ספר הישר
ספר הישר
והוא סער כולל כמה ספרים וםדר^י חיל על
חמשה חומשי תורה
וקצת
וראו
ספר
תחת
ס פ ר יהושע ו ש ו פ ט י ם .בלשון צ ח ו ע ר ב מ ו ש ך
ל מ ת ב ג י ה א ד ם ל ה כ י ר נ פ ל א ו ת ה ׳ וחסדיו .צ א ו
ס פ ר ח ד ש .מדרשים ישגים מ ל א וגדוש .ו ה ו א
ה נ ח מ ד בעיגי אלהיס ו א ד ם .להביא בגי ה א ד ם
ש ב ט ׳ מ ו ס ר .ולחדריבן ב נ ת י ב היושר ו ת ב ו נ ה
ט ו ב ח בלשון צ ח י נ ק י :
——o
ו ב ח י ו ת שמהית איכותו של הפשר מניב מאד־ ומושך לנו
שצ כל מ א י ו .לכן שמצי לנ צהלפיסו ננ״ר יסס
ו מ מ י ר באותיות נאים מאירת עינים .כאשר -עיני הרואים
יחזו משרים.
הועתק והוכנס לאינטרנט
.*,ן
www.hebrewbooks.org
ע״י חייש תשס״ט
כ
•
ה
י
צ
א
ו
ת
כ
י
ת
מ
ס
ח
ר
ח
ם
פ
ר
י
ם
ה״ר י ה ו ש ע ג ר ש ו ן מ ו ג ק ב ו ו א ר ש א
ש
ל
י
־ # /
ג ו מ ר 2258וJ2P
• * .י.
— — c
<v׳
.
בדפוס ר׳ י ו ס י ף לעבעגזאהן.
)CE$EF& TAIOniOPI
ו4
.י'•,
B A P in A B A 1872
THnorpa*in K)cH4a JIe6eHc0H%
1796
Bt
!Y j i H u a $paHHHD1KaHCKai1 JV
iiuaBa 15 (27) fl Bapa 1872
H
^33/1־
זה הספר הוא נקרא ספר היער
3
נמצא ובא לידינו כהיום חזה 'כאשר נחרב׳ ירושליפ עח״ק ע״י טיטוס ונכנסו כל
ראשי חיל לשלול מלל ולבוז בו היח הגמון א׳ םהגםוני עם טיטוס ושסו
סידרור ונכנס ויבקש וימצא בירושלים בית גדולת ווחבוז םאד ויקח לו את כל
הבזח והשלל אשר מגא שם וכשרווח ללכת ם! הבית נסתכל בקיר וראה בעץ
שכלו בעין מטמוני׳ בקיר ויסתור את הקיר ואת חבנין ויםצא בית אחת מלאת
ספרים רבים תורה נביאים וכתובים וגם ספרים ממלכי ישראל וםםלכי העםים
וספרים אחרים רבים לישראל וכן ספרי משנת הנמנה והסתוקנה וכן מגילות רבות
מונחים שם וימצא מכל מיני מאבל ויין רב מאוד .ומגא שם זקן א׳ יושב והוא
קורא בספרים האלח רוא ההגמון את המראה הגדולה ויתמה תמיח גרולח ייאמר
לוקן לטח אתה יושב במקום ,הזח לבדך ואין אחד נצב עליך .רשיבחו הזקן זה
כמת ימים ושנים וזמנים שאני יודע מחורבן ירושלים פעמים שנים ובניתי הבית הזה
ועשיתי לי האכסדרה והכנסתי עמי הסורים האלו לקחת בהם והכנסתי עמי די
מחי תי ואמרתי אולי תהיה נפשי לשלל .ףתן אלחים את ה ז ק לחן ולחסד ולרחמים
בעיני ההגמון ההוא ויוציאו משם בבבוד עם כל ספריו וילכו משם מעיר לעיר ומםדינ׳
למדינת עד הגיעו למדינות אשבליא וימצא ההגמון אח הזקן ההוא כי הוא יודע
בכל חכטח תבונח ומדע רודע בכל מיני חכמה ובראותו אותו כך נשאו וכבדו
דחי בביתו תמיד וילמדהו כל החכמות ויבנו לדם בית גדול בקומתו מחוץ לשביליי׳
דםציאו שם את כל הספרים ר.ד.ס והבית ההיא עודנו כשבילייא עד היום הזה t
ויכתבו שם את כל הדברים העתידים להיות במלכי העולם עד ביאת משיחנו ויהי
כאשר טלטלנו השם טלטלה גבר ע״י מלכי ארס מעיר לעיר וממדינה למדינה ברע
ומר רגיע אל ידינו ספי הזח הנקרא תולדות אדם עם ספרים רבים כי באו מהבית
ההוא משבייייא ויבאו אח״כ אל עירנו עיר נאפולי אשר חחת יד מלך ספרד יר״ה.
וכאשר ואינו הספרים האלו כי הם מלאים מכל חכמה שמנו מגמת נםשינו בחם
להדפיסם בעט ברזל ועופרת ככל הספרים הבאים לידינו מהספר הזח י״ב נוסחאית
לחקור בחם והנה כלם נוםחא אחת ואץ ביניהם שינוי ולא תוס׳ ולא מגרעת ולא
אותיות ולא תיבות משונות אי דברים שינים כי כלם בשות בנוסחא א ח ת .ובעבור
שראינו בספר הזח תועלת רבות מטים לבבינו אל התכלית .על כן שמנו מגמת
נפשנו להדפיסו .ונמצא כחוב שזה הספר נקיא )ספר הישר( ונמצא שהטעם
שנקרא הספר הזה ספר הישר לפי שכל דבריו הם על הסדר כמו שהיו בעולם
כהקדמה ובאיחור כי לא תמצא בם׳ הזח שיאחר דברים שהם קודמים או יקדים
דברים המאוחרים אלא כל דבר ודבר במקומו ובזמנו ו כ ת ב .ועל זח תמצא בכל
דבליו שיאמר שמת פלוני שנת כך לחיי סלוני וכן כל כיוצא בזח ועל זח קראוחו
ספר הישר ואמנם ההרגל שבפי כל האדם לקרותו ספר תולדות אדם .והסבה כי
במה שהתהיל קראוהו .אבל עיקר שמו הוא ספר הישר מהטעמים והראיות
שאמרנו .והנח נמצא שהספר הזה היח היום ביד היונים מועתק קודן לו )לובריש
דיליט דירטוש( גס נמצא אצל הרומי׳ קורץ לו )ליברו דילאש כאלא בראש דילוש
דאי׳ די פיחו׳ דילוש גראנדיש דיליש גיראש דמם מוריד יהושיע׳( וגם נמצא היום
ביד שרי מלכי אדום קוד! יו )לוםטו ליברו נאפוםסיינש דאדם( ונמצא כתוב בספרי
החשמונים שבאו לידינו כי בימי תלמי מלך מצרים צות לעבדיו ללכת לקבץ :כל
ספרי הדתות וכל ספרי דברי הימימ שימצאו בעולם כדי להתחכם מהם ילבחון
ולחקור מהם עניני העולם ולחבר מהם ספר בכל משפטי הדברים דת ודין על גל
צרכי העולם לעשות משפט על בוריו .והלכו וקבצו לו ט׳ מאות וס״ח.ספרים והביאי
לו וצוח להם עוד שילכו לבקש להשלים אלף ספרים וכן עשו ואח״כ עמדו לפניי
מפריצי ישראל ואמרו לו אדונינו המלך מה לך לטרוח בכל זה שלח לירושלים אל
היהודים וחם יביאו לך ספר תירתם שנכתב להם עיפ ה׳ ביד נביאיהם וממנת
חוכל להתחכם ולשפוט ממנה כל• דץ וכל דת כרצונך וישמע המלך לדבריהם
ושלח אל חיחוךים על זאת ושלחו לו הספר הלז כי לא יכלו לחת לו ספר ח׳ בי
אמרו לא נוכל לחת תורת ח׳ לאיש נכרי .וכשבא הספר הזח ליד חלטי קיא בו
יישר בעיניו מאד וחקר בו בחכמתו וביקש ומצא בו מבוקשו ועזב מעליו בל
הספרים שקבצו 1לו ובירך למי שיעץ עליו הדבר הזח .לאחר ימי׳ הרגישו בזח
סייגי ישראל כי לא שלחו ישראל ם' החורח למלך ובאו ואמרו לו אדוניגו המלך
יעגי ע ד ך ישראל כי לא שלחו אליך את ספר התורה שאמרנו לך כי אם ספר
מגאחר שהית בידם שלחו לך אבל שלח לחפ וישלחו לך ספר תורחם בי ממנחוזםצא
יק»ד מתי ויותי מחססו אשר שלחו לך ובששpע חמיך את דבייחםיקצן*
Wע ו ל סאד• ע י ישראל ותפחו גערת מ .עי ששלח להם פעם אמית לשלוח
4
הקדמה
לו ספר והתורה ונתידא שמא ילעיגו עליו עוד וגתחכפ עליהם ושלח לעי" זקנים
שבהם והושיב׳ בשבעים בתים לכתיב כל א׳ ואי ם״ת לבלתי ימצא שינוי .ושותת
עליהם רוח הקודש וכתבו לו ע׳ ספרים וכולם נוסחא אחת בלי תוספת ובלי םגרעת
יאז שמח הפלו בזה שמחה גדילה וכבד את הזקנים ואת כל היהודים ישלח מנחות
ומתנות לירושלים ככתוב ש ם .ובמותו נחחכםי ישראל על בנו ולקחי את ספרי
התורה מאוצרותיו אך הספד הזה עזבו שם ולא לקחו בעבור יכיר כל מלך המולך
חתתיו את נפלאית הש״י וכי בחר בישראל מכל חעיבדי כוכבים וכי אין אלוה זילחו
יחברך .על כן הספר הזה עידנו במצרים עד היום הזד ..ומשעה ההוא נחפשט
בכל הארץ עד הגיעו לידינו בגלוחנו בגירושנו היום אל עיר נאפילו אשר חחת
מלך ספוד והנד ,תמצא בספר הזה שנכתבו בו קצת מלכי ארם ומלכי כתים ומלכי
אפריקא שתיו בימים ההם אע״פ שיראה שאינה מתכלית הםשר וכוונתי .והטעם
בזה כדי להודיע לכל מוצא ספר זה מה בין מלחמות ישראל למלחמות העוברי
מכבים כי נצחין מלכי ישראל עם העובדי כוכבים הם ע״י חנס מאתו יחברך בעת
שיבפהו ישראל בשם יתעלה .והנד .הספר הזח תועלותיו רביפ כולם מביאים אוחנו
אל ההבטחה בשם יתעלח ואל ההתדבקות בו ובדרכיו .התועלת הא׳ הוא פח
שהוסיף לנו ביאיר בענייני בריאת האדם יעון המבול .ושנות הכי דורות והטאהם.
ובאיזה פיק נולדו ובאיזה זמן מ ת ו .ובזה יתייסר לבבו להתדבק בשם יתעלה
בראיתני הנפלאות יהניראית אשר עשה מימי קדם .הבי מד .שהוסיף לנו גם ענין
לידת אברהפ ודבקותו בשפ יחעלה כיצד היתת והמקרים שאירעו לו עם נטריד
וכן ענין דיר הפלגה איך טלטל׳ השם יתעלה לארבע כנפות ה י ץ יאיר בנו להם
כל האוצית יהםדינות חנקואים בשמותם עד היום הזד ,ובזה נקרב עצמנו לדעת
בוראנו .הג׳ מה שביאר לו דביקות האבות בשם יחעלח איך היתת וענין מקריהם
שמירים לני יראת השם .הד׳ מה שאסר בענץ סדום ופשעיהם ומה היתה חטאתמ
ועונשי ונזה נתרחק מכל דבר רע .חח׳ ענין רבקיח יצחק ויעקב בשם יתעלה . .
ותפלת שרה ובכיתה בעקידת יצתק יזו תועלת גדולה להטיב לבבנו לעבוד השם
יתעלח .הו׳ מד ,שהידיענו ענין מלחמות בני יעקב באנשי שכם בז׳ עדי האמורי
זח יעירר לבבנו במרת חנטחין שנבטח באלחינו שאיך י׳ אנשים ישחיתו ז' ערים
אם לא כבטחון חשם יחעלה שבלבבם .הזי מח שביאר לנו כל המקרי׳ שאירעו
ליוסף במצרים עם פוטיפד ועם אשהו ועפ מלך טצרים כי זה יעורר לבבנו גיכ
ביראת ה׳ ולהרחיק עצמנו מכל חטא כדי שייטב לנו באחרית .חח׳ מה שאירע
למרע״ה במש יפדין כי בזה נתנינן נפלאות ה׳ שהוא עושה עפ הצדיקים ונדבק
בשם יתעלה .הטי מה שאירע לישראל בפצריפ וכיצד חיה ההתלת עבירת׳ ואיך
עבדי את מצדים בכל עבודה קשה וכיצד היתח סבת׳ בכל זר• אח״כ חצליחס
השם יתעלה בבטחם בו ואין ספק כי כל הקירא עני! מצרים מזה הספר בליל
טסת יש לו שכר גדול מאד כמו שאסרו ז״ל*נל המספר ביציאת מצרים הרי זה
משובח וגם זה בכלל כי זהי הספור האמתי שראד לספר ולקרות בו אתר קריאת
הגדר .כי טיבטת חיא שיש לו שכר גדול וכך אנו עישים חיום בגלותנו בארצות
ספוד אחר שאנו קורי׳ הגדה מל׳ טהחילי׳ לקחא בספר הזה כל עני! מצרי׳ מירידת
ישראל לפצריפ עד עני! יציאת׳ ממצרים כי בספר הזח ראוי לאדם לקדוח .הי׳
שקצת מפי׳ רש״י ז״ל וכל חפפרשיפ שפירשו התירח תמצאם בביאור בספר הזה
בםלאבים שפגעי ביעקב במאי מארפ שחלבי לעשי .ועני! גבריאל שלמד ליוסף
ע׳ לשון וכן מה שאמר המכה את מדין בשדה מ א ג וכל כי.צא בזח .חי״א שכל
דורש שידריש ברבים יביט ממנו ענייני׳ בדריש מה שלא פירשו המפרשים .ובזח
ימשך לב השומעים לדבריו .הי״ב שכל הסוחרים והולכי דרכים שאץ להס פנאי
לתורה יקיאו בו ויקבלו שבר׳ כי בו שכר הנפש ותענוג הגוף שישמע דברים
מתודשיס שלא נכתבו בכל ספר ומזה יתבונן תאדם לדעת השיי ולדבקה ב ו .ומפני
שראינו את שבת הספר הזה ומעלהו הגדולה השתדלנו להדפיסו ואין להוסיף ממנו
ואין לנרוע ממנו ומעתה חתהלנו להדפיס ממנו בספר להיותו ביד אנשי גלותנו
להתפשט עמני בכל דור ודיו עיר ועיר טשפחת ומשפחת טדינח ומדינה כדי שיתבוננו
נפלאות ה׳ וטובותיו שעשת את אבותינו מימי קדם ושבחר בנו מכל העמים .ובזה
יזכו ההוגי׳ בו אשד יתנו אל לבם ׳ nmח ׳ .ובה׳ אלתי אלתים אגו בוטחים ו ט
אני נשענים ומטגי טבקשים ישיעת ועזר לעזרנו בםלאכת שמים יצליחנו בירך
משור ויצילנו משגיאות וטנםתוות ינקנו .כמו שאמד משיחי שגיאות טי ינץ
שנפתוות נקני והאלחים יורנו דרך חטובה וידריכנו בנתיב ההצלחת למען דחפיו
וחסדו וימלא משאלות לבנו לטונח אםן 1נן יחי ד»ון ז
א
ז ה ס * ר ת ו ל ד ו ת א ד ם א ש ר ב ר א א ל ה י ם א ת ה א ד ם ביום ע ש ו ת יי
אלהים א ר ץ ושמים :
ויאמר
אצסים נעשה א ל ם בצלמנו כלמותינו ויברא אלהיס אח ה א ל ם בצלמו ו״צי
ה ׳ אלהיס א ח ה א ל ם ע פ ר מן האלמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי
ה א ל ם לנפש ח /מ ל ב ר :
ו י א מ ר 0׳ *א סוב היות ה א ל ם לבלו אעשה לי עזר מ ג ל ו ויסל ה ׳ ח ר ל מ ה על
ה א ל ם ויישן ויסר צלע אמר מצלעותיו יינן עליה בשר ייעש אותה לאשה
ויביאה אל ה א ר ס ו ק ן א ל ם משנתו יהנה אשה ע מ ל ת לנגדו ,ויאמר זאח
עצם מעצמי היא ולה יקרא אשה כי מאיש לוקחה ז א ת .ויקרא האלם א ת שמה
חוה כי היא היסה א ס כל ח י .ייכרך א י ח ס אלהים ויקרא א ח שמס א ל ם ט ו ס
הנראש ויאמר ה ׳ אלהיס פ ר ו ו ר נ ו ומלאו א ת ה א ר ן .ויקח ה ' אלהים א ת ה א ד ם
ואשמו ויניחהו נגן ערן לעבדה ולשמרה .ויצום ויאמר אליהם מכל ען הנן אכיל
תאכלו ומען ה ל ע ת פ ו ב ורע לא תאכלו ממנו כי כיוס אכלכס ממנו מו מ מ מ ו מ ו .
ויהי כאשר נ ר כ ס אלהיס וכאשר צוס ויעל מעליהם וישבו א ל ם ואשתו בתוך הנן
כמצות ה ׳ אשר צוה אומס .ויבא אליהם הנחש אשר ב ר א אלהיס אוחו בארן ויבא
להרימם לעבור מל מצוח אלהים אשר צום .ויסת הנחש ויפתה את האש? לאכול
א ת מן ה ד ע ת וחשמע האשה נ^יל ה נ ח ש .ותעבור א ח פ י ה ׳ ,וחקח מען ה ל ע ת
טוב ו ר ע ותאכל ו ח ק ח ממנו וחתן ג ם לאישה ויאכל .ויעברו האדם ואשתו על
מצות אלהיס אשי צוס וידע אלהים ויחר ,אפו נ ה ה ויקללם .ויגרשם ה ׳ אלהיס
ביום ההוא מגן עלן לעבול א ת ה א ד מ ה אשר לוקחו משם וילכו וישכנו מ ק ד ם
בנות .ומקרא א ת שם
לנן עלן .וילע א ד ם א ת מוה אשתו ותלד שני בנים ושלש
ה ב כ ו ר קין לאמר קניתי איש מ ע ם ס ׳ ואת שם השני ק ר א ה הבל כי אמרה בהבל
באנו נארן^ובהבל ניקח מ מ נ ו .ויגדלו הנערים וימן ל ה ם א נ י ה ס אחוזה בארן
וי»י קין עובד אדמה והבל ר ו ע ה צ א ן .ויהי מקן י»יס ישנים ויקרינו ה נ ע ר י ם
מנמה ל ה ׳ .ויבא קין מפרי ה א ל מ ה והבל הביא מבכורוה צאנו ומחלביהן .ויפן
ה ׳ וישע אל הבל ואל מנחתו ותרד אש מ א ת ה' מן השמים ו ת א כ ל נ ה .ואל קין
ואל מנחתו לא פנה ולא שעה אליה כי הקריב לפני ה ׳ מרוע פרי ה א ל מ ה ויקנא
קין בהבל אחיו פל ה ל ב ר הזה ויבקש למצוא עליו ל ב ר עלילה ל ה מ י ת ו .ויהי
ויהיו
מימים ייצאו קין והנל אחיו כשלה ביום לעשות מלאכחס :
שניהם בשלה ויהי קין עובר והורש אימתו והבל ריעה צאני ויעבר הצאן
על מקום החריש׳ אשר חרש קין בארן ייגזר לקין מאיל טל ה ר ג ר הזה ייגש
קין אל ה נ ל אחיו נ ח מ ת ו .ויאמר אליו מ ה לי ולך כי נ א ת א ח ה וצאנך לגור
ולרשת ככל א ר צ י .ויען ג ס ה נ ל א ח קין אחיו ויאמר אליו מה לי ולך אשר תאכל
א ת פלי צאני ולובש א ת צמלס .ועמה ה פ ר מעליך א ת צמרי צאני אשל לנשת
ושלם א ת סלים ו א ת נ ש ל ם אשר אכלת .ויהי כאשר העשה א ת ה ר ב י ה ז ה ג ס
אנכי אצא מאלצך כאשי א מ ל ת ' א ו אעיף נשמיס א ס א ו כ ל .ויאמל קין אל הבל
אתיו הלא א ס הרגתי אותך היום מ ׳ יבקש למך ממני וימן הבל את קין לאמר
הלא אלהיס אשר עשה אותנו בארן הוא ינקום את נקמתי והוא יבקש אח למי
מאתך א ס ממיתני כי ה ׳ ה ו א השופט והוא הליין והוא המשיב לאישי .ר ע ם כרעמו
ולרשע כרשעתו אשר יעשה כארן ו ע ת ה ע ם ה מ ת תמיתני הלא אלהים יולע מסתרי׳
ישפוט אותך על ה ר ע ה אשר לברת לעשות לי היום ויהי כשמוע קין א ת לברי
הבל אחיי אשר ל ב ר י-יחר אף קץ על הבל אחיו בלברו א ת הלבר ה ז ה .וימהר
•
ויקס
ft׳
^ ׳ ' י
ספי
בראיית
הישר
^ ,י ק ס י ק י ן ר ק ח את ברזל כלי המחרישה אשר לו ויכה ט א ת אחיו פחאו׳ וימיתהו
וישפוך קין דמי הבל אחיו ארצה וירן ד ס הבל לנצי הצאן ב א ר ן .ויהי אחרי כ!
וינחם קין על אשר המית אח אחיו ויחעצב מאד ובכה עליו ויחר לו מאד .ויקם
קין ויחפור חפירה בשרה ויתן ב ה את גויח אחיי ושב ה ע פ ר עליו .וידע ה ׳
א ת אשר עשה קין לאחיו יירא ה׳ אל קין ויאמר אליו א׳ הבל אחיך אשר א ת ך .
)ינחש קין ויאמר לא ׳לעתי הכומר אחי אנכי .ויאמר אליו ה' מ ה עשית
קיל דמי אחיך צועקים אלי מן ה ־.רמה אשר הרגת מ ת אחיך ותכחש עלי ותחשוב
בלבבך לאמר לא ראיתיך וצא אדע כל מעשיך אשר תעשה .ותעשה א ת הדבר
ה ז ה ותמית את אחיך ח נ ם על אשר דבר אליך נכונה ו ע ת ה ארור אתה מן האדמה
אשר פצתה א מ פיה לקמת את דמי אחיך מידך ואשר ק ב ר ת אותו ב ה :
ו ח י ה כ׳ תעבוד אותה לא תושיף ת ת כ ח ־ לך כאשר בתחלה .כי קין ודרדר
חצמיח לך האדמה .ונע ונד תהיה בארן ע י יום מותך .ויצא קין ב ע ת
ההיא מלפני ה ׳ מן המקום אשר היה כ ס וילך נ ע ו נ י בארן קדמת עדן הוא
וכל אשר ל ו .וידע קין א ת אשתו בימים ה ה ם ו ת ה י לו ותלי בן ויקרא שמו
חנוך לאמר נ ע ת ההיא החל ה׳ לה״יחו !להשקיעו בארן .ו ג ס ב ע ת ההיא החל
קין לבנות עיר ויבנה א ת העיר ויקרא את שם העיר חנוך כשם כנו .כ׳ הניח
צו ה׳ בארן בימים ה ה ס ולא נ ע ונד כ ב ח ח ל ה .ויולד לחניך אמ עייר ועירי
ויהי
ילל א ת ממויאל יממויאל ילי את משומאל ומשיתאל ילד אס למך .
בשנת שלשיס שנס ומאת שנה לחיי א ל ם בארץ יירע א ל ם עול את חוה אשת! י ת ה י
ותלל בן בלמיתו נצלמו יתקרא את שמי שת לאמר כ׳ 1ת צי אלהיס זרע אחר
מ ח ת הגל כי הרגו קין !יחי שת מאה כ נ ה וחמש שנים ויולד בן ויקרא שת שם
בנו אנוש לאמר ב ע ת ההיא המצי בני ה ד ם לרוב על פני האדמה ולהכאיב א ת
נפשם י ל נ ס לפמוע ילמרול באלהיס ויהי נימי אנוש ייוסיפו עול בני אדם למריר
ולפשוע באצהיס להוסיף מרין אף ה ׳ על בני ה א ר ס .וילבו נני ה א ל ם ויענלו
אלהיש אמרים וישכחו את ה׳ אשר ב ר א ם בארן !יעשו בני ה א ל ם בימים ה ה ם
צלמי נחושת וברזל pואבן יישחמוו להם ועברוס ייעשו כל איש אצהיו יישממוו
לז ויעזבו בני ה א ד ם א ת ה׳ כל ימי אנוש וגניו ויחר אף ה׳ עצ מעשיהם
ועל ס ו ע נ ו ת ס אשר עשו ב א י ן ויצף ה׳ עליהם את מי נהר נימין!ישחיתם ויכלם
ויאבל א ת שליש הארן ! .בכל זאת לא שבו בני ה א ל ם מ ל ר כ ס ה ר ע ה ועול ילס
נמייה לעשות הרע בעיני ה ׳ .ובימים ה ה ם ויהי הזרע אשר ה ס זורעים נ א ל מ ה
לקוצים וללרדריס ולברקניס בימים ה ה ם כי מימי אדם היה ה ל ב ר הזה בארן
מקללת אלהיס אשר קלל א ת האלמה מחמאח א ל ם אשר חמא לפני ה׳ ויהי
כאשר הוסיפו בני ה א ד ם למרול ולפשוע באלהי׳ ולהשחית את ל ר כ ס יתוסף ג ס
האלמה להשחית .ויחי אנוש תשעים שנה ויולד את ק י נ ן .ויגדל ויהי בן ארבעים
שנה ויחכם וילע והשכיל בכל חכמה וימלוך על כל בני ה א ד ם וידריך א ת בני ה א ל ס
כ ח כ מ ה ו נ ל ע ח כי היה קינן איש ח כ ם מאל ומבין בכל מכמ׳ וימשול נחשמתו ג ס
בריחות ובשדיי .וילע קינן בחכמתו כי ישחית אלהיס אח בני ה א ל ם על חמא׳
כ א י ן וכי יניא ה׳ עליהם את מי המבול באחרית הימים ,יינהיב קינן את העתיד
להיות נ י מ י ם ה ה ם על לוחות האבן ויתנם באוצרותיו .וימלוך קינן בכל ה א י ן
וישב מבני ה א ל ם לעבוד את אצהים • ויהי נ ה י ו ת קינן נן שנעים שנס ייוצד
ומשנהו
ואלה שמות בני קינן שם הבכור מהללאל
שלשה ב ר ם ישתי בנית .
עינן והשלישי ארל ואחיותיהם ע ל ה וצלה אלה בני קינן אשר יולדו לו בניס ח מ ש ׳ ,
ויתחתן למך בן מש1תאל את קינן ייקח א ת שתי בנותיו לנשים ,ו מ ה ל ותצר ע ל ה
ללמך ב ן ! ת ק ר א את שמו ינלה .ו ת ה ל ע!ל ותלד נ ן יתקרא אח שמי י ו ב ל .יצלה
אחות׳
מי
בראיית
'7
הישר
אמות׳ הית׳ ע ק ר ׳ בימים ה ה ה אין לה ולד 1ט נימי׳ ה ה ם החלו מ • א ל ם
לפשוע נ א ל ה י ם ו ל ע נ ו י על מצותי אשר צוה את ה א ל ם לשרוח ולרנ־ח בא־ן ושקו
נ נ י ה א ד ם א ת מקצת נשיהם משק׳ ע ק ר ו ת למען אשר יעמרו כתוארה ולא •כתיש
ישיין ו מ ר א י ק ויהי נהשקות כני ה א ד ם א ת מקצת נשיהן ותשתי ג ס צלה ע מ ה ם .
ויהי הנשים היוציות צעיני נעליהן לתועב' כאלמנות חיית והעקרות י י נ ק ו בהן .
ויהי מ ק •מיס ר נ י ס י ש נ ס לעת זקנת צלה ויפתח ה את רחמי .ו ת ה י ותל־ בן
ו ת ק ר י את שפו ת ו נ צ קין ל א מ י אמרי נ ^ ת ׳ קרתיהו מאל שזי .וההר מ ו ז ותלד
נ ת ו ת ק ר ת את שמה נעם א מ י ׳ אחיי נלותי הית׳ לי עיני ו ט ע ס .ול״ן זקן נ א
נימים והכהין ע י נ ו ולא יכול ליאות ותובל ק ץ נ נ ו מנהיגו .ויהי היום ייצא ל ד ך
בשד׳ ותובל ר,ץ נ נ ו ויהי ה ס מ ל כ י ם שניהם ימי נשרי וקין בן א י ם הולך נ א
לראית ושובל קין ננ• נער
נשר׳ לקרמתס ט הי׳ למך זקן מ ת י ולא • ט ל
קטן מחל .ויאמר מובל קין אל אביו למשיך נקשתו ויך א ת קץ במיצים מרחוק
וימיתהו כי היה בעיניהם צחי ויבואו המיצים ב נ י ו ו ת ק ן ו ה ו א רמוק משניהם
וימול אר>׳ ר מ ת .וישלם ה׳ )קין רעי כרעתי א :ר עש׳ להבל מח ו כדבר ה׳
אשר ר נ ר ל ו .ויהי כאשר מ ה קין ו י ל ס למך יתיב :לראות א ת הח• א ר הרגו
והנה קין זקנם נשל ארצי ומש .ו ח י ללמך מתר נעשיתי הדבר הזה ו י כ :כף
אל כף ויספוק את בנו נכסיו ר מ י ח ז ו .יישמעו נשי צמך את הדבר הזה אשר
עש׳ למך יינקשי ל ה ר ג ו .ו ס נ א ו נשי למך איתו סה-וס ההוא והלאה על אשר ה מ ת
א ת קין ו א ת חונל קין ו־פרלו נשי למך ממנו ולא מבוא לשמוע אל ו נימים
ה ה ם .ו י נ א למך אל נשיו וישצר נ ם לשמוע אליו על ה ד נ ר ה ז ה .ויאמר לנשיו
ע ד ה וצלי שממן קולי נשי למך האזנ׳ א מ ר ת י :
א ך ע ת ה מ ס ח ש נ מ ס ו א מ ר ת ׳ כ׳ איש הרגתי לפצעי וילד לחגורתי על לא
מ מ ס הלא א ת ם ילעת׳ ט אני זקנתי ושבתי ועיני מ ד ו מזוקן ואמש את
ה ל נ ר הזה נ ל א לעש .וישמעו נשי נמך אליו ל ל נ ר הזה וישונו אליו .בעצת
א י ם א ט ה ׳ .אך לא ילדו לו נ נ י ס מיום ההוא והלא׳ ט ידעו כי מרון אף ה ׳
הולך וניוצ נ י מ י ם ה ה ם על נ נ י ה א ר ס להשחיתם נ מ י ה מ ט ל על ר ו ע מאשןהס•,
ומהללאל נ ן קין מי ששים פ נ ה וחמש שני׳ ויולל א ת ירל ויחי ילל שתים וששים
שנה ומאת שנה ויולל אה חניך וימי מניך ממש וששם שנה וי!לל את מתושלח• ויתהלך
חנוך את האלסים אמרי מ ל י ל ו את ממושלמ וימי ר א ת ה׳ וימאס כדרכי נ ר ה א ל ם
הרעים ו ת ל ג ק נפש חנוך כמוסר ה ׳ ו ב ל ע ת וביני וילע א ת ל ר ט ס ׳ .וישרי
נמכממו א ת נפשו מבני ה א ר ס ו י ס ת י א ס גששו מ ה ם ימיס רבים'ויהי מ ק ן ימים
ר נ י ם ישני' נהיותו ע י ג ל לפני ה ׳ ויהי הוא מתפלל צפני ה׳ נ נ י ת נ מ ל ר ו ויקרא
אליו מלאך ה ׳ מן השמים ויאמר ה נ נ י .ויאמר אליו ק ו ם 5א מ נ י ת ך וממקיסך אשל
נ מ נ א ת שמה .והלכת אל כל בגי ה א ל ם למען אשר תלמלס את הררך אשר י צ ט
ב ס ו א ת המעשה א ש י יעשו ללכת נ י ר ט ה ׳ ו ק ם מנוך ויצא מנימי וממקומו ומן
החדר אשר היה שם כ ל נ ר ס ׳ וילך אל נני ה א י ם ויצמיס י ר ך ה ׳ .ויאסוף א ת
נני ה א ל ס נ ע ת ה ה י א ויודיע' אא מוסר ה ׳ ויצו ו י ע ט ר ו קול נ כ ל מקומות נ נ י
ה א ל ס לאמר מי האיש אשר יחפין ללעש א ת ררני ה׳ ואת המעש׳ ה מ ו נ י נ א
אל מטך ייאספו אליו כל נ נ י ה א ד ם נמש ההיא ויהי כל אשר יחפון אח ס ל נ ר
הזה וילך אל מ ט ך .וימליך חניך מל ננ• ה א ד ם כ ד י ר ה׳ ויבואו וישחחוו לו ארצה
וישמעו כלם יחל את ל נ ר י ו .ומהי ר ו ח אלהים על מ ט ך וילמל א ס כל אנשיו
חכמת אלהיס ודרכיו ויעגלו בני ה א ל ם א ת ה׳ כל ימי חנוך ויבואו מ י ה א ל ם
לשמוע א ת חכמתו .ו ג ס כל מ ל ט נני ה א ל ם מבלו א ח ה־ כל ימי חנוך ייבואו
מ י ה א ל ם לשמוע את ח כ מ ת ו .וגס כל מלכי נגי ה א ל ם הראשורם!האחרונים ושריהם
ישופמיהס
8
ס*י
בראיית•
היער •
ושופטיהם באו אל ח ט ך כשפעם אח הכסתו וישתחוו לו אפים ארצה )יבקשו ג ם
ה ם מ א ת חניך אשר ימלוך עליהם ד א ב ה ל ה ס ל ז ב ל הזה .ויתקבצו כלס כשלשים
ומאה מלכים ושרים והמליכו א ת מ ט ך עליהם ויהיו כ ל ס מ ח ת ידו ו ת ח ת דבריו
וילמד אותם חנוך מ כ מ ה ולעש" ודרך ה׳ וישם שלום בין כלס ויהי שלום בכל האר!
בימי ח נ ו ך .וימלוך חניך על כל מ י ה א ל ם מאתים וארבעים שגה ושלש ש ר ם
ויהי ששה משפט וצדקה לכל עמו וילריכש נלרכי ה ׳ .ואלה שולליה ח מ ך מחושלת
ו&צישוע וא־ימלך בניס שלשה ואשיוחיהס מלכה ונעמה .וימי מתושלח שבע ושמונים
שנה ומאש שנה ויולי אש למך ויהי בשנמ ממשים ושש שנס למיי למך וימח א ל ם
בן חשע מאות ושלשים שנה הי׳ במותו ויקברו אותו שני בניו וחניך ומתושלח ב נ ו
בכבול גלול כ ק נ ו ל את המלכים במערה אשר לבר להם ה ׳ ויעשו כל בני ה א ר ס
במקום ההוא מ ס פ ל ובכי גלול על א ל ם על כן היתה לחוק בבני ה א ל ם ע ר היום .
וימת א ל ם על אשר אכל ממן ה ל ע ת הוא ובניו כ א ש י ל ב ר סאלהיס ויהי בשנת
מות א ל ם היא שנח מאתים ו א ר ב ע י ם שנה ושלש שנים למלכות ח נ ו ך ,ויהי נ ע ת
ה א ל ם וצהסתר מ ה ם כבראשונה
ההיא וישם תניך על ל ט להפרל ולהבלל מבני
לעבול אש ה ׳ ויעש מ ט ך אש ה ל נ ר הזה אך לא הסתיר א ס נפשו מהם כל ה י מ י ם .
ויסמר מ מ י ה א ל ם שלשה ימים ונגנס להם יום אמל .ובכל שלשש ימים אשר
הוא ג מ ל י התפלל ושבח את ה׳ אלהיו וביום אשר יצא אל עבליו להלאוש להם
למד דלך ה׳ וכל אשר ישאלי מ מ ט ד ב ל אליהם ייעשה כמעשה הזה ימים לביס
ושנים וישב אחלי pויסמל את נפשו ששת ימים ייגלה לעמו יום אמד לשבעה
ימים ואחר כן יום א ח ל בחלש 1יוס אמד בשנה עד אשר בקשו פניו כל המלכים
ו כ ל השרים וכל בני ה א ל ם ויתאוו כלס לראות את פני חנוך ולשמוע א ח לנריו
ולא יכלו ט יראו כל ב ר ה א ל ם מחנוך יראה גלולה וייראו מגשת אלץ מאימת
אלהיס אשר על פניו ע י כ לא יוכל איש לראות את פניו יותר .ויתימצו כל המלכים
וכל השרי׳ לאסוף אח כל בני ה א ל ם יחל ולבא אל חנוך מלכם ל ל ב י כלס עמו
ג פ ת אשל יצא אליהם ויעשו כ ן .ויהי היום ויצא חנוך ויתקבצו כלס ויבואו יחל
')1ציי ?יילנר להם חנוך א ס כל לברי ה ׳ וילמד להם מכמה ו ל ע ת ויורם את יראת
ה ׳ ייחבהלו מ א ל כל בני ה א ד ם ויתמהו על מכממו וישממוו כלס לפניו ארצה ויאמרו
יחי המלך יחי ה מ ל ך .ויהי מימים בהיוח כל המלכים וכל השרים וכל בני ה א ל ם
מדברי׳ מ ם חנוך וחנוך מלמד א ו ש ס .א ת דרכי ה ׳ .ויקרא מצאך ה׳ אל ח ט ך
מן השמים ב מ ת ההיא ויאמר להמלומי השמים להמליכו על גני האלהיס בשמים
כ א ש י מלך עצ בני ה א ל ם ב א ו ן .ב ע ח ההיא כשמוע חנוך את הדבר הזה ויצא
ו י ק ט ן לו אח כל יושבי הארן וילמד א ו ח ס חכמה ולעס ומושר ה ׳ .ףאמר אליהם
נשאל נשאלתי לעלות אל השמים לא ילעאי יום ל כ ת • .ו ע ת ה אלמל א מ כ ם ח כ מ ה
ולעש ומוסל לעשות בארן אשר ממיי בה מ ר ס אשר אלך מאתכם ייעש כ ן .יילמול
א י ח ס מכמה ל ע ת ומוסר ייוכיח א ת ה ם .ייעש ל ה ם חיקים ימשפמיס לעשיתם
ג א ל ן וישם להם שלים ייילה איחס חיי ה ע י ל ס .י י ש ב אתם ימים א מ ל י ס וילמלס ויולה
ל ה ם א מ כל ה ל ב ל י ס האלה .ויהי ב ע ת ההיא ו מ י א ל ם יושבים א ת ח ט ך ו ח ט ך
מ ל ב ר אליהם .יישאי עיניהם ייראו והנה למות ס ו ם גלול יורל מן השמים וילך
ה ס ו ס ברות ל א ר ן .ויגידו לחמך את אשר ראו ויאמר אליהם חנוך געבירי הסיס
ה ה י א .י ו ר ל לארן הגיע ה ע ת ו ה י ו ם אשר אלך לי מאחכם וצא אראה עור עליכ׳ •
וירד ה ס ו ס ה ה ו א ב ע ת ההיא ויעמיד לפני ח נ ו ך .יכל בני ה א ר ס אשר א ת מ ט ך
רואים אוחו , .ו י צ ו עוד חנוך בעת ההיא ויעביר) ק ו ל לאמר מ׳ האיש אשר
ימפון לדעח דרכי ס ׳ אלהיו יבא ביום הזה אל חניך ט ר ם הלקחו ממנו •
ףחקנצו ויבואו כל בני ה א ל ם ויבואו אל מ ט ך ביום .ה ה ו א ו ג ם כ ל ,מ ל כ י האר!
ושריהם
ספר
בראיית
9
ד-ישי
ישליהס ולוזניהם לא סלו מאתו ג י ו ס ה ה ו א .וילמל חציך א ת כל בני ה א ל ם
חכמה ו ל ע ת ומופר ה ׳ כיוס ההוא ויצום מ א ו ל לעבול א ת ה ׳ וללכת גלרכיו כל
ויקס וירכב על ה ס ו ס
ימי חייהם וישם שלום עול בי כלם .ויהי אחרי p
ויצא וילך וילכו אחריו כל כני ה א ל ם כשמונה מאות אלף איש .וילכו אחריו
מהלך יום אחל ויהי גיוס השני ויאמר אליהם ס ו ט לכם לאסליכס ולמה תלכו פן
ת מ ו ת ו .וישוכו מקצת מ ה ם מעליו )ילכו אתו הנשארים מ ה ם מהלך ששת יפיס
וחנוך לובר אליהם ככל יום ש ו ט לאהליכס פן תמותו ולא א ט לשוכ וילכו א ת ו .
ויהי ביום הששי ויותירו ע ו ר אנשים וידבקו ע ט ו .ויאמרו אליו ע מ ך נלך אל
המקום אשר תלך חי ה ׳ כי המות יפריד ניניט ובינך ,ויהי כי מתאמצים ה ס
לנכת אתו ויחדל לדבר אליהם וילכו אחלי ו ולא שבו להם .והמלכים האלה
בשלבם ויפקדו כלס ללעת מ ס פ ר האנשים הנשארים אשר הלכו א ח ר ח נ ו ך .ויהי
ביום השביעי,ויעל חנוך ב ס ע ר ה השמימה בסוסי אש ורכבי א ש .וישלחו כל המלכים
אשר היו ע ם ' ח נ ו ך ביום השביעי לקחת א ת מ ס פ ר האנשים אשר נשארו ע ם חנוך
במקום אשר עלה נ ש ם השמימה .וילט כל המלכים אל ה מ ק ו ם ההוא וימצאו כל
הארן מלאה שלג במקום ההוא ועל השלג אבנים גדולות מאבני ש ל נ .ויאמר איש
אל ר ע ה ו לכו ונבקע א ח השלג הזה ו נ ר א ה פן מתו האנשים אשר נשארו ע ם
ח ט ך ת ח ת אבני השלג ויבקשו א ת חנוך וצא מצאו כי עלה השמימה :
אייה בזה מובן מלת ואיננו כי לקח אותו אלהיס שר״ל ואיננו ת ח ת השלג
כמו
האחרים לפי שלקח אוחו דוקא ולא לאחרים ודו״ק :
ויהי כל ימי חנוך אשר חי באר! שלש מאוח שנה וחמש וששים שנה בשנת מאה
ושלש עשרה לחיי למך בן מתושלח עלה חנוך השמימה .ויהי בעלוח חנוך
השמימה ויקומו כל מלכי ה א ק ויקמו את משותלח בנו וימשחו אותו וימליכוהו
עליהם ת ח ת א ב י ו .ויעש משותלח הישר בעיני ה׳ ככל אשר הורהו חנוך אביו .
וילמד ג ס הוא א ת בני א ד ם חכמה ודעת ויראת ה ׳ כל ימיו ולא ס ר מן הדרך
הטובה ימין ו ש מ א ל .אך באחרית ימי משותלח סרו בני ה א ד ם מ א ח ר י ו ה ׳ וישחיתו
א ח הארן ויגזלו ויחמסו איש א ס רעהו וימרדו באלהיס ויפשעו וישחיחו א ח ל ר כ ס
ולא א ט לשמוע בקול משותלח ומרלו ב ו .ויקצף ה ׳ מאל עליהם ויוסף ה ׳ וישחית
א ס הזרע נימים ה ה ם ואין זרע ואין קציר ב א ד מ ה .ויהי כאשר זרעו א ת האלמה
א ת אשר יאכלו למחייתם בארן ויצמחו להם קוציס ולרלריס אשר לא ז ר ע ו .ובכל
זאת לא שבו בני ה א ר ס מדרכם ה י ע ה ועוד ידם נטויה לעשות ה ר ע בעיני ה׳ .
ויכעיסו א ת ה ׳ בדרכיהם הרעים ויקצוף ה׳ מאוד וינחם כי עשה א ת ה א ד ם ויאמר
להשתיתם ולהאכיל׳ מעל פני האדמה רעש להם כן .נימים ה ה ם כהיות למך בן
משוחלח בן ששים ושמונה שנים ומאת שנה וימת שת בן א ד ם .ויהי כל ימי שת
אשר חי תשע מאות שנה ושתים עשרה שנה ו י מ ת .ויהי למך בן שמונים ואמת
שנים ומאת שנה ו י ק מ את אשמיע בת אלישוע בן מניך דודו לאשה ומהר לו .
ב ע ת ההיח' זרעו בני ה א ד ם א ת האדמה וימצאו אוכל מ ע ט באדמה :
א מ ד הצעיר בזה מונן מש׳׳ה זה ינחמנו כ ו ׳ מן האדמה אשר א ר ר ה כי אז בזמן
ההוא מצאו סימן ה ו ב שמצאו מ ע ט אוכל באדמה מ ה שלא היה מקורס וכאלו
היה להם נח לסימן טוב ודו׳׳ק :
א ך לא שנו בני ה א ד ם מדרכם ה ר ע ה וימעלו וימרלו באדוניהם ותהר אשת למך
ותלד לו בן ב ע ת ההיא לתקופת השנה .ויקרא משוחלח א ח שמו נח צאמר נחה
ושקטה מהשחח נימיו ולמך אביו ק ר א לו מ נ ח ם לאמל זה ינחמנו
האדמה
ממעשינו ומעצבון י ד נ ו מן האדמה אשל אררה ה ׳ :
א מ ר הצעיר נ ז ה מונן על אשר נקרא צח ואמל פ ו ר זה ינחמנו מאינו נופל עיש
נח
!0
ספר
בראיית
הי׳טי
גח כ״א ע״ם מ נ ח ם .כי אביו הנזכר נ פ ס ו ק ה ק ו ד ם ק ר א אוחו נ ח כי נ ח ה האדמה
ושקטה נ י מ י ו ,אכל למך א מ ר לו וקראוהו השש אשר יכול מל אמירת זה ינחמט
שהוא שה מ נ ח ה .כמו שנראה נ ז ה ה ס פ ר או בהפך ו מ י ק .״
ויגדל הילד ועמל וילך כדרכי משוהלח אניו ק ם וישר ע ם ה ׳ .וכל כני
האדם ס ר ו מדרכי ה ׳ כלם כימים ה ה ם כאשר ר ב ו על פני האדמה
בבנים ו נ נ ו ת וילמדו איש את רעהו א ת דרכיהם הרעים וילכו הלוך וסשוע בה׳ .
ויעש להם איש אלוה ויגזלו ויחמסו ויעשקו איש א ת ר ע ה ו ואיש א ת קרובו וישחיתו
א ת הארן ותמלא הארץ ח מ ס וילכו שוכמיהם ושועריהס אל כל בנות הארס ויקחו
להם נשים בחזקה מתחת בעליהן מכל אשר בחרו ו ג ס מבהמות ה א י ן ומחיוח
השדה ומהמיף השמים הביאו בני ה א ד ם בימים ה ה ם רלמדוש ללכת מין לתשר
איננו מינו למעי הכעיס ה ׳ בדבר הזה וירא אלהיס א ת כל הארץ ו ה נ ה נשחתה
כי השחית כל כשר את ררכו על ה א י ן כל ה א ד ם וכל ה כ ה מ ה .ויאמר ס ׳ א מ ח ה
א ת ה א ד ם אשר כראתי מעל פני האדמה מאדם ע ד עוף השמים ועד ה נ ה מ ה
ו ע ד החיה אשר נשלה כי נחמתי כי ע ש י ת י ם .ויהי כל איש אשר סלך נררכי ס ׳
מ ת נימים ה ה ם ט ר ם הביא ה ׳ על נ נ ׳ ה א ל ם א ת ה ר ע ה אשר ד נ ר לעשית להם
כי מ א ת ה ׳ היתה זאת להם לנלתי ראותם אל ה ר ע ה אשר ל נ ר ה ' על נ נ ׳ ה א ל ם .
ונח מצא חן בעיני ה ׳ ויבחר בו ה ׳ ובבניו לחיות מ ה ם זרע על שני כל ה א ר ן :
)חסלח פרשח בראש ח (
פרשת נח
ו י ה י בשנת שמונים וארבע שנים לחיי נ ח וימת אנוש בן שת בן תשע מאוש פ נ ה
וחמש שנים היה במותו .ובשנת שבעים ותשע שנים ומאח שנה לחיי נח
מ ת קינן בן א נ ו ש .ויהי כל ימי קינן תשע מאות שנה ועשר שנים ו י מ ת .ובשנת
א ר נ ע ה ושלשים שנים ומאחים שנ ם לחיי נ ח מ ח מהללאל נ ן קינן ויחי מהללאל
שמוי״ •׳•..׳ח שנה וחמש ותשעים שנה וימת .וירד בן מהללאל מת נימים ה ה ם
בש< .ששים ושש שנים ו נ י מאוח שנה לחיי נ ח .ויהי כל ימי ירד תשע מאות
ב נ ה ושתים וששים שנה ו י מ ת .ו ג ם כל האלם אשר מלאו אחרי ה ׳ מ ת ו נימים
ה ה ס ט ר ם ראותם א ת ה ר ע ה אשר ל ב י ה׳ נעשות ככל האר ן .ויהי מ ק ן ימים
ר נ י ס ושנים ע ר שנת ארבע מאוח ושמונים שנה לחיי נ ח .כאשי ת מ ו כל בני ה א ל ם
אשר מלאו אחרי ה׳ למוח בקרב נני ה א ר ס וישאר אך משוחצח נימים ה ה ם ויאמר
ה ׳ אל נח ואל משוחלח ל ח מ ר .דברו וקראו אל כל בני ה א ר ס לאמר כ ה א מ ר ה ׳
שובו מ ל ר כ י כ ס הרעים ועזבו את מעשיכם ונחם ה ׳ על ה ר ע ה אשר ל ב ר לעשות
לכם בארן ולא תהיה כ׳ כ ה אמר ה ׳ הנני טתן לכם מועל עשרים ומאת שנה א ס
שוב תשובו אלי ועזבתם את דרכיכם הרעים ושכתי ג ס אני מ ה ר ע ה אשר לכרתי
עליכם ולא ח ק י ס א מ ר ה ׳ .וידברו נ ח ומפותלח את כל לנרי ה ׳ אל בגי ה א ל ם
יום יום השכס ו ל נ ר בכל הימי׳ ה ה ם .ולא שמעו בני ה א ד ם אליהם ולא הטו את
אזנס ללבריה׳ ויקשו א ת ע ר פ ם .וישם ה׳ מועל להם' כ ׳ ומאת שנה לאמר א ם
שוב ישובו ונחם ה׳ על ה ר ע ה לבלתי השחית א ת ה א ר ן .ונח בן לסך חלל לקמת
אשה להוליר בניס כי אמר אך הנה ה ׳ משמית א ס בני ה א ל ם מעל ה א ר ז למה לי
בנים ונח איש צדיק חמים היה בדורומיו ו י נ מ ר בו ה ׳ למיוה מזרעו ז ר ע על פ ר
כל ה א ר ץ .ויאמר ה׳ צנח ק מ לך אשה והולל בניס כי אומך ראיחי צדיק לפני בדור
ה ז ה . .ואתה ובניך אמך חחי׳ בקרב הארן וילך נ ח ויקמ אשה וינמר א ח נעמה
נ ת חנוך והיא בת חמש מאוח ושמונים ש נ ה :
אמר
ספר
נח
11
הי^ןר
א מ ר הצעיר זה הוא היפך לנרי רז״ל שאמרו שנעמה אמות מובל קץ כ ת למך
נשא נ ח ו מ ז ה נראה שהיא נ ח חניך ואולי ה ס זיל ה י ה להש נ ק נ ל ה כי
אשתו של נח נעמה שמה ו ה ס לא מצאו בכתיכ שם נ ע מ ה כי א ס א מ ו ת תובל קץ
כ ת למך וחשט שזו הימה אבל לא ראו וז ה ס פ ר שהוא אומר נפירוש שנעמה
אחרת היתה והיא בת חנוך ו ל ו י ק :
ו נ ח נ! תשעים ושמנה ישנה וארבע מאות שנה בקחתו את נעמה לאשה .ומהר
שמי יפת לאמר יפת אלהיס לי בארן ותהר
נעמה ותלל בן ויקרא א ת
עול ותלל בן ויקרא א ת שמו שס לאמר שמני אלהיס שארית לחיות ב ק ר ב ה א ר ן .
ונח בן ה ׳ מאות ושתים שנה בללת נ ע מ ה את שם וינללו ה נ ע ר י ם וילכו נ ל ר כ י
ה' ככל אשר למלם משומלח ונח א נ י ה ם .ולמך אני נ ח מ ת בימים ה ה ם כי
לא הלך נלרכי אביו בכל לבבו וימת בשנת חמש ותשעים וחמש מ א ו ת שנה לחיי
נח .ויהי כל ימי למך שנע ושבעים שנה ושנע מאות שנה וימת .ו נ ס כל בני
ה א ל ס אשר ילעו את ה׳ מתו כלם בשנה ההיא ע ר ס הביא ה ׳ את ה ר ע ה על בני
ה א ד ם כי מפן ה׳ להמיתש לבלתי ראות א ת אחיו ואת קרובו ברעה אשר ל ב ר
ה' לעשות .בעת ההיא חמר ה ׳ אל נח ואל משוחלח ל א מ ר .עמלו וקראו באזני
כל בנ• נ א ד ס א ת כל הלבריס אשר לברתי אליכם|בימיס ה ה ם אולי ישיבו בני ה א ל ם
ממעשיהם הרעים ונחמתי על ה ר ע ה ולא אביאנה .ויעמלו נח ומשוסלח ויקראו
באזני כל בני ה א ל ם א ת כל אשר לבר א ל י ה ם .ולא שמעו בני ה א ל ס ולא העו
א ת אזנס אל כל ה ל ב ר י ס האלה .ויהי אחר כן ויאמר ה׳ אל נח ק ן כל בשר
בא לפני מפני ר ו ע מעלליהם .והנני משחיתם את ה א ר ן .ואתה ק ח לך עצי
גופר והלכת אל מ ק ו ם פלוני אלמוני ועשית לך תיבה גלולה ו ה ע מ ל ת אותה במקו׳
ה ה ו א .וזה אשר תעשה אותה שלש מאות אמה ארכה וחמשיס אמה ר ח ב ה
ושלשים אמה ק ו מ ת ה .ועשית לך פ ח ח פתוח נצרה ואל א מ ה ת כ ל נ ה מלמעלה
ו כ פ ר ת א ו ת ה מבית ומבחין בכופר .ואני הנני מבי׳ מבול מיס על הארן ישתתי כל
בשר מתחת השמים כל אשי בארן י ג ו ע .ובאת אתה וניתך ואשפת מכל מי שנים
שנים זכר ונקבה והבאת אותם אל ה ת נ ה לח־וח מסש זרע על ה א נ ן .ו..ש מכל
הרת
מאכל אשר יאכל לכל החיה אסוף אליך אל התבה והיה לך ולהם לאכלה .
לבניך שלש נערות" מבנית ה א ד ם והיו לכניך לנשים .ויקס נח רעש את ה ת נ ה
ב מ ק י ס אשר ציהו ה ׳ 1יעש נח ככל אשר צוה א ו ת ו .בשנת ה ׳ מאות .וחמש
ותשעים שנה החל נ ח לעשות את ה ת נ ה ובשנת שש מ א ו ת שנה כלה את ה ח ב ה
בכל ל נ ר י ה ובכל משפשיה .ויעש את ה ח ב ה חמש שנים כאשר צוהו ה ׳ .אז לקח
נח א ת שלש בנות אליקום בן משותלח לבניו לנשים כאשל צוה ה׳ את נח ויה׳
נ ע ת ההיא וימת משיחלח בן חנוך בן תשע וששים ותשע מאות שנה ב מ ו ת ו .ב ע ת
ההיא אתלי מות משוחלח א מ ר ה׳ אל נח נ א אתת וכל ביתך אל ה ת כ ה .הנני
מ א ף אליך א ת כל בהמות הארן וחית השרה ועוף השמים ובאו כלס וסבבו א ת
ה ת נ ה .ותצא אתה וישבח ־ לך ח ח ת פ ת ח ה ת נ ה וכל החיות וכל ה נ ה מ ו ת והעוף
יאספו כלס יעמלו נגלך והיה <ל אשר יבא מ ה ם ו ר נ ן לפניך אותו ת ק ח ונתת נ י ר
בניך והביאו אל ה ת נ ה וכל אשר יעמלו נבלך תעזוב ויעש ה ' א ת ה ל ב ר הזה
ממחר׳ ויבואו נ ה מ ו ת וח־ות ועופות ה ר נ ה מאל ו ס נ נ ו כלס את ה ח ב ה .ונח יצא
וישב מ ח ת פ ת ח ה ת נ ה ויהי כל הרונצ׳׳ לפניו מכל הנשר ה נ י א אל ה ת נ ה וכל
העומדים נגלו ע ז נ נ א ר ן .ו ת נ א לניאה אמת ושני גוריה ע מ ה ז כ ר ו נ ק נ ה .
ו י ט א ו וירבצו נ נ ל נמ שלשתם .ויקומו שני בני הלניאה עליה ויכו אומה וינרימוה
ממר\מ׳ ותלך לה משש וישובו ה ס על מקומם וירבצו לארץ לפני נ ח .והלביאה
ברחה
12
ספר
נח
הישר
ברחה לה ותעמור כמקום ה א ר י י ת .יירא נח את המעשה הזה ייחמה מאל ר ק ם
ויקח את ב' גורי הלביאה !יביאם אל ה ת נ ה .ונח הביא אל ה ת נ ה מכל החי
אשר בארן ולא נשאר ל נ ר אשר לא הביא נח עמו אל ה ח ב ה • שנים שנים באו
אל נח אל ה ת נ ה ומן ה ב ה מ ה המהורה ומן העוף ה ס ה ו ר הביא שגעה כאשר
צוה אותו אצהיס .וכל ה נ ה מ ו ת יכל החיית והעוף עורם נ מ ק י ם ההוא כלס .
וסבבו כלס את ה ת ג ה מסה ומסה והגשם עולנו לא היה כ ע ת ההיא ע ל ז׳ ימים
וה׳ הרעים ט ו ס ההוא את כל ה א ר ן ותחשך ה;;מש וייגשו מוסלי תבל ותגעש כל
הארץ ויברקו ברקים וירעמו רעמים ויגברו כל מעינות בכל הארן אשר לא נורע
ליושנ־ס כמוהו ויעש ה׳ את ה ל ב ר הנורא הזה למען הבהיל א ת בני ה א ר ס לבוב
אל ה ׳ לבלתי היות ר ע ה בארן ובכל זאת לא שבו בני ה א ל ם מ ל ר כ ס ה ר ע ה
ויוסיסו על הרון אף ה׳ בעת ההיא ולא שמו איש לבו לכל ז א ת .ויהי לשבעת
הימים בשנת שש מאוח שנה לחיי נח ומי המבול'היו על ה א ק .ויבקעו כל מעיינות
ת ה ו ם ויסתמו ארובות השמים ויהי הנשי על האדן ארבעים יום וארבעים לילה
ויבא נמ וביתו וכל המי אשר אמו אל ה מ נ ה מפני מי המבול ויסגור ה ׳ ב ע ר ו .
ויקוצו כל בני ה א ל ם הנשארים בארן מפני הנשם כי המים גברו על הארץ מ א ל
והבהמות והחיות עולם עומלי׳ סביבות ה ת נ ה ויתקבצו כל בני ה א ל ם יחל כשבע
מאות אלף איש יאשה ויבואו כלס אל נח אל ה ת נ ה ויקראו כלם אל נח לאמר פ ת ח
לט ונבוא אתך אל ה ת נ ה ולמה נמית א נ מ נ ו .ויען נח אותם לאמר בקול גלול
מן ה ת נ ה ויאמר אליהם הלא אתם מ ר ל ת ס כלכ׳ ב ה ס ותאמרו לא הוא וינא ה ׳
עליכם א ח ה ר ע ה הזאח להכחיל ולהשמיד אתכם מעל פני ה א ל מ ה הלא זה ס ל נ ר
אשר לכרת׳ אליכ׳ ז ־ עשרים !מאה כ נ ה היום הזה ולא שמעח׳ גקיל ה׳ ו ע ח ה
תחפצו למיומ ב א ר ן .ויאמרו כלם אל נח הננו שגנו כלנו ע ל ה׳ אך פ ת ח לנו
ונחיה ולא נמות .ויען נמ אותם לאמר הנה אך ע ת ה בראותכם א ת צרמ נסשיכס
תשובו אל ה׳ ולמה לא שנתם זה עשריס ומאת שנה אשר שם אותם לכס ה' למועד
ותבואו ותדברו אלי את הדבר הזה מרעת נפשכם ג ס ה׳ לא ישמע אליכם ולא יאזין
לכם ט ו ס הזה )לא מצלימי בדבריכש ה י ו ם .ייגשו כל בני ה א ד ם לשבור את ה ת נ ה
לבא במוכה מפני הגשם כי לא יכלו לסבול אח הגשם ע ל י ה ם .וישלח ה׳ כל חיות
ובהמות אשר עומדים סביבות ה ח ב ה .ויגברו עליהם החיות ויכום ויבריחום מעל
ה מ ב ה .וימיסו מ ה ם המיות רבים ויברימו׳ מן המקים ההוא !ילכו איש ללרכו
ויפוצו על פני כל ה א ר ץ .והגשם עולנו יורל על הארץ וירד ארבעים יום וארבעים
לילה ויגברו ה מ י ס מאול מאול על ה א ר ן .וימחו כל בשר אשר ב א י ן במי׳ מארם
ע ל בהמה !על חיה ועל רמש ועד עוף השמים וישאר אך נח ואשר אתו ב ת נ ה .
ויגביו המיס וירכי מאד על הארן יישאו את ה ת נ ה ו ת ר ם מעל ה א ר ן .ותלך
ה ת נ ה מל פני המיס י ת ה פ ך על פני המי׳ הלוך יהפוך ה נ ה והגה ייתהפך כל
החי אשר בה כ ה פ ו ך א ת הנזיל בשיר ויהי צמר גלול בכל היקי׳ אשר בתבה יהתב׳
חשב׳ ל ה ש ב ר .ויתנהל כל המי אשר נ ת נ ה וינהמו האריות יעמו השירי׳ ייצמקי
ה ז א ב ׳ ׳ .וכל היקי׳ אשר בחבה מלבר וצועק בלשונו יהלך קול׳ ל מ ר ח ו ק .י ג ס
נח ובניו צועקי׳ ו ב י ט ׳ בצרח׳ וייראו יראה גלולה מאיל ויגיעו ע ל שערי מוח
ויתפלל נח אל ה׳ ויצעק על הרכר הזה אל ה׳ ויאמר אנא ה ׳ הושיעה לנו כי אין
כח בנו לסבול אח הרעת הזאת אשר םגכתנו ט אפפוני משגרי מים ינחל׳ נליעצ
יבעתוני קלמו אותנו מוקשי מות עננו ה ׳ עננו ה א ר פניך אלינו וחנט ס ל ט והצילנו.
וישמע ה׳ בקול נ ח ויזכרהו ה ׳ :
א י ה נ ז ה יובן מה שאמר הכתוב ויזכור אלהי׳ את נ ח ואת כל אשר אתו ב מ נ ה
אחר היותם שם ט נראה כי מ ק ו מ ה ה ו א ק ו ד ם הכנשס שם כמו שהוא נ כ ל
מקוש
ספי
נח
הי87ר
13
מקום ועול מאי לסמיך לי׳ ו י פ נ ר אלהי׳ רוח וישנו הטיס כי נראה לקאי אמאי
לקאמר ויזכור אצה׳׳ ט ׳ אלא שהוא כלכלי ה ס פ ר הזה נ ע ט ר צרתם שהי׳ להם שם ולו״ק:
ו י ע ט ר רוח על האר! וישוכו המיס וחנח ה ת נ ה .ויסכרו מפינות ת ה ו ם וארונות
השמים ויכלא הגשם מן ה ש מ י ׳ .והמי׳ היו הלוך ומשור נימי׳ ה ה ם וחנח ה ת כ ה
נ ה ר י אררט .ויפתח נ ח את חלון ה ת נ ה נ ע ת ההיא ויקרא נ ח עול אל י״י כ ע ת
ההיא ויאמר אנא י״י היוחל ה א ק והשמי׳ וכל אשר נ ה ם .הוציא ממםנר נפשינו
וממאסרי אשר שמתני נ ו כי יגעתי נאנחתי מאל .וישמע י״י כקול נ ח ויאמר אליו
נמלאוהך שנה ממימה אן מצא .ויהי לתקופת השנה ע ל מלאת לנח שנה תמימה
לשכמו נ מ נ ה מ ר ט המי׳ מעל הארן ויסר נ ח א ת מכסה ה מ נ ה .נ ע ת ההיא
נ ש נ ע ה ועשלי׳ יום לחלש השני ינשה האר! אך לא יצאו נ ח ו נ ט ו וכל אשר אמו מן
ה ת נ ה ע ל אשר ל נ ר אליהם י ״ י :
א י ה נ ז ה מובן ע ו ל כמקומו למה לא יצא נ ח עוד מן ה ח נ ה כשראה כ י ח ל נ ו ה מ י ס
וכוי ולמה יצטרך לשכת שם כי מצית השם על-ו ע ל מלאת לו שנה חמימה ו ל ו י ק :
ויהי ביום לבר יי אליהם לצאת יצאו כלס מן ה ת נ ה .וילכו וישונו איש לדרכו
ואיש ל מ ק ו מ ו .ונח ובניו ישנו בארן אשר ל ב ר י״י אליה׳ ויעבלו את ייי כל
ימיה׳ וי׳׳י בירך א ת נ ח ואת בניו בצאתס מן ה ת נ ה .ויאמר אליה׳ י״י פרו ורבו
ומלאו א ת כל ה א ר ץ .ועצמו ושרט ככל הארץ ורבי ב ה .ואלה שמות בני נח יפת
ח ס ו ש ם .ויוללו ל ה ם בני׳ א ח ר המבול .כי לקחו ל ה ם נשים לפני המבול .אלה
ב ר יפת גומר ומגיב ומדי ויין ומובל ומשך ותירש בני׳ שבעה ויהי בני גומר אשכנז
וריפח יתוגרמה .ובני מ מ ג אליחלף ו ל ו ב כ .ובני מלי אחוז וזילא וחוכי ולוט .יכני
יון אלישה ותרשיש כתיס ו ד ו ד נ י ם .ובג׳ תובל אליפי וכשד ו ת א ר י .ובני משך לדין
וזרז! ושיבשני .ובני הילס בניב וגילא וביזון וליתר!) וגיצק אלה ה ס בני יפת
למשפחות׳ ויהי פקודיה׳ נימיש ההש כ א ר ב ע מאית וששי׳ א י ש .ואצה בני מ ס כוש
ומצרי׳ פ ו ט וכנען גנים א ר ב ע ה ויהי בני כוש ס ב א וחוילה וסבתא ורעמה ושנחכא
ובני ר ע מ ה שנא ו ל ל ן .ובני מצרי׳ לוד יענה י ל ה נ ונפתומ ופתרוס וכשליח וכפחור.
ובני פוט גבל ו ל ק ובנה ו ע ד ן .ובני כנען צידון וחת ואמורי וגרגשי וחיי וערקי
וסיני וארולי וצמרי וממתי אלה נ נ י מ ס למשפחות׳ ופקידיה׳ נימי׳ ה ה ם כשבע
מאות ושלשי׳ איש .ואלה נ נ י שס עילם ואשור יארפכשד ולוע ו א ר ס נ נ י ס ממשה
ויהיו בני עילם שיפן ממול מ ר מ ו ן .וגני אשור מיריס י מ ו ק י ל .ובני ארפכשל
פ ל ח וענר ו א ש ט ל .וגני לול התיר ג ז י ו ן .וגני א ר ס עוץ ימול יגתר ו מ ש .אלה
ה ס גני ח ם למשפחות׳ ו מ ס פ ר ם כימי׳ ה ה ם כשלש מאות איש .אצה תוללוס שם שם
הו ליל א ת ארסכשל וארפכשל הוליל א ס שלח ושלח היציר א ת ע ג ר וצעגר יילל שני
בני׳ שס האמל פלג כי בימיו נפלגו בני האר׳ וגאמרית ימיו נפלגה הארץ ואת שם
השני ק ר א יקטן לאמר המעמו והקטינו מיי נ נ י ה א ל ם נ י מ י ו .אלה בני יקטן
אלמילד ושלף וחצרמות וירח והדור' ואוזל ודקלם יעובל יאנימאל ושבא ואופיר
יחיילה ויוככ כל אלה בני יקטן ופלג אחיו הוליד א ת ר ע י ירעו הוליד א ס שריג
י
ושרוב הוליד א ת נ מ ו ר ונחור הוליד את מ ר ח ויהי ת ר ח בן שלשי׳ ישמנה שנה
ויולד א ת הרן ואת נ מ ו ר .ושש בן ח ם נ ן נ ח לקח אשה בימי׳ ה ה ם לעת זקנתו
ותלד pויקרא שמו נמרוד לאמר ב ע ת ההיא החלו בני האד׳ למרוד!לפשוע באלה"
ע ו ל .ויגלל הילל ואביו א ה ט מ א ד כי בן זקוני׳ הוא ל ו .ויה! לו כוש א ח כתנות
ע ו ר אשר עשה אלהי' לאל׳ ולאשתו בצאחס מן ה ג ן ! .יהי אחרי מוח א ל ם יאשתו
ויתט א ת הכתונת לחנוך נ ן ירל ובהלקח חניך אל א ל ט ׳ ויתנה אל מש!תלח בנו.
p
ו ב ש ת משיתלמ לקח אותה צח ויביאה אתי אל ה ת נ ה ויהיו אתו ע ל צאת׳ מן ה ת נ ה .
ויהי נצאת׳ ויגנוב מ ס א ת הכמונת ה ה ו א מן נ ח אביו ר ק ח ה ויסתיר׳ מאחיו
ינללת
*1
4
1
ספר
נח
הישר
ובלדת ח ס את כוש בכורו נתן לו את הכתונת ב ס ת ר ויהי עש ט ש ימי׳ רבים
ויסתיר׳ נ ס כוש מאת בניו ואחיו ויהי כאשר ילד כוש את נמרוז ויחן לו את הבנלי׳
ה ז ס נ א ה נ ת ו אותו ויגדל נמרוד ויהי בן עשרי׳ שנה וילבש את הבנלי׳ ה ה ם ויתחזק
נמרוד כאשר לבש את הבנלי׳ ויתן לו אלה׳׳ כח ו נ ט ר ה ויה• גבול ציד בארן הוא
היה נ ט ר ציז ב ש ל ה .ויהי צל את החיות וינן מזבחות ויקרכ עליהן את החיות
לשני ה ׳ .ויתחזק נמרוד מאחיו וילח׳ מלחמות אחיו מכל אויביה׳ מ ס ב י ב .ויתן
י״י את כל אויבי אחיו ב י ד ו .ויצליחו ה׳ ב פ ע ם וכפע׳ בכל מלחמותיו וימלוך נ א ר ן .
ע״כ היה למשל כימי׳ ה ה ם כאשר יריק איש א ח חניכיו להלח׳ .ויאמר עליו כנמרוד
אשר היה נ ט ר ציל בארן והצליח במלחמוחיו אשר גברו מאחיו ויציל׳ מכף אויביה׳.
כן יחזקני ויצילנו ייי היום ה ז ה .ויהי בהיות נ מ י ו ד בן ארבעי׳ שנה ובעח ההיא
היחה מלחמה בין אחיו ובין בני י»ת .ויהיו תחת יל אויביה׳ .ויתחזק נמרוד ב ע ח
ההיא וילך ר ק ק אח כל בני כוש ו כ ל משפחותיה׳ כארבעה מאות וששים איש .
וישכור נ ס את כל אוהביו וכל יודעיו כשמיני׳ איש .ויתן שכרם וילך ע מ ה ׳ למלהמה.
ויהי בדרך ויחזק נמרוד את לב כל העש אשר הלכו א ת ו .ויאמר אליה׳ אל תיראו
ואל תערצו .נ י נתין ינתנו כל אויבינו ב י ד י נ ו .ועשית׳ להם כסוב בעיניכ׳ .וילכו
כל האנשי׳ האלה כחמש מאוח וארבעי׳ איש וילחמו על אויביה׳ וישחיתוס ויכניע׳
מ ח ת ילס וישס נמרוד עליה׳ נציבים במקומות׳ ר ק ח מבניה׳ לערנון ויהיו כלס
עבדי׳ לנמרול ולאחיו ויפנו וישובו נ מ ח ל וכל ה ע ם אשר אתו ל מ ר ץ מ ו ת ׳ .ויהי
כאשר שב נמרוד מהמלחמה בשמחה כאשר נצח את כל אויביי .ויועלו כלס יחד כל
אחיו וכל יודעיו לפניו וימליכוהו עליהם וישימו את כתר מלכות בראשו .וישם
שרים ושוסעי׳ ומנהיגי׳ על ע נ ד ו ועל כל עמו כמכפנז המלכי' וישם שר צכאו את
ת ר ח נן נחור ויגדלהו וינשאהו מעל כל השרים אשר ל ו .ויהי כאשר מלך ככל
אוח נפשו וכאשר נצח א ס כל אויביו מסביב ויתיען ע ם כל יועציו לבנות לו עיר
לבית מלכותו ויעשו כ ן .וימצאו ב ק ע ה גלולה מנגד למזרח השמש ויגנו לו שם עיר
גדולה ורחבה מ א ד .ויקרא נמרור את שם העיר אשר בנה שנער כי נ ע ר ה׳ את
אייכיו מפניו ו י ל כ ד ס .וישב נמרוד בשנער וימלך ל נ מ ח וילח׳ ע ם כל אויביו ויכניע׳
ויצליח בכל מלחמותיו וחגלל מלכוחו מ א ד ,וכל הנויס וכל הלשונות שמעו את
שמעו ויתקבצו כלם יחל אליו וישתחו לו ארצה ויביאו לו מנחות ויהי לאלון ולמלך
עליה׳ וישט כלס אתו בעיר שנער .וימלוך נמרוד בארן על •כל בני נח ויהיו' כלס
ח ח ת ילו וחחח ע צ ת ו .וחהי כל ה א י ן שפה אחת ולבריס אחלי׳ .ולא הלך נמריד
נ ל ר כ י יי דרשיע מכל ה א י ׳ אשר היה לפניו מימי המבול עד ה י מ י ׳ ,ה ה ם .רעש
אלה׳ ע ן ואנן וישחתו להם וימרול כי״י ויצמל את כל עכריו וכל אנשי האר! את
כל דרכיו הרעי׳ ו ג ס מרדון בנו הרשיע מאל מאביו והיה כל אשר ישמע את מעשה
מרלון בן נמרוד יענה מליו מרשעים יצא רשע על ק היה למשל בכל האר! לאמר
מרשעי' יצא רשע ויהי למשל בדברי כל ה א ד ם מהיום ההוא והלאה עד היו׳ ה ז ה .
ותרח בן נחור שר צבא נמרול היה גלול מאל בימי׳ ה ה ם בעיני המלך ובעיני כל
עגליו ויאהבהו המלך והשרי׳ וינשאהו ר ק ח תרח אשה ושמה אמתלא בח כרנבו
ותהר אשת הרח ותלד נן נימים ה ה ם .נ ן שנעי׳ שנה היה מרמ נללמ א ו מ ו .
ויקרא ת ר ח א ת שם כנו הנולד לו א כ ר ס ל א מ ר ־ כ י הרימו המלך נימי׳ ה ה ם ויגשאהו
מעל כל השרים אשר אתו :י
פ ר ש ה ויהי גלילה ההוא עת הולדת את אברהם ויבאו כל מנדי מרח וכל חכמי
נמרוד וכל חרמומיו ויאכלו וישחו בבית ת ר ח וישמחי עמי גלילה ה ה ו א .
והיה בצאת כל החכמים ־והחרמימיס מכית ת ר ח דשאו א ח עיניה׳ השמימס בלילס
ההוא אל הכוכב׳׳ וראו והנם פ כ כ אמד גדוצ מאד בא ממזרח שמש ר ר ן נשמיס
*
יינלע
סיור
נךן
15
הי&ר
רבלע א ל נ מ כ ו נ נ י ם מ א ר נ ע רוחות ה ש מ י ׳ .ויתמהו כל חכמי המלך וכל ה ח מ ז ו מ י ׳ י
מהמראה ההוא ויכינו החכמ•׳ אח ה ר ב י ההוא וירעו אודיחיו .ויאמרו איש אל
י פ ה ו אץ זה כי א ס הילד אשר יולד בלילה הזה לתרח אשר יגדל וישרה ו י ר נ ה
מאד ויירש א ת כל הארן הוא ובנו ע ד עולם ויהרוג הוא וזרעו מלכי׳ גדולי׳ ויירשו
א ת ארצס .וילט וינאי כל ה ח כ מ י ׳ וכל החרפימי׳נלילה ההיא איש לביתו .ויהי
בבקר וישכימו כלס יחד כל החכמ׳׳ וכל החרטומי׳ ויועדו בכית מ ו ע ל ם וידברו
ויאמרו איש אל רעהו ה נ ה המראה אשר ראינו אמש נטלם מהמלך לא נורע אליו .
״ והיה א ם יולע ה ד ב ר למלך נאמריח הימי׳ ואמר אלינו למה העלמת׳ את ה ר ב י
ממני ומחנו כ ל נ ו .ועתה לכו ונגירה למלך את המראה אשר ראינו ואת סהרון הלברי׳
ונקינו אנחנו .ויעשו כן וילכו כלס ויבאו אל המלך וישתחוו לו ארצה ויאמרו יחי
המלך ימי המלך .אנחנו שמענו אשר נולד בן לתרח בן נ ח ו י שר צבאך ונבוא
אמש בלילה אל ביחו ונאכל לחם ונשתה ונשמח עמו,בלילה ההוא .ויהי כאשר
\ יצאו עבדיך מבית ת ר מ ללכת לבתינו ללון איש בניחו ומלונו ונשא עינינו הכמימה
י ,ונראה והגה כיכב אחל גלול מאד נ א ממזרח השמש וירן הכוכב ההוא במרוצה
:גלולה וינלע ארבעה כוכבים נדוליס מארבע רוחות השמי׳ ויתמהו ע נ ל י ך על ה מ ר א ׳
! ההוא אשר ראינו ויתנהלו מ א ד .ונשפוט את המראה ו נ ל ע נהכתתינו א ס החרון
־ המראה ההוא על נכונה כי על הילד היולד לתרח היה ה ד נ ר ההוא אשר יגדל
•! ו י ר נ ה מאד ועצם והמית א ת כל מלכי הארן ויירש את כל ארצם הוא וכניו וזרעו
עד עולם .ו ע ת ה אדוננו המלך ה נ ה הולענוך את אשר ראינו על הילל הזה על
נכונה ,א ס על המלך ס ו ב לתת לאביו מחיר נילד ההוא ו נ ה ר ג ה ו .פ ר ס אשר
י נ ד ל ד ר נ ה נ א ר ן ותרבה ר ע ה ו עלינו בארן ואבדנו כלנו אנחנו ובנינו וזרענו ברעתו.
וישמע המלך את לבריהם ויימנו בעיניו וישלח ויקרא אמ מ ר ח ויבא ה ר ח אל
ה מ ל ך .ויאמר המלך אל ח ר ח הגד הונד לי אשר נולל לך בן אמש וכזאת נראה
בשמי׳ ב ה ו צ ל ו .ועתה מ נ ה לי א ס הילל ההוא ונהרגהו מ ר ס תצמיח עלינו ר מ ס ו
ואחן לך מחירו מלא ניתך כסף וזהב וימן הרח את המלך ויאמר אליו שמעתי אלוני
־־ המלך אח דברך כל אשר י מ נ ו ן אדוני המלך יעשה לעבדו אולם אלוני הפלך אגיל
£אליך את אשר ק ר ה ל׳ אמש ע ד אשר אראה אח מצת המלך אל ע נ ד ו ואחר אשיב
.את המלך על דבריו ויאמר המלך ד ב ר .ויאמר ח ר ח אל המלך כי אפיון בן מורד
״ בא אליי אמש אל בימי בלילה לאמר .ח נ ה לי את ה ס ו ס הגדול הטוב אשר נהן
לך המלך ואמן לך ממירי כסף וזהב ומלא בימך מנן ו מ ס פ ו ׳ .ואומר אליו ע ד
י אשר אשאל את אדוני המלך על ד נ ר ך ו ה נ ה ה ד ב ר א פ ר ידבר אלי המלך אותו
אעשה .ועמה אדוני המלך הנה גליתי את אזנך על הדבר הזה והיה העצם
.אשר ייען אלוני המלך א ת ע נ ל ו אותו א ע ש ה .וישמע המלך אח ל נ ר י ח ר ח וימר
£סו רחשנהו ל כ נ י ל .וימן המלך א ת ת ר ח ויאמר אליו הכסיל ו נ ע ר א ת ה או ח ס ר
מנינה כ־ ממשה א ת ה ל נ ר ה ז ה ט תת! את סוסך המוכ נ כ ס ף או נ ז ה נ ואף א ס
ה נ ן ו נ מ ס פ ו א \ ה ח ש ר כסף וזהב א ת ה ע ל אשר אין לך תכן ומספוא למאכל ס ו נ י ן
ט מעשה א ס ה ל נ ר הזה ומה לך בכסף וזהב ואף נ מ נ ן ומספוא כ׳ חסן ס ו ס ך
:המוב אשר נחתי לך אשר אין מוס כמוהו בכל ה א ר ן .ויכל המלך• לדבר וימן חרש
את המלך לאמר כ ל נ ר הזה ל נ ר אלור המלך אל ע נ ד ו נ י באדוני המלך מ ה ה ד נ ר
הזה אשר ד ב ר ת אלי לאמר הנה בנך ונמישהו ואסן לך מחירו כסף וזהב מ ה אעשה
נ כ ס ף וזהב אחרי מות בני כי מי יירשני אחרי ו ה י ׳ במותי ושנ ה כ ק ף ו ה ז ה ב ההוא־
אל אלוני המלך אשר נ ת נ ו .ויהי כשמוע המלך א ת דברי ת ר ח ואת המשל אשר
:נ י א פל המלך ו י ח ר למלך מאד ויקצוף על ה ל נ ר הזה וחמתו נ ע ר ה נ ו .וירא
ת י מ » מ ר ה אף המלך עליו ויען ויאמר אל המלך כל אשר לי ביד המלך ..אשל
׳ממי!
16
ספי
נח
הי׳טד
יחפוץ אווני&מלך לעשוה לעכלו יעשה ואף בני הנה ס א ביר המלך בלא ממיל הוא
ושני אחיו הנדולי׳ ממנו .ויאמר אל מרמ לא כי קנה אקנה את בנך הקטן במחיל.
ויען מרמ את המלך לאמי בי אדוני המלך ייבר נא עבדך לבר לפניו וישמע המלך
את לבר עבדו .ויאמר מרמ ימן לי אדוני המלך זמן שלשה ימים על דברי
אל אשתי ואל ביתי את דברי אלוני המלך יאפצר בם על הלבל ה ז ה .וישמע
המלך אל מרח וימש כן ויסן לו זמן שלשה ימים ויצא תרמ מאת פני המלך
וילך ויביא אל ביתו וירבר אליהם אח כל דברי המלך וייראו האנשים מאד.
ויהי ביום השלישי וישלח המלך אל הרח לאמר שלח לי את בנך במחיר
כאשר דברתי לך .והיה אס לא תעשה את הדבר הזה ושלחתי והמתי
גס את כל אשל בביתך ולא ישאירו לך עד משתין בקיר .וימהר תרח
כי היה לבר המלך נחוץ אליו ויקמ את ילל אחל מענליו אפל יללה לו
שפחתו ביום ההוא אשר יולי את אברהם ויביא מרח את הילל ההיא אל המלך
ויקח את מחירו .ויהי ה׳ את תרח בלבר הזה לבלתי המית נמרול את אברם
והמלך לקמ את הילד מיד מרח ועשן את מוחו ארצה בילו וימח אוהו כ׳ חשב
כ׳ אכרם הוא ויסתר הדבר מהיום ההיא והלא' וישכמ מלב המלך כי מאת ה׳
הימה לבלתי המית את אברס .ותרמ לקמ את אנרס בנו בסתר ואת אמו ואת
מניקתו וימביא' במערה ויתן להם מתייתם מילי חלש במלשו .ויהי ה׳ את אברס
במערה ההוא ויגלל ויהי אברס כמערה עשר שני׳ .והמלך וכל שריו ועבדיו וכל
המלמומי׳ וכל כחכמי׳ אשר למלך חשכי כי המית המלך את אברס והרן בן תיח
אמי אברס מלול ממנו לקח אשה בימים ההם בן שלשים ותשע שנים היה הרן
בקחת׳ וחהר אשת הרן ותלר לו בן ויקרא את כמו לוע ותהר עול ומלל בס
ותקרא את שמה מלכה ותהר עול ותלר בת יתקרא את שמה שרה בן ארבע׳׳
ושתי׳ שנה היה הרן בצלתו את שרה היא שנת עשרה לחיי אברם בימי׳ ההם יצא
אכרם ואמו ומנייןתו מהמעי׳ כאשר שכמי המלך ועבליו את אולות אברס .ויהי
בצאח אברס מהמער׳ וילך לו אל נח ישם בני יישב עמהס בביתם ללמוד את
מוסר ה׳ ואת לרכיו ואיש לא ירע את אכרם וישרת אכרם את נח ואת שם בנו
.ימי׳ רבים .ויהי אנרס בביח נח שלשים ותשע שנים .וילע אברס את ה׳ מבן
שלש שנים וילך בלרכי ה׳ ער יום מומו כאשל הולהו נח ושם בנו .וכל בני
הארן פשעי בה׳ מאד בימי׳ ההם וימרלו בו ויעבלי אלהים אחרי׳ יישכחו אח ה׳
אשר בראם בארן ויעשו להס כל בני הארן איש אלוהו בימי׳ ההם אלהי מן
ואבן אשר לא ישמעו וצא ילברו ולא יצילו ויעבדו׳ בני האדם ויהיו להם לאלהי׳.
והמלך וכל עבליו ומרח וכל ביחו היו ראשוני׳ נימי׳ ההם לכל העובלי׳ ען)אבן.
ויהי לתרח י״ב אלהי׳ גלולי׳ אלהי ען ואבן לייב חלשי׳!יעמל כל אחל נחלשו
ויסי מד מלש נמלשו יקריב מרח מנח׳ ו^כי׳ לאלהיו וישמחו׳ להם ויעבוד
אומס ככ׳ %יעשה מרח כל הימי׳ וגם כל הליר ההיא רע נעיני ה׳ ייעשו ככה
איש לאלהיי ואת ה׳ אשר בראם עזבו .ולא נמצא איש נימי׳ ההם נכל הארץ
אשר ירע אס ה׳ כ׳ עבלו כלס אלהיו זולת נמ וביתו וכל אשר היה תחת עצחו
ילעו אס ה' בימיי ההם ואברס בן מרח הולך וגדול בימי׳ ההם בבית נח יאיש
לא ילע יה׳ עמו .ויחן ה׳ לאבלם לב שומע וחטנה ףלע כי כל אשר יעשו
הדור ההוא הבל .וגס אח אלהיה׳ אשר יעבדו להם הבל הס 1אין בס• מיעיל.
וירא אבלם אח השמש באלן ייאמר אביס אל לט אך עתה השמש הזאת אשר
זלמה על כל האלןהוא אלהי׳ ולה אעבוד ,ויעבוד׳ אנלס את השמש ביום ה מ א
ויתפלל אציו טוס ההיא זיתי נעלב 1תבא השמש כמששס )יאמל אבלם בלט אך
עתה אין זה אלהיה .וידבר אבלם ע1ד נלט מי הוא אשר עשה את השמי׳ ואת
האל!
ספד
נח
הישר
17
הארן ומי אשר ברא כל אדם הזז על האין איפה הוא .ויחשך עליו הלילה וישא
עיניו ימה וצפונה ונגבה ומזרחה וירא והנה כל השמש שקעה מעל הארן ויחשך
היום וירא אברה אה הירח ואח הטכני׳ לפניו ויאמר אך עתה הנה זה אלוה
אשר ברא כל הארץ ונל הארס והנה עבדיו מנהירי׳ לפניו וימכור אנרם אח הירח
ויחפלל אליו כל הלילה ההוא .ו י:י הבוקר אור ומזרח השמש על הארן כמשנט
וירא אנרס אח כל היברי׳ האלה אשר עשה ה׳ אלהי׳ בארן, .ויאמר אבר׳ בלבו
אך עתה אין אלו אצהוח אשר עשו את הארן וכל האדם כי אם עבדי אלט׳
המה .וישב אברס בנית נח וילע אברס שם את ה׳ ואת דרכיו ויהי אבר׳ עובר
את ה׳ כל ימי חייו .וכל הלור ההוא שכחו את ה׳ ויעבדו אלה׳' אחרי׳ ען ואבן
וימררו כל הימי׳ .והמלך נמלול מלך לנמח ותהי כל הארן תחת ידו .ויהי כל
האין שסה אחת ודברים אחדי׳ רתיעצו כל שר• נמרוד וכל גמליו כעת ההיא פומ
ומצרי׳ וכוש וכנען למשסחוחיה׳ ויאמרו איש אל רעהו הבה נבנה לנו עיי ובהונה
מגדל מבצר ומזק וראשו בשמי׳ ונעשה לנו שם למען היותינו פישל׳׳ על כל העול׳
למען תתדל רעת או בינו מעלינו ונמליך אליה׳ בחזקה ולא נפין על פני כל הח־ן
ממלחמותיה׳ .וילכו ויבאו כלס לפני המלך ויגידו את הזברי׳ האלה אל ה מ ך
ויודה להם המלך על הדבר הזה ויעשו כן ויתקבצו כל משפחות כשש מאית אלף
איש וילכו לבקש ארן רהנה מאד לבנות את העיר וחת המגדל ויבקשו בכל האדן
ולא מצאו רק נקעה אחת מקדם בארן שנער מהלך שנתי׳ •מיס ייםעו אניה וישבו
בם .ממר הצעיר לכך אמר הכתוב וימצאו בקעה כי מבקשי׳ היו:
ויחלו ללבון הלבנה ולשרוף לשרפה למ1ת את העיר ואש המנדל אשד זימו ויה•
להם מין המגדל לפשע וחטאת ייחלו לבנותו ויהי הם מני׳ וימרדו בי׳־
אלהי שמיס ויחשבו ?לבנם להלח׳ ט ולעלות השמימה וית־לט כל האנשים האלה
וכל המשפחות לג׳ מלקי׳ ותאמר התחת נעלה השמימה ונלחם בו והשנית אמרה
נעלה השמי׳ ונעמוד שם אלהינו ונעידנו שם והשלישית אמ־ה נעלה השמי׳ ונכה
אותו בקשתות ורמחי׳ וידע אלה׳׳ אח כל מעשיה׳ ואת ננ מח:בות׳ הרעה וירא
את העיר ואת המגדל אשר הס בינים .ויהי בהיותם בונים ויבנו להס עי־ גדילה
ומגדל בתוכה גטה וחזק מאד מאד .כי מרוב הגבהות לא יגיע החמר והלבני׳חצל
הטני׳ בעלותם אליו עד מלאת לעולים שנה תמימה .ואחד׳ כן יגיעי אל הנינים
ויתנו להם החמר והלבנים ככה יעשה בכל יום .ויהי אצה עולי׳ וילה יורדים בל
היום ויהי כאשר תפול לכנה מידם ותשני וינכו כלם עלי׳ וכאשר יכול אדם רמת
אין מכיט אליו מ?ס .וירע י״י את מחשבות׳ ויהי עת בינם ויזרקו החצים אל
השמי׳ ויפלו כל החצס עניה׳ מלאים רם ויהי בראותם ויאמרו אש אל רעהו
אך הנה הדגנו את כל אשר בשמי׳ .כי מאת י״י היה ז~ למען התעם ולמען
הכחיד׳ מעל פני האדמה .ויכנו את המגדל ואת העיר ויעשו כדכד הזה יום יום
עד מלאת להם ימי׳ רבים ושני׳ .ויאמר אלהי׳ אל שיעים המליט׳ העומד׳ ראשונה
לכניו הקר ני׳ אליו לאמר « הבה נידה ונבלה :ס שפתם אשר לא ישמעו ו א יבין
איש שפת רעה! רעש להם כי .רה׳ מהיום ההוא והלא־ שכמי איש שפת רעהו
ולא יבינו לדבר כלס בשפה אחת ויהי כאשר יקח הבונה מיד רעהו את החמר או
אס האכן אשר לא אמר וישליכ׳ הבונה מידו ויכילס על רעהו וימת ,רעשו כדנר
הזה ימיס רבים וימותו מהם הרבה בדבי הזה .וי״י הכה את שלשת החלקי׳ אשל
היו שם ויוםרם כמפעלחם וכמחשנותיה׳ .אשר אמרו נעלה השמים ונעבור אמ
אלהיט היו לקופים ושנהב׳׳ .אשר אמרו נכה השמי׳ בחצים המיתם י״י איש כיד
רעהו .והשלישית אשר אמרו נעלה השמי׳ ונלחם נו הפיצם ייי בכל האר! והנשארי׳
:הס כאשר ידעו והכינו •את הרעה אשר באה עליה׳ ויעזבו אח הבנין ויפוצו גס
הם
ב
,
1
;
18
םפר
נח
הי^ור
הם על פגי -כל האר! .ויחילו לנעה אה העיר ואח המגלל .על pקיא למקו׳
ההוא ככל כי שם כלל י״י שפס כל ה א ק הנה מקים לארן שנער .והמגדל ההוא
אשר בנו כני האדם פתחה הארן אח פיה וחנלע שלישיחו ותרי גס אש מן
השמי׳ ותשיוף את השלישיח האחית והשלישית ממנו נשאי ער היום הזה .ויהי
ממנו אשי תלוי ביוח השמי׳ ויהי מהלך שלו שלשה ימי׳ .וימותו רבים מבני
האי׳ במגרל ההוא עם אשר אין להם מספר .ופלג בן עבר מת בימי׳ ההם בשנת
ארבע׳׳ ושמנה שנה לחיי אברהם בן הרח .ויהי כל ימי פלג תשעיושלשי׳ שנה
ומאת׳׳ שנה .ויהי כאשר הפין ייי את בני האי׳ בשן המנרל על פני כל הארן
ויפוצו לחלקי׳ רני׳ ויחפרדו כל גני האד׳ לארבע רוחות הארן ויהי כל המשפחות'
משפחה ומשפחה ללשונה ולארצה ועריה .ויבנו בני האדם ערי׳ רניס למשפחותיה׳
בכל המקומוח אשר הלכו שמה ובכל האין אשר הפיצם י״י .ויהי מהם אשר בנו
ערים במקומי׳ אשר נפוצו שמה ויקראו הער׳׳ ההם על שמותס או על שמית בניה׳
או על שם אודותיה׳ .וילכו בני יפח בן נח ויבנו להם ערי' במקומות אשר נפוצו
שמה ויקראו את כל הערים בשמות׳ !יתחלקו בני יפת על פני ה ־ ק לחלקים
וללשונות רבים .ואלה שמוח כל משפחותיה׳ וכל עריה׳ אשר בנו להס בימי׳ ההם
אחר המגדל .אלה בני יפת ומשסחותיה' גומר ומגוג ומרי ויון תובל ומשך ותירס
אלה בני יפת לתולדותס .ויהיו בני גומר לעריה' הם פרנקוס היושב׳׳ בארן
סרנצה על נהר כמצה על נהר עינה .ובני רישת הם ברפוניש היושב•׳ בארן
ברפניא על גהר לידא השופך את מימיו ביס הגדול גיחון מא אוקיאטס ,ובני
חוגרמה הס עשר משפחות .ואלה שמותם בולר וסרצינך ובונגר ואליקטס ורגבוב
ופורק׳ וניל וזנוך ואינגל ועולמן כל אלה נפוצו ויחנו צפונה ויכנו להם עלים .
ויקראו את שמות הערים על שמותם הס החור׳ על נהרי היחלה וא־טלך על היוס.
אך אננרי ונילנל וסרצ־גך הס חונים על נהר גלול לוננז ושלות עריה׳ גס הם על
שמוחם .ובני •ין הס היונים היושבי׳ בארן סקלוניא .ומלי הס אנולוס היישני׳
בארן בורסן .ובני תובל הם הייפני׳ בארן הושקנה על נהר ששיאה .ימי משך
הס כינשני תירס הס רושש בישני ואעלים .כל אלה הלכי ויבנו להם ערים הם
הערי׳ היישבי׳ על יבינום .על נהר כולא הכופך על נהר פראנן ובני אלישה הס
אלמגייא וילכו גם הס ויבנו להם ערים הס הערי׳ היושב•׳ בין היי יוב ושונסס
ויכבשו את אמצייא וישבי בה על היוס .וכני כה״ס הס הרומי׳׳ ההוני׳ בבקעת
כנשיא עלי •ס חובראיו .ובני לולניס היושבים תוך ערי הים גיחון בארן בארלנה
אלה הס משפרות בני יפת לעריה׳ וללשונותס אחרהמגלצ אשר נפוצו שם .ויקראו
גס לעריה׳ על שמות׳ ועל א1ל1ת׳ ואלה שמוח כל עריה׳ כל משפחותיה׳ אשר בנו
להם גימי׳ ההם אחר המגדל .ויהיו גני חס כוש ומצרי׳ וסוס וכנען לתוללותס
ולעליה׳ .כל אלה הלכו ייגני להם ערים כאשר מצאי ייקראו אח עריה׳ על שמות
אכית׳ כוש מצליס פוע וכנען .ויהיו גני מצלי' הם לולים וענמי' להגים ונפתיחיס
ופתריסי׳ וכסלוחי׳ וכפתולי׳ משפמוח שכעה .כל אלה הם חונים על יאור שיחול
היא נחל מצרי׳ ויבנו להס עריס ויקראו לעריה׳ נשמות׳ .ייתחתנו מ י פתרוס
ומי ככלומ זה את זה ויציו מהם הפלשתי׳ ואת העזתי׳ ואח הגררי׳ ואת הגתים
!את העקרוני׳ כל משסמית חמשה גם אלה בנו להס ערים ויקראו את עריהם
בשמות אבות׳ על היום הזה .ובני כנען גס הס בנו להם ע ד ם !יקראו נשמות׳ ׳'א
ערי׳ וחצריס׳ אין מספר .וילכו ארבעה אנשי׳ ממשפחת מס ויבאו כלם ארן הככר,
אלה שמות האנשים סלים !עמולה אלמה וצבויי׳ .ויבנו האנשים האלו צהס ארנע׳
ערים בארןהככר ויקראו את שמות עליה׳ בשמות׳ .וישבו בעטם האלו הם וברש׳
וכל אשר להם ויפרו וירבו מאל וישנו לבפח .וילך שעיר.בן ימול׳ בן מוי נן כנע
וימצא
טפי
נח
הישר
19
וימצא נקעה נגד הר פאר] ויבן שם עיר וישב שם הוא ושבעה בניו וביתו.
ויקרא לעיר אשר ננה שעיר על שמו הוא ארן שעיר עד היום הזה .אלה הס
משפחות בני חם ללשיטח׳ ולעדה׳ ־אשר נפוצו שם לארצוחם אחר המנדל .ובני
בם בן נח אכ׳ כל נני ענר הלכו מהם נם הס ויבנו עריהם במקומות אשר
נפוצו שס ויקראו לעריה׳ בשמוחם ויהיו בני שם עילם ואשור וארפכש־ ולוד וארס
ויגנו להם ערים-ויקראו את שמוח כל עריה׳ על שמותם .ויצא אשור בן שם הוא
ובניו ובני ביתו נעת ההיא עם רב מאד וילכו ויתרחקו אל ארן אשר מצאו וימצאו
בקעה רחבה מאד בארן אשר הלט שס ויבנו שם ערי׳ ארבעה ויקראו להם שמות
על שמות׳ ועל שמות אודותם .ואלה שמות כל הער׳' אשר בנו להם ננ׳ אשור
את נינוה ואח רסן ואת כלח ואת רחובות עיר וישנו שם בני אשור עד היום הזה.
ובני ארס הלט נס הס ויבנו להם עיר ויקראו את בס העיר עון בשם אחיה׳
הבכור וישנו בה היא ארן ע ן עד היו׳ .ויהי בשנה השנית אחר המנדל ויצא
איש מארן נינוה מבית אשור ושמו בלע .וילך לנור באשר ימצא הוא וניתו .ויבאו
עד ננל ערי הככר מול סד!ס וישבו שם .רקם האיש ויבן עיר קטנה ויקרא עמה
בלע על שמו היא ארן צוער עד היום הזה .ואלה הס כל משפחות בני שם
ללשונוחס ולכל עריה׳ אשר נפוצו שם בארן אחר המגדל וכל מדינה ומדינה עיר
ועיר משפחה ומשפחה מכל משפחות בני נח בני להס ערי׳ רבים אחרי כן .וימליכו
עליהם מלכיות ככל עריה׳ להתנהג על פיהם ככה יעשו כל משפתות נח עד עולם.
ונמרוד בן כוש עודנו בארן שנער וימלוך עליה וישב שם ויבנה שם ערים בארן
שנער .ואלה שמות הערים אשר בנו ארבע ערי׳ ויקרא להם שמות על אירוח אשר
קרה להן בבנין הרגדל .ויקרא את האתת בבל לאמר שם בלל ייי שפת כל הארן
ואת שם השני קרא ארך צאמר כי משם הפיצו י״י .והשליש• אכד לאמר מלחמה
נדולה היתה במקום ההוא .והרביעית כלנה לאמר כי שס תמו וכלו כל שריו
וגבוריו ויפוצו להם מעל ו וימררו בו :
איר ,אפשר כי ארך כמו וימריכו הנדי׳ שפירש הרד״ק ז״ל בספר השרשי׳ שמשכו
אותה כלפי חון ואכד לשון מלחמה מל׳ כילודי אש שריל ניצוצי אש ומלחמה
הוא כאש בוערת קנאה ושנאה וכיוצא בו|1מי שיפרש לי דבר יותר נכון תכא עליו ברכי:
ויהי כאשר בנה נמרוד את סערי׳ ההם בארן שנער ויושכ כהם את יתר עטו
ושרץ ונבוריו אשר נשארו אתו במלטהו .ונמרוד ישב בבבל ויחדש שם את
מלכותו עם יתר ענדיו וימלוך לבטח .ויקראו כל עבדי נמרוד ושריו את שמו
אמרפל לאמרכי נפצו כל שריו וכל אנשיו ננניך המגדל ועל אודותיו:
א״ה מ״ש על אודותיו הוא כמ״ש רזיל שאמר והפיל את אנרס לכבשן האש ועל
שניהם נקרא כן :
ו כ כ ל זאת לא שכ נמרוד אל ייי ויוסף עוד להרשיע וללמד רשעה לכל בני החד׳ וגם
מרדון בנו הרשיע מאביו ויוסף לעשות ולה סיף על כל תועבות אביו ויחטיא
אח בני האד׳ על כן אמרו מרשעי׳ יצא רשע בעת ההיא היחה מלחמה בין משפחות
בני מס כאשר ישנו נארצ׳ אשר בנו להם ויצא כדרלעומר מלך עילי מתוך משפחות
מי חם וילחם את משפחות נר חס ויכניע׳ תחת ירו וילך אל ה׳ ערי הככר וילח'
נס ויכרע׳ ויהיו תחת ידו ויעבדוהו י׳׳ב שנה ויתנו לו מס שנה בשנה .בעת
ההיא מת נמוד נן שריג .נשנה ההיא הוא שנמ מיט שנה לאנרס בן מרח ויהיו
כל ימי גמור שמונה וארנעי׳ שנה ומאת שנה וימת ויהי נשנת הממשי׳ שנה למיי
אנרס בן י הרח ויצא אנרס מנית נמ ו.ך כית אכיו ואכרם ידע את ׳׳׳י וילך בדרכיו׳
!במוסר ייי וייי אלהיו עמו ותרח אביו עודט שר צבא למלך במרור בימי׳ ההם
ועולפ הלך .אתרי אלהיס אחרי׳ וינא אנרס בית אניו וירא.את אלהיאביו יינ
אלוהות .
'..
20
נח
ספר
הי׳טר
אלהות עומרי׳ כולם בנית אניו בהיכליה׳ ויתר אף אירס בראותו את הצלמי׳ האלה
בבית אביו ויאמר אבר׳ חי ייי אם יעמלו הצלמי' האלה בבית אבי כה יעשה לי
אלהי׳ אשר בראני וכה יוסיף אם לא לג׳ ימים אשבר את טל׳ ויצא אבר׳ מאתו
וחמחו בערה בו וימהר אברס ויצא מן החלר אל חצר אביו החיצונה וימצא את אביו
יושב בחצר וכל ענליו אתו ויבוא אברס וישב לפני אביו וישאל אברס אח אניו
לאמר הודיעני אבי איה אלט׳ אשר ברא את השמי׳ ואת הארן ואת כל בני האל׳
על האר! אשר בראך ואשר בראני גס אני בארן ויען תרח את אבר׳ בנו ויאמר
אליו הנה אשר ברא כולנו אתנו בביח ויאמר אברי אל אביו הראה נא לי ארוני
וינא תרח את אבר׳ בנו אל החצר השנימיח אל החרר וירא אכר׳ והנה כל החרר
מלא אלהות טן ואבן ייב צלמי׳ גדולי׳ ואמרים קטני׳ עמהס אין מספר ויאמר
חרח אל בנו הנה אלוה אשר עשו את כל אשר ראית בכל האין והס אשר בראו
אותי ואוחך וכל האל׳ באין וישהחוה מרמ לכל אלהיו ויצא משם ואבר׳ בנו יצא
אתו משם ויהי בצאת אבר׳ משם )ילך )ישב לפני אמו ויאמר לאמו הנה אני הראני
את אשר עשו את השמי׳ ואת הארן ואח בני האר׳ ועחס מהר וקח נא לי גלי
עדם מן הצאן ועשית אותו מעעמ•׳ והנאתי את המעעמי׳ ההם לאלהי אני למנחה
לאכול אולי ארצה לפניהם ותעש אמו כן וחקח גלי עדם ותעשהו ממעמי׳ ותניא
אותו אל אנרס .רקח אנרם את הממעמ׳׳ מיל אמו ויביא׳ לפני אלהי אניו רגש
אליה׳ לאכול וחרח אביו לא ילע ויהי הוא יושב אתם ביום ההוא וירא אוחס
אבר׳ והנה אין קול להם ואין קשב ואין תנועה ואין אחל מהם שולח יל לאכול ויהתל
בהם אבר׳ )יאמר אך עתה כי המטעמי׳ אשר עשיתי לא הטי« בעיניה׳ או מעע
הס להם על כן לא יאכלו ועתה אעשה להם ממר ממעמי׳ אחרי׳ עונים ורבים
מהם מזה על אבר אראה מה אחרית׳ ויהי ממחרת ויצו אבר׳ אל אמו על המסעמי׳
והקם אמו ותקח ג׳ גליי׳ עובי׳ מן הצאן ותעש אות׳ מעממי׳ עוט׳ כאשר אהב
ננה ותתן את המעעמי׳ ניר אבר׳ בנה וחרח אביו לא ילע רקח אבר׳ אח המעעמי׳
מיד אמו ויביא׳ החזר׳ לפני אלהי אניו רגש אליה׳ לאכול וימן לשני כלס וישב
אברס לפניה׳ כל היום אולי •אכלו וירא איר׳ אותם והנה אין קול ואין קשב.ואין
שולח יל מהם אל המטזגמי׳ לאכול .ורוח אלה׳׳ לבשה את אבר׳ אחרי כן ביום
ההוא בערב בתיך הבית ההוא ויקרא ויאמר אוי והוי על אני ועל כל הלור הרע
הזה אשר נטה לבס יחל אמרי ההבל ויעברו להם אלילי׳ כאלה ען ואבן אשר לא
יאכלו] ולא יריחין ולא ישמעו ולא'יזברו .פה להם ולא ילברו עיני׳ להם ולא יראו
אזני׳ להם ולא ישמעו ירי׳ להם ולא ימישין רגלי׳ להם ולא יהלכו .כמוהם יהיו
עושיה׳ וכל אשר בוטח כהס וכל אשר יוגבל' וישתמו׳ להס .ויהי נראות אברס
את כל הדבר ' האלה ויחר אפו מאל טל אביו .וימהר וילך ויקת את הקרלומות
בילו ויבא החררה אל אלה׳ אביו וישכר את כל אלוהות אביו .ויהי ככלות! לשבר
את הצלמי' וישץאת״הקרלומותניר אלוה הגדול אשר היה פס לפניה׳ ויצא .ומרח
אניו בא אל ביתו וישמע את קול מכת קרלומזמ מפתח הביח וינא חרח הביתה
ללעת מה זה ועל מה ז ה .וישמע חרח את קול הקרלומות בחלר הצלמי׳ וירן מרמ
המלרה אל הצלמי׳ וימצא את אברס בנו בצאתו משם .ויבא הרח החלרה וימצא
את כל אציליו נופלי׳ כילם ונשברו והקרלומוס ביל הגלול בהם ט לא נשבר והמטעמי׳
אשר עשה אברס בנו עולנו לפניה׳ יירא מרמ את המעשה ס ז וימר אפו מאד
וימהר ויצא מן המלר אל אברס .וימצא את אבלם בנו עולנו יושב בביס ויאמר
אליי מה המעשה הזה אשר עשית אל כל אלוה) .יען אבר׳ את תרת אביו ויאמר
לא אלוני כי מטעמי׳ הבאתי לפניה׳ ויהי כאשר י הגשתי המטעמי׳ לפניה׳ לאכול
וישלחו כולם ידם לאסל מרס ישלח ידו הגדול מהם לאכול וירא הגדול את מעשיה׳
י
,
אשר
מפר
הישר
נח
21
אשי עשו לפניו ויחר אפו מאז עליה׳ .וילך רקח את הקריומות אשר בניין
ויבוא עציה׳ וישבר אש כולם והנה הקריומות עולנו טלי כאשר ראיח ויחר אף
חרח על אנרס נ:ו ניביו היכר הזה ויאמר חיח אל אבי׳ בנו בחמתו מה הרבר
הזה אשר לגרת שקר אחה לובר אלי היש כאלה ׳ האלה רוח ונפש וכח לעשוח
את כל אשר לברת אלי והלא טן ואבן המה ואני עשית• אותה .ואיך תלבר אלי
כזבי׳ לאמר האלוה הגלול אשר אתם הכה אותה ותתן הקרלומות בילו לאמר הכה
אותם כולם .רען אבר׳ את אביו ויאמר אליו ואיך תעמל את האלילי׳ האלה
אשר אין בהה כח לעשות לבר .ההצל יצילוך האלילי׳ האלה אשר אתת בומח בהן
אס שמוע ישמעו את חפלמך בעח קראך א;יה׳ המלט ימלסיך מיד כל שונאיך ואס
לחוס ילחמו אח מלחמותיך באייביך כי תעבוד ען ואבן,אשר לא ידביו ולא ישמעו.
ועתה לא סוב לך לעשות את הלבריס האלה ולכל בני אלם הנלוי׳ אליך .הכסילי׳
אתם או א1יצי׳ אתם אשר אין בכס חנונה כי תעבלו את הען ואת האבן ותעשו
כדבר הזה ) .תשכחו את ה׳ אלה׳׳ אשר עשה את השמי׳ ואת האר!
ואשר ברא אתכם בארז ותביאו רעה נדול׳ על נפשיכ׳ ברבר הזה לעבול
ע! ו א נ ן .הלא נדבר הזה .חטאו אבותינו מימי קדם והביא ה׳ אלהי כל
ייאיז עליה׳ את מי המטל וישחית את כל הארן ואיך אתם תוסיפו
לעשות הדבר הזה ותענלו אלהי' אחרי׳ ען ואכן אשר לא ישמעו ולא
ידברו )לא יצילו מצרה לספות .מרון אף אלהי כל האין עליכם .ואתה
אבי חדל לך מזה )לא הביא רעה על נפשך יעל נפש ביתך וימהר אברס וידלג
לפני אייו רקח את הקרלומוח מיד אליל אניי הגדיל וישברהו בי אברס ייין לי.
וירא תרח את כל אשר עשה לו אנרם בנו וימהר ויצא מביתו וילך אל המלך
ויבא לפני נמרול ויעמול לפניו וישתחוו למלך ויאמר בי אלוני ילל יולי לי היום
חמשי׳ שנה וכזאת וכזאת עשה לי וצאלהי וכזה וכזה לנר .ועתה המלך שלח נא ויבוא
לפניך ושפטהו במשפט למען ניצל מרעט וישלח המלך שלשה אנשי׳ מעבדו רלט ויביאו
אתאנרס לפני המלך נמרוד יכל שריו ועבדיו יושבים לפניו גיוס ההוא ותרח ישב
לפניהם .ייאמר המלך אל אכרם מה המעשה הזה אשר עשית לאביך יאל כל
אלהיי .ייען אכרם אס המלך כדברים אשר דבר אל אביי ויאמר האלוה הגדול
אשר היה אתם בבית עשה לסם את אשר שמעת .ייאמר המלך אל אכרם היש בהם
כח לדבר ולאטל ולעשות ככל אשר דברת .ויען אנרם את המלך לאמר ואס אין
נהם כח למה תעבלס ולמה תתעה אח כל בגי הארס בהבלך .התחשוב לך כי
הצל יצילוך או יעשו לנר^מקע! ועל גדול כי תענלס ולמה לא חענלו אלהי כל
האין אשי נרא אתכם יאשר נילי להמית ילהחיות .א.יי לך מלך א1יל כסיל וניער
איי לך על עולם .אמרתי כי אתה תורה לרך הישר אל כל עבליך . .ואולס־אתה
לא כןעשיתזתמל׳ כל הארץ בעונותיך ובעונו׳ כצ אנשיך אשר הלכו בלרכיך .הלא
ילעת אם לא שמעת כי כמעשה הזה הרע אשר אתם עישיס חטאו אבותינו מימי
קלס ויכא אלהי כל העולם עליהם את מי ה מ ט ל .יישחמ את כלם וגס כל הארן
שחת בעבורם ותקס אתה ואנשיך אלה היום תרבות אנשים חטאי׳'ותעש׳ כמעשה
הזאת לסשו׳ על חרון אף ה׳ אלהי עולם ולהביא רעה עליכ&יויעל כל הארז .׳
ועתה הסר מעליך את המעשה הרע הזז אשר אתם עושי׳ ועבדו'את אלהי עולם
אשר נפשך נילי וטוב לך .ואס אין לבך הרעה מאנה לשמוע אש לנרי לעזוב את כל
לרכיך הרעי׳ ילעטל את אלהי פולס .נמרסה תמית נאחרית הימי׳ אהה וכל
אנשיך וכל סנלוים אליך יכל השימעי׳ את לכריך וכל ההולכי׳ נלרכיך הרעים רכל
אני׳ ללנר את כל לנריו לפני המלך יהשרי׳ וישא אנרס את.עירו השמימי ויאמר
ירח ה׳ אש כל הרשעי׳ ויששוס .ויהי נשמיע המצך את כ^לנרי אניס רצו
,
ויתנהו
22
השר
נח
הישר
ויתמהו אל בית הסוהר ויהי אכרם בבית הסוהר ימים עשרה .ויהי מקן הימים
ההם וישלח המלך ויקבצו את כל השרים אשר למלך וכל שרי המרינות והחכמי׳
וינואו כלס לפני המלך וישנו כלם לפניו ואברם עודנו שם בנית הכלא ויאמר המלך
אל כל השרי׳ ואל כל החכמי׳ השמעתם את כל אשר עשה נ! חרח לאביו כזה
וכזה עשה לו ואשלח ואביאהו לפני וכזאת וכזאת דבר אל• ולא פח־ לככו ולא נע
ממנו והנה הוא אשור בכית הסוהר ועתה שפטו נא מה משפע יש לאיש הזה
אשר קלל את המלך ואשר דבר ואשר עשה את כל הדברים האלה אשר שמעתם .
ויענו כלס את המלך ויאמרו איש אשר יקלל את המלך יתלה על הען ואולם בעבור
אשר עשה את כל הדברי׳ האלה אשר דנר ונזה את אלהינו באש ישרף כ׳ כן
המשפט על הדבר הזה אס על המלך סוב לעשות את הדבר הזה ישלח נא את
עבדיו ויבערו כבשן הלבניני אשר לך לילה ויום ואחר נשליך את האיש ההוא בו
ויעש המלך כן ויצו את עבדיו ויתנו אש בכבשן המלך אשר בכשדים ג׳ ימים וגי
לילות ויצו המלך להוציא את אברס מנית הכלא ולהב או לשרפו כאש .וכל ענדי
המלך והשרים והננור•׳ אשר'למלך וכל הפחות וכל השופטי׳ כתשע מאית אלף איש
וכל יושבי הארן נצנים כס נגז הכנשן לראות אח אנרס .וכל הנשי׳ וכל המף
נאספו כלם אל הגנות ואל המגדל׳׳ לראות באברס ויתיצבו כלס יחד מרחוק לא
נותר ארס אשר צא בא ביוס ההוא לראות .ויהי כבוא אנרס ויראו אותי^מלמימי
המלך וכל החכמי׳ .ויצעקו אל המלך ויאמרו אדונינו המלך הלא זה האיש אשר
ייענו כ׳ הוא הילד אשר כלע הכוכב הגדול ארבע כוכבי׳ בתולדתו אשר דברנו
אל המלך זה חמשיס שנת היום ועתה הנה גס אביו מרה את פ ך ויהתל בך בהביאו
אליך ילד אחי וחהרגו:
ויהי כשמוע המלך את דבריהם ויחר אפו מאז ויצו ויבא תרח לפני המלך ויאמר
המלך השמעת את אשר דברו המרטומי׳ עתה הגי נא ל׳ נכונה איך
עשית יהיה אס אמת חיבר ונמלסת אתה .וירא חרח את המלך ט חרה אפו מאד
ויאמר תיח אל המלך אמח שמעת אדוני המלך אשי יכיו החכמי׳ נכונה היא
ויאמר המלך ואיך תעשה הזכר הזה וחמיה את פ׳ ושחן לי אח הילד אשר לא
ילדת ותקח מחירו .ויען תרח את המלך כי נכמרו רתטי על בני בעת ההיא ואקח
את בן שפחתי ואביאהו אל המלך .ויאמר המלך ומי אשר יען לך הדבר הזה
הגי נא לי ואל תכחד ממני דבר ולא המוח .ויירא תרח מאד מלפני המלך ויאמר
אל המלך הין בני הגדול הוא אשר יפצר הדבר הזה והין היה נימי׳ מהם אשר
יולי אנרס נן לינ שנה .והרן לא יען את אניו מאומה ט תרח לבר את הדבר
אל המלך נעטר הציל את נפשו מן המלך כי ירא מאל ייאמר המלך אל תרח הין
בנך אשר יעצך הלבר הנה •מות באש עס־אברס ני משפט מותיעליו על־ אשר מנה
את סי המלך בעשותו הלבר'הזה .והרן נסה בעח ההיא אחרי אנרס אך הסתיר
את הלבר בלט .ויאמר הרן אל לנו עתה הנה המלך תפס את אברס על הלבר׳׳
האלה אשר משה אנרס והיה אס יגבר אנרס מן המלך יהצכת׳ אמדו ואס ינבל
המלך עליי והלכתי אמרי המלך .ויהי כאשר יבר תרח על הרן כנו את ה מ ר
הזה אל המלך ויצו המלך ותפשו גס את הרן עס אברס .ויביאו את שניה׳ את
אכרם ואת הרן אחיו להשליך אותם אל האש .וכל.יושבי האק ועבלי המלך והפרי׳
וכל הנשי׳ וכל הסף עומלי׳ שס ביוס ההוא עליה׳ .רקחו עברי המלך אס אניס
ואח אחז ויפשיטו׳ כתטתיה׳ וכל כגליה׳ י ק מנכסיה׳ היו עליה׳ .ראסלו את
יליהס ואת לגליה׳ בחבלי בון דשאו׳ עבלי המלך וישליט איחס יחל אל הככשן.
ייקגא י״י~אצ אבלס ויחמול עליי יילל י״י ויציל את אבלם מן האש ילא נשיף
אך פל החנלי' ,אשר אסרוהו נהם נשרפו כלם ויוחל אנלם ויתהלך באש .והל*,
ן
נהשליכו
י
צאר
הישרi2
נח
גהשליט אוהו נאש מת וישרף ויהי לאפל כי לא היה לבנו שלם עס 'י והאנשי׳
אשר השליכו אותם אל האש עלה להכ האש עליה׳ ונשרפו כלס נאש וימותו מהם
כשנים עשר איש ויהי אביס מתהלך בתיך האש שלשה ימיס ושלכה לילית ויראו
אותו כל עבדי המלך מתהלך בתוך האש .ויבאו כל עבדי המלך ויגידו למלך
לאמר הנה ראינו את אנרס הולך ובא בתוך האש ונס המכנסי׳ אשר עליו לא
נשרפו באש רק תבל מאסרו ׳נשרף .ויהי כשמוע המלך את הדברי׳ ויפג בדבריה׳
ולא האמין אליהם וישלח שרים אחרים נאמני׳ לראות תת הדבר הזד .וילכו ויראו
ויגילו למלך ויקם המלך וילך לראות וירא את אברס הולך וכא בתוך האש וירא
את גוית הרן שרופה באש ויתמה המלך מאל מזה .רצו המלך להוציא את אירס
ממוך האש רגשו עבליו להוציאו ולא •כלו כ׳ שניב האש והלהב עילה לקראת׳ מן
הכבשן וינוסו עבדי המלך ממגו ויגער המלך בכל עבריו לאמר מהרו והוציאו את
אנרם מן האש ולא תמותו .וינפו עבדי המלך להוציא את אכרם ויעל הלהב
עליהם וישרוף את פניה׳ וימומו מהה במונה אנשי' ויהי כראות המלך ט לא
יכלו עבליו לגשת אל האש סן ישרפו ויקרא המנך אל אברס אבלם עבר האלהיס
אשר נשמי׳ צא מתוך האש ובא הנה לפני וישמע אברס בקול המלך ויצא אברם
מתוך האש ויבא ויעמול לפני המלך .ויהי כאשר יצא אנרם וירא המלך וכל עבליו
את אברס כא ומכנסי׳ עליו לפני המלך ט לא נשרפו אך חבל מאסרו נשרף ויאמר
המלך אל אברם איך לא נשרפת נאש ויאמר אל המלך אלה׳ השמים והארן
אשר נפחת• בו ואשר הכל בילו הוא אשר הצילני מן האש אפר נתחני ב ו .
והרן אמי אנרס נשרף באש ויהי לאפר ויבקשו את גויתו וימצאוהו שרופה באש.
והרן בן שמונים ושתים שנה במותו באור כשלים ויראו המלך והשרים וכל יושבי
הארן ט ניצול אברם מן האש ויבאו כלס/זישתמו אל אברס .ויאמר אליה׳אברס
אל תשתמוו אלי אך השסמוו לאלהי העולם אשר עשה אתכס וענדו ולכו כדרכיו
כי הוא אשר הצילני מתוך האש הזאת .והוא אשר ברא את נפש כצ אדם ואת
רומו ויצר האלם בבפן אמו ויוציאו לארן והוא יציל כל הטסת בו מכל ממלה .
ויפלא הרבר הזה מאל בעיני המלך והשרים כי הוצל אכרם מן האש והרן נשרף.
ויתן המלך לאברם מתנות רבות וימן לו שני עבליס הגלולי׳'מבימ המלךישס האמל
עוני ושם השנ• אליעזר וגס כל שרי המלך ועבדיו נהנו לאברהם מתנות רטת כסף
וזהכ וכלולח וישלחהו המלך והשרי׳ וילך מאתם לשלום ואכרם יצא מאת המלך
בשלום וילט אחריו אנשי׳ רבים מעבדי המלך וידבקו בו כשלש מאות איש .וישב
אנרס טוס ההוא וילך נית אניו הוא ופל אנשי׳ אשר הלט עמו .ויעטל אברם
את ה׳ אלתיו כל ימי חייו וילך בלרניו ובתורמו וימה אברס אס לב בני האלם
ההם לעביל אס ס׳ מהיום ההוא והלאה ויהי בעת ההא׳ רקמו נמור ואכרס אמיו
להם נשים בנות הרן אמיהס אשת נמור מלכה ושם אשת אברס שרי ושרי אשס
אנרס הימה עקרה אין לה ולד טמיס ההם ויהי נשנמי׳ •מיס לצאס אכרם מן
האש הוא שנש שמיס וחמשי׳ שנה למיי אברס והמלך נמרור יושנ על כסא המלוכה
בבבל .ויישן המלך ויחלום והנה מומל עם מילו וצבאותיו נעמק נגד כבשן האש
אשר למלך רשא עיניו וירא והנה איש למות אכרם יצא מתוך הכבשן ו!בא ויעמ!ל
לפני המלך ומלט שלופה טלו וירן האיש ההוא 'אל המלך נחרכו וינס המלך מהאיש
ההיא כי ירא ויהי ננוסו וישלך האיש על לאש המלך ניצה ומהי הניצה לנהר
גלול וימנעו כל חילו ננהל ההוא רמותו כלס והמלך נלמ עם שלשה אנשים אשר
היי לפניי רמלמ ייניס המלך נאנשי׳ ההם יהנה לטשס מלכות מגלי המלך והס
נתיאל ונקימה בתואר פני המלך ייהי בברת׳ יישנ הנהר ההיא לניצה מתמלה י
נגד המלך ויצא מהניצה ההוא אפרוח ק ק ייני לפני המלך ייעף על ראש •המלך
וינקר
24
ספי
נח
הישר
וינקר אש עי! המלך וימר אף המלך מהמראה ההיא ויקן משנהו והשפע׳ רומו
ויירא יראה גלולה מאד .ויהי ננקר ויקה המלך ממשכנו בנהלה ויצו ויבאו לפניו
כל המכמי׳ וכל החדטימי׳ ויספר להם המלך אמ החלום ויען מכם א׳ מענלי המלך
ושמו אנוקיאה המלך לאמר אין זה כי אס רעש אכרם וזרעו אשר הצמח על אלוני
המלך נאחריח הימי׳ הנה ימי׳ באי׳ אשר יבא אכרם וזרעו וכני כימו להלחם עם
אלוני המלך ויכו את כל צבאוה המלך וחייליו ואשר ראיש אשר ברחשיעס ג'
אנשים אשר כמוך ונמלסש זה אשר חינצל לבדך עם שלשה מלכי׳ ממלכי אין אשר
יהיו עמך במלחמה ואשר רא־ש אש הנהר אשר שב לביצה כבשחלה וינקר אפרוח
אש ענין המל׳ אין זה כי אם זרע אנרס עשר יהרוג אח המלך באחריש הימי׳ .
זה חלום אדוני המלך וזה פתרונו ואמש החלו׳ ונכון הפתרון אפר פ־ןי־ לך עברך.
עתה אדוני המלך הלא ידעת זה כי פתי' וממשי׳ שנה היום אשר ראו מכמיו את
הדבר הזה נהוולז אבר׳ ועתה ימיה אלוני המלך את אבר׳ בארן לרעת אלוני
המלך כ• כל הימי׳ אשר אבר׳ חי בארן לא תכין אתה ומלכותך כי טרם
נידע ז־ בטלדו ולמת לא ימיתהו המלך ותחדל רעתו מעליך באחרית
הימי׳ וישמע נמרוד בקול אנוקי וישלח המלך מעבדיו בסתר ללכת נתפוש
את אבר׳ ולהביאו לפני המלך להמיתו ואליעזר ענל אברס אשר נתן לו המל' היה
בעת ההוא שם לפני המלך .וישמע את אשר יען אנוק׳ אד• המלך ואת אשר
דיבר המל׳ להמית את אנר׳ וימהר אליעזר ויצא משם וירן וילך אל א;רם סרס
הגיעו עבדי המלך אל אבר׳ .ויאמר אליעזר לאברס מהר וקום המלט על נפשך
ולא תמות ביל המלך .כי כזה וכזה ראה המלך בחלום על אודיתיך וכזה ונזה
פתר לו אנוקי וכזאת יען אטקי את המלך עליך וישמע אברי בקול אליעזר וימהר
אברס וירן לנפשו אל בית נח ושם בנו ויתחבא שם וימלט ועילי המל' באו בית
אברס ויבקשו את אבר׳ ולא מצאו יבקשו בכל הארן ואין וילכו ויבקשו בכל
הדרך ואין .ויהי כאשר לא מצאו עבדי המל׳ את איר׳ וישיבו אל המל׳ לדרכי
ותשכח חמת המלך מאת אבר׳ כאשר לא מצאוהו וישכח המלך את לנר אבר׳
מלבו ויסמר אבר׳ בביש נח חלש ימים על שכוח המלך את לברו .ואבר׳
עולנו ירא מן המלך על הלבר הזה .וינא תרח לר&ות את איר׳ בנו בבית
נח בסתר ותרח גדול בעיני המלך מאד ויאמר אנר׳ אל אניו הלא ילעת כי
המלך מתנח׳ להרגני ולאבד את שמי מן האין בעצת יועציו הרשעים אשר
לו Vעתה מי לך פה ומה לך בארן הזאת קומה ונלכה כולן יחל ארצה כנען
וגמלט מידו פן חספה גס אתה באחרית הימים .הלא ילעת אס לא שמעת
ט לא מאהנה נתן לך נמרוד את כל הכבוד הזה אשר אתה נו כ׳ אם לטוב לו
משה לך כל הטוב׳ הזאת .וגם אם יעשה לך עוד טוב׳ הרבה כהני וכהני אין זה
כי אס הבלי העולם כי לא יועיל הין ועושר ביום עיר׳ וזעם .עתה שמע בקוצי
מקימי־ ונלכה ארצה כנען מרעש נמרוד ועגיל אש ה׳ אשר בראך בארן וטוכ
לך ועזוב מעליך אש כל ההנל אשר אתה רולף אחריו .ויכל אברס ללנר ויען נח
ושם בט אלהרח אמת הדבר אשר אמד אנרם אליך .וישמע חרח בקול אנרם
בני ייעש ת מ ככל אשר דבר אברס כי מה׳ ־ טת׳ לו לבלתי המ:ת המלך את
אכרם .ייקח תרח את אברס בנו יאת לוט גן הרן בן בנו ואת כרי כלתי
אשת אברם בני יאת כל נפשית ביתי ייצא אתם מאיר כשדים מבבל ללכח ארצה
כנען ויבואו,עד א ק חרז יישט שם כ׳ מצאי האק סיבה מאד ירחבת ידים לכל
האלם אשר ברגליה׳ .ויראי אנשי ארן מרן את אנר׳ סוכ יישר עם אצהי׳ ואנשי׳
יה׳ אלהיי עמי ויטאו אליו גס מאנשי האדן חרן וילבקו באבר׳ וילמדם אש
מוסר ה׳ יאש דרכיו יישבו האנשים עס אברס בניאו וידבקו ב י .יישב אנרם
בחרן
נח
ספר
25
הי׳טר
נמת ג׳ שניס ויהי מקן שנע שנים וירא ה׳ אל אכרם ויאמר אליו אני ה׳ אשר
הוצאתיך מאור כשדים ואשר הצלי״יך מכף כל אויביך .ועתה אס שמוע תשמע
בקולי ושמרת את מציתי ומוקומי והוריתי והפלתי את אויביך לסרך והרביתי את
זרעך ככוכבי שמיס ושלחתי את ברכתי בכל מעשה ידיך ולא תחסר דבר .עתה
קיס קח את אשתך ואת כל אשר לך ולך ארצה כנען וישבח שם כארן כנען ושם
אהיה לך לאלהיס ואברכך .ויקס אכרם ויקת את אשתו ואת כל אשר לו וילך ארצה
כנען כאשר דינר אליו ה׳ ואברס בן חמשי׳ וחמש שנה בצאתו מחרן .ויבא אכרם
ארצה כנען וישב בתיך העיר ויס שם אהלו בתוך בני הכנעני יושב הארן .וירא ה׳
אל אנרס בבואו ארצה כנען ויאמר אליו זאת האר! אשר נתת׳ לך ולזרעך אחריך
עד עולם ושמתי את זרעך ככוכבי השמי׳ ונתתי לזרעך כל הארצות האצה
אשר אהה רואה לרשת אותם .וינן אברהם מזבח כמקים אשר דבר אתו ה׳
ויקרא שם אברס בשם ה ׳ .נעת ההיא מקצה ג׳ שנים לשבת אברס בארן וימת
נח נשנה ההיא היא שנת ממשי' ושמנה שנה לחי׳ אנרם .ויהיו כל ימי נח אשר
מי תשע מאות שנה וממשי' שנה וימת .וישב אנרס בארן כנען הוא ואשתו וכל
אשר לו וכל האדם אשר ברגליו וכל הנלדס אליו מכני הארן רק נח!ר אחי אנרס
ותרח אביו ולוע בן הרן וכל אשר להם ישבו בארן .בשנת חמש ישנים לשבת אכרם
בארן כנען פשעו אנשי סדום ועמירה וכל עכי הככר מתחת יד כדרלעומר מלך
עלם כ׳ שתי׳ עשרה שנה עבדו כל מלכי ערי הככר את כדרלעומר ויתנו לו מש
שנה בשנה וימרדו בו בימי׳ ההס ייג שנה .ובשנת עשר שנים לשבת אכרם בארן
כנען הימה מלממה בין נמרוד מלך שנער ובין כדרלעומר מלך עילם .כי שמע
נמרוד כי פשעו אנשי סדוש ממת יל כדרלעומר ויבא נמרוד וילמם עם כדרלעומר
להכניעו תחת ידו .כי משרי צבאות נמרוד היה כדרלעימר בימי׳ התם וכאשר
נפוצו כל אנשי המנלל ונפוצו הנשארי׳ על פני כל האר! וילך כלרלעומר לארז
עילס וימלוך עליה וימרול באלוניו .ויהי נימי׳ ההם כשמוע נמרול כי פשעי בו
נכדרלעומר כל ערי הכנר ויבא להלמם עם כלרלעומר בנאוה ו ט ז .ויקבן״נמרול
את כל שריו ועבדיו כשנעת אלפי איש וילך לקראמ כדרלע1מר וכדרלעומל יצא
לקראמו בממש' אלפי איש ויעלט מלחמת בבקעת בכל אשר נין עילס ובין שנער
וילחמו כל המלכים האלה במקום ההוא רננף נמרוד וכל עמו לפני אנשי כדרלעומר
ויפול מאנשי נמרול במלחמה ההיא כשש מאות אלף איש .ויןול נס מררון בן
המלך עמהם וינרמ נמרול וישב אל ארצו בבושה וכלימה ייכנע לפני כלרלעיומר
׳מיס לניס וכלרלעומר שב אל ארצו וישלח את שרי צבאותיו אל המלכים אשר
פנינותיו אריוך מלך אלסר ואל תלעל מלך גויס ויכרות עמס נליח .ויכירו כלם
אל משמעתו ויהי בשנת חמש עשרה שנה לשנת אנרס נ א ק היא שנת ע׳ שנה
לחיי אברס וירא ה׳ אל אגרש בשנה ההיא ויאמר אליו אני ה׳ אשר הוצאתיך
מאיר כשרים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה .עתה התהלך לפני והיה חמים
ישמרת את משמרתי כי לך ולזרעך אתן את הארץ הזאת לרשתה מנהר מצרי׳ ועל
גהר הגלול נהר פית ואתה מבא אל'אבותיך בשלום ובשינה מוכה .יליר רביעי
ישיט הגה בארן הזאת וירכו׳ לעולם יינן אברם מזבמ ייקרא בשם ה׳ הנראה
אליי ייעל עילות במזבח ל ה ׳ .בעת ההיא שב אנרס וילך ממה לראומ את אייו
ואת בית אביו ואת אמו וישב א;רס הוא ואשתו יכל אשר לי חמה יישב שסנאלן
המש שנים וילכו עור אחרי אנרם אנשים רבים מאנשי חרן שבעי׳ ושתי׳ איש.
י למלם אנרס את מוסר ה' זאת דרכיו 1ילמל אותם ללעת אח הי .נימים
ההש נראה ה׳ אל אנרס נארן ייאמר הלא לנרת׳ אציך זה עשריוש שגה נאסר :
ג
לך
ספר
פי^תלךלןז
היישר
לך לך מארצך וממולדתך ומביח אביך אל האר! אשר אראך לחת אוחד לך ולבניך•
כי שם בארן ההיא אברכך ושם אעשך לנוי גלול ואגדלה שמך ונברט
בך כל משפחות האדמה עתה קום צא לך מ! המקו׳ הזה אתה ואשהך וכל אשר
לך וגס כל יליד ביתך כל הנפש אשר עשית בחרן הוצא עמך מזה וקום שוב
מרצה כנע; .ויקס אגרס וקח את שרי אשתו ואת כל אשר לו ואת כל ילילי
ביתו ואת כל הנפש אשר עשו כחרן ויצאו ללכת ארצה כנען .וילך וישכ אכרס
ארצה כנען כדבר ה׳ וילך אתו לוע גן הרן אניו ואברס בן חמש ושבעי׳ שנה
בצאתו מחר] לשוב ארצה כנען .ויבא ארצה כנען כדבר ה׳ אל אנרס ויס אהלו
וישב באלוני מורה ולוע בן אחיו וכל אשר לו עמו .וירא ה׳ אל אנרס עוד
ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויגן שס מזבח לה׳ הנראה אליו עודנו באלוני מורה
עד היום .בימי׳ ההם היה בארן שנער איש חכס ומשכיל בכל חכמה ייפה תואר
מאד אך עני ורפ הוא אין כל ושמו רקיון ויצר לאיש מאל על מחייתו ויוען ללכת
מצרימה אל אפוירש בן עצם מלך מצרים להראות המלך את חכמתו אולי ימצא מן
בעיניו לגדלו ולתת לו אמ ממייהו ויעש רקיון כן .ויהי כבו׳ רקיון מצרימה
וישאל את יושבי מצרים נעטר המלך .ויגידו לו יופכי מצרי׳ את משפט מלך
מצרים .כי משפט מצרים כימי׳ ההם לא יצא המלך מהיכלו מארמון המלך ולא
יראה בארן כ׳ אם יום אתל כשנה .אחרי כן יבא עול המלך אל היכלו לשנת שס .
והיה ביום אשר יצא המלך ושפט את כל האין כיוס ההוא וכל איש אשר לו
דבר בא לפני המלך ביוס ההוא ועשו לו כל אשר •שאל מאת המלך .ויהי כשמוע
לקיון את משפט מצרים כי לא יוכל לבא לפני המלך ויתעצב מאוד וימי לו על
ככה ויהי בערב וילך רקיון וימצא בית חרב מבתי האופי׳ אשר למצרי' וילן שס
במר נפש וברעב ותדד שנתו מעיניו .וידבר רקיון אל לבו מה יעשה בעיר עד
ראות המלך ואיך יוכל לכלכל נפשו בעיר ויקס בבקר ויתהלך בעיר ויקר מקרהו
במוכרי ירק וישאל אליהם ויגידו לו אשר הס מכלכלים את נפש׳ כירק ובזרעוני׳
אשר יקנו וימכרו ליושבי הארן .ויחיעצן רקיון לעשות כמעשיה׳ נעבור החיות
את נפשו בעיר אך לא ידע את משפט אנשי הארן ויהי כסומא בתוכם .וילך
הוא ויקח ירקי׳ למכור לממיתו ויתקבצו עליו בני בליעל ויצעיגו בו ויחטפו
ממנו את כל הירק לא השאירו לו לנר .ויקס משם במר נפש ואנחה וילך אל
בית האופים אשר לן ט וישכב שם בלילה השנית ויתיען עול בחכמתו בלילה
ההוא איכה יוכל למלט את נפשו וימצ׳ עלילה מה לעשות על ככה .ויככס בבקר
ויעש בחכמה וילך וישכור שלשים א ש גבורי חיל ובני בליעל וכלי מלחמה נירס
ויוליכם אל מעלות קודם מצרים ויושיבום שם .ויצום לאמיר כה אמר המלך
התחזקו והיו לנן חיל ואל תעזבו כל איש מת להקבר פה עד נתנם מאתי' כסף
ואחרי כן יקכר ויעשו האנש׳׳ כלבר רקיון לכל אנשי מצרים כל השנה ההיא
ויהי לשמונה חלשי׳ ויאספו רקיון ואנשיו עישר רב כםף וזהב ואכני שיהס
ובלולח לאין מספר ויקח רקיון סוסי׳ ובהמות לרוב וישכור עול אנשי׳ ויתן להם
סיסי׳ ויהיו עמו ויהי לתקופת השנה לעת צאת המלך אל העיר ויתקבצו כל יושבי
מצרי׳ וי1ע־ו יחד על יום צאת המלך לדבר אליו על מעשה רקיון ואנשיו .ויצא
המלך ביום המועל )יבואו לפניו כל מצרים ויצעקו אליו לאמר יחי המלך לעולם
מה הלבר הזז אשר תעשה לעבדך בעיר לבלתי מת איש מת להקבר על נתין
עליו כסף וזהב הנהיה כדבר הזה בכל הארן נס מימי המלט׳ הראשוני׳ אשר היו
לפנינו בארן מימי אלם על היום הזה לבלתי קבור את המת כי אס בממיר '.
ילענו כי משפט המלך לקמת מס מן המייס שנה שנה ואתה לא כן תעשה כי אס
* 0מאח מתי׳ תקח ומאת החיים יום יום .ועתה המלך לא נוכל עול לרבר הזה
:
(
• ני
י
מפד
לך לף
הישר
27
כי נשחתה כל העיר כלכל הזה ואתה לא ׳לעת .ויהי כשמוע המלך את כל
לנריה׳ ויקצוף מאול וממחו נער׳ נו גלנר הזה כי לא ידע לכל .ויאתר המלך
מי היא זה ואי זז הוא אשר מלאו לנו לעשות הדנר הרע הזה נארצי אשר
לא צויתיו הלא חגילו לי .ויגילו לו כל מעשה רקיין ואנשיו ויחר אף המלך וישלח
להניא רקיון ואנשיו לפניו .ורקיון לקח כאלף ילליס כניס וכנות ויל־-ישם שש
ומשי ורקמה וירכיב׳ על סוסי׳ וישלח׳ למלך ניל אנשיו ויקח גס היא מנחה
למלך כ;ף וזהב ואבני שהם ובדולח לרוב וסוס עצום מאוד וטוב ובא לפני המלך
וישתחו למלך ארצה .ויתמה המלך ועבליי יכל יושבי מצרי׳ ממעשה רקיון ויראו
את כל עושרו ואת מנחתו אשר הניא אל המלך וייטב בעיני המלך מאל ייפלא
ממנו וישב רקיון לפני המלך וישאלהו המלך על כל מעשיו וירבר רקיון את כל
לבריו .בחכמה לפני המלך ואנשיו וכל יושבי מצרי׳ .ויהי כשמוע המלך את דברי
רקיון והכמחו וימצא רקיון מן וחשד לפניו וכל עבדי המלך ויושבי מצרי' נשא מ!
וחשד לפניה׳ על חכמתו יעל סוב דבריו .ויאהבהו אהבה עזה מהיום ההוא
והלאה ויען המיך ויאמר לרקיון לא יקרא עול רקיון ^י אס פרעה יהי׳ שמך
אחרי אשר פרעו מם מן המתי׳ ויקרא את שמו פרעה .והמלך ועבדו אזנו את
רקיון על חכמתו ויתיעצו כל יושבי מצרים להמליט חחת יד המלך .ויעשו כן כל
יושבי מצרים וחכמי׳ ותנתן דת במצרים וימליכו עליה׳ אח רקיון פרעת תחת יל
אשויריש מלך מצרי׳ .וימלוך רקיון פרעה על מצרי׳ כל השנה לשפוט את כל
העיר יוס ייס ואשיירוש המלך ׳שפיט את האדן ייס לשנה בעת אשר יצא
ללאוח .ויקח לקיון פרעה את מלכות מצליס בחזקה ובערמה ויפרע מס מכל
יושבי מצרים ע׳׳כ קראו שמו פרעה ויאהבהו מאר כל יושבי מצליס את לקיון
פרעה ויכתבו מכחב וחוק לקרות לכל מלך אשר ימלוך עליהם וכל זרעם במצרים
הרעה .על pכל מלכי מצרי׳ אשר ימליכו במצרים מהיום ההוא והלאה יקראו
את שמס פרעה על היום הזה .ויהי בשנה ההיא ויהי רעב כבד בכל ארן כנען
ולא יכלו יושבי הארן לשבת מפני הרעב כי כבל מ א ד .ויקס אברס הוא וכל
אשר לו וילכו וירדו מצרימה מפני הרעב ויהי בנחל מצרים וישבו על הנחל ימים
לנוח מפני הדרך .ויתהלכו אכרם ושרי אשתו על שפת נחל מצרי׳ וינט אברס
וירא את שרי אשתו כי יפה היא מאד ויאמר אברם אל שרי אחרי אשר נראך
האלה ׳ במרא־ הטוב תזה ירא אגי מן המצריים פן יהרגוני ולקחו איחך כ׳ אין
יראת אלהיס במקומז .אך זה אשר חעשת עמי אמרי נא אחותי את לכל אשר
ישאלו אוחך עלי למען ייטיב לי ונחי׳ ולא נמות ויצו אנרס גס לכל האנשי׳ אשר
באו אתו מצרימה משני הרעב וגס אל לוט בן אחיו צוה לאמר כי ישאלו אותך
המצרים אל שרי ואמרת אתות אנרס היא .ובכל זאת לא בטח אברס בה׳ בלברים
האלה אך לקח את שרי ויתנה נתינת וישתירה תחת הכלי׳ אשר להם כי ירא מאל
משני רעת המצרי׳ .ויקס אנרס וכל אשר אתו מצמל מצריה וינא מצרימה .
המה נאו כשערי העיר וכל שומרי העיר עמלו עליהם לאמר תנו מעשר המלך
על אשי בילכס ואחר תביאו העיר׳ ויעש אברס והאנשים אשר אתו כ ן .וינא
אבלם והאנשי׳ אשל אתו מצלי׳ ויהי בבואם ו ׳שאו את התיבה אשר שרה בתוכ׳
ויראו מצלי׳ את התיב׳ .ועשו כל עבלי המלך אל אבלם לאמל מה יש אתך
נתב׳ הזאת אשר לא ראינו עתה שחח נא את התנה ונתת מעשר המלך מכל
אשר נ ת ו נ ה .ויאמר אנרם התנה הזאת לא אפתח את כל אשר תאמרו אלי אתן
עציה .ויעט שרי שרעה את אברס לאמר תינת אבני שוהם ונלולח היא תנה
לנו את אחל מעשרה .ויאמר אברס כל אשר תאמת אצ׳ אתן רק לא תפתחו
אח התיבה .ויאיצו כל שרי המלך באבלם ויגשו אל התיבה ויפתחו-.את התינה
,
נחזק׳
28
ספר
לףלף
הישר
נתור,׳ ויראו ו מ ה אשה יפת תואר מאוד בתנה • ויהי כראות שרי המלך את
שרי ויתמהו מאד מיפיה ויתקבצו יחד כל השריס וכל ענרי פרעה לראות את
שרי כי יפה הי׳ מאוד וירוצו פרי המלך ויגידו אל פרעה את כל הדכריס אשר
ראו !יהללו את שרי אל המלך וישלח פרעה ויקחה ותנו׳ האשה לפני המלך .
ודא פרעה אח שרי ותיעב מאוד בעיניו ויהמה מאד מיפי׳ .וישמח נה המלך
מאוד ויחן מתנות להמנשרי' אותו בה .וחקח האשה בית פרעה בימים ההם .
ויהר לאנרם על אודות אשתו ויתפלל אל ה׳ להצילה מי־ פרעה ותתפלל גם שרי
בעת ההי׳ ותאמר ה׳ אלה׳׳ אתה אמרת לאדוני אכרם ללכת מארצו ומנית אניו
ארצה כנען ותבעיחו להשיב לו כי עשה את דבריך .עתה הנה עשינו את אשר
צייתנו ונעזוב את ארצנו ואת משפחתנו ונלך אל ארן נכריה ואל עם אשר לא
ידענו תמול שלשום .ונבא בארן הזאת להציל את בהינו מן הרעב ויבא עלי
הפנע המקרה הרע הזה .ועתה ה׳ אלהיס הצילנו נא והושיענו מיד הצורר הזה
ועשה אתי סוגה למען הםדך .וישמע ה׳ בקול שרי וישלח ה׳ מלאך להציל את
שרי מיד פרעה .והמלך בא וישב לפני שרי והנה מלאך ה׳ שמד עליה' וירא
אל שרי ויאמר אליה אל תירא כי שמע ה׳ את תפלתך ויגש המלך אל שרה ויאמר
אליה האיש אשר הביאך הנה מה הוא לך וחאמר אחי הוא .ויאמר המלך עלינו
לנללו ולנשאו מאד ולעשות לו ככל הטוב אשר הצוה אתה עלינו .וישלח המלך
לאנרס במת ההי׳ כסף וזהב ואבני שהם ובדולח הרבה מאד וצאן ובקר ועבדים
ושימות ויצו המלך ויניאו את אנרם וישב בחצי בית המלך ויגדל המיך את אברם
בלילה ההו׳ מאד .והמלך נגש לדבי• אל שרי וישלח ידו לגעת אליה ויכהו המלאך
מכה רבה ויכהל ויחדל מגעת אליה .ויהי כאשר יקרב המלך אל שרי והכהו
המלאך על הארץ ויעש לו כמעשה הזה כל הלילה וימרד המלך מזה .וגס כל מבדי
פרעה וכל ביתו הכה המלאך בלילה ההיא מכה רבה על דבר כרי ותהי צעקה
גדולה בכל אנשי בית פרעה בלילה ההו׳ .וירא פרעה את כל הרעה הבאה עליו
ויאמר אך הנה על האשה הזאת בא אלי הדבר הזה ויתרחק ממנה וידבר על לבה
דברי׳ מונים .ויאמר מ ל ך אל שרי הגד נא לי אודות האיש אפר באת עמו
הנה ותאמר שרי האיש ההוא אישי הוא ואומר אליך אחי הוא כי יראתי פן
תמיתהו ברעתכם .ויחדל המלך מעל שרי ויחדלו ממנו ומביתו מכת מלאך ה׳
וידע פרעה כי בעבור שרי הוכה ויתמה המלך מאד ויהי בבקר ויקר׳ המלך לאברס
ויאמר מה זאת עשית לי למה אמרת אחותי היא ואקח אותה לי לאשה ותביא
מלי ועל ביתי מכה רבה מאד .עתה הנה אשתך קח ולך מארצנו פן נמות כלנו
בעבור׳ .ויקח פרעה עוד צאן ועבדים ושפחות וכסף וזהב ויתן לאנרס וישב לו
את שרי אשתו .ויקח המלך את נערה אחת אשר לו אשר ילדה לו פילנשו ויתצה
אל ברי לשפחה .ויאמר המלך אל בתו מוב לך בתי אשר תהיה לשפחה בבית
האשה הזאת מהיותך גבירה בביתי אחרי אשר ראינו את הרע׳ הבאה עצינו נעטר
האשה הזאת .ויקם אברס ויעל ממצרי׳ הוא וכל אשר לו ויצו עליו פרעה אנשים
וישלחו אותו ואת כל אשר לן.ויכב אברם ארצה כנען אל מקום המזבח אשר עשה אשי
נטה שם אהלו נמחל" .וגס לומ כן הרן אחי אנרם היה לו מקנה כנד צאן ונקר
ואהלי׳ כי היטיב ה׳ לו בעבור אברם .ויהי כשבח אנרס נ א ק ויריט רועי מקנה
לוט עם רועי מקנה אירס כי היה רכוש׳ רב משבת יחדיו בארץ ולא יכלה הארץ
לשאת אות׳ מפני מקניהם וגס רועי מקנה אברס כאשר הלכו לרשת לא ירש
נשלות אנשי הארן ורועי מקנה לוט לא כן עשו כי יעזבו לרעות בשדי אנשי
ה א ק ויראו אנשי הארץ את הדבר הזה יום יום ויבואו אל אברס וירינו עמו על
אודות רועי מקנה לוט ויאמר אברם אל לוט מה המעשה הזה אשר עשית לי
להבאישני
ספד
קל;ף
הישר
29
•
,
להבאיש; כיושבי האק אשל חציה את רועי מקנך לרעות כשדות אחריי הלא ידעת
ני אנכי נר באין הזאת בתיך בני כנען ולמה העשה להם זה .וירב אנרס בלוע
על הרבי יום יום ולא שמע לוס בקול אברם ויוסף לעשות כדבר הזה ויבואו
יושבי הארן דליל! לאברס '.ויאמר אברם אל לוע עד מתי תהיה לי אחה למוקש
עס יושבי הארז .עתה אל נא תהי מריב׳ ניני ובינך ני אנשי׳ אחים אנחנו .
אך הערר נא מעלי לך נא ובהר לך מקום אשר תשב בו אתה ומקנך וכל אשר
לך אך רחק נא מעלי אתה וביתך :
ואתה אל תירא כי תלך מאתי והי׳ אשר יעשה לך רעה ומדת לי ונקמתי ממנו
אך רחק נא מעלי .ויהי כדבר אברם אל לוע את כל הדברים האלה
ויקם ליס יישא עיניו נגד ככר הירדן ויר׳ את המקום ההוא כולו משק׳ וטיב
לאלם ילמיע׳ המקנה וילך ליט מעם אברם אל המקים ההוא ויט שם אהלו וינר
בסדום ויסרדו .איש מעל אתיו .ואברס ישב באלוני ממרא אשר בחברון ייט שם
אהלו וישב אברס במקום ההוא ימים ושנים רבי׳ .בעת ההיא שלח כדרלעומר
מלך עילם אל כל המלכים אשר סביבותיו אל נמרוד מלך שנער אשר היה תחת
ידו ואל תדעל מלך גויס ואל אריוך מלך אלסר אשר כרת אתם ברית לאמר .
עלו אלי ועזדוני ונכה את כל ערי סיום ואש יושבי׳ כי פשעו כי היום י״ג שנה.
ויעלו ארבעה המלכים האלה עם כל מחניהס יתל כשמונה מאות אלף איש ויתהלכו
כאשר הם ויכו את כל אלם אשר מצאו על לרכס וכל מלכי סלוס ועמור׳ ממש׳
מלכיה׳ שנאב מלך אלמ׳ ושמאיר מלך צבוייס וברע מלך סמם וברשע מלך
ממורה ובלע מלך צוער יצאו לקראת׳ )!יתחילו כלם יחל עמהס בעמק השלים .
וילחמו תשעה המלכים האלה בעמק השלי' וינגפי כל מלכי סלום ועמ1רה לפני
מלכי עילם ועמק השדי׳ מלא בארות חמר וירלפו מלכי עילם אח מלכי סדום וינוסו
כל מלכי סדום עם מחניהם ויפלו בבארות החומר וכל הנשארים עלו אל ההר
להמלט ויבואו אחריהם ד׳ מלכי עילם וירדפו׳ עד שער סדום ויקחו את כל אשר
בסדום ויבוזו את כל ערי סדום ועמורה ונס את לוט בן אחי אברס לקחו אותו
ואש רטשו וישבו אח כל רכוש ערי סדום וילט להם .וינא עוני ענד אברם
אשר היה במלחמה ההיא !׳גד לאנרס את כל אפר עשו המלכים האלה אל ערי
סדום ואת אפר נשיה לוט נן אחיו עמהס וישמע אכרם הדבר הזה !•קם הוא
והאנשים אשר אתו כשלש מאות ושמנה עשר איש ו־רלוף אתרי ארבעה המלכים
האלה כלילה ההוא .וירדפום ויכו׳ ויפלו כלס לפני אנרס ולפני אנשיו ולא נותר
נהם איש כ׳ אס ל׳ המלכים לבד׳ ברחו וילט איש לדרכו .וישב אכרם את כל
רכוש סלים וגס את לוט ואת רכושו השיב ואת נשיהם ומפס וכל אשר להם לא
נהשר דבר ללוט .ויהי בשוט מהכוח את המלכים האלה ויעבור הוא ואנשיו מעמק
השדים אשל נלחמו שם כל המלכים ויצא ברע מלך סלום ויתר אנשיו אשר אתו
מבאלות החמל אשל נפלו שם לקלאת אבלם ואנשיו בלחם ו״! וישנו שם יחל בעמק
המלך ויברך אלוני צרק את אברס וימן לו אברם מעשר מכל אשר הביא משלל
אויביו כי היה אלוני צלק כהן לפני אלהי׳ .ויבשו מלכי סלוס ועמורה אשר היו
שם הס ועבריה' אל אבדם ויתחמו אליו לאמר לתת להס השבי אשר שבו מעבליהם
וליקח לו כל הרכוש ויען אביס א־ מלכי סריס לאמי חי ה׳ אשר ברא את
השמי׳ ואח האין אשר פדה נפשי מכל צרה ואשר הצילני מאויבי היו׳ ויסנ׳
נילי .אם אקח דבר מכל אשר לכס ולא תתהללו מחר לאמר מרטשנו אשר
הציל אכרם העשיר .כי ה׳ אלהי אשר בפחת׳ בו ,לבר" אלי לאמר לא תחסר לנר
כי ברך אכרכך בכל מעשה ידיך אשר תעשה ועתה הנה כל אשר לכס קחו
ולכי חי ה׳ לא אקח מכס מנפש וער שרוך נעל ועל מוט זולתי אשר אכלו
היוצא׳׳
.
30
,
ספר
לןז.לף
י
הי^טר
היוצא׳׳ את למלחמה יגס מלק האנשי׳ אשר הלכי עמי עני אשכול וממרא הם
ואנשיהם יגם אשר ישני על הכלים לשמיר הס ׳קחו חלקם מהשלל .יישנו מלכי
סדום לאנשי אברס ככל אשר אמר ויפצרו ט לקחח הוא מכל אשר יבחר ולא אנה
וישלח אש מלכי סייס ואת ישר אנשיה׳ ויצוס על לוש וילכו למקומי וגס אש
לוני ב] אתיו שלח עש כל קנינו וילך עמהס וישכ לוע למקימי שדומה ואנרס
ואנשיו שבו אל מקימש אל אלוני מורה אשר בחברון .בעת ההיא נראה ה׳ אל
אברה עוד ב־זברון ויאמר אליו אל תירא שכרך הרבה מאד לסני כי לא אעזבך
עד אש הרביתי אותך ואברכך ושמתי את זרעך ככוכבי שמי׳ אשר לא ימד ולא
יספר ונתתי לז־טך את כל הארצות אשר אתה רואה בעינך להם נתתי אותם
לרשתה עד עולש אך חזק ואל תירא התהלך לשני והיה תמים .ויהי בשנת
שמוט׳ ושבעה בנה לחיי אברס וימת רעו בן פלג כשנה ההיא .ויהי כל ימי
רעו מאתי׳ שנה ותשע ושלש׳׳ שנה וימת ושרי בת הרן אשח אברס עילנ׳ עקרה
בימי׳ ההם לא יליה לאבדם לא בן ולא בת ויהי בראותה כי לא ילדה ותקח את •
הנר שפתתה אשר נתן לה פרעה ותתן אותה לאברס אישה לאשה .כ׳ הגר
למדה את כל דרכי שרי כאשר למדה אותה שרי לא חסרה מכל דרכיה הטובים
מאומה .ותאמר שרי לאברס הנה שפחתי הנר בא אליה ותלד על ברכי ואבנה
גס אנכי ממנה .וההן שרי את הנר לאברס מקן עשר פנים לשבת אנרס בארן
כנען ה א שנש חמש ושמוני' שנה להיי אירס וישמע אנרם לקול שיי אשתו ויקה
את הגר שפחתו וינא אליה אנרס ותהי ותרא הגר כי הרתה והשמח מאוד והקל
גבירתה בעינית ותאמר נלבה אין זה כי אם אנכי טובה לפני ה׳ משרי נטרתי.
Cכי כל הימי׳ אשר גבירתי עם אדוני לא הרת׳ ואני בימים אחדי׳ נתן לי ה׳
הריון ממנו:
א׳׳ה ולפי זה אומר ותרא כי הרתה ותקל גבירתה וכי׳ ר׳צ כי הימה בעיניה
ובערכה פרי כאמת הקלות והרקיס :
ו ת ר א שלי כי הרתה הגר לאנרס ותקנא שרי בשפחתה ותאמר שרי כלנה אין זה
כי אס היא סובה ממני מאד ותאמר שרי לאנרם ממסי עליך כי בעת
אשר התסללש לפני ה׳ על הזרע למה לא התפללת עלי לתת ה׳ לי זרע ממך וגס
ט אדבר אל הגר בפניך ותבזה אש דברי נ ע ט ר אשר הרשה ולא הדבר אליה
מאומה ישפוט ה׳ ביני וביניך על אשר עשית ל ׳ .ויאמר אברס אל שרי הנה
שפמהך בידך עשי לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח הגר מפניה אל המדבר
וימצאה מלאך ה׳ במקום אשר ברהה שמה ויאמר אליה אל הירא כי הרבה ארנה
את זרעך כיי הנה יולדת בן וקראת את שמו ישמעאל עתה שוב אל שרי גנירהך
והתעני תמת ידיה ותקרא הגר למקום הבאר ההוא כאר למי רואי הנה נין
קדש ונין מדבר ברד .ותשנ הנר בעש ההי׳ לביש אדוני׳ ויהי מקן ימי׳ ושלד
הגר לאבר׳ גן .ויקרא אברס את שמו ישמעאל .ואברס נן שמוני׳ ושש שנים
בלדת׳ אותו ויהי גימי׳ ההם גשנח אחת וחשעי׳ שנה לחיי אגרס וילחמו גני
כתיס אח בני הובל ט בהפין ה׳ את בני אדם על פגי הארן יצאו בני כתיס ויהיו
לאגודה וילש בקעת כנפיא ויבנו שם להם ערים וישנו שם על נהר תיבראיו וכני
חיבל ישבי בתושקנה ויהי נטלם ע־ נהר ים ששיאה ויבנו בני תובל עיר בתושקנס
ויקראו אה שמה ככינה על שם ספינה בן הובל אביהם וישבי בה עד הייס הזה.
ויהי געה ההיא וילממ בני כהים את גני תובל וינגפו נני חובל לפני בני כהים
ייפלו סבני תיבל כשלש מאות ישבעיסאש. .יישבעו בני תיבל געת ההיא על גני
כתיס לאמר לא יתחתנו בני ואיש אל יתן בתו אל בני כתיס כי כל מות תובל
היו נערות יפות נימי׳ ההם ט לא נמצ׳ נשים יפות בימי׳ ההס כבנות תובל בכל
הארן *•
*
ספר
לףלף
הישר
31
הארן .והי׳ כל אשר יחסין בתואר האשה והלך אל בנות תובל ולקח מהם אשה
מכל אשר 'penוכל בני הארס ומלכים והשרי׳ לוקחי׳ מבנות תובל בימי׳ ההש כי
ח !•:בתואר האשה מאל .ויהי מקן שלש שנים אחרי אשר נשבעו בני חובל על
מי כתיס לבלתי תת להם כנותם לנשי׳ וילכו מבני כתי׳ כעשרים איש לקחת מבנו׳
הובל ולא מצאו כי שמרו בני תיבל את שבועתם לבלחי החמת! בהם ולא אבו להפר
שניעתס .ויהי בימי הקציר וילכו בני הובל אל שלוחיהם לקצור קציר׳ .ויתקבצו
כל בחורי בני כתיס וילכו אל עיר סכינה ויחשפו כל איש נערה מבנות תובל
ויניאו׳ אל עריהם וישמעו בני תובל ויבואו עליהם למלחמה ולא יכלו ליזם כי
כנר מהם ההר מאל ויראו כי לא יכלו להם וישובו להם לארצם .ויהי לחקופת
השנה וילכו בני הובל וישכרו להם מבני האלם ומכל הערים הקיובי׳ אליה׳ כי׳
אלף איש וילכו אל בני כתים למלחמה וילכו בני חובל להלחם בבני כתיס ולהפיל
את כל ארצס ולהצר עליהם .ויגברו בני תובל על בני כתים בפעם הזאת ויראו
בני כמיס כי צר להם מאד ויתלו את כל הילליס אשר יצלו בני כתים ממות מובל
על החומה אשר בנו לעיני בני תובל .ויאמרו אליהם בני כתים הבאת׳ למלחמה
עם בניכם עם בנותיכם ולא עצמכם ובשרכ׳ אנחנו מאז וער עתה ,ויהי כשמוע
בני הובל את הרבר הזה ויחללו להלתס בבני כחיי וילכו וישובו אל עריה׳ וימקבצג
בני כתים בעת ההיא ויבנו לתם ערים שתי׳ על הים ויקראו את שס האחת'
עירפו ושם השנימ ארצה .ואברס בן מרמ היה נימי׳ ההם בן תשעי׳ ותשע שנה.
בעת ההיא נראה אליו ה׳ ויאמר אליו אתנה בריתי ביני וניניך וארבה אמ זרעך
נמאל מאל וזאת הברית אשר גתת׳ ניצי וביניך המול לכס כל זכר אמת וזרעך
אמריך .ובן שמנת ימים ימול והיתה זאת ברית׳ בבשרכ׳ צברית עולם ועתה לא
יקרא עור שמך אכרם כי אם אברהם וגם שרי אשתך לא תקרא שמה שרי כי
אם שרה כי ברך אברך אחכם והרכימי אס זרעכם אחריכם והייתם לגוי גלול
ומלכי׳ מכס יצאו .ויקם אברהם 1יעש את כצ אשר צוה אותו אלהיס ויקמ את
אנשי ביתו ומקנת כספו יימצ אומס כאשר ציה ה ׳ .ולא נשאר אמל מהם אשר לא
מלו וגס אברהם וישמעאל בנו סלו בשר ערלתם .בן שלש עשרה שנה היה
ישמעאל במולו בשר ערלתו ויהי ביום השלישי ויצא אנרהס מאהל! )ישב פתח האהל
להמממם במוס השמש מכאב בשרו :
1
פרשת וירא
וירא אציו ה׳ באלוני ממלא וישלח אליי שלשה מלאני׳ ממשרתיו לבקרו) .יהי
הוא יושב פתמ האהל )ישא עיניו וילא והנה שלשה אנשי׳ נאים מרמוק
ויקס וירן לקראת׳)׳שתמוה להם ויביאם אל ביתי ויאמר אליהם ,אל נא אס נא
מצאתי מן בעיניכם סולו נא ואכלו פת למס .ויפצר בס ויגורו אציו ויתן מיס
וירחצו רגליה׳ ויושיב' תחת הפן סתמ האהל. .ףק אברהם ויקמ ענל בן נקל רך
וסוב וימהר וישמשהו)יתנהו אל עבת אליעזר לעשותו .ויבא אברהם אל האהל של
שרה ויאמר אליה מסרי שלש סאים קמת סולס לישי ועשי עוגות לכסימ סיר
הבשר ומעש pוימהר אברהם ויביא לפניה׳ ממאה וחלב נקר וצאן ויתן .לפניהם
לאכול ערס נשל את נשר העגל ויאכלו ואמר pהניא את בשר העגל אשל עשה
וישם לפניהם ויאכלו .ויט כאשר כלו לאכול ויאמרו אציו שוב אשוב אליך כעת
מיה והגה בן לשרה אשתך) .אחר• pקמו משם האנשי׳ !ילכו להם צלרכיה׳
אשר נשלחו אליה׳ נימי׳ ההם היו כל אנשי סלוס )עמורה וכל תמשח העלי׳ האלה
רעי׳ וחפא׳׳ לה׳ מאל* ויכעיסו את ה׳ נכל מיעביתיהס ,ויגנלו).׳.עשך״תועבות
32
״
ספד
וירא
היישר
ונאצות לפני ה׳ ותגלצ רעתם וצעקתם מאל לפני ה׳ נימים הנס ותהי להם נקעה
נארצ׳ טמנה מאל כמהלך מצי יוס ובה מעינות מ־ס ולבאי׳ הרנ׳ על המיס .
והלכו שמה כל סדוס ונןמירה ארבעה ימים נשנה הס ונשיה׳• ובניה' וכל אשר
להם ושממו שמה בחופי׳ ובסמוצומ .ויהי נעח שמחם ועמלו ימר והחזיקו איש
נאפת רעהו ואיש בבת רעהו הבתולה והתעללו בהן ושבו אתה! וראה כל איש אז
אשתו ואת בתו ביד רענו ואין אומר לבר .ויעשו להם ככה מהבקר ער הערב
ושבו אמרי כן איש לביתו ואשה לאהלה בערב ככה יעשו לה׳ כל הימי׳ ד' ימים
נשנה גם כאשר נא איש נכרי נערית׳ 'והביא סחור׳ אשר קנה אותה אי אשר
ימפון למוכרה והתקניו כל אנשי הערים האלה אנשי׳ ונשי׳ וסף ונערי׳ וזקנים
ועשו כלס אל האיש ולקחו נמזקה מםמורה מעש מעע לאמי עד מוס כל הסמור׳
מיל בעלה אשר הביא׳ בארן והיה כאשר יריב נעל הסתור׳ אתם לאמר מה
המעשה הזה אשר עשיתם צי ונגשו כלס אליו אתר אמר והראה לו אחל אחל
אח המעט אשרי לקח ויאמר לא לקמתי מאתך מאומה כי מעפאשי נתתליוכשמוע
מכול׳ את הלבר הזה וקס והלך מאתם בעצכ ומר נפש ועמלו כלם עליו והלכו
אמריו וגרשו אומו והוציאו אומו סן העיר בצעקה ומהומה רבה :ויהי איש אחל
מארן עילי ובא בדרך ללכת אל מפצו.יעמו ממור אתר מביש נושא שמיכה אמת
טובה צבוע׳ בכל מין ממיני הצנע והשמיכה קשור׳ בחבל על החמור .ויעבור
האיש לדרכו ותנא לו השמש נערנ ברחוב סלו׳ וישב שמת ללון ואין איש מאספו
הניתה ושם היה נסדו׳ נימי׳ ההם איש רע ונליעל וערום לרע ושמו הירוד
1ישא עיניו וירא אח האיש האורח ברחוב העיר וינא לפניו ויאמר לו מאין
הביא ואנה מלך ויאמר אציו האיש עובר אנכי מחברון עד עילס משם אנכי .
ואעבור עד פה ותנא עלי השמש ואשב פה ברחוב ואין איש מאסף איתי הביתה.
וגם למס ומיס יש ל• ונם תגן ומםפו׳ יש לממורי אין ממסור לבר .ויען הילוד
ייאמר לו כצ ממפזרך עצי אך ברמוב אצ מלין .ויביא) הילול לבית ויוריל
השמיכה מעל הממור עם המנל ויקמ׳ היליל ויביא׳ לביתו וימן מנן ומספוא אל
החמור ויש :האיש האורח ננית הילוד נלינה ההו׳ יילן שם ויהי בבקר ויק׳ האורמ
וישכס ללכת ללרכו ויאמר אליו הילוד שב סער לבך סח למס ואמר מלך וימש
האיש כ ן .יישב עמי ייאכלו שניהם ימליי יישתי ביום ההוא ויקם האיש ללכת
ויאמר אליו היליד הנה נא רפה הייס לעריב הואל נא ילין וייסב לבך ייפצר בי
וישב וילן שם וישכס טוס השני ללכת ויממזק ט הילול לאמור סעד לבך פת למס
ואמר תלך )ישב )יאכל עמו גס ני1ס השני יינ־ס האיש ללכת לדרכו ויאמר לו
הידור הנה נא סנה היום שב עמה עמדי יייטב לרך יככקר השכם והלכת
לדרכך .ולא אבה האיש ללון ייק§ ייחטש את חמורו ויהי הוא חובש את הממור
ותאמר אשת הילוד אלי! הנה .זה האיש יופנ נ ט ת שני ימים אמנו אוכל ושותה
ולא נתן לנו מאומה למי מאכלו ומשקהו .עתה ילך מאתנו׳ כלא לנר ויאמר לה
הילול רום לך .ויחבוש האיש את ממורו ללכת ויאמר אל הילול לתת לו את
המבל ואת השמיכה לקשר׳ עצ החמור .ויאמר אציז הילול מה תאמי ויאמר אליו
כי חתן ל• ארוני המנל והשמיכה הצבועה בכל צנע אשר לי• אשר •המבאמ אתך
בנית לשמרה .ויען הילוד ייאמר אל האיש זה פתרון חלומך אשר-ראית אח החבל
מייך יאריכו באר־ן מאל כחנל .ואשר ראית שמינה צנוע׳ נכצ צבע כרס יהיה
לך ונסעת נו מן כל פטי ויען האיש האורח ייאמר לא אלוני כי נהקין נתת׳ לך
מכל ושמיכה אחת ארונה ככל מיני הצנע אשר נשאת מעל החמור לסחניא
ויען הירוד ויאמר הלא אמרתי לך פתרון חלומך למונ הוא .וכזאת וכזאת פתרוני.
עתה בני האלם יתנו לי ארנעה כסף נפכרי עצ פתרי חלופות׳ ואני לא נקשתי
מילך
33
ספי
• וירא
הישר
מילך כי אס שלשה כסף .ויקצוף האיש על לנרי הילור ויצעק צעקה גלולה ומרה
ויבא האיש את היזול אל שונס סזוס אל שרק .וילנר האיש אח לבריו לפני
שרק השופע ויענהו הילוד ויאמר לא כן כזה ונזה היה הרבר .ףאמר השיפנו אל
האיש האורח אמת אמר לך האיש הידור כי ידוע הוא בערי׳ האלה כי מפותרי
חלומות על נכונה הוא ויצעק האיש מדברי השופט ויאמר לא אדוני ט ביו ס נתתי
לו חבל ושמיכה אחת היתה על החמיר להחביאז בביתו ויריבו שניהם לפני השופט
זה אומר ככה היה הדבר .והיחד אומר אל האיש עתה תנה לי ארבעה כסף
אשר אני לוקח מל פתרי חלו מוח לא אניח לך לנר וחן לי את למי כל ארבע
ה עולות אשר אכלת בניתי .ויאמר האיש א! הילול אמת תאמר אני אשלם לך
את אשר אכלתי נביתך אך תנה את התנל ואת השמיכה א:ר החבאת נביחך.ויען
הידול לפני השיסס ויאמר אל האיש הלא אמרתי לך ז ז פתרון חלומךחנל יארכו
ימך כחבל והשמיכה כרס יהיה לך ונטעת נו ען כל פרי .זה פתרון חלומך על
נכון אך תנה לי ארבעה כסף אשר אני לוקח בשכרי כי לא אניח לך דבר .ויצעק
האיש על לכרי הילוד ויריבו פניה׳ עוד לפני השופט ויצוה השופט את עכליו
ויגרשו׳ ויוציאו׳ מביתו בבהלה .ויצאו מאת השופט כאשר הם מריני׳ וישמעו א־תם
כל אגשי סרו׳ ויתקבצו עליהם ויצעקו כלס על הא,רח ויגרשוהו בבהלה מן הער .
וילך האיש ללרכו על החמור נמר נפש ונעיב ובבכי׳ .ויהי הלו׳ ילך ונכה על
אשר נעש׳ סדום חרב .ויהי לעיר סדום שיכטי׳ ארבעה לארבעת ערי׳ .ואלה
במות׳ את שרק לעיר סדו׳ ואת פרקר לעמודה זבנך לאדמה מנין לצבי״׳ .וישם
להם אליעזר עבד אברה׳ שמות וישם לפרק שקרא ולשרקר שקרוקא ולזבנך
כזבן ולמכון מצלו לין .ויעשו להם אנשי סלו׳ וממורה ע״פ ארבע׳ שופטיה׳ משות
בנו־ו׳ ברחיב הערי׳ .והיה כל איש אשר יכא והלך אל הערי׳ האלה ועמלו
עליו והחזיקי בו והביאו אותו אל אתת ממטותיהן והשכיבו עליהן בחזק׳ .והיה
נשכבו ועמדו עליו שלשה אנשי׳ על ראשו ושלשה אנשי׳ על רנליו והחזיקו בו
ומדדו אותו טל המטה ההיא והיה אס האיש ההו׳ קצר מהמטה ההיא ימשכוהו
ששת האנשי׳ ההם אלה מזה ואלה מזה ויצעק עליהם ולא ׳ענוהגואס יהי׳ האיש ההוא
אריך כקימ׳ מהמטה ימשכוהו משתי צלעית המטה מצלי' אלה מזה ואלה מזה עד
הגיע האיש ההוא לשערי מות והיה בצעקו אליהם ענו א •תו ואמרו לו ככה יעשה
לאיש אשר •בוא בארצנו .ויחללו מעליהם כל האלם לבלתי בוא אל עריהם
בשמעם את כל הלברים אשר ימשו כל אנשי ערי סדום .והיה בבוא אניון אל
ארצם ונהנו לו כסף וזהב והעבירו קול ככל העיר לבלתי תת לו פת לחם לאכיל
)היה אס ישב האביון בארן ימים ומת ברעב כ׳ לא ימצא פת לאכול .ובמותו
יבואו כל אנשי העיר ולקחו את כספ׳ ואת זהבם אשר נתנו לו• .והי׳ כל אשר
ירע את כספו ואת זהנו אשר נתן לו יקח והלך לו וגס כל נגלי העני וכל לבושו
יפשיטו מעליו במוחו ונלחמו כלס עליהם והיה אשר יחזיק על רעהו יקח אותם .
ואחרי כן ישאוהו ויקברוהו ערום חחת אחד השיח׳' אשר כמדברות ככה יעשו
כל הימי׳ לכל הבא מציה׳ אשר ימוש בארצם .ויהי מימים ותשלח שרה את
אליעזר סדומה אל לוט לסקלו כשלים ולראותו ,וילך אליעזר סלומת וימצא
איש א׳ מסרו׳ נלח׳ עש איש נכרי ויפשט הסלומי את העני מכל בגליו וילך לו.
)יצעק העני ההוא אל אליעזר ויחחנן אליו על אודות אשר עשה לו האיש הסדומי
ויאמר לו למה תעשה ככה לאיש האביון אשר כא לכס .ויפן השדומי אש אליעזר
לאמר האחיך הוא האיש ההוא או הלשוסמ כחניך אנשי סדום היום כי חדכר על
האיש ההוא .וירב אליעזר עם הפלומי על אורות העני וינש אליעזר לקחח מאח
ס איש השלומי אס מלי העני וימהר האיש ויך את אליעזר נאנן נמצחו '.ויצא
״ ־
לס
34
ספר
וירא
היער
רם רב ממצח אליעזר וירא האיש הרס במצת אליעזר ויחזק האיש כאליעזר
לאמר חנה את שכרי על הדס ה־.יא הרע אשר הוצאתי לך ממצחך כי כן החוק
והתורה בארצנו .ויאמר א'.יו אליעזר פצוע פצעתני ונס אתן לך שכר ולא אנה
אליעזר לשמוע אל דברי הסד! מי .ויחזק האיש באליעזר ויביאהו אצ :ו פ י כדוס
אל שקרא למשפט .וידבר הא־ :אל השופע ויאמר ני אדוני כזאת וכזאת עשה
לי האיש הזה ואכהו באנן ויצא לס ממצתו ולא אבה לתת שכרי .ויאמר השופט
אל אליעזר אמת אמר לך האיש הזה תנה לו :כרו ני כן המשפט אתנו בארצנו
וישמע אליעזר את דברי השופט וישא אליעזר אבן אחת ויכה את השופט ושטבע
האנן במצחו ויצא דס רב ממצח השופט .ויאמר אליעזר וכן משפטיכ׳ באין אשר
אתן לאיש הזה תתנהו אתה לו כי ק משפטיך אתה חרצת .ויעזוב אליעזר אח
האיש הסלומי עס השופט ויצא וילך לו לדרכו .ויהי כאשר נלחמו מלכי עילם את
מלכי סדום וישנו מלכי עילס את כל רכוש סזוס .וישנו גס את לוט ואת כל
רכושו עמהס ויוגד לאנרהס וילך וילחס את מלכי עילם ויצל מידס את כל רכוש
לוס עס רכוש סדום .בעת ההיא ילדה אשת לוט לו בת ויקרא את שמה הלטיח.
כ׳ אמר כ׳ פלטו אלהיס ואת כל ביתו ממלכי עילס .ותגדל פלמית בת לוס ולקח׳
א׳ מאנשי סדום ותהי לו לאשה .ויבא נעיר איש עני לבקש את מתייתו וישב
בעיר ימים רבים .ויעבירו כל אנשי סדום קיל כמשפט לבלתי תת לאיש ההוא
פת לחם עד ימוש בארן ויעשו כן .ושרא פלטית בת לוט את הא ש ההוא מושלך
ברחוב העיר ברעב ואין נותן לו מאומה למחייתו ונפשו קרנה לנאת .ותמלא
נפשה חנינה על האיש ההוא ותכלכלהי נלחם בסתר ימים רבי׳ ותת׳ נפש האיש
ההוא .ויהי מדי צאתה לשאוב מיס ותשם את הלחם בכד המיס ויהי בכואה אל
מקום העני ותוצא את הלחם מנדה ותתן לפניו ואכל ככה עשתה לו ימים רני׳ .
ויתמהו כל אנשי סדום ועמורה על האיש ההיא מלוע חיה ברעב ימי׳ רבים .
ויאמרו איש אל רעהו אין ז־ כ״א אוכל ושותה הוא כי לא יוכל האדם לחיות
מן הרעב ימים רבים כאשר חיה זה ופניו לא ס נ ו .ויתחבאו נ׳ אנשים במקו'
מושב העני ההוא בסתר ללעת מי יביא הלח׳ לאיש ההוא לאכול וחצא פלטי׳ בת
לוש ביום לשאוב ־מיס ותתן את הלחם בכד המיס ותלך לשאוב מים לתתנו אל
מקום האיש העני ותיציא את הלחם מכדה ותתן לעני ויאכל .ויראו ג׳ האנשי׳
את הדבר אשר עשתה פלטית לאיש העני ההוא ויאמרו אך עתה הנה היא
כלכלתהו ועיכ לא הרעיב ופניו לא סיו ולא מת כראשוני׳ .ויצאו ג׳ האנשים מן
המקום אשר התחבאו שמת ויתפשו את סלעית ואת הלחם ביד העני ההוא .ויקחו
את סלסית ויניאו אותה לסנ׳ שופטיה' ויממרו אליהם כזאת עשתה והיא אשר
כלכלי את האיש ההוא נלחם ע״כ לא מת ימים רבים עתה דברו לנו מה משפט
האשה הזאת על אשר עברה את דתינו .ויתקבצו כל אנשי סדום ועמורה ויבערו
אש ברחוב העיר ויביאו את האשה וישליכוה באש ותשרף והה׳ לאפר .וגם בעיר
ארמה היסה נער׳ אחת בת איש עשיר מאנשי אדמה ויעשו לה כדבר הזה .ויבא
איש הלך בעיר אדמה ללין בעיר ומחי ילך לניתו וישב נגד פתח ביח אבי הנער׳
ללון שס כי בא לו השמש במקום ההוא ותראהו הנעלה והוא יושב בפתח הבית
וישאל לה מיס לשתות ותאמר לו מי אתה .ויאמר אליו אנכי באתי היום מדרכי
ותנא לי השמש נזה ואלין בזה עד למחר והשכמת׳ בבוקר והלכתי לדרכי .ותנא
הנערה ההיא הטתה ותיציא לאיש ההוא לחם ומים לאכול ולשתות .ויודע הדבר
לאנשי אדמה ויתקבצו כלס ויביאו את הנערה לשני השופטים לשפטה על הדבר
הזה .ויאמר השופט יש לנערה הזאת משפט מות עצ אשר הפרה את דחינו כזה
משפע׳ .ויתקבצו כל אנשי הערי׳ הש ויוציאו הנערה ההיא וימשחו אותה בדבש
מכף
סבי
וירא
35
הישי
מכף רגלה יעל קלקל׳ כאשר לנר השוספ ויתנו אותה לפני עדח הרבורי׳ נמקו
מקנצם ויניאו עליה כל הלנוריס ויצעקו אותה וצנה את כל נשרה .ותצעק הנערה
מפני הדנוריס ואין מביע אליה ואי! מרחה עליה יתעל צעקתה השמימה .ויקנא
ה׳ על הלכר הזה ועל כל מעשה ערי שלוש אשר עשו יען שנעת לחש ושלוה והשקט
היה להם .וככל זאת יד עני ואניון לא החזיקו ותנדל רע־!ה וחטאתם לפני ה׳
מאד בימי׳ ההם .וישלת ה׳ את נ ' המלאכים אשר באו ניח אנרהם אל סדום
ואל כל עריה לשחת׳ .ויקימו המלאכים ההם מפתח אוהל אנרת׳ כאשר אכלו
ושתו ייבאו שדומה בערב ולוט יושב נשער סדום נעת ההיא וירא איחס ויקם
לקראת׳ וישמחו להם ארצה ויפצר בס מאוד ויביאם אל ביתו וישם לפניה׳ לאסל
ויאכלו וילינו בביתו .ויאמרו המלאכי׳ אל ליש קום צא מ! המקים הזה אתה
וכל אשר לך פן תשפה כעון העיר .כי משחית ה׳ את המקו׳ הזה ויחזיקו המלאכי׳
ביל לוט וביל אשתו וביר בנותיו .ובכל אשר לו וישליכוהו ייניחוהו מחין לערי׳.
ייאמיי אל לוט המלט על נפשך ויקס ויברח הוא וכל אשר לו .בעת ההיא המטיר
ה׳ סל םלוס ועמורה ועל כל העריס האלה נפרית ואש מאת ה׳ מן השמים
ויהפוך את כל הערי׳ ואת כל הככר ואת כל יושבי הערים ואת צמת האלמה
ותבס עלי׳ אשת לוט בהפיכת הערי׳ לראומ כי נכמרו רממיה על בנותיה הנשאר׳׳
בסדום כי לא יצאו עמה ויהי כאשר הביטה אחרי׳ ותהי נציב מלח ועודנה במקו׳
ההוא עד היום הזה ויצמכי אותה השורים העומדי׳ במקום ההוא יום יום עד
אצבעוח הרגלי׳ ובבקר יצמח אשר לחכו בה על היום הזה .וינוסו לוט ונ׳ בנותיו
הנשאר׳׳ עמו וימלטו אל מערת עלול׳ וישבו שם ימים וישכס אברה' נבקר
לראות את ערי סדו׳מה נעשה שם וישקף וירא והנה עלה עשן כל הערים כעשן
הכבשן .ויהי כשבת ליס במערה עם ב׳ בנותיו ותשקן את אביהן ״ן וישכבו עמו
כי אמרו אין איש בארן לחיות זרע מהן .כי חשט כי אבדה כל האין • וישכבו
שתיהן עם אטה! ותהרין שתיהן מאביהן ותלדנה בנים ותקרא הבכירה אח שם
גנה מואב לאמר כי מאני׳ ילדתו הוא אני מואב עד היום הזה .והצעירה קראה
גס היא אח בנה נן עמי הוא אגי כני עמון עד היום הזה ויהי אמרי כן ייסע
לוט היא ושתי בנותיו משם וישב בעבד הירדן עם שתי בנותיו ובניהן .ויגדלו
בני לוס וילכו רקחו להם נשים מארן כנען וילדו להם בניס ויפרו וירבו מאד .
ויהי בעת ההיא ויסע אנרם מאלוני ממרא וילך ארן פלשתי׳ ויגר בגרר בשני
ממש יעשר׳׳ שנה לשבת אברס בארן כנען היא שנת מאה שנה לחיי אנרהם
בא אברה׳ ארן פלשתים גררה .ויהי בבואם אל הארן ויאמר אל שרה אשמו אמרי
לי אמות׳ את לכל אשר ישאל אותך למען ניצל מרעת יושבי הארן .ויהי כשבת
אברהם בארן פלשתי׳ ויראו עבדי אבימלך מלך פלשתי׳ את שרה כ׳ יפה היא מאד
וישאלו עליה לאברה׳ ויאמר אחותי היא .ויגידו עבדי אנימלך לאמר בא איש מארן
כנען לגיד בארן ואחות יפה לו מאד וישמע אנימלך את דברי כל עבדיו אשר הצלו
את שרה אליו וישלח אנימלך אל שרה ולקתו את שרה ויניאה למלך .וחנא שרה
בית אנימלך וירא המלך את שרה כי יפה הוא ות־טב נעיניו מאד .רגש אליה
ויאמר לה מה הוא לך האיש אשר באת עמו אל ארצנו ותק שרה ותאמר אחי
הוא ונטא מארן כנען לגור באשר מצאנו .ויאמר אנימלך אל שרה הנה ארצי
לפניך.נטונ נעיניך הושנ את אחיך נ א ק אך עליט לנשאו ולנדלו על כל הארן
אחרי אשר הוא אחיך .וישלח אבימלך ויקרא אל אברהם וישב מנרה׳ לפני
אנימלך .ויאמר אבימלך אל אברה׳ הנה צרתי לכנדך בארן כטיב בעיניך בעבור
שרה אחותך ויצא אברה׳ מאת המלך ותצא אחריו משאת המלך .ויהי לעת העיב
סרס ישכב האדם והמלך יושב על כסאו ותפיל תרדמה עציו וישכב על הכסא
יירדם
36
ספר
וירא
הישר
וירדס עד הבקר ויחלום והנה מלאך ה׳ בא אליו וחרט שלופה ט ל ו .ויעמול
המלאך על אבימלך ויבקש להיט בחרב ויחרד אנימלך בחלום .ויאמר אל המלאך
מה חעאת׳ לך כי באח אלילהמיחני נחרנך .ויען המלאך ויאמר אל אבימלך הנך
מת על האשה אשר הבאת אמש לניהך נ׳ היא בעולת נעל אשת אברה׳ אשר בא
לביתך עתה השב אשת האיש ההוא כ׳ אשתו היא ואס אינך משיב דע כ׳ מות
חמות אתה וכל אשר לך .ובלילה ההיא היתה צעקה גדולה בארן פלשתי׳ ויראו
כל יושבי הארן צורת איש עומד וחרבי שלופה בידי ויך את כל יושט הארן בחרב
הלוך והכית אותם .וינגע מלאך ה׳ את כל ארן פלשתי׳ בלילה ההוא ותהי בהם
מהומה גלולה מאד בלילה ההוא ומחרתי .ו ׳עצר להם כל רחם וכל מוצא׳ ויהי
בס •יל ה׳ על לנר שרי אשת אביס אשר לקת איימלך .ויהי בנקר וישנם אבימלך
נרעדה ובבהצה ובחרדה גלולה וישלח ויקרא לכל עבריו ויספר להם את חלומו
וייראו האנשי׳ מאי .ויען איש אחד הנצב על עב7י המלך ויאמר אל המלך אדוני
המלך השב האשה הזאת אל בעלה כי אישה הוא .כי קרה ג״כ לפרעה מלך
מצרי' נביא האיש הזה מצרימה ויאמר על אשתו אחותי היא כי כן דרכו לעשות
נבוא לגור בארן אפר ילך שמה .וישלח פרעה 1יר,ח את האשת הזאת לאשה וינא
ה׳ עליו מכות נמי־צית על אשר השיבו את האשה אל אישה .ועתה אדוני המלך
דע מה קרה אמש לכל האין כי היתה מהומה גדולה מאד וכאב גדול וצעקה ונדע
כי ז :הוא על דבר האשה הזאת אשר לקחת .ועתה השב את האשה הזאת אל
איש־ פן יקרה לנו כמקרה פרעה מלך מצדי' ועבדיו ולא נמית וימהר אלימלך
ויקרא אל פרה ותנא לפניו וישלח ויקרא נם לאבלה׳ וינא לפניו .ויאמר אבימלך
אליה׳ מה המעשה הזה אשר עשיתם נאמרכס אתים אתם ואקת את האשה הזאת
לאשה .ויאמר אביהם כ׳ אמיתי פן אמות על אשתי .רקח אבימלך צאן ונקר
ועבדי׳ ושפחות וש ף כסף ויחן לאברם וישב לו את שרה .ויאמר איימלך אל
אנרהס הנה כל הארן לפניכם כסונ נעיניכ׳ תשנו .ויצא אברהם ושרה אשתו
מאת פני המלך נכבול ויקר וישבו בארן נגרר .וכל יושבי ארן פלשתי׳ וענדי
המלך עוד ;כאנ־ס מאד ממכית המלאך אשר הכה בהם כל הצילה על דנר שרה :
וישלח אנימלך אל אברה׳ לאסר התפלל נא בעד עבדיך אל ה׳ אלהיך ויסר
מעלינו את המית הזה .ויתפלל אברהם בעד אבימלך ובעד עבדיו .
וישמע ה׳ את תפלת אברה׳ וירפא ה׳ את אנימלך ואת כל עבדיו ויהי בער .ההיא
מקן ימים וארנעה חדשים לשבת אברה׳ בארן פלשתי׳ בנייר וישקוד •אלהיש את
שרה ויזכרה ה׳ ותהר ותלד לאנרהם בן .ויקרא אברה׳ את שם בנו הנולד לו אשר
ילדה לו שרה יצחק .וימל אברהם את יצחק בנוי בן שמונת •מיס כאשר ציה אלהי'
לאגרה' לעשות לזרעו אחריו ואברה׳ בן מאת ש ה ושרה אשתו בת ת^עי׳ פנה
גהולי להם אש יצחק .ויגדל הילד רגמל רעש אירה׳ משתה גדול גיוס הגמל
את יצחק .ויבאו שם ועבר וכל גדולי הארן ואבימלך מלך פלשתי׳ וכל עגייו ופיכול
שר צבאו לאכול ולשתות ולשמוח במשתה אשר עשה אבריהם ביום הגמל את יצתק
בנו .ונס תרח אני אירה׳ ונתיר אחיו באו מחק הס וכל אשר להם וישמחו מאד
כשמעם ט נולד בן לשרה .ויבאו אל אברהם ויאכלו וישתו נמשתה אשר עשה
אברהם ביום הנמל את יצחק .וישמח תרח ונחור עס אברה׳ וישנו עמו בארן
פלשתי׳ ימים רבים .בעת ההיא מת שרונ בן רעו בשנה הראשונה ללדת •צחק
בן י אברהם .ויהי כל ימי כרוג מאתי' שנה ותשע ושלש׳׳ שנה וימת .וישמעאל בן
אנרהם גלול ביסים ההם בן ייל שנה בלדת שרה את יצחק לאברה׳ .ויהי אלהיס
את ישמעאצ בן אברהם ויגלצ וילמ־ קשת ויהי רונה קשת .ויהי בהיות יצחק נן
ממש שנים וישב עם ישמעאל בפתח האהל .ויבא ישמעאל אל יצחק וישב לנגדו
)יקח
ספר
!יירא
ה־׳םר
37
ייקח הקשת וימשוך בה ייתן עליה את החן ויאמר להכות את יצחק .וחרא שרה
אח המעשה אשר בקש ישמעאל לעשות ליצחק בנה וירע בעיניה מא־ על בנה
וחשלח ותקרא לאברהם ותאמר לו גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בנה
עם בני כי כזה וכזה בקש לעשות לו היום וישמע אברהם בקול שרה ו שכס בבקר
ויקח ׳'כ ככרי לחם וסמח מיש ויחן אל הגר וישלחם עם בנה המדברה וישבו
במדבר פארן עם יושבי המדבר ויהי ישמעאל רובה קשח וישב במדבר ימי׳ רבים
וילכו אחרי כן הוא ואמו ארצה מצרימה .יישב! שם וחקח הגר לבנה אשה ממצרי׳
ושמה מריבה .ותהר אשת ישמעאל ותלד לו ד׳ בניס ובת אתת .ויסע ישמעאל
אחרי כן הוא 1אמו ואשתו ובניו וכל אשר לו וילכו וישובו המדברה ויעשו להם
אוהלים במדבר אשר ישבו בהן ויהיו נוסעים ותוניס תמיד מידי חודש ומידי שנד.
ייתן אלה־ס לישמעאל צאן ובקר ואהלים נעבור אברהם אביו ויפרון האיש מאד
במקנה .וישב ישמעאל במדכרו׳ באהלי׳ נוסע ומונה ימי׳ רני׳ ופני אברהם אביו
לא ראה .ויהי מימיי ויאמי אברהם אל כרה אשתו אלך לי ואראה את ישמעאל
בני כ׳ התאותי אליו לראותו כי לא ראיתיו זה ימי׳ .וירכב אברהם על גמל אחז
מגמליו המדנרה לבקש את ישמעאל בנו כי שמע כי הוא יושב באהל במדבר סם
כל אשר לו .וילך אברהם המדנרה ויגיע אל אהל ישמעאל בחצי היום .וישאל
על ישמעאל וימצא אשת ישמעאל יושבת באהל עם בניה וישמעאל אישה ואמו אין
עמהם .וישאל אברהם את אשת ישמעאל לאמר אנה פנה ישמעאל ותאמר הלך
השדה לצוד ציד .ואברהם עורנו רוכב על הנמל ולא ירד מעליו ארצה כאשר נשבע
לשרה אשתו אשר לא ירד מעל הגמל ארצה .ויאמר אברהם אל אשת ישמעאל בתי
תנה לי מעט מיס ואשתה כי יגע ועיף אני מהדרך .ותק אשת ישמעאל ותאמר
לאברהם אין לנו לא מיס ולא למס ותשב באהלה ולא הביטה אל אברהה ולא שאלה
אותו מי ה ו א .רך מכה את בניה באהל ותקללס ומקלל גס את ישמעאל נעלה
וממרפהו וישמע אברהס את כל דברי אשת ישמעאל על בניה ויחר לו מאד וירע
בעיניו .ויקרא אברה׳ אל האשה לצאמ אלי׳ מאהלה ומצא האשה ומעמוד נגד
אברהם ואכרהם עודנו רוכב על הגמל .ויאמר אנרהס אל אשמ ישמעאל בבוא
ישמעאל אישך הנה ודברמ אליו כדברי׳ האצה .בא הנד איש זקן מאד מארן פלשתי׳
לבקש אותך וכזה וכזה מראהו ותארו לא שאלהיהו מ׳ הנא וירי כי אינך פה וידבר
אל־ ויאמר בבוא ישמעאל אישך ואמרת אליו כה אמר האיש ההוא בבואך הסר את
יתד האהל הזה אשר נתת פד ושממ מתמיה ימד אמרת ויכל אברהם לצוות את
האשה ויפן וילך על הגמל וישב לדרכו .ויהי אחרי כן ויבוא ישמעאל מצידו הוא
ואמו וישב אל אהלו .ותדבר אליו אשתו כדברי׳ האלה בא הנה איש זקן מאד
מארן פלשתים לבקש אותך וכזה וכזה מראהו ותארו לא שאלתיהו מי הוא וירא כי
אינך פה־ ויאמר אלי לאמר בבוא אישך הנה ואמרת אליו כה אמר האיש הזקן
הסר אח יחד האהל אשר .נחת פד ושמת תתתי' יתד אמרת .וישמע ישמעאל את
דברי אשתו וידע כי הוא אביו ואשר לא כבדה אותו אשתו וינן ישמעאל אח דברי
אבייאשר דבר אל אשתו וישמע ישמעאל נקיל אביו ויגרש ישמעאל את האש ה ההיא
ומלך לה וילך ישמעאל אח״כ ארצה כנען ויקח אשה אמרת ויביאה אל אהלי נמקי׳
אשר הי׳ שם ויהי מקן ג׳ שנים ויאמר אברהם אלך לי עוד אראה אח ישמעאל
בני ואבואס כ׳ לא ראיתיו זה ימים• רבי׳ ורכב על גמלו וילך המדנרה ויגיע אל
אהל ישמעאל גתצי היום וישאל מל ישמעאל ותצא לו אשתו מן האהל ותאמר איננו
סה אדוני כי הלך השדה לצוד ולרעות אתהגמלים ומאמר האשה אל אברהם סור׳
אדוני אל האהל ואכלת פת למס כי עיפה נפשך מן הדרך ויאמר אליה אברהם
לא אסב כי מהיר אנכי ללכח לדרכי אך חנה לי מעט מיס ושתיתי כי צמאתי ותמהר
38
ספר
יירא
י
הישר
האשה וחרץ וחבא האהלה ותוציא מיס ולחם אל אברהם וחתן לפניו וחפצי בו מאל
צאכול ויאכל וישת וייסב לנו ויברך את ישמעאל בנו ויכל לאכול ויברך את ה׳
ויאמר אל אשת ישמעאל בבוא ישמעאל ואמר׳ אליו כלנריס האלה בא הנה איש זקן
מאל מארן פלשתי׳ וכזה וכזה מראהו ויאמר אליה בנו א ישמעאל הנה ואמרת
אליו כה אמר האיש הזקן היתל ששמת פת באהל סוב מאד אל תשירנה מן האהל
ויכל אברהם לצוות את האשה וירכב וילך לו לדרכו ארן פלשתים ויבא ישמעאל
אל האהל ותצא אשתו לקראתו בשמחה ובסיב לבב ותאמר אליו בא הנה חיש.
זקן מארן פלשתים ושאל עליך ואיציא לו למס ומיס ויאכל וישת וייסב לנו
וידנר אליו כדנרים האלה כבוא ישמעאל אישך הנה ואמרת אליו •תל האהל
אשר לך טובה מאד אל חשירנה מן האהל וידע ישמעאל כי הוא אניו וכי
כבלה אותו ויברך ישמעאל את ה׳ רקם בעת ההיא ישמעאל ויקח את אשתו
ואת בניו ואת מקנהו ואת כל אשר לו וישר משם וילך אל ארן פלשתים אל
אניו ויספר אברהם לישמעאל בנו על אודוח האשה הראשונה אשר לקח ישמעאל
רבים
כזאת וכזאת עשתה וישבו ישמעאל ובניו עם אנרהס ימים
בארן .ואברהם ישב בארן פלשתים ימים רבים .וירבו הימים ויהיו כ״ו
שנים .ויהי אחיכ וילך אברהם עם עבדיו וכל אשר לו ויצאו מארן
סלשמ ׳ וירחיקו ממנה מאל ויבואו עד קרוב לחנרו! וישנו שם .ויחפרו שס עבדי
אברהם בארומ מיס וישב שש אברהם וכל אשר לו על המי׳ .וישמעו עבלי אבימלך
מלך פלשתים לאמר .מפרו עבדי אברהם נארומ מיס נגביל הארן .ויטאו
ויריבו עס עבדי אברהם ייגזלו להם את הבאר הגדול אשר מפרו וישמע אבימלך
מלך פלשתים את הלנר הזה וינא הוא ופיכול שר צבאו וך׳ מאנשיו אל אברהם
וידבר אנימלך אל אברהם על אודות עגליו ויוכמ אברהם את אנימלך על אולות
הבאר אשר גזלו עבדיו ממט ויאמר אבימלך אל אברהם מ׳ ה׳ אשר ברא את כל
האלן לא שמעתי את הלבר אשר עשו עגלי לעגליך גלמי היו׳ .ויקמ אברהם ז׳
כגפו׳וימן לאגימלך לאמר קמ נא מידי געטר מהי׳ לי לעל׳ כי משרתי את הגאר
הזאת .ו יקח אנימלך את ז׳ כגשו׳ הצאן אשר נתן לו אכרהס וגם צאן וכקל
נתן לו הרנ׳ וישבע אנימלך לאנרהס על אומת הכאר .ע״כ קרא לנאר ההוא
גאר שגע כי שם נשגעו פניהם עליו .ויכרתו גרית שניהם נבאר שנע ויקס
אנימלך ושיכול שר צנאו וכל מנשיו ויפונו אל ארן פלשתי׳ ואכרהס וכל אשר לו
ישבו להם בבאר שבע ויהיו שם גארן ההיא ימים רכיס רעש אנרהס אשל גלול
בבאר שבע וישם לו שם ל׳ שערי׳ לל׳ חמות העולם ויטע כו כרס למען כאשר
יגא הלך אל &גרה׳ וגא לו משעי אשר •הי׳ נגל לרכו וישב שמה ואכל ושת׳
ושב והלך לו כי בית אברהם פתומ תמיל לכל בני האדם לעוברי׳ ולשבי׳ אשר
יבואו יום יוס לאכול ולשמות בבית אברהם המ ר והיה כל איש רעב אשר יבא נימ
אנרה׳ ונמן לו אברה׳ לאכיל ואכל ושמה ושבע וכל הבא אל כימו ערום יכסנו
בערי׳ כרצונו ונתן לו כסף וזהב והודיעו את ה׳ אשר בראו בארן ככה עשה
אברהם כל הימי׳ וישבו אברהם ובניו וכל אשר לו בבאר שבע ויאהל על מברון
ונמיר אמי אברהם ואביו וכל אשר להם ישבו להם במין כי לא באו עם אברהם ארצה
כנען וייללו לנחור בניס בחרן אשר ילל׳ לו מלכה בת הרן אחות שרה אשת אברה׳
ואלה שמוח הילולי׳ לו עון ובוז וקמואל וכשל וחזו ופללש ויללף ונתואל נרם ח׳
אלה בני מלכה אשר יללה לנחור אחי אברהם ותהי לנחור פילנש ושמה ראומה
וחלל גס היא לנחור מנח ונחם ותחש ומעכ׳ בניס ארבעה ויהי כל בני נתור
* אשר יולדו לו גניס י״ג מלבד נטהיו רוללו גס להם נגיס בחרן .ויהיו בגי עין
3נול נחזר אנימרף וגדין ומילוי ולנורה אמות׳.ונר נוז נרנאל ונעמס ושוהיומלמ
,
ונגה
r
וירא
ספי
דיי׳טי
39
ו5ני קמואל ארס ורחוב ונני כשל מנמלך ומישר ובנין ויפעי ונני חזו הלגש ופיני
ועפר .ובני פללש ערול חמום ומרזל ומולך וגנן ירלף מישן וכיפן ומוציא..
וגני בחואל פכר ולבן ורבקה אחותם .אלה מפפחוח בני נחיר" אשר נולרו להס
בחרן וילך ארס בן קמואל ורחוב אחיו מהלאה לחמה וימצאו בקעה בארן על נהר
פרת .ויבנו שם עיר ויקרא אח שם העיר בשם סחור כן ארם היא ארס נהריס
על היום הזה ובני כשל הלכו נס הס לגור באשר ימצאו וילכו וימצאו בקעה מננל
לארן׳שנער וישבו שם .ויכנו שם להם עיר ויקראו את שם העיר •כפל כשם
אניהס היא ארן כשלי׳ עד היום הזה וישנו הכשדי׳ באדן ההיא ו פרו וירבו מאל
ותרח אני נחיר ואבי אברהם הלך ויוס ף ויקח אשה אחרת לפת זקנתו ושמה פלילי
ותהר ותלד לו בן ויקרא את שמו צובא ויחי תימ אחרי הולידו את צובא ה׳ שנים
ועשרי' שנה וימת הרח בשנה ההיא היא שנת חמ :שנים ושלבי' שנה ללדח יצחק
בן אברהם ויהיו ימי הרח חמש ומאתים פנה וימת ויקבר בארן .וצובא נן תרח
חי שלשים שנה ויולל את ארס ואת אכליו ואת מריק ותהיינה־ לארס בן צובא בן
תרח פלש נשים ויולד י״ב מיס ושייש בנוח ויחן ה׳ לארס גן צובא עושר ונכסים
ומקנה רב וכבד צאן ובקר ויסרין האיש מאד מא־ ויסע ארם בי צובא הוא ואהיו
וכל ניתורחרן וילכו לגור באשר ימצאו .כי היה רכושם רב משבת בארן ולא יכלו
לשבת בחרן עם בני נחור אחיהם יחד וילך ארם בן צובא ואחיו וימצאו בקעה
מהלאה לארץ קדם וישנו שם ויבנו שם גם הם עיר ויקראו את שמה ארס בשם
אחיהם הבכור היא ארס צובא על היום הזה .ויצחק בן אברהם הולך וגלל
בימי׳ ההם וילמדהו אברהם אביו את דרך ה׳ לדעת את ה׳ והי עמו ויהי יצחק
בן ל' שנים ושבע שנים וישמעאל אחיו הולך ונא עמו באהל -ויתפאר ישמעאל
על יצחק לאמר נן ׳*נ שנה הייתי כאשר לבר ה׳ אל אבי למול אותי ואעשה את
דבר ה׳ אשר דבר אל אני ואתן את נסשי אל ה' ולא עברתי את דברו אשר צוה
את א ג י .ויען יצחק את ישמעאל לאמר למה 'תהפאר עלי בלבר הזה על מעט
גשר מגש־ך אשר צוך ה׳ שתם־ר אישו מעליך חי ה׳ אלהי אברהם אבי כי אם
יאמר ה׳ לאבי קח נא את יצחק והעלהו לפני עולה לא מנעתי את נפשי כי אעשה
את הדבר בשמחה וישמע ה׳ את הדבר אשי לנר יצחק אל ישמעאל וייסב בעיני
ה׳ ויאמר לנכות את אברהם בדבר הזה ויהי היום ויבואו בני אלהיס צהתיצב על
ס׳ ויבא נס השפן את בני האלהי׳ לפני ה׳ ויאמר ה׳ אל השפ! מאין חנוא ויען
השפן 'את ה׳ ויאמר מש.יפ בארן ומתהלך כה .ויאמר ה׳ אל השפן מה דברך
אלי על כל בני האדן ויען השפן את ה׳ ויאמר כי ראיתי את כל בני הארץ אשר
׳עבדיך ויזכרוך בעת בקשה מלסניך לבר • והיה כאשר החן להם את הלבר ההיא
אשר יבקשו מלפניך וסיב להם יעזבוך ולא יוכיפו לזכור אוהך עוד .הראית את
אנרהס בן חרח אשר בתחילה לא היו לו בלים ויעבדך ייבנה לך מזבחות ככל אשר
ילך פס והקריב עליהן קרמות ויקרא בשמך לכל בני הארץ תמיד .ועתה כאשר
נולד לו •צחק כנו ויעזיכ אוחך רמש משתה גדול לכל יושבי הארץ ואת ה׳ שכח.
כי מכל אשר עשה לא הקריג לפניך קרנן עולה או שלמים כור אחד או כנש אחד
או עז אחל מכל אשר שחס גיוס הגמל את גני .נס מייס אשר נולל כנו היום ל*ז
שנים לא גנה לפניך מזנח ולא הקריג אליך עליו קרגן כי ראה כי נתח לו
אשר נקש מלכניך ועזנך .ויאמר ה׳ אל הבנזן השמח לבך אל ענלי אגר?ם כי
אין כמוהו כארן איש הס יישר למי וירא אלהיס וסר מרע חי אני כי אם אמרח׳
לו הקרב נא את יצחק בנך לפר לא ימנעהו ממני ואף כי אומר אליו הקרב לפני
?ולה^מ] הצאן או מן הבקר ..וימן השטן את ה׳ ייאמר כעת לבר נא אל אברהם
••_'״ ־ כלבר הזה אשר•.דברה" אם לא יעביר ויסר אק לברך הייס :
־
40
ספר
וירא
הישר
ב ע ת ההיא סיה לנר ה' אל אנרהם ויאמר אליו אכרהס ויאמר הנני .ויאמר
קח נא את בנך את יחילך אשר אהנח את יצחק ילך לך אל ארץ המוליה
והעלהו שם לעילה על אחר ההרים אשר יראה לך כ׳ שס ענן מ ו ל ה׳ ויאמר
אנרהס בלבי איך אעשה עד אשר אפריל את •צחק ננ׳ משרה אמו להעלותו
לפני ה׳ לעולה וינא אנרהס האהל וישי לפני שרי אשתו וילנר אליה כינריג
האלה .בנינו יצחק גלול וצא למל עמלת אלהיו rrימים עתה אלך לי למחר
ואניאני אל שמאל ענר בנו ושם ילמל את דרכי הי .כי ילמדוהו לדעת את ה׳ וללעת
כמישר יתפלל לפני ה׳ נכל עת ויענהו ולדעת שם את ליך ענידת ה' אלהיו .
)תאמר שרה עזב לנרח צכי אדוני יעשה לו כאשר לנרת ואולם אל תרחק את כני
מעלי יצא ישב שם ימים רבים ני נפשי קשירה ננפשו מאל .ויאמר אירהם א.
שרי נהי חלי נא את פני ה׳ אלהינו אשל יעשה עמנו עיבה יתקת שרה את יצחק
מ ה יילן אתה בלילה ההוא ותשקהי ותתבקהו ותציהו על הנקר .ותאמר לו מי
איך תוכל נפשי להפרד ממך ותשקהו ותחבקהו עוד ותנך עמו ות:יה את אברהם
עציו .ותאמר שרה לאברהם בי אדוני השמי נא כניד ושים את עינך עליו כי
אץ צ־ בן אחר ולא בת כי אם היא .אל נא תעזבנו אם ירע־ב האכילהו לחם
ואם יצמא השקהו מיס ואל חניחהו ללכת גמליו ולא לישנ נשנוש .ונס אל
חעזנהו ללכת גדרך לכדו ולא תאנשהו מכל אשר ידכר ועשית לו ככל אשר יאמר
אליך .ותנך שרה עוד בכי גדול על יצחק בלילה ההוא ותציהו עד הבקר .ויהי
בנקר ותקיז שרה בנד טוב ונאה מאד מן הננדיס אשר אתה בבית מאשר נתן לה
אגמלך .ותלגש את יצתק גנה והשם לו מצנפת על ראשו והשם אין •קרה על
המצנפת ותחן להם צדה לדרך ויצאו וילכו יצחק ואברהם אביו וילט עמהס מעגדיהס
לשלחם בדרך .ותצא גם שרה עמהם ותלך בדרך אתש לשלחני!יאמרו לה שוב לך
האהלה .ותשמע שלה את לנרי יצחק בנה ותנך בכי גדול 1ינך גס אברהם
אישה עמה .וינך גס מ ה עמה בכי גלול מאד גס אשר הלכו לשלחם נכי בכי
גלול על מאל ותמזק בלה ביצחק מ ת והאמזמ נין זרועותיה וחתבקהו ותוסף
עוד לנכות עמו ותאמר שרה מי יודע אש אראה אותך עול מי מהיום הזה
וינכו עול נכי גלול ואנרהם ושרה ויצחק וגס אשר הלכו עמהש נדרך לשלחם
ככו ככ• גלול עמהס ותשב לו אתרי כן שרה מעל יצחק בבכיה רבה וישיבו כל
שפח1תי׳ ועבליה עמה האהלה .ואברהם הלך עם יצתק כנו להעלותו עולה לפני
ה׳ כאשר ציהו ניקח אברהם גס את כני נעריו עמו את ישמעאל בן הגר ואת
אליעזר ענלו וילט יחדי! עמהם ויהי הם הולכים בלרך וידברו הנערים
ביניהם כדברים האלה ויאמ* יכמעאל אל אליעזר הנה אברהם אני הולך להקרינ
את יצחק עילה לה׳ כאשל צוהו והיה בשובו ונתן לי א־ כל אשל לו לרשתו
אמריו כ• אני נטרו ויען אליעזר את ישמעאל ייאמר הלא אנלהם נלש אותך
את אמך יישנע לנלת• הוריש לך מכל אשר לו מאומ׳ ולמי ימן אמ כל אשר
ל ,ןאמ כ 5ממורותיי הלא לעבדו הנאמן בביתו אשר ענלמיו יומם ולילה ואעש
כל אשר יאמר אלי כי לו יוריש כל אשר לו אחרי מותו .ויהי כלכת אברהם
עם יצחק בנו בלק־ ויבא השען !׳למה לאברהם כתואר איש זקן מאד עניו ישפל
לוח מאל וינש לאנרהם ויאמר אליו הכסיל או נער אתה אשר אתה הולך
לעשות את הלנל הזה היום לבנך יחילך כי נתן לך אלהיס בן באמליח ימין
לעמ זקנמך ותלך והשמעמ המס על לא ממס יהאנלת נפש מך ׳מילך מן
האין הצא ילעת אס צא שמעת כי'אין הלנר מאת ה׳ כי לא עשה ה׳ לאיש רעה
כזאמ בארן צאמר לו לך שמוט את בנך .יישמע .אברהם אס הלבר הזה וילפ
כי לנר השפן היא אשר נקש להתעו מלרך ה׳ ולא אנה אברהם לשמוע' נקיל
י
השק'•-'.
ספר
וירא
הישר
41
השק ויגעל ני אברהם )ילך לו .וישב השמן 1בא אצל יצחק )יומה ליצחק כתואר
איש במור יפה תואר ויפה מראה מאוד ויגש אל יצחק )יאמר אליו הלא ידעת אם
לא שמעת כי אביך הזק] והכשיל הזה מביאך לשהנוך היום חנם עתה"»י לא
השמע אליי ולא תאבה לו כי זקן הוא וכשיל ולא תאבל את נפשך היקר ואת
תוארך מ א ה מן האין .וישמע יצחק את הלבר הזה ויאמר לאברהם השמעת אבי
את אשר דינר אלי האיש הזה כזה וכזה ליבר .ויען אברהם ליצחק בנו ויאמר
אליו השמר לך ממנו ואל השמע אל דבריי ואל תאנה לו כי שמן הוא לנו
להעבירנו ממצות אלהיט היום וינער אברהם עוד נשק וילך לו השט! מעליו וירא
כי לא יוכל להם ויסתר לו מפניהם וילך ויפטר לפניהם אל הדרך ויהי להם
ננחל נמל מלא מים על הדרך ויגיעי אנרהם ויצחק ושני נעריו ע־ המקום ההוא
ויראי נמל גדיל יעצום מאד כמיס אדירים .ויבאו בתוך הנחל ויעברו בו והמיס
עוברים לרגלם וילכו ננחל ההוא הלוך ומנוע ויגיעו המים עד צואריהם )׳נהלי
כולם יחל מהמים ויהי הס עוברים בנחל ויכיר אברהם את המקים ההו יי וידע
כי אין שמה מים במקוס ההוא ויאמר אנרהס אל יצחק בנו יודע אני המקום
הזה אשר אין בו לא נחל ולא מיס ועסה השכין הוא אשר יעשה לנו את כל אלה
להעביר אותנו ממצות אלהיט היום הזה ויגער אברהם ששטן ויאמר אליו יגעל
ה׳ בך השטן לך נא מעלינו כי במצות אלהינו הלכנו ויפחד השטן מקול אברהם
וילך מעליהם .יישב המקום ההוא ליבשה כאשר היה בתחילה וילך אברהם
ויצחק אל המקום אשר אמר לו אלהיס .ויהי ביום השלישי יישא אברהם את
עיניו וירא את המקום אשר אמר לו אצהיס מרחוק .וירא עליו עמוד אש מן
הארן ועל השמים וענן כנד על ההר וכבוד ה׳ נראה בענן .ויאמר אברהם אל
יצחק בנו הראית ההר ההוא אשר אנמט רואים מרמוק את אשר א.״ רואה עציו
ויען ויאמר אל אביו ראיתי והנה עמול אש וכבוד ה׳ נראה בענן עליו ,וידע
אברהם כי יצחק בנו נרצה לעולה לפני ה׳ .ויאמר אברהם אל אלי עזר ואל
ישמעאל בנו הראיתם גס אתם אשר ראינו בהר ההוא מרחיק .ויענו ויאמרו לו
לא ראינו לנר רק הרי כל האר; ראינו וירע אברהם כי לא נרצו לפני ה׳ ללכת
עמהם ויאמר אליהם אברהם שכו לכס פה עם החמור ואני ויצחק בני נלכה לנו
עד כת בהר ההוא ונשחחוה שס לפני ה׳ ונשובה אליכם :
וישבו שמה אליעזר וישמעאל במקום ההוא • כאשר צוה אברהם .ואברהם לקח
עצים לעולה וישימם על יצחק בנו ויקמ את האש ואת המאכלמ וילכו
שניה׳ אל המקום ההוא .ויהי כלכחס ויאמר יצחק אל אניו הנה אש ועצים אני
רואה ואיה השה לפני ה׳ לעילה .ויען אברהם את יצחק בנו לאמר בצי בך במר
ה׳ להיומ לו לעולה ממימה.מחמ השה .ויאמר יצמק אל• אביו כל אשר לבר אליך
ה' אני אעשה בשממה ובטוב לב .ויאמר אברהם עוד ליצמק בנו ננ׳ היש בלבך
מחשבת דבר בזז או עצה אשר איננה נכונה הגד נא לי בני אצ הכמד ממני .
ויען יצמק את אברהם אביו ויאמר אליו מ׳ ה׳ וחי נפשך אבי אס יש בלבי להיימין
ולהשמאיל על הלבר אשר לבר אליך ה׳ וגס עצם מעצמי ונשר מבשרי לא זע ולא
נל-מהלנר הזה וגם ממשנת כל לבר או עצה רעה אין בלני ברבר הזה .כי אס
לב שמח וטוב נפש אני בדבר הזה אך אמרתי ברוך ה׳ אשר מפן ני היום לעולה
לפני)) .ישמח אברהם מאל בלברי יצחק יילכו ויבאו שניהם אל המקום ההוא אשל
לבל ה ׳ ,ייגש אברהם לבנות את המזבח במקום ההוא ויהי אביהם בינה ייצחק
נתן ;ניילן אבנים יחמר ער אשר כלי לבמת את המזבח .ייקח אברהם את
העצים'!יערכה על המזבח אשר ננה ייקח את יצחק ננו ויחסרהו לשימי על העצים
אשרי על'.המזבח לשחוס לעולה לפני ה׳ ייאמר יצחק אל אביו אבי עקלני מאל
יקשיר
יי
־
ד
־.
42
ספר
וירא
הייטר
וקשור אותי ואת״כ תשימני על המזבח פן אשיב ואניע יאנתק מחזקת" המאכלת
אשר בבשרי ואחלל את קרנן העילה ויעש אברהם כן ויאמר שד יצחק לאניויאני
בעת אשר מכחמני ותשרפני לעולה קח עמך הנשאר מאברי והבאת לשרי אמי
ואמרת אליה זה ליצחק ריח אך אל תלבל אליה את הדבר הז־ בשבתה על באר
או במקום גבוה סן תשליך את נפפה עצי ותמות וישמע אברהם את לבר• יצחק
וינא את קולו וינך בלבר יצחק הדברים האצה וירדו למעות אירהס על יצחק בנו
ויצחק נכה מאד ויאמר אל הביו מהרה חושה אבי ועשה ני רצון ה' אלהינו כאשר
צרך ויהי לב אברהם ויצחק שמח בדבר הזה אשר צוה ה׳ אך עין במר תבכה ולב
שמח ויעקוד אברהם את יצחק בנו וישם אוחו על המזבח ממעל לעצים ויששוע
יצחק את צוארו לכני אניו על המזבח .ויפלח אברהם את ילו לקחח המאכלת
לשמוע בנו לעולה על המזבח .ועשו מלאכי רתמים בעת ההיא לפני ה' וידברו ^אליו
בעבור יצמק להמר אנא ה׳ מלך רמוס וחנון אתה על כל אשר בראת בשמים ובאזן
ואהה מחיה את כלם הנה כיפר וסדיין מתת ׳צמק עבדך ומום ורמס על אברהם
יעל יצחק נט אשר עשו דנרך היום .הראימ ה׳ אשר יצמק נן אברהם עבדך
עקול וקשור לזבח כבהמה עמה יהמו נא רממיך ה׳ עליהם .בעת ההיא נראה ה'
אל אברהם ויקרא אליו מן השמים ויאמר אליו אל משלמ ידך אל הנער ואל תעש
לו מאומה כי עתה ילעתי כי ירא אלהיס אתה בעשותך את הלנר הזה ולא משכמ
את כנך את יחידך ממני .יישא אברהם את עיניו וירא והנה איל נאחז בסבך
בקרניו הוא האיל אשר ברא ה׳ אלהיס בארן ביום עשיתו ארן ושמים .ויכן
ה׳ אלהיס את הכבש ההוא מהיום והלאה להיות ממח יצחק לעילה .והאיל ההוא
הולך וקרב לפני אברהם ויאמוז בו השפן ויסנך את קרניו בסכך לבלתי קרב אל
אברהם למען אשר ישמע אברהם את בנו .וירא אברהם את האיל ההוא הולך
וקרב לפני אברהם והשען יחדלנו ויקחהו ויביאהו לפני המזנח ויתר את יצחק בנו
ממאשרו וישם תחתיו את האיל ההוא וישחע אברהם את האיל על המזבח ויעלהו
נעוצה תחת יצחק בנו .רז אברהם מדם האיל על המזבח ויקרא ויאמר זה ממת
בני וזה יחשב היום כדם בני לפנ; ה׳ .והיה כל הדבר אשר.יעשה אברהם בדבר
ההיא על המזבח וקרא ואמר ז :תתת בני וזה יחשב היום לפני ה׳ על בני ויכל
אברהם את כל העבידה על המזבח ותרצה העבודה לפניו ותחשב ביצחק ויברך ה'
את אברהם ואת זרעו ביום ההוא .וילך השען אל שרה וידמה אליה כתואר איש
זקן שפל ועניו מאד ואברהם עודנו מקריב העולה לה׳ ויאמר אליה הלא ידעת את
כל המעשי׳ אמר עשה אברהם ליצחק ב<ך היום .כ׳ לקת את יצחק רנן מזבח
וישחפו ויקרב אוחו על המזנח ויהי יצחק צועק ונוכה לפני אביו ואין'מביפ עליו
ואין מרחם עליו .יידנר השטן אח הדברים האצה עוד לשרה פעמים וילך מלפניה.
ותשמע שרה-את כל דברי השטן וחחשוב כי איש זקן היא מבר האדם אשר היה
אצל בנה ויבא ויגל לה כדברים האלה .ותשא שרה את קילה ותבך ותצעק• צעקה
גלילה ימרה על בנה יתפל את נפשה לארן ותזרק עפר על ראשה .ותאמר בני
יצמק בני מ׳ יתן מותי אני תחתיך היום הזה .ותוסף עול צבכית יתאפר צר .צי
עליך כי נללתיך טסממיך ייהפך ששיני עליך לאבל כי היית׳ מאיתי אציך בצעקה
יתפלה עד אשר ילדתיך לתשעים שנה .יעחה היית למאכלת ילאש סיום הזם.למגמה
אך ממנממת אנכי אליך בלבי ה' בני כי מצומ אלהיך עשית כי מי ייכל לעבור
את לבר ה׳ אלהיך אפר נפש כל מי נילי צליק אחה ה׳ אלהיט ני כ ל » p״ Jמונים
רפריס בי שמחתי גס אני בלנריך אשר ציית אך עיני נמר מנכה ולכלשמח..וסתן
פלה אח ראשה בריק אמת משכמותיה אחר ק וסדום כאבן .ו0ק0י;אקל.כן
ותלך .
ספר
וירא
43
רייעי
והלך הלוך ושאלה ותלך ער מבחן ותשאל אי! כל הולט הלרך אשר תפגע כליך
אין לובר אליה דבר לאמר מה געשה בנגה .ותביא עס שפתותיה ועבלית לקרית
ארבע היא חברון ותשאל על בנה ותשב שמה ומשלת מעבדה לבקש אנה הלכו
אברהם ויצמק:
וילכו לבקש אומו ביה שם ועבר ולא מצאו ויבקשו בכל האין ואין הנה השכין
בא אל שרה בלמוה איש ויבא ויעמול לפניה ויאמר אליה שקר לבימי
אליך כי לא שמע אברהם את יצחק בנו ולא מת .ויהי בשמעה הלבר ותשממ
מאל מאל אל בנה ותצא גפשה משמחסה ותמת ותאסוף אל עמיה ואברהם בכלותי
את עבירתו וישב עם יצחק בנו אל נעליו ויקומו וילכו יחלו בארה בנע ויבאו
אל ביתם ויבקשו את שרה ולא מצאו וישאלו עליה ויאמרו אליהם הלוך הלכה על
חברון לבקש אתכם אנה הלכתם כי כזה וכזה הוג־ לה וילכו אברהם ו צחק אליה
חנרונה וימצאו כ׳ מתה וישאו קולס ויבכו עליה בכי גלול .ויפיל יצחק על פני
אמו ויבך עליה ויאמר אמי אמי איך עזבתני ותלך אנה ואנה ואיכה עזבתני .
ויבכו אברהם ויצחק בכי גלול וכל עבדה בכו אתם על שרה ויספדו עציה מספר
~(
^
-
פרשת דד שרה
.^°
<
^3
יH
^
«.יי־
׳ •לי.
י
^
ח ה ,
ויהיו היי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע כנים וכוי ותמת שרה וכר׳ ויקס
אברהם מעל פני מתו לבקש קבר לקבור את שרה אשתו וילך וידבר אל
בני חת יושט האלן לאמל .גל ותושב אנכי עמכם באלצכס תנו לי אחיזת קבר
בארצכם ואקבר׳ את מחי מלפני )יאמרו בני מת אל אברהם הנה האר! לפניך
במבחר הארן קבור מהך בי לא ימנעך איש מקבור מהך .ויאמר אליהם אברהם אם
יש נפשכם נלנר הזה לכו ובקשו לי מעפרון בן צמר לאמר .ניתן לי את מערה
המכפלה אשר בקצה שרהו ואקנה-אומה ממנו כאשר מפן בה .ועפרון יושב בתוך
בני מת וילכו ויקראו אליו ויבא לפני אברהם .ויאמר עפרון אל אכרהם הנה כל
אשר חחפון לפניך אוהו יעשה עביך ויאמר אברהם לא כי קנה אקנה המערה
והשרה אשר לך במחיר לאחוזת קבר עד עולם .ויען עפרון ויאמר הנה השדה
והמערה לפניך אח אשר חחפין ח ן .ויאמר אברהם כ׳ בכסף מלא אקנה א ו
'מידך ומיל באי שער עירך ומיל זרעך ער עולם ) .ישמע עפרון וכל אחיו ללבר
הזה וישקול אברהם לעפרון ארבע מאוח שקל כסף ניר עפרון וביל כל אמיו
רכתו 5אנרהס את הלבר הזה נספר ויחתום רעל ארבעה עלים .ואלה שמות
העלים אמינל בן אבישוע החתי אליחורון גן אשונש החוי עברו! נן אחיר׳ הנסרי ^
גקדל בן אבילוש הצרוני .רקח אברהם את ספר המקנה וישימהו באוצרותיו .
ואלה הרבריס אשי כחב אברהם נספר לאמר כי המערה והשלה קנה אגרהס <^ .־
מאת עפרון התתי וזרעיו רוצאי עירו וזרעם על עולם .לאברהם למקנה ולזרעו ך °
וצייצאי יריכי לאחוזת קבר עד עולם ויחתם ויעל עליס ויקם השדה והמערה אשר
נו וכל המקום ההוא לאברהם״יולזרעו אחריו מאת בני מת הנה לפני ממרא בחברון
אשר בארן כנען .ואמרי בן קנר אברהם את שרה אשתו במקום ההוא .ויהי ~<Qי"
המקים ההוא וכל גבולו לאברהם ולזרעו לאחוזת קבר ויקבור אביהם את שרה
בכבוד כקנור את המלכים ותקנר ננגד ס סונים זיפים עד מ א ד .ויהי׳ שם שם >l
.5
בן נח ועבר בנו ואבימלך וענר ואשכול וממרא וכל גלולי הארן הולכים אחר הממה
ויהיו ימי שרה מאה שנה יעשרים ישבע שנים ותמס רעפ אברהם לשכה .אשחו ^ * י
מספדיגלוצ ו מ ד מאד רעשאנל שנעת •ימים וינחמו כל יושט הארץ אמ-אבלהס .־ \ ־
Zfr.
ואת.
י
< s
׳>
י
44
.
ספר
חיי
ערה
הישר
ואת,יצחק גני על שרה .ויעברו ימי בכיחה וישלח אברהם את יצחק בנו וילך
בית שם ועבר ללמוד את דרכי ה׳ ואת מוסרו וישב שם יצחק שלש שנים .ויהי
בעת ההיא ויקס אברהם וכל ענדיו וילכו וישונו להס באי שנע אל ביתו .וישג
אברהם וכל עבדיו בבאר שבע .ויהי לתקיפת השנה וימת אבימלך מלך פלשתים
בשנה ההיא .בן מאה שנה ושלש ותשעים שנה היה במותו .וילך אברהם עם
אנשיו ארן פלשתים וינחמו את כל בית אנימלך וכל עבדיי ויפן וישב אל ביתי .
ויהי אחרי מוח אנימלך ויקחו כל אנשי גרר ממלך בנו והוא בן שת־ם עשרה שנה
וימליכוהו תחת אניו .ויקראו את שמו אבימלך בשם אביו כי כן משפע׳ לעשות
בגרי .וימלוך אנימלך תחת אבימלך אביו וישב על כסאו \ ונם לופ בן הרן סת
בימים ההם בשנת חשע ושלשים שנה לחיי יצחק בן אברהם .ויהיו כל ימי לוע
אשר חי מאת שנה ושתים וארבעים שנה וימת .ואלה בני לוע אשר יולדו לו
מבנותיו שם הבכור מואב ושם השני בן עמי .וילכו שני מי לוט ויקחו להם נשיס
מארן כנען ויולדו להם נניס ויהיו בני מואב ער ומעיין וחרסיון וקנויל מיס
ארבעת הס אבות למי מזאב עד היום .ובני בן עמי נר-ס ועושי! ורבות יצילו!
ועוינין ומיום בנים 1׳ הם אבית לבני עמון עד היו ס הזה .וילכו כל משפחות בני
לוע לגור באשר ימצאו כי פרו ורבו מאד .וילכו ויבנו להם ערים בארן אשר ישבו
שם ע*ךאו שמות הערים אשר בנו על שמותם ונתיר בן תרח אבי אברהם מת
בימים ההם כשנח ארבעים שנה לחיי יצחק ויהיו כל ימי נחו ר מאת שנה ושבעי׳
שנה ושתים שנה וימת ויקבר בחרן .וישמע אברהם כי מח אחיו ויחר לו מאד
ויתאבל על אחיו ימים רבים .ויקרא אנרהם אל אליעזר ענדו הגדול והפקידו על
ביהו וינא לפניו ויעמוד לפניו .ויאמר אליו אברהם הנה נא זקנתי לא ידעתי
יום מותי כי באתי בימים עתה קום לך ולקחת אשה• לבני ממשפתתי מבית אני
מחר! .ואשביעך בה׳ אלה׳ השמים אבר לא הקח אשה לבני מן המקום הזה ומן
הארן הזאת מבנות הכנעני אשר אנחנו יושבים בקרבם .ני אס אל ארצי ואל
מולדתי תלך ולקחת לבני אשה משם .יה׳ אלהי השמים ואלהי הארן אשר לקחני
מבית אבי ויביאני אל המקום הזה ייאמר אלי לזרעך אתן את הארן הזאחלרכתה
על עולם הוא ישלח מלאכו לפניך ויצליח דרכך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית
אבי» ויען העבד את אברהם אלוניו ויאמר הנה אנכי בא אל מולדתך ואל בית
אביך ולקחתי לבנך משם אשה והיה אס לא תאבה האכה ללכת אחרי אל -האר;
ההשב אשיב את בנך אל ארן מולדתך .ויאמר אליו אברהם השמר לך פן תשיב
,את בגי שמה כ׳ ה׳ אשר התהלכתי לפניו הוא ישלח מלאכו לפניך והצליח דרכך.
ויעש אליעזר כאשר צוה אותו אברהס וישבע אליעזר לאברהם אדוניו על הדבר
הזה ויקם אליעזר ויקח י׳ גמלים מגמלי אדוניו ועשרה אנשים מענלי אלוניו עמו.
ויקומו וילכו חרנה עיר נחיר 1תרח לקחת אשה ליצחק נן אנרהס משם ויהי בלכתם
ויסלח אברהם בית שס ועבר ויביאו משם את יצחק בנו :
ויבא יצתק בית אניו בארה שבע ואליעזר ואנשיו באו הרנה וישנו העיר לפני
המימה ויברך את הגמלים על המיס וישנו שם .ויתפלל אליעזר עבד
אברהם ויאמר אלהי אדוני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה טוב ומסד עם
ארוני אשר תכין היום אשה לבן אלוני ממשפחתו .וישמע ה׳ בקול אליעזר כעבור
אברהם עבלו .ויקר מקרהו בת בתיאל בן מלכה אשת נחיר אתי אכרהס ויבא
אליעזר אל ביתם .ויספר להם אליעזר את כל אודותיו וכי היא עבד אברהם
יישמחו עליו מאד מ א ד .ויברכו כלס את ה׳ אשר עשה את הדבר הזה ויתנו לו
את רבקה נח בחואל ליצחק לאשה 1 .הנערה סובת מראה מאד בתולה יאיש ל
ידעה בת ג׳ שנ 5הימה רבקה בימים ההם ..ויעשו נתואצ ולבן בנו משתה בצילהא
ההיא
י
י
4
ספר
חיי ? m t
הישר
45
ההיא ויבואו אליעזר ואנשיו ויאכלו וישתו וישמחו שש בלילה ההוא .ויקם אליעזר
בנקר היא ואנשים אשר אתו ויקראי אל כל בית בתואל לאמר שלחוני ואלכה
לאדוני ויקומו וישלחו את רבקה ואת דבירה בת עון מניקתה ויתנו לה כשף וזהב
ועבדים ושפחות ויברכו אותה .וישלחו את אליעזר עבר אברהם ואת אנשיו ויקח
הענד את רבקה וילך וישב ארצה כנען אל אדוניו .ויקח יצחק את רבקה ותהי לו
לאשה ויביאה האהלה .ויצחק בן מ׳ שנה בקתתו את רבקה בת בתואל דודו לו
לאשה .ויהי נעת ההיא וילך אברהם ויוסף ניקח אשה אחרת לעת זקנתו ושמה
קטורה מארן כנען:
ותלד לו את זמרן ויקפן ומדן ומדין וישבק ישוח כני׳ ששה ,ויהיו כני זמרן
אביהן ומוליך ומרי׳ ובני יקפן שבא ודדן .ובני לרן אמידע רוב וגותי
אלישע ננוחח .ובני מלין עיפה ועפר וחניך ואבילע ואצדעה ובני ישבק מכירי
ובירו׳ ותחור .ובני nipבללל ותמלל מונן ומינן כל אלה משפחות בני קעורה
הכנעניח אשר ילדה לאברהם העברי .וישלח אברהם את כל אלה וימן להם מתנות
וילכו מעל יצחק בנו לגור באשר ימצאו .וילכו כל אלה הר קרס ויבנו להם שם,
ערים וישבו בהם על היום הזה .אך בני שנא ודדן זבני יקשן עם בניהם לא
ישנו עם אחיהם נעריהם ויהיו נושעים וחונים בארצות ומלברות ער היום ה ז ה :
ובני מדין בן אברהם הלכו מזרחה לארן כוש וימצאו שם בקעה גדולה בארן
הקדם .ויבנו שם עיר וישבו בה היא ארן מדין עד הי1ס .וישב מדין
בעירו אשר בנה הוא והי בניו וכל אשר ל ו .ואלה שמות בני מדין לשמות' בעריהם
עיפה ועפר וחניך ואנידע ואללעה .ויהי בני עיפה מיתח וחישות וחוי וצלוע .
ובני עפר עפרון וצור ואלירון ומילין .ובני חנוך רעואצ ורקם ועזי ואליושב ואלל.
ובני בירע חור ומולד קרוי ומלחי • ומי אלדעה ויכיר ורבע ומחליה וגבל .אלה
משפחות• המלינים למשפחוחם ואחד נפיצו משפתות מלין בארן מדין .ואלה תולדות
ישמעאל בן אברהם אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהם .רקח ישמעאל אשה
מארן מצרים ושמה רישה היא מריבה .ותלל מריבה לישמעאל את נביות ואת
קדר ואת אלבאל ואת מבשם ואת בשמת אחותם ,ויגרש ישמעאל את אשתו את
מריבה ותלך מאתו ותשב מצרימה בית אביה כי היסה רעה מאד בעיני ישמעאל
ובעיני אברהם אביו וחשב שם .ואחר לקח ישמעאל אשה מארן כנען ושמה מלכית .
ותלד לו את משמע ואת לומה ואת משא ואח חלל ואת תימא ואת יטור ואת נפיש
ואת קלמה .אלה הס בני ישמעאל ואלה שמותם י״ב נשיאים לאמותס ואמר
נפוצו משפחות ישמעאל ויקמ ישמעאל את בניו ואת כל רכושו אשר רכש ואת
נפשות ביתו ואח כל אשר לו וילכו לנור באשר ימצאו .וילכו )ישכנו אצל מדבר
פארן .ויהי מושב׳ מחוילה עד שיר אשר על פני מצרים בואכה אשורה .וישב
ישמעאל ובניו בארן ההיא ויולדו להם בניס ויפרו וירבו מאוד .ואלה שמות
בני נביות בכור ישמעאל מיעוד וסועד ומעין ובני קידר עליון וקצם וחמד ועלי:
ו ב נ י ארב אל חמוד ויבין ובני מבשם עבליס ועבל מלך ויעוש אלה משפחות בני
מריבה אשת ישמעאל .ויהי בני משמע גן ישמעאל .שמע 1זכרון ועובד.
ובני לומה קצם ואלה ומחמל ועמאל .ובני משא מלון ומולה ועבל אלון .ובני
חדד אצור ומינצא וענד מלך .ובני חימא ספיר וסעדו] .ובני יסור מריק רעיש
ועליו ופוחח .ובני נסיש עבד חמיד ואביוסף ומיר .ובני קלמה כליף ותחתי
ועמיר אלה היו כני מלכית אשת ישמעאל למשפחוחס .כל אלה משפחות ישמעאל
לתולדותס וישט להם בארצית אשר בנו להם עד היוס .ורבקה בת בתואל אשת.
יצחק בן אנרהה עקרה בימיש ההש אין לה ולד • וישב יצחק את אברהם אביו
ארצה
46
ספר
חיי
שרה
הישר
ארצה כנען ויהי ה׳ אח יצחק ואח אברהם אביו .וארפנשל בן שם נן נח מת
בימים ההם בשנת מ״ח שנה לחיי יצחק .ויה־ו כל ימי ארפנשל אשר חי ארבע
מאות שנה ושלשים ושמונה פנה וימת :
פרשת תולדות
ויהי בשנת תשע וחמשי׳ כנה לחיי יצתק בן אברהם ורבקה אשתו עולנה עקרה
בימים ההם .וחאמר רבקה אל יצחק הלא שמעתי אדוני כי נס שרה אמך
הימה עקרה עד אשר התפלל אדוני אברהם אביך ותהר לו .עתה עמוד והתפלל
אל האלהיש נם אתה וישמע את תפלתן־ ויזכור אותנו למען חסדיו .ויען יצתק את
רבקה אשתו לאמר כבי התפלל עלי אברהם אבי אל אלהינו להרבות זרעי .עתה
ממך היה העקרות הזה אלינו .ותאמר לו רבקה אך עתה קום והתפלל גס
אתה יישמע ה׳ את תפלתך ויתן לי בנים וישמע יציזק אל דברי אשתו וילכו יצתק
ורבקה ארן המוריה להתפלל שם ולדרוש שם את ה׳ ויבאו עד המקים ההוא
ויעמיד יצחק ייתפלל לניכח אשתו אל ה׳ כי עקרה היא :-
ו י א מ ר יצחק ה׳ אלהי השמים והארץ אשר מונך וחסדיך מלאו כל האר! אתה
אשר לקחת את אני מבית אביו מאין מולדתו ותביאהו אל הארן הזאת
ותאמר לו לזרעך אתן את הארן .ותבפיח אותו ותאמר לו ארבה את זרעך
ככוכבי השמים וכחול הים עתה יאמנו לכריך אפר דברת אל אבי .כי אתה
ה׳ אלוהינו עינינו עליך לתת לנו זרע אנשים כאשר הבטחתנו כי אתה ה׳אלהינו
ועליך עינינו וישמע ה׳ אל תפלת יצחק בן אברהם ויעתר לו ה׳ ותהר רבקה
אשתו ויהי כשבע׳ חדשים ויתרוצצו הבנים בקרבה ויצר לה מאד מאד ותקן מפניהם
ותאמר אל כל הנשים אשר היו אתה באין הנהיה לכם כדבר הזה אשר נעשה לי
ויאמרו אליה לא .ותאמר אליהן למה זה אנכי היה לי הדכר הזה מכל הנשים
אשר היו בכל הארן ותלך ארן המוריה לדרוש את ה׳ על הדבר הזה .ותלך אל
שם ואל עבר בנו לשאול ולדרוש אותם על הדבר הזה ולבקש עליה מלפני ה׳
בדבר הזה .ותשאל נם את אברהם לבקש ולדרוש את הי -על כל הדבר אשר קרה
לה .וידרשו כלם את ה׳ על הדבר הזה וישיבו אליה דבר מאת ה׳ ויאמרו אליה
שני ילדים נבעגך ושני לאומים יקימו מהם ולאוס מלאום יאמן ורב יעבוד צעיר
וימלאו ימיה ללדת ותכרע והנה האומים בבטנה כאשר דבר אליה ה׳ .ויצא
הראשון אדמוני כילו כאדרת שער ויקראו כל האין שמו עשו לאמר כי שלם זה
מהבטן ואחרי כן יצא אחיו ותאחז ידו בעקב עפו על כן קרא שמו יעקב .ויהי
יצתק גן אברהם ק ששים שנה בלדת אותם ויגדלו הנערים עד ממש עשרה שנה
ויבאו באנשים .ויהי משו איש מחשבות ומרמות ויודע לצוד ציל בשלה ויעקב היה
י איש תם ומכס יושב אוהלים ורועה צאן ולומד מוסל ה׳ ומצות אביו ואמו ׳וינר
יצחק ובני ביתו עם אברהם אביו כאין כנען כאשי צוה אותם אלהיס .וישמעאל
בן אכרהס וכניו וכל אשר להם הלכו וישובו שם בארן החילה וישגו שם .וגס
כל בני הפילגשי׳ אשר לאבלהם הלכו באשר יגורו אל אלץ הקלס כי שלחם אברהם
מעל יצחק כנו ויהן להם מתנות וילט להם .ויתן אכרהס את כל אשר לו אל
יצחק בנו ונס את כל ח״ודותיו נתן לו .ויצוהו לאמר הלא ׳לעס וכי שמעת
ט ה׳ הוא האלהיס בשמים וארן אין עוד מלבדו .והוא אשל לקחני מבית אבי
וממוללתי ויביאני אל המקום הזה ויצילני מאור כשלים ומעצת רשעים כי בטחתי
נ ו .ויחן לי כל ממלת הארן והמה יירשום בשמרם את מצומי ומקתי ואת תורתי
ואת
ספר
תולדות
הישר
47
ואת משפמי.אשר צוימי אוהך ואשר שצוה אותם .ועמה כני שמע כקולי וששמול
אש מצומ ה׳ אלהיך אשר צויתי אוחך לא מסור מן הדרך הישר ימין ושמאל למען
ייעכ לך ולבניך אמריך עד עילם .וזכור אש נפלאיש ה וחסדיו אשל עשה
ממנו ואשר הצילנו מכף אויבינו ויפילם ה׳ אלהינו בידנו ועשה כל אשר צויתיך
ששמור וממצוש אלהיך לא שסור ולא שעבוד אחר זולהו למען ייסב לך ולזרעך
אחריך .ולמדש אמ בנך ואש זרעך אש מוסר ה׳ אש מצותיו והוריהם הדרך
הישרה אשר -ילכו בה למען י עב להם עד עולם .ויען יצחק אש אביו ויאמר אליו
כל אשר צוה אדוני אעשה וממטת ה׳ א:הי לא א!:ר ככל אשר צייתני אשמור
ויברך אברהם אש יצחק בנו ואה בניו וילמד אברהם אה יעקב מושר ה׳ ודרכיו,
ויהי בעת ההיא וימש אברהם נשנש חמש עשרה שנה לחיי עקב ועשו בני יצחק
ויהי כל ימי אברהם שבעים ,ישמש שנים ומאת שנת .וימת ויאםף אל עמיו נשיבה
סובה זקן ושבע ימים ויקברו אותי יצחק וישמעאל גניו .וי;י כאשר שמעו כל
יושבי ארן כנען׳ כי מת אברהם ויבאו כלס עם מלכיהם ושריהם יכל אנשיהם
לקטר אש אברהם .ויבאו כל יושבי ארן חרן וכל משפחוש ביש אברהם וכל
השרים הנדוליס וכל בני הפיצנשי' אשר לתנרהם כי שמעו כ־ מת אבדיזס ויגמלו
מסר לאברהם וינחמו כלם אש •צחק בנו ויקברו את אברהם במערה אשר קדה
מאת עשרו! המתי ובני מת לאחוזש קבר ויבכו כל יושבי כנען וכל יודעי אברהם
את אכרהש שנת תמימה וישפדו עליו אנשים ונשיש .וגם כל הילד׳׳ הקמט׳ וכצ
יושבי האדן ככי כלס על אברהם כי היה אברהש טיב עש כלה וכי היה ישר
עש אלהיש ועש אנשי׳ .ולא קש עוד ירא אלהיש כאבדה׳ אשר ירא את אלהיו
מנעוריו ויעטר את ה ׳ וילך בכל דיכיו מעודו קטן כל •מי חייו ועד יום
מותו .ויהי ה׳ עמו ויצילהו ממצת נמרור ואנשיו וילחם עם ארבעה מלכי עילם
וינצח׳ ויקרב אש כל בני הארן לעבודת האלהי׳ וילמוד את דרכי ה׳ לכל בני
הארן ויודיע׳ אח ה ׳ .ויעש אשל ייטע בו כרם ויעריך לחם כאהלו שמיד לכל
באי הארן לאכול ולשחות ולשבוע בביתו .ויציל ה׳ את כל הארן בעבור אברהם
ויושיע' ה׳ מחרון אפו אשר חרה עליהם בימי׳ ההם נעביר אברהם .ויהי אחרי
מות אברה׳ ויברך אלה׳׳ את יצחק בנו ואח כניו ויהי ה׳ עש יצחק כאשר היה
עס אברה' אביו כי שמר יצחק אש כל מצות ה׳ כאשר ציהו אברהם אביו לא
נמה מן הדרך הישר אשר צוהו אביו ימין ושמאל וילך עשו בעת ההיא אחיי מוס
אברהם לצוד ציד בשדה כפעם בפעם להביא ונמרוד מלך בבל הוא אמרסל הלך
כפעם בפעם עם גנוריו לצוד ציד גס הוא" בשרה ולהתהלך לרוח היום עם אנשיו.
ויהי נמרוד עויין את עשו כל הימים כי נשלה קנאה בלב נמרוד אל עשו כל
הימים .ויהי ביום ההוא וילך עשו לצוד השדה וימצא אש נמרוד מתהלך במדבר
עם שני אנשיו .וכל גבוריו ואנשיו היו עמו במדבר אך רחקו ממנו וילכו מעליו
הנה והנד נצוד .ויחחבר עשו אל נמרוד ויארוב לו במדבר ונמרוד והאנש׳׳ אשר
אתו לא ירעו ויחהלך נמרוד ואנשיו בשדה לרוח היום כפעם בפעם ולדעת איפה
אנשיו צודיס נשרה .ויבא נמרוד ושני האנשים אשר היו אתו עד המקום אשר
עשו שם .ויקס עליו עשו סתאוס מהמארנ אשר ארנ נו שס וישלוף חרט וימהר
וירן אל נמרוד ויכרות את ראשו מעליו .וילחם עשו עם שני האנשים אשר היו
עם נמרוד מלחמה רבה ויצעקו עליו רסן עשו אליהם ויכם וימיתם בחרנו .וישמעו
כל ננירי נמרוד אשר הלכו מאתו המדבר׳ אש קול הצעקה מרחוק ויכירו אח קול
שני האנשים ההם ,מרוצו לדעת מה זד ומל מה זה וימצאו אס מלכם ישני אנשיו
אשי עפו נופלים משים נ מ ל נ ל .ויהי'כאשל ראה עשו את כל גטלי נמרוד נאים
מלחוק
.
48
ספר
תולדות
הישר
מימיי! ונס 1יברמ וימלש .ויקרן עע 1אש נגדי נמיוד tm.noאשר צנמויל אפר םירישו
אניו אשר נ כ ס ג נ ו נמווו עצ כל כאין ויון עמהס עשו ויחניא׳ נניתו .ויקה עש 1אפ
סננדיס ססס ויון סעיוס משני אנשי נמרוד וינא נית אביו עיף ויגע משני ספח־ ותקצו
מאד נפשי למות י:י צי לי ייגש אי .יע־ןנ אחיו וישנ לפניו :
ויאמר אל יעיןב אתיו הנס אנכי סולן למיש כייס נוס ולמס ciצי בנויה :
ו י ת ח כ ם יעקנ אל עשי נדנר כוס וימכור את ננוותו ציעקנ כי מס׳ סיתס לו וגס
חלק עשו אשר לי נמעות שלס סמכפלס אשר קנס אנרהס מאת מ י יו־ו לאחוות
קנר מנר עשו ליעקב ויקנס יעקנ את כל אצס מאח עשו אחיי נמהיר :
ו י כ ת ו ב יעקב את כל אלס נשפר ייעל עליס על וס ויחסום ויסי סשפר ניו יעקנ .
ונמרוד נ! כיש נאשר מת יישאי איתי אנשיי ייניאוסי ננלס ויקנריסי נעירי
ויסיי כל ימי נמכור אשר ח׳ ממש עשרס שנס !מאתים פנס 1ימת וסימיס אשר מלן נמויל
על כל אנשי סאין ממש ושמונים ומאת שנס ומס נמריז בחונ עשי נמרסס ינוו וימיתסו
זרע אנרסס נאשר ראס נחלימי ויסי כאשר מת נמווו ותחלק מצכיסי למלקיס רניס ויושג
כל ממשלח נמרור לנל מלכי סארן ייקחוס אחרי מית נמרוד .ויסיו כל אנשי נית נמרוו
ענויס לכל מלכי סארן ימים ר נ י ס . .ויהי נימים ססס אחזי מית אנרסס ייבא ס׳ על
סארן נשנס ססיא רענ נלול וכני ויהי׳ נכיוח הרעב נאין כנען ויקס •צחק לרלס מצויס
מפני סרענ כאשר עשס אנרסם אביו יירא ס׳ אל יצחק נצילס ססיא ייאמר אליו אל הרל
מצרימם קיס לן גורס אל אנימלך מין פלשתים ישב כס על תם סרענ ויקס יצחק 1יצך
נרר כאשר ציס אותי ס׳ יישנ שם יצחק שנס תמימס ויהי כנא יצחק גררה ויראו אנשי
סאין את 1נקס אשתו כי שינת מואס סיא יישאלו כל אנשי גור את יצחק צאשחו ויאמר
אחזתי היא ני ירא צאמר אשתי פן יהרגוהו עליס אנשי האין וילני שרי אנימלן ויסללו
את סאשס אל אנימלך יצא כנה אותם לנר !לא שת לני א! לנריסס אך שמע ני הגילי לו
ני אמר האיש אחותי היא וידע המלך את סלנר סוס נ ל נ ו .ויס׳ מקן שלשם מלשים לשנת
יצחק נארן וישקף אנימלך נעל החלין וירא והנס יצחק מצחק את רנקס אשתו ני ישנ יצחק
ננית סמלו סחיצינס ותהי ניס יצחק נגד ניס סמלך:
ו י א מ ר המלך אל יצחק מס סלנר סוס אשד עשית לני נאמין על אששן אחותי היא
כמעע שכב אחל סעס מגלוליסס את א:סן והנאת עייני אשס .ויאמר יצחק אל
אנימלן ני יראתי פן אמות על אשתי על כן אמרתי אחית׳ היא .נעת ססיא צוס אנימלן
לנל שריו 1גלוליו ייקחי את יצחק יאת רנקס אשתי ויביא' לפני סמצך .ייצו המלן וילנישו
אס שניהם לכיש מלנות וירכינוס ברחוב העיר ויקראו לפניכם ננל סאון לאמר וס האיש
ואס אשתו נל סנוגע נאיש סוס ובאשתו מות יימס יישב יצחק ואשתי נית־סמלן ויס׳ ס'
עס יצחק וילן הלון !גלול לא חסר ל נ ר .ויתן ס׳ את יצחק לחן נעיני אנימלן ובעיניכ3
ענליי ויעש אבימלך סס יצחק שינה כ י ! כ ר אנימלך סשנועס ואת סנרית אשר סיס נין אני!
ונין אנרסס ויאמר אנימלן אל יצחק הנס כל האין לפניך כטינ נעינין שנ על אשר סשינ
אל ארצן ייתן אנימלן ביו יצחק שלית יכרמיס ומיטנ ארן גור לזרוע !לקצור ילאנול את
פרי סאלעס על אשר יכלו ימי הרענ .ויורע יצחק נארן ההיא וימצא נשנה ססיא מאס
שעויס וינוכה! ׳ ״ י .ייגלצ סאיש ייני צו מקנס צא! ומקנס נ ק ו 1ענ!לס ו נ ס .ויהי כאשר
כלו ימי סוענ וירא י״י אל יצחק ויאמר אליו קיה צא מן המקום סוס ושוב אצ ארצך אוצס
כנען ויקס יצחק וישנ מנוונס אשר נאון מען היא וכל אשו צ 1כאשו ציס! י״י .ויהי
אמו׳ כן וימת שלח נן ארפנשו נשנס ססיא היא שנח שמונה עשוה לחיי יעקנ ועש! .
דה• כל ימי שלמ אשר מ• שלש ישלשיס שנס יאונע מאוח שנס ר מ ס .נעת נסי א שצמ
יצחק את יעקנ ננו סקש! נית שם 1עי.ר וילמד את מוסר י״י וישנ יעקנ ננית שם יענר
שלשים ושתים שנס יעשי אחיו לא סלך כי לא אנס לצנת וישנ ננית אני! ארצם כנען .
דסי עשו סולך נשלס כצ סימיס לצוד ציו נשלם .לנביא נ נ ס יעשס עש 1כל סימיס • ועשו
סי׳ איש מחסנית ומרמים יצוום את לנ כל סאזם יגוננ את דעסס ייסי עש! מ ו ר מיל
נשלם ויסי מימים וילך עשו אל א ת שעיר לציו נפעם בפעם וילך ייגא עו שלם שעיר
הוא שלס ארוס .וישב שם נא־ן שעיר צצול נשלה ימים וארנע חושים .וירא שס עשו
נ א ק שעיר נת איש כנעני ושמם יהולית נת נאוי pעסו ממשפחות חת נן כנען ויקחס
עשי לאשם וינא אצים נן אונעיס שנס סיס עשי נקחתו אותס ויביאם מנוונס און מגורי
אניו וישנ שס .רסי בימים ססס נשנש מאס יעשויס שנס לחיי יצחק היא שנת ממשי׳ שנס
לחיי יעקנ נעת ספיא מת שס נ! נח נשנס סהיא נ! שש מאות שנם סיס שס נמ1ת1 .1יםי
נאשר מת שם יישנ יעקנ אל אניי חנ־ונס אשר בארן כ נ ע ן .ינשנת ממשים ושש שנים לחיי
יעקנ נאי אנשים מחו! רגיל! צונקס על אומת לנן נן נתיאצ אחים .נ י אשש לנ! סיסס
סיסס מקרפ נימים ססס וצא יצוס ונס כל אמהותיו צא יללו ל ו .ויזכור ׳י״י אמ עדנא
אשת
»י
תולדות
הישר
49
אשת לבן אמרי כן 1תהר והלבשתי במת תאומות ויקרא לנן את ש מות ׳מומי
ףקרל(:את שס הנמרה לאה• ואת שןז הקסנה-רתל .ויבאו.האנש:ם.:ההם ויגילו
לינקה,׳.את׳.,הלנריס האלה נתשמת רנקה מאל .ני הקל *:י״י את -אמי׳ ויהי לו
נניס-דצמרךנן אנרהס זקן נא .נימים ועיניו'כבלו מזוקן ותכהץ ולא יכול לראות.
נעמה<1יא קלאיצמק אל עשו» ,ו לאמר שא -נא נליך חציך וקשתך וקום צא השלה
ומלה ־,לי ציל ..ועשה לי עמעמים והנא לי ואוכלי נעטר אנרנך נסרס מומי
כי אט זקנתי ושבתי ־ .ויעש עשו כן ויבא את כליו ויצא השלה -לצור ציל נפעם
בפעם להניא אל• אניו כאשר צוהו בענור אשר •נרך אותו ושמעה רכקה את כל
הלנריס,אשל לנר יצמק אל עשו ותמהר ותקרא ליעקב בנה לאמר כיה ונזה לבר
אביך .אל עשו אחייך כה ונת שמעתי עתה מהר אתה ועפה אה אשכ.אלנר-אליך
קוס ולך נא -אל הצאן ולקחת ל* משם שני גליי עזים מונים ואעשה אותם מפעמים
לאביך .והבא את הממעמיס ואכל במרס יבא אמץ מצירו בעטי אשר ינרכך
אביך .וימהר יעקב,ויעש כאשר צומה אוהו אמו ויעש מפעמים ויביאם לפני אניו
נפרס יבא עשנ מצילו .ויאמר יצמק אל יעקב מי אתה בר ויאמר אני בפרך
עשו עשיתי כאשר צויתנ׳ עתה קוס נא שבה ואוכלה מצילי בפטר אשר מנרכני
נפשך )כאשר לברת אלי( ויקס ׳צמק ויאכל וישת ויעב לבו ויברך אס יעקב ויצא
יעקב מלפני אניו ויה• נאשר ברך יצמק את יעקב ויצא מאמו והנה עשו.נא
מצילו ק השלה ויעש נם הוא .מפעמים וינא לאביו לאכול ולברכו ויאמר יצמק אל
עשו ומי איפו הצל ציד ויבא לי במרס תבוא אתה ואברכהו ויזע עשו ני יעקב
אתיו עשה הדנר הזה .ויחל אף עשו ביעקב אחיו כי עשה לו הלנר הזה.,
ויאמר עשו הכי קרא שמו יעקנ )יעקנני זה פעמיים אח נטרתי לקח ועתה לקח
גס אח ברבסי וינך עשו בבי גלול וישמע •צחק את קול עשו בנו ניכה ו!אמר
יצחק אל עשו מה אעשה נני נא .אחיך במרמה ויקח ברבהך וישעיה עשו את
יעקב-אמץ על הברכה אשי ברכו אביו ויהר־אפו מאל ויירא יעקב .מאל מפני
עשו אחיו ויקם ויברח בית ענר בן שם-וישהר שם מפני.אחיו .ויעקב• בן ששים
ושלש שנים נצאתו מארן מען מחברון ויתחבא• •עקנ נניח עבר •ממי עשו־אמי
י״ל שנים דלמול כס נמל את לרה ס׳ ואת מצותיו .ועשו ראה כ• נרח יעקב
דמנע מילו וכי.לקח את הברכה במרמה ויתעצב מאל עשו ויחר לו נס על;אני!
ועל אמו ו קם גס היא ויקח את אשתו וילך ארצה שעיר משני אניו ואמו וישכ שם .וירא
שם עשו עול אבה מנגית חת ושמה נשמח בת אילון המתי.ויקהה לו לאשה על אשתו
ו־קרא עשו את שמה עלה לאמר מלה ממנו הנרכה נעת ההיא ו.ישנ עשי נארן
שע ר ששה חלשים ופני אניו ואמו לא ראה ויהי אחיי כן ויקח עשי אח ,.נשיו
ויקם וישב ארצה כנען ייושנ .עשו את שתי נשיו ויהי נית אניו .ותהיינה נשי
עשו מכעיסים ומקציפים אח ׳^חק ורבקה׳ במעשיהם ני צא הלכו בדרכי .ה'
וענלו את אלה׳ אביהן ען ואבן אפר לממס אביהן.וירשיעו מאל • מאביהם
׳וילכו אחרי שרירות לבה .הרע ויזנחו ויקשרו • לנעלים ויקוצו מפני־ם! יצחק
ורבקה והאמר רבקה קצתי בחיי משני בנות חת.אס לוקח •עקנ ,אשה-סבנוה־הה
כאלה ממות,הארן הזאת למס לי מייס :ויה• בימים .ההשיותהר• עלה חשה פשו
וחלל לי . pויקרא עשו את שם בנז המלל לו אלישז• נעשגקזשפיסיימ־ש שנים
בללה אוחו וישמעאל' בן!אברהם מת נימוס ההם .נשנס :בשי.ס וחמש -שנילי,!.ח״
יעקב •.ויהיו כל ימי ישמעאל אשר מי שגעזושלשיס שנה ומאת׳ שנה ומתמפסע
יצחקיט יפמ ־.ישמעאל•ויםשרהו.ויתאנל עליג\צסק ׳ ׳סיסירבים !<,הי מקן ארבע
פשרה -שנה לשנת-״יעקכ׳ טת ענר ויתאו-יעקב לראוח את שר אניו 1אמי רנא
יעקנ נית אניו ואמו .מנרןנה ועשי שכת:ניעים ההש את',אשר.עשה' לו יעקב
אחיו
• . .:״
י -
ה
•
05
נ&י־ .,תולדות . .הי׳טד
אייו מל ה נ י נ ה אשיי לקח מאתז נימים ההם ויהי נלאות עשו ט ;נא יעקנ אל
ויחי אפו עליו מאל
אניו ואל אמו ייוטו את אשי עשה לו ימקב
•וינקש ל ה מ ו .רצמק נ! אניהס זקן מאי נא נימים ויאמר עשו עתה.הנס ימי
אני ק י ט למות יהיה נמיחי ואהמ׳ אח יעקנ אחי .ויוגל לרנקה את
הינר woותמהר ותשלח יתקיא ליעקנ מ ה ותאמר אליו קים• נ י ח לך ח מ ה
אל לנן אחי וישנת עמי ימים אחייס עי שוב חמת אחיך ממך ואחר תניא .
ייקרא ׳צמק אל יעקב ויציהו ויאמר לא חקח אשי! מכלות כנען וני כה צוהאנרהם
אניט אוהט נ ל נ י ה׳ אשי ציהו לאמי לזיעך נתתי את האין הזאת אס ישמיי
נניך נייחי אשר כיתי אתך ושמרתי גס אני לנניך את אשי ינלת׳ אליך ילא
אעזנס ועתה בני שמע בקולי לנל אשר אצוך וחיל לך לקחת אשה מנטת כנען
קיס לך אל חינה ניהה נתואל אני אמך וקח לך משם אשה ממות לנן אמי אמך.
ולפן השמי לך שן חשנח אח ה׳ אלהיך ואת נל ררטי נ א ק אשר אתה הולך שמה
ונלייח אל אנשי הארן יריפח אחרי ההנל יעזנת את ?.׳• אלהיך .אך ננואך אל
ה א ק וענלת שם ס׳ לא תסור מן הליך אשי צויתיך יאשר למרת לנפות ימין
ושמאל .ואל שלי יתן לך רחמים לשני אנשי האין ולקחת אשה כחשצך שסה סונה
וישרה נ י י ט ה׳ ויחן לך האלה׳׳ את נרבת אברהם אביך לך ולזרעך וישלך דינך
והיית לקהל עמים נ א ק אשר אתה הולך שם .והשיבך אל האין הזאת אין
מגירי אניך ננרס ינעושר רנ נשמחה יבסובה ויכל יצחק לצוות את יעקב ולנרנו
•ויתן לו מתנות וכסף וזהנ וישלחהו יישמע יעקב אל אביו ואל אמו יישק להסזיקס
וילך סרגה ארס .ויעקב בן שנעים שנה ישבע כניס בצאתו מארן כנען מבאר
שנע .ויהי נצאת יעקנ ללכת חינה ויקיא עשי אל אליסז פנו ויינר אליו נסתי
׳לאמי עתה מהר וקמ מרנך ורלוף אחר יעקנ וענית לשניו אל הירך וארנה ל!
והיגתו נחינך באמי ההרים ולקמת את כל אשי לו ובאת .ואלישז גן עשו איש
מהיל יייוע קשח כאשל הייהו אניו ויויע לצוי ציי נשיה וגנוי חיל .רעש
י אליפז נאשר צוהי אביי יאליפז היה בן י״ג כנה נפת ההיא ויקס אליפז וילך רקח
מפלה אגפים אמי אמו ויללוף אחיי יעקב .רינק אח •עקב ויאלונ לו נגטל
אין מ ק מול פיר שכם .וירא יעקנ אמ אלישז לזלף אח יי מ א ואנשיו ויעמול
ימקנ במקוס אשר הלך בו ללעה מה זה ט לא ידע היגר וישלוף אלישז את חינו
וילך הלוך וקרוב הוא ואנשיו מיל יעקכ ייאמר אליהס ימקכ מה לכס כ׳ נאת׳ על הלוס
.ומה תייפו נמלנכס.ויקלנ אליסז מוצ יעקנ רסן ויאמלאליו נה וכה צוה צי אני
וממה לא אמטל מל מצות׳ אשל ציני וילא יעקנ נ• לנל עשו חזקה אל אלישז גט
רגש ימקנ רהחנן לאליסז יאנשים אשל אמי לאמל .הנה כל אשל לי 1משל נתנו
אני ואמי קח לך ולך ממלי ואל תמיהר והיה לך הלגר הזה אתי צצלקה .רהן ה׳
את מן יעקב במיני אליפז בן משו ואנשיו וישמש־ בקול ימקכ ולא המיחוהו רקח
אלישז ואנשיו אה כל אשר ליעקכ ואח הכסף ואח הזהב אשר הוציא עמו מבאל שנע
"לא השאיי לו ר נ י .וילכו מעליו אניפז ואנשיו וישונו נאר שבע אל עשו ויגילו
לו את כל אשר קרה להם עס יעקב רהט לו את נל אשר לקחו סאת יעקב
ייקצוף עפו על אלישז נ ט ועל האנשים אשר אחו על אשר לא המ.יתו .את יעקב
ייענו ויאמרו אל עשו נ׳ התהק ננו יעקנ על הלנר הזה לנלתי המית אותו ייכמרו
יחמיט עליו ולקחנו את כל אשר לו ונבוא ייקח עשו את כנ הכסף ואת כל הזהב
אשר לקח אליסז מיי יעקנ וימני נ נ י ת ו .נעת ההיא• נראות פשו כי ברך יצחק
את יעקנ וני צומ לאמר לא מקנן אשה ממות.כנען וני רעות נצית כנען נעינ׳
׳צמק ורנקה .וילך הוא אל נית ישמעאל מ י ו רקח את מחלת נת ישמעאל אחוח
נניות על נשיו לו לאשה :
ייצא
ם
י
־
•
•
*
פ
י
״־פרשתי ויצא
ה י ׳ ט י ״ -י
י
ויצא'יעקנ1ילך אל-דרכו.מירנה רנא",על.ההל המוריה וילן שס אצל פיל לוז ויילא
־ ה׳ אל יעקב cubגלילה השא ויאמר אליו .אני ה׳ אלהי אבלהס אלהי ׳צמק
אביך,׳ הארז אשל• אתה שיכנ עציה' לך ..אתננה ולזרעך והנה אנכי ,עמך אל מילא
ישמלחיך בכל אשר מלך ׳!הרבימ׳ את זרעך ככוכבי שמיס .והפלתי את כל אויביך
לפניך ונלממו אליך ולא יוכלו לך והשיבותיך אל האין הזאת בשמחה ובנניס
ובעושר רב .ויק! יעקב משנהו וישעמ מאד על המראה אשר ראה ויקרא את
שם המקום ההוא ניס אל .ויקס יעקב מן המקום ההוא שממ ויקצו רגליו ללכת
.מהשמחה וילך משם ארצה בני קדם ויבא חמה יישב על באר הרועים :
ו י ס צ א שס אנשים יוצאים ממק לרעומ הצאן וישאלם יעקב ויאמרו ממרן אנחנו .
.!.יאמר אליהם הידעתם אמ לבן בן נמיר ויאמרו ידענו והנה למל במו.באה
עם הצאן אשל לאביה לרשת .שדנו מ7גר עמס ורמל גת לבן נאה עם הצאן
אשר לאביה לרעות כי רועה היא .יירא יעקב את למל בת לבן אמי אמו וילן
יישק לה יישא את קולו יינך .ויגר יעקב אל למל פי בן רבקה אחות אביה הוא
ומרן רמל,ומגל לאביה ויוסף יעקב לנכות על אשר אין בילו מאומה להניא בית
לבן .וישמע לבן'כ׳ בא יעקב בן אחומו וירן וינשק לו וימבק לו ויביאהו אצ
ניסו וימן לו לחם ויאכל ייספר יעקב ללבן אשר עשה לו עשו אחיי ואשר עשה לי
אליפז בנו נדרך :
וישב יעקנ ננימ לכן מולש ימים ויאכל וישת יעקב בבית לבן ויהי אמ״כ ויאמר
י• ,לכן ליעקכ הגל נא צ• מה משמרתך ואיך מעגלוני מיס וללבן אין נניס
9׳ אפ מ י ס ונשיו ואמהומיו עקרות שלי גימים ה ה ם .ואלה שמות מות לבן
אשר-יללה לו עלינה אשתו שם הנמרה לאה ושם הצעירה רחל ועיני לאהרכית
ורחל היתה יפת תואר רפת מראה ייעקנ אהנה .ויאמר יעקנ אל לנן אענלך
שנע שנים נרמל נתך הקפנה .ייאנה" לגן ללגר הזה רענוד יעקנ את לגן
נלחל נתי שנע שנים .ייהי נשנה השנית לשנת יצגקנ נמרן היא שנת שבעים
ותשע שנים למיי יעקב ויממ' יעבר בן שלמ בשנה ההיא בן ארנעה וששים שנה
וארנע .מאות שנה היה' במומו .וישמע יעקב כי מת עבר "ויתעצב מאל עליו
רסשלהו ויתאבל ,עציו י ימים לניס .ובשנת שלש לשבת יעקב בחרן ילדה בשמת
בת ישמעאל אשת עשו לו pויקרא עשו אתי שמו" רעואצ .ונשנה הרביעית לשבת
יעקב ,בבית לבן שקד ס׳ את לבן רזכרהו ה׳ בעבור יעקב !יוצלו לו בניס .ואלה
שפו״ת! .מי לנן אשל יוללו לו בימיס ההם .ויהי בכירי* בעיר .ומשנהו.אליב
והשלישי הורש ,וייתן ס׳ ללבן ששר וכבוד ובנים ומות ,ויתרון;האיש־'מאד מאד
נענור יעקנ _ .ויעקנ היה עונד אח לנן אמי אמי נימים ההם בכל מלאכה זבכל.
ענולה .ננית ונשלה .יייה׳ .ברכיה ה׳ בכל אשר ללבן בבימ ׳ובשלה .ונשנה י
החמישית מתה יהולית נת נאלי אשת עפו נאר! מ ע ן .ו מ י ס לא היו לה כי אס
מות .י ,ואלה שמות ננותיה אשל יללה .לעשו פס הגלולה 'ממית ושם־ הקסנה
.פועית .ייהי'כאשל,מתה •הילית רקם עשו וילך שעילה לציד ציל נשלה כפעם
נפעם..וישנ עשו נ1$לן שעיכ-ימ״ס לניס .'.ובפינה הששית לקח עפו את'אהליבמ׳
•,נח צ נ ע י ן » j vעל ,נשיי .לו .לאשה .י ו'יני.אה עשוי. ,אלצה מען 1חהר
נת־ן
אהטנמה יתלד לעשו את יעיפ ואת יעל׳ יאח קלח.נניס שלשה 1תך\ ׳מלאמה.״נימי,סוההס^באקן-ננען-נין ליעי מקנה עשו .ונין לועי .מקנה יושבי הארן הכנעני
כי היה מקנה עשו ורכושו י רנ-מאר משבח ,באר! .כנען בבית אניי ילא ינ'לה #רן
. ,pp.לשאמ״אומו' משטיקניגי' ,ויהי כראיית ,עפ) כי גדלה מלממתו עם יושבי
האין הכנעני ןיר^ש ייקח ,--את נשיו ואת ניניו ו&מ מיתיו .ואת כל אשלי לי ואת
מקנה
•
״ -־.
־
_
ר
;
52
ספר
.
,וץשד
ויצא
מקנה קנינו ואת כל רכושי אשר רכש בארן כנען .וילך אצ אל! שעיר משני
יישב• הארן יינר שס עשי היא יכל אשר לו בארן שעיר. :
א ך מיום ליום ימחלש לחלש יביא עשו ארצה כנען לראות אניו ואמי ויתחתן
את המורים ייתן את ננותיו לכנות שעיר המירי ייתן את סרציח כתו הגלולה
לענה בן צבעו ן אמות אשתו יאת שיעית נתן לאצר בן גלה! המירי וישב עשי נהר
הוא ובניו ויפרו וירבו מאל .ויהי בשנה השביעית וששום עבוית יעקב אשר" עבל
את לס ויאמר יעקנ אל צנן תנה את אשתי כי מלאו ימי עטלתי ויעש לבן כן
ייאספו לבן ויעקנ את נל ־אנשי המקים ההוא ויעשו להה משתה .ויהי נערנ
וינא לנן אל הנית אשר נא יעקנ שמה עם אנשי המשתה ייננה את כל מרית
אשר היי שם ננית ההוא :
י
ו י א מ ר יעקב אל לבן למה תעשה לנו הלנר הזה ייען לנן כה משפעינו לעשות
נארן הזאמ .ואחרי בן לקמ לבן את לאה נמו ייבא אייתה אל יעקב
ייבוא אליה ייעקב לא ירע כ׳ לאה היא ייתן לבן ללאה נחו אש זלשה שפממו
לשפחה יכל בני המשתה ילעי את כל אשר עשה לבן ליעקב אך לא הגילי הלנר
ליעקנ ויניאו נל המריעים האלה כלילה ההיא ניח יעקב ויאכלו וישתו יישמחי .
ויצחקו לשני יעקנ נלילה ההוא נחושים ומחולות ויאמרו נמעני לפני יעקנ היללה
היללה וישמע יעקב אח לנריהם ולא הבין אח לשונם אך אמר כנה משפסס
לעשיש בארן הזאת ,וידברו המריעים כרנרים האלו בלילה לשני יעקכ וכל מרות
אשר בבית בבה אוהס לבן בלילה ההוא .ויהי ננקר ויאר היים וישן יעקנ אל
אשמו יירא והנה לאה שישבש בחיקי .ייאמר יעקב הנה עשה ילעשי אה אשר
אמרו המריעים אמש הלילה היא לאה אמרו ואני לא ילעתי :
ויקרא יעקב אל לבן ויאמר אליו מה זאש עשית לי הלא נרמל עגלתיך ולמה
רמיתני וששן לי לאה '.ייען לבן אה יעקב לאמר לא יעשה ק במקומנו
לשש הצעירה לפגי הננירה .ועשה אס חחפון לקחת גם אחוחה קח לך נענילה
אשר שענלני של שנע שנים אחריש ייעש יעקנ כן ייקח גס •את רמל לאשה
ויעביד אח לנן של שנע שנים אחרות וינא יעקנ גס אל רחל ייאהנ -גם אש
רחל מלאה ייתן לה לנן אח נלהה שפחתו לששחה .יירא ה׳ ט שנואה לאה ייפתח
ה׳ רמסה ותהר וסלל ליעקב בימים ההם ארבעה בנים .ואלה שמותם ראונןשפשן
לוי ויהולה ותעמול מלרת אמרי נן .ומהי רמל עקרה נעת ההיא ולא יצלה ותקנא
רמל נצא־ אמותה .וחרא רחצ ני לא •יללה ליעקנ ותקח אח נצהה שפחתה ותתן
אותה ליעקנ לאשם וינא יעקנ אל נלהה ימלל ליעקנשר נניס-את לן ואת•נפתלי.
ושרא גס לאה כי עמלה מללש והקח גס היא אש זלסה ששמש׳ ושחן 'איחה
ליעקב לייכה .ויבא יפקנ גם אל זלשה יהלל גס היא ליעקנ פני מים את גל
ואת אשל .ותוסף עול לאס יתהר יחלל ליעקב בימים ההם שני בנים ינת אמת.
ואלה שמומש יששנר וזנולן ולינה אתומם ורחל עולנה עקרה נימים ההם .
ותששלל למל אל ה׳ נעת ההיא יתאמל ה׳ אלהים זנלר נא ושקלני נא ט עתה
יגרשני אישי ני לא יללתי לו נניס .־ עתה ס׳ אלהיש שסע נא את ממיגתי• לפניך
ו ל א ה .ע נ י ונשת לי נניס נאמת הששמוש ולא אשמע תלשתי ש ל .וישמע אלהי׳
גיפממ את מומה;.וההר רחל ותלד נן ותאמר אסף אלסיס את חלשת׳ ותקלא
.אס .שמו :ושף ״לאמר יוסף ה׳ לי נ ן א ח ר ויעקנ נן תשעים ואחל •שגה י'בלדת
'אומו .נעח ההיא .שלמה ר?קה ־־אם ״מקני־ מארן ננעףיאת' ינולה• נת 'מון
יי
מרקמה י ושני"אנשים ־מענדי יצחק אל יעקנ :
.״ויבאו אל.י<-קנ־מהה ויאמלו אליו ט רנקה סצמתט אליך לשוב ניח• אניןז&רצה
.:מגי!'וישמע י להם יעקנ ללנרהזה אשל ־לנכסי י אתו .נעת^ההיא •חמ
שגע
ז
ז
ספר
ויצא
53
היער
ענד יעקנ את לבן ברחל .ייהי מקן •יל שנה אשר
פינע שנים האמלית׳
יפצ נ ת ק ייאמר יעקנ אצ לנן תנה׳ את נשי ושלחני ואלנה אל ארצי ני הנה
־"אמי שלמה אלי מאק מ ע ן לשונ לי אל נית א נ • :
ויאמר אליו' לנן אל א אק נא מצאתי מן נעיניך אל נא תעזינ אותי נקנה
שכרך אלי ואחנה ושב עמי .ףאמר יעקנ זה הלנר אשר תתן לי נשכר׳
אישר אעבור טוס בכל צאנן ואשיר מהם נל שה נקוד ומלוא ומיס נכשני׳ ינעזיס
והיה אם תעשה לי ה מ ל הזה אשונה צי אדעה צאנך אשמור נאשר נתמלה .
)יעפ לכן ק ייסר צנן מצאני כצ־אפר אפר יעקנ ויתן לי .ייתן יעקנאת כל אשר
הסיר מצאן צנן ניד נרו -ףעקנ ריעה את צאן לכן הניתרית 1 .י:י כאשר ראי
ענלי יצחק אשר שצמ אל יעקנ כי צא שנ יעקנ אתם נעת ההיא ארצה כנען אל
אניו וילכו הס מאחיו וישובו אל ניחם אלצה ננען ילנורה ישנה עם יעקנ נתרן
ולא שנה' את ענלי יצמק אלצה מען ימשנ לנורה עס נשי יעקנ ועם מיו נ מ ק :
ויעבוד יעקנ את לנן נצאן שש שנים אחלות; ויס נעת ללת הצאן ייםל יעקנ
מהם את הנקודות ואת הפליאות נאשל דינל עם לנן ייעפ יעקנ כן
אצל צנן • ששה שרם) .ישרן האיש מאל מאל ויהי לי צאן ישפמית ונמלי׳ יחמול•׳.
!תהיינה ליעקנ מאתים אלף עלל• צאן יצאמ היי גלילות קומת ויפת תו אל מאל
ינותנית את שלין הרנה מאל )יתאוו כצ משפחות ננ• האלם לקחת להם מצאן
יעקנ ויאצלמת מאל מאל .ויניאו מכל נג׳ האלם לתחת מצאן ׳ •עקנ ייתן להם
יעקנ צאן אחד נענל אי נאמה או נחמור או ע מ ל .נכל אכל יחפון יעקנ
מהם ונחנו לו:
ויהי ליעקנ עיפי וכפול ונכעיס נמעשה הזה אשל יעשה את נר האלם יקנאו
איתי רני לכן מהכניל הזה .ויס מימים וישמע את לנל• נר לנן אומליס
לקת יעקנ אח נל'אשל לאניט )מאפר לאטגי ע:ס כל הכטל הזה ,וילא
יער!נ את פני לבן ובכיו יהגה אינמ עמי כתמיל שלשים נימים ההם ק ז שששגיס
וירא ה׳ אל •עקב ויאמר לו קום צא מן סאק הזאת ושוב אל ארץ מוללחך
ואהיה עמך' .רקם יעקנ נעת ההיא יישא את נרו ואת נשיו ואת נל אשר נו
על הגמלים ) צא ללכת ארצה כנען אל יצחק אניו .ולבן לא ילע כי הלך יעקנ
מאתי ט הלך לנן' טום הה1א • לגזוז את צאנו .ולתל גגנה אס המרפים אשר
לאיטה יתקחס ץחחביאס עליהגמל יתשב יתלך לה .יזה מעפה התרפים אשר יקמו
איש אשר יטה בכיי וישתפו איתי וימרסי את ראשו ..ולקחו מלח והחלימו את
הראש "ומשחו 'אואי בשמן ולקחו לוח נחושת קסנה• או לוח זהב ינחט עליה את
השם' ונתנ 4את הלוח ההיא ממת• לשיני ילקחי את הראש ההיא ואת הלוח אשר
תחת הצפין" יישמו נביאי והדליקו צו נרות והשתחוו ל! והיה נעת אשל •שסמוי לו
ילנר אליהם כל לנר׳ לשר ישאלו מאתו נכת השם אשר כתיב נלות י»פ אשר
ימשו אותם נצירא אלם מזהב ימכסף נשעית ידיעית אליהם .ייקנל התואר
ההוא את נא 'הנימים ילינל אליהם עתידות וכמעשה הזה ט י התרסיס אפר
נגנה"רחל מאניה .והגניב רחל את התרשים ההם אשר לאניה נ ע ט ר אשל לא ידע
לנן מהם אהה לרך הלך יעקנ:
י -
ו י ב א לבן אלי ביתי וישאל על יעקב וניתו ואין דנקש לק את תרפיו לדעת אנה
סלך יעקב ולא מצא וילך אל ׳תרפים אחדים וישאל בהם דגייו לי ט נרמ
יעקנ מאתו ארצה׳ מפן אל אביו ־זיקס לבן בעת ההיא ייקח את אחיו ואת כל
לנדויויציא ויריוף :את יעקב ,וילנק אותו נהל גלפל ראערלבן ליעקב מה זאת
עש א לי-״מרוח וממוני אתילנט ומנהג את נגוסי ואת ימיהן כשנתת חלנ ולא
נעשתגיילנו1קי'להס ולשלחם נשמחה יתנננ אצהי ותלך .זיען׳יעקנ את לנן לא»ר
נ
מ
5
ג
ז
54־
ספי
־' ו י צ א
.הישר
כי יראתי פן הגזול אה בנותיך מאתי ועסי אשר המצא אש אלהיך• ימות ויבקש לכן
את התרפים וימשש ככל האהלי׳ אשר ליעקב ובכל כליהם ולא מצא ויאמר לבן ליעקב
נכרהה •סל ברי' יהיה לער• ביט וביניך אס לאי תעגה את בנות׳ ואס הקת גשיס על
בנוהי נס אלהיס 'יהיה על ביני וניניך ברבר הזה ויקחו אבני׳ ויעשו גל ו^סר•
לבן הגל הזה ער ביני וביניך .היום ע״כ קראו שמו גלעל ויזבחו יעקב ולבן זבח
בהר ויאכלו שס על הגל וילינו שם נהר וישכס לבן ויקם בנקר וינך עם בטס:ו
וישק אחהן וילך למקומו וגס יעקכ הלך ללרטיויהי כאשר שב לבן אל ארצו וימהר•
וישלח אה בעור בנו בן שבע ומשרים שנה ועמו־ אבי הירן בן עון בן נחור ועמהם
עשרה אנשים וימהרו וילכו ויעברו הלרך לפני יעקב ויבאו בלרך אחרארצה שעיר:
ויבאו אל עשו ויאמרו לו כה אמר אחיך וקרובך ואחי אמן לנן בן בהואל לאמר
השמעה אשר עשה לי יעקכ אחיך אשר כא אלי תחלה ערום וליק ואצא
לקראתו ואניא אותו אל ניהי נכבול ואגללהו ואת; לו שתי בניתי לנשים ואח שסי
שסחוהי .ויברך אלהים אוהו לרגלי ויפק מאל ויהי לו בניס וננוה ושפהוה וגם
צאן ונקרי וגמלים וחמורים היה לו מאהי הרבה מאד עד אין מספר גם כסף וזהב
הרצה ויה׳ כראותו כי עצום -חילו ויעזוב אוחי כאשר הלכהי לנח .אח צאני רקם
ויברח בהחבא וישא אח נשיו ואת בניו על הגמלים וינהג את כל מקניט' ואח.
רכושי אשר רכש בארצו וישא פני 1ללכת אל יצחק אניו ארצה כנען ולא נפשט
לנשק לבני ולצנותי ויגהג את מזתי בשבייות מרב ויגנוב גס את• אלהי ויברח .
ומחה' הנס עזבתע בהר נמל ׳נזר ,הוא וכל אשר לו לא חסר לבר אם יש נפשך
ללכת אליו לך ושם המצאה! !עשית.לי כאשר תאיה נפשך ויבואו מלאכי לבן יעידו
לעשי את כל הדברים האלה .ןישמע-עשו־את נל• לנרי מלאכי-לבן ויחד אפו מל.
יעקב מאל ויזכיר את שנאמו ומממו גערה בו !ימהר .עשו,ויקמ את בניו ואת ענליו
ואת כל נפשית בימי ששים איש וילך !יקנן את כל בני "שעיר המירי וכל אנשיהם
ג׳ מאית יארבעיס איש .זיקח את נצ הממנה הזאת ארבע מאית איש שולף חלב
נילך אל יעקב להכומ אותם ויחלק ע ט את כל הממנה היא" לשבעה מלקים ייקמ
את בניו ואת כל נפשות ביתו cc׳ oאיש לראש אמל וימנס ביל אליסז בני הבכור
ואת ששה ראשים הנשארים נתן ביל ששה ננ׳ שעיר המירי וישם כל איש יאיש
מהם על תולדותיו ועל בניו ומלך כל הממנה הזאת כאשר היו וילך עשי נתיך כלם•
לקראת יעקב יייליכס נמריצה .ומלאכי לבן יצאי מאת עשו וןלכו ארצה כנען
ויבאו בית רבקה אס יעקב יעשו יגילו לה לאמר הנה עשי •בנך ערך לקראת יעקב
אחיו ל׳ מאית איש כ׳ שמע אשר ה!א בא 5»1ך להלחם ע » ולהבזתו וצקמתיבל
אשר לו .ותמהר ותשלח רבקה אנשים ,מעבד׳ יצחק שבעי׳ ישתיס איש לקראת
יעקב כדלך כי אמלס אולי ילחם עשו נדלן במוצאו אותו וילט המלאטס האלה•
לקראח יעקב הדלך ייפנפו־בי נדלן ממל מעבר נחל היבק ויאמר יעקב;• כאשר
ראםמחנה זה עמדת לי מאת אלהיס ויקרא יעקב את־שס.העקום ההוא ,מחנים׳
ויכר יעקב אח• כל אנשי אביו וישק להם ויחבק להם ייבא עמהס וישאלם יעקב-
על אניו ועל אמו מאמרו .שלום .ויאמרו ממלאכים האלה אל יעקב ט אמך שלחה׳
אומנו אליך לאמור שמעתי בני :כי •עשו אמץ• יצא לקלאמך נדרך עם אנשים מניני
שעיר המור׳ י ועמה נט שמע בקולי וראה .־ בעצמך מה מעשה והיה בבוא עליך
תחמנן לו ואל חלנר אליו קשות ומן לו כרכה מאשר תמצא ילך ומאשר מקאלהייס
אותך והיה כאשר ישאלך על כל לנריך ואולותיך אלי תסתיר ממנו לנר,אילי ישוו:
מחלזן אפו פליך והצלת את נפשך אמה וכל משר לך.״ ט עליך הלנר ׳לגלות כי
הוא אמץ הגלול ויהי ככמוע יעקב את לנרי אמו אשכ לבלו אליו המלאכים)ישא
•״ יעקב אח קיצי רנך בכי גלול ייעש כאשי ציה.אותו צמו נעת ההיא• -;.־
וישלח
:׳
ס פ
י
היער
פ ל ש ת וי^לךן
ו י ש ל ח יעקנ נעה .ההיא מלאכים אל עשו אחיו אי<ה.שעיר לקראתי וללנ^
, .
.אליו לנרי מסנוניס
ויצו אותם לאפר כה חאמרו לאזור לעשו כה אמר ?גניך יעקנ אל-.יחשוב
אדוני כי עמלהילי נרכת אני אשר נלך .א ו ת י . ,ט עם לנ! הייתי זה.
משלים שנה וילימני ויחלף את.משמלתי עשרת מוניש ככל אשר הוני ל א י א י .
ואעטי אותו בביתן ע ט י ה קשה פאי וירא .אלפים אפ ערי ועמלי רגיע כפי
אחרי pויסננ• ליחמיס ולחן נעיניו .ויהי לי פור יחמור צאן וענד ושפחה אחיי,
כן מחמלת אלטם עלי!מחסדו ה נ ז י ל :
ו ע ת ה מני כאתי אל אלצי ואל מקומי </ל.אני ואל אמי אשל באין כנען להגיד
אח כל אלה לאלוני למצוא חן נעיני אחני למען אשל לא ימשינ.אלוני.
ני קניתי מיל או עמלה לי נ ל נ ת אני אשל נלך א ו ת י .יילני המלאניס,ססם
אל עשו וימצאו איתי נקצה ארן אלום הולך לקראת יעקב ועמו ל׳ מאות איש שולף.
מלנ מנני שעיל ה ח ו ל י .ויגילו מלאני יעקנ לעשו את נל לנרי יפקנ אשר לנר
אליהס אל עשו .ויען עשו אותם בגאוה ינוז ויאמל אליהם הלא שפעתי והלא
היגי לי אשר עשה יעקנ אל לנן אשר גללו בביתו ויתן לו את בנותיו לנשים .ויולי
נניס יננית ויסרון נחיל ובעושר מאיי נניח ל נ ן .וייא כי עצום חילי יפי רב
עישרו מאמי וינרמ הוא ונל אשר לו מנית לנן וינהג מות לנן כשניי :חרב מאת
פגי אביהן ולא הוגי לו וגס לא ללנן עשה 'את יעקנ ט גם לי עשה.כזאת,
ויפקנגי פעמים ו א י ו ׳ .ועתה ,מני נאתי היום נמחצותי לקראתו ואעשה לו אפר
היה עם לבבי .יישינו סמלאטם ויבואו אל יפקנ ויגילו לו לאמר נאט אל אמין.
אל עפו ונגד לו אס כל לנרין ונזאת ,וכזאת השיננו .הגה היא גא 'לקראתן
נארנע מאות איש .ע ת ז דע ולאה מה תעשה ,והתפלל לפני אלהים להצילך
ממט .ויהי נשמע את י נ י י אחיו אשר מ ר אל מלאכן •עקנ ויירא !עקנ ימאי:
ויצר ל ו .ויתפלל יעקנ אל־ אלהיו ויאמין אנא ה׳ אלה׳ אני אניהם ויצחק.אתה.
אמרת לי נצאתי מנית.אני.לאפר אני ה׳ א ל ז י א נ י ה ס א נ י ך ואלהי .יצחק לך אמן
את האלן ולזיען .אחריך.ושמתי את זיעך כטכני השמים ופלצת לארנע רוחות
השמים וננלנו נך נל משפמןת האלמה .ובזרעך .ותקס את ינריך ושתן,,לי.
ששר ונטס ומקנס ככל אשי/היה עם לנכי נתח לעניך וכל אשר שאלתי ,ממן י
נתת לי לא מסרתי ל נ י וחאמל אלי אחרי ,ק שונ אל .אבותיך ולןיוללחן.ואמיינס.
שר .מון־ מאל .ומסה סנט נאסיוהצלהר ןילנן ואפול ניל עשו"אחי.ו.יהרגני א ם .
על נרם '.עתה ה׳ אלהיס הצילני גם מיל פשו ״א,חי ט ירא אנכי ממצו מאל'.:״
ואם אין .ני צלקה עשה ממי למען אנלהק ויצחק.אני...ט אני ילעתי נ• נמשלים,
ונלחמים קרתי את המיל הזה ועתה ה^לר;.גא .המס הזה ?חשלךי^נני ..ויכל,
יעקנ להתפצל אל סי p i .את העם .אשר.אחז והצאן והמקנה לעני מחנית. .ויתן.
את החצי ניר דמשק pאליעזר ענד אבלהם למקנה עם .בניו .ואת מזצי לשן"
ניי אליטס אמץ.למחנה ,עם בניו ויצו אותם לאמת החלחקו נמחטחיכס.זה מזה.
מ6י ואל תתקרבו" זס ,לזה .יהיה אם ינא עשו אלי .המחנה האמת והכה אותס
י
והיה'.ססמנה,האסרת היאוקס מכם לפלטה ממט :י
ו י ל ן י ע ק נ נליילה ההוא רצו"את ענייו כל הלילה ההוא,על.החיל'ועל,גניו .וישמע
ה׳ אה תפלת {עקנ טוס ההוא רצל,ה׳ את יעקנ נעת ההיא .מיי.עשו אודו.
וישלח ה ׳ י ׳ • מלאכים.ממלאימ מיום נילט לפני.עשו ויבואו אליו ילפו המלאצי׳
האלה ,לשני עשו •ואנשיו כאלפיים מאית אנשים מנצים ,מל ״מפיס ,ויחגרו" כל •פגי,
י&קןזיז דתמ^ו לאינע סמןות.לארנע '-ראשי? נןיגי -פשו ונעיר' כל א ק י
־••
••:
י ״ • ' :־
•־'•'• •'.
י •
׳
-
ז
••'
$9ר',.
.'.
56
"וי^לח יי ד&י
ספי
כאשר נלמה בעיניהם ותלכנה אליהם הממנה האמת" וימצאו" את עשו וארבע מאות
איש,אשר אתו הילךיט /לקראת יעקב אחיו .ותרךהמחנה ההיא לקראת משו
ואנשיו 'וינהלו איח? ויגיל משו,.מעל .הסום בבהלה ויפוצו מעליו כל אנשיו במקום
ההיא כי יראו מאל .ומצעק .עליהם כל הממנה בברמ׳ מעל ,פשו .רענו כל
אנשי המלחמה בקולרםלאמר הלא אנמנו ענלי יעקב ענל אלהיס ימי יוכל לעמול
נגדנו ויאמר עשו אליהם הנה אדוני יעקב אלוניכס אחי הוא וזה לי עשרי' שנה
לא ראיתיו ואלך לקראתו היום הזה ותעש) אלי כלכס כמעשהיהזהוימנוהיי המלאכי׳
לאמר מי ה׳ כי לולא יעקב אשר אמרת אחיך bpלא השארנו ממך ומאנשיך
איש ..אולם י ?עטר יעקכ לא נעשה לכם לנר ומעני׳ הממני מאת מאת עשו
ואנשיו ושלך לה יעשו ואנשיו הלכו מאתם כמהלך פרשה והנה המרוני השני' נאה
לקראתו בכל,כלי .קרב רעשו נס הם לעשו ואנשיו נאשר .עשתה להם המחנה
הראשוני וינלזנוה עוד ללכש והנה המחנ׳ השלישית נאה לקראתו וינהלו וישול עשו
מוידסעל הסוס וחצמק עליו כל המחנ׳ ויאמרו הלא אנחנו ענד׳ יעקב ענד
אלהיש ומי יונל לממוד עדנו־ ויק.עשו מוד אושס לאמר אהה אדוני ימקכ אדוניכ׳
אחי מ א וזז עשרים .שנה לא ראדי שניו ואשמע היום שבא ואיך ל •אוהו היום
ותעשי אלי .כמעשה הזה .ויענו'אוחי ראןולו אליו מי ה׳ כי לולא יעקב אשר
אמריי אחיך היא לא השארנו ממך ומ&גשיך שריד .ואולם נעבור יעקכ אשר אמרת
אחיך הוא לא נע?ה לך ולאנשזך .לנר ותעבור נם הממני השצישית וילך עול לדרכו
היא ואנשיו לקראת .יעקב ייהנה הממני הרביעית באה לקראתו .ויעשו גם הם לו
ולאנשיו .כאשר עשו .לו הראשונית . .יירא עשי את כל הרעה אשר עשו לו ארבע׳
המלאכים הקם .ילאנשיו ויירא מאיל.מפני יעקב אחיי והלך לקראתו כפלוס .ויכם
עשו; אש שנאת יעקנססנויכי ירא:מאז .לנפשי משני יעקב אידי כיי חשב כי
הארבע ?מקנות.אשך פגע כי עבלי יעק? ה ם .ויעקב לן נליל׳ ההוא עם עגליו
נמחגיתיי.י:ק;מ!.מם עבדיו.לתת.נעשו; אחיו מנחה מכל.הבא בילו,וסכל מקנהו
יקס .י״עקנ״נפקכ היא ואןשע ייגמרו ..מכל המקנ׳ מנחה;לפשי _.ואלה מספר כל
המנח׳ אשר.נחר יעקב מעקנהי לתת לעשי'.אוויי' .ויבחר״מכל הצאן ארבע מאות
וארנעיס }אן וייבחר מן י .הגעליש והחמורים :שלפ!ש שלשים ומן הבקר במר ממשים
בקר .וישם .את; הכל.לעשנה עררים וישן'עכל מין אל פינו ויתנם ביל עשר׳מענרייו
עלךימרי לגלג ויצוום' ויאמר .אל!הש ,קריצקו לכס־ זה מזה ושממם רימז ר ן ' עלר
וכין .עיר והגה.כי יפגוש אמכס״געשו^אשר אתו ושאל אתכם,לאמיר למי אתה ־ואנה'
תלכו.ולמי.כל..אלה אשר לפרנסי.ואמלתס' .אליהם עניי ,יעקב אנחנו ונ • fלקראתי-
עשו״אחיי,לשלים.ימה יעקב יבא,אתיימ..ואש 5לפניט מנחה היא שלימה מאתו אל
עשוייאמעייוי^יה ל יאמרו אליכם ,למ< יאחר הוא אחריכם ללכת לקראת אחיו'
לראות ־אש'סרו ואמיהם אליהם'אך' הנז העא נא אחרינו.לקראת _אמיו בשממה כ׳ י
אייך אכפר $פיןיו נמנחה ההולכת אליו ואח״ק אקאה פרו אולי ,ישא פצי .וחעבוי
נלהמנח׳״הזאת נ ד ענייו .ותלך לפרו ,כיוס ההוא־ ו מ א לן כלילה ההוא עם י
מחניתיי על שפת גחל יטק״גיקס בחצי י;צי}׳.ויקת.את_נש.יו ואת ^שפחותיו ואת כל
אשר לי ייע בירס צליל׳ ההוא.יאת־מענל'יניק .,ויהי.כאשי העביר' אש נלאשר )ו
אס/הנחל רישיר יעקב לבלו ייש;שסן איש ייאבקיה״וא עמו .בליל׳ עריעלושיהששר'
ושקע ק>;יךך ינגקנ בהאבר\ עמן ..ייסי כמצות השחיר רמק"האיש אש"יעקב
שם ויניכהו .וילך לו; ויעקב»})•[ אש.מחל״כעלות מ ח י ן ' ו ה ו א צולע על ירכו •'.
ויזרח לויהשמש כאשי;כלה.לעבור;'את הנחל ?;נא על י מיזם.מקגיהו וניניו '.ילטי
ע י מצית" היזם יייד הס' הילטם וסממ;׳" עוברת לפניהם; ויישא י״עקנ את'עיניו'
וירא והנה־עשו נא מיחוק ועמו אנשים רניס ארבע מאוס ויייא יעקב מאי
מאחיו
:
:
ז
,
:
סגר
יישלח
'הי׳טי
57
מאחיו דמהר יעקנ וימן את נניו על נשיו ועל שפחותיו ואת יינה נתי נתן' נתינה.
אחת ויתנם ניל ענליי .ייענוי הוא לשני מיי ונשיו לר,רג(ת אתיו זישתמו ארצה
והשהמוה שנע שעמים ער גשתו על אחיו ויתן אלהים אח יעק< לחן'וליתמי׳ בעיני
עשו ואנשיו • ני שמע אלהיס אל תפלת יעקב וחשול יראת ,יעקב ושחלו על עשו
אחיו ט :ירא עשו מיעקב .מאל.על אשר .עשו מלאני אלהיס לעשו ותהפד חמת
עשו לרחמים על יעקנ וירא עשו את יעקנ רן לקראתו וירן גס הוא לקראתו
ויחנקהו ויפוצ על צוארו וישקהו וינכו .ונס כל האנשים אשר באו עם עשו נתן
אלהיס ילאה ורחמים בצבס עצ יעקנ וישקו את יעקב גס הוא ויחנקהו וגס אלישז
בן עשו וארבע אחיו מ י עשו נכו .עס •עקנ וישקוהו ויחבקיהו ט נשלה יראת
יעקב על כלס .וישא עשו את עיניו וירא את האנשים ואת הילליס בני יעקב
הולכים אחרי יעקב ומשתלמים בדרך .אצ עשי ויאמר עשו אל יעקב מי אלה לך
אחי הנניך הם או עבדיך ויען יעקב את עשו ויאמר בני אשר חנן אלהיס את ענלך
ויהי כדבר יעקכ אל עשו ואנשיו וירא עשו את כל המחנה ויאמר אל יעקב מאין
לך כל המחנה הזאת אשר שבשתי אמש:
ויען יעקב את עשו ויאמר למצוא מן בעיני אדוני הוא אשר מנן אלהי׳ אח עברך
ומנא המנמ׳ לשר עשו ויפצר יעקב נעשו לאמר קמ נא את מנמתי אשל הונאת
לאלוני מאתי ויאמר עשו למה זה אמי יהי לך אשר לך .עלי לתת לך את כל אלה
אשר ראיתי-את שניך ט עודך חי כשלום .וימאן עשו לקמת את המנמה ויאמר
אליו יעקנ ני אדוני אס נא מצאחי חן בעיניך ולקחת מגמתי מידי כי על כן ראיתי
שניך כראומ סניאלטס ותרצני •ויקח עשו את המנחת ההיא וגס נשף וזהבונלולח
נתן יעקכ לע:ו ויסצל ט רקח .וימצק עשו א,ת,כל המקנ /אשר כמנחי וימן מציה
לאנשים אשר באו אתו ט בשכר באו וחציה נתן ביל מיו ואת הכס|> ואת הזהנ
ואח הבדולח נתן ניר אילישז בנו בכורו ויאמר עשי ליעקב נעמול אתך .ונלכה לנו
נלאס אתך עד טאכה עמי אל מקימי לגור שם שנינו יהל .יי.ען.יעקי את אחיו
ויאפר כן אעשה כאשל אדור לונר אלי אך אדוני יידע ני הילדים ננ :רכים והצאן
והכקר ועולליהם אשר אתי לאס ילכו והיה ט ילט נמחצה ומתו טלם כי אתה,
ילעת את משאם ואת סרחס .וצק ׳עכר נא אדוני צפני עבדו" ואני״אצכה'צי
לאפ נעביר הילליס והצאן על אשי אביא אל אדוני אצ מקומו שעירק .ףאמר
עשו אל• יעקב אציגה עמך מן העם אשר אתי לשמרך נלרך ולשאת את פרחך יאת
משאך ייאמל למה זה אמצא חן בעיניך אדוני .הנה אנכי בא אליך שעירה לשבת,
שם יחל נאשר לנרת יאחה לך עם אנשיך ני הנני נא אחריך .ייעקנ אמר
הלבר הזה אל עשו למען הרח:ק מעליו את עשו ואת כל אנשיו ואחר ילך יעקב
בית אביו אלצה כ נ ע ן .יישמע עשי בקול יעקנ.וישב עשי עם ארבע מאות אי&.
אשר -אתו לללכם אל שעיר ויעקנ וכל"אשל לו הלך ביוש ההיא על קצה' אלצה
כנען מנולה וישב שם ימים .ויהי מיעים רסע יעקנ מגטל הארן וינא;נאק
שלם• היא עיר שכם אשר בארן כנען ויק את פני ,כעיר ויקן את חלקת השלה
אשיר שם מאת בני חמור אנשי ה א ק בחמשיס שקלים ; .יינן לי .יעקב ?׳ת שם
ייפ• שם אהלו ולמקנהו עש־ .מ נ ו ת על בן קיא .שם המקים 'ההוא' סי?ומ וישב
יע-<5נסיטת ימים שנה ושפה מדפיס .נעת ההיא יצאו מנשי-י,ישני האין ,עיר
שקם'לחול נממולית ולשמוח י נשסמת מות אנשי העיר ויהי נצאתס' ומצאן למל יצאה
נשי-יעקנ עם שפחותיהן לראות נשמחת מות העיר ותצא גס דיינה נת' יעקבעמק..
;
וייראו את נגוס העיר וישנו שם.לשני .מות ה ע י ר . . ' . : .״
וכ^-׳'אנשי׳ העירך עומדים עליהם לראות נשממתם״ננל .גיוצ׳ העיל '5ם.וגם£.כם'
pחמול-נשיא האק עומל״שס לראותי .וירא ישנס אתי לינה נתיייפקנ ׳ושנית
עם
58
ס פ ר .
וישלח
היער
עס אמה לשני בנות העיר ותישר הנעלה בעיניו מאד .וישאל שכס את לעיי ואת
אושיו לאמר בת מי הנערה ההיא היושבת בין הנשיש אשר לא ידעתי אותה בעיר
הזאת ויאמרו אליו הלא זאת בת יעקב בן אברהם העברי היושב בעיר מאת זה
ימים וכשמע׳ כי בנות הארן יצאו לשמות ותצא גם היא עס אמה ועם שפחותיה י•
ותשב בתוכם .כאשר ראית .וירא שכס את דינה כת יעקכ ויהי הוא רואה אומה'
ונששו נקשרה בלינה וישלח רקח־ בחזקה ותבא לינה בית שכס ויאחוז בה בחזק׳
וישכב אותה ויענה ויאהבה מאל וישיבה בביתו .ויבאו ויגילו הלני ליעקב ,וישמע
י יעקב כי סמא שכם את לינה בתו וישלח יעקב שנים מעבליו להניא את לינה מביתי״
שכס'וילכו ויבאו בית שכס לקחת את לינה משם ויהי בבואם ויצא שכס אליהם
עס אנשיו ויגרשום מביתו ולא נחנוס לבוא לנר לינה אך ישב שכס את לינה וינשקה
וימבקה לעיניהם ויבואו ענלי יעקב ויגילו לו לאמר בבואנו ויגרשנו הוא ואנשיו
וכזאת עשה שכס ללינה לעינינו יילע עול יעקב כי עמא שכס את בתו אך צא
רבי מאומה ובניו היו רועים את מקנהו בשלה ויחריש יעקב על בואם וישלח יעקב
פלס נא בניו ב׳ נעלות מבנות ענליו לשמור את דנה בנית שכס ולשנת אתה.
ושכם שלח נ׳ אנשיו מריעיו אל חמור בן חלקם בן סרל אביו לאמל קח לי את
הנערה הזאמ לאשה ר ט א ממור בן חלקם החוי בית שכס בנו וישב י לפניו .
ויאמר חמור אל שכס כנו האין נמות עמך אשה אשר תקח אשה עבריה אשר לא
מעמך היא ויאמר שכס אליו אומה קח לי כי היא ישרה נעיר ויעש חמור נלכר
בני כי הוא אטב מאי בעיניו וי.צא ממור אל יעקב למר אתו נרנר הזה ויהי
בצאת ממוי מבית שנס בנו סיס בואו אל יעקב ליבי אתו והנה בני יעקב באו
מן השרה כאשר שמעו אמ הדבר הזה אשר עשה שכס בן ממוי וימעצבו האנשים
אמאד על אורות אחותם ויבאו כלס במרי אף ערם האסף המקנה ויבואו וישבו
לפר אניהס וילביו אליו בחיי אף לאמי הלא מששפ מות לאיש ההוא ולביתו .
ני ה׳ אצהי נל הארן ציה אח נח ואת נניו לנלתי יגזול ולנלתי ינאף איש על
מולם והנה שכס גזצ ונאף את אמותינו ואין י ו נ י אציו מ ר מכל אנשי העיר
הלא ייעתס אס לא שמעתם ט מששפ מות לשכם ולאביו ולכל העיי ניכר אשי עשה:
ויהי הס ממרים צפני אביהם נינר הזה והנה ממור אני שנס נא יליבל אל
יעקב את לבי שכם בנו על אויות רינה וישב לשני יפקנ ולפי 'נרו .
וירבר חמור אליהם לאמי שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אותת לו לאשה.
והתחתט אותנו את בנותיכם תתנו לנו ואת בנותינו נתן לכם רשבחס אתנו בארצנו י
והיינו לעם א׳ בארן .כי הנה ארצנו רחבת ידים היא שבו וסחרוה והאחזו נהי
ועשימס נת כל משציכם ואץ לונר אליכם רכל .רכל ממור למרי"אל יעקב
ואל בניו והנה שכס בנו כא אחריו וישנ לפני:ש .ררנר שכם לפני יעקני
ונרו .לאמר אמצא מן בעיניכם אשר תתנו אלי כתכם ואשר תאמרו אלי אעשה לה .י
הלט..עצי מאי מוהר ומתן ואתנה ואשר תאמרו אלי אעשה ואשר ימרה את
סיכם ׳ימות ותנו לי את הנערה צאשה ויען שמעון ולוי את חמור ואת שכם ננו
נמרמה לאמר כל אשר לכרת אצינו כן נעשה לכס והנה אמותינו ננתיכס .״ אך י
הרסו.מענו על אשר נשלח אל יצחק אביט על הוכר הזז כי לא נוכל למשות
לבר כלתי ל?רו .כי הוא ילע את לרכי א״א והיה הילל אשר יאמר אלינו•
והגינו אליכם לא נכחד מכס לבר .ושמעון ולוי מ ר ו את ה מ ר הזה אל ־ שכם׳
ואל אגע .למען מציא עלילה ולבקש עצה מה לפשות אצ שכם ואל עירו נ י נ י הזה,
ויהי כשמיע שכס ואביו את לנרי שמעון־ ולוי אליהם וייסב בעיניהם ויצאו"שכס
ואביו וילט אל ביתם י .ויהי בלכתם וידברו בני יעקב אל אביהם לאפל ^הנה
ייעט״ט משפן מוח יש ללשעיס האלה ולעילם ט עניו את 'אשי צוה "היי
'אלהינו־
י
".י
::
ספר
יייעל
וישלח
5$
אלהיט• את נח 'ואת גטו וזרעו אמיץ .גס אשי עשה כלבי הזה ללינה
אחיחיני -אשי עמא אותה ני לא תעשה הננלה הזאת מונינו על"עולס..עתה
יעו וראו מה מעשו ונקשו עצה ועלילה מה לעשות להס להמית אתי כל יושט
העיי מ א ת .ויאמי אליהם שמעון הנה לכם עצה נכונה אשי מאמיו אליהם,
להמול כלי זכי' נאשי אנחנו נמוליס .ואס לא יחפצו להם ניכר הזה ולקחנו
את נתנו והלכנו והי׳ כאשי יאט לעשות כזה ועשו אומו והיה נסיוסםינואניס
וגאנו נחיניט עליהם כעל עס פוקס וטעח והיגנו להם נל זני .ושיענעציש
שמעון נעיניהם ויאמרו שמעון ולוי לעשות להם כ י נ י הזה .ויהי ממחרת ויניאו
שכס וחמור אניו עיר אל יעקנ ואל נטו לדני על אויות ייני ולשמוע מס
ישונו אותם נני יעקנ על לנייהם דיניו אליהם בני יעקנ נמררה לאמר הגי
הגיגי אח כל דנריכם לאנינו ליצחק ויישנו דבריכם נעיניו .אך י י נ י אלינו לאמר
כה ציה איא אותו מאת אלהיט אדון כל הארן .כי כל איש אשר לא מכניו
אשר ׳מפון לקמת מנטמיו ימול לו כל זכר כאשל אנמנו נמולים ואמר .נתן לו את
נתנו לאשה .עתה• מדפנו לנס את נל דברינו אשר דנר אלינו אניט .ט לא
טנל לעשות הלני הזה אשר רנרת׳ אלינו למת'את נהנו לאיש אשר לו ערלה ט
מיפה ס א לנו .אך נזאת נאות לכם לתת לכם את נתנו ולקחת לנו את נטתיכ׳
דשנט-אתנס והיינו לעס א׳ כאשי ד נ י ת .אם תשמעו ותאנו אליט להי.ית כמונו
להפיל לכם נל זכר נאשר אנמנו נמיליס .ואס לא תשמעו 'אלינו להסול לכס
כל זכר כאשר אנחנו נפולים כאשר צוט אלהיט ובאנו אליכם ולקחנו אש בתנו
מאמנם והלננו וישמעו פנס וחמור אניו את לנרי נ ני יעקנ וייסב הדבר בעיניהם
מאל וימהר שנם וחמור אניו לעשות את לנרי נני יעקנ כי חפן שנס נלינה מאל,
ונפשו לנקה,כה וימהרו שכס וממור אניו אל שער עירם ויאסשו את נל אנשי
עירם ׳וידברו אליהם לנרי ננ׳ יעקנ לאמר נאט אל האנשים ההם ננ׳ יעקנ
ונרני אליהם אש נל אודות נסם ויאותו לט' האנשיס ההם לעשות את בל דבריט
וגם הצם ׳ארצנו למנת יליס צפניה׳ יישנו נ ה .וישחט אוש׳ והייט לעס א׳ עמה׳
בנוחם נקח לט ונטתיטנסן להם לנשים אך נזאש ייאושו לט האנשים ההם ללנל
הזה להמול לנו כל זכר כאשר הס נמיליס כאשל ציה אלהיהם' והיה נעשיתיט את
כל לנריהס להמול לנו וישבו אתנו וכל מקניהם וקנייני והיינו לעס א׳ אתם ויהי
'כשמוע כל'אנשי העיר אש כל לברי שכס וחמור אביו ראותו להם כל אנשי עירם
נלנר הזה יישמעו להם להמול כי היו שכס וממול אביו נכנליס בעינ:ס׳,מאל ט
הם נשיאי סארן .ויהי מממרת וישכימו ננוקר שכם ומסור אביו ויקבצו את נל
אנשי עירם" אל"מוך העיר ויקראו אל נני יעקנ וימולו להם כל זנר טוס ההיא,
ומשרתי .ואח שכס ואת ממור אניו מלו ואס.ה׳ אמי שכם.ויקומו וילט וישנ
נל א׳ נ נ י ת י .כ׳ מהי ,היה הלנר הזה לעיר שכס .ומאת ה׳ היסה.עצמי שמעון
בלבל הזי? למען תת ה׳ את עיר שכס ביל שני בני יעקב .ויהי'מםשר נל זכר
אשר היו בעד אשר גמולו .שש מאות ומיה איש והילליס,רע״י .איך מלקם״נן
סלד אבי ממור • יששמ אמיו לא ]שמעו אל שכס ואל מסור אביו ולא מלו ט היה
לבר בני יעקב ניס׳אס" בעיניה׳ '.וימר אסם" מאל על הלבר הזה.כי לא שמעו
להם אשי .העיר ויהי טוס השני נעלב ממצאי מ׳ .יצל׳׳ ,קמט׳ אשר לא -סלו
אישם ט'המניאום_אמיח׳ -משני -שכס וחמור נט יננ׳ אנשיי.העיר .וישלמו אליה׳.
שנס יהמר "אניו להניאה לפניה׳ -ולמולם וילצגי עליה׳ מלקס'וששש.אמיו נמלטשיה',
ויבקשו להמית׳ ויבקשו להסית גס את שכס ואח חמור אניו וינקפו להפימ נסי
את לינה עמהס על הלבר הזה..ויאמרו.אליהם ימה המעשה הזה אשר .עשית׳.
האין ננטת״כל א$כ׳ הכנעני׳ •אשס כי• סקסי לנס מבנות העברים אשר לא
ילעתס'
י
*
׳ :־ ־ • -
0
'£6
וי#לח
ספר
היער
ירעת׳תמייל שלשום וממשו את"נל'ה.״.עשה מ ה א ח ' אשלי לא צוו אתנסיאניאינ׳
מד מולם .התחשנו כי הצליחו לכם במעשה הזה א^ר משיחם ומה תשעו 1תענו
נ ל נ ל הזה לאמיכס הכנענים כי יבואו ממיר וישאלו אמכם נ ז נ ר י ה ז ס .ו ה < •
אס לא ;ישר ולא ייסב נמיניהס אמ מעשיכם מה מעשו לכם על נסשלהיינס על
אשר ,לאי שמעחס בקולנו .,וכי ישמעו כל יושני האין וכל אחיכם לני חם את
מעשיכם לאמר נ ע ט ר אשה עברית עשו שכם וחמור אניו וכל יושבי עירם את
אשר לא ידעו ולא צוו אבותיהם עד עולם אנה תנוסו'ואנה אתם •מוליכו את
מרהמכס כל הימי׳ לפניי יושבי" ארן כנען אחיכם ועתה לא נוצל לעמול בדבר
מ ה אשר סשיחס ולא 'נוכל לסבול ולשאת אח העול הזה "עלינו אפר לא צוו
אטתיט לנו .הנה אנחנו נלך למחר ואספנו אתי ,כל אחינו הכנענים י היושבים
בכל'הארץ ובאנו הלנו יחד ונכה אשכי ואס כל אשר נוסחי' עליכם ולא נשאיר
להם ולכס שריד . .ויהי כפימיע ממור ושכם בנו וכל אנשי העיר אש דברי מלק׳
ואמיו פחדו ויראו מאד לנפשם מדבריה׳ וינחמו על כל אשר עשו .רענו שכס
וממור אביו אח חלקם אביהם ואמיו ויאמרו אליהם כל ה מ ר י ׳ אשר מ ר מ ם
אלינו נכונה היא .עשה אל חאמרו וחחשבו בלבבכם כי מאהנת'העברים עשינו
את המעשה הזה אשר לא צוו אותנו אביחעו אך על ט ראיט כי לא ה״ה לבס
וחפצם לעשוח דברינו על אוידוש בחס לקחת לנו כיא ברבר הזה ונשמע'בקולם
ונעשה את המעשה הזה אשי ראיאס' מד אשר נמצא אש מבוקשינו מ ה ם .והיה
כאשר נמצא את,חפצינו אשר ,שאלט מהם ושננו אליהם ועשינו להם את הדבר
אשר שאמרו אלינו .ואשם ח ט נא והתמהמהו עד אישר ירפא י נשרט ונמזלן
והלכנו .עליהם יחד ועשינו להם אש אשר היה עם לננינו ולננכס .ודינה נש
יעקנ שמעה אח כל ה מ ר י ם האלי:־ אשר מ ר ו 'מרקם ואשיו ואת• אשר" השיבו
א{סס ממור ־ושכם בנו ואנשי עירם".וממהר ומשלח" נערק אחש מנערוהיה אשר
£למ"6,ניה לשמיה .נניח ,.שכס אל ינוקנ אניה ואל אחיה'לאמיר .וסלך_הש'סיזה
ותנך' אמ נל .רנר״יהס׳ אל יעקנ ואל כניו לאמי כזה וכזה יען'מדקס'זאמיו
י ־ יי עליכם וכזאת.וכזאת ימ1ינ להם ממיר ושכם ואנשי ע י ר ם • :י
ויהי כשמוע יעקב ובניו את .ה מ ר י ם האלה וימלאו חמה וימצופו עליהם וימן
י י יאפס׳ עליהם מאי .וישבעו שמעון' ולו• מי ה/י״אלה׳ י כל ה א ר ך כי• כעת ,
ממרי,לא ״שאר ־שריי ופליט .ויחחנאי עשרים בחורים שלא מלי וילחמו הבמיוייס
ההם כשמעון־ ולוי ויהרנייס שמעון ולוי ושנים מהם ניחו 1ימלפי' 'רלכו_ר?ואו אל
בארות החמר אשר בעיר רנקשס שמעון ולוי ולאי מצאום'ויוסיפו עוז; שמעון ולוי"
*יתהלכו נעיר י ר ה ת ו יכל,אנשי,העיר לפי מרב לא השאירו •ישייר"• .ותהי מהומה
נמלה במוך העיר ותעל צעקת כל אנשי העיר השמיעה ויצעקו כל הנשים וכל־היציין
ושמעון יליי ה מ י ? .ל העיר לא השאירו• זכי כ כ ל ה ע י ר .ואת ממור-יאתישכסיננו"
ה מ ו לסי מריב וי'ו'צ;או אש.יינה מינית שכם" ויצאו מ ש ש .וילכו יישוכו נניייעקנ-
ויבואו' עצ החללים וינוזו אש כל״חילס אשר נעיר'ויאת 'אשי נ ש י ה ^ /ו י ? ס ם
בוזידסיאת כל ׳השלל ־יעמידו אליהם"כשלש מאות נשים'וישליכו• עליהם עתריויכזם
ניאנניסויפן עציקס שמעון ייהיג את כלס לפי מ מ רשנ׳שמעון"'אל לויירנואו"אל
קפיר ייניזיצס את׳הצאן,ואת הנקר'ונל ה מ מ ה "נזזו וגם ייאש ןחר' הנשים ואת
הסף ירגמו'אש כלי״אלה ויסתמו השעיר' ויצאו דכאו •"אל "יעקנ י אנ״הם" נצנירס"''.
ויהי נראות ישקנ אניהס אה כל אשר עשו אל העירי ררא' אמ הנזה אפר לקחו
מהם ויקצוף עליהם יעקנ מאיר .׳'ויאמר אליהם מ ס הממפה הזה יאשר עשיתם לי׳
הנה מצאתי׳ לי מנוחה ימם יושבי הארץ הכנעני ואין• ידובר אלי מהם• ל?ר"י1-אחס
עשיתם" להנאישני נ י י ש נ י ה א ק ככנעני ונפליזי"ואני מתייימשפר ונאספו'פלי פלס"
והטני
=׳'-
/
:
;
:
4
:
:
:
מור
יישלח
61,
הישר
.והכוני כי ישמעו אח ממש.יכם לאחיהם ינשמימי• אני .וכל ביתי• ויעלו שמעון יליי
וכל אחיהם אתם את ימקנ אניסס ויאמרו ^אליו ,הנה חיים אנחנו גאלן ויעשה
.שכם את כל זאת לאמימיט לתה תמרס אתה״מל כל־ אלה אשר עשה שכם כי המונה
בחיץ .יעשה אח אחותינו ויהי מספר הנשים אשר שנו שמעון ולוי מעיר שכם אשר
לא הרגו אותן שמונים וחמשה אשר לא ירעו איש .ותהי נהן נערה קפנה יסת
תאר רסח מראה מאד ושמה .נונה ויקחה שמעון לו לאשס ומבשר כל זנר .אשר
.שנו ולא הרגו מיז איש והיותר הרגו ויהי נל הנערים ונל הנשים אשר שט שמעון
ולוי מעיר שכם ענדים לנר יעקנ ולנניהס אחריהם עד יום צאת נני יטקנ מארן
מצרים .ויהי.נאשר יצאו שמעון ולוי מן העיר ויקומו שר ממורים אשר" נשארו
אשר הממנאו נחון־ העיר• ני לא מתו נמוך אנשי העיר ויעלו ממורים ההם מל
העיר לתקלני נה וימצאו את העיר מרינה ואין איש כי אם הנשים נ ו ט ה ויצעקו
הנחולנם ההם ויאמרו הנה זאת הרעה אשר עשו ננ׳ יעקנ הענרי לעיר הזאת
אשר המרינו היץם עיר מ ע ד הננענ׳ ולא יראו לנששס מנל •ושבי ארן ננען ויצאו
האנשים הסס מהעיר •יגלנו אל מיר תפוח ויניאו שמה ויגילו ליושני משומ את כל
ג מ ד י ת .א ו ת ם ואת אשר עשו כט יעקב צעיר שכם ויגיע הלבר לישונ מלך תנוח
יישלת אנשים לעיר שנם לראית לנרי הנחירים ההם .כי לא האמין להם המלך
ללנר הזה לאפר איך שני אנשים יתרינו עיר גלילה נשכם .ויבאו מלאכי ישוב
ויגילו.לו לאמר נאט אל העיר• מרנה אין איש ני אם מעט נשים נ1כית .גס צאן
ומקגה א!ן'שם ני נל אשר נעיר בזזו להם נ ט י ע ק נ .ויממה ישיב על הלנר
.הזה לאמר איך שגי •אנשים יוכלו לעשוה הלנר הזה להשמיר עיר גמלה ולא
יונל איש מהם לזתיצכ נגלם .:כ׳ לא היה נלכר הזה מימי נמרוד ואף מימי
.קלם לא היתה כזאת ויאמר ישוכ מלך תשוח הל כל עמו חזקו ונלכה להלמס
נענריים ההם ולעשות להם .כאשר עשו לעיר וננקמה-.מהם נקמת כל אנשי העיר .
.ויעען ישגנ מלך. _-משוח עם נ ל יועציו על הלנר הזה ויאמרו אליו כל יועציו לא
תנכל לענריס• האלה לכלך נ י .ג ט ר ה להם נעשיתם' המעשה לנל העיר .הכניס
>מהםימרנו,את .נל:המיר ולא עמל איש נגלס ואף אם הנואו אחס עלינם נלס
!קימנ,מליט והפ.מילו;גס..אותנו ^.אך שלח אל כל המלכים אשר סניטתייני ויבאו
.יוזל ןנלכה עססס-ינלחמה ננני יעקנ אז תוכל׳ להם .יישמע ישינ אל לנרי
יזע*5יייימני;.לנכי.הס.נעיניי ונעינ׳ עמי ייעש pיישלח ישינ מלך תשיח אל
״כל:מלני •.האמיר! אשר מ י ט ת ׳ששם ותשוח לאמר עלו עצי ועזרונ׳ וננה את
יעקב,העברי .ו א ת כ ל בניו ןנשמילס מן הארן ט כזה וכזה עשי לעיר.שכס1:את«לא־ייעתם .וישמעו כל מלכי האמורי את כל הרעה אשר עשו בני יעקב
.לעיט סכם ויתממ מאד מהם .ויחקבט כלס שבעה מלכי האמןלי עם" כל ממטתם
ימי כמשרת אלפים איש שולף ח ר נ ,ויבאו להלחם נבט יעמכ יישמע יעקב כי
ויצעק
הסקנצו יתד מלט האמורי׳ להלחם עם נטו ויירא יעקנ מאד וייצר לו
יעקנ על.שמעין!;ועל לוי לאמר מה.המעשה מה״-אשר עשיתם •למה.היעותם .לי
להנ״א^עלי׳אלג־כל ננ׳ מען להשמיי אותי ואת נ:תי ט נמטחה הייתי • גם,אני
גם כל ־ביתי ומעש! לי^הלנר הזה ותקבצו .עלייאת כל יושט?,אל! נמעשיכס1 .יק
.זהימ את אניו לאמר החנם.הרגו שממון וליי:אח׳ -את נל.יישני׳ שכם.הלא על
אשר ענה שכס,את.אמנסיט ׳ויעבור על מצות אלהיט א ת נ מ ,ו א ת ' נגץ נ״,גזל
י ונאף.,שכס אס..אחותיני׳,רעש;נכש׳ א ת .כ ל הרעה אשר •מ5ןה זא!ן ז אק ז מיושבי
• מייו^נהואליגמי-נלמה^תעשה !ואת ״הלא .על זאת •הלכו אמי׳ ייט.׳את העיר
:ויתנם ה' גיוס(על:זאשלזמנרי כל׳ יומניה.את מצית אלהיט המנס עשי כל,אלה.,
׳:מנסה לסה^ירא ולמס׳ ייצר.לך ולמה׳\.רע.לננך״טל אמי״וימר א פ ן ; נ ? ס •
והלא
:
:
נ
:
ספר
62
יישלח
הי0ר
והלא אלהינו אשר נח! נידם את יעיר שכס ואח אנשיה מא-ימן ציייט נס א ת נ ל
מלכי הכנעני הנאים עלינו ועשינו להם כאשר עשו אחי לשכם .עתה דום לך מעליהם
וחלל לך אל הירא אך נ ס ח בה׳ חלהינו והחשלל אליו בעינו למשיענו ולהצילנו
וצתת את אויבנו בילינו ויקרא יהולה אל מבל מעבלי אניו לאמר לך נא ראה
אישו הס המצכים' הנאים עצינו נצנים עס מחנותיהם ,וילך הענד ויבמ מרחוק
ייעל אל נגל הר ס־חון וירא את כל מחנות המלכים עומליס נשלה .וישכ אל
יהילה ויאמר הנה המלניס נצנים כשרה עם כל מחניתס עם רנ מאל כחול
אשר על שפת ה י ם .ויאמר יהילה אל שמעי! יאל לוי ואל נל אחיו התחזקו לנס
והיימס לנני חיל כי ה׳ אלהינו אתנו אל חיראוס .עמלו לנס ומגרו איש
אה כל נלי מלממתו את קשתו ואמ מרנו ונלכה ונלחמה נערליס האלה ה׳
אלהינו יושיענו .ויקומו וימגרו איש כלי מצמממס גלולים וקמנים אמר
עשר בני יעקכ וכצ עבלי יעקב ע מ ה ס .וגס כל ענלי יצחק אשר עם ׳צמק
נחנרין נאי נלס אליהם ומלובשס בכל כלי מלממה וילכו גני יעקב
וענליהס לקראת המלטם שנים עשר ומאה איש וילך גס יעקנ עמהס ונר יעקנ
שלמו אל יצחק נן אביהם אניהס חביונה קיית ארנע לאמי .התפלל נא נ ע מ ו
אל ה׳ אלהיט להציל אוחנו מיד המענים הנאי׳ עלינו ולחחס נייינו .ויתפלל
יצחק נ! א נ י ה ס אל ה׳ נער מיו ויאמר ה׳ אלהיס אתה הנפחת את אני לאמר
ארנה אה זרעך ככוכני השמים ומנשימ גס אוהי והקם אה דניך ועתה הנה
מלכי מען נאים יחד להלמס עס מ י על אשי לא ממס נכפיהס .ועתה ה׳
אלהלם־אלהי כל האר! סכל נא אה עצת כל המלכים האלה לנלמי הלחם בנר .
ונתת׳'את פמדנני נלכ כל המלכים האלה וכל אנשיהם והשפלת אמ גאותס וישונו
ממל מ י .והצלת את כל ,בני ועבדיה׳ מהם בידך החזקה ובזרועך הנטויה כי
בידך הכמ והגבורה לעשות את כל אלה .ובני יעקב ועבדיהם הלט לקראת
המלט׳ האלה וינסמו נה׳ אלהיהס ) .יהי נלנתם ויתפלל גס יעקב אביהם אל
ה׳ ויאמר .ה׳ אלהיס אלהי הנשגנ והנורא אשר משלת מימי קדם ועד עתה
ולעולם .ואתה מעורי מלחמה ומשביחה ובידך הנח והגבורה •לרומם ולהשפיל
הרצה נא תמנה׳ להתנות אלי ביממיך למח פחד נגי בלנ בל המלטי האלה עס
אנשיהם והמיימ אומס ואח מחט הס והצלח אח כל הטסמיס עליך במכין־ הגדול
כי אתה אשר תלכי עמים תחתינו ולאומים י קמח ידינו .וכל מלט האמורי .גאו
"ויתיצבו נשלה צהתיען עס יועציהם מה לעשות עם נני יעקכ כ׳ עולם יראים
מהם לאמר שנים מהם המיתו כל עיר שכס 1וישמע ה׳ אל הפל׳ ׳צמק •ףעקב
ו י ק ה׳ פמד גדול ויראה נלב כל יועצי המלכים האלה לאמר שה אמד הכסילים
אסם היוס אס אין לבס תבונה ט מלממו מס הענריס ולמה מפצתס נמות נלנם
היום הגה^שגיס מהס נאו אל מיר שנס באין יראה ופחד ויהרגו נל יושבי העיר
ולא מ %איש נפגיהם ואיך תוכלו אהס להצמ׳ מם כלס .והלא ידמתם
טאלר.יהס'מפן נ ה ם מאל רעש להם נוראות אשר לא געשו סזמי קלם וא ן ככל
אלה' העמיס •וכל לענות כנוראותיו .והלא הוא הציל את אנרהם אניהס המנרי
טידינמרול 1מ*ל נ ל עמי' אשר •י נקשו להמיתו פעמים רניס .וגס׳ מהאש י הצילו
אשר השליך אוחו׳ נמרוד המלך אליו ויצילהו אלהיו ממנו ומי *וכל לעשות את כל
'אלה אברהם אניהס הוא אשר המית ממפת מלט עילם נגגעם נ נ ן אמיו אשר
'סיהייושנ נסדוס נימים ההם ויקמ את •עניו הנאמן נביחו ומעפ אנשיו וירדפו־ אחיי
"מלכי עילם בלילה אמר וימיתו׳ כלס וישב גנן אתיו את כל רטשו אשר לקחו •צו.
והלא ידעת׳ כי אלהי הענריס האלה מפן נ ס מאי וגס הס• חפצים נ ו מאל •כ׳
יידמו כ• הציל׳ מכל אויניהס .והנה^זנאהנהס אתיאלהיסם לקלדאנרהס את.נני
;
ימ
־יי
־ ספי
ויעלח
63
הישר
יחידו ומומודו ואמר להעלותו עולה לאלהיו .ולולי אלהיו אשר מגעו •מלעשות
הדבר ההוא אז עשהו כאהבתו את אלהיו .וירא אלהים אש כל מעשיו וישכע;'לו
תסיח אותו אשר יציל את בניו ואת כל זרעו מכל צרה אשר תבוא עליהם "על
אשר עשה את הדבר ההוא אשר לא חמל על בנו מאהנח אלהיו .והלא שמלגת׳
אס אשר עשה אלהיהם לפרעה מלך מצרים ולאבימלך מלך גרר בלקח׳ שרה אשת
אברה' .אשר אמר עליה אחותי היא כי אמר פן יהרגוהו עליה ויאמרו לקחתה
לאשה ויפפ אלהיס להם ולאנשיהם את כל אשר שמעתי והנה ראינו נע ינינו אנחנו
אשר בא עשו אחי יעקב אליו ועמו ארבע מאות איש ויאמר להשמידו .כי זכר
לו את אשר לקח ברכתו מיד אביהס .וילך לקראתו בבואו מפל! ארס להכות יאס
על בניס .ומי הצילו מידו הלא אלהיו אשר בפח ט הוא הצילו מיד אחיו ואף
מיד אויביו הלא יוכל להצילו .מי לא ידע כ• אלהיהס הוא אשר הצביר אח יפני
בגי יעקב לעשות לעיר שכס הרעה אשר שמעת׳ .הנגטרתס יוכלו שנים להמית
לעיר גלולה כשכם אס לא אצהיהס אשר במחו נו הוא אשר עשה להם אתי כל
זאת להמית אח כל יושבי העיר בעירם .ואף אתם אשי יצאתם כ לכס מעילכם
יחל ו הבאי להלחם עם כלם התוכלו להס ואף אס יאספו לעזרתכם ככס אלף
פעמים והלא תלעו הלא תשמעו כי לא עמהס נאחס להלחם כי עם אלהיהס
אשי בחר בם נאחס להלח׳ ותנאו להאכיל כלכס היום .ועתה חללו לכס מן
היעה הזאת אשר מפנחס לעשות לנפשותיכם וסיב לכם כי לא סלט להלחם ;ואף
אס הס מתי מםפי כי אלהיהס עמהם ,ויהי כאשי שמעו מלכי האמויי את כל
לניי יומציהס וימלא לבבם סמי וייאו מבר יעקנ ולא־ אנו להלחם בס •וגס אל
לביי יועציהם הסו אש אזנס וישמעו אס כל לבליהס וייסבו לנלי היועצי׳ בעיגי
הפלכי׳ מאל ויעשו ק .וישובו וישללו המלני׳ מעל נצי יעקכ כי לא יכלו 5נשש
עליהם למלממה כי יראו מהם וימס לבבם בקיב׳ מאי מילאשס אוהס .ט",מאש
ה׳ היחה זאת להם ני שמע ה' אל מפלח יצחק ויעקנ ענייו כי נסחו ט;.וישונו
כל המלכים האלה עם מחנוחס איש לעירו ביום ההוא ולא הלחמו עם בר יעקב
נעת ההיא ובני יעקב עמלו במעמל׳ נגל הר סימון ביום ההוא ער הערב 5י א ו
כי לא באו לקראתם המלט׳ האלה וישובו להם בני יעקנ אל מקומי .נעת'ההיא
נראה ה׳ ליעקב לאסר קוס עלה בית אל ושב שש ועשה שם מזבמ לאל <£לאה
אליך המציל אותך ואת כל בניך מצרה .ויקס יעקב ובניו ובל אשר לו וייגלו
וינאו נית אל כלנר ה׳ .ויעקנ בן השעי׳ שנה וחשע שנים נעלומו י נימ . %
וישב יעקנ ונניו ונל העם אשר אתו נביה אל נלוז וינן שס מזנח לה׳ הנ^אה
אניו .וישנו יעקב ובניו בנית אל ימים ששה מלשים , .נעת ההיא מתהיטרה
נמ עין מינקה רבקה אשר הימה עם יעקב ויקבור אותה •עקנ מתמת לנית אל
תמת האלון,אשר שם ונס רבקה בש בשואל אס יעקב מתה בעת ההיא נמברון
היא קרית ה (רבע ותקבר כמערת המכפלה אשר קנה אברהם מאת נגי׳ןת .
ויהיו מיי ינקה מאת שנה ושלשים שנה ושלש שנים .רשמי יעקב כי מתה רבקה
אמו ויגך מאל על אמו רעש לס מספל גלול ועל רנורה מרקתה.יתחת האלון
ויקרא שם המקים ההוא אלון נכות .ולבן ,הארמי מת נימים ההם כי גגסו אלהי׳
על אשר ענר .הנר׳׳ אשר היה נינו ונין יעקנ ויהי יעקנ,־נן מאת » ה , .ר ר א
אליו ה׳ ויברך אותו ויקיא את שמו ישיאל וימל אשת ימקנ הרה בימיני ההם .
ויסע יעקנ וכל אשר לו • נעת ההיא מנית אל לבוא ״אל־יצחק אניו מיונה" .
וילכו נליך ויהי עור בבית אין.לבוא אפיתה ותלי ,ימל נן והקש נלימה .
וממת .!.׳קניה יעקנ נייך,אפית ננית למס ויצב מצבה על קנורתה ע י היום
ויהיו ימי לחל חמש שנים וארנעיס שגה ותמת ויקרא יעקנ את שס ננו מולל ל
אשר
64
ספר
ויישלח
היעזר.
אשר •לדה כמל בנימי; ט נ א ק הימןן גולד לו .ויהי אמרי מות רחל וימן יעקנ
את צהלו באהל בלהה ששחתה .ויקנא ראובן אל לאה אמו על הדבר הזה וימלא
חמה ויקס בחמתו וילך ויבא אל אהל' בלהה וינתק את משבב אביו משם .נעת
ההיא הופרה מבני ראיבן חלק הבכורה והמלטת והכהונה כי חלל יצועי אביו
ותנתן הבכורה ליוסף והמלכות ליהודה והכהונה ללוי על אשר חלל ראובן יצ עי
י אניו ואלה תולדוח יעקנ אשר יולדו לו נפלן ארם ויהיו בני יעקב שנים משר בני
לאה הבכור ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבולון ודינה אחותם ובני רחל
יוסף ובנימין וכני זלפה שפחת לאה גד ואשר ובני בלהה ששחח רחל ק ונתחלי.
אצה בני יעקב אשר יוללו לו בפדן ארסי .ויסע יעקב ובניו וכל אשר לו ויבא
ממרא קרית הארבע אשר בחברון אשר נרו פס אברהם ויצחק וישב יעקב ובניו
וכל אשר לו עם יצחק אניו בחברון ועשו אחיו ובניו וכל אשר לו הלכו ארן
שעיר ויבבו שם ויאחזו בארן שעיר ויסרו וירט מאל מ י עשו בארן שעיר .ואלה
תולדות עשי אשר נולדו לו בארן כנעו ויהיו בני עשו ממשה .ושלד עדה לעשו את
אליפז ככולו ובשמת יללה לו את רעואל ואהליגמה ילדה לי את ׳עיש ואת יעלם
ואת קרח אלה בני עשו אשר יולדו לו באלן כנען ויהיו בני אליפז נן עפו תימן
אומר צפו ונעתס וקנז ועמלק ובני רעואל נחת וזרח ושמה ומזה .בני יעוש
תמנה עצות יתת ובני יעלס אלה ופינן וקנז .וננ׳ קרח תימן מבצר מנליאל עיר׳.
אלה משפחות בני עשו לאלופיהם בארן שעיר ואלה כמות בני שעיר החורי יושבי
ארן' .שעיר לוטן ושובל וצנעין וענה ולישון ואצר ודשן בניס שנעה .ויהיו בני
לוטן חורי והימן יחמנע אחיחש היא חמנע אשי באה אל יעקב ואל בניו ולא
שמעו אליה ותלך ותהי סלגש לאליפז גן עשו ותלד לו אח עמלק ומי שובל עלון
ומנחת ועיגל .ששו ואונס וגני צגעון ואיה וענה הוא ענה אשר מצא את הימים
במדבר ברעותו אמ הממירים לצבעו! אניו .ויהי גהיימו רועה י.ח החמורי׳ לאביו
ייוציכס 'המדבר כשעם נשעם לרפות! ויהי היום ויוליכם אמר סלנר אמד על שפת
ים סוף נגל מלבר הקמים .ויהי הוא רועה שם והנה רומ סערה מזקה מאד
באה מעכר הים וחנת על החמורים הרועים שם ייעמלי כלס .יאחיכ יצאו
מעבר" הים מן הסרנר כעשרים יתאה היות גלול1ת ונוראות מאל ויבואו כלס מל
מקום הממירים ויתיצבו שם .והמיות ההמה מהצי׳ 1צמסה כתואר בני האלם וממצי׳
ולמעלה מהם כלמות דוכי׳ .ומהם כדמות קופי׳ ולהן זננומ אחוריהן מבין כספיהן
ומסה לארן כזנב הלוכיפש .ויבאו החיות האלה ויעלו וירכבו על החמורים ההם
וייליטס ט לס וילכו להם על היום הזה ואחת מהחיות ההמה ננשח לפני ענה
והכהו בזנבה ותברח מן המקום ההוא ,וירא את המעשה הזה ויירא מאל
לנששו ויגרמ וימלמ וינס שעיר׳ .ויספר לאביו ולאחיו את כל אשר קרהו וילכו
׳ אנשי׳ רבים לבקש אח הממירים ולא מצאו ולא יספו עול ענה ואחיו ללכש אל
המקום ההוא והלאה כי יראו לנפשותס מאל .וננ׳ מנה בן בעיר לישון יאהליבמה
אמוחו ו מ י לישון חמק ואשבן ו־חרן וכרן ומי אצר נלהן וזעון ומקן ומי לישון
יעון ועלז .אלה מששחומ'בני שעיר המורי לאלוהיהם בארן שעיר .וישנ עשו
'ובניו בארן שעיר החורי יושב הארץ ויאחזו בה וישרו וירבו מאר .ויעקב ובנע
וכל אשר להם ישבו עם י^חק אביהם בארן כנען כאשר צוה ה' אש אברהם
אניקס ,.ויהי בשנת ןזאה יממש שרם לחיי יעקב היא השנה הששיעיהילשנמ
י יעקב ובניו כארן כנען בבואן מפלן ארס .ייסע יעקנ ובניו נימים ההם ממנרין
וילכי ^ויבאו,עיר שנס הם יבל אשר להם יישנו שס נ׳ מצאו להם כני יעקב
'.נעיר שנס 'מרעה טיכ ישמן למקניהם ועיר שכס שנה ונמסה נעה ההיא
ויהיו נס כשלש מאות איש נאשה ייבאו יעקכ ובניו .וכל.אשר להם וישנו נמלקת
השלה"
י י.׳
־
־
ס*י
משלח
הישי
(55
הפיה אשר קצה יעקב מאח ממור אני שכס &מאו משלן ארס »רס הנוח שממון
ולוי אש העיר '.וישמעו כל המלכים האלה מלכי המעט והאמורי אשר מ י מ ש
עיר שנם כי״נאו מוי מ י יעקנ שכמה וישט נ ה .דאנומ ה -י י בטיעקכ העברי
יטאו העיר׳ ויפט שס אחר אשר הכו אש יושנים ויירשו׳ ועשה ישונו וירשו
גס את אלה סיושניס נעיר ויהרגו׳ .ויתקבצו כל מלכי נ נ ק עול ויניאו כלם
יחל להלחם עם יעקב ועם כרו 1וישלח ישוב מלך תשיח גס אל כל המלטם
אשר סביבותיו אל א־לון מלך גשש ואל איהורי מלך שולה ואל שלעתון מלך מסר
ואל בוס׳ מלך סיען ואל לבן מלך בית p i nואל שכיר מהנימה לאמר פלו אלי
ועזלוני ונכה אש יעקב הגברי ואש בגיו ואת כל אשר לו כי באו עול שכמה לרשת
אותה ולהרוג את יושביה נראשינת ויתקבצו יחל רבאו כל המלכים האלה מס כל
מחגיהם עם רנ מאור כחול אשר על ששת הים;ויכוחי כלס נגר תסומ .ויצא
ישוב מלך משוח אליהם עם נל חילו ויחן ממהם גגד תשוח מחין לעיר ויתחלקו כל
המלכים האלה לשנע מלקים לשנע מחנות על מ י י1קנ וישלחו סשר אל יעקנ ואל
בניו לאמר צאו אלינו כלכס ונתראה עמכם פר׳ במישור וננקמה מכם נקמת אנשי
שכם אשר הרגתם אותם בעיר׳ ותוסיפו עתה ותשובו אל עיר שכס ותשט בה
להרוג את כל אנשיה כראשונה .וישמ-־ו נני ישקב את הרבר הזה ויחר אפס
מאל מרמי מלכי כנען .וימהרו רקומו כל בני ישקב עשרה ויחגרו איש כלי
מלחמתו ו.מהם מאה וייב איש מענייהס מלובשים כלי מלחמה :.וילכו כל
האנשים האלה בני יעקב עם ענייהם לקראה כל המלכים ההם ויעקב אניהס
עמהס ויעמלו כלם נשל שנס .ויהשלל ישקנ נער בניו אל ה׳ וישריש כפיו אל
ה׳ ויאמר ס׳ אלהיס אשה אל שלי אבינו אשה ואתה יצרהנו ומעשה יליך אנחנו
הצל נא אס בני נרממיך מיל אויביהם הבאים היים להלחם בם ימשעת אושס
מילם כי בילך הכמ והגבורה להושיע מעס מיל רב ונתת לעבליך בני חוזק לב
וגמרה להלמס נאויניהם להכרעה תחתיהם והפצת את כל אויביהם לסרהס ולא
ימושו בר ועניי ביי כנען .אך אם סוב נעירך לקמת את נספומ מ י ועני•
קחס נא כיי מלאכיך ברממיך הרבים ואל ימותו היום ביי מלכי האמורי .ויהי
ככלות יעקב להחשלל אל ה׳ וחיעש האין ממקימי ותחשך השמש רסבסלי נל
המלכים האלה ושנא בהם מהומה גדולה .יישמע ה׳ אל חשלת יעקב ייתן ס׳
שתי נני יעקנ ימויא׳ נלב כל המלכים ובלב צנאוהיהס .כי השמיע ה׳ אותם
קול רבב וקול סוס עצום מאת מי יעקנ יקיל מחנה כני אית . 8וייראו הסלט׳
האלה יראה גיולה מבני י ערג ויהי עומייס כמעמדם והנה נני יעקנ באים עליהם
במאה וייב איש בקול עצום ו נ כ ר .ויהי כראות כל המלכים האלה אש בני יעקב
נאים לקראתם ותוסף צהס יראה בלבם ויאמרו לשוב מעל בני י:קב כראשונים
לבלתי הלתס בם אך לא שט להם כי אפרו הגה חרפה היא לט לפוג מסט
העברים ז :פעמים ובכי יעקב קיבו ייגשו נגר כל המלכים האלה ימחניתיהם
וייאו והנה עם מ י מאי כשיל הים .ויקראו נ ר יעקב אל ה׳ ויאמרו הופיעה
ה' לני הושיעה ועננו ט בך נסחט ולא נמות ט ל הערלים הנאים עציט היום .י
ויחגרו מ י יעקנ את כלי מלחמתש ויקמו את המגירש ניייהם ואיש טיינו כילו
ייגשו להלחם p n .וילך יהולה נן יעקנ ראשונה לפני אחיו וי׳ אנשים סעניץ
ממי וילך לקראת המלכים סאלה .וישיב מלך משוח גם הוא יצא ראשונה עם חילו
לקראת יהויס .דרא יהולה את ישינ יאת מילי •צא ראשיגה לקראתי ויחל אף
ימיה מאי ומפתו נערס ט .ויגש להלחם ייתן יתויה את נפשו למיס'יישיג וכל
חילו מ ל ו ובא לקראת יהולה והוא ריכנ על סוס מזק ועצום פ א י .וישוב איש
גביר מיל מאי ויתכסה מראשי ועל רגליו בברזל' ינמושת .והוא מורה מצי׳ כשתי
ידיו
י
ואו
-
ספי׳
-!g
מיישר-
וישילךן י
ידיו מעל הסום לפניו ולאחריו כמשפטו בכל-מלחמותיו ולא -fewבמקום אשר
יורה עליו החצי׳ ויהי כי בא ישוב להלחם ביהודה ויורה• מצי׳ ניבים אל יהודה
ויקשור ה׳ אח• יד ישוב וקונו כל החצים אשר ירה על אנשיו .ומל זאת הלך
ישוב' וקרב לפני .יהודי!.להממו נחצים אך היה מרחק נין שניהם נשלשיס אמה.
וירא יהודה את י:ונ מול׳ נחצים לפניו ףרן אליו נחממ ב ח י .וישא יהודה אכן
גלולה מן האדמה ויהי משקלה בששים שקלים .וירן -יהודה לקראת ישוב ויכהו
באנן ההוא על מגינו ויתנהל ישוב מן המנה ויסול מעל י.סוס לארן.ויגתקהמנן
מיל ישוב וילך לו מחוזק המכה ההיא כמו חמש עשרה אמה ויסול המנן לפני
הממנה השנית .והמלכים אשר באו עם ישוב ראו מרחוק את גבורת יהולה בן
יעקב ואשר עשה לישוב ויתנהלו מאל מפני יהולה ויתקבצו אל מחנה ישוב לנהלו
אותו וישלוף יהודה את חרבו ויך ממחנה ישוב ארבעים ושנים איש .וינוסו כל
מחנה ישוב מפני ׳הולה ואין איש עימד נגדו ויעזבו את ישוב יימסו מעליו וישוב
עודנו נופל לארן וירא ישוב כי ברחו מעליו כל אנשי מחנהו וימהר רקם בבהלה
לר,ראת יהודה ויעמול על רגליו מול יהורה ויערוך ישוב לבלו מלחמה עם יהולה
ויכה מגיע מול מניני ואנשי ישוב ברחו כולם כי יראו מפרימלה מאל .וימול
ישוב את הכידון בילו ויכה את יהולה על ראשו .וימהר יהולה וישם מכינו על
ראשו לנגל פילון ישונ ויקבל מגן יהולה אס מכת בילון ישוב ויכרות אח המנן
לשני׳ .וירא יהירה כ׳ נכלת מנינו רמהר וישלוף חלנו .ייכהאתישוב נקלסולי
הרגלים היכרות אס לגליו ויפיל ישונ לאלן ויפול הכילון מילו .וימהר •הילה
וישא את כידון ישוב ויכרות ני את ראשי יישליכה אצל רגליו .ויהי כראות כל
כני יעקב אשר עשה יהודה לישוכ־ וירוצו כלס אל מערכות המלכים ההם וילחמו
בני יעקב במחנה ישוב ובמחנות כל המלכים אשר שם ויפילו מהם בני יעקב פיו
אלף איש ויכו נהם כהכות בקשואיס ואת המתי ברחו לנפשם ויהולה עודנו
עומר •על גוייס ׳שובייפשימ את שריין ישוב מעליו וגם את הברזל ואת הנחושת
אשר על ישוב סשמ יהודה .והנה ס׳ אנשי שרי ישוב באו לבלם נגל יהולה להלח׳
ב ו .וימהר יהולה רקח אבן מהארן ויך בה את האחד על ראשו ותבקע ראשו
ותיפול גס הגויה מעל הסום לארן .ויראו ח׳ השרים הנשארים את גבורה יהודה
ריראו מאד וימסו וירדוף אחריהם יהירה וי׳ אנשיו יילביקו אותם ויהרגו איחס .
<ובני יעקב עולם מכיס במחנות המלכים ויהרגו מהם רבים אך המלכ׳' ה־זלה
בנפשיתם עמדו עם כל שריהם במעמדם ולא ברחו ממקומי ויצעקו על כל ממנות'
־-׳,כבורח׳׳ מפני בני יעקב ואין שומע אליהם כי יראו מאד לנפשות׳ סןימוחי וישיט
־כל בני יעקב אחרי הטת במחנות המלכים ויביאו לשני יהודה ויהו־ה עודנו הירג
את ח׳ שרי ישיב ופישס את• נגדיה׳ וירא לוי את אילון מלך געש הולך וקרב
נגדו עם ארבעה עשר שריו להכותו ולוי לא ידע .ייגש שד א־לון עם שריו ויפן
לע •אחריו ויירא והנה לו המלחמה לאחור .ויין ליי עם שרם עשר מעבדיו וילכו
ויהרגו• אמ אילון ואת שריו לפי חרכ .ואיהירי מלך שילה נגש לעזור את אילון
ייגש"-מול יעקב וימשך יעקב את הקשת אשר בידו רך בחן את איהורי
וימיההו .ויהי כאשר מת איהורי מ ך שילה ויניסו ארבעה המלט׳ הנשאלים
עם•'-מר פריהם ממקים מעמלם ויבקשו לברוח להס ויאמרו אין י לכי עור
גבורה' עס העברים אחרי אשר המיתו את שלשת המלכים ו_פריהס החזקים ממנוי.
ובניי יעקב .כאשר ראו ט נתקו המלכים הנפאלי׳ וירלמ להם אחרהס .ויבאו גם
בני יעקב מןזצ שכס ק המקים אשר עמלו פס וילכו אקןי המלט׳ רגשו אליהם
ע ס ע נ ל י ה ס .והמלכי׳ וכל השריס^ויתר מחנותם ראו כי נגשגצטייעקנ אליהם
וי.ד'או לנפשם ויטםו ייברמי וילכו"טל"עיר •מסל;' .וירל&ו אמריהם"בני..יעקב
;
;׳,.
י
י ״
י
*
י
״
׳,׳•׳'ז
1׳*־
מ
י
סמי
וישלח
ה״&ר
67
על שעל עיל מסל ויכו נמלטה האצה ונממרה׳ מכה לנה כאלנעת אלפי איש
ויהי הס מטם כמחנה המלט׳ ויעקנ משך עול נקשת ויכה כמלכי׳ ויהרגם כלס".
ויהרוג את סרעסון מלך מסל נשעל עיל חסל ואמר כן הכה את סוסי״מלך
סרפן ואת לכן מלך נית מותן ואת שכיר מלך ממגימה ויהרגם כלס נמצים מן
לאחל וממו .ויוסיפו נני יעקב ויערכו מלממה עם ממנות המלטי ההנה ע ל
שעל מסר והמחנות כראותם ט ממו כל מלטה׳ רסנו שרף לנוס ויכו מהם עול
בארבע מאות איש ויפלו מענלי יעקכ במלחמה ההיא ג׳ אנשים ׳וירא יהולה ני
מתו ג׳ אנשים מעבדיו ויחר לו מאל ומנער בו ממתו על האמורי ונל האנשים
הנשאלים מממנות המלכים וייראו מאוד לנפשם וירוצו יישברו את שער סומות עיר
מסר ייבאו כלס במוך העיר צהמלס .ויתחבאו כלס נתיך עיר מסי ט עיל מסר
גלולה מאד ורמבת ידים ייהי ככוא כל המחנות האצה בתוך העיר וירוצו אחריהם
בני יעקב אל המיר .דצאו מהעיל ל׳ גבוליס מצומדי מצממה ויעמדו גגל סממ
העיר ומרנומס שלוסומ ימניתותיהס בידיהם ויסיצט גכמ בגי יעקב ולא נתעם לטא
העילה .רלן אליהם נפתל׳ רנא כתיכם רנהנמלנו את שנים מהן,וינלות ראשם בפעם
אחת .ויפן אל כניס כאחרי׳ והגה נסו וירדוף אמריה׳ יילביקש וינס וימית׳.
ובר יעקב באו העילה וילאו והנה מומי אחלת לעיר ויבקשו את שער החומה
ולא מצאו ויללג יהולה ויעל על קיל המומה ויעלו אמליי שמעון ולוי יירלי שלשמם
מעל המומה אל חיך העיר ויהרגו שמעון ולר את כל האנשי' הנמלסי׳ אל העיל
וגם את כל יושבי העיר ונשיהם ומפס הלגו לסי מ ל ב .ותעל צעקת העיר
השמימה ויללגו לן ונפתלי על המומה לראות מה קול הצעקה ט יראו בני יעקב
אל אמיהם ושמעו את כל יישני העיל לינלי׳ נ נ ט ינתמ.וני׳ לאמר הגה אשר
לנו בעיר קמו ילכי אך המת אל ממימינו .ויהי ככלומ יהילה להכות את כל יושבי
העיר ויעלו מל החומה ויקראו אל לן ואצ נפתצי אשל על החומה ואל ימר אמיהס
ויודיעו להם שמעון ולוי אח שער העיר ויבואו כצ נגי יעקב לקחת את כל השלל.
רקמו בגי יעקב את כל שלל עיר מסר הצאן והבקר והרכוש ושני את יחר השבי
ויצאו מן העיל ביום ההוא .ויהי טוס השגי וילכו בני יעקב סדטגה כי שמעו
כי אנשי סרפן אשר נשארו בעיר נאספו להלמם אסם על אשר הלגי את מלכם
וסרק הימה עיי גביהם מאל ובצילה ולה מיל עמוק סביב לעיל ושמק המיל
כממשים אמה ורחבו ארבעים אמה ולא היה לאיש מקים לטא אל העיר ספני
המיל .ויראו בני יעקב אח חיל העיר ייבקשו בי לרך ילא מצאי .כ׳ היה לרך
העיר מאמריס והיה כל איש אשר יבוא לעיר נא מן הללך ההוא וכנב את כל
העיר ואמר יבוא העירה ודאו ננ׳ יעקנ נ׳ לא מצאו לרך העיי ףמר אפס מאל
ויושט העיר נראיתם ט נאולהם מי יעקב יראו מאל מהם כ׳ שמעו אס אשי עשו
לעיר חסר .ולא יכלו יושט עיר סרק לצאת לקראת מי יעקב אמרי אשר
נתקבצו בעיר להלחם נס ט יטאו נעיר אך נאשר ראו ני נאו אליהם יראו מאל
מפניה׳ ט שמעו את ננורתס ואח אשר עשו לח.ר .וימהרו יושבי כרס] וישאו
את נשר דרך העיר ממקומו פרס באו בני יעקנ ויניאו אותו נתוך המיר .וינאו
בני יעקב ויבקשו את ללך בעיי ולא מצאו .ויושט העיר עלו מעל לחומה ויראו
והנה בני יעקב מבקשים את מבוא העיר .וימלט יושב העיל את כני יעקב מעל
למומה ויקללו אותם וישמעו בני יעקב את המלפה ־ וימל;אפס מאל ומבער בם
חמתם דקצפו עליהם מ י יעקכ ויקומו ויללגו כלס את המיצ נמוזק גבילסס רעבלו
את האלנעיס אמה רוחנ המיל נגנולתס .ויהי נענרם את המיל ויעמדו תמת
חומס .הפיר־ וימצאו את נלישעל׳ העיל סגולים נדלת נחל .רגשו נגייימקנ
לשכור'אס דלתי שערי ה ע ד ולא עזנוס יושניהעיר ט היו משליטי עליהם אננים
JmV.׳"0־
68
ספי
וישלח
הי׳טר
וחצים מעל לחומה .רה׳ משפר האגשיס אשר היו על המומה ארבע מאות איש.
ויראו בני יעקב כי לא עזיוס אנשי העיר לפחוח שערי העיר ייללגי ו־עלו על
קיר החומה ויעל יהודה ראשונה מורחה העירה .ויעלו אחריו גד משאת העיר
ימה ושמעון ולוי צפונה ודן וראובן ננבה .והאנשים אשל מעל לחומה יושבי העיר
בראו חס כי עלו אליהם בני יעקב ויברחו כלס מעל החומה וירדו העירה
ויחחנאו בעיר ניגשו יששכר ונפתלי הנשארים תחש החומה וישברו את שערי העיר
וידליקו אש בשערי העיר רמס הברזל ויבואו כל בני יעקב העירה הס וכל אנשיהם
וילחמו עס כל יישב׳ עיר סרנון וימס לפי חרב ולא עמד איש בפניה' .ויניסו
כמאתים איש מן העיר וילכו כלס ויתחבאו במגדל אחד בעיר .וירדוף יהודה
אחריה׳ עד המגדל ההוא וימין את המגדל ויפיל על האנשי׳ וימותו כלס .ויעלו
ב:י יעקב דרך גג המגדל ההוא ויראו והנה מגדל אחד מרחוק נעיר גבוה וחזק
מאד וראשו גשמים וימהרו וירדו בני יעקב וילכו עם כל אנשיהם אל המגדל
ההוא וימצאוה מלא אנשי׳ ונשים וטף כשלש מאות איש ואשה .ויכו בני יעקב
גאנשייההס מכה גדילה גמוך המגדל וינרחו וינוסו מהם .וירדפו אחריה׳ שמעון
ולוי ויצאו אליה׳ שנים עשר אנשי׳ גבורי׳ מאוד וחזקי׳ מהמקו׳ אשר התחגאו
שם .ויערכו השנים עשר האנש׳׳ ההם מלחמה עצומה מול שמעון ולוי ולא יכלו
עליהם שמעון ולוי ויכרתו הגבירי׳ ההם את מגיני שמעין ולוי ויכה אחד מהם
אס לוי נמרבו על ראשו וימהר לוי רשם ידו על ראשו כי ירא מן המרב ושך
החרכ ניד לוי וכמעמ אשר לא נמתך ידו לו .וישפוש לוי את מרב הגבור נידו
האחרת רקחנה במזקה מיד האיש ויכהו בה על ראש הגיור ויסר את ראשו .ואמד
עשר האנשי׳ נגשי להלחם עם לוי ני ראו ב׳ מח אחד סהש וילחמו עם בני
יעקכ ולא יכלו להם בני יעקב נ׳ חזקי' האנשי׳ ההם מ א ד .ויראו נני יעקנ
כי לא יכלו להם ויצעק שמעון צעקה גדולה ומרה עד מאד ויתנהלו כל האמד
עשר הגבולי׳ מקול צעקת שמני! .ויכר יהודה מרחוק את קול צ-עקת שמעון
י אחיו וירוצו נפתלי ויהודה במגעיהם אל שמעון וימצאו אוחי צלחס מכורי׳ ההם
ולא יכלו להם כי נכרחו מגעיה׳ .וירא נפתלי כ׳ נכרתו מגיני שמעון ולוי
ויקח שני מגיני׳ מאת עבדי:׳ ויכא אוחש אל שמעון ואל לוי .וילחמו שמעון
ולוי ויהודה שלשתם באחד עשר הנבורי׳ ההם ביום ההוא עד עת נפות היום ולא
יכלו להם .ויוגד הדבר הזה ליעקב וימר לו מאד ויתפלל אל ה׳ וילך הוא ונפתלי
בנו נגד הגבירי' ההם ויגש •עקב וימשך בקשת ויקרב אל הגמר׳׳ ההם ויהרוג
מהם בקשת שלשה אנשי׳ ויפנה השמונה הנשאר׳׳ והנה המלחמה להם פני׳ ואחו׳
וייראו מאד לנפשם ולא יכלו לעמור לפני בני יעקב.ויבלמו משניה׳ ויהי בברח׳
ויפגעו את דן ואת אשר באים לקראת׳ ויפלו עליה׳ פחאו׳ וילממו בהם ויהרגו
מהם שני אנשיי ויהודה ואחיו רדפו אתריה׳ וינו את משארי׳ סהס וימיתום :
וישובו כלבני יעקב ויתהלכו בעיר ויחפשו בה אם ימצאו נה איש וימצאו נעשר׳׳ נחירי׳
במערה אמת בעיר ייהרגי׳ כולם גל ואשר ואמ ימר האנשי׳ אשר נסי
וימלטו מהמגדל השני פגעו בהם דן ונפתלי וילחמו בס ויהרגו כולם .ויהרגי
נני יעקכ אח כל יושבי העיר סרטן אך הנפי׳ והסף עזבו בעיר ולא הרגו אוחם.
ונל־ יושבי עיר סרפן גבירי׳ כולם אחד מהם ירדוף אלף ושני׳ לא ינוסו ספני
רבבס מיתר האלם .ויהרגו׳ נג׳ יעקנ פיצם לסי מרנ ולא עמד איש מהם בפניה׳
ויעזט את הנשי' נעיר .רקחו כגי יעקכ אס כל שלל העיר ומהשני אשר.בחרו.
רקחו,את הצאן ואת הבקר ואת כל רמש העיר ייעשו מי יעקנ לסליק,וליושביה.
כאשר עשי למסר וכל יושניה ויפנו ויצאו גילנו משם .ויהי נצאח נני.יעקכ מעיר.
סלט! וילכו־-להס כמהלך' מאתי׳ אמה .ייפגעו את •ישני מפוח יוצאי לקראתי פי
יצאו
,י
ספי
וישלח
הישר
69
יצאו להלחם אתם על אשר הכו את מלך מפוח יאת כל אנשיי .ייצאו כל הנשאר
נעיר תפוח להלמם את ננ׳ יעקכ ויאמרו להציל מידם אח השני ואת המלקימ
אשר לקמי ממסר ימסרפן .יילחמו כל יתר אנשי תפית עם נני יעקנ נמקים
ההוא וינוס נר יעקנ ויכסו׳ וינוסו לפניה׳ וירדפו׳ עז עיר ארנליו ויפלו כולם
לפני בני יעקנ וישוט ננ׳ יעקנ ויבאו חפומ לקמת את שני ספות ויהי נ ט א ם
תפוח וישמעו ני יצאו להם אנשי ארבל לקראתם להציל את שני אחיה׳ .ויעזבו
בני יעקב עשרה אנשים מאנשיה׳ בחפיח לניז את העיר ויצאו הס לקראת אנשי
ארבליו יאנשי ארנליו יצאו הס ונם נשיהס להלחם את נני יעקב כי נשיהם היו
מלומדות מלחמה ויצאי נארבע מאות איש ואשה ויצעקו עליהם בל בני יעקב בקול
גלול וירוצו כלס לקראת יושבי ארנל בקול גדול ועצום .וישמעו יושבי ארנליו
אס כל צעקת כני יעקכ ונהמות׳ כקול אריומ וכנהמ׳ ים גליו ויפיל סמד ויראה
נלנם ממי יעקנ וייראו מאד מפניהם וישיט אחוריה׳ וינושו לפניה׳ אל העיר
יירדפו בני יעקנ אחריה׳ עד שער העיר ויבואו עליה׳ נעיר .יילחמו מ י יעקנ
אסס בתוך העיר וכל נשיהם קולעים נקלע אל נני יעקנ ותהי המלחמה ניניהם
חזקה נ־וס ההוא עד הערנ ולא יבלו עליהם נר יעקכ וכמעפ אשר מתו כני
יעקב במלחמה ההיא ויצעקו נני ימקנ אל ה׳ ויתחזקו מאד לעת הערנ וינו מ י
יעקב את נל יושבי ארבל לפי מרב אנשים ונשיס וסף .ונס את יתר האנשים
אשי נסי מסרק ה ט ס נני יעקנ נארנליי .ייגשו מ י ימקב לארבל ולסשימ כאשר
עשו למשר ו לסרק ויהי כראותם כי מתו נל אנשיהם ויעלו נולס על גגות העיר
ויבו אה בר ימקב נאמי׳ כמסר ,וימהרו נני יעקנ ויבואו העירה וימששו אמ
נל הנשים ו ינו׳ לשי מרנ וישנו ננ• ימקנ את כל השניה ואת בל השלל צאן ונקר
ומקנה .ויעשו מ י יעקנ לארנל כאשר עשו למשוח ולמסר ולשיל׳ וישנו ויצאו
סשס אל דרכם .ויהי נינם החמישי וישמעו מי יעקנ ני סחקנצו עליהם אנשי
־ געש למלחמה על אשר סרנו את מלכם ואס שריהם ט ארנעה עשר שרים היו
.כעיר געש ויהרגום כולם כני יעקב נמלחמה הראשונה וימגרו נגי יעקכ איש
כלי מלממסו ביים ההיא וילכו למלחמה לקראת יושבי געש ומעש עם רב ועצום
מעם האמורי וגעש הימה עיר מזקה ובצורה מאז מכל ע ד האמורי ולה שלש
מימות ויבואו בני יעקכ געשתה וימצאו שערי העיר סגורים וכממש מאוה איש
־ נצכים מעל לחוסה החצינה .ועם רכ כחול אשר על ששת הים ארכו למי יעקב
מחין לעיר מאחריה׳ ייגשו כני יעקכ למתוח אש שער העיר ויהי משת׳ והנס
סמארבי׳ אשר אחדי העיר באו ממקומי ויסגבו אש כני יעקכ לאנשי געש כתיך
וחהי להם המלחמה שנים ואחור גס כל האנשים אשר על החומה משליכי׳ עליהם.
חצים ואבני׳ מעל אחומה .ת א יהודה כי כבדו עליהם כל אנשי געש ויצעק
צעקה גדולה ומרה וינהלו כל אנשי געש מקול צעקת יסודה ייפלו אנשים מן החומס
מעוצם הצעקה .וגס כל אשר מחון לעיר ואשר בעיר יראו מאד לנששס ,ייגשי
בני יעקכ עוד לשבור דלתי העיר וישליכו עציהם אנשי געש מעל החומה אכגים
וחצים ויכריחום מעל השער .וישוכו כר יעקכ אל בל אנשי געש אשר אתם
מחין לעיר ויכה כהם מכה רכה מאוד כהטס כקשואיס ולא יכלו כולם לעמוד
מכש כני יעקכ כי נפלה עליהם כולם אימשה ושחד משני צעקת יהודה .ויהרגו
מי יעקכ אס כל האנשי׳ ההם ממון לעיר .ויגשו עוד כני יעקכ לפתוח העיר
ולהלמס תמת מומת העיר ולא יכלו ׳כי כל יישכי געשאשרגשאמ בעד סכט
כולם את מיסת געש משה ומשה ולא יכלו כני יצקנ לגשת',אל העיר להלמם
והיה כאשר יקרנו כני יעקכ אל אחת מהפאות להלמס תמת־ הממה
וישליט
:
70
ספי
דשלח
הישר
וישליכו עליהם יושבי געש מציס ואבנים כממר ויברילזוס מתממ המומס ויראו
אשי געש על המומה כי לא יבלו עליהם בגי יעקכ מחמת המומה ויהרסו
אי( בגי יעקב כרנריס האלה לאמר .מה לכס ולמלממ׳ אשי לא תוכלו
עלי' האף לגעש העיר המוקה וליושביה תוכלו לעשות כאשר עשית׳ לערי
האמורי אשר הס בלמי מזקיס הלא למלשיס אשר בני עשית׳ הרבריס האלו
וחהרגוס פתח העיר כי א ן עמהס גבורה כי יראו מקיל צעקתכם .ועסה
הבמקוס ימה סיכלו להלמס הנא בזת אתם מתים כולכם וננקמה סכם נקמת
כל הערים אשר מלנהפ א.ימס וימרפו מאד יושב• געש את בני יעקב
ויקללוס באלהיהס וישליכו עליהם מציס ואכניס עוד מעל המומה .וישמע
יהודה ואחיו את דברי יושבי געש וימר אפס מאד ויקנא יהודה לאלהיו
נדבר הזה ויאפר ס׳ הושיעה הושיעה ה׳ לנו ולאחינו .וירן סרמוק
ככל נמו ומרט שלופה נידו וידלג מארן ויעל וירנב על המומה נממת
כמו והפול המרנ מידו .ויצעק יהודה על המומה וינהלו כל סאנשיס
אשר על המומה ויפלו מהם נתיך העיר מעל המומה ףמוהו .ואשר עודם על
המומה כאשר ראו את בנורת יהודה יראו מאד ייניסו מהם לנפשם אל
מוך העיר להמלס .ימקצת׳ סחחזקו להלחם עם יהודה על המימה ייגשו
להמיתו נראותס ט אין מרנ ניל יהודה .ויאמרו להפילו מעל החומה אל
אחיו ויעלו עליהם כעשרים אנשים מהעיר לעיזרס ויסונט את יהודה ויצעקו
נולס עליי ייגשו אליו כחרטת שלופות ייכהילי אח יהודה ויצ!ק יהודה מעל
החומה אל אחיו .ייעקנ ינניי משנו נקשת מתחת החומה יינו נאגשיס
אשר על המומה שלשה אנשים ויוסף יהודה ויצעק ויקרא ה' עזרנו ה׳
חלצנו ויצעק נקול גלול על החומה ותשמע הצעקה למרחוק .ויהי נצעקו
ויוסף עיל שטת לצעיק ייבהלו כל האנשים אשר םנינות יהולה משל החומה
וישליט איש חלבי מילו מקול צ-קת יהולה ומסחלי יינוסו להם .ויקח
יהודה את המרבות אשר נפלי מילס יילחם בס יהולה ויהלג מהם כשרים
איש כל המומה .ויעלו עול מן העיר אל המומה כשמונים איש ואשה
ייסוינני כלם את יהולה וימן ה׳ פמד יהודה בלבם ולא יכלו לגשת אליו
יי:קכ וכל אשר אתו משכו בקשת מתחת המומה ויהרגו עשרה אנשים על
המימה ויפלו מחת החומה לפני יעקב יננ יו וייראו אנשי החימה כי גפלו
מהם שלשים איש וירוצו כול אל יהולה נמרטת שצופות אך לא ינלו לגשת לפניו
ט ילאו מאל מגנירח יהולה וגש גטר אחל מהס ושמו עריל ויכה 'את
יהולה נחלנו מל לאשו וימהל יהולה וישם מגיגו על לאשו ומך המלנ נמגן
ויחלק לפגים והגנול ההוא נהנותו את יהולס רן לנפשו מפסל יהולה וימעלו
לגליו על המומה ויפול נתוך נני יפקכ תחמ המומה ויכוהו נג׳ יעקכ ףמיסיהו
ותנאב ראש יהולה ממכת הגבור ונמ־-יס אשר לא ממ יהולה ממכה ההיא ויצעק
יהולה מכאנ המכה ההוא מעל המומה וישמע לן קול צעקת יהודה ותנער
ט סממו ויקס גס הוא רלך מרמוק וירן וידלג מארן ויעל מל המומה כממת
כמו !יהי נעלות ל! על החומה אל יהולה וינרמו משס כל אנשי המומה אשל
עמדו גגד יהולה ויעלו כל המ1מה השני׳ וישליט כ1ל מציס ואכניס מין החומה
השרה ,אל ק ויהודה ויבקשו להבלימס מן המומה ויבאו המציס והאכרס
נדן־ ולימדה וכמעט אשר לא מתו טל החומה והיה למקום אשר יגויסו דן
ףהולה על המומה ובאו עליהם חציס ואנניס מן המומה השרמץיעקנ'ונניו
כולם ססמ שער העיר תמס המומה הראשונה 'ולא היה להס למשוך'נקשת אל
׳ושני
ספר
וישלח
היער
71
יושני העיר נ י לא סיו נראים לסם נ י סיו על סחימס םשניס וון ויסולפ נאשר לא יכלו
לסגול אס סאמיס ואת סמלים אשר ירוו לסם מסחימס סשנית זילצגי שניסס אל סחימס
אצל אנשי סעיר ויראו א מ י סעיר אשל עצ סמומס סשנית כי נא ק ־יסולס לסניפם לחיסיס
פשנית ויצעקו כלס ויודו נין סתימות .וישמע יעקב ומיו 06קול צעקת אנשי סעיר וסם
עיים התיז שער סעיר ויירפו מאל על ון ו סייס ני לא סיו נראים לסם נ י סיו על סמימס
סשגית ייעל נפתלי נחמת נחי וילצג על סמומס סראשיגס לראות מס קול סנעקס אשר שמעו
נעיר ויששכר חטלן ננשי לשניר דלתי העיר ויפסחו את שער סעיר וינאי כלס סעירס .
ונפתלי קפן מסחימס סראשיגס !6סשניס וינא אצל אתיו לעורס .ויראו יושני געש אשר
על סמימס כי עלם ׳נפתלי שלישי לעויר לאחיו ויניסו ויבלמו כלם וירדו נתין סעיי ויעקב
ימיו וכל נע־יסס באו סעיר אניסס ויפייס יון ונפתלי יררו מן סחומס אל תוך סעיר
ויויפו • יושט סעיי ושמעין יליי סיי מח ן צעיר יצא ילעי כי נפתח סשעי ויעלו משם
צחימם וייח אל אחיסס תיו ס*יי ויושבי סעיר ירוי כלס סין סעיר ויבאו עליפס כל נני יעקנ מפס
ומפס ותסי לפס סמלתמס פנים ואתיר דכי בפס בני יעקב מכם י נ ס עי מאי ויסר גו
מפס כעשרים אלן איש יאשס לא עמר איש מסס נסנ• בני יעקב ד ר נ סיס נעיר
.
סוס ממל עד חץ לעיי ויגיע עי מ ו ת בית ווויון
דפי כנמל מיס ויצא
מראו אנשי ט פ חייו! מרחיק את סיס ייצא מעיר געש דיוצו מסס כשנעים איש
על
ייבאו
לראות את סיס ססיא וינאי על מקים סיס יילכי במסילות פיס
מימת בית געש ויראו סיס ייצא מ! סעיר ושמעו את קול צעקת יישני געש עלסס
פשמימס וסיס סילן ורב מאי לצאת כנחל מיס וכל גגי יעקב עול מכיס במשבי
געש ייסוגו נסם עי ס ע י נ ככ״ס אלף איש ואשם ויאמרו סאגשיס ססס סחיררס
אן זס מעשם ספנריס סוא ני עיים נלחמים בערי נל סאמורי .וימסרו סאלשיס
בית מוחן
ספס דריצי נית חי*ין ייקחו איש כלי מצח־יסו ויצעקו נבל יושבי
ויתגרו נם סס כלי מלחמתם ללכת לסלחם בבני יעקב .ובני יעקנ;כנלוסס לסכות
ניישני געש ויחפלכי נתין סתיו לפשש את כל סחלליס .יינאו לסט' מסעיר ופלאס וימצאו
שלתת אנשי״ס גנ״יס מאי יחינ אין ט י פ .וינאי בני יעקב עי מקומם וירוצו סננזריס
אליסס ^ייקח א׳ תסס את !:ילון ני ראפי נע• קשן וקצר קימס רפילפו ארצם נכמי ;
p tיסקנ אליי נ ח ־ ט יינסי יעקב מתחת ליותניי נ ח ־ נ וימיי ,לשניפ ותסול סגוים על
זנילין . .ייגש ספג׳ פתאים ייחיק כיעקב לפפילו לא־ן ויפן אליו יעקנ ויצ*ק עלי! ויריצו
שמעיו וליי ויניסי נ ח ־ נ ס אל סשיקיס ייפיליסו ל א ץ .ייקם פגניר נחמת כחי מן סארן
ייבא אליו יפייס מרס עמיו ייכסי בח־נ על ראפו יתנקע ראשו וימת זיסגטר םשלישי
נראיתי כי מתי רעיי pלפני בני יעקל יי־יפ׳ את־יי נני יעקנ בפין סעיר ויסי נגש
סגנור וימצא ח י נ אתת מיישני סןיר יישאגם יישן אל גגי יעקנ יילחם אתם נחרב ססיא.
!יין הגי ר אל יסיית !•יפו נת־ב על יאפי ומגן אין ביי יסיים .ויסי נסכיהו יימסר
נפתל׳ עיגיני ייתן Jrיאת ׳סייס ופך ח־נ סגניר נמנן נפתלי ייגלל יסווס מן סחיג .ויריצו
שמעין יליי ע! ס נ ט ר ויחלקי איתי לשנים נ א י י ן .ייסיגי בני יעקב אס "שלשס סנניריס
ספס נעת ססיא מס כל יישנ׳ געש •סייס נסם לע־יב .ויתסלני בני יעקנ בגעש ייקחו
את כל שלל מעיר אן ססן וסגש-ס לא סיייתי .ייעשי נני יעקנ לגעש כאשי עשו לסרטן
ילשילס .ייגסגי נגי יעקנ את נל שלל געש ויצאי מסעיר לילה .סתם ייצאו וילכו על
מפיית בית חירין סמס עיי ס־יעלם ייישני נית חירין עיליס סמעלס לקראתם וייחמי גגי
יעקנ אס יושבי בית חייו! במפלת בית חייין נלילס ס ס י א .יכל יושבי בית מירון גבירים
כלס אח־ תסס לא יגיש מפגי איף אנשים .וילממי ניילס סדוא על ס-זעלס יחישמע צעקתם
ניילת פסיא <מ*תית יש״סש נל סא־ץ •יצזקתס .וי.ירא! כל נ י יעקנ מפאנשיס סכם נ י
לא נשי לסלחס נחפן יינילי מ א י .ויצעקו בני יעקב אל ס' לאמר פושיעס ס׳ לני סצילני
ילא נמיין ניר סעיליס סאלי .יישסעיס׳ נקיל בני יעקנ וינא ס׳ על אנשי ניס חיייןחריס
נרילס ינסלס דלממי ביניהם אלם נאלם נמחשן סלילס •יכו אצס נאלם י נ י ס .ובני יפקנ
ייעי כי סנ:א ס׳ נקרב סאנש־ס ססס ר1ח עיעיס וילחמו איש נרמס! ויצאו בולם מאגייא
אגש! בית.חירון .וילכו עזי מירר מעלת ט ת חורו! יסלאס ויליט שס פס נעייסס נלילס
פפיא לנסח .וכל אנשי בית חורין נלחמים כל סלילס איש באחיו ואיש נרפפו ויצעקו
< סמעלם יסשמע צעססס למרחק יסיעש כל סא־ץ מקילם כי פיויגניסיס
מפס ימפש
"אי על כל פ א ו ן .וישמע 1גל י1שני ערי סכגער סחסי יסאמורי וסמיי וכל מלכי כנען יגס
אשי בעבי פייין את .קיל סצעקס נליצס ססיא .ייאמרו אן סנס מלחמית סעניץס אשר
סמס ?ל5ומיס,נשנעס סעייס סנגשיס אליפס ומי יוכל לעמיר לפני סענריס ססס וייראו כל
יושט עיי סמפני ונצ אשר נעבר סירק מאל ־מפני בני יעקב ני אמרו כנס נאשר עשו
(
לעריס
72
ספר
רשלח
הישר
לעריס סאלס יעשו לגי גס 6כחכו ט מי •יגל לפמיר מפגי נטישה op.roוםמורניס
גילס צעקסס נלילס סשוא סולן וצועק ייני איש את רעסי עי ס ט ק ו דמוסו מסס דנים .
ויאר ס ט ק ו נעצוס סשחר ויקימו נל נגי יעקנ ויעצו סמעלס ויכו סנישריס מסחווניס מנס
מ ס וימיסי כלס נמעלס ססוא .ויאו סייס סששי ויראו נל יישני נגען מרמוק את נל
אנשי נית מווון מסיס ומישלכיס נמעציס נית מירי) נננש־ס ונעתיויס מ ת י ס .ינני יעקנ
נסגו את נל סשטס אשר שנו מגעש וילכו נית מורי) .וינאי ט ס מירון וימצאו סעיר
מלאס אגשיס נחיל סיס וילחמו נסם רכו שס נני יעקנ עי עת צפויס ויעשו גני יעקנ
אל ביש חורו! כאפר עשי לגעת ולתפוח וכאשר עשי לחשר ילשרסן ילשיצס .יישאו נני יעקנ
אש שט ניס חורו! וכל שלל סעריס עמס וילכו שנמס אל מקימס נייס ססיא .וינאי מ י
יעקנ ניוס סששי עיר שכס אל ניסס וישנו מחין לעיר ויניחו שס מסמצחתם נעת ססיא
דלינו שש .ונס כל עיויסס וכל סשלל אשר לקחי מסעריס סגימו מחין לעיר ולא נאו אל
שוך סעיר ני אמרו פן תסיס מצחמס עיי עלינו 1ינאו לצור עלינו נשכס וישנו יעקנ ונניו
נמס ססיא ומחרשי נחלקת סשוס אשר קנס יעקנ מאת ממור נחעשת שקצים וכל שניסס
א ס ם .וססי כל סשטס וכל אשר טוו בני יעקנ נחלקת סשדס נחיל אשר על שפס סיס אשר
pfcמספר ויושט סארן רואים מרחוק וייראו מאי כל יושט פארן מפני נ ר יעקנ אשר עשו
אס סונר סזס ני אין כל מלן מימי קום עשס נ ו נ ר הופ .רועו! כל שנעת מלכי סכנעני
לסשציס עם נני יעקנ ני יראולנפשיסס מאי מפגי נני יעקנ .ויסי נ יום ססיא סיא ייס
ו׳ וישלח יפיע מלן חנרון נסתר אל מלן סעי ואל מין גיעון ואל מלן שלם ואל מלן עדולם
ואל מלו לכישס ואל מלן חציר ואל כל מלכי סננעני אשר סחת יויסס לאתי עלו אתי וניאו
אלי מצנם אל נ ר יעקב ואשלים אסם נשלוס ו נ נ ו י ס .סן ת ח ו נ כל ארצכם נמוכות גגי
יעקנ נאשר עשו לשנס !לערים אשו סטניסים נאשו שמעתם וואיס׳ וסיס נניאכס אל
סטאו נאנשיס ינים .רק נל מלן ינא אס שלשם שריי סנייליס וכל שר ינא את שלשס
אנשים משרסיו ..ונאסס כלנס אל מנרונס ובאנו נולנו יחי אל נני יעקנ ונסמין לפניסס
ויכרסו• לנו נריס שלום .ויעשו כל סמלניס סאלס נאשר שלח אציסס מלן מנרין כי סיו
כלס שמס עצתו ומאמרו ייתקנצ! כל מלכי כנען לצנת אל נני יעקנ לעשזס עמסס שלום
ובני יעקנ שט ויצאו אל מלקת סשוס אשר • נשכס ני לא סאמינו נמלני ס א ת .וישיט
וישנו מ י יעקנ בחלקת םשוס י׳ ימים ואין גא עלי»ס למלחמת .ויראו בגי יעקנ נ! אין
מלחמם ויאשפו כלס ויטא! עיר שכס וישבו בני יעקב בשכם ויתקבצו; נל מלט סאמורי
מנל מקומיסס מקן מ׳ יום ויבאו כלס מנרונס אל יפיע מלן ח נ ר ו ן .ויסי משפר סמלכיס
.
אשר ,באו חנרונס לסשליס את מ י יעקב כ״א מלכים .ומספר סשריס אשר באו אסם צ"!
״ שרים ואנשיהם סשע ושמונים ומאם איש דמנו כל סמלכיססאלס ואנשיהם סר מכריז ויצא
אציסס מלן הנדון עם ג׳ שריו וסי אנשים עמסיס ויסיעצו סמלניס *אלם ימו ללכת אל גני
ישקנ לשלום .ויאמרו אל מלן סנרון לן אפס לפנינו עם אנשין ודברת אל נ ט יעקנ בעדנו
ואחר נבוא אחרין ונמלא את דנרין ויעש מלן חברון כ ן .ובני יעקב שמע! ני התקבצו
כל מלכי נגען ויחנו נמנרון וישלחו נני יעקנ מרגלים ארבע ענדיס מענדיסס לכו ורגלו
את סמלכיס סאל 8ודרשו וחקיו את אנשיסס אס סס מפע אז סונס וסיס אס סם נמתי
משפר וספרתם את נלס ונאשם וילכו עבדי יעקי נסתר אל סמצכים .סאלס ויעשו כאשר
צוום מ י יעקנ וימאו אל בני יעקנ ניוס טסוא ויאמרו אליסס נאנו אל סמלניס םאלם
וסגס סם משי מספר ויספר אס נצס ושגס יפיח איש מלבים ואנשיסס .ויאמרו מ י יעקנ
מסי מספר סס וצא נצא אציסס נלנו 1יםי בנקר ויקומו נגי יעקנ ויבחרו מאגשיסס סיב
איש ויצאו עמ»ס יי בני יעקב ויחגרו איש כלי מלחמסו ני אמרו למצחמס נאים עלינו
נ! לא ידעו בי לשלום סס נאים עליסס ויצאו '.גני יעקב פס ענדיסס אל שער שבס
י לקראתי סמצנים םאלס ויעקב אניסם אתם .ריסי בצאתם !סגס מלן מנר1ן וגי שרמ ותשעס
אנשים .עמו נאים נדרן פול גני יעקנ יישאו נ ר יעקב את עיגיסס ויראו מרחק את יסיע
מלן חברון ושריו נאים לקראתם ויפיצנו מ י יעקנ נמקים ססוא נשער שנס וצא סלנו ומלן
מנוון סולן סלון ו ק ו נ סוא ושריו פר ,גששו אל בני יעקב רששחי לסם ארצפ עם פריו
וישב מלן מבוז! ועס שויו לשני יעקב ובניו ייאמנו לו בגי יעקנ מס לן מלן מ נ י ת למס
באס אלינו סייס מס שנקש מאתנו ראמר מלן מנוון אל יעקב ני אדוני ט נצ מלבי
סכנעני גאו וליבם סייס לעשיש עמכם שלום .וישמעו נ נ ע י ע ק נ אש רגיי מלו יובחן
ולא אני לדבריי כי <א סאמיני לי נני יעקנ בי משני במומם ו נ י אליסם מלן מגוון וייע
מצו מגרון מדברי מ י יעקנ ני לא סאמיני אל נל דנויו רגש עוד מלן מנוון לפני יפקג
ויאמר אליו ני אדוני •כי כל סמלניס ס אלם לשלום באו אליכם ני 3א בסו עם נל
א מ י ס ם .וגס כלי מלחמתם צא סניאו פמסש ני על שלום מאש אדוני ימיו נ א י
ם8ך
וישלה
היעי
73
לבקש ויענו בצי יעקב את מלך חבלון לאמל שלמ נ& אתה ויבאו כל סמלכיס
האלה לנלם לפנינו אס באמת תלבר אלינו .והיה י אס יבואו אלינו בלא בלי
מלחמתם ונלעס כי של1ס ינקשו ממנו .וישלח יפיע מלך חנמן אמל מאנשיו
אל המלביס ויבאו כלס לפני נני יעקב )ישתחוו להם על ארצם וישנו המלניס
האלה לפני יעקב ולפני בניו וידנרו אליהם לאמל שמענו כל אשי עשיתם למלכי
האמולי נמרבכס הקשה ונזרומנס הגלולה מאל ט לא עמר איש מהם נפנינס
ונירא מאר לנפשותינו מנם שן יקלאנו כמקליהס ונטא אלינס לנלות לנו נריס
שלום ועתה נלתו לנו נלית שלום ואמת שלא מנעו ננו נאשר לא נגענו נ כ ס .
וידמו י בני יעקנ ני באמת באו לנקש שלום מאתם וישמעו להם נל בני יעקנ
ויכרתו להם שלום .וישנעו אליהם .נל נני יעקנ אשר לא יגעו נהם .וגס כל
מלכי הננעני נשנפו להם וישימום בני יעקב למס מהיום ההוא והלאה ואמ״כ נאו
כל שרי המלניס האלה עם אנשיהם לפני יעקנ ומנחות טליהם אל יעקכ ואל
בניו וישחמוו להם אפיס ארצה ויפצרו המלביס האלה בבני יעקנ ויתחננו אליהם
להשיב את כל השניה אשר שנו מז׳ ערי האמורי ויעשו נן בני יעקב וישיט את
כל השניה ואת הנשים ואת הסף ואת נל הנהמה וכל השלל אשר לקחו וישלחו
איחס וילכו איש לעירו וישתחוו נל הסלטם האלה עול אל נני יעקכ וישלמו ויניאו
אליהם מנחית רנות נימים ההם וישלחו נר יעקכ אח המלכים האלה ואת אנשיהם
וילכו מאחס לשלום אל עליהם וגם בני יעקב שט אל מקומם שכמה • ויהי
שלים מהיום ההוא והלאה נץ בני יעקב ובין פלכי הכנעני על בא בני ישראל אל
ננען לנמלה :
.פרעת וי#ב
ויהי לתקופת השנה ויסעו בני יעקנ משנס וישובו ייבואו חנרונה אל יצחק אביהם
יישבו שס אך צאנם ובקרם ונל אשר להם רועים נשכס יום יום ני מרעה
סוב ושמן הי׳ נימים ההם .וישב יעקנ ונניי ובל ניחם בעמק חברון ויהי בימים
ההם נשנה ההיא שנת ק׳ שנים לחיי יעקנ בשנה העשיריח לבוא יעקב מפרן ארס
והממ לאה אשח יעקב בשנה ההיא בת אמתי וחמשיס שנה במומה בחברון ,
ויקברו *אותה יעקב ובניה במערת שרה המכפלה אשר נמברון אשר קנה אברהם
מאת נני חח לאחוזת קנר» ונני יעקב ישבו עם אביהם בעמק חברון וידעו כל
'ישבי הארן אש גטלתם ויהי שמעם בכל הארן ויוסף בן יעקנ וננימן אחיו בני
יחל אשת יעקנ עולם קסניס נימי׳ ההם ולא יצאו אח אחיהם במלחמוש בכל עלי
האמורי וירא יוסף אמ גנורמ אמיו וגלולסס וישנת אותם ויהללס אך גלל אש
נפשו עליהם יימגשא נגסשו עליהם וגס יעקנ אניו אהכ אומו מכל נניו כי
נן זקיגי׳ הוא לי ייעש לו נתוגת ססיס באהבתו אומו וירא יוסף ט אימי אהב
אניו מכל אמיי ייו8ף עול ויתנשא יוסף על אמיו וינא צאטו לנה רעה עליה׳'.
ייראו נני יעקנ את כל מעשה יוסף אחיה׳ אמס וני אוהנ אומו אניה׳ מכלה
וישנאו אותו ולא יכלו לנרי לשלים כל הימי׳ .ויהי יוסף נן ייז שנה והוא עולנו
נדל את נפשי על אחיו ויאמר להתנשא עליה׳ .נעת ההיא מלס חלום ויבא
6צ אחיו רגל להם את חלומו .ויאמר אליה׳ חלום מלממי והנה כולנו מאלמים
אלומי׳ נשלה וסקס אלומתי ותתיצנ באר! ויסובבוה אלומותיכ׳ וישתחוו לה .
ייעצו אוחו אחיו ויאמרו לו מה החלו׳ מ ה אשר חלמת התאמר בלבבך למלוך מ
למשול עלינו .ויבא עול ועד הדבר ליעקב אניו וינשק יעקנ את יוסף נשמיע אי.
מנרי׳ מפיו יינרך יסקנ את יוסף .ייראו נני יעקנ ני ברך אביס׳ את יוסי••
וינשק
זיין
ספר
74
וישב
הישר
וינשק אוהו ויאהנהו.מאל ויקנאו נ ו מאל וישנאו אוהו ע ו ז ויהי א ח ״ כ ויחלו׳
עול יוסף חלו׳ אהר ויספר א ח החלו׳ לאביו לעיני אהיו ויאמר יוסף אל אניו
ואל אחיו הנה חלמתי חלו׳ עיר והנה השמש והירח ואחל עשר כוכבי׳ משתהוי׳
ל י .וישמע אניו את לנרי יוסף ואת חלומו וירא כי אחיו שונאי׳ אח יוסף בלבל
הזה .ויגער יעקב ביוכף לשני אחיו על הדבר הזה לאמר מה החלו׳ הזה אשר
חלמת וחנדל י ח נפשך על אחיך הגלולי׳ מ מ ך .התחשוב בלבבך אשר מ א נבוא
אני 1המך ואחל עשר אחיך להשתהות אליך כי ת ל נ ר הלברי׳ ה א ל ה .ויקנאו אחיו
על כל לבריו וחלומותיו ויוסיפו עול שנוא אותו ויעקב שמר א ת החלומות בלבו.
ויהי היום וילכו בני יעקב לרעות את צאן אביה׳ בשכ׳ כי עול׳ רועי׳ בימי׳ ה ה ם .
ויהי בהיות בני •עקב רועי׳ שכמה ביום ה מ א ו י ה מ ה מ ה ו ויעבר ע ת האסף כל המקנה
ולא באו .וירא יעקב נ י התמהמהו נניו נשכס ויאמר יעקב ב ל ט פן קמו עליה׳
אנשי שכם להלחם ב ס על כן התאחר נואם היום הזה ויקרא יעקב אל יוסף
בנו ויצומו לאמר .הלא אחיך רועים בשכ' היום והנה לא באו ע ל עחה לך נא
וראה איפה ה ס והשיבני דבר א ת שלום אחיך 1אח שלום הצאן :
ו י ש ל ח יעקב אח ׳וכף בנו מעמק חברון וינא יוסף אל אחיו שכמה ולא מצאם
וילך יוסף בשדה אשר אצל שכם לראות אנה פנו אתיו ויחעה בדרך
במדבר !לא ידע אנה ילך .וימצאהו מלאך ה ׳ תועה נ ל ר ך נשלה .ויאמר יוסף
אל מלאך ה׳ אמ אמי אנכי מבקש הלא שמעת איפה ה ס רועי׳ ויאמר מלאך ה׳
אל יוכף ראיתי א מ אחיך רועים פה ושמעמ׳ אומי׳׳ ללכת להס לרעות בדותן
ויפמע יוסף בר\ל מלאך ה׳ וילך לוהינה אל אחיו וימצא׳ ב ל ו ק רועי׳ הצאן .
ויבא יוסף אל אחיו ונער ק ר ב צפניה׳ ויראוהו אחיו מרחוק ויתיעצו עליו להמימו.
ויאמר שמעון אל אחיו ה נ ה בעל החלומות נ א אליע היוס ה ז ה .זעתה לכו
ונהרגהו ונשליכהו בא׳ הבורות אשר במרנר הזה והיה בבקשו אוחו אבינו ממנו
ואמרנו קיה רעה א כ ל ת ה ו .וישמע ראובן אמ דברי אחיו על יוסף ויאמר אליה׳
אל תעשו הלבר הזה ואיך נשא פנינו צפני יעקב אבינו .אך השליכו אותו אל
הבור הזה למות כ ס ויד אל תשלמו בו לשמך ר מ ו .וראובן אמר למען
הצילהו מילס להשיבו אל א נ י ו .ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו וישב לשניה׳ ויקומו
ףקחומ
עציו ויחזיקו בו ויטהו לארן ויפשיטוהו כמונח הפפי׳ אשר עציו.
וישליכו אוחו הנורה והבור ריק אין ט מיס כי א ס נחשי׳ ־ ו ע ק ר נ י ׳ .ויירא
יוסף מפני הנחשי' והעקרב׳׳ אשר בניר ויצעק יוסף בקול גדוצ ויסתר ה׳ את
הנחשי׳ ואת העקרבי׳ בקירות הבור ולא הרעו ציוסף .זיקרא יוסף מתוך ה ט ר
אל אמין ויאמר אליהם מה עשיתי לכס ומה חסאת׳ למה לא תיראו מפני ה׳
בעדי הלא אנכי עצמכ׳ ובשרכ׳ ויעקב אניכ׳ א נ י לפה תעשו לי ה ל נ ר הזה
היום ואיך חשאו סניכ׳ לפני יעקב אבינו ויהי צועק ו ק ו י א אל אחיו מחוך
ה מ ר ו י א מ ר .יהודה ראובן שמעון וליי אחי שאוני ממחשכי׳ אשר שמתם
קומי ט ובואו היום בני ה׳ ובני יעקב אני לרממני ואס אני חפאחי לכס הלא
בני אברה׳ יצמק ויעקב אמס א ס יראו יתום ירחמו עציו ומס רעב יאכילוהו למס
ו א ם צמא ישקוהו מיס ואם ערו׳ ו כ פ ו ה ו .ואיך אתם לא תרממו על אחיכ׳ כי
עצמכ׳ ובשרכ' אני ואס חעאתי אניכ׳ הלא תעשו בעבור א נ י .ויוסף מדבר אה
כצ הדבר ׳ האלה מתוך ה ט ר ולא שמעז אחיו אלין ולא הפו את אזניה׳ לכצ
לברי יוסף ויהי צועק ו מ כ ה בתוך הבור .ויאמר יוסף מיי ימן וילע אבי היום
א מ המעבה אשר עשו צי אחי ואת הלברי׳ אשר לגרו אלי ה י ו ס .וישמעו כל
אמיו צעקתו ואת בכייתו במוך הבור וילט אמיו ויתלמקו מהבור צמען צא
ישמעו א ת צעקת יוסף ואת בכייתו ב ב ו ר .וילכו וישבי מננל ה ר מ ק .י כמסחוי
,
קשת
י
ספר
וישב
הישר
75
enדשנו שם לאנול למס ויהי סמס אוכלים ייתיעצו־יחד מ*0לעשות לו 06להמיתו ואס
לסשיט אל 6נ<ו ,סמס מתיפציס וישאו עיניהם ויואו והגס פורחת ישמעאלים באס
מרחוק מלין גלעד סוצניס ליוה מצרימס .ויאמר אליסס יסזלס מס נצע ני נהרוג אחינו
אמינו פן יררשו אלסיס מעמנו .ואת היא העצס סיעוצס עציו אשר ספשו לו כנה אורחס
נישמעאלים הזאת כנאם עלינו הולנס לון מ5רי . 0עסס לט ונמכרנו אליהם וידינו אל
8פי נו ונס יוציכומ אל דרגם ויאבל נין אנשי כל האון ולא נמיסנו אנחנו גילינו .ויישב
נ ע ר נעיני אחיו ויעשו כדנר יהודס .ויסי כס מדנריס נדנר כוס ונסרס נאם ננזם
אימת הישמעאלים ויסננו אצלם בנע 0אנשים מדינים סוחרים • ויהי נענרס ויצמאו למיס
ויש6ו עיניכם ויראו אס פנור אשר יוסף שס ויראו ופנס עליו נל סיף למינהי .וירוצו
האנשים המדנים הכס אל סבור לשסוס מיס כי חשנו ני מיס נ ו .וינאו לפני סנור
וישמעו אס קול יוסף צועק ונוכס ננור וישקיפו אל הניר ויראו ופנס נער יפ 0סואר
ויפפ מאים מאי .ויקראו ל 1ויאמרו מי אפס ומי כניאן הלו 0ומי שמן נניר ה1ס נמדנר
וימנו בלס אס יום דשאו אס יוכף וימשכוהו ויעלוהו מן כגור ייקחוהו וילכו לכס
לדרבס ויענוו מאצל אחיו דראי אחיו אס יוסף ניד סמדיניס :
אליסס למס סעשי אס סינר הופ לקחס אפ מנדנו מאפנו ותלכו לכס הלא
ויאמרו
אנחנו שמנו 6ש הנער הופ ננור כי מרי ננו ופנאו ופעלו יסולינו אופי
ועסס ,סנ 1לנו אס ענדנו .ויענו המדיניס ויאמרו אל נני יעקנ גזם סוא סנוכס או
הזם ישרם אסכם אולי אסם כלבם פנלים לו כי הוא יפ 0פיאר ייפס מראם וקוב רואי
סוא מכלנס ולמס סינרו כולכם אצינ 1כוניס .וכסס לא ישמע לונריכס ולא נאזין אליכס
נ׳ אנחנו מצאנו אס הנער בבור נמונר ונקחפו ונלך .ויגשו אליפס כל נני יעקנ ויקומו
עליכם ויאמר! אליהם סני לנו אס ענדנו ולמס סמיסו נלנס לסי חרב .ויצעקו עציהם
המזינים יישלפי בלס אס חונוסיהס ייגשו להליום ננגי י ס ק נ .והנס שמעין קס ממושבי
עציהם וידלג גאון וישלוף אס חרט ויגש אל המדנים ,ויצעק צפקס גדוצס לפניהם וסשמע
!עקפו למומוק וםועש האון מצעקס שמעון .וייראו המדנים מפני שמעין ימקול צעקסי
ויפלו על פניהם וינהלו מאו י .ויאמו אליהם שמעין הלא אנני שמעין נן יעקנ סענוי
אשל המונסי אס כל עיו שכס צנו ואח פוי סאמווי »ס אחי .ונס יעשה לי אלפים
ונס יוסיף בי אס נאי אסכם בל אנשי מוין אחיבס ונס כל מלכי כנען אסכס לא תכלו
לפלחם ני ועסס םנו אס םנעו אשו לקחפס פן אפן אס בשובם לעוף השמיס ילנסממ
נארן .דיואו המדנים 6ס שמעון ייגשו אל נ י יעקנ נפחי ואימס וניבוי וכס לאמו סלא
ני אמוס׳ ע נ מ ס הנער סוס וימרוד נ נ ס על כן שמהם אוסי נ ט ו ימס סעשו לבס נ ע נ י
! xfימווד באדוניו ססס מנון אופי לנו ונסנס לנס נ 5אשו תחפצו נו .ופי מפן לעשיש סדנר
נופ לנלסי המיס גני יעקב אס אחיכם אואי הפויניס אס ייסף ישם סואו וישם מואס
ייממדו איסי בלב׳ ייסמזקו לקטס אוסו מאס אחיו וישמעי מ י יעקב אל המדגים דמנוו
אליהם אס יוסף אחיהם נעשויס נסף .וראובן אחיהם אין אפס .ייקחו ספדיגיס אפ
יונף וילט להם לויבס גל»יס .סמס םולכיפ ביין ויגחמי ה מ ד י ם על אשו עשו אשר
ןט אס הנער ויאמרו איש 56ועהי מה פדנו הופ אשו משיני אשו לקחני מאת סענייס
מער הוס אשר סוא יפס סואר ייפס מראם אולי כי גנינ גיננ מארן סענריס ולמס עשינו
6פ סונר הוס והים אס ינוקש ונמצא נידנ! זמםנו נ ו .והלא אנשים קשים וחוקים הם
נאשו ואיסס היום אס גניוס אחי מהס אשר מניו איסי אלינו .אולי ני נכחם ובזרוע׳
פקשס גנטסו מארצו על כן מכוו אוסו במחיר מעש אשו נפנט לכס ויהי נדנוס ה ו נ ו סזם
ויואו 1סנס אוחס סישמעאציס סנאסנסחלס אשר ואו בני יעקב סולכס וגאס לקואס הסדינים
ויאמרו ס מ ד י ס איש אל רפסו לבו ונמניו אס הגעו הוס לאיוחוס הישמעאלים הנאים
לקיאסיני וגקח נ ו .אף אס החעס אשו גסננו וננצל עועס דעשי בן ףגיעו על הישמעאלים הסם
ימנלו סמויים אש ייסף לישמעאלים נעשויס נסף אשי מזגו נו לאחיו וילכו סמויגיס ללוכס
נלעוס ויקמו סישמעאציס אס יוכף וירכיבוהו על הגמלים ויוליכו אישו מצוימס דשעע יוסף כי
סולנים סישמע6ציס מצוימס ויצעק יוסף וינבס על סובו הזם כי ססוחק מאון כגען
מאנין י .דגן מאו על הנמל* אשל ו כ נ פליו וירא אותו איש אסל מסס דוויוס! מעל
נגמל דלן נוגליז יננצ ואת הים יוסף צועק וטכס ויאמו אני אני ויקס עצי! איש אי מהישמעאלים
נפס 1ינס אס ייסף סל סלחי וייסף למיס .יילאם יוכף נדון ולא יטל ללנס ממו נפשו
יינופי.כלס ויענוהי נדון דפחיו! אוס! למק יחריש מהנכים .רוא ס' אס פ1י יוסף
יאס סמלו דורו ס׳ על האנשים הסס* חגן ינסלס יסינש יד כל מנסי .ויאמרו איש
אל ועשו י מס סינר סזס אשר עשם אלסיס לני נדון הזאת .יסם לא־ ידעי כי נ ע ט ר יוסף
קום להם. .םדנל מ ס דלט סאגשיס נדון ויענוו נדון אפוס אשו שס קביוס ומל »
76
ספר
ו.ישר
וישב
דגיע יוסף עד ק נ ו אפו וימסו י ד ו ן יוסף 6ל קנו 6מו ויפ1ל על פקנו ויננם ויצעק יוסף
על קנו אמו ויאטו אמי אמי ׳וצופגי עווי עווי גא וקומי וו6ס אס נ ץ אין נמנו
גענד אץ מומס קומי וואס אס בנך ונכי עמי על צוסי 1ואס אס לנ אמי .סורי אמי
סווי ומןיצ׳ משנסין עמד וערני מצממוסין נגד אמי אינם שצמו אומי מנתגתי וימכרו
אופי לענו וס פעפיס ויפויוו אומו מאני ואין מומס .עורי ועוני אס סעטסין
ונוס לפני האצפי' וואס אפ מי יצדק אלפי׳ נמשפס ואס מי יושיע קומי אמי קומי וסקיצס
משנסין ודאי אס אני איפ׳ נפשו ולנו עצי ניוס סוס עמדי ונממהו וונוי פצ ל נ ו .ויוסף
עוד צדנו נונויס סאלס ויצעק ר נ ן יופף נכי גדיל על ק נ ו אמו !יכל לונו וירוס
נאנן על סקנר ממו ל ט .וישמע יוסף אפ קוצ מ ו נ ו אליו מפמפ סאון ויפנפ! נלנ 0ו
ונקול נני 1סחנפ נדנויס האצס .ננ׳ נני יוסף נני שמעסי אפ קול ננייסן ואס ק1ל
צעקוסין ואישי אס ומעוסין .ידעסי אס צופיך ננ׳ ויצו צי עלן וסוסף לי יגון ו נ על
יגוני .ועסס נגי יוסף נני מנס אל ב׳ והמחולל ל! ואל סיוא כ׳ ס׳ עמן סוא יציל אופן
מכל צוס .קוס נני נן מצדמס עש אוונין ואל שיוא כי ס׳ עמן נני וסוכף לונו אצ
יוסף נדנויס פאלס .וירום וישמע ־ונ ף אס סדנו סופ ויסמס מאד מוס דוסף עוד לננוס .
ויוא אופו אחוי נן אמו מהישמעאלי 0הפס צועק וטכס על סקנו ויחו אפו עציו ויגושס!
משס ויכהו ויקצצפו .ויאמר יוגף ikהאנשים אמצא חן נעינינס אשו סשינוני ניס אני
ענהו לאמו הלא ענד אספ איפה אנין ואס יש נן
וסוא יעשיו אסכם עושו ו נ
לא ס מ נ ו לענו נמעס מחיו זפ פעמיס דחו אפ• אליו עוד ויוסיפו להטסו וליסוו
עוד וינן יופף נכי גדול .וינא ס׳ אס עוני יוסף דוסף ס' וין אס האנשים
וייסוס דחשן ה׳ עליסס על סאון וינוקו נוקיס ויופמו ועמיס וסועש פאון מקול
פועמים והנוח החוק וינהלו האנשיס ולא ידע! אנס יננו ויעמדו הנהמות ונל הנמלים
דנפגוס ולא יכלו ללכס ויכו אוסס וירבצו לא ן ויאמרו איש אל ו ע מ מס ואש עשס
אלפים לגו מס פשעינו ומה חסאשינו ני קרה לנו הוגו גופ הי!ס ויפן נא׳ )יאמר
עציהם אוצי מעון עוני הענד פוס קרס לנו סונר סיום ועסה סלו גא אס פניו והפצירו
נו וימח1ל לג! ואו גדע מאשו מי הועם פואת ל ט .וסיס אס ומס יוממט האלפים
וידעג! ני מעון סענד הופ סיס לנ 1נל ו ס .ויעשו האנשים כן ויסמגט אל יוסף דפצוו
נו למחול לסס ויאמוו משאט לס׳ ולן עסס סואל ונקש גא מאלפין וישו מעליט סמוס
סוס כי חסאגו ל ו .דעש מסן נונויהס וישמע « '0אל י01ף ויסו 0׳ מעל סאנשיס ססס
אס המכס אשו הנס אוסס נ ע ט ו יוסף ויקומו הנהמות מהאון זינסגוס וילט ויעמוד
סווח מועפו וסנמ האין וילנו האנשים כוונס צוות טצלימס וידפו האנשים ההם ני נעטכ
יוסף היה לנס המקרה הפוא .ד06רו איש אל רעהו הגס ׳לעט ט מאס העני הוס סיסס
לט הועם 15א ס .ועפס מם לגו להניא על נפשותינו את כמות נוס עוצו לנו עצם מס
לעשות לעגו סוס .ויען האחו ןיאמו הלא אמו לט להשיגו אל אניו עפס לט ונשינפ
אוסו וגניאפו אל המקים אשו יאמו ולקחגו מנית! אש סמחיו אשו נתנט נו ונלכה לנו.
ויען האי ויאמו הגס ני העצם הואת שינס מאד אן לא טנל לפשות כן ני וחוק מעמנו
הוון מאד ולא ג1נל לשונ מדוניג! דען הא׳ וי6מו אליכם ואס העצם סיע1צה נוס וממגס
לא נסוו הנס אנחגו נאים סיום מצויפס ופיה נטאט מצוימס ומנוט אותו שס נמחיר
ו נ 1ננצל מ ו ע ס ! .ויישכ הונו סוס נעיגי סאנשיס ויעשו נן וילנו לוונ׳ מצוימס עם יוסף.
ונני יעקנ נאשו מנוו יוסף אמיסס אל סמדניס וין אס יצנס עציו וינחמו על מעשיהם
וינקשו ללנש להניאו ולא מצתי! .ואונן שנ אל ה ט ו אשו היס יוסף ט לשאס אוסו לסשיגו
אל אניו ויעמוו ואונן על ס ט ו וצא שמע ו נ ו ויקוא יוסף יוסף ופין עונס ואין דונו ו נ ו .
ויאמו ואונן אן ני מס ייסף מיואס או גמש המיתו ויוו ואונן עד סין הניו וינקשאס
יוסף 1לא מצא סוסי נ ט ר ויעל ויקרע ואונן אס נ ג ד ! דאמו סילו אינני ואין אשינ אס
אני עציו אס מס דלן אל אמי! וימצא אוסס עצניס על מ ר יוסף ומתיעציס יחד אינם ישיט
אס אטפס עציו ויאמר ראונן 6ל אחיו נאסי אל סטר והנס 6ק יוסף שם .ומס נאמר
לאניט נ י אין אני »נקש אס סילו ני אס מעמי ויעטפו אמיו לאער נוס !נוס עשינו וין
לנט על סמעשס הוס אסר נן ונשנ לנקש עלילס מס מ י ג אס יעקנ אניט פל נ נ ס ויאמר
אליהם ואונן מס סמפשס פוס אשר עשיסס להוריו שינש אטנו ניגון שאולם צא סיג סונר
אשו עשיםס .דשנ ואינן אסס ויקומו נצה דשנעו איש אל אחיו לבלשי הגיד אס הונר הוס
ליפקנ ויאמרו נצפ האיש אשר יגיו אס ה ו נ ו לאניט ולכיסו א! אשו ישמיע אש ס ו נ ו הוס
לנל בני הארן ועמוט נילגו עליו והוגסהו יחד נחרב וייראו בני יפקנ איש מאס אחיו
נקסן נגוול על הדנר כוס ואין דונר דנר ייססייי אס הדבר נ ל נ פ .וישט אמרי בן ימו
להסיען ולנקש ו נ ו ג ס יאמו! אל יעקב אביהם על נל סונויס האלס ויאמר אליסס יששכר
נגס ננס עצס אס סוג נעינינס לעש1ת הדנו נ ו ס .קחו לנס 6ת הנסנס אשי ליוסף וקונו
־
איחה
ספי
,
יישב
הי׳טר
77
1
איחה ושמעי שעיל עזים׳ ושנלחם אותה בלמי .ישלממס אימה לאבינו יהיה כלאומי
ואמל חיה לעה אכלחהו על ק קרעה את החנהו והנה למי בכתנתו יהיה כעשיתכ׳
הלנר הזה ונקינו אנחנו מתלונת אנינו .ותישל בעיניהם עצת יששכל וישמעו אליי
ויעשו כזכר יששכר אשר יען אותם וימהלו ויקחו את כתנת יוסף ויקרעוה וישחסו
שעיר עזים ויסבלו אח הכחנח בלס השעיר וירמסוה כעפר .וישלחו את הכתנ׳
ביל נשתלי אל יעקב אביהם ייציוהנ לאמר כלנרי׳ האלה אנחנו אספנו אח המקנה
ונבא על לרך שכס והלאה ינמצא את הכתונת מאת נמלנר על הררך מטלה
ברם ובעפר ועתה הנר נא הכתונת בנך היא אס לא וילך נפתלי ויבא אל אביו
ויחן לו אח הכתונח וילבר אליו אח כל לברי אחיו אשר צוו אוחו .וירא יעקב
את כמונח יוסף ויכירה וישול על פניו ארצה וילוס כאין ויקס אחרי כן ויצעק
בקול גלול ובנכי ויאמר כתנת יוסף בני הוא וימהר יעקב וישלח אל כניו עבל
מעבליו וילך אליהם וימצאפ באים בלרך עס הצאן ויבאו בר יעקב אל אביהם
במרב והנה קרועים גנליהס ו אלמה על ראשם וימצאו את אביהם צועק ובוכ׳
בקול גדול .ויאמ -יעקב אל בניו הלא חנילו לי מה הרעה הנאה עלי פתאום
ביום הזה .ויענו את יעקב אביהם לאמר אנחנו באים היום כאשר נאספו הצאן
לבא ער עיר שכס במרבר על הלרך ונמצא את הכתנח הזאת מלאה דם בארן
ונטר איחה ונשלח אותה אליך התוכל להכירה וישסע יעקב את לברי בניו ויצעק
בקול נלול ויאמר כתונת בני חיה רעה אכלתהו ערוף עורף יוסף כי אנכי
שלחתיהו אליכם היום לראות את שלומכ׳ ואת שלוס הצאן להשיבני לבר מאתכם
וילך כאשר צויתיהו ותקראן אותו כאלה היום הזה ואני אמרתי כי אתכם הוא
בני ויענו ויאמרו בני יעקב לא בא אלינו ולא ראינו אומו מאת צאתנו מאתך על
פ ה .ויהי כשמוע יעקב אה דבריה׳ ויצעק עול צעקה נלולה ויקס ויקרע שמלומיו
וישם שק במתניו רככה ככי נחל ויספול ויפא את קולו נבכי ויקרא ויאמר
כלבריס האלה יישף בני בני יוסף בלוח שלמחיך טוס אל שלום אחיך והנס
נסרפת .מירי היתה זאת לבני .צר לי עליך בני צר לי עליך מה מחקת לי
במיים ועתה מה מרה עלי מותך מאל .מי יתן מותי ת־׳תיך היום בני יוסף כי
צר לי עליך מאל ב נ י .בני בני יוסף בר אנה אחה ואישה נפשך עורה עורה
ממקומך ובא וראה את צרתי עליך בני יוסף .בא נא ו ס ט ר למעות עיר
הנוזלית על פני והעליתם לפני ה׳ וישוב אפו ממני איך יוסף בר נפלת ביל אשר
לא נפל אלם למיוס טות עילם על היום הזה .כי מכת אויב הומת מוסר אכזרי
אך ילעתי כי על רב עונוחי היה לך הלנר הזה בר עורה נא וראה מה מרה
עלי צרתך גני ואף לא גרלחיך ולא פפחתיך ונם רוח ונפש לא נתתי בך כי אס
אלהיס אשר יצר אותך והוא בנה את עצמותיך ויתן עליהם גשר מלמעלה ויסח
באפך נשמח חיים ויתן אוחך אלי ואולם האלקןם אשר נחנך אלי מ א אשר לקח
אומן־ ממני והקראן אותך כאלה היום הזה וכל מעשה האלהיס סוב .ויו:ף יעקב
ללכר על יו=ף כלבריס האלה יינך ככי נלול ויפול לאק וילוס ויראו כל ננ׳
יעקב את צרת אביהם וינחמו »ל אשר עשו ויבכו נש הס בכי גלול ויקס יהולה
ויקח ראש אניו סמל ה א ק וישם נין ברכיו .ויסר את למעות אביו סלמייו
וינך יהולה ככי נלול מאל וראש אטו על כרכיו ולמס כאנן .ודאונני יעקנ
אח צרת אכיהס דשאו את קולס ויוסיפי עול לגכוח ויעקג מולנו נפל בארן כאבן
מ מ ם .ויקומו כל כניו וכל עבליו וכל בנותיו ויסוגטהו לנחמו וימאן להתנחם.
ויקומו כל בית יעקב ויספלו מספל גלול על יוסף ועל צרח אכיהס .ויגיע הלנר
ליצחק בן אנרהס אני יעקב וינך בכי גלול סל יוסף הוא וכל ביתו ויצט מהמקום
אשר נר שם נמנמן ואנשיו עמי וינמס אמ יעקב בנו ףמאן?לגחנמס ויהי אמרי
P
78
ספי
וישב
היער
כן ייקס יעקב מהארן ודמעותיו גוזלות־ על מיו ויאמר אל מיו קומו וקחו
חרמתיכס וגס קשחותיכם וצאו השלה ובקשו ,אולי ממצאי גייית מי והבאתי"אוחה
אלי וקברתיה .ואתם בקשו נא בעל החיות ונצורי אות׳ ואשר תמצא לקראתכם
בראשונה ותפשתם אותה והבאת׳ איתה אלי אולי יראה ה׳ בענ״ היום הזה והכין
לכס אח אשר טרף ית בני והבאת׳ אלי ואנקו׳ נקמח בני .ויעשו •בניו כאשר צוה
אביה׳ וישכימו רקחו איש חרבו וקשתו ויצאו השלה לצול החיות .ויעקכ עורנו,
צועק .ובוכה הולך ונא בבית ומכה כף אל כף ויאמר יוסף בני יוסף בני ובני
יעקב הלכו המלברה אל החיות לתפש׳ והנה לקראתם זאב א׳ ויתפשוהו ויביאוהו
אל אביה׳ .ויאמרו אליו זאת מצאנו בראשונה ונבוא אותו אליך כאשר צייתנו
ואת גווית כנך לא מצאנו .ויקח יעקב את החיה מיל בניו ייצעק עול בקול נרול
וככי ובילו החיה ויאמר במר לב אל החיה מלוע אכלת את יוסף בני ואיך לא
יראת סאלהי האר! והצערתני על יוסף בני ותאכל אח בני חנם על לא חמס
ותאשימני עליו ולכן האלהיס יבקש את נרלף ויפתח ה׳ את כ׳ החיה נענו׳ נחם
את יעקב בדבריה ותען את יעקב ותלבר אליו כדברים האלה .חי האלהי' אשר
כראני בארן חי נפשך אלוני לא ראיתי את מ ך ולא סרפתיהו .אך מאק רחוקה
באתי לבקש אח בני גס אני מ כאשר• קרה לך עם כנך קרה לי עם בני נם
אני .כי זה י׳ ימים אשר באתי בארן הזאת לבקש את בני אשר הלך מאתי היום
ולא ידעתי אנה היא אס מת ואס חי ואבא היום בשדה לבקש את בני וימצאו
אותי בניך ויתפשוני ויוסיפו לי יגון על יגוני ויניאו אותי אליך היום ואדבר אל־ך
את כל לברי .ואת־ בן אלם הנני בידך ועשית לי כעוב בעיניך היום .אך חי
האלהיס אשר בראני לא ראיתי את בנך ולא ערפתיהו ולא בא אל סי בשר אלם
כל ימי מיי .ויהי כשמוע יעקב את לברי המןה^ץתמה מאל וישלח׳ מילו את החיה
ותלך ללרכה .ויעקב עולנו ציעק ובוכה על'!£סף יום יום ויתאבל יעקב על יוסף
ימים רבים .ובני ישמעאל אשר קנו את יוסף מאת המליני' מאת אחיי הלכי
מצרימה עם יוסף ויבואו על גמל מצרים .ויהי כאשר הקריבו לבא מצרימה ויפגעו
ארבעה אנשים מבגי סלן בן אברהם יצאו מארן מצרים לררנ' .ויאמרו אליהם
.הייפמעאלים התחפצו בעבל.הזה לקנות אותו ממנו ייאמרו תנוהו לני-ייסני את\וסף
.אליהם ויראו .אותו והנה נער יפה מרחה.מאז ויקנו מהם בתשעה שקליס .ויבואו
הישמעאלים מצרימה לררכס וגס המרנים שיו מצרימה ביום ההוא .ויאמרו המלני׳
איש 6ל רעהו הנה שמענו כי פועיסר סריס פרעה שר הסנחי׳ מנקש ענד -סוב
אשר יעמוד לפניו לשרתי ולהפקיר-אותו על ביהו ועל כל אשר לו,.עחה לכו
.ינפכרני אליי כאשר ימפון אם יוכל לתת לני את אשר מפצנז ט וילכו המלנ׳׳
ההם ייבאי בית פיפיפר ויאמרו אליו שמענו אשר אתה מבקש עבד עוב לשרתך .
הנה אתט עבד אשר כרצונך יאם תוכל לסת לנו -אס אשר חפצנו ונמכרני לך
ויאמר טפיפר הביאוהו לפני ואראנו והיה אס ״סב בעיני ונתתי לכס את אשר
חחפצו ט .וילכו הפלני׳ ויביאו את יוסף ויעמידוהו לפני פועיסר• ויראמ ויישר
בעיניו מאל .ויאמר אליהם פוסישר הגילו נא לי אח אשר מחפצו בנער הזה .
ייאמרו כ׳ כסף חפצנו בו ,ויאמר פוסיפר אני אתן לכם אס.חניאו אלי את אשר
מכרי אליכ׳ יתגילו לי את לברו אולי גניב היא .כ׳ הנער הזס לא-עכל ילא בן
עבד מ א כי לס סיב ויפה אני רואה בו .יילכי המדרס ויביאי לי הישמעאלים
אשל מכרוהו אליה׳ ויגידו אליו ויאמרו עבל הוא ואנחנו מכרטהו אותו אליהם .
'.וישמע פופיסר אה לנרי הישמעאלים לשת הכשף אל המלניס ויקחי המלניס את
'הכסף וילכו ללרבם נגס הישמעאלים שבו אלי;מקומם ויקחפיסיפר אש יוסף
ויביאהו.אל בישו וישרת אישו .יימצא יוסף חן בעיני פיפיפר ויאמן בו ויסקילהו על
ניתז
ספי
וישב
הישר
'79
טחו וכל אשר לו גחן ט ל ו ,ויהי ה׳ את יוסף ויהי איש מצליח וינק־ ה׳ את
בית פופיסר בגלל יוסף ויעזוב פיטיפל את כל אשר לו ביל יוסף ויהי יוסף הוא
המוציא והוא המביא ועל פיו היה כל לבר בבית סושיתר1 .יו:ף ב! שמונה עשרה
שנה בחור יפה עינים ופוב מראה וכמוהו לא היה בכל ארן מצרים .בעת ההיא
בהיותו בבית אלוניו יוצא ובא בבית וישרת את אלוניו ,ותשא זליכה אשת אלוניו
את עיניה אל יוסף,ותראהו,והנה נער יפה ויפה מראה מאל ותחמול יופיו בלבה .
וחדבק נפשה,ביוסף' מאל ותסיתהו יום יום ותפתה זליכה את יוסף בכל יום ויום
ולא נשא יוסף את עיניו לראות באשת אלוניו :
: ,
ו ת א מ ר '.אליו זליפה מה סוב מראך מאד ותוארך הלא ראיתי בכל עיליס ולא
י,ראיתי עבד יפה מואר כמותך ויאמר אלי׳ יוסף אשר בראני בבשן אמי
הוא אשר בי א את כל האדם ותאמר אליו מה נאוו עיניך כי הרהנת בסם את
כל יושבי מצרים איש ואשה ויאמר אליה מה סונים בעודנו מי ואס ראיתה
נקבר הלא מנוד מהם .ותאמר אליו מה יפו ומה נעמו כל דבריך קמ נא את
הכנור אשר בבית ונגן בילך ונשמע את דבריך ויאמר אליה מה יפה ומה נעמו
לברי בלבלי אח שבח אלהי ואת מסלתו'ותאמר אליו מה יפה מאל שער ראשך
הנה מסרק הזהב אשר בבית קח נא לך והסרק את שער ראשך .ויאמר אליה
מל ממי מלבר אלי כדברים האלה עזוב לך את כל הדברים האצה מעלי וקום
ועשה לך את כל לברי בימך ומאמר אליו אין לבר בנימי ואין מאמר כי אס
לברך !מאמריך ובכל זאת לא השיא׳ את יוסף אליה ולא נשא את עיניו בה וימן
את עיניו בארץ למעה .ותאהנ זליבס את יוסף בלבה לשכב עמה והיה בעת אשר
ישב בבית לעשות מלאכתו ותבא זליכה ותשב י לפניו .ותסיתהו ברבריה יום יום
לשכב עמה או להביע אליה ולא אבה יוסף לשמוע אליה .ותאמר אליו אם לא
מעשה את לברי איסרך במשפט מות ואתנה עליך עיל ברזל .ויאמר אליה יוסף
הלא האלהיס אפר ברא את האלם הוא מתיר א:ו?יס והוא אשר יציל אותי
ממאסריך זממשפפיך ויט כאשר לא יכלה עליו לפתותו ונפשו לבקה ט י והפול
בחולי כבל מתאוסו ויבאו כל נשי מצרים לבקרה ויאמרו אליה מלוע את ככה ללה
ורזה ואת.לא חשרה לבר הלא אשת שר נכבל וגלול מאל בעיני המלך את החסרת
דבר מכל אפר תאוה נפשך .ותען זליכה אותם לאמר היום יודע לכם עלמה היה
לי הדנר הזה אשר ראיתם אותי ט .ותצו את נערותיה וישימו לחם לכל הנשים
ויעשו כן ותעש להס משתה ויאכלו כל הנשים ננימ זליכה ותתן להם סכינים
לקלף האתרוגים לאכלס .ותצו וילבישו את יוסף נגדים •קרות להראות לפניהם
וינא יוסף לפניהם ויניסו כל הנפ׳׳ ביוסף ויראו את יוסף ולא הסט את עיניהם
ממנו ויחתכו כלם את ידיהם כשכיצין אשר נידי־ן וימלאו כל האמרוגים אפל
ניליהס בלמס <.ולא לאו את אשל עשו אך הביטו לראות טופי יוסף ולא הפכו
ממנו את עפעפיק ותרא .זלינה את אשל עשו ומאמל אליהן מה המעשה אשל
עשיתן הלא אתרוגים נתתי לפניכם לאכול ו תחתכו אתם כלכם את יליכס .ויראו
,כל הנשי׳ את יריהן והנה מלאים דם וירד למן על כל בגדיהן ויאמרו אליה כי זה
'העבד אשר לך בביתך הרהיכנו ולא יכולנו להשיר עפעפינו ממנו מיופיו ותאמר
אליהם הלא ברגע אשר ראיתם אותו קרה לכס הדבר הזה ולא יכולתם להתאפק
עליו אף ט אנכי אשר הוא בביתי המיד ואראה אומו יום יום הולך ונא בביתי
.ואיך לא ,אלל ולא אמות מזה .ויאסרו אליה אמת הדברים כי מי יוכל לראות את
התואר 'סוס מיסו ויתאפק מפנו והלא'עבדך הוא ומשרת את ביתך ולמה לא
'.־תדבר אליו את אפר עם לבבך ותעזוב את נפשך למות בדנר הזה ושאמר אליהן
י מתחזקת אנכי" בכל יום להטתי ולא אבה אל דבלי ואנפימהו בכל טוב ולא מצאתי
בו
־•*
80
ספר
וישב
היעד
DVוימו
ג ו ל נ ר על כן דלוחי כאשר ראיתם א ו ח י .וזליכה חלתה מאל מחאות >1
עציה חוליה מ א ה כ ח ו .וכל אנשי בית זליכה ואישה לא ירעו א ת ה ז כ ר הזה כי
תלחה זליכה מאהכח י ו ס ף .וישאלוה אנשי כיתה לאמר מ ז ו ע אח זלה וחולה ואת
לא חסרת ל ג ר זתאמר אליהם לא ידעתי א ת ה ד ג ר הזה אשר בא יום יום אלי.
וכל הנשים וכל מאהבותיה באות יום ״וס לראוחה וידברו ע מ ה וחאמר אליהן אין
זה כי א ם מאהבת י ו ס ף .ותאמרנה אליה סתי אוהו והחזיקי בו ב ס ת ר אוצי ישמע
אליך ויסיר מעליך ר ק א ת המות הזה וחוסף זליכה לחלות מאהבת יוסף וחלך
הלוך וללה ע ל כי לא היה בה כמ לעמול ויהי סיום ויוסף ששה מלאכת אלורו
גביח וחבא זליכה בסחר וחפול עליו פחאוס ף ק ס יוסף עליה ויתחזק ממנה
וישיבה ל א ק ותבכה עליו זליכה מהתאוס.אשר בלבבה אליו יתחנן לפניו נ ב ט ה
ולמעותיה יורדות על פ נ י ה .והלבר אליו בקול תחנה ובמר נפש לאמר הראית או
השמעת או הירעת אשה יפה כמוני או סובה ממני אשר ת ל ב ר אליך יום ייוס
ו א ל ל מאהבתך ואעש לך א ת כל הכבול הזה ולא שמעת בקולי ו א ס על אשר
יראת מאלוניך פן ייסר אותך חי המלך א ס יקרך עון ב י ב ר ה ז ה מאלוניך ו ע ת ה
שמע נא אלי ועשה נא למען הכבול אשר כבלתיך ותסיר מעלי א ת המות ש ה
ולמה אמות בעבורך וחכל לרבר ויען יוסף אוחה לאמר חלל לך מעלי ועזוב אח
ה ל נ י הזה לאלוני .הן אלוני צא ילע אתי מה בבית וכל א פ ר יש לו נתן כילי
ואיך אעשה א ת הלבריס האלה בבית אלוני כי ג ם הוא כבדני מאל בביתו וגס
הסקיל אוחי על ט ח ו וינשאני אין איש גלול בבית ה ז ה ממני ו ל א .חשך אלוני
ממני מאומה כי אס אוחך באשר א ת אשתו ואיך תלברי לי כ ר נ ר י ס האלה .
ואיך אעשה ה ר ע ה הגלולה הזאת וממאתי לאלהים וצאישך ועסה מדל'לך סול
מעלי ואל חלבר אלי עול כלבריס האלה כי אינני שומע אל ל כ ר י ך .וזליכה לא
שמעה אל יוסף נרברג אליה א ת ס ל נ ר י ס האלה אך הסיתה אותי יום יום לשמוע
אליה .ויהי אחרי כן ותמלא נמל מצרים על כל גדותיו ויצאו כל יושבי מ צ ר י ם .
י וגם המלך והשרים יצאו לראות בחופים ובמחולות ט שמחה גדולה ה י א למצרים
ו י ו ם ס ו ב בעת אשר יתמלא ים שיחור והלכו שם לשמימ כל היום .ויהי בצאת
המצריים אל היאור לשמוח כמשפס׳ ויצאו כל אנשי בית פופיפר א ת ם אך זליכה לא
יצאה לה כי אמרה מולה אנכי ותשב בבית לבדה בעבור המצא לה >pvביום
ההוא ויהי בצאתם והשאר זליכה בבית לבדה ואין אחר גביש אתה ו ת ק ס ותעל
אל הבית אל היכלה והלבש בגדים כ ב ג ד מלכות והשם על ר6שה אבנים יקרות
מ א ב ר שוהם משובצים זהב ו כ ס ף .ותיסה אש פניה ואת בשרה ככל תמרוקי
־ הנשים .ושקער את ההיכל ואת הבית בקלה ולבונה ותפזר בכל ההיכל מור
ואהלוה ומשב אחרי כן בסממ היכלה על לרך הביש במקום אשר יעבור שם יוסף
לעשוש מלאכשו והנה יוסף בא מהשדה ויבא הבישה לעשוש מלאכה א ד נ י ו .ויבא
ע ד ה מ ק ו ם אשר יעביר וירא אח כל מעשה זליכה וישב א ח ו ר נ י ת .ושרא זליכה
א ת יוסף שב אחורנית מפניה ותקרא לו לאמר מ ס לך יוסף נ א אל מלאכחך
והנני פניתי ה מ ך ע ד ע נ ר ך אל מ י ש נ י ך .וישב יוסף ויבא הבית ויעבר
משם אל מ ק נ ם מושבו וישב לפשות מלאכת אדוניו כמשפס .והנה זלינה
באה אליו ושעמול לפניו גגנדי מלכות וריח שלמותיס יוצאין למרחוק .וממהר
ותחזק ביוסף ובבגליו ומאסר אליו מי המלך א ס אינך עושה ל ג ד כי היום ת ו מ ת .
ותמהר ותשלח את ילה האמרת ומשליף אמ המרב מתמת בגליה ותסן על צואר
יוסף ותאמר ק ו ם ועשה את לברי ו א ס אץ אתה מ ת ה י ו ם .ויירא יוסף מלפניה
בעשותה אח הרבר ה ז ז ויקס לברוח מלפגיה והיא תופשה א ת ב ג ד ו סמול פניו
ויהי נ נ ר מ ו בנהלה ושקרע ה נ ג ד אשר המזיקה בו זציכס ויעזוב יוסף ה ע ל ט ל
זליכה
ספר
משב
הישר
81
זצינה ועם ויצא החוצה כי ירא .וחרא זליכה כי נקרעו מלי יוסף ויעזנס בילה
וינס וחשחל לנפשה פן ישמע עליה הרנר .וחקס ותעש כערמה וחסר את
הנגרים אשר לבשה אותם ותלבש את בגליה .ומקת את נגלי מסף ותנח אצלה
וחלך וחשב במקום מושנ חליס אשר ישנה שס סרס צאת אנשי ניחה אל היאור
וחקרא אח נער אחד קסן אשר היה בבית יחצוהו לקרוא את אנשי הבית אליה.
ויהי נראותה אוחס וחאמר אליהם בקול נדול ובצעקה ראו אשר הניא אלי אלוניכ׳
איש מנרי אל הנית כי נא היום לשננ ממי .ויהי נצאתבם ויבא הניתה וירא
כי אין א׳ נניח וינא אלי ויחזק ני לשכנ ע מ י .ואחזיק נננליו ואקרעס
ואקרא עציו נקול נלול .ויהי נהרימי קולי ויירא לנפשו ויעזונ ננלו לפני וינס
ויצא החוצה .ולא לנרו אנשי ביחה מאומה אך חרה אפס מאל ביוסף וילנו אל
אלוניו וילנמ לו את לנרי אשתו ויבא סיסיסר אל ביתו בחרון אף וחצעק עלו
אשתו לאער מה הלבר אשר עשית ל׳ להביא אל ביתי ענל עברי כ׳ בא אלי
היום לצחק בי כזאת וכזאת עשה היום לי וישמע פוסיפר את לברי אשתו ויצו
לסכות אח יוסף במכות נמרצות ויעשו לו ק .והיה בהכותם אותו ויצעק יוסף
בקול נלול .וישא את מיניו אל השמים ויאמר ה׳ אלהיס אמה ירעת ט נקי אני
מנל הרנריס האלה ולמה אמות היום על שקל טל הערלים הרשעים האלה אשר
ילעת אותם .ויהי מלי הכית אנשי סוסיסר את יוסף ויצעק ויננה עול .ויהי
שם ילד אמר נן עשמי עשר מלפ .ויסתמ ה׳ אמ סי הילל וילנר לפני אנשי
סוסישר המכים את יוסף נדנריס האלה לאמר .מה לכס לאיש הזה ועל מה
תעשו לו הרעה הזאת שקר אמי דונרמ וכזכ מאמר נזה וכזה היה הדכר .
ויגל אליהם הילד את כל הרברים האלה על נכון ואת כל לנרי זליכה אל יוסף
יוס יום הגיל אליהם .וישמעו כל האנשים את לברי הילל ויתמהו מאל לכל
דברי טלל ויכל הילל ללבר וירוס .ופוטיפר'נכלם מאל מדברי בנו ויצו אס
האנשים לבלתי הכוח את יוסף עול וימללו האנשים מהכות את יוסף ויקח פזעיסל
את יוסף ויאמר להביאו גמשפמ לפני הכהניס השופסי׳ אשל למלך לשפמו על
הלבל -הזה .ויבאו פופיסר ויוסף לפני הכהניס שופסי המלך ויאמר אליה׳ שפסו
נא משפפ מהעבד הזה כי כזה וכזה משה .ויאמרו הנהגים אל יוסף למה תעשה
את הלבר הזה לאדורך ויען אותם יוסף לאמי לא אדוני כזה וכזה היה הדבר
ויאמר שופישר אל יוסף הלא כל אשר לי שמתי בילך ולא משכתי ממך לנר כי
אם אשתי ואיך תעשה לי הרעה הזאת ויען יוסף לאמר לא אלוני מי ה׳ וחי
נפשך אלוני אם אמת הרבר אשר שמעת מאשתך כזה וכזה היה הלבר היום .
זה לי שנה תמימה היומי בניחך הראית ני עולה אי לבר אשר יחייב את ראשי
'אליך .ויאמרו הנהנים אל פוסיפר שלמ גא וינא בנל יוסף הקרוע לפנינו ונראה
בו אח הקרע .והיה אס מלשני הננל היה הקרע ממול פניו היא המז קתהו לבא
אליה יכערמה עשתה את כל אשר מלבר אשמך ייביאו אה בנל יוסף לפני הנהנים
השוססיס ייראו והנה הקרע ממול יוסף וילעי כל הכהניס הפיפסיס אשר היא
הציקמהו ויאמרו אין לעבר הזה משפע מות כ׳ לא עשה מאומה אך משפסו אשר
יומן בבית הסוהר בעבור השמועה אשר יצאה על אשתך מאמו .וישמע פועיסר
את רבריהס ויקח את יוסף ויתנהו אל בית הסוהר מקום אשר אשירי המלך
אפורים שם ויהי יוסף בבית הסוהר שתים עשרה שנה :
ו ב כ ל זאת לא שבה אשת אליניי מעליי ילא חללה מלבר אל יוסף יום יום לשמוע
אליה .ויהי מקן ג׳ חלשים יתיסף זליפה ותלך אל יוסף אל בית הסוהר
יוס יום וחסיתהו לשמוע אליה ותאמר •זליבה אל יי סף על מתי תעמול בבית הזה
• אך שסע נא בקולי ואוציאך מן הבית הזה .ויען מסף אותה לאמר פוב שנת*
ננית
82
ספי
וישב
"היימר
נניח הזה מלשמוע אל לכליך לפשוע נאלהיס והאמי אליו אס לא העשה אח
לברי אנקר את עיניך ואוסי׳ נחשסיס בלגלך ואמסרך ביל אשר לא ילעח חמול
שלשום וימן יוסף אומה ויאמר הנה אלהי כל האיץ יוכל להצילני מכל אשר חעשה
לי כי הוא יפוקח עוריס ומתיר אסורים ושומר אח כל הגרים אשר הס בארן
לא ילעו :
ויהי כאשר לא יכלה זליכה לפמומ אמ יום׳ לשמוע אליה ותחלל ללכה אליו
להסימו ויום׳ עולנו אסור בביס הסוהר ויעקב אבי יוסי וכל אמיו אשר בארן
עולם מתאבלים וכוכים על יוסף בימים ההם כי מאן יעקב להמנמס על יוסף בנו.
ויהי יעקנ צועק ונוכה ומתאבל על יוסף כל הימים ויהי בעת ההיא נשנה ההיא
היא שנת ררח יוסף מצרימה כאשר מכרו אוחו אחיו וילך ראובן בן יעקנ תמנתה
ויקת את אליורם בת מוי הכנעני לו לאשה ויבא אליה ומהר ותלד אליור׳ אשת
ראובן לו את חנוך ואת סלוא ואמ מצרין ואת כרמי בניס ארבעה .ושמעון אחיו
לקח את לינה אחותי לאשה והלל לו נמואל וימין ואהל ויכין וצוהר בנים ממשה .
יאחרי כן בא אל בונה הכנענית היא כינה אשי שכה שמעון מעיר שכס ותהי בינה
לפני לינה ותשרח אוהו ויבא אליה שמעון והלל לו את שאיל .ייהילה הלך כעת
ההיא אל עלול' וימי על איש עלולמי ושמו מירה .יירא שם יהולה בת איש כנעני
ושמה עלימ במ שוע ויקמ' ויבא אליה .ומלל עלית ליהודה ער ואונן ושלה נניס
ג׳ וילכו לוי ויששכר ארן הקלס ייקחו להם משם אמ בנומ יויבב בן יקען בן עבר
לנשים וציובב בן יקסן שתי כנות שם הגלולה עלינה ושם הקמנה א ד ל ה .ויקח
לוי אח עלינה ויששכר לקח את ארילה ויבואו ארצה 3נען בית אביהם ותנל
עלינה ללוי גרשון קהת !מדרי בנים שלשה .יארילה ילדה לי ליששכר תוצע ופוה
רוב ושמרון בניס ל׳ ולן הלך ארן מואב ויקמ את אסללמ במ ממילן המואבית
לאשה ויביאה ארצה כנען .ותהי אפצלס עקרה אין לה ולר .ויזכור אלהיס את
אפצלח אשח לן אחרי כן נמהר וחלל בן וחקרא אח שמו חושים ,וילכו גר ונפתלי
ממה ויקמומשס א ת מ י ת אמורס בן עין כן נחור לנשים .ואלה שמוס בנוה אמולס
שם הגלולה מרימת ושם הקמנה עוצית .ויקח נשתל׳ אש מרימח וגל לקח את
עוצית ויביאום ארצה כנען בית אביתם ותצל מרימת לנפתלי יחצאל וגור ויצר ושלם
בגיס ארבעה ועוצית ילדה לגד צסיון וחגי שוני ואצטן ערי וארולי ואראלי בניס
שבעה וילך אשר זיקת את עדוןבת אפלל בן הדר בן ישמעאל לאשה ויביאה׳ ארצה
כנען .ותמת עלון אשת אשר בימים ההם אין לה ולד ויהי אחרי מות עדון וילך
אשר עבר הנהר ויקח את הלורה בת אנימאל בן עיר בן שם לו לאשה .והנערה
עונת מראה ובעלת שכל ותהי למלכיאל בן עילם בן שם לאשה ותלר הלירה
למלכיאל נח ,־יקרא את שמה סרח .וימת מלכיאל אחרי נן ותלך הלירה וחשב
בית אביה .ויהי אחרי מות אשח אשר וילך ייקח את הלירה לאשה ויביאה ארצה
כנען .וינא גס סרח נתה עמה והיא נת שלש שנים ותגלל הנערה בנית יעקב.
והנערה עונת מראה וחלך בדרכי בני יעקנ הקלושים לא חסרה לנר ויתן לה ה׳
חכמה ישכל .ותהר הלורה אשת אשר ותלד לי ימנה יישוה וישוי ונריע׳ בניס
ר ׳ .וזבולן הלך לו מרינה ויקח את ממשה בת מולל בן אלילע בן מלין לאשה
ייביאה ארצה כנען .וחלל מרושה לזבולן סרל ואילון ויחצאל בניס ג י .יישלח
יעקב אל ארם בן צובא בן חרח וייקח אש מחליא בת ארס אל מימן בנו ותבוא
ארצה כנען ביס יעקב ובנימין נן עשר שנים בקחשו אש מחליא נח ארס לאשה.
ומהרי ממציא וסלל לבנימן בלע יבכר אשבל גרא וצעמן בניס ס ׳ .ואחרי כ; הלך
בנימן ייקח אש ערבמ בש שמרן בן אברהם על אשחו לאשה והוא בן ייח שנס
•וסלד-עלנש לננימן אחי וראש מופיס יחיפיס וארל נניס ממשה .ויהי בימים ההם
וילך
ז
־.5
r
ס*
ר
וישב
הישר
83
יילך יהילה ט ח שם רקח את חמר נת עילם נן שס לער נטרי לאשה:
ויבא על אל תמר אשמו ומהי לי לאשה .ויהי נטאי אליה יישמת את זרעי
מיצה יילע נעיר ה' אס מעשהו וימת אוחו ה ׳ ,ויהי אחלי מות ער
נכיר יהולה ויאמר יהולה אל אוגן נא אל אשת אחיך ויבם אומה והקם זרע
לאחיך ייקח אונן את תמר לאשה וינא אליה .ייעש אונן גס הוא נמעשה
אתיו וירע נעיני ה׳ את ממשהו וימת גס אותו .ויה׳ כאשר מת אינן ייאמר
יהולה אל תמר שט נית אביך על כי ׳גלל שלה בכי ויהודה לא חפן עול בתמר
למתה לשלה ט אמל ׳סלה פן ימות גס היא כאמיי .יתקם תמר ותלך ".יחשב
נ־ת אביה ותהי תמל בנית אניה ימים .ויהי לתקופת השנה יתמת עלית
אשת יהילה וינמס יהי לס אל אשתו .ויהי אמל׳ מות עלית וילך יהולה ויעל עם
רעהו חירה תמנתה לגוז את צאנם .יחשמע תמר ט עלה יהולה ממנתה לגוז
הצאן ושלה גלול ויהולה לא חפן בה .יתקס חמל ותסל את בגלי אלמנותה וחלנש
עליה צעיף ותתעלף ותלך ותשב בפתח עינים אשר יעל לרך תמנתה .רעבור יהולה'
ויראה ויקחת ויבא אליה וסהר לי .ויהי נעת לדתה י מ ה מאוסים בבסנה ויקרא
את שם הראשון כרן ושם השני זרח .בימים ההם ויוסף עולנו אשור בבית הסוהר
בארן מצרים .בעת ההיא ושרי הרעה עומדים לפניי שר המשקים ישר האופים
אשר למלך מצרים רקח שר המשקים את היין וישם לפני המלך לשתות וגס שר
האופים שם את הלמס לפני המלך לאכול יישת המלך את היין ויאכל מן הלמם
היא יכל עבדיי ישריי אוכלי שלמן המלך .ויה• הס אוכלים ושותים ושר המשקי'
ושר האפים יושבים עמהס וימצאו שדי פרעה זכוביס לבים ניין אשל הניא שר
המשקים וגם אבני נתר נמצאו בלחם שר האופים .וירא פרעה את המעשה אשר
עשו לו שריו ויצו ליסרס ולתתם בבימ הסיהר במשמר וישקול שר השבחים את
יוסף לשרת אס שרי פרעה ויהיו שס שרי פרעה במשמר שנה תמימה ,ויהי מקן
השנה וימלמו שניהם מלומומ בלילה א׳ במשמר אשר היו שם ויהי בטקר וינא
אליהם לשרמ אומם כמשפע וירא איתס יהנה פניהם זועפים ורעיס .וישאל אוהס
יוסף מלוע פניכם רעים וזועפים היום 1 .יאממ אליו חלום חלמנו ופותר אין
אוחו .וי^מר אליהם יוכף ספרו נא צי אח חלומותיכם והאלהיס יענה את שלומכם
כאשר תחפצו .ויספר שר המשקים את חלומי ליוסף ויאמר בחלומי ראיחי והנה
גפן גלולה לפני ובגפן ההיא ראימ׳ ג' שריגים ותמהר ותפרח ותעל נן ויכשילו
אשכליחיה ייהיי ענבים .ואקח את הענבים יאשחמ בכוש ואתן עצ כף פרעה דשת
ויאמר יוסף אציו ג׳ השריגים אשר בגפן ג׳ ימים הס .בעול ג׳ ימים יציה המלך
זהוציאך והשיבך על כנך והשקית את המלך יין כאשל היית משקהו בראשונה אך
אמצא מן כעיניך אשל מזכלני אל המלך כאשל ״סב לך ועשית עמלי חסל
יהוצאתני מן הסיהר הזה כי גונב גנבתי מארן כנען ונמכלמי לעבד כמקים הזה
וגם אשר הוגל לכס על אשמ אלוני שקל כ׳ שמו אימי בבור הזה מנם ויען של
המשקים אח יוסף לאמל אם היסב ייסיב ל׳ המלך כבתחילה כאשל פמרח לי כל
אשר מחסין אעשה לך ואוציאך מן הבור הזה .וירא שר האיפיס כי פתל יוסף
,את חצוס שר המשקים על נכון ויגש נם הוא •ויספר את כל חלומו ליוסף .ייאמר
אליי במלומי וארא והנה גי• סלי מורי על ראשי וארא והנה בסצ העליון מיכצ מאכל
פרעה מעשה *איפה יהנס העוף אוכל איחס מעל ראשי ייאמר אליי יוסף שלשח
הסליס אשר ראימ ג׳ ימיס הס .בעול שצשח ימיס ישא פרעת את ראשך מעליך
ותלה איחך על ען יאכל העיף את בשע מעליך כאשר ראיח במלוסך .בימים
ההם והמלכה הלה לללח .ויהי ביום סהוא וחלל׳ בן למלך מצדם ויאמרו גולל
p .נ ס ר למלך וישמחו כל מצליס וכל שלי פלעה וענדו מאל .ויהי ניוס־השצישי
לללמו
84
ספר
וישב
הישר
ללרהו ויעש פרעה משהה לנל שדו וענדו מיל ארן צוטן יאק מצדם .ויבאו כל
מצרים ונל ענדי פרעה לאכול ולשתות עם המלך נמשתה מ ו ולשמוח נשמחה המלך.
ונל שרי המלך וענדו שמחים נעת ההוא נל שמונת הימים במשתה וישמחו נכל
נלי שיר ובתופים ובמחולות נניח המלך שמונה ימים ושר המשקים אשר פתר לו
יוסף את חלומו שכח אח יוסף ולא זכר אוחו אל המלך כאשר לנר לו כי מאת ה׳
היתה הלבד בעבור ענות את יוסף כ׳ נסח נאלם וישכ יוסף אחרי כן נניח
הסוהר שנתיס ימים ער מלאת לו שתים עשרה שנה :
ויצחק בן אנרתש עולנו חי נימים ההם בארן כנען זקן מאד בן ק״פ שנה .
ועשו ננו אחי יעקב היה בארן אדום ויאחז בה הוא ובניו בתוך ננ׳ שעיר
יישמע עשי כי קרני ימי יצחק אניי למוח וינא הוא ונניו יניחו ארצה כנען אל
יצחק אביו • ויעקב ובניו יצאו מהמקום אשר נרו שם בחברון וינאו כלס אצל יצחק
אביהם וימצאו את עשו ואת בניו באהל .וישבו יעקב ובניו לפני יצחק אביהס
ויעקב עורנו מתאבל על יוסף בנו ויאמר יצ־זק אל יעקב הגישה אל• את בניך
ואברכם ויגש יעקב את אחל עשר ילליו לפני יצחק אביו .וישם יצחק את ׳ליו
על כל בני יעקב ויאחז בהם ויחבקם וינשקם אחל אחל .ויכרכם •צחק כיוס
ההוא ויאמר אליהם אלהי אבותיכם יברך אחכם וירכה זרעכם ככוכבי השמים
לרוב .וגס את נ;׳ עשו ברך יצחק לאמר ׳שימכם האלהיס למורא ולפחד על
כל רואיכם וכי אויביכם ויקרא יצחק אל יעקב ואל בניו ויבאו כלס וישבו לפני
יצחק ויאמר יצמ־ן אל יעקב ה׳ אלהי כל הארן לבר אלי לאמר לזרעך אתן את
הארן הזאת לרשת־ אס ישמרי בניך את חקוחי ואח לרכי והקמוחי להם את
השבועה אשי נשי-עסי לאברהם אביך .ומחה בני למד את גניך יאת בני בניך
ליראה את ה׳ וללכת בדרך הסיבה אשר ייסב בסיני ה׳ אלה ך ט אס שמור
חשמרון אס דרכי ה׳ ואת חקותיו גס ה׳ ישמור לכם את בריתו את אברהם
והיסיב לכם ולזרענס כל הימים .ויכל יצחק לצוות את יעקב ואת נניו ייגיע
יימת ייאכף אל עמיו .ייפלי יעקב ועשי על פני יצחק אביהם ויבכו ויצחק בן
מאת שנה יוסי שנה במוחי נ א ק כנען בחברין .ייביאו אותו בניי אל סערח
המכפלה אשר קנה אברהם מאח בני חח לאחוזת קכר .וכל מלבי ארן כנען
הלכו עם"יעקב ועשו לקבור את יצחק ויעשו כל מלט כנען ליצחק כבוד גדול
במוחו .וכני יעקב ובני עשו הולכים יחפי רגל סביב הליך וקוק עד געתם אל
קרית הארבע .ויקברו יעקב ועשו את יצחק אביהם במערת המכפלה אשר בקריח
הארבע בחברון ויקברוהו בכבוד גדול מאד כקטר את המלכים .ויספדו לו יעהב
ובניו ועשי וברו וכל מלכי כנען מספל גדול וכבד מאד ויקברוהו ףחאבלו עליו
ימיס רבים ויהי אחרי מות יצחק ויעזוב את מקנהו ואמ קנינו ואת כל אשר לו
לבניו .ויאמר עשו אל יעקב הנה נא את אשר הניח אבינו ונחלקה לשנים ואני
אבחר ייאזר יעקב כן נעשה .רקח יעקב אח כל אשר הניח להם יצחק בארן
מען את הבהמה ואת כל הרכוש ויחן אוחו' יעקב לשנים לפני עשו ובניו ויאמר אל
עשו הנה כל אלה לפניך אתה בחר לך מהם אח החצי אשר חקח לך ויאמר יעקב
אל עשי שמע נא אתה אשר אדבר אליך לאמר ה׳ אלט השמים והא pלבר אל
אבותינו אברהם ויצחק לאמר לזרעך אתן אח סארן הזאת לרשתה על עולס .
ממה מהיכל אשר עזב אבינו לפניך והנה כל הארן לפניך במר לך מהם את
אשר חחפון .אס את כל הארץ תחפוץ קמנו לך ולבניך על עולם ואני אקח את
העושר הזה .ואס אה העושר תחסיז קחנו לך ואני אקח את הארן הזאת לי
ולננ׳ לרשתה עד עולם .ושם היה נטוס נן ישמעאל עם נניו נ א ק וילך עשו
ניוס ההוא ויתיען עמו לאמר נזה ונזה דנר אלי יעקנ ונזאת ונזאת השינ • .
עתה
מפר
ויישב'
הישר
35
עתה עולה עצמך ונשמעה .ויאמר אליו בביות מה הלנר הזה אשל ידבר יעקב
אליך הנה נל ננ׳ מען יושבים נאלצם לנשח ויעקב אמל שיילשנה עס זרעו כל
הימים .עתה לך לך ולקחת נל עושל אניך ועזנת את יעקנ ארזיך נאלץ נאשל
ל נ י .ויקס עשו וישנ אל יעקנ ויעש כל אשל יען אליו נניות בן ישמעאל ויקח
עשו את כל העושר אשר עזנ יצחק את הנפש ואת הנהמה ואת המקנה ואת
הרמש ואת כל העושר לא נתן ליעקב אחיו ממנה מאומה ויעקב לקח את כל
ארן כנען מנחל מצריש ועל נהר פרח ויקחנה לאחוזח עולם לו ולבניו ולזרעו
אחריו על עולם וגס מערת המכפלה אשר בחברון אשר קנה אברהם מאת
עפרון לקח יעקב לאחוזת קבר צ) 1לזרעו על עולם מאח עשו אחיו ייכחוב י
יעקב את כל הלכריס האלה בספר המקנה וימחוס ויעל עריס נאמנים על כל
אלה .ואלה הלבריס אשר כתב יעקב בספר לאמר .ארן כנען וכל ערי החת׳
והחוי והיבוסי יהאמולי והפריזי נל שנעת הגויס מנהל מצריס ועל נהר סרת
וכל עיר חברון קליח הארבע והמערה אשר נה אח הכל קנה יעקב מאח עשו
אחיו במחיר לאחוזה ולנחלה לו ולבטי ולזרעו אמריו ער שלם .ויקח יעקב את
ספר המקנה ואמ החתוס המצוה והחוקים ואת ספר הגלוי ויתנם בכלי חרש
למען יעמלו ימים רניס ויחנם טל בניו .ועשו לקח אס כל אשר הניח אביו אמר•
ממו מיל יעקב אמיו ויקמ אח כל הרמש מאלס ועל נהמה מגמל 1על ממור
מכור ועל שה מנסף ועל זהנ אבגיס ונלולמ ופל העושר אשר ליצמק נן אברהם:
לא גומר לנר אשל לא לקמ לו עשו מנל אשל הגימ יצחק אמלי מוחו ויקמ עשו
את נל אלה וילך אל אין שעיר החולי הוא י ונרו אל מקומס מפר יעקנ
אחיו ובניו ויאחז עשו בתוך נני פעיל ולא שנ עשו אלצה ננען מהיום" ההוא
והלאה ומהי כל אלן כנען לבני ישלאל לנחלה על עולם ועכו וכל בגי! 'לשו אח
הל שעיל :
פרשת מקץ
בימים ההם אמרי מומ יצמק 1יצו ה׳ ויקרא לעב על כל האלן .בעת ההיא
ופרעה מלך מצרים יושב על כסאו בארן מצרים דשכב במשכב הלילה
ויחלום מלומות וירא הרעה בחלומו והנה הואעומלעצ שפמ יאור מצרי׳ הוא שימור.
ויהי נעמלו וירא והנה כנע פרות נריאות נשר ומיטת עולות מן היאור וחעלינ׳
אתריהן שבע פרות אמרומ לקות נשר ורעות מאל ותנלענה שנע הרעות את שנע
הפונות ועולנו מראיהן רע כבממילה • ויקן ויישן יימליס שגית .וירא והנה שבע
פנלים עילות נקנה א׳ מלאות ופובומ .ומצממנה אמריהם שנע שנצים לקות
שליפוח ברומ הקרים ותבלענה השבלים הלקומ אמ המלאוח ויקן פרכה מחלומו.
ייהי בביקר יייזטר כמלך אמ כל פלומותיו ותתפעם רימו מאל ממלומומיג .
יימהל המלך ויכלח ויקרא אל כל חרטומי מצירים יחכמיה ייבואו ויעמלו לפני
המלך .ויאמר אליהם המלך חלומות חלמח׳ וסוחר אין להם ויאמרו אל המלך
ספר נא נמבליך אס מלומומיך ונשמע אותם ויספר להם המיך חלומותיו וימנו
ויאמרו כולם פה אמל אל המלך ימי המלך לסולס זה פחמן חלומותיו שבע הפרות
הטובות אשרראימ בבע בנות ייללו לך נאמריס הימים ושבע הפרימהעולומאמריהן
יחנלענה אותם שאתה רואה לאות ב׳ הננוח אשר ייללו לך• .מוחו 'טלם במי•
המלך .ואשר ראיה בחלום השני שנע.כבלים מלאות וטובות עילות נקנה אהל
וס סחרונס שבע ערים חננה לך בארן מצדם באמליח הימים .ואשר ראית
נחלים השני שנע שבלים שלופוח צומחות אמריה] והנלענה אומן ועירך רואות.
לאומ
•1
86
ספר
פקץ
הישר
לאוח כי הערים אשר חננה יחרבו כולנה.באחרית הימים כחיץ המלך .ייסיכלנרס
לברים האלה והמלך לא הסה אח אזרו אל לנריהס ולא שת לנו אליהם כי ילע •
המלך בחכמתו כי לא פתרו את החלומוח על נכו! .ויהי ככלותס ללנר לפני המלך
ויען המלך אותם לאמר .מה הרנר הזה אשר לברחם אלי הלא כזב ושקר הוצאתם
מפיכם אך פתרו נא פתרון חלומותי טל נכונה ולא חמוחו .ויצו המלך אחרי כן
וישלמו ויקראו עול אל חכמים אמרים ויביאו ויעמדו לתני המלך .ויספר להם
מלומותיו וישיבוהו כולם כפתרון הראשון וימי אף המלך ויקצוף מאל ויאמר המלך
אליהם הלא כזב מלברו ושקר מאמרו בדבריכם .ויצו המלך אליהם ויעבירו קול
בכל ארן מצרים לאמר משעם המלך ונלוליו כל איש הכס אשר יולע ומבין לפתור
מלוסות אשר לא יבא היום לפני המלך יומת והיה האיש אשר יגיל למלך את פתרון
חלומותיו על נכונה ינהן לו כל אשר ישאל מאה המלך .ויבואו כל מכמי ארן
מצרים לפני המלך וכל החרטומים וכל המכשפים אפר במצרים וננושן ובחחפיחס
ובצוע! ובכל גבול מצרים ויעמדו סלם לפני המלך .וגס כל הסרסמים וכל השרים
והמשרמיס אשר למלך באו ימד מכל ערי מצרים וישט כולם לפני המלך ויספר
המלך אה חלומותיו־ לפני ההכמיס וכל השרים ויהמהו כל היושבים לפני המלך מפני
המראה ויתחלקו כל החכמים אשר לפני המלך נסתרס את חלומותיו לחלקים רביס.
מהם פסמ אל המלך לאמר שנע פרות העונות שכעה מלכים הס אשר יעמלו
על מצרים מזרע המלך .ושבע הפרות הרעות שבעה שרים יעמלו עליהם באחלית
הימים והשחיתוס ושבע השבלים הס שרים הגלולים אשר למצרים אשר יפצו ׳ביל
שבעה שרים אויביהם בלתי חזקים במלחמות אלוני המלך .ומהם אשר סתרו אל
המלך כדבר הזה לאמי שנע פרות הפוכות הס כל מרי מצרים החזקים ושבע
הנרות הרעות הם פנעח גויי ארן כנען אשר יבאו על שבעת ערי מצרים
נאמרימ הימים והשחיתו אתהן .ואשר ראית את שכעת השכלים הפונות והרעות
נמצוס השני אות כ׳ תשונ עול ממשלת מצריס להיות לזרעך כנסמלה .והיה נמשלו
ישונו כל אנשי ערי מצרים על כל השנעה ערי כנען המזקיס מהם והשמימו אותם
ושנה מלמח מצרים לזרעך .ומהם אשר אמרו אל המלך זה פתרון חלומוחיך שנע
פרות הטובות שבע מלכות הנה אשר תקח לנשים באחרית הימים .ושבע הסרוח
הרעות לאוס כי ימותו הנשים ההנה נלנה נתיי המלך ושבע השבלים הטומת
והרעות אשר ראית בחלום השני הס ארבעה עשר נניס והיה באחרית הימים
ועמלו ונלחמו ניניהם ונגפו השבעה מהם את השנעה החזקים מהס .ומהם אמרו
אל המלך כדברים האלה לאמר שבע פרות הטובות שבעה נניס יוללו לך ויהרגום
שבעת גני שרך באחרית הימים .ושבע השבלים הכוונות אשר ראית בחלום הפני
הם השרים ההם אשר ילחמו בס שבעה שרים אחריס בלחי חזקים כמותם וישחיתו-
אוסס באמרימ הימים וינקמו מהם נקמת י בניך ושבה המלוכה עוד לזרעך .וישמע
המלך' אל כל דברי חכמי מצריס וכל פתרון חלומותיו ולא ישרו כלס בעיני המלך.
וילע המלך בחכמתו כי לא לברז אליו נמנה בכל דבריהם יחד .כי מאח ה׳
הימה זאח לככל אס לנרי חכמי מצרים לממן צאת יוסף מן בית הא»ריס1למי;ן
נללו במצרים .וירא המלך כי* אין לונר אליו נכונה בכל החכמים והחרטומים
אשר למצרים ויהר אף המלך מאל וממתו בערה מ .ויצו המלך ויוציאו כל המכמים
וכל המיסומיס מלפניו ויצאו כלס בבשמ וכלימה מלפני המלך .ויצו המלך ויעבירו -
קול}מצריס לאמי אשר ימיחו כל החרסוסיס אשר במצרים לא יחיה מהס איש.
ויקונע -שרי הפכמים אשר למלן וישלפו כלס איש מרבו ויחלו להכוח במרטומי ׳
'מצרים וחכמיה .ויהי אקרי כן וינא מרול שר המשקים אשר למלך וישממן.
למלך' וישב לפניו ,ויאמר שר המשקיס.אל המלך יחי המלך לעולם ותגדל מלטחו-
נאק
ספר
;מקץ
הישר
87
ארן .אמה קצפת על ע כליך נימים ההם זה שנמיס ימים ותתן אותי כמשמר
אהי ימים במשמר אותי ואת שר האומים י .ושם היה אתנו בבור עכל ענרי אשר
':ר הסנחיס יוסף שמו בי קצף עליו אדוניו ויתנהו בבית הסוהר וישרת אותנו
. c:ויהי מימים בהיותנו במשמר ונמצוס מלומות בלילה אחל אני ושר האופים
pfבפתרון מלומו מצמנו • ונבוא ונגל צענל ההוא בבקר !יפתר לט את חלומותינו
!׳ :כחלומו כמר לנו על נכונה .ויהי כאשר פתר לנו כן היה הדבר צא נפל מכל
נוי! ארצה ועמה אדוני המלך אל ההרוג את אנשי מצרים מנס הנה העבל
;הוא עודנו א:ור בבימ שר העבמיס אדוניו בבית הסוהר! אס על המלך סיב
;לח אליו ויבוא לפניך והוא יורידך אח פתרון החלום אשר מלממ על נכונה .
׳;פע המלך לנרי שי המשקים ויצו המלך לבלתי המית את חכמי מצרים .ויצו
המלך אח ענליו להניא את •וסף לפניו ויאמר המלך אליהם לכו אליו ואל
תבהלוהו סן יבהל ולא ילע לדבר נכונה וילכו עבלי המלך אל •וסף ויריצוהו אות ו
נ! הבור ויגלמו אומו עבדי המלך וימלף את בגלי כלאו ויבא לפני המלך והמלך.
יישב על כסא מלכותו בלבוש מלכות אפוד באפוד זהב והפז אשר עליו גצן
וערקת והאודם והטפך מתלהמים וכל אבני התפארת אשר בראש המלך מתלהסי׳
ופלא יוסף מן המלך מאד ,והכסא אשר ישב עליו המלך מצופה זהב וכסף עם
אנכי השוהם ולו שנעים מעלות .ויהי משפסס בכצ ארן מצרים כל איש אשר
ינא ללנר אל המלך והיה אס איש שר ומשינ בעיני המלך הוא יעצה אצ המלך
&ל הנסא על המעלה האמל ושלבים וירל המצך עצ מעצה הששה ושצשי.ס ולנר
עמו .אם מאת העם הוא ועלה עד שלש המעלות וירד המלך נרניעיס ולנר
נמו .ויהי משפפס עוד בל איש אשר יבין לדבר נבל השבעים הלשונות ועלה
;נעים מעלות ועלה ודנר מד געתו לפני המלך ,ובל איש אשר לא ישלים
כשבעים ועלה אל המעלות כמספר אשל יבין לדבר .ומפסש מצרים היה נימים
הכס אשר לא ימלוך עציהם איפ כי אפ אשר ידע לדנר נשנעיס לשק ) .יהי
נבוא יוסף צפני המלך וישתחו צמצך אלצה ויעל על נ׳ המעלות וישב נסעלה
הרביעיח ומרכר עם יוסף .ויאמר המלך אל יו:ף מלוס חלמתי ופותל אין לפתור
אותו־ על נכון ואצויה היום ויבואו לפני כל חרפומי מצרים וכל חכמיה ואספר
אליהם את חצומותי ואין פותר אותם לי על נכונה ואחרי כן שמעתי עליך היום
הזה כי מכס אמה אשל משמע כצ מצו ס לפהור אותו על נכון .ויען י1שף את
עלעה צאמל •ספל פלעה את י/צוט אבר מצס הצא צאצהיס כתחנז .ויספל מ ע ה
ליוסף את חלומותיו מלים הפלוס וחלום השבליס ויכל המלך לדבר .ורוח אצהיס
לבשה את יוסף געת ההיא לפני המלך .וידע כל הלנריס אשר יבואו על המלך
מהיום ? ס א והלאה וידע אה פחמן חלום המלך על נכונה וידנר לפני המלך .
וימצא יוסף חן נעינ׳ המלך ויע המלך את אזניו ואת לט וישמע את נל דנרי יוסף
ויאמר מסף אל פרעה אצ יחשוב המלך כ׳ שני מצומות הן אך מצוס אחד הוא .
ני אס אשר'חפן אלהי השמים לעשות ככל האר! הראה את המלך גמצומו וזה
?חרון חלומך על נכונה .שנע הפרות ושנע השכלים הפוגות שגע שנים הנה
\;בע הפרוח ושבע השבלים הרעות שנע שנים הנה חלום אחד הוא .הנה שנע
6ניס באות שבע גלול בכל הארן .ואחרי ק ינואו שנע שני רעב אתריהן רעב
מ ל מאל ונשכח כל השבע ,ההוא מן האדן וכצה הרעכ את כצ יושבי .הארן .־
חלום אמד הלם המלך ועל השנות החלום אל המלך כי נכין הרבר מאל .וממהר
האלהיס לעשותו .ועתה איהצך נא נצה ומלטי את נפשך ואת נפש יושבי ך.ארן
"לעת הלעב .א?ל ,תבקש נכל מלטהך איש ננין וחכם מאל אשר ידע ננל לנרי
?,מלונה ותשימהו לצאמ ולבא על ארן מצרים .ויפקל האיש ההוא אשר תשית על
מצרים
1
88
•
ספר
מקץ
הישר
מצרים סקיזיס חמש יח ויקבצו אס כל אונל השצים הנזובוס הבאוש ויצברו גר
וישימוהו באוצרות פקיזך .ושמרו אש האוכל ההוא לשנע שני הרעב ונמצא לך
ולאנשיך ולכל ארצך ולא שכיח אשה וכל ארצך נרעש .ונס כל יושני ארצך הצוה
ויקבצו איש איש משנואש שזהו מכל אוכל שבע שנים הפוטש ונשנו נאוצרושיהם
וימצא להם כימי הרעב ויחיו ט .זה פשרו] חלומך על נכונה וזאת העצה היעויה
למלע אש נפשך ואש נפש כל עכזיך .ויען המלך ויאמר ליוסף מי יאמר ומי
יוזע כי זכריך נטנה .ויאמר אצ המלך זה לך אוש על כל זכרי כי ככינים הם
וכי עצשי עונ לך .הנה אששך יושגש על המשגר כיוס הזה וילדה לך כן ושמחש
ב ו .בצאש הילד ממעי אמו ומש בנך בכורך אשר יולז זה שנשים ימים ונחמש
בילד היולד לך סיום ויכל יוסף לדבר אש כל הדברים האצה אל המלך וישהחו אל
המלך ויצא ויהי בצאש יוסף מאה פני המלך ותבאנה האושוש האלה אשר דיבר
יוסף אל המלך ביום ההוא ותלד המלכה בן ביום ההוא ויתבשר המלך בבני וישמח .
ויהי בצאת המבשר מאס פני המלך וימצאו עבדי המלך את בן המלך הככור נופל
ארצה מת .ותהי צעקה ומהומה בביש המלך וישמע המלך ויאמר מה המהומה
והצעקה אשר שמעת גבית .ויגילו־ למלך כי מת בנו בכורו אז ידע המלך כי כל
דברי יוסף אשר דיבר אליו נכונה וינחם המלך אל בנו בילד הנולד לו ביום
ההוא כאשר דיבר אליי יוסף .אחר הדברים האלה שלח המלך י ויקבון אס כל
שריו ועבדיו וכל הפחוח והפרחמיס אשר למיך ויבואו כולם לפני המלך .ויאמר
אליהם המלך הנה ראיתם ושמעתם את כל דברי האיש העברי וכל האיתוח אשר
אמר כי באו ולא נפל מכל דבריו אשר דיבר ארצה .ידעתם כי גם פתרון
החלום אשר פשר נכונה הוא ובוא יטא ועתה עוצו נא עצה ודעו מס תעשו ואיך
המלפ.האר! מהרעב .בקשו נא וראו הנמצא כזה אשר מכמה ודעח בלבו
ואפקידהו בארן:
כי אשם שמעהס אש העצה אשר יפן האיש העברי על זאש למלט בה אש ה א ק »
מהרענ .ואני ידעתי ני לא תמלס הארץ מהרעכ כי אס בעצת האיש העברי
אשר יען אושי .ויענו נלס את המלך ויאמרו סונה העצה אשר יפן העברי על
זה .ועשה ארוני המלך הנה כל ארצך נידך אש אשר ייסנ נעיניך עשה .אס
אשר שחסון ואשר חזע בחנמחך אשר הוא חכם למלם אח האין בחכמהו הוא
אשר יפקיד המלך חחש ידו על הארן .ויאמר המלך אל J0השרים אני אמרשי
אחרי אשר הודיע אלהיס אש האיש העברי אש כל אשר דנר אין איש נבון ומכס
כמותו בכל הארן .אם פוב בעיניכם אשיתהו על הארן כי הוא ימלמ אה הארן
בכל חכמתו .ויענו כל הפריס את המלך ויאמרו 1ה$א כתוב בדתי מצרים ולא
,־
יעבור אשר לא ימלוך איש במצרים ולא משנה למלך *י אם היודע ננצ לשון נני
האדם .ועתה אדוני המלך הנה האיש העברי הזה לא ידנר ניא לשון העברית ואיך׳ f,
ן
יהיה עלינו למשנה איש אשר לא ידע גס את לשוננו אך שלח נא אליו וינא לפניך
\
ונש נא אותו ננל דכר וכאשר תראה עשה ייאמר המלך צהעשות כן למחר וטוב
I
הדנר אשר דנרחס ויצאו נל הפריס מלפני המלך נייס ההוא .ויהי נלילה ההוא
[
וישלחה׳ מלאך אמד ממלאכיי יהמשרתיס לפניי ייבא אין מצרים אל יוסף ויעמוד
|
מלאך ה ' על ייסף י מ ה יונף שוכב במשכב הלילה בבית אדוניו בפיר כי השיבהו
\
אדירו אל הכיר מפני אשתי » ייעירהו המלאך משנתו ייקס יוסף ויעמוד על רגליו
I
והנה מלאך ה׳ עומד לנגדו .ייזכר מלאך ס׳ את יוסף וילמדהו כל לשק כני האדם
כלילה ההוא ויקרא את שמויהוסף .וילך מלאך ה׳ מאמי ייוסף שב וישכב במשכט, | .
^
ויממה יוסף על המראה אשר ר א ה .ויהי בנקר וישלח המלך ויצו להניא את
יוסף וילכו ענדי המלך ויניאו אמ יוסף לפני שרעה .ויצא כמלך אל שריו ועבז '} ץ־
׳
תאו
י
ז
ספר
מקץ
89
הישי
ייבאו כלס יישבו לפני המלך .ויעל יוסף על מעלת הכסא וילנר יוסף אל המלך
בכל הלשונות ייעל יוסף עלה ילבר אל המלך על געתו לפני המלך במעלת השבעיל
וישב לפני המלך .וישמח המלך על יוסף מאל וכל השרים אשר למלך שממו מאד
.פס המלך בשמעם את כל לברי יוסף וייסב הלבר בעיני המלך והשרים להפקי׳
את יוסף למשנה נמלך על כל ארן מצרים וילבר המלך אל יוסף לאמר .אתה
יעצת לי עצה להפקיר בכל ארן מצרים איש מכס למלט בחכמתו את הארן מהרעב
ועמה אמרי הוליע אותך אלהיס את כל זאת ואת כל הלבריס אשר לברת אין
מכס ונבון כמוך ככל האר?:
ולא יקרא שמך עוד יוסף כי אס צפנת פענח יהיה שסך אהה תהיה לי למשנה
ועל פיך יהיה כל דבר מלטתי ועל דבריך יצאו ויבאו עמי גס מתחת ירך
יקחו עבלי ושרי חוקם אשר ינחן להם מלי חלש ולך ישתחוו כל אנשי האר! רק
הכסא אשר לי אגלל ממך ,וישר המלך את טבעתו מעל ילו וישן אותה על יל
יוסף וילבש המלך אש יוסף לטש מלכוש יישן עשרת זהב על ראשי וישם רביל
זהב על צוארו רצו המלך אה עבליו וירכיבו אה יוסי* במרכבה השני אשר למלך
ההולכה מול מרכבה המלך וירכיבוהו על סוס^עצוס וגלול מאל מסוסי המלך ויוליכוהו
ברמוב כל ארן מצרים .ויצו המלך ויצאו אה יוסף כל המשמקיס במצלצלים ובכנורומ
וכל כלי זמר אלף הופיס ואלף מהולוה ואלף נבלים הלכו אחריו וממשמ אלפים
איש במרבוהיהס שלופוה ביליהס מהלהשיס וילכו הלוך וכחוק לפני יושף ועשרים
אלף איש מגלול׳ המלך אזורים באזור עור מצופה זהב הולכים• לימין יוסף ועשרי׳
אלוי לשמאלו וכל הנשים והנערות עלו על הגגות ותתיצבנה ברחובות משחקית
ושמחות ביוסף ותראינה בתואר יוסף וביפיו .וכל אנשי המלך הולכים לפניו ולאחריו
ומקשרים בכל הלרך בלבונה ובקרה ובכל הריח הטוב ומפזרים בכל הלרך מור
ואהלות לפני יוסף ועשרים איש קוראים לפניו בכל הארץ בקול גלול הלוך וקרוא
כלבריס האלה הראיתם את האיש הזה אשר בחר בו המלך למשנהו .כל לברי
המלוכה על פיו יהיו׳ ואשר ימרה את פיו ואשר לא ישתחוה לו ארצה יומת כי
מרר במלך' ובמשנהו וככלות הקוראים ללבר והשתחוו כל מצרים ליוסף ארצה
ויאמרו יחי המלך נס יחי המשנה וכל• יושבי מצרים ישתחוו כלס על הלכך הלוך
וקרוב הקוראים וישמחוו ושמחים בכל הוף ומחול,ונבל לפני יוסף .יישא יוסף.
את עיניו אל השמים מעל ־הסוס ויקרא ויאמר מקים מעפר דל מאשפות ירים
אביון ה׳ צבאות אשרי אלם טפמ בך .ויעבור יוסף עם עבלי תרעה וכל כריו
בכל ארן מצרים ויראוהו את כל ארן מצרים ואת כל איציות המלך .וישב יוסף
ויבא לפני פרעה ביום ההוא וימן המלך ליוסף אחוזה בארן מצרים אחוזת שלוש
וכרמים .וימן המלך ליוסף שלשת אלפים כפרי כסף ואלף ככר זהב ואבני שהם
ובדולח וממנומ רכומ .ויהי מממרת רצו המלך לכל מצרים להניא אל יוסף
מנחות ומחנוח וכל אשר ימרה את פי המלך יומח .ויעשו בימה גלולה ברחוב
העיר ויפרשו שס בגדים והיה כל המביא אל יוסף דבר יח; אל הבימה ההיא .
וישליכו כל מצרים על הבימה ההיא איש נזם זהב אחל ואיש קשיעה אחת טבעית
ועגילים ־ וכל כלי מעשה זהכ ז וכסף ואבני שוהם ובלולח מל הבימה ההוא מאשר
נמצא בילוי נתן .ויקח יוסף אש כל אלה וישם כאוצרושיו וכל השרים והפרשמיס אשר
למלך מגללים' את יוסף ויתנו לו נס הם מתנות רבות בראותם כי בחר בו המלך
למשנה וישלח 'המלך אל" סוסיפרע בן אחירס כהן און ויקר! אסנת בתו הקפנה
ייתן.אותה אלי יוסף לאשה והנערה מונח מראה מאל בהולה ואיש לא ירעה
ייקחה יוסף י לו לאשה * ויאמר המלך אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים
איש את יידו ורגלו'לצאת ולבא על עמי בכל ארן מצרים .ויוסף בן שלשים שנה
בעמדו
ח
-
י 90
ספר
מקץ
היער
נעמדו לפני פלעה ויצא יוסף מלפני המלך ויהי למשנה המלך כמצליס וישן המלך
ליוסף מאה עבדיס לשרחו נניח! וגס יוסף שלח ויקנה ענדים רגיס ויהיו נניח
יוסף אז בנה לו יוסף בית גדול מאד כבתי המלכים לפני חצר בית המלך רעש
בבית היכל גדול נחמד למראה' מאז ופיב למושבו .שלש שנים עשה יוסף את כל
ביתו ויפש לו יוסף כסא נחמד מאד סזהכ וכסף לרוב ויצפהו באבני שוהם ובלולח.
ויעש נו תבנית כל ארן מצרים ותבנית יאור מצרי׳ המשקה את כל ארן מצרי׳
וישב יוסף לבפח בניתי על כסאו אשר עשה לו ויוסף ה׳ ליוסף מכמה על חכמתו.
וכל יושבי מצרי׳ ועבדי פרעה ושריו אהכו את יוסף מאד כי מאת ה׳ היה
הדבר הזה ליוסף .ויהי ה׳ את יוסף ויגדל מאז הלוך יגדל ויהי שמעו בכל הארן
ייהי לייסף מיל עושי מלחמה יוצאי צבא לגדוד מספר ארבעים אלפים ושש מאות
איש עושי מלחמה נכח חיל לעזור למלך וליוסף על האייב לבד משרי המלך יעבדיי
ויושבי מצרים אין מספר להם זיחן יוסף לגכוריי ילכל צנאיו מגיגיס ורמחים וכובעי׳
ישריוניס יאנני קלעים .נעמ ההיא נאי נ:י חרשיש על כל כני ישפעאל וילחמו
בם וישסו בני תרשיש את ישמעאל ימים רבים .ובני ישמעאל היי ממי מספר
בימים הסם ולא יכלו על כל כצי תרשיש ויצר להם מאד .וישלמו כל זקני ישמעאל
ספר אל מלך מצרים לאמר שלמ נא לעבדיך שרים וצבא לעזור אותנו ונלממה
בבני הרשיש כי כלונו מאד זה ימים רבים וישלח פרעה את יוסף ואת הגבירים
ואמ הצבא -אשר אמו וגבוריו מבימ המלך .וילכו א ק המוילה אל בני ישמעאל
לעזור אותם מבני חרשיש .וילחמו בני ישמעאל את ברי הרשיפ ויך יוסף את
החרשישים וילכוד את כל ארצם יישבי בה בני ישמעאל עד הייס הזה .ויהי כאשר
נלכדה ארן חרשיש ויכרמי כל התרשישיס ייבאו בגבול כני יון אחיהם ויוסף
וכל הגבירים וכל הצכא אשר לו שט מצרים לא נפקד מתם איש .ויהי
לתקופת השנה נשנה השנית למלוך יוסף מל מצרים ויתן ה׳ שובע גדול
.בכל הארן שבע שנים באשר דיבר יוסף ני ברך ה׳ את נל תטאת האח נימים
ההם שבע שנים ויאכלו וישבעו מאד .יישקל יוסף פקידים בעת ההיא תחת
ידו ויקבצו את נל אנל השנים העונות ויצברו בר שנה שנה וישימהו באוצרות
יוסף .והיה בכל עת אשר יקבצו את האוכל וציה יוסף והניאו את הנר בשבלים
והביא עמו עפר שדהו לבלתי הפסיד .ויעש יוסף כדבר הזה שנה שגה ייצבור
בר כחול הים הרבה מאז כ• איין מספר לאוצרותיו כי לא יכלו לספור מרונ
יגם יישני מצרים אספי אוכל נאוצלותיהס מ נ ה מאד מכל אוכל שנע שנים
הסוכות"אך לא עשו לו כאשר משה יוסף .ויהי כל האונל אשר אשפי יוסף
י
וכל מצרים נשנע שני השנע לפקזון לארן נאוצרות לשנע שני הרעב לממית כל
ה א ר ן .וימלאו נל יושט מצרים איש אוצרו ואיש מממונו נר לממיתס נרענ .
וימן יוסף את כל האוכל אשר אסף ככל ערי מצרים ויסתום את כל האוצרות יישם
שומרים עליהם .יאסנת נת סיפיפרע אשת יוסף ילזה לו פני נניס אס מנשה
,ואת אסיים ויוסף נן שלשים וארנע שנים נלזת אותם ויגזלו סנערים וילכו
yנללכיו ונסוסריו לא .סרו מן הדרך אשל למזס אניהס ימין ושמאל .ויהי ה׳ את
הנעלים ויגדלו ויטני וישכילו בכל מכמה ובכל ל נ ד המלוכה וכל שלי
המלך וגליליו יושבי מצליס מנשאים את הנעלים ויגללי נקלנ בני המלך .ותנלינה
שנע שני השנע אשל היו ננל האין .ותנאנה אמדהן שנע שגי ה י ע נ כאשל
ו(מר יוסף דהי רענ נכל האק ויראי כל מצרים ט המל הרענ להיות נ א ק
מצרים ויפממו נל מצרים את נל אוצרות הנר אשר להם ט מזק עליהם הרענ.
וימצאו את כל האוכל אשר באוצרותיהם מלא עש ולא יצליח לאנול ויחזק הרעב
בכל הארן ייבאו כל יישב• מצרים ויצעקו לפני שיעה כי כני עליהם הרפנ
ויאמלו
ספר
מקץ
91״
היער -
ויאמרו אל פרעה תנה לעבדיך אוכל ולמה נמות לעיניך נרענ גס אנסנו גס
פרעה לאמר ולמה תצעקו אלי והלא כל שבע פני ,
פשנו .ויען אותם
השבע צוה יוסף לצטר בר לשני הרעב ולמה לא שמעתם בקולו ויענו המצרים
את המלך מי נפשך אדונינו ככל אשר דבר יוסף ק עשו עבדיך כי גס עבדיך אספו
נל אונל שדותיהם בשנות השבע והנחנוהו באוצרות על היום ש ה .ויחזק הרעב
על עבדיך ונפממה אמ אוצרוחינו והנה נל אנלינו מלא עפ ולא יצלח לאכול
ויהי כשפוע המלך את כל אשר קרה ליושבי מצרים ויירא המלך מאד מפני
הרמנ וינהל מאד ויען המלך את אנשי מצרים לאמר אמריי אשר קרה לכם
אס כל אלה לט אל יוסף אשר יאמר לכס תעשו לא תמרו אה פ י ו .וילכו נל
מצרים וינאי אל יוסף ויאמרו אליו הנה לנו אונל ולמה נמות נרעב נגדך כי
אנחנו אספנו את תבואותינו נשנע השנים כאשר ציית ינשס אותם באוצר ונזה
וכזה קרה לט ויהי כשמוע יוסף את נל דנרי מצרים ואת אשר קרה להם
ויסתמ יוסף את כל אוצרית האוכל אשר לו וישבור למצרים והרעכ היה על פני י
כל הארן ויהי רעכ נכל הארצות ובארן מצרים היה אוכל לשטר וכל יישני
מצרים באו אל יוסף לשבור איכל כי הזי! עליהם הרעב וכל אכלם הוססד וישבור
יוסף לכל מצרים יום יום ! .ישמעו כל •ישכי ארן כנען ופלשתים ועבר הירדן
ובני קדם ינל ערי כל הא־ן הקרונים והרמוקיס ט יש שנר במצרים ויבאו,
נלם מצרימה לשטר נר כי מזק עליהם הרענ .ויסממ יוסף את אוצרות האונל
יישם עליהם פקידים ייעמדי יישכרי לכל הנאים יום יוס וידע יוסף ט גס
אחיו יבאו מצרימה לשבור איכל כי חזק הי־ענ על כל הארן ייצו יוסף אמ כל
אנשיו ויעבירו קול בכל מצרים לאמר מסעם המלך והמשנה וגלוליהס איש איש
אשר יחסין לשבור בר במצרים אל ישלח עבליו אל מצרים לפטר כי אס בניו וגס
כל איש מצרי או כנער אשר יבא מכל הארצית לשטר בר גסצריס והלך ומכרו
בכל הארן יומח כי לא ישבור כל איש ט אפ מחית ביתו .וגס כל איש אשר
ינהג שתים או שלש נהמות יומת ט לא ינהג אלם ני אס נהמחו .וישם יוסף
שומרים נשערי מצרים ויצום לאמר נל איש אשר •נא לשטר אוכל אל תתנהו לבא מל נתנו
שמו ושם אניו ישם אני אניו יאשר תכתבי נכל יום משלמי את שמיחס אלי נערנ
יילעתי את שסוסס ייסקל יוסף פקיליס ככל מצרים ויצום לעשות את נל הלנריס
האלה .ויוסף עשה אה כל הרכריס האלה יכל המוקיס למען אשר ילע נניא
אמיו מצרימה לשבור אוכל וככל יים יייס יעטרו אנשי ייכף קול כמצרים ככל
הלבריס האלה יהחוקיס אשר ציה יוסף יישמעו כל יושבי ארן מזרמ ומערב וכל
הארץ את כל החוקים ובל הלנריס אשר שם יוסף במצרים .ויבאו כל יישבי
קצות הארן וישברו נר כמצרים יום יוס וילכו ללרכם וכל שרי מצרים ששים אח
כל אשר ציה יוסף ויהי נל הנא מצרימה לשטר אוכל ונתבו השוערים אח
שמיחס ואת שמות אטהס והניאו לפני ׳וכף נערנ יום יוס .יישמע ימקנ אחלי
כן ני יש שנר נמצריס ויקרא אל נניו ללנת מצרימה לשטר נר כי גס עליהם׳
חזק הרענ ויקרא יעקב אל נניו לאמר הנה שמעתי ט יש שנר נמצריס וכל ,
•pbvהולכים שמה לשטר .יעסה למה מראו את נפשכם שכעים לפני כל הארן
רלו נס אסם מצרימה ושברו לנו סעפ אוכל נמוך הנאים ונמיה ולא נמות
יישמעו ננ! יעקב בקול אביהם ויקומו לרלת מצרימה לשבור אוכל נמוך הנאיס .
ייצו איחס יעקנ אביסס לאמר נ ט א נ ס העירה אל^מנאו יחד נשער אחל מפני
יושט ה א ר ן .ויצאו נ ר יעקנ וילכו מצרימה ויעשו מי יעקנ מ ל אשר ציס
אניהם ואת נרמין לא שלח ימקנ פי אמר סן יקראנו אסון נדרך נאמיו וילני
בני יעקנ עשרה .ויהי בלכת עשרה נר יעקנ נדרך וינמנמו על יונף ננל אשר
עשו
82
ספר
מקץ
הישר
עשו לו ויאמרו איש אל אחיו לאמר ידענו כי יוסף אחינו ירי למצרים ועתה
ננישהו שס כאשר הלכנו ויהי אס מצאנוהו ולקחטהו מאדוניו בהריון ואס
אין בחזקה ומתנו עליו וישמעו בני יעקכ לדבר הזה ויתחזקו על יוסף להצילו
מיד אדוניו וילכו בני יעקב מצרימה .ויהי בקרבם מצרימה ויתפרדו איש מעל
אחיו ויבאו כעשרה שערי מצרים והשוערים כחנו את שמוחם ביום ההוא ויביאום
אל יוסף בערב ויקרא יוסף את השמות מיד שומרי העיר וימצא אח אחיו באו
מעשרה שערי העיר .ויצו יוסף בעת ההיא ויעבירו קול ככל ארן מצרים לאסר
לכו כל שומרי האוצרות סנרו כל אוצרות הבר ולא חשאירו שתות כי אס א׳
לשבור ממנו כל הבאים • ויעשו כל פקידי יוסף כן בעת ההיא ויסתמו כל
האוצרות ולא הותירו כ• אס א׳ פחוח וישן יוסף את שמות אשיו כתובים לאשר
מל האוצר הפתוח ויאמר סליו כל אשר יבא אליך לשבור בר תשאל את שמו
והיה *בוא אליך שמות האלה ותפשחס ושלחתם אלי ויננש כן .ובני יעקב כאשר
באו אל תוך העיר ויתקבצו יחד נתיך העיר לבקש את יוסף סרס ישכרו להם
אוכל .וילכו צהס אל חומת הזונות ויבקשו את יוסף בחומת הזונות שלשת ימים
כי אמרו כי יוסף בחומת הזונוח יבא כי יוכף^יפה הואר ויפה מראה מאד
!יבקשו בני יעקכ כחומות ההם,שלשת ימים ולא מצאו .והאיש אפר על האוצר
הפתוח בקש את השמות ההם אשר נתן לו יוסף ולא מצא וישלח אל יוסף לאמר
זה שלשת ימים לא באו אלי האנשים ההם אשר נתת לי שמותם .וישלח יוסף
עבדים לבקש את האנשים בכל מצרים להביאם לפני יוסף וילכו ענדי יוסף
ויבאו במצרים ולא מצאו וילכו נושנה ואין וילכו עיר רעמסש ולא מצאו ויבאו אל
יוסף ויאמרו בקשנו בכל הארץ עד עיר רעמ:ס ולא מצאנו ויוסף עוד יוסף
י וישלח ששה עשר עבדים לבקש את אחיו וילכו ויתפזרו בארבע פנות העיר.
וילכו ארבעה עבדים בית הזונות וימצאו את עשרת האנשים שמה מבקשים אס
אחיהם ויקחום ארבעה האנשים ההם ויביאום לפניו וישתחוו לו אסים ארצה .
ויוסף יושב בהיכלו על כסאו מלובש בבנדי בון וארגמן ובראשו עטרת זהב נדולה
וכל הגבירים יושבים סביביו .ויראו בני יעקב את יוסף ויסלא בעיניהם מאד
תוארו ושוב אפיו והדר פניו וישתחוו לו עוד אפיס ארצה וירא יוסף את אחיו
ויטרס והס לא הכירוהו כי גדול מכף מאד בעיניהם על כן לא הכירו אותו .
ודבר יוסף אליהם לא מר מאין כאתם ויענו כלס ויאמרו מארן כנען באו עבדיך
לשבר אוכל כי חזק הרעכ ככל הארן וישמעו עבדיך כי יש שבר במצרים
ונבואה בתוך הבאים לשבור בר למהיהנו .ויען יוסף אותם לאמר ואס באחס
לשבור כאשר אמרחס למה חבואו בעשרה שערי העיר אין זה כי אס לחפור את
כל הארץ באתם .וימנו כלם יחד את יוסף ויאמרו לא אדני כניס אנחנו לא היו
עבדיך מרגלים כי לשבר אוכל באנו • ט כל עבדיך אחים בני איש אחד בארן
כנען ויצו עלינו אבינו לאמר .בבואכם העירה אל תבואו יחד בשער אחד מפני
יושב הארץ .ויען אותם .יוסף עוד ויאמר הוא הדבר -אשר דברתי אליכם
למסור את כל הארץ באתם * על כן באתם כלכם בעפרה שערי העיר לראות
את פיית הארץ באתם הלא כל הבא לשבור שכר הולך לדרכו ואתם שלשת
ימים היום לכס בארץ ומה תעשו בחומת הזונות אשר הייתם שם זה שלשת ימים
הלא מרגלים יעשו כאלה .ייאמרו אל יוסף מלילה לאדני מדכי כדבר הזה כי
אנחנו שנים עשר אחים מי* יעקב אניני בארן כנען בני יצחק בן -אברהם-.
העברי .והנה הקטן את אבינו היום בארן כנען ואחד איננו כ׳ נאבד מאחנו
ונאמר אולי בארן הזאת הוא וננקשמ בכל מצרים ינבוא נס בבתי הזונות לבקש אישו
שם .ויאמר אליהם יוסף והלא בקשתם ,אוחו בכל הארץ עד לא נשאר לכס
כי
ספר
מס?
'83
הישר
ט אס מצרים לבקש אוחו כה .׳ וגם מה אשר יעשה אחיכם ככת׳ הזוטת אף
אם הוא במצרים'והלא אמרתם כי מבני יצחק בן אברהם אתם ומה יעשו בני
יעקב בבתי הזונות ויאמרו אליו כ׳ שמענו אשר גנבוהו הישמעאלים מאתנו ויוגד
לנו כי מכרו אוהו מצרימה ועבדך אחינו יפה תואר ומראה מאוד ונאמר איננו
כי אס בבתי הזונות על כן הלכו שם עבדיך לבקשו ולפדותו .ויען אוהם יוסף
עוד לאמר הלא שקר חאמרו וכזב חדברו לאיור בנפשכם בני אברהם אתם חי it
פרעה כ׳ מרגלים אתם על כן באתם בבתי הזונות לבלתי ידע איש בכס .ויאמר
אליהם יוסף והנה אס מצאתם אותו ובקש מכס אדוניו מחיר רב ה תתנהו כו ויאמרו
ניתן .ויאמר אליהם ואם לא יחפון אדוניו לתתו במחיר רב מה תעשו להם עליו.
!יענוהו אם לא יתנוהו והרגנו אותו ולקחנו את אחינו והלכנו ' .ויאמר אליהם
יוסף הוא הדבר אשר דברתי אליכם מרגלים אתם כי להרוג את יושבי הארן
באסם .כי שמענו אשר שנים מאחיכם הכו את כל יי שבי שכס בארן כנען בעבור
אהוסכס ותכאו צעשוה גם כמצרים על אחיכם כדבר הזה .אך בזאת אדע כי
כניס אתם אס תשלמו מכס אחד לקחת את אתיכם הקפן מאת אביכם ולהביאו
אלי הנה .ויהי בעשותכם הדבר הזה ואדעה כי כניס אתם .ויקרא יוסף אל
שבעים גבוריס סנבוכיו ויאמר אליהם קחו את האנשים האלה והבאתם אותם אל
משמר .רקחו הגבוריס את עפרה האנשים ויחזיקו בס ויתנם במשמר ג׳ ימים .
ויהי ביום השלישי ויוציאם יוסף מהמשמר ויאמר אליהם זאת עשו אס כניס
אתם וחייתם אחיכם אחד יאסר' במשמר ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם
ארצה כנען ולקחתם את אתיכם הקסן והבאתם אלי הנה ואדעה ט כניס אתם
כאשר מעשו הדבר הזה .ויצא יוסף מעליהם ויבא השדרה ויבך בכי גדול כי
נכמרו רחמיו עליהם .וירחן פניו ויצא אליהם ויקח מאתם אה שמעון ויאמר
לאסרו וצא אבה שמעון לעשוה ט היה גבור חיל מאד ולא יכול לאסרו ויקרא
יוסף אל גנוריו ויביאו לפניו שבעים איש בבודי מיל ומרנותס שלופות בידם
וינהלו כל בני יעקב מהם .ויאמר אליהם יוסף מפשו אמ האיש הזה ואסרסס
אותו בבית הסוהר עד בא אחיו אליו .וימהרו גבורי יוסף ויחזיקו כלס בשמעון
לאסרו ויצעק עליהם שמעון צעקה גדולה מאוד ומרה ותשמע הצעקה למרחוק
וינהלו כל גבורי יוסף מקול הצעקה ויפלו על פניהם וייראו מאד וינוסו להם .
וגס כל האנשים אשר היו את יוסף נסו כי יראו מאד לנפשותס וישאר אך
יוסף ומנשה בנו שם .וירא מנשה בן יו:ף גבדת שמעון ויתר אפו מאד ויקס
מנשה בן יוסף אל שמעון ויכה מנשה את׳ שמעון באגרופו מכה רבה נערפו
וינמ• שמעון מחמתו ויאחז מנשה בשמעון ויחזק בו ויאסור אותו ויביאהו אל בית •
הכלא ויתמהו כל כני יעקכ ממעשה הנער .ויאמר שמעון אל אחיו איש מכ^אל ,
יאמר כ• מכת.מצרים הוא ט אס מכת ניח אבינו ויצו יום׳ אחרי כן ויקרא
לאשר מל האוצר למלאות את כליהם כל כאשר יוכלו שאת ולתת לאיש כספו בשקו
ולתת להה צדה לדרך זיעש להם ,כ ן .ויצו אותם יוסי השמרו לכס פן קמרו
את פי ולא תביאו את אחיכ׳ כאשר דברתי לכס והיה כאשר תביאו את אחיכם
אלי הנה וידעתי ט כנים אתם ואת הארן תסחרו והשיטתי לכס אח אחיכ' ושבת׳
בשלום אל אכיכס .ויענו כלם ויאמרו כאשר דכר אדוני כן נעשה )ישתחוו לו
ארצה .יישאו איש את שברו על חמורו ויצאו ל לכת ארצה כנען אל אביהם .
ויבואו אל המלון ויפתח לוי את שקו לתח מספוא לחמורו וירא והנה כספו במשקלי
עודנו באמסמסו .ויירא האיש מאד ויאמר אל אחיו הושב כספי והנה הוא
כאסתחתי וייראו האנשי׳ מאד ויאמרו מה זאת עשה אלהי׳ לנו .ויאמרו כלס .איה
מסדי ה׳ את אבותינו את אברה׳ יצחק ויעקב כי נתכנו ה׳ היום ביד מלך מצרי׳
להתעולל
84
סהר
מקץ
הישר
להמעולל עלינו .ויאמר אליהם יהודה הלא אשמים אנחנו ומעאי׳ לפני ה׳ אלהיט
נמכרנו את אחינו בשרנו ולמה מאמרו איה חסדי ה׳ אח אכוחיגו .ויאמר אליה׳
ראובן הלא אמור אמדתי אלינ׳ אל תחטאו נילל וצא שמעתם ממני כי דמו לרש
אלהי׳ ממני'ואיך תאמרו איה חסדי ה׳ את אבותינו ואתם חפאתם לה׳ .וילינו
נמקים ההיא יישכימו בבקר יישא! את שברם עצ חמוריהם וינהגו אותם וילכו
ויבאו ארצה כנען' בית אבית׳ .ויצאו יעקב יביתו לקראת בניו וירא יעקנ יהנה
אין שמעון אחיהם אחס .ויאמר יעקב אל בניו אישה שמעון אחיכ׳ אשר לא ראיתי
אותו ויגידו לו בניו את כל הקירות אומס במצרי׳:
ויבואו לנתיהס ייפתחו איש שקו ויראו והנה איש צרור נספו בשקו וייראו מאד
מזה המה ואניה׳ .ויאמר אליה׳ יעקב מה זאת עשיתם לי שלית שלחתי
את יוסף אחיכ׳ לדרוש שלומכ׳ ותאמרו לי ני חיה רעה אכלתהו וילך שמעון אתכס
לשכור אוכל ותאמרו מלך מצרים אשר אותו בכלא ואת בנימין תאמרו לקחתו להמית
גס אותו .והורדתם • את שיבתי ביגון שאולה על כרמן ייוסף אחיו .עתה לא
ירד כני אחכם כי אחיו מת והיא לבדי נשאר וקרהו אסון נדרך אשר תלכו בה
כאשר קרה לאחיו .ויאמר ראובן אל אביו את שני מי תמית אס לא אביא לפניך
את בנך והצגתיו לפניך ייאמר יעקב אל בניו שט לכס,ואל תרדו מצרימה כ׳ לא
ירד כני אתכם מצרימה ולא ימית כאחיו .ויאמר אליהם יהודה חדלו נא לכס
ממנו עד כלות לו את השבר והוא יאמר הורידוהו אח אחיכם כי ימצא את נפשו
נל־עב ואת נפש ביתו .והרעב היה כבד בכל הארן בימים התם וכל אנשי הארן
הולכים וכאיס מצרימה לשטר אוכל כי מזק עליהם הלענ מאד .וישנו ננ׳ יעקב
כארן כנען ימים ושני מדשיס עד כלות להם את השני .ויהי כאשר כלה להם
את השבר ותרעב נפשם מאד בל בימ יעקב ויבואו יללי נני יעקנ ימד ויבשו אל
יעקנ ויכננו אומו כולם ויאמרו לו מנה לנו למס ולמה נמות ברעב נגדך וישמע
יעקב את לברי יללי בניו ויבך נני גלול וינמרו רממיו עליהם ויקרא יעקנ אל
בניו ייבואו כלס אליי יישבו לפניי ויאמר אליהם יעקב ולא ראית׳ בי בניכם
כוכי׳ עלי היוס תנה לנו למס ואין .עתה שיני שברו לנו מעס אוכל .ויען
יהולה ויאמר אל אניו אס ישך משלח אח אחינו אמנו נרדה ינשנרה לך אוכל ־*
ואם אינך משלח לא נרד הלא ני מלך מצרי׳ העל סעיל עליט לא מראו פני בלחי
אחיכם אחכם כי מלך מצרים מלך אדיר ומזק הוא והיה אס הלמו אליו נלה׳
אמינו יממנו כלנו הלא ידעת אס לא שמעת כי המלך ההוא גטר ומכס מאד
ואין כמומ בכל הארן הנה ראינו אמ כל מלכי האק צא ראינו כמלך ההוא מלך
מצרים הלא אין גדול כאבימלך מלך שלשמים מכל מלכי הארן ומלך מצרים גדול
ועצום ממנו ולא יהיה לי אבימלך כאחד משריו .לא ראית אבי את היכלו ואת
כסאו ואת עבדו העומליס לפניי .לא ראית המלך ההוא כשבתו על כסאו
כיסיי תפארת מלוכה ככגלי מלכות עטרת זהב גלילה על ראשו '.לא ראית
ההול יההלר אשר נתן לי אלהים כי אין כמוהי בכל הארן .לא ראית אני
החכמה יהתכונה והרעת אשר נתן כלט אלהיש .הראית את קולו הנעים
נלנרו אלינו לא ילענו אבי מי הוליעהו את שמותינו ואת כל אשר קרה לנו
וישאל גס עליך לאמר^העול אנינסחיהשלוסלו .לא ראית את נל לנרי מלט מצרים
על פיו יצאו ועל פיי יניאו ואין שואל נפרעה אלוניו .לא ראית את שחלו
ואת אימתו על נל מצרים ונס אנחנו נצאתני-מלפניו ונאמר לעשות למצרים טתר
ערי האמורי וימי אפינו מאל על נל לבריו אשר לנר לתחנו מרגלים .והיה
ננואנו פול לפניו ונפלה אימתי .עלינו ימל ואין איש ינול ללנר אליי לנר קען
או גלול .ועתה אנינו שלמ נא אה הנער אמנו ונרלה ונשברה לך אונצ־לממימט
ולא
ספד
מקץ
85
הישי
ולא צמות ב ל ע נ .ויאמר יעקנ למה הרעימה לי להגיד כ• יש לכס אח מה
הלבר אשל עשיתם לי .ויאמר .יהולה אל יעקנ אבי! תנה הנעל כילי ונקומה
ונללה מצלימה ונשבלה אוכל ונבוא והיה ננואנו ואין הנער אתנו ומסאתי לך
לל הימים .הראית את כל ילליו הקשרם בוכים עליך ברעב ואין לאל ילך מתה
יכמלו נא לחמיך עליהם ושלחת את אחינו אתנו והלכנו ואיה חשיי ה' את אבותיט
אתך אשל חאמל כ׳ מלך מצרים יקח אח בנך חי ה׳ לא אמות עליו ער הביאוחיו
והצגתיו לפניך .אך התפלל נא נעלנו אל ה׳ אלהיט ויעשה אתנו חסל לתתננו למן
ולמשל לשני מלך מצליס ואנשיו .כי לולא התמהמהנו כי עתה שבני ז־ שעמי׳ אליך
עם בנך .ויאמר יעקב אל בניו בה׳ אלהי אנעמ אשל יציל אמכם ונמן אמכם לחן
בעיני מלך מצרים ובעיני כל אנשיו .ועתה קומו ולכו אל האיש וקמו לו נילכס
מנחה מן הנמצא בארן הזאת ותביאו לפניו .ואל פלי יחן לכס רחמים לפניו וישלח •
לכס את בנימין ואת שמעון אחיכס .ויקומו כל האנשים ויקחו את בנימין אחיהס
ומנמה גלולה מזמימ ארן כנען לקמו כילם וגס משנס כסף לקמי .ויצי' יעקב
אה בניו מאל על בנימין השמרו בו בלרך אשר מלט בה ואל תססרלו מעמו
בררך נס במצרים ויקס יעקב מאת בניו ויפריש כפיו וימפלל אל ה׳ בעל בניו
לאמר ה׳ אלהי השמים ואלהי הארן זכור לאברהם אביט את בריתך אתו זכור
ליצחק אבי ועשה חסל עש בני ואל תתנם ביד מלך מצרים עשה נא אלהי למען
רממיך וסלה את כל בני והצילם מיל מצרים ושלח להם את שני אחיהם ונס
כל נשי בני יעקב וילליהם נשאו כלס אמ עיניהם השמימה ייבכו כלס אל ה׳
ויצעקו להציל את אטתס מכף מלך מצרים .ויכתוב יעקב ספר אל סלך מצרים
ויתנהו ביל יהירה וביד בניו אל מלך מצרים לאמר .מאת עבלך יעקב בן יצמק
בן אברהם העברי נשיא אלהיס אל מלך האדיר יהמכס צפנת פענמ מלך מצרים
שלום .ילוע יהיה לאדור מלך מצרים כי מזק עלינו הרעב כארז כנען ישלמתי
אליך כני לשכיר לנו מעט אוכל מאתך לממיתני .כי אומי ס נ ט ני בני ואני זקן
מאל ואינני רואה בעיני כי כבלו מזוקן עיני מאל עם הבכי בכל יום שמיל
על בני על יוסף אשר נאבל מלשני ואצוה אח בני אשר לא יבואו יחל בשערי
העיר כבואם מצרימה מפני יושבי הארץ .ונס כי צויחיס להחהלך במצרים ולבקש
את בר יוסף אולי ימצאוהו שמה ויעשו כ ; .ושתנס אתה כמרגלים את הארז
הלא שמענו עליך כי אתה מכס ונבון מאד הלא תראה את פניהם איך יהיו
מרגלים .עם כי שמעני אשר סתרת אתה את מלים פרעה והודיעהו ברעכ
הזה סלם יבוא ותדבר אליו נכונה יאיך לא מדע במכממך את בגי המרגלים סם
אס לא ועתה ארוני המלך הנה שלמתי לפניך את בנימין בני כאשר לברת אל בני
אחלה את פניך אשר תשים עינך עליו על השיביחו אלי בשלום עם אחיו .והלא
ירעש אם לא שמעש אש אשר עשה אלהיני לפרעה בקחתו את שרה אמי ואשל
עשה לאבימלך מלך סלשתיס עליה ונס את אשר עשה אברהם אבינו לחמשש מלט
עילם אשר המית את טלם במתי מספר אנשים אשי היו א מ י .וגס אשר עשו
שמעון ולוי פני בני לשמונת ערי האמורי אשר החריט אתהן בעבור ליגה אחוסש
וגס נ ע ט ר בנימין אחיהם התנחמו בו על יוסף אחיו מה יעשו עליו בראותם כי
סגניה יל אמל העם עליהם נעטרו .הלא ילעת מלך מצרים כי גנורת אלהינו
אתנו יגס שומע אלהיט את תפלתנו תמיל ולא יעזמו נל הימים .והגילו נגי
אלי אס מעשיך עתה לא קראתי אל ה׳ עליך ט אז נאנלס עם אנשיך פרם בא
נציק נר לשרך .אך אמרתי ני שמעון נני נניחך אילי סונה תעשה אותו
עלי נן לא עשיתי לך הלנר הזה .ועתה הנה בני מימין נא אליך עם נ נ י .
׳
השמר לך נו ושים מינך עליו וישים אלטנו את עינו עליך ננל מלטמך .ועתה
הנס
ספר
86
מקץ
הישר
הנה הגדתי לך את אשר עם לכנ׳ והנה ננ׳ באים אליך עם אחיהם ראה נא
בעדם את פני כל האק ישלחחם עם אחיהם לשלום ,ויתן יעקב את הסשר אל
בניו ביד יהודה לחתו למלך מצרים .ויקימו בגי יעקב ויקחויאת מימן ואת
כל המנחה וילכו ויבאו מצרים ויעמדו לפני יוסף וירא יוסף אתם את בנמ׳ן
אחיו וישן יוסף אליהם שלום ויבאו האנשים הסס ביחה יוסף ויכו יוסף את
אשר על ביתו לסביח להם סבח לאכול ויעש להם כן ויהי בצהרים וישלח יוסף
אל האנשים לבא לפניו עס בנימן ויגילו האנשים אל האיש אשר על בית יוסף
את דבר הכסף המושב כאמתחותיהס ויאמר להם שלום לכס אל תיראו ויצא
אליהם שמעין אחיהם .ויאמר שמעין אל אחיו טובה רבה עשה אלוני מלך מצרים
לא אסרני כאשר ראיתם בעיניכם .כי בצאחכם מהעיר הוציא אותי ויעש אתי
פינה בביתו רקח יהולה את בנימן בילו ויבואו לפני יוסף )ישתחוו לו אפיס
ארצה .ויתנו האנשים את• המנחה אל יוסף וישכו כלס לפניו ויאמר אליהם יוסף
השלום לכם השלום לבניכם השלום לאביכם הזקן ויאמרו שלום ויקח יהירה
אתי הספר אשר שלח יעקב ויתנהו ביד יוסף ויקרא יושף את הספר ויכר אח
מכתב אביו ויבקש לבכות ולא יכול להתאפק וילך החדרה ויבך בני גדול ויצא .
וישא עיניו וירא את בגימן אחיו ויאמר הזה אחיכם אשר אמרתם אלי ויבש
ננימן לפני יוסף ויתן יוסף ידו על ראשו ויאמר לו אלהיס יחנך בני .ויהי
כראות יוסף את אחיו בן אמו ויבקש לככות שנית דנא החדרה וינך שמה
וירחן פניו ויצא ויתאפק ייאמר שימו לחם .ויהי ביד יוסף נביע אשר ישתה
כו והוא מכסף רצוף באבני שותם ונדולח סוב י מאד ויך יוסף הגביע ההוא
לעיני אמיי בשבתם לאכול אמו ויאמר יוסף אל האנשים ידעתי בנכיע הזה כי
ראובן הבכור ושמעון ולו• ייהודה וישכר וזנולן בני אם אמד שבו לבס לאכול
כאשר יוללתם .ויושב נס את האמרים כתיללותם .ויאמר ידעתי כי אחיכם
הקסן הזס אין לו אח ואני כמוהו אין ל׳ אח ישב נא אתי לאכול .ויעל
מימן לפני יוסף וישב על הכסא ויראו האנשים את מעשה ׳וכף ויתמהו על ככה
ויאכלו וישתו האנשים עם יוסף כעת ההיא .ויה! להם מתנות כמת ההיא ויוסף
וימן יוסף לבנימין מנה אמת ייראו מנשה ואפרים את מעשה אביהם ויתנו לו גס
הס את מנותיהם וגס אסנת נתנה לו מנה אמת ותהיינה ביר בנימן ממש מנוס
ויוצא להם יוסף ״ן לשתות וצא אנו לשתות ויאמרו מיום אשר נאבל יוסף אחינו
לא שתינו יין וצא אכלנו אוכל סוב וישבע להם יוםי> ויפצר בס מאל וישתו וישכרו
עמו בינם ההוא ויהי .אחרי כן ויפן יוסף אל בנימין אמיו ללבר אתו ומימן
ויאמר
עולנו יושב על הכסא לפני יוסף .ויאמר אליו יוסף היש צך בצים
יש לעבדיך עשרה בניס ואלה שמוחם בלע ובכר ואשבל גרא וכעסן אמי וראש
מפיס וחפים וארד .ואקרא אח שמוחם על אחי אשר לא ראיתיו י .ויצו ויביאו
לפניו את משפר הכוכבים אשר לו אשר בו ידע יוסף את כל העתיד .ויאמר
יוסף אל בנימין שמעתי כי העברים יוילעיס' בכל חכמה התוכל לדעת מאומה בזה.
ויאמר בנימן גס עבלך ילע בכל חכמה כאשר הורני אבי .ויאמר יוסף אל
מימן הנע נא נזה הכלי והנן איפה היא אחיך יוסף במצרים אשר אמרחם
למצרים ילל .וירא כנימןיאת הכלי ההיא עם מפפר מנבי השמים ״ויתמנס
ייבע בי ללעח איסה אחיי .ויחלק מימין את כל ארן מצרים לל׳ חלקי׳ וימצא
אח יוסף אחיו כ׳ הוא היושב לפניי'אל הכסא ייחמה בנימן מ א ל .וירא ייוסף'
את בנימן ט ממה מאד ויאמר אל מימן מה־ראית ועל ימת תתמה ויאאר'בגינון
אל יישף ריאה אני נזה ט •יסף אחי יושב אחי פה עצ הכסא ויאמר אליו יואף'
אחין ה;ל' שילח ־איסך
ארי הוא •יוסף'אמיך איך אל מנלה את הלבל ר^ן
;
עמם
ספר
,מקץ
היע1ר
7
8
עמם וילכו וצדתי להשינ אותם העירה ולקחתיך מאתם והיה אם יתנו את נפשם
ונלחמו עליך ידעתי כי נחמו על אשר עשו לי ונוזעתי אליהם .ואס יעזבוך
ולקחתי אותך וישבת אתי ונלממתי אסם וילכו להם ולא אולע אליהם בעת ההוא
צוה יוסף את פקידו למלאות את כליהם איכל ולשים את כסף איש בשקו ולתת את
הגביע בשק כנימן ולתת להם צדה לדרך ויעפ להם כן .ויהי ממחרת וישכימו
האנשים בנקר וישאו את שגרס על חמוריהם ויצאו להם עם מימן וילכו ארצה
מען עם שמשן אחיהם .הס יצאו ממצרים לא הרחיקו ויוסף צוה לאשר על ניסו
לאמר קום רדוף אחרי האנשים פרס ירחיקו ממצרים ואמרת אליהם למה גנבתם
את גביע אדור ויקס פקיד יוסף וירדפם וישיגם וידבר אליהם את כל דנרי
יוסף .ויהי בשמעם את הדבר .הזה ויחר אפס מאד ויאמרו הנמצא אתו את
נביע אדוניך יומת וגס אנחנו נהיה לעבדים וימהרו ויורידו איש את שקו מעל
חמורו ויחשוש באמחחותיהם וימצא הגביע באמתחת מ י מ ן .ויקרעו כלס את
שמלותיהם וישובו העירה וימ את מימן בדרך הלוך והכוח אומו עד בואו העירה
ויעמדו לפני יוסף1 ,יחר אף יסודה )יאמר לא השיבנו האיש הזז כי אס להחרינ
את מצרים היום .ויבואו האנשים ביתה יוסף וימצאו אח יוסף יושב על כסא!
וכל ננזריו עומדים עליו מימינו ומשמאלו .ויאמר אליהם יוסף מה המעשה הזה
אשר עשיתם ני לקחתם את נניע הכסף אשר לי והלכתם לכס .אך ידעתי כי
געטר 7עס מ איפה אחיכם ככל האר־ן לקחתם את הגגיע אשר לי .ויאמר
יהודה מה נאמר לארור מה גדגר ומה גצפדק האלהיס מצא את עין עגדיך •יום
עיכ נעשה לנו הלגר הזה ויקס •וסף ויחזק גגנימין ויקחהו סאת אחיו גחזקה
וינא הניחה וינעל הללס נפניסס ויצו יוסף לאשר.על כימו!יאמר אליהם כה אמר
המלך לנו לשלום אל אגיכס .הנה לקמתי את האיש אשר נמצא גניעי נידו ויהי
נראות יהולה את מעשה יוסף א מ ס :
־ פרשת רגש
ייגש אליו ׳הולה וישמר את הללמ וינא עם אמיו לפני יוסף :
ייאמר יהולה אל יוסף אל ימר געיני אדוני ידגר נא עגלך לגר לפניך ויאמר לו
יוסף לגר .וילגר •הולה לפני יוסף ואמיו עומליס לפניהם שם ! .יאמר
יהולה אל יוסף הלא נממלה כאשר גאנו אל אלוני לשכר אכל ומשם אומנו מרגלים
את הארץ ונביא לפניך אח ננימ־ן אחינו ועורך מתשלל עצינו היום ועתה ישמע
נא המלך את לברי ושלח נא אחינו וילך לו אתנו אל אביו פן תאבל את נפשך ואמ
בל נפש יוצאי מצרים היום הזה הלא ידעת את אשר עשו שני אחי שמעון ולוי אל
עיר שנס ואל'שנעת ערי האמורי נעטר דינה אחותנו ואף מה יעשו נעבור ננימין
אמיהם ואני ננמי מזק וגדול משניהם היום הזה נא עליך ועל כל ארצך אם לא
תאנה לשלות את אמינו .הלא שמעת אשר עשהיאלהינו אשר נמר ננו לפרעה
בעבור שרה אמנו אשר לקמה מעם אנינו נאשר הנה אומו ואח ניתו נננעיס
נלוליס אשר עוד כל מצרים מספרים את הפליאה הזאת איש אל רעהו עד היום
ה ז ז .כן יעשה לך אלהינו על בנימין אשר לקמת מאמו היום ועל הרעות אשר
אתה מסנוצל עצינו בארצך היום .כי יזטר אצהינו אמ בריתו עם אברהם אניננ
והביא עליך רעה בעבור אשר לאגת את נפש אבינו היום ואתה שמע נא את לבלי
אשל לברמ• אלץ־ טוס ושלח את אחינו וילך .לו סן תמות אתה ובני אלצך במלב
כי לא תוכלו כלכם עלי .ויפן יוסף את יהורה לאמר למה הלחנח את פיך בכל
הרבלים האלה־ ותתפאל עלינו לאמל יש אתך גמלה ימי פרעה לו צייתי עליכס את
כצ
ט
מפר
88
ויג<ט
הישר •
,
.
-.
כל ג ט י להלחם א ה כ ס הלא ה מ נ ע -ב ר ו ק ם א ה ה ואחיך אלה ויאמר יהודה אל י.סף
הלא לך ולאנכיך לירא מ פ נ י .ח׳ ה ׳ .כי אם שלפתי -piחרכי לא ה נ כ ו ח י ם ר י ק ה
עד אם הרגתי היום הזה ימת כל מצרים ואחל ממך ואכלה ב פ ר ע ה א ד ו נ י ך ,ויען
יוסף ויאמר אליו הנא צא ל ך לנדך היא ה נ נ ו ר ה ג ס אנכי גבור וחזק מנ׳ך הלא
אם הוצאת את ה ר נ ך יישים אותה אל ציארך וציאר כל אחיך אלה״ .ויאמר אלץ
יהודה הלא אם אפתה א ת פי היום אליך כי ע ת ה בלעת־ך והכחל מן ה א נ ן
ו ת א נ ל היום ממלכיתך .ויי-ן יוסף הלא א ס מ פ ת ח אמ פיך יש לי כמ וכבויה
לסתוס את פיך ב ה ק גדולה ע ־ כ׳ לת תוכל לדבר לבר ראה כ מ ה אבנים יש
לפנינו הלא אוכל לקחת אבן ושמתיה בפיך ואשבור מצתעיתיך .ויאמר יהודה עד
ה א נ ה י ם בינינו כי לא בקשנו מ מעותיך מאז ועד ע ת ה הך תנה לנו את אחינו
והלכנו מ א ה ך .ויען יוסף ויאמר חי פ ר ע ה כ׳ א ם יבואו כל מלכי כנ.ן ע מ כ ם
יה־ לא ל ק מ ת ס אותי מילי ע ת ה לכו לכם ללרכיכס אל אייכם ואהיכ׳ יהיה לי
ע ג ל כ׳ גנב את ביה המלך .ויאמר יהודה מש לך מלך ולשם הלא המלך יוציא
מביתו אל כל הארן כשף וזהב ה ר ב ה מאד במתן א ם ב א כ י ל ה .ו ע ת ה עודך
מדבר אל גביעך אשר נתת אותו באמתחת אחינו ותאמר קי ג נ י אותו מאסך .
מצילה מלילה לבנימין אחינו ולזרע אברהם מעשית הדבר הזה לגנינ מאתך או
מז לתך א ס מלך א׳ כ ר אם נל ה א ל ם ועמה לום לך מהדבר ה ז ־ כן ישמעו
לכריך כל ה א י ן לאמר על כסף מעכו נלחם מייך מצרי,־! ע ם אנשים ויינגילל עליסס
ויען יוסף ויאמר קמו לכס את הנביע הזה ולכו מעלי
ויקה תת אחיהם ל ע י ר .
ועזיו את אתיכם לעבד כ׳ משפע ה נ נ י להיותו ע נ ד .ויאמר יה1דה למה לא
ה ט ש בדבריך לעזוב את אמיני ולקהת א מ גביעך והלא אם מתן לנו בגביעך אלף
פעמים לא נעזוב את אמינו על כס־> הנמנא ביד כל ה א ד ם ולא נמות עלינו .
ויען יוסף 1יאמר ולמה עזבתם א ה אתיכם והיוכרו אותו ב .ש נ י ם .כסף עד היום
ה ז ה ולמה לא תעשו ג ס כן לאחיכם ז ד .ויאמר יהירה על ה׳ ביני וביניך כי לא
חפצ.ו במצח):־.ך ע ת ה הנה אחינו והלכנו מההך בלא מ ל ח מ ה .וירא יוסף את כלי
מעשיהם ויאמר אליהם למה הראו כ :וכה אני יוסף אחיכם אשר מ כ ר ת ם אותי
מצ־ימה ו ע ת ה אל נא יהד בעיניכם כי מכרתם אימי כי לממי־ מ ר ע ב שלמני
אלהים ל פ י .כ ס .ויצ־לי אתיו ממני בשמעם את ל נ ר י יוסף וינהל יהולה ממנו מאל
מ א ד .ובנימין בשמעו את לנרי יוסף והוא היה לפניהם ביית פנימה וירן בנימין
אל יוסף אחיו וימגקדו ויפול על צורריו ויבכו ויראו אמי יוסף את בנימין' נפל על
אחיו וינך עמו ויפצו ג ם ה ם גל .יוסף וימבקיהו ויבכו בכי גדול ע ם יוסף והקול
נשמע בית פ ר נ ה כי אתי יוסף ה ם וייטב בעיני פרעה מאוד כי ירח אותם פן
ימרינו את סצ־ים וישלח פ ר ע ה את עבדיו אל יוסף לשמחו באחיו אשי באו אליי.
ויבאו כל שרי המייל׳' והגלוזי׳ אשר במצרי' לשמוח ע ם יוסף יישממי כל מצרים ,
באתי יוסף מ א ד .וישלמ פ ר ע ה את עבליו אל יוסף צאנלר־אמיר ל ח מ ך להביאן
את כל אשר להם וינאו אלי והישנתם במיטב ארן מצרים ויעשו כ ן .ויצו יונף אח
אשר על ביתו להיציא אל אחיו מנות ומתנות ו נ ג ל י ם ניוצא להם בגלים רבים בגדי
מנכ־ח וממנות רבית ויחלקם יוסף לכל אחיו וימן לכל אחר מאחיו חליפות בגליה
בגזי זהב וכסף וגי מהוה כ ס ף ויצו יוסף אליהם וילבשו ט ל ם את הבגדים האלה
ויביאם.לפני כ ר -ה וירא כ ר ע ם את כל אתי יוסף כי כלס ג ב ו ד ס ויפי הואר
וישמח מאד ,ייצאו אחרי כן מלפני פ ר ע ה צלכמ הרצה ׳ מ ע ן א)• ^ ג ־ ^ ם יננימ׳!
א ־ י ה ס א ת ם .ויקה יוסף ייהן להם עפתי עשרה מרככות מאת ן£ך.עה-,ויתן להם
יוסף מרכבתי אשר רכב עליה ביוס מלכו על מצרי׳ להניא את א נ י ו עציה .אל מצלי
וישלח' י;5ף לכל ילדי אחיי מ ל י ם כניסנ־רכ ו מ א ה כ כ ף לכל אמד מזן^נס לנש,
1
אי« ..
•־
f
ם*י
ועש
ש
הי -י
89
אתיו שלח נגלים כמםסלם מ ע י י גשי המלך וקסרת המרוקיהן שלח אליק .ויק
לכל א' מאחיו'יי׳ אנשים ללכת עמו ארצה כנען לשיחו ולשרת את מיהם ואח כל אשי
להם לבא מצרימה וישלח 'יונף ביל בנימין אחיו עשרה בגדים לעשיה בניו שכס
אחל על ילדי בני יעקב וישלח לכל אמד חמשים כסף ועשרה מרכבות מאח פגי
שרעה וישלמ לאביו עשרה ממורים נושאים מכל טוב מצרים ועשר אמונות נושאות
נל ולמס ומזק אניו ולכל אשר אחו צרה לדרך .וישלח ללינה אמוהו נגלי זהב וכסף
וקמרת ומור ואהלים ותמרוקי נשים הרנה מאוד וגס לנשי בנימין שלמ בזאת מאת
נשי פרעה .וימן לכולם לאחיו נס לנשיהם משל אבני השוהם וביולמ ברקת ופעלה
ומכל סגוילת גלולי מצייס לא נוסי לבי אשי לא שלח יוסף לכל נימ אביו מכל
לבר .חמלה .וישלח אחיו וילכו ואת בנימין אמיו שלמ עמהם ללכה ארצה כנען
ויגא יוסף אליהצו לשלחם בררך על גבול מצרים ויציס על אביו ועל ביחו לנוא
מצרימה .ויאמר אל תרגיזו כלרך כי מאח ה׳ היחה הלבר הזה למען חיוח עם
רב ברעב כיי עול ממש שנים רעב בארץ .ויצו אותס לאמר בבואכם אל ארץ
לנען אל מכאו שמאוס לפני אבי כלכר הז־ כי עשה מעשו במכממכם .ויכל
יוסף לצוו־מ אוחס וישן וישב מצרימה ובני יעקכ הלכו ארצה כנען בשממה ובטובה
אל יעקב אביהם .ויבאו עיר נבול הארץ ויאמרו איש אל רעהו מה נעשה ביבי
הזה לפני אבינו .כי אס נבוא אליו פתאום ונגיי לו הרבר ונבהל מאי מדברינו
וילא יאנה לשמוע אלינו וילבו להס עי קינס אל נסיהס וימצאו את סימ בת אשר
יוצאה לקראהם והנערה מיכה על מאל ומכמה )יולעת לננן ננטר ויקיאו אליה
והנא אליהם 1תשק להם ויקמוה וימנו לה כנוי אמה לאמר ,טא נא לשני אנינו
ו,ישנת ל;0יו והך נבצור ויברת ואמרת בדנריס האלה לאמר ויצוו אוהה ללכת
אליניתסיויתקת הלטר ותמהר 'לפניהם ותבוא וחשב אצל יעקב ותיטיב המיר והנגן
ותאמר מןעס לצריה יוסף דודי מ׳ הוא ובי מ א מישל בכל ארץ מצרים ולאמת.
ותופף וסלנר נ י נ ד ס האלה וישמע יעקב אס לבריה ויערב לו וישמע עול נלנרה
פעמים ושלש והבא השממה נלנ יעקנ מניעם לנריה ומהי עליו לומ אלהיס
וילע ני נל ל נ ד ה נמנים .ויברך יעקב את סרמ .בדברה ביברים האלה לשרו
ויאמר אליה נמיי אל ימשול נך מוס על עולם ב׳ המיית את רומי .אך לברי נא
עול לשני נאשר לנרת ני שממתיצי ננל לנריך .ומוסף ומנגן נלנריס האלה ויעקנ
שומע ויערנ לו וי:סמ ומהי'עליו רומ אלהים .עודנו מדנר עמת והנה מיו באיוש
אליו־ בסיסים ימרנטת ונגילי מלמתיענלים רצים לשניהם .רקם יעקנ לקראתם
וירא אס נרו מלונשיס נלמש מלנזת יירא^את בל הטיבה אשר שלמ יוסף אליהם.
ייאארי אליו המנשר ני •וםףיאמיני מי וני הוא מושל ננל ארץ מצרים ומא
א6ר ן׳ינר אלינו ככל אשר לנר אליך .יישמע יעקכ אמ כל לנרי מיו ויפנ לנו
אל דבריהם כי לא האמין להם על ראומו את נל אשר נהן להם ייסף יאשר שלח
יאת כל האותות אשר דבר יוסף אליהם .ויפתחו לכגיי ויראו אה כל אשר שליו
יוסף יימנו לכיא מהם ,את אשר שלת לי יוסף יידע יעקכ כי גמנה דברו וישמח
מאד על ננו ויאמר יעקנ רנ לי אשר עוד יוסף בני מי עתה אלכה ואראנו כפים
אמות',ויגירו לו מיו את כיל הקירות אותם ויאמר יעקב ארלה לי מצרימה־לראות
אתי כני ׳ואת יללי .ויקס יעקב וילכש אמ הבגדים אבר שלמ לו יוסף ויפת אתי , A
המצנפת על ראשו אשר שלמ לן יוסף אמרי רמץ וגלח את כל שי:מ וילבשו כל אנשי ';.
ניס,יעקנ ונשיהם את נל.אשר סנמ'אליהם';וסף ו •סממו מאד ניוסף כי עודני
תי לכי הוא המושל במצריים וישמשו כל יושבי כנען אס הדנר הזה ויניאו וישמחו
את יעקננץסף מאל בי עודנו מ י .ויעש להם יעקב משתה שלשת ימים ויאכלו
וי)5תי; וישמח! בנית יעקנ כל עלכי כנען ינל גלולי הארץ .ויהי אחרי נן)יאמר
יעקנ
י
.
'
־
'
י
י
' " ' .־ '
90
ספי
ועש
היד
דבר אלהי׳ לאניהם
ימקב אלך ואראה את בל במצרי׳ ואשיבה אין ממן אשר
כי לא אוכל לעזיב את ארן מוללתי:
והנה לבר ה׳ אליו רל מצרימה מס כל ניסך ושכ שס אל תירא מרלה מצרימה
ט לגוי גלול אשימך -שס ויאמר יעקב אל לבו אלכה לי ואראה את מ י
העול יראת אלהיו בלט בין כל •ישבי מצרים ויאמר ה׳ אל יעקב אל תירא מיוסף
ט עולנו מחזיק בחומתו לעבלגי כאשר ייסב בעיניך וישמח יעקב מאל מאל על
בנו בעת ההיא צוה יעקב אל גניו ואל טחו ללכת מצרימה כלבי ה׳ אליו ויקס
יעקב יבנ־ו וכל ביתו ויצאו מארן כנען מנאר שבע בשמחה וטוב לבב וילכו ארצה
מצרימה .ויהי בקרבם לבוא מצרימה וישלח יעקב את יהורה להניד אל יוסף
להורוח לפניו מושב במצרים רעש יהילה כדבר אביו וימהר וירן וילך אל יוסף
וישימו להס מקום בארן נושן אל י.קב ואל כל ביחי יישב יהירה וילך אל אביי
בדרך ויוסף אסר אח המרכבה יזעק את כל נטריו ועבליו וכל שרי מצרים
ללנח לקראת יעקנ אניו ויעבר יוסף קול נמצריס לאמי כל אשר איננו יוצא לקראת
יעקב יומת ויהי ממחרת ויצא יוסף עם נל מצייס מיל גדול ועצום מלונשיס מלס
נ מ ל י נין וארגמן וכלי זהכ וכסף וכלי מלממתס עמם .ויצאו כולם לקראת יעקנ
ננל נלי זמר וחופים ומחולות ומפזרים מור ואהלים ככל הדרך וילכו כולסכמשפע
הזה ותרעש הארן מקולס ונם נל נשי מצרים גילו על גגי מצרים יעל החוסה
,לקראח יעקנ ושוחקות גס המה נתופייס ובמחולות ויו.ף וכל הצם אשר אתו הלכולקראח יעקנ ונראש יוסף כחר המלטת אשר לפרעה ני שלחו אליו פרעה לללשו
נעת לכתו לקראת אניו .ויהי כאשר קרנ יוסף אל אניו כחמשי׳ אמה וירד מעל
המרבבה וילך לקראת אביו ונל שרי מצרים וגדוליה׳ נראותס ני ירד יוסף נרגלו
אל אניו וירדו גס הס וילכו נרגליהס לקראת יעקנ ויהי' נאשר הקריב יעקב ובניו
אל ממנה יוסף ויבט יעקב אל הממנה ההולכת לקראתו עם יוסף נט-והישיר בעיניו
ויפלא יעקב ממנה .ויאמר יעקנ אל יהודה מי 'האיש אשר אנכי רואה נממנה
מצרים הדור ננגדי המלוכה ו.ליו נגד אדום מאד וכמר מלטה בראשו וירד לארן
מעל מרבבתו וילך לקראתט .ויען יהודה אח אביו לאמר מ א בנך יוסף המלך
וישמח יעקב כראותו אס כבוד בנו .ויקרב יוסף לפני אביו וישמתו לאביו וישתחוו
עמו כל אנשי הממנה אל ינקב ארצה ודנה יעקב ק וימהר אל יוסף נ ט ייפול
על צוארו וישקהו ויבנו ויחבק נס יוסף אמ אגיי יישקהו ויבנו .וינכו עמהסכל
אנפי מצרים ויאמר יעקב אצ יוסף הנה אמומה הפעם בסונה אחרי אשר ראיתי
פניך כיי עולך מי ובכטר .וכל בני יעקב ונשיהם ונניהס וענליהס ונל ניס יעקב
בנו עם •וסף מאל וישקוהו ויבנו עמו הרנה מאל ואחרי כן שט להם יוסף וכל
עמו מצרימה אל מקומם .ויעקב ונניו ובל בני ביתו באו אס יוסף מצליס׳ ויושיב'
יוסף במיטב מצרי׳ בארן גושן .ויאמר •וסף אל אביו ואל אחיו אעלה ואגילה אל
פרעה לאמר אחי וטח אני ובל אשר להם באו אלי'והנם נ א ק גושן • רעש p
יוסף ויקח מאח ו אח ראובן ואת יששנר וזבולון ובנימין אמיו ויעמילם לפני פרעה
וירנר יוסף אל פרעה לאמר אחי וניס אט ונל אשר להס גס צאנם נס נקלס' באו
אלי מארן מען לגוי מצרימה ני חזק עליהם הרעב .ראמר פרעה אל יוסף במיטב
כל הארן הושנ את אניך ואס אחיך אל המנע מהם נל סונ והאנלחס נל חלנ
הארן .ויען יוסף לאמר הנה הושנתים כארן נושן ט רועי צאן הס על ק •שנו
לסם מושן לרשת צאנם מפני המצרים .ףאמר פרעה אל יוסף כל אשר יאסרו אליך
אחיך עשה אתה אתס וישתחוו נני יעקנ אל פרסה ויצאו מאתו נשאם ואח״כ
הניא יוסף אח אניו לפני פרעה וינא יעקנ וישחחו אל פרעה' וינקי יעקנ את
סימה ויצא נעת ההיא רשנו יעקנ וכל נניי וכל ניחו נארן גושן נשנה השנית
היא
ספר
ועש
הישר
91 _.
היא שנת שלשים ומאת שנה למיי יעקנ ויכלכל יוסף את אביו ואת אתיו ואת כל
נית אניו לחם לפי המף כל ימי הרעב לא מסרו לנר ויתן להם יוסף את מיסנ כל
סארן את טובי מצרים כל ימי יוסף .נס ננל ושמלה נתן להס יוסף לכל נית אניו
שנה שנה וישבו בני יעקב במצרי׳ לנסמ כל ימי יוסף אתיהס ו־עקנ אכל תמיד עם
יוסף בשלחנו לא סרו יעקנ ונניו משלמן״יוסף לילה ויום מלכר אשר יאכלו בני
יעקב בנסיהס .ונל מצרים אוכלים ישותי׳ כל-ימי הרעב בבית יוסף כי מכרו כל
מצריס את נל אפר להם מפני הרעב ויקן יוסף את מצרים ואת שרותיהם בלמם
אל פרמה ויכלכל יוסף אס כל מצרים בלמם נל ימי הרענ וילקט יונף את הנסף
ואת הזהב אשר בא אליו בילו כשכר אבר הם שוכרים כל הארן וימצא זהנ וכסף
הרבה מאל מלבל אבני שוהם ובלולת ובנליס יקרים אשר הביאו אל יוסף כל האר!
בכלות להם הכס 0אין מ:סר ויקח יוסף מכל הכסף והזהב הבא בילו כשתים ושבעי׳
כמ־י זהב וכסף ונס מאבני שוהם ובלולמ הרבהמאר וילך יוסף וממון אותם; על
ארבעה חלקים ויסמון אמל נמלבר אצל ים סוף ואחר על נהר סרה .והגי והל' •
סמן אוסס במלנר נגד מדבר סרס וסל׳ .ויקמ מן הנשאר זהכ וכסף ויח; אל ,כל
אחיו ואל בית אניו ולכל נשי בית אביו ואת היותר הביא כיתה פרעה כעשרי׳ ככרי
זהנ ונסף .ויתן יוסף את הזהכ ואח הכסף הנוחר אל פרעה וישימהו פיעה
כאוצר ותכלינה כל ימי הרעב מכל הארץ אתרי ק ויזרעו ויקצרו כל הארן וימצאו
להם כמשפס שגה שנה לא מסרו דבר .ויוסף ישב כמצרים לכסה ותהי כל הארץ
תמת עצמו ואביו וכל אמיו ישבו להם בארן נושן ויאהזו ב ה ,ויעקב זקן מאל בא
בימים ושני בני יו:.ף אפרים ומנשה יושבים תמיד בבית יעקב עם ••לדי מ י יעקב
אחיהם ללמוד את לרני ס׳'ואת תורותיי וישבו יעקב ובניו בארן מצרים בארן גושן
ויאחזו בה ויסרו וירבו מאל :
פרשת ויחי
ויחי יעקב בארן מצרים שבע עשרה שנה .ויהי ימי יעקב שני חייו שנע שרם
וארנעיס ומאת שנה .נעת ההיא חלה יעקב את חליו אשר ימות מ
וישלח ויקרא אל יוסף נ ט ממצרים וינא יוסף אל א נ ו .ויאמר יעקנ אל יוסף
ואל נרו הנה אנני מת ואצהי אטתיכס שקול יפקיר אחכם והשיב אחכם אל
הארן אשר נשבע ה׳ לסת לכס ולבניכם אחריכם .ועתה במותי קברו אותי
במערה אשר במכשלה בחברון נארן כנען אל אבות׳ .וישבע יעקב את בניו
לקטר אוחו במכפלה בחברון וישבעו לו׳ בניו על הרבי׳ הזה ויצו אותם לאמר
עבלו את ה׳ אלהיכם כי הוא יציל אתכם מכל צרה כאשר הציל אבותיכס ויאמר
יעקכ קראו לי לכל בניכם ויבאו כל יללי יעקב וישבו לפניו ויברך אותם יעקב
ויאמר אליהם ה׳ אלהי אביסיכס יוסף עליכם ,ככס אלף פעמים ויביך אתכם
וימן לכס את ברכת אברהם אביכם .ויצאו כל יללי בני יעקב ביום ההוא
כאשר ברך אותם .ויהי מממרמ ויקרא יעקב עיל אל בניו ויקבצו טלם ויבואו
אליו וישנו• לפניו .ויברך יעקב את ברו ביום ההיא לפני מותו איש איש כברכתו
כרך אותם הנ :כתיבה כששר תורת ה׳ לישראל .ויאמר יעקב אל יהולס ירעתי
בגי כי גביר לאתיך אתה ומלך עליהם ובניך ימלכו על מיהם על עילם .אך
למל נא את־כנץ־ קשת וכל כלי מלחמה למען ילממו אש מלממות אחיהם המלך
,בכל אויביו .ייצו יעקב אש בניו עול ביום ההיא לאמר אני הנני נא ף היום הזה
אל עמי שאיני ממצרים וקכרו אותי כמזרמ המכפלה כאשר צוימי אתכם .אד
השמרוינא כי אל יישא אותי אחל מברכם כי אתם וזה הלכל א :י תעשו לי
נשאתכם
י 92
ספר י
ועש•
הישר
בשאתכס את נוימי ללכת כה ארצה כנען לקטר אומי .יהודה יששכר וזבולון
ישאו את מסת׳ מקדמה מזרחה .ראוכן שמעון נד ישאו מתימנה .אשריה מנשה
ובנימין ימה .דן אשר נפתלי צסונה .לוי אל חעזבוהו לשאת עמכם ט הוא
וגניו •שאו את ארון כרית ה׳ עם ישראל נמתנה .ונס יוסף כני לא ישא כי כמלך
כן כבודו אך אפרים ומנשה כניו יהיו ממתיהס .ככה שעשו לי בשאשכש אומי
לא תגרעו דכר מכל אשר צויתי אתכם .והיה כאשר תעשו לי הדכר הזה ושקד
ה׳ אתכם לסוכה וכרכס אשריכם עד עולם .ואשם בני כבדי איש אש אתיו
ואיש את קרובי וצוו את כניכס ואש בני בניכם אתרינס לעבוד אש ה׳ אלהי
אבוהיכם כל הימים .למען שארימ ימים בארן אשם ובניכם ובני בניכם
עד עולם כי שעשו הפוב והישר כעיני ה׳ אלהיכם ללכש בכל דרכיו ואשה יוסף
בני שא נא לפשע אחיך ולכל חמאשם כרעה אשר נמליך כי הנה האלהים חשבה
לסיבה לך ולבניך • ואל תעזוב מי את אחיך משני יושבי מצרים ואל תעצב
' א ת פניהם ט הנה ביד אלהיס נתסיס ובידך לשמרם כל ימיך מפני המצרים .
ויענו בני יעקב את אביהם כל אשר צייתנו ק נמשה אבינו אך יהיה נא אלהיס
עמני .ויאמר יעקב אל בניו ק יהיה אלהיס אתכם בשמרכם את| כל דרכיו
לא ששורו מכל דרכיו ימין ושמאל בעשיתכס את הסיב ואת הישר בעיניי .
כי אנכי ידעתי כי צרוש רכות ורעות ימצאו אתכם באחריה סימיס באח הזאת
לבניכם ולבני כניכם אך עבדו אה ה׳ ויושיע אסכם מכל צרה והיו כי שלט אחרי
האלהיס לעבדו ולמדתם את בניכם אחריכם לדעת את ה׳ את בני בניכם .והקים
ה׳ לכס ומיכס מושיע מכניכס והציל ה׳ אתכם על ידו מכל צרה והוציא אתכם
ממצרים וישיב אתכם לארץ אבותיכם לרשתה לבסח ויכל יעקב לצוות את בניו
ףאשוף רגליו אל המסה וימש ויאסף אל עמיו ויפול יוסף על אניו ויצעק ויבך
עליו וישקהו ויקרא בקול מר ויאמר אבי אני .וינאו גס נשי נגיו וכל בישו
ויפלו על יעקב ויכנו עליו ויצעקו בקול גדול מאד על יעקב ויקימו כל בני יעקב
יחד ויקרעו שמלוחיהס וישימו כולם יחד ,שקים במשניהס ויפלו על פניהם ויזרקו
עפר על ראשיהם השמימה .ויוגד הדכר לאסנת אשת יוסף ותקס וחלכש שק
וסטא היא וכל נפי מצרים עמה ויספדו כולם ויככו אש יעקב .וגס כל אנשי
מצרים אשר ידעו את יעקב באו כולם טוס ההואיבשמ1ס את הדכר הזה ויכט כל
מצרים את יעקב ימים רבים וגם מארן כנען כאו אנשים למצרי׳ כשמעסיכי מת יעקב
וינכו אוחו מצרים שבעים יום .ויהי אחרי ק וייויוסףאש ענדיו את הרופאים
לחנוט את אביו במר ולבונה ונל קפורש ובושם ויחנפו אש יעקכ כאשר צוה יוסף.
וכל מצרים וזקנים וכל ״שבי ארן נושן טכיס וסופדים את יעקב .וכל בניו
וכני כיתו מקוננים ומתאוננים על יעקב אביהם כל הימים .ויהי כאשר עכרו
^ • ימי כטהו שבעים יום ויאמר יוסף אל פרעה אעלה ואקברה את אט ארצה כנען
כאשר השביעני ואשובה .יישלח פרעה את יוסף לאמר עלה וקבור את אביך
י* כאשר דכר וכאשר השכיעך ויקסיושף וכל אחיו ללכת ארצה כנען לקטר את יעקב י
אביהם כאשר צוס .ויצו פרעה ויעבירו קול כמצרים לאמר כל אשר איננו עוצה
אס יוסף ואחיו ארצה כנען לקטר אש יעקב יומס .וישמעו כיל מצךם את
קול פרעה ויקומו כולם יתד ויעל אש יוסף כל עבדי שרעה וזקני בישו וכל
זקני אח מצרים ויעלו נל השרים והפיחמיס אשר לפרעה עבט יוסף וילכו לקבור
אס יעקנ נ א ק כנען .וישאו ננ׳ יעקכ אש המסה אשר שכנ עליה ככל י אשר.
צום אניהס ק משו מיו לו והמפה הישה מזזנ עהור ואמי שוהם ונמלח עליה
,במסנרחס סביב ומכסה המפה מעשה אורג זהב וקשור בפתילים ,ועליה .קרכרם
'מאבני שוהם ובדולח וישם יוסף על ראש יעקנ אביו עפרת זהב גדולה וישם
שרנימ
ספי
ויחי
ד,יש
י
_ 93
שרביט הזהב נידו וי:בבו על ה מ ס ה כמשפט המלכים בחייהם .וכל ג ד י ד מצרים -
לפניו במערכה הזאת .ילכו בראשונה כל גבירי' פ ר ע ה וגבירי ייסף ולליהם יתר
יושבי מצרים כלס מגורי ח ר ב היו מלובשים שריונים ועדי המלחמה עליהם .וכל
הבוכים והמקוננים הולכים רחוק נגד המטה הלוך ובכה וקונן ויתר ה ע ם הולכים
אחרי ה מ ט ה ויוסף וביתי הולכים יחד ק ר ו ב אל ה מ ט ה יחפים ובוכים ייתר עבדי
יוסף ונבודיו מלכים׳• סביבו איש עדייו עליו יכלם מגירים כלי מלחמתם .
וממשים מעבדי יעקב הולכים אל כיי המטה ויכזרו בכל הדרך מור ואהלות
וכל ג ו ב ס .וכל בני יעקב נישא' ה מ ט ה הולכים על הנושם וענד י יעקב ילכו
לפניהם הליך והשלך כל הנושה על הדרך .ויעל יוסף במה:ה כ י ד ויעשו כמשפט
ה ז ה ככל יום עד געתס א נ ן מ ע ן ויביא׳ ע ־ מ ר ן האטד אשר נ ע י ר הירדן
ויספדו מספד גדול וכבד מאד ב מ ר ו ם ההוא . .יישמעו כל מלכי כנען את ה ד ב ר
הזה ויצאו כלם איש ממקומו שלשים ואחד מ ל ט כנען ויבאו כ ל ס ע ם כל אנשיהם,
ל :פור ילבכות את י ע ק ב .ויראו כל המלכים האלה את משח יעקב והנה עליה'
כ ת ר יוסף ויקחו גט ה מ ה וישימו את כתריהם על הממה ויסובבוה בכשריהס
ויעשו כל המלכיש האלה נ מ ק י ם ההוא מ ס פ ־ גדול וכיד ע ם בני יעקב ומצרים על
י נ ק ב כי ידעו כל מלכי כנען את גבורת יעקב ו ג נ י ו .והשמועה באה עד עשו
לאמר כ• מת יעקב במצרים ויניאו איתי בניו וכל מצרים ארצה כנען לקבור אותו
וישמע את הדבר הזה והוא יושב בהר שעיר ויקם הוא ונניו וכל אנשיו וכל
ביתי ע ם רב מאד ויבואו לספוד ולבכות את יעקב .ויהי כבוא עשו ויספוד
את יעקב אחיו ויקומו עוד כל מצרים וכל כנען ויספדו מ ס פ ד גדול ע ס עשו על
מן ה מ ק ו ם
יעקב ב מ ק ו ם ההוא .ויניאו יוסף ואתיו את יעקב אביהם
ההיא וילכו חברונה לקבור את יעקב ב מ ע ר ה ע ם א ב י ו .ויבואו לריח א ר ב ע
אל המערה ויהי בבואם ויעמוד עשו ובניו ואנשיו על יוסף ואחיו לבטן במערה
לאמר לא יקבר יעקצ בה כי לנו ולאבינו ה י א .וישמע יוכף ואתיר את דברי
בני משו ויחר אשם מאד .ויגש יוסף אל עשו לאמר מה הדבר הזה אשר דברת
הלא קנה אותה יעקב אבי מ ס ך בעושר ר ג אחרי מות יצחק היום כ״ה בנה ו ג ס
כל ארן כנע; ק נ ה מאתך ו מ א ת בניך וזרעך אחריך .ויקנה אותה יעקב לנניו
ולזרעו אחריו עד עולם לאחוזה ולמה הדבר כדברים האלה היוס הזה .ויען
עשו את יוסף לאמר שקר ת א מ ר וכזב ת ד נ ר כי לא מכרתי אח אשר. ,ל׳ בכל
ה א ק הזאת אשר ת ז נ ר ו ג ם יעקב אחי לא ק נ ה מכל אשר לי ב א א הזאת
מ א ו ס ה .ועשו ל נ ר הדברים האלה למען הכמיש את יוסף בדבריו.י כי ידע
עשו ט לא היה יוסף בימים ה ה ם במכירלז עשו א ת כל אשר לו בארן כנען
ליעקב .ויאמר יוסף אל עשו הלא ט ס פ ר המקנה כ ת ב אני כדברים האלה
ע מ ך ויעל ע ד ם בספר ו ה נ ה במצרים א ת נ ו .ויען מ פ ו לאמר לו הביאו א ת ה ס פ ר
ו א ת כל א פ ר אמצא ב ס פ ר ההוא אעשה .ויקרמ ׳יסף אל נפתלי אחיו ויאמר
מהרה מושה אל ת ע מ ו ל ורון נא מצרימה והבא את כל הסשריס את ס פ ר המקנה
ואמ ההמום ואמ הגלוי יגם כל הצהרים הראפוניס השר כתוב בהן את כל דבקי
־הבכירה ק מ ו ה ב א ת לנו פ ה ונדעה מהם את כל דברי עשו ובניו אשר ידברו
ביום ה ז ה .וישמע נפתלי בקול יוסף וימהר יירן לרדה מצרימה ונפתלי.ק3
ברגליו מאד מכל הצביים אשר על פני המדבר כי הליך ילך על שבולת הזרע
ולאיהשבר .וירא עשו כ׳ הלך נפתלי להביא את ה ב כ ר י ם ויוסף ־להשעין על
ה מ ע ר ה הוא ובניו ויקומו כלס עשו ואנשיו על יוסף ואחיו למלחמה .־ וילחמו כלי
•בניליעקנ ןצוצרים ע ס עשו ואנשיו ויננפו נני עשוי ואנשיו צפני בצי יעקב ויהרגג
בגי' יעקב :מאגצזי עשו ארבעים איש .וחושים בן דן בן יעקב היה' בעס^ההיא
5
אח ־ י
'י
ז
4
9
ספר
ויחי
היער
את בגי יעקב אך היה לחוק ממקום המלחמה כמאה אמה כי ישב עם ׳לרי מ י
יעקב על מטת •עקנ לשמלה וחושים היה אלם מלבר וחלש מ:מיע אך הנין
את קול האלם הומה .וישאל לאמר מרוע לא קבלחס המת ומה היא המהומה
הגלולה הזאת .ויענוהו ויגילו לו אס לניי עשו ובניו אשל מגעם מלקנור את
יעקב במערה ,ויהי נהנינו הרנרים אשר עשה עשו ונניו וילן אל עשו אל
חיך המלחמה ויך אח משו נחרנ דבלות את לאשו ממנו וילך למרחוק ויפיל
עשו בתוך אנשי סמלחמה ,ויהי נעשית חושים את הרנר הזה ויגנרו נני
יעקב על בני עשו ויקברו בני יעקב את יעקב אביהם בחזקה במערה ובני עשו
רואים ויקבר יעקב בחברון במערת המכפלה אשר קנה אירהס מאת בני חת
לאחוזת קבר ויקבר בננליס יקרים מאל .ולא נעשה למלך ככל-הכבוי הזה אשר
עשה יוסף לאביו במומו בי קבר אותו נכבול גלול מאל כקבור ״ את המלכים ,
ויעשו יוסף ואמיו ליעקב אביהם אבל שנעת ימים ויהי אמרי כן ויערכו בגי עשו
מלחמה אח ננ׳ יעקב ויל-מי גני עשי בבני יעקב בחברון עשו עולנו מס ולא
נקבר .ומהי המלחמה חזקה מאל ניניהם וינגנו בגי עשו לפני בני יעקנ ויהרגו
בניי יעקב מפני עשו שמוניס איש ומאנשי בני יעקב לא ממ אחל ומנבר יל יוסף על
בל אנשי בני עשו וילנול אח צפו בן אליהז בן עשו ואח ממשים מאנשיו ויאסור
אח מלס בכבלי ברזל ויחצם לעבדיו להניאם מצרימה .ויהי נאשר לבלי בני יעקנ
את צפו ואת אנשיו וייראו כל הנשארים מניח מפו מא־ לנפשם סן ילכלו נס
הם ויכרתו כלס עם אליפז בן עשו ואנשיו וישאו אס נ ויו מ עשו וילכו הר שעיר
לרלנם .וימאו הל שעיל ויקנלו את עשו נשעיר אך ראשו לא הניאו אתם
שעירה ני נקבר נמקו׳ ההוא במקום המלמסה בחברון .ויהי נאשל נלמו מי עשו
מפני מ י יעקנ וירדפו מי יטקנ אמריהם ער גנול שעיר אך לא המיהו מהם
איש נרלסם אותם כי ממלו על גויות עשו אשר נשאו עמהם וינוסו וישונו מ י
יעקנ מעליהם וימאו ער המקום אשר שם אמיהס נחנרון וישמ שם ניום ההוא
וממרסו נחו מלחמה .ויהי ביום השלישי ויאספו אמ כל בני שעיר המורי ויאספו
אמ כל מ י קדם עם כחול הים הרבה מאד וילכו וירלו מצרימה להלחם עם יוסף
ואמיו להציל אח אמיהם .וישמעו יוסף וכל בני יעקב כי התקבצו כני עשו ו מ י
קדם ויבואו עליהם למלחמה להציל אח אמיהם ויצאו לקראמס יוסף ואחיו וגבירי
מצרים וילחמו בס בארן רעמסס .ויכו יוסף ואחיו את בגי שעיר ואח בר קדם
מנה רנה מאל־ .ויהרגו מהם בשש מאוס אלף איש ויהרגו בהם אמ כל גמרי
מיי שעיר החורי לא נוהר מהם איש כי אס מתי מספר אנשי 6וגם מנר קלס
ובני עשו הרגו מהם הרבה מאל וינוסו כלס אליפז בן עשו ובני קלס לפני יוכף
ולפגי אחיו .וירדפו יוסף ואחיו אחריהם עד בואם סוכות ויהרגו מהם עול
ב מ ט ס שלשים איש יהנשארים גמלסי ויטסו איש לעירי .יישובו מעל הם יוסף
ואחיי יגביריי מצרימה בשמחה ובטיב לננ ני נגפו את נל אויביו ,וצפו נן
אליסז ואנשיו עירם במצרים עבדים לבני יעקב ויוסף להם מכאוב סל מכאוביהם.
ויהי נשוב בני עשו ונני ׳שעיר אל ,ארצם ויראו נני שעיר כי נהלי נלם ביד בני
יעקנ ומצרים נ ע מ ר מלחמות נני עשו ויאסרו ננ׳ שעיר אל נר עשו אסם
ראיסס וירעחס כי מללכס היחה המנה יננו לא נותר איש נ מ ר ויולע מלחמה.
יעמה צאו לכם מארציו לכו מאמנו ארצה נגען אל ארן מגורי אנותיכס למה
ירשי נרבם את בנינו נאמריס הימים .יצא אט ננ׳ עשי לשמיע אל ננ? שעיר
ויאמרו שעיר להלמס נס יישלחו בר ספי נסתר אל אנגיאס מלך אפריקה היא
לנהנה לאמר ,שלח לני אנשים מאנשיך רמאי אלינו ונלחמה יחל עם בני שעיר
המירי כי גיעצו להלחם אתע להוריש אותנו מן האר! ייעש אנגיאס מלך לנהנה
1
ספר" ''" ויחי
הייטד
95
c
*
נ! ני איהנ־ היה אנגיאס לנני עשו נימים ההם וישלח יאכגיאס אל מיי עשו ממש
מאות איש רגלי נמרי החיל ושמונה מאות רונבי סוסים .ונני שעד שלחו אל
ננ! קדם ואל מזין לאמר אתם ראיתם את אשר עשו לנו מ י עשו אשר נעטלס
חמנו כלנו נמלחמתס את נני יעקנ .ועתה טאו אלינו ועזרנו ונלחמה ימי אתם
^
וגרשט אותס מן האר! וכנקמה מהם את נקמת אחיכם ואחינו אשר מחו נענורס
r,י
נמלחמתס את נר יעקנ אחיהם ,וישמעו כל מ י קדם אל נני שעירי וינואו
q
אליהם נשמונה מאות איש שולף חרב וילחמו נני עשו את מ י שעיר נעת ההיא
י
במדבר פארן ויתחזקו בני שעיר מנר עשו בפעם ההוא דהרנו בני שעיר מבני ־
עשו במלחמה ההיא נסאתיס איש מאנשי אנניאס מלך דנהבה ביום ההוא .
X
ויהי ביום השני ויוסיפו עול בני עשו ויבאו להלחם את בני שעיר פניח .
א
ותנבל המלחמה עול על בני עשו שניח ויצר להם מאל ספני בני שעיר .
ויראו מ י עשו בי חזקו מהם בני שעיר ויסוכו וישונו מנני עשו אצשיס ויעזרו
את בני שעיר אויביהם .ויפלו עול מאנשי בני עשו במלחמה השניח חסשיס
ושמונה איש מאנשי אנניאס מלך לנהנה ויהי ביום השלישי .וישמעו בני עשו
אי(
ני פנו עליהם מאחיהם להלתס בס במלחמה השנית ויתאבלו בני עשו נשמעם
\י
אח הלבד הזה .ויאמרו מה נעשה לאחינו אשר שט עלינו לעזור את נני
שעיר אויבינו .ויוסיפו מ י עשו וישלחו .אל אנניאס מלך לנהנה לאמי .
שלח לנו עור אנשים אחרים ונלחמה נהם את בני שעיר כ׳ כנח ממנו יזה פעמי׳,
ויוסף עול אנניאס וישלח אל בני עשו כשש מאות איש נטרי חיל ויבואו לעזור
את בני עשו .ויהי לעשרה ימים ויוסיפו בני עשו ויערכו מלחמה את בני כעיר
במלכר פארן .ותכבל המלחמה ההיא על בני שעיר ויתחזקו בני עשו על בני
שפיר נפעם ההוא ויכנסו בני שעיר לפגי בני עשו ויהרגו מהם בני פשו כאלפיים
איש .וימותו כל נטרי בני שעיר במלחמה הזאת ולא נשאר כהם איפ כי אס בניהם
הקסניס אשר נשארו נעירס .וכל מלק וכני קלס נסו להם מהמלחמה ויעזט
! V
אס מ י שעיר וינוסו כראותם כי כנלה להם המלחמה וירלפו נני עשו אחרי נל
כ!
נר קלס על געתס אל ארצם ויהרגו בני עשו מהם נלרך עול כמאחיס וחמשיס
איש .ומאנשי גני עשו נפלו במלחמה ההיא נשלשיס איש אך מאת אחיה׳ היתה ׳ \
מ ע ה אליהם ,לשוב מאליהם לעזור נני שעיר התירי וישמש כני עשו עור את
רשמ אמיהס ויתאנלו עול על הלנר הזה .ויהי אמרי המלחמה יישיט נני עשו ר~3
ויבואו שעיר׳ אל מקומסס ויהרגו נר עשו אה הנשארים בארץ מנגי שעיר גס
iי
שיקם ופסס הרגו לא המי! מהם נשמה אך המיי מהס ממשים נערים ינערימ
קסנים ולא המיתום מ י עשו ויהי להם הנעלים לענליס ואס הנערוס לקמו לנשיס .
וישבו בני עשו נשעיר מממ בני שעיר וירשו אמ ארצם ויאמזו נה .ייקמו נני עשו
אס כל אשר למי נשעיר בארן .נם צאנם נס בקרם ורטשס וכל אשר לבני שעיר יי י ו
^ י.
לקחו נר משו וישנו נ י עשו כשעיר ממת כני שעיר ער היום הזה .ויסלקו
נר משו אח ה א ק למחלוקת לחמשת נני עשו למפסחותס ויהי נימים ההם ) ך ׳ h
\ v
ויסיעצו נכי עשו למלוך עליהם מלך נארן אשר ירשי אותה .ויאמרו איש אל
רעהו לא כי מלך ימלוך עלינו נארצנו להיותנו תחת עצתו וללחום את מלחמותינו י * < -
נאוינינו ויעשו ק .וישבעו כל בכי עשו לאמר אשר לא ימלוך עליהם מאמיהס 7י• )
\
על עולם ט אס איש נכרי אשר לא מאחיהם .כי סרה נפש כל מ י עשו מיש
על נ ט ואיש על אחיו ואיפ על רעהו מפני הרעה אשר עשו להם אמיהס נהלממס ^ל" i
אס בני שעיר עיכ נשבעו בני עשו לאמר מהיום ההוא והלאה לא ימלימ עליהם .־׳•1
מאחיהם כי אס איש נכרי על היום הזה .ויהי שסאיש אחל מאגשי אגגיאס מ ל ך ״ כ ^
לגהנה בלע נן בעור שמו והאיש גטר מיל מאל ויסר* מואל ושוב!/רואי!»׳סכם*^«-
ז
v
8
9'6
ספר
וייח
הישר
ככל חכמה ונעל שכל ועצה ואין איש מאנשי אנגיאש כמוהו ויקחיהי כל נ ר עשי
וימשתו אותו וימליכוהו עליהס למלך וישתחוו לו ויאמרו לו יחי המלך יחי המלך .
וישרשו השמלה ויהנו לו איש נזה זהכ וכסף ואיש צמיד ואיש קשיש׳ וימסרוהו מאד
בכסף ובזהב ושהם וכלו לח ויעשו לו כ ס א מלכות וישימו לו כתר מלכות כראשי
ויכ ו לו היכל וישב נ ו ויהי על בני עשו למלך .ואנשי אנניאש לקחו את שכר
מלחמתה מאת בני עשו וילכו וישונו אל אדוניה׳ ד נ ה י ה כ ע ת ה ה י א .וי»לוך בלע
על בני עפו שלשים שנה יישבו כני עשי בארן תחת בני שעיר וישמידום וישבו
ס ח ת ס לבטח ג ל היום ה ז ה .ויהי בשנת שתי' ישלשי׳ שנה לרדת ישראל מצר ׳ היא
שנת שבעים ואחד שנה לחיי יוסף .וימת פרעה מלך מצרים בשנה ההיא וימליך
י מגרון גני ת ח ת י ו .הרעה ציה את •וסף לפני מותי להיות למנרון ננו לאי ולהיות
מגרון ת ת ת יד יוסף ותחת ע צ ת ו .וישמעו כל מצרי׳ ל ל נ ר הזה להיות יוסי( עליהם
כי אהכי כל מצרים את יוסף כתמול שלפום .אך מגרון גן פ ר ע ה ישב על כשא
אניו ויהי למלך המת אביו גימיס ה ה ם גן א ר ג ע י ס ואחת פנה מגרון במלכו
וארגעים שנה מלך כ מ צ ר י ם .ויקראו כל מצרי׳ אה שמו פ ר ע ה נשם אביו המשפע׳
לעשות כמצרי' לכל מלך אשר ימלוך עליה׳ ויהי כסלוך פרשה תמת אביו' ייתן א ת
משפשי ה א י ן יכל דכרי המליכה כיד יוסף כאשר ציה אכיו ויה׳ יוסף למלך על
מצרי׳ כי הוא המגיא והמוציא ככל מצרי׳ ויהי כצ מצרים תחת ידו ותחת עצתו כ׳
נטה כל מצרים אחרי יוסף אתרי מות פרעה ויאהבוהו מאד למלוך עליהם אך לא
מפצו מ ד ם אנשים לאמר לא ימליך עלי-ו איש נכרי ואולם על יוסף היתה -יול
מ ל ט ת מצרים גימים ה ה ם אמרי חות פ ר ע ה הוא המוציא היא המכיא לעשות כתפיו
ככל הארן ואין דובר אליו דבר .ותהי כל מצרים תתת יד יוסף וילמם יוסף ע ם
כל אויביו מסביב ויכניעם ת ת ת י ל ו .ו ג ס כנ ה א י ן וכל פלשת ס עד נניל ככ-ן
הכניע יוסף ויהיו כלס תחת יל 1ויתנו ליוסף מש מדי כ נ ה נשנה .ופרעה מלך
מצרים ישכ על כסאו תחת אגיו אך היה ת ח ת יד יוסף ועצת כאשר היה גתחלה
תתת יל אכיו ו נ ם לא הי׳ מושל כי אם ג א ר ן מצרי׳ לנד תיות עצת יוסף ויוסף
מלך על כל ה א ר ן כ ת ההיא ממצרים ו ע ל הנהר יגדיל נהר פרת .ויהי ככל
דרכיו משטל וה׳ אלהיו ע מ ו .ויוסף ה׳ ליוסף הכמה והוד והדר ואהבה בלב
מצרי׳ וכל הארן וימליך יוסף על כל האדן מ׳ שנה .וכל ארן פלשתי׳ וכנען וצידון
־ ועבר הירדן הביאו ליוסף מנתית כל ימיו ומש יביאו לו מדי שנה בשנה כמשפט
וילחם יוסף־• ע ם כל אויביו רסביכ ויכניעם ותהי כל הארן גיד יוסף וישב •יסף על
כסאו במצרי׳ ב ט ח .וגם כל אחיו בני י ע ק נ ישבו לבטח בארן נושן כל ימי יוסף
ויפרו וירבו מאד בארן ויעבדו את ה׳ כל ימית׳ כאשר צו־ איתם יעקב אביהם.
ויהי מקן ימים רבים ושנים כשנת בני עשו בארצי לנטמ ע ם בלע מלכם וננ׳ עשו
סרו ורבי בארן ויתיעצו ללכת להלחם ע ם בני יעקב וכל מצרים ולהציל אמ צפו בן
אלישז אחיהם ואת אנשיו כי עודנו במצרים בימים ה ה ם ע נ ד י ס ל י ו ס י ,וישלחו בני
עשו־ אל כל בני ק ד ם ויעשו א ת ם שלים ייביאו אליהם כל מ י ק ד ם ללכת את בני
עשו מצרימה ל מ ל ח מ ה .וגם מאנשי אנגיאש מלך ל נ ה נ ה באו יעליהם וגם אל בני
ישמעאל שלחו ויבאו ע ל י ה ם .ויתקבצו כל ה ע ם הזה ייבואו שעירה לעזור את ,בני
עשי ב מ ל ח מ ת ם .ותהי המחנה הזאת מחנה גלול ו כ ב ל ע ס אשר כתיל הים ה ר ב ה
מאד כשמונה ימאות אלף איש כין רנלי ורוככ׳ סוסים .וירדו כל הגדולים האלה
מצרימה להלחם את בני יעקב וישנו עצ רעמםש .ויצא לקראתם יוסף ואחיו .וכל
ג מ ר י מצרים כשש מאות איש וילחמו א ת ם •:ארן רעמםש .,וילחמו בגי י ע ק ב א ת
בני עכו ־ נ ע ת ההיא ע־ד בשנה השמשים לרדת בני ,יעקב מצרימה ה י א .פ?ת
השלשים שנה למלוך בלע יינגפו נני עשי ושני ק ד ם לפני יוסי ויפלו מאנשי' עשו
,
ובני
םסר
ויחי
הישר
97
ובני קןס חללים רבים לפני בני יעקב' כמאשים אלף איש ופול" נם בלע בן נעיד
מלכי עממס במלחמה ויראו בני עשי כי נפל מלכי עמס במלחמה וימח וירשו ידה׳
מהמלחמה .ויוסי ואחיו וכל מצרים עורם מכיס כאנשי כיח עשו וייראו מאל כל
אנשי טשו מפני בני יעקב וינוסו ,וירלסו אוחם יוסי ואחיו וכל מצרי׳ מהלך יום
ויכו מהם של כשלש מאות איש הלוך והכוח אושם בלרך וישובו אחרי כן מעליה׳.
וישיט יוסף וכל אחיו מצרימה לא נפקד מהם איש אך מהמצרים נשלו פנים עשר
אנשים .ויהי כשוכ יוסף מצרימה ויצי לאסיר עוד .אש צשו ואש אנשיו ויאשרו
אישו כנחששיס ויוסיפו עליסס יגון על יגו.ס וכל אי׳שי בני עשוי ובני קדם שבו
איש אל איצו בטש :כי נפלו כל הנכיריס אשר היו בהם כמלחמה .ויראו כני עשו
כי מח מלכם במלחמה וימהרו רקחו אי £מאנשי בני קדם ייבב בן ז־ח שמו מארן
בצרה וימליטהו עליהם חחש כלע מלכם .וישב יוגב על כסא בלע תחתיו למלך
וימלוך יונב באלום על כל בני עשו עשר שנים ולא יששו ט י עשו של ללכת
להלחם עם בני יעקב מהיום ההוא יהצאה כי ילעו בני עשו את גבירת בני יעקב
וייראו מהם מאל .אך מהיום ההיא והלאה שונאים בני עשו את בני יעקב ותהי
השנאה והאיבה חזקה ביניהם כל הימים עד היום הזה .ויהי אתרי כן מקן י׳
שנים וימח יובב בן זרח מנך אדום ויקתו בני עשו איש אחד ושמו חושם מארן
תימן וימליטהז עליהם סחת יוננ .וימלוך חושם באדום על ננ׳ עשו עשרים שנה
ויוסף מלך מצרים,ואחיו וכל בני ישראל ישבו לנסח במצרים כימים ההם כל ימי
יוסי ואחיו אין שען ואין פנע רע ותשבות ארן מצרים מהמלחמה נעת ההיא
בימי יוסף ואחיו :
פרשת שמות
ואלה שמוח בני ישראל אשר ישנו במצרים הבאים אח יעקב איש וביתו כאו כל
בני יעקב מצרימה .בני לאה ראובן שמשן ולוי ויסדה ויששכר וזבולן
ודינה אחותם .בני רחל יוסף ומימן .ובני זלפה שפחת לאת גד ואשר .ובני
בלהה שפחת רחל ק ונפתלי .ואצה תולדוחס אשר יציו להם בארן כנען פרם ביאס
מצרימה עם יעקב אביהם.בני ראובן חנוך ופלוא וחצרין וכרמי .ובני לשמעון
ימואל וימין ואוהד ויכין וצוחר ושאול בן הכנענית .ובני לגי גרשון קהת ימכרי
ויוכבד אחותם אשר ילדה^להס ברדח מצרימה .וכני יהודה ער ואונן ושלה יפרן
וזרש .ויסת ער ואוק בארן כנען ויהי בני פין מצרין וחמול .ובני יששכר תילע
וסוס ויונ ושמרון .ובר זבולון סרד יאלץ ייחלאל ובני דן .חוש:ם .ובני נששלי.
׳חצאל וגוני ויצר ישלם .ובגי גד צשיון וחגי שוני ואצנין ערי!אכולי יאראצי .ימי
אשר ימנה וישוי וישוה ובריעה )וסרח אחותם( ימי בריע<-חבל ימלכיאצ .ובני
מימין בלע ובכר יאשבל גרה ונעמן אחי וראש סופיס וחושים וארד .ובני יוסף
אשר יול1ו לו נמצרים מנשה ואפרים .ויהי נל גשש יוצאי יכך יעקנ שנעים נפש
אלה הנאים את יעקב אביהם מצרימה לגור שם יישמ יוסף יכל אחיי במצריים
לנסח ויאכלו אש פונ ארן מצרים כל ימי חיי יוסף ויחי יוסף,בארן'.מצכים "שלש,
ותשעים שנה וימלוך יוסף על כל מצרים שמונים שנה .ויקרבו .ימי* יוסף;למיס:
וישלח ויקרא אל אחיו ואל כל ניח אבו ויבואו כלס יחד !׳שט־ לפניו '.ויאפר-יוש•/
אציאחמ ואל כל ניש אביו הנה אנכי מש ואלהיס פקוד ישקו־ אשנס והעלה'
אתכ" :מן הארץ'הזאת אל'האין אשי נשבע לאנותיכס למת.לכס.. .ו'הי.ה' נפקוד.
אלהייס'_אתכס |לה'עצושכס מזה אל יירןאעשיכס והעלישש" אש'.עצמיסימ'ז?אשכש;^
וישבע"יוסף את בכי ישראל ואש זרעם אחריה׳'לאמר פקיד יפקיד י אלה׳' אתיכם
והעלית׳ •v -
:
:
ספר
98
שטות
הישר
והעליה׳ אח עצמוחי מזה אסכם י .ויהי אחלי ק רמת יוה׳ גשנה ההוא שנס
שגעי׳ ואחת שנה לידת מציימה .ויום׳ גן מאה ועשר שנים ביישו נ א ק מצרי/
רקחו כל אחיו וכל עגליו ויתנסו את יום׳ כמשפע ויגכו אוחו אחיו וכל מציים
שגעים יום .וישימו את יוסף גארון מלא גשמים וכל מעשה רוקח ויקניוהו״ על
שפח היאיר היא שיחור .ויעשו י לו גניו וכל אחיו וכל גיח אגיו אגל שגעח
ימיס .ויהי אחרי מוס יוסף ו חלו כל מצרים למשול גגני ישראל גימיס ההם .
וסרמה מלך מצרים המולך תחת אגיו לקח את כל משפטי מצרי׳ וינהג את כל
מלכות מצרי׳ קמת עצתו וימלוך לגסח על ע מ ו ,ויהי לתקיפת הבנה גשנח שתי׳
ועי שנה לרומ ישראל מציימה אמרי מומ יונף ויגרמ צפו גן אליסז גן משו ממצרי׳
הוא וא,שיו וילכו ויבאו אפריקה הוא מהגה אל אנניאס מלך אכריקא ויקנלס
אעיאס גכנול גדול וישם אח• צפו לשר צבאו .וימצא צפו מן כעיני אנניאש ובעיני
עסו ויהי• צפו כר צגא לאנניאס מלך אפריקא ימים רגיס .ויסת צפו אח אנניאס
מלך אפריקא לקבן את כל חילו ללכת להלחם עם המצריים ועם גני יעקג ולנקו׳
מהם נקמת אחיו .ויא אכה אנניאש לכמע אל צפו למשוח הלכר הזה כי ילע
אנגיאס אמ ננורס גני יפקג ואשר עכו לחילו נמלחמחס את כני עשו וצפו גדול
מאל נימים ההם בעיני אנג׳אם ובעיר כל עמו ויסיתם המיד להלמ׳ינמצריס ולא
יאט ,ויהי בימיס י.הס ויהי כארז כתיס איש בעיר פוצימנא ושמו עוצו ויהי לננ׳
כמיס לאלוה מעמו-ים .וימת האש וגן אין לו כ׳ אס גח אחת ושמה יארה .
והנערה יפה על מאל פוכמ מראה 1מכמה לא נראה טפיה ונמכסהס גכל ה א י ן .
ויראו אומה אנשי מנניאם מלך אפליקא ויבואו ויהללו אוח־ אליו .וישלח אנגיאס
אל גר כהים וישאל אזהה לקחתה לי לאשה ויאט לו אנשי כתים לתתה לו לאשה,
ויהי כצאה מלאכי אנניאס מאון כהים ללכת ללרנס והנה מלאכי תירגם מלך
בטנסי כאו נהימה כי ס־רגססלך גינינסו גס הוא שלה אה מלאכיו לשאול לו את
יאניה לקההה לו לאפה כי הללו איה׳ אליו נם הוא כל אנשיו על כן שלה אליה
כל עגליו .ויניאו עילי תירגם כמימה וישאלו את יארה לקמתה אל תירגם מלכם
לאפה .ויאמרו להס אנשי כתיס לא נוכל לתתה כי אנניאס מלך אפריקה נקש
אימה לקחתה לו נאשה סיס כואכס ונתנה אותה אליו .ועתה לא נוכל לעשות הרכר
הזה להסיר את הג רה מיד אגניאס לתחה לחירנם .כי אנחנו יראים מאד
מאנניאס סן יניא עליט למלחמה !השמילנו וסירנו׳ אדוניכ׳ לא ־יוכל להציל אותנו
מידו .ויהי כשמוע מלאכי הירגיס אמ כל לנרי מי כמיס ייהני יישיט אל אלוניה׳
ויגילו לו אמ כל לגרי גני כמיס .וכני כהים שלמו ספר אל אנגיאס לאמר הנה
תירגם שלמ נעל יאניה לקמתה לו לאפה ובזה השבנו אומו .ונשמע כי קנן אמ
כל חילו ללכה עליך למלחמה וישים סניו.לענור לרך סרלוניא להלמם טל לוקש אמ־ך
ואמר יטא להלת׳ אתך '.וישמע אנגיאס את לבר• כני כת־ס אשר שלמו לו נספר
רחל אפו ויקס ויאסיף את כל מילו ויבא באיי היס לרך סרלוניא אל לוקש אמיו
מלך סרדוניא וישסע ניבלוש בן לוקיש כי בא אנגיאס לולו ויצא לקלאתו בחיל כבל
משקהו וימנקהו .ויאמר נינלוש אל אעיאס ישאלך שלים ממם אבי בצאתו אתך
להלמם עם תירגים ושאלת ממט להשיפגי שר צבאו ויעש אגגיאס נן רנא אל אחיי
״מצא אחיו לקראתי וישאלהו לשלים .יישאל אנגיאשל.מלוקוס אמיי לשוס אסגינליש
מי; .לשר,צבאו יי-ש ליקיש . pויקומו אנגיאס יליקיש אחיי ויצט לקראת מדגם
למלחמה וחיל רנ יעס בבד עמהם ייביאי באניות וימאי נמתיז אשסירש .והנה
תירגם נא -לקראתם ני •צא אל סרליניא ויאמר להחליבה 1אחר׳ יעטל משם אל
אגגיאס להלחם ע ס י .ייפגשי אנגיאס יליקש אתיו את תייגוס נמ^גת-נגסיאותהי
מלחמה חזקה י ועצומה מאד ניגיהם נמקים ׳ההוא .ותכבד ספלממס^נל ליקיוש״מלן
י
סרדיניא
ספי
$מות
חי׳טר
99
סללוגיא ויסול כל חילו וימול גם ניגלוש גגו במלחמה ההיא .ויצו אנניאש לולו-את
עגליו ויעשו לניגלוש גולם ז:ב ויתטהו כחיכו ויעריך .עול אנגיאש מלחמה לקראת
תירגם ויחזק ממט אגניאס ויהרגהו ויכה את כל עמו לשי חרג וינקום אנגיאפ
את נקמת ניגליש כן אחיו ואח נקמת חיל לוקוש אחיו ויהי במות תירגם וייפו ילי
הנשאלים מחילו כסלהמה וינוס• לפגי אנניאש ולפני לוקוש .ויריפו אחריה׳ אעיאס
ולוקיש אחיו על אם הררך אשר גין אלפנו וכין רומה ויהרגו כל חיל תירגם לפי
חרג .ולוקוש מלך םרדוניא צוה אח עגדיו ויעשו ארון נחושת וישימו גתוכה אש
גוית ניגלוש בנו ויקברוהו גיוס ההוא ויכנו עליו מגדל גטה שם על אס הלרך
וירךאו את שמו נינלוש על שמו עד היוס הזה וגס תירגם מלך גיגינסו קגרו אותו
שם עם ניבליש במקום ההוא .והנה על אס הדרך בין אלפנו ובין רומה קברניבלוש
מזה וקגר תירגוס מזה ורצפה ביניהם עד היום הזה .ויהי בקבור נינליש וישב
לוקוש אגיו מס חילו אל ארצו כרדוניא .ואנגיאס אח־ו מלך אפריקא עם חילו
הלכו' יעל עיר ביגינסו היא עיר שירנוס .ויישמד יושגי גיגינפו את שמעי וייראו
מאל ממנו ויצאו לקראתו בבכי ובתחנונים .ויתחננו יושבי גיכינסו אל אגניאס
לבלתי המיתם ולבלתי השחית אש עירם ויעש כן .ט מערי בני כתיס תחשב
נ־נינסו נימים ההם על כן לא השחית אש העיר .אך מהיום ההיא והלאה ילכו
גלולי מלך אפריקא כתימ לשלול שלל ולטז גז ויהי מדי לכתם והלך צפו שר צנא
אנניאס עמהס .ויהי אחרי כן ויפן אנגיאס טס חילו ויטאו אל עיר פוצ־מגא
ויקח שם אנניאס את יאניה גת עוצו לאשה ויגיאה אפריקה אל עירוי .ויהי כעת
ההוא ויצז פרעה סלך מצרים לכל עמו לעשות לו היכל חזק גמצריס .ויצו גס על
כל נר יעמנ לעזור את מצרים כ מ י ן .ויעשו המצריים אל פרעה היכל יפה וגאה
לטש מלכותו וישב נ ו .ויחרש את מלכותו וימלוך לנמה וזבולון בן יעקכ מת בשנה
סהיא היא שנת שבעים שנה לררה ישראל מצרימה וימש זבולון בן מאס וארבע
עשרה שנה ויושם בארון ויתן ביד בניו .ובשנת שבעי׳ וממש שנה מת שמעון אשיו
נן מאה ,ועשר ׳ שנס נמוסי .ויושם נס היא בארון ויושן ניד נניו .וצפו נן אליסז
נן .שו שר צנא אנגיאס מלך לנהנה עורנו מסיש אה אנניאס יום יום לערוך מלממה
להלמ׳ את בר יעקנ נסצרי' ולא קנה אנגיאש למשות הרנר הזה ני ספרו לו עבליו
אש,בל גנורת בני יעקב .אשר .עשו להם במלחמתם אמ בני עשו .ויהי צשו מסית
אתייאנגיאס יום יום להצמם אש נני יעקנ נימי׳ ההם .ויהי מימים וישמע אגגיאס
אל לבלי צשו ויאנה לו להלמס במצרי׳ אש בני יעקב .ויאמף אנניאס את כל עמו
עם רב כחול אשר על שפת הים וישם סניו נלכה מצרימה למלממה .ושם היה
נער אחל סעבלי אגגיאס כן חמש עשרה שנה בלעם בן בעור שמו והנער חכם
מאל ומצין נמכמח הקסם .ויאמר אנגיאס אל בלעם קסום נא לט בקסם ונרעה
מי יגנר נמלממה הזאש אפר אנחנו הולטס עליה .ויצו נלעם י ויניאו לו דונג
ויעש ממנו מסונמ רנב ופרשי׳ .ממימ מיל אנגיאס ותיל .מצרי׳ וישית׳ נמים
הממוכמי׳ אשל אמו על ככה ויאמז בידו נטש ממרי׳ ויממבס ויקסו׳ נהם על העי׳
וילאו אליו כמי׳ שמונה צלמי מיילוש אנניאס נופלים לפר שמונש ־צלפי מצט׳ ובני
יעקנ ,ויגל נלמס אס הלכר הז־ אל אנגיאס ויהיאש ולא התאזר לרות מצרימה
למלחמה זישנ נעירו .ויהי פראות צשו נן אליפז ט נהיאש אנגיאס לצאת למלחמה.
את.מצדס רנלס צפי מאש אנגיאס סאשריקה וילך ויטא נתימה .ויקבלוהו נל
אגשי.כתיס בכבוד גדול וישכרו אוחו להלח׳ מלחמות' כל הימי' .ויתלשל צפו מאל
בימיי'ההם וגדודי סלך.אפריקה פודס פושט׳ בארן נתיס נימים ההם.־ ויתאספו
ננ;.כהיס וילכו אל הר קושפיצא' משר גלודי אגניאס מלך אפריקה הבאי׳ עליה׳
ויהי היוס־'.ויאכד לצפו סל נן נקל וילך לנקשיאת השל רשמע אס געייתו סניטת
ההר
1
!00
ספר
שפית
הישר
ההר ההוא .וילך צפו וירא והנה נממתית ההר ההוא מערה גדולה ואגן גדול
שמה בפחמ 'המערה .ויפוצן צפי את האבן וינא אל המערה וירא והנה מיה גלולה
אוכל השור מתציה ומעלה דמומ איש וממציה ומפה ימומ מיה .רקה צפו על המיה
ההיא ויהרוג אומה במרבו וישמעו •ושבי כמיס הלנר הזה וישמחו מאד ויאמרו
מה נעשה לאיש הזז אשר הרג את המיה הזאת אשר כלתה נהמתיגו ,ויועדו
נלס לעבות לו יום אחד נשנה יום מוער ויק־א אז שם ההוא צפו מל שמו וינשכו
לו נבכי׳ מדי שנז כשנה כיוס ההוא ויניאו לו מנמיה .נ־:ת ההיא מלה יאניה
נת עוצו אשמ המלך אנניאס ויקשה מוליה על אנניאם המלך וצל שריו ויאמר
אנניאס אל מכמיו מה אעשה ליאניה ובמה ארפא אמ מוליה ויאסרו לו 'מכמיו ני
לא אויר ארצנו כאויר אין כתיס ולא מימינו נמימיהס על כן מלמה המלכה יאניה
מזה .כי בהשתנות עליה האויר והמי׳ חלתה וגם כי בארצה אינה ישותה כי אם
המיס הכאיס מ! פורמ׳ אשר העלו אותם אמאס כגשר׳ רצו אנגיאס את עבדיו
ויביאו לה מימי פורמה אשר לנתי׳ בכלי׳ .וישקלו המי׳ ההם עם כל מימי ארן
אפריקה וימצאו את מימי פורמה קלים ממימי אפריקה וירא-אנגיאשיאת הדבר
הזה ויצו את כל שריו לאסוף מוצבי אנצי׳ לאלפי׳ ולרבבות וימצט אבנים לאייןמבסר.
ויבואו הבור׳ ויבנו נשר עצום'מאד ויניאו מעין מים מארן 'כמיס אל אפריקה
ויהיו המי׳ ההמה ליאניה המלכה לכלי אודוהיה לשמות ולאפות נהם ולבנם ולרמון
נהם .ונס להשקיה כל זרע האוכלמ ממנו וכל פרי האדמה .ונס מעפר ארן
כתי׳ לוה המלך ויביאו ממנו באניות רצות ונס אבר׳ לבנומ בהם הניאו וימו
הנוני׳ היכלות ליאניה המלכה ותתרפא המלכה ממיליה ויהי לתקופת י״!נה ויוסיפו
עוד נדודי אפריקה ויבואו ארן כה;ס לשלול שלל כפ:ס צפע׳ וישסע צ& 1בן אציפז
את שמעם ויצא אליה' וילמם כם וינוסו לכציו 'ויצל ארן,כתיס מהם .ויראו נגי
כמים את גבורות צפו ויתיעצו נני כתי׳ וימליכו עליה׳ את צפו ויהי למלך עליהס .
ויהי בסלט וילכו לכבוש את בני מובל ואס נל איי הים אשל סניכומיה׳ .ויצא
מלכם צפו בלאשס וילממו אה חובל ואמ האי׳׳ ולכבשו׳ ויהי בשונס מהפלממה
ויחלשו לו אמ מלכוהו ויבנו לי היכל נדול מאד לבית מלכותו ולמושבו ייעשו לו
כסא גדול וימלוך צפו על כל ארן כמיס ועל כל ארן איטל״א ממשי׳ שנה .נשנה
ההיא היא פנה שבעי׳ ותשע שנה לרדמ ישראל סצר־מה סח .ראובן כן'ימקכ צאלן
מצרי׳ בן מאה שנה יעשרי' וחמש שנים ראובן במומו וישימוהו בארון רוסן ביד מיו
ובשנת השמיני׳ ממ לן אחיו בן מאה שנה' ועשרי׳ וארבע שנים במוחי רופס גים
הוא בארון ייותן ביל גניו יבשנה ההיא ממ מישס מלך אלים יימלך אמריו הדל
בן בלל חמש ושלש׳׳ שנה ונשנמ שמוני׳ ואמת שנה מת יששכר בן יעקב במצרי׳.
ויששכר בן מאה שנה ושהי ועשרי׳ שנה במומו ויושם בארון רוחן ביי בניו .וצשנמ
שמוני׳ יפתי' שנת ממ אשר אמיי בן מאת שנה ישלש ולשרי׳ שנה במותי ויושם
כארון כמצרי׳ ייותן ביל בניו .בשנת שמוני׳ ישלש שנים מת גל בן מאה ועשלי׳
וממש שנים היה רושם בארן במצרי׳ ויותן ביר בניי .ויהי בשנת שמוני׳ וארצע
שני׳ היא השנה התמישית למלכות הדל בן בלל מלך אלוס ויקטן היל את כל בני
עשוי וי.רוך את כל חילו כארבע מאות אלף איש ייושם שניו׳ אקךמואנ וילך
להלמ׳ את מואב לתת .אותם תחת ידו למס עיבד .וישמע בני,מואב'את הדיבר
הזה וייראו" מאל וישלמו אל בני מליין לעזיר אותם להלמ׳ את הילל בן בלל מלך
אח׳' ".והדד בא ארן מואב ויצאו מואב ובני מלין לקראתו ויערכו אתו; מלחמה
נשלה מואב .וילמ׳ הלד את מואב ויפלו מבני מואב ובר מדין,מל / .רבים
נאווה״׳ איש .ותכבל המלממה על מואב ויראו נני^מואנ נימזקהנגליה׳יהמלמפה
וירפו' יליהס ויתנו עורף ייעזנו את מלין להלמס .ו מ י מלין לאילעואתזזמשטס
, 1
,
מואבי׳"י
סתר
שמות
הישר.
101
נמאכ אך התחזקו במלחמה וילחמו אס הלל ואת כל חילו )יפלו כל מלון י
מכה רבה ייהרגס לפי חרב לא השאיר ;מהס
לפניו .ויכה "אח כל מלץ
&ת כל הבאיס ל.ז1ר את מ ו א ב .ויהי כאשר תמו כל בני מלץ כמלחמה
ובני מואכ נמלט! .י ישם הדל את כל מ ו א נ ב ת ההיא למס עובל ויהיו
תחתי י ד ו .ויתנו מ ס כמשפמ שנה פנה ויפן הדל וישב אל ארצו ויהי לתקופת
השנה' נשמוע יתר מלין אשר כארן כי נפלו כל אחיהס במלחמת ה ל ל כעגיר
מואב כי נתנו בני מ ו א נ עורף במלחמה ועזבו את .מר ן להלחס ויתיעלו מ מ ש * -
נשיאי' מלין ט ס יתר אחיהם אשר נשארו בארצם להלחם א ת מואב לנקוס מאס
נקמת המיהס .יישלחו בני מלין אל כל אחיהם כל בני ק ל ם .ייבאו כל אחיהם
בני ק ט ו ר ה לעזור א ת מדין נהלחם את מואב וישמעו בני מואב א ת הדבר ה ז ה .
וייראו מאד כ• נאבפו עציהם כל בני קדם למנחמה ויפלחו ג ס ה ס מ י מואב
ספר אל הרן א ל ו ם אל הלל בן בדד מלך אלים לאמר .בא נא אלינו ועזרנו ונכה
א ת מדין כיי נאספו כ ל :ימד ויבואו עצינו ע ם כל אחיהם בני ק ל ם למלתמה
להנקם ממני נקמת מדין הנופלים במלחמה .ויצא הדד בן בדד מלך אדים ע ם כל
מיצי וילך אלן מיאנ להלמם את מדין .י׳ ממי מדין ובני ק ד ם ע ם מואב בשדה
מואב ותהי ביניהם מלחמה מזקה מאד ,ר ך הדד את כל בני מדין ובני ק ל ם
לפי הרב ויצל הדד א ת מואב מיד מדין בעת ההיא .וינוסו הנשארים ממדין ובני
ק ד ם לפני הדד ומיצו וירדוף הדד אחריהם עד ארצם ויכם מ כ ־ ר ב ה מאד ויפלו
מלליס ב ד י ך .ויצל הדד א ת מואב מכף מדין כי נפלי כל בני מדין לפי מרב
ויפן הדד וישב אל ארצו .ומהיום ההוא ו ה ל א ־ שנאו בני מדין א ת בני מואב
על אשר נפלו בעבורם במלממה ותהי שנאה גדולה עצומה ביני:ם כל הימים .
והיה כל הנמצא ממדין בדרך ארן .מואב ימית בחרב מואב וכל הנמצא ממואב
נדרך ארן מ ק ימוח בתר•; מ ד ן .ככה יעשה מדין למואב ומואב למדין ימים
רבים .וישי בעת ההיא וימת יהודה נ ו יעקב במצרים בשנת שמונים וששלרדח
יעקב מ צ ר י מ ה .ויהודה בן מאת שנה ועשרים ותשע שנים במותו ויחנטו אותו
וישימו באר1ן 1יומן ביד בניו ובשנת שמונים ותשע שנים מ ת נפתלי בן מאה,שנה
ושתים ושלשים בנה ויושם בארון ו יתן ניד בניי .ויהי בשנת תשעים ואתת שנת
לרדת ישראל ממצרים היא ׳״ג פ נ ה למלוך צפו בן'אליסז בן עשו על בני כתים
באו בני אפריקה על בני בתים לשלול שלל מהם כ פ ע ם כ פ ע ם בפעם אך לא
באו אציהס זה שלש עשרה שנה .ויבואו אליהם בשנה ההיא ויצא צפו בן אליפז
אליהם ־-ס אנשים מאנשו ו י ך בהם מכה ר נ ה ועצומת ויניסו ג ד ו ד אפריקה
ספני צפו ויפצו חללים לפניו כדרך וירדפ׳ צפי ואנשיו הליך והכית מהם ע ל
קרוב לאפריקא .ויש!.ע תנגיאש־נולך אפריקא א ת הדבר אשר עשה צפו וייראו
מפניו כל הימים .ובשנת תשעים ושש ישנים מת לוי בן יעקב במצרים .ולוי
בן מאת כנה ושלפיס ושבע כ נ י ס במותו וישימו אותו בארון ויומן ביד בניו .
ויהי אחרי מ ו י ציי כאשר ראו כל מצרים כי מתו כל בני יעקב אח׳.יוסף :
ו י ח ל ו כל מצרים לענית א ת בני יעקב ולמדור אח חייהם מיום ההוא והלאה
עד יום צאתם ממצרים .יעירו מידם את כל הכרמים והשדות אשר
נתן להם יוסף ואת כל הבתים הפונות אשר היו בני ישראל ב ה ס .ואת כצ מלב
נוצרים א ת ה ל לקחו רצייס מאת בני יעקב בימים ה ה ם .ותלך יד מצריים
הל ך' וקשה ע! בני ישראל נימים ה ה ם וירעו מצרים לישראל עד אשר קצי ג;י
ישראל במייהס מפני מצרים ויהי .בימים רבים נשנת מאה ושמים שנה לרלת
ישראל מצרימה וימת פרעה מלך מצרים וימליך מלול ב נ י .מ מ ת י ו וגם כל נביורי
מ$ליס וכל הדיל ה ה ו א אשל ידעו א ת יוסף ואת אמיו מ ת ו .ביסים ההם ר ק ם
ליל
!02
ספר
שטות ־ הישר
לוי .אמר ששש׳ אשר לא ידעו נר יעקנ ואת כל המנה אשר עשו להם ואש
נל גנורתס במצרים .על נן המצו כל מצרים מהיום ההוא והלאה למרר אש
מ״ נני"יעקנ ולענוש׳ ננצ ענולה קשה על כי לא ילעו אס אנוה׳ אשר הצילו
אוחס נימ הרענ .וגס מאש ה׳ הימה זאמ לנר ישראל להסנ להם נאמרישם
למק לעש בל בני •כראל אש ה׳ אלהיהס למען לעש אמ האותות והמוסשיס
הטראי׳ אשר עשה ה׳ במצרים בעבור עמו ישראל למען ייראו בני ישראל את
ה׳ אלהי אנושס וללנת ננל לרניו הס וזרעם אמריהם בל הימים .בן עשרים
ושש שנים מלול נמלכו וששעיס שנים מלך .ויקראו כל מצרים אש שמו שרעהאניו כמשכסס לעשוש לכל מלך המולך עליהם במצרים .בעש ההוא יצאו כל גלולי
אגגיאש סלך אפריקה לפשע כאלן כשיס נפעס בסעס לשלול אש שללם • וישמע
צפו בן אליפז כן עשו מלך כמים אש שמעם ויצא לקראמם במילו וילמס שס
בלרך ויך צפו את גלולי מלך אפריקה לפי מרב לא השאיר מהם שדל ולא ישב
מהם אל אלוניהס אסריקא על אתל .וישמע אנגיאס את הלבר הזה אשר עשה
צפו בן א •פז לכל חילו אש־ השסיל אותם .ויאסוף אנגיאס את כל מילו כל אנשי
ארן אפריקה עם רכ מאל כמיל־ אשר על שפמ הייס .וישלמ אל לוקיש אמיו
לאמר כא אלי עם כל אנשיך ועזרוני ונכה את צפו ואת כל כני כתים אשר
השמירו את אנשיו וינא לוקוש עם כצ מיצו מיל גלול מאד לעזור את אנגיאס
אמיו להלמם את צפו ואת כני כתי׳ .וישמע צפו וננ׳ נתיס את הרנר הזה
וייראו מאל ויפול פמל נלול בלבנם .וישלמ צפו גם הוא ספר אל ארן אלוס
אל הלל בן כלל מלך אלום ואל כל בני עשו לאמר שמעמי כי אנגיאס
מ ך אסריקא בא אלינו עם אמיו למלמסה ונירא סאל ממנו כי חילו רב מאל
ואף אשר בא עלינו אחיו וחילו ועחה עלו אתי גס אתס ועזרנו ונצממה יחל
באנגיאס ובלוקש אחיו וסישעתס אותנו מילם ואם לאו לעו כ׳ נמות כלנו.
משלחו בני עשו ספר אל בני כתיס ואל צפו מלכם צאמר .לא מכל להלחם
את אגניאם ואת עמו כי ברית שלזס בינינו זה ימים רניס מימי בלע בן
בעור• המלך הראשון מיפי יוסף בן יעקב מלך מצרים אשר נלחמו אתו מעכר
הירק בקברו את אביו ויהי כשמוע צפו אח לנרי אחיו בני עשו ויחרנ מעליהם
!יירא צפו מפני אנניאס מאל .ואנגיאס ולוקש אחיו ערכו את כל חילם כשמונה
מאות אלף איס וילט כחימה להלחם את צפו .וצפו בן אליסז יצא לקראתם
בסחר וברערה כשלשת אלפים אנשים כל כני כמיס ויאמרו כל בני כתים אל צפו
התחנן נא נעלנו אל אלה׳ אטתיך אוצי יצילני מכף אגגיאס וחיצו כי שמענ 4ני
אלהיס גלול הוא והוא מציל את נל הנוסחים עליו .וישמע צפו אל דנדהם
וינקש צפו אס ה׳ ויאמר ה׳ אלהי אנרהס ויצחק אנותי היום יולע ני אתה
אלהיס אמת וכל אצהי כל העונלי כוכבים הכל המה ותוהו .זכר גא היום
אלי את בריתך אח אברהם אביט אשר ספרו לנו אנוסיגו ,ועשה חשל עמי
היום נעטר אברהם ויצחק אבותינו והושעת אותי ואס בני כתיםמיר מלך אפריקה
הבאים עלינו למלחמה .וישמע ה׳ בקול צפו וידרש אליו נענור אנרהס ויצחק
ויציל את צפו ואת בני נתיס מיד אנגיאס ועמו .ולחם צפו אח אנגיאש מלך
אפריקה ואת כל עמו ביוס ההוא וימן ה׳ אס כל אנשי אצגיאס ולוקפ,אסיו לפי
קרב .ויסוצ תהס עד ערב ביום ההוא כד׳ מאות אלף' איש וירא אנניאש
ני מסו נל אנשיו יישלח ספר אל בל יושט אפריקא לבא אליו לעזרו במלחמה
וינמונ נכסי לאמר כל הנמצא באפריקה יבא אלי מנן עשר שנים ומעלה
יבא אלי .והנה אשר לא •בא יומת ואת נצ אשר לו ואת נל נימי יקמ
הפלך וייראו נל יתר יושט בפריקה מדברי אגגיל $/ויצא מהעיר כשלש מאות
1
אלף
•׳ ״ שמות
נטר
ש
נ ע
מנ
ע
ש
ר
5יס
נא
י׳י^י
־ ג
ס
.
ה י
163
& י ' ו אל א ' א • י ' מקן משרה ימים
1
אלף א' י י
ויערוך-עול אנגיאפ מלחמה עם צסו ועם כני נסים ותהי מלחמה גלולה
וחזקה נירהס וישלך צפו מחיל אנגאש ולוקש אחו חללי׳ רני׳ נארן כאלפיים
איש ויפול גס סוגיפסר שי צנא אנגיאס כמלחמה ההיא .ויהי כאשר מת
סיסיסער וישע גלולי אפריקה ויחנו עורף לנוס וימסו ואנניאס יליקש אחיו עמהס
וירלשו את אזלרינל כן אנניאס כי נס עס אניו ויכו מאנשיו בלרך ך׳ איש
וימלט אזלרינל מיל נני נתיס ולא המיתוהו ,ואנניאש וליקש אחיו נרמג עס
ישר אנשיהם.וימלטו וינואו אפריקה כפחל ונרעל ויירא אנגיאם מפני צפו בן
אליפז כל הימים סן ילחם עיל אחיו .ונלעס בן בעור היה בעש ההיא עם אנגיאס
במלחמה ויהי כראותו כי גבר צכו על אנגיאש ויברמ משס ויבא כתימה ויקבלוהו.
צפו וגני כסיס ככנול גלול כי ידעו את חכמת בלעם ייתן צפי לבלעם מתנות
רגוין וישג אתו ויה׳ גשיב צפו מהמלחמה ויצו ויפקיד את כל בני כתיס אשר
הלכו נמלממה והנה לא נפקד מהם איש וישמח צפו על הדגר הזה ויוסף עול
ייתלש את מלכותי רעש מפתת לכל עבדיו .אך לא זכר צפו את ה׳ ולא" ידע
ני ה׳ עזר אוחו-במלחמתו יכ׳ היא הציל איתי ועמי מיד סלך אפריקה .אך
עודנו הולך'בדרכי כתיס וגני נשו הרעי׳ לענוד אלי.ים אח־יס כאשר למדוהו
אחיו בצי עשי על כן יאמרו מרשעים יצא רשע וימלוך צפו על כל בני כתים לנטת
ואת ס׳ אשר הציל אותי ואח כל עמו מיד מלך אפריקה לא ידע ולא יספו עוד
גלולי אפריקה לבא כתימה לשלול שלל כפעם בפעם כ׳ ראו את כל גבירות צפו
אשל הכה'את כלם לשי חרג ויירא אנגיאש מפני צפו גן אליפז ומפני בני כתיס
כל ה!מי׳ .געת ההיא גשוכ צפו מהמלחמה וכיאות צלו כי גכל על כל אנשי
אפריקה וימיסם לפי חלג גמלחמ׳ ויתיען צפו עם כל כני כתיס ללכת סצריס
להלחם את בני יעקב ואת פרעת מלך מצרים כ׳ שמע צפו כי מתו כל גטרי
מצרים וכי מת יוסף ואחיו בני יעקב וישאלו כל בניהם בני •שיאל כ־זצ־יס
ייאמר צפו ללכת להלחם אתם ואת :ל מצרים לנקי׳ מהם את נקמת אחיו בני
עשו אשר הכה יוסף ואחיו וכל מצרים בארן כנען בעלותם לקבור את יעקב
בחברון וישלח צפו מלאכי׳ אל הדד גן גדל מלך אדים ואל כל אחיו כני עשו
לאמר הלא אסרתם כ׳ לא חלחמו את מלך אפריקה כי געל בייחשס היא ואנכי
נלחמתי' בו והכיתיו ואת כל עסו ועתה אמור א רת׳ להלחם את מצרים ואת כני
יעקנ אשר שם ונקסתי מהם אחר עשה יוסף ואחיו אגיתיה׳ לנו בארן כנען
געצותם לקטר אס אגיהס גחכרץ .יעתה אם יש את נפשכם לכוא אני לעזרני
ללכת להלחם נ^תם ואת מצרים ונקמני מהם נקמת אחינו וישמעו •:ני עשי אל דגרי
צפו ויחקגצו יחד כל גני עשו עם רג מאד ויצכי לעזור את צפו ואת גני 0י ס
נמלתמס וישלח צפוי אל כני קדם ואל כל כני ישמעאל כדגרי׳ האלה ויתקגצי וילכו
כלס לעזייס צפו וכני כתיס למלחמה על מצרים ויצאו וינאי כל המלכ׳׳ האלה
סלך אדים וכני קדם וכל כני ישמעאל וצפו מלך כתיס ויערכו את כל צבאותיהש
בחברון .ותהי כל המחנה כגל מאד כמהלך שלשת ׳מיס עם רכ ככיל* אשר על
שסח סיס אשר אץ להם מסשי .וירדו כל הסלכ^.האלה וכל צגאותי0׳ ויבאו
על מצלי׳ למלחמה ויחנו טלם יחד ככקעת סתרוס '.וכל מצרי׳ שסע־ את עמעם
ויתקבצו גס הס כל אנשי ארן סצלים וכל העי־י׳ א פ י במציי׳ י כשלש מאות אלף
איש וגס מבגי ישראל אשר היו נ א ק גושן בימים ההם שלחו אגשי מצלי׳ אליהם
לנוא אתם ללכת להלח׳ יחל ס ס כל הסלבי׳ .ויתקבצו בל איש ישראל בעת
ההיא ויהיו כמאה וחמשי׳ אישוילט למלחמה לעזרת מצרי׳ .ויצאו נגי ישראל
ומצרי׳ כשלש מאוח אלף איש ומאה וחמשי׳ איש וילכו לקראת המלט׳ ההם לסלממה
ויתיצט י
־ *
יוד
•י -־ ־ •י ׳
׳!04
ספר
היעזר
שטות
ויתיצנו כלם ממון לאק גוש! ע ז סתרוס .ומצרי׳ לא האמיט נישראל ללכס ממהם
במתניה׳ יחל למלחמה ט אמרו כל מצרי׳ סן יסנרונו כני ישראל כיל עשו ומי
ישמעאל כי אחיהס הס .ויאמרו כל מצרי׳ אל מי ישראל הסינמ סס אמס יחל
במעמרכס והלכנו כלנו אנחנו ונלחמנו ככני עשו וישמעאל והיה אס יחזקו ממנו
המלט׳ האלה וכאסס אחס כלכס ימר על ה׳ ועזרח' אוחנו ויעשו כני ישראל כן,
וצפו בן אליסז בן עשו מלך אלום וכל ממניה' וכל בני קדם ומי ישמעאל עס
רכ נמול הים מונ•׳ ימד בבקעמ סמרוס על תמסנמס .ושם היה בממנה צפו
בלעס בן נעור הארמי ט בא עם בני כתי׳ למלממה ונלעס היה איש נכבל מאל
בפיני צפו ואנשיו .ויאמר צפו אל בלעם קסמי נא לנו בקסם ונרעה מי יגבר
במלחמה הזאת האנחנו או מצרים ויקס נלעס וישם נמנמת הקסם ויתמנם ללעס
ולא נחנן אליו הקסם וחשחח המלאבה בילו ויוסף לעשוחה עול ולא נחמה
ויתיאש סמנו נלעס ויעזנה ולא עשה אותה כי מה׳ היסה זאת למען הפיל ה'
אמ צפו ואמ עמו ניר נני ישראל אשר נסמו נה׳ אלהי אבות׳ נמלמסת׳ ויערנו
צפו והלל את מערכת׳ למלממה וילנו נל מצרי׳ לנל ימל לקראמ׳ מזלש מאוח
אלף איש ואין אמד סנני ישראל אמם וילממו כל מצרי׳ מם המלכי׳ האלה על
פחרוס ומחשנמס וסבנד המלחמה על המצרי .ויחזקו המלט׳ סהסצריי׳ נמלמסה
ההיא ויפלו ממצרי׳ טוס המא כסאה ושמוני׳ איש ומאנשי המלט׳ נפלו כשלשים
איש וינוסו כל אנשי מצרי׳ לשני המלט׳ וירלפו כני עשו וישמעאל אח סצריס
הלוך וסנומ אוסס עד המקום אשר שם ממנה ננ׳ ישראל ויצעקו כל מצרים
אל ישראל לאמר מסרו אלינו ועזרנו והושעתס אותנו מיד עשו וישמעאל ובני נמים .
וירוצו נני ישראל ממקו׳ מעמל׳ כמאה וחמשי׳ איש אל ממטת הפלני׳ י האלה
ויצעקו בני ישראל אל אלהיס׳ להציל אותם ,וישמע ה׳ אל ישראל וימן ה׳ אה כל
אנשי המלטי נידס וילחמו ב״י אה המלט׳ האלה יכו בני ישראל מאנשי כמלכי׳
מכה רנה כארנעה אלפי׳ איש ויחן ה׳ מממה גלולה נמחנוח המלט׳ ויפול סחל
ניי עליהם .וינונו נל צנאומ המלט׳ האלה לפני מי ישראל וירדפו אחריה׳ כני
ישראל הליך והמת מל גמל ארן בוש ויהרגו מהם בני ישראל נררך עול נאלפי
איש וממי ישראל לא נפל אחר ובראות מצרים כי נלחמו בני ישראל עם י׳ המלט׳
במעפ אנשי׳ וכי היתה המלחמה חוקה מאל ביני•׳ .וייראו כל מצרי׳ מאל לנפשות׳
מהמלחמה החזקה ויברחו נל מצרי׳ כהחבא איש איש ממערכת המלחמה ויתחבאו
בררך ועזט אס ישראל להלחם .ובני ישראל ה ט אח אנשי המלט׳ ההם מנה רכס
מאל יישוט מעליהם אחרי אשר הנריחי איסס עד גנול ארן ביש וידעו כל ישראל
אח המעשה אשר עשו להם אנשי מצרי׳ אשר נרחו מעליה׳ מהמלחמה ייפזנים
להלח׳ .ויעשו גם הס נני ישראל נערמה והיה כאשר שנו ננ׳ ישראל מהמלתמס
ומצאו מהמצרייס בלק־ ויהרגו אותם נלרך ויהי נהרגםאוסס ויאמרו אליה׳ כמרי׳
האלה מלוע שנתם מעלינו ותעזמ איסנו נמתי סעפ אנשי׳ להלח׳במלט׳ האלה
אשר סס נמס רנ להטת אותט ותסלפו אסם צת גסשוסיכ׳ .ויש אשר ימצאו
אותם מ י ישראל נדרך ו מ ר י אליהם נר ישראל -איש אל רעהגדנריס האלה .
ה ט הנו ני ישמעאלי׳ הם או אדומי׳ או מנגי מתי׳ הוא ועמדו עליו וסרניהו
יהס ידעו.ט מצרי הוא ״ ויעשו נצי ישראל את סלנרי׳ האלה נעלמה סל מצדי
על אשר סזטס נמלממה ויברחו מעליה׳ רכרגי ננ׳ ישלאל מאנשי מצרי׳ בדרך נממשם
הזה כמאתי׳ איש .ויראו כל אנש״ מצד׳ הרעה אשר עשו להם נ״י וייראו כל
מצרי׳'מנגי ישראל מאד ט לאי את גמרתם י הגדילה וכי לא נפל מהם א ס .
י ישוט נל נגי ישראל נשמחה אל דרנס טשגס •ויימר' מצרי׳ שט איש למקומו .
ויהי אארי נן ויתקנצו כל מעצי פרעה פלך'מצרי׳ וכל זקני מצלי׳ ויבאו כלם
,,
לסר
םסר
שמות
הישר
105
לפני המלך וישחמוו לו אפים אלצה וישבו לפניו וילנרו היועצי׳ וכל זקני מצלי׳
לפני המלך לאמל .הנה עם מי ישלאל לב ועצום סמנו ואתה ייפח אמ כל הלמה
אשל עשו לנו נללך בשובנו מהמלחמה .ונם הנך לאית את נמלת' החזקה ונמלה
להס מאניס׳ במסי מעס אנשי׳ עמלו לנבל עס לכ כחול הים ויכו׳ לסי חלב ומהם
לא נפל אחל ואף אס יהיו לבים כי אז ישמילו אותט כלס ועתה הנה לנו עצה
מה לעשות להם על אשל נאבל ונפמיל׳ מפס מעפ עוצו עליה׳ פן ילבו עלינו
כאין כ״א ילבו ב*י כאין והיו לנו לשפן והיה כי תקלאנה מלחמה ונוסף נם הוא
עלינו בנכוכסו החזקה עס שונאינו ונלחמו כנו והשמילונו סן הארז ועלה ממנה
ויען המלך את זקני מצליס ויאמל אליה׳ זאת העצה היעוצה על ישראל לא נסול .
הנה אלן פיתו׳ ולעמסס ערי בלתי חוזק מהמלחמה לנו ולכס לבנות אותם לחזק׳.
ועמס לכו נם אתם ועשו בעלמה עליה׳ והעבילו קול במצל׳׳ ובנושן במצות המלך
לאמי לכם כל אנשי מצלי׳ ופתלוס וכל יושכיה׳ המלך צוה עלינו לכנות את פיתו׳
ואמ לעס:ס ולמזק׳ מהמלממה מי ככס מכל מצלי׳ ומביי ומכל יושבי העלי׳ יבוא
לבנות עמנו ולסת שכרו יום יום כמצות המלך והלכתי אתם ראשוני' ועשית׳ בעלמ׳
והתקנצת׳ ובאתם פ ת ׳ ואת רעמשש לבנות והיה כאשר תבנו תעבירו את הקול
כלכר הזה בכל מצרי׳ יוס יום במצות המלך .והיה כאשר יכאו אתכ׳ מני׳ לבנות
עסכ׳ ונתת' להם שכרם יום יום ימי׳ אשלי׳ .והיה כאשר יבנו כלס עמכ׳ יום
יום כשכר׳ והכרמת׳ אמ עצסכס מעליה׳ יוס יום אמל אחל כהמכא וקמת׳ והיית׳
עציה׳ לנוגשי׳ ולשומרי׳ -.ועזבת׳ אות׳ אחיכ לבנות בלתי שכר והיה אס ימאנו
והממזקת׳ עליה׳ כלכ׳ לבנומ במזקה .והיה אס עשו'תעשו הדבר הזה יהיה סוב
לנו אנחנו לחזק את ארצנו ורע לכיי .כי מיגיעת הברן והמלאכה ימ.סו ב״י כי
חשכישו אות׳ מעל נשיה׳ יום יום י וישמעו כל זקני מצרי׳ את מצת המלך וחיפנ
העצה בעיניה׳ ובעיני עבדי פרעה ובעיני כצ מצרי׳ ויעשו כדבר המלך .ויצאו
כל עבלי שלנה מלשני המלך ויעבירו קול בכל מצרי׳ ובשששנמס ומוכן ובכל
העלי' אשר סביבימ מצד׳ לאמר .אתם לאיס׳ אמ אשל עשו לנו בני עשו וישמעאל
אשל באו עלינו למלממה ויאמלו לה״שמיל אותנו ועתה הנה צוה המלך עלינו למזק
את האלן לבנות עלי סימוי זאת לעמסס ולמזק׳ מהמלממה בבוא׳ עלינו .מ /
נכס מכל מצלי׳ וכג״י אשל יבוא למות אתנו ויותן לו שנלו יום־ יום מאת המלך*
כמצותו .רהי כשמוע מצלי'וכל ביי את אשר לבלו עבלי,פלעה .רנא סהמצריי׳
ובל בי׳ לנגוס עם ענל׳ פרעה את פיתו׳ ואת רעמספ אך כל ננ• לוי לא באו
עם ישראל אחיה׳ למות ןנל ענלי סלעה ושליו באו במלמה בלאשונה לכנוס עם
כל ישלאל נשכילות יום יום ויתט לישלאל שנל׳ יום יום נלאשונה .רנטענלי
פרעה עס כל ישלאל ויעשי כמלאכה ההיא עם ישלאל מלש ימי׳ .ויהי מקן
חלפ ימי׳ ויחלו כל עבד פרעה צכרוח מעם יפכאליאמל אמל יום יום * וישלאל
סולם עושי׳ כמלאכה בעתי ההיא אך עולם לוקחי' את שכל׳ יום יום בעח ההיא
אסגס עצ pגתט סמצרי׳ לישראל שנר׳ נימי׳ ההם נעטר לקחו גש הס ממצרי׳
אמיס׳ את שנר ע מ ל ת ׳ • :ויהי מקן ימי׳ וארנע חלשי׳ נרמו נל מצד׳ מעצ נגי
ישראל וישארו נגי ישראל לניס עושי׳ כמלאכה .ויהי נאשר נרחו נל מצד׳ מעל
נר ישיאל וישוט ויהיו עציה׳ לנוגשי' ולשוסיי׳ .ומהם אשי עמיו על בני ישראל
לשד.ססיס לקחת מהם את.נל אשר גסט להס.נשנר .ויעשו המצלי׳׳ לבני
ישראל • כמעשה הזה יום-ייוס למען עטס אס ישראל בכל ע מ י ח י .ויהי נל -בגי
ישיאל לניס עושי׳ נעטרס וימגפו נל מצרי׳ לסמ שנר לנגי ישראל מהיום ההוא
והלאס» ויהי נאשי ימאן נל איש ישיאל לעשות נמלאנה על אשי לא כיהן לו שנרו.
ועשו' אליו נל הטגשים עליהם ובל עבד פרעה והט אומו״נמנות נמרצומיוהשינו
אומו
-
י
06נ
ספי
שמות
הי^ור
אוסו נמוקם צעניז מם אחיו כנס יפשו כצ מצרים לנ״י נל סימיס .וייראו toנני ישראל
מסמציייס מאד נס־נר סוס יישיני ויטני! כל נגי ישראל לנדס בלא שכר .ויננו נגי ישראל
אש נישום ואח אין יפמסש ייעשו נל סמלאנס כל נני ישראל מסס מושיס לנניש ומ0ס
מ נ י ס 1 .ימי נני ישראל וייוומי אש אין מצרים וכל חימוסי׳ רפשי כני ישראצ מלאנפ פסיא
שנים ייגייס יניס פ ו יוס ו מ י ס׳ אוסס וייציאס פניצייס אן כל כני לד לא סיו פס ישראצ
אחיהס נפנווס ססיא מניאשינס טל ייס צאמס ממצרים .כי ידפי כצ נ י ליי כי נמרמס.
ו נ י ן כל מצייפ אל ישראל כל סינרים סאלס פל ק חילי בגי לוי מגשש אל סטטוס פ ס
אחיכם .יגס נל מצרים לא שמי סניפם אצ גני ליי לפניל אחד כן אחרי אשר לא סי 1פס
לי 1ייושם על נגי
י
אמיסס ניאדונס פל כן פיני איחס כל מצרים .ישלו יי אנשי
ישראל נטניוס ססיא ייפניוו מציים אש בני ישראל נ ס ו ך .וימררי מצרים אח מיי מ י
ישראל נפניזס קשס נחימי ינלנניס וגס ננצ סניוס אשר ססיס למצרים נ ש ו ם .ויקראו
נני ישראל אח מליל מלן מצ״יס מריר כי נימיי מררו פמצרייס אש חייסם ננל פניוס ובכל
א»י יפנייוו מצרים אס נני ישראל יפניו נסם נפרן למפן פמס א־ז מ י ישראל אן נאשר'
יפני אישם נ! ירני נני ישיא! וין יפרין ייקיצי מצרים גושני נני ישראל .נפש ססיא
מס סול ~נן י י י מין איים יימלון חחהיי שמלם ממשריןס מ א ס בני קדם .נשנס י*ג
שנפ לפיפס מלן מצייפ םיא שנח מא* שנס וחמש פשיס שנס לרוח ישראל מצרימם .
ףמלין שמלס טל איים שמינם פשיס שנס ייטי נפמלנ! ייצאי 5נאי לסלחס אח צפו ]3אליפז
ואח נני כחיפ טל אשר נלחמו טס אנניאס מלן אפריקפ וישמידו אח נל חילי .אן צא
נלחס אחי ני מגפי איחו גני פשי לאמר כי אחיסס פ ו א .וישמפ שמלס נק!ל נני עשו
ויפן פ ס יל חילו אין אר1ס 1לא סלן לפלחם אח צס 1גן אליפז .ופיפפ מלן מצרים שמט
סזנר מ ס לאמר יפן שמלס מלן אמס לסלחס אס גני כסיס יאחר יניא לסלחש אש מצרים
ויפי כשמיפ מצ־יס אח סינר .סוס ויכנידו אס ס פ ט ו ס פצ נני ישראל פן יטשי לסם
ישיאל נאשר פשו לסם נמלחמחס אס גני פשו נימי ס י ר .ויאזרו מציייס אל נני ישראל
מסרו יפניי אח פנייסנס וגלו אח מטשיים וחזהתפ אס פארן פן יבואו מ י עשו אחיכם
עלינו למלמעןגי נענירנם סס גאים אלינו ייעשי נני ישיאל אס עניזפ נל אנשי מצרים ייס
ייס ייפנ מצריס אח בני ישיאל למען סמפיס איסס גארן .אן נאשר ירט כל מצרים
נפנירס פל גני ישיאל כן יפרו5י יחמלא נל מצריס פנני ישראל ,ויפי שנס מאס יחמש
ועשייס שנס לרוח ישיאל מ5רימס ניאיס כל מצרים ני לא נסיסס פ5סס כישראל אן סס •
י מ י ויפיצי וממלא אין מצייס !ארן נישן מבני ישראל וילכו כל זקני מצ־יפ ימנמ״ס דטאו
לפני סמלן וישחחי לפניי .ויאמיי נל וקני סצייס יכל מכמיס אל סמין יחי סטלן לעילם .
יפץ יפצח איסני אח ספצפ אשר יפצח ס ע ט ו ס כן ייני יכן יש־יצי נאין יסס כל ס א ק -
מלאפ מ ס ס .יפסםיאליני סמלן פיני נ נ מצרים פלין לחח לסם פצס נחכפפן למען יונלו
על ישראל לאנוס ילםמעיטס מן פארן ויפן פמין אוסס לאמר ס ט אפס עצם נ ו נ ר סוס
•יניעס מס לעסיס לסם .ויפן פייס אחי מיועצי סמלן מ מ י איינ מארם נסרי• מ א ק
עין אס סמלן לאמי .אס על סמלן סונ ישמע יא אח עצח עגלו ויאמר צ 1ספלן דגר .
ויינר איינ לפני סמלן וסשריס ולפני נל זסני מצרים לאמי פנס עצת םמין אשר יען ניעיס
ססס ג ע ט ו ס מ י ישיאל סינס םיא מאי ולא משניסו מעליסס סמלאנס ססיא »ו עילם ואילם
זאס סעצס סיעיצס סליסס אשר תיבלו לספעיפס אס על סמלן סוג צעשיסס סנפ אנחנו יראיס
מסמיחמפ זס ימיס יניס ונירא נפריש ישראל נ א ק יגישי איסני מן ס א ת נאשר סקיאנס
מלח1:ס אס על סמין טיב יצא י נ י מלכיס מלפניו ייכסנ ניפי מצייס ולא יעניר אשי נ5
זנו פיליי לפנרי׳ ישפך ימי איצ £יפיס נעשיחכס פ י נ י כאשר ׳פיסי נל ז נ י גנני ישיאל
וחילפ מפליני יפח מלחמיחיסס 'יטשס סיפס ייקיא לנל פפילדיח פפנייימ רציפ אציפן עצי
לנר סזס צפשיסי וייטנ סינר נפיני סמלן וסשריס ויעש סמלן ניגר איונ .וישלח פ־עפ
ףקיא למילייס סענרייס אשי שם .סאחה שפ־ס ישם סשניס פ י פ פ .ושנאן סמילדיס ל»י^ .
סמלן וספמוונס לפניי1 .יאפי סמלן אליסן בילדכן אח סענייופ ויאיספ על סא?מס אס
בן פיא !ס־יסן אישי ואס נח פיא וחיס .יםיפ אס לא ספשי ס י ג י סוס ישיפסי אשכן
ואס נל נחיכס נאש .יחיראן ס־ויליוח אח סאלסיס ולא שמעו אל מין מצייס ואל כצ מריו
וסיס נליס ה$שס סענריח עיי פמיצויס נן אי נ ס יפשחס פמיליש אח נל ציני סילו וסחיס
אוטו כנס יעשו סמיליוח כל סימיל .ויוני למין אח ס ו נ י ס1ס וישלח ייקרא למיצדומ
ויאמר אליכן מדוע עשיסן נ י ג ר מ ס וסמיין אס סילדיפ .וסעננם סמיצדוס וסונינס
ששיפן לפני סמין ל א מ י .אל יאמר ס»לן ט ננשיס סמצריוס סענייוש נ י נל,נ״י ידוש
סנס נשים חנא עליהן פמיליס וילדו ואמונו שפיזיסין זס ימים רניכ צא ילדס אשס פנרימ
עצ ידינו ני נל סנכיפ מילייס הן לנפנס כי ממס הנס..וישמפ פיעס אש מ נ י ס ן ויאמן
צסס אש ס מ ר הזס'וס^יצווס יצאו מלשני פלעס וייישנ סצצהיס לסן וירנ » ס דעצטו מאל.
5 8
י ס
פ
םפ
י
שמות
!07
הישר
.לןיש סיס גאון מצרים מורע ליי ושמי ממום pקסש גן ליי pישראל .וילן סאיש ססוא
ויקח אשם אש יוכנל נ ס לוי אחיש אניו וסיא נ ס מאס שנס וששס ועשרים שנים ונא אלים
וסםי סאשס וסלו נ ס וסקיא שיןס מריס כי נימים ססס מריו מצרים את מיי מ י ישראל .
וססל עוד וסלו נן וסקיא שמו אסרן ני נימי סייתס סמל סימם לשפין ימי זכויי נ»י :
נימיס ססס מש 5שי נן אציפו pעשו מלן כסיס וימלין יאניש שמשיו .וסימיס אשי מלן
צפו על כל מ י כסיס ג׳ שנס וימש ויקבר נעיר נננא נאין כסיס וימליך אחריו על נל גני
כסיס יאניש מננירי מ י נחים וימליך ג׳ ש נ ס 1 .פי אחיי מוס צפי מלן נתיס וינוח
נלעס pגפיי מאין נחים יילן וינא מצרים .ייקנלסו פיעס נ כ ט י גלול כי שמע אס שנמסו
ויס! לו מסמס וישימפו לי ליומן ויגדלהו .וישנ נלעס נמצ־יס מ נ י ו עס נל שמ סמלן
יינשאו םשויס אס נלעס ני פסאיו נלס ללמיי אש מניישי רפי נשנש קיצ שנס לידס ישיאצ
מציימס יפרעפ מולם ופיא יושג על כשא מלכותו יישא עיניו יירא יסנס איש וקן עומד
לננרו וניד !preמאזרם ממאוני סשומייס .ייקח סאיש הזקן אש סעאוניס ויפיצם לפני שרעש .
רקח מתן אס כל וקני מצייס וכל שיים וכל גדולים ויאסיס יחד וישנס גרן סמאוניס פאחו
ייקח סלם חלנ אמד ויסנסי בכף סשניס ויניע סשלס אס כלס יייקן פדעפ יפנפ מלים .
וישכם פרעם מ ק י ייקיא לכל ענויי ייספר פרעפ לפס אס סחלום וייואי סאנשיס ייאש
נוולס .ויאמר סמנן אצ נל חכמיו סתיו נא אלי סחלוס פוס אשר חצפסי י א י ע נ י .רען
נלעס pנעיי אס סמלן !יאמייאליו אין וס כי אס יעפ גיולס אשי סצממ על מצייס
נאחייח סימיס .ני סנפ נן יילי לישראל אשי יחרינ אס כל מצייס וסשחיס אס נל יושנים
וייציא אתי ישיאל מ י מוקם ממצייס ועשם אדונינו סמלן סנו לנס עצס על ס י נ י סוס
ואניסס אס סוקח נני ישיאצ ואס סוחלסס סיס חצמח סיעפ פואס על נל מצייס .ויאמר
פמלן אל נצפס ומס לני לעשית לישיאצ פלא מ ס 1כוס יעצנו עליפס נסחלפ יצא יכולנו
פליהס ואחס סנס לנו עצם נס אסס עליסס נמס ניכל אליסס .ויען נלפס אש סמלן לאמר
שלח נא וקיא אל שני יועצן ינראס פס עציזס על סדנר מ ס יאמר י ו נ י ש נ ו ן .וישלח
סמלן ויקרא אס שמ יועציו אס רעואל ספוינ• ואש איינ סעיצי מנאי וישנו לפני ס פ ל ן .
יאמר אליסס סמלן סנס כלכס שיוע־וס אש סחליס אשר חלמסי ושתיונו .ונןסס פצי נא
פצפ ויפי וראי מפ לפשיס נגני ישראל ונמפ ניכצ עציסס .שרם אשר סצממ יעסס ענינו,
ייען יע:אל פמייני אס סמין יאמי יחי סמלן יחיסמלן לעילם .אפ על פמלן סינ ימוצ
לוי •יעל סעניייס ויעוינ איסס ואל ישלח ייו נסם .ני אלסיסס נחר נ ס מימי קום ויקחס
לחבל נחלתו מכל נויי סאין ומכל מלט סאימס ומי אשר שלח ייו נסם ונקם וצא עשפ ט
אלפיפס נהם פלא ייפח ני נ י ח אניסס מציימפ וייא פרעם מלן מצרים סקימיני אס שיס
אשסו ייקחם לי לאשפ .ט א ז י אניפס אחיסי פיא ני ייא פן יסינפו אנשי מצרים עצ
אשתי .ייסי נקמת מלן מצרים את שים וימעפו אלסיפס ננעיס גדולים ואת נישי עי אשר
סשינ לאניסם אס שים אשת! או נסיפא! .ינס לאנימלן סגייי מלן פלשתים סוניח אלסיעו
בעניי פיס אשס אגייס נעציי לפס כצ יחס למארס יעי נ פ מ ס .ייניא אלסימי אל אניעלן
נחלים סלילס ייסחייהי למען ישינ לאניסס אס שים אשר לקח ואחיי נן פוני נל אנשי ג י ו ס
נ ע ט ר שיס ויחפלל אני&ס עציםס אל אלפיו ייעסר לי וירפאס .וירא סעלן אס נצ ס מ ס
סבאפ עליו ועל עמו 1ישנ )אנרםס אש שים אשתי וישן לו עמס מנות וממש רניס וגס
אצ יצחק בס עשם נגישס אוסו מגיר ייפליא אלסיו עמי סליאס ויתינשו-נל מיצאי מימי
גיוס ועצי סנינתם צא צמחי עי אשי סלני אליו אניעלן מגרר ואחיות מרעסו ופינל שר
צנאי ייקיי וישתח! צו ארצם »
ויבקשו מפנו חחנס לפספלל פליפס אל ס׳ ויעסי צו ס׳ יירפא איסס ,וגס יעקנ
ס • ניציל נס1מו מיו עשי אחיו ימיו צנן סאימי אח־ אמו סמגקשיס אש נפשי.
י
וגס מ י י נ ל מלטי מען אשי נאי פולס ימי עציו ועל מיו לסשמיוס ויצל ס׳ א1סס מיוש
וישיני עליםס וימישיס ני מי אשי שלח ידי בפס ונקפ .םצא שרפס סקימוני אני אנין גדצ
אש י1םן« pיעקב על כל שיי א ת סצייפ ניאותי את חכמתי ט נמנפתו פצש את נצ
יושבי ס א ת מן ס י פ נ .יאחרי כן 5יס לסוייי את יעקנ ימיו עציימס למען םמצע אץ פצייס
יאיץ גישי גמסיס מן פיענ יעספ אס מוג בעיניןמדל לן מסשחיש אש נני ישיאצ ואס אין,
בלע לפישינס מציימס שלח אוסס מוס ויצט איצפ כנען אין מנויי אטשיסס דסי נשמיע
פ־עפ אש לנרי יסיו וימי אפי מאי ,עציו ויקס מאש פני סמלן ננישס ויצא ממצרים נין*
ספוא וילך לו אל איצו מדינם ומעס יוסף לקח ג י ל ו :
ויאמר ספלו לאיינ פעיצי מס סאפי אסם אייג ו»ס ססיס עצסן נענויס .ויאמר איוב
56סמלן סלא נצ יישני ס א ת נידן נשיג נעיר שמלן יעשם ,ויאמר נצעס צמצן•
נצ אשר יען סמלן עצ סעגויס ימלשי ממט וצא יוכל סמלן עציהם ננצ עצם .נ י א נצפנס
אש מאמר לסמעיעס לא.סינ) 'עליכם נם ני »לא אצסיסס מצע אס אנופס אני0ש,מאין
אס
י"
onp
י
ספר
408
שטות
הישר
.כשדם ..ואס נחרנ האמל להשמיד׳ הלא יצחק אניהה נמלפ ממנה ומסן איל תחתיו..
ואם נעטרת פלך וקושי סאמל להמעיס אוחס לא .תוכל על זה הלא יעקכ אכיהם
עבד אס לבן בכל עבודה קשה והצליח .ועתה אוני המלך שמע נא אס דבלי
וזאת העצה היעוצה עליהם אשר חוכל עליהם בה וממנה לא תשור .אם על
הפלך סוב ׳ציה להשליך ילליק אשר יולידו מהיום ההוא והלאה המימה ט נזה
תוכל למחות אס שמס כי לא ניסה אחד מהם ומאבותס בדבר הזה • וישמע המלך
־את דברי בלעם ויסב הדבר בעיני המלך והשרים ויעש המלך כדבר בלעם .
ויצו המלך ויעבידו קול ושנתן דת בכל אלן מצרים לאמר כל הזכר היולד לעבריים
מהיום הזה והלאה יושלך המימה .ויקרא פרעה אל כל עבדיו לאמר צאו נא
ובקשו בכל ארן נושן אשר שם כני ישראל וראו כל הנן היוצר לענריי׳ היאורה
תשליכוהו וכל הבת תחיון :ויהי כשמוע ב״י את הדבר אשר יוה פרעה להשליך
את זכוריה׳ היאורה וישרדו מקצת העם מנשיה׳ ומקצת העם דבקו בק .ויהי
מהיום ההוא והלאה בעת לדת נשי ישראל אשר עודם דבקו נהנה'ותצאן השדה ללדת
שמה .ותלד! נפדה ותעזוננה ילדיהן על פני השדה וישונו אל נסיהם .מי אשר
נפנע לאנותס להרנוחם שלח להם מלאך ממשרתיו אשר נשמים לרחצו נמים ולסוכו
ולסשחו ולהמם לו ולשום בידו שתי חלקי אבני׳ מן האחת יונק מלנ ומן השנית יונק
מ ש וגם שערות ראשו'מגדל על אינטתיו למען יתנסה נהם למנגו ולדנקו בחסלו
עציו יהי נחמול ס׳ אלהי׳ עליה׳ ובקש להרבות' עצ פני האדמ׳ רצו צתנל ארצו ותקבלי
להשמר נתוכה עד עת נללם .ואח״כ פתחה הארן פיס ותקיא אותם ויציצו מעיר
כעשנ האין וכצמחי יער וישונו אל משפחתו ואיש בית אבותיו וידנקו נהם .ויהי ילידי
נ״י בהבל הארן כעשב השדה בחמלת ה׳ עליה׳ ויראו כל מצרי׳ את הדבר הזה ויצאו כל
מצרי׳ א.־ש אל שדהו איש.בצמד בקרו ובמחרשתו ויחרישו על גניו נסשדד חלם נעח הזרע.
ויהי נחרש׳ ולא יונלו להזיק את ילדי בגי יעקב וירב העם ויעצמו מאד ופרעה
מצוה את סריסיו יום יום ללנת משנה לנקש את ילדי נני ישראל .ויהי ננקש׳
ויהי נמצאם אח הילד ולקחו אוחו מחיק אמו נחזק׳ וישליכוהו היאורה ואש
הבח ייעזבוה אל אמה כנה ־יעשו המצרי ׳ אל ישראל כל הימי׳ .רהי •נמש
ההיא ותהי רוח אלהים על מרים נח עמרם אחות אהרן ותלך ותנבא בתיך
הביש לאמר הנה בן יולד לנו מאני ומאמי נפע׳ הזאת והוא יושיע את ישראל
מיד מצרי׳ .ויהי נשמוע עמרם אש דנרי נשו וילך ויקח אש אשהי וישינה אל
ניחו אחרי אשר נירש אותה נעת אשר צוה פרעה להשליך נל זכר לנית יעקנ
המיס׳ ויקח עמרם את יוננד אשתו נשנת ג׳ לגרשה וינא אליה ותהי לו ..ויהי
מקצה ז׳ חדשים לעת הורתם ותלד כן וימלא כל הכית אור גדול כאור השמש
והילח בעחזרח׳ .וחרא האפה אח הילד ט סוב ונחמד הוא למראה'ותצפנהו ג'
ירחי׳ נחיר הפנימי׳ .בימי׳ ההם הערימו סוד כל המצרי׳ לאבד שם כל העברי׳.
וחלמה נשי מצרי׳ נושנה אשר שס ניי וחשאןיטריהןיעל כקפיהן ילליק אשר
לא י מ ר ו .וכל" נשי נ״י נלדחן נימי׳ ההם ומצפון האשה את ננ? מעל פני
מצדי׳ לנלת׳ לעת מצריי׳ עש למדנה לנלתי השמית׳ ותנאנה נשי מצדם גושנה
וילדק מל כתפיהן מרם ימרו־ .ויהי נטא המצרית נית הענרית וילדה מגמגם
בלשונו .ויהי כמחגמגמו ויענהו הילר הצפןן מחוך החדר' וחלמה המצריות .ותאמרנה
נית שרעה . .ופרעה שלח את שוטריו'לקחת אס הילד׳"להמיסם ככה יעשו את
. . . . .
נל מצרים לענדות כל• ס י מ י ׳ :י.
-c
ויהי־-נמת ההיא כמשלש חלפי'׳ לעת״ ,צפון יוננד אס ננס ויודעי ה מ ר בית
פרעה וקסהר ה#ה,מים,נאייהשוסרי׳ לקמת אס בנה וסקס לי תיבת ממ׳(
ותממלה גש ר ינ-שת ומשם נה את טלל ותשס נסוף'פלי שפת היאור"'.ותמצ
מרים
,
:
1
ספר
שמות > •הישר
'109
מרים אחותו מרחוק ללעת מה יעשה לו ומה יהיה דגריה .וישלח האלה׳׳ געת
׳ ההיא שרב ומום גארן מצי׳׳ ויגער גבשר האלם כאשר יגער השמש גחקוסחו.
ויצל למצרי׳ מאל .ויררו כל מצרי׳ לרחוץ על היאור משני חוס השלג אשר געור
בשרם .ותרר גס גסיה גה הרעה לרחוץ על היאול מעני מוס השלב
וגערותיה הולכות על יל היאור וגס כל נש• מצרי׳ כהנה .וששא בחיה בת פרעה אס
עיגיה אל היאור ומרא את התיבה על פגי המים ותשלח אמתהייתקמה .ומפתח
וחראמ את הילל והנה נער כונה ותחמול עליו ותאמר מילדי העכרי׳ זה .ותאמרן
כל נשי מצרים ההולכות על שפת היאור להניקהו ולת אכה ליגת כי מאת ה׳ היה
הלבד הזה אל הילל נ ע ט ר השיגו אל שדי אמו .ומרים אחותו בעת ההיא
עם נשי מצרי׳ על היאור ותרא את הלנר הזה .ותאמר אל בת פרעה האלך
וקראתי לך אשה מצקת מן העבריות ומיניק לך אה הילל ומאמר לה נת שרעה
לכי ומלך העלמה ותקרא אמ אם הילד .ומאמר בת פרעה אל יוכבד היליכי את
הילל הזה ומניקהו לי ואני אמן אמ שכרך שסי כסף ליום וחקח האשה אח הילל
ותניקהו .ויהי מקן שנתיס •מים ויגלל הילל ותביאהו לבת פרעה ויהי לה לבן
ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המי׳ משיתיתו ועמרם אביו קרא שמו מבר כי
אמר נענורו מנר עם אשתו אמר אשר גרש אותה ויוכבד אמו קראה שמו
יקומיאל כי אמרה כ׳ קוימי אל ס׳ וישינהו האלהיס אלי .ומריס אחותו קראה
לו ירד לאמר ני היא ד ל ה אמריו אל היאור לדעת מה מהיה אחריתי .ואהרן
אחיו קרא שמו אבי זנוח לאמר זנמ אני אמ אמי ושנ אליה נענורו .וקהת אני
עמרם אניו קראו -אביגדור ני בעבורו גדר אלהים אח סרן ביח יעקב ולא יספו
להשליך זנוריה׳ המימה ומניקתו קראה לו אני סוכו לאמר נבוכו הוצפן ג׳
ירחי׳ מפני גני חש וכל ישראל קראו את שמו אחרי כן שמעי׳ גן נתנאל כי אמרו י
ני נימיו שמע האלהיס את נאקת׳ ויצילם מיד דוחקיה׳ ויהי מפה גגית פרעה
ויהי לנתיה _ נס פרעה צנן ויגדל משה נקרנ נני המלך .ומלך אדום מת נימים
סהס בשנת שמונה עשרה שנה למלכו ויקבר בהיכלו אשר ננה לו למלטתו גארן
אלום וישלחו ננ׳ פשו פתורה אשר על הנהר ויקחו משם נחיר אחד יפה עיניס
וטוב מאי ושמו שאול וימליטהו תחת שמלה .וימלוך שאול על כל ננ׳ עשו נארן
אלום מ׳ שנה ופלעה מלך מצליס כלאותו כי לא נהייתה עצתו אשל יען נלעס
אל נני ישראל נימי׳ הסס אך• עול הם בני ישלאל יפלויוילמ וישלצו בכל׳ אלן
מצרי׳ .ויצו פרעה נימי׳ ההס ויענירו קול בארן מצרי׳ אל נני ישראל'לאמר
איפ אל יגרע מעבודתו .דנר יום ביומו •.והיה האיש אשר יגרע מממלסו אשר
יענוד יום .יום אס במומר ואס בלבני׳ יותן את בנו הקטן תחתיה׳ וחחזק עטלס
מצרים על נגי ישראל ההם והיה נל איש אשר תחסר לנגה אחת מעמלת! ניוס
ולקחו המצרי׳ אס נעלו הקען מעם אשתו כחזקה ושמי אותו ננגין אשר חסל
לאניו .וי^שו כל אנשי מצלי׳ לנל כני ישלאל כמעשה מ ה יום יום נל היפים
ימים רני? .אך כל שינס ליי .לא היו עישי׳,נסלאנה נעת ההיא עם ישלאל
אחיה׳ מבראשוג׳ כי ילעו נגי ליי את ערמת מצרי׳ אשר הערימי נישלאל
נראשונס .ויהי נשנה .השלישית ללרת משה ופרעה יושנ לאכול ואלסרענית המלכה
יושבת מימיגו ונסיה משנס"על שמאלו והנעל משה יושב נתיקה ונלעס נן נעור
ישני מיו וכל *שרי המלונה,יושבי׳ על סשלחן• לשני המלך .ויושט מ ע ר את ירו
עצ ראש המלך ייקח 'את העפלה מעל ראש המלך יישם אותה בראשו ,ייראן
המלך והשלי׳ את המעשה אשר עשס' הנמר וינהלו המלך' והפרי׳ על הדנר
הזה רתמסו האנשים איש.אל-רעיהו ויאמר המלך אל השרי׳ אשר-סיו-לנןניועצ
השלמן מה תלנרו ימה יתאגדו'אתם השרי׳ נלניר הזיה ומה יהיה' משפט הנער
העברי
!10
ספד
שמות
הישר
הענרי הזה על המעשה הזה .ויען נלעס נ! נעור הקוס׳ לפני ׳המלך והשרים
ויאמר זכור נא אדוני המלך את החלום אשר חלמה זה ימים לני׳ ואת אשר פתל
לך ענדך ועתה הלא הזה העלם מילדי העכרי׳ אשי רוח אלהי׳ ב ק ר ט .ואל
יחשוב אדוני המלך ני קסן הוא נס נלא לעת עשה הדנר הזה .ני נער
ענר׳ הוא וחכמה ותבונה׳ אחו אף נעולו נער ומחנמה עשה זאת וינחר לו
את מלכות 'מצרי׳ כי כן מפפס כל הענרי׳ לראות את המלכי׳ ואח נמליהן לעשו ז
אש כל הלבר׳׳ האלה כמרמה למען יכשילו את מלכי הארן ואת אנשיה׳ . .׳הלא
ירעת ני נ ה עשה אכלה׳ אניס' אשר הנשיל את מיל נמרי ל מלך נכל ואמ
.אנימלך מלך נלל ויירש את אלן כני מת ואת כל ממלכת כנען וילל מצלימה
ויאמר על שרה אשתו אחותי היא כ ע ט ר הכשיל את אלן מצלי׳ ואת מלכם .ונם
יצחק ננו עשה נן נלכתו נררה דגר שמה ויועצי׳ כחו מכל חיל אכימלך מלך
פלשתי׳ .וגס את מלכות פלשתי׳ אמר להכשילו נאמרו על רנקה אשתו אחותי
היא .וגם יעקנ הלך נ פ ק נ ה את אחיו ויקח מילו את ננירתו ואת נרכתו וילך
סלנה ארם אל נימ לכן אמי אמו ויקמ נערמה מילו את מ ו ת ו ואת נל אשל
לו ויברח וישנ לו ארצה כנען אל אניו וימנרו נ ר ו אמ יוסף אמיה׳ וירל מצרימה
ויה• לעכל וינחן כטס הכלא שתים עשרה שנה .על •אשר חלם פרעה הקלמוני
חלומית ויוצא אומו מנית הכלא ויגדלו על כל שרי מצרי׳ על שפתר לו את
מלימותיו :ויהי נהרעינ האלה׳׳ את כל ה א ק וישלח וינא את אניו ואת כל
נית אניו וינלנלס נלא ממיר והון וקן את מצרי׳ ואת נל אנשיה לענד׳׳ ועתה
אדוני המלך הגה גס הנער הזה קם תחתיה׳ כמצרי׳ לעשות כמעשהו להתל
על כל סלך שר ושופע .אס על המלך שונ נשפכה נא אש למו ארצה סי יקח
המלוכה מילך ותאכל חקות מצרי׳ אחרי מלט .ויאמר המלך אל נלעם שר נקרא
לכל שיסמי' וכל חכמי׳ ונלעה היש מ£פס מות לנער הזה כאשר לכרת ואז
נהרגהו .וישלח פרעה ויקרא לכל חכמי מצרי׳ ויטאו לפני המלך וימא מלאך ה׳
נתוכס וידמה לאחל ססנסי סצרי׳ ויאמר המלך אל החנמי׳ הלא שמעת׳ את אשר
עשה מ ע ר העברי אשר נטשי וכזה ונזה ששפ נלעס על הדנר ועתה שפסו
גא גם אמס ורעו מה מששס הנער על המעשה' אשר עשה וימן המלאך אשר
נדמה לאחל מחכמי פרעה ויאמר .לשני כל חכמי מצרי׳ ולפני המלך והשרים
לאסר אס_על המלך פונ ישלח המלך ויניאו לשרו אנן שוהם וגחלי אש וישימו
אות• לשני הילל וטה אס ישלח הנער את ידו ולקח את אנן השוסס ונדע כי
מחכמה עשה הנער את כל אשר עשה ונהרגהו .ואש על הגתלת ישלח את ילו
ונלע ט לא נלעת עשה את הלנר הזה ו י מ י .ו״סנ הדנר נעיג׳ המלך והשמם
נלנר מלאך ה ׳ .ויצו המלך ויניאו לפרו אכן השהם ואח הגחלת וישימו אוחו
לפני פשה .ויושיט את הנער לפניה׳ ויבקש הילל לשלוח ילו אל השהם ויקמ
מלאך ה׳ את יח דתן אותו על הגתלש ותכנה הגחלת פילו ויפאה ויתנה נשיו
וישרוף קצת ששת־ו וקצת לשוגי ויהי כנד פה וככל לפון .ויראו סמלך והשרים
אס הלנר וידעו ט לא ממנמז עשה נשאת העמדה מעל ראש" המלך .וימול
המלך והשרים להמית את הילד ויהי משת ננית פרעה י הולך וגלל וה׳ ע מ ו .
ירהי נהיות סגער ננימ המלך ו מ ד ארגמן לבושו ויגדל נ ק ר נ מ י הסלך ץיהי
כאשר נדל משת בבית המלך וממפבהו'בתיה יונת פיעה לנן ויננדוהו י כל נית
פרעהיויילאו מסרו כל אנשי מצרי׳ .ויצא';הנא.1יום יוסי ארצה גושן אשי שם
א£יו~^.:נר •י ישראל וירא אותם משה נקי5י-ר?דונענולס קשה יום יום .וישאל.
.־אוסש:משהי;.׳לאסל על מה סענולה מ א ת לכס היום לנר• יום טוסו' ויגילו
• לו* י אתי כלי• הקורות אותם ואת נל החוקים אשר שם עליה׳ פלעה לפני לילתו'.
ויגילו
* ־ -י
ספר
שמות
.הישר
י-
ui
ויגילו לו את כל העצות אשר יעץ ננליה׳ גלעס גן גשר ואשר יען עליו גס הוא
להשמילויגשאתו עערת המלך מעל ראשו יישמע' משה את הלגריס האצה ויחר אף
משה בגלעס ויבקש להמיתו ויארב-צו יום יום .ויה־ גימיס ההס ויגל לגלעס לאמרי
הנה גן־ בתיה מבקש להרגך ו מ ה הוא אורג לך יום יוס .ויירא גלעס מסג׳
משה ויקס הוא ושני גניו אתו ויצאו ממצרימה ויגרמו וימלטו את נפשם וילכו להם
אל ארן כוש אל קיקגו׳ מלך כיש ויהי גהיות משה גגית ־המלך יוצא וגא גבית
ויתנהו ה׳ למי געיני פרעה וגעיני כל עגליו וכעי.י כל אנשי מצרים ויאהכו את
משה מאל ויהי הי ים וילך נושנה לראות אמ אמיו וירא את גני ישראל נסנלותס
וגעגלותס הקשה ויצר למשה מאל עליה׳ .וישכ משה מצרימה ייגא גית פרעה
ויגא לפני המלך וישתחו משה לשני המלך ויאמר משה אל פרעה גי אלוני שאלה
אשת קטנה בתת• לבקש מלפניך אל נא תשיג את פני ריקם ויאמר לו פרעה לגר.
ויאמר משה אל פרעה ינתן נא לעבליך בני ישראל אשר מושן יום אמד לטח בו
מעגילת׳ .ויען המלך אה משה ויאמר הנה נשאתי פניך ללבר הזה לעשות לבריך.
ויצו פרעה ויעבירו קול גמצרים וכגישן לאמר אל כל בני ישראל כה אמר המלך
עשו מלאכתכם ועגולתכס ששת ימים ויוס הפגיעי תנוחו וצא מעמלו מאומה ככה
תעשו לכס כל הימיס כאשר ציה המלך ומשה גן כתיה .וישמח משה על הלכר
י הזה אשר נתן לו המלך ויעשו כל כני ישראל כאשר צוה אליהם משת :
כי מאת ה׳ היה הלכר הזה אל כ״י כ׳ התל ה׳ לזכור את גני ישראל להושיעם
למען אכותיהס ויהי ה׳ מת משה ויהי שמעו ככל מצרים .ויהי משה גלול
בעיני כל -מצרים ובעיני ביי ודורש סוב אל ישראל ודובר עליהם לגרי שלום לפני
המלך .ויהי בהיות משה בן שמונה עשרה שנה ויתאויה לראות את אביו ואת
אמי וילך .אליהם ניפנה .ויהי כאשר הקריב משה אל נושן ויבא אל המקום אשר
שסמי ישראלי עושים בעבירה וירא בסכלותם וירא איש מירי מכה איש ענרימאמיו
ויהי כראית האיש המוכה את משה וינס אליו לעזרה כי האיש משה נכבד מאד
ונטל בבית־ פרעה ויאמר אניו בי אלוני המצרי הזה בא אל ביתי לילה ויאסרני
ואל אשתי נא לפני ועתה מבקש את נפשי לקחתה .ויהי כשמעו את הדבר הרע
הז־ ויחר אפו מאד על .המצרי ויפן כה וכה וירא כי אין איש ו ך את המצרי
ויטמגע בחול ויצל את העכרי מיל מכהו וילך העגרי ,אל ביתו ומשה שב אל לרכו
וילך וישכ בית המלך .ויהי כשוב האיש הכיתה ויאמר לגרש את אשחי כי לא נכון
לבית יעקב לבא איש אל אשתו אמרי הוטמאה .ותלך האשה ומגד לאמית ויכקשו
אחי האשה להרגו וינס אל• ביתו וימלט .ויהי ניוס הפני ויצא משת אל אמיו וירא
והנה בני'אנשים גצים ויאמר לרשע למה תכה רעך ויען אותו ויאמר לו מי שסך
לאיש שר ושופט עלינו הלהרנני אתה אומר כאשר הרנת את המצרי ויירא משה
ייאמר אכן נודע הדבר•' וישמו פרעה את הדבר הזה ויצי להרוג אח משה וישלח
האלהיסיאת מלאכו וידמה לסי-עה כדמות שר הסכמים .ויקמ מלאך ה׳ את המרב
מיד שר הבשמים ויסר בה את ראשו כי נהפך דמות שר הטכמיס לדמות משה וימזק
מלאך ה׳ בימין משה ויוציאהו ממצרים וינימהו ממין לגבול מצרים מהלך מ׳ יום
וישאר אך'אהרן"אחיו בארן מצרים ויתנבא אל בני ישראל לאמר .כה אמר ה׳
אלהי ׳אבותיכם איש שקיצי עיניו תשליכי ונגלולי מצרים אל חטמאו .זימרו ביס
ישראל ולא אכו לשמוע אל אהרן כעת ההיא .ויאמר ה׳ להשמידם לולי כי זכר ס'
את כריתי אשר כרת את אברהם את •צמק ואת יעקב .יתיך יד שרעה מלך מצרים
בימים ההם הלוך וקשש על כני ישראל וילחצס 1ידמקם עד עת שלם ה׳ את דבריו
ייפקדס .ויהי בימים ההם ושהי מלממס גדולה נין-בני קדם וארס ויסשש נמלך
כיש אשר היו שחש ידיו .ויצא קיקניס מלך מש עם נל נגי כיש עם רב כסיל
הים
־
יא
2ן!
םפר
#מות
היעזר
הים הרבה מאד וילך להלמם נארס וכני קדם להשיבם החח ייו .ויהי בצאת
קיקנוס ויעזוב את נלעס הקים׳ הוא ושני.נרו נעיר לשמור אש העיר ואת דלת
הארץ ויצא קיקנום אל ארם ובני קדם וילחם אתם ויך אוהס ויסלו חללים נלס
לפני קיקנום וישב מהם שני גדול וינניעס שחה ידו נבראשונה וישן על ארצם אש
המה מהם כמשפטו .ובלעם בן נעור כאשר עזבו מלך כיש לש0ור אש העיר ואת
דלת העיר ויקס ויתיען את עם הארז למרוד במלך קיקנוס לבלתי ^נא העירה
כאשי יבא .יישמעו מליו כל עס האין יישבעו לו וימליט אותו עליהם ואת שני
בניו לשרי צבאות .ויקומו ויגביהו את חומת העיר משני הפיאות רנני בנץ עצום
והזק מאד .ולכשף השלישי חפרו בארות רבות אין משפר נין העיר ונין הנהר
הםונב את כל ארן כיש יינק ו שם את מי הנהר ולכתף הרביעי קבצו נחשים
רבים בלחשים יבכשפיהם ייבצר! את העיר יישזני יאין ייצא יאין נא לשניהם .
וקיקנוס נלחם בארס ובני קלס ויכניעם תחת ידו כבראשונה ויתנו לי מס כמששע
וילך וישב אל ארצו .ויהי בקרוב קיקניס מלך כוש אל עירי -וכל שרי התייליס
אתו .וישאו עיניהם ויראו והנה הומת העיר נבנה ויגבה מאר,ויתמהו האנשים מזה
ויאמרו איש אל רעהו כי ראו אשר ביששנו במלחמה וייראו מאד עלינו על כן עשו
א ת הדבר הזה ויגביהו א ת הומה העיר ויחזקום לבלתי בוא אליהם מלכי כנען
למלחמה .ו גשו המלך והחיילים אל פחח העיר ויראו והנה כל שערי העיר
סגורות ויקראו .אל הפיעריס לאמר פחחו לנו ונבא העירה .וימאנו השוערים
לפתוח אליהם נמצוח כלעס הקוסם מלכם ולא נסנום לנא העירה .ויערכו אסם
מלחמה נוכה העיר השערה ויפלו מחיל קיקנוש ניום ההוא שלשים איש .ויהי
ביום השני ויוסיפו עוז להלחם וילחמו מעבר הנהר .ויבקשו לענור ולא *כולו
ויפגעו מהם בתוך הנורות וימותו .ויצו המלך למפוב עצים לעשות רפסודוח לעבור
בהן אליהן ויעשו כן .ויהי גגיאס אל מקיס הבירות ויהיו המיס מתגלגלים
כבריחיס ויטבעו ביום ההוא מאתים איש על י׳ רפסודות .ויהי ביום• השלישי
ו ׳טאו לממס מפאת הנחשים ולא יכלו לגשת שמה והרגו מהם הנמשי׳ ע׳ יק׳ איש
ויחדלו מהלחם על כוש ויצורו על כוש פ׳ שנים ואין יוצא ואין ב א .געש ההיא
שהימה המלחמה והמצור על כיש נרח משה ממצרים מלפני שרעה אשר ביקש להמיחו
על אשר הרג אח המצרי .ומשה גן י״ח שנה בבריזו ממצרים ספני פרעה וינה
וימלט אל מחנה קיקניס הצרים בעש ההיא על כוש .ויהי משה במחנה.קיקניס
מלך כוש תשע שנים כל ימי היותם צרים על טש ויה׳ משה הילך ונאעמהסויאהנ
המלך והשרים וכל אנשי המלחמה את משה כי רב ויקר היה וקומתו כאריה אדיר
ופניו כשמש וכח גבירחו כאריה מזק ויהי יוען למלך .ויהי סרן ט׳ כניס ויחלה
קיקנוס אח חליו אשר ימות נו וחזקה מליו עליו וימת ניוס השני-י .וימנעו אותו
עבדיו !׳שאוהו ויקברוהו איתי נכח שער העיר צסינה לארן מצרים ויבנו עליו בנין
נאה יעצום וגבוה מאד וישימו עליו מלמעליז אנגיס גדולות ויכתבו סופרי קיקנוס
על האבנים ההם את כל גבורת קיקנוס מלכם ואת כל• מלחמותיי אשר נלחם והנס
כתוטם שם עד היום ה ז ה .ויהי אחר• מות קיקנוש מלך כיש ויצר לאנשיו וחייליי
מאד משני המלחמה ויאמרו איש אל ר׳הי הגה לני עצה מה לעשוה .לנו נעח
הזה אשר ישבנו במדבר מבהינו היום חשע שנים אס אמרני נלחמה על העיר ונפלו
ממנו חללים ומתנו ואס ישבני פה נמציר ימתנו כי עתה ישמעו נל מלני איום
ובני קדם כי ממ מלכנו ויבאו עלינו סמאום למצממה ונלחמו בנו ולא ישאירו ממנו
שריד ועתה לכו ונמליך עלינו מלך ונשב במצור סל אשר תנתן העיר בידנו .
ויבחרו בכל חיל קיקניס ניום ההוא איש למלוך ולא מצאו במור כמשה למלך עליהם.
וימהרו ויששיניו א ש נגזיי וישייט אותו איצה )יעשו -ימה גדלה יישיני עליו
את
8פר
שמות
הי^י*
3
1
1
את משה ויקומו וימקעו בשופרות,ויקרא) לפניו ייאממ ימי המלך ימי'המלך .יישבעו
לו כל,העם וכל השרים למת לו אדונית המלכה הכושית אשת קיקנוס לאשה וימליכו
את משה עליהם ב ום ההוא ויעבירו כל אנשי כוש קיל ביום ההוא לאמר איש
א ש ימן למשה מנל אשר ימצא נידו ויפרשו השמלה על הנימה וישליכו עליה איש
איש נזם זהב אמת ואיש קשישה אחת מכל הנמצא נידם .וגס .מאבני השוהם
והבדולח ואבני דר וסותרת השליכו כל בני כוש אל משה על הביסה נם כפף וזהב
הרבה מאד רקח משה את כל הכסף ואת הזהכ ואת כל הכלים ואת הבדולח ואמ
השיהס אשר נתנו נו כל בני כוש וישם אותם נאולרוהיו .וימליך משה על כל
בני כיש ביוש ההוא תמת קיקנוס מלך כוש נשנש ג״ה שנים לפרעה מלך סירים
היא שנת קנ׳׳ז שציס לרדת ישראל'מצרימה מלך משה על ביש .בן נ״ז שניס משה
נמלט על ביש ימי שצה מלך וימן ה׳ את משה לחן ולמסד בעיני כל בני כיש
ויאהט כני כוש אוחו מאד ויהי משה שוב עם ה׳ ועם אנשים .ויהי ביו.ם הזי
למלכו ויתקבצו בני'כוש ויועדו כולם ויבואו לשני משה וישתחוו לו ארצה .וידברו
כל בני כוש כלם יחד לפני המלך לאמר הכה לנו עצה ונראה מה לעשות לעיר
מ א ת .כי היום ט׳ שנים ישבנו במצור בעד העיר וצא ראינו את בנינו ואת נשינו.
יי-ן המלך אותם לאמר אם תשמעו בקולי לכל אשר אני מצוה אתכם .יתן ה׳
את העיר בידינו ולכדנו אותה ,ביא' נלחמה אתם כמלחמה ראשונה אשר נלחמנו
ערס מוס ,קיקנום ונפלו ממנו חללים רבים כראשונה .י ועתה הנה לכם עצה
בדבר הזה אס חשמעי בקולי ונחנה העיר בידינו ויענו כל החיילים את המלך לאמר
כל אשר יצוה׳אדוני pיעשו עבדך .ויאמר אליהם משה עברו וקראו בכל הממנה
אל כל העם לאמר כה אסר השלך לט היערה והבאמס מבני החסידה איש אפרוחי
כידו וכל איש אפר יעבור את דבר המלך.ולא יניא אפרוחי את כל אשר לי יקמ
המלך .והיה בהביאכם אותם •והיו אתכם למשמרת וגדלהס' אותם עד גדלס ולמדתם
אותם לפוש כדרך בר הנן וישמעו כל כני כוש את דברי משה ויקומו ו עבירו קול
במחנה לאסר אליכם כל כני כוש במצות המלך לכו לכם יחד היערות ותפשתס
:לכס מבר החסידה איש אפרור 1בידו והבאתם לכם .וכל איש אשר ימרה את
דנר המלך ומת ולקח המלך את כל אשר לו ויעשו כל העם כדבר הזה וילכו להם
היערה ויעלו על הנלושיס ויתששו להם איש אפרוחו נידו מנני החסידה ויביאו
אותם ויגדלוס כמצות המלך ולמדם לפוש כבני הנן ככל אשר ציה המלך כן עשו
נל בני כוש .ויהי כאשר גדלו בני החסידה ויצו המלך להרעיב׳ ג׳ ימים ויעשו כל
העם נ ן .ויהי ניוס הגי ויאמר להם המלך התחזקו והייתם לבני חיל*לנשו-איש
סוסו ולקחשם לנס איש אסרוחו טרו .ונקימה ונלחמה על העיר מן המקום אשר
שם הנחשי׳ ויעשו נל העם נךנר המלך .ייקחו איש אפרוחו כידו וילכו נהגיעס אל
מקום הנחשים ,ויאמר אליהס הילך שלחו איש אפרוחי על מחשים יישלחו איש
אסרוחו כדבר הצולך וירוצו בני החסידה פל הנחשים ויאכלו׳ כלם וישביחי אוחס מן
המקום ההוא .דרא המלך והעם כיי נשחחו כל הנחשי׳ מן המקום ההוא ויריעו
כל העם חרועה גדולה ויגפו.וילחמו על העיר ויתפשוה וןלכדוה ויבאו העיל־ה .
וימותו ביום ההוא מעם העיר אלף ומאה איש כל יושבי העיר ומעם המצור לא
מת אחד ) .׳באיי כל כני כיש איש איש אל ביתו ואל אשתו ואל ברו ואל כל אשר
לו .ונלעס י^וסם בראותו כי נלכד ויפתח סשער וינוסו הוא ובי בגיו וח׳ אחיו
וישונו מצרימה אל פרעה מלך מצרי׳ .הן המה המרמימי׳ והמנשפי׳ הבתובי׳ נסית
העימדים נגד משה נהניא ל על מצרי' את המכות .וילכוד משה את העיר נחנמחו
י'ישיטהו.נני כוש מל כסא המלוכה שחש קיקנוס מלך טש-וישימו" אח כשר
המלכוה בראשו ושנה] לו אדוניה המלכה הטשיס אשס קיקנוס לאשה:
ץ
ויירא
!14
6פר
שטות
.הייציר
ויירא משה את ה' אלהיו וצא נא אליה ולא פנה אליה אה עיניו .כי זכר משה
את אשר השכיע אנרהס אה אלי.זר עבדו לאמר לא חקח לנני ליצחק
אשה ממות כנען וגס את זה עשה יצחק נכרוח יעקב מפני אתיו אשר צוהו לאמר
לא תקח אפה מננות ננען ולא תתחחן ככל מ• חם כ• ה' אלהינו נתן את חס נן
נח ואת נל זרעו לפנדים לבני שם ולמי יפת ולזרעם אחריהם עד עילם על כן
לא סנה משה את לנו ואת עיניו אל אשת קיקנוש כל ימי מלכו על כוש .ויירא
משה מפני ה׳ אלהיו כל ימיו ויתהלך משה לפני ה׳ נאמת בכל לנט וננל נפשו
לא סי מפה מן הליך הטובה כל ימי מייו לא נעה מן הדרך אשר הלכו בו אברהם
יצחק ויעקכ ימין ושמאל ויתחזק משה כמלכות כני כוש וינהג את בני כוש כמשפט
בחכמתו .ויצליח משה כמלכותו .וישמעו ארס ובני קדס נעת ההיא כי מת קיקנוס
מלך כוש ויפשעו ארס ובני קלס מתחת יד כוש בימים ההם .ויקבין משה את
כל בני כיש עם כנד מאד כל׳ אלף איש )יצא להלחם את ארס ואת כני קדם
וילכו בראשונה אל בני קלס וישמעו כל בני קדס את שמעם ויצאו לקראתם ויערכו
אתס מלחמה .והחזק המלחמה על בני קדם ויתן ה׳ את כל בני קדס ביד משה
ויפלו מהם חללים כג׳ מאות איש .ויתנו כל בני קלס עורף ועונו וירדפו אחריהם
משה ובני כוש ויכנעו אותם תחת ידם ויחנו להם מש כמשפטם ויעבור משה
וכל העם אתו משם אצ אין ארס למלחמה .ויצאו אנשי ארם נס הס לקראתם
וילחמו נם ויחנס ה' ביל משה ויפלו חללים רביס מאנשי ארס ויכנעו ארם נס
הס לפני משה ולפני כיש ויתנו מס נס הם כמשפטם ויכנע משה את ארם ואת
בני קדס תחת יד בני כוש ויפן וישב משה וכל הפס אשר אתו ארן כוש .ויהי
מקן ס״ו שנים וימת שאול מלך אדום וימלוך תחתיו בעל חנן בן עכבור .בשנת
שש עשרה שנה למלכות משה על כוש מלך בעל מנן ב; עכביר באין אדום על
כל בני אדום שלשים ושמונה שנה :בימיו פשע מואב מתחת יל אדום אשר היו
תחת אדום מימי הדד כן כדד המכה אותם ואת מדין ויכנע את מואכ תחת יד
אדום ויהי כמליך בעי .מנן בן עכנור על בני אדום פשעו כל בני מואב מתחת
מדום .ואנגיאס מלך אפריקה ממ בימים ההם וימלוך אזדרובל בנו ממתיו .
ובימים ההם מת יאניוס מלך בני כסיס ויקברוהו בהיכלו אשר בנס לו בבקעת
כנפיא למושבו וימלוך תחתיו לטיאניס .בשנת עשרים ושתים שנה למלכות משה
על בני מש סלך לסיחנוס על כל בני כתיס מיה שנים .ויבן לו נס הוא מגדל
גדול ועצום מאד רבן כתוכו היכל נאה למושמ להתנהג במלכותו כמשפט .בשנת נ׳
למלכו העביר קול לכל מכמיו וי!שו לו אניות הרבה .ויקמן לטיאנוס את כל חילו
ויבאו באניות וילכו להלמם עם אזדרובל בן אנגיאס מלך אפריקא ויבואו אפריקא
ויערכו מלחמה עם אזדרובל ועם חילו ויחזק לטיאנוס על אזדרונל .וילכוד לסיאנוס
מאת אזדרונל את תעלת המיס אשר הביא אנניאס אכיו מאת כני כתים כקתחו
אה יארה נש שצי לאשה ויחרונ לטיאנוש את נשר התעלה ההוא וינה את נל חיל
אזדרוכל מכה רבה סאד ויתחזקו יהר גמרי אזדרובל וימלא לנס קנאה ויחפצו
במותם ויערכו עול מלחמה עם צטיאנוס מ ך כתיס ותחזק המלחמה על כל
אנשי אפריקה ויפלו חללים לפני לסיאנוס ויפול גם אזלרונל המלך במלחמה ההיא
ולאזלרונל המלך נח יפה מאל ושמה אושסיזנה וירקמו כל אנשי,נ/פריקה את
צלמה על ננדיהס מרונ יופיה וטונ מראה ויראו אנשי לשיאמס את אושפיזנה נת
אזדרוכל ויהללו אוסה אל ליטיאניס מלכם .ויצו לשיאנוס ויניאוה אליו ויקח לעיאטס
את אושפיזנה לאשה ויפן ויש כ אל דרכו כשימה .ויהי אחרי מוח אזדרונל נן
אנגיאס בקוב לעיאנוס מהמלחמה אל ארצו .ויקומו נל יו שני אפריקה ויקתו אח
אנינל
ספי
שמות
ד׳י^י
115
אנןבל כן אנגיאש אחי אזדרובל הקסן ממנו וימליכו איחו מחת אחיו על כל ארן
אפריקה ויהי נמלט ויהיען ללכח כתימה להלמש אמ כני כמיס לנקום אח נקמת
אזזרובל אתיו ואת נקמת יושבי אפריקה ויעש ק ויעש אניות הרכה ויבא כתם
עס כל חילו וי ך כתימה .וילתס אניבל את בני כתיס ויפלו בני כתים חללים
לפני אניבל וחילו וינקום אנ בל את נקמת אחיו וילחם אנינל עם בני כתים שמונה
עפרה שנה עשו מלחמה וישב אניבל בארן כתיס.וימן עליה ימים רביס.ויכה אניבל
בבני כהים מכה רבה 'מאד ויהרוג את נדוליהס ואת שריהם ומיתר העם הכה
כשמונים אלף א י פ .ויה• מקן ימים רכים ושנים ויפן וישב אניבל ארצה אפריקה
וימל ך לנסח באפריקה תתת אתיו :ב ע ת ההיא בשנת מאה ושמונים שנה
לרדת ישראל מצרימה •צאו אנשי גמדי חיל ממצרי׳ שלשים אלף רגלי מבני ישראל
ויהיו כלס משבע יוםף מכני אפרים נן יונף .כי אמרו חם הקן אשר חק ה׳
על גני ישראל מימי קדם אשר דבר אל אברהם .ויתאזרו האנשי׳ האלה וישימו
איפ מרט ואיש כלי מלחמחו עליו ויבטחו מגורמי ויצאו יחד ממצרי׳ גיד חזקה
ולא הוציאו אתם צדה לדרך רק כסז וזהב וגס לחם לאכול כיוס ההוא
לא היציאו בידם כי אמרו לקחת את מתייתם מפלשתי׳ בממיר ואם לא ילקחו
מאתם בחזקה .והאנכי׳ ההם גבורי חיל אחד מהם ירדוף אלף ושנים יניסו
רבבה ויבפ־,ו כגנורתס וילכו יחד כאשר המה )ישימו פניהם ארן נת וימצאו
רועים את מקנה בני גת ויאמרו אל הריעי׳ תנו לנו מהצאן במתיר לאכול
כי רעב׳׳ אנחנו כי לא אכלנו לחם היום ויאמרו המעי׳ כצאלינו ה ס אס
סקנינו הס כי נתן לכס אף גמחיר ויבשו גני אתרי׳ לקחת בחזקה ויצעקו
רועי גת עליה׳ ותשמע צעקת׳ למרחוק ויצאו כל גני גת אליה׳ ויראו כל כני גת
את רעת גני אפרי׳ וישוכו !יזעיקו את כל אנשי גת וימגרו איש כלי מלחמתו
ויצאו אל כני אפרי׳ למלחמה ויערכו אתם גגקעת גת ותהי המלחמה חזקת ויכו
אלה מאלה רכים כיוס ההוא .ויהי גיוס השני וישלמו כני גת אל מיל ערי פלשתי׳
לכא אליה׳ לאמר .עלו אלינו ועזרונו ונכה את כני אפרי׳ אש־ יצאו ממצרי׳
לקחת את מקנינו ולהלחם אמנו מנם וגני אפרי׳ טיפה נפשם גרעג וכצמא כ׳
לא אכלו לחם שלשת ימי׳ ויצאו מכל גרי פלשת•׳ לעזרת אנשי גת כארגעי׳
אלף איש ויפרט האנשי׳ האלה את פני אפרי׳ מלחמה ויתן ה׳ את כנו אפרים
כיד פלשתי׳ .ויכו את כל גני אפרי׳ כל אפר יצאו ממצרי׳ לא השאירו
שריד ופליט כ• אם עשרה אנשי' אשר כרמו ממערכת המלחמה .כ׳ מאת ה׳
הימה הרעה הזאת אל כני אפרי׳ כי מרו את פ׳ ה׳ לצאמ ממצרי׳ טרם גא הקן
אשר מק ה׳ על ישראל מימי קדם וגס מפלשמי' נפלו הרכה כעשר׳׳ אלף איש
וי&אוס אחיה* ויקגרו אומס נ ע ר י ה ׳ .וישארו מללי כני אפרי׳ נשיש׳׳ גגקעמגמ
ימים רגיס ושני׳ ולא נחנו לקכורה ומהי כל הגקעה מלאה עצמוח אנשים .
והאנש ׳ אשר נמלטו מהמצממה כאו מצרימה וינידו אל גני ישראל אה כל
הקורות אוהש ויהאגל אפר•׳ אגיהס עליה׳ ימים רני׳ וימאו אמיו לנחמו וינא
אל אשתו ותלד גן ותקרא את שמו* גריעה כי נרעה הימה נגיתו ומשה גן
עמרם עודנו גארן מש נימי׳ ההם ויצלה כמלכותו וינהג כל מלכות גני כיש
במשפט נצדק ובתמי׳ .ויאהבו כל כני לוש את משה כל ימי מלכו עציה׳ וייראו
כל יושכי ארן כוש מלפניו יראה גדולה ויה• בשנת הארבעי׳ למלוך משה על
כיש ומשה יושב על כסא המלוכה ואדניה המלכה לפניו וכל השרי׳ יושכיס
סביטתיו .ומאמר אדוניה המלכה לפני המלך והפרי׳ מה הדבר הזה אשר עשיתם
כל בני כוש זה ימים רני׳ הלא ידעת׳ כי ארבעי׳ שנס אפר סלך זה על ט פ
אלי לא קרב ואת אלהי בני מש לא עבד .ועתה שמעו נא כני כוש ולא
1
,
ימלור
!6
ן
ספר
י
שמות
הישר
ימלוך עליב* ש י זה אבי איננו מנשרנ׳ .הגה מגפיי׳ בגי הגדול הוא •מל ,ך
עליכ׳ כי סוב לכס לגינוי את גן איוניכ׳ מעטי' איפ נכרי עבי מלך י מצרי׳ .
וישמעו כל העם וכל השרי׳ בני כוש את כל הלנרי׳ אפר דברה אדוניה המלכה
נאזניה׳ .ויהי כל העם נדון עד הערב וישכימו בנקר רמליכו עליהם את
מנכרי׳ גן קיקנוש מלך כוש וייראו כל בני כיש משליח ידם במשה כי ה׳ עם
משה וכי זכיו כני כוש את השנועה אשר גשנעו למשה על כן לא הרעו ל ו .
אך נתנו כל כני כיש מתנות רכות אל משה וישלחוהו מאתם ככטד גדול ויצא
משה מארן כוש וילך לדרכו ויחדל ממליך על מש .ומשה גן שגע שנים וששים
שנה כצאתו מארן מש כי מה׳ היה הדגר כי גא הקן אשר מימי קדם להיציא
את ישראל מעוני גני חם .וילך משה מדינה כי ירא לשוכ מצרימה מפני פרעה
וילך וישב על גאר המי׳ גמדין והצאן שגע גנות רעואל המדיני י לרעות צאן אביהן
ותבאן אל הגאר ותדלנה מיס להשקית צאן אגיהן .ויגואו רועי מדין ויגרשו׳
רקם משה ויושיען וישק את הצאן .ותבאן אל רעואל אביהן ותגלו לו את
אשי עשה להן משה .ותאמין איש מצרי הצילנו מיד הרועי׳ ונס ללה דלה
לנו ו ישק אח הצאן .ויאמי רע ואל אל בנותיו ואיו למה עזבתן את האיש .
וישלח יעו אל ויקתהו ויביאהו עמו הכיתה ויאכל עמו לחם .ויססי משה
לרעואל אשר ברח ממציי׳ ואת אשר מלך מש מ׳ שנה .ואתרי כן לקחו הממלכה
מייו וישלחוהו לש ום בכבוד ובמתנות .ויהי כשמוע רעואל את דברי משה ויאמר
רעויל בלבו אתן את זה אל בית הכלא וארצה מ את כני כיש כי נוס נס
הוא מפניה׳ .ויקחהו ויתנהו אל בית הסוהר ויהי משה בבית הסוהר עשר שני׳.
ויהי בהיות מפה בבית הסוהר ותחמול עליו צפורה כת רעיאל והנלנלהי לחם
ומיס כל הימי׳ .וכל בני ישראל שדם בארן מצד׳ עיבד׳ את מצרים בכל
עבודה קשה ויד מצרי׳ הלוך וקשה על בני• ישראל כימי׳ ה ה ם .כעת ההיא
הכה ה׳ את פרעה מלך מצרי׳ וינגע ה׳ אותו מגיע צרעת מכף רגלו עד קדקדו
מפני עבודת פרך בגי ישראלי היה הנגע הזה לפרעה מלך מצרי׳ מאת ה׳ בעת
ההיא .קי שמע ה׳ אל תפלת עמו יפראצ ישנא אליו צעקת׳ מפני עמדת׳ הקש׳.
ובכל זאת לא שב אפו מהם ושי יי פרעה כפריה מל בני ישראל ויקשה פרעה
את מיפו לפני ה׳ יינטל עולו על כל בני ישראל וימררו את חייה׳ בכל
עטרה קשה .ויהי נאשר נגע ה׳ את שרעה מלך מציי׳ וישאל את חנעיו
ואש חרטומיו לרפאותו .ויאמרו לו חנמיו וחרטומיו ט אס •ומן מדם ילייס
קשר׳ על הנגע ההוא ונרסא לו .וישמע אליהם שרעה וישלח סריסיו משנה אל
כני ישראל לקחה ילדיה׳ הקטר׳ .וילכו סריסי פרעה ויקחו ילדי ביי מחיק
אמוחם בחזקה ויביאום אל פרעה יום יום ילד ליום ילד ליוס וישחטו׳ הרופאים
וישנו על הנגע ככה יעשו כל הימי׳ .ויהי מספר היללי' אפר פחע פרעה ג׳
מאוש וע״ה יללי׳ .ולא שמע ה׳ אל רושאי מלך מצרי׳ ויהי הגגע הילך וחזק
ורב מאל ויהי פרעה בחולי הנגע ההוא י׳ שני׳ ולב פרגה הולך וקשה על
גני ישראל ויהי מקן י' פני׳ ויוסף ה׳ לפרעה מלך מצרי׳ .שבר על שברו ומכה
על מכה .ויכהו ה׳ נשמין רע ומולי הבסן ויהפך הנגע ההוא לש מין ר ע .נעמ
ההיא באו נ׳ סריסי פרעה מארן גושן אשר שם נ׳׳י ויבאו כיש שרעה ויאמרו
ראינו אמ ב׳׳י רפו מעמלמ׳ ויתעצלו במלאכה׳ .ויהי כשמוע פרעה אש לנרי
סריסיו וישר אף' פרעה על נ״י מאל ני נעצב מאל מנאנ נשרו וימן ויאמר אך
עתה הנה כאשר ילעי כ״י ט מולה אנט ויפוצו וילעינו עלינו ועשה מהרי
יאשרו לי המרמה יאלנה ל׳ כישנה ואראה אה לעג ניי אשר הם מלשני׳ וסלעיגי׳
ע ל י .ייאסרו לי ענליו המרננ׳ ייקחוהו יירטבוהו אוהו על השוס כי לא יטל
1
'לרכוב
ספר
שטות
הישר
£י
117
לרמנ ויקמ עמו עשרים פרשי׳ ועשרה מלי וילך"אל ביי גישנה .והיה בלכשם
מל קצה מצרי׳ ויעמר סוס המלך נמקו' צר וגניה מפעיל הכרמי' גדר מזה
והעמק והשפלה מזה וימהרו וירוצו הסיסי' במקו׳ ההוא וירחיקו ז־ אש ז־ וירחיקו
הסוסי׳ אש סוס המלך וימול סוס המלך אל העמק הששלה והמלך רוכב עליו.
ויהי־ כנפלו ושהפך המרכבה על פגי המלך וישנ הסוש על המלך ויצעק המלך כי
ננאנ נשרו מאד .ויקרע נשר המלך עליו והשברנה עצמותיו ולא יכול לרכוב
כי מאת ה׳ היסה הדבר הזה אליו כ׳ שמע ה׳ את צעקת עמו ישיאל ואש
ערס .וישאוהו עכליו על שכמם סעס זה ומעס זה וישיבו אותו מצרימה וישונו
גס הפרשי׳ אשר ע-ו מצרימה וישכיבו את המלך בססתו וילע המ;ך כי בא
קצו למות ותכא אלשרעני׳ המלכה אשתו וסבך לפניו וינך המלך בכי גלול ויבאו
כל שריו ועבדיו ביום ההוא ויראו את המלך ברעה ההיא ויבכו עמו נכי גלול
ויעצו שרי המלך וכל יועציו אש המלך להמליך תחתיו בארן אח אשר ינחר מבניו
ולמלך ג׳ נניס וב׳ בנות אשר יצלה לו אלפרענית המלכה אשתו ומלבד כגי
הפלגשיס אשר למלך ואלה שמותם הככור עתרו ומשנהו אליקס והשליש• מוריון
ואחיותם שם הגדול הבתי' והקטנה עכוזיי .ויהי •-תרו ככור המלך איש שיטה ומבוהל
ונמהר בכל לנריו .ואריק׳ היה איש ערום וחכם מאל ויול 1בכל חכמת מצרים
ואולם רע מאד בתואר ועב נשר וקצר קומה מאד ויהי ארכו אמה אחת ויהי
כראוח המלך אח אליקס בנו טרום וחכם בכל לבר וישם המלך בלבי להמליכו תחתיו
אחרי מותו .ויקח לו אשה את גלולה בת אנילל והוא בן כ׳ שנים וחלל לו ל׳
כרם .וילך הוא אחרי כן רקח ג׳ נשים )יולד ח׳ בניס וג׳ בנוח .ויחזק החולי
על המלך מאד ויבאש כשרו כבשר החלל המושלך על פני השדה בעת הקיץ לחוס
השמש.׳וירא המלך כי חזק עליו חליו מאד ויצו ויקחולו את אדיקם כנו וישליכהו
תחתיו בארץ .ויהי מקן ג׳ שנים וימח המלך בבושה וכלימה ובחרפה יישאוהו עבדיו
ויקנרוהו נקכרי מלכי מצרים כצוק מצרים .ולא חתמוהו כמשפט המלכים כי הבאיש
נשרו מאד ולא ינלו לנ^ת אליו לחנוט אותו מפגי הריח וקברוהו נכלה כי מאת
ה׳ היסה הרעה הזאת עליו כי שלם לו ה׳ רע כרשעתו אשר עשה לישראל נימיו.
רמת ננהלה ונחרשה וימלוך אדקס ננו חחתיו נן כ' שנה אדיקם נמלכו על
מצרים וארבע שנים מלך נשנת ריו שנים לרדת ישראל סצי־יס מלך אדיקס על מצרים
ולא האריך ימי׳ על ממלכתו על מצרים כאשר האריכו אבותיו כמלכות׳ כ׳ מלול אביו
צ״ל שנה"מלך כמצרים אך חלה י' שנים וימת כי הרשיע מאד לפני ה ׳ .ויקראו
כל מצחם אס שסי אדיקם פרעה נשים אבותיו כמשפטם לעשות במצרים .וכל חכמי
פרעה קראו את שם אליקס אבוז כי היה קצר מאד גי אבוז יקראו לקצר כלשון
מצדם .ואליק׳ היה רע נמיאר מאל ויהי קומתו אמה וזרת ויהי לו זקן גלול עד
קרסולי •מליו .יישב פרעה" על כסא אניו למלך על מצרי׳ וינהג את מלכות מצרי׳
בחכאתו .ויה׳ 'נמלט" וירשי 1מאביו ומכל המלכים אשר היו לפניו ויכניל את
שלו מאור על ניי וילך עם ענליו נושנה אל נ״י ייחוק עליה׳ העמלה .ייאמר
אליה׳״^לו מעשינם לנר יום כיומו ואל תרפנ׳ יליכס מעבולתכ׳ מהיום והלאה
כאשר עשית׳ נימיי אני דשם על ישראל שוטרים מכ״י ועל השוטרים שם נוגשי׳
מעצליו׳׳ .וישם עליה׳ סתסנת הלכניס ליום לפשות כמ פר ההוא יום יוס ויפן
ו>8ב מצדמה' .בעתי ההיא צוו מנשי שרעה את שיערי ביי על פי פרעה לאמר .
כה אמר שרעה עבדו את ענודתכ׳ לבר יום ביומו וכלו מעשיכ׳ את מתכונת
הלבנים ליום מצ1מרו ולא תגרעו לבר .והיה אס תנרעו מלבניכם יום יום ושמתי
את ילדכם הקסרס תחתיהם .י ויעשו כן נוגשי פרעה .והיה בכל עת אשר יחסר
אל נ׳׳׳ ממשכוגת הלצנ״יס״יום עם יהלכו נוגשי פרעה אל נשיי ביי ולקחו משפר
הנגרע
j!8
"י"
ספר
שמות
הישיר
הנגרע מהלבנים מילדי נ״י הקנונים ולקחו אופס בחזקת מנין ברכי אמיתם וישימו
אותם החח הלבנים כבנין ואבימס ואמיהם צועקים פליהם ובוני׳ בשמעם אח קול
נכיוה ילדיהם בקיר ה מ י ן .ויההוקו הנונש׳׳ על ישראל להה ישראל אה בניהם
בברן וישם האיש אה בנו בקיר ויה! עליו הומר ועיניו כוכיה עליו ורמעותיו יורדו׳
על ב נ י .ייעשו כן מגשי שרעה אל ישראל ימים י נ י ס ואין חומל ואין מרחם על
ילדי נ״י .ויהי מספר כל ילדי ישראל המימהי' בבני! ר״ע ילדים .מה :אשר
כנו עליהם ההה הלבנים אשר חברו לאביהם ומהס אשר משכו א סס מתים מהמין.
וההזק והכבד העבודה על ביי בימי אדיקס מעבודה אשר עבדו בימי אביו .
ויאנסו ביי יום יום מהעבודה הקשה אשר עליה' כי אמרו הנה במוה פרעה וקם
בנו קוינו הקל מעלינו העבודה אך הס מהדקי׳ עלינו אח העבידה האחרונה מן
הראשונה ויאנסו ביי מזה והעל בועת׳ אל האלהי׳ מן העבודה .וישמע אלהיס
אה קול ביי ואה צעקהם בימי׳ ההם ויזכור אלהיס אה בריתו אשר כרה להס אה
אברה׳ את •צחק ואת יעקב .וירא אלהי׳ את סבלות ביי ואת עיודהס הקשה
עליה׳ גימיס ההם ויאמר להציל׳ .ומשה בן עמרם עודנו כלוא ב מ ר בימי׳ ההם
בית רעואל המדיני וצפורה בת רעואל כלכלתנו להם נסתר יום יום .ויהי משה
בנית רעואצ כלוא בביר י׳ שנים ויהי מקן •׳ פנים היא השנה הראשונה למציך
סרעה על מצרי׳ תמת אביו .ומאמר צפירה אל רעואצ אביה האיש העברי אשר
אסרת זה י׳ שנים בבית הםוהר אין דירפ ואין מבקש אותו .ועתה אם סוב
בעיניך אבי נשלמה נא ונראה אם מי ואם מת הוא ואבי׳ לא ידע כי היא כלכלתהו
ויען רעואל אביה ויאמר אליה הנהיה כרכר הזה להעמיד הנבר בנית הכלא י׳
שנים ולא יאכל ויחיה .והמן צפורה את אביה לאמר הלא שמעת כי אלהי העברי׳
נדול ונורא הוא ומפליא להם בכל עה .הוא אשר הציל אח אברהם מאור כשדי׳
ואח יצחק מהרב אניו ואת יעקב ממלאך ה׳ בהאנקו עמו במעבר יבוק ונס עם
האיש הזה רמה עשה ויציל אוחו מיאור מצרים ומחרב פרעה וסמי מש נ ס מן
הרעב יכול להצילו ולההיותו .וייסב הדבר בעיני רעואל ויטש כדבר בהו וישלח אל
הבור לראוח מה נמשה במשה .וירא והנה האיש משה מי בבור עומד על רנליו
סשבמ ומחחנן אל אלהי אבוחיו .רצו רמואל ויוציאו אח משה סן המר ויגלמוהו
וישנה אח בנדי כלאו ויאכל למס .ויהי אחרי כן וירד משה אל ננמ רעואל אשר
אמרי הניח ויהפלל שם אל ה' אלהיו אשר עשה אחו נפלאוה ר מ מ .ויהי בההסללו
ויבפ בגדו והנה מסה ספיר מוצב ארצה והוא נעוע בתוך הגנה .ויקרב אל הממה
וירא והנה הקוק מ 9:אלהיס צכאות כתוב ומפורש על ה מ ה ה .ויקראהו ויפצמ
את ידי ייתלשו כהתלפ פן יער משבט ויהי למפה נ כ פ ו .המסה הזה הוא המסה
הנברא כה כל מפעלימ אלהיט אמרי בראי שמיס יארן יכל צבאם ימים ינהרית יכל
דגתם .ייהי בהגריש אלהיס את האדם מנן ע ק ויקמ אמ המסה בידו־ויצא ייעטד
אמ המדמה אשר לוקח משם .ייניע המסה עד נמ יינתן אל שם יאל תילדותיי
עד הגעתי אל יד אברהם העברי .ויהי נתת אכרהס את כל אשר לו ליצמק בנו
י כחן אליו גס את המסה ,ויהי בבממ יעקב פדגה ארס ייקח אותו בילו ויהי
בשובו אל"אביו נמוש לא נפשו .וגם ברדתו מצרימה ייקח אותו בידו וימנהו אל
ייםף שכס אתל על אתיו כי במזקה לקמ אומו ימקנ מיל עשו ויהי אמרי מות יוסף
ויבואו שרי מצרים בית יוסף ויגיע המעה אל יל רעואל המדיני ויהי בצאתי ממצרי׳
ויקח אוהו בירי ויסעהו במוך ג נ ת ו .ויכהנו כל גמרי קיני לתלוש אותו בבקשם
לקהת צפורה בהו ולא יטלי .יישאר המסה ההוא בהוך גנת רעואל עד בא אשר
לו המשפפ ויקמהו .ויהי נראות רעואל אה המפה ביד משה ויהמה על ככה ויהן
אה צמרה נסו לספה לאשה .בעת ההיא מת בעל מנן בן עכבור סלך אלוס .ויהי
אחרי
׳שמות
ספר
הישר
119
אמד, .מותו וישלמו בני עכו -ארץ אדום ויקחו משם איש אשר באדום ושמו היד
וימליכו אותו עליהם המת בעל מנןמלכס וימליך הדר על בני אדום מ״ח שנה ויהי
במלכו ייווען להלחם את בני מואב להשיבם תחת יד עשו כראשונה וצא יוכלו כי
שמעו בני מואב את הדבר הזה ויקומו וימהרו וימליכו עליהם סלך מאמיה׳ ויתקבצו
אמרי כן כעם רב ו ׳שלהי אל בני עמון אחיהם לעזרה להלהם את הדד
מלך אדום נישמע הדד את הדבר אשר עשו בני מואב ויירא מאד מפניהם
וימדל להלמם אתם .נימים ההם לקת מפה בן עמרם את צבורה בה רעואל
המדיני לאשה .ותלך צפורה בדרכי נשי יעקב לא מסלה לנר מצדקת שרה רמצ
ולאה .ותהר צפורה ושלד בן ויקרא את שמו נרשום כי אמר נר הייתי בארן
נכריה רק לא מל את בשר ערלתו ננזרת רעואל חותנו .וההר עוד ותלד בן
וימל את נשר ערלתו וקרא את שמו אליעזר כי אמר משה כי אנהי אבי בעזרי
ויצילני .מחרב פרעם .ופרעה סלך מצרים החזיק העבידה מאד על בני
ישראל בימים י ההם וי,ע £להכביד עולו על בני ישראל .ויצי ויעבירו קיל
במצרי׳ לאמי לא תיסיפו; לחת תבן לעם ללבי! שלמי׳ הם ילכי וקוששו להם תבן
מאשר ימצאו וגס את מתכונת הלבבי׳ אשר יעשו ליום יתנו לא ירגע מהם דבר
כי נרפי׳ הס בעבודת׳ וישמעו בני ישראל את הדבר הזה ויתאנלו ויאנחו ויצעקו
אל ה' סמר נפשם וישמע ה את צעקת בני ישראל יירא את הלחן אשר מצרים
.לימצי' אותם .ויקנא ה׳ על עמו ועל נחלתו וישמע את קולס ויאמר להוציאם
מעולי מצרים לתת להם א־ ארן כנען לאח זה .בימי׳ ההם ומשה היה רועה
.את צאן רעואל הסדיני מותנו אחרי מדבר סין והמט־ חשל לקת מגנת חותנו
בידו ו הי היום ויברח למשה גדי עזים מן הצאן וירדוף משה אחריו ו בא עד
הר האלהיס חורבה ויה• בבואו חורבה וירא אליו ה׳ &hבשנה וימצא את
השגה בוער באש רק האש לא כלס בסנה לשרפו ויתמה-״סשה מן המראה הזה
מדוע לא ינער הסנה ויגש לראות את הדבר הנורא הזה ויקרא אל משה מתוך
האש רצו מותו לרדח מצרנסה אל פרעה מלך מצרים לשלח כני ישראל מענודמן
ויאמר ה׳ אל משה לך שוב מצרימה כי מתו •כל האנשי׳ המבקש׳׳ אש נפשך
ודברת אל פרעה לשלח את ישראל סארצו ויורהו ה׳ לעשות אותות ומופתי׳ נמצרי'
לעיני פרעה ולעיני עבדיו למטן יאסינו כי שלח אותו ה׳ וישסע משה לכל אפר
צוהו ה' וישב אל חותנו ויגי לו הדבר ואמר לו יתרו לך לשלום ויקם סשה
ללכת מצרימה ויקח עסו את אשתי ואש ברו ויהי בדרך במלון וירר מלאך האלהי׳
ויבקש ממנה הואנה ייאמר להמיהו על דבר בנו בכורו אשר לא מל אותו ויעבור
על הברית אשר כרח ה׳ את אירה׳ כ׳ שמע משה אל דברי חותנו אשר דבי
.אליו' לבלתי מל את בנו בכורו על כן לא מל אותו ותרא צפור׳ את מצאך ה׳
מבקש תיאנה ממשה ותדע כי בעכור אשר לא מל את גרשו׳ בנה הי׳ הדבר
הזה וחעהר צפורה ותקח מחדויי הצירי' אשר שמה וחמל את בנה ושמלמ אש
איפת ואת בנה מיד מלאך האלהי׳ .ואהרן בן עמרם אחי משה ה" במצרי' הולך
על שפת היאור ביום ההוא וירא אליו ה׳ נמקו׳ ההוא ויאמר אליו לך נא לקראת
משה המדברה וילך ויפגשהו נהר האצהי׳ וישק לו וישא אהרן את עיניו וירא
את צפורה אשת משה ויצדיה ויאמר אל משה מי אלה לך ויאמר לי משה אשתי
ובני הס .אשר נתן לי אלה•׳ •במדין וירע לאהרן הדבר על אודות האשה וילדיה
ויאמר אהרן אל משה לשלח את האשה ואת ילדיה ללכת בית אביה וישמע מפה
אל יבר׳ אהרן ויעש כן והשב צפירה ובניה וילט ביה רטוגול וישבו שם ער-
עה פקוד ה׳ עסו ויוציאם ממצרי׳ מיד פרעה .ומשה ואהרן באו.מצרימה אצ _עיה
בני ישראל וידברו אליהם את כל דברי ה' וישמחו העם שממה גלולה מאי
7
וישכימו
1
!20
ספר
'שמות
הישר
וישכימו מפה ואהרן ממחרת יילט על בית פימה ומסה האלהים לקחו נילס ויהי
בכואס אל שער המלך ושני כפירי אריות סגורי׳ שס בכבלי ברזל ואין איש מצא
ובא מפניהם לבל מאשר יצוה המלך לבוא ויבאו אתס המלחשי׳ ויתירו הכפירים
נלמשיה׳ ויביאום למלך וימהר משה וינף את המסה על הכפירי׳ ויתירס יבואו
משה ואהרן בית המלך ונס הכפירי׳ באו אתם כשמחה וירלפו אחריה׳ וישמחו
כאשר ישמח מלב אל אלוניו בבואו מן הפלה .דהי כראות פרפה את הלבר
הזז ויתמה על ככה וינהל מפני השמיעה כי תוארם כתואר בני האלה ׳ ויאמר
פרעה אל משה ואל אהרן מה תחפצו ויקנוהו לאמר ה' אלהי הענרי׳ שלחנו
אליך לאמר שלח את עמי ויענלוני ויה• נשסוע פרעה את לבריהס ויירא מאד
מפניה׳ ויאמר' אליהם לכו היום ונאהס אלי למחר ויעשו נדנר המלך ויהי נלנחס
וישלח פרעה ויקרא אל בלעה הקוסם ואל יניס ואל ימברוס בניו ואל נל המנשפי'
והחרסומי׳ והיועצי׳ אשר למלך ויבאו נלס וישבו למי המלך ויספר להם המלך
אח נל הדברי' אשר דברו אליו משה ואהרן אחיו .ויאמרו המרפומ ׳ אל המלך
ואיך נאו אליך האנשי׳ מפני הנפירי׳ האשורי׳ אבר נשער ויאמר המלך ני הניפו
מסיהם טל הכפיר׳׳ )יתירים ויטאו אלי וגס הנפיר׳׳ שמחו לקראתם נשסוח הכלב
לקראת אלוניו .ויען בלעם בן נעור הקוסם אש המלך לאמר אין אלה ני אס
מכשפי׳ כמונו ועתה שלח נא בעדם ויבואו וננמגה אותם יי־ש המלך בן)יהי
בבקר ]ישלח פרעה אל משה )אל אהרן לנוא לפני המלך ויקהו את מסה האלהיס
ויבאו אל המלך וידברו לו לאפר כה אפר ה׳ אלהי העברי׳ שלח אח עסי
ויעבלוני ויאמר אליהם המלך ומי יאמין לכם כ׳ שלוחי אלהים אסש ועל סיו באתם
אלי עתה תנו לכס מנסת ואוח בלבר הזה ואז יאמנו לנריכס אשר חלנרו וימהר
אהרן וישלך אס המטה מירו לפני פרעה ולשני ענליו יישוב המסה לתנין ויעשו
החרטיסי׳ כן וישליכו איש סמהי ארצה רהיו לתרני׳ .וישא תנין מפה אהרן
את ראשו ויפחח את סיו לכלוע אס חניני סטוח הסכשפי' י י ק כ עס הקיכס
ייאמר סיסי קלס היה הרבר הזה אשי יבלע תנין את רעהי יאשר יבלעו נעלי
חיים איש את יעהו ועתה השינהו גא למשה בנראשונה ונשובה נס אנחנו אס
מסיתינו כביאשונה והיה אס יבלע מפך את מפותיגו וידעט ני יו ח אלהים בך
ואם אין מרש אהה המושיט וימהר אהין וישלח ייו ויחזק נזנב התנין ויהי
למפה נכפו ויעפו נס הס סמרסומי׳ כן נססושש וימזקי א ש נזננ הניט ויהיו למעות
ננראשונה ויה• נשונס למעוס וינצע ממה אהק אמ מעומס .ויהי כראות
המלך את הינר הזה ויצו להניא את ספר הזנרונומ אשר למלט מצרי׳ ויניאו
ספר הזכרונומ דנר׳ סיסי' אשר למלך מצרי' אפר נל אלילי מצרי׳ כהוניס נו
רקראו לפני המלך ויהי כהקרא ספר אלילי מצרי׳ לפני פרעה ט אמרו למצוא
נו שס ה׳ מה מ א ולא מצאו ויאמרו מנמיו אל המלך לאמי שמעט כי אלהי
העברי׳ בן חכמים הוא כן מלכי קדש ויען פרעה אל משה ואל אהרן ויאמר
אליהם לא ידעתי את ה׳ אשר אמרתם נס אמ עמו לא אשלח ויענו ויאמרו
אל המלך ה׳ אלהי אלהיס שמו ויקרא עלינו שעו נימי אניתיט וישלחנו לאמר
אל פרעה ואמרחם אליו שצח עמי ויעבדוני ועחה שלח נא אותנו נלנה נא דרך
שלשת ימים במדנר ונזנחה לו ני מימי רדת מצרימה לא לקח מידינו עולה
ומנחה וזבח ואס אינך משלח אוסמ יחרה אפו עליך והכה את מצרים בדבר או
נחרב .ויאפר פרעה אליה׳ ספרו נא ל' את כחו ואת ננורחו ויאמרו הוא
נרא את השמים ואת הארן וימים וכל לנתם יוצר אור ונורא מושך מממיר
ארן ימרדה ויצמח צמח ילשא טרא אלם יננהמה ימיתי יער יעוף השמים
ודני ט ס יעל שיי ימיו רמושו הלא סוא נרא אותך נרמס אמך וישן נך רוח
1
סייס
ססר
הישר
בא
121
חיים ויגזלך ויושינך על כסא מלטת &ריס והוא יקח אח רוח ואס נפשך ממן
וישיב אותך אל האדמה אשר ל קחה משם ויחד אף המלך כלנריהם ויאמר אליהם
יומי ככל אלהי העמיס אשר יוכל לעשות לי יאורי ואני סשיחר ויגרש אוחס מלפניו
ויצו להכביד עבודת עצריס על ישראל מחמול שלשום .ומשה ואהק יצאו מאת
פני פרעה .ויראו את בני ישראל ברעה כי הכגירו עליהם נוגשי שרעה אש
העכורה מאד ויככ משה אל ה׳ ויאמר למה הרעית לעמך כי .מאז באתי לדבר
אל פרעה את אשר שלחתני הרפ לננ• ישראל מאד .ויאמר ה׳ אל משה
הנך רואה כ• ביד חזקה ובמכות נמרצוח ישלח שרעה אש בני ישראל מארצו וישבו
משה ואהרן בקרב אחיהם ננ׳ ישראל במצרי׳ ולבני ישראל מררו המצריים אש
חייהם בעבודה קשה אשר הכבידו עליהם מ א ד :
פרשת בא
ויהי מקן שנתי׳ ימים ויוסף ה׳ שלח אה משה אל פרעה להוציא אש בני ישראל
לשלחה מארן מצרים .וילך משת וינא בית שרעה וידבר אליו את דברי ה׳ אשר
שלחו ולא אבה פרעה לשמוע בקיל ה׳ ויעורר האלהיס את בבורחו במצרים על
שרעה ועל מליו ויך אלהים את עמו במכות רעות וגדולות על מאד וישלח ה׳
ניד אהרן ויהפיך את כל מימי מצרים לס ואת כל יאוריה' ואה נהרוס' ויהי
נבוא המצרים לשתות ולשאוב מיס והכיס אל כדו והנה כל המים נהפך לדם ובבואו
לשהות בכוסו והיו המים אשר בכו :לדם • ו נ ס בלוש האשה את קממה ובבשלהאת
תבשילה ויהי מראיהס למראה הדס .וישלח ה׳ עוד וישרון כל מימיהם צפרדעים
ויבואו כל הצפרדעים ביס מצרי' .ויהי בשחותם כל המצרי׳ מיס ותמלאנה בפנס
צפרדעי׳ יתקרקרנה כמעיהס כאשר הקרקרנה בהיותם ביאור ונס כל מי משתיהס
ומי תבשילם שט לצפרדעים ונם במשככם על מסתם ויזי.ו כל זיעתם צפרדעים
ככל זאת לא פכ אף ה׳ מהם ועוד •דו נעויה על כל מצרים להכותם בכל מכה
גדולה וישלש רך אש עשר׳ לכנים ותהי הכנס במצרי׳ ברום שתי אמות על הארן.
ונס על נשר האדם והבהמה היו הכניס הרבה מאד בכל יושכי מצרים וגס על
המלך והמלכה שלח ה׳ אש הכניס וייצר למצרי׳ מאד ספני ה מ י ס .ננל זאת לא
שכ אף ה׳ ועול ידו נסויה על מצרים וישלח ה׳ כמצרים את כל חיות השדה
ויבאו וישחיתו אש כל מצרי׳ ואת האלם והבהמה והען וכל אשר למצרי׳ וישלח
ה׳ נחש שרף ועקרב גס ע מ ר והסולר וצנ עם זוחלי עפר זנ ב וצרעה פרעוש
ופשפש יתוש כל עורכ צמינהו וכל שק ובעל כנף למינהו באו מצרימה וירעו למצרים
מאל ויטאו השרעושי' והזנוכי׳ כעיני כל מצרים ובאזניהס .וגס הצרעה באה
עליהס וסנרשס ויבואו משניה חלר נחרר ותרלוף אחריה׳ .ויהי בהחנא מצרי׳
ספני ה^רוב וינעלו ללתיתיה׳ אתריהם רצו האצהיס את הסילונית אשר ביס ותעל
ותבוא סצרימה .ולה ׳ליס ארונות עשר אמות נאורך באמת איש .ותעל הגגות
ותעל על התקרה ועל הססונה וחחתכס .ותשלח אמתה הבית ותשר את המנעול
ואח הבריח ותפתח את כתי סצריס ואחרי כן יבואו העיונ נית סצרי׳ 1ישחי׳
הערוכ אש מצרים וייצר להם סאל ככל זאח לא שב אף ה' ססצל׳׳ ועול ילו
נעייה עליה׳ וישלח אלהי׳ את הלבר ויטא במצרי׳ כסיסים כחמורים ובגמלי׳וכצאן
ובכל האלם .דהי בהשכי׳ כל מצרים בבקר להיציא מקניהם לרעות וימצאו את
כל מקניהם כי מתו ולא נותר סמקנה כל מצרים זולתי אחל מעשר וממקנה מ י
ישראל אשר משן לא מת א' ישלח אלהים ללקת אש בנשר מצרים ויבקע את
נשרס ויהי לשחין רע ככל מצרי' מכף רגלם ועל קלקלש .ומהיין בכל י בשרם
אנענועוח ־
י
!22
ס6י
בא
הישר
אנעכיעות רבות ויזכ ככרם מעליהם ע־ כי נמקו ויבאישו .כשל זאת לא שנ
אף ת׳ ועוד ירוי,נטויה על מצרים כלה וישלח ה׳ נרד כנד מאד ויך את גפנם
וישבר את מן פרים ויבש אותם ויפלו עליהם ונם כל ירק עשכ יבש ואנל כי אש
מתלקחת ירדה בתוך הירד על ק כלה הברד והאש את הכל וגם י האדם והבהמה
היוצאים חוצה מתו מלהבי אש וברד וכל הכפירים נתשו וישלח ה' ו־בא ארבה כבד
מצרימה חםיל סלעם וחרגול וחגב וכל הארבה למ נהו ויאכל את אשר השאיר הברד
אז שמחו כל מצרים בארבה ואף כ׳ אכל כל תנובת השדה ויצורו מצרים מהארנה
לרוב מאוד וימלהוס למאכל ויהפוך ה׳ רוח ים חזק מאד ויבא את הארנה ונם
את המלוחי' ויתקעו ימה כוף לאי נשאר ארבה אחד בכל נבול מצרי׳ .וישלח
אלהי׳ חשך במצרי׳ ותחשך כל ארן מצרים ופתרוש שלבה ימ ס עד אשר לא יראה
אדם את ידו בשומה אל פיו .געת ההיא מתו רבים מעם ישראל את אשר מרדו
בה׳ ולא שמעו אל משה ואל אהרן ולא האמינו בהם כי אלהים כלחם ויאמרו לא
נצא ממצרים פן נמות ברעי במדבר שממה ולא אנו לשמוע בקול משה .ויניף ה׳
אותם גשלפת •מי החשך ויקנרום ישראל בימים ההם לבלתי דעת נהם יושבי מצרי׳
וישמחו עליהם והחשך חזק מאד ב •יצרים שלשת •מיס ויהי כל העומד גגוא החושך
עוד עומד במקימו .והיושב עודנו יושב והשוכב עודנו שוכב כאשריהוא וההילך
עימד לו בארן במקומו ויהי הדבר הזה לכל מצרים עד עביר החושך ויעברו ימי
החשך יישלח ה׳ את משה יאת אתרן אל בני ישראל לאמר חני את חניכי ועשיתם
את פשתיכם כי הנני בא בחצי הלילה בתיך כל מצרי׳ יהרנתי את כל בכוריהם
מבכיר אדם עד בכור כהמה וראיתי את פסחיכם ופסחתי עליכם ייעשו בצי ישראל
ככל אשר צוה ה׳ את משה ואת אהרן כן עשו בלילה ההוא .רהי בחצי הלילה
ויצא ה' בתיך מצרים ויך את כל בכורי מצרים מבכור אדם ועד בכור בהמה ויקם
פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים בלילה ההוא כ׳ אין בית אשר אין שם
מ ת .נם דמות ככורי מצרים החקוקים בקירות בתיהם נמחו ונשלו ארצה .ונס
כל עצמות בכוריהם אשר מתו מרס זה ויקברו׳ בבתיה׳ ויגררו אותם כלבי מצרי׳
בלילה ההוא ויס־ניס לפני כל מצרים וישליכו אותם לפניה׳ .ויראו כל מצרים את
הרעה הזאת אשר באה אליהם פתאום ויצעקו כל מצרים בקול רם ויבכו כל
משפחות מצרי׳ בלילה ההיא איש על בנו ואיש על בהו בכיריהם ותשמע מהימת
מצרים בצילה ההוא למרחוק .ותצא בתיה בת פרעה עם המלך בלילה ההוא לבקש
את משה ואת אהרן ככתיהם וימצאו אותם ככתיהס אוכלי' ושותים ושמחים עם כל
ישראל יתאמר בתיה אל משה הלא זה יהיה במיל המוכ אשר עשיתי אליך אשר
גדלתיך יאשר משחתיך יתביא עלי יעל בית אבי הרעה הזאת .ייאמר אליה משה
הלא י׳ מכות השר הגיא ה' על כל מצרים ההגיע אליך רעה מכלם אס באה אליך
אחת מהן ותאמר לא ויאמר אליה משה גס כי את ככירה לאמך הנך לא תמות
ולא יבוא לך רע כהיך מצרים והאמר ומה יהרון לי אחרי אשר ראיתי את המלך
אכי וכל ט ה עכדיו כרעה הזאה אשר מסו כל כפריהם עם כל נכירי מצרים .
ויאמר אליה משה הלא אביך וביתו ומכריו משפחות מצרים לא שמעו אל דכר ה'
ע״כ באה עליהם הרעה הזאת .ופרעה סלך מצרים ננש לפני משה ואהרן ומקצת
בני ישראל אשר ה ו אתם במקום ההוא ויתחנן אליהם לאמר קומו וקהו את אחיכם
כל ב-י ישראל אשר בארן וצאנם ובקרם וכל אשר להם לא ישאירו דבר אך
העתירי אל ה׳ אלהיכם בעדי .ויאמר משה אל שרעה הנה נס אתה בכור לאמך
אך אל תירא כי ציה ה׳ להתייתך בעבור הראומך כחי הגדיל וזרועי הנטויה
החזקה .ויצו פרעה לשלח את בני ישראל ייסחזקי כל סצריס לשלחם כי אמרי
כלע מתיס • וישלחו כל מצרים את ישראל בעישר רב מאד וצאן ובקר ומגדנות
כשבועת
ספר
וישלח
הישר
י •123
כשטעה ה׳ בינו ופין אנרהס אבינו !יתמהמהו בני ישראל לצאת כלילה ויהי בבוא
אליה׳ המצרים להוציאם !יאמרו אליהם המניס אנח;י כי נצא בלילה .יישאלו כני
ישראל ממצרים כלי כסף וכלי (הב ושמלות וינצלו בני ישראל את מצרי׳ וימהר משה
ויקם וילך אל נחל מצרים ויעל משם את אתן •ושף ויקת אוהו עמו וגס כל בני
ישראל העלו איש איש את ארון שנותיו עמו ואיש ארון שבעי עמו וישעו כני
ישראל מרעמםס סטתה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבר מעשם ונשיהם ונם
ערב רב עלה אתם וצאן ונקר מח:ה כבד מאד .ומושב בני ישראל אפר ישבו
בארן מצרים בעבודה קשה עשר שנים ומאתים שנה .ויהי מקן עשי שני׳ ומאתי'
שנה ויוציא ה׳ את בני ישראל ממצרי :ב ד חזקה .ויםעו מי ישראל ממצרים
ומגושן ומארץ רעמסס וימנו בסוכות בחמשה עשר יום לחודש הראשון ומצרים
מקכרים את כל בטריהס אשר הכה ה' •ויקברו כל מצרים כל חלליהם' נ׳ ימים י.
ויסעו כני ישראל משוכימ וימנו באיתם בקצה המדבר .ויה׳ כיוס הגי אמר קטר
מצרי׳ את בכוריהם ויקימו אנשים לביס ממצרים וילכו אחרי ישראל להשיב׳ למצרי׳
כי נחמו על אשר שלחו את ישראל מעבידתם ויאמרו איש אל דעהו הלא משה ואהרן
דביו אל פרעה לאמר דרך ג׳ ימים נלך במדבר וזבחנו נהי אלהינו ועתה נשכימה
עליהם בבוקר להשיב׳ והיה אם שזב ישונו אתנו אל מצרים אל אדוניהם וידענו ני
אמונה אתם ואם לא ישובו ונלחמ׳ אתם והשמו אותם בכה נדול וביד מזקה .
וישכימו בנקר כל שרי פרעה ועמס כז׳ מאות אלף איש ייצאו ממצרי׳ ביום ההוא
ויבואו עד המקי׳ אשר שם בני ישראל .ויראו כל מצרי׳ והנה משה ואהרן וכל בני
ישראל יושבי' לפני פי החירות אוכלי' ושימי' והוגגי׳ א ז חג הי .ויאמרו כל
מצרים אל בני ישראל הלא אמרתה דרך ג׳ ימים נלך במדבר וזבמנו לאלהינו ושבני.
ועתה הלא זה ה׳ ימים מ ים הלכתם מדוע אינכם שביס אל אדוניכ׳ .ויענו משה
ואהרן ויאמרו אליהם העד העיד ה׳ אלהינו ננו לאמר לא תוסיפו לשוב ניד
מצרימה כי א ־ אל ארץ זבת מלב ודבש נלכה לני כאשר נשבע ה' אלהיני לאבותינו
לתת לנו .ויראו כל שרי מצרים כי לא שמעו אליהם כל ישראל לשוב מצרימה
ויחאספו להלחם עם ישראל .ויחזק ה' את לב בני ישראל על מצרי׳ וילממו ישראל
עם של^מצריס .ומגבר יד כני ישראל על מצרים ויכו אות׳ מכה גדולה .ותכבד
המלחמה על מצרי׳ וינוסו כל מצרי׳ לפצי ב״י כי מתו רבים מהם ביד ישראל •
וילכו שרי פרפה מצרימה ויגידו לפרעה לאמר ברחו בני ישראל להם ולא יוסיפו
לשוב מצרימה וכזאת וכזאס דבמ אלינו משה ואהרן:
ו י ש מ ע פרעה אח הדבר הזה ויהפך לבבו ולבב כל עבדיו על ישראל וינחמו כי
שצמו את ישראל ויאמרו כל מצרי' אל פרעה לרדוף אחרי ב״י להשיב׳
לסנלומ׳ 1אמרו איש אל אתיו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו ויחזק
ה׳ את לב מצרי׳ לרדוף אמרי ישראל כי מפץ ה׳ להפיל את כל מצרי' בתיך ים
סוף ויקס פרעה ויאסור מרכבהו רצו ויקבצו את כל מצרים לא נוהר איש כי אס
הפף והנשי' ויצאו כצ מצרים עם פרעה לרדוף את כיי וחהי מחנה מצרי׳ ממנה
גדול מאד וכבד כעשר סאות אלף איש .והלך כל המחנה הזאמ וירדפו אמרי כיי
להש־נס מצרימה וישיגו אה ישראל מונים על יס ס ו ף .וישאו בי׳ את עיגיהס
ויראו והנה כל מצרים רדפו אמריהם וייראו ביי מאד מפניהם"ויצעקו ב״י אל ה׳
ויתמלקו כל בני ישראל מפני מצרי׳ לארבעה ראשי׳ ויממלקו בדבריה'כי יראו את
מצרי׳ ומשה ידבר אליה׳ אל כל אמח ואחת .הראש האחת בני ראובן ושמעון
ויששכר יאמרו להפיל אס נפשם כיס כי יראו מאד מפני כל מצרים .ויאמר
אליה׳ משה אל תיראו התיצגו וראו את ישיעת ה׳ אשר יעשה לכס היום הזה .
הראש השני בני זבולון ובניסן ונפתלי ויאמרו לשוב מצרי׳ עם מצרי' .ויאמר אליה׳
משה ־
י 124
&£ר
יתרו
ו?ישר
משה אל תיראו ט אשר ראית׳ אח מצרי׳ הי .ס לא תוסיפי לראות׳ עוד עד עולכ•
הראש השלישי מי יהודה ומי •וסף ויאמרו ללכת לקראת מצרים להלחם אתם .
ויאמר אליה׳ משה עמלו כמעמלכס ט ה׳ ילחם לכס ואתם תחיישין .והראש
הל׳ בני לן וגל ואשר אמרו לבא בתוך מצרים להומש ויאמר אליה׳ משה עמדו
נחוך מעמלכס ואל תיראו אך קראו אל ה׳ להישיע אתכם מילם .ויהי אח׳׳כ
1יקם משה מתוך העם ויסשלל אל ה׳ ויאמר .אנא ה׳ אלט יכל האגן הושיעה אס
ערך הזה אשר מצאת ממצרים ואל יאמרו כל מצרים כי יל גמרה להם 1יאמר
ה׳ אל משה מה תצעק אלי לבר אל בגי ישראל ויסעו:
ו א ת ה נסה את מסך על הים ובקעהו ויעברו ננ״י בתוכו .ויעש כן וירם במשהו
על הים ויבקעהו .ויקרעו מ• •ס סיף לי׳׳ב קרעים ויעברו נ״י בתוך הים
ברגליהם בנעלי׳ כאשר יעבור הארס באורח סיילה .וירא ה׳ אל בי• את
נפלאותיו במצרים ובתוך הים ביל משה ואהרן ויהי בבוא בי• הימה ייבואו מצרים
אחריה׳ יישובי מי הים עליהם .ייכנעו כלם במים וצא טתר מהס איש זולה׳
פרעה מלך מצרים אשר נתן הילה לה' ויאמן בו על כן לא המיתי ה׳ בעת ההיא
עם מצרי׳ .ויצי ה׳ מלאך ויוציאמ מבין המצרים וישליכהו ארצה ניניה וימליך עציה
ימי׳ רבי׳ .ויושע ה׳ טוס ההוא את ישראל מיל מציי׳ ייראו כל ביי ט מתו כל
מצרי׳ ויראו את •ל ה׳ הנלולה אשר עשה במצרי׳ ובים אז ישיר משה ובני ישראצ
אס השירה הזאת לה׳ ביום הפיל ה׳ את מצרי׳ לפניה׳ ויאמר כל ישראלי בעירה
לאמר אשירה לה׳ כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה ניס הנה כתובה על ספר תורת
האלהי׳ ויהי אחרי נן ויסעו ננ• ישראל ויחנו במרה ויחן ה׳ חוקים ומשפסי׳
נמקוס ההוא נמרה ויצו אש נגי ישראל ללבש בכל דרטו ולענוד אוחו .ייסעו
ממרה ויבאו אלימה ובאלי׳ שתי׳ עשרה עינות מים ושבעי׳ תמרי׳ ויחמ שם נני
ישראל על המי׳ ויסעי מאלי׳ ייבאו אל מדבר כין בחמשה ,עשר יוס לחדש השני
לצאת׳ ממצרי׳ נעת ההוא נתן ה׳ את הסן אל נני ישיאל לאניצ יימסר ה׳ אל
נני ישראל לחם מן השמי׳ יום יוס .ויאכלו נני ישראל את המן מ׳ שנה כצ ימי
היותם בסלט־ עד בואם ארצה כנען לרשתה וישעו ססדבר סין רחטינאלוש .ייסעו
מאצוש ויחנו נרפילי׳ .ויהי נטית ביי נרפילי׳ ויבא עציה׳ עמלק בן אליפז בן עשו
אחי צפו למלחמה עם ישראל ויניאו אלף ושמוני׳ רטא איש קוסמים ונעלי איב
ויערנו מלחמה עם ישראל נרסיריס .וילחמו נישראל מלחמה רנה וחזקה ויחן ה׳
את עמלק ואת עמו ביד משה ובני ׳שנאל וביר יהושע נןנון האפרתי משרת משה
וימ ביי את עמלק ואח מסו לסי חרב אך סלחמה חזקה היתה המלחמה הזאת
על בני ישראל .ויאמר ה׳ אל משה נתב לך את הדבר כזה זכרין בספר״ו6מת
ניד יהושע בן טן משרתך .וציית את בני ישראל בטאכס ארצה כנען מחה תמחה
את זכר עמלק מתחת השמי׳ .ויעש pמשה ויקח הספר ויכתוב עציו את הדבל׳׳
האלה לאמר .זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך כצאתכם ממצרי׳ אשר קרך בדרך
ויזנב בך כל הנחשלי׳ אחריך ואת־ עיף וינעולא ירא אלהי׳ ,והיה נהניח לך ה׳
אלהיך מכל אויביך מסביב.בארן אשר ה׳אלהיך נותן לך נחלה לרשתה תמחה את
זכר עמלק מתחת השמי׳ לא ישכח .והיה המלך אשר יחמול על עמלק ועל זכרו
ועל זרעי אנכי אלריש מעמי יהברתי אישו מקרב עמו ויכהוב משה אש כל הדבר־׳
האלה בספר ויצו אס ביי על כל המרי׳ האלה .ייסעו ביי מרעילי׳ ויחט נמלנר
ס ר .ינמלש השלישי לצאת נ׳׳י ממצרי׳ נעת ההיא גא רעואל המליר חותן משה
עם צפורה נתו ושר מיה ט שמע את נפלאית ה׳ אשר עשה לישראל אשר הציל
אותש מיד מצרי׳ .וינא יהלו אל משה אל סמלני אשר הוא מונה שם סר האלהי׳
ויצא משה לקראת חיתני" נכביד נחל וכל ישראל עמו״וישנ יתרו ונרו נקרנישרא.
ימים
&*־
VtfV
תישי
!25
ימים,לנים .ויזע יהרו אש.ס׳ מהיום ההוא והלאה ויהי בחייש השלישי לצאיו
ביי ממצרי׳ נששח ימים נו וישן ה׳ אל ישראל משרת הלנרי׳ נהר סיני וישמעו כל
סדנרי׳ האלה וישמחו נל ישראל מאל נהם כיוס ההוא וישכון ככור ה' על הר
סיני ררא אל משה ויקרא אל משה מתיך הענן ויעל אל ההר .ויהי משה נסר
ארנעי׳ יום וארנעי׳ לילה לחם לא אכל ומיס לא שהה וילמדהו ה׳ שוקי׳ ומשפטי׳
להורות אס'נני ישראל .וינשונ ה׳ אס עשרה הלנרי׳ אשר צוס אס כ״י על
שני לוחוס אנניס לתחם אל משה לציות את נ״י ויהי מקץ מ׳ יום ומי לילה כנלות
ה׳ לרנר אל משה נהר סיני וישן אל משה אח לוחות האנן נשוני׳ נאצנע אלהי׳
ובני ישראל ראו ט משש משה לרדס מן ההר ויקהלו מל אהרן לאמר האיש משה
לא ידענו מה היה לו .עשה קום עשה לנו אלה׳' אשר ילכו לשנינו ולא תמות .
ויירא אהרן מהעם מאד ויצו ויניאו לו זהנ ויעש עגל מסכה אל ה ע ם .ויאמר
ה׳ אל משה פרס רדהו מן ההר לך רד כי שהה עמך אשר הוצאה ממצרי׳ .עשו
להם מגל משכה וישתחוו לו ועחה הניחה לי ואכל׳ מן האח נ• עם קפה עורף
הוא .ויחל משה אח פני ה׳ וישפצל אל ס׳ כעד העס על אורות העגל אש* עשה
ו רר אחרי כן משה מן ההר וטלו נ׳ לוחות האגן אשר נהן לו אצה׳׳ לצוות אה
ישראל .ויהי נאשר קרנ אל המחנה וירא אש העגל אשר עשו העם ויהר אף
משה וישנר את הלוחות תחת ההר .וינא משה אל המחנה ויקח את העגל
ו־שרסהו נאש ויסחן ער אשר לק ויור על המים וישק את ישראל וימותו
מן השס איש נחרנ ר ע מ נג׳ אלפי׳ א־ש אשר עשו את העגל .ויהי
ממחרת ויאמר משה אעלה אל ה׳ אולי אכסרה כעל חטאחכס אשר חמאתס
ל ה ׳ .ויעל משה עול אל ה׳וישכ פם ה׳ מ׳ יום ומ׳ לילה .ויהי משה מכקש א ת ה ׳
גמד מ י ישראל אה ארנעי׳ היו׳ וישמע ה' אל תפ ת משה ויעתר לו ה׳ כעל ישראל
אז לגר ה׳ אל משה לפסול שני לוחות אכניה להעלות׳ אל ה׳ לכתוג עליהם
את עשרת הרנרי׳ .ויעש כן משה וירל ויפסול שני לוחות ויעל אצ הר ט ר
אל ה׳ ויכתוב על הלוחות את י׳ הלנרי׳ .וישב כור מפה עם ה׳ מ׳ יום
ומי לילה וילמדהו ה׳ עול ריקים ומשששי׳ אל ישראל .ויצוהו ה' אל מ י ישראל
לעשות לה׳ מככן לשמן בתוכם ויראהו ה׳ את תבנית המשכן ואת סברת כל
נליו .ויהי מקן ארנעי׳ יוס וירד מש־ מן ההר ושני לוחות נידו .וינא משה
אל נני יכראצ ו דגר אליהם אש בל דברי ה׳ ..וילמד להם תורות חוקיי ומשפתי'
אשר צוהי ייגל משה מל ג׳׳י את לנר ה' ל.שות משק לשטן נתיך מ י ישראל.
וישמח העם שמחה גלולה ל מאל סל נל הטוגה אשר לנר ה׳ אליהם גיל
משה ייאמרי כל אשר לנר ה׳ אליך כן נעשה .ייקומו כל העם כאיש אחל
ויתנלט אל משכן ה׳ ויגיאו כל איש יאיש את שחמש ה' למלאכת המשק .לכל
עמדתי .ויניאו כל כיי איש איש מכל הנמצא כילו למלאכת משכן ה' ׳הגיכסף
ונחיפה וכל לבר אשר יעשה כמשכן .וינאו נל החנמי׳ העיש׳׳ נמלאנה ויעשו
אס משכן ה׳ ככל אפר צוה ה׳ איש איש ממלאכחו אשר המה עושים .ייעשי
כל חכם לב אש המשכן ואש כל כליו כל כלי עמלת מלאכת הקורש.כאשר צוה ה׳
אש משה .ותכל כל עגולת משכן אהל מועל -מקן חמשה חלשים ויעשו בני
ישראל ככל אשר ציה ה׳ את משה .ויניאו את.המשכן אל משה ואת כליו כמראה
אשר הראה את משה נן עשו כני ישראל וירא משה את המלאכה והגה עשו אותה
נאשר ציה ה׳ איתי וינרך אותם משה :
פרשת ויקרא
ויהי
נחלש השרס עשר נכ״ג נחלש ויקס משה אס אהק ואס נרו יילנישםאס
הכגדיס וימשח אוחם ויעש להם כאשר 5יה ה׳ אוהו ויקרנ משה אח כל
בקרגנות
!26
f
ספר
ויקרא
ד-י׳טר
הקיננימ כאשר ציה ה׳ אומו ביום ההוא .׳-ואמ״כ לקת משה את אהרן ואת
גניו־ ויאמר אליהס פממ אהל מועד תפכו ז׳ ימיה ולא תצאו כי כן צייתי וימש
אהרן ובניו את כל אשר _5וה ה׳ ביד משה ויפנו פהח אהל מועד ז׳ ימי ויהי־
ביוה הת׳ באמל למדש הראשון גשנה השנית לצאת בני ישראל ממצרי׳ ויקה משה
אמ המשכן ואה כל כל• אהנ מועד וכל כלי המשכן ויעש ככל אשר ציה ה׳ אומו
ייקרא משה אל אהרן ואל בניו ויקרינו את העולה ואמ החטאת להם ולביי
כאשר ציה ה' את גישה .גיוס ההוא לקמי ג׳ גני אהרן נדג ואניהוא אש זרה
ויקריכי לפני ה' אשר לא צוה אותם ותצא אש מלפני ה׳ ותאכל אותם וימותו
לפני ה׳ גיוס ההוא אז המלו נשיאי כ״י ביום ההוא ביום כלות משה להקים
אה המשכן להקריב קרננותיהס לפני ה׳ לתנופת המזבח .ויקריבו את קרגניתיהס
נשיא אמד ליום נשיא אמד ליום ייכ ויהיו כל הקרגנות אשי הקרינו איש י'יש
ביומו קערת כסף אחה מאה ישלפים משקלה מזרק א׳ כסף שגעיס שקל בשקל
הקדש שניהם מלאים סולמ גלולה כשמן למנמה כף א' עשרה זהב מלאה קמרת
כר אי• גן כקר איל א׳ כגש אמד גן שנהו לעולה ושעיר עזים אמד לחמאת
ולזבמ השלמי' בקר שנס אילים מרשה עמודיה המשה כגשי׳ גני שנה ממשה
ככה יעשו יום יום ייג נשיאי ישראל איש יומו ויהי אמרי כי ביום י״נ למלש
ויצו מפה את ב״י נעשית הסבמ ויעשו גני ישראל את הת מ גמועדו נארכעה
נשר יום למדש כא:רצוה ה׳ את משה כן עשו בני ישראל וגהדש השני באחד להדש
לבר ה׳ אל משה לאמר שאו את ראש כל זכר לב״׳ מבן כ׳ שנה ומעלה אמה
ואהרן אחיך וי׳׳ב נשיאי ישראל •ויעשו ק ויבא מכה ואהרן ־ושנים עשר נשיאי
ישראל ויפידו את בני ישראל במדבר סיני .ויהיו כל בני ישראל לבית אגותס
מבן כ׳ כנה ומעלה שש מאות אלן ושלשמ אלפים וחמש ראומ וממשי׳ ובני לוי
לא התפקדו ״ בתיך ביי •אמיהס ומספר כל בכור לב״י מנן מדש ומעלה שנים
ועשרים אלף ועינ ומאתים ופקודי בני לוי מנן הדש ומעלה שנים ועשרים
אלף .ויתן משה את הכהני׳ ואת הלייס איש על משאו לעביל את המשכן
אוהל מועד כאשר ציה ה׳ את משה ונעשרי׳ יום לחלש נעלה הענן מעל משכן
העלות ביום ההוא .נסעו ב״י למסעיס׳ ממלבר סיני וילכו .לרך שלשת ימיס
וישכין הענן נמלבר פארן שמה ח י 0אף ה׳ בישראל כי הכעיסו את ה׳ נשאלם
ממנו בשי לאכול וישמע ה׳ בקולם ויהי להם בכר ויאכלוהו" מלש ימיס .יאמרי
כן מרה או« ה׳ בהם ויך בהם מכה יבה ויקברום במה במקום ההוא ויקראו
כני ישראל את המקים ההוא קנרות התאיה כי כס קברי את העם המהאויס
נשר ויסעו מקברות התאוה ויחנו בחצרות אשר במדבר פארן ויהי בהיות ביי
בחצריח '1יחר אף ה׳ במרים על אודות משה ותהי מצורעת כשלג והסגר מחק למתנה
שבעת •מי׳ עד האספה מצרעחה ואחר נסעו ביי מחצרות ויחנו נקצה מדבר ב א ר ן ,
בעת ההיא 7נר ה׳ אל משה לשלח שנים עשר אנשים מבני ישראל איש אחד לפנס
ללכת לתור את ארן כנען וישלח אותם סש־ ייב איש וילכו ארצה כנען לרגלה
ולמקרה ויתורו את כל הארן ממלבר' פין על רמוכ לביא המת ויבואו אל משה
ואל אהרן מקן מ׳ יום )ישי.ו אוסס דבר כאשר היה עס לבבם ויוציאו עשרת
האנשים לבה על האל ן אשר תרו אימה אל ביי לאסר סיב לגי לשוב סצריסה'
מלכת אל האון הזאת כי אלן אוכלת יושביה היא ויהושע בן נון וכלב בן יפונה
היו מן התריס את הארן אמרו טובה הארץ מאד מאד אס מכן בנו ה׳ והכיא
אותנו' אל האדן ההיא ונמנה לנוי כ׳ ארן זנת מלב ודגש ט א ולא שמעו אליהם
ביי וישמעו אל לגרי י׳ האנש׳׳ אשר הוציאו לנה על הארן ,וישמע ה׳ את
תלומת ננ׳ ישראל ויקצוף ו שגע לאמר אם יראה איש מן הלור הרע מ ה את
האל!
ס פ י ־ וייקרא
+
Y
7
הי^י
].־
*127
הארן מבן כ שנה ומעלה כי אס כלב בן יפונה ויהושע בן נון אס לא במדבר
הזה ;מפו• הלול הרע הזה ובניהם הס יבואו אל האק והם יירשוה ויחל אף
ה׳ בישראל ויניעם במדבר מ׳ סנה עד מוס כל הדור הרע אשל לא* מלאו אחרי
ה׳ רשנ סעס במדבר פאק ימים רביס ואחר נסעו המדנרה דרך ים סוף .בעמ
ההיא למס קרח גן יצהר בן קהה בן לוי אנשים רביס מכ׳׳י ויקומו וינצו על
משה ועל אהין ועל כל העדה וימר אף ה' בהם ותפתה הארן את פיה
ותבלעם אותם ואת בתיהם ואת כל אשר להם ואת כל האלם אשר לקרמ ויהי
אח׳׳כ ויסב אלהיס את העם לרך הר שעיר ימים רבים בעת ה9יא אמר ה׳ אל
משה אל תתגר מלחמה נגני משו כי לא אתן מארצם על ןזלרך כף רגל כי ירושה
לעשו נתתי את הר שעיר ע״כ נלחמו בני עשו בבני שעיר בימים הראשונים ייתן
ה׳ את בני שעיר ביל בני עשו וישמידום מפניהם יישט תתתם עד היום הזה
על כן אמי ה' אל ב״י אל מלחמו עם בני אחיכם.כ׳ אין לכם מארצם מאומה
אך אכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגס מיס מכרו מאמם בכסף ושתיתם
וי.שו ביי כלבר ה׳ וילכו ביי במדבר ויסבו את לרך הר שעיר ימים רבים ולא נגעו
את כני עשו וילכו בלרך ההוא תשע עשרה שנה ויהי בעת ההיא וימת לטיאנוס
מלך בני כתים מיה שנה למלט היא שנת ארבע שנה לצאת ביי ממצרי׳ ויקברו
אותו בהיכלו אשר גנה לו בארן כסיס וימלוך תתתיו אבימנוס שלשי׳ ושמונה שנה.
וגני ישראל עברו את גטלם בימי׳ ההם מקן תשע עשר שנה ויבואו ויעברו לרך
מלבר מואב ויאמר ה׳ אל משה אל תצר את מואב ואל תלחם בס כי לא אתן
לכם מארצם ויעברו בני ישראל את דרך מלבר מואב תשע עשרה שנה ילהוס לא
נלחמו נ ס .ויהי בשנת שלשי׳ ושש שנה לצאת בני ישראל ממצרי׳ ויער ה׳ את סימון
מלך האמורי ויערוך מלחמה ויצא להלמם את נני מואנ .וישלח סימון מלאכים
! IIנעור בן ינים בן בלעם יומן מלך מצרי׳ ואל בלעם בנו לקלל את מואב למען
הנתן ניר סימון• ויניאו את געיר גן יניס ואת נלעם ננו מפתור אר 0נהריס
יטאו נעור ובלעם גנו עיר סימון ויקללו את מואב ואת מלכם בעיני סימון מלך -
אמורי וסימון יצא עם כל חילו וילך אל מואב וילחם בם ויכניעם ויתנם ה'
:ירו ויהרוג סימון את מלך סואכ ויקח סיחון את כל ערי מואב במלחמה וגם את
עגון לקח מהם כי משטן מערי מיאכ היא .וישם סימון את שריו ואת גלוליו
.יזשמן ונהי משנון לסיחון נימי׳ התם על ק יאמרו המושלי׳ געור וגלעס גנו
זנרי' האלה לאמר נאו חשבון מגנה ומכונן עיר סימון .אוי לך מואנ אגדת
cכמוש הנה כמוכה על ספר הורת האלהי׳ ויהי כאשל נצמ סימון את מואב
;ס שומרי׳ בערי׳ אשר לקממאת מואב .ובני מואב נפלו הרבה במלממהכיד סימון
1נ סהס שבי גלול בגיס וכגוס ויהרג מלכם ויפן כימין וישב לו אל ארצו .
זן סיחין מתנות רמס וכסף וזהב אל בעור ואל בלעם בנו וישלחם וילכו
־ס גהייס אל מקוסם ואל איצס נעת ההיא ענרי כל כני ישלאל מללך מלבר
' 1רסט את מלבר איום ויבאו כל העיה סיבר צין בחרש הראשון בשנת מ׳
*פס ממצרים דשמ שם מ י ישלאצ נקלשמלבל כין ותמחשם מלים ותקבר
ז כעת ההיא שלח משה מצאכיס אל הלל מלך אלום לאמר כה אמר אחיך
לאל אענדה נא בארצך לא נעמר נשרה ונכלם צא נשתה סי כאר לרך המלך
י ייאמר אליו אלום לת תעבור בי ויצא אלום לקראת בני ישראל נעם כבל .
יאנו נגי עשי• נתון את בני• ישראל לעטר בארצם רפ ישראל מעליו ולא נלחמו• •.
מ .ייסעו נג׳ ישיאל מעצ נגי עפו מקיש יינאו כל העדה הר ההר נעת ההיא •
י ה׳ אל משה אמור אל אסרן אמיך ייאסף שם כי לא יניא אל האין אשר
י לננ׳ קראל.ויעל אהרן כרנר־ס' אל הר הסר וימת שם כשנת האלנעים
בחדש
•
יב
םסד
ויקרא'
ד׳ישי
128
נחלש החמישי באחד לחירש .יאהרן בן מאת שנה יעשריס ישלש שרם במיתי בהר
ההר .רשמע הכנעני מלך ערל יישב הנגב כי בא ישראל לרך האתרים ניעלוך
אח חילי להלחם בישראל וייראו בני ישראל מאל מפניו כי מיל גלול וכבל מאד
לו ייהנו בני ישראל לב לשוב מצרימה .וישוני בני ישראל אמריהם כמהלך שלשת
ימי׳ עד מוסרות בני יעקן כי יראו להם מאל מפני מלך ערד ולא יכלו בני
ישראל ללכה לשוב אל מקומם יישובו בבני יעקן שלשי׳ שנה ויהי כראוה בני לוי
כי לא אבו בני ישראל לשוב ויקנאו אל ה׳ ייקומי וילממו אה ישראל אמיהס
ייהרגו עם רב ייושיבוס במזקה אל מקומם הר ההר ויהי בשובם ומלך ערד
עולנו עורך צבא למלחמה לקראת ישראל וילר ישראל נדי לאמל אס נהי! מתן
את העם הזה נילי והחרמתי אס עריהם וישמע ה׳ בקול ישראל ויהן את
הננענ׳ נילם וימלם אתהס ואמ עליהם ויקרא שם המקום מרמה ויסעו בני
ישראל מהר ההר וימנו בעיי.העברים בגבול מואנ .וישלח נני ׳שלאל י אל סואנ
לאמר נעברה נא בארצך עד מקומי .ולא אבו בני מואב נתין את ישראל
עבור בארצם כי יראו בני מואב מאד פן יעשו להם בני ישראל כאשר עשה
להם סימון מלך האמיר׳ אשר לקמ את ארצם ויהרוג מהם רבים על כן לא
נהן מואב אה ישראל עבור בארצו והי ציה את בנ״י לבלתי הלמס במואב ייט
בני ישראל מעל מואב ויסעו בני ישראל מגבול מואב ויבאו בעבר ארנון בגבול
מאב בין מואב ובין האמורי בעבר קלמוה וישלמו בני ישראל מלאכיי אל סימון
מלך האמורי לאמר .נעברה נא בארצך לא נטה נשלה ובכר׳ לא נשמה מי באר
לרך המלך נלך עד ענרגו את גבולך וצא נתן סימון אס ישראל עבור ויקבץ סימון
את כל עם האמורי ויצא המדברה לקראת בני ישראל וילה׳ בישראל יהצה ויתן ה׳
את סימון מלך האמורי ביד בני ישראל ויך ישראל את כל סם סימון לפי מרב וינקו׳
את נקמת מואב ויירשו בני ישראל אמ ארץ סימון מארס על ינק על בני עמון
ויקמי את כל שלל הערי׳ .ויקמ ישראל את כל הערי׳ האלה יישב ישראל בכל ערי
האמורי ויאמרו כל בני ישראל להצמ׳ את בני עמון לקמת את כל ארצם גם המה
ויאמר ה׳ אל בני ישראל אל הצר את בני עמון ואל מתגר בס מלממה כי לא
אתן לכס מארצם מאומה וישמעו גני ישראל אח לבר ה׳ ולא נלחמו את בר עמון
ויפני בני ישלאצ ויעלי ללך הבשן ויצא עוג מלך הכשן לקלאמ ישראל למלממ׳ ועמו
אנשי׳ הלבה גבולי מיל ייל חזקה מאל מעם האמילי .יעיג מלך הבשן איש גבוי
מיל מאל ונערו! בנו גבור מאד יומר ממנו ויאמל עוג בלכו הנה כל ממנה ׳שלאל
מהלך שלש פרסאות עת? אמיחס כאחח בלא חרב ובלא חנימ .ויעל עוג ההרה
יהצה ו •קח משם אןן אמת גלולה ארכה שלש פרסאות וישם אותה על ראשו ויאמר
להשליך על ממנה בגי ישראל להמית אמ כל ישראל באבן הטא ויבא מלאך ה׳
וינקוב את האבן ההוא מעל ראש עוג ומרל האבן בצואר עוג ויפיל עוג לאו;
מטבל האבן בצוארו .בעת ההיא אמר ה׳ אל בני ישראל אל תירא ממנו נ׳
בילכס גמתי אותו ואת כל עמי ואת כל ארצו ועשית׳ לו כאשר עשימס לסימון וילל
אליי משה עס מתי מספל מבני ישראצ ויך משה את עוג במסה אצ קרכולי רגליי
וימימט ואמלי כן רלפי מי ישראל את נני עוג ואת כל עמו וימס ייכסום ע׳
בלמי השאיל להם שליל ואמלי כן שלמ משה ממי ישלאצ צלגל אמ יעזל כי יעזו
הימה קריה עליזה מאל וילכו המרגלי׳ יפזר וילגלו .אומי ויבסמו המלגלי׳ נהי
וילחמו הס נאנשי יעזר וילכדו האנשי׳ ההם אמ יעזר יאמ בנימי׳ וימגס • ה׳ ביד
ויורישו אמ האמורי אשר שם ויקמו בני ישראל אס ארן שני מלט האמורי א5י
שם רקמו מי ישלאל מאמ שני מלט האמולי ששיס עיל בענל הירק מנמל אמי
על הר מדמון ויסעו מי ישלאל)ינאי נעלמת מואנ אשל מענל לילל! ייר
יישמעו
סכר
ויקרא
הישר
129
וישמעו כני מואנ אמ כל הרעה אשר עשו כני ישראל,לשני מלכי האמורי אל סימון
ואל עיג וייראו כל אנשי מואכ מפני כני ישראל מאל .ויאמרו זקני מואנ הנה
שני מלכי האמורי סימון ועוג החזקיס מכל מלכי הארן לא עמלו בפני כני ישראל
ואץ נעמול בפניה׳ אנמנו הלא שלויז שלמו אלינו סרס זה לעבור בארצנו לדרכם
ולא עזבנו אומי עתה •קיט עלינו במרב וישמידו אומנו ויקן מואב מפני בני
ישראל וייראו מאד מהס ויתי עצו מה לעשות אל בני ישראל ויקומו זקני מואב
ויבמרו איש מאנשיה׳ את בלק בן צפיר המואבי וימליטהו עליה׳ בעת ההיא
וכלק מיש.מכם מאד ויקומו זקני מואכ וישלמו אל כל בני מדי] לטשומ אמס
שלום כי מלממה גלולה ושנאה הישה כין מואב ובין מלין בימי׳ ההם מימי הדד כן
בלל מלך אלום המכה אמ מלין נשלה מואכ על הימים ההם .וישלמו כני מואב
אל זקני מרין ויעשו אתם שלים ויבאו זקני מדין ארן מואב לשלוש בני מלין
ויתיעצו זקני מואב וזקני מלין מה לעשות להם להציל אס נפשם מישראל ויאמרו
זקני מואכ אל זקני מלין עתה ילמכו בני ישראל את סביבותינו כלמוך השור את
ירק השדה ט כזאת וכזאמ גשו לשני מלכי האנוורי המזקי׳ ויאמרו זקני מלין אל
"מואכ שמענו כי נעמ אשר נלמס אתכם ס מון מלך האמורי ועבור ילו עליכ׳ ויקמ
אמ ארצנ' כי שלח אל בעור בן יניס ואל בלעם בנו מארס נהריס ויבאו ויקללו
אסכם על כן נברה יד סימון בכס וילכד אמ ארצכ׳ ועמה בלמו נא נס אמס אל
בלעם כנו כי הנה עודנו בארצנו ונהמ' לו־ שפרו וינא ויקלל אמ כל העם אשר
יראתם מפניהם וישמעו זקני מואב את הדבר הזה וייסב בעיניהם לשלומ אל בלעס
בן בעור וישלמ כלק בן צפור מלך מואב מלאכים אל בלעם לאסר .הנה עם יצא
ממצרי׳ הנה כסה את עין הארן והוא יופכ ממולי ועתה לכה נא ארה לי אומו כי
עצום הוא ממני אולי איכל להלח' וגרשמיו כי שמשתי את אשר חברך מבורך ואשר
תאור יואר וילכו מלאכי בלק אל בלעם ויביאו את בלעס לקלל אח העם וינא
בלק אל גלעס לקלל את ישראל יום ויום ולא שמע בלעם אל בלק מפני לבר ה׳
אשר לבר אל בלעש וירא בלק כי לא אבה בלעם אל לנר!• ו קס וילך אל מקומו
ונס בלעם שב אל ארצו וילך משס מלינה ובני ישראל נסעו מעדטמ מואב וימנו
על הירדן מביה הישמומעד אבל השישים בקצה ערמה מואב ויהי בשבמ בני ישראל
בנמל השיעי׳ וימלו לזנות אל בנות מואב ויבשו בני ישראל לפני מואב ובני מואב
מקמו אהליה׳ נגד ממנה ישראל וייראו בני מואב מפני ישראל .ויקמו בני מואב את
כל• כנותיהס וכל נשיהם היכית תואר וטובת המראה וילבישו אוסס כסף וזהב
ובגרים יקרות ויושיבו בני מואב את הנשים ההנה פתח אהליהס למען ראות
אותם בני ישראל וישנו אליה׳ ולא ילהמו את מואב ויעשו כל בני מואב הלבר
הזה אל בר ישראל ויושיבו איש את במו ואיש אמ אשמו סממ אהלו וכל גני
ישראל ראו את ממשה גני מואב ויפנו בצי ישראל אל בנות מואב ויתאוו להן
וילכו אליהן ויהי בטא העברי _אל פתמ אוהל מואב וירא אמ נמ מואג ויחמול אומה
בלט וילבר עמה סממ האהל י את אשר ימפין .ויהי בלברס ויבאו אליה׳ כל אנשי
האהל וילכדו אל העכרי כלכלים האלה הלא אמס ידעת׳ כי אמיס אנמנו ימל בני
לוס וכני אכרהס אמי! ־ולמה לא משט אמנו ולמה לא מאכלו את לממנו ואמ זנמינו.
ויהי כי ירט עליו בניי מואב בדבריהם והסיתו אותו כמלקיס לכריהס והושיטה!
באוהלה ועבמו לו וזבמו לו ואכל מזכמם ומלממ׳ וימנו לו יין יישמ וישכחהו ויושיבו
לפניו נערה יפה ועשה כה כרצונו כי לא ידע כי שמה יין הרנה ככה עשו בני
מואב לי.שראל במיקום ההוא בנמל השמי׳ .וימר אף ה׳ בישראל •על הלכי הזה
וישלח בהם מנפה וימותו מישראל ארבעה ומשרים אלף איש ו מ ה איש א׳ מנני
שמעון זמרי נן סלוא שמו וישכנ אח סמלירס כזבי בס צור מלך מרין לעיני כל
ני
׳ ^0
3
.
ססר
ויקרא
הישר
י בני ישראל .וירא פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן אח הדבר הרע הזה אשייעשה
זמרי ויקח רומח ויקם וילך אחריהם וידקור את שני־ '.ויהרגם ושעצר המנסה מעל
בני ישראל} .עת ההיא אחרי המנפה ויאמר ה׳ אל משה ואל אלעזר בן אהרן
הנהן לאמר .שאו אח כל ערס בני ישראל מבן עשרים שנה ומעלה כל יוצא צבא
)יפקרו משה ואלעזר את בני ישראל למשפחוהיה׳ .ויהיו פקודי בני ישראל שבע
מאות אלף ושבע מאוח-ושלשים ופקודי בני לוי מנן חיש ,ומעלה כ״נ אלף ובאלה
לא היה איש מפקודי משה ואהרן אשר שקדו במיבר סיני כ׳ אמר ה׳ להם מוס
ימותו נמדכר וימותו כלס ולא נותר מהם איש כי אם נלב בן יפונה ויהושע בן
נון .אחרי כן ויאמר ה׳ אל משה אמור אל נני ישראל לנקיס את נקמת אחיהם
מי ישראל רעש כן משה וינחרי מי ישראל מהם י״נ אלף אלף למסה וילכו מדינה.
ויצכאו כני• על מדין ויהמו כל זכר ונס את חמשת נסיכי מדין ואת בלעם בן נעיר
הרגו בחרב .וישנו כני ישראל נש.׳ מדין ואת ספס ואת כל בהמתם ואת כל אשר
להם .ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח ויביאו אוחו אל משה ואל חלעזר אל
ערכיח מואכ .ייצאו משה ואלעזר וכל נשיאי העדה לקראחם בשמחה .ויחצו את
כל שלל מדין וינקסו בני ישראל ממדין את נקמח אחיהם בנ• ישראל:
ס פ ד דבריס
ב ע ת ההיא אסר ה׳ אל משה הן קרמ ימיך למוח קח את יהושע בן נון משרתך
והתיצבו באהל מועד ואצונו ויעש משה כן וירא ה׳ באהל נעמוד ענן ויעמוד
* עמוד הענן על פתח האהל .ויצו ה׳ את יהושע ב״נ ויאמר לו חזק ואמן כי אתה
תביא את כני׳ אל האדן אשר נתתי להם ואנכי אהיה עמך ויאמר משה אל יהופע
.חזק ואמן כי אתה חנחיל את האדן אל בני ישראל והי יהיה עמך לא ירפך ולא
.יעזנך אל תירא )אל תתת ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר להם אתם ראיתם אתי
כל הפוכה אשר משה לכסהיאלהיכ׳ במדבר .ועתה שמרו לכם את כל דבריהמר׳
הזאת ולכו כדרך ה׳ אלהיכ׳ אל תסורו מכל הדרך אשר ציה ה אתכם ימין ושמאל.
וילמד משה את ננ׳ ישראל חוקים ומשפע־ס^ותורות לעשות בארן כאשר ציהו ה׳
וילמדם את דרך ה' ואת תורותיו הלא הס נתיני׳ על ספר תורת אלהיס אשר
נתן אל נני ישראל ניד סשה ויכל משה לצוות את בני ישראל ויאמר ה׳ אליו עלה
אל הר העברים ומות שם והאסף אל עמך נאשר! נאםן* אסרן אחיך .ויעל סשה
מושר צוהו ה׳ וימת שם בארן מואב ע״ס ,ה' בפנת הארבע׳׳ לצאת בני ישראל
מארן מצרים .ויבכו בני ישראל את משה בערבות מואב• ל׳ יום רתמו ימי אבל משה:
י
ספר יהושע
ויהי אחרי מות משה ויאמר ה׳ אל יהושע בן נון לאמר קום עמר אח הירדן
אל הארן אשר גתתי לנניי והנחלת למי ישראל את הארן כל מקום אשר
תדרוך כף רגלכם נו לבס יהיה מהמדבר והלננון הזה עד הגהר הגדול גהר פרת
•היה גמלכם .לא יחיצנ איש לסרך נל ימי חייך נאסר הייתי עם משה• י אהיה
מסך רק חזק ואמן לשמור את כל המורה אשר צוך משה אל תסור מן• הדרך ימין
ושמאל למען תשכיל ננל אשר חלך .רצו יהישע את שומרי ישראל לאסר ענלו
נממנה וצוו אס העם לאסר הכינו לכס -ציה נ׳ בעוד גי .ימים אתם מונרים את
הירדן לרשס את הארן ויעשו pשיפרי• מיי ויצוו אס העם ויעשו ככל אשר צוה
יהושע וישלמ יהושע שני אנשים לרגל את ארן ירימו )ילכו וירגלו האנש׳ שאת ירימו
ויבואו מקן שכעמ יעי׳ אל יהושע הממנה ויאמרו לו כי נחן ה' בידינו את כל
הארן וכי נמוגו כל יושביה מפנינו .ויהי אמרי pוישכס יהושע בבקר וכל
י ישראל עמו )יסעו מהשעי׳ )יעבור יהושע את הירדן־ וכל ישראל־ עפו• ויהושע בן
י שמוני׳ ושסיס שנה בעטי עם ישיאל בירדן)יעל העם מהירק• בעשור למיס
היאשון
ספי
יהושע
הישר
, 131
הראשין ויחנו נגלגל נקצה מזרח יריחו .ויעשו .מ י ישראל אח הששח ?גלגל
נערנוש יריחו נארנעה עשר לחדש כנשונ נתורש משה .וישמח המן נעת ההיא
ממחרת השםמ ו'.א הי׳ עול לנני ישראל מן ויאכלו מחנואמ ארן מען ויריחו סוגרת
ומסוגרת מפני בני ישיאל אין יוצא ואץ נא .ויהי נחלש השני נא׳ צחלש ויאמר ס '
אל יהיש־ :קום הנה גתתי נילך אש ירימו ואת כל עמה וסטח' את העיר נל
אנשי המלחמה יום יוס שעם אחת כה תעשה ששת ימ;ם והכהניס יתקעו נשוסרות
ויהי נשמעם את קול השופר יריעו כל העם תרועה׳ גלולה ונפלה מומת העיר
תחשיה ועלו כל העם איש נגלו .ויעש יהושע כן ננל אשר צוהו ה׳ ויהי טוס-
השניעי וישונו r>bהעיר ז׳ פעמי׳ והכהנ׳׳ תקעו נשופרוש .ויהי בשביעית
ויאמר יהושע אל העם הריעו כי נתן ה' כילינו את כל העיר .אך חרם לה' מ ט ס
העיר היא וכל אשר נה ואתם שמרו את החרס סן תשימו את מחנה ישראל
לחרם ועכרת׳ אותה וכל נסף וזהי ונחושת וברזל קולס לה׳ הוא אוצר ה׳
יוכא .ויתקעו העם בשופרות ויריעו תרועה גדולה' ותפול חומת יריחו תחתיה
ויעל כל העם איש נגדו וילכדו את העיר.ו!חרימו את כל אשר בה מאיש על
אשה ועד זקן שור ושה וממור לפי חרב .וכל העיר שיפו כאש רק כל כלי
הכסף והזהב והנמשת והברזל נתנו אוצר ה׳ וישבע יהושע בעת ההוא לאמר
ארור האיש אשר יבנה את ירימו בבכורו ׳יסדנה ובצעירו יציב ללתוסיה .וענן
בן כרמי בן זבדי בן זרח בן יהודה מעל בחרם ויקח מן המרס וימביא באהל
וימר אף ה׳ בישראל ויהי אמרי כן בשוב בני ישראל משרוף אס יריחו וישלמ
יהושע אנשים לרגל את העי להלחם בה .ויעלו האנשי׳ וירגלו את העי וישונו׳
ויאמרו אל יעלה עמך כל העם אל העי רק כג׳ אלפי׳ איש יעלו ויכו את העי
כי ממס אנשים המה .ויעש כן יהושע ויעלו עמו מכני ישראל ג׳ אלפי׳ איש
וילממו עם אנשי העי .ותכבד המלממה על ישראלי ויכו אנשי העי מישראל
ל״ו איש •וינוסו נר ישראל לפני אנשי ה ע י .וירא ׳יהושע את הדבר הזה ויקרע
שמלותיו ויפול על פניו ארצה לפני ס׳ הוא וזקני ישראל ויפלו עפר על ראש׳.
ויאמר יהושע אהה ה' למה הענרת את העם הזה את הירדן מה אוסר אמרי
אשר הסך ישראל עורף לפני אויביו .עתה ישמעו כל הכנער יושב האר! את
הרבר הזה ונסנו מלינו והכריתו את שמנו ,ויאמר ה׳ אל יהישע למה אתה נושל
על פניך קום לך כי מפא ישראל ויהמו סן החר׳ לא אוסיף להיות עמהס אם
לא ישמילו את המר׳ מקרבם .ויקס יהושע ויאסוף אס העם וקרב אש האוריס
כלבי ה׳ וילכד שבס יהולה וילכר מכן בן כרסי .ויאמר יהושע אל מ ק הגי נא
לי בני מה עשית .ויאמר -ע ק יאיתי בשלל איית שנעל טובה ומאמי׳ שקלים
כסף ולשון זהב ממשי׳ שקלים משקלו .ואממלם ואקחם והגם בתוך האהל
סמוגים בארן .יישלח יהושע אנשי׳ וילנו רקחום מאהל ענן ויניאו אוסס אל
יהושע .רקח יהושע את ע ק ואת הכלים האלה ואת מיו ואת ננותיו ואס
כל אשר לו ויעלו או מס עמק עכור .וישרוף אותם יהושע שם כאש• וירגמו כל
ישראל אמ עכן באבני׳ ויקימו עליו גל אנר׳ על ק קרא למקום ההוא
עסק עמר וישכ ה׳ מממן אפו ואמרי כן קרנ יהושע אל העיר וילסם בה »
ו אמר ה׳ אל יהושע אל תירא ואל חמת הגה גחתי גילך את העי ואת סלפה
ואת ע ס ה .ועשיס להם יאשר עשית לירימו ולמלנה רק שללה ונהמת׳ מכיזי לכם
שים לכס אורב לעיר מאחריה .רעש יהושע כרכר ה׳ ויבתר מכל נר הסלמןס.
שלשים אלף גמרי מיל וישלמס ויארבו לעיר ,ייצו אותם לאמר כלאגתנם -אואנו
נסים לפני אנשי העיר נערס׳ יירלש? -אמיימ• יתקיפו מהמארב• ולכלת' את מןיר•
,יעשו ק וילחם יהושע• ויצאו אנשי העיר -לקראת ישראל־ יה 0לא ילעי ט אומי«
להם
132
ספר
יהושע
הישר
להם" מאמרי העיר וינוסו יהושע וכל ישראל 'לשניהם וינוסו דרך המדבר נערמה.
ויזעק־ אנשיי העי לכל העס אשר בעיר לרדוף אמרי ישראל ויצאו וינשמו מן
העיר לא נשאר א׳ ויעזבו את העיר סתומה וירדפו אמרי ישראל וכל האורנים
קמו סמקימם וימהרו ויבאו לעיר וילכדוה ויציתו אותה באש .ויפנו אנשי העי
אמריה׳ והנה עלה עשן העיר השמיסה ולא היה בהם ידיס לנוס הנה והנה .
ויהיו כל אנשי העי לישראל כ.תיך אלה מזה ואלה מזה ויכו אותם עד בלתי
השאיר להם שריד .ויתפשו כני ישראל את מלוש מלך העי מי ויכיאו אומו אל
יהושע ויתלה יהושע אומו על הען ויממ וישיבו כני ישראל אל העיר אמרי שרפו
אומה ויט אמ כל אשר כה לפי מרכ .ויהי מספר כל הנופלים מאנשי העי מאיש
ועד אשה שני׳ עשר אלף רק הנהמה ושלל הערי' בזזו להם כדבר ה׳ אל יהושע.
וישמעו כל המלכ׳׳ אשר נעכר הירדן כל מלכי הכנעני אמ כל הרעה אשר עשו
כני ישראל לירימו ולעי ויתקבצו ימד להלמס את ישראל אך 'ישבי נבעו! יראו להם
מאד מפני ׳^ראל להלחם אמם שן ימומו ויעשו בערמה ויבואו אל יהושע ואל כל
ישראל ויאמרו אליהם מארן רמוקה כאני עתה כרתו לנו בריס ויערימו יושבי נבעין
על בני ישראל ויכרתו להם בני ישראל כרימ ויעשו להם שלום וישכעו להם נשיאי
העדה ויהי אמרי כן וידע כל ישראל כי קרובים הס אליו ובקרבו הס יושבים .אך
לא המימו׳ בני ישראל כי נשבעו להם בה׳ ויהיו מושבי עצי׳ ושואבי מיס ויאמר
אליהם יהושע למה רמימונו לעשוה לנו הדבר הזה ויענוהו לאמר כי הוגד לעבדיך
את כל אשר עשיתם לכל מלכי האמורי ונירא מאדילנסשותינו ונעשה הדבר הזה .
ויתנם יהושע ביום ההוא למשוב להם עצים ולשאוב להם סיס וימלקס לכל שנסי
ישראל לעבדי׳ ויהי כשמוע אדוני צדק מלך ירושלים את כל אשר עשו בני ישראל
ליריחו ולעי וישצמ אל הוהם מלך חברון 1אל פראם מלך ירמות ואל יפיע מלך
לכיש ואל .דביר מלך עגלון לאמר .עלו אתי ועזרוני להלמם את בניי ואמ יושבי
גבעון אשר השלימו את כניי .ויאספו ויעלו ממשת סלכי האמורי עם כל ממניהם
עם רב מאד כמול אשר על שפמ הים .ויבאו )ימנו כל המלכי׳ האלה על גבעון
ויחלו להלחם ביושבי גבעון וישלחו כל אנשי נבעין אל יהושע לאמר עלו מהרה
והושיענו כי נקכצו עלינו כל מלכי האמורי להלח׳ בנו .ויעל יהושע וכל עס-המלחמ׳
מן הגלגל ויבוא •אליהם יהושע שתאום ויכה אס ממש המלכים ההם מכה רכה .ויהומ׳
ה׳ לפני בני ישראל ויכם מכה גדולה בגבעון וירדפם דרך מעלה בית מורון עד
מקלה וינוסו מסלי ישראל .ויהי בנוסם וישלך ה׳ עליהם אבני נרד סן השמים
וימותו מהם רבי׳ מאשר הרגו בני ישראל .ובני ישראל רלפו אמריה׳ וימיתו׳ עוד
בלרך והכו אומס ויהי בהממס אוהם והיום נטה לערוב 'ויאמר יהושע לעיגי יכל
ישראל שמש בגבעון לוס וירמ בעמק אילון על יקום גוי אויביו וישמע ה׳ בקול
יהושע וילוס השמש במצי השמים ויעמול שלשים וששה עמים וגס ירמ עמל ולא
אן לבוא כיום המיסיולא היה כיוס ההוא לפניו ולאחריו לשמיעה׳ בקול איש כי
ה׳ נלמס להם לישראל .ויכי יהושע ובני ישראל אמ כל ארן הכנעני כאשר צוה ה׳
להם ויהרגו את כל מלכיהם ליא מלכים ויקמו כר ישראל את כל ארצם מלכל ממלכו׳
סימון ועונ אשר בעבר הירדן אשר הכה משה נס הסיערי׳ רני׳ ויתנם משהילראיבני
ולגרי ולמצי שבס המנשי ויהושע הכה את כל המלכים אשר מעבר הירלן וימני לנמל׳
לסי• המטות ומצי המסה .חמש שנים עשה יהושע את-כל'המלכים האלה מלרמהוימן
אהיעריה׳ לישראל והארן שקטה מהמצממה בכל ערי •האמורי והכנעני .בעת ההיא
בשצה ההיא לעבור בני ישראל אה הירלן אמרי שקטו בני ישראל ממלממהס אמ
הבנעני ויקומו בעת ההיא מלממות גלולות מזקות ועצומומ בין אלום ונין בר כהים
וילחמו ננ׳ נחים אש אלום ויצא אני״ניס מלך נתימה בשנה ההיא היא שנת ליא
למלט
ספי
יהושע
133
הישי"
למלט ביל חזקה ועמו סגנורי בני כסיס וילך שעירה להלחם אש בני עשו וישמע
הלל מלך אלוסיאש שמעו ויצא לקראתו בעם נבל וניל חזקה' ויערוך 'אשו מלחמ׳
בשלה אלום ותגבר יד כתיס על בני עשו ויהרגו בני כתיס ממי עשו כיב אלף
ויניסו כל בני עשי לפניהם .וירדפו אחריה׳ בני נתיס וידביקו את הלל מלך אלום
רן לפניהם ייחפשיהי ח׳ ויביאו אותו אל אייאנוש מלך כתיס ויצר אביאטס ויהרגוהו
וימת הדל מלך אלום בשנת מ״ח שנה למלכו וירדפו עוד בני כתים את אדום'ויכו
נהם מכה רבה ויכנע אדום לפני בני נחים וימשלו בני כתיס על אלום ויהי אלום
סחת יד בני כתים ויהי צממלכה א׳ מהיום ההוא .בימי׳ ההם כאשר הורישו ביי
את כל הכנעני והאמורי ויהושע זקן בא בימים .ויאמר הי• אל יהושע אחה זקנח
נאת בימי׳ והארן נשאר׳ הרבה מאד לרשת׳ ועתה חלק את כל האדן בנחלה לע׳ י
השבסי׳״וחצ׳ שבס המ:שה ויקם יהושע ויעש כאש־ דבר אליו ויחלק את כל האדן"
לשבע׳ ישראל במחלקית׳ רק לשכני הלו׳ לא נתן נחלה אשי ה׳ הוא נחלתו כאשר דבר
ה׳ ביד משה לו .ויתן יהושע את הר חברון לכלב בן יפונה שכס א׳ על.אחיי כאשר
דבר ה׳ ביד משה .ע״כ היתה חברון לכלב בן יפונה ולבניו לנחלה עד היום הזה
ויחלק יהושע את כל הארן בגורל לכל ישראל לנחלה כאשר צוה ה׳ אותו) .יתנו
ישראל מנחלת׳ ללוים ערי׳ לשבת ומגרשיה׳ צמקניה׳ ולקנינ׳כאשר צוה ה׳ את משה־'
כן עשו ביי ויחלקו אח הארן בגורל נין רב למעס .וילכו לנחיל אש הארן לגבולותיה׳
ויתנו 3״י נחלה ליהושע בן נון בתוכי ע״ס ה׳ נשנו לו אש העיר יאשר שאל את
חמנ׳ סרח בהר אפרים ויננ' את העיר וישב בה :
א ל ה הנחלות אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע נן נון וראשי האבות למסות ב״י
מורל בשילה לפני ה׳ פתתאהל מועד, .יכלו מחלק את האין ייתן ה׳ לישראל
את הארן וירשו אות׳ כאשר׳ דבר ה' להם וכאשר נשבע ה׳ לאבותיה וינחה׳ לנ״י
מסביכ מכל אויכיה׳ לא עמד כפניה׳ איש ׳ויתן״ה׳ אש י כל אויביהם כירם .ולא נפל
״ דבר א׳ מכל המוב אשר דכר ה׳ אל כ״י הכל הקים ה׳ ייקרא יהושע אל כל ב?י
ויברכם ויצום לעבור את ה׳ וישלחם אח״כ וילכו איש לעירו• ואיש לנמלהו ויעבדו נ״י
אח ה׳ כל ימי יהושע והי הניח להם מםביב וישבו כעריהס לכעח .ויכריח יהושע
ברית את העם ביום ההוא וישלח את כיי וילכו איש לנחלתו ולעירו ויהי בימי׳ ההם
בשבח ביי בעריה׳ לנסח ויקברו את ארונות מסית אבותיהם אשר העלו ממצרים
איש בנחלת בניו את ייב בני יעקב קברו ב״י איש באחוזת בניו ואלה שמות הערי'
אשר קברו בהם את י״ב בני יעקב אשר העלו ביי ממצרים .ויקברו את ראובן ואת
נל בעבר היררן ברומיא אשר נתן להם משה לבניהם ואת שמעון ולוי קברו בעיר
מנלא אשר נתנה למי שמעון ויהי מגרש העיר לבני לוי .ואת יהולה קברו בעיר
מימן גגל כיח לחם .ואה״ עצמות יששכר וזנולון קברו אוחס בצידון נחלק אשר נפל
לבניהם ידן נקנר נעיר מיי נאששאל יאש נפשלי יאשר קנרו אותם כיקלש נסתלי איש
איש במקומו אשר נחן לבניו .ואת עצמות יוסף קברי כשכם בחלקת השלה אשר
קנה יעקב מאת חמור ו הי לבני יוסף לנחלה .ואת מימן קברו בירושלי׳ ננל היטסי
אשר נתן לבני בניסן איש נעיר בניו קברו ב״י את אבותס ויהי מקן שנתיים •ימים
וימת יהושע בן נון בן ק״י שנים והימים אשר שפע יהושע את ישראל כ״ח שנים
ויעטר ישראל את ה׳ כל ימי חייו .ויתר לנרי יהושע ומלחמותיו נמעני וכל
חונחותיו אשר הוטח את ישראל ואשר צום ושמות הערים אשר ירשו׳ ניצי נימיו
הנס בסיבים על ספר .לברי יהושע אל ישראל ועל כסר מלחמוח ה׳ אשי כתנ
משה לב״י ויקברו ביי את יהושע מ ט ל נחלתו בתמנת סרח אשר נתן לו נהר
אסריס ואלעזר בן אהרן מס טמיס ההם ויקברו אותו נננעת פנחס בן אלעזר
אשר ניתן לו בהר אפרים :
,
־
•י
י
בעת
*.״
י ^34
,
יי
.
יהושע^׳' :הישר־־
יסמר'.'.
בעת-יהטא אמרן סוס יהושע יכני• מ נ מ ר עילם־נארן ויאמרו ישראל להורישם ,
וישאלו ישראל בה׳ לאפר מי יעלה א ל ה מ ע ר נחמלס להלמס בו ויאמר ה׳
יהולה יעלה •ויאמרו בני יהולה אל שמשן עלו אפנו בגורלנו ונלממס נכנער והלכנו
גם אנחנו עמכם מורלכס וילכו בני שמעון את בני יהולס ויעלו בני יסולה וילססו
נכנעני ויסן ס' אח ה מ ע ר ניד נגי יהולה וינוס בנזק י' אלפים איש וילחמו
• אח •אדני נזק נ מ ק וינס לפניהם וירלפו אחריו ייססשוהו\ויקומו ויקצצו את נהוניס י
ייץ• ורגליו ויאמר׳ אלור נזק שנעים מלניס מקוצצים נהומת ידיהם ורגליהם סיר•
מלקפיס ת ח ת שלחני כאשר ,עשיתי ק שלסלי אלהיס ויניאומ ירושלים וימס שם־.
וילנו •נר • שמעון את מ י יהולה ר נ ו א ת הננעני לפי חרכ ויהי ה׳ את ימדה׳
״;!יורש את ההן ד.ו;עלי נני יוסף מ מ אל היא לוז והי עמס וירגלו ננ׳ יוסף אתנית־
א^רראי״־השיפריש א:ש יוצא פן העיריויחפשוהו ויאמרו לו הראנו את סמאהעיר
ועשינו^עסן־״מסל ויראם האיש ההוא את סנוא העיר וינאו נני יוסף יינו-אס
העיר-לסי.-..הלב ואת האיש ואת משפחתו שלמי וילך אכן המתים רנן עיר ניקרא
שמה ל ס .וישנו נל ישראל נעריהם רענמ את ה׳ נל ימי יהושע ונל ימי הזקנים
אשר הארינו ימים אמרי יהושע אשר ראו את .מעשה ה׳ הגליל אשר.משה.לישראל
י0פסו הזקנים .את,ישראל־:אמרי ימות .יהושע ,שנע עשרם שנה ונלחמו.כל.ה?קניס
גם קם 'אמ':מלחמות־ זשראל,נננעני ויגרש &:את_הננעני מפני ימי ישראל להושינ
ישראצ?.,ארצם וייקם:את כל׳הלנר אשר לנר לאנרסם ליצמק וליעקב ואת -יכל
^ . ..ע ס ^ א ש ר גש״נע לסת ־לה« ולכרסם את ארן הכנעני ויתן ה׳ למי ישראל את
£יכלי_אק נגעו• נאשר נשנע לאנוחיהס ויגח ה׳ לסם ססנינ יישנו ניי נעריהם'
•^.־־;:,י׳ד׳-,'. .ז ך:־.לנסח :נרון:ה׳ לעוצם אמן ואמן:
:
;
.״ג
•
.י*•..,.־
.i&gs־ :׳.'•: .׳
X&sffi/l
-_ ; ^{?-£.£?1י • ־ י Jך -. - -
•it-
י
׳
י
•
•
'
~
ד
.
,
־
'
׳ .
}!
י׳
a-
•if•.
,-
.
־%׳:?,עיי.; -,־
:
-־
..״
r
׳׳m^M׳?"^'
י"^'.-
ג?-:־יי
. • V׳ ,.'•,v.־
-
״ • -־ • ־
י־.׳״;׳
4׳
זV
--
© Copyright 2024