פרק א הלכה א - Machon Shilo
פרק א
פרק זה מתחלק לשניי :המשנה בהלכות אג עוסקת בהזכרת גשמי ושאלת גשמי בתפילת
העמידה ,והמשנה בהלכות דח עוסקת בתעניות על עצירת גשמי.
הלכה א
משנה
במשנה ברכות ה,ב שנינו :מזכירי גבורות גשמי בתחיית המתי )מזכירי בברכת תחיית
המתי ,שהיא הברכה השנייה שבתפילת שמונה עשרה ,את גבורת ה' בהורדת גשמי,
שאומרי בה" :מוריד הגש"(.
משנתנו באה ללמד את זמנה של הזכרת גשמי.
מאימתי מזכירי גבורות גשמי? – מאיזה יו מתחילי לומר "מוריד הגש" בברכת
תחיית המתי שבתפילת שמונה עשרה? רבי אליעזר )ב הורקנוס ,תנא בדור השני( אומר:
מיו טוב הראשו של חג )חג הסוכות( .ורבי יהושע )ב חנניה ,מראשי התנאי בדור השני(
אומר :מיו טוב האחרו של חג – משמיני עצרת .אמר רבי יהושע )לרבי אליעזר( :הואיל
ואי הגשמי סימ ברכה בחג – שהרי הגשמי מונעי אותנו מלשבת בסוכה ,כמו ששנינו
במשנה סוכה ב,ט" :משלו משל ,למה הדבר דומה )כשירדו גשמי בחג וצריכי לצאת מ הסוכה(?
! לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפ" לו קיתו על פניו" )ושפ" לו רבו את המשקה שבכד על פניו ,כמי
שאומר :איני רוצה בשימוש" ,כ" הגשמי היורדי בחג הסוכות מראי ,שאי מעשיה של
ישראל רצויי לפני ה'( ,ומכא שה סימ קללה בחג הסוכות ,א כ למה הוא מזכיר – את
הגשמי בחג? אמר לו רבי אליעזר )לרבי יהושע( :א )הלא( הוא אינו אומר אלא משיב
הרוח ומוריד הגש בעונתו – שמתחיל להזכיר בחג את גבורות ה' שהוא מוריד הגש בזמנו,
בשעה שיש בו צור" )רבי אליעזר הזכיר "משיב הרוח" אגב "מוריד הגש" ,משו שטופס הזכרה
כ" הוא( .אמרו לו )לרבי אליעזר( :א כ – א אתה אומר ,שמזכיר שה' הוא מוריד הגש
בזמנו ,לעול יהא מזכיר – א $בימות החמה יזכיר שה' הוא מוריד הגש בזמנו ,ומה טע
אמרת "מיו טוב הראשו של חג"?! אלא אי מזכירי גבורות גשמי אלא בזמ שהגשמי סימ
ברכה.
לעול ישנה אד לתלמידו דר קצרה
הנוסח במשנה שבירושלמי הוא" :הואיל ואי הגשמי סימ ברכה בחג" ,ולא" :הואיל ואי
הגשמי אלא סימ קללה בחג" .הטע ששנו בלשו זו הוא ,שלעול ישנה אד לתלמידו דר
קצרה ,ולא עוד אלא שנקטו לשו נקייה .במשנה שבמשניות ושבבבלי יש שני הנוסחי .במשנה
שבסו פרקנו שנו" :יצא ניס וירדו גשמי סימ קללה" ,ולא שנו" :יצא ניס וירדו גשמי אינ
סימ ברכה" ,וא ש הטע ששנו בלשו זו הוא ,שלעול ישנה אד לתלמידו דר קצרה ,א על
פי שלא נקטו לשו נקייה )ראה בבלי פסחי ג,ב(.
#####
גמרא
במשנה שנינו :מאימתי מזכירי גבורות גשמי כול' .מה טעמיה של רבי אליעזר ורבי
יהושע שנחלקו במשנה? !
ואומרי :טעמיה דרבי אליעזר – טעמו של רבי אליעזר )שמזכירי מיו טוב הראשו של חג(:
על ידי )בגלל( שארבעת מיני הללו – שנוטלי בחג הסוכות ,גדילי על המי )על יד נחלי
מי( ,לפיכ ה באי פרקליטי )מלמדי זכות( למי – ארבעת המיני באי לרצות
)לפייס( בפני ה' על המי ,שירדו גשמי ,לפי שבחג הסוכות נידוני על המי ,וכש שנוטלי את
ארבעת המיני מיו טוב הראשו של חג ,כ" מתחילי להזכיר גבורות גשמי מיו טוב הראשו
של חג ,שא $ההזכרה באה לרצות על המי )כמו שאמרו בבבלי תענית ד,ב :הזכרה ריצוי שאלה
היא(.
גדלי על המי
בירושלמי סוכה ג,ה אמרו :כתיב "פרי ע" הדר" ...אמר רבי תנחומא :תרג עקילס )הגר(" :הדר"
הידור )בלשו יווני קוראי למי 'הידור'( ,איל שהוא גדל על פני המי ...ואיזה זה? %זה אתרוג.
ערבה גדלה על הנחל ,כמו שנאמר )בעני ארבעת המיני(" :ערבי נחל" )ויקרא כג,מ(.
–
פרקליטי למי
במשנה ראש השנה א,ב שנינו :בארבעה פרקי העול נידו ...ובחג )חג הסוכות( נידוני על
המי.
בויקרא רבה ל,יג נאמר :רבי יהודה בש רבי שמעו ב פזי פתח" :שמע בני וקח אמרי" )משלי ד,י(.
הרבה קיחות ציויתי אתכ בשביל לזכות אתכ... .ועכשיו שאמרתי לכ" :ולקחת לכ ביו
הראשו" )ויקרא כג,מ( ,כדי לזכות אתכ להוריד לכ מטר )שבחג נידוני על המי ,וארבעת
מיני הללו גדלי על המי( ,לכ נאמר" :ולקחת לכ ביו הראשו" )דורש "ולקחת לכ" –
הלקיחה היא שלכ ,לטובתכ ולהנאתכ(.
דבר אחר )טע אחר( – בדר" משל :בשעה שהעבד משמש את רבו כל צרכו )כאשר העבד
משרת את אדונו כל הדרוש לו( ,הוא תובע פרסו ממנו )העבד דורש גמולו ושכרו מרבו( –
והנמשל :כשישראל עובדי את ה' כראוי ומנסכי לפניו מי על גבי המזבח בשעת הקרבת
התמיד של שחרית בחג הסוכות ,ה מבקשי ממנו שייטיב לה ויוריד גש )בעונתו( ,ולכ
מתחילי להזכיר גבורות גשמי מיו טוב הראשו של חג ,שבו מתחילי לנס" מי.
ניסו המי
בתוספתא סוכה ג,יח וראש השנה א,יב שנו :אמר רבי עקיבא :אמרה תורה ...הבא ניסו המי
בחג ,שהוא פרק גשמי ,כדי שיתברכו עלי גשמי.
ובבבלי ראש השנה טז,א אמרו :תניא ,אמר רבי יהודה משו רבי עקיבא... :ומפני מה אמרה תורה
נסכו מי בחג? %מפני שהחג זמ גשמי שנה הוא ,כדי שיתברכו לכ גשמי שנה.
משמש את רבו
בבבלי ברכות ז,ב אמרו :אמר רבי יוחנ משו רבי שמעו ב יוחי :גדול שימושה של תורה יותר
מלימודה ,שנאמר" :פה אלישע ב שפט אשר יצק מי על ידי אליהו" )מלכי ב ג(" ,למד" לא
נאמר ,אלא "יצק" %מלמד שגדול שימושה יותר מלימודה.
ובילקוט שמעוני 'מלכי' א רמז ריד אמרו :אליהו עשה מזבח ועשה מקו כבית סאתי זרע,
ואמר לתלמידיו" :מלאו ארבעה כדי מי" וגו' "ויאמר שנו וישנו" וגו' .וכי תעלה על דעת
שמשני עשר כדי מי נתמלא כל המקו ההוא? אלא אמר לתלמידיו :מי שיש לו מי יבוא
וייצוק על ידי .בא אלישע ויצק על ידיו ונעשו אצבעותיו כמעינות ,עד שנתמלא כל המקו ההוא
מי ,שנאמר" :פה אלישע ב שפט אשר יצק מי על ידי אליהו".
הרי שמצאנו ששימוש ושירות את הרב קשורי ליציקת מי על המזבח )שהיא מעי ניסו המי
בחג( ,שלאחריה הוריד ה' גש ,כמסופר ש.
#####
אמר לו רבי יהושע )לרבי אליעזר( – בדר" משל :והלא משעה שהעבד משמש את רבו
כל צרכו ורוח רבו נוחה הימינו )רבו שבע רצו ממנו( ,הוא תובע פרנסתו )צרי" לומר:
פרסו( ממנו! – אי העבד דורש מרבו את גמולו בשעה שהוא משמש את רבו ,כפי שאמר רבי
אליעזר ,אלא העבד דורש מרבו את גמולו לאחר ששימש את רבו ,ויש לרבו נחת רוח ממעשיו
שעשה .והנמשל :לאחר שישראל עבדו את ה' כראוי וניסכו לפניו מי בשבעת ימי חג הסוכות ,ויש
לה' נחת רוח ממעשיה שעשו ,ה מבקשי ממנו שייטיב לה ויוריד גש ,ולכ מתחילי
להזכיר גבורות גשמי מיו טוב האחרו של חג.
דבר אחר )טע אחר( – בדר" משל :אי העבד תובע פרסו אלא סמו לפרסו – אי העבד
דורש מרבו את גמולו אלא סמו" לזמ שראוי לתת בו את גמולו ולא קוד לכ .והנמשל :אי
ישראל מבקשי מה' שייטיב לה ויוריד גש אלא סמו" לזמ הראוי לירידת גשמי ,ולכ
מתחילי להזכיר גבורות גשמי מיו טוב האחרו של חג ,שמ החג ואיל" זמ גשמי הוא .בשני
הטעמי שאמר רבי יהושע הוא בא לחלוק על הטע השני שאמר רבי אליעזר.
לשונו של הטע השני שאמר רבי יהושע היא על פי לשו המשנה להל :אי שואלי את הגשמי
אלא סמו לגשמי.
הקורבנות של יו טוב האחרו פרקליטי למי
בפסיקתא דרב כהנא פרשה כח ובפסיקתא רבתי הוספה א פרשה ד נאמר :אמר רבי לוי :אמר
הקב"ה לישראל :בניי ,אות הקורבנות שהכתבתי לכ בתורה היו זהירי בה ,שאי לכ
פרקליט טוב לירידת גשמי יותר מ הקורבנות .לפיכ צרי הכתוב לומר" :ביו השמיני עצרת
תהיה לכ" )במדבר כט,לה(.
ובקהלת רבה פרשה ז פסוק יד נאמר :רבי לוי... :אמר הקב"ה :לא בראתי פרקליט טוב לגשמי
כ]קורבנות[ יו שמיני עצרת ,הדא הוא דכתיב" :ביו השמיני עצרת" )במדבר כט(.
לפי הפסיקתות ,הקורבנות שמקריבי בשמיני עצרת ה פרקליטי לירידת גשמי ,ולכ מתחילי
להזכיר גבורות גשמי מיו טוב האחרו של חג ,כדברי רבי יהושע .טע זה בא לחלוק על הטע
הראשו שאמר רבי אליעזר.
בפסיקתא דרב כהנא פרשה כח ובפסיקתא רבתי הוספה א פרשה ד נאמר עוד :אמר רבי
אלכסנדרי :למה הדבר דומה? %למל שבאת לו שמחה ,וכל שבעת ימי המשתה מטרונא מרמזת
לבני פלטי ואומרת לה ,עד שהמל נוהג באלריא )חג רומי ,שנהוגה בו שמחה( שלו תבעו /
שאלו צורכיכ ,וכיו שלא הבינו ,כבשה אות מטרונא עוד יו אחד עד שיתבעו צורכיה מ
המל .כ כל שבעת ימי החג התורה מרמזת לישראל ואומרת לה ,תבעו צורכיכ /שאלו מה'
מטר .כיצד? %ביו השני" :ונסכיה" )במדבר כט,יט( ,ביו השישי" :ונסכיה" )במדבר כט,לא( ,ביו
השביעי" :כמשפט" )במדבר כט,לג( ,מ יוד מ ,מי )בקורבנות של כל ימי החג כתוב "ונסכה"
"כמשפט" ,אבל ביו השני יש 'מ' יתרה ,ביו השישי 'י' יתרה ,וביו השביעי 'מ' יתרה ,הרי 'מי'(.
וכיו שלא הבינו ,כבשה אות התורה עוד יו אחד ,זה היו השמיני )שמתחילי לומר "מוריד
הגש"( .לפיכ צרי הכתוב לומר" :ביו השמיני עצרת" וגו' )במדבר כט,לה(.
טעמו של רבי אליעזר
בבבלי תענית ב,ב אמרו :רבי אליעזר אומר מיו טוב הראשו של חג כו' .איבעיא להו :רבי
אליעזר ,מלולב גמר לה או מניסו המי גמר לה? %תא שמע ,דאמר רבי אבהו :לא למדה רבי
אליעזר אלא מלולב .איכא דאמרי :רבי אבהו גמרא גמיר לה )רש"י :דרבי אליעזר לא למדה אלא
מלולב( ,ואיכא דאמרי :מתניתא שמיע ליה )רש"י :דרבי אליעזר גמר מלולב( .מאי היא? %דתניא:
מאימתי מזכירי גבורות גשמי? %רבי אליעזר אומר :משעת נטילת לולב; רבי יהושע אומר:
משעת הנחתו )רש"י :מיו שמברכי עליו באחרונה ,דהיינו בשביעי( .אמר רבי אליעזר :הואיל
וארבעת מיני הללו )רש"י :שבלולב( אינ באי אלא לרצות על המי .כש שארבעת מיני
הללו אי אפשר לה בלא מי ,כ אי אפשר לעול בלא גשמי.
בירושלמי אמרו שני טעמי בדעתו של רבי אליעזר .לפי הטע הראשו ,שהובא ג בבבלי ,רבי
אליעזר למד מלולב .ואילו לפי הטע השני ,רבי אליעזר למד מניסו המי.
#####
ואומרי :תני – שנוי )שנו ברייתא( :מאימתי מזכירי גבורות גשמי? ! רבי ליעזר )אליעזר(
אומר :משעת נטילת לולב – משעה שמתחילי ליטול את ארבעת המיני ,שזהו ביו טוב
הראשו של חג הסוכות .רבי יהושע אומר :משעת הניחו – משעה שגומרי ליטול את
ארבעת המיני ומניחי אות ,שזהו ביו השביעי של חג הסוכות.
ואומרי :על דעתיה דהדי בתרייא )מילה זו היא שיבוש של :תנייא ברייא( – על דעתו של זה
התנא החיצו )התנא ששנה את הברייתא( ,היא דעתיה דרבי ליעזר קדמייתא – היא דעתו
של רבי אליעזר בראשונה )במשנה( ,היא דעתיה אחרייתא – היא דעתו של רבי אליעזר
באחרונה )בברייתא( ,שדעתו בברייתא כדעתו במשנה ,שמזכירי גבורות גשמי מיו טוב
הראשו של חג .אבל מחלפא שיטתיה דרבי יהושע! – מוחלפת שיטתו של רבי יהושע )דבריו
כא סותרי את דבריו שלו עצמו במקו אחר(! ומבארי את הסתירה :תמ )ש ,במקו אחר,
במשנה( הוא אמר :מזכירי גבורות גשמי מיו טוב האחרו – היו השמיני של חג
הסוכות ,והכא )וכא ,בברייתא( הוא אמר :מזכירי גבורות גשמי משעת הניחו – היו
השביעי של חג הסוכות!
ומיישבי את הסתירה :אמר רבי מנא )מגדולי ואחרוני האמוראי האר' ישראלי בדור
החמישי ,בנו של רבי יונה( :שכל היו כשר ללולב – כל היו כשר )ראוי( למצות נטילת לולב
בחג הסוכות ,ונמצא ששעת הנחתו של הלולב היא ביו השמיני של חג הסוכות ,ולא ביו השביעי.
הרי שדעתו של רבי יהושע בברייתא כדעתו במשנה ,שמזכירי גבורות גשמי מיו טוב האחרו
של חג.
הברייתא הזו הובאה ג בבבלי תענית ב,ב .לפי הבבלי ש ג,א ,התנא ששנה את המשנה והתנא
ששנה את הברייתא חלוקי בדעתו של רבי יהושע ,שזה סבור ,שדעתו שמזכירי מהיו השמיני
של סוכות ,וזה סבור ,שדעתו שמזכירי מהיו השביעי של סוכות .הרי שבזה חלוק הבבלי על
הירושלמי כא.
הביטוי 'על דעתיה דה /דהדי תנייא ברייא' מופיע בירושלמי חלה ד,ב ופסחי ז,א' .תנייא ברייא'
מופיע ג בירושלמי יומא ו,ו.
כל היו כשר ללולב
במשנה סוכה ג,ט שנינו :לא נטל שחרית )את הלולב( ,ייטול בי הערביי ,שכל היו כשר ללולב.
וכ במשנה מגילה ב,ה שנינו :כל היו כשר ...לנטילת לולב.
רבי מנא ציטט את המשנה בסוכה.
#####
בבבלי תענית ב,ב הביאו את המש! הברייתא ,וכ! אמרו ש :רבי יהודה ב בתירה אומר :בשני
בחג )הסוכות( הוא מזכיר )"מוריד הגש" ,שמתחילי להזכיר( .רבי עקיבא אומר :בשישי בחג
הוא מזכיר .רבי יהודה אומר משו רבי יהושע :העובר לפני התיבה )שליח הציבור( ביו טוב
האחרו של חג )בשמיני עצרת( האחרו )המתפלל תפילת מוס (#מזכיר )"מוריד הגש",
שמתחילי להזכיר( ,והראשו )המתפלל תפילת שחרית( אינו מזכיר )גש( .ביו טוב הראשו
של פסח הראשו )המתפלל תפילת שחרית( מזכיר )גש( ,והאחרו )המתפלל תפילת מוס(#
אינו מזכיר )גש ,שפוסקי מלהזכיר(.
דעתו זו של רבי יהודה הובאה במשנה בפרקנו הלכה ב .לדעת רבי יהודה ,מזכירי גבורות
גשמי מתפילת מוס #של יו טוב האחרו של חג.
ושואלי )על רבי יהודה( :ויזכיר )שליח הציבור( מבערב )בתפילת ערבית של יו טוב האחרו
של חג(! – שהיו מתחיל מבערב )וככל הזכרה בתפילה מעי המאורע שצרי" להזכיר מבערב(.
ומשיבי :לית כל עמא תמ – אי כל הע )הציבור( ש )בבית הכנסת( ,שבערב טרודי ה
בהכנת צורכי יו טוב ,ויש מהע שאינ נכנסי לבית הכנסת ,ואי ראוי שיהיו מתחילי להזכיר
גש אלא כשכל הציבור בבית הכנסת ,משו החשיבות הגדולה של ירידת גשמי.
ושואלי עוד )על רבי יהודה( :ויזכיר )שליח הציבור( בשחרית )בתפילת שחרית של יו טוב
האחרו של חג(! – שבשחרית כל הע ש.
ומשיבי :א )הלא( הוא )זה שלא היה בבית הכנסת בערב( סבור )חושב ,נדמה לו( שמא )אולי(
הזכירו )הציבור( מבערב והוא הוי מדכר – והוא יהיה מזכיר )לשנה האחרת מבערב ,א ג
לשנה האחרת לא יהיה בבית הכנסת בערב ויתפלל בביתו ,בעוד שהציבור לא יהיו מזכירי מבערב
אלא בשחרית ,והרי יחיד אינו יכול להזכיר גש לפני שהזכיר הציבור ,כאמור להל בסמו"(.
מכיו דהוא חמי לו דלא מדכרי בקדמיתא ומדכרי באחריתא )במסירה מהגניזה:
בתנייתא( – מכיו שהוא )זה שלא היה בבית הכנסת בערב( רואה אות )את הציבור( שאי
מזכירי בראשונה )בשחרית( ומזכירי באחרונה )במוס ,($א )הלא( הוא יודע שלא הזכירו
מבערב – והוא לא יהיה מזכיר לשנה האחרת מבערב .משו כ" מזכירי גבורות גשמי מתפילת
מוס.$
ויזכיר מבערב
באר" ישראל בימי האמוראי שליח הציבור היה חוזר על התפילה בקול ר בערבית כמו בשאר
התפילות .הפייטני באר" ישראל חיברו שבעתות )פיוטי לחזרת התפילה של שליח הציבור
המשולבי בתפילות שבע של שבת וחג( ללילי שבת וחג .וזהו שאמרו :ויזכיר )שליח הציבור(
מבערב )בחזרת תפילתו(.
בבבלי תענית ג,א אמרו ,שרבי יהודה חלוק על רבי יהושע ,ה על דעתו במשנה וה על דעתו
בברייתא .ונראה ,שלדעת רבי יהושע )במשנה ,ולפי הירושלמי ג בברייתא( ,מזכירי גבורות
גשמי מתפילת ערבית של יו טוב האחרו של חג.
בשחרית
במסכת סופרי יח,ו נאמר :ביו טוב )בשחרית( מאחרי לבוא )לבית הכנסת( ,שה צריכי לתק
מאכלי של יו טוב.
הרי שג בבוקר טרודי ה בהכנת צורכי יו טוב ,כמו בערב ,אלא שבבוקר מאחרי לבוא לבית
הכנסת ,ולכ בשחרית כל הע ש בבית הכנסת ,שלא כמו בערב ,שאי כל הע ש .משו כ,
לא השיבו על השאלה' :ויזכיר בשחרית!' מה שהשיבו על השאלה' :ויזכיר מבערב!'.
ומספרי :אמר ליה – אמר לו )לרבי מנא( רבי חייה בר מרייא )אמורא אר' ישראלי בדור
החמישי!השישי ,תלמידו של רבי יונה( :הכי הוה רבי יונה אבו הוי בה – כ" היה רבי יונה
אבי" נושא ונות )עוסק( בה )בהלכה זו ,כמו שאתה נשאת ונתת )עסקת( בה( .רבי חייא בר מרייא
בא לשבח את רבי מנא ,שיישב את הסתירה בדעתו של רבי יהושע והסביר את דבריו )מקומה של
מימרה זו אינו כא אלא לעיל לאחר דברי רבי מנא(.
בלשו הזו אמר לו רבי חייה בר מרייא לרבי מנא ג בירושלמי עירובי ח,ט.
#####
ואומרי :אמר רבי חגיי )אמורא אר' ישראלי בדור הרביעי( בש רבי פדת )אמורא אר'
ישראלי בדור השלישי( :אסור ליחיד להזכיר עד שיזכור )צרי" לומר כמו במסירה מהגניזה:
שיזכיר( שלוח ציבור .אמר רבי סימו )אמורא אר' ישראלי בדור השני!השלישי( בש רבי
יהושע ב לוי )אמורא אר' ישראלי בדור הראשו() :במסירה מהגניזה נוס :$מה( וכי בשלוח
ציבור הדבר תלוי?! – אלא יחיד א רצה להזכיר מזכיר.
אמר רבי מנא קומי – לפני רבי חגי :מה )מילת תמיהה( ,ופליג )=הוא פליג(? – וכי הוא )רבי
סימו( חלוק? אמר ליה – אמר לו )רבי חגי לרבי מנא( :לא – אי רבי סימו חלוק ,דא דאת
אמר )במסירה מהגניזה :הדא דאתאמרא( – זו )המימרה( שאתה אומר )שנאמרה בש רבי יהושע
ב לוי( :וכי בשלוח ציבור הדבר תלוי?! אלא יחיד א רצה להזכיר מזכיר בטל –
המימרה הזו נאמרה בעני הזכרת טל .ביו טוב הראשו של פסח בתפילת מוס $מתחילי להזכיר
טל )"מוריד הטל"( ,ויחיד המתפלל תפילת מוס $יכול להזכיר טל א $לפני שהזכיר שליח ציבור
העובר לפני התיבה ,שהתחלת הזכרת טל אינה תלויה בהזכרה של שליח ציבור ,כי בטל א רצה
להזכיר כל ימות השנה מזכיר ,כאמור להל .ודא דאת אמר )במסירה מהגניזה :הדא
דאתאמרא( – וזו )המימרה( שאתה אומר )שנאמרה בש רבי פדת( :אסור ליחיד להזכיר עד
שיזכיר שלוח ציבור בגש – המימרה הזו נאמרה בעני הזכרת גש .ביו טוב האחרו של
סוכות בתפילת מוס $מתחילי להזכיר גש )"מוריד הגש"( ,ויחיד המתפלל תפילת מוס $אינו
יכול להזכיר גש רק לאחר שהזכיר שליח ציבור העובר לפני התיבה ,שהתחלת הזכרת גש תלויה
בהזכרה של שליח ציבור.
ואומרי :קמו לצלותא – עמדו )הציבור( לתפילה )תפילת מוס $ביו טוב האחרו של חג(,
והיחידי מתפללי בלחש ,ואחר כ" שליח ציבור חוזר ומתפלל בקול ר ,כמי שהזכיר שלוח
ציבור – א $לפני שהזכיר שליח ציבור גש בחזרת תפילתו בקול ר ,הרי זה כאילו כבר הזכיר
שליח ציבור ,ולכ היחידי יכולי להזכיר גש בתפילת בלחש ,שכ תפילת היחידי היא כמו
תפילת שליח הציבור .אבל יחיד המתפלל תפילת מוס $בינו לבי עצמו )שלא ע הציבור( אינו יכול
להזכיר גש רק לאחר שהזכיר שליח ציבור ,וזהו מה שאמרו לעיל בגש :אסור ליחיד להזכיר עד
שיזכיר שליח ציבור.
עד שיזכיר שלוח ציבור
יש ללמוד ,שהזכרת גש תלויה בשליח ציבור ,מדברי רבי יהודה במשנה ובברייתא :העובר לפני
התבה )שליח הציבור( ביו טוב האחרו של חג %האחרו )המתפלל תפילת מוס( מזכיר )גש(.
דברי הגמרא כא ,כמו דברי הגמרא לעיל )"ויזכיר מבערב" וכו'( ,נאמרו בשיטת רבי יהודה ,שהלכה
כמותו )להל הלכה ב(.
קמו לצלותא
הלשו המצויה היא 'לעמוד בתפילה' .הלשו 'לעמוד לתפילה' האמורה כא )'קמו לצלותא'(
מופיעה ג בירושלמי סנהדרי ב,ב :עומדי לתפילה.
לפני תפילת מוס ישב הציבור ,ולקראת התפילה ק שליח הציבור ממקומו ועבר לפני התיבה
והציבור נעמד.
]ואומרי )מימרה זו הושלמה על פי מסירה מהגניזה( :אמר רבי סימו בש רבי יהושע ב
לוי :כש ששליח ציבור – העובר לפני התיבה ,חייב – להזכיר גש בתפילת מוס $ביו טוב
האחרו של חג ,כ כל יחיד ויחיד – המתפלל ,חייב – להזכיר גש בתפילת מוס $ביו טוב
האחרו של חג ,ואי שליח ציבור מוציא את הרבי ידי חובת[.
במשנה ראש השנה ד,ה%ט שנו :סדר ברכות )של תפילת מוס בראש השנה ,שבה תוקעי( :אומר
אבות וגבורות וקדושת הש ,וכולל מלכויות ע קדושת היו ותוקע ,זכרונות ותוקע ,שופרות
ותוקע ,ואומר עבודה והודאה וברכת כוהני .העובר לפני התיבה )שליח ציבור( ביו טוב של ראש
השנה %השני )זה שמתפלל תפילת מוס( מתקיע )את התקיעות על סדר הברכות( .כש ששליח
ציבור חייב )בתפילת מוס של ראש השנה( ,כ כל יחיד ויחיד חייב .רב גמליאל אומר :שליח
ציבור מוציא את הרבי ידי חובת.
משנה זו נשנתה בעני תפילת מוס של ראש השנה ,הכוללת את הברכות של מלכויות ,זכרונות
ושופרות ,שתוקעי עליה .במשנה ש אמרו ,ששליח ציבור אומר את הברכות בתפילת מוס
של ראש השנה ,ועל זה אמרו ש ,שכש ששליח ציבור חייב ,כ כל יחיד ויחיד חייב .א בעני
הזכרת גש אמרו במשנה להל ,ששליח ציבור מזכיר גש בתפילת מוס של יו טוב האחרו של
חג ,ועל זה אמרו בירושלמי כא ,שכש ששליח ציבור חייב ,כ כל יחיד ויחיד חייב.
#####
הסוגיה להל הועתקה לכא מירושלמי ברכות ה,ב.
במשנה ברכות ה,ב שנינו :מזכירי גבורות גשמי )"מוריד הגש"( בתחיית המתי )בברכת
תחיית המתי ,שהיא הברכה השנייה שבתפילת שמונה עשרה(.
מה הטע שקבעו את הזכרת הגשמי בתחיית המתי? !
ואומרי :כש שתחיית המתי מביאה חיי לעול
ירידת הגשמי מביאה חיי לעול – שחיותו של העול תלויה במי ,ועוד ,שעל ידי
הגשמי גדלה התבואה ,שממנה העול חי וניזו .ולכ קבעו את הזכרת הגשמי בתחיית המתי.
רבי חייה בר בא )בר אבא ,אמורא אר' ישראלי בדור השלישי( שמע לה מ הדא – שמע
אותה )את ההלכה( מ זה )המקרא(" :יחיינו מיומיי ,ביו השלישי יקימנו ונחיה
לפניו" )הושע ו,ב( – המקרא הזה רומז לתחיית המתי" ,ונדעה נרדפה לדעת את יי'
כשחר נכו מוצאו ,ויבוא כגש לנו" )ש ג( – הרי שהשוה הכתוב תחיית המתי לירידת
הגשמי ,ולכ קבעו את הזכרת הגשמי בתחיית המתי.
–
שהמתי קמי לתחייה ,כ
חיי לעול
ירידת הגשמי היא כעי תחיית המתי ,מפני שכל הצמחי היבשי הנראי כגוועי בימות
החמה חוזרי וניעורי לחיי על ידי הגשמי ,וכל הזרעי הקבורי באדמה יוצאי וצומחי על
ידי הגשמי .הרי שהגשמי מחיי את כל הבריאה ,כמו תחיית המתי.
כתחיית המתי
בבבלי ברכות לג,א אמרו :מזכירי גבורות גשמי בתחיית המתי .מאי טעמא? %אמר רב יוס:
מתו ששקולה כתחיית המתי ,לפיכ קבעוה בתחיית המתי.
ובבראשית רבה יג,ו נאמר :רבי חייא בר אבא אמר :שקולה )ירידת גשמי( כנגד תחיית המתי.
רבי אבא בריה דרבי חייא אמר :א חכמי קבעוה בתחיית המתי.
ובדברי רבה ז,ו נאמר :רבנ אמרי :גדולה ירידת גשמי שהיא שקולה כתחיית המתי .מניי? %
שנאמר" :ויבוא כגש לנו כמלקוש יורה אר"" ,מה כתיב קמיה? "יחיינו מיומיי" )ש( ,לפיכ
קבעוה בתחיית המתי ,שהיא שקולה כנגדה.
רמז לתחיית המתי
בספרי 'דברי' פסקה שכט נאמר :זה אחד מארבע הבטחות שנית לה רמז לתחיית המתי:
"יחיינו מיומי" )הושע ו,ב(.
ובמדרש תנאי לדברי לב,לט נאמר :זה אחד מעשרה דברי שיש בה רמז לתחיית המתי:
"יחיינו מיומיי ,ביו השלישי יקימנו ונחיה לפניו" )הושע ו,ב(.
גבורות גשמי
בבבלי תענית ב,א אמרו :מאי גבורות גשמי? %אמר רבי יוחנ :מפני שיורדי בגבורה.
לפי רבי יוחנ ,תיקנו חכמי להזכיר גבורות גשמי בברכה שנייה של תפילה ,משו שתיקנו
להזכיר בברכה שנייה את גבורותיו של הקב"ה ,וירידת גשמי היא מגבורותיו של הקב"ה.
#####
כתיב – כתוב )בעני מעשי אליהו הנביא(" :ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד אל
אחאב ,חי יי' אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו ,א יהיה השני האלה טל ומטר,
כי א לפי דברי" )מלכי א יז,א( – אליהו נשבע לאחאב ,שלא יהיה בשני האלה טל ומטר,
ותבוא בצורת ,בגלל פשעי אחאב .ולא נזכר ש עוד הטל ,אלא הגש בלבד .ואומרי :רבי
ברכיה )אמורא אר' ישראלי בדור הרביעי( אמר :רבי יוסה )צרי" לומר כבמקבילה בברכות:
רבי יסה .ובמסירה מהגניזה :רבי יסא( ורבני – רבי יסה )רבי אסי ,אמורא אר' ישראלי בדור
השלישי( וחכמי )חלוקי בדבר זה ,ואי יודעי מי אמר זאת ומי אמר זאת( .חד אמר – אחד
)מה( אמר ,בי על הטל בי על המטר נשמע לו – ה' קיבל את דברי אליהו בי על הטל ובי
על הגש ,ששניה נעצרו מלרדת .וחורנה אמר – והאחר אמר ,על המטר נשמע לו ועל הטל
לא נשמע לו – ה' קיבל את דברי אליהו על הגש ,אבל לא קיבל את דבריו על הטל ,שהגש
נעצר ,אבל הטל לא נעצר ,כי אי אפשר לעול בלא טל.
המונח "חד אמר ...וחורנה אמר "...נאמר בלשו יחיד ,למרות שצד אחד במחלוקת ה רבני ,אלא
שהושגר המונח לכא )אשגרת מינוח(.
"חי ה' אלוהי ישראל"
בירושלמי נדרי יא,א אמרו :רבי יוחנ אמר :בי לנדרי בי לשבועות הזק )החכ( מתיר ,ורבי
שמעו ב לקיש אמר :לנדרי הזק מתיר ולשבועות אי הזק מתיר .ואתייא דרבי שמעו ב לקיש
כהדא דאיסי )רבי אסי( .חד בר נש אתא מישרי נדרא קומי )אד אחד בא להתיר נדרו לפני( רבי
יוסי )צרי לומר :אסי( .מתעט ויתיב ליה )התעט וישב לו רבי אסי ,כי אי נשאלי נדרי אלא
עטופי ויושבי( .אמר ליה :מה אשתבעת? %אמר ליה :איפופי ישראל ,לא עללה לביתי )נדרתי
באלוהי ישראל ,שלא תיכנס אשתי לביתי( % .אמר ליה :איפופי ישראל ,ולא עללה לביית )נדרת
באלוהי ישראל ,ולכ לא תיכנס אשת לבית ,שהנודר בלשו זו ,הרי זו שבועה ,ואי נזקקי
להתיר שבועות(.
ובבבלי נדרי כב,ב אמרו :אמר רבי אסי :אי נזקקי לאלוהי ישראל )להתיר לו נדרו ,לפי שנדר
חמור הוא ,כיו שהזכיר ש שמי( ...ההוא דאתא לקמיה דרב אסי ,אמר ליה :במאי נדרת? %אמר
ליה :באלוהי ישראל % .אמר ליה :אי נדרת במוהי שהיא כינוי בעלמא )מוהי היא כינוי לשבועה,
כמו ששנינו במשנה נדרי א,ב( לא מזדקיקנא ל )שחל עליו איסור שבועה ,ורבי אסי סבור,
שלכתחילה אי נזקקי לשבועה( ,באלוהי ישראל מזדקיקנא ל?! )בתמיהה )כ גרס ר"((... .אמר
רבא אמר רב נחמ :הלכתא :נזקקי לאלוהי ישראל.
לפי רבי אסי ,הנשבע באלוהי ישראל %שבועה חמורה היא .ייתכ שרבי אסי הוא שאמר ,בי על
הטל בי על המטר נשמע לו ,שהרי אליהו נשבע באלוהי ישראל ,וכיו ששבועה חמורה היא ,נשמע
לו ה' על שניה ,ולא הותרה שבועתו של אליהו לאחר מכ אלא משו שהיו צריכי לטל ולמטר.
#####
ואומרי :מא דאמר – מי שאמר ,על המטר נשמע לו ועל הטל לא נשמע לו ,מ הדי
קרייא – מ המקרא )הפסוק( הזה )למד את דבריו(" :ל הראה אל אחאב ואתנה מטר על
פני האדמה" )מלכי א יח,א( – כ" נצטוה אליהו על ידי ה' בשנה השלישית של עצירת הגשמי.
ולא הזכיר ה' טל ,הרי שהטל לא נעצר.
בבבלי תענית ג,א אמרו :טל מנל דלא מיעצר? %דכתיב" :ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד אל
אחאב חי ה' אלוהי ישראל אשר עמדתי לפניו א יהיה השני האלה טל ומטר כי א לפי דברי"
)מלכי א יז( ,וכתיב" :ל הראה אל אחאב ואתנה מטר על פני האדמה" )מלכי א יח( .ואילו טל
לא קאמר ליה )רש"י' :ואתנה טל ומטר' ,אלא מטר בלבד( ,מאי טעמא %משו דלא מיעצר )רש"י:
טל לעול ,ואפילו באות שני(.
ובמדרש תנחומא )בובר( פרשת 'תולדות' סימ יט ובאגדת בראשית פרק מד נאמר :את מוצא,
אפילו צדיק שבצדיקי אינו שולט בטל ,אלא הקב"ה בעצמו .רצונ לידע ,בשעה שעמד אליהו
ונשבע ואמר :חי ה' אלוהי ישראל אשר עמדתי לפניו א יהיה השני האלה טל ומטר )מלכי א
יז,א( ,ולא שמע לו הקב"ה ,אלא היה הטל יורד .מניי? %שכ הוא אומר לאליהו :ל הראה אל
אחאב ואתנה מטר )מלכי א יח,א(' ,ואתנה טל ומטר' לא נאמר ,אלא 'ואתנה מטר' ,מכא שהיה
הטל יורד כל אות הימי ,להודיע שאי אד שולט בטל אלא הקב"ה.
#####
ושואלי :מא דאמר – מי שאמר ,בי על הטל בי על המטר נשמע לו ,איכ הותר נדרו
של טל? – היכ התיר ה' את שבועתו של אליהו על הטל? שהרי נשבע אליהו שלא ירד טל ,וה'
קיבל את דבריו על הטל ,והיה ה' צרי" לומר שירד טל ובכ" להתיר את שבועתו של אליהו על הטל,
כש שאמר ה' שירד גש ובכ" התיר את שבועתו של אליהו על הגש ,שכ שבועה אינה בטלה
אלא על ידי התרה )קבלת התר מהחכ ,שהוא ה' בעני שבועתו של אליהו(.
מי שאמר ,שעל הטל לא נשמע לו ,לא חלה שבועתו של אליהו על הטל כלל ,ולא היה צרי להתיר
אותה.
במקומות שבה נזכר נדר באלוהי ישראל ,כמו כא ,קוראי לשבועה נדר ,א על פי שהלשו
"באלוהי ישראל" אינו לשו נדר אלא לשו שבועה )ראה ר" בבבלי נדרי ח,א(.
ומשיבי )תשובה אחת( :אמר רבי תנחו אדרעיא )מהיישוב אדרעי בגליל העליו )יהושע
יט,לז(( :סברי מימר – חשבו )חכמי( לומר ,נדר שהותר מכללו )יש גורסי :מקצתו(
הותר כולו – הנודר נדר הכולל כמה דברי ,א הותר הנדר לגבי קצת מהדברי ,הרי הותר בכ"
הנדר כולו ,ושוב אינו תופס ג לגבי הדברי האחרי .וא $בעני שבועתו של אליהו ,שנשבע
שבועה על הטל ועל הגש כאחד ,כיו שהותרה שבועתו לגבי הגש ,הותרה ג לגבי הטל ,ולכ לא
היה צרי" ה' להתיר את שבועתו של אליהו על הטל.
במשנה נדרי ט,ו שנינו :בא רבי עקיבא ולימד ,שהנדר שהותר מקצתו ,הותר כולו.
ובירושלמי נדרי א,א אמרו" :ככל היוצא מפיו יעשה" )במדבר ל,ג( ,מיכ לנדר שבטל מקצתו בטל
כולו )דרשו את הכתוב בעני נדר ושבועה ,שא הנדר חל ככל היוצא מפיו %יעשה אותו ,וא אי
אפשר לנדר לחול כולו אלא מקצתו %בטל כולו(.
נראה ,שעיקר שבועתו של אליהו היה הגש ,והטל היה טפל לו ,וממילא א הותר העיקר %נפל
הטפל.
ומשיבי עוד )תשובה שנייה( :אית דבעי מימר – יש שרוצה לומר ,שהתיר ה' את שבועתו של
אליהו על הטל בבנה של צרפית – במעשה של בנה של האלמנה בצרפת ,שליד צידו ,שהחיה
אליהו את בנה ,כפי שמבארי להל ,שנאמר" :ויקרא אל יי' ויאמר ,יי' אלהיי ,הג על
האלמנה אשר אנכי מתגורר עמה הרעתה להמית את בנה" )מלכי א יז,כ( – אליהו
התפלל אל ה' ,שהביא רעה על האלמנה והמית את בנה .אמר רבי יודה )יהודה( ב פזי )אמורא
אר' ישראלי בדור השלישי( – בדר" משל :למה הדבר דומה? ! לאחד שגנב נרתיקו )תיק( של
רופא ,ע )בשעה ,בעוד( כשהוא )הגנב( יוצא )מבית הרופא( נפצע בנו )של הגנב( ,חזר )הגנב(
אצלו )אצל הרופא( ואמר לו :אדוני הרופא ,רפא את בני .אמר לו )הרופא לגנב( :ל
והחזר את הנרתיק שכל מיני רפואות נתוני בו ,ואני מרפא את בנ .כ )באופ כזה
הוא הנמשל( אמר לו הקב"ה לאליהו – שהתפלל אל ה' שיחייה את בנה המת של האלמנה :ל
והתר נדרו של טל – השבועה שנשבעת שלא יהיה טל ,מפני שאי המתי חיי אלא
בטללי – הקב"ה מחיה מתי על ידי טל ,ואני מחיה בנה של צרפית – ומכיו שבנה המת
של האלמנה ק לתחייה ,הרי שקוד הותרה שבועתו של אליהו על הטל.
א על פי שהותרה שבועתו של אליהו על הטל ,לא הותרה על הגש ,עד שאמר לו ה'" :ואתנה
מטר" ,ואי אומרי כא :נדר שהותר מקצתו ,הותר כולו ,שכיו שעיקר שבועתו של אליהו היה
הגש ,והטל היה טפל לו ,לכ ,א הותר הטפל %לא נפל העיקר .ואפשר ,שמי שרוצה לומר,
שהותרה שבועתו של אליהו על הטל בבנה של צרפית ,בא להשיב אפילו לפי מי שאמר ,שנדר
שהותר מקצתו ,לא הותר כולו.
אני מחיה בנה של צרפית
במלכי א יז,כ%כב נאמר" :ויקרא אל ה' ויאמר ,ה' אלוהי ,הג על האלמנה אשר אני מתגורר עמה
הרעות להמית את בנה .ויתמודד על הילד שלש פעמי ,ויקרא אל ה' ויאמר ,ה' אלוהי ,תשוב נא
נפש הילד הזה על קרבו .וישמע ה' בקול אליהו ,ותשוב נפש הילד על קרבו ויחי" .הרי שקרא
אליהו אל ה' שתי פעמי ,ולא הזכיר הכתוב מה השיבו ה' בראשונה אלא מה השיבו בשנייה .לפי
האמור בירושלמי כא ,השיבו ה' בראשונה ,שיתיר את שבועתו על הטל .ולאחר שהתיר שבועתו,
קרא אליהו בשנייה אל ה' ,וביקש שיחייה את בנה של הצרפית ,וה' שמע בקולו והחיה את הב,
כאמור בכתוב.
בבבלי סנהדרי קיג,א אמרו" :ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד אל אחאב חי ה' אלוהי ישראל
אשר עמדתי לפניו א יהיה השני האלה טל ומטר כי א לפי דברי" )מלכי א יז( ,בעא רחמי
אאקלידא דמטרא )מפתח של מטר( ,יהב ליה ,וק ואזל" .ויהי מק" ימי וייבש הנחל כי לא היה
גש באר"" )מלכי א יז( ,כיו דחזא הקב"ה דאיכא צערא בעלמא כתיב" :ויהי דבר ה' אליו לאמור
קו ל צרפתה" )רש"י :לגלגל הדבר שיחזיר לו מפתח של מטר ,כדמפרש ואזיל( .וכתיב" :ויהי אחר
הדברי האלה חלה ב האישה בעלת הבית" )מלכי א יז( ,בעא רחמי למית ליה אקלידא דתחיית
המתי ,אמר ליה הקב"ה :שלושה מפתחות לא נמסרו ביד שליח :של חיה )יולדת( ,ושל גשמי,
ושל תחיית המתי )רש"י :על כל האוצרות של הקב"ה יש מפתחות ,ונמסרו ביד שליחי
הממוני ,אבל שלושה מפתחות יש לו בידו ,שלא מינה שליח עליה() ,ואמר הקב"ה לאליהו:
אות שלושה מפתחות עיכבתי בידי ,ולא מיניתי שליח עליה ,אלא אות עשיתי ממונה על אחד
מה ,ועתה א תשאל מפתח שני( יאמרו :שניי ביד תלמיד ואחד ביד הרב! אייתי לי האי )מפתח
של מטר( ושקול האי )מפתח של תחיית המתי( .מיד כתיב" :ל הראה אל אחאב ואתנה מטר"
)מלכי א יח( )רש"י :ולא כתיב 'ות מטר'(.
לפי הירושלמי ,הקב"ה החיה את ב האלמנה בטל .ואילו לפי הבבלי ,אליהו החיה את ב האלמנה,
לאחר שנמסר לו מפתח של תחיית המתי.
א המדרשי חלוקי בדבר .יש מדרשי שנאמר בה ,שאליהו החיה את בנה של הצרפית .ויש
מדרשי שנאמר בה ,שהקב"ה החיה את בנה של הצרפית על ידו של אליהו.
מפתחות בידו של הקב"ה
בדברי רבה ז,ו נאמר" :יפתח ה' ל את אוצרו הטוב את השמי" %מהו 'יפתח'? %שלושה
מפתחות בידו של הקב"ה ואי בריה שולטת עליה ,לא מלא ולא שר ,ואלו ה :מפתח של
תחיית המתי ומפתח של עקרות ומפתח של גשמי.
ובמדרש תנחומא )בובר( פרשת 'ויצא' סימ טז נאמר :אמר רבי יוחנ :ארבעה מפתחות ביד הקב"ה
ולא מסר אות לבריה בעול ,ואלו ה :מפתח של גשמי ,ומפתח של כלכלה ,ומפתח של
קברות ,ומפתח של עקרות .ולכשהוצרכו מסר הקב"ה לצדיקי ,מפתח של גשמי מסר לאליהו,
שנאמר" :א יהיה השני האלה טל ומטר כי א לפי דברי" )מלכי א יז,א( ...ומניי שלא מסר
הקב"ה לבריה בעול ,אלא הוא בעצמו פותח אות? %מפתח של גשמי ,שנאמר" :יפתח ה' ל"
)דברי כח,יב(...
#####
הקב"ה רמז בדבריו לאליהו ,שהוא עתיד להחיות מתי בטל.
ושואלי :ומני שאי המתי חיי אלא בטללי? ומשיבי) :במסירה מהגניזה נוס:$
מ הדי קריה – מ המקרא הזה( שנאמר )בתפילה נבואית לתחיית המתי(" :יחיו מתי ,
נבלתי יקומו ,הקיצו ורננו שוכני עפר כי טל אורות טל ,ואר& רפאי תפיל"
)ישעיהו כו,יט( – המתי יתעוררו לתחייה על ידי הטל שבו יחייה ה' אות.
ושואלי :מהו "ואר& רפאי תפיל"? – מה פירוש המילי האלו שבסו $הפסוק?
ומשיבי :אמר רבי תנחו אדרעייא :מתרגמי :וארעא תפקידה תפלט – והאר' את
פיקדונה תקיא ותוציא ,שהאר' תוציא )'תפיל'( מקרבה את המתי )'רפאי'( המופקדי וקבורי
בה )יש לקרוא כ"' :ואר' ! רפאי תפיל' ,כי המילה 'ואר'' מוטעמת בטע מפסיק ,והמילה
'רפאי' מוטעמת בטע מחבר למילה 'תפיל'(.
בפרקי דרבי אליעזר פרק לג נאמר :לעתיד לבוא הקב"ה מוריד טל ומחייה את המתי ,שנאמר:
"יחיו מתי נבלתי יקומו"" ,יחיו מתי" %אלו ישראל שמתו בטוחי על שמו" ,נבלתי יקומו" %
אלו הגויי שה כנבלת בהמות שיקומו לפני הדי אבל לא יחיו" ,הקיצו ורננו שוכני עפר" %אלו
הצדיקי שה שוכני עפר אר"" ,כי טל אורות טל" %אי לצדיקי אלא טל אורות ,והוא נות
רפואות לאר" ,שנאמר" :ואר" רפאי תפיל" ,ומה הוא? %אמר רבי תנחו :אדמא תפקידתא
תפלוט )האר" תפלוט את הטל )'רפאי' %רפואות( המופקד בה ,שיעלה הטל מ האר" שלא
כדרכו ,בשביל טובת של ישראל ,ויחייה את המתי(.
מכיו שאי המתי חיי אלא בטללי ,לכ קבעו חכמי להזכיר טל בברכת תחיית המתי.
#####
מה הטע שעל הטל לא נשמע לו ה' לאליהו? !
ואומרי )טע אחד( :אמר רבי יעקב דכפר חנ )אמורא אר' ישראלי בדור השלישי .היישוב
כפר חנ זהה כנראה ע כפר חנניה בגליל( בש רבי שמעו ב לקיש )מגדולי אמוראי אר'
ישראל בדור השני( :כ" אמר לו הקב"ה לאליהו :בשעה שעשה אברה זקינ )של ישראל
)הגרסה בילקוט שמעוני מלכי א רז :זקנ"(( את רצוני ,נשבעתי לו שאיני מזיז )במסירה
מהגניזה :מונע( טל מבניו )מישראל( לעול – ובגלל שבועה זו שנשבע ה' לאברה לא נשמע ה'
לאליהו על הטל .מה טע? – מה המקור בכתוב לדבר זה? "נשבע יי' ולא ינח אתה כה
לעול" )תהילי קי,ד( – חכמינו דרשו את המזמור הזה על אברה אבינו ,ונשבע ה' לאברה
ואינו עתיד לחזור בו משבועתו ,וכתיב תמ – וכתוב ש )בפסוק שלפניו(" :ל טל ילדותי "
)תהילי קי,ג( – ה' אמר לאברה ,שבשלו ובזכותו יהיה תמיד הטל לילדיו )לבניו( ,והשבועה
שנשבע ה' מוסבת א $על הטל שנזכר בפסוק הקוד.
אי נשבעי לבטל את המצוות ,כי אד מושבע ועומד מהר סיני לקיי אות ,ולכ לא חלה
שבועה על המצוות ,משו שאי שבועה חלה על שבועה .מטע זה לא חלה שבועתו של אליהו
שלא ירד טל על שבועתו של ה' שירד טל לעול.
עשה אברה רצוני
לפי כמה מדרשי ,עשה אברה את רצונו של ה' ,כשעקד את יצחק בנו על גבי המזבח )להל ב,ד;
מכילתא דרבי ישמעאל מסכתא ד'ויהי בשלח' פרשה א; מכילתא דרבי שמעו בר יוחאי שמות יד,ו;
בראשית רבה נה,ח; ש נו,י; ועוד(.
אבל במדרש שמואל פרשה ב נאמר :אמרה חנה לפני הקב"ה :ריבו העולמי ,אברה עשה רצונ
ונתת לו ב למאה שני.
ובמדרש אגדה בראשית כב,יח נאמר" :עקב אשר שמעת בקולי" %בקולו של הקב"ה .מכא אתה
למד ,שב שלוש שני הכיר אברה בקולו של הקב"ה וידע בוראו ,לפי שלא היה אלא קע"ה שני
ועשה רצו הקב"ה קע"ב שני כמני "עקב".
"ל טל ילדות"
בבראשית רבה לט,יב נאמר" :ונברכו ב כל משפחות האדמה" %הגשמי והטללי )יורדי לעול(
בזכות.
ואומרי עוד )טע שני( :אמר רבי יודה בר פזי :כ" אמר לו הקב"ה לאליהו :בדייתיקי
)בשטר צוואה( נתתיו )את הטל( לאביה )ליעקב ,אביה של ישראל( – הגרסה במסירה
מהגניזה :בדיתיקי נתתיו לאביה מתנה .והגרסה במקבילה בירושלמי ברכות ובילקוט שמעוני:
בדייתיקי נתתיו לאביה )ואי לגרוס :לאברה( ,במתנה נתתיו לו ,שנאמר" :וית ל האלהי
מטל השמי" וגו' )בראשית כז,כח( – כ" ביר" יצחק את יעקב ,שיית לו ה' במתנה את הטל.
ובגלל מתנה זו שנת ה' ליעקב לא נשמע ה' לאליהו על הטל ,שאי ה' יכול לחזור בו ,כיו שנית
הטל בדייתיקי.
בבראשית רבה עה,ח נאמר :כל הברכות שביר יצחק את יעקב כנגד בירכו הקב"ה מלמעלה .יצחק
בירכו" :ויית ל האלוהי מטל השמי" )בראשית כז,כח( ,והקב"ה בירכו בטל...
לפי ויקרא רבה יט,ב ,התורה הכתובה היא דייתיקי .מכיו שנכתב בתורה" :ויית ל האלוהי מטל
השמי" ,הרי שנית הטל ליעקב בדייתיקי.
ואומרי עוד )טע שלישי( :אמר רבי שמואל בר נחמ )בר נחמני ,אמורא אר' ישראלי בדור
השני!השלישי( :בשעה שישראל באי לידי עבירות ומעשי רעי – נכשלי בעבירות
ובמעשי רעי ,הגשמי נעצרי ,וה מביאי לה זק אחד )הגרסה בילקוט שמעוני:
...עבירות ומעשי רעי ,והגשמי נעצרי ,ה מביאי ,(...כגו רבי יוסי הגלילי )תנא בדור
השלישי( ,והוא מפגיע )מתפלל( בעד ,ומיד הגשמי יורדי )בזכותו( .אבל הטל אינו
יורד בשביל )ילקוט שמעוני :בזכות( בירייה )אד( – וא $א ישראל חוטאי ,אי הטל נעצר.
מה טע? – מה המקור בכתוב לדבר זה? "כטל מאת ה' כרביבי עלי עשב אשר לא יקוה
לאיש ולא ייחל לבני אד" )מיכה ה,ו( – ירידת הטל מסורה בידי שמי בלבד ,ואינה תלויה
בידי אד .הרי שכשחוטאי ישראל ,הגשמי נעצרי ,אבל הטל אינו נעצר ,ולכ על המטר נשמע
לו ה' לאליהו ועל הטל לא נשמע לו.
העבירות שבגלל הגשמי נעצרי נמנו בירושלמי להל ג,ג ובבבלי תענית ז,ב ו%ח,ב ובעוד
מקומות.
הטל יורד בזכות ישראל
בבראשית רבה סו,ב ובשיר השירי רבה ז,א נאמר :רבי יהושע דסיכני בש רבי לוי :אומה
)ישראל( שכל טובה שהיא באה לעול אינה באה אלא בזכותה .הגשמי אינ יורדי אלא
בזכותה ,שנאמר" :יפתח ה' ל ...לתת מטר ארצ" )דברי כח,יב(" ,ל" %בזכות .הטללי אינ
יורדי אלא בזכותה ,שנאמר" :ויית ל האלוהי מטל השמי" )בראשית כז,כח(" ,ל" %בזכות.
ובדברי רבה ז,ז נאמר" :יפתח ה' ל" %רבנ אמרי :אמר הקב"ה לישראל ,בני ,כל הטובות שבאות
לעול בזכותכ ה באות ,כיצד? %הטל אינו יורד אלא בזכותכ ,מניי? %שנאמר" :ויית ל
האלוהי מטל השמי" ,המטר אינו יורד אלא בזכותכ ,מניי? %שנאמר" :יפתח ה' ל."...
ובמדרש אגדה בראשית כח,יד נאמר" :ונברכו ב כל משפחות האדמה ובזרע" %שאי העול
מתקיי וגשמי וטללי לברכה אי יורדי אלא בזכות ישראל.
לפי המדרשי האלה ,א הטל יורד בזכות ישראל ,שלא כדברי רבי שמואל בר נחמני כא.
הטל נעצר
בבבלי תענית ז,ב אמרו :אמר רבי אמי :א ראית דור שהשמי קהי עליו כברזל מלהוריד טל
ומטר %בשביל מעשיה שה מקולקלי.
ובבבלי שבת לב,ב אמרו :בעוו ביטול תרומות ומעשרות שמי נעצרי מלהוריד טל ומטר.
ובעוד מקומות נמנו עבירות שבגלל השמי נעצרי מלהוריד טל ומטר .לפי המאמרי האלה,
א ישראל חוטאי ,א הטל נעצר ,שלא כדברי רבי שמואל בר נחמני כא.
בבבלי תענית ג,ב אמרו :וכי מאחר דלא מיעצר )טל( ,אליהו אשתבועי )שלא יהיה טל( למה ליה?
)רש"י :הא לא נעצר( %הכי קאמר ליה )אליהו לאחאב( :אפילו טל דברכה )רש"י :שיצמיח שו
צמח( נמי לא אתי.
לפי הבבלי ,טל של ברכה נעצר ,אבל טל שאינו של ברכה אינו נעצר .הרי שאפשר לומר ,שרבי
שמואל בר נחמני כא דיבר בטל שאינו של ברכה ,ואילו המדרשי והמאמרי שהובאו דיברו בטל
של ברכה .וזהו שדקדקו במדרש אגדה בראשית לומר :טללי לברכה אי יורדי אלא בזכות
ישראל.
והוא מפגיע בעד
בירושלמי ברכות ד,א )ועוד( נאמר :אי פגיעה אלא תפילה ,כמה דתימר" :יפגעו נא בה' צבאות"
)ירמיהו כז,יח( ,ואומר" :ואל תישא בעד רינה ותפילה ואל תפגע בי" )ירמיהו ז,טז(.
ובבבלי תענית ז,ב אמרו :אמר רבי אמי :אי הגשמי נעצרי אלא בשביל גזל ,שנאמר" :על כפיי
כיסה אור" )איוב לו( %בעוו כפיי כיסה אור ,ואי כפיי אלא גזל ,שנאמר" :ומ החמס אשר
בכפיה" )יונה ג( ,ואי אור אלא מטר ,שנאמר" :יפי" ענ אורו" )איוב לז( .מאי תקנת? %ירבו
בתפילה ,שנאמר" :ויצו עליה במפגיע" )איוב לו( ,ואי פגיעה אלא תפילה ,שנאמר" :ואתה אל
תתפלל בעד הע הזה ואל תישא בעד רינה ותפילה ואל תפגע בי" )ירמיהו ז(.
הרי שמצאנו לשו פגיעה לגבי תפילה על עצירת גשמי.
רבי יוסי הגלילי ראוי להתפלל ולהיענות
בויקרא רבה לד,יד סיפרו :בימיו של רבי תנחומא נצטרכו ישראל למטר .באו אליו ואמרו לו :רבי,
גזור תענית שירד מטר .גזר תענית פע ראשונה ושנייה ולא ירדו גשמי .בשלישית נכנס ודרש,
אמר לה :כל הע יחלקו צדקה .עמד איש אחד ולקח ממה שהיה לו בביתו ויצא לחלק בשוק.
פגעה בו גרושתו ,אמרה לו :זכה בי )ת לי צדקה( ,שמ היו שיצאה אותה אישה מבית לא ראתה
טובה .כיו שראה אותה ערומה ובצרה גדולה ,נתמלא עליה רחמי ונת לה ,על שו "ומבשר לא
תתעל" ...באותה שעה הגביה רבי תנחומא פניו לשמי ואמר :ומה זה ,שהוא בשר וד ואכזרי,
ואי מזונותיה עליו ,כיו שראה אותה ערומה ובצרה גדולה ,נתמלא עליה רחמי ונת לה ,אנו,
שאנו בני בני בחוני ,בני אברה יצחק ויעקב ,ומזונותינו עלי ,על אחת כמה וכמה .באותה
שעה ירדו גשמי ונתרווח העול.
בויקרא רבה ש )וכ בירושלמי כתובות יא,ג ובבראשית רבה יז,ג( סיפרו ,שרבי יוסי הגלילי היתה
לו אישה רעה )שהיתה בת אחותו( וגירשה ,והלכה ונישאה ,ורבי יוסי הגלילי ז ופרנס אותה ואת
בעלה כל ימי חייה ,על שו שכתוב" :ומבשר לא תתעל" )ישעיהו נח,ז( %זו גרושתו.
בשל מעשהו זה ,שריח על גרושתו ,היה רבי יוסי הגלילי ראוי להתפלל ולהיענות ,וירדו גשמי
בזכותו ,כמו שירדו גשמי בזכותו של אותו איש בימיו של רבי תנחומא .בכ התקיי ברבי יוסי
הגלילי המשכו של הכתוב" :אז תקרא וה' יענה ,תשווע ויאמר הנני" )ישעיהו נח,ט(.
בבבלי יבמות סב,ב אמרו :תנו רבנ :האוהב את שכניו ,והמקרב את קרוביו ,והנושא את בת
אחותו ,והמלוה סלע לעני בשעת דוחקו %עליו הכתוב אומר" :אז תקרא וה' יענה תשווע ויאמר
הנני" )ישעיהו נח( )רש"י :לעיל מיניה כתיב" :הלא פרוס לרעב לחמ" וגו' "כי תראה ערו
וכיסיתו" %היינו מלוה סלע לעני בשעת דוחקו" ,ומבשר לא תתעל" %היינו אוהב את שכניו
שה כקרוביו ומקרב את קרוביו ונושא את בת אחותו(.
לפי זה ,היה רבי יוסי הגלילי ראוי להתפלל ולהיענות ,משו שנשא את בת אחותו.
בכמה מקומות נמנה רבי יוסי הגלילי ע ארבעה זקני .לכ הוא מכונה כא 'זק אחד'.
#####
בימות הגשמי מזכירי גש )"מוריד הגש"( ,ובימות החמה מזכירי טל )"מוריד הטל"(.
ואומרי :אמר רבי זעורה )רבי זירא ,מגדולי האמוראי בדור השלישי( בש רבי חנינה )בר
חמא ,אמורא אר' ישראלי בדור הראשו( :היה עומד בגש – א אד נמצא בימי
שמזכירי גש )בימות הגשמי( ,והזכיר הזכרה של טל – שאמר בתפילה "מוריד הטל" ,ולא
אמר "מוריד הגש" ,אי מחזירי אותו – אינו צרי" לחזור ולהתפלל כדי לומר "מוריד הגש".
היה עומד בטל – א אד נמצא בימי שמזכירי טל )בימות החמה( ,והזכיר הזכרה של גש
– שאמר בתפילה "מוריד הגש" ,ולא אמר "מוריד הטל" ,מחזירי אותו – צרי" לחזור
ולהתפלל כדי לומר "מוריד הטל".
רבי חנינא אמר ,שא היה עומד בטל והזכיר של גש ,מחזירי אותו.
ושואלי :והא תני – והרי שנוי )שנו ברייתא( :בטל וברוחות לא חייבו חכמי להזכיר
אינו חייב לומר בתפילה "מוריד הטל" ו"משיב הרוח" )כל ימות השנה( ,אבל א רצה להזכיר
מזכיר – יכול לומר בתפילה "מוריד הטל" ו"משיב הרוח" .הרי שאינו חייב לומר "מוריד הטל",
–
שלא כרבי חנינא שאמר ,שא לא אמר "מוריד הטל" בימות החמה ,צרי" לחזור ולהתפלל כדי
לומר "מוריד הטל"!
ומשיבי :לא דמי ההוא דמיקל )יש גורסי :דמצלי ומיקל( להוא )לההוא( דלא מצלי ולא
מיקל – אינו דומה זה שמתפלל ומזלזל לזה שאינו מתפלל ואינו מזלזל .מי שהזכיר בתפילה
בימות החמה גש ,זלזל בה' ,משו שאמר שה' מוריד גש ,בעוד שבימות החמה ה' אינו מוריד
גש )באר' ישראל( ,ולכ צרי" לחזור ולהתפלל כדי לומר "מוריד הטל" ,ובכ" יתק מה שקלקל.
אבל מי שלא הזכיר בתפילה בימות החמה לא טל ולא גש ,לא זלזל בה' ,משו שלא אמר שה'
מוריד גש ,ולכ אינו צרי" לחזור ולהתפלל כדי לומר "מוריד הטל" ,כי אינו חייב לומר בתפילה
"מוריד הטל".
רבי חנינא אמר ,שא היה עומד בגש והזכיר של טל ,אי מחזירי אותו.
ושואלי :והא תני – והרי שנוי )שנו ברייתא בתוספתא ברכות ג,ט( :א לא שאל )ביקש( את
הגשמי בברכת השני )הברכה התשיעית שבתפילת שמונה עשרה( ,או שלא הזכיר גבורות
גשמי בתחיית המתי )הברכה השנייה שבתפילת שמונה עשרה( ,מחזירי אותו – צרי"
לחזור ולהתפלל כדי לשאול ולהזכיר גש .הרי שחייב לומר "מוריד הגש" בימות הגשמי ,שלא
כרבי חנינא שאמר ,שא לא אמר "מוריד הגש" בימות הגשמי ,אינו צרי" לחזור ולהתפלל כדי
לומר "מוריד הגש"!
ומשיבי :בהוא )בההוא( דלא אדכר )ב"שרידי הירושלמי" בברכות :ההוא בדלא אדכר( לא
טל ולא מטר – הברייתא מדברת בזה שלא הזכיר בתפילה בימות הגשמי לא טל ולא גש ,ולכ
צרי" לחזור ולהתפלל כדי לומר "מוריד הגש" ,כי בימות הגשמי חייב לומר בתפילה "מוריד
הגש" .אבל מי שהזכיר בתפילה בימות הגשמי טל ,אינו צרי" לחזור ולהתפלל כדי לומר "מוריד
הגש" ,שלא זלזל בה' ,אלא שיבחו ,משו שג בימות הגשמי ה' מוריד טל.
בבבלי תענית ג,א אמרו :תנא :בטל וברוחות לא חייבו חכמי להזכיר ,וא בא להזכיר %מזכיר.
מאי טעמא? %אמר רבי חנינא :לפי שאינ נעצרי )רש"י :שאלמלא ה ,אי העול מתקיי(.
וש ג,ב אמרו :אמר רבי חנינא :בימות החמה )מפסח ועד החג( ,אמר "משיב הרוח" %אי מחזירי
אותו )רש"י :דבלאו הכי לא מיעצר( ,אמר "מוריד הגש" %מחזירי אותו )רש"י :דמיעצר ,וכיו
דבעא אמיטרא ,לא התפלל תפילתו כהוג ,וחוזר לראש הברכה ואומרה בלא "מוריד הגש" ,לפי
שהגשמי בקי" סימ קללה ה ,מפני הקציר( .בימות הגשמי ,לא אמר "משיב הרוח" %אי
מחזירי אותו ,לא אמר "מוריד הגש" %מחזירי אותו.
דברי רבי חנינא בירושלמי ובבבלי אחד ה ,אלא שבבבל היו מזכירי רוח וגש בימות הגשמי,
וטל לא היו מזכירי לא בימות החמה ולא בימות הגשמי ,ולכ בבבלי שינו את דבריו רבי חנינא,
ואמרו' :בימות החמה ,אמר "משיב הרוח" או אמר "מוריד הגש"; בימות הגשמי ,לא אמר
"משיב הרוח" או לא אמר "מוריד הגש"' .כמו כ ,הבבלי נקט ימות החמה וימות הגשמי ,ואילו
בירושלמי קוראי לימות החמה "טל" ולימות הגשמי "גש" ,משו שבאר" ישראל היו מזכירי
בימות החמה טל ובימות הגשמי גש.
במקרא יש למילה 'טל' הוראה נוספת :גש ומטר )ראה חגי א,י וזכריה ח,יב( .אפשר שעל סמ זה
אמרו ,שא אמר בימות הגשמי "מוריד הטל" ,אינו צרי לחזור.
#####
ואומרי :אמר רבי זעורה )רבי זירא ,מגדולי האמוראי בדור השלישי( בש רב חונה )רב
הונא ,גדול אמוראי בבל בדור השני( :א לא שאל את הגשמי בברכת השני ,אומרה )את
שאלת הגשמי( ב"שומע תפילה" )הברכה האחרונה מהברכות האמצעיות שבתפילת שמונה
עשרה( .ודכוותה – וכמוה )כמו ההלכה הזאת ,כ" ההלכה הבאה( ,א לא הזכיר גבורות
גשמי בתחיית המתי ,אומרה )את הזכרת הגשמי( ב"שומע תפילה" .מה טע
הדבר? ! מה א שאלה שהיא מדוחק – שאלת גשמי היא תביעת צרכיו של אד מה',
ונאמרת מתו" הכרח ,שאד צרי" לפרנסה ,אומרה ב"שומע תפילה" – א לא שאל בברכת
השני ,ואינו צרי" לחזור ולהתפלל ,אזכרה שהיא מריוח – הזכרת גשמי היא הזכרת שבחו
של ה' בלבד ,ונאמרת שלא מתו" הכרח ,הא לא כל שכ? – בוודאי ובוודאי שאומרה בשומע
תפילה ,א לא הזכיר בתחיית המתי ,ואינו צרי" לחזור ולהתפלל.
בירושלמי ברכות ד,ד אמרו :רבי זעורא בש רב חונה :יחיד תובע צרכיו ב"שומע תפילה".
מימרה זו מובאת להל .רבי זעורא בש רב חונה ,שאמר ,שא לא שאל בברכת השני ,אומרה
ב"שומע תפילה" ,הול לשיטתו ,שאד תובע צרכיו מה' ב"שומע תפילה".
ושואלי :והא תני – והרי שנוי )שנו ברייתא שהובאה לעיל( :א לא שאל את הגשמי
בברכת השני ,או שלא הזכיר גבורות גשמי בתחיית המתי ,מחזירי אותו
–
צרי" לחזור ולהתפלל כדי לשאול ולהזכיר גש ,שלא כרב הונא שאמר ,שאומר ב"שומע תפילה",
ואינו צרי" לחזור ולהתפלל!
ומשיבי :אמר רבי אבמרי )במקבילה בירושלמי ברכות :רבי אבדימי ! אמורא אר' ישראלי
בדור הרביעי!החמישי( אחוי דרבי יוסי )אחיו של רבי יוסי ! מגדולי אמוראי אר' ישראל בדור
הרביעי!החמישי( :בשלא אמרה ב"שומע תפילה" – הברייתא מדברת כשלא הזכיר או כשלא
שאל ב"שומע תפילה" ,כגו ששכח או שלא ידע ,ולכ צרי" לחזור ולהתפלל כדי להזכיר ולשאול,
אבל א הזכיר ושאל ב"שומע תפילה" ,אינו צרי" לחזור ולהתפלל.
בבבלי ברכות כט,א אמרו :אמר רבי תנחו אמר רב אסי :טעה ולא הזכיר גבורות גשמי בתחיית
המתי %מחזירי אותו )רש"י :גבורות גשמי הזכרה בעלמא היא ,לפיכ מחזירי אותו ,שאינה
תפילה שיכול לאומרה ב"שומע תפילה"( ,שאלה בברכת השני %אי מחזירי אותו ,מפני שיכול
לאומרה ב"שומע תפילה" .מיתיבי :טעה ולא הזכיר גבורות גשמי בתחיית המתי %מחזירי
אותו ,שאלה בברכת השני %מחזירי אותו! לא קשיא :הא ביחיד )רש"י :מחזירי אותו( ,הא
בציבור )רש"י :יחיד המתפלל ע הציבור( .בציבור מאי טעמא לא %משו דשמעה משליח ציבור,
אי הכי ,האי 'מפני שיכול לאומרה ב"שומע תפילה"' ' %מפני ששומע משליח ציבור' מיבעי ליה!
אלא ,אידי ואידי ביחיד ,ולא קשיא :הא %דאדכר קוד "שומע תפילה" )רש"י :אי מחזירי אותו,
שיכול לאומרה ב"שומע תפילה"( ,הא %דאדכר בתר "שומע תפילה".
הרי שנחלקו אמוראי )והתלמודי( ,כשלא הזכיר גבורות גשמי בתחיית המתי ,א אומרה
ב"שומע תפילה".
#####
ושואלי :איכ הוא חוזר? – להיכ בתפילה הוא חוזר ,כשלא הזכיר או כשלא שאל ב"שומע
תפילה" ,וצרי" לחזור ולהתפלל כדי להזכיר ולשאול?
ומשיבי :ייבה כיי )=יהא בה כההיא( דאמר – יהיה בה )בדבר זה( כמו אותה )ההלכה( שאמר
רבי שמעו בר בא )רב שמ בר אבא ,אמורא בדור השני( בש רבי יוחנ )גדול אמוראי אר'
ישראל בדור השני( :בראש חודש – כשלא אמר הזכרה מעי המאורע של ראש חודש )"יעלה
ויבוא"( בעבודה )הברכה הראשונה משלוש הברכות האחרונות שבתפילת שמונה עשרה( ,א עקר
את רגליו – לאחר שסיי את תפילתו ,חוזר לכתחילה – חוזר לראש התפילה ,וא לאו –
וא לא עקר את רגליו ,חוזר לעבודה – ואינו חוזר לראש התפילה ,וכא )במקבילה בירושלמי
ברכות :א $הכא( – וג כא )כשלא הזכיר או כשלא שאל גש( ,א עקר את רגליו חוזר
לכתחילה ,וא לאו חוזר "לשומע תפילה" – ואינו חוזר לראש התפילה או לברכת
השני ,וא $על פי ש"שומע תפילה" אינה הברכה שנקבעה להזכרה ולשאלה של גש ,חוזר
ל"שומע תפילה" ,מכיו שא לא הזכיר או שלא שאל אומר ב"שומע תפילה".
בתוספתא ברכות ג,י שנו :כל שיש בו מוס ,כגו ראש חודש וחולו של מועד ,בשחרית ובמנחה
מתפלל שמונה עשרה ואומר קדושת היו בעבודה .א לא אמר ,מחזירי אותו.
ובבבלי ברכות כט,ב אמרו :אמר רבי תנחו אמר רב אסי אמר רבי יהושע ב לוי :טעה ולא הזכיר
של ראש חודש בעבודה %חוזר לעבודה ,נזכר בהודאה %חוזר לעבודה ,ב"שי שלו" %חוזר
לעבודה ,וא סיי %חוזר לראש .אמר רב פפא בריה דרב אחא בר אדא :הא דאמר סיי חוזר
לראש %לא אמר אלא שעקר רגליו ,אבל לא עקר רגליו %חוזר לעבודה.
#####
ומספרי :בני נווה )במסירה שלפנינו בטעות :בנינווה( צרכו למיעבד תעני בתר פסחא –
אנשי נווה )עיר באזור הבש בעבר הירד המזרחי( היו צריכי לעשות )לקיי( תענית )על הגשמי(
אחר הפסח .אתו ושאלו לרבי – באו ושאלו את רבי )יהודה הנשיא ,בדור החמישי לתנאי(.
אמר לו רבי – אמר לה רבי :לכו ועשו תענית ,ובלבד )בתנאי( שלא תשנו מטבעה
)הנוסח הקבוע( של תפילה – שלא ישאלו גשמי בברכת השני ,א $על פי שהיו זקוקי
לגשמי ,שכ מ הפסח ואיל" אי שואלי את הגשמי ,וא ישאלו בברכת השני ,ישנו ממטבע
התפילה שקבעו חכמי בימות החמה.
בירושלמי ברכות ז,ג ומגילה ג,ח אמרו :אמר רבי פינחס :משה התקי מטבעה של תפילה" :האל
הגדול הגיבור והנורא" .הרי שמטבעה של תפילה מוסב על נוסח של מילה או מילי בתפילה.
בימות הגשמי היו אומרי בברכת השני מעי נוסח זה" :בר שנותינו בגשמי רצו ברכה
ונדבה" ,ובימות החמה היו אומרי מעי נוסח זה" :בר שנותינו בטללי רצו ברכה ונדבה" )ראה
ירושלמי ברכות ד,ג ותעניות ב,ב; משנה תעניות ג,ח; רמב" סדר תפילות( .כשאומרי בימות
החמה "גשמי" ,משני מטבעה של תפילה.
ושואלי :היכ הוא אומרה? – היכ בתפילה הוא אומר את שאלת הגשמי? השאלה נשאלת
כשאי לשאול את הגשמי בברכת השני ,כגו בני נווה ,משו שאי לשנות ממטבע התפילה.
ומשיבי :רבי ירמיה )מגדולי אמוראי אר' ישראל בדור הרביעי( סבר מימר – חשב לומר,
אומרה ב"שומע תפילה" – שמכיו ש"שומע תפילה" אינה הברכה שנקבעה לשאלה של גש,
אי הוא משנה ממטבע התפילה .אמר ליה – אמר לו )לרבי ירמיה( רבי יוסי )מגדולי אמוראי
אר' ישראל בדור הרביעי!החמישי( :וכי לא )במקבילה בירושלמי ברכות :לא כ( אמר רבי
זעורה בש רב חונה ,א לא שאל את הגשמי בברכת השני או שלא הזכיר גבורות
גשמי בתחיית המתי אומרה ב"שומע תפילה" ,ואמר לו )ואמר לה ,לבני נווה(
רבי ,לכו ועשו תענית ובלבד שלא תשנו מטבעה של תפילה?! – מכיו שא לא אמר את
שאלת הגשמי בברכת השני הוא אומר אותה ב"שומע תפילה" ,לכ ,א יאמר את שאלת
הגשמי ב"שומע תפילה" כשאי לשאול את הגשמי בברכת השני ,כפי שחשב רבי ירמיה לומר,
הרי הוא משנה ממטבע התפילה ,והרי אמר רבי ,שאי לשנות ממטבע התפילה!
ושואלי :על דעתיה דרבי יוסי – לדעתו של רבי יוסי )שאי לומר את שאלת הגשמי א$
ב"שומע תפילה"( ,היכ הוא אומרה? – היכ בתפילה הוא אומר את שאלת הגשמי? השאלה
נשאלת כשאי לשאול את הגשמי בברכת השני ,כגו בני נווה ,משו שאי לשנות ממטבע
התפילה.
ומשיבי :בשש שהוא מוסי – בשש הברכות שהוא מוסי $בתפילת שמונה עשרה ,שבתעניות
שגוזרי על הציבור שליח הציבור אומר לפניה עשרי וארבע ברכות ,שמונה עשרה שבכל יו
ומוסי $עליה עוד שש ברכות )משנה להל ב,ב( ,וכששואל בברכות שהוא מוסי ,$אינו משנה
ממטבע התפילה שקבעו חכמי בימות החמה.
ושואלי :עד כדו – עד עתה )עד כא( ציבור שיש לו שש – הלכה זו נאמרה בציבור ,ששליח
הציבור מוסי $שש ברכות בתפילתו שאומר לפניה ,אבל יחיד שאי לו שש – שיחיד אינו
מוסי $שש ברכות בתפילתו ,היכ בתפילה הוא אומר את שאלת הגשמי ,לדעתו של רבי יוסי?
ומשיבי :אמר רבי חיננא )רבי חנינא דציפורי ,אמורא אר' ישראלי בדור החמישי!השישי(:
וכי לא כ אמר רבי זעורא בש רב חונה ,יחיד תובע )שואל( צרכיו ב"שומע תפילה" –
יחיד שואל מה' את צרכיו הפרטיי ב"שומע תפילה" ,ואי הוא נקרא משנה ממטבע התפילה,
ואלו )הגשמי( צרכיו )של היחיד( ה – ולכ ,כשאי לשאול את הגשמי בברכת השני ,כגו
בני נווה ,יחיד שואל ב"שומע תפילה" ,ואי הוא נקרא משנה ממטבע התפילה ,משו שג
הגשמי ה צרכיו של היחיד .אבל ציבור אינו שואל צרכיו ב"שומע תפילה" ,ולכ אי ציבור שואל
ב"שומע תפילה" ,שאי לשנות ממטבע התפילה.
כא מסתיימת המקבילה בירושלמי ברכות.
בני נוה
ש העיר 'נוה' נשתבש ל'נינוה' ג במקבילה בבבלי )ראה להל( .ג בכתבי יד של המדרשי
ובמקורות זרי נמצא שיבוש זה של ש העיר.
בירושלמי שביעית ו,א אמרו ,שאנטונינוס נת באריסות לרבי יהודה הנשיא שטחי דשני בגול
ובבש .ובירושלמי מעשר שני ד,א אמרו :רבי הוה ליה פירי הכא ופירי בבותניי )רבי היו לו
פירות כא )בטבריה( ופירות בבש(.
נוה היתה בירת הבש ,שנקרא 'בתניה' .אנשי נוה היו סמוכי לקרקעות שהיו ברשותו של רבי
באזור הבש .אפשר שמשו כ היו לה קשרי ע רבי ,ולכ באו ושאלו את רבי.
נינוה היתה בירת ממלכת אשור בימי המקרא ,סמו לנהר חידקל ,וחרבה כליל לפני חורב בית
ראשו .לאחר חורבנה לא נתיישבה עוד .לכ לא ייתכ שאנשי נינוה באו ושאלו את רבי ,כי בימי
רבי לא היתה נינוה קיימת כלל .כמו כ ,בנינוה לא היו צריכי גש ,כי ישבה על מי ,כמו
שנאמר" :ונינוה כברכת מי" )נחו ב,ט( .לכ לא ייתכ שבנינוה היו צריכי לעשות תענית על
הגשמי.
במשנה להל א,ז שנינו :היחידי חוזרי ומתעני עד שיצא ניס.
הרי שמתעני על הגשמי א אחרי פסח ,וזהו ששאלו בני נוה את רבי.
בבבלי תענית יד,ב אמרו :שלחו ליה בני נינוה )צרי לומר :בני נוה( לרבי :כגו אנ ,דצריכינ
למטרא אפילו בתקופת תמוז ,כיחידי דמינ וב"שומע תפילה" ,או כציבור דמינ ובברכת השני?
%שלח להו :כיחידי דמיתו וב"שומע תפילה" .מיתיבי ,אמר רבי יהודה :אימתי? %בזמ שהשני
כתקנ וישראל שרויי על אדמת ,אבל בזמ הזה %הכל לפי השני ,הכל לפי המקומות ,הכל לפי
הזמ! %מתניתא קא רמית עליה דרבי? רבי תנא הוא ופליג .מאי הוי עלה? %רב נחמ אמר :בברכת
השני ,רב ששת אמר :ב"שומע תפילה" .והלכתא :ב"שומע תפילה".
לפי הירושלמי ,בני נוה היו צריכי גש אחרי הפסח .ואילו לפי הבבלי ,בני נוה היו צריכי גש
בתקופת תמוז.
לפי הירושלמי ,בני נוה שאלו את רבי בעני תענית גשמי .ואילו לפי הבבלי ,בני נוה שאלו את
רבי בעני שאלת גשמי.
לפי הירושלמי ,הצור של בני נוה לגש אחרי פסח היה פע אחת בלבד ,שלא ירדו לה גשמי
באותה שנה .ואילו לפי הבבלי ,הצור של בני נוה לגש בתקופת תמוז היה כל שנה ,שהיו יורדי
לה גשמי בתקופה זו כל שנה.
לפי הירושלמי ,רבי לא השיב לבני נוה היכ לומר את שאלת הגשמי .ואילו לפי הבבלי ,רבי השיב
לה לומר את שאלת הגשמי ב"שומע תפילה" ,וכדברי רבי ירמיה בירושלמי.
הנוסח בבבלי תמוה ,שלא ייתכ שבני נוה יתפללו על גשמי בקי" כל שנה ,שכ באר" ישראל אי
לעול גשמי בקי" .מכל מקו ,יש ללמוד מהבבלי בעני שאלת גשמי במקו שיורדי גשמי
בקי" .ופסקו בבבלי הלכה כרבי ,שבמקו כזה שואלי את הגשמי ב"שומע תפילה".
תלמיד הרמב" )בבלי תענית טז,ב( גרס בירושלמי כא' :בני ברבריא' .מכיו שזהו המעשה של בני
נוה האמור בבבלי ,יש לגרוס כ ג בבבלי .ביוחסי בני יפת נמנה 'תוגרמה' )בראשית י,ג; דברי
הימי א א,ו( .יש מחכמינו שזיהו את תוגרמה ע גרמניא )בראשית רבה לז,א( .ג התרגו הארמי
ליחזקאל )כז,יד; לח,ו( תרג' :תוגרמה' – 'גרממיא' )גרמניא( .התרגו האר" ישראלי על התורה
והתרגו הארמי לדברי הימי תרגמו' :תוגרמה' – 'ברבריא' ,וכוונת לשבטי הגרמני הפראי
שהרומאי כינו ברברי .הרי ש'בני ברבריא' ה בני גרמניא ,שבמקומ יורדי גשמי ג בקי",
וה ששאלו את רבי ,לפי הבבלי ,בעני שאלת גשמי בקי".
לפי רבי יוסי בירושלמי ,שליח הציבור אומר את שאלת הגשמי בשש הברכות שהוא מוסי
בתפילה .הברכה הנוספת השישית )האחרונה( היא תפילה על עצירת גשמי )ר"מ המאירי( .לכ
נראה ששליח הציבור אומר את שאלת הגשמי בברכה זו.
#####
אומרי :תני – שנוי )יש שלא גרסו 'תני'( :נתפלל )התפלל( ואינו יודע מה הזכיר – כגו ,א
אד נמצא בימי שמזכירי טל )בימות החמה( ,ואינו יודע א הזכיר טל או א הזכיר גש,
שא הזכיר גש ,צרי" לחזור ולהתפלל כדי לומר "מוריד הטל" ,כאמור לעיל ,אמר רבי
יוחנ :כל שלושי יו – הראשוני ,לאחר שהתחילו להזכיר טל ,חזקה )דבר ברור ,ודאי
ומוסכ( מה שהוא למוד – מה שהיה מורגל לומר קוד ,הזכיר – וכיו שהיה מורגל בימות
הגשמי להזכיר גש ,הזכיר גש ,וצרי" לחזור ולהתפלל כדי לומר "מוריד הטל" .מיכ והיל
– לאחר שלושי יו ,מה שצור )שצרי"( – יזכיר )צרי" לומר :הזכיר( – וכיו שצרי" בימות
החמה להזכיר טל ,הזכיר טל ,ואינו צרי" לחזור ולהתפלל .אבל א אד נמצא בימי שמזכירי
גש )בימות הגשמי( ,ואינו יודע א הזכיר גש או א הזכיר טל ,אינו צרי" לחזור ולהתפלל,
שא $א הזכיר טל ,אינו צרי" לחזור ולהתפלל כדי לומר "מוריד הגש" ,כאמור לעיל.
#####
לפי רבי יהודה במשנה להל ,שהלכה כמותו ,מתחילי להזכיר גש מתפילת מוס $של שמיני
עצרת.
ואומרי :אמר רבי בא )רבי אבא ,אמורא בבלי בדור השלישי ,עלה לאר' ישראל( בש רבי
חונה )רב הונא ,גדול אמוראי בבל בדור השני( :שני ימי טובי של גלויות – בחו' לאר'
היו עושי כל יו טוב שני ימי מספק ,ויו שמיני של סוכות הוא ספק יו שביעי ,ויו תשיעי
הוא ספק יו שמיני ,מזכיר בשחרית ,ואינו מזכיר במוס ,מנחה בשחרית ,וערבית
במוס )נראה שצרי" לומר :מזכיר במוס ,$ואינו מזכיר בשחרית ,מנחה כמוס,$
וערבית כשחרית( – מזכיר גש בתפילת מוס $של שני הימי ,שמא כל יו משני הימי הוא
יו שמיני והרי מזכירי במוס $של יו שמיני ,ואינו מזכיר גש בתפילת שחרית של שני הימי,
שמא כל יו משני הימי הוא יו שמיני והרי אי מזכירי בשחרית של יו שמיני .ובתפילת
מנחה של שני הימי מזכיר גש כש שמזכיר בתפילת מוס $של שני הימי ,ובתפילת ערבית של
שני הימי אינו מזכיר גש כש שאינו מזכיר בתפילת שחרית של שני הימי.
בבבל היו מזכירי גש בימות הגשמי ,ובימות החמה לא היו מזכירי לא טל ולא גש .לכ
נקטו כא 'מזכיר' ו'אינו מזכיר'.
בבבלי תענית ד,ב אמרו :ואנ דאית ל תרי יומי )רש"י :שני ימי טובי אחרוני ,שמיני ספק
שביעי ,ותשיעי ספק שמיני( ,היכי עבדינ? )רש"י :לרבי יהודה דאמר מיו טוב האחרו ,באיזה
מה מזכיר?(
אמר רב :מתחיל במוספי )רש"י :של שמיני ספק שביעי ,דשמא יו טוב האחרו הוא( ,ופוסק
במנחה )רש"י :שמא שביעי הוא ,ואי זמ הזכרה עד מוס של מחר( ערבית ושחרית )רש"י :ופוסק
נמי בערבית ושחרית של תשיעי ספק שמיני( ,וחוזר ומתחיל במוספי .אמר להו שמואל :פוקו
ואמרו ליה לאבא )לרב( :לאחר שעשיתו )רש"י :לשמיני ספק שביעי( קודש )רש"י :שהזכרת בו
גבורות גשמי כרבי יהודה דאמר מיו טוב האחרו( תעשהו חול? )רש"י :בתמיהה ,שמפסיק
במנחה של אותו היו(
אלא אמר שמואל :מתחיל במוספי ובמנחה ,ופוסק בערבית ושחרית )רש"י :דלאו היינו תפילה
של אותו היו( ,וחוזר ומתחיל במוספי.
רבא אמר :כיו שהתחיל )רש"י :בשמיני ספק שביעי( %שוב אינו פוסק .וכ אמר רב ששת :כיו
שהתחיל שוב אינו פוסק .וא רב הדר ביה )רש"י :ממאי דאמר פוסק(... ,וכיו שהתחיל %שוב אינו
פוסק .והלכתא :כיו שהתחיל שוב אינו פוסק.
דעת רב הונא בירושלמי היא ,לפי מה שנתפרש ,כדעת שמואל בבבלי ולא כדעת רב .רב הונא היה
תלמידו של רב ומסר בשמו ,ואפשר שרב חזר בו מדבריו וקיבל את דעתו של שמואל.
#####
במשנה להל שנינו :אי שואלי את הגשמי אלא סמו" לגשמי .ובירושלמי להל מתבאר,
שזמ שאלת גשמי הוא משמיני עצרת ואיל" )מיד לאחר חג הסוכות(.
ואומרי :חנניה )תנא בדור השלישי ,ירד לבבל( ב אחי רבי יהושע אומר :בגולה )בבבל(
לא נהגו כ – לשאול את הגשמי משמיני עצרת ,אלא אי שואלי את הגשמי עד ששי
יו בתקופה – עד שיעברו שישי יו של תקופת תשרי ,שהיא אחת מארבע תקופות השנה
השמשית ,שבבבל מאחרי להתחיל לשאול .שמואל )מגדולי אמוראי בבל בדור הראשו( אמר:
הלכה כחנניה ב אחי רבי יהושע.
ואומרי :ותני כ – ושנוי )שנו ברייתא( כ" )כדברי שמואל( :במה דברי אמורי? בחוצה
לאר& ,אבל באר& ישראל ,הכל לפי הזמ ,הכל לפי המאורע )צרי" לומר :במה דברי
אמורי? ! באר' ישראל ,אבל בחוצה לאר' – (...דברי המשנה בעני זמ שאלת גשמי
אמורי באר' ישראל .אבל בחו' לאר' זמ שאלת גשמי תלוי בכל מקו בזמ ירידת הגשמי,
ומכיו שבבבל הגשמי מאחרי להתחיל לרדת ,לכ בבבל מאחרי להתחיל לשאול.
השנה מחולקת לארבע תקופות על פי מסלול כדור האר" סביב השמש .תקופת תשרי מתחילה
ביו שבו יש שוויו יו ולילה.
בבבלי תענית י,א )על המשנה להל בעני זמ שאלת גשמי( אמרו :תניא ,חנניה )ב אחי רבי
יהושע( אומר :ובגולה )אי שואלי את הגשמי( עד שישי יו בתקופה )רש"י :לפי שה במקו
נמו ,ואי צריכי מטר כל כ( .אמר רב הונא בר חייא אמר שמואל :הלכה כחנניה.
הברייתא שהובאה כא בירושלמי הובאה ג בבבלי תענית יד,ב בעני בני נינוה בלשו זו :אמר רבי
יהודה :אימתי? %בזמ שהשני כתקנ וישראל שרויי על אדמת ,אבל בזמ הזה %הכל לפי
השני ,הכל לפי המקומות.
הברייתא מוסבת על פרק א במשנה ובתוספתא של מסכתנו ,המדברות בעני זמ שאלת גשמי
בברכת השני ובעני סדר תעניות גשמי .לפי הברייתא ,בחו" לאר" ,זמ שאלת גשמי בכל
מקו שישראל נמצאי ש בזמ הזה הוא לפי הזמ )ובלשו שבבבלי :לפי המקומות( ,דהיינו זמ
ירידת הגשמי במקומות השוני ,וכמו כ ,סדר תעניות גשמי בכל מקו שישראל נמצאי ש
בזמ הזה הוא לפי המאורע )ובלשו שבבבלי :לפי השני( ,דהיינו מאורע עצירת הגשמי בשני
השונות.
לפי ברייתא זו ,בחו" לאר" במקו שיורדי גשמי בקי" שואלי גשמי בברכת השני בקי".
בבבלי פסקו בדבר זה שלא כברייתא זו .ואילו בירושלמי הביאו ברייתא זו לסיוע ,ומשמע
שהסכימו לברייתא זו .נמצא שהירושלמי והבבלי חלוקי בדבר זה.
ואומרי )מעי לשו הברייתא לעיל( :הדא דת אמר – זאת )ההלכה( שאתה אומר )במשנה בעני
זמ הזכרת גשמי( ,בגש – אמורה בגש בלבד ,אבל בטל ,א רצה להזכיר כל ימות
השנה מזכיר – טל בי בימות החמה ובי בימות הגשמי ,שהטל אינו נעצר לעול.
#####
במשנה שנינו :אמר רבי יהושע :הואיל ואי הגשמי סימ ברכה בחג ,למה הוא
מזכיר? אמר לו רבי אליעזר :א הוא אינו אומר אלא משיב הרוח ומוריד הגש
בעונתו .ומסבירי את דברי רבי אליעזר :בעונת ה חביבי כתחיית המתי – ירידת
הגשמי בזמנ חביבה כתחיית המתי בזמנה ,ולכ כש שמזכירי תחיית המתי בתפילה כל
השנה ,א $על פי שאינה אלא בזמנה שקבע ה' ,כ" מזכירי גשמי בתפילה כל השנה ,א $על פי
שאינ אלא בזמנ )בימות הגשמי( .ומשו כ" אמר רבי אליעזר ,שמזכירי גשמי בחג ,א $על
פי שאי זמנ בחג.
בבבלי תענית ב,ב הביאו ברייתא... :אמר לו רבי יהושע :והלא גשמי בחג אינ אלא סימ קללה!
אמר לו רבי אליעזר :א אני לא אמרתי לשאול ,אלא להזכיר .וכש שמזכירי תחיית המתי כל
השנה כולה ואינה אלא בזמנה ,כ מזכירי גבורות גשמי כל השנה כולה ואינ אלא בזמנ.
לפיכ ,א בא להזכיר כל השנה כולה %מזכיר.
ואומרי :אמר רבי יוסה )מגדולי אמוראי אר' ישראל בדור הרביעי!החמישי( :ותמיה אנא
הי רבנ מדמיי ירידת גשמי לתחיית המתי – ותמה אני אי" חכמי )האמוראי
המסבירי את דברי רבי אליעזר :בעונת ה חביבי כתחיית המתי( מדמי ירידת גשמי
לתחיית המתי ,ולא דמייא – והרי אינה דומה )ירידת גשמי לתחיית המתי( .כי בעי בר
נשא ייחו מיתייא כל אימת – אד רוצה שיחיו המתי בכל זמ .אבל לא בעי בר נשא
ייחות מיטרא כל אימת – אי אד רוצה שירד גש בכל זמ ,ולכ מזכירי תחיית המתי
בתפילה כל השנה ,אבל אי מזכירי גשמי בתפילה כל השנה .ומשו כ" אי מזכירי גשמי
בחג.
לשו תמיהה דומה לזו שאמר רבי יוסי כא נאמרת ג בירושלמי יומא ב,א; כתובות ד,ג וש ד,יב.
בכל המקומות הללו 'רבנ' שתמהי עליה ה אמוראי שאמרו דברי קוד לכ.
בבבלי תענית ב,ב אמרו :שפיר קאמר ליה רבי אליעזר לרבי יהושע! )רש"י :דאמר ,כש שמזכירי
תחיית המתי כל השנה ,וא על גב דלא מטא זמנייהו ,כ מזכירי גבורות גשמי ,א רוצה ,כל
השנה ,ובחג נמי ,א על גב דלאו סימ ברכה ה ,מזכירי ,הואיל ואי שואלי( %אמר ל רבי
יהושע :בשלמא תחיית המתי מזכירי %דכל אימת דאתיא זמנה הוא ,אלא גשמי כל אימת
דאתיי זמנייהו הוא?! )רש"י :וכיו דלאו זמנייהו הוא ,אי מזכירי ,והוא הדי בחג( והתנ :יצא
ניס וירדו גשמי %סימ קללה ה.
דברי רבי יוסי בירושלמי ,שתמה על האמוראי המסבירי את דברי רבי אליעזר ,ה ה הדברי
שש הבבלי בפיו של רבי יהושע.
#####
במשנה שנינו :אמרו לו )לרבי אליעזר( :א כ ,לעול יהא מזכיר – ואומנ רבי אליעזר
סובר ,כאמור לעיל ,שא בא להזכיר גש בכל ימות השנה ,רשאי הוא להזכיר.
ושואלי :מחלפה שיטתיה דרבי ליעזר – מוחלפת שיטתו של רבי אליעזר )דבריו כא
סותרי את דבריו שלו עצמו במקו אחר( ,מחלפה שיטתיה דרבי יהושע – מוחלפת שיטתו
של רבי יהושע! ומביאי את דבריה במקו אחר :דאתפלגו – שנחלקו )רבי אליעזר ורבי
יהושע( ,רבי ליעזר אומר :א אי ישראל עושי תשובה ,אי נגאלי לעול – שגאולת
ישראל תלויה בתשובה ,שנאמר" :בשובה ונחת תיוושעו" )ישעיהו ל,טו( – ישועתכ תבוא
על ידי תשובה )'בשובה' ! בתשובה( .אבל רבי יהושע חלוק על רבי אליעזר וסובר ,שהגאולה אינה
תלויה בתשובה .הרי שבמחלוקת בעני הגאולה ,רבי אליעזר סובר ,שהגאולה זמנה בכל עת ,שכ
לדעתו היא תלויה בתשובה ,וכל עת ראויה לתשובה ,אבל רבי יהושע סובר ,שהגאולה אי זמנה
בכל עת ,שכ לדעתו אי היא תלויה בתשובה ,אלא תבוא בזמנה שקבע ה' .ואילו במחלוקת לעיל
בעני תחיית המתי ,רבי אליעזר סובר ,שהתחייה אינה אלא בזמנה שקבע ה' ,ואי זמנה בכל עת,
כמו שנאמר לפיו' :בעונת ה חביבי כתחיית המתי' ,אבל רבי יהושע סובר ,שהתחייה זמנה
בכל עת ,כמו שנאמר לפיו' :בעי בר נשא ייחו מתייא כל אימת' .נמצא שמוחלפות שיטותיה של
רבי אליעזר ושל רבי יהושע בעני הגאולה ותחיית המתי .אי משיבי על שאלה זו.
ומביאי את חילופי הדברי של רבי אליעזר ושל רבי יהושע בעני הגאולה:
אמר לו רבי יהושע )לרבי אליעזר( :לדברי" ,שהגאולה תלויה בתשובה ,וכי א יעמדו
ישראל ולא יעשו תשובה ,אינ נגאלי לעול?!
אמר לו רבי אליעזר )לרבי יהושע( :א יעמדו ישראל ולא יעשו תשובה ,הקב"ה מעמיד
עליה מל קשה – שגוזר עליה גזרות קשות ,כהמ ,ומיד ה עושי תשובה וה נגאלי.
מה טעמא? – מה המקור בכתוב לדבר זה? "ועת צרה היא ליעקב וממנה יוושע"
)ירמיהו ל,ז( – צרה תבוא על ישראל ,וה ייוושעו מתו" )משו ,בסיבת( הצרה ,שהצרה תגרו
לה שיעשו תשובה.
במדרש תנחומא )בובר( פרשת 'בחוקותי' סימ ה נאמר :רבי אליעזר אומר :א ישראל עושי
תשובה נגאלי ,וא אי ישראל עושי תשובה אי נגאלי ,שנאמר" :בשובה ונחת תיוושעו"
)ישעיהו ל,טו( .רבי יהושע אומר :בי עושי תשובה ,ובי שאינ עושי תשובה ,כיו שהגיע הק"
מיד נגאלי ,שנאמר" :אני ה' בעיתה אחישנה" )ישעיהו ס,כב( .אמר רבי אליעזר] :א אי עושי
תשובה מעצמ [,הקב"ה מעמיד עליה אד ]מל[ רע כהמ ,והוא משתעבד בה ,ומתו כ ה
עושי תשובה ,שנאמר" :כי יבוא כנהר צר רוח ה' נוססה בו" )ישעיהו נט,יט( ,באותה שעה" :ובא
לציו גואל ולשבי פשע ביעקב נאו ה'" וגו' )ישעיהו נט,כ(.
והרי כתוב" :חנ
אמר לו רבי יהושע :לדברי" ,שהגאולה תלויה בתשובה ,והא כתיב –
נמכרת ולא בכס תגאלו" )ישעיהו נב,ג(! – ה' מכר את ישראל לגויי על שלא עשו תשובה,
ויגאל אות על א $שלא יעשו תשובה )'כס '$זה תשובה ,כפי שאמר רבי יהושע בבבלי סנהדרי
צז,ב( .הרי שהגאולה אינה תלויה בתשובה!
ושואלי :מה עבד לה רבי ליעזר? – מה עושה לו )לכתוב ,כיצד מפרש אותו( רבי אליעזר?
ומשיבי :תשובה – כ" פירוש הכתוב' :ולא בכס $תיגאלו?!' )בתמיהה( ! וכי לא בתשובה יגאל ה'
את ישראל?! שלא יגאל אות אלא בתשובה ,כמה דאת אמר – כמו שאתה אומר )כמו שנאמר(:
"צרור הכס לקח בידו ,ליו הכסא יבוא ביתו" )משלי ז,כ( – ה' יקבל את התשובה )'כס '$זה
תשובה( של ישראל ,ויבוא לגאול אות בזמ )'כסא' זה זמ( שקבע לה .לפי רבי אליעזר ,הגאולה
תבוא מתו" תשובה ומתו" הק' )הזמ המיועד לגאולה( ,כאמור להל.
"חינ נמכרת"
בפרקי דרבי אליעזר פרק מט נאמר :נכנס המ לפני אחשורוש ואמר לו :אדוני המל ,ישנו ע אחד
מפוזר ומפורד בי העמי ,ואינ טובי ל ואינ עושי רצונ ,ולמל אי שווה להניח ,א על
המל טוב ,קח החצי מממוני ות לי רשות עליה ,שנאמר" :א על המל טוב ייכתב לאבד".
אמר לו המל :הרי ה נתוני ל בחינ ,והממו שאתה נות לי בעבור יהיה של .ורוח הקודש
צווחת ואומרת" :כה אמר ה' חינ נמכרת ולא בכס תיגאלו".
ובילקוט שמעוני 'אסתר' רמז תתרמה נאמר" :הוא אחשורוש" %הוא שנתקיי בימיו" :חינ
נמכרת ולא בכס תיגאלו".
כיו שהזכיר רבי אליעזר את המ ,השיב לו רבי יהושע מהכתוב שנאמר על ימי אחשורוש והמ.
"כס"
לפי האמור כא' ,כס' זה תשובה .לפי במדבר רבה יד,ח' ,כס' זה תפילה .דרשו כ ,משו
שהעושה תשובה או מתפלל %נכס )משתוקק( אל ה'.
'כסא' זה זמ
בבבלי סנהדרי צו,ב נאמר... :כבר קבע לה )לגלות בבל( זמ )שבעי שנה ,שלא יבוא עד אותו
זמ( ,שנאמר" :ליו הכסא יבוא ביתו" )משלי ז( ,אי כסא אלא זמ ,שנאמר" :בכסה ליו חגנו"
)תהילי פא(.
אמר לו רבי יהושע :לדברי" ,שהגאולה תלויה בתשובה ,והא כתיב – והרי כתוב" :אני יי'
בעיתה אחישנה" )ישעיהו ס,כב(! – ה' יביא את הגאולה בזמנה שקבע ה' .הרי שהגאולה אינה
תלויה בתשובה!
ושואלי :מה עבד לה רבי ליעזר? – מה עושה לו )לכתוב ,כיצד מפרש אותו( רבי אליעזר?
ומשיבי :תשובה – כ" פירוש הכתוב :ה' יביא את הגאולה על ידי תשובה )'בעיתה' ! בתשובה(,
כמה דת )דאת( אמר – כמו שאתה אומר )כמו שנאמר(" :ועתה ישראל מה יי' אלהי
שואל מעמ כי א ליראה את ה' אלוהי" ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה'
אלוהי"" וגו' )דברי י,יב( – לאחר שחטאו ישראל פעמי רבות במדבר )כמסופר ש לפני הפסוק
הזה( ,ה' מבקש מה שיעשו תשובה ומעשי טובי וימחל לה .מכא שאי "עתה" אלא תשובה
)וכ "עיתה"(.
במכילתא דרבי ישמעאל 'בשלח' מסכתא ד"שירה" פרשה ה ובבראשית רבה כא,ו וש לח,ט נאמר:
אי "עתה" אלא תשובה ,שנאמר" :ועתה ישראל מה ה' אלוהי שואל מעימ כי א ליראה"
)דברי י,יב(.
ובספרי במדבר פסקה קלו נאמר :רבי יהודה ב בבא אומר :בשלושה מקומות באו ישראל לידי
עברה חמורה ,ואמר לה המקו )הקב"ה( :עשו תשובה ואני מקבל .כיוצא בו אתה אומר" :וילונו
הע על משה לאמור מה נשתה" )שמות טו,כד( ,מהו אומר? "ויאמר א שמוע תשמע לקול ה'
אלוהי והישר בעיניו תעשה" )שמות טו,כו( .כיוצא בו" :ובתבערה ובמסה ובקברות התאוה"
)דברי ט,כב( ,מהו אומר? "ועתה ישראל מה ה' אלוהי שואל מעמ" )דברי י,יב( .א כא אתה
אומר" :ונשב בגיא מול בית פעור" )דברי ג,כט(" ,ועתה ישראל שמע אל החוקי ואל המשפטי"
)דברי ד,א(.
כיו שהוזכר הכתוב" :אני ה' בעיתה אחישנה" ,קוטעי את הברייתא המביאה את מחלוקת רבי
אליעזר ורבי יהושע ,ומביאי את דרשת רבי יהושע ב לוי לכתוב הזה ,ואחר כ! חוזרי
לברייתא.
אמר רבי אחא )אמורא אר' ישראלי בדור השלישי( בש רבי יהושע ב לוי )אמורא אר'
ישראלי בדור הראשו( :א זכית "אחישנה" – א יזכו ישראל ,שיעשו תשובה ומעשי
טובי ,ימהר ה' להביא את הגאולה לפני זמנה ,וא לאו "בעתה" – וא לא יזכו ישראל,
יביא ה' את הגאולה בזמנה.
בבבלי סנהדרי צח,א אמרו :אמר רבי אלכסנדרי :רבי יהושע ב לוי רמי ,כתיב" :בעיתה" ,וכתיב:
"אחישנה"! זכו " %אחישנה" ,לא זכו " %בעיתה".
רבי יהושע ב לוי אומר כדברי רבי אליעזר וכדברי רבי יהושע.
כיו שאמר לו רבי יהושע )לרבי אליעזר( :והרי כתוב )בחזו ק' הפלאות שראה דניאל(:
"ויר ימינו ושמאלו אל השמי וישבע בחי העול כי למועד מועדי וחצי וככלות
נפ& יד ע קודש תכלינה כל אלה" )דניאל יב,ז( – דניאל שמע את המלא" נשבע בה' ,שכאשר
יגיע המועד הנקוב הזה ,ייוושע ע ישראל ותכלינה כל הצרות ,ואז יגיע הק' ותבוא הגאולה; הרי
שהגאולה אינה תלויה בתשובה ,איסתלק רבי ליעזר – השתתק רבי אליעזר ,שאי ליישב את
הכתוב הזה כפי שיישב את הכתובי לעיל.
בבבלי סנהדרי צז,ב אמרו :רבי אליעזר אומר :א ישראל עושי תשובה %נגאלי ,וא לאו %אי
נגאלי .אמר לו רבי יהושע :א אי עושי תשובה %אי נגאלי?! %אמר לו )רבי אליעזר(:
הקדוש ברו הוא מעמיד לה מל שגזרותיו קשות כהמ ,ומחזיר אות למוטב.
תניא איד :רבי אליעזר אומר :א ישראל עושי תשובה %נגאלי ,שנאמר" :שובו בני שובבי"
)ירמיהו ג(.
אמר לו רבי יהושע :והלא כבר נאמר" :חינ נמכרת ולא בכס תיגאלו" )ישעיהו נב(" ,חינ
נמכרת" %בעבודה זרה" ,ולא בכס תיגאלו" %לא בתשובה ומעשי טובי )רש"י :דאפילו אי
עושי תשובה %נגאלי .משו דאמר "חינ נמכרת" ,קרי "כס" בלשו תשובה(.
אמר לו רבי אליעזר :והלא כבר נאמר" :שובו אלי ואשובה אליכ" )מלאכי ג(.
אמר לו רבי יהושע :והלא כבר נאמר" :כי אנכי בעלתי בכ ...והבאתי אתכ ציו" )ירמיהו ג(
)רש"י" :בעלתי בכ" משמע :בעל כורחכ ,בלא תשובה(.
אמר לו רבי אליעזר :והלא כבר נאמר" :בשובה ונחת תיוושעו" )ישעיהו ל(.
אמר לו רבי יהושע :והלא כבר נאמר" :כה אמר ה' גואל ישראל קדושו לבזה נפש למתעב גוי"
)ישעיהו מט( )"לבזה נפש למתעב גוי" %למי שנפש כל גוי בזה לו וכל גוי מתעב אותו ,והכוונה
לישראל בגלות" .יד רמה" :מדלא תלי טעמא אלא בביזיו ותיעוב ,שמע מינה בהכי תליא ולאו
בתשובה(.
אמר לו רבי אליעזר :והלא כבר נאמר" :א תשוב ישראל נאו ה' אלי תשוב" )ירמיהו ד(.
אמר לו רבי יהושע :והלא כבר נאמר" :ואשמע את האיש לבוש הבדי אשר ממעל למימי היאור
ויר ימינו ושמאלו אל השמי ויישבע בחי העול כי למועד מועדי וחצי )רש"י :אלמא יש ק"
בדבר" .יד רמה" :דאי על ידי תשובה ,מאי שנא לההוא עידנא( וככלות נפ" יד ע קודש תכלינה כל
אלה" )דניאל יב(.
ושתק רבי אליעזר )"יד רמה" :וקיבלה(.
לפי הברייתא בבבלי ,רבי אליעזר הביא ראיה לדעתו מפסוקי ,ורבי יהושע הביא ראיה לדעתו
מפסוקי ,ולא יישב רבי אליעזר את הפסוקי שהביא רבי יהושע .ואילו לפי הירושלמי ,יישב רבי
אליעזר את הפסוקי שהביא רבי יהושע ,מלבד הפסוק האחרו.
הסתלק רבי אליעזר
הלשו "נסתלק רבי פלוני" שנזכרה כא נזכרה עוד בכמה מקומות )תוספתא אהלות ג,ז; ספרי
'במדבר' פסקה קיח; ספרי זוטא 'במדבר' פסקה ט ופסקה יט( ,שחכמי דני זה ע זה ,זה מביא
ראיה לדבריו ,וזה מביא ראיה לדבריו ,עד שאחד מנצח את חברו ,והלה מסתלק .רש"י בבבלי
זבחי נז,א פירש :נסתלק %נשתתק.
#####
ואומרי :מתו )משו ,בסיבת( חמשה דברי נגאלו ישראל ממצרי :מתו צרה,
מתו צווחה )צעקה ,תפילה( ,מתו זכות אבות )השכר המגיע בעד המעשי הטובי של
האבות( ,מתו תשובה ,מתו הק& )הזמ המיועד לגאולה( – שלא נגאלו ישראל אלא מתו" כל
חמשת הדברי.
הדא היא דכתיב – זו היא שכתוב )בעני שעבוד מצרי(" :ויהי בימי הרבי הה וימת
מל מצרי ויאנחו בני ישראל מ העבודה ויזעקו" )שמות ב,כג( – בני ישראל נאנחו וזעקו
אל ה' מחמת צרת השעבוד ,הרי מתו צרה;
"וישמע אלהי את נאקת" )ש כד( – ה' שמע את צעקת ותפילת ,הרי מתו
צווחה;
"ויזכור אלהי את בריתו את אברה את יצחק ואת יעקב" )ש( – ה' זכר את בריתו שכרת
ע האבות ,הרי מתו זכות אבות;
"וירא אלהי את בני ישראל" )ש כה( – ה' ראה שעשו תשובה ,הרי מתו תשובה;
"וידע אלהי" )ש( – ה' ש אל ליבו שהגיע הק' של גלות מצרי שאמר לאברה )בראשית
טו,יג!יד( ושעליו לגאול את בני ישראל ,הרי מתו הק&.
גאולת ישראל ממצרי באה ג מתו תשובה ,כמו שהגאולה העתידה תלויה בתשובה ,לדעת רבי
אליעזר.
מתו זכות אבות
בשמות רבה א,לד נאמר" :ויזכור אלוהי את בריתו" וגו' %לא היו ראויי ישראל להינצל אלא
בזכות האבות.
מתו תשובה
במכילתא דרבי ישמעאל 'יתרו' מסכתא ד"בחודש" פרשה א ובמכילתא דרבי שמעו בר יוחאי פרק
יט פסוק א נאמר :הרי הוא אומר" :וירא אלוהי את בני ישראל" )שמות ב,כה( ,ראה בה שעשו
תשובה.
מתו הק"
בשמות רבה א,לו נאמר" :וידע אלוהי" %ידע שהגיע הק" שעליו לגואל" ...וידע אלוהי" %ידע
שקרב הזמ שאמר לאברה.
ובמדרש תנחומא )בובר( פרשת 'שמות' סימ ט נאמר :הקב"ה בלבד היה יודע את הק" של גלות
מצרי ,שנאמר" :וידע אלוהי" )שמות ב,כה(.
וכ הוא )הכתוב( אומר )בעני הגלות והתשובה( – שלא ייגאלו ישראל אלא מתו" כל הדברי
האלה" :בצר ל " )דברי ד,ל( – כשיצר לישראל ,כשיהיו נתוני בצרה ,הרי מתו צרה;
"ומצאו כל הדברי האלה באחרית הימי ושבת עד ה' אלוהי"" )ש( – תשובו אל ה',
הרי מתו תשובה;
"כי אל רחו יי' אלהי " )ש לא( הרי מתו רחמי;
"לא ירפ ולא ישחית ולא ישכח את ברית אבותי אשר נשבע לה" )ש( – ה' יזכור
את בריתו שכרת ע האבות ,הרי מתו זכות אבות.
הגרסה הנכונה כמו במסירה מהגניזה:
וכ הוא אומר" :בצר ל"" ! מתו" צרה;
"ומצאו" כל הדברי האלה" ! מתו צווחה;
"ושבת עד יי' אלהי"" ! מתו" תשובה;
"כי אל רחו יי' אלהי"" ! מתו" רחמי;
"לא ירפ" ולא ישחית" ולא ישכח את ברית אבותי" אשר נשבע לה" ! מתו" זכות
אבות.
הכתוב הזה מדבר בגאולת ישראל העתידה מהגלות ,ומכא שהיא תלויה בתשובה ,כדעת רבי
אליעזר.
וכ הוא )הכתוב( אומר )בסיפור חטאי ישראל באר' כנע ,עונש וישועת( – שלא נגאלו ישראל
אלא מתו" כל הדברי האלה" :וירא בצר לה" )תהילי קו,מד( – ה' הסתכל בצרת של
ישראל ,הרי מתו צרה;
"בשומעו את רינת" )ש( – ה' שמע את זעקת ,הרי מתו צווחה;
"ויזכור לה בריתו" )ש מה( – ה' ש אל ליבו לקיי לה את בריתו ע האבות ,הרי
מתו זכות אבות;
"וינח כרוב חסדיו" )ש( – ה' שינה את גזרתו הרעה עליה לטובה ,על פי מידתו שהוא רב
חסד ומרבה להיטיב ומקבל את תשובת ,הרי מתו תשובה;
"וית אות לרחמי" )ש מו( – ה' נהג אית ברחמי ,הרי מתו רחמי.
ישועת ישראל בארצ באה ג מתו תשובה ,כמו שהגאולה העתידה תלויה בתשובה ,לדעת רבי
אליעזר.
בדברי רבה ב,כג נאמר :אמר רבי אליעזר :כשנגאלו ישראל ממצרי ,לא נגאלו אלא מתו חמישה
דברי אלו :מתו צרה ,ומתו תשובה ,ומתו זכות אבות ,ומתו רחמי ,ומתו הק" .מתו צרה,
דכתיב" :וייאנחו בני ישראל" )שמות ב(; מתו תשובה ,דכתיב" :ותעל שועת"; מתו זכות אבות,
דכתיב" :ויזכור אלוהי את בריתו"; מתו רחמי ,דכתיב" :וירא אלוהי את בני ישראל" )ה' ראה
את צער שסבלו במצרי(; מתו הק" ,דכתיב" :וידע אלוהי".
וא לעתיד לבוא אי נגאלי אלא מתו חמישה דברי הללו" :בצר ל" )דברי ד( %הרי מתו
צרה; "ושבת עד ה' אלוהי" %הרי מתו תשובה; "כי אל רחו ה' אלוהי" %הרי מתו רחמי;
"ולא ישכח את ברית אבותי" %הרי מתו זכות אבות; "באחרית הימי" %הרי מתו הק".
ודויד פירש אות" :וירא בצר לה" )תהילי קו( %הרי מתו צרה; "בשומעו את רינת" %הרי
מתו תשובה; "ויזכור לה בריתו" %הרי מתו זכות אבות; "ויית אות לרחמי" %הרי מתו
רחמי; "הושיענו ה' אלוהינו וקבצנו מ הגויי" %הרי מתו הק".
ובפסיקתא רבתי פרשה מד נאמר :חמישה דברי מביאי את הגאולה .מתו צרה אד נגאל
"בצר ל ומצאו כל הדברי האלה" )דברי ד,ל(; ומתו ק" " %באחרית הימי" )ש(; ומתו
תשובה " %ושבת עד ה' אלוהי" )ש(; ומתו רחמי " %כי אל רחו ה' אלוהי" )דברי ד,לא(;
ובזכות האבות " %ולא ישכח את ברית אבותי" )ש( .והתשובה גורמת לרחמי ולזכות האבות,
שכ הוא אומר" :ושבת עד ה' אלוהי" ,ומיד" :כי אל רחו ה' אלוהי" וגו'.
–
ובמדרש תהילי קו,ט נאמר :אמר רבי אליעזר :אי ישראל נגאלי אלא מתו חמישה דברי:
מתו צרה ,ומתו תפילה ,ומתו זכות אבות ,ומתו תשובה ,ומתו הק" .מתו צרה ,שנאמר:
"וירא בצר לה"; מתו תפילה ,שנאמר" :בשומעו את רינת"; מתו זכות אבות ,שנאמר" :ויזכור
לה בריתו"; מתו התשובה ,שנאמר" :ויינח כרוב חסדיו"; מתו הק" ,שנאמר" :הושיענו ה'
אלוהינו וקבצנו מ הגויי".
א משה כלל כול בפסוק אחד ,שנאמר" :בצר ל ומצאו כל הדברי" וגו' )דברי ד,ל(" % ,בצר
ל" )ש( %מתו צרה; "ומצאו כל הדברי האלה" )ש( %מתו תפילה; "באחרית הימי" )ש( %
זה הק"; "ושבת עד ה' אלוהי" )ש( %זה תשובה; "ולא ישכח את ברית אבותי" )דברי ד,לא( %
זה זכות אבות.
במדרשי האלה נדרשו שלושת הכתובי הללו בדר דומה לאמור בירושלמי כא .לפי המדרשי,
רבי אליעזר הוא שדרש את שלושת הכתובי ,בעוד שבירושלמי כא נשמט שמו של רבי אליעזר.
בדברי רבה דרשו מכל אחד משלושת הכתובי את חמשת הדברי האלה שמתוכ נגאלי
ישראל :צרה ,תשובה ,זכות אבות ,רחמי והק" .בכתובי בשמות ובתהילי סדר הדברי כפי
שה מסודרי בלשו הכתובי זהה ,ובכתוב בדברי סדר הדברי שונה .בפסיקתא רבתי דרשו
מהכתוב בדברי כמו בדברי רבה.
במדרש תהילי דרשו מהכתובי בדברי ובתהילי את חמשת הדברי האלה שמתוכ נגאלי
ישראל :צרה ,תפילה ,זכות אבות ,תשובה וק".
בארבעה דברי שוו המדרשי ,וה :צרה ,תשובה ,זכות אבות והק" .ובדבר אחד לא שוו
המדרשי ,שבדברי רבה מנו :רחמי ,ובמדרש תהילי מנו :תפילה.
אבל בירושלמי כא לא דרשו מכל אחד משלושת הכתובי את אות דברי שמתוכ נגאלי
ישראל .מהכתוב בשמות דרשו חמישה דברי אלה :צרה ,צווחה ,זכות אבות ,תשובה והק".
ומהכתובי בדברי )לפי מסירה מהגניזה( ובתהילי דרשו חמישה דברי אלה :צרה ,צווחה ,זכות
אבות ,תשובה ורחמי.
הרי שבארבעה דברי שוו הדרשות בירושלמי ,וה :צרה ,צווחה ,זכות אבות ותשובה .ובדבר אחד
לא שוו הדרשות בירושלמי ,שבכתוב בשמות מנו :הק" ,ובכתובי בדברי ובתהילי מנו :רחמי.
נמצא שבירושלמי דרשו את הדברי בשתי דרכי שונות.
צווחה=תפילה
בירושלמי דרשו צווחה מאותו לשו בכתובי בדברי ובתהילי שבמדרש תהילי דרשו תפילה.
בספרי דברי פסקה כו )ועוד( נאמר :עשר לשונות נקראת תפילה :זעקה ,שועה ,נאקה ,שנאמר:
"ויהי בימי הרבי הה וימת מל מצרי וייאנחו בני ישראל מ העבודה ויזעקו ותעל שועת,
וישמע אלוהי את נאקת" )שמות ב,כג%כד(...
הרי שצווחה )'%וישמע אלוהי את נאקת'( היא אחת מהלשונות של תפילה.
ובשיר השירי רבה פרשה ב נאמר :כשהיו ישראל במצרי ,היו המצריי משעבדי אות,
והתחילו צועקי ותולי עיניה להקב"ה ,הדא הוא דכתיב" :ויהי בימי הרבי הה וימת מל
מצרי וייאנחו בני ישראל מ העבודה ויזעקו" וגו' )שמות ב( ,מיד" :וישמע אלוהי את נאקת" %
שמע הקב"ה לתפילת והוציא.
דרשת הירושלמי מהכתוב בשמות תואמת לדרשת מדרש תהילי מהכתובי בדברי ובתהילי,
שמנו חמישה דברי אלה :צרה ,צווחה=תפילה ,זכות אבות ,תשובה והק".
ג רינה היא אחת מהלשונות של תפילה ,ולכ אמרו בירושלמי ובמדרש תהילי" :בשומעו את
רינת" %מתו צווחה=תפילה.
כשה צועקי ,הקב"ה מצוי לה
במדרש תהילי סא,א נאמר" :שמעה אלוהי רינתי הקשיבה תפילתי" )סא,ב( %זהו שאמר הכתוב:
"ותפילת צדיקי ישמע" )משלי טו,כט( ,בכל מקו שקראו ישראל להקב"ה ,ענה אות .קראו לו
במצרי וענה אות ,שנאמר" :וישמע אלוהי את נאקת" ...ועכשיו" :מקצה האר" אלי אקרא
בעטו ליבי" )סא,ג( ,אמר לה הקב"ה :מקצה האר" קראת אותי ,וכשהיית באר" לא קראת
אותי... ,וכ משה אמר" :וביקשת מש את ה' אלוהי ומצאת" וגו' "בצר ל ומצאו" וגו' )דברי
ד,כט%ל( .הוי" :מקצה האר" אלי אקרא".
ובמדרש תנחומא פרשת 'בשלח' סימ ט נאמר :וכשה צועקי ,הקב"ה מצוי לה ,שנאמר:
"וביקשת מש את ה' אלוהי ומצאת" )דברי ד(.
לפי זה ,כשאמרו בירושלמי )לפי מסירה מהגניזה( ובמדרש תהילי" :ומצאו כל הדברי האלה" %
מתו צווחה=תפילה ,נתכוונו למה שכתוב לפניו" :וביקשת מש את ה' אלוהי ומצאת" ,כי
תפילה זו בקשה )תוספתא ברכות ג,ו; בבלי ברכות לא,א(.
רחמי
הרחמי זה אחד מ הדברי שניתנו מתנה לעול על ידי ה' ,ולמדו )בבראשית רבה ו,ה ובויקרא
רבה לה,ח( מ הכתוב" :ויית אות לרחמי" )תהילי קו( ,שדרשו כא.
הק"
בפסיקתא רבתי פרשה מא נאמר :לפי ששתי פעמי התינוקות אומרי אחת בבוקר ואחת בערב:
"הושיענו ה' אלהינו" )תהילי קו,מז( ,לפיכ הקב"ה אומר שתי פעמי" :מי יית מציו ישועת
ישראל" )תהילי יד,ז ונג,ז( %מי יית שיגיע הק" שאקרב גאולתכ.
משו כ דרשו" :הושיענו ה' אלוהינו" %הרי מתו הק".
#####
ומספרי :חד בר נש הוה איחטא )במסירה מהגניזה :חטי( בלישניה – אד אחד היה חוטא
בלשונו .אתא לגבי רבי יוחנ ,ושלחיה גבי רבי חנינה – בא אצל רבי יוחנ ,ושלח )רבי
יוחנ( אותו אצל רבי חנינא .אמר ליה – אמר לו )רבי חנינא לאותו אד( :איזיל תהי ב ולעי
באוריתא – ל" והתחרט ב" ועמול בתורה ,דכתיב" :מרפא לשו ע& חיי" )משלי טו,ד( –
רפואת הלשו באה על ידי ע' חיי המרפא חולי .ומכיו שהתורה נקראת "ע' חיי" ,היא
רפואה ללשו.
חטי בלישניה %חוטא בלשו הרע
בבבלי ערכי טו,ב אמרו :אמר רבי חמא בר חנינא :מה תקנת של מספרי לשו הרע? %א תלמיד
חכ הוא ,יעסוק בתורה ,שנאמר" :מרפא לשו ע" חיי" )משלי טו( ,ואי לשו אלא לשו הרע,
שנאמר" :ח" שחוט לשונ" )ירמיהו ט( ,ואי ע" חיי אלא תורה ,שנאמר" :ע" חיי היא
למחזיקי בה" )משלי ג(.
לפי מימרה זו ,אפשר שהאד שמסופר עליו כא היה מדבר לשו הרע ,ומה שאמר רבי חמא בר
חנינא בבבלי הוא כדברי אביו רבי חנינא לאותו אד.
חטי בלישניה %ר בלשונו
בדברי רבה פרשת 'דברי' ז נאמר :אמר רבי אחא :א לשונ חוכ )מגמג( ,אשו )הקשה ,חזק(
אותו בדברי תורה והוא מתרפא .צא ולמד ממשה שהיה פסילוס )כבד פה ,מגמג( ,ובשביל
שנתעסק בתורה נתרפא לשונו ,אתמול "לא איש דברי אנוכי" )שמות ד,י( ,עכשיו הוא אומר
"אלה הדברי" ,הוי" :מרפא לשו ע" חיי" )משלי טו,ד(.
ובמדרש תנחומא פרשת 'דברי' סימ ב נאמר" :אלה הדברי אשר דיבר משה" וגו' %אמרו
ישראל :אתמול אמרת "לא איש דברי אנוכי" )שמות ד,י( ,ועכשיו אתה מדבר כל כ? אמר רבי
יצחק :א אתה חיי )כבד פה )מלשו 'ח'(( ,שנה את התורה והתרפא .משה כבר למד את כל
התורה.
לפי המדרשי האלה ,אפשר שהאד שמסופר עליו כא היה כבד פה וכבד לשו.
השורש 'חטא' משמעו ר ומפונק .התרגומי האר" ישראלי מתרגמי בשורש זה את הר והרכה
שבמקרא .המילה 'חטיי' בירושלמי פסחי ג,ד פירושה :רכי )"ירושלמי כפשוטו"( .לפי זה' ,חטי
בלישניה' %ר בלשונו .א הלשו רכה ,יש להקשות אותה ,כדברי רבי אחא בדברי רבה.
שלחיה גבי רבי חנינא
בבבלי יומא מט,א אמרו ,שרבי חנינא היה בקי ברפואות .משו כ שלח רבי יוחנ את אותו אד
אצל רבי חנינא.
תשובה ותורה מביאות רפואה
בבבלי יומא פו,א אמרו :אמר רבי חמא בר חנינא :גדולה תשובה שמביאה רפואה לעול ,שנאמר:
"שובו בני שובבי ארפא משובותיכ" )ירמיהו ג( " /ארפא משובת אוהב נדבה" )הושע יד(.
ובאליהו זוטא פרשה כב נאמר :גדולה תשובה שמרפאת את ישראל מעוונותיה ,שנאמר" :ארפא
משובת אוהב נדבה" )הושע יד,ה(.
וש נאמר עוד :אמר לו הקב"ה לישעיהו :ל ואמור לה לישראל :אי לכ מידה טובה יותר מ
התשובה ,שהיא מרפאת את ישראל מכל עוונותיה ,שנאמר" :ארפא משובת אוהב נדבה".
לפי האמור בבבלי סנהדרי ,רבי אליעזר הביא ראיה לדבריו ,שא ישראל עושי תשובה %נגאלי,
ממה שנאמר" :שובו בני שובבי ארפא משובותיכ" .מהכתוב הזה למדו ,שתשובה מביאה
רפואה .מהכתוב "מרפא לשו ע" חיי" למדו כא ,שתורה מביאה רפואה .מכיו שדיברו לעיל
בעני תשובה שמביאה רפואה ,דיברו כא בעני תורה שמביאה רפואה.
רבי חמא בר חנינא שאמר בבבלי ,שתשובה מביאה רפואה ,הוא בנו של רבי חנינא שאמר כא,
שתורה מביאה רפואה.
#####
"משא דומה ,אלי קורא משעיר ,שומר מה מלילה ,שומר מה מליל .אמר שומר ,אתא בוקר וג
לילה ,א תבעיו בעיו ,שובו אתיו" )ישעיהו כא,יא!יב(.
אומרי :אמר רבי חנינה בריה דרבי אבהו )אמורא אר' ישראלי בדור השלישי!הרביעי(:
בספרו של רבי מאיר )גדול התנאי בדור הרביעי( מצאו כתוב" :משא דומה" )ישעיהו
כא,יא( – 'משא דומי' )צרי" לומר כמו במסירה מהגניזה :רומי( – נבואה על גלות רומי .רבי
מאיר החלי $ד ב!ר ,וכתב 'רומה' )רומא ,רומי( במקו 'דומה' .בכתוב נאמר" :משא דומה ,אלי
קורא משעיר" .הנביא פתח ב'דומה' והמשי" ב'שעיר' )'אדו'( ,ועל פי שיטת המדרש של חכמינו,
'אדו' היא רומי .זה הטע למה שכתב רבי מאיר בספרו .ג 'השבעי' בתרגומ ליוונית
העתיקו ,כאילו היה כתוב לפניה 'אדו'.
בתורתו של רבי מאיר
בבראשית רבה ט,ה נאמר :בתורתו של רבי מאיר מצאו כתוב" :והנה טוב מאד" )בראשית א,לא( %
'והנה טוב מות'.
ובבראשית רבה כ,יב נאמר :בתורתו של רבי מאיר מצאו כתוב" :כותנות עור" )בראשית ג,כא( %
'כותנות אור'.
ובבראשית רבה צד,ט נאמר :בתורתו של רבי מאיר מצאו כתוב" :ובני ד חושי" )בראשית מו,כג(
' %וב ד חושי'.
נראה לפרש ,שרבי מאיר כתב כ בגליו ספר תורה שלו בדר ביאור ודרש ,או שהיה לו ספר שבו
היה כותב את דרשותיו.
"א ַלי קורא משעיר" )ש( אמר רבי יוחנ :יש לדרוש את הכתוב כ"ֵ :א ַלי קורא מפני
ֵ
שעיר – אלו דברי הנביא .הנביא אומר ,שישראל קוראי אליו ,בגלל מה ששעיר )רומי( עושי
לה בגלות )מביאי את המש" דרשת הכתובי על פי רבי יוחנ ,לאחר שמביאי דרשות
אמוראי אחרי לכתוב הזה(.
"א ִלי" )האל שלי(ֵ :א ִלי מאיכ
אמר רבי שמעו ב לקיש :יש לדרוש את הכתוב כאילו כתובֵ :
)מהיכ( נזדווג לי? משעיר – אלו דברי ישראל .ישראל אומרי ,שה' התחבר והצטר $לה
בשעיר ,שכשגלו ישראל לרומי ,גלה ה' עימה.
אמר רבי יהושע ב לוי :א יאמר ל אד :איכ )היכ( הוא אלהי ? אמור לו:
בכר )עיר גדולה( הגדול שברומי – ה' נמצא ברומי ,כדי לגאול את ישראל שגלו לש .מה
טעמא? – מה המקור בכתוב לדבר זה? "אלי קורא משעיר" – ודרש ג הוא כאילו כתוב:
"א ִלי".
ֵ
אלי נזדווג לי
בפסיקתא רבתי פרשה ל נאמר :כיו שגלו ישראל מארצ ,אמר לה הקב"ה :במי את רוצי
שיל בראשיכ לבבל? %אמרו לו ישראל :ריבו של עול ,אי אנו רוצי אלא ב .מיד אמר לה
הקב"ה :הואיל וכ אמרת ,אני אהיה זיווג ,ואני אעלה עימכ בבלה ,שנאמר" :למענכ שלחתי
בבלה" )ישעיהו מג(.
דברי המדרש הזה ה מעי דברי רבי שמעו ב לקיש.
היכ הוא אלוהי?
בשמות רבה טו,טז נאמר" :מי זה בא מאדו" )ישעיהו סג( ,עובדי כוכבי אמרו לה לישראל:
היכ אלהיכ? שנאמר" :אי אלוהימו" )דברי לב( .מה הקב"ה עתיד לעשות לה? " %אשכיר חיצי
מד" )דברי לב( ,ולא זאת בלבד ,אלא שעתיד לדורכ ,שנאמר" :פורה דרכתי לבדי" )ישעיהו סג(,
והוא עתיד לדרו במנעלו לכל גדולי אדו ,שנאמר" :על אדו אשלי נעלי" )תהילי ס(.
ובפסיקתא רבתי פרשה לו נאמר :אומות העול מחרפי אות )את ישראל( ואומרי לה בכל
יו :אלוהי היכ הוא? למה לא יציל? %אומרת לה :יש לי יו אחד שעתיד מלכי להיגלות עלי.
ובספרי דאגדתא על אסתר %מדרש פני אחרי נוסח ב פרשה ו נאמר :וש במדינה הגואל
והנגאל נתוני ש ,וכ הוא אומר" :משא דומה אלי קורא משעיר שומר מה מלילה שומר מה
מליל" )ישעיהו כא,יא( ,וכ הוא אומר" :מי זה בא מאדו חמו" בגדי מבצרה" )ישעיהו סג,א(.
דברי המדרשי האלה ה מעי דברי רבי יהושע ב לוי.
רבי יהושע ב לוי %ברומי
בבבלי סנהדרי צח,א אמרו :רבי יהושע ב לוי מצאו לאליהו ,אמר לו :אימתי יבוא משיח? %אמר
לו :ל שאל אותו )את המשיח( % .והיכ הוא יושב? %על פתח רומי .הל אצלו ,אמר לו )רבי יהושע
ב לוי למשיח( :לאימתי יבוא מר? %אמר לו :היו .בא )רבי יהושע ב לוי( אצל אליהו ,אמר לו:
מה אמר ל? %אמר לו :שיקר לי ,שאמר לי :היו אני בא ,ולא בא % .אמר לו :כ אמר ל" :היו
א בקולו )רש"י :של הקב"ה( תשמעו" )תהילי צה(.
ובבבלי יומא י,א אמרו :אמר רבי יהושע ב לוי אמר רבי :עתידה רומי שתיפול ביד פרס.
ובבראשית רבה לג,א ובויקרא רבה כז,א ובפסיקתא דרב כהנא ט,א )ועוד( נאמר :מעשה ברבי
יהושע ב לוי שעלה לרומי...
ובבראשית רבה עח,ה נאמר :רבי יהושע ב לוי עלה לרומי .כיו שבא לעכו )בחזרתו מש( ,יצא
רבי חנינא לקראתו ,מצאו צולע על ירכו .אמר לו :דומה אתה לזקנ )ליעקב ,שנעשה צולע
בפגיעתו ע המלא שהיה שר של אדו ,ואתה צולע בשוב מרומי ,ורומי נמשלה בדברי חכמי
לאדו( " %והוא צולע על ירכו" )בראשית לב,לא(.
ובאיכה רבה )בובר( פרשה ב נאמר :רבי יהושע ב לוי אמר :קול צרות מרגשות עולה לכר גדול של
רומי ,הדא הוא דכתיב" :קול ה' משל גמול לאויביו" )ישעיהו סו,ו(.
רבי יהושע ב לוי ציפה לגאולת של ישראל ולמפלתה של רומי ,ולפיכ אמר ,שה' נמצא ברומי
כדי לגאול את ישראל ולהיפרע מרומי .ג המשיח יושב ברומי כמו ה' .וא רבי יהושע ב לוי הל
בשליחות הע לרומי.
#####
ואומרי :תני )שנה( רבי שמעו ב יוחי )מגדולי התנאי בדור הרביעי( :בכל מקו שגלו
ישראל ,גלת )גלתה( השכינה )כבוד אלוהי( עמה )ע ישראל(.
גלו למצרי – כשירדו בני ישראל למצרי ,וגלת השכינה עמה .מה טעמא? – מה המקור
בכתוב לדבר זה? "הנגלה נגליתי אל בית אבי בהיות במצרי לבית פרעה"
)שמואל א ב,כז( – ה' אמר לעלי הכוה :הלא ידוע ל" כי התגליתי בנבואה אל בית אבי" בהיות
במצרי משועבדי לפרעה.
גלו לבבל – בחורב הבית הראשו ,וגלת שכינה עמה .מה טעמא? – מה המקור בכתוב
לדבר זה? "למענכ שולחתי בבלה" )ישעיהו מג,יד( – כתובִ " :שלחתי" ,ודורשי כאילו
כתוב" :שולחתי" .ה' אמר לישראל שגלו לבבל :בשבילכ נשלחתי לבבל.
גלו למדי – כשהיו ישראל תחת יד מלכות מדי ופרס ,וגלת השכינה עמה .מה טעמא? – מה
המקור בכתוב לדבר זה? "ושמתי כסאי בעיל" )ירמיהו מט,לח( – ה' ישב על כסאו בעיל.
ואי עיל אלא מדי ,כמה דת )דאת( אמר – כמו שאתה אומר )כמו שנאמר(" :ואני בשוש
הבירה אשר בעיל המדינה" )דניאל ח,ב( – דניאל ראה בחזו שהוא בשוש ,הבירה של פרס
ומדי .מכתוב זה נית ללמוד ,שעיל היא מדי.
גלו ליו – בימי הבית השני ,כשהיו ישראל תחת יד מלכות יוו ,וגלת השכינה עמה .מה
טעמא? – מה המקור בכתוב לדבר זה? "ועוררתי בני ציו על בני יו" )זכריה ט,יג( –
הכתוב מדבר על בני ישראל שהיו בגלות יוו ,וכתוב אחריו" :וה' עליה ייראה" )ש יד( – ה'
יתגלה על בני ישראל ,ומכא שגלה ה' עימה.
גלו לרומי – בחורב הבית השני ,וגלתה השכינה עמה .מה טעמא? – מה המקור בכתוב
לדבר זה? "אלי קורא משעיר" )ישעיהו כא,יא( – ה' נמצא ע ישראל בגלות רומי ,כמו
שדרשו רבי שמעו ב לקיש ורבי יהושע ב לוי לעיל את הכתוב הזה.
בבבלי מגילה כט,א )ועוד( אמרו :תניא ,רבי שמעו ב יוחי אומר :בוא וראה כמה חביבי ישראל
לפני הקב"ה ,שבכל מקו שגלו %שכינה עימה .גלו למצרי %שכינה עימה ,שנאמר" :הנגלה
נגליתי לבית אבי בהיות במצרי" וגו' )שמואל א ב( ,גלו לבבל %שכינה עימה ,שנאמר:
"למענכ שלחתי בבלה" )ישעיהו מג( .גלו לעיל %שכינה עימה ,שנאמר" :ושמתי כסאי בעיל"
)ירמיהו מט( ,גלו לאדו %שכינה עימה ,שנאמר" :מי זה בא מאדו חמו" בגדי מבצרה"
)ישעיהו סג( .וא כשה עתידי ליגאל שכינה עימה ,שנאמר" :ושב ה' אלוהי את שבות"
)דברי ל(' ,והשיב' לא נאמר ,אלא "ושב" ,מלמד שהקב"ה שב עימה מ הגלות.
ובאיכה רבה א,נד נאמר :את מוצא ,בשעה שגלו ישראל לבבל ,מה כתיב" :למענכ שלחתי בבלה"
)ישעיהו מג( .גלו לעיל %שכינה עימה ,דכתיב" :ושמתי כסאי בעיל" )ירמיהו מט( .גלו ליוו %
שכינה עימה ,דכתיב" :ועוררתי בני ציו על בני יוו" )זכריה ט( ,וכתיב בתריה" :וה' עליה
ייראה" וגו'...
ובשמות רבה טו,טז נאמר :נשתעבדו ישראל במצרי וגלה הקב"ה כביכול עימה ,שנאמר" :אנוכי
ארד עמ מצרימה" )בראשית מו(; וכ בבבל ,שנאמר" :למענכ שלחתי בבלה" )ישעיהו מג(; וכ
במדי ,שנאמר" :ושמתי כסאי בעיל" )ירמיהו מט( ,ואי עיל אלא מדי ,שנאמר" :עלי עיל צורי
מדי" )ישעיהו כא(; ביוו היה הקב"ה עימה ,שנאמר" :וה' עליה ייראה ויצא כברק חיצו" )זכריה
ט( .אמרו לו להקב"ה :כל כ למה? %אמר לה :כל הימי שאני עימה אי נוטלי ש רע.
במצרי הייתי עימה ונמצאת שלמה ,שנאמר" :ג נעול אחותי כלה" )שיר השירי ד(; בבבל
הייתי עימה ונמצאת שלמה ,שנאמר" :ה איתי אלהנא די אנחנא פלחי" )דניאל ג(; במדי הייתי
עימה ונמצאת שלמה ,שנאמר" :ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה" )אסתר ג(; ביוו לא כתבו על קר
השור שאי לה חלק באלוהי ישראל.
#####
לעיל אמר רבי יוחנֵ " :א ַלי קורא משעיר" ! ֵא ַלי קורא מפני שעיר – ישעיהו אומר ,שישראל
קוראי אליו ,בגלל מה שרומי עושי לה בגלות.
ומביאי את המש" דרשת הכתובי בישעיהו על פי רבי יוחנ:
"שומר מה מלילה" )ישעיהו כא,יא( אמרו ישראל לישעיה – כ" קראו ישראל לישעיהו
מפני שעיר :רבינו ישעיה )!'שומר'( ,מה יוצא לנו מתו הלילה הזה )!'מה מלילה'(? – מה
יהיה באחריתנו בגלות הזאת )הגלות משולה ללילה(? עד מתי תימש" הגלות? אמר לה
)ישעיהו לישראל( :המתינו לי עד שנשאל )את הקב"ה( .כיו ששאל )ישעיהו את הקב"ה(,
חזר אצל )אצל ישראל( .אמרו לו )ישראל לישעיהו(" :שומר מה מליל" )ש( מה מילל
"מ ֵ-יל" כאילו היא
שומר העולמי? – מה אמר הקב"ה ,שהוא שומר העול? )דרשו את המילה ִ
"מ ֵ-ל"=דיבר( אמר לה )ישעיהו לישראל(" :אמר שומר אתא )בא( בוקר
כתיב מלא של ִ
וג לילה" )ש יב( – הקב"ה אמר ,שבקרוב תבוא ישועה )!'בוקר'( ,וג תבוא פורענות )!'לילה'(.
אמרו לו )ישראל לישעיהו(" :וג לילה"?! – וכי תבוא לנו ג פורענות?! אמר לה
)ישעיהו לישראל( :לא כשאת )כמו שאת( סבורי ,אלא "בוקר" לצדיקי ,ו"לילה"
לרשעי – תבוא ישועה לצדיקי ,ופורענות לרשעי; "בוקר" לישראל ,ו"לילה" לאומות
העול – תבוא ישועה לישראל ,ופורענות לאומות העול .אמרו ליה – אמרו לו )ישראל
לישעיהו( :אימת? – מתי )תבוא הגאולה(? אמר לו – אמר לה )ישעיהו לישראל( :אימת
דאתו בעיי הוא בעי – כל זמ שאת רוצי )שתבוא הגאולה() ,ג( הוא )הקב"ה( רוצה ,וזהו
שנאמר" :א תבעיו בעיו" )ש( – א את תרצו ,הוא רוצה .אמרו לו )ישראל לישעיהו(:
מי מעכב? – מי מונע שאי אנו נגאלי מ הגלות? והרי רצוננו שתבוא הגאולה במהרה .אמר
לה )ישעיהו לישראל( :תשובה – התשובה מעכבת את הגאולה ,ולכ שובו בתשובה ובואו אל ה',
וזהו שנאמר" :שובו אתיו )בואו(" )ש(.
ג לפי דרשה זו ,הגאולה העתידה תלויה בתשובה ,כדעת רבי אליעזר.
אנו מוצאי בדברי חכמינו ,שכינו ישראל "רבנו" למשה ,לישעיהו ,לירמיהו ולדניאל.
ישעיהו הנביא נקרא שומר ,על שו מה שהוא עצמו אמר ש בסמו" :ועל משמרתי אנוכי ניצב
כל הלילות" )ישעיהו כא,ח(.
בבבלי סנהדרי צד,א אמרו" :משא דומה אלי קורא משעיר שומר מה מלילה שומר מה מליל" וגו'
)ישעיהו כא( .אמר רבי יוחנ :אותו מלא הממונה על הרוחות )רש"י :שהנשמות נפקדות אצלו(
דומה שמו .נתקבצו כל הרוחות אצל דומה )רש"י ו"יד רמה" :להודיע מתי יבוא משיח ויחיו.
והיינו "משא דומה אלי קורא משעיר" %כ אמר דומה :אלי קוראי הרוחות על עסקי שעיר,
כלומר ,על עסקי עשיו שמשתעבד בישראל( ,אמרו לו" :שומר מה מלילה" )רש"י ו"יד רמה" :הקב"ה
שהוא שומר ,מה אומר במה שיהיה מלילה זה ,מגלות זו שדומה ללילה? ואי שומר אלא הקב"ה,
שנאמר" :הנה לא ינו ולא ייש שומר ישראל" )תהילי קכא((" ,שומר מה מליל" )רש"י :מה דיבר
למתי ק" הגאולה מליל זה?(" ,אמר שומר אתא בוקר וג לילה" )רש"י ו"יד רמה" :השיב לה
דומה :כ "אמר שומר" ,הקדוש ברו הוא" :אתא בוקר" %תבוא גאולה לצדיקי" ,וג לילה" %
לרשעי(" ,א תבעיו" )רש"י :א תבקשו להיגאל( "בעיו" )רש"י :בקשו רחמי(" ,שובו" )רש"י:
בתשובה ו("אתיו" )רש"י :לגאולה(.
דרשת רבי יוחנ בבבלי דומה לדרשתו בירושלמי.
#####
ואומרי :אמר רבי אחא )אמורא אר' ישראלי בדור השלישי( בש רבי תנחו בירבי )=בר
רבי( חייה )אמורא אר' ישראלי בדור השני!השלישי( :אילו היו ישראל עושי תשובה
אפילו יו אחד ,מיד היה ב דוד )המשיח( בא – ומיד היו נגאלי .מה טעמא? – מה המקור
בכתוב לדבר זה? "כי הוא אלוהינו ואנחנו ע מרעיתו וצא ידו ,היו א בקולו תשמעו"
)תהילי צה,ז( – א תשמעו בקול ה' היו )יו אחד( ,תזכו להיות עמו וצא מרעיתו של ה',
שיגאל אתכ.
אמר רבי לוי )אמורא אר' ישראלי בדור השלישי( :אילו היו ישראל משמרי אפילו שבת
אחת כתיקנה )כהלכתה( ,מיד היה ב דוד בא – ומיד היו נגאלי .מה טעמא? – מה
המקור בכתוב לדבר זה? "ויאמר משה אכלוהו היו כי שבת היו ליי' היו לא
תמצאוהו בשדה" )שמות טז,כה( – הכתוב מדבר על המ שירד לבני ישראל במדבר ועל השבת
שישמרו ,ואמר לה משה ,שלא יצאו בשבת ללקוט את המ .ומשמעות המילה "היו" חד יו
– יו אחד )כמו בכתוב" :היו א בקולו תשמעו"( ,ואמר לה משה ,שא ישמרו יו אחד של
שבת ,יזכו לגאולה )על פי המדרשי( .ואומר )וכ הכתוב אומר במקו אחר(" :בשובה ונחת
תיוושעו" )ישעיהו ל,טו( בשובה ונייח תתפרקו – בזכות שבת ומנוחה תיגאלו ,שא
תשמרו את השבת ותנוחו בה ,תבוא ישועתכ )בארמית אר' ישראלית' :שובא'=שבת(.
ג לפי מימרות אלו ,הגאולה העתידה תלויה בתשובה ,כדעת רבי אליעזר.
אילו היו ישראל עושי תשובה /משמרי שבת
בבבלי סנהדרי צח,א אמרו :אמר לו )רבי יהושע ב לוי למשיח( :לאימתי יבוא מר? %אמר לו:
היו " %היו א בקולו )רש"י :של הקב"ה( תשמעו" )תהילי צה(.
ובפסיקתא דרב כהנא כד,יב ]ובשיר השירי רבה פרשה ה פסוק ב[ נאמר :אמר רבי לוי :אילו היו
ישראל עושי תשובה יו אחד ,מיד היו נגאלי ]ומיד ב דויד בא[ .מה טעמא? ]" %כי הוא
אלוהינו ואנחנו ע מרעיתו וצא ידו [,היו א בקולו תשמעו" )תהילי צה,ז(.
ובשמות רבה כה,יב נאמר :אמר רבי לוי :א משמרי ישראל את השבת כראוי אפילו יו אחד ,ב
דויד בא .למה? %שהיא שקולה כנגד כל המצוות ,וכ הוא אומר" :כי הוא אלוהינו ואנחנו ע
מרעיתו וצא ידו ,היו א בקולו תשמעו" )תהילי צה(.
אמר רבי יוחנ :אמר הקב"ה לישראל :א על פי שנתתי קצבה לק" שיבוא ,בי עושי תשובה בי
שאי עושי בעונתה היא באה ,א עושי תשובה אפילו יו אחד ,אני מביא אותה שלא בעונתה,
הוי" :היו א בקולו תשמעו" ,וכש שמצינו שעל כל המצוות ב דויד בא ,על שמירת יו אחד
של שבת ב דויד בא ,לפי שהשבת שקולה כנגד כל המצוות.
ובויקרא רבה ג,א ובקוהלת רבה פרשה ד פסוק ו נאמר :אמר רבי חייא בר אבא :אי ישראל
נגאלי אלא בשבת /בזכות שבת ,הדא הוא דכתיב" :בשובה ונחת תיוושעו" )ישעיהו ל,טו( %
בשובה ונייח תיוושעו.
ובמדרש תהילי צה,ב נאמר :אמר רבי לוי :א היו משמרי אפילו שבת אחת כתקנה ,מיד היו
ה נגאלי ,שנאמר" :היו א בקולו תשמעו" ,וכתיב" :שמור את יו השבת" )דברי ה,יב(.
בזכות שמירת שבת
במכילתא דרבי ישמעאל בשלח %מסכתא ד"ויסע" פרשה ד נאמר :רבי אלעזר המודעי אומר :א
תזכו לשמור את השבת ,עתיד הקב"ה לית לכ שש מידות טובות :אר" ישראל ועול הבא ועול
חדש ומלכות בית דויד וכהונה ולוייה ,לכ נאמר" :אכלוהו היו" .רבי אליעזר אומר :א תזכו
לשמור את השבת ,תינצלו משלוש פורענויות :מיומו של גוג ומגוג ומחבלו של משיח ומיו הדי
הגדול ,לכ נאמר" :אכלוהו היו".
וש פרשה ה נאמר" :וישבתו הע ביו השביעי" %רבי אלעזר המודעי אומר :אמר לה המקו:
א תשמרו שבת זו ,עתיד אני לית לכ שש מידות טובות וכו' ,וכיו ששמעו דבר זה קיבלו
עליה ושבתו .רבי אליעזר אומר :א תשמרו שבת זו ,תינצלו משלוש פורענויות וכו' ,וכששמעו
דבר זה קיבלו ושבתו.
ובבבלי שבת קיח א%ב אמרו :אמר רבי שמעו ב פזי אמר רבי יהושע ב לוי משו בר קפרא :כל
המקיי שלש סעודות בשבת ניצול משלוש פורענויות :מחבלו של משיח ,ומדינה של גיהינו,
וממלחמת גוג ומגוג .מחבלו של משיח %כתיב הכא" :יו" )שמות טז( ,וכתיב הת" :הנה אנוכי
שולח לכ את אליה הנביא לפני בוא יו" וגו' )מלאכי ג( .מדינה של גיהינו %כתיב הכא" :יו",
וכתיב הת" :יו עברה היו ההוא" )צפניה א( .ממלחמת גוג ומגוג %כתיב הכא" :יו" ,וכתיב
הת" :ביו בוא גוג" )יחזקאל לח(.
אמר רבי יוחנ משו רבי שמעו ב יוחי :אלמלי משמרי ישראל שתי שבתות כהלכת ,מיד
נגאלי ,שנאמר" :כה אמר ה' לסריסי אשר ישמרו את שבתותי" )ישעיהו נו( ,וכתיב בתריה:
"והביאותי אל הר קודשי" וגו'.
לפי הירושלמי והמדרשי ,אילו משמרי ישראל שבת אחת ,מיד נגאלי .אבל לפי הבבלי ,אילו
משמרי ישראל שתי שבתות ,מיד נגאלי.
#####
הלכה ב
משנה
אי שואלי את הגשמי – בברכת השני שבתפילת שמונה עשרה ,אלא סמו לגשמי
–
פסקה זו הובאה כמאמר מוסגר ,להשמיענו שרבי אליעזר ורבי יהושע שנחלקו במשנה הקודמת
בהזכרת גשמי מודי ה בשאלת גשמי ,שאי זמנה אלא סמו" לגשמי )מחג הסוכות ואיל"(.
רבי יהודה )בר אלעאי ,תנא בדור הרביעי( אומר :העובר לפני התיבה )שליח הציבור( ביו
טוב האחרו של חג )בשמיני עצרת( האחרו – המתפלל תפילת מוס ,$מזכיר – "מוריד
הגש" ,והראשו – המתפלל תפילת שחרית ,אינו מזכיר – גש ,אלא אומר עוד "מוריד הטל".
העובר לפני התיבה ביו טוב הראשו של פסח הראשו – המתפלל תפילת שחרית,
מזכיר – "מוריד הגש" ,והאחרו – המתפלל תפילת מוס ,$אינו מזכיר – גש ,אלא טל.
עד אימתי שואלי את הגשמי – בברכת השני שבתפילת שמונה עשרה? רבי יהודה
אומר :עד שיעבור הפסח – שבחול המועד עדיי שואלי את הגשמי .רבי מאיר )גדול
התנאי בדור הרביעי( אומר :עד שיצא ניס – עד גמר חודש ניס שואלי את הגשמי,
שנאמר" :ויורד לכ גש מורה )יורה( ומלקוש בראשו" )יואל ב,כג( – בחודש הראשו,
הוא ניס ,שבכל חודש ניס עדיי הגש הוא לברכה.
מתו התוספתא תעניות א,א מוכח ,שרבי מאיר הוא שמביא את הפסוק כראיה לדבריו.
בספרי דברי פסקה מב ובבבלי תענית ו,א אמרו" :יורה ומלקוש" )דברי יא,יד( %מה יורה לברכה
%א מלקוש לברכה .ויורה גופיה מנל? %דכתיב" :ובני ציו גילו ושמחו בה' אלוהיכ כי נת לכ
את המורה לצדקה )מכא שיורה לברכה(" )יואל ב,כג(.
#####
גמרא
במשנה שנינו ,שרבי יהודה אמר שמזכירי את הגשמי מתפילת מוס $של יו טוב האחרו של
חג עד תפילת מוס $של יו טוב הראשו של פסח.
ואומרי :אמר רבי יוחנ :הלכה כרבי יודה )יהודה( שאמר מש רבי יודה ב בתירה
)תנא בדור השלישי( – שלא אמר רבי יהודה מימרה זו בש עצמו .אמר רבי אבו )רבי ,אמורא
בדור השלישי!הרביעי( בש רבי יוחנ :טעמא דרבי יודה – הטע של רבי יהודה ,שאמר
שמזכירי טל ביו טוב האחרו של חג )עד תפילת מוס ,($כדי שיצאו המועדות בטל – כדי
שייגמרו המועדי בהזכרת טל ,שכ יו טוב האחרו של חג הוא גמר החגי שבחודש תשרי,
והטע שמזכירי ביו זה טל הוא ,מפני שהטל סימ יפה לעול – וראוי שייגמרו המועדי
שבחודש תשרי בסימ יפה.
בבראשית רבה לט,ח נאמר ,שהטל סימ ברכה לעול.
#####
במשנה שנינו ,שרבי יהודה אמר שמזכירי את הגשמי עד תפילת מוס $של יו טוב הראשו של
פסח .ועוד שנינו ,שרבי יהודה סבור ששואלי את הגשמי עד שיעבור הפסח.
ותמהי :מחלפה שיטתיה דרבי יודה! – מוחלפת )הפוכה( שיטתו של רבי יהודה )דבריו כא
סותרי את דבריו שלו עצמו במקו אחר(! ומבארי את הסתירה :תמ הוא אמר – ש
)במקו אחר ,לעיל( הוא אמר :העובר לפני התיבה ביו טוב האחרו של חג האחרו
מזכיר והראשו אינו מזכיר .ביו טוב הראשו של פסח ! הראשו מזכיר ,והאחרו אינו
מזכיר .והוא הדי לשאלת גשמי .והכא הוא אמר הכי! – וכא הוא אומר כ" :שואלי את
הגשמי עד שיעבור הפסח .והוא הדי להזכרת גשמי!
ומיישבי את הסתירה :חדא בש גרמיה – )מימרה( אחת )אמר רבי יהודה( בש עצמו ,וחדא
– ו)מימרה( אחת )אמר רבי יהודה( בש רבי יודה ב בתירה – אבל הוא עצמו אינו סבור
כמוהו.
ואומרי :ולא ידעי – ואי יודעי ,היידא בש גרמיה – איזו )מימרה אמר רבי יהודה( בש
עצמו ,והיידא – ואיזו )מימרה אמר רבי יהודה( בש רבי יודה ב בתירה .מ מה דאמר –
מ )מתו"( מה שאמר רבי יוחנ :הלכה כרבי יודה שאמר מש רבי יודה ב בתירה,
ואמר רבי אבו בש רבי יוחנ :טעמא דרבי יודה כדי שיצאו המועדות בטל ,מפני
שהטל סימ יפה לעול – דברי רבי אבו בש רבי יוחנ "טעמא דרבי יהודה" מוסבי על מה
שאמר רבי יהודה "העובר לפני התיבה" וכו' ,וממילא ג דברי רבי יוחנ הסתמיי "הלכה כרבי
יהודה שאמר מש רבי יהודה ב בתירה" מוסבי על מה שאמר רבי יהודה "העובר לפני התיבה"
וכו' ,הדא אמרה – זאת אומרת :קדמייתא בש גרמיה – הראשונה בש עצמו ,ותינייתא
– והשנייה בש רבי יודה ב בתירה – המימרה שאמר רבי יהודה "העובר לפני התיבה" וכו'
היא בש רבי יהודה ב בתירה ,כדברי רבי יוחנ ,וממילא המימרה שאמר רבי יהודה "שואלי
את הגשמי" וכו' היא בש עצמו .וקראו למימרה האחת "ראשונה" משו שהיא המימרה
שנאמרה "הכא" ,ולמימרה האחרת קראו "שנייה" משו שהיא המימרה שנאמרה "תמ".
מדברי רבי יוחנ מוכח ,שהגרסה במשנה לפי הירושלמי" :רבי יהודה אומר מש רבי יהודה ב
בתירה :העובר לפני התיבה" וכו' .בכל המקומות שנאמרה לשו כמו זו שאמר רבי יוחנ נשנתה
קוד לכ מימרה שאמר חכ אחד מש חכ אחר .וא על פי שבפירוש אמר רבי יהודה מש
חכ אחר ,תמהו שמוחלפת שיטתו של רבי יהודה )השוה ירושלמי עירובי ג,ד(.
בבבלי תענית ב,ב%ג,א אמרו :תניא ,רבי יהודה אומר משו רבי יהושע :העובר לפני התיבה ביו
טוב האחרו של חג %האחרו מזכיר והראשו אינו מזכיר .ביו טוב הראשו של פסח %הראשו
מזכיר והאחרו אינו מזכיר .הי רבי יהושע? ...תנ ,רבי יהודה אומר משו ב בתירה :העובר לפני
התיבה ביו טוב האחרו של חג %האחרו מזכיר והראשו אינו מזכיר .הי ב בתירה? ...אמר רב
נחמ בר יצחק :תהא רבי יהושע ב בתירה )רש"י :האי דקאמר רבי יהודה לעיל משו רבי יהושע,
והאי דקאמר משו ב בתירה %תהא תרוייהו רבי יהושע ב בתירה(; זמני דקרי ליה בשמיה
דאבוה )ב בתירה( וזימני דקרי ליה בשמיה דידיה )רבי יהושע( .ומאי שנא? – הא )דקרי ליה
בשמיה דאבוה( %מקמי דסמכוה )לא היה חשוב( ,והא )דקרי ליה בשמיה דנפשיה( %לבתר דסמכוה.
הגרסה במשנה לפי הבבלי" :רבי יהודה אומר משו ב בתירה :העובר לפני התיבה" וכו' .לפי
הבבלי ,ב בתירה הוא רבי יהושע ב בתירה )תנא בדור השלישי( ,ואי הוא רבי יהודה ב בתירה.
#####
ואומרי :בעו קומוי – שאלו לפניו )לפני רבי יוחנ( :או נימר – או אולי נאמר )בתשובה
)לה ְז ֵ.ר( ,כא – לשאלה! – המימרה שאמר רבי
לסתירה בדברי רבי יהודה( ,כא – להזכיר ֶ
יהודה "העובר לפני התיבה" וכו' נאמרה לעני הזכרת גשמי )'מזכיר'; 'אינו מזכיר'( ,והמימרה
שאמר רבי יהודה "שואלי את הגשמי" וכו' נאמרה לעני שאלת גשמי )'שואלי'( .וא כ,
מזכירי את הגשמי עד תפילת מוס $של יו טוב הראשו של פסח ,אבל שואלי את הגשמי
עד שיעבור הפסח .נמצא שדבריו של רבי יהודה כא אינ סותרי את דבריו ש )המונח "או
נימר" מציע משפט ברירה ,המציע חלופה נסיונית במקו הדעה שהוצעה לפני כ בסוגיה( .אמר
לו – אמר לה )רבי יוחנ( :הלכה מקו שמזכירי שואלי – בזמ שמתחילי להזכיר
גש ! מתחילי לשאול גש ,ובזמ שמפסיקי להזכיר גש ! מפסיקי לשאול גש ,שאי לחלק
בי הזכרת גשמי ובי שאלת גשמי .נמצא שדבריו של רבי יהודה כא סותרי את דבריו ש,
ואי ליישב את הסתירה אלא א נאמר ,שהמימרה האחת בש עצמו והמימרה האחרת בש רבי
יהודה ב בתירה.
בבבלי תענית ד,ב אמרו :רבי יהודה אומר משו ב בתירה :העובר לפני התיבה ...הראשו מזכיר
)ר"ג :והוא הדי שואל עד יו ראשו של פסח ,ואינו שואל בחול המועד של פסח( ...ורמינהי :עד
מתי שואלי את הגשמי? רבי יהודה אומר :עד שיעבור הפסח )ר"ג :שואלי ג בחול המועד של
פסח ,והיכי אמר שאינו שואל אלא עד יו ראשו של פסח( .רבי מאיר אומר :עד שיצא ניס! %
אמר רב חסדא :לא קשיא ,כא %לשאול ,כא %להזכיר )ר"ג :הא דאמר רבי יהודה :הראשו מזכיר
ביו טוב ראשו של פסח ,היינו להזכיר( .לשאול %שאיל ואזיל )רש"י :שואל והול עד שיעבור
הפסח ,כדקתני "עד מתי שואלי" כו'( ,להזכיר %ביו טוב הראשו פסיק )רש"י :אינו מזכיר אלא
בתפילת "יוצר" של יו טוב ראשו(.
אמר עולא :הא דרב חסדא "כחומ" לשיניי וכעש לעיניי" )משלי י( .ומה במקו שאינו שואל %
מזכיר )שהרי מתחיל להזכיר גבורות גשמי בשמיני עצרת ,כדאמר רבי יהודה :האחרו מזכיר,
ואינו שואל עד שלושה במרחשו או עד שבעה בו( ,במקו שהוא שואל )רש"י :בחול המועד של
פסח( %אינו די שיזכיר )ר"ג :והיכי תרי" רב חסדא ,דרבי יהודה קאמר שאינו מזכיר אלא עד יו
ראשו של פסח(? אלא אמר עולא :תרי תנאי אליבא דרבי יהודה )רש"י :חד אמר עד שיעבור
הפסח שואלי ,כל שכ שמזכירי ,וחד אמר שאלה עד הפסח ,והזכרה שיכול להזכיר ביו טוב
מזכיר ביו טוב הראשו של פסח בתפילת "יוצר" ,ובמוספי פוסק(.
הרי שבבבלי יישב רב חסדא את הסתירה בדברי רבי יהודה כמו ששאלו בירושלמי" :או נימר ,כא
%להזכיר ,כא %לשאלה" ,ועולא יישב את הסתירה בדר דומה למה שיישבו בירושלמי.
ומספרי :אמר רבי יוסה לרבי חנניה )אמוראי אר' ישראלי בדור הרביעי( אחוי )צרי"
לומר :בר אחוי( דרב הושעיה – ב אחיו של רב הושעיה )אמורא בדור השלישי!הרביעי( :נהיר
את – זכור )זוכר( אתה ,כד הוינ קיימי קומי חנותיה דרב הושעיה חביב – כאשר היינו
עומדי לפני חנותו של רב הושעיה דוד" ,עבר רבי זעורה ושאלינ ליה – עבר רבי זעורה )רבי
זירא ,מגדולי האמוראי בדור השלישי( ושאלנו אותו )"או נימר ,כא ! להזכיר ,כא – לשאלה"(,
ואמר :עוד אנא היא צריכה לי – ג אני היא )שאלה זו( נצרכה )מסופקת ,אינה ודאית( לי,
שלא ידע להשיב עליה .עבר רבי יסא ושאלינ ליה – עבר רבי יסא )רבי אסי ,אמורא בדור
השלישי( ושאלנו אותו ,ואמר :עוד אנא היא צריכה לי – ג אני היא )שאלה זו( נצרכה
)מסופקת ,אינה ודאית( לי .ובסופה אתמציית ליה – ובסו $נמצאה לו )נודעה ונתבררה לרבי
אסי שאלה זו( ,שידע להשיב עליה ,ואמר )רבי אסי( :לא שנייא – לא שונָה )ההלכה ,שאי
ההלכה מחלקת בי הזכרת גשמי ובי שאלת גשמי( ,הלכה מקו שמזכירי שואלי –
כדברי רבי יוחנ בתשובה לשאלה זו.
ועוד מספרי :רבי חייא בר בא )בר אבא ,אמורא בדור השלישי( אתא מ צור – בא מצור )עיר
בגליל הלבנוני( ,ואמר מ שמיה דרבי יוחנ – ואמר משמו של רבי יוחנ :הלכה מקו
שמזכירי שואלי .רבי אחא )אמורא אר' ישראלי בדור השלישי( דרש )הורה בציבור( בבית
מדרשא )בבית המדרש( ,רבי ירמיה )מגדולי אמוראי אר' ישראל בדור הרביעי( דרש
בכנישתא דבולי – בבית הכנסת של מועצת העיר :הלכה מקו שמזכירי שואלי –
שניה דרשו כדברי רבי יוחנ.
ג בירושלמי פסחי א,ח אמרו ,שרבי חייה בר אבא בא מצור ואמר משמו של רבי יוחנ.
ובירושלמי קידושי ג,יד וכ בירושלמי עבודה זרה ב,ט אמרו ,שרבי חייה בר אבא הל לצור ובא
אצל רבי יוחנ ,שאמר לו :מה מעשה בא ליד?
אפשר ,שכשחזר רבי חייא בר אבא מצור ,אמר משמו של רבי יוחנ מה ששמע ממנו בצור.
כנראה נערכו בבית הכנסת של הבולי בטבריה כינוסי מועצת העיר ,וייתכ שבני המעמד נהגו
להתפלל בו.
ושואלי )על דברי רבי יוחנ ,שאמר :הלכה ! מקו שמזכירי שואלי( :והא תנינ – והרי שנינו
)במשנה להל( :בשלשה במרחשו שואלי את הגשמי! – מתחילי לשאול את הגשמי
בשלושה במרחשו .הרי שבזמ שמתחילי להזכיר גש ! אי מתחילי לשאול גש ,שכ
מתחילי להזכיר את הגשמי בשמיני עצרת ,וזה שלא כדברי רבי יוחנ!
ומשיבי :אמר רבי תנחו בר חייה )אמורא אר' ישראלי בדור השני!השלישי( :בשעת
שנ – (+בזמ שבית המקדש קיי שנו
המקדש ַשנֵי )כ" נוקד במסירה שלפנינו ,אבל צרי" לומרָ :
את דברי המשנה ,שאי מתחילי לשאול את הגשמי אלא בשלושה במרחשו ,משו שאי לבקש
באר' ישראל גש עד שיחזרו לבית עולי הרגלי ,שעלו לרגל לירושלי ושהו ש עד אחרי החג.
אבל בזמ הזה ,שאי בית המקדש קיי ,מתחילי לשאול את הגשמי משמיני עצרת ואיל",
כש שמתחילי להזכיר את הגשמי בשמיני עצרת.
בזמ הבית הפרידו בי הזכרת גשמי לבי שאלת גשמי .היו מתחילי להזכיר את הגשמי
בשמיני עצרת ,אבל דחו את שאלת הגשמי ,והיו מתחילי לשאול את הגשמי בשלושה
במרחשו או בשבעה בו .לאחר החורב התחילו בשאלת הגשמי מיד ע הזכרת הגשמי .בגולה
)בבבל( דחו את שאלת הגשמי עד שישי יו אחרי התקופה ,בגלל תנאי האקלי השוני ש,
אבל התחילו להזכיר את הגשמי בשמיני עצרת )לעיל הלכה א(.
בבבלי תענית ד,ב אמרו :אמר רבי אסי אמר רבי יוחנ :הלכה כרבי יהודה )רש"י :דאמר" :העובר
לפני התיבה" וכו' .ר"ג :והוא הדי לשאלה(.
...אמר רבי יוחנ :במקו ששואל מזכיר )ר"ג :אלמא ,הא דאמר רבי יוחנ הלכה כרבי יהודה ,היינו
בי לשאול בי להזכיר ,דכי הדדי נינהו(... .אמר רבי יוחנ :התחיל להזכיר %מתחיל לשאול ,פסק
מלשאול %פוסק מלהזכיר.
אמר ליה רבי זירא לרבי אסי :ומי אמר רבי יוחנ הכי? והתנ :בשלושה במרחשו שואלי את
הגשמי .רב גמליאל אומר :בשבעה בו .ואמר רבי אלעזר :הלכה כרב גמליאל )ר"ג :וקשיא
הלכתא אהלכתא(! ...לא קשיא :כא )ר"ג :הא דאמר הלכה כרב גמליאל ,דאינו שואל עד שבעה
במרחשו( %בזמ שבית המקדש קיי )רש"י :דאיכא עולי רגלי .ר"ג :וא יורדי גשמי %אינ
יכולי לחזור מפני הגשמי ,ובשבעה במרחשו כבר חזרו( ,כא )ר"ג :הא דאמר הלכה כרבי יהודה,
דשואל ומזכיר ביו טוב האחרו של חג( %בזמ שאי בית המקדש קיי )ר"ג :דליכא עולי רגלי(.
ג בירושלמי וג בבבלי נזכרו רבי אסי ורבי זירא בקשר לדברי רבי יוחנ ,ולרבי אסי היו דברי רבי
יוחנ ברורי ,ולרבי זירא היו הדברי מסופקי.
בשעת המקדש שנו
לשו כעי זו נאמרה בירושלמי דמאי ה,ו ובבא מציעא ג,ח )"בשעת הגור שנו"( ,בבא בתרא ג,ג
)"בשעת החירו שנו"( ,והוריות ג,ח )"בשעת הדוכ שנו"(.
#####
במשנה שנינו ,שרבי מאיר אומר ,ששואלי את הגשמי עד שיצא ניס ,שנאמר" :ויורד לכ גש
מורה ומלקוש בראשו" .פסוק זה נאמר בימי יואל.
ואומרי :תני – שנוי )שנו ברייתא( :אמר רבי יודה :לפי שבעול הזה התבואה עושה
)גדלה( לשישה חודשי והאיל עושה )נות פירות( לשני עשר חודש – הרי שהתבואה
עושה בחצי הזמ שהאיל עושה ,אבל לעתיד לבוא )באחרית הימי( התבואה עושה לחודש
אחד והאיל עושה לשני חדשי .מה טעמא? – מה המקור בכתוב לדבר זה? "ועל הנחל
יעלה על שפתו מזה ומזה כל ע' מאכל ...לחדשיו יבכר" )יחזקאל מז,יב( – יחזקאל ראה במראה
הנבואה ,שלעתיד לבוא יצא נחל מבית ה' ,ועל גדות הנחל יגדלו עצי פרי ,שפירותיה יבשלו כל שני
חודשי )'חודשיו' ! מיעוט רבי שני חודשי( .ומכיו שלעתיד לבוא האיל עושה פירות לשני
חודשי ,התבואה עושה לחודש אחד ,שהתבואה עושה בחצי הזמ שהאיל עושה ,כמו בעול
הזה.
רבי יוסי )ב חלפתא ,תנא בדור הרביעי( אומר :לפי שבעול הזה התבואה עושה
לשישה חדשי והאיל עושה לשני עשר חודש ,אבל לעתיד לבוא התבואה עושה
לחמשה עשר יו והאיל עושה לחודש אחד ,שכ מצאנו שעשת )שעשתה( התבואה
בימי יואל לחמשה עשר יו וקרב העומר ממנה – בימי יואל יצא אדר ולא ירדו גשמי,
ונעשה לה נס ,וירד לה יורה באחד בניס ,ויצאו וזרעו ,וגדלה התבואה בחמישה עשר יו,
מאחד בניס עד שישה עשר בו ,והקריבו עומר מאותה תבואה בזמנו בשישה עשר בניס .וג
לעתיד לבוא התבואה עושה לחמישה עשר יו ,כמו שעשתה בימי יואל .מה טעמא? – מה
המקור בכתוב לדבר זה? "ובני ציו גילו ושמחו ביי' אלהיכ כי נת לכ את המורה
לצדקה ויורד לכ גש מורה ומלקוש בראשו" )יואל ב,כג( – הרי שבימי יואל ירד לה
יורה )'מורה'( בניס .ומכיו שלעתיד לבוא התבואה עושה לחמישה עשר יו )חצי חודש( ,האיל
עושה פירות לחודש אחד ,שהתבואה עושה בחצי הזמ שהאיל עושה ,כמו שהוא בעול הזה.
ושואלי :מה מקיי רבי יוסה טעמא דרבי יודה – מה מעמיד )מפרש( רבי יוסי את הכתוב
של רבי יהודה" :לחדשיו יבכר" – שלמד ממנו ,שלעתיד לבוא האיל עושה לשני חודשי?
ומשיבי :בכל חודש וחודש יהא מבכר – לעתיד לבוא יבשלו הפירות כל חודש.
לפי רבי יוסי ,בימי יואל ירד לה יורה ומלקוש בניס ,כמו שכתוב" :ויורד לכ גש מורה )יורה(
ומלקוש בראשו" %ה' הוריד לה יורה ומלקוש בחודש הראשו )ניס( .לפי רבי יהודה ,בימי יואל
ירד לה יורה במרחשו ומלקוש בניס ,והתבואה עשתה לשישה חודשי ,וכ שיעור הכתוב:
"ויורד לכ גש מורה ומלקוש בראשו" %יורה בזמנו )מרחשו( ומלקוש בחודש הראשו )ניס(,
כמו שתרג התרגו ש .לפי רבי יוסי ,המילה 'בראשו' מוסבת על 'מורה ומלקוש' ,ולפי רבי
יהודה ,המילה 'בראשו' מוסבת רק על 'מלקוש'.
בתוספתא תעניות א,א שנו :שואלי את הגשמי עד שיצא ניס ,שנאמר" :ויורד לכ גש מורה
ומלקוש בראשו" ,דברי רבי מאיר .וחכמי אומרי :יורה במרחשו ומלקוש בניס )אי כוונת
הפסוק ביואל שהיה יורה ומלקוש בניס ,אלא כוונת הפסוק שהגשמי היו בזמנ ,יורה בזמנו,
ומלקוש בזמנו בתו חודש ניס כרגיל ברוב השני( .אמר לה רבי מאיר :הואיל ואיל עושה
פירות לשני עשר ותבואה לשישה חודשי ,מה מצינו באיל שנאמר בו" :לחודשיו יבכר" )בכל
חודש וחודש יהא מבכר( ,א תבואה לחמישה עשר יו ,הא למדת שיורה ומלקוש בניס )בימי
יואל נעשה נס ועשתה התבואה לחמישה עשר יו ,וממילא מוכח שהיורה ירד בניס ,וא היורה
בניס ,הרי המלקוש לברכה בכל החודש ,א על פי שבאותו זמ ביכרה התבואה לחמישה עשר
יו(.
דעת רבי יוסי בירושלמי היא כדעת רבי מאיר בתוספתא ,ולשיטת שואלי את הגשמי עד
שיצא ניס ,וכדברי רבי מאיר במשנה .בכמה נוסחאות במשנה הגרסה "רבי יוסי" במקו "רבי
מאיר" .דעת רבי יהודה בירושלמי היא כדעת חכמי בתוספתא ,ולשיטת אי שואלי את
הגשמי עד שיצא ניס ,וכדברי רבי יהודה במשנה.
רק אילנות מעטי מבשילי פריי לשני עשר חודש .נראה שכוונת הברייתא האומרת" :איל
עושה פירות לשני עשר חודש" ,שהאיל מניב תו שנה.
בימי יואל
בבבלי תענית ה,א אמרו" :ויורד לכ גש מורה ומלקוש בראשו )ר"ג :בניס(" )יואל ב( .אמר ליה
רב נחמ לרבי יצחק :יורה בניס הוא? יורה במרחשו הוא! דתניא :יורה במרחשו ומלקוש בניס!
%אמר ליה :הכי אמר רבי יוחנ :בימי יואל ב פתואל נתקיי מקרא זה )רש"י" :ויורד לכ גש
מורה ומלקוש בראשו" ,שיורה ומלקוש היה בראשו על ידי נס ,שהיה רעב שבע שני ,דכתיב" :כי
קרא ה' לרעב וג בא אל האר" שבע שני" )מלכי ב ח,א( .ר"ג :ולעול יורה במרחשו הוא(,
דכתיב" :יתר הגז אכל הארבה" וגו' )יואל א( .אמרו :אותה שנה יצא אדר ולא ירדו גשמי ,וירדה
לה רביעה ראשונה באחד בניס .אמר לה נביא לישראל :צאו וזרעו % .אמרו לו :מי שיש לו קב
חיטי או קביי שעורי יאכלנו ויחיה ,או יזרענו וימות )רש"י :ברעב ,קוד שתגדל התבואה
החדשה ,שלא יהיה לו מה יאכל(? %אמר לה :א על פי כ ,צאו וזרעו .נעשה לה נס ונתגלה
לה מה שבכתלי ומה שבסדקי )רש"י :שאצרו העכברי( ומה שבחורי נמלי .יצאו וזרעו )מה
שמצאו( שני ושלישי ורביעי )בניס ,ואכלו מה שהיה ביד( ,וירדה לה רביעה שנייה בחמישה
בניס ,והקריבו עומר )רש"י :מאותה תבואה חדשה( בשישה עשר בניס .נמצאת תבואה הגדלה
בשישה חודשי )רש"י :מתשרי ועד ניס( גדלה באחד עשר יו )רש"י :מחמישה בניס עד שישה
עשר בו( ,ונמצא עומר הקרב מתבואה של שישה חודשי קרב מתבואה של אחד עשר יו.
לפי רבי יוסי בירושלמי ,עשתה התבואה בימי יואל לחמישה עשר יו ,ואילו לפי הבבלי ,לאחד
עשר יו.
בעול הזה התבואה עושה לשישה חודשי
בתוספתא תעניות א,ז שנו :רבי שמעו ב אלעזר אומר משו רבי מאיר ,וכ היה רבי דוסא אומר
כדבריו :חצי תשרי ,מרחשו וחצי כסליו %זרע; חצי כסליו ,טבת וחצי שבט %חור; חצי שבט ,אדר
וחצי ניס %קור; חצי ניס ,אייר וחצי סיו %קציר; חצי סיו ,תמוז וחצי אב %קי"; חצי אב ,אלול
וחצי תשרי %חו .רבי יהודה היה מונה ממרחשו ,רבי שמעו היה מונה מתשרי.
הרי שמ הזרע ועד הקציר שישה חודשי ,וזהו שהתבואה עושה לשישה חודשי.
לעתיד לבוא
בספרא 'בחוקותי' פרשה א נאמר" :ונתנה האר" יבולה" %לא כדר שהיא עושה עכשיו ,אלא כדר
שעשתה בימי אד הראשו .ומניי שהאר" עתידה להיות נזרעת ועושה פירות בת יומה? %תלמוד
לומר" :זכר עשה לנפלאותיו" ,ואומר" :תדשא האר" דשא עשב מזריע זרע" %מלמד שבו ביו
שנזרעת בו ביו עושה פירות" .וע" השדה יית פריו" %לא כדר שהוא עושה עכשיו ,אלא כדר
שעשה בימי אד הראשו .ומניי שהע" עתיד להיות ניטע ועושה פירות ב יומו? %תלמוד לומר:
"זכר עשה לנפלאותיו" ,ואומר" :ע" פרי עושה פרי למינו" %מלמד שבו ביו שניטע בו ביו עושה
פירות.
ובבראשית רבה י,ד נאמר :רבי פינחס בש רבי חנ דציפורי :בנות שוח )מי תאני( עושות
פירות לשלוש שני ,ואותו היו )שברא בו הקב"ה את האילנות( עשו פירות בנות יומ ,אבל
לעתיד לבוא הקב"ה מרפא אותה המכה )שהיכה ,כשחטא אד הראשו ,שלא יבשלו הפירות
במהירות( ,שנאמר" :ומח" מכתו ירפא" )ישעיהו ל,כו( %מכתו של עול ירפא )ויחזרו לעשות בנות
יומ כבתחילה(.
לפי המדרשי האלה ,לעתיד לבוא התבואה והאיל עושי ליו אחד ,שלא כדברי רבי יהודה ורבי
יוסי כא.
#####
הלכה ג
משנה
משנתנו באה ללמד ,מתי מתחילי לשאול את הגשמי בברכת השני שבתפילת שמונה עשרה.
בשלשה במרחשו שואלי את הגשמי – מתחילי לשאול את הגשמי בברכת השני.
רב גמליאל )תנא בדור השני( אומר :בשבעה בו – מתחילי לשאול את הגשמי ,וזהו
חמישה עשר יו אחר החג )סוכות( ,כדי שיגיע האחרו שבישראל לנהר פרת – שאי
לבקש באר' ישראל גש עד שיגיע אחרו יהודי בבל ,שעלה לרגל לירושלי ושהה ש עד אחרי
החג ,לגבול ארצו ,לפי שיוצאי דרכי מצרי )מצטערי( בגשמי.
#####
גמרא
במשנה שנינו ,שמתחילי לשאול את הגשמי בשלושה במרחשו ,ולא נזכר בה ש התנא
שאמרה.
ואומרי :מתניתא דרבי מאיר – המשנה )שנאמר בה ששואלי בשלושה במרחשו( של רבי
מאיר )כדעתו( .דתני – ששנוי )שנו ברייתא בתוספתא תעניות א,ג( :אי זהו זמנה של רביעה
)עונת גשמי( ראשונה? רבי מאיר אומר :הבכירה )המקדימה לרדת( בשלושה במרחשו,
והבינונית )הממוצעת( בשבעה בו ,והאפילה )המאחרת לרדת( בשבעה עשר בו .רבי יודה
)יהודה( אומר :הבכירה בשבעה ,והבינונית בשבעה עשר ,והאפילה בעשרי
ושלשה .רבי יוסה )יוסי( אומר :הבכירה בשבעה עשר ,והבינונית בעשרי ושלושה,
והאפילה בשלושי יו – א מרחשו מלא )שלושי יו( ,וא מרחשו חסר )עשרי ותשעה
ימי( ! בראש חודש כסליו )באחד בכסליו( ,שכ מצאנו שאי היחידי מתחילי להתענות
אלא בראש חודש כסליו – היחידי אי מתעני אלא מראש חודש כסליו ואיל" ,שהיא
הרביעה האפילה לדעתו ,שכשהגיע זמ האפילה ולא ירדו גשמי ,התחילו היחידי מתעני )להל
בהלכה ד מבואר ,מי ה היחידי( .מתחילי לשאול את הגשמי כשהגיע זמ הבכירה ,ומכיו
שלפי משנתנו ,מתחילי לשאול בשלושה במרחשו ,משנתנו כרבי מאיר ,שהרי הוא סובר
שהבכירה היא בשלושה.
במשנה להל שנינו :הגיע שבעה עשר במרחשו ולא ירדו גשמי ,התחילו היחידי מתעני .והוא
מפני שמשנתנו כרבי מאיר ,והרי הוא סובר שהאפילה היא בשבעה עשר.
אפשר שרב גמליאל ,שאמר שמתחילי לשאול את הגשמי בשבעה במרחשו ,סבור כרבי יהודה,
שאי זמ הבכירה עד שבעה במרחשו .ומה שאמרה המשנה" :כדי שיגיע האחרו שבישראל לנהר
פרת" הוא הטע לדחיית שאלת הגשמי ,אבל אי הוא הנימוק לזמ התחלת השאלה בשעת
המקדש .כ יש לומר ג לדעת מי שאומר במשנה ,שמתחילי לשאול בשלושה במרחשו.
בבבלי תענית ו,א אמרו :רביעה ראשונה %לשאול )רש"י :מכא ואיל( ,שלישית %להתענות )רש"י:
שא לא ירדו גשמי עד זמ רביעה שלישית אפילו פע אחת %מתעני היחידי שני וחמישי
ושני(.
#####
אמר רבי אבמרי )אבא מרי ,אמורא אר' ישראלי בדור החמישי( אחוי דרבי יוסי – אחיו של
רבי יוסי )האמורא( :הכל מודי בשבעה עשר – כל התנאי שנחלקו בזמנה של רביעה
מסכימי ששבעה עשר במרחשו הוא זמ ירידת גשמי ,שהוא זמ כימה )קבוצת כוכבי
במזל שור( לשקע )לשקוע( – ביו הזה כימה שוקעת בתחילת היו ,שבו ירד מבול לעול –
ביו הזה התחיל לרדת מבול בימי נח ,ולכ כל התנאי בברייתא נקבו ביו הזה כאחד מזמני
הרביעה ,למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה .מה טעמא? – מה המקור בכתוב לדבר זה?
"בחודש השני בשבעה עשר יו לחודש ביו הזה נבקעו כל מעיינות תהו רבה וארובות
השמי נפתחו" )בראשית ז,יא( – הרי ששבעה עשר במרחשו )החודש השני( היה היו הראשו
של המבול.
בסדר עול רבה פרק ד נאמר :רבי יהושע אומר" :בחודש השני בשבעה עשר יו לחודש"
)בראשית ז,יא( %זה אייר ,שהוא שני לניס שבו נברא העול ,ובו כימה שוקעת ,ולפי ששינו את
מעשיה לפני המקו ,שינה עליה סדרי בראשית .רבי אליעזר אומר" :בחודש השני בשבעה עשר
יו לחודש" %זה מרחשו ,שהוא שני לתשרי שבו נברא העול ,ובו כימה עולה ,והוא זמנה של
רביעה.
ובבבלי ראש השנה יא,ב אמרו:
גרסת רש"י :תניא" :בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחודש השני בשבעה עשר יו לחודש"
)בראשית ז( .רבי יהושע אומר :אותו היו שבעה עשר באייר היה ,יו שמזל כימה שוקע ביו
ומעינות מתמעטי ,ומתו ששינו מעשיה שינה הקב"ה עליה מעשה בראשית ,והעלה מזל
כימה ביו ,ונטל שני כוכבי מכימה ,והביא מבול לעול .רבי אליעזר אומר :אותו היו שבעה
עשר במרחשו היה ,יו שמזל כימה עולה ביו ומעינות מתגברי ,ומתו ששינו מעשיה שינה
הקב"ה עליה מעשה בראשית ,ונטל שני כוכבי מכימה ,והביא מבול לעול.
גרסת בעלי התוספות :תניא" :בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחודש השני בשבעה עשר יו
לחודש" )בראשית ז( .רבי אליעזר אומר :אותו היו שבעה עשר במרחשו היה ,יו שמזל כימה
שוקע ביו ומעינות מתמעטי ,ומתו ששינו מעשיה שינה הקב"ה עליה מעשה בראשית,
והעלה מזל כימה ביו ,ונטל שני כוכבי מכימה ,והביא מבול לעול .רבי יהושע אומר :אותו
היו שבעה עשר באייר היה ,יו שמזל כימה עולה ביו ומעינות מתגברי ,ומתו ששינו
מעשיה שינה הקב"ה עליה מעשה בראשית ,ונטל שני כוכבי מכימה ,והביא מבול לעול.
מהירושלמי כא מוכח כגרסת בעלי התוספות ,שבשבעה עשר במרחשו כימה שוקעת ביו.
כימה
בחודש אייר כימה עולה בתחילת היו ושוקעת בסו היו .בחודש מרחשו כימה עולה בסו
היו ושוקעת בתחילת היו.
בבמדבר רבה י,ח נאמר :כל שעה שכימה נראית ברקיע אי עקרב נראה ברקיע ,ומשעקרב נראה
אי כימה נראית.
ובאליהו רבה פרשה ב נאמר :וכי מה טיבה של אותה כימה? %שהיא שבעה כוכבי ברקיע וכול
סמוכי זה לזה.
ובאוצר המדרשי עמוד תעד נאמר :כימה %בעת שהיא שוקעת )ביו( חורשי את האר" לזרוע
אותה ,וכשהיא עולה )ביו( עת הקציר היא.
#####
ואומרי :אמר רבי אבא בר זמינא )אמורא אר' ישראלי בדור הרביעי( בש רבי לעזר )רבי
אלעזר ב פדת ,אמורא אר' ישראלי בדור השני( שאמר בש רבי הושעיה )מגדולי אמוראי
אר' ישראל בדור הראשו( :הלכה כמי שהוא אומר בשלושה במרחשו שואלי את
הגשמי.
ושואלי :ולמה לא אמר כרבי מאיר? – מדוע לא אמר האומר ,שהלכה כרבי מאיר
)בברייתא(? והרי המשנה שנאמר בה ששואלי בשלושה במרחשו היא כרבי מאיר ,כאמור לעיל!
ומשיבי :אית תניי תני ומחל – יש תנא השונה ומחלי) $שונה את הברייתא בתוספתא
בגרסה הפוכה( ,ששונה דברי זה בשמו של זה ודברי זה בשמו של זה ,ולפי תנא זה ,לא אמר רבי
מאיר ,שהבכירה היא בשלושה במרחשו ומתחילי לשאול בשלושה במרחשו ,ולכ אמר האומר,
שהלכה כמי שהוא אומר בשלושה במרחשו שואלי את הגשמי ,ולא אמר ,שהלכה כרבי מאיר.
הלכה זו נאמרה בשעת המקדש ,כאמור לעיל בהלכה ב ,אבל בזמ הזה מתחילי לשאול את
הגשמי משמיני עצרת ואיל.
בבבלי תענית ו,א הביאו את הברייתא בתוספתא ואמרו :אמר רב חסדא :הלכה כרבי יהודה )רש"י:
דאמר בכירה בשבעה במרחשו ,ואז מתחילי לשאול( .אמימר מתני לה להא שמעתא דרב חסדא
אהא ,דתנ :בשלושה במרחשו שואלי את הגשמי ,רב גמליאל אומר :בשבעה בו .אמר רב
חסדא :הלכה כרב גמליאל.
וש ד,ב ו%י,א אמרו :אמר רבי אלעזר :הלכה כרב גמליאל )רש"י :דאינו שואל עד שבעה
במרחשו(.
לפי הירושלמי ,אמר רבי אלעזר ,שהלכה כמי שאמר ששואלי בשלושה במרחשו .ואילו לפי
הבבלי ,אמר רבי אלעזר ,שהלכה כמי שאמר ששואלי בשבעה במרחשו .ושמא היה מי שאמר
בש רבי אלעזר ,שהלכה כרבי מאיר ,ומכיו שיש מי ששנה והחלי דברי התנאי בברייתא
בתוספתא ,כאמור בירושלמי כא ,נמצא שאמר רבי אלעזר ,שהלכה כמי שאמר ששואלי בשבעה
במרחשו ,כרב גמליאל.
#####
במשנה ברכות ט,ב שנינו :על הגשמי )א ירדו גשמי( ! אומר "ברו" הטוב והמטיב".
ושואלי :כמה גשמי ירדו ויהא אד צרי לבר )"הטוב והמטיב"(?
ומשיבי )שלוש תשובות( :אמר רבי חייה )בר אבא ,אמורא אר' ישראלי בדור השלישי( בש
רבי יוחנ )גדול אמוראי אר' ישראל בדור השני( :כתחילה – בתחילת ירידת גשמי ,שלא ירדו
עדיי גשמי באותה שנה ,וירדו בראשונה )רביעה ראשונה( ,כדי רביעה )רוִ ייה ,הרווית הקרקע
במי( – א ירדו במידה שיש בה להרוות במי את הקרקע ,צרי" לבר" ,ושיעור זה יתבאר
להל ,ובסו – כשכבר ירדו גשמי באותה שנה ופסקו ,וירדו שוב )רביעה שנייה ואיל"( ,כדי
שידוחו )הגרסה במקבילה בירושלמי ברכות ט,ב :שיודחו( – א ירדו במידה שיש בה לשטו$
במי את פני הקרמיד – השטח החיצו הגלוי של הרע) $לבנה דקה לעשיית גגות( ,צרי" לבר".
בתוספתא כלי )בבא קמא( ב,ג נזכרי "קרמודי" )רעפי( .ובספרא 'מצורע' ו,ד נזכרי
"קרומדי" .מקור המילה 'קרמיד' ביוונית.
אמר רבי יניי בירבי ישמעאל )אמורא אר' ישראלי בדור השלישי( בש רבי שמעו ב
לקיש )מגדולי אמוראי אר' ישראל בדור השני( :כתחילה כדי רביעה – כאמור ,ובסו כדי
ש ֶרה המגופה – א ירדו גשמי במידה שיש בה לרכ" ולהמס את הכיסוי של חרס שעל פי
שָ .
ִ
חבית ,צרי" לבר" .ושואלי :ויש מגופה נשרית )מתרככת ,נמסה(? – שא $על פי שגשמי
יורדי ,אי המגופה מתרככת ונמסה במי ,היות והמגופה נתונה על פי החבית באוצר .
ומשיבי :אלא – פרש הדבר :רואי אותה כאילו היא שרוייה )שקועה במי( – א ירדו
במידה ,שאילו המגופה שקועה במי שירדו ,יש בה לרכ" ולהמס אותה ,צרי" לבר".
אמר רבי יוסה )מגדולי אמוראי אר' ישראל בדור הרביעי!החמישי( בש רב יהודה )מגדולי
אמוראי בבל בדור השני( ,אמר רבי יונה )מגדולי אמוראי אר' ישראל בדור הרביעי!החמישי(
בש רב יהודה שאמר בש שמואל )מגדולי אמוראי בבל בדור הראשו( – לפי רבי יוסי ,רב
יהודה הוא בעל המאמר ,ולפי רבי יונה ,שמואל הוא בעל המאמר ורב יהודה אמר בשמו:
כתחילה כדי רביעה – כאמור ,ולבסו אפילו כל שהוא – אפילו ירדו קצת ,צרי" לבר".
בבראשית רבה יג,טו נאמר :כמה גשמי יורדי ויהא אד צרי לבר? %רבי יוסי בש רב יהודה,
רבי יונה רב יהודה בש שמואל :בתחילה כדי רביעה ,ולבסו כל שה .רבי חייה בש רבי יוחנ:
בתחילה כדי רביעה ,ובסו כדי שידחו פני הקרמיד .רבי יניי בר ישמעאל בש ריש לקיש :בתחילה
כדי רביעה ,ובסו כדי שתשרה המגופה .והלא כמה גשמי יורדי ואי המגופה נשרית? %אלא
תהא נראית כאילו שרויה.
השיעור של 'כדי שיודחו פני הקרמיד' גדול מהשיעור של 'כל שהוא' ,והשיעור של 'כדי שתשרה
המגופה' גדול מהשיעור של 'כדי שיודחו פני הקרמיד'.
#####
בתוספתא תעניות א,ד שנו :כמה גשמי יורדי ויהא בה כדי רביעה? ונחלקו רבי מאיר ורבי
יהודה בשיעור זה .ומביאי ברייתא זו להל.
ואומרי :אמר רבי יוסה בש רבי זעורה )רבי זירא ,מגדולי האמוראי בדור השלישי(:
להפסק תענית נאמרה – הברייתא הזו לא נאמרה לעני ברכת גשמי ,אלא נאמרה לעני
הפסק תענית ,שא לא ירדו גשמי ,והתחילו להתענות בתעניות שגזרו בית די על הציבור ,א
ירדו גשמי כדי רביעה ,מפסיקי את התעניות ,שהרי נענו מ השמי.
ומספרי :רבי חזקיה ורבי נחו )במקבילה בירושלמי ברכות :תנחו( ורב אדא בר
איכומא )במקבילה בברכות :בר אבימי ! .אמוראי אר' ישראלי בדור הרביעי( הוו יתיבי –
היו יושבי .אמר רבי נחו לרב אדא בר איכומא :לא מסתברא לברכה נאמרה? –
הא לא מתקבל על הדעת שהברייתא הזו נאמרה לעני ברכת גשמי? אמר ליה – אמר לו )רב
אדא בר אבימי לרבי נחו( :אי – ה )לברכה נאמרה()] .הוס $על פי המקבילה בברכות( אמר
להפסיק תענית נאמרה? – הא לא
ֵ
רבי חזקיה לרב אדא בר אבימי :לא מסתברא
מתקבל על הדעת שהברייתא הזו נאמרה לעני הפסק תענית? אמר ליה – אמר לו )רב אדא בר
אבימי לרבי חזקיה( :אי – ה )להפסק תענית נאמרה( [.אמר ליה – אמר לו )רבי חזקיה לרב
אדא בר אבימי( :ולמה אמרת ליה אכי? – ולמה אמרת לו )לרבי נחו( כ" )שלברכה נאמרה(?
אמר ליה – אמר לו )רב אדא בר אבימי לרבי חזקיה( :דהוא נהיג בשיטת רביה – )משו(
שהוא )רבי נחו( נוהג בשיטת רבו )ומכיו שרבו של רבי נחו סבור ,שלברכה נאמרה ,לכ אמרתי
לו כ"(.
)=מ הוא(
אמר רבי מנא )מגדולי אמוראי אר' ישראל בדור החמישי( לרבי חזקיה :מנו ַ
רביה? – מיהו רבו )של רבי נחו(? אמר ליה – אמר לו )רבי חזקיה לרבי מנא( :רבי זעורא.
אמר ליה – אמר לו )רבי מנא לרבי חזקיה( :ואנ )=והא אנ( אמרי – והרי אנו אומרי:
אמר רבי יוסה בש רבי זעורה :להפסק תענית נאמרה! – הרי שרבי זירא סבור,
שהברייתא הזו נאמרה לעני הפסק תענית ,ולא נאמרה לעני ברכה ,וזה שלא כדברי רב אדא בר
אבימי ,שאמר שרבי זירא ,רבו של רבי נחו ,סבור ,שלברכה נאמרה.
#####
אומרי :רב יהודה בר יחזקאל )מגדולי אמוראי בבל בדור השני( אמר :הכי הוה יחזקאל
אבא – כ" היה יחזקאל אבי מבר )הגרסה במקבילה בברכות :רב יהודה בר יחזקאל אמר :אנא
מבר"( על ירידת גשמי :יתגדל ויתקדש ויתבר ויתרומ שמ מלכינו על כל טיפה
וטיפה שאת )שאתה( מוריד לנו ,שאת )שאתה( ממניע זו מזו – מונע את טיפות הגש
מלנגוע זו בזו ,ומפריד אות זו מזו ,שלא יתערבו וירדו בשט ;$ומניי שה' ממניע זו מזו? !
ָרע נטפי מי ,יזוקו מטר
שנאמר )בסיפור נפלאות אלוהי בהורדת גשמי(" :כי יְ ג ַ
לאידו" )איוב לו,כז( – "יגרע נטפי מי" ! ה' מטי $מ השמי לאר' את טיפות מי הגשמי,
"יזוקו מטר לאדו" ! ייצקו וישפכו את המטר לתו" עננו ,כדי שיסתנ ש ,שהענ משמש מסננת,
שבה המי עוברי .ופירשו כא "יגרע" מלשו הפרדה והפרטה )חלוקה והבדלה( ,והמתרג
תרג" :יגרע" ! ימנע ,כמה דאת אמר – כמו שאתה אומר )כמו שנאמר בעני הקדשת שדה
אחוזה(" :וא אחר היובל יקדיש שדהו וחישב לו הכוה את הכס $על פי השני הנותרות עד שנת
היובל ונגרע מערכ " )ויקרא כז,יח( – א המקדיש יקדיש את שדהו לאחר שנת היובל ויפדו
אותה ,ייגרע מ הער" המלא לארבעי ותשע השני שבי יובל ליובל .ואונקלוס תרג" :ונגרע" !
ויתמנע .ולפי מה שפירשו כא ,כוונת הכתוב "ונגרע מערכ"" היא שיחלקו את הער" המלא של
חמישי שקל כס $לארבעי ותשע שני ,שהוא שקל ופונדיו לשנה ,והפודה ישל סכו זה בעד
כל שנה מהשני שיישארו מארבעי ותשע השני עד שנת היובל .הרי שלמילי "יגרע" ו"ונגרע"
אותו מוב )ואי מוב המילה "ונגרע" ! יופחת ,ינוכה(.
אמר רבי יוד )אמורא אר' ישראלי בדור הרביעי( אבוי דרבי מתניה – אביו של רבי מתניה
)במקבילה אי מילי אלו( :ולא עוד אלא – לא זו בלבד ,אלא ג זו ה' עושה בגשמי ,שהוא
מוריד במידה – בשיעור הראוי ,לא פחות ולא יותר ממה שהעול צרי"; ומניי שה' מוריד
במידה? ! שנאמר )בתיאור חכמת אלוהי המתגלית בפלא של הורדת גשמי(" :ומי תיכ
במידה" )איוב כח,כה( – וכתוב אחריו" :בעשותו למטר חוק" ,שה' קובע לפי מידה את שיעור
המי ,שמה הוא עושה את המטר.
ומספרי :רבי יוסה בר יעקב )אמורא אר' ישראלי בדור הרביעי( סלק מבקרה לרבי יוד
מוגדליא – עלה לבקר את רבי יוד )שהיה חולה( שמ מגדל )יישוב בחו $הכינרת ולרגלי הרי
הגליל התחתו( .עד דהוא תמ נחת מיטרא – בעוד שהוא ש ירד גש .שמע קליה אמר –
שמע )רבי יוסה בר יעקב( את קולו )של רבי יוד( אומר )מבר" על ירידת גשמי( :אל אלפי
וריבי רבבות ברכות והודאות )על פי המקבילות( אנו חייבי להודות לשמ מלכינו על כל
טיפה וטיפה שאת )שאתה( מוריד לנו ,שאת )שאתה( גומל )משל( טובה לחייבי
)לחוטאי( – א $על פי שאינ זכאי לגמול טוב .אמר ליה – אמר לו )רבי יוסה בר יעקב לרבי
יוד( :הדא מנ ל ? – זו )הברכה( מניי ל"? אמר ליה – אמר לו :הכי הוה – כ" היה רבי
סימו )אמורא אר' ישראלי בדור השני!השלישי( רבי )במקבילה אי מילה זו( מבר על ירידת
גשמי.
בבראשית רבה יג,טו נאמר :כיצד הוא צרי לבר? %כהדא דתנינ :על הגשמי ועל בשורות טובות
הוא אומר :ברו הטוב והמטיב .רבי ברכיה בש רבי לוי מייתי לה מהכא" :מי קרי על נפש
עייפה ושמועה טובה מאר" מרחק" )משלי כה,כה( %מה שמועה טובה %ברו הטוב והמטיב ,א
מי קרי %הטוב והמטיב.
רב יהודה אמר :כדי מבר יחזקאל אבא :יתבר יתרומ ויתגדל שמ על כל טיפה וטיפה שאתה
מוריד לנו ,שאת ממניע אלו מאלו .רבי יוד ברבי שמעו אומר :שהוא מוריד במידה " %כי יגרע
נטפי מי" )איוב לו,כז( )שגורע ומצמצ את טיפות הגש לפי מידה וער( ,הי מה דאת אמר:
"ונגרע מערכ" )ויקרא כז,יח( .רבי יוסי בר יעקב סלק מבקרה לרבי יוד מגדלאה ,שמע קליה
מבר :אל אלפי וריבי רבבות ברכות והודאות אנו צריכי להודות לשמ על כל טיפה וטיפה
שאתה מוריד לנו ,שאתה משל טובה לחייבי .אמר ליה :כ היה רבי סימו מבר.
ובדברי רבה ז,ו נאמר" :יפתח ה' ל" %ראה כמה גדול ירידת גשמי % ,רב יהודה בר יחזקאל
אמר] :אבי [,בשעה שהיה רואה את הגשמי יורדי ,היה מבר :יתפאר ויתגדל ויתקדש ויתבר
שמו של מי שאמר והיה העול ,שהוא ממנה אל אלפי ורבי רבבות של מלאכי על כל טיפה
וטיפה שיורדת .למה? %מכא ועד הרקיע מהל חמש מאות שנה ,והגשמי יורדי ואי טיפה
מתערבת בחברתה.
בבבלי תענית ו,ב אמרו :אמר רבי אבהו :מאימתי מברכי על הגשמי )"הטוב והמטיב"(? %
משיצא חת לקראת כלה )רש"י :שירדו כל כ שכשטיפה נופלת יוצאה אחרת ובולטת כנגדה( .מאי
מבר? %אמר רב יהודה :מודי אנחנו ל ה' אלוהינו על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו .ורבי יוחנ
מסיי בה הכי" :ואילו פינו מלא שירה כי ולשוננו רינה כהמו גליו" כו' ,עד "ה ה יודו ויברכו
וישבחו את שמ ,ברו אתה ה' רוב ההודאות".
ממניע זו מזו ומוריד במידה
בבראשית רבה ד,ה נאמר :מעשה ניסי יש בדבר )של ירידת גשמי( ,אד כובר )מנפה( חיטי או
תב בכברה )נפה( ,עד שלא ירדו )הגרגרי הנוטפי מנקבי הכברה( שתיי ושלוש אצבעות )למטה
מ הנקבי( ה מתערבי )אלו באלו( ,ואלו )טיפות הגש ,הבאות מ המי העליוני( מהל כמה
שני )יורדי מהל כמה שני( ואינ מתערבי )אלו באלו(.
ובויקרא רבה טו,א נאמר" :ומי תיכ במידה" )איוב כח,כה( %אמר רבי יוד בירבי ישמעאל :אפילו
גשמי שה יורדי לעול אינ יורדי אלא במידה .מה טעמא? " %כי יגרע נטפי מי" )איוב
לו,כז( ,כמה דאת אמר" :ונגרע מערכ" )ויקרא כז,יח(.
ובמדרש תהילי יח,טז נאמר :אמר רבי יוחנ :מעשה ניסי יש בשמי ,אד נוטל כברה וחושר
שתיי שלוש אצבעות ,ואינ מספיקי לירד עד שמתערבי זה בזה ,ומהל חמש מאות שנה
הגשמי יורדי )שבי האר" לרקיע מהל חמש מאות שנה( ,ואי טיפה מה מתערבת ,והיינו
דכתיב" :יית אוכל למכביר" )איוב לו,לא( )דורש 'מכביר' מלשו כברה( .רב יהודה בר יחזקאל אמר:
כ היה אבא מבר על הגשמי :יתבר ויתקדש שמיה דקודשא ברי הוא ,שה אלפי אלפי וריבי
רבבות של טיפי ,ואי טיפה נוגעת בחברתה כמלא נימא )כעובי שערה דקה( ,שנאמר" :כי יגרע
נטפי מי" )איוב לו,כז(.
ובבבלי תענית ט,ב ובבראשית רבה יג,י ובמדרש תהילי יח,טז נאמר :ומאיכ האר" שותה )את מי
הגשמי(? ... %רבי יהושע אומר :ממי העליוני ,דכתיב" :למטר השמי תשתה מי" )דברי
יא,יא( ,והענני מתגברי )עולי( מ האר" ועד לרקיע ,ומקבלי אות )את המי( כמפי הנוד
)נאד ,שק של עור לנוזלי( ,דכתיב" :יזוקו מטר לאדו" )איוב לו,כז( )השמי יוצקי את מי המטר
אל האד%הענ ,או שדרשו "יזוקו" לשו 'זיק'=נאד( ,וחושרי אות )מפרידי את המי לטיפות
ומזילי אות( על גבי קרקע כמי כברה ,ואי טיפה נוגעת בחברתה ,דכתיב" :חשרת מי עבי
שחקי" )שמואל ב כב,יב(.
יחזקאל
יחזקאל ,אביו של רב יהודה ,נקט את מטבע התפילה "יתגדל ויתקדש" ,שמיוסד על פי דברי ה'
ליחזקאל הנביא" :והתגדלתי והתקדשתי" )לח,כג( .בכתוב שלפניו נאמר ,שבאחרית הימי יעניש
ה' את גוג וימטיר על חילו גש שוט ,ולכ ראוי לומר על ירידת גשמי" :יתגדל ויתקדש" ,כרמז
שלעתיד לבוא יתגדל ויתקדש שמו של ה' על ידי גש.
"ונגרע"
בבבלי שבת עז,ב אמרו :איבעיא להו :גראיני או גרעיני? %אמר רבא בר עולא" :ונגרע מערכ"
)ויקרא כז( )רש"י :והגרעיני זורקי ונגרעי מתו האוכל(.
הגרעיני נקראי כ על שו שמפרידי אות מתו האוכל .והביאו את הכתוב "ונגרע מערכ",
משו שבכתוב זה מובנו של השורש 'גרע' %לחלק )להפריד לחלקי( ,ולא הביאו כתובי אחרי
שנזכר בה השורש הזה ,משו שבה מובנו של השורש הזה שונה .בלשו חכמי גרעי נקרא
'פרידה'.
עלה לבקר
הלשו 'עלה לבקר' )וכ 'הל לבקר' או 'נכנס לבקר'( משמש בדברי חכמינו לביקור חולי.
#####
לעיל אמרו :כמה גשמי ירדו ויהא אד צרי" לבר"? ! כתחילה כדי רביעה )רוִ ייה ,הרווית הקרקע
במי(.
ושוני ברייתא )בתוספתא( :וכמה גשמי ירדו ויהא בה כדי )שיעור של( רביעה – שיהא
אד צרי" לבר"? מלא )כמות הממלאת( כלי מחזיק )מכיל( שלשה טפחי – לפי גרסה זו,
כמות הגשמי שירדו תלויה בצורת הכלי ,וא כ ,נתת דברי" לשיעורי .ויש גורסי' :מלוא כלי
מחרשה שלושה טפחי' ! כל שיעורו של יתד המחרשה שהוא שלושה טפחי ,שהמחרשה מעמיקה
לחרוש בקרקע כדי שלושה טפחי ,וא ירדו גשמי והרוו את הקרקע בעומק שלושה טפחי ,יש
בה כדי רביעה ,דברי רבי מאיר .רבי יהודה אומר :בתחילה טפח ,ובשנייה
טפחיי )שני טפחי( ,ובשלישית שלשה טפחי – רבי יהודה נת שיעורי לכל רביעה
ורביעה .ברביעה ראשונה ,שהקרקע יבשה ,א הרוו הגשמי את הקרקע עד לעומק טפח ,צרי"
לבר" .וברביעה שנייה ,שהקרקע רוויה טפח מרביעה ראשונה ,א הרוו הגשמי עוד טפח עד
לעומק שני טפחי ,צרי" לבר" .וברביעה שלישית ,שהקרקע רוויה שני טפחי מרביעה ראשונה
ושנייה ,א הרוו הגשמי עוד טפח עד לעומק שלושה טפחי ,צרי" לבר".
לפי האמוראי לעיל ,הברייתא הזו נאמרה לעני ברכת גשמי )כפי שנתפרש כא( .אבל לפי רבי
זירא ,הברייתא הזו נאמרה לעני הפסק תענית.
בתוספתא תעניות א,ד שנו :כמה גשמי יורדי ויהא בה כדי רביעה? %מלוא כלי של שלושה
טפחי ,דברי רבי מאיר .רבי יהודה אומר :ראשונה %טפח ,שנייה %טפחיי ,ורביעה %שלושה
טפחי.
ובבראשית רבה יג,יג נאמר :כמה גשמי יורדי ויהא בה כדי רביעה? %כמלוא כלי )יש נוסחאות:
כלי מחרשה( של שלושה טפחי ,דברי רבי מאיר .רבי יהודה אומר :בקשה )בקרקע קשה( %טפח,
ובשביעה )בקרקע שבעת מי ורכה( %שלושה טפחי.
ֵ
ובבינונית %טפחיי,
"רביעה" בתוספתא
"ושביעה" ,כמו בבראשית רבה ,במקו" :ורביעה" .וא ֵ
ֵ
יש גורסי בתוספתא:
פירושה :אר" רוויה .אפשר לפרש את המסורות הדומות בדברי רבי יהודה באופ זה :ברביעה
ראשונה ,שהאדמה חרבה וצמאה ,כשחדרו לעומק טפח היא רביעה; וברביעה שנייה ,שהאדמה
בינונית ,צרי שני טפחי; וברביעה שלישית ,שהאדמה כבר שבעה ורוויה ,צרי שיחדרו לעומק
שלושה טפחי )"תוספתא כפשוטה"(.
לפי הפירוש הזה בדברי רבי יהודה ,הפירוש של דברי האמוראי ,הסבורי שהברייתא הזו נאמרה
לעני ברכת הגשמי ,שאמרו לעיל "כתחילה כדי רביעה ,אבל לבסו "...הוא" :כתחילה" %בעונת
הגשמי הראשונה )היורה( ,שיש בה שלוש רביעות )רביעה ראשונה ,שנייה ושלישית(" ,לבסו" %
לאחר עונת הגשמי הראשונה.
ולפי פשוטו ,לא נזכרו השיעורי אלא להגדרת הרביעות ,וא ירדו בפע הראשונה גשמי פחות
מטפח ,אי כא רביעה ,ומה שבא אחריה היא רביעה ראשונה ,והשלישית היא שנייה ,וא ירדו
בכל הרביעות האלו פחות מכשיעור מתחילי להתענות )"תוספתא כפשוטה"( .לפי זה ,נאמרה
הברייתא הזו לעני התחלת תענית יחידי.
ואפשר לפרש את המסורות הדומות בדברי רבי יהודה באופ זה :בראשונה %קרקע שלא נעבדה
והיא קשה; ובשנייה %קרקע שהיא שנייה לה בקושי; ובשלישית %קרקע שנחרשה והיא רכה.
לפי הפירוש הזה בדברי רבי יהודה ,אפשר לומר ,שנאמרו כל השיעורי הללו ברביעה ראשונה,
והפירוש של דברי האמוראי ,הסבורי שהברייתא הזו נאמרה לעני ברכת הגשמי ,שאמרו לעיל
"כתחילה כדי רביעה ,אבל לבסו "...הוא" :כתחילה" %ברביעה ראשונה" ,לבסו" %ברביעה שנייה
ואיל )כפי שנתפרש לעיל(.
בבבלי תענית כה,ב אמרו :תנו רבנ :עד מתי יהיו גשמי יורדי ויהיו ציבור פוסקי מתענית
)רש"י :דתנ :עברו אלו ולא נענו בית די גוזרי כו' ,אבל נענו %שוב אי צריכי להתענות(? %
כמלוא בר )רש"י :הוא הכלי שחורשי בו ,ומבריכי אותו סמו לקרקע כשחורשי בו( המחרשה
)רש"י :א טשטשו הגשמי בעומק הקרקע כשיעור שורת מענית )תל( המחרשה( ,דברי רבי
מאיר .רבי יהודה אומר :בחרבה )רש"י :קרקע יבשה( %טפח )רש"י :כיו שחרבה היא ונכנסו בה
הגשמי טפח %ודאי רוב גשמי ירדו( ,בבינונית %טפחיי ,ובעבודה )רש"י :חרושה ,שנכנסי בה
גשמי הרבה( %שלושה טפחי )רש"י :דאפילו בגשמי מועטי נכנסי בה טפח או טפחיי(.
לפי הבבלי ,נאמרו השיעורי הללו לעני הפסק תענית ,שהרי הביאו את הברייתא בלשו זו" :עד
מתי יהיו גשמי יורדי ויהיו ציבור פוסקי מתענית?" ,וזה כדברי רבי זירא בירושלמי לעיל,
שהברייתא הזו נאמרה לעני הפסק תענית.
א הברייתא הזו נאמרה לעני הפסק תענית ,יש לפרש את דברי רבי יהודה באופ זה :בראשונה %
קרקע שלא נעבדה והיא קשה .ובשנייה %קרקע שהיא שנייה לה בקושי .ובשלישית %קרקע
שנחרשה והיא רכה .כ פורשו דברי רבי יהודה בבבלי ,שהרי הביאו את דבריו בברייתא בלשו זו:
"בחרבה ...בבינונית ...ובעבודה."...
בבבלי הביאו את דברי רבי מאיר בברייתא בלשו זו" :כמלוא בר המחרשה" ,ומזה מוכח שהגרסה
הנכונה בדבריו היא'" :מלוא כלי מחרשה".
ובבבלי תענית ו,ב אמרו :אמר רבי אבהו :רביעה ראשונה %כדי שתרד בקרקע טפח )רש"י :א
באי כל כ שנמס הקרקע בעומק טפח %יפי ה ,ואי צרי להתענות )כשיגיע זמ רביעה
שלישית ,א על פי שלא ירדו עוד עד זמ זה(( ,שנייה %כדי לגו פי חבית )רש"י :ששותה מ המי
עד שנעשה תחוח )ר ,מפורר( כל כ שיכול לעשות מגופת חבית בלא תוספת מי(.
רבי אבהו ,שנקט ברביעה ראשונה טפח ,דיבר בקרקע יבשה וחרבה ,וכדעת רבי יהודה .והשיעור
שנקט ברביעה שנייה הוא מעי דברי רבי שמעו ב לקיש לעיל .מדברי רבי אבהו נשמע ,שהפירוש
של דברי האמוראי בירושלמי שאמרו "כתחילה כדי רביעה ,אבל לבסו "...הוא" :כתחילה" %
ברביעה ראשונה" ,לבסו" %ברביעה שנייה.
#####
תני – שנוי )שנו ברייתא בתוספתא( :רבי שמעו ב אלעזר )תנא בדור החמישי( אומר :אי
ל טפח שהוא יורד מלמעל ,שאי האר& מעלה טפחיי כנגדו – כשמי הגשמי
היורדי מלמעלה )מ השמי( נכנסי בעומק האדמה בשיעור טפח ,מי התהו שמתחת לקרקע
עולי לעומת בשיעור שני טפחי .וכל טפח וטפח שמי הגשמי נכנסי בעומק האדמה עוד ,מי
התהו עולי עוד טפחיי .ומי הגשמי ומי התהו יחד מצמיחי את הזרעי .ומה טע? –
מה המקור בכתוב לדבר זה? שנאמר" :תהו אל תהו קורא לקול צינורי " )תהילי
מב,ח( – תהו קורא לחברו לעלות ,למשמע קול זרמי המי היורדי מ השמי )מי הגשמי(.
הרי שכנגד כל צינור וצינור מלמעלה שני תהומות עולי מלמטה ,ומכא שהתהו עולה בשיעור
כפול.
אמר רבי לוי )אמורא אר' ישראלי בדור השלישי( :המי העליוני זכרי – המי שמעל
לרקיע ,שמה יורדי גשמי ,ה כזכרי ,והתחתוני נקבות – המי שמתחת לאר' ,מי
התהומות ,ה כנקבות .במדרשי נוס :$המי העליוני אומרי למי התחתוני" :קבלו
אותנו" ,וה מקבלי אות )כנקבה שמקבלת את הזכר( .ונדרש דבר זה מהפסוק" :תהו )מי
עליוני( אל תהו )מי תחתוני( קורא לקול צינורי"" .מה טעמא? – מה המקור בכתוב לדבר
זה? שנאמר" :הרעיפו שמי ממעל ושחקי יזלו צדק ,תפתח אר& ויפרו ישע וצדקה תצמיח
יחד ,אני ה' בראתיו" )ישעיהו מה,ח( – הכתוב הזה מדבר על הנפלאות של ירידת הגשמי.
"הרעיפו שמי ממעל ושחקי יזלו צדק" ! ה' מצוה על השמי ואומר לה להוריד גשמי
מלמעלה" .תפתח אר&" – ה' מצוה על האר' לפתוח את פיה לקבל את מי הגשמי ,כנקבה
הזאת שהיא פותחת את פיה של מטה לפני הזכר – לקבל את הזרע" .ויפרו ישע" זו
פרייה ורבייה – השמי והאר' פרי ורבי כזכר ונקבה ,שעל ידי הגשמי היורדי מ
השמי ,האר' מולידה ומצמיחה" ,וצדקה תצמיח יחד" זו ירידת גשמי – הגש היורד
מ השמי מצמיח את יבול האר' )הגש נקרא בכתוב הזה 'צדק' ו'צדקה'(" .אני יי' בראתיו"
לכ בראתיו – את הגש ,לתיקונו וליישובו של עול – שהגש משפיע טובה לעול
ומצמיח את האר'.
אמר רבי אחא )אמורא אר' ישראלי בדור השלישי( ,ותני לה – וג שנה אותה )את המימרה(
בש רב שמעו ב גמליאל )תנא בדור הרביעי( :ולמה נקרא שמה )של עונת הגשמי(
רביעה? שהיא רובעת )בועלת ,מפרה( את האר& – שהגש נות באר' את הכוח ללדת
ולהצמיח.
בתוספתא תעניות א,ד שנו :אמר רבי שמעו ב לעזר :אי ל כל טפח וטפח שיורד מלמעלה ,שאי
האר" פולטת כנגדו טפחיי ,וכ הוא אומר" :תהו אל תהו קורא" וגו' .למה נקרא ]שמה[
רביעה? %שרובעת את האר".
ובבבלי תענית כה,ב אמרו :תניא ,רבי שמעו ב אלעזר אומר :אי ל טפח שיורד מלמעלה ,שאי
תהו עולה לקראתו טפחיי )רש"י :כשנכנסו הגשמי בעומק הקרקע טפח %תהו עולה ומתגבר
שני טפחי ,וא על גב דסומכא דארעא אלפא גרמידי )סוכה נג,ב( %אפילו הכי רטיבותא מהניא(% .
והא תניא :שלושה טפחי )רש"י :תהו יוצא לקראתו שלושה טפחי(! %לא קשיא :כא )רש"י:
הא דקתני טפחיי ותו לא( %בעבודה )רש"י :דא על גב דנכנסו בקרקע טפח ,פורתא הוא דנחית,
ואהכי לא נפיק תהו לקבליה שלושה טפחי ,אלא פורתא ,טפחיי( ,כא %בשאינה עבודה )רש"י:
דכי נכנסו בה טפח ,טפי הוא דנחית ,ונפיק תהו לקבליה שלושה טפחי(.
ובבראשית רבה יג,יג נאמר :אמר רבי שמעו ב אלעזר :אי ל טפח יורד מלמעל שאי האר"
מעלה כנגדו טפחיי .מאי טעמא? " %תהו אל תהו קורא לקול צינורי" )תהילי מב,ח( .אמר
רבי לוי :המי העליוני זכרי והתחתוני נקבות ,וה אומרי אלו לאלו :קבלו אותנו ,את
ברייתו של הקב"ה ואנו שלוחיו .מיד ה מקבלי אות .הדא הוא דכתיב" :תפתח אר"" )ישעיהו
מה,ח( %כנקבה זו שהיא פותחת לזכר" ,ויפרו ישע" )ש( %שה פרי ורבי" ,וצדקה תצמיח יחד"
)ש( %זו ירידת גשמי" ,אני ה' בראתיו" )ש( %לכ בראתיו ,לתיקונו של עול וליישובו.
ובמדרש זוטא קהלת פרשה א ובמדרש תהילי מב,ה נאמר :אמר רבי לוי :כתיב" :תהו אל תהו
קורא לקול צינורי" )תהילי מב,ח( %המי העליוני אומרי :אנו זכרי ,והתחתוני אומרי:
אנו נקבות .ובשעה שה יורדי ,אומרי אלו לאלו :את בריותיו של הקב"ה ,ואנו שלוחיו ,קבלו
אותנו בסבר פני יפות .הדא הוא דכתיב" :תפתח אר"" )ישעיהו מה,ח( %כנקבה זו שפותחת לזכר.
"ויפרו ישע" )ש( %שה פרי ורבי ומביאי ישועה לעול" .וצדקה תצמיח יחד" )ש( %זו
ירידת גשמי" .אני ה' בראתיו" )ש( %ליישובו ולתיקונו של עול.
ובבבלי תענית ו,ב אמרו :מאי לשו רביעה? %אמר רבי אבהו :שרובעת את הקרקע ,כדרב יהודה.
דאמר רב יהודה :מטרא בעלה דארעא ,שנאמר" :כי כאשר ירד הגש והשלג מ השמי ושמה לא
ישוב כי א הרוה את האר" והולידה )רש"י :כאד שמוליד( והצמיחה" )ישעיהו נה(.
#####
רבי חנינה בריקה בש רב יהודה :שורשי חיטה בוקעי באר& חמשי אמה,
שרשי תאינה רכי בוקעי בצור .א כ ,מה יעשו שרשי חרוב ושרשי שקמה?
אמר רבי חנינה :אחת לשלשי יו התהו עולה ומשקה אותה .מה טעמא?
"אני יי' נוצרה לרגעי אשקנה" .תני :רבי שמעו ב אלעזר אומר :מלמד ,שאי
האר& שותה אלא לפי חיסומה.
לקטע הזה מקבילות בירושלמי ברכות ט,ב ועבודה זרה ג,ו ,ובכל המקומות נסתרס סדר
המאמרי .הסדר הנכו הוא בבראשית רבה יג,יז ,וכ! יש לגרוס ג בירושלמי כא .מקור הקטע
הוא בבראשית רבה ,ומש לקחוהו בירושלמי.
אומרי :תני – שנוי )שנו ברייתא( :רבי שמעו ב אלעזר אומר" :ואד יעלה מ האר' והשקה
את כל פני האדמה" )בראשית ב,ו( – הענני עולי ומשקי במי גשמי את פני האדמה )השטח
החיצו של האדמה( ,מלמד – דבר זה מורה ,שאי האר& שותה – מ הגשמי ,אלא לפי
חיסומה – בהתא לשפה החיצונה המקיפה את האר' ,שא האדמה קשה ,הגשמי נכנסי בה
מעט ,וא היא רכה ,הגשמי נכנסי בה יותר ,א" לעול אי הגשמי נכנסי בעומק האדמה
יותר מכדי חיסומה.
ושואלי :א כ – שמי הגשמי אינ נכנסי בעומק האדמה ,מה יעשו שרשי חרוב
ושרשי שקמה? – שה מעמיקי לחדור באדמה חמישי אמה )משנה בבא בתרא ב,יא( ,ומי
הגשמי אינ מגיעי אליה ,מהיכ וכיצד ישתו מי? ושואלי עוד :אמר רבי חנינה בריקה
)צרי" לומר :בר יקה ,ובמקבילה בברכות :בר יקא ! .אמורא בדור השלישי( בש רב יהודה
)מגדולי אמוראי בבל בדור השני( :שורשי חיטה בוקעי )חודרי בכוח( באר& חמשי
אמה ,שרשי תאינה רכי – שה רכי ,א $על פי כ בוקעי בצור )סלע( – א כ ,מה יעשו
שורשי חיטה ושורשי תאנה? שא $ה מעמיקי לחדור באדמה ,ומי הגשמי אינ מגיעי
אליה ,מהיכ וכיצד ישתו מי?
ומשיבי :אמר רבי חנינה )בר חמא ,אמורא אר' ישראלי בדור הראשו( :אחת לשלשי
)פע בשלושי( יו התהו )המי שמתחת לקרקע( עולה ומשקה אותה – את האר' ,כדי
שישתו שורשי הצמחי והאילנות ששורשיה מעמיקי לחדור באדמה )ויש גרסה :ומשקה אות
! את השורשי( .מה טעמא? – מה המקור בכתוב לדבר זה? שנאמר" :אני יי' נוצרה
לרגעי אשקנה" )ישעיהו כז,ג( – ה' משמר את האדמה להשקות אותה מפע לפע.
בבראשית רבה יג,יז נאמר" :והשקה את כל פני האדמה" %אמר רבי אלעזר ברבי שמעו )תנא בדור
החמישי( :אי האר" שותה אלא לפי חיסומה .א כ ,מה יעשו שורשי שקמה ושורשי חרוב? רבי
חנינה בר עיקה )איקא( רבי ברכיה )צרי לומר :רבי ברכיה )אמורא בדור הרביעי( רבי חנינה בר
איקא( בש רב יהודה :שורשי חיטה בוקעי באר" חמישי אמה ,שורשי תאנה רכי בוקעי
בצור .אמר רבי לוי :אחת לשלושי יו תהו עולה ומשקה אותה .מה טע? " %אני יי' נוצרה
לרגעי אשקנה" )ישעיהו כז,ג(.
נראה שבירושלמי החליפו את רבי אלעזר בר שמעו ברבי שמעו ב אלעזר .לעיל הובאה המימרה
שאמר רבי שמעו ב אלעזר :אי ל טפח שהוא יורד מלמעל ,שאי האר" מעלה טפחיי כנגדו.
מימרה זו חלוקה על המימרה :אי האר" שותה אלא לפי חיסומה ,וא על המימרה :אחת
לשלושי יו תהו עולה ומשקה אותה .לכ לא ייתכ שרבי שמעו ב אלעזר אמר את שתי
המימרות החלוקות.
בשמות רבה ה,ט נאמר" :תהו אל תהו קורא לקול צינורי" )תהילי מב,ח( .כיצד? %יש איל
ששורשיו יורדי עשרי אמה )בעומק האדמה( ,ויש שיורדי שלושי אמה ,ויש שיורדי
חמישי ,ויש שאינ יורדי אלא שלושה טפחי .והגשמי יורדי מלמעלה .א אי משקי
אות אלא שלושה טפחי ,אות של חמישי אמה ה מתי )מתייבשי( ,א שותי של
חמישי אמה )א הגשמי יורדי בחוזק ומעמיקי באדמה עד חמישי אמה( ,טור )מכה
ומשחית( אות של שלושה טפחי .אלא התהו העליו )המי שמעל הרקיע( קורא לתחתו
)המי שמתחת לאר"( ואומר לו :עלה ואני יורד! והתחתו אומר לו :רד ואני עולה! עד שהעליו
יורד ומשקה אות של שלושה טפחי ,התחתו עולה )כנגד הגשמי( ומשקה אות של חמישי
אמה.
ובמדרש תהילי עח,יא נאמר :זה אחד מ הדברי שהשליט )הקב"ה( את הר בקשה ...שורשי
תאנה שה רכי ובוקעי בצור ובתו האב .אמר רבי ברכיה רבי חנינא בר איקא בש רב
יהודה :שורשי חיטי בוקעי באר" חמישי אמה ,ושורשי תאנה שה רכי בוקעי בצור
חמישי אמה.
שורשי חיטה
באוצר המדרשי עמוד תקכב נאמר :שיבולת חיטי מה היא אומרת? " %שיר המעלות ממעמקי
קראתי ה'".
שירתה של החיטה בוקעת ועולה ממעמקי האדמה ,מפני ששורשיה בוקעי ויורדי למעמקי
האדמה.
התהו עולה
בפרקי דרבי אליעזר פרק ד נאמר :רבי יהודה אומר :פע אחת בכל חודש סילונות )צינורות(
עולי מ התהו להשקות את פני כל האדמה ,שנאמר" :ואד יעלה מ האר" והשקה את כל פני
האדמה".
התרגו היווני וכ התרגו הסורי תרגמו" :אד" %מעיי ,וזה מעי דברי רבי יהודה ,שלפיו" :אד" %
תהו.
"לרגעי אשקנה"
אפשר לפרש" :לרגעי אשקנה" – אחת לשני רגעי אשקנה )מיעוט 'רגעי' שניי( .בשעה 1080
חלקי .יש הקוראי ל'חלק' 'רגע' .הרי שבשעה 1080רגעי .לצור החישוב להל נעגל את מספר
הרגעי בשעה ל.1000 %
יומו של הקב"ה 1000שני ,שנאמר" :כי אל שני בעיני כיו אתמול" )תהילי צ,ד(.
ביו 24 %שעות .בשעה 1000 %רגעי .הרי שביו 24000 %רגעי ,או 12000שני רגעי.
בשנה 12 %חודשי .הרי שב 1000 %שני 12000 %חודשי.
מכיו שיומו של הקב"ה = 1000שני ,נמצא ששני רגעיו של הקב"ה = חודש.
הרי ש'אחת לחודש' שקול ל'אחת לשני רגעי' ,ולכ הכתוב "לרגעי )אחת לשני רגעי של
הקב"ה( אשקנה" מלמד ,שהקב"ה מעלה את התהו אחת לחודש )אחת לשלושי יו(.
#####
לעיל הביאו את מה ששנו בתוספתא תעניות א,ג ,שנחלקו תנאי בזמנה של רביעה ,וכא מביאי
את מה ששנו בתוספתא ש א,ב.
בתוספתא תעניות א,ב שנו :מאימתי שואלי את הגשמי? ! משתגיע זמנה של רביעה.
ומביאי כא את המשכה של הברייתא הזו:
תני – שנוי )שנו ברייתא בתוספתא( :א היתה השנה חסירה – שלפי תקופת החמה עדיי לא
הגיע זמנה של רביעה ,נותני לה חסרונה – ואי שואלי את הגשמי אלא משיגיע הזמ לפי
תקופת החמה ,וא לאו – שלא היתה השנה חסרה ,ואפילו היתה השנה יתרה על תקופת החמה,
כגו שלפי תקופת החמה הגיע זמנה של רביעה לפני כ ,הולכי אחר סידרה – מתחילי לשאול
כבשני כסדר ,ואי מקדימי ,ולא אכפת לנו א מאחרי קצת בהתחלת השאלה ,משו שעדיי
יש פנאי לגשמי ברכה ,דברי רב שמעו ב גמליאל .רבי )יהודה הנשיא( אומר :לעול
הולכי אחר סידרה – לעול מתחילי לשאול בזמ אחד ,בי א היתה השנה חסרה ,בי א
היתה השנה יתרה .א היתה השנה מעוברת – שעיברו את השנה והוסיפו לה אדר שני,
הולכי אחר עיבורה – שואלי את הגשמי משיגיע הזמ לפי תקופת החמה ,ואי מתחילי
לשאול כבשני כסדר.
ותמהי :מחלפה שיטתיה דרבי! – מוחלפת שיטתו של רבי )דבריו כא סותרי את דבריו
שלו עצמו במקו אחר(! ומבארי את הסתירה :תמ הוא אמר – ש )במקו אחר ,בראש
דבריו( הוא אמר :לעול הולכי אחר סידרה – לעול מתחילי לשאול בזמ אחד ,וכא הוא
אמר – וכא )בסו $דבריו( הוא אמר :א היתה השנה מעוברת ,הולכי אחר עיבורה – ואי
מתחילי לשאול כבשני כסדר!
ומיישבי את הסתירה :אמר רבי זעורה )רבי זירא ,מגדולי האמוראי בדור השלישי( בש רבי
יסא )רבי אסי ,אמורא בדור השלישי( ,ורבי שמואל בר רב יצחק )אמורא בדור השלישי( מטי
בה – הגיע בה )בשמועה זו ואמרה( בש רבי יוחנ )גדול אמוראי אר' ישראל בדור השני(:
לבסו נצרכה – ההלכה הזו )"א היתה השנה מעוברת ,הולכי אחר עיבורה"( נצרכה לעני
סו $שאלת גשמי )הפסקת השאלה ,ולא לעני התחלת השאלה( ,שאחרי העיבור הולכי לפי
תקופת החמה ,ושואלי את הגשמי עד שיגיע הזמ )עד שיצא ניס ,לדברי רבי מאיר בתוספתא
ש א,א( לפי תקופת החמה ,א $על פי שעדיי לא עבר הזמ לפי סדר השנה שנתעברה.
דברי רב שמעו ב גמליאל בירושלמי ה דברי רבי בתוספתא ,ודברי רבי בירושלמי ה דברי רב
שמעו ב גמליאל בתוספתא.
כשנחלקו החכמי בנוגע לזהות מוסר השמועה ,התלמוד מציי זאת במונחי כגו 'מטי בה'
וכיוצא בו.
#####
© Copyright 2024