‫מוסף מיוחד‪ .‬נובמבר ‪2012‬‬ ‫חודש‬ ‫המודעות הרביעי‬ ‫לבריאות העין‬ ‫במשפחה‬ ‫בריאות העין‬ ‫מוסף מיוחד בחסות עמותת לראות ואיגוד רופאי העיניים בישראל‬ ‫נבדקים היום כדי לראות את המחר‬ ‫סרקו את ה‪ QR-‬לקבלת‬ ‫בדיקת ראייה ללא עלות‪.‬‬ ‫חודש‬ ‫המודעות הרביעי‬ ‫לבריאות העין‬ ‫במשפחה‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫ילדים‬ ‫מהי פזילה‪ ,‬וכיצד ניתן לטפל בה‬ ‫עמוד ‪4‬‬ ‫שיטה חדשה לזיהוי עין עצלה‬ ‫עמוד ‪6‬‬ ‫דרכים לטיפול בדמעת‬ ‫עמוד ‪8‬‬ ‫רפלקס אדום – אישון לבן‬ ‫בדיקת רפלקס האישון בילדים‬ ‫עמוד ‪10‬‬ ‫בדיקות ראייה בכל הארץ‬ ‫סרקו את ה‪QR-‬‬ ‫לקבלת בדיקת‬ ‫ראייה ללא עלות‪.‬‬ ‫אתם מוזמנים במהלך דצמבר לבדיקות ראייה ללא עלות ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫רשימת המקומות בהם תוכלו להבדק תופיע באתר העמותה‪www.eyes.org.il :‬‬ ‫הזמנת בדיקות‬ ‫סקר ראייה בארגונים‬ ‫ילדים עיוורים ולקויי ראייה בישראל ‪-‬‬ ‫נתונים סטטיסטיים‪ ,‬שירותים וזכויות‬ ‫עמוד ‪12‬‬ ‫בני ‪+ 40‬‬ ‫טיפולים בקרטוקונוס‪ -‬תמונת מצב עדכנית‬ ‫עמוד ‪14‬‬ ‫ניתוחי הסרת קטרקט בעידן המודרני‬ ‫עמוד ‪16‬‬ ‫לרגל חודש המודעות‪ ,‬עמותת לראות מזמינה ארגונים ליצור קשר עבור‬ ‫פעילות פנים ארגונית הכוללת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בדיקות סקר ראייה של העובדים‬ ‫ומתן הרצאות מקצועיות בתחום רפואת עיניים‪.‬‬ ‫עמותת לראות בשיתוף החוג לאופטומטריה במכללת הדסה בירושלים‬ ‫ואופטומטריסטים מתנדבים בעמותה יגיעו עד אליכם לביצוע הבדיקות בנוחות‬ ‫וללא אובדן ימי עבודה‪.‬‬ ‫סוגי טיפול בחולי גלאוקומה עם קטרט‬ ‫עמוד ‪18‬‬ ‫העין הסוכרתית ‪Diabetic Retinopathy -‬‬ ‫השינויים ברשתית העין בחולי סוכרת והטיפול בהם‬ ‫עמוד ‪20‬‬ ‫ניתוחי לייזר‬ ‫ניתוח קטרקט בלייזר‬ ‫עמוד ‪22‬‬ ‫הזמנות בתיאום מראש ‪ -‬עמותת לראות‬ ‫‪www.eyes.org.il‬‬ ‫ניתוחי לייזר להסרת משקפיים‬ ‫עמוד ‪23‬‬ ‫‪[email protected] | 09-9518475‬‬ ‫אופטומטריה‬ ‫איזו מסגרת משקפיים הכי מתאימה לי?‬ ‫עמוד ‪24‬‬ ‫נבדקים היום כדי לראות את המחר‬ ‫דבר העורכים‬ ‫רפואת העיניים במדינת ישראל היא מהטובות בעולם‪ .‬את חוד‬ ‫החנית של רפואת העיניים בישראל מובילים רופאי העיניים שחלק‬ ‫גדול מהם עבר התמחויות‪ -‬על בתחומים ספציפיים ברפואת עיניים‬ ‫במכונים המובילים בעולם‪ .‬בנוסף‪ ,‬בעידן בו הקידום הטכנולוגי‬ ‫מהיר והרפואה של אתמול אינה הרפואה של מחר ניתן להגיד בבטחה שרפואת העיניים בישראל מתחדשת במיטב‬ ‫האמצעים והטכנולוגיות המתקדמות הקיימים בעולם‪.‬‬ ‫למרות זאת‪ ,‬אזרחי המדינה לא מודעים מספיק לחשיבות בריאות העין ועדיין רבים מהם מגיעים לקבלת טיפול רפואי‬ ‫מאוחר מידי‪ .‬המצב עגום בעיקר באותם תחומים בהם ניתן היה למנוע אבדן ראייה בלתי הפיך כמו במקרים של עין עצלה‪,‬‬ ‫גלאוקומה‪ ,‬מחלות רשתית שונות‪ ,‬פגיעה עינית מסכרת ועוד‪ .‬לנו הרופאים אין דבר מתסכל יותר מלבדוק חולה המגיע‬ ‫לראשונה בחייו לבדיקת עיניים‪ ,‬עם נזק בלתי הפיך לראייה שהוא בר מניעה לו היתה מתבצעת בדיקת עיניים שגרתית‬ ‫בזמן‪.‬‬ ‫איגוד רופאי העיניים‪ ,‬יחד עם עמותת לראות שם לנגד עיניו כמטרה את הגברת מודעות הציבור לידע המצטבר בתחומים‬ ‫השונים שברפואת העיניים ואת הצורך שבאבחון מוקדם‪.‬‬ ‫פרט לכנסים‪ ,‬ימי בדיקות מרוכזים באזורים ציבוריים אנו מוציאים זו הפעם הרביעית את המוסף להגברת המודעות‬ ‫לבריאות העיניים‪ .‬במוסף זה‪ ,‬תוכלו לקרוא מאמרים בנושאים שונים שנכתבו על ידי מיטב הרופאים בארץ‪ .‬חלק מהכתבות‬ ‫מכיל מידע חשוב לגבי רפואת עיניים מונעת ואבחון מוקדם של בעיות עיניים‪ .‬חלק נוסף של הכתבות מציין את הגישה‬ ‫הטיפולית לבעיות עיניים שכיחות וחשובות וכפי שתוכלו לראות אמצעי הטיפול רבים ויעילים במידה רבה‪ .‬בנוסף תמצאו‬ ‫כתבות על כיווני טיפול חדישים בתחום התרופות וניתוחי העיניים‪.‬‬ ‫אנו תקווה שתהנו מהקריאה ותפיקו מידע חיוני‪.‬‬ ‫פרופ’ יעקב פאר‬ ‫מנהל מחלקת עיניים‬ ‫המרכז הרפואי “הדסה”‬ ‫ירושלים‬ ‫דברי מנכ"לית העמותה‬ ‫לרגל חודש המודעות הרביעי לבריאות העין שעומד השנה בסימן בריאות עיניים לילדים ולכל המשפחה‬ ‫שמחה עמותת לראות להציג את המוסף השנתי ברפואה מונעת בעיניים בשיתוף איגוד רופאי העיניים‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫אנו שולחים את תודתנו לפרופ’ חנא גרזוזי יו”ר האיגוד היוצא על ארבע שנים של פעילות משותפת‬ ‫וברוכה למען עידוד בדיקות עיניים שגרתיות לגילוי לקויות ראייה סמויות העלולות להשפיע על חיי היום יום של ילדים‬ ‫ומבוגרים‪.‬‬ ‫שיתוף הפעולה של רופאי האיגוד עם עמותת לראות במתן מידע ויעוץ לקהל הרחב בכנסים‪ ,‬בכתיבה ובפורומים באינטרנט‬ ‫תרם רבות לקהל הרחב שזכה לקבל את חידושי רפואת העיניים הן בטיפולים ובניתוחים החדשניים ממקור מהימן ביותר‪.‬‬ ‫במסגרת חודש המודעות לבריאות העין לכל המשפחה עמותת לראות יצאה השנה עם קמפיין עידוד בדיקות ראייה חינם‬ ‫אצל אופטומטריסטים ברחבי הארץ שהסכימו להשתתף ולהציע את השירות בעידוד משרד הבריאות‪ .‬תודתנו לכולם ואנו‬ ‫מזמינים את הקהל להיכנס לאתר העמותה כדי לאתר את חנות האופטיקה הקרובה לביתם ולנצל את האפשרות להיבדק‪.‬‬ ‫בנוסף תבצע עמותת לראות בדיקות סקרי ראייה של ילדים בני שלוש ובני ‪ 5-6‬למניעת עין עצלה בשיתוף שלושה מרכזים‬ ‫רפואיים במהלך חודש המודעות‪ ,‬ברחובות‪ ,‬בירושלים ובנצרת‪.‬‬ ‫במהלך ‪ 2013‬נמשיך את הפעילות באזורים נוספים בעידוד סגן שר הבריאות מר יעקוב ליצמן‪.‬‬ ‫ולסיום אנו שמחים להודיע שפרויקט הניידת לקשישים נזקקים בשיתוף הביטוח הלאומי ובניהול הרפואי של פרופ’ וינברגר‬ ‫וד”ר רובינסון יוצא לדרך‪ .‬הצוות הרפואי בניידת יבדוק אלפי קשישים לשנה והתחזית היא מניעת ‪ 10%‬של מקרי עיוורון‬ ‫כתוצאה מגילוי מוקדם של מחלות‪.‬‬ ‫אתם מוזמנים לסייע לפרויקט בקניית כרטיסים לערב גאלה עם ההצגה “קיר זכוכית” בתיאטרון בית לסין (פרסום עמ' ‪)31‬‬ ‫למען השקת פרויקט הניידת בינואר הקרוב‪.‬‬ ‫בתודה לכל המתנדבים והתורמים לעמותת לראות‪.‬‬ ‫נבדקים היום כדי לראות את המחר‬ ‫נדין הולנדר‬ ‫מנכ”ל עמותת לראות לחקר בריאות העין ומניעת עיוורון בישראל‬ ‫‪www.eyes.org.il‬‬ ‫גיל השלישי‬ ‫הקפדה על ביצוע בדיקות עיניים שגרתיות הינה חשובה‬ ‫ביותר לשמירה על אורח חיים בריא‪ ,‬באמצעותן תשמרו‬ ‫על איכות חיי המשפחה‪.‬‬ ‫ערב גאלה חגיגי‬ ‫למען ניידת‬ ‫לבדיקות עיניים לקשישים‬ ‫כיצד נשמור על הראייה והעיניים בגיל המבוגר?‬ ‫עמוד ‪26‬‬ ‫בעידוד‬ ‫‪ AMD‬יש מה לעשות‬ ‫עמוד ‪28‬‬ ‫ראייה ירודה ועזרי ראייה‬ ‫עמוד ‪30‬‬ ‫דר’ חנה לייבה‬ ‫ד”ר חני לבקוביץ‪-‬ורבין‬ ‫מנהלת תחום רפואת העיניים מנהלת היחידה לרפואת עיניים‬ ‫של ילדים ונאורואופתלמולוגיה‬ ‫המרכז הרפואי קפלן‬ ‫מכבי שרותי בריאות‬ ‫רחובות‬ ‫רופאה בכירה מרכז רפואי שיבא‬ ‫הזמינו כרטיסים‬ ‫ראו פרטים בעמ' ‪31‬‬ ‫הצגה‬ ‫עמותת לראות‬ ‫• עורכת אחראית‪ :‬נדין הולנדר‪ ,‬מנכ"ל עמותת לראות • עוזרת לעורכת‪ :‬אורלי בן־דוד‪ ,‬מנהלת פרויקטים עמותת לראות‬ ‫• עורכים מקצועיים‪ :‬פרופ' יעקוב פאר‪ ,‬ד"ר חנה לייבה‪ ,‬ד"ר חני לבקוביץ‪-‬ורבין • המוסף בחסות עמותת לראות ואיגוד רופאי העיניים בישראל‬ ‫• מפיק אחראי‪ :‬עזרא כהן • אחראית הגהה‪ :‬שני כהן • עיצוב גרפי‪ :‬אנה ויינשטיין לוי‬ ‫ילדים‬ ‫בריאות העין‬ ‫נובמבר ‪2012‬‬ ‫מאת‪ :‬ד”ר עלוית וולף ‪ -‬רופאה בכירה מחלקת עיניים בי"ח כרמל‪ ,‬מומחית לרפואת עיניים של ילדים ופזילה‬ ‫מהי פזילה‪ ,‬וכיצד ניתן לטפל בה‬ ‫חוץ‪ ,‬לגובה או להופיעה רק במבטים מסוימים‪ .‬פזילה‬ ‫מולדת לרוב קיימת באופן קבוע בעוד פזילה נרכשת‬ ‫יכולה להופיעה בהתחלה באופן לא קבוע ועם הזמן משך‬ ‫או תדירות הופעת הפזילה יכולים להשתנות‪.‬‬ ‫ד”ר עלוית וולף‬ ‫פ‬ ‫זילה היא מצב בו שתי העיניים אינן מביטות לאותה‬ ‫נקודה‪ .‬בעוד עין אחת מביטה ישר העין השניה‬ ‫מביטה פנימה‪ ,‬החוצה‪ ,‬למטה או למעלה‪.‬‬ ‫במצב תקין שתי העיניים מביטות לאותה נקודה במרחב‬ ‫ומעבירות למוח שתי תמונות כמעט זהות‪ .‬המוח מחבר‬ ‫את התמונות המגיעות משתי העיניים לתמונה אחת‬ ‫בעלת שדה ראייה רחב ואף יודע ליצור תמונה תלת‬ ‫מימדית‪ .‬כאשר קיימת פזילה שתי העיניים מעבירות‬ ‫למוח תמונות שאינן ניתנות לחיבור‪ ,‬דבר הגורם לראייה‬ ‫כפולה‪ .‬אצל ילדים‪ ,‬המוח הגמיש לומד להתעלם מאחת‬ ‫התמונות וכך עם הזמן יכולה להתפתח עין עצלה‪.‬‬ ‫כאשר מתעורר חשד לפזילה יש לפנות בהקדם לבדיקה‬ ‫של מומחה‪/‬ית ברפואת עיניים של ילדים ופזילה‪ .‬הרופא‬ ‫יבצע בדיקות שונות על מנת לודא שאכן קיימת פזילה‬ ‫ומה הוא הגורם לפזילה‪ .‬בנוסף יבדק האם התפתחה‬ ‫עין עצלה כתוצאה מהפזילה והאם ישנה פגיעה בראייה‬ ‫התלת מימדית‪ .‬הבדיקה כוללת טיפטוף טיפות להרחבת‬ ‫האישון והמתנה של כ‪ 40-‬דקות‪ .‬לאחר מכן תתבצע‬ ‫בדיקה אוביקטיבית של הרפרקציה (המספר) וקרקעית‬ ‫העין‪.‬‬ ‫לאחר הבדיקה יוחלט על דרך הטיפול בפזילה‪ .‬במידה‬ ‫והתפתחה עין עצלה יש חשיבות לטפל בעין עצלה ע”י‬ ‫משקפיים‪ ,‬רטיה וסגירה של העין החזקה למשך מספר‬ ‫שעות ביום או טיפטוף טיפות מיוחדות המטשטשות את‬ ‫הראייה של עין החזקה‪ .‬שיתוף הפעולה של ההורים תוך‬ ‫מעקב צמוד של רופאת העיניים הם אבני היסוד של‬ ‫טיפול מוצלח בעין עצלה‪.‬‬ ‫ניתוח פזילה‬ ‫ניתוח הפזילה בדרך כלל מתבצע בהרדמה כללית‪ ,‬אולם‬ ‫ללא צורך באשפוז וההחלמה ממנו מהירה‪ .‬העיניים אינן‬ ‫חבושות לאחר הניתוח והטיפול המקומי הוא טיפטוף‬ ‫טיפות עיניים‪.‬‬ ‫הניתוח מבוצע על השרירים המניעים את גלגל העין‪.‬‬ ‫לכל עין ‪ 6‬שרירים הפועלים בסינכרוניזציה והם גם‬ ‫האחראים על מנח העין‪ .‬לפי הבדיקה שבוצעה במרפאה‬ ‫לפני הניתוח מחליטים איזה שרירים לנתח‪ ,‬באיזו מידה‬ ‫להחליש או לחזק‪ ,‬והאם הניתוח יבוצע בשתי העיניים‬ ‫או בעין אחת‪ .‬בהחלטה על הניתוח ישנם שיקולים רבים‬ ‫הנלקחים בחשבון כולל הניסיון האישי של המנתח‪/‬ת‬ ‫ולכן במקרים מסוימים רופאים שונים ינקטו שיטות‬ ‫שונות המביאות לאותה תוצאה סופית‪.‬‬ ‫הטיפול בפזילה עצמה יכול ליהיות על ידי ניתוח‪,‬‬ ‫משקפיים או שילוב של שניהם‪ .‬רק לאחר הבדיקה‬ ‫המלאה יוחלט על הדרך המומלצת לטיפול במקרה‪.‬‬ ‫פזילה אצל ילדים‬ ‫שכיחות הפזילה אצל ילדים היא ‪ 2-3%‬ללא הבדל בין‬ ‫בנים ובנות‪ .‬במשפחות בהן אחד האחים או ההורים‬ ‫סובלים מפזילה יש סיכון יתר להתפתחות פזילה ולכן יש‬ ‫להקפיד ולבדוק את כל הילדים במשפחה‪.‬‬ ‫בילודים רכים עד גיל ארבעה חודשים ניתן להבחין‬ ‫בפזילה הנגרמת על רקע חוסר בשלות של מערכת‬ ‫העצבים המרכזית‪ .‬במידה והפזילה נמשכת מעבר לגיל‬ ‫ארבעה חודשים או מלווה בסימנים אחרים יש לפנות‬ ‫לבדיקת רופאת עיניים ילדים בהקדם לצורך אבחון‬ ‫וטיפול‪.‬‬ ‫פזילה המופיעה עד גיל ‪ 6‬חודשים נקראת פזילה‬ ‫מולדת‪ ,‬פזילה המופיעה בגיל מאוחר יותר נקראת‬ ‫פזילה נרכשת‪ .‬הפזילה יכולה ליהיות כלפי פנים‪ ,‬כלפי‬ ‫ששת השרירים האחראים על תנועת גלגל העין‬ ‫פזילה כלפי פנים‬ ‫פזילה אצל מבוגרים‬ ‫פזילה במבוגרים יכולה ליהיות פזילה חדשה או פזילה‬ ‫מילדות אשר לא טופלה‪ .‬פזילה חדשה בד”כ מלווה‬ ‫בכפל ראייה ודורשת בירור רפואי דחוף‪.‬‬ ‫מחקרים רבים מצביעים על כך שפזילה אצל מבוגרים‬ ‫הינה בעלת משמעות נפשית וכלכלית עבור המטופל‬ ‫ולכן ניתוח לתיקון פזילה אצל מבוגרים הוא לא ניתוח‬ ‫אסטטי אלה ניתוח להשבת העיניים למנח תקין‪ .‬היום‬ ‫מקובל לתקן פזילה בכל גיל ולאפשר למטופל להנות‬ ‫מאיכות חיים גבוה‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫על פי סוג הפזילה הקיימת ניתן להעריך את סיכוי‬ ‫הצלחת הניתוח‪ .‬לרוב מקובל להניח כי במעל ‪80%‬‬ ‫מהמקרים תוצאת הניתוח תיהיה טובה ולא יהיה‬ ‫צורך בניתוח נוסף‪ .‬במבוגרים ניתן להעלות את סיכויי‬ ‫ההצלחה ע”י שילוב של שיטת “תפרי התאמה” הניתנים‬ ‫לשינוי לאחר הניתוח‪.‬‬ ‫חשוב לשוחח בפתיחות לפני ביצוע הניתוח לגבי‬ ‫החששות‪ ,‬הסיכונים והסיכויים להצלחה בכל מקרה‬ ‫ומקרה‪ .‬חשוב לדעת שהניתוח הינו שלב בטיפול‬ ‫ולפעמים גם אחריו יש צורך בהמשך הרכבת משקפיים‬ ‫ומעקב אחרי עין עצלה‪.‬‬ ‫ילדים‬ ‫בריאות העין‬ ‫נובמבר ‪2012‬‬ ‫מאת‪ :‬ד”ר איתי בן‪-‬ציון‪ ,‬מומחה לרפואת עיניים ילדים ופזילה‪ ,‬היחידה לעיניים ילדים‪,‬‬ ‫מכון העיניים ע”ש גולדשלגר‪ ,‬תל השומר‬ ‫עד שמכוניות יעבדו על תירס‬ ‫אתם יכולים לחסוך עם מפתח דיסקונט‬ ‫שיטה חדשה לזיהוי עין עצלה‬ ‫עין עצלה‪ ,‬בדיקת סקר נעשית לראשונה בגיל שנה‬ ‫ובדיקה חוזרת בגיל ‪ 3‬ולקראת כיתה א'‪ .‬הבדיקה נעשית‬ ‫לרוב בטיפות החלב והינה בסל הבריאות עקב חשיבותה‬ ‫למנוע עין עצלה‪.‬‬ ‫עד לאחרונה הבדיקה בוצעה באופן ידני על ידי בדיקת‬ ‫ראייה לילדים מדברים והתנהגות ראייתית בהשוואה בין‬ ‫העיניים בילדים קטנים שטרם בשלים לזיהוי מילולי‪.‬‬ ‫ד”ר איתי בן‪-‬ציון‬ ‫ע‬ ‫ין עצלה היא הגורם העיקרי לפגיעה בראייה‬ ‫חד עינית בילדים‪ ,‬שכיחות עין עצלה היא ‪3-5%‬‬ ‫מהאוכלוסייה‪ .‬מהי בעצם עין עצלה?‬ ‫עין עצלה היא עין שהמוח מתעלם מהמידע המגיע‬ ‫ממנה‪ ,‬למרות שהעין תקינה ומתפקדת כראוי‪ ,‬המוח‬ ‫בוחר להתעלם‪ .‬כך שהבעיה למעשה אינה אופטית או‬ ‫בעין אלא בתרגום המוחי‪.‬‬ ‫בדיקות סקר לעין עצלה הוכחו כיעילות מכל היבט‬ ‫כולל הכלכלי ומומלצות על ידי איגוד רופאי הילדים‬ ‫ורופאי העיניים‪ .‬בחיפה קטנה בחצי שכיחות עין עצלה‬ ‫באוכלוסיה מאז שהונהגה תכנית סקר גורפת בגני‬ ‫הילדים בשיתוף ביה”ח בני ציון‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות התפתחה בעולם המערבי שיטת‬ ‫סקר על ידי פוטו סקרינינג‪ .‬בשיטה זו מצלמה‬ ‫מתוחכמת המחוברת למחשב נייד קולטת בשיטה‬ ‫אופטית מתקדמת את מנח העיניים‪ ,‬התשבורת העינית‬ ‫ופתולוגיות עיניות‪ ,‬למכשיר יש תוכנה מתקדמת ובה כל‬ ‫הגורמים השכיחים להיווצרות עין עצלה‪ .‬בתוכנה הוכנסו‬ ‫גורמי עין עצלה לפי האגוד האמריקאי לרפואת ילדים‬ ‫ועיניים ילדים‪ .‬על ידי בדיקה קצרה שאורכת שניות‬ ‫המכשיר מזהה באם לא נמצאו גורמי סיכון ואז נותן‬ ‫“תעודת” עובר או מזהה חשד לגורם עין עצלה ואז נותן‬ ‫ניתן לחשוב על מוח הילד כעל בטון נוזלי שניתן עדיין‬ ‫לשנות בו צורות כמו פלסטלינה ומעל גיל ‪ 8‬ה”בטון”‬ ‫מתקשה ונהפך למוצק ולא ניתן לשינוי יותר‪ .‬לפיכך ניתן‬ ‫לטפל ולפתור עין עצלה עד גיל ‪ 8‬שכן המוח והמערכת‬ ‫הראייתית קורטיקלית עדיין גמישה‪ ,‬בגיל מבוגר המוח‬ ‫כבר מקובע וכמעט ולא ניתן לשינוי‪ .‬לכן מקובל בכל‬ ‫העולם לבצע בדיקות סקר לזיהוי עין עצלה בילדים החל‬ ‫מהגיל הרך ועד גיל בית ספר‪.‬‬ ‫אני התנסיתי לראשונה בפוטו‪-‬סקרינינג במהלך‬ ‫התמחות העל בארה”ב ב‪ ,2006-‬חויית הבדיקה לילד‬ ‫ולבודק נעימה ואינה מזכירה כלל ועיקר מפגש בין‬ ‫מטופל לרופא אלא יותר כמשחק ביחד‪.‬‬ ‫מכשיר הפוטוסקרינר פולט צליל לרכז את תשומת לב‬ ‫הילד‪ ,‬ואז הבודק שעומד במרחק מטר מהילד “מצלם”‬ ‫את מנח העיניים ותוך שניות יש תשובה‪ .‬אני עבדתי‬ ‫רבות עם המכשיר גם באתיופיה בהצלחה שאינה תלוית‬ ‫גאוגרפיה‪.‬‬ ‫בדיקת הסקר לזיהוי עין עצלה אינה מטפלת בעין‬ ‫העצלה‪ ,‬אלא‪ ,‬נועדה לסנן את הילדים התקינים מאלו‬ ‫הזקוקים לבדיקה מקיפה של רופא עיניים ילדים‪ ,‬מכיוון‬ ‫שעין עצלה לרוב אינה כואבת ואין סימפטומים חיצוניים‬ ‫מכוונים הרי האבחנה היא האתגר הגדול‪ ,‬מרגע שהילד‬ ‫מאובחן הוא יטופל בהתאם‪ .‬עד כאן על שיטה חדשה‬ ‫בארץ לזיהוי עין עצלה‬ ‫מחזיקי מפתח דיסקונט נהנים‬ ‫מהנחה של ‪ 25‬אגורות‬ ‫לליטר בתחנות סונול‬ ‫עין עצלה אצל ילדים גורמת לפגיעה בראייה יותר מסך‬ ‫כל הגורמים האחרים יחדיו‪ .‬לעין עצלה השלכות רבות‪,‬‬ ‫החל מאובדן תפקודים דו עיניים‪ ,‬ראיית עומק תלת‬ ‫מימדית‪ ,‬הורדת פרופיל צבאי ועד השלכות תעסוקתיות‬ ‫וחברתיות‪.‬‬ ‫ישנם שלושה גורמים עיקריים לעין עצלה‪ :‬פזילה‪,‬‬ ‫הבדל בכוח התשבורת בין העיניים וכל גורם לחסימת‬ ‫ציר הראייה בעין‪.‬‬ ‫עין עצלה עלולה להתפתח עד גיל ‪ 8‬מחד ומאידך‬ ‫עד גיל ‪ 8‬זה גם הגיל שבו ניתן לטפל ביעילות בעין‬ ‫עצלה‪ .‬ידוע שזיהוי מוקדם וטיפול בעין עצלה גורם‬ ‫לתוצאות הטובות ביותר‪ .‬הטיפול תלוי בגורם ולרוב‬ ‫מורכב מסגירות לעין הטובה לעיתים בשילוב משקפיים‪.‬‬ ‫בארץ כמו בעולם מומלץ על ביצוע בדיקות סקר לזיהוי‬ ‫“תעודת” נכשל ושולח את הילד לבדיקה מקיפה אצל‬ ‫רופא עיניים ילדים‪ .‬בדיקת סקר חדשה זו הוכחה כיעילה‬ ‫פשוטה ובטוחה‪ .‬בדיקת הסקר אינה מצריכה שיתוף‬ ‫פעולה מהילד ו‪/‬או הרחבת אישונים והיא מתאימה אף‬ ‫לילדים בגיל הרך‪ .‬למעשה מדובר בפענוח מתוחכם של‬ ‫החזרי אור מתמונה דיגיטאלית רגילה ולפיכך אין קרינה‬ ‫או כל סכנה אחרת‪.‬‬ ‫להורדת אפליקצית מפתח דיסקונט‬ ‫שלחו את המילה מ פ ת ח למס’ ‪3366‬‬ ‫מכשיר הפוטו‪-‬סקרינינג‬ ‫‪6‬‬ ‫* ההנחות יוענקו במעמד חיוב כרטיס האשראי * כפוף לתנאים המפורטים בתקנון אתר המפתח אשר עשויים להשתנות מעת לעת‬ ‫* רשימת התחנות המעניקות הנחה באתר המפתח‪.com :‬המפתח‪ * www.‬ההנחה על אוקטן ‪ 95‬הינה מהמחיר המרבי לצרכן בתדלוק בשירות מלא‬ ‫ילדים‬ ‫בריאות העין‬ ‫נובמבר ‪2012‬‬ ‫מאת‪ :‬ד”ר אילת פריאל ‪-‬רופאת עיניים בכירה‪ ,‬בעלת התמחות על באוקולופלסטיקה‪,‬‬ ‫בית חולים ע"ש שיבא‪ ,‬תל‪ -‬השומר‬ ‫דרכים לטיפול בדמעת‬ ‫חסימת דרכי דמעות הינה בעיה שכיחה הן אצל ילדים והן אצל מבוגרים‪.‬‬ ‫אבחנה וטיפול מתאימים יכולים לפתור את בעיית החסימה‪,‬‬ ‫לשפר את איכות החיים ולמנוע סיבוכים אפשריים‬ ‫וניתן לראות בסוף הניתוח בצורה ישירה את החיבור‬ ‫בין צינור הדמעות ישירות לאף‪ .‬לעיתים יש מטופלים‬ ‫בהם המחיצה באף סוטה או שיש הפרעה אפית אחרת‬ ‫המגבילה את ניקוז הדמעות‪ .‬גם בכך יש אפשרות לטפל‬ ‫בזמן הניתוח‪ .‬בתום הניתוח מוחדרת צינורית סיליקון‪,‬‬ ‫בדיוק כמו בשיטה החיצונית‪ ,‬והיא מוצאת תוך שלושה‬ ‫חודשים בממוצע‪.‬‬ ‫יש לציין כי במאמרים שונים סיכויי ההצלחה של שני‬ ‫סוגי הניתוחים‪ ,‬החיצוני והאנדוסקופי‪ ,‬שווים ועומדים‬ ‫על מעל ‪ .90%‬לאחר כישלון של הניתוח החיצוני יש‬ ‫טעם רב בניתוח חוזר בשיטה האנדוסקופית שכן אז ניתן‬ ‫לראות אם מקור הבעיה לכישלון הוא בעיה באף‪ .‬הניתוח‬ ‫האנדוסקופי מאפשר לראות בצורה ישירה את השדה‬ ‫הניתוחי ואת הפתח שנוצר‪ -‬מה שמהווה יתרון לאחר‬ ‫כישלון ניתוחי‪.‬‬ ‫לניתוח בשיטה האנדוסקופית יתרונות רבים‬ ‫ד”ר אילת פריאל‬ ‫ד‬ ‫מעת היא תלונה שכיחה בין המבקרים במרפאת‬ ‫רופא העיניים‪ .‬בלוטת הדמע‪ ,‬המייצרת את הדמעות‬ ‫חבויה בעומק העפעף העליון‪ .‬הדמעות המופרשות‬ ‫ממנה‪ ,‬מתנקזות לתוך האף על ידי מערכת צינורות‬ ‫עדינה החבויה בעצמות האף (תמונה ‪ .)1‬זו למעשה‬ ‫הסיבה שכאשר אנו בוכים‪ ,‬וייצור הדמעות גובר‪ ,‬אנו‬ ‫“מושכים באף”‪ ,‬כדי להשתלט על עודף הדמעות‪ .‬כאשר‬ ‫יש חסימה לאורך מערכת הצינורות הללו‪ ,‬ניקוז הדמעות‬ ‫נפגע והדמעות זולגות על הלחיים במקום להתנקז לאף‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬הוא אלגנטי יותר בכך שהוא מבוצע ישירות דרך‬ ‫האף‪ ,‬ללא חתך בעור ומעבר דרך כל הרקמות הרכות‬ ‫עד להגעה לשדה הניתוח‪ .‬משך ההחלמה קצר יותר‬ ‫וקל יותר בניתוח האנדוסקופי‪ ,‬אין חתך‪ ,‬אין דימום תחת‬ ‫העור‪ ,‬יש פחות כאבים והמנותח יכול לחזור לשגרת‬ ‫חייו בהקדם‪ .‬משך הניתוח גם הוא קצר יותר בשיטה‬ ‫האנדוסקופית‪ ,‬אולם אם הניתוח מבוצע בהרדמה‬ ‫כללית‪ ,‬יש לקחת בחשבון גם את משך זמן ההרדמה‬ ‫וההתאוששות‪.‬‬ ‫חסרונות השיטה האנדוסקופית הן בעיקר הציוד היקר‬ ‫שעל המחלקה לרכוש כדי לבצע את הניתוח‪ ,‬ובמיומנות‬ ‫הניתוחית הנדרשת על ידי המנתח על מנת לבצע אותו‪.‬‬ ‫לא כל מטופל מתאים לשיטה האנדוסקופית‪ .‬לעיתים‪,‬‬ ‫הנחיר צר מידי ואינו מאפשר את הכנסת הכלים דרכו‪.‬‬ ‫מומלץ לעבור הערכה במרפאה טרם הניתוח על מנת‬ ‫לבדוק את ההתאמה‪ .‬בילדים יש אפשרות לבצע את‬ ‫הניתוח בשיטה האנדוסקופית גם כן‪ -‬בהתאם לגודל‬ ‫האף והנחיר‪.‬‬ ‫במחלקת העיניים בבית החולים על שם שיבא‪ ,‬תל‬ ‫השומר‪ ,‬מבוצעים ניתוחים אנדוסקופים בשנתיים‬ ‫האחרונות‪ .‬סיכויי ההצלחה טובים ועומדים גם אצלנו‬ ‫על מעל ‪ .90%‬המטרה בשנים הקרובות היא להעביר את‬ ‫רוב הניתוחים לשיטה האנדוסקופית‪ .‬המחלקה מצוידת‬ ‫במכשור המתקדם ביותר‪ ,‬ההחלמה מנסיונינו קצרה‬ ‫יותר‪ ,‬ללא צלקת‪ ,‬ומלווה בפחות כאבים‪.‬‬ ‫במהלך הברור לדמעת מבוצעת “שטיפת דרכי דמעות”‬ ‫אשר במקרה זה תעיד כי אכן מדובר בחסימה במעבר‬ ‫הדמעות לאף‪ .‬כאשר נקבע שיש חסימה על סמך‬ ‫הבדיקה‪ ,‬הפיתרון הוא ניתוחי‪ .‬הניתוח המבוצע בשלב זה‬ ‫יוצר קשר ישיר בין פתחי צינוריות הדמעות בעפעפיים‬ ‫והאף‪ ,‬תוך כדי יצירת חור בעצם המקשרת בין שניהם‪.‬‬ ‫באמצעות פתח זה הדמעות מתנקזות ישירות מהעין‬ ‫לאף‪ .‬ניתוח זה היה מבוצע בעשורים האחרונים ב”שיטה‬ ‫החיצונית” דרך חתך של כסנטימטר בעור‪ ,‬אשר היה‬ ‫מותיר בדרך כלל צלקת קטנה יחסית אולם נראית לעין‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הניתוח כולו היה מבוצע דרך אותו חתך בעור‪.‬‬ ‫בתום הניתוח מועברת צינורית סיליקון דקה במעבר‬ ‫הדמעות על מנת לשמור עליו פתוח‪ .‬את הצינורית‬ ‫מוציאים אחרי שלושה חודשים לערך במרפאה‪.‬‬ ‫בעשור האחרון צברה תאוצה ה”שיטה האנדוסקופית”‬ ‫בה כל הניתוח מבוצע דרך האף ללא חתך בעור‪.‬‬ ‫הניתוח מבוצע בהרדמה כללית‪ ,‬או בהרדמה מקומית‬ ‫עם טשטוש‪ .‬במהלך הניתוח מוחדרת מצלמה זעירה‬ ‫לאף‪ ,‬המאפשרת למנתח לראות את שדה הניתוח‬ ‫בצורה ברורה‪ .‬כלי הניתוח גם הם מוחדרים לאף‪ .‬מקור‬ ‫אור קטן המוחדר דרך פתח ניקוז הדמעות בעפעף‬ ‫מאפשר לכוון את המנתח למיקום המדויק בו יש לבצע‬ ‫את הניתוח‪ .‬בשלב זה מבוצע הניתוח כולו דרך האף‪,‬‬ ‫מערכת הדמע‪ :‬ניקוז הדמעות מתחיל מבלוטת הדמעות‪ ,‬בו נוצרות הדמעות‪,‬‬ ‫המתנקזות דרך שני פתחים בעפעף‪ ,‬עליון ותחתון‪ -‬ואז דרך תעלה בעצם לתוך חלל האף‬ ‫‪8‬‬ ‫ילדים‬ ‫בריאות העין‬ ‫נובמבר ‪2012‬‬ ‫מאת‪ :‬ד"ר שחר פרנקל השרות המומחה הארצי לגידולי עיניים‪ ,‬מחלקת עיניים‪,‬‬ ‫ביה”ח האוניברסיטאי "הדסה"‪ ,‬ירושלים‬ ‫רפלקס אדום – אישון לבן‬ ‫בדיקת רפלקס האישון בילדים‬ ‫בעין‪ ,‬רטינופתיה של פגות מחלות הגורמות להפרדות רשתית ועוד‪ .‬המסוכנת במחלות‬ ‫אלה‪ ,‬היא הופעת גידול מהרשתית הנקרא רטינובלסטומה‪ .‬ברטינובלסטומה צבע הגידול‬ ‫לבן‪ ,‬במקרים רבים מופיעות הסתיידויות בתוך הגידול שצבען לבן‪ ,‬ובמקרים רבים מופיעה‬ ‫הפרדות רשתית‪ ,‬לעיתים כה נרחבת עד כי ניתן לראות את הרשתית כמשהו לבן מאחורי‬ ‫העדשה‪ .‬הורה של אחד הילדים תאר זאת‪“ :‬ראיתי לבן וכלי דם באמצע העין בעת האכלת‬ ‫התינוק לקראת ערב כשמתחיל להחשיך”‪.‬‬ ‫באמצעות בדיקה ביתית‪ ,‬ראשונית ופשוטה‬ ‫ניתן לזהות מגוון נרחב של בעיות בעיניים בקרב ילדים‪.‬‬ ‫עד גיל שלוש‪ .‬ראוי לציון את שיתוף הפעולה שקיבלנו‬ ‫משלושת הגופים הללו‪ ,‬אך למרות זאת התקנות עדיין‬ ‫לא פורסמו‪.‬‬ ‫איך בודקים?‬ ‫כל מה שדרוש לצורך הבדיקה הוא פנס וחדר שבו האור‬ ‫מעומעם כדי שהאישונים יתרחבו‪ .‬מחזיקים את הפנס‬ ‫למי לפנות?‬ ‫בכל חשד של מי מבני המשפחה‪ ,‬או של רופא הילדים יש לפנות לבדיקה אצל רופא‬ ‫עיניים‪ .‬חלק מהמצבים מחייבים בדיקת רופא עיניים ילדים‪ ,‬אולם גם רופא עיניים שאינו‬ ‫מומחה יכול לאבחן את המחלות הללו‪ .‬בחשד לגידול תוך עיניי רופא העיניים הראשוני‬ ‫ייצור איתנו קשר ונקבל את הילד לבדיקה דחופה‪ .‬אם רופא עיניים העלה חשד לגידול‬ ‫יהיה צורך בבדיקה בהרדמה להשלמת ההערכה‪ .‬בהיותינו מוכרים על ידי משרד הבריאות‬ ‫כמרכז מומחה ארצי לגידולי עיניים‪ ,‬זוהי זכותו של כל חולה מכל מקום בארץ ומכל קופת‬ ‫חולים להגיע אלינו לטיפול ומעקב‪ ,‬וקופות החולים השונות חייבות לתת את ההתחייבויות‬ ‫הדרושות‪.‬‬ ‫‪ 30-50‬ס”מ מהילד ומשווים את החזר האור בין העיניים‪.‬‬ ‫חשוב גם להשוות את מיקום החזר האור מהקרנית בין‬ ‫שתי העיניים להערכת מנח העיניים (לאיתור פזילה)‪.‬‬ ‫האם האור נופל במרכז האישון‪ ,‬על גבול האישון‪ ,‬או‬ ‫מעל לקשתית? תוצאה מדוייקת יותר לבדיקת החזר‬ ‫האישון תתקבל בעזרת שימוש באופטלמוסקופ‪,‬‬ ‫ומומלץ שרופאים המבצעים את הבדיקה ישתמשו‬ ‫באופטלמוסקופ‪ ,‬אך בתור סקר ראשוני ניתן לבצע את‬ ‫סיכום‬ ‫תמונה ‪ :2‬כמות הפזילה מידת הפזילה‪.‬‬ ‫פנל עליון – ללא פזילה‪.‬‬ ‫פנל שני מלמעלה‪ :‬פזילה פנימה‪.‬‬ ‫פנל שלישי פזילה החוצה‬ ‫פנל רביעי פזילה למעלה‪.‬‬ ‫ד"ר שחר פרנקל‬ ‫רקע‬ ‫כ‬ ‫ולם מכירים את התופעה בה כשמצלמים עם מבזק‬ ‫(פלאש) מופיע עיגול אדום במקום אישון העין‬ ‫השחור‪ ,‬וכל המצלמות הדיגיטליות החדשות כוללות‬ ‫(בד”כ באופן אוטומטי) ניטרול של תופעה זו‪ .‬מדוע זה‬ ‫קורה? האישון הוא למעשה חור בקשתית העין (החלק‬ ‫המגדיר את הצבע שלה) ומשום שאין אור בתוך העין הוא‬ ‫נראה שחור‪ .‬כאשר אור נכנס לעין חלקו חוזר החוצה‬ ‫דרך האישון‪ .‬בשימוש במבזק נכנסת כמות אור רבה כל‬ ‫כך שאנו יכולים לראות את האור המוחזר החוצה‪ .‬אור‬ ‫זה פגע בחלק האחורי (הפנימי) של העין בשכבה עשירה‬ ‫בכלי דם ולכן הוא חוזר “צבוע” בצבע אדום‪ .‬כדי לנטרל‬ ‫את האפקט הזה‪ ,‬המבזק מהבהב מספר פעמים לגרום‬ ‫לאישון להתכווץ וכך קשה יותר לראות את האור חוזר‬ ‫החוצה למצלמה והתופעה נעלמת מהתמונה‪.‬‬ ‫הבדיקה גם בפנס חזק פשוט‪ .‬פעם‪ ,‬היינו מקבלים פניות עקב צילומים משפחתיים‪,‬‬ ‫אך בשנים האחרונות פניות אלה נתמעטו בשל פונקצית ביטול העיניים האדומות‬ ‫במצלמות‪ .‬לעיתים כל שדרוש הוא הורה או סבתא‪ /‬סבא ערניים השמים לב שמשהו‬ ‫לא בסדר במראה עין התינוק‪.‬‬ ‫המצבים העיקריים הניתנים לגילוי בבדיקה‪:‬‬ ‫הפרעות בעיניים היכולות להוביל להבדל בהחזר האישון כוללות (מבחוץ פנימה)‪:‬‬ ‫פזילה אשר תגרום להבדל בהחזר בין העיניים כי האור לא חוזר באותו הכיוון‬ ‫משתיהן‪ .‬פזילה תוביל במרבית המקרים להתפתחות עין עצלה‪ ,‬מצב שאם לא‬ ‫מטופל יגרום לפגיעה בלתי הפיכה בראייה שאיננה ניתנת לתיקון בעזרת משקפיים‬ ‫בעין זו‪( .‬תמונה ‪)2‬‬ ‫שירלי וזהבה מכון בוטיק לקוסמטיקה רפואית‬ ‫כל אחד ואחת מאיתנו תסכים‪ ,‬שזמן הוא מצרך יקר!‬ ‫ואנו מייחלים למקומות שיחסכו לנו כל רגע‪.‬‬ ‫"שירלי וזהבה" הוא מכון בוטיק לקוסמטיקה בקונספט ייחודי‬ ‫שעסוק בכל זמן נתון כיצד לשדרג לך את הזמן‪.‬‬ ‫במקום ניתן לרכוש תכשירים אורגנים‪-‬קוסמטיקה טבעית‪.‬‬ ‫פער בתשבורת‪ ,‬הבדל של מספר דיאופטרים בין העיניים (מידה שונה של רוחק‬ ‫ראייה או קוצר ראייה בין העיניים) יוביל גם כן להבדל בהחזר האישון ולהופעת עין‬ ‫עצלה‪.‬‬ ‫מחלות שונות בתוך העין ועל פני השטח החיצוניים שלה‬ ‫יכולים להפריע לתופעה הזו וכך נקבל צבע לבן במקום‬ ‫השחור של האישון‪ ,‬או מראה מבריק או מנצנץ‪ .‬חשוב‬ ‫להקדים את המאוחר ולאמור שכל מקרה שכזה בילדים‬ ‫מחייב לפנות בהקדם לבדיקת רופא עיניים הכוללת‬ ‫הרחבת אישונים (תמונה ‪.)1‬‬ ‫החוג לרפואת עיניים ילדים בשיתוף איגוד רופאי‬ ‫הילדים ומשרד הבריאות‪ ,‬העבירו לאחרונה תקנה‬ ‫המחייבת בדיקת רפלקס האישון בכל ילוד לפני‬ ‫עזיבת התינוקיה בכל בתי החולים‪ .‬בדיקה חד פעמית‬ ‫זו בגיל כה צעיר אינה מספיקה לאיתור הבעיה החמורה‬ ‫ביותר הניתנת לגילוי בבדיקת רפלקס האישון – גידול‬ ‫תוך עייני היכול לסכן את חיי הילד‪ .‬משום כך‪ ,‬הובלנו‬ ‫בשרות הארצי לגידולי עיניים בהדסה את הגורמים הנ”ל‬ ‫להרחיב את התקנה ולהוסיף בדיקת רפלקס אישון‬ ‫בבדיקות החובה אצל רופאי הילדים בטיפות החלב‬ ‫בעזרת בדיקת סקר פשוטה וזולה ניתן לזהות מגוון נרחב של בעיות בעיניים‪ .‬ישנן כמובן‬ ‫הפרעות אחרות נדירות יותר היכולות להוביל להפרעה בהחזר האישון‪ ,‬אך אלה שתוארו‬ ‫כאן‪ ,‬כמו גם האחרות‪ ,‬כולן יגרמו לפגיעה בראייה‪ ,‬וחלקן למחלות קשות אחרות עד כדי‬ ‫סיכון חיי הילדים‪ .‬לפיכך חשוב לשוב ולהדגיש שכל מצב כזה מחייב בדיקת רופא עיניים‬ ‫בהרחבת אישונים‪.‬‬ ‫אי סדירות בקרנית עקב צלקת או עקב בצקת למשל מלחץ תוך עייני מוגבר‪ .‬מצבים‬ ‫אלה יראו במבט על העין גם ללא שימוש בפנס‪ ,‬ואינם נובעים למעשה מהחזר‬ ‫האישון‪.‬‬ ‫דלקת במקטע הקדמי של העין יכולה לגרום למראה לבן יותר של העין‪ .‬דלקות‬ ‫כאלה יכולות להופיע כחלק ממחלות סיסטמיות שונות כדלקת פרקים‪ .‬ילדים‬ ‫קטנים בד”כ לא יתלוננו לא על כאבי פרקים ולא על ירידה בראייה‪ ,‬ומציאת הבדל‬ ‫בצבע יכולה להוביל לאבחנת המחלה הסיסטמית‪.‬‬ ‫תמונה ‪ :1‬מראה ההחזר מהאישון‪.‬‬ ‫בתמונה העליונה רואים החזר אישון תקין ושווה בין העיניים‬ ‫בתמונה האמצעית עין שמאלית של החולה (ימנית בציור) עם קרוב לוודאי רטינובלסטומה‬ ‫התמונה התחתונה מראה עין עם פער תשבורת בין העיניים‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫הפרעות בעדשת העין – קטרקט מולד‪ .‬זהו מצב היכול להופיע בדרגות חומרה‬ ‫שונות‪ ,‬אך כולן מחייבות מעקב רופא עיניים ילדים לטיפול ומניעת הופעת עין עצלה‪.‬‬ ‫מחלות ברשתית העין‪ ,‬במיוחד כאלה המתבטאות בצלקת באיזור מרכז הראייה‬ ‫ייתנו החזר לבן מהעין (‪ .)Leukocoria‬זה כולל גם הפרעות בהתפתחות כלי הדם‬ ‫כנסו אלינו בפייסבוק שירלי וזהבה קוסמטיקה‬ ‫ראשון לציון רח שמעון פרס ‪( 33‬פרס נובל)‬ ‫טלפון‪03-9650101 :‬‬ ‫‪11‬‬ ‫ילדים‬ ‫בריאות העין‬ ‫נובמבר ‪2012‬‬ ‫מאת‪ :‬ד”ר אילנה גלייטמן‪ ,‬מנהלת השירות לעיוור במשרד הרווחה והשירותים החברתיים‬ ‫לראות לטווח רחוק‬ ‫ילדים עיוורים ולקויי ראייה בישראל ‪-‬‬ ‫נתונים סטטיסטיים‪ ,‬שירותים וזכויות‬ ‫ה‬ ‫גדרת העיוורון בישראל מקבילה להגדרת אונסק”ו‬ ‫וארגון ‪,)World Health Organization’s( WHO‬‬ ‫ולפיה‪ ,‬חדות הראייה‪ ,‬בעין הטובה ביותר‪ ,‬לאחר תיקון‪,‬‬ ‫הינה פחות מ‪ 3/60 -‬ושדה הראייה‪ ,‬בעין הטובה ביותר‪,‬‬ ‫לאחר תיקון‪ ,‬מצומצם מתחת ל‪ 20 -‬מעלות‪.‬‬ ‫במדינת ישראל‪ ,‬אדם העונה להגדרה זו‪ ,‬זכאי על פי‬ ‫חוק‪ ,‬לתעודת עיוור ‪ /‬לקוי ראייה המונפקת על ידי‬ ‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪ .‬תעודה זו מזכה‬ ‫אותו בשירותים‪ ,‬הטבות וזכויות‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך‪ ,‬יש בידי השירות לעיוור מאגר מידע עדכני‬ ‫אודות אוכלוסיית בעלי תעודת העיוור בישראל‪ .‬מאגר זה‬ ‫מאפשר מעקב אחר התנודות החלות בקרב אוכלוסייה‬ ‫זו במהלך השנים‪ .‬תנודות הקשורות בגורמים לעיוורון‪,‬‬ ‫ברמת הלקות‪ ,‬במגדר‪ ,‬בגילאי מקבלי התעודות ועוד‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך‪ ,‬השירות לעיוור יכול לתכנן שירותי שיקום‬ ‫מותאמים לצרכים המשתנים של האוכלוסייה‪.‬‬ ‫מאמר זה סוקר את המידע הקיים אודות ילדים בעלי‬ ‫תעודות עיוור בישראל ואת השירותים הניתנים להם‬ ‫לצורך שיקומם בכל תחומי החיים‪.‬‬ ‫‪ 0.3‬ילדים עיוורים לאלף ילדים (‪Gilbert & Foster,‬‬ ‫‪ ,)2001‬כשבמדינות המתפתחות‪ ,‬היחס הוא ‪ 1.5‬ילדים‬ ‫עיוורים לאלף ילדים‪.‬‬ ‫הגורמים העיקריים לעיוורון של ילדים עד גיל ‪16‬‬ ‫בישראל הם‪:‬‬ ‫‪:OPTIC ATROPHY‬‬ ‫ניוון עצב הראייה ‪ 15.5% -‬מכלל הילדים בעלי תעודת‬ ‫עיוור‪.‬‬ ‫‪:RETINITIS PIGMENTOZA‬‬ ‫מחלה תורשתית של ניוון עצב הראייה ‪12.4% -‬‬ ‫‪:RETINA & VITREUS‬‬ ‫מחלות רשתית וזגוגית ‪.10.8% -‬‬ ‫‪ ALBINO‬ו‪:NISTAGMUS -‬‬ ‫לבקנות וריצוד העין ‪.7.5% -‬‬ ‫)‪:retinopathy of prematurity (ROP‬‬ ‫פגיעה ברשתית כתוצאה מפגות ‪.7.1% -‬‬ ‫שירותי שיקום לילדים עיוורים בישראל‬ ‫הידע והניסיון המצטבר‬ ‫הצביע על הדרה חברתית‬ ‫של ילדים עיוורים בעת‬ ‫שילובם בבתי הספר‬ ‫הרגילים‪ ,‬הוביל את משרד‬ ‫הרווחה ומשרד החינוך‬ ‫לחבור יחד להקמת‬ ‫בתי תלמיד לתלמידים‬ ‫העיוורים‪ ,‬אשר זוכים‬ ‫שם להעצמה אישית‪,‬‬ ‫להתנסויות ולשיקום‬ ‫חברתי ותפקודי‬ ‫נתונים סטטיסטיים בישראל בהשוואה לעולם נכון‬ ‫לאוקטובר ‪2012‬‬ ‫מספר בעלי תעודת עיוור בישראל הוא ‪ 24,409‬איש‪,‬‬ ‫מתוכם ‪ 1,022‬ילדים עד גיל ‪.)4.2%( 16‬‬ ‫היחס בין ילדים עיוורים לבין ילדים רואים‪ ,‬עומד על ‪0.4‬‬ ‫לאלף ילדים עד גיל ‪( 16‬לפי נתוני הלמ”ס לשנת ‪2011‬‬ ‫לפיהם בישראל ‪ 2,427,600‬ילדים עד גיל ‪ .)16‬מצב זה‬ ‫דומה למדווח במדינות המפותחות‪ ,‬בהן היחס עומד על‬ ‫למרות האחוז הנמוך של ילדים עיוורים בישראל‪ ,‬ניתנת‬ ‫להם תשומת לב מיוחדת‪ .‬שכן‪ ,‬בפניהם עומד אופק‬ ‫רחב של חיי עיוורון על כל הקשור בכך מבחינה נפשית‪,‬‬ ‫חברתית ותפקודית וההשלכות הכלכליות על המשפחה‬ ‫והחברה‪ .‬נסקור להלן את שירותי השיקום הניתנים‬ ‫לילדים אלה‪ ,‬בכל תחומי החיים‪.‬‬ ‫שיקום תפקודי‬ ‫בגילאי חוק חינוך חובה‪ ,‬ילדים עיוורים‪ ,‬שאין להם מגבלה‬ ‫אחרת‪ ,‬משולבים במסגרות חינוך רגילות ולומדים לצד‬ ‫תלמידים רואים‪ .‬תלמידים אלו מקבלים סיוע באמצעות‬ ‫מורות תומכות של משרד החינוך‪ ,‬המתמחות בסיוע‬ ‫ללקויי ראייה‪.‬‬ ‫בבתי‪-‬הספר התיכוניים מקבלים התלמידים העיוורים‬ ‫תגבור בשיעורי עזר באמצעות פרויקט ייחודי המופעל‬ ‫על ידי אגודת הורים לילדים עיוורים‪“ -‬אופק לילדינו”‪.‬‬ ‫לראות לטווח בינוני‬ ‫ילדים עיוורים עם נכות נוספת‪ ,‬מופנים למסגרות החינוך‬ ‫המיוחד או לאחד משני בתי הספר הייעודיים לילדים‬ ‫אלה‪“ :‬קרן אור” או “בית חינוך עיוורים”‪.‬‬ ‫לשיקום הלימודי נלווים עזרים לימודיים המנגישים את‬ ‫הלימוד לתלמיד העיוור‪ .‬על עזרים אלה נמנים מכונת‬ ‫ברייל‪ ,‬יומן קולי‪ ,‬גלובוס מובלט‪ ,‬מחשבון מדבר וכדומה‪.‬‬ ‫גם עזרים אלה מסובסדים על ידי משרד הרווחה‪ ,‬למעט‬ ‫מכונת ברייל לכיתה‪ ,‬המסובסדת על ידי משרד החינוך‪.‬‬ ‫בנוסף לכך‪ ,‬ילדים עיוורים נזקקים לעזרים טכנולוגיים‬ ‫כגון‪ :‬טמ”ס‪ ,‬תוכנה קולית למחשב או צג ברייל‪ .‬לנושא‬ ‫זה אחראי משרד החינוך‪ ,‬אשר טרם פתר את בעיית‬ ‫המימון‪.‬‬ ‫לראות לטווח קרוב‬ ‫שיקום חברתי‬ ‫השירות השיקומי הבסיסי מקנה לילד‪ ,‬למשפחה ולצוות‬ ‫הטיפולי‪ ,‬טכניקות וכלים לתפקוד‪ ,‬לגרייה של שרידי‬ ‫הראייה ולניידות עצמאית‪ .‬השירות ניתן החל מהולדת‬ ‫הילד העיוור והמשך בכל צומת מרכזית בחייו שבה הוא‬ ‫נזקק ללמידת טכניקות תפקוד חדשות וללמידת מסלולי‬ ‫ניידות‪ .‬השירות ניתן חינם באמצעות מורות שיקומיות‬ ‫מומחיות המופעלות על ידי עמותת “יעדים לצפון‪-‬מגדל‬ ‫אור” וממומנות על ידי משרד הרווחה‪.‬‬ ‫הידע והניסיון המצטבר לגבי ילדים עיוורים אשר הצביע‬ ‫על הדרה חברתית בעת שילובם של הילדים בבתי הספר‬ ‫הרגילים‪ ,‬הוביל את משרד הרווחה ומשרד החינוך‬ ‫לחבור יחד להקמת בתי תלמיד לתלמידים עיוורים‪ .‬בבתי‬ ‫התלמיד הילדים זוכים להעצמה אישית בקרב קבוצת‬ ‫השווים‪ ,‬להתנסויות מונגשות לעיוורים ולשיקום חברתי‬ ‫ותפקודי‪ .‬בתי התלמיד פועלים בשעות אחה”צ‪ ,‬אחת‬ ‫לשבוע‪ ,‬במקומות שונים בארץ ואליהם מגיעים ילדים‬ ‫מאזורים שונים‪.‬‬ ‫השיקום התפקודי מלווה בעזרי ניידות ותפקוד‪,‬‬ ‫המסובסדים על ידי משרד הרווחה‪ .‬על עזרים אלה‬ ‫נמנים מקל הליכה‪ ,‬מזהה צבע מדבר‪ ,‬מד חום מדבר‬ ‫וכדומה‪.‬‬ ‫בנוסף לכך‪ ,‬מתקיימות פעילויות המדמות פעילות‬ ‫בתנועת נוער‪ ,‬אך במסגרת קבוצת השווים‪ .‬פעילויות‬ ‫אלה מתקיימות בשבתות ובחופשות הגדולות על ידי‬ ‫עמותת “כיוונים” ו”בית חינוך עיוורים”‪.‬‬ ‫שיקום לימודי ועזרים לימודיים‬ ‫הכנה לחיים הבוגרים‬ ‫עדשות ‪IQ ReSTOR TORIC‬‬ ‫ילדים עיוורים ולקויי ראייה‪ ,‬עד גיל ‪ 3‬נהנים ממעונות‬ ‫יום שיקומיים ייעודיים (רשת אלי”ע)‪ ,‬בהם ניתנת להם‬ ‫הדרכה תפקודית‪ ,‬העשרה וגרייה של שרידי הראייה‪.‬‬ ‫תשומת לב מיוחדת ניתנת גם להכנה לעולם הבוגר‪.‬‬ ‫לצורך כך נבנו תוכניות הכנה להתנדבות בצבא והתנסות‬ ‫בעבודה בחופשת הקיץ‪.‬‬ ‫פריצת דרך בתחום ניתוחי העיניים‪ :‬גם אם אתם סובלים מקטרקט‪ ,‬אתם לא חייבים להשתעבד למשקפיים‬ ‫ביפוקליות או לוותר על נהיגה וקריאה‪ .‬עדשת הריסטור היא החידוש האחרון בטכנולוגית ניתוחי הקטרקט‪.‬‬ ‫העיצוב המיוחד של עדשות ריסטור מאפשר לכם ליהנות מראייה איכותית ומטווח ראייה מלא ‪ -‬תוכלו‬ ‫לראות קרוב‪ ,‬רחוק ואת כל מה שביניהם‪ .‬רוצים לדעת עוד? שאלו את רופא העיניים שלכם‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫®‬ ‫®‬ ‫‪ - AcrySof‬לשפר את איכות הראייה‪ ,‬לשפר את איכות החיים‬ ‫לפידות מדיקל השיטה ‪ ,8‬ת‪.‬ד ‪ 3552‬א‪.‬ת‪ .‬קיסריה ‪ | 38900‬טל' ‪ | 04-6309630‬שירות לקוחות ‪1-700-70-20-33‬‬ ‫בני ‪+ 40‬‬ ‫בריאות העין‬ ‫נובמבר ‪2012‬‬ ‫מאת‪ :‬פרופ’ אירית בכר‪ ,‬מנהלת שירות קרנית‪ ,‬מחלקת עיניים‪ ,‬מרכז רפואי רבין‬ ‫טיפולים בקרטוקונוס‪ -‬תמונת מצב עדכנית‬ ‫קרטוקונוס הינה מחלה אשר גורמת לעיוות הולך ומתקדם של הראייה‪,‬‬ ‫ושכיחה יותר בקרב צעירים‪ .‬ברוב המקרים ניתן לטפל במחלה‪,‬‬ ‫ולהביא לשיפור משמעותי לראייה‬ ‫פרופ’ אירית בכר‬ ‫ק‬ ‫רטוקונוס הינה מחלה של הקרנית המביאה‬ ‫להדקקות שלה‪ ,‬לשינוי קמירותה‪ ,‬ובכך לעיוותה‬ ‫מצורה כיפתית לצורה חרוטית (קונוס) ולפגיעה‬ ‫בחדות הראייה‪ .‬המחלה מופיעה לרוב בגיל ההתבגרות‬ ‫ומדרדרת במהלך כשני עשורים עד להתייצבות בעשור‬ ‫ה‪ 4-‬לחיים‪ .‬היא מערבת את שתי העיניים באופן‬ ‫אסימטרי‪ .‬שכיחותה בארץ כ‪ 1:500-‬מקרים‪ .‬אובדן‬ ‫הראייה במחלה זו מתרחש משנית לאסטיגמטיזם‪,‬‬ ‫לקוצר ראייה ולהצטלקויות בקרנית‪ .‬המטרות העיקריות‬ ‫בטיפול בקרטוקונוס מתמקדות כיום‪ .1 :‬במניעת‬ ‫הדרדרות המחלה‪ .2 .‬בשחזור הראייה בחולים שראייתם‬ ‫ירודה‪.‬‬ ‫סקלרליות או מיני‪-‬סקלרליות ‪ -‬כולן מהוות אפשרויות‬ ‫טיפול טובות ויש להתאים לכל מטופל את העדשה‬ ‫המתאימה‪.‬‬ ‫‪ .2‬קרוס לינקינג – ‪Corneal Collagen Cross‬‬ ‫‪ :Linking‬קרוס לינקינג הנו טיפול חדש יחסית‪.‬‬ ‫תוצאות ראשוניות של מחקרים גדולים במספר‬ ‫מדינות הראו שטיפול זה מסוגל לעצור או להאט‬ ‫את המצב‪ ,‬במיוחד אם הוא מתבצע בתקופה שבה‬ ‫הקרטוקונוס מתקדם‪ .‬הטיפול מביא לחיזוק הקרנית‬ ‫ולהקשחתה ובכך מונע הדרדרות המחלה‪ .‬קרוס‬ ‫לינקינג הפך לטיפול מקובל בכל העולם עבור‬ ‫מטופלים המדגימים הידרדרות קרטוקונוס בניסיון‬ ‫לעצור אותה ובכך למנוע השתלת קרנית עתידית‪.‬‬ ‫‪ .3‬קרוס לינקינג משולב בטיפול לייזר ‪ :PRK‬לאחרונה‬ ‫פורסמו תוצאות של ביצוע בו זמני של טיפול לייזר‬ ‫מסוג ‪ PRK‬וקרוסלינקינג בחולים עם קרטוקונוס‬ ‫מתקדם‪ .‬בטכניקה זו הנקראת גם ‪ -‬פרוטוקול אתונה‪,‬‬ ‫הקרוסלינקינג מבוצע מיד לאחר טיפול לייזר‪ .‬טיפול‬ ‫זה חדש יחסית והשפעתו ארוכת הטווח עדיין איננה‬ ‫ידועה‪.‬‬ ‫‪ .4‬טבעות ‪( Inracorneal ring segments‬תמונה ‪:)1‬‬ ‫מדובר בטיפול הכולל החדרה של טבעות קשיחות‬ ‫לעומק הקרנית על מנת לשנות את קמירותה ובכך‬ ‫להקטין את העיוות שלה ולשפר את הראייה‪ .‬טיפול‬ ‫זה אינו מונע הידרדרות המחלה אלא נועד לשפר‬ ‫ראייה במטופלים בהם עדשות מגע לא השיגו‬ ‫תוצאה מספקת‪ ,‬כניסיון טיפולי אחרון לפני הפנייתם‬ ‫להשתלת קרנית‪ .‬יש המשלבים טיפול זה עם קרוס‬ ‫לינקינג‪.‬‬ ‫‪ .5‬עדשות טוריות תוך עיניות‪ :‬ישנם דיווחים בשנים‬ ‫האחרונות המדגימים הצלחה בהשתלת עדשות‬ ‫תוך עיניות במקרים ספציפיים של קרטוקונוס יציב‪.‬‬ ‫יש לזכור שמדובר בניתוח תוך עיני‪ ,‬חודרני יותר‬ ‫מהאפשרויות הקודמות שהוזכרו‪ .‬טיפול חדש יחסית‬ ‫ויש צורך בתקופת מעקב ארוכה על מנת להעריך את‬ ‫יעילותו ובטיחותו‪.‬‬ ‫קרנית תקינה‬ ‫קרטוקונוס‬ ‫תמונה‪ :1‬קרנית תקינה לעומת קרטוקונוס‬ ‫‪ .6‬השתלות קרנית (תמונה ‪ :)2‬השתלות קרנית הינן טיפול מקובל עבור‬ ‫קרטוקונוס במשך עשורים רבים‪ .‬הניתוח מוצע לחולים אשר לא הושגה‬ ‫עבורם ראייה טובה באמצעות אפשרויות הטיפול שהזכרנו‪ .‬ניתוח זה‬ ‫מבוצע בהרדמה כללית או מקומית ובמהלכו מוחלפת הקרנית החולה‬ ‫בקרנית בריאה של תורם‪ .‬הקרנית המושתלת נתפרת למקומה בעזרת‬ ‫תפרים עדינים‪ ,‬אשר מוציאים בצורה הדרגתית בחודשים שלאחר‬ ‫הניתוח‪.‬‬ ‫‪VIMSPA‬‬ ‫הממוקם ב‪ VIM-‬מתחם הבריאות והפנאי הגדול והמפואר בישראל מציע עשרות‬ ‫סוגי טיפולים מענגים בסטנדרטים גבוהים‪ :‬טיפולי גוף‪ ,‬טיפולי פנים‪ ,‬טיפולים‬ ‫אנרגטיים‪ ,‬טיפולים מהמזרח הרחוק‪ ,‬טיפולים חדשניים וחבילות פינוק מפנקות‬ ‫ישנם חידושים רבים בתחום השתלות הקרנית בשנים האחרונות‪ .‬כיום‬ ‫מבוצעים ניתוחים להשתלת קרנית בהם מוחלפת שכבת הקרנית החולה‬ ‫בלבד‪ ,‬במקום להחליף את כל רקמת הקרנית (ניתוחים הקרויים ניתוחים‬ ‫למלריים)‪ .‬היתרון הגדול בשיטה זו הוא שיפור שרידות השתל והורדת‬ ‫הסיכוי לאירוע דחייה שלו‪ .‬יש לציין‪ ,‬כי ניתוחים אלו אפשריים רק בחלק‬ ‫מהמועמדים להשתלה‪ ,‬על פי החלטתו של המנתח‪.‬‬ ‫‪ VIM‬שם לעצמו כיעד להוות סמכות מובילה בישראל בשירותים כוללים לתחום‬ ‫ה‪.Well Being-‬‬ ‫מושג ‪ V‬מתאר את הצורך וחתירת האדם לתחושה של חיים בריאים מאוזנים‬ ‫ומספקים בהיבט הגופני‪ ,‬הרגשי‪ ,‬הנפשי והחברתי‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬קיימים ניתוחים להשתלת קרנית בהם החתך הניתוחי מבוצע תוך‬ ‫שימוש בלייזר (‪ .)Femtosecond assisted Keratoplasty‬בצורה זו‪,‬‬ ‫החיתוך של הקרנית מדויק מאוד‪ ,‬והחתך המבוצע בלייזר מאפשר הוצאה‬ ‫מוקדמת יותר של התפרים‪.‬‬ ‫טיפולים בקרטוקונוס‪:‬‬ ‫לסיכום‪:‬‬ ‫‪ .1‬עדשות מגע‪/‬משקפיים‪ :‬זהו קו הטיפול הראשוני‬ ‫בחולי קרטוקונוס‪ .‬בקרטוקונוס בדרגה קלה‬ ‫משקפיים או עדשות מגע רכות יאפשרו שיפור‬ ‫הראייה‪ .‬בקרטוקונוס מתקדם עדשות מגע קשות‬ ‫יאפשרו תיקון ראייה טוב יותר‪ .‬מגוון העדשות לתיקון‬ ‫אופטי עבור חולים אלו גדל בשנים האחרונות וכולל‪:‬‬ ‫עדשות רכות טוריות או לא טוריות‪ ,‬עדשות קשות‪,‬‬ ‫שילוב עדשה רכה וקשה (‪ ,)piggyback‬עדשות‬ ‫תמונה ‪ :2‬מצב לאחר השתלת קרנית‬ ‫‪14‬‬ ‫הטיפול בקרטוקונוס בשנים האחרונות מהווה אתגר טיפולי לרופאי העיניים‬ ‫בכלל ולמומחי הקרנית בפרט‪.‬‬ ‫המעבר מטיפול הבחירה שכלל במשך שנים השתלת קרנית בעובי מלא‬ ‫לטיפולים כמו השתלות קרנית למלריות‪ ,‬השתלת טבעות וקרוס לינקינג‬ ‫שינה את התבנית הטיפולית במחלה‪ .‬מחקרים נוספים ומעקב ארוך טווח‬ ‫אחר הטיפולים החדשים שהוזכרו במאמר זה‪ ,‬יחדדו בשנים הקרובות את‬ ‫האלגוריתם הטיפולי בחולים אלה‪.‬‬ ‫לפרטים נוספים‪VIMSPA :‬‬ ‫ילדי טהרן ‪ 5‬ראשון לציון מערב (מתחם סינמה סיטי)‬ ‫‪*8118‬‬ ‫‪/http://www.vim.co.il‬‬ ‫‪15‬‬ ‫בני ‪+ 40‬‬ ‫בריאות העין‬ ‫נובמבר ‪2012‬‬ ‫מאת‪ :‬פרופסור יצחק אבני‪ ,‬מנהל מחלקת העיניים‪ ,‬מרכז רפואי אסף הרופא‪ .‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫קטרקט בניהול ד"ר עדי מיכאלי‬ ‫פורום‬ ‫‪Western‬‬ ‫וד”ר נועה אבני‪-‬זאוברמן‪ ,‬ממחלקת העיניים ‪Hospital ,University of Toronto ,Canada -‬‬ ‫מנהלת מחלקת עיניים במרכז הרפואי ספיר‪ ,‬כפר סבא‪ ,‬וחברת עמותת לראות‬ ‫‪www.eyes.org.il‬‬ ‫‪www.eyes.org.il‬‬ ‫ניתוחי הסרת קטרקט בעידן המודרני‬ ‫סיבות‪ ,‬סימפטומים ופתרונות רפואיים בעבר ובהווה‬ ‫פורום רשתית ורטינופטיה סוכרתית בניהול פרופ' דב וינברגר‬ ‫מנהל מערך העיניים במרכז הרפואי רבין וחבר הועד המנהל של עמותת לראות‬ ‫ייעוץ רפואי בלחיצת כפתור‬ ‫בניהול רופאים מומחים בכירים חברי עמותת לראות‬ ‫ייעוץ רפואי בלחיצת כפתור‬ ‫יש לכם שאלה? זקוקים לחוות דעת נוספת? מעוניינים במידע על דרכי‬ ‫טיפול חדשים?‬ ‫רופאים מומחים בכירים חברי עמותת לראות‬ ‫בניהול‬ ‫בריאות העיניים‬ ‫בפורומים של עמותת לראות תקבלו ייעוץ פרטני ומידע על‬ ‫שלכם ושל משפחותיכם מטובי המומחים בארץ‪.‬‬ ‫לעדשות אלו תבנית רפרקטיבית או דיפרקטיבית של פני‬ ‫יש לכם שאלה? זקוקים לחוות דעת נוספת? מעוניינים במידע על דרכי טיפול חדשות?‬ ‫העדשה המושתלת הגורמת לפיצול האור הנכנס ל‪2-‬‬ ‫שלכם‬ ‫העיניים‬ ‫ומידע על‬ ‫פרטני‬ ‫פרנקל‬ ‫וד"ר שחר‬ ‫בריאות יעקב פאר‬ ‫בניהולם של פרופ'‬ ‫גידולים בעיניים‬ ‫בפורומים של עמותת לראות תקבלו ייעוץפורום‬ ‫מוקדים‪ ,‬רחוק וקרוב‪ .‬השתלת עדשות אלו מאפשרת‬ ‫בארץ‪.‬עיניים במרכז הרפואי הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬ ‫מחלקת‬ ‫מנהל‬ ‫פאר‬ ‫מטובייעקוב‬ ‫פורום פרופ'‬ ‫מלמד‬ ‫שלמה‬ ‫של פרופ'‬ ‫בניהולו‬ ‫גלאוקומה‬ ‫למנותחים ליהנות מראייה הן לרחוק והן לקרוב ללא‬ ‫המומחים‬ ‫ושל משפחותיכם‬ ‫לראות‪.‬‬ ‫עמותת‬ ‫מנהל של‬ ‫וחבר ועד‬ ‫נשיא האיגוד הבינלאומי לגלאוקומהוחבר‬ ‫לראות‬ ‫עמותת‬ ‫המדעית של‬ ‫המועצה‬ ‫פורום קטרקט בניהול ד"ר עדי מיכאלי‬ ‫לסבולמנהלת מחלקת עיניים במרכז הרפואי ספיר‪ ,‬כפר סבא‪ ,‬וחברת עמותת לראות‬ ‫משקפיים‪ .‬אחוז קטן יחסית מהחולים עלול‬ ‫מפוטופסיות כגון ראיית הילות סביב מוקדי אור‪ ,‬קושי‬ ‫בראיית לילה וירידה ברגישות קונטרסט לאחר הניתוח‪.‬‬ ‫ד"ר פרנקל‬ ‫פורום קטרקט ‪-‬‬ ‫מיכאלי‬ ‫ד"ר עדי‬ ‫פורום רשתית ורטינופטיה סוכרתית בניהול‬ ‫פרופ' דב וינברגר‬ ‫בניהול‬ ‫מערך– עדשות‬ ‫אקומודטיביות‬ ‫עדשות‬ ‫העיניים במרכז הרפואי‬ ‫מנהל‬ ‫פרופסור אבני יצחק‬ ‫ד”ר אבני‪-‬זאוברמן נועה‬ ‫טרקט (ירוד) הוא מצב שכיח בו מופיעה עכירות‬ ‫בעדשת העין‪ ,‬הגורמת להפרעה בראייה‪ .‬בעין בריאה‬ ‫העדשה‪ ,‬הממקדת את קרני האור‪ ,‬שקופה לחלוטין וכך‬ ‫מתקבלת תמונה חדה וברורה‪ .‬בעין עם קטרקט נוצרת‬ ‫עכירות בעדשה הגורמת להפרעה בהעברת קרני האור‬ ‫לתוך העין וכן ירידה ביכולת מיקוד העדשה‪ .‬הפרעות אלו‬ ‫ביחד גורמות לירידה באיכות וחדות הראייה‪.‬‬ ‫שניתן לה בעבר על ידי העדשה הטבעית‪ .‬ניתוחי‬ ‫הירוד עברו מהפכה עצומה במהלך השנים‪ .‬בעבר‬ ‫ניתוחי הירוד חייבו יצירת פתחים גדולים בדופן העין‬ ‫לשם הוצאת העדשה הטבעית והשתלת העדשות‬ ‫המלאכותיות שהיו עשויות מחומר פלסטי קשיח ולא‬ ‫מתקפל‪ .‬פתחים אלו חייבו תפירת החתך במספר‬ ‫רב של תפרים‪ ,‬ושימוש בהרדמות נרחבות של אזורי‬ ‫הניתוח‪ .‬השיפור העצום במכשור וייצור עדשות‬ ‫פרמיום מתקפלות מאפשר כיום ביצוע ניתוח קטרקט‬ ‫בחתכים זעירים (בסביבות ‪ 2‬מ"מ)‪ ,‬שאינם מצריכים‬ ‫תפירה ומאפשרים ביצוע ניתוח בהרדמה מקומית‬ ‫בעזרת טיפות בלבד וכן קיצור זמן הניתוח וההחלמה‪.‬‬ ‫הניתוח נעשה במסגרת של אשפוז יום וזמן קצר‬ ‫לאחר הניתוח הולך המנותח לביתו‪.‬‬ ‫בעבר האופציה היחידה להשתלת עדשה תוך עינית‬ ‫הייתה עדשה תוך עינית מונו פוקלית (חד‪-‬מוקדית)‪.‬‬ ‫עדשה זו מקנה ראייה טובה ללא משקפיים‪ ,‬למרחק‬ ‫מסוים‪ .‬מרחק זה יכול להיות לרחוק (צפייה בטלוויזיה‪,‬‬ ‫נהיגה)‪ ,‬או למרחק ביניים(עבודה מול מחשב)‪ ,‬או‬ ‫לקרוב (קריאה) על פי העדפת המנותח‪ .‬על מנת‬ ‫לראות טוב את האובייקטים הנמצאים במרחקים‬ ‫האחרים‪ ,‬הנבדק היה חייב להרכיב משקפיים‬ ‫בהתאם‪ .‬אופציה נוספת הינה ‪ Monovision‬במצב‬ ‫זה עין אחת מכוונת לקרוב והשנייה לרחוק‪ .‬פתרון יעיל‬ ‫אך לא אהוד על כל המנותחים מאחר ואינו מאפשר‬ ‫ראייה חדה דו‪-‬עינית סימולטנית ורבים אינם מתרגלים‬ ‫לאנאיזומטרופיה (אורך מיקוד שונה בשתי העיניים)‪.‬‬ ‫במקרים בהם קיים אסטיגמטיזם (צילינדר) גבוה לפני‬ ‫הניתוח‪ ,‬ניתן להשתיל עדשות טוריות המותאמות באופן‬ ‫אישי לכל מנותח ומאפשרות תיקון מלא של הצילינדר‬ ‫לאחר הניתוח‪.‬‬ ‫ק‬ ‫הסיבה השכיחה ביותר להופעת קטרקט היא גיל‬ ‫מתקדם‪ .‬גורמים נוספים הינם; טראומה עינית‪,‬‬ ‫הפרעה מולדת‪ ,‬שינויים מטבוליים (סכרת‪ ,‬מחלות‬ ‫מטבוליות והפרעות תזונתיות)‪ ,‬תרופות (השכיח‬ ‫ביותר‪ -‬שימוש ממושך בסטרואידים)‪.‬‬ ‫הסימפטומים השכיחים ביותר אצל אנשים הסובלים‬ ‫מקטרקט הם סינוור‪ ,‬טשטוש ראייה המתקדם‬ ‫בהדרגה‪ ,‬ירידה ביכולת הראייה בלילה‪ ,‬צורך תכוף‬ ‫בהחלפת המשקפיים‪ ,‬כפל ראייה בעין אחת‪ ,‬צורך‬ ‫בתאורה חזקה לקריאה‪ ,‬ושינוי בראיית צבעים‪ .‬אבחנה‬ ‫סופית נעשית בבדיקה של רופא עיניים‪.‬‬ ‫עדשה רב מוקדית (מולטיפוקל) להשתלה בעין בניתוח קטרקט‬ ‫כאשר עדשת העין עכורה הפתרון היעיל הוא כירורגי‪.‬‬ ‫הניתוח להסרת הקטרקט‪ ,‬העדשה הטבעית העכורה‬ ‫מורחקת מהעין (על ידי שימוש בטכנולוגיית של על‬ ‫קול‪ ,‬העדשה מפוררת ונשאבת מהעין) ומוחלפת‬ ‫בעדשה תוך עינית המחזירה לעין את הכוח האופטי‬ ‫‪16‬‬ ‫פורום גלאוקומה‪-‬‬ ‫בניהולו של פרופ‘ שלמה מלמד‬ ‫מומחית במחלות קרנית ומקטע קדמי‪ ,‬מנהלת‬ ‫פרופ' מן המניין לרפואת עיניים אוניברסיטת תל אביב‪,‬‬ ‫עמותת לראות‬ ‫המנהל‬ ‫שלתל אביב‪.‬‬ ‫הרפואי‬ ‫הועד המרכז‬ ‫וחברלקטרקט‪,‬‬ ‫רביןהשירות‬ ‫שחר פרנקל‬ ‫הקתדרה וד"ר‬ ‫מופקדפרופ' יעקב פאר‬ ‫פורום גידולים בעיניים בניהולם של‬ ‫הגלאוקומה אוני' תל אביב‬ ‫לחקר‬ ‫פרופ' יעקוב פאר מנהל מחלקת עיניים במרכז הרפואי הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬ ‫גלאוקומה בבי"ח שיבא‪ ,‬תל השומר‪.‬‬ ‫ומנהל‬ ‫מרכזלראות‪.‬‬ ‫של עמותת‬ ‫וחבר ועד מנהל‬ ‫עוד קיימות בשוק‬ ‫בעלות יכולת לשנות את הכוח האופטי שלהם “על פי‬ ‫דרישה” בעזרת הפעלת השריר הציליארי ומערכת‬ ‫האקומודציה הטבעית וכך להחזיר למעשה לעין את‬ ‫רשתית ורטינופטיה סוכרתית‬ ‫פורוםדב וינברגר‬ ‫היכולת הטבעית של שינוי המוקד האופטי‪ .‬עדשות אלו פורום רשתית ורטינופטיה סוכרתית בניהול פרופ'‬ ‫דב לראות‬ ‫עמותת‬ ‫המנהל של‬ ‫עדיין לא זכו לפופולריות רבה וקיימת ספקנות רבה לגבימנהל מערך העיניים במרכז הרפואי רבין וחבר הועד‬ ‫וינברגר‬ ‫פרופ‘‬ ‫בניהול‬ ‫מנהל מערך העיניים במרכז הרפואי רבין‬ ‫יכולתן האמיתית לשמר אקומודציה‪.‬‬ ‫וחבר הועד המנהל של עמותת לראות‬ ‫על מנת להוריד את התלות של המנותחים במשקפיים‬ ‫לאחר ניתוח הסרת ירוד פותחו העדשות המולטיפוקליות‪.‬‬ ‫מומחה בפתולוגיה של העין הדסה עין כרם‬ ‫ד"ר פרנקל‬ ‫מומחה בפתולוגיה של העין הדסה עין כרם‬ ‫‪-‬‬ ‫פורום גידולים בעיניים ‪ -‬בניהולם של‬ ‫פרופ’ יעקב פאר וד“ר שחר פרנקל‬ ‫פארפאר ‪ -‬מנהל מחלקת עיניים במרכז‬ ‫יעקב‬ ‫פרופ’פרופ'‬ ‫הרפואי הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים וחבר הועד המנהל‬ ‫פאר עמותת לראות‬ ‫פרופ'של‬ ‫השפור העצום במכשור‬ ‫וייצור עדשות פרמיום‬ ‫מתקפלות‪ ,‬מאפשר‬ ‫פורום גלאוקומה בניהולו של פרופ' שלמה מלמד‬ ‫ד”ר פרנקל ‪ -‬מומחה בפתולוגיה של העין –הדסה עין כרם‬ ‫כיום ביצוע ניתוח‬ ‫נשיא האיגוד הבינלאומי לגלאוקומה וחבר המועצה המדעית של עמותת לראות‬ ‫ד"ר פרנקל‬ ‫קטרט בחתכים זעירים‬ ‫שאינם מצריכים תפירה‪,‬‬ ‫גלאוקומה בניהולו של פרופ' שלמה מלמד‬ ‫פורוםניתוח‬ ‫ומאפשרים ביצוע‬ ‫בעזרת הבינלאומי לגלאוקומה וחבר המועצה המדעית של עמותת לראות‬ ‫מקומיתהאיגוד‬ ‫בהרדמה נשיא‬ ‫ביצוע בדיקות במועדן חשוב ביותר לאורח חיים בריא‪ .‬כך תשפרו את בריאותכם ואת איכות חייכם‪.‬‬ ‫טיפות בלבד וכן קיצור זמן‬ ‫המלצות איגוד רופאי העיניים לבדיקה שגרתית עפ”י גיל לגילוי ליקויי ראייה סמויים העלולים להשפיע על חיי היום יום של ילדים ומבוגרים‪.‬‬ ‫הניתוח וההחלמה‬ ‫גיל אבחון‬ ‫ד"ר פרנקל‬ ‫בדיקה פשוטה אחת יכולה להציל את הראייה שלך‬ ‫החידוש האחרון בתחום ניתוחי הסרת הירוד הוא שימוש‬ ‫בטכנולוגיית לייזר ה‪ .Femtosecond -‬בעזרת מערכת‬ ‫זו מבצע המנתח את השלבים הראשונים של ניתוח‬ ‫הקטרקט באמצעות קרן לייזר‪ ,‬כולל יצירת החתכים‬ ‫בקרנית‪ ,‬פתיחת קופסית העדשה ופירוק העדשה‪ .‬יש‬ ‫הסוברים שניתוח הסרת ירוד בשיטה זו מאפשר דיוק רב‬ ‫יותר בשלבי הניתוח הראשונים‪ .‬זמן ניתוח אינו מתקצר‬ ‫וטכניקת הניתוח זהה‪ .‬יש צורך במעקב ארוך טווח‬ ‫לקביעת יעילותה של מערכת זו‪.‬‬ ‫אין ספק שתחום ניתוחי הסרת הירוד עבר תהפוכות‬ ‫רבות עם התקדמות הטכנולוגיה בשנים האחרונות‪ .‬כיום‬ ‫בניתוח קצר ויעיל ניתן להחזיר ראייה טובה ללא תלות‬ ‫במשקפיים ולשפר לאין ערוך את איכות הראייה באנשים‬ ‫הסובלים מקטרקט‪.‬‬ ‫‪ 6‬חודשים‬ ‫גיל ‪3‬‬ ‫גיל ‪6‬‬ ‫עד גיל ‪18‬‬ ‫‪18-40‬‬ ‫‪ 40‬עד ‪64‬‬ ‫‪ 64‬והלאה‬ ‫עין עצלה‪ ,‬קטרקט‬ ‫עין עצלה‪ ,‬פזילה‬ ‫קוצר ורוחק ראייה‬ ‫קוצר ורוחק ראייה‬ ‫בדיקות כלליות לתפקוד בעבודה‪ ,‬מול המחשב‪ ,‬בנהיגה‪ ,‬התאמת משקפיים‬ ‫גלאוקומה‪ ,‬סוכרת‪ ,‬קטרקט (כל שנתיים)‬ ‫ניוון מרכז הרשתית‪ ,‬גלאוקומה‪ ,‬סוכרת‪ ,‬קטרקט (כל שנה)‬ ‫חובה על בעלי היסטוריה משפחתית של בעיות עיניים או ראייה להיות במעקב רפואי קבוע!‬ ‫מידע נוסף באתר‪www.eyes.org.il :‬‬ ‫בני ‪+ 40‬‬ ‫בריאות העין‬ ‫נובמבר ‪2012‬‬ ‫מאת‪ :‬ד”ר שמעון קורץ‪ ,‬מנהל שרות גלאוקומה מרכז רפואי תל אביב‬ ‫סוגי טיפול בחולי גלאוקומה עם קטרקט‬ ‫כיום אנשים רבים לוקים במחלות העיניים גלאוקומה וקטרקט ביחד‪ .‬לשם כך פותחו‬ ‫מספר סוגי טיפולים והם נשקלים בהתאם למצבו של כל חולה באופן אינדיבידואלי‬ ‫המחלות הוא העובדה ששתיהן עלולות לגרום לפגיעה‬ ‫משמעותית בתפקודי הראייה‪ ,‬ואף שבקטרקט המצב‬ ‫עשוי להיות הפיך‪ ,‬הרי שבגלאוקומה הנזק הוא לרוב‬ ‫בלתי הפיך‪.‬‬ ‫ד”ר שמעון קורץ‬ ‫כאשר עצב הראייה נפגע מגלאוקומה‪ ,‬לא ניתן‬ ‫בטכנולוגיה הידועה עד היום לתקן או להחליף אותו‪.‬‬ ‫עובדות אלו נלקחות בחשבון בשיקולים של הטיפול‬ ‫הכירורגי בשתי המחלות בו זמנית‪ .‬ישנן מספר אופציות‬ ‫טיפוליות בחולי גלאוקומה עם קטרקט והן נשקלות‬ ‫בהתאם למצבו של כל חולה באופן אינדיבידואלי‪.‬‬ ‫ניתוחי הגלאוקומה מבוצעים על‪-‬פי רוב כאשר קיים לחץ‬ ‫תוך עיני מוגבר או לחץ המעיד כי עדיין קיימת התקדמות‬ ‫במקרים של חולי גלאוקומה יציבים‪ ,‬עם נזק קל בשדה‬ ‫הראייה ומאוזנים עם תרופה אחת או לכל היותר‬ ‫שתי תרופות‪ ,‬ניתן לשקול את הוצאתו של הקטרקט‬ ‫בלבד‪ .‬פעולה זאת יכולה להוריד את הלחץ התוך עיני‬ ‫ב‪ 2-5-‬מ”מ כספית ובכך לשפר את איזון הלחץ‪ .‬בחלק‬ ‫מהחולים אף ניתן להפחית מהטיפול התרופתי או אף‬ ‫לבטלו לחלוטין‪ .‬הורדת הלחץ מתרחשת לאחר הניתוח‬ ‫אצל מרבית החולים‪ ,‬בעיקר בחולי גלאוקומה עם זווית‬ ‫פתוחה‪.‬‬ ‫מצד שני בחולי גלאוקומה מסויימים החלטה של ניתוח‬ ‫קטרקט בלבד עלולה לגרום לאחר הניתוח בתקופה‬ ‫הראשונה ואף בשלב מאוחר יותר‪ ,‬לעליות לחצים‬ ‫בלתי נשלטות ולפגיעה נוספת בלתי הפיכה בעצב‬ ‫הראייה ולגרום לעיוורון‪ .‬לפיכך‪ ,‬הגישה הטיפולית בחולי‬ ‫גלאוקומה וקטרקט‪ ,‬צריכה להיות שונה לחלוטין מחולים‬ ‫עם קטרקט בלבד‪ .‬רצוי שהשיקולים בטיפול בחולים‬ ‫שלהם יש גם קטרקט וגם גלאוקומה יהיה בידי מומחה‬ ‫גלאוקומה‪ ,‬בעל יכולת להעריך נכון את ההבדלים בין‬ ‫המצבים השונים‪ ,‬למנוע תחלואה לא רצויה ואובדן ראייה‬ ‫חמור בחולים אלה‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫איזון הלחץ התוך‪-‬עיני בשיטה בטוחה ויעילה‬ ‫ללא שימוש בנקז או שתל‪.‬‬ ‫ניתוח זעיר‪-‬פולשני בעל פרופיל בטיחות גבוה‪.‬‬ ‫הפחתה משמעותית עד כדי הורדה מלאה‬ ‫בתלות בתרופות‪.‬‬ ‫כיסוי ביטוחי במרבית חברות הביטוח‪.‬‬ ‫עין לאחר ניתוח גלאוקומה‬ ‫החץ מורה על כרית הסינון הנוצרת לאחר הניתוח‬ ‫בחולים עם גלאוקומה בזווית צרה‪ ,‬ניתן לקבל לאחר‬ ‫ניתוח הקטרקט‪ ,‬אף הורדות משמעותיות יותר של‬ ‫הלחץ התוך עיני‪ ,‬ולעיתים קרובות מוצע לחולים אלה‬ ‫שלא לעבור את הניתוח המשולב‪ .‬בקרב חולים עם‬ ‫גלאוקומה משמעותית יותר‪ ,‬עם נזק ניכר לעצב הראייה‬ ‫ועם קטרקט הגורם להפרעות בראייה‪ ,‬או אצל חולים‬ ‫המקבלים טיפול תרופתי עם מספר רב של תכשירים‪,‬‬ ‫מומלץ לעבור ניתוח משולב‪.‬‬ ‫עצבי ראייה ושדות ראייה של חולי גלאוקומה ממצב קל עד חמור‬ ‫ניתוח לייזר ‪ CLASS‬לגלאוקומה‬ ‫שמיר אופטיקה‬ ‫יוצרים מחדש‬ ‫מושלמת‬ ‫ראייה‬ ‫פיתוח טכנולוגי ישראלי‬ ‫הטכנולוגיה זמינה לקהל הרחב‪.‬‬ ‫במרכז לרפואת עיניים מתקדמת עין טל )בניהולו‬ ‫הרפואי של פרופ' אסיה‪ ,‬ממציא הטכנולוגיה(‪,‬‬ ‫לקביעת תורים ‪.03-5433222‬‬ ‫כמו כן במרכזים מובילים בארץ‪.‬‬ ‫‪LGA-35-045-3‬‬ ‫ק‬ ‫טרקט (בעברית ‪ -‬ירוד) וגלאוקומה (ברקית)‪ ,‬הינן‬ ‫מחלות הקשורות בתהליך ההזדקנות הטבעית‪.‬‬ ‫שכיחות גלאוקומה היא בממוצע כ‪ 2%-‬מהאוכלוסייה‬ ‫ועולה ל‪ 10%-‬בגיל ‪ .80‬לעומת זאת‪ ,‬קטרקט הינה‬ ‫תופעה אשר מתרחשת כמעט ב‪ 100%-‬מהאוכלוסייה‬ ‫המבוגרת בדרגה כלשהי‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬לאחוז ניכר‬ ‫מהאוכלוסייה המבוגרת שתי המחלות קיימות במקביל‪,‬‬ ‫אולם אין קשר נסיבתי בין שתיהן וברוב המקרים האחת‬ ‫אינה גורמת או נגרמת על ידי השנייה‪ .‬המשותף לשתי‬ ‫הטיפול בקטרקט הינו מוצלח ביותר‪ ,‬במיוחד‬ ‫בטכניקה החדשנית של שיטת הפקואמולסיפיקציה‬ ‫(‪ .)PHACOEMULSIFICATION‬באמצעות שיטה זו‬ ‫מבוצע ניתוח דרך פתח קטן ביותר (‪ 2-3‬מ”מ) על ידי‬ ‫ריסוק העדשה באמצעות אולטרסאונד ושאיבת חומר‬ ‫העדשה ובסיומו מושתלת עדשה תוך עינית במקום‬ ‫העדשה שהוסרה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ניתוחי קטרקט בחולי‬ ‫גלאוקומה‪ ,‬הם על פי רוב קשים יותר (אישונים צרים‪,‬‬ ‫עדשה לא יציבה וכדומה)‪ ,‬ועלולים להיכשל ולגרום‬ ‫לסיבוכים אם יבוצעו בידיים לא מיומנות‪.‬‬ ‫משמעותית בנזק לעצב הראייה ולשדה הראייה‪ ,‬גם אם‬ ‫המטופל מקבל טיפול תרופתי מקסימאלי‪ ,‬עם או בלי‬ ‫טיפול תומך בלייזר‪ .‬במידה שהקטרקט אינו ברמה‬ ‫שמפריעה לראייה ולאיכות החיים‪ ,‬ניתן לנתח רק את‬ ‫הגלאוקומה‪ ,‬לעקוב אחר השינויים בראייה ולהחליט על‬ ‫ניתוח קטרקט בשלב מאוחר יותר‪.‬‬ ‫עם הצלחה והכרה בינלאומית‬ ‫שמיר אופטיקה – חברה בינלאומית‪ ,‬המפתחת‪ ,‬מייצרת‬ ‫ומשווקת עדשות אופטאלמיות בלמעלה מ‪ 30-‬מדינות‪.‬‬ ‫*עדשות שמיר משווקות ברחבי הארץ בחנויות האופטיקה המקצועיות‪.‬‬ ‫‪Shamir Optical Industry Ltd‬‬ ‫שמיר תעשית אופטיקה בע”מ | ‪www.shamir.com‬‬ ‫ההחלטה הסופית להתאמת‬ ‫הניתוח למטופל ‪ -‬בידי‬ ‫הרופא מומחה הגלאוקומה‪.‬‬ ‫מומלץ להיוועץ בו!‬ ‫באישור משרד‬ ‫הבריאות בישראל‬ ‫ובאירופה )‪(CE‬‬ ‫‪www.ioptima.co.il | 073-2753400‬‬ ‫בני ‪+ 40‬‬ ‫בריאות העין‬ ‫נובמבר ‪2012‬‬ ‫מאת‪ :‬ד"ר עירית רוזנבלט‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬פתח תקווה יו"ר חוג רשתית‪ .‬חברת המועצה הלאומית לסוכרת‬ ‫העין הסוכרתית ‪Diabetic Retinopathy -‬‬ ‫השינויים ברשתית העין בחולי סוכרת והטיפול בהם‬ ‫הירידה בראייה מופיעה רק כשהמחלה כבר בשלבים‬ ‫מתקדמים או כשהיא מערבת את אזורי הרשתית‬ ‫המרכזיים‪ ,‬ואז חלק ניכר מהנזקים כבר אינם הפיכים‪ .‬אין‬ ‫לחכות להופעת סימנים‪ .‬כל חולה סוכרת חייב להיבדק‬ ‫ע"י רופא עיניים מומחה בצורה מסודרת ותקופתית‪.‬‬ ‫אבחון‬ ‫ד"ר עירית רוזנבלט‬ ‫ה‬ ‫פגיעה השכיחה ביותר בעין ובראייה בסוכרת היא‬ ‫פגיעה ברשתית העין‪ .‬צורה זו נקראת רטינופטיה‬ ‫סוכרתית ‪( Diabetic Retinopathy‬ר‪.‬ס‪ .‬או ‪)DR‬‬ ‫הרטינופטיה הסוכרתית (ר‪.‬ס‪ ).‬אשר יכולה לגרום לירידה‬ ‫בראייה לעיתים עד כדי עיוורון‪ .‬ר‪.‬ס‪ .‬היא הסיבה השכיחה‬ ‫ביותר לאבדן ראייה חמור אצל אנשים צעירים בגילאי‬ ‫‪ .20-65‬בחלק גדול מהמקרים טיפול נכון ובזמן יכול‬ ‫למנוע נזקים קשים‪.‬‬ ‫זוהי מחלה של כלי הדם הקטנים ברשתית עקב הסוכרת‪.‬‬ ‫כלי דם חולים דולפים‪ ,‬מדממים ויוצרים בצקת והפרעה‬ ‫למבנה הרשתית התקין‪ .‬במקרים אלה תהיה ירידה‬ ‫הדרגתית ומתמשכת בראייה‪ .‬עם החמרת המחלה‪,‬‬ ‫והיווצרות כלי דם חדשים וחולים יכול להיגרם גם דימום‬ ‫לחלל העין‪ ,‬או משיכת הרשתית והפרדתה – עם אובדן‬ ‫ראייה חד‪ .‬שכיחותה עולה עם משך הסוכרת והיא קיימת‬ ‫בכ‪ 85%-‬מכלל הסוכרתיים החולים מעל ‪ 25‬שנה‪.‬‬ ‫גורמי הסיכון להתפתחות והחמרת המחלה‪:‬‬ ‫ משך סוכרת ארוך‬‫ איזון לקוי של הסוכרת‬‫ איזון לקוי של לחץ הדם‪ ,‬השומנים בדם‪ ,‬תפקודי‬‫הכליה‬ ‫ מחלות עיניים נילוות‬‫ הריון‬‫ עישון‬‫ללא טיפול‪ ,‬תתפתח ר‪.‬ס‪ .‬קשה‪ ,‬שיגשוגית‪ ,‬אצל ‪60%‬‬ ‫מהחולים ובמחציתם תוביל לירידה חמורה בראייה‪.‬‬ ‫הלייזר יכול להביא לעצירת התהליך‪ ,‬למנוע ירידה‬ ‫קשה בראייה אך הוא אינו משפר את הראייה בצורה‬ ‫משמעותית‪.‬‬ ‫הזרקה תוך עינית‬ ‫על מנת לענות לצורך של שיפור הראייה בעיקר במקרים‬ ‫של בצקת מקולרית עם ירידה בראייה‪ ,‬לתת מענה‬ ‫למקרים שאינם מתאימים ללייזר או שהלייזר לא עזר‬ ‫ קיימים היום טיפולים הניתנים בהזרקות תוך עיניות‬‫בעיקר של מעכבי גורמי גדילה (‪ VEGF, PDGF‬וכד') או‬ ‫של סטרואידים‪.‬‬ ‫בדיקה‪ :‬אבחון המחלה נעשה ע"י רופא עיניים המבצע‬ ‫בדיקת הרשתית לאחר מתן טיפות להרחבת האישונים‪.‬‬ ‫לא תמיד ניתן לאבחן את השינויים הראשונים של‬ ‫המחלה‪ ,‬גם אם הבדיקה מתבצעת ע"י רופא עיניים‬ ‫מיומן לכן יש צורך בבדיקות עזר‪.‬‬ ‫צילום פלואורסצאין‪ :‬צילום של רשתית העין בצילום‬ ‫מיוחד בו מודגמים כלי הדם של הרשתית באמצעות‬ ‫חומר צבע (פלואורסאיני) המוזרק לפני הבדיקה לווריד‬ ‫ביד‪ .‬צילום זה מזהה מקורות דלף מכלי הדם‪ ,‬אזורי‬ ‫חסימות בכלי דם ואת כלי הדם החדשים החולניים‪.‬‬ ‫מאפשר תכנון הטיפול ומעקב אחרי שינויים‪.‬‬ ‫‪ ,Ocular Coherent Tomography :OCT‬בדיקה‬ ‫לא חודרנית המתבצעת כצילום סריקה דרך אישונים‬ ‫מורחבים ובה מקבלים מיפוי מדויק של פני הרשתית‪,‬‬ ‫מבנה שכבות הרשתית‪ ,‬עובייה‪ ,‬אזורים המכילים‬ ‫נוזלים‪ ,‬בצקת או משיכת רשתית‪ .‬בדיקה זו מתאימה‬ ‫מאד לאבחון בצקת מקולרית (בצקת במרכז הראייה‬ ‫ברשתית) וחשובה במיוחד בהערכת מצב הרשתית‬ ‫בחולים עם רגישות לפלואורסאין‪ ,‬בהם לא ניתן לבצע‬ ‫את הצילום‪ .‬הבדיקה נותנת מדדים כמותיים לעובי‬ ‫הרשתית ולכן משמשת כמדד הערכה לשינוי‪.‬‬ ‫ההזרקה מבוצעת היום כפעולה מרפאתית‪ ,‬לאחר חיטוי‬ ‫והרדמה מקומית של העין בעזרת טיפות‪ .‬הפעולה‬ ‫קצרה‪ ,‬ובד"כ אינה כואבת‪ .‬אין צורך באישפוז‪ .‬יש לחזור‬ ‫על פעולת ההזרקה כל מספר שבועות עד להחלמה או‬ ‫עצירת התהליך‪ .‬עומדים לרשותנו היום בעיקר נוגדי‬ ‫‪ – VEGF‬לוסנטיס ואווסטין‪ ,‬וסטרואיד לשחרור איטי ‪-‬‬ ‫‪.OZURDEX‬‬ ‫הטיפול במחלה‬ ‫לסיכום‪:‬‬ ‫בחלק מהצורות הקלות של המחלה אין צורך לטפל‪ ,‬אך‬ ‫יש להתמיד במעקב מסודר על מנת לקבל טיפול בעת‬ ‫הצורך‪.‬‬ ‫קיימים שני סוגי טיפול עיקריים‬ ‫ טיפול בלייזר‬‫ הזרקה תוך עינית‪ :‬של מעכבי ‪( VEGF‬אווסטין או‬‫לוסנטיס) או של סטרואידים לשחרור איטי‪.‬‬ ‫במקרים רבים‪ ,‬הטיפול בשלבים המתקדמים יותר של‬ ‫המחלה‪ ,‬מורכב משילוב של הטיפולים הנ"ל‪ .‬הטיפולים‬ ‫מבוצעים ע"י רופאי עיניים המומחים במחלות הרשתית‪.‬‬ ‫הרטינופטיה הסוכרתית היא עדיין מחלה שכיחה‪,‬‬ ‫מסוכנת ומעוורת‪ .‬עיקר המאמצים צריכים להיות‬ ‫מושקעים במניעה ע"י איזון טוב של הסוכרת ולחץ הדם‪.‬‬ ‫ישנה חשיבות עליונה למעקב קבוע ומסודר ואיבחון‬ ‫מוקדם ככל האפשר‪.‬‬ ‫טפול בלייזר‪:‬‬ ‫מהיום החיים נראים‬ ‫אחרת‪...‬‬ ‫מחקרים אחרונים גדולים בעיקר ה ‪ DRCR NET‬הראו‬ ‫שהזרקות תוך עיניות של נוגדי ‪( VEGF‬לוסנטיס) שיפרו‬ ‫בצורה משמעותית את ממצאי הרשתית‪ ,‬את מצב‬ ‫הבצקת ובעיקר את חדות הראייה‪.‬‬ ‫השיפור בחדות הראייה היה משמעותי ביותר בקבוצה‬ ‫שקיבלה את הלוסנטיס‪ .‬שיפור ניכר בהשוואה ללייזר‬ ‫בלבד‪ ,‬או לשילוב לייזר עם לוסנטיס‪.‬‬ ‫טיפול הלייזר שהיה הטיפול היחיד והמקובל ביותר‬ ‫במשך ‪ 25‬השנים האחרונות ‪ -‬כבר איננו הטיפול היחיד‬ ‫שקיים‪ .‬יש בידינו היום טיפולים חדשים בעיקר בהזרקות‬ ‫תוך עיניות של סטרואידים ונוגדי ‪ ,VEGF‬וכן טיפולים‬ ‫ניסיוניים שעדיין בשלבי מחקר המשנים לבלי הכר את‬ ‫העתיד הראייתי של חולי הסוכרת‪.‬‬ ‫בלעדי‬ ‫ים‬ ‫ל"עתידסנטר"‬ ‫מדיקל‬ ‫קטרקט ‪Laser‬‬ ‫לראשונה ניתוח להסרת קטרקט המבוצע בלייזר‪,‬‬ ‫המחזיר לכם את חדות הראייה ואיכות החיים‪.‬‬ ‫הניתוח מתבצע ע"י הרופאים המובילים‪.‬‬ ‫●‬ ‫רמות דיוק ובטיחות גבוהות יותר חזרה מהירה לשיגרה‬ ‫●‬ ‫העדשות המתקדמות לניתוח קטרקט הן‬ ‫הפתרון המושלם לראייה חדה לכל טווחי הראייה‬ ‫גם אתה יכול לבקש מרופא העיניים שלך‬ ‫ניתוח קטרקט בלייזר‬ ‫סימני המחלה‬ ‫למרות הנזק הקשה שיכול להיגרם לראייה במחלה זו –‬ ‫אין היא מלווה בכאבים‪ .‬לעיתים אין כלל סימני אזהרה‬ ‫והראייה נשארת טובה למרות התקדמות המחלה‪.‬‬ ‫זהו הטיפול הוותיק ביותר ברטינופטיה סוכרתית‪ :‬הלייזר‬ ‫נמצא בשימוש לטיפול בר‪.‬ס‪ .‬מזה למעלה מ‪ 30-‬שנה‪.‬‬ ‫מתבצע כפעולה מרפאתית‪ ,‬ללא אישפוז‪ .‬לעיתים יש‬ ‫צורך במספר טיפולים‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫כיום ניתן כבר לשפר את חדות הראייה של חולי הסוכרת‬ ‫עם הבצקת המקולרית‪ .‬יחד עם זאת עדיין אין בידנו‬ ‫טיפול מונע או מרפא למחלה והטיפול בהזרקות התוך‬ ‫עיניות הוא טיפול כרוני‪.‬‬ ‫עתידים מדיקל סנטר הנחושת ‪ 2‬רמת החייל קומה ‪ 4‬תל אביב ‪www.atmc.co.il | 03-5254555‬‬ ‫ניתוחי לייזר‬ ‫בריאות העין‬ ‫נובמבר ‪2012‬‬ ‫מאת‪ :‬ד”ר אריה מרקוביץ‪ ,‬מנתח בכיר במרכז הרפואי "עיניים"‪,‬‬ ‫אחראי על השתלות הקרנית במרכז הרפואי קפלן ואחראי מרפאת הקרנית ומחלות חיצוניות של העין‪.‬‬ ‫מאת‪ :‬ד”ר שמואל לוינגר‪ ,‬מומחה רפרקציה‪ ,‬קטרקט וקרנית‪,‬‬ ‫מנהל רפואי של רשת המרכזים הרפואיים “עיניים” ומנתח ב”עתידים מדיקל סנטר”‬ ‫ניתוח קטרקט בלייזר‬ ‫ניתוחי לייזר להסרת משקפיים‬ ‫בשורה לסובלים מקטרקט‪ :‬מכשיר לייזר חדש שהושק בישראל‬ ‫מביא לדיוק רב יותר בניתוח ומקצר את משך ההחלמה‬ ‫הטיפול המסורתי בקטרקט‬ ‫במהלך ניתוח הקטרקט מסירים את עדשת העין שעם‬ ‫השנים הפכה להיות עכורה ובמקומה משתילים עדשה‬ ‫מלאכותית שקופה וצלולה‪ ,‬שנשארת בעין לצמיתות‪.‬‬ ‫השתלת העדשה הצלולה מבטלת את הסימפטומים של‬ ‫הקטרקט כגון טשטוש הראייה‪ ,‬אולם היא לא מבטלת‬ ‫את הצורך במשקפיים למי שזקוק להם‪.‬‬ ‫ד”ר שמואל לוינגר‬ ‫ק‬ ‫טרקט (ירוד) היא מחלת עיניים המתפתחת בדרך‬ ‫כלל לאחר גיל ‪ 55‬ושכיחה מאד לאחר גיל ‪.65‬‬ ‫כיום קטרקט הוא הסיבה העיקרית לעיוורון בעולם‪ .‬רק‬ ‫בישראל מבוצעים מדי שנה כ‪ 50,000 -‬ניתוחים ולמעלה‬ ‫ממחציתם במרכזים רפואיים פרטיים בקהילה‪ .‬זוהי‬ ‫מחלת עיניים הדרגתית שמתבטאת בטשטוש הראייה‬ ‫עקב עכירות בעדשת העין הטבעית‪ ,‬שהיא האחראית על‬ ‫מיקוד האור החודר דרך האישון על גבי הרשתית‪.‬‬ ‫כאשר העדשה עכורה‪ ,‬היא משבשת את המעבר התקין‬ ‫של קרני האור אל תוך העין וכך למעשה גורמת לטשטוש‬ ‫הראייה באופן הדרגתי והחולה חווה מעין ראיית “עננים”‬ ‫ולכך נלווים רגישות לאור וקושי בראיית לילה‪ .‬קטרקט‬ ‫מתפתח בדרך כלל בשתי העיניים אך לא באותה דרגת‬ ‫חומרה‪ .‬לכן אנו נוהגים לנתח ראשית את העין הפחות‬ ‫טובה‪ ,‬על מנת שהמנותח יוכל לתפקד בצורה טובה גם‬ ‫לאחר הניתוח‪ .‬אנו מנתחים רק בשלב שבו הקטרקט‬ ‫גורם לפגיעה בחדות או באיכות הראייה‪.‬‬ ‫למרות שברוב המקרים מבוגרים זקוקים לניתוח‪ ,‬גם‬ ‫צעירים סובלים מקטרקט בעקבות חבלה בעיניים או‬ ‫טיפול תרופתי‪ .‬כמו כן ישנם תינוקות הסובלים מקטרקט‬ ‫מולד‪ ,‬אותם יש לנתח בהקדם על מנת שראייתם‬ ‫תתפתח באופן תקין‪.‬‬ ‫בעזרת קרן הלייזר לבצע חתכים בקרנית לתיקון‬ ‫אסטיגמציה‪ .‬בשלב השני מוכנס החולה לחדר ניתוח‬ ‫רגיל שם מתבצעת החדרת העדשה המלאכותית לעין‪.‬‬ ‫הטיפול בלייזר תורם להפחתה משמעותית בפגיעה‬ ‫בתאי האנדותל שבקרנית ולהקטנת הסיכון להתפתחות‬ ‫בצקת בקרנית לאחר הניתוח‪.‬‬ ‫לא ניתן לבצע את הניתוח עקב סיכון לאובדן יציבות‬ ‫הקרנית‪ .‬מעל גיל ‪ ,45‬תיקון של הראייה למרחק‪ ,‬יחייב‬ ‫משקפיים לקריאה כמו באלה שרואים היטב למרחק‬ ‫באופן טבעי‪.‬‬ ‫כיום מוצעות לבחירתו של המטופל עדשות מתקדמות‬ ‫מולטי פוקליות‪ ,‬אשר מוזמנות באופן אישי ומיוצרות‬ ‫על פי גודל ומספר בהתאם לנתוני העין של המטופל‪.‬‬ ‫עדשות אלו מאפשרות לטפל בקטרקט וגם בקוצר‬ ‫ראייה‪ ,‬ברוחק ראייה או באסטיגמציה (צילינדר)‪ .‬כך ניתן‬ ‫באמצעות ניתוח קטרקט להקטין את התלות במשקפיים‬ ‫לאחר הניתוח‪.‬‬ ‫בשיטה הניתוחית הרגילה להסרת קטרקט‪ ,‬המנתח‬ ‫יוצר בעזרת סכין כירורגית‪ ,‬פתח קטן של ‪ 2‬מ”מ דרכו‬ ‫מוחדר מכשיר אולטרה סאונד זעיר המפרק את העדשה‬ ‫(פקו אמולסיפיקציה)‪ .‬לאחר מכן שואבים את חלקי‬ ‫העדשה העכורה ומחדירים עדשה תוך עינית מלאכותית‬ ‫לתוך העין במקום העדשה הטבעית שהוסרה‪ .‬העדשה‬ ‫המלאכותית נשארת בעין לצמיתות‪.‬‬ ‫ניתוח קטרקט בלייזר‬ ‫מפחית משמעותית את‬ ‫הפגיעה בתאי האנדותל‬ ‫שבקרנית ומקטין את‬ ‫הסיכון להתפתחות בצקת‬ ‫בקרנית לאחר הניתוח‬ ‫טיפול חדשני בקטרקט באמצעות לייזר‬ ‫סימנים אופייניים להתפתחות קטרקט הם‪ :‬שינוי‬ ‫פתאומי במספר המשקפיים בעיקר נטייה לקוצר‬ ‫ראייה‪ ,‬סנוורים בלילה ובאור חזק‪ ,‬ראייה כפולה ופגיעה‬ ‫בניגודיות בין צבעים‪.‬‬ ‫ההחלטה לעבור ניתוח להסרת המשקפיים אינה פשוטה‪ ,‬ויש כמה שאלות חשובות‬ ‫שכדאי לשאול לפני כן‪ :‬האם הניתוח אכן לצמיתות? מה קורה כשהמספר חוזר?‬ ‫האם אפשר להרכיב עדשות מגע? כל המידע והפרטים על השיטות השונות‬ ‫לפני כחצי שנה הושקה בישראל טכנולוגיה חדשנית‬ ‫המאפשרת לבצע את ניתוח הקטרקט באמצעות לייזר‬ ‫בעזרת מכשיר הלייזר ‪ ,LenSx‬הנמצא בשימוש במרכזים‬ ‫הרפואיים המובילים בארה”ב ובאירופה‪.‬‬ ‫מערכת מתוחכמת זו מאפשרת למנתח לבצע את‬ ‫השלבים הראשונים של ניתוח הקטרקט באמצעות‬ ‫קרן לייזר‪ .‬שלבים אלו כוללים פתיחת קופסית העדשה‪,‬‬ ‫יצירת הפתחים בקרנית ופירוק העדשה‪ .‬כמו כן ניתן‬ ‫‪22‬‬ ‫ד”ר אריה מרקוביץ‬ ‫מכשיר הלייזר ‪LenSx‬‬ ‫מ‬ ‫זה כ‪ 20-‬שנה מתבצעים ניתוחים להסרת משקפיים‬ ‫באמצעות אקסימר לייזר אולטרה סגול באורך גל‬ ‫של ‪ 193‬ננומטר‪ .‬הניתוח מתבצע על הקרנית שהיא‬ ‫החלון השקוף בקדמת העין ומשמשת כעדשה מרכזת‬ ‫חזקה של כ‪ 40-‬דיופטר‪ .‬הלייזר מאדה בצורה מדויקת‬ ‫שכבות מהקרנית ומאפשר לשטח או להגביר את‬ ‫קמירות הקרנית‪ ,‬וע”י כך להקטין או להגדיל את כח‬ ‫התשבורת שלה‪ ,‬ולתקן קוצר ראייה (עד כ ‪ )-14‬או רוחק‬ ‫ראייה (עד כ‪.)+ 6-‬‬ ‫מערכת ה‪ LenSx-‬מעלה את רמת הבטיחות והדיוק‬ ‫של הניתוח בעיקר כאשר משתילים עדשות מתקדמות‬ ‫מולטי פוקליות אשר מיקומן בעין הוא בעל חשיבות‬ ‫עליונה לדיוק בראייה לקרוב ולרחוק‪ .‬כך עולה מהניסיון‬ ‫הקליני באירופה וארה”ב ומשורה של מחקרים‬ ‫השוואתיים בין ניתוח קטרקט בשיטה הרגילה לבין ניתוח‬ ‫קטרקט בלייזר ומהתוצאות שפורסמו במגזין המקצועי‬ ‫לרופאי עיניים ‪.Journal of Refractive Surgery‬‬ ‫הממצאים מראים כי ניתוח קטרקט באמצעות לייזר‬ ‫משיג דיוק רב יותר ביצירת הפתח בקופסית העדשה‪,‬‬ ‫דיוק במיקום העדשה התוך‪-‬עינית מאחורי מרכז העין‬ ‫וציר הראייה ומפחית את הסיכוי לאסטיגמציה (צילינדר)‬ ‫לאחר הניתוח‪.‬‬ ‫ניתן לתקן גם אסטיגמטיזם (צילינדר)‪ ,‬הנובע מפער‬ ‫בכח האופטי של הקרנית בציר מסויים‪ .‬המועמדים‬ ‫לניתוח עוברים בדיקה קפדנית כדי לבחון האם‬ ‫הם מתאימים לניתוח‪ .‬הגיל המינימלי המקובל הינו‬ ‫‪ 17-18‬שנים‪ .‬המספר צריך להיות יציב לפחות כחצי‬ ‫שנה‪ .‬בדיקת העין הקדמית צריכה להיות תקינה‪ ,‬ללא‬ ‫נוכחות של מחלה בקרנית או קטרקט‪.‬‬ ‫הניסיון הקליני שלנו בישראל מאז הושקה המערכת‬ ‫ב”עתידים מדיקל סנטר”‪ ,‬כולל כ‪ 150 -‬ניתוחי קטרקט‬ ‫באמצעות לייזר בהצלחה רבה‪ .‬ההחלמה מהירה יותר‪,‬‬ ‫איכות ודיוק בראייה טובים מאוד והשילוב של ניתוח‬ ‫קטרקט בלייזר עם השתלת עדשות מולטי פוקליות‬ ‫משיג חדות ואיכות ראייה מצויינות‪.‬‬ ‫כדי להחליט אם העין מתאימה לטיפול מתבצע מיפוי‬ ‫של פני הקרנית הקדמיים והאחוריים‪ .‬בעזרת המיפוי‬ ‫ניתן לאבחן מצבים כמו חוסר סימטריה של הקרנית‪,‬‬ ‫הקשור לעתים לחולשה מבנית או קמירות יתר בצורת‬ ‫חרוט (קרטוקונוס)‪ .‬כמו כן נמדד עובי הקרנית‪ .‬בנוכחות‬ ‫קרנית החשודה לקרטוקונוס או קרנית דקה מדי‪,‬‬ ‫קיימות שתי דרכים לביצוע הניתוח‪ .‬ניתן לבצע את‬ ‫האידוי בלייזר של פני הקרנית הקדמיים לאחר‬ ‫קילוף האפיתל המכסה את הקרנית‪ .‬שיטה זו נקראת‬ ‫‪ ,SURFACE ABLATION‬או ‪ PRK‬או ‪ .LASEK‬בשיטה‬ ‫זו ההחלמה אורכת מספר ימים עד ריפוי האפיתל‬ ‫שהוא הקרום השקוף המצפה את הקרנית מבחוץ‪ .‬קיים‬ ‫כאב למשך כיומיים‪ ,‬והראייה מתחדדת לאחר כשבוע‪.‬‬ ‫יתרונה של השיטה‪ ,‬שהיא פחות מחלישה את הקרנית‪.‬‬ ‫חסרונותיה‪ :‬לעתים נוצרת הצטלקות מרכזית בקרנית‬ ‫שיכולה לטשטש את הראייה (ביחוד בקוצר ראייה גבוה)‪,‬‬ ‫נדרש טיפול בטיפות סטרואידים למשך כ ‪ 1-3‬חודשים‬ ‫והיא פחות יעילה לטיפול ברוחק ראייה‪.‬‬ ‫בשיטה השנייה‪ ,‬מתבצע חיתוך מקביל לפני הקרנית ע”י‬ ‫מיקרוקרטום מכני או באמצעות לייזר אינפרא אדום‬ ‫פמטוסקונד‪ .‬יוצרים מתלה בקוטר של כ‪ 8.5-‬מ”מ ועובי‬ ‫של ‪ 0.1-0.13‬מ”מ (כחמישית מעובי הקרנית)‪ .‬לאחר‬ ‫הרמת המתלה מבוצעת הסרת השכבות של הקרנית‬ ‫באקסימר לייזר כמו בשיטה הראשונה והמתלה מוחזר‬ ‫למקומו ונצמד‪ .‬השיטה נקראת ‪ LASIK‬תוך ציון אופן‬ ‫החיתוך – מכני או באמצעות לייזר‪ .‬יתרונה של השיטה‬ ‫בהחלמה המהירה‪ .‬לעתים קיימת תחושת גוף זר למספר‬ ‫שעות‪ .‬כבר למחרת הניתוח הראייה מצויינת ומקובל‬ ‫לתת טיפות בטיפות סטרואידים לשבועיים בלבד‪ .‬ניתן‬ ‫לטפל ברוחק ראייה ובקוצר ראייה גבוה בתנאי שעובי‬ ‫הקרנית מאפשר זאת‪ .‬חסרונותיה נובעים מחיתוך‬ ‫הקרנית שמחליש אותה מבחינה מבנית‪ .‬המתלה מהווה‬ ‫נקודת תורפה ויכול לעתים נדירות לזוז ממקומו עקב‬ ‫מכה ישירה גם לאחר זמן רב‪ .‬לעתים נדירות יכולה‬ ‫להווצר תגובה דלקתית חיסונית של הגוף בעקבות‬ ‫חיתוך הקרנית שיכולה לגרום לעיוות והתעכרות‪.‬‬ ‫בשתי השיטות אחד הסיכונים החמורים הינו זיהום‬ ‫בקרנית‪ .‬הדבר נדיר ביותר (אחד באלפי ניתוחים)‪.‬‬ ‫כיום קיימות טיפות אנטיביוטיות יעילות ביותר שניתנות‬ ‫שגרתית לאחר הניתוח למשך שבוע ומקטינות מאד את‬ ‫‪23‬‬ ‫הסיכון לזיהום‪ .‬סיכון אחר הינו אובדן יציבות הקרנית‬ ‫והתפתחות קרטוקונוס הנקראת אקטזיה כשהיא נוצרת‬ ‫בעקבות ניתוח‪ .‬במקרה של אקטזיה‪ ,‬לעתים המטופל‬ ‫נזקק לעדשות מגע כדי להגיע לראייה טובה‪ ,‬ובמקרים‬ ‫חמורים‪ ,‬אף להשתלת קרנית‪ .‬כדי להמנע מסיכון זה‪,‬‬ ‫מתבצעת הערכה קפדנית לפני הניתוח (כמתואר‬ ‫למעלה) ומקרי האקטזיה הינם נדירים‪ .‬תופעת לוואי‬ ‫אפשרית הינה הגברת היובש בעיניים‪ ,‬בעיקר למנותחים‬ ‫שסבלו מכך לפני הניתוח‪ .‬יכולה להיות נסיגה של‬ ‫המספר המחייבת לעיתים טיפול נוסף‪ .‬אולם‪ ,‬הסיכונים‬ ‫נדירים‪ ,‬ומדובר בניתוחים בעלי שיעורי הצלחה ושביעות‬ ‫רצון גבוהים ביותר‪ .‬הדיוק מצויין‪ ,‬והרוב המוחלט של‬ ‫המטופלים לא נזקק יותר למשקפיים למרחק לאחר‬ ‫הניתוח‪.‬‬ ‫המועמדים לניתוח עוברים‬ ‫בדיקה קפדנית כדי לבחון‬ ‫האם הם מתאימים לניתוח‪.‬‬ ‫הגיל המינימלי המקובל‬ ‫הינו ‪ 17-18‬שנים‪ .‬המספר‬ ‫צריך להיות יציב לפחות‬ ‫כחצי שנה‪ .‬בדיקת העין‬ ‫הקדמית צריכה להיות‬ ‫תקינה ללא נוכחות של‬ ‫מחלה בקרנית או קטרקט‪.‬‬ ‫כמו כן מתבצע מיפוי של‬ ‫פני הקרנית ומודדים את‬ ‫עובי הקרנית‬ ‫אופטומטריה‬ ‫בריאות העין‬ ‫נובמבר ‪2012‬‬ ‫ט •‬ ‫רול‬ ‫שב‬ ‫פור‬ ‫ד •‬ ‫ה •‬ ‫קי‬ ‫בחירת המסגרת‬ ‫בדיקת ראייה‬ ‫ו •‬ ‫באר‬ ‫סו‬ ‫ו •‬ ‫וולו‬ ‫יחד עם זאת מדובר במוצר אופנתי לכל דבר אשר מונח‬ ‫לנו על הפנים ואשר יוצר את הרושם הראשוני לגבינו‪.‬‬ ‫ו •‬ ‫רנ‬ ‫ט •‬ ‫פיא‬ ‫בראש ובראשונה מדובר על אביזר רפואי שאמור‬ ‫לאפשר לנו ראייה חדה ונוחה‪ .‬אין להקל ראש בשלב‬ ‫הבדיקה שלעיתים הופכת שולית לשלב המכירה‪.‬‬ ‫ק •‬ ‫ואי‬ ‫בי‬ ‫ב‬ ‫חירת משקפיים היא משימה לא פשוטה במציאות‬ ‫של מגוון אין סופי של מסגרות‪ ,‬שלל מבצעים והמון‬ ‫מידע שלעיתים קרובות מסיח את דעתנו מהדברים‬ ‫החשובים בבואנו לקנות משקפיים‪.‬‬ ‫כדאי להגיע עם הזוגות הישנים ע”מ לאפשר מעקב אחר‬ ‫המצב הרפרקטיבי‪ .‬שינוי גדול במרשם בתוך זמן קצר‬ ‫עלול להעיד על בעיה רפואית‪.‬‬ ‫הבדיקה הוותיקה שבה מרכיב האופטומטריסט עדשות‬ ‫שונות לנבדק‪ ,‬היא הבסיסית והחשובה‪ .‬אין להתרשם‬ ‫ממחשבים משוכללים וטכנולוגיה מתקדמת ‪ -‬אלה רק‬ ‫משלימים את הבדיקה‪.‬‬ ‫חשוב לציין בפני האופטומטריסט צרכים או מידע מיוחד‬ ‫כמו‪ :‬מרחק עבודה מול מחשב‪ ,‬מרחק קריאה במיטה‪,‬‬ ‫תחביבים כגון נגינה‪ ,‬תפירה וכו’ ‪ -‬כל אלו חשובים‬ ‫להתאמה אופטימלית של המשקפיים‪.‬‬ ‫ילדים מתחת לגיל ‪ 6‬חייבים בביקור אצל רופא עיניים‬ ‫לפני בדיקת אופטומטריסט‪.‬‬ ‫העדשות מתחלקות לסוגים שונים בהתאם לתפקידן‪:‬‬ ‫עדשות חד‪-‬מוקדיות – לבעלי מרשם למרחק בלבד או‬ ‫מרשם לקריאה בלבד‪.‬‬ ‫עדשות דו‪-‬מוקדיות (ביפוקל) – עדשות למרחק עם‬ ‫חלון בתחתית העדשה לקריאה‪.‬‬ ‫עדשות משרדיות – למי שזקוק למשקפיים בסביבת‬ ‫העבודה הקרובה ‪“ -‬מולטיפוקל משרדי”‪.‬‬ ‫עדשות מולטיפוקל – משלבות שלושה אזורי תפקוד‬ ‫שונים ויותר‪ :‬מרחק‪ ,‬מרחק ביניים וקריאה‪.‬‬ ‫ציפויי עדשות‪ :‬מומלץ ציפוי אנטי רפלקס (משולב תמיד‬ ‫עם ציפוי נגד שריטות) אשר מונע סנוור והחזרי אור‪.‬‬ ‫בחירה קלה‪ ,‬נעימה ומוצלחת‪.‬‬ ‫•‬ ‫בדיקת העיניים‪:‬‬ ‫בחירת העדשות‪:‬‬ ‫ה‬ ‫ונד‬ ‫ה •‬ ‫טו‬ ‫יוט‬ ‫ה •‬ ‫מזד‬ ‫ה •‬ ‫כרמית פרי‬ ‫קרוב ונגיש – ביחרו מקום אשר יאפשר נגישות‬ ‫לתיקונים והתאמות נוספות כאשר מתעורר הצורך‪.‬‬ ‫אופטומטריסט מורשה ‪ -‬כשאתם מגיעים לבדיקה‪,‬‬ ‫הסתכלו בתעודות ההסמכה של האופטומטריסט‬ ‫התלויות על הקיר וודאו שלא מדובר בשיטת ה”תעודה‬ ‫הנודדת”‪ ,‬הנהוגה בחנויות שבהן עובדים רבים ‪ -‬ודאו‬ ‫שמי שבודק אתכם בפועל‪ ,‬הוא אכן זה שתעודותיו‬ ‫תלויות על הקיר‪.‬‬ ‫אחריות ושירות– ודאו שיש למי לפנות כשמתעוררת‬ ‫בעיה– מומלץ לוודא אחריות על המסגרת‪ ,‬על ציפוי‬ ‫העדשות ואף אחריות על חוסר הסתגלות למולטיפוקל‪.‬‬ ‫מבצעים ‪ -‬היזהרו מלהתפתות למחירים מוזלים על‬ ‫מסגרות מקולקציות ישנות שאין עליהן אחריות ‪ /‬חלפים‪.‬‬ ‫המסגרת צריכה להיות נוחה ומותאמת לסוג הפעילות‬ ‫שלכם – לדוגמא‪ :‬ספורטאי לעומת עובד משרד‪.‬‬ ‫מסגרת עם שדה ראייה מספק ‪ -‬שימו לב שבמבט מטה‬ ‫אתם עדיין מסתכלים דרך העדשות‪.‬‬ ‫רוחב מסגרת מתאים – חשוב שהמוטות לא יגעו ברקות‬ ‫– עלול לגרום לכאבי ראש‪.‬‬ ‫מסגרת יציבה על הפנים ‪ -‬וודאו שלמסגרת אחיזה‬ ‫טובה מאחורי האוזניים‪ .‬כשחם ומזיעים המסגרת עלולה‬ ‫לגלוש על האף ואז מוקד העדשה לא יימצא מול העין‪.‬‬ ‫לבעלי אף רגיש עדיפה מסגרת פלסטיק קלה ללא‬ ‫אפונים‪ .‬בעלי עור רגיש או בעלי זיעה חומצית – מומלצת‬ ‫מסגרת טיטניום או מסגרת מפלסטיק‪.‬‬ ‫ילדים‪ :‬חשוב שעינית העדשה תהיה מעוגלת על מנת‬ ‫שילדכם לא יוכל “להציץ” מעבר למשקפיים‪.‬‬ ‫ה •‬ ‫קוד‬ ‫• ס‬ ‫פג‘ו‬ ‫י •‬ ‫זוק‬ ‫סו‬ ‫נ‬ ‫יסן‬ ‫• יו‬ ‫נדא‬ ‫י •‬ ‫מיצו‬ ‫ביש‬ ‫י •‬ ‫אופ‬ ‫ל •‬ ‫פול‬ ‫קסו‬ ‫ואג‬ ‫ן •‬ ‫ב‬ ‫‪ 100%‬מימון בנקאי‪ .‬לרכב יד ‪2‬‬ ‫ל‬ ‫בישעדי‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫כל מה שצריך לדעת בבואנו לבחור משקפיים חדשים‬ ‫דגשים בבחירת מקום‪:‬‬ ‫ו •‬ ‫רנ‬ ‫י •‬ ‫זוק‬ ‫סו‬ ‫א‬ ‫אוד‬ ‫י •‬ ‫ביו‬ ‫איק‬ ‫• ב‬ ‫‪AUTO BANK‬‬ ‫איזו מסגרת משקפיים הכי מתאימה לי?‬ ‫דגשים בבחירת מסגרת‪:‬‬ ‫פ •‬ ‫ג‘י‬ ‫מוו‬ ‫מאת‪ :‬כרמית פרי‪ ,‬אופטומטריסטית‪ ,‬קיבוץ מזרע‬ ‫אלפא • רומאו • מרצדס • יגואר • דייהטסו • אאודי • שברולט • לקסוס • סיאט • סיטרואן‬ ‫‪ 100%‬מימון בנקאי‪ .‬לרכב יד ‪2‬‬ ‫‪ AUTO BANK‬מימון מלא לרכב יד שניה‪ .‬בלי קשר למוכר‬ ‫(את המו”מ תנהל ‘עם כסף בכיס’)‬ ‫שיטת ‪ 4‬השלבים שלנו‪:‬‬ ‫‪ 1‬פונים אלינו ומקבלים מסגרת למימון ‪ 100%‬משווי הרכב‬ ‫‪ 2‬בוחרים רכב ממלאי של אלפי מכוניות של ספקינו‬ ‫‪ 3‬מנהלים מו”מ עם המוכרים ‘עם כסף בכיס’ וסוגרים‬ ‫‪ 4‬מקבלים מפתחות‪ ,‬ויוצאים לדרך עם אוטו חדש‬ ‫מבנה עדשת מולטיפוקל‬ ‫צלצלו ‪ .03-5444877‬יועצינו ישמחו לממן לכם רכב חדש‬ ‫‪24‬‬ ‫‪www.psagot-mimun.co.il‬‬ ‫פסגות‬ ‫אור טוב‬ ‫פתרונות מימון בנקאיים‬ ‫גיל השלישי‬ ‫בריאות העין‬ ‫נובמבר ‪2012‬‬ ‫מאת‪ :‬ד”ר ענת רובינסון‪ ,‬רופאת עיניים בכירה ומנהלת מרפאות עיניים במרכז הרפואי רבין בפתח תקווה‬ ‫כיצד נשמור על הראייה והעיניים בגיל המבוגר?‬ ‫‪ .2‬יובש – יובש בעיניים נגרם לרוב עקב שינויים בהרכב‬ ‫הדמעות ואידוי מהיר שלהן‪ .‬הבעיה שכיחה במיוחד‬ ‫בגיל המבוגר וגורמת לאי נוחות וגירוי מטריד‬ ‫בעיניים‪ .‬הטיפול ביובש כולל שימוש תכוף בתחליפי‬ ‫דמעות המוסיפים לעין את הלחות החסרה לה‪.‬‬ ‫‪ .3‬דמעת – דמעת הינה תסמין שכיח בגיל המבוגר והיא‬ ‫נובעת מסיבות שונות‪ ,‬שהשכיחות שבהן כוללות‪:‬‬ ‫הפרעה בדרכי ניקוז הדמעות‪ ,‬מנח עפעפיים לא‬ ‫תקין בגלל איבוד אלסטיות של שרירי העפעפיים‬ ‫ויובש הגורם לגירוי מתמיד בעיניים‪ .‬הטיפול בדמעת‬ ‫מכוון לגורם הבעיה בהתאם לממצאי בדיקת רופא‪/‬ת‬ ‫העיניים‪.‬‬ ‫ד”ר ענת רובינסון‬ ‫“‬ ‫ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות ויקרא את עשו‬ ‫בנו הגדול ויאמר אליו‪ :‬בני‪ ,‬ויאמר אליו הנני‪ ,‬ויאמר‬ ‫הנה‪-‬נא זקנתי ולא ידעתי את יום מותי" (בראשית כז’‬ ‫א‪-‬ב)‪ .‬כבר בימי קדם הבינו אבותינו כי קושי בראייה קשור‬ ‫לזקנה‪ ,‬אך בעוד ליצחק לא היה מזור לראייתו והוא הבין‬ ‫כי חייו מתקרבים לקיצם‪ ,‬זוכים היום המבוגרים לעדנה‬ ‫בימי זקנתם בזכות יכולתנו לשמר את ראייתם‪.‬‬ ‫בכדי לשמר את הראייה בגיל המבוגר עלינו לאבחן בזמן‬ ‫את הבעיות היכולות לפגוע בראייה ולטפל בהן בטרם‬ ‫ייוצר נזק בלתי הפיך לראייה‪ .‬כדי לאבחן בזמן את‬ ‫הבעיות חשוב להקפיד על בדיקת עיניים תכופה אצל‬ ‫רופא‪/‬ת העיניים‪.‬‬ ‫‪ .4‬ניוון מרכז הראייה בעין – התאים העדינים המצויים‬ ‫במרכז הראייה בעין ואחראים על חדות הראייה‬ ‫המרכזית ויכולת הקריאה‪ ,‬עוברים במהלך השנים‬ ‫תהליכים כימיים שונים‪ ,‬הגורמים להרס שלהם‪ .‬הרס‬ ‫התאים גורם להצטברות משקעי שומן‪ ,‬לצמיחת כלי‬ ‫דם לא תקינים‪ ,‬המדממים לעתים קרובות‪ ,‬להצטברות‬ ‫נוזלים ולבסוף ליצירת צלקות במרכז הראייה‪ .‬תהליכי‬ ‫ניוון אלה פוגעים בצורה קשה בראייה המרכזית‬ ‫ביכולת לקרוא‪ .‬צילומי עיניים חדשניים יסייעו‬ ‫ראיה מטושטשת‬ ‫קטרקט‬ ‫אז מדוע אנו נתקלים בבעיות עיניים בגיל המבוגר ?‬ ‫עם התקדמות הגיל והזדקנות תאי הגוף‪ ,‬חלים גם‬ ‫תהליכי הזדקנות ברקמות העין השונות‪ .‬תהליכי‬ ‫ההזדקנות העיקריים בעין פוגעים בעפעפיים‪ ,‬בעדשה‪,‬‬ ‫במרכז הראייה ברשתית בכלי הדם ובעצב הראייה‪.‬‬ ‫מהן הבעיות השכיחות? וכיצד נוכל לטפל בהן ?‬ ‫‪ .1‬קטרקט – עכירות בעדשת העין הגורמת לטשטוש‬ ‫ראייה‪ .‬את הקטרקט ניתן לאבחן בבדיקת עיניים‬ ‫שגרתית אצל רופא‪/‬ת העיניים‪ .‬הטיפול בקטרקט‬ ‫הוא ניתוחי בלבד‪ .‬בניתוח מוחלפת העדשה הטבעית‬ ‫העכורה בעדשה מלאכותית שקופה‪ ,‬המאפשרת‬ ‫ראייה צלולה וברורה‪( .‬תמונה מס' ‪)1‬‬ ‫עם התקדמות הגיל‬ ‫והזדקנות תאי הגוף‪,‬‬ ‫חלים גם תהליכי הזדקנות‬ ‫ברקמות העין השונות אשר‬ ‫עשויות לגרום למחלות‬ ‫עיניים המסכנות את‬ ‫הראייה בגיל מבוגר‪.‬‬ ‫בדיקת עיניים שגרתית‬ ‫ותכופה הינה המפתח‬ ‫לטיפול נכון ומניעת נזק‬ ‫בלתי הפיך לראייה‬ ‫תמונה מס' ‪1‬‬ ‫‪26‬‬ ‫באבחון חומרת המחלה והתאמת‬ ‫הטיפול המתאים‪ .‬הטיפול במחלה‬ ‫כולל טיפול בויטמינים‪ ,‬טיפוליי‬ ‫לייזר‪ ,‬הזרקות של תרופות ייחודיות‬ ‫לתוך העין וסיוע לראייה באמצעות‬ ‫אביזרים אופטיים שונים‪.‬‬ ‫‪ .5‬גלאוקומה – לחץ תוך עיני גבוה ו‪/‬‬ ‫או הפרעה באספקת הדם לראש‬ ‫עצב הראייה‪ ,‬יגרמו לנזק בלתי‬ ‫הפיך לעצב‪ ,‬אשר יתבטא בהפרעות‬ ‫בשדה הראייה ובחדות הראייה‪.‬‬ ‫הנזק לראייה בגלאוקומה מתקדם‬ ‫בהדרגה עד כדי עיוורון במידה‬ ‫והמחלה אינה מטופלת‪.‬‬ ‫ גיל מבוגר הוא אחד מגורמי הסיכון‬ ‫החשובים למחלה‪ .‬לחץ תוך עיני‬ ‫גבוה אינו גורם לרוב לכאבים או‬ ‫הפרעות בראייה בשלבי המחלה‬ ‫הראשונים ולכן לא יאובחן אלא אם‬ ‫תתבצע בדיקת עיניים אצל רופא‪/‬ת‬ ‫העיניים‪ .‬בדיקת שדה הראייה‬ ‫וצילומי ראש עצב הראייה יסייעו‬ ‫באבחנת המחלה‪ .‬מתן טיפול נכון‬ ‫כבר בשלבי המחלה המוקדמים‬ ‫ומעקב אחר התקדמות המחלה‬ ‫– חיוניים למניעת נזק בלתי הפיך‬ ‫לראייה‪( .‬תמונה מס' ‪)2‬‬ ‫‪ .6‬שינויים בעיניים בגלל סכרת –‬ ‫סכרת לא מאוזנת גורמת לפגיעה‬ ‫בכלי הדם הקטנים בגוף‪ .‬הפגיעה‬ ‫תופיע באיברים שונים בגוף ביניהם‬ ‫העיניים‪ .‬כלי הדם הפגועים נוטים‬ ‫להיסתם‪ ,‬לדלוף ולדמם לעתים‬ ‫קרובות‪ .‬סיבוכים אלה גורמים‬ ‫לפגיעה ברקמות העין השונות‬ ‫וירידה בראייה‪ .‬בבדיקת עיניים אצל‬ ‫רופא‪/‬ת העיניים ניתן לאבחן את‬ ‫השינויים האלה בכלי הדם ולטפל‬ ‫בהם בטרם יגרמו נזק בלתי הפיך‬ ‫לראייה‪ .‬הטיפול בשינויים בעיניים‬ ‫בגלל סכרת מתבסס על‪ :‬איזון‬ ‫הסכרת‪ ,‬טיפוליי לייזר בעין‪ ,‬הזרקות‬ ‫של תרופות לחלל העין וניתוחים‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪2‬‬ ‫‪ .7‬חסימות כלי דם ברשתית העין‬ ‫– תהליכים טרשתיים בכלי הדם‬ ‫הגדולים בבית החזה ובצוואר‪,‬‬ ‫יתר לחץ דם‪ ,‬הפרעות בקצב הלב‬ ‫ומחלות כלי דם אחרות יכולים‬ ‫לגרום ליצירת קרישי דם קטנים‬ ‫בתוך מחזור הדם‪ .‬קרישי דם אלה‬ ‫יכולים לחסום את הורידים או‬ ‫העורקים העדינים ברשתית העין‬ ‫ולגרום לאיבוד ראייה חלקי או מלא‪,‬‬ ‫זמני או קבוע‪ .‬טיפול מונע בתרופות‬ ‫נוגדות קרישה (כמו אספירין‪,‬‬ ‫קרטיה‪ ,‬מיקרופירין ועוד) במחלות‬ ‫המוזכרות‪ ,‬יכול למנוע את היווצרות‬ ‫קרישי הדם ואת הנזק הצפוי לראייה‬ ‫עקב הגעתם לעין‪ .‬אירועים חוזרים‬ ‫של “חושך מול העיניים” למספר‬ ‫שניות יכולים לרמוז על סכנה מסוג‬ ‫זה ובמידה והם מופיעים יש לפנות‬ ‫בדחיפות לבדיקת עיניים‪.‬‬ ‫לסיכום‪:‬‬ ‫בדיקת עיניים שגרתית תכופה הנה‬ ‫המפתח לאבחון מוקדם של מחלות‬ ‫עיניים המסכנות את הראייה בגיל‬ ‫המבוגר‪ .‬אבחון מוקדם יאפשר טיפול‬ ‫נכון במחלה ומניעת נזק בלתי הפיך‬ ‫לראייה‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫גיל השלישי‬ ‫נובמברהעין‬ ‫בריאות‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫נובמבר‬ ‫בריאות העין‬ ‫מאת‪ :‬רחל דן עובדת סוציאלית ומנהלת השיקום‪ ,‬ורוניקה צור אופטומטריסטית בכירה‬ ‫צוות מכון מיכאלסון של המרכז הרפואי הדסה‬ ‫‪ AMD‬יש מה לעשות‬ ‫הדרכה שיקומית‪:‬‬ ‫האדם מקבל הדרכה בשימוש בעזרי הראייה על ידי‬ ‫מורת שיקום ראייה‪ .‬התרגול מאפשר לאדם להשתמש‬ ‫טוב יותר בעזר הראייה ולהגיע להצלחה בשיקום‪.‬‬ ‫השאלת עזרים‪:‬‬ ‫אנו מאפשרים לאדם לקבל בהשאלה את עזרי הראייה‬ ‫שהותאמו במהלך הבדיקה לכמה חודשים‪ ,‬בהם ניתן‬ ‫להגיע לביקורים נוספים ולקבל הדרכה נוספת‪.‬‬ ‫קורס ראייה הקפית‪:‬‬ ‫רחל דן‬ ‫ה‬ ‫סיבה השכיחה ביותר ללקות ראייה באנשים מעל‬ ‫גיל ‪ 50‬בעולם המערבי היא ‪ ,AMD‬ניוון מקולרי על‬ ‫רקע הגיל‪.‬‬ ‫כשאנשים שומעים את הבשורה כי יש להם ‪ AMD‬הם‬ ‫לעיתים קרובות מתייאשים וחושבים כי אין מה לעשות‪.‬‬ ‫כיום ישנן לא מעט אפשרויות לטיפול רפואי ושיקומי‪.‬‬ ‫לצד הטיפול הרפואי ישנו עולם שלם והוא עולם השיקום‬ ‫המאפשר לאדם לשמר את איכות חייו ‪.‬‬ ‫כאשר אנשים מאבדים את ראייתם‪ ,‬לעיתים הם מאבדים‬ ‫את הבטחון לעשות פעילויות יומיומיות ‪ .‬הם מתקשים‬ ‫בקריאה‪ ,‬בניידות מחוץ לבית‪ ,‬בזיהוי קרובי משפחה‪,‬‬ ‫בפעילות בעבודה ופנאי‪.‬‬ ‫השיקום הפיזי לצד השיקום הרגשי שזורים זה בזה‪.‬‬ ‫לכן הצוות במכון פועל במקביל‪ :‬גם בעזרה לאדם‬ ‫להשלים עם מצבו כך שיוכל ללא חשש ובושה להתמודד‬ ‫עם ה‪ ,AMD-‬וגם עזרה בשימוש בעזרי הראייה אשר‬ ‫יאפשרו לו להמשיך בפעילויות משמעותיות בחייו‪.‬‬ ‫תהליך השיקום של אדם עם ‪AMD‬‬ ‫שיחת הכרות עם עובדת סוציאלית‬ ‫בשיחת ההיכרות מספר המטופל על ההתמודדות עם‬ ‫ה‪ .AMD-‬הוא מספר על הצלחותיו לצד הקשיים בחיי‬ ‫היום יום בהם הוא נתקל‪ .‬ישנה התייחסות גם להשפעת‬ ‫הירידה בראייה‪ ,‬על היחסים בתוך המשפחה אשר להם‬ ‫השפעה על תהליך השיקום‪.‬‬ ‫העובדת הסוציאלית מתייחסת להיבטים הרגשיים‬ ‫ומכינה את האדם לבדיקת התאמת עזרי הראייה‪.‬‬ ‫מתקיים תיאום ציפיות לגבי הצורך בעזרי ראייה בנוסף‬ ‫למשקפיים‪.‬‬ ‫המסר שמועבר הוא‪ ,‬כי איבוד הראייה מהווה התמודדות‬ ‫עם קושי חדש‪ ,‬אולם בשימוש בעזרי ראייה וכלי שיקום‬ ‫נוספים (גם רגשיים)‪ ,‬ניתן להתמודד עם ‪ AMD‬לדוגמא‪.‬‬ ‫ה ‪ AMD‬מקשה על הקריאה‪ ,‬אך שימוש במגדלת‪ ,‬יכול‬ ‫להחזיר את הנאת הקריאה לאדם‪.‬‬ ‫בסיום השיחה מפנה העובדת הסוציאלית את המטופל‬ ‫לשירותים רלוונטיים בקהילה‪.‬‬ ‫ורוניקה צור‬ ‫בדיקה אופטומטריסטית להתאמת עזרי ראייה‬ ‫ארבעה מפגשים אישיים של תרגול עם מורת שיקום‬ ‫ראייה ואופטומטריסטית‪ .‬האדם לומד להשתמש בראייה‬ ‫ההיקפית שלא נפגעה מה‪ AMD-‬באמצעות לוח בדיקה‬ ‫ייחודי‪.‬‬ ‫הבדיקה מתחילה בהתאמת משקפיים‪ .‬לאנשים עם‬ ‫‪ ,AMD‬יש נטייה לחשוב "שהמשקפיים כבר לא עוזרים"‪.‬‬ ‫במכון לא מוותרים על בדיקת המשקפיים‪ .‬אומנם‪,‬‬ ‫המשקפיים לא משפרים את כל הליקוי והכתם במרכז‬ ‫הראייה נשאר‪ .‬אך פעמים רבות המשקפיים מאפשרים‬ ‫תיקון חלקי של הלקות וכל שיפור הוא משמעותי עבור‬ ‫אדם המאבד את ראייתו‪.‬‬ ‫לאחר התאמת המשקפיים יותאמו עזרי ראייה לפי צרכי‬ ‫חייו של האדם‪ .‬עזרי הראייה מבוססים על עיקרון של‬ ‫הגדלת התמונה‪.‬העזרים מגדילים את התמונה ובכך‬ ‫מאפשרים לאדם לראות טוב יותר פרטים אותם הוא לא‬ ‫הצליח לראות בעזרת משקפיים בלבד‪.‬‬ ‫עזרי הראייה‪:‬‬ ‫עזרי הראייה לקרוב מאפשרים לאדם לקרוא ולכתוב‬ ‫והם כוללים מגדלות שונות ועזרי ראייה אלקטרוניים‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬ט"מס (טלויזיה במעגל סגור) המצלם את‬ ‫הטקסט ומגדיל אותו על המסך‪.‬‬ ‫העזרים לרחוק כדוגמת טלסקופים‪ ,‬יכולים לאפשר‬ ‫לאדם להנות מהצגות‪ ,‬צפייה בטלוויזיה והסתכלות על‬ ‫שילוט ברחוב‪.‬‬ ‫טכנולוגיות מתקדמות‪ :‬הטאבלטים והטלפונים‬ ‫החכמים בהם התאמות לאנשים עם לקות ראייה‪.‬‬ ‫קבוצת למידה‬ ‫קבוצת למידה בת עשרה מפגשים‪ .‬בקבוצה מועברות‬ ‫סדנאות לשמירה על אורח חיים בריא‪-‬תזונה ופעילות‬ ‫גופנית‪ ,‬שיפור הזיכרון‪ ,‬סיור עם מורה דרך במהלכו‬ ‫אנשים משתמשים בפומבי בעזרי ראייה לרחוק‪ .‬לאחר‬ ‫הטיול יותר משתתפים ביקשו להשאיל את עזרי הראייה‪.‬‬ ‫במהלך הפגישות אנשים משתפים אחד את השני‬ ‫ברעיונות ובפתרונות לקשיים מחיי היום יום‪.‬‬ ‫לסיכום‪:‬‬ ‫רצוי להתחיל את תהליך השיקום כבר כשחדות הראייה‬ ‫היא ‪ 6/15‬ובמקביל לטיפול הרפואי‪ .‬חשוב לעבוד על‬ ‫הצד הרגשי‪ ,‬להכיר את העזרים ואת האפשרויות לשמור‬ ‫על רמת תפקוד דומה גם בעתיד‪.‬‬ ‫שיקום מוקדם מבטיח שיקום מוצלח‪ .‬בישראל המודעות‬ ‫לבדיקות עיניים בגיל המבוגר היא עדיין נמוכה‪ .‬זהו‬ ‫נושא אשר צריך להעסיק את כל המטפלים באנשים עם‬ ‫‪.AMD‬‬ ‫לצד פיתוח מודעות לבדיקות תקופתיות‪ ,‬חשוב‬ ‫להעלות את המודעות לשיקום המוקדם העשוי להביא‬ ‫תקווה לשמירת איכות החיים של אנשים אלה‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫גיל השלישי‬ ‫בריאות העין‬ ‫נובמבר ‪2012‬‬ ‫מאת‪ :‬בנימין קוסקס‪ ,‬אופטומטריסט מומחה לראייה ירודה בעמותת משכן הראייה בירושלים‬ ‫עמותת לראות‬ ‫ראייה ירודה ועזרי ראייה‬ ‫ערב גאלה בתיאטרון בית ליסין‬ ‫השקת פרויקט‬ ‫ניידת לבדיקות עיניים לקשישים‬ ‫איך מגדירים מצב של ראייה ירודה‪ ,‬ואיך ניתן לעזור לאנשים אלו?‬ ‫קיר זכוכית‬ ‫עזרים טכניים כאשר חוש הראייה מתדרדר לרמה‬ ‫חמורה עד מאוד חמורה‪ .‬הפציינטים נדרשים להשתמש‬ ‫בחושים אחרים כגון שמיעה או מישוש כדי לפצות על‬ ‫אובדן הראייה‪ .‬קיים מגוון רחב של עזרים שמדברים‬ ‫בעברית כגון‪ :‬שעון‪ ,‬מזהה צבע‪ ,‬טלפון ועוד‪...‬‬ ‫מחזה ישראלי חדש מאת אורן יעקובי‬ ‫תמונה ‪ - 1‬עזרים אופטים‬ ‫התמונה להמחשה בלבד‬ ‫בנימין קוסקס‬ ‫ה‬ ‫מושג “ראייה ירודה” מורכב משתי מילים‪ .‬המילה‬ ‫ראייה‪ ,‬מציינת כי אינם עיוורים‪ ,‬והמילה ירודה‬ ‫מזכירה שהיא נמוכה מהנורמה‪.‬‬ ‫איך מגדירים מצב זה‪ ,‬ואיך ניתן לעזור לאותם‬ ‫האנשים הסובלים ממנה‪ ,‬כבדי הראייה?‬ ‫אנשים בעלי ראייה ירודה‪ ,‬הם פציינטים הסובלים מליקוי‬ ‫ראייה חמור‪ ,‬הפוגע ביכולות התפקודיות‪ ,‬אשר לא ניתן‬ ‫לתקן בעזרת משקפיים או עדשות מגע סטנדרטיים‪.‬‬ ‫התלונות הנפוצות הם קושי בקריאה‪ ,‬בזהוי פנים‪ ,‬ואף‬ ‫במקרים אחרים פגיעה בניידות‪.‬‬ ‫הסיבות לראייה ירודה מגוונות‪ .‬יכול להיות כתוצאה‬ ‫מפגם ‪ /‬מחלה מולדת‪ ,‬או כמו ברוב המקרים היום‪,‬‬ ‫כתוצאה משינויים פיזיולוגים ‪ /‬פתולוגיים‪ ,‬במרכיבים‬ ‫השונים של העין‪.‬‬ ‫ניתן לעזור לכבדי הראייה בעזרת התאמת עזרי ראייה‪,‬‬ ‫על ידי אופטומטריסט מומחה בראייה ירודה‪ .‬עזרי ראייה‬ ‫הינם מגוון רחב של אביזרים‪ ,‬שנועדו לשפר את יכולות‬ ‫הויזואליות והתפקודיות של כבדי ראייה‪.‬‬ ‫תמונה ‪ - 5‬עזרים טכניים‬ ‫תמונה ‪ - 2‬עזרים אופטים‬ ‫עזרים אלקטרו ‪ -‬אופטיים (טמ”ס)‪ ,‬טמ”ס או טלויזיה‬ ‫במעגל סגור‪ ,‬זוהי מערכת המשלבת תכונות אופטיות‪,‬‬ ‫ואלקטרוניות‪ .‬בנוסף לטווח הגדלה רחב (‪,)X2- X70‬‬ ‫יש אופציה לשיפור הניגודיות‪ ,‬על ידי שינוי צבע פונט‬ ‫ורקע‪ .‬תכונות אלו הופכות את הטמ”ס לעזר אוניברסלי‪,‬‬ ‫אשר יכול לעזור למגוון רחב יותר של פציינטים‪ ,‬ובנוסף‬ ‫לכך‪ ,‬ללוות אותם ולענות על הצרכים הויזואלים שלהם‪,‬‬ ‫המתקדמים יחד עם המצב הבריאותי של העין‪.‬‬ ‫אתם מוזמנים לבקר ולהתרשם ממגוון העזרים שבחדר‬ ‫התצוגה הגדול במינו בעמותת משכן הראייה ירושלים‪.‬‬ ‫עמותת משכן הראייה (ללא מטרת רווח) פועלת משנת‬ ‫‪ 2008‬בירושלים‪ ,‬מספקת שירות אופטי ואודיולוגי‬ ‫לנזקקים (לפי קריטריונים בלבד)‪ .‬מידי יום מגיעים אלינו‬ ‫עשרות פציינטים‪ ,‬שמקבלים בנוסף לבדיקת ראייה‪,‬‬ ‫המלצה והדרכה לעזרי ראייה‪ ,‬וכל זה במחיר מסובסד‪.‬‬ ‫תמונה ‪ - 3‬עזרים אלקטרו‪-‬אופטיים (טמ”ס)‬ ‫הם מתחלקים לשלוש קבוצות‪:‬‬ ‫עזרים אופטים‪ ,‬בעזרת מגדלות ומערכות אופטיות‬ ‫שונות‪ .‬עזרים אלו מומלצים לפציינטים בעלי ליקוי ראייה‬ ‫בדרגה נמוכה עד בינונית‪ ,‬אשר עדיין יכולים להשתמש‬ ‫בחוש הראייה‪ .‬קיים מגוון רחב‪ ,‬בעלי הגדלות שונות‬ ‫(‪ ,)X2-X14‬לרחוק או לקרוב‪ ,‬מגדלות יד ומגדלות‬ ‫עומדות ועוד‪ ...‬כאשר תפקיד האופטומטריסט הוא‬ ‫להמליץ על האופציה הטובה ביותר‪ ,‬בהתאם למצב‬ ‫הראייה ולדרישה הויזואלית (מה הצרכים של הפציינט‪:‬‬ ‫קריאה‪ ,‬תפירה‪.)...‬‬ ‫תמונה ‪ - 6‬עזרים טכניים‬ ‫אנשים רבים הסובלים מראייה ירודה אינם מודעים‬ ‫לקיומם של פיתרונות היכולים לשפר את איכות חייהם‪.‬‬ ‫אנו מאמינים כי למידה והדרכה נכונה מחזירה את‬ ‫ביטחונו העצמי של האדם וע”י כך שומרת על עצמאותו‪.‬‬ ‫מודעות ומעקב יכולים להציל את הראייה שלכם!‬ ‫שנתראה רק בשמחות‪,‬‬ ‫צוות אופטיקל סנטר – משכן הראייה‬ ‫תמונה ‪ - 4‬עזרים אלקטרו‪-‬אופטיים (טמ”ס)‬ ‫‪30‬‬ ‫לבירורים וזכאות ניתן לפנות לאתר‬ ‫‪/http://fondation-optical-center.org.il‬‬ ‫פרויקט ניידת‬ ‫לקשישים נזקקים‬ ‫יוצא לדרך!‬ ‫פרויקט הניידת – הוא פרויקט חדשני ביוזמת‬ ‫עמותת לראות‪.‬‬ ‫הניידת תבצע בדיקות עיניים ברחבי הארץ‬ ‫לקשישים נזקקים שאין ביכולתם להגיע‬ ‫למרכזים רפואיים עקב מצב הפיזי או הכלכלי‪,‬‬ ‫במטרה לאתר ולמנוע מחלות שעלולות לגרום‬ ‫לעיוורון‪ .‬בניידת רופא ואופטומטריסט שיבצעו‬ ‫בדיקות עיניים מקיפות‪.‬‬ ‫הציון‬ ‫“הצגה חמה‪ ,‬מרגשת ומשעשעת שמצליחה‬ ‫לקחת את הנושאים שבהם מטפלת ולהפוך‬ ‫אותם לקומדיה מקורית‪ ,‬רעננה ומקסימה ביותר”‬ ‫הפרויקט מתבצע בשיתוף פעולה עם הביטוח‬ ‫הלאומי וקופות החולים בניהול המקצועי של‬ ‫פרופ' דב וינברגר ראש מערך רפואת עיניים במרכז‬ ‫רפואי רבין וד"ר ענת רובינסון מנהלת המרפאות‬ ‫לקבלת פרטים על הזמנת שירות הניידת‪:‬‬ ‫עמותת לראות‬ ‫‪www.eyes.org.il‬‬ ‫‪[email protected] | 09-9518475‬‬ ‫בימוי‪ :‬גילי אמיתי משתתפים‪ :‬אורנה רוטברג‪ ,‬רפי תבור‪ ,‬מיכל שטמלר‪,‬‬ ‫אסף בן‪-‬שמעון‪ ,‬יפעת מאור‬ ‫מוזיאון ארץ ישראל ‪ -‬יום אי ‪ 27.1.2013‬בשעה ‪20:00‬‬ ‫הזמנת כרטיסים בעמותת לראות‬ ‫‪09-7748983 ,09-9518475‬‬ ‫סוף שנה עם‬ ‫"מיליון כסאות"‬ ‫פינות אוכל‬ ‫ריהוט משרדי‬ ‫מע' מנהל "לינרו"‬ ‫מבצע‪°‬‬ ‫מע' "יוניק"‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪±¨≤ππ‬‬ ‫כסא ”מאסטרו“‬ ‫כסא ”פרפקט“‬ ‫כסא ”בוסטון“‬ ‫כסא ”פנטגון“‬ ‫כסא ”וינה“‬ ‫כסאות בר‬ ‫כסא ”∞‪“µ∞¥‬‬ ‫כסא ”‪“µ∞π±C‬‬ ‫כסא ”פפאיה“‬ ‫כסא ”≤‪“∏¥µ‬‬ ‫כסא ”נאור“‬ ‫כסא ”∞≤∞≥“‬ ‫כורסאות טלויזיה‬ ‫כסא ”ליצ'י“‬ ‫"ורסצה"‬ ‫"בוס"‬ ‫"פלורידה"‬ ‫”ברצלונה“‬ ‫אין כפל מבצעים והנחות • ט‪Æ‬ל‪Æ‬ח • ∞∞‪ ≤µ‬מטר תצוגה‬ ‫שעות פתיחה א≠ה ∞∞‪ Ø π:∞∞≠±π:‬יום ו ∞∞‪ • π:∞∞≠±¥:‬חפשו אותנו ב≠‬ ‫רח‘ הפלד ∞‪ µ‬חולון ©פינת השופטים ∂≤® • ‪ • www.million-kisot.co.il ˇ ∞≥≠∂µ≥∞π≤¥≠µ‬מקבוצת רהיטי הכח‬