1. No category

‫שוויון ערך האדם – אני‪ ,‬אחר‬
‫אדר א תשע"א ‪ -‬מרץ ‪2011‬‬
‫כנס מגזר כפרי בנושא מקומו של האחר‬
‫בחברה הישראלית‬
‫‪1‬‬
‫תכן עניינים‪:‬‬
‫פתיחה‪ :‬שוויון ערך האדם בקיבוץ ובחברה הישראלית‪ /‬דורון נדיב בשם צוות‬
‫אמונה וערכים בקיבוץ‪ /‬מיכאל ליבני‬
‫החינוך עמ' ‪3‬‬
‫עמ' ‪5‬‬
‫עמ' ‪-8‬‬
‫שער א'‪ :‬האחר בחברה הישראלית‪:‬‬
‫ חירות‪ ,‬שוויון‪ ,‬אחווה – משמעות הפלורליזם בחברה דמוקרטית‬‫‪-‬‬
‫עמ' ‪9‬‬
‫שנאת הזר וקבלת השונה בחברה רבת פנים – מי זר לי בחברה הישראלית?‬
‫‪ -‬בין שוויון האדם לצדק חברתי‬
‫עמ' ‪12‬‬
‫עמ' ‪17‬‬
‫עמ' ‪-21‬‬
‫שער ב'‪ :‬האחר במרחב בכפרי‪:‬‬
‫לגיטימי ולא לגיטימי בשאיפה לחברה הומוגנית – כיצד מגדירים זהות שלא על בסיס שנאה?‬
‫‬‫‪(.‬בין כנס רבני צפת לחוק וועדות הקבלה ליישובים) עמ' ‪22‬‬
‫‪ -‬שכנים – איך "אנחנו" מתייחסים ל"הם"? (קיבוצניקים‪-‬מושבניקים‪-‬עירוניים‪ ,‬קיבוץ‪-‬הרחבה‪)..‬‬
‫עמ' ‪33‬‬
‫עמ' ‪-39‬‬
‫שער ג'‪ :‬האחר בקיבוץ‪:‬‬
‫‪ -‬הרחקה או הכלה? יחס הקבוצה (נעורים‪ ,‬קיבוץ‪ ,‬יישוב) לשוני‪.‬‬
‫עמ' ‪40‬‬
‫‪ -‬שוויון בין שונים – שוויון ערך האדם כערך מכונן בייסוד החברה הקיבוצית‬
‫עמ' ‪44‬‬
‫עמ' ‪-49‬‬
‫תוספות והעשרה‪:‬‬
‫ "ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצריים" –ערב תרבות לפסח על היחס לאחר‬‫ביהדות עמ' ‪50‬‬
‫מאמר של אבירמה גולן‪" :‬אתה הערבי הבא"‬
‫עמ' ‪52‬‬
‫נאום של הרבה תמר אלעד‪-‬אפלבום בכנס "ברית חושך לגרש"‬
‫על הקנאה‪ /‬ישראל רינג‬
‫עמ' ‪58‬‬
‫‪2‬‬
‫עמ' ‪53‬‬
‫חוברת למדריכי ומחניכי הנעורים בקיבוצים ובמגזר הכפרי‬
‫לרכזי חינוך‪ ,‬למחנכים למדריכי נעורים ולכל החברים המתעניינים בחינוך שלום‬
‫לקראת הכנס של המגזר הכפרי שעוסק ‪",‬באני האחר"‪ ,‬ולקראת הכנס של‬
‫הקבה"ד של מדריכי ורכזי החינוך הבילתי פורמאלי‪ ,‬החליט צוות החינוך‬
‫של המטה השיתופי להוציא חוברת העוסקת‪:‬‬
‫"בשוויון ערך האדם – אני אחר"‪.‬‬
‫מושג השוויון הפך מהמהפכה הצרפתית (‪ )1789‬לאחד המושגים הנפוצים‪,‬‬
‫בחברה‪ .‬המהפכה שאפה להמיר את זכויות היתר שהוענקו בתקופה‬
‫הפאודלית לשדרות האצולה‪ .‬הרעיון היה לקבוע חוק כללי השווה לכל‬
‫האזרחים‪ .‬כאשר הראציונאל דיבר על "שוויון ערך האדם" שמבוסס על‬
‫התפיסה כי קיימת שונות טבעית בין בני האדם‪ ,‬ולכן יש לאפשר לכל בני‬
‫האדם שוויון זכויות‪.‬‬
‫מושג השוויון מתקשר היום לרעיון המדינה המבטיחה לאזרחיה שוויון‬
‫זכויות משפטי‪ ,‬ללא הבדלי דת‪ ,‬גזע או מין‪ ,‬למתח בין השוויון והחופש‪,‬‬
‫להקשרו לזכויות אדם‪ ,‬לחלוקת משאבים‪ ,‬לצדק חברתי‪ ,‬לדמוקרטיה ועוד‪.‬‬
‫מושג מרכזי זה נתפס למשל באופן שונה בתפיסה הליבראלית‬
‫והסוציאליסטית‪ .‬כאשר הליבראלית גורסת את השוויון בפני החוק‪ .‬לעומת‬
‫הסוציאליסטית המרחיבה את המושג ומדגישה בנוסף את שוויון הסיכויים או‬
‫ההזדמנויות‪ .‬כאשר התנועה הקיבוצית‪ ,‬וקומונות נוספות בעולם‪ ,‬הובילו את‬
‫התיקון החברתי העמוק ביותר בתחום‪ ,‬שדיבר על הרעיון "מכל אחד לפי‬
‫יכולתו‪ ,‬ולכל אחד לפי צרכיו"‪.‬‬
‫הבחירה שלנו לעסוק "בשוויון ערך האדם – אני אחר"‪ ,‬נובעת מהעובדה‬
‫שלמרות מרכזיותו של ערך זה בחברה המודרנית‪ ,‬ובמדינת ישראל‪ ,‬דומה‬
‫שמגמות זרות לערך זה מתפשטות במהירות מבהילה בחברה‪ ,‬מגמות‬
‫הקשורות לתפישות גזעניות ופאשסטיות‪ ,‬מגמות המסכנות את הדמוקרטיה‬
‫והחברה הישראלית על רבדיה השונים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫לכן חשוב שאנו העוסקים בחינוך‪ ,‬נגבש השקפת עולם היוצאת נגד מגמה זו‬
‫ומדגישה ומרחיבה‪ ,‬את ערך "השוויון" על משמעותו הרחבה הקשורה‬
‫"לשוויון ערך האדם"‪ ,‬כערך מכונן בחברה‪ ,‬כערך שהוא הבסיס לחברה‬
‫דמוקרטית יותר‪ ,‬סולידארית יותר ועל כן מתוקנת יותר‪.‬‬
‫קריאה ופעולה משמעותית מצוות החינוך של המטה השיתופי‪.‬‬
‫הילה אילן‪ ,‬רזי בן יעקב‪ ,‬אורי אופיר‪ ,‬לאורה מילוא‪ ,‬עומר מגל‪ ,‬מיכאל לבני‬
‫ודורון נדיב‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫על רקע המבוכה (‪)4‬‬
‫אמונה וערכים בקיבוץ‬
‫כדי שהקיבוץ ישוב להיות דרך ולא רק בית עלינו לבחון את האמונה הקיבוצית ואת ערכי הליבה‬
‫הנובעים ממנה‪ .‬גם אם הדגשים בו השתנו‪ ,‬לא פג תוקפו של החזון הערכי המושתת על אמונת‬
‫דור המייסדים‪ ,‬לפיה תמיד קיימת אפשרות להקים חברה מתוקנת‪ .‬האם המטה השיתופי יכול‬
‫להחיות חזון זה?‬
‫מיכאל לבני ‪ /‬קיבוץ לוטן‬
‫במאמרים הקודמים ראינו‪ ,‬כי הקיבוץ לכשעצמו לא היווה מטרה‪ .‬הקיבוץ היה אמצעי במפעל הציוני –‬
‫הן בפועלו הציוני‪-‬מדיני והן בחזונו הציוני‪-‬תרבותי‪ .‬הקיבוץ ראה את עצמו כבית ודרך‪ .‬היום‪ ,‬רוב‬
‫הקיבוצים הם בית בלבד – ללא דרך‪.‬‬
‫בעבר‪ ,‬ניסה הקיבוץ להגשים ב"מיקרו" חזון ערכי מסוים של מדינה יהודית‪-‬ציונית ב"מקרו"‪.‬‬
‫ציינו‪ ,‬כי דור המייסדים של הקיבוץ היה דור מאמין‪ .‬עלינו לבחון את האמונה הקיבוצית ואת ערכי‬
‫הליבה הנובעים ממנה‪ ,‬הנחוצים על מנת שקיבוץ שוב יהיה דרך ולא רק בית‪.‬‬
‫תשתית האמונה בקיבוץ‬
‫האמונה כי "מותר האדם" וראיית האדם כריבון בעל רצון חופשי‪ ,‬הן תשתית שאין בלעדיה‪ .‬רק האדם‬
‫מסוגל ליצור ולעצב תרבויות חומריות ולא חומריות‪ .‬התרבות הלא חומרית (למשל‪ :‬ערכים) קובעת‪,‬‬
‫כיצד מיישמים את התרבות החומרית‪ .‬רק האדם מסוגל להנחיל תרבות (מתפתחת ומשתנית) מדור‬
‫לדור‪.‬‬
‫כל תרבות מתמודדת עם הצרכים הפיזיים של האדם – מזון‪ ,‬שינה‪ ,‬כסות‪ ,‬קורת גג‪ .‬כל תרבות חייבת‬
‫לווסת דחפים מולדים אשר מתבטאים כצרכים נפשיים‪ .‬קיים דחף לביטוי עצמי‪ ,‬להיבדל מהאחר‪,‬‬
‫להקנות לעצמנו זהות‪ .‬בעולם המעשה ביטויי דחף זה הם בעבודה ובתחביבים‪ .‬בחברה הקיבוצית‪,‬‬
‫העבודה בהקשר זה כוללת בניית הקהילה וקידום שליחותה‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש בנו דחף מיני‪ ,‬המבקש חוויה‬
‫חושנית ורגשית של איחוד – עם אנשים מיוחדים לנו‪ ,‬עם דברים ועם מקומות‪ .‬אהבת המקום היא‬
‫חיונית בחברה קיבוצית‪.‬‬
‫בחירה מתוך רצון חופשי‬
‫אין דרך אחת "טבעית"‪ ,‬בה תרבות מספקת צרכים פיזיים ומווסתת פורקן לדחפים‪ .‬החלופות‬
‫מושפעות על ידי תנאים סביבתיים והכרעות ערכיות – במודע‪ ,‬או שלא במודע‪.‬‬
‫במקורו‪ ,‬שאף הקיבוץ ליצור תרבות יהודית‪-‬ציונית חדשה‪ .‬שאיפה זו התבססה על אמונה‪ ,‬כי "מותר‬
‫האדם"‪ ,‬וכי האדם יכול לבחור מתוך רצון חופשי‪ .‬על כן‪ ,‬דור המייסדים האמין‪ ,‬כי תמיד קיימת‬
‫אפשרות להקים חברה אחרת‪ ,‬מתוקנת‪.‬‬
‫אמונה אמיתית ואמונה כוזבת‬
‫טיליך‪ ,‬אמונה כעניין עליון‪ .‬התיאולוג הנוצרי‪ ,‬פאול טיליך (‪ ,)1965-1886‬תיאר את האמונה כ"עניין‬
‫עליון" בחיי האדם‪ .‬הוא הבחין בין אמונה אמיתית במטרה אין‪-‬סופית ואמונה כוזבת‪ .‬לדידו של טיליך‪,‬‬
‫האמונה בחומר כערך עליון מעידה על העדר מוחלט של אמונה אמיתית‪ .‬טיליך נמלט מגרמניה‬
‫הנאצית‪ ,‬בה הוא ראה דוגמה של אמונה כוזבת אשר מטרתה הסופית – שלטון בן ‪ 1000‬שנה של‬
‫הרייך הגרמני‪ .‬הוא ראה בנביאי ישראל‪ ,‬אשר מטרתם להשיג את הצדק המוחלט "בכל לבם‪ ,‬בכל‬
‫נפשם ובכל מאודם"‪ ,‬דוגמה של אמונה אמיתית במטרה אין‪-‬סופית‪.‬‬
‫בובר‪ ,‬האתה הנצחי‪ .‬בראייתו של מרטין בובר‪ ,‬אמונה באידיאל אין‪-‬סופי ("האתה הנצחי") היא תנאי‬
‫מוקדם לקיום הבזקים של יחסי אמת‪ ,‬יחסי "אני‪-‬אתה" בין יחידים המתגעגעים על העדה‪ .‬לחיי‬
‫חברותא אמיתיים דרושים אדמה משותפת‪ ,‬עבודה משותפת‪ ,‬אורח חיים משותף ואמונה משותפת‪.‬‬
‫בשיחה עם חניכי תנועת נוער בגרמניה‪ ,‬דימה בובר את מקום האמונה בחברותא למרכז האופן‬
‫בגלגל אופניים‪ .‬יחסי אני‪-‬אתה בין החברים בשפת המעגל החיצוני של האופן מותנים בקיום‬
‫החישורים המחברים את כל אחד לחוד למרכז האופן (ה"אתה הנצחי")‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫ה"עניין העליון" ‪ ,‬האידיאל הנצחי של החלוצים היה השליחות למען כינון חברה יהודית‪-‬ציונית‬
‫מתוקנת בביתו המתחדש של עם ישראל בארצו‪.‬‬
‫קובנר‪ ,‬גלתה שכינה מחצר הקיבוץ‪ .‬נראה כי מזמן פג תוקפו של אמונה ציונית בחברה הקיבוצית‪.‬‬
‫כבר לפני ‪ 25‬שנה קונן המשורר אבא קובנר‪ ,‬מנהיג גטו וילנה ולימים חבר קיבוץ עין החורש ‪" :‬גלתה‬
‫שכינה מחצרו של קיבוץ"‪.‬‬
‫ה"יחד" סביב אידיאל נצחי נמוג‪ .‬נותרה מלחמת קיום של היחיד ומשפחתו הגרעינית‪ .‬חיידק‬
‫הדרוויניזם החברתי במלבושי הניאו‪-‬ליברליזם חדר לרקמת החברה הקיבוצית‪.‬‬
‫לדאבון רבים מאתנו‪ ,‬בדור אחרון נתנו לציונות הדתית‪-‬אורתודוכסית‪-‬משיחית לנכס לעצמה בלעדיות‬
‫באמונה ציונית ‪.‬‬
‫ערכי החזון הציוני‪-‬תרבותי של הקיבוץ‬
‫במרכז החזון הציוני‪-‬תרבותי של החלוצים עמדו כמה מקבצים ערכיים‪ ,‬אשר בהם האמינו כעניין עליון‬
‫בחיים‪.‬‬
‫הדרך לגאולה‪ .‬גאולת עם ישראל על ידי קיבוץ גלויות (ולו חלקית) בארצו על אדמה עברית‪ ,‬על ידי‬
‫עבודה עברית ובאמצעות השפה העברית‪ .‬אמונה זו עמדה מול אלה אשר האמינו‪ ,‬כי הדרך לגאולה‬
‫היא בהצטרפות למאבק כלל עולמי מעמדי‪ .‬מאידך‪ ,‬האמונה הציונית גם עמדה כנגד אלה אשר‬
‫האמינו‪ ,‬כי "אל לנו לדחוק את הקץ – המשיח בוא יבוא"‪ .‬מעל הכל – אמונה זו עמדה (ועודנה עומדת)‬
‫כנגד אלה אשר לא האמינו ביכולתם (אובייקטיבית או סובייקטיבית) להוות כף מאזניים אשר תטה את‬
‫קורות עם ישראל‪ .‬אתמול ‪ -‬היגרו לאמריקה‪ .‬היום – עושים לביתם באשר הם‪ ,‬וזה הדבר העליון‬
‫בחייהם‪.‬‬
‫שוויון ערך האדם ושוויון ערך העבודה כיסוד לצדק חברתי‪ .‬במורשת שלנו רעיון זה מעוגן בראייה‬
‫שהאדם "נברא בצלם"‪ .‬א‪.‬ד‪ .‬גורדון ביקש להחיל את הרעיון הזה על המפעל הציוני בכללותו‪" :‬אנחנו‬
‫בראנו לטבע ארצנו ניב שפתיים ואמרנו‪ :‬אדם בצלם אלוהים‪ ...‬עתה אנו באים לברוא לטבע זה החי‬
‫בנו ניב חדש ואומרים – עם בצלם אלוהים‪ ...‬זה יסוד רעיוננו‪ ,‬רעיון תחייתנו וגאולתנו‪ ,‬זה יסוד של‬
‫רעיון 'עם‪-‬אדם'"‪.‬‬
‫אמונה בערך זה עמדה (ועדיין עומדת) כנגד אלה אשר האמינו (ועדיין מאמינים)‪ ,‬כי ערכו האמיתי של‬
‫אדם נגזר מכישוריו ותועלתו המיידית בשוק‪ ,‬כפי שהדבר בא לביטוי בתלוש משכורתו‪ .‬לחלופין‪ ,‬ערכו‬
‫נקבע על ידי ייחוסו המולד‪ ,‬המשפחתי‪-‬מעמדי‪.‬‬
‫זהות יהודית‪-‬ציונית חופשית (ללא כבלי ההלכה והסמכות הרבנית)‪ .‬אמונה זו עמדה (ועומדת היום‬
‫ועוד איך!) כנגד המאמינים במסורת ההלכתית‪-‬רבנית כקובעת נורמות‪ .‬ועוד ‪ -‬יהדות ציונית חופשית‬
‫עמדה (ועומדת) כנגד אלה‪ ,‬הרואים בישראל מדינת היהודים "ככל העמים"‪.‬‬
‫אמונה ביהדות ציונית חופשית משמעה מדינה יהודית שיש בה שליחות תרבותית‪ .‬מהות השליחות‬
‫הזאת היא התמודדות בצורה פלורליסטית ודמוקרטית עם האתגר של המשך קיום היוצר של עם‬
‫ישראל‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬מקבץ ערכי סביב המחויבות ליהדות חופשית‪ ,‬עומד גם נגד תעתועי האשליה של ה"זהות‬
‫הישראלית" (לא כאן המקום להידרש לסוגיית תרבות המיעוט הלא יהודי במדינה היהודית)‪.‬‬
‫מימוש המכלול הערכי‬
‫המקבץ הערכי לעיל עוצב כמענה למבוי הסתום אליו הגיעה יהדות המערב ‪ ,‬בפרט מזרח אירופה‪,‬‬
‫כתוצאה מאיומים פיזיים ותרבותיים אשר הזמן החדש חוללם‪.‬‬
‫בתנועת העבודה הציונית החלוצים היוו את חוד החנית של הניסיון לממש מכלול ערכי זה‪ .‬לדעתי‪,‬‬
‫לא פג תוקפו של מקבץ ערכי זה גם אם הדגשים בו השתנו‪.‬‬
‫הראייה הערכית ועתיד הקיבוץ השיתופי‬
‫כדי להנחיל חזון ערכי נחוצה מערכת חינוך – פורמאלית (בעבר‪ :‬זרם העובדים) ולא פורמאלית‬
‫(תנועות הנוער)‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬נקודת המבחן היא היכולת לגייס מסה קריטית של חברים‪ ,‬ולו מסה‬
‫קטנה‪ ,‬אשר מוכנה להגשים את המקבץ הערכי בחייהם האישיים‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬תנועת העבודה הציונית איננה‪ .‬העובדה שגם התנועה הקיבוצית איננה קשורה לכך‪ .‬המציאות‬
‫בפניה עומד המטה השיתופי (וכן הקיבוצים העירוניים ועמותות קבוצות הבוגרים) היא שיש ארגון של‬
‫קיבוצים הדואג לצרכים קיומים שונים‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫המטה השיתופי יכול לראות את עצמו כ"תנועה בתוך הארגון"‪ ,‬במידה וישכיל לקחת אחריות כוללת‪.‬‬
‫מהלך של "תנועה בתוך ארגון" מחייב ראיית העיקרון של שיתוף כאמצעי למימוש עולם ערכי כולל‪ .‬לא‬
‫ניתן להיאחז בעקרון השיתוף מבלי להבהיר את ערכים שהוא אמור לממש‪.‬‬
‫לא נס לחו של החזון הערכי המושתת על אמונת דור המייסדים‪ .‬האם המטה השיתופי יכול להחיות‬
‫אותו? מעגל הקיבוצים העירוניים וקבוצות הבוגרים‪ ,‬הקמים כעוף החול מחורבות התנועה‪ ,‬יעידו על‬
‫אפשרות אחת‪ .‬עקרונות ומסגרות למימוש חזון ערכי משתנים‪ .‬חזון וערכי יסוד אינם משתנים‪" .‬באין‬
‫חזון ייפרע עם"‪( .‬משלי כ"ט‪ :‬י"ח)‬
‫הרשימה הבאה תציע עקרונות למימוש הערכים בהם דנו בקיבוצים בנסיבות של כאן ועכשיו‪.‬‬
‫האמונה כי "מותר האדם" וראיית האדם כריבון בעל רצון חופשי‪ ,‬הן תשתית שאין בלעדיה‪ .‬רק האדם‬
‫מסוגל ליצור ולעצב תרבויות חומריות ולא חומריות‪ .‬התרבות הלא חומרית (למשל‪ :‬ערכים) קובעת‪,‬‬
‫כיצד מיישמים את התרבות החומרית‪ .‬רק האדם מסוגל להנחיל תרבות (מתפתחת ומשתנית) מדור‬
‫לדור‬
‫אין דרך אחת "טבעית"‪ ,‬בה תרבות מספקת צרכים פיזיים ומווסתת פורקן לדחפים‪ .‬החלופות‬
‫מושפעות על ידי תנאים סביבתיים והכרעות ערכיות – במודע‪ ,‬או שלא במודע‪ .‬במקורו‪ ,‬שאף הקיבוץ‬
‫ליצור תרבות יהודית‪-‬ציונית חדשה והתבסס על אמונה‪ ,‬כי "מותר האדם"‪ ,‬וכי האדם יכול לבחור מתוך‬
‫רצון חופשי‬
‫אמונה ביהדות ציונית חופשית משמעה מדינה יהודית שיש בה שליחות תרבותית‪ ,‬שמהותה היא‬
‫התמודדת בצורה פלורליסטית ודמוקרטית עם האתגר של המשך קיום היוצר של עם ישראל‪ .‬לדעתי‪,‬‬
‫מקבץ ערכי סביב המחויבות ליהדות חופשית‪ ,‬עומד גם נגד תעתועי האשליה של ה"זהות הישראלית"‬
‫כדי להנחיל חזון ערכי נחוצה מערכת חינוך – פורמאלית (זרם העובדים) ולא פורמאלית (תנועות‬
‫הנוער)‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬נקודת המבחן היא היכולת לגייס מסה קריטית של חברים‪ ,‬ולו מסה קטנה‪,‬‬
‫אשר מוכנה להגשים את המקבץ הערכי בחייהם האישיים‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫ חירות‪ ,‬שוויון‪ ,‬אחווה –‬‫משמעות הפלורליזם בחברה‬
‫דמוקרטית עמ' ‪9‬‬
‫השלימו את המשפט‪ :‬אני לא רוצה לגור ליד ‪- - -‬‬
‫שנאת הזר וקבלת השונה‬
‫‬‫בחברה רבת פנים – מי זר לי‬
‫בחברה הישראלית? עמ' ‪12‬‬
‫ בין שוויון האדם לצדק חברתי‬‫עמ' ‪17‬‬
‫‪8‬‬
‫חירות‪ ,‬שוויון‪ ,‬אחווה ‪ -‬משמעות הפלורליזם בחברה דמוקרטית‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .1‬היכרות עם מושגי מפתח הנחוצים לקיומו של משטר דמוקרטי‬
‫‪ .2‬הבחנה בין חירות‪ ,‬שוויון ואחווה מבחינת הדרישה מהאדם בתוך החברה‬
‫‪ .3‬בחינה של מדינת ישראל‪ :‬עד כמה אנחנו פלורליסטים?‬
‫מהלך‪:‬‬
‫‪ .1‬משחק פתיחה‪ :‬פנטומימה‪ :‬כל אחד מקבל עקרון דמוקרטי וצריך להדגים בפנטומימה מה‬
‫היה קורה אם הוא לא היה‪.‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫חופש הביטוי‬
‫חופש הדת‬
‫הכרעת הרוב‬
‫שלטון החוק‬
‫זכויות המיעוט‬
‫פתרון מחלוקות בדרכי שלום‬
‫את העקרונות רושמים בגדול על לוח או פלקט‪ .‬אפשר להוסיף את‪:‬‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫החלפת שלטון‬
‫שוויון בפני החוק‬
‫איסור על אפליה‬
‫(‪ 15‬דקות)‬
‫‪ .2‬מתחלקים לשלוש קבוצות‪ :‬אומרים להם שהם מייצגים את "הוועד נגד הדמוקרטיה בישראל"‬
‫והם צריכים לבחור את העקרונות הכי לא פופולריים שיהיה אפשר לוותר עליהם בדמוקרטיה‪.‬‬
‫הם צריכים להחליט תוך שלוש דקות על איזה שלושה עקרונות הם מוותרים‪.‬‬
‫•‬
‫נותנים להם דקה וחצי לוותר על שני עקרונות‪.‬‬
‫•‬
‫אח"כ נותנים להם דקה לוותר על עוד שני ערכים‪.‬‬
‫דיון‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫איזה ערכים נשארו לכם?‬
‫איזה הם הכי חשובים ולמה?‬
‫איך תראה המדינה בלי זכויות האדם והאזרח?‬
‫על איזה ערך הכי מוותרים בקלות בישראל?‬
‫‪ 15‬דק'‬
‫‪ .3‬מירוץ אסוציאציות‪" :‬מיעוטים"‪.‬‬
‫באמצע החדר פלקט שכתוב עליו "מיעוטים בארץ"‪ .‬מתחלקים לשתי קבוצות וכל קבוצה מקבלת טוש‬
‫בצבע אחר‪ .‬במירוץ‪ ,‬כל אחד צריך לרשום קבוצת מיעוט שונה שלא נכתבה לפניו על הפלקט‪ .‬מנצחים‬
‫אלה שרשמו הכי הרבה ב‪ 3-‬דקות‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫ מה לפי דעתכם היחס למיעוטים האלה בישראל?‬‫קוראים ביחד מתוך מגילת העצמאות‪:‬‬
‫מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח‬
‫הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות‪ ,‬הצדק והשלום‬
‫לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל‬
‫אזרחיה בלי הבדל דת‪ ,‬גזע ומין; תבטיח חופש דת‪ ,‬מצפון‪ ,‬לשון‪ ,‬חינוך ותרבות;‬
‫תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של‬
‫מגילת האומות המאוחדות‪.‬‬
‫ מה צריך להיות היחס ע"פ זה?‬‫ זה מתממש? איפה לא?‬‫(‪ 15‬דקות)‬
‫‪ .4‬יחס למיעוטים – משפיע או לא משפיע עליי‪:‬‬
‫כל זה טוב ויפה‪ ,‬אבל האם זה תמיד קל? מה בני אדם צריכים לעשות כדי לחיות בחברה דמוקרטית?‬
‫על מה הם צריכים לשמור? במהפכה הצרפתית‪ ,‬כשהעם דרש דמוקרטיה במקום שלטון יחיד הם‬
‫צעקו שלושה דברים‪ :‬חירות‪ ,‬שוויון ואחווה‪.‬‬
‫מציירים שלושה מעגלים‪ ,‬אחד בתוך השני‪:‬‬
‫חירות‬
‫שוויון‬
‫אחווה‬
‫חירות – זכויות הפרט‪ ,‬לכל אחד הזכות לפעול כרצונו כל עוד הוא לא פוגע בזולת‪ ,‬חיה ותן לחיות‪.‬‬
‫שוויון – כל בני האדם שווים בקולם ובפני החוק בלי הבדלי דת‪ ,‬גזע‪ ,‬לאום‪ ,‬מעמד ומין‪ .‬הם זכאים‬
‫ליחס שווה ולשוויון הזדמנויות להצליח ולהתפתח‪.‬‬
‫אחווה – לבני האדם החובה המוסרית הבסיסית לדאוג זה לזה ולהיות ערבים זה לזה‪.‬‬
‫מנסים לשייך כל משפט לעקרון שהוא ממש‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫"מדינת ישראל תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת‪ ,‬גזע ומין;‬
‫תבטיח חופש דת‪ ,‬מצפון‪ ,‬לשון‪ ,‬חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל‬
‫הדתות‪( ".‬מגילת העצמאות)‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫"אני מתנגד לכל מילה שהינך אומר‪/‬ת‪ ,‬אולם אני אלחם בחירוף נפש על זכותך לומר את‬
‫דבריך" (פרנסואה מרי וולטר)‬
‫‪-‬‬
‫"איש באמונתו יחיה"‬
‫‪11‬‬
‫‪-‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך" (ספר ויקרא)‬
‫‪-‬‬
‫"מכל אחד לפי יכולתו‪ ,‬לכל אחד ע"פ צרכיו"‬
‫‪-‬‬
‫"‪...‬הזכויות הטבעיות של כל אדם קיימות כל עוד הן אינן מפריעות לאדם אחר להינות מאותן‬
‫הזכויות" (הצהרת זכויות האדם והאזרח)‬
‫‪-‬‬
‫"כאשר ממשלה מחליטה החלטות ‪ ,‬היא חיבת להתייחס התייחסות שווה לטובתו של כל‬
‫אדם שהחלטות אלו חלות עליו ולאינטרסים שלו"‪( .‬רוברט אלן דאל)‬
‫‪-‬‬
‫מה הכי קשה למימוש מבין שלושת העקרונות האלה? מה דורש מאיתנו הכי הרבה?‬
‫(החירות והשוויון הם עקרונות שהחוק מחייב‪ .‬את החירות כמעט במלואה ואת השוויון‬
‫ברמות שונות‪ .‬אחווה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬היא וולנטרית)‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫ובכל זאת‪ ,‬יש קשר בין שלושתם? מהו?‬
‫(‪ 15‬דקות)‬
‫‪ .5‬קוראים יחד הגדרה ל"פלורליזם" מתוך ויקיפדיה‪:‬‬
‫פלורליזם‬
‫פלורליזם משמעו הכרה בקיום ריבוי דעות וקבוצות במדינה ובלגיטימציה של‬
‫קיום זה‪ .‬הפלורליזם הוא ערך ועיקרון חשוב בדמוקרטיה‪ .‬הפלורליזם הוא גם‬
‫ההכרה בזכותן של הקבוצות במדינה לבטא את השונות ביניהן ולהתארגן‬
‫במסגרות שונות כדי לממש את זכויותיהן ולפעול להשגת האינטרסים והצרכים‬
‫שלהן‪ .‬ההכרה בערך הפלורליזם במדינה הדמוקרטית‪ ,‬שהחברה בה מורכבת‬
‫מקבוצות השונות זו מזו מבחינה כלכלית‪ ,‬חברתית‪ ,‬דתית ותרבותית‬
‫ובעמדותיהן הפוליטיות‪ ,‬מאפשרת לקבוצת השונות הנבדלות זו מזו לשמור על‬
‫זהותן הייחודית‪ ,‬תוך שמירה על בסיס מאחד ומשותף לחברה כולה‪.‬‬
‫ החברה בישראל היא פלורליסטית?‬‫ באיזו רמה מבין שלושת המעגלים? חירות (לכל קבוצה יש זכות להתקיים)‪ ,‬שוויון (לכל הקבוצות‬‫זכויות שוות‪ ,‬ייצוג שווה והזדמנות שווה בחברה) או אחווה (יש אהבה‪ ,‬דאגה וסולידריות בין‬
‫הקבוצות)?‬
‫(‪ 15‬דקות)‬
‫‪11‬‬
‫שנאת הזר וקבלת השונה בחברה רבת פנים – מי זר לי בחברה הישראלית?‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .1‬הצפה של המושג "זר" – את מי אני מגדיר כשונה ממני‬
‫‪ .2‬חשיפה לתופעות של שנאת זרים בישראל‬
‫‪ .3‬בחינת האתגרים שמציבה תפיסת "קבלת השונה" לי כאדם ולנו כחברה‬
‫מהלך‪:‬‬
‫‪ .1‬בינגו שוניות‪:‬‬
‫כל אחד מקבל רצועה מחולקת ל‪ .3-‬בכל ריבוע שעל הרצועה הוא צריך לכתוב קבוצה שהוא לא‬
‫משתייך אליה בחברה הישראלית‪ .‬מתחלקים לשלוש כך שלכל שלישייה יש תשע משבצות (לוח‬
‫בינגו)‪:‬‬
‫עירוניים‬
‫דתיים‬
‫דרוזים‬
‫גברים‬
‫אשכנזים‬
‫חרדים‬
‫מתנחלים‬
‫ערבים‬
‫נשים‬
‫השלישיות מסתובבות בחדר ומשוות בין הלוחות שנוצרו‪ .‬כל פעם שיש דמיון בהגדרות חותמים אחד‬
‫לשני על המשבצת‪ .‬השלישייה המנצחת היא זאת שעושה רצף בינגו מהחתימות‪.‬‬
‫(‪ 10‬דקות)‬
‫‪ .2‬ממחיזים את המערכון "הפגנה‪ ,‬לא חשוב על מה" של ארץ נהדרת מדצמבר ‪( .2010‬נספח ‪)1‬‬
‫זה באמת ככה לדעתכם? ישראל מוצפת שנאה? (אופציה – לקרוא את תוצאות הסקר השנתי של‬
‫המכון הישראלי לדמוקרטיה – נספח ‪)2‬‬
‫ממה לדעתכם זה נובע? מה המקום של הפוליטיקאים בתוך זה?‬
‫למתקדמים – מי מרוויח מזה שתושבי ישראל שונאים זה את זה? מי מפסיד?‬
‫(‪ 15‬דקות)‬
‫‪ .3‬האתגרים שבקבלת השונה‪:‬‬
‫החניכים עומדים בשורה‪ .‬בכל פעם מקריאים משפט‪ .‬חניך שלא מסכים הולך צעד קדימה‪ .‬מדי פעם‬
‫מבקשים מאחד החניכים להסביר למה התקדם‪ /‬נשאר במקום‪:‬‬
‫‪‬‬
‫אני חושב שכל אזרח במדינה חייב לדעת לדבר עברית וערבית שוטפת‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪‬‬
‫צריך לשנות את לימודי ההיסטוריה בביה"ס כדי שנלמד גם על ההיסטוריה של יהודי צפון‬
‫אפריקה‪ ,‬רוסיה‪ ,‬אתיופיה וערביי ישראל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫להומואים ולסביות צריכה להיות זכות חוקית להתחתן ולהקים משפחה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫צריך להקפיד על זה שלא תהיה תחבורה בכלל בשכונות ורחובות חרדיים בשבתות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לעובד זר צריכות להיות זכויות שוות ב‪ 100%‬לאלה של עובד ישראלי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מדינת ישראל צריכה לתת הגנה ומקלט לפליטי מלחמה שמגיעים אלינו‪ ,‬ולשלב אותם‬
‫במערכת החינוך‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בכל יישוב בישראל חובה שיהיו בית כנסת‪ ,‬מסגד וכנסייה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דגל ישראל צריך להיות דגל שמייצג את כל אזרחיה‪ ,‬מכל מוצא ואמונה דתית‪.‬‬
‫דיון‪:‬‬
‫ מה היה לכם מובן מאליו? איזה דברים שלא נעשים הם בגדר "שנאת הזר"?‬‫ באיזה שלב זה נהיה קשה "לקבל את השונה"?‬‫(‪ 20‬דקות)‬
‫‪ .4‬שולפים שני משפטים‪:‬‬
‫"אנשים בדרך־כלל שונאים אחד את השני מפני שהם פוחדים אחד מהשני; הם‬
‫פוחדים אחד מהשני מפני שהם לא מכירים אחד את השני; הם לא מכירים אחד‬
‫את השני מפני שהם לא יכולים לתקשר; הם לא יכולים לתקשר מפני שהם‬
‫מופרדים‪( ".‬מרטין לות'ר קינג)‬
‫"כל אחד הוא גדי בעיני עצמו‪ ,‬האחר הוא תמיד זאב" (הרצל)‬
‫ מסכימים? איפה זה בא לידי ביטוי בחיים שלכם?‬‫ עם כמה מה"אחרים" שכתבתם בבינגו שוניות יש לכם היכרות אישית? למה לדעתכם זה כך?‬‫‪ -‬איך אפשר לפתור את הפחד (והשנאה) ממי שהוא לא כמוני ברמה האישית? וברמה הלאומית?‬
‫‪13‬‬
‫הפגנה‪ ,‬לא חשוב על מה‪( .‬מערכות פתיחת העונה של "ארץ נהדרת"‪ ,‬דצמבר ‪)2010‬‬
‫משתתפים‪ :‬אייל קיציס‪ ,‬אזרח מהקהל‪ ,‬אלי ישי‪ ,‬אביגדור ליברמן‪ ,‬קהל‬
‫אייל קיציס‪ :‬ערב טוב ושבת שלום לכם‪ ,‬אנחנו פותחים עונה חדשה של ארץ נהדרת‪...‬‬
‫קהל‪ :‬לא‪ ,‬לא‪ ,‬לא ניתן!‬
‫קיציס‪ :‬חבר'ה‪ ,‬מה קורה? אני מנסה להתחיל פה תכנית!‬
‫אזרח מהקהל‪ :‬חייבים לגרש אותם!‬
‫קיציס‪ :‬על מה אתה מדבר? את מי?‬
‫אזרח מהקהל‪ :‬בדיוק! את מי?! מי הם בכלל?! צריך לשים לזה סוף!‬
‫קיציס‪ :‬למה?‬
‫אזרח מהקהל‪ :‬זה גם מה שאני אומר! למה?! למה הם פה בכלל?! לקחת לנו את בנות ישראל?!‬
‫קיציס‪ :‬אה‪ ,‬אדוני‪ ,‬אתה חייב להיות יותר ספציפי‪...‬‬
‫אזרח מהקהל‪ :‬דורית עמיגה‪...‬‬
‫קיציס‪ :‬אני מבין שלא מוצא חן בעינייך עם מי היא מסתובבת‪.‬‬
‫אזרח מהקהל‪ :‬אני לא יודע עם מי היא מסתובבת! היא לא עונה לי! השארתי לה היום איזה מאה‬
‫הודעות! תראה אותי‪ ,‬שישי בערב‪ ,‬במקום שנצא לארוחה רומנטית בארומה אני מפגין! ועוד על מה?!‬
‫קיציס‪ :‬זה מה שאני מנסה להבין‪ ,‬על מה?‬
‫(מהקהל יוצא אלי ישי)‬
‫אלי ישי‪ :‬מה על מה? רבותיי‪ ,‬מה על מה? נגד העובדים הזרים! הרי האנשים האלה הם בניגוד לכל‬
‫הערכים שלנו‪ .‬לא רק שהם זרים‪ ,‬הם גם עובדים‪ ,‬יימח שמם‪.‬‬
‫קיציס‪ :‬כן אדוני השר אלי ישי‪ ,‬את העמדות שלך לגבי העובדים הזרים כולנו מכירים מצוין‪ ,‬אבל אתה‬
‫לא יכול להוביל הפגנה כזאת‪...‬‬
‫אלי ישי‪ :‬אני לא מוביל‪ ,‬זאת התקוממות עממית‪ .‬קדימה חבר'ה‪ ,‬יש לכם שלטים עממיים שהדפיסו‬
‫לכם בסין העממית‪ ...‬קדימה!‬
‫קהל‪ :‬לא רוצים עובדים זרים! לא רוצים עובדים זרים!‬
‫(אביגדור ליברמן מגיח מהקהל)‬
‫ליברמן‪ :‬מספיק כבר‪ ,‬די‪ .‬מספיק עם ההסתה הזאת‪ ,‬זה לא מכובד‪.‬‬
‫קיציס‪ :‬כן‪ ,‬שר החוץ ליברמן‪ ,‬איזה יופי‪ ,‬אני רואה שגם אתה שם‪.‬‬
‫ליברמן‪ :‬ברור‪ ,‬לא יכול להיות שבשנת ‪ ,2010‬אחרי כל מה שעברנו‪ ,‬יהודים ירצו לגרש מפה פליטים‪..‬‬
‫קיציס‪ :‬יפה מאוד! סוף כל סוף! אלה מילים יפות וחשובות‪...‬‬
‫ליברמן‪ :‬כשמה שבאמת צריך זה לזרוק מפה את כל הערבים ועוזריהם‪.‬‬
‫קיציס‪ :‬אה‪ ,‬מר ליברמן‪ ,‬באמת‪ ,‬אני מבקש‪...‬‬
‫ליברמן‪ :‬אנחנו לא באנו לפה לפני ‪ 15‬שנה והקמנו מדינה בשביל שחנין זועבי תחליף את מיקי‬
‫חיימוביץ'‪.‬‬
‫אזרח מהקהל‪ :‬בדיוק! לא רוצים פה ערבים!‬
‫קהל‪ :‬לא רוצים פה ערבים! לא רוצים פה ערבים!‬
‫קיציס‪ :‬סליחה‪ ,‬סליחה‪ ,‬סליחה‪ ,‬מר ליברמן‪ ,‬אני מבקש‪ ,‬בוא נפסיק עם זה‪ .‬די‪.‬‬
‫ליברמן‪ :‬מה אתה רוצה ממני? אי אפשר לעצור אותם‪ .‬זאת הפגנה ספונטנית‪.‬‬
‫קיציס‪ :‬מה זאת אומרת? כולנו ראינו הרגע שאתה ארגנת את זה!‬
‫ליברמן‪ :‬בסדר‪ ,‬אבל אני בן אדם ספונטני‪...‬‬
‫קהל‪ :‬לא רוצים פה ערבים! לא רוצים פה ערבים!‬
‫ליברמן‪ :‬עכשיו גבוה‬
‫(קהל צועק בקול גבוה)‪ :‬לא רוצים פה ערבים!‬
‫ליברמן‪ :‬עכשיו נמוך‬
‫‪14‬‬
‫(קהל צועק בקול נמוך)‪ :‬לא רוצים פה ערבים!‬
‫ליברמן‪ :‬עכשיו בשפת הב'‬
‫קהל‪ :‬אבא באבא באבא בים!‬
‫קיציס‪ :‬באמת‪ ,‬אני מבקש‪ ,‬מפגני השנאה האלה לא מכבדים פה אף אחד‪.‬‬
‫אלי ישי‪ :‬הבן אדם צודק‪ .‬רבותיי‪ ,‬היינו ב ‪ ZONE‬טוב‪ ,‬התפזרתם‪ ,‬מה קרה לכם? העניין העיקרי הוא‬
‫עובדים זרים‪ :‬שחורים‪ ,‬צהובים וירוקים‪ ,‬שזה ילדים של הצהובים שעוד לא הבשילו‪.‬‬
‫ליברמן‪ :‬סליחה‪ ,‬סליחה סליחה‪ ,‬זאת גזענות‪ .‬וגזענות זה הנישה שלי‪.‬‬
‫אלי ישי‪ :‬עכשיו קרעת אותי‪ .‬אתה צריך להיות במועדון לילה‪ ,‬אתה יודע? אבל לא יכניסו אותך כי‬
‫אתה פרוסקי (צוחק)‪.‬‬
‫אזרח מהקהל‪ :‬הא הא‪ ,‬הכניס לך‪..‬‬
‫אלי ישי‪ :‬מה‪ ,‬אני לא יודע מה זה גזענות? למפלגה שלי נכנסים רק מזרחים וחרדים‪.‬‬
‫ליברמן‪ :‬למפלגה שלי נכנסים רק רוסים וכוסיות‪ .‬עד שאני הגעתי כל נושא הגזענות היה מוזנח‪.‬‬
‫תראה איזה פריחה יש עכשיו‪.‬‬
‫אלי ישי‪ :‬אה סליחה‪ ,‬אנחנו פעלנו רבות למען נושא הגזענות‪ ,‬זה ידוע‪ .‬סליחה‪ ,‬מי שיחק אותה עם‬
‫מכתב הרבנים על איסור השכרת דירות לערבים הא? שיחוק או לא שיחוק?‬
‫ליברמן‪ :‬נו באמת‪ ,‬מכתב‪ ...‬מה אתה ילדה? בוא נחליף מכתבים‪ ...‬יש לי הלו קיטי‪ .‬אנחנו הבאנו את‬
‫חוק הנאמנות‪ .‬בניגוד אליכם אצלנו נותנים עבודה‪.‬‬
‫אזרח מהקהל‪ :‬נכון! זה נכון‪ ,‬החרדים לא עובדים‪ ,‬הם עצלנים‪ ,‬הם אוכלי חינם!‬
‫ליברמן‪ :‬בבקשה‪.‬‬
‫קהל‪ :‬לא רוצים פה חרדים‪ ,‬לא רוצים פה חרדים!‬
‫אלי ישי‪ :‬סליחה רבותיי! מי החצוף הזה שיגיד שלא רוצים חרדים? מה אתה עושה פה בכלל? יש לך‬
‫כריסמס‪ ,‬לא? לך תבדוק‪ ,‬אולי שמו לך בגרב ‪.WII‬‬
‫אזרח מהקהל‪ :‬צודק‪ ,‬אלה לא יהודים בכלל! לא רוצים יותר רוסים!‬
‫קהל‪ :‬לא רוצים יותר רוסים! לא רוצים יותר רוסים!‬
‫‪15‬‬
‫‪ 46%‬מהיהודים‪ :‬לא נגור ליד ערבי‬
‫מתוך שידורי גלי צה"ל‬
‫עדכון אחרון‪30/11/2010 , 16:11 :‬‬
‫מהסקר השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה עולה תמונה לא ממש דמוקרטית‪ 46% :‬מהיהודים‬
‫לא מעוניינים לגור בשכנות לערבי‪ 70% ,‬מהערבים לא יגורו ליד זוג הומוסקסואלי; ‪ 86%‬מהיהודים‬
‫בעד לשלול מהערבים זכות דיבור בשאלות גורליות לעתיד המדינה‪.‬‬
‫הסקר השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה פורסם היום (ג')‪ ,‬ומעלה נתונים מדאיגים לגבי תפיסת‬
‫הדמוקרטיה בקרב הציבור הישראלי‪ .‬אמנם ‪ 81%‬מהציבור סבור כי "דמוקרטיה היא המשטר הטוב‬
‫ביותר"‪ ,‬אבל האם הם מיישמים זאת הלכה‪-‬למעשה בפעולותיהם?‬
‫‪ 86%‬מהיהודים סבורים כי החלטות "גורליות" לעתיד המדינה חייבות להתקבל ברוב יהודי בלבד‪53% .‬‬
‫מהציבור הזה סבורים כי מותר למדינה לעודד הגירה של ערבים לחוץ‪-‬לארץ‪ 62% .‬מהיהודים סבורים כי‬
‫כל עוד ישראל נמצאת בסכסוך עם הפלסטינים ‪ -‬אסור להתחשב בדעות הערבים בענייני ביטחון‪.‬‬
‫הישראלים מצהירים כי אין להם בעיה לגור ליד כל אוכלוסייה‪ ,‬אבל כאשר מתעמקים מגלים כי ‪46%‬‬
‫מהיהודים לא היו רוצים לגור ליד שכן ערבי; ‪ 39%‬אומרים כי לא היו רוצים לגור ליד חולי נפש או עובדים‬
‫זרים‪ 25% .‬אומרים שלא היו רוצים לגור ליד זוג הומוסקסואל‪ .‬במגזר הערבי עולה תמונה שונה בתכלית‪:‬‬
‫המגזר השנוא ביותר על ערביי ישראל הוא ההומוסקסואלים ‪ 70% -‬מהערבים לא היו רוצים לגור ליד זוג‬
‫חד מיני‪ .‬ל‪ 67%-‬מהערבים יפריע לגור ליד שכן חרדי‪ 65% ,‬לא היו רוצים לגור ליד מתנחלים או מתנחלים‬
‫לשעבר‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫בין שיוויון האדם לצדק חברתי‬
‫מטרות ‪:‬‬
‫‪ .1‬בחינת מקומו של האחר בחברה בפרספקטיבה של צדק‬
‫‪ .2‬להבין את ההשלכות של שוויון ערך האדם בבניית חברה‪.‬‬
‫‪ .3‬בחינת הקשר בין ה"צדק" ל"שוויון"?‬
‫מהלך‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫משחק פתיחה‪" :‬אני בור ועם הארץ"‪ -‬כל אחד בתורו צריך להגיד "אות" כך שיווצרו‬
‫שמות של ישובים‪.‬במדיה ומישהו לא יודע איך להמשיך את הישוב שהתחילו הוא יכול‬
‫"לבלף" להגיד אות לא קשורה או לשאול את זה שהיה לפניו לאיזה ישוב הוא התכוון‪.‬‬
‫במידהוזה שהיה לפניו יודע על איזה ישוב הוא מדבר יש נקודה רעה למי ששאל‪ ,‬במידה‬
‫שהוא תפס "בילוף" אז יש נקודה רעה למבלף‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬ניר מתחיל‪ ,‬חושב על קיבוץ "עין השופט" ואומר "ע" דפנה שהייתה אחריו‬
‫חושבת על מושב "עלמה" ולכן היא אומרת "ל" יובל שמשחק אחריה לא יודע למה היא‬
‫התכוונה ולכן הוא שואל אותה‪ ,‬היא אומרת "עלמה" ולכן יש לו נקודה רעה‪.‬‬
‫ניתן גם להתחיל סיבובים עם קטגוריות כמו‪ :‬קיבוצים‪ ,‬ערים‪ ,‬עיירות פיתוח‪ ,‬מצפים ועוד‪.‬‬
‫התאמת ישובים‪ :‬מחלקים לחניכים עשרה שמות של ישובים וטבלה ריקה עם מאפיינים‬
‫של ישובים (ניספח ‪ )1‬ועל החניכים להתאים בין כל ישוב למדד החברתי כלכלי שלו‪,‬‬
‫רמת הכנסה ממוצעת ואחוזי הצלחה בבגרות‪.‬‬
‫*מדד חברתי כלכלי מורכב מרמת הכנסה לנפש‪ ,‬שירותים של הרשות המוניציפאלית‪,‬‬
‫רמת החיים הכללית ורמת החינוך ברשות‪ .‬המדד מחלק את כל הישובים בארץ ל‪10‬‬
‫אשכולות‪ .‬על החניכים לסדר את הישובים מהאשכול המוך ביותר לגבוה ביותר‪.‬‬
‫לאחר שהחניכים מנסים להתאים שואלים‪:‬‬
‫ לפי מה ידעתם להתאים? האם היה לכם קל לעשות את ההתאמה? (במידה וכן) איך‬‫זה יכול להיות שזה היה כל כך קל?‬
‫מה מאפיין את התושבים שנמצאים בתחתית הדירוג החברתי? מה מאפיין את‬
‫התושבים שנמצאים בעילית? ‪ -‬מנסים לאפיין את הישובים‪ .‬האם יש קשר בין סוג‬
‫האוכלוסייה בישובים האלה למצבם הסוציו אקונומי?‬
‫ במידה ואנו סבורים ישראל היא דמוקרטיה פלורליסטית איך זה יכול להיות שיש‬‫התאמה כל כך חדה בין הדת\מוצא\ אחרות אחרת לבין המצב הסוציו אקונומי שלך?‬
‫ האם יש ל"אחר" סיכוי שווה במדינה?‬‫[סיכוי סביר שהחניכים לא יעשו הקשר ישיר בין דמוקרטיה להזדמנות שווה‪ ,‬והם יצטרכו‬
‫את העזרה שלנו‪ ,‬כמו כן במידה ומושג ה"אחר" לא יושב‪ ,‬ניתן "לשאול" חלקים מפעולות‬
‫אחרות כדי לערוך הכרות יותר מעמיקה‪.‬‬
‫הכנה למכירה פומבית‪ :‬בואו ננסה לברר מה אדם צריך על מנת שתהיה לו הזדמנות‬
‫שווה להצליח בחברה‪ .‬לשם כך נערוך מכירה פומבית‪ .‬מחלקים את החניכים לשלוש‬
‫קבוצות (או יורת או פחות בהתאם למספרם) ונותנים להם רשימה של דברים ש"אדם‬
‫צריך" (ניספח ‪ .)2‬מסבירם להם שאנו עומדים לערוך מכירה פומבית ולפני כן כל קבוצה‬
‫צריכה להחליט עם עצמה מה הכי חשוב ולהצליח לקנות את הדברים שהכי חשובים לה‬
‫(כמובן במחיר הנמוך ביותר כדי שישאר כסף לשאר הדברים)‪.‬‬
‫מכירה פומבית‪ :‬מחליטים שלכל קבוצה יש ‪( ₪ 1,000‬או שמחלקים להם שטרות‬
‫מודפסים או שרושמים על לוח) מציעים את הדברים בסדר‪ ,‬ועל כל דבר שמציעים‬
‫הקבוצה שמציעה את המחיר הכי גבוה רוכשת את ה"דבר"‪.‬‬
‫שואלים‪:‬‬
‫לפי מה החלטתם בקבוצות מה הכי חשוב?‬‫ברגעים הקשים של המכירה‪ ,‬על מה החלטתם לוותר?‬‫כשאתם חושבים על הישובים שדיברנו עליהם קודם‪ ,‬מה צריך לקרות כדי שתהיה להם‬‫במאת הזדמנות שווה?‬
‫‪17‬‬
‫ האם יש אפשרות לנתק בין מוצאו\ גזעו\ דתו של האדם ליכולת שלו להצליח בחברה?‬‫(או שערבים וחרדים תמיד יהיו עניים)‬
‫ אילו כוחות בחברה יכולים לספק לאוכלוסיות החלשות את הכלים הבסיסיים לשפר את‬‫מצבם?‬
‫ מהצריכה להיות מקומה של המדינה בתוך הסיפור הזה?‬‫‪ .5‬מדינת הרווחה‪[ :‬במידה והקבוצה ברמה גבוהה] מספרים לחניכים שניתן ליצור מצב בו‬
‫צדק חברתי הוא לא עניין של מזל או נדבנות‪ ,‬ושאם המדינה מחליטה היא יכולה ליצור‬
‫שוויון הזדמנויות אמיתי‪ ,‬ולא שוויון "זכויות" בו המשחק כבר מכור מראש‪ .‬החלטה כזו‬
‫היא החלטה על מדינת רווחה‬
‫קוראים את "מדינת הרווחה" (ניספח ‪ )3‬ניתן גם לקרוא רק את הפיסקה הראשונה‬
‫(שאלות בגוף הטקסט)‬
‫לשם המחשה של מדינת הרווחה ניתן לראות את הסרטון של הדיילי שואו על‬
‫הסוציאליזם השוודי‪-‬‬
‫=‪http://www.facebook.com/video/video.php?v=148168021907706&notif_t‬‬
‫‪video_processed‬‬
‫‪ .6‬סיכום‪ :‬לסיכום החברה הישראלית מגוונת ומורכבת מהרבה קבוצות וזהויות‪ ,‬אך אם‬
‫המדינה באמת שואפת להיות דמוקרטיה‪ ,‬אזי היא צריכה לדאוג שכל האזרחים יכולים‬
‫לקחת חלק שווה במשחק הדמוקרטי הזה‪ ,‬מבלי לשלול אז זכותם של אזרחיה להיות‬
‫דתיים‪ ,‬ערבים או מזרחים‪ .‬שנאת הזרים מסיתה אותנו מעיסוק בנושאים החשובים‬
‫באמת‪ ,‬ומפלגת אותנו לסקטורים במקום שנוכל לפעול יחד ולשנות את המציאות‪.‬‬
‫ציוד‪ :‬עותקים מצולמים של הנספחים‪ ,‬לוח וטוש‬
‫ניספח ‪ 1‬סידור הישובים הנכון מהגבוה לנמוך‪:‬‬
‫‪ .1‬סביון‬
‫‪ .2‬רמת השרון‬
‫‪ .3‬כפר תבור‬
‫‪ .4‬חיפה‬
‫‪ .5‬ראש העין‬
‫‪ .6‬פקיעין‬
‫‪ .7‬ראמה‬
‫‪ .8‬ירוחם‬
‫‪ .9‬עמנואל‬
‫‪ .10‬רהט‬
‫דירוג כלכלי‬
‫חברתי‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫אחוז הזכאות לבגרות‬
‫‪92%‬‬
‫‪75.6%‬‬
‫‪69.3%‬‬
‫‪63.2%‬‬
‫‪57.5%‬‬
‫‪52.1%‬‬
‫‪42.4%‬‬
‫‪37.2%‬‬
‫‪36.1%‬‬
‫‪35.7%‬‬
‫ממוצע ההכנסה של השכירים‬
‫בישוב‬
‫‪14,000‬‬
‫‪10,506‬‬
‫‪9.183‬‬
‫‪7,654‬‬
‫‪7,020‬‬
‫‪5,300‬‬
‫‪4,874‬‬
‫‪4,420‬‬
‫‪3,322‬‬
‫‪3,120‬‬
‫‪18‬‬
‫ישוב‬
‫ניספח ‪ :2‬מה אדם צריך כדי להצליח?‬
‫‪ 12‬שנות חינוך‬
‫עבודה שאפשר להתפרנס ממנה בכבוד‬
‫תשתיות איכותיות במחיר שווה לכל נפש (כמו כבישים)‬
‫תחבורה ציבורית במחיר שווה לכל נפש‬
‫חשמל ומים‬
‫יכולת לעמוד בהוצאות הבריאות שלך‬
‫הקפדה על זכויות עובדים‬
‫חינוך משלים‪-‬חוגים‪ ,‬תנועות נוער ומרכזי למידה‬
‫יכולת לרכוש מוצרי יסוד בסיסיים (לחם‪ ,‬חלב וכו')‬
‫ניספח ‪ -3‬מדינת הרווחה‬
‫מדינת הרווחה‬
‫ערוך ומעובד מתוך‪ :‬עלייתה וירידתה של מדינת הרווחה*‬
‫עופר סיטבון‪ynet ,10/6/01 ,‬‬
‫מדינת הרווחה המודרנית שקמה באירופה לאחר מלחמת העולם השנייה לא היתה מדינה‬
‫סוציאליסטית‪ .‬היא התקיימה רק בחברות בהן היתה קיימת כלכלת שוק‪ ,‬וגם לא הביאה לביטול‬
‫מלא של העוני ושל אי‪-‬השוויון‪ .‬מאידך‪ ,‬היא הכירה בכך שלמדינה יש תפקיד חשוב בארגון‬
‫הכלכלה‪ ,‬ומטרתה המוצהרת היתה צמצום הפערים החברתיים באמצעות פעולה דו‪-‬ראשית‪ :‬מצד‬
‫אחד התערבות מדינתית‪ ,‬בכל האמצעים העומדים לרשות הממשלה‪ ,‬בפעילות המשקית‬
‫והכלכלית; ומצד שני הוצאת השירותים החברתיים מן השוק‪ ,‬והפיכתן לזכויות חברתיות שכל‬
‫אזרח זכאי להן‪ .‬במובן זה‪ ,‬נשאה בחובה מדינת הרווחה פוטנציאל רדיקלי למדי לשינוי יחסי‬
‫הכוח החברתיים‪ ,‬ואין זה מפתיע כי קמו לה מקטרגים ומתנגדים לא מעטים‪.‬‬
‫הלורד ויליאם בוורידג'‪ ,‬אביה של מדינת הרווחה הבריטית‪ ,‬סבר כי על המדינה לדאוג לאזרח לכל‬
‫אורך חייו‪ ,‬מהעריסה ועד לקבר‪ .‬לשם כך יש לפתח שורת שירותים שנועדו להגן על האוכלוסייה‬
‫הן מפני סיכוני החיים ‪ -‬מחלה‪ ,‬נכות‪ ,‬מות המפרנס‪ ,‬זקנה‪ ,‬יתמות ועוד ‪ -‬והן מפני סיכוני השוק ‪-‬‬
‫פיטורים‪ ,‬אבטלה‪ ,‬תאונות עבודה‪ ,‬פשיטת רגל ועוד‪ .‬תפיסה זו‪ ,‬שהיתה נתונה בקונסנזוס פוליטי‬
‫עד לשנות השבעים‪ ,‬הופכת את המדינה למעין חברת ביטוח גדולה המאפשרת לאזרח הקשיש‬
‫לשמור על רמת החיים אותה השיג במהלך חייו‪ ,‬ולאדם העני קיום בכבוד‪ .‬מדיניות זו מתאפשרת‪,‬‬
‫בין השאר‪ ,‬כתוצאה מחלוקה מחדש של ההכנסות באמצעות מערכות המס‪ ,‬ומטרה עקיפה אך‬
‫חשובה לא פחות שלה היא יצירת שילוב חברתי ופוליטי בין קבוצות ומעמדות חברתיים‪.‬‬
‫‪ o‬באמצעות מה ניתן לקיים מדיניות רווחה‬
‫‪ o‬יש הבדל בין זה לבין צדקה?‬
‫עיקרון האוניברסליות‪ :‬עקרון הרואה בשירות‬
‫כלשהו זכות המגיעה לכל אדם באשר הוא‪ ,‬ללא‬
‫קשר למצבו הכלכלי‪-‬חברתי‪ .‬זאת בניגוד לגישה‬
‫בהענקת השירות כסעד לעניים בלבד‪ .‬לדוגמא‪:‬‬
‫קצבאות ילדים אוניברסאליות ינתנו לכל ילד‪ ,‬כולל‬
‫ילדי עשירים‪.‬‬
‫קומודיפיקציה‪ :‬סחירות‪ .‬הפיכתם של שירותים לסחורות‬
‫בשוק‪ ,‬הנקנות ונמכרות בכסף‪ ,‬ותלויות ביכולת הכלכלית‬
‫של שוכר השירות‪ .‬לדוגמא‪ :‬הפיכתו של כביש לכביש‬
‫אגרה‪ ,‬או של שירות רפואי ממשלתי לשירות פרטי הניתן‬
‫בתשלום‪.‬‬
‫דה‪-‬קומודיפיקציה‪ :‬ביטול או הקטנת הסחירות‪ .‬הפיכתם‬
‫של סחורות בשוק לשירותים הנתפסים כזכויות‪ .‬הוצאתם‬
‫של שירותים מתחום פעולתו של השוק‪ .‬לדוגמא‪ :‬חינוך‬
‫חינם‪ ,‬השכלה חינם‪ ,‬פנסיה ממשלתית ציבורית ועוד‪.‬‬
‫למדריך‪ :‬קיצבאות לא נותנים רק למי שנזקק אלא‬
‫לכולם‪ .‬לא משנה כמה הוא מרוויח! אפילו לשרי‬
‫אריסון‪ .‬כי זאת זכות שמגיעה לכולם‪ ,‬לא משנה‬
‫מה‪.‬‬
‫הגשמת ייעודה של מדינת הרווחה‬
‫לשם מימושן של המטרות הנעלות הללו פועלת מדינת הרווחה בכמה מישורים‪ ,‬בראש ובראשונה‬
‫באמצעות מדיניות של התערבות ותכנון ממשלתיים בשוק‪ .‬מעורבות זו באה לידי ביטוי במדיניות‬
‫תקציבית מרחיבה‪ ,‬שנשענת על תורתו של הכלכלן הבריטי הנודע ג'ון מיינארד קיינס וגורסת כי‬
‫‪19‬‬
‫במצב של מיתון כלכלי‪ ,‬הממשלה רשאית ‪ -‬ואף חייבת ‪ -‬להגדיל את הגירעון התקציבי כדי להניע‬
‫את הפעילות הכלכלית‪ .‬קיינס טען כי מדינה איננה משק בית‪ ,‬וכי מותר לה להיות באוברדרפט‪.‬‬
‫פעילותה יכולה לייצר מקומות עבודה שבתורם מייצרים צמיחה כלכלית‪ .‬זו מגדילה את הכנסות‬
‫הממשלה ממסים וכך מאפשרת לה לצמצם מחדש את הגירעון ‪.‬‬
‫המעורבות והתכנון באים לידי ביטוי באופנים חשובים נוספים כמו הגנה על התעשיה והחקלאות‬
‫המקומיים ע"י מכסים המייקרים את היבוא‪ ,‬והשקעה ממשלתית ופיתוח של תשתיות כמו‬
‫מסילות רכבת‪ ,‬כבישים ותחנות כוח‪.‬‬
‫היבט מרכזי נוסף הוא עיקרון הדה‪-‬קומודיפיקציה*‪ ,‬שמשמעותו היא הוצאת שירותים ציבוריים‬
‫מסוימים ‪ -‬חינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬דיור‪ ,‬שוק עבודה מאורגן ועוד ‪ -‬מהתחום הצר של שוק הסחורות שבו‬
‫כל‪-‬אחד זכאי לקבל שירות כגובה הכנסתו‪ .‬כל תושבי המדינה משלמים מסים בהתאם להכנסתם‬
‫(מיסוי פרוגרסיבי) וכולם מקבלים שירותים חברתיים מפותחים‪ .‬זהו עיקרון האוניברסאליות*‪,‬‬
‫המכיר בקיומן של זכויות חברתיות להן זכאים כל האזרחים‪ .‬היישום של העקרונות אלו פועל‬
‫כמובן בכיוון של חלוקה שוויונית יותר של ההכנסות במשק‪ ,‬ועל כן גם לצמצום הפערים‬
‫החברתיים‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬עיקרון חשוב נוסף של מדינת הרווחה הוא עיקרון הדה‪-‬פמיליזציה* שנועד ליצור תנאים‬
‫שיאפשרו לכל האזרחים לקיים רמת חיים סבירה‪ ,‬ללא קשר למצבם ולתפקידם המשפחתיים‪.‬‬
‫דוגמאות ליישומו הן סבסוד מעונות יום‪ ,‬הענקת קצבאות ילדים‪ ,‬חופשה שנתית ועוד‪.‬‬
‫‪ o‬איך מדינת הרווחה מצליחה לייצר שירותי רווחה מפותחים לכולם? איזה ערך‬
‫עומד מאחורי המהלך הזה?‬
‫עיקרון הדה‪-‬פמיליזציה‪ :‬פמילי=משפחה‪ .‬צמצום השפעת המשפחה על עתידו של הילד‪ .‬צמצום‬
‫או מניעת המצב בו עתידו של הילד תלוי במצבה הכלכלי‪-‬חברתי של משפחתו‪ ,‬בהשכלתה‪,‬‬
‫ובכישוריה‪ .‬המשמעות‪ :‬חינוך‪ ,‬השכלה‪ ,‬בריאות וכדומה בחינם לכל (או לפחות בזול)‪.‬‬
‫מדינת הרווחה טובה לדמוקרטיה?‬
‫אחד ההישגים החשובים של מדינת הרווחה הוא היווצרות מעמד ביניים רחב בעל השכלה גבוהה‬
‫ורמת חיים נאותה‪ ,‬הנושא את המשק על כתפיו גם ככוח ייצור‪ ,‬גם ככוח קנייה וגם כמשלם מסים‪.‬‬
‫בניגוד לאמונה הרווחת‪ ,‬בני מעמד הביניים ‪ -‬ולא רק בני המעמדות הנמוכים ‪ -‬הם בין הנהנים‬
‫העיקריים ממדינת הרווחה‪ :‬הן ממערכת רפואה ציבורית מקצועית והוצאה ציבורית גבוהה על‬
‫חינוך‪ ,‬והן משום שמדינת הרווחה מספקת לא פעם למעמד הביניים תעסוקה‪ ,‬הכנסה וכוח‬
‫מקצועי‪.‬‬
‫מדינת הרווחה טובה גם לדמוקרטיה‪ ,‬שכן חינוך נרחב מבטיח את קיומו של ציבור משכיל‬
‫ומתעניין שיהא שותף בכינון דיון ציבורי ערני ותוסס‪ .‬הוא הדין גם לגבי הבטחת קיומה של רשת‬
‫ביטחון סוציאלית‪ .‬לאזרחים עניים‪ ,‬העסוקים במאבק ההישרדות היומיומי‪ ,‬יש פנאי מועט‪ ,‬אם‬
‫בכלל‪ ,‬להשתתף בחיים הדמוקרטיים‪ .‬בנוסף‪ ,‬היא גם מקדמת יציבות כלכלית וסולידריות‪ ,‬שהן‬
‫אבני יסוד לניהול דמוקרטיה תקינה‪.‬‬
‫היבט חשוב נוסף המאפיין מדינות רווחה הוא טיפוח גופים עצמאיים כדוגמת האקדמיה‪ ,‬השירות‬
‫הציבורי‪ ,‬מערכת המשפט‪ ,‬השידור הציבורי או איגודי העובדים‪ .‬אלו מנגנונים ציבוריים שיש‬
‫בכוחם להוות משקל נגד לכוחו של ההון הפרטי ולהצטברותו בידי מעטים‪ .‬הניסיונות‬
‫המתמשכים שאנו עדים להם בשנים האחרונות לפגוע בעצמאותם ובכוחם של גופים אלו‪ ,‬מלמדים‬
‫דווקא על חשיבותם הרבה‪.‬‬
‫‪ o‬לפי סיטבון‪ ,‬מה התרומה של מדינת הרווחה לדמוקרטיה? מה דעתכם על זה?‬
‫באיזה אופן מדינת הרווחה מכניסה את הדמוקרטיה‪-‬שלטון העם לתוך‬
‫הכלכלה?‬
‫המודל המתקדם ביותר של מדינת הרווחה‪ ,‬הוא המודל של מדינת הרווחה הסוציאל‪-‬דמוקרטית‪,‬‬
‫הרווח גם כיום במדינות סקנדינביה ‪.‬מודל זה מבוסס על מערכת רווחה נדיבה המעניקה גמלאות‬
‫על בסיס אוניברסלי ושירותים חברתיים נרחבים‪ .‬מדיניות השכר שוויונית באופן יחסי וקיים‬
‫ניסיון לצמצום מרבי של אי‪-‬השוויון בין גברים לנשים‪ ,‬באמצעות העלאת שיעור השתתפותן של‬
‫נשים בשוק העבודה‪ .‬מדיניות רווחה זו תרמה לשוויון חברתי וכלכלי‪ ,‬לתעסוקה כמעט מלאה תוך‬
‫קליטה של עובדים חסרי כישורים בשוק העבודה בשכר גבוה באופן יחסי‪ ,‬ולשיעורי עוני נמוכים‬
‫מאוד בקרב משפחות חד‪-‬הוריות‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫לגיטימי ולא לגיטימי בשאיפה לחברה הומוגנית – כיצד מגדירים זהות שלא על בסיס שנאה? ‪(.‬בין כנס‬
‫‬‫רבני צפת לחוק וועדות הקבלה ליישובים) עמ' ‪22‬‬
‫‪ -‬שכנים – איך "אנחנו" מתייחסים ל"הם"? (קיבוצניקים‪-‬מושבניקים‪-‬עירוניים‪ ,‬קיבוץ‪-‬הרחבה‪ )..‬עמ' ‪33‬‬
‫הנאה המטבח בעיניך?‬‫נאה המטבח‪ ,‬אף כי איננו מלוכלך!‬‫הנאה המסדרון בעיניך?‬‫נאה‪.‬‬‫אם כן ‪,‬שב אינו!‬
‫לא לא אשב‪.‬‬‫למה?‬‫השכנים אינם טובים בעיני‪ ,‬איך אשב אני חזיר ‪ ,‬לבן בן לבנים מימי‬‫בראשית ‪,‬ב כפיפה אחת עם חתולה כושית! לא נאה לי ולא יאה לי‪.‬‬
‫קראו השכנים‪ :‬לך‪ ,‬לך לך חזיר!‪21‬גם לנו לא נאה ולא יאה!‬
‫(דירה להשכיר‪ ,‬לאה גולדברג)‬
‫לגיטימי ולא לגיטימי בשאיפה לחברה הומוגנית – כיצד מגדירים זהות שלא על בסיס שנאה?‬
‫(בין כנס רבני צפת לחוק וועדות הקבלה ליישובים)‬
‫מטרות‪:‬‬
‫ התנסות בניסיון לקבוע קריטריונים לקבלה ליישוב ובניסיון להתקבל‬‫ היכרות עם חוק וועדות הקבלה ועם מכתב הרבנים‬‫ דיון בשאלת זכוותו של אדם "למיין את בני מינו"‬‫מהלך‪:‬‬
‫‪ .1‬סימולציית ועדות קבלה‪:‬‬
‫לפני הפעולה יש לבחור ‪ 4‬נציגים‪ .‬כל אחד מהם הוא מועמד המבקש להתקבל ליישוב מסוים‪ .‬שאר‬
‫הקבוצה מתחלקת לשלישיות וכל שלישייה היא ועדת קבלה של יישוב אחר (נספח א')‪.‬‬
‫כל וועדה מתבקשת לקבוע קריטריונים מרכזיים לקבלת אדם ליישוב (לפחות אחד ולא יותר‬
‫מחמישה)‪ ,‬וכמו כן – להכין שלט עם שם היישוב (לבחירתם) וסלוגן שלו שייתלה מעל לשולחן הוועדה‬
‫(כדי לתת למועמדים מושג)‪ .‬המועמדים מתבקשים למלא על עצמם את "טופס זהות" מפורט מאוד‬
‫(נספח ב')‪ ,‬ולבחור ארבע זהויות שיהיו שונות זו מזו כמעט בכל פרמטר‪.‬‬
‫מכיוון שהם בתחרות‪ ,‬אפשר להטיל קובייה ביניהם‪ .‬למי שיוצא המספר הגבוה ביותר יש את הזכות‬
‫למלא את הטופס ראשון‪ ,‬והבא אחריו חייב להיות שונה ממנו לפחות בשלושה קריטריונים‪ ,‬הבא‬
‫אחריו שונה משניהם וכן הלאה‪( .‬למדריך‪ :‬המטרה היא ליצור דיון סוער ומעניין ככל האפשר‪ ,‬ולכן‬
‫הזהויות צריכות להציף את מה שלחניכים אין הסכמה ביחס אליו‪ .‬זה יכול להיות אלמנט הדת‪ ,‬הנטייה‬
‫המינית‪ ,‬המוצא או המצב הכלכלי‪ ,‬אך הרעיון הוא להיות פרובוקטיביים)‪.‬‬
‫כשהוועדות והמועמדים סיימו מתחילים בסימולציה‪ .‬מרגע תחילת הסימולציה המועמדים בתחרות זה‬
‫עם זה‪ ,‬במטרה להתקבל לכמה שיותר יישובים‪ .‬הם מסתובבים בחדר ועוברים משולחן לשולחן‬
‫לראיונות אישיים‪ .‬הוועדות לא רואות את השאלון של המועמדים‪ ,‬אלא יודעות פרטים על המועמד רק‬
‫בהתאם לשאלותיהם‪ .‬אחרי סוף הראיונות‪ ,‬כל וועדה מכריזה מי התקבל ליישוב ומי לא‪ .‬מנצח מי‬
‫שהתקבל לכמה שיותר יישובים‪.‬‬
‫חושפים את הזהויות‪.‬‬
‫(‪ 45‬דקות)‬
‫‪ .2‬עיבוד ודיון‪:‬‬
‫ מה הנחה אתכם בבחירות? מה חיפשתם במועמדים?‬‫ למועמדים‪ :‬מה ניסיתם לשדר?‬‫ מה אתם חושבים שנכון לצפות מאדם שמצטרף ליישוב שלך? למה לא הוגן לצפות?‬‫ מישהו שמע על "חוק וועדות הקבלה"?‬‫(‪ 15‬דקות)‬
‫‪ .3‬הסבר על חוק וועדות הקבלה‪:‬‬
‫‪22‬‬
‫חוק וועדות הקבלה הוא חוק המאפשר לכל יישוב הקטן מ‪ 500-‬תושבים להקים וועדת קבלה אשר‬
‫תקבע מי זכאי להתקבל למגורים ביישוב ומי לא‪ ,‬תחת הגבלות מסויימות (איסור להפלות אדם על‬
‫רקע דת‪ ,‬גזע‪ ,‬מין‪ ,‬לאום או מוגבלות)‪ .‬החוק בדיונים בכנסת‪ ,‬עבר קריאה טרומית וראשונה‪ ,‬וצפוי‬
‫לעלות בקרוב לקריאה שניה ושלישית (נוסח החוק מצורף בהעשרה)‪.‬‬
‫קוראים שני קטעי קריאה‪ ,‬האחד בעד החוק (של אופיר ליבשטיין ממועצה אזורית שער הנגב‪ ,‬הארץ‪,‬‬
‫דצמבר ‪ ,)2010‬והשני מתנגד – מתוך דיון בכנסת בהשתתפות שלי יחימוביץ' (נספח ג')‪.‬‬
‫ מה דעתכם? כל סינון הוא גזענות?‬‫ לאדם יש זכות "למיין את בני מינו"? מה יכולה להיות סיבה לזה? מה הסכנה בזה?‬‫ אופיר ליבשטיין מתייחס לתזמון החוק‪ .‬למה הוא מתכוון לדעתכם?‬‫(‪ 30‬דקות)‬
‫‪ .4‬מכתב הרבנים‪:‬‬
‫ מראים את הכתבה על מכתב הרבנים (נספח ד')‬‫מה דעתכם‪ ,‬מה דומה ומה שונה?‬
‫האם לאנשים יש זכות לבחור את שכניהם? מאילו מניעים?‬
‫לסיכום‪ ,‬אפשר לקרוא מאמר של יהושוע רץ מהעיתון המקומי של מועצה אזורית משגב "אני גזען‬
‫קטן" (נספח ה')‬
‫(‪ 30‬דקות)‬
‫ציוד‪:‬‬
‫נספחים משוכפלים‬
‫קובייה‬
‫‪23‬‬
‫נספח א' ‪ -‬יישובים‪:‬‬
‫ קיבוץ שיתופי בדרום‪ ,‬כ‪ 300-‬חברים (‪ 600‬תושבים סה"כ)‪ ,‬מבוסס‬‫כלכלית יחסית אך בחשש מתמיד ממשבר‪ .‬קולות הקוראים להפרטה‬
‫נשמעים אך אינם דומיננטיים‪ .‬חשש מהזדקנות האוכלוסייה‪.‬‬
‫ מושב דתי בשפלה‪ ,‬כ‪ 800-‬תושבים‪ ,‬רוב התושבים הם דור שני או‬‫שלישי לעלייה מתימן‪ .‬מצב כלכלי בינוני‪ .‬לאחרונה החל לפעול ביישוב‬
‫וועד חזק שמטרתו לחזק אותו מכל הבחינות (חינוך‪ ,‬תרבות‪,‬‬
‫תעסוקה‪.)...‬‬
‫ קיבוץ דתי‪-‬שיתופי במישור החוף‪ ,‬כ‪ 400-‬תושבים‪ 250 ,‬מתוכם‬‫חברים‪ .‬מצב כלכלי קשה‪ .‬מתפרנס מענפיו וממפעל קטן לייצור מתכות‪.‬‬
‫ מצפה בגליל‪ 700 ,‬תושבים‪ 300 ,‬מתוכם ילדים‪ ,‬כל התושבים יהודים‬‫חילונים מבוססים כלכלית‪ ,‬רובם המוחלט ילידי הארץ‪ .‬חיי קהילה‬
‫עשירים‪ ,‬תנועת נוער פעילה‪ ,‬נהוג לחגוג חגים ומועדים יחד‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫נספח ב' – טופס אישי‪:‬‬
‫שם מלא‪_________________ :‬‬
‫מין‪_________________ :‬‬
‫מקום לידה‪_________________ :‬‬
‫מקום לידת ההורים‪_________________ :‬‬
‫נטייה מינית‪_________________ :‬‬
‫מצב משפחתי‪_________________ :‬‬
‫דת‪_________________ :‬‬
‫יחס לדת‪_________________ :‬‬
‫עמדה פוליטית (למי הצבעת בבחירות האחרונות?) _________________‬
‫משכורת חודשית‪_________________ :‬‬
‫קורות חייך‪ ,‬בקצרה‪:‬‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫‪25‬‬
‫נספח ג'‪ 2 :‬דעות על חוק וועדות הקבלה‪:‬‬
‫אופיר ליבשטיין | סינון אינו גזענות‬
‫מי שאינו מכיר לעומק את חוק ועדות הקבלה שיזמו חברי הכנסת שי חרמש וישראל חסון (קדימה)‬
‫ומתבסס רק על מידע מכלי התקשורת‪ ,‬עלול לחשוב שמדובר בחוק חשוך וגזעני‪ .‬האמת שונה‬
‫לחלוטין‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬חקיקה המעגנת את קיומן של ועדות קבלה קיימת במקומות הליברליים ביותר בעולם‪ ,‬כגון‬
‫שוודיה‪ ,‬בריטניה ואפילו במדינת ניו יורק‪ .‬בשנים האחרונות האיחוד האירופי עצמו תומך ביישובים‬
‫קהילתיים‪ ,‬מתוך אמונה שקהילה חזקה ומגובשת מהווה משקל‪-‬נגד לשוק הגלובלי המנוכר‪ .‬שנית‪,‬‬
‫בניגוד לרושם שנוצר‪ ,‬לא מדובר בחזית אחידה של משפטנים המתנגדים לחוק לעומת חזית של חברי‬
‫כנסת התומכים בו‪ .‬גם משפטנים בכירים‪ ,‬כרות גביזון למשל‪ ,‬הביעו תמיכה בחוק‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬חשוב להדגיש‪ ,‬כי החוק מתייחס ליישובים קטנים בני פחות מ‪ 500-‬משפחות ומוגבל לתחומי‬
‫הפריפריה של הגליל והנגב בלבד‪ :‬יישובים שההומוגניות והגיבוש בהם הם אבן היסוד לקיומם‪.‬‬
‫אחת הטענות השגורות בפי המתנגדים היא שהחוק מיותר‪ ,‬משום שהתקנות הקיימות כבר מאפשרות‬
‫למינהל מקרקעי ישראל לקבוע קריטריונים לוועדות קבלה‪ .‬אני מאמין שבמדינה מתוקנת פקידים אינם‬
‫צריכים לקבוע את המדיניות אלא ליישמה‪ .‬קשה לי להבין איך דווקא מי שחושבים שוועדות קבלה הן‬
‫בעייתיות מעדיפים שהעניינים ייסגרו במסדרונות האנונימיים של מינהל מקרקעי ישראל במקום לאור‬
‫היום במליאת הכנסת‪.‬‬
‫טענה אחרת אומרת‪ ,‬כי זהו חוק עוקף בג"ץ‪ .‬אלא שב‪ ,2007-‬בפסק דין רקפת‪ ,‬שבו טענו העותרים כי‬
‫נושא ועדות קבלה צריך להיות מעוגן בחקיקה ראשית‪ ,‬ואין להותירו בידי פקידים ‪ -‬קרא בית המשפט‬
‫העליון לכנסת לטפל בנושא‪ .‬לכן‪ ,‬הטענה כי מדובר בחוק עוקף בג"ץ היא אבסורדית; הצעת החוק‬
‫נולדה כתוצאה מפסק הדין של בג"ץ‪.‬‬
‫הטענה המתמקדת בתזמון החוק ‪ -‬בסמוך להצעות חוק כמו חוק הנאמנות וחוק הנכבה‪ ,‬שח"כ חרמש‬
‫מתנגד להן נחרצות ‪ -‬מתעלמת מהעובדה שהוא גובש ללא קשר להצעות האחרות‪ .‬הטענה שיש‬
‫לוותר על הצעת החוק המאוזנת והמידתית הזאת רק כי עלתה בסמיכות זמנים להצעות אחרות ‪-‬‬
‫אינה רציונלית בעיני‪.‬‬
‫ההתנגדות המשמעותית ביותר לחוק מסתמכת על הטענה שמדובר בחוק מפלה וגזעני‪ .‬אני חושד‬
‫שרבים מהטוענים זאת לא קראו את הצעת החוק‪ ,‬שכן כתוב בה במפורש שייאסר על ועדות הקבלה‬
‫לדחות מועמדים על בסיס של מין‪ ,‬דת‪ ,‬גזע‪ ,‬לאום וכו'‪ ,‬ושעל כל החלטה ניתן יהיה לערער לפני גוף‬
‫חיצוני ביישוב‪ .‬יש גם לא מעט צביעות מצד רבים מהמעלים טיעון זה‪ ,‬שכן הם אלה שמנהלים‬
‫מאבקים נגד כניסת חרדים לשכונות חילוניות‪ ,‬נגד כניסת יהודים לשכונות ערביות וכיוצא בזאת‪.‬‬
‫לפני כמה שנים נכנסה משפחת פשע ליישוב קהילתי קטן בדרום והרסה אותו לחלוטין מבפנים‪ .‬מי‬
‫הגן על אותה קהילה? מי דאג לשמור על זכויות תושביה? אני מאמין שכשם שיש זכויות אזרחיות יש‬
‫זכויות קהילתיות‪ .‬לקהילה צריכה להיות הזכות להגדיר את עצמה ולשמר את ערכיה‪ ,‬גם במחיר של‬
‫סינון מועמדים‪ .‬המתנגדים לחוק לקחו אותו למחוזות לאומיים אף שברור שהצעת חוק‪ ,‬האוסרת חד‪-‬‬
‫משמעית על אפליה‪ ,‬תיטיב עם אוכלוסיות מופלות יותר מהסטטוס קוו המעורפל‪ .‬אין לי ספק שמי‬
‫שיתעמק בהצעת החוק ימצא אותה טובה‪ ,‬מאוזנת וראויה‪ .‬לתפארת מדינת ישראל‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫הכותב הוא חבר המועצה האזורית "שער הנגב"‬
‫ועדת חוקה‪ ,‬חוק ומשפט מתכנסת לדון ב"חוק ועדות קבלה"‪ .‬שלי מתנגדת‬
‫בתוקף ומנמקת‪ :‬חוק מפלה וגזעני‬
‫‪02.02.2011‬‬
‫אני לא מכירה בזכות של אדם למיין את בני מינו‪ .‬תסתכלו על הסקרים‪ :‬רוב האנשים מעדיפים לגור‬
‫בחברת הדומים להם‪ ,‬עשירים שרוצים לגור ליד עשירים‪ ,‬אני מכירה אשכנזים שרוצים לגור רק‬
‫בחברת אשכנזים‪ ,‬ואני מגנה את זה בכל פה‪ .‬המפעל הציוני לא יכול להרשות לעצמו לתת גושפנקא‬
‫למיון הזה‪ .‬זו גזענות‪.‬‬
‫שלי‪ :‬סיעת העבודה שאני מייצגת אותה כאן לא תשתתף בהצבעה על שני התיקונים המוצעים כאן‪,‬‬
‫של הקטנת המספר בישוב שזכאי למיין את תושביו מ‪ 500 -‬ל‪ ,400-‬ושל הגבלת החוק לצפון ולדרום‬
‫בלבד‪ .‬העובדה שאתם מצמידים לנו אקדח לרקה‪ ,‬ואומרים אם לא תצביעו – זה ישאר בכל הארץ‬
‫ובישובים של ‪ ,500‬לא תגרום לנו להעניק הכשר לחוק המפלה והגזעני הזה‪ .‬אתם מנסים לאלץ אותנו‬
‫לבחור בין… לבין… אני לא רוצה לומר את המילים‪.‬‬
‫יו"ר ועדת חוקה דוד רותם‪ :‬בין דבר ובין חולרה‪ ,‬תגידי‪.‬‬
‫שלי‪ :‬זה אתה אמרת‪.‬‬
‫אף כי יש טעם מסויים בהצעת היו"ר רובי ריבלין שמנסה למתן את החוק‪ ,‬להגבילו לפריפריה בצפון‬
‫ובדרום‪ ,‬שכן אין דינם של ישובי פריפריה כאלה כדינם של פרברי יוקרה במרכז ובשרון‪ .‬אלא שדווקא‬
‫התיקון הזה‪ ,‬באזור שבו חיים אזרחי ישראל הערבים‪ ,‬יהפוך אותו באופן חד לחוק גזעני המכוון‬
‫לערבים‪ ,‬שעה שהיום לדעתי הוא חוק גזעני המפלה לא רק ערבים‪ ,‬אלא גם שומרי מצוות מזרמים‬
‫מסויימים‪ ,‬מזרחיים‪ ,‬מי שאינם עשירים‪ ,‬חד הוריות‪ ,‬ועוד ועוד‪.‬‬
‫ארבע מאות משפחות זה ישוב של אלפי אנשים שאנחנו פשוט מאפשרים לו לעשות סלקציה על רקע‬
‫אתני ותרבותי‪.‬‬
‫ח"כ ישראל חסון‪ :‬לא נכון‪ ,‬תגידי איפה כתוב אתני‪.‬‬
‫כמובן שזה לא כתוב‪ ,‬אבל צריך להיות ממש עיוור כדי לא לראות את הרמזים העבים‪ :‬הנה הסעיף‬
‫שמאפשר לכל מיני ישובים וקהילות לבצע כל מיני מיונים על רקע דת ותרבות‪ ,‬ולפסול חברותו של‬
‫אדם‪.‬‬
‫למשל‪" ,‬המועמד נעדר יכולת כלכלית להקים בית ביישוב" – יכולת כלכלית זה דבר יחסי‪ ,‬יכול להיות‬
‫שיש לו יכולת כלכלית של מעמד בינוני והיישוב רוצה יכולת כלכלית חזקה יותר‪ .‬סעיפים נוספים‬
‫מדברים על‪" :‬חוסר התאמה למרקם התרבותי‪-‬חברתי"‪ .‬כולנו יודעים שהדברים האלה ועוד רבים‬
‫נוספים יוכלו להיות הבסיס לדחות אדם מלגור בישוב גם אם איש לא יגיד לו שזה בגלל השיוך האתני‬
‫שלו‪.‬‬
‫אתמול סיפר לי איש ציבור מוכר‪ ,‬חילוני‪ ,‬על בתו‪ ,‬חוזרת בתשובה‪ .‬זוג עם שישה ילדים‪ ,‬מתגוררים‬
‫בשכירות במושב‪ ,‬שניהם אנשים עובדים‪ ,‬אקדמאים ששירתו בצבא‪ ,‬משפחה פרודוקטיבית‪ ,‬ידידותית‪.‬‬
‫הם רצו לרכוש בית ביישוב‪ .‬זה ישוב של כיפות סרוגות‪ ,‬והם חרדים‪ .‬הם לא עברו ועדת קבלה‪ ,‬אמר‬
‫לי האיש בכאב‪ .‬מהרגע שנכנסו היה ברור להם שעניינם הוכרע מראש‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫אנחנו חיים בחברה רב תרבותית‪ ,‬קולטת עלייה מכל קצוות תבל‪ .‬יש בינינו מיעוטים אתניים‪ ,‬קבוצות‬
‫מפולגות על רקע דת (ולא רק דתיים וחילונים‪ ,‬אלא גם זרמים בתוך היהדות)‪ .‬אין לנו הזכות המוסרית‬
‫למיין את עצמנו על פי השתייכות לקבוצות‪ .‬אני גרה ברח' הרב קוק‪ ,‬סמוך לשוק הכרמל‪ ,‬בתל אביב‪.‬‬
‫סביבי גרים שומרי מצוות רבים‪ .‬וגם חילונים בני מעמד הביניים שאורח חייהם שונה לחלוטין‪ ,‬ועוד‬
‫סוגים שונים ומגוונים של בני אדם‪.‬‬
‫המספר ‪ ,400‬שאתם מציגים כמיתון החוק‪ ,‬הוא גדול מאוד‪ 400 .‬משפחות‪ ,‬אלפי אנשים‪ ,‬זה‬
‫מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית‪ .‬ברגע שנאפשר לקהילות כאלה לפסול אדם על רקע אתני‪,‬‬
‫תרבותי‪ ,‬מצבו המשפחתי‪ ,‬הכלכלי‪ ,‬עמדתו הפוליטית – אז בעצם‪ ,‬בואו נחשוב‪ ,‬אם אנשים בישוב כזה‬
‫רשאים לקבוע שיחיו רק עם הדומים להם לחלוטין‪ ,‬מדוע אנו מגנים בתוקף את רבני צפת שאסרו‬
‫להשכיר דירות לערבים? מה ההבדל?‬
‫ח"כ ישראל חסון‪ :‬את לא סומכת על ישובי גוש שגב שיחליטו בעצמם עם מי הם רוצים לגור?‬
‫שלי‪ :‬זה לא עניין של לסמוך או לא‪ ,‬אני פשוט לא מכירה בזכות של אדם למיין את שכניו‪ .‬אני חושבת‬
‫שלתת את האפשרות הזאת לקהילות גדולות‪ ,‬ו‪ 400-‬משפחות זה הרבה מעבר לקהילה קטנה‬
‫והומוגנית – יש כאן כבר אלמנטים גזענייים‪ .‬אני לא מכירה בזכות של אדם למיין את בני מינו‪.‬‬
‫תסתכלו על הסקרים‪ :‬רוב האנשים מעדיפים לגור בחברת הדומים להם‪ ,‬עשירים שרוצים לגור ליד‬
‫עשירים‪ ,‬אני מכירה אשכנזים שרוצים לגור רק בחברת אשכנזים‪ ,‬ואני מגנה את זה בכל פה‪ .‬המפעל‬
‫הציוני לא יכול להרשות לעצמו לתת גושפנקא למיון הזה‪ .‬אני בת של ניצולי שואה‪ .‬שני הסבים ושתי‬
‫הסבתות שלי נספו בשואה‪ .‬חלק נרחב מהשקפת העולם שלי הציונית‪ ,‬ההומניסטית‪ ,‬נשען על תולדות‬
‫המשפחה שלי ועל ההיסטוריה של העם שלי‪ .‬אני‪ ,‬שהורי אודים מוצלים מהגזענות הכי נוראה‪ ,‬לא‬
‫יכולה להרשות לעצמי‪ ,‬כפי שכולנו איננו יכולים להרשות לעצמנו‪ ,‬שבמדינה היהודית והדמוקרטית‬
‫שלנו‪ ,‬שקמה על האתוס הציוני‪ ,‬יכון מיון גזעני שכזה‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫נספח ד'‪ :‬מכתב הרבנים‬
‫‪www.haaretz.co.il‬‬
‫עודכן ב‪07/12/2010 11:00 -‬‬
‫עשרות רבני ערים חתמו על פסק הלכה האוסר על השכרת דירות לערבים‬
‫גורמים בציונות הדתית ביקשו לחזק את עמדתו של הרב אליהו מצפת ולהבהיר ליועמ"ש כי‬
‫מדובר בעמדה הלכתית ואין להשתמש באמצעים משפטיים נגדו‬
‫מאת חיים לוינסון‬
‫בעקבות פרסום פסק הלכה של רב העיר צפת שמואל אליהו‪ ,‬האוסר על השכרת דירות לגויים‪ ,‬חתמו‬
‫בשבועות האחרונים עשרות רבני ערים על פסק הלכה האוסר על השכרת דירות לערבים‪.‬‬
‫בשבועות האחרונים העולם התורני עסק באופן נרחב בסוגיה ההלכתית לכאורה‪ .‬קבוצת עסקנים‬
‫בציונות הדתית החלה להחתים רבנים על קריאה דומה מתוך כוונה לפגוע במספר השכרות הדירה‬
‫לערבים‪ .‬בנוסף‪ ,‬ביקשו החותמים לתמוך ברב אליהו עצמו‪ ,‬המותקף על ידי ארגונים רבים‪ ,‬שדרשו‬
‫להעמידו לדין פלילי וכן לנקוט נגדו צעדים משמעתיים בשל היותו רב עיר‪.‬‬
‫אותם עסקנים מקווים כי העובדה שעשרות רבני ערים המקבלים משכורת מהמדינה הצטרפו לקריאה‪,‬‬
‫תבהיר ליועץ המשפטי לממשלה כי מדובר בעמדה הלכתית עקרונית וכי לא ניתן להשתמש באמצעים‬
‫משפטיים או פליליים נגד רב כזה או אחר‪.‬‬
‫על פסק ההלכה חתמו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬רבני הערים הבאים‪ :‬יעקב אדלשטיין מרמת השרון‪ ,‬יוסף שיינין‬
‫מאשדוד‪ ,‬משה הבלין מקריית גת‪ ,‬דוד וולפא מראשון לציון‪ ,‬אברהם מרגלית מכרמיאל‪ ,‬ציון סודרי‬
‫מגדרה‪ ,‬שמואל דוד מעפולה‪ ,‬שמחה הכהן מרחובות‪ ,‬עזריה בסיס מראש העין‪ ,‬יצחק יעקובוביץ'‬
‫מהרצליה‪ ,‬ישעיה מייטלס מנהריה‪ ,‬ישעיה הרצל מנצרת עילית‪ ,‬דוד צדקה מפרדס חנה‪ ,‬אברהם‬
‫אוחיון מאופקים וכן רבנים נוספים‪.‬‬
‫"המלחמה השקטה"‬
‫הרב שמואל אליהו ערך בחודש שעבר "כינוס חירום" בצפת‪ ,‬בכותרת "המלחמה השקטה ‪ -‬נלחמים‬
‫בהתבוללות בעיר הקודש צפת"‪ .‬הכינוס נערך בהיכל התרבות של העיר‪" ,‬בית יגאל אלון"‪ ,‬והשתתפו‬
‫בו כ‪ 400-‬איש‪ .‬בכנס נאמר כי מקור הבעיה הוא המכללה בעיר‪ ,‬שרוב תלמידיה הינם ערבים‪ .‬בין‬
‫הנואמים היה ברוך מרזל ונציג ארגון "להב"ה" (למניעת התבוללות בארץ הקודש)‪.‬‬
‫הקמפיין נגד השכרת דירות לסטודנטים ערבים בצפת לא תם בכך‪ .‬בעקבות דבריו של אליהו נוצרה‬
‫מתיחות ואף מהומות בין צעירים ויהודים בעיר‪ .‬המתיחות הגיעה לשיאה כשברחבי העיר פוזרו‬
‫מודעות נגד תושב צפת‪ ,‬מוותיקי העיר‪ ,‬שהשכיר דירה לשלושה סטודנטים בדואים הלומדים במכללת‬
‫צפת‪ .‬המשכיר‪ ,‬אלי צביאלי בן ה‪ ,89-‬אף קיבל איומים כי ביתו יישרף‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫נספח ה'‪ :‬אני גזען קטן‪ /‬יהושוע רץ‬
‫אני גזען קטן‪30.11.10 .‬‬
‫יהושוע רץ‬
‫אני גזען קטן‪ .‬לא גדול‪ ,‬משום שמעולם לא חשבתי עצמי כזה ולא הראיתי שום סימני גזענות‪ .‬למרות‬
‫זאת נאלצתי לאחרונה להודות בכך משום שגם אם כוונותיי טהורות ודיבורי מנומס‪ ,‬בכל זאת אני‬
‫שותף לפרויקט ההולך ו"מתגזען" על כל האנשים הטובים כמוני ושותפים לו‪.‬‬
‫אני גזען קטן משום שראש המועצה הנבחר שלי משקיע זמן וכסף רב בשתדלנות במסדרונות הכנסת‬
‫וישיבות ועדותיה כדי לקדם שינוי בחוק ועדות הקבלה אשר יקל על היישובים שלנו לדחות אנשים‬
‫השונים מהמקובל אצלנו‪ ,‬וחובר לשם כך לנציגי מפלגות ימין לאומני‪ .‬הוא אמנם לא התייעץ עמי‬
‫בשאלת ועדות הקבלה‪ ,‬אך אני שותף למאמציו ומאבקו כי הוא ראש המועצה שלי ומייצג אותי בין אם‬
‫טוב הדבר בעיניי או לא‪.‬‬
‫אני גזען קטן כי יישובים שונים באזור מגוריי עמלים על שינויים בתקנון הקליטה שלהם אשר בניסוחים‬
‫מפותלים ובקריצת עין ימנעו קליטה על רקע מוצא אתני‪ ,‬ומשום ששכני הבדואי הגר במרחק עשרים‬
‫צעדים ממני ואביו הזקן שהיה על ההר שנים רבות לפניי‪ ,‬לא יוכלו לעולם לבנות בית חוקי על אדמתם‬
‫מסיבה אחת ויחידה – מוצאם ודתם‪ .‬שנים ניסיתי לספר לעצמי סיפורים‪ ,‬אתם מכירים אותם‪" :‬עדיף‬
‫להם לגור במקום אחר"‪" ,‬מה הם יעשו ביום הזיכרון"‪" ,‬לא באנו לכאן כדי לגור ביישוב מעורב" ושאר‬
‫תירוצים‪ ,‬עד שהתבגרתי והבנתי – זה המוצא‪ ,‬טמבל‪ .‬רק המוצא האתני שמבדיל ביני לבינו‪ .‬ועם כל‬
‫שאר ההסברים‪ ,‬כמו שאומר הפתגם הערבי‪" ,‬לך תרצף את הים"‪.‬‬
‫אני גזען קטן כי שערי חלק מהיישובים סגורים ביום ובלילה במעין התרסה מבדלת לאמור – "כאן‬
‫גרים אנשים טובים‪ ,‬אל תיכנסו‪ ".‬גזען קטן ולא גדול‪ ,‬כי אדם טוב אני וילדיי וחבריהם התנדבו לסייע‬
‫לקשי‪-‬יום בעיר הסמוכה ולבי נכמר למראה המובטלים בלשכת העבודה‪ ,‬אך ביישוב שלי נראים כולם‬
‫דומים לי‪ ,‬השכלתם ורמת חייהם כשלי או למעלה ממנה‪ ,‬כולם לובשים לבן בראש השנה ואין אחד‬
‫בהם שעורו שחור‪ .‬בטיעוני ההגנה‪ ,‬אוכל לומר שגדלתי בקיבוץ‪ ,‬וחברה בה הרכוש משותף וכך גם‬
‫האחריות ההדדית רשאית מן הסתם לברור מי מצטרף אליה והופך לשותף מלא‪ .‬לכן אך טבעי היה‬
‫בעיניי ש"ישוב קהילתי" מנסה גם הוא ליצור קריטריונים לקליטה‪ .‬אלא שההתיישבות על הרי הגליל‪,‬‬
‫כך התחלתי להבין‪ ,‬אינה רק בתים נאים בינות לעצים ושיחים והשלטים המבשרים על קליטה ומוצבים‬
‫בפיתולי הדרך ומודעות הפרסום בעיתונים המשווקות "איכות חיים"‪ .‬ההתיישבות הזו מושיטה יד‬
‫אחת ידידותית ומזמינה ויד שנייה מונפת בתנועת דחייה‪" :‬בואו בהמוניכם לגור איתנו אלא אם כן‬
‫אתם‪ "....‬וכאן מתחילה רשימה נסתרת מן העין ונחבאת מאחורי ניסוחים מעורפלים ומכוני מיון‬
‫מתוחכמים שתפקידה להרחיק את הרוב ולקלוט את המעט‪.‬‬
‫טוב לי ביישוב בו אני חי‪ ,‬טובים השכנים בעיניי‪ .‬הצבע הירוק מרגיע והשקט מסביב משכיח מעט את‬
‫המולת העולם החיצוני‪ .‬נוח לי עם עצמי ועולם ערכיי כי המערכת הסובבת – מוסדות רשמיים‬
‫ולאומיים‪ ,‬מועצה אזורית‪ ,‬ועדות יישוביות של מתנדבים גדושי רצון טוב – כל אלה דואגים להקיף‬
‫אותנו בחגורת בטיחות עטופה באריזה יפה ומשובבת לב של מלים רמות שצלילן נעים‪ :‬ציונות‪ ,‬צביון‬
‫יהודי‪ ,‬קרבה לטבע וחינוך טוב‪ ,‬חיי קהילה‪ .‬ולכן נשארתי אני גזען קטן‪ .‬לא מזיק ולא צועק‪ ,‬לא שונא‬
‫ולא מקלל‪ .‬שוחר טוב ונוח לבריות ומשאיר את מלאכת ביצור החומות סביבי לרשויות‪ ,‬משתדל ככל‬
‫יכולתי להימנע מלהפריע‪ .‬קטן‪.‬‬
‫‪31‬‬
31
32
‫שכנים‪ -‬איך "אנחנו" מתייחסים ל"הם"?‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .1‬בחינה משותפת של יחסם של חניכי מועדון הנעורים לשאר בני הנוער בשכבה שלהם‬
‫‪ .2‬התמודדות עם שורשיו של היחס הזה‪ ,‬מה מידת הרלבנטיות שלו בימינו?‬
‫‪ .3‬בחינה ביקורתית של מאפייני השייכות הקיבוציים הרווחים‬
‫מהלך‪:‬‬
‫‪ .1‬אופציה למשחק פתיחה‪ -‬חידון "מבצע סבתא" (נספח ‪ .)1‬ניתן להשתמש בו בהתחלה כדי‬
‫לחדד את מאפייני הזהות הקיבוצית ועל מה היא מתבססת‪.‬‬
‫‪ .2‬חלוקה לקבוצות‪ -‬מחלקים את הקבוצה לקבוצות קטנות באופן הבא‪ :‬המדריך לוחש לכל חניך‬
‫באוזן שהוא עירוני\ קיבוצניק\ מושבניק\ (כל ישוב שמרכיב את בית הספר שלהם)‪ ,‬ולאחר‬
‫שכל אחד יודע מאיפה הוא בא‪ ,‬הוא צריך להסתובב בחדר ולהתנהג כמו מי שבא מהמקום‬
‫הזה‪ ,‬מבלי לגלות מי הוא‪ .‬תוך כדי ההסתובבות החניכים צריכים למצוא את הדומים להם‬
‫ולהתיישב בקבוצות‪.‬‬
‫‪ .3‬מיפוי בית הספר‪ -‬כל קבוצה מקבלת תמונה או תרשים של בית הספר שלהם‪ .‬בקבוצות‪,‬‬
‫מבקשים מהחניכים לצייר "מיפוי חברתי" (אפשר גם רק את השכבה)‪ .‬במיפוי עליהם לצייר‬
‫איזה חבורות מרכיבות את בית הספר‪ ,‬מה מאפיין אותן? איפה הן מסתובבות? מה הן‬
‫נוהגות לעשות? אפשר גם לצייר ציור ממחיש של אחד מכל חבורה‪.‬‬
‫‪ .4‬דיון‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫באיזו חבורה מיקמתם את עצמכם?‬
‫מה מאפיין אותה?‬
‫לפי מה אני בוחר את החברים שלי?‬
‫מה מאפיין את החבורות האחרות?‬
‫איך אתם מרגישים כלפיהם? איך הם מרגישים כלפיכם?‬
‫מה גורם למישהו בבית ספר להיות שונה ממני? האם יש מישהו בבית ספר שהוא‬
‫שונה יותר מידי ממני?‬
‫‪ .5‬מפזרים על הרצפה התייחסויות שמצאנו באינטרנט שקשורים ליחסי קיבוצניקים ושאר‬
‫העולם (נספח ‪.)2‬‬
‫מבקשים מכל אחד לבחור קטע אחד שהוא מתחבר אליו‪ /‬סולד ממנו‪.‬‬
‫תוך כדי קריאה מפתחים שיחה‪.‬‬
‫[אופציות נוספות‪:‬‬
‫‪.1‬לתת לקבוצה להשלים לבד "דברים שכל קיבוצניק צריך לדעת‪ ,"...‬או להרים ידיים להסכמה‪.‬‬
‫‪ .2‬לבחור קטע אחד ולנתח אותו יחד‪] .‬‬
‫* למה אנשים כותבים דברים כאלה?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫זה קשור למה שקורה בבית ספר שלכם?‬
‫באיזו מידה זה משקף?‬
‫האם זה מעורר גאווה?‬
‫סביב מה אנחנו בונים גאווה כ"קיבוצניקים"? (הגדרה קיבוצית זה להכיר בע"פ את‬
‫מבצע סבתא ולהיות ציני או שיכול להיות משהו אחר? צריך להיות משהו אחר?)‬
‫‪33‬‬
‫‪ .6‬חבילה עוברת‪ :‬משחקים חבילה עוברת‪ .‬כל פעם שמישהו פותח הוא צריך להקריא את‬
‫האמירה‪ ,‬להעביר לחניך אחר ולשאול אותו אם הוא מסכים או לא מסכים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הייתי מעדיף ללמוד בבית ספר רק של קיבוצניקים‬
‫ככל שיש יותר קיבוצים במועצה האזורית ככה אנחנו יודעים שהיא יותר טובה‬
‫אני אוהב ללכת למסיבות של עירוניים‬
‫אם אני אלך לבד בעיר יש סיכוי שאני אדקר‬
‫אני הולך עם חולצה שכתוב עליה "קיבוצניק" בבית הספר שלי‬
‫בבית ספר הייתי מגדיר את החבר'ה שלי כ"הקיבוצניקים"‬
‫זאת הייתה טעות לבנות הרחבות לקיבוצים‬
‫בן הרחבה אף פעם לא יהיה קיבוצניק גם אם הוא ממש ירצה‬
‫בן הרחבה צריך לעשות מה שהוא יכול כדי להשתלב בקיבוץ‬
‫אני מאמין שרוב החבר'ה בבית ספר היו רוצים להיות קיבוצניקים אם הם היו יכולים‪ ,‬גם אם‬
‫לא מוכנים להודות בזה‬
‫אני חושב שכיום קיבוצניקים כבר לא יותר טובים מאף אחד אחר‬
‫אני חושב שלמי שגר בקיבוץ מופרט כבר אין סיבה להתנשא על אף אחד‬
‫‪ .5‬דיון מסכם‪:‬‬
‫לפי כל מה שהיה בפעולה עד כה אם הייתם צריכים להשלים את המשפט "הקיבוצניק‬
‫מתייחס____________ למי שאינו קיבוצניק"‪ ,‬איך הייתם משלימים?‬
‫ואת המשפט "הקיבוצניק צריך להתייחס____________ למי שאינו קיבוצניק"‬
‫ אנחנו חיים בחברה מגוונת‪ ,‬וזה גם בסדר שאנחנו מתחברים עם מי שהכי דומה לנו‪ ,‬אבל‬‫השאלה היא איך אנחנו מתייחסים למי שלא זהה לנו?‬
‫‪34‬‬
‫‪‬‬
‫נספח ‪ -1‬חידון מבצע סבתא‬
‫‪ .1‬השלם‪" :‬סרג'יו‪ ,‬עוד מילה אחת על מוטי בננה"…‬
‫אני מדביק אותך לדלת של הנגריה עם דבק מגע ומחזק את זה עם חבילה מסמרים‪.‬‬
‫‪ .2‬מה שעת השין?‬
‫עשרה לארבע אפס אפס‪ ,‬כי בחמש אני צריך להיות בשטח‬
‫‪ .3‬כמה זמן יש לבני ועידן להשלים?‬
‫עשרים שניות‪ ,‬שזה חמש שניות יותר מדי!‬
‫‪ .4‬מהו טיפ של אלופים?‬
‫אתה מתחיל הכי מהר שלך ‪ -‬ולאט לאט אתה מגביר‬
‫‪ .5‬מה התקן לחפירת קבר בקיבוץ?‬
‫שמונים סנטים‬
‫‪ .6‬מה כתוב בתקנון חתונות ולוויות?‬
‫הקיבוץ לא יממן חתונה או לוויה של מי שלא חי בו בשנתיים האחרונות‬
‫‪ .7‬מה עושה דבורה בזמן שקרמבו מבקש מקרר?‬
‫מנקה את המחסנית של הנשק עם פלנלית‬
‫‪ .8‬מה הבעיה של אורן‪ ,‬הנכד של סרג'יו?‬
‫כבר חודש לא יורד את השתי דקות במאה מטר‬
‫‪ .9‬בכמה קונים בני ועידן את המקרר לקרמבו?‬
‫‪ 300‬ש"ח‬
‫‪ .10‬איך קוראים לנגנית גיטרה בהלוויה?‬
‫דיאנה‬
‫‪ .11‬מה עושה מפקד טוב?‬
‫תמיד שומר לעצמו עתודות‬
‫‪ .12‬מה עשה איגור ברוסיה?‬
‫רופא בחדר ניתוח‬
‫‪ .13‬מה תאריך הדד ליין לסיום ההתקנה בכפר יונה?‬
‫עד ה‪ 28-‬לחודש‪ ,‬כולל שכונה חדשה‬
‫‪ .14‬איפה היה עידן בלוויה של אמא‪ ,‬אבא וסבא ישראל?‬
‫תינוק‪ ,‬חולה ובכלל לא בארץ‬
‫‪ .15‬תוך כמה זמן צריך לפנות את סבתא מחדר המקררים ולמה?‬
‫תוך ‪ 48‬שעות‪ ,‬וכי זה לא בית מלון‬
‫‪ .16‬מה המפרט הטכני של המקרר שהאחים קונים לקרמבו?‬
‫‪ 103‬ליטר‪ ,‬חמש תאים‪ ,‬דיפ פרוסט אוטומט‪ ,‬פירמה גרמנית‪ ,‬לא תופס הרבה מקום‪,‬‬
‫לא מזיע‪ ,‬לא עושה הרבה רעש‬
‫‪ .17‬למה ‪ 158‬ואשתו לא באו לגיוסים?‬
‫כאב להם הראש‪ ,‬היו להם אלרגיות‬
‫‪ .18‬עד כמה סופר קרמבו לפני שהוא יורה?‬
‫עד אחד‬
‫‪35‬‬
‫נספח ‪ -2‬דברים שקיבוצניקים רושמים באינטרנט (ניתן להוסיף כאוות נפשכם ובהתאם‬
‫לקבוצה)‪:‬‬
‫___________________________________________________________________‬
‫*דברים שרק קיבוצניקים יודעים!‬
‫רק לידע כללי‪ :‬אנחנו כבר לא גרים בבתי ילדים‪ ,‬אין לנו מכבסה‪ ,‬כן‪ ,‬יש לכל אחד טלוויזיה משלו‪ ,‬לא‪,‬‬
‫אנחנו לא מתקלחים ביחד‪ .‬זה קיבוץ בהפרטה מלאה‪ ,‬לא שאתם יודעים מה‪-‬זה‪ ,‬אבל שחקו אותה‬
‫מבינים ותהנהנו עם הראש למרות שאני בכלל לא רואה אתכם‪.‬‬
‫אז קבלו את ‪ 10‬הדברים שרק קיבוצניקים יודעים!‬
‫‪ .1‬כמה קרמבואים גנב קרמבו ‪ -‬כל אחד מתוך ‪ 20‬עירוניים יבין על מה אני מדברת‪ ,‬אבל כל‬
‫קיבוצניק יענה לכם ויצטט מתוך הסרט‪" :‬אלון שגיב‪ ,‬אני יודעת שאתה שם‪ ".‬ורק דרך אגב ‪ -‬הוא גנב‬
‫‪ 500‬קרמבואים‪.‬‬
‫‪ .2‬מהי השעה ‪ 4:00‬כשהיא כתובה כך ‪ -‬רק קיבוצניקים מכירים את השעה הזו‪ ,‬כשהשמש בשלבי‬
‫זריחה ויוצאים לקטוף במטעי האבוקדו‪ ,‬אחרי זה יושבים בדרך עם האבנים על כוס קפה וופלים של‬
‫עלית מהמרכולית ומדברים על הדברים הכי פתטיים שיכולים להיות‪.‬‬
‫‪.3‬מרכולית ‪ -‬כשתגיד מילה כזו לעירוני הוא ישאל אתכם האם זו חנות בגדים חדשה שנפתחה‪,‬‬
‫כשתגידו מילה כזו לקיבוצניק הוא יישאל אתכם אם הגיע ה"טילון" החדש או ה"פסי סוכר" שהוא‬
‫מחכה להם כבר שבוע [בערך ‪ 3‬שעות] וירוץ למרכולית‪ ,‬המכולת הקיבוצית‪.‬‬
‫‪ .4‬בית ילדים ‪ -‬מה זה בית ילדים? אני משערת שאתם בטוחים שזו איזו פנימייה שאנו‪ ,‬הקיבוצניקים‪,‬‬
‫עדיין חיים בה ומבקרים ב"חדר" של ההורים בין ‪ 16:00‬ל‪ ,19:00-‬אז זה הצהרון‪ ,‬או מערכת הגנים‬
‫לצורך העניין‪.‬‬
‫‪" .5‬הייתי שם אותה בדוש ואז הייתי מציץ לה! " – בשבילכם לבלות זה לרבוץ בקניון ולשרוף‬
‫כסף? בשבילנו זה כל אחד מביא בקבוק שתייה מהבית‪ ,‬עושים פופקורן וקונים קצת וופלות במרכולית‬
‫ויושבים לראות אלכס חולה אהבה‪ ,‬צ'ארלי וחצי‪ ,‬חגיגה בסנוקר‪ ,‬או כל קלאסה אחרת בבית של‬
‫מישהו‪.‬‬
‫‪ .6‬הדסה הגננת ואילנה מהנהלת חשבונות ‪ -‬כל אחד בקיבוץ יודע שצפי מנהל קהילה וגיל הוא‬
‫מזכיר‪ ,‬כל מי שהכי רחוק ממך‪ ,‬אתה יודע במה הוא עובד‪ ,‬איך קוראים לילדים שלו‪ ,‬בני כמה הם ומי‬
‫הייתה המחנכת שלהם ביסודי ‪ -‬לילך או אסיה? בעיר‪ ,‬השכן שגר קומה מעליך‪ ,‬אתה אפילו לא יודע‬
‫איך קוראים לו‪ .‬רק את השם משפחה אתה יודע‪ ,‬וגם זה בגלל שזה כתוב על הדלת‪" ,‬כאן גרים בכיף‬
‫משפחת פייקוביץ"‪'.‬‬
‫‪ .7‬בכיתה ד' יש שלושה ילדים‪ ,‬בכיתה ו' אין בנים ‪ -‬כל קיבוצניק יודע כמה ילדים יש בשכבות‬
‫בקיבוץ‪ ,‬איך קוראים למחזורים‪ ,‬הוא מכיר את כל הילדים ויודע אם הם היו בבית דולב או בית זית‬
‫ומכיר את הוריהם עוד מימיהם כתינוקות בקיבוץ‪.‬‬
‫‪. 8‬שעות חובה ‪ -‬אתם תגידו‪" :‬הא?" אנחנו נגיד‪" :‬זה הגיהינום בהתגלמותו‪/‬זה גן עדן בהתגלמותו"‪,‬‬
‫תלוי איך מתייחסים אליך ‪ -‬לעבוד ברפת זה מגניב‪ ,‬לעבוד זה בגני הילדים זה האימאימאימא של‬
‫הלא מגניב‪ :‬לשטוף רצפה‪ ,‬לנקות שולחנות‪ ,‬לנגב כוסות‪[ .‬דאמט‪ ,‬לא יכולתי ללכת לחלוב?!] ואוה‪ ,‬אם‬
‫מסיימים את השעות ברפת‪ ,‬ממשיכים לעבוד תמורת תשלום‪ ,‬אותנו אחרי סיום השעות שולחים‬
‫הביתה‪.‬‬
‫‪ .9‬מה לוקחים לטיול ‪ -‬אתם עומדים עם דף ומסמנים ‪ V,‬אנחנו מתוך שינה אורזים כובע‪ 3 ,‬ליטר‬
‫מים‪ ,‬נעליים סגורות‪ ,‬בגדים להחלפה‪ ,‬כלי‪-‬רחצה‪-‬למרות‪-‬שאין‪-‬מקלחות‪ .‬כל זה מה‪ 3,000-‬טיולים‬
‫שאנחנו יוצאים אליהם‪.‬‬
‫‪ .10‬ודבר או שניים שאנחנו לא יודעים‪:‬‬
‫א‪ .‬כל עולה הלק החדש ב‪-H&O.‬‬
‫ב‪ .‬מה זה ‪ N97,‬אנחנו מכירים את את הסמסונג הישן של הקיבוצניקים‪.‬‬
‫ג‪ .‬כמו עולה פיצה משפחתית בדומינו‪.‬‬
‫‪ .11‬חייבת‪ ,‬פשוט חייבת‪:‬‬
‫רק אנחנו יודעים להסביר איך להגיע אלינו הביתה בלי רחובות‪ ,‬אם באלכם לבוא אליי‪ :‬סעו ישר עד‬
‫שאין ישר‪ ,‬קחו ימינה ומיד שמאלה‪ ,‬סעו ישר ותעקפו את הכיכר‪ ,‬המשיכו מעט למעלה‪ ,‬לפניכם שתי‬
‫שורות של בתים‪ ,‬פנו שמאלה לשורה הראשונה‪ ,‬דו ראשון‪ ,‬הבת הכתום יותר‪.‬‬
‫הא‪ ,‬רואים? איפה הרחוב? מספר בית? שכונה‪? D:‬‬
‫ועד לפעם הבאה‪ ...‬אוהבת המון‪ ,‬קיבוצניקית גאה‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫* בעקבות השידור של "אדמה משוגעת" בקיבוץ שלי‪ ,‬הנה תזכורת לכמה דברים שרק‬
‫קיבוצניקים יכולים להבין (סליחה מראש מכל העירונים פה)‪.‬‬
‫‪ ‬אדמה משוגעת‪ -‬נו למרות שעברו כמעט ‪ 30‬שנה מאז ימי הלינה המשותפת‪ ,‬משימות הבר‬
‫מצווה ומפגן האש‪ ,‬לכולם יש פלשבק לשם‪ ,‬גם מי שמעולם לא ישן מחוץ לחדר (אין דירות‬
‫בקיבוץ‪ ,‬רק חדרים) של הוריו‪.‬‬
‫‪ ‬הפאב‪ -‬הפאב הקיבוצי מורכב ממשפטי מחץ באנגלית רצוצה בסגנון "רוצה לבוא אליי‬
‫לשתות תה"‪" ,‬רוצה לבוא לראות תמונות" לכל מי שנראית סקנדינבית‪ 3 ,‬כלבים בכניסה‬
‫ושניים מתחת לשולחנות‪ ,‬בירה ב‪ 5-‬ש"ח אם אתה יודע את מספר התקציב ו‪ 15-‬למזומן‪,‬‬
‫לפחות ‪ 3‬תקליטים של ‪ U2‬ואוסף אחד של ‪ Dire Strait‬וכמובן שיהיה במקלט מעופש ככל‬
‫האפשר‪.‬‬
‫‪ ‬מסיבות פורים וסילבסטר כל מילה נוספת מיותרת‪.‬‬
‫‪ ‬חדר אוכל‪ -‬אם בווגאס הזקנות יושבות עם דליי פופקורן מלאי מטבעות‪ ,‬בקיבוץ הן יושבות‬
‫עם סירים מלאי רגלי עוף ושניצלים‪.‬‬
‫‪ ‬סידור רכב‪ -‬נו אם אתה בחונטה‪ ,‬לרשותך רכב זמין מהחדשים שלא‪ ,‬אם לא‪ ,‬סע לחיפה עם‬
‫סובארו חשמליה‪...‬‬
‫‪ ‬חנויות ‪ -‬כלבו‪ ,‬מרכולית‪ ,‬ביגודית‪ ,‬פתוח רק בין שבע לרבע לשבע והחלב במרכולית והקפה‬
‫בכלבו‪ ,‬זה פתוח בימים זוגיים והשני בימים אי זוגיים‪ .‬התלוננתי פעם על ג'ינס שנקרע לאחר‬
‫חודש‪ ,‬אמרו לי "זה בגלל איך שאתה הולך‪."...‬‬
‫‪ ‬נעורים‪ -‬איזו תקופה נפלאה‪ ,‬יוצאים מהבית בגיל ‪ ,16-17‬עוברים לגור רק עם החברים‪,‬‬
‫דיסקו כל יום שישי‪ ,‬פעמיים בשנה מסיבות שתייה (ראו סעיף סילבסטר פורים)‪ ,‬טיולים‬
‫לחרמון‪ ,‬קייטנת חוץ‪ ,‬דיסקו במועדון וניפגש כולנו בבגרות ערב אחרי הצבא‪...‬‬
‫‪ ‬ציניות‪ -‬איזה כיף להיות ציני‪ ,‬להעיר לכולם‪ ,‬לרדת על כולם‪ ,‬לצאת עם החוש הומור הקיבוצי‬
‫הזה לעולם הגדול ולגלות שאופס‪ ,‬אנשים נפגעים מזה‪.‬‬
‫‪ ‬עג"ש גד"ש‪ -‬מי שאינטיליגנט‪ ,‬לא יהיה חקלאי ואז גורלו יהיה רע ומר ‪-‬חדר אוכל המגיש‬
‫צ'יפס לארוחת בוקר על ידי דנית שבדית פינית אנגליה שופעת (חיוכים מה חשבתן)‪ ,‬נהיגה‬
‫על טרקטור בגיל ‪ ,13‬כניסה מלאת חשיבות עם מגפיים מלאי בוץ לארוחת צהריים‪ ,‬ושמישהו‬
‫ינסה לעצור אותי‪.‬‬
‫‪ ‬תרבות‪ -‬האמת זה היה ונשאר אחד הדברים החזקים בקיבוץ‪ ,‬חגים מושקעים‪ ,‬סדר פסח ל‪-‬‬
‫‪ 1500‬איש ותהלוכת תינוקות שנולדו בטקס חג שבועות‪ ,‬נו גם נשים תורמות את חלקן‬
‫לקיבוץ‪.‬‬
‫‪" ‬תן כפי יכולתך‪ ,‬קח לפי צרכיך"‪ -‬אז למה הפסיקו לחלק סיגריות ואביזרי היגיינה בחינם?‬
‫‪ ‬צילום‪ -‬מישהו עשה פעם סקר מדוע יש כל כך הרבה קיבוצניקים שלומדים צילום?‬
‫נראה לי שמיציתי‪ ,‬עד הפעם הבאה‪.,‬‬
‫‪37‬‬
‫___________________________________________________________________‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חמש העשרה השניות המלחיצות ביותר בחייו של כל קיבוצניק‪ -‬בשישי בערב‪ ,‬בין הרגע שבו‬
‫עברת בקופות החד"א‪ -‬ועד הרגע שבו אתה מצליח לזהות את מיקום המשפחה שלך‪.‬‬
‫תחשבו על זה שהפאה שאתם לובשים בפורים עברה את הכינים של כל עשרות הילדים‬
‫שחבשו אותה קודם‪.‬‬
‫בקיבוץ יש משפט מקביל ל"מה שקורה בווגאס נשאר בווגאס" והוא "מה שקורה בפורים‬
‫נשאר בפורים" ואין סיבה להסביר‪.‬‬
‫אם אתה רואה את רכז תרבות אתה חייב לברוח אחרת תקבל סנג'ור ‪.‬‬
‫בכל קיבוץ הגננות מפחידות את הילדים ואומרות שפעם ילד טבע בכותנה ונחנק למוות‬
‫כל פעם שיש נסיעה של כל החבר'ה ברכב של הקיבוץ יש את זה שלא מביא קרלוג‪.‬‬
‫תמיד יש את הכלב הקטן הזה שכולם מפחדים ממנו‪.‬‬
‫בעסקה של הפלאפונים תמיד כולם יבחרו את אותו פלאפון‪ -‬ותמיד בבריכה אתה תתהה אם‬
‫זה הפלאפון שלך או לא‪.‬‬
‫אין דבר כזה 'להתפטר'‪ ,‬יש 'לצאת מהענף‪.‬‬
‫אתה פוגש מישהו מוכר בשבילי הקיבוץ ואומר לו שלום‪ .‬כמה דקות אחר כך אתה פוגש אותו‬
‫בכולבו וכבר לא נעים לך לומר לו שלום שוב אז אתה מניד לעברו ראש‬
‫כולסטרום זה לא שם משפחה שבדי‪.‬‬
‫שלכל משפחה בקיבוץ יש השריקה שלה‬
‫להישלח למכבסה בגיל ‪ 7‬ולא לדעת להבדיל בין הסינטטים לבהירים ולכהים‪.‬‬
‫לא להצליח לזרוק את השק כי אתה קטן מדי ואז מישהו צריך לעשות לך סולם גנבים‪.‬‬
‫אפרון זו לא מילה חדשה שהאקדמיה נתנה למאפרה‪.‬‬
‫ריח החלות מהגנים ביום שישי בצהריים‪ ...‬מממממממ‪.....‬‬
‫להפיל בטעות סכום לפח של החדר‪-‬אוכל‪...‬‬
‫אין דבר מעצבן יותר ממגש עם בטן‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫ הרחקה או הכלה? יחס הקבוצה (נעורים‪ ,‬קיבוץ‪,‬‬‫יישוב) לשוני עמ' ‪40‬‬
‫ שוויון בין שונים – שוויון ערך האדם כערך מכונן‬‫בייסוד החברה הקיבוצית עמ' ‪44‬‬
‫‪39‬‬
‫ערב קבוצה אינטימי ‪ -‬הרחקה או הכלה?‬
‫יחס הקבוצה (נעורים‪ ,‬קיבוץ) לשוני‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .1‬הצפת הקשיים בהיותך שונה בקבוצה ובקבלת השונה בקבוצה‬
‫‪ .2‬ניסיון לקבוע נורמות אחרות ליחס זה לזה‪ ,‬בקבוצה ובקיבוץ‬
‫מהלך‪:‬‬
‫‪ .1‬נכנסים לחדר בו תלויים כל מיני משפטים בגדול‪ .‬כל אחד מקבל סט מדבקות ומסתובב‪.‬‬
‫על כל משפט שהוא מסכים איתו הוא מדביק מדבקה‪( .‬אפשר לשדרג ולחלק מדבקות בשני‬
‫צבעים – אחד למשפט שאני מסכים איתו ואחד למשפט שהוא בדיוק הפוך ממה שאני חושב)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫התפקיד של הקבוצה הוא לאפשר לכל אחד להיות שונה‪.‬‬
‫זה מפחיד להתבלט‪.‬‬
‫כולם רוצים להיות "כמו כולם"‪.‬‬
‫אנשים שמתנהגים מוזר סתם מחפשים תשומת לב וזה מעצבן‪.‬‬
‫אם מישהו מגיב אליי בציניות זה גורם לי להפסיק לרצות לדבר‪.‬‬
‫מי שבוחר להיות שונה בוחר שירכלו עליו‪.‬‬
‫"מיוחד" זאת סתם מילה יפה יותר ל"משונה"‪.‬‬
‫יותר קל לי להיות מי שאני באמת בקיבוץ ולא כשאני יוצא החוצה‪.‬‬
‫עדיף להיות מוזר מאשר מזויף‪.‬‬
‫הרעיון בקיבוץ זה לחיות עם אנשים שדומים לך‪.‬‬
‫אם יש משהו יותר קשה מלהיות יוצא דופן בנעורים‪ ,‬זה להיות שונה בחברה של המבוגרים‬
‫בקיבוץ‪.‬‬
‫מי שמתעלל במי ששונה ממנו בדרך כלל עושה את זה מפחד‪.‬‬
‫יותר קל להיות שונה בחברה שבה כל אחד לעצמו מאשר בקבוצה סגורה כמו קיבוץ‪.‬‬
‫בחברה שבה לאנשים אכפת אחד מהשני יותר קל לאנשים לבטא את עצמם‪.‬‬
‫(‪ 15‬דקות)‬
‫‪ .2‬מתחלקים לקבוצות של ‪ .3-4‬כל קבוצה יושבת בשולחן מרוחק מהשאר ומקבלת תפריט‬
‫(נספח א')‪ .‬בכל פעם הם מזמינים מנה מהתפריט (ע"פ הסדר) ומקבלים קצת כיבוד‪,‬‬
‫וכרטיסייה ובה קטע קריאה‪/‬משימה ושאלה לשיחה ‪:‬‬
‫מנת פתיחה‪ :‬אני כשונה‪:‬‬
‫שיר של יהודה אטלס מתוך הילד הזה הוא אני (נספח)‬
‫משימה‪ :‬כל אחד שולף פתק וצריך להשלים אותו מהבטן‪:‬‬
‫ כשאני נכנס לחדר מלא באנשים חדשים אני חושב‪....‬‬‫ אני לא אוהב להיות היחיד ש‪...‬‬‫ אין עוד אף אחד חוץ ממני שהוא‪....‬‬‫ כמוני‪ ,‬יש הרבה אנשים שהם‪....‬‬‫‪41‬‬
‫‪ ‬שאלה לכולם‪:‬‬
‫ספרו על סיטואציה בחיים שבה הרגשתם שונים מכולם‪ .‬איזו הרגשה זו הייתה?‬
‫מנה ראשונה‪ :‬מישהו שונה ממני‬
‫השיר‪ :‬איזו מן ילדה‪ /‬יהודית רביץ (נספח)‬
‫‪ ‬ספרו על בן אדם מאוד שונה שיצא לכם להכיר‪ .‬מה אתם חושבים עליו? איך‬
‫החברה שלכם מתייחסת אליו?‬
‫מנה עיקרית‪ :‬אחר בקיבוץ ‪:‬‬
‫ציירו את "הקיבוצניק מקיבוץ ______ הטיפוסי‪ /‬האידאלי" איך הוא נראה‪ ,‬מה הוא אוהב‪,‬‬
‫מה הוא עושה בחיים‪...‬‬
‫‪ ‬החברה הקיבוצית יודעת לאכול שוני? מה קורה למי שהוא קצת אחר מכולם?‬
‫קינוח‪ :‬אחר אחר בקיבוץ‪:‬‬
‫שיר של יהונתן גפן‪ :‬מישקה הצייר (נספח)‬
‫‪ ‬יכול להיות מצב שבו הניגודים בקיבוץ משלימים אחד את השני?‬
‫(‪ 45‬דקות)‬
‫‪ .3‬חזרה למליאה‪ ,‬כל קבוצה משתפת מהדברים שעלו בשיחות‪.‬‬
‫ הקבוצה שלנו היא מקום שבו כל אחד יכול להיות מי שהוא?‬‫ מה היינו רוצים לשנות בקיבוץ באיך שאנשים מתייחסים למי שקצת שונה?‬‫ מה היינו רוצים לשנות אצלנו?‬‫(‪ 15‬דקות)‬
‫‪41‬‬
‫נספח א' – תפריט‪:‬‬
‫‪ ‬מנת פתיחה –‬
‫בית קפה מוזר‬
‫"אני אחר"‬
‫‪ ‬מנה ראשונה –‬
‫"ציפור משונה"‬
‫‪ ‬מנה עיקרית –‬
‫"זר בסגנון קיבוץ"‬
‫‪ ‬קינוח –‬
‫"כל מיני צבעים"‬
‫נספח ב' – הילד הזה הוא אני‪:‬‬
‫(יהודה אטלס‪ ,‬הילד הזה הוא אני)‬
‫נספח ג' – איזו מן ילדה‪:‬‬
‫איזו מן ילדה‬
‫מסתכלת מלמעלה‪ ,‬תמיד בצד‪ ,‬תמיד בספק‬
‫מתאהבת בגבוה‪ ,‬הוא לא ידע‪ ,‬הוא לא ישים לב‬
‫יהודית רביץ‬
‫מילים ולחן‪ :‬יהודית רביץ‬
‫שקט מסביב אי אפשר כל כך לשמוע‬
‫בכי תמרורים בנפשך רוצה לפגוע‬
‫איזו מן ילדה‪ ,‬איך לא ידענו‪ ,‬לא הכרנו‬
‫איזו מן ילדה את היית בבית הספר‬
‫לא כמו כולם רחוקה מכל היתר‬
‫איזו מן ילדה את היית ולא ידענו‬
‫לא תמיד היית לא קלה לא משלנו‬
‫מסתכלת מלמעלה‪ ,‬תמיד בצד‪ ,‬תמיד מרחוק‬
‫מתגלגלת עד למטה‪ ,‬תמיד לבד בקצה הרחוב‬
‫מסתכלת מלמעלה‪ ,‬תמיד בצד‪ ,‬תמיד מרחוק‬
‫מתגלגלת עד למטה‪ ,‬תמיד לבד בקצה הרחוב‬
‫איזו מן ילדה‪ ,‬איזו נערה‪ ,‬למה את בוכה‪...‬‬
‫מטילה ספק בעצמך בכל היתר‬
‫כל אחד חשוד מכולם מרחק של מטר‬
‫איזו מן ילדה איך לא ידענו‪ ,‬לא הכרנו‬
‫‪42‬‬
‫נספח ד'‪ :‬מישקה הצייר‬
‫‪43‬‬
‫שוויון בין שונים‪-‬‬
‫שוויון ערך האדם כערך מכונן בחברה הקיבוצית‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .1‬לבחון את הערך ומשמעותו‪.‬‬
‫‪ .2‬לבחון את הערך ומשמעותו בחברה הקיבוצית‪.‬‬
‫‪ .3‬לבחון כיצד הוא בא לידי ביטוי בחברה הקיבוצית‪.‬‬
‫מהלך‪:‬‬
‫‪ .1‬המדריך מפזר מספר משפטים על הרצפה‪ ,‬כל חניך בוחר משפט אחד‪ ,‬וכותב על‬
‫נייר‪ :‬כיצד הוא מפרש את המשפט‪.‬‬
‫המשפטים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫"תיקון חברתי עמוק"‬
‫זכותם השווה של בני‪-‬האדם להיות שונים זה מזה"‪.‬‬
‫"שהשונות בין הבריות לא תעניק זכויות יתר לאף אחד מן השונים"‪.‬‬
‫"מכל אדם לפי יכולתו ולכל אדם לפי צרכיו"‪.‬‬
‫שוווין ערך האדם‪.‬‬
‫שונות טבעית‬
‫זכויות שוות‪.‬‬
‫שוויון בין שונים‬
‫המדריך אוסף את כל התובנות‪ ,‬מרחיבים בנושא‪.‬‬
‫‪ .2‬מחלקים את הקבוצה לשתיים‪ .‬כל קבוצה מקבלת טקסט‪ :‬הראשונה של דוד בן‪-‬גוריון והשניה‬
‫של יצחק מאור‪.‬‬
‫*רקע לשני המאמרים‪ :‬מאמרו של בן גוריון‪ ,‬היה נאומו לכבוד יובלה של דגניה(‪,)1911-1961‬‬
‫ובעקבותיו התעורר פולמוס על נאומו‪.‬‬
‫בן גוריון‪:‬‬
‫"בשוויון התכוונו יוצרי המהפכה הצרפתית לשוויון האזרח כלפי החוק‪...‬ועל שוויון זה ציוותה תורתנו‬
‫בקובעה את הכלל הגדול "משפט אחד יהיה לכם‪ ,‬כגר כאזרח יהיה"‪ .‬אולם האומרים כי הקבוץ מיוסד‬
‫על שוויון‪ ,‬אינם מתכונים לשוויון מסוג זה‪ ,‬ושוויון אחר לא קיים‪-‬ולא יתכן‪ .‬האידיאל הקומוניסטי שאינו‬
‫קיים עדיין בשום מקום בעולם‪ ,‬מבטיח לתת לכל אדם לפי צרכיו‪-‬ולקחת ממנו לפי יכולתו‪ .‬זה לא‬
‫שוויון‪ .‬אידיאל זה הוא מעבר לשוויון‪ .‬זה הוא הפרנציפ הצודק ביותר‪ .‬אין בטבע שוויון‪ ,‬האנשים אינם‬
‫שווים זה לזה‪...‬אי אפשר לדרוש מהחלש מה שניתן מהחזק‪ .‬הקבוץ אינו מיוסד על שוויון שאינו אלא‬
‫דבר פורמאלי‪ ,‬אלא על ערך ממשי יותר ויותר גדול; על שותפות‪ ,‬על מכסימום שותפות בחיים‬
‫הכלכלים והחברתיים"‪(.‬דבר ‪.)27.1.1961‬‬
‫שאלות למאמר של בן‪-‬גוריון‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫למה התכוונו‪ ,‬מובילי המהפכה הצרפתית‪ ,‬במושג שוויון?‬
‫מדוע אין בטבע שוויון?‬
‫על איזה ערך גדול מיוסד הקבוץ?‬
‫מה דעתכם על הרעיון שמציג בן‪-‬גוריון?‬
‫‪44‬‬
‫יצחק מאור‪:‬‬
‫הוצגה השאלה האם שוויון בכלל ערך‪ ,‬מבחינה רוחנית‪-‬מוסרית? לפי דעתי‪ ,‬הטענה שבטבע אין‬
‫השוויון קיים אינה גורעת מערכו של רעיון השוויון‪ .‬כיוון שקיים שוויון ערך האדם במושג הממשי לגבי‬
‫העולם הסוציאלי‪ .‬בני האדם אינם זהים כפרטים‪ ,‬ואף על פי כן שווים הם בערכם‪ ,‬מבחינה הומאנית‪,‬‬
‫מוסרית וחברתית‪ .‬אכן טול את העיקרון הכללי הזה ונטלת בכך את היסוד של שוויון אזרחי‪ ,‬משפטי‬
‫לאומי וכו'‪.‬‬
‫התנועות הסוציאליסטיות שואפות להעלות את ערך השוויון במימושו לשלב חברתי גבוהה יותר‪ .‬וזה‬
‫מה שמבקש הקבוץ לממש בחיי היום יום‪.‬‬
‫מתוך עיקרון שוויון ערך האדם ושוויון ערך העבודה קבענו בחיינו‪ ,‬את ההנחה היסודית האומרת‬
‫"לכל אחד לפי צרכיו‪ ,‬ולכל אחד לפי יכולתו"‪ .‬מכאן אנו נוהגים במקרים מסוימים גם אי שוויון חומרי‪,‬‬
‫אי שוויון שמבחינה חברתית ומוסרית תואם את העיקרון של שוויון ערך האדם‪.‬‬
‫למשל‪ :‬חבר קיבוץ שעבודתו שווה פחות מזו של חברו החזק ממנו(במובן הגופני והרוחני)‪ ,‬יש שהוא‬
‫מקבל תזונה מוגברת‪ ,‬ותנאים טובים ונוחים יותר בשל מצב בריאותו‪.‬‬
‫ניתן לומר ששני הערכים שיתוף ושוויון הם ערכים חשובים ומרכזיים בחיי הקבוץ ואין כל חשש‬
‫מהתחרות בין ערכים אלה (יצחק מאור‪ ,‬דבר‪.)15.2.1961 ,‬‬
‫שאלות למאמר של יצחק מאור‪:‬‬
‫‪ ‬מדוע על פי מאור למרות‪ ,‬שבטבע אין שוויון‪ ,‬הוא ערך ממשי וחשוב בעולמנו?‬
‫‪ ‬למה מאור מתכוון ברעיון של "לכל אחד לפי צרכיו‪ ,‬ולכל אחד לפי יכולתו"?‬
‫‪ ‬האם לדעתכם ניתן לממש רעיון זה? והאם הוא אכן ממומש בקבוץ?‬
‫‪ ‬למה הכוונה באי שוויון חומרי?‬
‫‪ ‬האם לדעתכם יש אכן ניגוד בין ערך השוויון והשיתוף?‬
‫‪ ‬מה דעתכם על הרעיון שמציג מאור?‬
‫‪ .3‬כל קבוצה מציגה את המאמר שבו היא טיפלה‪ ,‬ומקריאה את התשובות שלה‪.‬‬
‫חוזרים למעגל לדיון מסכם‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫א‪ .‬מדוע שוויון ערך האדם ‪,‬הוא ערך מרכזי בחיי הקבוץ?‬
‫ב‪ .‬במה הוא שונה בקבוץ‪ ,‬מאשר בחברה הישראלית?‬
‫ג‪ .‬האם בחברה הישראלית‪ ,‬רצוי להעלות את הערך הזה לרמה יותר גבוהה‪ ,‬כיצד ‪.‬‬
‫ובאילו תחומים?‬
‫העשרה למדריך‪:‬‬
‫* רצוי מאוד לפני פעולה זו‪ ,‬לקרוא את מאמרו השלם של יצחק מאור‪ ,‬ואת מאמרו של‬
‫דורון נדיב‪ .‬מאמרים אלה מסייעים להבין יותר לעומק את הרעיון שעומד מאחורי המושג‬
‫"שוויון ערך האדם" בקבוץ‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫נספחים‪:‬‬
‫"שוויון ערך האדם" בתפישה הקיבוצית היינו ניסיון חברתי מרחיק לכת בעת החדשה‬
‫ דורון נדיב‬‫המהפכה הבורגנית העלתה בעת החדשה את התביעה לשוויון בין בני האדם‪ ,‬תביעה ששאפה‬
‫להמיר את זכויות היתר שהוענקו בתקופה הפאודלית לשדרות האצולה‪ .‬הרעיון היה לקבוע חוק‬
‫כללי השווה לכל האזרחים‪ .‬כאשר הראציונאל דיבר על "שוויון ערך האדם" שמבוסס על התפיסה‬
‫כי קיימת שונות טבעית בין בני האדם‪ ,‬ולכן יש לאפשר לכל בני האדם שוויון זכויות‪.‬‬
‫התנועות הסוציאליסטית שאפו לערוך תיקון נוסף במדרג ערכי השוויון וביחסים המוסרים‬
‫והמורכבים בחברה‪ ,‬כאשר התנועה הקיבוצית‪ ,‬וקומונות נוספות בעולם‪ ,‬הובילו את התיקון‬
‫החברתי העמוק ביותר בתחום‪.‬‬
‫אנשי הקבוץ גרסו שערך השוויון בין בני האדם צריך להישען על זכותם השווה של בני‪-‬האדם‬
‫להיות שונים זה מזה ‪ ,‬מבלי שהשונות בין הבריות תעניק זכויות יתר לאף אחד מן השונים‪ .‬לכן‬
‫בקבוץ ניסו להגשים את הרעיון ש"מכל אדם לפי יכולתו ולכל אדם לפי צרכיו"‪ .‬רעיון שפותח ע"י‬
‫קרל מרכס‪ ,‬ובו הוא ראה את השלב האחרון של התפתחות החברה‪.‬‬
‫בקבוץ חפצו להגשים אידיאה זו כיוון שהאמינו כי הציונות וחידוש ההתיישבות היהודית בארץ‬
‫ישראל‪ ,‬הם הסיכוי לכונן יחסים חדשים של שוויון בין השותפים למעשה היצירה הנבנה‪.‬‬
‫רעיון זה מבטא הלכה למעשה את ערך השוויון המוסרי בחברה‪ ,‬את הקוד האנושי של שוויון בין‬
‫שונים בכל תחומי החיים‪.‬‬
‫‪46‬‬
47
48
‫הצעה לערב תרבות משותף עם ההורים והנעורים – בית מדרש על היחס לאחר‬
‫ביהדות עמ' ‪50‬‬
‫אתה הערבי הבא‪ /‬אבירמה גולן עמ' ‪52‬‬
‫באנו חושך לגרש ‪ /‬הרבה תמר אלעד‪-‬אפלבום עמ' ‪53‬‬
‫על הקנאה ‪ /‬ישראל רינג עמ' ‪95‬‬
‫‪49‬‬
‫‪.‬‬
‫"‬
‫‪)- ,‬‬
‫‪ ‬מה דעתכם על הציווי?‬
‫‪ ‬האם הוא מוצדק?‬
‫‪ ‬מה לדעתכם מקומו בהגדה? מה‬
‫הוא מסמל ביחס היהדות לאחר?‬
‫"(‬
‫‪" ‬‬
‫"(‬
‫")‬
‫‪,‬‬
‫"‬
‫‪" ‬‬
‫" (‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫" )‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪" ‬‬
‫‪( ".‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫")‬
‫‪ ‬מה השוני בין פסוקים אלה לבין "שפוך חמתך"?‬
‫‪" ‬כי גרים הייתם בארץ ממצרים" – העבדות היא‬
‫הסיבה לאהבת האחר? לא לפחד ממנו?‬
‫להתחזקות מולו?‬
‫‪" ‬לא תתעב מצרי" – מה מחייב הפסוק ביחס‬
‫ליחסים עם האויב לשעבר?‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫‪51‬‬
‫‪,‬‬
‫"‬
‫‬‫‬‫‪ ‬איזו גישה באה לידי ביטוי בקטע?‬
‫‪ ‬מה ההפרדה בין "נקמה" ל"נקמה מוסרית"?‬
‫צ ם‬
‫ם‬
‫חן‪ :‬ע‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ ‬האם יש לעם ישראל לא רק זכויות‪ ,‬אלא גם‬
‫חובות יתר בגלל ההיסטוריה?‬
‫ד‬
‫ש‬
‫ד‬
‫"?‬
‫"‬
‫?‬
‫‪-‬‬
‫!‬
‫‪.‬‬
‫ף‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫?‬
‫‪.‬‬
‫‪...‬‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫ף‬
‫‪,‬‬
‫‬‫‪.‬‬
‫ף‬
‫‪...‬‬
‫‪51‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫ף‬
‫(‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪)3916 ,‬‬
‫‪ ‬איך מלמדים שנאה? איך מלמדים אהבת אדם?‬
‫‪‬מה היה הניסיון של התנועה הקיבוצית בהקשר‬
‫ליחס לאחר?‬
‫‪www.haaretz.co.il‬‬
‫עודכן ב‪03/11/2010 07:01 -‬‬
‫אבירמה גולן | אתה הערבי הבא‬
‫מה כל כך נורא ‪ -‬אמר לי ג' ‪ -‬בזה שאנשים ביישובים קהילתיים רוצים לבחור את שכניהם? אני מדבר על‬
‫השאיפה לחיות במקום יפה ונקי ולהעניק לילדים חינוך ערכי בקהילה איכותית‪ ,‬ומה כל כך נורא בזה שלא‬
‫רוצים ערבים? הם באמת לא מתאימים ליישוב עם צביון יהודי‪-‬ציוני‪.‬‬
‫ג' הוא מתכנת מחשבים צעיר מאזור המרכז‪ .‬אשתו בהריון‪ .‬חלום המצפה בגליל קורץ לו‪ ,‬והוא חושב שהוא‬
‫ואשתו‪ ,‬שניהם אקדמאים חרוצים‪ ,‬יצטרפו לאחד מהם‪ .‬בוא נתחיל מזה‪ ,‬עניתי‪ ,‬שאין לכם סיכוי להתקבל‪.‬‬
‫ג' התפלא‪ .‬אתה מזרחי‪ ,‬הסברתי‪ ,‬ואשתך בת לעולים חדשים מחבר המדינות; גדלתם בפריפריה; אתם‬
‫משתכרים בסדר‪ ,‬אבל לא מסוגלים לרכוש אפילו דירת חדר במרכז; אשתך‪ ,‬שעובדת עשר שעות ביממה‬
‫בחברת עורכי דין‪ ,‬תתקשה למצוא עבודה דומה בצפון; היא התגרשה בגיל צעיר‪ ,‬ואתם לא נישאתם‬
‫ברבנות‪ .‬מי יקבל אתכם? וגם אם כן‪ ,‬הרי לא תוותר על העבודה המצוינת בהרצליה‪ ,‬ולכן תיאלץ לנסוע‬
‫מהמצפה לתחנת הרכבת הקרובה במכונית פרטית‪ .‬אלא שחסכונותיכם יושקעו בבניית הבית‪ ,‬ולא תוכלו‬
‫לרכוש מכונית שנייה‪.‬‬
‫היישובים הקהילתיים הם הקצה הגלוי של מנגנון הדרה מתמשך‪ ,‬הנוגע לרבים מאוד בציבור הישראלי‪.‬‬
‫בראש הטבלה המפוקפקת שיצר המנגנון הזה נמצאים באמת הערבים‪ ,‬אבל אחריהם משתרכים כל מי שלא‬
‫יכולים "לגור עם אנשים כמוך" במגדלי גינדי או אקירוב בתל אביב‪.‬‬
‫ג' חולם על מצפה‪ ,‬מפני שהממשלה לא משחררת קרקעות‪ ,‬לא בונה בערים דיור בר השגה ודיור ציבורי‬
‫וכמעט לא מסבסדת משכנתאות‪ .‬היא מעדיפה את גרסת הקבלנים (הבנייה מתייקרת כי הביורוקרטיה‬
‫מסורבל ת ואין די עובדים זרים)‪ ,‬וממציאה רפורמות שיגבירו את השתוללות מחירי הנדל"ן‪ .‬במציאות זו‪,‬‬
‫ייקור הריבית על המשכנתאות בידי בנק ישראל רק ירחיק צעירים לא עשירים מקניית דירה‪.‬‬
‫אם ג' יפוטר מחר ויחפש הכשרה במקצועות הבנייה המבוקשים‪ ,‬הוא יגלה שהוא מיותר לנוכח העובדים‬
‫מסין‪ ,‬שעלותם מינימלית ויכולת העבודה שלהם מקסימלית‪ ,‬ומחטף "חוק הכניסה לישראל" החדש יהפוך‬
‫אותם לעבדים נרצעים‪ .‬גם אם לא יפוטר ‪ -‬הלוא בינתיים ייוולד לו תינוק‪ ,‬ויתברר לו שהוא ואשתו אינם עניים‬
‫עד כדי זכאות למעון מסובסד‪ ,‬ובמשרד שבו עובדת אשתו יעדיפו מתמחה רווקה שמוכנה לעבוד בשכר‬
‫מינימום‪ .‬שוק העבודה הישראלי‪ ,‬שהתרגל לנצל פלסטינים וזרים‪ ,‬בוחל בישראלים‪ .‬גם על לימודי התואר‬
‫השני שהחל מעיב עתה ענן‪ ,‬בעקבות המס שהוטל על המלגה שקיבל‪.‬‬
‫ג' לא רואה את המנגנון המניע את העיוותים האלה‪ ,‬כי הממשלה הצליחה לבלבל אותו‪ .‬כמעט כל היישובים‬
‫שהוקמו ב‪ 30-‬השנים האחרונות מיותרים מבחינה תכנונית‪ ,‬סביבתית וחברתית‪-‬כלכלית‪ .‬כל ייעודם ‪-‬‬
‫חלוקה לא שוויונית של המשאב היקר ביותר ‪ -‬הקרקע‪ .‬ההזדמנות היחידה שלו לזכות בדיור ובחיים סבירים‬
‫נמצאת בהתנחלויות או ביישובים ש"מייהדים" את הגליל‪ .‬מהערבים נשלל הפיתוח הבסיסי למגורים‬
‫ולתעשייה והם נחסמים בשוק העבודה‪ ,‬אבל הממשלה מספרת לג' שהם משתלטים על אדמות ובונים‬
‫בניגוד לחוק‪ ,‬כפי שהזרים (שהיא מייבאת) גונבים לו את העבודה‪.‬‬
‫כדי שג' לא יחוש‪ ,‬חלילה‪ ,‬סולידריות עם בן גילו מסכנין ויתקומם ביחד אתו‪ ,‬מנקזת אפוא הממשלה‪,‬‬
‫בהנהגת "ישראל ביתנו"‪ ,‬את תסכולו לתעלה מדומה של סכסוך אתני‪-‬לאומני‪ .‬אתם כורעים תחת נטל‬
‫מחניק? היא אומרת למעמד הבינוני הנמוך ומטה ‪ -‬הערבים אשמים‪.‬‬
‫ג' נפל למלכודת פשיסטית‪ ,‬המפצה אותו בתואר הבדלני הנבוב "יהודי" ומוחקת את זהותו האזרחית‬
‫הישראלית כדי שלא ירגיש עד כמה התערער חוסנו‪ .‬אבל איך אתה לא רואה‪ ,‬ג'? הלוא בוועדות הקבלה‬
‫האלה‪ ,‬ובכל העתידות לבוא‪ ,‬אתה תהיה הערבי הבא‪.‬‬
‫‪52‬‬
53
54
55
56
57
58