‫סטמפניו‬
‫מאת עדנה מזי"א בהשראת נובלה של שלום עליכם‬
‫מאת עדנה מזי"א‬
‫בהשראת נובלה של שלום עליכם‬
‫ס‬
‫טמפניו‪ ,‬כנר מחונן‪ ,‬מנהיג להקת‬
‫כליזמרים‪ ,‬הנשוי בעל כורחו‬
‫לפריידל‪ ,‬מתאהב ברוחל'ה היפה‪ ,‬אך‬
‫הנשואה‪.‬‬
‫בימוי עדנה מזי"א‪ ,‬יחזקאל לזרוב‬
‫תפאורה ותלבושות אורנה סמורגונסקי‬
‫מוסיקה אסף תלמודי‬
‫כוראוגרפיה יחזקאל לזרוב‬
‫תאורה אבי יונה בואנו (במבי)‬
‫משתתפים‪:‬‬
‫סטמפניו יחזקאל לזרוב‬
‫דבוסי‪-‬מלכה אורלי זילברשץ‬
‫רוחל'ה רונה‪-‬לי שמעון‬
‫אתל‪-‬חיה ליאת הרלב‬
‫חיים‪-‬יוסף אלון דהן‬
‫מנשה‪-‬מנדל ערן מור‬
‫פריידל עדנה בליליוס‬
‫בניומין יובל סגל‬
‫שפרה‪-‬לאה הילה עופר‬
‫מאיר‪-‬שניאור מתן זרחיה‬
‫חייקל‪-‬מנדל עודד דדי צדוק‬
‫מוישה‪-‬קלמן אסף סלהוב‬
‫נגנים בהקלטה‪:‬‬
‫כינור סניה קרויטור‬
‫קלרנית איל תלמודי‬
‫טובה ועוד גרשון וייסרפירר‬
‫אקורדיון אסף תלמודי‬
‫קונטרבס דן סלע‬
‫הוקלט באולפני "קישטה"‬
‫מיקסינג רע מוכיח‬
‫במוסיקה להצגה משובץ קטע מתוך‬
‫‪ SMOKE GETS IN YOUR EYES‬מאת ג'רום קרן‬
‫ואוטו הארבך וציטוט מתוך ג'יפסי הורה‬
‫מאת ג'רמן גולדנשטיין‬
‫‪2‬‬
‫מנהלת ההצגה שרה לבקוביץ'‬
‫עוזרת לבמאים איריס קרדי‬
‫עוזר לכוראוגרף אסף סלהוב‬
‫מנהל הבמה ששון סגרון‬
‫תאורן סילביו מאירסון‬
‫סאונד ולרי רייזס‬
‫מלבישה רחלי שוקר‬
‫אביזרנית שרה כהן‬
‫מאפרות כל המחלקה‬
‫עורכת התוכניה רבקה משולח‬
‫מעצב התוכניה איתמר וכסלר‬
‫צלם ז'ראר אלון‬
‫עיצוב שער התוכניה ליד‪lead /‬‬
‫הצגה ראשונה‪ 5 :‬באפריל‪2012 ,‬‬
‫משך ההצגה‪ :‬כשעה ו‪ 30-‬דקות‬
‫רוחל'ה חיה בכוורת דבש‪ ,‬מוקפת במשפחת‬
‫בעלה‪ .‬החותנת שלה‪ ,‬דבוסי‪-‬מלכה‪ ,‬עפר‬
‫לרגליה‪ ,‬מתייחסת אליה כאל נסיכה‪ ,‬מקדישה‬
‫חייה לסיפוק רצונותיה‪.‬‬
‫אך רוחל'ה אינה מאושרת‪ .‬כשהיא שומעת את‬
‫סטמפניו מנגן‪ ,‬ניצתת אהבה אסורה‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬כמראה זדונית‪ ,‬נפרש סיפור אהבה‬
‫חסר סיכוי‪ ,‬שסופו שיגעון‪ ,‬של חברתה של‬
‫רוחל'ה‪ ,‬אתל‪-‬חיה‪ ,‬לבניומין‪ ,‬איש העולם‪.‬‬
‫זהו מחזה על אנשים קטנים‪ ,‬החולים באהבות‬
‫גדולות‪ ,‬ומשלמים את מחירן‪.‬‬
‫מחלקות הייצור של התיאטרון‬
‫הקאמרי להצגה זו ‪ -‬תפאורה‬
‫ובמה‪ :‬אלכס גולדין ‪ /‬תלבושות‬
‫ומתפרה‪ :‬הדס אבנרי‪ ,‬רימה חזין‪,‬‬
‫אביב רון ‪ /‬אביזרים‪ :‬אורלי שנברגר‪,‬‬
‫ולריה גלוזמן‪ ,‬שי זילברמן ‪ /‬אפקטים‬
‫מיוחדים‪ :‬יובל קדם ‪ /‬איפור‪ :‬מלאני‬
‫קפלן‪ ,‬רנה שפלר‪ ,‬לנה פרגמן‪,‬‬
‫לרה גולומב‪ ,‬מיכל שביט‪ ,‬מיטל‬
‫אייזנשטיין‪ ,‬אירה סימנובה ‪ /‬תפירת‬
‫פאות‪ :‬טניה רוזנשטיין‪ ,‬נטשה‬
‫אוסמולובסקי‬
‫תודות‬
‫למשפחת עו"ד גבריאל ראובינוף‬
‫על תרומתם הנדיבה למחלקת‬
‫התלבושות של הקאמרי‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫אלון דהן‪ ,‬אסף סלהוב‪ ,‬יחזקאל לזרוב‪ ,‬עדנה בליליוס‪,‬‬
‫אורלי זילברשץ‪ ,‬רונה‪-‬לי שמעון‪ ,‬ערן מור‪ ,‬הילה עופר‪,‬‬
‫עודד דדי צדוק‪ ,‬מתן זרחיה‪ ,‬ליאת הרלב‪ ,‬יובל סגל‬
‫הערה לעיבוד‬
‫'סטמפניו' הוא הרומן הראשון שכתב שלום‬
‫עליכם‪ ,‬ואמנם קווי הכר רבים של יצירתו כבר‬
‫טמונים בו‪ :‬הומור‪ ,‬פיוט‪ ,‬אירוניה וחמלה‪ ,‬אך‬
‫שלא כבספריו המאוחרים‪ ,‬שבהם מפליגות‬
‫הדמויות לאודיסיאה נפתלת‪ ,‬הרת גורל‪ ,‬שאין‬
‫ממנה חזרה‪ ,‬עיקר כוחו של סיפור זה הוא‬
‫בחיוניות הטראגית שלו‪.‬‬
‫לקחתי לעצמי חופש מלא‪ :‬שלד הנובלה של‬
‫שלום עליכם הצעיר‪ ,‬שימש פיגום לבניין‬
‫המחזה‪ .‬התרחשויות ודמויות חדשות חברו‬
‫לאלו הקיימות כדי לגלגל את העלילה‪ ,‬לסבך‬
‫אותה ולבסוף‪ ,‬לפרום אותה פרימה אחרת‪.‬‬
‫המחזה נטוע בעולמו של שלום עליכם‪ ,‬מושך‬
‫ממנו את חוטיו‪ ,‬אך לא תמיד מציית לחוקיו‪.‬‬
‫הדיאלוגים במחזה‪ ,‬התמונות ופיתולי העלילה‬
‫הם על אחריותי בלבד‪.‬‬
‫עדנה מזי"א‬
‫‪5‬‬
‫צלילי הכינור ולבלוב האהבה‬
‫על הרומן "סטמפניו" לשלום עליכם ‪ /‬אברהם נוברשטרן‬
‫הילה עופר‬
‫‪6‬‬
‫ליאת הרלב‪ ,‬רונה‪-‬לי שמעון‬
‫ה‬
‫עיירה היהודית במזרח אירופה‬
‫בזמן פריחתה לא ידעה הרבה‬
‫על אמנות ולא העריכה אותה‪.‬‬
‫הן האיסורים ההלכתיים והן‬
‫המגבלות החומריות הרחיקו‬
‫את היהודי הממוצע מן הציור‪ ,‬הפיסול והתיאטרון‪.‬‬
‫גם החשיפה לעולם המוסיקה הייתה מוגבלת‪ ,‬והיא‬
‫התמצתה בעיקר בשמיעת נגינת הכלי‪-‬זמרים בזמן‬
‫חתונה או בארועים ציבוריים אחרים‪ ,‬שהיו נדירים‬
‫למדי‪ .‬הכלי‪-‬זמר היה הדבר הקרוב ביותר לדמות‬
‫האמן שהיהודי העיירתי הכיר בחייו‪ ,‬אך מעמדו‬
‫החברתי היה נמוך‪ .‬כיוון שהיה צריך לנגן בחתונות‬
‫במקומות שונים‪ ,‬ולעתים גם בחתונות של לא‪-‬‬
‫יהודים‪ ,‬הוא היה חשוד בניהול אורח חיים חופשי‪.‬‬
‫הוא חי לרוב בשולי הקהילה היהודית הממוסדת‪,‬‬
‫וכמעט תמיד הנגינה הייתה עבורו פרנסה צדדית‪.‬‬
‫אך החסרונות הללו מבחינתה של החברה הממוסדת‬
‫הופכים ליתרונות ברגע שהכלי‪-‬זמר מופיע כגיבור‬
‫ספרותי‪ :‬אפשר לעצב את דמותו כאמן שכשרונו‬
‫הרב אינו מגיע לכלל מיצוי בגלל חייו הקשים‪ ,‬דמות‬
‫רומנטית של נווד שטווים סביבו סיפורים ואגדות‪,‬‬
‫והוא מתעלה מעל לנסיבות זמנו ומקומו‪.‬‬
‫גם גילויי האהבה היו רחוקים מאופקיו‬
‫של היהודי העיירתי‪ .‬באותה תקופה‬
‫שבה ניגש שלום עליכם לכתיבת‬
‫הרומן "סטמפניו" (‪ )1888‬עדיין היה‬
‫מקובל במשפחות המכובדות הנוהג‬
‫של נישואים מוסדרים מראש בין הורי‬
‫החתן להורי הכלה‪ ,‬בלי שנדרשה‬
‫הסכמתם של בני הזוג הצעירים‪,‬‬
‫שלרוב לא הכירו האחד את השני‬
‫לפני החתונה אלא היכרות שטחית‬
‫ביותר‪ .‬בשנים הראשונות היה הזוג‬
‫הצעיר סמוך על שולחן ההורים (ברוב‬
‫המקרים הורי הכלה)‪ ,‬כדי שהבעל‬
‫הצעיר יוכל להתמסר ללימודי קודש‬
‫באין מפריע‪ .‬אך נוהג זה לא התקיים‬
‫לרוב אצל פשוטי העם ובעלי המלאכה; אצלם המפגש‬
‫בין הצעירים משני המינים היה במקרים רבים נטול‬
‫אותן עכבות שאפיינו את החברה הממוסדת‪.‬‬
‫מה עשוי לקרות כאשר רוחל'ה‪ ,‬אישה נשואה‬
‫ממשפחה מהוגנת‪ ,‬פוגשת בסטמפניו הכלי‪-‬זמר‬
‫ומתאהבת בו? שלום עליכם הצעיר העריך נכונה‬
‫את האפשרויות הספרותיות הטמונות בסדרי החיים‬
‫של החברה היהודית המסורתית‪ ,‬על איסוריה‬
‫ומוסכמותיה‪ .‬הם שימשו לו מקור לבנייתו של‬
‫"רומן יהודי"‪ ,‬שנועד לטפח את ספרות היידיש‬
‫כספרות ריאליסטית לכל דבר; הוא הכיר היטב את‬
‫הדגמים העלילתיים השונים של הרומנים הרוסיים‬
‫והצרפתיים‪ ,‬אך גם הבין שאי‪-‬אפשר להעתיקם‬
‫בצורה אוטומטית למציאות היהודית של זמנו‪.‬‬
‫מצד אחד ה"רומן היהודי" היה אמור להעניק‬
‫מקום לחריג‪ ,‬ליוצא הדופן‪ ,‬לאיש השוליים המושך‬
‫והמסקרן‪ ,‬ולכן שלום עליכם החליט להעמיד במרכזו‬
‫דמות של כלי‪-‬זמר‪ ,‬על נגינתו המכשפת‪ .‬אך מצד‬
‫אחר הוא דבק בריאליזם‪ ,‬והעריך נכונה את גבולות‬
‫כוחה של דמות כזאת‪ ,‬בהתחשב בנסיבות חייה‪ .‬עם‬
‫כל נכונותו של שלום עליכם לבנות משולשי אהבה‬
‫למיניהם‪ ,‬הוא לא רצה לעצב את רוחל'ה כמעין‬
‫גירסה יהודית של מאדאם בובארי‪ .‬היא לא עשויה‬
‫לבגוד בבעלה לאורך זמן‪ ,‬והרומן שלה עם סטמפניו‬
‫חולף חיש מהר‪ .‬אחד הפרקים האחרונים בספר‬
‫אכן נקרא "האש בוערת ונכבית במהרה"‪ .‬העיירה‬
‫היהודית‪ ,‬הניצבת על הגבול בין העולם המסורתי‬
‫לזמנים המודרניים‪ ,‬עדיין אינה מקום שבו אהבות‬
‫שמחות עשויות להתקיים וללבלב לאורך זמן‪.‬‬
‫בזמן כתיבת הרומן נהנה שלום עליכם ממנעמי‬
‫החיים הבורגניים והנוחים בעיר הגדולה לאחר‬
‫נישואיו עם בתה היחידה של משפחה אמידה מאוד‪.‬‬
‫אמנם כעבור זמן קצר הוא עתיד לאבד את כל רכושו‬
‫במסחר בבורסה‪ ,‬אך הוא כמובן לא צפה זאת‪ .‬לכן‬
‫אין זה מפתיע שהוא מועיד לגיבוריו גורלות שונים‬
‫מאוד‪ :‬רוחל'ה משכנעת את בעלה לעזוב את בית‬
‫הוריו‪ ,‬לעבור לעיר הגדולה (אותה עיר שבה התגורר‬
‫אז שלום עליכם עצמו)‪ ,‬ולהתחיל את דרכו כסוחר‬
‫עצמאי‪ .‬ממכתב שנשלח כעבור שנה להוריו בעיירה אנו‬
‫למדים שהבעל מצליח בעסקיו ואילו רוחל'ה חובקת בן‪.‬‬
‫ברור אפוא שמבחינתה‪ ,‬לפחות כלפי חוץ‪ ,‬ההתאהבות‬
‫בסטמפניו אינה חורגת מגדר הרפתקת נעורים קלילה‪,‬‬
‫וערכי המשפחה הם אלה שנוחלים ניצחון‪.‬‬
‫אך שלום עליכם‪ ,‬הסופר הצעיר‪ ,‬אינו מרשה לעצמו‬
‫לסיים את הרומן שלו במתן גושפנקה לאותם‬
‫חיים ממוצעים ומוסכמים מראש הצפויים לרוחל'ה‬
‫ולבעלה‪ ,‬חיים שאמורים להתנהל ללא חריקות וללא‬
‫חריגות‪ .‬את הפרק האחרון הוא הקדיש לגורלו‬
‫של סטמפניו‪ ,‬האמן בעל הנפש הרגישה‪ ,‬הלכוד‬
‫בנישואיו האומללים עם פריידל‪ ,‬שקטנוניותה‬
‫התגרנית הולכת ומחריפה עם הזמן‪ .‬לעומת רוחל'ה‪,‬‬
‫שבהמשך חייה מדכאת את ההתפרצות הרגשית‬
‫שחוותה ומחניקה אותה לתוך תוכה‪ ,‬סטמפניו אינו‬
‫יכול לשכוח את אהבתו התמימה‪ ,‬ורק ההתמסרות‬
‫לנגינה משככת‪ ,‬ולו לשעה קלה‪ ,‬את ייסורי הנפש‬
‫שהוא עובר‪" .‬מעתה לא נשאר לך בעולמך בלתי אם‬
‫נחמה אחת ‪ -‬הכינור‪ .‬נגן‪ ,‬סטמפניו‪ ,‬נגן בכינור!‬
‫נגן‪ ,‬ואנחנו נאזין ונשמע!" המלים האחרונות‬
‫ברומן מופנות דווקא אל האמן הסובל‪ ,‬והנחמה‬
‫המשמעותית המובטחת לו הוא קהל שומעים נאמן‪.‬‬
‫ה"רומן היהודי" הזה‪ ,‬על מסלולו העלילתי הכפול ‪-‬‬
‫ההשלמה עם חיים ממוצעים מצד אחד‪ ,‬חיי אומללות‬
‫בצל הזיכרון של האהבה שנהרסה מצד אחר ‪ -‬טמן‬
‫בחובו אפשרויות דרמטיות עשירות‪ .‬בבוא העת‬
‫שלום עליכם עיבד אותו בעצמו למחזה עבור‬
‫התיאטרון היהודי בניו יורק‪ ,‬עיבוד שלא הצליח‬
‫ונגנז‪ .‬אך דמותו של סטמפניו המשיכה לחיות לאורך‬
‫שנים לא רק בין דפי הספר אלא גם על הבמה וגם‬
‫כיצירה מוסיקלית‪ ,‬תוך עיבודים והתאמות שביטאו‬
‫את רוח הזמן ואת שינוי טעמו של הקהל‪ .‬ההצגה‬
‫הנוכחית המבוססת על הרומן של שלום עליכם‬
‫היא גילוי נוסף לחיוניות הבלתי נדלית של יצירתו‪,‬‬
‫הממשיכה לשמש מקור השראה לאמנים עכשוויים‪.‬‬
‫אברהם נוברשטרן הוא פרופסור לספרות יידיש‬
‫באוניברסיטה העברית בירושלים ומנהלו של "בית‬
‫שלום עליכם" בתל אביב‪ ,‬מרכז שבו מתקיימים קורסים‬
‫ליידיש וסדרות על התרבות היהודית במזרח אירופה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫ב‬
‫‪8‬‬
‫עדנה בליליוס‬
‫במסורת הספרות היהודית אלא גם במסורת של‬
‫פתח הרומאן 'סטמפניו' הרומאן‬
‫הרומאן הרוסי‪ ,‬ניסה שלום עליכם לבחון כיצד‬
‫הראשון מאת שלום עליכם‪ ,‬מוסיף‬
‫אפשר לספר סיפור סוחף שלא יכולות להיות בו‪,‬‬
‫המחבר הצעיר הקדמה שבה הוא‬
‫למשל‪ ,‬גיבורות שמשתעממות מחיי הנישואים‬
‫מקדיש את הרומאן ל'סבא'‪ ,‬למנדלי‬
‫מוכר ספרים‪ ,‬מי שהיה ראש וראשון שלהן‪ ,‬מתאהבות בקצינים נאים‪ ,‬בורחות איתם‬
‫לאיטליה ובסוף משליכות עצמן תחת גלגלי הרכבת‪.‬‬
‫למספרים היהודיים המודרניים‪ ,‬ביידיש ובעברית‪.‬‬
‫עלילות שכאלה התאימו לגיבורי רומאנים רוסיים‬
‫בפתח הדבר הזה‪ ,‬כותב שלום עליכם למנדלי כך‪:‬‬
‫שעלילתם במוסקבה או בסנט‪-‬פטרבורג‪ ,‬אבל לא‬
‫"‪ ...‬התבוננתי וראיתי עד כמה צריך רומאן יהודי‬
‫ליהודי תחום המושב‪ .‬אצל אלה הטרגדיה הגדולה לא‬
‫להיות שונה משאר כל הרומאנים‪ ,‬לפי שחיי‬
‫היתה ההליכה אחר היצר והמחיר ששולם בעבור זה‪,‬‬
‫היהודים בכלל והתנאים שבהם עשוי היהודי‬
‫אלא ריסון היצר‪ :‬יצר האהבה ויצר האמנות‪.‬‬
‫לאהוב‪ ,‬אינם דומים לאלו של שאר כל העמים‪ ,‬ולא‬
‫כידוע‪ ,‬זולת הקב"ה‪ ,‬איש לא יכול היה לבחון את‬
‫זו בלבד אלא שהעם היהודי מצוין באופיו וברוחו‪,‬‬
‫במנהגיו ובהרגליו המיוחדים‪ ,‬השונים תכלית שינוי לבם וכליותיהם של יהודי תחום המושב כפי שעשה‬
‫מאותם של שאר האומות‪ .‬סימנים לאומיים אלו שלנו‪ ,‬זאת שלום עליכם‪ .‬שלום עליכם הבין כי כל מה‬
‫הטבועים באופיינו היהודי‪ ,‬מוכרחים להתגלות בסיפור שקורה מתחת לבגדיהם של יהודי התחום‪ ,‬נשאר‬
‫גם מתחת לטקסט‪ .‬כלומר נותר מרומז ובמידה רבה‬
‫אהבים יהודי אם אמנם לקוח הוא מעצם החיים"‪.‬‬
‫מודחק; סב‪-‬טקסט‪ .‬וכזה‬
‫גם הרומאן סטמפניו שלו ‪-‬‬
‫"פריידל‪ ,‬זה מה שמקבלים בעולם הגשמי"‬
‫רומאן שבו השפתיים כמעט‬
‫שלא זוכות אף לנשיקה‪ ,‬אבל‬
‫דמות האמן היהודי אז והיום ‪ /‬מתן חרמוני‬
‫הלב מתנפץ לרסיסים‪.‬‬
‫הדרמה ב'סטמפניו' של שלום‬
‫עליכם‪ ,‬נותרת איפוא כלואה בלבו של סטמפניו ובלבה‬
‫חוקרי ספרות רואים בהקדמה הקצרה הזו‪ ,‬אחד‬
‫של רוחל'ה היפה‪ ,‬אהובתו‪ .‬הדרמה הכלואה הזו‬
‫הטקסטים החשובים ביותר בספרות יידיש‪ .‬זהו מעין‬
‫היתה גם מכשול גדול בהפיכת הרומאן למחזה‪ .‬שלום‬
‫מניפסט פואטי‪-‬אידאולוגי‪ ,‬דגל שבו מנופף שלום‪-‬‬
‫עליכם אמנם שב וניסה‪ ,‬בהזמנתם של מפיקי תאטרון‬
‫עליכם הצעיר‪ ,‬אשר באיזה אופן מסמן את ראשיתה‬
‫של ספרות יידיש החדשה‪ .‬בהקדמה ל"סטמפניו" מגדיר בניו‪-‬יורק‪ ,‬אך הגרסאות שהוציא תחת ידו היו דומות‬
‫שלום עליכם את האופן שבו יכולה ספרות יידיש לתת מדיי לרומאן עצמו ולא שחררו את השדים הדרמטיים‬
‫שהיו כלואים בו‪ .‬מעניין לראות כי דווקא רב‪-‬האמן‬
‫ביטוי לחיים היהודיים במעבר מהתקופה היהודית‬
‫שידע למלל ולדובב את העם‪ ,‬נאחז איזה שיתוק בשעה‬
‫הקלאסית‪ ,‬תקופת העיירה‪ ,‬לחיים המודרניים‪.‬‬
‫שביקש לעבד את יצירותיו אל הבמה ‪ -‬דבר שיכול היה‬
‫אלא שתוך שהוא מגדיר את האופן שבה הספרות‬
‫להועיל לפרנסתו בשנים שבהן ידע מחסור‪.‬‬
‫היהודית יכולה להתנהל הרי ששלום עליכם גם‬
‫תוחם את גבולות העלילה היהודית‪ .‬עלילה יהודית‪,‬‬
‫ועדיין‪ ,‬סטמפניו הוא חלק מרכזי מתוך איזו‬
‫כפי שניתן להסיק מדבריו של שלום עליכם‪ ,‬היא‬
‫מיתולוגיה יהודית שחיבר שלום‪-‬עליכם ואשר‬
‫שתמיד‬
‫מעין דבר פנימי‪ ,‬דבר שאינו מתפרץ‪ ,‬סיפור‬
‫ממשיכה להצית את דמיונם של מחזאים ושל‬
‫זמן‬
‫כל‬
‫נשאר בחזקת פוטנציאל לא ממומש‪ .‬זאת‪,‬‬
‫סופרים‪ ,‬להציע פרשנויות ועיבודים ופיתוחים של‬
‫שמבקשים שהרומאן יישאר בחזקת מה שהמחבר‬
‫המיתולוגיה הזו‪ .‬הצעד הראשון הדרוש אפוא לשם‬
‫כלשון‬
‫מכנה 'לקוח מעצם החיים' ‪ -‬אם נבחר להביאו‬
‫ביטוי הפוטנציאל התיאטרלי הטמון במחזה ‪ -‬כפי‬
‫לעבן'‪,‬‬
‫התרגום של י"ד ברקוביץ‪ ,‬או 'גענומען פון‬
‫שהשכילה לעשות עדנה מזי"א בעיבוד החופשי‪-‬‬
‫כלשון המחבר עצמו‪.‬‬
‫מודרני לסטמפניו ‪ -‬הוא לשחרר את היצירה‬
‫מאסוריו של הרומאן היהודי הקלאסי ולהעבירו אל‬
‫ואכן‪ ,‬כמי שחניכתו הספרותית היתה לא רק‬
‫תחומה של העלילה היהודית המודרנית‪ .‬העולם‬
‫במחזה החדש הוא אותו העולם‪ ,‬אבל הדמויות‬
‫כבר לא כבולות כל כך בכבלי המוסר והמוסכמות‬
‫החברתיות‪ .‬נדמה שבמחזה החדש הוסרה איזו‬
‫פסאדה‪ ,‬איזו חזות מסורתית‪ ,‬ולפתע נגלה לעיני‬
‫הצופים מה שרחש מתחת לחזות הזאת‪.‬‬
‫העולם שאותו מתאר שלום עליכם נוגע בעולם‬
‫המודרני‪ ,‬אבל הוא מוקף בחומה שקופה כמעט‪,‬‬
‫שמאפשרת רק להציץ אל העולם שבחוץ אך לא‬
‫לקחת בו חלק‪ .‬סטמפניו של עדנה מזי"א מתנהל‬
‫מחוץ לחומה השקופה‪ .‬במידה רבה זהו האופן‬
‫שבו אנחנו יכולים היום לשוב ולעסוק בדמותה של‬
‫העיירה היהודית‪ .‬אין עוד מקום לשוב ולכתוב 'כמו'‬
‫שכתבו אז‪ ,‬אלא לבחון את מה שכתבו אז ואת מה‬
‫שידוע לנו על 'אז' בכלים מודרניים‪.‬‬
‫גיבורי המחזה של מזי"א הם אפוא גלגול בן הזמן‬
‫של גיבורי הרומאן של שלום עליכם‪ .‬בן הזמן במובן‬
‫זה שהמחברת מסתכלת על הגיבורים לא כמי שבאה‬
‫מקרבם אלא כמי שמביטה בהם ממרחק של יותר ממאה‬
‫שנה‪ .‬וכמו גיבוריו של שלום עליכם‪ ,‬גם הם יכולים‬
‫להביט אל עבר חומת הזכוכית‪ ,‬מן ההווה אל העבר‪.‬‬
‫התוצאה היא שלאורך המחזה מתנהל משחק מראות‬
‫בין גיבורי הרומאן המקורי וגיבורי העיבוד המודרני‬
‫של מזי"א ‪ -‬משחק שכלליו הם שגיבורי כל אחת‬
‫מהיצירות שואפים לנהוג כגיבורי היצירה שלמולם‪.‬‬
‫אלא שלא אלה ולא אלה יכולים לחדור את המחיצה‬
‫הניצבת ביניהם‪ .‬מכוחו של משחק המראות הזה‪,‬‬
‫נוצרים שני מרחבים חדשים ‪ -‬מזי"א מדגישה את‬
‫ההבדל שבין עולמם של האמנים ובעלי שאר הרוח‪,‬‬
‫שאותם מייצגים מן הסתם סטמפניו עצמו ואהובתו‬
‫רוחל'ה‪ ,‬ובין העולם של אותם 'יהודים של כל ימות‬
‫השנה'‪ .‬בעלי שאר הרוח אצל מזי"א נהנים גם‬
‫מהזכות לטעום מאיזה דבר שזר היה ומוזר ליתר‬
‫יהודי העיירה‪ ,‬האושר‪ ,‬או שמא‪ ,‬האושר ההדוניסטי‪.‬‬
‫באחד משיאיו של המחזה אומר סטמפניו לרוחל'ה‪:‬‬
‫"זה שלא האמין שיש אפשרות כזאת‪ .‬רוח‬
‫בחומר‪ .‬לא חשבתי שאהבה גשמית מסוגלת‬
‫להעפיל לגבהים הרוחניים של המוסיקה‪ ...‬חשבתי‬
‫שפריידל‪ ,‬זה מה שמקבלים בעולם הגשמי‪".‬‬
‫אלא שהשאלה שנשארת מרחפת לאורך המחזה היא‬
‫האם יש ביכולתו לשאת את ייסורי האהבה לרוחל'ה‪.‬‬
‫אבל לא רק את ייסורי האהבה מתקשה סטמפניו‬
‫לשאת‪ .‬גם את ייסורי האמנות‪ .‬במאמר "מכתב לחבר‬
‫קרוב" שפורסם ב‪( 1891-‬ז'אנר המכתב היה נהוג אז‬
‫בפרסום מאמרים פובליציסטיים)‪ ,‬כשלוש שנים לאחר‬
‫פרסום הרומאן‪ ,‬כותב שלום עליכם על גורל האמן‬
‫היהודי‪ .‬הוא קובל בשם גיבורו על כך שאצל כל עם‬
‫אחר היה סטמפניו זוכה לעמוד על הבמות של אולמות‬
‫הקונצרטים הגדולים והמפוארים ביותר של בירות‬
‫אירופה‪ ,‬ואילו האמן היהודי‪ ,‬המוסיקאי היהודי‪ ,‬יכול‬
‫להיות‪ ,‬כדבריו‪ ,‬לכל היותר‪ ,‬כליזמר‪.‬‬
‫גם כאן‪ ,‬נאלץ הכנר הדגול להתמודד עם שאלה‬
‫חדשה שמציב לפניו העולם המודרני‪ :‬בשעה‬
‫שהנגינה היא לא תחליף ארוטי לאהבה אלא יכולה‬
‫לדור איתה בכפיפה אחת‪ ,‬מהו אפוא הכוח שמניע‬
‫את האהבה‪ .‬במלים אחרות‪ ,‬מה עושה אדם אחרי‬
‫שמשאלותיו מתגשמות‪ ,‬ומה עושה אמן אחרי‬
‫שמשאלותיו מתגשמות‪ .‬מנין ינבע אז כוח היצירה‪,‬‬
‫או שמא‪ ,‬כוחה של האהבה‪...‬‬
‫מתן חרמוני הוא סופר וחוקר ספרות‪ .‬הרומאן 'היברו‬
‫פבלישינג קומפני' פרי עטו ראה אור בשנה שעברה‬
‫והיה אחד המועמדים הסופיים לפרס ספיר‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫כליזמרים‬
‫מ‬
‫וסיקת הכליזמרים היהודים‪,‬‬
‫שנולדה בעיירות של מזרח‬
‫אירופה‪ ,‬התנגנה מימי הביניים‬
‫ועד שנאלמה יחד עם המנגנים‬
‫עצמם בימי המשטר הנאצי‬
‫והסטליניסטי‪ .‬המוסיקה הושפעה מהתרבויות‬
‫שבקרבן חיו היהודים‪ :‬סלאביות‪ ,‬טורקיות‪ ,‬יווניות‪,‬‬
‫צועניות ומאוחר הרבה יותר‪ ,‬ג'אז אמריקאי ‪-‬‬
‫נעימות חילוניות‪ ,‬שירי עם‪ ,‬מחולות פופולריים‪,‬‬
‫קטעי חזנות וניגונים חסידיים‪.‬‬
‫כשהם משתמשים במקצבים מיוחדים ובשפע של‬
‫אילתורים‪ ,‬רכשו הכליזמרים את המיומנות לתת‬
‫ביטוי לקול הפנימי שבאדם‪ ,‬לעורר בשומע את כל‬
‫סולם הרגשות ‪ -‬מיאוש ועד שמחה‪ ,‬מאמונה ועד‬
‫מרד‪ ,‬מהרהורים נוגים ועד עליצות ומלנכלוליה‬
‫שבגילופין ‪ -‬כל זה בלי לשכוח את ההומור היהודי‬
‫ואת כיסופי האהבה‪ .‬התשלום שקיבלו הכליזמרים‬
‫עבור הופעותיהם היה מותנה במידת הוירטואוזיות‬
‫שלהם‪ ,‬ברפרטואר‪ ,‬במקוריותן של הנעימות‬
‫וביכולתם להסתגל לקהל השומעים והרוקדים‪.‬‬
‫המנגנים היהודים שנדדו מישוב לישוב כדי להופיע‪,‬‬
‫היו ברובם עניים מרודים‪ ,‬לא משכילים‪ ,‬הם לא‬
‫ידעו לקרוא תווים והעדיפו את הטיפה המרה ואהבת‬
‫נשים על פני לימוד התורה‪ .‬מקומם בסולם החברתי‬
‫היה נמוך מאד‪ ,‬לא הרבה יותר גבוה מאשר קבצנים‪.‬‬
‫בערים רבות ברחבי אירופה‪ ,‬כמו מץ‪ ,‬פרנקפורט‬
‫או פראג‪ ,‬הוטל מס כבד על הפעילות המוסיקלית‬
‫של הנגנים היהודים והטילו עליהם מגבלות חמורות‬
‫באשר למקום ההופעה‪ ,‬שעת ההופעה והכלים בהם‬
‫‪10‬‬
‫יחזקאל לזרוב‪ ,‬רונה‪-‬לי שמעון‬
‫הכליזמרים המקצועיים‪ ,‬המופיעים ברשומות‬
‫לראשונה באמצע המאה ה‪ ,18-‬היוו כת לעצמה‪.‬‬
‫הם דיברו יידיש משלהם‪ ,‬ז'רגון מקצועי משלהם‪,‬‬
‫נישאו בינם לבין עצמם או עם בניהם ובנותיהם של‬
‫בדחנים‪ .‬שושלות מסויימות של כליזמרים נמשכו‬
‫למעלה ממאה שנה וצאצאיהם הגיעו עד איסנטבול‪,‬‬
‫ביירות‪ ,‬אתונה ומאוחר מיותר לפילדלפיה בארה"ב‪.‬‬
‫הותר להם לנגן‪ .‬באוקראינה‪ ,‬במאות ה‪ 18-‬וה‪19-‬‬
‫התירו להם לנגן רק בכלים "שקטים"‪ .‬היה גם פיקוח‬
‫על מספר המנגנים ועל משך ההופעה‪.‬‬
‫בסוף המאה ה‪ 16-‬ובראשית המאה ה‪ ,17-‬בבוהמיה‬
‫ולאחר מכן בפולניה ובליטא‪ ,‬החלו נגנים יהודים‬
‫ליצור התאגדויות משלהם‪ ,‬שהעלו את קרנם בעיני‬
‫הציבור היהודי‪ ,‬וסייעו להם להיפטר מכינויי הגנאי‬
‫שהוצמדו להם במרכז אירופה‪ .‬הביטוי החדש שנקלט‬
‫היה "כליזמר"‪ ,‬מושג שהשתרש גם בגרמניה במאה‬
‫ה‪ ,18-‬כשהגיע גל של נגנים מבוהמיה ופולניה‪.‬‬
‫הכינוי "כליזמר" היה מכובד יותר בהשוואה לכינוי‬
‫הנלעג "מוסיקנט"‪ .‬הבחנה זו התקיימה עד שלהי‬
‫המאה ה‪ ,19-‬כשיהודים החלו לקבל אישורי כניסה‬
‫לקונסרבטוריונים ברוסיה ובאוסטרו‪-‬הונגריה‪.‬‬
‫באזורים בהם לא חיו קהילות גדולות של צוענים‪,‬‬
‫בעיקר בפולניה ובליטא‪ ,‬היוו הכליזמרים את רוב‬
‫הנגנים המקצועיים‪ .‬הם התגוררו בעיירות בשולי‬
‫האחוזות של האצולה הפולנית ובכמה מרכזים‬
‫עירוניים‪ ,‬בעיקר בוילנה ובלבוב‪ .‬במאה ה‪ 18-‬נמצאו‬
‫כליזמרים רבים במולדביה‪ ,‬בעיקר בבירה יאסי‪.‬‬
‫להקות הכליזמרים היו תמיד על טהרת הגברים‪.‬‬
‫באופן מסורתי מנהיג הלהקה היה הכינור הראשון‪,‬‬
‫שבדרך כלל העביר את משרתו ואת מורשתו לבנו‬
‫או לחתנו‪ .‬הכליזמרים לא ליוו זמרים‪ ,‬חוץ מאשר‬
‫בחתונות‪ ,‬שם ליוו את הופעתו של הבדחן‪ .‬בעוד‬
‫שהכנר הראשי היה בדרך כלל נגן במשרה מלאה‪,‬‬
‫חברי הלהקה שלו נאלצו למצוא לעצמם‪ ,‬בנוסף‪,‬‬
‫מלאכות שונות ‪ -‬כמו כובענים‪ ,‬או ספרים וגלבים ‪-‬‬
‫מקצוע שלכליזמרים היה מונופול עליו‪.‬‬
‫בפולין‪ ,‬הטריטוריה של כל להקה היתה קבועה‬
‫ומוגדרת על ידי הסכמים הדדיים‪ .‬בסוף המאה ה‪,18-‬‬
‫כשחל פיחות באוטונומיה היהודית‪ ,‬ניתנה הזדמנות‬
‫לכליזמרים עצמאיים‪ ,‬בלתי מאוגדים‪ ,‬לחדור לתוך‬
‫הלהקות‪ ,‬שעכשיו כינו אותן בשם "קומפניה‪".‬‬
‫בסוף המאה ה‪ 17-‬הגרו כליזמרים רבים מדרום פולין‬
‫להונגריה ושיתפו פעולה עם מוסיקאים צוענים‪,‬‬
‫כך נוצר מיזוג יוצא דופן בין המוסיקה הפופולרית‬
‫היהודית והמוסיקה ההונגרית‪ .‬האמנסיפציה שניתנה‬
‫ליהודים בממלכה ההבסבורגית ב‪ ,1867-‬גרמה‬
‫לפיחות של מקצוע הכליזמר בהונגריה ובבוהמיה‪-‬‬
‫מורביה‪ .‬אבל יסוד המוסיקה היהודית נשאר איתן‬
‫‪11‬‬
‫אורלי זילברשץ‪ ,‬ערן מור‬
‫יובל סגל‪ ,‬ליאת הרלב‬
‫ופעמים רבות משך אליו מוסיקאים לא יהודים‪,‬‬
‫שניגנו והופיעו בסגנון יהודי‪.‬‬
‫ההתקבלות של יהודים לקונסרבטוריונים ברוסיה‬
‫ובאוסטריה‪ ,‬בשליש האחרון של המאה ה‪,19-‬‬
‫השפיעה על סגנון הנגינה של הכליזמרים ופתחה‬
‫עבורם ערוצים חדשים והזדמנויות מקצועיות‬
‫חדשות בערים הגדולות‪ .‬לאחר מלחמת העולם‬
‫הראשונה השתלבו רבים מהכליזמרים בחיי המוסיקה‬
‫באירופה‪ ,‬במקביל לעיסוקם במוסיקה היהודית‪.‬‬
‫במחוזות מסויימים פנו גם הבנות ללימודי מוסיקה‬
‫והקימו להקות משלהן‪ ,‬אך להקות אלו לא הורשו‬
‫לנגן בחתונות יהודיות‪.‬‬
‫כיוון שבאזורים מסויימים רוב המנגנים היו יהודים‪,‬‬
‫פעילותם לא היתה מוגבלת רק לשמחות יהודיות‪.‬‬
‫בפולין היתה היררכיה ברורה מאד לגבי להקות‬
‫הכליזמרים ‪ -‬בעוד שבני האצולה הגבוהה הביאו את‬
‫המוסיקה שלהם מחו"ל‪ ,‬האצולה הנמוכה העסיקה‬
‫את הכליזמרים היהודים המקומיים והם הוזמנו לנגן‬
‫בחתונות או במסבאות‪.‬‬
‫בתוך החברה היהודית עצמה הופיעו הכליזמרים‬
‫בשמחות‪ ,‬בעיקר בחתונות‪ :‬חתונה יהודית יכלה‬
‫להימשך יותר מיום אחד‪ ,‬והמוסיקה שנוגנה בה‬
‫היתה מגוונת מאד‪ ,‬החל מפתיחה חגיגית ומתונה‬
‫שלפני הטקס‪ ,‬דרך הקטעים העליזים והמפולפלים‬
‫שליוו את הבדחן ועד לריקודים הסוערים שאחרי‬
‫החופה‪ ,‬ואפילו קונצרטים מיוחדים בפני אורחים‬
‫נכבדים במיוחד‪ .‬הרפרטואר של המוסיקה בחתונה‬
‫הושפע ממעמדן הכלכלי של המשפחות ולכן שמרו‬
‫הכליזמרים את היצירות הטובות ביותר והמקוריות‬
‫ביותר לכלות העשירות או המיוחסות‪ .‬אחד הקטעים‬
‫החגיגיים והמרגשים ביותר‪ ,‬לו ציפו כולם‪ ,‬היה‬
‫הקטע של "הושבת הכלה"‪ .‬היה זה שיאו המוסיקלי‬
‫של הארוע וטובי הכליזמרים התהדרו ביכולתם לרגש‬
‫את הקהל עד דמעות‪.‬‬
‫מלבד החתונות הופיעו הכליזמרים גם בחגים כמו‬
‫חנוכה‪ ,‬פורים‪ ,‬שמחת תורה‪ ,‬פסח‪ ,‬ראש חודש‪,‬‬
‫הכנסת ספר תורה ובמוצאי שבתות בבית הכנסת‬
‫או בבתי עשירים‪ .‬גם כמה חצרות של חסידים‬
‫עודדו את הופעות הכליזמרים ואחדות מהן אפילו‬
‫יצרו "קפליה" משלהם‪ ,‬כמו למשל הרבי מלובאביץ'‬
‫במחצית הראשונה של המאה ה‪.19-‬‬
‫באמצע המאה ה‪ 17-‬התקבע המבנה של להקת‬
‫הכליזמרים וכלל מארבעה עד חמישה כלים‪,‬‬
‫בעיקר כלי מיתר למיניהם‪ ,‬המובלים על ידי‬
‫הכינור הראשון וחליל צד‪ .‬בראשית המאה ה‪19-‬‬
‫הצטרף גם הקלרנית שהפך לכלי משמעותי ומוביל‬
‫בהרכבי הלהקות‪ ,‬בפרוסיה פולין ומולדביה‪ .‬עם‬
‫הכלים הנוספים נמנו גם כלי הקשה‪ ,‬כלי נשיפה‬
‫מנחושת‪ ,‬סקסופון‪ ,‬אקורדיון ולעיתים רחוקות מאד‬
‫הפסנתר‪ ,‬שהיה כלי בורגני ולא זמין למנגנים העניים‬
‫ולהופעותיהם ברחוב או בחתונות‪.‬‬
‫כנגנים מקצועיים היו הכליזמרים חייבים ברפרטואר‬
‫עשיר ומגוון‪ ,‬כולל מוסיקה קלאסית קלה ומוסיקה‬
‫עממית יהודית ולא יהודית‪ .‬חלק גדול מן המוסיקה‬
‫שהשמיעו התחבר על ידי הנגנים עצמם‪ .‬כיון‬
‫שהכליזמרים לא הוציאו את היצירות לאור אלא‬
‫הורישו אותן לממשיכיהם במסגרת הלהקה‪ ,‬נשמר‬
‫רק חלק קטן מן הרפרטואר העשיר של המוסיקה‬
‫הכליזמרית במאות הקודמות‪.‬‬
‫בין הנגנים היהודים שקנו להם שם ותהילה היה הכנר‬
‫יוסל'ה דרוקר מברדיצ'ב (‪ )1879-1822‬הידוע בכינויו‬
‫סטמפניו‪ ,‬שם שהפך להיות מזוהה עם וירטואוזיות‪.‬‬
‫עפ"י האתרים‬
‫‪www.yivoencyclopedia.org‬‬
‫ו‪borzykowski.users.ch-‬‬
‫‪13‬‬
‫לבו של אדם בכלל‪ ,‬ולב יהודי בפרט‪ ,‬משול לכינור‪ :‬כיון שנגעת במיתריו‪ ,‬מיד אתה מוציא מתוכו‬
‫כל מיני צלילים‪ ,‬רובם נוגים‪ ,‬הומים בבכי עצור‪ .‬אין אתה צריך אלא ליד אמונים של מנגן אמן‪,‬‬
‫כזה שהיה סטמפניו‪ .‬אוי כמה היה סטמפניו אמן במלאכתו! היה תופס בידו את הכינור ומעביר את‬
‫הקשתנית במיתריו‪ ,‬והכינור היה מתחיל לדבר‪ ,‬בוכה ונוהה ומחנן קולו ברוח נכאה ובכליון נפש‪.‬‬
‫ראשו של סטמפניו מוטה הצידה‪ ,‬שערותיו הארוכות והשחורות פזורות על כתפיו הרחבות‪ ,‬עיניו‪,‬‬
‫העינים השחורות והלוהטות‪ ,‬מכוונות כלפי מעלה‪ ,‬ופניו הנאים‪ ,‬המאירים‪ ,‬מחוירים והולכים‪,‬‬
‫מלבינים כמוות‪...‬‬
‫סוף כל סוף הגיעה השעה וסטמפניו עמד להושיב את הכלה‪ .‬מרגיש אני כי אין די כוח בעטי לתאר‬
‫כיצד היה סטמפניו מושיב את הכלה‪ .‬זו היתה לא סתם נגינה של מנגן בכינור‪ ,‬אלא כמין עבודת‬
‫הקודש‪ ,‬הבאה מתוך רגש נעלה מאד‪ ,‬מתוך רוח נאצלת מאד‪ .‬סטמפניו עמד ממול הכלה ודרש‬
‫לפניה דרשה בכינורו‪ ,‬דרשה נרגשת‪ ,‬נוגעת עד הנפש‪ ,‬על חייה הטובים והנעימים שעברו עליה עד‬
‫עתה בבית אביה‪ ,‬ועל חייה החשוכים והמרים הנכונים לה מעתה‪ ,‬בבית בעלה‪ .‬תמו ימי הנעורים!‬
‫כוסה הראש הצעיר‪ ,‬והשער הנאה‪ ,‬הארוך‪ ,‬לא יתגלה עוד לעין רואים‪ ,‬לא ירהיב לבבות‪ .‬תמו ימי‬
‫החופש‪ ,‬כלתה השמחה‪ ,‬מכאן ולהבא אשה יהודיה את‪ ,‬כלואה כל ימי חייך בבית בעלך!‪...‬‬
‫סטמפניו מוליך את הקשתנית למעלה ולמטה‪ ,‬מעיר כינורו לבכי וחבורת המנגנים מחזיקים אחריו‬
‫בכל כליהם‪ .‬מסביב דממה והס‪ .‬אין פוצה פה‪ ,‬אין זז ממקומו‪ ,‬כל האוזניים נטויות להקשיב‪.‬‬
‫גברים שוקעים במחשבות‪ ,‬נשים מעפעפות בעיניהן‪ ,‬נערים ונערות טפסו ועלו על הספסלים ועל‬
‫השולחנות‪ ,‬והכל עורגים‪ ,‬נמשכים מתוך כליון נפש אל צלילי כינורו של סטמפניו‪ .‬הסו! שתיקה‬
‫יפה! עולם‪ ,‬יהי שקט!‬
‫כינורו של סטמפניו‬
‫סטמפניו‪ ,‬מנגן אמן‬
‫ערן מור‪ ,‬יובל סגל‪ ,‬עודד דדי צדוק‪ ,‬עדנה בליליוס‪ ,‬מתן זרחיה‪ ,‬אסף סלהוב‪ ,‬ליאת הרלב‬
‫אסף סלהוב‪ ,‬יחזקאל לזרוב‪ ,‬עודד דדי צדוק‪ ,‬מתן זרחיה‬
‫הכליזמרים היהודים‬
‫וכי יש לך אצלנו קלי עולם יותר מחברת הכליזמרים‪ ,‬שמזלזלים כל כך בערך הכסף‪ ,‬שאין פרוטה‬
‫נחשבת בעיניהם למאומה‪ ,‬השקל הפקר הוא להם‪ ,‬כמוהו כטיט‪-‬חוצות? הכליזמרים היהודים‪,‬‬
‫ובפרט בימים ההם‪ ,‬נמשלו כצוענים‪ ,‬כמין אומה בפני עצמה‪ ,‬מצוינים בז'רגון מיוחד ובנימוסים‬
‫מיוחדים‪ .‬כל ימיהם היו שמחה והוללות‪ ,‬והם עצמם‪ ,‬מטבע בריתם‪ ,‬צוהלים ומתרוננים תמיד‪,‬‬
‫מתעלסים ומיטיבים את לבם‪ ,‬חומדים לצון ומשתובבים‪ ,‬פורטים על כליהם ומשעשעים נפשם‪,‬‬
‫מבדחים דעתם ומנבלים פיהם‪ .‬בערב הם באים לבתיהם‪ ,‬אל נשיהם וילדיהם‪ ,‬שמחים וטובי לב‪,‬‬
‫לועטים לתיאבון נזיד בצקים עם פולים‪ ,‬ובשעת רזון בבית‪ ,‬כשאין תבשיל בתנור‪ ,‬בולעים רוקם‬
‫אל קרבם‪ ,‬עולים על משכבם בבטן ריקה‪ ,‬אך לא ברוח נכאה‪ ,‬אלא מתוך ליצנות וזמר‪ ,‬ולמחר‬
‫לוקחים מן החנוני בהקפה‪ ,‬או ממשכנים אצל המלוה בריבית את הכרים והכסתות‪ .‬גם בנותיהם‬
‫של הכליזמרים היו נפשות עליזות רוח וקלות דעת‪ :‬חייהן כשער ראשן‪ ,‬היו פרועים‪ ,‬וצעיף לא עלה‬
‫עליהם‪ .‬בקיצור‪ ,‬הכליזמרים ראו את עולמם כעולם שכולו טוב‪ ,‬כמין גן עדן התחתון‪ ,‬ובגן עדן אין‬
‫מבקשים חשבונות רבים‪ ,‬אין דואגים דאגת מחר‪.‬‬
‫שני הקטעים לקוחים מתוך הנובלה "סטמפניו" מאת שלום עליכם‪ ,‬בתרגומו ובעריכתו של י‪.‬ד‪.‬‬
‫ברקוביץ‪ ,‬הוצאת דביר‪ ,‬תשכ"ו‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
17
16
‫ש‬
‫שלום עליכם‬
‫‪18‬‬
‫לום עליכם‬
‫(‪)1916-1859‬‬
‫הוא שם העט‬
‫של שלום‬
‫רבינוביץ’‪ ,‬בנם‬
‫של מנחם‪-‬נחום רבינוביץ’ וחיה אסתר‬
‫(לבית זלדין)‪ .‬מחשובי הסופרים‬
‫בשפת יידיש של תקופת ההשכלה‪,‬‬
‫ומיוצרי ספרות היידיש החדשה‪.‬‬
‫שלום עליכם הגדיר את עצמו כסופר‬
‫הומוריסטן‪.‬‬
‫הוא נולד בפריסלאב שבאוקראינה‪,‬‬
‫במחוז קייב‪ .‬אביו‪ ,‬יהודי דתי אך בו‬
‫בזמן גם משכיל‪ ,‬היקנה לבן חינוך‬
‫מסורתי טוב‪ ,‬ובמקביל‪ ,‬שלח אותו‬
‫ללמוד בבית ספר רוסי‪ ,‬אותו סיים‬
‫הנער בהצטיינות‪ ,‬כשהוא מצוייד‬
‫בתעודת בגרות‪.‬‬
‫כבר בהיותו תלמיד כתב ופרסם‬
‫מאמרים וסיפורים קצרים‪ ,‬תחילה‬
‫בעיתון "המליץ" ולאחר מכן בנוסח‬
‫של מעין איגרות‪ .‬למרות שהיידיש‬
‫לא נחשבה לשפה מכובדת בין‬
‫האינטלקטואלים היהודים ברוסיה‪,‬‬
‫החל שלום עליכם לכתוב בה כבר‬
‫ב‪ .1883-‬הוא כתב סיפורים סאטיריים‬
‫או סנטימנטליים‪ ,‬רומן‪ ,‬סיפורים‬
‫קצרים‪ ,‬ביקורות ושירה‪ ,‬וזאת‪ ,‬בלי‬
‫לוותר על כתיבה גם ברוסית ובעברית‪.‬‬
‫הוא סובב וקרא את יצירותיו בפני‬
‫קהל שומעים בערי רוסיה‪ ,‬באוסטריה‬
‫ובמקומות מרפא באיטליה‪ ,‬גרמניה‬
‫ושוויץ‪ .‬בעיתון הפטרבורגי היידי‬
‫פרסם פליטונים‪ ,‬שירים‪ ,‬סיפורים‪,‬‬
‫ורומנים בהמשכים‪.‬‬
‫שלא כמו אצל בן דורו מנדלי מו"ס‪,‬‬
‫שהצליף באחיו היהודים בעט‬
‫הסאטירה‪ ,‬נסוך על סיפוריו של‬
‫שלום עליכם חן של הומור לבבי‬
‫כשהוא משרטט את דמויותיהם של‬
‫"הכתריאלים"‪ ,‬המתגברים על עניים‬
‫ומצוקתם מתוך אמונה ובטחון‪ .‬הוא תאר בכתביו את ההגירה‬
‫היהודית מרוסיה לארה"ב ("מוטל בן פייסי החזן") את האמנים‬
‫היהודים הנודדים ("כוכבים תועים") ואת תקופת המהפיכה‬
‫והפוגרומים ברוסיה ("המבול")‪ .‬שלום עליכם היה מראשי יוצרי‬
‫הקומדיה היהודית ומחזותיו הוצגו ומוצגים עד היום‪ .‬בין הידועים‬
‫שבהם "האוצר"‪" ,‬עמך" "קשה להיות יהודי"‪.‬‬
‫בעקבות נישואיו לאולגה‪ ,‬בתו של בעל אחוזה יהודי נעשה‬
‫מעורב בעולם העסקים והבורסה‪ .‬אולם עקב כשלון בעסקיו‬
‫הפסיד את רוב הונו בבורסה ופשט את הרגל‪ .‬ב‪ 1890-‬הפך‬
‫לנע ונד עד שחותנתו שילמה את חובותיו והוא חזר והתיישב‬
‫באודסה‪ .‬שם פרסם כמה ספרים ובין השאר המציא את דמותו‬
‫של מנחם מנדל‪ ,‬סוחר יהודי ביש מזל‪ ,‬שאינו חדל מלהגות‬
‫תוכניות ותחבולות שכולן נכשלות בזו אחר זו‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1888/9‬הוציא לאור על חשבונו ובעריכתו את שנתוני‬
‫הספריה העממית היהודית לספרות ביקורת ומדע‪ ,‬מהפרסומים‬
‫החשובים ביותר בספרות יידיש באותה תקופה‪ .‬הוא הצליח לרכז‬
‫סביבו את מיטב סופרי היידיש של התקופה‪ ,‬ביניהם מנדלי מוכר‬
‫ספרים‪ ,‬וי‪.‬ל‪.‬פרץ‪ ,‬במטרה להוציא לאור ספרי מופת‪ ,‬כתשובה‬
‫לרומנים הזולים ביידיש שהיו אז פופולריים מאד‪.‬‬
‫ב‪ 1895-‬כתב את הראשון בסידרת "סיפורי טוביה החולב"‪.‬‬
‫בטוביה נתן ביטוי לאיש העם הנלבב‪ ,‬החי באמונתו ועל יגיע‬
‫כפיו‪ ,‬חלבן יהודי קשה יום‪ ,‬המנסה לתמרן בין דבקותו במסורת‬
‫לבין השינויים המתחוללים סביבו‪ ,‬כשהעולם המודרני חודר גם‬
‫לתחום העיירה‪ .‬דמות זו‪ ,‬השופעת הומור ואופטימיות למרות‬
‫הקשיים הרבים בהם היא נתקלת‪ ,‬ביטאה את הלך הרוח של‬
‫רבים מיהודי תחום המושב ברוסיה‪.‬‬
‫שלום עליכם הוסיף לכתוב סיפורים הומוריסטיים על דמויות‬
‫יהודיות עממיות‪" .‬לו הייתי רוטשילד" הוא אחד מסיפוריו‬
‫הקצרים‪ ,‬העוסקים בחלום ההשתוקקות להפוך לעשיר מופלג‬
‫בין לילה‪ .‬זהו מעין מונולוג של יהודי עני מן העיירה‪ ,‬המספר‬
‫לשומעיו איך היה פותר את כל בעיותיו ואת בעיות העולם כולו‪,‬‬
‫אילו היה עשיר‪.‬‬
‫עקב מהפיכת אוקטובר שפרצה ב‪ 1905-‬כנגד שלטון הצאר‪,‬‬
‫ושבעקבותיה נעשו פוגרומים ביהודים‪ ,‬היגר שלום עליכם‬
‫לאמריקה כשהוא חסר כל‪ .‬הוא יצא למסעות הרצאות וכתב‬
‫בעיתונות היידית של אירופה ואמריקה‪ .‬בשנת ‪ 1909‬אורגנו‬
‫נשפים לכבודו ובכסף שנצבר נפדו מידי המו"לים הזכויות על‬
‫יצירותיו‪ .‬למרות ששוחרר ממצוקותיו הכלכליות‪ ,‬הלכה בריאותו‬
‫והידרדרה‪ .‬הוא חלה בשחפת עד אשר נפטר בניו יורק ב‪.1916-‬‬
‫מרבית כתביו תורגמו לעברית ע"י חתנו י‪.‬ד‪ .‬ברקוביץ'‪ ,‬שעל‬
‫שמו נקרא רחוב בתל אביב ובו ממוקם בית שלום עליכם‪.‬‬
‫יחזקאל לזרוב‬
‫בעמודים הקודמים‪:‬‬
‫למעלה‪ :‬ליאת הרלב‪ ,‬יובל סגל‪,‬‬
‫יחזקאל לזרוב‪ ,‬עדנה בליליוס‪ ,‬אורלי‬
‫זילברשץ‪ ,‬אלון דהן‪ ,‬עודד דדי צוקר‪,‬‬
‫מתן זרחיה‪ ,‬רונה‪-‬לי שמעון‪ ,‬ערן מור‬
‫למטה‪ :‬עודד דדי צוקר‪ ,‬אורלי‬
‫זילברשץ‪ ,‬אסף סלהוב‪ ,‬הילה עופר‪,‬‬
‫רונה ‪-‬לי שמעון‪ ,‬ליאת הרלב‪ ,‬ערן‬
‫מור‪ ,‬יובל סגל‪ ,‬יחזקאל לזרוב‪ ,‬אלון‬
‫דהן‪ ,‬מתן זרחיה‬
‫‪19‬‬
‫עדנה מזי"א ‪ /‬מחזאית‪-‬במאית‬
‫אורנה סמורגונסקי ‪ /‬תפאורה ותלבושות‬
‫נולדה בתל־אביב‪ .‬בעלת תואר שני בתיאטרון ופילוסופיה מאוניברסיטת תל־אביב‪ ,‬שם לימדה כתיבה‬
‫דרמטית‪ .‬כתיבה לקולנוע‪ :‬תסריטים לסרטיו של עמוס גוטמן‪ :‬נגוע‪ ,‬בר ‪ ,51‬חימו מלך ירושלים‪ .‬כתיבה‬
‫לתיאטרון‪ :‬וינה על הים‪ ,‬הכפיל (עפ"י דוסטוייבסקי)‪ ,‬עיבוד לפלטונוב‪ ,‬הדוד מקייפטאון בתיאטרון‬
‫העירוני חיפה‪ .‬משחקים בחצר האחורית שהוצג בחיפה ובתיאטרון הקאמרי‪ ,‬תורגם לשפות רבות‬
‫והוצג ברחבי אירופה‪ ,‬בין היתר בתיאטרון הרויאל קורט בלונדון‪ .‬בתיאטרון הקאמרי‪ :‬סיפור משפחתי‬
‫עליו זכתה בפרס ע"ש מאיר מרגלית ובפרס ע"ש לאה גולדברג‪ .‬על המחזה המורדים זכתה בפרס‬
‫מחזאית השנה לשנת ‪ ,1998/99‬ובפרס מרגלית לשנת ‪ .1999‬לאחרונה עלו בקאמרי המחזות שלה‬
‫היה או לא היה ואריסטוקרטים‪ .‬עבודות בימוי בקאמרי‪ :‬חברות הכי טובות‪ ,‬ליזיסטרטה ‪,2000‬‬
‫ויה דולורוזה‪ ,‬עקר בית‪ ,‬יומן חוף ברייטון (אותו גם תירגמה)‪ ,‬אוי אלוהים‪ ,‬משפחה חמה‪ ,‬סוף‬
‫טוב‪ .‬כתבה וביימה את הורדוס ואת ילדים רעים‪ .‬ב‪ 1997-‬פרסמה את הרומן "התפרצות ‪ "X‬בהוצאת‬
‫הספריה החדשה – הקיבוץ המאוחד‪ .‬הספר יצא לאור באירופה בתרגומים שונים‪ .‬ב‪ 2005-‬יצא לאור‬
‫ספרה "רומן משפחתי" בהוצאת "קשת"‪.‬‬
‫בוגרת אוניברסיטת תל־אביב‪ ,‬החוג לתיאטרון‪ .‬עבודות עיצוב בתיאטרון‪ :‬מטמורפוזה‪ ,‬כובע מלא‬
‫גשם ב"בית צבי"‪ .‬רצח‪ ,‬אויב העם‪ ,‬המפקח‪ ,‬חברות הכי טובות‪ ,‬הורדוס‪ ,‬ליזיסטרטה ‪ ,2000‬הרב‬
‫קמע‪ ,‬קופנהגן‪ ,‬ילדים רעים‪ ,‬הדודה ואני‪ ,‬הצמה של אבא‪ ,‬אשה בעל בית‪ ,‬מילאנו‪ ,‬המפיקים‪,‬‬
‫מותו של סוכן‪ ,‬יומן חוף ברייטון‪ ,‬כנר על הגג‪ ,‬היה או לא היה‪ ,‬תרה‪ ,‬ינטל‪ ,‬הבדלה‪ ,‬גטו‪ ,‬איחש‬
‫פישר‪ ,‬האריסטוקרטים‪ ,‬סוף טוב‪ ,‬קברט בתיאטרון הקאמרי; הרולד ומוד‪ ,‬ביאנקה‪ ,‬סתיו ימיו‪,‬‬
‫אמנות‪ ,‬סילביה‪ ,‬שבעה‪ ,‬ספר הג'ונגל‪ ,‬ערפל‪ ,‬טוב‪ ,‬המים זוכרים‪ ,‬ז'קו‪ ,‬ארוחה עם חברים‪,‬‬
‫אלטלנה‪ ,‬תאונה‪ ,‬הקונצרט‪ ,‬מבזק חדשות‪ ,‬סליחות‪ ,‬מה עושים עם ג'ני‪ ,‬פלדה‪ ,‬נערי ההיסטוריה‪,‬‬
‫מראה מעל הגשר‪ ,‬בתיאטרון בית ליסין; חבילות מאמריקה‪ ,‬תמרה‪ ,‬כולם אוהבים את אופל‪,‬‬
‫ציד המכשפות‪ ,‬שלוש נשים גבוהות‪ ,‬הדיבוק‪ ,‬מועדון האלמנות העליזות בתיאטרון הבימה‪.‬‬
‫הדוד מקייפטאון‪ ,‬אילוף הסוררת‪ ,‬להיות או להיות‪ ,‬האשה שבישלה את בעלה‪ ,‬אותלו‪ ,‬הכפיל‪,‬‬
‫המיליונרית מנאפולי‪ ,‬בתיאטרון העירוני חיפה; המתחזה בתיאטרון באר–שבע‪ .‬מקס ומוריץ‪,‬‬
‫המלאך‪ ,‬נחמן במדיטק‪ .‬עיצבה תלבושות לאופרה נבוקו בטוקיו בבימויו של עמרי ניצן‪ .‬עיצבה תפאורה‬
‫לטקס הענקת פרס ספיר בטלוויזיה‪.‬‬
‫אסף תלמודי ‪ /‬מוסיקה‬
‫מלחין‪ ,‬חוקר‪ ,‬מפיק מוסיקלי ונגן אקורדיון‪ .‬תלמודי הפיק תקליטים למיטב היוצרים במוסיקה הקלה‬
‫בישראל‪ ,‬ביניהם רונה קינן‪ ,‬שלומי שבן ונועם רותם‪ .‬הוא חבר בלהקת הכליזמר אוי דיוויז'ן‪ ,‬מנגן‬
‫בלהקתו של ברי סחרוף‪ ,‬ומציג באופן קבוע פרוייקטים של מוסיקה ואמנות נסיונית בארץ ובעולם‪ .‬מלמד‬
‫בחוג למוסיקה באוניברסיטת חיפה ובמחלקה למוסיקה במכללת מוסררה בירושלים; שימש כמרצה‬
‫אורח באוניברסיטת מק'גיל בקנדה ובמכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה באטלנטה‪.‬‬
‫אבי יונה בואנו (במבי) ‪ /‬תאורה‬
‫יחזקאל לזרוב ‪ /‬במאי‪-‬כוראוגרף‪-‬סטמפיניו‬
‫יליד תל אביב‪ .1974 ,‬בוגר ביה"ס לאמנויות תלמה ילין‪ .‬בוגר להקת חיל האוויר‪ .‬רקד בלהקת בת‬
‫שבע ואנסמבל בת שבע בין השנים ‪( 1997-1993‬במופעים אנאפאזה‪ ,‬קיר‪ ,‬מבול‪ ,‬זינה‪ ,‬יאג)‪ .‬למד‬
‫תיאטרון ב"‪ "Actors Centre‬בלונדון בשנת ‪ .2000‬השתתף בסרטים רבים ובהם וואלס עם באשיר‪,‬‬
‫שלוש אימהות‪ ,‬החוב‪ ,‬המקלט‪ ,‬אהבה אסורה‪ ,‬שלושה כוכבים ועוד‪ .‬בטלוויזיה הופיע בחמישה‬
‫גברים וחתונה‪ ,‬במרחק נגיעה‪ ,‬אמא'לה‪ ,‬פלורנטין ועוד‪ .‬הצטרף לתיאטרון גשר בשנת ‪.2001‬‬
‫ליסנדר בחלום ליל קיץ‪ ,‬סטפן בהעבד‪ ,‬מקי סכינאי באופרה בגרוש‪ ,‬פייטלזון בשושה‪ ,‬דמיטרי גורוב‬
‫בבשני קולות‪ ,‬פיגארו בנישואי פיגארו ועוד‪ .‬כמו כן יצר את הכוראוגרפיה להצגות העבד‪ ,‬אופרה‬
‫בגרוש‪ ,‬בשני קולות‪ ,‬היה או לא היה‪ ,‬ינטל‪ ,‬סוף טוב‪ ,‬יונה ונער‪ .‬ב‪ 2006-‬העלה בתיאטרון גשר‬
‫את ההצגה חזי שנכתבה ובוימה על ידו‪ .‬עבור סמינר הקיבוצים כתב וביים את ‪.radio heaven‬‬
‫זכה בפרס השחקן המבטיח לשנת ‪ 2002/3‬על תפקיד מקי סכינאי באופרה בגרוש‪ ,‬ב‪ 2006-‬על‬
‫הכוראוגרפיה לווריאציות לתיאטרון ולתזמורת וב‪ 2008-‬על הכוראוגרפיה להיה או לא היה בתיאטרון‬
‫הקאמרי‪ .‬כתב וביים סרט קצר לשביה שהוצג בהצלחה בפסטיבלים ותערוכות בעולם‪ .‬ב‪ 2009-‬יזם‬
‫ואצר את "‪ "conflict in motion‬תערוכת וידאו דאנס‪ .‬ניהל אמנותית את פסטיבל "אינטימדאנס"‬
‫‪ 2003‬בתיאטרון תמונע‪ .‬כצלם וכאמן וידאו‪ ,‬הציג בתערוכות יחיד וקבוצתיות בארץ ובעולם‪ .‬בקאמרי‪,‬‬
‫תפקידים בהצגות‪ :‬זה הים הגדול בתפקיד נוח‪ ,‬בהיה או לא היה בתפקיד אלכסנדר פן‪ ,‬בינטל‬
‫בתפקיד אביגדור ובאריסטוקרטים בתפקיד רודי‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫אמנות התאורה שלו נוגעת בכל תחומי המופע‪ :‬תיאטרון‪ ,‬מחול‪ ,‬אופרה‪ ,‬מופעי רוק‪ ,‬אופרות רוק‪,‬‬
‫פרוייקטים ארכיטקטוניים‪ ,‬מיצבי ווידאו‪ ,‬מיצגים ומיצבים של תאורה‪ .‬באנגליה עבד עם להקות רוק‬
‫רבות‪ ,‬ביניהן‪ :‬הקיור‪ ,‬מייק אולפילד‪ ,‬דיויד גילמור‪ ,‬רוג'ר ווטרס‪ ,‬תומפסון טווינס‪ ,‬הקומודורס‪ ,‬מיטלוף‪.‬‬
‫בארץ מעצב תאורה למיטב האמנים והלהקות‪ ,‬ביניהם אריק איינשטיין‪ ,‬שלום חנוך‪ ,‬שלמה ארצי‪,‬‬
‫ריטה‪ ,‬יהודה פוליקר‪ ,‬מתי כספי‪ ,‬יהודית רביץ‪ ,‬החברים של נטשה‪ ,‬כוורת‪ ,‬רמי פורטיס‪ ,‬ברי סחרוף‪,‬‬
‫ארקדי דוכין‪ .‬עיצב תאורה לכל התיאטרונים בארץ‪ ,‬ביניהם התיאטרון הקאמרי‪ ,‬תיאטרון הבימה‪,‬‬
‫תיאטרון באר־שבע והתיאטרון העירוני חיפה‪ .‬משמש כמעצב הבית של אנסמבל עיתים‪ :‬רומיאו‬
‫ויוליה‪ ,‬וויצק‪ ,‬ויאמר וילך‪ ,‬ויסעו ויחנו‪ ,‬חלום ליל קיץ‪ ,‬שלוש אחיות‪ ,‬מיתוס‪ ,‬הדיבוק‪ ,‬הרצל‪,‬‬
‫וכן של תיאטרון גשר‪ :‬כפר‪ ,‬עיר‪ ,‬העבד‪ ,‬שלוש אחיות‪ ,‬מומיק‪ ,‬סיפור ב‪ ,2-‬שונאים סיפור אהבה‪,‬‬
‫רומן בעבודה‪ ,‬שש דמויות מחפשות מחבר‪ ,‬הנסיכה איבון ועוד‪ .‬מחול‪ :‬תאורן הבית של להקת‬
‫בת־שבע‪ :‬קיר‪ ,‬אנאפאזה‪ ,‬פרפטום‪ ,‬ארבוס‪ ,‬משה‪ ,‬שלוש טלופאזה‪ ,‬מקס‪ ,‬הורה‪ ,‬סדר‪ ,‬שדה‬
‫‪ ,21‬ועוד‪ .‬עיצב תאורה לענבל פינטו ואבשלום פולק‪ ,‬יסמין גודר‪ ,‬ולעבודותיה של שרון אייל‪,LOVE :‬‬
‫ברתולינה‪ ,‬מקארובה קביסה‪ ,‬ביל‪ .‬בחו"ל‪ :‬בלט קולברג‪ ,‬קארט בלאנש‪ ,NDT ,‬בלט האופרה של‬
‫פריס‪ ,‬הבלט המלכותי הדני‪ ,‬באזל בלט‪ ,‬להקת אלווין איילי‪ ,‬בלט פרנקפורט ועוד‪ .‬באופרה הישראלית‪,‬‬
‫עיצב תאורה לכ‪ 60-‬הפקות‪ .‬לאחרונה‪ ,‬הילד חולם‪ ,‬נבוקו ואאידה במצדה‪ .‬בחו"ל‪ ,‬באופרות של‬
‫טוקיו‪ ,‬ניס‪ ,‬ליון‪ ,‬ברצלונה‪ ,‬מדריד‪ ,‬בילבאו‪ ,‬קופנהגן‪ ,‬קלן ועוד‪ .‬קונצרטים של הפילהרמונית בארץ‬
‫ובעולם‪ ,‬תחרות האירוויזיון (תפאורה ותאורה)‪ .‬כמו כן מופעים של סטיבי וונדר‪ ,‬דיזי גילספי‪ ,‬נינה‬
‫סימון‪ ,‬אל דימיולה‪ ,‬צ'יק קוריאה‪ ,‬מיילס דייויס‪ .‬פרסים‪ :‬פרס שפירא על פיתוח שפה ייחודית לעולם‬
‫המחול‪ ,‬פרס תל־אביב למצויינות‪ 10 ,‬פרסי מעצב השנה בפרס התיאטרון‪ ,‬פרס על הישגים יוצאי דופן‬
‫על פרוייקט מרכז המבקרים "שרשרת הדורות" בכותל‪ ,‬מידי ארגון ‪ Thea‬של דיסני‪ .‬בקאמרי עיצב‬
‫לאחרונה את התאורה לקברט‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫עדנה בליליוס ‪ /‬פריידל בוגרת הסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב‪ ,‬המוסד לאמנות הדרמה‬
‫במוסקבה של אנטולי וסילייב ולי שטרסברג בניו־יורק‪ .‬זוכת מלגת קרן שרת בשנים ‪,2002 ,2001‬‬
‫‪ .2003‬השתתפה בהצגות‪ :‬הבית על שפת האגם פסטיבל עכו‪ ,‬תמונע; המיטב שבאדם במסגרת‬
‫מעבדתרבות דימונה; הצגת היחיד יפהפיה שלי‪ ...‬מתוקה שלי; תיאטרון גשר‪ :‬הנסיכה איבון‪ ,‬רומן‬
‫בעבודה‪ .‬טלוויזיה‪ :‬סברי מרנן‪ ,‬טקסי דרייבר‪ ,‬חטופים‪ ,‬פלפלים צהובים‪ ,‬חיים אחרים‪ .‬קולנוע‪:‬‬
‫רסיסי אהבה‪ ,‬הערת שוליים‪ ,SALT OF THIS SEA ,‬אנדנטה‪.‬‬
‫השחקנים‬
‫לפי סדר הא"ב‬
‫אלון דהן ‪ /‬חיים‪-‬יוסף בוגר ביה"ס הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי"‪ .1996 ,‬בקאמרי בפרס‬
‫השחקן ב‪ 2006-‬על תפקידו באנטיגונה‪ ,‬ובפרס שחקן המישנה ב‪ 2009-‬על תפקידו בחורף מתחת‬
‫לשולחן‪ .‬בין תפקידיו ‪ -‬תיאטרון הבימה‪ :‬סירנו דה ברז'ראק‪ ,‬מנדרגולה‪ ,‬מילכוד ‪ ,22‬סיפורי הבימה‪.‬‬
‫תיאטרון הספריה‪ :‬מעגל הגיר הקווקזי‪ ,‬שדים ורוחות‪ ,‬עד התביעה‪ ,‬מולי סוויני‪ ,‬צ'ריטי המתוקה‪.‬‬
‫התיאטרון הקאמרי‪ :‬כטוב בעיניכם‪ ,‬רווקים ורווקות‪ ,‬מעיין הכבשים‪ ,‬אמא קוראז'‪ ,‬כובע הקש‬
‫האיטלקי‪ ,‬שם האהבה‪ ,‬הצמה של אבא‪ ,‬דמוקרטיה‪ ,‬המלט‪ ,‬מילאנו‪ ,‬יתוש בראש‪ ,‬אנטיגונה‪,‬‬
‫חברון‪ ,‬נפש הטובה מסצ'ואן‪ ,‬כסף עובר ושווא‪ ,‬חורף מתחת לשולחן‪ ,‬וויצק‪ ,‬זהב טורקי‪ ,‬שיץ‪.‬‬
‫הצגת בידור ‪ .20/10 2003‬קולנוע‪ :‬אהבה אסורה‪ ,‬סיפור גדול‪ ,‬סופר בוי‪ ,‬קשר עיר‪ ,‬זאיה‪ ,‬אודות‬
‫המוניטין‪ ,‬הבולשת חוקרת‪ ,‬שרמן בחורף‪ ,‬הכלה הסורית‪ ,‬כבוד‪ ,‬סיפור גדול‪ .‬טלוויזיה‪ :‬הסדרות‬
‫מרחב ירקון‪ ,‬זינזאנה‪ ,‬האמת העירומה‪ ,‬קן הקוקיות‪ ,‬החצי השני‪ ,‬העלמות‪ ,‬שלווה‪ ,‬אשליות‪.‬‬
‫ליאת הרלב ‪ /‬אתל‪-‬חיה הופיעה בהצגות ‪ -‬בתיאטרון הקאמרי‪ :‬הבדלה‪ ,‬הגיל הנכון‬
‫לאהבה‪ .‬בתיאטרון בית ליסין‪ :‬קפה ערבה‪ ,‬סינית אני מדברת אליך‪ ,‬אונור‪ .‬בתיאטרון חיפה‪ :‬הצמא‬
‫והרעב‪ ,‬השתיקה‪ .‬בתיאטרון הבימה‪ :‬המדריך לחיים הטובים‪ .‬בתיאטרון גבעתיים‪ :‬מובטל נולד‪.‬‬
‫בתיאטרון תמונע‪ :‬רביזור‪ ,‬התיבה‪ .‬טלוויזיה‪ :‬ערוץ ‪ - 2‬הרמזור (עונות ‪ ,)3-1‬סברי מרנן‪ ,‬העיר שלנו‪,‬‬
‫אבידות ומציאות‪ ,‬החיים זה לא הכל‪ ,‬בשורות טובות‪ ,‬קוויקי‪ ,‬חידון האשליות‪ ,‬מטר שבעים‬
‫ושתיים‪ ,‬שירות חדרים‪ ,‬ארץ נהדרת‪ ,‬חברות הכי טובות‪ ,‬המובילים (עונות ‪ ,)3-1‬בית ספר‬
‫למכשפים‪ ,‬חשופים‪ ,‬לא הבטחתי לך‪ ,‬סרוגים‪ ,‬המקום‪ ,‬שינויים בלוח השידורים‪ .‬קולנוע‪ :‬כלבת‪,‬‬
‫אבידות ומציאות ‪ ,NEW BORN‬כביש‪.‬‬
‫אורלי זילברשץ ‪ /‬דבוסי‪-‬מלכה שחקנית קולנוע‪ ,‬טלוויזיה ותיאטרון‪ .‬בין ההצגות בהן‬
‫השתתפה‪ :‬הדוד וניה‪ ,‬הדוד מקיפטאון‪ ,‬המתלבט‪ ,‬שבעה‪ ,‬משפחה‪ ,‬שלוש מסיבות‪ ,‬המקום ממנו‬
‫באתי‪ .‬הוציאה דיסק ‪ -‬הקברט של מירנדה‪ .‬השתתפה בסרטי טלוויזיה וקולנוע‪ .‬זכתה בפרסי וולגין‬
‫ואופיר על תפקידיה בלתפוס את השמיים‪ ,‬לבנה יקירתי‪ ,‬שירת הסירנה וכנפיים שבורות‪ .‬לאחרונה‬
‫השתתפה בסרט הדקדוק הפנימי‪.‬‬
‫מתן זרחיה ‪ /‬מאיר‪-‬שניאור בוגר הסטודיו למשחק ע"ש ניסן נתיב תל־אביב ‪ ,2011‬זוכה‬
‫מלגת קרן שרת למחול בשנת ‪ , 2001‬שיחק בהצגות‪ :‬אליס – להקת המחול פרסקו‪ ,‬לילה בלי ירח ‪-‬‬
‫מדיטק‪ ,‬הברווזון המכוער‪ ,‬מעלה קרחות ‪ -‬תיאטרון אורנה פורת‪ ,‬זיסעלע‪ ,‬סיפור אהבה ‪ -‬תיאטרון‬
‫בית ליסין‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫ערן מור ‪ /‬מנשה‪-‬מנדל בוגר ביה"ס הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי"‪ .2007 ,‬במסגרת‬
‫לימודיו זכה בפרס ע"ש צבי קליר (בוגר "בית צבי" בהצטיינות)‪ ,‬במילגת משרד החינוך התרבות‬
‫והספורט‪ ,‬במילגת הצטיינות ע"ש אברהם אסיאו‪ ,‬המילגה ע"ש עדה בן נחום‪ ,‬מילגת ליונס‪ ,‬מילגת‬
‫המועדון המסחרי‪ .‬נסיון בימתי (בין היתר) ‪ -‬תיאטרון הספריה‪ :‬פיליאס פוג באובססיה‪ ,‬אלפי באלפי‪,‬‬
‫ריצ'מונד בריצ'רד השלישי‪ 7 ,‬דמויות שונות בפנטזיה‪ ,‬כמו שתרצו אותי‪ ,‬עקומים‪ ,‬רולטה צרפתית‪.‬‬
‫מחזות זמר בתיאטרון רמת־גן‪ :‬גריז‪ ,‬קברט‪ ,‬יוסף וכתונת הפסים‪ ,CATS ,‬אחים בדם‪ .‬תיאטרון ארצי‬
‫לנוער‪ :‬המפוזר מכפר אז"ר‪ .‬בקאמרי הופיע בגיל הנכון לאהבה‪ ,‬באמדאוס‪ ,‬ומופיע במקביל גם‬
‫בהמלט‪ ,‬בגטו‪ ,‬בוויצק‪ ,‬בהרטיטי את לבי ובקומדיה של טעויות‪.‬‬
‫יובל סגל ‪ /‬בניומין יליד תל אביב‪ ,‬בוגר ביה"ס למשחק ‪New Actors Workshop‬בניו־יורק‪,‬‬
‫בהדרכתו של הבמאי מייק ניקולס‪ .‬החל את דרכו במשחק כילד בתיאטרון הספריה באיולף הקטן‪,‬‬
‫ריצ'ארד השלישי‪ ,‬עושה הנפלאות‪ ,‬בית המלאכה‪ .‬תיאטרון בית ליסין‪ :‬הבית של מרווין‪ ,‬שיחות‬
‫עם אבי‪ ,‬מכתב לנועה‪ .‬תיאטרון לילדים ולנוער‪ :‬אגדה על קערה ומצקת‪ ,‬סיפורי איתמר ורותי גם‪.‬‬
‫בניו־יורק שיחק בקבוצת התיאטרון ‪ Third Premis Theater Company‬בהפקה רוזנקרנץ וגילדנשטרן‬
‫מתים‪ ,‬ביים ושיחק בקבוצת התיאטרון ‪ Chalk Circle Theater Company‬בהצגות ‪Virtual Reality‬‬
‫ו‪ .evermore - An Evening with Poe-‬שיחק בסרט הקולנוע אור ובטלוויזיה בתכניות קאמבק‪,‬‬
‫תעלומות מהאגדות‪ ,‬העיר שלנו‪ ,‬הטבח המתוסבך‪ ,‬וכשחקן ותסריטאי בסיטקום הפיג'מות‪ .‬מדבב‬
‫בתוכניות וסרטים מצוירים ובין השאר תרם את קולו לדמותה של מיס פיגי בסרט החבובות‪.‬‬
‫אסף סלהוב ‪ /‬מוישה‪-‬קלמן בוגר ביה''ס לאמנויות באשקלון‪ .‬רקדן מצטיין בצה''ל‪ .‬בלהקת‬
‫מחול "ורטיגו" רקד ביצירות אסתר ולידת הפניקס‪ .‬בוגר מגמת פרפורמנס וכוראוגרפיה ב‪sead-‬‬
‫זלצבורג‪ .‬למד באמסטרדם ב‪ .school for new dance development-‬יצר את המוסיקה והכוראוגרפיה‬
‫ליצירות ‪.SUMMA TUKKHA ,LOSING ZAYA ,THE MOCKING SERVANT OF LEIDENSHAFT‬‬
‫הילה עופר ‪ /‬שפרה‪-‬לאה ילידת ‪ .1975‬בוגרת הסטודיו בהנהלת ניסן נתיב תל־אביב‪.‬‬
‫השתתפה בהצגות ‪ -‬תיאטרון הבימה‪ :‬טנגו‪ ,‬מותו של סוכן‪ ,‬הקומיקאים‪ .‬התיאטרון הקאמרי‪:‬‬
‫המפיקים‪ ,‬בתפקיד אולה השבדית‪ ,‬הצמה של אבא‪ .‬בקולנוע‪ :‬אדמה משוגעת‪ .Sour milk ,‬סדרות‬
‫טלוויזיה‪ :‬האלופה‪ ,‬זנזורי‪ ,‬לא הבטחתי לך‪ ,‬בלתי הפיך‪ ,‬אולי הפעם‪ ,‬מתלהבת‪ ,‬כוונות טובות‬
‫ועוד‪ ,‬וכן מספר רב של פרסומות‪.‬‬
‫עודד דדי צדוק ‪ /‬חייקל‪-‬מנדל יליד ישראל‪ .1974 ,‬למד בסטודיו למשחק מיסודו של יורם‬
‫לוינשטיין‪ .‬למד משחק מול מצלמה עם רות דייכס‪ .‬עבד עם כוראוגרפים שונים‪ ,‬ביניהם יעל אורני‪ ,‬סאלי‬
‫אן פרידלנד‪ ,‬מיכל הרמן ועוד‪ .‬הצטרף לתיאטרון "קליפה" איתם הוא עובד למעלה מעשר שנים‪ .‬במסגרת‬
‫זו למד גם עיצוב תלבושות‪ .‬הצגות‪ :‬לב של כלב (תיאטרון הבימה)‪ ,‬באדנהיים ‪( 1939‬הקאמרי)‪,‬‬
‫המופע של ק' בפסטיבל ישראל ועוד‪ .‬השתתף בפרוייקטים שונים בטלוויזיה ובקולנוע‪ .‬פועל כיוצר‬
‫עצמאי בתחום התיאטרון הפיזי‪-‬וויזואלי ויוצר במסגרות שונות כמו תיאטרון אורנה פורת ועוד‪.‬‬
‫רונה‪-‬לי שמעון ‪ /‬רוחל'ה לימודים‪ :‬הסטודיו למשחק מיסודו של יורם לוינשטיין‪ .‬משחק‬
‫מול מצלמה ‪ -‬ליאת ביין‪ .‬סטודיו למשחק ‪ Jeffrey Marcus‬בלוס־אנג'לס‪ .‬לימודי מלגה ב‪Steps On-‬‬
‫‪ Broadway‬בניו־יורק וב‪ National Ballet Academy-‬באמסטרדם‪ .‬מחול קלסי‪-‬מודרני בסטודיו בת‪-‬‬
‫דור‪ .‬בקאמרי הופיעה בלילה לא שקט‪ .‬השתתפה בהפקות מחול בחו"ל‪,Pandora Project :‬‬
‫‪ Vincent A‬בניו־יורק‪ Albano Ballet - The Nutcracker .‬בקונטיקט‪Het - The Nutcracker .‬‬
‫‪ National Ballet‬באמסטרדם‪ .‬עבדה עם הכוראוגרפים ז'נט אורדמן‪ ,‬עידו תדמור‪Rozalin Sovel ,‬‬
‫‪ ,Kasel‬יורם כרמי‪ ,‬תמיר גינץ‪ ,Randy Dunken ,‬רונית זיו‪ .Sonia De'orlians ,‬קולנוע וטלוויזיה‪:‬‬
‫השוטר‪ ,‬השיר שלנו וכן פרסומות‪ ,‬סרטי סטודנטים‪ ,‬וידאו קליפים‪ .‬במקביל משתתפת בקומדיה של‬
‫טעויות בתפקיד הזנזונית‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫ע ו נ ת‬
‫‪67‬‬
‫ת ש ע "ב‬
‫הועד המנהל‬
‫מועצת הנאמנות חנה מרון‬
‫יגאל וינשטיין ‪ -‬יו"ר‬
‫רון חולדאי ‪ -‬יו"ר מנחם סלע‬
‫דוד ברודט‬
‫אוסקר אבו‪-‬ראזק רון סמוראי‬
‫אמינה הריס‬
‫ליאורה עופר‬
‫עמיקם בן צבי‬
‫יואב צוקרמן‬
‫גיל פייר‬
‫דוד ברודט‬
‫תמר רודיך‬
‫ישראל פלג‬
‫יוסי גרבר‬
‫אמיר רוזנברג‬
‫יואב צוקרמן‬
‫ערן גריפל‬
‫זאב רותם‬
‫תמר רודיך‬
‫משה הנדלס‬
‫אברהם תירוש‬
‫אמיר רוזנברג‬
‫אמינה הריס‬
‫ועדת הביקורת‬
‫זאב רותם‬
‫יגאל וינשטיין‬
‫בנציון דל ‪ -‬יו"ר‬
‫שלמה וישינסקי לינדה שטרייט‬
‫רון ארנרייך‬
‫זהרירה חריפאי אברהם תירוש‬
‫ליאורה מינקה‬
‫אתי כספי‬
‫לינדה שטרייט‬
‫ליאורה מינקה‬
‫להקת שחקני התיאטרון (לפי סדר הא"ב)‬
‫אקי אבני‬
‫שלמה וישינסקי רמה מסינגר‬
‫שלומי אברהם‬
‫חנה מרון‬
‫טל וייס‬
‫ראידה אדון‬
‫שרית וינו אלעד הילה סורג'ון‪-‬פישר‬
‫דינה סנדרסון‬
‫אלינור אהרון‪-‬בן אבי ענת וקסמן‬
‫שרה פון שוורצה‬
‫ליאור זוהר‬
‫יפתח אופיר‬
‫חני פירסטנברג‬
‫נסים זוהר‬
‫גילת אנקורי‬
‫אסף פריינטא‬
‫אביב זמר‬
‫נדב אסולין‬
‫גיל פרנק‬
‫אורטל חאיק‬
‫רותי אסרסאי‬
‫אודי פרסי‬
‫סוהיל חדאד‬
‫חרות אשכנזי‬
‫שחר פרץ‬
‫יצחק חזקיה‬
‫חן אשרוב‬
‫יוסי קאנץ‬
‫ליאור חקון‬
‫אילנה באואר‬
‫זהרירה חריפאי אסתי קוסוביצקי‬
‫יעל בדש‬
‫דן קיזלר‬
‫אניה בוקשטיין איתי טיראן‬
‫תמר קינן‬
‫אבי טרמין‬
‫יניב ביטון‬
‫יפתח קליין‬
‫גדי יגיל‬
‫דיויד בילנקה‬
‫זיו קלייר‬
‫מיכל ינאי‬
‫טל בלנקשטיין‬
‫מיקי קם‬
‫אסנת בן יהודה הלנה ירלובה‬
‫רוזינה קמבוס‬
‫שלמה בר‪-‬אבא איציק כהן‬
‫עירית קפלן‬
‫אלברט כהן‬
‫רמי ברוך‬
‫מיכל ברנשטיין נועה כהן‪-‬שבתאי רועי קקון‬
‫דרור קרן‬
‫ארז כהנא‬
‫מונה ברקוביץ'‬
‫אורי רביץ‬
‫מוטי כץ‬
‫שירי גדני‬
‫עידו רוזנברג‬
‫אסף גולדשטיין יוסף כרמון‬
‫אודי רוטשילד‬
‫לימור גולדשטיין גדעון כרמל‬
‫ליאור רוכמן‬
‫מיטל כרמלי‬
‫אלי גורנשטיין‬
‫מתן ריכליס‬
‫עודד לאופולד‬
‫יוסי גרבר‬
‫יוסי רחמני‬
‫אביטל לבני‬
‫נטע גרטי‬
‫איה שבא‬
‫יואב לוי‬
‫אבי גרייניק‬
‫אנדריאה שוורץ‬
‫יחזקאל לזרוב‬
‫אילנית גרשון‬
‫מרינה שויף‬
‫כנרת לימוני‬
‫עזרא דגן‬
‫אולה שור‪-‬סלקטר‬
‫זיו זוהר מאיר‬
‫אלון דהן‬
‫אוהד שחר‬
‫ג'יטה מונטה‬
‫נתן דטנר‬
‫רוני שיינדורף‬
‫אריה מוסקונה‬
‫תיקי דיין‬
‫ניסו שליו‬
‫עידו מוסרי‬
‫מיטל דמארי‬
‫רובי מוסקוביץ' גלעד שמואלי‬
‫שרון דנון‬
‫דן שפירא‬
‫ערן מור‬
‫שמואל וילוז'ני‬
‫ערן שראל‬
‫שרית וינו‪-‬אלעד קרן מור‬
‫עודד תאומי‬
‫קובי מורסיאנו‬
‫טוני וילקין‬
‫אביהוד תדהר‬
‫רבקה מיכאלי‬
‫דניאלה וירצר‬
‫מיכל לוין‬
‫עוזרת למנהל האמנותי‬
‫רבקה משולח‬
‫יעוץ אמנותי‬
‫איתמר וכסלר‬
‫‬
‫יועץ חזותי‬
‫אבי ברכר‬
‫הארכיון ע"ש גרשון פלוטקין‬
‫יורם אמיר‬
‫ספרית המחזות ע"ש זאב רייכ ל‬
‫אנסמבל עיתים (ע"ר)‬
‫רנה ירושלמי‬
‫מנהלת אמנותית ובמאי ת‬
‫ארז חסון‬
‫מנהל אדמיניסטרטיבי‬
‫התיאטרון הקאמרי נוסד בשנת ‪ 1944‬על ידי יוסף וימימה‬
‫מילוא‪ ,‬רוזה ליכטנשטיין‪ ,‬אברהם בן‪-‬יוסף ובתיה לנצט‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1971‬הפך מתיאטרון בבעלות מועצת שחקנים‬
‫לתיאטרון העירוני של תל־אביב‪ .‬בראש התיאטרון מועצת‬
‫נאמנות הכוללת נציגי ציבור‪ ,‬אנשי רוח ואמני תיאטרון‪.‬‬
‫להקת שחקני התיאטרון מונה כ‪ 120-‬שחקניות ושחקנים‬
‫ממיטב אמני הבמה בישראל והצגותיו מבוימות ע"י במאים‬
‫ידועי שם מישראל ומחוצה לה‪.‬‬
‫נעם סמל‬
‫‬
‫מנהל כללי‬
‫עמרי ניצן‬
‫מנהל אמנות י ‬
‫יפה ענתבי‬
‫מנהלת אדמיניסטרטיבי ת‬
‫חביבה הדר‬
‫מנהלת כספים וחשב ת‬
‫מיטל קלפה‬
‫‬
‫מזכירת התיאטרון‬
‫דפנה הררי‬
‫‬
‫מנהלת שיווק‬
‫אפרת ליבנה‬
‫דוברות ויחסי ציבו ר‬
‫אפי שירי‬
‫מנהל התפעו ל ‬
‫ריבה גולדברג‪-‬רוט‬
‫מנהלת הפקות וייצו ר‬
‫רות אזר‪-‬מדברי‬
‫מנהלת הפרסו ם ‬
‫לילה יאנוביץ'‬
‫קשרי חוץ וגיוס משאבי ם‬
‫אבי גז‬
‫‬
‫מפיק ראשי‬
‫מפיק מחזמרים והצגות מוסיקליו ת חיים סלע‬
‫ורדית שלפי‬
‫מרכזת המחלקה הדרמטורגי ת‬
‫שלומית לשם‬
‫מרכזת אגודת העמיתי ם‬
‫מירי סבן‬
‫המחלקה החינוכי ת אבי קלמה‬
‫סופי וייס‬
‫מנהלי חשבונו ת גלינה לרמן‬
‫טטיאנה אורמן אלינה אבקומו ב סאשה גלאטקי‬
‫לימור רוטשילד‬
‫‬
‫מח' שכר‬
‫מח' מנויים ע"ש שולה הגרי‬
‫נורית הרפז‬
‫מנהלת ‬
‫‬
‫יהודית סילבר‬
‫ורדי חן‬
‫אחראיות‪:‬‬
‫נחמה אפשטיין מרינה סלבין‬
‫ילנה אבזגאוז‬
‫מיטל אקרמן‬
‫קורה בליצשטיין שגיא קרישר‬
‫דפנה כהן‬
‫נורית חפץ‬
‫עידן לוי‬
‫לוטן וקסלר‬
‫גלית יפת‬
‫טלאור יחידי‬
‫אדווה מויאל‬
‫שלי כתר‬
‫דור בטיטו‬
‫מירב שטרן‬
‫מורין משה‬
‫מענית פיין‬
‫מיכל אוחנ ה‬
‫אוהד לור י‬
‫קופאי ם‬
‫סיון הררי‬
‫ליבי רן‬
‫דקלה הד ס‬
‫סיון נאדלר‬
‫שגב מטו ס‬
‫מיכל סוי ד‬
‫גלי טימן‬
‫עידו בן‪-‬עמי‬
‫‬
‫אבישג מור‬
‫‬
‫מח' מנויים לועדים‬
‫זמירה בן בסט‬
‫ביקורת דו"חות קופ ה‬
‫עינת פנחס‬
‫מנהלת ‬
‫מח' מכירות‬
‫אריאלה לוי‪-‬סבג רינת מור יוס ף‬
‫ויקי מזרחי‬
‫מח' פיאות ואיפור ע"ש מליקה שכטר‬
‫מנהל ת‬
‫‬
‫מלאני קפלן‬
‫נטשה אוסמולובסקי טטיאנה רוזנשטיין רנה שפלר‬
‫ילנה פרגמן‬
‫לרה גולומ ב‬
‫‬
‫אורלי שנברגר‬
‫מחלקת אביזרים ‪ -‬מנהל ת‬
‫ולריה גלוזמן‬
‫סיון הרשמן‬
‫‬
‫הדס אבנרי‬
‫מנהל ת‬
‫מתפרה ‬
‫נועה כרמון‬
‫רימה חזין‬
‫‬
‫אלכס גולדין‬
‫‬
‫נגריה‪/‬מסגריה‬
‫מזל מלכה‪-‬קט י‬
‫נאוה לו י‬
‫מנהלי הצג ה‬
‫הלית זיו‪-‬הדס‪-‬פארי שרה לבקוביץ'‬
‫סיגל קרייף‬
‫ניסן זהיר ה‬
‫הראל קלמר ו‬
‫נילי באר י‬
‫דפי אברבך‬
‫ע' למנהלת אדמיניסטרטיבי ת‬
‫שירה יובל‬
‫‬
‫ע' למפיק הראשי‬
‫נועה דקל‬
‫‬
‫ע' למנהלת השיווק‬
‫רונן לניאדו‬
‫סדרנים ואולמות מנה ל‬
‫רון בן‪-‬גידה‬
‫אדם הנרי‬
‫רומן ברקוביץ'‬
‫זיו גולן‬
‫מועדון קפה תיאטרון‬
‫אדם רמי‬
‫רותי מלמ ד‬
‫מרכזי ה‬
‫אבי מרכוס‬
‫מינהלה ‬
‫מישל זבלודוביץ'‬
‫קלדנית ‬
‫התיאטרון הקאמרי מעלה על במותיו עשר הפקות חדשות‬
‫מדי שנה‪ ,‬בפני קהל מגוון הכולל כ‪ 40,000-‬מנויים‪ ,‬וכמיליון‬
‫צופים בארץ ובחו"ל‪ .‬התיאטרון הקאמרי נתמך ע"י עיריית‬
‫תל־אביב‪-‬יפו‪ ,‬משרד המדע‪ ,‬התרבות והספורט‪ ,‬מינהל‬
‫התרבות‪ .‬הקאמרי החדש נבנה על ידי מפעל הפיס בשיתוף‬
‫עיריית תל־אביב‪-‬יפו‪.‬‬
‫הצגות הקאמרי שייצגו את ישראל בחו"ל‪:‬‬
‫גורודיש‪ ,‬פליישר ניו‪-‬יורק‪ ,‬מאי ‪.1995‬‬
‫שיינדלה בואנוס‪-‬איירס‪ ,‬נובמבר ‪.1995‬‬
‫קומדיה של טעויות בודפשט‪/‬וינה‪ ,‬אפריל ‪.1997‬‬
‫סיפור משפחתי היידלברג‪ ,‬בון‪ ,‬ויימאר‪ ,‬מרץ ‪.1998‬‬
‫ויאמר‪ .‬וילך אדלייד‪ ,‬אוסטרליה‪ ,‬וושינגטון די‪.‬סי; המבורג‪ ,‬דיסלדורף‪,‬‬
‫מינכן‪ ;1998 ,‬ברלין‪/‬לונדון‪ ,‬יוני ‪ ;1999‬סאן‪-‬פרנציסקו‪ ,‬יולי ‪.2000‬‬
‫וישתחו‪ .‬וירא המבורג‪ ,‬ספטמבר ‪.1998‬‬
‫רצח פסטיבל פרמה‪ ,‬אוקטובר ‪ ;1998‬היידלברג‪ ,‬בון‪ ,‬ויימאר‪ ,‬ספטמבר ‪.1999‬‬
‫המורדים פרנקפורט‪ ,‬אפריל ‪.2001‬‬
‫מיתוס פסטיבל לינקולן סנטר‪ ,‬ניו‪-‬יורק; פסטיבל ציריך‪.2003 ,‬‬
‫אשכבה אתונה‪ ,‬מאי ‪ ;2000‬אקספו ‪-2000‬גרמניה‪ ,‬יולי ‪ ;2000‬פסטיבל‬
‫תיאטרוני אירופה‪-‬בודפשט‪ ,‬נובמבר ‪ ;2000‬ורשה‪ ,‬מאי ‪ ;2001‬ברלין‪,‬‬
‫נובמבר ‪ ;2001‬פסטיבל סיביו‪ ,‬בוקרשט‪ ,‬יוני ‪ ;2004‬פסטיבל בייג'ין‪,‬‬
‫אוגוסט ‪ ,2004‬מרץ ‪ ;2006‬אנקרה ואיסטנבול‪ ,‬פברואר ‪ ;2006‬פסטיבל‬
‫תיאטרוני אירופה‪-‬צ'כיה‪ ,‬יוני ‪ ;2007‬פרם‪-‬רוסיה‪ ,‬אוקטובר ‪.2010‬‬
‫עד ראיה היידלברג‪/‬וויסבאדן‪ ,‬מאי ‪.2005‬‬
‫יעקובי ולידנטל פסטיבל ארבע תרבויות‪ ,‬לודז'‪ ,‬נובמבר ‪.2005‬‬
‫בצהרי היום פסטיבל ישראלי בניו‪-‬יורק‪ ,‬פברואר ‪ ;2006‬פסטיבל‬
‫בינלאומי בקייב‪ ,‬מאי ‪ ;2006‬פסטיבל ארבע תרבויות‪ ,‬לודז'‪ ,‬אוקטובר‬
‫‪ ;2006‬פסטיבל קיל‪ ,‬נובמבר ‪ ,2006‬אּולְ ם‪ ,‬אפריל ‪.2008‬‬
‫צחוק של עכברוש וורשה‪ ,‬מאי ‪ ;2006‬פסטיבל סיביו‪ ,‬בוקרשט‪,‬‬
‫יוני ‪.2008‬‬
‫המלט פסטיבל שקספיר‪ ,‬גדנסק‪ ,‬אוגוסט ‪ ;2005‬פסטיבל שקספיר‪,‬‬
‫בוקרשט‪ ,‬מאי ‪ ;2006‬פסטיבל שקספיר‪ ,‬וושינגטון די‪.‬סי‪ ,.‬מרץ ‪;2007‬‬
‫קליבלנד פלייהאוס‪-‬קליבלנד‪ ,‬אוהיו‪ ,‬מאי ‪ ;2008‬שנחאי‪ ,‬מרץ ‪;2009‬‬
‫מוסקבה‪ ,‬אוקטובר ‪.2009‬‬
‫פלונטר פסטיבל קייפטאון‪ ,‬מרץ ‪ ;2006‬פסטיבל בינלאומי בוויסבאדן‪,‬‬
‫מאי ‪ ;2006‬פסטיבל בינלאומי לאמנויות הבמה‪ ,‬סיאול‪ ,‬אוקטובר ‪;2006‬‬
‫הפסטיבל הבילנאומי "סט"‪ ,‬שטוטגרט‪ ,‬נובמבר ‪ ,2006‬ברלין‪ ,‬מרץ‬
‫‪ ;2007‬בוקרשט‪ ,‬מאי ‪ ;2007‬לודוויגסהאפן‪ ,‬אוקטובר ‪ ;2007‬אּולְ ם‪,‬‬
‫אפריל ‪ ;2008‬לונדון‪ ,‬ברביקן סנטר‪ ,‬ינואר ‪.2009‬‬
‫האב פסטיבל ארבע תרבויות‪ ,‬לודז'‪ ,‬מאי ‪.2007‬‬
‫אנטיגונה התיאטרון הלאומי ע"ש צ'אן קיי שק‪ ,‬טייפה‪ ,‬אפריל ‪;2008‬‬
‫הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון‪ ,‬שיזואוקה‪ ,‬יפן‪ ,‬יוני ‪ ;2008‬פסטיבל‬
‫לדרמה יוונית עתיקה‪ ,‬קפריסין‪ ,‬יולי ‪.2008‬‬
‫הדיבוק הולנד‪ ,‬צכיה‪ ,‬גרמניה‪.2009-2011 ,‬‬
‫לארץ המובטחת פאריס‪ ,‬מרץ‪.2009 ,‬‬
‫השיבה לחיפה וושינגטון די‪ .‬סי‪ ,.‬ינואר‪.2011 ,‬‬
‫יעקב משה‬
‫‬
‫מנהל טכני‬
‫יוסי כוכב י‬
‫שמואל פקרמ ן‬
‫מנהלי במ ה‬
‫שרלי סב ח‬
‫אילון מעוד ד‬
‫רונן שלו‬
‫ג'קי חן‬
‫אבי גרינברג‬
‫ששון סגרון‬
‫דרור שאשא‬
‫צוגיסט‪:‬‬
‫‬
‫בועז רותם‬
‫מח' תאורה וסאונ ד מנה ל‬
‫אלי טמסוט‬
‫דן סיון‬
‫תאורני ם‬
‫דמיטרי אוסמולובסקי דוריאן אופינקרו‬
‫אבירם שהינ ו‬
‫שמוליק אטמזגי סילביו מאירסון אלי חדידה‬
‫ולרי רייזס‬
‫אחראי ‪:‬‬
‫סאונד ‬
‫ישי חממי‬
‫ברוך ביב ס‬
‫אייל רייכשט ט‬
‫אוהד לויטן‬
‫אחראי ‪:‬‬
‫וידא ו‬
‫מח' מלבישות ואבזרניות מנהלת ליאורה ענבר‬
‫שרה כה ן‬
‫רותי לוי‬
‫אתי אליאס‬
‫רעיה לידר‬
‫דפנה הנדלי‪-‬יצחקי ציונה זקן‪-‬ברק‬
‫אירנה ויימן‬
‫‬
‫יעוץ משפטי משרד שחל את האזרחי עו"ד עופר שחל‬
‫רו"ח אלכס וטובה הילמן‬
‫רואה חשבון‬
‫המכון למחזאות ישראלית ע"ש חנוך לוין (ע"ר)‬
‫רו"ח ארז אברה ם רו"ח דניאל פרייטג‬
‫מבקר פני ם‬
‫שמרית רון‬
‫‬
‫מנהלת כללית‬
‫יעקב הכהן‬
‫‬
‫ממונה בטיחות‬
‫קרן ליאור‬
‫ליד‬
‫‬
‫מישרד פירסום‬
‫קרן יונה אתינגר והווארד גילמן למחזאות מקורית‬
‫עמיתי כבוד‬
‫פנינה ומשה אדרי‬
‫קלרה ועמוס אהרוני‬
‫יעל ורמי אונגר‬
‫ענת ואודי אנג'ל‬
‫דניאלה אפשטיין‬
‫דוריס ומורי ארקין‬
‫דינה אתינגר‬
‫בת שבע ומשה בובליל‬
‫ג'ני וחנינא ברנדס‬
‫ורדה ובועז דותן‬
‫מנהל כללי נעם סמל‬
‫מנהל אמנותי עמרי ניצן‬
‫נשיאת כבוד ראשונה‬
‫לאה רבין ז"ל (‪)2000-1993‬‬
‫יו"ר האגודה ליאורה עופר‬
‫מייסדת ויו"ר בשנים‬
‫‪ 2003-1993‬אתי כספי‬
‫מייסדת ויו"ר האגודה‬
‫הבינלאומית אמינה הריס‬
‫מנהלת האגודה יפה ענתבי‬
‫רכזת האגודה שלומית לשם‬
‫הועד המנהל‬
‫ליאורה עופר‬
‫אתי כספי‬
‫אמינה הריס‬
‫לינדה שטרייט‬
‫תמר רודיך‬
‫עמיתים‬
‫קובי אבן עזרא‬
‫יגאל אהובי‬
‫סימה ואבינועם אופיר‬
‫רות וגדעון אורבך‬
‫מיה אוריון‪-‬פלג‬
‫שרי ותנחום אורן‬
‫ניצה וגדעון אורצקי‬
‫רותי אחיעזר‬
‫שרה אילין‬
‫ברוריה אימבר‬
‫פולט איתן‬
‫א‪ .‬אילן וג‪ .‬בן טל‬
‫שרה אלאלוף‬
‫גליה אלבין‬
‫עפרה ורפי אלול‬
‫איטה אלחנני‬
‫עידית אלקון‬
‫שוש ומאיר אלתר‬
‫אירן אמודאי ואלישע בן צור‬
‫קארין ואורי אנג'ל‬
‫טלי ואבי אנג'ל‬
‫חוה ופסח אנדרמן‬
‫רותי ואברהם אסף‬
‫דרורה וצבי אפרת‬
‫אורית ודוד אפרתי‬
‫יהודית אריאן‪-‬סלע‬
‫רנה וגדעון באום‬
‫ניצה וישראל באומן‬
‫נורית ועמירם בוקשפן‬
‫יעל ואיזי בורוביץ'‬
‫אגודת עמיתי התיאטרון הקאמרי בישראל‬
‫אורלי ונוחי דנקנר‬
‫הילה ואמנון הלפר‬
‫עדנה ויגאל וינשטיין‬
‫מרים ואהרון זיגלמן ‪ -‬ניו־יורק‬
‫אילנה וראובן זכר‬
‫יוסי לנדסמן‬
‫נורית וישה סיטון‬
‫שרה ומיכאל סלע‬
‫ליאורה עופר ואיילון רפאלי‬
‫איה עזריאלנט‬
‫דיים שירלי פורטר‬
‫חמי ולזר פרוכטר‬
‫דליה ואוריאל צבילינגר‬
‫שושנה ודוד רבינוביץ‬
‫תמר רודיך‬
‫יהודית וקובי ריכטר‬
‫לינדה ואלי שטרייט‬
‫סמדר שמחאי‬
‫צבי בורוביץ' ודניאלה לוריא (‪)2‬‬
‫הלנה ביילין ויעקב ישראלי‬
‫גינה ודני בירן‬
‫רותי ושמואל בר‪-‬אור‬
‫שלי ברגמן‬
‫שרה ברוכין‬
‫תמר ויהורם ברוש‬
‫קוני ודן ברניצקי‬
‫אורנה ודני ברנר‬
‫אילנה ברנר‬
‫מירי ואיתן ברק‬
‫אורנה וחנוך ברקת‬
‫עדנה וארנן גבריאלי‬
‫הלגה גוטסדינר וטדי קוק‬
‫מיר'לה ושמעון גולדברג‬
‫קרן ועזי גוט‬
‫עליזה גורן ודני רוטשילד‬
‫דניאלה וששי גז‬
‫דוד גיסין‬
‫אלישבע גיבלי‬
‫שרה ומיכה גייגר‬
‫חוה גל‪-‬און‬
‫לאה ויורם גלובוס‬
‫אורסולה ונסים גלעם‬
‫יפית גרינברג‬
‫יסמין גרנדמן ורן פדרמן‬
‫פנינה דגן‬
‫מרים דורון‬
‫נאוה ואמנון דיק‬
‫ורד ואברי דרנגנר‬
‫זהבה דנקנר‬
‫דליה הורביץ‬
‫אלי הלפן‬
‫אילנה ויאיר המבורגר‬
‫חנה וגדעון המבורגר‬
‫אורה ואביקם הראל‬
‫אמינה הריס‬
‫טלי ועמוס וולטש‬
‫דרורית ורטהיים‬
‫נילי ואלי זוהר‬
‫אורה ויוסף זרניצקי‬
‫פארה ועופר חודורוב‬
‫אמה ואבי טביסל‬
‫גדעון טהלר‪ -‬טל תעופה‬
‫נירה טולידאנו‬
‫עדנה טוקטלי‬
‫עירונה טייק‬
‫דבי וסנדר טל‬
‫ענת טמיר‬
‫נורית יגלום‬
‫חנה ואלי יונס‬
‫עליזה ואריאל יפו‬
‫הילה ודורון כהן‬
‫פנינית ופיני כהן‬
‫אתי ורם כספי‬
‫זהבה כץ‬
‫ציפה ואריק כרמון‬
‫שוש ואליעזר כרמל‬
‫אתי וחנוך כרמלי‬
‫מרים לאופר‬
‫ענת וסטיב לבנשטיין‬
‫חיה ורובי לדנר‬
‫תקוה וצבי לובצקי‬
‫הילה ואבי לוי‬
‫רחל ויצחק לוי‬
‫עדה ודוד ליבאי‬
‫ליאורה ואלי לנדאו‬
‫ברונו לנדסברג ‪" -‬סנו"‬
‫דיתי ואלכס לנדסברג‬
‫מאי ויובל לנדסברג‬
‫אפרת ומוטי מאיר‬
‫נילי ושי מאייר‬
‫רונית ומיקי מור‬
‫ענת ומוריאל מטלון‬
‫צביה מיתר‬
‫דורית וארז מלצר‬
‫מרגלית וחנן מלצר‬
‫נעמי ומאיר מנדלמן‬
‫דורית ומיכאל מנדלסון‬
‫נורית ויואב מנור‬
‫אורה ואברהם מעוז‬
‫דליה ואייבי נאמן‬
‫שרה ויצחק ניצן‬
‫ורדה וחיים סאמט‬
‫טובה וסמי סגול‬
‫מרשה ומיכאל סגל‬
‫פנינה וגדעון סיטרמן‬
‫תמי ואורי סלונים‬
‫רלי וג'ק סמית‬
‫בתיה ועידן עופר‬
‫גילה עירוני‬
‫איילת ותומר עמיר‬
‫מיכל ודוד פורר‬
‫לילי וראובן פייזר‬
‫זהבה פירון‬
‫שרה ואבנר פלטק‬
‫מייק פלידרבאום‬
‫ורדה וחיים פלמן‬
‫אברהם פרדקין‬
‫בלהה ואיל פרוילינגר‬
‫רוחמה פרוכטר‬
‫סוזי ודן פרופר‬
‫אסנת ויעקב פרי‬
‫שושנה ואריה פרידנבורג‬
‫נורית פרייס‬
‫גיטה וזיגמונד פרייזלר‬
‫אורנה וחיים פרלוק‬
‫ענת ושמואל פרנקל‬
‫שלומית פרנקל‬
‫דליה ויוסי פרשקר‬
‫קרן וגיל פרשקר‬
‫זיוה ואבי פתיר‬
‫שולה ואריק צדר‬
‫תמר צ'ורלי‬
‫ציפי ואפרים קונדה‬
‫נגה קינן ואלי מסר‬
‫יעל ודורי קלגסבלד‬
‫מיקי וד"ר אילן קליין‬
‫ד"ר צ'ינסייה וד"ר דב קליין‬
‫אתי ומיקי קני‬
‫לילך וחיים קפלן‬
‫יהודית ורוני קצין‬
‫אסי קריב‬
‫נילי ושמואל קריב‬
‫הילה ורן רהב‬
‫נלי ויאיר רוטלוי‬
‫אתי וגבי רוטר‬
‫חנה רומן‬
‫נחמה ועופר רונן‬
‫אורית ויאיר רזילי‬
‫אירית ושלומי רייזמן‬
‫מיכל ויובל רכבי (‪)2‬‬
‫פנינה רמון‬
‫שרית ומאיר רסין‬
‫אורית וחיים רסנר‬
‫עירית רפפורט‬
‫חסיה שביט‬
‫ליזיקה ועמי שגיא (‪)2‬‬
‫עמי שגיב‬
‫כנה וזלמן שובל‬
‫תמר שוחט‬
‫אילנה וגדעון שטיאט‬
‫דניאלה ודניאל שטינמץ‬
‫ישראלה שטיר אינשטיין‬
‫בת שבע שטראוכלר‬
‫שלי ואייל שירן‬
‫הדסה ומאיר שני‬
‫יעל שניידמן ואבי ירון‬
‫רבקה וזאב שניידמן‬
‫רנה שעשוע חסון ואליהו שעשוע‬
‫נעמה ויגאל שפר‬
‫חיה שקד‬
‫שושנה וישעיהו שקד‬
‫פנינה והרצל שקלים‬
‫שושנה שרייבר‬
‫יוכי ואיציק שרם‬
‫עירית ומשה תאומים‬
‫דב תדמור‬
‫חנה וישראל תמרי‬
‫אופטיקנה‬
‫אפ‪.‬אם‪.‬אר‪ .‬מחשבים ותוכנה‬
‫בנק הפועלים בע"מ‬
‫י‪ .‬גורנציקי ושות'‬
‫ניצן ענבר מהנדסים‬
‫פוטוליין בע"מ‬
‫קרן כהנוף‬
‫קרן ריץ' לחינוך‪ ,‬תרבות ורווחה‬
‫קרן ‪ BMW‬ע"ש מילה ברנר‬
‫ר‪.‬מ‪ .‬רנסנס מנג'מנט ‪ 1993‬בע"מ‬
‫המשכן לאמנויות הבמה‬
‫מועצת המנהלים‬
‫יו"ר הדירקטוריון‬
‫שלום אלקיים‬
‫מ"מ יו"ר הדירקטוריון‬
‫שלי חשן‬
‫חברי הדירקטוריון‬
‫מיקי ירושלמי‬
‫חביבה אבי‪-‬גיא‬
‫שמואל גפן‬
‫דפנה הראל‬
‫אלי לוי‬
‫משה קורניק‬
‫חנה תמיר‬
‫מיכל וייסברוט‬
‫מנכ"ל‬
‫עו"ד יוחנן דן‬
‫סמנכ"ל‬
‫יואב קרן‬
‫מנהלת לשכה‬
‫הודיה עזר‬
‫מנהל כספים‬
‫רו"ח אורי קופרברג‬
‫יועץ משפטי‬
‫עו"ד איתן הברמן‬
‫מבקר פנים‬
‫רו"ח משה בקשי‬
‫מנהלת חשבונות‬
‫זהורית אברהם‬
‫מנהל תפעול ואחזקה‬
‫דוד אשכנזי‬
‫‪INTERNATIONAL SOCIETY OF THE CAMERI THEATRE OF TEL-AVIV ■ Founder and Chair: Amina Harris. Aya Azrielant, Lilly & Danny Bensusan, Susan & Mark Bekerman, Wendy and Henry‬‬
‫‪Brecher, Etty Caspi, Sir Trevor and Lady Susan Chinn, Denise Cohen, Sir Ronald and Lady Sharon Cohen, Smadar and David Cohen, Steve Cohn, Shimona Cowan, Dafna & Gerrald Cramer, Shirley Doltis, Caryl‬‬
‫‪Englander, Dinah Evan, FIA- Friends of Israel Art, Wendy Fisher, Diana Franklin, Ian Foux, Michele Foux, Arnold Fulton, Michael and Susan Gelman, Ella Gera, Meira Geyra, John Gommes, Nicholas Gould,‬‬
‫‪Marcia and Michael Green, Mr. and Mrs. Clifford Gundle, Freda and Albert Harris, Lilian and Michael Harris, Natasha and Ronald Harwood CBE, Elad Hefets and Svetlana Shmuilevich, Judith Joseph, Dr. Cyrus‬‬
‫‪Katzen, Ariella Kisch Delany Daniel Miguel Klabin, Maria Izabel Klabin, The Kennedy Leigh Trust, Jacqueline and Marc Leland Foundation, Sir Sydney and Lady Lipworth, Carol & Joey Low, Sir David and lady‬‬
‫‪Catherine Manning, Myra and Alec Marmot, Emilia Mousseri, Louise and Norman Naftalin, Naomi Perlman, Brian Pilkington, Joshua and Roni Podell, Dame Shirley Porter, The Porter Foundation, Nira and Harold‬‬
‫‪Preiskel, Henery and Anne Reich Foundation INC, Jennifer Rosenberg OBE, Theodor Herzl Reitman, Irving M Rosenbaum, Tamar Rudich, Ruth and Brian Sandelson, Edward M. Satell, Rachel Selzer, Ramona‬‬
‫‪Seroussi, Basil Sherman, Barbara Sieratzki, Harold Sieratzki, Angela and Michael Sorkin, Nathan Steinberg, Janet Suzman, Vivienne and Eli Tabori, Miriam & Aaron Ziegelman, Feigie and Rubi Zimmerman‬‬
‫מנהל כללי‪ :‬נעם סמל‬
‫מנהל אמנותי‪ :‬עמרי ניצן‬
‫טל‪ / 03-6061900 :‬פקס‪ / 03-6060950 :‬קופות‪03-6060900/960 :‬‬
‫דואר אלקטרוני‪w w w. c a m e r i . c o. i l / [email protected] o. i l :‬‬
‫ה‬
‫מחזאות ישראלית‬
‫סטמפניו‬
‫אשכבה‬
‫אורזי מזוודות‬
‫הבדלה‬
‫מאת עדנה מזי"א עפ"י שלום עליכם‬
‫מאת חנוך לוין‬
‫מאת חנוך לוין‬
‫משפחה חמה‬
‫סוף טוב‬
‫מאת ענת גוב‬
‫מאת ענת גוב‬
‫שמו הולך לפניו‬
‫בעל למופת‬
‫מאת אפרים קישון *‬
‫מאת יהושע סובול [בהשראת "בעל אידאלי" מאת אוסקר וויילד]‬
‫אוי‪ ,‬אלוהים‬
‫שיץ‬
‫מאת ענת גוב‬
‫מאת חנוך לוין‬
‫הרטיטי את לבי‬
‫האריסטוקרטים‬
‫מאת חנוך לוין‬
‫מאת עדנה מזי"א‬
‫הכתובה‬
‫מכולת‬
‫מאת אפרים קישון‬
‫** מאת הלל מיטלפונקט‬
‫חוטאים [אנסמבל עיתים]‬
‫גטו‬
‫מאת יהושע סובול‬
‫מאת יהושע סובול‬
‫עוץ לי גוץ לי‬
‫משחקים בחצר האחורית‬
‫מחזמר מאת אברהם שלונסקי ודובי זלצר‬
‫מאת עדנה מזי"א‬
‫מחזאות בינלאומית וקלאסיקה‬
‫ווייצק‬
‫בית ספר לנשים‬
‫מאת גאורג ביכנר‬
‫מאת מולייר‬
‫משרתם של שני אדונים‬
‫קומדיה של טעויות‬
‫מאת קרלו גולדוני‬
‫מאת ויליאם שקספיר‬
‫קברט‬
‫מעגל הגיר הקווקזי‬
‫**** אסיר בלב העיר‬
‫ימי שלישי עם מורי‬
‫מאת גו' מסטראוף‬
‫מאת ברטולט ברכט‬
‫מאת ג'פרי הטצ'ר ומיטש אלבום *‬
‫מאת ניל סיימון‬
‫כנר על הגג‬
‫מנהל הבית‬
‫מחזמר עפ"י שלום עליכם‬
‫מאת הרולד פינטר‬
‫הדיבוק [אנסמבל עיתים]‬
‫כולם היו בני‬
‫מאת לאון כץ (עפ"י אנ‪-‬סקי)‬
‫* מאת ארתור מילר‬
‫המלט‬
‫פולארד‬
‫מאת ויליאם שקספיר‬
‫מאת ויקטור גורדון‬
‫בקרוב‬
‫הילכו שניים יחדיו‬
‫***** מאת א‪.‬ב‪ .‬יהושע‬
‫עדלאידע‬
‫מאת שלמה משיח‬
‫* בשיתוף תיאטרון חיפה ‪ ** /‬בשיתוף תיאטרון בית ליסין ‪ *** /‬בשיתוף תיאטרון מראה‪ ,‬קריית שמונה ‪ **** /‬בשיתוף תיאטרון באר־שבע‪ ***** /‬בשיתוף אנסמבל תיאטרון הרצליה‬
‫מאת שמואל הספרי‬
‫ההצגה "סטמפניו" מתקיימת בסיוע קרן יונה אתינגר ‪ -‬הווארד גילמן‬
‫קרן הוקמה על ידי עיריית תל אביב באמצעות קרן תל אביב לפיתוח והתיאטרון הקאמרי‪ ,‬קרן הווארד‬
‫גילמן לתרבות ישראל ומשפחת יונה אתינגר‪ .‬מטרת הקרן לקדם הפקות יחודיות ולסייע בהפקת‬
‫אותם מחזות שיימצאו מתאימים לכך‪.‬‬
‫הווארד גילמן ז"ל השקיע מאמצים בלתי פוסקים לשיפור תנאי החיים של האדם וסביבתו בתחומי החינוך‪,‬‬
‫הבריאות‪ ,‬שימור הסביבה‪ ,‬הגנת חיות הבר וטיפוח מינים נכחדים‪ .‬הוא תמך במחקר רפואי‪ ,‬במוסדות חינוך‪,‬‬
‫במוסדות תרבות ואמנות‪ ,‬והירבה לטפח כשרונות צעירים‪ .‬קרן הווארד גילמן לתרבות ישראל ממשיכה את‬
‫מסורת משפחתו ותומכת במוסדות תרבות ישראליים‪ ,‬ביניהם‪ :‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬מוזיאון תל אביב‬
‫לאמנות‪ ,‬התזמורת הפילהרמונית הישראלית ועוד‪.‬‬
‫יונה אתינגר ז"ל היה מעורב בעשייה האמנותית והחינוכית בארץ‪ :‬קרן התרבות אמריקה ישראל‪ ,‬התזמורת‬
‫הפילהרמונית הישראלית‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬בית התפוצות ע"ש נחום גולדמן‪ ,‬האקדמיות למוסיקה‬
‫ע"ש רובין בירושלים ובתל אביב ועוד ועוד‪.‬‬
‫משך שנים רבות היה יונה אתינגר ידיד קרוב של התיאטרון הקאמרי וליווה את פעילותו של התיאטרון‬
‫בעצה ובמעש‪ .‬להקת התיאטרון הקאמרי כגוף וכפרטים הסתייעה בו לא אחת‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1961‬כשהקאמרי עבר למשכנו ברחוב דיזנגוף‪ ,‬תרם יונה אתינגר את המסך לבמת האולם החדש‪.‬‬
‫נעלה את המסך לזכרו של ידיד יקר ואוהב התיאטרון הקאמרי‪.‬‬
‫‪"stempenyu" IS SUPPORTED BY THE HOWARD GILMAN - YONA ETTINGER FUND‬‬
‫‪T‬‬
‫‪he fund was created by the Tel Aviv Municipality via the Tel Aviv foundation and the Cameri Theatre of Tel‬‬
‫‪Aviv, The Howard Gilman Israel Culture Foundation and the family of Yona Ettinger. The fund promotes‬‬
‫‪the production of outsatanding plays.‬‬
‫‪Howard Gilman was committed to improving the quality of life. He was dedicated to the conservation of nature‬‬
‫‪and the preservation of endangered species. He promoted medical research, higher education, cultural and‬‬
‫‪artistic programs and cultivated young talent.‬‬
‫‪The Howard Gilman Israel Culture Foundation continues this time-honored family tradition by supporting‬‬
‫‪Israeli cultural institutions such as: Tel Aviv University, the Tel Aviv Museum of Art, the Israel Phiharmonic‬‬
‫‪Orchestra, etc.‬‬
‫‪Yona Ettinger was always a deeply committed supporter of cultural and educational activities in Israel: the‬‬
‫‪America-Israel Cultural Foundation, the Israel Philharmonic Orchestra, Tel Aviv University, the Nahum Goldman‬‬
‫‪Museum of Diaspora, the Tel Aviv Museum of Art, the Rubin Music Academies in Jerusalem and Tel Aviv, and‬‬
‫‪many other organizations.‬‬
‫‪For many years Yona Ettinger was a close friend of the Cameri Theatre and was involved in all aspects of its‬‬
‫‪activities. Members of the Cameri, both as a group and as individuals, could always rely on his friendship.‬‬
‫‪In 1961, when the Cameri moved to its location on Dizengoff Street, Yona Donated the curtain for the new stage.‬‬
‫‪Let us raise the curtain in memory of a true friend of the Cameri Theatre.‬‬
STEMPENYU
Directed by Edna Mazya and Yehezkel Lazarov
Set and Costumes Orna Smorgonsky
Music Assaf k.Talmudi
Choreography Yehezkel Lazarov
Lighting Avi Yona Bueno (Bambi)
Cast:
Stempenyu Yehezkel Lazarov
Dvossi-Malka Orli Silbershats
Rochale Rona-Lee Shimon
Etl-Chaya Liat Har-Lev
Chayim-Yossef Alon Dahan
Menashe-Mendl Eran Mor
Freydel Edna Blilious
Binyumin Yuval Segal
Shifra-Lea Hila Ofer
Meir-Shneur Matan Zrachia
Chaykel-Mendl Oded Zadok
Moishe-Kalman Assaf Salhov
Instrumentalists in recording:
Violin Sanya Kroyetor
Clarinet Eyal Talmudi
Tuba and Oud Gershon Weisserfhurer
Accordion Assaf Talmudi
Double Bass Dan Sela
Production manager Sara Levkovitz
Assistant to directors Iris Credi
Assistant to choreographer Assaf Salhov
Stage manager Sasson Sagron
Lighting operator Silviu Meirson
Sound operator Valery Reizes
Wardrobe Racheli Choker
Props Sara Cohen
Makeup The entire Dept.
First performance: 5.4.2012
Length: approx. 1 hour 30 minutes
By Edna Mazya
based on the novel by Shalom Aleichem
S
tempenyu is a gifted
musician and leader of
a klezmer band. Against
his will he is married to
Freydel, but falls in love
with the beautiful, but
alas married, Rochale.
Rochale is surrounded by her husband’s
family. Her mother-in-law, Dvossi-Malka,
adores her, treats her like a princess, and
devotes her life to serving her every whim.
But Rochale is unhappy. When she hears
Stempenyu play, the flame of forbidden
love is kindled.
At the same time, as if in a malicious mirror,
an unlikely love story unfolds – which ends
in madness – between Rochale’s friend, EtlChaya, and man of the world Binyumin.
This is a play about little people smitten by
great loves, who pay the price for them.