‫תרגיל ‪ - 4‬קביעת התוצר בשוק התוצר‬
‫תרגיל ‪ - 4‬קביעת התוצר בשוק התוצר‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫במשק נרשמו הנתונים הבאים ‪:‬‬
‫הצריכה הפרטית‬
‫‪C = 170 + 0.9Yd‬‬
‫השקעות‬
‫‪I = 614 -20r‬‬
‫צריכה הציבורית‬
‫‪G = 160‬‬
‫הכנסות הממשלה ממיסים‬
‫‪T = 160‬‬
‫תוצר תעסוקה מלאה‬
‫‪YF = 7,200‬‬
‫שער הריבית‬
‫‪r = 10%‬‬
‫חלק א'‬
‫‪ .1‬חשבו ותארו בגרף את שיווי המשקל במשק כאשר על הציר האופקי מופיע התוצר ועל הציר‬
‫האנכי הביקוש המצרפי‪.‬‬
‫‪AD  C  G  I  170  0.9Y d  614  20r  160  994  0.9 Y  160   20 10 ‬‬
‫‪ 600  0.9Y‬‬
‫‪Y  600  0.9Y‬‬
‫‪0.1Y  600‬‬
‫‪Y  6000‬‬
‫הביקוש המצרפי‬
‫‪AD‬‬
‫‪AD=Y‬‬
‫‪10000‬‬
‫‪AD‬‬
‫‪8000‬‬
‫‪6000‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪10000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪8000‬‬
‫‪6000‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ .2‬חשבו את פונקצית החיסכון‪.‬‬
‫‪S  S p  SG  Y d  C  T  G  Y d  170  0.9Y d  160  160 ‬‬
‫‪ 0.1Y  T   170  0.1Y  186‬‬
‫‪ .3‬תארו בגרף את שיווי המשקל במשק כאשר על הציר האופקי מופיע התוצר ועל הציר האנכי‬
‫ההשקעה והחיסכון‪.‬‬
‫יסודות הכלכלה ב‬
‫עידית קלישר‬
‫‪2008‬‬
‫תרגיל ‪ - 4‬קביעת התוצר בשוק התוצר‬
‫פונקציות החיסכון וההשקעה‬
‫‪I,Sp‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪Sp‬‬
‫‪800‬‬
‫‪600‬‬
‫‪I‬‬
‫‪400‬‬
‫‪200‬‬
‫‪0‬‬
‫‪10000‬‬
‫‪8000‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪6000‬‬
‫‪-200 0‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪-400‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪ .4‬חשבו את עקומת ‪ ,IS‬שרטטו את העקומה כשעל הציר האופקי נמצא התוצר ועל הציר האנכי‬
‫שער הריבית‪.‬‬
‫עקומת ‪ IS‬מציגה את התוצר כפונקציה של הריבית‪:‬‬
‫‪Y  C  G  I  170  0.9 Y  160   614  20r  160  0.9Y  800  20r‬‬
‫‪0.1Y  800  20r‬‬
‫‪IS : Y  8000  200r‬‬
‫עקומת ‪IS‬‬
‫‪r‬‬
‫‪45‬‬
‫‪40‬‬
‫‪35‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪IS‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪10000‬‬
‫‪8000‬‬
‫‪6000‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ .5‬חשבו את התוצר של שיווי משקל והציגו דו"ח מקורות ושימושים‪ .‬השוו את התוצאה‬
‫שקבלתם לתוצאה שקבלתם בסעיף ‪.1‬‬
‫‪ - Y *  8000  200 10  6000‬התוצאה זהה לתוצאה שהתקבלה בסעיף ‪.1‬‬
‫דוח מקורות ושימושים‪:‬‬
‫מקורות‬
‫שימושים‬
‫‪C  170  0.9   6000  160   5426‬‬
‫‪Y  6000‬‬
‫‪G  160‬‬
‫‪I  614  20 10  414‬‬
‫‪ .6‬חשבו את ההכנסה הפנויה‪ ,‬החיסכון הפרטי‪ ,‬החיסכון הציבורי והחיסכון הלאומי‪.‬‬
‫‪Y d  6000  160  5840‬‬
‫‪S P  Y d  C  5840  5426  414‬‬
‫‪SG  T  G  160  160  0‬‬
‫‪S  S P  SG  414  0  414‬‬
‫‪ .7‬איזה פער שורר במשק‪ ,‬ומה גודלו של הפער?‬
‫יסודות הכלכלה ב‬
‫עידית קלישר‬
‫‪2008‬‬
‫תרגיל ‪ - 4‬קביעת התוצר בשוק התוצר‬
‫התוצר בשיווי משקל נמוך מהתוצר של תעסוקה מלאה‪ ,‬ולכן המשק בפער דפלציוני‪ .‬גודל הפער‬
‫‪YF  Y * 7200  6000‬‬
‫‪‬‬
‫הוא‪ 120 :‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1 c‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪.‬‬
‫חלק ב'‬
‫הממשלה מגדילה את הצריכה הציבורית ב‪ 50 -‬שקלים ולא משנה את המסים‪ .‬הניחו שהריבית‬
‫ללא שינוי ‪.10%‬‬
‫‪ .1‬בכמה יגדל התוצר הלאומי של שיווי משקל?‬
‫גידול בהוצאות הממשלה הינו למעשה גידול בגודל האוטונומי של הביקושים ולכן התוצר של‬
‫שיווי המשקל יגדל בגודל הגידול בצריכה הציבורית כפול המכפיל‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ G ‬‬
‫‪ 50  10  50  500‬‬
‫‪1 c‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪Y ‬‬
‫‪ .2‬האם הפער ייסגר?‬
‫‪Y1*  Y0*  Y  6000  500  6500‬‬
‫הפער הדפלציוני לא נסגר‪.‬‬
‫‪ .3‬בכמה צריכה הממשלה לשנות את הצריכה הציבורית כדי שהמשק יגיע לתעסוקה מלאה?‬
‫‪Y  1200  10  G‬‬
‫‪ G  120‬‬
‫פער התוצר ביחס לשיווי המשקל בחלק א' היה ‪ .1200‬על מנת שהגידול בתוצר יהיה שווה ל‪-‬‬
‫‪ 1200‬הממשלה צריכה להגדיל את הוצאותיה ב‪.120 -‬‬
‫‪ .4‬בהנחה שהמשק אכן הגיע לתעסוקה מלאה‪ ,‬על ידי שינוי הצריכה הציבורית‪ ,‬מה קרה לחסכון‬
‫הפרטי‪ ,‬לחסכון הציבורי ולחסכון הלאומי )יש להציג חישוב(‪.‬‬
‫‪6506‬‬
‫‪7040‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪S P  Y  C  7200  160  170  7040  0.9   534‬‬
‫‪d‬‬
‫‪SG  T  G  160  160  120   120‬‬
‫‪S  S P  SG  534  120  414‬‬
‫חלק ג'‬
‫הממשלה מפחיתה את המסים ב‪ 50 -‬שקלים ולא משנה את הצריכה הציבורית‪ .‬הריבית ללא‬
‫שינוי‪.‬‬
‫‪ .1‬בכמה יגדל התוצר הלאומי?‬
‫הגידול בתוצר נובע כעת מגידול בצריכה הפרטית‪:‬‬
‫‪C  50  0.9  45‬‬
‫‪Y  C  1‬‬
‫‪ 45 10  450‬‬
‫‪1 c‬‬
‫‪ .2‬האם הפער ייסגר?‬
‫יסודות הכלכלה ב‬
‫עידית קלישר‬
‫‪2008‬‬
‫תרגיל ‪ - 4‬קביעת התוצר בשוק התוצר‬
‫‪Y1*  Y0*  Y  6000  450  6450‬‬
‫הפער לא נסגר‪.‬‬
‫‪ .3‬בכמה צריכה הממשלה להפחית את המסים כדי שהמשק יגיע לתעסוקה מלאה?‬
‫‪Y  1200  10  C‬‬
‫‪ C  120‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T  120‬‬
‫‪ 133‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫יש להוריד את המיסים ב‪. 133 -‬‬
‫‪3‬‬
‫חלק ד'‬
‫הריבית ירדה ל‪ .8% -‬המסים והצריכה הציבורית ללא שינוי‪.‬‬
‫‪ .1‬בכמה יגדל התוצר הלאומי?‬
‫‪I  20  2  40‬‬
‫‪Y  I  1‬‬
‫‪ 40 10  400‬‬
‫‪1 c‬‬
‫‪ .2‬האם הפער ייסגר?‬
‫‪Y1*  Y0*  Y  6000  400  6400‬‬
‫‪ .3‬בכמה צריך להפחית את הריבית כדי שהמשק יגיע לתעסוקה מלאה?‬
‫‪Y  1200  10  I‬‬
‫‪ I  120‬‬
‫‪r   120  6‬‬
‫‪20‬‬
‫יש להוריד את הריבית ב‪.6%-‬‬
‫‪ .4‬בהנחה שהמשק אכן הגיע לתעסוקה מלאה‪ ,‬מה קרה לחסכון הפרטי‪ ,‬לחסכון הציבורי‬
‫ולחסכון הלאומי )יש להציג חישוב(‪.‬‬
‫‪6506‬‬
‫‪7040‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪S P  Y  C  7200  160  170  7040  0.9   534‬‬
‫‪d‬‬
‫‪SG  T  G  160  160  0‬‬
‫‪S  S P  SG  534  0  534‬‬
‫שאלות קצרות‬
‫יש לענות נכון‪/‬לא נכון ולהסביר‪:‬‬
‫א‪ .‬משק הנמצא בשיווי משקל נמצא בהכרח גם בתעסוקה מלאה‪.‬‬
‫הטענה אינה נכונה‪ .‬ייתכן שיווי משקל באבטלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ככל שהנטייה השולית לצרוך גבוהה יותר‪ ,‬כך המכפיל קטן יותר‪.‬‬
‫יסודות הכלכלה ב‬
‫עידית קלישר‬
‫‪2008‬‬
‫תרגיל ‪ - 4‬קביעת התוצר בשוק התוצר‬
‫‪ - 1‬כלומר לנש"צ השפעה חיובית על המכפיל‪ ,‬ולכן ככל‬
‫הטענה אינה נכונה‪ .‬המכפיל‪:‬‬
‫‪1 c‬‬
‫שהנש"צ גדולה יותר המכפיל יהיה גדול יותר‪.‬‬
‫ג‪ .‬כאשר החיסכון של משפחה הוא שלילי בהכנסה נתונה‪ ,‬הרי שבהכנסה זו הנטייה השולית‬
‫לצרוך מתוך ההכנסה הפנויה )‪ (mpc‬בהכרח גדולה מ‪.1 -‬‬
‫הטענה אינה נכונה‪ .‬הנש"צ אינה יכולה להיות גדולה מ‪ .1-‬ניתן לצרוך לכל היותר את כל‬
‫התוספת להכנסה אך לא יותר ממנה‪.‬‬
‫יסודות הכלכלה ב‬
‫עידית קלישר‬
‫‪2008‬‬