בטאון
הרבנות והמועצה הדתית רמת גן בטאון המועצה הדתית רמת גן ירח האיתנים | תשרי תשע"ד כולל ס ק י ר ת ש י רותי הדת של המ ו ע צ ה ה ד ת ית ר"ג ירח האיתנים בטאון המועצה הדתית רמת גן תשרי ה'תשע"ה כולל סקירת פעילויות המועצה הדתית רמת גן עריכה :הרב אור חיים טאוב סדר והבאה לדפוס :דב ליברמן ' -מילה טובה' | 052-8564514 כתיבה וייעוץ שיווקי :נדב רט | 052-8084999 המועצה הדתית רמת גן רח' הרצל ,47ת.ד ,129 .רמת גן52101 , טל' ,03-6700555 :שלוחה | 123פקס03-6709471 : דוא"ל[email protected] : ברכת ראש המועצה הדתית "אשרי העם יודעי תרועה" .מדי שנה אנו שבים לנקודת ההתחלה של השנה ,אל ראש השנה .מהות היום מתנקזת אל רגע אחד ,שקט ומשמעותי :תקיעת השופר. תקיעת השופר היא נקודת ההתחלה שמציבה אבן דרך לכל השנה כולה .מה מהות הנקודה הזו? מה מתחולל ברגעים הללו? על שאלה זו עונה הפסוק "אשרי העם יודעי תרועה ,ה' באור פניך יהלכון" הפסוק מציין שאין תקיעה עצמה עיקר אלא ההבנה, הידיעה ,של מהות התקיעה היא העיקר ,כמו שנאמר "אשרי העם יודעי תרועה". הידיעה מה מציין השופר היא הנקודה העיקרית של השנה כולה ,שאותה אנו מציינים כבר בתחילתה ,כדי שהיא תסלול לנו דרך לעבודת השנה כולה .והנקודה הזו היא כמובן" :באור פניך יהלכון" .ההליכה באור פני ה' היא ההתעוררות של האדם לקראת קבלת עול מלכות השם עליו .קבלה זו באה לידי ביטוי בעשיית חשבון נפש, מהן הפעולות שעשיתי בשנה החולפת ,ומה בדעתי לעשות בעתיד. גם אנו במועצה הדתית מנצלים את התקופה הזו לחשבון נפש ,לבחינת הפעולות שלנו בשנה החולפת ולחשיבה ותכנון קדימה .כמידי שנה אנו מציגים בפניכם את שלל הפעילויות ,כדי שתיווכחו בעיניכם שאנו ממשיכים להוסיף אור וטוב כל הזמן. גם בשנה האחרונה המשכנו לחזק ולבצר את מעמד התורה ,ואנו מקווים להמשיך ללכת מחיל אל חיל ולהוסיף אור גם בשנה הקרובה. אני מודה לרב יעקב אריאל ,רבה של רמת-גן ,למר ישראל זינגר ,ראש העיר ולמר אביהוא בן משה על העשייה המשותפת ועל שיתוף הפעולה הפורה למען העיר. אנו מזמינים אתכם לעיין בסקירת הפעולות שלנו שבסוף חוברת זו ,להתרשם, ולהצטרף לפעילויות בשנה הבאה עלינו לטובה. שנזכה לשנה שקטה של שלום ובטחה, של תורה ,תפילה ,מצוות ומעשים טובים. בברכה, יהודה סירי, ראש המועצה הדתית רמת גן תוכן ברכות 7 .................................................................................................. ברכת רב העיר ,הרב יעקב אריאל 7 .............................................................. ברכת ראש העיר ,מר ישראל זינגר8 ............................................................. ברכת מר אביהוא בן משה 9 .......................................................................... מאמרים 11 .................................................................................. ערכי השמיטה | הרב יעקב אריאל 13 .................................................................. גאולה של מכירה | הרב מנחם מנשה21 .............................................................. שנה טובה וזכייה בדין – כיצד? | הרב ראובן מרדכי דהאן26 ........................... שלושה יסודות בהוויית האדם, הבית והעולם | הרבנית ד"ר דבורה אושפיזאי37 ............................................... קרבה שנת השבע שנת השמיטה | הרב יחיעם עוזרי 43 ................................. מהותה של תפילה ומהותו של זמן | עו"ד ד"ר אברהם וינרוט 51 ................... הדרכה הלכתית לשנת השמיטה63 .................................................. הלכות ומנהגים לחודש תשרי 77 ....................................................... הלכות כלליות 99 .................................................................................. מידע שימושי 109 ................................................................................. מפעילויות המועצה הדתית 133 ........................................................ ברכת רב העיר על סף השנה החדשה ,שנת תשע"ה ,ברכותינו ואיחולינו לתושבי רמת גן שתהיה שנת עלייה דגולה ,שנה שבה נרבה במצוות ובמעשים טובים בין אדם למקום ובין אדם לחברו. שנה שבה ישרור השלום בתוכנו ובארצנו ,שהחרב המונפת עלינו תשוב לנרתקה ולא יישמע חמס בארצנו ,שוד ושבר בגבולנו. שנה טובה וישועה לפרט ולכלל. בברכת כתיבה וחתימה טובה הרב יעקב אריאל ברכת ראש העיר "תקעו בחודש שופר ,בכסה ליום חגנו". תקיעת השופר היא מסימניו המובהקים של ראש השנה ,כשתפקידו של השופר לעורר בכל אחת ואחד מאתנו לעשיית חשבון נפש אישי. גם אנו ,נבחרי העיר ,מתבוננים על השנה החולפת ומבקשים לשפר ולקדם את העיר בשנה הבאה עלינו לטובה. ברצוני לברך את כבוד הרב הראשי לרמת-גן ,הרב יעקב אריאל ,את יו"ר המועצה הדתית ,מר יהודה סירי ,ואת כל העוסקים במלאכה. בהזדמנות זו נחזק את תושבי הדרום ואת חיילי צה"ל. נשלח ברכת החלמה לפצועים ותנחומים למשפחות ההרוגים. שנה טובה ,כתיבה וחתימה טובה לכולם. ישראל זינגר ראש העיר רמת-גן ברכת מר אביהוא בן משה תושבים יקרים, הגמרא במסכת ראש השנה ,מביאה את המימרא הממחישה בפני הכול את עוצמתם של הימים הנוראים ובמיוחד את מעמדו של ראש השנה. ֹאש ַה ׁ ּ ָשנָ ה ֵאין אוֹ ְמ ִרין בּ וֹ ַ'ה ֵּלל'. ר ׁ ַמאי ַט ְע ָמא )מה הטעם(? ָא ַמר ַר ִ ּבי ַא ָ ּבהוָּ :א ְמר ּו ַמלְ ֲאכֵ י ַה ׁ ּ ָש ֵרת לִ ְפנֵ י ַה ָּקדוֹ ׁש ָ ּברוּךְ הוּאִ :רבּ וֹ נוֹ ׁ ֶשל עוֹ לָ ם, ֹאש ַה ׁ ּ ָשנָ ה ו ְּביוֹ ם ַה ִּכ ּפו ִּרים? ִמ ּ ְפנֵ י ָמה ֵאין אוֹ ְמ ִרין לְ ָפנֶ יךָ יִ שְׂ ָר ֵאל ׁ ִש ָירה ְ ּבר ׁ ָא ַמר לָ ֶהםֶ :א ְפ ׁ ָשרֶ ,מלֶ ךְ יוֹ ׁ ֵשב ַעל ִּכ ּ ֵסא דִּ ין ,וְ ִס ְפ ֵרי ַח ִ ּיים וְ ִס ְפ ֵרי ֵמ ִתים ּ ְפתו ִּחים לְ ָפנָ יו ,וְ יִ שְׂ ָר ֵאל אוֹ ְמ ִרים ׁ ִש ָירה? ע יקרה של תקופה זו היא כפי שבאה לידי ביטוי במימרא זו ,היא בחשבון הנפש שעושה האדם עם עצמו ובשיבתו אל מקור החיים. השיבה אל מקור החיים נעשית בעצם המלכת הקב"ה בעולם בראש השנה. עניין זה ,מועצם אולי ,בסיפור הידוע והמפורסם על הצדיק רבי אהרן מקרלין שעלה להיות שליח צ יבור בתפילת שחרית של ראש השנה ,כשבשיאה של התפילה נפל ארצה והתעלף. אחרי התפילה כשנרגע והתאושש הרב ,שאלו אותו תלמידיו לפשר התעלפותו בתפילה ,והוא פרץ בבכי נרגש והסביר להם: כשאמרתי בתפילה "המלך הקדוש" נזכרתי בסיפור שמספרת הגמרא על רבן יוחנן בן זכאי ,שבא לאספס יאנוס כשזה טרם התמנה להיות קיסר רומי ,ואמר לו' :שלום עליך המלך'. אמר לו אספסיאנוס :אם מלך אני ,למה באת אלי רק עכשיו? כשנזכרתי בסיפור זה ,סיים רבי אהרן מקרלין ,התמלאתי חיל ורעד -אם אני יודע שהקב"ה הוא מלך העולם ,למה עד עכשיו לא באתי אליו ולא עבדתי אותו כראוי? | 10ירח האיתנים חברים יקרים, בהתבוננות על השנה החולפת ,אינני יכול שלא להסתכל בשמחה על העשייה הברוכה בחידושם ושיפוצם של עשרות בתי הכנסת ברחבי העיר ,בשדרוג המקוואות בעיר ,בהגברת קול התורה בעירנו ובפעילות התורנית ברוח מורשת ישראל הענפה בעיר. זה המקום להודות לרב הראשי לעיר הרב יעקב אריאל וליו"ר המועצה הדתית מר יהודה סירי על עמידתם יחד בפיתוחם ובשדרוגם של השירותים והמבנים בעיר ,וכן להודות לראש העיר מר ישראל זינגר על המשך תמיכתו והליכתו עמנו יד ביד ,מתוך ראייה משותפת של הצורך בחיזוק ובהעצמת המסורת היהודית בעיר. נאחל לכל אחד ואחת מכם ,שנה טובה. נחזק את חיילנו העומדים על משמר הארץ, נשלח ברכת החלמה לפצועים ולחולים, ונאחל לכולנו שתכלה שנה וקללותיה ,תחל שנה וברכותיה. שנה טובה ומתוקה לכולכם! בברכה אביהוא בן משה חבר הנהלת העיר מאמרים ערכי השמיטה | הרב יעקב אריאל גאולה של מכירה| הרב מנחם מנשה שנה טובה וזכייה בדין – הכיצד? | הרב ראובן מרדכי דהאן שלושה יסודות בהוויית האדם ,הבית והעולם | הרבנית ד"ר דבורה אושפיזאי קרבה שנת השבע שנת השמיטה| הרב יחיעם עוזרי מהותה של תפילה ומהותו של זמן | עו"ד ד"ר אברהם וינרוט ערכי השמיטה הרב יעקב אריאל ,רב העיר שני פנים לשמיטה ,שמיטת הקרקעות ונטישת הפרות "והשביעית תשמטנה ונטשתה ואכלו אביוני עמך"" .תשמטנה" – זו שמיטת הקרקע עצמה ע"י הימנעות מעיבודה במשך שנה זו" .ונטשתה"– זו נטישת היבול והפקרתו לזולת – "ואכלו אביוני עמך" .שמיטת הקרקעות מבטאת את הפן "הדתי"" ,ושבתה הארץ שבת לה'" .נטישת היבול מציינת את הפן "החברתי" של השמיטה "ואכלו אביוני עמך" )סגרנו את המושגים "דתי" ו"חברתי" במרכאות כי שני פנים אלו ה"חברתי" וה"דתי" הם שני צדדים של מטבע אחד ,כפי שיתבאר(. שבת הארץ ושבת האדם הפסוק "בחריש וב קציר תשבות" מתפרש ע"י ר' עקיבא כמתיחס לשמיטה .החריש – מקביל לשמיטת הקרקע עצמה ,והקציר – לנטישת היבול .הפסוק משתמש בלשון דו -משמעית ,גם לשבת השבועית וגם לשבת הארץ ,כי גם בשבת השבועית המסר הוא כפול .בדברות הראשונות ,בספר שמות ,הנימוק לשבת הוא "דתי" – "כי שש ת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ" .ובדברות השניות ,בספר דברים, הנימוק הוא "סוציאלי"" ,וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים" .ועל כך אמרו חז"ל: "זכור ושמור בדבור אחד נאמרו" – הקדושה והמנוחה הם שני צדדיו של מטבע השבת .ללמדך שלא שני רעיונות נפרדים הם ,אלא רעיון אחד בעל שני פנים ,מה שאין הפה יכול לדבר ואין האוזן יכולה לשמוע .כי בדרך כלל אנו חיים במעין סכיזופרניה – פיצול אישיות – בין הפן הדתי שלנו לפן האנושי -חברתי .ולא היא. "בצלם א -להים נברא האדם" מאותו צלם נגזרים גם האמונה בה' וגם הערכים המוסריים .וכן בשמיטה ,מכוח קדושת האדמה מתחייב גם היחס לאדם .קדושה אינה התנקות מהארציות לשמימיות ,אלא העלאת הארציות השמימה באמצעות החמלה על בני האדם .בעמידתנו מול השמים כולנו שווים .התורה מנמקת בכך את | 14ירח האיתנים מצוות השמיטה והיובל :וְ ָה ָא ֶרץ לֹא ִת ָּמכֵ ר לִ ְצ ִמ ֻתת ִּכי־לִ י ָה ָא ֶרץ ִּ ֽכי־גֵ ִרים וְ תוֹ ׁ ָש ִבים ַא ֶּתם ִע ָּמ ִ ֽדי.1 וכמו שבשבת הקדימה התורה "ששת ימים תעשה כל מלאכתך וביום השביעי שבת לה' א -להיך" כך גם הקדימה למצות השמיטה "שש שנים תזרע זרעך...תזמור כרמך". שש שנים משלה האדם את עצמו שבשלו הוא זורע ואת שלו הוא קוצר ואת פרי עמלו הוא אוסף – "הזורעים בדמעה ברינה יקצורו" .באה השמיטה ושופכת אור חדש על יתר השנים ,לא הכל שלך ,לא רק יוזמתך ומרצך .גם הגשם שירד והשמש שזרחה ,הם שגרמו לגידול שיצליח .והמזיקים שהודברו לבסוף והמחירים בשוק שלא צנחו ,כל אלו אינם רק בזכותך ,למרות מאמציך המרובים והשקעתך הגדולה. ברכת שמים גוברת על מעשה האדם – "אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו". שש שנים מתנהג האדם בארץ כאילו הוא הריבון אך "השביעית תשמטנה ונטשתה" עתה מתגלית האמת למפרע שגם כל השנים הקודמות בעצם לא האדם היה הריבון האמיתי אלא ה' .בשמיטה חוזר היבול לה' שהוא בעליו המקוריים והוא מחלק את היבול לכולם "ואכלו אביוני עמך ויתרם תאכל חית השדה". בדומה לשבת השבועית כך גם שבת הארץ מבוססת על האמונה בריבונותו של ה' על העולם בכלל ועל הארץ בפרט .הוא הריבון ,ומכוח ריבונות זו אנו מצווים להפקיר את יבולה של שנה זו. בעצם איננו מפקירים את רכושנו ,כי לאמיתו של דבר מעולם הוא לא היה שלנו באמת" .כי שלך הכל ומידך נתנו לך"" .לִ י ַה ֶּכ ֶסף וְ לִ י ַה ָּז ָהב נְ ֻאם ה' ְצ ָבֽ -אוֹ ת".2 האבן עזרא בפירושו לתהלים 3על הפסוק "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם" כותב: וחסרי דעה חשבו כי ממשלת האדם בארץ כממשלת השם בשמים ולא דברו נכונה כי מלכות השם בכל משלה .רק פירוש נתן לבני האדם שהאדם כמו פקיד א -להים בארץ על כל מה שיש בה והכל בדבר השם. 1ויקרא פרק כה כג. 2חגי פרק ב ח. 3קטו טז. ערכי השמיטה | 15 רצונו לומר ,היו שפירשו בטעות שה' נתן את הארץ לריבונותם המלאה של בני האדם ,במקביל לריבונותו של ה' בשמים ,מעין חלוקת רשויות .ולא היא ,גם לאחר מסירת הארץ לבני האדם עדיין לה' הארץ ומלואה והאדם אינו ריבון אמיתי על הארץ .הוא רק פקיד בשליחות ה'. רעיון זה מקיף את כל החיים ולא רק את שנת השמיטה .ואכן ברוח השמיטה יש מקום להרחיב רעיונות אלו לתחומים אחרים ,לא רק חקלאיים .אולם השורש חייב להי ות נעוץ עמוק באדמת הארץ הקדושה .ככל שהשורש עמוק יותר כך גם הנוף יכול להיות רחב יותר. שני צדדים של מטבע אחד לשני פנים אלו של השמיטה יש משמעויות הלכתיות :הריבונות הא-להית על הארץ, מתבטאת בשמירה על קדושת האדמה ע"י הימנעות מזריעה וזמירה ,והאחריות החברתית והרגישות המוסרית – מתבטאות באיסור הקצירה והבצירה .התורה לא אסרה את עצם הקטיף ,אדרבה הפרי מיועד לאכילה .התורה אסרה את האיסוף של הפרי לבעלים ככל השנים .השנה הפרי לא שייך לבעלים הוא הפקר לכולם ומיועד בעיקר לעניים. והא בהא תליא .ללא המקור הא-להי גם הערך הסוציאלי מתרוקן ממשמעותו .יצר האגואיזם קיים בכל אדם ,לא בקלות הוא מוכן לוותר על רכושו הפרטי ,אותו צבר בעמל כפיו ובזיעת אפיו .הזולת אומנם אביון וראוי לסייע בידו ,אולם דבר זה תלוי ברצונו החופשי של כל אחד ברצותו מרחיב וברצותו מקצר .מחויבות – אין .לעומת זאת ההכרה שהרכ וש בעצם אינו שלנו באמת ,אלא ה' מוריש ומעשיר ,יוצרת מחוייבות להתחלק עם הזולת – זהו בעצם רעיון השמיטה. הסוציאליזם ההיסטורי דרש להלאים את הרכוש הפרטי של העשירים לטובת הפועלים .בטעות הוא סבר שאם מעמד הפועלים יהיה כבעלי הרכוש הכלכלה תצליח יותר .הוא הונע ממניעים כלכליים מטריאליסטים בלבד ,הוא לא דאג באמת לחלכאים ולנדכאים .מדינות שניסו ליישם שיטה כלכלית זו קרסו .התפיסה המטריאליסטית השחיתה את המידות ודרדרה את המוסר .היא כשלה גם מבחינה כלכלית ובכך גרמה להצדקת השיטה הנגדית ,הקפיטליסטית ,שאף היא אינה מוסרית יותר מקודמתה. | 16ירח האיתנים התורה אינה בעד שיטה כלכלית מסוימת למרות שנראה לכאורה ממצות השמיטה שהיא נוטה יותר לצד הסוציאליסטי .הדמיון הוא חיצוני בלבד ,המניע שונה לחלוטין ,הוא מוסרי ,ערכי ,א-להי. התורה אינה שוללת את היוזמה הפרטית" ,שש שנים תזרע שדך ...תזמור כרמך ואספת את תבוא תה" .אולם בשנת השמיטה "והייתה שבת הארץ לכם" כולנו שותפים ביבול ,מכוח הצו הא -להי .האדמה חוזרת לבעליה המקוריים – "שבת לה'". שמיטה ישראלית ערב שמיטת תשע"ה דומה שרוח חדשה נושבת בארץ ,ריחות השבת הקרבה נודפים באווירה הציבורית. הערך החברתי של שמיטה תופס תאוצה ,גם הציבור הכללי שעדיין אינו שומר מצוות נדלק לרעיון החברתי של השמיטה .מדובר על שמיטת כספים ריאלית בהקף רחב ורעיונות חברתיים אחרים. ברוך ה' שהנושא בוער ומקיף את כל רבדי החברה. אלא יש שעינם צרה בכך .טענתם העיקרית ,ולכאורה יש בה מן הצדק ,שהמניע של אותן מגמו ת חברתיות כלליות אינו דתי אלא הומניסטי כלל אנושי .ויש אפילו המרחיקים לכת הטוענים שהנושא החברתי מסלף כביכול את רעיון השמיטה המקורי בתורה .השמיטה לדעתם היא מצוה אנטי חברתית ,מי שסבל בה ונדרש לסמוך על הבטחת ה' היו בעקר העניים .העשירים יכלו למצוא תחליפים לתבואת הארץ .גם שמיטת הכספים מוצגת על ידם כהעשרת העשירים דווקא ,שהרי הם שלוו כספים ,לצורכי עסקיהם ,יותר מן העניים. כוונתם של אלו ליצור ריאקציה נגד מגמת החילון של השמיטה החברתית המרוקנת מערכיה האמוניים. ולא היא .התורה מדגישה מפורשות את ערכיה החברתיים של השמיטה – "ואכלו אביוני עמך ...לך ולעבדך ולאמתך שכירת ותושבך הגרים עמך" .לדעת ר' יהודה ההפקר השני – הביעור – נועד רק לעניים. ערכי השמיטה | 17 במסכת תענית:4 תנו רבנן :מתריעין על האילנות בשאר שני שבוע ,על הבורות ועל השיחין ועל המערות אפילו בשביעית .רבן שמעון בן גמליאל אומר :אף על האילנות בשביעית ,מפני שיש בהן פרנסה לעניים. איננו שותפים לחרדה שמא התפיסה החברתית תביא לעקירת השמיטה משורשיה הרוחניים .אדרבה ,צועדים אנו בעקבות הראי"ה קוק שאמר" :איננו מצטערים אם תוכל איזו תכונה של צדק חברותי להיבנות בלא שום ניצוץ של הזכרה א -להית ,מפני שאנחנו יודעים שעצם שאיפת הצדק ,באיזו צורה שתהיה ,היא בעצמה ההשפעה הא-להית היותר מאירה" לפיכך אל לנו להסתייג מרעיונות אלו ,אדרבה יש לעודדם כי זו הדרך לקרב את השמיטה להר סיני. הוויסות הציבורי לכאורה קיימת סתירה בין הצהרת התורה שדאגתה לעניים לבין ההלכה למעשה שאינה מגבילה את השמיטה לעניים בלבד. נפתח בשמיטת הכספים .בשמיטת הכספים חוזרת המילה המנחה "אביון" שבע פעמים )אחת מהם "עני"( גם המילה המנחה "אחיך" שבע פעמים )אחת מהן "רעך"( ,המטרה -לפתח את רגשי האחווה והרעות והחמלה על האביון .מבחינה פורמאלית התור ה לא הגבילה את השמטת הפירות והכספים לעניים בלבד .פתיחת הלב והיד היא בעצם לכולם ,משתי סיבות: א .בעלי הרכוש והפירות צריכים לפתוח את ידם הרחבה ללא כל חשבון ,הם צריכים להפקיר את פרותיהם לכל .אין להם זכות להעדיף אחד על השני .גם אם יעדיפו את העני יראה הדבר כאי לו הם הבעלים המעניקים ברוב חסדם את רכושם למי שנראה ראוי בעיניהם ,גם זהו סוג של אדנות. אומנם הרמב"ם פוסק להלכה: 4דף יט עמוד ב. | 18ירח האיתנים אוכלין פירות שביעית בטובה ושלא בטובה ,בטובה כיצד שיתן לו פירות שביעית כמו שעשה עמו טובה שנתן לו ,או שיכניסו לגינתו לאכול כמי שעשה לו טובה. אך כו ונתו לומר שבהפקעת הבעלות ע"י התורה לא סגי ,הבעלים חייבים גם הם להפקיר את הפירות מצידם וממילא נראה הדבר כאילו הם עושים טובה .ולא היא, אדרבה חובתם להפקיר ולא להתיחס כאדונים. ב .אינך יודע מי נזקק יותר ,פעמים שעשיר נזקק יותר מעני .לפי ההלכה עשיר שנתקע בדרך לל א כסף נחשב עני ורשאי ליטול מן הצדקה .יש גם עוני פסיכולוגי ,גם לעשיר שירד מנכסיו ולא מסוגל לרדת ברמת חייו מצוה לתת צדקה ,על כך התורה אמרה אשר יחסר לו – תן לו לפי צרכיו הסובייקטיביים. ובכל זאת היישום המעשי של מצוות אלו חייב להיות מבוקר ,לפי הצרכים האמתיים .אוצר בי"ד המוזכר בתוספתא נועד בעיקר למטרה זו: בראשונה היו שלוחי בית דין יושבין על פתחי עיירות כל מי שמביא פירות בתוך ידו נוטלין אותן ממנו ונותן לו מהן מזון שלש סעודות והשאר מכניסין אותו לאוצר שבעיר. כלומר ,ביה"ד פיקח על חלוקה צודקת של הפירות ,כך שרק הנצרכים להם באמת יקבלו אותם .בשלב שני ביה"ד נטל על עצמו את האחריות גם לקטיף ולעיבוד: הגיע זמן תאנים שלוחי בית דין שוכרין פועלין אורין אותן ועושין אותן דבילה ומכניסין אותן לאוצר שבעיר...ומחלקין מהן ערבי שבתות כל אחד ואחד לפי ביתו. רעיון זה חוזר על עצמו גם באשר לשמיטת הכספים .התורה לא התכוונה מעולם להשמיט את הלוואותיהם של העשירים .שמיטת הכספים לא נועדה להלוואה מסחרית ,שבה הלווה לווה כסף ע"מ להרחיב את עסקיו ולנצל את שמיטת הכספים ע"מ להימנע מלפרוע את חובותיו .לדוגמא ,בנק עלול לגרוף את כל החסכונות של משקי הב ית שנועדו לכלכל את שיבתם של המפקידים בתואנה של מצות שמיטת כספים .היעלה על הדעת שהתורה תיתן גב לרושש אנשים עמלים שחסכו כל ימי חייהם פרוטה לפרוטה ,ע"מ להעשיר את הבנק? מי שמפרש כך את התורה מזייף את כוונתה. ערכי השמיטה | 19 מי שלומד את הכתוב נכון מגלה שהתורה עצמה יצרה מנגנון של ויסות ההלוואות, שלא כולן תישמטנה .התורה מדגישה "את אחיך תשמט ידך" רק אתה באופן אישי חייב להשמיט ,אולם ביה"ד – דהיינו הציבור – אחראי להשמטה צודקת .יש לו סמכות ואף חובה לא לאפשר לעשיר להתחמק מפירעון חובותיו .טובת הציבור ושמירה על רצון התורה המקורי מחייבות סינון .ביקורת תהיה! המנגנון לויסות ההלוואות שימנע עוול ועושק הוא בית הדין .לכן התורה קבעה שרק אדם פרטי לא יגוש .אך ביה"ד ,כגוף ציבורי ,הרואה את המכלול ,יכול וצריך לגבות את החובות הצודקים שיש לגבותם .הלל לא המציא את הפרוזבול יש מאין ,הרעיון כבר נמצא בתורה .הוא רק פישט את ההליכים ע"מ לחסוך את הטירחה שבמסירת החובות בפועל לביה"ד. ]חוקרים ומבקרים המשוחדים בדעות קדומות נוהגים להציג את תקנת הפרוזבול בצורה מסולפת כאילו "המציא" הלל דרך "העוקפת את ההלכה" בגלל אילוצים כלכליים .לא מיניה ולא מקצתיה .המניע של הלל היה ערכי ,לעודד את המלווים לקיים את מצות ההלואה שהיא הגדולה במצוות הצדקה. המצב הכלכלי שהשתנה בימיו יצר רק תנאים חדשים שהיה צורך להתמודד אתם. התרבו לווים למטרות עסקיות שניצלו את השמיטה להתעשרות קלה וממילא לערעור מצות ההלואה ולא לכך התכוונה התורה בצוותה על שמיטת הכספים. אכן קיימת סכנה הפוכה ,שגם חובות של צרכנים קשי יום ייגבו מעתה ללא שמיטת כספים .לכן המליץ הבן-איש -חי להגביל את הפרוזבול להלוואות מסחריות בלבד ולהשמיט מהפרוזבול הלואות צרכניות של מי שאינו מסוגל באמת לפורען. נמצא שגם שמיטת הקרקע וגם שמיטת הכספים בנויות על אותו עקרון .בשנת השמיטה מופקעת הבעלות הפרטית ומועברת לציבור .בית הדין כנציג הציבור מווסת את חלוקת הפירות וגובה את החובות .בדרך זו הולך 'מכון התורה והארץ' ויחד עם אוצר בי"ד לפירות שביעית הוא קורא להצטרף לקופת הצדקה של שמיטת הכספים לנזקקים. הערבות ההדדית ההתעוררות המקיפה את הציבור בתחום החברתי של השמיטה מחייבת גם את שומרי השמיטה על כל חלקיה לבדוק את עצמם האם הם מיישמים את הלכות | 20ירח האיתנים השמיטה כרצון התורה המקורי? האם הנושא החברתי חשוב להם כמו הנושא הדתי? האם כשומרי מצוות הם רואים גם בערך החברתי ערך דתי? אם כן ,עליהם לראות בערבות ההדדית את הרעיון המרכזי של שנת השמיטה. הנצי"ב מוולאז'ין מפרש את שמיטת הכספים כהיזון חוזר של אחריות הציבור העירוני לעם שבשדות .בתחילת השנה הפקירו החקלאים את פירותיהם לעירוניים ונותרו ללא פרנסה .לשם קיומם הם נטלו הלוואות מהעירוניים ,עתה הגיע תורם של העירוניים לגלות רחבות לב ולמחול על חובותיהם של החקלאים. יישום הרעיון בימינו הוא הפוך .אחוז החקלאים כיום נמוך ,כי החקלאות מפותחת ומתקדמת ונעזרת בכלים ובחומרים משוכללים .השקעות החקלאים עצומות ,כדי להבטיח אספקה חקלאית לכל האוכלוסיה במשך שנה שלמה על החקלאים לעמול קשה ולהשתמש בציוד וחומרים יקרים .ההלכה מתירה את העבודות הנחוצות לשם מטרה זו ,כי הן נעשות בשם הציבור למען הציבור .אולם על הציבור לשאת בהוצאות הרבות .האחריות ההדדית מחייבת את הציבור העירוני לאפשר את המשך קיומו של המשק החקלאי הן בשמיטה והן אחריה .העדפת תוצרת נוכרית ,מהארץ ומחו"ל, אינה עולה בקנה אחד עם רעיון ההדדיות של שנת השמיטה. המצוה של "ואכלו אביוני עמך" חלה בימינו גם על הציבור העירוני ביחסו למתישבים החקלאים שהם שלוחי הציבור כולו .הם אומנם אינם אביונים חלילה ,אך נישולם מפרנסתם עלול ה להפוך אותם לאביונים חלילה או לנטישת הקרקע .הם המקיימים עבורנו את מצות ישוב הארץ ,הם המגינים על הספר בעוטף עזה ,בגבול הצפון, בבקעת הירדן ,בערבה הלוהטת ובמקומות אחרים .הם המבטיחים תוצרת חקלאית לכולנו בכל השנים ,חובתנו לדאוג לרווחתם ופרנסתם. את מצות השמיטה ניתן לקיים בימינו רק ע"י הדדיות .העדפת תוצרת נוכרית ,מכל סוג שהוא ,אין בה משום קיום מצוה כלל ,אלא רק פיתרון לשאלת "מה נאכל?" התורה לא התכוונה לפתרון כזה. "אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד – בארץ!" גאולה של מכירה סא"ל )מיל'( הרב מנחם מנשה ,מנהל מחלקת הכשרות קרבה שנת השבע – שנת השמיטה ,ואיתה באים פסקי הלכה רבים ומגוונים כמספר בתי המדרש העוסקים בהלכות שמיטה. כל חוג מוצא לעצמו את הפיתרונות ההלכתיים המתאימים לפסקי ההלכה של רבותיו ,ויש בזה משום "אל תטוש תורת אמך". ואולם ,לא ניתן להתעלם מצרכי רבים מעמך בית ישראל ולתת גם להם פיתרונות הלכתיים ,ובזה יש לשבח את הרבנות הראשית לישראל באימוץ הלכתי להיתר המכירה ,דבר המונע תקלות של קדושת שביעית העלולה להתחלל. השאלה בדבר מכירת קרקעות בארץ ישראל לעכו"ם ,והדיון האם המכירה מפקיעה את קדושת הארץ לכל נושא המצוות התלויות בארץ ,תרומות ומעשרות ,ביכורים ושמיטה ,אינה נחלת דורנו בלבד ,אלא מקורה עוד בזמן המשנה. המשנה במסכת שביעית 1נותנת את הזמנים לחקלאי ,עד מתי מותר ויכול לזבל ולעדר בערב שנת שמיטה ,ומכאן ואילך נכנסת השמיטה והיא שבת שבתון. עם זאת ,באה הגמרא במסכת גיטין ,2ודנה מה הדין במקרה של אדם שעבר על דין תורה ,ומכר שדהו לעכו"ם ,האם חייב להביא ממנו ביכורים? שהרי ביכורים היא אחת המצוות התלויות בקדושת הארץ! ובהמשך הגמרא מובאת מחלוקת בין רבה לרבי אליעזר האם קדושת הארץ פוקעת ממנה באופן שנמכרה לנכרי. ומכאן שורש הדיון והמחלוקו ת בעניין הפקעת קדושת הארץ כתוצאה ממכירה לנוכרי. הרמב"ם פוסק כדעת רבה שאין המכירה מפקיעה קדושה ,וכן הביא המבי"ט לפסק הלכה. 1פרק ב' משנה ב'. 2דף מ"ז. | 22ירח האיתנים אולם הבית-יוסף סובר כדעת ר' אליעזר שיש קניין לגוי להפקיע קדושת הארץ. במהלך הדורות "עברה" ההלכה מצד לצד ,פעם נהגו כהמבי"ט ופעם כדעת הב"י )שניהם היו גדולי הדור שגרו בצפת באותה תקופה(. כל המחלוקות ההלכתיות באו לביטוי מעשי עם התחדשות ההתיישבות החקלאית בארץ ישראל לקראת שנת השמיטה תרמ"ט ) ,(1889בה כבר הוקמו פתח תקווה, ראשון לציון ,עקרון ,ועוד "מושבות" שעיקר עיסוקן ופרנסתן היה מחקלאות. ומי שהופ נו אליו כלל השאלות היה הגאון ר' נפתלי הרץ זצ"ל ,רבה של יפו והמושבות ,בבקשה למצוא היתר להמשיך ולעבוד באדמתם בשנת השמיטה .הרב הרץ פנה לקבל הסכמת גדולי ישראל בפולין ,ואכן באותה שנה הצטרפו גדולי הרבנים בפולין ,ר' יהושע מקוטנא ,ר' שמואל מוהליבר ור' שמואל קלפפיש ,כאשר מצטרף אליהם הגאון ר' יצחק אלחנן מקאבנה ,להתיר מכירה. הספקות שהועלו וצפו ,נגעו בכל תהליך המכירה. - האם ניתן למכור לעכו"ם אדמה בארץ ישראל? - אם מכר ,האם פקעה קדושת הארץ? - האם מותר לאכול מאותן פירות שצמחו באדמה זו? - האם מותר לישראל לעבוד באותה אדמה שנמכרה לעכו"ם? יחד עם אותו פסק ,הובא תנאי בלתי נפרד ממנו ,למי שידו משגת לשכור פועלים שאינם יהודים לעבוד בשדהו ,ומי שאינו יכול וחייב לעבוד בעצמו ,יש לו להימנע מעבודות האסורות מן התורה. בכל מקרה ,הגבילו את המכירה לאותה שנה בלבד ,ובתנאי ,שבית הדין שבארץ ישראל יתן ידו להיתר ויסכים עימם. אלא שבית הדין שבירושלים יצא כנגד המכירה בכרוזים מיוחדים המפרסמים את מעלת החקלאים המשביתים שדותיהם ומקיימים בעצמם את הזכות הגדולה של "ושבתה הארץ" ,ואף פרסם כי חקלאי שיעבוד בשדהו ,לא יוכל לשווק את תוצרתו בקרב היהודים! גאולה של מכירה | 23 כך שמחלוקת גדולה פרצ ה האם לקבל את דברי בית הדין שבירושלים או לסמוך על רבני פולין המתירים. אל האוסרים הצטרף גם "בית הלוי" והנציב מוולוז'ין ולעומתם נצטרפו רבנים נוספים להיתר המפורסם .ורבה של יפו מאמץ באותה שנה את הפסיקה האוסרת את המכירה כדעתם של בית הדין בירושלים. לעומתו ,קמה ק בוצת רבנים ספרדים שהסכימו להסדיר שטרות מכירה לכל המעוניין ,וכתמיד ,חלק סמכו על היתר הרבנים וחלק מהיישוב אסר והקפיד בנושא. לשמיטה הבאה ,תרנ"ו ) ,(1896עלתה השאלה שוב לרב נפתלי הרץ זצ"ל ,כאשר עמדה מולו המציאות של שמיטה קודמת ,בה רוב החקלאים לא קיבלו את פסק רבני ירושלים ,והסתמכו על היתר המכירה ,והיה חשוב בעיניו למצוא דרך לאפרושי מאיסורא ,למצוא את ההיתר המקובל ביותר למכירה. אפשרות הלכתית ראשונה הייתה כי מכירה לגוי לתקופה מוגבלת ,אינה נכנסת לאיסור של "לא תחנם" ,וחידוש נוסף שעלה הוא למכור לגוי את הקרקע עם העצים, ע ל מנת שזה יקצוץ אותם וישתמש לפחמים ,ואם לא יקצוץ אותם עד סוף שנת השמיטה ,המכירה תבוטל. "סעיף" הלכתי נוסף הוזכר שם למכור את העצים רק עם האדמה שסביבם ,אותה צריך העץ למחיה בלבד ,ולא את כל הקרקע! היתר זה הובא לאישור רבני ירושלים המהרי"ל דיסקין והרב שמואל סלנט ,וזה האחרון הסכים להצטרף למכירה זו ,בתנאי כי מדובר "בהוראת שעה" לשמיטה זו בלבד ,ואין לאמצה לשמיטות אחרות. בשנת תרס"ב ) ,(1902ערב שמיטת תרס"ג ,פנה שוב ר' נפתלי הרץ לרבני ירושלים להורות לו הוראתם לשמיטה הבאה על פי מה שהיה בפעם קודמת .המהרי"ל דיסקין כבר לא בי ן החיים ,ור' שמואל סלנט אשר כבד מזוקן ,הסמיך את האדר"ת )הרב אברהם דוד רבינוביץ' תאומים( כפוסק בירושלים .ובראות האדר"ת את מצב החקלאים הקשה יותר משמיטה קודמת ,הבין כי בודאי היו מתירים גם הפעם את המכירה. | 24ירח האיתנים ר' נפתלי הרץ זצ"ל קיבל את ההיתר ביראה רבה ,וביקש להכניס תיקון אחד על "קיצוץ האילנות" שאם לא יקצוץ את האילנות )כפי שקרה במציאות( ,המכירה תחול לשלש שנים! אולם ,באותה שנה נפטר ר' נפתלי הרץ זצ"ל ,ולא הפעיל את התיקון באותה מכירה. נראה כי שנת השמיטה תר"ע ) (1910הייתה הסוערת ביותר בתולדות היתר המכירה, כאשר הגאון הרדב "ז יוצא נגד ההיתר ומצטרפים אליו הרב חיים ברלין והרב יצחק דיסקין ועוד גדולי תורה נוספים. ומנגד ,קם בעוז להגן על המכירה הגאון הראי"ה קוק זצ"ל ,כאשר כמה שנים קודם התמנה לרבה של יפו והמושבות במקומו של הרב הרץ זצ"ל ,והוא השיב כנגד כל טענה וטענה ,והוסיף עוד שאפילו במצב שאין פיקוח נפש ממש ,יוּתר למכור לגוי, מתוך כך שבאותה תקופה התחילו להתבסס על ייצוא הדרים ויין ,והפסק של הייצוא יגרום לשבר בענף כולו .מולו ניצב ר' שמואל סלנט ,רבה של ירושלים ,שיצא בתוקף נגד ההיתר אע"פ שבשנים קודמות תמך ,הפעם פסק שאין בדבר גדר פיקוח נפש להיתר. הראי"ה קוק עמד "להגן" על המכירה ,אם כי ביקש לפרסם כי ההיתר הינו לאותה שמיטה בלבד! החזון אי"ש יצא נגד היתר המכירה ,ומציין כי במכירה קיים איסור דאורייתא של "לא תחנם" ,וכדי להימנע מאיסור דרבנן של שמיטה בזמן הזה ,אין היתר לעבור על איסור דאורייתא. כמו כן ,העלה החזון אי"ש את ספיקו באמינות המכירה לזמן מוגבל ,כאשר "חוקית" זה לא עובר רישום כנדרש בחוק המדינה. הפסוק "גיבורי כח עושי דברו" נלמד על אותם השומרים ושובתים בשמיטה כדין תורה .וגם אם לא כולם יכולים להיות מאותם "גיבורים" ,ראויים גדולי דורנו לסמוך עליהם בצרכי ציבור! ואסיים בנקודה אישית :לפני שתי שמיטות נתארחתי בחוה"מ סוכות במלון בירושלים ,כאשר התארח במקום מרן הראשל"צ הרב עובדיה יוסף זצ"ל ,הזדמנות פז לשוחח בין מנחה לערבית באופן אישי ולנסות לפתור כמה שאלות הלכתיות. גאולה של מכירה | 25 לשאלתי מה להעדיף בשמיטה הקרובה ,היתר מכירה ,אוצר בי"ד או תוצרת גוי, כאשר הבהרתי שאין לי כל בעיה ,לא טכנית או כלכלית ,להשתמש באחד הדברים, השיב לי הרב בקצרה :היתר מכירה. המום מהתשובה ,ניסיתי שוב לחדד שאני גר במקום )שומרון( שאין לי בעיה לקנות תוצרת גוי ,והרב משיב שוב :היתר מכירה. ניסיתי שוב ,ובתחילת דבריי גוער בי מרן זצ"ל ,ואומר" :לא הבנת? אמרתי לך היתר מכירה!". סיפרתי את הדברים בקהילה בה הייתי ,ובפני רבנים פוסקי הלכה חשובים ,ומיד שאלו מה הטעם? השבתי ,כי באתי לשאול שאלה ולקבל פסק ,ולא להתפלפל בדברי הלכה .עכשיו, ששמעתי את דברי הרב ,אידך זיל גמור! נישא תפילה לקיבוץ העם לציון ברוב מניין ובניין ,לקיים מן התורה "ושבתה הארץ", ובודאי שנזכה להבטחה "וציויתי את ברכתי". אבקש לחדד ,שאיני בא לפסוק הלכה לאיש בדברים הנ"ל ,וכל אחד ינהג כפסק רבו לקיים "ועשית ככל אשר יורוך". שנה טובה וזכייה בדין – כיצד? הרב ראובן מרדכי דהאן ,רב בית הכנסת אליהו הנביא ראש השנה "הסגולה של ראש השנה" בעמדנו בפתחו של יום ראש השנה – יום הדין שבו כל באי עולם עוברים כל אחד ואחד לפני מלך מלכי המלכים ,כמו שאנו אומרים בתפילת מוסף של ראש השנה "כי זכר כל המעשים לפניך בא מעשה איש ופקודתו ,מחשבות אדם ותחבולותיו ,ויצרי מעללי איש ועל המדינות בו יאמר :איזו לחרב איזו לשלום ,איזו לרעב איזו לשבע, ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים או חלילה"... ובתפילת "ונתנה תוקף" נכתב ביתר פרוט" :בראש השנה יכתבון ,וביום צום כיפור יחתמון ,כמה יעברון וכמה יבראון ,מי יחיה ומי ימות ,מי בקיצו ומי לא בקיצו ,מי במים ומי באש ...מי ברעב ומי בצמא ...מי ינוח ומי ינוע ...מי יעני ומי יעשיר ,מי ישפל ומי ירום". בורא העולם באהבתו אותנו גילה לנו את הסוד כיצד נזכה בדין ,לשנה טובה ומבורכת ,וכך אומר התלמוד במסכת ר"ה" :1אמר ר' יהודה משום רבי עקיבא מפני מה אמרה תורה הביאו עומר )אלומות שעורים( בפסח )כשהיה ביהמ"ק קיים( ,מפני שהפסח זמן תבואה הוא ,אמר הקב"ה הביאו לפני עומר בפסח כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות ...ומפני מה אמרה תורה נסכו מים בחג )סוכות( אמר הקב"ה נסכו לי מים בחג כדי שיתברכו לכם גשמי שנה". ובראש השנה" :אמר הקב"ה אמרו לפני )בתפילת מוסף של ראש השנה( מלכויות, זיכרונות ,ושופרות .מלכויות – כדי שתמליכוני עליכם .זיכרונות – כדי שיעלה זיכרונכם לפני לטובה ,ובמה בשופר" – הנה מבואר בחז"ל הקדושים כי סוד ההצלחה של ראש השנה היא המלכת הקב"ה עלינו ,ובפרט בעת שמיעת תקיעת שופר. 1דף ט"ז. שנה טובה וזכייה בדין – כיצד? | 27 אלא שצריך לבאר מהי המלכת הקב"ה עלינו ,ואת זאת ביאר תלמידו הגדול של הגאון מוילנא ,בספר נפש החיים 2כשהאדם קובע בלבו" :ה' הוא האלוקים בעל הכוחות כולם ,ואין עוד מלבדו יתברך שום כח בעולם ובכל העולמות" ובלבו אינו משגיח על שום כח או רצון בעולם ,ומשעבד את מחשבתו רק לאדון יחיד ברוך הוא שרק רצונו הוא הפועל בעולם ואין שום כח בעולם אלא מכוחו. וכתב הנפש החיים שזו "סגולה נפלאה" כל השנה – בכל זמן לבטל מעליו כל רצונות של אחרים שלא יוכלו לפעול עליו כלל .וכך מספר התלמוד 3על רבי חנינא שהיה הולך בדרך ולפת ע חש כי הולכת אחריו מכשפה שרוצה לכשף אותו ,על ידי לקיחת עפר ממקום שדרך עליו .הרגיש בה ר' חנינא ואמר לה קחי ,קחי ,כי שום דבר לא יעזור לך לכשף אותי "אין עוד מלבדו" כתוב ,הנני מאמין שגם כוחות הכישוף אין בהם כח בלא רצון ה' ,ובלתו יתברך הם אפס ותוהו ,וכיון שאני דבק במחשבתי לבעל הכוחות כולם לא ישלוט בי שום כח אחר. וזאת גילו לנו חז"ל ,בשעת תקיעת שופר "המליכו את הקב"ה ,וזאת על ידי שתקבעו במחשבותיכם ש"אין עוד מלבדו" ,ואז מובטחים אנו בשנה טובה ,מבורכת ומאושרת ,בבריאות ופרנסה טובה. "בסימנא טבא" בשולחן ערוך 4כתב" :יהא אדם רגיל לאכול בר"ה רוביא וכשאוכל יאמר יהי רצון שירבו זכויותינו וכו' ,וברמ"א ויש נוהגין לאכול תפוח מתוק בדבש ואומרים תתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה וכו' ונוהגין לאכול בשר שמן וכל מיני מתיקה"... מקור המנהג בתלמוד" 5לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב :קרא, כרתי ,סילקא ,ותמרי" ופירש רש"י מפני שהם גדלים יותר מהר משאר פירות וירקות ,וסימן טוב לראותם בראש השנה .ועוד הובא בתלמוד" 6יהיה אדם רגיל לאכול בראש השנה קרא ,ורוביא כרתי ,סילקא ,ותמרי" ,ופירש רש"י באלו יש 2שער ג' פרק י"ב 3מסכת חולין דף ז': 4סי' תקפ"ג 5הוריות י"ב. 6כריתות ו'. | 28ירח האיתנים הגדלים מהר ויש מהם שהם מתוקים ,וכתב הכל בו 7שנוהגים לומר יהי רצון לפי ענין שמותיהם וכן נפסק בשו"ע.8 אלא שיש לדון מהי הדרך הנכונה בסדר הברכה והבקשה ,האם לברך את ברכת הנהנין ולאחריו לומר את בקשת יהי רצון ובדרך זו יש הפסק בין הברכה לאכילה או לומר את בקשת יהי רצון ולאחריה יברך ברכת הנהנין וכך אין הפסק בין הברכה לאכילה ,אלא שיש בעיה שמקדים צרכי עצמו לברכת המקום ברוך הוא. ובתלמוד 9נאמר כי שם בן נח ,שהוא מלכי צדק מלך שלם ,נענש על שהקדים לברך את אברהם אבינו לפני שברך את הקב"ה שנא' ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לא -ל עליון ,ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ ,ואח"כ סיים וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידיך ,אמר לו אברהם ,וכי מקדימים ברכת עבד לברכת קונו ? ולכן נפסקה הכהונה ממנו והועברה לזרעו של אברהם כמו שאמר הכתוב והוא כהן לאל עליון ,הוא כהן ,ואין זרעו כהן. ובזוהר הקדוש 10הזהיר מאוד ע"ז שכתב יזהר אדם תמיד להקדים ולשבח את הקב"ה ואח"כ לברך את חבירו ולהתפלל בעדו ואם לא יעשה כן והקדים ברכת חבירו לברכת המקום לא תתקיים אותה ברכה! ולפיכך כשבא יעקב אבינו לברך את בני יוסף הקדים לשבח את הקב"ה תחילה כמו שנאמר ,הא -להים אשר התהלכו אבותי לפניו וכו' ואח"כ בירך ,המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים וכו'. ומרובה מידה טובה ,כמו שמספר התלמוד 11כאשר מרודך בלאדן בין בלאדן מלך בבל שמע על הנס שנעשה לחזקיהו מלך ישראל כשהחזיר הקב"ה את השמש לכבודו עשר מעלות אחורנית צוה לסופר המלך שיכתוב אגרת למלך חזקיה וכך כתב הסופר :שלום למלך חזקיה ושלום לעיר ירושלים ושלום לא-לוהים הגדול .וכאשר נודע למרודך בלדאן את אשר כתב הסופר תמה וכי היאך הקדמת לדרוש בשלום המלך לפני מלכו של עולם ,ירד מכסאו להחזיר את נושא האיגרת לתקן המעוות ורץ אחריו ארבע פסיעות )וכפי שביאר הח"ח שלוש פסיעות וחצי ואכמ"ל( וזכה שבנו 7סימן ס"ד. 8סי' תקפ"ג סעיף א'. 9נדרים ל"ב: 10פרשת ויחי דף רכ"ז: 11סנהדרין צ"ו. שנה טובה וזכייה בדין – כיצד? | 29 נבוכדנצאר ונכדו אויל מרודך ונינו בלשאצר מלכו על העולם כולו .ובת נינו ושתי היה לה עד חצי המלכות ,וזה ,גילו חז"ל ,בזכות פסיעותיו לכבד בראשונה את מלכו של עולם קיבל את כבוד המלוכה!!! ובדרך אגב אוסיף כי בגלל דברי חז"ל אלו היה בדעתי להיזהר כאשר יושבים בסעודה יחד ואחד מברך את השני בברכת לחיים וכדו' שלא אעשה זאת עד אשר אברך ברכת הנהנין ולאחר מכן אברך את ידידי וחברי .וגם אאמו"ר שליט"א אמר לי שלכן אינו נוהג מה שנהגו הספרדים שכאשר עולים לתורה ,קודם ברכת התורה אומרים ה' עימכם והקהל משיב יברכך ה' ,וזאת בכדי לא להקדים ברכת חבירו לברכת המקום ברוך הוא. ולאחר זמן ראיתי מה שכתב בעל כנסת הגדולה 12וז"ל" :וראיתי להרה"ג מהר"ר אשתרוק בן שאנג'י שהיה נוהג לברך תחילה על היין ולשתות מעט ,ואח"כ היה אומר למסובים בשמחתכם ,ומסיים שתייתו ,ואמר לי הטעם ,שאין ראוי להקדים כבוד בשר ודם וברכתו לכבוד שמים" ,אלא שכתב הכנה"ג "ולי נראה שאין בכך כלום, שאפשר שראוי להקדים לומר למסובים בשמחתכם ,ואח"כ לברך ולשתות משום שגדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה ,וכיוצ"ב כתב רש"ל ,שהמתעטש ואומרים לו חיים טובים משיב תחילה להם ,יוסיפו לכם שנות חיים ,ואח"כ יאמר לישועתך קויתי ה' ,ומכל מקום כשאני זוכר אני נוהג כדברי מהר"ר אשתרוק הנ"ל", עכ"ד. והאמת כי דברי הכנה"ג אינם מחוורים בעיני כלל דאי אמרינן גדול כבוד הבריות ולכן מותר להקדים ברכת חבירו לברכת המקום א"כ מדוע נענש מלכי צדק מלך שלם, הלא הקדים כבודו ש ל אברהם כי גדול כבוד הבריות ,ומאי שנא .ומדוע כתב הזוה"ק שכשמקדים ברכת חבירו לברכת המקום לא תתקיים אותה ברכה ,ומה שהביא ראיה מדברי מהרש"ל שהמתעטש ואומרים לו חיים טובים יקדים לענות לברכת חבירו לפני שיאמר לישועתך קויתי ה' .שם יש לומר כי לאחר שבירכוהו בברכת חיים טובים והוא יתמהמה בענייתו יש לחוש כי יתבייש האדם המברך וגדול כבוד הבריות ,וצ"ע. ומ"מ אני נוהג להקדים תמיד ברכת המקום ברוך הוא שגם הכנה"ג כתב שכאשר אני זוכר אני נוהג כן אך איני מוחה בציבור שנוהג אחרת כי יש להם להתלות באילנא רברבא ה"ה הגאון בעל הכנה"ג. 12או"ח סי' קע"ד הגהות הטור אות ב' והובא דבריו בחזון עובדיה ימים נוראים דף צ"ג. | 30ירח האיתנים יום הכיפורים "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו" אמרה ידועה בשם הגאון ר' ישראל מסלנט זצ"ל ,אילו היה נותן לנו הקב"ה יום הכפורים פעם בשבעים שנה – כמה היינו צריכים להודות ,לשבח ,לפאר ולרומם. ועכשיו שזכינו ליום הכיפורים .בכל שנה ושנה על אחת כמה וכמה .אך יש כאלה שכ אשר שמעו אמרה זו מתגנבת בלבם המחשבה :באמת חבל שזה לא פעם בשבעים שנה .כל שנה לצום ,לעמוד בבית הכנסת ולהתפלל כל היום – כבד עלינו, קשה לנו .אך אמירה זו מקורה בחוסר הבנה מהי עוצמתו של היום הנפלא הזה "יום הכפורים". בעולם החומר אילו היה יום בו היו נמחלים כל חובותיו של האדם ,יום בו היה אפשר לפתוח דף חדש ולסלק מעליו את כל העול הכספי הרובץ עליו ,היה מוכן כל אדם לצום ולהתפלל ארבעים ושמונה שעות רצופות ,ובטח אילו חובותיו עלו למעלה ראש – קל וחומר בעולם הרוחני למבינים .בעולם החומר לכל קלקול יש גבול ומידה – בעולם הרוח אין לנו בזה מושג והבנה .וכמו במשל הידוע על אותו גנב שזמם לחדור לבית של אחד מעשירי העיר ולרוקנו מתכולתו ,אך בהגיעו ראה כי סורגים ומנעולים מקיפים את הבית ,ואין שום פרצה שיוכל לעלות דרכה .עלה על הגג וניסה את מזלו ,אולי דלת הגג פתוחה היא – אך גם זו סגורה ומסוגרת ,בהיותו בגג צדה עינו בורג גדול ממדים ,שלא אצא בידיים ריקות אמר ,עקר את הבורג .או אז נשמע קול נפץ אדיר ,ובעודו מנסה לברוח יצאו השכנים ותפסוהו ,השוטרים הובילוהו באזיקים והביאוהו לפני שופט ,שמע השופט את אשר ארע וגמר את דינו לשלם מאה אלף דולר – אהה צעק הגנב :איפה ראית בורג ששוויו מאה אלף דולר ,אפילו אם תחייבני בכפל אין שוויו יותר מעשר דולר .השיבו השופט :אוויל שכמוך ,על הבורג אתה משלם? על נברשת הבדולח שהייתה תלויה בו הנך משלם .משל זה הולם מאוד את עולם הרוח שבו נדמה לאדם כי בורג לקח ,אך נברשת גדולה תלויה בו. עולם החומר הוא עולם בר תיקון ,אך עולם הרוח אינו בר תיקון כדברי הירושלמי מסכת מכות 13שאלו לחכמה" :נפש החוטאת מה דינה?" אמרה" :רשעים – תרדוף רעה" .שאלו לנבואה" :מה משפט החוטא?" אמרה" :ונפש החוטאת היא תמות". 13דף י'. שנה טובה וזכייה בדין – כיצד? | 31 שאלו לתורה" :מה משפט החוטא?" "יביא קרבן ויתכפר" השיבה .שאלו להקב"ה: "מה משפט החוטא?" ,והוא ברחמיו המרובים אמר" :יעשה תשובה ויתכפר לו", וכנאמר "קחו עמכם דברים ושובו אל ה' – בדברים אלו )בדיבורי תשובה( אני מכפר לכם!!!" ובחסדיו המרובים לא זו בלבד שמוחל וסולח לחטאותינו ועוונותינו על ידי חרטה גמורה וצער על מה שחטאנו ,עוד מחשיב לנו הקב"ה כעקירת המעשה וכאילו לא חטאנו מעולם ,שזה פלא וחסד גדול .וכאותו ילד שהיה רע מעללים ,כשראה אביו שכל מה שמדבר איתו לא פועל מאומה ,לקח לוח עץ ,ועל כל מעשה רע תקע בו מסמר ,וכך עוד מעשה ועוד מעשה ,הלוח היה עמוס לעייפה ,אז פנה האב לבן: "ראה כמ ה מעשים רעים עשית בתקופה כל כך קצרה" .הילד שראה זאת הצטער צער גדול ופנה לאביו" :איך אוכל לתקן" שאל ,השיב לו אביו" :כל פעם שתתגבר על יצרך ,אעקור מסמר מהלוח ,ואם תזכה ונעקור את כולם ,או אז נדע כי אתה על דרך המלך .ילד זה לחם ביצרו ,ובתוך זמן קצר הלוח היה ריק מהמסמרים שהיו בו .אביו שהיה גאה בבנו ,הביא את הלוח בצרוף מתנה" :אשריך בני ראה הלוח ריק" ,פרץ הילד בבכי מר וזעק" :כן הלוח ריק אבל החורים – החורים הם תמיד יזכירו לי מה הייתי" .אך הקב"ה מבטיחנו" ,גם אלה תשכחנה נאום ה'". ומעל הכל בעולם החומר אם יש לך חובות ,אולי לא תקבל אשראי בבנק ,גם במכולת לא תקבל בהקפה ,ואולי תחיה בצמצום – בעולם הרוח עוונותיו של אדם מונעים ממנו כל הטוב ,פרנסה ,נחת ,שמחה ,ואפילו חייו בסכנה .זה היום עשה ה' – יום הכפורים שבו מלך מוחל וסולח לעוונותינו ומעביר אשמותינו בכל שנה ושנה – ובלי זה מי יו דע היאך היינו נראים?! ,אולי הפרנסה ,הבריאות ,הנחת והאושר ,ואפילו החיים – זה רק בגלל מחילה וסליחה זו .ולכן בודאי "נגילה ונשמחה בו" .כמה אושר ושמחה צריך להתמלא לבו של האדם שזכה להכיר את בוראו מלך רחום וחנון ארך אפים ורב חסד" וכמאמר דוד המלך "והוא רחום יכפר עוון" ,כמה גדולים רחמיו שהוא מכפר עוונותינו .ואפילו מי שעדיין לא שב וראוי הוא לעונש "והרבה להשיב אפו" – מאריך אף אולי ישוב – ואפילו מי שעבר זמן רב ולא שב כשמענישו "ולא יעיר כל חמתו" .מענישו ברחמים ורק לטובתו – וכמו שאמר החפץ חיים זצ"ל :אסור לאדם להגיד שרע לו ,כי אין רע יורד מן השמים – יכול אדם לומר שמר לו כי גם תרופה לפעמים מרה היא! | 32ירח האיתנים הרגשה זו צריכה גם ללוותנו במוצאי היום הקדוש ,כמו שכתב בעל התניא זצ"ל באגרת התשובה 14יהיה ליבו נכון ,בטוח בה' כי חפץ חסד הוא ,וחנון ורחום ורב לסלוח ,תכף ומיד שמבקש מחילה וסליחה מאיתו יתברך בלי שום ספק ,וספק ספיקא בעולם! וכמו שאנו מברכים בכל תפילת שמונה עשרה ,תכף לאחר שמבקשים "סלח לנו" – "ברוך אתה ה' חנון המרבה לסלוח" ,והרי ספק ברכות להקל משום חשש ברכה לבטלה – אלא שאין כאן שום ספק כלל ,מאחר שבקשנו – סלח לנו ,מחול לנו! וכזאת אמר המגיד ממזריטש זצ"ל לד"ר לגארדיה שהיה יהודי מתבולל ורופאו האישי של מלך פרוסיה ,ובהשפעת המגיד ממזריטש ,שינה את אורחות חייו ושב בתשובה שלמה .ובתקופה ראשונה לאחר חזרתו בתשובה שלמה ,שאל את המגיד כיצד יפטר מהמחשבות הטורדות אותו ממעשיו בימים ההם? והשיב לו המגיד הקדוש :במשל :מעשה ביהודי שהתארח בכפר נדח ובו ניהל בית מרזח ,שהיו האיכרים הגויים מתאספים שם ,שותים לשכרה ,מתהוללים ומנבלים את פיהם, מתקוטטים ורבים ,שוברים והורסים ,ולבסוף מתגוללים בקיאם .נקעה נפשו של היהודי מניהול בית המרזח ,עמד והחליף מקצוע .בית המרזח הפך למכולת ,אבל הגויים המכורים לטיפה המרה היו שוכחים זאת ,ורגליהם היו מוליכות אותם באישון לילה אל בית המרזח הישן ,היו דופקים בתריסים וצורחים" :מושקה ,פתח ,תן יין שכר השקנו וודקה" .והוא היה עונה להם מבעד לתריסים המוגפים :טעיתם בכתובת, אינני עוד מנהל מסבאה ,אני כבר חנווני בעל מכולת ,הבנת? כך תענה למחשבות הזרות הדופקות על פתחך :הרפו ממני ,אינני עוד מי שהייתי ,פתחתי דף חדש ,הרפו ממני ,טעיתם בכתובת .ועם הרגשה זו חייב כל אדם ללכת לביתו במוצאי היום הקדוש – אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים )רמב"ם בהלכות תשובה( – ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו ...וחיי עולם נטע בתוכנו!!! סוכות "זמן שמחתנו" בהסתכלות שטחית נראה כי הציווי על שמחה יתרה בחג הסוכות שנקרא בפי חז"ל זמן שמחתנו ,שבו נצטווינו "והיית אך שמח" ,עומד בסתירה לחיוב שיש בעצם ימי 14פרק י"א. שנה טובה וזכייה בדין – כיצד? | 33 חג הסוכות לצאת מדירת קבע ולשבת בדירת ארעי .כי לכאורה השמחה האמיתית בהיותי יושב בטירתי המפוארת ולא באוסף של חבילת עצים ,כאשר אוסף של עלים נמצא לראשנו .אך המתבונן יראה כי דווקא הישיבה בדירת ארעי היא המובילה אותנו אל השמחה ,דווקא זה היושב בבית שכולו אבן שיש ,חש בלבו קור מקפיא .כי שמחה אמיתית אין להשיגה רק לאחר שמגיעים למסקנה כי הישיבה בעולם הזה אינה אלא ישיבת ארעי .כי האדם ששקוע בהבלי העולם הזה ,לא ינצל מהקנאה, התאווה והכבוד ,שמוציאים את האדם מן העולם כשכולו מלא עצב .כי עוז וחדוה במקומו של בורא העולם .אם הנך שקוע בעבודת בוראך – רק שמחה ואושר יהא בלבך] .ו בזה באר הגאון רבי צבי הירש ברלינר זצ"ל לנסיך ממנהיים כאשר שאלו מדוע שאלת "מה נשתנה" נשאלת רק בליל פסח .הלא גם בליל סוכות רואים הילדים דברים שונים ,אפילו יותר מאשר בפסח כאשר עוזבים אתם את ביתכם ויוצאים לסוכה .והשיב לו הרב :בפסח רואה הילד דברים שהם בניגוד להווי היהודי ,כל המשפחה יושבת סביב שלחן המעוטר בכלים נאים ,מסובים להנאתם והכל אומר שלוה ומנוחה .ועל כן שואל הוא "מה נשתנה?" לא כן בחג הסוכות ,ישיבת הארעי, דבר טבעי הוא כי כל שמחתם ואשרם בההבילם את העולם הזה[ .ולכן מה נפלא כי נצטווינו לקחת את ארבעת המינים אשר רומזים הם על אברי האדם ,הלב ,השידרה, העיניים והשפתיים .דווקא בימי שמחה אלו ,כי רק מי שליבו ואבריו ברשותו יוכל לשמוח ,כי הרשע הולך למקומות שלבו חפץ לילך לשם ,ואף שבשכלו מבין כי לא טוב הוא עושה) ,וזוהי הסיבה שאמרו חז"ל :הרשעים מלאים חרטות( וכדברי רבותינו ,הרשעים – הם ברשות ליבם .הצדיקים – ליבם ברשותם. שאצל הרשעים נאמר" :ויאמר עשיו בלבו" "...ויאמר המן בלבו"" ,אמר נבל בלבו", אלו מדברים מתוך לבם הוא מנחה ומוביל אותם .עשיו לבו אמר לו" :יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי" ,המן לבו אמר לו – "למי יחפוץ המלך לתת יקר יותר ממני" .הנבל לבו אומר לו – "אין אלוקים" חלילה .אבל הצדיקים ליבם ברשותם. וחנה היא מדברת על ליבה ,וישם דניאל על לבו ,ויאמר דוד אל ליבו .הרוצה לבחון את מצבו האם הוא בגדר צדיק או חלילה ...זה המבחן! האם אני שולט על לבי או שמא אני ברשות לבי ,ועל כך הביא סיפור נאה הסבא מנוברדוק זצ"ל: מעשה בשוטר ,שנחוש היה בדעתו לתפוס עבריינים ,גנבים וכייסים ,בשעת מעשה. ידע השוטר כי בוודאי לא יעזו לבצע זממם כששוטר בסביבה ,לפיכך לבש בגדים אזרחיים והיה משוטט ברחובות ובשווקים .באותו זמן גנב אחד שנקעה נפשו מהגנבות הזעירות והמסוכנות ,החליט להסתכן ,ולבצע שוד אחד ששללו עצום ורב | 34ירח האיתנים – לשדוד בנק .וכיצד יקטין את הסיכון? החליט להתחזות לשוטר .השיג מדים ,ונכנס לסניף הבנק ,בחוצפה עקף את התור ,ניגש לדלפק ,שלף אקדחו והצהיר" :זה שוד, את הכסף!" דומיה השתררה ,חרדה השתלטה .לפתע יצא אדם מן התור ,אקדחו בידו ,ואמר בשלווה" :אתה עצור!" היה זה השוטר הלבוש אזרחית .השודד המופתע מסר את אקדחו ,והשוטר הוציא מכיסו זוג אזיקים ,כבל את האחד לידו של השודד ואת השני לידו שלו ,והוליכו עמו לתחנת המשטרה .הכל נשמו לרווחה .הולכים השניים ברחובה של עיר ,ולפתע ,שוד ושבר :מולם בא שכנו של השוטר ,ואינו מאמין למראה עיניו ,שהרי מה רואה הוא? שכנו המהוגן מובל בידי "שוטר" למעצר... תדהמתו הסגירה את מחשבותיו ,והשוטר ידע איזו סערה תתחולל! איך ידווח לכל השכונה שהשכן נתפס בקלקלתו ונעצר ,אלו ביזיונות תסבול אשתו ,ואיזה לעג יסבלו ילדיו .מצא לנכון לפנות אל שכנו ולומר" :אל תראה אותנו כך! אני שוטר לבוש אזרחית ,ומוביל אני למעצר שודד המתחזה לשוטר "...הבין השודד מה קורה, והחליט להתעלל בשובהו .אמר לאותו שכן" :אל תאמין לו! שוטר אני ,ותפסתיו בקלקלתו! אסרתיו ,ואני מוליכו למשטרה! "...עמד השכן נבוך ,מביט מהאחד לשני ואינו יודע להחליט עם מי הצדק .אמר השוטר לשודד" :ראה אני קשור אליך ,ואתה אלי .אחד מאיתנו הסוהר ,והשני אסיר .ואיך יוודע מי הוא מי? הנני ואוכיח לך. אדרבה ,אם אתה הסוהר – פתח את האזיקים והשתחרר! אינך יכול ,משום שהמפתחות בידי! אני הוא אפוא הסוהר ,ואתה האסיר"... והנמשל :אנו ורצונותינו ,אנו ולבנו ,הולכים כרוכים ושלובים .אבל האחד הוא סוהר והשני אסיר .מי הוא מי? זה שהמפתחות בידו הוא הסוהר! אם ביכולתנו להתנתק מתאוותנו ולשלוט על רצונותינו ,אנו הסוהרים .ואם איננו יכולים להתנתק ,אסירים אנו! רק כאשר לבנו ,עינ נו ופינו נמצאים בידינו ,ורק כאשר יושבים אנו בדירת ארעי נוכל לקים את צווי התורה" :ושמחת בחגך והיית אך שמח"!!! רמזי ארבעת המינים "ולקחתם לכם פרי עץ הדר" – "אתרוג"" ,כפות תמרים" " -לולב"" ,ענף עץ עבות" – "הדס"" ,וערבי נחל" – "ערבה" מיד לאחר יום הכיפורים בחג הסוכות הצטווינו לקחת ארבעה מינים ,לולב ואתרוג ,הדס וערבה .ובמדרש ויקרא רבה" 16אמר ר' אבין משל 15 15ויקרא כג ,ט. 16ויקרא רבא ל'. שנה טובה וזכייה בדין – כיצד? | 35 לשניים שנכנסו אצל הדיין ,ואין אנו יודעין מי ניצח ,אלא מי שיוצא מלפני הדיין ונושא שרביט בידו ,אנו יודעים שהוא המנצח ,כך ישראל ואומות העולם נכנסים בראש השנה לדין לפ ני הקב"ה ואין אנו יודעים מי ניצח ,וכשישראל יוצאין מלפני הקב"ה ולולביהן ואתרוגיהן בידן ,אנו יודעים שישראל הם המנצחים. גדולה מצוה זו של ד' מינים בחג שכל הנוטלם ומברך עליהם ומתפלל בהם ,נפתחים לפניו כל שבעה רקיעים ,ותפילתו מגעת עד כסא הכבוד .ורמז לדבר זה כתב בספר אליהו רבא ,לולב – אחד ,אתרוג – אחד ,בדי הדס – שלושה ,בדי ערבה – שניים ,הרי שבעה כנגד שבעה רקיעים .שקולה מצות לולב למי שמקיימה כהלכתה כאילו קיים כל התורה כולה וכאילו עשה כל תרי"ג מצוות ,וכתב הרוקח דדבר זה נרמז בזה שהתורה מתחילה באות ב' "בראשית" ומסתימת באות ל' "ישראל" .הנביאים והכתובים מתחילים באות ו' "ויהי" ומסימים באות ל' "ויעל" הרי אותיות "לולב", שבהן מתחילים ובהן מסיימים עשרים וארבעה כתבי הקודש) ,ובספר ענף יוסף הוסיף אותיות אתרוג – שש מאות ועשר ,צרף אליהם את שלושת המינים הנותרים הנותרים – לולב ,הדס וערבה ,הרי 613כנגד תרי"ג מצוות התורה(... ועוד נאמר שם במדרש "פרי עץ הדר" – אלו ישראל ,מה אתרוג יש בו טעם ויש בו ריח ,כך ישראל יש בהם צדיקים שיש בהם תורה ומעשים טובים" ,כפות תמרים" – אלו ישראל מה התמר הזה יש בו טעם ואין בו ריח ,כך ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים" ,וענף עץ עבות" – אלו ישראל ,מה הדס יש בו ריח ואין בו טעם ,כך ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם מעשים טובים ואין בהם תורה" ,וערבי נחל" – אלו ישראל ,מה ערבה זו אין בה טעם ואין בה ריח ,כך הם ישראל יש בהם בני אדם שאין בהם תורה ואין בהם מעשים טובים ,אמר הקב"ה יקושרו כולם אגודה אחת והם מכפרים אלו על אלו ,וכשהם עשויים אגודה אחת אני מתעלה ,לפיכך משה מזהירם לישראל "ולקחתם לכם פרי עץ הדר"... )והגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל העיר מדוע כל המינים נכתבו ברמז כגון: "פרי עץ הדר"" ,כפות תמרים" ,ו רק הערבה נכתבה בשמה "ערבי נחל"? וביאר כיון דערבה נרמזו בה הרשעים שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים ,מכל מקום לכל הפחות חייב שיהיה בהם שלא שינו את שמם ,מלבושם ולשונם ,וזאת כדי שישמרו בכרם בית ישראל ,ולכן נזכרה הערבה בשמה לרמוז לך שאפילו רשעים אלו נזהרו שלא לשנות שמם .ונראה לי להוסיף על דבריו שלכן נקראו ערבי נחל ולא ערבות סתם ,להורות שעדיין קשורים הם לצור ממנו חוצבו – ערבי נחל – וכך רשעים אלו | 36ירח האיתנים לא שינו את שמם לשונם ומלבושם כדי להיות קשורים בקשר אמיץ לצור ממנו חוצבו אבותינו הקדושים והטהורים זכותם תגן עלינו(. ועו ד נאמר שם במדרש" ,כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך" 17פסוק זה נאמר בשביל ד' מינים ,הלולב דומה לשידרה של אדם ,האתרוג דומה ללב ,ההדס דומה לעיניים, והערבה דומה לשפתיים .אוגדים ומנענעים "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך". וחכמי הסוד אמרו "הלולב רומז ליוסף הצדיק עמד זקוף ואיתן ,לא נכנע לפיתוי העבירה של אשת פוטיפר וכמי שהיה לו חוט שידרה בריא וזקוף ,האתרוג רומז לדוד המלך שהיה לבו זך ונקי כמו שהעיד דוד המלך על עצמו "ולבי חלל בקרבי" שלא היה בו יצר הרע – והיה כולו לב והשתפכות הנפש בתפילות )ספר תהילים( לפני הקב"ה ,ההדס שיש בו ג ' בדי הדס רומז לשלושה אבות ,אברהם ,יצחק ויעקב ,כמו שאומר הפסוק "והוא עומד בין ההדסים" 18אלו הצדיקים ,והערבה הדומה לשפתיים שיש בה ב' בדי ערבה ,רומזת למשה ואהרון שהיו פה להעביר לעם ישראל את דבר ה' )וביאר בזה אאמו"ר הגאון ר' דוד דהאן שליט"א שאפילו שדבר זה נראה תמוה מאוד היאך דימו את משה ואהרון לערבה שאין בה לא טעם ולא ריח ,והאמת שהיא היא תפארתם שמשה ואהרון שהיו שליחים להביא דבר ה' אל כלל ישראל לא הוסיפו ולא גרעו ולא נתנו טעם וריח משלהם כדי ליפות דבריו של הקב"ה בכדי למצוא חן בעיני העם ,אלא תורה בטהרתה כנתינתה מסיני ,ולכן משה ואהרון נדמו לערבה שדומה לשפתיים ,שאין בה טעם וריח ,כי כך הם כוחם בפה הקדוש שלא מוסיף משלו כלום – אלא אך ורק מה שנמסר מהבורא יתברך(. ובסיום דברי אודה לבורא עולם שעזרני עד כה ,ואתפלל לברכת שנה טובה ומבורכת בראשונה לרבה הנערץ של עירנו הגאון הגדו ל ר' יעקב אריאל שליט"א ,ולראש העיר היקר מר ישראל זינגר ,לרבני העיר ולפרנסיה ,ולכל תושבי עירנו הנפלאה רמת גן יחד עם כל בית ישראל בכל אתר ואתר ,שנת בריאות ופרנסה ,שנת שגשוג והצלחה ,שנה שימלא הקב"ה משאלות ליבנו לטובה ולברכה אמן. 17תהילים ל"ה. 18זכריה א-ח. שלושה יסודות בהוויית האדם, הבית והעולם הרב נית ד"ר דבורה אושפיזאי ,אוניברסיטת בר אילן בראש השנה ,בקריאת התורה של תפילת שחרית קוראים על הולדת יצחק'' :וה' פקד את שרה'' .1מאוחר יותר עמד אברהם בנסיון האחרון הקשה מכולם ,המוזכר פעמים רבות בתפילות הימים הנוראים .למה? כי אנחנו ,צאצאי אברהם ,מבקשים מהקב''ה דבידנדים על סמך המעשה הזה .מבקשים לזכור אותנו לטובה -בזכותו. אבל למרבה הצער אחת התוצאות המיידיות של עקידת יצחק ,הייתה פטירתה של שרה אמנו'' .פרחה נשמתה'' ,היא מתה כאשר שמעה על ''הכמעט עקידה'' )כך לפי המדרש( מרגע זה נאלם -נעלם יצחק .שתיקה רועמת .אין שומעים דבר על השתתפותו לא בהלוויה ,לא בהספד ,ולא בבכי'' .ותמת שרה......ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה'' 2.והיכן יצחק? היכן יצחק?! רק לאחר נשואיו נאמר'' :וינחם יצחק אחרי אמו'' 3.רק כאן ,נודע לנו שהיה נתון באבל כבד ומיאן להתנחם .כיצד מילאה רבקה את מקום האם? התשובה נמצאת כנראה בתחילת הפסוק הנ''ל: ''ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה )ואז( וינחם יצחק אחרי אמו''. על המילים'' :האהלה שרה אמו'' מאיר המדרש את עינינו באשר לאופן בו מילאה רבקה את מקומה של שרה:4 1בראשית ,כא' א'. 2ברא' כג' ב'. 3שם כד' סז'. 4בר''ר פ ,ס. | 38ירח האיתנים ''כל ימים שהייתה שרה קיימת היה ענן קשור על פתח אהלה וכיוון שמתה פסק אותו ענן ,וכיוון שבאת רבקה – חזר אותו ענן .כל ימים שהייתה שרה קיימת הייתה ברכה משולחת בעיסה וכיוון שמתה שרה פסקה אותה הברכה ,כיוון שבאת רבקה – חזרה .כל ימים שהייתה שרה קיימת היה נר דלוק מלילי שבת ועד לילי שבת ,וכיוון שמתה פסק אותו הנר ,וכיוון שבאת רבקה – חזר''. שלושה אלמנטים מוזכרים במדרש :ענן ,עיסה ,נר. המדרש הוא יפהפה ,מלא רגש וחכמת חיים .הוא נראה פשוט ,עממי ,אבל הוא כל- כך עמוק ויסודי. המדרש מגדיר את יסודות הבית היהודי ובה בעת חובק זרועות עולם ומגדיר את יסודות הקיום האנושי בכלל .המדרש הזה מקפל בתוכו – עולם ומלואו! המדרש מציין שלושה סמלים: ענן – 5מסמל את השכינה השורה על הבית בשל קיום יחסי אישות מתוך טהרה וקדושה) .בלשון העברית ,שהיא לשון הקדש ,המושג 'נשואין' נקרא: 'קדושין' .בניגוד לנצרות הרואה בנשואין המשך לחטא הקדמון ,כניעה ליצר ,והאידיאל הוא נזירות(. עיסה – בצק ,מסמלת את החומר הדרוש לניהול חיי היום -יום הגשמיים. המוצר הכי בסיסי הוא :לחם. נר דלוק – מסמל את אור התורה והמצוות" ,כי נר מצווה ותורה אור".6 במובן הרחב יותר – הכוונה לחיי הרוח ,התרבות .מאז ומעולם השכלה מסמלת – אור ,ואילו אנאלפביתיות ופרימיטיביות מסמלות -חשך )מלחמת בני האור בבני החשך.(... 5על הקשר בין שכינה וטהרה בזוגיות ראה אבות דרבי נתן פרק לח ד"ה גלות בא; פירוש רש"י לשמ' כד:יז; במ' יב:ד; רמב"ן בהקדמתו לס' ויקרא ובפירושו לפרשת סוטה ועוד. 6משלי ו:כג. שלושה יסודות בהוויית האדם ,הבית והעולם | 39 על שלושה דברים אלה עומד הבית היהודי ,והאישה היא הקובעת את איכותם .גם כלכלת הבית וגם התוכן הרוחני והאווירה השוררת בו – כל אלה תלויים באישה. ''עקרת הבית'' – עיקר הבית. שלושה יסודות אלה באים לידי ביטוי במדרשי חז"ל ואפילו במדרשי הלכה ,כאשר הם לבושים באיצטלות שונות ,להלן כמה דוגמאות: א" .ויאמר קין אל הבל אחיו ...ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו" 7בפסוק אין שום מידע על מה דיברו האחים ביניהם ,והמדרש ממלא כידוע את הפער החסר:8 על מ ה היו מדיינים ,אמרו בואו ונחלק את העולם .אחד נטל את הקרקעות ואחד נטל את המטלטלין ,דין אמר ארע דאת קים עליה דידי ,ודין אמר מה דאת לביש דידי )הארץ אשר אתה עליה שלי ,וזה אמר מה שאתה לובש שלי( .דין אמר חלוץ ודין אמר פרח )זה אמר חלוץ בגדיך ,וזה אמר פרח באויר ,ה אדמה שייכת לי( מתוך כך ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו .רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר ...זה אומר בתחומי בית-המקדש יבנה וזה אומר בתחומי בית-המקדש יבנה ...רבי יהודה ב"ר אמי אמר על חוה הראשונה היו מדיינין ...אמר רבי הונא תאומה יתירה נולדה עם הבל ,זה אומר אני נוטלה שאני בכור וזה אומר אני נוטלה שנולדה עמי ,ומתוך כך ויקם קין...ויהרגהו. ברור שדברי חז"ל אלה מתייחסים למשהו הרבה יותר כללי מאשר הריב והרצח הקונקרטי בין קין והבל .חכמים דנים כאן בשאלה עקרונית על הגורמים המניעים את 9 בני האדם להילחם אלה באלה ,להרוג ולרצוח ,ומונים שלושה מניעים :האחד - הגורם הכלכלי ,יצר הרכושנות ,התאווה לצבור עושר ,לכבוש ארצות וכו' .השני – הגורם האידאולוגי -התרבותי שבשלו יוצאים עמים למלחמות )בחלקו של מי ייבנה המקדש( .והמניע השלישי – המין )על חוה או על התאומה(. ב .להלן דוגמא מן הגמרא בסוגיא הלכתית ''תמימה'' פשוטה ,לכאורה )פגשתי אותה בקורס שלימדתי בהלכות נידה(: 7בר' ד:ח. 8בר"ר כ"ב ,טז. 9עפ"י נחמה ליבוביץ ,עיונים לספר בראשית ,ירושלים תשל"א ,עמ' .29 -28 | 40ירח האיתנים ת"ר אין עומדין להתפלל לא מתוך דין ולא מתוך דבר הלכה אלא מתוך הלכה .פסוקה והיכי דמי הלכה פסוקה אמר אביי ...דאמר ר' זירא בנות ישראל החמירו על עצמן *שאפילו רואות טיפת דם כחרדל יושבות עליה שבעה נקיים .רבא אמר ...דאמר רב הושעיה *מערים אדם על תבואתו ומכניסה במוץ שלה כדי שתהא בהמתו אוכלת ופטורה מן המעשר*...דא"ר 10 הונא א"ר זעירא המקיז דם בבהמת קדשים אסור בהנאה. משמעות הדברים היא שאדם לא ייכנס לתפילה מתוך דברים המסיחים את דעתו, גם אם מדובר בדיון הלכתי שלא נסתיים ,או בהלכה שעדיין לא נפסקה סופית )שלא לדבר כמובן ,מתוך דברים בטלים ושיחות סרק ,(...לכן ייכנס אדם לתפילה רק לאחר לימוד של הלכה ברורה שאין לגביה מחלוקת ואח''כ יתחיל בתפילה" .והיכי דמי הלכה פסוקה?" הגמרא מונה שלוש דוגמאות :האחת – חומרת ר' זירא שבנות ישראל החמירו על עצמן שאפילו רואות טיפת דם כחרדל ,יושבות עליה שבעה נקיים )חשוב לציין שמלכתחילה הייתה זו חומרה בלבד שבנות ישראל קיבלו על עצמן מסיבות מסוימות ,והחידוש שהגמרא מציינת כאן שחומרא זו כבר הפכה להלכה פסוקה ומקובלת בכל מקום( ,השנייה – מערים אדם על תבואתו ...כדי להיפטר מן המעשר ,והשלישית -המקיז דם בבהמת קודשים ,אסור בהנאה. הגמרא מביאה כאן שלוש הלכות שכל אחת מהן מייצגת אחד משלושת התחומים שיש בהם כדי להטריד את המתפלל :דם נידה קשור לאישה וליחסי אישות .התבואה מייצגת את הרכוש והחומריות ,ובהמת קודשים ,הקרבן ,מייצגת את הדת ,האמונה, הרוח .וכל זה למה? כי מחשבותיו והרהוריו של אדם סובבים סביב שלושה צירים אלה! ג .דוגמה נוספת לאותו רעיון מצאתי במסגרת של שיחות וויכוחים תיאולוגיים בין חכמי ישראל ובין חכמי אומות העולם .במסכת עבודה זרה מתוארת שיחה מעניינת: ת"ר שאלו פלוסופין את הזקנים ברומי *אם א-להיכם אין רצונו בעבודת כוכבים מפני מה אינו מבטלה? אמרו להם אילו לדבר שאין העולם צורך לו היו עובדין הרי מבטלה .הרי הן עובדין לחמה וללבנה ולכוכבים ולמזלות, 10מסכת ברכות לא' ע''ב. שלושה יסודות בהוויית האדם ,הבית והעולם | 41 יאבד עולם מפני השוטים? אלא עולם כמנהגו נוהג ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין* .דבר אחר הרי שגזל סאה של חטים ]והלך[ וזרעה בקרקע דין הוא שלא תצמח ,אלא עולם כמנהגו נוהג והולך ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין* .דבר אחר הרי שבא על אשת חברו דין הוא שלא תתעבר, 11 אלא עולם כמנהגו נוהג והולך ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין. בוויכוח בין הפילוסופים והזקנים נשאלו שלוש שאלות .1 :מדוע אין הקב"ה מבטל את המאורות המשמשים לעבודת כוכבים? .2מדוע צומחת חיטה למרות שהיא גזולה? . 3מדוע מאפשר הקב"ה לידת תינוק מבּ יאה אסורה? שאלות אלה אף הן מתייחסות בעליל לשלושת התחומים שהזכרנו :אמונות ודעות ,רכוש ומין .גם הפילוסופים מנסים להבין את התנהלות העולם ע"י הקב"ה בשלושת הנושאים העיקריים. אין פלא אפוא ,שכאשר חכמים רוצים לשבח את שרה ואת רבקה ואת הנשים בכלל, הם מזכירים את שלושת היסודות הללו שהם יסודות הבית הנאמן ,היציב והמבורך. ד .דוגמא נוספת לרעיון זה מופיע גם בברייתא 12באגדה המפורסמת: תניא ר' יוסי בר יהודה אומר :שני מלאכי השרת מלווין לו לאדם בערב שבת מבית -הכנסת לביתו ,אחד טוב ואחד רע ,וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושולחן ערוך ומטתו מוצעת ,מלאך טוב אומר :יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך ומלאך רע עונה אמן בעל כורחו .ואם לאו – מלאך רע אומר יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך ומלאך טוב עונה אמן בעל כורחו. נר דלוק הוא הסמל לתורה ומצוות ,לאווירה שבבית ,לרוח השורה בו .שולחן ערוך מסמל את המצב הכלכלי ,הברכה בעיסה ,בחומריות .מיטה מוצעת הוא רמז ליחסי אישות. על בסיס אגדה זו ,בליל שבת כאשר חוזרים מבית הכנסת ,מקובל לשיר את הזמר היפה והמרגש ''שלום עליכם מלאכי השרת מלאכי עליון'' ,לכבוד המלאכים המלווים שכמעט מרגישים את נוכחותם שלא לומר 'משק כנפיהם' הסוככים בבית באווירה המיוחדת בליל שבת קודש. 11עבודה זרה נד' ע''ב. 12שבת קיט ,ע"ב. | 42ירח האיתנים עוד יש לציין ששלוש המצוות העיקריות שאישה חייבת בהן – חלה ,נידה והדלקת הנר – 13מקבילות כמובן לשלושת הסמלים שאוהלה של שרה הצטיין בהם. חלה היא העיסה ,נידה קשורה ביחסי אישות טהורים ,והדלקת הנר מסמלת כאמור את הרוח.14 ה .דוגמא נוספת לרעיון זה בקטע נוסף בגמרא:15 "כל אדם שאין לו אשה ,שרוי בלא שמחה ,בלא ברכה בלא טובה ...במערבא אמרי :בלא תורה ..עולא אמר :בלא שלום". גם כאן חוזרים אותם המוטיבים :שמחה יכולה לסמל את הענן ,את השכינה ,כי אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה .ברכה וטובה -מקבילה לברכה בעיסה ,בחומר, והתורה היא הנר הדלוק ,נר מצווה ותורה אור. חכמינו ז''ל לא חיברו ספרי פילוסופיה ,פסיכולוגיה ,סוציולוגיה וכו' אבל הם הבינו היטב בכל הנושאים הללו .רעיונותיהם יורדים אל מעמקי הנפש וחובקים זרועות עולם .כל אלה נוסחו בלשונם התמציתית ,בספורי אגדה מיניאטוריים ,באמירות חדות וקצרות ,במשלים ,במדרשי אגדה ואפילו במדרשי הלכה. אנשי רוח בתחומים שונים ניסו לזהות ,לנתח ,את המהות האנושית .ניסו לגדיר את יסודות הקיום האנושי .מן הפילוסופים הקדמונים ועד ימינו ,כולל מומחי הנפש ומומחי החברה ,זה בכה וזה בכה .ניסו לקבוע מהו היסוד המשמעותי ביותר באדם ולאדם .חז''ל לפי הנראה לעיל קבעו'' :משולש' :על שלושה דברים העולם עומד או....נופל)....השלימו את החסר.(.. בעומדנו בימים אלה ,ימי דין וחשבון הנפש ,נקח לתשומת לבנו את מצבנו באשר לשלושה כוחות אדירים המתגוששים בקרבנו .כאשר קיימים יחדיו שלושת יסודות אלה ,באיזון הראוי ,הרי הם מביאים את השלום ,את ההרמוניה ,האהבה והשלמות של הבית ,ובכוחם להביא גם שלום לעולם כולו. 13שבת לא ,ע"ב. 14טכס ה''חנה'' הנהוג בעדות המזרח מבוסס גם הוא על שלוש מצוות אלה .ההורים מכריזים כביכול בחגיגה זו שהבת -הכלה ,חונ כה ברוח ישראל סבא ומוכנה לקיים את שלוש המצוות המיוחדות לאשה .ח – חלה ,נ – נידה ,ה – הדלקת הנר. 15יבמות סב עמ' ב'. קרבה שנת השבע שנת השמיטה הרב יחיעם עוזרי ,רב ברבנות רמת גן ור"מ בישיבה התיכונית שנת תשע"ה הבאה עלינו לטובה שנת שמיטה היא .למצוות השמיטה ענפים רבים, הלכתיים ומחשבתיים. במאמר זה ,אין רצוני לגעת בפן ההלכתי ,אלא ,להתעסק בפן האמוני והמחשבתי. למצוות השמיטה יסודות מחשבתיים ואמוניים רבים הנוגעים לא רק לחקלאים אלא לכלל העם ,לכן גם על היחיד ללמוד לאמץ ולהפנים את ערכי השמיטה. מצוות השמיטה 1 בפתיחה למצוות השמיטה נאמר" :וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר" ואילו, בפ תיחה לשאר מצוות התורה נאמר" :וידבר ה' אל משה לאמר" ללא אזכור "הר סיני". מקשים חכמינו ב'תורת-כהנים' :מדוע שונה הפתיחה לצווי מצוות השמיטה יותר מהפתיחה לשאר המצוות? ומתרצים ,מפני שמצווה זו נבחרה כעין "בנין אב" לכל התורה כולה .ללמדנו ,כשם שבמצוות שמיטה כללותיה ופרטותיה נאמרו בסיני ,אף כל המצוות כולן כלליהן ופרטיהן נאמרו בהר סיני. אולם ,עדיין קשה ,מדוע דווקא מצוות השמיטה נבחרה לשמש כ"בניין אב" לכל התורה כולה? על כך עונה הכתב סופר" :2נראה כי מצווה זו )השמיטה( שורש ויסוד כל המצוות". תשובה זו עדיין צריכה ברור ,במה התייחדה מצוות שמיטה שהיא יסוד ושורש לכל המצוות כולן? 1ויקרא כ"ה. 2ויקרא כ"ה. | 44ירח האיתנים הרב ש .ישראלי זצ"ל ,בספרו טעמא דשביעתא ,מבאר את ייחודה של מצוות השמיטה וסובר כי תרי"ג המצוות מתחלקות לשלוש קטגוריות: א .בין אדם למקום; ב .בין אדם לחברו; ג .בין אדם לעצמו. כך שכל מצווה ומצווה ניתן לשייכה לאחת משלוש הקטגוריות הנ"ל .אולם ,ייחודה של מצוות השמיטה שהיא כוללת את כל שלושת הקטגוריות כולן: א .בין אדם למקום – שנאמר" :ושבתה הארץ שבת לה'" ב .בין אדם לחברו – שנאמר" :והייתה שבת הארץ לעבדך לאמתך"... "ואכלו אביוני עמך". ג .בין אדם לעצמו – שנאמר " :והייתה שבת הארץ לכם" מה שלא מצאנו בכל המצוות כולן .לכן מצוות השמיטה היא יסוד ושורש לכל המצוות כולן ונבחרה להיות מעין "בנין אב" לכלל המצוות כולן. ייחודה של מצוות השמיטה היא בלפתח ולטפח באדם ערכים ויעדים חדשים שאינו נתקל בהם בחיי היום יום אלא בשנת השמיטה ,ולהציב בפנינו אתגרים חדשים. השמיטה – כמצווה שבין אדם למקום במצוות השמיטה נוצר קשר מעמיק בין האדם ליוצרו ,קשר שמתבטא בפן האמוני ובפן המעשי. בפן האמוני – "שיזכור האדם כי הארץ שמוציאה פירות בכל שנה לא מכוחה וסגולותיה ,כי יש ריבון עליה" .3ההפנמה כי הקב"ה הוא הריבון על העולם ,יטע בנפש האדם את האמונה והביטחון בהקב"ה. הפן המעשי – בא לידי ביטוי בהשבתת העבודות בשדה והפקרת הפירות .בהשבתה והפקרה זו אנו מכירים ומכריזים כי הקב"ה הוא בעל השדה .על ידי ההכרה שהקב"ה הוא בעל השדה נוצרת קדושה לאדמה ולפירותיה .המתבטאת בשני מישורים: א .החלת קדושה על הפירות. ב .אכילת פירות שביעית ,נחשבת לאכילת קודש. 3ספר החינוך ,מצווה פד. קרבה שנת השבע שנת השמיטה | 45 ולכן יש חשיבות להקפיד ולאכול פירות הקדושים בקדושת שביעית כי על ידי אכילת הפירות מתקדש גופו של האדם. השמיטה – כמצווה שבין אדם לחברו כל חברה ,בנויה מחוסר שויון חברתי וכלכלי .חוסר שויון זה יוצר מעמדות בחברה אשר גורם לבעלי המעמד הגבוה להרגיש "אדוני הארץ" ואף לפתח עריצות. לעומתם ישנם בעלי מעמד נמוך המתרפס בפני אחרים ויוצר תלות באחרים. חברה שנוצר בה קיטוב ניכור והתבדלות צריכה לעבור עידון חברתי .השמיטה נותנת מענה לקיטוב זה ומצווה על" :והשביעית תשמטנה ונטשתה" שלא תתפתח תחושה של אדנות ועריצות ,ומאידך "ואכלו אביוני עמך" שלא תתפתח תחושה של התרפסות ותלות. הרב ניסנבוים 4מציין מבט נוסף לתקון הפן החברתי בשנת השמיטה וקורא לו "השויון הפסיכולוגי" .מצוות השמיטה יוצרת שינוי במעמד החברתי, בכך שאין אדונים ואין אביונים אלא שויון .שויון זה שומר על כבוד האדם בכך שאין כבודו נמדד לפי ערכו ולא על פי מעמדו ,כי מעמדו החברתי של האדם הוא בר שינוי .אולם ,ערכו של האדם נקבע על -פי קניינו הפנימי והאישי שאינו ניתן לשינוי. הרמב"ם 5מעלה פן נוסף לבנייה חברתית הנלמדת משנת השמיטה והיא מעלת הנתינה .מצוות השמיטה מלמדת לא את חיוב מצוות הנתינה ,אלא את צורת הנתינה" .כל המצוות )בשמיטה( יש מהם חמלה וחנינה על כל בני האדם" .הרמב"ם סובר שמעלת הנתינה צריכה להיות מתוך תחושה פנימית של האדם ,ולא מצורך קיום המצווה כי על ידי נתינה כזו נוצרת חברה מתוקנת וערכית. השפת אמת 6מביא רעיון נוסף הנלמד ממצוות שמיטה ,האחדות החברתית .וזה לשונו" :כי מצוות השמיטה היא לבוא אל האחדות...שיד עשירים ויד עניים שווה". ומוסיף השפת אמת" :7סמל מצוות השמיטה ומקור חיובה נקבע על -פי האחדות 4בספרו 'קנייני קדם' פרשת בהר. 5מו"נ פרק ג' ל"ט. 6פרשת בהר תרמא. 7פרשת בהר תרל"ח. | 46ירח האיתנים ששוררת בחברה" אחדות האומה היא זו שקובעת את חיובה של מצוות השמיטה. "בזמן שכל ישראל יושבים עליה" חיובה מדאוריתא .אולם ,לאחר שחרב בית המקדש ,חיוב המצווה מדרבנן .חז"ל מציינים שבגלל :א .שנאת חינם .ב .וביטול שמיטה ויובלות ,גלו ישראל מעל אדמתם ובטל חיוב השמיטה מדאוריתא ולדעת השפת אמת שתי סיבות אלו " עניין אחד". מצוות השמיטה יוצרת חברה שוויונית ומאוזנת המאחדת את קצוות החברה ,להיות חברה אחת התומכת ומשלימה בחן וחמלה זה את זה מתוך חן וחמלה .אחדות זו היא שתחזיר את חיוב מצוות השמיטה לדרגת החיוב מדאורייתא. השמיטה – כמצווה שבין אדם לעצמו )למידותיו( יצירת האדם בנויה משני כוחות המנוגדים זה לזה .גוף וחומר ,נפש ורוח .ניגוד זה יוצר מאבק תמידי על טיבו של האדם .ולא עוד אלא שלמאבק זה נוסף "שחקן" הנקרא יצר ,יצר זה פועל באופן אקטיבי המשדל ומעודד את האדם לפנות אל הרע שנאמר "כי יצר לב האדם רע מנעוריו". חובת האדם בעולם להתגבר על מורכבות החיים ,ולנתב את דרכו אל הטוב .התורה אף מקנה כלים על מנת שיוכל האדם להתמודד עם קשיי החיים .את הפסוק: "והלכת בדרכיו" מבאר הרמב"ם" :8שעלינו להידמות בפעולות הטובות ובמידות החשובות שיתואר בהם ד' יתעלה...לפי יכולתנו" .לשיטת הרמב"ם על ידי קניית המידות יכול האדם להתגבר על קשיי החיים .המידות הם כוחות הטמונים בנפש האדם המעניקים לו את הכלים להתגבר על הרע ולהתחבר אל הטוב האלוקי דהיינו "סור מרע ועשה טוב". מצוות השמיטה מעניקה ל אדם מידות נעלות ,במידות אלו יכול לרכוש כוחות בהם יוכל להתמודד עם הרשע ולהתחבר אל הטוב .המידה הנעלה ביותר נלמדת משומרי השמיטה .המדרש 9על הפסוק "גבורי כח עושי דברו" אומר :אלו שומרי השמיטה. ולמה נקראו גבורי כח? מפני כשרואה החקלאי את שדותיו מופקרות ...ופירותיו נאכלים ,כובש את יצרו ואינו מדבר .ושנו רבותינו :איזהו גיבור – הכובש את יצרו". כבישת -היצר היא מידת הגבורה ,מידת הגבורה אינה מידה עצמאית ,אלא ממנה 8סה"מ ט'. 9תנחומא ויקרא א'. קרבה שנת השבע שנת השמיטה | 47 ומכוחה ניתן לרכוש מידות נוספות .מידות הנוספות שניתן ללמוד ממצוות השמיטה .הם :ענווה ,נתינה וותרנות. מצוות ה שמיטה ,מדריכה את האדם לצאת מארבע אמות של עולמו ולהביט ולהתבונן אל/על זולתו .המידה שתוציא את האדם מארבע אמותיו היא כניעת הלב. כדעת הכתב סופר" 10על ידי השמיטה יכניע האדם את ליבו ולא יאמר כוחי ועוצם ידי עשו לי את החיל הזה ועל ידי השמיטה ייכנע לבבו" .לדעת הכתב סופר :שורש הגאווה הוא בתחושה שהאדם חש שהוא מקור הכח ,וכאשר הוא מבין שמקור הכח הוא הקב"ה ,ירכוש את מידת הענווה. מידה נוספת מובאת בספר החינוך" :11ועוד יש תועלת נמצא בדבר ,לקנות מידת הוותרנות כי אין נדיב הנותן מבלי תקווה אל הגמול" .מידת הוותרנות יתרה ממידת הנ תינה בזאת שאינו מצפה לגמול אלא היא נתינה זכה ונקיה מאינטרסים. כן ניתן ללמוד ממצות שמיטה את מידת הסתפקות במועט ,ואי השתעבדות לעבודה .ר' יצחק ערמאה 12מציין שני פסוקים :א" .וכי תבואו אל הארץ – ונטעתם כל עץ מאכל" .13ב" .כי תבואו אל הארץ ..ושבתה הארץ" ,ומקשה :מדוע משתמשת התורה לשתי מצוות הפכיות "ונטעתם" ו"שבתה" באותה הקדמה " :כי תבואו אל הארץ"? ומתרץ" :הכוונה שבכניסתם לארץ אינה להשתעבד לה ולעבודתה אלא ללמדנו שעבודתה היא לאכול צורך נפש ולא לאצור פרותיה כדי להתעשר" .והוסיף שמצוות השמיטה נאמרה" :להוציא ממסגר אסורי התקווה האוחזים בחבלי הבלי הזמן" .ועל ידי מצווה זו "העיר את ליבנו והשמיע לאוזננו כי לא שולחנו הנה להיות עבדים נמכרים לאדמה כי אם לתכלית אחר נעלה ונפלא ממנו .ושלא נתכוון בעבודה אלא רק כדי להוציא צורך אוכל נפש ושאר סיפוקים". מצוות הקהל מצוות "הקהל" היא המצווה החותמת את שנת השמיטה כפי שמתואר בספר דברים" :14הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך ....מקץ שבע 10ויקרא כה א'. 11מצווה פ"ד. 12עקידת יצחק ויקרא י"ט. 13ויקרא י"ט,כ"ג. 14לא ,י. | 48ירח האיתנים שנים בחג הסוכות...תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל ...למען ישמרו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלוקיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת". על מצווה זו ניתן לשאול שתי שאלות: מדוע התייחדה מצווה זו מכל מצוות התורה שכל ישראל מצווים לקיימה אנשים ונשים וטף? מדוע עיתוי קיום מצווה זו הוא בסוכות לאחר שנת השמיטה? א .מצוות הקהל היא כעין מעמד הר סיני בזעיר אנפין .מזמן לזמן צריכים עם ישראל לחיזוק והעצמה רוחנית .על -כן בכל שבע שנים צוו לעשות מעמד רוחני מכונן כדי שעם ישראל יוכלו לירא את ה' "לשמור ולעשות את כל דברי התורה". בהשוואה בין מצוות הקהל למעמד הר סיני ישנם קווים משותפים : .1מעמד הר סיני נקרא אף הוא "הקהל" שנאמר" :15יום אשר עמדת לפני ה' בחורב באמור ה' אליי הקהל לי את העם". . 2לשני המאורעות הייתה צריכה להיות הכנה .במעמד הר סיני נאמר "היו נכונים ליום השלישי ,"...ובפרשת הקהל ,אומר השם משמואל" :16למצוות הקהל הכין עם ישראל את עצמו שנה שלמה שהיו פנויים ממלאכתם ועבודת האדמה כדי שיוכלו להתבונן בתוך עצמם ויכינו עצמם לקראת מצוות הקהל ויחקק עמוק בליבם". . 3בשניהם ציינו את האחדות שהיה במאורע .במעמד הר סיני נאמר" :ויחן שם ישראל נגד ההר" "כאיש אחד בלב אחד" " ויענו כל העם יחדיו" .ובפרשת הקהל נאמר" :הקהל את העם האנשים הנשים והטף". ב .מצווה זו באה ללמדנו את החשיבות של התכנסות רוחנית בעם ישראל. לעצם ההתכנסות של עם ישראל ישנה מעלה גדולה בזאת שהיא מאחדת את כל הכוחות הקיימים בכל יחיד ויחיד והופכת אותם לכוח מאוחד ועוצמתי .מלבד זאת, ישנה מעלה נוספת לאחדות הכוחות ,היוצרת "ערבות הדדית". 15דברים ד ,י. 16בפרשת וילך. קרבה שנת השבע שנת השמיטה | 49 עוצמתו וחוסנו של עם ישראל תלויה באחדות הכוחות הטמונים בו .עוצמה זו אינה יכולה להתממש בשום עם אחר אלא דווקא בעם ישראל ,כי עוצמה זו עם ישראל שואב מעוצמתו של הקב"ה. עוצמת הקב"ה מתבטאת בכך שהוא מקור כל הכוחות והמאחד את כל הכוחות .עם המאמין כי הקב"ה הוא "אלוקי האלוקים" "ואדוני האדונים" יכול לשאוב מכוחו, ועוצמתם מעוצמתו. אומה היודעת לשאוב את כוחה ועוצמתה מהקב"ה הופכת בעצמה להיות עוצמתית .כך דרש ר' אלעזר בן עזריה" :17את ה' האמרת היום וה' האמירך היום" אמר להם הקב"ה לישראל אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם .אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם שנאמר" :שמע ישראל ה" אלוקינו ה" אחד" ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם שנאמר" :ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ". ממצוות הקהל אנו למדים שלא כל אסיפה יכולה להעניק עוצמה לעם ישראל אלא רק אסיפה שמטרתה רוחנית .לכן מדגישה התורה במצוות הקהל את מטרת המצווה "למען ישמרו ולמען ילמדו וייראו את ה'". ניתן להעלות מספר אפשרויות: עיתוי קיום מצווה זו התורה 18מקשרת את שלושת הרגלים בקשר אמיץ לטבע ,חג הסוכות נקרא חג האסיף שנאמר" :חג האסיף בצאת השנה באוספך את מעשיך מן השדה". בכל שנה ,בחג הסוכות כשמתבונן החקלאי באוצרותיו ורואה אותם מלאים בדגן תירוש ויצהר מתמלא ליבו שמחה .בשמחה זו הוא מהלל ומשבח את הקב"ה על הברכה אשר ברכו ונוסך בו ביטחון ואמונה בחסדי ה'. אולם ,בשנת השמיטה לאחר שהחקלאי הפקיר את שדותיו ואכלו אביוני עמו עימו את פירות שדותיו ,ואוצרותיו אינם מלאים כבכול שנה ,שמחתו נמוגה ויתכן ואמונתו ובטחונו בה' ידעך .על-כן באה התורה ומצווה דווקא בחג הסוכות לאחר 17במסכת חגיגה דף ג. 18שמות כ"ג ,ט"ו. | 50ירח האיתנים שנת השמיטה על מצוות הקהל ,בו נאספים כל ישראל בבחינת "איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק" ויפיחו בו תקווה של שמחה ובמעמד זה ישים בטחונו בהקב"ה שיתקיים בו ברכת ה' "וציוויתי את ברכתי לכם". מצוו ת השמיטה נוגעת בעיקר לחקלאי .כיום שרוב ישראל אינם עוסקים בחקלאות ישנה תחושה כי מצוות השמיטה אינה שייכת לנו .אולם ,אין הדבר כן .מצוות השמיטה נוגעת לכל יהודי החי בארץ ישראל ,ולכן כל אחד צריך להרגיש שייכות למצווה זו בכמה אופנים: א .בלימוד הלכות שמיטה ,כללותיה ופרטותיה מדין" :ונשלמה...שפתינו". ב .קיום מצוות השמיטה כל אחד לפי יכולתו בגינתו וכד'. ג .לחזק את "גיבורי הכח" שומרי השמיטה בעיקר בקניית פירות שביעית. ד" .להפקיר" מזמנו ,כוחו או ידיעותיו לטובת הזולת. ובכך נוכל להיות נקראים "גיבורי כח עושי דברו". מהותה של תפילה ומהותו של זמן עו"ד ד"ר אברהם וינרוט ,בית כנסת 'הלל' בפסוק נאמר" : 1ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא ,ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו" .רש"י מבהיר בהקשר זה כי יצחק הרבה והפציר בתפילה .המונח "ויעתר יצחק" מבואר כלשון הפצרה וריבוי ,כמו "נעתרות נשיקות שונא" ,2כלומר נשיקות השונא דומות למרובות והינן למשא ,וכן "העתרתם עלי דבריכם" .3עולה אפוא מן הדברים כי יש משקל וערך סגולי להפצרה בה' ,וכי יש עניין להרבות בתפילה. למקרא הדברים מתעוררת השאלה :מדוע צריך להפציר ולהרבות בתפילה ,וכי יש צורך לדבר על ליבו של הקב"ה ולהפציר בו כדי שיענה לצרכיו של האדם? וכי יש צורך לשכנע את הקב"ה באמצעות דיבור מרובה והפצרה חוזרת ונשנית ,כדי שייעתר לתפילת המבקש? יתרה מכך ,מדוע בכלל נחוצה היא התפילה ,וכי אין האלוקים יודע מראש את צרכי האדם? מטרת התפילה אינה יכולה להיות כדי לספר לה' על צרכי האדם ,שהרי הדברים ידועים מראש לבורא עולם ,שהוא עילת העילות וסיבת הסיבות לכל המתרחש בעולמנו .הקב"ה לא זקוק ,כמובן ,לבקשת הרפואה על-ידי החולה ,כדי לדעת כי פלוני חולה הוא ,וזקוק לישועה ,שהרי החולי בא מלכתחילה מידי ההשגחה העליונה .אם מטרת התפילה היא לבקש רחמים ,הרי שיש לתמוה ,שכן מיסודות האמונה היא ההכרה כי עוני ,מחסור ,מחלות ,חוסר הצלחה וכיו"ב אינם מקריים, אלא פרי ההשגחה העליונה ,שהביאה דברים אלו על האדם ,מכוח חשבון שמימי כולל של שכר ועונש .הכיצד ייתכן אפוא כי אדם יבקש מה' לבטל את מה שה' עצמו גזר עליו ,על -פי המתחייב ממעשיו? מכוח מה מבקש אדם הצלחה ,ישועה ושפע אלוקי? הרי ממה נפשך: 1בראשית ,כה ,כא. 2משלי כז. 3יחזקאל לה. | 52ירח האיתנים אם מגיע לו הדבר לפי ערך מעשיו – הרי שממילא יקבל זאת מאת ה' ,הנאמן לשלם שכר טוב ליראיו ,ונאמן להעניש את עוברי מצוותיו .למה צריך לבקש את מה שמגיע ממילא על -פי דין? ואם לעומת זאת לא מגיע דבר על -פי עקרונות של שכר ועונש – מה תואיל תפילת האדם? המקור התורני לחיוב האדם להתפלל הינו הפסוק" :לאהבה את ה' אלוקיכם ולעובדו בכל לבבכם ובכל נפשכם" .4ביחס לכך מציינת הגמרא" :5איזו היא עבודה שהיא בלב? הווי אומר זו תפילה" .תפילה היא אפוא עבודת האדם את אלוקיו – בליבו .ובכן ,מה פירושה של עבודת אלוקים זו? "המעביד" – לא זקוק לעבודה זו ,שהרי ,כאמור, הקב"ה אינו זקוק לבקשתו של האדם כדי לדעת מהן משאלותיו או כדי להשלימן. מדוע נדרשת אפוא עבודה שהמעביד לא זקוק לה? אין זאת אלא שזוהי עבודה הדרושה לאדם עצמו .ובכן ,לעצמו לשם מה? ועיקר העיקרים ,אם הדבר נחוץ לאדם עצמו ,הכיצד נחשבת התפילה לעבודת ה'? האם ניתן לומר כי אדם עובד את אלוקיו, כמאמר חז"ל "איזו היא עבודה שהיא בלב? הווי אומר זוהי תפילה" ,כאשר הוא שואל מה' את צרכיו שלו ,ומתמקד במאווייו האנוכיים ביותר? אדם מבקש להגשים את משאלותיו הא ישיות :פרנסה ,שלום בית ,הצלחה ,זיווג ,ילדים ,חיים ארוכים, רפואה שלמה ,וכל נושא הטעון מזור ,הוא מתמקד בעצמו ובצרכיו ,וזוהי עבודת ה'? המהר"ל מפראג בספרו "נתיבות עולם" ,6משיב על שאלה זו ומבאר כי כאשר מתייצב האדם בפני אלוקיו ושופך לפניו שיחו ,יש בפנינו פעולה של הכרה עמוקה של האדם כי הוא לבד אינו יכול להצליח להושיע את עצמו .האדם ניצב בשעה זו בפני אלוקיו וכל ישותו והווייתו שמוטים מעליו .הוא מכיר בחדלון כוחו ובאפסותו המוחלטת מול האלוקים ,אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש .בשעת התפילה, האדם מכיר בכך שחיים ורפואה ,הצלחה ,כבוד ,שלווה ונחת – וחלילה מוות ,חולי, מחסור ומכאוב – נתונים כולם בידי הקב"ה – והאדם הוא בסה"כ גרגר ,אשר הרוח האלוקית נושבת בו וחורצת את גורלו ,לשבט או לחסד .אכן ,יש בידי האדם יכולת בחירה ,והוא נזר הבריאה ותכליתה .כוחות עצומים לו לאדם .אבל ,ההצלחה היא 4דברים יא ,יג. 5במסכת תענית דף ב ,עמ' א ,וכ ן מובא בתלמוד הירושלמי במסכת ברכות ,פרק ד ,דף ז ,הלכה א. 6נתיב העבודה פרק ג'. מהותה של תפילה ומהותו של זמן | 53 פרי סיעתא דשמיא ואם יעזבנו הקב"ה חלילה לרגע קט – יאבד סיברו .האדם נתון בידי הקב"ה בכל עצם הווייתו .ברגע אחד קטן ,עלול האדם המוצלח ביותר לאבד חלילה את בריאותו או את חייו ,או את היקרים לו מכל ,או את מקור הצלחתו וקיומו ,ואז אבדה תוחלתו באחת ,והוא משול לחרס הנשבר ,לאבק פורח ולענן יעוף. תחושה זו היא המפעמת בליבו של אדם הניצב בפני אלוקיו ומתפלל בכוונה .על כן, ברור כי על אף שאת צרכיו שלו הוא שואל ,יש בכך משום עבודת ה' במובן העמוק ביותר האפשרי. האדם המתפלל גם מכיר בעובדה שהקב"ה מאזין לו ,שומע לו ,משגיח עליו ודואג לו .יש לו לאדם עם מי לדבר .יש לו אל מי לפנות .7הכרה זו כשלעצמה היא מעשה אמוני עמוק וחשוב ,זוהי עבודת אלוקים צרופה – עבודה שבלב. בהתאם לכך מגדיר הרב וולבה את התפילה כהכרה של האדם ,כי כל הקורה בעולמו אינו נובע מקשר סיבתי בין גורמים ומעשים טבעיים ,לבין תוצאות מוכרחות ואוטומטיות ,אלא יש אלוקות שהיא עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות .ובלשונו של הרב וולבה בספרו "עלי שור":8 "לפי מראה עינינו מתנהגים כל ענייני העולם על פי סיבה ומסובב :האדם עני מפני שאינו מוכשר למשהו; הוא חולה בגלל תורשה או וירוס; הוא אינו מצליח בלימודו מפני שאינו בעל כשרון. והנה ,אנו צריכים לפעול בעצמנו לדעת )כלומר ,ליצור בתוכנו את התודעה – ו .א( ,כי הכל תלוי אך ורק ברצון ה' יתברך ולא בסיבות גשמיות .תפילה מתנגשת עם חוק הברזל של "סיבה ומסובב" ,ובו אנו צריכים לפרוץ את 7ובלשון הרב שלמה וולבה בספרו "עלי שור" חלק ב' בעמ' שמ"ח" :את השלמות שלנו אנו מחפשים. לא את הצלחתנו .ויסוד השלמות הוא האמונה .האמונה שלנו אינה אמונה "שיש ה'" – זאת אנחנו יודעים בידיעה גמורה .האמונה שלנו היא ודאות כזאת בלב בנוכחות הבורא והשגחתו עד שרואים את העולם ואת כל מאורע בעיניים של אמונה .הדרך להגיע לחיות זאת באמונה היא רק התפילה .בה אנו מתלמדים לפנות אל הקב"ה בכל החסר לנו ,כי אין מישהו אחר בעולם שיוכל למלא את החסר לנו .וזוה י הרגשה דקה שצריך להחיות אותה שלוש פעמים ביום". הרב שמחה זיסל זיו בספרו "חכמה ומוסר" חלק ב' מאמר א מציין כי התפילה היא צורך של האדם עצמו ,להזכיר לעצמו ולשוות בעיני רוחו כי כל רגע ורגע מצוי הוא בכל דבר ועניין בידי ההשגחה העליונה. 8עמ' שמ"ט. | 54ירח האיתנים המושכל הראשון הזה של הסיבתיות .מייד בהתחילנו להתפלל אנו צריכים להתרומם למבט של "למעלה מן הטבע". זאת היא עבודת התפילה". הד לרעיון זה מצוי בדרשתו של אחד מאבות החסידות ,המגיד מאוסטרהא ,ר' יעקב יוסף בן יהודה ,בספרו רב ייבי ,9המפרש את הפסוק" :אני שכבתי ואישנה הקיצותי כי ה' יסמכני" ,10בהתאם לדברי חז"ל במסכת סנהדרין 11כי שלושה דברים באים לאדם בהיסח הדעת והם :מציאה ,עקרב )דהיינו האסון הבא עליו חלילה( ,משיח )דהיינו הגאולה שלו( .ההסבר לכך שהגאולה של האדם באה בהיסח הדעת )בבחינת "ואישנה" – דהיינו אדם הישן כביכול ומסיח את דעתו מן הצרה הבאה עליו( נובע מכך כי" :כשהאדם בדעתו ומחשב פעולות להננצל מן הצרה – אין לו ביטחון גמור בה' יתברך ,ולכן אין לו עזר מה' יתברך ,שה' אומר :כיוון שאתה רוצה להציל עצמך בפעולותיך ,אין אני עוזר לך ,ונראה איך אתה תוכל לעזור לך בעצמך .אבל כשהאדם מסיח דעת מן הצרה ,ואומר :אני לא יודע כיצד להושיע את עצמי ,אנא ה' הושיעני – אז עוזר לו ה' יתברך"12. כלומר ,כאשר האדם חושב כי הוא מסוגל להניע דברים בעצמו ,הרי שהקב"ה כביכול אומר לו" :תעשה לבד ,ובוא נראה לאן תגיע" .לעומת זאת ,כאשר אדם מכיר בעובדה כי הוא במעשיו רק משתדל ,אך לא קובע ,ובמעשיו אין בסופו של יום כדי להביא להשגת התוצאה ,אלא מה שנקבע בגזירת עליון אותו ישיג ,הרי שהוא עומד ומתפלל .במצב דברים זה ,נחלץ הקב"ה לעזרתו ,בבחינת מי שאומר "משהגעת 9דף כט ,עמ' ב. 10תהילים ג ,ו. 11דף צז ,עמ' א. 12הדברים מקבילים לסיפור אודות ר' לוי יצחק מברדיצ'ב ,אשר אשה פנתה אליו במרי ליבה וביקשה כי יתפלל עליה .ר' לוי יצחק היתנה את תפילתו בכך שתפקיד "פדיון נפש" בסכום גדול .האשה טענה כי אין בידה את הסכום האמור ,ואילו ר' לוי יצחק עמד על דעתו .האשה הטיחה על כן, ואמרה לו" :אם אתה לא עוזר לי ,אני אתפלל בעצמי ,והקב"ה יעזור לי בלעדיך" .לשמע הדברים הללו אמר לה ר' לוי יצחק" :את המשפט הזה חיכיתי לשמוע – עכשיו נושעת" .על דרך זו גם באר לימים ר' לוי יצחק מברדיצ'ב את תגובתו הקשה של יעקב עת שאשתו האהובה רחל פונה אליו ואומרת לו "הבה לי בנים ,ואם אין מתה אנוכי" )בראשית ל ,א( .חז"ל תמהים על תגובתו של יעקב "הכך עונים את המועקות?" והתשובה היא כי יעקב רצה שרחל תסמוך על תפילתה שלה. מהותה של תפילה ומהותו של זמן | 55 למסקנה כי לבד אינך יכול ,ואתה פונה לעזרתי – הרי שאני אכן נחלץ לעזור ולהושיע"13. התפילה ,בהקשר זה ,מהווה אפוא מעשה נשגב המרומם את האדם לדרגות רוחניות נעלות ,שבהן הוא ראוי גם ראוי .מצב הכרתי זה מזכה את האדם בגמול ,שיתבטא לעיתים גם בהגשמת משאלתו .14התפילה מועילה אפוא לאדם ,גם אם היה בעל עבירה ובלתי ראוי לישועה ,מכיוון שעצם התפילה בכוונה מזככת אותו ,וזיכוך זה עצמו י ש בו כדי להושיע ,שהרי הוא מרומם את האדם ומציבו בדרגה נעלה ומרוממה .בהתאם לכך ,ברור לחלוטין מדוע יש צורך להרבות בתפילה ,ולהעתיר אל ה' ,שהרי התפילה היא עבודה שבלב ,שבה האדם מזדכך ומגיע למצב הכרתי מסוים ולדרגה רוחנית מסוימת .דברים אלו אינם באים בקלות ובמהירות ,אלא רק לאחר השקעה של מחשבה מעמיקה – וגם לב. בהקשר זה ראוי לשים לב לנקודה עיונית מרהיבה ,ביחס לתפילת הכהן הגדול בצאתו מקודש הקודשים ביום הכיפורים :15הגמרא במסכת יומא 16מציינת כי הכהן 13הרב י .בייפוס בספרו "לקח טוב" על ספר דברים פרשת "עקב" ,מוסיף ומציין בהקשר זה כי כאשר אדם בוטח בזולתו וסומך עליו באופן מוחלט ,הרי שציפיה זו יוצרת כשלעצמה למחויבות אצל מי שסומכים עליו. 14רבנו יונה בפרושו לספר משלי פרק ג' מבהיר כי "הבוטח בה' ישוגב" מן הצרה – בשכר הביטחון, אע"פ שהייתה הצרה ראויה לבא עליו ...והתקווה אצולה מן הביטחון הזה כי גם בהיות עוונותיו רבים ועצומים יקווה אל רחמי ה' כמו שנאמר )דניאל ט' י"ח( "כי לא על צדקותינו אנו מפילים תחנוניו לפניך" ,ונאמר )תהילים ס"ה ,ג -ד( "שומע תפילה עדיך כל בשר יבואו ,דברי עוונות גברו מני ,פשעינו אתה תכפרם" ....וכן אם גברו עליו צרות ונכנע אל ה' מפניהם – יבטח על רחמי ה' כי ירחם עליו מפני צרותיו ומפני הכנעתו ומפני תקוותו אל ה'" .כלומר ,גם מי שחוטא ומצבו הרוחני חמור ,הרי שעצם עמידתו בתפילה ,אם היא אכן באה מלב מורתח ,מרוממת אותו ,ומציבה אותו במצב רוחני הראוי לישועת ה' .יפים בהקשר זה דבריו העמוקים של הרב חיים מוולאז'ין בספרו "נפש החיים") ,שער א' פרק ט'(" :ולכן בעת קריעת ים סוף אמר ה' יתברך למשה )שמות י"ד ,ט"ו( "מה תצעק אלי ,דבר אל בני ישראל ויסעו" – רצה לומר שבהם תלוי הדבר ,שאם הם יהיו בתוקף האמונה והביטחון ויסעו ,הלוך ונסוע אל הים ,בלא לירא) ,הרי ש(מעוצם בטחונם ,ודאי יקרע )הים( לפניהם .אז יגרמו ע"י זה התעוררות למעלה ,שיעשה להם הנס ויקרע )הים( לפניהם .וזהו שנאמר "לסוסתי ברכבי פרעה דימיתיך רעייתי" – רצה לומר ,כמו בסוסי פרעה ,שהיה היפך מנהגו של עולם ,שהרוכב מנהיג לסוס ,ובפרעה וחילו הסוס הנהיג את רוכבו ..כן דימיתיך והמשלתיך רעיתי -על זה האופן ממש ,שאף שאני )ה'( רוכב ערבות ,עם כל זה כביכול אתה )האדם המתפלל( מנהיג אותי ע"י מעשיך ,שעניין התחברותי )של ה'( לעולמות הוא כפי עניין התעוררות מעשיך )של האדם( לאן נוטים". 15לעניין זה ראה בהרחבה בספרו של הרב י .גולדווסר ,צרופה אמרתך ,עמ' שכ"ה. 16דף עג עמ' ב. | 56ירח האיתנים הגדול היה מתפלל שלא תיכנס לפני ה' תפילת עוברי דרכים ,המבקשים כי בעודם בדרך לא ירדו גשמים .והדבר תמוה מאוד ,שהרי לכאורה מדוע צריך בקשה מיוחדת של כהן גדול ברגע הנעלה ביותר ,כדי לחסום את תפילתם של עוברי דרכים? הרי רבבות אלפי ישראל נצרכים לגשמים ,עשרות מאמרי חז"ל הפליגו בנחיצותם של גשמים לעולם .האם ייתכן כי בגלל קומץ של הולכי דרכים ,שלא נח להם להימצא בדרכים בשעת הגשם ,היה הקב"ה מונע את הגשמים? אין זאת אלא כי אכן ,כלל ישראל מבינים בשכלם ,כי אם לא ירדו גשמים תתרגש עליהם צרה .אך בינתיים הם מצויים במצב של רווחה עקב גשמי השנה החולפת .על כן ,תפילתם נעשית בכוונת המח ,שאיננה יוצאת מלב מורתח וכואב .לא כן היא תפילתו של היחיד ,עובר האורח ,הספוג בגשמים עד לשד עצמותיו .הלה מבקש מכל לב כי הגשם ייפסק "לעת עתה" עד אשר יגיע לביתו בשלום .יתכן שצרתו לא כל כך גדולה ,אבל התפילה נרגשת ובוקעת מן הלב" .ורחמנא ליבא בעי" )ה' חפץ בליבו של האדם(! התפילה מהווה נק ודת איזון בין מוח לבין לב ,והיא מבטאת רגש עמוק של האדם הזועק לישועה ,ביחד עם הכרה בכך שהאדם אינו מסוגל ,לבדו ,להגיע למחוז חפצו, בלא שההשגחה האלוקית תנחהו ותסייע בידו .ביטוי חד לדברים מצוי בגמרא במסכת נידה 17בה מובא כי אנשי אלכסנדריה שאלו את רבי יהושע בן חנניה" :מה יעשה אדם ויתעשר?" השיב להם רבי יהושע בן חנניה" :ירבה בסחורה ,וישא ויתן אמונה" שאלו אנשי אלכסנדריה" :הרבה עשו כן ולא הועילו?" השיב להם רבי יהושע בן חנניה" :אלא יבקש רחמים ממי שהעושר שלו ,שנאמר 'לי הכסף ולי הזהב'". שואלת הגמרא :מה בא רבי יהושע בן חנניה להשמיענו? מה החידוש בכך? משיבה הגמרא כי החידוש הוא" :דהא בלא הא לא סגי" – כלומר ,בכך שאדם מרבה בסחורה – לא די ,אלא צריך גם להתפלל. הווי אומר ,השגת הישגים דורשת תהליך מקדים ,שבו אדם עמל ומשלב את העמל באמונה צרופה ,כי לא כוחו ועוצם ידו הם שעשו לו את החיל הזה .שילוב זה כולל שני מרכיבים :השתדלות טבעית – ותפילה. השתדלות טבעית – ככלל ,כדי שאדם יעשה חיל בעסקיו ,עליו להרבות בסחורה. 17דף ע ,עמ' ב. מהותה של תפילה ומהותו של זמן | 57 תפילה – גם לאחר שהאדם חשב ,הגה ,תכנן ,חידש ,יצר ,ואף התייגע ,טרח ועמל ליישם ,הוא צריך לעמוד בתחינה בפני קונו ,כי עמלו יצליח בידו ,כשהוא מתייצב בפני בוראו ,ומבקש "רחמים ממי שהעושר שלו". התפילה היא אפוא ביטוי מוחשי לאיזון הדרוש לאדם בין אמונתו לבין מעשיו ,והיא השילוב העדין בין ההבנה כי מוטל על האדם לעשות ,ואף לחוש סיפוק מהעבודה וממילוי החובות והצרכים ,לבין ההכרה כי אחרי כל המעשים – לא המעשה של האדם הוא שקובע ,אלא בסופו של דבר – הכל נגזר על-ידי הקב"ה ,שאליו יש להתפלל ,ובפניו ניצב האדם המבקש על נפשו – כגרגר מול האין -סוף. "חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת ומתפללים".18 הרב שלמה וולבה ,מתייחס לדברי רבנו יונה בספר היראה ,לפיו מוטל על האדם לבוא לבית הכנסת ,לשבת במקומו "ולא יפתח פיו עד שישהה מעט וישיב אל ליבו לפני מי הוא יושב ,ומי שומע דבריו ."...ביחס לכך מציין הרב וולבה: " ...השוהה לפני התפילה דקה אחת ממש ,ויושב בשקט על מקומו מרוכז בעצמו ובתפילה שהוא עומד להתפלל ,יראה נפלאות איך דקה זו עשויה להשפיע על כל תפילתו. אנחנו רדופים מאוד מקצב החיים המודרניים ,שהכל צריך להיעשות במהירות ...לכן אפילו דקה זו של שהיה לפני התפילה עולה לנו במאמץ ובמאבק ,אך אין לוותר עליה. והרוצה להתעשר ואץ בבוקר לעסקו אחרי תפילה חטופה ויבשה ,מי יודע איזו סיעתא דשמיא הוא גוזל מעצמו מפני שלא היה רגיל בתפילה מסודרת בציבור ,במתינות ,ורוב שימת לב".19 משעמדנו על מהותה של תפילה ,נעמוד להלן על משמעותו של הזמן שבו יש להתפלל בהיותו עת רצון לתפילה .בתפילת הימים הנוראים אנו אומרים" :אבינו מלכינו ,תהא השעה הזאת שעת רחמים ועת רצון מלפניך" .מה פירוש הדבר? האם יש כביכול "מצבי רוח" אצל שופט כל הארץ ,המכריע במשקל מדויק ע"פ מעשי האדם ,חובותיו וזכויותיו? אם לא ,מה פשר הדבר :שעת רחמים? וכי יש שעה של 18משנה ,ברכות ,ה ,ט. 19עלי שור ,חלק ב ,עמ' שמט-שנ. | 58ירח האיתנים רחמים ושעה של כעס? יש שעה של רצון שבה עדיף לבקש בקשות ולהתפלל ויש שעה שאינה עת רצון? הזמן קובע? האם אכן יש דבר כזה שנקרא "בשעה טובה"? לכאורה שעה זה שעה – זו נקודת ציון של כמות זמן הדרושה לעשיית מעשים. אבל ,מה טוב או מה רע בשעה שבה הדבר נעשה? אנו מתפללים עוד כי ה' יציל אותנו מן השעות הרעות .יש אפוא עניין של עיתוי!! מה פשר העיתוי הזה אצל שופט כל הארץ? מה הקשר בין זמן הפעולה לבין הפעולה עצמה? הקשר האמור בין זמן הביצוע לבין הפעולה בא לידי ביטוי לא רק בנוסח התפילה אלא גם בהלכה הפסוקה ברמב"ם בהלכות תשובה:20 "אף על פי שהתשובה והצעקה יפה לעולם ,בעשרה הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא יפה ביותר ,ומתקבלת היא מייד ,שנאמר" :דרשו ה' בהימצאו )ישעיה נה' ,ו'(". כלומר ,אדם שעושה תשובה בזמן המיוחד הזה של עשרת ימי תשובה -תשובתו מתקבלת מיד ,מכיוון שה' נמצא כביכול קרוב ביותר אליו .לכן ,התשובה בזמן הזה "יפה יותר" .ונשאלת השאלה :מה פירוש הדבר שיש זמן מיוחד ,שבו התשובה "יפה יותר"? מה הקשר בין הזמן שבו עושים את הדבר לבין התוצאה? לכאורה ,ה' קרוב אלינו תמיד ,בכל קוראינו אליו .מה יפה יותר בתשובה הזו עצמה כשהיא נעשית בזמן המיוחד הזה? ומהו המיוחד בזמן הזה? בדומה לכך מצינו כי הרמב"ם ,21מגדיר את יום הכיפורים כזמן של תשובה .וכך פוסק הרמב"ם: "יום הכיפורים הוא זמן תשובה לכל ,ליחיד ולרבים ,הוא קץ מחילה וסליחה לישראל .לפיכך חייבים הכול לעשות תשובה ולהתוודות ביום הכיפורים". כלומר ,החובה לעשות תשובה ביוה"כ נובעת מכך שזהו "זמן תשובה"! ולכאורה ,מה פירוש הדבר "זמן תשובה" .האם התשובה אינה חובה תמידית המוטלת על האדם? מה משמעות הקשר בין הפעולה לבין הזמן שבו היא נעשית? ה"שפת אמת" 22הבהיר כך: 20פרק ב' הלכה ו'. 21שם בהלכה ז'. מהותה של תפילה ומהותו של זמן | 59 "במנחה בשבת עת רצון .וכן בחודש אלול – ימי רצון. ]כלומר ,ה"שפת אמת" עושה הקבלה בין שעת רצון "רעווא דרעווין" – רצון הרצונות ,23בשבת – עם תום השבוע, לבין "ימי רצון" של חודש אלול – תום השנה [.מה שנקרא "הרגע האחרון". ולאחר מכן שואל ה"שפת אמת": "והלא ה' יתברך – אין בו שינוי ,והוא למעלה מן הזמן?!" מה פירוש "עת רצון" – אצל ה' ,שהמונח זמן – לכאורה בכלל לא תופס לגבי ההנהגה שלו? זו לכאורה תמצית שאלתנו במשפט אחד! ותשובתו של ה"שפת אמת" היא: "רק הפירוש ,שהשינוי הוא בהזמן ,שיש עת רצון ,שהזמן יכול לקבל הרצון והשפע מהנקודה שלמעלה מהזמן". כלומר ,זמן הוא כלי ובית קיבול לפעולות של אדם מצד אחד ,ולהשפעה השמימית מצד שני .אנחנו תמיד מבינים זמן במונחים של "זמן ,מהירות ,דרך" .כלומר ,אם אנו פועלים במהירות נתונה ,הרי שבזמן נתון -נספיק דרך מסוימת .השאלה כמה דרך נספיק תלויה אם כן במהירות הפעולה שלנו -ובזמן המוקצב לכך. בא ה"שפת אמת" ומכניס נתון נוסף :סיעתא דשמעיא .השפעה אלוקית .והזמן הוא בית הקיבול לשפע האלוקי הזה. וממשיך ה"שפת אמת" ומבהיר: "ובשבת קודש ,שיש השפעה מה' יתברך לכל ימי השבוע – מתקשר הזמן – במה שלמעלה. וכן בחודש אלול ,קודם התחדשות השנה החדשה. ולכן ,אז עת רצון שיכולים להתברך גם בעולם הזה במה שלמעלה". כלומר ,הראיה שלנו את הזמן אינה נכונה ,לא רק מכיוון שרואים אנו אותו ככלי מדידה למעשינו בלבד ,בשעה שהוא כלי לקבלת שפע אלוקי ,אלא יש לראות דברים בראייה שונה גם בנקודה נוספת .מנחה בשבת אינה סוף ושבוע – אלא :זהו הזמן 22אלול תרל"ד. 23זוהר ,ח"ב ,פח' ,ב'. | 60ירח האיתנים לפני שמתחיל השבוע הבא ,וההשפעה ממרום – לפני ששת ימי המעשה שלנו .זו הצידה לדרך הרוחנית שלנו ברגע שלפני )המילים האחרונות של המאמן – לפני שמתחיל המשחק( .וכך גם חודש אלול .אין זה רק סוף השנה – אלא הרגעים שלפני השנה החדשה ,שלפני ימי הדין .לכן ,אלו זמנים שאדם נמצא בעולם הזה – אבל, הזמן מושפע בהשפעה אלוקית שלמעלה ממנו. השעה הטובה – אינה "מצב רוח" ,או שינוי כלשהו אצל ה' .ח"ו .אבל ,היא שינוי בכלי הקיבול שניתן בידינו ,כי לכלי הזה יש מימד נוסף .השוני הוא בהשפעה האלוקית המיוחדת שהזמן הוא כלי הקיבול שלה .יש זמן שהוא מסוגל יותר לקבלת שפע אלוקי. ההסבר מרהיב ועם זאת טעון הבנה נוספת :למה יש זמן השונה מבחינת מהותו מזמן אחר לתפילת האדם ולתשובתו אל אלוקיו? מדוע יש זמן שהוא מסוגל יותר לקבלת שפע אלוקי? כדי לרדת לעומקה של נקודה זו נשתמש באמצעי המחשה .בגיליון השבועי )(295 של הדפים המופצים בבתי הכנסת בשבת" ,תלמי גאולת עם ישראל" ,הוקדשו עמודים רבים ל"קוים לדמותו של עמנואל מורנו הי"ד ,סגן אלוף בסיירת מטכ"ל, אשר נהרג במלחמת לבנון" .בין השאר מופיעים דבריו של סתיו ,חברו מהיחידה, הכותב למשפחת מורנו ,ומשתף אותם בשיחה שהיתה לו עם עמנואל ביום שישי, כמה שעות לפנ י העלייה למסוק .הוא מספר כי היה חשש כי טיל יפגע במסוק מעל לבנון ,ועמנואל שאל" :מה אתה עושה במידה וח"ו המסוק שלנו חוטף טיל ,ונותרו לך 10שניות לחיות עד ההתרסקות?" סתיו עונה" :לא יודע .אני משער שאהיה מאוד עצוב ומפוחד ,אעצום עיניים ואחכה שזה ייגמר כמה שיותר מהר ,ובלי הרבה כאב". ואז מופיע ההמשך הבא: "עמנואל חשב לרגע ואמר ' :מה שאני אעשה ,וזה גם מה שאתה צריך לעשות ,זה להגיד "שמע ישראל"'. שואל אותו סתיו: "בסדר ,אז אני אגיד 'שמע ישראל' ...אבל מה זה ייתן לך? הרי בכל זאת המסוק יתרסק שנייה אח"כ וכולנו נמות". מהותה של תפילה ומהותו של זמן | 61 ותשובתו של עמנואל היתה: "אם נשארות לאדם חמש שניות לחיות ,ועדין יש משמעות לחייו ושאיפה למה שאחריהם ,משמע ,לחיים יש משמעות. אך אם לעומת זאת לאדם נותרו חמש שניות לחיות ,ואיננו מבין את חשיבות השניות הללו ,אז כנראה אין משמעות לכל החיים שלו"... הבה נתרגם את הדברים הללו לכדי כלל ברור: זמן ניתן למדוד ע"י שעון )זמן ניתן למדוד גם בלי שעון – ע"י תחושה ,אלא שאז לפעמים כל דקה נראית כמו נצח ,או להיפך ,חולפת ביעף( ,אך בהקשר זה הזמן הוא כלי -שהוא כשלעצמו ריק – והתוכן שלו מתמלא ע"פ פעילות האדם .אם מודדים זמן בצורה הז ו ,הרי שבחמש השניות האחרונות לפני שהטיל מרסק את הכל אין מה לעשות .ואם אין מה לעשות בזמן הזה ,הזמן נשאר כלי ריק .במקרה זה נמצא כי לזמן אין משמעות ,וממילא נמצא כי לחיים כולם -שהם כמות נתונה של זמן -אין משמעות. אבל ,זמן יכול גם להיות בעל ייעוד .לכל רגע מן החיים של אדם ושל עם – יש ייעוד ייחודי שאין זולתו .יש לכל רגע נתון את המשימה שיש להגשים באותה הזדמנות ייחודית .הזמן – יורד עם המשימה שלו ועם הייעוד שלו" .לכל זמן ועת לכל חפץ". כל רגע הוא כלי להגשמת הייעוד של אותו רגע .אם זה כך – ברור שלכל שבריר שנייה יש משמ עות .לחמש השניות האחרונות יש ייעוד :תשובה .להתכונן לעולם שאחרי .לראות את העתיד ,שאחרי נקודות הסיום .את ההתחלה שבאה מיד אחרי כל סגירת מעגל .חמש השניות הללו הם זמן עם משמעות אדירה אצל אדם מאמין, הם ה" -רעווא דרעווין" שלו .הם חודש אלול שלו .ואם כך מביט האדם על הזמן – ברור לגמרי שלכל החיים יש משמעות אחרת .זה לא מתבטא רק במתן מהות לחמש השניות האחרונות ,אלא במהות החיים כולה שמשתנה.24 24בהתאם לכך ממשיך ה"שפת אמת" ומבחין בהקשר הזה בין תפישת הזמן בעם ישראל ,לבין תפיסת הזמן באומות העולם" :ובמדרש "אני תפילתי" אומות העולם אוכלים ושותים )עיין איכה רבא, פתיחה י"ז ( פירוש :שכשיש השפעה להם – כל מגמתם לקבל לגרמייהו )לעצמם( .ובני ישראל, חפצים בהרצון יותר ממה שנותן להם צורכיהם ע"י הרצון ,ומשתוקקים להתברך בזה הרצון כנ"ל". כלומר ,כשיש זמן נעלה ומרומם – שיש בו ייעוד נעלה ,ואפשרות להשיג הרגשות נעלות והתרוממות הרוח) ,כהכנה לקראת אותם ששת ימי מעשה( ,יש מי שחי חיים של תועלת – וימהר | 62ירח האיתנים בהתאם לכך מובנת ההגדרה של הרמב"ם את יום הכיפורים :כזמן של תשובה .זוהי עת הרצון הגדולה ביותר לתשובה ,שכן זהו זמן שיש לו ייעוד – לחזור אל ה' .ועלינו מוטל לנצל את הרגע הזה ,לחוש אותו ולהגשים אותו .הזמן הזה הוא זמן מיוחד – כי יש לו ייעוד מדהים – רוחני ומרומם – זוהי עת של תשובה .זהו הייעוד של הרגע הנתון הזה .הזמן כעת אינו נמדד רק בדקות – ככלי קיבול לפעולות .אלא יש בו גם ייעוד ותכלית .והכלל הוא כי "לפום גמלא שיחנא" )לפי כושר הנשיאה של הגמל מעמיסים עליו את המשא( .עם התכלית והיעוד באה הסיעתא דשמעיא והשפע הרוחני הנחוץ לשם הגשמת תכלית זו .זו המשמעות של שעת רצון ,ועת רחמים - שעה של תשובה ותפילה. לנצל את הזמן הזה כדי להשיג הישגים עבור עצמו .ויש מי שיתענג על הרגע ועל עצם היותו נתון במסכת רוחנית ,בזמן עם ייעוד כ"כ נעלה. שנת השבע הדרכה הלכתית לשנת השמיטה המלאכות האסורות בשמיטה עקרונות קדושת פירות שביעית עקרונות איסור סחורה אספקת התוצרת החקלאית הדרכות מעשיות לצרכן הדרכה הלכתית לשנת השמיטה בחסדי ה' עלינו ,זכינו לשבת על אדמת ארץ ישראל ,לאכול מפריה ולשבוע מטובה. והנה ,קרבה שנת השבע שנת השמיטה ,השנה שבה אנו מתחברים מחדש לקדושתה של ארץ ישראל ולקשר המיוחד שבין ה' יתברך ,עם ישראל וארץ ישראל. לקראת שנת השמיטה ,ליקטנו את עיקרי ההלכות המעשיות הנוגעות לכלל הציבור בשנה זו .כמובן שהדברים הם בבחינת מועט המחזיק את המרובה ,וישנם פרטים הלכתיים רבים נוספים והם בבחינת – תן לחכם ויחכם עוד. ההלכות המובאות לקמן נערכו מתוך אתר האינטרנט של מכון התורה והארץ ,ניתן למצוא באתר הרחבות רבות ומאמרים נוספים העוסקים בתחום. המלאכות האסורות בשמיטה א. ב. ג. ד. ה. ו. ז. מצוות השמיטה כוללת מצוות לא תעשה של עשיית מלאכות )כפי שיפורט להלן( ,ומצוות עשה של שביתת הקרקע מעבודת אדם שמחויב במצוות .לכן אסור לבעל שדה לעבוד בשדהו ואף אסור לו להניח לאדם אחר לעבוד בשדהו. מצוות אלו נוהגות בזמן הזה מדרבנן. ארבע מלאכות מפורשות בתורה שאין לעשותן בשמיטה :זריעה ,זמירה ,קצירה ובצירה. המלאכות החקלאיות האחרות הן תולדות של מלאכות אלו ,יש מהן אסורות מדרבנן ,ויש מהן מלאכות מותרות .המלאכות האסורות הן מלאכות שמטרתן היא הגברת הצמיחה )'אברויי אילנא'( ,ומלאכות המותרות הן מלאכות שמטרתן היא שמירה על הקיים )'אוקמי אילנא'( ניתן להקל במלאכות האסורות מדרבנן ,אם הן נחוצות למניעת הפסד העץ או היבול .כמו כן ,נית ן להקל במקרה שיש סיבה נוספת להיתרן וכן אם בפעולה עצמה יש שתי מטרות ,גם משום שמירה על האילן וגם משום תוספת בפרי. את המלאכות האסורות מהתורה אין לעשות גם על ידי גוי או ב'גרמא' )=בדרך עקיפה(. עשיית מלאכה באמצעות טרקטור או מכונה אחרת נחשבת לעשייה 'בידיים'. | 66ירח האיתנים חרישה ותולדותיה ח .נחלקו הפוסקים אם חרישה נאסרה מן התורה או מדרבנן .לכן ,כל פעולה שמשמעותה היא טיוב הקרקע או הכנתה לזריעה ,בין אם היא נעשית על ידי פילוח הקרקע ,ובין אם היא נעשית ללא פילוח זה ,אסורה בשמיטה. זריעה ותולדותיה ט .מלבד זריעה ,שהיא הטמנת זרעים בקרקע לשם הצמחתם ,ישנן מלאכות נוספות שנאסרו מדין זורע .יש מהן האסורות מן התורה ויש שאסורות מדרבנן: י. .1נטיעת עצים או שתילת ירקות ,בין שהם חשופי שורש ובין שהם מצויים בגוש. .2הרכבת עצים. .3ריבוי על ידי הברכה ,וכל אופני הריבוי הוגטטיבי )שלוחות ,ייחורים וכדומה(. עץ פרי שניטע באיסור בשמיטה – אסור בשימוש ויש לעקור אותו .וקל וחומר שאסור לקנות אותו .יש להקפיד על כך בשנים שלאחר השמיטה. זמירה ותולדותיה יא .זמירה היא פעולת קיצור ענפי גפן לשם פריצת ענפי פרי חדשים ממנה .פעולה זו אסורה מן התורה .בשאר העצים ישנה מחלוקת אם זמירה אסורה מהתורה או מדרבנן. יב .גיזומים אחרים אסורים מדרבנן. יג .כל הפעולות הגורמות להצמחה -אסורות מדרבנן ,מפני שהן תולדות זריעה או זמירה. קצירה ובצירה יד .מותר לקצור ,לבצור ,לקטוף או לאסוף את היבול רק לצורכי בני הבית ובכמות מועטה ,לקטיף פירות השייכים לאוצר בית דין ,ראה להלן. הלכות נוספות טו .פעולות חקלאיות הנעשות לצורך מטרות שאינן חקלאיות ,כגון :עבודות עפר לצורך בניין או גיזום עצים לסכך – מותרות ,ובלבד שהמטרה הזאת ניכרת על ידי שינוי בצורת הפעולה. טז .פעולות גיזום למטרות שאינן חקלאיות מותרות רק אם נעשות בשינוי מכללי הגיזום המקצועיים ,באופן שאיננו הטוב ביותר לעץ. שנת השבע | 67 עקרונות קדושת פירות שביעית מהי קדושת שביעית א. ב. ג. ד. ה. ו. ז. ח. הגידולים השונים השייכים לשנה השביעית ,כל אחד לפי דינו המיוחד -קדושים בקדושת שביעית .קדושה זו באה לידי ביטוי בכמה הלכות עיקריות: פירות וירקות הקדושים בקדושת שביעית הם הפקר לכל אדם מישראל. אסור לעשות מסחר בפירות שביעית. אסור להשחית פירות וירקות הקדושים בקדושת שביעית. אסור לאכול פירות שביעית או לעבדם )בישול ,סחיטה וכדו'( בצורה שאינה מקובלת. מותר להשתמש בפירות שביעית שימוש הדומה לאכילה )כגון :הדלקת הנר(, אך אסור להשתמש בהם לכל שימוש שאינו דומה לאכילה )כגון :רפואה או כביסה(. בהגיע הזמן בו נגמרים הפירות מאותו מין בשדה או במטע -יש להפקיר את מה שנשאר בבית מאותו המין ,זוהי מצוות הביעור. פירות השביעית פטורים מתרומות ומעשרות. באלו תנאים נוהגת קדושת פירות שביעית ט .קדושת שביעית חלה על תוצרת פירות וירקות שגדלה בשמיטה ,אם מתקיימים בה התנאים הבאים: .1היבול גדל בארץ ישראל. .2הקרקע שייכת ליהודי )ואפילו אם העבודה וגמר המלאכה נעשו ע"י גוי). .3זהו מין שקדושת שביעית נוהגת בו. .4שלב הגידול הקובע את הקדושה באותו מין חל בתוך שנת השמיטה. י .קדושת שביעית אינה נוהגת בתוצרת חקלאית המיובאת מחו"ל )כגון :אורז, סוכר ,שמן סויה ,תבלינים שונים וכדו'( .אך תוצרת חקלאית שגדלה בשטחי ארץ ישראל שנכבשו בזמן הבית הראשון )כיבוש עולי מצרים( אך לא נתקדשו בזמן הבית השני )עליית עולי בבל( -יש לנהוג בה קדושת שביעית. יא .קדושת שביעית אינה נוהגת במה שגדל בקרקע של גוי והוא הדין לקרקע שנמכרה לגוי עפ"י היתר המכירה. יב .קדושת שביעית נוהגת גם במה שגדל בחממות בקרקע ,וכן במה שגדל במצע מנותק תחת כיפת השמים .אך אינה נוהגת במה שגדל בחממה במצע | 68ירח האיתנים מנותק .לכן :ירקות או תבלינים שגדלו בגג הבית ,במרפסת שאינה מקורה ,וכן בחצר הבית -קדושים בקדושת שביעית ,אך צמחים שגדלו בתוך הבית ,בתוך עציץ שאינו נקוב אינם קדושים בקדושת שביעית. יג .קדושת שביעית נוהגת גם בתבשיל שמין אחד מהרכיבים שלו קדוש בקדושת שביעית )כגון :מרק שיש בו ירק של שביעית( ,אם הכמות שלו אינה בטלה בשישים. יד .קדוש ת שביעית חלה גם על מטבעות כסף בהם נקנו פירות שביעית ,ובמה שנקנה באותם מטבעות. טו .למעשה ,ניתן למצוא פירות הקדושים בקדושת שביעית בעיקר במקרים הבאים: .1פירות הגדלים בגינות פרטיות. .2תוצרת חקלאית המשווקת באמצעות אוצר בית דין. טז .יש אומרים שישנה מצוה מן התורה לאכול פירות שביעית. יז .אין להוציא פירות שביעית לחו"ל .מותר להוביל פירות שביעית לכל חלקי הארץ ,כולל אילת וסביבתה .הנוסע לחו"ל ,מותר לו ,בשעת הדחק ,לקחת איתו צידה לדרך מפירות שביעית. עקרונות איסור סחורה גדרי איסור סחורה א. ב. ג. ד. ה. אסור לסחור בפירות שביעית .איסור זה הוא מן התורה. התורה אסרה לישא וליתן בפירות שביעית ,אבל הקונה אותם לצרכי משפחתו ונשאר לו מהם -מותר לו למכור את הנותר לשכנו. איסור סחורה חל רק על המוכר ,או על הקונה על מנת למכור .אך אין איסור בנתינת פירות שביעית במתנה. אסור לקנות פירות שביעית מאדם המוכר אותם באיסור ,מפני שמכשיל בכך את המוכר ,ומסייע בידי עובר עבירה. אין איסור סחורה בהבלעה ,דהיינו :כשמוכר מצרך שאינו קדוש בקדושת שביעית עם פירות שביעית ,והתשלום הוא על אותו מצרך. איסור שקילה ומדידה ו. גם כאשר מוכרים פירות שביעית באופנים שאין בהם איסור סחורה -אין לשקול אותם במדויק אלא באומדן בלבד. שנת השבע | 69 ז .איסור זה חל גם על פירות שבשאר שנים לא רגילים לשקול אותם ,אלא הם נמכרים כיחידות. ח .מתקנת חכמים אסור למדוד גם פירות גויים או פירות מיובאים ,משום מראית העין. דמי שביעית ט .כאשר מוכרים פירות שביעית )אף בהיתר( -נתפס הכסף הניתן תמורתם בקדושת שביעית ,והפירות הראשונים נשארים בקדושתם ,וכן הדין אם החליפו פירות שביעית בפירות אחרים. י .בכסף זה מותר לקנות רק דברי מאכל ,דברי מאכל שנקנו בכסף זה חלה גם עליהם קדושת שביעית .עבר וקנה מצרכים אחרים -יקח מאכל שאינו קדוש בקדושת שביעית ,ויאכלנו עפ"י דיני קדושת שביעית. יא .הקדושה פוקעת מהכסף באחד משני אופנים: .1כאשר קונים בו דבר מאכל שאין בו קדושת שביעית. .2כאשר מחללים אותו על מאכל .נוסח החילול הוא" :כל דמי שביעית או חילופי שביעית הנמצאים ברשותי ,יהיו מחוללים על מאכל זה" . יב .לכתחילה החילול צריך להיות על מאכל שוה-ערך לדמי השביעית .אבל בדיעבד ,מועיל אף חילול על שווה פרוטה. יג .ישנם מקרים בהם כלל לא נתפס הכסף בקדושת שביעית )עפ"י סדר עדיפויות הלכתי(: .1כשהתוצרת נמכרה במסגרת אוצר בי"ד. .2בקנייה בהבלעה. .3בכרטיס אשראי. .4בתשלום יום מראש. .5תשלום בשיק )רצוי שיהיה דחוי או בלתי סחיר ,עם "קרוס"(. .6בקניה בהקפה ,כאשר התשלום מתבצע לאחר אכילת הפירות ,או לאחר העברתם לבעלות של אדם אחר. .7יש המוסיפים :בקניית פירות שביעית מגוי. .8יש המוסיפים :בקנייה בהקפה ,כאשר התשלום מתבצע מספר רגעים לאחר הקניה ,ובתנאי שיש יחסי אימון בין המוכר לקונה )כך שביצוע העיסקה אינו מותנה בתשלום מיידי(. | 70ירח האיתנים יד .כיון שכמעט אין בשוק פירות הקדושים בקדושת שביעית הנמכרים באופן האסור ,אין לחשוש למציאות כסף הקדוש בקדושת שביעית. אספקת התוצרת החקלאית א .שיווק פירות האילן על פי רוב הוא מהמטעים השונים בארץ ,במסגרת אוצר בית דין או היתר מכירה ,נכון לתשע"ה ישנה גם כן כמות מסוימת המיובאת מחו"ל )בשמיטה ,ישנם גופי כשרות שזו הדרך המרכזית שלהם באספקת התוצרת( ,או פירות שגדלו בשישית ונשמרו על ידי איסום. ב .פירוט הדרכים לאספקת הירקות ,ודיניהם: ירקות קדושת שביעית איסור ספיחין עשיית מלאכות עבורם הערות איסום שישית אין אין אין צורך רלוונטית בעיקר ב'ירקות קשים' כגון: תפוחי אדמה ,גזר, בצל וכדומה. ירקות שנבטו בערב השמיטה מצע מנותק יש אין יש איסור אין אין אין איסור אין יש איסור יש יש איסור אין אסור מלאכות דאורייתא ע"י יהודי אין אין אין אין מחלוקת – שטח שנכבש ע"י עולי מצרים לכתחילה יש להחמיר יש שטח שנכבש על ידי עולי בבל אין שטח פתוח וחממה בהיתר מכירה אין יבול נכרי אין יבוא שיטה יקרה ולא בהכרח כלכלית אזורים אלו הם הערבה הדרומית והנגב המערבי רוב שטחי הארץ כיום שנת השבע | 71 ההגדרות ההלכתיות א .אוצר בית דין אוצר בית דין הוא תקנה שהובאה בתוספתא )שביעית פ"ח ה"א -ב( ,ומבוססת על כך שהתוצרת החקלאית הגדלה בשמיטה היא הפקר ,וכולם יכולים ליטול ממנה בשווה. התקנה היא שבית הדין ממנים שליחים שיטפלו בפירות האילן שגדלו מאליהם, ויספקו אותה לאנשי העיר .בימינו ,תקנה זו הורחבה ,ובית הדין אף מחלק ירקות שנזרעו או נשתלו בערב השמיטה ,וכן ירקות שגדלו בשישית ונשמרו באופני השימור השונים .עשיית הפעולות השונות הכרוכות בגידול הצמח והפרי תלויות בהנחיות בית הדין. באופן זה של גידול התוצרת החקלאי והצרכן מתמודדים באופן מעשי עם כלל איסורי המלאכות השמיטה ,והגדרות קדושת השביעית. ב .היתר המכירה היתר המכירה הוא היתר שמבוסס על פסקו של שו"ת שמן המור )יו"ד סימן ד( , ונפסק על ידי ר' יצחק אלחנן ,ר' שמואל מוהליבר ,ור' יהושע מקוטנא ,ובוסס ברבות השנים על ידי הרבנים הראשיים לדורותיהם ,משמעותו של היתר זה הוא שהגוי הוא הבעלים של הקרקע ,ובמקרה זה אין קדושת שביעית בתוצרת החקלאית ואין איסור ספיחין ,אולם לדעת רוב הפוסקים גם במקרה זה אין לעשות על ידי יהודי מלאכות בקרקע האסורות מן התורה. כאמור ,הרבנות הראשית לדורותיה סומכת על היתר זה עבור כלל הציבור במדינה. המשמעות המעשית של קניית תוצרת שגדלה בשטח שנמכר בהיתר מכירה היא שכל ההתנהלות ביחס לפרי ,קנייתו ,ושימוש בו היא כבכל השנים. ג .מצע מנותק בשמיטה ,מותר לגדל צמחים בתוך בית ,כאשר מצע הגידול מנותק מהקרקע ,באופן זה זריעת ושתילת הירקות מתבצעים כרגיל ,וכל שאר הפעולות הכרוכות בגידול הצמח ,פתרון זה יקר ומסובך מבחינה לוגיסטית ,ולא תמיד הוא משתלם מבחינה כלכלית. | 72ירח האיתנים ד .עולי מצרים שטח כיבושם של עולי מצרים כולל את רובם המוחלט של שטחי הארץ ,בירקות ופירות שגדלו בשטח זה ישנה מחלוקת האם יש בה קדושת שביעית ,אין איסור ספיחין ,אך יש בו איסור עשיית מלאכות. יש עוד לציין כי בשטח זה יש הסוברים שאין איסור לא תחונם ,ולכן היתר המכירה בשטח זה הוא יותר מרווח מאשר בשטח שקודש גם על ידי עולי בבל. ה .עולי בבל השטח אותו קידשו עולי בבל ,בעלייתם לארץ בתחילת ימי בית שני ,שטח זה הוא קטן יותר מהשטח אותו כבשו עולי מצרים .על פי רוב הדעות בחלקו הדרומי של הארץ הוא מתחיל באזור מעט דרומית לים המלח ,משם עובר לנחל צין ,לנחל הלבן עד לחיבורו לים התיכון .צפונית מן הקו הנ"ל נחשב גבולות עולי בבל .בשטח זה חלים כל דיני השביעית ,איסור מלאכה ,איסור ספיחין וקדושת שביעית בתוצרת החקלאית. יש להדגיש כי למעשה אין ידיעה ברורה ומדוייקת מהו השטח שאותו הם לא קידשו ,אך זיהוי זה ,כפי שהובא כאן ,מקובל על פוסקים רבים. ו .גידולי נכרים ויבוא באופן זה גוי מגדל בקרקע שלו ,בפרי אין קדושת שביעית כלל .קניית ירקות מגויים אפשרית כאשר יש פ יקוח על כך שאכן הם בעלי הקרקע .אך יש להמנע מקניית תוצרת שלהם כאשר הדבר מסייע לחיזוק אחיזתם בקרקע) .כגון :כאשר ההתקשרות נעשית מראש ,לפני הזריעה(. מבחינה הלכתית מעמדה של תוצרת שיובאה מחו"ל הוא כשל תוצרת שגדלה בארץ על ידי גוי. סדר העדיפויות ההלכתי המטרה המרכ זית שצריכה לעמוד לנגד הצרכנים היא שמירת השמיטה באופן המלא והטוב ביותר. סדר העדיפויות הוא כדלהלן: שנת השבע | 73 .1 .2 .3 .4 .5 .6 .7 ירקות מאיסום שישית. ירקות שגדלו בחממה במצע מנותק. ירקות שנבטו בערב השמיטה )במצע רגיל ובחממה ,בירקות אלו יש קדושת שביעית ,והם מחולקים במסגרת 'אוצר בית דין'(. יר קות שגדלו בשטח שנכבש על ידי עולי מצרים ונמכר בהיתר המכירה. ירקות שגדלו בשטח שקודש על ידי עולי בבל ונמכר בהיתר המכירה. ירקות מיובאים מחו"ל. יבול נכרי שגדל בארץ ישראל. הנחיות מעשיות לצרכן לרכישת פירות וירקות א. ב. ג. ד. ה. ו. ז. ח. יש לרכוש פירות וירקות רק ממקום מפוקח על ידי הרבנות המקומית או על ידי אחת מוועדות השמיטה המאושרות על ידי הרבנות הראשית. מן הראוי להעדיף תוצרת המשווקת באמצעות אוצר בית דין ,כדי לזכות באכילת פירות הקדושים בקדושת שביעית ,וכדי לחזק את ידי חקלאים המתאמצים בשמירת השמיטה. עם זאת ,קניית ירקות מותרת לכתחילה בכל מקום שיש בו השגחה על כך שהקרקעות נמכרו לגוי כדין ,עפ"י היתר המכירה ,ולא צריך לחשוש לאיסור סחורה. באוצר בית דין ,כיון שהתשלום אינו מחיר הפירות -אין הכסף נתפס בקדושת שביעית .ומשום כך יכול הצרכן לשלם במזומן. מספר חברים יכולים לקחת ביחד כמות גדולה מאוצר בית הדין ולחלק אותה ביניהם .בחלוקה זו אין איסור מדידה .והתשלום שמשלם האחד לחברו אינו נתפס בקדושת שביעית. אך מי שלקח כמות גדולה מאוצר בית דין ,ומוכר לחברו את מה שלא דרוש לו, אף שמכירה זו מותרת -אסור לו למדוד את הפירות והתשלום נתפס בקדושת שביעית. אין איסור סחורה בהבלעה .משום כך מותר לקנות מוצר שרק חלק ממרכיביו קדוש בקדושת שביעית .וכן מותר להזמין ארוחה במפעל מזון )קייטרינג( המשתמש בפירות שביעית. אסור לקנות תוצרת חקלאית מחקלאי העובר על איסורי שמיטה .לכן ,לפני כל קנייה יש לוודא שהמגדל מכר את הקרקע לגוי או שהוא עובד ומשווק על פי דרכי היתר אחרות. | 74ירח האיתנים ט .צרכן המהדר לנהוג קדושת שביעית בפירות לאחר שנמכרה הקרקע לגוי יכול לקנותם בדרך הרגילה .ואין בכך משום "לפני עיוור לא תיתן מכשול" ומשום מסירת דמי שביעית לעם הארץ ,מפני שהסוחרים נוהגים כדין ,עפ"י היתר המכירה. בשמיטה זו ,כבשמיט ות קודמות מתקיים מיזם מבית מכון התורה והארץ בשם 'אוצר הארץ'. יסודו של אוצר הארץ הוא על פי דיני 'אוצר בית דין' ,והוא פועל באופן שבו פרטי ההלכות הקשורות לבית הדין ,לטיפול בפירות ,לשיווקם ,ולצריכתם יתקיימו במלואם .אוצר הארץ מעודד חקלאות יהודית בכל צורותיה ,ורואה זכות והידור להשתדל לאכול מפירותיה הקדושים של ארץ ישראל. לאוצר הארץ הוקם אתר אינטרנט ובו ניתן לקבל את כל המידע הצרכני הנחוץ, פריסת החנויות ,מחירים ,שו"ת ,הנחיות הלכתיות לשימוש בפירות ,פניות הציבור וכן ניתן להטעין בו את כרטיס המועדון. יתרונותיו ההלכתיים של אוצר הארץ כאמור מערכת השיווק של פירות הקדושים בקדושת שביעית שונה בתכלית ממערכת השיווק כפי שהיא מתבצעת בכל שנה .התשלום לחקלאי הוא לפי הוצאות מונחות על ידי משרד החקלאות ,ולא לפי ערכי השוק .גם הסחורה שתועבר לצרכנים תסומן בצורה בולטת שיש לנהוג בה קדושת שביעית ,כך שקדושת הפירות תבלוט. צבור שצורך מפירות אוצר הארץ מחזק את החקלאות היהודית בארץ ישראל ונהנה לאכול מפירות שגודלו על ידי ישראל "וחי אחיך עמך". קניית ומכירת ארבעת המינים ]נושא זה שיך בעיקר לשנה הבאה ,שנת תשע"ו .השנה רוב האתרוגים נלקטים לפני ראש השנה ואינם קדושים בקדושת שביעית .רק אתרוגים שיילקטו אחרי ראש השנה קדושים בקדושת שביעית .מומלץ להעדיף אתרוגי שישית[ י. על אף שפירות שנשמרו או שנעשתה בהם מלאכה אינם נאסרים ,מכל מקום עברה יש לרכוש את כל ארבעת המינים רק ממי על מנת שלא לחזק ידי עוברי ֵ שגידל אותם בהיתר. שנת השבע | 75 לכן: יא .מותר לקנות אתרוגים רק ממי שמגדל ומשווק בשליחות של אוצר בית דין או על פי היתר המכירה. יב .אין לקנות ארבעת המינים מאדם המוכר אתרוגים בדרכים אסורות. יג .אתרוגים המשווקים באמצעות אוצר בית דין -לכתחילה יש לגבות עליהם תשלום אחיד ,ללא הבדל בין אתרוגים כשרים לבין אתרוגים מהודרים. תרומות ומעשרות יד .אתרוגים שנקטפו בשנה השמינית -יש להפריש מהם תרומות ומעשרות ללא ברכה .אף על פי כן ,מן הראוי להקפיד על נתינת המעשר ללוי כדי שלא תהיה שאלה של "לכם" באתרוגים אלו. יצוא לחו"ל טו .מותר לייצא אתרוגים למצווה לאחר זמן הביעור ,או זמן רב לפני הביעור - ובאופן שברור שהפירות לא יישארו בחו"ל עד זמן הביעור ,לאחר החג מומלץ להכין מהם מאכל ולאוכלו עד לזמן הביעור .לולב ,ערבה והדס מותר לייצאם לחו"ל כרגיל כבכל שנה. הלכות ומנהגים לחודש תשרי ראש השנה שבת שובה צום גדליה עשרת ימי תשובה ערב יום כיפור יום כיפור סוכות שמחת תורה הלכות ומנהגים לחודש תשרי ראש השנה התרת נדרים ערב ראש השנה תשע"ה ,כט' אלול תשע"ד ,יחול השנה ביום רביעי ).(24.9.14 ביום זה נוהגים לעשות התרת נדרים .מכיון שמצוי מאד שאדם מבטא בשפתיו דבר שחייב לקיימו מדין נדר )ואינו בקי בהלכות אלו( יש לחשוש שמא הוא עובר על נדרו בשוגג .לכן נוהגים להתיר נדרים בערב ראש השנה, כדי להכנס לשנה החדשה ללא עוון נדרים. עומדים בפני שלשה מישראל )ואם אפשר ,בפני עשרה( ומבקשים מהם שיתירו את כל הנדרים שעשה כפי הנוסח בסידור ,ומי שאינו מבין מה שהוא אומר יכול לאומרו בכל לשון וסגנון שהוא מבין .והשלושה )עשרה( שהוא עומד בפניהם עונים לו שכל הנדרים מותרים ומחולים )כפי הנוסח בסידור(. ישנן קהילות שמושיבים שלשה אנשים והם מתירים נדרם של כל הקהל שעומד בפניהם )ואין צורך שכל אחד יבקש התרה לבד(. ערב ראש השנה יש נוהגים ללכת לבית הקברות בערב ראש השנה ולהשתטח על קברי צדיקים שימליצו טוב בעדינו בימי הדין הבאים .כן מרבים בנתינת צדקה ביום זה. בערב ראש השנה מכינים את עצמנו כבכל ערב חג ,מסתפרים ,מתרחצים, טובלים ,ולובשים בגדים נאים לכבוד החג .ואף שבראש השנה מתחילים ימי הדין ,וכנהוג בעולם שאדם שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל שערו וכו' לפי שאינו יודע איך ייגמר דינו ,מכל מקום אנו לא נוהגים כן ,אלא מסתפרים מתרחצים ,לובשים לבנים ,אוכלים שותים וכו' לפי שאנו בטוחים שהקדוש ברוך הוא ירחם עלינו כרחם אב על בנים ויזכה אותנו בדין ויכתבנו לחיים טובים וארוכים ולשלום. | 80ירח האיתנים עירוב תבשילין תקנו חכמים שלא לבשל או לאפות בחג לצורך השבת שלאחריו ,אלא אם כן הניח ערוב תבשילין מערב החג שיהיה שמור אצלו עד שבת .היות והשנה ראש השנה חל סמוך לשבת נוהגים להכין ערוב תבשילין מערב החג )יום רביעי(. אופן עשיית ערוב התבשילין: לוקחים לחם או חלה בכמות של כביצה )מעל 57גרם( וכן כמות של כזית )מעל 28גרם( של תבשיל חשוב )כגון בשר ,דג או ביצה( מברכים ואומרים את הנוסח הבא: "ברוך אתה ד' א-להינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצונו על מצות ערוב .בדין יהא שרא לנא לאפויי ולבשולי ולאטמוני ולאדלוקי שרגא ולתקנא ולמעבד כל צרכנא מיומא טבא לשבתא לנא ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת". )מי שאינו מבין את הכתוב בארמית יכול לומר זאת בעברית" :בזה יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולהדליק נר ולתקן ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת ,לנו ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת"(. כאמור ,יש לשמור את ערוב התבשילין עד שבת ,בשבת ניתן )ואף רצוי( לאכול את ערוב התבשילין. הדלקת נרות בערב ראש השנה יום רביעי כט' אלול תשע"ד ) (24.9.14בשעה מדליקים נרות חג. 18:13 היות וראש השנה הינו שני ימים ,והיות ונוהגים להדליק נרות גם בליל שני של החג ,אין ליצור אש חדשה בחג )ע"י חיכוך הגפרור או הפעלת מצית וכו'( ומותר רק להעביר אש מאש הדולקת כבר ,לכן יש להכין אש )באמצעות נר נשמה גדול( לפני כניסת החג שתישאר דולקת עד ליל החג השני ,ומאש זו נוכל להדליק )ע"י העברה( את נרות החג ביום השני. הלכות ומנהגים לחודש תשרי | 81 השימוש בגז בחג מכיוון שאסור לכבות אש בחג ,הפתרון המומלץ ביותר לשימוש בגז בחג הוא 'חגז' דהיינו באמצעות מתקן המחובר למערכת הגז שניתן לווסת אותו גם בחג עצמו .קובעים מראש לכמה זמן מעוניינים להשתמש בגז והשעון מכבה את הגז מעצמו. ליל ראש השנה בליל ראש השנה אחרי תפילת ערבית ,מברכים איש את רעהו בברכת 'לשנה טובה תכתב/י ותחתם/מי'. כשחוזרים מבית הכנסת מקדשים על היין בנוסח הקידוש לראש השנה. אחרי הקידוש נוטלים ידיים לסעודה ומברכים ברכת 'המוציא לחם מן הארץ' על לחם משנה )שתי חלות שלימות( יש שנוהגים לטבול את הפרוסה בדבש )כל השנה טובלים את הפרוסה במלח ,ואילו בראש השנה טובלים בדבש(. על פי דברי חכמינו ז"ל ישנה משמעות בדברים שעושים לשם סימן ואות – נהגו כל ישראל לאכול מאכלים שונים בראש השנה כ'סימן' ו'אות' לטובה, ומתפללים בעת אכילתם לשנה טובה )שזהו גם הטעם למה שטובלים פרוסת הלחם בדבש – סימן לשנה מתוקה( .ואלו ה'סימנים' שנוהגים לאכול בליל ראש השנה בתחילת הסעודה: תמרים ואומרים 'יהי רצון מלפניך שיתמו שונאינו ואויבינו'. רימון לפני אכילתו אומרים 'יהי רצון מלפניך שירבו זכויותנו כרימון'. תפוח טובלים בדבש ואומרים 'יהי רצון מלפניך שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה'. דגים ואומרים 'יהי רצון מלפניך שנפרה ונרבה כדגים' ראש נוהגים לקחת ראש כבש או דג ,ואומרים 'יהי רצון מלפניך שנהיה לראש ולא לזנב' .ודורשי רמזים אמרו שהמילה 'לראש' היא ראשי תיבות 'לעשות רצון אבינו שבשמים'. | 82ירח האיתנים כן יש נוהגים לאכול קרא )סוג דלעת( ,סילקא )סלק עלים( כרתי )כרישא, דומה לבצל ירוק( וכו' כל משפחה כמנהגה. הנוהגים לאכול את הסימנים בתוך הסעודה יברכו "בורא פרי העץ" על הפרי הראשון אותו הם אוכלים .הנוהגים לאכול את הסימנים לפני הסעודה יברכו את הברכה הראויה לכל מין אותו הם אוכלים. יום ראשון של ראש השנה ביום ראשון של ראש השנה )יום חמישי בשבוע( א' תשרי תשע"ה )(25.9.14 משכימים לבית הכנסת לתפילת היום ,ביום זה דן הקדוש ברוך הוא את העולם כולו ולכן מקפידים מאוד בתפילות המיוחדות שמתפללים ביום זה, כי דרכן מבקשים מהקדוש ברוך הוא שנה טובה ומבורכת לכל בית ישראל. מתפללים כל נוסח התפילה בשחרית כפי הנוסח בסידור לראש השנה. אמרו חכמינו זכרונם לברכה שבראש השנה נפקדה שרה אמנו ,ולכן קוראים בתורה בפרשת וירא בפסוקים המדברים אודות לידת יצחק .להפטרה קוראים בתחילת ספר שמואל – תפילת חנה ולידת שמואל ,היות וגם חנה נפקדה בראש השנה. תקיעת שופר אחרי הק ריאה בתורה תוקעים בשופר ,ומצווה על כל איש מישראל לשמוע קול השופר בראש השנה ,כמו שכתוב 'יום תרועה יהיה לכם' ונאמר 'תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו' ,ולכן חובה על כל אחד להגיע לבית הכנסת בראש השנה ,על מנת לקיים מצווה רמה ונשאה זו של שמיעת קול השופר. מי שאינו יכול ללכת לבית הכנסת לשמוע התקיעות ,חייב לתקוע לבדו בביתו. השופר עשוי מקרן נבובה של איל זכר המזכיר זכות עקידת יצחק שנשחט תמורו איל. השופר צריך להיות שלם בלי סדק או נקב ,וטוב שיהיה כפוף לרמז שיכפפו ישראל לבותיהם לאביהם שבשמים. הלכות ומנהגים לחודש תשרי | 83 רמזי השופר ישנם כמה וכמה רמזים בתקיעת שופר בראש השנה: א .תקיעת שופר היא דרך קבלת עול מלכות ,שכך עושים למלכים בעת הכתרתם – תוקעים ומריעים לפניהם .וכך בראש השנה תוקעים אנו בשופר לפי שביום זה מכתירים את ה' למלך העולם ומקבלים על עצמנו עול מלכות שמים. ב .התקיעה מהווה כעין אזהרה :היות וראש השנה הוא הראשון לעשרת ימי תשובה ,תוקעים בשופר כדי להכריז ולהזהיר שכל הרוצה לחזור בתשובה – ישוב ,לפני יום הכיפורים. ג .קול השופר מזכיר לנו מעמד הר סיני שנאמר בו 'וקול השופר חזק מאד', וזכירה זו ממריצה אותנו לקבל את התורה מחדש כמו שקבלו עליהם אבותינו – באמירת 'נעשה ונשמע'. ד .השופר שעשוי מקרן איל מזכיר לנו עקדת יצחק שהיה מוכן למסור את נפשו לקיום דבר ה' ועל ידי זה יעלה זכרוננו לפני ה' לטובה. ה .טבע השופר להרעיד נימי הלב ,ככתוב 'אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו' ובשמענו קול שופר מתמלא לבבנו פחד וחרדה המביאים לתשובה. ו .התקיעות מבשרות את הגאולה ומעידות על יום קיבוץ גלויות ויום תחיית המתים – שיהיו בקול שופר ,ככתוב בדברי נביאנו הקדושים. סדר התקיעות התוקע עומד ליד הבימה שעליה קראו בתורה ,ומברך הברכות 'לשמוע קול שופר' וכן 'שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה' ומכוון להוציא השומעים ידי חובה .השומעים מכוונים לצאת ידי חובתם ,ולכן אין עונים 'ברוך הוא וברוך שמו' באמצע הברכות ,רק עונים אמן בסיומן. אחרי הברכות מיד מתחיל בעל התוקע לתקוע בשופר ותוקעים שלושים קולות :תקיעה ,שברים-תרועה ,תקיעה – שלש פעמים; תקיעה ,שברים, תקיעה – שלש פעמים; תקיעה ,תרועה ,תקיעה – שלש פעמים; וזו עיקר החובה של שמיעת קול שופר – שלושים קולות .בתפילת מוסף יש הנוהגים לתקוע בתפילת הלחש מיד לאחר סיום שלוש הברכות האמצעיות – | 84ירח האיתנים מלכויות ,זכרונות ושופרות ,ויש הנוהגים לתקוע אך ורק בחזרת הש"ץ לאחר סיום הברכות האמצעיות ומיד בגמר התפילה תוקעים שוב שלושים קולות .באמצע הקדיש שלאחר התפילה תוקעים עוד עשרה קולות .סך הכל – 100קולות ) 60תקיעות 20 ,שברים ו 20 -תרועות(. אין מפסיקין בדיבור ושיחה שאינה מענין התפלה החל מהתקיעות הראשונות עד אחר גמר התקיעות בסיום התפילה. לאחר התפילה הול כים בני ישראל לביתם בשמחה ,ובטוחים שהקדוש ברוך הוא שמע את תפילותינו ודמעותינו וכתב כל אחד ואחת מעם ישראל לשנה טובה ומבורכת. אחרי התפילה מקדשים על היין ואוכלים סעודת החג .את פרוסת הלחם שמברכים עליה ברכת 'המוציא' יש שנוהגים לטבול בדבש. מנהגי ראש השנה משתדלים להרבות באמירת תהלים בראש השנה בכל רגע פנוי ,ונוהגים לומר כל ספר תהלים .ויש נוהגים לומר כל ספר תהלים פעמיים – )במשך ימי ראש השנה( לפי שיש בתהילים מאה וחמישים פרקים ,ופעמיים הם סך הכל שלש מאות ,שזהו גם מנין 'כפר' העולה בגימטריה שלש מאות .כלומר שאמירת תהלים פעמיים מביאה 'כפר' על חטאינו. תשליך אחרי תפילת מנחה של ראש השנה עורכים סדר 'תשליך' במקום מים כמו שפת ים ,נהר ,באר או ים ואומרים את הנוסח המופיע במחזורים ובסידורים. התפילה נקראת כך על שם הפסוק 'ותשליך במצולות ים כל חטאתם' ,והיא השלכת החטאים במקום אשר לא ייזכרו ולא ייפקדו כלל ,שהוא הנושא העיקרי של תפילה זו .הולכים למקום מים כסימן והמחשה לתפילת 'ותשליך במצולות ים'. מוקדי 'תשליך' ברמת גן הם בפארק מרום נווה ובפארק הלאומי. הלכות ומנהגים לחודש תשרי | 85 ליל שני דראש השנה אין להכין מיום ראשון של ראש השנה ליום השני .את ההכנות לסעודת ליל חג שני יש להתחיל החל מהשעה 19:10אחרי אמירת 'ברוך המבדיל בין קודש לקודש'. בליל שני של ראש השנה מתפללים תפילת ערבית. לפני הקידוש בבית ,הנשים והבנות מדליקות נרות חג .היות ובחג אסור ליצור אש חדשה כנ"ל ,לכן צריכים להיזהר ולהדליק מאש הדולקת כבר )שהוכנה לפני כניסת החג( שאז מותר להעביר מאש זו ולהדליק נרות. לפני הדלקת נרות מניחים על השולחן פרי חדש שלא אכלו עדיין מתחילת העונה שלו ,ובשעת אמירת ברכת 'שהחיינו' תכוון האשה שהברכה תכלול גם את הפרי החדש )שתאכל אחר הקידוש(. כשמדליקים הנרות מברכים' :ברוך אתה ד' א-להינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו להדליק נר של יום טוב' ,ואחר כך מברך 'ברוך אתה ד' א-להינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה' )יש נשים שנוהגות שלא לברך 'שהחיינו' בלילה השני אלא לשמוע ברכה זו בקידוש(. אחרי הדלקת נרות מקדשים על היין. בסיום הקידוש מברכים שהחיינו ובעת אמירת הברכה מסתכלים על הפרי החדש המונח על השולחן ומכוונים שהברכה תכלול גם את הפרי החדש. מיד לאחר הקידוש ,לפני שנוטלים ידיים לסעודה מברכים ברכת 'בורא פרי העץ' ואוכלים מהפרי. יום שני של ראש השנה ביום שישי ,ב' דראש השנה ) (26.9.14קוראים בתורה פרשת עקדת יצחק כ די שמאורע זה ייזכר לפני הקדוש ברוך הוא ויתעורר במדת הרחמים לרחם על עמו ישראל בדין. מיום שני של ראש השנה ואילך אין מאחלים יותר 'כתיבה וחתימה טובה' כי אם 'חתימה טובה' שהרי הכתיבה היתה בראש השנה ,ואילו החתימה טובה תהיה ביום כיפור ,ולכן מאחלים 'גמר חתימה טובה'. | 86ירח האיתנים שבת שובה ביום שישי ,ב' תשרי תשע"ה ) (26.9.14בשעה 18:10מדליקים נרות שבת על ידי העברה מאש דולקת ומברכים 'ברוך אתה ד' א -להינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של שבת קדש'. שבת זו נקראת שבת שובה ,ושני טעמים נאמרו בקריאת שם זה: א .על שם ההפטר ה שמפטירים בשבת זו המתחילה 'שובה ישראל עד ה' א-להיך'. ב .לפי שזוהי השבת שבתוך עשרת ימי תשובה ,והיא מיוחדת – שבת של תשובה. בשבת זו מתפללים כרגיל בכל שבתות השנה ,ומוסיפים את התפילות המיוחדות שנוהגים להוסיף בעשרת ימי תשובה )להלן(. כאמור ,נוהגים לאכול במהלך השבת את התבשיל שהונח לערוב תבשילין. צאת השבת בשעה , 19:07מתפללים ערבית ועושים הבדלה כבכל מוצאי שבת. צום גדליה למחרת שבת שובה ,ביום ראשון ד' תשרי תשע"ה ) (28.9.14חל צום גדליה )נדחה( .הצום מתחיל בשעה 5:02לפנות בוקר ומסתיים בשעה 18:50 בערב. צום גדליה נקרא בנבי אים 'צום השביעי' .כשהחריב נבוכדנצר מלך בבל את בית המקדש והגלה את ישראל ,הפקיד על שארית העם שהיה בארץ את גדליה בן אחיקם ,והוא היטיב עם הנשארים בציון; ואולם ביום שני של ראש השנה קמו אנשים והרגו את גדליה והיהודים אשר היו אתו ,ואז ברחו כל העם מקטן ועד גדול ונתפזרה שארית הפליטה והגלות נשלמה .ומכיון שאין צמים בראש השנה )יום הריגתו( ,צמים למחרת – ג' תשרי ונקרא צום גדליה )בשנה זו הצום נדחה לד' תשרי תשע"ה מפאת השבת(. הלכות ומנהגים לחודש תשרי | 87 עשרת ימי תשובה עשרת הימים שמראש השנה עד יום הכיפורים נקראים 'עשרת ימי תשובה' כי ימים אלה הם ימי הרחמים והסליחות ,מיוחדים ומיועדים לתשובה, לחשבון נפש ,לתפילה ולתיקון המעשים ,וכן כותב הרמב"ם' :אף על פי שהתשובה יפה לעולם ,בעשרה ימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד'. בימים אלה מרבים בתפילה ומדקדקים במצוות יותר מבכל השנה. בכל יום של עשרת ימי תשובה מוסיפים – לפני אמירת 'ברכו' – בתפילת שחרית ,את המזמור 'שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה' ' )תהלים קל( ,וכן אומרים תפילת 'אבינו מלכנו' )הארוך( בשחרית ובמנחה. כמו כן מוסיפים בתפילת לחש מספר פסוקים )'זכרנו לחיים'' ,מי כמוך', 'וכתוב לחיים'' ,בספר חיים'( ,את הברכה השלישית בתפילת לחש חותמים במילים 'המלך הקדוש' )ולא 'הא -ל הקדוש' כבכל יום( .בברכת 'השיבה שופטינו' חותמים במילים 'המלך המשפט' )ולא 'מלך אוהב צדקה ומשפט' כבכל יום( וכן מסיימים תפילת לחש במילים 'עושה השלום במרומיו וכו'. פרטי הדינים למי שלא הזכיר תוספות אלו מופיעים בסידורים השונים. ערב יום כיפור סדר כפרות: בערב יום הכיפורים ,ט' תשרי תשע"ה ) (3.10.14באשמורת הבקר ,נוהגים לעשות 'סדר כפרות' ,ואפשר להקדים ולעשותו במשך עשרת ימי תשובה. 'כפרות' פירושו תמורה ,תחליף ופדיון )לא מלשון כפרה וסליחה( .לוקחים תרנ גול לזכר ותרנגולת לנקבה או לחילופין דגים ,ואומרים הפסוקים 'בני אדם יושבי חשך וצלמוות' כפי שמובא במחזורים ,ומסובבים את העוף/הדג מעל הראש ואומרים 'זה חליפתי זה תמורתי זה התרנגול ילך למיתה ואני אלך לחיים טובים וארוכים ולשלום' .ראוי לעשות סדר כפרות עם כסף ואז אומר 'אלו המעות ילכו לצדקה ואני אלך לחיים טובים ארוכים ולשלום'. | 88ירח האיתנים בקשת מחילה מחברו: יום כיפור מכפר רק על עבירות שבין אדם למקום ,אך אינו מכפר על עבירות שבין אדם לחבירו עד שירצה ויפייס את חברו ,לכן חייב כל אדם לפייס את חברו שציערו לפני יום הכיפורים ,ולבקש את סליחתו .ולא יהיה אדם אכזרי מלמחול אלא כשבא לפייס אותו חברו יסלח לו מיד וכך נכנסים ליום הקדוש כולנו מאוחדים ,ועל ידי זה זוכים לגמר חתימה טובה. מלקות: יש נוהגים בערב יום הכיפורים ללקות שלושים ותשע מכות קלות ,כדי שאדם יתן אל לבו על האיסורים שעבר שחייבים עליהם מלקות .המלקה והנלקה עומדים כשפניהם לכיוון צפון ,הנלקה מתכופף קצת ,והמלקה מכה על גבו שלושים ותשע מכות קלות ברצועה של עור ,ואומרים שלוש פעמים את הפסוק 'והוא רחום יכפר עוון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו' )שיש בו שלש עשר מילים ,וכשאומרים את הפסוק שלש פעמים הרי שלושים ותשע – תיבה אחת כנגד כל מכה(. טבילה: טובלים במקווה בערב יום הכיפורים ואפילו גברים שאינם מקפידים על טבילה במשך כל השנה ,בערב יום כיפור זהירים כל בני ישראל לטבול במקווה כדי להכנס ליום הקדוש מתוך טהרה .מתרחצים תחילה לכבוד היום הקדוש ואחר כך טובלים. מנחה של ערב יום כיפור: מתפללים תפילת מנחה בשעה מוקדמת אחר הצהריים לפני סעודה מפסקת .בתפילת מנחה של ערב יום הכיפורים ,בסיומה של תפילת שמונה עשרה ,אומרים סדר 'וידוי' )אשמנו ,ועל חטא וכו'( ,לפי שמצווה להתוודות על חטאינו בערב יום כיפור .לפני תפילת מנחה נותנים צדקה. דברים האסורים ביום הכיפורים חמישה דברים נאסרו ביום כיפור ,הנקראים חמישה עינויים )על פי הכתוב 'ועניתם את נפשותיכם'( ואלו הן: הלכות ומנהגים לחודש תשרי | 89 א .אכילה ושתיה – אין לאכול ולשתות במהלך הצום) ,אסור לשטוף את הפה אפילו כשפולט אחר כך את המים( ,גם נשים הרות ומניקות חייבות לצום .בכל מקרה של חשש רפואי מהצום יש להתייעץ עם רופא ולאחר מכן עם רב מוסמך )במקרה של פיקוח נפש – אין לצום!(. ב .רחיצה – כל רחיצה של תענוג בין במים חמים ובין במים צוננים, אסורה ביום כיפור ,ואפילו להכניס אצבעו במים אסור .היו ידיו מלוכלכות – מותר לרחוץ את מקום הלכלוך ביום כיפור .בבוקר בקומו משנתו ,רוחץ אדם ידיו 'נטילת ידים שחרית' כבכל בקר, אבל רק עד סוף קשרי אצבעותיו )וכן לאחר יציאה משירותים( ג .סיכה – בין שהיא להעביר זיעה ובין לעדן את הבשר ,בין במיני שמנים בין בתכשירים אחרים – אסורה ביום כיפור. ד .נעילת הסנדל – אסור לנעול נעלי עור ביום כיפור ,אלא נועלים נעלי בד ,גומי וכדומה. ה .יחסי אישות – ביום כיפור נוהג אדם באשתו כבימי נדתה. איסורים אלו הם בנוסף לאיסור מלאכה הנהוג ביום כיפור כמו בכל שבת. אכילה בערב יום כיפור מצוה לאכול בערב יום כיפור ולהרבות בסעודה .מצוה זו מעידה על אהבת הקדוש ברוך הוא לעם ישראל כשציווה לצום רק יום אחד בשנה – לטובתם לכפר עוונותיהם ,וציוום שיאכלו וישתו תחילה כדי שלא יזיק להם הצום 'כל האוכל ושותה בערב יום כיפור ,כאילו התענה שני ימים – ערב יום כיפור ויום כיפור'. סעודה מפסקת הסעודה האחר ונה שאוכלים בערב יום כיפור נקראת סעודה מפסקת .אין לשתות יין ומשקים המשכרים בסעודה זו ויאכל מאכלים הקלים לעיכול. מותר לאכול בערב יום כיפור ט' תשרי תשע"ה ) (3.10.14עד השעה .18:01 אחרי אכילת הסעודה המפסקת )לא יאוחר מהשעה 18:01כנ"ל( פורסים מפה על השולחן כמו ל קראת כל חג .מדליקים נרות נשמה לזכר קרובים שנפטרו. | 90ירח האיתנים ברכת הבנים והבנות לפני שהולכים לבית הכנסת מברכים את הבנים והבנות בסדר הזה :האב מניח את ידיו על ראש הבן או הבת ואומר :לבן – 'ישימך א-להים כאפרים וכמנשה' ,ולבת – 'ישימך א-להים כשרה רבקה רחל ולאה' .אחר כך ממשיך לומר נוסח ברכת כהנים' :יברכך ה' וישמרך ,יאר ה' פניו אליך ויחונך ,ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום ,ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם'. מברכים איש את רעהו בברכת 'חתימה טובה'. יום כיפור הדלקת נרות: יום כיפור השנה חל ביום שבת י' תשרי תשע"ה ) .(4.10.14בערב יום כיפור, ט' תשרי תשע"ה ,יום שישי ) (3.10.14בשעה 18:01מדליקות הנשים והבנות נרות היום ומברכות 'ברוך אתה ד' א -להינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של יום הכיפורים'' ,ברוך אתה ד' א -להינו מלך העולם שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה'. בגדי לבן: נוהגים ללבוש בגדי לבן ביום הכיפורים )בגד לבן מיוחד – קיטל( וכמה טעמים נאמרו בזה: א .להראות שביום זה )שאין אוכלים ושותים בו( אנו דומים למלאכי השרת שעליהם נאמר 'לבוש בדים'. ב .להזכיר לאדם אחריתו שהוא יום המוות )שהלבוש הלבן דומה לתכריכים( ועל ידי זה יכניע לבבו לשוב בתשובה שלמה. ג .סימן לסליחת עוונות – 'אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו'. בית כנסת: מגיעים לבית הכנסת מבעוד יום )לפני שקיעת החמה( ומתעטפים בטלית )מברכים כרגיל 'להתעטף בציצית'( ,ובזה נשלמות ההכנות האחרונות הלכות ומנהגים לחודש תשרי | 91 לכניסת היום הקדוש ,יום הכיפורים ,בו מבקשים מהקדוש ברוך הוא שיחתום לנו שנה טובה ומתוקה. כל נדרי התפילה הראשונה ביום כיפור היא 'כל נדרי' שתוכנה התרת כל הנדרים והשבועות .מוציאים ספרי תורה מארון הקדש ,עוברים עם הספרים בין הקהל וכולם מנשקים את התורה .אחר כך אומר החזן תפלת 'כל נדרי', שהיא התרת נדרים .לאחר מכן מברכים ברכת 'שהחיינו' – החזן והקהל יחד )והקהל מסיים את הברכה לפני סיום החזן ,על מנת שיוכלו לענות אמן אחר החזן( .ביום זה שאין מקדשים על היין ,נאמרת ברכת 'שהחיינו' בתחילת היום .מחזירים את ספרי התורה להיכל ומתפללים קבלת שבת מקוצרת ותפילת ערבית. תפילת ערבית במשך השנה כשקוראים 'שמע ישראל' ,אומרים 'ברוך שם כבוד מלכותו' בלחש ,מכיוון שהיא שירת המלאכים אין ראוי לאומרה בקול; אולם ביום כיפור שאנו דומים למלאכים ,אומרים 'ברוך שם '..בקול רם. וידוי כשאדם חוטא ורוצה לעשות תשובה ,הנה ,בנוסף לחרטה גמורה על העבר וקבלה טו בה על להבא )שלא ישוב עוד לחטאו( חייב אדם להתוודות לפני הקדוש ברוך הוא ,וכשאומר 'אנא ה' חטאתי וכו' הרי זה וידוי .וזהו הטעם לכך שאומרים כמה וכמה פעמים במשך היום 'אשמנו ,בגדנו '..וכן 'על חטא שחטאנו לפניך '..עם פירוט החטאים השונים שעשינו במשך השנה – כי מצוות התשובה צריכה לבוא לידי ביטוי בוידוי דברים. תפילת הבוקר ביום כיפור בבוקר משכימים לבית הכנסת להתחיל בתפילת היום ועומדים כל היום בתפילה. נוהגים להזכיר נשמות ביום כיפור. אם נותר זמן בין תפילת מוסף לתפלת מנחה נוהגים לעשות הפסקה. | 92ירח האיתנים נעילה בנוסף לארבע התפילות הרגילות – ערבית ,שחרית ,מוסף ומנחה – מוסיפים ביום כיפור תפילה חמישית -נעילה .שם זה הוא משום שבמשך עשרת ימי התשובה ,פתוחים שערי שמים לקבלת תפילותינו ולקבלת השבים ,ואילו בסיום הצום ,מגיע זמן שהקדוש ברוך הוא נועל שערי שמים בתום תפילת היום .פירוש נוסף הוא שבמשך עשרת ימי התשובה הקדוש ברוך הוא דן את כל באי העולם וכל הנבראים והיצורים בכל העולמות ,אך כעת ה' נועל )כביכול( את השערים לכל העולם ,ומתייחד אך ורק עם בני ישראל ,לקרבם אליו בקירוב אמיתי ונצחי ,וחותם כל אחד ואחת מהם לשנה טובה ומתוקה. בסיומה של תפילת נעילה בסוף הצום ,תוקעים בשופר כאות לרצון לגאולה כמו גאולת העבדים והקרקעות שמתקיימת ביובל ביום הכיפורים לקול תקיעת השופר. גמר הצום בשעה .18:58לאחר סיום הצום מתפללים תפילת ערבית. לאחר ערבית מבדילים על כוס יין ונר )יש להשתמש בנר שדלק מלפני כניסת יום הכיפורים ועד צאת יום הכיפורים(. במוצאי יום כיפור מתחילים בהכנות לעשיית סוכה. סוכות בניית סוכה כהלכה בבניית הסוכה ישנם כמה פרטי דינים הנוגעים לכשרות סוכה. נביא מספר דינים: א .על הסוכה להיות תחת כיפת השמים .אם בנה את הסוכה תחת מרפסת ,או גג – הסוכה פסולה. ב .לסוכה צריכות להיות לפחות 3דפנות. ג .דפנות הסוכה צריכות להתחיל תוך 24ס"מ מהקרקע .אם הדפנות אינן סמוכות מספיק לקרקע ,הסוכה פסולה. הלכות ומנהגים לחודש תשרי | 93 ד .הדפנות אינן צריכות להגיע עד הסכך ,אך עליהן להיות לפחות בגובה של 80ס"מ ,ואפילו אם מעליהן יש חלל עד הסכך – הסוכה כשרה. ה .הדפנות צריכות להיות יציבות ועומדות שלא יתנענעו ברוח רגילה .ואם הדפנות רופפות וינודו ברוח רגילה – הסוכה פסולה. ולכן ,העושה דפנות הסוכה משמיכות או מסדינים ,צריך להקפיד למותחם ולחברם היטב מכל הצדדים שלא ינודו כלל ברוח רגילה. היות וקשה מאד לקשור את הסדינים שלא ינודו ברוח רגילה , מעמידים שלש דפנות מחומר יציב בגובה 80ס"מ .אם אין לו חומר לכך ,יש לחבר 4קורות עץ )או רצועות מתוחות היטב או מוטות מתכת( על עמודי הסוכה במרחקים של 20ס"מ אחד מהשני,דהיינו לחבר קרש לעמודי הסוכה בגובה של 20ס"מ מהקרקע 20 ,ס"מ מעליו לחבר קרש שני וכן עוד שני קרשים באותה צורה .זאת יש לעשות בשלש דפנות .פתרון זה נותן דפנות נוספות שנחשבות יציבות .לאחר מכן אפשר לתלות סדינים ,והסוכה כשרה. ו .יש להעמיד תחילה את הדפנות ואחר כך את הסכך .אם עשה להיפך ,צריך להסיר את הסכך ולהניחו מחדש לאחר הקמת הדפנות. ז .הסכך צריך להיות מן הצומח ,ועליו להיות תלוש מהקרקע בעת הנחתו על הסוכה. ח .הסכך צריך לספק צל באופן שבשעת הצהריים יהיה יותר צל משמש בקרקע הסוכה. ט .יש המהדרין להניח את הסכך על גבי מוטות שיוצרו מן הצומח, ולא על מוטות מתכת. י .יש לבדוק היטב מהו מקור הסכך – שאינו גזול. חכמינו ז"ל ש יבחו את מצוות סוכה ואמרו שהיושב בצילה מסתופף בצל אמונתו של הקדוש ברוך הוא ומקבל פני השכינה .האושפיזין – נשמותיהם של אברהם ,יצחק ,יעקב ,משה ,אהרן ,יוסף ודוד באים ומשתתפים במצוות הסוכה. | 94ירח האיתנים ארבעת המינים מהפסוק 'ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר ,כפות תמרים ,ענף עץ עבות וערבי נחל' אנו למדים את דיני ארבעת המינים .פרטי ההלכות הנוגעים לארבעת המינים רבים ומגוונים ,המובאים כאן הם עקרי הדברים, למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך לגבי כשרותם של ארבעת המינים. אתרוג :פרי עץ הדר – משתדלים שמראהו יהיה מהודר .עליו להיות נקי מפגמים ולכלוכים שונים ואסור שיהיה יבש. אסור שיהיה בו חוסר ,וכן נקב בחציו העליון .האתרוג כשר הן כשצבעו ירוק )אם לא ירוק עז מאד( והן כשצבעו צהוב. לולב :אורכו לפחות 32ס"מ ועליו להיות בעל ראש אחד בחלקו העליון .כמו באתרוג ,אסור שעלי הלולב יהיו יבשים )צבע דומה ללבן(. הדס :אורכו – כל מקום צמיחת העלים ,צריך להיות לפחות 24 ס"מ .צריך שיהיו לפחות 13ס"מ מתוך אורך ההדס עם שלשה עלים בכל קו עוקצים. ערבה :כמו ההדס ,אורכה לפחות 24ס"מ .אם נקטם ראש הקנה או שנשרו רוב העלים – הערבה פסולה. אגידת ארבעת המינים יש לברך ולנענע את ארבעת המינים כשהם אגודים יחדיו – לולב אחד, אתרוג אחד ,שלושה הדסים ושתי ערבות. ההדסים צריכים להיאגד מימין ללולב ביחס לשדרתו ,והערבות משמאל הלולב ולקשרם ללולב .הלולב צריך להנשא מעל ההדסים והערבות בכ8 - ס"מ. נהגו לאגוד את הלולב ערב החג. הלכות ומנהגים לחודש תשרי | 95 ערב סוכות יש לסיים את בניית הסוכה לפני החג ,וכן להכניס את השולחן והכסאות. כניסת החג והדלקת נרות ביום רביעי יד' תשרי תשע"ה ) (8.10.14בשעה ,17:55ונוהגים להדליק בסוכה בזהירות רבה ,אך אם נושבת רוח בסוכה יש להדליק נרות בבית. מברכים שתי ברכות: 'ברוך אתה ד' א-להינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של יום טוב', 'ברוך אתה ד' א-להינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה'. חג הסוכות מתפללים תפילת ערבית של חג ,ולאחר התפילה סועדים סעודת חג בסוכה, על כל אחד מוטלת חובת אכילה של לפחות כזית ) 28גרם( לחם בסוכה בלילה הראשון. בקידוש מוסיפים שתי ברכות נוספות :ברוך אתה ד' א-להינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לישב בסוכה' ,וכן 'ברוך אתה ה' א-להינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה'. בכל אכילה חשובה בסוכה בסוכות יש לברך ברכת 'לישב בסוכה'. צאת החג ביום חמישי ט"ו בתשרי תשע"ה ) (9.10.14בשעה .18:52אחרי תפילת ערבית – הבדלה בסוכה. מצות ארבעת המינים ביום חמישי ,חג ראשון של סוכות ,טו' בתשרי תשע"ה ) (9.10.14במשך שעות היום מקיימים את מצות 'נטילת לולב' )יחד עם שאר המינים(. | 96ירח האיתנים לוקחים את הלולב האגוד עם ההדסים מימינו והערבות משמאלו ,ביד ימין ,ואת האתרוג ביד שמאל כשראש האתרוג למטה והעוקץ למעלה – ומברכים: 'ברוך אתה ד' א-להינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על נטילת לולב'. 'ברוך אתה ד' א-להינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה'. לאחר הברכה הופכים את האתרוג כשעוקצו למטה וראשו למעלה ומנענעים את כל ארבעת המינים צמודים יחד. יש לקיים מצוה זו גם בימי חול המועד )חוץ משבת( שלאחר מכן עד ליום רביעי – הושענא רבה. האתרוג דומה ללב ,הלולב לשידרה ,ההדס לעיניים והערבה לשפתיים – אברי הגוף הפנימיים והחיצוניים יהיו שותפים במצוה .ארבעת המינים רומזים לכל חלקי הציבור הן ואגודתם יחד מסמלת את האחדות בעם ישראל. תפילות חול המועד בכל יום אומרים הלל שלם לאחר תפילת העמידה .לאחריו אומרים 'הושענות' ,מוציאים ספר תורה אחד לבימת בית הכנסת וסובבים כשארבעת המינים בידיהם את בימת בית הכנסת ,כאשר לכל יום יש נוסח שונה של 'הושענא'. שמחת בית השואבה בזמן שבית המקדש היה קיים היו מנסכים יין על המזבח בעת הקרבת הקרבנות .בחג הסוכות ניסכו גם מים כסמל לברכה שהקדוש ברוך הוא מעניק לעם ישראל ולעולם כולו בחג הסוכות .שאיבת המים מהמעין נעשתה בשמחה ובריקודים במשך כל לילות החג .גם בימינו נהגו לשמוח ב'שמחת בית השואבה' זכר וסימן לאותם ימים .חז"ל אמרו ש'כל שלא ראה שמחת בית השואבה ,לא ראה שמחה מימיו'. הלכות ומנהגים לחודש תשרי | 97 שבת חול המועד ביום שישי ט"ז תשרי תשע"ה ) (20.9.13בשעה 17:53מדליקים נרות שבת. את סעודות השבת נוהגים לאכול בתוך הסוכה .אין נוטלים ארבעת המינים בשבת חול המועד .ישנם מנהגים שונים לגבי אמירת הושענות בשבת חול המועד וכל אחד ינהג כפי מנהג קהילתו. הבדלה בצאת השבת בשעה 18:50נוהגים לעשות בסוכה. הושענא רבה היום השביעי של חג הסוכות נקרא 'הושענא רבה' משום שביום זה מקיפים את הבימה עם כל ספרי התורה שבע פעמים באמירת נוסח 'הושענא'. בליל 'הושענא רבה' נוהגים להיות ערים בלילה ללמוד תורה ולומר 'תיקון'. בסיום ה'הושענות' חובטים חמש ערבות אגודות ,חמש פעמים בקרקע. מנהג זה שורשו במנהג נביאים שאחד מטעמיו הוא סימן לברכה על המים שהערבות גודלות על נחליו .יום זה נחשב כיום כפרה ותשובה ונוהגים לערוך סעודה מיוחדת. שמחת תורה הדלקת נרות שמחת תורה חל ביום חמישי כ"ב בתשרי תשע"ה ) .(16.10.14בערב החג – ביום רביעי כ"א בתשרי תשע"ה ) (15.10.14מדליקים נרות בשעה ,17:47 ומברכים שתי ברכות: 'ברוך אתה ד' א -להינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של יום טוב', 'ברוך אתה ד' א -להינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה'. | 98ירח האיתנים הקפות בליל החג מתכנסים בבית הכנסת ,ולאחר תפילת ערבית מוציאים את ספרי התורה ורוקדים עמם .הטעם לשמחה הוא משום שהסדר השנתי של פרשיות השבוע מסתיים ומתחיל מחדש ביום זה. ביום שמחת תורה לפני קריאת התורה ,שוב סובבים בריקודים עם ספרי התורה בבית הכנסת .לאחר ההקפות קוראים בתורה את הפרשה האחרונה – 'וזאת הברכה' ונהגו שכל המתפללים עולים לתורה .לאחר מכן קוראים את תחילת הפרשה הראשונה – 'בראשית'. תפילת 'גשם' בתפילת מוסף מתחילים לומר בברכת 'מחיה המתים' – 'משיב הרוח ומוריד הגשם' .ומתפללים תפילות נוספות על הגשם ' .משיב הרוח ומוריד הגשם' נאמר עד חג ראשון של פסח. הקפות שניות צאת החג בשעה .18:44נהגו במוצאי החג לחגוג בשמחה וריקודים כדי להמשיך את שמחת התורה לכל השנה. הלכות כלליות הלכות כלליות חנויות מכולת איסור תולעים וחרקים טבילת כלים ערלה ונטע רבעי הפרשת תרומות ומעשרות הפרשת חלה חנויות מכולת עם התפתחות הטכנולוגיה בענף מוצרי המזון ,מוצרים רבים שלכאורה בהם כל חשש איסור ,אינם כשרים בגלל תערובת מרכיבים שונים שמכניסים בייצור המאכל כגון :שומן מן החי ,או חומרים אחרים שאסורים באכילה .לכן כשקונים מצרכי מזון במכולת יש לוודא שכל המוצרים יהיו עם הכשר של רבנות מוסמכת ,כל מוצר מזון מיובא מחו"ל חייב לקבל אישור כשרות מהרבנות הראשית. איסור תולעים וחרקים ש ֵתיכֶ ם ְ ּבכָ ל ַה ׁ ּ ֶש ֶרץ'... 'וְ לֹא ְת ַט ְּמא ּו ֶאת נַ ְפ ׁ ֹ החרקים והתולעים נמצאים בדברי מאכל רבים כמו קמח ,פירות חיים ויבשים ,ירקות )חסה ,פטרוזיליה ,כרוב ,כרובית ,בצל ירוק ויבש ועוד(, קטניות ,אגוזים ,בוטנים ועוד. איסור אכילת התולעים חמור מאד ,ועל כן צריך לבררם ולבודקם לפני השימוש. קמח יש לנפות בנפה עם רשת צפופה )רצוי בנפה של משי(. בכרוב ,בכרובית ,בחסה ובפטרוזיליה יש להפריד את העלים ,להשרות אותם במשך 3דקות במים וסבון או מים ומלח )כף שטוחה מלח לליטר מים(, לשפשף כל עלה משני צדדיו ,לשטוף בזרם מים כל עלה משני צדדיו, ולבדוק מול מקור אור מש ני צדדיו אם אין תולעים .יש לשפוך את המים לאחר השרייה ,ולאחר מכן להוציא את עלי החסה .אחרת ,התולעים נדבקים שוב על העלים. עדיף לקנות ירקות עלים שגדלו בתנאים מיוחדים ויש עליהם הכשר מרבנות מוסמכת שהם נקיים מתולעים. | 102ירח האיתנים טבילת כלים רכישת כלי אוכל ממתכת או מזכוכית מתוצרת לא יהודית ,מחייבת הטבלתם במקווה טהרה או בים לפני השימוש. יש להטביל את הכלי בבת אחת ,וכן יש לשים לב שהמים ייכנסו לתוך הכלי. לפני הטבילה יש להסיר את המדבקות והתויות וכן כל לכלוך או חלודה שעל הכלי. נוסח הברכה לפני טבילת הכלי: ָבּרוַּ א ָתּה ד' ֱאֵ -הינוּ ֶמלֶ ָ העוֹלָ ם וֹתיו וְ ִצוָּנוּ ַעל ְט ִבילַ ת כֶּ לִ י. ֲא ֶשׁר ִק ְדּ ָשׁנוּ ְבּ ִמ ְצ ָ לפני טבילת כלים רבים: הינוּ ֶמלֶ ָ העוֹלָ ם ָבּרוַּ א ָתּה ד' ֱאֵ - וֹתיו וְ ִצוָּנוּ ַעל ְט ִבילַ ת כֵּ לִ ים. ֲא ֶשׁר ִק ְדּ ָשׁנוּ ְבּ ִמ ְצ ָ יש לברך את הברכה בהטבלת כלי מתכת וזכוכית בלבד.כלי עץ ופלסטיק אינם צריכים טבילה ,וכשהידיות ממתכת מטבילים בלא ברכה .כלי חרס אינם צריכים טבילה ,וכשמצופים בפורצלן מטבילים בלא ברכה. -קטן או קטנה אינם נאמנים על טבילת כלים. מיקום המקוואות לטבילת כלים ברמת גן )המקוואות לטבילת כלים פתוחים בימים א-ה ,7.00-17.00וביום ו' עד :(15.30 מקוה רמת-השקמה ,רח' עזריאל .27 מקוה רמת יצחק ,רח' עוזיאל .5 מקוה רמת-עמידר ,רח' מבצע עין .7 מקוה שיכון ותיקים ,שד' העם הצרפתי .34 הלכות כלליות | 103 ערלה ונטע רבעי התורה הזהרתנו שלא לאכול מפירות הגדלים בעץ מאכל – בשלש השנים הראשונות של נטיעתו ,ונקראים 'פירות ערלה'. בשנה הרביעית הפירות קדושים כמו פירות מעשר שני ,ונקראים 'פירות נטע רבעי' ופודים אותם בברכה כמו בדיני מעשר שני. הפרשת תרומות ומעשרות )ע"פ הנחיות מכון התורה והארץ( שנה זו )תשע"ה( היא שנת שמיטה ,מיבול השמיטה אין מפרישים תרומות ומעשרות, אך מיבול שנה שישית יש להפריש .כאשר ישנו ספק – מפרישים ללא ברכה .להלן דיני הפרשת תרומות ומעשרות ליבול השנה השישית המצוי בשווקים בתחילת שנת השמיטה וכן בפירות לאורך שנת השמיטה. ההכנה להפרשה: א .לפני ההפרשה יש לוודא שנמצאת ברשותך מטבע לחילול מעשר שני ונטע רבעי. ללא מטבע כזו הפירות אסורים באכילה גם לאחר ההפרשה .הדרך הבטוחה ביותר לוודא זאת וכן למנוע תקלות נוספות היא מינוי על קרן מעשרות .כמו כן ,כאשר יש בפירות דרגות חיוב שונות )כאשר קונים בשוק אותו פרי במספר חנויות או כאשר קונים בחנות אחת פרי מסוים מזנים שונים ולא יודעים אם הפרישו( יש לוודא שיש במטבע מספיק פרוטות למספר החילולים הנדרש בהפרשה זו. ב .מחלקים את משקל הפירות למאה ומוציאים מתוכם כמות הגדולה ממאית .כך יש לעשות בכל אחד מסוגי הפירות העומדים להפרשה ומכל דרגת חיוב .פעולה זו אינה נחשבת להפרשת תרו מות ומעשרות ,כי אין קובעים בה אלו פירות מיועדים לכל מתנה .כדי לבצע את ההפרשה חייבים לומר את נוסח ההפרשה. הפרשת תרומות ומעשרות היא מצווה ויש לברך לפני עשייתה. ָ ּברוּךְ ַא ָּתה ד' ֱא -ל ֵֹהינ ּו ֶמלֶ ךְ ָהעוֹ לָ ם ֲא ׁ ֶשר ִקדְּ ׁ ָשנ ּו ְ ּב ִמ ְצווֹ ָתיו וְ ִצ ָּונ ּו לְ ַה ְפ ִר ׁיש ְּתרוּמוֹ ת ו ַּמ ַעשְׂ רוֹ ת. | 104ירח האיתנים מברכים רק כאשר יודעים בוודאות שהפירות חייבים בהפרשה )טבל ודאי( כאשר יש ספק )כגון :פרות שנקנו בשוק( אומרים את נוסח ההפרשה ולא מברכים. ַמה ׁ ּ ֶשא ַֹמר ַעכְ ׁ ָשו יָ חוּל ַעל ָּכל ִמין ְ ּבנִ ְפ ָרד: משפט זה מתייחס למקרה שבו עומדים להפרשה פירות שונים .במקרה זה ,קובעים בפירוש שאמירת נוסח ההפרשה תחול על כל מיני הפירות העומדים להפרשה ולא רק על מין אחד. ַה ֵּמ ִאית ַה ִ ּנ ְמ ֵצאת ַ ּב ַּת ְח ִּתית ׁ ֶשל ַמה ׁ ּ ֶש ִה ַ ּנ ְח ִּתי ַ ּב ַ ּצד – ִּת ׁ ּ ָש ֵאר ֵ ּבינְ ַתיִ ם ֶט ֶבלְ ׁ .ש ָאר ַמה ׁ ּ ֶש ִה ַ ּנ ְח ִּתי ַ ּב ַ ּצד – ֲה ֵרי הוּא ְּתרו ָּמה ְ ּגדוֹ לָ ה ַעל ַהכּ ֹל. באמירה זו קובעים איזה חלק מתוך הפירות המונחים בצד יהווה תרומה גדולה. תחילה מגדירים את מיקומה של המאית בחלק התחתון של הפירות המונחים בצד )בהמשך ההפרשה נשתמש במאית זו( וקובעים שהחלק הנמצא מעליה הוא תרומה ג דולה .חלק זה מהווה תרומה גדולה לא רק על הפירות שהוא הופרד מהם אלא גם על המאית הנמצאת יחד איתו בצד. ַה ֵּמ ִאית ׁ ֶש ִהזְ ַּכ ְר ִּתי וְ עוֹ ד ֵּת ׁ ַשע ֵמ ִאיּוֹ ת ַ ּב ַ ּצד ָה ֶעלְ יוֹ ן ׁ ֶשל ַמה ׁ ּ ֶש ִ ּב ְרצוֹ נִ י אשוֹ ן. לְ ַת ֵ ּקן – ֲה ֵרי ֵהן ַמ ֲעשֵׂ ר ִר ׁ בפסקה זו קובעים את מיקומו של המעשר הראשון השווה לעשר מאיות .חלקו מונח בפירות המונחים בצד וחלקו נמצא בכלל הפירות .מאית אחת נמצאת בחלק המונח בצד ועוד תשע מאיות נמצאות בחלק העליון של כלל הפירות. ַה ֵּמ ִאית ׁ ֶש ִהזְ ַּכ ְר ִּתי – ֲה ֵרי ִהיא ְּתרו ַּמת ַמ ֲעשֵׂ ר. פסקה זו מתייחסת למא ית הנמצאת בפירות המונחים בצד .בשלב הקודם קבענו שהיא חלק מהמעשר הראשון .עכשיו אנו קובעים שזו תהייה תרומת המעשר. עוֹ ד ֵּת ׁ ַשע ֵמ ִאיּוֹ ת ַ ּב ַ ּצד ַה ַּת ְח ּתוֹ ן ׁ ֶשל ַמה ׁ ּ ֶש ִ ּב ְרצוֹ נִ י לְ ַת ֵ ּקן – ֲה ֵרי ֵהן ַמ ֲעשֵׂ ר ׁ ֵשנִ י. הלכות כלליות | 105 פסקה זו מתייחסת לפירות הנמצאים בחלק התחתון ביותר של כלל פירות הטבל. באמירה זו קובעים שתשע המאיות הנמצאות בחלק התחתון הן מעשר שני .תשע מאיות אלו הן עשירית מתוך תשעים המאיות שנשארו בפירות לאחר הפרשת המעשר הראשון. וְ ִאם ָצ ִריךְ לְ ַה ְפ ִר ׁיש ַמ ֲעשַׂ ר ָענִ י – ֲה ֵרי ֵהן ַמ ֲעשַׂ ר ָענִ י. בשנים ג' או ו' למניין שנות שמיטה ,שבהן נוהגת מצוות מעשר עני במקום מעשר שני ,קובעים שאותן תשע מאיות תהיינה מעשר עני .כדי שהמפריש לא יצטרך לבדוק בכל הפרשה באיזו שנה הפירות גדלו ,או כאשר יש ספק מתי גדלו הפירות, כדאי לומר פסקה זו בכל מקרה. בזמן הזה ,מותר לאכול את הפ ירות שיועדו למעשר שני רק כאשר מעבירים את קדושתם למטבע .פעולה זו נקראת חילול .חילול מעשר שני הוא מצווה בפני עצמה, ויש לברך לפני עשייתה. ָ ּברוּךְ ַא ָּתה ד' ֱא -ל ֵֹהינ ּו ֶמלֶ ךְ ָהעוֹ לָ ם ֲא ׁ ֶשר ִקדְּ ׁ ָשנ ּו ְ ּב ִמ ְצוֹ ָתיו וְ ִצ ָּונ ּו לִ ְפדּ וֹ ת ַמ ֲעשֵׂ ר ׁ ֵשנִ י. מברכים על החילול רק כאשר יודעים בוודאות שהפירות חייבים בהפרשת מעשר שני .ארבעה תנאים חייבים להתקיים לכך והם: .1יודעים בוודאות שעדיין לא הפרישו מהפירות תרומות ומעשרות. . 2קיימת ידיעה ברורה שהפירות גדלו באחת מהשנים האלו :א' ,ב' ,ד' ,או ה' למנין שנות שמיטה. .3הפירות גדלו בוודאות בתוך גבול עולי בבל. .4ידוע שבעל הקרקע הוא יהודי .כאשר תנאי אחד לא מתקיים -אין מברכים. ַמה ׁ ּ ֶש ָ ּק ַב ְע ִּתי לְ ַמ ֲעשֵׂ ר ׁ ֵשנִ י ְ ּבתוֹ ֶס ֶפת ֶר ַבע ֵמ ֶע ְרכּ וֹ ֲ ,ה ֵרי הוּא ְמ ֻח ָּללָּ ,כל דַּ ְר ַ ּגת ִח ּיוּב ַעל ּ ְפרו ָּטה וָ ֶר ַבע ְ ּבנִ ְפ ָרדּ ַ ,ב ַּמ ְט ֵ ּב ַע ַה ְּמי ֶֹע ֶדת לְ כָ ךְ ִ ּב ׁ ְש ִבילִ י. אמירה זו מפקיעה את קדושת מעשר שני מהפירות שיועדו למעשר זה ומעבירה אותה למטבע שיוחדה לכך .על המטבע חלה קדושת מעשר שני ואסורה היא לכל שימוש. | 106ירח האיתנים יש לעקוב אחר מספר החילולים .למשל :על מטבע של עשר אגורות אפשר לחלל רק כפעמיים עד שלוש ולא יותר. כדי למנוע תקלות מומלץ מאד להימנות על קרן מעשרות. וְ ִאם יֵ ש ָּכאן ּ ֵפרוֹ ת ְר ָב ִעיֲ ,ה ֵרי ֵהם ְ ּבתוֹ ֶס ֶפת ֶר ַבע ֵמ ֶע ְר ָּכןְ ,מ ֻח ָּללִ יםָּ ,כל דַּ ְר ַ ּגת ִח ּיוּב ַעל ּ ְפרו ָּטה וָ ֶר ַבע ְ ּבנִ ְפ ָרדּ ַ ,ב ַּמ ְט ֵ ּב ַע ַה ְּמי ֶֹע ֶדת לְ כָ ךְ ִ ּב ׁ ְש ִבילִ י פירות העץ אשר חנטו בשנה הרביעית לנטיעת העץ נקראים נטע רבעי .כאשר מפרישים מפירות העץ חוששים שמא הם נטע רבעי ופודים אותם מספק. לאחר אמירת נוסח ההפרשה יש לעטוף את הפירות המונחים בצד ,שהם בעצם תרומה גדולה ותרומת מעשר ,בשקית בתוך שקית ולקוברם באדמה או להניחם באשפה .וזאת מכיוון שיש בפירות אלו קדושה שאינה ניתנת לחילול ,ובזמן הזה, מפאת הטומאה ,אסור אף לכהנים לאכלם. אם הפירות חייבים בהפרשה בוודאות ,יש לתת את המעשר הראשון ללוי ובשנת מעשר עני – יש לתת את מעשר העני לעני. גם לפתרון ענין זה וכדי למנוע תקלות מומלץ מאד להימנות על קרן מעשרות. הערות כלליות ילד שקטן מ 13 -שנים וילדה שקטנה מ .12-אינם מפרישים תרומות ומעשרות. אין מפרישים מפירות שנה אחת על פירות שנה אחרת. הפרשת תרומות ומעשרות צריכה להיות כולה מאותו סוג פרי. אין להפריש מפירות הפטורים מתרומו ת ומעשרות על פירות החייבים ,וכן להיפך. אין להפריש בשבת ויום טוב. הלכות כלליות | 107 הפרשת חלה אשית ֲע ִרס ֵֹתכֶ ם ַח ָּלה ָּת ִרימ ּו ְתרו ָּמה' )במדבר טו כ( ֵ'ר ׁ ִ הלש בצק לאפיה מחמשת מיני דגן )חיטה ,שעורה ,כוסמת ,שיפון ושיבולת שועל – קווקר( ,חייב הבצק בהפרשת חלה מהעיסה .בעת ההפרשה מברכים: למנהג האשכנזים: ָ ּברוּךְ ַא ָּתה ד' ֱא-ל ֵֹהינ ּו ֶמלֶ ךְ ָהעוֹ לָ םֲ ,א ׁ ֶשר ִקדְּ ׁ ָשנ ּו ְ ּב ִמ ְצוֹ ָתיו, יסה. וְ ִצי ָּונ ּו לְ ַה ְפ ִר ׁיש ַח ָּלה ִמן ָה ִע ָ למנהג עדות המזרח: ָ ּברוּךְ ַא ָּתה ד' ֱא-ל ֵֹהינ ּו ֶמלֶ ךְ ָהעוֹ לָ םֲ ,א ׁ ֶשר ִקדְּ ׁ ָשנ ּו ְ ּב ִמ ְצוֹ ָתיו, וְ ִצי ָּונ ּו לְ ַה ְפ ִר ׁיש ַח ָּלה ְתרו ָּמה. בגמר הברכה נוטל כזית מהבצק ואומרֲ :ה ֵרי זוֹ ַח ָּלה – ושורפה מיד באש. השיעור להפרשת חלה בברכה הוא מ 1.6665 -ק"ג קמח ,והשיעור להפרשה בלא ברכה הוא מ 1.25 -ק"ג קמח עד 1.6665ק"ג .בפחות מ 1.25 -ק"ג פטור מהפרשת חלה. לפי שיטת ה'חזון איש' ,השיעור להפרשת חלה בברכה הוא מ 2.25 -ק"ג קמח, והשיעור להפרשה בלא ברכה הוא מ 1.2 -ק"ג עד 2.25ק"ג .בפחות מ 1.2 -ק"ג פטור מהפרשת חלה. גם אם לשו ואפו בצק מקמח פחות מהשיעור שפטור מחלה ,אם מצרפים אחר כך בסל או בקופסה או בניילון מיני מאפה נוספים שמגיעים לשיעור החיוב ,חייבים להפריש חלה. אם העיסה נילושה בביצים או בשאר מי פירות ,יש לערב בעיסה בשעת הלישה מעט מים/חלב/דבש דבורים/יין /שמן זית ,ולהפריש חלה בברכה. מידע שימושי בית הוראה בית דין לדיני ממונות שיעורי דף היומי זמני התפילות בבתי הכנסת זמני כניסת השבת ברמת גן זמני המולד רשימת מקוואות כשרות – רק עם תעודה מידע שימושי מידע שימושי בית הוראה על מנת לאפשר לציבור נגישות לפתרון בעיות הלכתיות יומיומיות ,החליטה המועצה הדתית להקים בית הוראה מרכזי בראשות מו"ר הרב יעקב אריאל שליט"א, רב העיר רמת גן ,ממנו תצא תורה והלכה לכל תושבי העיר .ניתן להתקשר לרבני בית ההוראה בכל שאלה הלכתית. רבני בית ההוראה הרב יעקב אריאל 050-5666605 ,5746205 הרב אריה נדב 6764130 הרב שמעון בן חיים 052-3626263 הרב אריה רוטשטיין 052-7654812 הרב יוסף ניסן 054-2322688 הרב אהרן כץ 054-4643097 הרב ישראל פייגנבלט 054-8436269 הרב אור חיים טאוב 052-4317391 הרב יחיעם עוזרי 052-2548792 מס' פקס 6724731 דואר אלקטרוני [email protected] | 112ירח האיתנים בית דין לדיני ממונות "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" – מכאן למדו חכמים את חובת הפנייה לבית-דין הדן על -פי תורה .הננו מבשרים לקהל הרחב שבית-הדין לדיני ממונות ברמת -גן מגביר את פעילותו. בפני בית-הדין נערכים דיונים בתחומים שונים: עובדים ומעבידים שכירות תיווך נזקים הפרת חוזים ועוד משך הדיונים בבית -הדין קצר ופסק הדין ניתן בתוך מספר שבועות .כידוע ההלכה מחייבת לפנות בכל דיון משפטי לבית-דין הדן על-פי התורה .כל מי שנזקק לדיון כזה מוזמן בזאת להתדיין בפני בית-הדין לדיני ממונות ברמת-גן. כתובת בית -הדין: בית הדין לענייני ממונות רח' הרצל ,47ת.ד,129 . רמת גן52101 , טל' ,03-6700555 :שלוחה 123 פקס03-6709471 : "ואשיבה שופטיך כבראשונה... אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה" שיעורי דף היומי | 113 שיעורי דף היומי את עיקר ייעודה רואה המועצה הדתית בהפצת תורה ודעת בין השכבות הרחבות של כלל הציבור בעיר .מערכת מסועפת של שיעורי תורה בכל מגוון נושאי היהדות מתקיימת בכ 120 -בתי כנסת ברחבי העיר ,בהם יכול להשתלב כל זקן ונער להרוות צימאון נפשו במי דעת של תורה ויהדות .המועצה הדתית משתתפת בהוצאות שיעורים אלו. דגש מיוחד וחשיבות רבה רואה המועצה הדתית בתמיכה בשיעורי הדף היומי המהווים אות להתמדה ולאהבת התורה. מ צורפת רשימת שיעורי הדף היומי המתקיימים בבתי הכנסת בעיר. בית כנסת רחוב ימים שעות שם מגיד השיעור אגודת בית כנסת רמת חן אהל שמעון רמת חן 5 א-ו 07:15-08:00 הרב ישראל פרוכטר הבילויים 46 א-ו 06:20-07:10 הרב ברוך עג'מי שבת 07:00-07:45 הרב ברוך עג'מי אור ישרים האם 14 א-ו 20:00-21:30 הרב שמואל ניסן בני ציון קריניצי 4 א-ה 20:30-22:00 דובב עוז הבילויים 15 א-ו 06:10-06:40 הרב נתנאל פוטרמילך הרב אהרון כץ א-ה 20:00-21:00 הרב צבי הירש שבת 07:45-08:30 הרב אהרון כץ המרכזי לאשכנזים אצ"ל 39 א-ה 21:00-22:00 הרב שייקה גנץ | 114ירח האיתנים זיכרון קדושים אחד העם 57 חזון למועד הגלגל 46 יד הגיבורים נגבה 16 ישראל הצעיר ק .קרינצי המשורר י. כהן 27 מנחת חובב- הפועל המזרחי השר משה 32 מנין לצעירים בית הספר הלל משכנות ישראל מנין לצעירים א-ה 19:40-20:40 הרב שמשון פרנקל ו קיץ13:00-14:30 : חורף09:00-10:30 : קיץ16:35-18:00 : חורף20:00-21:00 : 10:30-11:30 הרב שמשון פרנקל א-ה ו הרב ישראל ניסן הרב ישראל ניסן שבת קיץ23:30-00:30 : חורף10:30-11:30 : 05:30-06:45 הרב אברהם ברדה א-ה 19:45-21:30 הרב אברהם ברדה א -ו 07:20-08:15 שבת קיץ19:00-20:00 : חורף17:00-18:00 : 08:00-09:00 מאורות-ר' אלחנן גולדהבר מאורות-ר' אלחנן גולדהבר הרב בטיסט לוי יצחק א-ה 20:00-21:00 הרב בטיסט לוי יצחק שבת קיץ :שעה וחצי לפני שקיעה חורף :כ 40-דק' לפני צאת השבת ר' צבי אברמוב הגלגל 44 שבת כ 20 -דק' לאחר זמן הדלקת נרות ד"ר אבי וינרוט ברודצקי 8 א -ו 06:00-06:40 הרב ישראל לבל שבת 07:50-08:30 הרב ישראל לבל א -ו א -ו הרב ישראל ניסן שיעורי דף היומי | 115 נוסח אשכנז- רמת יצחק ההלכה 9 שבטי ישראל- אשכנזים בן גוריון 243 שבת אחים )תפארת יעקב( העמל 26 א-ו 07:00-08:00 הרב יונתן הוניגסברג שבת 07:00-08:00 הרב צבי וייסקופף א-ו 06:45-07:30 הרב קרויזר חיים א-ה 20:00-20:45 הרב יהודה כץ שבת 07:40-08:25 הרב יהודה כץ א -ג 20:00-21:30 הרב נחום ריין ד 19:30-20:30 הרב נחום ריין | 116ירח האיתנים זמני התפילות בבתי הכנסת ]*זמן 'רגיל' למנחה = 15דקות לפני שקיעה[. בית הכנסת כתובת שחרית מנחה וערבית אגודת אחים רמב"ם סיירת דוכיפת 10 שחרית חול 5.30 - רגיל אגודת ביכ"נ רמת חן רמת חן 5 6.30 אין אגודת הספרדים – עמידר בן אליעזר 9 5.00 אין אהבה ואחוה מלכי צדק 9 א5.15 . ב6.45 . אין אהל גבריאל אחד העם 10 6.00 אין אהל יעקב אהוד 8 5.30 אין אהל מועד )אהל מרדכי( עזריאל 28 7.30 רגיל אהל רחל תלפיות 19 א6.00 . ב7.15 . רגיל אהל שמעון ת.ד1664 . א5.30 . ב7.00 . רגיל אור ישרים האם 14 חצי שעה לפני זריחה רגיל אחוה ורעות הדר 15 א7.00 . ב8.15 . זמני התפילות בבתי הכנסת | 117 בית הכנסת כתובת שחרית מנחה וערבית אחוה נ .שאמי הרא"ה 251 5.30 רגיל אחוות אחים נ .בלאדי חד נס 25 5.20 אליהו הנביא בנוסח יהדות מרוקו ראש פינה 9 6.00 רגיל אריאל המחתרת 18 אין רגיל בית אל-גאולה המלך יוסף 21 אין רגיל בני ציון קריניצי 4 אין אין 22.15 בצלאל ע"ש בצלאל כץ ביאליק 37 7.45 א14.00 . ב15.00 . 20.00 גאולי ישראל לעולי בבל עזריאל 4 7.00 רגיל דעת מנחם – חב"ד ביאליק 18 9.15 רגיל הגדול רמת גן הרצל 47 6.30 רגיל הגדול רמת יצחק ירושלים 38 5.30 רגיל הדר קודש נוה יהושע 53 5.30 רגיל היכל שלמה המחתרת 6 5.30 רגיל המרכזי לאשכנזים אצ"ל 39 7.00 15.00 20.10 המרכזי לספרדים הנגיד 3 א5.00 . ב6.00 . א13.00 . ב .רגיל רגיל | 118ירח האיתנים מנחה וערבית בית הכנסת כתובת שחרית זיכרון קדושים - השקמה אחד העם 57 אין רגיל זכרון קדושים חביבה רייק 9 אין רגיל חב"ד - "היכל מרדכי" עוזיאל 5 6.45 רגיל חזון למועד הגלגל /42א א19.20 . ב20.45 . 13.00 יד הגיבורים נגבה 16 א5.00 . ב6.00 . ג6.45 . רגיל יחזקאל מנחם יצחק 3 6.00 רגיל 5.55 רגיל ישורון אלוף דוד 187 7.00 רגיל ישראל הצעיר ק. קריניצי המשורר י .כהן 27 א6.00 . ב6.50 . אין 7.45 ישרים ד"ר כהן 13 א4.50 . ב5.50 . חצי לפני שקיעה רגיל למען שמו באהבה גילדסגיים 12 6.50 אין מנחת חובב – הפועל המזרחי השר משה 32 א6.00 . ב6.30 . ג7.15 . רגיל מקור חיים סוקולוב 18 אין רגיל מרום נוה יוחנן בדר 3 6.30 רגיל ימין משה א .רגיל ב21.00 . זמני התפילות בבתי הכנסת | 119 בית הכנסת כתובת שחרית מנחה וערבית משכן הראל החוגה 2 6.50 רגיל משכנות ישראל מנין לצעירים ברודצקי 8 6.40 אין משכנות ישראל ברודצקי 9 6.00 רגיל נאוה תהילה הגלגל 42 א .הנץ החמה ב7.30 . רגיל נוה שלום הכהן סיירת דוכיפת 11 6.00 רגיל נווה יהושע ארנון א5.15 . ב6.15 . רגיל נוסח אשכנז - רמת יצחק ההלכה 9 6.30 רגיל נחלת אפרים - מרום נוה חזון איש 90 7.00 רגיל נצח ישראל – עמידר המחתרת 9 5.20 רגיל נצח שראל )בי"ס עמישב( קפלן 6 סוכת שלום – חב"ד האש"ל 1 אין רגיל סיני לאן 27 א5.45 . ב6.45 . חצי שעה לפני שקיעה ע"ש כדורי מועלם השר משה 5.50 רגיל רגיל | 120ירח האיתנים בית הכנסת כתובת שחרית מנחה וערבית ע"ש ספוז'ניקוב יצחק בן גוריון 129 5.45 רגיל עץ חיים ז'בוטינסקי 123 א6.00 . ב7.15 . רגיל עץ חיים עמידר המחתרת 18א 5.20 רגיל ציון עולי בבל מלכי צדק 9 6.45 רגיל רב ברכות הגלגל 42א חצי שעה לפני הנץ החמה א .פלג המנחה ב .רגיל רינת ישרים באר אורה 15 5.30 רגיל שארית ישראל אביבים 16 6.30 רגיל שבזי לצעירים המחתרת 9 5.00 רגיל שבטי ישראל - טריפולי פומפדיתא 3 5.45 רגיל שבטי ישראל אשכנזים בן גוריון 243 א6.10 . ב7.15 . רגיל שבטי ישראל עדנים בן גוריון 243 5.30 רגיל שבטי ישראל תימנים בן גוריון 243 5.40 אין שכון מזרחי - נ .אשכנז הראב"ע 5 6.00 רגיל שכון מזרחי נ .ספרד הראב"ע 2 6.00 רגיל א .רגיל ב20.00 . זמני התפילות בבתי הכנסת | 121 מנחה וערבית בית הכנסת כתובת שחרית שלום ודרך ארץ ז'בוטינסקי 7 6.30 13.30 שלום שבזי – תל יהודה יד שלום 27 5.45 רגיל שער האריות – יבנה השורה 11 6.00 13.30 אין שערי ניסים באר אורה 17 6.45 14.30 20.00 שערי יצחק ברקאי 20 8.45 רגיל שערי צדק ע"ש הרב סעדיה חוזה ישורון 15 6.00 רגיל שערי ציון בן אליעזר 37א 6.00 אין תהילות ישראל נרדימון 3 6.30 רגיל תל גנים גדעון 24 6.15 רגיל תפארת בחורים – ביאליק ביאליק 69 אין רגיל תפארת בחורים ז'בוטינסקי 68 6.00 אין תפארת ישראל - עמידר ההגנה 34 5.50 רגיל תפארת ישראל יעקב נרדימון 3 אין רגיל תפארת משה עזריאל 2 6.30 רגיל תפארת שמעון עזריאל 28 5.30 14.15 19.40 אין | 122ירח האיתנים זמני כניסת השבת ברמת גן פרשת השבוע תאריך כניסת השבת והחג יציאת השבת והחג תאריך לועזי א' דראש השנה יום ה' ,א' תשרי 18:13 --- 25/9/2014 ב' דראש השנה יום ו' ,ב' תשרי --- --- 26/9/2014 האזינו שבת שובה שבת ,ג' תשרי --- 19:07 27/9/2014 שבת יום הכיפורים שבת ,י' תשרי 18:03 18:58 4/10/2014 17:55 18:52 9/10/2014 17:54 18:49 11/10/2014 שמחת תורה יום ה' ,כ"ב תשרי 17:47 18:43 16/10/2014 בראשית שבת ,כ"ד תשרי 17:46 18:41 18/10/2014 נח שבת ,א' מרחשוון 17:38 18:34 25/10/2014 לך לך שבת ,ח' מרחשוון 16:31 17:28 1/11/2014 וירא שבת ,ט"ו מרחשוון 16:26 17:23 8/11/2014 חיי שרה שבת ,כ"ב מרחשוון 16:21 17:19 15/11/2014 תולדות שבת ,כ"ט מרחשוון 16:18 17:16 22/11/2014 ויצא שבת ,ז' כסליו 16:16 17:15 29/11/2014 וישלח שבת ,י"ד כסליו 16:15 17:15 6/12/2014 וישב שבת ,כ"א כסליו 16:16 17:16 13/12/2014 מקץ שבת חנוכה שבת ,כ"ח כסליו 16:19 17:19 20/12/2014 ויגש שבת ,ה' טבת 16:23 17:23 27/12/2014 חג הסוכות יום ה' ,ט"ו תשרי שבת חוה"מ סוכות שבת ,י"ז תשרי זמני כניסת השבת ברמת גן | 123 ויחי שבת ,י"ב טבת 16:27 17:28 3/1/2015 שמות שבת ,י"ט טבת 16:33 17:33 10/1/2015 וארא שבת ,כ"ו טבת 16:39 17:39 17/1/2015 בא שבת ,ד' שבט 16:45 17:45 24/1/2015 בשלח -שירה שבת ,י"א שבט 16:52 17:51 31/1/2015 יתרו שבת ,י"ח שבט 16:58 17:57 7/2/2015 משפטים -שקלים שבת ,כ"ה שבט 17:04 18:02 14/2/2015 תרומה שבת ,ב' אדר 17:10 18:08 21/2/2015 תצוה -זכור שבת ,ט' אדר 17:16 18:13 28/2/2015 כי תשא שבת ,ט"ז אדר 17:21 18:18 7/3/2015 ויקהל פקודי -פרה שבת ,כ"ג אדר 17:26 18:23 14/3/2015 ויקרא -החודש שבת ,א' ניסן 17:31 18:28 21/3/2015 צו שבת הגדול שבת ,ח' ניסן 18:36 19:33 28/3/2015 שבת חג הפסח שבת ,ט"ו ניסן 18:41 19:38 4/4/2015 שביעי של פסח יום ו' ,כ"א ניסן 18:46 --- 10/4/2015 שמיני שבת ,כ"ב ניסן --- 19:44 11/4/2015 תזריע מצורע שבת ,כ"ט ניסן 18:51 19:49 18/4/2015 18:56 19:54 25/4/2015 אמור שבת ,י"ג אייר 19:01 20:00 2/5/2015 בהר שבת ,כ' אייר 19:06 20:06 9/5/2015 בחוקותי שבת ,כ"ז אייר 19:10 20:11 16/5/2015 במדבר שבת ,ה' סיוון 19:15 --- 23/5/2015 חג השבועות יום א' ,ו' סיוון --- 20:18 24/5/2015 נשא שבת ,י"ב סיוון 19:20 20:22 30/5/2015 אחרי מות קדושים שבת ,ו' אייר | 124ירח האיתנים בהעלותך שבת ,י"ט סיוון 19:24 20:26 6/6/2015 שלח לך שבת ,כ"ו סיוון 19:27 20:29 13/6/2015 קרח שבת ,ג' תמוז 19:29 20:32 20/6/2015 חוקת שבת ,י' תמוז 19:30 20:33 27/6/2015 בלק שבת ,י"ז תמוז 19:31 20:32 4/7/2015 פנחס שבת ,כ"ד תמוז 19:29 20:31 11/7/2015 מטות מסעי שבת ,ב' מנחם אב 19:27 20:28 18/7/2015 דברים שבת חזון שבת ,ט' מנחם אב 19:23 20:23 25/7/2015 ואתחנן שבת ,ט"ז אב 19:19 20:18 1/8/2015 עקב שבת ,כ"ג מנחם אב 19:13 20:11 8/8/2015 ראה שבת ,ל' מנחם אב 19:06 20:03 15/8/2015 שופטים שבת ,ז' אלול 18:58 19:55 22/8/2015 כי תצא שבת ,י"ד אלול 18:50 19:46 29/8/2015 כי תבוא שבת ,כ"א אלול 18:41 19:37 5/9/2015 נצבים שבת ,כ"ח אלול 18:32 19:27 12/9/2015 זמני המולד | 125 זמני המולד חודש זמן המולד ימים שבת מברכים תשרי יום רביעי 14שעות ו 339 -חלקים יום ה25.09.14 , נצבים וילך ימים ו -ז24-25.10.14 , בראשית כסליו יום שבת 15שעות ו 845 -חלקים יום א23.11.13 , תולדות טבת ליל שני 4שעות ו 558-חלקים ימים ב-ג22-23.12.14 , מקץ שבט יום שלישי 17שעות ו 271 -חלקים יום ד21.1.15 , וארא אדר א' ליל חמישי 5שעות ו 1064-חלקים ימים ה -ו19-20.1.15 , משפטים ניסן יום שישי 18שעות ו 777-חלקים יום ז21.3.15 , ויק"פ אייר ליל ראשון 7שעות ו 490 -חלקים ימים א-ב19-20.4.15 , תזו"מ סיוון יום שני 20שעות ו 203-חלקים יום ג19.5.15 , בחוקותי תמוז ליל רביעי 8שעות ו 996-חלקים ימים ד-ה17-18.6.15 , שלח לך אב יום חמישי 21שעות 709 -חלקים יום ו17.7.15 , פינחס אלול ליל שבת 10שעות ו 422 -חלקים ימים ז-א15-16.8.15 , ראה מרחשוון ליל שישי 3שעות ו 52-חלקים | 126ירח האיתנים רשימת מקוואות מקוה רמת -השקמה כתובת :רח' עזריאל ,27רמת-גן טלפון6311256 : נשים גברים א-ה שעון קיץ :מהשקיעה עד 22:30 שעון חורף :מהשקיעה עד 21:00 לילות שבת וערבי חג מהשקיעה למשך שעה מוצאי שבת משעה לאחר צאת השבת למשך שעתיים א-ה 6:00-8:00 יום ו' וערבי חגים החל משעה 11:00ועד שעה וחצי לפני כניסת שבת רשימת מקוואות | 127 מקוה רמת יצחק רח' עוזיאל ,5רמת-גן טלפון6189340 : נשים א-ה שעון קיץ :מהשקיעה עד 22:30 שעון חורף :מהשקיעה עד 21:00 גברים לילות שבת וערבי חג מהשקיעה למשך שעה מוצאי שבת משעה לאחר צאת השבת למשך שעתיים א-ה 5:30-7:30 יום ו' וערבי חגים בחורף :משעה 11:00עד שעה וחצי לפני כניסת שבת. בקיץ :משעה 11:00עד שעתיים לפני כניסת שבת. | 128ירח האיתנים מקוה רמת-עמידר רח' מבצע עין ,7רמת-גן טל6774395 : * במקווה לנשים קיימת נגישות לנשים בעלות מוגבלויות נשים א-ה שעון קיץ :מהשקיעה עד 22:30 שעון חורף :מהשקיעה עד 21:00 גברים לילות שבת וערבי חג מהשקיעה למשך שעה מוצאי שבת משעה לאחר צאת השבת למשך שעתיים א-ה 6:00-7:30בבקר יום ו' וערבי חגים החל משעה 11:00ועד שעה וחצי לפני כניסת שבת רשימת מקוואות | 129 מקוה קרית קריניצי רח' גילדסגיים ,12רמת -גן טלפון7363014 : נשים גברים א-ה שעון קיץ :מהשקיעה עד 22:00 שעון חורף18:30-21:00 : לילות שבת וערבי חג ע"פ הזמנה טלפונית מראש, יש להתקשר למקווה בשעות הערב מוצאי שבת משעה לאחר צאת השבת למשך שעה וחצי א-ה אין יום ו' וערבי חגים החל משעה 11:00ועד שעתיים לפני כניסת שבת | 130ירח האיתנים מקוה רמת אפעל רח' החוגה ,2רמת -גן טלפון6353919 : נשים א-ה שעון קיץ20:00-22:00 : שעון חורף19:00-21:00 : לילות שבת וערבי חג לפי תיאום עם הבלנית 054-8402835 מוצאי שבת לפי תיאום עם הבלנית 054-8402835 מקוה שכון ותיקים שד' העם הצרפתי ,34רמת -גן טלפון6737482 : נשים א-ה שעון קיץ :מהשקיעה עד 22:30 שעון חורף :מהשקיעה עד 21:00 לילות שבת וערבי חג מהשקיעה למשך שעה מוצאי שבת משעה לאחר צאת השבת למשך שעתיים רשימת מקוואות | 131 כשרות רק עם תעודה חנויות ובתי אוכל המוכרים מזון כשר בעיר ,חייבים להציג במקום בולט תעודת כשרות מעודכנת של הרבנות רמת גן. בתעודה חייבים להופיע: שם החנות הכתובת סוג העסק אין כל ערך: לתעודה מצולמת לתעודה מעיר אחרת או מנותן כשרות אחרת לתעודה שלא נמצאת במקום בולט ,כגון במגירה לשלט 'כשר' ללא תעודת כשרות הרבנות רמת גן. )שלט כזה מהווה אף עבירה על חוק הונאה בכשרות( לתשומת לב: במכולת שאין לה הכשר ,יש לבדוק כל מוצר מזון אם הוא נושא הכשר של רבנות מוסמכת. לאחרונה החלו גופי כשרות -בד"ץ אנונימיים להנפיק תעודות כשרות לחנויות ,תוך הכשלת הציבור .הציבור נקרא בזה להיזהר מלהיכשל במאכלות אסורות. מפעילות המועצה הדתית פרס הספרות התורנית תלמוד תורה כנגד כולם פרויקט בר/בת מצווה מקוואות וטהרה נישואין ועוד היד נטויה... סקירת הפעילות ושירותי הדת של המועצה הדתית רמת-גן תושבים יקרים, אנו מסכמים בימים אלו שנה נוספת עשירה ,מלאה וגדושה בפעילויות ועשייה תורנית .התוכניות השנתיות של המועצה הדתית תמיד מורכבות משלושה חלקים: .1המשך העשייה של כל הקיים באופן רציף ואיכותי. .2שיפור ,שיפוץ והוספה בכל אחד מתחומי העשייה הרגילים שלנו: כשרות ,מקוואות ,רישום לנישואין ,שיעורי תורה ועוד. .3בחירה של לפחות תחום אחד חדש בו נבחר להוסיף אור ועשייה. כפי שתוכלו לקרוא בשורות הבאות גם השנה עמדנו בכל יעדינו .שיפצנו מקוואות ,יזמנו שיעורי תורה ,שכללנו את מערך רישום הנישואין ,חיזקנו את מערך הכשרות שלנו ,סייענו לבתי כנסת להכניס ספרי תורה ואף חילקנו תשמישי קדושה לבתי כנסת בעיר ועוד. השנה בחרנו להתמקד בזיהוי הצרכים השונים של הקהילות ובתי הכנסת הפרוסים ברחבי העיר ,ומתן מענה מלא לצרכים אלו .אנו משתדלים לספק לקהילות השונות את כל שירותי הדת הנצרכים להם ,על פי צורכי הציבור הקבועים והמבקרים באותה קהילה ,למשל חלוקת כיפות ,חומשים ,סידורים ומחזורים ,תשמישי קדושה ,וכן קיום הרצאות ,ימי עיון ושיעורי תורה המותאמים לציבור באותו איזור. אך לצד כל אלו המשכנו גם לחדש ולפתח יוזמות נוספות .שתי יוזמות בהן אנו גאים במיוחד הינן תוכניות הבר-מצווה אותן אנו מובילים בבתי הספר הלא-דתיים ברחבי העיר ,והענקת פרס המועצה הדתית לספרות תורנית שהוענק השנה לראשונה בטקס מרשים. על כל החידושים והפרויקטים שלנו תוכלו לקרוא בשורות הבאות. אנו שמחים לעמוד לרשותכם בכל תחומי האחריות שלנו וגם קשובים לרעיונות ויוזמות נוספות מהשטח .זו זכות גדולה עבורנו להיות שותפים בהפיכתה של רמת-גן למעצמה של חסד ,תורה ותפילה ,ומקווים כי גם אתם חשים את הדחיפה שלנו בכל התחומים. שלכם, יהודה סירי יו"ר המועצה הדתית 135 136 פרס הספרות התורנית מרמת-גן תצא תורה! במעמד מכובד ורב רושם הוענק בחודש סיוון פרס המועצה הדתית רמת גן לספרות תורנית .מדובר ביוזמה חדשה של המועצה הדתית אשר מעוניינת לעודד ולפתח כתיבה ויצירה תורנית בקרב תושבי העיר ,מתוך תקווה כי פרס זה יהפוך לשגרה קבועה ,ויחולק מדי שנה בשנה. לשמחתנו מועמדים רבים ,כולם בני העיר רמת גן ,הגישו את ספריהם לבחינת הוועדה ,אשר בחרה רק שלושה מתוכם ,כזוכים המרכזיים של הערב .הפרס הוענק בטקס מרשים ורב-משתתפים בבית הכנסת הגדול ברמת-גן. באירוע נכחו אורחים נכבדים :הראשל"צ הרב שלמה עמאר אשר בירך את הזוכים והנוכחים באירוע ,הרב יעקב אריאל שליט"א ,רבה של ר"ג ,שגם שימש כיו"ר ועדת הפרס ,ראש העיר ר"ג ,מר ישראל זינגר ,מר אביהוא בן משה ,חבר הנהלת העיר ,מר חיים גלרמן ,חבר מועצת העיר ,ויוזם האירוע, מר יהודה סירי ,יו"ר המועצה הדתית. והזוכים הם... שלושה ספרים ומחברים זכו בתואר הנכסף :הרב יהושע שפירא ,ראש ישיבת ההסדר בר"ג ,על ספרו 'בקרבך קדוש' על פרשיות השבוע ,הרב ד"ר אברהם ויינרוט על ספרו 'החיים בהלכה' העוסק באתיקה ,במשפט ובהלכה ,והרב אברהם זונטג ,החובש את ספסלי בית המדרש של ישיבת הר המור ,על ספרו 'דרך קניין' העוסק במיפוי והסברה של הלכות קניין על שלל הדרכים והשיטות. מנימוקי ועדת הפרס: על הספר ''בקרבך קדוש'' של הרב יהושע שפירא: "ספר עמוק הכתוב בצורה נהדרת ובהירה, ספר חדשני המשלב את עומק החסידות לפרשיות השבוע במבט מעניין''. את האירוע הנחה ד''ר אבשלום קור ,אשר הוסיף נופך מיוחד ,ועינג את הקהל בלשונו הזה ,וציבור האורחים אף נהנה מהופעה של החזן ישראל רנד. s חברים נוספים בוועדת הפרס היו הרב אהרון כ''ץ ,ראש הכולל להכשרת רבנים במכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר אילן ,שגם פירט את נימוקי הוועדה במהלך הטקס ,והרב משה חבה ,ממכון ''שם עולם''. על הספר ''החיים בהלכה'' של הרב ד"ר אברהם וינרוט: "מדובר בספר שיתרום תרומה חשובה ,מקורית ומיוחדת לארון הספרים של כלל לומדי התורה ובאופן מיוחד לחוקרים ולפוסקים העוסקים באתיקת המשפט וההלכה''. האירוע המכובד הופק על-ידי מר עדי דואדי ,רכז הפעילות התורנית במועצה הדתית בר"ג ,ועל כך נתונה לו תודתנו וברכתנו. s על הספר ''דרך קניין'' שחיבר הרב אברהם יקותיאל זונטג: "היקפו הרחב בהלכות קניין כמו גם הלמדנות והבהירות שבו וכן המקוריות שבדברי המחבר והתועלת שיש בספר לקהל לומדי התורה" 137 138 אחד החידושים הגדולים בהם השקיעה המועצה הדתית בשנה האחרונה את מרצה ומשאביה הוא נושא הפצת התורה לציבור הרחב. בחוברת שהוצאנו בערב פסח כבר סיפרנו לכם על סדרת שיעורים מוצלחת בנושא תזונה ובריאות על-פי משנת הרמב"ם שנערכה בבית-הכנסת במרום נווה ומשכה מאות משתתפים בכל מפגשיה. הפעם אנו שמחים לבשר לכם על הכפלת והשלשת השיעורים לציבור הרחב, ובשנה הקרובה אנו מתכננים להמשיך ולשכפל את ההצלחה גם במוקדים נוספים ברחבי רמת-גן .רעיונות יתקבלו בברכה! תודה מיוחדת מסורה בזו לגב' רותם גלסר שדוחפת ,יוזמת ,מסייעת ומוציאה לפועל את סדרות השיעורים שברמת חן ,לרווחת הציבור כולו. ישלם ה' משכורתך בכפל כפליים. מחיי המעשה לקבלת התורה – עולמם והגותם של חכמים לקראת חג השבועות נערכה בבית הכנסת 'רמת חן' סדרה של ארבעה שיעורים לנשים מפי הרבנית אושרה קורן ,ראש בית המדרש לנשים מת"ן השרון ,והרבנית עו"ד ד"ר פנינה נויבירט. המפגשים עסקו במגוון נושאים מעולמה של תורה :על תרבות המחלוקת בדברי חכמים בעקבות מחלוקות שמאי והלל, על דמותו של רבי עקיבא כאבטיפוס להתמודדות עם קשיים רוחניים וההתגברות עליהם ,על תיקון עולם מבחינה חברתית בעקבות מעשה ואנשי חסידים במסכת תענית ,ועל דרכו של רבי אלעזר בנו של רשב"י בעבודת ה'. הכניסה לכל השיעורים היתה חינם – בשביל להגדיל תורה ולהאדירה ,והשתתפו בהם מאות נשים. רפואת הרמב"ם במבחן המדע בן זמננו הביקוש הרב לסדרת המפגשים המרתקים עם פרופ' חיים גמליאל גרמו לנו להזמינו לשני מפגשי השלמה והרחבה בהם הוא עסק בנושאים המעניינים ומעסיקים היום את כולנו :זלילה ,השמנה, וסכרת – מה גורם למה ואיך מתמודדים עם בעיות משקל על- פי הרמב"ם ,וגם סיכום הדרכים הטבעיות לאיזון הכולסטרול, השומנים בדם ולמניעת מחלות לב עפ"י מתווה הרמב"ם בשילוב עם רפואת זמנינו .גם מפגשים אלו היו גדושים בקהל גדול שנהנה מהרצאות מלאות בידע מודרני המבוסס על מקורות עתיקים. בימי בין המצרים שבו נשות רמת-גן והתאספו לסדרת שיעורים נוספת בבית כנסת רמת-חן .הפעם היו אלו שלושה שיעורים של הרבנית יפית קליימר .המפגש הראשון" ,על מה אבדה הארץ" ,עסק בדינאמיקה המביאה את העם למרוד בה', ובחיפוש אחר החטא המרכזי אותו מדגישים חז"ל כגורם לחורבן מאז ועד ימינו .במפגש השני דנו בשאלה מהו המצב הנפשי שלא לראות ברעה המקדמת אותם .מדוע לא האמינו אנשי ירושלים לירמיהו הנביא? כיצד פעל הנביא כנגדם? והאם תופעות אלו קיימות גם בימינו? המפגש השלישי שחתם את סדרת המפגשים עסק במקומן של הנשים בזמן החורבן ,של הדרך הייחודית להן להתמודד עם משבר ומצוקה, ותפקידם גם במהלך הגאולה. תלמוד תורה תלמו ד תורה כנ ג ד כ ול ם ותלמוד תורה כנגד כולם! בין אמונה שבורה לאיחויה של האמונה אני לדודי ודודי לי גם בחודש אלול נערכו סדרת מפגשים לסיכום שנה וכהכנה לשנה שבפתח .הפעם היתה זו הרבנית ד"ר חנה הנדלר שהגיעה לרמת חן כדי ללמדנו תורה וחסידות .הסדרה כללה שלושה מפגשים מרתקים שהפגישו את תורת החסידות וחודש אלול .במפגש הראשון" ,יש לי אהבה והיא תנצח" ,למדנו את דרכה של החסידות לתיקון מעשי האדם על ידי חינוך – בדרך של אהבה ולא של תוכחה .במפגש השני עיינו בפסוק "קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'" (תהילים כ"ז) ושאלנו מהי תקווה? למי מקווים? ולמה פעמיים? ,ובמפגש השלישי עסקנו בסיפורי חסידים אודות ליל "כל נדרי" ,המתארים את אווירת הקדושה ואימת הרוממות, לצד ,לעיתים ,תחושה של החמצה... החסידות פותרת את הקונפליקט בדרכה המיוחדת ,והשיעור חתם את סדרת השיעורים באווירת התרוממות לקראת הימים הנוראים. 139 פרו י קט בר /ב ת מצ ו וה 140 להתחיל מבראשית פרויקט בר/בת מצווה מאד אופנתי היום לקטר על מצב הנוער ,על כמה הוא רחוק מתורה ומצוות, ובכלל מכל דבר שבקדושה ,על הראש שאי אפשר להוציא מהסמארטפון ומהטלוויזיה ועל חוסר החינוך והערכים. אנחנו במועצה הדתית לא אוהבים לקטר אלא לעשות .לכן ,בחרנו לנו כפרויקט דגל דווקא את גיל הבר/בת מצווה כגיל בו אנו מעוניינים להשקיע במיוחד .זהו גיל קשה ומאתגר ,אך מצד שני זהו גיל בו אנו מקבלים לעיתים החלטות לכל החיים. מה כולל הפרויקט? בחשיבה משותפת קמה היוזמה ,והוחלט לערוך פרויקט בני ובנות מצווה בבתי הספר החילוניים בעיר רמת גן .הרעיון נולד מהרצון לחשוף ולחזק את תלמידי ותלמידות העיר בשנת המצווה שלהם לשורשיהם היהודיים ולאזרחותם הישראלית. השמועה והרצון להשתתף בפרויקט פשטו כאש בשדה קוצים .ללא מאמצי שיווק ודחיפה פנו אלינו בתי הספר השונים שרצו לקחת חלק בתוכנית .כיום, לוקחים חמישה בתי ספר חלק פעיל בפרויקט ומתוכם 8כיתות בשכבות ז'-ח' (בי"ס יהלום ,בי"ס ניצנים ,בי"ס בן גוריון ,בי"ס עתיד ובי"ס הבילויים). הפרויקט פועל במספר מישורים: מישור ההתבגרות -המעבר מילדות לנערות -חינוך ללקיחת אחריות, פיתוח הבגרות והמחוייבות .הפיכת בר/ת המצווה למסע כן ומעמיק אחרי הזהות הפרטית והלאומית של כל אחד ואחת מבני הנוער. המישור המשפחתי -חיבור חשוב בין התלמידים לבני משפחותיהם ויצירת מעורבות הורים חשובה בתהליך ההתבגרות ,מאחריות על עצמי ועד אחריות כלפי החברה הסובבת אותי. המישור הדתי -אחריות כלפי המורשת היהודית .הכרת משמעותם של תשמישי הקדושה במסורת היהודית (ספרי תורה ,סופר סת"ם, תפילין ומזוזות) .בשלב הזה הבנות זוכות לסדנת הפרשת חלה ואילו הבנים נהנים מסדנה על תפילין וטקס בר המצווה. הלמידה ,הסיפורים וההתנסות המעשית ,מהווים חוויה ייחודית ומרגשת עבור התלמידים. פרויקט בני ובנות מצווה כולל בין 6-7מפגשים המועברים ע"י מדריכים מוסמכים מטעם תנועת "אל עמי" בצורה חוויתית ומעניינת וכן ערב ייחודי להורים ולילדים. 141 142 פרו י קט בר /ב ת מצ ו וה הורים וילדים בנוסף ,לקראת סיום הפרויקט אנו עורכים בכל בית-ספר ערב ייחודי המוקדש להורים ולילדים .אנו מאמינים שעל הורים להיות מעורבים בתהליך החינוכי של ילדיהם ושכחלק מתהליך בר/בת המצווה נוצר פתח משמעותי לשיח חינוכי וגישור בין ההורה לילדו בדרך להבניית מערכת יחסים מתוך תקשורת חיובית .הערב והתהליך כולו הינו משמעותי וחודר עמוק ללבבות הילדים ובני משפחותיהם. תודה ,תודה! מכתבי התודה להם אנו זוכים מצוותי בתי הספר ,מההורים ומהילדים מדברים בעד עצמם .הם מוכיחים כי ישנו צימאון עמוק לתכנים הללו. במקום שנספר לכם – פשוט ציטטנו חלק קטן מן המכתבים שקיבלנו: שרתם לנו על שאפ הודות לכם ויה יהודית ני רוצה ל לילדינו חו א ון להעניק ו ,למורשת ר רגע האח לעם שלנ ב ם ת או ם במדינת שמחברת הודים החיי אמיתית ת שלנו כי מהילדים לנו ולזהו נו מצפים ש ם שאנח החילוניים אל ...כש מודי הליבה ישר מוד את לי את הליבה חרדיים לל לדים שלנו ה להעניק לי צים אותם נו חובה עלי ר שרק יע היהודית דב ם יהודים ל המורשת ם כאזרחי ש הות שלה ש את הז ויגב ת ישראל. שאו ברכה, במדינ ר בן גוריון ם בית ספ ועד הוריחגית זהבי דריך באישיותו הכובשת והמקסימה אבידן המ תלמידים ,ההורים והמורות .בנועם נגע ללב ה צליח להעביר מסרים חשובים על דרכיו ה שית ,ערכים ,כיבוד הורים ומורשת אחריות אי הודי .הפעילות שהייתה מגוונת העם הי העשירה את ידיעות התלמידים ומעניינת ביהדות. עפרה וייסמן ,מנהלת בי"ס יהל"ם בשמי ,בשם מחנכות כיתות ז' ,בשם ההורים והתלמידים בבית ספר "בן-גו ריון" רמת גן ,אנו רוצים להביע במכתב זה מלוא התודה ו ההערכה לך על הפרויקט הנפלא של בני-מצווה ,שהועבר בבית ספרנו. במפגשים הכית תיים חשף אלדד המדריך הן את הבנים והן את ה בנות למסורת יהודית ,לנושאים ערכיים ומהותיים הנוגעים בגיל המצווה ,כגון :אחריות, הקשר עם המש פחה ,הכבוד להורים ,הכבוד למסורת ולשורשים ש להם כיהודים וכן על התנהלות הנוער כיום עם ה אמצ עים הטכנולוגיים ,על יתרונותיהם וחסרונותיהם. התלמידים ספגו ר בות מהתכנית העשירו את עולם הידע שלהם מ עבר לת כנית הלימודים בבית הספר. הם נהנו מאוד ב מפג שים עם המדריך ,לקחו חלק פעיל בשיעורים, תוך ל מידה אפ קטיבית ,שמהווה רווח אישי לכל תלמיד ותלמידה. פעילות השיא של המפגשים התקיימה ביום שישי 04/04/14בו השת תפו הורי התלמידים והתלמידות יחדיו ו קבלו מכם סידורים אישיים כמתנה. אנו מודים לך מאוד ואני מלאת תקווה כי שיתוף פעולה פורה זה ימשיך עם בית הספר אף בעתיד. איריס בכבוד רב, מנדלביץ ,מנהלת בי"ס "בן-גוריון" ר"ג מאחורי הקלעים... רבות מהפעילויות של המועצה הדתית מובלות על ידי מר עדי דואדי ,רכז הפעילות התורנית של המועצה .תחת שרביטו הופקו כל סדרות השיעורים הללו, בעשר אצבעותיו הוא מפעיל את תוכנית הבר-מצווה העניפה על שלל המוסדות בהם היא פועלת, ובזמנו הפנוי הוא הפיק את ערב חלוקת התעודות של פרס התרבות התורנית. אנו מודים לעדי על פועלו הנמרץ, על הדביקות במשימה ועל החן הבלתי-נדלה והחיוך הגדול שמלווה אותו בכל פעולותיו .יתן לו ה' כח להוסיף ולעשות חיל לאורך ימים ושנים! 143 144 מקוואות וטהרה לא נחים לרגע! כפי שאתם כבר יודעים ,אנחנו לא אוהבים לנוח לרגע .המדיניות שלנו אומרת שכל אחד מהאגפים של המועצה הדתית חייב להמשיך ולהשתדרג בכל שנה ושנה .בשורות הבאות נספר לכם מהחדש בכל אחד מתחומי העיסוק הקלאסיים שלנו ,ועד כמה אנו משתדלים להתמקצע ולתת שירותי דת שיהיו גם מקצועניים ,נגישים וידידותיים לקהל. מקוואות וטהרת המשפחה מי שמכיר את הבלניות של רמת-גן יודע כי מאחורי המקצוע הזה עומדות נשים עם נשמה גדולה והמון רצון לסייע ולקרב. כבכול מקצוע ,גם בתחום הזה יש להתרענן ,לעבור השתלמויות מקצועיות, וגם להתגבש מבחינה חברתית ומקצועית .מדי שנה אנו עורכים יום עיון לבלניות העירוניות .בשנה שעברה היתה זו קרן מזור עם המופע "אשת חיל" שעסק בהעצמת האישה אשר צריכה לתמרן בין כל עיסוקיה – בבית, בעבודה ,בסידורים ,מול הילדים ועוד... מקווה הגברים המפואר במזרח התיכון מלבד הבלניות אנו ממשיכים כמובן לשפץ ולשכלל את המקוואות הפרוסים בכל רחבי העיר .בחודשים האחרונים סיימנו את השיפוץ במקווה ברמת יצחק (רחוב עוזיאל .)5יש דברים שקשה להעביר במילים ,ואפילו בתמונות .אנו מבקשים מכם – הן הגברים והן הנשים – כנסו בהזדמנות לצפות במקוואות הללו וספרו לנו האם אתם לא מסכימים עם ההגדרה שאמר אחד ממשתתפי טקס חנוכת המקווה – שזהו המקווה היפה ביותר במזרח התיכון! מהריצוף ועד לכלים הסניטריים ,מנוחות השימוש במקלחונים ועד לפינת הכניסה. הכל יפהפה! פשוט נסו בעצמכם... גם המקווה ברמת השקמה עבר בחודשים האחרונים שיפוץ חיצוני לרווחת הטובלים והטובלות. בשולי הדברים נוסיף כי בימים אלו משתתפים מקוואות העיר בתחרות "מקווה נאה בישראל יפה" של 'המועצה לישראל יפה' ,ואנו מקווים כי גם בתחרות זו יעריכו את ההשקעות הגדולות שהשקענו במקוואות העירוניים בשנים האחרונות. השנה ,ערכנו יום עיון מורחב ובו שוחחו הבלניות עם מר יהודה סירי ,יו"ר המועצה ,שדיבר על חשיבות השירות שאנו נותנים לטובלות ,ועם מו"ר הרב יעקב אריאל ,רב העיר ,והרב אור חיים טאוב שעסקו בצדדים ההלכתיים והמעשיים יותר איתם מתמודדות הבלניות מול הטובלות. לקינוח המפגש הזה נהנו הבלניות ממופע הפלייבק "טבילת אש" של צופיה לקס .צופיה היא שחקנית מקצועית ,אם לתשעה, ובמופע היא עושה סטנד- אפ ממקרי מקווה שכולנו מכירים ...מדובר במופע מקצועי של ממש שפתח אופק הבלניות בפני הסתכלות משעשע על המקרים המרכיבים את שגרת עבודתן. 145 נישואין 146 באגף הנישואים מסתכלים קדימה... קמחא דפסחא רשמית ,תפקידה של המועצה הדתית מסתכם בביצוע של רישום פרוצדורלי לחלוטין של הזוג לנישואין .טופסולוגיה וזהו .אבל כפי שכבר הבנתם – אנחנו לא מסתכלים על זה ככה! פרויקט קמחא דפסחא האחרון הוכתר גם הוא בהצלחה רבה .בכל שנה מנצחים גבאי בית הכנסת על איסוף כספי הקמחא דפסחא מכל רחבי העיר. הסכומים הגדולים מחולקים במלואם לנזקקים – ללא תיווכים ,ללא מקבלי שכר ,ול"עניי עירך" תושבי רמת-גן בלבד .כך זוכים מתפללי בתי הכנסת בעיר לקיים מצוות צדקה מהודרת במיוחד. בשנה האחרונה החלטנו להשקיע רבות ביצירת קשר עם הזוגות גם לאחר תקופת הנישואין ,ולהשתדל לתת כלים לבניית זוגיות ארוכת-שנים ,נעימה ומוצלחת. התחלנו בהוצאת חוברת ובה מאמרים פרי עטם של הרב יהושע שפירא והרב אלישיב קנוהל בנושאי זוגיות שונים ,והמשכנו בסדרה של מפגשים לזוגות הצעירים שנישאו בחודשים האחרונים במשרדי הרבנות. המפגשים הללו כמובן אינם חובה ,ובכל-זאת זוגות רבים בוחרים לבוא ולשמוע מה יש ליהדות להציע לבניית זוגיות איתנה .הרב יחיעם עוזרי ,רב בית כנסת בר"ג ,מחנך ומרצה בנושאי יהדות שונים, העביר שני מפגשים תקשורת בנושא בינאישית מתוך עומק רב אבל בחיוך גדול – והזוגות יצאו מאושרים! את הכסף מקבלים הנזקקים בדרך הנוחה ביותר עבורם :ככרטיס אשראי חד- פעמי המלא בסכום התמיכה שאושר לו ,ואיתו הוא יכול לקנות בכל מקום את הצרכים המדוייקים שלו ושל משפחתו .כך אנו מונעים בעייה של חלק מהמשפחות שמוצפות בחבילות קמח ,אך נשארות ללא גרביים ,או להיפך... בסיום פרויקט איסוף התרומות העירוני בחרנו להוקיר את בתי הכנסת ואת הגבאים המסורים והענקנו להם תעודות הוקרה מיוחדות על מסירותם למצווה היקרה. אות המתנדב אחד המיוחדים שבין הגבאים המסורים הוא מר מיכאל מיכאלי ,שמוביל כבר שנים רבות את איסוף כספי ה'קמחא דפסחא' בקהילת 'דובב עז'. מיכאלי הוא דמות ידועה בנופיה של רמת-גן ,ועוסק בצרכי ציבור כבר שנים ארוכות .מצאנו לנכון להביא בשורות אלו את הוקרתנו לפעילות הציבורית הזו – בכל השנה ככלל ,ולקראת חג הפסח בפרט. יהי רצון שתזכה לשנים ארוכות ,נעימות וטובות, מתוך בריאות איתנה ונחת, ותהיה אהבת ויראת ה' עליך כל הימים. 147 ועוד היד נטויה... 148
© Copyright 2024