‫סקירת ספר ‪ | Eli Rozik. 2011. Comedy -‬לאה גילולה‬
‫‪36‬‬
‫סקירת ספר‬
‫‪Eli Rozik, Comedy: A Critical Introduction, Brighton: Sussex Academic Press, 2011‬‬
‫לאה גילולה‬
‫‪1‬‬
‫קומדיה היא עניין רציני‪ .‬יצירת יצירה קומית המצליחה לחלץ צחוק בריא מן הצופה‪/‬הקורא‬
‫מצריכה מיומנות‪ ,‬חוכמה‪ ,‬דיוק ותזמון‪ .‬אין זה דבר של מה בכך‪ .‬אלי רוזיק מתייחס אל הקומדיה‬
‫בכובד ראש ומפנה את תשומת לבו של הקורא אל מורכבות הסוגה‪.‬‬
‫רוזיק מנתח בספרו את סוגת הקומדיה ומפרק אותה למרכיבים ב‪ 41-‬פרקים תמציתיים‪ .‬הוא‬
‫בוחן את התפתחות הסוגה מבחינה היסטורית ואת תרומת התקופות השונות להתפתחותה (העת‬
‫העתיקה‪ ,‬קומדיה דל'ארטה‪ ,‬קרנבל‪ ,‬פורים‪-‬שפיל‪ ,‬ימי הביניים‪ ,‬שקספיר‪ ,‬מולייר‪ ,‬העת המודרנית‬
‫והחדשה)‪ ,‬בוחן את מרכיבי הסוגה (מבנה‪ ,‬דמויות‪ ,‬מהות הבדיחה)‪ ,‬דן בתת‪-‬סוגות (הקומדיה‬
‫הרומנטית‪ ,‬פארסה‪ ,‬סטירה‪ ,‬דרמה גרוטסקית‪ ,‬תאטרון האבסורד)‪ ,‬ודן לא רק בטקסט אלא גם‬
‫במופע‪ .‬זוכה לדיון קומדיה לא רק בתאטרון אלא גם באמנויות אחרות – קולנוע‪ ,‬תאטרון בובות‪,‬‬
‫אופרה‪ ,‬בלט‪ ,‬פנטומימה‪ ,‬אמנות פלסטית‪ ,‬קומיקס‪ ,‬רומן מאויר‪ ,‬דרמה טלוויזיונית ועוד‪ .‬בסיס‬
‫הספר ונקודת המוצא לניתוח היא תיאוריה‪ ,‬תחום התמחותו של רוזיק‪ .‬לבסוף‪ ,‬לאחר שפירק את‬
‫הסוגה למרכיביה השונים ודן בה מזויות דיון שונות‪ ,‬שב רוזיק ומחבר את המרכיבים לדיון כולל‪.‬‬
‫קהל היעד של הספר הם חוקרי תאטרון וקוראים המתעניינים בתחום‪ ,‬אך נדמה כי בכתיבתו‬
‫ובארגון המידע‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬עמדו לנגד עיניו של רוזיק התלמידים והוא גם מעיד שהספר‬
‫בנוי כקורס באוניברסיטה‪ .‬אכן כל פרק ופרק דן באופן ממוקד ותמציתי בהיבט כלשהו של‬
‫הקומדיה‪ ,‬בשפה בהירה‪ ,‬פשוטה ועניינית‪ .‬אין הדבר מובן מאליו כשמדובר בדיון בתיאוריות‪ .‬אם‬
‫קיים קושי בהבנת תיאוריות‪ ,‬הרי שבדרך כלל אינו בהבנת הרעיון כשלעצמו‪ ,‬אלא בהבנת הכתיבה‬
‫המסורבלת המעידה לרוב על כך שהכותבים לא ירדו לסוף הדברים בעצמם‪ ,‬או שניסו להשוות‬
‫לרעיון חשיבות בניסוח מתוחכם‪ ,‬כביכול‪ ,‬המשאיר את הקורא נבוך ומתוסכל‪ .‬רוזיק‪ ,‬לעומת זאת‪,‬‬
‫מעוניין בעניין עצמו‪ ,‬רוצה לחלוק עם הקורא את השקפתו‪ ,‬להוביל אותו בהדרגה אל מסקנותיו‬
‫ולחשוף את כל היסודות עליהם הוא נשען להוכחת טיעוניו‪.‬‬
‫בדיון בתיאוריות רוזיק רואה לנכון להביא מובאות מדויקות ועומד על החשיבות בהיכרות עם‬
‫המקור‪ .‬הוא מבקש להקל ולהרגיע את הנרתעים מן התיאוריות המופשטות‪ ,‬בוחר את החלקים‬
‫הנראים לו חשובים‪ ,‬מרכזיים ועיקריים‪ ,‬מצטט אותם‪ ,‬דן בהם‪ ,‬מציג את גישתו ומדגים לשם‬
‫הבהרה נוספת ומעשית‪ .‬התיאוריות הבולטות שבחר להציגן הן ִמ ֵשל ויליאם הזליט‪ ,‬הנרי ברגסון‪,‬‬
‫נורתרופ פריי‪ ,‬זיגמונד פרויד‪ ,‬אריק בנטלי‪ .‬בדרך הזאת הוא חושף את הקורא‪/‬התלמיד לעיקרי‬
‫התיאוריות ולדיון בהן‪ .‬יש בכך מן הברכה‪ ,‬אך לשם העמקה ולשם היכרות מלאה ומקיפה של‬
‫התיאוריות רצוי לאחר מכן לעיין במקור‪.‬‬
‫רוזיק‪ ,‬שתחום התמחותו הוא כאמור תיאוריה‪ ,‬מציע מונחים לדיון במרכיבים של הקומדיה‪,‬‬
‫מונחים ההופכים את הדיון לממוקד‪ ,‬כגון‪" :‬אופנות" (‪ - )Mode‬מונח המתייחס לאופן התנהגותה‬
‫של דמות‪ ,‬או "נימה" (‪ tone‬או ‪ - )mood‬מונח המאפיין את מידת האווירה של העולם הבדיוני‪.‬‬
‫חלק מן הדיון התיאורטי הוא ביוצרים ובצופים‪ :‬מה משפיע על היוצרים ומה עומד לרשותם‬
‫ביצירתם; מה משפיע על אופן הקליטה של הצופים‪ ,‬כיצד הם מבינים שדבר מה הוא מצחיק ומה‬
‫‪1‬‬
‫ד"ר לאה גילולה עורכת משנה של כתב העת 'הומור מקוון'‪ ,‬עורכת מדור התאטרון‪.‬‬
‫הומור מקוון – גיליון מס' ‪ | 4‬דצמבר ‪4104‬‬
‫סקירת ספר ‪ | Eli Rozik. 2011. Comedy -‬לאה גילולה‬
‫‪36‬‬
‫מעורר את צחוקם‪ .‬כאן רוזיק מרחיק לכת ונעזר בתיאוריות העוסקות בנוירולוגיה של המוח‪.‬‬
‫בהדרגה הדיון מתרחק מן הקומדיה ומן היצירה הקומית עצמה והופך לדיון תיאורטי טהור‪ .‬עם‬
‫זאת רוזיק אינו שוכח את היצירות ושב אליהן לשם הדגמה של טיעוניו‪ .‬ההדגמה היא לעתים‬
‫אזכור של יצירה ולפעמים תיאור נרחב יותר‪ ,‬לרוב של העלילה תוך ציון הנקודה שאותה הוא‬
‫רוצה להאיר ולהדגיש‪ .‬כאמור‪ ,‬במרכז הדיון עומדות יצירות תאטרון‪ ,‬המחזות והצגתם‪ ,‬אך גם‬
‫יצירות מוכרות מתחומים אחרים‪ .‬הלילה השנים‪-‬עשר מאת שקספיר הוא דוגמה ליצירה שרוזיק‬
‫מתאר במדיומים שונים – תאטרון‪ ,‬ציור וסרט קולנוע – להדגמת ההבדל ביניהם וכדי להראות‬
‫שיש אפשרויות ביטוי לדימויים השייכים לעולם הקומי בכל אחד מהם‪ .‬בכל מדיום הפירוש‬
‫ליצירתו של שקספיר הוא אחר‪ ,‬הדגש אחר והקומיות נמצאת במקום אחר‪ .‬היצירות הרבות‬
‫שרוזיק מזכיר וסוקר‪ ,‬בעיקר המחזות‪ ,‬הן רמז‪ ,‬לקורא ובראשם התלמיד‪ ,‬ליצירות קלאסיות או‬
‫ליצירות יסוד בתרבות המערב‪ ,‬והמלצה להיכרות עמן‪ .‬התלמיד‪ ,‬או הקורא שירצה להעמיק‪ ,‬או‬
‫לבחון לעומק את צדקת טיעוניו של רוזיק‪ ,‬ימצא את דרכו אל המחזות (או היצירות האחרות)‬
‫ויוסיף דעת‪.‬‬
‫ממרום שנותיו‪ ,‬מחקריו וידיעותיו יש לרוזיק מבט רחב ומקיף על אמנות התאטרון‪ ,‬על מחקרים‬
‫בתחום ועל התיאוריות‪ .‬בספר זה הוא חולק כל זאת עם קוראיו בנדיבות‪ ,‬בנועם ובצניעות‪.‬‬
‫הפתעה נעימה היא לפגוש על כריכת הספר שחקן ישראלי – יהויכין פרידלנדר‪ .‬עלעול בספר מגלה‬
‫כי רוזיק בחר לעטר את דפיו אך ורק בצילומים מהצגות תאטרון של החאן הירושלמי‪ ,‬שהוא נמנה‬
‫על חברי הוועד המנהל שלו‪ .‬זו מחווה יפה וגם שירות לתאטרון הישראלי‪ .‬הצילומים חושפים את‬
‫תאטרון החאן לקוראים מחוץ לגבולות ישראל ומציגים את התאטרון הישראלי כתאטרון העומד‬
‫באמות המידה של תאטרונים בתרבות המערב‪ ,‬תאטרון המציג מגוון הצגות מהרפרטואר הקלאסי‬
‫האירופי והעולמי והן זוכות לדיון רחב בספר‪.‬‬
‫בקרוב יוכל הקורא העברי לקרוא גרסה עברית מקוצרת ומתומצתת של הספר‪ ,‬העומדת לראות‬
‫אור כפרק בספר קומדיה‪ :‬מאריסטופנס עד סיינפלד (עורכים‪ :‬דן אוריין ולאה גילולה‪ ,‬הוצאת‬
‫האוניברסיטה הפתוחה)‪.‬‬
‫הומור מקוון – גיליון מס' ‪ | 4‬דצמבר ‪4104‬‬