סקירת ספר | Eli Rozik. 2011. Comedy -לאה גילולה 36 סקירת ספר Eli Rozik, Comedy: A Critical Introduction, Brighton: Sussex Academic Press, 2011 לאה גילולה 1 קומדיה היא עניין רציני .יצירת יצירה קומית המצליחה לחלץ צחוק בריא מן הצופה/הקורא מצריכה מיומנות ,חוכמה ,דיוק ותזמון .אין זה דבר של מה בכך .אלי רוזיק מתייחס אל הקומדיה בכובד ראש ומפנה את תשומת לבו של הקורא אל מורכבות הסוגה. רוזיק מנתח בספרו את סוגת הקומדיה ומפרק אותה למרכיבים ב 41-פרקים תמציתיים .הוא בוחן את התפתחות הסוגה מבחינה היסטורית ואת תרומת התקופות השונות להתפתחותה (העת העתיקה ,קומדיה דל'ארטה ,קרנבל ,פורים-שפיל ,ימי הביניים ,שקספיר ,מולייר ,העת המודרנית והחדשה) ,בוחן את מרכיבי הסוגה (מבנה ,דמויות ,מהות הבדיחה) ,דן בתת-סוגות (הקומדיה הרומנטית ,פארסה ,סטירה ,דרמה גרוטסקית ,תאטרון האבסורד) ,ודן לא רק בטקסט אלא גם במופע .זוכה לדיון קומדיה לא רק בתאטרון אלא גם באמנויות אחרות – קולנוע ,תאטרון בובות, אופרה ,בלט ,פנטומימה ,אמנות פלסטית ,קומיקס ,רומן מאויר ,דרמה טלוויזיונית ועוד .בסיס הספר ונקודת המוצא לניתוח היא תיאוריה ,תחום התמחותו של רוזיק .לבסוף ,לאחר שפירק את הסוגה למרכיביה השונים ודן בה מזויות דיון שונות ,שב רוזיק ומחבר את המרכיבים לדיון כולל. קהל היעד של הספר הם חוקרי תאטרון וקוראים המתעניינים בתחום ,אך נדמה כי בכתיבתו ובארגון המידע ,בראש ובראשונה ,עמדו לנגד עיניו של רוזיק התלמידים והוא גם מעיד שהספר בנוי כקורס באוניברסיטה .אכן כל פרק ופרק דן באופן ממוקד ותמציתי בהיבט כלשהו של הקומדיה ,בשפה בהירה ,פשוטה ועניינית .אין הדבר מובן מאליו כשמדובר בדיון בתיאוריות .אם קיים קושי בהבנת תיאוריות ,הרי שבדרך כלל אינו בהבנת הרעיון כשלעצמו ,אלא בהבנת הכתיבה המסורבלת המעידה לרוב על כך שהכותבים לא ירדו לסוף הדברים בעצמם ,או שניסו להשוות לרעיון חשיבות בניסוח מתוחכם ,כביכול ,המשאיר את הקורא נבוך ומתוסכל .רוזיק ,לעומת זאת, מעוניין בעניין עצמו ,רוצה לחלוק עם הקורא את השקפתו ,להוביל אותו בהדרגה אל מסקנותיו ולחשוף את כל היסודות עליהם הוא נשען להוכחת טיעוניו. בדיון בתיאוריות רוזיק רואה לנכון להביא מובאות מדויקות ועומד על החשיבות בהיכרות עם המקור .הוא מבקש להקל ולהרגיע את הנרתעים מן התיאוריות המופשטות ,בוחר את החלקים הנראים לו חשובים ,מרכזיים ועיקריים ,מצטט אותם ,דן בהם ,מציג את גישתו ומדגים לשם הבהרה נוספת ומעשית .התיאוריות הבולטות שבחר להציגן הן ִמ ֵשל ויליאם הזליט ,הנרי ברגסון, נורתרופ פריי ,זיגמונד פרויד ,אריק בנטלי .בדרך הזאת הוא חושף את הקורא/התלמיד לעיקרי התיאוריות ולדיון בהן .יש בכך מן הברכה ,אך לשם העמקה ולשם היכרות מלאה ומקיפה של התיאוריות רצוי לאחר מכן לעיין במקור. רוזיק ,שתחום התמחותו הוא כאמור תיאוריה ,מציע מונחים לדיון במרכיבים של הקומדיה, מונחים ההופכים את הדיון לממוקד ,כגון" :אופנות" ( - )Modeמונח המתייחס לאופן התנהגותה של דמות ,או "נימה" ( toneאו - )moodמונח המאפיין את מידת האווירה של העולם הבדיוני. חלק מן הדיון התיאורטי הוא ביוצרים ובצופים :מה משפיע על היוצרים ומה עומד לרשותם ביצירתם; מה משפיע על אופן הקליטה של הצופים ,כיצד הם מבינים שדבר מה הוא מצחיק ומה 1 ד"ר לאה גילולה עורכת משנה של כתב העת 'הומור מקוון' ,עורכת מדור התאטרון. הומור מקוון – גיליון מס' | 4דצמבר 4104 סקירת ספר | Eli Rozik. 2011. Comedy -לאה גילולה 36 מעורר את צחוקם .כאן רוזיק מרחיק לכת ונעזר בתיאוריות העוסקות בנוירולוגיה של המוח. בהדרגה הדיון מתרחק מן הקומדיה ומן היצירה הקומית עצמה והופך לדיון תיאורטי טהור .עם זאת רוזיק אינו שוכח את היצירות ושב אליהן לשם הדגמה של טיעוניו .ההדגמה היא לעתים אזכור של יצירה ולפעמים תיאור נרחב יותר ,לרוב של העלילה תוך ציון הנקודה שאותה הוא רוצה להאיר ולהדגיש .כאמור ,במרכז הדיון עומדות יצירות תאטרון ,המחזות והצגתם ,אך גם יצירות מוכרות מתחומים אחרים .הלילה השנים-עשר מאת שקספיר הוא דוגמה ליצירה שרוזיק מתאר במדיומים שונים – תאטרון ,ציור וסרט קולנוע – להדגמת ההבדל ביניהם וכדי להראות שיש אפשרויות ביטוי לדימויים השייכים לעולם הקומי בכל אחד מהם .בכל מדיום הפירוש ליצירתו של שקספיר הוא אחר ,הדגש אחר והקומיות נמצאת במקום אחר .היצירות הרבות שרוזיק מזכיר וסוקר ,בעיקר המחזות ,הן רמז ,לקורא ובראשם התלמיד ,ליצירות קלאסיות או ליצירות יסוד בתרבות המערב ,והמלצה להיכרות עמן .התלמיד ,או הקורא שירצה להעמיק ,או לבחון לעומק את צדקת טיעוניו של רוזיק ,ימצא את דרכו אל המחזות (או היצירות האחרות) ויוסיף דעת. ממרום שנותיו ,מחקריו וידיעותיו יש לרוזיק מבט רחב ומקיף על אמנות התאטרון ,על מחקרים בתחום ועל התיאוריות .בספר זה הוא חולק כל זאת עם קוראיו בנדיבות ,בנועם ובצניעות. הפתעה נעימה היא לפגוש על כריכת הספר שחקן ישראלי – יהויכין פרידלנדר .עלעול בספר מגלה כי רוזיק בחר לעטר את דפיו אך ורק בצילומים מהצגות תאטרון של החאן הירושלמי ,שהוא נמנה על חברי הוועד המנהל שלו .זו מחווה יפה וגם שירות לתאטרון הישראלי .הצילומים חושפים את תאטרון החאן לקוראים מחוץ לגבולות ישראל ומציגים את התאטרון הישראלי כתאטרון העומד באמות המידה של תאטרונים בתרבות המערב ,תאטרון המציג מגוון הצגות מהרפרטואר הקלאסי האירופי והעולמי והן זוכות לדיון רחב בספר. בקרוב יוכל הקורא העברי לקרוא גרסה עברית מקוצרת ומתומצתת של הספר ,העומדת לראות אור כפרק בספר קומדיה :מאריסטופנס עד סיינפלד (עורכים :דן אוריין ולאה גילולה ,הוצאת האוניברסיטה הפתוחה). הומור מקוון – גיליון מס' | 4דצמבר 4104
© Copyright 2024