‫אגרונומיה‪ -‬תירס‪ -‬הנבטה בטפטוף‬
‫‪ 1‬אוגוסט‪2112 ,‬‬
‫סכום תצפיות הנבטת תירס‪ ,‬אביב ‪2111‬‬
‫גיא רשף‪ ,‬מנהל אגרונומי‪ ,‬נטפים ישראל‬
‫מבוא‬
‫לאחר שנתיים של תצפיות הנבטת תירס מספוא בדו‪-‬גדול (זריעות אביב מאוחר על כרב חיטה‬
‫לתחמיץ)‪ ,‬הוחלט לבצע השנה‪ ,‬שתי תצפיות להנבטת תירס בטפטוף‪ .‬האחת בתירס מתוק כרב שחור‬
‫באביב המוקדם והשנייה‪ ,‬תירס מספוא בדו‪-‬גדול בראשית מאי‪.‬‬
‫‪ )1‬תצפית הנבטת תירס מתוק‪ ,‬כרב שחור‪ ,‬עין חרוד מאוחד‬
‫זריעה‪ ,...1 :‬זן "רויילטי" (נחשב חזק בהשרשה)‪ ,‬עומק זריעה‪ 4-5 :‬ס"מ‪ .‬מרווח שורות – ‪ 69‬ס"מ‪7 .‬‬
‫זרעים למטר‪ .‬כרב שחור‪ ,‬אדמה כבדה‪ ,‬מיקום‪ :‬שלוחת צבאים (ליד כוכב הירדן)‪.‬‬
‫עיבודים‪ :‬חריש‪ ,‬ארגז מיישר‪ ,‬פתיחת ערוגות‪ .‬דישון יסוד בסיכות‪ :‬טריפל פוספאט – ‪ 55‬ק"ג‪ 05 ,‬ליטר‬
‫אמוניה‪ .‬קלטור‪.‬‬
‫החלקה נבטה במלואה‪ ,‬עוד לפני ההשקיה הראשונה‪ ,‬כתוצאה מהרטיבות הקיימת מהגשמים‪.‬‬
‫טיפולים‪:‬‬
‫א‪ 05 .‬דונם (‪ .0‬ערוגות‪ .,555 X‬מטרים אורך)‪ ,‬ללא הסטה‪ ,‬שלוחה אחת ממורכזת‪ ,‬ציוד‬
‫"דריפנט" ‪ 5.9‬ל"ש‪ ,‬מרווח ‪ 15‬ס"מ (שעור השקיה = ‪ ..51‬מ"מ\דונם)‪ 05 .‬הדונמים הללו‬
‫חולקו לשש ערוגות ברוחב = הידוק ע"י גלגל בייסבול‪ 9 ,‬ערוגות נוספות = הידוק בייסבול ‪+‬‬
‫גלגל טרקטור‪ .‬בנוסף הייתה חלוקה לאורך‪ 555 :‬מטרים השקיה רציפה (‪15+45+15‬‬
‫קוב\דונם‪ ,‬עם ‪ 5‬שעות הפסקה לסירוגין)‪ 555 ,‬מטרים באורך = השקיה בפולסים‬
‫(‪ .5+.5+05+05+.5+.5‬קוב‪ .0 ,‬שעות הפסקה בין הפולסים)‪ .‬סה"כ ההנבטה ‪+‬השרשה‬
‫הסתיימו ב‪ .55-.55 -‬קוב לדונם‪.‬‬
‫ב‪ 75 .‬דונם‪" :‬יונירעם" ‪ . ,RC‬ל"ש‪ ,‬מרווח ‪ 55‬ס"מ (שעור השקיה = ‪ ..54‬מ"מ\דונם)‪ .‬נתנו ‪.5‬‬
‫קוב\דונם בכל צד של הערוגה‪ ,‬פעמיים ‪ .5‬בכל צד (הנבטה‪ +‬השרשה)‪ ,‬סה"כ ‪ 95‬קוב‬
‫לדונם‪ .‬הסטת ‪ 75‬דונם נעשתה ע"י חמישה אנשים‪ ,‬בשעה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫נקודות שעלו בתצפית‪:‬‬
‫בהנבטה\השרשה ללא הסטה‪ ,‬היה יתרון קל להתפשטות המים לרוחב‪ ,‬ככל שהקרקע הייתה‬
‫מהודקת יותר (יתרון להידוק צמיג על גבי גלגל הבייסבול)‪.‬‬
‫בהנבטה\השרשה ללא הסטה‪ ,‬היה יתרון קל (‪ .5‬ס"מ) להתפשטות המים לרוחב‪ ,‬בהשקיה‬
‫בפולסים‪.‬‬
‫תיחוח מפריע להתפשטות המים בהשקיה בטפטוף‪.‬‬
‫סימון ומרכוז השלוחה בערוגה חיוניים להתפשטות סימטרית של המים על פני הערוגה לשם‬
‫הנבטה בו זמנית של שתי שורות הזריעה‪ .‬בתירס מתוק‪ ,‬אסור שההפרש בהנבטה בין שתי‬
‫שורות הזריעה‪ ,‬יעלה על ‪ 40‬שעות‪.‬‬
‫השימוש בכף אווז לסימון מיקום השלוחה‪ ,‬במרכז הערוגה גורם ליצירת תלולית שמפריעה‬
‫להתפשטות המים מהטפטוף‪.‬‬
‫הפעלת קוטלי העשבים בטפטוף הייתה עם הגשם‪ .‬מאידך קיים חומר חדש יחסית ("אקיפ")‬
‫המאפשר יישום מאוחר‪ ,‬בריסוס‪ ,‬על גבי הצמחים‪ .‬בהמטרה‪ ,‬ניתן אטרזין ‪ +‬דואל גולד‬
‫שהופעלו עם ‪ 15‬מ"מ השקיה בהמטרה‪.‬‬
‫לסכום‪ :‬למרות הצלחת ההנבטה\השרשה בשלוח ה אחת לא מוסטת‪ ,‬הרי שמקדם הביטחון להצלחת‬
‫הגדול‪ ,‬בשיטה זו‪ ,‬נמוך בהשוואה להנבטה והשרשה בשיטת ההסטות ובהמטרה‪ .‬המחיר הכלכלי של‬
‫הסטות בעמק יזרעאל = ‪ 1.5‬שקל להסטה אחת סה"כ כ – ‪ .9‬שקלים לארבע הסטות באמצעות‬
‫פריסה של ‪ 5‬אנשים במרווח של ‪ 55‬מ' כל אחד‪ .‬טענה שהועלתה‪ ,‬שבשטחים קטנים‪ ,‬קבלן ידרוש‬
‫גיא רשף‪ ,‬מנהל אגרונומי‪ ,‬נטפים ישראל‬
‫‪1‬‬
‫אגרונומיה‪ -‬תירס‪ -‬הנבטה בטפטוף‬
‫‪ 1‬אוגוסט‪2112 ,‬‬
‫מחיר כפול‪ .‬אם זאת‪ ,‬לטענת המגדלים העלות של השיטה עדיין זולה מהכנסת ‪ 0‬מערכות השקיה‬
‫לשטח‪ .‬בנוסף‪ ,‬הנבטה\השרשה בהסטה‪ ,‬חסכה ‪ 45‬קוב\לדונם ביחס להשקיה בשלוחה לא מוסטת ו‪-‬‬
‫‪ 05‬קוב\דונם‪ ,‬בהשוואה להמטרה‪ .‬מאידך‪ ,‬צריך לזכור שמידת הביטחון בהדברת העשבים בהמטרה‪,‬‬
‫גבוהה‪ ,‬ביחס להדברה בשטח מונבט בטפטוף‪ .‬ברור שירידה במרווח הזריעה ל‪ 79 -‬ס"מ‪ ,‬הייתה‬
‫מאפשרת להעלות את מקדם ההצלחה אך הקבלנים לא מעוניינים לרדת ממרווח של ‪ 69‬ס"מ מכיוון‬
‫שכל הכלים מתאימים למרווח זה‪ ,‬וכן בגלל שזה ידרוש שינוי מרווח במעבר מחקלאי לחקלאי‪ .‬ירידה‬
‫בקציר למרווח קטן מ‪ 69 -‬ס"מ‪ ,‬מעלה‪ ,‬מיחד את הפחת בקציר ומאידך מחייבת לשם הקטנת הפחת‪,‬‬
‫ירידה במהירות הקציר‪.‬‬
‫בתמונה מימין‪ :‬ההנבטה\השרשה בהסטה‪ .‬השלוחה מונחת ליד אחת משורות הזריעה‪ .‬בתמונה‬
‫משמאל‪ :‬גמר השרשה בשלוחה ממורכזת‪ ,‬ללא הסטות‪ .‬ניתן להבחין בהידוק של גלגל הטרקטור‬
‫הערוגה‪.‬‬
‫במרכז‬
‫‪ )2‬הנבטת תירס מספוא‪ ,‬דו‪-‬גדול‪ ,‬צבר‪-‬קמה‪.‬‬
‫זריעה‪ ,07.4 :‬תירס מספוא (נחשב חזק בהשרשה)‬
‫עומק זריעה‪ 4 :‬ס"מ‪ .‬מרווח שורות – ‪ 79‬ס"מ‪ 7 .‬זרעים למטר‪ .‬כרב חיטה לתחמיץ‪ ,‬אדמה כבדה‬
‫(‪ 49%‬חרסית‪ 45% ,‬סילט‪ .4% ,‬חול)‪.‬‬
‫מיקום‪ :‬שלושה ק"מ מזרחית לקבוץ רבדים‪.‬‬
‫עיבודים‪ :‬דיסוק‪ ,‬ארגז מיישר (‪+‬מעגלה כבדה)‪.‬‬
‫טיפולים‪:‬‬
‫ציוד הטפטוף היה "יונירעם" ‪ . ,RC‬ל"ש‪ ,‬מרווח ‪ 55‬ס"מ (שעור השקיה = ‪ ..54‬מ"מ\דונם)‪.‬‬
‫א‪ 45 .‬דונם‪ ,‬הנבטה בהשקיה אחת רציפה‪ ,‬מנה של ‪ .55‬קוב\דונם‪.‬‬
‫ב‪ 45 .‬דונם‪ ,‬הנבטה בשתי השקיות של ‪ 55‬מ"ק\דונם כל אחת‪ ,‬הפסקה של ‪ .0‬שעות בין שתי‬
‫ההשקיות‪.‬‬
‫ג‪ 45 .‬דונם‪ ,‬שלוש השקיות של ‪ 15‬מ"ק\דונם כל אחת‪ .0 ,‬שעות הפסקה בין ההשקיות‪.‬‬
‫נקודות שעלו בתצפית‪:‬‬
‫א‪ 65% .‬מהזרעים‪ ,‬הורטבו במנה של ‪ 65-.55‬מ"ק\דונם‪ .‬על מנת להגיע ל‪ .55% -‬מהזרעים‪,‬‬
‫נתנו עוד ‪ 15‬מ"ק\דונם‪ ,‬כך שסה"כ הונבט והושרש השדה במנה של ‪ .05-.15‬מ"ק\לדונם‪,‬‬
‫בשלוחה אחת ממורכזת ללא הסטה ובמרווח שורות זריעה של ‪ 79‬ס"מ‪.‬‬
‫ב‪ .‬בשנה שעברה‪ ,‬בחלקה סמוכה בקרקע זהה‪ ,‬הונבט והושרש השדה ב‪ .95 -‬מ"ק\דונם‪,‬‬
‫במרווח זריעה של ‪ 69‬ס"מ‪.‬‬
‫ג‪ .‬לא נצפה כל יתרון‪ ,‬ברוחב התפשטות המים‪ ,‬להשקיה בפולסים‪.‬‬
‫ד‪ .‬לקראת התצפית‪ ,‬הוחלט שיתבצעו שני דיסוקים וארגז מיישר‪ .‬בפועל בוצע דיסוק אחד‬
‫בלבד‪ ,‬פעולה שהותירה גושי קרקע מעט גדולים בשכבת הקרקע העליונה‪ ,‬שפגעו‬
‫בהתפשטות המים לרוחב‪.‬‬
‫גיא רשף‪ ,‬מנהל אגרונומי‪ ,‬נטפים ישראל‬
‫‪2‬‬
‫אגרונומיה‪ -‬תירס‪ -‬הנבטה בטפטוף‬
‫‪ 1‬אוגוסט‪2112 ,‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫במקומות שבהם לא הייתה השלוחה ממורכזת‪ ,‬הגיעו המים לשורת הזריעה הקרובה‬
‫לשלוחה‪ ,‬כבר אחרי ‪ 95-05‬מ"ק\דונם ולצד הרחוק מהשלוחה‪ ,‬רק אחרי ‪.05-.15‬‬
‫מ"ק\לדונם‪.‬‬
‫שיפוע צד של הערוגה‪ ,‬הפריע להתפשטות המים במעלה השיפוע וסייע להתפשטות במורד‬
‫השיפוע‪.‬‬
‫טיפול כנגד עשבים בחלקה‪ ,‬ניתן ‪ 07‬יום מזריעה והתבסס על "אקיפ" בריסוס על הראש‪.‬‬
‫לסכום‪ :‬כמו גם בתצפית הקודמת‪ ,‬הצלחת ההנבטה\השרשה בשלוחה אחת לא מוסטת‪ ,‬תלויה‬
‫בביצוע מוקפד של שרשרת פעולות שביצוע לקוי של אחת מהן מקטינה את מקדם הביטחון להצלחת‬
‫הגדול‪ .‬גם כאן‪ ,‬קיימת עדיפות בהנבטה\השרשה בהסטה‪ .‬המחיר הכלכלי של הסטות דומה באזור זה‬
‫למחיר שהוצג בתצפית בעין חרוד וההסטה מתבצעת באותה השיטה‪ 45 .‬דונם‪ ,‬הנבטה בהשקיה‬
‫אחת רציפה‪ ,‬מנה של ‪ .55‬קוב\דונם‪.‬העלות של שיטת ההסטות זולה משמעותית‪ ,‬מהכנסת ‪0‬‬
‫מערכות השקיה לשטח‪ .‬בנוסף‪ ,‬למרות כמות מים דומה‪ ,‬בין הנבטה בהמטרה להנבטה בטפטוף‪,‬‬
‫שנגרמת עקב הצורך למלא את חתך הקרקע עד לעומק של מטר‪ ,‬הרי שמנת המים בטפטוף‪ ,‬מוכוונת‬
‫ומגיע לאזור בית השורשים העתידי ולא מרטיבה את השבילים בין הערוגות‪ ,‬אזור שבו כמות‬
‫השורשים של התירס‪ ,‬נמוכה‪.‬‬
‫בתמונה מימין‪ :‬לאחר ‪.55‬‬
‫מ"ק\דונם‪ ,‬רוחב‬
‫הרטבה של ‪ 05‬ס"מ‪.‬‬
‫גיא רשף‪ ,‬מנהל אגרונומי‪ ,‬נטפים ישראל‬
‫בתמונה משמאל‪ :‬סימון מיקום‬
‫השלוחה בזריעה‪ .‬ניתן להבחין‬
‫במבנה הקרקע לאחר הדיסוק‬
‫והארגז המישר‪.‬‬
‫‪3‬‬