"א רכז להפצת יהדות בנשיאות הרב מנחם גולד שליט " מ תפארת עפולה "
אוצרות הקהילה "תפארת עפולה" מרכז להפצת יהדות בנשיאות הרב מנחם גולד שליט"א הרב לוי 9עפולה ,טלפו ,046421423 :פקס ,046521446 :מייל[email protected] : ניתן להוריד את הגליון גם באתריםwww.ladaat.net/gilionot.php - www.ravpealim.co.il : עור ומחבר הרב ר יוס חיי אבוחצירא שליט"א פרשת נצבים וילך משלוח מנות לראש השנה הקב"ה אינו משאיר שו יהודי לבד ,ואפילו הרחוק והנידח דואג לו ,וכפי שמבטיחה התורה "א יהיה נדח בקצה השמי מש יקבצ ה' אלהי ומש יקח " )פרק ל' פסוק ד'( .כמה יהודי בודדי ונדחי יש בכל ימות השנה ,אשר צרי לקבצ לקחת ולדאוג לה. ומסופר בספר נחמיה ,כאשר שבו הע מ הגולה היה עזרא הסופר קורא לפניה מספר התורה ביו ראש השנה, והיו כל הע בוכי על שנכשלו ועברו על מצוות התורה מחוסר ידיעה" .ויאמר לה ,לכו אכלו משמני ושתו ממתקי ושלחו מנות לאי נכו לו כי קדוש היו לאדנינו, ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעזכ" )נחמיה פרק ח' פסוק י'( .וכ הפכו הע את ראש השנה ליו של "שמחה גדולה" ,ומבואר ברש"י והמלבי" )ש( שהשמחה הגדולה היתה מפני שחו ,מאכילה ושתיה עסקו ש ג במשלוח מנות לעניי שלא היה לה מה לאכול בחג .זו היתה השמחה הגדולה של ע ישראל לשמח יהודי נזקקי .וכ פוסק הרמב" )הלכות יו טוב פרק ו' הלכה י"ח( וזה לשונו :וכשהוא אוכל ושותה ,חייב להאכיל לגר ליתו ולאלמנה ע שאר העניי האומללי .אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה לעניי ולמרי נפש ,אי זו שמחת מצווה אלא שמחת כרסו ,ועל אלו נאמר "זבחיה כלח אוני לה כל אכליו יט ָ.או ,כי לחמ לנפש" )הושע פרק ט' פסוק ד'( .ושמחה כזו קלו היא לה ,שנאמר " וזֵריתי פרש על פניכ פרש חגיכ" )מלאכי פרק ב' פסוק ג'( .וכ מביא כה"ח )סימ תקפ"א אות ק"א( בש הפרי חדש, שכ היה מנהגו לשלוח מנות לעניי בערב ראש השנה, וזאת ע"פ הנאמר לעיל בספר נחמיה .ובספר כתר ש טוב גאגי ח"ו )עמ' (60כתב שמנהג זה הוא מנהג יחידי ,וכפי שכתב הפר"ח עצמו "ונוהג אני" ,והתפלא מדוע מנהג זה לא נתפשט בתפוצות ישראל כיתר המנהגי המרובי והחביבי עלינו ,ובפרט ביו טוב של ראש השנה, שהצדקה לעניי היא נחוצה מאוד ,כי מאי לעניי לאכול בשר שמ ולשתות ממתקי ,וש נאמר כי הבינו בדברי אשר הודיעו לה ,כלומר הבינו בער המצוה לשמח לב עלון מס' 118 העניי עמו .עד כא לדבריו .ומצאנו עדויות למנהג זה בכמה קהילות ישראל ,כ היה המנהג במרוקו ,וכפי שמעיד רבי רפאל ברו טולדאנו זצ"ל בקיצוש"ע שלו )עמ' רפ"א( שהיו נוהגי לשלוח כוסכוס ביו ראש השנה שהוא מאכל טוב ויש בו בשר וסוכר .עד כא לשונו .וכ היה המנהג בתימ ,וכפי שהעיד הרב שלמה קורח בספרו עריכת השלח ח"ח )סימ תקפ"א סעי כ"א( שהיו שוחטי בראש השנה כבשי לחלק בשר לעניי ,וכמו שבזמ נחמיה שלחו מנות לאי נכו לו ,וכל זה כדי לשמח העניי ביו טוב .עכ"ד. ונית להביא ראיות מ המקרא שכ נהגו כבר בזמ הנביאי ,ידוע שבכל מקו שנאמר "ויהי היו" זה יו ראש השנה ,וכפי שמובא בתיקוני זוהר )תקו ל"ו( ,על האשה השונמית שהאכילה את אלישע הנביא נאמר "ויהי היו ויבא שמה ויסר אל העליה וישכב שמה" )מלכי ב', ד'( וש נאמר " :ותחזק בו לאכול לח" ,ומכ שהאשה השונמית נתנה אוכל לאלישע הנביא היו ראש השנה ,כדי לעזור לו] .וראה עוד בט"ז סימ תקצ"ז[. עוד למדונו רבותינו בראש השנה נפקדה חנה) .ר"ה י(: וכשעולה חנה ע אלקנה בעלה לשילו ,נאמר "ויהי היו ויזבח אלקנה ונת לפנינה אשתו ולכל בניה ובנותיה מנות, ולחנה נת מנה אחת אפי וגו'") ,שמואל א' א'( ,דהיינו ביו ראש השנה אלקנה נת לחנה מנה אחת אפיי ,ע היותה עקרה ועצובה כדי לשמחה ,ומכא ראיות מ המקרא למשלוח מנות ביו ראש השנה. ומכא תפילה לבורא עול ,רבונו של עול ,אנא השקיפה ממעו קדש מ השמי ,כמה יהודי טובי יש מעמ ישראל שהינ אנשי חסד ורודפי גמילות חסדי, השולחי מוצרי מזו ומיני מתיקה לעניי ונזקקי ,לא רק בראש השנה ,אלא בכל ימות השנה כולה ,זכות תעמוד לפני ביו הדי לכתוב את עמ ישראל לשנה טובה, ולחיי טובי ולשלו! )הרב כפיר ברו מבור דדו שליט"א( מאת הרב דוד נקי שליט"א ערב ראש השנה מעשה במדינה שהצטבר לה חוב גדול של מס למל , שלח המל כמה פעמי לגבותו ,א ה לא שלמו ,כי היה החוב גדול .מה עשה המל ? אמר לבני פלטרי שלו :עמדו ונל אליה .עד שה הולכי כברת דר , שמעו זאת בני המדינה .מה עשו? התחילו גדולי המדינה יוצאי לקראת המל ,אמר לה מי את ,אמרו לו בני מדינה פלונית אנו ,אמר לה ומה את מבקשי ,אמרו לו בבקשה ממ עשה עמנו חסד לפני משורת הדי למחול לנו על החוב ,כי אי בידינו מה לית .אמר לה: בשבילכ אני מוותר לכ על שליש מהחוב .המשי המל בדר ,והנה יצאו חיילי המדינה לקדמו ,אמר לה מי את ,אמרו לו בני המדינה פלונית ,אנא אי לנו לשל ,בבקשה ממ תרח עלינו ,אמר לה :בשבילכ אני מניח עוד שליש .עד שהוא מהל עוד ,יצאו כל בני המדינה אליו גדולי וקטני ,אמר לה מה את מבקשי ,אמרו לו :אדוננו המל ,אי לנו כח לית מה שאנו חייבי ל ,אמר לה :בשבילכ אני מניח הכל, אבל מכא ואיל חשבו חדש הוא .כ המל זה מל מלכי המלכי הקב''ה ישתבח שמו ,בני המדינה אלו ישראל שעשו עוונות במש השנה .בערב ראש השנה החסידי מתעני ,והקב''ה מוחל שליש מעוונותינו, ומראש השנה ועד יו הכפורי ,הבינוני מתעני והקב''ה מוחל עוד שליש מעוונותינו .וביו הכיפורי כל ישראל מתעני ומבקשי רחמי אנשי ונשי וט, והקב''ה מוחל לנו הכל ,שנאמר כי ביו הזה יכפר עליכ וגו' ,מה ישראל עושי ,נוטלי לולביה ביו''ט ראשו של סוכות ,ומהללי ומקלסי לפני הקב''ה, והקב''ה מתרצה לה ומוחל לה ,ואומר לה :הרי ויתרתי לכ את כל עונותיכ אבל מעכשיו הוא ראש חשבו ,לכ כתוב ולקחת לכ ביו הראשו ,ראשו לחשבו עונות) .מדרש תנחומא פרשת אמור סימ כב( התרת נדרי נוהגי לעשות התרת נדרי בערב ראש השנה ,ולכתחילה יעשו את ההתרה על ידי עשרה אנשי ששוני הלכות ,כמו שפסק מר בשלח ערו )יו''ד שלד סעי לה() .מב( קברי צדיקי יש נוהגי ללכת בערב ראש השנה להשתטח על קברי הצדיקי שיבקשו רחמי עלינו מה' יתבר .ומכל מקו לכהני אסור בהחלט להכנס אפילו לקברות צדיקי בלבד .כמבואר בגמרא בבא בתרא )נח ע''א( בבא מציעא )פה ע''ב( סוכה )כה ע''ב( שג קברות הצדיקי מטמאי .וכ דעת הרי'' בתשובה )סימ שיג( ,תוספות )ב''מ קיד ע''ב( ,הרא''ש ,המאירי, הריטב''א ,האשכול ,מהרי''ל ,שו''ת הלק''ט ,מהר'' ב חביב ,שדי חמד ועוד .וכתב הגר''ש קלוגר ,הדבר ברור שכה הנטמא בקברי צדיקי ,הרי הוא מחלל קדושת כהונתו ,ואי עליו תורת כה ,ולא יעשה כ בישראל .וג בפאת השלח כתב ,יש למחות ולמנוע מנהג איזה כהני שהולכי אל קברי הצדיקי תנאי ואמוראי וגאוני, באומר שאי קברי הצדיקי מטמאי ,וטעות הוא ביד ,כי מי לנו צדיקי גדולי יותר מאבותינו הקדושי ויוס הצדיק ,שמפורש בגמרא שמטמאי. וכ כתב בדברי יחזקאל שחייבי להודיע כ ברבי שאי על מה לסמו להקל באיסור דאוריתא .וכ כתב בקיצור שלח ערו ,טעות הוא ביד כהני הדיוטות בזמנינו ,שנוהגי ללכת על קברי הצדיקי ,וצריכי למחות ביד ולמונע מכ .ישמע חכ ויוס לקח) .נב( תספורת בנוהג שבעול כשאד הול למשפט ,אפילו א הוא אד חשוב ,אינו יוצא ע בגדי מיוחדי ויפי כל כ שיראה כאד מיוחד ,אלא לובש בגדי פשוטי, שֶ יֵקַ ל יותר לשופט לרח עליו .אבל אנחנו בטוחי בחסדיו של הבורא יתבר שיוציא אותנו זכאי בדי, ולכ נוהגי אנו להסתפר בערב ראש השנה ,וללבוש בגדי יפי לכבוד היו הקדוש ,כדי להראות ביטחוננו בבורא יתבר שיחתמנו לחיי טובי ולשלו לאלתר ]מיד[ .אלא שבכל זאת לא ילבש בגדי מיוחדי מדאי, כדי שיזכור שסו סו הוא יו גדול ונורא אשר מי לא יירא ממנו ,ואפילו דוד המל עליו השלו אמר )תהלי ;מ ִ ָ8:ְ .טֶ י 7י ֵָראתִ י'', קיט פסוק קכ('' :סָ מַ ר ִמְ ַ8ח ְ= 7בְ <ָ ִרי ִ כל שכ אנחנו אזובי הקיר ,מה נאמר) .נא( מקוה מנהג חשוב מאוד לטבול במקוה טהרה בערב ראש השנה ,כדי להתפלל ביו הדי בקדושה ובטהרה. ובלאו הכי מי שיכול במש השנה לטבול בכל ערב שבת תבוא עליו ברכת טוב .ומכל מקו אד שהוא חולה ואינו יכול ללכת למקוה ,נכו שיעמוד תחת סילו המקלחת כשהברז פתוח עד שישער שכבר נשפכו על גופו כמות מי של תשעה קבי ]כ 12.5ליטר[ .וברור שאי הבדל בי א המי צונני או חמי .ושליחי ציבור צריכי להזהר יותר בטבילה זו) .נז .ת''ה כט( ומיותר להזכיר ,כי אי פתרו זה מועיל בשו פני ואופ לאשה שהגיעה זמנה לטבול ,וכמו שכתב הרמב'' ,שאפילו תשפו על עצמה כל מימות שבעול אינ מטהרי אותה כלל ,אלא רק על ידי שתל למקוה ותטבול ש. הכנת נר דלוק מכיוו שאסור ביו טוב להדליק אש חדשה ,כמו מקופסת גפרורי או מצית וכדומה ,ומותר להדליק רק מאש שכבר הייתה דלוקה מערב יו טוב, כפי שיתבאר להל בהלכות יו טוב ,לכ יש לשי לב בערב יו טוב קוד כניסת החג ,להכי נר הדולק 48 שעות לשני הימי ,כדי שא יצטר לבשל ולהדליק את הגז ביו טוב ,יהיה לו מהיכ לקחת את האש ,וזהו הנקרא 'הדלקה מאש לאש'. הדלקת נרות טוב שהנשי ידליקו את נרות היו טוב לפני השקיעה כבכל ערב שבת .אלא שיש נשי נוהגות להדליק את הנרות מאש לאש בליל יו טוב קוד הקידוש ,ויש לה על מה שיסמוכו) .חזו''ע יו''ט שו( תימני ג אות העולי מארצות תימ שנהגו שלא לבר על הדלקת נר של יו טוב ,מכל מקו בעלות לאר ,ישראל ,צריכי לבר על הדלקת הנרות של יו טוב בש ומלכות) .יחו''ד ח''א סימ כז .יו''ט סא( זמ הברכה קוד ההדלקה תבר האשה'' :להדליק נר של יו טוב'' ואחר כ תדליק .וא על שבערב שבת, נוהגות רוב בנות אשכנז לבר לאחר שמדליקות את הנרות ,מכל מקו בערב יו טוב ,יברכו על הנרות ואחר כ ידליקו) .משנ''ב רסג ס''ק כז( שהחיינו לא תברכנה הנשי ברכת 'שהחיינו' בהדלקה, כיו שבלאו הכי מברכי אנו ברכה זו לאחר מכ בקידוש של ליל יו טוב) .אור זרוע בש הירושלמי, תרומת הדש ועוד( והמברכות נכנסות לחשש הפסק בי ברכת 'להדליק נר של יו טוב' להדלקה עצמה .ולכ טוב להעיר בנחת למשמע אוזנ של המברכות 'שהחיינו' בהדלקה ,שיפסיקו ממנהג ,וכמו שכתבו היעב'' ,ועוד, שמנהג נשי זה ,אי לו יסוד בהלכה ושגגה הוא. ואמנ המברכות 'שהחיינו' בהדלקה בערב יו טוב ,יש לה להזהר שלא לענות 'אמ' על ברכת 'שהחיינו' שבקידוש ,מחשש הפסק בי ברכת הגפ לטעימת היי. וא ענו 'אמ' ,אי צרי שיטעמו מהכוס ,שהרי בלאו )סב( לטעו. חיוב אי הכי ליל ראש השנה עבדו את ה' בשמחה יתפללו בכוונה ושמחה ולא בעצבות חס ושלו ,כי קדוש היו לאדונינו) .סו( קידוש קוד הקידוש נהגו לומר את הנוסח שתיק הב איש חי רבנו יוס חיי זיע''א ,שבו ישנ בקשות וסימני טובי לתחילת השנה .ויאמר את הקידוש בשמחה ובמאור פני ,ואפילו א בא לביתו וראה שהשולח עדיי אינו ערו ,לא יכעס ולא יקפיד אפילו בלבו ,אלא יעזור לה לסדר ,והכל על מקומו יבוא בשלו. טעה בחתימה טעה בקידוש וחת 'מקדש ישראל והזמני' ,במקו 'מקדש ישראל ויו הזיכרו' ,חוזר ומקדש) .פב( שהחיינו בסו הקידוש מוסיפי ברכת 'שהחיינו', שאנו מודי לבורא עול על היו הקדוש הזה שנת לנו ,שנעשה חשבו הנפש לעצמנו ,היכ עומד מאז חיינו בקיו התורה והמצוות ,ובמה צריכי אנו להתחזק .שאילו לא היה את היו הזה ,אזי לאחר אריכות ימי ושני ,היא יכול היה האד לעמוד בדי אצל בורא עול ,כשהיה רואה את כל מעשיו הרעי. אבל עתה מידי שנה ,שב בתשובה על מעשיו ,ובודק ומכי את עצמו לקראת השנה הבאה ,ומתחזק בתורה ובקיו המצוות ,ואז לאחר אריכות ימי ושני ,מגיע מתוק יותר. בקידוש שבלילה השני ,נחלקו הפוסקי א לבר 'שהחיינו' או לא .לכ טוב שכל אד יהיה לו פרי חדש על השולח בשעת הקידוש ,וכשיבר שהחיינו יכווי לפטור את הפרי החדש .וא אינו מוצא פרי חדש ,ילבש בגד חדש .ומכל מקו ג א אי לו פרי או בגד חדש, יבר 'שהחיינו' בכל אופ) .וראה להל לעניי שהחיינו על השופר ביו השני) .קסג(( כרטיסי ברכה המכיני 'כרטיסי ברכה' מערב החג לקרוא בה בליל החג ,יש להבהיר לה שעדי שלא לעשות כ ,כיו שדינ כאגרות שלו שאסור לקרות בשבת ויו טוב, ואפילו לעיי בה בעיניי בלא קריאה ,אסור) .סימ שז סי''ג ומשנ''ב ס''ק סד .ילקו''י שבת ב קצח( סימני טובי רבותינו ז''ל הנהיגו לאכול בראש השנה מיני מאכלי לסימ טוב לכל ימות השנה .ולכ נהגו לאכול תמרי, רוביא )שעועית( ,קרא )דלעת( ,כרתי ,סילקא )תרד(, רימוני ,תפוח בדבש ,וראש כבש] .ויזהר וידקדק היטב בכשרות ראש הכבש ,ולא יאכל עד שיהיה ברור לו שהבשר 'חלק' בכשרות מהודרת .וא אינו מוצא בשר 'חלק' בכשרות מהודרת ,יאכל ראש של עו או של דג, ולא יכנס בחשש אכילת איסור חס ושלו[. הזמ הנכו לאכול סימני אלו לאחר שיבר 'המוציא לח מ האר ',ויאכל כזית פת ,ולא מיד לאחר הקידוש, כדי שלא יכנס בספק א לבר ברכה אחרונה .ונהגו לטבל את חתיכת 'המוציא' במלח וג בסוכר) .צז .ת''ה סט( סדר אכילת הסימני אי צור להקפיד על הסדר הכתוב בסידורי ,והעיקר שיקדי לבר על התמרי שה משבעת המיני ,ואחר כ יאכל את הדברי המתוקי אחד אחרי השני ,ולאחר מכ את שאר הטעמי כפי רצונו) .צג .ת''ה סד( ברכה ראשונה לא יבר על הרוביא ,קרא ,כרתי, סילקא ,ראש כבש ,וכיוצא בסעודה ,כיו שה באי מחמת הסעודה ולא לקינוח כתמרי ,רימו ותפוח) .צז( יהי רצו יקדי את ברכת הפרי ויטע ממנו ,ולאחר מכ יאמר את נוסח 'יהי רצו' .ויש נוהגי שכל בני הבית מחזיקי ביד את הפרי ,וגדול הבית מכווי להוציא את כול ידי חובה ומבר ועוני אחריו 'אמ' וטועמי .ואחר כ הוא אומר את ה'יהי רצו' בקול ר, וכול שומעי ועוני אחריו 'אמ') .צח( כשאומר ''יהי רצו מלפני ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שיתמו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו'' ,יכווי על האויבי המרעי לע ישראל במש השנה ושופכי דמ של ישראל כמי ,שהקב''ה יאבד מ העול .וכ באומרו ''וכל מבקשי רעתנו'' ,יכווי על אות אויבי התורה ,שעיניה צרה בקיו התורה והמצוות ובהגדלת בתי כנסיות ובתי מדרשות והישיבות הקדושות, ומחפשי בכל מיני דרכי למנוע תורה מע ישראל, בקיצוצי בתקציבי ועוד ועוד ,שידיה לא תעשה תושייה ח''ו ,ולא יצליחו כלל במחשבותיה לבטל ולו משהו מקיו התורה. דגי יש נוהגי לאכול דגי בראש השנה לסימ טוב שנפרה ונרבה כדגי ,וג שירבו זכויותינו כדגי שה פרי ורבי) .אבודרה ,השל''ה ,מטה אפרי ,מי חיי משאש ועוד .ק( מאכלי מתוקי נוהגי לאכול בשר שמ ודברי מתוקי ,כמו שאמר עזרא הסופר לע ישראל ביו ראש השנה )נחמיה פרק ח פסוק י יב( :וַ @ֹאמֶ ר לָהֶ לְ כ; אִ כְ ל; ;:ת; מַ ְמAִ ַBי וְ ִ:לְ ח; מָ נוֹת לְ אֵ י נָכוֹ ל ֹו. מַ ְ:מַ ִCי ְ מאכלי חריפי יש נוהגי שלא לאכול מאכלי חמוצי או חריפי ,אלא א כ הוא רגיל ואוהב מאוד. ואמנ ג כשרגיל ,א אוכל מאכלי חריפי מאוד, ומראה על עצמו תנועות של קושי מסוי ,וכגו שמרוב חריפות המאכלי ,עיניו זולגות דמעות ,אי ראוי לאכול מאכלי אלו בראש השנה ,שאי זה סימ טוב) .צט( כעס יזהר כל אד שלא יבוא לידי כעס ,שמלבד האיסור החמור לכעוס בכל השנה כמובא לעיל בשער האגדה ,אי זה סימ טוב לכעוס בראש השנה ,שבזה מראה הוא סימ כעס לכל השנה ,ולכ יזהר שלא יכעס ולא יקפיד כלל הג שהכעיסו אותו ,כי א לא הכעיסו אותו והוא כועס ,לאו בר איניש הוא) .ת''ה עג( ברכת המזו יבר ברכת המזו בכוונה גדולה מאוד .ויזהר שלא ישכח לומר 'יעלה ויבוא' .וא שכח לומר בי בלילה בי ביו ,ונזכר מיד כשאמר ברו אתה ה' ,קוד שסיי 'בונה ירושלי' ,יאמר 'למדני חוקי ' ,שיראה כאומר פסוק ,ויחזור לומר 'יעלה ויבוא' .וא נזכר אחר שחת 'בונה ירושלי' ,יאמר בש ומלכות'' :ברו אתה ה' אלוקינו מל העול אשר נת ימי טובי לעמו ישראל, את יו הזיכרו הזה את יו טוב מקרא קודש הזה ,ברו אתה ה' מל על כל האר ,מקדש ישראל ויו הזכרו''. והוא הדי א נזכר אחר שהתחיל ברכה רביעית ואמר 'ברו אתה ה' אלוקינו מל העול' ונזכר קוד שאמר 'לעד האל אבינו ,'...יאמר ש את הנוסח הקוד 'אשר נת .'...א א נזכר אחר שאמר תיבת 'לעד '...אינו חוזר, כיו שספק ברכות להקל) .ת''ה עו( משניות נהגו לקרוא משניות של מסכת ראש השנה לאחר ברכת המזו ,כי דבר בעתו מה טוב) .משלי פרק טו פסוק כג( ועל כל פני עדי ללמוד מספר משניות בהבנה ,מאשר לקרוא את כל המסכת ללא הבנה ,כי בקריאת דברי תורה בלי הבנה כלל ,אינו מקיי מצות תלמוד תורה) .מג אברה סימ נ סק''ב( יו ראש השנה אכילה ושתיה קוד התפלה מותר בכל השנה לשתות תה או קפה ע סוכר קוד התפלה ,והוא הדי בשבת ויו טוב ,כיו שלא חלה חובת הקידוש אלא לאחר התפלה .ואמנ לאכול ,אסור, כבכל יו שאסור לאכול לפני התפלה .והוא הדי לאשה שרגילה להתפלל תפלת שחרית ,שמותר לה לשתות קוד התפלה .אול אשה שאינה רגילה להתפלל שחרית ,אסור לה אפילו לשתות כלו עד שתעשה קידוש. הכוונה בתפלה העיקר שיתפלל בכוונת הלב ,כי תפלה בלי כוונה כגו בלי נשמה .ויתפלל בשמחה ובטוב לבב ,ביראה ובנעימה קדושה ,כי בטוחי אנו בעזר ה' ובישועתו שיכתבנו ויחתמנו לחיי טובי ולשלו לאלתר .ומצוה לשמוח בראש השנה ,כמו שציוה עזרא הסופר לע ישראל )נחמיה פרק ח פסוק י ,יב( :וְ Eל ֵBעָ צֵ ב; ִDי חֶ ְדוַ ת ה' הִ יא מָ ע ְFGכֶ :וַ @ֵלְ כ; כָל הָ עָ ֶל ֱאכֹל וְ לִ ְB:וֹת ;לְ ַH ַ:ח מָ נוֹת וְ ַלעֲ<וֹת ִ< ְמחָ ה גְ ד ֹולָה ִD ,י הֵ בִ ינ; =ְ ַKבָ ִרי אֲ ֶ:ר הו ִֹדיע; לָהֶ .ומכל מקו א לפתע מרגיש התעוררות ומוריד דמעות ,אי בזה חשש איסור .ואדרבה המתעורר פתאו לבכי בראש השנה בשעות הבוקר כשהקב''ה ד את העול ,חשוב מאוד שיהרהר בתשובה באות רגעי ,כי אז באותה שעה דני אותו בשמי על מש השנה הבאה ,ובלבד שלא יעורר הוא את עצמו לבכי. )פז ,קח .ת''ה מב( וידוי אי להתוודות בפיו ,כיו שראש השנה הוא יו חג ושמחה ,כמו שנאמר :תקעו בחודש שופר ,בכסה ליו חגנו .ואמנ רשאי להתוודות בלבו ,ולחשוב על עזיבת החטא ולשוב בתשובה ,שעיקר היו הקדוש הזה לשוב בתשובה. שעת סיו יש לסיי את התפלה קוד חצות היו ]בער ,[12:30 כדי שיספיקו הצבור לחזור לבית לעשות קידוש ולאכול קוד חצות ,ולא יחשב לה כתענית ,שהרי לא מתעני בראש השנה .וא יודע שמאריכי בבית הכנסת יותר משעת חצות ,ישתה קוד התפלה תה או קפה ע סוכר ,ובזה לא יחשב לו כתענית) .ת''ה סט( שינה טוב שלא לישו ביו ראש השנה ,שאי זה נאה לישו בשעה שהקב''ה ד את האד על מעשיו) .זוהר הקדוש( וג אמרו חז''ל שהיש ביו ראש השנה גור שמזלו יש ,כי א הוא ער ולומד תורה או תהלי ,מעורר עליו ג למעלה מליצי יושר) .ירושלמי( ומכל מקו א ראשו כבד עליו ,ייש מעט אחר חצות היו ,כדי שיתחזק לעבודת ה' יתבר .וכ א רוצה לעסוק בתורה בלילה ,רשאי לישו ביו ,כדי שתהיה דעתו צלולה בתורה ,והעיקר שכל מעשיו יהיו לש שמי) .קפג( סדר היו לא יעביר את היו בשיחה בטלה .ולכ עצה טובה שלאחר התפלה יקדש ויאכל מיני מזונות ,וילמד תורה עד הסעודה .וא קשה עליו להבי דברי תורה ,יקרא ספר תהלי ,וטוב מעט בכוונה מהרבות שלא בכוונה. ולאחר מכ יערו את סעודת היו ע בני משפחתו בשמחה וישיר שירי קודש ויאמר דברי תורה .ואחר כ יל לבית הכנסת ללמוד תורה .ומה טוב ומה נעי שיארגנו האחראי שיעורי תורה בענייני היו בהלכה, באגדה ומוסר ,כדי לזכות את הציבור הצמאי לתורה לשמוע דברי אלוהי חיי ,וזכות הרבי תלויה בה, וכל המזכה את הרבי אי חטא בא על ידו ,אשריו בעול הזה וטוב לו לעול הבא) .קפג ,קפד( תשלי אחר תפלת המנחה ביו הראשו של ראש השנה, הולכי על יד נהר או בור מי לומר את נוסח התשלי , ואי צרי לפתוח דוקא את הבור .וא אי בור מי, יקחו קערת מי ויאמרו את נוסח התשלי על יד המי. וכשאומר את הפסוק ''ותשלי במצולות י כל חטאת'' ,ינער את שולי בגדיו לכיוו המי ,ויכוו שיושלכו כל חטאתנו ,עוונותינו ופשעינו .ונשי לא תעשינה תשלי כלל) .קפו .חכ צבי ,אל למג ,ערו השולח ועוד .ת''ה נח( טע אמירת סדר התשלי על יד המי שואל המדרש :וכי מאחר שאי דר מרובה כל כ מבאר שבע להר המוריה ,א כ למה התעכב אברה אבינו שלשה ימי עד שהגיע להר המוריה לעקידת יצחק? אלא שהיה השט מעכב אות בדר שלא יעשו את מצות הבורא ,וכיו שלא שמעו לו ,הל השט ונעשה לפניה כנהר גדול שלא יוכלו לעבור בו ,אבל ה נכנסו בנהר והתחילו לעבור בו ,עד שבאו לה המי עד צוואריה ,תלה אברה אבינו את עיניו לשמי ואמר: ריבו העולמי נגלית עלי ,ואמרת לי אני יחיד ואתה יחיד ,הודע שמי בכל העול ,והעלה בנ לעולה ,ולא הרהרתי אחר דברי ,ולא עכבתי מאמרי ,א בני יצחק טובע ,היא יתייחד שמ ,הושיעה ה' כי באו מי עד נפש ,מיד גער הקב''ה בשט והל לו) .ילקוט שמעוני וירא סימ צט( ובזוהר הקדוש )ויקרא יח ע''א( כתוב, שעקידת יצחק הייתה ביו ראש השנה ,ולכ קוראי אנו בתורה ביו זה את פרשת העקידה .ע''כ .על כ עושי את התשלי על יד הנהר ,כדי שהקב''ה יזכור לנו ביו זה ,את מסירות נפש של אברה ויצחק בנהר) .קפו( ג כשחל יו הראשו של ראש השנה בשבת ,אומרי את סדר התשלי .ובמקו שאי עירוב ,יאמרו את שלושת הפסוקי בלבד ]מי אל כמו וכו' [ ולא יוציאו את המחזורי .אול א יש חשש שיוציאו לרשות הרבי ,יאמרו את התשלי ביו השני של ראש השנה. )קפז( בעניי ראית דגי בנהר בעת אמירת תשלי . מאת הרב ר יוס חיי אבוחצירא שליט"א בגיליו "פניני" היוצא לאור ע"י ידידי היקר הרה"ג מרדכי חיי שליט"א )ירושלי( )לר"ה תש"ע( כתב טעמי על מה שנהגו לראות דגי חיי בנהר בעת אמירת תשלי ,ואמרתי אני הקט להוסי בס"ד ג מה שהתחדש לי בזה. א(הנה בגמ' מס' ר"ה ד טז ע"ב מובא א"ר כרוספדאי א"ר יוחנ שלשה ספרי נפתחי בר"ה וכו' צדיקי גמורי נכתבי ונחתמי לאלתר לחיי וכו' ע"כ .ובספר הק' ליקוטי מוהר" קמא סימ ב' כתב דצדיק הדור נקרא דג .ע"כ) .ובציוני מצוי לעיי בספר מאורי אור ובזוהר ויקרא ד מ"ב ע"א ובד רע"ח ע"ב(. ועפ"י זה יש לומר שכל הצדיקי של הדור נמשלי לדגי ,ולכ אנו הולכי לנהר לעשות תשלי ולראות דגי חיי כדי לקחת מוסר השכל מהצדיקי שכבר זכו ונכתבו ונחתמו לאלתר לחיי ביו ר"ה ,וכ נתאווה ג"כ אנחנו לזכות לזה ביו ר"ה ,ונתאמ ,יותר בתורה תפילה ומעשי טובי. ב(עוד טע עלה לי בס"ד לראיית דגי חיי בעת אמירת תשלי והוא עפ"י מה שכתב בספר הק' ליקוטי מוהר" קמא סימ ד' שע ישראל מכוני דגי ,כמו שכתוב )בראשית מח( "וידגו לרוב בקרב האר .",ע"כ .ועפ"י זה יש לומר דהנה כשאנו הולכי לתשלי לומר "ותשלי במצולות י כל חטאת" ועושי פועל דמיוני ע"י ניעור הבגדי להורות שנפטרי אנו מכל העבירות ,אנו מסתכלי על דגי חיי להורות שע ישראל נמשל לדגי ,וכמו שעל הדגי יש ברכה של ריבוי כמו שכתוב "וידגו לרוב"),והיינו שבדגי יש ברכה לריבוי( ,כ אנו כעת לאחר שהשלכנו כל עונותינו במצולות י אי עיכוב מצידינו לקבל את ברכת הריבוי מאת הש יתבר ואת שפעו הטוב אלינו ) ודגי מורה על שפע( ,ע"כ. הדלקת נרות של ליל שני מדליקי נרות לכבוד ליל שני של ראש השנה .ותדליק מאש שהוכנה קוד ,ותבר 'להדליק נר של יו טוב' ואחר כ תדליק ,ורשאית להדליק מבעוד יו ,אלא א כ הוא מוצאי שבת ,שאז תמתי לצאת השבת) .קפב( הדלקת נרות לכבוד שבת קודש א חל יו השני של ראש השנה ביו שישי ,תדליק האשה את נרות השבת מאש שהוכנה קוד ,ותבר 'להדליק נר של שבת'. עד כא הלכות ומנהגי מאת הרב דוד נקי שליט"א בעניי עננו כמו שענית לאברה אבינו בהר המוריה. מאת הרב ר יוס חיי אבוחצירא שליט"א בירחו "אור תורה" )אלול תשס"ט ,סי' קל"ז( מדור מכתבי )מכתב ד' אות ג'( שאל הרב חנו איזנברג שליט"א על מה שאומרי "עננו כמו שענית לאברה אבינו בהר המוריה" ,וז"ל: וצרי להבי מה ביקש אברה בהר המוריה שה' נענה לו ,ע"כ. ובס"ד מצאתי בסליחות המבואר )הוצאת "אלפי מנשה"( שפי' על מה שאומרי בסליחות "דעני לאברה אבינו בהר המוריה ענינ". וז"ל :פי' כשנצטער ,שחשב שלא נתקבל קרבנו ,וה' יתבר ענה אות והזמי האיל )ועי' זוה"ק סו"פ וירא( .א"נ היה מצטער כשיצאה בת קול :אל תשלח יד ,חשש אברה ,פ לבו הטהו לחשוב שקרא אליו ה' ,אבל באמת לא כ היה .לכ התחנ ,אליו יתבר ,הא מה' היה הדבר ,וענהו ה' ,שקרא לו פע שנייה. ואולי אפשר לומר שהכוונה ע"פ דברי רבותינו על הפסוק " :תחת בנו" )בראשית כב,יג( מלמד שעל כל עבודה שעשה ,היה מתפלל: יה"ר שתהא זו כאילו עשויה בבני ,כאילו הוא נשחט ,כאילו דמו זרוק ,כאילו בני מופשט ,כאילו הוא נקטר ונעשה דש .והקב"ה ענה לו ,שהרי אחרי כ אמר לו :יע אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנ וכו' .א"נ חוזר על תפילת אברה המובאת במד"ר)בראשית פר' נו סי' י( ויקרא אברה ש המקו ה' יראה. ר' יוחנ אמר :אמר לפניו :רבו העולמי! בשעה שאמרת לי :קח נא את בנ את יחיד אשר אהבת ,היה לי מה להשיב :אתמול אמרת לי :כי ביצחק יקרא ל זרע ,ועכשיו :קח נא את בנ וגו'? וחס ושלו ,לא עשיתי כ ,אלא כבשתי רחמי )בירושלמי גרס: כבשתי יצרי ,והיינו כבש מחשבתו מלהרהר בלבבו אחר דבר ה' בזה .רד"ל ( לעשות רצונ .יה"ר מלפני ה' אלהינו ,בשעה שיהיו בניו של יצחק באי לידי עבירות ומעשי רעי ,תהא נזכר לה אותה העקידה ותתמלא עליה רחמי .והקב"ה ענהו כדאמרו רז"ל :א"ל הקב"ה :עתידי בניו של יצחק לחטא לפני ואני ד אות ברה"ש .אלא א מבקשי שאחפש לה זכות ואזכור לה עקידת יצחק ,יהיו תוקעי לפני בשופר ואושיע ואפד מעוונותיה ,וכו' ואשבור עול מלכויות מעליה ואנח אות בתו ציו וכו' .ע"כ מסליחות המבואר. אילנה מורשי איננה אשה דתית ,אבל כל מכיריה מעידי שיש בה אמונה ויראת אלוקי יקרי ער . הכיצד? ובכ ,הגב' מורשי מעבר לעיסוקיה המקצועיי כדי להביא פרנסה הביתה כיועצת לענייני השקעות ,עוסקת בגבאות צדקה מ המעלה הראשונה .יש לה עזות טבעית ,וכנות פנימית יוקדת ,כדי לעמוד ולבקש תרומה משועי עול וסת בעלי עסקי ,כדי לפרנס חלכאי ונדכאי .לזכותה ייאמר שלמרות שהיא איננה מקפידה על קלה כבחמורה ,את מצוות הצדקה היא מקיימת במסירות ובהידור ראויי לקנאה .היא אינה מפלה בי פונה דתי לחילוני ,עולה אתיופי או רוסי .כול קדושי בעיניה .לכול היא מאירה פני .הזכות הזו בוודאי תעמוד לה לחזור... הפלאפו שלה פתוח 24שנות ביממה ,ואג הרווחה העירוני השמנוני ,זה שתקציבו השנתי הוא כ 70מליו ,Mזקוק לה כמו אוויר לנשימה ,כדי לתת מענה לאות מאות ואלפי פוני ונזקקי המשוועי לדבש ,רימו, תמרי ,עופות ודגי לקראת ימי החג ,ימי הדי של ראש השנה הממשמשי ובאי לטובה ,אמ ,כ יהי רצו. מנהלות האג דואגות מדי שבוע ובעיקר בימי החגי להעביר לפקס שבמשרדה מאות שמות של משפחות נצרכות .הגב' מורשי ,לאחר שאספה את דמי הצדקה מהגבירי הרבי ,נוסעת בזריזות וביעילות לאחד ממרכזי הקניות הגדולי בעיר ,חותמת על צ'ק ב שש ספרות לפחות ,ורוכשת כמות עצומה של תלושי קנייה, כ ירבו. את שעות אחרי הצהרי של טרו ימי החג והמועד, מייעדת אילנה לאות קשיי יו .היא יודעת להאיר פניה בחביבות רבה ,ונותנת לכל אחד תחושה שהוא הכי חשוב ויקר לה .נכו ,מעת לעת יש כאלה פוני שפוגעי ומעליבי אותה כי לא מספיק לה ,או שכחו אות ,או שה נאלצו להמתי והדלת הייתה סגורה, אבל החסדנית הזו למדה לבלוע עלבונות באהבה, ולהשיב אהבה תחת כפיות טובה ,ואל תשאלו אותה מאיפה היא שואבת את תעצומות הנפש הללו ,כי אי לה ברורה. תשובה יש לה ג לילות טרופי ,עקב שיחות בהולות ,של אלמנות אומללות ,או אפילו יולדות שחוזרות לבית ריק ללא טיטול ומטרנה .אי לה שו בעיה לקו ,לרו,, לרכוש ע עמוד השחר באיזו מכולת זנוחה את הנדרש, בית. פתח אל ולהביא כ 15שנה שהגב' מורשי עושה פעילות נשגבה זו, והגיל כידוע עושה את שלו ,אבל למרות החריקות הטבעיות פה וש ,דומה כי עסק החסד שלה הול וצומח ופורח משנה לשנה ,בדיוק באותו אופ ששרי האוצר ערלי הלב מגדילי את נפח העניי במדינה .ה בוני לה את העול הבא שלה ,ומקעקעי את עצמ. ברקורד המקצועי שלה כגבאית צדקה ,ישנ מאות ואולי אלפי סיפורי טראגיי ,החל מתינוקות שנזנחו, עבור לנשי חולניות או יתומי בלי נעליי .שו סיפור לא יפתיע אותה .היא הכל שמעה ...כמעט .עד שהתגלגל לפיתחה סיפור ,אולי לא טראגי במיוחד ,אבל בהחלט שבר את ליבה וגר לה לאבד כמה דמעות. ''בטלפו שמעתי קול של אשה עצובה ,אבל ע גוו של כבוד עצמי .אני כבר מזהה בטוני ,את האומללות ,את העצבות ,את הסבל .היא לא בקשה אוכל לשבת ,ג לא מזו לחג .המקרר שלה תקי ,הכל בסדר .היא ביקשה עזרה קטנה ,קצת מצעי ומגבות לבת שלה שעומדת להנשא בשבוע הבא .ג זו בקשה מקובלת ,אבל תו כדי שיחה היא הבליעה משפט ''וברו הש יש תופרת שלי.''... לבת כלה שמלת שעשתה ''שמחתי לשמוע ואז שאלתי אותה ,נו ואת קנית שמלה לחתונה ...היתה דממה מעבר לקו .ושוב שאלתי ,נו ,את מחתנת בת בכורה ,את לא צריכה שמלה?... ענתה. צריכה.''... ''אני ''נו ,אז תקני'' הצעתי לה ''אני מוכנה לעזור ל .תגידי של ''?... המידה מה ''אינני יודעת'' היא השיבה לי'' ...כבר 25שנה שלא שמלה.''... קניתי ולא שמלה... מדדתי ''חשבתי שאני נחנקת .אשה ,בת גילי ,מגדלת משפחה, חיה בדחקות ובעניות באיזו שכונה ,לא קנתה 25שנה שמלה חדשה ,היא מתקנת את אלו שיש לה ,ומקבלת מתנה שמלות ישנות מחברותיה 25 .שנה .הרגשתי בהל!!! ''הצצתי בשעו – ארבעה ימי לפני ראש השנה – בעוד מספר שעות אני אמורה לעלות למטוס אלעל להונג קונג ,ש לצערי אני עושה חג ע בעלי העושה ש עסקי ...המזוודה עוד לא מוכנה ...צרי להכי ג את ילדי .הרמתי טלפו לתופרת שלי ,אמרתי לה אורית, עזבי הכל ,אני באה אלי ע גברת אחת ,קחי לה מידות ותפרי לה שלוש שמלות חדשות לפי הטע שלה– ... הדגשתי לתופרת – שלוש שמלות צנועות זו אשה דתית.''... אילנה מורשי עלתה למטוס ממש לפני סגירת הכבש ע שני ילדיה .יו למחרת ,התקשר בעלה ,ידיד שלי ואיחל שנה טובה .אילנה שוחחה עמי אחריו ואמרה לי ''אתה לא תאמי ,במטוס – בדר להונגקונג – נרדמתי, והנה החלו שחלמתי :סבתא שלי ,תימניה אסלית של פע ,מופיעה לנגד עיני ע התלבושת הצנועה המסורתית ,ע התכשיטי המוזהבי של העדה ,כיסוי ראש הדוק הדוק ,ואומרת לי ''בינתי ,יא אילנה ,את לא יודעת איזו מצווה גדולה עשית .שלוש שמלות לחג, לאשה עניה שלא מדדה שמלה כבר 25שנה !!! איזה נחת היה לי בינתי ,בכל השמי שמחו מכ ,מחאו ל כפיי מקצה השמיי ועד קצה העול ...אל תשאלי למה וכיצד ,אבל זו המצווה הכי גדולה שעשית עד היו ...ואולי תתפרי ג לעצמ שמלה כזו.''... ''ואז סבתא נעלמה .והתעוררתי מבוהלת... ''שלוש שמלות לחג'' ,אמרתי לה'' ,ה לפעמי יותר קדושות ונעלות מכל התפילות והברכות ,כי ה באות מעומק הלב ,מ הניצו ,היהודי הטהור של אהבתחינ, אבל זה לא פוטר אות מלחזור לנוסח הלבוש של הסבתא התימניה של שרמזה ל מ החלו... להתעורר''. ''בעזרת הש'' סיכמה הגב' מורשי'' .בעזרת הש. התקשרתי מהונגקונג לאורית התופרת שלי וג השמלה הצנועה שלי בדר .''... א פתור במאוז ב ג ד .1אחת הפרשות .2אחת מהפרשות מספר בראשית .3אחת מהמדינות .4נוטלי אותו בסוכות .5אחד מ הדברי המעבירי את רוע הגזרה א תפתור נכונה תקבל בד' מאונ מצוה המצויה בפרשתנו הזוכה משבוע שעבר: חננאל מזרחי בי הפותרי נכונה תוגרל מנת שוארמה+שתיה תרומת "שיפודי עמוס" תשובות נית לשלוח עד יו שני לכתובת" :תפארת עפולה" הרב לוי 9עפולה לפקס 046521446 :או למייל[email protected]: נא לשלוח כתובת מדויקת! "את נצבי היו כלכ" )כט ,ט( מדרש אגדה :למה נסמכה פרשת את נצבי לקללות, לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתי חו ,ממ"ט שבתורת כהני ,הוריקו פניה ואמרו מי יוכל לעמוד באלו ,התחיל משה לפייס "את נצבי היו" ,הרבה הכעסת למקו ולא עשה איתכ כליה והרי את קיימי לפניו )רש"י(. הקשה רבי אליהו לופיא זצ"ל מה הפיוס שאמר לה משה "הרבה הכעסת למקו וכו' ואת קיימי לפניו", וכי הקללות לחינ נאמרו?! והלא אמרו חז"ל "כל האומר הקב"ה וותר יותרו מעיו" ומה תשובה יש בזה על שאמרו מי יכול לעמוד באלו?! אלא ,ביאר העונשי והיסורי שהקב"ה מביא על האד אינ בתור נקמה חס ושלו ,אלא הכל לטובת האד, יסורי מלשו מוסר ,כי על ידי היסורי מתייסר האד וליבו נשבר בקרבו ואז הוא מוכ לתשובה .כמו שנאמר "זבחי אלקי רוח נשברה לב נשבר ונדכא אלהי לא תבזה" )תהלי נא( ,וביאר בזה הגר"א זצ"ל ,כאשר רוצי לזרוע שדה צרי לחרוש את האדמה ולהפו הרגבי ואז יכולי לזרוע ,אבל בלי חרישה האדמה תישאר קשה ולא יפול לתוכה הזרע .כ הוא לב האד, היסורי חורשי את ליבו ועושי אותו ר – לב נשבר ונדכא ואז הוא יוכל לזרוע בתוכו ולהצמיח תבואת התשובה. כשבני ישראל הוריקו פניה לשמע הקללות ונשבר ליב בקרב ,הרי הושגה התכלית עוד בטר נתקיימו הקללות ,ושוב אי צור להביא עליה ולייסר זהו תוכ פיוסו של משה. אמנ כל זה נכו לגבי אלה שהשמועה זיעזעה אות והיוותה תחלי ליסורי בפועל ,אבל אד "שהתבר בלבבו לומר שלו יהיה לי כי בשרירות לבי אל " – למרות ששמע את דברי הקללה אינו נכנע – לגביו אי עצה אחרת אלא" :ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה". הרי לנו מה בי אלה שהוריקו פניה לשמע הקללות, לבי ההולכי בשרירות לב. הראשוני סלקו את הפורענות מעליה ע"י פחד ושבירת ליב ונשארו חיי ויציבי .אבל אלו שהסירו פחד והלכו בשרירות ליב באמר ודאי ה' יסלח לנו ושלו יהיה לנו ,הגבירו את חרו א ה' ו"לא אבה ה' סלוח לו ורבצה בו כל האלה הזאת". שבת שלו ומבור הרב דוד נשר, עפולה עילית.
© Copyright 2024