הסתמכות על חוות דעת מומחה - מצגת

‫הסתמכות על חוות דעת מומחה‬
‫ד"ר משה שקל‪ ,‬עו"ד‬
‫סעיף ‪34‬יט לחוק העונשין‬
‫"‪34‬יט‪ .‬טעות במצב משפטי‬
‫לענין האחריות הפלילית אין נפקה מינה אם האדם דימה שמעשהו אינו‬
‫אסור‪ ,‬עקב טעות בדבר קיומו של איסור פלילי או בדבר הבנתו את‬
‫האיסור‪ ,‬זולת אם הטעות היתה בלתי נמנעת באורח סביר‪".‬‬
‫ההנחה השורשית להטלת אחריות פלילית‪ ,‬היא ההנחה בדבר‬
‫ידיעת הדין‪ ,‬החלה על כל אדם‪ .‬על כן‪ ,‬נקבעה בסעיף ‪34‬יט הגנת‬
‫הטעות במצב המשפטי‪ ,‬המהווה סייג לאחריות פלילית‪.‬‬
‫באופן זה נשמרת החזקה לפיה כל אדם יודע את החוק ואי‪-‬ידיעת‬
‫הדין אינה פוטרת את הנאשם מאחריות פלילית‪ .‬ואילו החריג‬
‫לחזקה זו הוא‪ ,‬כי על מנת שהטעות במצב משפטי תשמש מפלט‬
‫מאחריות הפלילית ‪ -‬עליה לעמוד בשני תנאים‪ :‬האחד‪ ,‬כי הטעות‬
‫היתה בלתי נמנעת‪ ,‬והשני ‪ -‬כי אופיה זה של היותה בלתי‬
‫נמנעת עומד במבחן של סבירות‪.‬‬
‫הסתמכות על חוות דעת כטענת הגנה‬
‫ טענה שכיחה ביותר באמצעותה מבקשים להקים הגנה זו הינה‬
‫טענת ההסתמכות על חוות דעת משפטית‪.‬‬
‫ טענת ההסתמכות מבוססת על ההנחה‪ ,‬כי בתחומים הדורשים‬
‫מומחיות‪ ,‬הנאשם הסביר‪ ,‬שאינו מומחה‪ ,‬נאלץ להסתמך על‬
‫דעתם של אנשי המקצוע בלבד‪ .‬הסתמכות בתום לב של הנאשם‪,‬‬
‫שקיבל עצה מיועצו‪ ,‬על בסיס הידע המשפטי שבידיו‪ ,‬עשויה‬
‫לשלול כוונה פלילית מצידו שלא לפעול כדין‪.‬‬
‫פרשת פרומדיקו‬
‫בפרשה זו‪ ,‬הועמד לדין פלילי אלי הורוביץ‪ ,‬יו"ר טבע דאז‪,‬‬
‫באשמת תכנון מס לא לגיטימי‪ .‬הורוביץ טען כי הסתמך על חוות‬
‫דעתם של עורכי הדין ורואי החשבון של החברה באשר לתכנון‬
‫המס‪ ,‬וכן ניתן גילוי נאות על העסקה בדו"חות הכספיים של‬
‫החברה‪.‬‬
‫בית המשפט המחוזי קבע ‪ 4‬תנאים המגבילים את מתן ההגנה‬
‫מכח הסתמכות‪ ,‬ואשר הוכחתם מוטלת על כתפי הנאשם‪:‬‬
‫פרשת פרומדיקו‬
‫מומחיות היועץ ‪ -‬יש לפנות למומחה בתחום‪ ,‬הן מבחינת‬
‫הידע המקצועי והן מבחינת הניסיון הרלוונטי‪.‬‬
‫מסירת מלוא העובדות ‪ -‬יש להציג בפני היועץ את מלוא‬
‫הנתונים הרלוונטיים בצורה ישירה וברורה‪.‬‬
‫יישום העצה בתום לב ‪ -‬יש להוכיח עקיבה בפועל אחר‬
‫עצתו של המומחה בתום לב‪.‬‬
‫סבירות העצה ‪ -‬יש להראות כי תוכן הייעוץ המקצועי הינו‬
‫סביר על פניו בעיני המסתמך‪ ,‬לאור כישוריו האישיים ]מבחן‬
‫סובייקטיבי[‪.‬‬
‫פרשת פרומדיקו‬
‫על אף כללים ברורים למדיי אלו‪ ,‬בערכאת הערעור בעליון‪,‬‬
‫זוכה הורוביץ‪ ,‬עת קבע בית המשפט כי אין להכביד בדרישות‬
‫פורמליות לטענת ההסתמכות ובכלל זה אין הכרח לפנייה‬
‫ממוקדת לקבלת ייעוץ )חוו"ד( בכתב‪.‬‬
‫בית המשפט העליון מוסיף ואומר כי יש להיזהר ממקרים בהם‬
‫פנייה לקבלת חוות דעת היא מן השפה אל החוץ‪ ,‬מבלי שהיא‬
‫משקפת הסתמכות אמיתית בתום לב‪ .‬בית המשפט אינו שולל‬
‫קיום יחסים בין נישום ליועץ המאפשרות את ההנחה שהעובדות‬
‫ידועות ליועץ וכי מהתנהגותו של היועץ יכול הנישום להסיק כי‬
‫אין כל חבות במס‪ .‬כלומר בית המשפט העליון משאיר את‬
‫האפשרות של "הסתמכות פאסיבית" מצד נישום על יעוץ‬
‫מקצועי‪.‬‬
‫פרשת תנובה ופרשת טגר‬
‫בעניין תנובה ובעניין טגר נדונה טענת ההסתמכות על חוות דעת‬
‫מומחה‪ ,‬כטענת הגנה מכוח סעיף ‪34‬יט‪ ,‬בשטח ההגבלים העסקיים‪.‬‬
‫בפרשת תנובה דובר בהסכם בין מתחרים פוטנציאליים משמעותיים‬
‫ביותר‪ ,‬שחברו לפעילות עסקית משותפת בתחום ייבוא הבשר ושיווקו‬
‫בישראל‪ .‬ההסכם נוסח במתכונת של "מיזם משותף" והוא כלל‬
‫מרכיבים של חלוקת השוק בין תנובה למאיר עזרא ותיאום מחיר‬
‫מינימום ביחס ללקוחות‪ ,‬שאין לרדת ממנו ללא הסכמה הדדית‪.‬‬
‫בפרשת טגר שתי חברות שעסקו בסחר בינלאומי של ציוד צבאי‬
‫תעופתי‪ ,‬הקימו מיזם משותף‪ ,‬לטובת השתתפות במכרזים של‬
‫משרד הביטחון למכירת חלקי חילוף‬
‫פרשת תנובה ופרשת טגר‬
‫הדיון בפרשות נסב אודות השאלה האם ובאילו נסיבות יכלו‬
‫הנאשמים להסתמך על חוות דעת משפטית שניתנה להם‬
‫בדבר חוקיות מעשיהם בתחום ההגבלים העסקיים‪ ,‬וזאת כדי‬
‫ליהנות מההגנה של האשמה בפלילים בשל טעות במצב‬
‫המשפטי‪.‬‬
‫מהשוואת ‪ 2‬התייחסויות מקיפות אלו לסוגיה‪ ,‬עולות המסקנות‬
‫הבאות‪:‬‬
‫תנאי מקדמי‪ :‬טעות כנה ובתום לב‬
‫כתנאי מקדמי לתחולת הגנת הטעות במצב משפטי‪ ,‬יש‬
‫להראות‪ ,‬כי אכן הטעות בדין הנטענת היתה כנה ובתום לב –‬
‫הן מבחינת הנועץ‪ ,‬הפונה לקבלת חווה"ד‪ ,‬והן מבחינת היועץ‪,‬‬
‫המוסר אותה‪ .‬כלומר‪ ,‬הוכחה מקדמית זו מתייחסת לרכיב‬
‫הסובייקטיבי לפיו אכן בטעות "אמיתית" בדין עסקינן‪.‬‬
‫"בלתי נמנעת באורח סביר"‬
‫לשם הקמת ההגנה‪ ,‬על הטוען לה להוכיח‪ ,‬כי הטעות שבדין‬
‫עליה הסתמך היתה "בלתי נמנעת באורח סביר"‪.‬‬
‫הנשיאה בייניש בעניין תנובה‪ ,‬מבחינה בין "טעות סבירה" לבין‬
‫"טעות בלתי נמנעת באורח סביר"‪ .‬הנפקות להבחנה זו הינה‬
‫לעניין כובד נטל ההוכחה והיקפו‪ .‬כך‪ ,‬בהוכחת "טעות סבירה" –‬
‫די בהוכחת הסתברות לקרות הטעות‪ ,‬בעוד "טעות בלתי נמנעת‬
‫באורח סביר" מצריכה שלילת אפשרות ההימנעות מן הטעות‪,‬‬
‫המהווה נטל הוכחה מוגבר יותר‪.‬‬
‫"בלתי נמנעת באורח סביר"‬
‫בחינה אובייקטיבית או סובייקטיבית?‬
‫לעניין זיהוי טעות "בלתי נמנעת באורח סביר"‪ ,‬נוקטת הנשיאה‬
‫בייניש בעניין תנובה בסטנדרט אובייקטיבי בבואה לבחון את‬
‫מהות הטעות המשפטית של הנאשם‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בעניין טגר‪ ,‬השופטת ברלינר מדגישה את‬
‫נסיבותיו האינדיווידואליות של הנאשם‪ ,‬ובכך למעשה נוקטת‬
‫בסטנדרטים סובייקטיביים בעומדה על טיבה של הטעות‪.‬‬
‫לאור התנאים שנקבעו בעניין פרומדיקו במחוזי‪ ,‬הנבחנים בעיניו‬
‫של הנאשם הטוען להוכחתם ובהתאם לכישוריו האישיים‪,‬‬
‫נראה‪ ,‬כי השופטת בעניין טגר ממשיכה את הבחינה‬
‫הסובייקטיבית של גישה זו‪.‬‬
‫"בלתי נמנעת באורח סביר"‬
‫עניין טגר – היקף הסבירות‬
‫השו' ברלינר בעניין טגר נקטה במונח הסבירות‪ ,‬לאורו תבחן‬
‫ההסתמכות על עצת עוה"ד לאורך כל שלבי ההתייעצות‪,‬‬
‫היינו‪ :‬הפנייה לקבלת ייעוץ‪ ,‬מהלך ההתייעצות‪ ,‬ההחלטה‬
‫לאמץ ולפעול על סמך העצה‪.‬‬
‫ועדיין‪ ,‬קובעת השופטת‪ ,‬כי אין די בכך ועל אף עמידה בתנאי‬
‫סבירות במכלול שלבים אלו ניתן לטעון לאי תחולתה של‬
‫ההגנה בטעות במצב משפטי‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬לא נקבעו בעניין טגר קווים מנחים ברורים‪.‬‬
‫הפרמטרים המוצבים בהחלטה הינם אמורפיים למדיי‪ ,‬ואינם‬
‫תוחמים את ההגנה כראוי לכאן או לכאן‪.‬‬
‫"בלתי נמנעת באורח סביר"‬
‫עניין תנובה – מבחנים אופרטיביים‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בעניין תנובה‪ ,‬הציבה הנשיאה בייניש הגדרה‬
‫יחסית ברורה לטעות אשר תחשב "בלתי נמנעת באורח סביר"‬
‫על מנת לכונן את הגנת הטעות במצב משפטי‪ :‬מבחן הנקיטה‬
‫באמצעים סבירים‪.‬‬
‫לפי בייניש‪ ,‬המשמעות האופרטיבית ל‪" -‬טעות בלתי נמנעת‬
‫באורח סביר" הינה‪ ,‬כי לא היה בידי הנאשם למנוע את הטעות‪,‬‬
‫על אף שפעל באורח סביר‪ ,‬היינו שהתנהגותו היתה סבירה‪.‬‬
‫בכך‪ ,‬למעשה‪ ,‬קבעה הנשיאה את הגנת "הנקיטה באמצעים‬
‫סבירים" כפרשנות הגנת הטעות במצב משפטי‪ ,‬ואשר עומדת‬
‫למסתמך על חוו"ד של יועץ מקצועי‪.‬‬
‫"בלתי נמנעת באורח סביר"‬
‫לעניין זה‪ ,‬קובעת בייניש‪ ,‬כי אין דרישה לנקוט ב"כל" האמצעים‬
‫האפשריים העומדים לרשות הנאשם לשם בירור הדין‪ ,‬אלא די‬
‫בנקיטת אמצעים סבירים בהתחשב בסוג העבירה ומורכבותה‪,‬‬
‫ובחלופות שעומדות לרשותו במאמץ סביר‪ .‬כמו כן‪ ,‬לפי ביהמ"ש‬
‫בעניין תנובה‪ ,‬האחריות המוטלת על כתפי בעל המקצוע המייעץ‬
‫נבחנת בפרמטרים מוקפדים יותר של סבירות מאשר זו‬
‫המוטלת על כתפיו של מבקשה‪.‬‬
‫לשם כך מונה בייניש מספר אמות מידה לבחינת קיומה של‬
‫טעות כ"בלתי נמנעת באורח סביר"‪ ,‬אשר למעשה מהווים כלי‬
‫עזר לזיהוי‪ ,‬האם אכן נקט הנאשם באמצעים הסבירים למניעת‬
‫הטעות‪ ,‬היינו האם פעל באורח סביר למניעת הטעות‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬קובעת בייניש בעניין תנובה מבחני משנה המהווים‬
‫אמות מידה לזיהוי הסתמכות לגיטימית על חוו"ד לשם הסרת‬
‫האחריות הפלילית‪:‬‬
‫‪ .1‬שאלה משפטית מורכבת‬
‫ככל שמדובר בשאלה משפטית מורכבת‪ ,‬שהדין לגביה אינו‬
‫ברור וחד משמעי‪ ,‬כך ההסתמכות על ייעוץ מקצועי לרבות עצת‬
‫עורך דין סבירה יותר‪.‬‬
‫הדין הבינלאומי בכלל והדין הישראלי בפרט סבוך ודורש‬
‫מקצועיות יתרה בעיקר בדיני המס ודיני החברות‪ .‬עם זאת‪ ,‬ישנן‬
‫סוגיות מועטות שאינן מורכבות‪ ,‬אשר "הנישום הסביר"‪" ,‬האדם‬
‫הסביר" יכול לענות עליהן‪ -‬סוגיות אלה בית המשפט מוכן לתת‬
‫עליהן הגנה מועטה‪.‬‬
‫‪ .2‬תשתית עובדתית מלאה‬
‫על הייעוץ המשפטי להתבסס על מלוא התשתית העובדתית‬
‫לסוגיה הנבחנת ולכן הלקוח צריך להעביר לעורך דינו את‬
‫כל המידע‪ ,‬אף אם הלקוח חושב שחלק מהמידע אינו רלוונטי‬
‫למקרה הנדון‪ .‬יש לתת למייצג להחליט מה רלוונטי לעניין‬
‫ומה לא‪ .‬עורך הדין מצידו‪ ,‬צריך לבדוק את כל התחומים‬
‫הסבירים‪ ,‬אף אם הלקוח לא העלה בפניו מה בדיוק עליו‬
‫לבדוק‬
‫‪ .3‬עורך דין מומחה בתחומו‬
‫על אדם המבקש חוות דעת לפנות לעורך דין בעל מומחיות‬
‫בתחום בו מתבקשת חוות דעת משפטית; עורך דין‬
‫מנוסה ומומחה בדיני המס‪ ,‬בדיני החברות וכיוצא‬
‫בזה‪.‬‬
‫‪ .4‬דרישת הכתב‬
‫חוות הדעת ראוי וצריך שתהיה בכתב; בית המשפט מציין כי‬
‫מלבד העובדה שדרישת הכתב מהווה דרישה ראייתית‪,‬‬
‫הבאה להוכיח את תוכן חוות הדעת‪ ,‬הרי שלדעתו המרכיב‬
‫המהותי בעניין דרישת הכתב מוביל לחוות דעת מוקפדת‬
‫ורצינית יותר‪.‬‬
‫‪ .5‬מיצוי הליכים )פניה לרשויות(‬
‫חוות דעת שיש בה כדי לשמש הגנה מפני אחריות בפלילים‬
‫כהגנה בלעדית‪ ,‬הינה בעלת ערך ומשקל רק אם הנאשם‬
‫נקט באמצעי האמור לבירור הדין בהיעדר אמצעים אחרים‬
‫מתאימים יותר‪ ,‬כגון חוות דעת מוקדמת של רשות‬
‫מוסמכת לפרש את הדין שהיא מחילה על הנסיבות מן‬
‫הסוג הנדון‪.‬‬
‫כשלים‪ ,‬הערות והגיגים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫קושי אינהרנטי בדרישה המקדמית לפניה בתום לב ‪-‬‬
‫ברוב המקרים בהם נעשית פניה למומחה‪" ,‬חושד" הלקוח הפונה‬
‫וחושש כי במעשה עשוי להיות סממן בלתי חוקי‪ .‬לשם כך בדיוק‬
‫באה הפנייה לייעוץ משפטי‪ .‬במילים אחרות‪ :‬לעולם קיים חשש‬
‫טרם הפנייה ואם כך נוצר "מעגל שוטה" שבו העצה המשפטית‬
‫לעולם לא תקים הגנה‪.‬‬
‫הפתרון לכך‪ :‬נראה כי כוונת ביהמ"ש בדברו על פניות לעצה‬
‫משפטית שאינן בתום לב היתה למצבים בהם הלקוח יודע אל נכון‬
‫כי מעשהו אינו חוקי‪ ,‬אך הוא תר אחר חוות דעת "מוזמנת"‬
‫שתאמר אחרת ותכשיר את המעשה‪.‬‬
‫כשלים‪ ,‬הערות והגיגים‪:‬‬
‫‪ .2‬בחינת חוות דעת מומחה ראוי שתיעשה ע"י מומחה‪:‬‬
‫נראה שלא די בכך שחוות הדעת תינתן על ידי מומחה בנושא‬
‫הנידון בחוות הדעת‪ ,‬אלא שגם מי שבוחן את חוות הדעת יהיה‬
‫בקיא בנושא חוות הדעת האמור‪.‬‬
‫לעניין זה יפים דבריו של פרופ' ביין‪:‬‬
‫"כל מי שמתיימר לפסוק הלכה‪ ,‬כגון בורר או שופט‪ -‬חייב‬
‫להיות מודע לאחריותו ולהעביר את השקפתו הראשונית‬
‫בכור המבחן של כתיבה מנוסחת ומנומקת‪ ,‬מתבססת על‬
‫נימוקים רציונאליים הניתנים לאישוש או להפרכה וגם‬
‫קובעת‪ ,‬מתי מדובר במסקנה חד משמעית ומתי מדובר‬
‫בסוגיה שיש לה פנים לכאן או לכאן"‪.‬‬
‫כשלים‪ ,‬הערות והגיגים‪:‬‬
‫‪ .3‬התנאי החמישי‪ ,‬הדורש מעין "מיצוי הליכים" מול הרשויות‬
‫המוסמכות טרם הפנייה לחוו"ד של עו"ד )פרטי(‪ ,‬מרוקן מתוכן‬
‫את השימוש בחוו"ד שהרי ניתן לזהות גוף מוסמך לכל סוגיה‪.‬‬
‫בתחום המיסים גוף זה הינו רשות המסים‪ ,‬על ענפיה‪.‬‬
‫יתרה מכך‪ ,‬יש בתנאי זה כדי לחייב כמעט כל פעולה בתחום‬
‫המס )אשר תדיר אינו ברור ומצריך עצה משפטית( בדיווח‬
‫וקבלת אישור‪ ,‬כאשר די ברור שאין זו כוונת המחוקק‪ ,‬אשר קבע‬
‫בצורה חוקית המוסדרת בתקנות המיוחדות לכך ]תקנות מס‬
‫הכנסה )תכנון מס החייב בדיווח( )הוראת שעה(‪ ,‬התשס"ז‪-‬‬
‫‪ [2006‬את העסקאות הספציפיות החייבות בדיווח‪ ,‬ותקנות אלו‬
‫אינן חולשות על כל פעולות הנישום‪.‬‬
‫כשלים‪ ,‬הערות והגיגים‪:‬‬
‫‪ .4‬כשלים פרקטיים‪:‬‬
‫א‪ .‬הפנייה לקבלת החלטת הרשות )פרה‪ -‬רולניג(‪,‬‬
‫מעכבת את התנהלותו של המשק‪ ,‬בו הנישומים נדרשים‬
‫תדיר לפעולות המצריכות את הבהרת החוק )דיני המס(‪.‬‬
‫אין בידי הרשות להשיב על הפניות המופנות אליה בזמן‬
‫שהינו סביר בקנה המידה של קצב התנהלות חיי הכלכלה‬
‫השוטפים‪.‬‬
‫כשלים‪ ,‬הערות והגיגים‪:‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬ישנם מקרים‪ ,‬בהם מזדמנת לידיו של נישום‬
‫אפשרות לביצוע עסקה מסויימת‪ ,‬ואשר הוא צריך להחליט‬
‫מיידית אם הינה משתלמת עבורו ואינה מעמידה אותו בפני‬
‫חשיפה פלילית לאור דיני המס ועל‪-‬פי‪-‬רוב אין בידי רשות‬
‫המיסים לספק שירות מיידי זה‪ .‬כל זאת לאור המצב הקיים‬
‫ברשויות המס כיום‪ .‬יש רק לשער את העומס שיוטל על‬
‫רשויות המס בהחלה גורפת של דרישה זו‪ ,‬וספק רב אם הן‬
‫יוכלו לעמוד בכך‪ ,‬לבלי להידרש להקצאת משאבים נוספת‪,‬‬
‫אשר ייתכן ושכרה יצא בהפסדו של אוצר המדינה‪.‬‬
‫כשלים‪ ,‬הערות והגיגים‪:‬‬
‫ג‪ .‬דרישה זו הוצבה בהקשר של עבירה בתחום ההגבלים‬
‫העסקיים‪ ,‬אשר הרשות המוסמכת בתחום זה נבדלת מזו‬
‫בתחום המיסויי‪ ,‬במובן שהינה רשות ניטרלית ביחס לפונה‬
‫אליה‪ .‬כלומר‪ ,‬אין היא בעלת אינטרס אישי‪-‬מנהלי לשלול בקשתו‬
‫של פונה לאשר מתווה פעולה כלשהו שמעוניין ליישם‪ ,‬שהרי כל‬
‫מטרתה הוא לדאוג לתנאי שוק תקינים לטובת הכלל ואין היא‬
‫יוצאת נשכרת באופן אישית מאישור או שלילית בקשה כאמור‪.‬‬
‫זאת במובחן מרשויות המס‪ ,‬אשר להן אינטרס למנוע הפחתת‬
‫מס ע"י הנישום‪ ,‬אף אם הינה נאותה ובמסגרת החוק‪.‬‬
‫כשלים‪ ,‬הערות והגיגים‪:‬‬
‫‪ .5‬ההכרעה בסוגיות של תכנוני מס צריכה להסתיים‬
‫במישור השומתי ולא הפלילי‪ :‬בדיני המס פעמים רבות‬
‫מואשמים נישומים בעבירות פליליות בטענה של תכנוני‬
‫מס לא לגיטימיים ובהשתמטות ממס‪ .‬על שלטונות המס‬
‫לגלות איפוק מירבי וזהירות יתר בבואם להחליט‪ ,‬כי תכנון‬
‫המס או העצה שניתנה ע"י נציג הנישום הוא בבחינת‬
‫מעשה פלילי‪.‬‬
‫לעניין זה יש לציין שעל‪-‬פי רוב‪ ,‬אי‪-‬ההכרה בעסקה‬
‫והתעלמות ממנה במישור השומה‪ ,‬היא שלעצמה בבחינת‬
‫סנקציה רצינית לגבי הנישום שבנה ארמונות ומגדלים‬
‫ואלה קרסו‪.‬‬
‫כשלים‪ ,‬הערות והגיגים‪:‬‬
‫‪ .6‬הגנת הטעות במצב משפטי לעניין סע' ‪224‬א‪ :‬לנושא‬
‫המשרה בתאגיד‪ ,‬שביצע עבירת מס לפי סע' ‪ 215-220‬בעת‬
‫כהונתו‪ ,‬עומדת‪ ,‬נוסף להגנות הקבועות בסע' גופו‪ ,‬גם הגנת‬
‫הטעות במצב משפטי‪.‬‬
‫הגנה זו אינה עומדת ישירות לנושא המשרה מכח סע' ‪224‬א‬
‫מאחר ולא הוא שביצע את העבירה‪ ,‬אלא התאגיד והוא אך‬
‫מוחזק כאחראי פלילי נוסף‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬יכול נושא המשרה לצייד את התאגיד בהגנה זו‪.‬‬
‫מקום בו יוכיח נושא המשרה‪ ,‬כי הסתמך התאגיד על חוו"ד‬
‫נאותה ולכן עומדת לו )לתאגיד( הגנת הטעות במצב משפטי‬
‫באופן שפוטר אותו מאחריות פלילית‪ ,‬הרי שממילא‪ ,‬בהעדר‬
‫עבירת התאגיד – לא חל סע' ‪224‬א‪ ,‬מאחר ואין "עבירה" )של‬
‫התאגיד( לשייכה לנושא המשרה‪.‬‬