תהליך קליטה של חבר ועד מנהל חדש

‫תהליך קליטה של חבר ועד מנהל חדש‬
‫כדי לשמור על חיוניותו של הוועד המנהל‪ ,‬עמותות נדרשות לעתים‬
‫להזרים "דם חדש" ולקלוט חברים חדשים‪ .‬משימת האיתור‬
‫והקליטה של חבר ועד מנהל דורשת ניהול מושכל ותהליך מובנה‪.‬‬
‫במאמר זה נציג שבעה שלבים בתהליך קליטתו של חבר חדש‬
‫ונציע כמה טיפים לשיפור התהליך‪.‬‬
‫שלב ראשון‪ :‬החלטה לגבי הצורך ברענון‬
‫ההחלטה על רענון הוועד המנהל עשויה להתקבל על רקע מגוון‬
‫נסיבות‪ :‬חברי הוועד רובם ותיקים מאוד; הוועד מתנהל כמכונה‬
‫משומנת אך תרומתו לארגון אינה משמעותית; מורגשת עייפות‬
‫וירידה בעניין ומוטיבציה אצל חלק מהחברים; קיימת הומוגניות מובהקת של החברים או שחסרים תחומי‬
‫מומחיות חיוניים לפעילות העמותה; קיים נוהג קבוע במסגרת תקנון העמותה לרענן את הוועד המנהל פעם‬
‫בכמה שנים‪.‬‬
‫החלטה כזו מתקבלת בשתי דרכים עיקריות‪:‬‬
‫(‪ ) 1‬הוועד המנהל‪ ,‬ביוזמת אחד או כמה מחבריו‪ ,‬מקבל החלטה עקרונית על תהליך רענון וקליטה של חברים‬
‫חדשים; (‪ ) 2‬קיים מועמד קונקרטי המזוהה עם חזון העמותה‪ ,‬מביא עמו ניסיון רלוונטי נדרש ומביע עניין‬
‫להצטרפות‪.‬‬
‫יהיו הנסיבות להחלטה אשר יהיו‪ ,‬ראוי שהיא תתקבל באחת מישיבות הוועד המנהל‪.‬‬
‫שלב שני‪ :‬הגדרת פרופיל רצוי‬
‫‪ .1‬הגדרת דרישות בסיסיות לתפקיד‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬
‫· עניין אישי בנושא שבו עוסקת העמותה‬
‫· נכונות לאחריות אישית‬
‫· יחסי אנוש טובים‬
‫· נכונות להשקעה של כחמש–שמונה שעות בחודש‬
‫· נוכחות בישיבות ועד מנהל ב‪ 08%-‬מהישיבות‬
‫· זמינות לקריאת חומר ותקשורת במייל ובטלפון נייד‬
‫‪ .2‬הגדרת תחום המומחיות הנדרש‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬
‫· קשרים במגזר הציבורי ‪ /‬העסקי ‪ /‬השלישי‬
‫· יכולות גיוס משאבים ונכונות לתרומה אישית‬
‫· מומחיות בתחום תוכן‪ ,‬כגון‪ :‬משפטים‪ ,‬שיווק וניהול‬
‫· ניסיון מקצועי בתחומי השירות של העמותה‪ ,‬כגון‪ :‬חינוך‪ ,‬קהילה ובריאות‬
‫· ייצוג הפרופיל של אוכלוסיית היעד של העמותה‬
‫· פתיחת הזדמנויות לפריסה גאוגרפית רחבה של שירותי העמותה‬
‫שלב שלישי‪ :‬איתור והיכרות‬
‫יובל וגנר‪ ,‬יו"ר ומנכ"ל עמותת "נגישות ישראל"‪ ,‬מציע שישה צעדים בתהליך הקליטה בעמותה‪:‬‬
‫‪ .1‬הגדרת המאפיינים של חבר הוועד הרצוי – עדיפות לאנשים עם מוגבלות‬
‫‪ .2‬הפצת קול קורא דרך ידידי העמותה והפורום העסקי‬
‫‪ .3‬איסוף המלצות וקורות חיים‬
‫‪ .4‬פגישות היכרות לבחינת המחויבות של המועמד‪ ,‬קִ רבתו לנושא‪ ,‬המוטיבציה והערך המוסף שלו לעמותה וכן‬
‫הגדרת ציפיות‬
‫‪ .5‬למועמדים מובילים – פגישות עם חברי ועד נוספים‬
‫‪ .6‬למועמד מוביל – פגישת היכרות עם הוועד‬
‫שלב רביעי‪ :‬בחירה ותיאום ציפיות‬
‫לאח ר סיום שיחות ההיכרות ותיאום הציפיות‪ ,‬יש להסדיר תהליך בחירה פורמלי של שני הצדדים‪:‬‬
‫בצד הוועד המנהל – ביצוע תהליך בחירה ואישור לפי תקנון העמותה‪ .‬מכובד לערוך טכס של 'הרמת כוסית' ו‪/‬או‬
‫נוהג סמלי אחר‪ .‬לפי התקנון המצוי‪ ,‬מינוי חבר‪/‬ת ועד מנהל חדש מצריך הצבעה באספה הכללית כדי להפוך‬
‫לפורמלי‪.‬‬
‫בצד המועמד המתקבל – ראוי לעגן את תיאום הציפיות לגבי תפקידו כחבר ועד מנהל בצורה ברורה וכתובה‪.‬‬
‫ראו דוגמה לכתב הסמכה המציע נוסח מתאים‪.‬‬
‫שלב חמישי‪ :‬קליטה והסתגלות‬
‫יש להביא בחשבון כי תהליך הקליטה נערך כשנה‪ .‬רק בסוף התהליך יוכלו הצדדים לקבל החלטה על קדנציה‬
‫ארוכה יותר‪ .‬יש לקבוע אדם שילווה את הנקלט לאורך השנה‪ :‬יושב ראש‪ ,‬מנכ"ל‪ ,‬חבר ועד מנהל או חבר‬
‫הנהלה‪ .‬עליו לסייע לחבר החדש בבנייה ובהוצאה לפועל של תהליכי היכרות עם העמותה ועם תפקידו מתוקף‬
‫חוק‪ .‬תהליך קליטה מובנה יבטיח כי הזמן והאנרגיה שהושקעה באיתור המועמד אכן יישאו פרי‪ .‬ראו דף מידע‬
‫לחברי ועד חדשים‪.‬‬
‫שלב שישי‪ :‬שימור החיוניות והתרומה‬
‫חבר ועד מנהל ירגיש מסופק בתפקידו אם יוכל להשפיע ולתרום מניסיונו לטובת הארגון‪ .‬לצורך כך מומלץ‬
‫להתאים לכל אחד את דרך המעורבות הייחודית לו‪ ,‬נוסף על השתתפותו בישיבות ובדיוני הוועד המנהל‪.‬‬
‫תפקידים לדוגמה‪:‬‬
‫· ייעוץ למנכ"ל בתחומי תוכן‪ ,‬כגון‪ :‬שיווק‪ ,‬יחסי ציבור וגיוס משאבים‬
‫· ביצוע משימות אישיות עצמאיות‪ ,‬כגון פגישות גיוס עם מממנים וגורמים מקצועיים ו‪/‬או עסקיים‬
‫· מנטורינג של חבר ההנהלה של הארגון ו‪/‬או צוות של מיזם ארגוני‬
‫· ארגון אירועים למען העמותה בבית העסק ו‪/‬או בבית המשפחה‬
‫· השתתפות והצגת פעילות העמותה בכנסים רלוונטיים‬
‫· השתתפות בוועדות כגון‪ :‬כספים‪ ,‬מתנדבים‪ ,‬כוח אדם‪ ,‬שיווק‪ ,‬תכנון אסטרטגי ופיתוח שירותים‬
‫נוסף על כך יש לעקוב אחר השתתפות החבר בישיבות הוועד המנהל‪ .‬במקרה של תכיפות נמוכה יש להאיר‬
‫לתשומת ליבו ולבחון יחד את המצב‪.‬‬
‫שלב שביעי‪ :‬החלטה על המשך קדנציה או סיומה‬
‫בהחלטה אם להמשיך את תקופת הכהונה של החבר או לסיימה מומלץ לנהוג לפי מודל ‪ ,2–3–1‬המציע כהונה‬
‫של שש שנים בשלוש מדרגות זמן של הערכה והארכה‪:‬‬
‫המדרגה הראשונה – שנה אחת‪ .‬זו תוקדש להיכרות הדדית ולהתנסות‪.‬‬
‫המדרגה השנייה – הרחבה לשלוש שנים נוספות‪ .‬זו תתקיים אם החבר החדש מצא דרך מתאימה ותורמת‬
‫להשתלב בפעילות הוועד המנהל‪ .‬כך ישלים קדנציה של ארבע שנים‪.‬‬
‫המדרגה השלישית – לפי מידת ההצלחה תוארך הקדנציה בשנתיים נוספות‪.‬‬
‫במקרים מיוחדים‪ ,‬כשלחבר יש תרומה משמעותית לוועד‪ ,‬תהיה הארכה נוספת‪ ,‬אך לא יותר מעשר שנים לכל‬
‫תקופת הכהונה‪.‬‬
‫יתרונות המודל‪ ) 1( :‬קל יותר לרתום מנהיג מתנדב החושש להתחייב לארבע שנים‪ .‬אם הקליטה מוצלחת‬
‫הדבר מקל על החבר להאריך את ההתחייבות; (‪ )2‬אם מתגלה חוסר התאמה בין החבר לבין הארגון‪ ,‬קל יותר‬
‫לשחררו מתפקידו אחרי שנה‪.‬‬
‫המלצת המרכז למנהיגות מתנדבת‪ :‬בכל מקרה של שחרור חבר ועד מנהל מתפקידו‪ ,‬הדגישו כי מנהיגות‬
‫מתנדבת היא קריירה לכל החיים‪ ,‬הפנו אותו אלינו‪ ,‬אנו נראיין אותו‪ ,‬נלמד מהניסיון שלו‪ ,‬נכיר את החזון שלו‬
‫ונציע לו להשתלב בעמותה אחרת (מתוך‪.)[email protected] :‬‬
‫המאמר מבוסס על ידע שנצבר במרכז למנהיגות מתנדבת ע"ש פני וסטיבן וינברג ונכתב על ידי רונית דרורי‪,‬‬
‫יועצת המרכז‪.‬‬
‫עמותת "נגישות ישראל"‪ ,‬העמותה לקידום נגישות ועצמאות הנכים בישראל‪ ,‬הוקמה בשנת ‪ 1111‬כדי לאפשר‬
‫לאנשים עם מוגבלות החיים בארץ להשתלב בחברה בשוויון‪ ,‬בזכות‪ ,‬בכבוד ובעצמאות מרבית‪.‬‬
‫המודל מתואר במאמר‪Prevention Association in Kansas Jeanette Issa is CEO of Child Abuse" :‬‬
‫‪ ,"City‬המופיע באתר‪.http://www.blueavocado.org :‬‬