‫מאת עדנה מזי"א‬ ‫תפאורה ותלבושות אורנה סמורגונסקי‬ ‫מוסיקה מקורית יוסי בן נון‬ ‫תאורה אבי יונה בואנו (במבי)‬ ‫משתתפים‪:‬‬ ‫רות שטיין ענת וקסמן‬ ‫אוטו שטיין אוהד שחר‬ ‫רוברט יפתח קליין‬ ‫פרדי עידו מוסרי‬ ‫מרים אסתי קוסוביצקי ‪ /‬תחיה דנון‬ ‫אנושקה רוני שובל‬ ‫נעמי נעמה שטרית‬ ‫גאון יוסף כרמון‬ ‫תלמיד רוי סער‬ ‫מלצרית נועה שכטר‬ ‫נאצי‪ ,‬פועל דניאל בוצר‬ ‫נאצי‪ ,‬פועל אלעד כהן‬ ‫עוזרת לבמאית איריס קרדי‬ ‫אקרובטיקה וקסמים ערן לביא‬ ‫מאת עדנה מזי"א ובבימויה‬ ‫מנהלת ההצגה סיגל לביא‪-‬קרייף ‪/‬הלית זיו‪-‬הדס‪-‬פארי‬ ‫מנהל הבמה רונן שלו‪ ,‬ג'קי חן‬ ‫תאורן אהרון (שבי) נחום‬ ‫סאונד אבי שדה‬ ‫מלבישה דפנה הנדלי‪-‬יצחקי‪ ,‬נטלי חתוכה‬ ‫אבזרנית ציונה זקן‪-‬ברק‪ ,‬סילבי קלקשטיין‬ ‫מאפרות כל המחלקה‬ ‫אולפן הקלטות אלדד ירון‬ ‫בניית התפאורה גולדין‬ ‫עורכת התוכניה רבקה משולח‬ ‫מעצב התוכניה איתמר וכסלר‬ ‫צלמים ז'ראר אלון‪ ,‬קרן אלון‬ ‫הצגה ראשונה‪3.1.13 :‬‬ ‫משך ההצגה‪ :‬כשעתיים ועשרים דקות‪ ,‬כולל הפסקה‬ ‫מחלקות הייצור של התיאטרון הקאמרי להצגה זו‪:‬‬ ‫תפאורה ובמה‪ :‬ריבה גולדברג רוט‪ ,‬אלכס גולדין‪,‬‬ ‫בן‪-‬יה הלוי ‪ /‬תלבושות ומתפרה‪ :‬הדס אבנרי‪ ,‬רימה‬ ‫חזין‪ ,‬אביב רון‪ ,‬אירינה פלחוב ‪ /‬אביזרים‪ :‬אורלי‬ ‫שנברגר‪ ,‬ולריה גלוזמן ‪ /‬איפור‪ :‬מלאני קפלן‪,‬‬ ‫רנה שפלר‪ ,‬לרה גולומב‪ ,‬מיכל שביט‪ ,‬חני שלום‪,‬‬ ‫מיטל אייזנשטיין‪ ,‬אירה סימנובה ‪ /‬פיאות‪ :‬נטשה‬ ‫אוסמולובסקי‪ ,‬לנה פרגמן‪ ,‬טניה רוזנשטיין‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫רומן משפחתי‬ ‫ע‬ ‫דנה מזי"א עיבדה את ספרה "רומן משפחתי"‪ ,‬שנכתב על פי המחזה שלה "סיפור משפחתי"‪.‬‬ ‫רומן ומחזה מתמזגים ליצירה בימתית חדשה‪.‬‬ ‫רות שטיין‪ ,‬גיבורת המחזה‪ ,‬אשה יפה‪ ,‬נשואה ובלתי מסופקת‪ ,‬חיה בהיידלברג עם משפחתה‪ ,‬בשנות‬ ‫השלושים של המאה העשרים ומנהלת קשר אהבה סוער עם רוברט‪ ,‬דוקטורנט צעיר לפיזיקה‪ .‬רוברט‬ ‫קולט בחושיו החדים את הרוחות המנשבות בחוץ ועוקר לפלשתינה‪ ,‬בעוד רות נותרת עם משפחתה‬ ‫באירופה ההולכת ומחשיכה‪ .‬תפנית מפתיעה מביאה את רות להגר אף היא לפלשתינה‪ ,‬בעקבות‬ ‫מאהבה‪ ,‬אך האם תצליח האהבה הישנה מאירופה ללבלב גם בפלשתינה של ימי טרום המדינה?‬ ‫שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנות החמישים‪ ,‬בעקבות מפגש עם נכדתה‪ ,‬מתבוננת רות במסלול חייה‬ ‫ומגיעה‪ ,‬לראשונה‪ ,‬אל ההבנה‪ ,‬הפיוס והתיקון‪■ .‬‬ ‫נעמה שטרית‪ ,‬יפתח קליין‬ ‫אוהד שחר‪ ,‬ענת וקסמן‬ ‫מחזה חדש‪/‬ישן > עדנה מזי"א‬ ‫ל‬ ‫‪4‬‬ ‫פני קרוב לעשרים שנה כתבתי מחזה שנקרא 'סיפור משפחתי'‪ .‬הוא הוצג בתיאטרון הקאמרי‬ ‫בבימויו המרהיב‪ ,‬אם יורשה‪ ,‬של עמרי ניצן‪ ,‬אבל למרות שההצגה קצרה שבחים‪ ,‬הרגשתי שלא‬ ‫מיציתי את העיסוק בו‪ .‬המחזה נפרש על פני שנים רבות‪ ,‬וקשה היה להימנע מקפיצות חפוזות בזמן‪.‬‬ ‫בפעם היחידה בחיי הכתיבה שלי‪ ,‬הדמויות המשיכו להציק לי זמן רב אחרי שהמחזה ירד‪ .‬הן‬ ‫השתכנו בתודעתי וגירשו כל רעיון שלא קשור בהן‪.‬‬ ‫אז ישבתי ארבע שנים וכתבתי רומן‪ ,‬לא קצר‪ ,‬בשם 'רומן משפחתי'‪ ,‬המבוסס על המחזה‪ ,‬אבל‬ ‫משוחרר מהסד שלו‪ .‬הפלגתי למחוזות חדשים וגורלות אחרים‪.‬‬ ‫כשהוצע לי לחזור ולהעלות את המחזה‪ ,‬שמחתי לאתגר‪ .‬התהליך היה כמו כתיבה מחדש‪ .‬ההיכרות‬ ‫רבת השנים עם הדמויות‪ ,‬גרמה לי להתעכב עליהן במקום לדהור עם עלילותיהן‪ .‬השאלה היתה‪,‬‬ ‫להתעכב על מה‪.‬‬ ‫בשנים שחלפו מאז המחזה המקורי‪ ,‬נולדו לי ארבעה נכדים‪ .‬הסבתאות העירה בי תאי גוף שלא‬ ‫ידעתי על קיומם‪ .‬באופן טבעי‪ ,‬זה גלש לכתיבה‪ ,‬ולמרות שכבר בגירסה המקורית יש רמזים לישועתה‬ ‫של הגיבורה באמצעות נכדתה‪ ,‬בגירסה החדשה‪ ,‬נושא זה הוא הנדבך המשמעותי‪.‬‬ ‫לפני שנכנסתי לחזרות על המחזה החדש‪/‬ישן‪ ,‬חששתי שלא תהיה לי הפרספקטיבה הנכונה לביים‬ ‫את המחזה‪ ,‬או שההיכרות הצפופה עם הדמויות תסגור אותם בתוך ראשי‪ .‬אבל ביום הראשון של‬ ‫החזרות‪ ,‬במפגש הראשון עם השחקנים היצירתיים‪ ,‬שבורכו באינטליגנציה רגשית נדירה‪ ,‬הרגשתי‬ ‫שהמחזה‪ ,‬בן רגע‪ ,‬הופך לשלהם‪ .‬הדמויות בראשי התרוקנו והתמלאו בממשות חדשה‪ ,‬שאפשרה‬ ‫לי הסתכלות נקייה‪ ,‬מנוטרלת ממעורבות רגשית מיותרת‪.‬‬ ‫היות ומילים אלו נכתבות לפני יציאת ההצגה‪ ,‬אני לא יודעת אם הצופים יחשבו שעמדנו במשימה‪.‬‬ ‫התהליך‪ ,‬לפחות‪ ,‬היה רב השראה‪■ .‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ענת וקסמן‪ ,‬דניאל בוצר‪ ,‬אלעד כהן‪ ,‬עידו מוסרי‬ ‫בין מחלה משפחתית‬ ‫לבעיה לאומית‬ ‫> דניאל גוטויין‬ ‫‪6‬‬ ‫פ‬ ‫ריצת חומות הגטו חוללה שינויים מהירים בתנאי‬ ‫חייה של החברה היהודית שהטילו אותה לתוך‬ ‫תהליך מתמשך של חיפוש זהות‪ .‬הביטול ההדרגתי של‬ ‫ההגבלות שהגדירו את מרחב הקיום של הקהילה‪ ,‬תוך‬ ‫כדי תהליך המודרניזציה של אירופה‪ ,‬לצד החשיפה‬ ‫הגוברת לתרבות הסביבה‪ ,‬שחקו ועירערו את מרכיבי‬ ‫הזהות היהודית המסורתית‪ ,‬שהיתה מבוססת בעיקרה‬ ‫על הדת והמצוות ועל ההתבדלות מן החברה הנוצרית‪.‬‬ ‫התפשטות החילון‪ ,‬רעיונות הנאורות וההשכלה ועקרונות‬ ‫הליברליזם‪ ,‬לצד ההזדמנויות החדשות בתחומי העיסוק‬ ‫והחינוך‪ ,‬הזינו את תהליך השוויון המשפטי והפוליטי‬ ‫של היהודים ‪ -‬האמנסיפציה ‪ -‬במערב אירופה ומרכזה‪.‬‬ ‫האמנסיפציה היתה מבוססת על מעין חוזה בלתי כתוב‪:‬‬ ‫תמורת שוויון הזכויות לו זכו היהודים‪ ,‬הם קיבלו עליהם‬ ‫לוותר על מרבית מרכיבי הזהות הישנה שלהם ולהפוך‬ ‫ל"אזרחים בני דת‪-‬משה"‪ .‬אלו היו החומרים מהם הלך‬ ‫ונרקם חזון ההשתלבות של היהודים בחברות הלאומיות‬ ‫של אירופה המערבית והמרכזית‪ ,‬חזון שחזר ושונן והפך‬ ‫רוני שובל‪ ,‬יפתח קליין‬ ‫למעין עיקר אמונה וציר הזהות העצמית של הבורגנות‬ ‫היהודית בארצות אלו‪.‬‬ ‫ואולם‪ ,‬בניגוד לחזון אופטימי זה‪ ,‬השתלבות היהודים‬ ‫היתה חלקית ומותנית‪ .‬הבורגנות היהודית אימצה‬ ‫בדבקות את תרבות הסביבה וערכיה‪ ,‬אך למרות‬ ‫זאת‪ ,‬חזרו ונשמעו הטענות כי היהודים אינם נטמעים‬ ‫ומוסיפים לשמור על ייחודם כיסוד מתבדל‪ ,‬המתקיים‬ ‫במקביל לחברה האירופית ולא כחלק ממנה‪.‬‬ ‫המשבר הכלכלי‪ ,‬הפוליטי והחברתי שפקד את אירופה‬ ‫מאז הרבע האחרון של המאה התשע־עשרה‪ ,‬גרם‬ ‫לעירעור מתמשך של הסדר הליברלי‪ .‬אחד מן הגילויים‬ ‫הבולטים של תהליך זה היה צמיחת האידאולוגיה‬ ‫האנטישמית‪ ,‬שהצהירה על איבתה לקידמה הפוליטית‬ ‫והחברתית והכריזה על עצמה כעל אנטיתיזה לליברליזם‪.‬‬ ‫האנטישמים הצביעו על היהודים כעל מחוללי המשבר‬ ‫וכסכנה קיומית לעמים האירופיים ודרשו את ביטול‬ ‫האמנסיפציה והוצאת היהודים מן החברה‪ ,‬גם אם הדבר‬ ‫ידרוש שימוש באמצעים אלימים‪.‬‬ ‫הבורגנות היהודית הגיבה לעליית האנטישמיות במיגוון‬ ‫דרכים‪ ,‬שעשו את המתח שבין השתלבות לדחייה לאחד‬ ‫מצירי המחשבה הציבורית היהודית‪ :‬מהכחשת הסכנה‪,‬‬ ‫דרך נסיון להזים את טיעוני האנטישמים והדגשת תרומת‬ ‫היהודים לחברה‪ ,‬המשך בתמיכה בגורמים ליברליים‬ ‫וסוציאליסטיים‪ ,‬שגם בהם ראו האנטישמים אוייב‪ ,‬ועד‬ ‫לנסיונות להתארגנות יהודית למאבק בגילוייה השונים‬ ‫של האנטישמיות‪.‬‬ ‫תגובות אלו‪ ,‬שונות ככל שהיו‪ ,‬אופיינו על ידי מכנה‬ ‫משותף ברור‪ :‬הן חזרו וביטאו אמונה בחזון ההשתלבות‬ ‫ויצאו להגנתו‪ .‬על רקע זה בלטה בייחודה התגובה‬ ‫הציונית‪ .‬בהתבסס על ניתוח מגמות ההתפתחות של‬ ‫ההיסטוריה האירופית‪ ,‬קבע הרצל כי האמנסיפציה לא רק‬ ‫שנכשלה למעשה‪ ,‬אלא שהיתה חסרת סיכוי מלכתחילה‪.‬‬ ‫הוא ראה את האנטישמיות כתולדה וסימפטום של‬ ‫המשבר החריף של הליברליזם האירופי‪ ,‬שבפירפורי‬ ‫הגסיסה שלו טמונה סכנה קיומית ליהודים‪ ,‬העושה את‬ ‫המשך הדבקות בחזון ההשתלבות לאשלייה מסוכנת‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫כפי שבאה לידי ביטוי בולט בתחום הרפואה בגילוי גורמי‬ ‫מחלות וריפוים – לפתור בעיות חברתיות ופוליטיות‬ ‫ואת חדירתם של מושגים מדעיים ורפואיים אל השיח‬ ‫הציבורי‪ .‬כוח המשיכה של מוטיב המחלה נבע גם מן‬ ‫הניגוד שהיה טבוע בו‪ ,‬בין הפחד וחוסר האונים מכוחות‬ ‫הטבע‪ ,‬לבין התקווה להדברתם ולשליטה בהם‪ .‬דימוי‬ ‫המחלה ביטל גם את הניגוד שבין הפרטי והציבורי‪.‬‬ ‫המגפות והמחלות המדבקות‪ ,‬שהיו גורם תמותה ראשון‬ ‫במעלה בתקופה זו‪ ,‬הופיעו כבעייה כללית שפיתרונה‬ ‫דרש פעולה ציבורית‪ ,‬אך הסבל מהן נותר קודם כל‬ ‫ובעיקר פרטי‪ .‬ניגודים אלו טענו את מושג המחלה‬ ‫במתח פנימי‪ ,‬שהיקנה לה אף יסוד דרמטי‪ .‬כך ניתן‬ ‫היה להשתמש בדימוי המחלה לשם הצגה פשטנית‬ ‫של בעיות פוליטיות מורכבות כמאבק בין "הטוב"‬ ‫ל"רע"‪ ,‬בתקופה שבה פרדיגמה דיכוטומית זו הפכה‬ ‫לצורת פרשנות רווחת של המציאות החברתית‪ .‬הגם‬ ‫שהשימוש במוטיב המחלה לשם דיון בבעייה היהודית‬ ‫לא חרג‪ ,‬איפוא‪ ,‬מרוח הזמן‪ ,‬ניתן לומר שהוא פעל‬ ‫לחידוד הפולמוס ולהקצנת הפיתרונות שהוצעו‪.‬‬ ‫המחזה עומד בצילה של המחלה ככוח טמיר‪ ,‬מאיים‬ ‫נועה שכטר‪ ,‬יוסף כרמון‬ ‫‪8‬‬ ‫כמסקנה מניתוח זה קרא הרצל לריכוז טריטוריאלי של‬ ‫היהודים בארץ משלהם‪ ,‬תוך מהפכה מרחיקת לכת‬ ‫בסדרי החברה ובמבנה הכלכלה היהודית‪ .‬קריאת התיגר‬ ‫של הרצל על חזון ההשתלבות האמנסיפציוני‪ ,‬כמו גם‬ ‫על הציפיה למשיח והנפת דגל המהפכה הציונית‪ ,‬עוררו‬ ‫בקרב הבורגנות היהודית תגובות ששילבו זעם‪ ,‬חרדה‪,‬‬ ‫עלבון‪ ,‬זלזול‪ ,‬ציניות וארסיות‪ .‬החוגים האנטי‪-‬ציוניים‬ ‫לא אחרו לצאת למתקפת נגד‪ ,‬שאחד מכליה המרכזיים‬ ‫היה – כפי שהרצל‪ ,‬אמנם‪ ,‬ציפה שיהיה – הצגת הציונות‬ ‫כסימפטום למחלת הנפש של מחוללה‪.‬‬ ‫בנסיון לתקוף את הציונות בטיעונים הלקוחים מתחום‬ ‫הפתולוגיה לא היה כדי להפתיע‪ .‬ככל שהתרחב הדיון‬ ‫הציבורי בהשתלבות היהודים בחברה האירופית במהלך‬ ‫המאה התשע־עשרה כך ניתן היה להבחין בשימוש‬ ‫גובר‪ ,‬מצד המתנגדים והמצדדים כאחד‪ ,‬באנלוגיות‬ ‫ובדימויים הלקוחים מתחום הרפואה‪ ,‬הפסיכיאטריה‪,‬‬ ‫הביולוגיה והגנטיקה‪ .‬תורת הגזע‪ ,‬בה עשו האנטישמים‬ ‫שימוש נרחב‪ ,‬תרמה יותר מכל לתפוצתם של טיעונים‬ ‫אלו‪ .‬נחיתותם הגזעית של היהודים הוסברה במונחים‬ ‫פסאודו‪-‬מדעיים מתחום הביולוגיה‪ ,‬והסכנה והאיום‬ ‫הטמונים בהם לחברה האירופית הומחשו על ידי תיאורם‬ ‫כנושאי מחלות ומפיצי מגיפות‪ .‬אף יהודים עשו שימוש‬ ‫בסוג זה של טיעונים‪ ,‬אם כי מטעמים ולמטרות הפוכות‪.‬‬ ‫היינריך היינה הגדיר את היהדות כמחלה ופינסקר‪ ,‬תאר‬ ‫את האנטישמיות כמחלת נפש‪ ,‬יודופוביה‪ .‬הרצל נקט אף‬ ‫הוא באוצר הדימויים הרפואי וקבע‪ ,‬כי מטרת הציונות‬ ‫היא לרפא את תחלואיו הגופניים והנפשיים של העם‬ ‫היהודי‪ ,‬שהתפתחו בשל תנאי הגולה‪" .‬אנחנו הציונים"‪,‬‬ ‫הוא הסביר‪" ,‬רוצים לרפא את הנגע המשפחתי על ידי‬ ‫הושבת החולה על הקרקע"‪ .‬את המאבק בין הציונים‬ ‫לבין האנטי‪-‬ציונים תאר הרצל כמאבק סכיזואידי בין‬ ‫שתי זהויות – בנוסח ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד – המתחולל‬ ‫בנפש העם היהודי‪ .‬באותה רוח תואר מבחנה של‬ ‫הציונות‪ ,‬בהצלחתה לרפא את היהודי‪ ,‬משמע‪ ,‬לחולל בו‬ ‫שינוי מוחלט‪ ,‬עד להפיכתו ל"יהודי החדש"‪ ,‬שתכונותיו‬ ‫הגופניות והנפשיות מנוגדות לאלו של יהודי הגולה‪.‬‬ ‫השימוש בדימוי המחלה לא היה ייחודי לבעייה היהודית‪.‬‬ ‫מאז שלהי המאה התשע־עשרה רווח השימוש במוטיב‬ ‫זה בהגות‪ ,‬בספרות היפה‪ ,‬בעיתונות ובתעמולה‬ ‫הפוליטית במהלך דיונים בשאלות חברתיות מרכזיות‪.‬‬ ‫הפופולריות של מוטיב המחלה היתה גילוי של "רוח‬ ‫התקופה"‪ .‬היא שיקפה את האמונה בכוחו של המדע –‬ ‫ובלתי נשלט‪ .‬בכך ממשיך המחזה את המסורת של‬ ‫השימוש במוטיב המחלה לשם דיון בבעייה היהודית‪.‬‬ ‫בדומה לשימוש שעשה הרצל בדימוי המחלה‪ ,‬גם כאן‬ ‫העמדת המשפחה ‪ -‬כמטאפורה לחברה היהודית בכלל‬ ‫ כנושאת של מחלה תורשתית‪ ,‬מעוררת את שאלת‬‫יכולתם של האדם והחברה למרוד בדטרמיניזם הגנטי‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬לשימוש במוטיב המחלה יש ייחוד‪ :‬הוא לא‬ ‫רק ממשיך את המסורת‪ ,‬ומקיים עימה דיאלוג‪ ,‬אלא‬ ‫גם מתעד אותה והופך אותה לחומר דרמטי‪ .‬המחלה‬ ‫מטילה את צילה על המחזה‪ ,‬ובכך הופכת למעין שותף‬ ‫פעיל הכופה על העלילה ריסון ומינימליזם‪ .‬הדילמות בהן‬ ‫מתחבטות הדמויות מצויות כל העת על קו האופק‪ :‬הן‬ ‫אמנם אידאולוגיות יותר מאשר קיומיות‪ ,‬אך הן ממוקדות‬ ‫יותר באושר הפרט מאשר בגאולת הכלל‪ ,‬ופיתרונן‬ ‫יותר משהוא מניפסט הירואי הוא בגדר של פשרה עם‬ ‫המציאות‪ .‬ואולם‪ ,‬בדומה לפעולתו של פנס‪-‬קסם‪ ,‬בהאירו‬ ‫אותן משוליהן‪ ,‬מעצים המחזה דילמות אלו וצילן‪ ,‬מקנה‬ ‫לו משמעות סימבולית‪ ,‬המביאה אותו לידי סיום שהוא‪,‬‬ ‫אמנם אופטימי אך גם ספק‪-‬ריאליסטי‪■ .‬‬ ‫פרופ' דניאל גוטויין‪ ,‬החוג לתולדות ישראל‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫אסתי קוסוביצקי‪ ,‬ענת וקסמן‬ ‫‪9‬‬ ‫ענת וקסמן‪ ,‬יפתח קליין‬ ‫תהליך הטמיעה של היהודים בגרמניה‬ ‫"עבורנו‪ ,‬יהודי גרמניה בעלי החשיבה החופשית‪ ,‬שאלת האסימילציה אינה קיימת יותר‪ .‬אנחנו נטמענו לגמרי‪ ...‬במונח‬ ‫אסימילציה אנו מתכוונים לשילוב מוחלט בתרבות הגרמנית‪ ,‬בלאומיות הגרמנית‪ ,‬בשפה ובתרבות‪ ,‬בלי לוותר על‬ ‫אמונותינו הדתיות‪ .‬אנחנו גרמנים מבחינת תרבותנו ושפתנו‪ ,‬אם כי אנו נשארים יהודים‪ .‬האסימילציה שלנו הושלמה!"‬ ‫> לודביג גייגר‪ ,‬מראשי היהדות הליברלית בגרמניה‪1913 ,‬‬ ‫ה‬ ‫‪10‬‬ ‫פרק המעניין ביותר בתולדות היהודים בגרמניה‪,‬‬ ‫הפרק שמשך את מרבית תשומת הלב של‬ ‫ההיסטוריונים‪ ,‬העוסקים בתחום‪ ,‬הוא זה הדן בתהליך‬ ‫הטמיעה שלהם בחברה הגרמנית‪ ...‬בזמן שבו היהודים‬ ‫אכן הלכו והפכו – במובנים חשובים אחדים – לחלק‬ ‫בלתי נפרד ובלתי מובחן מן המעמד הבינוני בגרמניה‪,‬‬ ‫ובעוד הם עצמם ערים לתהליך זה ומכירים בחשיבותו‪,‬‬ ‫הלכו ובנו להם יהודים אלה עצמם – וזאת לא תמיד‬ ‫במודע – זהות יהודית קיבוצית‪ ,‬נפרדת וחדשה‪.‬‬ ‫בעוד שתהליך הפריקה של מטען המסורת היהודית‬ ‫הישנה נמשך ובעוד הם מדמים לעצמם כי משמעותו‬ ‫של התהליך היא החלפת מסורת יהודית ב"גרמניות"‬ ‫אמיתית‪ ,‬התרחש במקביל תהליך נוסף‪ ,‬אשר הוליך‬ ‫לגיבושם מחדש כקבוצה חברתית‪-‬תרבותית נפרדת –‬ ‫מודרנית‪ ,‬אמנם‪ ,‬ולא מסורתית‪ ,‬אך יהודית במובהק [‪]...‬‬ ‫הסיפור של יהודי גרמניה הינו חלק מהזכרון הקולקטיבי‬ ‫של היהודים בימינו‪ .‬הוא שזור במלחמות האידיאולוגיות‬ ‫הניטשות בינינו‪ ,‬מרכיב חיוני בתמונת העולם שלנו‪.‬‬ ‫רבים טוענים שערב מלחמת העולם הראשונה השתלבו‬ ‫היהודים בחברה הגרמנית באורח כה שלם עד כי הפכו‬ ‫לחלק בלתי נפרד ממנה ומתרבותה‪ .‬אחרים‪ ,‬ובראשם‬ ‫עמד תמיד גרשם שלום‪ ,‬מוסיפים לטעון שהשתלבות‬ ‫רוני שובל‪ ,‬תחיה דנון‬ ‫שכזו לא התרחשה מעולם‪ ,‬וכי מעולם לא התקיים‬ ‫דיאלוג יהודי‪-‬גרמני של ממש‪ .‬ולבסוף‪ ,‬חלוקות הדעות‬ ‫באשר להשפעת התהליכים הללו על זהותם העצמית של‬ ‫יהודי גרמניה‪ .‬האשמות בדבר ביטול עצמי ואף שנאה‬ ‫עצמית מופיעות לא פעם יחד עם תחושה ברורה של‬ ‫גאווה בהצלחותיה המופלאות של יהדות זו‪ .‬מבוכה מול‬ ‫עיוורונם של יהודים אלה‪ ,‬כביכול‪ ,‬נמזגת בהשתאות‬ ‫מול הישגיהם [‪]...‬‬ ‫את ההישגים של היהודים בגרמניה השוו בעבר‬ ‫ל"תקופת הזוהר" של יהדות ספרד‪ .‬שום דוגמה מן‬ ‫ההווה לא נראתה מתאימה למתבוננים במתרחש‬ ‫שם בשנים שלפני עליית הנאציזם לשלטון‪ ,‬ובעיקר‬ ‫בימי הפריחה של הרייך הקיסרי‪ .‬אלא שהפריחה הזו‬ ‫התרחשה בה‪-‬בעת שכוחות אחרים בתוך גרמניה ביקשו‬ ‫לשנות כיוון‪ .‬במשך שנים היו הכוחות האלה שוליים‬ ‫למדי‪ .‬אפשר היה לראות באנטישמיות המרימה ראש‬ ‫מדי פעם שרידים מן העבר‪ .‬אפשר היה לראות בה‬ ‫תחליף לשנאת הקידמה והמודרניות‪ .‬קל מאד היה‬ ‫להמעיט בערכה‪ .‬ההצלחה המהירה והמרשימה של יהודי‬ ‫גרמניה‪ ,‬השאפתנות שלהם‪ ,‬כוחות היצירה שהוכיחו‪,‬‬ ‫גמישותם ופתיחותם – כל אלה באו לידי ביטוי למרות כל‬ ‫המכשולים‪ ,‬ולעיתים נדמה‪ ,‬אפילו מתוך המאמץ המודע‬ ‫והלא מודע להתגבר עליהם‪ .‬היתה זו פריחה שהתרחשה‬ ‫על פי תהום ממש‪ .‬מנקודת המבט שלנו יש לה לכן גוון‬ ‫טראגי מאד‪ .‬ברגע האחרון ממש התברר‪ ,‬כפי שכתב‬ ‫אבא שלי‪ ,‬שהיהודים האלה חיו על סיפונה של ספינה‬ ‫שנועדה לטביעה‪ .‬למרות שלא הבחינו באסון המתקרב‪,‬‬ ‫למרות שאפשר לראות אותם כשוטים המתעלמים מן‬ ‫הסכנה המתקרבת בעקשנות שאין לה הסבר‪ ,‬היה משהו‬ ‫הירואי בקיום שלהם על לועו של הר געש‪ .‬יהודים‬ ‫וגרמנים חלמו יחד על עולם מסוג אחר‪ .‬החלום הזה‬ ‫אמנם הסתבר כאשליה‪ ,‬ובכל זאת לא איבד את ערכו‪.‬‬ ‫חלום על חיים בצוותא של אנשים מרקע שונה ובעלי‬ ‫תרבות שונה‪ ,‬ועל דמוקרטיה המסוגלת לספק את מכלול‬ ‫התנאים הנחוצים לשיתוף אמיתי ביניהם ‪ -‬זהו חלום‬ ‫ראוי‪ ,‬חלום שרבים מאיתנו ממשיכים לחלום‪■ .‬‬ ‫מתוך ספרה של פרופ' שולמית וולקוב "במעגל המכושף"‪ ,‬הוצאת‬ ‫עם עובד‪2002 ,‬‬ ‫‪11‬‬ ‫היידלברג‬ ‫ה‬ ‫דניאל בוצר‪ ,‬אלעד כהן; משמאל‪ :‬תחיה דנון‬ ‫‪12‬‬ ‫יידלברג‪ ,‬מן היפות בערי גרמניה‪,‬‬ ‫נזכרת לראשונה ב‪ .1196-‬העיר‬ ‫שוכנת על גדת הנהר נקאר‪ ,‬בין גבעות‬ ‫מכוסות כרמים ויערות‪ .‬בנוסף לנוף המרהיב‬ ‫היא מצטיינת במבנים שהשתמרו בה מימי‬ ‫הביניים ומתקופת הרנסנס‪ ,‬אלה שלא ניזוקו‬ ‫במלחמות העולם‪.‬‬ ‫היידלברג מפורסמת בעיקר הודות‬ ‫לאוניברסיטה שלה‪ ,‬שנוסדה ב‪1385-‬‬ ‫כאוניברסיטה השלישית באימפריה הגרמנית‬ ‫(לאחר פראג ווינה)‪ .‬בתקופת הרסטורציה‬ ‫נודעה כאחד ממרכזי הלמידה החשובים‬ ‫של הפרוטסטנטים והמטה הראשי של‬ ‫הקלויניסטים‪ .‬לכן סבלה מאד בתקופת‬ ‫מלחמת שלושים השנה ובמשך ‪ 150‬שנה‬ ‫לאחר מכן נאבקה על קיומה‪ .‬ב‪ 1803-‬בנה‬ ‫אותה הארכידוכס של באדן מחדש‪.‬‬ ‫בסוף המאה התשע־עשרה ובתחילת‬ ‫המאה העשרים למדו באוניברסיטה של‬ ‫היידלברג גם יהודים מרוסיה‪ ,‬ביניהם שאול‬ ‫טשרניחובסקי ויוסף קלוזנר‪ .‬צבי הרמן‬ ‫שפירא (הוגה רעיון הקק"ל) הורה מתמטיקה‬ ‫באוניברסיטה זו‪.‬‬ ‫האטרקציה הגדולה של היידלברג היא‬ ‫המבצר אשר למרות שלא נשתמר בשלמותו‪,‬‬ ‫הוא הגדול והמפואר ביותר בין המבצרים‬ ‫העתיקים בגרמניה‪ .‬בניינו של המבצר‪,‬‬ ‫החולש על העיר‪ ,‬החל במאה השלוש־עשרה‪.‬‬ ‫ב‪ ,1803-‬לאחר שעברה פעמים רבות‬ ‫משלטון לשלטון‪ ,‬מכובש לכובש‪ ,‬הפכה‬ ‫היידלברג להיות חלק מן הדוכסות של באדן‪.‬‬ ‫במרץ ‪ 1848‬התכנסה האספה המכוננת של‬ ‫היידלברג והחליטה לנקוט צעדים שהובילו‬ ‫למהפכה בגרמניה באותה שנה‪.‬‬ ‫משנת ‪ 1275‬נזכרים יהודים ברשומות של‬ ‫היידלברג‪ .‬לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה‬ ‫חיו בה כ‪ 1400-‬יהודים‪ .‬ב‪ 1955-‬נימנו בה‬ ‫‪ 104‬יהודים‪■ .‬‬ ‫‪13‬‬ ‫אשרת עלייה לארץ ישראל‬ ‫ס‬ ‫יפתח קליין‬ ‫פלשתינה‪ ,‬ארץ נכר‬ ‫ת‬ ‫‪14‬‬ ‫חום התרבות היה הראשון שיהודים‬ ‫(ו"שמאלנים") סולקו ממנו בהמוניהם‪...‬‬ ‫עוד לפני שהוחל בצעדי ההפרדה והסילוק האנטי‪-‬‬ ‫יהודיים השיטתיים הראשונים‪ ,‬יצאו שליטיה החדשים‬ ‫של גרמניה נגד הנציגים הגלויים ביותר של "הרוח‬ ‫היהודית"‪ ,‬שמכאן ואילך נועדה להעקר‪...‬‬ ‫הדיקנים של כל בתי הספר קבלו הוראה לפטר את‬ ‫כל חברי הסגל שדתם יהודית או מוצאם יהודי‪ ,‬ולשם‬ ‫אישור להחתימם על הודעות פיטורים‪ ...‬וזה הנוסח‬ ‫המלא של ההודעה שנמסרה לחברי הסגל היהודים‬ ‫בפקולטה לרפואה‪ :‬לפי הוראה של הרקטורט האקדמי‪,‬‬ ‫הנני להודיעך שעל פי צו מיניסטריון מס' ‪A 7642‬‬ ‫הנך מוצא לחופשה לזמן בלתי מוגבל‪ .‬על החתום‪:‬‬ ‫הדיקן ריהן‪.‬‬ ‫באוניברסיטת היידלברג‪ ,‬שמספר המרצים ממוצא‬ ‫יהודי שלימדו בה היה גדול במיוחד‪ ,‬עשו הסנט‬ ‫האקדמי והרקטור מאמצי דחייה‪ ,‬לשווא‪ .‬בראשית‬ ‫סמסטר הקיץ של ‪ 1933‬עדיין לימדו שם ארבעים‬ ‫וחמישה "לא‪-‬ארים"; באוגוסט אותה שנה נשארו רק‬ ‫עשרים וארבעה (אלה שניצלו את סעיפי הפטורים‬ ‫למיניהם)‪ .‬לא נרשמו כל מחאות מאורגנות או מחאות‬ ‫של יחידים‪...‬‬ ‫‪ 37‬אלף מכ‪ 525,000-‬יהודי גרמניה עזבו את הארץ‬ ‫נעמה שטרית‬ ‫ב‪ .1933-‬כ‪ 73-‬אחוזים הגרו לארצות מערב אירופה‪,‬‬ ‫‪ 19‬אחוזים לארץ ישראל‪ ,‬ושמונה אחוזים בחרו‬ ‫להגר לארצות הים‪ .‬חוסר התלהבות שכזה‪ ,‬לכאורה‪,‬‬ ‫לעזוב ארץ של הפרדה‪ ,‬השפלה ורדיפות – מקורו‬ ‫בראש ובראשונה באי היכולת של רוב ההנהגה‬ ‫היהודית‪ ,‬ובעיקר של היהודים הפשוטים‪ ,‬לתפוש‬ ‫מהלך ארועים לא צפוי ביסודו‪ ...‬רוב היהודים ציפו‬ ‫לעמוד בסערה הפוקדת את גרמניה‪ .‬זאת ועוד‪,‬‬ ‫ההגירה היתה כרוכה בקשיים חומריים ניכרים‪,‬‬ ‫בייחוד בתקופה של אי‪-‬ודאות כלכלית‪ .‬ההפסדים‬ ‫החומריים היו מיידיים וכבדים‪ ...‬אף שהנאצים‬ ‫רצו להיפטר מיהודי גרמניה‪ ,‬נחושים היו בכוונתם‬ ‫לרושש אותם תחילה‪ ,‬בשיטות מחמירות והולכות‪...‬‬ ‫אחד הרווחים העיקריים שקיווה המשטר החדש לקצור‬ ‫מן ה"העברה"‪ ,‬היה סדק בחרם הכלכלי של יהודי העולם‬ ‫נגד גרמניה‪ .‬לאמיתו של דבר‪ ,‬חששות הנאצים מחרם‬ ‫יהודי ממשי היו חסרות יסוד בעיקרן‪ ,‬אבל המדיניות‬ ‫הציונית נענתה למה שקיוו הגרמנים להשיג‪ ...‬יהיו אשר‬ ‫יהיו הצעדים המעשיים שנצפו‪ ,‬הרטוריקה הציונית‬ ‫היתה ברורה‪ :‬ארץ ישראל היא המקלט והפתרון‬ ‫היחידים‪ .‬דבר זה לא היה ברור וגלוי לכמה מן‬ ‫היהודים הגרמנים עצמם‪ ,‬שעם בואם אל ארץ ישראל‬ ‫עמדו פתאום לפני מציאות חדשה ולא צפויה‪ .‬הסופר‬ ‫ארנולד צוויג‪ ,‬ציוני שמאלי ותיק‪ ,‬שבא לארץ ישראל‬ ‫בקיץ ‪ ,1933‬סיכם ביומנו ב‪ 31-‬בדצמבר את רגשותיו‬ ‫למולדתו החדשה‪" :‬בפלשתינה‪ ,‬בארץ נכר"‪■ .‬‬ ‫מתוך ספרו של פרופ' שאול פרידלנדר "גרמניה הנאצית‬ ‫והיהודים"‪ ,‬הוצאת עם עובד‪1989 ,‬‬ ‫רטיפיקט ‪ -‬בתרגום מילולי תעודה‪ ,‬אישור‪ ,‬קיצור של המונח ‪Immigration certificate‬‬ ‫ אשרת עלייה לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי‪ .‬רישיון העלייה חולק על פי מכסות‬‫שנקבעו על ידי הבריטים במשא ומתן בינם לבין ההנהלה הציונית‪ ,‬בהסתמך על תקנות הספר‬ ‫הלבן הראשון‪ .‬בעקבות טענות הערבים על פגיעה בפרנסתם עקב בואם של המוני העולים‪ ,‬פרסם‬ ‫שר המושבות הבריטי וינסטון צ'רצ'יל ביולי ‪ 1922‬את המסמך שכונה "הספר הלבן הראשון"‪,‬‬ ‫שקבע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי העלייה היהודית לארץ ישראל תוגבל למכסה אותה תהיה הארץ מסוגלת‬ ‫לקלוט מבחינה כלכלית‪ .‬המדיניות של רישוי עליה החלה כבר מדצמבר ‪ .1920‬כחצי שנה לאחר‬ ‫החלת הממשל הצבאי הבריטי בארץ ישראל‪ ,‬החלה בריטניה במדיניות של הגבלת עלייה יהודית‬ ‫באמצעות רישוי מיוחד אשר כונה "סרטיפיקט"‪ .‬הנציב העליון הרברט סמואל הגדיר קבוצות זכאות‬ ‫לקבלת הסרטיפיקט‪ :‬בעלי הכשרה מקצועית חיונית‪ ,‬סטודנטים שהתקבלו למוסדות להשכלה‬ ‫גבוהה‪ ,‬זכאי איחוד משפחות‪ ,‬בעלי אמצעים אשר חויבו לשלם לבריטים לפחות ‪ 1,000‬ליש"ט כדי‬ ‫לקבל סרטיפיקטים מחוץ למכסה (‪ .)Capital certificate‬כיוון שדובר בסכום כסף גבוה שלאדם‬ ‫מהשורה היה קשה לגייס‪ ,‬נתנו לעתים המוסדות הציוניים הלוואות ליהודי הגולה על מנת שיעמדו‬ ‫בתנאי התשלום וייכנסו בצורה חוקית לארץ‪ ■ .‬מתוך ויקיפדיה‬ ‫רוי סער‪ ,‬עידו מוסרי‬ ‫‪15‬‬ ‫העלייה החמישית‪ 1931 :‬עד ‪1939‬‬ ‫ב‬ ‫ין השנים ‪ 1931-1929‬התנהלה עליה מתונה ומבוקרת של עולים‪ ,‬שהגיעו לארץ על יסוד‬ ‫רישיונות עליה שהוענקו לפועלים על ידי המימשל הבריטי‪ .‬מספרם הגיע מדי שנה לכ‪5,000--‬‬ ‫‪ 4,000‬עולים‪ .‬חלקם של העולים הללו השתלב במושבות‪ ,‬אולם רובם נקלטו בערים‪ ,‬בעבודות הבניין‬ ‫והחרושת‪ .‬בהשוואה לעליות הקודמות‪ ,‬העלייה החמישית הקיפה מספר גדול של עולים‪ ,‬כמאתיים‬ ‫וחמישים אלף יהודים‪ .‬משקלם של היהודים בכלל האוכלוסייה בארץ ישראל עלה מ‪ 18%-‬ל‪.31%-‬‬ ‫ניתן להבחין בתקופה זו (‪ )1939-1931‬בשתי תקופות מישנה‪ :‬תקופה של גאות‪ ,‬שנמשכה בין‬ ‫השנים ‪ 1931‬עד ‪ ,1936‬ותקופת שפל‪ ,‬שנמשכה משנת ‪ 1936‬ועד לשנת ‪ ,1939‬בה פרצה מלחמת‬ ‫העולם השנייה‪ .‬בתקופת הגאות הגיעו לארץ באופן רשמי כ‪ 160,000-‬עולים‪ .‬בתקופת השפל‪,‬‬ ‫משנת ‪ 1936‬עד שנת ‪ ,1939‬הגיעו לארץ עוד כ‪ 70,000-‬עולים‪.‬‬ ‫רוני שובל‪ ,‬אוהד שחר‬ ‫העדפת יוצאי גרמניה על עולים מארצות אחרות‬ ‫מ‬ ‫‪16‬‬ ‫שנת ‪ 1933‬עד פרוץ מלחמת העולם השנייה נהנו יהודי גרמניה מזכויות יתר בעלייה‪ .‬המימשל‬ ‫היקצה מכסה מוגדרת לעולים מגרמניה ולפליטים שנמלטו ממנה לארצות סמוכות‪ .‬הנציב‬ ‫העליון הבריטי אף הורה להקצות חמישה עד עשרה אחוזים ממכסת העלייה ליוצאי גרמניה בני ‪36‬‬ ‫עד ‪ ,45‬פריבילגיה שנמנעה במפורש מעולים מארצות אחרות‪ ,‬שתקרת הגיל בעבורם הייתה ‪.35‬‬ ‫הממשלה גם הקלה את עלייתם של בעלי מקצוע מגרמניה‪ :‬מועמדים מארצות אחרות היו זכאים‬ ‫לקבל סרטיפיקטים מסוג זה רק אם היו בעלי שמונה שנות ניסיון במקצועם; מעולים מגרמניה‬ ‫נדרשה רק שנת הכשרה אחת‪ .‬אף שהיוזמה הראשונית למתן העדפה ליהודי גרמניה באה מן הצד‬ ‫הציוני‪ ,‬ביסודו של דבר המימשל הוא שהכתיב את השינוי‪ ,‬ואף כפה אותו על ההסתדרות הציונית‪.‬‬ ‫לרשות יהודי גרמניה עמדו גם משאבים כלכליים בלעדיים‪ .‬ההנהגה הציונית גייסה כספים מיהודי‬ ‫העולם למען ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬נוכח הטרגדיה של יהודי גרמניה והצורך לקלוט אותם‪ .‬מאמצי הציונים‬ ‫לסייע ליהודי גרמניה עלו בקנה אחד עם האינטרסים של בריטניה‪ ,‬שביקשה להצטייר בדעת הקהל‬ ‫הביתית והעולמית כנחלצת לעזרת היהודים הנרדפים בגרמניה הנאצית‪ ,‬והעדיפה לסייע להם‬ ‫בארץ‪-‬ישראל ולא בבריטניה עצמה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬בעיני הבריטים נחשבו העולים מגרמניה מתאימים‬ ‫לצרכיה של ארץ‪-‬ישראל יותר מאשר עולים מארצות אחרות‪■ .‬‬ ‫מתוך המאמר של ד"ר אביבה חלמיש‪ ,‬מתוך הספריה הוירטואלית של מטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית‬ ‫עליית הייקים מרביתה של העלייה החמישית‪ ,‬כקודמותיה‪ ,‬הגיע ממזרח אירופה‪ .‬ציבור העולים‬ ‫מאוסטריה‪ ,‬מצ'כוסלובקיה ובעיקר מגרמניה הביא ארצה עלייה שעד כה לא הגיעה אליה‪ .‬עולים‬ ‫אלו היוו רק כ‪ 20%-‬מכלל העולים באותה עת‪ ,‬אך השפעתם ניכרה היטב‪ .‬הם הביאו עימם ערכים‬ ‫מערביים‪ ,‬ידע מקצועי רב ורקע תרבותי עשיר‪ .‬בין השנים ‪ 1939-1933‬עלו לארץ מגרמניה‪ ,‬אוסטריה‬ ‫וצ'כוסלובקיה (ארצות מרכז אירופה) כ‪ 60-50-‬אלף עולים‪ .‬דהיינו‪ ,‬אותם עולים המכונים "ייקים"‬ ‫היוו כרבע מכלל העולים ב"עלייה החמישית" ובכל זאת מכונה עלייה זו בשם "עליית הייקים"‪.‬‬ ‫אותם ‪ 60‬אלף עולים תרמו והטביעו את רישומם העמוק על עיצובה ובניינה של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫תרומתם הייתה ניכרת וחיובית בכל שטחי החיים של היישוב בארץ ישראל‪ ,‬למן התעשייה‪ ,‬המסחר‬ ‫והשירותים הפיננסיים‪ ,‬דרך הרפואה המשפט‪ ,‬המדע והאקדמיה‪ ,‬צורת ההתיישבות המיוחדת של‬ ‫המעמד הבינוני ותרומתם לחקלאות ועד למוסיקה‪ ,‬למחול ולאמנויות הפלסטיות‪ .‬מידת חשיבותם‬ ‫של יוצאי מרכז אירופה להתפתחות הישוב היהודי בא"י בשנות השלושים מהווה דוגמא היסטורית‬ ‫מובהקת‪ ,‬כיצד מיעוט די קטן הצליח להטביע חותמו על הכלל בתחומי הנורמות החברתיות‪,‬‬ ‫הפוליטיות ואורחות החיים באופן כה בולט‪■ .‬‬ ‫מתוך מאמרה של ד"ר רפאלה סטנקביץ' המתפרסם באתר האינטרנט של ארגון יוצאי מרכז אירופה‬ ‫רוי סער‬ ‫יוסף כרמון‬ ‫‪17‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪18‬‬ ‫נעמה שטרית‪ ,‬רוני שובל‪ ,‬עידו מוסרי‪ ,‬תחיה דנון‪ ,‬אוהד שחר‪ ,‬ענת וקסמן‪,‬‬ ‫אוהד שחר ‪ /‬אוטו שטיין‬ ‫ענת וקסמן ‪ /‬רות שטיין‬ ‫‪20‬‬ ‫אסתי קוסוביצקי ‪ /‬מרים‬ ‫מ‬ ‫רים מחזירה אותי לימיי כאם טריה‪.‬‬ ‫האמנתי אז שבידיי האחרויות המלאה‬ ‫לעיצוב אישיותם של ילדיי ו"חינוכם"‪ .‬מה‬ ‫שהוציא ממני‪ ,‬בצד הרכות‪ ,‬הנשיקות והחיבוקים‬ ‫אין קץ‪ ,‬איזו נוקשות‪ ,‬חומרת‪-‬מה‪ ,‬כדי להביא‬ ‫אותם לדרך הנכונה בחייהם‪ ...‬אני מרגישה‬ ‫שמרים‪ ,‬עם נוקשותה‪ ,‬וחומרת דבריה‪ ,‬בטוחה‬ ‫שכך תיטיב עם האהובים עליה ותעזור להם‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ .‬סיפורה של מרים מגרמניה‪ ,‬מחבר‬ ‫אותי לסיפור של אבא שלי מפולין‪ .‬שניהם חשו‬ ‫בסכנה המתקרבת ובאינטואיציה ויוזמה מופלאים‬ ‫הצילו – מרים את משפחתה ואבא את עצמו‪,‬‬ ‫כשברח ברכבת האחרונה שיצאה מוורשה לפני‬ ‫כניסת הגרמנים‪.‬‬ ‫האצילות של מרים‪ ,‬אהבתה ומסירותה‬ ‫למשפחתה מרגשים אותי ומאפשרים לי לשחק‬ ‫אותה באהבה‪■ .‬‬ ‫המשפחה‬ ‫כ‬ ‫שקראתי לראשונה את המחזה "רומן‬ ‫משפחתי" לא הבנתי את רות וכעסתי עליה‬ ‫ועל בחירותיה‪ .‬לא הבנתי למה היא מאמללת את‬ ‫הקרובים אליה‪ .‬ובעיקר את עצמה‪ .‬שלא לדבר‬ ‫על גישתה לילדים וחוסר האונים שלה מולם‪.‬‬ ‫חשבתי שהיא חסרת אחריות‪ ,‬מפונקת‪ ,‬שפועלת‬ ‫מתוך גחמות שמסבות הרס סביבה‪.‬‬ ‫ואז‪ ,‬כשנכנסנו לחדר החזרות והתחלנו את‬ ‫המסע להיידלברג‪ ,‬מצאתי את עצמי מתאהבת‬ ‫ברות לאט לאט ומבינה את אומללותה‪,‬‬ ‫המאמללת את כולם‪ .‬המשפט שרות אומרת‬ ‫"כנראה שההכרה באשמה לא מתקנת את‬ ‫נזקיה"‪ ,‬הוא המשפט שמחבר אותי לרות‪ .‬כי‬ ‫ברגע שאני הכרתי באשמתי בחיי הפרטיים‪,‬‬ ‫תיקנתי‪ ,‬ועדיין אני מתקנת את נזקיה‪.‬‬ ‫המשפט הזה גם מחבר אותי לבעלי במחזה‪,‬‬ ‫שהוא בעצם בעלי לשעבר‪.‬‬ ‫בדרך שאני עושה מאז גירושינו‪ ,‬אני לוקחת‬ ‫אחריות מלאה על מעשיי ומתקנת את חיי‬ ‫וחייהם של הקרובים לי‪.‬‬ ‫בפעם האחרונה שעבדתי עם אוהד זה היה‬ ‫בהצגה "נורה"‪ ,‬עיבוד של אינגמר ברגמן ל"בית‬ ‫בובות" של איבסן‪ .‬אז עוד היינו נשואים ובסוף‬ ‫ההצגה נורה עוזבת את בעלה‪ ,‬שלא כרות‪,‬‬ ‫מעשה אמיץ לאשה בתחילת המאה הקודמת‪.‬‬ ‫לרות אין אומץ לעזוב את אוטו‪ ,‬מעשה שיאמלל‬ ‫את כולם‪.‬‬ ‫אוהד ואני החלטנו להיפרד והדרך האמיצה‬ ‫שעשינו היא זו שהובילה אותנו לעבוד שוב‬ ‫ביחד‪ .‬וזה התיקון הגדול שלי‪ ,‬בזכותה של‬ ‫רותיליין אהובתי‪■ .‬‬ ‫כ‬ ‫מו בסדרת קטעי וידאו משפחתיים‪,‬‬ ‫הדמויות ב'רומן משפחתי' מופיעות בצורה‬ ‫אפיזודית‪.‬‬ ‫היידלברג ‪ ...1935‬היידלברג ‪ ...1937‬תל אביב‬ ‫‪...1955 ...1943‬‬ ‫תחנות בזמן‪ .‬קפיצות בזמן בסיפורה של‬ ‫המשפחה הזאת‪.‬‬ ‫חוסר הרצף הזה מחייב אותי לבוא עם החלטות‬ ‫מאד ברורות לכל סצינה בה אני מופיע‪.‬‬ ‫כי זה באחריותי ‪ -‬הסיפור של הדמות שלי‪,‬‬ ‫התהליך שהיא עוברת‪.‬‬ ‫כמעט יותר חשוב לי שיבינו מה קרה לאוטו בין‬ ‫הסצינות מאשר בתוכן‪:‬‬ ‫בין הרגע שאוטו הבין שהוא חלש מכדי לעזוב‬ ‫את רות‪ ,‬לבין מסיבת חג המולד שהוא חוגג‬ ‫בחיק משפחתו‪ ,‬זמן קצר לאחר מכן‪ .‬ההחלטה‬ ‫להישאר‪ ,‬אולי למען אנושקה בתו‪ ,‬אולי למען‬ ‫רות‪ ,‬אולי למען עצמו?‬ ‫ואחר כך‪ ,‬בארץ ישראל‪ ,‬ההתמודדות עם‬ ‫המרירות והאכזבה‪ .‬עד כמה הוא מאשים את‬ ‫רות? עד כמה את עצמו? ועד ההשלמה והפיוס‬ ‫עם רות‪ ,‬ועם בתו‪ ,‬שנים מאוחר יותר‪ ,‬ויכולתו‬ ‫להמשיך הלאה‪ ,‬אל תחנה חדשה בחייו‪.‬‬ ‫תחנות בחיי נישואים‪.‬‬ ‫והתמונה הגדולה שמתקבלת בסוף הפסיפס הזה‪,‬‬ ‫שהוא ההצגה‪ ,‬שהם החיים‪ ...‬היא לא תמיד כמו‬ ‫שתכננו‪.‬‬ ‫והעובדה שענת ואני היינו בעל ואשה בחיים‪,‬‬ ‫בהחלט מוסיפה מימד של עומק שמעבר‬ ‫למילים‪■ .‬‬ ‫‪21‬‬ ‫עידו מוסרי ‪ /‬פרדי‬ ‫פ‬ ‫רדי הוא ילד נצחי‪ .‬שמפחד לגדול‬ ‫ולהתבגר‪ .‬פרדי מוצא את עצמו בעיקר‬ ‫בפנטזיה‪ ,‬באשליה‪ ,‬בגעגוע ובכמיהה האינסופית‬ ‫ליופי‪ ,‬שאורב בכל פינה‪.‬‬ ‫ובמציאות ‪ -‬שם פרדי בעיקר אינו מוצא את‬ ‫עצמו‪ .‬שם הוא חש בודד‪ ,‬זר‪ ,‬לא שייך‪ ,‬מוחמץ‪.‬‬ ‫ואני? אני‪ ,‬למען האמת‪ ,‬דווקא מוצא את עצמי‬ ‫מאוד בפרדי‪.‬‬ ‫ובעיניי‪ ,‬פרדי הוא אמן אמיתי‪■ .‬‬ ‫תחיה דנון ‪ /‬מרים‬ ‫כ‬ ‫‪22‬‬ ‫די להכנס לנעליה של מרים ולהתהלך בהן‬ ‫בנוחות ובטבעיות‪ ,‬חיפשתי נקודות מפגש‬ ‫ביני לבינה‪ .‬אמנם אנחנו בנות אותו גיל‪ ,‬אבל מעבר‬ ‫לזה חשבתי שלא רב הדומה בינינו‪ .‬מרים נוקשה‪,‬‬ ‫דיבורה חד ובהיר‪ ,‬לא מרבה בדיבור‪ .‬שאלתי‬ ‫את עצמי‪ ,‬מה הופך אדם להיות נוקשה כלפי‬ ‫עצמו וכלפי הסביבה? אולי נסיבות חיים טרגיות‪,‬‬ ‫מרירות וחוסר שביעות רצון‪ ,‬ואולי חרדה שמא‬ ‫הדברים לא יתקיימו בסדר הנכון‪ ,‬ואז הכל יתמוטט‪.‬‬ ‫בתחקיר שעשיתי על "מרים"‪ ,‬ובעצם על עצמי‪,‬‬ ‫גיליתי שאני יכולה לאמץ מתוך הבנה הדדית כל‬ ‫מיני תכונות שלה – הרי גם אני חרדתית‪ ,‬גם אני‬ ‫התנסיתי לצערי בחוויות טרגיות‪ ,‬גם אני ניסיתי‬ ‫לא פעם להימלט‪ ,‬גם אני לפעמים עושה רושם‬ ‫של אשה קשה‪ ,‬גם אצלי הדאגה לילדים ולנכדים‬ ‫בראש סדר העדיפויות – בקיצור‪ ,‬דרכי הפעולה‬ ‫שלה לא זרות לי‪ ,‬אופן החשיבה שלה לא זר‬ ‫לי‪ ,‬אילו נקלעתי לנסיבות דומות הייתי כנראה‬ ‫מתנהגת כמוה‪ .‬ומה שחיבר אותי אליה יותר‬ ‫מכל היא הבגרות שלה‪ ,‬קבלה של דברים במקום‬ ‫להתקוטט איתם‪ .‬העולם של מרים מלא דאגות‬ ‫ומטלות‪ ,‬מלא אחריות וצער‪ ,‬ה‪ fun-‬נעלם‪,‬‬ ‫הקלילות נעלמה‪ ,‬נותרה רק הנשיאה בנטל‪ .‬היא‬ ‫לא שוכחת אף לרגע לשאת את משא החיים‪.‬‬ ‫ואז הבנתי שמרים קרובה לי מאד ‪ -‬וכך נשקתי‬ ‫לה והיא נשקה לי‪ .‬ונולדה ה"מרים" שלי במחזה‬ ‫הנפלא והמרתק של עדנה מזי"א‪■ .‬‬ ‫נעמה שטרית ‪ /‬נעמי‬ ‫מ‬ ‫מש מהקריאה הראשונה הסיפור של נעמי‬ ‫נגע לליבי ומצאתי את עצמי מתחברת אליו‬ ‫רגשית בין רגע‪ .‬לנעמי סיפור חיים מאוד לא‬ ‫שגרתי ‪ -‬יש שיגידו שזה סיפור חיים מאוד עצוב‪.‬‬ ‫התפקיד שלה בהצגה הוא מין תפקיד של‬ ‫מספרת‪ ,‬לא מספרת קלאסית‪ ,‬אבל מישהי‬ ‫שמחזירה אותנו אחורה בזמן‪ ,‬דרך יומנים‬ ‫שמתעדים זמנים עברו של המשפחה הזאת‪,‬‬ ‫שעליה נסב הסיפור‪.‬‬ ‫המהלך של הדמות הוא לא קונבנציונלי‪ ,‬מפני‬ ‫שהוא לא זורם באופן כרונולוגי‪ ,‬אלא קופץ בין‬ ‫השנים והמקומות‪.‬‬ ‫נעמי מלאת רוך‪ ,‬רגישות‪ ,‬אהבה וסקרנות‪ .‬אבל‬ ‫כלפי חוץ היא בעלת אופי קשוח‪ ,‬מחוספסת‪,‬‬ ‫טומבואית; היא לא מתביישת להגיד את מה‬ ‫שהיא חושבת ולעיתים גם תדרוש שימלאו את‬ ‫רצונה בתעוזה נטולת רסן‪ .‬היא ילדה שהזניחו‬ ‫אותה ובמחזה היא עוברת מהלך מהזנחה‬ ‫מאד גדולה לאהבה מאד גדולה‪ .‬החלום הקטן‬ ‫שלה הוא להיות סופרת‪ ,‬כנראה שלשם החיים‬ ‫הובילו אותה מתוך מקום של ייאוש ותקווה‪,‬‬ ‫מתוך סיפור חיים מורכב‪ ,‬מתוך הנטישה ומתוך‬ ‫הישועה‪.‬‬ ‫במובנים מסויימים היא דומה לי ובמובנים‬ ‫מסויימים הייתי מאוד רוצה להיות כמוה‪■ .‬‬ ‫רוני שובל ‪ /‬אנושקה‬ ‫א‬ ‫חד הדברים שמאתגרים אותי כשחקנית‬ ‫הוא לשחק דמות שמתבגרת לאורך‬ ‫המחזה‪ .‬אנושקה מתחילה בתור ילדה קטנה ואז‬ ‫פוגשים בה בכל מיני תחנות בחייה‪ :‬תחילת גיל‬ ‫ההתבגרות‪ ,‬נערה בת ‪ ,18‬ובשנות העשרים ‪-‬‬ ‫אם לילדה קטנה משלה‪ .‬מעניין לראות איך‬ ‫הילדות שלה ונסיבות חייה מעצבות בהדרגה‬ ‫את האדם הבוגר שהיא גדלה להיות‪ .‬ההורות‬ ‫הכושלת ונטולת החום של אמה מביאה אותה‬ ‫להיות אם כושלת בעצמה‪ .‬התיסכול של ילדה‬ ‫שלא מתחשבים בצרכיה‪ ,‬העלייה הטראומטית‬ ‫לפלסטינה‪ ,‬ההתאקלמות הקשה במקום החדש‪,‬‬ ‫יוצרים אצלה כעס גדול‪ ,‬קיומי ממש‪ ,‬צדקנות‬ ‫קיצונית ויצר מרדנות בהורים‪ .‬לבסוף היא‬ ‫מוצאת דרך לתעל את כל זה על ידי שינוי שמה‪,‬‬ ‫נישואים לגבר המבוגר ממנה בשנים רבות‪,‬‬ ‫ופעילות אינטנסיבית בתנועה קומוניסטית‬ ‫קיצונית‪ .‬האם אני מזדהה איתה? האם אנחנו‬ ‫דומות? בחלק מהדברים מאוד‪ ,‬ובחלק לא‪...‬‬ ‫אבל גם במפגש עם דמות שהשחקן רחוק ממנה‪,‬‬ ‫תמיד מעניין להפעיל את הדמיון ולמצוא נקודות‬ ‫השקה‪ .‬זהו חלק מרתק בעבודת השחקן‪ .‬למצוא‬ ‫כמה נקודות חיבור עם הדמות‪ ,‬גם אם הן‬ ‫בודדות‪ ,‬להשתמש בהן כעוגנים ומשם להשלים‬ ‫את החסר בתהליך ההכרות בין הדמות לשחקן‪,‬‬ ‫והשחקן לדמות‪■ .‬‬ ‫‪23‬‬ ‫עדנה מזי"א ‪ /‬מחזה ובימוי‬ ‫אורנה סמורגונסקי ‪ /‬תפאורה ותלבושות‬ ‫יוסי בן נון ‪ /‬מוסיקה מקורית‬ ‫אבי יונה בואנו (במבי) ‪ /‬תאורה‬ ‫נולדה בתל־אביב‪ .‬בעלת תואר‬ ‫שני בתיאטרון ופילוסופיה‬ ‫תל־אביב‪,‬‬ ‫מאוניברסיטת‬ ‫שם לימדה כתיבה דרמטית‪.‬‬ ‫כתיבה לקולנוע‪ :‬תסריטים‬ ‫לסרטיו של עמוס גוטמן‪ :‬נגוע‪,‬‬ ‫בר ‪ ,51‬חימו מלך ירושלים‪.‬‬ ‫כתיבה לתיאטרון‪ :‬וינה על‬ ‫הים‪ ,‬הכפיל (עפ"י דוסטוייבסקי)‪ ,‬עיבוד לפלטונוב‪ ,‬הדוד‬ ‫מקייפטאון בתיאטרון העירוני חיפה‪ .‬משחקים בחצר‬ ‫האחורית שהוצג בחיפה ובתיאטרון הקאמרי‪ ,‬תורגם‬ ‫לשפות רבות והוצג ברחבי אירופה‪ ,‬בין היתר בתיאטרון‬ ‫הרויאל קורט בלונדון‪ .‬בתיאטרון הקאמרי‪ :‬סיפור משפחתי‬ ‫עליו זכתה בפרס ע"ש מאיר מרגלית ובפרס ע"ש לאה‬ ‫גולדברג‪ .‬על המחזה המורדים זכתה בפרס מחזאית השנה‬ ‫לשנת ‪ ,1998/99‬ובפרס מרגלית לשנת ‪ .1999‬לאחרונה‬ ‫עלו בקאמרי מחזותיה‪ :‬היה או לא היה ‪ ,‬אריסטוקרטים‬ ‫וסטמפניו‪ .‬עבודות בימוי בקאמרי‪ :‬חברות הכי טובות‪,‬‬ ‫ליזיסטרטה ‪ ,2000‬ויה דולורוזה‪ ,‬עקר בית‪ ,‬יומן חוף‬ ‫ברייטון (אותו גם תירגמה)‪ ,‬אוי אלוהים‪ ,‬משפחה חמה‪,‬‬ ‫סוף טוב‪ .‬כתבה וביימה את הורדוס‪ ,‬את ילדים רעים‬ ‫ואת סטמפניו‪ .‬ב‪ 1997-‬פרסמה את הרומן "התפרצות ‪”X‬‬ ‫בהוצאת הספריה החדשה – הקיבוץ המאוחד‪ .‬הספר יצא‬ ‫לאור באירופה בתרגומים שונים‪ .‬ב‪ 2005-‬יצא לאור ספרה‬ ‫"רומן משפחתי" בהוצאת "קשת"‪.‬‬ ‫בוגרת אוניברסיטת תל־אביב‪,‬‬ ‫החוג לתיאטרון‪ .‬עבודות‬ ‫עיצוב בתיאטרון‪ :‬מטמורפוזה‪,‬‬ ‫כובע מלא גשם ב"בית צבי"‪.‬‬ ‫רצח‪ ,‬אויב העם‪ ,‬המפקח‪,‬‬ ‫חברות הכי טובות‪ ,‬הורדוס‪,‬‬ ‫ליזיסטרטה ‪ ,2000‬הרב‬ ‫קמע‪ ,‬קופנהגן‪ ,‬ילדים רעים‪,‬‬ ‫הדודה ואני‪ ,‬הצמה של אבא‪ ,‬אשה בעל בית‪ ,‬מילאנו‪,‬‬ ‫המפיקים‪ ,‬מותו של סוכן‪ ,‬יומן חוף ברייטון‪ ,‬כנר על הגג‪,‬‬ ‫היה או לא היה‪ ,‬תרה‪ ,‬ינטל‪ ,‬הבדלה‪ ,‬גטו‪ ,‬איחש פישר‪,‬‬ ‫האריסטוקרטים‪ ,‬סוף טוב‪ ,‬קברט‪ ,‬סטמפניו‪ ,‬ריצ'רד ה‪,2-‬‬ ‫ריצ'רד ה‪ 3-‬בתיאטרון הקאמרי; הרולד ומוד‪ ,‬ביאנקה‪,‬‬ ‫סתיו ימיו‪ ,‬אמנות‪ ,‬סילביה‪ ,‬שבעה‪ ,‬ספר הג'ונגל‪ ,‬ערפל‪,‬‬ ‫טוב‪ ,‬המים זוכרים‪ ,‬ז'קו‪ ,‬ארוחה עם חברים‪ ,‬אלטלנה‪,‬‬ ‫תאונה‪ ,‬הקונצרט‪ ,‬מבזק חדשות‪ ,‬סליחות‪ ,‬מה עושים‬ ‫עם ג'ני‪ ,‬פלדה‪ ,‬נערי ההיסטוריה‪ ,‬מראה מעל הגשר‪,‬‬ ‫בתיאטרון בית ליסין; חבילות מאמריקה‪ ,‬תמרה‪ ,‬כולם‬ ‫אוהבים את אופל‪ ,‬ציד המכשפות‪ ,‬שלוש נשים גבוהות‪,‬‬ ‫הדיבוק‪ ,‬מועדון האלמנות העליזות בתיאטרון הבימה‪.‬‬ ‫הדוד מקייפטאון‪ ,‬אילוף הסוררת‪ ,‬להיות או להיות‪,‬‬ ‫האשה שבישלה את בעלה‪ ,‬אותלו‪ ,‬הכפיל‪ ,‬המיליונרית‬ ‫מנאפולי‪ ,‬בתיאטרון חיפה; המתחזה בתיאטרון באר־‬ ‫שבע‪ .‬מקס ומוריץ‪ ,‬המלאך‪ ,‬נחמן במדיטק‪ .‬עיצבה‬ ‫תלבושות לאופרה נבוקו בטוקיו בבימויו של עמרי ניצן‪.‬‬ ‫עיצבה תפאורה לטקס הענקת פרס ספיר בטלוויזיה‪.‬‬ ‫פסנתרן ומלחין‪ .‬תואר ראשון‬ ‫מ"אקול נורמל סופרייר"‪ ,‬פריז‪.‬‬ ‫תואר שני מ"מנהטן סקול אוף‬ ‫מיוזיק"‪ ,‬ניו־יורק‪ .‬הופיע כסולן‬ ‫עם כל התזמורות הסימפוניות‬ ‫בארץ‪ .‬פרסים ומלגות‪ :‬זוכה‬ ‫קרן שרת במשך ‪ 12‬שנים‬ ‫ברציפות‪ .‬פרס אקו"ם להלחנה‬ ‫לתיאטרון‪ .1992 ,‬פרס מרגלית להלחנה לתיאטרון‪,‬‬ ‫‪ .2000‬פרס התיאטרון ‪ 2004‬על הנאהבים והנעימים‪.‬‬ ‫הלחין וניהל מוסיקלית בכל התיאטראות בארץ‪ .‬תיאטרון‬ ‫הבימה‪ :‬ירמה‪ ,‬ההולכים בחושך‪ ,‬בית ברנרדה אלבה‪,‬‬ ‫קופסה שחורה‪ ,‬הנאהבים והנעימים‪ ,‬חודש בכפר‪ ,‬העז‪,‬‬ ‫מלחמה‪ ,‬אנה קארנינה‪ ,‬כל החיים לפניו‪ ,‬איולף הקטן‪,‬‬ ‫כמעט נורמלי‪ .‬תיאטרון בית ליסין‪ :‬מתנקשים‪ ,‬עשו עליך‬ ‫פעם סרט‪ ,‬אלטלנה‪ ,‬חשמלית ושמה תשוקה‪ ,‬הדוד‬ ‫וניה‪ ,‬פרינסס מרי ‪ ,7‬מלאכת החיים‪ ,‬סוסים על כביש‬ ‫גהה‪ .‬תיאטרון באר־שבע‪ :‬כשאת אומרת לא‪ ,‬קומדיה‬ ‫של טעויות‪ ,‬השחף‪ .‬התיאטרון הקאמרי‪ :‬אשכבה‪ ,‬נורה‪,‬‬ ‫הבכיינים‪ ,‬כטוב בעיניכם‪ ,‬מעיין הכבשים‪ ,‬אמא קוראז'‪,‬‬ ‫המלט‪ ,‬המפיקים‪ ,‬גפן בלאדי‪ ,‬החגיגה‪ ,‬היה או לא היה‪,‬‬ ‫כנר על הגג‪ ,‬שמו הולך לפניו‪ ,‬ג'וני הלך‪ ,‬ינטל‪ ,‬גטו‪,‬‬ ‫איחש פישר‪ ,‬האריסטוקרטים‪ ,‬קברט‪ ,‬קזבלן‪ .‬פסטיבל‬ ‫עכו‪ :‬פרומות‪.‬‬ ‫אמנות התאורה שלו נוגעת‬ ‫בכל תחומי המופע‪ :‬תיאטרון‪,‬‬ ‫מחול‪ ,‬אופרה‪ ,‬מופעי רוק‪,‬‬ ‫ווידאו‪,‬‬ ‫מיצבי‬ ‫מיצגים‪,‬‬ ‫הפקות לאיצטדיונים ולטלוויזיה‬ ‫ופרוייקטים ארכיטקטוניים‪.‬‬ ‫באנגליה עבד עם להקות רוק‬ ‫נודעות‪ :‬הקיור‪ ,‬מייק אולפילד‪,‬‬ ‫דיויד גילמור‪ ,‬רוג'ר ווטרס‪ ,‬תומפסון טווינס‪ ,‬הקומודורס‪,‬‬ ‫מיטלוף ואחרים‪ .‬בארץ הוא מעצב תאורה למיטב האמנים‬ ‫והלהקות‪ ,‬ביניהם אריק איינשטיין‪ ,‬שלום חנוך‪ ,‬שלמה‬ ‫ארצי‪ ,‬ריטה‪ ,‬יהודה פוליקר‪ ,‬מתי כספי‪ ,‬יהודית רביץ‪,‬‬ ‫כוורת‪ ,‬רמי פורטיס‪ ,‬ברי סחרוף‪ ,‬ארקדי דוכין ועוד‪ .‬כמו‬ ‫כן מופעים של סטיבי וונדר‪ ,‬דיזי גילספי‪ ,‬נינה סימון‪,‬‬ ‫אל דימיולה‪ ,‬צ'יק קוריאה‪ ,‬מיילס דייויס‪ .‬תיאטרון‪ :‬עיצב‬ ‫תאורה לכל התיאטרונים בארץ‪ .‬מעצב הבית של אנסמבל‬ ‫עתים‪ :‬רומיאו ויוליה‪ ,‬וויצק‪ ,‬ויאמר וילך‪ ,‬ויסעו ויחנו‪,‬‬ ‫חלום ליל קיץ‪ ,‬שלוש אחיות‪ ,‬מיתוס‪ ,‬הדיבוק‪ ,‬הרצל‪.‬‬ ‫מעצב הבית של תיאטרון גשר‪ :‬כפר‪ ,‬עיר – סיפורי אודסה‪,‬‬ ‫העבד‪ ,‬שלוש אחיות‪ ,‬מומיק‪ ,‬סיפור ב‪ ,2-‬שונאים סיפור‬ ‫אהבה‪ ,‬רומן בעבודה‪ ,‬שש דמויות מחפשות מחבר‪,‬‬ ‫הנסיכה איבון ועוד‪ .‬מחול‪ :‬מעצב הבית של להקת בת‬ ‫שבע‪ :‬קיר‪ ,‬אנאפאזה‪ ,‬פרפטום‪ ,‬ארבוס‪ ,‬משה‪ ,‬שלוש‬ ‫טלופאזה‪ ,‬מקס‪ ,‬הורה‪ ,‬סדר‪ ,‬שדה ‪ ,21‬ועוד‪ .‬עיצב‬ ‫תאורה לשרון אייל‪ ,LOVE :‬ברתולינה‪ ,‬מקארובה קביסה‪,‬‬ ‫ביל‪ ,‬לענבל פינטו ואבשלום פולק‪ ,‬ליסמין גודר‪ .‬בחו"ל‪:‬‬ ‫בלט קולברג‪ ,‬קארט בלאנש‪ ,NDT ,‬בלט האופרה של‬ ‫פריס‪ ,‬הבלט המלכותי הדני באזל בלט‪ ,‬בלט האופרה של‬ ‫הלסינקי‪ ,‬להקת אלווין איילי‪ ,‬גראנד בלט קנדיאן‪ ,‬האברד‬ ‫סטריט‪ ,‬בלט פרנקפורט‪ .‬אופרה‪ :‬באופרה הישראלית‪,‬‬ ‫עיצב תאורה לכ‪ 60-‬הפקות‪ ,‬לאחרונה להילד חולם‪ ,‬נבוקו‬ ‫ואאידה במצדה‪ .‬בחו"ל‪ :‬באופרות של טוקיו‪ ,‬ניס‪ ,‬ליון‪,‬‬ ‫ברצלונה‪ ,‬מדריד‪ ,‬בילבאו‪ ,‬קופנהגן‪ ,‬קלן ועוד‪ .‬קונצרטים‬ ‫של הפילהרמונית בארץ ובעולם‪ ,‬תחרות האירוויזיון‬ ‫(תפאורה ותאורה)‪ .‬פרסים‪ :‬פרס שפירא על פיתוח שפה‬ ‫ייחודית לעולם המחול‪ ,‬פרס תל־אביב למצויינות‪ 10 ,‬פרסי‬ ‫מעצב השנה בפרס התיאטרון‪ ,‬פרס על הישגים יוצאי דופן‬ ‫על פרוייקט מרכז המבקרים "שרשרת הדורות" בכותל‪,‬‬ ‫מידי ארגון ‪ Thea‬של דיסני‪ .‬בקאמרי עיצב לאחרונה את‬ ‫התאורה לקברט ולסטמפניו‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫השחקנים (לפי סדר הא"ב)‬ ‫דניאל בוצר ‪ /‬נאצי‪ ,‬פועל בוגר ביה"ס למשחק של סופי מוסקוביץ‪ .2008 ,‬תפקידים בולטים‬ ‫– בתיאטרון‪ :‬הפלגה אחרונה‪ ,‬מחזאי ובמאי‪ .‬פסטיבל תיאטרון קצר‪ ,‬צוותא‪ :‬לעולם לא תשחה לבד‪.‬‬ ‫תיאטרון גבעתיים‪ :‬חתונת הדמים‪ ,‬מסכות או לא להיות‪ .‬פסטיבל עכו‪ :‬דד בנד‪ ,‬אטלסקטקיט‪ .‬המדיטק‪:‬‬ ‫ארץ טוטו‪ .‬טלוויזיה‪ :‬מילואים‪.‬‬ ‫תחיה דנון ‪ /‬מרים בוגרת ביה"ס הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי"‪ .1973 ,‬שיחקה מאז בתיאטרון‬ ‫הבימה‪ ,‬הקאמרי‪ ,‬חיפה ובית ליסין‪ ,‬תפקידים רבים ומגוונים במחזות קלאסים‪ ,‬מודרניים ומקוריים‪ .‬ליידי‬ ‫מקבת במקבת‪ ,‬מאדאם ג'ורדן בגם הוא באצילים‪ ,‬קסנדרה באגממנון‪ ,‬דורין בטרטיף‪ ,‬הכפיל בנפש יהודי‬ ‫של סובול‪ ,‬מחזות של חנוך לוין‪ :‬שיץ‪ ,‬הילד חולם‪ ,‬ההולכים בחושך‪ ,‬נכנע ומנוצח‪ .‬ליזססטרטה ‪2000‬‬ ‫של ענת גוב‪ ,‬הורדוס של עדנה מזי"א‪ ,‬שלושה בלילה ובויטרה של מיטלפונקט ובהצגות רבות נוספות‬ ‫כמו הצמה של אבא‪ ,‬ולנטינו של רמי דנון ואמנון לוי‪ ,‬תפוחים מהמדבר של סביון ליברכט‪ .‬טלוויזיה‪ :‬על‬ ‫קצות האצבעות‪ ,‬ברונו מאוהב‪ ,‬צמות‪ ,‬כתר בראש‪ ,‬ענין של זמן‪ ,‬זהב של שוטים‪ ,‬רביעיית רן‪ ,‬רמזור‪,‬‬ ‫החיים זה לא הכל‪ ,‬קשר‪-‬עיר‪ .‬כמו כן משתתפת בסרטי סטודנטים ובהצגות פרינג'‪.‬‬ ‫ענת וקסמן ‪ /‬רות שטיין בוגרת ביה"ס הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי"‪ .1984 ,‬בין תפקידיה ‪-‬‬ ‫תיאטרון באר־שבע‪ :‬מולי בכותרת ראשית‪ ,‬הרמיה בחלום ליל קיץ‪ .‬התיאטרון הקאמרי‪ :‬עליזה ברכוש‬ ‫נטוש‪ ,‬קתרין באמא קוראז'‪ ,‬אדלה בבית ברנרדה אלבה‪ ,‬מדאם דה טורוואל ביחסים מסוכנים‪ ,‬ליזה‬ ‫בראש משוגע‪ ,‬לייזה דוליטל בפיגמליון‪ ,‬מליסה במכתבי אהבה‪ ,‬סופי בחברות הכי טובות‪ ,‬נורה בנורה‪,‬‬ ‫רוזלינד בכטוב בעיניכם‪ ,‬איבט באמא קוראז'‪ ,‬ברברה בבשם האהבה‪ ,‬ולריה בקוויאר ועדשים‪" ,‬טנגו‬ ‫קולוסאלי" בשירת הקאמרי‪ ,‬האשה‪ ,‬עקרת הבית‪ ,‬האם במלון פלזה‪ ,‬שפרה בהכתובה‪ ,‬מרתה במי‬ ‫מפחד מוירג'יניה וולף?‪ ,‬שרה בהבדלה‪ ,‬טליה בסוף טוב‪ .‬תיאטרון בית ליסין‪ :‬סילביה בסילביה‪ .‬קולנוע‪:‬‬ ‫לא שם זין‪ ,‬השגעון הגדול‪ ,‬חבצלת (על משחקה בסרט זה זכתה בפרס מוגרבי)‪ ,‬סיפורי תל־אביב (פרס‬ ‫שחקנית השנה באוסקר הישראלי‪ ,)1992 ,‬גולם במעגל‪ ,‬לילסדה‪ ,‬האסונות של נינה (פרס שחקנית‬ ‫המישנה באוסקר הישראלי‪ ,)2003 ,‬נודל‪ ,‬על הקו‪ .‬טלוויזיה‪ :‬משתתפת בסידרה החיים זה לא הכל‬ ‫בתפקיד דפנה (פרס מסך הזהב לשחקנית הקומית של השנה‪ ,)2005 ,‬בסידרה גומרות הולכות‪ ,‬במיני‬ ‫סידרה חברות הכי טובות‪ ,‬ובמיני סידרה חקירה פנימית‪ ,‬הנרגנות‪ .‬בשנת ‪ 2000‬זכתה בפרס השחקנית‬ ‫המצטיינת ע"ש אבנר חזקיהו‪ .‬ב‪ 2007-‬זכתה בפרס אופיר כשחקנית המישנה בסרט נודל‪ .‬כמו כן זכתה‬ ‫בפרס קלצ'קין לשחקן המצטיין‪.2005 ,‬‬ ‫אלעד כהן ‪ /‬נאצי‪ ,‬פועל בוגר ביה"ס לאמנויות הבמה בנגב‪ ,‬מחזור א'‪ .‬הופיע בתיאטרון הפרינג'‬ ‫באר־שבע בהצגות לא משלמים יותר והתמכרות‪ .‬יזם את "אליפות ישראל באימפרוביזציה" בצוותא ת"א‪.‬‬ ‫שחקן תיאטרון פלייבק‪ .‬הצגת ילדים דירה להשכיר‪ ,‬בהפקת אוניברסיטת בר אילן‪ .‬שיחק בפרסומות‬ ‫שונות‪ .‬דיבב פרסומות לטוטו ווינר‪.‬‬ ‫יוסף כרמון ‪ /‬גאון בוגר האקדמיה למשחק בלונדון‪ .‬מזה ‪ 40‬שנה שחקן בתיאטרון הקאמרי‪.‬‬ ‫בין תפקידיו בתיאטרון‪ :‬אורלנדו בכטוב בעיניכם‪ ,‬מרטין אנדרשאפט בהן לא תיקחהו עימך‪ ,‬ליידנטל‬ ‫ביעקובי וליידנטל‪ ,‬צינגרבאי בסוחרי גומי‪ ,‬מוטקה צחורי באורזי מזוודות‪ ,‬הנהג בנעורי ורדה'לה‪ ,‬איוב‬ ‫ביסורי איוב‪ ,‬סולומון בסולומון גריפ‪ ,‬בראדך בהזונה הגדולה מבבל‪ ,‬פוזנא בכולם רוצים לחיות‪ ,‬מיכאל‬ ‫קולהאס במיכאל קולהאס‪ ,‬אנדריי בשלוש אחיות‪ ,‬ברוטוס ביוליוס קיסר‪ ,‬מקבת במקבת‪ ,‬קלארנס‬ ‫בריצ'רד ה‪ ,3-‬יעקב בסוגרים את הלילה‪ ,‬האב בענבי זעם‪ ,‬פליישר בפליישר‪ ,‬יוז'ק בפנטסיה לפסנתר‪,‬‬ ‫השחקן בהשחקן‪ ,‬טייגלך בחפץ‪ ,‬הזקן באשכבה‪ ,‬סניטר‪ ,‬צופה וסוס בהבכיינים‪ ,‬חייצ'יק ברומנטיקאים‪,‬‬ ‫חואן במעיין הכבשים‪ ,‬ג'פרי תורנטון בהמלביש‪ ,‬מוניה פלד בג'וני הלך‪ ,‬אחד מזקני תבי באנטיגונה‪,‬‬ ‫רב טודרוס בינטל‪ ,‬המאסטר הקשיש ברוביק באלוף הבונים‪ .‬השתלם בבימוי במשך שנה בלונדון‪ .‬ביים‬ ‫בקאמרי את הלפרין וג'ונסון (והופיע עם אלברט כהן בהצגה)‪ ,‬את הצגת הילדים מסע הניסים והנפלאות‬ ‫(אותה גם כתב) ואת יעקובי ולידנטל עפ"י חנוך לוין‪ .‬בתיאטרון הסימטה ביים את מעוז ‪ 29‬ובפסטיבל‬ ‫עכו את השבוי‪ .‬פרסים‪ :‬פרס "כינור דוד" לשחקן הטוב ביותר‪ ;1981 ,‬פרס משה הלוי לאמנויות הבמה‬ ‫על מפעל חיים; הפרס ע"ש חנה וגוטליב רוזנבלום על מפעל חיים‪ .‬לאחרונה זכה בפרס מפעל חיים ע"ש‬ ‫מיכאל לנדאו מטעם מפעל הפיס‪ ,‬ופרס השחקן המצטיין בסרט חיותה וברל בפסטיבל הקולנוע ירושלים‪.‬‬ ‫עידו מוסרי ‪ /‬פרדי למד בבי"ס לאמנויות בתל־אביב ובתיכון לאמנויות תלמה ילין במגמת התיאטרון‪.‬‬ ‫שרת בלהקה צבאית ובתיאטרון צה"ל‪ .‬בוגר הסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב‪ .2002 ,‬זוכה מלגת קרן‬ ‫שרת לשנים ‪ 2000‬ו‪ .2002-‬השתלם בסדנת מחזות זמר של אוניברסיטת תל־אביב בניו־יורק‪ ,‬וזכה במלגה‬ ‫ל‪ .Broadway Theatre Project-‬זכה ‪ 3‬פעמים במלגות על תפקידיו בתיאטרון הקאמרי ‪ -‬יואב בקרוב‬ ‫לבית‪ ,‬מוטל בכנר על הגג ודרומיו מאפזוס בקומדיה של טעויות‪ .‬ביים את ההצגה שאריות של אהבה‬ ‫בתיאטרון גשר ואף שיחק בה‪ .‬תפקידים נוספים ‪ -‬תיאטרון גשר‪ :‬אופרה בגרוש‪ ,‬כפר‪ ,‬כולם רוצים‬ ‫להוליווד‪ ,‬וריאציות לתיאטרון ולתזמורת‪ .‬תיאטרון בית ליסין‪/‬תיאטרון חיפה‪ :‬שיחות עם אבי‪ .‬תיאטרון‬ ‫באר־שבע‪ :‬הפסנתר של ברטה‪ .‬התיאטרון הקאמרי‪ :‬המלך ואני‪ ,‬עלובי החיים‪ ,‬מקבת‪ ,‬המלך בעוץ לי‬ ‫גוץ לי‪ ,‬סטנלי ביומן חוף ברייטון‪ ,‬המלט‪ ,‬הבן הטוב‪ ,‬חברון‪ ,‬אהר'לה באופרה לעוף מכאן‪ ,‬יואב בלילה‬ ‫לא שקט‪ ,‬בנווליו ברומאו ויוליה‪ ,‬מוטקה באורזי מזוודות‪ .‬עם כיבוי אורות ‪ -‬דואט עם דבורה ברטונוב‪.‬‬ ‫קולנוע‪ :‬תגובה מאוחרת‪ ,‬אורי באל תתעסקו עם הזוהאן‪ ,‬ג'יי דיי בבאקי לארסון ‪ -‬נולד להיות כוכב‪.‬‬ ‫טלוויזיה‪ :‬תופסים ראש‪ ,‬עניין של זמן‪ ,‬לא כולל שירות‪ ,‬שלום לבן דודי‪ ,‬המכון‪ ,‬להשתחרר מסוזי‪,‬‬ ‫השיר שלנו‪ ,‬פולישוק‪ ,‬בובי ואני‪ ,‬הבורר‪ ,‬החברים של נאור‪ ,‬הפרויקט הירוק ועוד‪ .‬ב‪ 2008-‬יצא אלבום‬ ‫הבכורה שלו משחקי פחד‪ .‬עבודות דיבוב רבות‪ ,‬הבולטת ביניהן ‪ -‬בובספוג בבובספוג מכנס מרובע‪.‬‬ ‫רוי סער ‪ /‬רישרד‪/‬יוסי בן ‪ .22‬למד בביה"ס לאמנויות תלמה ילין במגמת תיאטרון‪ .‬כנער שיחק‬ ‫בקאמרי במילאנו‪ .‬לאחר השירות הצבאי הוא חוזר לתיאטרון הקאמרי לרומן משפחתי‪.‬‬ ‫השחקנים (לפי סדר הא"ב)‬ ‫אסתי קוסוביצקי ‪ /‬מרים למדה בחוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל־אביב‪ .‬בין תפקידיה ‪ -‬תיאטרון‬ ‫בימות‪ :‬ערב שירי נעמי שמר‪ .‬תיאטרון לילך‪ :‬טוב לאהוב‪ .‬צוותא‪ :‬אישה כמו ג'ירפה‪ ,‬אפרים חוזר לצבא‪,‬‬ ‫חופשה בפראג‪ .‬תיאטרון באר־שבע‪ :‬פנדו וליז‪ ,‬עלי כינור‪ ,‬אופרה בגרוש‪ ,‬מסיבת יום הולדת‪ ,‬הבט‬ ‫אחורה בזעם‪ ,‬טרטיף‪ ,‬בית ברנרדה אלבה‪ ,‬ולאחרונה ברוקלין בוי‪ ,‬לא על זמירים‪ ,‬הנערה מן הכפר‪,‬‬ ‫ילדים חורגים לאלוהים‪ ,‬השחף‪ .‬התיאטרון הקאמרי‪ :‬נפוליון חי או מת‪ ,‬אמדאוס‪ ,‬מהגוני‪ ,‬חתונה‪,‬‬ ‫הוצאה להורג‪ ,‬אורזי מזוודות‪ ,‬טוב‪ ,‬סיפור גן עדן‪ ,‬מיטות משונות‪ ,‬צילצול האחרון‪ ,‬ינטל‪ ,‬פולארד‪,‬‬ ‫בויטרה‪ ,‬מסע הניסים והנפלאות‪ .‬תיאטרון הבימה‪ :‬טייבלה והשד שלה‪ ,‬יונה יונה‪ .‬תיאטרון חיפה‪ :‬שש‬ ‫דמיות מחפשות מחבר‪ ,‬חפצים‪ ,‬בינינו לבין עצמנו‪ .‬תיאטרון בית ליסין‪ :‬יצרים‪ ,‬הזוג המוזר‪ .‬פסטיבל‬ ‫עכו‪ :‬ממשלת נשים‪ ,‬עביר‪ ,‬יונה יונה‪ .‬תיאטרון לילדים ולנוער‪ :‬עלילות פרדיננד פדהצור בקיצור‪ ,‬גנב‬ ‫הצבעים‪ ,‬רכבת ההצלה‪ ,‬ילדה של שבת‪ ,‬העדי של עדי‪ ,‬צבעים בחול‪ .‬תיאטרון תמונע‪ :‬הסתברות‪,‬‬ ‫מועדון הקופים הירוקים‪ ,‬העורבים של מר ולסר‪ .‬טלוויזיה‪ :‬שעה טובה‪ ,‬שרתי לך ארצי‪ ,‬הדרמות מתבן‬ ‫במנהטן‪ ,‬סיפור מקומי‪ ,‬תסתכל לי בעיניים‪ ,‬תושב"ע בקרית שמונה; הסדרות סיטון‪ ,‬קו ‪ ,300‬המכון‪,‬‬ ‫דום לב‪ ,‬כנפיים‪ ,‬לחיי האהבה‪ ,‬שבתות וחגים‪ ,‬עבודה ערבית‪ ,‬העלמות‪ ,‬משפחת עזאני ולאחרונה‬ ‫ברמזור‪ .‬בטלוויזיה החינוכית‪ :‬שירי לאה גולדברג‪ ,‬עברית בסימן טוב‪ ,‬מצב משפחתי‪ ,‬שניים אוחזין‪,‬‬ ‫קשר משפחתי‪ ,‬רחוב סומסום‪ .‬תוכנית יחיד בנויה לאהבה ‪ -‬שירים מתוך התיאטרון‪ .‬קולנוע‪ :‬נשים נשים‬ ‫נשים‪ ,‬אשה ושמה גולדה‪ .‬זכתה בפרס ע"ש אברהם בן יוסף לשחקנית המצטיינת בקאמרי לשנת ‪1981-‬‬ ‫‪ .2‬ציון לשבח בפסטיבל עכו ‪ 1996‬על תפקידה ביונה יונה‪ .‬בקאמרי לאחרונה‪ :‬צשה בשיץ‪ ,‬ציקי בבעל‬ ‫למופת צילה הופשטטר באורזי מזוודות‪ ,‬ז'ורזט בבית ספר לנשים‪ ,‬אחת מנשות המקהלה בנשים מטרויה‪.‬‬ ‫יונה וולך ‪ -‬המופע‪ .‬פסטיבל חיפה להצגות ילדים‪ :‬גילי בכוכב דניאל וגנבי הזמן‪ .‬הפקה פרטית לקהילה‬ ‫האתיופית‪ :‬ממי במר גטו‪ .‬הצגות לילדים ונוער‪ :‬תיאטרון ארצי לנוער‪ :‬אבישג בחקירה‪ .‬תיאטרון אורנה‬ ‫פורת‪ :‬רותי בסיפורי איתמר ורותי גם‪ ,‬שטוזה במחסן השטוזים של דתיה‪ .‬התיאטרון שלנו‪ :‬עמליה‬ ‫באייה אווצ' אווה‪ .‬תיאטרון הנפש‪ :‬יסמין בפגישת מחזור‪ .‬תיאטרון נדנדה‪ :‬ציפי בפיל שרצה להיות הכי‪.‬‬ ‫בטלוויזיה‪ :‬טלי בדרמה דום לב‪ ,‬פרסומות בערוץ ‪ ,10 ,2‬דרום אפריקה ו‪.MTV-‬‬ ‫אוהד שחר ‪ /‬אוטו שטיין בוגר תיאטרון צה"ל וביה"ס הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי"‪.1981 ,‬‬ ‫שיחק במרבית התיאטרונים בארץ‪ .‬בין תפקידיו הרבים‪ :‬צ'רלי הצעיר בדה‪ ,‬ג'וני בויל ביונו והטווס‪ ,‬אוטרילו‬ ‫במודיליאני‪ ,‬בן הקברן בליר‪ ,‬קוסטיה בהשחף‪ ,‬ג'ון מריק באיש הפיל‪ ,‬עזאזל בשטן ממוסקבה‪ ,‬פוק‬ ‫בחלום ליל קיץ‪ ,‬גרגרס וורלה בברווז הפרא‪ ,‬הנהג בנהג ציירת‪ ,‬ז'אק בכטוב בעיניכם‪ ,‬כריס בכולם היו‬ ‫בני‪ ,‬יוסף ק‪ .‬בהמשפט‪ ,‬בניה קריק בהשקיעה‪ ,‬טרופימוב בגן הדובדבנים‪ ,‬הבית ברחוב שינקין‪ ,‬ביבוף‪,‬‬ ‫הרופא בהאב‪ ,‬השוער במקבת‪ ,‬ואטלן בקוקוריקו‪ ,‬מס' ‪ 8‬ב‪ 12-‬המושבעים‪ ,‬ניק במי מפחד מווירג'יניה‬ ‫וולף?‪ ,‬האורח באורח בא‪ ,‬ג'ון בארט במפגש משולש‪ ,‬מיילס‪ ,‬טובי‪ ,‬ליונל בחילופים אינטימיים‪ ,‬מסעותי‬ ‫עם דודתי‪ ,‬ואלמון ביחסים מסוכנים‪ ,‬אנטיפולוס מאפזוס בקומדיה של טעויות‪ ,‬נפתא באדון וולף‪ ,‬יואל‬ ‫מילר בהמורדים‪ ,‬תורוולד בנורה‪ ,‬הייזנברג בקופנהגן‪ ,‬אחאב בצור וירושלים‪ ,‬ארנו קרצ'מן בדמוקרטיה‪,‬‬ ‫גדעון בהבן הטוב‪ ,‬ג'ק ביומן חוף ברייטון‪ ,‬האורד ואגנר במותו של סוכן‪ ,‬גלוסטר בהמלך ליר‪ ,‬אמנון‬ ‫בתרה‪ ,‬יוזף ה‪ 2-‬באמדיאוס‪ ,‬אריה במשפחה חמה‪ ,‬מוניה גלובצ'יק באורזי מזוודות‪ ,‬ד"ר בן מלר בעד לא‬ ‫ידע‪ ,‬יאנוש בקזבלן‪ .‬הצגות יחיד‪ :‬פרפרים‪ ,‬תיאטרונטו ‪ ,1994‬ויה דולורוזה‪ .‬הצגות ילדים‪ :‬אגדת שלושה‬ ‫וארבעה‪ ,‬מוף ומוריס‪ .‬קולנוע‪ :‬החולמים‪ ,‬הינשוף‪ ,‬גנבים בלילה‪ ,‬ברלין ירושלים‪ ,‬מרקו פולו‪ .‬טלוויזיה‪:‬‬ ‫זהו זה‪ ,RADIO FEVER ,‬משפט קסטנר‪ ,‬קו ‪ ,300‬המרכז‪ .‬כתב את הגירסה הישראלית להצגת היחיד שלו‬ ‫עד אפס מקום‪ ,‬תאטרונטו‪ .2005 ,‬כמו כן מביים‪ ,‬מתרגם‪ ,‬מדבב ומקריין‪.‬‬ ‫יפתח קליין ‪ /‬רוברט יליד ‪ .1972‬בוגר הסטודיו למשחק ניסן נתיב‪ ,‬תל־אביב‪ .1996 ,‬זכה במילגת‬ ‫קרן שרת לשנת ‪ .1996‬זכה במילגה ע"ש עדנה פלידל לשנת ‪ .2001‬במסגרת הסטודיו הופיע בתפקיד‬ ‫מאז'יס בהביצה שהוצגה בפסטיבל פודיום במוסקבה‪ .‬תיאטרון חיפה‪ :‬סלע במשחקים בחצר האחורית‪.‬‬ ‫התיאטרון הקאמרי‪ :‬חנן בהורדוס‪ ,‬אדיפוס בליזיסטרטה‪ ,‬עילאי ברגר בילדים רעים‪ ,‬ליאו שניידר בפרק‬ ‫ב'‪ ,‬הצגת היחיד בצהרי היום (עליה זכה בפרס ראשון בתיאטרונטו לשנת ‪ ,2004‬ובמקום ראשון להצגות‬ ‫יחיד בפסטיבל תספיס בעיר קיל‪ ,‬גרמניה)‪ ,‬גארי לז'ן באחורי הקלעים‪ ,‬ג'ים בביבר הזכוכית‪ ,‬קרטר‬ ‫בשמנה‪ ,‬האפי במותו של סוכן‪ ,‬בוקי בהכתובה‪ ,‬גברי בג'וני הלך‪ ,‬מיטש בימי שלישי עם מורי‪ ,‬רובי בבעל‬ ‫למופת‪ ,‬ד"ר גד כץ בסוף טוב‪ .‬טלוויזיה‪ :‬טירונות‪ ,‬ה‪ X-‬המיתולוגי‪ ,‬על קצות האצבעות‪ ,‬רביעיית רן‪,‬‬ ‫עד החתונה‪ ,‬אמא ואבאז‪ ,‬מנחה הבימה‪ ,‬מערכה שנייה‪ .‬קולנוע‪ :‬נודל‪ ,‬השוטר‪ ,‬למלא את החלל ועוד‪.‬‬ ‫נעמה שטרית ‪ /‬נעמי בוגרת הסטודיו למשחק מיסודו של יורם לוינשטיין‪ .2010 ,‬מלגות ופרסים‪:‬‬ ‫קרן שוסהיים‪ ,‬התחרות ע"ש אורנה בן חורין‪ ,‬התחרות ע"ש עדי קמרי‪ ,‬התחרות ע"ש ד"ר שוש אביגל‪.‬‬ ‫הצגות במסגרת הסטודיו‪ :‬ג'ין בהמרחק מכאן‪ ,‬כריס ברוקדים בלונאסה‪ ,‬קייטי במחזמר מתגלגלים‪,‬‬ ‫אלונה בבייבי בייבי בייבי‪ ,‬אליזבת בלמה לא באתי לפני המלחמה‪ .‬בתיאטרון הקאמרי‪ :‬קונסטנצה‬ ‫ב"אמדאוס"‪ ,‬הבובה בגטו‪ ,‬אופליה בהמלט‪ ,‬אתי בזהב טורקי‪ ,‬חוהל'ה בכנר על הגג‪ ,‬שפרה בקיזוז‪.‬‬ ‫טלוויזיה‪ :‬הסידרה השועלים‪ .‬קולנוע‪ :‬העולם מצחיק‪.‬‬ ‫רוני שובל ‪ /‬אנושקה ילידת ‪ .1982‬למדה בביה"ס התיכון לאמנויות תלמה ילין ובסטודיו למשחק‬ ‫מיסודו של יורם לוינשטיין‪ .‬בתיאטרון חיפה‪ :‬דבורי במשחקים בחצר האחורית‪ ,‬לורי בזכרונות חוף‬ ‫ברייטון‪ .‬בתיאטרון הקאמרי‪ :‬מתנחלת וילדה בגדר‪ ,‬רייזל באלמה‪ ,‬דבורי במשחקים בחצר האחורית‪,‬‬ ‫נטלי ותמרה במשפחה חמה‪ ,‬אמונה'לה בסוף טוב‪ ,‬שפרה בקיזוז‪" .‬פסטיבל אשה" ותיאטרון תמונע‪:‬‬ ‫נועה שכטר ‪ /‬מלצרית ילידת ירושלים‪ .‬בוגרת ביה"ס למשחק של סופי מוסקוביץ'‪ ,‬תל־אביב‪ .‬זוכת‬ ‫מילגת "קרן שרת" לשנת ‪ .2006‬השתתפה בהצגות‪ :‬הבה נגילה ב"פסטיבל אישה" בחולון‪ .‬לעולם לא‬ ‫תשחה לבד בתיאטרון צוותא‪ .‬באופרה הישראלית‪ :‬פאוסט‪ ,‬נבוקו‪ .‬טלוויזיה‪ :‬בובות‪ ,‬חומר טוב‪ ,‬המעבדה‪.‬‬ ‫השתתפה במגוון תרגילים וסרטי סטודנטים בביה"ס לקולנוע ע"ש סם שפיגל ובאוניברסיטת תל־אביב‪.‬‬ ‫ע ו נ ת‬ ‫‪68‬‬ ‫ת ש ע " ג‬ ‫הועד המנהל‬ ‫מועצת הנאמנות ליאורה מינקה‬ ‫יגאל וינשטיין ‪ -‬יו"ר‬ ‫רון חולדאי ‪ -‬יו"ר חנה מרון‬ ‫דוד ברודט‬ ‫אוסקר אבו‪-‬ראזק מנחם סלע‬ ‫אמינה הריס‬ ‫רון סמוראי‬ ‫עמיקם בן צבי‬ ‫יואב צוקרמן‬ ‫ליאורה עופר‬ ‫דוד ברודט‬ ‫תמר רודיך‬ ‫גיל פייר‬ ‫יוסי גרבר‬ ‫אמיר רוזנברג‬ ‫ישראל פלג‬ ‫ערן גריפל‬ ‫זאב רותם‬ ‫יואב צוקרמן‬ ‫משה הנדלס‬ ‫אברהם תירוש‬ ‫תמר רודיך‬ ‫אמינה הריס‬ ‫ועדת הביקורת‬ ‫אמיר רוזנברג‬ ‫יגאל וינשטיין‬ ‫בנציון דל ‪ -‬יו"ר‬ ‫שלמה וישינסקי זאב רותם‬ ‫רון ארנרייך‬ ‫לינדה שטרייט‬ ‫אתי כספי‬ ‫אברהם תירוש עמיקם בן צבי‬ ‫ליאורה מינקה‬ ‫גיל פייר‬ ‫לינדה שטרייט‬ ‫להקת שחקני התיאטרון (לפי סדר הא"ב)‬ ‫שלמה וישינסקי חנה מרון‬ ‫אקי אבני‬ ‫מנשה נוי‬ ‫טל וייס‬ ‫שלומי אברהם‬ ‫שרית וינו אלעד דינה סנדרסון‬ ‫ראידה אדון‬ ‫שרה פון שוורצה‬ ‫אלינור אהרון‪-‬בן אבי ענת וקסמן‬ ‫מיי פיינגולד‬ ‫ליאור זוהר‬ ‫יפתח אופיר‬ ‫אסף פריינטא‬ ‫שרונה אלימלך נסים זוהר‬ ‫גיל פרנק‬ ‫אביב זמר‬ ‫גילת אנקורי‬ ‫אופיר צמח‬ ‫עומר זימרי‬ ‫נדב אסולין‬ ‫יוסי קאנץ‬ ‫אורטל חאייק‬ ‫רותי אסרסאי‬ ‫אסתי קוסוביצקי‬ ‫יצחק חזקיה‬ ‫חרות אשכנזי‬ ‫דן קיזלר‬ ‫ציון חורי‬ ‫אילנה באואר‬ ‫תמר קינן‬ ‫ליאור חקון‬ ‫יעל בדש‬ ‫יפתח קליין‬ ‫אניה בוקשטיין איתי טיראן‬ ‫זיו קלייר‬ ‫אבי טרמין‬ ‫יניב ביטון‬ ‫מיקי קם‬ ‫גדי יגיל‬ ‫דיויד בילנקה‬ ‫עירית קפלן‬ ‫אוהד יהודאי‬ ‫טל בלנקשטיין‬ ‫רועי קקון‬ ‫אסנת בן יהודה מיכל ינאי‬ ‫דרור קרן‬ ‫שלמה בר‪-‬אבא הלנה ירלובה‬ ‫אורי רביץ‬ ‫שחר ישי‬ ‫רמי ברוך‬ ‫עידו רוזנברג‬ ‫מיכל ברנשטיין איציק כהן‬ ‫אודי רוטשילד‬ ‫אלברט כהן‬ ‫מונה ברקוביץ'‬ ‫יוסי רחמני‬ ‫ארז כהנא‬ ‫שירי גדני‬ ‫שני שאולי‬ ‫מוטי כץ‬ ‫נעה גודל‬ ‫איה שבא‬ ‫אסף גולדשטיין יוסף כרמון‬ ‫אנדריאה שוורץ‬ ‫לימור גולדשטיין עודד לאופולד‬ ‫אולה שור‪-‬סלקטר‬ ‫אביטל לבני‬ ‫אלי גורנשטיין‬ ‫אוהד שחר‬ ‫יואב לוי‬ ‫יוסי גרבר‬ ‫רוני שיינדורף‬ ‫יחזקאל לזרוב‬ ‫נטע גרטי‬ ‫שהם שיינר‬ ‫כנרת לימוני‬ ‫אבי גרייניק‬ ‫ניסו שליו‬ ‫ג'יטה מונטה‬ ‫אילנית גרשון‬ ‫תמר שם אור‬ ‫עידו מוסרי‬ ‫עזרא דגן‬ ‫רובי מוסקוביץ' גלעד שמואלי‬ ‫אלון דהן‬ ‫דן שפירא‬ ‫ערן מור‬ ‫נתן דטנר‬ ‫ערן שראל‬ ‫קרן מור‬ ‫תיקי דיין‬ ‫עודד תאומי‬ ‫קובי מורסיאנו‬ ‫שמואל וילוז'ני‬ ‫אביהוד תדהר‬ ‫שרית וינו‪-‬אלעד רבקה מיכאלי‬ ‫עמוס תמם‬ ‫רמה מסינגר‬ ‫דניאלה וירצר‬ ‫נועה שכטר‬ ‫עוזרת למנהל האמנותי‬ ‫רבקה משולח‬ ‫יעוץ אמנותי‬ ‫איתמר וכסלר‬ ‫‬ ‫יועץ חזותי‬ ‫אבי ברכר‬ ‫הארכיון ע"ש גרשון פלוטקין‬ ‫יורם אמיר‬ ‫ספרית המחזות ע"ש זאב רייכ ל‬ ‫אנסמבל עיתים (ע"ר)‬ ‫רנה ירושלמי‬ ‫מנהלת אמנותית ובמאי ת‬ ‫ארז חסון‬ ‫מנהל אדמיניסטרטיבי‬ ‫התיאטרון הקאמרי נוסד בשנת ‪ 1944‬על ידי יוסף וימימה‬ ‫מילוא‪ ,‬רוזה ליכטנשטיין‪ ,‬אברהם בן‪-‬יוסף ובתיה לנצט‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1971‬הפך מתיאטרון בבעלות מועצת שחקנים‬ ‫לתיאטרון העירוני של תל־אביב‪ .‬בראש התיאטרון מועצת‬ ‫נאמנות הכוללת נציגי ציבור‪ ,‬אנשי רוח ואמני תיאטרון‪.‬‬ ‫להקת שחקני התיאטרון מונה כ‪ 120-‬שחקניות ושחקנים‬ ‫ממיטב אמני הבמה בישראל והצגותיו מבוימות ע"י במאים‬ ‫ידועי שם מישראל ומחוצה לה‪.‬‬ ‫התיאטרון הקאמרי מעלה על במותיו עשר הפקות חדשות‬ ‫מדי שנה‪ ,‬בפני קהל מגוון הכולל כ‪ 33,000-‬מנויים‪ ,‬וכ‪-‬‬ ‫‪ 600,000‬צופים ברחבי הארץ והעולם‪ .‬התיאטרון הקאמרי‬ ‫נתמך ע"י עיריית תל־אביב‪-‬יפו‪ ,‬משרד המדע‪ ,‬התרבות‬ ‫והספורט‪ ,‬מינהל התרבות‪ .‬הקאמרי החדש נבנה על ידי‬ ‫מפעל הפיס בשיתוף עיריית תל־אביב‪-‬יפו‪.‬‬ ‫הצגות הקאמרי שייצגו את ישראל בחו"ל‪:‬‬ ‫גורודיש‪ ,‬פליישר ניו־יורק‪ ,‬מאי ‪.1995‬‬ ‫שיינדלה בואנוס‪-‬איירס‪ ,‬נובמבר ‪.1995‬‬ ‫קומדיה של טעויות בודפשט‪/‬וינה‪ ,‬אפריל ‪.1997‬‬ ‫סיפור משפחתי היידלברג‪ ,‬בון‪ ,‬ויימאר‪ ,‬מרץ ‪.1998‬‬ ‫ויאמר‪ .‬וילך אדלייד‪ ,‬אוסטרליה‪ ,‬וושינגטון די‪.‬סי; המבורג‪,‬‬ ‫דיסלדורף‪ ,‬מינכן‪ ;1998 ,‬ברלין‪/‬לונדון‪ ;1999 ,‬סאן‪-‬פרנציסקו‪.2000 ,‬‬ ‫וישתחו‪ .‬וירא המבורג‪ ,‬ספטמבר ‪.1998‬‬ ‫רצח פסטיבל פרמה‪ ;1998 ,‬היידלברג‪ ,‬בון‪ ,‬ויימאר‪.1999 ,‬‬ ‫המורדים פרנקפורט‪ ,‬אפריל ‪.2001‬‬ ‫מיתוס פסטיבל לינקולן סנטר‪ ,‬ניו־יורק; פסטיבל ציריך‪.2003 ,‬‬ ‫אשכבה אתונה‪ ,‬מאי ‪ ;2000‬אקספו ‪-2000‬גרמניה‪ ,‬יולי ‪;2000‬‬ ‫פסטיבל תיאטרוני אירופה‪-‬בודפשט‪ ,‬נובמבר ‪ ;2000‬ורשה‪ ,‬מאי ‪;2001‬‬ ‫ברלין‪ ,‬נובמבר ‪ ;2001‬פסטיבל סיביו‪ ,‬בוקרשט‪ ,‬יוני ‪ ;2004‬פסטיבל‬ ‫בייג'ין‪ ,‬אוגוסט ‪ ,2004‬מרץ ‪ ;2006‬אנקרה ואיסטנבול‪ ,‬פברואר ‪;2006‬‬ ‫פסטיבל תיאטרוני אירופה‪-‬צ'כיה‪ ,‬יוני ‪ ;2007‬פרם‪-‬רוסיה‪ ,‬אוקטובר‬ ‫‪ ;2010‬בייג'ין‪ ,‬אוגוסט ‪.2012‬‬ ‫עד ראיה היידלברג‪/‬וויסבאדן‪ ,‬מאי ‪.2005‬‬ ‫יעקובי ולידנטל פסטיבל ארבע תרבויות‪ ,‬לודז'‪ ,‬נובמבר ‪.2005‬‬ ‫בצהרי היום פסטיבל ישראלי בניו־יורק‪ ,‬פברואר ‪ ;2006‬פסטיבל‬ ‫בינלאומי בקייב‪ ,‬מאי ‪ ;2006‬פסטיבל ארבע תרבויות‪ ,‬לודז'‪ ,‬אוקטובר‬ ‫‪ ;2006‬פסטיבל קיל‪ ,‬נובמבר ‪ ,2006‬אּולְ ם‪ ,‬אפריל ‪.2008‬‬ ‫צחוק של עכברוש וורשה‪ ,‬מאי ‪ ;2006‬בוקרשט‪ ,‬יוני ‪.2008‬‬ ‫המלט פסטיבל שקספיר‪ ,‬גדנסק‪ ,‬אוגוסט ‪ ;2005‬פסטיבל שקספיר‪,‬‬ ‫בוקרשט‪ ,‬מאי ‪ ;2006‬פסטיבל שקספיר‪ ,‬וושינגטון די‪.‬סי‪ ,.‬מרץ ‪;2007‬‬ ‫קליבלנד פלייהאוס‪-‬קליבלנד‪ ,‬אוהיו‪ ,‬מאי ‪ ;2008‬שנחאי‪ ,‬מרץ ‪;2009‬‬ ‫מוסקבה‪ ,‬אוקטובר ‪.2009‬‬ ‫פלונטר פסטיבל קייפטאון‪ ,‬מרץ ‪ ;2006‬פסטיבל בינלאומי‬ ‫בוויסבאדן‪ ,‬מאי ‪ ;2006‬פסטיבל בינלאומי לאמנויות הבמה‪ ,‬סיאול‪,‬‬ ‫אוקטובר ‪ ;2006‬הפסטיבל הבילנאומי "סט"‪ ,‬שטוטגרט‪ ,‬נובמבר ‪,2006‬‬ ‫ברלין‪ ,‬מרץ ‪ ;2007‬בוקרשט‪ ,‬מאי ‪ ;2007‬לודוויגסהאפן‪ ,‬אוקטובר‬ ‫‪ ;2007‬אּולְ ם‪ ,‬אפריל ‪ ;2008‬לונדון‪ ,‬ברביקן סנטר‪ ,‬ינואר ‪.2009‬‬ ‫האב פסטיבל ארבע תרבויות‪ ,‬לודז'‪ ,‬מאי ‪.2007‬‬ ‫אנטיגונה התיאטרון הלאומי ע"ש צ'אן קיי שק‪ ,‬טייפה‪ ,‬אפריל‬ ‫‪ ;2008‬הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון‪ ,‬שיזואוקה‪ ,‬יפן‪ ,‬יוני ‪;2008‬‬ ‫פסטיבל לדרמה יוונית עתיקה‪ ,‬קפריסין‪ ,‬יולי ‪.2008‬‬ ‫הדיבוק הולנד‪ ,‬צכיה‪ ,‬גרמניה‪.2009-2011 ,‬‬ ‫לארץ המובטחת פאריס‪ ,‬מרץ‪.2009 ,‬‬ ‫השיבה לחיפה וושינגטון די‪ .‬סי‪ ,.‬ינואר‪.2011 ,‬‬ ‫סטמפניו ניו דלהי‪ ,‬אוקטובר ‪.2012‬‬ ‫נעם סמל‬ ‫‬ ‫מנהל כללי‬ ‫עמרי ניצן‬ ‫מנהל אמנות י ‬ ‫יפה ענתבי‬ ‫מנהלת אדמיניסטרטיבי ת‬ ‫חביבה הדר‬ ‫מנהלת כספים וחשב ת‬ ‫מיטל קלפה‬ ‫‬ ‫מזכירת התיאטרון‬ ‫‬ ‫מנהלת שיווק‬ ‫דפנה הררי‬ ‫אפרת ליבנה‬ ‫דוברות ויחסי ציבו ר‬ ‫רות אזר‪-‬מדברי‬ ‫מנהלת הפרסו ם ‬ ‫מנהל התפעו ל ‬ ‫אפי שירי‬ ‫מנהלת הפקות וייצו ר‬ ‫ריבה גולדברג‬ ‫ד"ר ורדה פיש‬ ‫‬ ‫מנהלת קשרי חוץ‬ ‫אבי גז‬ ‫‬ ‫מפיק ראשי‬ ‫מפיק מחזמרים והצגות מוסיקליו ת חיים סלע‬ ‫ורדית שלפי‬ ‫מרכזת המחלקה הדרמטורגי ת‬ ‫שלומית לשם‬ ‫מרכזת אגודת העמיתי ם‬ ‫מירי סבן‬ ‫המחלקה החינוכי ת אבי קלמה‬ ‫סופי וייס‬ ‫מנהלי חשבונו ת גלינה לרמן‬ ‫טטיאנה אורמן אלינה אבקומו ב סאשה גלאטקי‬ ‫לימור רוטשילד‬ ‫‬ ‫מח' שכר‬ ‫מח' מנויים ע"ש שולה הגרי‬ ‫נורית הרפז‬ ‫מנהלת ‬ ‫‬ ‫יהודית סילבר‬ ‫ורדי חן‬ ‫אחראיות‪:‬‬ ‫נחמה אפשטיין מרינה סלבין‬ ‫ילנה אבזגאוז‬ ‫מיטל אקרמן‬ ‫קורה בליצשטיין שגיא קרישר‬ ‫רוני פרידמן‬ ‫נורית חפץ ‬ ‫שיר הוכרמן ‬ ‫לוטן וקסלר‬ ‫גלית יפת‬ ‫טירל יגוני‬ ‫אפרת וקסלר‬ ‫שלי כתר‬ ‫דור בטיטו‬ ‫מירב שטרן‬ ‫ניר ליבמן‬ ‫מענית פיין‬ ‫מיכל אוחנ ה‬ ‫אוהד לור י‬ ‫קופאי ם‬ ‫סיון הררי‬ ‫ליבי רן‬ ‫דקלה הד ס‬ ‫דברת והבה‬ ‫ליטל בן נעי ם‬ ‫עידן לוי‬ ‫גלי טימן‬ ‫עידו בן‪-‬עמי‬ ‫‬ ‫אבישג מור‬ ‫‬ ‫מח' מנויים לועדים‬ ‫זמירה בן בסט‬ ‫ביקורת דו"חות קופ ה‬ ‫עינת פנחס‬ ‫מנהלת ‬ ‫מח' מכירות‬ ‫אריאלה לוי‪-‬סבג רינת מור יוס ף‬ ‫ויקי מזרחי‬ ‫מח' פיאות ואיפור ע"ש מליקה שכטר‬ ‫מנהל ת‬ ‫‬ ‫מלאני קפלן‬ ‫נטשה אוסמולובסקי טטיאנה רוזנשטיין רנה שפלר‬ ‫ילנה פרגמן‬ ‫לרה גולומ ב‬ ‫‬ ‫אורלי שנברגר‬ ‫מחלקת אביזרים ‪ -‬מנהל ת‬ ‫יעקב משה‬ ‫‬ ‫מנהל טכני‬ ‫ולריה גלוזמן‬ ‫‬ ‫יוסי כוכב י‬ ‫שמואל פקרמ ן‬ ‫מנהלי במ ה‬ ‫הדס אבנרי‬ ‫מנהל ת‬ ‫מתפרה ‬ ‫רונן שלו‬ ‫שרלי סב ח‬ ‫אילון מעוד ד‬ ‫נועה כרמון‬ ‫רימה חזין‬ ‫אביב רון‬ ‫ג'קי חן‬ ‫אבי גרינברג‬ ‫ששון סגרון‬ ‫אלכס גולדין‬ ‫‬ ‫נגריה‪/‬מסגריה‬ ‫דרור שאשא‬ ‫צוגיסט‪:‬‬ ‫‬ ‫מזל מלכה‪-‬קט י‬ ‫נאוה לו י‬ ‫מנהלי הצג ה‬ ‫בועז רותם‬ ‫מח' תאורה וסאונ ד מנה ל‬ ‫הלית זיו‪-‬הדס‪-‬פארי שרה לבקוביץ'‬ ‫סיגל קרייף‬ ‫אלי טמסוט‬ ‫דן סיון‬ ‫תאורני ם‬ ‫ניסן זהיר ה‬ ‫הראל קלמר ו‬ ‫נילי באר י‬ ‫דמיטרי אוסמולובסקי דוריאן אופינקרו‬ ‫אבירם שהינ ו‬ ‫דפי אברבך‬ ‫ע' למנהלת אדמיניסטרטיבי ת‬ ‫שמוליק אטמזגי סילביו מאירסון אלי חדידה‬ ‫שירה יובל‬ ‫‬ ‫ע' למפיק הראשי‬ ‫ולרי רייזס‬ ‫אחראי ‪:‬‬ ‫סאונד ‬ ‫נועה דקל‬ ‫‬ ‫ע' למנהלת השיווק‬ ‫ישי חממי‬ ‫ברוך ביב ס‬ ‫אייל רייכשט ט‬ ‫רונן לניאדו‬ ‫סדרנים ואולמות מנה ל‬ ‫אוהד לויטן‬ ‫אחראי ‪:‬‬ ‫וידא ו‬ ‫רון בן‪-‬גידה‬ ‫אדם הנרי‬ ‫רומן ברקוביץ'‬ ‫מח' מלבישות ואבזרניות מנהלת ליאורה ענבר‬ ‫עמית אורן‬ ‫‬ ‫שרה כה ן‬ ‫רותי לו י‬ ‫אתי אליא ס‬ ‫זיו גולן‬ ‫מועדון קפה תיאטרון‬ ‫רעיה לידר‬ ‫דפנה הנדלי‪-‬יצחקי ציונה זקן‪-‬ברק‬ ‫אדם רמי‬ ‫רותי מלמ ד‬ ‫מרכזי ה‬ ‫אירנה ויימן‬ ‫‬ ‫אבי מרכוס‬ ‫מינהלה ‬ ‫יעוץ משפטי משרד שחל את האזרחי עו"ד עופר שחל‬ ‫מישל זבלודוביץ'‬ ‫קלדנית ‬ ‫רו"ח אלכס וטובה הילמן‬ ‫רואה חשבון‬ ‫המכון למחזאות ישראלית ע"ש חנוך לוין (ע"ר)‬ ‫רו"ח ארז אברה ם רו"ח דניאל פרייטג‬ ‫מבקר פני ם‬ ‫שמרית רון‬ ‫‬ ‫מנהלת כללית‬ ‫יעקב הכהן‬ ‫‬ ‫ממונה בטיחות‬ ‫קרן ליאור‬ ‫ליד‬ ‫‬ ‫מישרד פירסום‬ ‫קרן יונה אתינגר והווארד גילמן למחזאות מקורית‬ ‫עמיתי כבוד‬ ‫פנינה ומשה אדרי‬ ‫קלרה ועמוס אהרוני‬ ‫יעל ורמי אונגר‬ ‫נורית ואבנר אזולאי‬ ‫ענת ואודי אנג'ל‬ ‫דניאלה אפשטיין‬ ‫דוריס ומורי ארקין‬ ‫דינה אתינגר‬ ‫ישראלה ורם בנין‬ ‫מנהל כללי נעם סמל‬ ‫מנהל אמנותי עמרי ניצן‬ ‫נשיאת כבוד ראשונה‬ ‫לאה רבין ז"ל (‪)2000-1993‬‬ ‫יו"ר האגודה ליאורה עופר‬ ‫מייסדת ויו"ר בשנים‬ ‫‪ 2003-1993‬אתי כספי‬ ‫מייסדת ויו"ר האגודה‬ ‫הבינלאומית אמינה הריס‬ ‫מנהלת האגודה יפה ענתבי‬ ‫רכזת האגודה שלומית לשם‬ ‫הועד המנהל‬ ‫ליאורה עופר‬ ‫אתי כספי‬ ‫אמינה הריס‬ ‫לינדה שטרייט‬ ‫תמר רודיך‬ ‫עמיתים‬ ‫קובי אבן עזרא‬ ‫יגאל אהובי‬ ‫אורלי אהרונסון‬ ‫ד"ר סימה ופרופ' אבינועם אופיר‬ ‫רותי וגדעון אורבך‬ ‫מיה אוריון פלג‬ ‫שרי ותנחום אורן‬ ‫יפה וד"ר אריה אורנשטיין‬ ‫ד"ר ניצה ופרופ' גדעון אורצקי‬ ‫רותי אחיעזר‬ ‫שרה אילין‬ ‫אהובה אילן וגדעון בן טל‬ ‫ברוריה ויהושע אימבר‬ ‫פולט איתן‬ ‫שרה אלאלוף‬ ‫עפרה ורפי אלול‬ ‫שוש אלוני‬ ‫איטה אלחנני‬ ‫ד"ר יעל אלמוג‬ ‫עדית אלקון‬ ‫שוש ומאיר אלתר‬ ‫טלי ואבי אנג'ל‬ ‫קארין ואורי אנג'ל‬ ‫חוה ופסח אנדרמן‬ ‫רות ואברהם אסף‬ ‫דרורה וצבי אפרת‬ ‫אורית ודוד אפרתי‬ ‫רינה וגדעון באום‬ ‫ניצה וישראל באומן‬ ‫נורית ועמירם בוקשפן‬ ‫יעל ואיזי בורוביץ'‬ ‫דניאלה וצביקה בורוביץ' (‪)2‬‬ ‫אגודת עמיתי התיאטרון הקאמרי בישראל‬ ‫ורדה ובועז דותן‬ ‫אורלי ונוחי דנקנר‬ ‫דליה הורביץ‬ ‫אטקה ויגאל וינשטיין‬ ‫דרורית ורטהיים‬ ‫אריאלה ואיתן ורטהיימר‬ ‫מרים ואהרון זיגלמן ‪ -‬ניו־יורק‬ ‫אילנה וראובן זכר‬ ‫יוסי לנדסמן‬ ‫נורית וישה סיטון‬ ‫שרה ופרופ' מיכאל סלע‬ ‫ליאורה עופר ואיילון רפאלי‬ ‫איה עזריאלנט‬ ‫דיים שירלי פורטר‬ ‫יורם פטרושקה‬ ‫חמי ולזר פרוכטר‬ ‫דליה ויוסי פרשקר‬ ‫תמר רודיך‬ ‫מיכל ויובל רכבי‬ ‫ליזיקה ועמי שגיא‬ ‫לינדה ואלי שטרייט‬ ‫סמדר שמחאי‬ ‫אופטיקנה‬ ‫אפ‪.‬אם‪.‬אר‪ .‬מחשבים ותוכנה‬ ‫הלנה ביילין ויעקב ישראלי‬ ‫גינה ודני בירן‬ ‫רותי ושמואל בר‪-‬אור‬ ‫ג'ני וחנינא ברנדס‬ ‫קוני ודן ברניצקי‬ ‫אילנה ברנר‬ ‫אורנה ודני ברנר‬ ‫מירי ואיתן ברק‬ ‫אורנה וחנוך ברקת‬ ‫מיקי ושייקה ברקת‬ ‫עדנה וארנן גבריאלי‬ ‫קרן ועזי גוט‬ ‫הלגה גוטסדינר ותדי קוק‬ ‫מירלה ושמעון גולדברג‬ ‫עליזה גורן ודני רוטשילד‬ ‫דניאלה וששי גז‬ ‫אלישבע גיבלי‬ ‫שרה ומיכה גייגר‬ ‫גילה גיל‬ ‫ג'נס ודני גילרמן‬ ‫דוד גיסין‬ ‫חוה גל‪-‬און‬ ‫טליה גלאנץ‬ ‫לאה ויורם גלובוס‬ ‫נילי גליק‬ ‫אורסולה וניסים גלעם‬ ‫צביה ויוסף גרוס‬ ‫אפרת ודני גרשט‬ ‫פנינה דגן וטלי זינגר‬ ‫גבריאלה דוד‬ ‫יסמין גרנדמן ורן פדרמן‬ ‫מרים דורון‬ ‫שושנה ומשה דראל‬ ‫ורד ואברי דרנגנר‬ ‫נעמי ואהוד הומינר‬ ‫ניצה הינדלס‬ ‫אלי הלפן‬ ‫הילה ואמנון הלפר (‪)2‬‬ ‫אלכס הלרמן‬ ‫אילנה ויאיר המבורגר‬ ‫חנה וגדעון המבורגר‬ ‫אורה ואביקם הראל‬ ‫טלי ועמוס וולטש‬ ‫נילי ואלי זהר‬ ‫אורה ויוסי זרניצקי‬ ‫פארה ועופר חודורוב‬ ‫אמה ואבי טביסל‬ ‫גדעון טהלר‬ ‫נירה טולידאנו‬ ‫עדנה טוקטלי‬ ‫עירונה טייק לזכר דוד טייק ז"ל‬ ‫דבי וסנדר טל‬ ‫ענת טמיר‬ ‫אריאלה טרנר‬ ‫נורית יגלום‬ ‫ליאורה ורמי יהושע‬ ‫חנה ואלי יונס‬ ‫עליזה ופרופ' אריאל יפו‬ ‫הילה ודורון כהן‬ ‫פנינית ופנחס כהן‬ ‫אתי ורם כספי‬ ‫זהבה כץ‬ ‫ציפה ואריק כרמון‬ ‫שוש ואליעזר כרמל‬ ‫אתי ופרופ' חנוך כרמלי‬ ‫מרים לאופר‬ ‫חיה ורובי לדנר‬ ‫תקוה וצבי לובצקי‬ ‫אבי לוי‬ ‫רחל ויצחק לוי‬ ‫עדה ופרופ' דוד ליבאי‬ ‫מלכה ואמנון ליאון‬ ‫ליאורה ואלי לנדאו‬ ‫יובל ומאי לנדסברג‬ ‫ברונו לנדסברג‬ ‫דיתי ואלכס לנדסברג‬ ‫רותי וגבי לסט‬ ‫נילי ושי מאייר‬ ‫אפרת ומוטי מאיר‬ ‫רונית ומיקי מור‬ ‫ענת ומוריאל מטלון‬ ‫ג'וזיאן מיתר‬ ‫דורית וארז מלצר‬ ‫מרגלית וחנן מלצר‬ ‫נעמי ומאיר מנדלמן‬ ‫נורית ויואב מנור‬ ‫רות ויצחק מנור‬ ‫אלי מסר ונגה קינן‬ ‫אורה ואברהם מעוז‬ ‫דליה ואייבי נאמן‬ ‫שרה ויצחק ניצן‬ ‫ורדה וחיים סאמט‬ ‫טובה וסמי סגול‬ ‫מרשה סגל‬ ‫גדעון ופנינה סיטרמן‬ ‫תמי ואורי סלונים‬ ‫יהודית סלע‪-‬אריאן‬ ‫רלי וג'ק סמית‬ ‫בתיה ועידן עופר‬ ‫רותי עופר‬ ‫נטע עופר‪ ,‬שלומית עופר‬ ‫גילה עירוני‬ ‫איילת ותומר עמיר‬ ‫רוני פוקס‬ ‫מיכל ודוד פורר‬ ‫לילי ופרופ' ראובן פייזר‬ ‫רבקה ורוני פיינר‬ ‫זהבה פירון‬ ‫שרה ואבנר פלטק‬ ‫מייק פלידרבאום‬ ‫יפעת ועמירם פליישר‬ ‫אברהם פרדקין‬ ‫בילהה ואיל פרוילינגר‬ ‫רוחמה פרוכטר‬ ‫סוזי ודן פרופר‬ ‫אסנת ויעקב פרי‬ ‫גיטה פרייזלר‬ ‫נורית פרייס‬ ‫אורנה וד"ר חיים פרלוק‬ ‫ענת ושמואל פרנקל‬ ‫שלומית פרנקל‬ ‫קרן וגיל פרשקר‬ ‫זיוה ואבי פתיר‬ ‫תמר צ'ורלי‬ ‫דליה ואוריאל צבילינגר‬ ‫שולה ואריק צדר‬ ‫ציפי ואפרים קונדה‬ ‫יעל ודורי קלגסבלד‬ ‫ד"ר צ'ינסייה וד"ר דב קליין‬ ‫אתי ומיקי קני‬ ‫לילך וד"ר חיים קפלן‬ ‫יהודית ורוני קצין‬ ‫פרופ' אסי קריב‬ ‫נילי ושמואל קריב‬ ‫שושנה ודוד רבינוביץ‬ ‫רונית ואשר רבינוביץ‬ ‫הילה ורני רהב‬ ‫נלי ויאיר רוטלוי‬ ‫דליה ופנחס רוטנברג‬ ‫אתי וגבי רוטר‬ ‫חנה רומן‬ ‫חדווה ואבישי רייכס‬ ‫פנינה רמון‬ ‫שרית רסין‬ ‫אורית וד"ר חיים רסנר‬ ‫עירית רפפורט‬ ‫חסיה שביט‬ ‫ד"ר עמי שגיב‬ ‫כנה וזלמן שובל‬ ‫תמר ויורם שוחט‬ ‫אילנה וגדעון שטיאט‬ ‫דניאלה ודניאל שטינמץ‬ ‫ישראלה שטיר אינשטיין‬ ‫בת שבע שטראוכלר‬ ‫ד"ר שלי ואייל שירן‬ ‫הדסה ומאיר שני‬ ‫‪INTERNATIONAL SOCIETY OF THE CAMERI THEATRE OF TEL-AVIV ■ Founder and Chair: Amina Harris. Aya Azrielant, Lilly & Danny Bensusan, Susan & Mark Bekerman,‬‬ ‫‪Wendy and Henry Brecher, Etty Caspi, Sir Trevor and Lady Susan Chinn, Denise Cohen, Sir Ronald and Lady Sharon Cohen, Smadar and David Cohen, Steve Cohn, Shimona Cowan,‬‬ ‫‪Dafna & Gerrald Cramer, Shirley Doltis, Caryl Englander, Dinah Evan, FIA- Friends of Israel Art, Wendy Fisher, Diana Franklin, Ian Foux, Michele Foux, Arnold Fulton, Michael and Susan‬‬ ‫‪Gelman, Ella Gera, Meira Geyra, John Gommes, Nicholas Gould, Marcia and Michael Green, Mr. and Mrs. Clifford Gundle, Freda and Albert Harris, Lilian and Michael Harris, Natasha and‬‬ ‫‪Ronald Harwood CBE, Elad Hefets and Svetlana Shmuilevich, Judith Joseph, Dr. Cyrus Katzen, Ariella Kisch Delany Daniel Miguel Klabin, Maria Izabel Klabin, The Kennedy Leigh Trust,‬‬ ‫‪Jacqueline and Marc Leland Foundation, Sir Sydney and Lady Lipworth, Carol & Joey Low, Sir David and lady Catherine Manning, Myra and Alec Marmot, Emilia Mousseri, Louise and‬‬ ‫‪Norman Naftalin, Naomi Perlman, Brian Pilkington, Joshua and Roni Podell, Dame Shirley Porter, The Porter Foundation, Nira and Harold Preiskel, Henery and Anne Reich Foundation‬‬ ‫‪INC, Jennifer Rosenberg OBE, Theodor Herzl Reitman, Irving M Rosenbaum, Tamar Rudich, Ruth and Brian Sandelson, Edward M. Satell, Rachel Selzer, Ramona Seroussi, Basil Sherman,‬‬ ‫‪Barbara Sieratzki, Harold Sieratzki, Angela and Michael Sorkin, Nathan Steinberg, Janet Suzman, Vivienne and Eli Tabori, Miriam & Aaron Ziegelman, Feigie and Rubi Zimmerman‬‬ ‫בנק הפועלים בע"מ‬ ‫י‪ .‬גורנציקי ושות'‬ ‫ניצן ענבר מהנדסים‬ ‫פוטוליין דיגיטל בע"מ‬ ‫קרן כהנוף‬ ‫קרן מ‪.‬א‪.‬ה‬ ‫קרן ריץ' לחינוך‪ ,‬תרבות ורווחה‬ ‫קרן ‪ BMW‬ע"ש מילה ברנר‬ ‫ר‪.‬מ‪ .‬רנסנס מנג'מנט ‪ 1993‬בע"מ‬ ‫רנה ואליהו שעשוע‪-‬חסון‬ ‫נעמה ויגאל שפר‬ ‫שושנה וישעיהו שקד‬ ‫חיה שקד‬ ‫פנינה והרצל שקלים‬ ‫רות ושלמה שרון‬ ‫שושנה שרייבר‬ ‫יוכי ואיציק שרם‬ ‫עירית ומושיק תאומים‬ ‫דב תדמור‬ ‫חנה וד"ר ישראל תמרי‬ ‫מועצת המנהלים‬ ‫יו"ר הדירקטוריון‬ ‫שלום אלקיים‬ ‫מ"מ יו"ר הדירקטוריון‬ ‫שלי חשן‬ ‫חברי הדירקטוריון‬ ‫מיקי ירושלמי‬ ‫חביבה אבי‪-‬גיא‬ ‫שמואל גפן‬ ‫דפנה הראל‬ ‫אלי לוי‬ ‫משה קורניק‬ ‫חנה תמיר‬ ‫מיכל וייסברוט‬ ‫מנכ"ל‬ ‫עו"ד יוחנן דן‬ ‫סמנכ"ל‬ ‫יואב קרן‬ ‫מנהלת לשכה‬ ‫הודיה עזר‬ ‫מנהל כספים‬ ‫רו"ח אורי קופרברג‬ ‫יועץ משפטי‬ ‫עו"ד איתן הברמן‬ ‫מבקר פנים‬ ‫רו"ח משה בקשי‬ ‫מנהלת חשבונות‬ ‫זהורית אברהם‬ ‫מנהל תפעול ואחזקה‬ ‫דוד אשכנזי‬ 03-6060900/960 :‫ קופות‬/ 03-6060950 :‫ פקס‬/ 03-6061900 :‫טל‬ w w w. c a m e r i . c o. i l / [email protected] o. i l :‫דואר אלקטרוני‬ ‫ נעם סמל‬:‫מנהל כללי‬ ‫ עמרי ניצן‬:‫מנהל אמנותי‬ ‫מחזאות ישראלית‬ ‫סוף טוב‬ ‫מאת עדנה מזי"א‬ ‫בעל למופת‬ ‫בין שני עולמות‬ ]‫מאת יהושע סובול [בהשראת "בעל אידאלי" מאת אוסקר וויילד‬ ‫מאת שרה פון שוורצה‬ ‫גטו‬ ‫ יואל זילברג ויגאל מוסינזון קזבלן‬:‫עיבוד למחזמר‬/‫ יגאל מוסינזון‬:‫מחזה מקורי‬ ‫מוסיקה דב (דובי) זלצר‬/‫ חיים חפר‬,‫ עמוס אטינגר‬,‫ דן אלמגור‬:‫פזמונים‬ ‫מאת יהושע סובול‬ ‫אשכבה‬ ‫קיזוז‬ ‫הבדלה‬ ‫פופר‬ ‫מאת חנוך לוין‬ ‫מאת אילן חצור‬ ‫מאת שמואל הספרי‬ ‫מאת חנוך לוין‬ ‫משפחה חמה‬ ‫עד לא ידע‬ ‫מאת ענת גוב‬ ‫מאת שלמה משיח‬ ‫הרטיטי את לבי‬ ‫הילכו שניים יחדיו‬ ‫מאת חנוך לוין‬ ‫ יהושע‬.‫ב‬.‫** מאת א‬ ‫הכתובה‬ ‫סטמפניו‬ ‫מאת אפרים קישון‬ ‫מאת עדנה מזי"א ע"פ שלום עליכם‬ ‫עוץ לי גוץ לי‬ ‫אורזי מזוודות‬ ‫מחזמר מאת אברהם שלונסקי ודובי זלצר‬ ‫מאת חנוך לוין‬ ‫מחזאות בינלאומית וקלאסיקה‬ ‫פולארד‬ ‫הנשים מטרויה‬ ‫מאת ויקטור גורדון‬ ‫מאת אוריפידס‬ ‫ווייצק‬ ‫ ריצ'רד השלישי‬/ ‫ריצ'רד השני‬ ‫ ** בשיתוף אנסמבל תיאטרון הרצליה‬/ ‫* בשיתוף תיאטרון חיפה‬ ‫מאת גאורג ביכנר‬ ‫מאת ויליאם שקספיר‬ ‫משרתם של שני אדונים‬ ‫המאהב‬ ‫מאת קרלו גולדוני‬ ‫מאת הרולד פינטר‬ ‫ימי שלישי עם מורי‬ ‫בי"ס לנשים‬ * ‫מאת ג'פרי הטצ'ר ומיטש אלבום‬ ‫מאת מולייר‬ ‫כנר על הגג‬ ‫קומדיה של טעויות‬ ‫מחזמר עפ"י שלום עליכם‬ ‫מאת ויליאם שקספיר‬ ]‫הטייפ האחרון של קראפ [אנסמבל עיתים‬ ‫קברט‬ ‫מאת סמואל בקט‬ ‫מאת ג'ו מסטראוף‬ ‫המלט‬ ‫כולם היו בני‬ ‫מאת ויליאם שקספיר‬ ‫* מאת ארתור מילר‬ ‫בקרוב‬ ‫פאנק רוק‬ Written and directed by Edna Mazya ‫רומן משפחתי‬ ‫מאת ענת גוב‬ ‫מאת סיימון סטיבנס‬ A FAMILY AFFAIR Set and Costumes Orna Smorgonsky Music Yossi Ben Nun Lighting Avi Yona Bueno (Bambi) Cast: Ruth Stein Anat Waxman Otto Stein Ohad Shachar Robert Yiftach Klein Freddie Ido Mosseri Miriam Tchia Danon / Esti Kosovitzky Naomi Naama Shetrit Anushka Ronny Shuval Gaon Yoseph Carmon Waitress Noa Shechter Pupil Roi Saar Nazis / Workmen Daniel Botzer, Elad Cohen Assistant to director Iris Kredi Acrobatics, magic Eran Lavi Production manager Sigal lavi-Kreif / Halit-zivhadas-Peeri Stage manager Ronen Shalev, Jacky Chen Lighting operator Aharon (Shaby) Nachum Sound Avi Sade Wardrobe Dafna hendeli-Itzhaki, Natli Hatuka Props Ziona Zaken-Barak, Silvie Kalkstein Makeup The entire Dept. E dna Mazya has adapted her novel A Family Affair from her play A Family Story. Play and novel merge into a new theatrical work. The play’s beautiful, married, and unsatisfied protagonist, Ruth Stein, lives in Heidelberg of the 1930s with her family, and has a torrid affair with Robert, a young physics doctoral student. With his sharp senses Robert senses the winds blowing outside and emigrates to Palestine, while Ruth remains with her family in ever-darkening Europe. A surprising turnabout leads Ruth, too, to emigrate to Palestine on the heels of her lover, but will the old love from Europe bloom in pre-state Palestine as well? Years later, in the 1950s, following an encounter with her granddaughter, Ruth examines the course her life has taken, and for the first time attains understanding, conciliation, and reformation. First performance: 3/1/13 Length: 2 hours 20 minutes including an interval 34 ?‫איש קטן מה עכשיו‬ ‫מאת דורי פרנס ואיתי טיראן עפ"י ספרו של הנס פאלאדה‬ ‫עדנה מזי"א עיבדה את ספרה "רומן משפחתי"‪ ,‬שנכתב‬ ‫על פי המחזה שלה "סיפור משפחתי"‪.‬‬ ‫רומן ומחזה מתמזגים ליצירה בימתית חדשה‪.‬‬ ‫רות שטיין‪ ,‬גיבורת המחזה‪ ,‬אשה יפה‪ ,‬נשואה ובלתי‬ ‫מסופקת‪ ,‬חיה בהיידלברג עם משפחתה‪ ,‬בשנות‬ ‫השלושים של המאה העשרים ומנהלת קשר אהבה סוער‬ ‫עם רוברט‪ ,‬דוקטורנט צעיר לפיזיקה‪ .‬רוברט קולט‬ ‫בחושיו החדים את הרוחות המנשבות בחוץ ועוקר‬ ‫לפלשתינה‪ ,‬בעוד רות נותרת עם משפחתה באירופה‬ ‫ההולכת ומחשיכה‪ .‬תפנית מפתיעה מביאה את רות‬ ‫להגר אף היא לפלשתינה‪ ,‬בעקבות מאהבה‪ ,‬אך האם‬ ‫תצליח האהבה הישנה מאירופה ללבלב גם בפלשתינה‬ ‫של ימי טרום המדינה?‬ ‫שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנות החמישים‪ ,‬בעקבות מפגש עם‬ ‫נכדתה‪ ,‬מתבוננת רות במסלול חייה ומגיעה‪ ,‬לראשונה‪,‬‬ ‫אל ההבנה‪ ,‬הפיוס והתיקון‪.‬‬