‫אור למזרח‬
‫הליופוקוס מפתחת פתרונות לאספקת אנרגיה תרמו‬
‫סולארית‪ ,‬בעזרת שימוש בטמפרטורות גבוהות על‬
‫בסיס פיתוח מדעי שנוצר במכון ויצמן‪ .‬טכנולוגיה זו‬
‫מיצבה את "הליו פוקוס" כאחת החברות המבטיחות‬
‫במשק האנרגיות המתחדשות‪ ,‬המשלבת שימוש‬
‫היברידי ליישומים מגוונים ופתרון לאגירת אנרגיה‬
‫ייצור של ‪ PV‬או רוח‪ ,‬המסופקות בשעות מסוימות‬
‫ואינן יכולות לתת מענה לאגירה או יישום היברידי‪.‬‬
‫זהו אחד היתרונות הגדולים ביותר של טכנולוגיות‬
‫‪ CSP‬על פני טכנולוגיות הרוח וה‪."PV-‬‬
‫לדברי מנדלברג "מנהל הרשת המנצל אנרגיה‬
‫הנוצרת בטכנולוגית ‪ PV‬או רוח חייב לקלוט את‬
‫האנרגיה ללא התחשבות בפונקציית הצריכה‪.‬‬
‫למנהל הרשת קל יותר "להתחשבן" בעזרת‬
‫מערכות ‪ CSP‬היברידית‪ ,‬כיוון שאלה יודעות לנהל‬
‫את האנרגיה בעזרת אגירה וגיבוי גז‪ .‬בחישובי עלות‬
‫ תועלת‪ ,‬ברגע שהחליטו שיצור היברידי בעזרת‬‫טכנולוגיית ‪ CSP‬הוא פתרון קביל‪ ,‬עלויות ה‪CSP-‬‬
‫יורדות בצורה משמעותית ויכולות להגיע למחיר‬
‫החשמל ברשת ( ‪.")GRID PARITY‬‬
‫מנדלברג מסביר את נוסחת החישובים כך ש"כמות‬
‫האנרגיה הסולארית המיוצרת ידועה (קביעת‬
‫מכסות לאומיות להורדת פליטות) – בין אם במתקן‬
‫היברידי או במתקן ‪ CSP‬ללא היברידיזציה‪ ,‬ואם ניתן‬
‫לקבל את האנרגיה הסולארית בצורה זולה יותר –‬
‫המדינה מרוויחה‪ .‬כמובן של‪ PV-‬יש שוק משלו שבו‬
‫אי אפשר להתחרות ב‪ CSP-‬בגלל מינימום של של‬
‫הספק מותקן ל‪ "CSP -‬קובע מנדלברג‪" ,‬אי אפשר‬
‫לחבר טורבינה קיטורית בבית משפחה‪ ,‬חייבים‬
‫לייצר אנרגיה בקיבולת המתאימה לחברת תשתית‪,‬‬
‫ולכן טכנולוגיית ‪ CSP‬מתאימה למערכות של כ‪10 -‬‬
‫מגה וואט ומעלה"‪.‬‬
‫חשמל היברידי במחיר תחרותי‬
‫היסטוריית המתקנים ההיברידיים בישראל שזורה‬
‫בהיסטוריית משק החשמל‪ .‬דוד עסוס‪ ,‬יו"ר רשות‬
‫החשמל דאזעד לשנת ‪ 2006‬קבע שבישראל אין גז‬
‫או דלק מספקים ולכן לא תהיה השקעה במתקנים‬
‫היברידיים‪" .‬המטרה של דוד הייתה לייצר חשמל‬
‫בלי להיות תלויים באחרים" מספר מנדלברג‪.‬‬
‫"כיום‪ ,‬כשיש גז‪ ,‬ניתן להוריד משמעותית את מחיר‬
‫הקוט"ש הסולארי ולהגיע לכדאיות כלכלית‪ .‬מחיר‬
‫החשמל ההיברידי יתחרה בשוק כמו כל ספק‬
‫חשמל אחר"‪.‬‬
‫מנדלברג מותח ביקורת חריפה על המשכת קיום‬
‫מתווה זה‪ ,‬המניח שאין גז זמין בישראל‪ ,‬ואומר כי‬
‫"כיום‪ ,‬ההחלטה לא לקדם את טכנולוגית הייצור‬
‫ההיבריידי היא החלטה לא רלוונטית‪ .‬החלטה‬
‫שהייתה הגיונית לזמנה‪ .‬היום‪ ,‬המצב שונה‪ ,‬ישנם‬
‫מאגרי גז זמינים ויש לפתוח את השוק הזה ולספק‬
‫חשמל סולארי במחירים נוחים בגריד פאריטי‪.‬‬
‫כמות החשמל הסולארי תהיה גדולה יותר‪ ,‬כיוון‬
‫שהכדאיות הכלכלית תביא ליישום נרחב"‪.‬‬
‫מאת‪ :‬חגי אנסון‬
‫אספקה אמינה בעזרת גז טבעי ואגירת‬
‫אנרגיה‬
‫ניגוד לחברות סולאריות ישראליות‬
‫המערבי‪,‬‬
‫בעולם‬
‫שהתפתחו‬
‫הליופוקוס הנמצאת בבעלות (‪ICG‬‬
‫‪ (52%‬הישראלית וסנואה הסינית‬
‫(‪ ,)33%‬ממוקדת בפעילותה בשוק הסיני המתפתח‪,‬‬
‫תוך מינוף מעמדה של חברת האם‪ .‬החברה חתמה‬
‫על חוזה לאספקת פרויקט סולארי בהיקף של‬
‫‪ 1MW‬במונגוליה התיכונה (סין)‪ ,‬הנמצא בהקמה‬
‫במטרה לייצר אנרגיה ללקוח בסוף ‪.2013‬‬
‫'הליופוקוס'‪ ,‬ללא ספק אחת החברות המרתקות‬
‫בנוף התרמו‪-‬סולאר‪ ,‬פועלת בשוק האנרגיה‬
‫הסולרית המרכזת (‪ ,)CSP‬ומתמקדת בתחום הריכוז‬
‫הגבוה (‪.)High concentration solar power‬‬
‫אלי מנדלברג‪ ,‬משנה למנכ"ל הליופוקוס מסביר‬
‫שמלכתחילה "‪ CSP‬הינה טכנולוגיה שמתאימה‬
‫לרמת חברות התשתית (ספקי חשמל לרשת‬
‫הלאומית) יותר מאשר לטכנולוגיית ה‪."PV-‬‬
‫ב‬
‫‪ | 22‬תשתיות סביבה ואנרגיה‬
‫הראייה לטווח הארוך של הליופוקוס כוללת גם‬
‫את נושא הגז הטבעי והתפתחות בתחומי אגירת‬
‫האנרגיה‪ CSP" .‬היברידי בשילוב אפשרי של‬
‫אגירת חום‪ ,‬נותן מענה לנושא הדיספאצ'אביליות‬
‫(יכולת אספקה אמינה ורציפה לרשת ‪ -‬ח‪.‬א)" אומר‬
‫מנדלברג "מתקן ‪ CSP‬שעובד על טורבינות קיטור‬
‫באמצעות אנרגיה סולארית‪ ,‬באופן טבעי מאפשר‬
‫שילוב מערכת דלקית כמו גז טבעי‪ ,‬כך שמקבלים‬
‫תחנה המסוגלת לספק אנרגיה בכל שעות היממה‪.‬‬
‫בדרך זו ניתן לספק חשמל בשעות שונות לאורך‬
‫היום על פי הצריכה הנדרשת של מנהל הרשת‪,‬‬
‫תוך תמיכה ברמת התשתיות הלאומיות‪ .‬אין צורך‬
‫במתקני תשתית לייצור חשמל נוספים לגיבוי‬
‫האספקה הסולארית‪ ,‬בניגוד לנדרש ביישום יחידות‬
‫"הפרמטרים בהם בוחרים להתמקד‪ ,‬זה העיקר"‬
‫אומר מנדלברג‪ .‬בקרב אנשי תעשיית ה‪CSP-‬‬
‫רווחת כיום דעה על כך שהחשמל המופק מגז‬
‫יזכה לאותו תעריף כמו כל תחנה אחרת‪ ,‬כיוון‬
‫שזהו מוצר היברידי‪ .‬אלא שלדברי מנדלברג "יש‬
‫להתייחס לשתי הטכנולוגיות ‪ -‬גז ו‪ CSP-‬בנפרד‪ .‬גם‬
‫כשמדברים עם חברות תשתית‪ ,‬הערך של יכולת‬
‫התחנה לספק חשמל סביב השעון‪ ,‬בין אם שימוש‬
‫בגז או אגירת חום הוא מאוד משמעותי‪ .‬כשיפול‬
‫האסימון הזה‪ ,‬השמים הם הגבול"‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בחמש שנים האחרונות‪ ,‬רוב המחקר‬
‫ברגע שהחליטו‬
‫שיצור היברידי בעזרת‬
‫טכנולוגיית ‪ CSP‬הוא‬
‫פתרון קביל‪ ,‬עלויות‬
‫ה‪ CSP-‬יורדות בצורה‬
‫משמעותית ויכולות‬
‫להגיע למחיר החשמל‬
‫ברשת ( ‪GRID‬‬
‫‪)PARITY‬‬
‫בתחום תגבור תחנות כוח מסוג מחזור משולב‬
‫במשק האמריקאי‪ ,‬נעשה תחת ‪ NREL‬ו‪,EPRI-‬‬
‫עימם הליופוקוס עומדת בקשר רציף‪ .‬במסגרת חזון‬
‫ממשל אובמה לייצור חשמל סולארי (או מקביל‬
‫לו) הכריז משרד האנרגיה האמריקאי באמצע‬
‫חודש דצמבר על תוכנית תמיכה בהיקף מצטבר‬
‫של עד ‪ 20‬מליון דולר בדיוק בנושא הזה‪" .‬זו פעם‬
‫ראשונה שיש קול קורא לטכנולוגיות חדשות‪ ,‬עבור‬
‫התממשקות לתחנות כוח קיימות עבור התייעלות‬
‫אנרגטית בנצילויות גבוהות‪ .‬יוזמה כזו מתאימה כמו‬
‫כפפה ליד לחברת הליופוקוס וגם פותח את השוק‬
‫האמריקאי בתמיכת ה ‪ ".DOE‬הוא מסכם‪.‬‬
‫חלוצת הענף הסולארי הישראלי בסין‬
‫הליופוקוס הינה בבעלות סינית חלקית (‪ .)33%‬את‬
‫החברה מנהל אורן גדות – מנכ"ל החברה והיו"ר‬
‫הוא אלוף במיל' יום טוב סמיה‪ .‬מנהלי החברה‬
‫מובילים מדיניות מכוונת אל מול השוק הסיני‬
‫ומדגישים את היתרונות הגלומים בקשירת קשרי‬
‫מסחר ושיתוף עם חברות סיניות‪ .‬מנדלברג מרחיב‬
‫ומציין כי "החברה הסינית מאפשרת להליופוקוס‬
‫להשתלב בשוק הסיני‪ ".‬לדבריו‪" ,‬כל החברות‬
‫הזוכות במכרזים בסין‪ ,‬הן חברות סיניות‪ ,‬והליופוקוס‬
‫היא בין הראשונות (והראשונה בישראל) המקימה‬
‫פרויקט סולארי מסחרי בסין"‪.‬‬
‫השלב הראשון הוא פרויקט בקיבולת של כמגה‬
‫וואט‪ ,‬אותו מקימה הליופוקוס בימים אלה‪ .‬ב‪2014-‬‬
‫יורחב הפרוייקט ל‪ 10-‬מגה וואט ובשנה לאחר‬
‫מכן כ‪ 50-60 -‬מגהוואט‪ .‬הפרויקט ישמש לתגבור‬
‫סולארי של תחנה פחמית‪" .‬מאחר ורוב החשמל‬
‫הסיני היום מיוצר באמצעות תחנות כוח פחמיות‪,‬‬
‫ואין בסין הרבה גז‪ ,‬הרעיון של תגבור תחנות כוח‬
‫פחמניות התקבל על ידי האגודה הסולארית‬
‫הסינית על מנת להוריד את כמות הפחם המשמש‬
‫לייצור חשמל‪ ,‬כשבטווח הרחוק המטרה היא לבנות‬
‫תחנות כוח סולאריות עצמאיות בסין"‪.‬‬
‫אסטרטגיית החדירה של הליופוקוס לשוק הסיני‬
‫מבוססת על בניית תגבור לתחנות קיימות‪ ,‬כיוון‬
‫שבצורה הזו ניתן להגיע לעלויות ייצור נמוכות‪.‬‬
‫לדברי מנדלברג "פרוייקטים של בוסטינג עולים‬
‫‪ 30-60‬מיליון דולר‪ ,‬וכשאין צורך להשקיע בטורבינה‪,‬‬
‫אתה יכול לקבל את אותו חשמל במחירים נמוכים‬
‫במיוחד"‪ .‬אך ישנם גם שינויים בתקנות השוק הסיני‬
‫שמסייע להליופוקוס להיכנס לענקית במזרח‪.‬‬
‫"עקב צניחת מחירי ה‪ PV-‬שהביאה לפשיטת רגל‬
‫של יצרניות רבות – כולל יצרניות סינית‪ ,‬ממשלת‬
‫סין שינתה את הגישה ומעוניינת לתגמל היום‬
‫צרכנים של אנרגיה ירוקה ולא את היצרנים של‬
‫אותה אנרגיה‪ ,‬עובדה המאפשרת שוק תחרותי‬
‫נורמלי"‪.‬‬
‫לדברי מנדלברג‪ ,‬במשק הסיני היו באחרונה שתי‬
‫התפתחויות חשובות‪" .‬פעם ראשונה שניתנת‬
‫הלוואה למימון פרויקט סולארי תרמי על ידי הבנק‬
‫לפיתוח אסיה בריבית של ‪ .1%‬זה עושה ניסים‬
‫ונפלאות לכל פרויקט סולארי תרמי ועד היום הנחת‬
‫העבודה הייתה ‪ 6%‬ומעלה‪ .‬זה מראה על שינוי‬
‫גישה פיננסית ‪ -‬גישה שמאוד הקשתה על הענף"‪.‬‬
‫מנדלברג מוסיף כי הממשל בסין עסוק בהצלת‬
‫יצרניות ה‪ PV -‬ויצירת שוק מקומי‪" .‬אין זה סוד‬
‫שזהו שוק מלאכותי שרבים צופים לו נפילה חזקה‬
‫כיוון שהוא מונע כרגע רק מתמריצים כלכליים‬
‫שנחקקו במהירות שיא"‪ .‬התמריצים עליהם מדבר‬
‫מנדלברג – ביטול דמי חיבור לגריד בשווי עשרות‬
‫אלפי דולרים לחיבור תשתית ‪ PV‬בהיקפים של‬
‫‪ 6MW‬ומתן מענקים להתקנות ביתיות על כל וואט‬
‫מותקן‪ .‬הסובסידיות הללו תעלמנה וחברות ‪PV‬‬
‫מקומיות ממשיכות להיסגר בעיקר בגלל הגבלות‬
‫ייבוא בארה"ב והתחרות הקשה‬
‫שוברים את שיאי הטמפרטורה‬
‫מערכות ‪ CSP‬מורכבות ממראות המרכזות את קרני השמש אל נקודת ריכוז‬
‫אחת‪ .‬בנקודת הריכוז מתחמם 'מתווך' תרמי שתנועתו ושינויי הטמפרטורה שלו‬
‫מספקים את האנרגיה ממנה מופק החשמל‪ .‬לרוב מדובר בנוזל תרמי על בסיס שמן‪ ,‬מים‪ ,‬או‬
‫תרכובות כאלו ואחרות כמו מלח נוזלי‪ .‬אחת מנקודות התורפה של חומרים אלו הם גבולות‬
‫הטמפרטורה‪ ,‬עימן הן מסוגלות להתמודד‪ .‬שמן יכול להגיע עד ל‪ 400 -‬מעלות‪ ,‬ומלח עד‬
‫‪ 600‬מעלות‪ .‬פיזיקלית‪ ,‬ככל שמרכזים יותר את החומר ומעלים את הטמפרטורה‪ ,‬נצילות‬
‫ייצור החשמל גבוהה יותר‪ .‬הטכנולוגיה של הליופוקוס משתמשת באויר דחוס כתווך להעברת‬
‫החום‪ ,‬על מנת לאפשר עבודה בטמפרטורה גבוהה‪ .‬הליופוקוס מנצלת את המשאב הנפוץ‬
‫ביותר בטבע – האוויר‪ ,‬שאינו מזהם ואינו יוצר בעיות סביבתיות‪.‬‬
‫מנדלברג מפרט ואומר כי "אוויר דחוס המחומם לטמפרטורה גבוהה מייצר קיטור שיעיל גם‬
‫בתחום טמפרטורות שחומרי תווך תרמיים אחרים לא עובדים בהם‪ .‬המערכת שלנו מרכזת את‬
‫קרני השמש עד לטמפרטורה של כ‪ 1000 -‬מעלות צלזיוס‪ .‬היתרון המהותי הוא היכולת לייצר‬
‫קיטור בטמפרטורה גבוהה ובלחץ הנדרש לייצור בנצילות הגבוהה ביותר‪ ,‬דווקא בגלל שאין‬
‫לנו את המגבלות החלים על שמנים או חומרי הולכה שונים"‪.‬‬
‫תשתיות סביבה ואנרגיה | ‪23‬‬