‫התכנית 'אוניברסיטה בעם'‬ ‫תשע"ד‪1013 - 1014 ,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫תורמים ו שותפים לתכנית ' אוניברסיטה בע ם'‬ ‫תורמים ושותפים‬ ‫אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים‬ ‫רשויות מקומיות‬ ‫קרן מתנאל‬ ‫אוניברסיטת תל אביב‬ ‫אופקים‬ ‫קרן היסוד‬ ‫אוניברסיטת בן גוריון‬ ‫אזור‬ ‫קרן יד הנדיב‬ ‫האוניברסיטה העברית‬ ‫באר שבע‬ ‫קרן לגאסי הרטיג'‬ ‫אוניברסיטת אריאל בשומרון‬ ‫בני ברק‬ ‫קרן פעמי תקווה‬ ‫המכללה האקדמית תל אביב יפו‬ ‫בני שמעון‬ ‫בת ים‬ ‫הפדרציות היהודיות בקנדה ‪UIA‬‬ ‫פדרציית מונטריאול‬ ‫גבעת שמואל‬ ‫משרדי ממשלה‬ ‫דימונה‬ ‫הבנק הבינלאומי‬ ‫המועצה‬ ‫מתן משקיעים בקהילה‬ ‫לתכנון ותקצוב‬ ‫הרצליה‬ ‫ג'וינט ישראל אשלים‬ ‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים‬ ‫חולון‬ ‫קיבוץ בארי‬ ‫משרד הבריאות‬ ‫ירוחם‬ ‫קרן עמירם סיון‬ ‫שירות מבחן למבוגרים ונוער‬ ‫ירושלים‬ ‫קרן שוקן‬ ‫הרשות לשיקום האסיר‬ ‫לוד‬ ‫גזית גלוב‬ ‫משרד החינוך‬ ‫נתיבות‬ ‫להשכלה‬ ‫גבוהה‪,‬‬ ‫הוועדה‬ ‫פתח תקווה‬ ‫איסטרוניקס‬ ‫קריית אונו‬ ‫שיתופי פעולה‬ ‫ראשון לציון‬ ‫קידום נוער ‪ l‬תובנות בחינוך ‪ l‬בית ספר אנקורי ‪ l‬פנימיית אורנים‬ ‫רחובות‬ ‫מרכז הנוער הרב‪ -‬תחומי "מגדלור" בת‪-‬ים ‪ l‬תכנית המנטורינג‬ ‫רמלה‬ ‫עמותת יחדיו – למען הקהילה בדרום ‪ l‬מעגל החיים והתעסוקה‬ ‫רמת גן‬ ‫אגודת הסטודנטים – אוניברסיטת תל אביב‬ ‫רמת השרון‬ ‫דקנאט הסטודנטים – אוניברסיטת בן גוריון ‪ l‬אגודת הסטודנטים –‬ ‫תל אביב‬ ‫אוניברסיטת בן גוריון ‪ l‬אגודת הסטודנטים לרפואה ומדעי הבריאות בנגב‬ ‫אגודת הסטודנטים – האוניברסיטה העברית‬ ‫אתי פרימט – מאמנת אישית ‪ l‬מאיה – מרכז אימון‪ ,‬ייעוץ והדרכה‬ ‫מרכז בנג'יס ליזמות‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון ‪ l‬מד"א‬ ‫‪ l Wall Street Institute‬מחשבה טובה ‪ – Zooz l‬ייעוץ והדרכות‬ ‫‪1‬‬ ‫מ י י ס דת הת כנ ית – ח ה"כ דר' עד י קו ל‬ ‫קרוב לעשור עבר מאז חלמתי לפתוח את שערי האוניברסיטאות בישראל‪ ,‬ולהפיץ את הידע‬ ‫הנצבר בהן‪" .‬הידע מגיע לכולם" חזרתי ואמרתי כמו תקליט שבור‪ ,‬וקיוויתי לסחוף אחרי‬ ‫אוניברסיטאות‪ ,‬סטודנטים ותלמידים‪ .‬אבל לא האמנתי אז‪ ,‬ולעיתים עדין קשה לי להאמין‪,‬‬ ‫שהרעיון הזה‪ ,‬הנכון והצודק שהדהד בראשי‪ ,‬יקרום עור וגידים ויהפוך למציאות‪.‬‬ ‫היום‪ ,‬כשאני צופה במפעל הזה‪ ,‬הפעם מהצד‪ ,‬קשה לי שלא להתרגש‪ .‬בזכות צוות מופלא‪,‬‬ ‫שיתופי פעולה פוריים‪ ,‬ותומכים ואוהדים אין ספור‪ ,‬החלום הזה לא רק שהתגשם במלואו‪ ,‬אלא‬ ‫אף ממשיך לצמוח ולהתפתח‪ ,‬ובעיקר לגעת בחייהם של רבים‪.‬‬ ‫למדתי ב'אוניברסיטה בעם' שיעורים רבים‪ .‬למדתי מהי ה"אזרחות המשמעותית"‪ ,‬זו שחושבת מחוץ לקופסא‪ ,‬לא מפחדת‬ ‫מנקודות מפגש חדשות‪ ,‬בין אנשים ובין אדם לבין עצמו‪ ,‬ובעיקר‪ -‬זו המבקשת שלא לקבל את הקיים‪ ,‬ומעזה לשנות‬ ‫ולברוא מציאות חדשה‪ .‬אבל את השיעור החשוב מכל אני לומדת היום‪ ,‬ומציעה גם לכם – לא להפסיק לחלום‪.‬‬ ‫אני רוצה להודות לרותם ולכל העושים במלאכה על העבודה הקשה והמוצלחת שאודותיה תוכלו לקרא בדו"ח זה‪ ,‬ועל‬ ‫פירותיה עוד תשמעו‪ ,‬ולאחל לכולם המשך עשייה מבורכת‪.‬‬ ‫אני מבטיחה להמשיך ולהיות שופר לאותם רעיונות העומדים בבסיס התוכנית ולפעול למען דמוקרטיזציה של הידע‪ ,‬גם‬ ‫ממקום מושבי החדש‪ ,‬ולהמשיך ללוות את התוכנית ואתכם‪.‬‬ ‫בתודה וברכה‪,‬‬ ‫עדי קול‬ ‫ר אש הת כנ ית – עו " ד ר ו תם ידל י ן‬ ‫חברים ושותפים יקרים‪,‬‬ ‫"השכלה היא הנשק החזק ביותר שניתן להשתמש בו כדי לשנות את העולם‪ ".‬אמר נלסון מנדלה‪.‬‬ ‫חינוך והשכלה הם הכלים באמצעותם מושגית החרות‪ .‬חרות המאפשרת מוביליות חברתית‪,‬‬ ‫השתלבות בחברה ועצמאות חברתית וכלכלית‪ .‬בחברה הישראלית רבים עדיין לא זוכים להגיע‬ ‫לחירות שמעניקה ההשכלה בכלל וההשכלה הגבוהה בפרט‪ .‬הפיכת 'אוניברסיטה בעם' לחלק‬ ‫בלתי נפרד מהאוניברסיטאות בהן היא פועלת‪ ,‬בפריסה ארצית רחבה‪ ,‬תאפשר לאנשים נוספים‬ ‫בחברה הישראלית לעשות צעד הראשון‪ ,‬בדרך לחירות זו‪.‬‬ ‫שנת תשע"ד הינה סימן דרך ראשון להרחבת התכנית‪ .‬אל אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן‬ ‫גוריון‪ ,‬חברה השנה גם האוניברסיטה העברית‪ ,‬ובשנה הבאה תצטרף גם אוניברסיטת חיפה‪ .‬הרחבת התכנית‬ ‫לאוניברסיטאות בפריסה ארצית רחבה‪ ,‬צפויה לחולל שינוי משמעותי בחייהם של מאות תלמידים נוספים ושל עשרות‬ ‫הסטודנטים‪-‬המנחים מידי שנה ‪ ,‬הן ברמה האישית והן ברמת השפעת המאקרו בהיבט החברתי והכלכלי‪ .‬זאת ועוד – היא‬ ‫צפויה לחזק בצורה ניכרת את הערכים המוספים של האקדמיה בישראל‪ ,‬ולהפכה לא רק לשם‪-‬דבר במחקר והוראה‪,‬‬ ‫אלא גם לאבן היסוד של יצירת חברה בריאה‪ ,‬שוויונית ודמוקרטית יותר‪.‬‬ ‫אני רוצה לנצל את ההזדמנות להודות לכל השותפים בתכנית‪ :‬לתלמידים ‪ -‬שנותנים בנו אמון כל שבוע מחדש;‬ ‫לסטודנטים המלמדים – שמקדישים את מלוא מרצם (וזמנם) לתכנית; לצוות יוצא הדופן של התכנית ‪ -‬שבלעדיו דבר‬ ‫מכל הקסם הזה לא היה מתרחש; למייסדת התכנית – חה"כ דר' עדי קול ‪ -‬שבלעדיה החזון לא היה הופך מציאות;‬ ‫לוועדה המייעצת; לוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה – על האמון בתכנית; לאוניברסיטאות; לעובדים‬ ‫הסוציאליים; למתנדבים; ולתורמים לתכנית ‪ -‬שותפים אמיתים באמונה בדרך‪ -‬שבלעדיהם התכנית לא היתה מתקיימת‪.‬‬ ‫שלכם‪,‬‬ ‫רותם ידלין‬ ‫‪3‬‬ ‫'אוניברסיטה בעם' – על קצה המזלג‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫התכנית 'אוניברסיטה בעם' מייצרת חיבור חדשני בין 'האוניברסיטה'‬ ‫פתח דבר‬ ‫‪4‬‬ ‫מאפייני התלמידים‬ ‫‪5‬‬ ‫לבין 'העם' ‪ -‬בין מוקד כוח וידע ציבורי לבין אוכלוסיות שאינן יכולות‬ ‫להגיע למוקד ידע זה בדרך המקובלת‪ .‬במסגרת התכנית‪ ,‬האוניברסיטה‬ ‫פותחת את שעריה בפני אוכלוסיות מוחלשות ומאפשרת להן לרכוש‬ ‫השכלה חיונית ומעשית בסביבה אקדמית‪ .‬בשנת תשע"ד פעלה התכנית‬ ‫שיתוף הפעולה ‪ -‬שירותי הרווחה‬ ‫סיכום שנת תשע"ד‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫רפואה‬ ‫‪10‬‬ ‫משפטים‬ ‫‪11‬‬ ‫פסיכולוגיה‬ ‫‪11‬‬ ‫רשויות הרווחה‪ ,‬ולומדים בקורסי מבוא מיוחדים המותאמים עבורם‬ ‫מנהל עסקים‬ ‫‪11‬‬ ‫בתחומי המשפט‪ ,‬רפואה‪ ,‬מנהל עסקים ופסיכולוגיה‪ ,‬המועברים על‪-‬ידי‬ ‫נוער‬ ‫‪14‬‬ ‫סטודנטים לתואר ראשון‪ .‬משתתפי התכנית מגיעים מרקע סוציו‪-‬אקונומי‬ ‫אירועי סוף שנה וביקורים מיוחדים‬ ‫‪15‬‬ ‫מדידה והערכה‬ ‫‪18‬‬ ‫מחלקת 'הצעד הבא'‬ ‫‪17‬‬ ‫הסטודנטים‪-‬המנחים‬ ‫‪11‬‬ ‫צוות התכנית‬ ‫‪18‬‬ ‫בשלוש אוניברסיטאות ‪ -‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון‬ ‫והאוניברסיטה העברית‪.‬‬ ‫התלמידים בתכנית‪ ,‬מבוגרים ובני‪-‬נוער‪ ,‬מופנים ללימודים על‪-‬ידי‬ ‫קשה‪ ,‬לאחר שנפלטו ממסגרות חינוכיות קודמות והם סובלים מפערי‪-‬‬ ‫ידע משמעותיים‪ .‬בשנת תשע"ד החלו את לימודיהם בתכנית ‪1,788‬‬ ‫תלמידים וסיימו ‪ 1,481‬תלמידים‪.‬‬ ‫הסטודנטים‪-‬המנחים את קורסי המבוא‪ ,‬עוברים במקביל להדרכה‬ ‫קורס אקדמי שנתי שמטרתו להכשירם ולהכינם לעבודת ההוראה‪ ,‬ואשר‬ ‫עוסק בפערים בחברה הישראלית בכלל ובחינוך בפרט; ובבחינה‪ ,‬גיבוש‬ ‫וחיזוק מחויבות חברתית‪ .‬ההשתתפות בקורס האקדמי‪ ,‬כמו גם עבודת‬ ‫ההוראה המעשית‪ ,‬מקנה לסטודנטים‪-‬המנחים נקודות זכות אקדמיות‪,‬‬ ‫וזאת כחלק מהתפיסה הגורסת כי ההשכלה האקדמית צריכה לעודד‪,‬‬ ‫ליזום ולקדם מעורבות חברתית של סטודנטים‪ ,‬לצד דמוקרטיזציה והנגשה‬ ‫של הידע האקדמי‪ .‬בשנת תשע"ד לימדו בתכנית ‪ 87‬סטודנטים‪-‬מנחים‪.‬‬ ‫מטרת התכנית לגשר על פערים חברתיים ולאפשר השוואת הזדמנויות‬ ‫באמצעות צמצום פערי ידע והשכלה‪ ,‬זאת על‪-‬ידי הענקת ידע מעשי‬ ‫בסיסי למשתתפי התכנית במטרה לאפשר להם התמודדות טובה יותר‬ ‫בחיי היומיום‪ ,‬וכאמצעי להגדלת מרחב ואפשרויות הפעולה שלהם‪ .‬חשוב‬ ‫מכך‪ ,‬התכנית פועלת להעצים את היכולות האישיות של התלמידים‪,‬‬ ‫לפתח את סקרנותם‪ ,‬להשיב להם את חדוות הלימוד שאבדה‪ ,‬להעניק‬ ‫להם את הרצון והכלים להמשיך ללמוד ולהתפתח‪ ,‬ולהפוך לאזרחים‬ ‫משמעותיים הלוקחים אחריות על חייהם ופועלים מתוך מודעות וחשיבה‬ ‫למענם‪ ,‬למען משפחתם ולמען סביבתם‪ .‬הלימודים בתכנית מהווים נקודת‬ ‫מפגש משמעותית בין התלמידים לבין חוויית הלימודים האוניברסיטאית‪,‬‬ ‫לסטודנטים ולאנשי הסגל ‪ -‬על תחומי עיסוקם ותפיסות עולמם ‪ -‬ובכך‬ ‫מייצרים דו‪ -‬שיח בין שכבות אוכלוסייה אשר לרוב אינן נפגשות בישראל‪ .‬מפגש זה מעצים ומעשיר את התלמידים ותורם‬ ‫להשכלתם‪ ,‬הכשרתם ומחויבותם החברתית של הסטודנטים‪-‬המנחים‪.‬‬ ‫מודל הפעולה של התכנית מאפשר שימוש ומינוף חברתי של הידע הצבור באקדמיה‪ ,‬של משאביה האנושיים האדירים‬ ‫ הסטודנטים והסגל‪ ,‬ושל התשתית הפיזית של המוסדות – כיתות לימוד‪ ,‬וזאת בשעות הערב‪ ,‬כאשר הפעילות האקדמית‬‫'הסטנדרטית' מגיעה לסיומה‪ .‬על‪-‬מנת להבטיח הסרת חסמים בהגעתם של התלמידים לתכנית‪ ,‬הם מגיעים‬ ‫לאוניברסיטה באמצעות הסעות מאורגנות‪ ,‬ועם הגעתם מקבלים כריך ושתייה‪ .‬ייחודו של מודל פעולה זה אינו רק‬ ‫בהצלחתו להנגיש השכלה לכלל חלקי הציבור‪ ,‬אלא גם בכך שהוא מבוסס על מבנה עלויות 'רזה' המוביל להחזר חברתי‬ ‫גבוה אל מול ההשקעה התקציבית הנדרשת‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫'א ונ יב רס י טה ב עם' ‪ -‬מאפ י ינ י הת למ יד ים בת כנ י ת‬ ‫התלמידים‬ ‫בתכנית‬ ‫'אוניברסיטה‬ ‫בעם'‪,‬‬ ‫ובני‬ ‫מבוגרים‬ ‫נוער‪,‬‬ ‫מגיעים‬ ‫מאוכלוסיות בשולי החברה‪ ,‬אשר המשותף לכולן הינו הצורך להיאבק על‪-‬מנת‬ ‫לשרוד את מציאות חייהם‪ .‬מרבית משתתפי התכנית המבוגרים מגיעים ממשפחות‬ ‫'רב‪-‬בעייתיות' המטופלות באופן אינטנסיבי על‪-‬ידי גורמי הרווחה‪ ,‬לעיתים לאורך‬ ‫דורות רבים‪ .‬הגדרת המשפחות כ'רב‪-‬בעיתיות' נובעת לא רק מריבוי הבעיות‬ ‫ומורכבותן‪ ,‬אלא גם מהקשר בניהן‪ ,‬כאשר לרוב בעיה אחת גוררת את משנותיה –‬ ‫מצוקות כלכליות‪ ,‬חברתיות‪ ,‬נפשיות ואחרות‪ .‬הבעיות והמכשולים העומדים בפני‬ ‫תלמידי התכנית כוללים מצוקה כלכלית קשה‪ ,‬אבטלה או תעסוקה ארעית‪,‬‬ ‫מחסור בחינוך והשכלה‪ ,‬לקויות פיזיות ולקויות למידה‪ ,‬לחץ נפשי‪ ,‬היעדר מערכות‬ ‫יחסים יציבות‪ ,‬בדידות וניכור‪ .‬תנאים אלה משפיעים על תחושתם ותפקודם‬ ‫ומותירים אותם בשולי החברה‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫בתכנית מבוגרים שנמצאים בתקופת‬ ‫המבחן שלהם בשירות מבחן‪ ,‬אסירים‬ ‫משוחררים בשיקום‪ ,‬מכורים לשעבר‬ ‫מהיחידה לטיפול בהתמכרויות לסמים‪,‬‬ ‫אלכוהול‬ ‫והימורים‪,‬‬ ‫ומטופלים‬ ‫נפגעי‬ ‫נפש שהופנו על‪-‬ידי אגף שיקום של‬ ‫משרד הבריאות‪.‬‬ ‫למשתתפי התכנית מספר מאפי ינים אישיותיים דומים‪ .‬מרבית התלמידים דיווחו כי‬ ‫הם מתקשים לעמוד במחויבויות היומיומיות ולהתמיד בפעילויות בחייהם האישיים‬ ‫או במערכות יחסים‪ .‬מדיווחיהם עלה כי הם חשים חוסר יציבות בחייהם המוביל‬ ‫למרירות‪ ,‬בדידות‪ ,‬ניכור חברתי ובעיקר חוסר אמונה ביכולתם לעשות שינוי‬ ‫משמעותי אשר יוציא אותם ממעגל העוני והמצוקה‪ .‬עוד עולה‪ ,‬כי רוב התלמידים‬ ‫סובלים מדימוי עצמי ירוד ונמוך‪ ,‬מתחושת אשם וחוסר מסוגלות אישית‪ ,‬וכתוצאה‬ ‫מכך ‪ -‬מתסכול ולחצים נפשיים ורגשיים‪ .‬בנוסף‪ ,‬על‪-‬פי התרשמות צוות התכנית‪,‬‬ ‫משתתפיה סובלים לרוב מהעדר כישורי חיים בסיסיים‪ ,‬הפוגעים בתפקודם‬ ‫היומיומי‪.‬‬ ‫מרבית התכניות הקיימות במדינת ישראל לטיפול באוכלוסיות אלו אינן עוסקות‬ ‫בחינוך והשכלה‪ ,‬אלא בסעד ורווחה‪ ,‬ובכך מנציחות את הפערים החברתיים‪.‬‬ ‫התכנית 'אוניברסיטה בעם' מבקשת להקנות לאוכלוסיות אלו ידע‪ ,‬אך גם‬ ‫להדגיש את חשיבות החינוך כאמצעי למוביליות חברתית‪ .‬מרבית תלמידי‬ ‫התכנית מדווחים כי חוויות הלימודים שלהם בעבר רצופות אכזבות וכישלונות‪,‬‬ ‫אחוז ניכר מהם נפלט ממערכות החינוך בגיל צעיר וחלקם אף אינם יודעים קרוא‬ ‫וכתוב‪ .‬דרך התכנים המקצועיים הנלמדים‪ ,‬מעודדת התכנית את אותם‬ ‫התלמידים להשלים את הפער שנפער בלימודיהם ולהשתלב חזרה בחברה‪.‬‬ ‫גיל‪:‬‬ ‫משתתפי‬ ‫התכנית‬ ‫מתחלקים‬ ‫לשתי קבוצות גיל; מבוגרים‪ ,‬המהווים‬ ‫כ‪ 87%-‬מתלמידי התכנית‪ ,‬ובני‪-‬נוער‪,‬‬ ‫המהווים כ‪ 11%-‬ממשתתפי התכנית‪.‬‬ ‫ממוצע‬ ‫גילאי‬ ‫תלמידי‬ ‫המבוגרים הינו ‪.41‬‬ ‫‪5‬‬ ‫התכנית‬ ‫מגדר‪ :‬התכנית מאופיינת בהשתתפות‬ ‫רבה‬ ‫יותר‬ ‫של‬ ‫מהתלמידים‪.‬‬ ‫נשים‪,‬‬ ‫שמהוות‬ ‫‪87%‬‬ ‫בין‬ ‫השאר‪,‬‬ ‫עקב‬ ‫זאת‬ ‫העובדה שאחוז גבוה יותר של נשים פונות‬ ‫לשירותי הרווחה לקבלת עזרה‪.‬‬ ‫השכלה‪ :‬כלל משתתפי התכנית הינם‬ ‫חסרי השכלה גבוהה‪ .‬רוב התלמידים‬ ‫המבוגרים הלומדים בתכנית סיימו ‪11‬‬ ‫שנות לימוד (כ‪ ,)87% -‬רובם ללא תעודת‬ ‫בגרות‪ .‬אחוז התלמידים המבוגרים אשר‬ ‫סיימו ‪ 1-11‬שנות לימוד הוא כ‪ ,18%-‬וכ‪-‬‬ ‫‪ 4%‬מהתלמידים הינם בעלי השכלה של‬ ‫‪ 7‬שנות לימוד ומטה‪.‬‬ ‫תעסוקה‪ :‬מרבית משתתפי התכנית‬ ‫המבוגרים אינם מועסקים באופן סדיר‪.‬‬ ‫מעל ‪ 54%‬מהתלמידים אינם עובדים כלל‬ ‫ואילו השאר מועסקים בעבודות כגון משק‬ ‫בית (ניקיון וטיפול בילדים או קשישים)‪,‬‬ ‫עבודות כפיים (בנייה‪ ,‬מפעלים‪ ,‬נגרות‬ ‫וכדומה)‪ ,‬עבודות משרדיות ומכירות‪.‬‬ ‫פיזור גיאוגרפי‪ :‬משתתפי התכנית בשנת‬ ‫תשע"ד מגיעים מירוחם בדרום ועד נתניה‬ ‫בצפון‪ .‬לתכנית באוניברסיטת תל אביב‬ ‫מגיעים בהסעות מכל הערים הגדולות‬ ‫בגוש דן‪ ,‬מרעננה ועד רחובות‪ .‬מספר‬ ‫מצומצם של תלמידים מגיעים ללימודים‬ ‫באופן עצמאי‪ ,‬חלקם ממקומות רחוקים‬ ‫יותר‪,‬‬ ‫מנתניה‬ ‫אשקלון‪.‬‬ ‫ועד‬ ‫לתכנית‬ ‫באוניברסיטת בן‪-‬גוריון מגיעים משתתפים‬ ‫מבאר שבע‪ ,‬מושבי המועצה האזורית בני‬ ‫שמעון‪ ,‬נתיבות‪ ,‬שדרות‪ ,‬אופקים‪ ,‬ירוחם‬ ‫ודימונה‪.‬‬ ‫משתתפי התכנית באוניברסיטה‬ ‫העברית מגיעים מירושלים וסביבתה‪ .‬בשנת‬ ‫הלימודים הבאה עתידה התכנית להתחיל‬ ‫לפעול‬ ‫גם‬ ‫באוניברסיטת‬ ‫חיפה‬ ‫ובכך‬ ‫לאפשר לאוכלוסיות נוספות מאזור הצפון‬ ‫להשתתף בתכנית‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ש יתוף ה פ עו לה עם רשו י ות הר ו ו חה וג י וס ה ת למ יד י ם‬ ‫פעילות התכנית 'אוניברסיטה בעם' מתאפשרת על‪-‬ידי קשר צמוד ושיתוף פעולה‬ ‫פורה עם גופי הרווחה והחינוך המפנים את מטופליהם ללימודים בתכנית ומלווים‬ ‫אותם ואת הסטודנטים‪-‬המנחים במהלך תקופת הלימוד‪.‬‬ ‫תהליך גיוס התלמידים נעשה בשיתוף פעולה עם גוף הרווחה‪ .‬גוף הרווחה אמון‬ ‫על הפצת התכנית בקרב מטופליו וגיבוש רשימת התלמידים הראשונית טרם‬ ‫תח ילת שנת הפעילות‪ .‬הפניית המועמדים לתכנית נעשית על‪-‬פי קריטריונים‬ ‫ברורים של מצב סוציו‪-‬אקונומי‪ ,‬הדרה חברתית ומצוקה קשה‪ .‬המועמדים עוברים‬ ‫הליך מיון וקבלה הכולל מפגש חשיפה והסבר על התכנית וראיון אישי קצר‪,‬‬ ‫שמטרתו לבחון את מחויבותם ונכונותם להשתלב במסגרת לימודית‪ .‬הקבלה‬ ‫לתכנית אינה מותנית בהשכלה או כישורים קודמים‪ ,‬אך היא דורשת רצינות‬ ‫ומחויבות לאורך זמן‪ ,‬מוטיבציה גבוהה ורצון ללמוד ולהתקדם‪ .‬מועמדים שעברו‬ ‫את ראיון הקבלה מתבקשים לשלם תשלום חד פעמי‪ ,‬המכונה "דמי רצינות" של‬ ‫‪ ₪ 177‬וכן להתחייב להתמיד בתכנית‪ .‬במעמד התשלום מצוין‪ ,‬כי אם המשתתף‬ ‫יחסיר יותר מארבעה מפגשים יתבקש לעזוב את התכנית‪ .‬משתתף אשר יעמוד‬ ‫בכל דרישות התכנית יוכל להמשיך וללמוד במסגרתה עד שלוש שנים‪.‬‬ ‫גוף רווחה שמטופליו משתתפים בתכנית ממנה איש קשר המהווה גורם מגשר בין‬ ‫התכנית לעובדים הסוציאליים‪ .‬איש הקשר מלווה את התלמידים והסטודנטים‪-‬‬ ‫המנחים‪ ,‬מסייע בהכשרתם הראשונית של הסטודנטים‪-‬המנחים לעבודה עם‬ ‫קבוצת התלמידים וכן מלווה באופן מעשי את הפעילות השוטפת‪ .‬איש הקשר‬ ‫מקיים קשר מתמיד עם נציג הסטודנטים‪-‬המנחים ומקבל דיווח שבועי בנוגע‬ ‫לנוכחות התלמידים‪ ,‬לחומר הנלמד ולבעיות מיוחדות שעולות‪ ,‬ומעביר את המידע‬ ‫הרלוונטי לטיפול העובדים הסוציאליים המטפלים בכל תלמיד‪.‬‬ ‫העובדים הסוציאליים מהווים גורם תומך לסטודנטים המנחים‪ ,‬שאינם בעלי רקע‬ ‫טיפולי או היכרות מוקדמת עם אוכלוסיית היעד של התכנית‪ ,‬ומסייעים לאורך‬ ‫השנה בהתמודדות עם בעיות וצרכים העולים מהתלמידים‪ .‬העובדים הסוציאליים‬ ‫אף משתתפים לעיתים בשיעורים‪ .‬השתתפותם תורמת למוטיבציה והרצינות של‬ ‫התלמידים וכן מאפשרת לעובדים הסוציאליים לראות את מטופליהם באור אחר‪,‬‬ ‫חיובי יותר‪ ,‬ובמסגרת שונה מהמסגרת הטיפולית המתייגת‪ .‬ניסיון השנים הקודמות‬ ‫מראה‪ ,‬כי ככל שגורמי הרווחה והעובדים הסוציאליים מתגייסים ומחויבים להצלחת‬ ‫התכנית‪ ,‬כך התלמידים נרתמים לתכנית ונתרמים ממנה‪ .‬במקרים בהם ישנו שיתוף‬ ‫פעולה צמוד ואינטנסיבי בין גורמי הרווחה וצוות התכנית‪ ,‬עולה יכולת ההתמדה‬ ‫של התלמידים וההשפעה החיובית של הלימודים מתבטאת גם בשאר תחומי‬ ‫חייהם‪.‬‬ ‫כל גוף רווחה שמטופליו תלמידים בתכנית‪ ,‬משלם ‪ ₪ 157‬עבור כל מטופל‪.‬‬ ‫יעקב‪ ,‬תלמיד פסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב מספר‪" :‬הגעתי לאוניברסיטה עם‬ ‫הרבה חששות‪ ,‬זה היה משהו שנרתעתי ממנו כל חיי‪ .‬ב'אוניברסיטה בעם' הסתבר‬ ‫לי שזו חוויה מדהימה‪ ,‬התכנית נותנת רק טעימה‪ ,‬וזה עושה לי חשק לעוד! בזכות‬ ‫'אוניברסיטה בעם' אני שוקל להמשיך ללימודים נוספים בהמשך!"‬ ‫‪7‬‬ ‫ס יכ ום ש נת הל ימוד י ם – ת שע " ד‬ ‫בשנת תשע"ד החלו את לימודיהם בתכנית ‪ 1,788‬תלמידים‪,‬‬ ‫וסיימו ‪ 1,481‬תלמידים‪ ,‬בשלוש אוניברסיטאות שונות‪ ,‬בארבע‬ ‫מגמות לימוד‪ :‬משפטים‪ ,‬רפואה‪ ,‬פסיכולוגיה ומנהל עסקים‪.‬‬ ‫התלמידים השתתפו בקורס מבוא לתחום הלימוד שמטרתו‬ ‫להעניק להם ידע שימושי ומעשי הדרוש לחייהם‪ .‬הקורסים‬ ‫מתקיימים במשך שני סמסטרים‪ ,‬כאשר כל קורס מורכב מ‪11-‬‬ ‫מפגשים של שעתיים אקדמיות‪ .‬תכני הקורסים נבנים בכל שנה‬ ‫מחדש על‪-‬ידי צוות הסטודנטים‪-‬המנחים‪ ,‬הבוחנים את הידע‬ ‫הנלמד באוניברסיטה‪ ,‬ומתאימים אותו לצרכים‪ ,‬לאופי ולתחומי‬ ‫אור‪ ,‬סטודנטית למנהל עסקים באוניברסיטת‬ ‫תל אביב בשיעור בפני תלמידיה‬ ‫העניין של התלמידים‪ .‬בנוסף‪ ,‬נערכת לתלמידים הכרות עם‬ ‫מנגנונים שלטוניים‪ ,‬גופים ממשלתיים ופרטיים ועם דרכי‬ ‫פעולתם‪ .‬במהלך השנה יוצאת כל קבוצת תלמידים לסיור‬ ‫לימודי מחוץ לאוניברסיטה ונפגשת עם אנשי מקצוע מובילים‬ ‫בתחום‪.‬‬ ‫ציונה‪ ,‬תלמידת מנהל עסקים באוניברסיטה העברית‬ ‫מסכמת שנה‪:‬‬ ‫"אי אפשר לשכוח את ההתרגשות העצומה‬ ‫והציפייה מהמפגש הראשון‪ ,‬הרגשנו קצת כמו ילדים‬ ‫קטנים שלא יודעים מה מצפה להם‪ .‬ולאט‪-‬לאט‬ ‫נפתחנו‪ ,‬ובנוסף לחומר הלימודי למדנו כאן ערכים‬ ‫כמו קבלת האחר‪ ,‬שמענו דעות וחלקנו בצמא את‬ ‫ניסיון החיים זה מזה‪.‬‬ ‫הבנו כי לא רק ידע הוא כוח‪ ,‬אלא שערכי האמונה‬ ‫בעצמך והרצון להצליח חשובים לא פחות מהלמידה‬ ‫המעשית וכי בידינו‪ ,‬רק בידינו הפיכת ההלכה‪-‬‬ ‫למעשה‪ .‬ולהורים שבינינו למדנו את משמעות מאמר‬ ‫חכמינו‪" :‬נאה דורש‪ -‬נאה מקיים" והיא שבכדי שנוביל‬ ‫את ילדינו הדור הבא ונכוון אותם ללימודים גבוהים‬ ‫יהיה עלינו לשמש קודם כל דוגמא אישית עבורם"‪.‬‬ ‫המודל החינוכי ‪ -‬התכנית 'אוניברסיטה בעם' פועלת על‪-‬פי‬ ‫מודל חינוכי ייחודי שפותח במיוחד עבור תלמידי התכנית‪ ,‬מתוך‬ ‫התחשבות בתחומי העניין ובצרכים שלהם‪ .‬בבסיס התכנית‬ ‫עומדת פילוסופיית חינוך דיאלוגית המבוססת על יחסי "מורה‬ ‫שהוא תלמיד ותלמיד שהוא מורה" ‪ -‬על הדדיות‪ ,‬הקשבה‬ ‫ואחריות‪ .‬ג'ון דיואי‪ ,‬מרטין בובר ופאולו פרירה הם רק חלק‬ ‫מההוגים ששימשו השראה לפיתוח הפדגוגיה החינוכית של‬ ‫התכנית‪ ,‬השואפת להחזיר לתלמידים סקרנות וחדוות לימוד‪,‬‬ ‫ולהעניק להם רצון וכלים לגדול ולהתפתח‪.‬‬ ‫תחומי הלימוד הנבחרים ‪ -‬רפואה‪ ,‬משפטים‪ ,‬מנהל עסקים‬ ‫ופסיכולוגיה ‪ -‬והנושאים הנלמדים במסגרתם תואמים את‬ ‫האידיאולוגיה‬ ‫החינוכית‬ ‫של‬ ‫התכנית‬ ‫ומטרותיה‪.‬‬ ‫תכנית‬ ‫הלימודים גובשה בהתאם לפילוסופיה זו ‪ -‬הידע המועבר‬ ‫מתמקד בחיזוק כוחם של הלומדים ובשיפור יכולתם‬ ‫להסיר מכשולים המעכבים אותם‪ ,‬בכדי להשפיע על עיצוב‬ ‫חייהם‪ .‬מדובר בידע חיוני ומעשי‪ ,‬לצד ידע כללי לצורכי‬ ‫העשרה ואתגר אינטלקטואלי‪ .‬לתלמידים ניתנים כלים אשר‬ ‫יגדילו את רצונם ויכולתם לרכוש ידע נוסף בכוחות עצמם ‪-‬‬ ‫מיומנויות למידה‪ ,‬תרבות דיון‪ ,‬התנהגות בקבוצה‪ ,‬הקשבה‬ ‫לאחר‪ ,‬נגישות למאגרי מידע והכרות עם מסגרות לימוד שונות‪.‬‬ ‫השיעורים נסמכים על ניסיונם האישי של התלמידים ועל הנושאים שמעוררים אותם למחשבה ומאתגרים לעשייה‪.‬‬ ‫הדוגמאות הניתנות בשיעור שייכות לעולם התוכן וחיי היומיום של התלמידים‪ ,‬ובכל מפגש מוקדש חלק ניכר מהשיעור‬ ‫לדיון בין חברי הקבוצה‪ .‬התכנית מבוססת על הצבת מטרות‪ ,‬מרחיבה אופקים ומעודדת בחינה ביקורתית של בעיות‬ ‫חברתיות‪ .‬תלמידי התכנית נדרשים להיות משתתפים פעילים בהליך הלמידה ויחד עם הסטודנטים‪-‬המנחים הם יוצרים‬ ‫קהילה לומדת‪-‬חושבת‪-‬ויוצרת‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫תשומת לב רבה ניתנת בתכנית לקשר בין הסטודנט המנחה‬ ‫לתלמידים ‪ .‬כאמור‪ ,‬תהליך הלמידה מתבצע באמצעות הדיאלוג‬ ‫שביניהם‪ ,‬בהנחייתו של הסטודנט‪ .‬כדי שיתקיים דיאלוג‪ ,‬סביבת‬ ‫הלימודים צריכה להיות תומכת‪ ,‬מדגימה‪ ,‬מקבלת וסבלנית‪ ,‬ועל‬ ‫הסטודנט המנחה להפגין רגישות‪ ,‬פתיחות ואחריות‪ .‬על הסטודנט‬ ‫להכיר את התלמידים‪ ,‬את נסיבות חייהם‪ ,‬את ההקשר בו הם‬ ‫נמצאים‪ ,‬מהיכן הם מגיעים‪ ,‬ולשאוף ליצור איתם קשרים היוצאים‬ ‫מגבולות הכיתה‪.‬‬ ‫תכנית הלימודים מגובשת מראש על‪-‬ידי הסטודנטים‪-‬המנחים‪ ,‬אך‬ ‫עוברת שינויים רבים לאור בקשות התלמידים ובמהלך השנה‪,‬‬ ‫כאשר ההכרות בין הסטודנטים‪-‬המנחים לתלמידים הופכת אישית‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫רוני‪ ,‬סטודנטית לפסיכולוגיה‬ ‫באוניברסיטת תל אביב ותלמידתה‬ ‫רחל בטקס הסיום‬ ‫המשכיות בתכנית 'אוניברסיטה בעם'‬ ‫בפני משתתפי התכנית עומדת האפשרות להמשיך ללימודים‬ ‫לשנה נוספת במגמת לימוד אחרת‪ .‬אחוז התלמידים הממשיכים‬ ‫אשר המשיכו לשנה שנייה בתכנית עומד על כ‪ ,87%-‬כך גם אחוז‬ ‫התלמידים אשר המשיכו לשנה השלישית בתכנית‪ .‬מבין תלמידי‬ ‫התכנית המבוגרים באוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן גוריון ‪-‬‬ ‫‪ 184‬תלמידי שנה שלישית‪ 118 ,‬תלמידי שנה שנייה וכ‪ 845-‬תלמידי‬ ‫שנה ראשונה בתכנית‪ .‬בנוסף‪ ,‬באוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫לומדים ‪ 111‬תלמידי שנה ראשונה בתכנית‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫הסטודנטים‪-‬המלמדים בקורס מבוא למנהל‬ ‫עסקים ‪ -‬אדר‪ ,‬אפרת‪ ,‬דניאל ואיתמר ‪-‬‬ ‫כתבו לתלמידיהם‪" :‬יום שני בערב‬ ‫בשבילנו‪ ,‬היה ערב של חום‪ ,‬של רגשות‬ ‫חיוביים ושל תחושות פנימיות מאוד‬ ‫חזקות‪ .‬במהלך השנה‪ ,‬אנו הסטודנטים‪-‬‬ ‫המנחים עברנו תהליך זהה לתהליך‬ ‫שלכם‪ .‬זה מתחיל בשלב בו אנו צריכים‬ ‫לפתוח את הראש‪ ,‬לקבל ולתת‪ .‬מיד‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬כמעט בצורה אוטומטית‬ ‫הלב נפתח‪ ,‬וזכינו להכיר אנשים‬ ‫מקסימים‪ ,‬חמים ואוהבים‪ .‬אנו הסטודנטים‪-‬‬ ‫המנחים מרגישים שניתנה לנו הזכות‬ ‫ללמד אתכם וללמוד מכם‪ ,‬להעניק לכם‬ ‫כלים ולספוג מכם השראה‪".‬‬ ‫מגמת רפואה‬ ‫התלמידים במגמת רפואה למדו בקורס 'מבוא לרפואה'‪ ,‬שעסק בהבהרת‬ ‫מושגי יסוד בתחומי הרפואה השונים‪ ,‬ובמהלכו לומדים על גוף האדם‪,‬‬ ‫המערכות השונות ותפקודן וכן על מחלות נפוצות‪ ,‬דרכי הטיפול בהן‬ ‫והמחקר הרפואי הנעשה על מנת למצוא תרופה למחלות אלו‪ .‬התלמידים‬ ‫ערכו הכרות עם מבנה מערכת הבריאות בישראל‪ ,‬סל התרופות וחוק זכויות‬ ‫החולה‪ .‬כמו כן‪ ,‬התקיימו הדרכות בנושא רפואה מונעת‪ ,‬היגיינה‪ ,‬תזונה‬ ‫נכונה ועזרה ראשונה‪.‬‬ ‫בשנת תשע"ד נלמד קורס מבוא לרפואה באוניברסיטת תל אביב‬ ‫ובאוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬בארבע קבוצות לימוד‪ .‬את הקורס התחילו ‪441‬‬ ‫תלמידים וסיימו ‪ 188‬תלמידים (‪.)75%‬‬ ‫בסמסטר א' התלמידים סיירו במעבדות בית הספר לרפואה ובסמסטר ב'‬ ‫ביקרו במפעל הייצור של חברת התרופות "טבע" וצפו בתהליך ייצור‬ ‫התרופות מתחילתו ועד סופו וקיבלו הסברים רבים בנוגע לעולם התרופות‪.‬‬ ‫במהלך השנה‪ ,‬התלמידים נפגשו עם מרצים אורחים מתחום הרפואה‪,‬‬ ‫ביניהם‪ ,‬פרופ' ריאד אגבאריה‪ ,‬מנהל בית הספר לרוקחות בפקולטה‬ ‫למדעי הבריאות ונציג בוועדת סל התרופות‪ ,‬דיבר עם התלמידים דבר על‬ ‫סוגיות אתיות במערכת הבריאות; גברת שרה רגב‪ ,‬מתאמת השתלות‬ ‫במרכז ההשתלות בבי"ח סורוקה‪ ,‬הרצתה בנוגע לתרומת איברים והיבטים‬ ‫שונים בנושא‪ .‬ד"ר רביד דורון הרצה בנושא השפעת התמכרויות שונות על‬ ‫המוח האנושי; גב' איילת רוזנפלד הרצתה בנושא אורח חיים בריא ותזונה‪.‬‬ ‫מתנדבי 'מגן דוד אדום' מעבירים מידי שנה שיעור לתלמידי מגמות רפואה‬ ‫במסגרתו התלמידים מקבלים כלים להתמודדות עם מקרי חירום רפואיים‪.‬‬ ‫באוניברסיטת בן גוריון סדנת עזרה ראשונה מועברת על‪-‬ידי מתנדבים‬ ‫מקיבוץ בארי‪ ,‬במסגרת שיתוף הפעולה של הקיבוץ עם התכנית‪.‬‬ ‫בטקסי הסיום של מגמת רפואה כיבדו אותנו בנוכחותם‪ :‬פרופ' גבריאל‬ ‫שרייבר‪ ,‬דיקן הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬ד"ר דגן‬ ‫שוורץ‪ ,‬ראש החוג לרפואת חירום באוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬פרופ' אילן‬ ‫המל‪ ,‬חבר סגל אקדמי בכיר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב‪,‬‬ ‫ומר עמוס אלעד‪ ,‬סגן נשיא אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫גדי‪ ,‬תלמיד בקורס מבוא לרפואה באוניברסיטת תל אביב מספר‪" :‬קיבלתי‬ ‫הזדמנות חד פעמית ללמוד על הגוף שלי‪ .‬באחד השיעורים לקחו אותנו‬ ‫לחדר מתים ושם ראינו את האיברים הפנימיים שיש לנו בגוף והבנו מה‬ ‫כל אחד מהם עושה בדיוק‪ .‬זה היה מאוד מעניין וחשוב להכיר את‬ ‫המבנה של הגוף שלנו ואיך המערכות בו פועלות"‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫מגמת משפטים‬ ‫התלמידים במגמת משפטים למדו את הקורס 'מבוא למשפט'‪ ,‬אשר העניק‬ ‫להם ידע בסיסי אודות מבנה מערכת המשפט‪ ,‬זכויות וחובות של אזרחי‬ ‫מדינת ישראל‪ ,‬וכן מידע בסיסי בתחום דיני החוזים‪ ,‬דיני נזיקין‪ ,‬משפט‬ ‫פלילי‪ ,‬דיני עבודה‪ ,‬דיני משפחה ועוד‪.‬‬ ‫בשנת תשע"ד נלמד קורס מבוא למשפטים באוניברסיטת תל אביב‬ ‫ובאוניברסיטה העברית‪ ,‬בשלוש קבוצות לימוד‪ :‬בשתי קבוצות לימוד של‬ ‫מבוגרים התחילו ‪ 111‬תלמידים וסיימו ‪ 111‬תלמידים (‪ ,)78%‬ובקבוצת נוער‬ ‫התחילו ‪ 178‬תלמידים וסיימו ‪ 81‬תלמידים (‪.)51%‬‬ ‫תלמידי הקורס ערכו סיורים לבית המשפט העליון ולכנסת‪ ,‬במסגרתם צפו‬ ‫בהתכנסות מליאת הכנסת ובישיבות ועדות הכנסת השונות‪ .‬התלמידים‬ ‫פגשו שרים וחברי כנסת שונים‪ ,‬ביניהם שר הרווחה והשירותים החברתיים‪,‬‬ ‫חה"כ מאיר כהן; שר המדע‪ ,‬הטכנולוגיה והחלל‪ ,‬חה"כ יעקב פרי; סגן‬ ‫שר החינוך‪ ,‬חה"כ אבי ורצמן; וחה"כ עדי קול‪ .‬כמו כן התלמידים סיירו‬ ‫בבית המשפט העליון‪ ,‬נכנסו לדיונים משפטיים‪ ,‬וקיימו פגישה עם כבוד‬ ‫השופט נעם סולברג‪.‬‬ ‫במהלך השנה נפגשו התלמידים עם מרצים מתחום המשפט‪ :‬פרופ' אהוד‬ ‫גוטל מהאוניברסיטה העברית הרצה בנושא דיני נזיקין; עו"ד דפנה קלמר‬ ‫הרצתה בנושא גישור ומשפחה‪ ,‬בהקשר של אלטרנטיבות למשפט; וגב'‬ ‫רבקה אהרוני‪ ,‬בכירה ברשות לגבייה ואכיפה‪ ,‬הרצתה בנושא הוצאה‬ ‫לפועל ותפקידה של הרשות לגבייה ואכיפה‪ .‬בסיום ההרצאה נגשה לגב'‬ ‫אהרוני אחת התלמידות להתייעץ איתה לגבי חובה להוצאה לפועל‪,‬‬ ‫ובעקבות פניה זו צומצם חובה של התלמידה משלוש מאות אלפי שקלים‬ ‫לסכום הקרן של החוב ‪ -‬אלפים בודדים‪.‬‬ ‫בסיום הקורס התקיים משפט מבוים‪ ,‬הן בקבוצות המבוגרים והם בקבוצת‬ ‫הנוער‪ ,‬בו השתתפו התלמידים כעורכי דין והציגו את עבודתם בפני חבר‬ ‫שופטים‪ .‬במסגרת ההכנה למשפט המבוים‪ ,‬התלמידים קיבלו תיק משפטי‪,‬‬ ‫התחלקו לקבוצות ההגנה והתביעה‪ ,‬חשבו בקבוצה על טיעונים להצגה‬ ‫במשפט ויישמו את אופן החשיבה הנהוג בתחום‪ .‬ביום המשפט המבוים‪,‬‬ ‫התלמידים קיבלו גלימות של עורכי דין‪ ,‬עלו לדוכן והציגו בפני‬ ‫חבר השופטים את טיעוניהם‪ .‬זה ללא‬ ‫ספק היה אירוע משמעותי שמילא‬ ‫שולי‪ ,‬תלמידת קורס מבוא למשפטים באוניברסיטה‬ ‫העברית מספרת‪" :‬כל שיעור אני לומדת דברים‬ ‫חדשים על עולם המשפטים‪ ,‬ופתאום דברים‬ ‫ששמעתי לפני‪ ,‬ולא הבנתי את כוונתם ‪-‬‬ ‫מתבהרים‪ .‬אני מבינה עכשיו איך מערכת‬ ‫המשפט בארץ עובדת‪ .‬בעקבות הקורס אני‬ ‫מוצאת את עצמי חושבת על סיטואציות‬ ‫שונות בחיי היומיום שלי‪ ,‬מנקודת מבט משפטית‪".‬‬ ‫את התלמידים בכוח וביטחון והוכיח‬ ‫להם שיש בידיהם ידע רב אותו‬ ‫יכולים בקלות ליישם‪.‬‬ ‫בטקסי הסיום כיבדו אותנו בנוכחותם‬ ‫פרופ' רון חריס‪ ,‬דקאן הפקולטה‬ ‫למשפטים באוניברסיטת תל אביב‬ ‫וסגנו‪ ,‬פרופ' ישי בלנק; ודר' עינת‬ ‫אלבין‬ ‫מהפקולטה‬ ‫למשפטים‬ ‫באוניברסיטה העברית‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫מגמת פסיכולוגיה‬ ‫התלמידים במגמת פסיכולוגיה למדו את קורס 'מבוא‬ ‫לפסיכולוגיה'‬ ‫והציג את‬ ‫אשר‬ ‫ענפיה‬ ‫עסק‬ ‫בשאלה‬ ‫העיקריים‪:‬‬ ‫מהי‬ ‫פסיכולוגיה‬ ‫פסיכולוגיה‬ ‫חברתית‪,‬‬ ‫קוגניטיבית‪ ,‬התנהגותית ופיזיולוגית‪ .‬התלמידים נחשפו‬ ‫במהלך‬ ‫הקורס‬ ‫לתיאוריות‬ ‫הפסיכולוגיות‬ ‫הקלאסיות‬ ‫והמודרניות כאחד‪ ,‬וכן על האופן שבו ניתן להבין‬ ‫התנהגויות שונות של האדם לאורן‪ .‬בנוסף‪ ,‬הקורס‬ ‫התמקד בהיבטים מעשיים של הפסיכולוגיה‪ ,‬במצבים כגון‬ ‫קבלת החלטות‪ ,‬פעילות בקבוצה ומצבי קונפליקט שונים‪,‬‬ ‫וכן נלמדים נושאים נוספים כגון פסיכופתולוגיה והפרעות‬ ‫נפשיות‪ ,‬שינה וחלימה‪ ,‬תפיסה וחושים‪ ,‬אופן ביצוע מחקר‬ ‫פסיכולוגי ועוד‪.‬‬ ‫בשנת תשע"ד נלמד קורס מבוא לפסיכולוגיה באוניברסיטת‬ ‫תל אביב‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון ובאוניברסיטה העברית‪.‬‬ ‫בארבע קבוצות מבוגרים התחילו ‪ 454‬תלמידים וסיימו ‪171‬‬ ‫תלמידים (‪ ,)78%‬ובקבוצת נוער שהתחילה ‪ 18‬תלמידים‬ ‫וסיימה ‪ 81‬תלמידים (‪.)87%‬‬ ‫קבוצות פסיכולוגיה בתכנית קיימו סיורים סביב נושא‬ ‫שיטות הטיפול השונות וסדנאות אימון‪ .‬תלמידי התכנית זכו‬ ‫להתנסות בסוגי טיפולים שונים כגון טיפול באמנות‪ ,‬טיפול‬ ‫בתנועה וטיפול במדיטציה‪ .‬החוויה עבור התלמידים הייתה‬ ‫משמעותית‪ ,‬מלמדת‪ ,‬מעצימה ומרחיבה אופקים‪.‬‬ ‫במהלך השנה נפגשו התלמידים עם מרצים מתחום‬ ‫עדי‪ ,‬מנהלת התכנית 'אוניברסיטה בעם' באוניברסיטה‬ ‫העברית‪ ,‬מספרת על ר'‪ ,‬אחת התלמידות שנגעה‬ ‫מאוד לליבה‪" :‬ר' גדלה בבית חרדי ועברה התעללות‬ ‫פיזית ומינית קשה מצד בעלה‪ .‬יש לה ‪ 5‬ילדים שאיתם‬ ‫היא עזבה את הבית וחזרה לבית הוריה‪ .‬ל'אוניברסיטה‬ ‫בעם' היא הגיעה שקטה ומבוישת‪ .‬בשיעורים הראשונים‬ ‫הכריזה מידי שיעור שזהו השיעור האחרון אליו‬ ‫מתכוונת להגיע‪ .‬עם הזמן היא הרגישה שהתכנית‬ ‫עושה לה טוב‪ ,‬שיום הלימודים שלה בתכנית הוא היום‬ ‫שהיא הכי מחכה לו וכך גם ילדיה שמספרים בגאווה‬ ‫שאימא הולכת לאוניברסיטה‪ .‬בסוף השנה סיפרה ר'‬ ‫שבזכות התכנית‪ ,‬ובמיוחד בעקבות השיעור שלמדה‬ ‫בנושא טיפול פסיכולוגי‪ ,‬החליטה להתחיל טיפול‬ ‫לנפגעות תקיפה מינית"‪.‬‬ ‫הפסיכולוגיה‪ ,‬ביניהם‪ :‬פרופ' נחשון מירן‪ ,‬מרצה במחלקה‬ ‫לפסיכולוגיה אוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬הרצה בנושא הפרעות‬ ‫קשב וריכוז; דר' חזי יוסף‪ ,‬יו"ר כפר הנוער כנות‪ ,‬הרצה‬ ‫בנושא חופש‪ ,‬גבולות והעצמה אישית ככלי לגדילה; פרופ'‬ ‫דורית ארם‪ ,‬ראש המגמה לייעוץ חינוכי באוניברסיטת תל‬ ‫אביב הרצתה בנושא האופן שבו הורים מתווכים את העולם‬ ‫לילדיהם‪.‬‬ ‫במסגרת שיתוף הפעולה עם קיבוץ בארי‪ ,‬חברי הקיבוץ‬ ‫העוסקים בתחום הפסיכולוגיה העבירו סדנאות מקצועיות‬ ‫בתחום מערכות יחסים והורות לקבוצות המבוגרים‪ ,‬ואילו‬ ‫קבוצות הנוער עברו סדנה על דימוי עצמי‪.‬‬ ‫בטקסי הסיום כיבדו אותנו בנוכחותם פרופ' ורד וינציקי‪-‬‬ ‫סרוסי‪ ,‬דקנית הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה‬ ‫העברית; פרופ' גארי דיימונד‪ ,‬ראש המחלקה‬ ‫לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון; דר' נורית שנבל‪,‬‬ ‫חברת סגל אקדמי בכיר בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה‬ ‫באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫מגמת מנהל עסקים‬ ‫התלמידים במגמת מנהל עסקים לומדים בקורס 'מבוא למנהל‬ ‫עסקים'‪ ,‬אשר חושף בפניהם את מנגנוני השוק ואת המרכיבים‬ ‫השונים של המשק הישראלי‪ .‬הקורס עוסק בנושאים כגון צרכנות‬ ‫נבונה‪ ,‬התנהלות עם בנקים‪ ,‬ניהול תקציב משפחתי‪ ,‬הקמת עסק‬ ‫קטן וניהולו בתבונה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הקורס מקנה לתלמידים ידע בסיסי‬ ‫בכלכלה‪ ,‬שיווק‪ ,‬פרסום‪ ,‬ויזמות עסקית ומציע הדרכה על שוק‬ ‫העבודה‪ ,‬חיפוש עבודה‪ ,‬כתיבת קורות חיים והתנהלות בראיון‬ ‫עבודה‪.‬‬ ‫בשנת תשע"ד נלמד קורס מבוא למנהל עסקים באוניברסיטת תל‬ ‫אביב‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון ובאוניברסיטה העברית‪ .‬בשלוש‬ ‫קבוצות מבוגרים התחילו ‪ 117‬תלמידים וסיימו ‪ 151‬תלמידים (‪,)87%‬‬ ‫ובשתי קבוצות נוער התחילו ‪ 117‬תלמידים וסיימו ‪ 111‬תלמידים‬ ‫(‪.)81%‬‬ ‫תלמידי קבוצות מנהל עסקים ערכו סיור בבנק ישראל‪ .‬במהלך‬ ‫הסיור קיימו התלמידים שיחה עם כלכלנים מהבנק וסיירו במרכז‬ ‫המבקרים‪ .‬בתום הסיור קיבל כל אחד מהתלמידים שקית מזכרת‬ ‫ובה שטרות כסף שנגרסו בסך ‪.₪ 1777‬‬ ‫קבוצות הנוער הלומדות מבוא למנהל עסקים באוניברסיטת תל‬ ‫אביב ואוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬פועלות בשיתוף התכנית 'נקודת‬ ‫מפנה' של הבנק הבינלאומי הראשון יחד עם עמותת מתן‪-‬‬ ‫משקיעים בקהילה ותכנית אשלים‪ .‬במסגרת שיתוף הפעולה‪,‬‬ ‫מתנדבים‬ ‫מהבנק הבינלאומי‬ ‫שולבו במספר‬ ‫שיעורים בכל‬ ‫אוניברסיטה ותרמו מהידע המקצועי שלהם לבני הנוער‪ .‬השנה‬ ‫השתלבו מתנדבים מהבנק גם בקבוצת המבוגרים באוניברסיטה‬ ‫העברית‪ .‬המתנדבים שולבו בשיעורי שוק ההון‪ ,‬שיעור בנקים‬ ‫ושיעור עולם העבודה‪ .‬שילוב המתנדבים ושיתוף הפעולה הוכח‬ ‫כחוויה מעשירה ומלמדת לכל הצדדים‪ ,‬ונראה כי בני הנוער‬ ‫מפיקים ערך מוסף רב מהמפגשים האמורים‪.‬‬ ‫במהלך השנה נפגשו התלמידים עם מרצים מתחום מנהל‬ ‫העסקים‪ :‬מר חגי בנימין‪ ,‬אחראי תחום הפנסיה במשרד האוצר‪,‬‬ ‫נפגש עם תלמידי מנהל עסקים; מר יוסי שביט ממרכז בנג'יס‬ ‫ליזמות במחלקה לניהול באוניברסיטת בן גוריון הרצה בנושא‬ ‫צעדים ראשונים בהקמת עסק; רועי ביק‪ ,‬מייסד אפליקציית‬ ‫‪ mooveit‬הרצה בנושא יזמות עסקית‪ .‬במסגרת שיתוף הפעולה עם‬ ‫קיבוץ בארי‪ ,‬חשבי השכר בקיבוץ העבירו שיעור בנושא זכויות‬ ‫עובדים ושיתפו את התלמידים בניסיונם ומהידע הרב שצברו‬ ‫אבי‪ ,‬תלמיד קורס מבוא למנהל עסקים‬ ‫באוניברסיטת תל אביב מספר‪:‬‬ ‫"אני בעל עסק עצמאי כבר כמה שנים‪.‬‬ ‫במהלך הקורס במנהל עסקים קיבלתי טיפים‬ ‫חשובים בנוגע להתנהלות של ההכנסות‬ ‫וההוצאות שלי בעסק‪ ,‬פנסיות של העובדים‬ ‫שלי‪ ,‬זכויות שיש לי בבנק בגלל שאני בעל‬ ‫עסק ועוד‪ .‬הידע שצברתי שימש אותי‬ ‫הרבה השנה לפיתוח של העסק שלי"‪.‬‬ ‫לאורך שנות עבודתם‪ ,‬ואילו אנשי השיווק מדפוס בארי העבירו‬ ‫לנוער שיעור בנושא שיווק עסק‪ -‬כל קבוצה המציאה עסק ועבדה‬ ‫עם גרפיקאים על לוגו ופרזנטציה ואז הציגה בפני כולם‪.‬‬ ‫בטקסי הסיום כיבדו אותנו בנוכחותם פרופ' שמואל אליס‪ ,‬ראש החוג לניהול באוניברסיטת תל אביב; פרופ' אברהם‬ ‫קלוגר‪ ,‬ראש תכנית הבוגר במנהל עסקים באוניברסיטה העברית; פרופ' שי דנציגר‪ ,‬חבר סגל אקדמי בכיר בפקולטה‬ ‫לניהול באוניברסיטת תל אביב; ודר' יותם לוריא‪ ,‬ראש המחלקה לניהול באוניברסיטת בן גוריון‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫קבוצות הנוער‬ ‫קבוצות הנוער מורכבות מנוער בסיכון‪ ,‬בגילאי ‪ ,15-17‬שהופנה לתכנית‬ ‫יוסי‪ ,‬תלמיד בקבוצת פסיכולוגיה נוער‬ ‫באוניברסיטת בן גוריון משתף‪:‬‬ ‫"המדריכים הם אנשים שכנראה נזכור לכול‬ ‫החיים‪ ,‬הם משקיעים בשבילנו כל כך הרבה‪,‬‬ ‫ואולי אנו צריכים לקחת את זה כשיעור‬ ‫לחיים‪ ,‬שיעור שלא קשור לאופן שבו בנוי‬ ‫המוח‪ ,‬מה הסימפטומים לסכיזופרניה ועוד‪,‬‬ ‫אלא שיעור שמשמעותו שיש אנשים שמאמינים‬ ‫בנו‪ ,‬ואנחנו צריכים להעריך את זה"‪.‬‬ ‫על‪-‬ידי שירות המבחן לנוער‪ ,‬גופי קידום נוער‪ ,‬בתי ספר לנוער מנותק‪,‬‬ ‫בתים חמים לנערות בסיכון ופנימיות‪ .‬התלמידים מגיעים ממשפחות‬ ‫הסובלות ממצוקה כלכלית‪ ,‬חלקם נמצאים במסגרת (בית ספר או‬ ‫מסגרת אלטרנטיבית) וחלקם נחשבים לנוער מנותק ונושר‪ .‬במסגרת‬ ‫התכנית 'אוניברסיטה בעם'‪ ,‬נחשפים הנערים לסביבה חברתית‬ ‫הטרוגנית שבה הם לומדים כישורים בין אישיים‪ ,‬המסייעים בהמשך‬ ‫בשילובם במאגר האישי של דרכי התנהגות‪ .‬הנוער‪ ,‬המגיע מרקע‬ ‫משפחתי שונה ומסביבה חברתית שונה‪ ,‬נחשף זה לזה במסגרת‬ ‫הת כנית‪ ,‬דבר המאפשר להם ללמוד על עצמם‪ ,‬על התמודדותם‬ ‫בסיטואציות בין אישיות שונות ועל תפישות שונות של האחרים וניתנת‬ ‫להם ההזדמנות לפתח מיומנויות חברתיות ובין אישיות רחבות ומגוונות‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫במטרה ליצור השפעה עמוקה וחוויה משמעותית יותר של בני הנוער‪,‬‬ ‫שנת תשע"ד הוגדרה על‪-‬ידינו כשנת התעמקות בעבודה עם בני הנוער‬ ‫כאשר הדגש היה על הכשרת הצוות המלווה את הנוער‪ :‬רכזי נוער‬ ‫שעברו הכשרה מיוחדת שכללה סמינר רכזי נוער וסיור בבית ספר‬ ‫ברנקו וייס בלוד במסגרתו נפגשנו עם מורים ומנהל בית הספר‬ ‫והתעמקנו בדרכי התמודדות עם נוער בסיכון; והסטודנטים‪-‬מדריכי‬ ‫נוער עברו סדנת נוער שהתמקדה בהתמודדות ובהדרכת נוער בסיכון‪,‬‬ ‫ובמתן דגש לקשר האישי עם תלמידים‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬גם השנה אחוז המסיימים בקרב הנוער בתכנית עמד על‬ ‫‪ 181( 81%‬בני נוער סיימו את התכנית מתוך ‪ 417‬תלמידים)‪ ,‬שעל אף‬ ‫העובדה שהוא מהווה אחוז סיום גבוה בקרב בני נוער בסיכון בתכניות‬ ‫אלקטיביות‪ ,‬מהווה עבורנו קריאה לשינוי ועדכון תכנית הנוער‪ .‬בשל‬ ‫כך‪ ,‬התחלנו מהלך התייעצות עם גורמי הרווחה שאנחנו עובדים איתם‬ ‫– שירות מבחן‪ ,‬קידום נוער‪ ,‬עם רכזי ומדריכי נוער בתכנית בהווה‬ ‫ובעבר ובימים אלה אנו בונים את תכנית הנוער החדשה של‬ ‫'אוניברסיטה בעם' – שתתחיל באוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן‬ ‫גוריון בשנת הלימודים הבאה‪.‬‬ ‫בתמונות‪ :‬כיתות‬ ‫נוער באוניברסיטת‬ ‫בן גוריון‪.‬‬ ‫מימין‪ :‬עידו‪ ,‬מדריך‬ ‫נוער באוניברסיטת‬ ‫תל אביב‪ ,‬ותלמידו‬ ‫דוד‬ ‫‪14‬‬ ‫אירועי סוף שנה‬ ‫שיעור מסכם ידע ‪ -‬שיעור מסכם ידע הינו אחד השיעורים האחרונים אשר‬ ‫מתקיימים בכל אחת מקבוצות הלימוד בתכנית‪ .‬מטרתו של שיעור זה היא‬ ‫לאפשר לתלמידי התכנית לסכם את הידע שצברו במהלך השנה ולבחון‬ ‫כיצד ניתן לעשות בו שימוש בהמשך דרכם‪ .‬השיעור מועבר באופן חוויתי‬ ‫במיוחד‪ ,‬עם חידונים‪ ,‬תחנות יישום ידע‪ ,‬משימות וסימולציות‪.‬‬ ‫שיעורי מסכם אישי ‪ -‬שיעור מסכם אישי הינו שיעור פרידה ועל כן הוא‬ ‫השיעור האחרון אשר מתקיים במסגרת הכיתתית‪ .‬מטרתו היא סיכום שנת‬ ‫הלימודים של התלמידים ומדריך הקבוצה בהיבט החוויתי‪ .‬מפגש זה מאפשר‬ ‫מקום לתלמידי הקבוצה לשתף בחוויות הייחודיות אשר צברו במהלך השנה‬ ‫ולספר על התהליכים האישיים והחברתיים שעברו‪.‬‬ ‫חוברות סיום‪ -‬לקראת סיום שנת הלימודים מופקת חוברת סיום לכל‬ ‫קבוצה‪ ,‬המהווה מעין ספר מחזור הנועד לסכם את חוויותיהם של תלמידי‬ ‫התכנית ולהשאיר מזכרת מהשנה שחלפה‪ .‬החוברת מכילה דברי פרידה‬ ‫ואיחולים מפי סגל התכנית והסטודנטים‪-‬המנחים‪ .‬כמו כן‪ ,‬כל אחד מתלמידי‬ ‫הקבוצה כותב מספר מילים לסיכום השנה ובכך זוכה להעלות על הדף את‬ ‫תחושותיו האישיות מהשנה‪.‬‬ ‫טקסי סיום‪ -‬סיום שנת הלימודים ב'אוניברסיטה בעם' מצוין בטקס חגיגי‬ ‫במעמד ראשי האוניברסיטה‪ ,‬במסגרתו כל תלמיד עולה לבמה לקבלת‬ ‫תעודת סיום קורס ולציון הישגם האישי‪ .‬לטקס הסיום המרגש מוזמנים‬ ‫חברים ובני משפחה של תלמידי ומדריכי התכנית לצפות בהם במעמד‬ ‫מעורר גאווה זה‪ .‬עבור תלמידים רבים זוהי הפעם הראשונה אשר מקבלים‬ ‫תעודת סיום כלשהי‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫ביקורים מיוחדים‬ ‫ראש עיריית ירושלים‪ ,‬מר ניר ברקת‪ ,‬ביקר בתכנית‪ ,‬בליווי‬ ‫מנהלת המנהל לשירותי קהילה‪ ,‬גברת בוני גולדברג‪ ,‬ובכירי‬ ‫אגף רווחה ולשכת ראש העיר‪.‬‬ ‫ראש העירייה העביר שיעור לתלמידי התכנית באוניברסיטה‬ ‫העברית על יזמות עסקית‪ .‬בהרצאה סיפר על הדרך היזמית בה‬ ‫צעד בחייו‪ ,‬בתחום העסקי ובתחום המוניציפלי‪ .‬התלמידים‬ ‫התמלאו השראה מסיפורו והתרגשו מעצם המעמד‪.‬‬ ‫מנכ"לית האוניברסיטה העברית‪ ,‬גברת בילי שפירא כתבה‬ ‫לאחר השיעור‪" :‬תודה על עבודתכם החשובה‪ .‬האולם המלא‬ ‫(והגדול) היה מרשים ומעיד על הצימאון הציבורי והיכולת‬ ‫המצוינת להתחבר אליו‪".‬‬ ‫בעקבות הביקור‪ ,‬הורחב שיתוף הפעולה בין עיריית ירושלים‬ ‫והתכנית 'אוניברסיטה בעם'‪.‬‬ ‫ראש מועצת ירוחם‪ ,‬מר מיכאל ביטון‪ ,‬ביקר בתכנית‬ ‫באוניברסיטת בן גוריון‪ .‬ראש המועצה הגיע לשיעור בו הציגו‬ ‫הסטודנטים‪-‬המנחים את תחומי הלימוד שלהם – טני‪ ,‬סטודנטית‬ ‫למעבדה רפואית ניתחה עם התלמידים לב של חזיר; אלדר‪,‬‬ ‫סטודנט לרפואת חירום הציג תרגול הכנסת פצוע לאמבולנס;‬ ‫רותם‪ ,‬סטודנטית לרפואה ערכה חדר בדיקות שגרה; ומיכל‪,‬‬ ‫סטודנטית לרוקחות רקחה עם תלמידיה משחת שיניים‪.‬‬ ‫בעקבות הביקור קבע ראש המועצה כי שיתוף הפעולה של‬ ‫מועצת ירוחם עם התכנית יורחב ובשנת הלימודים הבאה אנחנו‬ ‫מצפים להכפיל את מספר התלמידים מירוחם‪ .‬ראש המועצה‬ ‫אף פרסם את התרשמותו מהתכנית בדף הפייסבוק שלו‪.‬‬ ‫עוד זכינו במהלך השנה לביקורים חשובים של הוועדה לתכנון‬ ‫ותקצוב של ההשכלה הגבוהה; דיקאנים מהפקולטות השונות‬ ‫באוניברסיטאות השונות; שותפים מהאוניברסיטאות‪ ,‬מגופי‬ ‫הרווחה‪ ,‬תורמים וידידים של התכנית‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫מדידה והערכה‬ ‫נוכחות והתמדה ‪ -‬משתתפי התכנית 'אוניברסיטה בעם' מתאפיינים בחוסר יציבות בחייהם ולכן בחוסר התמדה‬ ‫במסגרות לימודיות ואחרות‪ .‬על כן‪ ,‬הצלחת התכני ת נמדדת בראש ובראשונה ביכולתה לגרום לתלמידים להתמיד‬ ‫בלימודיהם במהלך השנה‪ .‬צוות התכנית עורך מעקב צמוד אחר נוכחות התלמידים ומעביר את דוחות הנוכחות לאחר כל‬ ‫שיעור לגורמי הרווחה המלווים‪ .‬לכל משתתף מותר להעדר מ‪ 4-‬מפגשים בלבד במהלך שנת הלימודים‪ .‬הסטודנטים‪-‬‬ ‫המנחים מתקשרים לכל משתתף שהחסיר מפגש ומוודאים שימשיך להגיע ורכזי המגמות עורכים שיחות אישיות‬ ‫לתלמידים אשר נעדרים מ‪ 1-‬מפגשים‪.‬‬ ‫שנת הלימודים תשע"ד נפתחה עם ‪ 1877‬תלמידים ב‪ 18-‬קבוצות לימוד‪ ,‬כאשר ‪ 1479‬תלמידים סיימו את השנה‪.‬‬ ‫אחוז המסיימים בקרב המבוגרים עומד על ‪ 85%‬ואחו ז המסיימים בקרב הנוער עומד על ‪ .63%‬ישנן מגוון סיבות‬ ‫לפרישה של נושרים‪ ,‬בעיקרן ‪ -‬רפואיות; אישיות; עבודה חדשה הדורשת עבודה בשעות הערב; חוסר עניין במקצוע‬ ‫הנלמד; התנהגות לא ראויה‬ ‫בתכנית; אי‪-‬השלמת תנאי‬ ‫מספר‬ ‫תלמידים‬ ‫התחלתי‬ ‫מספר‬ ‫תלמידים‬ ‫שסיימו‬ ‫אחוזי‬ ‫מסיימים‬ ‫אוניברסיטת‬ ‫פסיכולוגיה יום ד'‬ ‫‪111‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪77%‬‬ ‫תל אביב‬ ‫פסיכולוגיה יום ג'‬ ‫‪117‬‬ ‫‪178‬‬ ‫‪74%‬‬ ‫רפואה יום ג'‬ ‫‪114‬‬ ‫‪178‬‬ ‫‪75%‬‬ ‫רפואה יום ב'‬ ‫‪117‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪75%‬‬ ‫משפטים מבוגרים יום ב'‬ ‫‪111‬‬ ‫‪177‬‬ ‫‪77%‬‬ ‫משפטים נוער יום ד'‬ ‫‪178‬‬ ‫‪81‬‬ ‫‪51%‬‬ ‫מנהל עסקים מבוגרים יום ג'‬ ‫‪118‬‬ ‫‪177‬‬ ‫‪78%‬‬ ‫מנהל עסקים נוער יום ב'‬ ‫‪171‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪51%‬‬ ‫סך הכל נוער‬ ‫‪178‬‬ ‫‪118‬‬ ‫‪58%‬‬ ‫סך הכל מבוגרים‬ ‫‪874‬‬ ‫‪875‬‬ ‫‪78%‬‬ ‫סה"כ אוניברסיטת תל אביב‬ ‫‪111‬‬ ‫‪811‬‬ ‫‪81%‬‬ ‫אוניברסיטת‬ ‫פסיכולוגיה מבוגרים‬ ‫‪178‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪77%‬‬ ‫בן גוריון‬ ‫פסיכולוגיה נוער‬ ‫‪114‬‬ ‫‪88‬‬ ‫‪87%‬‬ ‫רפואה מבוגרים יום ג'‬ ‫‪111‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪71%‬‬ ‫רפואה מבוגרים יום ד'‬ ‫‪177‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪78%‬‬ ‫מנהל עסקים מבוגרים‬ ‫‪114‬‬ ‫‪81‬‬ ‫‪81%‬‬ ‫מנהל עסקים נוער‬ ‫‪18‬‬ ‫‪81‬‬ ‫‪81%‬‬ ‫סך הכל נוער‬ ‫‪111‬‬ ‫‪148‬‬ ‫‪81%‬‬ ‫סך הכל מבוגרים‬ ‫‪411‬‬ ‫‪157‬‬ ‫‪71%‬‬ ‫סה"כ אוניברסיטת בן גוריון‬ ‫‪841‬‬ ‫‪418‬‬ ‫‪88%‬‬ ‫פסיכולוגיה (נשים)‬ ‫‪178‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪74%‬‬ ‫מנהל עסקים‬ ‫‪177‬‬ ‫‪77‬‬ ‫‪84%‬‬ ‫משפטים‬ ‫‪177‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪74%‬‬ ‫סה"כ אוניברסיטה העברית‬ ‫‪111‬‬ ‫‪181‬‬ ‫‪71%‬‬ ‫סך הכל נוער‬ ‫‪417‬‬ ‫‪181‬‬ ‫‪81%‬‬ ‫סך הכל מבוגרים‬ ‫‪1451‬‬ ‫‪1118‬‬ ‫‪71%‬‬ ‫סך הכל‬ ‫‪1788‬‬ ‫‪1481‬‬ ‫‪81%‬‬ ‫טיפול; היעדרות של למעלה‬ ‫‪ 4‬מפגשים במהלך השנה;‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫האוניברסיטה‬ ‫העברית‬ ‫כלל התכנית‬ ‫‪17‬‬ ‫הערכה פנימית‪ -‬משובי תלמידים‬ ‫אנו מקפידים לבדוק את התרומה שהתלמידים מייחסים לתכנית בחייהם‪ ,‬באמצעות שאלוני משוב המועברים פעמיים‬ ‫בשנה‪ .‬ה שאלונים מבקשים לבדוק את מידת העניין של התלמידים בחומר הלימוד וכן את רמת ההדרכה והיחס של‬ ‫הסטודנטים‪-‬המנחים‪ .‬בטבלה מוצג סיכום התוצ אות לשאלות הכמותיות שנשאלו במשוב שהועבר לתלמידים בתום‬ ‫השנה‪ .‬התשובות נמדדו בסקאלה ‪ ,1-8‬כאשר ‪ 1‬פירושו "בכלל לא"‪ ,‬ו‪ 8-‬פירושו " במידה רבה מאוד")‪ .‬על השאלון ענו‬ ‫‪ 1,178‬תלמידים (‪ 84%‬ממסיימי השנה)‪.‬‬ ‫ממוצע‬ ‫התשובות‬ ‫השאלה‬ ‫באיזו מידה את‪/‬ה מרוצה מכל אחד מההיבטים הבאים בתכנית בה אתה משתתף השנה?‬ ‫שביעות רצון כללית‬ ‫‪6.4‬‬ ‫כיבוד‬ ‫‪5.7‬‬ ‫הסעות לאוניברסיטה‬ ‫‪6.1‬‬ ‫המקצוע אותו אתה לומד השנה‬ ‫‪6.5‬‬ ‫המיקום‪-‬‬ ‫אוניברסיטת תל אביב‪/‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪/‬האוניברסיטה העברית‬ ‫‪6.5‬‬ ‫עד כמה המדריך מובן וברור?‬ ‫‪6.8‬‬ ‫עד כמה אתה מרוצה מהיחס של המדריך אלייך?‬ ‫‪6.8‬‬ ‫עד כמה האווירה בשיעור ובקבוצה נעימה?‬ ‫‪6.4‬‬ ‫עד כמה אתה מרגיש שאת יכול להשתתף ולשתף בשיעורים?‬ ‫‪6.4‬‬ ‫האם השיעורים מעניינים אותך?‬ ‫‪6.4‬‬ ‫האם אתה מרגיש שאתה לומד דברים חדשים בקורס?‬ ‫‪6.3‬‬ ‫עד כמה הדברים שלמדת בקורס שימושיים?‬ ‫‪6.1‬‬ ‫עד כמה לדעתך מועילים הלימודים בתכנית לתלמידים?‬ ‫‪6.3‬‬ ‫עד כמה היית רוצה להמשיך ללמוד עוד שנה בתכנית?‬ ‫‪6.6‬‬ ‫השפעת‬ ‫את‬ ‫הבו דק‬ ‫מ חקר‬ ‫הת כנ ית ' א ונ יברס י טה ב ע ם ' ע ל‬ ‫ת למ יד י ה‬ ‫דר' בלהה נוי‪,‬‬ ‫הפסיכולוגי‬ ‫החינוך‪,‬‬ ‫לשעבר ראש השירות‬ ‫ייעוצי‬ ‫עורכת‬ ‫(שפ"י)‬ ‫מחקר‬ ‫במשרד‬ ‫איכותני‬ ‫על‬ ‫התכנית‪ ,‬במסגרתו היא מקיימת ראיונות‬ ‫עומק עם תלמידים וסטודנטים בתכנית‪.‬‬ ‫המחקר‬ ‫מתמקד‬ ‫בדרכה‬ ‫החינוכית‬ ‫הייחודית של התכנית ובהשפעת התכנית‬ ‫על חייהם של המשתתפים בה‪ .‬במסגרת‬ ‫המחקר רואיינו ‪ 15‬תלמידים‪ ,‬ובימים אלה‬ ‫מתחילים להתראיין ‪ 15‬סטודנטים‪-‬מנחים‪.‬‬ ‫מתוך הראיונות למחקר‪ ,‬דוד‪ ,‬תלמיד השנה השלישית מסכם את‬ ‫החוויה שלו בתכנית‪:‬‬ ‫"אני היום תלמיד שנה שלישית ב'אוניברסיטה בעם'‪ ,‬והאוניברסיטה‬ ‫הזאת לימדה אותי המון דברים‪ ,‬במיוחד איך לחיות את החיים שלי‬ ‫באופן נכון‪ .‬למדתי פה איך להתמודד‪ ,‬איך לא להתבייש לבקש‬ ‫עזרה‪ ,‬איך לבקש סליחה כשצריך לבקש סליחה‪ ,‬איך לא להגיב מהר‬ ‫ולחשוב מאיפה באתי‪ ,‬אולי אני יכולתי לעשות משהו אחרת?‬ ‫כשלמדתי משפטים נסענו לסיור בבית המשפט העליון‪ .‬נכנסנו לאולם‬ ‫של שופט ששפט אותי פעם באיזה תיק והיום אני עומד מולו ואנחנו‬ ‫מדברים אחד עם השני כמו שני אנשים רגילים לכל דבר‪ .‬הפעם לא‬ ‫הייתי צריך להיכנס דרך המרתף על ידי ליווי שב"ס‪ .‬האוניברסיטה‬ ‫פתחה לי את העיניים ונתנה לי כלים ללמוד ולהתמודד‪ ,‬היום אני‬ ‫קם בבוקר מאושר שאני לא צורך סמים יותר‪".‬‬ ‫‪18‬‬ ‫מחלקת 'הצעד הבא' – השכלה‪ ,‬תעסוקה והעשרה‬ ‫מחלקת 'הצעד הבא' הוקמה על מנת לתת מענה לצורך של תלמידי‬ ‫התכנית להמשיך ללמוד ולהתפתח במסגרת התכנית ולאחריה‪,‬‬ ‫וזאת מתוך ההבנה שהתכנית 'אוניברסיטה בעם' מהווה את הצעד‬ ‫הראשון בתהליך ארוך ומשמעותי שעוברים התלמידים מהפיכתם‬ ‫מאוכלוסייה מוחלשת ותלותית‪ ,‬ללומדים עצמאיים בעלי תחושת‬ ‫מסוגלות ומוטיבציה לפעולה‪ .‬על כן‪ ,‬מחלקת "הצעד הבא"‬ ‫מתמקדת בקבוצת התלמידים הממשיכים (שנים ב' וג') ופועלת על‬ ‫מנת לתעל את חדוות הלמידה‪ ,‬שנוצרה בהם בשנה הראשונה‬ ‫בתכנית‪ ,‬למסגרות וגופים נוספים היכולים לסייע להם בהמשך‬ ‫הדרך‪ ,‬כאשר המטרה המשותפת היא הובלת תהליך משמעותי של‬ ‫העברת אחריות‪ ,‬פיתוח מוטיבציה ומתן כלים פרקטיים‪ ,‬שיגרמו‬ ‫לתלמידים להיות לומדים עצמאיים גם לאחר סיום השתתפותם‬ ‫בתכנית‪ .‬פעילות המחלקה התמקדה בסמסטר ב' ובסמסטר הקיץ‬ ‫במגוון פעילויות‪:‬‬ ‫כנס פתיחה – כנס הפתיחה של מחלקת 'הצעד הבא' התקיים‬ ‫בסוף הסמסטר הראשון של שנת הלימודים‪ .‬מטרתו הייתה עירור‬ ‫המחשבה בנוגע לרגע שלאחר 'אוניברסיטה בעם'‪ .‬באוניברסיטת‬ ‫תל אביב הכנס כלל הרצאה מעוררת השראה בדבר 'הצלחה‬ ‫כתלות בעבודה קשה' שהעביר השף חיים כהן‪ ,‬ובבן גוריון התקיימה הרצאה של גב' רינה פיינשטיין בנושא פסיכולוגיה‬ ‫חיובית‪ .‬כמו כן‪ ,‬בכנס הוצגו סדנאות הצעד הבא המוצעות לתלמידי השנים המתקדמות‪.‬‬ ‫סדנת העצמה ומסוגלות לתלמידי השנה השנייה בתכנית – באוניברסיטת תל אביב נערכה סדנה בת ‪ 4‬מפגשים‬ ‫בנושא "העצמה ומסוגלות"‪ ,‬שמטרתה להמשיך ולמנף את תהליך ההתפתחות של תלמידי התכנית‪ ,‬להעניק להם‬ ‫תחושת מסוגלות וכלים פרקטיים להתנהלות נכונה בחיי היומיום‪ .‬באוניברסיטת בן גוריון התקיים יום עיון מטעם קיבוץ‬ ‫בארי‪ ,‬אשר עסק בכוחה של נחישות‪ ,‬במהלכו השתתפו התלמידים בשתי סדנאות‪ :‬סדנת תבניות חשיבה‪ ,‬אשר עסקה‬ ‫באופן שבו תבניות החשיבה שלנו משפיעות על האופן בו אנו פועלים‪ ,‬וסדנת תכנון זמן‪ ,‬אשר עסקה במתן כלים לתכנון‬ ‫קדימה על מנת להשיג מטרות‪.‬‬ ‫סדנת "חזון אישי והנעה לפעולה" לתלמידי השנה‬ ‫השלישית בתכנית‬ ‫‪ -‬מטרת סדנה זו היא לעודד הנעה‬ ‫לפעולה ונקיטת צעדים אקטיביים של תלמידי השנה‬ ‫השלישית בתכנית לטובת הגשמת חזון אישי‪ ,‬תוך כדי‬ ‫תהליך בירור וליווי‪ .‬הסדנאות אשר התקיימו באוניברסיטת‬ ‫תל אביב ובאוניברסיטת בן גוריון כללו תכנים של התבוננות‬ ‫משתתפת בסדנת העצמה ומסוגלות‬ ‫באוניברסיטת תל אביב‪" :‬בעקבות הסדנה אני‬ ‫מרגישה שאני יכולה להגיע לכל הישג אם אני‬ ‫רק רוצה"‪.‬‬ ‫ביקורתית בחייהם של התלמידים והצבת מטרות מתוך‬ ‫התבוננות זו‪ .‬בנוסף לתכני הסדנה אשר כללו כלים‬ ‫פרקטיים להגשמת יעדים‪ ,‬נערך ליווי פרטני של כל תלמיד‬ ‫על מנת לסייע לו לבנות את תכנית הפעולה אשר תביא‬ ‫אותו להגשמת מטרותיו‪ .‬לאחר ‪ 4‬מפגשים התקיים מפגש‬ ‫מיוחד אשר נועד להניע את תלמידי הסדנה לפעולה‬ ‫בהמשך דרכם העצמאית‪ .‬במפגש זה קיבלו התלמידים‬ ‫קטלוג עשיר במסגרות מותאמות אליהם בתחומי השכלה‪,‬‬ ‫תעסוקה והעשרה‪ ,‬המאפשר להם לבחון ביתר שאת‬ ‫האפשרויות העומדות בפניהם‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫משתתפת בסדנת "חזון אישי והנעה לפעולה"‬ ‫באוניברסיטת בן גוריון‪" :‬קיבלתי מהסדנה הרבה‬ ‫ביטחון עצמי וכלים כיצד להתחיל את ההסבה‬ ‫המקצועית שתכננתי הרבה זמן לעשות"‪.‬‬ ‫הקניית מיומנויות יסוד‪ -‬לימודי סמסטר קיץ ‪ 150 -‬תלמידים פוקדים במהלך הקיץ את שלושת האוניברסיטאות‬ ‫ולומדים קורסי קיץ המקנים מיומנויות בסיס בתחומים הבאים‪ :‬עברית‪ ,‬אנגלית‪ ,‬מחשבים‪ ,‬מתמטיקה ופסיכולוגיה חיובית‪.‬‬ ‫תלמיד ים מקבוצות המבוגרים שסיימו שנת לימודים אחת או יותר בתכנית‪ ,‬מוזמנים להשתתף בקורסים‪ ,‬וזאת הן מתוך‬ ‫רצון להקנות מיומנויות יסוד לתלמידי התכנית‪ ,‬והן ב מטרה להמשיך ולנצל את חודשי הקיץ וכיתות הלימוד הריקות‬ ‫באוניברסיטאות להמשיך הרחבת דעת לתלמידים המעוניינים בכך‪.‬‬ ‫מחלקת 'הצעד הבא' באוניברסיטת בן‪-‬גוריון פועלת בשיתוף קיבוץ בארי‪ :‬אנשי מקצוע מקיבוץ בארי מתנדבים‬ ‫להעביר את קורסי הקיץ באוניברסיטת בן גוריון בעברית‪ ,‬אנגלית‪ ,‬מחשבים ומתמטיקה‪ .‬עקב המצב הביטחוני המתוח‬ ‫בדרום‪ ,‬הקורסים השנה התקצרו בצורה משמעותית‪ .‬אנחנו מחזקים את ידיהם של חברי קיבוץ בארי‪ ,‬המלווים אותנו‬ ‫בתשומת לב ואדיקות במשך שנים ארוכות‪.‬‬ ‫באוניברסיטה העברית‪ ,‬מתוך רצון להמשיך וליתן לסטודנטים‪-‬מנחים בתכנית אפשרויות להמשיך ולהיות מעורבים‬ ‫חברתית‪ ,‬קורס המתמטיקה מועבר על‪-‬ידי אוהד גולן‪ ,‬סטודנט‪-‬מנחה ורכז בוגר התכנית וקורס פסיכולוגיה חיובית‪,‬‬ ‫מועבר על ידי יהודית כץ‪ ,‬סטודנטית‪-‬מנחה בוגרת 'אוניברסיטה בעם'‬ ‫ורכזת עתידית‪ .‬סדנת הפסיכולוגיה החיובית עוסקת ביישום פרקטי של‬ ‫הפסיכולוגיה החיובית‪ .‬מטרת הסדנה היא לטפח את נקודות החוזקה‬ ‫האישיות של התלמידים ולהשתמש במסקנות יישומיות מהתחום לצורך‬ ‫קידום‬ ‫ופיתוח‬ ‫אישי‬ ‫של‬ ‫המשתתפים‪.‬‬ ‫באוניברסיטת‬ ‫תל‬ ‫אביב‬ ‫ובאוניברסיטה העברית קורסי האנגלית נערכים מטעם חברת ‪wall street‬‬ ‫וקורס המחשבים מטעם עמותת "מחשבה טובה"‪.‬‬ ‫תכנית המשך לנוער באוניברסיטת בן גוריון ‪ -‬בשנת הלימודים הקודמת סיימו כ‪ 17-‬בני נוער שנה שנייה של לימודים‬ ‫בתכנית באוניברסיטת בן גוריון‪ .‬שתי מדריכות נוער‪ ,‬לירון נופרבר וכנרת אנדלווט‪ ,‬ביחד עם תלמידיהן‪ ,‬הרגישו שדרכם‬ ‫המשותפת טרם הסתיימה‪ ,‬והקימו תכנית המשך לתלמידי הנוער‪ .‬התכנית השנתית שגובשה עוסקת בנושאים המעסיקים‬ ‫בני נוער; גיוס לצה"ל‪ ,‬אזרחות משמעותית‪ ,‬זכויות וחובות כלפי המדינה‪ ,‬שיווק עצמי‪ ,‬תעסוקה לנוער ועוד‪ .‬במהלך‬ ‫סמסטר ב '‪ ,‬לצד השיעורים והמשך החניכה האישית לכל תלמיד‪ ,‬התלמידים סיירו בבסיס חיל האוויר חצרים‪ .‬הסיור‬ ‫התחיל בטייסת ציפורי המדבר‪ ,‬שם נפגשו התלמידים עם מפקד הטייסת‪ ,‬שוחחו עם טייס אשר הסביר על תפקיד‬ ‫הטייסת בשגר ה ובחירום‪ ,‬ביקרו במנחת המסוקים ואף נכנסו לתוך מסוק בלק‪-‬הוק‪ .‬בהמשך השתתפו התלמידים בפאנל‬ ‫חיילים ממקצועות שונים בבסיס‪ ,‬במיוחד עברו תלמידי התכנית‪ ,‬על מנת שאלו ייחשפו לאפשרויות השונות הקיימות‬ ‫בפניהם בשירותם הצבאי העתידי‪ .‬הסיור הגביר את המוטיבציה של התלמידים לגיוס‪ ,‬אשר עבור חלקם‪ ,‬היווה חובה‬ ‫שלא שאפו לקיים‪ .‬המפגש המסכם עסק בהצבת מטרות בחיים‪ ,‬ובמסגרתו נערכה פרידה מרגשת מהקבוצה וממנחות‬ ‫התכנית‪.‬‬ ‫פעילויות המשך לסטודנטים בוגרי התכנית – התכנית 'אוניברסיטה בעם' מניחה יסודות להמשך היותם של‬ ‫המשתתפים בה – תלמידים וסטודנטים כאחד – אזרחים משמעותיים המשלבים עשייה חברתית בדרכם המקצועית‪ .‬בשל‬ ‫כך‪ ,‬אנחנו שואפים לשלב את בוגרינו בעשייה חברתית גם במסגרת התכנית עצמה‪ ,‬בהתנדבות או בשכר סמלי‪ .‬כך‪,‬‬ ‫סטודנטים בוגרי התכנית משולבים במגוון פעילויות לאורך השנה – חניכת תלמידי התכנית שמתקבלים לתואר ראשון;‬ ‫העברת שיעורים בתכנית כמחליפי מקום; עזרה בשיעורי שיא; עזרה במערך גיוס התלמידים במהלך הקיץ‪ ,‬הקמת תכנית‬ ‫ההמשך לנוער; ליווי מחקר הערכה שנעשה על התכנית ועוד‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫שילוב בוגרי התכנית במוסדות השכלה גבוהה ‪ -‬במהלך השנים‪,‬‬ ‫איתרנו בין תלמידי התכנית 'אוניברסיטה בעם'‪ ,‬תלמידים בעלי רצון‬ ‫עז להשתלב בלימודים גבוהים‪ .‬תלמידים שהגיעו לרוב ממשפחות רב‪-‬‬ ‫בעיתיות‪ ,‬ולכן נאלצו במהלך חייהם להתמודד עם עוני וקשיים נוספים‬ ‫שלא אפשרו להם לממש את הפוטנציאל הטמון בהם‪ .‬עבור תלמידים‬ ‫אלה‪ ,‬התכנית עורכת שיתוף פעולה יוצא דופן עם אוניברסיטת‬ ‫אריאל‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון והמכללה האקדמית תל אביב‪-‬יפו‪,‬‬ ‫הקולטות בוגרים מצטיינים של התכנית‪ ,‬המשתלבים בלימודים לתואר‬ ‫ראשון ‪ ,‬וזאת ללא דרישה מוקדמת לבחינה פסיכומטרית או לציוני‬ ‫בגרות‪ .‬בשל העובדה שהחסם המשמעותי ללימודים עבור משתתפי‬ ‫התכנית הוא החסם הכלכלי‪ ,‬אשר מנע מהם להשתלב בלימודים‬ ‫בשלב מוקדם יותר בחייהם ולזכות להזדמנות להגשמת החלום‬ ‫המכינה לתלמידים שהתקבלו לתואר ראשון‬ ‫ומימוש יכולתם הגבוהה‪ ,‬תלמידים אשר עברו את תהליך המיון‬ ‫והתקבלו לתכנית זכאים למלגת לימודים מלאה‪.‬‬ ‫במהלך שנת הלימודים הראשונה‪ ,‬עם דגש על סמסטר א'‪ ,‬מחלקת "הצעד הבא" מלווה את הלומדים לתואר‬ ‫לאורך השנה ומציעה להם תמיכה רגשית וטכנית ‪ -‬הכנה לבחינות; מפגש לכל תלמידי התכנית הלומדים לתואר‬ ‫ראשון ; ליווי שוטף של התלמידים ומתן סיוע בהתאם לצרכים אינדיווידואליים; שירות חונכות של תלמידי השנים‬ ‫המתקדמות לתלמידי השנה הראשונה‪ .‬בנוסף‪ ,‬תלמידי התכנית בשנת הלימודים הראשונה מלווים על‪-‬ידי חונך אישי‬ ‫לכל תלמיד‪ ,‬סטודנט בוגר התכנית‪ ,‬אשר מחזק את ידיהם ומסייע להם לעמוד בדרישות האקדמיות‪ .‬בנוסף‪ ,‬כל מוסד‬ ‫לימוד מקנה עזרה ממוקדת לסטודנטים בוגרי התכנית בשנת הלימודים הראשונה שלהם‪ ,‬שמהווה תמיכה משמעותית‬ ‫בלומדים‪.‬‬ ‫במהלך סמסטר ב'‪ ,‬נערכו מיונים קפדניים עבור תלמידי השנה השלישית אשר התעניינו במלגת לימודי תואר ראשון‪.‬‬ ‫תהליך בחירת המועמדים הסופיים כלל מבחני מיון באנגלית‪ ,‬מחשבים ועברית‪ ,‬ראיונות אישיים ועמידה בכל תנאי‬ ‫המכינה האקדמית‪ .‬בשנת הלימודים הבאה עתידים להתחיל את לימודיהם ‪ 16‬תלמידים בוגרי התכנית‪ 17 :‬תלמידים‬ ‫באוניברסיטת אריאל‪ 5 ,‬תלמידים באוניברסיטת בן גוריון ותלמידה נוספת במכללה האקדמית תל אביב יפו‪.‬‬ ‫יעקב אקנין‪ ,‬תלמיד התכנית אשר מסיים את שנתו הראשונה בתור סטודנט באוניברסיטת בן גוריון‪:‬‬ ‫"בשבילי להיות סטודנט באוניברסיטה זה להגשים חלום שכבר היה ברשימת החלומות שלעולם לא יתגשמו‪.‬‬ ‫קשה לי לתאר במילים את ההרגשה ‪ -‬זאת התחלה חדשה‪ ,‬הזדמנות‪ ,‬חופש אמיתי‪ ,‬ביחד עם אתגרים חדשים ‪-‬‬ ‫להצליח בלימודים ולעמוד בציפיות‪.‬‬ ‫אני וארבעת חבריי ללימודים עומדים בכבוד במשימה הלא‪-‬פשוטה ואפילו יכולים להתגאות בציונים מעולים‪ .‬אני למשל‬ ‫עומד כרגע על ממוצע ציונים של ‪! 11‬‬ ‫את הקרדיט להצלחה הזו אני נותן לצוות הנפלא שנמצא תמיד צמוד אלינו ונותן רוח גבית אדירה ואווירה‬ ‫משפחתית חמה ומיוחדת‪....‬‬ ‫אוניברסיטה בעם היא תכנית שמבוססת בעיקרה על אהבת האדם‪ .‬על אופטימיות ואמונה מלאה ביכולתו של האדם‬ ‫לרכוש השכלה גם בגיל מאוחר וגם עם רקע חברתי וכלכלי שונה‪ .‬נגישות אקדמאית היא לא דבר מובן מאליו‪ .‬אין‬ ‫עוד פרויקט כזה בארץ שמאפשר נגישות כזו‪.‬‬ ‫החשיבות האמתית מבחינתי בכל מה שקשור לחוויה הזו תבוא לידי ביטוי בארבעת ילדי‪ .‬להם כבר תהייה התובנה‬ ‫שחינוך גבוה והשכלה אקדמאית הם דרך חיים ודרך לחיים טובים יותר‪ ,‬מה שלא היה לי בתור ילד"‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫הסט וד נט י ם ‪ -‬ה מ נח י ם‬ ‫בשנת תשע"ד‪ 87 ,‬סטודנטים‪-‬מנחים לימדו בתכנית‪:‬‬ ‫‪ 31‬סטודנטים באוניברסיטת תל אביב לימדו רפואה‪ ,‬משפטים‪ ,‬מנהל‬ ‫עסקים ופסיכולוגיה;‬ ‫‪ 14‬סטודנטים באוניברסיטת בן גוריון לימדו רפואה‪ ,‬מנהל עסקים‬ ‫ופסיכולוגיה;‬ ‫‪ 11‬סטודנטים באוניברסיטה העברית לימדו משפטים‪ ,‬מנהל עסקים‬ ‫ופסיכולוגיה‪.‬‬ ‫כל סטודנט‪-‬מנחה מלמד קבוצה המונה ‪ 15‬תלמידים‪ ,‬כאשר בניית מערכי השיעור‬ ‫והתאמתם לאוכלוסיית היעד‪ ,‬נעשית בצוותים של ‪ 4‬סטודנטים‪-‬מנחים המלמדים‬ ‫מקצוע זהה‪ ,‬בהנחיית רכז מגמה‪ ,‬שהינו מדריך עבר בתכנית‪.‬‬ ‫הסטודנטים‪-‬המנחים נדרשים למחויבות גבוהה והשקעה של משאבים רגשיים‬ ‫ומשאבי זמן רבים‪ .‬הסטודנטים‪-‬המנחים בתכנית מחויבים ל‪ 3-‬מפגשים מדי שבוע‬ ‫לאורך השנה האקדמית‪ :‬המפגש הראשון הוא הקורס האקדמי שמטרתו‬ ‫להכשירם ולהכינם לעבודת ההוראה‪ ,‬ואשר עוסק בפערים בחברה הישראלית‪,‬‬ ‫בפילוסופיות חינוכיות‪ ,‬ובבחינה‪ ,‬גיבוש וחיזוק מחויבות חברתית; המפגש השני‬ ‫הוא ישיבת הצוות עם רכז המגמה בה נעשית עבודת ההכנה לקראת השיעור;‬ ‫והמפגש השלישי הוא השיעור השבועי עם תלמידי התכנית‪.‬‬ ‫על ההשתתפות בקורס האקדמי‪ ,‬כמו גם על עבודת ההוראה המעשית‪ ,‬מקבלים‬ ‫הסטודנטים‪-‬המנחים נקודות זכות אקדמיות (בין ‪ 4‬ל‪ 7-‬נקודות זכות בהתאמה‬ ‫לנהלי החוג)‪ ,‬וזאת כחלק מהתפיסה הגורסת כי ההשכלה האקדמית צריכה‬ ‫לעודד‪ ,‬ליזום ולקדם מעורבות חברתית של סטודנטים‪ ,‬לצד דמוקרטיזציה והנגשה‬ ‫של הידע האקדמי‪ .‬סטודנטים שפטורים מצבירת נקודות כלליות לשם השלמת‬ ‫התואר (כגון סטודנטים לרפואה) מקבלים מלגה של ‪ ₪ 8,777‬עבורם השתתפותם‬ ‫בתכנית‪.‬‬ ‫מטרת הקורס האקדמי הינה ביסוס אקדמי של עבודת ההדרכה המעשית של‬ ‫הסטודנטים המנחים בתכנית‪ ,‬וזאת במקביל לליווי וקידום התהליך שעוברים‬ ‫הסטודנטים‪ ,‬ובכלל זאת‪ :‬הכרות עם התכנים האקדמיים והאידיאולוגים העומדים‬ ‫בבסיס התכנית; הכשרה מעשית ומתן כלים לקראת העבודה עם אוכלוסיית‬ ‫התלמידים ועידוד הסטודנטים ליצירת קשר בלתי אמצעי עימם; בחינה‪ ,‬גיבוש‬ ‫וחיזוק עמדות ומחויבות חברתית‪ .‬שיטת ההוראה בקורס מבוססת על המודל‬ ‫החינוכי בתכנית 'אוניברסיטה בעם' וכוללת לצד קבוצות דיון ושיח משתף‪ ,‬גם‬ ‫קריאה של חומרים אקדמיים וניתוח טקסטים‪ ,‬פיתוח חשיבה ביקורתית והטלת‬ ‫ספק‪ .‬עם סיום הקורס‪ ,‬השאיפה הינה כי מדריכי התכנית יהיו אזרחים משמעותיים‬ ‫הלוקחים אחריות על חייהם ופועלים מתוך מודעות וחשיבה למענם ולמען אחר‪.‬‬ ‫הקורס האקדמי מבוסס על קורס שכתבה מייסדת התכנית‪ ,‬חה"כ דר' עדי קול‪,‬‬ ‫והועבר השנה על‪-‬ידי צוות מנחות אקדמיות‪ :‬טל רימון‪-‬אדלשטיין‪ ,‬ליאור אמונה‬ ‫ורותם ידלין‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫בחודש הראשון לשנת הלימודים האקדמית עברו הסטודנטים‪-‬המנחים תקופת‬ ‫הכשרה בת שישה שבועות‪ ,‬אשר רק לאחריה הם החלו בעבודת ההוראה‪.‬‬ ‫תקופה זו נועדה להכין את הסטודנטים‪-‬המנחים בצורה הטובה ביותר לקראת‬ ‫המפגש הראשון עם התלמידים‪ ,‬והיא כוללת הכרות עם המודל החינוכי‬ ‫שעומד בבסיס התכנית 'אוניברסיטה בעם' ‪ -‬הסטודנטים‪-‬המנחים גיבשו‪,‬‬ ‫בעזר ת צוות הרכזים‪ ,‬את תכנית הלימודים השנתית ולמדו כיצד לכתוב מערכי‬ ‫שיעור ולהתאים אותם לצרכים‪ ,‬לתחומי העניין והיכולות של התלמידים‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫הם עברו סדנאות הדרכה והתנסויות מעשיות; והכרות עם אוכלוסיית היעד ‪-‬‬ ‫פגישות הכוונה עם עובדים סוציאליים המלווים‪ ,‬פגישות עם תלמידים וסטודנטים‪-‬‬ ‫מנחים בוגרי התכנית ומפגש הכרות עם התלמידים עצמם; בנוסף‪ ,‬הסטודנטים‪-‬‬ ‫המנחים ערכו סיורים שונים להכרות עם האוכלוסייה‪ .‬באוניברסיטת תל אביב‬ ‫ביקרו הסטודנטים‪-‬המנחים במוסד נעול לנוער ‪" -‬מצפה ים" בהרצליה‪ ,‬בו נמצאים‬ ‫נערים עבריינים אשר הושמו במוסד בצו בית משפט; באגף השיקום בכלא השרון;‬ ‫ובאגף השיקום בכלא מעשיהו ברמלה‪ .‬באוניברסיטת בן גוריון ביקרו הסטודנטים‪-‬‬ ‫המנחים בכפר "רוח במדבר"‪ ,‬המורכב משני אגפים ‪ -‬חלופת מעצר לנוער וכפר‬ ‫גמילה מסמים‪ ,‬אלכוהול והימורים‪ .‬באוניברסיטה העברית ביקרו הסטודנטים‪-‬‬ ‫המנחים בכפר השיקומי "רטורנו" בבית שמש‪ .‬במהלך הסיורים‪ ,‬הסטודנטים‪-‬‬ ‫המנחים העבירו הדרכות בתחומים השונים על מנת לתרגל את כישורי ההדרכה‬ ‫שלהם ולבחון את מערכי השיעור שכתבו לפני המפגש עם קבוצות התלמידים‪.‬‬ ‫חלקו העיקרי של הקורס האקדמי נלמד בהקבלה לחזון התכנית‪:‬‬ ‫(‪ )1‬גישור על פערים חברתיים והשוואת הזדמנויות‪ :‬בשלב הזה‪ ,‬הסטודנטים‬ ‫מתעמקים בפערים הקיימים בחברה הישראלית‪ ,‬תוך שימת דגש על אי השוויון‬ ‫בחינוך בישראל ופערי ידע בחברה הישראלית‪ ,‬נגישות להשכלה גבוהה בישראל‬ ‫ורעיון "הדמוקרטיזציה של הידע";‬ ‫(‪ )1‬נקודת מפגש‪ :‬בשלב הזה‪ ,‬הקורס דן בדרכים לצמצום פערי ידע והשכלה‪,‬‬ ‫תוך בחינת פילוסופיות חינוך של ג'ון דיואי‪ ,‬מרטין בובר ופאולו פררה‪ ,‬ונבחנת‬ ‫לעומק פילוסופיית החינוך העומדת בבסיס התוכנית 'אוניברסיטה בעם'‪ .‬בשלב‬ ‫זה‪ ,‬כל סטודנט מגבש את פילוסופיות החינוך האישית שלו;‬ ‫(‪ )1‬אזרחות משמעותית‪ :‬בסמסטר השני‪ ,‬הקורס בוחן את המושגים "העצמה"‪,‬‬ ‫"העצמה פרטנית"‪" ,‬העצמה קהילתית" ו"אזרחות משמעותית" תוך בחינת‬ ‫משמעויות המושג ויישומו בפועל‪ ,‬הן בקרב תלמידי התכנית והן בקרב הסטודנטים‬ ‫המלמדים ‪ -‬כיום ובעתיד המקצועי‪ .‬במסגרת שלב זה‪ ,‬נפגשו הסטודנטים המנחים‬ ‫עם מייסדת התכנית 'אוניברסיטה בעם'‪ ,‬חה"כ דר' עדי קול‪ ,‬שעוררה בהם‬ ‫חשיבה‬ ‫על‬ ‫המושג‬ ‫אזרחות‬ ‫משמעותית‪ .‬עדי סיפרה על יוזמות‬ ‫חברתיות שונות שהקימה‪ ,‬ביניהן‬ ‫'אוניברסיטה בעם'‪ ,‬על המוטיבציה‬ ‫והקשיים‬ ‫הצורך‬ ‫ביזמות‬ ‫להמשיך‬ ‫חברתית‪,‬‬ ‫ולפעול‬ ‫ועל‬ ‫לשינוי‬ ‫חברתי בכנסת‪ .‬המפגש היה מעורר‬ ‫‪13‬‬ ‫השראה‪.‬‬ ‫פילוסופיות החינוך של מדריכי התכנית‬ ‫במשך השנה כותבים הסטודנטים–המנחים שתי עבודות‪:‬‬ ‫האחת‪ ,‬במחצית שנת הלימודים‪ ,‬ולאחר בחינת פילוסופיות חינוך של ג'ון דיואי‪,‬‬ ‫מרטין בובר ופאולו פררה הסטודנטים כותבים את פילוסופיית החינוך‬ ‫האישית שלהם‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמא כתבה יהודית‪ ,‬סטודנטית‪-‬מנחה לפסיכולוגיה‬ ‫באוניברסיטה העברית‪ ,‬בפילוסופיית החינוך האישית שלה‪:‬‬ ‫"מטרתי היא להעניק לחניכות חוויה של למידה מוצלחת‪ ,‬אחת טובה מזו שקיימת במערכת‬ ‫החינוך בישראל כמו שאני רואה אותה היום‪ .‬בעיני למידה כוללת תכנים חווייתיים‪ ,‬גירוי‬ ‫המחשבה‪ ,‬השתתפות והתנסות‪ ,‬ובעיקר ביקורתיות וביטוי עצמי‪ .‬אני רוצה שהתלמידות‬ ‫ילמדו לפקפק‪ ,‬לשאול ולחשוב ולא רק לבלוע מלא חומר כמו תוכי‪ .‬אני רוצה לעורר‬ ‫יצירתיות‪ ,‬חשיבה שונה‪ ,‬ומחוץ לקופסא‪ .‬מטרה נוספת היא שהן יצליחו להשתמש במה שהן‬ ‫לומדות בייחוד בתחום הפסיכולוגיה‪ ,‬שרלוונטי כמעט בכל דבר שאנחנו עושים‪ ,‬לחיים שלהן‬ ‫ולחיים של הסובבים אותם‪ .‬תחושות של כבוד בתוך הקבוצה חשובות מאוד עבורי‪ ,‬בייחוד‬ ‫בקבוצה כל כך מגוונת‪ .‬אני רוצה שיבינו שיש להם המון ללמוד בעיקר אחת מהשנייה‪".‬‬ ‫השנייה‪ ,‬בסיום השנה כותב כל סטודנט‪-‬מנחה עבודה אישית הכוללת מבט רטרוספקטיבי על העבודה עם‬ ‫התלמידים‪ ,‬תוך ניתוח והסתכלות על אירועים ותהליכים שקרו במהלך השנה‪ .‬בעבודה הסטודנטים משלבים את הידע‬ ‫התיאורטי שרכשו במהלך השנה‪ .‬מתוך עבודת הסיכום של גילי‪ ,‬סטודנטית‪-‬מנחה למנהל עסקים באוניברסיטת בן גוריון‪:‬‬ ‫"אני עוסקת בתחום ההדרכה כמעט כל חיי הבוגרים וכל המסגרות בהן הדרכתי לא יכלו להכין אותי לאתגר שעמד מולי‪-‬‬ ‫להעביר שיעורים במנהל עסקים לתלמידים מבוגרים שלחלקם כבר יש עסק‪ ,‬מנהלים משפחות מרובות ילדים במסגרת תקציב ובגדול‪,‬‬ ‫פשוט צברו ניסיון חיים שאני עוד לא חולמת עליו אפילו‪.‬‬ ‫'אוניברסיטה בעם' היא תכנית שבמהותה מפתחת את הפרטים שמשתתפים בה‪ -‬הסטודנטים‪-‬המנחים והתלמידים‪ .‬עצם ההתמודדות‬ ‫עם אוכלוסייה בעלת רקע שונה ממה שיצא לי להכיר במהלך חיי‪ ,‬נתנה לי את האפשרות לבחון האם אני מסוגלת לקבל את השונה‬ ‫בלי השפעת חששות או דעות קדומות שהחברה כפתה עלינו במהלך החיים‪ .‬כולנו היינו רוצים להאמין שאנו אנשים עם ראש פתוח‬ ‫שמקבלים את השונה מאיתנו אבל למען האמת‪ ,‬טרם ההשתתפות בתוכנית לא כל כך יצא לי להיחשף לאנשים ששונים מהרקע‬ ‫שממנו הגעתי‪ .‬כל חיי השתתפתי במסגרות בקרב הקהילה שלי‪ ,‬שם נמצאים במגע עם אנשים די דומים מבחינת הרקע הסוציו‪-‬‬ ‫אקונומי שלהם‪ ,‬דעות פוליטיות‪ ,‬תרבות וכו'‪ .‬שמחתי על ההזדמנות לפרוץ את גבולות העולם היחסית צר שלי ולהכיר אנשים‬ ‫מרקעים שונים‪ ,‬מנסיבות חיים שונות‪ .‬אני חושבת שבתחילת התכנית יש יותר התמקדות על השוני וככל שמתקרבים אחד אל השני‬ ‫במהלך השנה‪ ,‬רואים כמה כולנו דומים וכמה השאיפה ללמוד אחד מהשני מתחזקת‪ .‬הרגשתי שהתלמידים שלי מקבלים אותי למרות‬ ‫שאני מגיעה מרקע שונה לחלוטין‪ -‬סטודנטית צעירה שגדלה בהרצלייה שלא באמת היו לה דאגות רציניות מעבר לבעיות השטחיות‬ ‫שעוברות על נערה מתבגרת‪ .‬הרגשתי שהם מעריכים אותי ואת מה שיש לי ללמד אותם וזה יצר אווירה של קבלה הדדית שאני‬ ‫מתכוונת לקחת איתי להמשך החיים‪.‬‬ ‫הדבר שהכי בלט לי מהבחינה האישית כתוצאה מההשתתפות בתכנית היא ההבנה שיש לי את היכולת כאדם בודד להביא לשינוי‬ ‫בחיים של אנשים אחרים‪ .‬כבני אדם יש לנו נטייה להרגיש שאנו מאוד קטנים ושאין ביכולתנו כיחידים לתרום הרבה לחברה‪ .‬במהלך‬ ‫השיעורים הבנתי כי יש לי אחריות לפעול למען החברה וכי התרומה שלי לקהילה ולמדינה לא נגמרה שירות הצבאי‪ .‬ההבנה שדרך‬ ‫המפגש השבועי עם התלמידים שלי אני תורמת להעצמה שלהם היא הבנה אדירה ששינתה את השקפתי‪ .‬דרך השיחות עם‬ ‫התלמידים הבנתי כמה התוכנית הזאת משמעותית עבורם וכמה היא תרמה להם בחיים האישיים‪ .‬אני חושבת שזה דבר מטורף‬ ‫שבחברה שלנו דרך מפגש כ"כ קצר ניתן ליצור השפעה כזאת עמוקה וזאת כוחה של אוניברסיטה בעם‪ .‬ההשתתפות בתכנית‬ ‫חשפה אותי למגזר הרביעי שלא הייתה לי כלל היכרות איתו עד כה וכרגע אני חוקרת האם לחפש להתפתח דרך עבודה‬ ‫בתחום הזה‪".‬‬ ‫‪14‬‬ ‫מתוך עבודת הסיכום של ליטל‪ ,‬סטודנטית‪-‬מנחה למשפטים באוניברסיטת תל אביב‪:‬‬ ‫"שמעון הזמין אותי להוסטל שלו שנמצא בקיבוץ גליל ים‪ .‬הוא כל כך התרגש‬ ‫שהתקשר אלי כל יום באותו השבוע‪ ,‬ופעמיים באותו בוקר‪ ,‬כדי לוודא שאני באמת‬ ‫מגיעה‪ .‬וכמובן שהגעתי‪ .‬שמעון קיבל את פניי כשהוא מקולח‪ ,‬מגולח ולבוש חגיגי –‬ ‫התרגשותו הורגשה‪ .‬תחילה‪ ,‬הוא לקח אותי להכיר את מנהל ההוסטל והחונכת שלו‬ ‫והציג אותי בפניהם בגאווה עצומה‪ .‬בהמשך הוא לקח אותי לראות את חדרו ולהכיר‬ ‫את בת זוגתו ואת חבריו‪ .‬הסתבר לי ששמעון חי בדירה של "המתקדמים"‪ ,‬אלה‬ ‫שמבשלים ומנקים בעצמם‪ ,‬ובעצם הכי עצמאיים‪ .‬בתום הסיור התיישבנו לשיחה בה הוא‬ ‫סיפר על ילדותו‪ ,‬על התפרצות המחלה‪ ,‬האשפוז הראשון בכפייה‪ ,‬הכדורים שהחל‬ ‫לקבל בעקבותיו ותופעות הלוואי שפקדו אותו‪ .‬הוא היה כל כך חשוף‪ ,‬כנה ואמיתי‪,‬‬ ‫סיפר כמה היה קשה להתאשפז בגיל ‪ 22‬בכפייה‪ ,‬לצאת מהאשפוז ולשמוע מחבריך‬ ‫הקרובים שהם מתחתנים או מביאים ילדים לעולם‪ ,‬כאשר כל השאלות שהופנו אליו היו‪:‬‬ ‫אז איך הכדורים? עוזרים? הוא דיבר הרבה על למה אסור להשוות את עצמך‬ ‫לאחרים‪ ,‬על כמה חשובה המשפחה‪ ,‬וכמה צריך להודות על כל יום שאתה קם בריא‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬בריא – כך הוא הגדיר את עצמו‪.‬‬ ‫ואני ישבתי שם נפעמת מהכוח שעומד מאחורי אותו בחור שעד אז ראיתי בעיקר כשונה‪ ,‬חריג ומסכן – כמובן שנקודת המבט‬ ‫הזו שלי העידה על בורות‪ ,‬ואולי אפילו התנשאות‪ ,‬של בחורה שעד אז לא הכירה מתמודדים עם בעיות נפש‪ .‬הוא סיפר על תהליך‬ ‫ההשלמה הארוך שעבר‪ ,‬על החיים המלאי עניין וכל טוב שיש לו‪ ,‬על הכיף של לצאת לקראת יום עבודה ארוך ומייגע‪ ,‬על הניצחונות‬ ‫שלו בקבוצת הכדורגל של הפועל מתמודדי הרצליה ועל החברים שלו‪ .‬ואז נפל לי האסימון‪ ,‬והבנתי‪ .‬שמעון הוא כמוני‪ ,‬וכמו כולם‪,‬‬ ‫הוא חלה וקיבל טיפול תרופתי שפגע ביכולותיו הקוגניטיביות‪ ,‬אבל הוא לא מוזר‪ ,‬משונה או לא מודע‪ .‬אדרבא‪ ,‬הוא הרבה יותר‬ ‫מודע מהרבה אנשים אחרים‪".‬‬ ‫משובי מדריכי התכנית‬ ‫עם סיום שנת הלימודים‪ ,‬מתבקשים הסטודנטים‪-‬המנחים למלא שאלון משוב המסכם את עבודתם עם תלמידי התכנית‬ ‫ואת תרומת התכנית להם ולתלמידיהם‪ .‬להלן סיכום תוצאות השאלות הכמותיות של שאלון המשוב‪ .‬התשובות נמדדו‬ ‫בסקאלה ‪ ,1-5‬כאשר ‪ 1‬פירושו "בכלל לא"‪ ,‬ו‪ 5-‬פירושו "במידה רבה מאוד"‪:‬‬ ‫ממוצע התשובות‬ ‫(סולם ‪)1-5‬‬ ‫השאלה‬ ‫באיזו מידה התכנית תרמה לתלמידיך‪:‬‬ ‫ביכולת ניהול דיון‬ ‫‪1.8‬‬ ‫ביכולת עבודה בקבוצה‬ ‫‪1.5‬‬ ‫בהזדמנות לביטוי אישי‬ ‫‪4.1‬‬ ‫בתחושת המסוגלות העצמית‬ ‫‪4.4‬‬ ‫ברצון להמשיך בלימודים בתכנית או במסגרת אחרת‬ ‫‪4.5‬‬ ‫באיזו מידה התכנית תרמה לך‪:‬‬ ‫בהיכרות עם אוכלוסיות שונות‪ ,‬הבנת הבעיות והצרכים המיוחדים שלהן‬ ‫‪4.3‬‬ ‫בהבנה מעמיקה יותר של חומר הלימוד האקדמי‬ ‫‪3.3‬‬ ‫בפיתוח יכולות הדרכה‪ ,‬מיומנות העברת מסרים ועמידה מול קהל‬ ‫‪4.3‬‬ ‫בעבודת צוות ושיתוף פעולה‬ ‫‪4.3‬‬ ‫בגיבוש וחיזוק עמדות אישיות וחברתיות ומחויבות חברתית‬ ‫‪4.2‬‬ ‫בהשתלבות עתידית בשינוי ומעורבות חברתית‬ ‫‪15‬‬ ‫‪4‬‬ ‫קמפיין גיוס סטודנטים‪-‬מנחים לשנת הלימודים הבאה‬ ‫‪ 500‬סטודנטים הגישו השנה בקשה להשתתף בסטודנטים‪-‬מנחים בתכנית‪175 :‬‬ ‫סטודנטים באוניברסיטת תל אביב‪ 145 ,‬סטודנטים באוניברסיטת בן גוריון‪117 ,‬‬ ‫באוניברסיטה העברית ו‪ 17-‬באוניברסיטת חיפה‪ ,‬שם תפתח התכנית לראשונה‬ ‫בשנה הבאה‪ .‬כמות הסטודנטים שהגישו קורות חיים להשתתפות בתכנית מלמדת‬ ‫כי 'אוניברסיטה בעם' הינה תכנית נחשקת ומבוקשת בקרב סטודנטים‪-‬מנחים‬ ‫באוניברסיטאות בהן פועלת‪ ,‬ומאפשרת לצוות התכנית לבחור לתכנית סטודנט‬ ‫אחד מכל חמישה שמגישים קורות חיים‪.‬‬ ‫לקראת סוף שנת הלימודים האקדמית‪ ,‬צוות התכנית מקיים קמפיין לגיוס‬ ‫סטודנטים‪-‬מנחים לשנת הלימודים הבאה‪ .‬קמפיין גיוס הסטודנטים המנחים נערך‬ ‫השנה בארבע אוניברסיטאות במקביל‪ ,‬וכלל גם את אוניברסיטת חיפה‪ ,‬אשר‬ ‫פותחת את התכנית בשנת הלימודים הבאה‪ .‬קמפיין הגיוס נגזר מהשפה העיצובית‬ ‫החדשה של התכנית והיה זהה בכלל האוניברסיטאות מתוך רצון להגביר את‬ ‫ההכרות עם התכנית‪ .‬במסגרת הקמפיין נתלו פוסטרים באוניברסיטאות‪ ,‬חולקו דפי‬ ‫הסבר על התכנית‪ ,‬הוקמו דוכני הסברה‪ ,‬נשלחו מיילים בתפוצה רחבה ונערכו‬ ‫מפגשי הסברה‪ .‬הסטודנטים‪-‬המנחים נכנסו לשיעורים וסיפרו על התכנית‪ ,‬פרסמו‬ ‫את התכנית במדיות החברתיות הפרטיות שלהם וכן במדיות חברתיות של החוגים‬ ‫בהם לומדים‪ ,‬הגיעו לדוכני ההסברה של התכנית על מנת לענות על שאלות של‬ ‫סטודנטים‪-‬מנחים פוטנציאלים‪ ,‬קיבלו שיחות טלפון לגבי התייעצויות של‬ ‫המתלבטים ועוד‪ .‬למפגשי ההסברה שהתקיימו בכל אוניברסיטה הגיעו מתעניינים‬ ‫רבים‪ ,‬אשר שמעו מסטודנטים‪-‬מנחים בתכנית ומתלמידי התכנית‪ ,‬אשר הלהיבו‬ ‫וריגשו במילותיהם החמות על התכנית‪.‬‬ ‫תהליך מיון כלל ראיונות אישיים ודינמיקה קבוצתית‪ ,‬בסופם נבחרו ‪ 74‬סטודנטים‬ ‫מנחים לשנת הלימודים הבאה‪ 17 :‬סטודנטים‪-‬מנחים באוניברסיטת תל אביב‪17 ,‬‬ ‫סטודנטים מנחים באוניברסיטת בן גוריון‪ 14 ,‬סטודנטים‪-‬מנחים באוניברסיטה‬ ‫העברית ו‪ 11-‬סטודנטים‪-‬מנחים באוניברסיטת חיפה‪.‬‬ ‫בתגובה לקמפיין הפרסומי פרופסורים שונים ואנשי מנהלה מטעם האוניברסיטה‬ ‫הביעו את תמיכתם בתכנית‪ ,‬התעניינו והציעו את עזרתם‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫צוות התכנית‬ ‫המנחות האקדמיות‪ ,‬מנהלות הסניפים‪ ,‬רכזי מגמות הלימוד‪ ,‬רכזי האדמיניסטרציה ורכזי התכניות המיוחדות ‪ -‬אחראים‬ ‫ללוות את עבודת הסטודנטים‪-‬המנחים ‪ ,‬לעקוב את התקדמות תלמידי התכנית ולנהל את הפעילות השוטפת‪ .‬הצוות מונה‬ ‫‪ 19‬איש‪ ,‬במטה הארצי ובשלושת האוניברסיטאות‪.‬‬ ‫הו ו ע דה ה מ י י ע צת‬ ‫לתכנית ועדה מייעצת‪ ,‬המלווה את הנהלת התכנית‪ .‬בוועדה המייעצת יושבים נציגי האוניברסיטאות בהן התכנית פועלת‪,‬‬ ‫ושותפים לתכנית מתחומי הפילנתרופיה וההתנדבות‪ ,‬לצד אנשים שמלווים את התכנית כברת דרך ארוכה‪ :‬חה"כ דר'‬ ‫עדי קול‪ ,‬מייסדת התכנית; דר' אמי בוגנים‪ ,‬דר' לפילוסופיה‪ ,‬ממקימי מכון מנדל למנהיגות חינוכית‪ ,‬יועץ של קרן‬ ‫מתנאל‪ ,‬אשר הינה השותפה והמשקיעה העיקרית בתכנית; מר דורון לבנת‪ ,‬בעלים ויו"ר של קבוצת חברות בינלאומיות‬ ‫בהולנד (‪ .) ProDelta‬יזם חברתי התומך בעיקר בתחום החינוך והנוער בסיכון‪ ,‬ובתכניות תשתית ארוכות טווח; פרופ'‬ ‫אריאל פורת ‪ ,‬ששימש כדקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬ופתח את דלת האוניברסיטה לתכנית; מר‬ ‫אהוד אור‪ ,‬סמנכ"ל לתכנון אסטרטגי ושיווק באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬חבר הוועד המנהל הקודם של התכנית; עו"ד‬ ‫אריאלה להב‪ ,‬חברת הוועד המנהל הקודם של התכנית; מר הראל יצחקי חבר קיבוץ בארי‪ ,‬מנכ"ל דפוס בארי בשנים‬ ‫‪ 1711 – 1775‬אשר משמש כגורם מוביל בשיתוף הפעולה שבין קיבוץ בארי ו'אוניברסיטה בעם' באוניברסיטת בן גוריון‪.‬‬ ‫הוועדה התכנסה ‪ 1‬פעמים במהלך השנה‪.‬‬ ‫סגל ומדריכי התכנית בטיול פסח‬ ‫‪17‬‬ ‫חזון התכנית 'אוניברסיטה בעם'‬ ‫'אוניברסיטה בעם' פועלת לקידום חברה‬ ‫שוויונית המאפשרת לכל אדם לממש את‬ ‫עצמו ולהיות אזרח משמעותי בקהילה‪,‬‬ ‫באמצעות יצירת מפגש בין האוניברסיטה‬ ‫לבין אוכלוסיות מוחלשות‪.‬‬ ‫מטרות התכנית‬ ‫‪ .1‬גישור על פערים חברתיים והשוואת הזדמנויות – צמצום פערי ידע והשכלה‪.‬‬ ‫‪ .1‬נקודת מפגש ‪ -‬יצירת קשר בלתי אמצעי של כבוד ולמידה הדדית‪ ,‬בין אוכלוסיות מוחלשות‬ ‫לבין אחד ממוקדי הכוח המשפיעים בחברה – האקדמיה‪.‬‬ ‫‪ .1‬אזרחות משמעותית – הפיכת המשתתפים לאזרחים משמעותיים הלוקחים אחריות על‬ ‫חייהם ופועלים מתוך מודעות וחשיבה למענם ולמען אחרים‪.‬‬ ‫דרכי פעולה‬ ‫‪ .1‬דמוקרטיזציה של הידע – הנגשת ידע חיוני שימושי‪ ,‬אך גם אקדמי תיאורטי‪ ,‬הנמנע‬ ‫מאוכלוסיות מוחלשות‪ ,‬כאמצעי להשוואת הזדמנויות והגדלת המרחב ואפשרויות הפעולה‬ ‫הפתוחות בפניהן‪.‬‬ ‫‪ .1‬העצמה – פיתוח היכולת האישית ומתן כלים ומיומנויות אשר יאפשרו למשתתפים‪ ,‬כפרטים‬ ‫וכקבוצה‪ ,‬שליטה גבוהה והתמודדות טובה יותר עם נסיבות חייהם‪.‬‬ ‫‪ .1‬העצמת המעצימים ‪ -‬יצירת פלטפורמה מקצועית שתאפשר בחינה‪ ,‬גיבוש‪ ,‬וחיזוק עמדות‬ ‫ומחויבות חברתית בקרב המנחים‪ ,‬ותקנה להם כלים אישיים ויכולות פדגוגיות לשימוש בידע‬ ‫באופן מעצים‪.‬‬ ‫‪18‬‬