( אלמוני .") הרבה יותר איכותי , זה עולם אלטרנטיבי לאנושות
"ספרי זה עול אלטרנטיבי לאנושות ,הרבה יותר איכותי") .אלמוני( לזכרו של יובל ,מספריית תקשורת יובל היה איש תרבות אמיתי ,אשר ניסה בכל כוחו להנחיל אהבה זו לסטודנטי. חיבתו הגדולה לספרי הייתה מ המפורסמות .בכל פע שהגיעה חבילת ספרי חדשה לספרייה הוא היה ניגש אליה בדח כמעט בלתי נשלט ,חות את האריזה בסכי יפנית אוחז את הספרי בידיו , מריח אות בהנאה ,וקורא בה בטר קוטלגו .העניי הפ לבעייתי ,כ שנאלצנו לבקש ממנו לא לגעת בספרי עד שנסיי לקטלג אות ונניח על המד והוא תמיד פטר אותנו בחיוכו השובב מלווה באיזו הערה "יובלית " טיפוסית. בכלל ,הספרייה היתה ביתו השני .כאשר מי מהסטודנטי רצה לאתר את יובל )א זה לצור עזרה בקורס שלו ,או כדי לנצל את הידע הרב שלו לעזרה בקורסי אחרי( ידע שתמיד כדאי לחפש אותו בספרייה ורוב הסיכויי שש הוא יהיה ,עובר על קטלוגי של ספרי בעיתוני ומסמ בעט פרקר אדו את בחירותיו. בעיקר ,עסקו הספרי שהזמי בשתי אהבותיו הגדולות – רוסיה והמדינות הקומוניסטיות ,תחו הספורט בכלל והכדורגל בפרט. באהבתו לתרבות ולספר ,יובל השאיר אחריו חלל ענק בספרייה. "היכ ישנ עוד אנשי כמו האיש ההוא"... ישנ ,בלי ספק ,א אי זה גורע מאו מהאיש הזה .מהזכרו שנשאר. של איש גדל גו ורחב לב. איש של ידידות ע חיו, איש של נתינה ועזרה, איש שיחה, נבו וחכ בזמ קצר נוצר קשר של חיבה והבנה ונמש זמ קצר כל"כ .וחבל. דליה וינטרויב ספריית תקשורת שיר ללא ש /יהודית רבי בנדודי חולפות עלי תמונות ונשמות. ושמות שמות. אתה בא והול .. לא מאמי שאתה יובל איננו כול חושבי שאולי תחזור אולי ,אולי ,אולי אתה בא והול אלינו אני יודע שזו אבדה גדולה. אני יודע שזו לא מתיחה. כאב גדול על כל מה שהסתיי ועל כל מה שיכול היה להיות. איי – עלטה סביב. הלוואי שאתה מקשיב. אולי ,אולי ,אולי... תודה על כל מה שנתת. סער קרטס שנה ג’ יונת /רחל מבעד לדוק מרחקי " צל ענוג, נער ר בתלבושת הדר; לב אמוני ,לא נטש רע בצר ובקרב אחור לא נסוג. ועלי למות ,יונת? ...מה עגו נתיב אד בעול הזוע! על כולנו במחיר החיי לשל את מעט הדבש הטעו. ועוד כמה מלי משלי: אמנ יובל לא היה בדיוק נער ר )ובטח לא לבש מעול תלבושת הדר(; צלמו לא היה צל ענוג ,אבל נפשו היתה הענוגה והיפה ביותר שהכרתי מעודי .הוא היה איש טוב ומיטיב ,שכמעט א פע לא חשב על עצמו ,ותמיד שא להביא תועלת ולהסב נחת לכל הסובבי אותו. יובל לא היה איש שמח ,לעתי קרובות היה אפילו עגמומי ,אבל הוא שימח וריתק והעשיר את כל מי שבא איתו במגע .נדמה שאי צור לפרט ,כי כל הנוכחי כא )ורבי אחרי " מאות ,א לא יותר( ה דוגמאות חיות לכ .ואני ,שבעוונותיי אינני איתכ ,הנני אולי הדוגמה המובהקת ביותר. בשש עשרה השני האחרונות הוא היה לי כאח .חלקנו אהבה עיקשת ופתטית"משהו לשפה העברית, למלי ,לספרי ,ובראש וראשונה – לתשבצי ההיגיו האהובי .ע מי אפצח אות עכשיו מידי סו"שבוע על גדת הבריכה באוניברסיטת תל אביב??? בחלומותיי השחורי ביותר לא פיללתי שאת השיר הנפלא והנורא הזה של רחל ,שיר שמצמרר אותי בכל פע מחדש ,אבקש שיקראו לזכרו. הייתי ממשי ומתפייט כ עוד ועוד ,אלמלא נזכרתי שיובל היה ג מגדולי הציניקני ,והוא ודאי היה רוצה שנזכור אותו ג בחיו ממזרי ובמשחק מלי שנו ,שכרגע אינני מסוגל להעלות בדעתי. כשאחשוב על משהו אתקשר אלי ,יקירי .הרי ממילא אנחנו מדברי לפחות פעמיי"שלוש ביו. הד סלע באמצע המישור – נת אלתרמ מסביב האפילו מישור ורקיע והאיש ההול מ הדר נטה ועל אב ישב והרגיע ואת ש המקו לא ידע וסביב האפילו מישור ורקיע והדר הוסיפה לרו' לבדה. ובעודנו מביט כה וכה הוא כאילו הקשיב ,ההל, אי מילי ודברי שהמו בתוכו, שדיבר בשפתיו ,שהגה במוחו משתתקי ,נהפכי לאל. כל מה שדיבר וזימר וצחק בו, כל מה שרתח וזע ולעג בו, כל חימות וכעסי וטרוניות ומריבות, כל השאלות וכל התשובות, הלכו נהפכו לדממה בודדה והדר הוסיפה לרו' לבדה. א דבר רק אחד שנישכח בו אי פע, שמאו לא שאל ומאו לא ביקש, שהיה לא דימעה ולא זע, רק שכ חרישי ועיקש, זה נשאר בו עכשיו בלי סיבה ובלי טע, זה נשאר כמו הד אחרו ומלחש. וכשכבר כמעט חוש ירד ועצ את עיניו ,ההל, זה לפתע עלה והבקיע בו חד וחל את כולו פע זאת ולעד סירב להפ לאל. זה שר ודיבר וזימר וצעק וחגג ושמח ודמע וצחק ושאל וענה וסער והמה והוסי ומא להפ לדממה, א כבר איש לא שמע וכבר איש לא ידע והדר הוסיפה לרו' לבדה.
© Copyright 2024