‫אוצרות הקהילה‬
‫"תפארת עפולה" מרכז להפצת יהדות בנשיאות הרב מנחם גולד שליט"א‬
‫הרב לוי ‪ 9‬עפולה‪ ,‬טלפו‪ ,046421423 :‬פקס‪ ,046521446 :‬מייל‪[email protected] :‬‬
‫ניתן להוריד את הגליון גם באתרים‪www.ladaat.net/gilionot.php - www.ravpealim.co.il :‬‬
‫עור ומחבר הרב ר יוס חיי אבוחצירא שליט"א‬
‫פרשת נצבים וילך‬
‫משלוח מנות לראש השנה‬
‫הקב"ה אינו משאיר שו יהודי לבד‪ ,‬ואפילו הרחוק‬
‫והנידח דואג לו‪ ,‬וכפי שמבטיחה התורה "א יהיה נדח‬
‫בקצה השמי מש יקבצ ה' אלהי ומש יקח " )פרק‬
‫ל' פסוק ד'(‪ .‬כמה יהודי בודדי ונדחי יש בכל ימות‬
‫השנה‪ ,‬אשר צרי לקבצ לקחת ולדאוג לה‪.‬‬
‫ומסופר בספר נחמיה‪ ,‬כאשר שבו הע מ הגולה היה‬
‫עזרא הסופר קורא לפניה מספר התורה ביו ראש השנה‪,‬‬
‫והיו כל הע בוכי על שנכשלו ועברו על מצוות התורה‬
‫מחוסר ידיעה‪" .‬ויאמר לה‪ ,‬לכו אכלו משמני ושתו‬
‫ממתקי ושלחו מנות לאי נכו לו כי קדוש היו לאדנינו‪,‬‬
‫ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעזכ" )נחמיה פרק ח' פסוק‬
‫י'(‪ .‬וכ הפכו הע את ראש השנה ליו של "שמחה‬
‫גדולה"‪ ,‬ומבואר ברש"י והמלבי" )ש( שהשמחה‬
‫הגדולה היתה מפני שחו‪ ,‬מאכילה ושתיה עסקו ש ג‬
‫במשלוח מנות לעניי שלא היה לה מה לאכול בחג‪ .‬זו‬
‫היתה השמחה הגדולה של ע ישראל לשמח יהודי‬
‫נזקקי‪ .‬וכ פוסק הרמב" )הלכות יו טוב פרק ו' הלכה‬
‫י"ח( וזה לשונו‪ :‬וכשהוא אוכל ושותה‪ ,‬חייב להאכיל לגר‬
‫ליתו ולאלמנה ע שאר העניי האומללי‪ .‬אבל מי‬
‫שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו‬
‫מאכיל ומשקה לעניי ולמרי נפש‪ ,‬אי זו שמחת מצווה‬
‫אלא שמחת כרסו‪ ,‬ועל אלו נאמר "זבחיה כלח אוני‬
‫לה כל אכליו יט‪ ָ.‬או‪ ,‬כי לחמ לנפש" )הושע פרק ט'‬
‫פסוק ד'(‪ .‬ושמחה כזו קלו היא לה‪ ,‬שנאמר " וזֵריתי‬
‫פרש על פניכ פרש חגיכ" )מלאכי פרק ב' פסוק ג'(‪ .‬וכ‬
‫מביא כה"ח )סימ תקפ"א אות ק"א( בש הפרי חדש‪,‬‬
‫שכ היה מנהגו לשלוח מנות לעניי בערב ראש השנה‪,‬‬
‫וזאת ע"פ הנאמר לעיל בספר נחמיה‪ .‬ובספר כתר ש טוב‬
‫גאגי ח"ו )עמ' ‪ (60‬כתב שמנהג זה הוא מנהג יחידי‪ ,‬וכפי‬
‫שכתב הפר"ח עצמו "ונוהג אני"‪ ,‬והתפלא מדוע מנהג זה‬
‫לא נתפשט בתפוצות ישראל כיתר המנהגי המרובי‬
‫והחביבי עלינו‪ ,‬ובפרט ביו טוב של ראש השנה‪,‬‬
‫שהצדקה לעניי היא נחוצה מאוד‪ ,‬כי מאי לעניי לאכול‬
‫בשר שמ ולשתות ממתקי‪ ,‬וש נאמר כי הבינו בדברי‬
‫אשר הודיעו לה‪ ,‬כלומר הבינו בער המצוה לשמח לב‬
‫עלון מס' ‪118‬‬
‫העניי עמו‪ .‬עד כא לדבריו‪ .‬ומצאנו עדויות למנהג זה‬
‫בכמה קהילות ישראל‪ ,‬כ היה המנהג במרוקו‪ ,‬וכפי‬
‫שמעיד רבי רפאל ברו טולדאנו זצ"ל בקיצוש"ע שלו‬
‫)עמ' רפ"א( שהיו נוהגי לשלוח כוסכוס ביו ראש השנה‬
‫שהוא מאכל טוב ויש בו בשר וסוכר‪ .‬עד כא לשונו‪ .‬וכ‬
‫היה המנהג בתימ‪ ,‬וכפי שהעיד הרב שלמה קורח בספרו‬
‫עריכת השלח ח"ח )סימ תקפ"א סעי כ"א( שהיו‬
‫שוחטי בראש השנה כבשי לחלק בשר לעניי‪ ,‬וכמו‬
‫שבזמ נחמיה שלחו מנות לאי נכו לו‪ ,‬וכל זה כדי לשמח‬
‫העניי ביו טוב‪ .‬עכ"ד‪.‬‬
‫ונית להביא ראיות מ המקרא שכ נהגו כבר בזמ‬
‫הנביאי‪ ,‬ידוע שבכל מקו שנאמר "ויהי היו" זה יו‬
‫ראש השנה‪ ,‬וכפי שמובא בתיקוני זוהר )תקו ל"ו(‪ ,‬על‬
‫האשה השונמית שהאכילה את אלישע הנביא נאמר "ויהי‬
‫היו ויבא שמה ויסר אל העליה וישכב שמה" )מלכי ב'‪,‬‬
‫ד'( וש נאמר ‪" :‬ותחזק בו לאכול לח"‪ ,‬ומכ שהאשה‬
‫השונמית נתנה אוכל לאלישע הנביא היו ראש השנה‪ ,‬כדי‬
‫לעזור לו‪] .‬וראה עוד בט"ז סימ תקצ"ז[‪.‬‬
‫עוד למדונו רבותינו בראש השנה נפקדה חנה‪) .‬ר"ה י‪(:‬‬
‫וכשעולה חנה ע אלקנה בעלה לשילו‪ ,‬נאמר "ויהי היו‬
‫ויזבח אלקנה ונת לפנינה אשתו ולכל בניה ובנותיה מנות‪,‬‬
‫ולחנה נת מנה אחת אפי וגו'"‪) ,‬שמואל א' א'(‪ ,‬דהיינו‬
‫ביו ראש השנה אלקנה נת לחנה מנה אחת אפיי‪ ,‬ע‬
‫היותה עקרה ועצובה כדי לשמחה‪ ,‬ומכא ראיות מ‬
‫המקרא למשלוח מנות ביו ראש השנה‪.‬‬
‫ומכא תפילה לבורא עול‪ ,‬רבונו של עול‪ ,‬אנא השקיפה‬
‫ממעו קדש מ השמי‪ ,‬כמה יהודי טובי יש מעמ‬
‫ישראל שהינ אנשי חסד ורודפי גמילות חסדי‪,‬‬
‫השולחי מוצרי מזו ומיני מתיקה לעניי ונזקקי‪ ,‬לא רק‬
‫בראש השנה‪ ,‬אלא בכל ימות השנה כולה‪ ,‬זכות תעמוד‬
‫לפני ביו הדי לכתוב את עמ ישראל לשנה טובה‪,‬‬
‫ולחיי טובי ולשלו!‬
‫)הרב כפיר ברו מבור דדו שליט"א(‬
‫מאת הרב דוד נקי שליט"א‬
‫ערב ראש השנה‬
‫מעשה במדינה שהצטבר לה חוב גדול של מס למל ‪,‬‬
‫שלח המל כמה פעמי לגבותו‪ ,‬א ה לא שלמו‪ ,‬כי‬
‫היה החוב גדול‪ .‬מה עשה המל ? אמר לבני פלטרי‬
‫שלו‪ :‬עמדו ונל אליה‪ .‬עד שה הולכי כברת דר ‪,‬‬
‫שמעו זאת בני המדינה‪ .‬מה עשו? התחילו גדולי המדינה‬
‫יוצאי לקראת המל ‪ ,‬אמר לה מי את‪ ,‬אמרו לו בני‬
‫מדינה פלונית אנו‪ ,‬אמר לה ומה את מבקשי‪ ,‬אמרו‬
‫לו בבקשה ממ עשה עמנו חסד לפני משורת הדי‬
‫למחול לנו על החוב‪ ,‬כי אי בידינו מה לית‪ .‬אמר לה‪:‬‬
‫בשבילכ אני מוותר לכ על שליש מהחוב‪ .‬המשי‬
‫המל בדר ‪ ,‬והנה יצאו חיילי המדינה לקדמו‪ ,‬אמר לה‬
‫מי את‪ ,‬אמרו לו בני המדינה פלונית‪ ,‬אנא אי לנו‬
‫לשל‪ ,‬בבקשה ממ תרח עלינו‪ ,‬אמר לה‪ :‬בשבילכ‬
‫אני מניח עוד שליש‪ .‬עד שהוא מהל עוד‪ ,‬יצאו כל בני‬
‫המדינה אליו גדולי וקטני‪ ,‬אמר לה מה את‬
‫מבקשי‪ ,‬אמרו לו‪ :‬אדוננו המל ‪ ,‬אי לנו כח לית מה‬
‫שאנו חייבי ל ‪ ,‬אמר לה‪ :‬בשבילכ אני מניח הכל‪,‬‬
‫אבל מכא ואיל חשבו חדש הוא‪ .‬כ המל זה מל‬
‫מלכי המלכי הקב''ה ישתבח שמו‪ ,‬בני המדינה אלו‬
‫ישראל שעשו עוונות במש השנה‪ .‬בערב ראש השנה‬
‫החסידי מתעני‪ ,‬והקב''ה מוחל שליש מעוונותינו‪,‬‬
‫ומראש השנה ועד יו הכפורי‪ ,‬הבינוני מתעני‬
‫והקב''ה מוחל עוד שליש מעוונותינו‪ .‬וביו הכיפורי‬
‫כל ישראל מתעני ומבקשי רחמי אנשי ונשי וט‪,‬‬
‫והקב''ה מוחל לנו הכל‪ ,‬שנאמר כי ביו הזה יכפר‬
‫עליכ וגו'‪ ,‬מה ישראל עושי‪ ,‬נוטלי לולביה ביו''ט‬
‫ראשו של סוכות‪ ,‬ומהללי ומקלסי לפני הקב''ה‪,‬‬
‫והקב''ה מתרצה לה ומוחל לה‪ ,‬ואומר לה‪ :‬הרי‬
‫ויתרתי לכ את כל עונותיכ אבל מעכשיו הוא ראש‬
‫חשבו‪ ,‬לכ כתוב ולקחת לכ ביו הראשו‪ ,‬ראשו‬
‫לחשבו עונות‪) .‬מדרש תנחומא פרשת אמור סימ כב(‬
‫התרת נדרי נוהגי לעשות התרת נדרי בערב ראש‬
‫השנה‪ ,‬ולכתחילה יעשו את ההתרה על ידי עשרה אנשי‬
‫ששוני הלכות‪ ,‬כמו שפסק מר בשלח ערו )יו''ד‬
‫שלד סעי לה(‪) .‬מב(‬
‫קברי צדיקי יש נוהגי ללכת בערב ראש השנה‬
‫להשתטח על קברי הצדיקי שיבקשו רחמי עלינו מה'‬
‫יתבר ‪ .‬ומכל מקו לכהני אסור בהחלט להכנס אפילו‬
‫לקברות צדיקי בלבד‪ .‬כמבואר בגמרא בבא בתרא )נח‬
‫ע''א( בבא מציעא )פה ע''ב( סוכה )כה ע''ב( שג‬
‫קברות הצדיקי מטמאי‪ .‬וכ דעת הרי'' בתשובה‬
‫)סימ שיג(‪ ,‬תוספות )ב''מ קיד ע''ב(‪ ,‬הרא''ש‪ ,‬המאירי‪,‬‬
‫הריטב''א‪ ,‬האשכול‪ ,‬מהרי''ל‪ ,‬שו''ת הלק''ט‪ ,‬מהר'' ב‬
‫חביב‪ ,‬שדי חמד ועוד‪ .‬וכתב הגר''ש קלוגר‪ ,‬הדבר ברור‬
‫שכה הנטמא בקברי צדיקי‪ ,‬הרי הוא מחלל קדושת‬
‫כהונתו‪ ,‬ואי עליו תורת כה‪ ,‬ולא יעשה כ בישראל‪ .‬וג‬
‫בפאת השלח כתב‪ ,‬יש למחות ולמנוע מנהג איזה כהני‬
‫שהולכי אל קברי הצדיקי תנאי ואמוראי וגאוני‪,‬‬
‫באומר שאי קברי הצדיקי מטמאי‪ ,‬וטעות הוא‬
‫ביד‪ ,‬כי מי לנו צדיקי גדולי יותר מאבותינו‬
‫הקדושי ויוס הצדיק‪ ,‬שמפורש בגמרא שמטמאי‪.‬‬
‫וכ כתב בדברי יחזקאל שחייבי להודיע כ ברבי‬
‫שאי על מה לסמו להקל באיסור דאוריתא‪ .‬וכ כתב‬
‫בקיצור שלח ערו ‪ ,‬טעות הוא ביד כהני הדיוטות‬
‫בזמנינו‪ ,‬שנוהגי ללכת על קברי הצדיקי‪ ,‬וצריכי‬
‫למחות ביד ולמונע מכ ‪ .‬ישמע חכ ויוס לקח‪) .‬נב(‬
‫תספורת בנוהג שבעול כשאד הול למשפט‪ ,‬אפילו‬
‫א הוא אד חשוב‪ ,‬אינו יוצא ע בגדי מיוחדי ויפי‬
‫כל כ שיראה כאד מיוחד‪ ,‬אלא לובש בגדי פשוטי‪,‬‬
‫שֶ יֵקַ ל יותר לשופט לרח עליו‪ .‬אבל אנחנו בטוחי‬
‫בחסדיו של הבורא יתבר שיוציא אותנו זכאי בדי‪,‬‬
‫ולכ נוהגי אנו להסתפר בערב ראש השנה‪ ,‬וללבוש‬
‫בגדי יפי לכבוד היו הקדוש‪ ,‬כדי להראות ביטחוננו‬
‫בבורא יתבר שיחתמנו לחיי טובי ולשלו לאלתר‬
‫]מיד[‪ .‬אלא שבכל זאת לא ילבש בגדי מיוחדי מדאי‪,‬‬
‫כדי שיזכור שסו סו הוא יו גדול ונורא אשר מי לא‬
‫יירא ממנו‪ ,‬ואפילו דוד המל עליו השלו אמר )תהלי‬
‫;מ ִ‪ ָ8:ְ .‬טֶ י‪ 7‬י ֵָראתִ י''‪,‬‬
‫קיט פסוק קכ(‪'' :‬סָ מַ ר ִמ‪ְ ַ8‬ח ְ=‪ 7‬בְ <ָ ִרי ִ‬
‫כל שכ אנחנו אזובי הקיר‪ ,‬מה נאמר‪) .‬נא(‬
‫מקוה מנהג חשוב מאוד לטבול במקוה טהרה בערב‬
‫ראש השנה‪ ,‬כדי להתפלל ביו הדי בקדושה ובטהרה‪.‬‬
‫ובלאו הכי מי שיכול במש השנה לטבול בכל ערב שבת‬
‫תבוא עליו ברכת טוב‪ .‬ומכל מקו אד שהוא חולה‬
‫ואינו יכול ללכת למקוה‪ ,‬נכו שיעמוד תחת סילו‬
‫המקלחת כשהברז פתוח עד שישער שכבר נשפכו על‬
‫גופו כמות מי של תשעה קבי ]כ‪ 12.5‬ליטר[‪ .‬וברור‬
‫שאי הבדל בי א המי צונני או חמי‪ .‬ושליחי‬
‫ציבור צריכי להזהר יותר בטבילה זו‪) .‬נז‪ .‬ת''ה כט(‬
‫ומיותר להזכיר‪ ,‬כי אי פתרו זה מועיל בשו פני‬
‫ואופ לאשה שהגיעה זמנה לטבול‪ ,‬וכמו שכתב‬
‫הרמב''‪ ,‬שאפילו תשפו על עצמה כל מימות שבעול‬
‫אינ מטהרי אותה כלל‪ ,‬אלא רק על ידי שתל למקוה‬
‫ותטבול ש‪.‬‬
‫הכנת נר דלוק מכיוו שאסור ביו טוב להדליק אש‬
‫חדשה‪ ,‬כמו מקופסת גפרורי או מצית וכדומה‪ ,‬ומותר‬
‫להדליק רק מאש שכבר הייתה דלוקה מערב יו טוב‪,‬‬
‫כפי שיתבאר להל בהלכות יו טוב‪ ,‬לכ יש לשי לב‬
‫בערב יו טוב קוד כניסת החג‪ ,‬להכי נר הדולק ‪48‬‬
‫שעות לשני הימי‪ ,‬כדי שא יצטר לבשל ולהדליק את‬
‫הגז ביו טוב‪ ,‬יהיה לו מהיכ לקחת את האש‪ ,‬וזהו‬
‫הנקרא 'הדלקה מאש לאש'‪.‬‬
‫הדלקת נרות‬
‫טוב שהנשי ידליקו את נרות היו טוב לפני השקיעה‬
‫כבכל ערב שבת‪ .‬אלא שיש נשי נוהגות להדליק את‬
‫הנרות מאש לאש בליל יו טוב קוד הקידוש‪ ,‬ויש לה‬
‫על מה שיסמוכו‪) .‬חזו''ע יו''ט שו(‬
‫תימני ג אות העולי מארצות תימ שנהגו שלא‬
‫לבר על הדלקת נר של יו טוב‪ ,‬מכל מקו בעלות‬
‫לאר‪ ,‬ישראל‪ ,‬צריכי לבר על הדלקת הנרות של יו‬
‫טוב בש ומלכות‪) .‬יחו''ד ח''א סימ כז‪ .‬יו''ט סא(‬
‫זמ הברכה קוד ההדלקה תבר האשה‪'' :‬להדליק נר‬
‫של יו טוב'' ואחר כ תדליק‪ .‬וא על שבערב שבת‪,‬‬
‫נוהגות רוב בנות אשכנז לבר לאחר שמדליקות את‬
‫הנרות‪ ,‬מכל מקו בערב יו טוב‪ ,‬יברכו על הנרות ואחר‬
‫כ ידליקו‪) .‬משנ''ב רסג ס''ק כז(‬
‫שהחיינו לא תברכנה הנשי ברכת 'שהחיינו' בהדלקה‪,‬‬
‫כיו שבלאו הכי מברכי אנו ברכה זו לאחר מכ‬
‫בקידוש של ליל יו טוב‪) .‬אור זרוע בש הירושלמי‪,‬‬
‫תרומת הדש ועוד( והמברכות נכנסות לחשש הפסק בי‬
‫ברכת 'להדליק נר של יו טוב' להדלקה עצמה‪ .‬ולכ‬
‫טוב להעיר בנחת למשמע אוזנ של המברכות 'שהחיינו'‬
‫בהדלקה‪ ,‬שיפסיקו ממנהג‪ ,‬וכמו שכתבו היעב''‪ ,‬ועוד‪,‬‬
‫שמנהג נשי זה‪ ,‬אי לו יסוד בהלכה ושגגה הוא‪.‬‬
‫ואמנ המברכות 'שהחיינו' בהדלקה בערב יו טוב‪ ,‬יש‬
‫לה להזהר שלא לענות 'אמ' על ברכת 'שהחיינו'‬
‫שבקידוש‪ ,‬מחשש הפסק בי ברכת הגפ לטעימת היי‪.‬‬
‫וא ענו 'אמ'‪ ,‬אי צרי שיטעמו מהכוס‪ ,‬שהרי בלאו‬
‫)סב(‬
‫לטעו‪.‬‬
‫חיוב‬
‫אי‬
‫הכי‬
‫ליל ראש השנה‬
‫עבדו את ה' בשמחה‬
‫יתפללו בכוונה ושמחה ולא בעצבות חס ושלו‪ ,‬כי‬
‫קדוש היו לאדונינו‪) .‬סו(‬
‫קידוש‬
‫קוד הקידוש נהגו לומר את הנוסח שתיק הב איש חי‬
‫רבנו יוס חיי זיע''א‪ ,‬שבו ישנ בקשות וסימני‬
‫טובי לתחילת השנה‪ .‬ויאמר את הקידוש בשמחה‬
‫ובמאור פני‪ ,‬ואפילו א בא לביתו וראה שהשולח‬
‫עדיי אינו ערו ‪ ,‬לא יכעס ולא יקפיד אפילו בלבו‪ ,‬אלא‬
‫יעזור לה לסדר‪ ,‬והכל על מקומו יבוא בשלו‪.‬‬
‫טעה בחתימה טעה בקידוש וחת 'מקדש ישראל‬
‫והזמני'‪ ,‬במקו 'מקדש ישראל ויו הזיכרו'‪ ,‬חוזר‬
‫ומקדש‪) .‬פב(‬
‫שהחיינו בסו הקידוש מוסיפי ברכת 'שהחיינו'‪,‬‬
‫שאנו מודי לבורא עול על היו הקדוש הזה שנת‬
‫לנו‪ ,‬שנעשה חשבו הנפש לעצמנו‪ ,‬היכ עומד מאז‬
‫חיינו בקיו התורה והמצוות‪ ,‬ובמה צריכי אנו‬
‫להתחזק‪ .‬שאילו לא היה את היו הזה‪ ,‬אזי לאחר‬
‫אריכות ימי ושני‪ ,‬היא יכול היה האד לעמוד בדי‬
‫אצל בורא עול‪ ,‬כשהיה רואה את כל מעשיו הרעי‪.‬‬
‫אבל עתה מידי שנה‪ ,‬שב בתשובה על מעשיו‪ ,‬ובודק‬
‫ומכי את עצמו לקראת השנה הבאה‪ ,‬ומתחזק בתורה‬
‫ובקיו המצוות‪ ,‬ואז לאחר אריכות ימי ושני‪ ,‬מגיע‬
‫מתוק יותר‪.‬‬
‫בקידוש שבלילה השני‪ ,‬נחלקו הפוסקי א לבר‬
‫'שהחיינו' או לא‪ .‬לכ טוב שכל אד יהיה לו פרי חדש‬
‫על השולח בשעת הקידוש‪ ,‬וכשיבר שהחיינו יכווי‬
‫לפטור את הפרי החדש‪ .‬וא אינו מוצא פרי חדש‪ ,‬ילבש‬
‫בגד חדש‪ .‬ומכל מקו ג א אי לו פרי או בגד חדש‪,‬‬
‫יבר 'שהחיינו' בכל אופ‪) .‬וראה להל לעניי שהחיינו‬
‫על השופר ביו השני‪) .‬קסג((‬
‫כרטיסי ברכה‬
‫המכיני 'כרטיסי ברכה' מערב החג לקרוא בה בליל‬
‫החג‪ ,‬יש להבהיר לה שעדי שלא לעשות כ‪ ,‬כיו‬
‫שדינ כאגרות שלו שאסור לקרות בשבת ויו טוב‪,‬‬
‫ואפילו לעיי בה בעיניי בלא קריאה‪ ,‬אסור‪) .‬סימ שז‬
‫סי''ג ומשנ''ב ס''ק סד‪ .‬ילקו''י שבת ב קצח(‬
‫סימני טובי‬
‫רבותינו ז''ל הנהיגו לאכול בראש השנה מיני מאכלי‬
‫לסימ טוב לכל ימות השנה‪ .‬ולכ נהגו לאכול תמרי‪,‬‬
‫רוביא )שעועית(‪ ,‬קרא )דלעת(‪ ,‬כרתי‪ ,‬סילקא )תרד(‪,‬‬
‫רימוני‪ ,‬תפוח בדבש‪ ,‬וראש כבש‪] .‬ויזהר וידקדק היטב‬
‫בכשרות ראש הכבש‪ ,‬ולא יאכל עד שיהיה ברור לו‬
‫שהבשר 'חלק' בכשרות מהודרת‪ .‬וא אינו מוצא בשר‬
‫'חלק' בכשרות מהודרת‪ ,‬יאכל ראש של עו או של דג‪,‬‬
‫ולא יכנס בחשש אכילת איסור חס ושלו[‪.‬‬
‫הזמ הנכו לאכול סימני אלו לאחר שיבר 'המוציא‬
‫לח מ האר‪ ',‬ויאכל כזית פת‪ ,‬ולא מיד לאחר הקידוש‪,‬‬
‫כדי שלא יכנס בספק א לבר ברכה אחרונה‪ .‬ונהגו‬
‫לטבל את חתיכת 'המוציא' במלח וג בסוכר‪) .‬צז‪ .‬ת''ה‬
‫סט(‬
‫סדר אכילת הסימני אי צור להקפיד על הסדר‬
‫הכתוב בסידורי‪ ,‬והעיקר שיקדי לבר על התמרי‬
‫שה משבעת המיני‪ ,‬ואחר כ יאכל את הדברי‬
‫המתוקי אחד אחרי השני‪ ,‬ולאחר מכ את שאר‬
‫הטעמי כפי רצונו‪) .‬צג‪ .‬ת''ה סד(‬
‫ברכה ראשונה לא יבר על הרוביא‪ ,‬קרא‪ ,‬כרתי‪,‬‬
‫סילקא‪ ,‬ראש כבש‪ ,‬וכיוצא בסעודה‪ ,‬כיו שה באי‬
‫מחמת הסעודה ולא לקינוח כתמרי‪ ,‬רימו ותפוח‪) .‬צז(‬
‫יהי רצו יקדי את ברכת הפרי ויטע ממנו‪ ,‬ולאחר‬
‫מכ יאמר את נוסח 'יהי רצו'‪ .‬ויש נוהגי שכל בני‬
‫הבית מחזיקי ביד את הפרי‪ ,‬וגדול הבית מכווי‬
‫להוציא את כול ידי חובה ומבר ועוני אחריו 'אמ'‬
‫וטועמי‪ .‬ואחר כ הוא אומר את ה'יהי רצו' בקול ר‪,‬‬
‫וכול שומעי ועוני אחריו 'אמ'‪) .‬צח(‬
‫כשאומר ''יהי רצו מלפני ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו‬
‫שיתמו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו''‪ ,‬יכווי על‬
‫האויבי המרעי לע ישראל במש השנה ושופכי‬
‫דמ של ישראל כמי‪ ,‬שהקב''ה יאבד מ העול‪ .‬וכ‬
‫באומרו ''וכל מבקשי רעתנו''‪ ,‬יכווי על אות אויבי‬
‫התורה‪ ,‬שעיניה צרה בקיו התורה והמצוות ובהגדלת‬
‫בתי כנסיות ובתי מדרשות והישיבות הקדושות‪,‬‬
‫ומחפשי בכל מיני דרכי למנוע תורה מע ישראל‪,‬‬
‫בקיצוצי בתקציבי ועוד ועוד‪ ,‬שידיה לא תעשה‬
‫תושייה ח''ו‪ ,‬ולא יצליחו כלל במחשבותיה לבטל ולו‬
‫משהו מקיו התורה‪.‬‬
‫דגי יש נוהגי לאכול דגי בראש השנה לסימ טוב‬
‫שנפרה ונרבה כדגי‪ ,‬וג שירבו זכויותינו כדגי שה‬
‫פרי ורבי‪) .‬אבודרה‪ ,‬השל''ה‪ ,‬מטה אפרי‪ ,‬מי‬
‫חיי משאש ועוד‪ .‬ק(‬
‫מאכלי מתוקי נוהגי לאכול בשר שמ ודברי‬
‫מתוקי‪ ,‬כמו שאמר עזרא הסופר לע ישראל ביו ראש‬
‫השנה )נחמיה פרק ח פסוק י יב(‪ :‬וַ @ֹאמֶ ר לָהֶ לְ כ; אִ כְ ל;‬
‫;‪:‬ת; מַ ְמ‪Aִ ַB‬י וְ ִ‪:‬לְ ח; מָ נוֹת לְ אֵ י נָכוֹ ל ֹו‪.‬‬
‫מַ ְ‪:‬מַ ‪ִC‬י ְ‬
‫מאכלי חריפי יש נוהגי שלא לאכול מאכלי‬
‫חמוצי או חריפי‪ ,‬אלא א כ הוא רגיל ואוהב מאוד‪.‬‬
‫ואמנ ג כשרגיל‪ ,‬א אוכל מאכלי חריפי מאוד‪,‬‬
‫ומראה על עצמו תנועות של קושי מסוי‪ ,‬וכגו שמרוב‬
‫חריפות המאכלי‪ ,‬עיניו זולגות דמעות‪ ,‬אי ראוי לאכול‬
‫מאכלי אלו בראש השנה‪ ,‬שאי זה סימ טוב‪) .‬צט(‬
‫כעס יזהר כל אד שלא יבוא לידי כעס‪ ,‬שמלבד‬
‫האיסור החמור לכעוס בכל השנה כמובא לעיל בשער‬
‫האגדה‪ ,‬אי זה סימ טוב לכעוס בראש השנה‪ ,‬שבזה‬
‫מראה הוא סימ כעס לכל השנה‪ ,‬ולכ יזהר שלא יכעס‬
‫ולא יקפיד כלל הג שהכעיסו אותו‪ ,‬כי א לא הכעיסו‬
‫אותו והוא כועס‪ ,‬לאו בר איניש הוא‪) .‬ת''ה עג(‬
‫ברכת המזו‬
‫יבר ברכת המזו בכוונה גדולה מאוד‪ .‬ויזהר שלא‬
‫ישכח לומר 'יעלה ויבוא'‪ .‬וא שכח לומר בי בלילה בי‬
‫ביו‪ ,‬ונזכר מיד כשאמר ברו אתה ה'‪ ,‬קוד שסיי‬
‫'בונה ירושלי'‪ ,‬יאמר 'למדני חוקי '‪ ,‬שיראה כאומר‬
‫פסוק‪ ,‬ויחזור לומר 'יעלה ויבוא'‪ .‬וא נזכר אחר שחת‬
‫'בונה ירושלי'‪ ,‬יאמר בש ומלכות‪'' :‬ברו אתה ה'‬
‫אלוקינו מל העול אשר נת ימי טובי לעמו ישראל‪,‬‬
‫את יו הזיכרו הזה את יו טוב מקרא קודש הזה‪ ,‬ברו‬
‫אתה ה' מל על כל האר‪ ,‬מקדש ישראל ויו הזכרו''‪.‬‬
‫והוא הדי א נזכר אחר שהתחיל ברכה רביעית ואמר‬
‫'ברו אתה ה' אלוקינו מל העול' ונזכר קוד שאמר‬
‫'לעד האל אבינו‪ ,'...‬יאמר ש את הנוסח הקוד 'אשר‬
‫נת‪ .'...‬א א נזכר אחר שאמר תיבת 'לעד‪ '...‬אינו חוזר‪,‬‬
‫כיו שספק ברכות להקל‪) .‬ת''ה עו(‬
‫משניות נהגו לקרוא משניות של מסכת ראש השנה‬
‫לאחר ברכת המזו‪ ,‬כי דבר בעתו מה טוב‪) .‬משלי פרק‬
‫טו פסוק כג( ועל כל פני עדי ללמוד מספר משניות‬
‫בהבנה‪ ,‬מאשר לקרוא את כל המסכת ללא הבנה‪ ,‬כי‬
‫בקריאת דברי תורה בלי הבנה כלל‪ ,‬אינו מקיי מצות‬
‫תלמוד תורה‪) .‬מג אברה סימ נ סק''ב(‬
‫יו ראש השנה‬
‫אכילה ושתיה קוד התפלה‬
‫מותר בכל השנה לשתות תה או קפה ע סוכר קוד‬
‫התפלה‪ ,‬והוא הדי בשבת ויו טוב‪ ,‬כיו שלא חלה‬
‫חובת הקידוש אלא לאחר התפלה‪ .‬ואמנ לאכול‪ ,‬אסור‪,‬‬
‫כבכל יו שאסור לאכול לפני התפלה‪ .‬והוא הדי לאשה‬
‫שרגילה להתפלל תפלת שחרית‪ ,‬שמותר לה לשתות‬
‫קוד התפלה‪ .‬אול אשה שאינה רגילה להתפלל‬
‫שחרית‪ ,‬אסור לה אפילו לשתות כלו עד שתעשה‬
‫קידוש‪.‬‬
‫הכוונה בתפלה‬
‫העיקר שיתפלל בכוונת הלב‪ ,‬כי תפלה בלי כוונה כגו‬
‫בלי נשמה‪ .‬ויתפלל בשמחה ובטוב לבב‪ ,‬ביראה‬
‫ובנעימה קדושה‪ ,‬כי בטוחי אנו בעזר ה' ובישועתו‬
‫שיכתבנו ויחתמנו לחיי טובי ולשלו לאלתר‪ .‬ומצוה‬
‫לשמוח בראש השנה‪ ,‬כמו שציוה עזרא הסופר לע‬
‫ישראל )נחמיה פרק ח פסוק י‪ ,‬יב(‪ :‬וְ ‪E‬ל ‪ ֵB‬עָ צֵ ב; ‪ ִD‬י חֶ ְדוַ ת‬
‫ה' הִ יא מָ ע‪ ְFG‬כֶ‪ :‬וַ @ֵלְ כ; כָל הָ עָ ֶל ֱאכֹל וְ לִ ְ‪B:‬וֹת ;לְ ‪ַH ַ:‬ח‬
‫מָ נוֹת וְ ַלעֲ<וֹת ִ< ְמחָ ה גְ ד ֹולָה‪ ִD ,‬י הֵ בִ ינ; ‪=ְ ַK‬בָ ִרי אֲ‪ ֶ:‬ר‬
‫הו ִֹדיע; לָהֶ ‪ .‬ומכל מקו א לפתע מרגיש התעוררות‬
‫ומוריד דמעות‪ ,‬אי בזה חשש איסור‪ .‬ואדרבה המתעורר‬
‫פתאו לבכי בראש השנה בשעות הבוקר כשהקב''ה ד‬
‫את העול‪ ,‬חשוב מאוד שיהרהר בתשובה באות‬
‫רגעי‪ ,‬כי אז באותה שעה דני אותו בשמי על מש‬
‫השנה הבאה‪ ,‬ובלבד שלא יעורר הוא את עצמו לבכי‪.‬‬
‫)פז‪ ,‬קח‪ .‬ת''ה מב(‬
‫וידוי אי להתוודות בפיו‪ ,‬כיו שראש השנה הוא יו‬
‫חג ושמחה‪ ,‬כמו שנאמר‪ :‬תקעו בחודש שופר‪ ,‬בכסה‬
‫ליו חגנו‪ .‬ואמנ רשאי להתוודות בלבו‪ ,‬ולחשוב על‬
‫עזיבת החטא ולשוב בתשובה‪ ,‬שעיקר היו הקדוש הזה‬
‫לשוב בתשובה‪.‬‬
‫שעת סיו‬
‫יש לסיי את התפלה קוד חצות היו ]בער ‪,[12:30‬‬
‫כדי שיספיקו הצבור לחזור לבית לעשות קידוש‬
‫ולאכול קוד חצות‪ ,‬ולא יחשב לה כתענית‪ ,‬שהרי לא‬
‫מתעני בראש השנה‪ .‬וא יודע שמאריכי בבית הכנסת‬
‫יותר משעת חצות‪ ,‬ישתה קוד התפלה תה או קפה ע‬
‫סוכר‪ ,‬ובזה לא יחשב לו כתענית‪) .‬ת''ה סט(‬
‫שינה‬
‫טוב שלא לישו ביו ראש השנה‪ ,‬שאי זה נאה לישו‬
‫בשעה שהקב''ה ד את האד על מעשיו‪) .‬זוהר הקדוש(‬
‫וג אמרו חז''ל שהיש ביו ראש השנה גור שמזלו‬
‫יש‪ ,‬כי א הוא ער ולומד תורה או תהלי‪ ,‬מעורר עליו‬
‫ג למעלה מליצי יושר‪) .‬ירושלמי( ומכל מקו א‬
‫ראשו כבד עליו‪ ,‬ייש מעט אחר חצות היו‪ ,‬כדי‬
‫שיתחזק לעבודת ה' יתבר ‪ .‬וכ א רוצה לעסוק בתורה‬
‫בלילה‪ ,‬רשאי לישו ביו‪ ,‬כדי שתהיה דעתו צלולה‬
‫בתורה‪ ,‬והעיקר שכל מעשיו יהיו לש שמי‪) .‬קפג(‬
‫סדר היו‬
‫לא יעביר את היו בשיחה בטלה‪ .‬ולכ עצה טובה‬
‫שלאחר התפלה יקדש ויאכל מיני מזונות‪ ,‬וילמד תורה‬
‫עד הסעודה‪ .‬וא קשה עליו להבי דברי תורה‪ ,‬יקרא‬
‫ספר תהלי‪ ,‬וטוב מעט בכוונה מהרבות שלא בכוונה‪.‬‬
‫ולאחר מכ יערו את סעודת היו ע בני משפחתו‬
‫בשמחה וישיר שירי קודש ויאמר דברי תורה‪ .‬ואחר כ‬
‫יל לבית הכנסת ללמוד תורה‪ .‬ומה טוב ומה נעי‬
‫שיארגנו האחראי שיעורי תורה בענייני היו בהלכה‪,‬‬
‫באגדה ומוסר‪ ,‬כדי לזכות את הציבור הצמאי לתורה‬
‫לשמוע דברי אלוהי חיי‪ ,‬וזכות הרבי תלויה בה‪,‬‬
‫וכל המזכה את הרבי אי חטא בא על ידו‪ ,‬אשריו‬
‫בעול הזה וטוב לו לעול הבא‪) .‬קפג‪ ,‬קפד(‬
‫תשלי‬
‫אחר תפלת המנחה ביו הראשו של ראש השנה‪,‬‬
‫הולכי על יד נהר או בור מי לומר את נוסח התשלי ‪,‬‬
‫ואי צרי לפתוח דוקא את הבור‪ .‬וא אי בור מי‪,‬‬
‫יקחו קערת מי ויאמרו את נוסח התשלי על יד המי‪.‬‬
‫וכשאומר את הפסוק ''ותשלי במצולות י כל‬
‫חטאת''‪ ,‬ינער את שולי בגדיו לכיוו המי‪ ,‬ויכוו‬
‫שיושלכו כל חטאתנו‪ ,‬עוונותינו ופשעינו‪ .‬ונשי לא‬
‫תעשינה תשלי כלל‪) .‬קפו‪ .‬חכ צבי‪ ,‬אל למג‪ ,‬ערו‬
‫השולח ועוד‪ .‬ת''ה נח(‬
‫טע אמירת סדר התשלי על יד המי‬
‫שואל המדרש‪ :‬וכי מאחר שאי דר מרובה כל כ מבאר‬
‫שבע להר המוריה‪ ,‬א כ למה התעכב אברה אבינו‬
‫שלשה ימי עד שהגיע להר המוריה לעקידת יצחק?‬
‫אלא שהיה השט מעכב אות בדר שלא יעשו את‬
‫מצות הבורא‪ ,‬וכיו שלא שמעו לו‪ ,‬הל השט ונעשה‬
‫לפניה כנהר גדול שלא יוכלו לעבור בו‪ ,‬אבל ה נכנסו‬
‫בנהר והתחילו לעבור בו‪ ,‬עד שבאו לה המי עד‬
‫צוואריה‪ ,‬תלה אברה אבינו את עיניו לשמי ואמר‪:‬‬
‫ריבו העולמי נגלית עלי‪ ,‬ואמרת לי אני יחיד ואתה‬
‫יחיד‪ ,‬הודע שמי בכל העול‪ ,‬והעלה בנ לעולה‪ ,‬ולא‬
‫הרהרתי אחר דברי ‪ ,‬ולא עכבתי מאמרי ‪ ,‬א בני יצחק‬
‫טובע‪ ,‬היא יתייחד שמ ‪ ,‬הושיעה ה' כי באו מי עד‬
‫נפש‪ ,‬מיד גער הקב''ה בשט והל לו‪) .‬ילקוט שמעוני‬
‫וירא סימ צט( ובזוהר הקדוש )ויקרא יח ע''א( כתוב‪,‬‬
‫שעקידת יצחק הייתה ביו ראש השנה‪ ,‬ולכ קוראי אנו‬
‫בתורה ביו זה את פרשת העקידה‪ .‬ע''כ‪ .‬על כ עושי‬
‫את התשלי על יד הנהר‪ ,‬כדי שהקב''ה יזכור לנו ביו‬
‫זה‪ ,‬את מסירות נפש של אברה ויצחק בנהר‪) .‬קפו(‬
‫ג כשחל יו הראשו של ראש השנה בשבת‪ ,‬אומרי‬
‫את סדר התשלי ‪ .‬ובמקו שאי עירוב‪ ,‬יאמרו את‬
‫שלושת הפסוקי בלבד ]מי אל כמו וכו' [ ולא יוציאו‬
‫את המחזורי‪ .‬אול א יש חשש שיוציאו לרשות‬
‫הרבי‪ ,‬יאמרו את התשלי ביו השני של ראש השנה‪.‬‬
‫)קפז(‬
‫בעניי ראית דגי בנהר בעת אמירת תשלי ‪.‬‬
‫מאת הרב ר יוס חיי אבוחצירא שליט"א‬
‫בגיליו "פניני" היוצא לאור ע"י ידידי היקר הרה"ג‬
‫מרדכי חיי שליט"א )ירושלי( )לר"ה תש"ע( כתב‬
‫טעמי על מה שנהגו לראות דגי חיי בנהר בעת‬
‫אמירת תשלי ‪ ,‬ואמרתי אני הקט להוסי בס"ד ג מה‬
‫שהתחדש לי בזה‪.‬‬
‫א(הנה בגמ' מס' ר"ה ד טז ע"ב מובא א"ר כרוספדאי‬
‫א"ר יוחנ שלשה ספרי נפתחי בר"ה וכו' צדיקי‬
‫גמורי נכתבי ונחתמי לאלתר לחיי וכו' ע"כ‪ .‬ובספר‬
‫הק' ליקוטי מוהר" קמא סימ ב' כתב דצדיק הדור נקרא‬
‫דג‪ .‬ע"כ‪) .‬ובציוני מצוי לעיי בספר מאורי אור ובזוהר‬
‫ויקרא ד מ"ב ע"א ובד רע"ח ע"ב(‪.‬‬
‫ועפ"י זה יש לומר שכל הצדיקי של הדור נמשלי‬
‫לדגי‪ ,‬ולכ אנו הולכי לנהר לעשות תשלי ולראות‬
‫דגי חיי כדי לקחת מוסר השכל מהצדיקי שכבר זכו‬
‫ונכתבו ונחתמו לאלתר לחיי ביו ר"ה‪ ,‬וכ נתאווה ג"כ‬
‫אנחנו לזכות לזה ביו ר"ה‪ ,‬ונתאמ‪ ,‬יותר בתורה תפילה‬
‫ומעשי טובי‪.‬‬
‫ב(עוד טע עלה לי בס"ד לראיית דגי חיי בעת אמירת‬
‫תשלי והוא עפ"י מה שכתב בספר הק' ליקוטי מוהר"‬
‫קמא סימ ד' שע ישראל מכוני דגי‪ ,‬כמו שכתוב‬
‫)בראשית מח( "וידגו לרוב בקרב האר‪ .",‬ע"כ‪ .‬ועפ"י זה‬
‫יש לומר דהנה כשאנו הולכי לתשלי לומר "ותשלי‬
‫במצולות י כל חטאת" ועושי פועל דמיוני ע"י ניעור‬
‫הבגדי להורות שנפטרי אנו מכל העבירות‪ ,‬אנו‬
‫מסתכלי על דגי חיי להורות שע ישראל נמשל‬
‫לדגי‪ ,‬וכמו שעל הדגי יש ברכה של ריבוי כמו שכתוב‬
‫"וידגו לרוב"‪),‬והיינו שבדגי יש ברכה לריבוי(‪ ,‬כ אנו‬
‫כעת לאחר שהשלכנו כל עונותינו במצולות י אי‬
‫עיכוב מצידינו לקבל את ברכת הריבוי מאת הש יתבר‬
‫ואת שפעו הטוב אלינו ) ודגי מורה על שפע(‪ ,‬ע"כ‪.‬‬
‫הדלקת נרות של ליל שני מדליקי נרות לכבוד ליל‬
‫שני של ראש השנה‪ .‬ותדליק מאש שהוכנה קוד‪ ,‬ותבר‬
‫'להדליק נר של יו טוב' ואחר כ תדליק‪ ,‬ורשאית‬
‫להדליק מבעוד יו‪ ,‬אלא א כ הוא מוצאי שבת‪ ,‬שאז‬
‫תמתי לצאת השבת‪) .‬קפב(‬
‫הדלקת נרות לכבוד שבת קודש א חל יו השני של‬
‫ראש השנה ביו שישי‪ ,‬תדליק האשה את נרות השבת‬
‫מאש שהוכנה קוד‪ ,‬ותבר 'להדליק נר של שבת'‪.‬‬
‫עד כא הלכות ומנהגי מאת הרב דוד נקי שליט"א‬
‫בעניי עננו כמו שענית לאברה אבינו בהר המוריה‪.‬‬
‫מאת הרב ר יוס חיי אבוחצירא שליט"א‬
‫בירחו "אור תורה" )אלול תשס"ט‪ ,‬סי' קל"ז( מדור מכתבי‬
‫)מכתב ד' אות ג'( שאל הרב חנו איזנברג שליט"א על מה‬
‫שאומרי "עננו כמו שענית לאברה אבינו בהר המוריה"‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫וצרי להבי מה ביקש אברה בהר המוריה שה' נענה לו‪ ,‬ע"כ‪.‬‬
‫ובס"ד מצאתי בסליחות המבואר )הוצאת "אלפי מנשה"( שפי' על‬
‫מה שאומרי בסליחות "דעני לאברה אבינו בהר המוריה ענינ"‪.‬‬
‫וז"ל‪ :‬פי' כשנצטער‪ ,‬שחשב שלא נתקבל קרבנו‪ ,‬וה' יתבר ענה‬
‫אות והזמי האיל )ועי' זוה"ק סו"פ וירא(‪ .‬א"נ היה מצטער‬
‫כשיצאה בת קול‪ :‬אל תשלח יד ‪ ,‬חשש אברה‪ ,‬פ לבו הטהו‬
‫לחשוב שקרא אליו ה'‪ ,‬אבל באמת לא כ היה‪ .‬לכ התחנ‪ ,‬אליו‬
‫יתבר ‪ ,‬הא מה' היה הדבר‪ ,‬וענהו ה'‪ ,‬שקרא לו פע שנייה‪.‬‬
‫ואולי אפשר לומר שהכוונה ע"פ דברי רבותינו על הפסוק ‪" :‬תחת‬
‫בנו" )בראשית כב‪,‬יג( מלמד שעל כל עבודה שעשה‪ ,‬היה מתפלל‪:‬‬
‫יה"ר שתהא זו כאילו עשויה בבני‪ ,‬כאילו הוא נשחט‪ ,‬כאילו דמו‬
‫זרוק‪ ,‬כאילו בני מופשט‪ ,‬כאילו הוא נקטר ונעשה דש‪ .‬והקב"ה‬
‫ענה לו‪ ,‬שהרי אחרי כ אמר לו‪ :‬יע אשר עשית את הדבר הזה‬
‫ולא חשכת את בנ וכו'‪ .‬א"נ חוזר על תפילת אברה המובאת‬
‫במד"ר)בראשית פר' נו סי' י( ויקרא אברה ש המקו ה' יראה‪.‬‬
‫ר' יוחנ אמר‪ :‬אמר לפניו‪ :‬רבו העולמי! בשעה שאמרת לי‪ :‬קח‬
‫נא את בנ את יחיד אשר אהבת‪ ,‬היה לי מה להשיב‪ :‬אתמול‬
‫אמרת לי‪ :‬כי ביצחק יקרא ל זרע‪ ,‬ועכשיו‪ :‬קח נא את בנ וגו'?‬
‫וחס ושלו‪ ,‬לא עשיתי כ‪ ,‬אלא כבשתי רחמי )בירושלמי גרס‪:‬‬
‫כבשתי יצרי‪ ,‬והיינו כבש מחשבתו מלהרהר בלבבו אחר דבר ה'‬
‫בזה‪ .‬רד"ל ( לעשות רצונ ‪ .‬יה"ר מלפני ה' אלהינו‪ ,‬בשעה שיהיו‬
‫בניו של יצחק באי לידי עבירות ומעשי רעי‪ ,‬תהא נזכר לה‬
‫אותה העקידה ותתמלא עליה רחמי‪ .‬והקב"ה ענהו כדאמרו‬
‫רז"ל‪ :‬א"ל הקב"ה‪ :‬עתידי בניו של יצחק לחטא לפני ואני ד‬
‫אות ברה"ש‪ .‬אלא א מבקשי שאחפש לה זכות ואזכור לה‬
‫עקידת יצחק‪ ,‬יהיו תוקעי לפני בשופר ואושיע ואפד‬
‫מעוונותיה‪ ,‬וכו' ואשבור עול מלכויות מעליה ואנח אות‬
‫בתו ציו וכו'‪ .‬ע"כ מסליחות המבואר‪.‬‬
‫אילנה מורשי איננה אשה דתית‪ ,‬אבל כל מכיריה‬
‫מעידי שיש בה אמונה ויראת אלוקי יקרי ער ‪.‬‬
‫הכיצד?‬
‫ובכ‪ ,‬הגב' מורשי מעבר לעיסוקיה המקצועיי כדי‬
‫להביא פרנסה הביתה כיועצת לענייני השקעות‪ ,‬עוסקת‬
‫בגבאות צדקה מ המעלה הראשונה‪ .‬יש לה עזות‬
‫טבעית‪ ,‬וכנות פנימית יוקדת‪ ,‬כדי לעמוד ולבקש תרומה‬
‫משועי עול וסת בעלי עסקי‪ ,‬כדי לפרנס חלכאי‬
‫ונדכאי‪ .‬לזכותה ייאמר שלמרות שהיא איננה מקפידה‬
‫על קלה כבחמורה‪ ,‬את מצוות הצדקה היא מקיימת‬
‫במסירות ובהידור ראויי לקנאה‪ .‬היא אינה מפלה בי‬
‫פונה דתי לחילוני‪ ,‬עולה אתיופי או רוסי‪ .‬כול קדושי‬
‫בעיניה‪ .‬לכול היא מאירה פני‪ .‬הזכות הזו בוודאי‬
‫תעמוד לה לחזור‪...‬‬
‫הפלאפו שלה פתוח ‪ 24‬שנות ביממה‪ ,‬ואג הרווחה‬
‫העירוני השמנוני‪ ,‬זה שתקציבו השנתי הוא כ ‪ 70‬מליו‬
‫‪ ,M‬זקוק לה כמו אוויר לנשימה‪ ,‬כדי לתת מענה לאות‬
‫מאות ואלפי פוני ונזקקי המשוועי לדבש‪ ,‬רימו‪,‬‬
‫תמרי‪ ,‬עופות ודגי לקראת ימי החג‪ ,‬ימי הדי של ראש‬
‫השנה הממשמשי ובאי לטובה‪ ,‬אמ‪ ,‬כ יהי רצו‪.‬‬
‫מנהלות האג דואגות מדי שבוע ובעיקר בימי החגי‬
‫להעביר לפקס שבמשרדה מאות שמות של משפחות‬
‫נצרכות‪ .‬הגב' מורשי‪ ,‬לאחר שאספה את דמי הצדקה‬
‫מהגבירי הרבי‪ ,‬נוסעת בזריזות וביעילות לאחד‬
‫ממרכזי הקניות הגדולי בעיר‪ ,‬חותמת על צ'ק ב שש‬
‫ספרות לפחות‪ ,‬ורוכשת כמות עצומה של תלושי קנייה‪,‬‬
‫כ ירבו‪.‬‬
‫את שעות אחרי הצהרי של טרו ימי החג והמועד‪,‬‬
‫מייעדת אילנה לאות קשיי יו‪ .‬היא יודעת להאיר פניה‬
‫בחביבות רבה‪ ,‬ונותנת לכל אחד תחושה שהוא הכי‬
‫חשוב ויקר לה‪ .‬נכו‪ ,‬מעת לעת יש כאלה פוני‬
‫שפוגעי ומעליבי אותה כי לא מספיק לה‪ ,‬או שכחו‬
‫אות‪ ,‬או שה נאלצו להמתי והדלת הייתה סגורה‪,‬‬
‫אבל החסדנית הזו למדה לבלוע עלבונות באהבה‪,‬‬
‫ולהשיב אהבה תחת כפיות טובה‪ ,‬ואל תשאלו אותה‬
‫מאיפה היא שואבת את תעצומות הנפש הללו‪ ,‬כי אי לה‬
‫ברורה‪.‬‬
‫תשובה‬
‫יש לה ג לילות טרופי‪ ,‬עקב שיחות בהולות‪ ,‬של‬
‫אלמנות אומללות‪ ,‬או אפילו יולדות שחוזרות לבית ריק‬
‫ללא טיטול ומטרנה‪ .‬אי לה שו בעיה לקו‪ ,‬לרו‪,,‬‬
‫לרכוש ע עמוד השחר באיזו מכולת זנוחה את הנדרש‪,‬‬
‫בית‪.‬‬
‫פתח‬
‫אל‬
‫ולהביא‬
‫כ ‪ 15‬שנה שהגב' מורשי עושה פעילות נשגבה זו‪,‬‬
‫והגיל כידוע עושה את שלו‪ ,‬אבל למרות החריקות‬
‫הטבעיות פה וש‪ ,‬דומה כי עסק החסד שלה הול‬
‫וצומח ופורח משנה לשנה‪ ,‬בדיוק באותו אופ ששרי‬
‫האוצר ערלי הלב מגדילי את נפח העניי במדינה‪ .‬ה‬
‫בוני לה את העול הבא שלה‪ ,‬ומקעקעי את עצמ‪.‬‬
‫ברקורד המקצועי שלה כגבאית צדקה‪ ,‬ישנ מאות‬
‫ואולי אלפי סיפורי טראגיי‪ ,‬החל מתינוקות שנזנחו‪,‬‬
‫עבור לנשי חולניות או יתומי בלי נעליי‪ .‬שו סיפור‬
‫לא יפתיע אותה‪ .‬היא הכל שמעה‪ ...‬כמעט‪ .‬עד שהתגלגל‬
‫לפיתחה סיפור‪ ,‬אולי לא טראגי במיוחד‪ ,‬אבל בהחלט‬
‫שבר את ליבה וגר לה לאבד כמה דמעות‪.‬‬
‫''בטלפו שמעתי קול של אשה עצובה‪ ,‬אבל ע גוו של‬
‫כבוד עצמי‪ .‬אני כבר מזהה בטוני‪ ,‬את האומללות‪ ,‬את‬
‫העצבות‪ ,‬את הסבל‪ .‬היא לא בקשה אוכל לשבת‪ ,‬ג לא‬
‫מזו לחג‪ .‬המקרר שלה תקי‪ ,‬הכל בסדר‪ .‬היא ביקשה‬
‫עזרה קטנה‪ ,‬קצת מצעי ומגבות לבת שלה שעומדת‬
‫להנשא בשבוע הבא‪ .‬ג זו בקשה מקובלת‪ ,‬אבל תו‬
‫כדי שיחה היא הבליעה משפט ''וברו הש יש תופרת‬
‫שלי‪.''...‬‬
‫לבת‬
‫כלה‬
‫שמלת‬
‫שעשתה‬
‫''שמחתי לשמוע ואז שאלתי אותה‪ ,‬נו ואת קנית שמלה‬
‫לחתונה‪ ...‬היתה דממה מעבר לקו‪ .‬ושוב שאלתי‪ ,‬נו‪ ,‬את‬
‫מחתנת בת בכורה‪ ,‬את לא צריכה שמלה‪?...‬‬
‫ענתה‪.‬‬
‫צריכה‪.''...‬‬
‫''אני‬
‫''נו‪ ,‬אז תקני'' הצעתי לה ''אני מוכנה לעזור ל ‪ .‬תגידי‬
‫של ‪''?...‬‬
‫המידה‬
‫מה‬
‫''אינני יודעת'' היא השיבה לי‪'' ...‬כבר ‪ 25‬שנה שלא‬
‫שמלה‪.''...‬‬
‫קניתי‬
‫ולא‬
‫שמלה‪...‬‬
‫מדדתי‬
‫''חשבתי שאני נחנקת‪ .‬אשה‪ ,‬בת גילי‪ ,‬מגדלת משפחה‪,‬‬
‫חיה בדחקות ובעניות באיזו שכונה‪ ,‬לא קנתה ‪ 25‬שנה‬
‫שמלה חדשה‪ ,‬היא מתקנת את אלו שיש לה‪ ,‬ומקבלת‬
‫מתנה שמלות ישנות מחברותיה‪ 25 .‬שנה‪ .‬הרגשתי‬
‫בהל!!!‬
‫''הצצתי בשעו – ארבעה ימי לפני ראש השנה – בעוד‬
‫מספר שעות אני אמורה לעלות למטוס אלעל להונג‬
‫קונג‪ ,‬ש לצערי אני עושה חג ע בעלי העושה ש‬
‫עסקי‪ ...‬המזוודה עוד לא מוכנה‪ ...‬צרי להכי ג את‬
‫ילדי‪ .‬הרמתי טלפו לתופרת שלי‪ ,‬אמרתי לה אורית‪,‬‬
‫עזבי הכל‪ ,‬אני באה אלי ע גברת אחת‪ ,‬קחי לה מידות‬
‫ותפרי לה שלוש שמלות חדשות לפי הטע שלה‪– ...‬‬
‫הדגשתי לתופרת – שלוש שמלות צנועות זו אשה‬
‫דתית‪.''...‬‬
‫אילנה מורשי עלתה למטוס ממש לפני סגירת הכבש‬
‫ע שני ילדיה‪ .‬יו למחרת‪ ,‬התקשר בעלה‪ ,‬ידיד שלי‬
‫ואיחל שנה טובה‪ .‬אילנה שוחחה עמי אחריו ואמרה לי‬
‫''אתה לא תאמי‪ ,‬במטוס – בדר להונגקונג – נרדמתי‪,‬‬
‫והנה החלו שחלמתי‪ :‬סבתא שלי‪ ,‬תימניה אסלית של‬
‫פע‪ ,‬מופיעה לנגד עיני ע התלבושת הצנועה‬
‫המסורתית‪ ,‬ע התכשיטי המוזהבי של העדה‪ ,‬כיסוי‬
‫ראש הדוק הדוק‪ ,‬ואומרת לי ''בינתי‪ ,‬יא אילנה‪ ,‬את לא‬
‫יודעת איזו מצווה גדולה עשית‪ .‬שלוש שמלות לחג‪,‬‬
‫לאשה עניה שלא מדדה שמלה כבר ‪ 25‬שנה !!! איזה‬
‫נחת היה לי בינתי‪ ,‬בכל השמי שמחו מכ ‪ ,‬מחאו ל‬
‫כפיי מקצה השמיי ועד קצה העול‪ ...‬אל תשאלי‬
‫למה וכיצד‪ ,‬אבל זו המצווה הכי גדולה שעשית עד‬
‫היו‪ ...‬ואולי תתפרי ג לעצמ שמלה כזו‪.''...‬‬
‫''ואז סבתא נעלמה‪ .‬והתעוררתי מבוהלת‪...‬‬
‫''שלוש שמלות לחג''‪ ,‬אמרתי לה‪'' ,‬ה לפעמי יותר‬
‫קדושות ונעלות מכל התפילות והברכות‪ ,‬כי ה באות‬
‫מעומק הלב‪ ,‬מ הניצו‪ ,‬היהודי הטהור של אהבתחינ‪,‬‬
‫אבל זה לא פוטר אות מלחזור לנוסח הלבוש של‬
‫הסבתא התימניה של שרמזה ל מ החלו‪...‬‬
‫להתעורר''‪.‬‬
‫''בעזרת הש'' סיכמה הגב' מורשי‪'' .‬בעזרת הש‪.‬‬
‫התקשרתי מהונגקונג לאורית התופרת שלי וג השמלה‬
‫הצנועה שלי בדר ‪.''...‬‬
‫א‬
‫פתור במאוז‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫‪.1‬אחת‬
‫הפרשות‬
‫‪.2‬אחת‬
‫מהפרשות‬
‫מספר‬
‫בראשית‬
‫‪.3‬אחת‬
‫מהמדינות‬
‫‪.4‬נוטלי‬
‫אותו‬
‫בסוכות‬
‫‪.5‬אחד מ‬
‫הדברי‬
‫המעבירי‬
‫את רוע‬
‫הגזרה‬
‫א תפתור נכונה תקבל בד' מאונ‬
‫מצוה המצויה בפרשתנו‬
‫הזוכה משבוע שעבר‪:‬‬
‫חננאל מזרחי‬
‫בי הפותרי נכונה תוגרל‬
‫מנת שוארמה‪+‬שתיה תרומת‬
‫"שיפודי עמוס"‬
‫תשובות נית לשלוח עד יו שני‬
‫לכתובת‪" :‬תפארת עפולה"‬
‫הרב לוי ‪ 9‬עפולה‬
‫לפקס‪ 046521446 :‬או למייל‪[email protected]:‬‬
‫נא לשלוח כתובת מדויקת!‬
‫"את נצבי היו כלכ" )כט‪ ,‬ט(‬
‫מדרש אגדה‪ :‬למה נסמכה פרשת את נצבי לקללות‪,‬‬
‫לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתי חו‪ ,‬ממ"ט‬
‫שבתורת כהני‪ ,‬הוריקו פניה ואמרו מי יוכל לעמוד‬
‫באלו‪ ,‬התחיל משה לפייס "את נצבי היו"‪ ,‬הרבה‬
‫הכעסת למקו ולא עשה איתכ כליה והרי את‬
‫קיימי לפניו )רש"י(‪.‬‬
‫הקשה רבי אליהו לופיא זצ"ל מה הפיוס שאמר לה‬
‫משה "הרבה הכעסת למקו וכו' ואת קיימי לפניו"‪,‬‬
‫וכי הקללות לחינ נאמרו?! והלא אמרו חז"ל "כל‬
‫האומר הקב"ה וותר יותרו מעיו" ומה תשובה יש בזה‬
‫על שאמרו מי יכול לעמוד באלו?!‬
‫אלא‪ ,‬ביאר העונשי והיסורי שהקב"ה מביא על האד‬
‫אינ בתור נקמה חס ושלו‪ ,‬אלא הכל לטובת האד‪,‬‬
‫יסורי מלשו מוסר‪ ,‬כי על ידי היסורי מתייסר האד‬
‫וליבו נשבר בקרבו ואז הוא מוכ לתשובה‪ .‬כמו שנאמר‬
‫"זבחי אלקי רוח נשברה לב נשבר ונדכא אלהי לא‬
‫תבזה" )תהלי נא(‪ ,‬וביאר בזה הגר"א זצ"ל‪ ,‬כאשר‬
‫רוצי לזרוע שדה צרי לחרוש את האדמה ולהפו‬
‫הרגבי ואז יכולי לזרוע‪ ,‬אבל בלי חרישה האדמה‬
‫תישאר קשה ולא יפול לתוכה הזרע‪ .‬כ הוא לב האד‪,‬‬
‫היסורי חורשי את ליבו ועושי אותו ר – לב נשבר‬
‫ונדכא ואז הוא יוכל לזרוע בתוכו ולהצמיח תבואת‬
‫התשובה‪.‬‬
‫כשבני ישראל הוריקו פניה לשמע הקללות ונשבר‬
‫ליב בקרב‪ ,‬הרי הושגה התכלית עוד בטר נתקיימו‬
‫הקללות‪ ,‬ושוב אי צור להביא עליה ולייסר זהו‬
‫תוכ פיוסו של משה‪.‬‬
‫אמנ כל זה נכו לגבי אלה שהשמועה זיעזעה אות‬
‫והיוותה תחלי ליסורי בפועל‪ ,‬אבל אד "שהתבר‬
‫בלבבו לומר שלו יהיה לי כי בשרירות לבי אל " –‬
‫למרות ששמע את דברי הקללה אינו נכנע – לגביו אי‬
‫עצה אחרת אלא‪" :‬ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר‬
‫הזה"‪.‬‬
‫הרי לנו מה בי אלה שהוריקו פניה לשמע הקללות‪,‬‬
‫לבי ההולכי בשרירות לב‪.‬‬
‫הראשוני סלקו את הפורענות מעליה ע"י פחד‬
‫ושבירת ליב ונשארו חיי ויציבי‪ .‬אבל אלו שהסירו‬
‫פחד והלכו בשרירות ליב באמר ודאי ה' יסלח לנו‬
‫ושלו יהיה לנו‪ ,‬הגבירו את חרו א ה' ו"לא אבה ה'‬
‫סלוח לו ורבצה בו כל האלה הזאת"‪.‬‬
‫שבת שלו ומבור‬
‫הרב דוד נשר‪,‬‬
‫עפולה עילית‪.‬‬