מועד א 2013- בלי גרפים (פתרון מרצה)

‫פתרון מאקרו כלכלה ב'‪31.60.12 -‬‬
‫שאלה ‪ 11( 1‬נק')‬
‫נתון מודל סולו במשק סגור‪ .‬המשק נמצא במצב המוצא בשיווי משקל עמיד‪ ,‬שיסומן ב‪ .A -‬כעת‬
‫עולה שיעור החיסכון ויורד קצב גידול האוכלוסייה‪ .‬סמן את מיקומו של המשק בטווח המיידי‬
‫כנקודות ‪ B‬ובטווח הארוך (שיווי משקל עמיד) כנקודות ‪.C‬‬
‫א‪ .‬סמן בדיאגרמה להלן את שלוש הנקודות‪ B ,A ,‬ו‪.C-‬‬
‫‪q‬‬
‫‪k‬‬
‫ב‪ .‬הסבר בקצרה תוך השוואה בין נקודות ‪ A‬ל‪ B -‬האם השתנתה ההשקעה לנפש‪:‬‬
‫עלתה‪ ,‬שכן שיעור החיסכון עלה והתוצר לנפש נותר ללא שינוי (כי ‪ K‬ללא שינוי)‪ .‬במשק‬
‫סגור ‪ S=I‬ואם ‪ S‬עלה ‪ ,‬גם ההשקעה עלתה‪.‬‬
‫ג‪ .‬הראה גרפית והסבר מילולית במעבר בין נקודות ‪ B‬ל‪ C -‬כיצד השתנה שיעור צמיחת‬
‫התוצר לנפש‪:‬‬
‫ירד‪ ,‬שכן התוצר לנפש עלה (שיעור שינוי חיובי) ושיעור השינוי בתוצר לנפש חייב‬
‫להתאפס‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫הסבר בקצרה תוך השוואה בין נקודה ‪ A‬לנקודה ‪ C‬כיצד השתנו הגדלים הבאים‪:‬‬
‫ד‪ .1.‬הצריכה הפרטית לנפש‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫ומשום ש‪ mpc -‬ירד ו‪ q -‬עלה‪ ,‬לא ניתן לדעת‪.‬‬
‫ד‪ .2.‬שער הריבית במשק‪:‬‬
‫ירד‪.‬‬
‫ומשום ש‪ mpk -‬ירד‪ ,‬גם הריבית ירדה‪.‬‬
‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪8‬‬
‫שאלה ‪ 11( 3‬נק')‬
‫קיימים שני משקים‪" ,‬גולו" ו"זולו"‪ ,‬שניהם משקים פתוחים וקטנים עם משטר שער חליפין נייד‬
‫המקיימים תנועות הון חופשיות לחלוטין עם העולם‪ .‬שני המשקים נמצאים במצב מוצא עמיד‬
‫זהה בכל מרכיביו‪ ,‬שבו לממשלה אין גרעון בתקציב‪ ,‬כמות הכסף קבועה‪ ,‬אין אינפלציה ושיעור‬
‫האבטלה (הטבעי) הוא ‪ .5%‬לפרטים ציפיות רציונאליות לגבי האינפלציה‪ .‬במשקים אלו אם‬
‫הממשלה נכנסת לגירעון היא מממנת אותו על ידי הרחבה מוניטרית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במשק "גולו" הסכם העבודה נחתם מדי שנה‪ ,‬הקובע עבור כל העובדים את שכרם‬
‫בשנה הנוכחית‪ ,‬כאשר ההסכם אינו ניתן לשינוי במשך השנה‪( .‬הסכם אחרון נחתם‬
‫בסוף שנת ‪ 2002‬עבור שנת ‪.)2010‬‬
‫‪‬‬
‫במשק "זולו" הסכם העבודה נחתם מדי שנתיים הקובע עבור כל העובדים את שכרם‬
‫בשנה הנוכחית ובשנה הבאה‪ .‬ההסכם אינו ניתן לשינוי במשך שנתיים אלה‪( .‬הסכם‬
‫אחרון נחתם בסוף ‪ 2002‬עבור השנים ‪.)2010-2011‬‬
‫בסוף שנת ‪ 2010‬מודיעה הממשלה בכל אחד מהמשקים שגם בשנת ‪ 2011‬היא לא תהיה בגירעון‬
‫תקציבי‪ .‬עבור כל אחת מהאפשרויות הבאות ציינו האם האינפלציה בשנת ‪ 2011‬במשק "גולו"‬
‫גבוהה‪ /‬נמוכה‪ /‬זהה‪ /‬לא ניתן לדעת בהשוואה למשק "זולו" וכן האם התוצר בשנת ‪ 2011‬במשק‬
‫"גולו" גבוה‪ /‬נמוך‪ /‬זהה‪ /‬לא ניתן לדעת בהשוואה למשק "זולו"‪ .‬עבור כל אחת מהאפשרויות‬
‫נמקו‪.‬‬
‫א‪ .‬בשני המשקים האמינו להודעת הממשלה‪ .‬הממשלה בשני המשקים לא עמדה‬
‫בהתחייבותה וביצעה הרחבה מוניטרית של ‪.10%‬‬
‫בשני המשקים התוצאות זהות‪ ,‬שכן בשניהם עקומת ‪ AS‬לא זזה‪ .‬עקומת ‪ AD‬עולה‬
‫אנכית ב‪ 16% -‬ולכן בשני המשקים התוצר עולה באותה המידה והאינפלציה תהיה‬
‫חיובית אך פחות מ‪.16% -‬‬
‫ב‪ .‬במשק "גולו" האמינו להודעת הממשלה‪ ,‬כאשר הממשלה במשק "גולו" לא עמדה‬
‫בהתחייבותה וביצעה הרחבה מוניטרית של ‪ .5%‬במשק "זולו" לא האמינו להודעת‬
‫הממשלה‪ ,‬כאשר המשלה במשק "זולו" עמדה בהתחייבותה‪.‬‬
‫במשק גולו התוצר והאינפלציה גבוהים יותר‪ .‬בגולו ‪ AS‬לא משתנה משום שמאמינים‬
‫לממשלה ואילו ‪ AS‬עולה אנכית ב‪ . 1% -‬לכן במשק זה התוצר עולה והאינפלציה עולה‬
‫בפחות מ‪ .1% -‬בזולו ההסכם לא נפתח ולכן ‪ AS‬לא זזה ואין שינוי בתוצר ובאינפלציה‪.‬‬
‫ג‪ .‬בשני המשקים לא האמינו להודעת הממשלה וצפו הרחבה מוניטרית של ‪ ,5%‬כאשר‬
‫הממשלה בשני המשקים לא עמדה בהתחייבותה וביצעה הרחבה מוניטרית של ‪.8%‬‬
‫התוצר בגולו נמוך יותר והאינפציה גבוהה יותר‪ .‬בגולו ‪ AS‬עולה אנכית ב ‪ 1%‬ו‪AD -‬‬
‫עולה ב‪ 8% -‬ועל כך התוצר עולה בשני במשקים והאינפלציה עולה בין ‪ 1%‬ל‪ .8% -‬בזולו‬
‫עקומת ‪ AS‬לא זזה אך ‪ AD‬עולה אנכית ב‪.8% -‬‬
‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪8‬‬
‫ד‪ .‬בשני המשקים לא האמינו להודעת הממשלה וצפו הרחבה מוניטרית של ‪ .5%‬הממשלה‬
‫במשק "גולו" לא עמדה בהתחייבותה וביצעה הרחבה מוניטרית של ‪ .5%‬הממשלה במשק‬
‫"זולו" עמדה בהתחייבותה‪.‬‬
‫התוצר בשני המשקים זהה‪ ,‬אך האינפלציה בגולו גבוהה יותר‪ .‬בגולו ‪ AS‬ו‪ AD -‬עולות‬
‫אנכית ב‪ 1% -‬ולכן אין שינוי בתוצר ואילו האינפלציה עולה ב‪.1% -‬‬
‫בזולו אין שינוי ב‪ AS -‬ו‪ AD -‬ולכן התוצר לל"ש ואין אינפלציה‪.‬‬
‫שאלה ‪ 11( 2‬נק')‬
‫נתון משק קטן ופתוח עם ממשלה הצורך על פי מודל ההכנסה הפרמננטית (שתי תקופות)‪ .‬שער‬
‫הריבית העולמית הוא ‪ .10%‬הניחו כי פנאי נייטרלי והמיסים הם מיסי גולגולת‪ .‬הממשלה שומרת‬
‫על תקציב מאוזן בראיה דו תקופתית‪ .‬הניחו כי הממשלה מודיעה כי תגדיל את הצריכה‬
‫הציבורית בתקופה הראשונה ב‪ .₪ 100-‬בהמשך להודעה זו ידוע כי הציבור מתכוון להגדיל את‬
‫הצריכה הפרטית בתקופה השנייה ב‪ 220-‬ש"ח‪ .‬מה יקרה לגדלים הבאים ביחס למצב המוצא‪:‬‬
‫א‪ .‬הצריכה הציבורית בתקופה ‪.2‬‬
‫ב‪ .‬החשבון השוטף בתקופה ‪.1‬‬
‫שאלה ‪ 11( 1‬נק')‬
‫משק "ויוה" ומשק "ערוץ ‪ "10‬הינם משקים דומים וסגורים‪ .‬במשקים אלו בטווח הקצר המחירים‬
‫גמישים (מודל קיינסיאני רגיל)‪ .‬בשני המשקים הממשלה העלתה את הוצאותיה ב‪ .100-‬בנוסף‪,‬‬
‫הבנק המרכזי של משק "ויוה" הקטין את כמות הכסף ב‪ 10%-‬ואילו הבנק המרכזי של "ערוץ ‪"10‬‬
‫הקטין את כמות הכסף ב‪.20%-‬‬
‫א‪" .‬הצריכה הפרטית בטווח הקצר במשק "ויוה"‪ ,‬קטנה מהצריכה הפרטית בטווח הקצר‬
‫במשק "ערוץ ‪."10‬‬
‫נכון ‪ /‬לא נכון – נמק‪.‬‬
‫הטענה אינה נכונה‪ ,‬ולא משום שלא ניתן להשוות בין המשקים‪ ,‬כי כן ניתן‪.‬‬
‫הסיבה היא שבמשק ויוה התוצר גבוה יותר והריבית נמוכה יותר ועל כן הצריכה במשק‬
‫ויוה בטווח הקצר תהיה גבוהה יותר‪ ,‬ולא נמוכה כפי שרשום‪.‬‬
‫ב‪ .‬מה קורה לצריכה הפרטית בטווח הקצר במשק "ערוץ ‪ "10‬לעומת מצב מוצא?‬
‫לא ניתן לדעת מה קורה לתוצר במשק ועל כן לא ניתן לדעת מה קורה לצריכה הפרטית‪.‬‬
‫יש לציין שגם מדו"ח מקוש אי אפשר לדעת‪.‬‬
‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪8‬‬
‫ג‪ .‬בטווח הארוך‪ ,‬באיזה מהמשקים‪ ,‬המחירים יהיו גבוהים יותר?‬
‫במשק שבו התוצר גבוה יותר‪ ,‬המחירים גבוהים יותר ולכן במשק ויוה המחירים יהיו‬
‫יותר גבוהים מאשר במשק ערוץ ‪ .16‬בנוסף‪ ,‬בשיווי משקל היצע הכסף הריאלי במשק‬
‫ויוה שווה להיצע הכסף הריאלי במשק ערוץ ‪( 16‬הם אינם שווים למצב המוצא‪ ,‬לא‬
‫להתבלבל)‪ ,‬ולכן בכדי להגיע לשוויון בינהם‪ ,‬המחירים במשק ויוה משתנים יותר (לא‬
‫ידוע אם הם עולים או יורדים)‪.‬‬
‫שאלה ‪ 36( 1‬נק')‬
‫הנח משק פתוח‪ ,‬עם משטר שער חליפין נייד ותנועות הון חופשיות‪ .‬בטווח הקצר‪ ,‬המחירים במשק‬
‫גמישים והשכר הנומינלי קשיח (מודל קיינסיאני רגיל)‪.‬‬
‫‪r‬‬
‫‪P‬‬
‫‪L‬‬
‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪8‬‬
‫סמן את מיקומו של המשק במצב המוצא‬
‫כעת הנח שהריבית העולמית ירדה‪ .‬סמן את מיקומו של המשק בטווח הקצר בנקודה ‪.C‬‬
‫א‪.‬‬
‫במעבר ממצב מוצא לטווח הקצר‪ ,‬כיצד השתנו הפרמטרים הבאים?‬
‫א‪ .1.‬הצריכה הפרטית‬
‫לא ניתן לדעת משום שהתוצר והריבית יורדים‪.‬‬
‫א‪TB .2.‬‬
‫אומנם לא ניתן לדעת מה קורה לצריכה הפרטית‪ ,‬אולם מדוח מקוש ניתן לראות שגם אם היא‬
‫יורדת‪ ,‬היא תרד רק ב‪ mpc -‬ולכן ולכן ‪ TB‬חייב לרדת‪.‬‬
‫סמן בנקודה ‪ ,D‬את מצב המשק בטווח הארוך‪ ,‬לאחר פתיחת הסכמי השכר‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫במעבר מהטווח הקצר לטווח הארוך‪ ,‬כיצד השתנו הפרמטרים הבאים?‬
‫ב‪ .1.‬שער החליפין הנומינלי‬
‫לא ניתן לדעת‪ .‬ישנם שלושה מצבים אפשריים (אווברשוטינג)‪.‬‬
‫ב‪ .2.‬היצע הכסף הנומינלי‬
‫נשאר ללא שינוי (שע"ח נייד)‪.‬‬
‫ב‪TB .3.‬‬
‫מדוח מקו"ש ניתן לראות שהצריכה הפרטית עולה ב‪ mpc -‬ולכן ‪ TB‬חייב לגדול אף הוא‪.‬‬
‫כעת הנח שבנוסף לירידת הריבית העולמית‪ ,‬חל שינוי בטעמי הציבור והביקוש לכסף ירד‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫במעבר ממצב המוצא לטווח הקצר‪ ,‬כיצד השתנו הפרמטרים הבאים?‬
‫ג‪ .1.‬הצריכה הפרטית‬
‫משום שלא ניתן לדעת מה קורה לתוצר‪ ,‬לא ניתן לדעת מה קורה לצריכה הפרטית‪.‬‬
‫ג‪TB .2.‬‬
‫לא ניתן לדעת מה קורה לשע"ח הנומינלי ולכן לא ניתן לדעת מה קורה ל‪.TB -‬‬
‫ג‪ .3.‬שער החליפין הנומינלי‬
‫אי אפשר לדעת‪.‬‬
‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪8‬‬
‫ד‪.‬‬
‫במעבר ממצב מוצא לטווח הארוך‪ ,‬כיצד השתנו הפרמטרים הבאים?‬
‫ד‪ .1.‬שער החליפין הנומינלי‬
‫משום שלא ידענו מה קרה לשער החליפין בטווח הקצר‪ ,‬וגם לא במעבר מהטווח הקצר לארוך‪,‬‬
‫לא נדע גם עכשיו‪.‬‬
‫ד‪ .2.‬שער החליפין הריאלי‬
‫משום שהתוצר ללא שינוי ומשום ש‪ C -‬ו‪ I -‬עולים ‪ TB ,‬חייב ללרדת‪ .‬זאת ניתן לראות‬
‫מדוח מקוש‪.‬‬
‫שאלה ‪ 11( 0‬נק')‬
‫משק "האח הגדול" הוא פתוח‪ ,‬עם משטר שער חליפין קבוע ותנועות הון חופשיות‪ .‬בטווח הקצר‬
‫המחירים במשק גמישים (מודל קיינסיאני רגיל)‪.‬‬
‫‪r‬‬
‫‪P‬‬
‫‪L‬‬
‫עמוד ‪ 0‬מתוך ‪8‬‬
‫סמן את מיקומו של המשק במצב המוצא בנקודה ‪.A‬‬
‫כעת הנח שהממשלה החליטה להגדיל את הוצאותיה ואת המיסים ב‪.100-‬‬
‫סמן את מיקומו של המשק בטווח הקצר בנקודה ‪.C‬‬
‫א‪.‬‬
‫במעבר ממצב מוצא לטווח הקצר‪ ,‬כיצד השתנו הפרמטרים הבאים?‬
‫א‪ .1.‬הצריכה הפרטית‬
‫לכאורה‪ ,‬ניתן לראות מדוח מקוש לא ניתן לגלות מה קרה לצריכה הפרטית‪ .‬אולם מדוח היווי‬
‫הון ניתן לראות כי החיסכון הפרטי ירד‪ ,‬ומכאן שההכנסה הפנויה ירדה ואיתה גם הצריכה‬
‫הפרטית‪ .‬מסקנה‪ -‬הצריכה הפרטית ירדה‪.‬‬
‫א‪TB .2.‬‬
‫משום שהתוצר עלה ושע"ח הריאלי ירד‪ TB ,‬ירד‪.‬‬
‫משק "מעושרות" הינו משק דומה למשק "האח הגדול"‪ ,‬בין היתר בטווח הקצר המחירים גמישים‬
‫(מודל קיינסיאני רגיל)‪ ,‬וגם בו שער החליפין קבוע‪.‬‬
‫במשק זה הממשלה הגדילה את הוצאותיה ב‪.100-‬‬
‫ב‪.‬‬
‫בטווח הקצר באיזה משק‪" ,‬האח הגדול" או "מעושרות"‪ TB ,‬גדול יותר?‬
‫במשק מעושרות ‪ AD‬עולה יותר ולכן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫התוצר במשק מעושרות גבוה יותר מתוצר האח הגדול‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שער החליפין הריאלי יורד יותר במעושרות מאשר באח הגדול משום שהמחירים‬
‫עולים יותר‪.‬‬
‫שני אלו גורמים לכך ש‪ TB -‬יהיה גבוה יותר במשק האח הגדול‪.‬‬
‫משק "היפה והחנון" הינו משק עם שער חליפין קבוע‪ ,‬הדומה למשק "מעושרות" למעט דבר אחד‬
‫ במשק "היפה והחנון"‪ ,‬בטווח הקצר המחירים לא משתנים (מודל קיינסיאני קיצוני)‪.‬‬‫ג‪.‬‬
‫בטווח הקצר‪ TB ,‬במשק "מעושרות" יהיה גדול מאשר במשק "היפה והחנון"‪.‬‬
‫נכון ‪ /‬לא נכון ‪ /‬לא ניתן לדעת‪ .‬נמק‪.‬‬
‫כאשר מתבוננים בדוח מקוש של שני המשקים‪ ,‬ניתן לראות ש‪ TB -‬שיורד יהיה גבוה‬
‫יותר במשק היפה והחנון‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫כלכלן אמר שבמידה ובמשק "האח הגדול"‪ ,‬הממשלה הייתה מממנת את הוצאותיה ע"י‬
‫הדפסת כסף‪ ,‬רזרבות המט"ח של בנק ישראל היו גדולות יותר בטווח הקצר מאשר במצב‬
‫בו היא מימנה את הוצאותיה ע"י העלאת מיסים‪ .‬האם הכלכלן צודק? נמק‪.‬‬
‫לא‪ ,‬אי אפשר לדעת‪ .‬נקודות שיווי המשקל שונות‪ ,‬ולכן אי אפשר לדעת באיזה מצב עודף‬
‫ההיצע גדול יותר (עקומת ‪ IS‬זזה באופן שונה בכל אחד מהמקרים)‪.‬‬
‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪8‬‬
‫שאלה ‪ 1( 7‬נק')‬
‫(מודל סחירים ‪/‬לא סחירים)‬
‫בסין התפוקה השולית‪ ,‬בייצור מוצרי ‪( T‬סחירים)‪ ,‬נמוכה מאשר התפוקה השולית בייצור מוצרי‬
‫‪ T‬בהודו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬התפוקה השולית‪ ,‬בייצור מוצרי ‪( NT‬לא סחירים)‪ ,‬בסין‪ ,‬שווה לתפוקה‬
‫השולית בייצור מוצרי ‪ NT‬בהודו‪.‬‬
‫באיזה ארץ‪ ,‬הודו או סין‪ ,‬המחירים יהיו גבוהים יותר? נמק‪.‬‬
‫בארץ בה התפוקה השולית בייצור מוצר ‪ T‬נמוכה יותר‪ ,‬המחירים יהיו נמוכים יותר‪.‬‬
‫השכר בהודו יהיה גבוה מהשכר בסין ולכן מחיר ‪ NT‬בהודו יקר יותר ממחיר ‪ NT‬בסין‪.‬‬
‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪8‬‬