אור למזרח - Heliofocus
אור למזרח הליופוקוס מפתחת פתרונות לאספקת אנרגיה תרמו סולארית ,בעזרת שימוש בטמפרטורות גבוהות על בסיס פיתוח מדעי שנוצר במכון ויצמן .טכנולוגיה זו מיצבה את "הליו פוקוס" כאחת החברות המבטיחות במשק האנרגיות המתחדשות ,המשלבת שימוש היברידי ליישומים מגוונים ופתרון לאגירת אנרגיה ייצור של PVאו רוח ,המסופקות בשעות מסוימות ואינן יכולות לתת מענה לאגירה או יישום היברידי. זהו אחד היתרונות הגדולים ביותר של טכנולוגיות CSPעל פני טכנולוגיות הרוח וה."PV- לדברי מנדלברג "מנהל הרשת המנצל אנרגיה הנוצרת בטכנולוגית PVאו רוח חייב לקלוט את האנרגיה ללא התחשבות בפונקציית הצריכה. למנהל הרשת קל יותר "להתחשבן" בעזרת מערכות CSPהיברידית ,כיוון שאלה יודעות לנהל את האנרגיה בעזרת אגירה וגיבוי גז .בחישובי עלות תועלת ,ברגע שהחליטו שיצור היברידי בעזרתטכנולוגיית CSPהוא פתרון קביל ,עלויות הCSP- יורדות בצורה משמעותית ויכולות להגיע למחיר החשמל ברשת ( .")GRID PARITY מנדלברג מסביר את נוסחת החישובים כך ש"כמות האנרגיה הסולארית המיוצרת ידועה (קביעת מכסות לאומיות להורדת פליטות) – בין אם במתקן היברידי או במתקן CSPללא היברידיזציה ,ואם ניתן לקבל את האנרגיה הסולארית בצורה זולה יותר – המדינה מרוויחה .כמובן של PV-יש שוק משלו שבו אי אפשר להתחרות ב CSP-בגלל מינימום של של הספק מותקן ל "CSP -קובע מנדלברג" ,אי אפשר לחבר טורבינה קיטורית בבית משפחה ,חייבים לייצר אנרגיה בקיבולת המתאימה לחברת תשתית, ולכן טכנולוגיית CSPמתאימה למערכות של כ10 - מגה וואט ומעלה". חשמל היברידי במחיר תחרותי היסטוריית המתקנים ההיברידיים בישראל שזורה בהיסטוריית משק החשמל .דוד עסוס ,יו"ר רשות החשמל דאזעד לשנת 2006קבע שבישראל אין גז או דלק מספקים ולכן לא תהיה השקעה במתקנים היברידיים" .המטרה של דוד הייתה לייצר חשמל בלי להיות תלויים באחרים" מספר מנדלברג. "כיום ,כשיש גז ,ניתן להוריד משמעותית את מחיר הקוט"ש הסולארי ולהגיע לכדאיות כלכלית .מחיר החשמל ההיברידי יתחרה בשוק כמו כל ספק חשמל אחר". מנדלברג מותח ביקורת חריפה על המשכת קיום מתווה זה ,המניח שאין גז זמין בישראל ,ואומר כי "כיום ,ההחלטה לא לקדם את טכנולוגית הייצור ההיבריידי היא החלטה לא רלוונטית .החלטה שהייתה הגיונית לזמנה .היום ,המצב שונה ,ישנם מאגרי גז זמינים ויש לפתוח את השוק הזה ולספק חשמל סולארי במחירים נוחים בגריד פאריטי. כמות החשמל הסולארי תהיה גדולה יותר ,כיוון שהכדאיות הכלכלית תביא ליישום נרחב". מאת :חגי אנסון אספקה אמינה בעזרת גז טבעי ואגירת אנרגיה ניגוד לחברות סולאריות ישראליות המערבי, בעולם שהתפתחו הליופוקוס הנמצאת בבעלות (ICG (52%הישראלית וסנואה הסינית ( ,)33%ממוקדת בפעילותה בשוק הסיני המתפתח, תוך מינוף מעמדה של חברת האם .החברה חתמה על חוזה לאספקת פרויקט סולארי בהיקף של 1MWבמונגוליה התיכונה (סין) ,הנמצא בהקמה במטרה לייצר אנרגיה ללקוח בסוף .2013 'הליופוקוס' ,ללא ספק אחת החברות המרתקות בנוף התרמו-סולאר ,פועלת בשוק האנרגיה הסולרית המרכזת ( ,)CSPומתמקדת בתחום הריכוז הגבוה (.)High concentration solar power אלי מנדלברג ,משנה למנכ"ל הליופוקוס מסביר שמלכתחילה " CSPהינה טכנולוגיה שמתאימה לרמת חברות התשתית (ספקי חשמל לרשת הלאומית) יותר מאשר לטכנולוגיית ה."PV- ב | 22תשתיות סביבה ואנרגיה הראייה לטווח הארוך של הליופוקוס כוללת גם את נושא הגז הטבעי והתפתחות בתחומי אגירת האנרגיה CSP" .היברידי בשילוב אפשרי של אגירת חום ,נותן מענה לנושא הדיספאצ'אביליות (יכולת אספקה אמינה ורציפה לרשת -ח.א)" אומר מנדלברג "מתקן CSPשעובד על טורבינות קיטור באמצעות אנרגיה סולארית ,באופן טבעי מאפשר שילוב מערכת דלקית כמו גז טבעי ,כך שמקבלים תחנה המסוגלת לספק אנרגיה בכל שעות היממה. בדרך זו ניתן לספק חשמל בשעות שונות לאורך היום על פי הצריכה הנדרשת של מנהל הרשת, תוך תמיכה ברמת התשתיות הלאומיות .אין צורך במתקני תשתית לייצור חשמל נוספים לגיבוי האספקה הסולארית ,בניגוד לנדרש ביישום יחידות "הפרמטרים בהם בוחרים להתמקד ,זה העיקר" אומר מנדלברג .בקרב אנשי תעשיית הCSP- רווחת כיום דעה על כך שהחשמל המופק מגז יזכה לאותו תעריף כמו כל תחנה אחרת ,כיוון שזהו מוצר היברידי .אלא שלדברי מנדלברג "יש להתייחס לשתי הטכנולוגיות -גז ו CSP-בנפרד .גם כשמדברים עם חברות תשתית ,הערך של יכולת התחנה לספק חשמל סביב השעון ,בין אם שימוש בגז או אגירת חום הוא מאוד משמעותי .כשיפול האסימון הזה ,השמים הם הגבול". לעומת זאת ,בחמש שנים האחרונות ,רוב המחקר ברגע שהחליטו שיצור היברידי בעזרת טכנולוגיית CSPהוא פתרון קביל ,עלויות ה CSP-יורדות בצורה משמעותית ויכולות להגיע למחיר החשמל ברשת ( GRID )PARITY בתחום תגבור תחנות כוח מסוג מחזור משולב במשק האמריקאי ,נעשה תחת NRELו,EPRI- עימם הליופוקוס עומדת בקשר רציף .במסגרת חזון ממשל אובמה לייצור חשמל סולארי (או מקביל לו) הכריז משרד האנרגיה האמריקאי באמצע חודש דצמבר על תוכנית תמיכה בהיקף מצטבר של עד 20מליון דולר בדיוק בנושא הזה" .זו פעם ראשונה שיש קול קורא לטכנולוגיות חדשות ,עבור התממשקות לתחנות כוח קיימות עבור התייעלות אנרגטית בנצילויות גבוהות .יוזמה כזו מתאימה כמו כפפה ליד לחברת הליופוקוס וגם פותח את השוק האמריקאי בתמיכת ה ".DOEהוא מסכם. חלוצת הענף הסולארי הישראלי בסין הליופוקוס הינה בבעלות סינית חלקית ( .)33%את החברה מנהל אורן גדות – מנכ"ל החברה והיו"ר הוא אלוף במיל' יום טוב סמיה .מנהלי החברה מובילים מדיניות מכוונת אל מול השוק הסיני ומדגישים את היתרונות הגלומים בקשירת קשרי מסחר ושיתוף עם חברות סיניות .מנדלברג מרחיב ומציין כי "החברה הסינית מאפשרת להליופוקוס להשתלב בשוק הסיני ".לדבריו" ,כל החברות הזוכות במכרזים בסין ,הן חברות סיניות ,והליופוקוס היא בין הראשונות (והראשונה בישראל) המקימה פרויקט סולארי מסחרי בסין". השלב הראשון הוא פרויקט בקיבולת של כמגה וואט ,אותו מקימה הליופוקוס בימים אלה .ב2014- יורחב הפרוייקט ל 10-מגה וואט ובשנה לאחר מכן כ 50-60 -מגהוואט .הפרויקט ישמש לתגבור סולארי של תחנה פחמית" .מאחר ורוב החשמל הסיני היום מיוצר באמצעות תחנות כוח פחמיות, ואין בסין הרבה גז ,הרעיון של תגבור תחנות כוח פחמניות התקבל על ידי האגודה הסולארית הסינית על מנת להוריד את כמות הפחם המשמש לייצור חשמל ,כשבטווח הרחוק המטרה היא לבנות תחנות כוח סולאריות עצמאיות בסין". אסטרטגיית החדירה של הליופוקוס לשוק הסיני מבוססת על בניית תגבור לתחנות קיימות ,כיוון שבצורה הזו ניתן להגיע לעלויות ייצור נמוכות. לדברי מנדלברג "פרוייקטים של בוסטינג עולים 30-60מיליון דולר ,וכשאין צורך להשקיע בטורבינה, אתה יכול לקבל את אותו חשמל במחירים נמוכים במיוחד" .אך ישנם גם שינויים בתקנות השוק הסיני שמסייע להליופוקוס להיכנס לענקית במזרח. "עקב צניחת מחירי ה PV-שהביאה לפשיטת רגל של יצרניות רבות – כולל יצרניות סינית ,ממשלת סין שינתה את הגישה ומעוניינת לתגמל היום צרכנים של אנרגיה ירוקה ולא את היצרנים של אותה אנרגיה ,עובדה המאפשרת שוק תחרותי נורמלי". לדברי מנדלברג ,במשק הסיני היו באחרונה שתי התפתחויות חשובות" .פעם ראשונה שניתנת הלוואה למימון פרויקט סולארי תרמי על ידי הבנק לפיתוח אסיה בריבית של .1%זה עושה ניסים ונפלאות לכל פרויקט סולארי תרמי ועד היום הנחת העבודה הייתה 6%ומעלה .זה מראה על שינוי גישה פיננסית -גישה שמאוד הקשתה על הענף". מנדלברג מוסיף כי הממשל בסין עסוק בהצלת יצרניות ה PV -ויצירת שוק מקומי" .אין זה סוד שזהו שוק מלאכותי שרבים צופים לו נפילה חזקה כיוון שהוא מונע כרגע רק מתמריצים כלכליים שנחקקו במהירות שיא" .התמריצים עליהם מדבר מנדלברג – ביטול דמי חיבור לגריד בשווי עשרות אלפי דולרים לחיבור תשתית PVבהיקפים של 6MWומתן מענקים להתקנות ביתיות על כל וואט מותקן .הסובסידיות הללו תעלמנה וחברות PV מקומיות ממשיכות להיסגר בעיקר בגלל הגבלות ייבוא בארה"ב והתחרות הקשה שוברים את שיאי הטמפרטורה מערכות CSPמורכבות ממראות המרכזות את קרני השמש אל נקודת ריכוז אחת .בנקודת הריכוז מתחמם 'מתווך' תרמי שתנועתו ושינויי הטמפרטורה שלו מספקים את האנרגיה ממנה מופק החשמל .לרוב מדובר בנוזל תרמי על בסיס שמן ,מים ,או תרכובות כאלו ואחרות כמו מלח נוזלי .אחת מנקודות התורפה של חומרים אלו הם גבולות הטמפרטורה ,עימן הן מסוגלות להתמודד .שמן יכול להגיע עד ל 400 -מעלות ,ומלח עד 600מעלות .פיזיקלית ,ככל שמרכזים יותר את החומר ומעלים את הטמפרטורה ,נצילות ייצור החשמל גבוהה יותר .הטכנולוגיה של הליופוקוס משתמשת באויר דחוס כתווך להעברת החום ,על מנת לאפשר עבודה בטמפרטורה גבוהה .הליופוקוס מנצלת את המשאב הנפוץ ביותר בטבע – האוויר ,שאינו מזהם ואינו יוצר בעיות סביבתיות. מנדלברג מפרט ואומר כי "אוויר דחוס המחומם לטמפרטורה גבוהה מייצר קיטור שיעיל גם בתחום טמפרטורות שחומרי תווך תרמיים אחרים לא עובדים בהם .המערכת שלנו מרכזת את קרני השמש עד לטמפרטורה של כ 1000 -מעלות צלזיוס .היתרון המהותי הוא היכולת לייצר קיטור בטמפרטורה גבוהה ובלחץ הנדרש לייצור בנצילות הגבוהה ביותר ,דווקא בגלל שאין לנו את המגבלות החלים על שמנים או חומרי הולכה שונים". תשתיות סביבה ואנרגיה | 23
© Copyright 2024