אולטרסאונד

‫‪1‬‬
‫אולטרסאונד‬
‫‪Sound Navigation and Ranging - SONAR‬‬
‫‪ = A mode‬סוג בדיקה‪ ,‬לא מופיעה כשיטה עצמית‪.‬‬
‫‪ = B mode‬התמונה בנויה מקווים שכל קו בנוי מנקודות‪ .‬המכשיר יודע איפה כל נקודה נמצאת לפי‬
‫נקודה ממוצעת בגוף שהיא ‪ 1540‬מטר לשנייה‪ .‬כל נקודה בגוף המחשב יודע לחשב‪ ,‬ויודע איפה היא‬
‫נמצאת ואיזה גוון יהיה לפי ההד החוזר‪.‬‬
‫‪ = M mode‬תנועה (‪ ,)motion‬בודקים מסתמים בלב‪ ,‬יימצא בדרך כלל בקרדיולוגיה‪ .‬אנו עובדים‬
‫בשידור של קו אחד בודד‪ .‬הקו הראשון שמופיע הוא הדגמה‪.‬‬
‫בטן‬
‫לב‬
‫מסתמים‬
‫למשל אם יש למסתם אי ספיקה נראה מרחק גדול בין‬
‫הנקודות‪ .‬כל קו מתאר משהו אחר‬
‫דופלר – מראה אם יש זרימה או אין זרימה‪ .‬כיוון‪.‬‬
‫הדופלר ‪ color‬אנו נקבל תמונה שאיפה שנצביע יהיה גוונים‪ .‬אדום מצביע על כך שהזרימה מתקרבת‬
‫למתמר וכחול מראה שהזרימה מתרחקת מהמתמר‪ .‬צהוב בודק אם יש זרימה בכלל‪.‬‬
‫מה שמנחה אותנו בבחירת מתמר זוהי צורת האיבר‪.‬‬
‫יש כמה סוגי מתמרים‪:‬‬
‫‪ .1‬לינארי ‪ -‬מתאים לפריטים קטנים כמו שד‪ ,‬תיירואיד‪ ,‬אשכים‪ ,‬גיד אכילס ועוד‪.‬‬
‫‪ .2‬סקטור – מתאים לאיברים שקשה לחדור אליהם כמו צלעות‪.‬‬
‫‪ .3‬קונבקס –‬
‫במתמר אלקטרוני יש מלא גבישים וכל פעם חלק אחר פעיל‪ .‬במתמר מכני יש גביש אחד‪.‬‬
‫ג'יל נותן לנו מעבר טוב לשני הכיוונים‪.‬‬
‫‪ – Pulse Wave‬שיטה שבדרך כלל עובדת על שידור והפסקה‪ ,‬שידור והפסקה‪.‬‬
‫‪ – Continues Wave‬שיטה שעובדת כך שיש שידור וקליטה בלי הפסקה‪ .‬למשל כאשר בודקים זרימת‬
‫דם מהירה‪ .‬באותו המתמר יש גביש שקולט ויש גביש שמשדר‪.‬‬
‫‪ .Frame Per Second – F.P.S‬מספר הסריקות שנעשות לשנייה (‪ .)15-25‬ככל שמרחיבים את שטח‬
‫הסריקה ה‪ FPS -‬קטן‪ .‬כאשר ה‪ FPS -‬יורד התמונות מקוטעות‪.‬‬
‫מגה הרץ קובע את כושר החדירות‪ .‬מחפשים את המגה הרץ שנותן לנו את מלוא החדירות להדגמת‬
‫האיבר‪ .‬מגה הרץ נמוך נותן לנו כושר חדירות גבוה‪ ,‬ולהפך‪.‬‬
‫‪ – Broadband‬שידור בפס רחב‪ ,‬חייבים להגדיל תמונות על המסך ואז יש פחות לחדור ואז המכשיר‬
‫יבחר בשידור עם פחות ס"מ לחדור ויבחר יותר מגה הרץ‪.‬‬
‫‪ – Gain, Acoustic Power, Db‬המקביל ל‪ mAs-‬ברנטגן‪ .‬אנו משתדלים לעבוד עם ‪ gain‬מינימלי ככל‬
‫שהוא יהיה נמוך יותר יהיו פחות ארטיפקטים‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ללירון אפשטיין‬
‫‪2‬‬
‫בחללים נוזלים יופיע לנו קווים (ארטיפקט)‪ ,‬רברבריישיין‪ .‬במצב כזה צריך להוריד את ה‪.gain -‬‬
‫‪.Time Gain Compensation – T.G.C‬‬
‫אנרגיית הקול‪ ,‬תוך כדי התקדמות האנרגיה פוחתת‪ .‬ב‪ u.s-‬יש כלל‪ ,‬ככל שמתרחקת מהמקור‬
‫העלומה מתבדרת ואנרגיות הקול פוחתת‪.‬‬
‫כדי לקבל תמונה בגוון אחיד יש את ה‪ T.G.C-‬והוא מגביר את גלי הקול שחוזרים מאוחר הרבה יותר‬
‫מאשר הוא מגביר את האנרגיה שחוזרת מוקדם‪ .‬מטרתו הוא ליצור תמונה הומוגנית‪.‬‬
‫‪ – Z‬מהירות‪ .‬המאפיין בתוך החומר שקובע לנו את מהירות הקול‪ .‬היא קובעת את גווני התמונה‪ .‬ככל‬
‫שהרקמה צפופה יותר מהירות גבוהה יותר‪.‬‬
‫‪ – R‬החזרה‪ .‬אנרגית האולטרסאונד נקבעת על פי הבדל בין מחיצות‪ .‬ככל שההבדל גדול יש החזר‬
‫גדול‪.‬‬
‫גווני רקמות – ככל שהרקמה מכילה יותר נוזל היא תהיה יותר שחורה ולהפך‪.‬‬
‫חדות אקסיאלית – נשלטת על ידי מגה הרץ‪.‬‬
‫חדות לטרלית – מושפעת מצורת הנפיצות של אלומת גלי הקול‪.‬‬
‫אנו קובעים את החדות לפי המקום של הפוקוס על המסך‪ .‬מיקום הנחת הפוקוס הוא בחלק המרוחק‬
‫של המתמר‪ .‬הסיבה היא שככל שאנו מתרחקים הפוקוס יורד‪.‬‬
‫‪ – Cine loop‬על ידי הקפאת תמונה מוקפאים כ‪ 100-‬תמונות אחרונות‪.‬‬
‫‪ – Harmonic‬בשיטה זו מקבלים תמונות באיכות טובה יותר‪ .‬זו תכונה שמקבלים את ההדים‬
‫שחוזרים‪ ,‬מכפילה את המגה הרץ שלהם‪ .‬בכך משפרת את התמונה‪.‬‬
‫‪ - SonoCT‬תוכנה שבביצוע‪ ,‬המתמר מונח על הגוף והמתמר משדר ‪ 10‬זוויות שונות ונותנת לנו‬
‫תמונה אחת טובה יותר‪.‬‬
‫‪ – Panoramic‬מאפשר לנו לראות תמונה עם שטח סריקה ארוך יותר מהמתמר‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ללירון אפשטיין‬
‫‪3‬‬
‫אולטרסאונד זוהי טכנולוגיה שמבוססת על גלי קול‪ .‬מה זה גל קול? זהו גל מכני שמתקדם בקו ישר‬
‫בלבד‪ .‬גל מכני – כמו דומינו‪ ,‬כדי להתקדם‪ ,‬גל מכני צריך לגרום לאינטראקציה בחומר שבו הוא עובר‪,‬‬
‫אינטראקציה של תנועה‪ ,‬הוא לא יכול לעבור בוואקום‪.‬‬
‫הצורך באולטרסאונד נוצר בגלל אניות שרצו לדעת מה צופה להם בים‪ .‬כמו דולפין שהוא משדר‬
‫אותות ולפי האותות שחוזרים הוא יודע את המרחק של הדגים‪ .‬עד היום עובד האולטרסאונד באותה‬
‫השיטה‪.‬‬
‫לגלים יש כמה תכונות חשובות‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫עוצמה – האמפליטודה של הגל‪ .‬כמה הוא עולה מעל הנורמה‪.‬‬
‫אורך הגל – המרחק מתחילת גל‪ ,‬מנקודה של ההתחלה של מחזור שלם ועד סופו (ולא‬
‫משנה איפה מתחילים למדוד)‪.‬‬
‫תדירות – כמה פעמים ביחידת זמן יש לנו מחזור שלם של גל‪ .‬כאשר היחידות של התדירות‬
‫הן ‪ Hrz‬וזה בעצם מספר המחזורים בשנייה‪.‬‬
‫מהירות של גל – כמה מהר הגל מתקדם‪ .‬המהירות משתנה בהתאם לחומר שהגל עובר‪.‬‬
‫היא (האנרגיה) מהירה יותר במוצקים ופחות יותר בנוזלים והכי איטית באוויר‪/‬גז‪.‬‬
‫ישנם גלי אורך וישנם גלי רוחב‪ .‬גל רנטגן זהו גל רוחב ואילו אולטרסאונד זהו גל אורך‪.‬‬
‫מה זה על קול? זה אותם גלי קול בתחום שמעל לקול הנשמע‪ .‬ראו שתחום הקול הנשמע הוא סביב‬
‫‪ 20,000‬הרץ‪ .‬מה שמתחת זה תת קול ומה שמעל זה על קול‪ .‬תת קול נמצא בטבע (קולות רעידת‬
‫אדמה‪ ,‬הרי געש‪ ,‬מים)‪ .‬אולטרסאונד הוא מעל התחום הנשמע‪ .‬למעשה‪ ,‬התחום של האולטרסאונד‬
‫הרפואי הוא בתדירות של ‪ 2-5 ,2-5MHrz‬מיליון פעמים הגל עושה סיבוב לשנייה‪.‬‬
‫אפקט הפיאצו‪-‬אלקטרי (חשמל‪-‬מכני) – גילו שיש קריסטלים מסוימים בטבע שאם נעביר דרכם פולס‬
‫חשמלי הם הופכים אותו לגל מכני‪ .‬זהו בעצם האולטרסאונד‪ .‬גם ההפך הוא הנכון‪ ,‬אם נעביר דרך‬
‫הקריסטלים הללו גל מכני‪ ,‬אפשר יהיה לקבל פוטנציאל לפולס חשמלי‪.‬‬
‫זה בעצם מה שקורה במתמר האולטרסאונד‪ :‬נכנס חשמל‪ ,‬עובר דרך המתמר שמכיל את הקריסטל‬
‫הזה ויוצא בצורה של גל קול‪ .‬ההדים שחוזרים‪ ,‬הגביש הופך אותם לפולס חשמלי חזרה‪.‬‬
‫שולחים אנרגית קול‪ ,‬במידה והיא לא מתנגשת עם שום חומר האנרגיה מתקדמת ונחלשת‪ .‬במידה‬
‫והיא פוגעת במשהו האנרגיה תחזור חזרה למתמר‪.‬‬
‫בעצם‪ ,‬הראשונים שהשתמשו בזה היו הבריטים בשנות ה‪ 20-‬בחיל הים‪ ,‬בסונר‪ .‬ניסו לגלות על ידי‬
‫הסונר עצמים תת מימיים ולאמוד את המרחק שלהם‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 40-‬השתמשו בסונר בצוללת‪ .‬החוויה האולטרסונוגרפית בשנים אלו הייתה שונה‪ .‬בשנות ה‪-‬‬
‫‪ 80‬כבר נכנס דופלר והיום כבר משתמשים בתלת ממד ו‪ .4D-‬כיום אין כמעט תחום ברפואה שלא‬
‫עושים בו שימוש ב‪.U.S -‬‬
‫המתמר הוא האנטנה והוא שולח גלים‪ ,‬מקבל את ההדים החוזרים ובעצם מעביר אותם ליחדת‬
‫האולטרסאונד שמעבדת ומציגה אותם בצורה של תמונה בגווני לבן‪-‬אפור‪-‬שחור‪.‬‬
‫אינטראקציות שונות של גלים‪:‬‬
‫‪ .1‬החזרה – עליה מבוססת התמונה עצמה‪ .‬כשהגל עובר דרך הרקמה‪ ,‬במיוחד במעבר בין‬
‫סוגי רקמות שונות‪ ,‬חלק כתוצאה מהמעבר‪ ,‬חוזר‪ ,‬וחלק ימשיך לרקמות העמוקות‪ .‬המתמר‬
‫קולט את מה שחזר ומעביר ליחידה‪ .‬ככל שההבדל בין הרקמות השונות יהיה גדול יותר כך‬
‫גם ההחזר יהיה גדול יותר‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ללירון אפשטיין‬
‫‪4‬‬
‫‪ .2‬פיזור – כתוצאה במפגש‪ ,‬במיוחד עם מבנה כשיח‪ ,‬תהיה דרגה מסוימת של פיזור של חלק‬
‫מההדים‪ ,‬וחלק מסוים יחזור‪ ,‬חלק יתפזר וחלק יעבור הלאה‪.‬‬
‫‪ .3‬העברה – חלק ממשיך לעבור לרקמות העמוקות יותר אבל גם מהם יש החזרים‪.‬‬
‫‪ .4‬הפחתה – כתוצאה מההחזרה ומהפיזור‪ ,‬העוצמה הולכת וקטנה‪ .‬זה מתבטא באמפליטודה‬
‫של הגל‪ .‬שמו לב שיש מבנים שגורמים להפחתה יותר גדולה‪ .‬אלה בעקר אוויר‪ ,‬עצמות‪,‬‬
‫מבנים מסוידים וזה גורם לכך שאין הדים שיתקדמו הלאה ואז לא נראה שום דבר מאחוריהן‪.‬‬
‫רקמות רכות גורמות להפחתה סבירה ומבנים נוזליים כמו דם ושתן לא גורמים כמעט‬
‫להפחתה והגל עובר בשלמותו‪.‬‬
‫*בדרך כלל התמונה היא שילוב של כלל האינטראקציות הנ"ל‪ .‬אך ניתן להבין שבגלל שתמונות‬
‫האולטרסאונד נבנות מההדים החוזרים‪ ,‬אולטרסאונד הוא הכי טוב למבנים נוזלים ולרקמות רכות‪.‬‬
‫כל הד שחוזר מיוצג על ידי נקודה במסך‪ ,‬שהיא בגווני שחור‪-‬לבן‪-‬אפור‪ .‬כאשר העוצמה מיוצגת בגוון‪.‬‬
‫המיקום במרחב הוא לפי המרחק שממנו חוזר ההד‪ -‬העומק‪ .‬וזה בעצם בונה תמונה‪ .‬ככל‬
‫שהאמפליטודה‪ ,‬ההחזר יותר חזק‪ ,‬הנקודה תהיה יותר לבנה – מבנים גרמיים (עצמות‪ ,‬סרעפת‪,‬‬
‫אבנים וכדומה)‪ .‬נקודות אפורות מייצגות החזר יותר חלש וזה בעצם מה שקורה ברקמות רכות‪.‬‬
‫מבנים נוזליים – ולא משנה טיב הנוזל‪ ,‬אין החזר ולכן הם יתבטאו בצבע שחור‪.‬‬
‫איך המערכת מחשבת את העומק? תזמון! על פי ‪ .X=V*T‬המערכת מחשבת כמה זמן לקח לה מרגע‬
‫שיצאו מהמתמר ועד שחזר חזרה‪.‬‬
‫במידה ונרצה את המרחק – נחלק את זה ב‪ .2-‬המהירות היא שונה כי המהירות משתנה על פי‬
‫החומר‪ .‬הכי מהירה במבנים סמיכים והכי איטית באוויר‪ .‬ראו שבסך הכל אם משתמים בקבוע ממוצע‬
‫זה בסדר ( ‪ 1,540‬מטר לשנייה)‪.‬‬
‫לפי כמות ההד שחוזרת‪ ,‬לפי ההדיות אנו קובעים את המרחק‪ .‬הגוון יהיה לפי כמות ההד‪ .‬לא חוזר‪-‬‬
‫שחור וחוזר הכל‪ -‬יהיה לבן‪ .‬האולטרסאונד מתקדם ברקמה הומוגנית – אין שום החזר‪ .‬רק בשינויי‬
‫רקמות נקבל החזרים‪.‬‬
‫מהירות התקדמות אנרגיית הקול תלויה בצפיפות של הרקמה‪ .‬ככל שהרקמה יותר צפופה‪ ,‬המהירות‪,‬‬
‫ההתקדמות תהיה יותר מהירה‪ .‬עצמות יהיו הכי צפופות‪ .‬האפיון שקובע אם גל קול חוזר מהר או לאט‬
‫זה לפי הנוסחה‪ .‬דרכה נדע למה איבר הוא בצבע מסוים‪:‬‬
‫‪Z¹-z² ²‬‬
‫‪Z¹+Z²‬‬
‫= ‪ =( R‬החלק שחוזר)‬
‫כאשר הרקמה הומוגנית‪ ,‬כלום לא חוזר‪ .‬כאשר רקמה א' מתחלפת ברקמה ב' נקבל את ההד חזרה‪.‬‬
‫‪ = Z‬המשתנים בתוך החומר שקובעים את היכולות שלו להעביר אנרגית קול‪ .‬בעצם‪ ,‬אנחנו מקבלים‬
‫את האחוז של ההד שחוזר‪.‬‬
‫חשוב לסובב את המתמר ב‪ 90º-‬כדי לקבל ממד נוסף‪ .‬בדיקה מלאה תחשב כאשר תהיה סריקה‬
‫במבט ‪ trans‬ובמבט ‪ long‬ומקצה לקצה‪.‬‬
‫רזולוציה אקסיאלית ‪ :‬היכולת של המכשיר לראות שתי נקודות שבמקביל לאלומה ועדיין להיות‬
‫מסוגלים להבחין ביניהן כשתי נקודות ולא כנקודה אחת‪ .‬ככל שהנקודות יותר קרובות אחת לשנייה‬
‫ועדיין נוכל להבחין שמדובר בשתי נקודות‪ ,‬הרזולוציה האקסיאלית נחשבת ליותר טובה‪ .‬ככל‬
‫שהתדירות של גל יותר גבוהה – אורך הגל מתקצר‪ .‬ולהפך‪ .‬אז ראו שככל שהגל יותר קצר‪ ,‬התדירות‬
‫יותר גבוהה והרזולוציה האקסיאלית יותר טובה‪ .‬במתמר‪ ,‬בתדירות נמוכה‪ ,‬אורך גל ארוך‪ ,‬רזולוציה‬
‫אקסיאלית פחות טובה והנקודות יתמזגו‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ללירון אפשטיין‬
‫‪5‬‬
‫רזולוציה לטרלית – היכולת שלנו להבחין בין שני מוקדים כנפרדים אבל שהן ממוקמים אנכית למשור‬
‫של הקרן‪ ,‬זה לצד זה‪ .‬במקרה זה‪ ,‬רוחב האלומה ופוקוס האלומה ישפיע על החדות‪.‬‬
‫השילוב של רזולוציה אקסיאלית ורזולוציה לטרלית‪ ,‬זה מה שנותן לנו את הרזולוציה המרחבית‪ ,‬את‬
‫היכולת להבדיל בין שתי נקודות במסך‪ .‬במכשירי האולטרסאונד היום מדובר על רזולוציה של‬
‫מקסימום מילימטר‪.‬‬
‫אנחנו עושים שימוש במתמרים שונים לשימושים שונים‪ .‬כאשר יש שני סוגים עיקריים‪:‬‬
‫‪ .1‬מתמר לינארי – הקצה שלו ישר‪.‬‬
‫‪ .2‬מתמר ספקטראלי – הקצה שלו מעוגל‪.‬‬
‫כאשר ההבדל העיקרי ביניהם זוהי זווית הראייה‪ .‬המתמר הלינארי‪ ,‬זווית הראייה שלו היא יחסית‬
‫צרה‪ ,‬ולכן עושים בו שימור לרקמות שטחיות (שד‪ ,‬צוואר‪ ,‬אשכים) – מבנים שלא צריך לחדור עמוק‪.‬‬
‫במתמר הספקטראלי בדרך כלל נשתמש באיברים הגדולים שיש בהם יותר עומק (בטן)‪.‬‬
‫לכל מתמר יש טווח תדירות קבועה ויש ספקטרום מסוים לכל מתמר‪ .‬התדירויות הגבוהות – יש להן‬
‫אורך גל יותר קצר ולהן הן נבלעות יותר טוב ברקמות והן לא טובות כשצריך לחדור עמוק‪ ,‬ולהפך‪.‬‬
‫התדירויות הנמוכות‪ ,‬יש להן אורך גל ארוך יותר ולכן יחדרו עמוק יותר‪ .‬התדירות של המתמר‬
‫משפיעה על איכות התמונה‪.‬‬
‫ב‪ 2MHrz-‬כושר החדירות יהיה ‪ 25‬ס"מ אבל המחיר הוא שהחדות תהיה גרועה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ב‪-‬‬
‫‪ 15MHrz‬כושר חדירות היא ‪ 3‬ס"מ אבל החדות תהיה הרבה יותר טובה‪ .‬לכן‪ ,‬בכל בדיקה אנו נבדוק‬
‫את המגה הרץ לפי עובי האיבר ולפי עובי האובייקט‪ .‬עדיף להתאים את המגה הרץ לחולה על מנת‬
‫לשפר את החדות‪.‬‬
‫חסרונות האולטרסאונד‪:‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫לא חודר טוב גז‬
‫לא יראה טוב במבנה גוף שמן‬
‫בדירת תלוית בודק‪ .‬אפשר ליצור ולהעלים ממצאים‪.‬‬
‫יש לא מעט ארטיפקטים (=משהו שמופיע ולא מייצג את התמונה האמיתית)‪ .‬סוגי‬
‫ארטיפקטים‪:‬‬
‫‪ .1‬משהו שלא קיים – ייצרנו ממצא‬
‫‪ .2‬העלמנו ממצא‬
‫‪ .3‬לראות ממצא אך לא במקום האמיתי‪ ,‬לא בסמיכות האמיתית ולא בגודל האמיתי‪.‬‬
‫למה זה קורה? חלק מתופעות הארטיפקט זה המכשור‪ ,‬חלק זה תלוי בודק (למשל‪ ,‬בחירת‬
‫המתמר)‪.‬‬
‫סוגי ארטיפקטים‪:‬‬
‫‪ .1‬צל אקוסטי – אין הדים שחוזרים‪ .‬יש מבנים שהם מאוד הדיים ובנוסף הם גורמים להפחתה‪.‬‬
‫זאת אומרת שבעצם כל הגל חוזר או מופחת ואז לא יהיו הדים אחרי הממצא ונראה שחור‪.‬‬
‫אנחנו נחפש את הארטיפקט הזה כי הוא עוזר לנו לזהות אם יש ממצא‪ .‬בארטיפקט הזה ה‪R-‬‬
‫יהיה ממש גבוה‪.‬‬
‫‪ .2‬הגברה אחורית – בגלל שאין הפחתה‪ ,‬יש פחות אובדן אז מה שנראה מאחורה נראה יותר‬
‫חזק אבל זה לא אמיתי‪ .‬נמצא ברקמות שד למשל‪ ,‬שיש ציסטה‪ .‬בארטיפקט הזה יהיה אחרי‬
‫הממצא יותר לבן כי הגל לא איבד מהעוצמה שלו בגלל שבנוזל הגל לא מאבד מהעוצמה‪.‬‬
‫‪ .3‬ריב ְֶרב ֶָר ְצי ָה – "הלוך חזור"‪ ,‬לפעמים המתמר חודר לגוף ויש לנו מבנה יחסית קשיח (כמו‬
‫דופן שלפוחית השתן)‪ ,‬לפעמים בגלל שהמבנה נקלע בין דופן השלפוחית למתמר נוצר מעין‬
‫© כל הזכויות שמורות ללירון אפשטיין‬
‫‪6‬‬
‫"פינג‪-‬פונג" ואז המתמר מתרגם את זה כעומק‪ .‬המאפיין של הארטיפקט הזה הוא שמקבלים‬
‫פסים המרחקים שווים זה מזה מאחורי אותו מבנה קשיח‪ .‬זהו ארטיפקט לא טוב‪ ,‬הוא מפריע‬
‫לנו בתמונה ולא עוזר‪.‬‬
‫‪ .4‬צל קצוות – קורה בקצוות של מבנים מעוגלים‪ .‬למשל‪ ,‬בציסטה‪ ,‬בקצוות שלה‪ .‬ברגע שהגל‬
‫נכנס‪ ,‬והוא פוגע במשהו טיפה מעוגל זה גורם לשבירה של הקרן ואז חלק ממנו תופס זווית‬
‫ואז נראה בצדדים שחור (זה יהיה אנאקואי – לא הדי)‪.‬‬
‫‪ .5‬תמונת ראי – נקבל את התמונה ככפולה‪ .‬קורה בעקר בסרעפת‪ .‬קרן פוגעת בסרעפת והיא‬
‫עושה פיזור‪ .‬חלק מהגלים יתנו לנו תמונה וחלק יפגעו בתהליך‪.‬‬
‫‪ – Comaent tail .6‬כשיש בועות גז בתוך נוזל‪ ,‬המפגש שלהם יוצר מעין קרניים בצבע לבן‪.‬‬
‫אופייני לארטיפקט שיוצא ממערכת העיכול‪ .‬זה נראה כמעין ברקים עם קווים לבנים‪ .‬זה‬
‫מופיע רק בתנוחה מסוימת ואם מזיזים את המתמר זה נעלם‪.‬‬
‫יש כמה פרמטרים שיכולים להטיב את התמונה‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫עומק – תמיד כשנדגים מבנה‪ ,‬כדאי להתחיל בעומק גדול כדי לראות את התמונה הגדולה‬
‫וכך אחרי שנראה את הכל‪ ,‬רק אז נצמצם ונדגים ב‪ 3/4-‬העומק‪ .‬זה כדי שיהיה לנו עוד ‪1/4‬‬
‫מסך כדי לראות ארטיפקטים‪.‬‬
‫פוקולזון – עבור רזולוציה לטרלית טובה יותר האזור הכי טוב יהיה בחלק הצר של הקרן‪,‬‬
‫אזור הפוקולזון המיטבי מסומן בדרך כלל על ידי משולש קטן על המסך ואנחנו יכולים להזיזו‪.‬‬
‫כשיש יותר מאחד זה מאט את המכשיר‪ /‬הקצב של התמונה‪.‬‬
‫זום – ב‪ U.S-‬זה רק מגדיל ולא משפר את הרזולוציה‪ .‬לפעמים אף מוריד את הרזולוציה‪ .‬הוא‬
‫טוב בעקר כדי למדוד קוטר של משהו‪.‬‬
‫הפחתה – ‪ .)TGC( gane‬ככל שגל חודר רקמה‪ ,‬הוא מאבד מהעוצמה שלו‪ .‬המציאו‬
‫במכשירים אפשרות שתנסה קצת לפצות על ההפחתה כדי לשפר את התמונה‪.‬‬
‫‪ – Gane‬עוד כפתור של הגברה‪ ,‬וזה נותן לנו אפשרות לשחק עם ההפחתה בצורה יותר‬
‫עדינה‪ .‬אפשר לשחק עם זה כך שיגביר את העומק ואת החלקים השטחיים ישאיר כפי שהם‪.‬‬
‫מונחים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הדי – אקואי‪ ,‬אקוגני‬
‫מבנה ללא הדים – אנאקואי (בדרך כלל נוזלים)‬
‫היפואקואים – תת הדיים‪ ,‬הדיים דלים‪ ,‬שההדיות שלהם קטנה (שחרחר‪ ,‬אפרפר)‬
‫איזואקואי – שווה לכבד‪ ,‬אנו משווים לכבד מבחינת הדיות‪.‬‬
‫היפראקואי – מבנה מאוד לבן‪ ,‬חוזרים ממנו הרבה הדים‬
‫כל הרפלקטורים החזקים ש\נותנים לנו מבנים לבנים‪ ,‬יהיו היפראקוגנים‪/‬היפראקואיים‪ .‬רוב האיברים‬
‫הפנימיים הם אפרפרים‪ .‬נקרא להם איזואקוגנים‪ ,‬אקוגנים רגילים‪ .‬מבנים נוזלים יקראו אנאקואים או‬
‫אקו פרי כי הדים לא חוזרים‪.‬‬
‫בשיטת האולטרסאונד אנו עובדים בדרך כלל לפי שיטת ‪ Pulse Wave‬שזוהי ברירת המחדל של‬
‫המכשיר‪ .‬המכשיר משדר ורק אז קולט‪ .‬הפסקה‪ ,‬משדר ואז קולט‪ .‬וכן הלאה‪ .‬איכות התמונה בשיטה‬
‫זו נותן תמונה טובה יותר‪ ,‬אנחנו עובדים עם ‪ 20‬תמונות בשנייה‪.‬‬
‫השיטה השנייה היא ‪ Continues Wave‬שהיא משדרת וקולטת באותו הזמן כל הזמן‪ .‬בשיטה זו‬
‫נשתמש על מנת לראות זרימת דם מהירה‪ .‬יש גביש שמשדר כל הזמן ויש גביש שקולט כל הזמן‪.‬‬
‫החיסרון הוא שיש הרבה ארטיפקטים בשיטה זו (כמו גל מתנפץ בגל)‪.‬‬
‫למה אוויר מחזיר הרבה הד? באינטראקציה‪ ,‬בגלל ההבדל בין הנוזל לאוויר יש הבדל גדול‪ .‬מה‬
‫שקובע לנו את כמות ההד החוזר זה ההבדלים בתכונות האקוסטיות משני ציידי המחיצה‪ US .‬חוזר‬
‫© כל הזכויות שמורות ללירון אפשטיין‬
‫‪7‬‬
‫רק ממחיצות‪ .‬אם אנו נשדר אנרגית קול‪ ,‬ברקמות אוויר ומים‪ ,‬יש לנו זווית פגיעה ששווה לזווית‬
‫ההחזרה‪ .‬החלק שחודר וממשיך לא חוזר בקו ישר‪ .‬בפועל‪ ,‬לא מתייחסים לזה בבדיקה כי המרחקים‬
‫מאוד קטנים (כמו קש בכוס מים)‪.‬‬
‫כאשר נבדוק אוויר‪/‬עצמות – רוב ההדים יחזרו למתמר ואז נקבל תמונה לבנה‪ .‬ברגע שלא חוזר‬
‫הרבה הד אז זה כי ההד ממשיך ואז נקבל תמונה שחורה‪ .‬אנו משתמשים בג'ל על מנת להוליך טוב‬
‫יותר ולמנוע כניסת אוויר למתמר‪ .‬ברגע שיש הולכה אנו נוכל לקבל תמונה אמיתית‪ .‬בנוסף‪ ,‬אנו‬
‫צריכים להחליק את המתמר על האדם וזה יכול לעזור‪ .‬חשוב בתכונות הג'ל שהוא לא יספוג את‬
‫אנרגית הקול‪ ,‬כדי שלא יגרום לאובדן אנרגיה‪ ,‬שלא יפגע במתמר ושלא ישאיר סימנים על הבגדים‪.‬‬
‫סולם רקמות‪:‬‬
‫לבן‬
‫אוויר‬
‫עצם‬
‫אבן‬
‫לבלב‬
‫כבד‬
‫סרעפת‬
‫קפסולת‬
‫הכליה‬
‫סינוס‬
‫הכליה‬
‫*אולטרסאונד (לא דופלר) לא יודע להפריד בין דם לשתן‪.‬‬
‫טחול‬
‫כליה‬
‫שחור‬
‫נוזל‬
‫דם‬
‫שתן‬
‫מרה‬
‫מה שקובע את כמות ההחזר זה ההבדל בין התכונות האקוסטיות משני ציידי המחיצה‪ .‬אז אם יש לי‬
‫נוזל ועצם יש הבדל גדול‪ .‬ככל שהרקמה תכיל יותר נוזל היא תפנה לכיוון השחור ולהפך‪.‬‬
‫איך נבנית תמונת אולטרסאונד על המסך? כל נקודה על המסך מבחינת המיקום שלה מסומנת לפי‬
‫נתון של זמן‪ .‬כשההד חוזר למתמר מסמנים את הנקודה‪ .‬הגוון שלה הוא לפי עצמת ההד‪ .‬עצמה‬
‫חזקה – יהיה צבע לבן‪ .‬עצמה נמוכה – יהיה שחור‪ .‬הרישום מתבצע לפי קווים‪ .‬המחשב עובד לפי‬
‫קוצב זמנים‪ .‬כך נבנית התמונה ולנו זה נראה סרט נע‪.‬‬
‫במצב תקין הכליה יותר שחורה מהכבד‪ .‬ציסטה תהיה בצבע שחור כי היא נוזל‪ .‬באבן אנו נראה לבן‬
‫כי רוב ההד חוזר‪ .‬התדירות היא תקבע את כושר החדירות‪ .‬כאשר כושר חדירות גדול נותן לנו חדות‬
‫נמוכה ולהפך‪.‬‬
‫מתמרים‪:‬‬
‫מתמר נקרא גם ‪( probe‬בודק) וגם טרנזיסטור (ממיר) קוראים לו ממיר כי הוא ממיר אנרגיות‪ .‬יש‬
‫תמר מכני ויש מתמר אלקטרוני‪.‬‬
‫‪ .1‬מכני – בתוכו יש מנוע חשמלי‪ ,‬הוא סורק ומזיז את הגביש‪ .‬מתמר כזה יהיה קצת יותר כבד‪.‬‬
‫המתמרים הראשונים היו מכאניים‪.‬‬
‫‪ .2‬אלקטרוני – במקום לבצע את התנועה עם המנוע‪ ,‬בנו מתמר עם מאות גבישים (כמו‬
‫פיקסלים במטריקס) ובשידור לא כל הכבישים משדרים‪ .‬יש להם קוצב זמנים שאומר לאיזה‬
‫גביש לשדר‪ .‬הוא מתמר יותר קל והיום רוב המתמרים הם אלקטרונים‪ .‬הגבישים מסודרים‬
‫בצורת פאזות‪.‬‬
‫מבחינת צורה חיצונית יש שלושה סוגים‪ :‬לכל אחד מהם יש יתרונות שהם חסרונות של השני‪ .‬הקו‬
‫המנחה לבחירת המתמר‪ ,‬בכל בדיקה אנו צריכים כדי שתהיה תמונה שלא פני המתמר ייגעו בעור‬
‫אלא צמודים עם ג'ל‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ללירון אפשטיין‬
‫‪8‬‬
‫סוגי המתמר‪:‬‬
‫סוג המתמר‬
‫סקטור‬
‫לינאר‬
‫קונבקס‬
‫יתרונות‬
‫אפשר לעשות בדיקות לאיברים שיש‬
‫להם חלון אקוסטי קטן‪ .‬כי צריך שכל‬
‫השטח הקדמי של הסקטור יהיה צמוד‬
‫לגוף‪.‬‬
‫רואים תמונה רחבה כבר מהס"מ‬
‫הראשון של המתמר‪.‬‬
‫חלון אקוסטי בנוני ותמונה קצת יותר‬
‫רחבה מהסקטור‬
‫חסרונות‬
‫התמונה מתחילה ממקום‬
‫נקודתי ומתרחבת‪ .‬בסמוך‬
‫למתמר יש מעט מאוד‬
‫אינפורמציה ויש "שטח מת"‪.‬‬
‫אי אפשר לבדוק אותו את כל‬
‫האיברים‬
‫גם לא עובד על כל האיברים‬
‫דוגמה‬
‫מתמר בקרדיולוגיה‬
‫מילדות‪ ,‬שד‪ ,‬גיד אכילס‪,‬‬
‫אשכים‪ ,‬כתף‬
‫בטן‬
‫יש לזכור שיש קשר בין המגה הרץ לבין החדות‪.‬‬
‫בחתך אורך אנו נניח את המתמר לאורך המישור הסגיטלי‪ .‬ובחתך רוחב אנו נניח את המתמר לאורך‬
‫המישור הטרנסוורסלי‪.‬‬
‫כאשר יש ‪ Pulse Wave‬המכשיר משדר‪ ,‬מקבל תמונה ואז שוב משדר‪ .‬אם לאנרגית הקול אין מוליך‬
‫היא לא יכולה להתקדם‪.‬‬
‫בכל מתמר יש סימנים שהוא מקביל לסימן במחשב (כלפי ראש‪/‬צד ימין)‪ .‬מבחינת בידוד קול‪ ,‬כמה‬
‫שיש לנו יותר מחיצות‪ ,‬הבידוד יותר טוב (כמו בלוקים בבית)‪.‬‬
‫‪ – A mode‬גרף עם אמפליטודות‪.‬‬
‫‪ – B mode‬במקום גרף‪ ,‬יש לנו נקודות של גוונים של אפור‪ .‬זה תמונת שטח וזה אוסף של הרבה‬
‫קווים‪ .‬למחשב של המכשיר יש קוצב זמנים והוא יודע מה צריך לחזור ומתי‪ .‬אם לא חוזר כלום תופיע‬
‫נקודה שחורה ולהפך‪ .‬לפי קוצב הזמנים‪ ,‬הוא צובע את הנקודות‪ .‬ככל שהנקודות יותר קטנות התמונה‬
‫יותר טובה‪.‬‬
‫חדות – גורמים תנועתיים ישפיעו על החדות ויגרמו לתמונה מטושטשת‪ .‬גורמים פוטוגרפים יכולים‬
‫להשפיע גם כן‪ .‬אחרי שאספנו את האינפורמציה מהחולה צריך להכניס אותה למסך‪.‬‬
‫ניגוד – הבדל בין שני אזורי השחרה‪ .‬באולטרסאונד החדות היא לא אחידה בכל המקומות‪ .‬ברגע‬
‫לחוצים "פריז" ומקפיאים את התמונה‪ ,‬המחשב זוכר ‪ 100‬תמונות אחורנית‪ .‬דבר זה פתר בעיות של‬
‫תזוזה‪ .‬במצלמה‪ ,‬כדי לקבל תמונה אנו נצטרך לתת כמות אור מסוימת‪ .‬למשל‪ ,‬כאשר כמות האור‬
‫יכולה להיות עם צמצם פתוח הזמן יתקצר ולהפך‪ .‬במצבים שאין בעיה של תזוזה אנו נקח צמצם קטן‬
‫וכי אז העומק יותר טוב‪ .‬למה אנו לא מצלמים תמיד בחדות ‪ ?100%‬כי המחיר של החדות הוא גבוה‪,‬‬
‫זמן אכסון וזמן תגובה‪.‬‬
‫‪ – Axial Resolution‬מתייחסת לכושר ההפרדה על הציר מהמתמר קדימה לתוך החולה‪ .‬כמה החדות‬
‫על פני ציר ההתקדמות מושפע מהמגה הרץ ככל שהמגה הרץ גבוה‪ ,‬אורך הגל יהיה קטן יותר‬
‫והחדות האקסיאלית תהיה טובה יותר‪.‬‬
‫‪ – Lateral Resolution‬חדות שנמדדת על פני מישור שמקביל למתמר ניצב לציר ההתקדמות של‬
‫אנרגית הקול‪.‬‬
‫ככל שאנו נעלה במגה הרץ כך החדות האקסיאלית משתפרת‪ .‬החדות הלטרלית גם משתפרת אך לא‬
‫בצורה קיצונית ובגלל זה הוסיפו עדשות אקוסטיות על מנת שישפרו לנו את החדות הלטרלית‪.‬‬
‫העדשות האקוסטיות משנות את צורת האלומה‪ .‬בשולחן הפיקוד יהיה כפתור "פוקוס" שמשפיע על‬
‫החדות הלטרלית‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ללירון אפשטיין‬
‫‪9‬‬
‫‪ – TGC‬אלומת הקול יוצאת מהמתר וככל שהיא מתרחקת היא נחלשת‪ .‬באולטרסאונד אין לנו את חוק‬
‫הריבועים ההפוכים ואין נוסחה מדויקת אך בכל זאת אנו יודעים שהאלומה מתבדרת ככל שהיא‬
‫מתרחקת‪ .‬דבר נוסך יש אינטראקציה שמחלישה אותה‪ ,‬יש המרות של אנרגיה בדרך שמחלישות את‬
‫האנרגיה‪ .‬הפתרון הוא כפתור ה‪ TGC-‬שזה מעין "רמקולים" שמגבירים את ההד באופן פרופורציוני‬
‫לעומק‪ .‬זה מעין הגברה להדים החוזרים שבסופו של דבר תיווצר לנו תמונה אחידה‪.‬‬
‫דופלר‬
‫העוצמה‪/‬האמפליטודה של כל גל חוזר מיוצגת בעזרת נקודה‪ .‬האינפורמציה שמבוססת על העצמה‬
‫נותנת לנו את תמונת השחור‪-‬אפור‪-‬לבן‪ .‬ראו שיש עוד אינפורמציה שאפשר לקבל מהתדירות של‬
‫הגל‪ .‬התדירות היא בעצם זאת שנותנת לנו את תמונת הדופלר‪.‬‬
‫כשנשלח גל קול לגוף‪ ,‬יש את אותם הדים שחוזרים ושנותנים לנו את התמונה הרגילה‪ .‬ישנים גלים‬
‫קטנים יותר‪ ,‬שההדים שלהם לא מספיקים בשביל להשפיע על התמונה‪ .‬ראו שבגלים הקטנים הללו‪,‬‬
‫חלק מהה דים פוגע בחלקיקים מאוד קטנים (כמו כדוריות דם אדומות)‪ ,‬דבר זה נותן לנו נתבך נוסף‬
‫של אינפורמציה‪.‬‬
‫בתמונה הרגילה של שחור‪-‬אפור‪-‬לבן אנו מקבלים אינפורמציה מעצמים נייחים שלא זזים‪ .‬ראו‬
‫שכאשר יש פגיעה בגוף שנמצא בתנועה ישנה השפעה על התדירות של הגלים‪ .‬כל גל מאופיין‬
‫בתדירות מסוימת וכשיש פגיעה בגוף אשר נמצא בתנועה‪ ,‬הפגיעה גורמת לשינוי בתדירות‪ .‬אם ההד‬
‫פוגע בגוף נייח הוא חוזר באותה תדירות שהוא יצא‪ .‬אך אם ההד פוגע בגוף שמתקרב אליו אז ההד‬
‫מעין "צובר כוח" ויחזור בתדירות גבוהה יותר‪ .‬אם ההד יפגע בגוף שמתרחק ממנו אז הוא מעין "לוקח‬
‫לו כוח" והתדירות של ההד תהיה נמוכה יותר‪ .‬נתבך האינפורמציה הזו שמבוסס על השינוי בתדירות‬
‫נותן לנו את תמונת הדופלר‪.‬‬
‫דופלר מדבר על מהירות זרימה של כלי דם‪ .‬הוא נותן לנו לראות אם יש זרימה ומהי המהירות שלה‪.‬‬
‫כאשר הקשר בין שינוי התדירות למהירות הזרימה זה בנוסחת הדופלר‪.‬‬
‫אפקט דופלר – למעשה בתגובה לתנועה יש שינוי בתדירות והוא נותן לנו את המאפיינים בזרימה‪.‬‬
‫בעצם הנוסחה אומרת שיש קשר בין השינוי בתדירות למהירות הזרימה‪ .‬היא מתבססת על גוף שבו‬
‫מהירות הזרימה היא במקביל לכלי הדם‪ .‬בפעול‪ ,‬בטבע‪ ,‬זה לא המצב‪ .‬כמו אמבולנס – ככל שזה‬
‫מתקרב זה נשמע יותר חזק וככל שזה מתרחק זה נשמע יותר חלש‪ .‬בפעול‪ ,‬שאנו דוגמים זה יהיה‬
‫בזווית‪ .‬לכן‪ ,‬השינוי בתדירות הוא שונה מאשר אם אנו מתייחסים לגוף שמתרחק‪/‬מתקרב במקביל‬
‫לקרן‪ .‬המחשב לוקח בחשבון את הזווית בין המתמר לכלי הדם כי זה משנה לחישובים שלו את‬
‫המהירות‪ .‬לכן‪ ,‬בזווית של ‪ 90º‬אי אפשר למדוד מהירות‪ .‬המחשב בודק לפי ‪ Cos‬הזווית ו‪ Cos90º-‬נותן‬
‫לנו ‪ 0‬משמע שאין מהירות‪.‬‬
‫קריאת דופלר מתבצעת רק בזווית‪ .‬האידיאל הוא זווית ‪ 0º‬אבל רק האידיאל כי תמיד תהיה לנו זווית‬
‫מסוימת‪ .‬במדידת המהירות‪ ,‬מ‪ 90º-60º-‬השינוי הוא משמעותי‪ .‬בעצם‪ ,‬ההשלכה של זה‪ ,‬היא שאם‬
‫נניח את המתמר בזווית כזאת הטעות תהיה מקסימלית‪ .‬הכוונה היא שאם נטעה במדידת השינוי‬
‫בתדירות (שהיא מיוצגת על ידי ‪ Cos‬הזווית)‪ ,‬טעות קטנה בזווית שבין ‪ 90º-60º‬תהיה טעות גדולה‬
‫מאוד בתמונה‪ .‬הרעיון הוא לשמור על זווית שעד ‪ 60º‬על מנת להקטין את הטעות במדידת המהירות‬
‫של הזרימה של כלי הדם‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ללירון אפשטיין‬
‫‪10‬‬
‫דופלקס – גם אינפורמציה מהאמפליטודה וגם מהזרימה‪ .‬יש פה מספר אפשרויות הצגה‪:‬‬
‫‪ – Power Doppler .1‬מציג לנו זרימה באדום‪ .‬מראה אם יש או אין זרימה‪ .‬הוא מאוד רגיש גם‬
‫לשינויי תדירות קטנים‪.‬‬
‫‪ – Color Doppler .2‬יכול לזהות האם התנועה היא לכיוון המתמר (התדירות תעלה) או אם‬
‫התנועה מתרחקת מהתמר (התדירות תרד)‪ .‬בסרגל תמיד מה שיהיה בחלק העליון אומר‬
‫שהזרימה מתקרבת ומה שיהיה בחלק התחתון אומר שהזרימה מתרחקת‪.‬‬
‫‪ .3‬ספקטראלי – בעצם לוקח את האינפורמציה הנ"ל ומציג אותה בצורה של גרף‪.‬‬
‫אפשרות הצגה‬
‫‪Power Doppler‬‬
‫‪Color Doppler‬‬
‫דומה‬
‫שניהם מציגים זרימה‬
‫ומתבססים על ההדים הקטנים‬
‫שחוזרים ופוגעים בכדוריות‬
‫הדם והם מתבססים על‬
‫התדירות‬
‫שונה‬
‫יש‪/‬אין זרימה‪ ,‬רגיש לשינויים‬
‫קטנים‪ ,‬הגוונים שלו שונים‬
‫מהגוון של ה‪color-‬‬
‫מראה את כוון הזרימה‬
‫יתרון‬
‫לא פולשני‪ ,‬רגיש לשינויים קטנים‪,‬‬
‫ניתן לאתר זרימה חלשה ביותר‪.‬‬
‫לא פולשני‪ ,‬ניתן להבדיל בין עורק‬
‫לווריד מכיוון שניתן לדעת את‬
‫מהירות הזרימה‪.‬‬
‫כאשר מדברים על זרימה בעורקים חשוב לזכור כי היא מושפעת מהלב‪ .‬בססטולה הלב מתכווץ ודוחף‬
‫את הדם לצינורות שיוצאים ממנו‪ .‬בססטולה יהיה עליית לחץ‪ ,‬אחר כך הלחץ מעט יורד ומתייצב‪ .‬מצב‬
‫זה חוזר חלילה‪.‬‬
‫הורידים הם אלו שאוספים את הדך מכל הגוף‪ ,‬זאת אומרת שהמוצא שלהם רחוק מהלב ולכן אין את‬
‫ההשפעה של התכווצות הלב‪ .‬לכן‪ ,‬רוב הזמן הזרימה שלהם אחידה‪ .‬ורידים שקרובים ללב (לדוגמה‬
‫וריד נבוב תחתון) בגלל הקרבה שלהם יש שינוי בזמן הנשימה‪ .‬לגרף של זרימה ורידית קוראים‬
‫מונופאזה‪ .‬דרך שמושפע מתנועה נשימתית נקרא ביפאזה‪.‬‬
‫מבחינת טכניקה‪ ,‬כאשר אנו רוצים להדגים רטרופריטונאום אנו מיישמים את העקרונות של הדגמת‬
‫שני מנחים והדגמה מצד לצד‪.‬‬
‫לאורטה יש דופן חזקה יחסית ואותה אפשר לראות מעט‪ .‬בנוסף‪ ,‬בגלל הלחץ הגבוה זה עורק שעומד‬
‫בלחץ וקשה למעוך אותו עם המתמר‪ .‬לעומת זאת את ה‪ VC -‬יותר קל למעוך‪.‬‬
‫על מה מסתכלים שמעריכים כלי דם? (‪ )1‬אנטומיה; (‪ )2‬כלי דם – האם כלי הדם פתוח? טרומבוס‬
‫הוא יותר אפרפר‪ ,‬הוא הדי‪/‬אקוגני‪ .‬כל אלו מתחילים בתמונות שחור‪-‬אפור‪-‬לבן אחר כך עוברים‬
‫לתמונת דופר לאחר מכן בודקים את מהירות הזרימה בדופלר ספקטראלי‪.‬‬
‫‪ IVC‬מדובר על רוחב של לפחות ‪ 2‬ס"מ (אצל ספורטאים צעירים יכול להגיע ל‪ 2.5-‬ס"מ)‪ .‬מתנקז‬
‫לפרוזדור הימני בלב ועובר משם לחדר הימני‪ .‬אם יש בעיה עם הלב והדם עומד‪ ,‬החדר יהיה סתום‬
‫וה‪ IVC -‬תתרחב ולא תהיה רכה כי הלחץ בה יהיה גבוה‪ ,‬לכן חשוב לבדוק האם ה‪ IVC -‬רך ולא‬
‫נוקשה ושאין לחץ דם‪.‬‬
‫‪ – Aorta‬הולכת ונהיית צרה ככל שיורדים מטה‪ .‬היא מתחילה כ‪ 2.5-‬ס"מ ונעשית צרה בכוון‬
‫הביפורקציה‪ .‬כשהיא טיפה מורחבת (‪ 2.5-3‬ס"מ) נקרא לזה הרחבה קלה‪ .‬הרחבה מעל ‪ 3‬ס"מ‬
‫תקרא אנוריזמה (הרחבה פתולוגית)‪ .‬עם השנים האורטה נוטה להסתייד וזה הופך את העורק לפחות‬
‫גמיש ואז שהלחץ עולה היא פחות יודעת להתגמש ולהימתח‪ ,‬כתוצאה מכך יש עליה בלחץ דם‬
‫וכתוצאה מכך האורטה מתחילה להיות מעט מפותלת‪.‬‬
‫מבחינה אנטומית‪ ,‬בחתך רוחב‪ ,‬בדרך כלל נראה את ה‪ SMA-‬כנקודה קטנה מתחת לאורטה‪ .‬כאשר‬
‫אדם מתלונן על כאבים אחרי האוכל ויש לנו חשד לאיסכמיה כרונית שהיא תוצר של היצרות ב‪.SMA-‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ללירון אפשטיין‬
‫‪11‬‬
‫הרוחב של כלי הדם משפיע על מהירות הזרימה‪ .‬מהירות הזרימה היא פרמטר מדיד בדופלר‪ .‬לפיו‬
‫אנחנו נוכל לראות אם יש הצירות על פי מהירות הזרימה‪.‬‬
‫בעורק – ראו שמהירות הזרימה נמצאת בשיא מעל ‪ 275‬ס"מ לשנייה מדובר על היצרות שמעל ‪75%‬‬
‫שזה משמעותי ביותר ודורש טיפול‪ .‬היצרות של פחות מ‪ 75%-‬היא פחות משמעותית ואם החולה הוא‬
‫מאוד קליני אולי כן יחליטו לעשות טיפול‪ .‬חשוב לעשות את התיקון זווית ולהיות בזווית של פחות מ‪-‬‬
‫‪ 60º‬וזה כי כל טעות קטנה בין ‪ 90º-60º‬תיתן טעות ענקית במהירות‪ .‬בצליאק – ראו שמהירות מעל‬
‫‪ 200‬ס"מ לשנייה מצביע על הצירות משמעותית‪.‬‬
‫כאשר אנו מסתכלים על הדיות‪ ,‬אנו רוצים שהמבנים של כלי הדם יהיו אנאקואיים – נוזלים ושחורים‪.‬‬
‫שינוי בהדיות חייב בתוך חלל כלי הדם‪ .‬הוא יכול להיות דפנות‪ .‬למשל‪ :‬הסתיידות עורקים‪ .‬כאשר‬
‫רואים משהו מאוד אקוגני – פלאק‪ ,‬הסתיידות‪.‬‬
‫את האורטה תמד נמדוד מדופן לדופן‪ .‬מהחלק החיצוני לחלק הפנימי‪ .‬כתוצאה מתהליכים פתולוגיים‬
‫הדופן נחלשת והיא מתרחבת‪ .‬אל כל הרחבה יש להתייחס ולתעד‪ .‬הזרימה יותר מהירה במרכז‬
‫הצינור ואיטית בדפנות ולכן השקיעה היא שם‪ .‬כשיש זרימה טרומבוליסטית שכיח שיווצר טרומבוס‪.‬‬
‫פתולוגיה של האורטה‪ :‬דיסקציה – בכלי דם תקין יש שלוש שכבות‪ .‬לפעמים הדם מצליח לפרוץ את‬
‫האינטימה‪ .‬אנוריזמה – מפרצת‪.‬‬
‫מאפיין זרימה (בדופלר הספקטרלי)‪:‬‬
‫‪ .1‬זרימה מונופאזית שמאפיינת זרימה ורידית והיא יכולה להיות יותר גלית בגלל נשימה‪.‬‬
‫‪ .2‬זרימה טריפאזית – בעורקים ההפטיים הקרובים ללב‪ ,‬הם מושפעים מהתכווצות הלב‪.‬‬
‫‪ .3‬זרימה עורקית – זרימה המשכית ורציפה ויש לנו קפיצות קבועות‪.‬‬
‫עורקי הכליה – יש פתולוגיה שנקראת יתר לחץ דם כלייתי‪ .‬כאשר עורקי הכליה מוצרים פחות דם‬
‫מגיע לכליה‪ ,‬הכליה מפרשת זאת כמצוקה שאין לה מספיק דם ורוצה להגביר את זרימת הדם אליה‪.‬‬
‫באזורים של היצרות‪ ,‬מהירות הזרימה יותר גבוהה‪ .‬בהרחבה – תהיה מהירות זרימה איטית‪ .‬הכליה‬
‫מפרשת שאין לה מספיק דם ואז היא גורמת להיצרות נוספת של כלי דם (מתוך הנחה שאם היא תצר‬
‫את כלי הדם יגיע יותר דם ואז האיברים בבטן יקבלו כולם אספקת דם)‪ .‬אבל בעצם‪ ,‬במצב זה‪ ,‬שיש‬
‫חסימה כלייתית‪ ,‬הכליה משחררת חומרים שגורמים להתכווצות כלי הדם וזה יכול לגרום ללחץ דם‬
‫גבוה יתר על המידה‪ .‬דבר בעייתי ביותר (מופיע בדרך כלל אצל אנשים צעירים)‪ .‬לכן‪ ,‬אם אדם צעיר‬
‫מגיע עם יתר לחץ דם שלא מגיב לתרופות‪ ,‬הוא נשלח לדופלר עורקי הכליה‪ .‬במידה והם מוצרים‬
‫אפשר לפתוח את זה ולהוריד את לחץ הדם‪ .‬את עורקי הכליה מאוד קשה להדגים בדופלר‪ ,‬הם‬
‫יחסית קטנים ולכן לא בהכרח דוגמים אותם‪.‬‬
‫האם יש נזק באולטרסאונד? אולטרסאונד אבחוני איננו מזיק‪ .‬זוהי לא קרינה מייננת‪ .‬אבל ממעיטים‬
‫לעשותה‪ .‬כמו כן משתמשים באולטרסאונד בגלי הלם – לריסוק אבנים בכיס מרה‪ ,‬כליות‪ .‬העניין של‬
‫הכמות הוא משמעותי‪ .‬המכשיר שמשדר את הריסוק זה יכול להיות מסוכן‪ .‬על כל תמונה יופיעו שני‬
‫משתנים‪ )1( :‬החום הנוצר במהלך הבדיקה בגופו של החולה; (‪ )2‬ההרעדות המכניות‪ .‬זאת אומרת‬
‫שיש השפעות של חום ושל הרעדות‪ .‬לכן‪ ,‬חשוב שהבדיקה תתבצע במינון המתאים‪ .‬הגוף שלנו‪ ,‬מעל‬
‫‪ 43º‬לא יכול לעבוד (לדוגמה‪ :‬הניסוי עם הביצה והפלאפונים)‪.‬‬
‫שיטות סריקה בקרדיולוגיה‪:‬‬
‫‪ – B Scan Real Time .1‬עם מתמר סקטור‪.‬‬
‫‪ – M mode .2‬לקחה חלק מהמאפיינים של ‪( A mode‬השידור הוא שידור קווי‪ ,‬של קו דק) וחלק‬
‫מהמאפיינים של ‪( B mode‬במקום אמפליטודה זה יהיה בצבע של אפור‪-‬לבן)‪ .‬הוסיפו עוד‬
‫פטנט שנוכל לראות את התמונה לזמן ארוך‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ללירון אפשטיין‬
‫‪12‬‬
‫‪ .3‬שיטת דופלר – בודקת איברים בתנועה כמו כלי דם‪ .‬השינויים של אורך גל חוזר‪/‬משודר נותן‬
‫לנו את האינפורמציה על הגל ועל הזרימה‪.‬‬
‫שיטות סריקה שמשפרות את הניגוד‪:‬‬
‫‪ – SonoCT .1‬צורת איסוף הנתונים תהיה דומה ל‪ .CT-‬הרווח הוא שיפור ניגוד ופחות‬
‫ארטיפקטים‪ .‬בשיטה הרגילה משדרים אנרגיה ומקבלים חזרה‪ .‬בשיטת ‪ SonoCT‬משדרים‬
‫אנרגיה בכיוון אחד‪ ,‬אחרי זה המתמר זז מילימטר ומשדר בזווית אחרת‪ .‬הוא משדר בזוויות‬
‫שונות ‪ 10‬תמונות‪ .‬אחר כך הוא מעבד את התמונות ומלביש אותן אחת על השנייה ובכך‬
‫יוצר תמונה‪ .‬ישנו חיסרון‪ ,‬יותר זמן איסוף אינפורמציה‪ ,‬יותר זמן העמסה על הזיכרון של‬
‫המחשב‪ .‬לא עושים כל בדיקה ‪ .SonoCT‬זה רק כאשר רוצים מספר תמונות מייצגות יפות‬
‫באיכות גבוהה‪ .‬יהיו מכשירים שהכפתור יהיה ‪( Compound‬משולב)‪ .‬הכניסו עוד כפתור ב‪-‬‬
‫‪ SonoCT‬וזהו כפתור ה‪ – Xrest-‬הוא נותן איכות טובה יותר ועושה גם כל מיני סימונים‪.‬‬
‫‪ – Harmonic .2‬טוב לבדוק חולים שמנים‪ .‬בעצם בשיטה זו אנו משדרים בתדירות נמוכה‬
‫וההחזרה היא בתדירות גבוהה‪ .‬אז נרוויח כושר חדירות עם תדירות נמוכה ונקבל את‬
‫החדות הרצויה‪ .‬החסרון הוא שפעולה זו מעמיסה על המערכת דם בצילום וגם בזיכרון‬
‫המחשב‪.‬‬
‫‪ – Panoramic .3‬תמונה עם זווית רחבה‪ .‬השיטה הזו באולטרסאונד מחכה את ה‪B scan-‬‬
‫הסטטי‪ .‬כמה שנזוז יותר התמונה יותר רחבה‪ .‬למשל בבדיקת ‪ thyroid‬ברוחב‪.‬‬
‫אולטרסאונד צוואר‪:‬‬
‫האורך של בלוטת המגן‪ ,‬של האונה‪ ,‬תלוי בנבדק‪ .‬לכן‪ ,‬לא חשוב האורך‪ .‬יש חשיבות למיקום‪ ,‬להדיות‪,‬‬
‫לגושים‪ ,‬ירידות וגבהות של הקפסולה אבל לגודל אין חשיבות‪.‬‬
‫קשרי לימפה‪ :‬כדי שקשר לימפה יהיה תקין הוא צריך לענות על מספר תנאים סונוגרפיים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫שיהיה ‪.oval‬‬
‫הדיות נמוכה יחסית בפריפריה‪.‬‬
‫הדיות מרכזית גבוהה שמקורה בשומן שנמצא בשער בלוטת הלימפה‪.‬‬
‫בקשרי לימפה בצוואר‪ ,‬הגודל לא קובע‪ .‬אם הוא שומר על כללי הלימפה התקינים אז לא‬
‫נסתכל על גודל‪.‬‬
‫סימנים אופייניים לציסטה‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫אקוגניות נמוכה מאוד – לא נקבל הדים מכיוון שהציסטה נוזלית ואין החזרה של הדים‬
‫במבנים נוזליים לכן היא מוצגת כשחורה‪.‬‬
‫גבולות ברורים – חלק וברור ללא גבשושיות או התפתלויות למיניהן‪.‬‬
‫נוכל למצוא בקרבתה את הארטיפקט הגברה אחורית מכיוון שאין הפחתה של ההד ואין‬
‫אובדן של העוצמה נראה מאחורי הציסטה הדיות חזקה יותר‪.‬‬
‫נוכל למצוא את הארטיקפט צל קצוות – בגלל שמדובר במבנה עגול‪ ,‬הגל נכנס פגע בציסטה‬
‫שהיא עגולה ולכן נשברה הקרן וחלק ממנה תפסה זווית‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ללירון אפשטיין‬