‬ ‫לֶ‬ ‫גְ‬ ‫רַ‬ ‫ּבְ‬ ‫ְך‬ ‫ֹלֵ‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫יְ ִדיד ִּמנִ י ּבָ רַ ח‪ ,‬הָ לַ ְך ֲעזָבַ נִ י‪ ,‬אֵ יזו ֹ ּ ֶדרֶ ְך ָארַ ח‪ ,‬וְ אֵ לְ כָ ה ּגַם אֲ נִ י‪.‬‬ ‫ֶיָך‪:‬‬ ‫נ‬ ‫פָ‬ ‫לְ‬ ‫ם‬ ‫ֹלָ‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫הָ‬ ‫יָך‪,‬‬ ‫י‬ ‫ֶ‬ ‫ּ‬ ‫חַ‬ ‫ּת‬ ‫ְ‬ ‫ה‬ ‫חָ‬ ‫מ‬ ‫ְ‬ ‫ּׂש‬ ‫ִ‬ ‫הַ‬ ‫ָך‪.‬‬ ‫ּבְ‬ ‫ם‬ ‫ֹעֵ‬ ‫ו‬ ‫ּפ‬ ‫ב‬ ‫ּלֵ‬ ‫הַ‬ ‫אתי לְ בַ ּקֵ ׁש‪ּ ,‬דו ֹדִ י ּבֵ ין חֲ בֵ רִ ים‪ ,‬נִ לְ ּכַ דְ ִּתי ּבְ מו ֹקֵ ׁש‪ִ ,‬הּכּונִ י הַ ּׁשו ְֹמרִ ים‪.‬‬ ‫יָצָ ִ‬ ‫ְׁשבִ יעִ י בָ חַ רְ ּתָ ר ֹאׁש לְ כָ ל הַ ִּמנְ יָנִ ים‪ .‬וְ או ֹתו ֹ ִקּדַ ְׁשּתָ ּבְ ָׁשבּועות וְ ָׁשנִ ים‪,‬‬ ‫ִחיׁש אֲ ֶׁשר נ ָָׂשאתָ לְ ֶגזַע אֱ מּונִ ים‪ּ ,‬ופְ דֵ ם מֵ אֲ סו ֹנִ ים ָארְ ִחי וְ רִ בְ עִ י‪:‬‬ ‫ישנִ י עֲדִ י‪ ,‬וִ ירַ חֵ ם עָ לַ י‪.‬‬ ‫יתי לְ דו ֹדִ י‪ ,‬מָ תַ י יָבו ֹא אֵ לַ י‪ ,‬יַלְ ּבִ ֵ ׁ‬ ‫צִ ִּפ ִ‬ ‫ּומי ָׂשמֵ חַ ‪ּ ,‬בָ עו ֹלָ ם הַ זֶה או ֹרֵ חַ ‪ֹ .‬לא בְ חַ יִ ל וְ ֹלא בְ כ ֹחַ ‪,‬‬ ‫ִמי עָ ִׁשיר ִ‬ ‫חֲ ש ֹף זְ רוֹעֲָך‪ ,‬לְ קַ ּבֵ ץ ּפְ זּורִ ים‪ּ ,‬גַּלֵ ה קֵ ץ יִ ְׁשעֲָך‪ ,‬וְ דִ גְ לְ ָך הָ רֵ ם‪.‬‬ ‫הַ ּמָ מו ֹן יִ ְהיֶה לְ ָך‪ .‬הַ ִּׂש ְמחָ ה ְּתחַ ּ ֶייָך‪ ,‬הָ עו ֹלָ ם לְ פָ נֶיָך‪:‬‬ ‫רְ צֵ ה בִ ְמנּוחָ ִתי יו ֹם זֶה יו ֹם ְמנּוחָ ה‪ּ ,‬ובְ יו ֹם עֲבודָ ִתי הַ ְמצֵ א לִ י‬ ‫קּומי יְ ִחידָ ִתי‪ ,‬וְ ׁשּובִ י ּבִ ְתׁשּובָ ה‪ ,‬אֲ חו ִֹתי רַ עְ י ִָתי‪ִ ,‬הּנֵה ּגו ֹאֲ לֵ ְך ּבָ א‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫ֶה‬ ‫הָ רְ וָחָ ה‪ ,‬וְ הָ כֵ ן לִ ְׁשבִ יתָ ִתי מַ ְׂשאֵ ת וַאֲ רּוחָ ה‪ ,‬וְ ָׂשׂשון וְ ִׂש ְמחָ ה יִ ְהי‬ ‫הַ ּבֵ ט וְ ָׂשא עֵ ינֶיָך‪ִ ,‬מי נָתָ ן ּכָ ל‪-‬אֵ ּלֶ ה לְ ָך‪ּ ,‬גַם ּבָ נִ ים לְ שֻ לְ חָ נֶָך‪ .‬חֲ מּודָ ה יְ קָ רָ ה‪ ,‬רַ ּבַ ת הַ ּמַ עֲלו ֹת‪ּ ,‬גַם ִמּפָ ז נִ בְ חֲ רָ ה‪ְ ,‬צ ִאי נָא ִּב ְמחו ֹלו ֹת‪.‬‬ ‫ַׁשעֲׁשּועִ י‪:‬‬ ‫ִאם ּתו ֹדֶ ה רַ ק לְ בו ֹרְ אֶ ָך‪ּ ,‬כֵ ן ּתָ ִמיד יִ ְהיֶה לְ ָך‪.‬‬ ‫זָכָ רְ ִּתי לָ ְך חֶ סֶ ד‪ ,‬נְ עּורַ יִ ְך נְ עּורִ ים‪ ,‬הֵ יכָ לֵ ְך ָאיַסֵ ד‪ּ ,‬בְ ַאבְ נֵי ְספָ רִ ים‪.‬‬ ‫אֶ ל‪-‬עו ֹלָ ם ֶׁשּכֻּלו ֹ ַׁשּבָ ת ְּתזַּכֵ נּו‪ ,‬וְ נֵרְ ָך ּבְ ִהּלו ֹ ִׂשים או ֹר ּבַ עֲדֵ נּו‪ ,‬וְ אֶ ל‬ ‫קּומי לָ ְך אֲ הּובָ ה‪,‬‬ ‫קו ֹל ּדו ֹדִ י ִהּנֵה ּבָ א‪ְ ,‬מדַ ּלֵ ג עַ ל הֶ הָ רִ ים‪ִ ,‬‬ ‫הַ ִּׂש ְמחָ ה ְּתחַ ּ ֶייָך‪ ,‬הָ עו ֹלָ ם לְ פָ נֶיָך‪:‬‬ ‫ִמ ְׁשּכָ ן ִׁשיֹלה ּתָ ׁשּוב ּתַ עֲלֵ נּו‪ְ ,‬מהֵ רָ ה ֲענֵנּו או ֹרִ י וְ יִ ְׁשעִ י‪:‬‬ ‫ּכִ י בָ א קֵ ץ ּדְ רו ֹרִ ים‪.‬‬ ‫ואלה יעמדו על הברכה‬ ‫רוני חכים‬ ‫רחמים‬ ‫יניר שמעון שמעון‬ ‫רענן‬ ‫יפת‬ ‫אפרים‬ ‫אביחי‬ ‫שמואל‬ ‫יהודה‬ ‫דוד‬ ‫יצחק‬ ‫אליהו‬ ‫שירם‬ ‫אזולאי‬ ‫אבוחצירא‬ ‫מגידי‬ ‫טובי‬ ‫כהן‬ ‫משה‬ ‫יעיש‬ ‫סמין‬ ‫כהן‬ ‫זנודה‬ ‫הקב"ה יברך אותם ואת משפחתם וימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬יזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪.‬‬ ‫מגיד‬ ‫משכן שילה |‬ ‫‪5‬‬ ‫דין תורה‬ ‫סוגיות בדיני ממונות עם הרה"ג‬ ‫יובל אברהמי שליט"א ‪ -‬דיין לענייני ממונות‬ ‫נזקי האקונומיקה‬ ‫שאלה‪ :‬חברה של ביתי הגיעה אלינו לבית‪ ,‬ונשענה על‬ ‫השיש במטבח ומיד לאחר מכן ראתה שצבע הבגד דהה‬ ‫כנראה משיירי אקונומיקה שניקו בה את השיש לפני כן‪ .‬הבגד אינו שלה‪ ,‬האם אנו‬ ‫חייבים לשלם לה על הבגד?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫ראשית צריך לדעת איזה סוג מזיק יש כאן כדי להבין האם יש כאן חיוב בכלל‪ .‬ופשוט‬ ‫שכאן לא מדובר באדם המזיק‪ ,‬אלא סוג הזיק הזה הוא "בור" – ככל חפץ שהוא ממונו‬ ‫של אדם שאם הניחו ברשות הרבים וקרה נזק לאדם שנתקל וניזוק בו חייב לשלם‪ .‬אך‬ ‫כאן הדבר פשוט שפטורים אתם על הנזק מכיון שגם אם הבור הזה היה ברשות הרבים‪,‬‬ ‫כגון אדם ששפך אקונומיקה ברשות הרבים ואדם שהלך ברחוב החליק ונפל ובגדו נהרס‬ ‫מהאקונומיקה – אין לחייב את המזיק‪ ,‬מכיון שדרשו בגמ' בב"ק [ס‪ ]:‬כי יפתח איש בור ונפל‬ ‫שמה שור או חמור‪ ,‬שור ולא אדם [שמת]‪ ,‬חמור – ולא כלים‪ .‬ולכן פטורים על נזקי כלים‬ ‫שניזוקו בבור‪ ,‬וכך פסק מרן בש"ע חו"מ [בסי' תי‪ ,‬סעיף כא]‪.‬‬ ‫ואין זה אלא גרמא ופחות מכך‪ ,‬מכיוון שלא הייתה כאן שום כוונה להזיק לכן פטורים‬ ‫אתם אפי' בדיני שמים‪ .‬אך אותה בחורה צריכה לשלם על הבגד מכיוון שלה יש דין שואל‪,‬‬ ‫ושואל חייב אפי' על אונסין‪ ,‬עיין בחו"מ בסי' שמ' [סעיף א]‪ .‬אך כמובן ההלכה ששמין לנזיקין‬ ‫[ש"ע בסי' שפז] ויש לעשות שומה כמה שווה בגד כזה משומש‪ ,‬ונכון שתיתן פיצוי מסויים‪.‬‬ ‫חיים של קדושה‬ ‫מאמרי חיזוק והנהגת גדולי ישראל‬ ‫בנושא שמירת העיניים‬ ‫השומר עיניו יכול לראות למרחקים‬ ‫מסופר על האדמו"ר הצדיק רבי מאיר אבוחצירא זצ"ל‪ ,‬שפעם בא אליו יהודי מלונדון‬ ‫וביקש את עזרתו‪ .‬הוא סיפר שבנו הבחור נעלם לפני מספר שבועות מהבית‪ ,‬הם עשו את‬ ‫הכל כדי לאתר אותו‪ ,‬אך ללא הצלחה‪ .‬גם המשטרה המקומית‪ ,‬חיפשה אותו זמן רב אך‬ ‫ללא תוצאות‪.‬‬ ‫רבי מאיר הרהר מעט‪ ,‬ולאחר מכן ביקש שיביאו לו נייר חלק‪ ,‬תוך כדי שהוא שואל את‬ ‫בן שיחו‪ ,‬האם מכיר את הרחובות שבעיר לונדון? כשנענה בחיוב‪ ,‬לקח רבי מאיר עט והחל‬ ‫לשרטט על הנייר מספר רחובות‪ ,‬הוא הראה ליהודי את המפה שלו‪ ,‬והסביר לו את האזור‬ ‫אותו צייר‪.‬‬ ‫לאחר שהאב אמר שהוא מכיר את האזור‪ ,‬הוסיף רבי מאיר ציור של בניין בפינת אחד‬ ‫הרחובות‪ ,‬ואמר לאב‪" :‬בבניין זה נמצא בנך‪ ,‬בניין זה שייך לכנסייה‪ ,‬ואני רואה שם את‬ ‫הבן האובד שלך‪."...‬‬ ‫האב נדהם מהגילוי המפתיע‪ ,‬הוא מיד התקשר למשפחתו בלונדון בכדי שיבררו את‬ ‫העניין‪ ,‬לאחר זמן קצר נודע שהבן אכן נמצא שם מספר שבועות‪.‬‬ ‫לאחר הסיפור הזה שאלו את רבי מאיר זצוק"ל‪ ,‬איך הרב ידע באיזה מקום הבחור נמצא?‬ ‫השיב רבי מאיר‪ ,‬מי ששומר את עיניו בטהרה‪ ,‬הוא יכול לראות בעיניו למרחקים‪ ,‬והסוד‬ ‫הוא שמירת העיניים ממראות אסורות‪( .‬קדושת העיניים)‬ ‫שאלות ותשובות‬ ‫עם הרה"ג‬ ‫אהרון בוטבול שליט"א‬ ‫ראש בית תורה “יביע אומר”‬ ‫וחתנו של מרן הראשון לציון‬ ‫הרה”ג עובדיה יוסף זצוק"ל‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫האם מותר לפזר תבלינים על תפוח אדמה או‬ ‫ביצה חמים מאוד‪ ,‬כאשר הוציאו את התפו"א‬ ‫והביצה מהקדרה והם מונחים בצלחת‪ ,‬או שיש‬ ‫לחוש לבישול התבלינים?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫אסור ליתן תבלין לתוך כלי ראשון – אפילו לאחר‬ ‫שהעבירוהו מעל האש – כל זמן שהיד סולדת בו‪,‬‬ ‫שכלי ראשון מבשל‪ .‬אולם מפורש במשנה – וכן‬ ‫נפסק להלכה – שמותר ליתן תבלין לתוך כלי שני‬ ‫שלא עמד על האש‪ ,‬שכלי שני אינו מבשל‪ ,‬ותבלין‬ ‫אינו נחשב לקלי הבישול ואין לחוש בו לבישול‬ ‫בכלי שני (שבת מב רע"ב‪ .‬שלחן ערוך סימן שיח סעיף ט‪,‬‬ ‫משנה ברורה ס"ק סה)‪.‬‬ ‫וגם לאחינו האשכנזים שחוששים בכלי שני‬ ‫למיחזי כמבשל‪ ,‬תבלין מותר‪ ,‬כיון שהוא בא רק‬ ‫להטעים את התבשיל (משנה ברורה סי' שיח ס"ק לד)‪.‬‬ ‫ונחלקו הפוסקים אם היתר זה שכלי שני אינו‬ ‫מבשל שייך גם בגוש כמו תפוח אדמה וביצה‪.‬‬ ‫אולם למעשה לדעת מרן רבינו הגדול זיע"א‪ ,‬אין‬ ‫הבדל בזה בין מרק לבין דבר גוש‪ ,‬וגם תבשיל‬ ‫מוצק שמונח בכלי שני אינו מבשל כלל‪ ,‬ולכן‬ ‫מותר לפזר תבלינים על גבי תפוח אדמה וביצה‬ ‫כשמונחים בכלי שני‪ ,‬אפילו אם הם רותחים‪( .‬חזון‬ ‫עובדיה שבת ח"ד עמ' שסז)‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫מי שערך שעון שבת למזגן מערב שבת שידלוק‬ ‫בשעה מסוימת‪ ,‬אלא ששכח להזיז את הבורג‬ ‫שאמור להפעיל את המזגן בשבת‪ ,‬האם מותר‬ ‫להזיז את הבורג בשעה שהמזגן מכובה כדי‬ ‫שידליק את המזגן לאחר מכן בשעה היעודה?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫כאשר מעביר את השעון למצב שבת‪ ,‬הרי הוא‬ ‫גורם את הדלקת המזגן‪ ,‬וגם גרם הדלקה אסורה‬ ‫בשבת מדרבנן (שו"ת יביע אומר ח"ג חאו"ח סי' יח אות ז)‪.‬‬ ‫ומכל מקום אם יש צורך גדול‪ ,‬כגון שחם מאוד‪,‬‬ ‫ואין גוי מצוי שם‪ ,‬ניתן להקל להעביר את השעון‬ ‫למצב שבת ולגרום את הפעלת המזגן‪ ,‬שהרי‬ ‫הדלקת מזגן בשבת אסורה מדרבנן‪ ,‬ומכיוון‬ ‫שהכול נעשה כאן בדרך גרמא‪ ,‬הרי זה כשבות‬ ‫דשבות שמותר במקום צורך גדול אפילו על ידי‬ ‫ישראל‪( .‬ש"ע סי' שז סעיף ה‪ .‬שו"ת יביע אומר ח"ז או"ח‬ ‫סי' לח‪ .‬חזון עובדיה שבת ח"ג עמ' תעז)‬ ‫האור שנגנז לצדיקים‬ ‫מסופר עוד על האדמו"ר הצדיק המקובל רבי מאיר אבוחצירא זצוק"ל שהיה אומר‬ ‫שהאור הגדול שאדם הראשון היה צופה בו מסוף העולם ועד סופו‪ ,‬ושעל זה אמרו חכמינו‬ ‫שגנזו הקדוש ברוך הוא לצדיקים‪ ,‬אותם צדיקים אלו הם ששומרים על עיניהם מחמת‬ ‫יראת שמים שבהם‪ .‬וכשרואים הם דברי כיעור‪ ,‬מיד סוגרים את עיניהם בלי בושה‬ ‫מהרחוב‪ ,‬בכדי שלא יטמאו את עיניהם בדבר האסור‪ ,‬ועיניים כאלו הוסיף ואמר‪ ,‬רואות‬ ‫בלי הגבלה כלל‪ .‬וכך נהג מקטנותו הרב זצ"ל‪ ,‬ובשביל זה זכה לקדושה עליונה וגבוהה‪,‬‬ ‫מאחר ששמר על עצמו ממראות אסורות‪( .‬שם)‬ ‫זכות הלימוד בגיליון‬ ‫מוקדשת לעילוי נשמת‬ ‫חנה בת יעל ז"ל‬ ‫נלב"ע י"ב אדר ב' תשע"ד‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬ ‫ּגּופי ּכֻּלו ֹ‬ ‫מּול אֵ לִ י וְ גָדְ לו ֹ‪ ,‬יִ רְ עַ ד ִ‬ ‫יו ֹם ַׁשּבָ תו ֹן אֵ ין לִ ְׁשּכ ֹחַ ‪ ,‬זִ כְ רו ֹ ּכְ רֵ יחַ הַ ּנִ יחו ֹחַ‬ ‫אֶ ל ּגָלִ יל אֶ ל ּגָליל אֶ ל ּ ָגלִ יל‪.‬‬ ‫ָׁשלו ֹם לְ בֶ ן ּדו ֹדִ י‪ ,‬הַ ּצַ ח וְ הָ ַאדְ מו ֹן‪.‬‬ ‫ּבַ ּצַ ר לִ י אֶ ְקרָ א לו ֹ‪ ,‬יָּה עוֹזֵר לִ ְקהָ לו ֹ‪ּ ,‬ובְ טּוב לֵ ב אָ ִׁשיר לו ֹ‪,‬‬ ‫יוֹנָה מָ צְ ָאה ּבו ֹ מָ נו ֹחַ ‪ ,‬וְ ָׁשם יָנּוחּו יְ גִ יעֵ י כ ֹחַ‬ ‫ָׁשלו ֹם לְ ָך מֵ אֵ ת‪ ,‬רַ ּקָ ה ְּכמו ֹ רִ ּמו ֹן‪ :‬אַ ְׁשרַ יִ ך אֶ רֶ ץ הַ ּ ָגלִ יל‪ּ .‬כָ ְמהָ ּה נַפְ ִׁשי לָ ְך הַ ּ ָגלִ יל‪.‬‬ ‫יָּה צּור עוֹזֵר לִ ְקהָ לו ֹ‪.‬‬ ‫ימים‪ .‬הַ ּיו ֹם נִ כְ ּבָ ד לִ בְ נֵי אֱ מּונִ ים‪ ,‬זְ ִהירִ ים לְ ָׁש ְמרו ֹ ָאבו ֹת ּובָ נִ ים‬ ‫יקים‪ .‬אֶ ל ְקדו ַֹשיִ ְך ְּת ִמ ִ‬ ‫אֶ ל ְּגדו ֹלַ יִ ְך צַ ּדִ ִ‬ ‫חָ קּוק ּבִ ְׁשנֵי לֻחו ֹת אֲ בָ נִ ים‪ ,‬מֵ ר ֹב או ֹנִ ים וְ אַ ִּמיץ ּכ ֹחַ ‪:‬‬ ‫ַאחים‪.‬‬ ‫מָ גֵן ִצּנָה הֵ ם עַ ל ִ‬ ‫לִ ְקרַ את אֲ חו ְֹתָך רּוץ‪ .‬צֵ א נָא‬ ‫חַ ּיִ ים הֵ ם ְּבתו ֹכֵ נּו‪ .‬מַ רְ וִ ים אֶ ת ִצ ְמאוֹנֵנּו‪:‬‬ ‫ּוצלַ ח ּבְ בֶ ן יִ ַׁשי‪.‬‬ ‫לְ הו ִֹׁשיעָ ּה‪ְ .‬‬ ‫יָצַ ר לו ֹ עו ֹלָ ם‪ּ ,‬ובְ צַ לְ מו ֹ ָאדָ ם‪ ,‬עו ִֹׂשים רְ צו ֹנו ֹ‪ּ ,‬בְ אֵ ימָ ה ּכֻּלָ ם‪,‬‬ ‫ָאמרּו כְ אֶ חָ ד‬ ‫ּובָ אּו כֻּלָ ם ּבִ בְ רִ ית יַחַ ד‪ַ ,‬נע ֲֶׂשה וְ נִ ְׁשמַ ע ְ‬ ‫עָ רַ ְך ׁשֻ לְ חָ ן לְ עַ ִּמי‪ .‬יו ֹסֵ ף הּוא ֵנזֶר ִּתפְ ַארְ ִּתי‪.‬‬ ‫רַ ּבַ ת ּבְ נֵי עַ ּמו ֹן‪:‬‬ ‫ּבָ חַ ר ּבְ ֶגזַע‪ ,‬עַ בְ ּדו ֹ ַאבְ רָ הָ ם‪ ,‬לְ קַ ּדְ ׁשו ֹ לָ עַ ד‪ ,‬לְ עו ֹלָ ם‪ .‬עֲלֵ יהֶ ם‬ ‫ּופָ ְתחּו וְ עָ נּו יְ ָי אֶ חָ ד‪ּ ,‬בָ רּוְך הַ ּנו ֹתֵ ן לַ ּיָעֵ ף ּכ ֹחַ ‪:‬‬ ‫ִחּדֵ ׁש הֵ כִ ין הַ ְּצפַ ִּתי‪:‬‬ ‫ּומי יִ דְ מֶ ה‬ ‫ּפו ֹרֵ ׂש ִצּלו ֹ‪ ,‬וְ הּוא עוֹזֵר לִ ְקהָ לו ֹ‪ְׁ ,‬שבָ חָ יו ִמי מָ נָה‪ִ ,‬‬ ‫ִּבזְ כּותו ֹ עָ מַ ד עו ֹלָ ם‪ְ .‬מרו ֹמַ ם הּוא ִמּכֻּלָ ם‪.‬‬ ‫ּותעו ֹרְ רִ י ַאהֲ בָ ה‪.‬‬ ‫מַ ה ּלָ ְך יְ פֵ הפִ ּיָה‪ְ .‬‬ ‫לו ֹ‪ ,‬יָּה אֵ לִ י עוֹזֵר לִ ְקהָ לו ֹ‪.‬‬ ‫ִּדּבֶ ר ְּבקָ ְדׁשו ֹ אֵ ל ּבְ הַ ר הַ ּמ ֹר‪ ,‬יו ֹם הַ ְּׁשבִ יעִ י זָכו ֹר וְ ָׁשמו ֹר‬ ‫נִ ִּסים עָ ָׂשה לִ י ּבִ זְ כּות ָאהּוב‪ .‬אֶ ל ּגָלִ יל‪...‬‬ ‫ּותצַ לְ ְצלִ י קו ֹלֵ ְך‪ּ ,‬כִ ְמעִ יל ּבְ קו ֹל‬ ‫ְ‬ ‫וְ כָ ל ּפִ ּקּודָ יו יַחַ ד לִ גְ מ ֹר‪ ,‬חַ ּזֵק מָ ְתנַיִ ם וְ אַ ּמֵ ץ ּכ ֹחַ ‪:‬‬ ‫ִׂש ּ ַמח לְ עַ ם ּבְ ִׁשירָ יו‪ .‬לְ כָ ה ּדו ֹדִ י לִ ירֵ ָאיו‪.‬‬ ‫ּפַ עֲמו ֹן‪:‬‬ ‫צָ רַ י הַ ְׁשמֵ ד‪ ,‬וְ או ֹיְ בַ י ּכַ ּלֵ ה‪ ,‬וְ עַ ם יְ דִ יד‪ ,‬עָ ֹלה ַיעֲלֶ ה‪,‬‬ ‫ִּת ּ ֵקן ְׁשֹלמ ֹה ּבְ עַ ּמָ יו‪ִּ :‬בזְ כּותו ֹ‪ ...‬אֶ ל ּגָלִ יל‪...‬‬ ‫אֵ ל ַנעֲרָ ץ‪ַׁ ,‬שוְ עָ תו ֹ ֲענֵה‪ּ ,‬ובְ בֵ ית ְמעו ֹנו ֹ‪ ,‬לְ ִׁש ְמָך יו ֹדֶ ה‪ּ ,‬פְ דֵ ה‬ ‫ּוׁשבּועָ ה‬ ‫הָ עָ ם אֲ ֶׁשר נָע ּכַ ּצ ֹאן ּתָ עָ ה‪ ,‬יִ זְ ּכ ֹר לְ פָ ְקדו ֹ ּבִ בְ רִ ית ְ‬ ‫עָ לָ ה אֲ רִ י וְ גּורָ יו‪ .‬מ ֶֹׁשה ּדַ רְ ָׁשן וְ עָ נָיו‪.‬‬ ‫הַ עֵ ת אֲ ֶׁשר ּתַ ְחּפו ֹץ‪,‬‬ ‫וְ רו ֹמֵ ם נָא‪ִ ,‬קרְ יָה נֶאֱ מָ נָה‪.‬‬ ‫יׁשּנָה‪ .‬עַ ּתָ ה וְ עָ לַ יִ ְך‪ .‬אַ ְׁשרֵ י הַ ּדו ֹר חָ זָה ּפָ נָיו‪ִּ :‬בזְ כּותו ֹ‪ ...‬אֶ ל ּגָלִ יל‪ ...‬לְ בַ ל ַיעֲבָ ר ּבָ ם ִמ ְקרֵ ה רָ עָ ה‪ּ ,‬כַ אֲ ֶׁשר נִ ְׁשּבַ ע עַ ל מֵ י נ ֹחַ ‪:‬‬ ‫ַאהֲ בָ ה אֲ ִח ֶ‬ ‫יָּה עוֹזֵר לִ ְקהָ לו ֹ‪ּ ,‬בַ ּצַ ר לִ י אֶ ְקרָ א לו ֹ יָּה אֵ לִ י עוֹזֵר לִ ְקהָ לו ֹ‪.‬‬ ‫אֵ רֵ ד ּכְ טַ ל חֶ רְ מו ֹן‪:‬‬ ‫ואלה יעמדו על הברכה‬ ‫מאיר‬ ‫שלום‬ ‫משכן שילה |‬ ‫אמיתי‬ ‫ישראל‬ ‫‪6‬‬ ‫עמליה‬ ‫מלי‬ ‫דוד‬ ‫נביאן‬ ‫אליהו‬ ‫לוי‬ ‫ינאי‬ ‫אריה‬ ‫גיורא‬ ‫יהודה‬ ‫אברהם‬ ‫לוי‬ ‫שמעון‬ ‫בן לולו‬ ‫עדנה‬ ‫אהרון ונטלי רזיאל ותמר‬ ‫יסייב‬ ‫אסטיוקר‬ ‫כובשי‬ ‫אבנר‬ ‫חכמון‬ ‫הקב"ה יברך אותם ואת משפחתם וימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬יזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪.‬‬ ‫שלום בית‬ ‫שאלות ותשובות‬ ‫עם הרה"ג‬ ‫חיים יוסף דוד‬ ‫אברג'ל שליט"א‬ ‫ראש בית התורה‬ ‫"נתיבות החיים והשלום"‬ ‫מתוך "שבת המלכה"‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫בזמן שמסירים את המכסה מעל הסיר‬ ‫הרותח‪ ,‬לפעמים מטפטפים טיפות מים‬ ‫מהאדים שבמכסה‪ ,‬לתוך הסיר הרותח‪,‬‬ ‫האם זה מותר‪ ,‬או שמא יש לחוש בזה‬ ‫לאיסור בישול כלפי אותן טיפות?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫כאשר מסירים את המכסה שעל הסיר‬ ‫הרותח‪ ,‬אם נטפו כמה טיפות מהאדים‬ ‫הרותחים לתוך הסיר‪ ,‬אין בזה שום חשש‬ ‫איסור‪ ,‬שהרי טיפות אלו כבר מבושלות‪,‬‬ ‫ובדרך כלל עדיין הן חמות מאד‪ ,‬ויתכן שהן‬ ‫חמות עוד בחום שהיד סולדת בו‪ .‬וכמו כן‬ ‫אינו מתכוון לבשל טיפות אלו‪ ,‬וכן אינו צריך‬ ‫להן כלל ועיקר‪ ,‬והרי זה בבחינת מלאכה‬ ‫שאינה צריכה לגופה‪ ,‬וכאמור בצירוף דעת‬ ‫הראשונים שאין בישול אחר בישול אפילו‬ ‫בלח‪ ,‬הרי טיפות אלו כבר עברו בישול‪ ,‬אין‬ ‫להחמיר בזה כלל‪ .‬והנח להם לישראל‪.‬‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫האם מותר להניח "פלח לימון" בתוך כוס‬ ‫תה רותח בשבת‪ ,‬או שמא יש לחוש בזה‬ ‫לאיסור בישול הלימון?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫מותר להניח פלח לימון בתוך כוס תה רותח‬ ‫בשבת‪ ,‬ואין לחוש בזה לאיסור בישול‪,‬‬ ‫כי להלכה דעת מרן השולחן ערוך שמותר‬ ‫לתת בכלי שני רותח אפילו תבלין חריף‪,‬‬ ‫וכל שכן שמותר לתת פלח לימון‪ ,‬שלפי מרן‬ ‫אינו נקרא דבר חריף כלל‪ ,‬ואין לנו לחדש‬ ‫איסורים מדעתינו‪ ,‬והנח להם לישראל‪.‬‬ ‫להקדשה קבועה בגיליון‬ ‫במהלך כל השנה‬ ‫ו"מי שברך" כל שבת ע"י‬ ‫עשרות רבות של תשב"ר‬ ‫‪054-26-49-550‬‬ ‫הרה"ג אהרון זכאי שליט"א‬ ‫חכמות נשים בנתה ביתה‬ ‫הכל מן האישה‬ ‫נאמר בתלמוד‪ :‬פגש רבי יוסי לאליהו‪ ,‬אמר לו‪ :‬כתוב‪" :‬אעשה לו עזר"‪ ,‬במה אישה עזרתו‬ ‫לאדם? אמר לו‪ :‬אדם מביא חיטים‪ ,‬חיטים כוסס? אדם מביא פשתן‪ ,‬פשתן לובש? (וכי אדם‬ ‫אוכל חיטים כמות שהם‪ ,‬ולובש פשתן כמות שהוא?)‪ ,‬נמצאת מאירה עיניו ומעמידתו על‬ ‫רגליו (יבמות ס"ג‪.).‬‬ ‫ומסופר במדרש‪ :‬מעשה בחסיד אחד שהיה נשוי לחסידה אחת ולא העמידו בנים זה מזה‪.‬‬ ‫אמרו‪ :‬אין אנו מועילים להקדוש ברוך הוא כלום‪ .‬עמדו וגרשו זה את זה‪ .‬הלך זה ונשא‬ ‫רשעה אחת ועשתה אותו רשע‪ .‬הלכה זאת ונשאה לרשע אחד ועשתה אותו צדיק‪ .‬הוי אומר‪,‬‬ ‫שהכול מן האישה (בראשית רבה י"ז‪ ,‬י"ב)‪.‬‬ ‫וכן מצינו בתלמוד על רבי עקיבא שהיה רועה צאן‪ ,‬ובתו של כלבא שבוע נתנה עיניה בו‪,‬‬ ‫אף שהיה עם הארץ גמור‪ ,‬אבל ראתה שהוא צנוע ובעל מידות טובות (עי' תוס' ד"ה דהוה) ולכן‬ ‫קיבלה היא עליה לעשות ממנו תלמיד חכם‪ ,‬על אף ששידוך זה גרם שאביה הדיר אותה מכל‬ ‫נכסיו‪ .‬ואמנם זכתה רחל להעניק לכלל ישראל את התנא הגדול רבי עקיבא‪ .‬ורבי עקיבא‬ ‫ידע להעריך זאת‪ ,‬וכשחזר מבית תלמודו אמר לתלמידיו‪ :‬שלי ושלכם – שלה הוא (כתובות‬ ‫ס"ג‪.).‬‬ ‫נמצינו למדים שיש בכוח האישה לחולל פלאות‪ ,‬ואשריה ואשרי חלקה של אותה אישה‪,‬‬ ‫שמדרבנת את בעלה להתעסק בתורה‪.‬‬ ‫ומסופר על אמו של רבי זלמלה (אחיו של רבי חיים מוואלוז'ין)‪ ,‬שבהיותה הרה וטרם ילדה‪,‬‬ ‫היה הגאון רבי אריה לב (בעל ספר "שאגת אריה") בביתם בלמדו בחברותא עם אביו של‬ ‫רבי זלמלה‪ ,‬והנה תקפוה צירי לידה וכבשה עצמה שלא להפסיקם מלימודם‪ ,‬כל עוד יכלה‬ ‫שאת הסבל‪ ,‬ואמרה כי התורה חביבה עליה מכל‪ .‬ובשמוע רבי אריה לב מזה‪ ,‬אמר שהיא‬ ‫עשתה מעשה מלאך‪ ,‬לכן תזכה שייוולד ממנה בן שמעשיו וחכמתו כמלאך‪ ...‬ובאמת ידועה‬ ‫העובדה שהגאון מוילנא התבטא אודות רבי זלמלה‪ ,‬שאין הוא בן אנוש כי אם מלאך‪...‬‬ ‫קיצור‬ ‫הלכות שמירת הלשון‬ ‫עצה ותושיה‬ ‫אוצר עצות מגדולי הדורות‬ ‫לחיים טובים‪ ,‬בריאים ומאושרים‬ ‫מתוך "עצה ותושיה"‬ ‫מבוסס על ספר החפץ חיים‬ ‫הרב ניצן ראובן שליט"א‬ ‫לשון הרע על אפיקורוס‬ ‫סגולות לעצירת צרות ומגיפות‬ ‫אנשים שיש בהם אפיקורסות מצוה לגנותם‬ ‫בין בפניהם ובין שלא בפניהם‪ ,‬ואפיקורוס‬ ‫נקרא‪ -‬זה הכופר בתורה שבכתב או בתורה‬ ‫שבעל פה או בנבואה‪ ,‬וכל זה דווקא בתנאי‬ ‫ששמע מהם בעצמו דברי אפיקורסות‪ ,‬אבל‬ ‫אם שמע מאחרים שהם אפיקורסים אסור‬ ‫לגנותם אבל צריך לברר את העניין ומותר‬ ‫להזהיר אחרים שלא יתחברו עמהם עד‬ ‫סגולה לזרע של קיימא‬ ‫מוחזקים‬ ‫שיתברר הדבר‪ ,‬וכן אם הם כבר‬ ‫מייעץ מרן ה"חזון איש"‪ ,‬הפרשת מעשר‬ ‫בעיר כאפיקורסים מותר לדבר עליהם כספים באופן קבוע עבור לומדי תורה‪ ,‬בכוחה‬ ‫ואינו צריך לברר את הדבר‪{ .‬ח‪-‬ה} {ח‪-‬ו}‬ ‫לפקוד בני זוג בזרע של קיימא‪.‬‬ ‫מובא בשם הרב שך זצ"ל‪ :‬ישנם ‪ 3‬עצות‬ ‫למניעת צרות מעם ישראל‪:‬‬ ‫א) התחזקות בתפילה ובפרט בתפילת המנחה‪.‬‬ ‫ב) להתחזק באמירת הברכות עם כוונת פירוש‬ ‫המילים‪ ,‬ובעיקר בברכת המזון‪.‬‬ ‫ג) לחזק את שולחן שבת קודש בתוכן רוחני‪.‬‬ ‫ובימינו רבו המתכחשים לתורה מחמת שלא אומר בעל הספר "מצב הישר"‪ ,‬אישה שאינה‬ ‫למדו את הנושא ודינם כתינוק שנשבה‪ ,‬נזהרת דיה בהלכות נידה‪ ,‬הן בבדיקות‪ ,‬הן‬ ‫בהרחקות‪ ,‬או בשאר פרטי הדינים‪ -‬היא‬ ‫ומכל מקום אם הם מסיתים ומדיחים נגד‬ ‫"נענשת בהעדר בנים"‪.‬‬ ‫קיום התורה והמצוות ‪ -‬מצווה לגנותם‪.‬‬ ‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬ ‫ִחיׁש ִחיׁש אַ ּלּופי יִ ׁשעֲָך אֵ לִ י יָּה‪ָ ּ ,‬דר מָ רו ֹם וְהַ ְפלֵ ה‪.‬‬ ‫חֲ ָסדֶ ך אֵ ל יָּה‪ .‬אֵ לִ י אֵ ל יָּה‪ָ .‬א ּ ָנא אֵ ל יָּה‪ ,‬חַ ְס ְּדָך אֵ ל יָּה‪:‬‬ ‫יסי‪ ,‬מָ לֵ א רַ חֲ ִמים‪.‬‬ ‫הָ רֵ ם לָ עַ ד נִ ִּ‬ ‫ְּבָך ַש ְֹמ ִּתי מַ ְח ִסי‪ׁ ,‬שו ֹכֵ ן ְמרו ִֹמים‪.‬‬ ‫הַ פְ לֵ א ׁשוכֵ ן מַ עְ לָ ה‪ ,‬יִ ְ ׁשעֲָך אֵ ל יָּה‪.‬‬ ‫גּולה‪ ,‬חַ ְס ְּדָך אֵ ל יָּה‪ :‬אלי‬ ‫ּושלַ ח לְ עַ ם ְס ּ ָ‬ ‫ְׁ‬ ‫ׁשו ֹכֵ ן ְ ׁשמֵ י ַשחַ ק‪ ,‬נו ֹרָ א עֲלִ ילו ֹת‪.‬‬ ‫ִמ ּ ֶמ ִּני ַאל ִּתרְ חַ ק‪ ,‬ע ֶֹש ׂה גְ דו ֹלו ֹת‪.‬‬ ‫קָ רֵ ב לְ עַ ם נִ בְ ּ ָדל‪ ,‬יִ ְשעֲָך אֵ ל יָּה‪.‬‬ ‫ּולְ עו ֹלָ ם ֹלא י ְֶח ּ ַדל‪ ,‬חַ ְס ְּדָך אֵ ל יָּה‪ :‬אלי‬ ‫מֶ לֶ ְך עַ ל ּ ָכל עֶ לְ יו ֹן‪ ,‬צּור עו ֹטֶ ה או ֹרָ ה‪.‬‬ ‫ימין אֶ בְ יו ֹן‪ ,‬אֵ לֶ יָך אֶ ְקרָ א‪.‬‬ ‫ֲעמ ֹד לִ ִ‬ ‫עֵ ינָיו ְּכדַ ל ׁשו ֹאֵ ל‪ ,‬יִ ְ ׁשעֲָך אֵ ל יָּה‪.‬‬ ‫ּומקַ ּ ֶוה יו ֹם וָלֵ יל‪ ,‬חַ ְס ְּדָך אֵ ל יָּה‪:‬‬ ‫ְ‬ ‫ּדְ רו ֹר יִ ְקרָ א לְ בֵ ן עִ ם ּ ַבת‪ ,‬וְיִ נצָ רְ כֶ ם ּכְ מו ֹ בָ בַ ת‪,‬‬ ‫נָעִ ים ִׁשמכֶ ם וְ ֹלא י ְֻׁשּבַ ת‪ְׁ ,‬שבּו נּוחּו ּבְ יו ֹם ַׁשּבָ ת‪:‬‬ ‫ּדְ רו ֹׁש ָנוִי וְ אּולָ ִּמי‪ ,‬וְ או ֹת י ֶַׁשע ע ֲֵׂשה עִ ִּמי‪,‬‬ ‫נְ טַ ע ׂשו ֹרֵ ק ּבְ תו ְֹך ּכַ רְ ִמי‪ְׁ ,‬שעֵ ה ַׁשוְ עַ ת ּבְ נֵי עַ ִּמי‪:‬‬ ‫ְּדר ְֹך ּפּורָ ה ּבְ תו ְֹך ּבָ ְצרָ ה‪ ,‬וְ גַם ּבָ בֶ ל אֲ ֶׁשר ּגָבְ רָ ה‪,‬‬ ‫נְ ת ֹץ צָ רַ י ּבְ ַאף עֶ בְ רָ ה‪ְׁ ,‬שמַ ע קו ֹלִ י ּבְ יו ֹם אֶ ְקרָ א‪:‬‬ ‫ֹלהים ּתֵ ן ּבְ ִּמדּבָ ר הָ ר‪ ,‬הֲ דַ ס ִׁשּטָ ה ּבְ ר ֹאׁש ִּתדְ הָ ר‪,‬‬ ‫אֱ ִ‬ ‫וְ לַ ּמַ זְ ִהיר וְ לַ ּנִ זְ הָ ר‪ְׁ ,‬שלו ִֹמים ּתֵ ן ּכְ מֵ י נָהָ ר‪:‬‬ ‫הֲ ד ְֹך קָ מַ י חַ י אֵ ל קַ ּנָא‪ּ ,‬בְ מו ֹג לֵ בָ ב ּובַ ְּמגִ ּנָה‪,‬‬ ‫ַרחיב ּפֶ ה נְ מַ ּלֶ א ּ ָנה‪ .‬לְ ׁשוֹנֵנּו לְ ָך רִ ּנָה‪:‬‬ ‫וְ נ ִ‬ ‫ֹאׁשָך‪,‬‬ ‫ְּדעֵ ה חָ כְ מָ ה לְ נַפְ ֶׁשָך‪ ,‬וְ ִהיא כֶ תֶ ר לְ ר ֶ‬ ‫נְ צ ֹר ִמ ְצוַת אֱ ֹלהֶ יָך‪ְׁ .‬שמ ֹר ַׁשּבָ ת ְקד ֶֹׁשָך‪:‬‬ ‫יו ֹם זֶה ְמכ ּ ָֻבד ִמ ּ ָכל י ִָמים‪ִּ ,‬כי בו ֹ ָ ׁשבַ ת צּור עו ֹלָ ִמים‪:‬‬ ‫ֵ ׁש ֶ ׁשת י ִָמים ּ ַתע ֲֶש ׂה ְמלַ אכְ ּ ֶתָך‪ ,‬וְ יו ֹם הַ ְּ ׁשבִ יעִ י לֵ אֹלהֶ יָך‪,‬‬ ‫ַ ׁש ּ ָבת ֹלא ּ ַתע ֲֶש ׂה בו ֹ ְמלָ אכָ ה‪ִּ ,‬כי כָ ל עָ ָש ׂה ֵ ׁש ֶ ׁשת י ִָמים‪:‬‬ ‫רִ אׁשו ֹן הּוא לְ ִמ ְקרָ אֵ י ק ֹדֶ ׁש‪ ,‬יו ֹם ַ ׁש ּ ָבתו ֹן יו ֹם ַ ׁש ּ ָבת ק ֹדֶ ׁש‪,‬‬ ‫ימים‪:‬‬ ‫עַ ל ּ ֵכן ּ ָכל ִאיׁש ְּביֵינו ֹ יְ קַ ּ ֵדׁש‪ ,‬עַ ל ְ ׁש ּ ֵתי לֶ חֶ ם יִ בְ ְצעּו ְת ִמ ִ‬ ‫אֱ כ ֹל מַ ְ ׁשמַ ִּנים ְ ׁשתֵ ה מַ ְמ ּ ַת ִּקים‪ִּ ,‬כי אֵ ל יִ ּ ֵתן לְ כָ ל ּבו ֹ ְּדבֵ ִקים‪,‬‬ ‫ּ ֶבגֶד לִ לְ ּב ֹׁש‪ ,‬לֶ חֶ ם חֻ ִּקים‪ָ ּ ,‬ב ָש ׂר וְ דָ גִ ים וְ כָ ל מַ ְטעַ ִּמים‪:‬‬ ‫ֹלא תֶ ְח ַסר ּ ָכל ּבו ֹ וְ ָאכַ לְ ּ ָת וְ ָש ׂבָ עְ ּ ָת‪ּ ,‬ובֵ רַ כְ ּ ָת‬ ‫אֶ ת ה' אֱ ֹלהֶ יָך אֲ ֶ ׁשר ָאהַ בְ ּ ָת‪ִּ ,‬כי ּ ֵברַ כְ ָך ִמ ּ ָכל הָ עַ ִּמים‪:‬‬ ‫הַ ּ ָ ׁשמַ יִ ם ְמ ַס ְּפרִ ים ְּכבו ֹדו ֹ‪ ,‬וְ גַם הָ ָארֶ ץ מָ לְ ָאה חַ ְסּדו ֹ‪,‬‬ ‫רְ אּו ִּכי כָ ל אֵ ּ ֶלה עָ ְש ׂתָ ה יָדו ֹ‪ִּ ,‬כי הּוא הַ ּצּור‪ָ ּ ,‬פעֳלו ֹ תָ ִמים‪:‬‬ ‫ואלה יעמדו על הברכה‬ ‫אליעזר‬ ‫דוד ומזל אסף וכינרת גלית וירון‬ ‫ניסן‬ ‫לירון‬ ‫שחר‬ ‫מזוז‬ ‫נהרי‬ ‫ונירית נהרי‬ ‫והודיה גבאי‬ ‫יוסף‬ ‫דמארי‬ ‫נעים‬ ‫הקב"ה יברך אותם ואת משפחתם וימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬יזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪.‬‬ ‫אוריאל חקקיאן פנחס רפאל‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ביטון‬ ‫אריה וליאת לירן שמחי בן‬ ‫רויטל‬ ‫חיימוב‬ ‫שבתאי‬ ‫קונפינו‬ ‫יהונתן ומיכל‬ ‫חזות‬ ‫משכן שילה |‬ ‫‪7‬‬ ‫שיחות מוסר בשילוב הנהגות מגדולי ישראל‬ ‫הרה"ג‬ ‫יוסף מוגרבי שליט"א‬ ‫לְ ֵׁשם ָׁש ַמיִ ם ‪ -‬המשך‬ ‫מָ צִ ינּו ּבְ תו ָֹרתֵ נּו הַ ְּקדו ָֹׁשה ֶׁשּכַ אֲ ֶׁשר נ ְִתנַּסָ ה‬ ‫ַאר ְצָך‬ ‫ַאבְ ָרהָ ם ּבַ ּנִּסָ יוֹן ֶׁשל "לְֶך לְ ָך מֵ ְ‬ ‫ָארץ אֲ ֶׁשר‬ ‫ּומּבֵ ית ָאבִ יָך אֶ ל הָ ֶ‬ ‫ּומּמ ֹול ְַד ְּתָך ִ‬ ‫ִ‬ ‫ַאראֶ ּךָ"‪ ,‬וְ ִהבְ ִטיח ֹו הַ ָקּּבָ "ה ּבַ עֲבּור זֶ ה‪:‬‬ ‫ְ‬ ‫"וְ אֶ עֶ ְׂשָך לְ גוֹי ּגָדוֹל וַ אֲ בָ ֶרכְ ָך וַ אֲ ג ְַּדלָה ְׁשמֶ ָך‬ ‫וֶ ְהיֵה ּבְ ָרכָ ה" (בראשית י"ב‪ ,‬ב')‪ ,‬עָ מַ ד‬ ‫ּבַ ּנִּסָ יוֹן לְ ֹלא עו ְֹר ִרין‪ .‬וְ ִה ְקׁשּו הַ ְּמפָ ְר ִׁשים‪,‬‬ ‫מַ ה ִנּּסָ יוֹן הָ יָה לְ ַאבְ ָרהָ ם ָללֶכֶ ת ּכַ אֲ ֶׁשר‬ ‫הַ ָקּּבָ "ה מַ בְ ִטיח ֹו הַ בְ טָ חוֹת נִפְ לָאוֹת ּכָ אֵ ּלּו?‬ ‫וְ כִ י ִמי מֵ ִא ָּתנּו ֹלא הָ יָה ה ֹולְֵך ִאם הָ יָה‬ ‫ׁשוֹמֵ עַ זֹאת מֵ הַ ָקּּבָ "ה ּבִ כְ בוֹד ֹו ּובְ עַ ְצמוֹ?‬ ‫אֶ ּלָא ִה ְסּבִ ירּו הַ ְּמפָ ְר ִׁשים‪ֶׁ ,‬שהַ ּנִּסָ יוֹן ֶׁשל‬ ‫ַאבְ ָרהָ ם הָ יָה הַ ִאם ֵילְֶך ַרק ּבַ עֲבּור הַ ּבְ ָרכוֹת‬ ‫הַ ּמֻ בְ טָ חוֹת א ֹו ּבִ גְ לַל ֶׁש ִּצּוָ הּו ה' יִ ְתּבָ ַרְך‪.‬‬ ‫ידה‪" :‬וַ ֵּילְֶך ַאבְ ָרם ּכַ אֲ ֶׁשר ִּדּבֵ ר‬ ‫וְ הַ ּתו ָֹרה ְמעִ ָ‬ ‫אֵ לָיו ה'" (שם פס' ד')‪ּ ,‬כְ לוֹמַ ר לְ ֹלא מַ ּטָ רוֹת‬ ‫ּופְ נִּיוֹת נוֹסָ פוֹת‪ֹ ,‬לא לְ ֵׁשם ּכָ בוֹד וְ ֹלא לְ ֵׁשם‬ ‫ּפִ ְרסּום וְ כַ ּדוֹמֶ ה‪ .‬וְ ִאם נ ְִתּב ֹונֵן ּבְ פֵ רּוׁש ַר ִׁש"י‬ ‫רּוׁשים לְ בִ ְרכָ ת ֹו‬ ‫ּבַ ּמָ קוֹם ְנ ַגּלֶה ֶׁשּיֵׁש ְׁשנֵי פֵ ִ‬ ‫ֶׁשל ה' יִ ְתּבָ ַרְך‪ :‬יֵׁש ְמפָ ְר ִׁשים "וְ אֶ עֶ ְׂשָך‬ ‫לְ גוֹי ּגָדוֹל"‪ּ ,‬פֵ ירּוׁש‪ֶׁ ,‬שּיִ גְ ַּדל וְ יִ ְתּפַ ְרסֵ ם‬ ‫ְׁשמוֹ‪" ,‬וַ אֲ בָ ֶרכְ ָך" ּבְ מָ מוֹן‪" ,‬וַ אֲ ג ְַּדלָה ְׁשמֶ ָך"‬ ‫ּבְ בָ נִים וְ כּו'‪ ,‬וְ יֵׁש או ְֹמ ִרים‪" ,‬וְ אֶ עֶ ְׂשָך לְ גוֹי‬ ‫ּגָדוֹל"‪ ,‬זֶ ה מַ ה ֶׁשּאו ְֹמ ִרים אֱ ֹלהֵ י ַאבְ ָרהָ ם‪.‬‬ ‫"וַ אֲ בָ ֶרכְ ָך"‪ ,‬זֶ ה מַ ה ֶׁשּאו ְֹמ ִרים אֱ ֹלהֵ י יִ ְצחָ ק‪.‬‬ ‫"וַ אֲ ג ְַּדלָה ְׁשמֶ ָך"‪ ,‬זֶ ה מַ ה ֶׁשּאו ְֹמ ִרים אֱ ֹלהֵ י‬ ‫ַי ֲעקֹב‪ .‬וְ לִ כְ או ָֹרה מַ ּדּועַ ַר ִׁש"י מַ ְׁש ִמיעֵ נּו ְׁשנֵי‬ ‫רּוׁשים ּכָ ל ּכָ ְך ְמנֻּג ִָדים זֶ ה לָזֶ ה?‬ ‫פֵ ִ‬ ‫ּפֵ ֵרׁש הָ ַרהַ "ק הָ אוֹהֵ ב יִ ְׂש ָראֵ ל מֵ אַ ְּפ ָטא‬ ‫רּוׁשים ּבְ ַר ִׁש"י ֹלא נֶאֶ ְמרּו‬ ‫זִ יעַ "א‪ֶׁ ,‬ש ְּׁשנֵי הַ ּפֵ ִ‬ ‫ְסתָ ם‪ ,‬אֶ ָלּא ֶרמֶ ז יֵׁש ּבָ הֶ ם לְ ל ְַּמ ֵדנּו‪ :‬אֶ ת‬ ‫הַ ּפֵ רּוׁש הָ ִראׁשוֹן נִּסָ ה הַ ָּׂשטָ ן לְ הָ בִ יא ּבִ פְ נֵי‬ ‫ַאבְ ָרהָ ם ָאבִ ינּו‪ּ ,‬כְ ַדאי לְ ָך ָללֶכֶ ת‪ ,‬יֵׁש ּבָ זֶ ה‬ ‫סוֹף סוֹף ּכָ בוֹד‪ֵׁ ,‬שם‪ ,‬מָ מוֹן‪ּ ,‬בָ נִים וְ כַ ּדוֹמֶ ה‪,‬‬ ‫וְ ָאז הֵ ִׁשיב ֹו ַאבְ ָרהָ ם ֶׁשּזֶ ה לְ ִׁשּטָ תוֹ‪ ,‬אַ ְך הּוא‬ ‫ַאבְ ָרהָ ם יוֹצֵ א וְ ה ֹולְֵך ּבִ גְ לַל ּפֵ רּוׁש ַאחֵ ר‪,‬‬ ‫אוֹת ֹו ְמעַ ְניֵן ּכְ בוֹד ָׁשמַ יִ ם! אוֹת ֹו ְמעַ ְניֵן‬ ‫אֹלקי ַי ֲעקֹב‪.‬‬ ‫ֹלקי יִ ְצחָ ק וֵ ֵ‬ ‫ֹלקי ַאבְ ָרהָ ם‪ ,‬אֱ ֵ‬ ‫אֱ ֵ‬ ‫לְ ל ְַּמ ֵדנּו ֶׁשַאבְ ָרהָ ם ָאבִ ינּו ֹלא עָ ָׂשה אֶ ת‬ ‫מַ ע ֲָׂשיו אֶ ּלָא לִ כְ בוֹד ֹו ֶׁשל ה' יִ ְתּבָ ַרְך לְ ַקּיֵם‬ ‫אֶ ת ִצּוּוי ֹו וְ תּו לָא‪.‬‬ ‫תורת החסידות‬ ‫וְ ָׁשמַ עְ ִּתי מכ"ק מָ ָרן מו ִֹרי וְ ַרּבִ י עט"ר‬ ‫ַאדמוֹ"ר הקוה"ט ִמ ַנ ְּדבו ְֹרנָה‬ ‫ציס"ע הָ ְ‬ ‫זצוקללה"ה וְ זִ יעַ "א‪ ,‬מַ ע ֲֶׂשה ֶׁשאֵ ַרע עִ ם‬ ‫ַרּבֵ נּו הַ ּבַ עַ ל ֵׁשם טוֹב הַ ָּקדוֹׁש זִ יעַ "א‪,‬‬ ‫ֶׁש ִהּגִ יעָ ה אֵ לָיו פַ ּעַ ם אֵ יז ֹו ִא ָּׁשה לְ ִה ְתּבָ ֵרְך‬ ‫"ּבְ זַ ְרעָ א חַ ּיָא וְ ַקּיָמָ א" הֱ יוֹת ֶׁשהָ רוֹפְ ִאים‬ ‫"קבְ עּו" ֶׁשָאפְ סּו ִסּכּויֶיהָ ָלל ֶֶדת‪ָ .‬נגַע הַ ָּדבָ ר‬ ‫ָ‬ ‫לְ לִ ּב ֹו ֶׁשל הַ ּבַ עַ ֵׁש"ט וְ גָזַ ר אֹמֶ ר ֶׁשתֵ ּלֵד ּבֵ ן‬ ‫זָ כָ ר ל ַָּׁשנָה הַ ּבָ ָאה‪ .‬בַ ָּּׁשמַ יִ ם ָרעֲׁשּו וְ ָגעֲׁשּו‪,‬‬ ‫ִמי הּוא זֶ ה וְ אֵ י זֶ ה הּוא אֲ ֶׁשר ְמלָא ֹו לִ ּב ֹו‬ ‫לְ ַׁש ֵּדד מַ עַ ְרכוֹת הַ ּטֶ בַ ע ּבַ עֲבּור אוֹתָ ּה ִא ָּׁשה?‬ ‫וְ גָזְ רּו עַ ל הַ ּבַ עַ ל ֵׁשם טוֹב ּבְ אוֹת ֹו ֶרגַע ֶׁשּיְ אַ ּבֵ ד‬ ‫אֶ ת ּכָ ל חֶ לְ ק ֹו ּבָ ע ֹולָם הַ ּבָ א וְ אֶ ת ּכָ ל ְׂשכַ ר‬ ‫הַ ִמ ְּצוֹת ֶׁש ִּּקּיֵם עַ ד לְ אוֹת ֹו יוֹם‪ .‬כַ ּאֲ ֶׁשר‬ ‫נו ַֹדע הַ ָּדבָ ר לַּבַ עַ ֵׁש"ט הַ ָּקדוֹׁש הֵ חֵ ל לִ ְרקֹד‬ ‫וְ לִ ְׂשמֹחַ ‪ִ ,‬מּׁשּום ֶׁשעַ ָּתה ִה ְתּבָ ֵרר ֶׁשּכָ ל מַ ע ֲָׂשיו‬ ‫הָ יּו לְ ֵׁשם ָׁשמַ יִ ם וְ ֶׁשֹּלא עַ ל ְמנָת לְ ַקּבֵ ל‬ ‫ּפְ ָרס‪ּ ,‬וכְ ֶׁש ָראּו ּבַ ָּׁשמַ יִ ם ּג ֶֹדל ִׂש ְמחָ ת ֹו ּבְ ִקּיּום‬ ‫הַ ִּמ ְצוֹת לְ ֵׁשם ָׁשמַ יִ ם‪ ,‬הֶ ְחזִ ירּו ל ֹו אֶ ת ּכָ ל‬ ‫ִמ ְצוֹתָ יו ּבְ מֻ ְׁשלָם‪.‬‬ ‫"בצור ירום" ‪ -‬פרקי תניא עם הרה"ג יורם מיכאל אברג'ל שליט"א‬ ‫מעשה‪ ,‬דיבור ומחשבה‬ ‫"בפיך" ‪ -‬היינו "בלבבך" ‪ -‬היינו כחות המחשבה‪,‬‬ ‫בכחות הדיבור שהמחשבות יהיו קדושות ועמוקות‬ ‫שבפיך‪ ,‬שהדיבור יהיה מושלם‪ ,‬ולא יהיה ונקיות מכל רבב‪.‬‬ ‫ח"ו מקולקל‪ ,‬הן שלך הן‪ ,‬ולאו שלך לאו‪,‬‬ ‫כמו שכתוב בגמרא (ב"מ מ"ט‪ :):‬רבי יוסי "לעשותו" ‪ -‬היינו בכח המעשה שלך‪,‬‬ ‫ברבי יהודה אומר‪ ,‬מה תלמוד לומר "הין שהמעשה יהיה מושלם‪ ,‬אסור שיחסר‬ ‫צדק" (ויקרא י"ט)‪ ,‬והלא הין בכלל איפה אפילו גרגיר‪ .‬עֵ ד לדבר‪ ,‬ספר תורה שחסר‬ ‫היה? אלא לומר לך‪ ,‬שיהא הן שלך צדק‪ ,‬בו אות אחת הרי הוא כשאר חומשים‪,‬‬ ‫ולאו שלך צדק‪ .‬ופירש"י‪ ,‬כלומר כשאתה כיון שאינו מושלם‪ ,‬לכן אם כבר החלטת‬ ‫מדבר הן או לאו ‪ -‬קיים דבריך והצדק לעשות‪ ,‬תעשה דבר מושלם‪ .‬אם אדם לא‬ ‫אותם‪ .‬תמיד תשתדל לעמוד בדיבור שלך עושה ‪ -‬הוא לא יקבל שכר וגם לא יקבל‬ ‫בצורה מכובדת‪ .‬חז"ל אומרים שהדיבור עונש‪ ,‬אבל אם הוא עושה עקום ‪ -‬הוא‬ ‫נקרא מלכות‪" ,‬באשר דבר מלך שלטון יענש על זה‪ .‬א"כ היה טוב יותר אם הוא‬ ‫ומי יאמר לו מה תעשה" (קהלת ח')‪ ,‬הפה זה לא היה עושה כלל‪ ,‬שבזה הוא לא מקלקל‪,‬‬ ‫מלכות‪ ,‬כמאמר אליהו הנביא מלכות פה על דרך שאומר רבי יהושע (בעירובין ק'‪):‬‬ ‫תורה שבעל פה קרינן לה‪.‬‬ ‫כשנתת‪ ,‬עברת על בל תוסיף ועשית מעשה‬ ‫בידך‪ ,‬כשלא נתת‪ ,‬עברת על בל תגרע ולא‬ ‫עשית מעשה בידך ‪ -‬שב ואל תעשה עדיף‪.‬‬ ‫אם אתה עושה טובה למישהו‪ ,‬אל תעשה‬ ‫אותה כלאחר יד‪ ,‬אלא תעשה מכל הלב‬ ‫ומכל הנשמה‪ ,‬כי זה יגן עליך‪ .‬כתוב בגמרא‬ ‫(שבת קל"ט‪ ):‬בשכר "וראך ושמח בלבו"‬ ‫(שמות ד') זכה לחושן המשפט על לבו‪,‬‬ ‫כלומר למרות שאהרן היה גדול ממשה‪,‬‬ ‫וקודם למשה נגלית שכינה על אהרן‪,‬‬ ‫אף על פי כן לא נתקנא במשה שעולה‬ ‫לגדולה‪ ,‬אלא להיפך שמח‬ ‫מאד‪ ,‬ובגלל השמחה הזאת‬ ‫זכה שהאורים ותומים‬ ‫יהיו על ליבו‪ ,‬וגם ה' ציווה‬ ‫אותו לברך את עמו ישראל‬ ‫באהבה לכל הדורות‪.‬‬ ‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬ ‫ׁשו ְֹמרִ ים הַ ְפקֵ ד לְ עִ ירְ ָך ּכָ ל הַ ּיו ֹם וְ כָ ל הַ ּלַ יְ לָ ה‪ :‬וְ קו ֹ ֵי ה' יַחֲ לִ יפּו כ ֹחַ ַיעֲלּו‬ ‫מַ ה ּיְ דִ ידּות ְמנּוחָ תֵ ְך‪ ,‬אַ ְּת ַׁשּבָ ת הַ ּמַ לְ ּכָ ה‪.‬‬ ‫חֲ פָ צֶ יָך אֲ סּורִ ים‪ ,‬וְ גַם לַ חֲ ׁש ֹב חֶ ְׁשּבו ֹנו ֹת‪.‬‬ ‫אֵ בֶ ר ּכַ ּנְ ָׁשרִ ים‪ ,‬יָרּוצּו וְ ֹלא‬ ‫ּבְ כֵ ן נָרּוץ לִ ְקרָ אתֵ ְך‪ּ ,‬בו ִֹאי כַ ּלָ ה נְ סּוכָ ה‪ .‬לְ בּוׁש ּבִ גְ דֵ י‬ ‫ִהרְ הּורִ ים מֻ ּתָ רִ ים‪ּ ,‬ולְ ַׁשּדֵ ְך הַ ּבָ נו ֹת‪ .‬וְ ִתּנו ֹק‬ ‫ֹאמרּו אֵ ין יִ יגָעּו יֵלְ כּו וְ ֹלא יִ יעָ פּו‪:‬‬ ‫לְ לַ ְּמדו ֹ סֵ פֶ ר‪ ,‬לַ ְמנַּצֵ חַ ּבִ נְ גִ ינו ֹת‪ .‬וְ לַ הֲ גו ֹת ּבְ ִא ְמרֵ י הַ ּכ ֹל יו ֹדּוָך וְ הַ ּכ ֹל יְ ַ ׁש ְּבחּוָך וְ הַ ּכ ֹל י ְ‬ ‫חֲ מּודו ֹת‪ ,‬לְ הַ דְ לִ יק נֵר ּבִ בְ רָ כָ ה‪ .‬וַּתֵ כֶ ל ּכָ ל הָ עֲבו ֹדו ֹת‪,‬‬ ‫קָ דו ֹׁש ּ ַכה'‪:‬‬ ‫ֹלא תַ עֲׂשּו ְמלָ אכָ ה‪:‬‬ ‫ֶׁשפֶ ר‪ּ ,‬בְ כָ ל ּפִ ּנו ֹת ּומַ חֲ נו ֹת‪ :‬לְ ִה ְתעַ ּנֵג‪...‬‬ ‫דָ וִ ד מֶ לֶ ך יִ ְשרָ אֵ ל חַ י וְ קַ ּ ָים‪.‬‬ ‫ִאיׁש אֶ ת רֵ עֵ הּו יַעְ ז ֹרּו‬ ‫ּוׂשלָ יו וְ דָ גִ ים‪:‬‬ ‫לְ ִה ְתעַ ּנֵג ּבְ תַ עֲנּוגִ ים ּבַ רְ ּבּורִ ים ְ‬ ‫ֹן‪:‬‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ַאחֲ‬ ‫ֹם‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫לְ‬ ‫ק‬ ‫ׂחַ‬ ‫ש‬ ‫ְ‬ ‫ַת‬ ‫ִ‬ ‫ּ‬ ‫ו‬ ‫ּה‪,‬‬ ‫בּוש‬ ‫ׁ‬ ‫ָ‬ ‫לְ‬ ‫ר‬ ‫דָ‬ ‫הָ‬ ‫וְ‬ ‫ֹז‬ ‫ע‬ ‫ִסימָ ן טו ֹב ּומַ ּ ָזל טו ֹב יְ הֵ א לָ נּו‪:‬‬ ‫ָאחיו י ֹאמַ ר חֲ זָק‪:‬‬ ‫ּולְ ִ‬ ‫ִהּלּוכָ ְך יְ הֵ א בְ נַחַ ת‪ ,‬עוֹנֶג ְקרָ א לַ ַּׁשּבָ ת‪ .‬וְ הַ ֵּׁשנָה‬ ‫ִּפ ְתחּו ְ ׁשעָ רִ ים וְ ָיב ֹא גו ֹי צַ ִּדיק ֹׁשמֵ ר אֱ מֻ נִ ים‪ :‬חֲ זַק חֲ זַק וְ נִ ְתחָ זֵק‪:‬‬ ‫מֵ עֶ רֶ ב מַ זְ ִמינִ ים‪ּ ,‬כָ ל ִמינֵי מַ ְטעַ ִּמים‪ִ .‬מּבְ עו ֹד יו ֹם‬ ‫ְמׁשֻ ּבַ חַ ת‪ּ ,‬כְ דַ ת נֶפֶ ׁש ְמ ִׁשיבַ ת‪ּ .‬בְ כֵ ן נַפְ ִׁשי לְ ָך‬ ‫אֲ ֶׁשר ּ ָברָ א ָׂשׂשו ֹן וְ ִׂש ְמחָ ה חָ תָ ן‬ ‫מּוכָ נִ ים ּתַ רְ נְ גו ֹלִ ים ְמפֻּטָ ִמים‪ .‬וְ לַ עֲרו ְֹך ּכַ ּמָ ה ִמינִ ים‪ ,‬עָ רְ גָה‪ ,‬וְ לָ נּוחַ ּבְ ִחּבַ ת‪ּ .‬כַ ּׁשו ַֹׁשּנִ ים סּוגָה‪ּ ,‬בו ֹ יָנּוחּו‬ ‫לְ בִ נְ י ִָמין ָאמַ ר יְ דִ יד ה' יִ ְׁשּכ ֹן לָ בֶ טַ ח עָ לָ יו‪ִ :‬אם ּ ַתחֲ נֶה עָ לַ י מַ חֲ נֶה ֹלא וְ כַ ּ ָלה‪ּ .‬גִ ילָ ה רִ ּ ָנה ּדִ יצָ ה וְ חֶ דְ וָה‬ ‫ְׁשתו ֹת יֵינו ֹת ְמב ָֻּׂש ִמים‪ .‬וְ תַ פְ נּוקֵ י מַ עֲדַ ּנִ ים‪ּ ,‬בְ כָ ל ָׁשלׁש‬ ‫ּבֵ ן ּובַ ת‪ :‬לְ ִה ְתעַ ּנֵג‪...‬‬ ‫יִ ירָ א לִ ִּבי ִאם ּ ָתקּום עָ לַ י ַאהֲ בָ ה וְ ַאחֲ וָה וְ ָשלו ֹם וְ רֵ עּות‪:‬‬ ‫ּפְ עָ ִמים‪ :‬לְ ִה ְתעַ ּנֵג‪...‬‬ ‫ֶה‬ ‫ּז‬ ‫הַ‬ ‫ם‬ ‫עַ‬ ‫ּפַ‬ ‫הַ‬ ‫ְך‬ ‫אַ‬ ‫ָא‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫נִ‬ ‫קֵ‬ ‫ּזְ‬ ‫חַ‬ ‫וְ‬ ‫ָא‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫נִ‬ ‫רֵ‬ ‫ָכְ‬ ‫ז‬ ‫דּושה לְ ָך‬ ‫ּכּולם ְק ּ ָ‬ ‫ֹלהים‪ ,‬וְ ִאּנ ְָקמָ ה נְ קַ ם ַאחַ ת ִמ ְּׁשתֵ י עֵ ינַי ִמלְ חָ מָ ה ְּבז ֹאת אֲ נִ י בו ֹטֵ חַ ‪ :‬יַחַ ד יַחַ ד‪ָ ּ ,‬‬ ‫מֵ עֵ ין עו ֹלָ ם הַ ּבָ א‪ ,‬יו ֹם ַׁשּבָ ת ְמנּוחָ ה‪ּ .‬כָ ל‬ ‫ִ‬ ‫אֱ‬ ‫הָ‬ ‫יְ ַש ּ ֵלׁשּו‪:‬‬ ‫נַחֲ לַ ת ַי ֲעק ֹב יִ ירָ ׁש‪ּ ,‬בְ לִ י ְמצָ רִ ים נַחֲ לָ ה‪ .‬וִ יכַ ּבְ דּוהּו עָ ִׁשיר הַ ִּמ ְתעַ ּנְ גִ ים ּבָ ּה‪ ,‬יִ זְ ּכּו לְ רו ֹב ִׂש ְמחָ ה‪ .‬מֵ חֶ בְ לֵ י‬ ‫ִמּפְ לִ ְׁש ִּתים‪:‬‬ ‫וְ נִ ְש ׂ ּ ַגב ה' לְ בַ ּדו ֹ ּבַ יו ֹם‬ ‫וָרָ ׁש‪ ,‬וְ ִתזְ ּכּו לִ גְ אֻ ּלָ ה‪.‬‬ ‫מָ ִׁשיחַ יֻּצָ לּו לִ רְ וָחָ ה‪ּ .‬פְ דּותֵ נּו תַ ְצ ִמיחַ ‪ ,‬וְ נָס יָגו ֹן‬ ‫יו ֹדּו לַ ה' חַ ְסּדו ֹ וְ נִ פְ לְ או ֹתָ יו‬ ‫אַ ְׁשרֵ י ִמי ֶׁשּגָדֵ ל ּבַ ּתו ֹרָ ה ַועֲמָ לו ֹ ּבַ ּתו ֹרָ ה‪ ,‬הַ הּוא‪ .‬וַּיִ ּוָתֵ ר ַי ֲעק ֹב לְ בַ ּדו ֹ‬ ‫יו ֹם ַׁשּבָ ת ִאם ִּת ְׁשמ ֹרּו‪ ,‬וִ ְהיִ יתֶ ם לִ י ְסגֻּלָ ה‪ֵׁ .‬ש ֶׁשת י ִָמים‬ ‫וַאֲ נָחָ ה‪ :‬לְ ִה ְתעַ ּנֵג‪...‬‬ ‫לִ בְ נֵי ָאדָ ם‪ּ .‬כִ י ִה ְׂשּבִ יעַ נֶפֶ ׁש‬ ‫ַוּיֵָאבֵ ק ִאיׁש עִ ּמו ֹ עַ ד עֲלו ֹת‬ ‫ּתַ עֲבו ֹדּו‪ּ ,‬ובַ ְּׁשבִ יעִ י נָגִ ילָ ה‪ :‬לְ ִה ְתעַ ּנֵג‪...‬‬ ‫וְ עו ֶֹׂשה נַחַ ת רּוחַ לְ יו ְֹצרו ֹ‪:‬‬ ‫ׁש ֹקֵ קָ ה‪ ,‬וְ נֶפֶ ׁש רְ עֵ בָ ה ִמּלֵ א טו ֹב‪:‬‬ ‫הַ ָּׁשחַ ר‪:‬‬ ‫אשיכֶ ם‬ ‫ְש ׂאּו ְ ׁשעָ רִ ים רָ ֵ ׁ‬ ‫וְ ִה ּ ָנ ְש ׂאּו ִּפ ְתחֵ י עו ֹלָ ם‪ ,‬וְ יָבו ֹא‬ ‫מֶ לֶ ְך הַ ּ ָכבו ֹד‪:‬‬ ‫לרפואת‬ ‫רננה‬ ‫שרה‬ ‫בת ניסים בת אבישי‬ ‫משכן שילה | ‪8‬‬ ‫ורדה‬ ‫בת זיוה‬ ‫גאולה חיה בת‬ ‫בלה ארונבייב‬ ‫מישל דוד בן כוכבה בת‬ ‫אנדריי מלכה בלה ממן‬ ‫סעדיה‬ ‫כובשי‬ ‫מרים בת‬ ‫בנימין בן‬ ‫ציפורה אוסקר אביגיל‬ ‫שחר רחמים ניסים מורדכי‬ ‫בן רחל‬ ‫בן צביה‬ ‫הקב"ה ירפאם רפואה שלמה במהרה‪ ,‬אל נא רפא נא להם‪ ,‬שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא‪.‬‬ ‫מאי‬ ‫בן רחל‬ ‫להקדשות‬ ‫‪052-8467104‬‬ ‫טריוויה משפחתית‬ ‫מתוך הספר "פיצוחים על הפרשה"‪,‬‬ ‫חידות ושעשועי לשון על סדר‬ ‫הפרשיות‪ /‬פ‪.‬חריף‬ ‫חנוך לנער על פי דרכו‬ ‫חידות‪:‬‬ ‫ילד מזדקן‬ ‫או ִֹתּיוֹת מַ ְחּכִ ימוֹת‬ ‫ִמ ְצאּו ּבַ ּפָ ָר ָׁשה ִמּלָה הַ ּמֻ ְרּכֶ בֶ ת ִמ ְּׁשתֵ י או ִֹתּיוֹת‬ ‫זֵ הוֹת!‬ ‫תופעה מצערת המוכרת להורים רבים מאוד היא לראות את ילדיהם בני העשרה יושבים בחוסר מעשה‪,‬‬ ‫מעבירים את זמנם בבטלה ובאדישות מפחידה‪ .‬במקום להיות מלאי מרץ נעורים‪ ,‬תוססים ופעילים‪ ,‬הם‬ ‫יושבים ובוהים‪ ...‬מפחדים להתמודד‪ ,‬לעשות משהו עם עצמם‪ .‬יש בתופעה זו כדי להעלות סימני שאלה‬ ‫רבים‪ .‬להיכן נעלם החיות הנעורים הזורם בעורקים של נערים בני גילם? איך הם הפכו ל"זקנים" בעודם‬ ‫צעירים? בספר "אל תחטאו בילד"‪ ,‬הובאה התשובה כפי שנשמעה מפי אחד הנערים‪ .‬לפי התשובה שלו‬ ‫האשמה מוטלת גם על כתפי ההורים‪ .‬אחד הנערים‪ ,‬בחור כישרוני ובעל מודעות עצמית גבוהה‪ ,‬הסביר‬ ‫זאת בערך כך‪" :‬הדבר היחיד שלמדתי באמת הוא‪ ,‬שלא כדאי לי לעשות כלום‪ .‬קודם כל‪ ,‬רוב מה שאני‬ ‫זוכר מההורים שלי זה‪' :‬אל תעשה' ו'שלא תעז' ו'אל תיגע'‪ .‬ובכלל מתי דיברו איתי? בבוקר‪ ,‬כשהם היו‬ ‫לחוצים כדי ללכת לעבודה? בערב‪ ,‬כשחזרו מהעבודה עייפים? בשבת‪ ,‬כשהיו צריכים לנוח‪ ,‬לישון או ללכת‬ ‫לשיעורים? בקושי זכרו שאני קיים‪ .‬רק כשהייתי עושה בעיות‪ ,‬היו נזכרים בי כדי לצעוק‪ ,‬לגעור ולנזוף‪.‬‬ ‫כל מה שאני זוכר מהבית זה‪ ,‬שלא כדאי לעשות‪ .‬בשביל לחיות בשלום בבית‪ ,‬צריך פשוט לחבק ידיים‬ ‫ולהתחמק מלעשות‪ .‬אפילו אם הם ביקשו ממני משהו‪ ,‬לעזור בבית‪ ,‬ללכת לקניות או משהו כזה‪ .‬אני זוכר‬ ‫רק את ההערות והגערות כשלא עשיתי את זה כמו שצריך‪ .‬עדיף היה להתחמק מראש‪ ,‬לקבל צעקות על‬ ‫זה שאני לא מוכן לעזור‪ ,‬ולא לנסות להתאמץ אם בין כך אחטוף הערות‪ ,‬וגם ארגיש עוד פעם את ההרגשה‬ ‫הגרועה שאני לא יכול לעשות שום דבר כמו שצריך‪"...‬‬ ‫"ומה בקשר לבית הספר? האם שם לא היה כדאי להתאמץ?"‪" ,‬לא! גם שם למדתי מהר מאד‪ ,‬שלא כדאי‪.‬‬ ‫בין כה וכה אף אחד לא מעריך אותך באמת‪ .‬אבל גם בשביל לקבל 'כמעט טוב' הייתי צריך להתאמץ‪ ,‬ומי‬ ‫היה מעריך את זה? (רק 'כמעט טוב')‪ .‬ואם אתה כבר מצליח 'בלי כוונה' באיזה מבחן‪ ,‬מייד התגובה היא‪:‬‬ ‫"אתה רואה שאתה יכול‪ ,‬למה אתה לא תמיד כך?"‪" ,‬מדוע אתה לא כמו ההוא?"‪ ,‬אני זוכר היטב‪ ,‬שפעם‬ ‫אחת השגתי 'מצוין' באיזה מבחן‪ ,‬והשווצתי עם זה כל‪-‬כך‪ ,‬עד שהמורה קרא לי ונתן לי שיחה שאסור‬ ‫להתגאות‪ ...‬באתי הביתה‪ ,‬חיכיתי להורים ומיהרתי להראות להם‪ .‬כבר הרגשתי לא טוב‪ ,‬בגלל שאני‬ ‫משוויץ‪ ,‬ובכל זאת עשיתי זאת‪ .‬הייתי צמא למילה טובה בלי 'אבלים'‪ .‬מה קיבלתי? 'יופי' יבש ואדיש‪,‬‬ ‫ואחר כך גם‪' :‬אתה רואה שאתה יכול‪ ,‬אז למה‪ '...‬איבדתי את כל החשק להתאמץ‪ ,‬ובמשך הזמן גם את‬ ‫הביטחון העצמי שלי"‪.‬‬ ‫המסקנה המתבקשת מדברים אלו היא‪ ,‬כי עידוד אמיתי צריך להיאמר ללא התניות והגבלות‪ ,‬בלי 'אבל'‪.‬‬ ‫מפתיע לראות איך הורים נדיבים ורחבי לב בכל שאר התחומים (ובעיקר לאחרים)‪ ,‬משתנים לפתע‬ ‫ומתנהגים כקמצנים בכל הקשור לעידוד‪ .‬חבל!‬ ‫ונחתום בסיפור‪ ,‬מנהל החברה חלה בדיוק ביום שבו הוזמן לקונצרט‪ .‬כמחווה של רצון טוב‪ ,‬נתן את‬ ‫הכרטיסים למבקר הפנים של החברה‪ .‬למחרת הקונצרט‪ ,‬השאיר המבקר דו"ח כתוב על שולחנו של‬ ‫המנהל‪ ,‬בזו הלשון‪:‬‬ ‫כחלק מעבודתי‪ ,‬נשלחתי על ידך לקונצרט שבו היצירה המרכזית הייתה "הסימפוניה הבלתי גמורה של‬ ‫שוברט"‪ .‬על אף שלדעתי‪ ,‬יש לפסול על הסף עבודות בלתי גמורות‪ ,‬עקבתי אחר הביצוע ולהלן ליקויים‬ ‫חמורים שהתגלו בפני‪:‬‬ ‫‪ .1‬הליקוי הבולט ביותר הוא ש‪ 22-‬הכינורות שבקבוצה נגנו בדיוק אותה מנגינה! זוהי כפילות בזבזנית!‬ ‫אני סבור שניתן לפטר את רוב הכנרים‪.‬‬ ‫‪ .2‬המתופף מתבטל במשך פרקי זמן ממושכים‪ .‬אני מציע להתקין שעון נוכחות מיוחד עבורו‪ ,‬כדי שאפשר‬ ‫יהיה לפקח ולתגמל אותו רק לפי זמן עבודתו בפועל‪.‬‬ ‫‪ .3‬קטעי נגינה רבים חזרו על עצמם שוב ושוב‪ .‬אין שום טעם בכך שהחלילים יחזרו על מנגינה שנוגנה זה‬ ‫עתה על ידי האבובים‪ .‬אם החזרות האלה תקוצצנה בקפידה‪ ,‬ניתן יהיה לחסוך ולסיים את הסימפוניה‬ ‫תוך ‪ 20‬דקות במקום תוך שעתיים‪.‬‬ ‫‪ .4‬אגב‪ ,‬לגבי הציוד‪ :‬שמתי לב שיש חוסר סטנדרטיזציה משווע בציוד הנגינה ובמיוחד בכלי המיתר‪.‬‬ ‫ראיתי שיש כנורות גדולים וקטנים‪ ,‬כאלה שמחזיקים תחת הסנטר וכאלה שמחזיקים בין הרגליים‪.‬‬ ‫נדמה לי שגודל אחיד וסטנדרטיזציה בציוד יועילו גם בהיבטי הניגון וגם‪ ,‬כמובן בתחזוקה שוטפת‪.‬‬ ‫‪ .5‬המנצח‪ ,‬העובד הבכיר ביותר‪ ,‬לא ניגן אפילו צליל אחד במשך כל הקונצרט‪ ,‬והפגין זלזול בלקוחות‪,‬‬ ‫תוך עמידה עם הגב לקהל (!!) היו מס' פעמים שבהם אף איים במקל על העובדים הכפופים לו‪ ,‬דבר שאין‬ ‫להרשות בשום פנים ואופן‪ .‬אני הייתי משעה אותו עד לשימוע‪.‬‬ ‫‪ .6‬אני סבור‪ ,‬שלו היה מר שוברט הנכבד מקפיד להימנע מהבזבוזים הנ"ל‪ ,‬הוא היה מספיק לסיים את‬ ‫העבודה ולא היה משאיר אותנו עם סימפוניה בלתי גמורה‪.‬‬ ‫בכבוד רב יועץ אירגוני‪.‬‬ ‫ָרצּוף ְמרֻ ּצָ ף‬ ‫סּוקים ְרצּופִ ים ֶׁשּבְ כָ ל אֶ חָ ד מֵ הֶ ם יֵׁש‬ ‫ִמ ְצאּו ְׁשנֵי ּפְ ִ‬ ‫ֶרצֶ ף ֶׁשל ְׁש ֵּתי ִמּלִ ים זֵ הוֹת!‬ ‫אֲ בִ זְ ֵרי ִס ְד ִקית‬ ‫הֵ יכָ ן מָ צָ אנּו ּכַ פְ ּתוֹר וְ ֹלא ּבְ בֶ גֶד?‬ ‫ידים‬ ‫וְ י ְַפ ֵקד הַ ּמֶ לְֶך ְּפ ִק ִ‬ ‫יׁשים הַ ּמֻ זְ ּכָ ִרים ּבַ ּפָ ָר ָׁשה הָ יָה ּפָ ִקיד?‬ ‫ִמי מֵ הָ ִא ִ‬ ‫צִ ּנִ ים ּפַ ִחים‬ ‫הֵ יכָ ן מָ צָ אנּו ּפַ ִחים ֶׁשאֵ ינָם ְמיֹעָ ִדים לְ אַ ְׁשּפָ ה?‬ ‫פתרונות‪:‬‬ ‫"וַ יְ ַר ְּקעּו אֶ ת־ּפַ חֵ י הַ ּזָ הָ ב"‪( .‬ל"ט‪ ,‬ג')‬ ‫צִ ּנִ ים ּפַ ִחים‬ ‫ידים‬ ‫וְ י ְַפ ֵקד הַ ּמֶ לְֶך ְּפ ִק ִ‬ ‫ִאיתָ מָ ר ‪ּ -‬כָ ָאמּור ּבְ ַר ִׁש"י עַ ל הַ ִּמּלִ ים‪ּ" :‬בְ יַד‬ ‫ִאיתָ מָ ר" (ל"ח‪ ,‬כ"א) ‪" -‬הּוא הָ יָה ּפָ ִקיד ֲעלֵיהֶ ם"‪.‬‬ ‫אֲ בִ זְ ֵרי ִס ְד ִקית‬ ‫ּבַ ְּמנו ָֹרה‪" :‬וַ ּיַעַ ׂש אֶ ת־הַ ְּמנו ָֹרה וְ גוֹ' ּכַ פְ ּת ֶֹריהָ‬ ‫ּופְ ָרחֶ יהָ ִמּמֶ ּנָה הָ יּו"‪( .‬ל"ז‪ ,‬י"ז)‬ ‫ג'‪-‬ד' )‬ ‫ָרצּוף ְמרֻ ּצָ ף‬ ‫"וְ הֵ ם הֵ בִ יאּו אֵ לָיו עוֹד נ ְָדבָ ה ּבַ ּב ֶֹקר ּבַ ּב ֶֹקר"‪,‬‬ ‫"איׁש ִאיׁש ִמ ְּמלַאכְ ּת ֹו אֲ ֶׁשר־הֵ ּמָ ה ע ִֹׂשים"‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫(ל"ו‪,‬‬ ‫חָ ח‪ּ" :‬כֹל נ ְִדיב לֵב הֵ בִ יאּו חָ ח"‪( .‬ל"ה‪ ,‬כ"ב)‬ ‫או ִֹתּיוֹת מַ ְחּכִ ימוֹת‬ ‫הידעת?‬ ‫מושגים עממיים ומקורם בחז"ל מאיר פלבינסקי‬ ‫הסבר‬ ‫"מים גנובים ימתקו"‬ ‫האדם נמשך יותר אל הדברים שאסורים‬ ‫עליו‪ ,‬והוא משיגם בגניבה‪.‬‬ ‫מקור‬ ‫בספר משלי (ט' י"ז) "מַ יִ ם גְ ּנּובִ ים יִ ְמ ָּתקּו וְ לֶחֶ ם‬ ‫ְסתָ ִרים יִ נְעָ ם"‪ .‬ומבאר המלבי"ם‪ :‬כי האדם‬ ‫ימתק בפיו דבר שאינו ברשותו והוזהר ממנו‪,‬‬ ‫וכן תמתיק לו את העבירה שיעשה בהסתר‬ ‫ובגניבה ובאיסור‪.‬‬ ‫בספר באר מים חיים (פר' משפטים) מבאר שלכן‬ ‫גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה‪ ,‬כי‬ ‫המצווה יצרו מקטרגו שלא לעשותו‪ ,‬ודואג‬ ‫תמיד לבטל יצרו כמו שאיתא בתוספות‬ ‫בעבודה זרה (דף ג‪ ,).‬ומכל שכן בעבירה שהיצר‬ ‫הרע מגדיל תאוות חשק האיסור מאין כמוהו‪.‬‬ ‫זְ ִמירו ֹת ִמּכְ נַף אֶ רֶ ץ‬ ‫אֲ דו ֹן הַ ּכ ֹל ְמחַ ּיֶה ּכָ ל‬ ‫ְׁשמַ עְ נּום‪ְ ,‬צבִ י צַ ּדִ יק‬ ‫נְ ָׁשמָ ה‪,‬‬ ‫יְ צַ ו חַ ְסּדו ֹ לְ בַ ת נָדִ יב חֲ כָ מָ ה‪ּ .‬בְ ִמזְ רָ חָ ה וְ יָּמָ ה‪.‬‬ ‫יְ ָׁשרִ ים הו ֹלְ כִ ים ּתָ ִמיד‬ ‫בּוׁשה מֵ ֲענַן ּת ַֹאר יְ קָ רו ֹ‪ּ ,‬בְ י ֶֹׁשר‪ ,‬נְ ִקּיִ ים הֵ ם ּבְ לִ י‬ ‫לְ ָ‬ ‫עָ ו ֹן וְ אַ ְׁשמָ ה‪.‬‬ ‫ּומַ ְׁשּפַ עַ ת עֲלֵ י ּ ָכל הָ אֲ דָ מָ ה‪.‬‬ ‫ְׁשמּועָ תָ ם לְ טו ֹב ּכֻּלָ ם‬ ‫ְׁשאו ֹן ּגַּלֵ י ּגְ בּול י ִַּמים ּבְ רּורִ ים‪ ,‬וְ לָ הֶ ם נִ כְ ְספָ ה‬ ‫נַפְ ִׁשי ּבְ תֵ ימָ ה‪.‬‬ ‫ְּתעו ֹרֵ ר‪,‬‬ ‫וְ עִ ם ּדו ֹדָ ּה ּבְ ִצּלו ֹ ַנעֲלָ מָ ה‪ .‬צ ֳִרי גִ לְ עָ ד ְׁשלַ ח לָ נּו‬ ‫יְ דִ ידִ י‪ּ ,‬בְ ִצּיו ֹן נִ ְׂש ְמחָ ה‬ ‫ּגֶבֶ ר וְ עַ לְ מָ ה‪.‬‬ ‫ּבְ חַ ן ּבַ עֲלָ ּה ְׁשבָ טֵ ינּו ְּתנַהֵ ל‪,‬‬ ‫ּומַ עֲלָ תָ ּה ְמהֻ ּדֶ רֶ ת וְ רָ מָ ה‪.‬‬ ‫תמרה בת‬ ‫דבורה‬ ‫אברהם בן משה‬ ‫מינה בת‬ ‫הנולד מן תמר‬ ‫אהרון וסימה‬ ‫בטאשוילי‬ ‫אלעזר דנין‬ ‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬ ‫ְׁשמַ ע הָ אֵ ל ֲענֵנִ י ּבַ ְּת ִפּלָ ה‪,‬‬ ‫ּבְ עֵ ת אֶ ְקרָ א ּבְ ִׁשיר ּדָ וִ ד ְּת ִהּלָ ה‪:‬‬ ‫ֹלהים ִמ ְּמעו ֹן קָ דְ ׁשו ֹ ְויְַך‪,‬‬ ‫י ְַׁשקֵ ף אֱ ִ‬ ‫ּכָ ל ׂשו ֹנְ אֵ י עַ ּמו ֹ ּכְ הֶ רֶ ף עָ יִ ן‪:‬‬ ‫לְ פָ נֶיָך אֲ נִ י נ ְֶח ָׁשב ּכְ ַאיִ ן‪ ,‬יְ ּתּוׁש‬ ‫קָ טָ ן ְקדָ מַ נִ י ְּת ִחּלָ ה‪:‬‬ ‫ִהּנֵה יְ ָי קָ ם וְ נִ ּצָ ב עַ ל אֲ נְַך‪,‬‬ ‫י ְַׁשקֵ ם לְ כו ֹס רַ עַ ל‪ ,‬אֲ בָ ל ֹלא יָיִ ן‪:‬‬ ‫ְמא ֹד חָ רַ ד לְ בָ בִ י ּ ַגם וְ חָ לָ ה‪,‬‬ ‫ָלּותי אֲ נִ י אֻ ּמָ ה ְׁשפָ לָ ה‪:‬‬ ‫ּבְ ג ִ‬ ‫וִימַ הֲ רּו בָ ם מַ לְ אֲ כֵ י מַ ְׁש ִחית לְ הַ ך‪,‬‬ ‫או ֹתָ ם ּבְ ִחּצֵ י יָּה ּובִ כְ לֵ י זָיִ ן‪:‬‬ ‫הֲ ֹלא ּבַ כְ יַ"ץ אֲ ֶׁשר ִׁשירו ֹ‬ ‫ְמ ָׁשלִ ים‪ ,‬יְ לּוד חַ זְ מַ "ק אֲ נִ י קַ ל‬ ‫ִמּנְ מָ לָ ה‪:‬‬ ‫סּורִ י רְ ִאי צִ ּיו ֹן ּבְ נֶחָ מַ ת ּבְ נְַך‪,‬‬ ‫עֵ ת ּכַ אֲ שֶ ר יִ ְהיֶה לְ בָ עֵ ר קָ יִ ן‪:‬‬ ‫ּפָ לְ ִטי ְקרָ א יו ֹם אֶ ְׁשלְ פָ ה חַ רְ ּבִ י וְ אַ ְך‪:‬‬ ‫ּבָ ם ּכָ ל יְ פֵ ה מַ רְ אֶ ה וְ חֶ ְמּדַ ת עָ יִ ן‪ ,‬קַ ל ִמּנְ מָ לָ ה‪:‬‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫משה בן‬ ‫מרים‬ ‫אלכס אליהו סווירה‬ ‫בן פאני‬ ‫בת נוארה‬ ‫לְ פֶ לַ ח הָ רִ ּמו ֹן‪ ,‬אֲ דַ ּמֶ ה רַ ּקָ תֵ ְך‪,‬‬ ‫ּכְ גו ֹבַ ּה הָ ַארְ מו ֹן ּגְ בו ֹהָ ה קו ֹמָ תֵ ְך‪.‬‬ ‫ּומ ֹר עִ ם ִקּנָמו ֹן יְ פִ יחּון ִמּבֵ יתֵ ְך‪,‬‬ ‫ְצבִ ּיָה עֵ ינֶיהָ לְ לִ ּבִ י ָאסָ רּו‪:‬‬ ‫לְ בָ נָה ּ ַכּסַ הַ ר ְמ ִאירָ ה‬ ‫ּ ַכחַ ּמָ ה‪ְ ,‬מדַ ּלֶ גֶת מֵ הַ ר‬ ‫אֱ לֵ י ּגִ בְ עָ ה רָ מָ ה‪.‬‬ ‫אֲ נִ י ַארְ ּבֶ ה מ ֹהַ ר ְּתנּו לִ י‬ ‫רּוחי‬ ‫הָ עַ לְ מָ ה‪ ,‬לְ בָ בִ י עִ ם ִ‬ ‫ּבְ יָדָ ּה נ ְֶחּבָ רּו‪:‬‬ ‫לְ עֵ ינֵי הַ ּיו ֹנִ ים אֲ דַ ּמֶ ה עֵ ינֶיהָ ‪,‬‬ ‫ּכְ מו ֹ חּוט הַ ָּׁשנִ ים ּדְ מּות ִׂשפְ תו ֹתֶ יהָ ‪.‬‬ ‫חֲ בַ ּצֶ לֶ ת ָׁשרו ֹן וְ ׁשו ַֹׁשּנַת‬ ‫לְ יָפְ יָּה עָ ם עו ֹנִ ים יְ בו ֹרַ ְך צּורֶ יהָ ‪,‬‬ ‫עֵ מֶ ק‪ ,‬נְ טּויַת הַ ּגָרו ֹן וְ עָ לַ י‬ ‫לְ בָ בִ י ּולְ בָ בָ ּה ּבְ ַאהֲ בָ ה נִ ְק ָׁשרּו‪:‬‬ ‫ִּת ְתחַ ּמַ ק‪.‬‬ ‫וְ תָ בִ יא הֶ חָ רו ֹן לְ לִ ּבִ י‬ ‫ּדְ בָ רָ ּה ָׁשמַ עְ ִּתי וְ קו ֹלָ ּה הֶ עָ רֵ ב‪,‬‬ ‫הַ ּנָמֵ ק‪ ,‬רְ ִטּיָה הָ בִ יאּו‬ ‫עֲדֵ י עָ פָ ר ַׁש ְח ִּתי ּובַ ּלֵ ב אֵ ׁש צו ֹרֵ ב‪.‬‬ ‫לְ מַ ּכָ ִתי ז ֹרּו‪:‬‬ ‫וְ כַ ּמֵ ת נִ רְ ּדַ ְמ ִּתי וְ ִהּנֵה קו ֹל עָ רֵ ב‪,‬‬ ‫יְ דִ ידִ י ִה ְתאַ ּפַ ק וְ רַ חֲ מַ י נִ כְ מָ רּו‪:‬‬ ‫להקדשות‬ ‫להקדשות‬ ‫להקדשות‬ ‫להקדשות‬ ‫להקדשות‬ ‫להקדשות‬ ‫גבריאל בן‬ ‫שרה אבייב ‪052-8467104 052-8467104 052-8467104 052-8467104 052-8467104 052-8467104‬‬ ‫תהא מנוחתם עדן‪ .‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫משכן שילה |‬ ‫‪9‬‬ ‫לאורם נלך‬ ‫ציון רבי חנניה סגן הכהנים‬ ‫ציון רבי חלפתא ובניו‬ ‫ראל‬ ‫סי‬ ‫ולי יש‬ ‫פורים ומעשיות על גד‬ ‫ציון שמעיה ואבטליון‬ ‫ציון האידרא‬ ‫הגאון הרב ישראל יעקב פישר זצ"ל‬ ‫ציון האר"י‬ ‫ציון חבקוק הנביא‬ ‫ציון האלשיך הקדוש‬ ‫ציון יונתן בן עוזיאל‬ ‫ציון יוסף הצדיק‬ ‫‪.7‬‬ ‫מערת המכפלה‬ ‫קבר רחל‬ ‫‬ ‫ציון רבי אבא חלפתא‬ ‫הרב הגאון ישראל יעקב פישר זצ"ל – נולד בשנת ה'תרפ"ה במהירות ובזריזות‪ ,‬ומיד המשיך ללמוד במקום שאחז"‪.‬‬ ‫(‪ .)1925‬זמן מועט קודם לידתו‪ ,‬נרצח בירושלים ר' ישראל בעת שרבינו חלה‪ ,‬נזקק הוא לניתוח דחוף‪ ,‬אולם עקב גילו‬ ‫יעקב דהאן הי"ד ואביו קרא לבנו על שמו של הקדוש‪ .‬וחולשתו הרבה‪ ,‬חששו הרופאים להרדימו‪ ,‬ואפילו בהרדמה‬ ‫בילדותו למד בתלמוד תורה 'עץ חיים'‪ ,‬וכבר אז הלך שמו מקומית בלבד‪ .‬והנה לתדהמתם‪ ,‬הצדיק נענה להם‪ ,‬שנכון‬ ‫לפניו כמתמיד גדול בתורה‪ .‬סיפור ידוע מפי השרת בת"ת‪ ,‬כי הוא שיבצעו את הניתוח בלא הרדמה כלל‪ .‬ניסו לתאר בפניו‪,‬‬ ‫בשעת לילה מאוחרת הוא שמע קול חרישי‪ ,‬אחר חיפוש קל כיצד מנתחים וחותכים לאורך ולרוחב‪ ,‬בעוד שעליו להמנע‬ ‫הוא ראה את הנער ישראל יעקב יושב בחצר התלמוד תורה מכל תזוזה‪ ,‬וכן את הכאבים הכרוכים בטיפול‪ ,‬אבל הוא‬ ‫לאור הירח והוגה בתורה‪ .‬התמדה גדולה זו נמשכה כל ימי נותר בשלו והגיב‪" :‬זה בסדר‪ ,‬אני אתעמק בסוגיה"‪ .‬בשעה‬ ‫חייו עד שהיה בקיא עצום במכמני התורה‪ .‬ביכולתו של רבינו היעודה‪ ,‬החלו הרופאים במלאכתם‪ ,‬וכל אותה שעה שכב‬ ‫הייתה האפשרות לומר על כל רמב"ם ורמב"ם‪ ,‬היכן נמצא הרב ללא ניע‪ .‬כשהסתיים הניתוח‪ ,‬חשו בניו הדואגים‪ ,‬אבל‬ ‫מחמת עומק ריכוזו‪ ,‬לא הרגיש בהיכנסם‪ .‬כשניעור משרעפיו‪,‬‬ ‫והאם יש בכלל כזה רמב"ם‪.‬‬ ‫ראה את עצמו מחוייב למחוסרי קורת הגג הרבים שהסתובבו סיפר‪ ,‬שבחסדי שמים לא חש במעשה הניתוח‪ ,‬ואמר‪,‬‬ ‫בביה"כ בזכרון משה‪ .‬מדי לילה היו אותם עניים מרודים שהכין אז את היסוד לדרשת 'שבת הגדול'‪.‬‬ ‫אחד מראשי הישיבות בחו"ל‪ ,‬הגיע עם קבוצת‬ ‫רבים‪ ,‬מוצאים להם את ביה"כ כבית מלון ואת ספסליו‬ ‫בחורים מתלמידיו לארץ ישראל‪ .‬פנה ראש‬ ‫כמיטות‪ .‬כששמע רבינו כי הגבאים ניתקו את‬ ‫הישיבה לביתו של רבינו והפציר בו מאוד‪,‬‬ ‫ההסקה בשעות הלילה מחה בידם‪ ,‬שכן אם הם‬ ‫שייעתר לבקשת התלמידים המבקשים שיבחן‬ ‫לא יהיו כאן הם יהיו ברחוב ושם הם עלולים‬ ‫אותם על לימודיהם בשולחן ערוך חלק יורה‬ ‫למצוא את מותם בקור הירושלמי‪.‬‬ ‫"כל העוסק‬ ‫דעה‪" .‬אם הרב יבחן אותם‪ ,‬יהיה בזה חיזוק‬ ‫מדי יום היו עשרות אנשים מתדפקים על דלתו‬ ‫צדיקים‬ ‫בסיפורי‬ ‫גדול עבורם" – טען ראש הישיבה‪.‬‬ ‫בעניין הלכה‪ .‬עם השנים הצטרף לשמש כדיין‬ ‫כאילו עוסק‬ ‫ואכן בשעת בוקר הגיעו כעשרים בחורים‬ ‫מטעם בד"צ העדה החרדית בירושלים‪,‬‬ ‫ולאחר במעשי מרכבה"‬ ‫עם ראש ישיבתם‪ ,‬ונכנסו כולם לחדרו של‬ ‫מכן תפקד כראב"ד של העדה החרדית‪ .‬כיהן‬ ‫הראב"ד וישבו במקומם‪ .‬והנה להפתעתם‬ ‫במשך כארבעים שנה כרב שכונת זיכרון משה‬ ‫(הבעל שם טוב‬ ‫ביקש הראב"ד מכל הבחורים לצאת מהחדר‬ ‫בירושלים‪ .‬נפטר ב‪-‬כ"ה באדר‪-‬א' ה'תשס"ג‬ ‫הקדוש)‬ ‫וביקש‪ ,‬שיישאר רק תלמיד אחד‪ .‬לאחר שיצאו‪,‬‬ ‫(‪ .)2003‬חי כ‪ 78-‬שנים‪ .‬ציונו בהר המנוחות‬ ‫פנה הראב"ד לראש הישיבה ואמר‪" :‬ימחל נא‬ ‫בירושלים (טמון בגוש ב'‪ ,‬חלקה ה‪ -‬פושים)‪.‬‬ ‫ראש הישיבה ויצא גם הוא‪ ,"...‬כך ישב הצדיק עם‬ ‫אביו‪ :‬ר' אהרון (התפרסם כמי שירה במנהיג‬ ‫כל בחור בנפרד ובחנו‪ .‬הבחינה נמשכה שעה ארוכה‬ ‫ההמון הערבי שבא לפרוע ביהודים במהלך מאורעות‬ ‫ה'תרפ"ט)‪ .‬אמו‪ :‬מרת דבורה‪ .‬אחיו‪ :‬ר' אליעזר משה (רבה עד זמן מנחה‪.‬‬ ‫של שכונת כנסת בירושלים)‪ ,‬ר' מאיר צבי (מו"צ בשכונת הר משנסתיימה הבחינה‪ ,‬נכנסו כולם לחדר וראש הישיבה שאל‪:‬‬ ‫"כיצד שולטים הבחורים בחומר הנלמד?" השיב הראב"ד‪:‬‬ ‫נוף בירושלים) ור' שלמה (מראשי ישיבת איתרי)‪.‬‬ ‫ילדיו‪ :‬ר' אהרן (ממלא מקומו ברבנות זיכרון משה ומו"צ של "כולם ענו‪ .‬אחד יותר ואחד פחות אך כולם ענו"‪ .‬כשהלכו‬ ‫העדה החרדית)‪ ,‬ר' יהודה (דיין בעדה החרדית)‪ ,‬ר' משה (ראש לדרכם הסביר את פשר הנהגתו‪ :‬דעו לכם מהי הלבנת פנים‪.‬‬ ‫ישיבה קטנה רמ"א) ומרת חנה (נישאה לר' משה ברוורמן‪ ,‬אי אפשר לבחון בחור‪ ,‬בזמן שיושב שם בחור אחר‪ ,‬שכן אם‬ ‫ראש ישיבת מאה שערים‪ ,‬מדריך חתנים ידוע‪ ,‬ומרצה בענייני לא ידע לענות‪ ,‬הרי חברו יראה בקלונו ח"ו‪ .‬איני יכול לתת‬ ‫יד לדבר כזה‪ .‬הסכמתי לבחון‪ ,‬אך חלילה שתצא תקלה תחת‬ ‫חינוך ושלום בית)‪.‬‬ ‫מספריו‪ :‬שו"ת אבן ישראל – תשעה כרכים עם פסיקות הרב‪ .‬ידי"‪.‬‬ ‫על עוצם שקיעתו בתורה מסופר‪ ,‬כי רבינו נהג לעשן (היה זה הגאון רבי ישראל יעקב עם כל גדלותו העצומה‪ ,‬נהג בפשטות‬ ‫כמובן לפני שהתברר חומרת ותוצאות העישון)‪ .‬נכדו ששאלו ובענווה עם תושבי שכונת מגוריו והיה משתדל להשתתף‬ ‫פעם על כך‪ ,‬נענה‪" :‬לא היה לי מה לאכול‪ ,‬וזה היה תמורת בשמחת כל אחד ואחד מהם‪ .‬הוא הקפיד להגיע בזמן‪ ,‬שלא‬ ‫סעודתי"‪ .‬אצבעות ידיו היו עליהן תמיד סימני כוויות‪ ,‬כי ייאלצו להמתין לו חלילה‪ .‬והיה מעדיף להמתין למוזמנים‪,‬‬ ‫לא הרגיש באש שליחכה את אצבעותיו‪ ,‬והרבה פעמים ובלבד שלא יצטרכו להמתין לבואו‪.‬‬ ‫היה שוקע בלימודו ושוכח מהסיגריה הבוערת שבידו‪ ,‬וגם סיפר אחד התושבים‪" :‬בבואי לגור בשכונה ערכתי שמחת‬ ‫כשהאש הגיעה לאצבעותיו‪ ,‬לא הרגיש עד שהנוכחים היו 'שלום זכר' בביתי‪ .‬כנהוג‪ ,‬תליתי פתק בבית הכנסת להזמין‬ ‫את ציבור המתפללים‪ .‬לא הזמנתי את הרב באופן אישי שכן‬ ‫צועקים‪ ,‬ואז היה זורק את האש החיה מאצבעותיו‪.‬‬ ‫חתנו העיד עליו כדברים האלה‪" :‬זכורני‪ ,‬לפני שנים רבות לא עלה בדעתי להטריח אותו לבוא לביתי‪ .‬להפתעתי הרבה‬ ‫ישבתי אצלו בסעודה‪ ,‬והביאו לפניו מאכל מסוים‪ ,‬ואכלו‪ .‬הופיע הראב"ד‪ ,‬חשתי שלא בנוח והתנצלתי‪ .‬אך הראב"ד‬ ‫היות שחיכה לסיום הסעודה‪ ,‬שאל מדוע אין מביאים את לא הבין על מה אני מתנצל‪" .‬ראיתי פתק‪ ,‬שאתה עושה‬ ‫אותו מאכל? אמרו לו‪" :‬הרי עכשיו אכלת!" האכילה כלל לא 'שלום זכר' והגעתי" – אמר בפשטות‪.‬‬ ‫עניינה אותו‪ ,‬כל מה שאכל‪ ,‬הכל היה היינו הך‪ ,‬תמיד אכל‬ ‫יום שבת ‪-‬כ"ג אדר‬ ‫יום ראשון ‪-‬כ"ד אדר‬ ‫יום שני‪-‬כ"ה אדר‬ ‫יום שלישי ‪-‬כ"ו אדר‬ ‫יום רביעי ‪-‬כ"ז אדר‬ ‫יום חמישי ‪-‬כ"ח אדר‬ ‫יום השישי ‪-‬כ"ט אדר‬ ‫ ר' יעקב רקח מגדולי‬‫רבני טריפולי מח"ס‬ ‫'קולו של יעקב'‪.‬‬ ‫ ר' מנחם סירירו רבו של‬‫היעב"ץ‪.‬‬ ‫‪ -‬ר' יצחק מאיר מגור‪.‬‬ ‫ ר' אליהו הכהן‬‫מח"ס 'שבט מוסר'‪.‬‬ ‫ ר' חיים אלגאזי‬‫מקושטא מח"ס‬ ‫'נתיבות המשפט'‪.‬‬ ‫ ר' יצחק אבוחצירא‬‫הבבא חאקי רבה של‬ ‫רמלה לוד‪.‬‬ ‫ ר' סלמן חוגי עבודי‬‫אב"ד בירושלים‪.‬‬ ‫ ר' חיים פנחס‬‫שיינברג (הגרח"פ)‪.‬‬ ‫ ר' חיים סינואני‬‫מגדולי מקובלי ורבני‬ ‫תימן בארץ ישראל‬ ‫מח"ס 'מקום מקדש'‪.‬‬ ‫ ר' עזרא עילי הכהן‬‫טוויל‪ ,‬ראב"ד בארם‬ ‫צובא‪ ,‬מח"ס 'עט‬ ‫סופר'‪.‬‬ ‫ ר' רפאל משה‬‫בורלא מח"ס 'גט‬ ‫מקושר'‪.‬‬ ‫ ר' יום טוב גג' השני‬‫הי"ד‪.‬‬ ‫ ר' שלמה הלוי‬‫מח"ס מחצית השקל‪.‬‬ ‫ ר' אברהם פימינטיל‬‫מח"ס 'מנחת כהן'‪.‬‬ ‫ ר' יהודה ליאון כלפון‬‫ראב"ד טיטואן‪.‬‬ ‫ ר' יעקב הררי מחכמי‬‫ורבני דמשק‪.‬‬ ‫ ר' מאיר ועקנין רבה‬‫של טבריה מח"ס 'ואמר‬ ‫מאיר'‪.‬‬ ‫ציון רבי בנאה האמורא‬ ‫ציון רבי שלמה אלקבץ‬ ‫ציון האמהות‬ ‫ציון רבי עקיבא‬ ‫ציון רבי משה קורדובירו‬ ‫ציון רבי שמעון בר יוחאי‬ ‫ציון רבי יוסף קארו‬ ‫ציון רבי יוסי הגלילי‬ ‫ציון אביי‬ ‫ציון בניהו בן יהוידע‬ ‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬ ‫ִמ ְּמקו ְֹמָך מַ לְ ּ ֵכנּו ּתו ִֹפיעַ ‪ .‬וְ ִת ְמלו ְֹך עָ לֵ ינּו ּכִ י‬ ‫ִּפיהָ ‪ָ ּ ,‬פ ְתחָ ה בְ חָ כְ מָ ה‪ ,‬וְ תו ֹרַ ת חֶ סֶ ד‪ ,‬עַ ל‪-‬לְ ׁשוֹנָּה‪ .‬צו ֹפִ ּ ָיה‪ ,‬הֲ לִ יכו ֹת ּבֵ יתָ ּה‪ ,‬וְ לֶ חֶ ם עַ ְצלּות‪ֹ ,‬לא‬ ‫ָאבִ ינּו ָאב הָ רַ חֲ מָ ן‪ ,‬הַ ְמרַ חֵ ם‪ ,‬רַ חֶ ם עָ לֵ ינּו‪ ,‬וְ תֵ ן ְּבלִ ּבֵ נּו‬ ‫ְמחַ ּכִ ים אֲ נ ְַחנּו לָ ְך‪ .‬מָ תַ י ִּת ְמֹלְך ְּב ִצּיו ֹן‪ְּ .‬בקָ רו ֹב‬ ‫ִּבינָה לְ הָ בִ ין ּולְ הַ ְׂשּכִ יל‪ ,‬לִ ְ ׁשמ ֹעַ לִ לְ מ ֹד ּולְ לַ ּמֵ ד‪ ,‬לִ ְׁשמ ֹר ת ֹאכֵ ל‪ .‬קָ מּו בָ נֶיהָ ‪ ,‬וַיְ אַ ְּׁשרּוהָ ‪ּ ,‬בַ עְ לָ ּה‪ ,‬וַיְ הַ לְ לָ ּה‪ .‬רַ ּבו ֹת ּ ָבנו ֹת‪ ,‬עָ ׂשּו חָ יִ ל‪ ,‬וְ אַ ְּת‪ ,‬עָ לִ ית עַ ל‪ּ-‬כ ּ ָֻלנָה‪:‬‬ ‫ֹאמרּו לְ ָך חו ֹסֶ יָך בְ צַ ּ ֶד ְקָך עֲמּוסֶ יָך‪ ,‬תֻ ְק ּ ַדש ָאד ֹון עַ ל‬ ‫ֲׂשיָך וְ ִת ְׂשמַ ח ּבְ מַ ע ֲֶׂשיָך וְ י ְ‬ ‫ְּביָמֵ ינּו לְ עו ֹלָ ם וָעֶ ד ִּת ְׁשּכו ֹן‪ִּ .‬ת ְתּג ּ ֵַדל וְ ִת ְתקַ ּדֵ ׁש וְ לַ עֲׂשו ֹת‪ּ ,‬ולְ קַ ּיֵם אֶ ת ּכָ ל ּדִ בְ רֵ י תַ לְ מּוד ּתו ֹרָ תֶ ָך ְּבַאהֲ בָ ה‪ .‬חֲ מו ֹל עַ ל מַ ע ֶ‬ ‫ְּבתו ְֹך יְ ָ‬ ‫דּוּש ְתָך ִק ּ ַד ְשּתָ ‪ ,‬נָאֶ ה לְ קָ דו ֹש ּפְ אֵ ר ִמ ְקדו ִֹשים‪:‬‬ ‫ישיָך ּבִ ְק ָ‬ ‫ּכ ֹל מַ ע ֲֶׂשיָך ּכִ י מַ ְקדִ ֶ‬ ‫רּוׁשלַ יִ ם עִ ירְ ָך לְ דו ֹר וָדו ֹר ּולְ נֵצַ ח נְ צָ ִחים‪ .‬וְ הָ אֵ ר עֵ ינֵינּו בְ תו ֹרָ תֶ ָך‪ ,‬וְ דַ ּבֵ ק לִ ּבֵ נּו ְּב ִמ ְצו ֹתֶ יָך‪ ,‬וְ יַחֵ ד‬ ‫וְ עֵ ינֵינּו ִתרְ אֶ ינָה מַ לְ כּותֶ ָך ּכַ ּדָ בָ ר הָ ָאמּור ְּב ִׁשירֵ י‬ ‫טו ֹב לְ הו ֹדו ֹת לה'‪ּ .‬ולְ זַּמֵ ר לְ ִ ׁש ְמָך עֶ לְ יו ֹן‪ :‬לְ הַ ּגִ יד ּ ַבּבו ֹקֶ ר חַ ְס ּ ֶדָך‪ .‬וֶאֱ מּונ ְָתָך ּ ַבּלֵ ילו ֹת‪:‬‬ ‫לְ בָ בֵ נּו לְ ַאהֲ בָ ה ּולְ יִ רְ ָאה אֶ ת ְ ׁשמֶ ָך‪:‬‬ ‫ֻעּזֶָך‪ .‬עַ ל יְ דֵ י ּדָ וִ ד ְמ ִׁשיחַ ִצדְ קֶ ָך‪:‬‬ ‫אָ ּנָא ּבְ כ ֹחַ ּגְ דֻּלַ ת יְ ִמינֶָך ּתַ ִּתיר ְצרּורָ ה‪ .‬קַ ּבֵ ל רִ ּנַת עַ ּמֶ ָך ַׂשּגְ בֵ נּו טַ הֲ רֵ נּו נו ֹרָ א‪ .‬נָא גִ ּבו ֹר ּדו ֹרְ ֵׁשי‬ ‫יִ חּודֶ ָך ּכְ בָ בַ ת ָׁש ְמרֵ ם‪ּ .‬בָ רְ כֵ ם טַ הֲ רֵ ם רַ חֲ מֵ י ִצדְ קָ תֶ ָך ּתָ ִמיד ּג ְָמלֵ ם‪ .‬חֲ ִסין קָ דו ֹׁש ּבְ רו ֹב טּובְ ָך‬ ‫מּוסר ָאבִ יָך‪ ,‬וְ ַאל ִּתּטו ֹש ּתו ֹרַ ת ִאּמֶ ָך‪ַ ,‬אדְ רַ ּבָ ה‪ּ ,‬תֵ ן ְּבלִ ּבֵ נּו ֶשנִ רְ אֶ ה ּכָ ל אֶ חָ ד מַ עֲלַ ת חֲ בֵ רֵ ינּו‬ ‫ְשמַ ע ְּבנִ י ַ‬ ‫נַהֵ ל עֲדָ תֶ ָך‪ .‬י ִָחיד ּגֵאֶ ה לְ עַ ְּמָך ּפְ נֵה זו ֹכְ רֵ י ְקד ָֻּׁשתֶ ָך‪.‬‬ ‫ִּת ְתנַהֵ ג ּתָ ִמיד לְ דַ ּבֵ ר ּכָ ל ּדְ בָ רֶ יָך‪ּ ,‬בנַחַ ת לְ כָ ל ָאדָ ם וְ ֹלא חֶ ְסרוֹנָם וְ ֶשּנְ דַ ּבֵ ר ּכָ ל אֶ חָ ד אֶ ת חֲ בֵ רו ֹ ְּבדֶ רֶ ְך הַ ּי ָָשר‬ ‫ּובְ כָ ל עֵ ת‪ּ ,‬ובָ זֶה ִּתּנָצֵ ל ִמן הַ ּכַ עַ ס‪ֶ ,‬ש ִהיא ִמּדָ ה‬ ‫ּוׁשמַ ע צַ עֲקָ תֵ נּו יו ֹדֵ עַ ּתַ עֲלּומו ֹת‪.‬‬ ‫ַׁשוְ עָ תֵ נּו קַ ּבֵ ל ְ‬ ‫וְ הָ רָ צּוי לְ פָ נֶיָך‪ ,‬וְ ַאל ַיעֲלֶ ה בְ לִ ּבֵ נּו שּום ִש ׂנְ ָאה מֵ אֶ חָ ד‬ ‫ֹלקים‪.‬‬ ‫ּכְ אַ ּיָל‪ּ ,‬תַ ֲער ֹג עַ ל אֲ פִ יקֵ י מָ יִ ם‪ֵ ּ ,‬כן נַפְ ִ ׁשי תַ ֲער ֹג אֵ לֶ יָך אֱ ִ‬ ‫רָ עָ ה לְ הַ חֲ ִטיא ְּבנֵי ָאדָ ם‪ .‬וְ כַ אֲ ֶשר ִּתּנָצֵ ל ִמן הַ ּכַ עַ ס‪ ,‬עַ ל חֲ בֵ רו ֹ חָ לִ ילָ ה‪ְּ ...‬תחַ ּזֵק או ֹתָ נּו ְּבַאהֲ בָ ה אֵ לֶ יָך ּכַ אֲ ֶשר‬ ‫ֹלקים‪:‬‬ ‫אֹלקים לְ אֵ ל חָ י‪ :‬מָ תַ י ָאבו ֹא‪ ,‬וְ אֵ רָ אֶ ה‪ְּ ,‬פנֵי אֱ ִ‬ ‫צָ ְמָאה נַפְ ִׁשי‪ ,‬לֵ ִ‬ ‫ּתַ עֲלֶ ה עַ ל לִ ְּבָך ִמּדַ ת הָ ֲע ָנוָה ֶש ִהיא ִמּדָ ה טו ֹבָ ה ּגָלּוי וְ יָדּועַ לְ פָ נֶיָך ֶש ְּיהֵ א הַ ּכ ֹל נַחַ ת רּוחַ אֵ לֶ יָך‪ָ ...‬אמֵ ן‬ ‫ִמּכָ ל הַ ִּמדו ֹת הַ ּטו ֹבו ֹת‪ .‬לְ מַ עַ ן ּתַ ְצלִ יחַ ְּבכָ ל ּדְ רָ כֶ יָך‬ ‫אֵ לֶ יָך ה' אֶ ְקרָ א‪ ,‬וְ אֶ ל ה'‪ ,‬אֶ ְתחַ ּנָן‪ְׁ .‬שמַ ע ה' וְ חָ ּנֵנִ י‪ ,‬ה'‪ ,‬הֱ יֵה עֹזֵר לִ י‪.‬‬ ‫ּכֵ ן יְ ִהי רָ צו ֹן‪:‬‬ ‫וְ ִתזְ ּ ֶכה לָ עו ֹלָ ם הַ ּבָ א‪:‬‬ ‫ּומּתו ְֹך ִמעּוט ֲעו ֹנו ֹת‪:‬‬ ‫עׁשר וְ כָ בו ֹד ִ‬ ‫ּומּתו ְֹך ֶ‬ ‫וְ זַּכֵ נּו לְ קַ ּבֵ ל ַׁשּבָ תו ֹת ִמּתו ְֹך ר ֹב ִש ְׂמחָ ה ִ‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫חיים אידל‬ ‫בן אסתר‬ ‫משכן שילה |‬ ‫חביב בן‬ ‫מסעודה בן‬ ‫לולו‬ ‫‪10‬‬ ‫כוכבה‬ ‫הרוש בת‬ ‫סתה‬ ‫מקסים‬ ‫ביטון בן‬ ‫פיבי‬ ‫פנחס אברהם‬ ‫ז"ל בן מסעודה‬ ‫שתח'‬ ‫שלום בן‬ ‫פרחה‬ ‫ומסעוד‬ ‫שמעון‬ ‫אזולאי בן‬ ‫דונה‬ ‫חיים בן‬ ‫זוהרה ממן‬ ‫תהא מנוחתם עדן‪ .‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫דוד שלום‬ ‫בן זוהרה ממן‬ ‫משה בן חנה‬ ‫אלימלך‬ ‫שלמה בן‬ ‫עישה דדון‬ ‫ריינה בת‬ ‫מזל דדון‬ ‫אהובה שכן‬ ‫טוב ז"ל בת‬ ‫מזל שתח'‬ ‫'סדר לימעופדרשהתלכה יו‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫'‬ ‫לשבו‬ ‫ויקרא‬ ‫ּכל ַה‬ ‫ָ‬ ‫ּשֹונֶ ה ֲה ָלכֹות ְּב ָכל יֹום‬ ‫ׁ‬ ‫ֻמ ְב ָטח לֹו ֶׁשהּו‬ ‫א ֶּבן ָהע‬ ‫ֹו‬ ‫ָ‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫ַ‬ ‫ה ָּבא‬ ‫עפ"י פסקי מרן מאור ישראל‬ ‫הרה"ג עובדיה יוסף זצוק"ל‬ ‫ַה ְכ ָׁש ַרת ַה ֵּכלִ ים לְ ֶפ ַסח (ב')‬ ‫יום ראשון ‪ -‬כ"ד אדר‬ ‫יום רביעי ‪ -‬כ"ז אדר‬ ‫ּכָ ל ּכְ לִ י הוֹלְ כִ ים ּבוֹ ַאחַ ר רֹב ַּת ְׁש ִמיׁשוֹ‬ ‫בּוקים‪ .‬וְ ַיּנִיחַ‬ ‫יקרוֹגָל לְ ֹלא ּגּופֵ י הַ ְׁשחָ מָ ה ‪ -‬יְ נ ֶַּקה אוֹת ֹו הֵ יטֵ ב ִמּכָ ל ְׁשי ֵָרי מַ אֲ כָ ל ְּד ִ‬ ‫הֶ כְ ֵׁשר הַ ּכְ לִ י נ ְִקּבָ ע עַ ל ּפִ י רֹב ִׁשּמּוׁשוֹ‪ּ .‬כְ לוֹמַ ר‪ֶׁ ,‬ש ִאם עַ ל ּפִ י רֹב הַ ִּׁשּמּוׁש ּבַ ּכְ לִ י הּוא ִמ ְ‬ ‫ּבְ תַ בְ ִׁשילִ ים ֶׁשּיֵׁש ּבָ הֶ ם לַחּות‪ּ ,‬כְ רֹטֶ ב א ֹו מָ ָרק‪ַ ,‬אף עַ ל ּפִ י ֶׁשּפְ עָ ִמים ִמ ְׁש ַּת ְּמ ִׁשים ּב ֹו ּגַם ּבְ תוֹכ ֹו ַקע ֲַרת מַ יִ ם עִ ם ְמעַ ט חָ ְמ ֵרי נִּקּוי‪ּ ,‬כְ ֵדי לִ פְ ּגֹם אֶ ת הַ ּמַ יִ ם ֶׁשֹּלא יִ ְהיּו ְראּויִ ים‬ ‫יקר ֹוגָל ּבְ מֶ ֶׁשְך חָ מֵ ׁש א ֹו ֵׁשׁש ַּדּקוֹת‪ .‬וְ ִאם יֵׁש ּב ֹו ּגּופֵ י‬ ‫ּבְ מַ אֲ כָ ל יָבֵ ׁש ֶׁשֹּלא ּבְ אֶ ְמצָ עּות רֹטֶ ב ‪ּ -‬כֵ יוָ ן ֶׁשרֹב ִׁשּמּוׁש ֹו הּוא ּבְ תַ בְ ִׁשיל לַח‪ ,‬הֶ כְ ֵׁשר ֹו לִ ְׁש ִתּיָה ּכְ לָל‪ ,‬וְ יַפְ עִ יל ּכָ ְך אֶ ת הַ ִּמ ְ‬ ‫ׁשר ַּתּנּור אֲ פִ ּיָה ּכַ ּנַ"ל‪( .‬ילקו"י ח"ה שסא)‬ ‫הַ ְׁשחָ מָ ה‪ ,‬הֶ כְ ֵׁשר ֹו ּכְ הֶ כְ ֵ‬ ‫ׁשר ּכָ ל ּכְ לִ י וְ כֶ לִ י‪( .‬סימן תנא סעיף ו)‬ ‫ּבְ הַ גְ עָ לָה‪ .‬וְ עַ ל ֶּד ֶרְך ז ֹו הֶ כְ ֵ‬ ‫ּמּוׁשם הּוא ּבְ ָדבָ ר לַח‪ ,‬וַ אֲ פִ ּלּו ֶׁשּפְ עָ ִמים ְמבַ ֵּׁשל ּבָ הֶ ם מַ אֲ כָ ל יָבֵ ׁש לְ ֹלא‬ ‫ִס ִירים ‪ -‬רֹב ִׁש ָ‬ ‫ׁש ָרם ּבְ הַ גְ עָ לָה‪ .‬וְ גַם ִמכְ סֵ ה הַ ִּסיר וְ הַ ָי ִּדית ְצ ִריכִ ים הַ גְ עָ לָה‪( .‬סימן תנא סעי'‬ ‫רֹטֶ ב‪ ,‬הֶ כְ ֵ‬ ‫ה‪ ,‬יב‪ ,‬יד)‬ ‫רּורית ֶׁשּבְ תַ ְח ִּתית הַ ּכְ לִ י‪ ,‬וְ ִאם ִאי אֶ פְ ָׁשר‬ ‫יֵׁש לְ הַ ְקּפִ יד לְ נַּקוֹת וְ לִ גְ רֹר הֵ יטֵ ב אֶ ת הַ ַּׁש ְח ִ‬ ‫ׁשהּוא‪( .‬קלו)‬ ‫לְ הו ִֹציאָ ּה‪ ,‬יַגְ עִ יל אֶ ת הַ כְ ּלִ י ּכְ מ ֹו ֶ‬ ‫יריִ ם [הַ ִּמ ְׁשטָ ח ֶׁשל הַ ּגַז] ‪-‬‬ ‫ִיחים אֶ ת הַ ִּסיר ּבַ ּבִ ּׁשּול] וְ כִ ַ‬ ‫חֲ צּובָ ה [הַ ּבַ ְרזֶ ל ֶׁשעָ לָיו מַ ּנ ִ‬ ‫יְ נ ֶַּקה אֶ ת ּכָ ל הַ חֲ ל ִָקים הֵ יטֵ ב ּבְ חָ ְמ ֵרי נִּקּוי‪ ,‬וְ י ְַח ִמיר לְ הַ גְ עִ ילָם‪ .‬אַ ְך ַאף ִאם עֵ ָרה‬ ‫ֲעלֵיהֶ ם מַ יִ ם רו ְֹת ִחים ִמּכְ לִ י ִראׁשוֹן‪ ,‬הֻ כְ ְׁשרּו ּבְ כָ ְך‪ .‬וְ יֵׁש מַ ְח ִמ ִירים לְ צַ ּפוֹתָ ם ּבִ ְניַר‬ ‫ּכֶ סֶ ף‪ .‬וְ הַ ּטַ עַ ם ֶׁשאֵ ינָם ְצ ִריכִ ים לִ ּבּון‪ּ ,‬כִ י אֲ פִ ּלּו ִאם נָפַ ל אֵ יזֶ ה חָ מֵ ץ יָבֵ ׁש עַ ל הַ חֲ צּובָ ה‬ ‫וְ נ ְִצלָה ָׁשם ּבָ אֵ ׁש וְ נִבְ לַע‪ִ ,‬מן הַ ְּסתָ ם הּוא נ ְִׂש ַרף‪ .‬וַ אֲ פִ ּלּו ִאם ֹלא נ ְִׂש ַרף‪ּ ,‬בְ כָ ל זֹאת‬ ‫ִיחים ּבְ פֶ סַ ח אֶ ת הַ ּמַ אֲ כָ ל עַ ְצמ ֹו עַ ל הַ חֲ צּובָ ה‪ ,‬אֶ ּלָא נו ְֹתנִים אוֹת ֹו‬ ‫מֵ ַאחַ ר וְ ֹלא מַ ּנ ִ‬ ‫ּבַ ִּסיר‪ ,‬וְ הַ ִּסיר עַ ל הַ חֲ צּובָ ה ‪ּ -‬כְ לָל ּגָדוֹל ּבְ י ֵָדינּו ֶׁשאֵ ין הַ ּבָ לּועַ ּבַ ּכְ לִ י יוֹצֵ א לִ כְ לִ י ַאחֵ ר‬ ‫ֶׁשֹּלא ּבְ אֶ ְמצָ עּות רֹטֶ ב‪ּ .‬ובְ לָאו הָ כִ י הֲ ֵרי רֹב הַ ּנִבְ לַע ּבַ חֲ צּובָ ה אֵ ינ ֹו אֶ ּלָא ִמּמַ ה ֶּׁשּנ ְִׁשּפַ ְך‬ ‫עָ לָיו‪ ,‬וְ ִאם ּכֵ ן מֵ עִ ַּקר הַ ִּדין ַּדי ל ֹו ּבָ עֵ רּוי ּבִ לְ בַ ד‪( .‬קלז)‬ ‫הּורק‬ ‫ּמּוׁשם הּוא ּבִ 'כְ לִ י ֵׁשנִי' ְ[ּדהַ יְ נּו ּבִ כְ לִ י ֶׁש ַ‬ ‫ּכַ ּפוֹת‪ּ ,‬כַ ִּפּיוֹת ּומַ זְ לְ גוֹת ‪ּ -‬כֵ יוָ ן ֶׁשרֹב ִׁש ָ‬ ‫אֵ לָיו הַ ּמַ אֲ כָ ל מֵ הַ ּכְ לִ י ֶׁשּב ַֻּׁשל ּבוֹ]‪ַ ,‬אף הֶ כְ ֵׁש ָרם ּבִ כְ לִ י ֵׁשנִי‪ .‬וְ הַ יְ נּו ֶׁשּי ְַר ִּתיחַ מַ יִ ם‪ ,‬וְ יָכוֹל‬ ‫לְ ָׁשפְ כָ ם לְ תוְֹך ְקעָ ָרה‪ּ ,‬ובְ עוֹד הַ ּמַ יִ ם חַ ִּמים ְמאֹד‪ַ ,‬יּנִיחַ אֶ ת הַ ּכֵ לִ ים ּבַ ְּקעָ ָרה‪ .‬וְ כָ ל ֶׁשּכֵ ן‬ ‫ֶׁשאֶ פְ ָׁשר לְ הַ כְ ִׁש ָ‬ ‫יקּה וִ יעָ ֶרה‬ ‫ירם ּבְ עֵ רּוי ִמּכְ לִ י ִראׁשוֹן‪ְּ ,‬דהַ יְ נּו ֶׁשּי ְַר ִּתיחַ מַ יִ ם וִ יעָ ֶרה עַ ל הַ ּכֵ לִ ים‪ְּ .‬פל ָָטה ֶשׁל ַׁשּבָ ת ‪ -‬יְ נ ֶַּקה הֵ יטֵ ב אֶ ת הַ ּפְ לָטָ ה ִמּכָ ל חֲ ַׁשׁש חָ מֵ ץ ָּדבּוק‪ ,‬י ְַדלִ ָ‬ ‫ּומּכָ ל מָ קוֹם‪ּ ,‬בְ נֵי אַ ְׁשּכְ נַז מַ ְח ִמ ִירים לְ הַ כְ ִׁש ָ‬ ‫ִ‬ ‫ירם ַּדוְ ָקא ּבְ הַ גְ עָ לָה ּבִ כְ לִ י ִראׁשוֹן‪( .‬סימן עָ לֶיהָ מַ יִ ם רו ְֹת ִחים ִמּכְ לִ י ִראׁשוֹן‪( .‬קלח) וְ אּולָם ִאם י ְֶׁשנָּה ְרגִ ילּות לְ חַ ּמֵ ם חַ ּלוֹת‬ ‫תנא סעיף ה‪ ,‬ו‪ .‬קמד)‬ ‫ּבְ ַׁשּבָ ת עַ ל ּגַּבֵ י הַ ּפְ לָטָ ה‪ ,‬יְ צַ ּפֶ ה אוֹתָ ּה הֵ יטֵ ב ּבִ ְניַר ּכֶ סֶ ף‪ ,‬וְ יִ ְׁש ַּתּמֵ ׁש ּבָ ּה ּבְ פֶ סַ ח‪.‬‬ ‫יום שני ‪ -‬כ"ה אדר‬ ‫יום חמישי ‪ -‬כ"ח אדר‬ ‫ּפּודים ְּור ָׁשתוֹת ‪ֶׁ -‬שּצָ לּו ּבָ הֶ ם חָ מֵ ץ עַ ל הָ אֵ ׁש [ּכְ גוֹן ְק ִציצוֹת ּבָ ָׂשר הַ ְמע ָֹרבוֹת‬ ‫ַסּכִ ין ‪ -‬יְ נ ֶַּקה הֵ יטֵ ב ּובִ פְ ָרט ּבִ ְמקוֹם הַ ִחּבּור ַלּי ִָדית‪ .‬וְ ַאף עַ ל ּפִ י ֶׁשרֹב הַ ִּׁשּמּוׁש ּבְ סַ ּכִ ין ַׁש ִ‬ ‫רּורי לֶחֶ ם]‪ ,‬הֶ כְ ֵׁש ָרם ּבְ לִ ּבּון ּבָ אֵ ׁש עַ ד ֶׁשּיִ ְהיּו נִיצוֹצוֹת נ ִָּתזִ ים מֵ הֶ ם‪ .‬וְ ִאם טָ עָ ה‬ ‫הּוא ּבִ כְ לִ י ֵׁשנִי‪ִ ,‬מּכָ ל מָ קוֹם‪ּ ,‬כֵ יוָ ן ֶׁשּבִ ְׁשעַ ת הַ ִחּתּוְך ּדוֹחֲ ִקים אֶ ת הַ ּסַ ּכִ ין ּבַ ּמַ אֲ כָ ל‪ּ ,‬בְ פֵ ֵ‬ ‫ירם ּבְ הַ גְ עָ לָה ּבִ לְ בַ ד וְ צָ לָה ּבָ הֶ ם ּבְ פֶ סַ ח‪ַ ,‬ר ַּׁשאי לֶאֱ כֹל אֶ ת הַ ּמַ אֲ כָ ל‪ .‬וְ ִאם צָ לָה‬ ‫לְ כָ ְך ּב ֹולַעַ ת הַ ּסַ ּכִ ין יוֹתֵ ר‪ ,‬וְ הֶ כְ ֵׁש ָרּה ּבְ הַ גְ עָ לָה‪ .‬וְ אּולָם ּבְ הַ גְ עָ לָה ז ֹו אֵ ין ִחּיּוב לְ הַ ְקּפִ יד וְ ִהכְ ִׁש ָ‬ ‫רּורי לֶחֶ ם‪ַּ ,‬די לְ הַ גְ עִ ילָם‪( .‬קכו)‬ ‫ֶׁשהַ ּמַ יִ ם יִ ְהיּו עַ ל הָ אֵ ׁש ּבִ ְׁשעַ ת הַ הַ גְ עָ לָה‪ ,‬אֶ ּלָא ַּדי ֶׁשהַ ּמַ יִ ם יִ ְהיּו חַ ִּמים ְמאֹד‪( .‬תנא ּבָ הֶ ם ּבָ ָׂשר וְ ֹלא יָדּועַ ל ֹו ֶׁשהָ יָה ְמע ָֹרב ּבָ הֶ ם ּפֵ ֵ‬ ‫ס"ג‪ .‬קלז)‬ ‫ׁש ָרּה ּבְ הַ גְ עָ לָה‪( .‬סימן תנא סעיף ה)‬ ‫ּמּוׁשּה הּוא ּבִ כְ לִ י ִראׁשוֹן‪ ,‬הֶ כְ ֵ‬ ‫מַ ּצֶ ֶקת ‪ּ -‬כֵ יוָ ן ֶׁשרֹב ִׁש ָ‬ ‫מֵ ִדיחַ ּכֵ לִ ים ‪ -‬יְ נ ֵַּקהּו הֵ יטֵ ב עִ ם חָ ְמ ֵרי נִּקּוי‪ּ .‬ומֻ ָּתר לְ ִה ְׁש ַּתּמֵ ׁש ּבְ מֵ ִדיחַ ּכֵ לִ ים ּבִ כְ לֵי‬ ‫ּבָ ָׂשר ּוכְ לֵי חָ לָב יַחַ ד‪.‬‬ ‫מֵ חַ ם מַ יִ ם ‪ֶׁ -‬שּבְ מֶ ֶׁשְך הַ ָּׁשנָה מַ ְקּפִ ִידים ֶׁשֹּלא לְ חַ ּמֵ ם עָ לָיו ִּדבְ ֵרי מַ אֲ כָ ל‪ ,‬אֵ ין צָ ִריְך ַׁשיִ ׁש ִמ ְטּבָ ח ‪ -‬י ִָדיחַ וִ ינ ֶַּקה אוֹת ֹו הֵ יטֵ ב ּבְ כָ ל הַ ּפִ ּנוֹת‪ ,‬וִ יעָ ֶרה עָ לָיו מַ יִ ם רו ְֹת ִחים‬ ‫הֶ כְ ֵׁשר‪ ,‬וְ ַרק יְ ִדיחֵ הּו הֵ יטֵ ב ִמּבַ חּוץ‪ .‬אַ ְך ִאם ִח ְּממּו עָ לָיו אֲ פִ ּלּו ּפַ עַ ם ַאחַ ת ּפִ ָּתה א ֹו ִמּכְ לִ י ִראׁשוֹן‪ .‬וְ ִאם יֵׁש חֲ ָׁשׁש ֶׁשּיִ ְת ַקלְ ֵקל מֵ הַ ּמַ יִ ם הָ רו ְֹת ִחים‪ַּ ,‬די ּבִ ְׁש ִטיפָ ה וַ הֲ ָדחָ ה‬ ‫ּבּור ָקס וְ כַ ּדוֹמֶ ה‪ ,‬יַגְ עִ יל אֶ ת הַ ִּמכְ סֶ ה‪ ,‬אֲ בָ ל הַ מֵ חַ ם עַ ְצמ ֹו ִמן הַ ִּדין אֵ ין צָ ִריְך הֶ כְ ֵ‬ ‫ֶ‬ ‫שר‪ .‬הֵ יטֵ ב‪( .‬קס)‬ ‫ּכֵ יוָ ן ֶׁשּזֶ ה נוֹתֵ ן טַ עַ ם ּבָ ר נוֹתֵ ן טַ עַ ם ֶׁשל הֶ ֵּתר‪ּ ,‬כִ י הֶ חָ מֵ ץ נָתַ ן טַ עַ ם ּבַ ִמכְ סֶ ה וְ הַ ִּמכְ סֶ ה‬ ‫ּבַ מֵ חַ ם ּבִ זְ מָ ן ֶׁשהֶ חָ מֵ ץ הָ יָה עָ ַדיִ ן מּותָ ר‪ּ .‬וכְ מׂו ּבְ ִמ ְר ַקחַ ת ֶׁשנֶעֶ ְשׂתָ ה בִ כְ לִ י חָ מֵ ץ ֶׁשּמּותָ ר ּכִ ּיוֹר חַ ְר ִסינָה ‪ -‬יְ ִדיחֵ הּו הֵ יטֵ ב‪ ,‬וִ יעָ ֶרה עָ לָיו [ג' ּפְ עָ ִמים] מַ יִ ם רו ְֹת ִחים ִמּכְ לִ י ִראׁשוֹן‪.‬‬ ‫(קנא)‬ ‫לְ ָאכְ לָּה‪( .‬פסקי משה קב‪ .‬ועיין חזו"ע פסח קה)‬ ‫ִיצל]‪ּ ,‬ובֵ ין‬ ‫ּוׁשנ ְ‬ ‫מַ חֲ בַ ת ‪ּ -‬בֵ ין ֶׁש ִּמ ְׁש ַּת ְּמ ִׁשים ּבָ ּה עִ ם הַ ְרּבֵ ה ֶׁשמֶ ן [ּכְ ִטּגּון ִצ'יּפְ ס ְ‬ ‫ׁש ָרּה ּבְ הַ גְ עָ לָה‪( .‬כן כתבו בתשובות‬ ‫ֶׁש ִּמ ְׁש ַּת ְּמ ִׁשים ּבָ ּה עִ ם ְמעַ ט ֶׁשמֶ ן [ּכְ ִטּגּון ּבֵ יצָ ה]‪ ,‬הֶ כְ ֵ‬ ‫הגאונים‪ ,‬הראבי"ה‪ ,‬הרא"ש‪ ,‬הרוקח‪ ,‬טור ושו"ע סימן תנא סי"א‪ ,‬ויורה דעה סימן קכא ס"ד‪ .‬ערך‬ ‫השלחן‪ ,‬אבני צדק‪ ,‬רבנו זלמן‪ ,‬חק יעקב‪ ,‬הש"ך‪ ,‬תפארת אדם‪ ,‬שלחן גבוה‪ ,‬החיד"א‪ ,‬זרע אמת‬ ‫ועוד‪ .‬קלח)‬ ‫יום שלישי ‪ -‬כ"ו אדר‬ ‫ִסיר עּוגָה ‪ֶׁ -‬שּמו ְֹר ִחים ּב ֹו ְמעַ ט ֶׁשמֶ ן ֶׁשֹּלא ִּת ָּׂש ֵרף הָ עּוגָה‪ ,‬אֶ פְ ָׁשר לְ הַ כְ ִׁשיר ֹו ּבְ הַ גְ עָ לָה‪.‬‬ ‫אַ ְך עָ ִדיף לִ ְקנוֹת ִסיר עּוגָה חָ ָדׁש לְ פֶ סַ ח‪( .‬שלחן גבוה‪ ,‬תפארת אדם‪ ,‬מהר"י בכר שמואל‬ ‫ועוד‪ .‬קלב)‬ ‫יום השישי ‪ -‬כ"ט אדר‬ ‫ִׁשּמּוׁש ּבְ צוֹנֵן‬ ‫ּמּוׁשם ּבְ צ ֹונֵן‪ּ ,‬כְ גָבִ יעַ ֶׁשל ִקּדּוׁש וְ כוֹסוֹת ּכֶ סֶ ף וְ כַ ּדוֹמֶ ה‪ֶׁ ,‬שּׁשוֹתֶ ה ּבָ הֶ ם‬ ‫ּכֵ לִ ים ֶׁשרֹב ִׁש ָ‬ ‫יס ִקי‪ַ ,‬אף עַ ל ּפִ י ֶׁש ִּמ ֵּדי ּפַ עַ ם נוֹתֵ ן ּבָ הֶ ם מַ ְׁש ֶקה חַ ם‬ ‫ירה א ֹו וִ ְ‬ ‫מַ ְׁש ִקים ֶשׁל חָ מֵ ץ ּכְ מ ֹו ּבִ ָ‬ ‫יס ְקוִ יט‪ַּ ,‬די לְ ָׁש ְטפָ ם וְ לַהֲ ִדיחָ ם הֵ יטֵ ב‪ּ .‬ובְ נֵי אַ ְׁשּכְ נַז מַ ְח ִמ ִירים לְ הַ גְ עִ ילָם‬ ‫ּומֻ ְטּבָ ל ּב ֹו ּבִ ְ‬ ‫ּבְ רו ְֹת ִחים‪( .‬סימן תנא ס"ו‪ .‬קמז)‬ ‫יצים‪( .‬קמח)‬ ‫ּגּומּיוֹת ֶׁשּבְ ַדלְ תוֹת הַ ְמ ָק ֵרר ּובַ חֲ ִר ִ‬ ‫ְמ ָק ֵרר ‪ -‬יְ נ ֶַּקה הֵ יטֵ ב‪ּ ,‬ובִ פְ ָרט ּבַ ִ‬ ‫ׁשֻ לְ חָ ן ‪ִ -‬אם אוֹכֵ ל יְ ִׁשירוֹת עַ ל הַ ּׁשֻ לְ חָ ן לְ ֹלא מַ ּפָ ה‪ ,‬נָהֲ גּו לְ עָ רוֹת עָ לָיו מַ יִ ם רו ְֹת ִחים‪.‬‬ ‫אַ ְך ִאם יֵׁש חֲ ָׁשׁש ֶׁשּיִ ְת ַקלְ ֵקל‪ַּ ,‬די ּבְ כָ ְך ֶׁשּיְ כַ ּסֶ ה אֶ ת הַ ּׁשֻ לְ חָ ן ּבְ מַ ּפָ ה ּכָ ל יְ מֵ י הַ ּפֶ סַ ח‪.‬‬ ‫(קנט)‬ ‫ַּתּנּור אֲ ִפּיָ ה ‪ -‬יְ נ ֶַּקה אֶ ת הַ ַּתּנּור הֵ יטֵ ב עִ ם חָ ְמ ֵרי נִּקּוי ִמּכָ ל ְׁשי ֵָרי מַ אֲ כָ ל וְ זֵ עָ ה‬ ‫ֶׁש ִה ְצטַ ּבְ רּו ּבַ ּפִ ּנוֹת‪ .‬וְ טוֹב ֶׁשּי ְַמ ִּתין ‪ָׁ 24‬שעוֹת מֵ עֵ ת הַ ִּׁשּמּוׁש הָ ַאחֲ רוֹן ּבַ ַּתּנּור‪ ,‬וְ י ִַּס ֵ‬ ‫יקהּו ִׁשּנַיִ ם ּתוֹתָ בוֹת ‪ -‬יִ ְׁש ְטפֵ ן וִ ינ ֵַּקן הֵ יטֵ ב הֵ יטֵ ב‪ ,‬וְ טוֹב לְ עָ רוֹת ֲעלֵיהֶ ן מַ יִ ם‬ ‫לְ מֶ ֶׁשְך ָׁשעָ ה ַאחַ ת ּבְ ִמ ַּדת הַ חֹם הַ ּגְ בוֹהָ ה ּבְ יוֹתֵ ר‪ ,‬וְ ָאז ַר ַ‬ ‫ּׁשאי לֶאֱ פוֹת וְ לִ ְצלוֹת ּב ֹו ּבְ פֶ סַ ח‪ .‬קמה)‬ ‫ּומּכָ ל מָ קוֹם‪ ,‬לְ תַ בְ נִּיוֹת הָ אֲ פִ ּיָה ֹלא יוֹעִ יל הֶ כְ ֵׁשר זֶ ה‪ ,‬וְ לָכֵ ן ֹלא יִ ְׁש ַּתּמֵ ׁש ּבַ ַּתבְ נִּיוֹת ֶׁשל‬ ‫ִ‬ ‫ּומ ְׂשחֲ ֵקי הַ יְ ל ִָדים‪.‬‬ ‫צַ עֲצּועִ ים ‪ -‬יֵׁש לִ ְׁשטֹף ּולְ נַּקוֹת הֵ יטֵ ב אֶ ת ּכָ ל צַ עֲצּועֵ י ִ‬ ‫הֶ חָ מֵ ץ‪ ,‬אֶ ּלָא ּבְ תַ בְ נִּיוֹת ְמיֻחָ דוֹת לְ פֶ סַ ח א ֹו ּבְ תַ בְ נִּיוֹת חַ ד ּפַ ע ֲִמּיוֹת‪( .‬קלב)‬ ‫חַ ִּמים‪( .‬סג‪,‬‬ ‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬ ‫וַאֲ נ ְַחנּו ֹלא נֵדַ ע מַ ה ַּנע ֲֶׂשה‪ּ .‬כִ י עָ לֶ יָך עֵ ינֵינּו‪ :‬זְ כ ֹר רַ חֲ מֶ יָך ה' וַחֲ סָ דֶ יָך‪ּ .‬כִ י מֵ עו ֹלָ ם הֵ ּ ָמה‪:‬‬ ‫הַ ּ ַמלְ אָ ְך הַ ּג ֹאֵ ל א ִֹתי ִמּכָ ל רָ ע יְ בָ רֵ ְך אֶ ת הַ ּנְ עָ רִ ים‪ .‬וְ יִ ּקָ רֵ א בָ הֶ ם ְׁש ִמי וְ ֵׁשם אֲ בו ֹתַ י ַאבְ רָ הָ ם וְ יִ ְצחָ ק‪.‬‬ ‫וְ יִ דְ ּגּו לָ ר ֹב ּבְ קֶ רֶ ב הָ ָארֶ ץ‪:‬‬ ‫אֵ ין עֲרו ְֹך לְ ָך ה' אֱ לקֵ ינּו ּ ָבעו ֹלָ ם הַ ּזֶה‪ .‬וְ אֵ ין זּולָ ְתָך מַ לְ ּ ֵכנּו לְ חַ ּיֵי הָ עולָ ם הַ ּ ָבא‪ .‬אֶ פֶ ס ּבִ לְ ְּתָך ּגו ֹאֲ לֵ נּו‬ ‫לִ ימו ֹת הַ ּ ָמ ִ ׁשיחַ ‪ .‬וְ אֵ ין ּדו ֹמֶ ה ּלְ ָך מו ִֹׁשיעֵ נּו לִ ְת ִחּיַת הַ ּמֵ ִתים‪:‬‬ ‫לּוֹלתיִ ְך לֶ כְ ּתֵ ְך ַאחֲ רַ י ּבַ ִּמדְ ּבָ ר ּבְ אֶ רֶ ץ ֹלא זְ רּועָ ה‪:‬‬ ‫ָּ‬ ‫ּכ ֹה ָאמַ ר ה' זָכַ רְ ִּתי לָ ְך חֶ סֶ ד נְ עּורַ יִ ְך ַאהֲ בַ ת ּכְ‬ ‫ל‪-‬בנֶיהָ ‪ּ ,‬כִ י אֵ ינֶּנּו‪.‬‬ ‫קו ֹל ּבְ רָ מָ ה נִ ְ ׁשמָ ע נְ ִהי ּבְ כִ י תַ ְמרּורִ ים רָ חֵ ל‪ְ ,‬מבַ ּ ָכה עַ ל‪ּ-‬בָ נֶיהָ ; מֵ אֲ נָה לְ ִה ּ ָנחֵ ם עַ ּ ָ‬ ‫ּכ ֹה ָאמַ ר ה'‪ִ ,‬מנְ עִ י קו ֹלֵ ְך ִמּבֶ כִ י‪ ,‬וְ עֵ ינַיִ ְך‪ִ ,‬מּדִ ְמעָ ה‪ּ :‬כִ י יֵׁש ָׂשכָ ר לִ פְ ע ּ ָֻלתֵ ְך נְ אֻ ם ה'‪ ,‬וְ ָׁשבּו מֵ אֶ רֶ ץ אוֹיֵב‪.‬‬ ‫ֵׁש‪-‬ת ְקוָה לְ ַאחֲ רִ יתֵ ְך‪ ,‬נְ אֻ ם‪-‬ה'‪ ,‬וְ ָׁשבּו בָ נִ ים‪ ,‬לִ גְ בּולָ ם‪:‬‬ ‫וְ י ִּ‬ ‫יקים או ֹר נָעִ ים‪:‬‬ ‫ּכְ ֶשהַ ּנְ ָשמָ ה ְמ ִאירָ ה‪ ,‬גַם ָשמַ יִ ם עו ֹטֵ י עֲרָ פֶ ל ְמפִ ִ‬ ‫נֵר לְ רַ גְ לִ י דְ בָ רֶ ָך‪ ,‬וְ או ֹר‪ ,‬לִ נְ ִתיבָ ִתי‪ .‬נִ ְ ׁש ּ ַבעְ ִּתי וָאֲ קַ ּיֵמָ ה לִ ְ ׁשמ ֹר‪ִ ,‬מ ְ ׁשּפְ טֵ י ִצדְ קֶ ָך‪:‬‬ ‫ִׁש ְפכִ י כַ ּ ַמיִ ם לִ ּבֵ ְך‪ ,‬נ ֹכַ ח ּפְ נֵי ה'‪:‬‬ ‫ְּת ִפּלָ ה‪ ,‬לְ עָ נִ י כִ י ַי ֲעט ֹף וְ לִ פְ נֵי ה'‪ ,‬יִ ְׁשּפ ְֹך ִׂשיחו ֹ‪ .‬ה'‪ִׁ ,‬ש ְמעָ ה ְתפִ ּ ָל ִתי‪ ,‬וְ ַׁשוְ עָ ִתי‪ ,‬אֵ לֶ יָך תָ בו ֹא‪.‬‬ ‫ַאל ּתַ ְסּתֵ ר ּ ָפנֶיָך‪ִ ,‬מּמֶ ּנִ י ּבְ יו ֹם צַ ר לִ י‪:‬‬ ‫ְּתהֵ א הַ ָּׁשעָ ה הַ ז ֹאת ְׁשעַ ת רַ חֲ ִמים וְ עֵ ת רָ צו ֹן ִמּלְ פָ נֶיָך‪:‬‬ ‫ַאתה עִ ּ ָמדִ י‪:‬‬ ‫ּ ַגם ִּכי אֵ לֵ ְך ְּבגֵיא צַ לְ מָ וֶת ֹלא ִאירָ א רָ ע ִּכי ּ ָ‬ ‫רּוׁשלַ יִ ם עִ ירֶ ָך‪ ,‬וְ עַ ל ִצּיו ֹן ִמ ְׁשּכַ ן ּכְ בו ֹדֶ ָך‪,‬‬ ‫רַ חֶ ם נָא ה' אֱ ֹלקֵ ינּו עַ ל יִ ְׂשרָ אֵ ל עַ ּמֶ ָך‪ ,‬וְ עַ ל יְ ָ‬ ‫וְ עַ ל מַ לְ כּות ּבֵ ית ּ ָדוִ ד ְמ ִ ׁשיחֶ ָך‪ ,‬וְ עַ ל הַ ּ ַביִ ת הַ ּגָדו ֹל וְ הַ ּקָ דו ֹׁש‪:‬‬ ‫ַאחֵ ינּו ּ ָכל ּבֵ ית יִ שרָ אֵ ל‪ .‬הַ ּנְ תּונִ ים ּ ַבצָ רָ ה ּובַ ִ ׁשבְ יָה‪ .‬הָ עו ְֹמדִ ים ּבֵ ין ּ ַבּיָם ּובֵ ין ּ ַב ּ ַיּבָ ָׁשה‪ .‬הַ ּ ָמקו ֹם יְ רַ חֵ ם‬ ‫עֲלֵ יהֶ ם וְ יו ִֹציאֵ ם ִמּצָ רָ ה לִ רְ וָחָ ה‪ּ .‬ומֵ אֲ פֵ לָ ה לְ או ֹרָ ה‪ִ .‬‬ ‫ָאש ׂים לְ קַ רְ נֵי הו ֹדו ֹ‪ּ .‬ולְ נֵר ּתָ ִמיד אֶ ּקַ ח לִ י אֶ ת‬ ‫ּומ ִּׁשעְ ּבּוד לִ גְ אֻ ּ ָלה‪ .‬הַ ְׁשּתָ א ּבַ ֲעגָלָ א ּובִ זְ מַ ן קָ רִ יב‪ּ :‬בִ לְ בָ בִ י ִמ ְש ּ ָכן אֶ בְ נֶה לַ הֲ דַ ר ּכְ בו ֹדו ֹ‪ּ .‬ובַ ִּמ ְש ּ ָכן ִמזְ ּבֵ חַ ִ‬ ‫ַאקרִ יב לו ֹ אֶ ת נַפְ ִשי הַ ְּי ִחידָ ה‪:‬‬ ‫אֵ ש הָ עֲקֵ דָ ה‪ּ ,‬ולְ קָ רְ ּבָ ן ְ‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫רפאל בן‬ ‫אברהם עמירן‬ ‫אליהו ומזל‬ ‫בן מלכה‬ ‫בת פרחה דיין‬ ‫אליהו בן‬ ‫סעדה אבגי‬ ‫עישה בת‬ ‫אסתר‬ ‫אבגי‬ ‫הראל‬ ‫יעיש‬ ‫דוד דעי בן‬ ‫זויה‬ ‫עישה בת‬ ‫אסתר אבגי‬ ‫תמר ויוחנן‬ ‫אסייג‬ ‫תהא מנוחתם עדן‪ .‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫מרים בת‬ ‫ג'מילה טיירי‬ ‫לוי בן פרחה‬ ‫אלון‬ ‫שלמה בר‬ ‫סימי אלון‬ ‫שאול בן‬ ‫נעימה ואליהו‬ ‫אברהם בן‬ ‫רחל גולה‬ ‫משכן שילה |‬ ‫‪11‬‬ ‫בות ּו ָבנִ ים‬ ‫ָא ֹ‬ ‫ְל ָפ‬ ‫ּו ֵדי‬ ‫שת ַו ַ ּי ְק ֵ‬ ‫ָר ַׁ‬ ‫הל‪ְ -‬‬ ‫פ‬ ‫ק‬ ‫ַּת‬ ‫ה‬ ‫ר ָׁש‬ ‫ְמ ִצית ִס ּפ ּור ַה ּ ָפ ָ‬ ‫הציורים מתוך ”בינת המקראות”‬ ‫שבת שלום לכל הילדים!‬ ‫פרשת ויקהל‬ ‫משה רבנו מקהיל את בני ישראל‬ ‫בסוף הפרשה הקודמת למדנו שמשה רבנו עלה אל הר‬ ‫סיני בפעם השלישית וכשהוא ירד‪ ,‬קרן עור פניו‪.‬‬ ‫יום אחרי שמשה ירד מהר סיני‪ ,‬היה זה למחרת יום‬ ‫הכיפורים‪ .‬משה רבנו הקהיל את כל בני ישראל וכולם‬ ‫נאספו כדי לשמוע את דברי משה אחרי שהיה בהר‬ ‫ארבעים יום וארבעים לילה‪.‬‬ ‫קדושת השבת‬ ‫הדבר הראשון שמשה רבנו אומר לבני ישראל‪ֵׁ " :‬ש ֶׁשת‬ ‫יעי יִ ְהיֶׁה לָכֶׁ ם ק ֶֹׁדש‬ ‫י ִָמים ֵׁתעָ ֶׁשה ְמלָאכָ ה ּובַ ּיוֹם ַה ְש ִב ִ‬ ‫ַשבַ ת ַשבָ תוֹן לה'"‪.‬‬ ‫משה רבנו בישר לבני ישראל שהקב"ה סלח להם (ביום‬ ‫הכיפורים ה' אמר למשה "סלחתי כדברך") ושעליהם‬ ‫להכין את המשכן כדי שהקב"ה ישרה שכינתו בינהם‪.‬‬ ‫לפני ציווי המשכן משה רבנו אמר לבני ישראל שמלאכת‬ ‫המשכן לא דוחה את השבת‪ .‬מפסוקים אלו למדו חז"ל‬ ‫מהן המלאכות האסורות בשבת‪ .‬כיצד? מכיוון שציווי‬ ‫השבת קדם לציווי המשכן‪ ,‬חז"ל למדו שכל המלאכות‬ ‫שנעשו במשכן הן המלאכות האסורות בשבת‪ .‬וכמה‬ ‫מלאכות היו? "טל (‪ )93‬מלאכות"‪.‬‬ ‫משה מצווה את בני ישראל להביא את תרומת המשכן‬ ‫משה רבנו מצווה את בני ישראל להביא את החומרים‬ ‫ֹשת‪:‬‬ ‫שמהם הכינו את המשכן וכליו‪" :‬זָהָ ב וָכֶׁ ֶׁסף ּונְ ח ֶׁ‬ ‫ַארגָמָ ן וְ תוֹלַעַ ת ָשנִי וְ ֵׁשש וְ עִ זִ ים‪ :‬וְ ֹערֹת אֵׁ ילִ ם‬ ‫ּות ֵׁכלֶׁת וְ ְ‬ ‫ְ‬ ‫ְמאָ ָד ִמים וְ ֹערֹת ְתחָ ִשים ַועֲצֵׁ י ִש ִטים‪ :‬וְ ֶׁשמֶֶׁׁמן ל ַָמאוֹר‬ ‫ַאבנֵׁי ש ַֹהם‬ ‫ּובְ ָש ִמים לְ ֶׁשמֶׁ ן הַ ִמ ְשחָ ה וְ לִ ְקט ֶֹׁרת הַ סַ ִמים‪ :‬וְ ְ‬ ‫ֹשן"‪ ,‬בני ישראל הזדרזו והביאו‬ ‫וְ ַאבְ נֵׁי ִמל ִֻּאים לָאֵׁ פוֹד וְ ַלח ֶׁ‬ ‫את תרומתם‪ ,‬כל אחד כרצונו‪.‬‬ ‫היו נשים חכמות שטוו את צמר העיזים בעודם חיים וגם‬ ‫הן הביאו את תרומתן לה'‪.‬‬ ‫הנשיאים התנדבו בסוף כי אמרו‪" :‬בואו נחכה עד שבני‬ ‫ישראל יביאו את תרומתם ומה שהם יחסירו אנחנו‬ ‫נשלים"‪ ,‬וכשראו שבני ישראל כבר הביאו את כל מה‬ ‫שהיה צריך להביא וכמעט שלא נשאר להם מה להביא‬ ‫הם הביאו את אבני השוהם ואבני המלואים לאפוד‬ ‫ולחושן‪ .‬הנשיאים למדו לקח וכשהמשכן היה מוכן הם‬ ‫היו הראשונים שבאו והביאו קרבנות (על כך נלמד‬ ‫בעזרת ה' בפרשת נשא)‪.‬‬ ‫מינוי העוסקים במלאכה‬ ‫משה רבנו אומר לבני ישראל שהקב"ה בחר ב ְבצַ לְ אֵׁ ל בֶׁ ן‬ ‫הּודה להיות האחראי על מלאכות‬ ‫אּורי בֶׁ ן חּור לְ מַ טֵׁ ה יְ ָ‬ ‫ִ‬ ‫יס ָמְך לְ ַמ ֵׁטה ָדן ואת‬ ‫המשכן ואיתו ָאהֳ לִ יָאב בֶׁ ן אֲ ִח ָ‬ ‫שניהם הקב"ה מילא ברוח חכמה לעסוק במלאכה‪ .‬משה‬ ‫רבנו קרא לבצלאל ולאהליאב וביחד איתם הגיעו עוד‬ ‫אנשים שהקב"ה מילא אותם ברוח חכמה‪.‬‬ ‫בני ישראל המשיכו להביא עוד ועוד תרומות למשכן עד‬ ‫שאמרו למשה שהעם מרבים להביא יותר ממה שצריך‪.‬‬ ‫משה העביר קול במחנה שיפסיקו להביא עוד תרומות‬ ‫והעם נמנע מלהביא‪.‬‬ ‫עשיית המשכן וכליו‬ ‫בפרשיות תרומה ותצווה למדנו שהקב"ה ציווה את‬ ‫משה על עשיית המשכן וכליו‪ .‬בפרשיות ויקהל ופקודי‪,‬‬ ‫התורה מספרת לנו על עשיית המשכן וכליו כאשר ציווה‬ ‫ה' את משה‪.‬‬ ‫המשכן‬ ‫ארון הברית‬ ‫השולחן‬ ‫מכיוון שכבר ביארנו את מעשה המשכן‪ ,‬נחזור על‬ ‫הדברים בעזרת ציורים‪.‬‬ ‫יריעות המשכן‬ ‫אלו הם שלושת הכיסויים שכיסו את המשכן‬ ‫בניית המשכן‬ ‫בפרשיות תרומה ותצווה למדנו על הציווי לעשיית‬ ‫המשכן וכליו ובגדי הכוהנים‪ .‬בפרשתנו מסופר על עשיית‬ ‫המשכן וכליו‪.‬‬ ‫אֲ בָ ְרכָ ה אֶ ת יְ ָי ְּבכָ ל עֵ ת ּ ָת ִמיד ְּת ִה ּ ָלתו ֹ‬ ‫ֹלהים‬ ‫ְּבפִ י סו ֹף ּ ָדבָ ר הַ ּכ ֹל נִ ְ ׁשמָ ע אֶ ת הָ אֱ ִ‬ ‫יְ רָ א וְ אֶ ת ִמ ְצו ֹתָ יו ְ ׁשמו ֹר ִּכי זֶה ּ ָכל‬ ‫הָ ָאדָ ם ְּת ִה ּ ַלת יְ ָי יְ דַ ּ ֶבר ִּפי וִ יבָ רֵ ְך ּ ָכל‬ ‫ּ ָב ָש ׂר ֵ ׁשם קָ ְדׁשו ֹ לְ עו ֹלָ ם וָעֶ ד וַאֲ נ ְַחנּו‬ ‫נְ בָ רֵ ְך יָּה מֵ עַ ּ ָתה וְ עַ ד‪-‬עו ֹלָ ם הַ לְ לּויָּה‬ ‫וַיְ דַ ּ ֵבר אֵ לַ י זֶה הַ שֻּ ׁ לְ חָ ן אֲ ֶ ׁשר לִ פְ נֵי יְ יָ‪.‬‬ ‫אם מברכים בזימון המברך אומר‪:‬‬ ‫יׁשא‪:‬‬ ‫הַ ב לָ ן וְ נִ בְ ִריְך לְ מַ לְ ּכָ א ִעּלָ ָאה קַ ִּד ָ‬ ‫המסובים עונים‪ָׁ :‬שמַ יִ ם‪:‬‬ ‫המברך אומר‪ִּ :‬ב ְרׁשּות מַ לְ ּכָ א ִעּלָ ָאה‬ ‫ּוב ְרׁשּות ַׁשּבָ ת‬ ‫יׁשא‪( ,‬בשבת ‪ִ -‬‬ ‫קַ ִּד ָ‬ ‫ּוב ְרׁשּות מו ֹרַ י וְ רַ ּבו ֹתַ י‬ ‫מַ לְ ְּכתָ א) ִ‬ ‫ׁשּותכֶ ם נְ בָ רֵ ך (בעשרה‪ :‬אֱ ֹלהֵ ינּו)‬ ‫ּוב ְר ְ‬ ‫ִ‬ ‫ֶׁשָאכַ לְ נּו ִמ ֶּׁשלו ֹ‪:‬‬ ‫המסובים עונים‪ּ :‬בָ רּוְך (בעשרה‪:‬‬ ‫ּובטּובו ֹ‬ ‫אֱ ֹלהֵ ינּו) ֶׁשָאכַ לְ נּו ִמ ֶּׁשלו ֹ ְ‬ ‫חָ יִ ינּו‪:‬‬ ‫המזמן‪ָ ּ :‬ברּוְך (אֱ ֹלהֵ ינּו) ֶ ׁשָאכַ לְ נּו‬ ‫ּובטּובו ֹ הַ ּ ָגדו ֹל ּ ָת ִמיד חָ יִ ינּו‪.‬‬ ‫ִמ ּ ֶ ׁשּלו ֹ ְ‬ ‫ַאתה יְ ָי אֱ ֹלהֵ ינּו‬ ‫ָּ‬ ‫ּ ָברּוְך‬ ‫מֶ לֶ ְך הָ עו ֹלָ ם הָ אֵ ל הַ ּ ָזן‬ ‫או ֹתָ נּו וְ אֶ ת הָ עו ֹלָ ם ֻּכּלו ֹ‬ ‫ְּבטּובו ֹ ְּבחֵ ן ְּבחֶ סֶ ד ְּברֶ וַח‬ ‫ּוברַ חֲ ִמים רַ ִּבים נ ֹתֵ ן‬ ‫ְ‬ ‫ּובְ‬ ‫ל‪-‬ב ָש ׂר ִּכי לְ עו ֹלָ ם‬ ‫לֶ חֶ ם לְ כָ ּ ָ‬ ‫ּובטּובו ֹ הַ ּ ָגדו ֹל‬ ‫ְ‬ ‫חַ ְסּדו ֹ‬ ‫ּ ָת ִמיד ֹלא חָ סַ ר לָ נּו וְ ַאל‬ ‫י ְֶחסַ ר לָ נּו מָ זו ֹן ּ ָת ִמיד‬ ‫לְ עו ֹלָ ם וָעֶ ד ִּכי הּוא אֵ ל‬ ‫ּומפַ ְרנֵס לַ ּכ ֹל וְ ֻׁשלְ חָ נו ֹ‬ ‫זָן ְ‬ ‫עָ רּוְך לַ ּכ ֹל וְ ִה ְת ִקין ִמ ְחיָה‬ ‫ְּב ִרּיו ֹתָ יו‬ ‫ּומָ זו ֹן לְ כָ ל‬ ‫ּובר ֹב‬ ‫אֲ ֶ ׁשר ּ ָברָ א ְברַ חֲ מָ יו ְ‬ ‫חֲ סָ דָ יו ּ ָכָאמּור ּפו ֹתֵ חַ‬ ‫אֶ ת‪-‬יָדֶ ָך ּומַ ְש ִּׂביעַ לְ כָ ל‪-‬חַ י‬ ‫ַאתה יְ ָי הַ ּ ָזן‬ ‫רָ צו ֹן‪ָ ּ ,‬ברּוְך ּ ָ‬ ‫אֶ ת הַ ּכ ֹל‪.‬‬ ‫נו ֹדֶ ה ְּלָך יְ ָי אֱ ֹלהֵ ינּו עַ ל‬ ‫ֶ ׁש ִהנְ חַ לְ ּ ָת לַ אֲ בו ֹתֵ ינּו אֶ רֶ ץ‬ ‫ּורחָ בָ ה ְּב ִרית‬ ‫חֶ ְמ ּ ָדה טו ֹבָ ה ְ‬ ‫וְ תו ֹרָ ה חַ ִּיים ּומָ זו ֹן עַ ל‬ ‫ֶ ׁשהו ֹצֵ אתָ נּו מֵ אֶ רֶ ץ ִמ ְצרַ יִ ם‬ ‫ּופְ ִדיתָ נּו ִמ ּ ֵבית עֲבָ ִדים וְ עַ ל‬ ‫יתָך ֶ ׁשחָ תַ ְמ ּ ָת ִּב ְב ָש ׂרֵ נּו וְ עַ ל‬ ‫ְּב ִר ְ‬ ‫ּתו ֹרָ ְתָך ֶ ׁש ִּל ּ ַמ ְד ּ ָתנּו וְ עַ ל חֻ ּ ֵקי‬ ‫ְרצוֹנְָך ֶ ׁשהו ֹדַ עְ ּ ָתנּו וְ עַ ל חַ ִּיים‬ ‫ּומפַ ְרנֵס‬ ‫ְ‬ ‫ַאתה זָן‬ ‫ּומָ זו ֹן ָ ׁש ּ ָ‬ ‫או ֹתָ נּו‪.‬‬ ‫וְ עַ ל הַ ּכ ֹל יְ ָי אֱ ֹלהֵ ינּו אֲ נ ְַחנּו‬ ‫ּומבָ ְרְר ִכים אֶ ת ְ ׁשמָ ְך‬ ‫מו ִֹדים לָ ְך ְ‬ ‫ּ ָכָאמּור וְ ָאכַ לְ ּ ָת וְ ָש ׂבָ עְ ּ ָת ּובֵ רַ ְכ ּ ָת‬ ‫אֶ ת יְ ָי אֱ ֹלהֶ יָך עַ ל‪-‬הָ ָארֶ ץ הַ ּט ֹבָ ה‬ ‫ַאתה יְ ָי עַ ל‬ ‫אֲ ֶ ׁשר נָתַ ן‪-‬לָ ְך ּ ָברּוְך ּ ָ‬ ‫הָ ָארֶ ץ וְ עַ ל הַ ּ ָמזו ֹן‪.‬‬ ‫רַ חֵ ם יְ ָי אֱ ֹלהֵ ינּו עָ לֵ ינּו וְ עַ ל‬ ‫רּושלַ יִ ם‬ ‫יִ ְש ׂרָ אֵ ל עַ ּ ָמְך וְ עַ ל יְ ָ ׁ‬ ‫עִ ירָ ְך וְ עַ ל הַ ר ִצּיו ֹן ִמ ְ ׁש ּ ַכן‬ ‫ְּכבו ֹדָ ְך וְ עַ ל הֵ יכָ לָ ְך וְ עַ ל‬ ‫ְמעוֹנְָך וְ עַ ל ְּד ִבירָ ְך וְ עַ ל הַ ּ ַביִ ת‬ ‫הַ ּ ָגדו ֹל וְ הַ ּ ָקדו ֹׁש ֶ ׁש ִּנ ְקרָ א‬ ‫ָאבינּו ְרעֵ נּו זּונֵנּו‬ ‫ִ ׁש ְמָך עָ לָ יו ִ‬ ‫ּ ַפ ְרנְ סֵ נּו ּ ַכלְ ְּכלֵ נּו הַ ְרוִ יחֵ נּו‬ ‫הַ רְ וַח לָ נּו ְמהֵ רָ ה ִמ ּ ָכל‪-‬‬ ‫צָ רו ֹתֵ ינּו וְ נָא ַאל ּ ַת ְצ ִריכֵ נּו‬ ‫יְ ָי אֱ ֹלהֵ ינּו לִ ידֵ י מַ ְּתנו ֹת ּ ָב ָש ׂר‬ ‫וָדָ ם וְ ֹלא לִ ידֵ י הַ לְ וָָאתָ ם‬ ‫אֶ ּ ָלא לְ י ְָדָך הַ ְּמלֵ ָאה וְ הָ ְרחָ בָ ה‬ ‫ֲשירָ ה וְ הַ ְּפתּוחָ ה יְ ִהי רָ צו ֹן‬ ‫הָ ע ִ ׁ‬ ‫ֶ ׁשֹלּ א נֵבו ֹׁש ּ ָבעו ֹלָ ם הַ ּ ֶזה וְ ֹלא‬ ‫נִ ּ ָכלֵ ם לְ עו ֹלָ ם הַ ּ ָבא ּומַ לְ כּות‬ ‫ּ ֵבית ּ ָדוִ ד ְמ ִ ׁשיחָ ְך ּ ַתחֲ זִ ירֶ ּ ָנה‬ ‫לִ ְמקו ֹמָ ּה ִּב ְמהֵ רָ ה ְביָמֵ ינּו‪.‬‬ ‫בשבת קודש‪ְ :‬רצֵ ה וְ הַ חֲ לִ יצֵ נּו יְ ָי אֱ ֹלהֵ ינּו ְּב ִמ ְצו ֹתֶ יָך‬ ‫ּוב ִמ ְצוַת יו ֹם הַ ְּ ׁשבִ יעִ י הַ ַ ׁש ּ ָבת הַ ּ ָגדו ֹל וְ הַ קָ דו ֹׂש הַ ּ ֶזה‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫ִּכי יו ֹם ּ ָגדו ֹל וְ קָ דו ֹׁש הּוא ִמ ְּלפָ נֶיָך נִ ְ ׁשּבו ֹת ּבו ֹ וְ נָנּוחַ ּבו ֹ‬ ‫וְ נִ ְתעַ ּ ֵנג ּבו ֹ ְּכ ִמ ְצוַת חֻ ּ ֵקי רְ צוֹנְָך וְ ַאל ְּת ִהי צָ רָ ה וְ יָגו ֹן ְּביו ֹם‬ ‫ַאתה‬ ‫ְמנּוחָ תֵ נּו וְ הַ ְראֵ נּו בְ נֶחָ מַ ת ִצּיו ֹן ִּב ְמהֵ רָ ה בְ יָמֵ ינּו ִּכי ּ ָ‬ ‫יתָך‬ ‫הּוא ּ ַבעַ ל הַ ּ ֶנחָ מו ֹת וְ גַם ֶ ׁשָאכַ לְ נּו וְ ָ ׁש ִתינּו חָ רְ ּ ַבן ּ ֵב ְ‬ ‫הַ ּ ָגדו ֹל וְ הַ ּ ָקדו ֹׁש ֹלא ָ ׁשכַ ְחנּו ַאל ִּת ְ ׁש ּ ָכחֵ נּו לָ נֶצַ ח וְ ַאל‬ ‫ָאתה‪.‬‬ ‫ִּתזְ נָחֵ נּו לָ עַ ד ִּכי אֵ ל מֶ לֶ ְך ּ ָגדו ֹל וְ קָ דו ֹׁש ּ ָ‬ ‫בראש חודש‪ :‬אֱ ֹלהֵ ינּו וֵאֹלהֵ י אֲ בו ֹתֵ ינּו‪ַ ,‬יעֲלֶ ה וְ ָיב ֹא י ִַּגיעַ‬ ‫יֵרָ אֶ ה וְ יֵרָ צֶ ה יִ ּ ָ ׁשמַ ע יִ ּ ָפקֵ ד וְ יִ ּ ָזכֵ ר זִ כְ רוֹנֵנּו וְ זִ כְ רו ֹן אֲ בו ֹתֵ ינּו‪,‬‬ ‫רּושלַ יִ ם עִ ירָ ְך‪ ,‬וְ זִ כְ רו ֹן מָ ִ ׁשיחַ ּ ֶבן ּ ָדוִ ד עַ ְב ּ ָדְך‪,‬‬ ‫זִ ְכרו ֹן יְ ָ ׁ‬ ‫וְ זִ ְכרו ֹן ּ ָכל‪-‬עַ ְּמָך ּ ֵבית יִ ְש ׂרָ אֵ ל לְ פָ נֶיָך‪ ,‬לִ פְ לֵ טָ ה לְ טו ֹבָ ה לְ חֵ ן‬ ‫לְ חֶ סֶ ד ּולְ רַ חֲ ִמים לְ חַ ִּיים טו ֹבִ ים ּולְ ָ ׁשלו ֹם ְּביו ֹם‪ :‬ר ֹאׁש‬ ‫ח ֹדֶ ׁש הַ ּזֶה‪ :‬לְ רַ חֵ ם ּבו ֹ עָ לֵ ינּו ּולְ הו ִֹׁשיעֵ נּו‪ .‬זָכְ רֵ נּו יְ ָי אֱ ֹלהֵ ינּו‬ ‫ּופ ְקדֵ נּו בו ֹ לִ בְ רָ כָ ה‪ ,‬וְ הו ִ ֹׁשיעֵ נּו בו ֹ לְ חַ ִּיים‬ ‫ּבו ֹ לְ טו ֹבָ ה‪ָ ּ ,‬‬ ‫טו ִֹבים‪ִּ ,‬ב ְדבַ ר יְ ׁשּועָ ה וְ רַ חֲ ִמים; חּוס וְ חָ ּ ֵננּו‪ ,‬וַחֲ מ ֹל וְ רַ חֵ ם‬ ‫עָ לֵ ינּו‪ ,‬וְ הו ִ ֹׁשיעֵ נּו ִּכי אֵ לֶ יָך עֵ ינֵינּו‪ִּ ,‬כי אֵ ל מֶ לֶ ְך חַ ּנּון וְ רַ חּום‬ ‫ָאתה‪.‬‬ ‫ָּ‬ ‫ַאתה יְ ָי‬ ‫רּושלַ יִ ם עִ ירָ ְך ִּב ְמהֵ רָ ה בְ יָמֵ ינּו ּ ָברּוְך ּ ָ‬ ‫וְ ִתבְ נֶה יְ ָ ׁ‬ ‫רּושלָ יִ ם (בלחש ָאמֵ ן)‬ ‫ּבוֹנֵה יְ ָ ׁ‬ ‫ִּּב ְר ַּכת‬ ‫המנורה‬ ‫כתונת תשבץ‬ ‫חושן‬ ‫מכנסיים‬ ‫ציץ‬ ‫הכיור‬ ‫אפוד‬ ‫מעיל תכלת‬ ‫כלי המנורה‬ ‫פרשת פקודי‬ ‫מזבח הזהב‪-‬הקטורת (הפנימי)‬ ‫בגדי כהונה‬ ‫אחרי שסיימו להכין את המשכן וכליו ואת בגדי‬ ‫הכהונה‪ ,‬הביאום אל משה כדי שיקים ויעמיד את‬ ‫המשכן על תילו‪.‬‬ ‫הקב"ה עשה נס שמשה רבנו הקים את המשכן לבדו‬ ‫ובגלל שחלקי המשכן היו כבדים הם הוקמו מאליהם‬ ‫בידיו הנאמנות של משה רבנו‪.‬‬ ‫מזבח הנחושת‪-‬העולה (החיצוני)‬ ‫אבנט‬ ‫מצנפת ומגבעת‬ ‫הקב"ה אומר למשה שב‪-‬א' בניסן עליו להקים את‬ ‫המשכן ולסדר את הכלים כל אחד במקומו‪.‬‬ ‫משה רבנו גם ילביש את הכוהנים בבגדיהם המיוחדים‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬ב‪-‬א' בניסן‪ ,‬בשנה השניה לצאת בני ישראל‬ ‫ממצרים‪ ,‬משה הקים את המשכן והקטיר את קטורת‬ ‫הסמים‪.‬‬ ‫משה הקים את המשכן כבר שבעה ימים לפני א' בניסן‬ ‫ובכל יום היה מפרקו ומקימו מחדש‪.‬‬ ‫כשסיים משה את הקמת המשכן ב‪-‬א' בניסן והקריב את‬ ‫הקורבנות ביחד עם אהרן הכהן‪ ,‬כבוד ה' ירד על המשכן‬ ‫בענן‪ .‬כשהענן היה על המשכן אסור היה לאף אחד‬ ‫להיכנס‪ ,‬אפילו לא למשה רבנו‪ .‬כשהקב"ה רצה לרמוז‬ ‫לבני ישראל שהגיע הזמן להמשיך במסעיהם במדבר‪,‬‬ ‫עלה הענן ובזמן חנייתם ירד הענן בחזרה ובלילה היה‬ ‫עמוד האש על המשכן וכך ראו בני ישראל את השראת‬ ‫השכינה על המשכן במשך שנות נדודיהם במדבר‪.‬‬ ‫למצוא שאלות חזרה בעמוד ‪.15‬‬ ‫ניתן‬ ‫אם שכח לומר רצה והחליצנו בסעודות שבת‪,‬‬ ‫אם נזכר כאן‪ ,‬קודם שאמר "ברוך" מברכת הטוב‬ ‫והמטיב אומר נוסח זה‪:‬‬ ‫ַאתה יְ יָ‪ ,‬אֱ ֹלהֵ ינּו מֶ לֶ ְך הָ עו ֹלָ ם‪ׁ ֶ ,‬ש ּ ָנתַ ן ַ ׁש ּ ָבתו ֹת‬ ‫ּ ָברּוְך ּ ָ‬ ‫לִ ְמנּוחָ ה לְ עַ ּמו ֹ יִ ְש ׂרָ אֵ ל ְּבַאהֲ בָ ה לְ או ֹת וְ לִ ְב ִרית‪ָ ּ .‬ברּוְך‬ ‫ַאתה יְ יָ‪ְ ,‬מקַ ּ ֵדׁש הַ ּ ַ ׁש ּ ָבת‪.‬‬ ‫ָּ‬ ‫אם נזכר אחרי שאמר "ברוך" – בסעודה ראשונה‬ ‫ושניה חוזר לראש ברה"ז‪ ,‬ואפי' אם מסופק אם‬ ‫אמר "רצה"‪.‬‬ ‫ובסעודה שלישית‪ ,‬אפילו אם בוודאי שכח אינו‬ ‫חוזר‪ ,‬וימשיך בברכת הטוב והמטיב שהתחיל בה‪.‬‬ ‫הָ רַ חֲ מָ ן הּוא יִ ְ ׁש ּ ַת ּ ַבח עַ ל ִּכ ּ ֵסא ְכבו ֹדו ֹ‪ .‬הָ רַ חֲ מָ ן הּוא יִ ְ ׁש ּ ַת ּ ַבח‬ ‫ּ ַב ּ ָ ׁשמַ יִ ם ּובָ ָארֶ ץ‪ .‬הָ רַ חֲ מָ ן הּוא יִ ְ ׁש ּ ַת ּ ַבח ּ ָבנּו לְ דו ֹר ּדו ִֹרים‪ .‬הָ רַ חֲ מָ ן‬ ‫הּוא קֶ רֶ ן לְ עַ ּמו ֹ י ִָרים‪ .‬הָ רַ חֲ מָ ן הּוא יִ ְת ּ ָפַאר ּ ָבנּו לְ נֵצַ ח נְ צָ ִחים‪.‬‬ ‫הָ רַ חֲ מָ ן הּוא יְ פַ ְרנְ סֵ נּו ְּבכָ בו ֹד וְ ֹלא ְב ִבּזּוי‪ְּ ,‬בהֶ ּ ֵתר וְ ֹלא ְב ִאּסּור‪,‬‬ ‫ְּבנַחַ ת וְ ֹלא ְבצָ עַ ר‪ .‬הָ רַ חֲ מָ ן הּוא יִ ּ ֵתן ָ ׁשלו ֹם ּ ֵבינֵינּו‪ .‬הָ רַ חֲ מָ ן‬ ‫הּוא יִ ְ ׁשלַ ח ְּברָ כָ ה ְרוָחָ ה וְ הַ ְצלָ חָ ה ְּבכָ ל מַ ע ֲֵש ׂה יָדֵ ינּו‪ .‬הָ רַ חֲ מָ ן‬ ‫הּוא י ְַצלִ יחַ אֶ ת ְּדרָ כֵ ינּו‪ .‬הָ רַ חֲ מָ ן הּוא יִ ְ ׁש ּב ֹר ע ֹל ּ ָגלּות ְמהֵ רָ ה‬ ‫ַארצֵ נּו‪.‬‬ ‫מֵ עַ ל צַ ּ ָוארֵ נּו‪ .‬הָ רַ חֲ מָ ן הּוא יו ֹלִ יכֵ נּו ְמהֵ רָ ה קו ְֹמ ִמּיּות ְּב ְ‬ ‫ּורפּוַאת‬ ‫הָ רַ חֲ מָ ן הּוא יִ ְר ּ ָפאֵ נּו ְרפּוָאה ְ ׁשלֵ מָ ה ְרפּוַאת הַ ּנֶפֶ ׁש ְ‬ ‫הַ ּגּוף‪ :‬הָ רַ חֲ מָ ן הּוא יִ פְ ּ ַתח לָ נּו אֶ ת יָדו ֹ הָ ְרחָ בָ ה‪ .‬הָ רַ חֲ מָ ן הּוא‬ ‫יְ בָ רֵ ְך ּ ָכל אֶ חָ ד וְ אֶ חָ ד ִמ ּ ֶמּנּו ִּב ְ ׁשמו ֹ הַ ּ ָגדו ֹל‪ְּ ,‬כמו ֹ ֶ ׁש ִּנ ְת ּ ָב ְרכּו‬ ‫ַאברָ הָ ם יִ ְצחָ ק וְ ַי ֲעק ֹב‪ַ ּ ,‬ב ּכ ֹל ִמ ּכ ֹל ּכ ֹל‪ֵ ּ ,‬כן יְ בָ רֵ ְך או ֹתָ נּו‬ ‫אֲ בו ֹתֵ ינּו‪ְ ,‬‬ ‫יַחַ ד ְּברָ כָ ה ְ ׁשלֵ מָ ה וְ כֵ ן יְ ִהי רָ צו ֹן וְ נ ֹאמַ ר ָאמֵ ן‪.‬‬ ‫ַאתה יְ ָי אֱ ֹלהֵ ינּו מֶ לֶ ְך הָ עו ֹלָ ם‪ ,‬לָ עַ ד הָ אֵ ל‬ ‫ּ ָברּוְך ּ ָ‬ ‫ַאדירֵ נּו‪ּ ,‬בו ְֹראֵ נּו‪ּ ,‬גו ֹאֲ לֵ נּו‪ְ ,‬קדו ֵ ֹׁשנּו‬ ‫ָאבִ ינּו‪ ,‬מַ לְ ּ ֵכנּו‪ִּ ,‬‬ ‫ְקדו ֹׁש ַי ֲעק ֹב‪ ,‬רו ֹעֵ נּו רו ֹעֵ ה יִ ְש ׂרָ אֵ ל‪ ,‬הַ ּ ֶמלֶ ְך הַ ּטו ֹב‬ ‫יטיב לָ נּו‪,‬‬ ‫וְ הַ ּ ֵמ ִטיב לַ ּכל‪ׁ ֶ ,‬ש ְּבכָ ל יו ֹם וָיו ֹם הּוא הֵ ִ‬ ‫ֵיטיב לָ נּו‪ ,‬הּוא גְ מָ לָ נּו‬ ‫יטיב לָ נּו‪ ,‬הּוא י ִ‬ ‫הּוא מֵ ִ‬ ‫הּוא גו ְֹמלֵ נּו הּוא יִ גְ ְמלֵ נּו לָ עַ ד‪ ,‬חֵ ן וָחֶ סֶ ד וְ רַ חֲ ִמים‬ ‫וְ רֵ יוַח וְ הַ ּ ָצלָ ה וְ כָ ל‪-‬טו ֹב‪.‬‬ ‫ּומנּוחָ ה לְ חַ ּ ֵיי‬ ‫בשבת‪ :‬הַ רָ חֲ מָ ן הּוא יַנְ ִחילֵ נּו עו ֹלָ ם ֶ ׁש ֻּכלו ֹ ַ ׁש ּ ָבת ְ‬ ‫הָ עו ֹלָ ִמים‪.‬‬ ‫בראש חודש‪ :‬הַ רָ חֲ מָ ן הּוא יְ חַ ּ ֵדׁש עָ לֵ ינּו אֶ ת הָ ח ֹדֶ ׁש הַ ּ ֶזה‬ ‫לְ טו ֹבָ ה וְ לִ ְברָ כָ ה‪.‬‬ ‫הָ רַ חֲ מָ ן הּוא יִ ּ ַטע ּתו ֹרָ תו ֹ וְ ַאהֲ בָ תו ֹ ְּבלִ ּ ֵבנּו וְ ִת ְהיֶה יִ ְרָאתו ֹ עַ ל‬ ‫ּ ָפנֵינּו לְ ִבִבלְ ִּתי נֶחֱ טָ א‪ ,‬וְ יִ ְהיּו כָ ל מַ ע ֲֵש ׂינּו לְ ֵ ׁשם ָ ׁשמָ יִ ם‪.‬‬ ‫אם שכח לומר "יעלה ויבוא" בר"ח‪ ,‬ונזכר קודם‬ ‫שהתחיל הטוב והמטיב‪ ,‬אומר‪:‬‬ ‫אשי חֳ דָ ִ ׁשים לְ עַ ּמו ֹ יִ ְש ׂרָ אֵ ל לְ זִ ּ ָכרו ֹן‪.‬‬ ‫ּ ָברּוְך ֶ ׁש ּ ָנתַ ן רָ ֵ ׁ‬ ‫ואם התחיל הטוב והמטיב‪ ,‬אינו חוזר‪.‬‬ ‫הָ רַ חֲ מָ ן הּוא יִ פְ ר ֹׂש עָ לֵ ינּו סֻ ּ ַכת ְ ׁשלו ֹמו ֹ‪.‬‬ ‫ַה ָּמ ֹזון‬ ‫ברכת האורח‪ :‬הָ רַ חֲ מָ ן הּוא יְ בָ רֵ ְך‬ ‫אֶ ת הַ שֻּ ׁ לְ חָ ן הַ ּ ֶזה ֶ ׁשָאכַ לְ נּו עָ לָ יו‪,‬‬ ‫וִ יסַ ּ ֵדר ּבו ֹ ּ ָכל מַ עֲדַ ּ ֵני עו ֹלָ ם‪ ,‬וְ יִ ְהיֶה‬ ‫ָאבינּו (עָ לָ יו‬ ‫ַאברָ הָ ם ִ‬ ‫ְכ ֻׁשלְ חָ נו ֹ ֶ ׁשל ְ‬ ‫הַ ּ ָ ׁשלו ֹם)‪ָ ּ .‬כל רָ עֵ ב ִמ ּ ֶמּנּו י ֹאכַ ל‪,‬‬ ‫וְ כָ ל צָ מֵ א ִמ ּ ֶמּנּו יִ ְ ׁש ּ ֶתה‪ ,‬וְ ַאל‬ ‫י ְֶחסַ ר ִמ ּ ֶמּנּו ּ ָכל טו ֹב לָ עַ ד ּולְ עו ֹלְ מֵ י‬ ‫עו ֹלָ ִמים‪ָ ,‬אמֵ ן‪.‬‬ ‫הָ רַ חֲ מָ ן הּוא יְ בָ רֵ ְך אֶ ת ּ ַבעַ ל הַ ּ ַביִ ת‬ ‫הַ ּ ֶזה ּובַ עַ ל הַ ְּסע ּ ָֻדה הַ ֹּזאת‪ ,‬הּוא‬ ‫ּובָ נָיו וְ ִא ְ ׁשּתו ֹ וְ כָ ל אֲ ֶ ׁשר לו ֹ‪ְּ ,‬בבָ נִ ים‬ ‫ֶ ׁש ִּי ְחיּו ּובִ נְ כָ ִסים ֶ ׁש ִּי ְרּבּו‪ָ ּ .‬ברֵ ְך יְ ָי‬ ‫חֵ ילו ֹ ּופ ֹעַ ל יָדָ יו ִּת ְרצֶ ה‪ ,‬וְ יִ ְהיּו‬ ‫ּוקרו ִֹבים‬ ‫נְ כָ סָ יו ּונְ כָ סֵ ינּו מֻ ְצלָ ִחים ְ‬ ‫לָ עִ יר‪ ,‬וְ ַאל יִ זְ ּ ַד ּ ֵקק לְ פָ נָיו וְ ֹלא‬ ‫לְ פָ נֵינּו ׁשּום ְּדבַ ר חֵ ְטא וְ ִה ְרהּור‬ ‫עָ ו ֹן‪ָ ,‬ש ׂׂש וְ ָש ׂמֵ חַ ּ ָכל הַ ּ ָי ִמים ְּבע ֶ ֹׁשר‬ ‫וְ כָ בו ֹד מֵ עַ ּ ָתה וְ עַ ד עו ֹלָ ם‪ֹ ,‬לא יֵבו ֹׁש‬ ‫ּ ָבעו ֹלָ ם הַ ּ ֶזה וְ ֹלא יִ ּ ָכלֵ ם לָ עו ֹלָ ם‬ ‫הַ ּ ָבא‪ָ ,‬אמֵ ן ּ ֵכן יְ ִהי רָ צו ֹן‪.‬‬ ‫הָ רַ חֲ מָ ן הּוא יְ חַ ּ ֵיינּו וִ יז ּ ֵַכנּו וִ יקָ ְרבֵ נּו‬ ‫לִ ימו ֹת הַ ּ ָמ ִ ׁשיחַ ּולְ בִ נְ יַן ּ ֵבית הַ ִּמ ְק ּ ָדׁש‬ ‫(מגְ ּדו ֹל)‬ ‫ּולְ חַ ּ ֵיי הָ עו ֹלָ ם הַ ּ ָבא‪ .‬מַ גְ ִּדיל ִ‬ ‫יְ ׁשּועו ֹת מַ לְ ּכו ֹ וְ ע ֶֹש ׂה חֶ סֶ ד לִ ְמ ִ ׁשיחו ֹ‬ ‫לְ דָ וִ ד ּולְ זַרְ עו ֹ עַ ד עו ֹלָ ם‪ְּ .‬כפִ ירִ ים רָ ׁשּו‬ ‫וְ רָ עֵ בּו וְ ד ֹרְ ֵ ׁשי יְ ָי ֹלא י ְַח ְסרּו כָ ל טו ֹב‪.‬‬ ‫יתי צַ ִּדיק‬ ‫יתי ּ ַגם זָקַ נְ ִּתי וְ ֹלא רָ ִא ִ‬ ‫נַעַ ר הָ יִ ִ‬ ‫ֶנ ֱעזָב וְ זַרְ עו ֹ ְמבַ ּ ֶקׁש לָ חֶ ם‪ָ ּ .‬כל הַ ּיו ֹם חוֹנֵן‬ ‫ּומַ לְ וֶה וְ זַרְ עו ֹ לִ בְ רָ כָ ה‪ .‬מַ ה ּ ֶ ׁשָאכַ לְ נּו‬ ‫יִ ְהיֶה לְ ָש ׂבְ עָ ה‪ּ ,‬ומַ ה ּ ֶ ׁש ּ ָ ׁש ִתינּו יִ ְהיֶה‬ ‫לִ רְ פּוָאה‪ּ ,‬ומַ ה ּ ֶ ׁשהו ֹתַ רְְרנּו יִ ְהיֶה לִ ְברָ כָ ה‪,‬‬ ‫ְּכדִ כְ ִתיב‪ :‬ו ִַּי ּ ֵתן לִ פְ נֵיהֶ ם ַו ֹּיאכְ לּו וַּיו ִֹתרּו‬ ‫ַאתם ַׂל ׂיְ ָי ע ֵֹש ׂה‬ ‫ֶּ‬ ‫ִּכדְ בַ ר יְ יָ‪ְּ .‬ברּוכִ ים‬ ‫ָ ׁשמַ יִ ם וָָארֶ ץ‪ָ ּ .‬ברּוְך הַ ּ ֶגבֶ ר אֲ ֶ ׁשר יִ ְבטַ ח‬ ‫ּ ַביְ ָי וְ הָ יָה יְ ָי ִמבְ טַ חו ֹ‪ .‬יְ ָי ע ֹז לְ עַ ּמו ֹ יִ ּ ֵתן יְ ָי‬ ‫יְ בָ רֵ ְך אֶ ת עַ ּמו ֹ בַ ּ ָ ׁשלו ֹם‪.‬‬ ‫עו ֶֹש ׂה ָ ׁשלו ֹם ִּב ְמרו ֹמָ יו הּוא בְ רַ חֲ מָ יו‬ ‫ֲש ׂה ָ ׁשלו ֹם עָ לֵ ינּו וְ עַ ל ּ ָכל עַ ּמו ֹ יִ ְש ׂרָ אֵ ל‬ ‫ַיע ֶ‬ ‫וְ ִא ְמרּו ָאמֵ ן‪.‬‬ ‫עון ִלי ָל ִדים‬ ‫ׁ ַש ֲע ׁ ֻש ֹ‬ ‫הגדי והזאב‬ ‫ּת ֹו ָר ְת ָך‬ ‫בו ְך‬ ‫ָמ ֹ‬ ‫ימה‬ ‫צ ָל ִלית ַה ּ ַמ ְת ִא ָ‬ ‫ְמ ָצא ֶאת ַה ְ ּ‬ ‫הקומיקס באדיבות “מרווה למצא” השבועון לבית היהודי‬ ‫ִּת ְפ ֹז ֶר ת ַה ָּפ ָר ׁ ָש ה‬ ‫מסקנה‪ :‬לעולם אל תהססו בכל‬ ‫חשש או ספק‪ ,‬הוכחה נוספת בקשו‪.‬‬ ‫‘מ ְׁש ָּכן‬ ‫ַח ְּפׂשּו ֶאת ‪ְּ 4‬בנֵי ִּמ ְׁש ָּפ ָחת ִ‬ ‫יליֹון‪.‬‬ ‫הג ָ‬ ‫ּמּודי ִ‬ ‫ִׁשיֹלּה’ ְּב ָכל ַע ֵ‬ ‫“ וַ יְהִ י‪ַּ ,‬כ ֲא ׁ ֶשר ָקרַ ב אֶ ל‪-‬הַ ַּמ ֲחנֶ ה‪ ,‬וַ ּי ְַרא אֶ ת‪-‬הָ ֵעגֶ ל‪ּ ַ ,‬י ִַחר‪-‬אַ ף מֹ ֶׁשה‪,‬‬ ‫‪ #‬הציווי להקמת‬ ‫המשכן (מ’‪ ,‬א’‪-‬ט”ז)‬ ‫‪ #‬משה מקים את המשכן‬ ‫(מ’‪ ,‬י”ז‪-‬ל”ג)‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ז‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ט‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ג‬ ‫ח‬ ‫צ‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ק‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫נ‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫נ‬ ‫ח‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ק‬ ‫ג‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫ת‬ ‫ט‬ ‫א‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫פ‬ ‫ג‬ ‫ח‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ג‬ ‫ז‬ ‫ק‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫ג‬ ‫צ‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫ז‬ ‫נ‬ ‫ס‬ ‫ש‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ק‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫ט‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫נ‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ש ג‬ ‫ח ע תרמילון‪:‬‬ ‫י מ *ויקהל פקודי*‬ ‫ה ב *יריעות*‬ ‫ד ה *עצי שיטים*‬ ‫ה ו *מזבח העולה*‬ ‫ע ל *חצר המשכן*‬ ‫ט ע השראת שכינה‬ ‫*בגדי השרד*‬ ‫י כ כיור * מנורה‬ ‫ט א *שולחן*‬ ‫תרמילון‪:‬‬ ‫ים‬ ‫ל‬ ‫ִ‬ ‫ד‬ ‫ֵ‬ ‫ב‬ ‫ְ‬ ‫ה‬ ‫ֶ‬ ‫‪7‬‬ ‫ים‬ ‫ל‬ ‫ִ‬ ‫ד‬ ‫ֵ‬ ‫ב‬ ‫ְ‬ ‫ה‬ ‫ֶ‬ ‫ה‬ ‫ַ‬ ‫ת‬ ‫ְמ ָצא ֶא‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ויקהל פקודי* יריעות* עצי שיטים* מזבח העולה* חצר המשכן* השראת שכינה‬ ‫‪ #‬תרומות המתכות‬ ‫(ל”ח‪ ,‬כ”ד‪-‬ל”א)‬ ‫‪#‬בגדי השרד (ל”ט‪ ,‬א’‪-‬ל”א)‬ ‫‪ #‬הסתיימה מלאכת המשכן‬ ‫(ל”ט‪ ,‬ל”ב‪-‬מ”ג)‬ ‫‪ #‬חצר המשכן‬ ‫‪ #‬הקטורת ושמן‬ ‫(ל”ח‪ ,‬ט’‪-‬כ’)‬ ‫המשחה (ל”ז‪ ,‬כ”ט)‬ ‫‪ #‬מזבח העולה (ל”ח‪ ,‬א’‪-‬ז’)‬ ‫‪ #‬הכיור (ל”ח‪ ,‬ח’)‬ ‫‪ #‬מפקד התרומות‬ ‫ותכליתן (ל”ח‪ ,‬כ”א‪-‬כ”ג)‬ ‫‪ #‬השולחן (ל”ז‪ ,‬י’‪-‬ט”ז)‬ ‫‪ #‬המנורה (ל”ז‪ ,‬י”ז‪-‬כ”ד)‬ ‫‪ #‬מזבח הקטורת‬ ‫(ל”ז‪ ,‬כ”ה‪-‬כ”ח)‬ ‫ׁ ַש ֲע ׁ ֻש ַעי‬ ‫רמת קושי‪:‬‬ ‫‪- 1‬קל‬ ‫‪- 2‬בינוני‬ ‫‪- 3‬קשה‬ ‫‪- 4‬קשה‬ ‫מאוד‬ ‫ִחדו‬ ‫ּ ּ דוֹ ן ִלי ָל ִדים‬ ‫רש”י‬ ‫מי אני?‬ ‫‪3‬‬ ‫יק ס‬ ‫קו ִמ ְ‬ ‫ֹ‬ ‫ל"ט אבות מלאכה‬ ‫כתיבה וציור‪ :‬ג‪ .‬וינד‬ ‫ע"פי הר"הג ר' שמואל טרויבע שליט"א‪-‬מו"צ‬ ‫מלאכת הבורר‬ ‫‪2‬‬ ‫“ובצלאל בן אורי וגו’ עשה את כל אשר ציווה ה’ ‪ .1‬בי עולה הכהן על מנת להדליק את המנורה‪.‬‬ ‫‪ .2‬לחם הנאפה במשכן‪ ,‬לחם ה‪...‬‬ ‫את משה” (שמות‪ ,‬ל”ח‪ ,‬כ”ב)‬ ‫‪ .3‬בנו השתמשו לנשיאת כלי המשכן‪.‬‬ ‫עיינו בפירוש רש”י וענו על השאלות‪:‬‬ ‫‪ .4‬בנו קושטה המנורה‪.‬‬ ‫“אשר ציווה משה אין כתיב כאן‪ ,‬אלא כל אשר ציווה ה’‬ ‫‪ .5‬אבנים שהונחו בחושן‪ ,‬אבני ה‪...‬‬ ‫את משה‪ ,‬אפילו דברים שלא אמר לו רבו‪ ,‬הסכימה דעתו ‪ .6‬אבנים שהונחו באפוד‪ ,‬אבני ‪...‬‬ ‫למה שנאמר למשה בסיני‪ ,‬כי משה ציווה לבצלאל לעשות‬ ‫תחלה כלים ואחר כך משכן‪ .‬אמר לו בצלאל‪ :‬מנהג עולם‬ ‫לעשות תחלה בית ואחר כך משים כלים בתוכו‪ .‬אמר לו‪:‬‬ ‫כך שמעתי מפי הקב”ה‪ .‬אמר לו משה‪ :‬בצל אל היית‪ ,‬כי‬ ‫בוודאי כך ציווה לי הקב”ה‪ ,‬וכן עשה המשכן תחלה ואחר‬ ‫כך עשה הכלים”‪:‬‬ ‫תרמילון‪:‬‬ ‫* מילואים * פנים * בדים * כבש* שוהם* כפתור ופרח*‬ ‫מצאו את הפסוק בפרשה (גימטריה)‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.415 ,401 ,71 ,5 ,38 ,120 ,36 ,401 ,175 ,96‬‬ ‫סדר את הפסוקים‬ ‫‪ .1‬מה משמעות שמו של בצלאל?‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ .2‬כיצד משה הגיע למסקנה זאת?‬ ‫רּומת ּולְ כָ ל‬ ‫“אֹתֹו ִאיׁש ה’ לִ ּבֹו ֵה ִביאּו ֲא ֶׁשר רּוחֹו ְּת ַ‬ ‫‪ 2‬מֹועֵ ד ֲא ֶׁשר נְ ָׂשאֹו וְ כֹל א ֶֹהל עֲ ב ָֹדתֹו ּכָ ל ּולְ ִבגְ ֵדי וַ ּיָ בֹאּו‬ ‫נכון\לא נכון‬ ‫לִ ְמלֶ אכֶ ת ַהּק ֶֹדׁש ֶאת נָ ְד ָבה”‬ ‫קרא את המשפטים הבאים והחלט‪ -‬האם‬ ‫מצאו את הפסוק בפרשה (א”ת ב”ש) ‪3‬‬ ‫המשפט שלפניך “נכון” או “לא נכון”‪:‬‬ ‫פמצמ שסקב צגתבפט שבטצ צבטמא שתסק‬ ‫חידה‬ ‫הקומיקס באדיבות “מרווה למצא” השבועון לבית היהודי‬ ‫‪ .1‬על יריעות המשכן פרשו את יריעות העיזים‪.‬‬ ‫‪ .2‬למנורה היו שבעה קנים‪.‬‬ ‫‪ .3‬ה”בדים” אלו היריעות שכיסו את המשכן‪.‬‬ ‫‪ .4‬מקום השולחן היה בחצר המשכן‪.‬‬ ‫‪ .5‬עם ישראל הביאו יותר מדי תרומות למשכן‬ ‫והיה צריך לבקש מהם להפסיק‪.‬‬ ‫‪ .6‬על האבנים בחושן היו רשומים החודשים‪.‬‬ ‫כסקב צפדי ציבלט‬ ‫אב גד הו זחט יכל מנסעפ צ ק רשת‬ ‫ת שרק צ פעס נ מ ל כ י ט ח ז ו ה ד ג ב א‬ ‫‪4‬‬ ‫המשכן הוקם בראש השנה‪.‬‬ ‫‪ .1‬נכון או לא נכון?‬ ‫‪ .2‬מהו התאריך המדויק בו הוא הוקם?‬ ‫‪ .3‬כיצד ידע משה מתי להקים את המשכן?‬ ‫בהצלחה‪.‬‬ ‫רוצים להיות צדיקי השבוע? שלחו תשובות לפקס‪ 077-4701207 :‬או למייל ‪[email protected]‬‬ ‫יֵ ׁש ְל ָך‬ ‫שג?‬ ‫ֻמ ּ ָ ׂ‬ ‫משנה ברורה‬ ‫ספר הלכתי חשוב‪ ,‬שחיבר רבי ישראל מאיר‬ ‫הכהן מראדין [המכונה “החפץ חיים”‪ ,‬חי בשנים‪:‬‬ ‫תקצ”ט (‪ - )1839‬תרצ”ג (‪ .])1933‬בספר זה הוא‬ ‫הכריע במחלוקות של פוסקי ההלכה האחרונים‪,‬‬ ‫בעיקר בנושאים שהתחדשו עד ימיו‪ .‬הספר נכתב‬ ‫כביאור רק על חלק “אורח חיים” מהשולחן ערוך‪.‬‬ ‫ּובנִ ים“‬ ‫ְׁש ֵאלֹות ֲח ַז ָרה “ָאבֹות ָ‬ ‫השבת קדם לציווי המשכן?‬ ‫שציווי‬ ‫חז”ל*מכך‬ ‫בגדימה‬ ‫ה* ‪.1‬‬ ‫שולחן‬ ‫מנורה*‬ ‫למדו* כיור‬ ‫השרד‬ ‫‪ .2‬כמה מלאכות נעשו במשכן?‬ ‫‪ .3‬למה הביאו הנשיאים את תרומתם למשכן בסוף?‬ ‫‪ .4‬היכן במשכן הונח הכיור וממה הוא עשוי?‬ ‫‪ .5‬במי בחר הקב”ה לבנות את המשכן וכליו?‬ ‫‪ .6‬איזו תרומה הנשיאים הביאו למשכן?‬ ‫‪ .7‬ממה היה עשוי המזבח החיצוני וממה הפנימי?‬ ‫‪ .8‬מתי סיים משה את הקמת המשכן?‬ ‫‪ .9‬כיצד רמז הקב”ה לישראל שהגיע הזמן להמשיך‬ ‫במסעיהם במדבר?‬ ‫‪ .10‬כמה בגדי כהונה היו ומהם?‬ ‫‪ .1‬שכל המלאכות שנעשו במשכן הן המלאכות האסורות בשבת‪.‬‬ ‫‪ .2‬ל”ט (‪ )39‬מלאכות‪.‬‬ ‫‪ .3‬הנשיאים רצו לראות מה יתרמו בני ישראל‪ ,‬כדי שהם יוכלו להביא‬ ‫בסוף את מה שיחסר‪.‬‬ ‫‪ .4‬הכיור הונח בחצר המשכן בין מזבח העולה לבין אוהל מועד והוא‬ ‫עשוי נחושת‪.‬‬ ‫הּודה להיות האחראי על מלאכות‬ ‫אּורי בֶ ן חּור לְ מַ ּטֵ ה יְ ָ‬ ‫‪ .5‬בּבְ צַ לְ אֵ ל ּבֶ ן ִ‬ ‫המשכן ואיתו ָאהֳ לִ יָאב ּבֶ ן אֲ ִחיסָ מָ ְך לְ מַ ּטֵ ה ָדן‪.‬‬ ‫‪ .6‬את אבני השוהם ואבני המלואים לאפוד ולחושן‪.‬‬ ‫‪ .7‬המזבח החיצוני היה עשוי נחושת והפנימי זהב‪.‬‬ ‫‪ .8‬ב‪ -‬א’ בניסן‪.‬‬ ‫‪ .9‬הענן שהיה מעל המשכן עלה ובזמן חנייתם ירד הענן בחזרה‪.‬‬ ‫‪ 8 .10‬בגדים‪ 4 .‬לכהן הדיוט‪ :‬כתונת‪ ,‬מכנסיים‪ ,‬אבנט‬ ‫ומגבעת ו ‪ 4‬נוספים לכהן הגדול‪ :‬חושן‪ ,‬אפוד‪ ,‬מעיל וציץ‪.‬‬ ‫ׁ ְש ֵאלוֹ ת‬ ‫‪ #‬הפרוכת ומסך הפתח‬ ‫‪ #‬ההתלהבות בשיאה‬ ‫‪ #‬בני ישראל נענים‬ ‫‪ #‬מלאכת המשכן‬ ‫‪ #‬הארון‪ ,‬הכפורת והכרובים‬ ‫(ל”ו‪ ,‬א’‪-‬ז’)‬ ‫‪ #‬יריעות המשכן (ל”ו‪ ,‬ח’‪-‬י”ט)‬ ‫‪ #‬מבנה המשכן (ל”ו‪ ,‬כ’‪-‬ל”ד)‬ ‫לקריאה (ל”ה‪ ,‬כ”א‪-‬כ”ט)‬ ‫(ל”ה‪ ,‬א’)‬ ‫‪ #‬קדושת השבת (ל”ה‪ ,‬ב’‪-‬ג’)‬ ‫‪ #‬קריאה למתנדבים (ל”ה‪ ,‬ד’‪-‬כ’)‬ ‫(ל”ו‪ ,‬ל”ה‪-‬ל”ח)‬ ‫(ל”ז‪ ,‬א’‪-‬ט’)‬ ‫ְּת ׁשו ּבוֹ ת‬ ‫‪ #‬מינוי ראשי המלאכה‬ ‫(ל”ה‪ ,‬ל’‪-‬ל”ה)‬ ‫ַר ֶּכ ֶבת‬ ‫נוֹ ְׂש ֵאי ַה ּ ָפ ָר ׁ ָשה‬ ‫מספר הפסוקים בפרשה‪214 :‬‬ ‫בראשית‬ ‫ש מו ת‬ ‫ל ּה‬ ‫ִמ ְׁש ָ ּכ ן ִׁש י ֹ‬ ‫ִּת ׁ ְש ֵרי‬ ‫ֶח ׁ ְשוָ ן‬ ‫ִ ּכ ְס ֵלו‬ ‫ֵט ֵבת‬ ‫ׁ ְש ָבט‬ ‫ֲא ָדר‬ ‫יסן‬ ‫נִ ָ‬ ‫ִאיָ ּר‬ ‫ִסיוָ ן‬ ‫ַּת ּמו ּז‬ ‫ָאב‬ ‫ִל י ָל ִד ים‬ ‫ִס ּפּור ֲח ַז ”ל ְמ ֻע ָּבד ִלי ָל ִדים‬ ‫סבלנותו של ִהלל הזקן‬ ‫ויקרא‬ ‫ִמ ׁ ְ‬ ‫ש ָ ּכ ן‬ ‫ׁ ִש י ל ֹ ּה‬ ‫ִמּתֹוְך “ּכֹה ָעׂשּו ֲח ָכ ֵמינּו“‬ ‫לע “ נ יוכבת סגל ע“ ה‬ ‫(על פי שבת ל’‪-:‬ל”א‪).‬‬ ‫הלל ממשפחתו של דוד מלך ישראל היה‪ ,‬והוא עצמו היה נשיא מי כאן הלל? מי כאן הלל?‬ ‫על ישראל‪ .‬לא היה איש חכם ומכובד יותר ממנו בזמן ההוא‪ .‬אך גם הפעם לא כעס הלל‪ ,‬התלבש מהר‪ ,‬יצא לקראת האיש ושאלו‪:‬‬ ‫חכמים גדולים באו להתייעץ עימו‪ ,‬תלמידים רבים באו ללמוד בני מה אתה מבקש?‬ ‫אצלו‪ ,‬ובכל זאת לא התגאה הלל ולא כעס אף פעם‪ .‬עם כל אדם אמר לו‪ :‬שאלה יש לי לשאול! ענה לו הלל‪ :‬שאל בני‪ ,‬שאל!‬ ‫ושוב שאל האיש שאלה שלא היתה חשובה דווקא בערב שבת‪ :‬מדוע‬ ‫דיבר בסבלנות ובאהבה‪.‬‬ ‫עיניהם של האנשים‪ ,‬הגרים בעיר תדמור‪ ,‬צרות וכמעט עצומות?‬ ‫פעם ישבו שני אנשים ושוחחו על הנשיא‪ .‬אמר אחד מהם‪:‬‬ ‫אמר הלל‪ :‬בני‪ ,‬שאלה גדולה שאלת! הסיבה היא‪ ,‬שהעיר הזאת‬ ‫הלל הזקן אינו מתרגש כלל‪ ,‬על שום אדם ועל שום דבר‪.‬‬ ‫אמר השני‪ :‬אני ארגיז אותו עד שיכעס ויגער בי (ידבר דברים נמצאת במדבר‪ ,‬והרוח מעיפה את החול לעיניהם של הגרים שם‪ .‬לכם‬ ‫עיניהם צרות וכמעט עצומות‪ .‬כך עשה ה’‪ ,‬כדי שהחול לא יזיק להם‪.‬‬ ‫קשים)!‬ ‫הלך האיש‪ ,‬חיכה מעט ושוב קרא בחוץ כאילו אינו יודע‪:‬‬ ‫חזר הראשון ואמר‪:‬‬ ‫מי כאן הלל? מי כאן הלל?‬ ‫איני מאמין שתצליח לעשות זאת‪.‬‬ ‫מיד התלבש הלל‪ ,‬יצא לקראתו ושאלו בנחת‪:‬‬ ‫אני מוכן להתערב איתך‪ :‬אם באמת‬ ‫בני‪ ,‬מה אתה מבקש? שאלה יש לי לשאול! שאל‬ ‫תכעיס את הלל‪ ,‬אשלם לך ארבע‬ ‫בני‪ ,‬שאל!‬ ‫מאות זוז (כמו שקלים‪ ,‬כסף רב)‪.‬‬ ‫מפני מה רגליהם של האנשים באפריקה רחבות הן?‬ ‫צחק השני ואמר‪:‬‬ ‫וגם הפעם ענה לו הלל בסבלנות‪:‬‬ ‫הכסף הזה כבר מובטח לי‪ ,‬כי אני‬ ‫בני‪ ,‬שאלה גדולה שאלת! התשובה היא‪ :‬מפני‬ ‫יודע כיצד להרגיזו!‬ ‫שהם גרים במקום‪ ,‬שיש בו הרבה ביצות וה’ עשה‬ ‫אותו יום ערב שבת היה‪ ,‬והלל הזקן‬ ‫להם רגליים רחבות‪ ,‬כדי שלא ישקעו במים ובבוץ‪.‬‬ ‫היה עסוק בהכנות לקראת קבלת‬ ‫ראה האיש שאינו מצליח להרגיז את הלל וחשב‬ ‫שבת‪ ,‬התרחץ וחפף (רחץ) את ראשו‪.‬‬ ‫בליבו‪“ :‬עכשיו אדבר אליו בחוצפה וגם אקלל‬ ‫הלך האיש‪ ,‬עבר ליד ביתו של הלל‬ ‫אותו‪ ,‬ואז בוודאי יכעס‪ ,‬ואזכה בכסף שחברי‬ ‫וקרא‪ :‬מי כאן הלל? מי כאן הלל?‬ ‫הבטיח לי!”‪.‬‬ ‫אדם אחר בוודאי היה כועס על איש‬ ‫מה עשה? אמר להלל‪:‬‬ ‫כזה‪ ,‬שצועק בחוץ‪ ,‬כאילו אינו יודע‬ ‫שאלות רבות יש לי לשאול‪ ,‬אבל פוחד אני‬ ‫היכן גר הלל הנשיא‪ ,‬ולא עוד אלא‬ ‫שתכעס עליי‪.‬‬ ‫גם מפריע לו באמצע הרחיצה‪ .‬לא‬ ‫ישב הלל והזמין גם את האיש לשבת‪ ,‬כדי שיוכל‬ ‫כן הלל הזקן! הוא חשב‪“ :‬אולי הוא‬ ‫לדבר במנוחה‪ ,‬ולא יחשוב כי עליו למהר‪ ,‬ואמר לו‪:‬‬ ‫צריך לשאול שאלה חשובה בתורה‬ ‫כל השאלות שיש לך לשאול – שאל!‬ ‫ועליי לענות לו מיד”‪.‬‬ ‫אמר לו האיש‪ :‬אתה הוא הלל‪ ,‬שקוראים אותך‬ ‫הזדרז הלל‪ ,‬התלבש ויצא החוצה‪ .‬בשקט שאל את האיש‪ - :‬בני‪,‬‬ ‫נשיא ישראל?‬ ‫מה אתה מבקש?‬ ‫ענה לו‪ :‬כן‪.‬‬ ‫אמר לו‪ :‬שאלה יש לי לשאול‪.‬‬ ‫אמר האיש בחוצפה‪ :‬אם אתה הוא זה‪ ,‬הלוואי שלא יהיו רבים‬ ‫ענה לו הלל‪ :‬שאל בני‪ ,‬שאל!‬ ‫כמוך בישראל!‬ ‫שאל האיש שאלה של שטות‪ ,‬בשביל להרגיז את הלל‪:‬‬ ‫מפני מה ראשיהם של האנשים מארץ בבל סגלגלים (עגולים‪ ,‬שאל אותו הלל במנוחה ובלי לכעוס כלל‪ :‬בני‪ ,‬מפני מה?‬ ‫מארכים כביצה)? וחשב‪“ :‬עכשיו יכעס הלל‪ ,‬כי אני שואל שאלה אמר האיש ברוגזו‪ :‬מפני שעל ידך הפסדתי ארבע מאוד זוז!‬ ‫חברי הבטיח לתן לי את כל הכסף ההוא אם אביא אותך לידי‬ ‫כזאת בערב שבת כאשר הוא עסוק!”‪.‬‬ ‫אבל הלל ענה לו בנחת‪ :‬בני שאלה גדולה וחשובה שאלת‪ .‬כעס‪ ,‬והרי לא כעסת!‬ ‫התשובה היא‪ :‬זה בגלל המיילדות (המטפלות או האחיות) בבבל‪ ,‬אמר לו הלל‪ :‬להבא היזהר ואל תתערב על דברים רעים כאלה!‬ ‫הלא טוב יותר להפסיד ארבע מאות זוז ועוד פעם ארבע מאות‬ ‫שאינן יודעות לטפל יפה בתינוקות‪.‬‬ ‫הלך האיש משם‪ ,‬חיכה שעה קלה‪ ,‬כדי שהלל יחזור להכנותיו זוז מאשר להצליח להכעיס את הלל! האין זה טוב‪ ,‬שלא כעסתי?‬ ‫לכבוד שבת‪ ,‬ואחר כך חזר ועבר ליד ביתו של הלל וצעק בחוץ‪ .‬הלך האיש משם בבושת פנים‪.‬‬ ‫ִּפ ַ ּנת ַה ֲה ָל ָכה‬ ‫ֱאלו ּל‬ ‫מצות מורא אב ואם (המשך)‬ ‫לבישת בגדי ההורים‬ ‫אם יש לאב בגד המתאים במידותיו לבנו‪ ,‬מותר לבן ללבשו‪ ,‬ואין בזה זלזול ח”ו‪( .‬שפא)‬ ‫צדיקי השבוע‬ ‫ישיבה בכבוד‬ ‫יצחק חנניה אוחיון (נתיבות) על הבן להקפיד לישב בפני אביו ואמו בכבוד ודרך ארץ‪ ,‬כמו שיושב לפני אדם חשוב‪ ,‬ולכן לא יסב‬ ‫בפניהם‪ .‬ורק ב’ליל הסדר’ שיש מצות היסבה‪ ,‬התירו חכמים להסב‪ ,‬שמן הסתם האב מוחל לבנו‬ ‫שלום אוחיון (נתיבות)‬ ‫לצורך מצוה‪ ,‬אבל במשך השנה‪ ,‬אין לבן להסב או להשתטח על הספה ורגליו מורמות למעלה‪ ,‬בפני‬ ‫אביו או אמו‪( .‬שמד‪ ,‬שמה)‬ ‫זכות הלימוד בגיליון השבת‬ ‫מוקדשת לעילוי נשמת‬ ‫זכות הלימוד בגיליון השבת‬ ‫מוקדשת לעילוי נשמת‬ ‫ורדה ז"ל‬ ‫בת חנה הי"ו‬ ‫יעקב כהן ע"ה‬ ‫נלב"ע בכ"ז אדר ב'‬ ‫תשע"ד‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫ולהצלחת משפחת גרטנר‬ ‫הי"ו‬ ‫בברכת פרנסה טובה‪ ,‬בריאות‬ ‫איתנה ושכל משאלות ליבם יתגשמו‬ ‫לטובה‪ .‬אכי"ר‬ ‫בן יוכבד‬ ‫ויחזקאל ז"ל‬ ‫נלב"ע בכ"ד אדר‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫זכות הלימוד בגיליון השבת‬ ‫מוקדשת לעילוי נשמת‬ ‫דוד מחדון‬ ‫בן לוי ז"ל‬ ‫זכות הלימוד בגיליון השבת‬ ‫מוקדשת לעילוי נשמת‬ ‫שמעון בן‬ ‫שלום (סאלם)‬ ‫אברהם ז"ל‬ ‫נלב"ע בכ"ז אדר תשע"א‬ ‫נלב"ע בכ"ג באדר תשע"ב‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫יום השנה לפטירת הוריכם או יקירכם מתקרב?‬ ‫דמיינו את העוצמה של יותר מ‪ 6,000-‬משפחות שילמדו תורה לעילוי נשמתם בשבת האזכרה!!‬ ‫פעם בשנה!!! זוהי חובתנו לעשות ולהחזיר להם טובה ונחת‪...‬‬ ‫הקדישו גיליון זה לעילוי נשמתם “זוהי תועלת וזכות עצומה בשבילם”‬ ‫(נא להיערך חודש מראש)‬ ‫ב מ דב ר‬ ‫ד ב רי ם‬ ‫ׁ ְשמוֹ ת‬ ‫וָ ֵא ָרא‬ ‫ּ ֹבא‬ ‫ְ ּב ׁ ַש ַ ּלח‬ ‫יִ ְתרוֹ‬ ‫ִמ ׁ ְש ָּפ ִטים‬ ‫ְּתרו ָּמה‬ ‫ְּת ַצוֶ ּה‬ ‫שא‬ ‫ִ ּכי ִת ָּ ׂ‬ ‫וַ יַ ּ ְק ֵהל‪-‬‬ ‫ְפקו ֵּדי‬ ‫ַל ִגיל ַה ָרְך‬ ‫ַח ְּפׂשּו‬ ‫ֶאת ִׁשיֹלּה‬ ‫ְּב ָכל ִפיּנֹות‬ ‫ַהּיְ לָ ִדים‬ ‫זכות הלימוד בגיליון השבת‬ ‫מוקדשת להצלחת‬ ‫זכות הלימוד בגיליון השבת‬ ‫מוקדשת להצלחת‬ ‫דינה בת מרים‬ ‫ומשפחתה הי"ו‬ ‫רגינה ברזני‬ ‫ומשפחתה הי"ו‬ ‫בברכת פרנסה טובה‪ ,‬בריאות‬ ‫איתנה‪ ,‬ושכל משאלות ליבם‬ ‫יתגשמו לטובה‪.‬‬ ‫אכי"ר‬ ‫בברכת פרנסה טובה‪ ,‬בריאות‬ ‫איתנה‪ ,‬ושכל משאלות ליבם‬ ‫יתגשמו לטובה‪.‬‬ ‫אכי"ר‬ ‫להקדשת לימוד התורה בגיליון‪:‬‬ ‫להצלחה | לרפואה | לזרע של קיימא |‬ ‫לזיווג הגון | לפרנסה טובה | לע"נ יקירכם‪:‬‬ ‫‪054-26-49-550‬‬