עיון בפרשת השבוע
עיון בפרשת השבוע
על פי כתבי מרן הראי"ה קוק זצ"ל
אבנר (לנגזם) שלו
בראשית | שמות
תוכן | כרך א
הסכמות.
ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 11
הקדמה.
ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 15
בראשית
בראשית.
בריאת העולם והמחקר המדעי ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 21
נח.
עבודת ה' של נח לעומת עבודת ה' של אברהם אבינו ּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 37
לך לך.
ערכם של הכלל ושל הפרטים בישראל ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 51
וירא.
הנקמה האלוקית והשפעתה על דרכי המוסר ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 65
וירא-חיי שרה.
תפילת שחרית ומנחה — תפילת אברהם ותפילת יצחק ּּּּּּּּּּּּּּּ 75
תולדות.
השימוש לטובה במידות הרעות ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ 91
ויצא.
היבדלות עם ישראל מהאומות וההשפעה עליהן ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 115
וישלח.
היחס שבין הרוחניות לבין פיתוח חיי המעשה ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 129
וישב.
איסור הלבנת פנים וחשיבות הכבוד העצמי ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 145
מקץ.
חלומות ופתרונם ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 163
ויגש.
מטרת הגלויות ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 183
ויחי.
עין הרע וכוחו של יוסף ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 199
שמות
שמות.
מכת בכורות ותכונת הבכורה של ישראל ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 215
וארא.
תפקיד המטה בתהליך גאולת מצרים ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 233
בֹא.
מצות תפילין ופעולתה על האדם ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 249
בשלח.
החירות שנתחדשה על ים סוף ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 267
יתרו.
עיסוק בצרכים הפרטיים מתוך התמסרות לכלל ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ 285
משפטים.
הדין והרחמים במשפטי התורה ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 305
תרומה.
ההשקפה האמונית לעומת גדרי המוסר ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 323
תצוה.
בניית כוחות הגוף והשכל כבסיס לחיי מוסר קבועים ּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 343
כי תשא.
'הכרת הטובה' המופיעה מתוך קדושת השבת ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 361
ויקהל.
אורות וצללים בנדבת המשכן ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 379
פקודי.
האחדות בישראל — ערכה ונצחיותה ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 393
תוכן | כרך ב
ויקרא
ויקרא.
עבודת הקרבנות בישראל ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 7
צו.
קרבן תודה ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 21
שמיני.
השפעת המאכלים האסורים ,וחובת הזהירות היתרה בהם בעת
תחיית האומה בארצה ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 37
תזריע-מצורע.
טומאת הנידה וטהרתה ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 51
אחרי מות-קדושים .והוי דן את כל האדם לכף זכות ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 65
אמור.
ספירת העומר — מיציאת מצרים למתן תורה ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 85
בהר.
עבד כנעני ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 99
בחוקותי.
יראת ה' הטהורה ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 129
במדבר
במדבר.
דרך התורה הכללית ודרכי עבודת ה' הפרטיות ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 143
נשֹא.
למי ומתי ראויה הנזירות ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 159
בהעלותך.
סיבוכי דור המדבר ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 173
שלח׀ א.
חטא המקושש והתיקון שבמצות הציצית —
האור הגנוז במצוות ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 187
שלח׀ ב.
ראיית הציצית ושמירת העינים והלב ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 197
קֹרח.
הכהנים והעם — תפקיד כ"ד מתנות הכהונה ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 203
חוקת.
ההצלה במעברות נחלי ארנון ושירת הבאר –
כֹח התורה בהנהגת הדורות ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 217
בלק.
אישיותו של בלעם — ערכם האישי של הרשעים הגדולים ּּּּּּּּּּּּּ 231
פינחס.
מעלת הקנאות הנלמדת מפינחס ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 241
מטות-מסעי.
פרשת הנדרים ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 257
דברים
דברים
המשפט והארץ ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 275
ואתחנן–שבת נחמו .מדרגת ישראל בהר סיני והנחמה הנובעת ממנה ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 285
עקב.
בטחון והשתדלות ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 299
ראה.
היתר אכילת בשר ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 315
שופטים.
כתיבת ספר-התורה של המלך ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 329
כי תצא.
טהרת האמנות ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 337
כי תבוא.
מצות וידוי מעשרות ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 349
נצבים-וילך.
פרשת התשובה ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 365
האזינו–שבת שובה .כיצד נקבל את הרהורי התשובה ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 379
וזאת הברכה.
השפעת התורה על החיים ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 391
__________________________________________________________________
מפתח נושאים.
ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ 403
מכתב מו"ר הרב צבי ישראל טאו שליט"א
מכתב הרב שלמה חיים הכהן אבינר שליט"א
רב הישוב בית אל וראש ישיבת "עטרת ירושלים"
מכתב ברכה
יישר כחו של הרב אבנר שלו שליט"א על ספרו "נלכה עד הרא"ה" ,שבודאי
יהיה לברכה גדולה.
הרב שלו צבר נסיון רב בהסברתו בצורה מסודרת ועמוקה ומובנת לכל את
תורת מרן הרב קוק .ספרו מציג בפני הלומד ,הן אדם פשוט מישראל ,הן
משכיל השייך לנוף האוניברסיטה ,הן תלמיד חכם הבקיא בעולם הקודש ,את
הגותו של מרן הרב קוק ,כפי סדר פרשיות התורה ועניניהם ,שהרי ידוע שדברי
מרן הרב קוק הופיעו בזרימה נשמתית רוחנית פנימית ולא מסודרים נושאים
נושאים על פי רוב.
הרב אבנר שלו כבר שנים רבות מלמד על פי תכנית זו בהצלחה רבה ועבודתו
הצטברה לשיטה שלמה המקיפה כל חמשה חומשי תורה כפי פרשיות השבוע.
אין ספק שספר יקר זה יביא ברכה לרבים הרגילים ללמוד פרשת השבוע
והמשתוקקים לעומקה של תורה.
בכבוד התורה
שלמה אבינר
האזינו-שבת שובה
כיצד נקבל את הרהורי התשובה
"יַ ֲערֹף ַּכ ָּמ ָטר ִל ְק ִחי ִּת ַזּל ַּכ ַּטל ִא ְמ ָר ִתי" —
"א ְהיֶ ה ַכ ַּטל ְליִ ְׂש ָר ֵאל"
ֶ
טל וגשם — התערותא דלעילא והתערותא דלתתא | טל — הרהור תשובה | ערכם
של הרהורי התשובה | הוצאת התשובה מהכח אל הפועל | בחינת הטל והמטר
שבתורה | הצורך בהתערותא דלתתא — לטובת האדם | קבלת הרהורי התשובה
בעשרת ימי תשובה | פיתוח הרהור התשובה | שימור הרהור התשובה | עשרת ימי
תשובה — ימי רחמים ודין
מקורות מרכזיים' :מאורות הראיה' ירח האיתנים עמ' קנט ,דרשה לשבת תשובה
תרנ"ד; 'אורות התשובה' פרק ז ,ג-ה; 'מאורות הראיה' ירח האיתנים עמ' קפב,
דרשה לשבת תשובה תרנ"ח
פתיחה
בפרשתנו ,ובהפטרה המיוחדת הנקראת עמה כאשר היא חלה בעשרת ימי תשובה,
אנו נפגשים עם בחינה מיוחדת בשפע האלוקי הנמשלת לטל .בפרשה — "יַ ֲערֹף ּכַ ָּמ ָטר
ֹׁוׁשּנָ ה
"א ְהיֶ ה כַ ַּטל לְ יִ ְׂש ָר ֵאל יִ ְפ ַרח ּכַ ּש ַ
לִ ְק ִחי ִּתּזַ ל ּכַ ַּטל ִא ְמ ָר ִתי" (דברים לב ,ב) ,ובהפטרה — ֶ
וְ יַ ְך ָׁש ָר ָׁשיו ּכַ ּלְ ָבנֹון" (הושע יד ,ו).
מהי המשמעות של דימוי השפע האלוקי לטל? מהו ההבדל שבין הדימוי לטל לבין
הדימוי למטר? ומדוע בחינת הטל שייכת דווקא לימי הדין והרחמים בהם נקראות
הפרשה וההפטרה הללו?
| 380נלכה עד הרֹא"ה
טל וגשם — התערותא דלעילא והתערותא דלתתא
הגמרא במסכת תענית (ג ,א) מלמדת ,שייחודיותו של הטל הוא בכך שהוא "לא מיעצר".
הגשם אינו מצוי תמיד ,שהרי בקיץ אין דרכו לרדת ,וגם בחורף ישנן לעיתים שנות
בצורת בהן גשם אינו יורד — לעומתו ,הטל אינו נעצר לעולם .1תכונה זו של הטל
מלמדת אותנו על מהותה של בחינת הטל הקיימת בשפע האלוקי ,כפי שמסביר הרב
זצ"ל ('מאורות הראיה' ירח האיתנים עמ' קנט ,דרשה לשבת תשובה תרנ"ד):
"הטל לא מיעצר ,ופירשו בזה ,שהגשם והטל מורים שניהם על השפעה" ,שניהם
מייצגים ברכה הבאה לַ עולם ממרום" ,אבל" ישנם שני סוגי השפעה — "יש השפעה
שבאה מצד חסד עליון לבדו" ואינה תלויה במעשינו ובמצבנו הרוחני" ,ויש השפעה
שאנו גורמים בעבודתינו באתערותא דלתתא" ,השפעה שניתנת לנו כתוצאה מזכויותנו
וממצבנו הרוחני .הגשם והטל הם דוגמא במערכת הגשמית לשתי הבחינות הללו —
"מה שבא על ידי אתערותא דלתתא הוא גשם שבא על ידי האד העולה מהארץ ,2
ושפע הבא מחסד עליון לבדו הוא כטל מאת ד'" .הגשם נוצר מהנוזלים המתאדים
מן הארץ ומצטברים בענני השמים עד אשר הם יורדים שוב לעולם ,ואם כן מציאותו
תלויה בכך שהתנאים השוררים בארץ יאפשרו את קיום הנוזלים ואת התאדותם.
לעומת זאת הטל אינו נוצר מכח הנוזלים שעל הארץ ,ולכן אינו תלוי בארץ כלל .3
טל — הרהור תשובה
"והנה כשם שמצינו השפעה כזאת בצרכים הגשמיים ,כן יש בדברים רוחניים" .ישנה
השפעה רוחנית המקבילה לגשם ,שאנו זוכים בה מכח עבודתנו ,וישנה השפעה רוחנית
שאינה תלויה כלל במאמץ שלנו — "דהיינו שהשי"ת משפיע לפעמים שפע דעת
" | 1וטל מנלן דלא מיעצר? דכתיב (מלכים א ,יז) ויאמר אליהו התשבי מתשבי גלעד אל אחאב חי ה'
אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי ,וכתיב (שם יח)
לך הראה אל אחאב ואתנה מטר על פני האדמה .ואילו טל לא קאמר ליה ,מאי טעמא — משום
דלא מיעצר".
| 2ע"פ בראשית ב ,ו — "ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה".
| 3הבחנה דומה בין טל לגשם הבחין ה'יערות דבש' דרוש א — "ויש להבין מה גשם ומה טל .אבל
נודע מה שאומרים כל המחקרים ,כי גשם הוא לחות ארץ העולה מעלה וחלקי מים זכים העולים,
וכאשר יגיעו למעלה יתקבצו ,כי חום השמש מגרשם מלמעלה להתקבץ יחד ,כי לא נשא החום
לשאת אותם להיותם ב' הפכים — וירדו לארץ .ולכן כאשר יתייבש האדמה ולא יעלו לחות כל כך,
הבוש תבש-וניזאה | 381
וטהרת לב לתשובה ומעשים טובים ,וזהו כטל" .לפעמים האדם מרגיש דחף פנימי
חזק וחשק גדול לעזוב את דרכיו הרעים ולהיטיב את מעשיו .לפתע הוא חש סלידה
מחטאיו ,ולבו מתמלא בהשתוקקות גדולה לדבקות בה' וברצון אדיר להיות צדיק
וישר .מהיכן באה התעוררות זו? — זוהי מתנת שמים .התעוררות זו אינה נובעת באופן
ישיר מתוך לימודו ,תפילתו או עמלו בקיום המצוות ,אלא מקורה בנשמתו הטהורה
החבויה בעומק אישיותו כבן ישראל .תשוקה זו פורצת מתוך צלם האלוקים הישראלי
שהטביע הקב"ה בקרבו .הרהור תשובה כזה יכול להופיע אפילו בלבם של רשעים
גדולים מכח הנשמה האלוקית שבקרבם .4
הרב ב'אורות התשובה' (פרק ב) מכנה את המצב הזה 'תשובה פתאומית'" :הפתאומית
באה מתוך איזה ברק רוחני הנכנס בנשמה .בפעם אחת מכיר הוא את הרע ואת הכיעור
של החטא ונהפך לאיש אחר ,וכבר מרגיש הוא בקרבו השתנות גמורה לטובה .תשובה
זו באה על ידי איזו הופעה של סגולה פנימית ,על ידי איזו השפעה נשמתית גדולה".
ערכם של הרהורי התשובה
ערכם של הרהורי התשובה גדול מאוד ,גם כאשר החוטא המהרהר בתשובה עדיין לא
תיקן את כל דרכיו ולא כיפר על כל חטאיו.
הגמרא במסכת קידושין (מט ,ב) אומרת ,שהמקדש אישה ומתנה את קידושיה בכך
שהוא צדיק" ,אפילו רשע גמור — מקודשת ,שמא הרהר תשובה בדעתו" .הרהור
תשובה מספיק להחשיבו כצדיק למרות שעדיין לא תיקן את דרכיו בפועל .מדוע? —
מפני שכל הרהור תשובה — בין הבא בהארה פתאומית בהתערותא דלעילא ,ובין הבא
בהתערותא דלתתא מתוך לימוד והתבוננות של האדם — נובע מהנקודה הפנימית
ביותר שבאדם ,מהמקום הכי עצמי שקיים בו — "הרהורי תשובה הם הם מגלים את
עומק הרצון ,והגבורה של הנשמה מתגלה על ידם בכל מלוי הודה" ('אורות התשובה'
לא ירדו גשמים .אבל הטל אינו מלחות ארץ ,רק יורד מנטיפות הלחות בחלק האויר הרחוק מאתנו
ועומד תמיד קר ולח ,ומשם יטפו אגלי טל על הארץ ,ולכך תמיד יום ביומו כהחם קצת היום ירדו
טיפי טל מן חלק אויר המקורר כנודע ,ולכך טל אינו נעצר לעולם".
| 4כדברי רבי צדוק הכהן מלובלין ('פרי צדיק' ,סוף 'עמלה של תורה')" ,דמה שפושעי ישראל היותר
גרועים יכולים ברגע אחד להתעורר לשוב לה' ית' במסירות נפש ,זהו על ידי התעוררות הנקודה
דשורש נפשות ישראל".
| 382נלכה עד הרֹא"ה
פרק ז ,ד) .כשאדם מהרהר בתשובה ,נחשפת הנקודה האמיתית ביותר שבאישיותו,
המשקפת את העוצמות הרוחניות האדירות שכנוסות בקרבו שהם אמיתת חייו .האדם
מוקף בהמון רצונות ושאיפות ,אך הרצון העמוק ביותר ,הנובע מהרובד האמיתי ביותר
שלו — הוא הרצון לשוב בתשובה .לכן כבר בגילויו של הרצון האמיתי הזה הוא נחשב
לבעל תשובה ולצדיק .גדולתו של הרהור התשובה אינו בכמותו ,במידת השפעתו על
אורחותיו של האדם ,אלא באיכותו ,בכך שהוא משקף את הצד האמיתי ביותר שבאדם,
ומחבר את האדם עם מה שהוא באמת.
ערכם הגדול של הרהורי התשובה נובע גם מכך ,שהם השורש שממנו עתידה להתפתח
שלמות התשובה" .הרהור התשובה הוא בעומק אמיתתו ,באיכותיותו היסודית,
השורש והנשמה לכל הפרטים הכמותיים ,הרוחניים והמעשיים ,המתילדים ממנו,
ומתוך כך הוא שקול כנגד כולם" ('אור לנתיבתי' מח) .מתוך הרהור התשובה האדם עולה
על דרך אמיתית שתוביל אותו בהדרגה אל תיקון המעשים כולם ואל ההליכה בדרכי
ה' ,עד שתהיה תשובתו שלמה" .על ידי הרהורי תשובה שומע האדם קול ד' הקורא
אליו מתוך התורה ,ומתוך כל רגשי הלב ,מתוך העולם ומלואו וכל אשר בם ,וחשק
הטוב הולך ומתגבר בקרבו ,והבשר בעצמו הגורם את החטא הולך ומתעדן ,עד שאור
התשובה חודר בו" ('אורות התשובה' פרק ז ,ג).
לכן אומר הרב ('אורות התשובה' פרק טז ,ג) ,שעל האדם להעריך מאוד את הרהורי
התשובה שבקרבו ,הממלאים אותו בצער על חטאיו וברצון חזק לנטוש את אורחותיו
המקולקלים ,אף על פי שהוא עדיין מסובך מאוד בחטאים ובעוונות ועדיין אינו יודע
כיצד להפטר מהם" :אין לשער ואין להעריך את גדולת האושר ,שצריך האדם לחוש
בעצמו ,ברוב קורת רוח ...בעת שבכל לב ובכל נפש רוצה האדם בעומק של חפץ אדיר
להיות הולך בתם וביושר ,להיות צדיק פועל צדקות ,להיות ישר הולך נכוחות .אף על
פי שהוא מתלבט מאוד איך להוציא את רגליו מתוך הבוץ של החטאים ,אף על פי
שלא נתברר לו כלל וכלל איך מתקנים את העבר כולו ,אף על פי שהדרכים המעשיים
אינם עדיין כלל סלולים לפניו ,ואבני נגף הם מלאים ,אבל הרצון להיות טוב — זהו רוח
גן עדן אלהים ,המנשב בנשמה וממלא אותה אושר אין קץ".
הבוש תבש-וניזאה | 383
הוצאת התשובה מן הכח אל הפועל
ההשפעה הרוחנית הנרמזת בטל ,היא ההשפעה של הרהורי תשובה הבאים בהתערותא
דלעילא מנשמת אלוקים שבאדם .כמו הטל שאינו תלוי בנעשה בארץ ,כך הרהורי
תשובה אלו אינם תלויים במדרגתו הרוחנית האישית של האדם .אך הרהורי תשובה
אלו ,על אף גדלותם ,אינם תשובה שלמה ,כפי שממשיך הרב ('מאורות הראיה' ירח האיתנים,
דרשה לשבת תשובה תרנ"ד הנ"ל) ואומר:
"אבל זאת לדעת ,כי השי"ת שולח לאדם הרהורי תשובה והם כמו מעוררים שמרמזים
להאדם שיזרז עצמו לחזק ההרהורים הנ"ל ולקובעם בלבבו" .הרהורי התשובה הבאים
ממרום הם רק תחילת תהליך התשובה ,ועל האדם להשלים את התהליך ,ולהוציאו
מן הכח אל הפועל בכוחות עצמו" .התשובה ,אמנם אפילו אותה שהיא מחשבית
בעלמא ,גם היא פועלת ישועה גדולה ,אבל לידי גאולה שלמה באה הנשמה דוקא על
ידי ההוצאה לפועל את התשובה שבכח" ('אורות התשובה' פרק ז ,ה) .בכדי להשלים את
התשובה נדרשת בחינת הגשם שבתשובה ,המושגת על ידי מאמציו של השב לחזק את
הרהורי התשובה ולממש אותם בכל רבדי חייו.
בחינת הטל והמטר בקנין תורה
שתי הבחינות של השפע הרוחני הקיימות בסדרי התשובה מצויות גם בסדרי קניין
תורה .נאמר "יַ ֲערֹף ּכַ ָּמ ָטר לִ ְק ִחי ִּתּזַ ל ּכַ ַּטל ִא ְמ ָר ִתי" (דברים לב ,ב) ,ולמדונו חז"ל שפסוק
זה עוסק בתורה — "'יערף כמטר לקחי' — אין לקח אלא תורה" (תענית ז ,א)'" ,תזל כטל
אמרתי' — מה טל כל העולם שמחים בו ,כך דברי תורה כל העולם שמחים בהם" (ספרי
דברים שו) .ישנן שתי בחינות בהשגת התורה — בחינת טל ,המורה על שפע רוחני הבא
בהתערותא דלעילא ,ובחינת מטר ,המורה על שפע רוחני המושג מכח עבודת האדם
ועמלו .עצם נתינת התורה לישראל בהר סיני וקביעתה בלבבות ישראל ,היא חסד גמור,
ללא שקדמה לה השתדלות ומאמץ ,לכן היא נמשלת לטל ,הניתן ללא זכות מוקדמת.
זו 'אמרתי' ,אמירה הנובעת מפי ה' .אך אין די בזה ,חובה עלינו לעמול בלימוד התורה
ובקיום מצוותיה ,עד שהיא תופנם בלבנו ותושרש בדם־חיינו .מצד מדרגת חיים זו
נמשלה התורה לגשם .לכן התורה נקראת 'לקחי' ,המורה על לקיחתה על ידנו .5
| 5עיין 'שם משמואל' האזינו עמ' רלה ד"ה 'יערוף' — "כ"ק אבי האדמו"ר זצללה"ה ('האבני נזר') אמר
שהתורה נקראת לקח טוב ,משום שהיא כמו שלוקחים אותה ,ע"כ תורף דבריו .והיינו שצריכין
| 384נלכה עד הרֹא"ה
הצורך בהתערותא דלתתא — לטובת האדם
במבט שטחי ניתן לחשוב שטוב יותר היה אילו הקב"ה בעצמו היה ממלא את חיינו
באור תורתו או מחזירנו בתשובה שלמה ,אך באמת אין הדבר כן .מדרגה רוחנית הניתנת
במתנה אינה קנויה בקניין חזק ומתמיד .כאשר ברובד הבחירי של החיים שולט הצד
החומרי של האדם ,הוא מושך אותו בעוצמה רבה אל הפחיתות והגשמיות ,והמדרגה
הרוחנית שאינה אחוזה היטב ברצונו ובחייו נדחקת ואובדת .לכן "צריך שתהיה יד
האדם בבחירתו תמיד מתלווה ליד האלהית ,להוציא מן הכח אל הפועל בבחירה כל
הטוב שהוא מוכן לה ...שתהיה עלייתינו לא עליה בלתי טבעית לפי ערכנו ...ואין
דינה להיות תמידית ,כי אם לקנות מעלה טבעית שלנו" ('הגדה של פסח עם פירושי הראיה'
עמ' ריז) .רק כשאדם בוחר במדרגה הרוחנית ועמל כדי להטביע אותה בחייו הממשיים,
הוא נקשר אליה ברובד הגלוי של חייו בקשר אמיץ ומתמיד .לכן הפקדת המשימה של
השגת שלמות המדרגה הרוחנית דווקא בידי האדם ולא בידי שמים ,היא טובה גדולה
לאדם .הבחירה לעמול בעסק התורה קובעת את תכני התורה ואת קדושתה בחייו של
האדם — ברגשותיו ,במחשבותיו ובמידותיו .כמו כן ,כאשר אדם שב בתשובה מתוך
עמל והתאמצות לתקן את דרכיו וליישר את מעשיו ,מדרגת התשובה הופכת להיות
חלק בלתי נפרד מאישיותו.
אמנם התורה והתשובה ניטעו בעומק נפשו של האדם ,והתעוררותו לקנותם אינה
חיצונית ,אלא משקפת את שאיפותיו העמוקות ביותר שנטע בו הבורא ,אך אם הוא
לא יבחר ברצונו החופשי להוציא אותן אל הפועל ולפתח את התורה שבפנימיותו
ואת הרהור התשובה שהתעורר בו ,השפעת המתנה האלוקית שנחשפה לפניו מעומק
נשמתו תדעך ,וממשות חייו החומריים יסתירו אותה מפניו .לכן כדי לקנות את התורה
ואת התשובה ולקבוע אותם באופן ממשי בחייו ,על האדם להשקיע בהתערותא
דלתתא בהוצאתם אל הפועל .6
קבלת הרהורי התשובה בעשרת ימי תשובה
הרב מבאר ('מאורות הראיה' ירח האיתנים עמ' קפב ,דרשה לשבת תשובה תרנ"ח) ,שבסדר קדושת
הזמנים של ימי התשובה ,בעשרת הימים שבין כסה לעשור הקב"ה שולח הרהורי
אתערותא דלתתא .וזה 'כַ מטר' הידוע ,שהוא המטר הראשון אחרי בריאת העולם ...שעניין המטר
שצריך להתערותא דלתתא ,וכמו שכתוב (בראשית ב ,ו) 'ואד יעלה מן הארץ'".
| 6עיין עוד 'עין איה' ברכות פרק ה ,קז ופרק ט ,שמד.
הבוש תבש-וניזאה | 385
תשובה בלבותיהם של ישראל" :בעשרת ימי תשובה ,כיוון שקבע אותם השי"ת שיהיו
זמן תשובה ,הרי הוא משפיע הרהורי תשובה בטבע על לב כל איש מישראל ,זולת
אם בחזקת היד יגרש מלבבו ח"ו הרהורים ההם" .מתנה אלוקית זו ניתנת לנו בסגולת
הימים הללו ועלינו לפתוח את לבנו אל אותם הרהורים ולא ח"ו להתכחש אליהם
ולגרשם .ומוסיף הרב ('מאורות הראיה' ירח האיתנים עמ' קנט ,דרשה לשבת תשובה תרנ"ד הנ"ל),
שעלינו לפעול כדי להטמיע בקרבנו את הרהורי התשובה הניתנים בנו בחסדי שמים
בימים מיוחדים אלו" :בעשרת ימי תשובה ,הוא זמן שהשי"ת כביכול בעצמו שולח
הרהורי תשובה בלבות בני אדם .על כן עלינו לחזק הדברים שיהיו נשמרים בנו תמיד".
על כל אחד מישראל לקלוט את ההארה העליונה הזו לתוכו ,לפתחה ולאמצה בעמלו
עד שתשפיע לטובה על כל חייו.
פיתוח הרהור התשובה
הרב מפרט אלו פעולות יש לעשות כדי לחזק ולשמר את הרהורי תשובה:
"אמנם יש שם שתי פעולות שהאדם צריך לעשות כשיבוא הרהור תשובה בכל זמן,
וביותר בימים המקודשים הללו" ,ורמוזות שתי הפעולות הללו בדברי הנביא ,המתאר
"א ְהיֶ ה כַ ַּטל לְ יִ ְׂש ָר ֵאל" ,בשתי
את התגובה לקבלת השפע האלוקי הנמשל לטל — ֶ
ֹׁוׁשּנָ ה וְ יַ ְך ָׁש ָר ָׁשיו ּכַ ּלְ ָבנֹון" (הושע יד ,ו):
פעולות — "יִ ְפ ַרח ּכַ ּש ַ
הפעולה הראשונה הנדרשת היא לעבד את הרהור התשובה ולתרגם אותו לשפת־
החיים המסועפים והמסובכים" ,כי הרהור תשובה הבא מלמעלה ,בא רק דרך כללי",
יש בו מסר כללי לאדם" ,שלא טוב הדבר שישאר במצבו שהוא עומד עתה משוקע
בעוונותיו ,אבל" מוטל על האדם להרחיב ולפרט את המסר הכללי הזה .על האדם
"לשום דרכים בנפשו" ,ולהעמיק חקר מה הן העצות הנכונות שיסייעו לו לשפר את
מעשיו" ,איך לתקן ענייניו — זהו בכלל חיפוש דרכים שעל האדם לעשות" .עליו לפתח
את השאיפה הכללית המתעוררת בקרבו ולברר "איך להרחיב את דבר הרהור התשובה
על פי התורה והיראה" ,המורים לאדם את דרך הישר והטוב בכל פרט ופרט בחייו.
"אם כן עצם ההרהור אינו כי אם כדמות חומר שמזמין השי"ת אל האדם" ,שעדיין
צריך לעבדו ולהוציאו אל הפועל" ,ועליו" — על האדם" ,החובה מוטלת לעשות לו
צורה בשלמות חכמה ודעת" ,עד ש"יציץ ופרח בציצים ופרחים .7
| 7עיין שבת קמה ,ב — "'הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל' (ישעיהו כז ,ו) ,תני רב יוסף :אלו
| 386נלכה עד הרֹא"ה
וזה הוא מאמר הנביא 'אהיה כטל לישראל' — ליתן להם פתיחת הלב בהרהורי תשובה,
'יפרח כשושנה' דהיינו שמצדם עליהם להפריח הרעיון ולעשות לו ציצים ופרחים".
שימור הרהור התשובה
אך פיתוח הרהור התשובה והפרחתו אינם מספיקים ,כי כשם שהרהור התשובה מופיע
כך הוא עתיד להעלם ,כמו הטל שבהתחמם היום הוא עולה לקראת החמה ולא נותר
ממנו מאומה .לכן נצרכת פעולה נוספת — פעולת שימור .על האדם מוטל "גם לראות
ולהשתדל ,שיהיה" הרהור התשובה "מתקיים ,ולא יהיה כמי שנאמר עליהם' :וחסדכם
כענן בוקר' (הושע ו ,ד)" ,כענן הנעלם ומתפוגג מפני חום השמש" ,רק 'יך שורשיו' באופן
שרוחות הלב לא יעקרוהו" .יש להפנים בחוזקה את הרהור התשובה בלב ,ולקבוע
אותו במסמרות על ידי מימושו בפועל במסגרות החיים ובסדריהם .הנהגה מעשית או
קבלה טובה שתוציא אל הפועל את התעוררות התשובה ,תחדיר את ההתעוררות הזו
באורחות החיים ,והרהורי התשובה לא ילכו כלעומת שבאו.
"והנה יש אופן שיהיה הרהור התשובה מתקיים" ,בהיותו קבוע חזק בלבו ,אף על פי
שעדיין לא פותח ועובד ,אך "מכל מקום אין זה תכלית המבוקש כשיהיה בלא תיקון
ובלא צורה .ולפעמים יזדמן שיעשה לתשובתו תיקון וצורה אבל לא יתקיים אצלו
לאורך ימים .ושניהם כל אחד לבדו אינו מספיק ,רק שניהם כאחד טובים" .8
בעשרת ימי תשובה ,כשכל אדם מישראל זוכה להתעוררות פנימית הדוחפת אותו
לתשובה ,עליו לנקוט בשתי הפעולות הללו — פיתוח ושימור .זו היא עבודת הימים
הללו ,כפי שמסכם הרב ('מאורות הראיה' ירח האיתנים עמ' קפג ,דרשה לשבת תשובה תרנ"ח הנ"ל):
"נמצא ,שהתשובה המובחרת בימים המקודשים הללו היא ,שנקח את הטל מאת ד',
הנשפע עלינו ,ונרחיב הדברים ונקבעם בלבנו ,שיהיו קבועים גם כן אחרי עבור ימי
התשובה ,וזהו הצירוף שנצרף מעשינו ועמלנו לשפע הבא מהשי"ת לנו".
תלמידי חכמים שבבבל ,שעושין ציצין ופרחים לתורה".
| 8הרב חוזר על אותו עניין בדרוש לפרשת תשובה תרנ"ח ('מאורות הראיה' ירח האיתנים עמ' קפב) —
"אף שאמת הדבר שהקב"ה משפיע לאדם הרהורי תשובה ,אך בודאי אין האדם יוצא ידי חובתו באותן
ההרהורים ,כי אפילו בכל השנה כולה שההרהורים מביא האדם על עצמו בענייני תשובה בבחירתו,
הבוש תבש-וניזאה | 387
עשרת ימי תשובה — ימי רחמים וימי דין
הרהורי התשובה הבאים משמיא בלבו של האדם ,מעודדים אותו ומאפשרים לו לחזור
בתשובה ביתר קלות ,ואם כן ודאי שיש בהנהגה האלוקית הזו רחמים גדולים .אך על
האדם לדעת ,שיש בה גם תביעה גדולה — על האדם לנצל את שעת הכושר הזו .אם
האדם לא יפתח את הרהור התשובה שנזרע בו ולא ישריש אותו בחייו ,יהפך אותו
הרהור תשובה לרועץ — "בלאו הכי" ,בלא חיזוק ושימור הרהור התשובה" ,אדרבה,
זה ההרהור התשובה נהפך לו לרועץ ח"ו ,שעצם ההרהור בא מאת ד' ,ואם לא שם
אליו לב ,הוא כלא חש ח"ו על דבר ד'" '( 9מאורות הראיה' ירח האיתנים עמ' קנט ,דרשה לשבת
תשובה תרנ"ד הנ"ל).
על פי דברים אלו מבאר הרב (שם עמ' קסב) את ערכם של עשרת ימי תשובה .במבט
שטחי נראה שיש בעשרת הימים הללו שני הפכים ,מפני "שמכמה מקומות נראה שהם
ימי רצון ,ושערי רחמים פתוחים בהם .והכתוב אומר (ישעיה נה ,ו)' :דרשו ה' בהמצאו'
— אלו עשרת ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים (ראש השנה יח ,א)" .ולעומת זאת,
"בשאר עניינים ניכר שהמה ימי דין ומשפט .ולכאורה המשפט הוא הפך הצדקה
והחסד .וגם בתפילה אנו אומרים כל השנה 'מלך אוהב צדקה ומשפט' ,והאידנא
'המלך המשפט' ומשמיטים עניין הצדקה.
אלא הוא הדבר אשר דיברנו ,והא בהא תליא .שבכל השנה מוכרח הדבר שיהיה
המשפט בדרך צדקה ולהעלים עין מסוררים להמתין שישוב ,מפני שטבע הלב נוטה
לרע ,ותיכף כשעובר עבירה אחת ,עבירה גוררת עבירה ולבו מטומטם" ,ומטבע
הדברים ,הרהורי תשובה מתרחקים מלבו" ,וקשה לו לשוב.
גם כן אינו יוצא רק בהרהור לבדו ,וצריך להרחיב המחשבה בחיקור דרכיו ,והפרחת רעיוניו בעצות
נכונות להיטיב צעדיו ,גם ישתדל שיהיו הדברים מושרשים ,שלא יהיו כענן בוקר החולף והולך".
| 9על פי זה מתורצת קושיית הראשונים (עיין 'מנורת המאור' נר ה' כלל ב' ח"א פ"ג) והאחרונים
(עיין 'שם משמואל' ר"ה עמ' יג ד"ה 'בגמ' בינונים' ,ועיי"ש שמבאר באופן הדומה לדברי הרב) ,על
דברי הגמרא במסכת ראש השנה טז ,ב ,שבינונים תלויים ועומדים מראש השנה עד יום הכיפורים,
זכו — נכתבין לחיים ,לא זכו — נכתבין למיתה .שהקשו ,מדוע אם לא זכו נידונים למיתה ,הרי לא
חטאו עוד ,ועדיין חשבון חובותיהם וזכויותיהם שווה ,אם כן מדוע להכריע לכף חובה .על פי דברי
הרב מבואר ,דכיוון שהקב"ה שלח הרהור תשובה ללבו באלו הימים ,והוא בחוזק ידו דחה אותו
ולא שב בתשובה ,הרי הוא כמזלזל בדבר ד' ,ועוון זה מכריעו לחובה.
| 388נלכה עד הרֹא"ה
והנה השי"ת הוא בוחן לבבות יודע גם כן כח יצרנו ,ויודע המניעה הגדולה שיש לשוב,
אף על גב דאיהו" — האדם החוטא "הוא דאפסיד אנפשיה" — הוא גרם הפסד לעצמו
בכך "שמסר עצמו ביד יצרו מתחילה ,ואם היה מרחיק עצמו מכל רע לא היה מושל
עליו כלל ,אדרבה' ,ואתה תמשול בו' (בראשית ד ,ז) ,מכל מקום עכשיו ,שכבר נאסר ביד
יצרו ,דומה לאנוס" ,מפני שאור התשובה אינו יכול לחדור מבעד למעטה הדמיון הכוזב
ומבעד לשריון התאוה הבוערת בקרבו.
"אבל בעשרת ימי תשובה ,הוא זמן שפותח הקב"ה שערי תשובה" ,ומשפיע הרהורי
תשובה בטבע כל איש מישראל" ,שקדושת הימים גורמת שיצר הרע נכנע ואין לו כח
לעכב את האדם מלשוב" .אין בכוחו של היצר הרע לעכב את אור התשובה מלחדור
ללבו של האדם ולעורר אותו לשוב אל אלוקיו" .אם כן אין לך עת רצון גדול מזה,
שסילק השי"ת הכח המעכב והמונע מלשוב אליו ,וכיוון שהאדם אינו אנוס ,שוב הדין
חמור אם אינו שב ח"ו" .ואם כן מובן ,שאף שמחד ימים אלו הם ימי חסד ורחמים
מחמת הרהורי התשובה שמשפיע ה' בימים אלו בלב האדם" ,ובזה הצד הם ודאי ימי
רצון ,וכי יש רצון גדול מזה שהקב"ה מושך את האדם לתשובה .אך לעומת זה ,אם לא
יקבל האדם את הרהורי התשובה ,ולא יתן להם מקום בלב ,הרי הוא מגביר עליו את
מידת הדין ח"ו ,כעניין הכתוב' :יען קראתי ותמאנו ,נטיתי ידי ואין מקשיב' וגו' (משלי
א ,כד)" ('מאורות הראיה' ירח האיתנים עמ' קפב ,דרשה לשבת תשובה תרנ"ח הנ"ל).
לכן עלינו להתאמץ להאזין לקול ה' הקורא בתוכנו ,ולקבל את הרהורי התשובה
המהדהדים בלבנו ,ויתקיימו בנו דברי שלמה בסוף הפרק הנזכר (משלי א ,לג) — "ושומע
לי ישכון בטח ושאנן מפחד רעה".
סיכום
השפע הרוחני מופיע בשתי בחינות — בבחינת טל ,הניתן בחסד עליון בלי תלות
במעשי האדם ובזכויותיו ,כמו הטל שאינו נוצר מכח הארץ .ובבחינת מטר ,המתקבל
כתוצאה מבחירתו הטובה של האדם ומעבודת ה' שלו ,כמו המטר שנוצר מהנוזלים
שמתאדים מן הארץ.
הרהורי התשובה המתעוררים באדם הם בבחינת טל .הם אינם תוצאה ישירה של
מדרגתו הבחירית אלא הם נובעים מטבע נשמתו האלוקית.
הבוש תבש-וניזאה | 389
למרות שהרהורי תשובה אינם תשובה גמורה — ערכם רב מאוד משתי סיבות:
מפני שהם משקפים את הרצון האמיתי והפנימי ביותר שבאדם ,ולכן באיכותם הם
נעלים מכל הרצונות והשאיפות החיצוניים.
מפני שהם שורש שעתיד להצמיח את התשובה השלמה.
אך למרות מעלת הרהורי התשובה ,התשובה לא תהיה שלמה בלי בחינת הגשם ,בלי
שהאדם יוציא אותה בעמלו מהכח אל הפועל.
גם בקבלת התורה קיימות בחינת טל ובחינת מטר .התורה ניתנה לנו במתנת שמים
מאת הבורא ,אך קניינה לא יהיה שלם בלי שנעמול בה בהתעורתא דלתתא.
חובתו של האדם לעמול מתוך בחירה כדי לקנות את המעלות הרוחניות — היא
לטובתו ,כיוון שעל ידי כך הוא נקשר אל המעלה הרוחנית ומחדיר אותה למערכות
חייו הממשיות.
בעשרת ימי תשובה הקב"ה שולח הרהורי תשובה ללב האדם ,ועל האדם להוציא
אותם אל הפועל .ההוצאה אל הפועל כוללת שתי פעולות — פיתוח ושימור .הפיתוח
מתרגם את רגש התשובה הכללי ומפרט אותו לדרכים ממוקדות יותר .והשימור מעניק
לרגש התשובה יציבות וקביעות.
כיוון שבעשרת ימי תשובה הקב"ה מעורר בנו הרהורי תשובה העוזרים לשוב אל ה',
לכן אלו ימי רחמים ,אך מאידך גיסא ,אלו גם ימי דין ,מפני שמציאותם של הרהורי
התשובה מציבה לאדם תביעה לנצל את מתנת השמים הזו ולשוב ,ומי שאינו נענה
מגביר את מידת הדין .אך הנענה ,אשריו ואשרי חלקו "ישכון בטח ושאנן מפחד רעה"
(משלי א ,לג).
© Copyright 2024