‫הסתמכות על חוות דעת מומחה‬ ‫ד"ר משה שקל‪ ,‬עו"ד‬ ‫סעיף ‪34‬יט לחוק העונשין‬ ‫"‪34‬יט‪ .‬טעות במצב משפטי‬ ‫לענין האחריות הפלילית אין נפקה מינה אם האדם דימה שמעשהו אינו‬ ‫אסור‪ ,‬עקב טעות בדבר קיומו של איסור פלילי או בדבר הבנתו את‬ ‫האיסור‪ ,‬זולת אם הטעות היתה בלתי נמנעת באורח סביר‪".‬‬ ‫ההנחה השורשית להטלת אחריות פלילית‪ ,‬היא ההנחה בדבר‬ ‫ידיעת הדין‪ ,‬החלה על כל אדם‪ .‬על כן‪ ,‬נקבעה בסעיף ‪34‬יט הגנת‬ ‫הטעות במצב המשפטי‪ ,‬המהווה סייג לאחריות פלילית‪.‬‬ ‫באופן זה נשמרת החזקה לפיה כל אדם יודע את החוק ואי‪-‬ידיעת‬ ‫הדין אינה פוטרת את הנאשם מאחריות פלילית‪ .‬ואילו החריג‬ ‫לחזקה זו הוא‪ ,‬כי על מנת שהטעות במצב משפטי תשמש מפלט‬ ‫מאחריות הפלילית ‪ -‬עליה לעמוד בשני תנאים‪ :‬האחד‪ ,‬כי הטעות‬ ‫היתה בלתי נמנעת‪ ,‬והשני ‪ -‬כי אופיה זה של היותה בלתי‬ ‫נמנעת עומד במבחן של סבירות‪.‬‬ ‫הסתמכות על חוות דעת כטענת הגנה‬ ‫ טענה שכיחה ביותר באמצעותה מבקשים להקים הגנה זו הינה‬ ‫טענת ההסתמכות על חוות דעת משפטית‪.‬‬ ‫ טענת ההסתמכות מבוססת על ההנחה‪ ,‬כי בתחומים הדורשים‬ ‫מומחיות‪ ,‬הנאשם הסביר‪ ,‬שאינו מומחה‪ ,‬נאלץ להסתמך על‬ ‫דעתם של אנשי המקצוע בלבד‪ .‬הסתמכות בתום לב של הנאשם‪,‬‬ ‫שקיבל עצה מיועצו‪ ,‬על בסיס הידע המשפטי שבידיו‪ ,‬עשויה‬ ‫לשלול כוונה פלילית מצידו שלא לפעול כדין‪.‬‬ ‫פרשת פרומדיקו‬ ‫בפרשה זו‪ ,‬הועמד לדין פלילי אלי הורוביץ‪ ,‬יו"ר טבע דאז‪,‬‬ ‫באשמת תכנון מס לא לגיטימי‪ .‬הורוביץ טען כי הסתמך על חוות‬ ‫דעתם של עורכי הדין ורואי החשבון של החברה באשר לתכנון‬ ‫המס‪ ,‬וכן ניתן גילוי נאות על העסקה בדו"חות הכספיים של‬ ‫החברה‪.‬‬ ‫בית המשפט המחוזי קבע ‪ 4‬תנאים המגבילים את מתן ההגנה‬ ‫מכח הסתמכות‪ ,‬ואשר הוכחתם מוטלת על כתפי הנאשם‪:‬‬ ‫פרשת פרומדיקו‬ ‫מומחיות היועץ ‪ -‬יש לפנות למומחה בתחום‪ ,‬הן מבחינת‬ ‫הידע המקצועי והן מבחינת הניסיון הרלוונטי‪.‬‬ ‫מסירת מלוא העובדות ‪ -‬יש להציג בפני היועץ את מלוא‬ ‫הנתונים הרלוונטיים בצורה ישירה וברורה‪.‬‬ ‫יישום העצה בתום לב ‪ -‬יש להוכיח עקיבה בפועל אחר‬ ‫עצתו של המומחה בתום לב‪.‬‬ ‫סבירות העצה ‪ -‬יש להראות כי תוכן הייעוץ המקצועי הינו‬ ‫סביר על פניו בעיני המסתמך‪ ,‬לאור כישוריו האישיים ]מבחן‬ ‫סובייקטיבי[‪.‬‬ ‫פרשת פרומדיקו‬ ‫על אף כללים ברורים למדיי אלו‪ ,‬בערכאת הערעור בעליון‪,‬‬ ‫זוכה הורוביץ‪ ,‬עת קבע בית המשפט כי אין להכביד בדרישות‬ ‫פורמליות לטענת ההסתמכות ובכלל זה אין הכרח לפנייה‬ ‫ממוקדת לקבלת ייעוץ )חוו"ד( בכתב‪.‬‬ ‫בית המשפט העליון מוסיף ואומר כי יש להיזהר ממקרים בהם‬ ‫פנייה לקבלת חוות דעת היא מן השפה אל החוץ‪ ,‬מבלי שהיא‬ ‫משקפת הסתמכות אמיתית בתום לב‪ .‬בית המשפט אינו שולל‬ ‫קיום יחסים בין נישום ליועץ המאפשרות את ההנחה שהעובדות‬ ‫ידועות ליועץ וכי מהתנהגותו של היועץ יכול הנישום להסיק כי‬ ‫אין כל חבות במס‪ .‬כלומר בית המשפט העליון משאיר את‬ ‫האפשרות של "הסתמכות פאסיבית" מצד נישום על יעוץ‬ ‫מקצועי‪.‬‬ ‫פרשת תנובה ופרשת טגר‬ ‫בעניין תנובה ובעניין טגר נדונה טענת ההסתמכות על חוות דעת‬ ‫מומחה‪ ,‬כטענת הגנה מכוח סעיף ‪34‬יט‪ ,‬בשטח ההגבלים העסקיים‪.‬‬ ‫בפרשת תנובה דובר בהסכם בין מתחרים פוטנציאליים משמעותיים‬ ‫ביותר‪ ,‬שחברו לפעילות עסקית משותפת בתחום ייבוא הבשר ושיווקו‬ ‫בישראל‪ .‬ההסכם נוסח במתכונת של "מיזם משותף" והוא כלל‬ ‫מרכיבים של חלוקת השוק בין תנובה למאיר עזרא ותיאום מחיר‬ ‫מינימום ביחס ללקוחות‪ ,‬שאין לרדת ממנו ללא הסכמה הדדית‪.‬‬ ‫בפרשת טגר שתי חברות שעסקו בסחר בינלאומי של ציוד צבאי‬ ‫תעופתי‪ ,‬הקימו מיזם משותף‪ ,‬לטובת השתתפות במכרזים של‬ ‫משרד הביטחון למכירת חלקי חילוף‬ ‫פרשת תנובה ופרשת טגר‬ ‫הדיון בפרשות נסב אודות השאלה האם ובאילו נסיבות יכלו‬ ‫הנאשמים להסתמך על חוות דעת משפטית שניתנה להם‬ ‫בדבר חוקיות מעשיהם בתחום ההגבלים העסקיים‪ ,‬וזאת כדי‬ ‫ליהנות מההגנה של האשמה בפלילים בשל טעות במצב‬ ‫המשפטי‪.‬‬ ‫מהשוואת ‪ 2‬התייחסויות מקיפות אלו לסוגיה‪ ,‬עולות המסקנות‬ ‫הבאות‪:‬‬ ‫תנאי מקדמי‪ :‬טעות כנה ובתום לב‬ ‫כתנאי מקדמי לתחולת הגנת הטעות במצב משפטי‪ ,‬יש‬ ‫להראות‪ ,‬כי אכן הטעות בדין הנטענת היתה כנה ובתום לב –‬ ‫הן מבחינת הנועץ‪ ,‬הפונה לקבלת חווה"ד‪ ,‬והן מבחינת היועץ‪,‬‬ ‫המוסר אותה‪ .‬כלומר‪ ,‬הוכחה מקדמית זו מתייחסת לרכיב‬ ‫הסובייקטיבי לפיו אכן בטעות "אמיתית" בדין עסקינן‪.‬‬ ‫"בלתי נמנעת באורח סביר"‬ ‫לשם הקמת ההגנה‪ ,‬על הטוען לה להוכיח‪ ,‬כי הטעות שבדין‬ ‫עליה הסתמך היתה "בלתי נמנעת באורח סביר"‪.‬‬ ‫הנשיאה בייניש בעניין תנובה‪ ,‬מבחינה בין "טעות סבירה" לבין‬ ‫"טעות בלתי נמנעת באורח סביר"‪ .‬הנפקות להבחנה זו הינה‬ ‫לעניין כובד נטל ההוכחה והיקפו‪ .‬כך‪ ,‬בהוכחת "טעות סבירה" –‬ ‫די בהוכחת הסתברות לקרות הטעות‪ ,‬בעוד "טעות בלתי נמנעת‬ ‫באורח סביר" מצריכה שלילת אפשרות ההימנעות מן הטעות‪,‬‬ ‫המהווה נטל הוכחה מוגבר יותר‪.‬‬ ‫"בלתי נמנעת באורח סביר"‬ ‫בחינה אובייקטיבית או סובייקטיבית?‬ ‫לעניין זיהוי טעות "בלתי נמנעת באורח סביר"‪ ,‬נוקטת הנשיאה‬ ‫בייניש בעניין תנובה בסטנדרט אובייקטיבי בבואה לבחון את‬ ‫מהות הטעות המשפטית של הנאשם‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬בעניין טגר‪ ,‬השופטת ברלינר מדגישה את‬ ‫נסיבותיו האינדיווידואליות של הנאשם‪ ,‬ובכך למעשה נוקטת‬ ‫בסטנדרטים סובייקטיביים בעומדה על טיבה של הטעות‪.‬‬ ‫לאור התנאים שנקבעו בעניין פרומדיקו במחוזי‪ ,‬הנבחנים בעיניו‬ ‫של הנאשם הטוען להוכחתם ובהתאם לכישוריו האישיים‪,‬‬ ‫נראה‪ ,‬כי השופטת בעניין טגר ממשיכה את הבחינה‬ ‫הסובייקטיבית של גישה זו‪.‬‬ ‫"בלתי נמנעת באורח סביר"‬ ‫עניין טגר – היקף הסבירות‬ ‫השו' ברלינר בעניין טגר נקטה במונח הסבירות‪ ,‬לאורו תבחן‬ ‫ההסתמכות על עצת עוה"ד לאורך כל שלבי ההתייעצות‪,‬‬ ‫היינו‪ :‬הפנייה לקבלת ייעוץ‪ ,‬מהלך ההתייעצות‪ ,‬ההחלטה‬ ‫לאמץ ולפעול על סמך העצה‪.‬‬ ‫ועדיין‪ ,‬קובעת השופטת‪ ,‬כי אין די בכך ועל אף עמידה בתנאי‬ ‫סבירות במכלול שלבים אלו ניתן לטעון לאי תחולתה של‬ ‫ההגנה בטעות במצב משפטי‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬לא נקבעו בעניין טגר קווים מנחים ברורים‪.‬‬ ‫הפרמטרים המוצבים בהחלטה הינם אמורפיים למדיי‪ ,‬ואינם‬ ‫תוחמים את ההגנה כראוי לכאן או לכאן‪.‬‬ ‫"בלתי נמנעת באורח סביר"‬ ‫עניין תנובה – מבחנים אופרטיביים‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬בעניין תנובה‪ ,‬הציבה הנשיאה בייניש הגדרה‬ ‫יחסית ברורה לטעות אשר תחשב "בלתי נמנעת באורח סביר"‬ ‫על מנת לכונן את הגנת הטעות במצב משפטי‪ :‬מבחן הנקיטה‬ ‫באמצעים סבירים‪.‬‬ ‫לפי בייניש‪ ,‬המשמעות האופרטיבית ל‪" -‬טעות בלתי נמנעת‬ ‫באורח סביר" הינה‪ ,‬כי לא היה בידי הנאשם למנוע את הטעות‪,‬‬ ‫על אף שפעל באורח סביר‪ ,‬היינו שהתנהגותו היתה סבירה‪.‬‬ ‫בכך‪ ,‬למעשה‪ ,‬קבעה הנשיאה את הגנת "הנקיטה באמצעים‬ ‫סבירים" כפרשנות הגנת הטעות במצב משפטי‪ ,‬ואשר עומדת‬ ‫למסתמך על חוו"ד של יועץ מקצועי‪.‬‬ ‫"בלתי נמנעת באורח סביר"‬ ‫לעניין זה‪ ,‬קובעת בייניש‪ ,‬כי אין דרישה לנקוט ב"כל" האמצעים‬ ‫האפשריים העומדים לרשות הנאשם לשם בירור הדין‪ ,‬אלא די‬ ‫בנקיטת אמצעים סבירים בהתחשב בסוג העבירה ומורכבותה‪,‬‬ ‫ובחלופות שעומדות לרשותו במאמץ סביר‪ .‬כמו כן‪ ,‬לפי ביהמ"ש‬ ‫בעניין תנובה‪ ,‬האחריות המוטלת על כתפי בעל המקצוע המייעץ‬ ‫נבחנת בפרמטרים מוקפדים יותר של סבירות מאשר זו‬ ‫המוטלת על כתפיו של מבקשה‪.‬‬ ‫לשם כך מונה בייניש מספר אמות מידה לבחינת קיומה של‬ ‫טעות כ"בלתי נמנעת באורח סביר"‪ ,‬אשר למעשה מהווים כלי‬ ‫עזר לזיהוי‪ ,‬האם אכן נקט הנאשם באמצעים הסבירים למניעת‬ ‫הטעות‪ ,‬היינו האם פעל באורח סביר למניעת הטעות‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬קובעת בייניש בעניין תנובה מבחני משנה המהווים‬ ‫אמות מידה לזיהוי הסתמכות לגיטימית על חוו"ד לשם הסרת‬ ‫האחריות הפלילית‪:‬‬ ‫‪ .1‬שאלה משפטית מורכבת‬ ‫ככל שמדובר בשאלה משפטית מורכבת‪ ,‬שהדין לגביה אינו‬ ‫ברור וחד משמעי‪ ,‬כך ההסתמכות על ייעוץ מקצועי לרבות עצת‬ ‫עורך דין סבירה יותר‪.‬‬ ‫הדין הבינלאומי בכלל והדין הישראלי בפרט סבוך ודורש‬ ‫מקצועיות יתרה בעיקר בדיני המס ודיני החברות‪ .‬עם זאת‪ ,‬ישנן‬ ‫סוגיות מועטות שאינן מורכבות‪ ,‬אשר "הנישום הסביר"‪" ,‬האדם‬ ‫הסביר" יכול לענות עליהן‪ -‬סוגיות אלה בית המשפט מוכן לתת‬ ‫עליהן הגנה מועטה‪.‬‬ ‫‪ .2‬תשתית עובדתית מלאה‬ ‫על הייעוץ המשפטי להתבסס על מלוא התשתית העובדתית‬ ‫לסוגיה הנבחנת ולכן הלקוח צריך להעביר לעורך דינו את‬ ‫כל המידע‪ ,‬אף אם הלקוח חושב שחלק מהמידע אינו רלוונטי‬ ‫למקרה הנדון‪ .‬יש לתת למייצג להחליט מה רלוונטי לעניין‬ ‫ומה לא‪ .‬עורך הדין מצידו‪ ,‬צריך לבדוק את כל התחומים‬ ‫הסבירים‪ ,‬אף אם הלקוח לא העלה בפניו מה בדיוק עליו‬ ‫לבדוק‬ ‫‪ .3‬עורך דין מומחה בתחומו‬ ‫על אדם המבקש חוות דעת לפנות לעורך דין בעל מומחיות‬ ‫בתחום בו מתבקשת חוות דעת משפטית; עורך דין‬ ‫מנוסה ומומחה בדיני המס‪ ,‬בדיני החברות וכיוצא‬ ‫בזה‪.‬‬ ‫‪ .4‬דרישת הכתב‬ ‫חוות הדעת ראוי וצריך שתהיה בכתב; בית המשפט מציין כי‬ ‫מלבד העובדה שדרישת הכתב מהווה דרישה ראייתית‪,‬‬ ‫הבאה להוכיח את תוכן חוות הדעת‪ ,‬הרי שלדעתו המרכיב‬ ‫המהותי בעניין דרישת הכתב מוביל לחוות דעת מוקפדת‬ ‫ורצינית יותר‪.‬‬ ‫‪ .5‬מיצוי הליכים )פניה לרשויות(‬ ‫חוות דעת שיש בה כדי לשמש הגנה מפני אחריות בפלילים‬ ‫כהגנה בלעדית‪ ,‬הינה בעלת ערך ומשקל רק אם הנאשם‬ ‫נקט באמצעי האמור לבירור הדין בהיעדר אמצעים אחרים‬ ‫מתאימים יותר‪ ,‬כגון חוות דעת מוקדמת של רשות‬ ‫מוסמכת לפרש את הדין שהיא מחילה על הנסיבות מן‬ ‫הסוג הנדון‪.‬‬ ‫כשלים‪ ,‬הערות והגיגים‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫קושי אינהרנטי בדרישה המקדמית לפניה בתום לב ‪-‬‬ ‫ברוב המקרים בהם נעשית פניה למומחה‪" ,‬חושד" הלקוח הפונה‬ ‫וחושש כי במעשה עשוי להיות סממן בלתי חוקי‪ .‬לשם כך בדיוק‬ ‫באה הפנייה לייעוץ משפטי‪ .‬במילים אחרות‪ :‬לעולם קיים חשש‬ ‫טרם הפנייה ואם כך נוצר "מעגל שוטה" שבו העצה המשפטית‬ ‫לעולם לא תקים הגנה‪.‬‬ ‫הפתרון לכך‪ :‬נראה כי כוונת ביהמ"ש בדברו על פניות לעצה‬ ‫משפטית שאינן בתום לב היתה למצבים בהם הלקוח יודע אל נכון‬ ‫כי מעשהו אינו חוקי‪ ,‬אך הוא תר אחר חוות דעת "מוזמנת"‬ ‫שתאמר אחרת ותכשיר את המעשה‪.‬‬ ‫כשלים‪ ,‬הערות והגיגים‪:‬‬ ‫‪ .2‬בחינת חוות דעת מומחה ראוי שתיעשה ע"י מומחה‪:‬‬ ‫נראה שלא די בכך שחוות הדעת תינתן על ידי מומחה בנושא‬ ‫הנידון בחוות הדעת‪ ,‬אלא שגם מי שבוחן את חוות הדעת יהיה‬ ‫בקיא בנושא חוות הדעת האמור‪.‬‬ ‫לעניין זה יפים דבריו של פרופ' ביין‪:‬‬ ‫"כל מי שמתיימר לפסוק הלכה‪ ,‬כגון בורר או שופט‪ -‬חייב‬ ‫להיות מודע לאחריותו ולהעביר את השקפתו הראשונית‬ ‫בכור המבחן של כתיבה מנוסחת ומנומקת‪ ,‬מתבססת על‬ ‫נימוקים רציונאליים הניתנים לאישוש או להפרכה וגם‬ ‫קובעת‪ ,‬מתי מדובר במסקנה חד משמעית ומתי מדובר‬ ‫בסוגיה שיש לה פנים לכאן או לכאן"‪.‬‬ ‫כשלים‪ ,‬הערות והגיגים‪:‬‬ ‫‪ .3‬התנאי החמישי‪ ,‬הדורש מעין "מיצוי הליכים" מול הרשויות‬ ‫המוסמכות טרם הפנייה לחוו"ד של עו"ד )פרטי(‪ ,‬מרוקן מתוכן‬ ‫את השימוש בחוו"ד שהרי ניתן לזהות גוף מוסמך לכל סוגיה‪.‬‬ ‫בתחום המיסים גוף זה הינו רשות המסים‪ ,‬על ענפיה‪.‬‬ ‫יתרה מכך‪ ,‬יש בתנאי זה כדי לחייב כמעט כל פעולה בתחום‬ ‫המס )אשר תדיר אינו ברור ומצריך עצה משפטית( בדיווח‬ ‫וקבלת אישור‪ ,‬כאשר די ברור שאין זו כוונת המחוקק‪ ,‬אשר קבע‬ ‫בצורה חוקית המוסדרת בתקנות המיוחדות לכך ]תקנות מס‬ ‫הכנסה )תכנון מס החייב בדיווח( )הוראת שעה(‪ ,‬התשס"ז‪-‬‬ ‫‪ [2006‬את העסקאות הספציפיות החייבות בדיווח‪ ,‬ותקנות אלו‬ ‫אינן חולשות על כל פעולות הנישום‪.‬‬ ‫כשלים‪ ,‬הערות והגיגים‪:‬‬ ‫‪ .4‬כשלים פרקטיים‪:‬‬ ‫א‪ .‬הפנייה לקבלת החלטת הרשות )פרה‪ -‬רולניג(‪,‬‬ ‫מעכבת את התנהלותו של המשק‪ ,‬בו הנישומים נדרשים‬ ‫תדיר לפעולות המצריכות את הבהרת החוק )דיני המס(‪.‬‬ ‫אין בידי הרשות להשיב על הפניות המופנות אליה בזמן‬ ‫שהינו סביר בקנה המידה של קצב התנהלות חיי הכלכלה‬ ‫השוטפים‪.‬‬ ‫כשלים‪ ,‬הערות והגיגים‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫מעבר לכך‪ ,‬ישנם מקרים‪ ,‬בהם מזדמנת לידיו של נישום‬ ‫אפשרות לביצוע עסקה מסויימת‪ ,‬ואשר הוא צריך להחליט‬ ‫מיידית אם הינה משתלמת עבורו ואינה מעמידה אותו בפני‬ ‫חשיפה פלילית לאור דיני המס ועל‪-‬פי‪-‬רוב אין בידי רשות‬ ‫המיסים לספק שירות מיידי זה‪ .‬כל זאת לאור המצב הקיים‬ ‫ברשויות המס כיום‪ .‬יש רק לשער את העומס שיוטל על‬ ‫רשויות המס בהחלה גורפת של דרישה זו‪ ,‬וספק רב אם הן‬ ‫יוכלו לעמוד בכך‪ ,‬לבלי להידרש להקצאת משאבים נוספת‪,‬‬ ‫אשר ייתכן ושכרה יצא בהפסדו של אוצר המדינה‪.‬‬ ‫כשלים‪ ,‬הערות והגיגים‪:‬‬ ‫ג‪ .‬דרישה זו הוצבה בהקשר של עבירה בתחום ההגבלים‬ ‫העסקיים‪ ,‬אשר הרשות המוסמכת בתחום זה נבדלת מזו‬ ‫בתחום המיסויי‪ ,‬במובן שהינה רשות ניטרלית ביחס לפונה‬ ‫אליה‪ .‬כלומר‪ ,‬אין היא בעלת אינטרס אישי‪-‬מנהלי לשלול בקשתו‬ ‫של פונה לאשר מתווה פעולה כלשהו שמעוניין ליישם‪ ,‬שהרי כל‬ ‫מטרתה הוא לדאוג לתנאי שוק תקינים לטובת הכלל ואין היא‬ ‫יוצאת נשכרת באופן אישית מאישור או שלילית בקשה כאמור‪.‬‬ ‫זאת במובחן מרשויות המס‪ ,‬אשר להן אינטרס למנוע הפחתת‬ ‫מס ע"י הנישום‪ ,‬אף אם הינה נאותה ובמסגרת החוק‪.‬‬ ‫כשלים‪ ,‬הערות והגיגים‪:‬‬ ‫‪ .5‬ההכרעה בסוגיות של תכנוני מס צריכה להסתיים‬ ‫במישור השומתי ולא הפלילי‪ :‬בדיני המס פעמים רבות‬ ‫מואשמים נישומים בעבירות פליליות בטענה של תכנוני‬ ‫מס לא לגיטימיים ובהשתמטות ממס‪ .‬על שלטונות המס‬ ‫לגלות איפוק מירבי וזהירות יתר בבואם להחליט‪ ,‬כי תכנון‬ ‫המס או העצה שניתנה ע"י נציג הנישום הוא בבחינת‬ ‫מעשה פלילי‪.‬‬ ‫לעניין זה יש לציין שעל‪-‬פי רוב‪ ,‬אי‪-‬ההכרה בעסקה‬ ‫והתעלמות ממנה במישור השומה‪ ,‬היא שלעצמה בבחינת‬ ‫סנקציה רצינית לגבי הנישום שבנה ארמונות ומגדלים‬ ‫ואלה קרסו‪.‬‬ ‫כשלים‪ ,‬הערות והגיגים‪:‬‬ ‫‪ .6‬הגנת הטעות במצב משפטי לעניין סע' ‪224‬א‪ :‬לנושא‬ ‫המשרה בתאגיד‪ ,‬שביצע עבירת מס לפי סע' ‪ 215-220‬בעת‬ ‫כהונתו‪ ,‬עומדת‪ ,‬נוסף להגנות הקבועות בסע' גופו‪ ,‬גם הגנת‬ ‫הטעות במצב משפטי‪.‬‬ ‫הגנה זו אינה עומדת ישירות לנושא המשרה מכח סע' ‪224‬א‬ ‫מאחר ולא הוא שביצע את העבירה‪ ,‬אלא התאגיד והוא אך‬ ‫מוחזק כאחראי פלילי נוסף‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬יכול נושא המשרה לצייד את התאגיד בהגנה זו‪.‬‬ ‫מקום בו יוכיח נושא המשרה‪ ,‬כי הסתמך התאגיד על חוו"ד‬ ‫נאותה ולכן עומדת לו )לתאגיד( הגנת הטעות במצב משפטי‬ ‫באופן שפוטר אותו מאחריות פלילית‪ ,‬הרי שממילא‪ ,‬בהעדר‬ ‫עבירת התאגיד – לא חל סע' ‪224‬א‪ ,‬מאחר ואין "עבירה" )של‬ ‫התאגיד( לשייכה לנושא המשרה‪.‬‬