‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫‪1‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫מנהל‪:‬‬
‫הרב חנוך דרנגר‬
‫‪4‬‬
‫עריכה‪:‬‬
‫הרב ישראל ליפל‬
‫משתתפים‪:‬‬
‫הרב יהודה אסתרזון‬
‫הרב אברהם אייזנברג‬
‫הרב ישראל דוידוביץ‬
‫הרב יעקב שלמה לוי‬
‫הרב ישראל עמאר‬
‫‪12‬‬
‫מעלין בקודש‬
‫אף כשכלו הטעויות והשגיאות אינם בנמצא מוצאים את עצמם צוות‬
‫תלמידי חמים יגעים ועמלים על הדרת הש"ס‪ .‬אין בית המדרש ללא‬
‫חידוש‪ ,‬קל וחומר בבית המדרש הגדול בעולם ‪ -‬ש"ס "עוז והדר"‪.‬‬
‫דור העתיד‬
‫בבית‪ ,‬יושבת אמא עם ספר תהילים רטוב‪ ,‬מתחננת‪ ,‬שה'צדיקל' שלה ישוב‬
‫מהחיידר שמח‪ ,‬שהבן החמוד ישוב מהתלמוד תורה כשהוא מלא וגדוש‪ .‬את הטוב‬
‫ביותר הם רוצים לתת לו‪ ,‬את כל הלב‪ .‬אבא הכין את הספרים וכתב בכתב רועד את‬
‫שמו של בנו‪ .‬שלא תישאר הגמרא חדשה‪ .‬ומה הוא יכול לעשות לשם כך? ארבעה‬
‫מנהלים חינוכיים ששמם הולך לפניהם חושפים בפניכם סודות מה'מטבח'‪.‬‬
‫עריכה גרפית‪:‬‬
‫ר‪ .‬פלד‬
‫פידבק ‪100‬‬
‫צילום‪:‬‬
‫‪20‬‬
‫סטודיו פיש‬
‫אהרן ברוך ליבוביץ‬
‫הוצאה לאור‪:‬‬
‫היכלי תורה‬
‫ת‪.‬ד‪ 9323 .‬בית שמש‬
‫‪28‬‬
‫מוקד מנויים‬
‫והזמנות‪:‬‬
‫מתיקות וערבות טוב התורה‬
‫חכם מבני ספרד‪ ,‬למדנותו פעמים כבני ליטא ולומדיו המובהקים הינם חסידים‪.‬‬
‫מה יש בו בספר הזה שנתקבל כל כך בכל קהילות ישראל? שוחחנו עם הרב‬
‫אלימלך שטמר‪ ,‬אחד מטובי מגידי השיעורים ב'אור החיים' הקדוש מזה עשרות‬
‫שנים‪ .‬ללמוד ולהתענג על דברי האור החיים הקדוש‪.‬‬
‫קוראי עונג‬
‫הלחץ גובר והולך‪ ,‬מה כבר מאחורינו? ומה עוד נשאר? ואז זה מאיר לך‪ ,‬החוברת‬
‫הקטנה‪ ,‬מנתקת אותך מהמרוץ נוטעת בך את תחושה העונג של שבת המלכה‪.‬‬
‫אם זה רק היה יכול להמשך ללא הפסקה ‪- -‬‬
‫‪1800-22-55-66‬‬
‫הזמנות מרוכזות‬
‫חנויות‪052-7686769 :‬‬
‫מוסדות ובתי כנסת‪:‬‬
‫‪30‬‬
‫‪052-7110200‬‬
‫‪48‬‬
‫‪2‬‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫נתיב בנין הירושלמי‬
‫נפליג אל מחוזות העבר‪ ,‬נבקר בטבריה ובבבל‪ ,‬בליידן ובז'יטומיר‪ ,‬בונציה‬
‫ובוילנא‪ ,‬ננסה להבין מדוע איתרע גורלו של הירושלמי עד כה‪ ,‬ומדוע זוכה כעת‬
‫כלל ישראל למתנה שלא תסולא בפז‪.‬‬
‫תוכניות ותוצאות‬
‫בממלכה כמו בממלכה‪ .‬יש מהלכים‪ ,‬יש תכניות‪ ,‬יש חזון לעתיד ויש ביצועים‪.‬‬
‫וכמו בממלכה‪ :‬כאשר נהגה רעיון מסוים‪ ,‬הבזק חדשני‪ ,‬איזו הברקה גאונית‬
‫בתורת הההדרה וההוצאה לאור – הרי הוא בא לידי ביטוי בכל התחומים‪ ,‬בכל‬
‫המישורים‪ ,‬בכל האגפים‪ .‬כמעט ואין לך רעיון ביצועי ב"עוז והדר" שהוא מקומי‬
‫או חד פעמי‪ .‬הכל מוטמע ומיושם בחזית רחבת היקף‪ .‬הרעיונות הופכים לחוקי‬
‫יסוד בממלכת התורה‪ .‬סקירה מקיפה‪.‬‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫‪3‬‬
‫מעלין‬
‫בקודש‬
‫אם אמרו חכמינו זכרונם לברכה כי אין בית המדרש‬
‫ללא חידוש‪ ,‬קל וחומר אמורים הדברים כלפי‬
‫בית המדרש הגדול בעולם ‪ -‬ש"ס "עוז והדר"‪.‬‬
‫בו מתווספים חידושים מדי יום ביומו‪.‬‬
‫שנן יצירות הנזקקות לפרסומת‬
‫וליחסי ציבור לפני יציאתם לאור‪,‬‬
‫על המו"ל לפרסם את יתרונות‬
‫עבודתו ולהרחיב במעלותיה על‬
‫פני המתחרים‪ .‬שונים הם הדברים‬
‫כשמדובר בש"ס "עוז והדר" שכבר‬
‫הפך לנכס הראשון במעלה של‬
‫עולם התורה ולסמל של יצירת פאר‬
‫כלילת שלימות‪ .‬כאן אין צורך בפרסומת‪.‬‬
‫כל מילה מיותרת משום שהיצירה מדברת‬
‫בעד עצמה‪ .‬אין מי שלא למד או לומד ב"עוז והדר"‪,‬‬
‫החל מתשב"ר וכלה באנשי שיבה‪ ,‬גדולי ישראל ובחורי‬
‫ישיבה‪ ,‬אברכי כולל ובעלי בתים‪ .‬המתנה הטובה‬
‫שהעניק "עוז והדר" לכלל ישראל שקולה כמתן תורה‬
‫שבעל פה מחדש‪ ,‬בבחינת הדור קבלוה מאהבה‪.‬‬
‫י‬
‫אם חשבנו לתומנו כי לאחר שהגיעו ב"עוז והדר"‬
‫לפסגת השלימות לא נותר להם אלא לשגר את‬
‫הש"סים להדפסה ולהפצה‪ ,‬השתוממנו לגלות כי‬
‫צוות המכון עובד עדיין במלוא המרץ על שכלול‬
‫היצירה ותפארתה‪ .‬אם אמרו חכמינו זכרונם לברכה‬
‫כי אין בית המדרש ללא חידוש‪ ,‬קל וחומר אמורים‬
‫הדברים כלפי בית המדרש הגדול בעולם ‪ -‬ש"ס "עוז‬
‫‪4‬‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫והדר"‪ .‬מסתבר כי עדיין מתווספים חידושים מדי יום‬
‫ביומו‪ .‬נועדנו לשיחה עם ראש המערכת הרה"ג רבי‬
‫יוסף סאמט שליט"א שזה למעלה מעשרים שנה עומד‬
‫בראש צוות תלמידי החכמים שהגישו לנו את הש"ס‬
‫המושלם ביותר מאז שנחתם בידי רבינא ורב אשי‬
‫וביקשנו לשמוע מפיו מה עוד ניתן לחדש ולשכלל‪.‬‬
‫הרב סאמט האם מי שרכש ש"ס "עוז והדר" עדיין‬
‫לא קיבל לידיו יצירה מוגמרת?‬
‫חלילה‪ ,‬הגענו ברוך ה' לשלימות‪ .‬הש"ס כבר כלול‬
‫בהדרו ומי שלומד בו יודע במה דברים אמורים‪ .‬אולם‪,‬‬
‫אנו נאמנים לכלל ש"מעלין בקודש ואין מורידין"‬
‫ותמיד ניתן להוסיף ולשפר עוד ועוד‪ .‬טעויות‬
‫ושגיאות אינן בנמצא‪ ,‬אולם הוספות ושיפורים יהיו‬
‫תמיד בעזרת ה'‪.‬‬
‫הררי מכתבים‬
‫אני מביט סביבי ומתחיל להבין‪ .‬החדר גדוש‬
‫בקלסרים‪ ,‬השולחן עמוס בדפים‪ .‬כל אלו מכילים‬
‫המוני הערות והארות שנשלחו למכון מכל קצווי‬
‫תבל‪ .‬עובדה היא כי ש"ס "עוז והדר" הוא הש"ס‬
‫אם אמרו‬
‫חכמינו‬
‫זכרונם‬
‫לברכה כי אין‬
‫בית המדרש‬
‫ללא חידוש‪,‬‬
‫קל וחומר‬
‫אמורים‬
‫הדברים כלפי‬
‫בית המדרש‬
‫הגדול בעולם‬
‫ ש"ס "עוז‬‫והדר"‪.‬‬
‫מסתבר‬
‫כי עדיין‬
‫מתווספים‬
‫חידושים מדי‬
‫יום ביומו‪.‬‬
‫הנלמד ביותר בתבל‪ ,‬בכל יום לומדים בו עשרות אלפי‬
‫לומדים ביניהם תלמידי חכמים מופלגים‪ ,‬בחורי ישיבה‬
‫ואברכי כולל‪ .‬הללו בדרך עיונם שמים את עינם וליבם‬
‫ומוצאים נקודות בהן ניתן להוסיף או לשפר‪ .‬כדרכם‬
‫של תלמידי חכמים הם אינם שומרים את הדברים‬
‫לעצמם אלא מעלים אותם על הכתב לתועלת הרבים‬
‫ומשגרים אותם למערכת‪ .‬צוות העורכים בודק כל‬
‫הערה ובמקרה שהם מוצאים כי היא מוצדקת ויש בה‬
‫תועלת ללומדים היא מוכנסת היישר אל המאגר כך‬
‫שבהדפסה הבאה של הש"ס היא כבר תופיע בפנים‪.‬‬
‫זיקוק אחר זיקוק‬
‫צוות העורכים אינו ממתין למכתבי הלומדים‪ .‬הם‬
‫לומדים ועוברים על הש"ס שוב ושוב ומייגעים את‬
‫מוחם כיצד להקל עוד יותר על לומדי התורה‪ .‬אחת‬
‫המשימות שהם נטלו על עצמם היא זיקוק מדור‬
‫ההגהות והציונים שהוא כידוע היהלום שבכתר‬
‫מהדורת "עוז והדר"‪ .‬במדור מופיעות אלפי הגהות‬
‫השופכות אור חדש על נוסח הגמרא והמפרשים‪ .‬כעת‬
‫לאחר השלמתו של הש"ס עמלים העורכים על צמצום‬
‫ההגהות בכדי שריבוים לא יכביד על הלומד‪ .‬נעשית‬
‫מלאכת אומן כדי שמצד אחד לא תחסר ולו הגהה‬
‫אחת‪ ,‬ומצד שני יופיעו ההגהות בסגנון זך ובהיר ללא‬
‫מילה אחת מיותרת‪.‬‬
‫חידושים על גבי חידושים‬
‫חידוש נוסף שהתווסף למהדורות החדשות הוא‬
‫הדגשת ההלכות שברי"ף‪ .‬הרי"ף כידוע ליקט וסידר‬
‫את נוסח הגמרא כספר הלכה והוסיף את פסיקתו‬
‫להלכה‪ .‬בכדי להבהיר מהו נוסח הגמרא ומ הן‬
‫הוספותיו של הרי"ף הודגשו דבריו של הרי"ף באות‬
‫מיוחדת‪ .‬בהדגשות אלו יש משום תועלת עצומה‬
‫ללומדי הרי"ף‪ .‬מלאכה דומה נעשתה בפירוש הרא"ש‬
‫אשר נכתב מעיקרו כפירוש על הרי"ף‪ .‬הקטעים‬
‫שברא"ש שהם בעצם לשון הרי"ף הודגשו אף הם‬
‫באות מיוחדת תוך עמל ויגיעה עצומה בבירור לשונות‬
‫הרי"ף והרא"ש‪.‬‬
‫הרב סמט מסביר כי ראש וראשון למגיהי הש"ס‬
‫היה רבינו המהרש"ל שזיקק וצירף את הש"ס‬
‫מטעויותיו‪ .‬ההגהות הנדפסות בסוף כל מסכת אינם‬
‫אלא חלק קטן מעושר הגהותיו‪ .‬דא עקא שמדפיסי‬
‫הש"ס הכניסו חלק מהגהותיו אל תוך נוסח דברי‬
‫הגמרא ושינו אותה על פי דבריו‪ .‬כך שמי שילמד את‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫‪5‬‬
‫נעשית‬
‫מלאכת‬
‫אומן כדי‬
‫שמצד אחד‬
‫לא תחסר‬
‫ולו הגהה‬
‫אחת‪ ,‬ומצד‬
‫שני יופיעו‬
‫ההגהות‬
‫בסגנון זך‬
‫ובהיר ללא‬
‫מילה אחת‬
‫מיותרת‪.‬‬
‫הגמרא ואת המהרש"ל אינו מבין מה רצה המהרש"ל‬
‫בהגהתו‪ .‬הוא פשוט לא יודע שהנוסח כבר תוקן‪.‬‬
‫בנוסף לכך היו פעמים רבות שהמדפיסים לא הבינו‬
‫את כוונת המהרש"ל והם שינו את דברי הגמרא בצורה‬
‫לא נכונה‪ .‬היה עלינו להתחיל את העבודה מהיסוד‪.‬‬
‫השגנו את הספר המקורי המכיל את הגהות המהרש"ל‬
‫ועברנו הגהה אחר הגהה כשאנו משווים את הדברים‬
‫לדפוסים הישנים והחדשים יותר‪ ,‬עד כי זכינו לברר‬
‫מקחו של צדיק‪ ,‬ויותר מכך להעמיד את דברי הגמרא‬
‫על בוריין מושלמים‪ ,‬בהירים ומאירים‬
‫מקודש מחבירו‪...‬‬
‫אם בכל הש"ס העמידו אנשי "עוז והדר" את התורה‬
‫על תילה‪ ,‬הרי שבסדר קדשים הם חוללו פלא של‬
‫ממש‪ .‬במשך מאות שנים היו מסכתות סדר קדשים‬
‫עמוסות וגדושות ברבבות הגהות שהופיעו בצידי הדף‬
‫והכבידו על הלומד‪ .‬הלימוד בסדר קדשים שגם כך‬
‫אינו מן הקלים הפך להיות‬
‫קשה מנשוא בעקבות כל‬
‫אותם שיבושים והגהות‬
‫על גבי הגהות‪ .‬אנשי‬
‫"עוז והדר" הצילו פשוטו‬
‫כמשמעו את סדר קדשים‬
‫ויחד עמו הצילו דורות‬
‫על גבי דורות של לומדים‬
‫עתידיים ולאחר שהשקיעו‬
‫מאמצי על‪ ,‬סכומי עתק‪,‬‬
‫ומחשבה אינסופית‪ ,‬הפכו‬
‫את סדר קדשים למבורר‪,‬‬
‫מבואר וקריא‪ .‬חלק ניכר‬
‫מאותה מלאכת קודש נזקף‬
‫לזכות גילוי כתב היד של‬
‫בעל השיטה מקובצת על‬
‫קדשים‪ .‬כתב יד שנערך‬
‫אחריו מבצע חיפושים‬
‫‪6‬‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫בינלאומי‪ ,‬שעלה בהון ויגיעה רבה‪ ,‬ולבסוף הצליח‬
‫להימצא בהשגחה פרטית מופלאה‪.‬‬
‫השגחה פרטית מופלאה‬
‫בכלל‪ ,‬השגחה פרטית גלויה היא חלק בלתי נפרד‬
‫מהעבודה השוטפת של "עוז והדר"‪ ,‬שכן בש"ס של‬
‫כלל ישראל עסקינן‪ ,‬ומשכך הן פני הדברים‪ ,‬אין‬
‫זה פלא שההשגחה של כלל ישראל‪ ,‬אותה השגחה‬
‫הנובעת מההבטחה האלוקית של "לא תשכח מפי‬
‫זרעו"‪ ,‬היא המלווה את צוות העורכים בכל אשר‬
‫הם עושים‪ .‬פיהם מספר אינספור סיפורים שמימיים‬
‫אודות גילויי כתבי יד‪ ,‬דפוסים ישנים‪ ,‬ספרים נדירים‪.‬‬
‫כל אשר הם נזקקו לו‪ ,‬ובדיוק בעת שנזקקו לו‪ .‬תופעה‬
‫זו ליוותה אותם‪ ,‬הן במשך עבודת העריכה‪ ,‬והן כיום‬
‫בעת שכלול ושיפור המהדורות החדשות‪.‬‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫‪7‬‬
‫רבבות‬
‫לומדי התורה‬
‫עתידים‬
‫להתענג‬
‫ולהתבשם‬
‫מש"ס 'שפה‬
‫ברורה'‪,‬‬
‫אשר ישביח‬
‫את משנת‬
‫תלמודם‬
‫עשרת מונים‪,‬‬
‫בכמות‬
‫ובאיכות‪.‬‬
‫יום חגם של לומדי והוגי הדף היומי‬
‫הושלם!‬
‫מבית 'עוז והדר'‬
‫ש"ס 'שפה ברורה' הביאור הרהוט המקוצר והמתומצת שיצא אי‬
‫פעם על הש"ס כולו ש"ס 'שפה ברורה'‪ - ,‬עשרים ושבע כרכים‪,‬‬
‫עשרות עורכים‪ ,‬מאות אנשי צוות של מבקרים מנסחים‪ ,‬אלפי‬
‫מנויים‪ ,‬עשרות אלפי לומדים‪ ,‬מאות אלפי שעות יגיעה מאומצת‬
‫של עורכים תלמידי חכמים מופלגים‪ ,‬מיליוני שעות לימוד של‬
‫רבבות יהודים וגולת הכותרת‪ :‬מקסימום הסבר במינימום מילים‬
‫כיצד מחברים ביאור מושלם על הש"ס שמותאם לכל לומד בכל‬
‫רמה‪ ,‬בהירות וברהיטות‪ ,‬וכ"ז בשפה ברורה‪ ,‬קצרה ומתומצת‬
‫כל זה ביריעה שלפניכם‬
‫‪8‬‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫"ס 'עוז והדר – מהדורת פריעדמאן' הפך‬
‫זה מכבר לש"ס הנמכר ביותר בעולם הספר‬
‫היהודי‪ .‬כל מי שטעם את טעמו הערב של‬
‫הלימוד בש"ס 'עוז והדר'‪ ,‬אינו מסוגל להמירו‬
‫במהדורה אחרת‪ .‬ש"ס 'עוז והדר' שבמשך‬
‫עשרים שנה נופה מכל שיבוש ושגיאה‪,‬‬
‫והודפס בפאר והדר הינו כליל השלמות‪.‬‬
‫מתוך שמטרתה העיקרית של ממלכת התורה‬
‫'עוז והדר' הינה להגדיל תורה ולהאדירה‪ ,‬להרבות חיילים לתורה‪ ,‬יזם‬
‫נשיא 'עוז והדר' הגאון הצדיק רבי יהושע לייפער שליט"א‪ ,‬את היצירה‬
‫המונומנטאלית 'מתיבתא' אשר כבשה את עולם התורה וקנתה שביתה‬
‫בכותל המזרח של עולם הספר היהודי‪ ,‬עד שמרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל‬
‫התבטא עליה‪ ,‬שהיא "הראש ישיבה של הדור"‪.‬‬
‫אלא שפניות רבות של לומדים למכון 'עוז והדר' גילו שלמרות‬
‫שלמותה של מהדורת 'מתיבתא' המהווה כרכא דכולא ביה‪ ,‬בהיותה‬
‫כוללת מדורים שונים המותאמים לכל לומד‪ ,‬מצורב צעיר ועד לתלמידי‬
‫חכמים מובהקים מגידי שיעורים וראשי ישיבות‪ ,‬הרי שיש צורך בביאור‬
‫קצר ותמציתי על הדף‪.‬‬
‫הבקשות הללו הגיעו לשולחנו של הגאון רבי מנחם מנדל פומרנץ‬
‫שליט"א ראש ביהמ"ד 'עוז והדר' בבית שמש‪ ,‬ששרטט בהכוונתם של‬
‫מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א‪ ,‬את תבנית המהדורה המושלמת‬
‫שעתידה לחולל מהפך בלימוד הגמרא‪.‬‬
‫המטרה הייתה מוגדרת היטיב‪ :‬להוציא לאור עולם‪ ,‬ביאור מושלם‪,‬‬
‫שיתן מענה לכל תיבה בגמרא‪ ,‬יציג את כל מהלכי הסוגיא בבהירות‬
‫וברהיטות‪ ,‬לא יותיר פרט אחד שאינו מבואר די הצורך‪ ,‬ויחד עם זאת‬
‫יתייחד במינימום מילים המכבידים על הלומד כדברי חז"ל 'לעולם‬
‫ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה'‪.‬‬
‫היעד היה נראה קשה להשגה‪ ,‬שהרי החיסכון במילים פירושו חוסר‬
‫בהסברה‪ ,‬לשם כך גויסו טובי העורכים של 'עוז והדר'‪ ,‬אמני הכתיבה‬
‫הבהירה והצחה‪ ,‬היושבים ראשונה במלאכת העריכה‪ .‬טיוטות שונות של‬
‫הפירוש הוצגו בפני גדולי ישראל שליט"א‪ ,‬אשר העירו הערותיהם‪ ,‬ולאור‬
‫הכוונתם‪ ,‬הוציאו עורכי 'עוז והדר' מתחת ידם יבול משובח‪ .‬הזריעה‬
‫הייתה בדמעה‪ ,‬הביאור נופה שוב ושוב‪ ,‬ועבר תחת שבט הביקורת של‬
‫תלמיד חכמים מופלגים‪ ,‬וגם חלקם של מומחי עריכה וניסוח‪ ,‬לא נפקד‬
‫ואלו כמו אלו שקדו על החומר עד שקצרו ברינה את התוצאה המוגמרת‬
‫שיצאה זכה ונקיה‪ ,‬המכילה מלל מדוייק‪ ,‬קצר ומתומצת‪ ,‬המבארת היטיב‬
‫בשפה ברורה ונעימה כל תיבה בגמרא‪ ,‬ומציגה בבהירות את מהלכי‬
‫הסוגיא‪ ,‬ומגישה ללומד את הגמרא כשולחן ערוך‪.‬‬
‫הביאור מבוסס בעיקר על דברי רש"י ובמקום הצורך נוסף נופך‬
‫מדברי רבותינו הראשונים והאחרונים ז"ל‪ .‬ניסוחו הבהיר של הביאור‪,‬‬
‫ומילותיו המדודים – מילה בסלע הפכוהו למהדורה המבוקשת ביותר‪.‬‬
‫הצמאון האדיר למהדורה זו הוכח תיכף כשהמהדורה הראשונה על‬
‫מסכת גיטין ממנו הודפסו רק )‪ (...‬כעשרת אלפים עותקים אזלה‬
‫מהחנויות בתוך כשבוע‪ ,‬ובמחלקת השיווק של 'עוז והדר' עשו מאמצי‪-‬‬
‫על להדפיס עוד אלפי עותקים‪ ,‬שגם הם נחטפו ע"י הלומדים‪.‬‬
‫כדי להקל על הלומדים עומד הביאור מול עמוד הגמרא‪ ,‬כך יכול‬
‫הלומד ללמוד בתבנית ש"ס 'עוז והדר' ולהיעזר בעת הצורך בביאור‬
‫הצמוד של 'שפה ברורה'‪ .‬בביאור עצמו נשזרו כל תיבות הגמרא‪,‬‬
‫שפוסקו וחולקו לקטעים‪ .‬בראש כל קטע ישנה מובאה‪ ,‬מעין הקדמה‬
‫קצרה‪ ,‬המבארת את מהלך הסוגיא‪ ,‬קושיא‪ ,‬תירוץ‪ ,‬סתירה‪ ,‬ראיה‪,‬‬
‫הבהרה וכו'‪ .‬ההסבר המושלם משולב כולו במלאכת אמן בתוך הביאור‪.‬‬
‫כשיש צורך בהרחבת נושא מסויים או הסבר מעמיק יותר‪ ,‬מופנה‬
‫הלומד להערת שוליים‪ ,‬שם הורחבו הדברים מעט‪ ,‬וגם שם תוך מתן‬
‫דגש על שפה קצרה וברורה‪.‬‬
‫כך נותנת מהדורת 'שפה ברורה' מענה הן ללומדי הדף היומי‬
‫המבקשים לקבל מיד ותוך כדי לימוד הסבר קצר וקולע לקטע גמרא‬
‫או תיבה שאינה ברורה די הצורך‪ ,‬וגם עונה על דרישותיהם של לומדים‬
‫בשאר מסכתות הש"ס הזקוקים לביאור או תוספת להגיע להבנה חדה‬
‫ש‬
‫וברורה יותר של מהלך הגמרא‪.‬‬
‫הטועמים את טעמה הערב של מהדורת 'שפה ברורה' נקשרים‬
‫איליה בנימים של אהבה וכורכים את לימודם הקבוע במהדורה זו‪ .‬אחד‬
‫ממגידי השיעור הנודעים בדף היומי המוסר שיעור מידי יום ליותר‬
‫מ‪ 80-‬יהודים באחד מבתי המדרש המפורסמים במרכז הארץ‪ ,‬התרים‬
‫נדיב לרכישת גמרות 'שפה ברורה' לכל משתתפי השיעור‪ ,‬לדבריו‬
‫הלימוד בש"ס 'שפה ברורה' הינו האידיאלי ביותר ללומדי הדף היומי‪.‬‬
‫הביאור הרהוט שאינו מפספס כלום ומבאר את כל הגמרא במומחיות‬
‫שכזו מעניקה ללומדים טעם מתוק של 'והערב נא'‪.‬‬
‫ההדים הרבים להם זכתה מהדורת 'שפה ברורה'‪ ,‬כמו גם הדרישה‬
‫הגוברת למהדורת 'שפה ברורה' על שאר מסכתות הש"ס‪ ,‬הוכיחו עד‬
‫כמה היה צורך נחוץ במהדורה זו‪ ,‬ועודדו את ראשי 'עוז והדר' להמשיך‬
‫במלאכת הקודש ביתר שאת וביתר עוז‪ ,‬ולהשקיע מאמץ אדירים לסיים‬
‫את המלאכה לגומרה של תורה‪.‬‬
‫היום‪ ,‬כתום שנים של מאמץ אינטנסיבי ויגיעה עצומה של מאות‬
‫חברי 'עוז והדר'‪ ,‬ובראשם תלמידי חכמים מופלגים הנמנים על צוותות‬
‫העריכה‪ ,‬הניסוח והביקורת‪ ,‬ניתן לברך על המוגמר ועולם התורה‬
‫מתבשר על השלמת היצירה הייחודית מבית 'עוז והדר'‪ .‬זהו בהחלט‬
‫יום חגם של הלומדים ובראשם לומדי הדף היומי שיוכלו להתבשם‬
‫מניחוחה וליהנות מזיוה של מהדורת 'שפה ברורה'‪.‬‬
‫בתי המדרשות כמו היכלי התורה‪ ,‬זוכים היום‪ ,‬איפוא‪ ,‬לקבל‬
‫בהתרגשות עצומה יצירת פאר נוספת של 'עוז והדר'‪ ,‬ש"ס מושלם‬
‫של 'שפה ברורה' עם הביאור המתומצת והברור ביותר‪ ,‬אשר עונה‬
‫בהתאמה מדויקת וקולעת לביקוש הגדול שהיה לתבנית כזו‪ ,‬בהיותו‬
‫מקיף את כל הנקודות הדרושות‬
‫ביאור‪ ,‬ומבאר את דברי הגמרא‬
‫ברהיטות מקצועית ובבהירות‬
‫הביאור‬
‫מדהימה‪ ,‬ומאידך‪ ,‬הוא מתומצת‬
‫מבוסס‬
‫בקיצור ובחדות מירביים כדי שלא‬
‫בעיקר על‬
‫להלאות באריכות הדברים‪.‬‬
‫דברי רש"י‬
‫מתוך שעיקר מגמתה של ממלכת‬
‫ובמקום‬
‫התורה 'עוז והדר' הינה להגדיל‬
‫הצורך נוסף‬
‫תורה ולהאדירה‪ ,‬ניתן לרכוש את כל‬
‫נופך מדברי‬
‫הש"ס במחיר מיוחד לרגל ההוצאה‪.‬‬
‫רבותינו‬
‫כמו"כ מציעים ב'עוז והדר' אפשרות‬
‫הראשונים‬
‫לרכוש מנוי על 'ש"ס שפה ברורה'‬
‫והאחרונים‬
‫היוצא לאור עולם בכמה מהדורות;‬
‫בכריכה קשה בגודל של ‪ 31‬ס"מ או‬
‫ז"ל‪.‬‬
‫בפורמט פנינים; וכן בחוברות‬
‫היוצאות בגודל ‪ 31‬ס"מ או‬
‫בחוברת מהדורת בגודל‬
‫פנינים‪ .‬החוברות מעוצבות‬
‫במיוחד לנוחות הלומדים‬
‫ם‬
‫עימם‬
‫בדרכים‪ ,‬או כאלו הנושאים‬
‫את הגמרא לכל מקום‪ ,‬כאשר בכל‬
‫מם‪,‬‬
‫עימם‪,‬‬
‫מקום הימצאם גמרתם‬
‫ורם‬
‫עבורם‬
‫והביאור הרהוט משמש‬
‫כמגיד שיעור צמוד‪ .‬בשל הביקושים‬
‫הגדולים הצפויים למהדורת 'שפה‬
‫ברורה' ממליצים ב'עוז והדר'‬
‫להזדרז ולהזמין מבעוד מועד את‬
‫הש"ס‪ ,‬או לחלופין להצטרף לאלפי‬
‫המנויים‪ ,‬המקבלים מידי חודש את‬
‫כרכי וחוברות 'שפה ברורה' היישר‬
‫לבתיהם‪.‬‬
‫רבבות לומדי התורה עתידים‬
‫להתענג ולהתבשם מש"ס 'שפה‬
‫ברורה'‪ ,‬אשר ישביח את משנת תלמודם‬
‫עשרת מונים‪ ,‬בכמות ובאיכות‪.‬‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫‪11‬‬
‫וזכינו‬
‫לגדל‬
‫על פי דרכם‬
‫ארבע קושיות‪ ,‬ארבעה מנהלים‬
‫ארבעה שאלות חינוכיות לארבעה אנשי חינוך‪ ,‬על השנה‬
‫החדשה‪ ,‬על תפקיד ההורים וגם‪ :‬על חשיבותם של איכות‬
‫הספרים עבור הצלחת הלימוד‪.‬‬
‫געים של שנה חדשה‪.‬‬
‫תחושה של טריות ניצבת‬
‫באוויר‪ .‬ילדים נרגשים‬
‫בהתרגשות‬
‫פוסעים‬
‫מהולה בהיסוס אל עבר‬
‫כיתתם החדשה‪ .‬הם‬
‫מביטים סביבם בחשש מה‪,‬‬
‫האם יצליחו השנה בלימודים?‬
‫האם יהיו כחלק טבעי מהחברה או‬
‫שמא ייאלצו להיאבק? האם יתחברו אל המלמד החדש?‬
‫ר‬
‫"ונהיה אנחנו"‪ ,‬הם קוראים בקול טהור של תינוקות‬
‫של בית רבן‪" ,‬וצאצאינו‪ ,‬וצאצאי צאצאינו‪ ,‬כולנו יודעי‬
‫שמך ולומדי תורתך!"‪ .‬ידיהם מוציאות בהתרגשות‬
‫מהילקוט או התיק‪ ,‬את החומש החדש‪ ,‬או התלמוד‬
‫בבלי לתלמידים' של 'עוז והדר'‪ .‬משהו טוב מרגיע‬
‫אותם‪ .‬ריח הדפוס של הספר החדש‪ .‬האותיות‬
‫‪12‬‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫שלפעמים 'מאיימות'‪ ,‬נראות לפתע נוחות יותר‪ .‬בלבם‬
‫עולה תקווה‪ ,‬שיצליחו‪ .‬שרק יצליחו‪.‬‬
‫ובבית‪ ,‬יושבת אמא עם ספר תהילים רטוב‪ ,‬מתחננת‪,‬‬
‫שה'צדיקל' שלה ישוב מהחיידר שמח‪ ,‬שהבן החמוד‬
‫ישוב מהתלמוד תורה כשהוא מלא וגדוש‪ .‬את הטוב‬
‫ביותר הם רוצים לתת לו‪ ,‬את כל הלב‪ .‬אבא הכין את‬
‫הספרים וכתב בכתב רועד את שמו של בנו‪ .‬שלא‬
‫תישאר הגמרא חדשה‪ .‬ומה הוא יכול לעשות לשם כך?‬
‫לאחר ההיערכות של 'עוז והדר' לרגל פתיחת שנת‬
‫הלימודים‪ ,‬בה נדרשו לעמוד בהצפת ההזמנות של‬
‫ספרי הקודש לתלמידים‪ .‬הצגנו ארבעה שאלות בפני‬
‫ארבעה מנהלים חינוכיים ששמם הולך לפניהם‪.‬‬
‫כל אחד ענה על פי דרכו ושיטתו‪ ,‬פותח בפנינו צוהר‬
‫מרתק לעולם החינוך‪ ,‬כשהם מציידים אותנו כהורים‬
‫ומחנכים‪ ,‬במספר עצות מועילות שיעשו את השנה‬
‫הבאה עלינו לטובה לפורייה ומועילה יותר‪.‬‬
‫הרב משה קלצקין‬
‫מייסד ת"ת 'זכרו תורת משה'‬
‫ומחבר ספרי 'בני לבני' ו'תלמידי כבני'‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫מה מייחד את התקופה הזו של תחילת שנה?‬
‫"אם באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים‪ ,‬באחד בתשרי ראש השנה לשנים וכו'‪ ,‬הרי שבאחד‬
‫חד‬
‫באלול‪ ,‬זהו ראש השנה לחיידרים ולישיבות‪ .‬זהו זמן של התחדשות‪ .‬כשאנשים עומדים במקום חד‬
‫אחד‬
‫יש שחיקה‪ ,‬אבל כשעושים אתנחתא‪ ,‬ומתחדשים‪ ,‬אתה לא עוד פעם ממשיך באותו מקום‪ .‬זה ברען'‬
‫'ברען' חדש‪,‬‬
‫התחלה חדשה‪ ,‬יש ריענון חיובי‪.‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬יש כאן כיתה חדשה שמתחילה מחדש‪ .‬פעמים רבות הילדים חדשים‪ ,‬אחד לא מכיר את השני‪ .‬יש רבי‪,‬‬
‫גננת‪ ,‬מורה‪ ,‬מגיד שיעור – חדשים‪ .‬אלו שמתחילים שיעור א' בישיבה קטנה‬
‫למשל‪ ,‬מגיעים מכל מיני מקומות שונים‪ ,‬מתאחדים במקום אחד וצריכים‬
‫להתחיל ביחד‪ .‬זהו זמן של התחדשות כללית‪ .‬בכלל‪ ,‬רבים מאתנו‪ ,‬עומדים‬
‫במצבים חדשים לגמרי שלא הכרנו קודם לכן‪ .‬ילד הולך לגן‪ ,‬אתה מעביר‬
‫אותו מהבית לידיים אחרות‪ .‬זה הרי מהפך תהומי‪ .‬ראיתי ילדים שמתחילים‬
‫שנה ועם הזמן באים שינויים אדירים‪ ,‬ויש כמובן חלילה מצבים הפוכים‬
‫שהחלפת כיתה גם יכולה לגרום לירידה אצל אי אלו תלמידים‪.‬‬
‫יש הרבה שותפים בכל הדבר הזה של תחילת שנת הלימודים‪ .‬יש רבי‬
‫שלוקח כיתה בציפיות גבוהות‪ ,‬ולאכזבתו הרבה מגלה שזה לא כמו שרצה‬
‫ותכנן‪ .‬הוא מאוכזב מהתלמידים והם משיבים לו באכזבה‪ .‬יכול להיות אפילו‬
‫מצב כאוב שהוא מתבטא בסגנון "עשר שנים אני מחנך ולא הייתה לי כיתה‬
‫גרועה כזו"‪ .‬בל נשכח שישנם גם – כמו בכל דבר‪ -‬גם צד שני שבו יש ציפיות‬
‫נמוכות ולפתע מתגלה כיתה נהדרת‪ .‬החלק של ההורים הוא‪ ,‬להשקיע‬
‫בהכנת הילדים לקראת הכנסתם לזמן חדש‪ ,‬אבל בפועל אין הרבה דברים‬
‫ממשיים שהורים נדרשים לעשות בכל הנוגע לעצם החלפת הכיתות וכו'"‬
‫רבותיי‪,‬‬
‫מה עם‬
‫מה שהוא‬
‫כ‪-‬ן ידע?‬
‫זהו ממש‬
‫'צער בעלי‬
‫חיים'‪.‬‬
‫עד כמה ההורים צריכים להיות מעורבים בכלל בתהליך הלימודים?‬
‫"ישנו משוב בדמות פתקים‪ ,‬דפי קשר‪ .‬הורה יכול לכתוב פתק קטן למחנך‪ .‬לכתוב עד כמה בנו ידע את הנלמד‪.‬‬
‫אן יש שבוע בו כמעט לא היה מה לבחון‪ ,‬אז תכתוב 'הילד שלי מרוצה עד השמיים'‪ .‬צריך לחשוב באופן חיובי‪.‬‬
‫כשהורה מרוצה‪ ,‬אחת לחודש הוא מרים טלפון‪ ,‬זה לוקח דקה‪ .‬מתעניין אם 'הכל בסדר'‪ ,‬אומר שהוא מרוצה‪ .‬יש‬
‫כאלה שיעדיפו להרים כזה טלפון פעם בשבועיים‪ .‬כמובן לא יותר מדי‪ .‬אם לרבי יש מה להגיד‪ ,‬הרי הוא בעצמו‬
‫יזום את השיחה‪ .‬זה הכל‪ .‬דקה ‪ -‬על השעון ‪ -‬מספיקה בשביל לשמור על קשר‪ .‬האבא יכול לשאול את המלמד‬
‫אם הוא רוצה להאריך את השיחה‪ ,‬ומשאיר לו את ההחלטה אם יש טעם בכך‪ .‬לפעמים אתה יכול לראות דברים‬
‫נוגעים ללב‪ .‬מחנך מגיע לחתונה ופוגש באקראי את אחד מהורי תלמידיו שלא דיבר עמו כמעט כל השנה‪" .‬איך‬
‫הילד?"‪ ,‬האבא שואל ולמלמד אין חשק לענות‪ .‬פעם ב‪ ...‬אתה רואה אותי בחתונה אז נזכר בילד שלך?"‬
‫אילו עצות‪ ,‬הייתם נותנים להורים על מנת שיוכלו 'למנף' את הצלחת הילדים‬
‫בתלמוד התורה?‬
‫"ההורים צריכים‪ ,‬כל יום‪ ,‬כל יום‪ ,‬ללא יוצא מן הכלל‪ ,‬לשאול את הילד ולהתעניין איך היה בחיידר‪ .‬לא‬
‫בתקיפות וקשיחות‪ ,‬אלא בנעימות‪ ,‬מבלי לשכוח שהילד לא היה כל היום בבית‪ .‬איך למדת? איך אכלת? איך‬
‫היה עם החברים‪ ,‬עם המלמד? חברים‪ .‬אם הוא לא רוצה לענות‪ ,‬התחשבו בו‪ .‬זכותו‪ .‬אבל אתם מצדיכם‪ ,‬אל‬
‫תוותרו ולו על יום אחד מלגלות התעניינות מפורשת בו ובלימודיו‪.‬‬
‫באופן עקרוני‪ ,‬אם לאבא יש זמן‪ ,‬כדאי שלא רק בשבת‪ ,‬ילמד עם הילד בחברותא ‪ 10‬דקות‪ .‬כמובן שלא‬
‫לכל ההורים יש סבלנות לכך‪ ,‬לא מוכרחים לעשות זאת בכל מצב ובכל מקרה‪ ,‬אבל זו עצה טובה למי שיש‬
‫כח וסבלנות‪ ,‬הרגעים הללו הם 'זמן שעשועים' בין האבא לילד‪ .‬לימוד כזה‪ ,‬קשר כזה‪ ,‬יכול לחסוך הרבה‬
‫מאוד צרות‪ .‬אבל‪ ,‬צריך לדעת לעשות זאת‪ .‬יש כאלה שהסיוט הכי גדול עבורם הוא ללמוד עם האבא‪.‬‬
‫מדוע? בעוד הרבי בכיתה בוחן את הילד במשך ‪ 5‬דקות בערך‪ ,‬הרי שהאבא יכול לבחון ולבחון ולבחון‬
‫במשך שעה ארוכה‪ .‬אסור שזמן כזה יהפוך למבחן! ישנה אפשרות שילד לא יודע כמה דברים‬
‫בתחילת שבוע‪ ,‬אז אפשר ללמד אותו‪ .‬ניתן לומר לו 'היום לא הצלחת להקשיב‪ ,‬מחר אתה‬
‫יכול'‪ ...‬כל דבר לפי הגיל ולפי מה שמתאים עבורו‪.‬‬
‫בכלל‪ ,‬לא קורה כלום אם אומרים לילד שלא ידע לחזור על מה שלמד‪,‬‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫‪13‬‬
‫שמחר נשאל אותו שוב בנחת‪ .‬יש אנשים שחושבים שהעניין של ילד שיודע או לא‬
‫יודע‪ ,‬הוא מושג קיצוני‪ .‬שחור ולבן‪ .‬או שכן או שלא‪ .‬אבל למעשה‪ ,‬זה לא מדויק משום‬
‫שידיעת החומר הלימודי הוא מושג רחב עד מאוד‪ .‬יש לפעמים דברים מורכבים שילד‬
‫יודע נושא מסוים במאת האחוזים‪ ,‬ויש נושא פשוט שאינו יודע עליו מאומה‪ .‬לא ניתן‬
‫להגיד שהוא "יודע ‪ 80‬אחוז"‪ .‬אם למשל על מבחן בן ‪ 10‬שאלות‪ ,‬הוא ידע ‪ 70‬אחוז‪ ,‬מפני ש‪ 3‬תשובות‬
‫לא ענה נכון‪ .‬אני מנסה להגיב לזה אחרת מהמחשבה הראשונית שלנו‪ .‬ראו כיצד הוא ידע ‪ 7‬שאלות! כל‬
‫אחת מהם הוא ידע במאה אחוז או קרוב לכך‪ .‬אבל הורים יכולים להסתכל בעצב במבחן בו הילד קיבל‬
‫ציון ‪ 70‬ולחשוב 'אני מתבייש בך'‪ .‬רבותיי‪ ,‬מה עם מה שהוא כ‪-‬ן ידע? זהו ממש 'צער בעלי חיים'‪ .‬הייתי‬
‫במקום שלתלמידים הובטחה חתימה של עידוד והוקרה על המבחנים‪ .‬שמתי לב שבאו רק תלמידים‬
‫בודדים‪ .‬כל אלו שקיבלו פחות מ‪ 90‬אחוז לא ניגשו‪ .‬הכרזתי שכל מי שקיבל למעלה מ‪ 20‬יבוא אף הוא‪.‬‬
‫כולם באו‪ .‬שאלתי תלמיד שקיבל ‪ 85‬ולא ‪ ,92‬למה לא בא מלכתחילה? הוא השיב שמתבייש‪ .‬למה?‪,‬‬
‫אמרתי לו‪ ,‬אנחנו אולי שואפים שהתלמידים יגיעו למאה אחוז הצלחה‪ .‬אבל זה אומר ש‪ 80‬זה אפס??‬
‫אנחנו צריכים לשמוח בזה ולא לחשוב שאם נשמח על ‪ 80‬הילד ישב על זרי דפנה ולא ינסה להגיע‬
‫ל‪"100‬‬
‫עד כמה משמעותית חשיבותם של ספרי הלימוד להצלחת הילדים?‬
‫"אספר בנימה אישית את מה שאני חש בנושא‪ .‬אני מאוד מאוד מקפיד בביתי שלי‪ ,‬שילד שמתחיל‬
‫כיתה חדשה‪ ,‬יביא איתו גמרא חדשה‪ .‬אני לא אומר זאת במקרים שלא שייך‪ ,‬או מקרים קשים שאין‬
‫בבית לחם לאכול‪ .‬אבל אם ילד מתחיל כיתה חדשה‪ ,‬דאגו לו לגמרא חדשה‪ ,‬אפילו אם יש לו ישנה‬
‫במצב טוב‪ .‬שילמד עם הישנה בבית‪ .‬קניית ספר חדש לילד‪ ,‬עושה רק טוב ומייקר את הלימוד‪ .‬אני‬
‫גדלתי בתקופה בה‪ ,‬לפני חמישים שנה‪ ,‬כאשר ילד היה צריך חומש‪ ,‬אמרו לו לקחת מאחיו הגדול או‬
‫אפילו מהסבא רבה‪ .‬היום אנחנו במצב אחר לגמרי‪ .‬ברוך ה' מחירם של הספרים יחסית לא יקר‪ ,‬וגם אם‬
‫כן‪ ,‬לא זה מה שיכביד על הוצאות הבית‪ ...‬ההרגשה המציקה ואי הנעימות הזו שחשתי בילדותי בכל‬
‫הקשור לספרים הבלויים והמשומשים שנשלחו אתנו לחיידר ‪ -‬לא משום שההורים חלילה לא דאגו‬
‫לנו‪ ,‬אלא כי זה היה המצב ‪ -‬גרם לי להנהיג תיקון לזה‪ .‬מעולם לא נתתי לילדים שלי ללמוד בספרים‬
‫משומשים נקודה‪ .‬עלינו להסתכל על ספרי קודש בכבוד המתאים‪ .‬כשם שלא תיתן לילדך נעליים‬
‫משומשות‪ ,‬אל תיתן לו ספר שאינו חדש וראוי‪ .‬להעצים את ההרגשה‪ ,‬הולכים עם האבא‪ ,‬או ילד גדול‬
‫בעצמו‪ ,‬לקנות ספרים‪ .‬הוא רואה שעל ספרי קודש לא חוסכים‪ .‬זה גם דבר חשוב לחינוך בפני עצמו‪.‬‬
‫האיכות שישנה היום בספרים‪ ,‬טובה קודם כל לבריאות‪ ,‬האותיות‪ ,‬ספרים עם איורים ובלי‪ .‬יש‬
‫מרחב שעושה הבדל בין מה שהיה לשינויים הגדולים כהבדל יום ולילה‪ .‬פעם ילדים החליפו מקומות‬
‫שלא יתרגלו לקרוא רק הפוך ואיזה שפע יש היום‪ .‬זה נותן המון‪ ,‬שמחה לילדים‪ ,‬הם מתחברים‬
‫יותר‪ .‬מאידך‪ ,‬זה דורש משנה זהירות‪ .‬רואים עלונים רבים‪ ,‬ספרים בלי סוף‪ ,‬הכל זמין ונגיש וילדים‬
‫מרשים לעצמם לפעמים להקל ראש בכבוד הספרים‪ .‬כאן עלינו לדעת להעניק רגש‪ ,‬כבוד‪ ,‬קדושה‬
‫לספרי הקודש‪".‬‬
‫‪14‬‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫הרב אברהם דוד ליברמן‬
‫מנהל השלוחה הדרומית של ה'מכון למורים'‬
‫שעל ידי 'החינוך העצמאי'‪ ,‬אשדוד‬
‫מה מייחד את התקופה הזו של תחילת שנה?‬
‫"בתחילת שנת הלימודים‪ ,‬חובתו של יהודי להתחיל בהודאה ורא‬
‫לבורא‬
‫העולם ששם את חלק בנינו מיושבי בית המדרש‪ ,‬כאשר הילד חש ת‪,‬‬
‫זאת‪,‬‬
‫ר‬
‫והדבר‬
‫ורואה אושר ושמחה אמתיים סביבו‪ ,‬ההשפעה היא אדירה‪,‬‬
‫נותן לו כח להפעיל מוח בלימודים‪.‬‬
‫בתקופה זו צריכים גם לחזק את האמונה‪ .‬אמונה בבורא העולם שיצליח‬
‫את דרכו של בני‪ ,‬וייתן לו סיעתא דשמיא‪ ,‬אמונה מתוך אמון לא‬
‫מלא בצוות החינוכי‬
‫שנשלח ממרום לנווט את בנינו לחוף מבטחים )כאמור‪ ,‬הילדים חשים זאת וזה נותן להם‬
‫כח להתקדמות(‪ .‬וגם‪ ,‬אמון מלא בילדינו שלנו‪ .‬שנראה כל אחד מעלת חברינו‪ ,‬ובוודאי‬
‫מעלת ילדינו‪ .‬שנוכל להרגילם לתורה‪ ,‬תפילה ומידות טובות בסבלנות ופקחות"‪.‬‬
‫עד כמה ההורים צריכים להיות מעורבים בכלל בתהליך‬
‫הלימודים?‬
‫"שלושה שותפים באדם‪ ,‬אביו‪ ,‬אמו והקב"ה‪ .‬את חלק הקב"ה לוקחים צוות תלמוד‬
‫התורה ובעיקר המחנך‪ .‬הוא נמצא ליד ומול ילדי‪ ,‬בני אוצרי היקר‪ ,‬הרבה יותר ממה‬
‫שאנו ההורים נמצאים לידו‪ .‬תפקידינו כהורים‪ ,‬להאמין בצוות ושהילד יחוש זאת )כמובן שיש יוצא מן הכלל‪ ,‬וצריך‬
‫לשם כך הרבה 'דעת'(‪ .‬להמתין שבועיים ואז להתקשר‪ ,‬לברר‪ ,‬לעודד‪ ,‬לשמוע את דברי המלמד ולתת לו תחושה‬
‫ש'אני מאמין‪ ,‬אוהב ומעריך את ילדי'‪ .‬מלמדים מעריכים כזה אב וכזה בן יותר מאחרים‪ .‬כמובן כל זאת בטעם ובגבול"‪.‬‬
‫כאשר ה'פני מנחם' למד אצל המלמד המומחה הגאון ר' חייקל מילצקי‪ ,‬שלח ה'אמרי אמת' כסף למחנך המשקיע‬
‫בבנו‪ .‬ר' חייקל סירב בכל תוקף לקחת את הכסף‪ .‬אמר לו האמרי אמת‪" ,‬הלא 'כופין על מידת סדום!'‪ .‬הוצאות תלמוד‬
‫תורה אין קוצבין בראש השנה‪ ,‬אלא כל המוסיף מוסיפין לו‪ ,‬באם תיקח – תרוויח‪ ,‬וכך גם אני‪ ,‬לא אפסיד אלא רק‬
‫ארוויח"‪ .‬הרב מילצקי שמע את הדברים ועל אתר נתרצה לקחת את הסכום שהוכן עבורו‪ .‬אבל‪ ,‬יש לדעת‪ :‬מדובר‬
‫בנושא עדין הדורש תבונה רבה‪ ,‬האם לתת‪ ,‬מתי וכמה‪ .‬חשוב לדון לגופו של עניין‪ .‬פעמים שזה מסייע‪ ,‬אך לפעמים זה‬
‫מיותר ולא רק זה‪ ,‬אלא שגורם למלמד הרגשה אילו מדובר בילד טיפולי הנזקק לתשומת לב יתירה‪ ,‬או לטיפול יתר‪,‬‬
‫שהוא רק גורע ואכמ"ל‪ .‬אבל מכאן רואים‪ ,‬איזה מבט אנו צריכים לתת על מחנכי ילדינו!"‬
‫עלינו לרדת‬
‫לרמתו‬
‫השכלית‪,‬‬
‫שם‬
‫נשתעשע‬
‫עמו‪,‬‬
‫ומשם נוכל‬
‫להגביה‬
‫אותו‪,‬‬
‫לרומם‪,‬‬
‫להדריך‪,‬‬
‫לנווט‪.‬‬
‫אילו עצות‪ ,‬הייתם נותנים להורים על מנת שיוכלו 'למנף' את הצלחת הילדים‬
‫בתלמוד התורה?‬
‫באחד הימים נכנס אב עם קוויטל אל האדמו"ר ה'פני מנחם' וביקש נחת רוח דקדושא מילדיו‪" .‬אבא צריך לדבר‬
‫עם ילד כל יום ‪ 10‬דקות"‪ ,‬אמר לו האדמו"ר‪" ,‬לא בלימוד‪ ,‬לא במידות‪ ,‬אלא סתם דברים שמעניינים את הילד‪ ,‬ויפתחו‬
‫ויקשרו בין אב לבנו"‪ .‬אין ספר שרצוננו לראות ילד לומד‪ ,‬חוזר‪ ,‬יודע‪ ,‬מתפלל בהתלהבות‪ .‬אך ניזכר נא כיצד כאשר‬
‫היה בגיל שנתיים רצינו שיאכל כבר לחם‪ ,‬אבל למזונו התאים יותר דייסה‪ .‬עבר מעט זמן וגם הלחם הגיע ברוך ה'"‪.‬‬
‫גם ברוחניות‪ ,‬עלינו לרדת לרמתו השכלית‪ ,‬שם נשתעשע עמו‪ ,‬ומשם נוכל להגביה אותו‪ ,‬לרומם‪ ,‬להדריך‪ ,‬לנווט‪.‬‬
‫הפתיחות עם הילד חשובה מאוד‪ ,‬שיחוש שיש לו בעולמו קרבה אמתית ואהבה ללא תנאים מוקדמים‪ ,‬וה' יגמור‬
‫בעדינו‪.‬‬
‫במקרה אחר‪ ,‬נכנס אב שבור ומרוסק לאחד מגדולי ישראל וביכה על בנו שירד מהדרך ונחת בוודאי שאינו רואה‬
‫ממנו‪ .‬השיב לו אותו צדיק‪ ,‬כאשר יעקב אבינו ראה את בני יוסף חבושים כמצריים‪ ,‬שאל "מי אלה?"‪ ,‬וכפי שמבאר‬
‫רש"י שאינם ראויים לברכה‪ .‬ענה יוסף הצדיק‪" ,‬אבא‪ ,‬בניי הם אשר נתן לי אלוקים בזה"‪ .‬בני הם! אלו ילדיי‪ ,‬אלו‬
‫צאצאי‪ ,‬אותם אוהב בכל ליבי ונפשי‪ .‬אמת‪ ,‬אקבל קודם כל דין בורא עולם בשמחה ואחשוב כיצד לשפרם ולעזור‬
‫להם‪ .‬הורים יקרים‪ ,‬זכרו‪ :‬ילד חלש‪ ,‬אפילו חלקית‪ ,‬זוכה להשפלה מצד הסביבה‪ ,‬אין לו מקום שיעריך את הטוב שבו‪,‬‬
‫וזהו תפקידינו"‬
‫עד כמה משמעותית חשיבותם של ספרי הלימוד להצלחת הילדים?‬
‫"ישנה שאלה ידועה על דברי חז"ל‪" ,‬גדולים מעשי חייא"‪ .‬לשם מה היה צריך לצוד צביים‪ ,‬לשחוט‪ ,‬לעבד את‬
‫העורות‪ ,‬לכתב עליהם ספרי תורה‪ ,‬לעבור תהליך שלם עד שמגיע לכך שיהיו ספרים לתלמידים‪ .‬הרי היה יכול ללכת‬
‫לקנות קלף‪ ,‬או לרכוש ספר מוכן מסופר? אלא שבחינוך ילדים‪ ,‬צריך שהספרים יהיו מיסודם ומשורשם 'בלתי לה'‬
‫לבדו' – דבר שאפשר לראות בהוצאה הנאה‪ ,‬היפה והבהירה של 'עוז והדר'‪ ,‬שם ניכר כיצד כל הצוות הרחב‪ ,‬מהמייסד‬
‫הרב לייפער ועד אחרון העורכים‪ ,‬כולם זכים‪ ,‬תלמידי חכמים‪ ,‬מהם ראויה לצאת תורה מישראל וזהו‬
‫המתכון להצלחה של ספרי קודש"‪.‬‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫‪15‬‬
‫הרב יהודה טרגר‬
‫מנהל חינוכי‪,‬‬
‫תלמוד תורה 'תורה ודעת'‪ ,‬כרמיאל‪.‬‬
‫מה מייחד את התקופה הזו של תחילת שנה?‬
‫"ככל התחלה‪ ,‬אנו יודעים ש'כל ההתחלות קשות'‪ .‬ישנו מסר כפול בתקופה זו‪ ,‬להורים ולמחנכים‪.‬‬
‫ההורים צריכים לדעת שגם לאלו שלא כל כך הצליחו בשנה שעברה‪ ,‬וגם לאלו שמצדם מתחילים‬
‫עוד שנה‪ ,‬הם אמורים לתת צ'אנס‪ ,‬לתת הזדמנות ואימון‪ .‬ילד שקיבל ציונים לא הכי טובים בשנה‬
‫שחלפה‪ ,‬לא אמור לגרור אתו את הקשיים הלאה‪ .‬ראינו הרבה פעמים כיצד ילדים שהייתה להם שנה‬
‫ או יותר ‪ -‬גרועות‪ ,‬ידעו לקפוץ על ההזדמנות‪ ,‬לנצל את העידן חדש‪ ,‬את העובדה שיש מלמד חדש‪,‬‬‫ולהפוך את השנה מעתה והלאה למוצלחת‪ .‬האבא או האמא נדרשים לתת לילד את הכוחות ואת‬
‫היכולת להאמין שהוא יכול להצליח‪.‬‬
‫אבל‪ ,‬בעוד ההורים כן צריכים להביט לאחור ולהפיק לקחים‪ ,‬למחנכים אני תמיד אומר בדיוק‬
‫הפוך‪ .‬כל צד משלים את רעהו‪ .‬על המלמדים מאוד מומלץ לא לקבל סטיגמות משנה שעברה‪ .‬לקבל‬
‫את הכיתה כמות שהיא‪ .‬הרבה פעמים‪ ,‬מחנך שבא עם דעה קדומה‪ ,‬קשה לו לשנות את זה‪ .‬תלמידים‬
‫שהיו קשים ולפתע קיבלו אותם כפי שהם‪ ,‬הפכו לתלמידים נהדרים‪ ,‬מפני שאף אחד לא תייג אותם‬
‫ככאלה שאמורים לעשות צרות"‪.‬‬
‫חד משמעית‬
‫רואים הבדל‬
‫משמעותי‬
‫בין האופן בו‬
‫למדו בעבר‬
‫ובין הלימוד‬
‫של היום‬
‫בספרים‬
‫מוגהים‪,‬‬
‫מושקעים‪,‬‬
‫חדים‬
‫וברורים‪.‬‬
‫עד כמה ההורים צריכים להיות מעורבים בכלל בתהליך הלימודים?‬
‫"בנושא זה יש לשים לב למינון‪ .‬הורים שיותר מדי יטרידו את המחנכים יזיקו לעצמם‪ .‬לא מפני שהמלמד‬
‫מרגיש שמציקים לו‪ ,‬אלא כי בסופו של דבר מפסיקים להתייחס לטענותיהם‪ .‬צריך לתת לילד את הסתגלות‪ .‬יש‬
‫הורים שיותר מדי שומרים על הילדים‪ ,‬הם סבורים שכך "מגינים" על בנם אבל לא מבינים שהם לא מאפשרים‬
‫לו להיכנס לחברה‪ .‬בסך הכל‪ ,‬ההשתלבות היא פשוט מסלול לחיים‪ .‬אין זה אומר‪ ,‬שצריך לשמור מרחק‬
‫מהרבי‪ .‬הורה שלא מתקשר למלמד‪ ,‬הילד יכול 'להישכח'‪ .‬נשכח קשה לכמת את הכל לזמנים‪ ,‬הדבר תלוי‬
‫באבא‪ ,‬במלמד ובתלמיד‪ .‬אבל אחת לשבועיים או שלושה‪ ,‬להתקשר לשיחה מתעניינת ולא ביקורתית‪ .‬בימים‬
‫שלאחר השיחה הזו‪ ,‬המחנך באופן טבעי יהיה מוכרח להסתכל עליו יותר‪ ,‬כי הוא יודע שבעוד שבועיים יהיה‬
‫עוד טלפון‪ .‬כאמור‪ ,‬טלפון קטן‪ ,‬לא ארוך‪ ,‬לא בשעות קשות‪ .‬כזה שתוכנו הוא "רציתי להתעניין מה קורה"‬
‫עושה המון!"‬
‫אילו עצות‪ ,‬הייתם נותנים להורים על מנת שיוכלו 'למנף' את הצלחת‬
‫הילדים בתלמוד התורה?‬
‫"כאשר הילד חוזר הביתה מתלמוד התורה‪ ,‬כדאי להביע התעניינות בנעשה אתו‪ ,‬בחומר הלימודי‪.‬‬
‫לא לבדוק את הילקוט‪ ,‬כמו שעוקבים אחריו‪ .‬בכיתות גבוהות עוד יותר צריך להיזהר מכך‪ .‬את 'בדיקת‬
‫הילקוט'‪ ,‬ניתן לבצע בגישה חווייתית‪" .‬בוא נבדוק ביחד מה חסר" וכד'‪ .‬כאבא‪ ,‬ולא דווקא כמנהל‪ ,‬כמנהל‪,‬‬
‫ראיתי כיצד ההתעניינות הזו הינה אינדיבידואלית לכל ילד‪ .‬יש ילדים שאוהבים לספר ולדבר‪ .‬לעומתם‪,‬‬
‫ישנם כאלה שממש לא אוהבים לפרט כל פעם‪ .‬לכן‪ ,‬צריך לדעת להתאים את זה לכל אחד‪ .‬לברר‬
‫בעדינות‪ ,‬מה נשמע? הכל בסדר? וזהו‪ .‬לא ללחוץ ילד שאומר 'בסדר' ולנסות לחלוב אותו בכח‪ ..‬כמובן‬
‫שיש לשים לב היטב למצב גרוע שבו הילד מסתיר משהו‪ ,‬לא מספר על כך שהציקו לו‪ ,‬הוא מעלים‬
‫ממנו מידע ולא מביע מה באמת קורה איתו‪ .‬עלינו לדעת לזהות כאלה מצבים‪ .‬אבל‪ ,‬שוב‪ ,‬יש ילדים‬
‫שבאופיים לא אוהבים לפרט כל דבר כרוכלא"‪.‬‬
‫עד כמה משמעותית חשיבותם של ספרי הלימוד להצלחת הילדים?‬
‫"חז"ל אמרו ש'כלים נאים מרחיבים דעתו של אדם'‪ .‬זו כמובן אינה איזו קלישאה ותו לא‪ .‬הספר‬
‫הינו כלי אדיר‪ .‬הוא החיבור בין הילד לבין הלימוד‪ .‬חומשים ישנים נותנים הרבה פחות חשק‬
‫ללמוד בהם‪ ,‬מאשר ילד שמקבל ספר חדש באותיות ברורות ומאירות עיניים‪ .‬כתלמיד‬
‫לשעבר‪ ,‬אני נהנה לראות היום כיצד הלימוד הרבה יותר מהנה ומוחש וברור מזה שהיה‬
‫לפני דור‪ .‬חד משמעית רואים הבדל משמעותי בין האופן בו למדו בעבר ובין הלימוד‬
‫של היום בספרים מוגהים‪ ,‬מושקעים‪ ,‬חדים וברורים‪ .‬הרבה פעמים אצלנו בחיידר‪,‬‬
‫אנחנו מבצעים קנייה מרוכזת של ספרים לתלמידים ונקפיד שיזכו לספרים שיתנו‬
‫את מירב התועלת בלימוד‪ .‬השנה למשל‪ ,‬רכשנו את הגמרות לתלמידים של 'עוז‬
‫והדר'‪ .‬מהניסיון ראינו עד כמה לתלמידים אכפת באיזה ספרים הם ילמדו‪ .‬אם‬
‫יהיו בידינו ספרים משני מהדורות‪ ,‬ישנה וחדשה יותר‪ ,‬התלמידים‪ ,‬באופן‬
‫טבעי‪ ,‬ירצו בכל מאודם דווקא את החדשה"‬
‫‪16‬‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫הרב בועז בדיחי‬
‫מנהל חינוכי‪ ,‬תלמוד תורה 'אהלי יוסף'‬
‫שע"י בתי אבות פוניבז'‪ ,‬בני ברק‪.‬‬
‫מה מייחד את התקופה הזו של תחילת שנה?‬
‫"לכל דבר יש שני צדדים‪ .‬פירוש הדבר‪ :‬מחד‪ ,‬אמת ויציב שהחופש הוא דבר לא טוב‪ .‬זאת אומרת‪,‬‬
‫שמבחינתנו כמחנכים‪ ,‬במידה מסוימת כל אחד משקם את ה"הריסות" של הימים שבחלקם לא עשו דבר‪.‬‬
‫גם בבתים הכי טובים‪ .‬צריך פשוט להתחיל הכל מחדש‪ .‬מלמד‬
‫של כיתה ד'‪ ,‬מרגיש כאילו ירד כמה כיתות‪ .‬לא מכבר הוא הרי‬
‫הוציא תלמידים שמוכנים לכיתה ה'‪ ,‬וכעת‪ ,‬הוא מקבל לידיו ילדים‬
‫של סוף כיתה ג' בתוספת מגרעות בין הזמנים‪ .‬מאידך‪ ,‬אין צל של‬
‫ספק שהיציאה מהשגרה תורמת לילדים לצאת מהקיבוע של הסדר‬
‫היום הנוקשה שהיו מצויים בו יום יום במשך שנה שלימה‪ ,‬כמו גם‬
‫ישיבות בין הזמנים וכד' שמרוממות את התלמידים‪ .‬ההתחדשות‪,‬‬
‫נותנת הזדמנות לקבוצה לא מבוטלת של תלמידים‪ ,‬לנסות ולהוכיח‬
‫את עצמם מחדש‪ .‬יש להם רבי חדש‪ ,‬כיתה חדשה עם הרבה זמן‬
‫למחשבה‪ .‬עבורם אין טוב מזה"‬
‫עד כמה ההורים צריכים להיות מעורבים בכלל‬
‫בתהליך הלימודים?‬
‫"צריך לשים קו מפריד בין הורים 'מעורבים' להורים 'מתערבים'‪.‬‬
‫ישנו הבדל דק מאוד‪ ,‬אבל משמעותי לא פחות‪.‬‬
‫היחידים‬
‫שיכולים‬
‫לעזור זה‬
‫ההורים‪.‬‬
‫כשיש‬
‫מעורבות‬
‫ואכפתיות‪...‬‬
‫מה שמסייע‬
‫לילדים‬
‫לגדול לשם‬
‫ולתפארת‪.‬‬
‫ההורים המעורבים‪ ,‬עוזרים ומסייעים‪ ,‬נותנים יד מכוונת המלמדת אותנו‪ ,‬המחנכים מי הם ילדיהם‪ .‬במידה‬
‫מסוימת‪ ,‬האנשים שמקשרים ומחברים לילד את החיים מתקופה לתקופה אלו הם ההורים‪ .‬מבחינתנו‪ ,‬אנחנו‬
‫מקבלים ילד חדש ‪ -‬שזו מעלה בפני עצמה ‪ -‬אבל לצדה חיסרון ההיכרות‪ .‬היחידים שיכולים לעזור זה ההורים‪.‬‬
‫כשיש מעורבות ואכפתיות‪ ,‬דהיינו התעניינות בנעשה עם הילד‪ ,‬זה בונה‪ ,‬מטפח ומחמם את הלב מאוד מאוד‪,‬‬
‫מה שמסייע לילדים לגדול לשם ולתפארת‪.‬‬
‫אבל ה'מתערבים'‪ ,‬זו בעיה מסוכנת‪ .‬הבדל דק שהוא גדול וצריך מאוד מאוד להיזהר‪ .‬התערבות בוטה גורמת‬
‫לחוסר אמון בעיני הילד‪ .‬הורים יכולים מבלי משים להביע הסתייגות מהמחנך מול הילד‪ ,‬דבר שגורם לנזק‬
‫עצום לאורך כל שנות הלימודים"‬
‫אילו עצות‪ ,‬הייתם נותנים להורים על מנת שיוכלו 'למנף' את הצלחת הילדים‬
‫בתלמוד התורה?‬
‫"פשוט לאהוב את הילד ללא תנאי‪ ,‬ללא קשר לעשייה הלימודית‪ .‬על הילד לדעת שהוריו אוהבים אותו‬
‫לא בגלל 'מה שאני מביא מהחיידר' אלא בגלל 'מה שאני'‪ .‬לקבל אותו תמיד באותה צורה‪ .‬ילד ברוב הפעמים‬
‫מתרומם מעצם הפנייה אליו בהערכה‪ ,‬ובאותה המידה הוא יכול להישבר מעצם הפנייה באופן של פעם 'שווה‬
‫פחות' ופעם 'שווה יותר'‪ .‬זה דורש זהירות רבה‪ .‬הוא יכול להבין שלא מעריכים אותו בגלל מה שהוא‪ ,‬אלא‬
‫מעריכים את מה שהוא מביא‪ ,‬את מה שהוא משווק‪ .‬לא ניתן לנהוג במצב בו לא מכבדים את הילד לצפות ממנו‬
‫שינהג רק הוא בכבוד‪" .‬אתה שווה תקבל‪ ,‬לא שווה לא תקבל"‪ .‬על זה כדאי לפקוח עין‪.‬‬
‫)במאמר המוסגר‪ ,‬כולנו מכירים את המעשייה של אותו ילד שהביא תעודה גרועה ממנה ניכר שלא עשה‬
‫דבר‪ .‬לפתע‪ ,‬גילה הילד שבשיעור 'זמרה' קיבל ציון טוב מאוד‪ .‬הוא הראה זאת לאביו שהצליף בו בחמת זעם‬
‫"קיבלת ציונים גרועים‪ ,‬מילא‪ .‬אבל יש לך עוד תעוזה לשיר?"‪ .‬לא זו הדרך(‬
‫גם כשיש הערות‪ ,‬החכמה היא להראות שזה מפריע לנו‪ ,‬יש לנו הסתייגות מהתנהגות מסוימת או ירידה‪,‬‬
‫–‬
‫אבל לא כעס! בשום אופן לא‪ .‬כשהורים פועלים מתוך כעס‪ ,‬הם יכולים לעשות‪ ,‬ובדרך כלל עושים‬
‫טעויות"‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫‪17‬‬
‫עד כמה משמעותית חשיבותם של ספרי הלימוד להצלחת‬
‫הילדים?‬
‫"כמנהל של ילדי פנימייה‪ ,‬יש לי משנה סדורה בעניין‪ ,‬הרבה יותר ממנהלים‬
‫אחרים שאינם נדרשים בעצמם לדאוג לתלמידים לספרי לימוד‪ .‬פעמים רבות‬
‫אנחנו מנסים להסביר לעצמינו על טיס ספרים מסוימים‪' ,‬זה טוב‪ ,‬זה תקין' מה‬
‫שיכול להיות נכון‪ ,‬אבל בכל זאת‪ ,‬אני דוגל בשיטה ששווה לשלם את המחיר תמורתה‪.‬‬
‫אני מאמין‪ ,‬וכך גם אומר למחנכים‪ :‬מה שאתה לא נותן לבן שלך‪ ,‬אל תיתן לתלמיד‬
‫שלך‪ .‬החיים של הילד בכיתה זה סביב המספר חפצים פרטיים שיש לו‪ .‬הספרים‪,‬‬
‫המחברות‪ ,‬הילקוט‪ ...‬תיתן לו את זה איכותי וטוב ‪ -‬הוא ייהנה‪ .‬באותה‬
‫הצורה בה אנחנו נותנים להם את החשיבות כלפי הספר‪ ,‬כך הם‬
‫יתייחסו אליו‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬החידושים והמהדורות המחודשות‪ ,‬הביאו לכך‬
‫שהרבה יותר קל למצוא במהירות‪ ,‬כל דבר שמחפשים‪ .‬כשאנחנו‬
‫כותבים מכתב למישהו ורוצים שההוא ישים לב למה שכתבנו‪,‬‬
‫אנחנו מדגישים לו את המקומות הנדרשים‪ .‬מדוע? בכדי שיזהה‬
‫אותם‪ .‬אנו רוצים שיקלוט מסרים‪ .‬אז למה בספר קודש שבו הוא‬
‫לומד לא אכפת לנו שיראה מול עינו בליל של מילים ועוד מילים‪ .‬תן לו‬
‫כותרות יפות ובלטות‪ .‬כן‪ ,‬שישב מעצב מומחה ויחשוב איזה עולמות ימשכו את הילד‬
‫כלפי הכתוב ‪ -‬בלי לגרום לו לשנות את העמודה וצרות הדף‪ .‬לתת לו הפסקות הלו בין קטע‬
‫לקטע‪ ,‬שכל מילה תיקרא כמילה לגופו של עניין‪ .‬כל ספר שאנו קונים לספרייה‪ ,‬אנחנו מתחילים‬
‫לראות איך הוא נכתב‪ ,‬כיצד עמדו אותו‪ .‬הילד צריך חומר למידה ל‪ 7-8‬שעות ביממה ועלינו לדאוג‬
‫שיוכל להצליח עם זה‪.‬‬
‫נושא זה של הספרים‪ ,‬עלה לדיון בכינוס של מנהלים שמתקיים בבני ברק אחת לחודש‪ .‬הייתי בין‬
‫אלה שצעקו‪ :‬רבותיי צריך זהירות‪ ,‬לא להגיד מיד לא‪ .‬כשהכל מתחדש פתאום נחליט שזה לא שווה‬
‫את המחיר‪ ,‬שלא צריך‪ .‬מה פירוש לא צריך?‬
‫אנחנו צריכים להביא לילד את הספר טוב שיש עם הרבה אהבה‪ .‬בפרט‪ ,‬שלא ייתכן שכיום בחיי‬
‫היומיום המשוכללים‪ ,‬נשקיע בכל הגשמיות את הדברים הטובים ופתאום בספרי לימוד ניסוג לאחור‪.‬‬
‫סיפר לי חבר‪ ,‬שבזמנו‪ ,‬לקראת חתונתו‪ ,‬למרות רצונו הרב לקנות תפילין דר"ת‪ ,‬אביו סירב לכך‬
‫בטענה שגם אביו שלו )סב החתן(‪ ,‬לא הלך ורכש לעצמו תפילין נוספות‪ .‬הבן הכאוב נכנס אל הקודש‪,‬‬
‫בא לשאול את הרבי מצאנז זיע"א מה לעשות‪" .‬תשאל את אביך"‪ ,‬אמר הרבי‪" ,‬אם אביו היה גר בדירה‬
‫שלשלושה או ארבעה חדרים כמותו"‪ .‬מה אתה מספר על אבא שלך? לא היו פעם אפשרויות‪ ,‬מה‬
‫זה שייך לימינו?‪ .‬היום כשנמצאים בעידן בו משקיעים בכל דבר ויכולים לשלם הון תועפות רק כי‬
‫מעוניינים בסוג מסוים של ווילונות לבית‪ ,‬מדוע לפתע הדרישה להשקעה בספרים נראית מוזרה?‬
‫המנהלים צריכים כמובן להשתדל לא לשנות יותר מדי – אבל ספר יפה‪ ,‬קריא וטוב מרומם את הילד‪,‬‬
‫נותן לו תחושה טובה‪ .‬הוא מרגיש נוח להתאמץ‪ .‬אשרי חלקם של 'עוז והדר' שהינם שותפים גדולים‬
‫ונאמנים לדבר הזה! אני אישית‪ ,‬מחפש תמיד את הספרים היוצאים לאור דווקא תחת ידיהם‪ .‬אני אומר‬
‫במלוא הכוונה‪ ,‬החכמה שלהם‪ ,‬זה שגם בבית כשאתה לומד עם סט קטן‪ ,‬אפילו שהוא זעיר‪ ,‬הוא כל כך‬
‫מושקע‪ ,‬שפשוט תענוג ללמוד בו‪ ,‬בכל קטע מודגשת ההשקעה שניכרה בו‪ .‬עד כדי כך‪ ,‬שלמרות שיש‬
‫לי ש"ס ענק‪ ,‬אעדיף להשתמש בסט 'עוז והדר' שקיבל בני לבר‪-‬המצווה"‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫‪19‬‬
ěđĕ
ďēđČĕĚĤ
Č“ĔĕĘĥ ĤĚĔĥ ĖĘĚ
ĕĘČ č
ĤĐ
ęĞ
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
20
‫מרגישים‬
‫מתיקות וערבות‬
‫טוב התורה‬
‫שיחה עם הרב אלימלך שטמר שליט"א‬
‫מגיד שיעור נודע מזה עשרות שנים בלימוד האור החיים הקדוש‪,‬‬
‫על התפשטות הספר בכל קהילות הקודש‪ ,‬על הפירוש המיוחד‪,‬‬
‫ועל השינויים המבורכים שיצאו לאור עולם עם הדפסת חמישה‬
‫חומשי תורה עם אור החיים המבואר מבית 'עוז והדר'‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫‪21‬‬
‫‪ ‬מדוע בחרתם דווקא ב'אור החיים'?‬
‫"ואני בתוך עמקי ים הצרות‪ ,"...‬כתב רבינו חיים בן משה אבן עטר‪,‬‬
‫"את נפשי הצלתי וכיושב בעולם חדש ישבתי ולמות מתוך תורה‬
‫חשבתי ואל אור החיים נתתי לבי ועיני שכלי"‪.‬‬
‫באמצע חייו מוצא עצמו ה'אור החיים' הקדוש‪ ,‬נרדף בידי השלטונות‬
‫במרוקו‪ ,‬ארץ מולדתו‪ ,‬לשם היגרה משפחתו מספרד‪ .‬דודו השר רבי‬
‫משה‪ ,‬שגידלו ולקחו לחתן‪ ,‬מקורב היה למלכות‪ ,‬מושל המחוז ושר‬
‫בממשלה‪ ,‬אך מרגע שהלך לעולמו‪ ,‬החלו הרשעים להטיל קנסות‬
‫וקשיים על בני המשפחה כשהם שמים את רבי חיים בבית האסורים‬
‫בכדי להפעיל לחץ על משפחת אבן עטר לשלם את ממונם לסולטאן‪.‬‬
‫בדרך לא דרך משתחרר ה'אור החיים'‪ ,‬והוא מגורש ונמלט עם בני‬
‫משפחתו כשפניו מועדות לארץ ישראל‪.‬‬
‫בדרך‪ ,‬במהלך המסע המפרך מן הגלות‪ ,‬חונה רבינו חיים בן עטר‪ ,‬בעיר‬
‫ליוורנו שבאיטליה‪ ,‬הוא מדפיס את ספריו‪ ,‬ביניהם ה'אור החיים' הק'‪,‬‬
‫שלימים יהפוך לספר יסוד בכל בית יהודי‪ .‬ספר בו לומדים חבורות‬
‫חבורות מדי שבוע‪ ,‬מתענגים על דבריו המרוממים המשרים את טוב‬
‫התורה על לומדיהן‪.‬‬
‫כותבו של הספר הינו חכם מבני ספרד‪,‬‬
‫למדנותו פעמים כבני ליטא ולומדיו‬
‫המובהקים הינם חסידים‪ .‬מה יש בו‬
‫בספר הזה שנתקבל כל כך בכל קהילות‬
‫ישראל? מה מייחד אותו כפירוש עילאי‬
‫ומיוחד הנלמד בשקיקה כה רבה?‬
‫לשם כך‪ ,‬שוחחנו עם הרב אלימלך שטמר‪,‬‬
‫אחד מטובי מגידי השיעורים ב'אור החיים'‬
‫הקדוש מזה עשרות שנים בשכונת 'רמת‬
‫אלחנן' בבני ברק‪ .‬מדי שבוע‪ ,‬בליל שישי‬
‫ובשבת בבוקר‪ ,‬מתאסף ר' אלימלך עם‬
‫חבורותיו‪ ,‬ללמוד ולהתענג על דברי האור‬
‫החיים הקדוש‪.‬‬
‫"החומשים של 'עוז והדר' עם אור החיים‪ ,‬הם‬
‫"החומ‬
‫נפלאים מאוד מאוד!"‪ ,‬אומר הרב שטמר‬
‫בהתפעלות‪ .‬גם לאחר למעלה משלושים‬
‫שנים‪ ,‬בהם מוסר את שיעוריו‪ ,‬ואולי דווקא‬
‫בשל כך‪ ,‬הוא מראה את הנאתו הרבה‬
‫מחומשי 'עוז והדר'‪" .‬כבר ראיתי את זה מיד‬
‫כשיצא לאור‪ ,‬אבל עכשיו‪ ,‬ככל שאני מתעמק‬
‫בזה יותר בישוב הדעת‪ ,‬אני רואה עד כמה זה‬
‫מיוחד‪ ,‬כל כך טוב ללמוד עם זה"‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫"אור החיים זה הפירוש של כלל ישראל‪ .‬אנחנו יושבים‬
‫בחבורות בליל שישי ובשבת‪ ,‬ומוצאים ביחד את מקומנו‬
‫באור החיים‪ .‬כל אחד מוצא בזה טעם משלו‪ .‬הלמדנים‪,‬‬
‫מוציאים למדנות‪ ,‬אלו שמחפשים רמזים וסודות‪ ,‬מוצאים‬
‫שם רבות את מבוקשם‪ .‬כפי שהאור החיים עצמו כותב‬
‫שדבריו הם בדרך הפרד"ס‪ .‬בהקדמתו לפירוש‪ ,‬מסתתר‬
‫משפט מעניין שכותב האור החיים‪" :‬והרגשתי בנפשי‬
‫שטעמה נסתרות"‪ .‬כמו מה שכתוב באבות‪ ,‬ש'הלומד‬
‫תורה לשמה זוכה לדברים הרבה‪ ...‬ומגלים לו רזי תורה'‪.‬‬
‫יש באור החיים הרבה מסודות התורה"‬
‫‪ ‬מה מיוחד בספר הזה שנתקבל כל כך?‬
‫"אחרי פירוש רש"י התקבל פירוש האור החיים הקדוש‬
‫אצל כולם‪ .‬זה דבר שמיימי‪ ,‬שיש לו כמה סיבות‪ .‬החיד"א‬
‫כותב שהבעש"ט דיבר בגדולת נשמתו של האור החיים‪.‬‬
‫הוא היה מקובל בכלל ישראל‪ .‬סיפר לי הרח"ח ר' יעקב‬
‫אליעזר וויס‪ ,‬ששמע מהגאון מבראשוב‪ ,‬רבי דוד שפארבר‪,‬‬
‫שמי שראה את הדפוס הראשון של האור החיים שהודפס‬
‫בליוורנו‪ ,‬שם לב למשהו מדהים‪ .‬אנחנו תמיד רגילים‬
‫בגמרא‪ ,‬שתמיד רש"י נמצא בפנים ותוספות בחוץ‪ .‬זאת‬
‫אומרת‪ ,‬בעמוד א' רש"י נמצא משמאל ותוספות מימין‪,‬‬
‫ובעמוד ב' ‪ -‬הפוך‪ .‬ב'אור החיים' מהדורת ליוורנו יש דבר‬
‫מפליא‪ .‬תמיד רש"י מצד ימין והאור החיים מצד שמאל‪.‬‬
‫כל העמודים מעומדים אותו הדבר‪.‬‬
‫זה מאוד מבלבל‪ ,‬מבני שאתה רוצה להמשיך רש"י‪ ,‬אתה‬
‫נתקל באור החיים‪ ,‬או למשל ישנם עמודים שלמים שהם‬
‫ריקים כי רש"י קיצר‪ ,‬או כי האור החיים קיצר‪ .‬סיפר הרב‬
‫מבראשוב‪ ,‬ששמע מהאדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב‪,‬‬
‫שהאור החיים השקיע הרבה כסף‪ ,‬שהגיע גם מנדיבי‬
‫עם באיטליה‪ ,‬וביקש מהדפוס שהיה אז מאוד מורכב‬
‫ומסובך‪ ,‬שיעשו עימוד שונה מכל הספרים בכדי שתמיד‬
‫רש"י יהיה בצד ימין‪" .‬אני לא רוצה להיות כביכול שווה‬
‫לרש"י או מקביל לו"‪ ,‬אמר האור החיים הקדוש‪ .‬הוא סבר‬
‫שאצל יהודי הצד המשמעותי הוא צד ימין‪ ,‬ובשמאל יש‬
‫נושאי כלים לתוספות קטנות‪ .‬כל כך עניו היה רבינו חיים‬
‫בן עטר‪ .‬בהקדמתו הוא כותב שהדפיס את החידושים‬
‫עם התרגום ועם רש"י‪ ,‬כשהוא מכנה את פירושו‪ ,‬כאילו‬
‫הוסיף "כמה גרגרים" משלו‪.‬‬
‫‪ ‬אחרי כל כך הרבה שנים‪ ,‬עדיין אתם‬
‫מוצאים חידוש בלימוד?‬
‫"בוודאי‪ ,‬התורה מתחדשת בכל פעם מוצאים טעם‬
‫חדש‪ ,‬בפרט כאשר לומדים בחבורה‪ .‬תמיד מישהו מעורר‬
‫דבר שלא חשבת על זה‪ .‬בשנים האחרונות יצאו הרבה‬
‫פירושים‪ ,‬כל אחד לפי מה שה' חנן אותו‪ ,‬וכך מגלים עוד‬
‫טעם ועוד טעם בדברי האור החיים"‬
‫‪ ‬מניסיונכם במשך השנים‪ ,‬עד כמה‬
‫יועילו חומשי 'עוז והדר' עם האור החיים‬
‫המבואר?‬
‫"החומשים ממש מיוחדים‪ ,‬מעוצבים בטוב טעם‪.‬‬
‫החלוקה בין הפירוש המילולי 'מאורי אור' לפירוש הארוך‬
‫והעמוק יותר 'מאורי החיים'‪ ,‬הוא דבר נפלא ונכון‪ .‬זה‬
‫כותבו של הספר הינו‬
‫חכם מבני ספרד‪,‬‬
‫למדנותו פעמים‬
‫כבני ליטא ולומדיו‬
‫המובהקים הינם‬
‫חסידים‪.‬‬
‫מה יש בו בספר‬
‫הזה שנתקבל כל‬
‫כך בכל קהילות‬
‫ישראל?‬
‫מה מייחד אותו‬
‫כפירוש עילאי‬
‫ומיוחד הנלמד‬
‫בשקיקה כה רבה?‬
‫מעומד כשני חלקים נפרדים‪ ,‬מה שגורם ללומד לרוץ‬
‫בספר‪ .‬אילו זה היה מאוחד‪ ,‬פירוש אחד ארוך היה מכביד‬
‫על הלימוד‪ .‬כך לומדים קודם מהם דברי האור החיים‬
‫ולאחר מכן מה חידש ומה הסביר‪ .‬שמתי לב‪ ,‬שה'מאורי‬
‫החיים' מביא דברים נפלאים‪ .‬הוא מביא ציטוט מורחב‬
‫ומדייק מכל מה שמציין האור החיים‪ ,‬במקום שהלומד‬
‫יטרח לחפש‪ .‬כך למשל עם כתוב משהו מהזוהר‪ ,‬הוא‬
‫מעתיק את הזוהר – או ספרים אחרים – בשלימות‪.‬‬
‫אין צורך להסביר עד כמה הפירוש מרחיב את העניין‬
‫ומפתח כל דבר‪ .‬הרי על כל משפט של האור החיים‬
‫יכולות להיות כמה סוגיות‪.‬‬
‫למשל השבוע למדנו על 'ערבות בנשים'‪ .‬בעוז והדר‬
‫יש את הכל‪ .‬הוא מביא את שלל הפירושים על כך באופן‬
‫ברור כשמלה‪ .‬הפלא ופלא‪ .‬יש את שיטת המשנה ברורה‬
‫ועוד שיטות‪ ,‬הכל מובא‪ .‬זה פירוש מיוחד שמומלץ על‬
‫כל לומד לעיין בו"‬
‫‪ ‬מה משיבים ליהודי שמסתפק האם‬
‫להתחיל ללמוד 'אור החיים'?‬
‫"איזו שאלה היא זו? על פי רוב‬
‫השאלות‪ ,‬מי שיתספק אם‬
‫ללמוד את האור החיים‪,‬‬
‫הוא יהודי שלא למד‬
‫עדיין‪ .‬מי שטעם את‬
‫דברי האור החיים‪,‬‬
‫זה מושך אותו לבד‪.‬‬
‫המקומות‪,‬‬
‫ברוב‬
‫האור החיים כותב‬
‫בסגנון מאוד קל‪ ,‬כמו‬
‫רבים מחכמי הספרדים שכתבו‬
‫הכל בשפה פשוטה שתובן גם להמון‬
‫העם‪ .‬במקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו‪ .‬הוא‬
‫הוריד את עצמו מדרגתו העצומה בלימוד התורה‪ ,‬בכדי‬
‫שכולם יבינו את דבריו‪ .‬האלשייך למשל‪ ,‬הוא ספר‬
‫קשה מאוד להבנה‪ .‬הגם שברעיונות שלהם ובביאורים‬
‫הם מאוד דומים‪ ,‬הסגנון אחר‪.‬‬
‫זכורני‪ ,‬כיצד שנה אחת נסעתי ביארצייט לציון האור‬
‫החיים הק'‪ .‬ראיתי בדרך יהודי פשוט‪ ,‬נראה כבעל בית‬
‫תל אביבי‪ .‬הוא התעניין איל נוסעים להר הזיתים וסיפר‬
‫שאף הוא נוסע לאור החיים‪" .‬אני לא יכול בלי האור‬
‫החיים הקדוש" הוא אמר‪ .‬הזכרתי קטע מדברי רבינו‬
‫חיים בן עטר‪ ,‬והוא החל לצטט ולהשלים‪ .‬אמרתי עוד‬
‫קטע ועוד קטע והוא השלים‪ .‬היה יהודי 'ר' משה בטלן'‪,‬‬
‫שידע ממש את כל האור החיים בשלימותו‪ .‬כמו שכותב‬
‫רבינו "אם היו בני אדם מרגישים במתיקות וערבות טוב‬
‫התורה‪ ,‬היו משתגעים ומתלהטים אחריה"‪.‬‬
‫‪ ‬היו פעמים שחשבתם להחליף את‬
‫הלימוד לספרים אחרים?‬
‫שאלנו את הרב אלימלך שטמר‪" .‬להחליף‬
‫את האור החיים? לא שייך!"‪ ,‬הוא אומר‬
‫בחדות‪" ,‬עם הזמן הוספנו לימוד‬
‫בספרים נוספים‪ .‬אבל‬
‫אין כפירוש האור‬
‫החיים‪ .‬כאן המקום‬
‫באמת לברך את כל‬
‫העוסקים במלאכה‪,‬‬
‫כל מי שמקרב‬
‫לתורה‬
‫יהודים‬
‫ובפרט לאור החיים‬
‫הקדוש‪ ,‬שיאיר להם‬
‫את כל מה שצריך"‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫‪27‬‬
‫ולהשוות‬
‫את כל‬
‫השינויים בין‬
‫הגירסאות‬
‫ולהעלותם‬
‫על הכתב‪.‬‬
‫אם חשבתם‬
‫שזו מלאכה‬
‫מייגעת‪,‬‬
‫עוד לא‬
‫שמעתם את‬
‫ההמשך ‪-‬‬
‫במכון ליקטו‬
‫את כל‬
‫הראשונים‬
‫ישמחו‬
‫במלכותך‬
‫מה עכשיו?‬
‫ערב שבת‪ .‬הלחץ גובר והולך‪ ,‬מתערבב‬
‫בין ניחוח קוגעל עסיסי המרחף בחלל‬
‫הבית‪ ,‬לבין ארומה חריפה של תכשיר‬
‫להברקת כלי כסף‪ .‬הראש עושה חשבון‬
‫מהיר‪ ,‬כמה סירים כבר 'עשינו'‪ ,‬כמה עוד‬
‫נשארו‪ .‬למרות שערכנו מסע קניות גם‬
‫אתמול‪ ,‬וגם היום בבוקר‪ ,‬עדיין כמו תמיד‪ ,‬יש‬
‫את מה ששכחנו והוא נחוץ לשבת‪ .‬כאן אתה עומד‬
‫מול בחירה‪ ,‬אם להמשיך להפוך את השכנים למכולת‪ ,‬או‬
‫שמא ללכת כמה פסיעות 'לכבוד שבת קודש'‪ .‬פתאום אחד‬
‫הילדים נזכר‪ ,‬שבאים גם אורחים לשבת‪ ,‬איך שכחנו‪ .‬הבית‬
‫עובר מכוננות 'שאבעס' לכוננות 'מלווה מלכים'‪ .‬זהו‪ .‬הלחץ‬
‫הגיע לשיא‪.‬‬
‫המכולת נסגרה‪ ,‬רק סופרמרקט ענק אחד נותר פתוח‪.‬‬
‫בריצה מהירה נלקחים המוצרים הנדרשים‪ ,‬העיניים תרות‬
‫אחר הקופה הריקה ביותר‪ .‬אין כזאת‪ .‬בלית ברירה בוחרים‬
‫את הקופה הקרובה ביותר‪ .‬שם‪ ,‬פתאום‪ ,‬מציץ משהו מהכיס‪.‬‬
‫'המקראות הגדולות של שרוליק'‪ .‬קנינו לו את זה במתנה‬
‫לאפיקומן‪ ,‬אבל כל הזמן משאילים ממנו‪ .‬חבל שהורים לא‬
‫מקבלים מתנות‪ .‬לא‪ ,‬אי אפשר כמובן לקחת כרך עב כרס‬
‫ולנסות להכניס בכיס החליפה‪ .‬מן הכיס הקטן מבצבצת‬
‫חוברת זעירה‪ ,‬מקראות גדולות לפי סדר הפרשיות‪ .‬כך‪ ,‬בלב‬
‫ליבו של המרכול הגדול‪ ,‬נשלפת החוברת הזו‪ .‬במקום לעמוד‬
‫על רגל ימין‪ ,‬להחליף לשמאל וכן על זה הדרך‪ ,‬במקום להזיע‬
‫ולרטון‪ ,‬להביט בשעון ובאלו שלפנינו בתור‪ .‬פשוט‪ ,‬נפתחת‬
‫החוברת‪ ,‬ואתה ממשיך בשניים מקרא‪ ,‬האותיות כל כך חדות‬
‫‪28‬‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫על הדף הצהבהב‪-‬חום‪ ,‬ומסביב כל הפירושים שהופכים את‬
‫המקראות הקטנות הללו לגדולות‪.‬‬
‫הדברים של הרמב"ן כה עוצמתיים ומתוקים‪ ,‬אף פעם‬
‫לא חשבנו שאפשר ללמוד כך מהפסוק‪ .‬הפשט ב'חזקוני'‪,‬‬
‫שטארקע! הנה‪ ,‬הנה‪ ,‬האבן עזרא מביא את הנביא שקשור‬
‫לזה‪ ,‬אוי‪ ,‬זה מעניין‪ .‬טוב‪ ,‬תרגום יונתן‪ ,‬זה קצת קשה להבין‪.‬‬
‫אבל רגע‪ ,‬זה כל כך טוב ה'ביאור יונתן' ליד‪ .‬ואין תור‪ ,‬ואין‬
‫לחץ‪ .‬מבלי לשים לב אתה שוקע בלימוד התורה הקדושה‪.‬‬
‫ננסה גם להשלים 'אור החיים' מאתמול‪.‬‬
‫"אדוני‪ ,‬התור שלך"‪ .‬או‪ ,‬פה עצרנו אתמול‪ .‬לא ייאמן עד‬
‫כמה זה נח‪ ,‬אפילו בגודל הזה‪" .‬סליחה? אדוני?"‬
‫הזמן רץ ולא שמנו לב בכלל‪ .‬התור הגיע‪ .‬בבת אחת‬
‫נאלצים להתנתק מהחוברת‪ ,‬היא מוחזרת לכיס עם 'קרעכץ'‬
‫קטן‪ .‬שוין‪ ,‬את ה'אור החיים' נמשיך בבית עם ה'אור החיים‬
‫המבואר'‬
‫"מה קרה?"‪ ,‬הם שואלים בבית‪ ,‬לא מבינים מדוע במקום‬
‫לשוב זעוף‪ ,‬הכל כה רגוע‪" .‬חזרתי מלימוד פרשת השבוע‬
‫בעיון"‪ .‬עניתי‪ .‬הם לא מבינים מה אני רוצה‪.‬‬
‫והכל רץ‪ ,‬בית מסודר‪ ,‬מקווה‪ ,‬בית כנסת‪.‬‬
‫בבית כשמתחילה הסעודה‪ ,‬לא ניתן להחמיץ את מוישי‬
‫שנוזף בעדינות בשרוליק‪ .‬על מה הם מתלחשים שם?‬
‫"תקשיב‪ ,‬זה הש"ס חתנים שלי"‪ ,‬אומר מוישי ומחזיק בידו‬
‫את מסכת 'בבא מציעא'‪ ,‬אני יודע שאתה אוהב את הכריכה‬
‫של זה ואת הגודל‪ ,‬אבל בבקשה תלמד בגמרא שלך מהחיידר‪,‬‬
‫אני רוצה לשמור על זה עד החתונה בעוד חודש"‬
‫האווירה של שבת‪ .‬הרוגע‪ ,‬השלווה‪ .‬הנרות שבוהקים‬
‫"חמדת‬
‫הימים‪,‬‬
‫קראו קלי‪-‬‬
‫צור‪ ,‬ואשרי‬
‫לתמימים אם‬
‫יהיה נצור‪,‬‬
‫כתר הילומים‬
‫על ראשם‬
‫יצור‪ .....‬על‬
‫כן יתן האדם‬
‫לנפשו‪,‬‬
‫עונג וגם‬
‫שמחה בהם‬
‫למשחה"‬
‫ומתחננים "ומאירים את העולם בתורה ובמעשים‬
‫טובים‪ ,‬ובכל מלאכת עבודת הבורא"‪.‬‬
‫הזמירות שכולם דבוקים בהם עכשיו‪" .‬אוי‪ ,‬ק‪-‬ה‬
‫אכסוף‪ ,‬נועם שבת‪ ,‬המתאמת ומתאחדת בסגולתך"‪.‬‬
‫הצלילים מתפשטים בסלון‪ ,‬שבת קודש באה לעולם‪.‬‬
‫שבת מנוחה הגיעה‪.‬‬
‫מרדכל'ה אומר ווארט קצר‪ ,‬מחזיק בידו את ה'חומש‬
‫רש"י המבואר'‪ .‬דבריו קולחים כמעיין המתגבר‪ ,‬רואים‬
‫שגם הוא מבין את מה שהוא אומר‪.‬‬
‫הזמן חולף‪ ,‬מעין עולם הבא‪ .‬ולאחר ברכת המזון‪,‬‬
‫כשכולם מתפזרים‪ ,‬אזי מוכרחים לקחת לכמה דקות את‬
‫המקראות גדולות‪ ,‬הפעם‪ ,‬גדולות באמת‪ .‬אף אחד לא‬
‫יודע כמה עמלו מאחורי זה‪ .‬אין בשום מקום מקראות‬
‫גדולות שממנו פשוט מעתיקים‪ .‬יש צורך בהגהות‪,‬‬
‫והגעות למוזאונים וכתבי יד עתיקים‪ ,‬להשוות‪ ,‬לנקות‪,‬‬
‫לתקן‪ .‬אבל האמת היא‪ ,‬שגם לי אין מושג כמה באמת‬
‫עבדו על זה‪ .‬די לי שאני נהנה‪.‬‬
‫הסתיימו להם השניים מקרא שהפכו ללימוד של‬
‫ממש‪ ,‬מערב שבת ועד עתה‪ .‬כמה תענוג יש בזה‪ .‬עולם‬
‫הבא איז א גוטע זאך‪ ,‬לערנען תורה איז די בעסטע זאך‪.‬‬
‫בסעודת יום השבת‪ ,‬החומש‪-‬רש"י‪ ,‬עובר מיד ליד‪,‬‬
‫וכשהם מבינים שמישהו ייאלץ לוותר‪ ,‬אני מציע את‬
‫החומשים הנוספים‪ ,‬אחד ייקח את המקראות גדולות‬
‫והשני את החוברת‪ .‬איזה מרנין לראות את כולם‬
‫'אוחזים' בפרשה‪" .‬יש לי שאלה"‪ ,‬מעלה האורח קושיא‪,‬‬
‫"היום בקריאת התורה חשבתי‪ ."...‬הוא עוד לא מסיים‬
‫לשאול ומוישי מושיט לו את אחד החומשים‪" ,‬תראה‬
‫את הכלי יקר‪ ,‬זה יסביר לך את הכל"‪.‬‬
‫באמצע הסעודה‪ ,‬כשהטשולנט המהביל מונח על‬
‫השולחן‪ ,‬אנחנו לומדים יחדיו את ה'אור החיים' הקדוש‪.‬‬
‫כמה נמלצים מילותיו "אם היו בני אדם מרגישין‬
‫במתיקות התורה‪...‬היו משתגעין ומתלהטין אחריה"‪.‬‬
‫אילו היו יודעים עד כמה מתגברת הרגשת המתיקות‬
‫כשה'עוז והדר' מאהיב את התורה‪ ,‬אזי "לא ייחשב‬
‫בעיניהם מלוא עולם כסף וזהב למאומה"‬
‫האור החיים‪ ,‬נהיה נהיר ובהיר‪ .‬כל אחד יכול פשוט‬
‫לפתוח וללמוד‪" .‬חמדת הימים‪ ,‬קראו קלי‪-‬צור‪ ,‬ואשרי‬
‫לתמימים אם יהיה נצור‪ ,‬כתר הילומים על ראשם‬
‫יצור‪ .....‬על כן יתן האדם לנפשו‪ ,‬עונג וגם שמחה בהם‬
‫למשחה"‬
‫העיניים של כולם עצומות‪ .‬הלב גואה‪ .‬ניכר שדברי‬
‫תורה היו כאן על השולחן‪ .‬לפעמים‪ ,‬מבלי משים‪ ,‬אנו‬
‫לא חשים את המשמעות של ספרים מהודרים‪ ,‬כמה עוז‬
‫יש בהדר‪.‬‬
‫אם זה רק היה יכול להמשך ללא הפסקה ‪- - -‬‬
‫וכשהשבת יוצאת‪ ,‬ואני חושב על כך שצריך לזכור‬
‫לשים בכיס את החוברת של הפרשה הבאה‪ ,‬ניגש‬
‫לשרוליק ומבטיח לו‪ ,‬שאקנה לו סט חדש של חוברות‬
‫'מקראות גדולות'‪ .‬שיישאר לו חדש‪ .‬זה כל כך טוב‪,‬‬
‫שצריך שניים‪.‬‬
‫א גוט וואך!‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫‪29‬‬
‫מדפיסי ונציה‬
‫שהדפיסו את‬
‫הירושלמי‬
‫לראשונה‬
‫בשנת רפ"ג‬
‫הסתמכו‬
‫על כתב יד‬
‫ליידן אך לפי‬
‫עדותם הם‬
‫השתמשו‬
‫גם בכתבי יד‬
‫אחרים כמו‬
‫כת"י רומי‬
‫)מתחילת‬
‫האלף השישי(‬
‫אותם הם‬
‫הרכיבו על‬
‫כתב יד‬
‫ליידן‪ ,‬כשהם‬
‫מוסיפים‬
‫וגורעים‬
‫קטעים‬
‫חומות ירושלים‬
‫נבנות‬
‫מחדש‬
‫מאי משמע תלמידי חכמים? די אם נאמר ששניים‬
‫מתוכם יכולים לשלוף על אתר את מקורה של כל‬
‫מימרא בתלמוד בבלי ובתלמוד ירושלמי‪ .‬האחרים‬
‫לא רחוקים מכך‪ .‬לא פעם ולא פעמיים הם ניצחו‬
‫את התוכנות הממוחשבות‪.‬‬
‫ג‬
‫ורלה של נקודה‬
‫אורח שנקלע לחדר‬
‫הישיבות של "עוז והדר"‬
‫לא יכול היה שלא להבחין‬
‫בדיון סוער השורר בחדר‪.‬‬
‫קבוצת תלמידי חכמים‬
‫ישבה ודנה בכובד ראש‬
‫בנושא גורלי כלשהו‪ .‬כך ניכר‬
‫היה במראה פניהם הרציניות ובמצחם חרוש הקמטים‪.‬‬
‫משהתעניין האורח במהות הנושא הוא גילה כי‬
‫הדיון מתקיים בעטיה של נקודה‪ .‬כן כן‪ ,‬אותה נקודה‬
‫קטנטונת שתפקידה להבדיל בין משפט למשפט‪ .‬סגל‬
‫העורכים היה שרוי בדיון מעמיק בשאלה הגורלית היכן‬
‫להציב את אותה נקודה‪ .‬משבירר יותר לעומק‪ ,‬גילה‬
‫האורח כי דיונים שכאלה מתקיימים כאן מדי יום ביומו‪.‬‬
‫התיאור הפנטסטי הזה אינו שייך למחוזות הדמיון‪,‬‬
‫הוא תיאור של מציאות יומיומית במכון שנטל על‬
‫כתפיו את האחריות הכבירה של הוצאת התלמוד‬
‫ירושלמי‪ .‬זו לא סתם מהדורה חדשה‪ ,‬זו יצירה כמותה‬
‫לא זכה עם ישראל לראות מאז כתיבת הירושלמי‪ .‬עוד‬
‫נחזור לסיפורה של הנקודה‪ ,‬אבל בינתיים נפנה לשיחה‬
‫מרתקת עם הרה"ג ר' דוד יונה רוזנבוים שליט"א ראש‬
‫המכון להוצאת הירושלמי ממנו נשמע על המתרחש‬
‫‪30‬‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫בין כתלי המכון‪ ,‬נפליג אל מחוזות העבר‪ ,‬נבקר בטבריה‬
‫ובבבל‪ ,‬בליידן ובז'יטומיר‪ ,‬בונציה ובוילנא‪ ,‬ננסה להבין‬
‫מדוע איתרע גורלו של הירושלמי עד כה‪ ,‬ומדוע זוכה‬
‫כעת כלל ישראל למתנה שלא תסולא בפז‪.‬‬
‫הדרכה צמודה של גדולי ישראל‬
‫זה למעלה מעשור שעמל צוות המכון שבנשיאות‬
‫הגאון הצדיק רבי יהושע לייפער שליט"א על הוצאת‬
‫הירושלמי‪ .‬ראשית נערך מחקר מקיף בין כל המקורות‪,‬‬
‫כתפי היד והדפוסים הקשורים לירושלמי‪ ,‬ולאחר‬
‫מכן נאסף צוות מובחר של תלמידי חכמים מובהקים‬
‫שהופקדו על מלאכת הקודש‪ .‬מאי משמע תלמידי‬
‫חכמים? די אם נאמר ששניים מתוכם יכולים לשלוף‬
‫על אתר את מקורה של כל מימרא בתלמוד בבלי‬
‫ובתלמוד ירושלמי‪ .‬האחרים לא רחוקים מכך‪ .‬לא פעם‬
‫ולא פעמיים הם ניצחו את התוכנות הממוחשבות‪.‬‬
‫הרב רוזנבוים עצמו החל בתפקידו כראש המכון לאחר‬
‫שנים של מסירת שיעורים בירושלמי‪ .‬תוצאות המחקר‬
‫העלו את כל הבעיות המצויות והדרכים לפתרונן‪ .‬עם‬
‫הממצאים פנה צוות המכון אל גדולי ישראל שליט"א‬
‫ועל פי הכרעתם נקבע הקו לפיו יעבוד המכון‪ .‬זהו‬
‫המוטו של עבודת המכון ‪ -‬כל הכרעה קשה בין שני‬
‫צדדים נקבעת רק על פי הוראת גדולי ישראל שהרי‬
‫הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א מוסר את חידושיו על התלמוד ירושלמי להגה"צ רבי יהושע לייפער שליט"א‬
‫במלאכת קודש שתקבע את גורלה של תורה שבעל פה‬
‫בדורות הבאים עסקינן‪ ,‬ולנגד עיניהם מרחפת כל העת‬
‫מימרת חז"ל )עירובין יג‪ (.‬אודות העוסקים במלאכת‬
‫שמים שעליהם להיות זהירים במלאכתם שמא יחסרו‬
‫או יוסיפו אות אחת ויחריבו את כל העולם כולו‪.‬‬
‫הרכבות על גבי הרכבות‬
‫על פי מה קבעתם את נוסח הירושלמי?‬
‫כתב היד הקדום והאותנטי ביותר של הירושלמי‬
‫הוא כתב יד 'ליידן' שמקורו בעיר ליידען שבהולנד‬
‫ונכתב בשנת מ"ט לאלף השישי‪ .‬הסופר על פי חתימתו‬
‫הינו לא אחר מאשר בעל "מעלות המדות" רבי יחיאל‬
‫הרופא‪ .‬דא עקא שהסופר עצמו מעיד כי כתב היד לקוי‬
‫בשיבושים‪ .‬מדפיסי ונציה שהדפיסו את הירושלמי‬
‫לראשונה בשנת רפ"ג הסתמכו על כתב יד ליידן אך‬
‫לפי עדותם הם השתמשו גם בכתבי יד אחרים כמו כת"י‬
‫רומי )מתחילת האלף השישי( אותם הם הרכיבו על‬
‫כתב יד ליידן‪ ,‬כשהם מוסיפים וגורעים קטעים‪ .‬למותר‬
‫לציין כי כעת נוספו שיבושים רבים הן משום השלמות‬
‫והחסרות לא נכונות והן משום קטעים משובשים‬
‫שהוכנסו פנימה‪.‬‬
‫בעיה נוספת נוצרה בגלל החירות היתירה שלקחו‬
‫במכון‬
‫ליקטו‬
‫את כל‬
‫הראשונים‬
‫המצטטים‬
‫קטעים‬
‫מתוך‬
‫הירושלמי‪,‬‬
‫ובדקו את‬
‫גירסתם‬
‫אל מול‬
‫גירסאות‬
‫כתבי היד‬
‫והדפוסים‪.‬‬
‫לעצמם המדפיסים ‪ -‬דרך הירושלמי היא שכשיש סוגיא‬
‫דומה לסוגיות אחרות‪ ,‬אין נכתבת הסוגיא כולה‪ ,‬אלא‬
‫נכתב "וכו'"‪ ,‬ועל הלומד להשלים את הסוגיא ממקומות‬
‫אחרים‪ .‬המוציא לאור של ונציה שבעקרון היה משכיל‬
‫ובקיא השלים על פי הבנתו את אותם קטעים‪ .‬במקרים‬
‫רבים הוא אכן צדק‪ ,‬אבל במקרים אחרים הוא הוסיף‪,‬‬
‫שינה ומחק על פי שכלו וגרם לשיבושים חמורים‪.‬‬
‫כל דפוסי הירושלמי מאז ועד ימינו בנויים על פי‬
‫דפוס ונציה‪ .‬כלומר‪ ,‬הם גם נטלו את כל הטעויות‬
‫הונציאניות על כרעם ועל קרבם וגם הוסיפו כהנה‬
‫וכהנה משלהם‪ .‬לכן בעבודתנו הצבנו מול עינינו את‬
‫כת"י ליידן ואת דפוס ונציה‪ ,‬ובכך כבר חסכנו את כל‬
‫השיבושים המאוחרים‪ .‬דפוס זה נקבע כנוסח העיקרי‬
‫עליו נתבסס‪.‬‬
‫עבודת נמלים‬
‫כאן התחילה עבודת הנמלים ‪ -‬צוות המכון עמל‬
‫והגיע לכל כתבי היד הידועים מכל ספריות תבל‬
‫והחלו לבדוק ולהשוות את כל השינויים בין הגירסאות‬
‫ולהעלותם על הכתב‪ .‬אם חשבתם שזו מלאכה מייגעת‪,‬‬
‫עוד לא שמעתם את ההמשך ‪ -‬במכון ליקטו את כל‬
‫הראשונים המצטטים קטעים מתוך הירושלמי‪ ,‬ובדקו‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫‪31‬‬
‫את גירסתם אל מול גירסאות כתבי היד והדפוסים‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬בחיבורי הראשונים מובאות פסקאות רבות מן‬
‫הירושלמי שאינן בירושלמי שלפנינו‪ ,‬ואפילו מתוך‬
‫מסכתות ופרקים שבירושלמי שלפנינו אין עליהם‬
‫גמרא‪ .‬וכבר הועד על רבותינו בעלי התוספות רבינו‬
‫תם ור"י "שהיו בקיאים בכל הירושלמי יותר מכל אשר‬
‫שמענו" )יש"ש יבמות פ"ח סימן ח'( "והריב"א היה‬
‫בעל ירושלמי יותר מכולם‪ ,‬כי ברוב במקומות שנזכר‬
‫הריב"א בתוס' היה מביא הירושלמי" )הקדמת "תוספת‬
‫ירושלים"(‪ .‬בהרבה מקומות גם הביאו הראשונים דברי‬
‫הירושלמי כלשונם‪ ,‬ועל ידי זה ידענו לקבוע מהי‬
‫הגירסא האמיתית בירושלמי‪.‬‬
‫בראשונים התגלו אוצרות שלמים‪ .‬קטעים שלמים‬
‫שמעולם לא הועלו על מזבח הדפוס‪ .‬פתאום התבהרו‬
‫סוגיות שמאות שנים נותרו בעמימותן‪ .‬לא חסר‬
‫מקומות בירושלמי שנכתב "פליגי"‪ ,‬אולם בגמרא כלל‬
‫לא מופיעה שיטה שניה‪ .‬והנה "עוז והדר" גילו וגאלו‬
‫את אותה שיטה עלומה שזכתה לשוב אל מקומה‬
‫הראוי בדף הגמרא‪ .‬כל הגירסאות הללו שולבו בדף‬
‫הגמרא‪ ,‬כשצוות המכון פיתח שיטה שלימה וברורה‬
‫כיצד לאפיין כל גירסא‪ ,‬כשהכל מתבצע על פי הוראתם‬
‫של גדולי ישראל‪ .‬והנה לנו ירושלמי חדש‪ ,‬בהיר צהיר‬
‫‪32‬‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫ונהיר‪ .‬חדש אמרנו? לא ממש‪ .‬זהו הירושלמי העתיק‬
‫והמקורי שסבל מכל כך הרבה טעויות ושיבושים עד‬
‫כי הועם זוהרו‪ .‬כאן‪ ,‬ב"עוז והדר" השיבו עטרה ליושנה‬
‫ובנו מחדש את חורבות ירושלים‪.‬‬
‫שינויי הנוסחאות שובצו במהדורה באופנים שונים‬
‫ בהתאם למקורם ולחשיבותם‪ .‬מהם שהובאו במדור‬‫"שינויי נוסחאות"‪ ,‬ומהם שהוכנסו בגוף הירושלמי‪.‬‬
‫מבין השינויים שהוכנסו בגוף הירושלמי ישנם כאלו‬
‫שנדפסו לצד הנוסח הקודם וישנם שמחליפים את‬
‫הנוסח הקודם‪.‬‬
‫בין קראקא לונציה‬
‫אם נרצה לנסות ולעמוד על היקף העבודה העצומה‬
‫שנעשתה במכון‪ ,‬די אם נעיין במפרשי הירושלמי "פני‬
‫משה" ו"קרבן העדה"‪ .‬בעיון קצר בלבד נוכל להבחין‬
‫באלפי מקומות בהם הם מתחבטים ומתפלפלים‪,‬‬
‫משנים גירסאות‪ ,‬מתאמצים להבין ולפרש סוגיות‬
‫שאין להן פשר והבנה‪ .‬אם הם היו זוכים לראות את‬
‫היהלומים ש"עוז והדר" דלו מעמקי האדמה הם בודאי‬
‫היו מנשקים את ראשם של העורכים ואומרים להם‬
‫"נצחוני בני"‪ .‬הרי כעת הסוגיא כה מובנת וברורה‪ .‬אין‬
‫במאומה‪ .‬כל מלה עברה על ידינו בדיקה מחודשת‪.‬‬
‫מדוע אכן נכתב הירושלמי בלשון כה קשה?‬
‫ככל שאנו מתקרבים‬
‫לגאולה השלימה כך‬
‫גדלה החשיבות בעיסוק‬
‫בלימוד הירושלמי וכפי‬
‫שכתב במכתבו בעל‬
‫ה"שפתי צדיק" רבי פנחס‬
‫מנחם מפילץ‪:‬‬
‫"מהיכי תיתי לא‬
‫ירצה כל אחד‬
‫שיהי' לו ש"ס‬
‫ירושלמי כמו בבלי‪,‬‬
‫ידומה דלעתיד‬
‫יהי' עיקר לימוד‬
‫בירושלמי"‪.‬‬
‫אין ספק שלמהדורת‬
‫"עוז והדר" נשמר המקום‬
‫החשוב והמרכזי במהפכת‬
‫לימוד הירושלמי‪.‬‬
‫צורך לומר כי במקומות בהם משתנה משמעות הפשט‬
‫על פי הגירסאות החדשות‪-‬ישנות‪ ,‬צויין הדבר בגוף‬
‫דברי המפרשים‪ .‬שאם לא כן‪ ,‬לא נבין מדוע הם כה‬
‫התייגעו להבין את הסוגיא ולפרשה בפירושים שלעתים‬
‫הם דחוקים על פי הודאתם של המפרשים עצמם‪.‬‬
‫מאחר ובעל "קרבן העדה" יסד כל פירושו על נוסח‬
‫דפוס קראקא שס"ט‪ ,‬וכמו כן בעל "פני משה" יסד‬
‫כל פירושו על נוסח דפוס ויניציאה רפ"ג‪ ,‬ואילו נוסח‬
‫הירושלמי שבדפוס זיטומיר )וכן בדפוס ווילנא( מקצתו‬
‫כדפוס ויניציאה‪ ,‬מקצתו כדפוס קראקא‪ ,‬ומקצתו‬
‫כדפוס אמסטרדם‪ ,‬על כן לא יימלט שבמקומות רבים‬
‫אין עולים פירושיהם בקנה אחד עם נוסח הירושלמי‬
‫שנדפס בצידם‪.‬‬
‫כשהגרמנים למדו ירושלמי‬
‫אגב‪ ,‬ישבו חוקרים נכרים באוניברסיטה גרמנית‬
‫ובמסגרת עבודת מחקר ענקית הם ערכו השוואות בין‬
‫קטעי כתבי יד שונים של הירושלמי‪ .‬אין שום סיבה‬
‫הגיונית לכך שנכרים יעסקו בעבודת מחקר מסוג זה‪.‬‬
‫אין זאת אלא שמשמים כיוונו אותם לסייע לנו‪ .‬ואכן‬
‫הסתייענו רבות בעבודתם‪ ,‬אך כמובן שלא סמכנו עליהם‬
‫יש לכך מספר הסברים‪ .‬אציין רק את דברי היעב"ץ‪:‬‬
‫"משא"כ הירושלמי שהוא לשון זר מאד‪ ,‬כמעט לשון‬
‫אין בינה מדוייק כלל‪ ,‬תערובת בלול מלשון ארמי‪ ,‬סורי‪,‬‬
‫ערבי ויווני‪ ...‬אך וודאי היה להם טעם בדבר שבלבלו‬
‫לשון של תלמוד ירושלמי‪ .‬אולי כדי שלא יבינוהו‬
‫האומות ויתרחקו ממנו בני אדם רעים הבלתי ראויים‬
‫לאור שבו‪ ...‬בלי ספק בחכמה עשו כל דבריהם‪ ,‬וטעמם‬
‫ונימוקם עימם"‪.‬‬
‫מה הסיפור של הנקודות?‬
‫אין שום‬
‫סיבה הגיונית‬
‫לכך שנכרים‬
‫יעסקו‬
‫בעבודת‬
‫מחקר מסוג‬
‫זה‪ .‬אין‬
‫זאת אלא‬
‫שמשמים‬
‫כיוונו אותם‬
‫לסייע לנו‪.‬‬
‫בדפוסים הקדומים של הירושלמי ואף בכתבי היד‬
‫מופיעות נקודות בתוך הירושלמי שמטרתן להפסיק‬
‫בין עניין לעניין ובין קושיא לתירוץ וכדומה‪ .‬לאמיתו‬
‫של דבר גם בדפוסים הקדומים של הבבלי הופיעו‬
‫נקודות‪ ,‬אולם בירושלמי תפקידן הינו קריטי במיוחד‪.‬‬
‫ומדוע? משום שבניגוד לבבלי שפתו של הירושלמי‬
‫הינה מקוצרת ביותר ולעתים אין שום דרך לדעת היכן‬
‫מסתיימת הקושיא ומתחיל התירוץ אילולי הקודה‪ .‬דא‬
‫עקא‪ ,‬שכלל אינו ברור מתי נועדה הנקודה להפריד‬
‫בין הקושיא לתירוץ ומתי היא באה כדי להפריד בין‬
‫ענין לענין‪ ,‬תוסיף לכך את העובדה שהמדפיסים עשו‬
‫בנקודות כרצונם‪ ,‬הוסיפו והחסירו לפי הבנתם שלא‬
‫תמיד הייתה מן המשופרות‪ ,‬ותקבל מתכון לסיבוך מאין‬
‫כמוהו‪.‬‬
‫לא אגזים אם אומר שכל נקודה זכתה אצלנו‬
‫להתייחסות מיוחדת ולחשיבה מעמיקה‪ ,‬רבות התייגענו‬
‫עד כי הגענו להחלטה היכן להציב את הנקודה‪ .‬הוחלט‬
‫כי בין קושיא לתירוץ וכדומה תוצב נקודה‪ ,‬ובסוף עניין‬
‫יוצבו נקודותיים‪ .‬זאת מלבד במקרה שיש מחלוקת‬
‫בין המפרשים‪ ,‬אז לא נכנסנו בין ההרים הגבוהים ולא‬
‫הכרענו את גורלה של הנקודה‪ .‬אין לתאר את החשיבות‬
‫העצומה של המלאכה הזו‪ ,‬הסדר שהכנסנו בנקודות‪,‬‬
‫מבהיר ומפשט את הגמרא ללא הכר‪ .‬אף גדולי ישראל‬
‫הכירו בחשיבות המלאכה‪ ,‬כשהכנסנו את הירושלמי‬
‫החדש אל כ"ק מרן אדמו"ר מבעלזא שליט"א הוא לא‬
‫פסק מלשבח את עבודתנו בהתייחסו במיוחד לעניין‬
‫הנקודות‪.‬‬
‫הוילנאים והירושלמי‬
‫מדוע שיניתם את צורת הדף מדפוס וילנא הנפוץ?‬
‫אין כל חשיבות בצורת הדף של הירושלמי‪ .‬את צורת‬
‫הדף של הבבלי אין כל דרך לשנות‪ ,‬זאת משום שבמשך‬
‫מאות שנים נכתבו כל הספרים כשהם מציינים את ציוני‬
‫הדף והעמוד שכבר דורות לא השתנתה צורתו‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬מפרשי הירושלמי וכן המפרשים והפוסקים‬
‫שציטטו את הירושלמי לא ציינו את הדף שכן צורתו‬
‫השתנתה מדפוס לדפוס‪ ,‬אלא את ה"פרק" וה"הלכה"‪.‬‬
‫משכך‪ ,‬בבואנו לקבוע את צורת הדף הנוכחית לא נותרו‬
‫לנו אלא שיקולי נוחות וקלות הלימוד‪ ,‬למען יהא הדפוס‬
‫מפואר‪ ,‬בהיר וכלול בהדרו‪.‬‬
‫מדפיסי וילנא עשו עבודה מיוחדת במינה בהדפסת‬
‫הבבלי‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬וכפי שהם עצמם מודים בהקדמתם‪,‬‬
‫בהדפסת הירושלמי הם פשוט קנו את "אמהות הדפוס"‪,‬‬
‫כלומר לוחות ההדפסה‪ ,‬מדפוסים שונים‪ ,‬וכך הם‬
‫הדפיסו את הירושלמי‪ .‬זאת הסיבה לכך שבירושלמי‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫‪33‬‬
‫כשהכנסנו‬
‫את‬
‫הירושלמי‬
‫החדש אל‬
‫כ"ק מרן‬
‫אדמו"ר‬
‫מבעלזא‬
‫שליט"א הוא‬
‫לא פסק‬
‫מלשבח את‬
‫עבודתנו‬
‫בהתייחסו‬
‫במיוחד‬
‫לעניין‬
‫הנקודות‪.‬‬
‫בהוצאת וילנא אין כל אחידות בין המסכתות‪ .‬כל‬
‫מסכת מודפסת בצירוף מפרשים שונים ובצורת דף‬
‫שונה‪ .‬אנחנו עשינו סדר‪ ,‬ודאגנו להשליט אחידות בין‬
‫המסכתות כשהמפרשים יובאו על מקומם הן על הדף‬
‫והן בסוף המסכת‪.‬‬
‫אני מביט ברשימת ספרי הראשונים המובאת‬
‫בתחילת מדור "ביאורי וחידושי הראשונים" ומגלה‬
‫שמות כמו "ספר הנייר"‪" ,‬ההשלמה"‪" ,‬המחכים"‪ ,‬על‬
‫הכל"‪" ,‬הנר" ועוד‪ .‬האם אכן עברתם על כל הספרים‬
‫האלו?!‬
‫אכן‪ .‬עברנו על כל ספרי הראשונים המפרשים‬
‫והפוסקים‪ ,‬כולם ללא יוצא מן הכלל‪ .‬ומהם הוצאנו את‬
‫הקטעים העוסקים בירושלמי‪ ,‬חילקנו אותם לחידושים‬
‫ולביאורים והוצאנו אותם לאור לתועלת הלומד כשהם‬
‫מוגהים ומוהדרים‪ .‬מן הראוי להזכיר את הספר "הלכות‬
‫הירושלמי לרמב"ם" שלראשונה הודפס במקומו‬
‫ובכבודו הראוי לו‪ .‬בדרך כלל התמקדנו רק בראשונים‪,‬‬
‫אבל הוספנו גם אחרונים חשובים כמו ה"מגן אברהם"‪.‬‬
‫גם מדור זה זכה לביקורת קפדנית ביותר בכדי שנדע‬
‫בוודאות כי אכן הקטע הנכון יובא במדור‪ .‬המדור כולו‬
‫עבר איסוף‪ ,‬מיון ועריכה ולא פחות משלוש ביקורות‬
‫והוא יצורף למהדורה המורחבת של הירושלמי‪ .‬כמו‬
‫בשאר המדורים שבסוף המסכת‪ ,‬גם כאן לא נניח‬
‫ללומד לדפדף שוב ושוב‪ .‬צירפנו את גוף דברי הגמרא‬
‫אל המדור‪ ,‬וכך הדברים יעמדו מול עיניו‪.‬‬
‫מה הכוונה מהדורה מורחבת?‬
‫התכנית היא בעז"ה להוציא מהדורה מורחבת‬
‫שתכלול תוספת מדורים כמו "ביאורי הראשונים" והיא‬
‫תכיל עשרות כרכים! ומהדורה רגילה שתכיל כעשרה‬
‫כרכים‪.‬‬
‫כיצד מתנהלת מלאכת הקודש?‬
‫ראשית העורך כותב את הטיוטה ולצידה הוא מסביר‬
‫מדוע נקט כך ולא כך‪ .‬לאחר מכן המבקר עובר על‬
‫החומר ומעיר את הערותיו והשגותיו‪ .‬החומר חוזר‬
‫לעורך ומשם שוב למבקר‪ ,‬בבחינת רצוא ושוב עד‬
‫שלבסוף הוא מגיע לשולחני‪ .‬בנקודה זו אנו עורכים‬
‫ישיבה מורחבת ובודקים בזכוכית מגדלת כל אות וכל‬
‫תג‪ ,‬עד כי תנוח דעתנו שהתוצאה מושלמת‪ .‬מעולם לא‬
‫חסכנו במשאבי ממון או במאמצים בכדי לבוא לחקר‬
‫האמת‪ .‬השלימות היא המטרה היחידה העומדת לנגד‬
‫עינינו‪ ,‬ובכדי להגיע אליה נרחיק לסוף העולם‪ ,‬נקדיש‬
‫שעות וימים על בירורה של אות אחת‪ ,‬ולא נחסוך‬
‫בממון ולו גם ידובר בסכומי עתק‪.‬‬
‫מחשבים אנושיים‬
‫אם נרצה לתהות מעט על קנקנם של העורכים‪ ,‬הבה‬
‫נעיף מבט חטוף אל מדור "מסורת הש"ס"‪ .‬במהדורת‬
‫"עוז והדר" התווספו אלפי ציונים ומראי מקומות‬
‫חדשים מן הירושלמי והבבלי‪ .‬לא‪ ,‬לא מדובר בעבודת‬
‫מחשב כפי שבוודאי חשבו לרגע חלק מהקוראים‪.‬‬
‫מחשב אינו מסוגל לזהות סוגיות דומות ואמרות שאינן‬
‫מופיעות בלשון זהה לחלוטין‪ .‬זו עבודת 'מוח' של‬
‫גאונים מופלגים הבקיאים בשני התלמודים על בוריים!‬
‫‪34‬‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫מדוע איתרע מזלו של הירושלמי שיפלו בו כל כך‬
‫הרבה טעויות ושיבושי גירסאות?‬
‫התלמוד הירושלמי נחתם בידי רבי יוחנן לפני‬
‫שנחתם התלמוד הבבלי‪ ,‬ומכיון שהירושלמי היה לפני‬
‫חכמי בבל שהיו בתראי נפסקה הלכה כבבלי‪ .‬משום‬
‫כך נפסקה הלכה כבבלי‪ .‬זו הסיבה המרכזית למיעוט‬
‫הלומדים בו‪ .‬לכך נוסיף את העובדה כי הירושלמי נכתב‬
‫בשפה קצרה וקשה להבנה‪ ,‬ונבין מדוע הירושלמי 'זכה'‬
‫ל"מיעוט השגחת הלומדים" כלשון הרשב"א‪ .‬מיעוט‬
‫השגחת הלומדים הביא לכך שהשתבשו נוסחאותיו‬
‫וגירסאותיו והתמעטו פירושיו‪.‬‬
‫ואם הביא "מיעוט השגחת הלומדים" לריבוי‬
‫השיבושים המצוי בירושלמי‪ ,‬באו שיבושים אלו והביאו‬
‫את "מיעוט השגחת הלומדים" לידי מיעוט אחר מיעוט‪,‬‬
‫כיון שהגרסאות העמומות שנקרו על כל צעד ןשעל‬
‫בדרכם של הלומדים עינו כוח עיונם וריפו את ידיהם‬
‫מלעסוק בו‪ ,‬בירושלמי‪ .‬נצרף לזה את העדרה של‬
‫דרך כבושה בפירוש הירושלמי‪ ,‬עליו לא זכינו לפירוש‬
‫מוסמך מאת רבותינו הראשונים שילוה את ההוגה‬
‫בצעדו בישימון הסוגיות וכפי שזכינו בבבלי לפירושי‬
‫רש"י‪ ,‬רבינו חננאל‪ ,‬רבינו גרשום וכו'‪ ,‬ומה עוד שהוא‬
‫נכתב ב"לישנא קלילא" המשופעת בקיצורים וברמיזות‪,‬‬
‫ושפתו הבלולה מלשון ארמית וסורסית ‪ -‬כל אלו חברו‬
‫יחדיו ושיבשוהו קשות‪.‬‬
‫מהדורת "עוז והדר" השיבה את הנוסחאות‬
‫המתוקנות למקומן‪ ,‬הן בגוף דברי הגמרא והן בפירושי‬
‫רבותנו‪ ,‬וכעת יוכל הלומד להתענג על לימוד הירושלמי‬
‫ולהבינו על בוריו‪.‬‬
‫אגב‪ ,‬בסוף מסכת ברכות הבאנו מדור מיוחד‬
‫במינו ‪" -‬כללי ודרכי הירושלמי" ‪ -‬פרי עמלו של אחד‬
‫מגדולי פוסקי הדור הגאון האדיר רבי אפרים פישל‬
‫הערשקאוויטש שליט"א אב"ד האליין ודומ"ץ צאנז‪-‬‬
‫קלויזענבורג‪ ,‬אשר במשך שנים רבות ליקט מתוך אלפי‬
‫ספרים כל פיסת מידע אודות התלמוד הירושלמי‪,‬‬
‫מחברו‪ ,‬הרכבו‪ ,‬גירסאותיו‪ ,‬לשונו‪ ,‬חכמיו‪ ,‬כלליו‪,‬‬
‫השוואותיו לבבלי ופירושיו‪ .‬מדובר בעבודה מקיפה‬
‫ומופלאה שתאיר את עיני כל החפץ לעמוד על מהותו‬
‫של הירושלמי‪.‬‬
‫ישנם חידושים במפרשים?‬
‫במהדורתנו נדפסו לצד הירושלמי פירושיהם של‬
‫גאוני ישראל על הירושלמי‪ ,‬שעד כה נדפסו בנפרד‪,‬‬
‫וזאת‪ ,‬בנוסף לפירושי "חרדים" למסכת ברכות‪" ,‬פני‬
‫משה"‪" ,‬קרבן העדה" ורידב"ז‪ ,‬שנדפסו על הדף כבר‬
‫במהדורת ווילנא‪.‬‬
‫אלו הפירושים שנוספו במהדורתנו על הדף‪ :‬פירוש‬
‫רבי שלמה ב"ר יוסך סירליאו )הרש"ס( לסדר זרעים‬
‫ומסכת שקלים‪ ,‬פירוש רבי אלעזר אזכרי )בעל החרדים(‬
‫למסכת ביצה‪ ,‬פירוש רבי אליהו פורקאן מפולדאה‬
‫)רא"פ(‪ ,‬ביאור הגר"א לסדר זרעים )כת"י א וכת"י ב(‪,‬‬
‫הגהות הגר"א‪ ,‬שנות אליהו להגר"א על משניות זרעים‪,‬‬
‫וביאור הגר"ח קנייבסקי שליט"א‪ ,‬שהושלם ע"י הגאון‬
‫המחבר במיוחד עבור מהדורתנו‪.‬‬
‫גם המפרשים שכבר נדפסו במהדורת ווילנא‪ ,‬לעתים‬
‫ובמהדורתנו שינינו את מקומם מאשר הוא במהדורת‬
‫ווילנא‪ ,‬כמו פירוש החרדים עמ"ס ברכות‪ ,‬שלפי‬
‫המלצת הגר"ח קנייבסקי שליט"א נדפס אצלנו במקביל‬
‫לירושלמי‪ ,‬כעין פירוש רש"י‪ ,‬ולא במקום שהתייחד לו‬
‫במהדורת ווילנא בתחתית העמוד‪ ,‬וזאת עקב היותו‬
‫מפרש הפשט העיקרי והקדום למסכת זו‪.‬‬
‫כל מפרשי הירושלמי שבמהדורתנו השתבחו גם‬
‫באותיות מאירות עינים‪ ,‬חלוקה לקטעים‪,‬תוספת סימני‬
‫פיסוק‪ ,‬הדגשת ראשי הדיבורים‪ ,‬אלפי מראי מקומות‬
‫וציונים‪ ,‬וכן פיענוח של ראשי תבות וקיצורים בלתי‬
‫שכיחים‪.‬‬
‫המתחיל בכדי לעורר את הלומד‪ .‬בהוראת מורנו‬
‫הגרח"ק שליט"א עבר הפירוש הגהה נוספת וכן נוספו‬
‫בו מראי מקומות לרוב‪ ,‬וכל דבר שהתעורר במלאכת‬
‫סידור הפירוש‪ ,‬הגרח"ק שליט"א הכריע בכל הדבר‬
‫הקשה‪.‬‬
‫לפי מה החלטתם מי מן המפרשים יקבע על הדף ומי‬
‫בסוף המסכת?‬
‫כמעט כל המפרשים כתבו כעין תוספות‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫פירוש מורחב כעין דרכו של תוספות בהרחבת העניין‪,‬‬
‫קושיות והשוואת סוגיות‪ .‬בכדי להקל על הלומד ריכזנו‬
‫את כל הפירושים הללו במדור מיוחד בסוף המסכת‪.‬‬
‫במהדורתנו יוחסה חשיבות רבה להצגתם של מפרשי‬
‫פשט הירושלמי‪ ,‬על הדף‪ .‬אי לכך‪ ,‬המליצו לנו גדולי‬
‫ישראל שליט"א להעתיק חיבורים שעניינם משא ומתן‬
‫בדברי הירושלמי‪ ,‬כגון מראה הפנים‪ ,‬שיירי קרבן‪ ,‬תוס'‬
‫הרי"ד‪ ,‬וכדו'‪ ,‬ממקומם הקבוע להם במהדורת ווילנא‪,‬‬
‫ולקובעם במדור "ילקוט תוספות" הנדפס אחר כל‬
‫מסכת במהדורתנו‪ .‬כמו כן נדפסו במדור זה "תוספות‬
‫מהר"א פולדא"‪ ,‬גם כאשר רבינו הרש"ס בפירושו‪,‬‬
‫מאריך בפלפול שאינו נוגע ישירות לפשט הסוגיא‪,‬‬
‫קבענו ב"ילקוט תוספות" את דבריו במלואם‪ ,‬והותרנו‬
‫על הדף רק את חלק הפשט שבהם‪.‬‬
‫מן המותר לציין כי כל המפרשים הוגהו על פי כתבי‬
‫יד ודפוסים ראשונים‪ .‬מדובר במלאכה מתישה ומקיפה‬
‫כמותה לא הייתה מאז ומעולם‪ .‬במבוא לירושלמי‬
‫הרחבנו בהסבר העבודה על כל מפרש ומפרש‪ .‬אין‬
‫ספק שדברי רבותנו זכו לעדנה אחרי ששנים כה רבות‬
‫עלו בהם חרולים וקמשונים‪.‬‬
‫מהי הסיבה לכך שהירושלמי מביא פסוקים שלא‬
‫כלשונם?‬
‫קיימת מחלוקת גדולה האם זה נעשה בכוונה‪ ,‬ואם‬
‫כן מדוע‪ .‬על כל פנים אצלנו קיבלנו את הכרעת גדולי‬
‫ישראל להשאיר את לשון הפסוקים כפי שנכתבו‬
‫בירושלמי מאז ומעולם‪.‬‬
‫מתנתו של הגרח"ק‬
‫בלתי אפשרי להזכיר במסגרת זו את שלל המדורים‬
‫החדשים שנוספו במהדורת "עוז והדר"‪ .‬כל כך הרבה‬
‫תוספות והוספות‪ ,‬שיפורים ושכלולים יוכלו לבוא לידי‬
‫ביטוי רק בקרב מי שיטול לידיו את הירושלמי החדש‬
‫ופשוט יתחיל ללמוד‪.‬‬
‫אבל כיצד נוכל לכתוב על הירושלמי של "עוז והדר"‬
‫מבלי שנזכיר את גולת הכותרת ‪ -‬ביאורו של הגאון רבי‬
‫חיים קנייבסקי שליט"א שלראשונה הודפס על הדף‬
‫ונקבע לדורות עולם כפירוש הבהיר והמקיף המאיר‬
‫את עיני לומדי הירושלמי‪ .‬הגרח"ק בחר במהדורת "עוז‬
‫והדר" כמהדורה שתזכה לביאורו עליו עמל זה שנים‬
‫רבות‪ ,‬וראשי המכון מודעים לכך היטב ומאושרים‬
‫אושר אין קץ בזכות שנפלה בחלקם‪.‬‬
‫פירוש הגרח"ק מיוסד במקומות רבים על גירסת‬
‫רבותינו הר"ש‪ ,‬הר"ש סיריליאו והגר"א‪ ,‬שגרסו‬
‫בירושלמי גירסא שונה ממה שנדפס במהדורה בפנים‪.‬‬
‫במקומות האלו מופיעות התיבות ה"ג לפני הדיבור‬
‫מהי החשיבות בלימוד הירושלמי?‬
‫אמנם במקרה שהבבלי והירושלמי חולקים נפסקה‬
‫הלכה כבבלי כפי שהזכרתי מקודם‪ .‬אולם הלכות‬
‫המופיעות בירושלמי ולא בבבלי או במקרים שהבבלי‬
‫נותר באיבעיא ואילו בירושלמי נפשט‪ ,‬הרי שהלכה‬
‫כירושלמי‪ .‬ואכן מאות הלכות פסוקות אשר אנו נוהגים‬
‫כמותן מקורן בירושלמי‪ ,‬כפי שאנחנו יכולים לראות‬
‫ב"בית יוסף" המביא ירושלמי לרוב‪.‬‬
‫מה עוד שבהלכות התלויות בארץ משפט הבכורה‬
‫נתון לירושלמי שהרי אין בבלי על זרעים‪ .‬ובמיוחד‬
‫בזמננו כשההלכות התלוית בארץ הפכו לאקטואליות‬
‫ביותר‪.‬‬
‫רבותנו‪ ,‬במיוחד חכמי הקבלה‪ ,‬הרבו לבאר כי קדושתו‬
‫וגדולתו של הירושלמי הינה נשגבה עד למאוד‪ .‬רבנו‬
‫הנצי"ב למשל כותב בספרו "העמק דבר" )שמות פל"ד‬
‫פ"א( כי קדושתו של הירושלמי גדולה מהבבלי משום‬
‫שהראשונים כוחם יותר לבוא אל האמת וגם קדושת‬
‫ארץ ישראל הועילה להם‪ .‬בהמשך דבריו הוא משווה‬
‫את הירושלמי ללוחות ראשונות ואת הבבלי ללוחות‬
‫שניות ומסביר שזו הסיבה לכך שאיננו ראויים לאורו‬
‫של הירושלמי כפי שלא היינו ראויים לקדושת לוחות‬
‫ראשונות‪.‬‬
‫ומה עוד‬
‫שהוא נכתב‬
‫ב"לישנא‬
‫קלילא"‬
‫המשופעת‬
‫בקיצורים‬
‫וברמיזות‪,‬‬
‫ושפתו‬
‫הבלולה‬
‫מלשון‬
‫ארמית‬
‫וסורסית‬
‫ כל אלו‬‫חברו יחדיו‬
‫ושיבשוהו‬
‫קשות‪.‬‬
‫ככל שאנו מתקרבים לגאולה השלימה כך גדלה‬
‫החשיבות בעיסוק בלימוד הירושלמי וכפי שכתב‬
‫במכתבו בעל ה"שפתי צדיק" רבי פנחס מנחם מפילץ‪:‬‬
‫"מהיכי תיתי לא ירצה כל אחד שיהי' לו ש"ס ירושלמי‬
‫כמו בבלי‪ ,‬ידומה דלעתיד יהי' עיקר לימוד בירושלמי"‪.‬‬
‫אין ספק שלמהדורת "עוז והדר" נשמר המקום החשוב‬
‫והמרכזי במהפכת לימוד הירושלמי‪.‬‬
‫לא נותר לנו אלא לסיים בדברי הרידב"ז‪ ,‬בפנותו‬
‫ליהודי הגולה בקריאה להיות לו לעזר במפעליו‬
‫להרמת קרנה של תורת אר"י‪ ,‬העמידם על רוממות‬
‫העניין‪ ,‬עבורו הם נתבעים‪ .‬וכה חקק עלי גוויל‪:‬‬
‫"וכאשר זכיתם מן השמיים ליטול חלק בראש בהפצת‬
‫הירושלמי לפני ב"י‪ ,‬כן אברך אתכם שתזכו מן השמיים‬
‫בהישיבה הק' שייסדתי פעה"ק צפת בשם "תורת ארץ‬
‫ישראל'‪ ,‬כמאמרם ז"ל "אין תורה כתורת ארץ ישראל"‪,‬‬
‫והוא הלימוד תלמוד ירושלמי‪ ,‬שבזכותו יגאלו ישראל‬
‫מגלותם כדאיתא בזוה"ק רות"‪.‬‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫‪35‬‬
‫סיום‬
‫מתיבתא‬
‫התחלה‬
‫הקשר המיוחד של מהדורת 'מתיבתא'‬
‫שבזכותה הצליחו רבבות לסיים את הש"ס‬
‫ורבבות אחרים מתחילים עימה את הש"ס‬
‫בימים אלו כלל ישראל עדיין תחת הרושם הכביר של מעמדי‬
‫סיום והתחלת הש"ס שהתקיימו ברחבי ארה"ק והעולם היהודי‪.‬‬
‫מטבע הדברים‪ ,‬כל סיומי הש"ס המובילים נכרכו בקשר בל ינתק‬
‫עם ממלכת התורה 'עוז והדר' העומדת תחת נשיאותו של הגה"צ‬
‫רבי יהושע לייפער שליט"א‪ ,‬ויצירת הפאר המונומנטאלית‬
‫'מתיבתא'‪ ,‬שמרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצוק"ל הגדירה‬
‫"הראש ישיבה של הדור"‪.‬‬
‫גמרת 'מתיבתא' חוללה את מהפך האדירים במחזור הי"ג‬
‫כשהפכה את לימוד וסיום הש"ס לבר השגה עבור כל יחיד‪ ,‬החל‬
‫מלומדי הדף היומי‪ ,‬אברכי כוללים‪ ,‬תלמידי ישיבות‪ ,‬ועד למגידי‬
‫שיעורים וראשי ישיבות‪ ,‬כאשר כל אחד יכול למצוא במהדורה‬
‫מיוחדת זו את שאהבה נפשו‪ ,‬מביאורי פשט בסיסי‪ ,‬מדורי‬
‫העמקה הבנויים על הראשונים והאחרונים‪ ,‬למערכות ישיבתיות‬
‫‪36‬‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫ועד מדורי ההלכה ‪ -‬לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא בתוספת‬
‫פרפראות נאות‪ ,‬ומדורי דרוש‪.‬‬
‫מהדורת 'מתיבתא' שנערכה ע"י צוות ענק של מאות תלמידי‬
‫חכמים מופלגים בניצוחו והשראתו של ראש בית המדרש הגאון‬
‫רבי מנחם פומרנץ שליט"א‪ .‬נועדה לתת לכל לומד את האפשרות‬
‫ללמוד ככל אשר אוותה נפשו‪ .‬המהדורה כוללת מדורי ביאור‬
‫של פשט‪ ,‬העורכים בשפה רהוטה וקולחת‪ ,‬אשר מיועדים גם‬
‫לבעלי בתים‪ ,‬וגם לתלמידי חכמים‪ ,‬כשכל קושיא או קטע לא‬
‫מובן זוכים לביאור רהוט ומתומצת‪ ,‬ובמידת הצורך יופנה הלומד‬
‫לעיין בהערות‪ .‬לומדים ברמה גבוהה‪ ,‬מציעה מהדורת 'מתיבתא'‬
‫את מדור 'ילקוט ביאורים' העורך במלאכת מחשבת וכלל את כל‬
‫דברי הראשונים והאחרונים על הגמרא‪ .‬למדנים החפץ להרגיש‬
‫את ה'רייד' הישיבתי יוכלו לעשות זאת במדור 'אוצר עיונים' שבו‬
‫תחושות‬
‫הוד ורגעי‬
‫רוממות‪,‬‬
‫במעמדים‬
‫נשגבים‬
‫ונעלים‪,‬‬
‫קהל לומדי‬
‫התורה‪ ,‬שכל‬
‫צימאונם‬
‫ורעבונם‬
‫לתורה‪,‬‬
‫ורגשותיהם‬
‫מלאים‬
‫בהודיה‬
‫התכנסו ובאו‬
‫בחודש אב‬
‫להודות על‬
‫קבלת התורה‬
‫ולבקש על‬
‫הצלחתם בה‪.‬‬
‫מופיעות מערכות ארוכות של ראשי הישיבות‪.‬‬
‫עבור החפצים לאסוקי שמעתתא אליבא‬
‫דהלכתא וללמוד את ההלכה הפסוקה העולה‬
‫מתוך דברי הגמרא‪ ,‬יוחד מדור מיוחד 'אליבא‬
‫דהלכתא' שבו הובאו דברי השו"ע עד לאחרוני‬
‫הפוסקים‪ .‬מתחת למדור זה הוצב מדור מיוחד‬
‫'פניני ההלכה'‪ ,‬בו רוכזו שאלות אקטואליות‬
‫המתקשרות לנושאים הנלמדים בדף‪.‬‬
‫מעבר לכל זה‪ ,‬נפתחו מדורי ביאור מיוחדים‬
‫לדברי רש"י‪ ,‬במקומות שלשונו הקצרה‬
‫טעונה ביאור נוסף; ומדור ביאור מיוחד לדברי‬
‫התוספות‪ ,‬כשבתוך הביאור משולבים את כל‬
‫דברי התוספות‪ .‬הנוטים ללמוד דברי אגדה‬
‫יעשירו את אוצר ידיעותיהם במדור 'כפתור‬
‫ופרח' הכולל דברי אגדה ומוסר על דברי הגמרא‪.‬‬
‫רבים שבעבר חששו להתחיל את הש"ס‪,‬‬
‫מקבלים כוחות חדשים‪ .‬הלימוד במתיבתא הופך‬
‫את הגמרא לנגישה עבור כל אחד‪ .‬יתירה מזאת‪,‬‬
‫שלל המדורים הערוכים בשפה קולחת ונעימה‬
‫מאפשרים לכל יחיד לגשת לקראת האתגר הגדול‬
‫של לימוד וידיעת כל הש"ס‪ .‬הלימוד ב'מתיבתא'‬
‫קושר את הלומד בקשר אמיץ ומחבר אותו אל‬
‫הגמרא‪ ,‬ואל הדף היומי‪ .‬הנעימות המיוחדת‬
‫של 'מתיבתא' מאתגרת את הלומד ומעודדת‬
‫ומדרבנת אותו להמשיך וללמוד‪ ,‬לעמוד בגאון‬
‫ובעקביות במטרה ארוכת הטווח של סיום הש"ס‪.‬‬
‫לומדים רבים‪ ,‬בכל הרמות‪ ,‬מציינים בסיפוק כי‬
‫רק הודות למהדורת 'מתיבתא' הם זוכים להימנות‬
‫על לגיונו של מלך ולסיים את הש"ס‪ ,‬וממליצים‬
‫בכל פה לכל מי שחפץ גם הוא לסיים את הש"ס‬
‫לקבוע את לימודו במהדורת 'מתיבתא' שאין‬
‫כמוה מתאימה לכל רמה‪ ,‬ובכך כורכת ומאגדת‬
‫את הלומד עם הגמרא‪ ,‬ולימוד הדף היומי‪.‬‬
‫זהו קשר הגורדי המיוחד‪ ,‬חוט המשולש שלא‬
‫ינתק‪ ,‬לימוד במהדורת 'מתיבתא' ‪ -‬סיום הש"ס‬
‫אשר נוסך כוחות מחודשים להתחיל שוב את‬
‫הש"ס מתחילתו‪ .‬ההתלהבות האדירה של‬
‫רבבות מסיימי הש"ס בכל אתר‪ ,‬כשקיבלו‬
‫לידיהם במעמדי סיום הש"ס את חוברות 'עוז‬
‫והדר' העידה גם היא כאלף עדים על הצלחתה‬
‫המיוחדת של מהדורת 'מתיבתא' שחוללה את‬
‫המהפכה האדירה של לומדי הש"ס‪.‬‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫‪37‬‬
‫התחלת הש"ס עם‬
‫'עוז והדר'‬
‫'עוז‬
‫בעמודים שלפניכם מראות הוד מאותם מעמדים‬
‫בהשתתפות מרנן ורבנן גדולי ומאורי הדור שליט"א‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫תחושות‬
‫הוד ורגעי‬
‫רוממות‪,‬‬
‫במעמדים‬
‫נשגבים‬
‫ונעלים‪,‬‬
‫קהל לומדי‬
‫התורה‪ ,‬שכל‬
‫צימאונם‬
‫ורעבונם‬
‫לתורה‪,‬‬
‫ורגשותיהם‬
‫מלאים‬
‫בהודיה‬
‫התכנסו ובאו‬
‫בחודש אב‬
‫להודות על‬
‫קבלת התורה‬
‫ולבקש על‬
‫הצלחתם בה‪.‬‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫‪39‬‬
‫‪40‬‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫‪41‬‬
‫‪42‬‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫רגשות‬
‫אלו הובאו‬
‫במעמדי‬
‫התחלת‬
‫הש"ס‬
‫שערכה‬
‫ממלכת‬
‫התורה‬
‫'עוז והדר'‬
‫בעשרות‬
‫אירועים‬
‫ברחבי תבל‪,‬‬
‫ובשותפות‬
‫במעמדים‬
‫המרכזיים‬
‫בהם התחילו‬
‫יחד רבבות‬
‫אלפי ישראל‬
‫את לימוד‬
‫הדף היומי‬
‫מתוך ש"ס‬
‫'מתיבתא'‪.‬‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג ‪43‬‬
‫‪46‬‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫‪47‬‬
‫‪48‬‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫'עוז והדר'‪ :‬שנה נוספת והיבול העשיר שלה‪ .‬כל שנה‬
‫וחידושיה‪ ..‬כעת תכלה תשע"ב של "עוז והדר" ווברכותיה‬
‫בח‬
‫והמשובח!!!‬
‫ם משתוממים מול היבול האדיר‬
‫וכולם‬
‫על כך ששמו וטבעו של "עוז והדר" נפוץ על פני תבל‬
‫ואין לך היום כמעט אדם מישראל הלומד תורה ואינו‬
‫נהנה לכל הפחות מאחת מיצירותיו של המכון – אין‬
‫צורך להכביר במילים‪.‬‬
‫את שמו הטוב קנה לו המכון ביושר‪ .‬אבל מדי שנה‬
‫בשנה כמו עומד הוא למבחן מחודש‪ ...‬כל שנה‬
‫מביא הוא בכנפיו הפתעות מרעננות לקהל הלומדים‬
‫מכל שכבות הציבור בעודו שוקד על המשך‪ ,‬פיתוח‬
‫ושכלול יצירות המופת שמהשנים הקודמות‪.‬‬
‫הוא אינו עוסק כמעט בגילוי צפונות ובחשיפת‬
‫נסתרות‪ .‬אדרבה "עוז והדר" הטביע חותם בל‬
‫ימחה על ארון הספרים הקיים‪ ,‬על ספרי היסוד ומה‬
‫שסביבם‪ .‬בהם – חולל מהפכה של ממש‪ .‬גם בצורה‬
‫וגם בתוכן‪.‬‬
‫לעיתים כקשה לאמוד את גודל היצירה‪ .‬בעמדנו‬
‫בתחילתה של שנת תשע"ג‪ ,‬מן הראוי להעיף מבט‬
‫אחורה ולראות מה נתנו לנו חכמי ורבני בית היוצר‬
‫הגדול "עוז והדר" בשנה החולפת‪.‬‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫‪49‬‬
‫מעיין מפכה‬
‫של רעיונות‬
‫אין גגבול ליצירתיות ולהפתעות שמכינים עבורנו ב'עוז והדר'‪ .‬ללא הרף ומבלי‬
‫לחדול יוצרים הצוותות הנרחבים והמובחרים יצירות פאר הפורצות אל היכלי‬
‫התורה כמעיינות מים חיים‪ ,‬נובעים וזורמים ומרווים נפש כל צמא‪.‬‬
‫והדברים כבר ידועים‪ :‬כל יצירה מבית 'עוז והדר'‬
‫הופכת מיד לאוצר מבוקש שכן 'עוז והדר' אינה‬
‫סתם הוצאת ספרים או מכון לההדרתם‪ .‬היא‬
‫מערכת רחבה ובנויה לתלפיות‪ ,‬שרי אלפים‬
‫ושרי מאות לא בכדי מכונה עוז והדר בשם‬
‫"ממלכת התורה"‪.‬‬
‫ובממלכה כמו בממלכה‪ .‬יש מהלכים‪ ,‬יש תכניות‪,‬‬
‫יש חזון לעתיד ויש ביצועים‪ .‬וכמו בממלכה‪:‬‬
‫כאשר נהגה רעיון מסויים‪ ,‬הבזק חדשני‪ ,‬איזו‬
‫הברקה גאונית בתורת הההדרה וההוצאה‬
‫לאור – הרי הוא בא לידי ביטוי בכל התחומים‪,‬‬
‫בכל המישורים‪ ,‬בכל האגפים‪ .‬כמעט ואין לך‬
‫רעיון ביצועי ב"עוז והדר" שהוא מקומי או חד‬
‫פעמי‪ .‬הכל מוטמע ומיושם בחזית רחבת היקף‪.‬‬
‫הרעיונות הופכים לחוקי יסוד בממלכת התורה‪.‬‬
‫עד היום ידענו שבשני תחומים בולטת יצירתו‬
‫של 'עוז והדר'‪ :‬האחד הוא ההדרת הספרים‬
‫מחדש והדפסתם בשיא הנוי וההידור‪ ,‬דוגמת‬
‫הש"ס שאין לו תחליף‪ ,‬והשני ‪ -‬עשיית אזניים‬
‫לתורתם של גדולינו‪ ,‬תנאים ואמוראים‪,‬‬
‫ראשונים ואחרונים‪ .‬בתחום זה כמו גם בקודמו‬
‫בזה יצרה 'עוז והדר' תפיסות חדשות ומרעננות‪.‬‬
‫הקו המנחה של המכון אומר כי כיון שדברי‬
‫תורה עניים במקום זה ועשירים במקום אחר‬
‫הרי שכל ספר יכול לזכות לתוספת של ביאורים‬
‫ופירושים‪ ,‬הרחבות והוספות‪ ,‬כזאת עשו‬
‫בפרוייקט הענק "ש"ס מתיבתא"‪ ,‬כזאת פעלו‬
‫ב"משנה ברורה המבואר"‪ ,‬וכזאת עשו ועושים‬
‫בעוד ספרים רבים‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫המספר הגדול של חכמי ורבני המכון‪ ,‬תלמידי‬
‫חכמים מופלגים איש איש בתחומו‪ ,‬והמבנה‬
‫ההירארכי של המערכת המאורגן להפליא‪,‬‬
‫נותנים ל"עוז והדר" את היכולת להפיק יבול‬
‫גדול ומבורך בהיקפים שלא נודעו עד היום‪ ,‬וגם‬
‫זה חידוש של "עוז והדר"‪.‬‬
‫והנה נגלים לפנינו כעת "חוקי יסוד" חדשים‬
‫וחדשניים שגם הם נחקקו בממלכת התורה‬
‫ושוב נכנסים אלו לכל פינות היצירה ונותנים‬
‫את פירותיהם הטובים להנאת לומדי התורה‬
‫בכל הרמות ומכל השכבות‪ .‬כל זאת‪ ,‬כמובן‪ ,‬לצד‬
‫חוקי היצירה הותיקים‪ .‬היצירה שאינה פוסקת‬
‫ואינה נחלשת אלא אדרבה‪ ,‬הולכת ופורצת‪,‬‬
‫גדלה ומתרחבת‪.‬‬
‫באמת אמרו‪ ,‬יפה כוחה של "עוז והדר" באחיזת‬
‫המקל בשני קצותיו‪ .‬בהרחבה ובצמצום‪ .‬בחידוש‬
‫ובייפוי הקיים‪ .‬בביאורים המתאימים למתחילים‬
‫ובעיונים‪.‬‬
‫והנה באו השנה עם החידוש הנוסף‪ :‬ההקטנה‬
‫והצמצום החיצוני‪ ,‬מהדורות כיס וחוברות‬
‫חלוקה לפרשיות או לפרקים וגרפו הצלחה‬
‫עצומה ובלתי משוערת‪ .‬לא סתם מהדורת‬
‫כיס כי אם דבר שלא היה עדיין‪ .‬מהדורות כיס‬
‫מאירות עיניים שאפשר לקרוא בהם ואפילו‬
‫ממרחק מבלי לאמץ עיניים ומבלי למצמץ‪.‬‬
‫ככלות שנה נוספת של יצירה בלתי פוסקת‪,‬‬
‫שנת ת'ורה ש'יש ע'מה ב'הירות‪ .‬הבה ונעיף‬
‫מבט אל פירותיו המתוקים של האילן הניצב‬
‫על מעיין היצירה הבלתי נדלה‪.‬‬
‫תשרי‬
‫"מקראות גדולות"‬
‫מהדורה רגילה‪ .‬חמשה‬
‫כרכים!‬
‫זהו פרויקט רב מימדים ועתיר אנפין‪ ,‬עם מדורים‬
‫שונים ומגוונים שכל אחד מהם הרי הוא יצירת מופת‬
‫בפני עצמה ומשבאים הם למקום אחד הרי זו מלאכת‬
‫מחשבת של ממש‪ .‬לא יאומן איזה עמל נרחב של‬
‫תלמידי חכמים רבים כל כך‪ ,‬נקבץ אל כל דף ודף מדפי‬
‫ה"מקראות גדולות" החדש‪ .‬והרי זוהי מהפכה של ממש‬
‫בכל הנוגע ללימוד התורה שבכתב‪.‬‬
‫בפה מלא אפשר לומר כי מאז בא לעולם המושג של‬
‫"מקראות גדולות" עם שלל מפרשי התורה‪ ,‬עוד לא בא‬
‫כבושם הזה! כדי למנות את מעלותיה של מהדורה זו‬
‫צריך חוברת בפני עצמה‪ .‬מה אין בה? הכל יש בה‪ .‬הכל!‬
‫המקרא על ניקודו וטעמיו‪ ,‬שלשת התרגומים‪,‬‬
‫פירושי רש"י ורשב"ם‪ ,‬אבן עזרא ורמב"ן‪ ,‬דעת זקנים‬
‫ובעל הטורים‪ ,‬חזקוני וספורנו‪ ,‬כלי יקר ואור החיים‪,‬‬
‫שפתי חכמים ותולדות אהרן – כל אלו הוגהו מחדש‬
‫בהגהה המדוייקת ביותר על פי המקורות הנאמנים‬
‫ביותר‪ ,‬סוקלו ותוקנו מאות אלפי )!( טעויות‪ ,‬בפירושי‬
‫הראשונים הובלטו מילות הפסוקים וכן נוספו ותוקנו‬
‫עשרות אלפי מ"מ וציונים‪ .‬כל אלו נדפסו על הדף‬
‫ופנים חדשות באו למהדורה הותיקה והחביבה‪.‬‬
‫נוספו עליהם גם "ליקוטי רש"י" מפירושיו לתורה‬
‫המפוזרים בכל ספריו‪ .‬על כל אלו גם נוספו שרשי‬
‫וטעמי המצוות מתוך "ספר החינוך" מסודרים לפי‬
‫פרשיות התורה‪ .‬ספר "מצוות ה'" העוסק בשיטות‬
‫הראשונים החולקות על הרמב"ם בנוגע למנין המצוות‪.‬‬
‫"מוסרי השל"ה" ו"למכסה עתיק"‪ ,‬חיבורו של הגר"ח‬
‫קנייבסקי שבו נוספו פרטים על דברים שלא נתפרשו‬
‫בכתוב‪ ,‬ומפענח שמות אישים ומקומות וזמנים בהם‬
‫התרחשו מאורעות שבכתוב‪.‬‬
‫אור החיים המשולב‪:‬‬
‫בראשית‬
‫הרבה באים בהיכלו של ה'אור החיים' הקדוש‪ .‬מהם‬
‫הכמהים לפירושי הפשט שלו‪ ,‬מהם לפלפוליו ולעולה‬
‫מהם וישנם התרים אחר הרמזים הטמירים הכלולים‬
‫בהם‪" .‬עוז והדר" במהדורה המבוארת מסייע ביד כולם‪.‬‬
‫הפירוש עצמו נוקד ופוסק מחדש בידי מומחים‬
‫וסולקו טעויות שנפלו בניקוד במהדורות אחרות‪ .‬אף‬
‫שובצו מראי מקום בתוך הפירוש‪.‬‬
‫"אור החיים המבואר" במהדורה משולבת‪ ,‬כאשר‬
‫דברי רבינו ה"אור החיים" משולבים בתוך הביאור‬
‫הנפלא "מאורי אור"‪ ,‬במתכונת של מהדורת ה"מתיבתא"‬
‫על הש"ס‪.‬‬
‫למהדורה זאת נוספו גם מדורי ליקוט חדשים‪" :‬אור‬
‫תורה" שהוא ליקוט מביאורי ה"אור החיים" במקומות‬
‫אחרים בספריו הנוגעים לפסוקים הללו‪ ,‬ו"תורת חיים"‬
‫שמכיל את דבריו במקומות אחרים שיש להם שייכות‬
‫למה שפירש כאן‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬זכתה תורת ה"אור החיים" בדורנו לההדרה‬
‫ותפוצה שכמותהן לא היו מעולם‪.‬‬
‫לעת עתה יצא הביאור המשולב על חומש בראשית‬
‫ועוד היד נטויה‪- - - .‬‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫‪51‬‬
‫חשון‬
‫הלהיט של כל הזמנים‪:‬‬
‫חוברות "מקראות גדולות" מהדורת כיס‬
‫ואם סבורים היינו כי כבר באו חידושי ה"מקראות גדולות" אל קיצם וכעת לא נותר כי אם לשמר את הקיים‬
‫ולזכות בו את מאות אלפי ההוגים בחומשים האלו‪ ,‬הרי שמתברר כי אין מושג שכזה "באו חידושים אל קיצם"‬
‫וכעת הגיעה תורה של מהדורת החוברות‪.‬‬
‫ב"עוז והדר" הפיקו את חוברות החומשים במהדורת כיס‪ ,‬עם הפטנטים המקצועיים השומרים על הבהירות‬
‫והקריאה הנוחה‪ ,‬ומה שקרה לאחר מכן הדהים אף את הותיקים שבשוק הספרים בישראל!‬
‫חוברות החומשים הפכו ללהיט של ממש ללא כל גוזמא‪ .‬המספרים עלו על כל דמיון‪ .‬עד עתה נמכרו למעלה‬
‫מחמשים אלף סטים )!!!( והביקוש אינו פוסק‪ .‬החוברות המיוחדות גם הפכו לפרס מועדף ונחשק בכל ישיבות‬
‫המתמידים בארץ כמו למשל רשת "אנחנו וצאצאינו" ועוד רבים‪ .‬עד שאין לך היום כל בית כנסת בישראל שאינך‬
‫רואה בו בשבתות יהודים הלומדים בחוברות הקטנות‪ ,‬האהובות והבהירות כל כך‪...‬‬
‫"חומש‬
‫אור החיים‬
‫המבואר"‬
‫שמות א'‪.‬‬
‫צעד נוסף בפרויקט הנפלא‬
‫של עשיית אזניים לתורתו‬
‫של ה"אור החיים" הקדוש‪.‬‬
‫כרך חדש‪ ,‬שמות חלק ראשון‬
‫בסדרת "אור החיים המבואר"!‬
‫כסליו‬
‫בני יששכר‬
‫לחנוכה‪ :‬טעם‬
‫חדש בימים‬
‫הקדושים‬
‫"בני יששכר" הנו מהספרים‬
‫המבוקשים ביותר בימי החנוכה‬
‫בקרב שוחרי תורת החסידות‪ ,‬אבל‬
‫לא רק אצלם‪" ...‬עוז והדר" הפתיעו‬
‫אותנו עם מתנה נפלאה לחג‪" .‬בני‬
‫יששכר" לחנוכה‪ ,‬בהדפסה מאירת‬
‫עיניים‪ ,‬ועם ביאורים והערות נחוצות‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫משנה ברורה‬
‫חצי מנוקד‬
‫מהדורת כיס‬
‫כבר אמרנו‪ ,‬השנה היא בין‬
‫היתר שנת ההקטנה והצמצום‬
‫שדווקא מרבה לומדים ומגדילה‬
‫אפשרויות ללימוד בכל מקום‬
‫ובכל מצב‪ .‬ובכן‪ :‬הגיע זמנו של‬
‫ה"משנה ברורה" החצי מנוקד‬
‫לזכות אף הוא למהדורת כיס‪.‬‬
‫רב המכר‬
‫של שנת‬
‫תשע"ב‬
‫"זמירות שבת" מבית מתיבתא‬
‫הפרויקטים הגדולים אינם גורמים לשכוח את הדברים הקטנים‪ ...‬ואפילו "זמירות‬
‫ש‬
‫שבת" זוכים למהדורה מיוחדת של "עוז והדר" עם אותיות מאירות ותוספות חשובות‪.‬‬
‫פת‬
‫פתאום ה"זמירות" מתגלים לעיניך כספר שלם‪ ,‬יצרת מופת‪.‬‬
‫יש ב"זמירות עוז והדר" מבוא ורקע על מבני הפיוטים‪ ,‬מחבריהם ותקופתם‪ ,‬ויש‬
‫מבוא פרטי לכל פיוט‪ .‬ויש פירוש נפלא‪" ,‬מתיבתא" לזמירות שבת‪ .‬הן זהו לימוד של‬
‫ממש‪ .‬איך לא חשבנו על זה לפני כן?!‬
‫וכרגיל‪ :‬מנהגים‪ ,‬הלכות ותוספות למכביר‪ .‬עולם מלא‪.‬‬
‫הזמירות יצאו לאור בשתי מהדורות‪ .‬האחת רגילה והשניה יוקרתית יותר‪ ,‬בכריכת‬
‫עור ומעניין הדבר‪ :‬המדורה היוקרתית זכתה לביקושים אדירים ולהצלחה מסחררת‪.‬‬
‫"מקראות גדולות" פורמט בינוני‬
‫כמובן‪ ,‬אחרי ההפקה המהודרת שכבשה את עולם הספר באה מהדורה נוספת שישנם רבים‬
‫שדווקא היא מתאימה עבורם‪" :‬מקראות גדולות" המפואר‪ ,‬מהדורת "עוז והדר"‪ ,‬פורמט בינוני‪.‬‬
‫אם יש כאלו שזו המהדורה המתאימה להם דווקא – שיהיה גם להם‪...‬‬
‫טבת‬
‫מכשולי הבנה‪ .‬כל זאת לצד ציונים ומקורות‪ ,‬הארות‬
‫והערות על כל פירוש מפירושי הראשונים בפני עצמו‪.‬‬
‫על כולנה נוספו ההתחקות אחרי הגרסאות הנכונות‬
‫וסילוק טעויות שנפלו במהדורות הקודמות‪ .‬עמל‬
‫נמלים של מאות )!( תלמידי חכמים ראה כעת אור‬
‫והאיר את עיני הלומדים‪.‬‬
‫כזה הוא החומש עם פירוש הרמב"ן‪ .‬לצד החומש‬
‫המהודר נערך פירוש הרמב"ן בהגהה מדוקדקת‪,‬‬
‫הפירוש נוקד ופוסק מחדש על ידי מומחים בעלי שם‪,‬‬
‫ונוספו עליו מראי מקומות וציונים‪ ,‬המועילים רבות‬
‫להבנתו‪ .‬תיבות הפסוק שאותם מפרש הרמב"ן הודגשו‬
‫בתוך דבריו‪.‬‬
‫במהדורה זו נערך לראשונה 'ביאור הרמב"ן' המכיל‬
‫פנים רבות לברר מקחו של צדיק ולקרבו אל הבנת‬
‫הלומד‪ .‬החיבור כולל חמשה חלקים; ביאורים‪ ,‬חילוקי‬
‫הפירושים‪ ,‬השוואות‪ ,‬נוסחאות‪ ,‬חכמת הסוד‪.‬‬
‫רמב"ן המבואר שמות‬
‫א‪-‬ב‬
‫"המבואר"‪ ,‬כמובן‪ ,‬איך אפשר בלי זה‪...‬‬
‫לצד החומש עצמו יחד עם פירושי הראשונים‬
‫המודפסים בהדר רב‪ ,‬הרי שעל כל אחד ואחד מפירושי‬
‫הראשונים ישנו "ביאור" המפשט קשיים ומסלק‬
‫הביאור נחלק כאן לשנים‪ :‬הראשון‪ ,‬הרי הוא "ביאור‬
‫רמב"ן" ביאור מתומצת ובשפה קלה וברורה‪ ,‬המבהיר‬
‫את כוונת דברי הרמב"ן ומאיר את הנקודות הקשות‬
‫להבנה בפני לומד מן השורה‪ .‬והשני‪" :‬מקורות ועיונים"‪,‬‬
‫הכולל הרחבות והוספות רבות לדברי המחבר‪ .‬דיונים‬
‫שנידונו בספרי האחרונים והראשונים על דבריו‪,‬‬
‫ביאורים מעמיקים או מראי מקומות בשלמותם וכל‬
‫אלו פותחים לפני הלומדים שערי בהירות בתורת‬
‫הרמב"ן העמוקה‪.‬‬
‫כעת זכינו לשני כרכים נוספים‪ :‬שמות א' ושמות ב'‪.‬‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫‪53‬‬
‫חלקי הפרד"ס שבתורה ומיוסדים על מזמורי‬
‫התהלים שפסוקיהם נסדרו על סדר האל"ף בי"ת‪.‬‬
‫ואלו הם‪ :‬כ"ה‪ ,‬ל"ד‪ ,‬קי"א‪ ,‬קי"ב‪ ,‬קי"ט‪ ,‬וקמ"ה‪.‬‬
‫מזמור קי"ט שבו נסדרו אותיות האלף בית‬
‫בתמניא אנפין – תופס את המקום המרכזי בספר‪.‬‬
‫חכו מחמדים וכולו ממתקים‪.‬‬
‫במהלך הדפסתו הראשונה של הספר שלטו‬
‫ידיים זדוניות בחלקים ממנו ושלחו בהם יד‪ .‬כאשר‬
‫הגיע הגה"ק רבי אהרן אביחצירא זי"ע בן המחבר‬
‫לבית הדפוס כדי לקחת את הספרים שהודפסו‪,‬‬
‫גילה לתדהמתו כי חלקו האחרון של הספר אבד‬
‫ואיננו‪ .‬כ"ח גליונות כתב יד המחבר נעלמו ואינם‪.‬‬
‫לא הועילו כל החיפושים‪ .‬תקוותם של בני‬
‫המשפחה ושל התלמידים למצוא את הכתבים‬
‫החסרים‪ ,‬התבדתה‪.‬‬
‫אלף בינה‬
‫מתוך אביר יעקב‪.‬‬
‫עוד פריצת דרך כרוכה בסיפור פלאי של השבת‬
‫כתבי יד אבודים אחרי רבות בשנים‪.‬‬
‫זהו חיבור מופלא של רבינו הקדוש רבי יעקב‬
‫אביחצירא זי"ע‪ .‬דרושים נפלאים הכלולים מכל‬
‫עד לפני כמה שנים‪...‬‬
‫באורח מופלא התגלו הגליונות החסרים‪,‬‬
‫מלאים מזן אל זן בסודות מופלאים ורזי תורה‪.‬‬
‫כעת רואים הם לראשונה אור עולם כאשר‬
‫הספר מודפס בשלמותו‪ ,‬וסביב לו הביאור הנפלא‬
‫"בינת הבינה" בדרך הפשט והסוד‪ ,‬וילקוט "עין‬
‫הבינה" עם מקורות מדרשי חז"ל ותוספות‬
‫חשובות‪.‬‬
‫טעמו וראו כי טוב!‬
‫סידור החיד"א‪.‬‬
‫ב"עוז והדר" מרחיבים אפיקים‬
‫חדשות‪.‬‬
‫מסילות‬
‫וסוללים‬
‫ההתחדשות לא נעצרת בתחום זה‬
‫או אחר או בפרויקטים מסויימים‪,‬‬
‫גדולים ככל שיהיו‪.‬‬
‫כעת זכה ציבור הלומדים‬
‫והמתפללים לסידור המיוחד מבית‬
‫מדרשו של החיד"א‪ ,‬בעריכה מפוארת‬
‫ומרהיבת עין‪ .‬אוצר של ממש‪.‬‬
‫שבט‬
‫סידורים לחול‬
‫ולשבת‬
‫בכריכת ‪PU‬‬
‫דווקא סידורים פחות זקוקים לפורמטי כיס‪,‬‬
‫כאלו לא חסרים‪ ...‬סידורי "עוז והדר" כלולים‬
‫בהדרם‪ ,‬בהדפסה המיוחדת‪ ,‬לימות החול‬
‫ולשבתות‪ .‬משולבים בפסקי הלכות משובבי‬
‫עיניים ונפש‪ ,‬בכריכת ‪ PU‬חדשנית ומפוארת‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫אור החיים‬
‫המבואר –‬
‫חוברות כיס‬
‫וכמיטב ההפתעות של שנת תשע"ב‬
‫הגיעה הבשורה המרעננת‪ :‬גם סדרת‬
‫"אור החיים המבואר" מתחילה לראות‬
‫אור עולם במהדורת כיס הנוחה לנשיאה‬
‫לכל מקום ואתר‪ .‬חוברות מחולקת לפי‬
‫סדר הפרשיות‪.‬‬
‫מטה אפרים עם חיים‬
‫וברכה‬
‫)גם בפורמט כיס(‬
‫חודש תשרי הוא ראשה של השנה‪ ,‬מהראש אסור אף פעם‬
‫להסיח דעת‪ ...‬וכך‪ ,‬באמצע השנה‪ ,‬יוצא לאור עולם הספר‬
‫הנפלא "מטה אפרים" עם הפירוש המפורסם "חיים וברכה"‪.‬‬
‫וכרגיל‪ :‬מהדורה רגילה ליושבי בית המדרש ומהדורת כיס‬
‫להולכי דרכים‪.‬‬
‫אדר‬
‫רש"י המבואר שמות‪,‬‬
‫ויקרא‬
‫כאמור‪ ,‬הרי שחוץ מה"מקראות גדולות‬
‫המבואר" זוכה כל אחד מפירושי הראשונים על‬
‫התורה למהדורה בפני עצמה כאשר הפרוייקט‬
‫מתקדם במקביל בכל המישורים‪ .‬כעת יוצא‬
‫לאור פירושו של רש"י לחומש ויקרא‪.‬‬
‫עם ביאור נפלא סביב לפירושו של רש"י‪.‬‬
‫פירוש זה נכתב כידוע בתמצית וברמיזה‪ .‬הוא‬
‫אינו מבאר איזו קושיא בא הוא לסלק בפירושו‬
‫ומה מתבאר בדבריו כמו גם איזה פירוש בא‬
‫לשלול‪ .‬ה"ביאור" מאיר עיניים ברבדים הבלתי‬
‫כתובים של פירוש רש"י עה"ת מגלה מה מסתתר‬
‫מאחורי כל מילה וחושף צפונות בהתבססו‬
‫על פרשני רש"י ובראשם המבאר הגדול‪ ,‬רבינו‬
‫אליהו מזרחי‪" ,‬נאמן בית רש"י"‪.‬‬
‫כעת הלימוד של רש"י על התורה מקבל פנים‬
‫חדשות לגמרי‪.‬‬
‫יש גם "מילואים" עם הרחבות בפירש"י ועם‬
‫דברי ראשונים נוספים‪ ,‬ויש גם מדור של ליקוטי‬
‫נוסחאות ובו לקט מובחר של נוסחאות נוספות‬
‫בפירושו של רש"י‪.‬‬
‫אוצר המועדים פורים‪.‬‬
‫הליקוט הנפלא והמוכר מבית "עוז והדר" המרכז‬
‫את כל הלימודים הנוגעים להלכות חג בחג‪ ,‬דברי חז"ל‪,‬‬
‫ראשונים ואחרונים בהלכה ובאגדה מתוך המגוון של‬
‫ספרי המכון‪ ,‬ובסופו גם מדור של סיפורי צדיקים לחג‬
‫והכל בפורמט נוח לנשיאה ולנסיעה‪ .‬אי אפשר למנות‬
‫את שעות הלימוד הרבות המתוספות כתוצאה מ"אוצר‬
‫המועדים"‪ .‬האוצר שמלווה את כולם בכל חג‪ .‬לכל מקום‪.‬‬
‫ואם יש פקקי תנועה באוטובוסים כאשר נוסעים בפורים‬
‫להורים שמחוץ לעיר? לא נורא‪ ,‬יש "אוצר המועדים –‬
‫פורים" ביד והנסיעה המתמשכת חולפת בטוב ובנעימים‪.‬‬
‫‪---‬‬
‫קדושת לוי –‬
‫חוברת לפורים‬
‫כל בחור וטוב‪ ,‬מבקש ה' ודורש‬
‫פנימיות‪ ,‬מתהלך כבר מאז ט"ו בשבט‬
‫עם רעיונותיו הנשגבים של ה"קדושת‬
‫לוי" במאמריו לפורים‪ .‬כעת מופיעים‬
‫המאמרים הקדושים בחוברת בפני‬
‫עצמה‪ .‬מרהיבת עין ושובת לבב‪.‬‬
‫ניסן‬
‫אוצר המועדים ליל הסדר ופסח‪.‬‬
‫האוצר שהפך לחלק בלתי נפרד מהחגים והפעם כרכים נוספים‪ .‬לליל‬
‫הסדר ולפסח בכלל‪ .‬איך אפשר בלי?! ‪- - -‬‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫‪55‬‬
‫הגדת בגדי‬
‫השרד‬
‫ההגדה של פסח מהודרת ומרהיבת‬
‫עיניים‪ ,‬מלווה בפסקי הלכות של מרן‬
‫ה"בן איש חי" זי"ע מאור יהדות בבל‪,‬‬
‫וסביב סביב להגדה פירושו הנפלא‬
‫של רבינו יעקב אבוחצירא זי"ע מאור‬
‫יהדות המערב אשר פיו יקבנו‪" :‬בגדי‬
‫השרד"‪.‬‬
‫"בגדי השרד" פירוש מעניין‬
‫ומורכב הוא‪ .‬יש בו דרושים ויש בו‬
‫עניינים הנוגעים לסוגיות סבוכות בש"ס‬
‫ובדברי הפוסקים‪ .‬יש בו מן הנסתר ומן הסוד כמו שיש בו גם פשט‬
‫והכל בשפה עשירה שלא תמיד מוכרת כל כך לבני דורנו‪.‬‬
‫הגדת "אור החיים"‬
‫תורתו של רבינו ה"אור החיים" הקדוש‬
‫שתחת קבלה פנים חדשות של ממש‪,‬‬
‫זכתה לאור חדש ותפוצה חדשה‪ :‬הגדה‬
‫של פסח מתורתו של ה"אור החיים"‪.‬‬
‫ראשית ההגדה בעצמה‪ .‬היא הוגהה‬
‫מחדש בדקדוק רב כולל הניקוד והפיסוק‬
‫ונדפסה בסדר חדש ובאותיות מאירות‬
‫עיניים‪ .‬חידוש מרענן הוא תוספת כל‬
‫הפיוטים והקטעים הנהוגים בכל קהילות‬
‫ישראל והדפסתם בהגדה זו כדי שתהיה‬
‫ראויה לכולם‪ .‬פסקי הלכה של שו"ע הרב והמשנה ברורה מלווים‬
‫את ההגדה לכל ארכה‪ ,‬בתוספת מגוונת של מנהגים‪.‬‬
‫ועל ההגדה המרהיבה בא הפירוש הנפלא‪" :‬ליקוטי אור החיים"‬
‫על ההגדה‪.‬‬
‫על כל אלה בא הביאור שסביב ה"בגדי השרד" לתת מענה מושלם‪.‬‬
‫זהו כמובן פועל יוצא של מפעל הכבירים של "עוז והדר" בההדרת‬
‫צוות שלם של עורכים תלמידי חכמים המצויים אצל תורת רבינו‬
‫ה"אור החיים" על התורה‪ .‬בליקוט הנפלא על ההגדה נאספו‬
‫יעקב אביחצירא ועוסקים בההדרתה שקד על עריכת הביאור‪.‬‬
‫ממרחבי פירושיו של ה"אור החיים" כל החידושים‬
‫שני מדורים יש בו בביאור‪ .‬האחד "בינת השרד"‪ .‬כשמו‬
‫והביאורים הנוגעים להגדה של פסח‪ ,‬לסדר ההגדה‬
‫כן הוא‪ .‬מסייע להבין את דברי המחבר‪ .‬בפשט‪ ,‬ברמז‪,‬‬
‫לקראת חודש ניסן‬
‫ולסיפור יציאת מצרים‪ ,‬לנסי הגאולה ולקריעת‬
‫במדרש ובסוד כמו שהוא מסייע ביד הלומד לעמוד‬
‫הפתיע "עוז והדר" ביבול‬
‫ים סוף‪ ,‬למשה ולישראל לעומת‪ ,‬להבדיל‪ ,‬פרעה‬
‫על ניבי הלשון והמליצות האופייניות לחיבורים‬
‫מבורך של הגדות חדשות‬
‫ומצרים ועוד כהנה וכהנה‪.‬‬
‫מזמנו ומקומו של המחבר הקדוש זי"ע‪.‬‬
‫לפסח‪.‬‬
‫סביב סביב לליקוט נפרשים מדורי הביאור‬
‫ואילו ב"עין השרד"‪ ,‬המדור השני‪ ,‬נפקחת העין‬
‫מזה רבות בשנים שכל חג‬
‫הידועים על ה"אור החיים"‪" :‬מאורי אור" ו"ילקוט‬
‫פסח מביא בכנפיו הגדות‬
‫לרווחה‪ .‬שם מובאים בשלמותם כל מדרשי חז"ל‬
‫מאורי החיים" ובסוף ההגדה מגילת שיר השירים‬
‫חדשות ותמיד ישנם‬
‫שהובאו‬
‫ואמרותיהם בתלמוד‪ ,‬במדרש ובזוהר‬
‫עם תרגום ופירש"י ועליהם ה"ראשון לציון"‪,‬‬
‫חידושים‪.‬‬
‫שהרחיבו‬
‫המפרשים‬
‫בפירוש‪ .‬ושם גם נלקטו דברי‬
‫חיבורו הנפלא של ה"אור החיים" כשהוא כלול‬
‫בביאור דברי ה"בגדי השרד"‪.‬‬
‫בהדרו‪ .‬וסביב ל"ראשון לציון" ביאור מופלא ערוך בידי‬
‫כהשלמה נוספו בצד כל קטע כותרות קצרות המקלות על‬
‫הלימוד ועל הזיכרון‪ ,‬וכל אלו יחד עם עוד תוספות מעניינות הופכות‬
‫את הלימוד בהגדה זו לחוויה מסוג אחר‪.‬‬
‫אמן השופך אור חדש על פירושיו של רבינו ה"אור החיים"‬
‫הקדוש‪.‬‬
‫כללו של דבר‪ :‬קנקן חדש מלא ישן‪ .‬מאיר עינים ומשובב נפש‪.‬‬
‫אייר‬
‫פרק שירה עם "אור החיים"‬
‫מעיינות נובעים נותנים מים זכים וצלולים המתפשטים לכל עבר ולכל פינה‪.‬‬
‫לא יאומן איך סביב מדרש חז"ל זה‪" ,‬פרק שירה" הידוע בסגולותיו הרבים‪ ,‬נפרשה‬
‫יריעה רחבה כל כך המאירה את העינים ומובילה אל הלומד והמתפלל אל לפני‬
‫ולפנים של היכל פרק השירה‪ .‬שירת הבריאה ליוצרה‪.‬‬
‫והיריעה כולה מעיינותיו הנובעים של רבינו ה"אור החיים" הקדוש!‬
‫יש כאן ביאור משולב בפרקי השירה עצמה ויש לקט מביאורי ה"אור החיים"‬
‫במרחבי חיבוריו‪ .‬יש את נוסחת רבינו השל"ה ל"פרק שירה" ולתוספת שלמות‪:‬‬
‫ברכת המזון עם ביאור "מתיבתא"‪.‬‬
‫סגולת פרק השירה לא השתנתה‪ ,‬אבל אמירתו – ממש פנים חדשות לה!‬
‫‪56‬‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫אוצר המועדים‬
‫ל"ג בעומר‬
‫ומי נוסע למירון בלי זה?!‬
‫ש"ס כיס "עוז והדר"‬
‫דבר שפתיים על הש"ס המפואר של "עוז והדר"‪ ,‬אך למותר‬
‫הוא‪ .‬בהדר יופיו ובאותיותיו הנעימות לקריאה וללימוד )מה‬
‫שהושג אחרי יגיעה רבה של מומחים בעלי שם!( אין דומה‬
‫לו‪ .‬ולא בכדי‪ ...‬הוא הש"ס הנפוץ‪ ,‬הנמכר והמבוקש ביותר‬
‫בעולם התורה‪.‬‬
‫אך עד כמה שרבים היו החידושים והמעלות פנינת הכתר של‬
‫הההדרה התורנית בדורנו‪ ,‬עדיין לא נגמרו ההפתעות‪.‬‬
‫כעת יצא ש"ס "עוז והדר" לאור במהדורה נוספת‪ ,‬מהדורת כיס‪ .‬ארבעים וארבע‬
‫חוברות בכריכה רכה ובהם כל הש"ס כולו‪.‬‬
‫שמא תאמרו על מה הרעש הגדול? הן לא חסרות מהדורות ש"ס בפורמט כיס? צאו ושאלו את פי הלומדים‬
‫ויאמרו לכם‪ :‬עוד לא בא כבושם זה‪ .‬גם כאן אחרי מחקרים ממושכים של אנשי מקצוע הצליחו חברי "עוז והדר"‬
‫להפיק את הגמרות הקטנות והמאירות‪ ,‬הבהירות‪ ,‬והצלולות שלמרות קטנן )‪ 17‬ס"מ לנשיאה בכיס( אפשר ללמוד‬
‫בהם בניחותא‪ ,‬גם בדרכים‪ ,‬מבלי לאמץ את העיניים‪.‬‬
‫סיון‬
‫מתיבתא‬
‫קצב לימוד הדף היומי‪ ,‬זה שאינו פוסק‬
‫לעולם ומתקתק כמו שעון‪ ,‬מביא בכנפיו‬
‫כמובן גם התקדמות בלתי פוסקת של הוצאה‬
‫לאור של כרכי "מתיבתא" חדשים שגם השנה‬
‫יצאו לאור מדי חדש בחדשו‪.‬‬
‫ומי זה שאינו מכיר את "מתיבתא"? כנער‬
‫כזקן‪ ,‬כלמדן וכפועל הפשוט‪ .‬כולם מכירים‪,‬‬
‫כולם נעזרים‪ ,‬כולם נהנים וכולם מחבבים את‬
‫"מתיבתא"‪ .‬העולם המלא שיש בו הכל בשביל‬
‫כולם‪.‬‬
‫חודש סיון‪ ,‬החודש שבו ניתנה תורה‬
‫לישראל‪ ,‬הוא החודש המתאים ביותר‬
‫לעמוד בו ולהתבונן על היצירה המופלאה‬
‫ש"מתיבתא" שמה‪ .‬המתיבתא‪ ,‬וליתר דיוק‬
‫הריש מתיבתא של כלל ישראל‪ .‬יצירת‬
‫המופת שמתאימה לכל נפש ונפש מששים‬
‫הרבוא שבישראל‪ .‬לכל רמה‪ .‬לכל סוג‪.‬‬
‫כולם‪ ,‬כאיש אחד בלב אחד מוצאים את‬
‫מקומם במתיבתא‪.‬‬
‫עבור המוני לומדי הדף היומי הפכה "מתיבתא" לחלק מהחיים‪ .‬הם לא לומדים את ה"דף" בלי "מתיבתא"‬
‫שתסביר‪ ,‬תבהיר‪ ,‬תרחיב‪ ,‬תסכם ולכל אחד ה"מתיבתא" שלו על שלל צורותיה‪:‬‬
‫א( המהדורה המורחבת ב( פנינים‪ ,‬ג( דרכי נועם‪ ,‬ד( ובלכתך בדרך‪ ,‬ה( שפה ברורה‪.‬‬
‫"מתיבתא"‪ ,‬זו היצירה שקרבה רבבות יהודים אל מרגלות הר סיני!!!‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫‪57‬‬
‫תמוז‬
‫חוברות "מתיבתא כיס"‬
‫כאשר הפיקה "עוז והדר" את הש"ס הקטן והבהיר כל כך במהדורת‬
‫החוברות‪ ,‬וכאשר פרויקט "מתיבתא" מתקרב לשלב הגמר‪ ,‬שלב סיום‬
‫היצירה על הש"ס כולו בעוד כמה כרכים‪ .‬הרי שהשלב הבא והמתבקש‬
‫הוא שילוב בין השניים‪.‬‬
‫היצירה הזאת לא נולדה בחלל ריק‪ .‬היא הגיעה כמענה לפניותיהם‬
‫ובקשותיהם של רבים מאד מלומדי הש"ס‪ ,‬אלו שלא משים מ"מתיבתא"‬
‫והיא לא משה מידיהם‪ .‬דא עקא‪ :‬קשה ללכת לעבודה‪ ,‬לחתונה‪ ,‬לאירועים‪,‬‬
‫עם כרך גדול ועבה של "מתיבתא"‪ ...‬הציבור דרש מתיבתא בגודל שלא‬
‫יעלה על גודל ש"ס הכיס של "עוז והדר" ובבהירות קריאה שלא תפול‬
‫ממנו‪ ,‬שקדו על הביצוע עשרות רבות של שעות )כל אחד מהם!( כל טובי אנשי המקצוע ומומחי העימוד של "עוז והדר" נקראו אל הדגל‬
‫והפיקו‪ ,‬כרגיל‪ ,‬תוצאה מצויינת‪.‬‬
‫בחוברת )‪ 180‬חוברות‪ ,‬כל אחת עד ‪ 15‬דפי גמרא‪ ,‬כל מסכת במאגד מרשים נפרד( מופיעים ראשית דפי הש"ס כמות שהם ובחלק השני ביאור‬
‫ה"מתיבתא" סביב סביב לנוסח הגמרא עצמה‪ .‬הגודל קטן‪ .‬הנשיאה קלה‪ .‬אבל הקריאה נעימה וההצלחה עצומה‪.‬‬
‫חוברות "מתיבתא כיס" הופכות לחלק מההווי‪.‬‬
‫טבלאות וסיכומים‬
‫זהו קונטרס חדש העומד מעתה ללוות את לומדי הש"ס בסדר הדף היומי‪ .‬בקונטרס טבלאות‪ ,‬סיכומים ומדורי שינון נוספים למסכת ברכות‬
‫שיסייעו ביד הלומדים להבין‪ ,‬לשנן ולזכור את תלמודם‪.‬‬
‫אב‬
‫חוברות ש"ס תמצית‬
‫הדף‬
‫מי אינו זוכר את חוברות הגמרא האהובות )"זכרון‬
‫משה"( שליוו את לומדי הדף היומי בכל אתר מאז‬
‫תחילת המחזור הקודם?‬
‫כעת יצאו שוב לאור‪ .‬הש"ס כולו מונח בקופסה‪.‬‬
‫חוברות פרקטיות וסגולה נפלאה לזכירת הלימוד‬
‫בסופן‪" :‬תמצית הדף" לחזרה ושינון של הנלמד‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫ירושלמי "עוז‬
‫והדר"‬
‫סדר מועד‬
‫ההצלחה העצומה של ש"ס "עוז והדר" בתלמוד הבבלי‪ ,‬משחזרת את עצמה‬
‫והפעם בתלמוד הירושלמי‪ .‬והירושלמי‪ ,‬כידוע‪ ,‬דפוסיו לאורך כל השנים לקויים היו‬
‫וההבנה בו קשה כך שמהדורה חדשה ומהודרת שלו היא בשורה היסטורית ממש‪.‬‬
‫מסתבר כי כמו הבבלי של "עוז והדר" תהפוך גם מהדורת הירושלמי הזאת להיות‬
‫המהדורה המבוקשת והנלמדת ביותר בעולם התורה כפי שהדבר בא לידי ביטוי כבר‬
‫כעת‪.‬‬
‫אחרי סדר מועד שראה אור בשנה החולפת והרעיש את עולם התורה בהדר יופיו‬
‫ובשלל מעלותיו‪ ,‬רואה כעת סדר מועד אור עולם‪.‬‬
‫מקראות גדולות‪ ,‬המהדורה‬
‫המורחבת‪ :‬בשבעה כרכים‬
‫הוספות למכביר נוספו על החומש במהדורה הזאת‪,‬‬
‫המהדורה המורחבת‪ .‬מעבר למה שיש ב"מקראות גדולות‬
‫– עוז והדר" במהדורה הרגילה‪ .‬ובהם‪ :‬ביאור לתרגום יונתן‬
‫וביאור ההפטרות‪ .‬ובסוף כל חומש‪ :‬נוסחאות נוספות של‬
‫פירוש האבן עזרא‪" ,‬שיטה אחרת" לבראשית ו"פירוש הקצר"‬
‫לשמות‪ .‬פירוש הרד"ק לבראשית ו"מעשה בראשית" לרד"ק‪ .‬פירושי בעלי התוספות‪ :‬בכור שור‪ ,‬פענח רזא‪,‬‬
‫פירוש הרא"ש‪ ,‬פירוש הטור‪ ,‬הדר זקנים ומושב זקנים‪ ,‬דרך הפשט שברבינו בחיי‪.‬‬
‫והמעיין אינו פוסק מלנבוע‪ :‬ליקוטי התלמוד‪ ,‬ליקוטי המדרש וליקוטי הזוהר הנוגעים ישירות לפסוקי התורה‪.‬‬
‫ברייתא דמלאכת המשכן וברייתא דמסכת מידות לפרשיות המשכן‪.‬‬
‫ונספחים נוספים‪ :‬פירוש ה"אבי עזר" על האבן עזרא "תולדות אהרן" השלם והמורחב ועוד‪.‬‬
‫ההגדרה של "לא בא כבושם הזה" מצדיקה כאן את עצמה במלוא מובן המילה‪ .‬כעת בא הפרוייקט האדיר‬
‫אל סיומו המוצלח‪ .‬שבעה כרכים מאירי עיניים ההופכים את הלימוד לחוויה ברמה בלתי מוכרת‪ .‬הבהירות‪,‬‬
‫ההדפסה הנפלאה‪ .‬הכל‬
‫אלול‬
‫הדרן עליך הש"ס כולו – ש"ס שפה ברורה‬
‫זוהי המהדורה המתומצתת ביותר של מתיבתא‪ .‬תמצית הביאור על סדר הדף שמאיר את העינים ומסלק‬
‫מעקשים‪ .‬המוני לומדים בכל העולם אינם זזים בלי "שפה ברורה" וכעת נשלמה המלאכה‪ .‬ש"ס "שפה‬
‫ברורה" הושלם במלואו‪.‬‬
‫הדרן עלך הש"ס כולו‬
‫והדרך עלן‪.‬‬
‫הדרן עליך שנת תשע"ב‬
‫של "עוז והדר" ומכלול יצירותיה‪,‬‬
‫והדרך עלן!!!‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫‪59‬‬
‫‪60‬‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
‫‪61‬‬
ĤĕēĚ
ēÂĥč
ęÂĕĝĥ
3,150
ĐĘĕĎĤ ĐėĕĤė
4,800
ĤđĞ ĦėĕĤė
12,000
ĦĕĦĕĚČ ĤđĞ ĦėĕĤėč ĝÂĥ
ĦďēđĕĚ ďĕ ĦďđčĞ
2,850
ĦčēĤđĚĐ ĐĤđďĐĚĐ
2,250
ĐĘĕĎĤĐ ĐĤđďĐĚĐ
110
ĤĕēĚ
ēÂĥč
ĦĕĘĘė ĐĚĕĥĤ
135
ģĜĞ ęĕĜĦē ĝÂĥ
<ÄĤė 26> ĚÂĝ 36 :ĐčđĎ
Đĥģ
22
[*-č ěĚđĝĚ] ĐėĤ
30
ĕĜđĜĕč ĝÂĥ
<ÄĤė 26> ĚÂĝ 31 :ĐčđĎ
ĕĜđĜĕč ĝÂĥĚ ĦđĤĐĔ/ęĕĞĤĒ
ĦĕĞĕčĥĐ ĤĢđČ
30
22
ĐĘĕĎĚĐ ĤĢđČ
[ĦĘĐģ ,*ĤĦĝČ]
Đĥģ
ęĕďĞđĚĐ ĤĢđČ
[*-č ěĚđĝĚ] ĐėĤ
,ĤĚđĞč ĎÂĘ ,*ęĕĤđĠ ,Ĕčĥč đÂĔ ,*ĐėđĜē
,*Ħđėđĝ ,*ĤđĠĕė ęđĕ ,*ĐĜĥĐ ĥČĤ ,ĦđĞđčĥ
*ĤďĝĐ ĘĕĘ ,*ēĝĠ *ĐčĤ ČĜĞĥđĐ
38
ĘđďĎ [ĦđĦčĥ] ÊČ ģĘē
990
<ÄĤė 20> ĚÂĝ 26 :ĐčđĎ ęĕĜĕĜĠ ĝÂĥ
46
ĘđďĎ [ĐėđĜē] Êč ģĘē
490
ĚÂĝ 21 ĐčđĎ - Đĥģ .ė - ęĕėĤė 20 Âđďĕč đďđĚĘĦđÃ ĝÂĥ
37
ěĔģ [ĐėđĜē] Êč ģĘē
ęĕėĤė 5
ĤČđčĚĐ Ĥėĥĥĕ ĕĜč
29
Âđďĕč đďđĚĘĦđÃ ĝÂĥĚ ęĕďďđč ęĕėĤė
199
430
ĚÂĝ 24 ĐčđĎ - ĐėĤ .ė - ęĕėĤė 21 ÂĖĤďč ĖĦėĘčđÂ ĝÂĥ
155
ęĕėĤė 4
199
ĚÂĝ 21 ĐčđĎ - ęĕėĤė 21 ĐėĤ .ė ěđĜĕĥ ĝÂĥ
39
ęĕĕēĐ ĤČč
19
ÂěđĜĕĥÃ ĝÂĥĚ ęĕďďđč ęĕėĤė
58
ĘđďĎ
330
ĚÂĝ 17 ĐčđĎ - ęĕėĤė 44 ĐėĤ .ė ĝĕė ĝÂĥ
Đėđĝ - ĤďĐđ ďđĐĐ
43
ěĔģ
[ęĕĜĕĚ ĐĞčĤČđ Đėđĝ ĝÂĚĞ ĦđĜđĚĦ]
430
ĚÂĝ 24 ĐčđĎ - Đĥģ .ė ęĕėĤė 6 ĝÂĥ
42
[ĦđĚčĕ ĝÂĚĞ ęĕĤđĕĢ]
460
ĚÂĝ 26 ĐčđĎ - Đĥģ .ė ęĕėĤė 5 ĝÂĥ
99
<ÄĤė 2> [ĝÂĥĐ ĘĞ] ēÂčĐ ĕĥđďĕē
600
ĚÂĝ 25 ĐčđĎ - ĐėĤ .ė ĦđĤčđē 52 ğďĐ ĦĕĢĚĦ ĝÂĥ
38
ęďČ ĕĕē
47
ęďČ ĦĚĥĜ ęĞ ęďČ ĕĕē
ĤĕēĚ
ēÂĥč
ęĕĥĚđē
60
ĤČđčĚĐ ěÂčĚĤ ĥĚđē
81
60
60
ĤČđčĚĐ ĦđĘđďĎ ĦđČĤģĚ ĥĚđē
ĘđďĎ
ĤČđčĚĐ ÂęĕĕēĐ ĤđČÃ ĥĚđē
[ęĘĥ ĥĚđē] ĝĕė ĦđĤčđē
70
čĘđĥĚĐ ÂęĕĕēĐ ĤđČÃ ĥĚđē
99
ěđĥČĤ ĝđĠď ÂęĕĕēĐ ĤđČÃ ĥĚđē
60
25
ĤČđčĚĐ ĕÂĥĤ ĥĚđē
<ĖĤė Ęė> ĘđďĎ
75
<ÄĤė 5> ĕĜđĜĕč
75
ęĕėĤė 5
15
ďďđč ĖĤė
99
<ÄĤė 3> ēĝĠ - ĤĠĝĦ ěĞĚĘ
<ÄĤė 6> ČĦčĕĦĚ - ĦđčČ ĦėĝĚ
39
ĦđēĚĥ ĦėĝĚ
330
<ÄĤė 4> ĕėďĤĚ ĤĚČĚ
40
ĦĕĜĞĦ ĦĘĕĎĚ
120
ĕĜđĜĕč
150
ĘđďĎ
41
[ďĞđĚĐ Ęđē ÄĘĐ] ēĤĠĕ đĐĔĚ
49
[ÄĐėĤčđ ęĕĕēÅ ęĞ] ęĕĤĠČ ĐĔĚ
26
[ęĕĚĥĐ ĕĚĤĎ ĘĞ ĦĤčđē] ĞĕģĤ ĕčēĤĚ
[ĦđĜđĚĦ ĕĘč] ęĕďĕĚĘĦ ĥĚđē
60
[ģĕĤČ ĚÂĤĘ] ęĕĦĠ ĦēĜĚ
36
[ĦđėĤč ĝÂĚĞ] ĦđČĘčĔđ ęĕĚđėĕĝ
[Ĥđďĕĝ ĕĘč ÄĤė 5] ĐĕĢĜĕĚĘ ĦėĕĤė ĝĕė ĥĚđē
[ďĤĠĝ/ĒĜėĥČ Ĥđďĕĝ ęĞ ÄĤė 5] ĤđĞ ĕđĚď ĐėĕĤėč ĝĕė ĥĚđē
49
250
<ÄĤė 5> ĤČđčĚĐ ÂđĜĤđĠĝÃ ĥĚđē
59
420
<ÄĤė 7> [ĕÂĥĤ ĘĞ] ęĕĘđďĎĐ ĦđĤđČĚĐ ĥĚđē
90
<ÄĤė 2> ÊĐ ĦđĤđčĎ
90
<ÄĤė 2> [ĦđčČ] ęĕĕēĐ ĖĤď
ĘđďĎ
<Ĕĝ> ĕĜđĜĕč
60
<ďďđč ĖĤė> ĕĜđĜĕč
240
ěĔģ
400
ĘđďĎ
300
ěĔģ
8
ěĔģ Ħďďđč ĦĤčđē
50
ĕĜđĜĕč
36
ĤĕēĚ
ēÂĥč
<ĝ> Ĥđďĕĝ ęĞ ěĔģ
<ÄĤė 2> ĤĝđĜĕĎ ĦđĤĕĠ
42
ÂęĕĕēĐ ĤđČÃ ĐĤĕĥ ģĤĠ
ďēČ ĖĤėč ĐĤđĦ ĕĥĚđē ĐĥĚē
ęĕēĝĠ
99
<ÄĤė 2> Ħčĥ
99
ěĔģ
159
ĘđďĎ
<ÄĤė 2> ĕđĘĐ Ħĕč ĦÂđĥ
<ÄĤė 6> ĦĢčđģĚ ĐĔĕĥ
<ÄĤė 5> ĦĕĤčĐ ĦđēđĘ ĕĜĥ
199
90
25
PU ĦėĕĤė
60
ČÂďĕēĐ Ĥđďĕĝ
<ÄĤė 4> čĤĐ ĞÂđĥ
99
[ĦđėĘĐ ĕģĝĠ ęĞ] ĤđĞ ĕđĚď ĐėĕĤė ĘđēĐ ĦđĚĕĘ Ĥđďĕĝ
čđĔ ęđĕđ ĦčĥĘ / ĘđēĘ ěĔģ Ĥđďĕĝ
[ĦđėĘĐ ĕģĝĠ ęĞ]
ĤČđčĚĐ ğĝđĕ ĥČĤ
199
<Đĥģ .ė> [ĦđėĘĐ ĕģĝĠ ęĞ] čđĔ ęđĕđ ĦčĥĘ / ĘđēĘ ĘđďĎ Ĥđďĕĝ
[ĐėĤ] ĐĕĢĜĕĚĘ ĦėĕĤė
<ĐėĤ .ė> ęĕĤđĠ ĕđĘ Ħĥđďģ
48
60
12
<ÄĤė 13> ěēĘĥĐ ĖđĤĞ
12
ĦđĘđďĎ ĦđČĤģĚ ĦđĤčđē Ĕĝ
ĘÂĤĐĚĐ ĕĤĠĝ
130
30
[Đĥģ] ĕĕČģĝ ĦėĕĤė
[ęĕĥĤĠĚĐ Ęė ęĞ] ĦĘĐģ ĤĠĝ
[ęĕĤđĠ] ĥďē ĤđČ
399
<ęĕėĤė 5> ĦđĘđďĎ ĦđČĤģĚ Ĕĝ
ÂĤďĐđ ĒđĞÃ Ĥđďĕĝ
20
<ÄĤė 2> ĐčĤ ĥĤďĚ
[ĦđĜđĚĦ ęĞ] ęĕďĕĚĘĦ ĥĚđē
99
340
ĤďĐđ ďđĐĐ
275
30
299
ęĕĕē ęĕĚ ĤČč
<ÄĤė 2> ďđďĘ ĐĘĕĐĦ
53
ĐĢĕč
48
ĦđėĚ
ĦđĠĝđĦ ĕĠĝđĦ
189
<ÄĤė 5> ČÂďĕēĐ ĦĤđĦ
70
<ÄĤė 2> ĐĚĘĥ ĦĤČĠĦ
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
62
ĤĕēĚ
ēÂĥč
ĤĕēĚ
ēÂĥč
ęĕďĞđĚĐ ĦĜĥĚ
ĐĤđĤč ĐĜĥĚ
50
ĘđĘČ
270
58
ĐĜĥĐ ĥČĤ
46
ďďđč ĖĤė
58
ĤđĠĕė ęđĕ čĤĞđ ĦÂĕĥĞ
210
ęĕėĤė 6 Ĕĝ
58
ĤđĠĕė ęđĕ
37
ďďđč ĖĤė
58
ęĕĜĕĚ ĐĞčĤČ
190
<ęĕėĤė 6> ęĕĜĕĜĠ ďģđĜĚ ČĘ ĐĤđĤč ĐĜĥĚ Ĕĝ
58
Ħđėđĝ
82
<ęĕėĤė 6> ĝĕė ďģđĜĚ ĐĤđĤč ĐĜĥĚ Ĕĝ
58
ĐĤđĦ ĦēĚĥđ ĐčĤ ČĜĞĥđĐ
58
ĐėđĜē
ĤĕēĚ
ēÂĥč
ęĕėĤė 6 Ĕĝ
ĘđďĎ - ďģđĜĚ ĐĤđĤč ĐĜĥĚ
ęĕĜĕĜĠ - ďģđĜĚ ĐĤđĤč ĐĜĥĚ
ĤČđčĚĐ ĐĤđĤč ĐĜĥĚ
90
<ÄĤė 2> ęĕĤđĠ
95
ĖĤė
100
<ÄĤė 2> ēĝĠ
76
ęĕĜĕĜĠ
58
ĤĚđĞĐ ĕĚĕ
58
ĦđĞđčĥ
ĤĕēĚ
ēÂĥč
ęĕĞĤĒ Ĥďĝ - ĕĚĘĥđĤĕ ďđĚĘĦ
ĤĕēĚ
ēÂĥč
ÂĐĤđĤč ĐĠĥÃ ČĤĚĎ
110
ĘđďĎ ĖĤė
330
<ęĕėĤė 3>
ĤĢđģĚ - ęĕĞĤĒ ĕĚĘĥđĤĕ Ĕĝ
79
ęĕĜĕĜĠ
330
<ęĕėĤė 3>
ĤĢđģĚ - ďĞđĚ ĕĚĘĥđĤĕ Ĕĝ
23
ĐĘđďĎ ĦĤčđē
990
<ęĕėĤė 9>
čēĤđĚ - ęĕĞĤĒ ĕĚĘĥđĤĕ Ĕĝ
18
ĐĜĔģ ĦĤčđē
110
ĤĕēĚ
ēÂĥč
ĤĢđģĚ / čēĤđĚ - ĕĚĘĥđĤĕ ďďđč ĖĤė
ĤĕēĚ
ēÂĥč
ēĝĠ Ęĥ ĐďĎĐ
ČĦčĕĦĚ
110
ĖĤė
69
ÂęĕĕēĐ ĤđČÃ ĦďĎĐ
79
ęĕĜĕĜĠ
60
ÂďĤĥĐ ĕďĎčÃ ĦďĎĐ
19
ÂĖĤďč ĖĦėĘčđÃ ĦđĤčđē
40
[ěĤĔĥ ČÂĥĤĎĐĚ] ÂĥČ ĕčĕčĥÃ ĦďĎĐ
22
ÂęĞđĜ ĕėĤďÃ ĦđĤčđē
40
ÂęĕģĕďĢ ĕĥĞĚÃ ĦďĎĐ
40
ÄĦđĤčđē 4Å ĦđėĤč - ĝĕė ČĦčĕĦĚ ĦĤčđē
ĤĕēĚ
ēÂĥč
ĦčĥĘ ĦđĤĕĚĒ
59
ĤĕēĚ
ēÂĥč
ČĦčĕĦĚ ĦđĤĕĚĒ
ĤČđĠĚ ĤđĞ ĦėĕĤėč ęĕĤĢđĚ
ĤĕēĚ
ēÂĥč
1,999
ÄĤė 20 Ĕĝ
105
ďďđč ĖĤė
220
ÂęĕĕēĐ ĤđČÃ ĦďĎĐ
220
ÂďĤĥĐ ĕďĎčÃ ĦďĎĐ
ĤĕēĚ
ēÂĥč
220
ČĦčĕĦĚ ĦđĤĕĚĒ
125
63
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬
ęÂčĚĤĐĘ ĐģĒēĐ ďĕĐ ĕĥĤĠĚ
ĤČđčĚĐ ĞÂđĥ
čĘēč Ĥĥč
‫‪64‬‬
‫טרקלין – תשרי חשוון תשע"ג‬