‫גליון ‪99‬‬ ‫פרשת‬ ‫אמור‬ ‫תשע"א‬ ‫גֹליון שבועי מאוצרותיהם שֹל רביה"ֱק רבי נחמן מברסֹלב ותֹלמיִדיו זיע"א‬ ‫האדם והבהמה בספירת העומר‬ ‫אין דבר גרוע מחוסר שכל‪ .‬הטיפש מועד לכל הטעויות‬ ‫שבעולם‪ ,‬זהו גם הפתח לכל הכישלונות הרוחניים‪ ,‬כפי‬ ‫שאמרו חז"ל‪" :‬אין אדם עובר עבירה‪ ,‬אלא אם כן נכנס בו רוח‬ ‫שטות" )סוטה ג ע"א(‪.‬‬ ‫מאידך גיסא‪ ,‬העדר השכל לא נברא לחינם‪ ,‬שכן רק על ידו‬ ‫ניתן ללמוד ולקבל מחכמת התורה‪ ,‬וזאת מפני שהשכל‬ ‫האלוקי כל כך גבוה ורחוק מאתנו‪ ,‬שאם נבקש להבין בדיוק‬ ‫למה ומדוע עלינו לקיים את המצוות‪ ,‬או שנרצה לקלוט‬ ‫בשכלנו הדל כמה צודקות הנהגות הבורא – אזי נטעה ונתעה‬ ‫לבטח‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬שרק על ידי צימצום המוח ושיעבודו לאמונה ניתן לקבל‬ ‫ולהאמין את אמת התורה‪.‬‬ ‫"חכמה ומלאכה גדולה להיות כבהמה" – אמר רבינו הקדוש‬ ‫)שיחות הר"ן טו(‪ ,‬כאשר הכוונה‬ ‫היא שרק כך יכול האדם‬ ‫להחכים באמת‪ .‬זאת כאשר‬ ‫יידע אדם שהשכל האנושי‬ ‫מוגבל מלהשיג בעצמו מהי‬ ‫האמת המוחלטת‪ ,‬יצמצם את‬ ‫מחשבתו הטבעית וישתעבד‬ ‫לקבל אותה דרך האמונה‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬אין זה סותר כלל את‬ ‫חובת האדם להתרחק בכל‬ ‫יכולתו מהתבהמות; האדם‬ ‫חייב להפעיל את שכלו ולא‬ ‫לתת לעצמו להתנהג כבעלי‬ ‫חיים במילוי מאוויי הגוף; אסור לו לתת לרוח השטות לשלוט‬ ‫בו‪ ,‬ועליו לזכור תמיד את מעלתו כאדם בר דעת שלא נמשך‬ ‫אחרי דחפים גופניים שפלים‪.‬‬ ‫"כי גדר האדם שיהיה רחוק ממעשה בהמיות‪ ,‬שהם כל‬ ‫התאוות הרעות‪ ,‬שהם כסילות ושטות ושגעון‪ ,‬בחינת בהמה‬ ‫ממש‪ .‬ובשביל זה ה' יתברך חונן לאדם דעת‪ ,‬כדי שיתרחק‬ ‫ממעשה בהמה‪ .‬כי הדעת‪ ,‬שהוא גדר האדם‪ ,‬הוא ההיפך מכל‬ ‫התאוות"‪ ,‬לשונו הטהורה של רבי נתן‪.‬‬ ‫היצר מנצל את כוח צימצום השכל כדי להרגיל את האדם‬ ‫בעשיית מעשים בהמיים מבלי לתת את הדעת על כך‪ ,‬ומצד‬ ‫שני הוא מעורר אותו להיות 'בעל שכל' כדי לחקור ולשאול‬ ‫על כל דבר שהוא שומע מפי הצדיקים על דרכי רחמיו של‬ ‫הקב"ה‪' :‬איך יתכן‪ ,‬למה ומדוע' – ובכך להפריד את הלב מן‬ ‫האמונה‪.‬‬ ‫ההתחכמות הזאת של היצר יכולה גם לבוא בצורה 'קדושה'‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬כאשר האדם ממציא חומרות יתירות שאינן מעיקר‬ ‫הדין‪ ,‬ובגללן הוא עובר על הלכות חמורות‪.‬‬ ‫כמו למשל אדם ש'מחמיר' על עצמו ומבלה זמן רב כדי להיות‬ ‫'בטוח' שיש לו גוף נקי לתפילה‪ ,‬ובגלל זה הוא מתפלל לאחר‬ ‫סוף זמן תפילה‪.‬‬ ‫אדם זה לכאורה משתמש בשכל‪ ...‬הוא ממציא בפלפוליו‬ ‫חומרות ודקדוקים‪ ,‬יותר מן האמור ב'שולחן ערוך' – אך‬ ‫בכך היצר מנצל את השכל‬ ‫ומשתמש בו במקום הלא‪-‬נכון‬ ‫כדי להכשילו‪.‬‬ ‫"חכמה ומלאכה גדולה‬ ‫להיות כבהמה" – אמר רבינו‬ ‫הקדוש )שיחות הר"ן טו(‪,‬‬ ‫כאשר הכוונה היא שרק כך‬ ‫יכול האדם להחכים באמת‬ ‫האדם אם כן‪ ,‬נחון בשני כוחות מנוגדים‪ :‬החכמה והאמונה‪,‬‬ ‫האדם והבהמה שבו – כדי להשתמש בהם בכל פעם‬ ‫במקומם הראוי‪ .‬החכמה – כחומה מול התשוקות הבהמיות;‬ ‫והאמונה – ככלי לקבלת אמת התורה‪.‬‬ ‫שני אלו תלויים זה בזה‪ ,‬כמה שהאדם מונע את עצמו‬ ‫ממעשה בהמה‪ ,‬כך הוא יכול לגשת אל האמונה כדי לקנות‬ ‫שכל אמיתי‪.‬‬ ‫היצר הרע מנגד‪ ,‬לא מייצר כוחות חדשים באדם; הוא בסך‬ ‫הכל מבלבל את המקום ואת הזמן הנכון שבהם יש להשתמש‬ ‫בכלים המנוגדים הללו‪.‬‬ ‫קריית 'תמימי דרך'‬ ‫כאשר האדם מתבהם והולך‬ ‫אחר מאוויי הגוף‪ ,‬אזי השכל‬ ‫שבו נפגם ומתחיל להתהלך‬ ‫בחוכמות מוטעות שמרחיקות‬ ‫אותו מן התורה‪ .‬ההליכה‬ ‫אחר התאוות בלי שכל‬ ‫כבהמה פוגמת בכוח צמצום‬ ‫השכל‪ ,‬והחכמות המתעות‬ ‫משתלטות‪.‬‬ ‫כדי לתקן זאת‪ ,‬קיבלנו את המתנה הנפלאה של 'ספירת‬ ‫העומר'‪ .‬מנחת העומר היתה באה מן השעורים‪ ,‬שהוא מאכל‬ ‫בהמה‪ .‬את העומר היו מניפים תנופה לה'‪.‬‬ ‫בכוח קרבן זה תוקן כוח הבהמה שבאדם‪ ,‬והבהמיות קיבלה‬ ‫כוח להוות כלי של התקרבות לה'‪ ,‬כלומר‪ ,‬להיות כבהמה בכל‬ ‫הנוגע לאמונה‪ ,‬אבל בד בבד להתרחק מכל מעשה בהמה‪.‬‬ ‫הנפת העומר ממקדת את כוח צימצום השכל‪ ,‬שלא‬ ‫להשתמש בו כי אם במקום הנכון‪ .‬מיקוד זה הינו עיקר ההכנה‬ ‫לקבלת התורה‪ ,‬קבלת השכל האמיתי‪.‬‬ ‫בימי ספירת העומר‪ ,‬הבה נעורר את הרצונות והכיסופים‬ ‫שבלבנו‪ ,‬להיכלל בתיקון הגדול שבקרבן זה‪ ,‬לזכות ולתקן‬ ‫את כל אשר פגמנו בצמצום השכל‪ ,‬ואת השימוש שעשינו בו‬ ‫לעשיית מעשה בהמה‪.‬‬ ‫זוהי העת לזעוק על כך‪ ,‬שנזכה להיטהר מכל שכל מוטעה‬ ‫ומכל אמונה מוטעת המביאה לידי השתעבדות חסרת שכל‬ ‫למאוויים גופניים‪ ,‬ומאידך – לזכות לקדושה עליונה‪ ,‬לשכל‬ ‫אמיתי‪ ,‬שיודע להבחין בין רע לטוב‪ ,‬ומאמין במה שצריך‬ ‫להאמין‪.‬‬ ‫)עפ"י ליקוטי הלכות פקדון ד‪-‬ד(‬ ‫יו"ר הוועדה הרוחנית‪ :‬הרב שמעון טייכנר‪ .‬עורך‪ :‬נתן אנשין ‪ [email protected]‬הפקה‪ :‬נחום א‪ .‬ברזעסקי‬ ‫חסידי ברסלב התבשרו לאחרונה על התארגנות להקמת‬ ‫קריה נאמנה לאנ"ש ולמתקרבים‪ ,‬בעיר החרדית חריש‪,‬‬ ‫בהכוונתו של הרב שמעון טייכנר שליט"א‪.‬‬ ‫הקריה תכלול מוסדות חינוך ומרכז לתורה ולתפילה‪.‬‬ ‫מאות דירות בנות ‪ 3-6‬חדרים אמורים להבנות בה בתוך‬ ‫פרק זמן סביר בעז"ה‪.‬‬ ‫הקריה תתן מענה למחפשי מקום מגורים אידיאלי‬ ‫שבו יוכלו לחיות באהבת חברים ובאמונת צדיקים‪ ,‬תוך‬ ‫הדרכה ברורה בעבודת השי"ת בחינוך ילדים וביסוס‬ ‫הבית היהודי בדרך רבינו זי"ע המסורה לנו מדור דור‪.‬‬ ‫הרב טייכנר שליט"א מתכוון לעבור לגור במקום ולנהל‬ ‫את העניינים הציבוריים‪ ,‬כגון ארגון שיעורי תורה‬ ‫ומפגשים‪ ,‬מינוי מנהלים ואנשי חינוך למוסדות החינוך‬ ‫ועיצוב רוח המקום בדרך התורה והחסידות‪.‬‬ ‫המקום יהיה פתוח כאמור למתקרבים חדשים‪ ,‬אלה‬ ‫יתקבלו בסבר פנים יפות‪ ,‬כמובן רק במידה שזכו לנהל‬ ‫אורח חיים על פי ההלכה‪.‬‬ ‫לשמיעת פרטים בהרחבה על קריית 'תמימי דרך' ניתן‬ ‫להתקשר למערכת השמע של אוצרות ברסלב בטל‪.‬‬ ‫‪ 02-9950000‬ולהקיש בתפריט הראשי על ‪.2 8‬‬ ‫להרשמה אפשר להתקשר כל יום בשעות ‪9:00-13:00‬‬ ‫או בשעות ‪ 16:00-19:00‬לטלפון ‪057-3140518‬‬ ‫יום‬ ‫שבת‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ִד‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫יום‬ ‫בחוִדש‬ ‫אייר‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ז‬ ‫ח‬ ‫ט‬ ‫ֹליֱקוטי‬ ‫מוהר"ן‬ ‫ח"א‬ ‫נג‪.‬‬ ‫נג‪:‬‬ ‫נד‪.‬‬ ‫נד‪:‬‬ ‫נה‪.‬‬ ‫נה‪:‬‬ ‫נו‪.‬‬ ‫חוֱק‪.‬‬ ‫ֹליֱקוטי‬ ‫הֹלכות‬ ‫ח"ב‬ ‫קנ‬ ‫קנא‬ ‫קנב‬ ‫קנג‬ ‫קנד‬ ‫קנה‬ ‫קנו‬ ‫הֹלימוִד היומי‬ ‫ֹליֱקוטי‬ ‫תפיֹלות‬ ‫הִדף‬ ‫היומי‬ ‫ח"א‬ ‫מנחות‬ ‫שצה שצו נט‬ ‫ס‬ ‫שצז שצח‬ ‫סא‬ ‫שצט ת‬ ‫סב‬ ‫תא תב‬ ‫תג תד‬ ‫סג‬ ‫תה תו‬ ‫סד‬ ‫תז תח‬ ‫סה‬ ‫יום שֹל הפצה‬ ‫ה באייר‬ ‫לעי"נ ר' ישראל ב"ר משה אהרן זצ"ל‬ ‫ו באייר‬ ‫לעי"נ מרת איטה ב"ר אלימלך ע"ה‬ ‫יו"ֹל ע"י “אוצרות ברסֹלב”‬ ‫ת‪ִ.‬ד‪ 50617 .‬בית שמש‬ ‫טֹל‪ ,‬במשרִד‪ 02-9993338 :‬פֱקס‪02-9926066 :‬‬ ‫ֹלשמיעת שיעורים בשפות שונות ‪02-9950000 ....‬‬ ‫בארה"ב ‪(1)718-8552121 ....................................‬‬ ‫מוֱקִד הישועות ‪1800-255-522 .............................‬‬ ‫ניתן ֹלֱקבֹל את הגֹליון מיִדי שבוע גם בִדוא"ֹל‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫הפצה ֹלמנויים ובתי כנסת‪057-3100646 :‬‬ ‫הנצחה‪ ,‬תרומות ופרסום‪057-3100693 :‬‬ ‫ווי העמוִדים‬ ‫עיונים ב'עמוִד היומי'‬ ‫מוות וחיים ביד הלשון‬ ‫"עיקר הדיבור הם ה'גבורות'‪ ,‬כמו שכתוב 'מי‬ ‫ימלל גבורות ה'' ‪ ...‬כמו שכתוב‪' :‬וגבורתך ידברו'‪...‬‬ ‫וכשפוגמין בדיבור אז נעשה‪ ...‬מקטרג הגדול שממנו‬ ‫באים כל הקטרוגים והנסיונות‪ ...‬וכל המלשינות‬ ‫והרעות שדוברין על האדם‪ ...‬שהוא חוקר תמיד לעורר‬ ‫דין ולהלשין ולקטרג‪...‬‬ ‫"וכשמעלה את הדיבור לשרשו‪ ,‬היינו לגבורות‪,‬‬ ‫ומתחיל לדבר בינו לבין קונו בשלהבת הגבורות‬ ‫ומעורר את עצמו לעבודת השי"ת – אז נכנס אור‬ ‫שורש הגבורות"‪.‬‬ ‫)ליקוטי מוהר"ן ח"א לח(‬ ‫"יהי רצון מלפניך‪ ...‬שבזכות ספירת העומר שספרתי היום‬ ‫יתוקן מה שפגמתי בספירה"‪ .‬בבקשה זו אנחנו מסיימים את‬ ‫הסדר היומי של ספירת העומר‪.‬‬ ‫מהמאמר שבכותרת נוכל לשאוב עומק והבנה בתפילה זו‪:‬‬ ‫שבע הספירות הן שבע תכונות יסודיות שהקב"ה ברא בהם‬ ‫את העולם‪ ,‬שבע המידות‪ :‬חסד‪ ,‬גבורה‪ ,‬תפארת וכולי‪.‬‬ ‫כמו כן יש גם צירופי מידות‪ ,‬כך שבצד החסד‪ ,‬שהוא נתינה‬ ‫בלי גבול‪ ,‬והגבורה שדורשת דין ללא רחמים‪ ,‬אנחנו מוצאים‬ ‫גם את "הגבורה שבחסד" שהיא ההגבלה לשם הטבה‪ ,‬כמו‬ ‫מניעות ממתק מיותר מילד שמטרתה לחסוך לו כאבי שיניים‬ ‫בעתיד‪.‬‬ ‫כמו כן גם את ה"חסד שבגבורה" שהוא הטבה שמטרתה‬ ‫הגבלה‪ .‬למשל‪ ,‬נתינת אוכל לבעל חיים כפיתיון במלכודת‪.‬‬ ‫לעולם‪ ,‬שהרי נאמר‪" :‬מי יצדק לפניך בדין?!" )מוסף לימים‬ ‫נוראים(‪.‬‬ ‫המידות הללו‪ ,‬כמו כל דבר בבריאה‪ ,‬אינן טובות ולא רעות‪.‬‬ ‫"מפי עליון לא תצא הרעות והטוב" )איכה ג(‪ .‬הכל תלוי כיצד‬ ‫משתמשים בהן – לטובה או להיפך‪.‬‬ ‫כך נבין את חומרתו של איסור לשון הרע‪ ,‬שכן כוח הדיבור‬ ‫מושרש מבחינה רוחנית במידת הגבורה‪ ,‬ככתוב‪" :‬מי ימלל‬ ‫גבורות ה'" )תהלים קו(‪ ,‬וככתוב‪" :‬וגבורתך ידברו" )תהלים‬ ‫לפיכך‪ ,‬כהכנה לקבלת התורה‪ ,‬עלינו לזכך את כל מידותינו‪-‬‬ ‫תכונותינו כדי לתקן את אשר השתמשנו בהן לרעה – ולהפוך‬ ‫אותן לכלי עזר בעבודת ה'‪.‬‬ ‫קמד(‪.‬‬ ‫רבינו מלמד אותנו כיצד אחת המידות הבסיסיות‪ ,‬מידת‬ ‫הגבורה – יכולה מצד אחד להיות הרסנית ביותר; ומהצד‬ ‫האחר – להיות נחוצה וחיונית‪.‬‬ ‫את העובדה שמידת הגבורה במובן הנמוך שלה‪ ,‬איומה‬ ‫ונוראה היא – לא צריך ללמד אותנו‪ .‬כל הכעס‪ ,‬המריבות‪,‬‬ ‫המחלוקות‪ ,‬הרציחות והמלחמות‪ ,‬הינם שימושים לא‬ ‫נכונים במידה זו‪ .‬אלא שגם במובן הנעלה יותר‪ ,‬שבו הגבורה‬ ‫משמשת כמידת הדין ועשיית צדק‪ ,‬טמון כוח הרס רב‪.‬‬ ‫שהרי לימדונו חז"ל שבתחילה עלה במחשבת הקב"ה‬ ‫כביכול לברוא את העולם במידת הדין‪ ,‬וכשראה שאין העולם‬ ‫מתקיים בכך‪ ,‬עמד ושיתף עם מידת הדין את מידת הרחמים‬ ‫)ב"ר ס"פ יב(‪.‬‬ ‫אפילו מידת הדין שבבית דין של מעלה יכולה לגרום חורבן‬ ‫לכן משווה הנביא את הדיבור לאש "הלא כה דברי כאש"‬ ‫)ירמיה כג(‪ ,‬שהמוצא פגמים בחברו ומדבר עליו רע‪ ,‬מעורר‬ ‫את כוח הדין שלמעלה‪ ,‬שמביא חורבן והרס לעולם‪.‬‬ ‫לעומת זה‪ ,‬כשמשתמשים כראוי במידת הגבורה‪ ,‬ובפרט דרך‬ ‫הדיבור ששורשו כאמור במידה הזו‪ ,‬יש בכך תועלת עצומה‪.‬‬ ‫דהיינו כאשר אדם דן ושופט את עצמו על כל דרכיו ומעשיו‪,‬‬ ‫אם הם כרצון ה' או חלילה לא כל כך – אזי יכול הוא לשוב‬ ‫ולהתלהב לעבודת ה'‪ ,‬כי גם ההתלהבות בעבודת ה' מגיעה‬ ‫מאש הגבורה‪,‬‬ ‫במקרה זה שהאדם משתמש בכוח הדין והגבורה – לטובה‪,‬‬ ‫הוא גם מבטל את התוצאות השליליות של הגבורה‪ ,‬כפי‬ ‫שאמרו חז"ל )ברכות ה ע"ב( ש"אם רואה אדם שייסורים באים‬ ‫עליו‪ ,‬יפשפש במעשיו"‪.‬‬ ‫כשמשתמש אדם בגבורה כראוי‪ ,‬להוכיח את עצמו ולשוב‬ ‫בתשובה‪ ,‬הריהו מבטל את הייסורים שהם תוצאה של מידת‬ ‫הדין‪.‬‬ ‫בעֱקבות הִדורות בחסיִדות‬ ‫רבי נפתלי כהן‬ ‫אביו ר' יצחק דוד היה מן הקנטוניסטים – אותם ילדים‬ ‫יהודים שנעקרו מחיק משפחתם על ידי חיילי הצאר‬ ‫וגוייסו לצבא הרוסי‪ .‬כארבעים שנה שהה האב במחנה‬ ‫נוכרי‪ ,‬מנותק ממורשת עמו‪ ,‬כשאוצר יקר נותר ברשותו –‬ ‫התפילין‪ ,‬אותן הניח מדי יום חרף הסיכון שבדבר‪.‬‬ ‫פעם אחת הבחין בו המפקד כשהוא עטור בתפילין‪ ,‬ניגש‬ ‫אליו ותלשם בגסות מראשו‪ .‬יצחק דוד‪ ,‬שהיה חסון בגופו‪,‬‬ ‫חבט במפקד בכוח בקת רובהו והלה נפל מת במקום‪.‬‬ ‫יצחק דוד נכלא ודינו נפסק לבחור באחד מבין השניים‪:‬‬ ‫מוות בירייה‪ ,‬או לחילופין לעבור בין שתי שורות של מאה‬ ‫חיילים שילקו אותו בשוטים‪ .‬הוא בחר באפשרות השנייה;‬ ‫וכיון שהיה בריא וחזק‪ ,‬שרד‪.‬‬ ‫לאחר מכן שוחרר‪ ,‬נשא אשה ונולד לו בן‪ ,‬הוא רבי נפתלי‬ ‫דנן שהתקרב לחסידי ברסלב והתגורר בברדיטשוב‪.‬‬ ‫בבוא הזמן השיא רבי נפתלי את בתו לחסיד הגדול רבי‬ ‫אברהם בן רבי נחמן חזן‪ .‬בעת ה'תנאים' הבטיח רבי‬ ‫אברהם לחותנו )שאגב‪ ,‬היה צעיר ממנו בשנתיים( כי לאחר‬ ‫שיעלה לארץ ישראל‪ ,‬ישתדל להשיג אשרות עלייה גם‬ ‫עבורו ועבור משפחתו‪.‬‬ ‫לפרנסתו שימש רבי נפתלי כאדריכל‪ .‬חתנו רבי אברהם‬ ‫היה משבחו על כך שעבד אך ורק בימות הקיץ‪ ,‬כשהוא‬ ‫חוסך ממון לתקופת החורף‪ ,‬אז עסק בעבודת בוראו‬ ‫בהתמסרות מוחלטת‪.‬‬ ‫היה זה הוא שבנה מחדש בשנת תרס"ג את ה'קלויז' באומן‪,‬‬ ‫העומד על תלו עד היום‪ .‬בעקבות כך נאלץ לברוח ולעלות‬ ‫לארץ הקודש‪ .‬ומעשה שהיה כך היה‪ :‬לאחר שהושלמה‬ ‫בניית הקלויז‪ ,‬באו רבים לחזות במבנה המפואר‪ ,‬ביניהם‬ ‫כמרי הכנסייה הנוצרית שיצאו מגדרם מהתפעלות‪.‬‬ ‫כששמעו כי הוא זה שתכנן את הבנייה‪ ,‬פנו אליו בבקשה‬ ‫שיבנה עבורם‪ ...‬בית תיפלה‪.‬‬ ‫הזדעזע רבי נפתלי למשמע אוזניו‪ ,‬אך מאידך התיירא‬ ‫לסרב לבקשתם‪ .‬ארז את מטלטליו וברח עם משפחתו‬ ‫לארץ ישראל‪ ,‬כשאת האישורים השיג עבורו חתנו רבי‬ ‫אברהם בן רבי נחמן‪.‬‬ ‫התיישב רבי נפתלי בירושליים העתיקה ועבד את בוראו‬ ‫תוך דבקות עצומה ברבינו הקדוש‪ .‬על התבטלותו לדבר‬ ‫רבינו להימנע מהזדקקות לרופאים‪ ,‬סיפר החסיד רבי‬ ‫ישראל בער אודסר‪ ,‬כי כשחלה פעם רבי נפתלי‪ ,‬הגיע‬ ‫אליו לבקרו‪ .‬באותה עת הזמינה זוגתו של רבי נפתלי‬ ‫רופא שיבדוק אותו‪ ,‬ברגע שנכנס הרופא לבית‪ ,‬סובב רבי‬ ‫נפתלי ראשו אל הקיר וקרא בקול גדול‪" :‬מלאך המוות‪ ,‬צא‬ ‫החוצה!"‬ ‫נעלב הרופא עמוקות ואמר‪" :‬שנים רבות עוסק אני ברפואה‪,‬‬ ‫ואף פעם לא כינו אותי כך"‪ ...‬פייסה אותו אשת רבי נפתלי‬ ‫והסבירה לו שאל לו לדון את החולה במצבו הנוכחי‪...‬‬ ‫למותר לציין כי רבי נפתלי לא הכניס לפיו שום תרופה‪,‬‬ ‫וקם ממיטת חליו ללא התערבות רפואית‪.‬‬ ‫לפני הסתלקותו‪ ,‬נכנסו ר' יעקב זאב ברזסקי ור' יצחק מאיר‬ ‫קורמן לבקרו‪ .‬הוא שוחח עמם רבות על גדולת רבינו ובין‬ ‫היתר אמר להם‪" :‬אינני פוחד מכלום‪ ,‬כי תהילה לק‪-‬ל יש לי‬ ‫'המחאה בנקאית' שמתקבלת בכל המדינות" )ע"פ לשון רבינו‬ ‫במעשה מברגר ועני(‪ ,‬בהתכוונו לכוחו הגדול של רבינו לעסוק‬ ‫בתיקון נשמות מקורביו‪.‬‬ ‫לבקשת אשתו לגם מעט חלב‪ ,‬כשקודם לכן הוא מברך‬ ‫בהתלהבות ודבקות ברכת "שהכל"‪ ,‬אחר הוסיף כי "שהכל‬ ‫נהיה בדברו" – ראשי תיבות‪" :‬נחמן בן שמחה" בהטעימו‬ ‫שרבינו הקדוש השיג את "דבר ה'" שמשם באות כל‬ ‫הרפואות שבעולם )עפ"י ליקוטי מוהר"ן ח"ב א(‪.‬‬ ‫כעבור שעה קלה נסתלק לעולמו‪ .‬היה זה ביום ג' באייר‬ ‫שנת תש"ב‪.‬‬ ‫נֱקוִדה‪.‬‬ ‫מאמונה לבד‪ ,‬בלי שום הבנה‪,‬‬ ‫אפשר ליפול‪.‬‬ ‫)עפ"י ליקוטי מוהר"ן ח"א רנה(‬ ‫סיפורים מהווי החסיִדות‬ ‫הרשל'ה מדליק הזנבות‪...‬‬ ‫לא היה מה לקנא בבעלי החיים האומללים‬ ‫שנקלעו בדרכו של הרשל'ה; צרחות הזוועה‬ ‫שעלו מתוך הרפת של גרשון הדהדו עד‬ ‫למרכז הכפר‪.‬‬ ‫בחור מגודל היה הרשל'ה‪ ,‬ידו בכל ויד כל‬ ‫בו‪ ,‬למרות שכבר הגיע לגיל השידוכים הוא‬ ‫המשיך בדרכיו הנלוזים כאחרון הזאטוטים‬ ‫השובבים‪ .‬ואם לא די בכך‪ ,‬בא התחביב‬ ‫החדש שקנה לעצמו‪ ,‬ושבר שיאים חדשים‪.‬‬ ‫"שידוך???" האב לא האמין שהוא שומע‬ ‫נכון‪" ,‬הרשל'ה השובב?! מי ירצה לקחת אותו‬ ‫לחתן?!"‬ ‫גרשון שראה כיצד עמלו יורד לטמיון‪ ,‬כל עוד‬ ‫נפשו בו רץ לעבר בית משפחתו של הרשל'ה‪,‬‬ ‫שם פגש את האב האומלל שכבר הפך לעני‬ ‫בנו‬ ‫מרוד כתוצאה מהנזקים האיומים שחולל‬ ‫אך מוהרנ"ת לא נבהל‪" :‬לא משנה מי שיהיה!‬ ‫השובב‪ ,‬ותבע ממנו לשלם לאלתר את הנזק כל מי שיסכים לקחת אותו לחתן‪ ,‬תסכים‬ ‫האדיר שחולל בנו‪.‬‬ ‫לשידוך ותחתן אותו!"‬ ‫אך העניות שהיתה מנת חלקו לא השאירה לא עברו ימים רבים והשמועה עברה מפה‬ ‫לו אפילו פרוטה שחוקה אחת‪ .‬הוא דחה את לאוזן כי הרשל'ה מדליק הזנבות התארס‬ ‫גרשון במספר ימים‪ ,‬ומיד ברח מביתו לעיר בשעה טובה ומוצלחת‪ .‬היתה זו ריבה אחת‪,‬‬ ‫ברסלב‪ ,‬שם התגורר מורו ורבו‪ ,‬הלא הוא בת עניים‪ ,‬ששדכן ממולח הצליח לשכנע‬ ‫מוהרנ"ת תלמיד רבינו הקדוש‪.‬‬ ‫את כל משפחתה כי היא המיועדת לו מן‬ ‫במר נפשו גולל האב לפני מוהרנ"ת את השמים‪.‬‬ ‫מעתה‪ ,‬כל אימת שהרשל'ה פגש בעלי חיים‪,‬‬ ‫היה מדליק את זנבותיהם‪ ,‬אלו החלו לצרוח‬ ‫ולהשתולל לכל עבר‪ ,‬כשהם מסבים נזקים‬ ‫כבדים לחי‪ ,‬לדומם ולצומח‪.‬‬ ‫כל מסכת התעלולים שמעולל בנו‪ ,‬הנזקים תוך תקופה קצרה התקיימה החתונה – ולא‬ ‫אך כל זה עדיין היה כאין וכאפס לעומת מה לרכוש שהוא גורם לאנשי הכפר‪ ,‬וזאת יאומן כי יסופר; מיום חתונתו ואילך לא היה‬ ‫שקרה היום ברפת של גרשון האיכר; הרשל'ה בשעה שהוא עצמו אינו מסוגל לעמוד בכיסוי ניתן להכיר אותו; שינוי עצום התחולל בו‪,‬‬ ‫ניגש לכמה בהמות והדליק את זנבותיהן‪ .‬הוצאות הנזקים‪.‬‬ ‫הוא שקע כל כולו בתורה ותפילה ועבודת‬ ‫הבהמות האומללות החלו להתפרע‪ ,‬לנגוח תשובתו של מוהרנ"ת היתה מפתיעה השם‪ ,‬הפך לחביב על הבריות כקטון כגדול‪,‬‬ ‫את חברותיהן‪ ,‬וצווחותיהן הגיעו עד לכפרים ביותר‪" :‬השתדל למצוא לו שידוך ולהשיאו עד שמרוב חיבה היו מכנים אותו הילדים‬ ‫"דער ווייסער פעטער" )= הדוד הלבן(‪.‬‬ ‫בהקדם"‪...‬‬ ‫הסמוכים‪.‬‬ ‫רבי נחמן מטולטשין‪ ,‬תלמידו הנאמן של‬ ‫מוהרנ"ת‪ ,‬היה מחבב ביותר את 'ר' הירש'‪.‬‬ ‫בקרב חסידי ברסלב התהלכו סיפורים אודות‬ ‫יגיעתו הגדולה בעבודת הבורא‪ .‬לר' הירש‬ ‫נולד בן בשם ר' נחמן שהתמנה במשך השנים‬ ‫לש ָמש הקלויז של חסידי ברסלב באומן‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫השבוע לפני ‪ 82‬שנה‬ ‫בתפקיד זה שימש עד לפרעות הבולשביקים‪,‬‬ ‫בפולין משתוקקים להגיע לאומן‬ ‫במהלכן נהרג על קידוש השם‪.‬‬ ‫השבוע ֹלפני‪...‬‬ ‫מאז הסתלקות רבינו הקדוש‪ ,‬רואים חסידי ברסלב את ההשתטחות על הציון הקדוש כזכות גדולה שאין למעלה ממנה‪.‬‬ ‫נודדים הם מכל רחבי תבל‪ ,‬משלמים דמים מרובים‪ ,‬ולעיתים אף ביצעו פעולות של מסירות נפש והקרבה עצמית ‪ -‬הכל בכדי‬ ‫לקיים את צוואת רבינו ולהגיד את עשרת מזמורי ה'תיקון הכללי' על הציון הקדוש‪.‬‬ ‫עד לשנת תרע"ז בה ירד מסך הברזל שסגר את גבולות רוסיה הקומוניסטית‪ ,‬היו חסידי ברסלב מפולין עושים את דרכם מידי‬ ‫ראש השנה‪ ,‬ואף באמצע השנה‪ ,‬לעבר אומן הרחוקה‪ .‬גם לאחר שהגבול נסגר רשמית‪ ,‬היו חסידים רבים‪ ,‬ובעיקר הצעירים‬ ‫שבהם‪ ,‬חודרים לרוסיה בצורה בלתי ליגאלית‪ ,‬עד שהדבר הגיע לידי פיקוח נפש ממש‪ ,‬מה שגרם לחסידים להשאר בפולין‪,‬‬ ‫ולהמשיך להתפלל ולקוות כי ייפתחו "שערי ציון הנעולים"‪.‬‬ ‫רבי יצחק ברייטר מוורשה אף חיבר בימים ההם תפילה מיוחדת לכך‪ ,‬תפילה שנאמרה במשך כשבעים שנה ברתת ובזיע אצל‬ ‫חסידי ברסלב‪ ,‬עד לקריסת הקומוניזם ומתן האפשרות המעשית כיום לכל אדם להגיע לאומן‪.‬‬ ‫החסיד הנודע רבי שמשון ברסקי‪ ,‬נכד רבינו‪ ,‬התגורר באומן‪ ,‬ואילו בנו רבי נתן התיישב בפולין‪ .‬כאשר נסגר הגבול נמנעה מרבי‬ ‫נתן האפשרות לנסוע לאומן ולהשתטח על הציון הקדוש‪ ,‬וצערו היה רב מאד‪ .‬במכתביו לאביו הוא התאונן רבות על כך‪.‬‬ ‫במכתב מיום שלישי פרשת אמור שנת תרפ"ט עונה לו רבי שמשון במילים ברורות‪ ,‬כי אם הנסיעה לאומן אינה מתאפשרת‪,‬‬ ‫אסור להכנס לעצבות בגלל כך‪" ,‬ואפילו לחשוב בזה יותר מדאי גם כן אסור‪ ,‬כי הדאגות והמחשבות בזה יותר מדאי גורמים‪ ,‬חס‬ ‫ושלום‪ ,‬מכשולות הרבה של עצבות וחלישות דעת‪ ,‬וזה היפוך האמת לגמרי"‪.‬‬ ‫רבי שמשון נזהר להדגיש כי "בוודאי צריכין להשתוקק ולכסוף באמת לבוא לאומין ולהשתטח בתפילה לפני השי"ת על הציון‬ ‫הקדוש של אדומו"ר ז"ל‪ ,‬אבל אם אין יכולים לנסוע מחמת מניעת וסכנת הגבולין‪ ,‬בוודאי אסור להתעצב ולהתבלבל מזה"‪.‬‬ ‫מה שעל רבי נתן ברסקי לעשות כעת‪ ,‬הוא לדעת אביו‪ ,‬ללמוד את ספרי רבינו ולקיים את הכתוב בהם‪ ,‬שעל ידי זה "יכולים‬ ‫להיות צדיק גמור בכל מקום שנמצאים שם – אם בלתי אפשר בשום אופן לבוא על הציון הקדוש‪ ,‬כמו עתה; ועל העת הזאת‬ ‫אמרו חז"ל 'אונס רחמנא פטריה' "‪.‬‬ ‫)שארית ישראל‪ ,‬ס(‬ ‫ֹלחיִדוִדא‬ ‫חיִדון השבוע ֹלצעירים‬ ‫חידה מס'‬ ‫‪97‬‬ ‫מתי בדיוק השמיע רבינו את התורה‬ ‫'לכו חזו' על רשב"י?‬ ‫הפתרון לחידה מספר ‪96‬‬ ‫במה 'כבש' רבינו את העיר ברסלב?‬ ‫ במחיאות כפיים ובריקודים‬‫)חיי מוהר"ן קטו(‬ ‫זכה בהגרלה לחידה מס' ‪95‬‬ ‫שמחה אקרמן‪ ,‬נוף איילון )שעלבים(‪.‬‬ ‫בסך ‪ ₪ 50‬זכות קניה בחנות ספרים 'ברסלב'‬ ‫רחוב מאה שערים ‪ 110‬ירושלים‬ ‫לתשובות ‪ -‬התקשרו למערכת הממוחשבת 'אוצרות ברסלב' ‪.02-9950000‬‬ ‫לאחר בחירת השפה‪ ,‬הקישו ‪ 1-9-2-1‬והשאירו הודעה‪.‬‬ ‫בין הפותרים נכונה עד יום שני בשעה ‪ 12‬בלילה‪ .‬תיערך הגרלה על זכות קניה בסך ‪₪ 50‬‬ ‫מסיֹלות‬ ‫מאורות‬ ‫ֹליבון המסיֹלות בעבוִדת ה'‬ ‫צוהר ֹלפרשת השבוע‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫איך ניתן להחיש את הגאולה?‬ ‫" ֱאמֹר ֶאל ַה ּכֲֹהנִים ְּבנֵי ַא ֲהרֹן" )ויקרא כא א(‬ ‫הקשר היומיומי שלנו עם הקב"ה מתבצע בשני אופנים‪ :‬בתורה ובתפילה‪.‬‬ ‫אך בעוד שבלימוד התורה אנחנו יוצרים את הקשר בכך שאנחנו אוספים אל‬ ‫תוכנו את חלקי האור שבאותיות התורה הקדושה‪ ,‬הרי בתפילה אנו באים‬ ‫אל הבורא כדלים וכרשים‪ ,‬ומתבטלים אליו לגמרי‪ ,‬רק משבחים ומהללים‬ ‫ומתחננים אליו כעניים בפתח‪ ,‬כך שהוא זה שנותן לנו את האור ואת השפע‪.‬‬ ‫שני אופנים אלו תלוים זה בזה ומחזקים זה את זה‪ :‬ככל שנרבה בתורה‬ ‫ובמצוותיה בכמות ובאיכות‪ ,‬כך נמצא חן בעיניו – ותפילתנו תהיה רצויה‬ ‫יותר ותביא לנו יותר אור ושפע אלוקי‪ ,‬כפי שנאמר בצד השלילי‪" :‬מסיר אוזנו‬ ‫משמוע תורה גם תפילתו תועבה" )משלי כח(‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬ככל שנתאמץ בתפילה לקבל שפע אלוקי‪ ,‬כך גם נשדרג את התורה‬ ‫שלנו ונזכה להארה חדשה בתורה ולכוחות חדשים ורעננים לקיום המצוות‪,‬‬ ‫מעל ומעבר למה שהיינו מסוגלים בכוחותינו כשלעצמם מבלי הסייעתא‬ ‫דשמיא המיוחדת שעל ידי התפילה‪ ,‬כפי שאמרו חז"ל על ה'חסידים‬ ‫הראשונים' שהגדילו לעשות בהשקעתם בתפילה ו"מתוך שחסידים הם‬ ‫תורתן משתמרת" )ברכות לב ע"ב(‪.‬‬ ‫עניין זה מרומז בפסוק "אמור אל הכהנים" – 'אמור' הוא לשון תפילה ושבח‬ ‫כמו שכתוב "את ה' האמרת היום" )דברים כו(‪ ,‬ו'הכהנים' תפקידם היה להגדיל‬ ‫תורה בישראל‪ ,‬כמו שכתוב‪" :‬כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו"‬ ‫תשובת הרב אברהם שלום שישא‪:‬‬ ‫ידוע שעיקר עיסוקם של הצדיקים‪ ,‬ובמיוחד של הצדיקים המכונים "יחידי הדורות"‪ ,‬הוא‬ ‫להביא לידי תיקון העולם‪.‬‬ ‫מי שיתבונן בתורותיו הקדושות של רבינו הקדוש בליקוטי מוהר"ן יראה כי זוהי כל מגמתו‪ .‬וכך‬ ‫כותב הרה"ק מטשערין בספרו "פרפראות לחכמה" על ליקו"מ )ח"א ט"ו(‪" :‬על פי רוב‪ ,‬מאמריו‬ ‫הקדושים ז"ל )של רבינו( מדברים מענין 'עולם התיקון' ומהמשכת ההנהגה שלעתיד ומהגאולה‬ ‫העתידה לבוא במהרה בימינו‪ ...‬כי זה כל חפצו וישעו‪ ,‬להאיר האמת בעולם ולהמשיך הארה‬ ‫שלימה האמיתית‪ ,‬מעין ההנהגה שלעתיד"‪.‬‬ ‫לאור דברים אלה מובן שהלימוד בספריו הקדושים יש בו משום החשת גאולתנו‪ ,‬וכעדות‬ ‫תלמידו מוהרנ"ת‪" :‬אמר בפירוש‪ ,‬שהלימוד בספריו הקדושים הוא אתחלתא דגאולה" )חיי‬ ‫מוהר"ן שמו(‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬הלימוד בספריו הקדושים של הצדיק תוך התקשרות אליו‪ ,‬גם אם היא קטנה מצד‬ ‫עצמה‪ ,‬הרי ממנה מקבל הצדיק כוח לפעול את פעולותיו הקדושות‪ ,‬כמבואר בליקוטי מוהר"ן‬ ‫ח"א ב שעל ידי ההתקשרות לצדיק הוא בונה את קומת השכינה‪.‬‬ ‫)מלאכי ב(‪.‬‬ ‫ללמדנו שהתפילה והתורה קשורות ותלויות זו בזו; חיזוק בתורה מביא חיזוק‬ ‫בתפילה‪ ,‬וכן להיפך‪.‬‬ ‫עוד מבואר שם‪ ,‬שכל התפילות והבקשות שאנו מבקשים לצאת מהגלות – אינן לריק‪,‬‬ ‫והצדיקים שבכל דור ודור מעלים אותן ומקיימים אותן עד שתושלם בניית שיעור קומתה של‬ ‫השכינה‪ ,‬ואז יבוא משיח‪.‬‬ ‫)עפ"י ליקוטי מוהר"ן ח"א ב(‬ ‫»½‪¹» ³‬‬ ‫»‪¼»È‬‬ ‫¸´‪?ÇÉ‬‬ ‫אחת מעיקרי עצותיו של רבינו בעבודת ה' בכלל ולהחשת הגאולה בפרט‪ ,‬היא קימת חצות‪,‬‬ ‫כלשונו הקדושה‪" :‬עיקר עבודת איש הישראלי הוא לקום בחצות לילה )שיחות הר"ן סי' ש"א(‬ ‫וכפי שמרחיב על כך מוהרנ"ת בליקוטי הלכות )השכמת הבוקר א‪ ,‬טו(‪" :‬הגאולה הראשונה היתה‬ ‫בחצות לילה‪ ,‬וכן גאולה האחרונה שאנו מקווים במהרה בימינו תהיה על ידי כח חצות – על ידי‬ ‫הכשרים והיראים שעומדים בכל לילה בחצות"‪.‬‬ ‫עוד יש לדעת כי רביז"ל כותב )בליקו"מ ח"ב לב( שמשיח לא יוכל לסבול אפילו ריח של חוסר‬ ‫קדושה‪ .‬במיוחד בימינו שהתרבו הניסיונות בענייני קדושה‪ ,‬יש לדעת שעיקר גאולתנו תלויה‬ ‫בחיזוק גדרי הקדושה‪ ,‬בפרט בצניעות לבושי הנשים שאם הן יתחזקו להחזיר העטרה ליושנה‬ ‫ולהתלבש כמסורת לבושי אמותינו הקדושות – נזכה לגאולה שלימה‪ ,‬כדברי חז"ל הידועים‬ ‫שבזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים‪.‬‬ ‫‪É´ÁÀ³´ ,É´¶´Ç¯ ,³¿¸» ¸É´Ç¸È‬‬ ‫‪!'»¯.À‬‬ ‫¸‪¢ ¯.‬‬ ‫‪¡ ¯'°‬‬ ‫‪ ÆÇ ¼¸¿´Æ‬‬ ‫המפיצים‬ ‫צפת ‪ -‬ביתר עילית ‪ -‬ירושלים‬ ‫בית שמש ‪ -‬מודיעין עילית‬ ‫הר"ר שלמה קוסמן הי"ו‬ ‫והר"ר ישראל שמעון קוסמן הי"ו‬ ‫והר"ר אליהו יותם קוסמן הי"ו‬ ‫והר"ר אפרים נתן קוסמן הי"ו‬ ‫והר"ר חיים יצחק קוסמן הי"ו‬ ‫הר"ר אברהם שמואל דרדיק הי"ו‬ ‫והר"ר יצחק אייזיק דרדיק הי"ו‬ ‫והר"ר משה יהודה דרדיק הי"ו‬ ‫והר"ר שמעון אשר דרדיק הי"ו‬ ‫תרמו והפיצו ‪ 1500‬גליונות‬ ‫לעי"נ אביהם‪,‬‬ ‫תרמו והפיצו‬ ‫‪ 1500‬גליונות‬ ‫לעי"נ אביהם‪,‬‬ ‫טלז סטון‬ ‫הר"ר‬ ‫צבי רובין‬ ‫הי"ו‬ ‫ישיבת בין הזמנים‬ ‫דבחורי חסידי ברסלב‬ ‫'נחלת חן' בית שמש‬ ‫תרם והפיץ ‪ 1000‬גליונות‬ ‫תרמו והפיצו ‪ 1000‬גליונות‬ ‫לעי"נ‬ ‫מרת מלכה‬ ‫בת שיינה ע"ה‬ ‫‪02 -999 -72 -72‬‬ ‫‪¼¸»È´Ç¸ (³È½ ¾´Çºµ ²¸») 33 ¼¸¸¶ ÄÃ¶ '¶Ç‬‬ ‫בית שמש‬ ‫ֹל י ש ו ע ה ו ה צ ֹל ח ה ‪ֹ ,‬ל ר ו ו ח ו פ ר נ ס ה ‪ֹ ,‬ל ר פ ו א ה ‪ֹ ,‬ל מ ֱק ש ה ֹל י ֹל ִד ‪ֹ ,‬ל נ ח ת ו ש מ ח ת ח י י ם‬ ‫ירושלים‬ ‫הר"ר נתן גולשבסקי הי"ו‬ ‫תרם והפיץ ‪ 500‬גליונות‬ ‫לעי"נ אביו הרה"ח‬ ‫לכבוד שמחת הבר‪-‬מצוה‬ ‫ר' ירוחם שמחה לייב‬ ‫לבנו יואל נ"י‬ ‫ב"ר שלמה גולשבסקי זצ"ל זכות ההפצה וזיכוי הרבים‬ ‫הר"ר יהודה פיליפ הי"ו‬ ‫צפת‬ ‫צפת‬ ‫משפחת אזולאי הי"ו‬ ‫תרמו והפיצו ‪ 500‬גליונות‬ ‫לעי"נ‬ ‫מרת טיטה‬ ‫בת חמסנה ע"ה‬ ‫הר"ר דוד דגן הי"ו‬ ‫תרם והפיץ ‪ 500‬גליונות‬ ‫הר"ר יעקב ב"ר זושא‬ ‫דוב בער דרדיק זצ"ל‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫נלב"ע כ"ט ניסן תשס"ג‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫נלב"ע ג' אייר תש"ע‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫זכות ההפצה וזיכוי הרבים‬ ‫יעמדו לו להתברך‬ ‫בכל מילי דמיטב‬ ‫זכות ההפצה וזיכוי הרבים‬ ‫יעמדו להם להתברך‬ ‫בכל מילי דמיטב‬ ‫מודיעין עילית‬ ‫הר"ר מתתיהו חשין הי"ו‬ ‫תרם והפיץ ‪ 500‬גליונות‬ ‫להצלחת‬ ‫מייסד וראש החבורה‬ ‫נלב"ע ט' אייר תשס"ט‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫ואטהר ואתקדש בקדושה של מעלה‪...‬‬ ‫ספירת העומר באומן‪ ,‬חוויה רוחנית בלתי נשכחת!‬ ‫מבצעי קיץ במחירי חורף רק באירו‪-‬פנים‪.‬‬ ‫נפתח מספר מקומות מוגבל‪ ,‬לחבילת 'הכל כלול' לבודדים ומשפחות‬ ‫במחיר בלעדי לאירו פנים‪ .‬הבטיחו את מקומכם עכשיו‪.‬‬ ‫‪02-5410100‬‬ ‫‪1-800-255-522‬‬ ‫מוֱקִד הישועות‬ ‫ֹלהעברת בֱקשות ֹלתפיֹלה וֹלהִדֹלֱקת נר בֱקברו שֹל רבי נחמן מברסֹלב באומן‬ ‫נלב"ע כ"ח ניסן תשס"ו‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫הר"ר צבי ב"ר אהרן‬ ‫קוסמן זצ"ל‬ ‫ירושֹלים‪ :‬רח' בית ישראֹל ‪ 38‬בני ברֱק‪ :‬רח' רבי עֱקיבא ‪62‬‬ ‫)ארצי(‬ ‫בעת צרה‪ ,‬בשעת מצוֱקה‪ .‬גם בעת שמחה ובכֹל זמן‬ ‫יעמדו לו לראות‬ ‫רוב נחת דקדושה‬ ‫על טרחתו‬ ‫ופעלו להצלחת‬ ‫ישיבת בין הזמנים‬ ‫החֹלה ההרשמה‬ ‫ֹלמגוון ֱקבוצות הֱקיץ‬ ‫טיסות ֹלכֹל יעִד בעוֹלם‬ ‫יחד עם זאת עלינו להתחזק באמירת עשרת המזמורים המכונים "תיקון הכללי" שמסוגלים‬ ‫לתיקון הברית שעל כך מסיים רבינו את ספרו )ליקו"מ ח"ב צב(‪" :‬ובזכות תיקון חטא זה יבוא‬ ‫משיח צדקינו לקבץ נפוצותינו במהרה בימינו אמן"‪.‬‬ ‫בית שמש‬ ‫חוויה עם נשמה‬ ‫זכות עוֹלם בהפצת האוצרות‬ ‫מודיעין עילית‬ ‫לונדון‬ ‫הר"ר יצחק משה גבאי הי"ו הר"ר שמעון אשר דרדיק הי"ו הר"ר אהרן נתן גרינולד הי"ו‬ ‫תרם והפיץ ‪ 500‬גליונות‬ ‫תרם והפיץ ‪ 500‬גליונות‬ ‫תרם והפיץ ‪ 500‬גליונות‬ ‫לכבוד שמחת‬ ‫הולדת הבן שיחי'‬ ‫לכבוד שמחת‬ ‫הולדת הבת שתחי'‬ ‫לכבוד שמחת‬ ‫הולדת הבת שתחי'‬ ‫זכות ההפצה וזיכוי הרבים‬ ‫יעמדו לו לראות‬ ‫רוב נחת דקדושה‬ ‫זכות ההפצה וזיכוי הרבים‬ ‫יעמדו לו לראות‬ ‫רוב נחת דקדושה‬ ‫זכות ההפצה וזיכוי הרבים‬ ‫יעמדו לו לראות‬ ‫רוב נחת דקדושה‬ ‫צפת‬ ‫בית שמש‬ ‫ירושלים‬ ‫הר"ר חיים אלכסנדר מילבסקי הי"ו הר"ר אהרן פוקסברומר הי"ו‬ ‫תרם והפיץ ‪ 500‬גליונות‬ ‫תרם והפיץ ‪ 500‬גליונות‬ ‫הר"ר יצחק ברגשטיין הי"ו‬ ‫תרם והפיץ ‪ 500‬גליונות‬ ‫לכבוד שמחת‬ ‫הולדת הבן שיחי'‬ ‫לכבוד שמחת‬ ‫הולדת הבן שיחי'‬ ‫לכבוד שמחת‬ ‫הולדת הבת שתחי'‬ ‫לכבוד שמחת‬ ‫הולדת הבת שתחי'‬ ‫זכות ההפצה וזיכוי הרבים‬ ‫יעמדו לו לראות‬ ‫רוב נחת דקדושה‬ ‫זכות ההפצה וזיכוי הרבים‬ ‫יעמדו לו לראות‬ ‫רוב נחת דקדושה‬ ‫זכות ההפצה וזיכוי הרבים‬ ‫יעמדו לו לראות‬ ‫רוב נחת דקדושה‬ ‫זכות ההפצה וזיכוי הרבים‬ ‫יעמדו לו לראות‬ ‫רוב נחת דקדושה‬ ‫התחייבות‬ ‫ֹלכרטיס טיסה הזוֹל ביותר‬ ‫לא קונים כרטיס‬ ‫לאוקראינה ולכל היעדים‬ ‫לפני שבודקים‬ ‫באירו‪-‬פנים!‬ ‫אירו‪-‬פנים ‪02-800-80-80‬‬