— 10%מה הופך אדם לגיבור? 2013 יואב שמיר 172 שם מאמר — 10%מה הופך אדם לגיבור? השמצה, פליפ, חמישה ימים, מחסומים, מרתה ולואיס, 2013 2009 2008 2005 2003 2001 יואב שמיר 173 גן הגבורה על סרטו של יואב שמיר 1 0 % אורן הרמן הוויכוחים ברנסנס לגבי הרצח של יוליוס קיסר היו קשים .הסופר האיטלקי דנטה היה משוכנע שברוטוס וקסיוס ,הקונספירטורים הראשיים ,לא זו בלבד שהיו בוגדים נאלחים ,אלא שהגיע להם להירקב ולהתענות בגיהנום עד עולם .בן זמנו של שייקספיר ,סיר פיליפ סידני ,לעומתו ,גרס שקיסר היה מורד שפל שסיכן את הרפובליקה ,וברוטוס — החכם והנאמן שבסנטורים .הדרמטיזציה שעשה שייקספיר לסיפור הרצח רק בלבל את היוצרות :גיבורו של האחד הוא הנוול של האחר. מה היא גבורה? ומדוע ניחנים בה רק אחדים נדירים ולא כולם? האם יש איזה סוד ,כמו תבלין חמקמק במתכון משפחתי משובח ,שניתן לגלות מהו וכך לפענח את התופעה? בסרטו המשעשע והמשועשע ,יוצא יואב שמיר לחפש אחר אותו אלמנט משותף לכל הגיבורים ,ה– 10%כפי שהוא קורא להם .מסעו לוקח אותו למקומות רבים ומשונים :לגדות נהר מוריקים בקונגו ,להתבונן בקופי בונובו מזדווגים בשצף קצף; למעבדת גנטיקה באוניברסיטה העברית ,שבה מתחקים אחרי גנים לאלטרואיזם; להארלם ,ניו יורק ,לפגוש את "גיבור הסאבווי" שקפץ מול רכבת דוהרת והציל אלמוני; למכון איין ראנד באירווין ,קליפורניה ,היכן שבזים ל"ואהבת לרעך כמוך"; 174 גן הגבורה לדרום גרמניה המושלגת ,למפגש עם בנותיו של קולונל האנסון ,שניסה ביחד עם קצינים אחרים להתנקש בחייו של היטלר; ולבסוף ליונתן שפירא ,האקס–טייס והפעיל השמאלני ,שבין השאר השתתף במשט לשבירת המצור על עזה ,וקרא לישראלים לסרב לשרת בשטחים הכבושים .לא משנה מה דעתנו הפוליטית ,כביכול אומר שמיר- קיסר או ברוטוס ,שפירא או בנט ,רנד או אמא תרזה — כולנו יכולים לזהות אקט של גבורה .השאלה הגדולה היא מאיפה זה בא. נעזוב לרגע את ההנחה .אחרי הכול ,כדי לקבל אותה צריך להאמין שגבורה אכן ניתנת לזיהוי ולהסכמה ,כאילו לא היתה קונסטרוקציה שמשתנה מזמן לזמן וממקום למקום ,אפילו משפה לשפה .הגיבור הרי איננו בדיוק אותו הדבר כמו ה– heroוגם לא ה– геройאו ה–ﺑﻄﻞ .ואילו ראנד הייתה רואה את אמא תרזה לא רק כפראיירית אלא כפגומה תומס קרלייל חשב שגיבורים כמו אוליבר קרומוול ופרידריך הגדול הם שנותנים להיסטוריה את צורתה ,בונים אימפריות ומנתצים ממלכות ,אולם מארקס חשב אחרת :בטרם נוכל לעצב את החברה ,טען ,החברה צריכה לעצב אותנו; האינדיווידואל ,רוצה לומר ,פחות חשוב מהכוחות החברתיים המולידים אותו ,ולמעשה אין דבר כזה "גיבור“ .ומה בין גבורה לאלטרואיזם? הרי הגיבור איננו תמיד זולתן רגיש חסר אגו— לרוב אינו ,והזולתן אינו תמיד גיבור. כשהוא מניח בעדינות את הפילוסופיה וההגות בצד ,שמיר ניגש בחן שלומפרי לסבתו אלקה בת התשעים וחמש לשאול אם כשהיה קטן חשבה שייצא ממנו עז רוח כמו הסבים שלו .משפחה זה כמו כף יד ,היא עונה לו ,עוברת על אצבעותיה :יש קטן, גדול ,קטן ,קטן מאד” .עליך אמרו שאתה אוהב כסף ...נולדים בצלם האלוהים ,אבל כל אחד שונה". האינטואיציה מושכת באף :למרות הכול יש בינינו אחדים — קופצים על רימונים שכאלו ,או בזים לנורמות חברתיות — ומשהו בהם שונה ,כך נדמה לנו ,הם אינם כמו כולנו .בניסוי מפורסם של הפסיכולוג האמריקאי סטנלי מילגרם ,שהחל באוניברסיטת ייל שלושה חודשים אחרי פתיחת משפט אייכמן בירושלים ,נתבקשו אנשים לתת הלם חשמלי לאנשים אחרים שישבו בחדר סמוך כשאלו ענו על שאלות שהוצגו להם בצורה לא נכונה .עוצמות ההלם היו בהתחלה די קטנות ,אולם כשמדען עוטה חלוק לבן ורכון מעל האנשים הפציר בהם להגדיל את העוצמה ,הרוב הגדול סרו למרותו, למרות צעקות הכאב ההולכות וגוברות שבקעו מן החדר הסמוך .המתחשמלים, מסתבר ,היו רק שחקנים ,וכמוהם עוטי החלוק הלבן — ניסוי שכזה לא היה עובר היום שום ועדת אתיקה ,ואף היה "מזכה" את מתכננו בשנים בכלא .אלא שהתוצאות אורן הרמן לימדו את מילגרם דבר מעניין :מיעוט קטן אך לא זניח — בערך — 10%מיאנו בכל תוקף להמשיך ולחשמל את היושבים בחדר הסמוך ,למרות ההפצרות של המדען שיש להמשיך את הניסוי עד תומו .מדוע? איך זה שתמיד יהיה אחוז כזה של אנשים שלא מוכנים להקשיב לדבר מלבד למצפונם שלהם? חוקרי מוח במאה התשע עשרה ,שנקראו פרנולוגים ,ניסו לקבוע את תכונות האופי של בני אדם על סמך גבשושויות על הגולגולת :דפוס אחד של גבשושויות הורה על בן אדם מופנם ומלנכולי ,דפוס אחר על אדם אלים ונקמני ,דפוס שלישי על איש רעים להתרועע ,מוסרי ,קפדן ,ונועז .היום מדענים משתמשים בשיטת הדמיה המאפשרת להביט היישר אל תוך המוח ,בזמן אמת ובזמן פעולה ,לראות היכן הדם נושא חמצן כשאנו משקרים או כשאנו מביעים חמלה ,ומכאן להסיק איזה אזור במוח משמש את חוש האמת ואיזה את האמפטיה .בשנות השלושים של המאה העשרים רבים האמינו שהוראות ההכנה של החיים עצמם נמצאות בחלבונים ,מולקולות מורכבות לאין ערוך יותר מן הצביר הפשוט ,ארוז בסליל כפול ,של פוספאט ,סוכר, וארבעה חומצות גרעין” .מולוקולה טפשה“ ,הם קראו לה ,מזלזלים באלו שהקדישו את זמנם לחקור את הדנ"א .ואז באו ווטסון וקריק ,ומפצחי הקוד הגנטי ,מבשרי המהפכה המולקולרית .לא עבר זמן רב ,והחלו מתגלים גנים עבור תכונות רבות .המדע צועד בגאון לעבר פיענוח רזי החיים והאדם .ולמה בעצם שלא יגלה לנו ,בין השאר, מה מבדיל נוכל מאיש חיל ,אביר מפחדן? בעקבות חוקרי אבולוציה ומוח ,גנטיקאים ,פסיכולוגים ,ומומחים לקופים ,שמיר מבקש לגעת ב"גן" הגבורה — לפצח את קוד הכפירים והנועזים ,ה– 10%שבינינו .אלא שמסתבר שכל נסיונותיו ,מן היותר רציניים שבהם ועד הקקיוניים ממש ,הם בבחינת משחק "חפש את המטמון" אבסורדי ,המסתיים לצד אגם בסלובניה בכת של סוגדי חוצנים ,נשותיה מרקדות עירומות מול הבמאי המחייך כלא מאמין .הנה ,סבתא ,יש מי שחושב אותי לגיבור אחרי הכול! בין אם כיוון לכך ובין אם לא 10% ,משמש פרודיה נהדרת לניסיון המדעי להסביר את הגבורה באמצעות הביולוגיה” .יש לך את הגן של אלטרואיזם" אומר לשמיר הגנטיקאי .איזה יופי! אלא ש– 70%מהאוכלוסיה מחזיקה בגן הזה גם כן ,והגן המדובר הוא בסך הכול אנלוגי לגן בעכבר שנמצא בקורלציה ,די רופפת יש לומר ,להתנהגות "פרו סוציאלית" ,כפי שקוראים לזה המדענים .פירוש הדבר שהעכבר שמחזיק בגן מלקק את רעהו מעט יותר מזה שחסר את הגן ,ומבלה יותר זמן בחברה מאשר לבד .לך תלמד מזה משהו על טוב לב בבני אדם. 175 176 גן הגבורה האמת היא שהביולוגיה שלנו היא דבר לא פשוט בכלל .קחו למשל תכונה פיזית כמו גובה .ידועים לנו 54גנים שונים שמשחקים תפקיד בקביעת הגובה בבני אדם ,אלא ש– 54אלו עוזרים להסביר רק חמישה אחוזים לערך מהשונות בתכונות באוכלוסיה .וה– 95%הנותרים? זו תעלומה .אחרי הכול ,גנים נמצאים באינטראקציה עם גנים אחרים ,הנמצאים באינטראקציה עם הסביבה התאית ,המושפעת מהרקמה היותר רחבה ומההורמונים והמולקולות השונות המגיעים אליה ,ואלו לצידם — עם הסביבה החיצונית :משתנים כמו טמפרטורה ,ואור ,שלא לומר דיאטה ,אסתטיקה, סקס ,וספורט ,שהם בין השאר פונקציה של חינוך ותרבות ומסורת .אין לנו מושג איך כל הגורמים האלו מתלכדים ביחד בסופו של דבר כדי לקבוע את מידת הנעל שלנו או את קוטר החגורה ורוחב הכתפיים וגובה הראש ,תכונות פשוטות יחסית — פשוטות בהרבה ,למשל ,מאינטילגנציה ,ביישנות ,או גבורה .הפסיכולוג הקוגנטיבי סטיבן פינקר ריצף את הגנום שלו לפני מספר שנים ומצא שיש לו גנים להקרחה .מזמן היה פינקר צריך להיות קרח ,אלא שמתולתל עבות שכזה כמעט שאין בנמצא .הגנום גם הצביע ,כמה שהוא יכול ,על אינטיליגנציה בינונית ,אף שפינקר נבחר פעם אחר פעם לרשימת 100המוחות המבריקים על הגלובוס .אין דבר כזה תכונה אנושית ללא מרכיב ביולוגי ,שהרי מחומר ביולוגי נוצרנו .אך בכל הקשור להבנת הקשר בין הגנטיקה שלנו למי שאנחנו בחיינו ,טרם הגענו לימי הביניים. ברור שהסביבה בה אנו חיים משפיעה מאוד על ההתנהגות שלנו ,את זה יגיד לך כל ילד סנדוויץ' ,או טיילן ,או גבר או אישה .בניסוי שערך הפסיכולוג פיליפ זימברדו בסטנפורד ב– ,1971שמומן על ידי מחלקת המחקר של חיל הים האמריקאי 24 ,צעירים נורמלים לגמרי חולקו לשתי קבוצות שוות של אסירים ושל הסוהרים שלהם ,והוכנסו לבית כלא דמה שנבנה במיוחד עבור הניסוי .כל המשתתפים ,אסירים וסוהרים כאחד, ידעו שמדובר בסימולוציה ,ולמרות זאת ,היה צורך להפסיק את הניסוי לאחר שישה ימים בלבד :החברה פשוט התחילו להתפרק ,חלקם ממש — להשתגע .הסוהרים, מסתבר ,לקחו את התפקיד שלהם ברצינות יתרה ,מתעללים בחבריהם באכזריות משוועת .זימברדו הסיק שבתנאים המתאימים ,אנשים טובים יכולים לעשות דברים נוראיים ,כאילו שההיסטוריה לא לימדה אותנו זאת כבר פעם אחר פעם .למעשה, האבולוציה לימדה זאת הרבה לפניה :קופי הבונובו ,שמצאו באגן הקונגו סביבה אקולוגית חפה מתחרות ומלאה במשאבים ,פיתחו תרבות בה הנקבות דומיננטיות, וקונפליקטים נפתרים בסקס במקום במריבה .לעומת בני דודיהם השימפנזים שאצלם אורן הרמן ההיררכיות נשלטות על ידי זכרים אלימים ,קופי הבונובו חיים במעין שנגרי–לה — הסביבה שלהם אפשרה להם לפתח תרבות של שלום יחסי ואחווה. זימברדו מאס באנשים טובים שהופכים למפלצות; וכעובר משימפנזים לקופי בונובו ,הפנה את המחקר שלו למחוזות יותר אופטמיים .מה אם ניתן לגלות כיצד אנשים רגילים הופכים לגיבורים? בדיוק כמו מתכון טוב לחלה ,אם נדע איך ל"בשל" גיבורים ,הוא אומר למצלמה ,נוכל להפיק ממש מיליונים .מבולבלים? גם אנחנו. וזיבמרדו כנראה יותר מכול .בסצנה נהדרת הוא ושותפו הישראלי למחקר מציגים את מתכון הפלא בדמות שבעה אלמנטים בנאליים ,כשהם לבושים שניהם חולצות כתומות ועטורים בזקנקני תיש ,משחררים פרצי צחוק ביזארים ,כמו תאומים לא לגמרי יציבים, מצחיקים עד דמעות” .אחרי כל הזמן הזה" ,מסכם שמיר בוויס–אובר מאוכזב" ,אולי באמת קיוויתי למרכיב–קסם" .אבל מרכיב הקסם בושש לבוא. ברוך השם ,או יותר נכון ,ברוכה האבולוציה ,שהרי התהליך הטבעי שהוביל אותנו עד הלום יותר משטבע בנו יכולות ספציפיות ,טבע בנו פלסטיות כמעט עד אין קץ. בכל אחד מאיתנו קיים ספקטרום של התנהגויות מנבזות טוטלית ועד גדלות נפש עמוקה; יש בנו מן השימפנזה וגם מן הבונובו .מי פחות ,מי יותר ,זה נכון — על כך לא נוכל להתווכח — אך למעט במקרים פתולוגיים ,לא הביולוגיה היא שתקבע את גורלנו. שהרי ככל שאנו חוקרים אותה אנו מבינים שהביולוגיה היא עניין של פוטנציאל יותר מאשר גזירה ,מה שהופך את ההווה והעתיד שלנו ,כפרטים וגם כחברה ,לנתונים יותר מכל למאמצינו .האם אנחנו זקוקים למיליוני גיבורים? אינני בטוח .מה שברור הוא שלהבין אותם נזדקק ליותר מאשר רשימות מכולת פסיכולוגיות ,ובודאי שליותר מאשר מולקולות .בסופו של דבר" ,איזהו הגיבור" תלוי פחות ביצר ויותר ביוצרות: אותן יוצרות המרכיבות את תקוותינו הנעלות ביותר לעצמנו ולמי שנרצה להיות. בדרך פתלתלה ,יואב שמיר מלמד אותנו את האמת הזאת ,ועל כך ,סבתא אלקה, נודה לו מאד. פרופ' אורן הרמן יליד ירושלים .עומד בראש התוכנית למדע ,טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן .תחומי המחקר וההוראה שלו מתרכזים סביב תורת האבולוציה ,תולדות הביולוגיה המודרנית והממשק בין מחשבה מדעית ,חברתית ופילוסופית .בין ספריו נמניםThe Man Who Invented the : Chromosome (Harvard, 2004), Rebels Mavericks and Heretics in Biology ) ,(Yale, 2008מרבה לכתוב ב"ניו ריפבליק" ,במוסף "הארץ" ,ובכתבי עת פופולריים ומקצועיים אחרים ,וכן היה מיוצרי הסדרה הדוקומנטרית "אז הרצל אמר". 177
© Copyright 2024