קריית `תמימי דרך` האדם והבהמה בספירת העומר

‫גליון ‪99‬‬
‫פרשת‬
‫אמור‬
‫תשע"א‬
‫גֹליון שבועי מאוצרותיהם שֹל רביה"ֱק רבי נחמן מברסֹלב ותֹלמיִדיו זיע"א‬
‫האדם והבהמה בספירת העומר‬
‫אין דבר גרוע מחוסר שכל‪ .‬הטיפש מועד לכל הטעויות‬
‫שבעולם‪ ,‬זהו גם הפתח לכל הכישלונות הרוחניים‪ ,‬כפי‬
‫שאמרו חז"ל‪" :‬אין אדם עובר עבירה‪ ,‬אלא אם כן נכנס בו רוח‬
‫שטות" )סוטה ג ע"א(‪.‬‬
‫מאידך גיסא‪ ,‬העדר השכל לא נברא לחינם‪ ,‬שכן רק על ידו‬
‫ניתן ללמוד ולקבל מחכמת התורה‪ ,‬וזאת מפני שהשכל‬
‫האלוקי כל כך גבוה ורחוק מאתנו‪ ,‬שאם נבקש להבין בדיוק‬
‫למה ומדוע עלינו לקיים את המצוות‪ ,‬או שנרצה לקלוט‬
‫בשכלנו הדל כמה צודקות הנהגות הבורא – אזי נטעה ונתעה‬
‫לבטח‪.‬‬
‫כך‪ ,‬שרק על ידי צימצום המוח ושיעבודו לאמונה ניתן לקבל‬
‫ולהאמין את אמת התורה‪.‬‬
‫"חכמה ומלאכה גדולה להיות כבהמה" – אמר רבינו הקדוש‬
‫)שיחות הר"ן טו(‪ ,‬כאשר הכוונה‬
‫היא שרק כך יכול האדם‬
‫להחכים באמת‪ .‬זאת כאשר‬
‫יידע אדם שהשכל האנושי‬
‫מוגבל מלהשיג בעצמו מהי‬
‫האמת המוחלטת‪ ,‬יצמצם את‬
‫מחשבתו הטבעית וישתעבד‬
‫לקבל אותה דרך האמונה‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬אין זה סותר כלל את‬
‫חובת האדם להתרחק בכל‬
‫יכולתו מהתבהמות; האדם‬
‫חייב להפעיל את שכלו ולא‬
‫לתת לעצמו להתנהג כבעלי‬
‫חיים במילוי מאוויי הגוף; אסור לו לתת לרוח השטות לשלוט‬
‫בו‪ ,‬ועליו לזכור תמיד את מעלתו כאדם בר דעת שלא נמשך‬
‫אחרי דחפים גופניים שפלים‪.‬‬
‫"כי גדר האדם שיהיה רחוק ממעשה בהמיות‪ ,‬שהם כל‬
‫התאוות הרעות‪ ,‬שהם כסילות ושטות ושגעון‪ ,‬בחינת בהמה‬
‫ממש‪ .‬ובשביל זה ה' יתברך חונן לאדם דעת‪ ,‬כדי שיתרחק‬
‫ממעשה בהמה‪ .‬כי הדעת‪ ,‬שהוא גדר האדם‪ ,‬הוא ההיפך מכל‬
‫התאוות"‪ ,‬לשונו הטהורה של רבי נתן‪.‬‬
‫היצר מנצל את כוח צימצום השכל כדי להרגיל את האדם‬
‫בעשיית מעשים בהמיים מבלי לתת את הדעת על כך‪ ,‬ומצד‬
‫שני הוא מעורר אותו להיות 'בעל שכל' כדי לחקור ולשאול‬
‫על כל דבר שהוא שומע מפי הצדיקים על דרכי רחמיו של‬
‫הקב"ה‪' :‬איך יתכן‪ ,‬למה ומדוע' – ובכך להפריד את הלב מן‬
‫האמונה‪.‬‬
‫ההתחכמות הזאת של היצר יכולה גם לבוא בצורה 'קדושה'‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬כאשר האדם ממציא חומרות יתירות שאינן מעיקר‬
‫הדין‪ ,‬ובגללן הוא עובר על הלכות חמורות‪.‬‬
‫כמו למשל אדם ש'מחמיר' על עצמו ומבלה זמן רב כדי להיות‬
‫'בטוח' שיש לו גוף נקי לתפילה‪ ,‬ובגלל זה הוא מתפלל לאחר‬
‫סוף זמן תפילה‪.‬‬
‫אדם זה לכאורה משתמש בשכל‪ ...‬הוא ממציא בפלפוליו‬
‫חומרות ודקדוקים‪ ,‬יותר מן האמור ב'שולחן ערוך' – אך‬
‫בכך היצר מנצל את השכל‬
‫ומשתמש בו במקום הלא‪-‬נכון‬
‫כדי להכשילו‪.‬‬
‫"חכמה ומלאכה גדולה‬
‫להיות כבהמה" – אמר רבינו‬
‫הקדוש )שיחות הר"ן טו(‪,‬‬
‫כאשר הכוונה היא שרק כך‬
‫יכול האדם להחכים באמת‬
‫האדם אם כן‪ ,‬נחון בשני כוחות מנוגדים‪ :‬החכמה והאמונה‪,‬‬
‫האדם והבהמה שבו – כדי להשתמש בהם בכל פעם‬
‫במקומם הראוי‪ .‬החכמה – כחומה מול התשוקות הבהמיות;‬
‫והאמונה – ככלי לקבלת אמת התורה‪.‬‬
‫שני אלו תלויים זה בזה‪ ,‬כמה שהאדם מונע את עצמו‬
‫ממעשה בהמה‪ ,‬כך הוא יכול לגשת אל האמונה כדי לקנות‬
‫שכל אמיתי‪.‬‬
‫היצר הרע מנגד‪ ,‬לא מייצר כוחות חדשים באדם; הוא בסך‬
‫הכל מבלבל את המקום ואת הזמן הנכון שבהם יש להשתמש‬
‫בכלים המנוגדים הללו‪.‬‬
‫קריית 'תמימי דרך'‬
‫כאשר האדם מתבהם והולך‬
‫אחר מאוויי הגוף‪ ,‬אזי השכל‬
‫שבו נפגם ומתחיל להתהלך‬
‫בחוכמות מוטעות שמרחיקות‬
‫אותו מן התורה‪ .‬ההליכה‬
‫אחר התאוות בלי שכל‬
‫כבהמה פוגמת בכוח צמצום‬
‫השכל‪ ,‬והחכמות המתעות‬
‫משתלטות‪.‬‬
‫כדי לתקן זאת‪ ,‬קיבלנו את המתנה הנפלאה של 'ספירת‬
‫העומר'‪ .‬מנחת העומר היתה באה מן השעורים‪ ,‬שהוא מאכל‬
‫בהמה‪ .‬את העומר היו מניפים תנופה לה'‪.‬‬
‫בכוח קרבן זה תוקן כוח הבהמה שבאדם‪ ,‬והבהמיות קיבלה‬
‫כוח להוות כלי של התקרבות לה'‪ ,‬כלומר‪ ,‬להיות כבהמה בכל‬
‫הנוגע לאמונה‪ ,‬אבל בד בבד להתרחק מכל מעשה בהמה‪.‬‬
‫הנפת העומר ממקדת את כוח צימצום השכל‪ ,‬שלא‬
‫להשתמש בו כי אם במקום הנכון‪ .‬מיקוד זה הינו עיקר ההכנה‬
‫לקבלת התורה‪ ,‬קבלת השכל האמיתי‪.‬‬
‫בימי ספירת העומר‪ ,‬הבה נעורר את הרצונות והכיסופים‬
‫שבלבנו‪ ,‬להיכלל בתיקון הגדול שבקרבן זה‪ ,‬לזכות ולתקן‬
‫את כל אשר פגמנו בצמצום השכל‪ ,‬ואת השימוש שעשינו בו‬
‫לעשיית מעשה בהמה‪.‬‬
‫זוהי העת לזעוק על כך‪ ,‬שנזכה להיטהר מכל שכל מוטעה‬
‫ומכל אמונה מוטעת המביאה לידי השתעבדות חסרת שכל‬
‫למאוויים גופניים‪ ,‬ומאידך – לזכות לקדושה עליונה‪ ,‬לשכל‬
‫אמיתי‪ ,‬שיודע להבחין בין רע לטוב‪ ,‬ומאמין במה שצריך‬
‫להאמין‪.‬‬
‫)עפ"י ליקוטי הלכות פקדון ד‪-‬ד(‬
‫יו"ר הוועדה הרוחנית‪ :‬הרב שמעון טייכנר‪ .‬עורך‪ :‬נתן אנשין ‪ [email protected]‬הפקה‪ :‬נחום א‪ .‬ברזעסקי‬
‫חסידי ברסלב התבשרו לאחרונה על התארגנות להקמת‬
‫קריה נאמנה לאנ"ש ולמתקרבים‪ ,‬בעיר החרדית חריש‪,‬‬
‫בהכוונתו של הרב שמעון טייכנר שליט"א‪.‬‬
‫הקריה תכלול מוסדות חינוך ומרכז לתורה ולתפילה‪.‬‬
‫מאות דירות בנות ‪ 3-6‬חדרים אמורים להבנות בה בתוך‬
‫פרק זמן סביר בעז"ה‪.‬‬
‫הקריה תתן מענה למחפשי מקום מגורים אידיאלי‬
‫שבו יוכלו לחיות באהבת חברים ובאמונת צדיקים‪ ,‬תוך‬
‫הדרכה ברורה בעבודת השי"ת בחינוך ילדים וביסוס‬
‫הבית היהודי בדרך רבינו זי"ע המסורה לנו מדור דור‪.‬‬
‫הרב טייכנר שליט"א מתכוון לעבור לגור במקום ולנהל‬
‫את העניינים הציבוריים‪ ,‬כגון ארגון שיעורי תורה‬
‫ומפגשים‪ ,‬מינוי מנהלים ואנשי חינוך למוסדות החינוך‬
‫ועיצוב רוח המקום בדרך התורה והחסידות‪.‬‬
‫המקום יהיה פתוח כאמור למתקרבים חדשים‪ ,‬אלה‬
‫יתקבלו בסבר פנים יפות‪ ,‬כמובן רק במידה שזכו לנהל‬
‫אורח חיים על פי ההלכה‪.‬‬
‫לשמיעת פרטים בהרחבה על קריית 'תמימי דרך' ניתן‬
‫להתקשר למערכת השמע של אוצרות ברסלב בטל‪.‬‬
‫‪ 02-9950000‬ולהקיש בתפריט הראשי על ‪.2 8‬‬
‫להרשמה אפשר להתקשר כל יום בשעות ‪9:00-13:00‬‬
‫או בשעות ‪ 16:00-19:00‬לטלפון ‪057-3140518‬‬
‫יום‬
‫שבת‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ִד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫יום‬
‫בחוִדש‬
‫אייר‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ז‬
‫ח‬
‫ט‬
‫ֹליֱקוטי‬
‫מוהר"ן‬
‫ח"א‬
‫נג‪.‬‬
‫נג‪:‬‬
‫נד‪.‬‬
‫נד‪:‬‬
‫נה‪.‬‬
‫נה‪:‬‬
‫נו‪.‬‬
‫חוֱק‪.‬‬
‫ֹליֱקוטי‬
‫הֹלכות‬
‫ח"ב‬
‫קנ‬
‫קנא‬
‫קנב‬
‫קנג‬
‫קנד‬
‫קנה‬
‫קנו‬
‫הֹלימוִד היומי‬
‫ֹליֱקוטי‬
‫תפיֹלות‬
‫הִדף‬
‫היומי‬
‫ח"א‬
‫מנחות‬
‫שצה שצו נט‬
‫ס‬
‫שצז שצח‬
‫סא‬
‫שצט ת‬
‫סב‬
‫תא תב‬
‫תג תד‬
‫סג‬
‫תה תו‬
‫סד‬
‫תז תח‬
‫סה‬
‫יום שֹל הפצה‬
‫ה באייר‬
‫לעי"נ ר' ישראל ב"ר משה אהרן זצ"ל‬
‫ו באייר‬
‫לעי"נ מרת איטה ב"ר אלימלך ע"ה‬
‫יו"ֹל ע"י “אוצרות ברסֹלב”‬
‫ת‪ִ.‬ד‪ 50617 .‬בית שמש‬
‫טֹל‪ ,‬במשרִד‪ 02-9993338 :‬פֱקס‪02-9926066 :‬‬
‫ֹלשמיעת שיעורים בשפות שונות ‪02-9950000 ....‬‬
‫בארה"ב ‪(1)718-8552121 ....................................‬‬
‫מוֱקִד הישועות ‪1800-255-522 .............................‬‬
‫ניתן ֹלֱקבֹל את הגֹליון מיִדי שבוע גם בִדוא"ֹל‬
‫‪[email protected]‬‬
‫הפצה ֹלמנויים ובתי כנסת‪057-3100646 :‬‬
‫הנצחה‪ ,‬תרומות ופרסום‪057-3100693 :‬‬
‫ווי העמוִדים‬
‫עיונים ב'עמוִד היומי'‬
‫מוות וחיים ביד הלשון‬
‫"עיקר הדיבור הם ה'גבורות'‪ ,‬כמו שכתוב 'מי‬
‫ימלל גבורות ה'' ‪ ...‬כמו שכתוב‪' :‬וגבורתך ידברו'‪...‬‬
‫וכשפוגמין בדיבור אז נעשה‪ ...‬מקטרג הגדול שממנו‬
‫באים כל הקטרוגים והנסיונות‪ ...‬וכל המלשינות‬
‫והרעות שדוברין על האדם‪ ...‬שהוא חוקר תמיד לעורר‬
‫דין ולהלשין ולקטרג‪...‬‬
‫"וכשמעלה את הדיבור לשרשו‪ ,‬היינו לגבורות‪,‬‬
‫ומתחיל לדבר בינו לבין קונו בשלהבת הגבורות‬
‫ומעורר את עצמו לעבודת השי"ת – אז נכנס אור‬
‫שורש הגבורות"‪.‬‬
‫)ליקוטי מוהר"ן ח"א לח(‬
‫"יהי רצון מלפניך‪ ...‬שבזכות ספירת העומר שספרתי היום‬
‫יתוקן מה שפגמתי בספירה"‪ .‬בבקשה זו אנחנו מסיימים את‬
‫הסדר היומי של ספירת העומר‪.‬‬
‫מהמאמר שבכותרת נוכל לשאוב עומק והבנה בתפילה זו‪:‬‬
‫שבע הספירות הן שבע תכונות יסודיות שהקב"ה ברא בהם‬
‫את העולם‪ ,‬שבע המידות‪ :‬חסד‪ ,‬גבורה‪ ,‬תפארת וכולי‪.‬‬
‫כמו כן יש גם צירופי מידות‪ ,‬כך שבצד החסד‪ ,‬שהוא נתינה‬
‫בלי גבול‪ ,‬והגבורה שדורשת דין ללא רחמים‪ ,‬אנחנו מוצאים‬
‫גם את "הגבורה שבחסד" שהיא ההגבלה לשם הטבה‪ ,‬כמו‬
‫מניעות ממתק מיותר מילד שמטרתה לחסוך לו כאבי שיניים‬
‫בעתיד‪.‬‬
‫כמו כן גם את ה"חסד שבגבורה" שהוא הטבה שמטרתה‬
‫הגבלה‪ .‬למשל‪ ,‬נתינת אוכל לבעל חיים כפיתיון במלכודת‪.‬‬
‫לעולם‪ ,‬שהרי נאמר‪" :‬מי יצדק לפניך בדין?!" )מוסף לימים‬
‫נוראים(‪.‬‬
‫המידות הללו‪ ,‬כמו כל דבר בבריאה‪ ,‬אינן טובות ולא רעות‪.‬‬
‫"מפי עליון לא תצא הרעות והטוב" )איכה ג(‪ .‬הכל תלוי כיצד‬
‫משתמשים בהן – לטובה או להיפך‪.‬‬
‫כך נבין את חומרתו של איסור לשון הרע‪ ,‬שכן כוח הדיבור‬
‫מושרש מבחינה רוחנית במידת הגבורה‪ ,‬ככתוב‪" :‬מי ימלל‬
‫גבורות ה'" )תהלים קו(‪ ,‬וככתוב‪" :‬וגבורתך ידברו" )תהלים‬
‫לפיכך‪ ,‬כהכנה לקבלת התורה‪ ,‬עלינו לזכך את כל מידותינו‪-‬‬
‫תכונותינו כדי לתקן את אשר השתמשנו בהן לרעה – ולהפוך‬
‫אותן לכלי עזר בעבודת ה'‪.‬‬
‫קמד(‪.‬‬
‫רבינו מלמד אותנו כיצד אחת המידות הבסיסיות‪ ,‬מידת‬
‫הגבורה – יכולה מצד אחד להיות הרסנית ביותר; ומהצד‬
‫האחר – להיות נחוצה וחיונית‪.‬‬
‫את העובדה שמידת הגבורה במובן הנמוך שלה‪ ,‬איומה‬
‫ונוראה היא – לא צריך ללמד אותנו‪ .‬כל הכעס‪ ,‬המריבות‪,‬‬
‫המחלוקות‪ ,‬הרציחות והמלחמות‪ ,‬הינם שימושים לא‬
‫נכונים במידה זו‪ .‬אלא שגם במובן הנעלה יותר‪ ,‬שבו הגבורה‬
‫משמשת כמידת הדין ועשיית צדק‪ ,‬טמון כוח הרס רב‪.‬‬
‫שהרי לימדונו חז"ל שבתחילה עלה במחשבת הקב"ה‬
‫כביכול לברוא את העולם במידת הדין‪ ,‬וכשראה שאין העולם‬
‫מתקיים בכך‪ ,‬עמד ושיתף עם מידת הדין את מידת הרחמים‬
‫)ב"ר ס"פ יב(‪.‬‬
‫אפילו מידת הדין שבבית דין של מעלה יכולה לגרום חורבן‬
‫לכן משווה הנביא את הדיבור לאש "הלא כה דברי כאש"‬
‫)ירמיה כג(‪ ,‬שהמוצא פגמים בחברו ומדבר עליו רע‪ ,‬מעורר‬
‫את כוח הדין שלמעלה‪ ,‬שמביא חורבן והרס לעולם‪.‬‬
‫לעומת זה‪ ,‬כשמשתמשים כראוי במידת הגבורה‪ ,‬ובפרט דרך‬
‫הדיבור ששורשו כאמור במידה הזו‪ ,‬יש בכך תועלת עצומה‪.‬‬
‫דהיינו כאשר אדם דן ושופט את עצמו על כל דרכיו ומעשיו‪,‬‬
‫אם הם כרצון ה' או חלילה לא כל כך – אזי יכול הוא לשוב‬
‫ולהתלהב לעבודת ה'‪ ,‬כי גם ההתלהבות בעבודת ה' מגיעה‬
‫מאש הגבורה‪,‬‬
‫במקרה זה שהאדם משתמש בכוח הדין והגבורה – לטובה‪,‬‬
‫הוא גם מבטל את התוצאות השליליות של הגבורה‪ ,‬כפי‬
‫שאמרו חז"ל )ברכות ה ע"ב( ש"אם רואה אדם שייסורים באים‬
‫עליו‪ ,‬יפשפש במעשיו"‪.‬‬
‫כשמשתמש אדם בגבורה כראוי‪ ,‬להוכיח את עצמו ולשוב‬
‫בתשובה‪ ,‬הריהו מבטל את הייסורים שהם תוצאה של מידת‬
‫הדין‪.‬‬
‫בעֱקבות הִדורות בחסיִדות‬
‫רבי נפתלי כהן‬
‫אביו ר' יצחק דוד היה מן הקנטוניסטים – אותם ילדים‬
‫יהודים שנעקרו מחיק משפחתם על ידי חיילי הצאר‬
‫וגוייסו לצבא הרוסי‪ .‬כארבעים שנה שהה האב במחנה‬
‫נוכרי‪ ,‬מנותק ממורשת עמו‪ ,‬כשאוצר יקר נותר ברשותו –‬
‫התפילין‪ ,‬אותן הניח מדי יום חרף הסיכון שבדבר‪.‬‬
‫פעם אחת הבחין בו המפקד כשהוא עטור בתפילין‪ ,‬ניגש‬
‫אליו ותלשם בגסות מראשו‪ .‬יצחק דוד‪ ,‬שהיה חסון בגופו‪,‬‬
‫חבט במפקד בכוח בקת רובהו והלה נפל מת במקום‪.‬‬
‫יצחק דוד נכלא ודינו נפסק לבחור באחד מבין השניים‪:‬‬
‫מוות בירייה‪ ,‬או לחילופין לעבור בין שתי שורות של מאה‬
‫חיילים שילקו אותו בשוטים‪ .‬הוא בחר באפשרות השנייה;‬
‫וכיון שהיה בריא וחזק‪ ,‬שרד‪.‬‬
‫לאחר מכן שוחרר‪ ,‬נשא אשה ונולד לו בן‪ ,‬הוא רבי נפתלי‬
‫דנן שהתקרב לחסידי ברסלב והתגורר בברדיטשוב‪.‬‬
‫בבוא הזמן השיא רבי נפתלי את בתו לחסיד הגדול רבי‬
‫אברהם בן רבי נחמן חזן‪ .‬בעת ה'תנאים' הבטיח רבי‬
‫אברהם לחותנו )שאגב‪ ,‬היה צעיר ממנו בשנתיים( כי לאחר‬
‫שיעלה לארץ ישראל‪ ,‬ישתדל להשיג אשרות עלייה גם‬
‫עבורו ועבור משפחתו‪.‬‬
‫לפרנסתו שימש רבי נפתלי כאדריכל‪ .‬חתנו רבי אברהם‬
‫היה משבחו על כך שעבד אך ורק בימות הקיץ‪ ,‬כשהוא‬
‫חוסך ממון לתקופת החורף‪ ,‬אז עסק בעבודת בוראו‬
‫בהתמסרות מוחלטת‪.‬‬
‫היה זה הוא שבנה מחדש בשנת תרס"ג את ה'קלויז' באומן‪,‬‬
‫העומד על תלו עד היום‪ .‬בעקבות כך נאלץ לברוח ולעלות‬
‫לארץ הקודש‪ .‬ומעשה שהיה כך היה‪ :‬לאחר שהושלמה‬
‫בניית הקלויז‪ ,‬באו רבים לחזות במבנה המפואר‪ ,‬ביניהם‬
‫כמרי הכנסייה הנוצרית שיצאו מגדרם מהתפעלות‪.‬‬
‫כששמעו כי הוא זה שתכנן את הבנייה‪ ,‬פנו אליו בבקשה‬
‫שיבנה עבורם‪ ...‬בית תיפלה‪.‬‬
‫הזדעזע רבי נפתלי למשמע אוזניו‪ ,‬אך מאידך התיירא‬
‫לסרב לבקשתם‪ .‬ארז את מטלטליו וברח עם משפחתו‬
‫לארץ ישראל‪ ,‬כשאת האישורים השיג עבורו חתנו רבי‬
‫אברהם בן רבי נחמן‪.‬‬
‫התיישב רבי נפתלי בירושליים העתיקה ועבד את בוראו‬
‫תוך דבקות עצומה ברבינו הקדוש‪ .‬על התבטלותו לדבר‬
‫רבינו להימנע מהזדקקות לרופאים‪ ,‬סיפר החסיד רבי‬
‫ישראל בער אודסר‪ ,‬כי כשחלה פעם רבי נפתלי‪ ,‬הגיע‬
‫אליו לבקרו‪ .‬באותה עת הזמינה זוגתו של רבי נפתלי‬
‫רופא שיבדוק אותו‪ ,‬ברגע שנכנס הרופא לבית‪ ,‬סובב רבי‬
‫נפתלי ראשו אל הקיר וקרא בקול גדול‪" :‬מלאך המוות‪ ,‬צא‬
‫החוצה!"‬
‫נעלב הרופא עמוקות ואמר‪" :‬שנים רבות עוסק אני ברפואה‪,‬‬
‫ואף פעם לא כינו אותי כך"‪ ...‬פייסה אותו אשת רבי נפתלי‬
‫והסבירה לו שאל לו לדון את החולה במצבו הנוכחי‪...‬‬
‫למותר לציין כי רבי נפתלי לא הכניס לפיו שום תרופה‪,‬‬
‫וקם ממיטת חליו ללא התערבות רפואית‪.‬‬
‫לפני הסתלקותו‪ ,‬נכנסו ר' יעקב זאב ברזסקי ור' יצחק מאיר‬
‫קורמן לבקרו‪ .‬הוא שוחח עמם רבות על גדולת רבינו ובין‬
‫היתר אמר להם‪" :‬אינני פוחד מכלום‪ ,‬כי תהילה לק‪-‬ל יש לי‬
‫'המחאה בנקאית' שמתקבלת בכל המדינות" )ע"פ לשון רבינו‬
‫במעשה מברגר ועני(‪ ,‬בהתכוונו לכוחו הגדול של רבינו לעסוק‬
‫בתיקון נשמות מקורביו‪.‬‬
‫לבקשת אשתו לגם מעט חלב‪ ,‬כשקודם לכן הוא מברך‬
‫בהתלהבות ודבקות ברכת "שהכל"‪ ,‬אחר הוסיף כי "שהכל‬
‫נהיה בדברו" – ראשי תיבות‪" :‬נחמן בן שמחה" בהטעימו‬
‫שרבינו הקדוש השיג את "דבר ה'" שמשם באות כל‬
‫הרפואות שבעולם )עפ"י ליקוטי מוהר"ן ח"ב א(‪.‬‬
‫כעבור שעה קלה נסתלק לעולמו‪ .‬היה זה ביום ג' באייר‬
‫שנת תש"ב‪.‬‬
‫נֱקוִדה‪.‬‬
‫מאמונה לבד‪ ,‬בלי שום הבנה‪,‬‬
‫אפשר ליפול‪.‬‬
‫)עפ"י ליקוטי מוהר"ן ח"א רנה(‬
‫סיפורים מהווי החסיִדות‬
‫הרשל'ה מדליק הזנבות‪...‬‬
‫לא היה מה לקנא בבעלי החיים האומללים‬
‫שנקלעו בדרכו של הרשל'ה; צרחות הזוועה‬
‫שעלו מתוך הרפת של גרשון הדהדו עד‬
‫למרכז הכפר‪.‬‬
‫בחור מגודל היה הרשל'ה‪ ,‬ידו בכל ויד כל‬
‫בו‪ ,‬למרות שכבר הגיע לגיל השידוכים הוא‬
‫המשיך בדרכיו הנלוזים כאחרון הזאטוטים‬
‫השובבים‪ .‬ואם לא די בכך‪ ,‬בא התחביב‬
‫החדש שקנה לעצמו‪ ,‬ושבר שיאים חדשים‪.‬‬
‫"שידוך???" האב לא האמין שהוא שומע‬
‫נכון‪" ,‬הרשל'ה השובב?! מי ירצה לקחת אותו‬
‫לחתן?!"‬
‫גרשון שראה כיצד עמלו יורד לטמיון‪ ,‬כל עוד‬
‫נפשו בו רץ לעבר בית משפחתו של הרשל'ה‪,‬‬
‫שם פגש את האב האומלל שכבר הפך לעני‬
‫בנו‬
‫מרוד כתוצאה מהנזקים האיומים שחולל‬
‫אך מוהרנ"ת לא נבהל‪" :‬לא משנה מי שיהיה!‬
‫השובב‪ ,‬ותבע ממנו לשלם לאלתר את הנזק כל מי שיסכים לקחת אותו לחתן‪ ,‬תסכים‬
‫האדיר שחולל בנו‪.‬‬
‫לשידוך ותחתן אותו!"‬
‫אך העניות שהיתה מנת חלקו לא השאירה לא עברו ימים רבים והשמועה עברה מפה‬
‫לו אפילו פרוטה שחוקה אחת‪ .‬הוא דחה את לאוזן כי הרשל'ה מדליק הזנבות התארס‬
‫גרשון במספר ימים‪ ,‬ומיד ברח מביתו לעיר בשעה טובה ומוצלחת‪ .‬היתה זו ריבה אחת‪,‬‬
‫ברסלב‪ ,‬שם התגורר מורו ורבו‪ ,‬הלא הוא בת עניים‪ ,‬ששדכן ממולח הצליח לשכנע‬
‫מוהרנ"ת תלמיד רבינו הקדוש‪.‬‬
‫את כל משפחתה כי היא המיועדת לו מן‬
‫במר נפשו גולל האב לפני מוהרנ"ת את השמים‪.‬‬
‫מעתה‪ ,‬כל אימת שהרשל'ה פגש בעלי חיים‪,‬‬
‫היה מדליק את זנבותיהם‪ ,‬אלו החלו לצרוח‬
‫ולהשתולל לכל עבר‪ ,‬כשהם מסבים נזקים‬
‫כבדים לחי‪ ,‬לדומם ולצומח‪.‬‬
‫כל מסכת התעלולים שמעולל בנו‪ ,‬הנזקים תוך תקופה קצרה התקיימה החתונה – ולא‬
‫אך כל זה עדיין היה כאין וכאפס לעומת מה לרכוש שהוא גורם לאנשי הכפר‪ ,‬וזאת יאומן כי יסופר; מיום חתונתו ואילך לא היה‬
‫שקרה היום ברפת של גרשון האיכר; הרשל'ה בשעה שהוא עצמו אינו מסוגל לעמוד בכיסוי ניתן להכיר אותו; שינוי עצום התחולל בו‪,‬‬
‫ניגש לכמה בהמות והדליק את זנבותיהן‪ .‬הוצאות הנזקים‪.‬‬
‫הוא שקע כל כולו בתורה ותפילה ועבודת‬
‫הבהמות האומללות החלו להתפרע‪ ,‬לנגוח תשובתו של מוהרנ"ת היתה מפתיעה השם‪ ,‬הפך לחביב על הבריות כקטון כגדול‪,‬‬
‫את חברותיהן‪ ,‬וצווחותיהן הגיעו עד לכפרים ביותר‪" :‬השתדל למצוא לו שידוך ולהשיאו עד שמרוב חיבה היו מכנים אותו הילדים‬
‫"דער ווייסער פעטער" )= הדוד הלבן(‪.‬‬
‫בהקדם"‪...‬‬
‫הסמוכים‪.‬‬
‫רבי נחמן מטולטשין‪ ,‬תלמידו הנאמן של‬
‫מוהרנ"ת‪ ,‬היה מחבב ביותר את 'ר' הירש'‪.‬‬
‫בקרב חסידי ברסלב התהלכו סיפורים אודות‬
‫יגיעתו הגדולה בעבודת הבורא‪ .‬לר' הירש‬
‫נולד בן בשם ר' נחמן שהתמנה במשך השנים‬
‫לש ָמש הקלויז של חסידי ברסלב באומן‪.‬‬
‫ַ‬
‫השבוע לפני ‪ 82‬שנה‬
‫בתפקיד זה שימש עד לפרעות הבולשביקים‪,‬‬
‫בפולין משתוקקים להגיע לאומן‬
‫במהלכן נהרג על קידוש השם‪.‬‬
‫השבוע ֹלפני‪...‬‬
‫מאז הסתלקות רבינו הקדוש‪ ,‬רואים חסידי ברסלב את ההשתטחות על הציון הקדוש כזכות גדולה שאין למעלה ממנה‪.‬‬
‫נודדים הם מכל רחבי תבל‪ ,‬משלמים דמים מרובים‪ ,‬ולעיתים אף ביצעו פעולות של מסירות נפש והקרבה עצמית ‪ -‬הכל בכדי‬
‫לקיים את צוואת רבינו ולהגיד את עשרת מזמורי ה'תיקון הכללי' על הציון הקדוש‪.‬‬
‫עד לשנת תרע"ז בה ירד מסך הברזל שסגר את גבולות רוסיה הקומוניסטית‪ ,‬היו חסידי ברסלב מפולין עושים את דרכם מידי‬
‫ראש השנה‪ ,‬ואף באמצע השנה‪ ,‬לעבר אומן הרחוקה‪ .‬גם לאחר שהגבול נסגר רשמית‪ ,‬היו חסידים רבים‪ ,‬ובעיקר הצעירים‬
‫שבהם‪ ,‬חודרים לרוסיה בצורה בלתי ליגאלית‪ ,‬עד שהדבר הגיע לידי פיקוח נפש ממש‪ ,‬מה שגרם לחסידים להשאר בפולין‪,‬‬
‫ולהמשיך להתפלל ולקוות כי ייפתחו "שערי ציון הנעולים"‪.‬‬
‫רבי יצחק ברייטר מוורשה אף חיבר בימים ההם תפילה מיוחדת לכך‪ ,‬תפילה שנאמרה במשך כשבעים שנה ברתת ובזיע אצל‬
‫חסידי ברסלב‪ ,‬עד לקריסת הקומוניזם ומתן האפשרות המעשית כיום לכל אדם להגיע לאומן‪.‬‬
‫החסיד הנודע רבי שמשון ברסקי‪ ,‬נכד רבינו‪ ,‬התגורר באומן‪ ,‬ואילו בנו רבי נתן התיישב בפולין‪ .‬כאשר נסגר הגבול נמנעה מרבי‬
‫נתן האפשרות לנסוע לאומן ולהשתטח על הציון הקדוש‪ ,‬וצערו היה רב מאד‪ .‬במכתביו לאביו הוא התאונן רבות על כך‪.‬‬
‫במכתב מיום שלישי פרשת אמור שנת תרפ"ט עונה לו רבי שמשון במילים ברורות‪ ,‬כי אם הנסיעה לאומן אינה מתאפשרת‪,‬‬
‫אסור להכנס לעצבות בגלל כך‪" ,‬ואפילו לחשוב בזה יותר מדאי גם כן אסור‪ ,‬כי הדאגות והמחשבות בזה יותר מדאי גורמים‪ ,‬חס‬
‫ושלום‪ ,‬מכשולות הרבה של עצבות וחלישות דעת‪ ,‬וזה היפוך האמת לגמרי"‪.‬‬
‫רבי שמשון נזהר להדגיש כי "בוודאי צריכין להשתוקק ולכסוף באמת לבוא לאומין ולהשתטח בתפילה לפני השי"ת על הציון‬
‫הקדוש של אדומו"ר ז"ל‪ ,‬אבל אם אין יכולים לנסוע מחמת מניעת וסכנת הגבולין‪ ,‬בוודאי אסור להתעצב ולהתבלבל מזה"‪.‬‬
‫מה שעל רבי נתן ברסקי לעשות כעת‪ ,‬הוא לדעת אביו‪ ,‬ללמוד את ספרי רבינו ולקיים את הכתוב בהם‪ ,‬שעל ידי זה "יכולים‬
‫להיות צדיק גמור בכל מקום שנמצאים שם – אם בלתי אפשר בשום אופן לבוא על הציון הקדוש‪ ,‬כמו עתה; ועל העת הזאת‬
‫אמרו חז"ל 'אונס רחמנא פטריה' "‪.‬‬
‫)שארית ישראל‪ ,‬ס(‬
‫ֹלחיִדוִדא‬
‫חיִדון השבוע ֹלצעירים‬
‫חידה מס'‬
‫‪97‬‬
‫מתי בדיוק השמיע רבינו את התורה‬
‫'לכו חזו' על רשב"י?‬
‫הפתרון לחידה מספר ‪96‬‬
‫במה 'כבש' רבינו את העיר ברסלב?‬
‫ במחיאות כפיים ובריקודים‬‫)חיי מוהר"ן קטו(‬
‫זכה בהגרלה לחידה מס' ‪95‬‬
‫שמחה אקרמן‪ ,‬נוף איילון )שעלבים(‪.‬‬
‫בסך ‪ ₪ 50‬זכות קניה בחנות ספרים 'ברסלב'‬
‫רחוב מאה שערים ‪ 110‬ירושלים‬
‫לתשובות ‪ -‬התקשרו למערכת הממוחשבת 'אוצרות ברסלב' ‪.02-9950000‬‬
‫לאחר בחירת השפה‪ ,‬הקישו ‪ 1-9-2-1‬והשאירו הודעה‪.‬‬
‫בין הפותרים נכונה עד יום שני בשעה ‪ 12‬בלילה‪ .‬תיערך הגרלה על זכות קניה בסך ‪₪ 50‬‬
‫מסיֹלות‬
‫מאורות‬
‫ֹליבון המסיֹלות בעבוִדת ה'‬
‫צוהר ֹלפרשת השבוע‬
‫שאלה‪:‬‬
‫איך ניתן להחיש את הגאולה?‬
‫" ֱאמֹר ֶאל ַה ּכֲֹהנִים ְּבנֵי ַא ֲהרֹן" )ויקרא כא א(‬
‫הקשר היומיומי שלנו עם הקב"ה מתבצע בשני אופנים‪ :‬בתורה ובתפילה‪.‬‬
‫אך בעוד שבלימוד התורה אנחנו יוצרים את הקשר בכך שאנחנו אוספים אל‬
‫תוכנו את חלקי האור שבאותיות התורה הקדושה‪ ,‬הרי בתפילה אנו באים‬
‫אל הבורא כדלים וכרשים‪ ,‬ומתבטלים אליו לגמרי‪ ,‬רק משבחים ומהללים‬
‫ומתחננים אליו כעניים בפתח‪ ,‬כך שהוא זה שנותן לנו את האור ואת השפע‪.‬‬
‫שני אופנים אלו תלוים זה בזה ומחזקים זה את זה‪ :‬ככל שנרבה בתורה‬
‫ובמצוותיה בכמות ובאיכות‪ ,‬כך נמצא חן בעיניו – ותפילתנו תהיה רצויה‬
‫יותר ותביא לנו יותר אור ושפע אלוקי‪ ,‬כפי שנאמר בצד השלילי‪" :‬מסיר אוזנו‬
‫משמוע תורה גם תפילתו תועבה" )משלי כח(‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ככל שנתאמץ בתפילה לקבל שפע אלוקי‪ ,‬כך גם נשדרג את התורה‬
‫שלנו ונזכה להארה חדשה בתורה ולכוחות חדשים ורעננים לקיום המצוות‪,‬‬
‫מעל ומעבר למה שהיינו מסוגלים בכוחותינו כשלעצמם מבלי הסייעתא‬
‫דשמיא המיוחדת שעל ידי התפילה‪ ,‬כפי שאמרו חז"ל על ה'חסידים‬
‫הראשונים' שהגדילו לעשות בהשקעתם בתפילה ו"מתוך שחסידים הם‬
‫תורתן משתמרת" )ברכות לב ע"ב(‪.‬‬
‫עניין זה מרומז בפסוק "אמור אל הכהנים" – 'אמור' הוא לשון תפילה ושבח‬
‫כמו שכתוב "את ה' האמרת היום" )דברים כו(‪ ,‬ו'הכהנים' תפקידם היה להגדיל‬
‫תורה בישראל‪ ,‬כמו שכתוב‪" :‬כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו"‬
‫תשובת הרב אברהם שלום שישא‪:‬‬
‫ידוע שעיקר עיסוקם של הצדיקים‪ ,‬ובמיוחד של הצדיקים המכונים "יחידי הדורות"‪ ,‬הוא‬
‫להביא לידי תיקון העולם‪.‬‬
‫מי שיתבונן בתורותיו הקדושות של רבינו הקדוש בליקוטי מוהר"ן יראה כי זוהי כל מגמתו‪ .‬וכך‬
‫כותב הרה"ק מטשערין בספרו "פרפראות לחכמה" על ליקו"מ )ח"א ט"ו(‪" :‬על פי רוב‪ ,‬מאמריו‬
‫הקדושים ז"ל )של רבינו( מדברים מענין 'עולם התיקון' ומהמשכת ההנהגה שלעתיד ומהגאולה‬
‫העתידה לבוא במהרה בימינו‪ ...‬כי זה כל חפצו וישעו‪ ,‬להאיר האמת בעולם ולהמשיך הארה‬
‫שלימה האמיתית‪ ,‬מעין ההנהגה שלעתיד"‪.‬‬
‫לאור דברים אלה מובן שהלימוד בספריו הקדושים יש בו משום החשת גאולתנו‪ ,‬וכעדות‬
‫תלמידו מוהרנ"ת‪" :‬אמר בפירוש‪ ,‬שהלימוד בספריו הקדושים הוא אתחלתא דגאולה" )חיי‬
‫מוהר"ן שמו(‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬הלימוד בספריו הקדושים של הצדיק תוך התקשרות אליו‪ ,‬גם אם היא קטנה מצד‬
‫עצמה‪ ,‬הרי ממנה מקבל הצדיק כוח לפעול את פעולותיו הקדושות‪ ,‬כמבואר בליקוטי מוהר"ן‬
‫ח"א ב שעל ידי ההתקשרות לצדיק הוא בונה את קומת השכינה‪.‬‬
‫)מלאכי ב(‪.‬‬
‫ללמדנו שהתפילה והתורה קשורות ותלויות זו בזו; חיזוק בתורה מביא חיזוק‬
‫בתפילה‪ ,‬וכן להיפך‪.‬‬
‫עוד מבואר שם‪ ,‬שכל התפילות והבקשות שאנו מבקשים לצאת מהגלות – אינן לריק‪,‬‬
‫והצדיקים שבכל דור ודור מעלים אותן ומקיימים אותן עד שתושלם בניית שיעור קומתה של‬
‫השכינה‪ ,‬ואז יבוא משיח‪.‬‬
‫)עפ"י ליקוטי מוהר"ן ח"א ב(‬
‫»½‪¹» ³‬‬
‫»‪¼»È‬‬
‫¸´‪?ÇÉ‬‬
‫אחת מעיקרי עצותיו של רבינו בעבודת ה' בכלל ולהחשת הגאולה בפרט‪ ,‬היא קימת חצות‪,‬‬
‫כלשונו הקדושה‪" :‬עיקר עבודת איש הישראלי הוא לקום בחצות לילה )שיחות הר"ן סי' ש"א(‬
‫וכפי שמרחיב על כך מוהרנ"ת בליקוטי הלכות )השכמת הבוקר א‪ ,‬טו(‪" :‬הגאולה הראשונה היתה‬
‫בחצות לילה‪ ,‬וכן גאולה האחרונה שאנו מקווים במהרה בימינו תהיה על ידי כח חצות – על ידי‬
‫הכשרים והיראים שעומדים בכל לילה בחצות"‪.‬‬
‫עוד יש לדעת כי רביז"ל כותב )בליקו"מ ח"ב לב( שמשיח לא יוכל לסבול אפילו ריח של חוסר‬
‫קדושה‪ .‬במיוחד בימינו שהתרבו הניסיונות בענייני קדושה‪ ,‬יש לדעת שעיקר גאולתנו תלויה‬
‫בחיזוק גדרי הקדושה‪ ,‬בפרט בצניעות לבושי הנשים שאם הן יתחזקו להחזיר העטרה ליושנה‬
‫ולהתלבש כמסורת לבושי אמותינו הקדושות – נזכה לגאולה שלימה‪ ,‬כדברי חז"ל הידועים‬
‫שבזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים‪.‬‬
‫‪É´ÁÀ³´ ,É´¶´Ç¯ ,³¿¸» ¸É´Ç¸È‬‬
‫‪!'»¯.À‬‬
‫¸‪¢ ¯.‬‬
‫‪¡ ¯'°‬‬
‫‪ ÆÇ ¼¸¿´Æ‬‬
‫המפיצים‬
‫צפת ‪ -‬ביתר עילית ‪ -‬ירושלים‬
‫בית שמש ‪ -‬מודיעין עילית‬
‫הר"ר שלמה קוסמן הי"ו‬
‫והר"ר ישראל שמעון קוסמן הי"ו‬
‫והר"ר אליהו יותם קוסמן הי"ו‬
‫והר"ר אפרים נתן קוסמן הי"ו‬
‫והר"ר חיים יצחק קוסמן הי"ו‬
‫הר"ר אברהם שמואל דרדיק הי"ו‬
‫והר"ר יצחק אייזיק דרדיק הי"ו‬
‫והר"ר משה יהודה דרדיק הי"ו‬
‫והר"ר שמעון אשר דרדיק הי"ו‬
‫תרמו והפיצו ‪ 1500‬גליונות‬
‫לעי"נ אביהם‪,‬‬
‫תרמו והפיצו‬
‫‪ 1500‬גליונות‬
‫לעי"נ אביהם‪,‬‬
‫טלז סטון‬
‫הר"ר‬
‫צבי רובין‬
‫הי"ו‬
‫ישיבת בין הזמנים‬
‫דבחורי חסידי ברסלב‬
‫'נחלת חן' בית שמש‬
‫תרם והפיץ ‪ 1000‬גליונות‬
‫תרמו והפיצו ‪ 1000‬גליונות‬
‫לעי"נ‬
‫מרת מלכה‬
‫בת שיינה ע"ה‬
‫‪02 -999 -72 -72‬‬
‫‪¼¸»È´Ç¸ (³È½ ¾´Çºµ ²¸») 33 ¼¸¸¶ Äö '¶Ç‬‬
‫בית שמש‬
‫ֹל י ש ו ע ה ו ה צ ֹל ח ה ‪ֹ ,‬ל ר ו ו ח ו פ ר נ ס ה ‪ֹ ,‬ל ר פ ו א ה ‪ֹ ,‬ל מ ֱק ש ה ֹל י ֹל ִד ‪ֹ ,‬ל נ ח ת ו ש מ ח ת ח י י ם‬
‫ירושלים‬
‫הר"ר נתן גולשבסקי הי"ו‬
‫תרם והפיץ ‪ 500‬גליונות‬
‫לעי"נ אביו הרה"ח‬
‫לכבוד שמחת הבר‪-‬מצוה‬
‫ר' ירוחם שמחה לייב‬
‫לבנו יואל נ"י‬
‫ב"ר שלמה גולשבסקי זצ"ל זכות ההפצה וזיכוי הרבים‬
‫הר"ר יהודה פיליפ הי"ו‬
‫צפת‬
‫צפת‬
‫משפחת אזולאי הי"ו‬
‫תרמו והפיצו ‪ 500‬גליונות‬
‫לעי"נ‬
‫מרת טיטה‬
‫בת חמסנה ע"ה‬
‫הר"ר דוד דגן הי"ו‬
‫תרם והפיץ ‪ 500‬גליונות‬
‫הר"ר יעקב ב"ר זושא‬
‫דוב בער דרדיק זצ"ל‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬
‫נלב"ע כ"ט ניסן תשס"ג‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬
‫נלב"ע ג' אייר תש"ע‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬
‫זכות ההפצה וזיכוי הרבים‬
‫יעמדו לו להתברך‬
‫בכל מילי דמיטב‬
‫זכות ההפצה וזיכוי הרבים‬
‫יעמדו להם להתברך‬
‫בכל מילי דמיטב‬
‫מודיעין עילית‬
‫הר"ר מתתיהו חשין הי"ו‬
‫תרם והפיץ ‪ 500‬גליונות‬
‫להצלחת‬
‫מייסד וראש החבורה‬
‫נלב"ע ט' אייר תשס"ט‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬
‫ואטהר ואתקדש בקדושה של מעלה‪...‬‬
‫ספירת העומר באומן‪ ,‬חוויה רוחנית בלתי נשכחת!‬
‫מבצעי קיץ במחירי חורף רק באירו‪-‬פנים‪.‬‬
‫נפתח מספר מקומות מוגבל‪ ,‬לחבילת 'הכל כלול' לבודדים ומשפחות‬
‫במחיר בלעדי לאירו פנים‪ .‬הבטיחו את מקומכם עכשיו‪.‬‬
‫‪02-5410100‬‬
‫‪1-800-255-522‬‬
‫מוֱקִד הישועות‬
‫ֹלהעברת בֱקשות ֹלתפיֹלה וֹלהִדֹלֱקת נר בֱקברו שֹל רבי נחמן מברסֹלב באומן‬
‫נלב"ע כ"ח ניסן תשס"ו‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬
‫הר"ר צבי ב"ר אהרן‬
‫קוסמן זצ"ל‬
‫ירושֹלים‪ :‬רח' בית ישראֹל ‪ 38‬בני ברֱק‪ :‬רח' רבי עֱקיבא ‪62‬‬
‫)ארצי(‬
‫בעת צרה‪ ,‬בשעת מצוֱקה‪ .‬גם בעת שמחה ובכֹל זמן‬
‫יעמדו לו לראות‬
‫רוב נחת דקדושה‬
‫על טרחתו‬
‫ופעלו להצלחת‬
‫ישיבת בין הזמנים‬
‫החֹלה ההרשמה‬
‫ֹלמגוון ֱקבוצות הֱקיץ‬
‫טיסות ֹלכֹל יעִד בעוֹלם‬
‫יחד עם זאת עלינו להתחזק באמירת עשרת המזמורים המכונים "תיקון הכללי" שמסוגלים‬
‫לתיקון הברית שעל כך מסיים רבינו את ספרו )ליקו"מ ח"ב צב(‪" :‬ובזכות תיקון חטא זה יבוא‬
‫משיח צדקינו לקבץ נפוצותינו במהרה בימינו אמן"‪.‬‬
‫בית שמש‬
‫חוויה עם נשמה‬
‫זכות עוֹלם בהפצת האוצרות‬
‫מודיעין עילית‬
‫לונדון‬
‫הר"ר יצחק משה גבאי הי"ו הר"ר שמעון אשר דרדיק הי"ו הר"ר אהרן נתן גרינולד הי"ו‬
‫תרם והפיץ ‪ 500‬גליונות‬
‫תרם והפיץ ‪ 500‬גליונות‬
‫תרם והפיץ ‪ 500‬גליונות‬
‫לכבוד שמחת‬
‫הולדת הבן שיחי'‬
‫לכבוד שמחת‬
‫הולדת הבת שתחי'‬
‫לכבוד שמחת‬
‫הולדת הבת שתחי'‬
‫זכות ההפצה וזיכוי הרבים‬
‫יעמדו לו לראות‬
‫רוב נחת דקדושה‬
‫זכות ההפצה וזיכוי הרבים‬
‫יעמדו לו לראות‬
‫רוב נחת דקדושה‬
‫זכות ההפצה וזיכוי הרבים‬
‫יעמדו לו לראות‬
‫רוב נחת דקדושה‬
‫צפת‬
‫בית שמש‬
‫ירושלים‬
‫הר"ר חיים אלכסנדר מילבסקי הי"ו הר"ר אהרן פוקסברומר הי"ו‬
‫תרם והפיץ ‪ 500‬גליונות‬
‫תרם והפיץ ‪ 500‬גליונות‬
‫הר"ר יצחק ברגשטיין הי"ו‬
‫תרם והפיץ ‪ 500‬גליונות‬
‫לכבוד שמחת‬
‫הולדת הבן שיחי'‬
‫לכבוד שמחת‬
‫הולדת הבן שיחי'‬
‫לכבוד שמחת‬
‫הולדת הבת שתחי'‬
‫לכבוד שמחת‬
‫הולדת הבת שתחי'‬
‫זכות ההפצה וזיכוי הרבים‬
‫יעמדו לו לראות‬
‫רוב נחת דקדושה‬
‫זכות ההפצה וזיכוי הרבים‬
‫יעמדו לו לראות‬
‫רוב נחת דקדושה‬
‫זכות ההפצה וזיכוי הרבים‬
‫יעמדו לו לראות‬
‫רוב נחת דקדושה‬
‫זכות ההפצה וזיכוי הרבים‬
‫יעמדו לו לראות‬
‫רוב נחת דקדושה‬
‫התחייבות‬
‫ֹלכרטיס טיסה הזוֹל ביותר‬
‫לא קונים כרטיס‬
‫לאוקראינה ולכל היעדים‬
‫לפני שבודקים‬
‫באירו‪-‬פנים!‬
‫אירו‪-‬פנים ‪02-800-80-80‬‬