‫אגרונומיה‪ -‬גזר‪ -‬הנבטה בטפטוף‬
‫‪ 1‬אוגוסט‪2112 ,‬‬
‫דו"ח תצפית הנבטת גזר קיץ בטפטוף‬
‫נגב מערבי‬
‫גדי טל – מ"ח חקלאית תאגידית‪ ,‬ד"ר שייקה קליפלד‪ ,‬אברהם זילברמן (ג'ון) – שה"מ‪ ,‬גיא רשף –‬
‫נטפים ישראל‪.‬‬
‫מבוא‬
‫בקיץ ‪ , 7002‬נזרעו בנגב המערבי‪ ,‬שלוש חלקות גזר‪ ,‬בשלוש סוגי קרקעות‪ ,‬מתוך כוונה‬
‫להנביט ולגדל את החלקות בהשקיה בטפטוף‪ .‬היוזמה נבעה מכך שגזר מונבט וגדל בעזרת המטרה‪,‬‬
‫למרות שקיימים יתרונות ברורים לגדול גזר בטפטוף (אחידות‪ ,‬הגנת הצומח – חלפת‪ ,‬חסכון במים)‪.‬‬
‫הצורך להנביט בהמטרה ולעבור להשקיה בטפטוף (שתי מערכות השקיה)‪ ,‬היווה חסם לחדירה‬
‫הטפטוף לגדול‪ .‬נטפים ניסתה בעבר להנביט גזר בטפטוף (גדי טל‪ ,‬אלי ורד – בשרון) ונכשלה‬
‫מסיבות שיפורטו בהמשך‪ .‬היוזמה הנוכחית נבעה מציוד הטפטוף החדש יחסית‪ ,‬בספיקה נמוכה‬
‫ובצפיפות טפטפות גבוהה‪ .‬במקביל‪ ,‬נבחנו בכל אתר‪ ,‬עשרה טיפולי הדברת עשבים‪ ,‬בארבע חזרות‬
‫(הדו"ח מצורף)‪.‬‬
‫נתונים‬
‫להלן נתוני החלקות‪:‬‬
‫סוג קרקע‬
‫תאריך זריעה‬
‫זן‬
‫רוחב ערוגה‬
‫מספר שורות זריעה‬
‫גודל החלקה‬
‫מספר שלוחות‬
‫סוג ציוד‬
‫מעגלה אחרי זריעה‬
‫השקיית הרוויה‬
‫השקיה שבוע ראשון‬
‫השקיה שבוע שני‬
‫השקיה שבוע שלישי‬
‫עין השלושה‬
‫לס חולי‬
‫‪7..2‬‬
‫דורדון‬
‫‪ 7...‬ברוטו‪ 7.1 ,‬רוחב נטו‬
‫ארבע‬
‫סעד‬
‫לס כבד‬
‫‪72.2‬‬
‫קונצ'רטו‬
‫‪ 7.1‬מ' ברוטו‪ 7.71 ,‬רוחב נטו‬
‫שלוש‬
‫שמונה דונם‬
‫שלוש‬
‫דריפנט‪ 0.0 ,‬ל"ש‪ ,‬מרווח ‪ 71‬ס"מ‪ ,‬אורך שלוחה כמאתיים מטר‬
‫לא‬
‫כן‬
‫כן‬
‫לא‬
‫‪ 1‬פעמים ‪ 7.1 X‬קוב\ד'\יום‬
‫‪ .‬פעמים ‪ 7 X‬קוב\ד'\יום‬
‫‪ 1‬פעמים ‪ 7.1 X‬קוב\ד'\יום‬
‫‪ 1‬פעמים ‪ 7.1 X‬קוב\ד'\יום‬
‫‪ 1‬פעמים ‪ 7.1 X‬קוב\ד'\יום‬
‫‪ 1‬פעמים ‪ 7.1 X‬קוב\ד'\יום‬
‫סופה‬
‫חול‬
‫‪7.1‬‬
‫קונצ'רטו‬
‫‪ 7...‬ברוטו‪ 7.1 ,‬רוחב נטו‬
‫ארבע‬
‫כן‬
‫כן‬
‫‪ 1‬פעמים ‪ 7.1 X‬קוב\ד'\יום‬
‫‪ 0‬פעמים ‪ 7 X‬קוב\ד'\יום‬
‫‪ 0‬פעמים ‪ 7 X‬קוב\ד'\יום‬
‫שלושת חלקות ההנבטה בטפטוף‪ ,‬עמדו בתוך שדות גזר גדולים (‪ 01-770‬דונם)‪ ,‬בהם הונבט וגדל‬
‫הגזר בהמטרה (זנים שונים‪ :‬פרסטו‪ ,‬דורדון וקונצ'רטו)‪ .‬בעין השלושה‪ ,‬השדה המסחרי הונבט‬
‫בהמטרה וגדל בטפטוף‪ .‬בסעד נפרס הטפטוף על או בצמוד לפסי הזריעה‪ .‬בעין השלושה ובסופה‪,‬‬
‫הונחו השלוחות בין כל שני פסי זריעה‪ .‬בשלושת החלקות נמתחו השלוחות וקובעו לקרקע בקצוות‪.‬‬
‫כאמור החלקות נזרעו החל מאמצע יולי ועד לתחילת אוגוסט‪ ,‬במזג אוויר חם ויבש‪ .‬אמצע יולי‪,‬‬
‫התאפיין בחם של ‪ .1-.1‬מ"צ ולחות יחסית נמוכה‪.‬‬
‫בכל החלקות‪ ,‬הייתה סגירה מוחלטת של פס ההרטבה בין הטפטפות‪ ,‬כבר במנות מים קטנות (עד‬
‫‪ 71‬קוב\ דונם)‪ .‬בסעד הייתה הרטבה מוחלטת של כל רוחב הערוגה אליה הגענו לאחר שלושה ימים‬
‫של השקיה כמפורט בטבלה‪ ,‬למרות שלא ניתנה השקיה להרווית החתך ‪ .‬בעין השלושה‪ ,‬לא ביצעו‬
‫מעגלה לאחר הזריעה מאחר ובגלל טעות בבניית הערוגה‪ ,‬לאחר מעגלה‪ ,‬לא היה נותר מרווח גובה‬
‫לקומביין‪ ,‬מפני הקרקע‪ ,‬לאסיף‪ .‬עובדה זו‪ ,‬הקשתה על תנועת המים הרוחבית ונוצרה בעיה עם‬
‫סגירת ההרטבה לרוחב הערוגה‪ .‬בקרקע החולית בסופה‪ ,‬היה כיסוי לרוחב של כ‪ .0% -‬ולא נוצרה‬
‫הרטבה מלאה של כל רוחב הערוגה‪ .‬בתמונה‪ :‬הרטבה כמעט מלאה של הערוגה בסופה‪.‬‬
‫גיא רשף‪ ,‬מנהל אגרונומי‪ ,‬נטפים ישראל‬
‫‪1‬‬
‫אגרונומיה‪ -‬גזר‪ -‬הנבטה בטפטוף‬
‫‪ 1‬אוגוסט‪2112 ,‬‬
‫בסעד נזרע הזן קונצ'רטו‪ ,‬זן עם רמת נביטה גבוהה יחסית לזנים אחרים‪ .‬הנביטה בטפטוף הקדימה‬
‫את הנביטה בהמטרה‪ ,‬אולם במקומות שבהם לא הונחו השלוחות על פס הזריעה‪ ,‬לא הייתה נביטה‬
‫מלאה‪ .‬במקומות שבהן ישבה השלוחה‪ ,‬יותר מחמישה‪-‬עשרה ס"מ מפס הזריעה‪ ,‬למרות ההרטבה‬
‫של מלוא רוחב הערוגה‪ ,‬נפגעה הנביטה‪ .‬למרות שהזזנו את השלוחות‪ ,‬לאחר תחילת הנביטה‪ ,‬לפסי‬
‫הזריעה‪ ,‬הגיע אחוז הנביטה ל‪ 20% -‬ביחס לנביטה בהמטרה‪ .‬בעיות הנביטה היו בקטעים שלמים‬
‫שלא נבטו לאורך השלוחות‪ ,‬כנראה במקומות שבהם לא ישבה השלוחה קרוב מספיק לפס הזריעה‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬חוסר האחידות בנביטה בסעד‪ ,‬כחודש לאחר הזריעה‪.‬‬
‫בעין השלושה‪ ,‬נזרע זן איכותי אך עם רמת נביטה נמוכה יחסית‪ ,‬דורדון‪ .‬בין פסי הזריעה‪ ,‬נוצרה‬
‫מדרגה של ס"מ‪-‬שניים ומאחר שלא עברה מעגלה לאחר הזריעה‪ ,‬היוותה המדרגה‪ ,‬מגבלה לתנועת‬
‫מים רוחבית על הערוגה‪ .‬השלוחות הונחו על ה"מדרגה" (ראה תמונה) ובשלב מסוים הוזזו אך נוצרה‬
‫פגיעה משמעותית בנביטה‪ .‬בהנבטה בהמטרה‪ ,‬נבטו ‪ 11‬זרעים למטר רץ (מתוך ‪ 01‬שנזרעו =‬
‫‪ )0.%‬ובהנבטה בטפטוף‪ ,‬נבטו ‪ 71‬זרעים למטר רץ (‪ .)7.%‬ב‪ ,77.1 -‬חודש לאחר הזריעה‪ ,‬הוחלט‬
‫להפוך את הקרקע בחלקת ההנבטה בטפטוף‪ .‬מבדיקת קרקע שנלקחה מהס"מ העליון של הערוגה‪,‬‬
‫במרחק של עשרה ס"מ מהשלוחות‪ ,‬הגיע המוליכות החשמלית ל‪ 1.1 -‬דציסימנס‪ .‬בתמונה‪:‬‬
‫"המדרגות" בערוגה בעין השלושה‪.‬‬
‫גיא רשף‪ ,‬מנהל אגרונומי‪ ,‬נטפים ישראל‬
‫‪2‬‬
‫אגרונומיה‪ -‬גזר‪ -‬הנבטה בטפטוף‬
‫‪ 1‬אוגוסט‪2112 ,‬‬
‫בסופה נבנתה ערוגה גבוהה‪ ,‬אחידה ומהודקת‪ .‬השלוחות הונחו‪ ,‬בין שורות הזריעה והרטבת הערוגה‬
‫הגיע ל‪ .0% -‬מרוחבה‪ ,‬כאשר במקומות שלא הגיעו מים‪ ,‬נוצרה בעיה בהנבטה וכך גם באזורי‬
‫הזריעה שהיו רחוקים יותר מעשרה ס"מ מהשלוחה‪ .‬הנביטה בסופה הגיע ל‪ 21% -‬בהמטרה ו‪1.% -‬‬
‫בטפטוף‪.‬‬
‫נתוני יבול‬
‫בשתי החלקות סומנו‪ ,‬בסיום הנביטה‪ ,‬ארבעה קטעים של מטר ערוגה‪ ,‬בהם הייתה נביטה מייצגת‪.‬‬
‫ארבעת הקטעים הוצאו בשלמותם נספרו‪ ,‬נשקלו ומוינו על פי הגדרות השיווק המקומיות והשוו‬
‫לארבעה קטעים מייצגים שגודלו בהמטרה‪ .‬להלן נתוני היבול לדונם‪:‬‬
‫טפטוף‬
‫המטרה‬
‫סופה‬
‫משקל ממוצע (ק"ג)‬
‫משקל ממוצע (ק"ג) מספר ממוצע‬
‫‪6,950‬‬
‫‪88,448‬‬
‫‪7,494‬‬
‫‪996‬‬
‫‪9,065‬‬
‫‪502‬‬
‫סטיית תקן‬
‫אחוז משקלי‬
‫אחוז מספרי‬
‫אחוז משקלי‬
‫‪26.2‬‬
‫‪32.2‬‬
‫‪43.5‬‬
‫א' גדול‬
‫‪62.6‬‬
‫‪52.9‬‬
‫‪52.6‬‬
‫א'‬
‫‪11.3‬‬
‫‪14.9‬‬
‫‪3.9‬‬
‫ב'‬
‫הפרש משקלי = ‪ 111‬ק"ג‪ ,‬הפרש מספרי = ‪ – 71,221‬לטובת ההמטרה‪.‬‬
‫מספר ממוצע‬
‫‪69,671‬‬
‫‪11,617‬‬
‫אחוז מספרי‬
‫‪17.1‬‬
‫‪66.0‬‬
‫‪16.9‬‬
‫מלבד ההפרשים המספריים‪ ,‬הגזרים בהמטרה היו יותר ארוכים‪ .‬הגזרים בטפטוף היו יותר קצרים‬
‫ועבים‪ ,‬עובדה שבאה לידי ביטוי באחוז הגבוה יחסית של יבול א'‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניכר הבדל באחוזי יבול ה‪-‬‬
‫ב'‪.‬‬
‫טפטוף‬
‫המטרה‬
‫סעד‬
‫משקל ממוצע (ק"ג)‬
‫משקל ממוצע (ק"ג) מספר ממוצע‬
‫‪7,194‬‬
‫‪86,996‬‬
‫‪9,046‬‬
‫‪480‬‬
‫‪4,562‬‬
‫‪621‬‬
‫סטיית תקן‬
‫אחוז משקלי‬
‫אחוז מספרי‬
‫אחוז משקלי‬
‫‪43.8‬‬
‫‪18.7‬‬
‫‪29.2‬‬
‫א' גדול‬
‫‪49‬‬
‫‪62.2‬‬
‫‪60.4‬‬
‫א'‬
‫‪7.20‬‬
‫‪19.1‬‬
‫‪10.4‬‬
‫ב'‬
‫לטובת ההמטרה‪ - 24,004‬הפרש משקלי = ‪ 7,117‬ק"ג‪ .‬הפרש מספרי =‬
‫מספר ממוצע‬
‫‪62,992‬‬
‫‪8,137‬‬
‫אחוז מספרי‬
‫‪29.3‬‬
‫‪53.5‬‬
‫‪17.2‬‬
‫מלבד ההפרשים המספריים‪ ,‬ניכר הבדל בהתפלגות הגדלים‪ ,‬כאשר בטפטוף יש אחוז גבוה יחסית‬
‫של יבול א' גדול‪.‬‬
‫גיא רשף‪ ,‬מנהל אגרונומי‪ ,‬נטפים ישראל‬
‫‪3‬‬
‫אגרונומיה‪ -‬גזר‪ -‬הנבטה בטפטוף‬
‫‪ 1‬אוגוסט‪2112 ,‬‬
‫דיון ומסקנות‬
‫‪ .7‬בתצפית זו‪ ,‬נכשלה הנבטת גזר קיץ בטפטוף בשלושת החלקות בהן נבחנה‪ .‬למרות השימוש‬
‫בטפטוף בספיקה נמוכה ובצפיפות טפטפות גבוהה‪ ,‬לא התבצעה נביטה אחידה לאורך השלוחות‬
‫והחל ממרחק של עשרה סנטימטרים של השלוחה מפסי הזריעה‪ ,‬לא התבצעה נביטה כלל‪ .‬חוסר‬
‫האחידות בנביטה‪ ,‬פגע ביבול במדדי כמות‪ ,‬איכות ואחידות‪.‬‬
‫‪ .7‬בתצפית זו‪ ,‬לא הוכח חסכון במים בהנבטה בטפטוף‪ .‬הבעיות בהנבטה‪ ,‬חייבו הגדלה בכמויות‬
‫המים וכן בתדירות ההשקיה‪ .‬בגזר קיצי‪ ,‬כ‪ .0% -‬מכמות המים בגדול‪ ,‬מתבצעת בחודש הראשון‬
‫מהזריעה וחוסר היכולת לחסוך במים באמצעות הנבטה בטפטוף‪ ,‬מצמצמת את פוטנציאל‬
‫החיסכון במים של ההשקיה בטפטוף‪ ,‬באופן ניכר‪.‬‬
‫‪ ..‬נראה כי לא מספיק להרטיב את מלוא רוחב הערוגה בכדי להנביט גזר קיץ‪ .‬זרעי גזר נזרעים‬
‫בפסי זריעה ברוחב ‪ 2-70‬ס"מ‪ ,‬בעומק של חצי ס"מ בלבד והם רגישים ביותר למליחות עד גיל‬
‫של שניים‪-‬שלושה עלים אמיתיים‪ .‬מאחר ועל פני הקרקע‪ ,‬בתנאים של אידוי גבוה‪ ,‬עולה‬
‫המוליכות החשמלית ככל שמתרחקים ממקור המים‪ ,‬הרי שהחל ממרחק מסוים מהשלוחה‪,‬‬
‫תפגע נביטת הגזרים ויתכן כי זרעים שנבטו‪ ,‬יפגעו וימותו מהמליחות‪ .‬עדות לכך נמצאה באופן‬
‫הנביטה בסעד ובסופה וכן במוליכות החשמלית שנמצאה בעין השלושה בשכבת הקרקע‬
‫העליונה‪.‬‬
‫‪ .1‬באם ימצא הצורך להנביט גזר בכלל וגזר קיצי בפרט‪ ,‬ניתן ליישם מספר תובנות שהתבררו‬
‫בתצפית‪ :‬א) קיימת חובה להצמיד שלוחת טפטוף‪ ,‬בצפיפות טפטפות גבוה (מ‪ 70 -‬ס"מ מרווח‬
‫בקרקע חולית ועד ל‪ .0 -‬ס"מ‪ ,‬בקרקע כבדה)‪ ,‬לפס הזריעה‪ .‬שלוחה לכל פס זריעה‪ .‬ב) ההצמדה‬
‫לפס הזריעה חייבת להתבצע באמצעות מקבעים לאורך השלוחה וכן מותחנים בסופה‪ .‬ג) חובה‬
‫לפתוח את ההנבטה‪ ,‬בהשקיית הרוויה שתסגור את פסי הרטיבות לרוחב הערוגה‪ .‬ד) חובה‬
‫להקפיד על הכנת קרקע מתאימה‪ ,‬כולל מעגלה לאחר הזריעה‪ ,‬שתאפשר תנועה נימית מיטבית‪,‬‬
‫בכל חתך הקרקע הרלוונטי‪ .‬ה) בשל הרגישות הגבוה של זרעי גזר להמלחה‪ ,‬עומק הזריעה‬
‫הרדוד והנידוף הגבוה מפני הקרקע‪ ,‬בקיץ‪ ,‬מומלץ להשקות בתדירות גבוהה‪ ,‬על מנת להדיח את‬
‫המלחים מפס הזריעה‪ .‬ו) מאותה סיבה‪ ,‬רצוי לזרוע את הגזר בעומק המכסימלי הניתן‪ .‬המוליכות‬
‫החשמלית יורדת‪ ,‬באופן דרסטי‪ ,‬מפני הקרקע לעומק (ולו גם לעומק של סנטימטר וחצי‪-‬שניים)‪.‬‬
‫הערות שיווקיות‬
‫‪ .7‬למרות הכישלון בתצפית זו‪ ,‬קיימים יתרונות ברורים לגדול גזר קיץ בטפטוף (מלבד שלב‬
‫ההנבטה)‪ .‬יתרונות אלה תקפים הן לזריעות קיץ (יולי – אוגוסט) והן לזריעות אמצע חורף\אביב‬
‫שנאספות באמצע הקיץ‪.‬‬
‫השקיית גזר בטפטוף‪ ,‬מקטינה בשיעור ניכר את סכנת החלפת בחלקה‪ .‬החלפת הינה‬
‫א)‬
‫מחלה שמהווה איום מרכזי‪ ,‬בהיבט של הגנת הצומח‪ ,‬על גדול גזר בתנאי קיץ‪.‬‬
‫השקיית הגדול בטפטוף‪ ,‬לאחר שלב ההנבטה‪ ,‬מאפשרת אחידות בפזור המים והדשן‬
‫ב)‬
‫(בגזר ניתנת מנת דשן קטנה‪ ,‬יחסית לגדולים אחרים) בפסי הזריעה‪ .‬אחידות זו תורמת‬
‫לאחידות הצימוח וכפועל יוצא‪ ,‬לאחידות היבול‪.‬‬
‫הכוונת מנת המים לפסי הצימוח‪ ,‬מאפשרת חסכון של כ‪ 70% -‬במנת המים בגדול (כולל‬
‫ג)‬
‫שלב ההנבטה בהמטרה)‪ .‬אם זאת‪ ,‬בכדי להכווין את מנת המים נכון‪ ,‬חובה להשתמש‬
‫בציוד ניטור כדוגמת ה"איריווז"‪.‬‬
‫השימוש בטפטוף‪ ,‬מאפשר להשקות בכל שעות היממה‪ .‬משקים רבים‪ ,‬משקים‬
‫ד)‬
‫בהמטרה‪ ,‬רק בשעות הלילה‪ ,‬בשל רוחות הפוגעות באחידות ההמטרה‪ .‬מצב זה יוצר‬
‫עומס על מערכות ההשקיה‪ ,‬מצמצם את מרווח התיקון ואינו מאפשר הספקה מיטבית‬
‫של מים לגדול‪ ,‬בשעות החמות‪ .‬השקיה בטפטוף‪ ,‬מאידך‪ ,‬מאפשרת השקיה בכל שעות‬
‫היממה בכלל‪ ,‬ובשעות החמות בפרט‪ .‬ספיקת החלקות קטנה יותר ומאפשרת פתיחה‪ ,‬בו‬
‫זמנית‪ ,‬של מספר חלקות‪.‬‬
‫אי הרטבת השבילים בשיטת ההשקיה בטפטוף‪ ,‬מאפשר הפעלת ריסוסים באמצעות‬
‫ה)‬
‫גיא רשף‪ ,‬מנהל אגרונומי‪ ,‬נטפים ישראל‬
‫‪4‬‬
‫אגרונומיה‪ -‬גזר‪ -‬הנבטה בטפטוף‬
‫‪ 1‬אוגוסט‪2112 ,‬‬
‫ו)‬
‫טרקטורים בתדירות גבוהה‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬ניתן לתזמן ריסוסים בהתאם לצורך ולחסוך‬
‫בעלויות של ריסוס אווירי‪.‬‬
‫קיים פתרון מוכח‪ ,‬להפעלת קוטלי עשבים בגדול גזר בטפטוף (ראה דו"ח מצורף)‪.‬‬
‫‪ .7‬חסרונות ההשקיה בטפטוף בגזר‬
‫א) ללא יכולת להנביט בטפטוף‪ ,‬יש צורך בשתי מערכות השקיה בגדול‪ .‬מלבד החיסרון הכלכלי‬
‫שבכך‪ ,‬מגדלי גזר גדולים (לדוגמא "גזר שלוחות") אינם מוכנים להיכנס עם ציוד לשדה בכדי‬
‫להוציא את מערכת ההמטרה בגמר ההנבטה‪ ,‬מאחר ולפי טענתם‪ ,‬זה פוגע באחידות הגדול‬
‫(גזר מושפע מאוד מהידוק קרקע)‪ .‬סיבה זו מחייבת השארה של שתי מערכות השקיה‬
‫בשדה‪ ,‬חסרון כלכלי ניכר‪.‬‬
‫ב) גדול גזר בטפטוף‪ ,‬גורם לצימוח מואץ של הנוף‪ ,‬עד כדי סגירה על שלוחות הטפטוף ובעיה‬
‫בשליפתם בגמר הגדול‪ .‬כמו כן‪ ,‬היובש המושרה בחלקה‪ ,‬ביחס להמטרה‪ ,‬מאפשר תנאים‬
‫מיטביים להתפתחות קימחון‪ ,‬מחלת קיץ מרכזית בגזר‪.‬‬
‫ג) באופן מובנה‪ ,‬קיימת בהשקיה בטפטוף‪ ,‬עלות והתעסקות מורכבת יותר בפריסת הטפטוף‬
‫ובגלילתו‪ .‬משקים רבים פתחו שיטות פריסה וגלילה מיטביות (גד"ש שקמה)‪ ,‬אך עדיין‬
‫דרושה "התאמה" של עבודת צוות המשקים‪ ,‬לציוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לזכור כי השקיה בטפטוף‪,‬‬
‫חוסכת התעסקות של צוות המשקים‪ ,‬עם הציוד‪ ,‬במהלך הגדול‪.‬‬
‫גיא רשף‪ ,‬מנהל אגרונומי‪ ,‬נטפים ישראל‬
‫‪5‬‬