מזכר 33 - מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל
מזכר
בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל
פתח דבר
אפריל 2012תשע"א | גליון | 33
כתב עת לענייני שואה ,העם היהודי ,אנטישמיות ודמוקרטיה
סימן שאלה גדול מרחף מעל הסיכוי להשיב את הרכוש היהודי שנגזל בשואה המוערך
במאות מיליארדי דולר • רק כ 20%-אחוז מהרכוש ,פרטי וציבורי ,הושב • מה צריך ואפשר
עוד לעשות ,כדי להשיב לפחות חלק מהיתרה לבעליו החוקיים או יורשיהם? גיליון מיוחד
דבר היו"ר ביום השואה והגבורה
טועה מי שאומר כי המדינה
לא קמה בגלל השואה,
אלא למרות השואה
אני דוחה מכל וכל את הטענה כי מדינת ישראל הוקמה לא
בניגוד לחלוצים ששרו 'אנו באנו ארצה לבנות ולהבנות בה',
בגלל השואה -אלא למרות השואה .שמעתי אותה לאחרונה
אנחנו באנו כדי לבנות ,להלחם -ואם צריך גם למות .עבורנו,
נאמרת גם על ידי שר בממשלת ישראל באחד מטכסי הזכרון,
שבאנו מגיא הצלמוות -הייתה לבחירה זו משמעות אחרת
ואני קובע כי הטענה מופרכת מיסודה .מדינת ישראל הוקמה,
לגמרי .לא באנו להיבנות .לנו היה ברור שצריך לעלות ארצה
באופן פורמאלי בעקבות החלטת האומות המאוחדות
ולהצטרף לכוחות הלוחמים ,ואם צריך גם להקריב את חיינו.
ב ,29.11.47-אך יש לזכור ולהבין שהתייצבותן של אומות
ולכן ,לומר שמדינת ישראל קמה למרות השואה היא אמירה
העולם לצדנו באה ,במידה רבה ,בשל אירועי השואה האיומים
שאין לה כל אחיזה במציאות .ההפך הוא הנכון.
וחסרי התקדים.
אני גם לא רואה כל הצדקה לשימוש במונח מח"ל (מתנדבי
לאחר ההכרזה הפורמאלית קמה המדינה ,מבחינה מעשית,
חוץ לארץ) לאלה שהתגייסו למלחמה ממדינות המערב
הודות לניצחוננו במלחמת העצמאות ,מלחמה שבה היה
ולמונח גח"ל (גיוס חוץ לארץ) ללוחמים שהגיעו ממחנות
לשורדי השואה חלק מכריע .במהלך חלקה הראשון של
העקורים אחרי השואה .אנחנו לא היינו פחות מתנדבים.
היו רוב הכח הלוחם והנופלים חברי הפלמ"ח ילידי הארץ,
איש הרי לא חייב אותנו להתגייס .עשינו זאת מתוך אמונה
אך בהמשכה היו אלה הפליטים שהגיעו ממחנות העקורים
שזה הדבר הנכון והנחוץ לעשות -להלחם על קיומה של
שמלאו את מקום הנופלים בשורות הלוחמים .בחלקה האחרון
של המלחמה היינו אנחנו ,הניצולים ,כ 50%-מהכח הלוחם.
מדינה יהודית.
לאחר שהסתיימה המלחמה היה לנו גם חלק חשוב ומרכזי
ולו רק בשל כך ,חובתה של הממשלה לשנות את גישתה
בבנייתה ותקומתה של המדינה .צריך לזכור כי בשנים אלה
לטיפול בניצולים שהיה להם תפקיד מרכזי כל-כך בהקמתה
של עלייה המונית מאירופה ,לגאלית ולא לגאלית ,גל העלייה
וביסוסה של המדינה .רק בימים האחרונים מצאנו את עצמנו
ממדינות ערב עדיין לא הגיע.
נאבקים בוועדת הכספים של הכנסת על 50מיליון שקל בשל
מספר הניצולים היה יכול להיות גדול הרבה יותר ,לולא סירובן
הצורך לתקן את חוק כפל הגמלאות .זהו מצב בלתי נסבל,
של בעלות הברית להפציץ את מסילות הרכבת שהובילו
ולדאבוני ,רק דוגמא אחת מני רבות.
יהודים מהונגריה לאושוויץ .לו היו עושים זאת ,היו מצילים
בכל חודש שעבר מתחילת המשלוחים 100אלף יהודים .זו
משה זנבר
החלטה בלתי נסלחת.
יו"ר
אלה מאיתנו ששרדו והגיעו ארצה מהתופת ,עשו זאת מתוך
הדברים נאמרו במהלך טכס הזיכרון לשואה ולגבורה
הבנה ברורה שחייבים להקים מדינה יהודית עצמאית וחזקה,
באנדרטה לזכר קורבנות זגלמביה.
כדי שמה שקרה לנו לא יקרה עוד .לא לנו ולא לעמים אחרים.
2
דבר המערכת
קוראים יקרים,
גיליון זה של "מזכר" ,מוקדש בחלקו הניכר לבדיקת המורכבות והקשיים
הכרוכים בהשבת הרכוש היהודי שנגזל בשואה לידי בעליו או יורשיהם.
מדובר במאות מיליארדי דולרים ,אשר רק חלקם המזערי הושב עד כה.
ועידת התביעות ,ארגון איל"ר ועתה גם פרויקט HEARTעוסקים במלאכה
המורכבת של השבת רכוש יהודי בחו"ל שנים על שנים ,ולא סוד הוא שגם
רכוש יהודי שהועבר לישראל לפני השואה לא הוחזר לבעליו .בסוגיה
כאובה זו עוסקת החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה.
בגיליון זה ,בקשנו לעמוד ,ולו על קצה המזלג ,על היקף הבעיה והקשיים
המרכזיים ,משפטיים וכלכליים ,המתלווים אליה .יו"ר מרכז הארגונים,
משה זנבר ,משרטט בראיון עמו את קווי המתאר של נושא השבת הרכוש.
הוא עומד על ההבדל בין רכוש פרטי לרכוש ציבורי ,ומסביר מדוע בעיית
השבתו של הרכוש הציבורי מסובכת פחות.
תוכן
העניינים
מתחדשות החקירות נגדי פושעים נאצי ם
11
האמריקאים סירבו להפציץ את אושווי ץ
12
לא ידענו ,האומנם? דעה אישית – זאב פקטו ר
12
השבת הרכוש היהודי
ראיון עם משה זנב ר
14
הפיצויים מליטא – טוב אור ליהודים?
17
ש
להשיב את הגזל -מי ומי בהשבת הרכו
18
פולין מסרבת להשיב רכוש יהודי
22
הממשלים השודדי ם
24
מצב הניצולים
ש
מחקר חד
26
יוצא לאור בתמיכת המשרד לאזרחים וותיקים
פוסט טראומ ה
30
מזכר
זכויות ,הטבות וחוקי ם
32
עיטור האור לניצולי ם
34
יהדות רומניה והשוא ה
36
הטרגדיה המקדונית – משואה לתקומ ה
39
סיפורו של הילד אברמק קופלוביץ'
42
חדש על מדף הספרי ם
43
זכויות והטבות – עדכונים אחרוני ם
45
ברור לכל מי שעוסק בתחום כי המאמץ העיקרי בימים שעוד נותרו ,מתרכז
במדינות שהיו חלק מהגוש הקומוניסטי .לא רק שמדינות אלה ,כמו כל
מדינה אחרת ,מנסות שלא לשלם כלל ,או לשלם מעט ככול האפשר ,הרי
שמצבן הכלכלי הרעוע בדרך כלל ,הופך את הסיכוי להצליח ולקבל כספים
בעייתי.
חלקו האחר של הגיליון מביא שורה של כתבות העוסקות במצבם של
ניצולי השואה בישראל ,החל במחקר שנערך על ידי מכון ברוקדייל ,דרך
פרסום החידושים האחרונים של זכויות הניצולים על ידי המשרד לאזרחים
ותיקים ,וכלה בחידושים חשובים בחקיקה הגרמנית.
קריאה מועילה ומהנה
בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל
כתב עת לענייני שואה ,העם היהודי ,אנטישמיות ודמוקרטיה
מייסד ה"מזכר":
צבי גיל
מו"ל:
מרכז הארגונים של ניצולי השואה,
ועדת הסברה וקשרי חוץ
אמיל בוטה ,12ירושלים
טל' 02-6231737
יו"ר ועדת הסברה וקשרי חוץ :זאב שוורץ
עורך ראשי:
אורי ארזי
עורך:
עמרי מריאן
חברי מערכת:
ראול טייטלבאום ,לילי הבר ,אלי ולק
יעל מור חיים
עיצוב ועריכה גראפית:
אורלי פיינברג
עיצוב קונספט:
באדיבות קרן גילרמן הראל
תמונת שער אחורי:
3
בארץ ובעולם
מרכז הארגונים ערך כנס הסברה
אברהם רוזנטל
למיצוי זכויות הניצולים
נבחר לשמש כמנכ"ל
הכנס ,שנערך בשיתוף המשרד לאזרחים ותיקים ,נועד להעמיד מרכז הארגונים
לרשות המשתתפים בו את כל המידע הקשור לזכויות הניצולים
עשרות נציגים של הארגונים החברים במרכז
הארגונים של ניצולי השואה בישראל ,התכנסו
בכפר המכבייה כדי לעמוד מקרוב על מגוון
הזכויות והשירותים השונים המוענקים
לניצולי השואה בישראל .הכנס שבמהלכו
נסקרו הזכויות השונות והגופים האחראים
להענקתם ,נערך כדי לאפשר למשתתפים בו
להעביר את המידע לניצולים חברי הארגונים
השונים ,ולסייע בידם במימוש זכויותיהם .בין
הדוברים היו ,לאה נס ,סגנית השר במשרד
לאזרחים ותיקים ,עופרה רוס ,מנהלת הרשות
לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר ,רוני
קלינסקי ,מנכ"ל הקרן לרווחה ועו"ד אודי
מוזס ,מועידת התביעות.
בפתיחת הכנס אמר יו"ר מרכז הארגונים ,משה
זנבר ,כי הוא רואה חשיבות רבה בקיומו ,משום
ש"ככל שיהיו הפרסומים הרשמיים טובים ,הרי
שתמיד ישנם כאלה שהם לא מגיעים אליהם
או שאינם מבינים אותם ,וחשוב שכל ארגוני
הניצולים יוכלו להעביר להם את הדברים
ולהעמיד אותם על מלוא זכויותיהם".
סגנית השר נס אמרה כי במסגרת המאמץ
להביא למיצוי זכויות הניצולים שלח המשרד
את המידע לכ 150,000 -אנשים ששמותיהם
נמצאים ברשותו" ,אך העובדה שאנחנו עדיין
צריכים לקיים את הכנס אומרת דרשני".
לדבריה ,תעשה כל מאמץ כדי להרחיב
את מעגל הזכאים לקבלת הכרה במעמדם
כניצולים ולאפשר להם לקבל תמיכה.
"כיום 70 ,שנה אחרי השואה ,כל ניצולי השואה
הנם אזרחים ותיקים ועלינו לדאוג שהם יוכלו
לחיות בכבוד בזמן שנותר להם .בימים אלה
אני מעבירה רפורמה כלל ארצית בכל 253
הרשויות המקומיות במדינה ,שמטרתה קודם
כל לשים את האזרחים הותיקים על סדר היום
בכל מקום .במסגרת הרפורמה כל רשות תיקח
על עצמה את האחריות להגיע ולמצות את
הזכויות ,של כל אותם ניצולי השואה החיים
בתחומה ושעדיין לא קיבלו את כל הזכויות
המגיעות להם".
רוני קלינסקי ,מנכ"ל הקרן לרווחה ,סקר את
מגוון השירותים שמעניקה הקרן ,ביניהם ניתן
למצוא מענקים אישיים; הסדר לקבלת משקפי
ראייה על פי זכאות; סיוע משפטי בשיתוף
עם המרכז הבינתחומי בהרצלייה; הפעלת
ניידת לשיפוץ בתים בשיתוף עם החברה
להשבה;טיפול שיניים בשיתוף הסתדרות
רופאי השיניים בישראל ועזרה סוציאלית.
עופרה רוס ,מנהלת הרשות לזכויות ניצולי
השואה ,עמדה בדבריה על היתרונות שנובעים
מהחלטת הממשלה החדשה בדבר חלוקת
התפקידים בין המשרדים השונים ,והזמינה
את ראשי הארגונים להעלות בפניה כל בעיה
שיש לטעמם בהתנהלות הרשות שמקורה
בקריטריונים המופעלים על ידה .עוד ציינה,
כי לאחרונה הצליחה הרשות להעביר החלטות
בדבר מתן מענקים ליוצאי לוב (בגין טענת
רדיפה) וליוצאי רומניה ובולגריה שהיו
במחנות עבודה ולא הוכרו כזכאים לפיצוי על
ידי הגרמנים.
מימין :משה זנבר ,יו"ר מרכז הארגונים; רוני קלינסקי ,מנכ"ל הקרן לרווחה; עופרה רוס ,מנהלת הרשות לניצולי השואה;
ד"ר לאה נס ,סגנית שר במשרד לאזרחים וותיקים ואהרון אזולאי ,מנכ"ל המשרד
4
אברהם רוזנטל נבחר
להחליף את המנכ"ל
שי שני שפורש
מתפקידו בתום
כהונה של שנתיים.
רוזנטל ,נשוי ואב
לשניים ,נולד במחנה
עקורים לניצולי
לחיות בכבוד .המנכ"ל רוזנטל
שואה ,באיינרינג
בגרמניה .משנת
2005משמש כחבר הנהלה בארגון עובדי כפייה
תחת השלטון הנאצי.
למנכ"ל הנכנס ניסיון רב בתפקידי ניהול
כלכליים בכירים ,הן במגזר הציבורי והן
במגזר הפרטי .בין היתר שימש כמנכ"ל
משרד התיירות ,מנכ"ל התאחדות המלונות
הישראלית ,מנכ"ל התאחדות המלונות
הבינלאומית ,הנציב המסחרי של ישראל
בארה"ב בדרגת קונסול וקונסול כלכלי בלוס
אנג'לס.
בתפקידיו האחרונים שימש כנציג בית
הספר לתיירות EHLבלוזן ,שוויץ ,וכחבר
הנהלה בחברת ההזנק OPENWAYSבתחום
הטכנולוגיה למלונות.
בישיבת הועד המנהל של המרכז הציג אותו
היו"ר לחברים ואמר כי המטרה היתה למנות
לתפקיד מנהל ראוי בעל זיקה לשואה" .אני
מאמין כי אבי רוזנטל יהיה מעתה שותף פעיל
בפעילות מרכז הארגונים בהגנה על זכויות
ניצולי השואה וכן במאמצי ההנצחה לשימור
זיכרון השואה ,לקחיה ומורשתה" ,אמר היו"ר,
משה זנבר ואיחל לרוזנטל הצלחה בתפקידו.
המנכ"ל החדש הודה על האמון שניתן בו
והביע תקווה כי יצליח להיות שותף במפעל
מרכז הארגונים ,הארגון היציג של ניצולי
השואה ,ולסייע לניצולי השואה לחיות בכבוד
וברווחה .הוא הודה למנכ"ל היוצא ,שני ,על
תהליך העברת התפקיד שנעשה טרם יציאתו
יחד עם רעייתו לשליחות מטעם משרד החוץ
במזרח הרחוק.
בארץ ובעולם
מרכז הארגונים מתנגד לכל נוסח של פשרה
בנושא כפל קצבאות
המרכז הודה ליו"ר ועדת הכספים על מאמציו בנושא זה ועל פעילותו להגנה על זכויות ניצולי השואה.
מרבית הסיעות הודיעו שאין להתפשר עם האוצר ויעלו שורה של הסתייגויות כשהחוק יובא למליאה
ועדת הכספים של
אישרה
הכנסת
שנייה
לקריאה
ושלישית ,הצעת
חוק שתאפשר מתן
כפל קצבאות לנכי
רדיפות הנאצים .על
פי ההצעה ,יקבלו
גפני :מערכה מול האוצר
נכי רדיפות הנאצים
ה`נצרכים` בנוסף ל 7,300-ש"ח (עבור מקסימום
אחוזי נכות) עוד 720ש"ח תוספת ובסה”כ 8,020
ש"ח (מקסימום) .אלה המוגדרים `נזקקים` יקבלו
בנוסף לקצבה של כ 4,600-ש"ח (עבור מקסימום
אחוזי נכות) עוד 900ש"ח בחודש -ובסה”כ
כ 5,500-ש"ח (מקסימום) .בנוסף לכפל הקצבאות
יוצמדו הקצבאות ל`מדד הקהילתי` הכולל מספר
מדדים נוספים למדד המחירים לצרכן .על פי
נתוני האוצר ישנם 3,800נצרכים ו 4,020-נזקקים.
עלות החוק שימנע קיזוז מוערכת על ידי
האוצר בסכום של כ 120-מליון ש"ח בשנה.
במסגרת מו"מ שהתנהל בין יו"ר ועדת הכספים
ח"כ משה גפני (יהדות התורה) לאגף התקציבים
באוצר ,הסכים האחרון להעביר כפשרה 50
מליון ש"ח לניצולי שואה נזקקים ונצרכים
לצורך הגדלת הקצבה האישית.
במהלך החודשים האחרונים ובדיונים בוועדת
הכספים של הכנסת הביע מרכז הארגונים,
באמצעות נציגיו ,התנגדות לכל פשרה בנושא
הקיזוז בקצבאות לניצולי שואה במסגרת חוק
נכי רדיפות הנאצים בסכום שיעמוד על 720עד
900ש"ח .נציגי מרכז הארגונים בדיונים ,אורי
חנוך ,ברוך שוב ,יוחנן רון ודובר המרכז ,העלו את
העוולות המתמשכות שנגרמו לניצולי השואה.
בדיון האחרון בנושא שנערך ערב יום השואה,
נמסרה עמדת מרכז הארגונים המתנגדת לכל
פשרה בנושא כפל קצבאות ל 8,400-הניצולים
שהם הנזקקים והנצרכים ביותר" .העוול זועק
לשמים .אם למשל יש לניצול שואה חיסכון,
האוצר דואג לקזז לו אפילו את הריבית מהקצבה.
חייבים לשים לזה סוף ולקבל את החוק במלואו",
נאמר על ידי נציגי המרכז שהודו ליו"ר ועדת
הכספים ,ח"כ משה גפני על המאמצים הרבים
שלו לפתור את נושא הקיזוז במסגרת חוק כפל
קצבאות החל משנת .1999
ח”כ גפני ,הפועל לקידום החוק כבר מ,1999-
אמר במהלך הדיון שמדובר בתיקון עוול היסטורי
ביחס לניצולי השואה" .הייתי רוצה לתת להם
יותר ,אך מספר הניצולים הולך ומתמעט ולא ניתן
להמתין עוד" .גפני הוסיף עוד ואמר כי "משרד
האוצר מתנגד במשך שנים לכפל הקצבאות
כיוון שמדובר בהצעת חוק שעלותה התקציבית
נאמדת בכ 120-מיליון ש"ח ועתה השגנו פשרה
והוקצו לטובת העניין 50מיליון ש"ח .אחרי יותר
מ 12-שנים של מו”מ יש לברך על התוספת
לניצולים ,שתסייע להם בקיום היומיומי .לאחר
מכן יש לנסות להשיג תוספות נוספות”.
סיעות ישראל ביתנו ,העבודה ,מר"צ,
הבית היהודי וקדימה הודיעו כי יגישו את
הסתייגויותיהם לנוסח החוק ובו הפשרה .חברי
הכנסת ממרבית הסיעות הסכימו שאין להתפשר
עם האוצר בנושא זה וכי אסור לפגוע בזכויות
ניצולי השואה .הם הודיעו כי יעלו שורה של
הסתייגויות כשהחוק יועלה במליאה.
מרכז הארגונים מגנה בחריפות התבטאויות
אנטישמיות ואנטי ישראליות בהונגריה
יו"ר מרכז הארגונים,
משה זנבר ,קובע כי
"התעצמות הימין
הקיצוני ()Jobbik
בהונגריה ,גרמה
להתבטאויות
אנטישמיות ואנטי-
ישראליות של ראשי
דברים מקוממים .זנבר
מפלגה זו המבקשים
לגמד את ממדי השואה ,ובמקביל הם משווים
את שר החוץ של מדינת ישראל לנאצי .אנו דוחים
זאת מכל וכל .אין להתפלא שממשלת איראן
מחבקת מפלגה זו".
זנבר אמר את הדברים בתגובה לדבריו של
מרטון ג'ונג'ושי ,מראשי המפלגה ,בראיון
לעיתון הבריטי ג'וייש קרוניקל ,שאמר:
"ישראל הוקמה ע"י טרוריסטים"; "שר החוץ
של ישראל ,אביגדור ליברמן לא שונה מגבלס.
הוא נאצי טהור" .זנבר ,בעצמו יליד הונגריה,
התקשה להאמין למראה עיניו ,כשקרא
את הדברים שנלקחו כאילו מן הרפרטואר
הנאצי בתקופה השחורה ביותר" .אם זאת",
אומר זנבר" ,אנו מברכים את שר החוץ של
הונגריה אשר בשם ממשלתו גינה התבטאויות
אומללות ושקריות אלו".
במרכז הארגונים מדגישים שמפלגת Jobbik
מטפחת מערכת קשרים מסועפת עם משטר
האייתולות באיראן .הגדיל לעשות השגריר
האיראני בהונגריה שהגדיר את הונגריה" :עיר
הבירה שלנו" והוסיף" :עבור איראן הונגריה
היא השער למערב".
לדברי זנבר" ,דברים אלה הם חמורים
ומקוממים .תפקידנו כניצולי השואה שעברו
את התופת לא הסתיים .חובה עלינו ועל בנינו,
לפעול במרץ להנצחת השואה ,ללמד את לקחיה
ומורשתה .מוטלת עלינו החובה ,וגם הזכות,
למען הדורות הבאים שהשואה לא תתרחש עוד
לא לעם היהודי ולא לעמים אחרים".
5
בארץ ובעולם
יו"ר הכנסת :לא נאפשר להפוך את החברה
להשבה לחברה ממשלתית
"האוצר מבקש להשתלט על 200מיליון שקל של החברה להשבה .לא ניתן לזה לקרות" .כך אמר ראובן ריבלין,
יו"ר הכנסת ,בפתח ישיבת מליאת הכנסת לציון יום השנה הבינלאומי לשואה
יו”ר הכנסת ,ח"כ
רובי ריבלין ,אמר
בפתח הדיון ,כי
שבשנת
למרות
2005עבר בכנסת
חוק המסדיר את
החברה
פעילות
לאיתור והשבת נכסי
לא חברה ממשלתית .ריבלין נספי שואה ,באופן
שתפעל להשבת
הכסף שנמצא בה ליורשים של נספי השואה" ,יש
ככל הנראה כוונה להגיש הצעת חוק שמטרתה
להפוך את החברה לחברה ממשלתית ולהכפיפה
לאוצר .חוק ”הנכסים של נספי השואה” אושר
בכנסת בתום עבודה של מספר שנים שהחלה
בהקמת ועדת חקירה בנושא הרכוש של נספי
השואה בישראל .יו”ר הוועדה הייתה ח”כ
(לשעבר) קולט אביטל ואחד מחבריה היה ח”כ
ריבלין שמונה מאוחר יותר ליו”ר הכנסת .בשנת
2005אושרה הצעת החוק בסיוע יו”ר הכנסת
כשמטרת החקיקה הייתה להוציא את רכוש
נספי השואה מידי הממשלה וגופים אחרים,
כגון :קק”ל ,הבנקים וכולי ,ולהעבירו לחברה
שתאתר את יורשי הרכוש ותשיב להם אותו .
לאחרונה נטען כי נעשה מהלך להפוך את
החברה לאיתור והשבת נכסי נספי השואה
לחברה ממשלתית ,הצעה שמטרתה בסופו של
דבר ,להעביר את הנכסים שלא נמצאו להם
יורשים ,אל קופת האוצר” .כולנו זוכרים את היום
שהבאנו לידי חקיקת חוק אשר העמיד את אותם
כספים לרשות הניצולים בראש ובראשונה,
כמובן ,גם כדרך להשבה של אותם נכסי נפקדים,
החברה להשבה:
מודל חדש לבירור זכויות
החברה לאיתור ולהשבת רכוש נספי
השואה משיקה מודל זכויות ניצולי שואה
אשר בא לעזור לניצולי השואה בישראל
לברר את זכויותיהם ולמצותם בהקדם.
מודל זכויות ניצולי השואה נכתב על ידי
עמותת המשפט בשרות הזיקנה במסגרת
פרויקט של החברה להשבה ובמימונה.
המודל נועד להעניק מידע על זכויות
והטבות שונות לניצולי שואה במדינת
ישראל .בין היתר כולל המודל :את
סוגי הגמלאות החודשיות ומי זכאי
להן ,הטבות ,הנחות ,מענקים ועוד.
במודל ניתן מידע כללי בלבד ,ואינו
מחליף יעוץ משפטי .המודל בנוי
כתרשים זרימה ובו ניתן לקבל מידע
וטפסים מתאימים איתם ניתן לפנות
לגופים המעניקים את ההטבות.
בנוסף ,כולל המודל את פרטי
הארגונים המטפלים בכל הטבה או מסך המודל באתר החברה להשבה
קצבה .זו הפעם הראשונה בה מוצג ריכוז
של כל זכויות ניצולי השואה בצורה ברורה
וידידותית למשתמש ,כולל כל הטפסים
והכתובות להן ניתן לפנות על מנת לקבל
זכויות אלה .כל שעל המשתמש לעשות
הוא להיכנס למודל ,לענות על שאלות
והמודל יוביל אותו אל הזכויות המגיעות
לו ולטפסים הנדרשים כדי למצותן.
6
אם היו מוצאים את העקבות של יורשיהם”
אמר יו”ר הכנסת במהלך הישיבה” .הכנסת
תעמוד בתוקף על כך שאותה חברה שהוקמה
על מנת לקבל פיצויים מכל אותם גופים אשר
היה בידיהם רכוש של נפקדים מהשואה ואשר
הקמנו אותה לאחר מאבק לא קטן בכנסת –
ועכשיו אנחנו מבינים שככל הנראה מבקשים
להפוך את החברה לחברה ממשלתית והאוצר
מתכוון להשתלט על הכספים בגובה של 200
מיליון ."₪בפנותו לקבוצת ניצולי שואה שנכחב
בדיון אמר" :אני מבקש גם בעניין זה להפנות את
תשומת לב האורחים שהכנסת תעמוד בעניין זה
על כך שאותה קרן אשר נתקבלה ,אשר הוקמה
ואשר יש לה יעדים וייעודים משלה ,לא תהפוך
להיות כלי בתקציב המדינה” .
הצעת חוק :להכיר
בניצולי צפון קווקז
חבר הכנסת שי חרמש ,הניח על שולחן הכנסת הצעת
חוק :הטבות לניצולי שואה (תיקון – זכאות יוצאי צפון
קווקז) .על פי ההצעה ,בחוק הטבות לניצולי שואה,
התשס"ז–.2007
בדברי ההסבר להצעה נאמר :מטרת הצעת חוק זו היא
להרחיב את הגדרת "זכאי להטבות" על פי חוק הטבות
לניצולי שואה ,כך שתכלול את ניצולי השואה מנאלצ'יק
אשר בצפון קווקז .ניצולי שואה אלה משתייכים למעגל
הראשון של ניצולי השואה ושהו במחנות ובגטאות תחת
הכיבוש הנאצי .סבלם של ניצולי השואה מנאלצ'יק
מעוגן במקורות היסטוריים .בית המשפט ,אשר נדרש
לנושא בוועדת הערר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים בתיק
של קובנט מרדכי נגד הרשות המוסמכת ,ציין כי ראוי
שהמחוקק ייתן דעתו להרחבת ההגדרה בחוק ולהכללת
קבוצות ניצולי שואה נוספות בגדרו ,כך שיהיו זכאים
לקבלת ההטבות .מן הראוי לציין ,כי מדובר בסך הכל
ב 300-ניצולים החיים עדיין בישראל ואשר אינם זכאים
כיום להטבות מכוח החוק ,לאור אי הכרת הקרנות
הגרמניות בנאלצ'יק כ"גטו מוכר" או "מחנה מוכר" ,כפי
שנדרש בסעיף (3א)(()1ב) לחוק.
בארץ ובעולם
מחקר חדש 20% :מהגרמנים
מחזיקים בדעות אנטישמיות
במחקר שהוזמן ע"י הפרלמנט הגרמני נקבע ,כי מקור העמדות האנטישמיות
הוא ב"דעות קדומות המושרשות עמוק בחברה ,ומתבססות על בורות בכל
הנוגע ליהודים ולדתם"
לטענת עורכי המחקר ,בהם פסיכולוגים ,סוציולוגים
וקציני משטרה בכירים" ,הבעיה אינה נוגעת רק
לגרמניה ואפשר למצוא גילויי אנטישמיות רבים
גם בהונגריה ,פולין ופורטוגל .באיטליה ,בריטניה,
הולנד וצרפת נמצאו פחות גילויים של אנטישמיות.
במחקר שפורסם לקראת יום השואה הבינלאומי
נכתב ,בין היתר ,כי "האנטישמיות בחברה שלנו
מבוססת על דעות קדומות וקלישאות שיש להן
שורשים עמוקים בחברה ועל בורות בכל הקשור
ליהודים וליהדות" .על פי המחקר ,שנאת היהודים
נפוצה ברבדים שונים בחברה הגרמנית ,ולא רק
בחוגי הימין הקיצוני או האוכלוסייה המוסלמית
בגרמניה.
עוד קובע המחקר ,כי כבר בגיל צעיר משתמשים
ילדים בבתי ספר בגרמניה במילה "יהודי" כמילת
גנאי או כקללה נפוצה בגנים .כמו כן נמצא ,כי
במשחקי כדורגל נפוצים ביטויים אנטישמיים
המופנים נגד קבוצות יהודיות ,בהם “יהודים לתאי
הגז"" ,החזירו את אושוויץ" ו"לשרוף את בתי
הכנסת".
נורבגיה מתנצלת לראשונה
על חלקה בשואה
"ראוי שנביע את התנצלותנו
כי "הגיעה העת להכיר בכך
העמוקה על כך שהפשעים הללו
ששוטרים ,פקידי ציבור
נורבגית".
קרו גם על אדמה
ואזרחים נורבגים השתתפו
כך אמר ינס סטולטנברג ,ראש
במעצרם ובגירושם של
ממשלת נורבגיה ,בנאום
יהודים .אני מצר על כך
היסטורי לרגל יום השואה
שהרעיונות שהובילו לשואה
הבינלאומי .ההתנצלות
עדיין קיימים בעולמנו".
של
הרשמית הראשונה
נורבגיה הכירה בחלקה
נורבגיה על שיתוף הפעולה
בשואה ב 1998-ושילמה 60
של ממשלתה עם הנאצים,
מיליון דולר ליהודים ממוצא
וחלקה בהשמדת היהודים
קוויזלינג (מימין) צילום :יד ושם נורבגי ולארגונים יהודיים.
בשואה הושמעה ביום ו' ה27-
הכסף ניתן אז כפיצוי על רכוש
בפברואר על ידי ראש ממשלת נורבגיה שאמר
כי "הנורבגים היו מעורבים במעצרים ונהגו יהודי שהוחרם .לדברי ההיסטוריון ביארטה
במשאיות .הכל קרה בנורבגיה .היום אני מרגיש ברולנד ,ממוזיאון השואה באוסלו ,אומנם לא
כי ראוי שנביע את התנצלותנו העמוקה על כך הייתה בכך משום התנצלות ,אך בעצם ההכרה
באחריותם של הנורבגים החל תהליך של שיח
שפשעים אלה התרחשו על אדמת נורבגיה".
בתקופת שלטונו של ווידקון קוויזלינג ,ראש ציבורי וחשבון נפש במדינה ,שאפשר בהמשך
ממשלת נורבגיה בזמן הכיבוש הנאצי ,נשלחו את הכרתו של ראש הממשלה באחריות
למחנות ההשמדה מאות יהודים ,כשליש לערך למעשים שנעשו בנורבגיה במהלך מלחמת
מהקהילה שמנתה כ 2,100-איש טרם השואה .העולם השנייה .לדבריו" ,עד אז הנורבגים חשבו
אחרים ברחו לשוודיה .עוד אמר סטולטנברג ,שרק הגרמנים אחראים לשואה".
ספר תורה מישראל
הועבר לקהילה
היהודית בקרקוב
ברב עם ,פאר והדר נערך טקס הכנסת ספר
תורה לבית כנסת 'הטמפל' שברובע קזימייז
בקרקוב .זהו ספר התורה הראשון בבית
הכנסת המפואר הזה ,והחמישי בקהילה.
הספר נתרם על ידי ארגון יוצאי קרקוב
בישראל לזכר קדושי הקהילה שנרצחו על ידי
הגרמנים בשואה.
בטכס הכנסת ספר התורה לקחו חלק רבה של
קרקוב ,הרב בועז פש ,רבה של גליציה ,הרב
גלוק ,והרב של חב"ד ,הרב אליעזר גור אריה,
והשתתפו בו רבים מהקהילה היהודית בעיר
ועשרות הישראלים שהגיעו במיוחד למצעד
לציון 69שנה לחיסול הגטו שמתקיים כמדי
שנה היום.
לפני השואה עמדו לרשות הקהילה היהודית
בקרקוב ,שמנתה כ 60-אלף איש ,למעלה
מ 3,000-ספרי תורה ,רובם הגדול פוזרו
ונעלמו וגורלם לא ידוע .כ 300-הוחבאו בבית
הטהרה שבבית הקברות בפלשוב ,בנסיון
להצילם .הגרמנים פוצצו את בית הטהרה
והרסו בית העלמין ,וכך אבדו ספרים אלה.
בשנים האחרונות זוכה העיר לביקורים
רבים של ישראלים ויהודים ,בתי הכנסת
משופצים ,ותפילות מתקיימות בחלקם.
ארגון יוצאי קרקוב בישראל החליט להחזיר
עטרה ליושנה .לילי הבר ,יו"ר הארגון ,אמרה
במהלך הטקס כי "יש בכך סמליות רבה .עד
לפני כ 75-שנה שליחים מארץ ישראל באו אל
יהודי קרקוב בבקשה לסיוע כספי ותרומות.
היום ,אנחנו בישראל ,יכולים לסייע לקהילה
היהודית בעיר".
7
בארץ ובעולם
פסגת זאב הוקמה על קרקעות
השייכות ליהודים שנספו בשואה
החברה לאיתור והשבת נכסים של נספי השואה מבקשת לקבל את
האחריות על הקרקעות שנרכשו בשנות ה 30-ושוויין מוערך בעשרות
מיליוני שקלים
חוקרת מטעם "החברה לאיתור ולהשבת
נכסים של נספי השואה" ,איתרה רשימות
היסטוריות ,שהובילו לגילוי כי עשרות
קרקעות בשכונת פסגת זאב נרכשו לפני
מלחמת העולם השנייה על ידי יהודים שנספו
בשואה .רוב רובן של משפחות הנספים לא
פוצו מעולם בגין קרקעות אלו .החברה פתחה
בפעילות לאיתור יזום מול מנהל מקרקעי
ישראל ,בניסיון להתחקות אחר הנכסים.
בנוסף ,העבירה החברה דרישה למנהל
מקרקעי ישראל להחזרת הנכסים לידי החברה,
או לקבלת פיצוי כספי בשווי הנכסים.
חשיפת סיפור הקרקעות בפסגת זאב החלה,
כאשר חוקרת החברה ,נעמה פרוסטיג ,אשר
אמונה על מחקר עומק לאיתור קרקעות של
נספי השואה בתחום ירושלים רבתי ,איתרה
רשימות היסטוריות בארכיון הציוני המרכזי
של מדינת ישראל הנוגעות לשכונה יהודית
העתידה לקום באזור חיזמה ושמה חבצלת
בנימין .הקבוצה אספה רוכשים בקהילות
היהודיות בלטביה ,אסטוניה ,רומניה ובלגיה.
בירור עם השמאי הממשלתי של מחוז
ירושלים ,העלה כי המדינה הפקיעה באזור
האמור גושים שלמים וכי כיום מצויה במקום
שכונת פסגת זאב.
בעקבות גילוי זה ,פנתה החברה לאפוטרופוס
הכללי במטרה לבחון האם הרוכשים בחבצלת
בנימין פוצו ע"י המדינה .נמצא כי מרבית
הרוכשים לא פוצו מעולם מאחר ונספו
בשואה .מבדיקת החברה עולה כי מדובר
בעשרות נספים בשואה שמשפחותיהם לא
פוצו עד עצם היום הזה.
הנה דוגמאות למספר מקרים של נספי שואה
שאותרו על-ידי החברה כבעלים של קרקעות
בפסגת זאב .שמותיהם המלאים נשמרים
בחברה:
הגב' מ.פ .מרומניה רכשה קרקע באזור חיזמה,
8
והיא מוזכרת ברשימת הנעדרים של קק"ל.
עבודת איתור של החברה העלתה כי מ.פ.
נשלחה למחנות במהלך המלחמה שם נרצחה
באוגוסט ,1942בהיותה בת .52פרטים אלה
אומתו על ידי החברה גם במאגר השמות של
יד ושם.
אדם אחר ,ב.ג .מבלגיה ,רכש גם הוא ארבע
חלקות באזור חיזמה .המידע אותר על ידי
החוקרת שהצליבה אותו גם עם המידע המצוי
בתיק הנעדרים של קק"ל .גם בדיקה של
החברה מול הארכיונים בבלגיה העלתה ,כי
ב.ג .הועלה לטרנספורט ,והרכבת עליה הועלה
הגיעה לאושוויץ ב 22-בספטמבר .מידע זה
אומת שוב מול רשימות נוספות.
יהודי בלגי נוסף מבלגיה ,נ.מ ,.רכש אף הוא
חלקות במקום .בניסיון לברר אודות גורלו,
יצרה קשר חוקרת החברה עם בני משפחתו
שידעו לספר כי הוא קפץ מהטרנספורט
מבלגיה" ,טרנספורט העשרים" -רכבת שילוח
שיצאה מבלגיה הכבושה על ידי גרמניה
הנאצית באפריל 1943ובה יהודים מקהילת
בלגיה שהובלו אל מחנה ההשמדה אושוויץ.
סיפור טרנספורט זה הוא גם סיפור גבורה.
במהלך הנסיעה הצליחו שלושה אזרחים
בלגים לעצור את הרכבת ולמלט ממנה אנשים.
פעולה זו נחשבה לפעולת המילוט החיצונית
היחידה מרכבת שילוחים בתולדות השואה.
הוקמה על אדמות נספי שהופקעו .פסגת זאב
צילום :גילה ברנד
אורלי וגיא התנצלו
בפני ועידת התביעות
במסגרת הסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים,
חתמו חברת 'שמים תוכן והפקות בע"מ' ,אורלי
וילנאי וגיא מרוז על מסמך התנצלות מוסכם.
הסכם זה מביא לסיום את הליכי תביעת הדיבה
שהגישה ועידת התביעות בספטמבר 2008
נגד יוצרי הסרט "מוסר השילומים -המלחמה
נמשכת" ,אשר שודר בערב יום השואה באותה
שנה .כמו כן ,הודיעו השניים כי יתרמו 150אלף
שקלים שיועברו לעמותת "עמך".
בהסכם שנחתם נכתב ,בין היתר ,כי "מטרתה של
התנצלות זו היא לתקן את הרושם ,אשר יתכן
ונצרב בתודעתם ובליבם של צופי הסרט ,״מוסר
השילומים -המלחמה הנמשכת" אודות ועידת
התביעות.
"...אנחנו מצרים כי במסגרת מאבקנו לתקן עוול
היסטורי ואנושי ועידת התביעות נפגעה מכך
שלא הבאנו את כל התמונה ולא שיקפנו את
מלוא הפרטים כפי שהיה צורך להביאם ,וזאת
מבלי שהתכוונו להביא לתוצאה זו".
הגדה לפסח שהודפסה
ע"י הצבא האמריקאי
בתום השואה נמכרה
במכירה פומבית
רב מאוהיו ,ארה"ב ,שהשתתף במכירה הפומבית
בניו יורק ,מצא בה אוצר של ממש .הרב אריה
קלטמן ,רכש בה תמורת 600דולרים בלבד ,שני
קטעים מתוך מהדורה נדירה של הגדה לפסח
שחולקה לניצולי שואה בימי סוף מלחמת
העולם השנייה ע"י חיילים אמריקאים שהגיעו
לשחרר אותם מהמחנות.
קטעי ההגדה שרכש הודפסו בשנת 1946על ידי
צבא ארצות הברית ,ונמסרו לחיילים כדי שאלה
ימסרו אותן לניצולי השואה שנותרו חסרי כל
לאחר המלחמה .הגדות אלה ,יחד עם ספרי
תלמוד ,עשו את דרכם ליהודים ששהו במחנות
המעבר לקראת חג הפסח ,כדי לאפשר להם לחוג
אותו כהלכתו.
מנהלת ספריית המוזיאון האמריקני לזכר
השואה ציינה ,כי הדבר המיוחד ביותר בעותקים
הללו היא "בעצם ההחלטה של הצבא האמריקני
להוציאם לאור מתוך רצון לסייע לשארית
הפליטה לשקם את חיי הדת ואת המסורת
היהודית שהייתה על סף הכחדה".
בכל זאת אשם
דמיאניוק מת אשם ,אך משפטו
עורר גל חדש של חקירות נגד
פושעי מלחמה אחרים
דמיאניוק מת בגיל 91בבית אבות בגרמניה ,כשהוא ממתין לתוצאות הערעור שהגיש על גזר הדין של חמש
שנות מאסר שהוטל עליו .העמדתו לדין בגרמניה הביאה לשורה של חקירות חדשות בגרמניה ,פולין ודרום
אמריקה ,שנועדו להביא למשפט נאצים ומשתפי פעולה אחרים שנותרו בחיים
| יצחק אבן חן |
לפני שנה נגזרו עליו בגרמניה חמש שנות
מאסר .בית המשפט קבע כי היה סוהר במחנה
הריכוז סוביבור שבפולין ,אך ג'ון דמיאניוק
הכחיש זאת וטען כי היה אסיר מלחמה בעצמו.
ההרשעה נעשתה ללא אף עדות ראייה חד
משמעית אשר קשרה אותו לרצח יהודים,
והיא התבססה רק על הקביעה כי שימש שומר
במחנה ,ועל סמך עדויות הנוגעות לתפקידם
הפעיל של שומרי המחנה בהשמדה .התביעה
הסתמכה בעיקר על מסמכים היסטוריים כגון
תעודת האס.אס של דמיאניוק .ההגנה מצידה
טענה כי התעודה זויפה לאחר המלחמה על
ידי שלטונות ברית המועצות ,כדי להשחיר את
פניו של דמיאניוק האוקראיני שערק לשורות
הגרמנים .דמיאניוק ערער על גזר הדין ,וחי בבית
אבות ,שם נפטר ,עד להחלטה בעניין ערעורו.
לאחר ההרשעה נחשד גם במעורבות ברצח
5,000אסירים במחנה הריכוז פלוסנבירג
שבדרום גרמניה ,שם שימש כשומר בתקופה
שבין אוקטובר 1943ודצמבר .1944דמיאניוק
התנדב לשרת ביחידות שפעלו במחנות
ההשמדה סוביבור וטרבלינקה לאחר שנפל
בשבי הגרמנים ,ונודע באכזריותו הרבה כלפי
אסירים יהודים ובמעשי רצח רבים שביצע
במו ידיו.
דמיאניוק ,נולד באוקראינה והגיע בשנת 1952
לארה"ב ,כפליט מאוקראינה .הוא חי במדינת
בכל זאת אשם
אוהיו ועבד במפעל המכוניות פורד כמכונאי.
ב 1975-הגיע למדור הישראלי לגילוי פושעים
נאצים דיווח על קבוצה של כ 70-אוקראינים
שנחשדו בהשתייכות ל-אס.אס .בבדיקה
עלה חשד כי דמיאניוק ,אחד מאותם 70הוא
"איוואן האיום" ,ששירת בסוביבור ולאחר מכן
בטרבלינקה.
בעקבות החקירה הועמד לדין וב 1981-קבע
בית המשפט האמריקאי כי דמיאניוק הוא
"איוואן האיום" ,וכי שיקר בבקשת ההגירה
שהגיש לארצות הברית .עקב כך נשללה
אזרחותו האמריקאית ,דבר שאפשר את
הסגרתו לישראל ב .1986-במשפט שנערך
ב 1988-הורשע ונידון למוות בגין רצח
והתעללות ביהודים ,אך לאחר מכן זוכה
בערעור בבית המשפט העליון ,שקבע כי זהותו
כ"איוואן האיום" לא הוכחה.
לאחר זיכויו שב לארה"ב ובמשך השנים
הבאות ניהל סדרה של מאבקים משפטיים
כנגד הסגרתו ,אך לבסוף הוסגר לגרמניה ,שם
הוגש נגדו כתב אישום בנובמבר .2009כאמור,
במאי 2011הרשיע בית המשפט את דמיאניוק
בסיוע לרצח של כ 28,000-יהודים במחנה
המוות סוביבור ,שם שימש כשומר ,וגזר עליו
חמש שנות מאסר .הוא ערער על גזר הדין
וחי בבית אבות ,שם נפטר ,טרם סיום ההליך
המשפטי בערעורו.
"אין לי ספק -דמיאניוק הוא
איוואן האיום"
בעקבות הידיעה על מותו של ג'ון דמיאניוק,
אמר זאב פקטור ,סגן יו"ר מרכז הארגונים
של ניצולי השואה" :הוא מת באיחור של 80
שנה .אין לי שום תחושת הקלה .פשוט נפל
עץ רקוב" .פקטור ,ניצול שואה מאושוויץ,
הוסיף ואמר כי "יש עוד עשרות 'דמיאניוקים'
שמסתובבים בכל העולם וחיים חיים טובים.
אני משוכנע שישראל ומדינות אחרות לא
עושות מספיק בשביל למצוא אותם".
שופטת בית המשפט העליון בדימוס ,דליה
דורנר ,אמרה" :אין לי ספק -דמיאניוק הוא
איוואן האיום" .דורנר כיהנה בהרכב בית
המשפט המחוזי בירושלים שגזר בשנת
1988עונש מוות על ג'ון דמיאניוק ,לצידם
של השופטים צבי טל ודב לוין" .אני שמחה
שלפחות לא נתנו לו לשבת תחת גפנו ותאנתו.
10
מבחינתי ,פסק הדין של הגרמנים ,שהרשיע
את דמיאניוק על פשעיו בסוביבור ,עשה צדק
וסגר את המעגל לאחר שנקבע כי האיש הזה
עסק ברצח יהודים .הוא אמנם הורשע בפשע
אחר אבל זה לא סותר .אין לי ספק שזהו איוואן
האיום .שמעתי בערכאה הראשונה שורה
של עדים שזיהו אותו ,שסיפרו שהוא מופיע
בחלומות הבלהות שלהם .שמעתי את איש
האס.אס שאומר שהוא האיש ושמעתי את
השקרים שלו".
לדורנר אין ביקורת על ביהמ"ש העליון ,אשר
זיכה את דמיאניוק מחמת הספק" .ההגנה
שלו טענה כי דמיאניוק הוא אוקראיני שלחם
בשורות הצבא הסובייטי ,ושנעשה לו בישראל
משפט עוול נורא .טענה זו לא התקבלה אומנם
על ידי ביהמ"ש העליון ,אך סניגורו מצא באחד
הארכיונים תיק שעל פי החומר שבו ,בבריה"מ
הוצא להורג כאיוואן האיום אדם אחר ,שכלל
אינו דומה לו .התיק עורר ספקות ,שבגינן זיכה
אותו -מחמת הספק -בית המשפט העליון,
אשר אמר גם 'תם ולא נשלם' .עכשיו זה נשלם".
צייד הנאצים סרג' קלרספלד אמר כי "עולם ללא
דמיאניוק יהיה טוב יותר מאשר עולם איתו".
יו"ר השדולה למען ניצולי השואה בכנסת ,ח"כ
זאב ביילסקי ,אמר" :היום הלך לעולמו אחד
מגדולי הצוררים של עם ישראל .אדם שהיה
קשור לרציחתם של עשרות אלפי יהודים.
טחנות הצדק לא השיגו אותו והוא הצליח
לחמוק מעונשה של המערכת המשפטית .עם
ישראל לעולם לא ישכח ולא יסלח".
ד"ר יצחק ארד ,שכיהן בעבר כיו"ר הנהלת
יד ושם ,היה פרטיזן בזמן המלחמה ואף היה
עד תביעה במשפטו של דמיאניוק אמר" :אני
משוכנע שהוא היה איוואן האיום ,שהיה
בסוביבור וטרבלינקה .כל ניצולי טרבלינקה
זיהו אותו ולא היה לי ספק שזה האיש .הצדק
נעשה במידה מסוימת ,כי הוא לא מת כאדם
חופשי אלא לאחר שנמצא כפושע מלחמה.
לצערנו ,הוא לא הספיק לשבת בבית הסוהר.
אני מעריך את התביעה ומערכת המשפט
בגרמניה ,שדרשו את הסגרתו מארה"ב ,שפטו
אותו ומצאו אותו אשם .חשוב שהוא לא הלך
לעולמו כאדם חף מפשע".
יו"ר יד ושם ,אבנר שלו ,אמר בהתייחסו לידיעה
על מותו של דמיאניוק כי "המקרה מדגים את
קוצר ידה של מערכת הענישה והמשפט להגיע
לצדק עם אנשים שביצעו פשעים נגד האנושות,
גם אם הם לא היו מבכירי הנאצים .לעומת זאת,
הרדיפה המתמשכת אחר דמיאניוק מעידה על
חשיבות עקרון חוסר ההתיישנות בכל הנוגע
להעמדה לדין של הנאצים ועוזריהם".
פולין :מתחדשת חקירת הפשעים באושוויץ
במהלך שנות ה 80-נסגרו תיקי החקירה שנועדו לגלות אנשים שפעלו במחנות ההשמדה
בפולין .בעקבות "תקדים דמיאניוק" ,הוחלט לפתוח מחדש את תיקי החקירה כדי לנסות
ולהעמיד לדין את אלה שנותרו בחיים וניתן למצוא נגדם ראיות .עדיין לא ידוע אם בכוונת
הפולנים לחקור גם פשעי מלחמה שבוצעו במחנות אחרים שהוקמו בפולין כגון סוביבור
ובלז'ץ.
לדברי פיוטר פיאטק מהמכון לשימור הזיכרון הלאומי הפולני ,הם אינם שוללים את
האפשרות שימצאו אנשים שעבדו באושוויץ-בירקנאו ועודם בחיים" .אם יימצאו אנשים
כאלה ,נוכל להאשים אותם בפשעים נגד האומה הפולנית" אמר" .המכון ממומן על ידי
הממשלה הפולנית ויש בידיו סמכויות העמדה לדין .יו"ר מכון ויזנטל ,ד"ר אפרים זורוף,
אמר בתגובה כי "להחלטה יש השלכות מרחיקות לכת והיא התאפשרה בזכות התקדים
שבמסגרתו הוסגר ג'ון דמיאניוק מארה"ב לגרמניה" .מרבית המועסקים באושוויץ-בירקנאו
נשפטו מיד לאחר המלחמה ,אך הם זכו לחנינה בשנת .1956בתקופה השלטון הקומוניסטי
חידשה פולין את חקירת הפשעים שבוצעו במחנה ,אולם התיקים נסגרו שוב בשנות ה80-
ללא כל תוצאות ,משום שמשימת תשאול החשודים והעדים בחו"ל הייתה סבוכה באותם
ימים שבהם הייתה פולין מאחורי "מסך הברזל" .כתב האישום האחרון שהוגש בפולין על
מעורבות בפשעי הנאצים היה נגד הנריק מנייה ,אשר נשפט לשמונה שנות מאסר על חלקו
בפשעים שבוצעו בחלמנו .זה קרה ב.2001-
10
בעקבות משפט דמיאניוק
מתחדשות החקירות נגד
פושעי מלחמה נאצים
אחרי הרשעתו של ג'ון דמיאניוק שנידון לחמש שנות מאסר החליט התובע הגרמני ,קורט שרים ,לפתוח
מחדש תיקים של מאות אנשים אשר סייעו לביצוע פשעי מלחמה תחת המשטר הנאצי ,ואשר נמלטו עד
כה מידי החוק .לאלה נוספים הכרזה של מכון ויזנטל על מבצע לאיתור פושעי מלחמה ומבצע של ארגון
זכויות אדם בדרום אמריקה ללכידת פושעים נאצים שנמלטו ליבשת בתום המלחמה
התביעה בברלין פותחת מחדש מאות תיקי
חקירות של שומרים ,חיילים ובעלי תפקידים
נוספים ששירתו במשטר הנאצי במחנות
ההשמדה ,בניסיון להעמידם לדין .המהלך
נובע מהעמדתו לאחרונה לדין של הפושע
הנאצי ג'ון דמיאניוק .כעת ,כך סוברים במערכת
התביעה הגרמנית ,ניתן לפעול להעמדתם
לדין של פושעים נאצים נוספים ,שבדומה
לדמיאניוק ,הצליחו להתחמק עד כה מעונשם.
מהתיקים שמונחים כעת לפתחה של
הפרקליטות עולים שמות רבים ,כשה"צעיר"
ממשיך לחפש פושעי מלחמה .התובע שרים
שבהם כבר חגג את יום הולדתו ה .80-ממשרד
התובע בברלין נמסר כי המהלך צפוי לצאת
לפועל בקרוב ,ללא המתנה או תלות בערעורו
של דמיאניוק על הרשעתו" .אני לא רוצה
לחכות יותר מדי ולכן כבר התחלנו בחקירה",
אמר התובע ,קורט שרים .במשרדו של שרים
אוספים את כל השמות שעשויים להיות
רלוונטיים להעמדה לדין באופן הדומה לזה
שבו פעלו נגד דמיאניוק .לדברי שרים "יש בסך
הכול פחות מאלף תיקים שכאלה .אלו שאנחנו
מכירים ממחנות כמו סוביבור ,יועמדו לדין".
"מנקים" את
דרום אמריקה מנאצים
מסמכים שהתגלו לאחרונה בדרום אמריקה
על ידי קורט שרים ,ראש הסוכנות הגרמנית
לטיפול בפושעי מלחמה ,ואנשי צוותו ,אשר
שהו משך שלושה שבועות בדרום אמריקה
ועסקו במיונם של אלפי מסמכים בארכיון
ההיסטורי שבריו דה ז'נירו .רישומי ההגירה
שבארכיב מלמדים כי בין השנים 1945-1959
הגיעו לא פחות מ 20-אלף גרמנים לברזיל
והתיישבו בה .מתוך מסמכים אלה ומסמכים
נוספים שהתגלו לאחרונה בצ'ילה עולה ,כי
לפחות 9,000פושעי מלחמה נאצים ברחו עם
תום מלחמת העולם השנייה לדרום אמריקה.
שרים וצוותו קיבלו אישור מיוחד לעיין
במסמכים הסודיים ,אשר חושפים לראשונה
את מספר הנאצים שנמלטו לדרום אמריקה
ומתוכם עולים הנתונים הבאים :כ5,000-
נאצים הגיעו לארגנטינה 1500-200 ,לברזיל,
500-1000מצאו מקלט בצ'ילה והשאר הגיעו
לאורוגוואי ולפרגוואי.
עוד עולה מן המסמכים ,כי נשיא ארגנטינה
באותן שנים ,חואן פרון ,מכר לפחות 10,000
דרכונים ארגנטיניים ריקים לארגון "אודסה",
שהוקם על ידי הנאצים במטרה לסייע לאנשי
אס.אס במקרה שגרמניה תובס במלחמה.
לדברי שרים" ,המסמכים מספקים את כיווני
החקירה הטובים ביותר שהיו לנו זה שנים.
כל יום שעובר הופך את האפשרות לעלות על
עקבותיהם לפחות ופחות סבירה ,אבל אני לא
רוצה שבעתיד יאמרו שלא ניסינו".
עניין מיוחד עולה מגילוי פרטים על נתיב
הבריחה של 800פושעי מלחמה נאצים אשר
השתמשו בדרכונים של הוותיקן .לדברי שרים,
מסתמנת תבנית שעל פיה הגיעו פושעים
הנאצים בעצמם לאחת ממדינות דרום-
אמריקה ,ורק לאחר מכן הצטרפו אליהם בני
משפחתם.
מכר לנאצים דרכונים ארגנטינאים .חואן פרון
בנוסף לכך נודע לאחרונה כי ארגון זכויות אדם
יהודי בדרום אמריקה פתח במבצע "הזדמנות
אחרונה" שמטרתו לכידת פושעים נאצים
שנמלטו ליבשת בתום המלחמה .
פושעים נאצים רבים נמלטו בסוף מלחמת
העולם השנייה לדרום אמריקה ,בהם אדולף
אייכמן ,שנלכד על-ידי המוסד בארגנטינה בשנת
1960והוצא להורג בישראל שנתיים לאחר מכן.
אייכמן ,שהיה אחראי ליישומו של "הפיתרון
הסופי" ,הסתתר בבואנוס איירס עם משפחתו
תחת השם הבדוי ריקרדו קלמנט .פושעים
נאצים נוספים ,כמו ד"ר יוזף מנגלה ,קלאוס ברבי
ופרנץ שטנגל ,נמלטו גם הם לדרום אמריקה
לאחר המלחמה ,אולם חלקם לא נלכדו מעולם.
11
ידעו ולא עשו
הקונגרס היהודי ביקש -האמריקאים סירבו
לו הפציצו האמריקאים את אושוויץ ,יכלו
להפסיק את המשך ההשמדה ההמונית
ב 9-באוגוסט 1944ביקש הקונגרס היהודי העולמי מצבא ארה"ב "להרוס תאי הגזים והמשרפות באושוויץ
על ידי הפצצתם" .משרד המלחמה האמריקאי סירב בטענה ש"ניתן להוציא אל הפועל מבצע כזה רק
באמצעות הסטה משמעותית של סיוע אווירי שהינו חיוני להצלחת כוחותינו במקומות אחרים"
במהלך נאומו בוועידת איפא"ק ,חשף ראש
הממשלה בנימין נתניהו את סירוב משרד
המלחמה האמריקאי לפניית הקונגרס היהודי
העולמי להפציץ את מחנה אושוויץ .במהלך
נאומו אמר נתניהו" :גבירותיי ורבותיי ,פרשנים
במידה כזו שאינה מצדיקה את השימוש
במשאבינו ."...וידידיי ,להלן המשפט המדהים
מכל ,ואני מצטט" :מאמץ כזה עלול לעורר
פעולה נקמנית אף יותר מצד הגרמנים" .חשבו
על כך " -פעולה נקמנית אף יותר" מהשואה.
"ידידיי 2012 ,היא לא .1944הממשל האמריקני
היום הוא שונה .שמעתם זאת בנאומו של הנשיא
אובמה אתמול .אולם הנקודה שלי היא זו :גם
העם היהודי שונה .היום יש לנו מדינה משל
עצמנו ,ותכליתה של המדינה היהודית היא להגן
על חיים יהודיים ולהבטיח את העתיד היהודי.
לעולם לא נוותר עוד על זכותנו להיות אדונים
לגורלנו ולעצם הישרדותנו .לעולם לא .זו הסיבה
שישראל חייבת תמיד לשמר את היכולת להגן
על עצמה ,בכוחות עצמה ,מול כל איום.
בכל דור ,ישנם אלה המבקשים להשמיד את
העם היהודי .בדור זה ,התברכנו לחיות בעידן
שבו ישנה מדינה יהודית המסוגלת להגן על
העם היהודי; והתברכנו כפליים במספר כה
רב של חברים כמותכם -יהודים ולא יהודים
כאחד -האוהבים את מדינת ישראל ותומכים
בזכותה להגן על עצמה".
דעה אישית
נואם בועידת איפא"ק .ביבי נתניהו
מסוימים ינסו לשכנע אתכם שהאפשרות
לעצור את איראן מלהשיג פצצה מסוכנת יותר
מלאפשר לאיראן פצצה .הם טוענים שעימות
צבאי עם איראן יפגע במאמצים שכבר בדרך,
שהוא יהיה בלתי יעיל ושהוא יעורר תגובה
נקמנית אף יותר מצדה של איראן .שמעתי את
הטיעונים הללו בעבר .למעשה ,קראתי אותם
בעבר .על שולחני מונחים העתקים של חילופי
מכתבים בין הקונגרס היהודי-עולמי ומחלקת
המלחמה של ארה"ב.
"השנה הייתה .1944הקונגרס היהודי-
העולמי הפציר בממשל האמריקני להפציץ
את אושוויץ .התשובה הגיעה חמישה ימים
מאוחר יותר .אני מבקש לקרוא לכם אותה.
"ניתן להוציא אל הפועל מבצע כזה רק
באמצעות הסטה משמעותית של סיוע אווירי
שהינו חיוני להצלחת כוחותינו במקומות
אחרים ,ובכל מקרה ,יעילותו מוטלת בספק
12
לא ידענו !!....האומנם?
לזאב פקטור ,ממלא מקום יו"ר מרכז הארגונים ,כמה הערות נוקבות שעניינן בהסתרה
והשתקת האמת לא רק בחו"ל -אלא גם בישראל
ישבתי נדהם כמו
מאתנו,
רבים
בראותי את מכתב
הסירוב שנתקבל
מ ה מ מ ש ל
האמריקאי בשנת
1944ונשלח לוועד
ארה"ב.
היה אפשר לעשות יותר .פקטור יהודי
במכתב סירוב מפורש לבקשתם של יהודי
ארה"ב להפציץ את מתקני ההשמדה במכונת
הרצח באושוויץ.
ניתן להניח שמר נתניהו ורבים אחרים ידעו על
קיום מסמך זה וכנראה גם מסמכים אחרים,
אשר הותירו את העם היהודי בארצות אירופה
מופקרים לגורלם המר בידי הרוצחים הגרמנים,
שעשו את מלאכת הרצח באין מפריע במשך
שנים והשיגו את רוב המטרות אשר אדולף
היטלר העמיד לפניו .מוזר שעובדות רבות
ודומות היו ידועות לרבים וטובים.
על רקע "הסודיות" הזאת מתגלות רק עכשיו
עוד עובדות שהוסתרו מהציבור הישראלי.
על רקע הסודיות הזאת מובן גם עכשיו ,מדוע
בעיר יהודית כמו תל-אביב ,שבמשך כל השנים
של השמדה של האחים והאחיות ,האמהות
והאבות ,לא התקיימה אף אסיפה ,הפגנה או
פעילות מחאה אחרת .אין ספק שמי שידע
לשתוק בנסיבות אלה ולא היה מוכן להזעיק
את דעת העולם ,לא הבין שגרמניה מחזירה את
המין האנושי לעידן של אוכלי אדם.
שורות אלה נכתבות בידי אדם אשר עבר על בשרו
את כל ההתרחשויות במשך 69חודשי שהות
בגיהינום הנאצי וחי אותם עד עצם היום הזה.
ידעו ולא עשו
הקונגרס היהודי העולמי 9 ,באוגוסט 1944
אל :ג'ון ג .מק'קלוי,
תת שר המלחמה
משרד המלחמה
וושינגטון
אדוני,
אני מבקש לצרף את הקטע הבא מהודעה שקיבלנו ביום ה 29-ביולי
ממר ארנסט פרישר
ממועצת המדינה הצ'כית ,באמצעות מועצת פליטי המלחמה:
"אני מאמין כי להרס תאי הגזים והמשרפות באושוויץ על ידי הפצצתם,
תהיה השפעה מסוימת עתה .הגרמנים מוציאים כעת גופות מהקברים
ושורפים אותן ,מתוך מטרה להסוות את פשעיהם .ניתן למנוע זאת על ידי
הרס המשרפות ,ואז אולי יפסיקו הגרמנים את המשך ההשמדה ההמונית,
במיוחד משום שנותר להם רק מעט זמן .גם להפצצת רשת מסילות
הרכבת באזור יש משמעות צבאית".
בברכה,
ליאון קובוביצקי,
מנהל מחלקת הצלה
מכתב הבקשה של הקונגרס היהודי
משרד המלחמה 14 ,באוגוסט 1944
מר קובוביצקי הנכבד,
בהתייחס למכתבך מה 9-באוגוסט ,בו ביקשת לשקול הצעה של מר א.
פרישר שמתקנים מסוימים ומסילות רכבת יופצצו.
משרד המלחמה קיבל פניה מהמועצה לפליטי מלחמה ,אשר העלתה את
שאלת ההיתכנות של הצעה זו .אחרי לימוד העניין ,מסתבר כי ניתן להוציא
אל הפועל מבצע כזה רק באמצעות הסטה משמעותית של סיוע אווירי
שהינו חיוני להצלחת כוחותינו במקומות אחרים ,ובכל מקרה יעילותו
מוטלת בספק במידה כזו שאינה מצדיקה את השימוש במשאבינו .ההנחה
המרכזית למשמעות יעילותו של מאמץ שכזה ,גם אם הוא אפשרי ,היא כי
הוא עלול לגרור אחריו פעולה נקמנית אף יותר על ידי הגרמנים.
משרד המלחמה מעריך במלואם את המניעים ההומניטאריים העומדים
מאחורי העלאתה של ההצעה ,אך בשל הסיבות המצוינות לעיל לא נוצרה
ההרגשה כי יש באפשרותנו היכולת או הצורך לבצעה.
בהוקרה,
ג'ון ג .מק'קלוי,
עוזר שר המלחמה
תשובת משרד המלחמה האמריקאי
13
להשיב את הגזל
"רק חזית מאוחדת תבטיח הצלחה
בהשבת הרכוש היהודי שנגזל
במהלך השואה"
"הטיפול בהשבת הרכוש היהודי שנגזל במהלך השואה הוא נושא מורכב וסבוך מבחינה מדינית ,משפטית
וכלכלית .כך אמר יו"ר מרכז הארגונים ,משה זנבר ,בשיחה עם "מזכר",
בה עמד על הקשיים המהותיים בהשבת הרכוש ועל נקודות שרובנו נוטים לשכוח מהן
או מעדיפים שלא לראותן" .והעיקר" הוא אומר" ,הארגונים היהודיים בעולם ,יחד עם ממשלת ישראל,
חייבים להציג חזית אחידה כדי להצליח במאבק מסובך זה"
| אורי ארזי ועמרי מריאן |
נושא השבת הרכוש היהודי השדוד מתקופת
השואה נמצא על סדר היום בעולם היהודי
מאז סיום מלחמת העולם השנייה ועד היום.
בשנים האחרונות התחדדה המודעות לנושא
גם בקרב קובעי המדיניות בארצות שהיו
מעורבות בשואה .בסיומה של ועידת פראג
לפני כשלוש שנים ,בה נדון הנושא ,היו עשרות
מדינות שותפות להצהרת טרזין ,שדיברה על
החובה המוסרית להשיב רכוש יהודי ,ובכלל זה
גם רכוש ללא יורשים .בנובמבר 2012תתכנס
ועידת המשך לועידת פראג .מטרתה להטמיע
את נושא החזרת הרכוש בדעת הקהל העולמית
ובכלל זה את מקבלי ההחלטות באירופה.
זאת ועוד ,ב 2011-הושק פרויקט "הארט"
על ידי הסוכנות היהודית בשותפות עם
ממשלת ישראל ,במטרה לאתר ולהשיב נכסים
פרטיים לידי בעליהם המקוריים או יורשיהם.
במקביל ,ממשיך איל"ר (הארגון היהודי
העולמי להשבת רכוש) במאמציו הבלתי
פוסקים להגיע להסדרים עם כל המדינות
הנוגעות בדבר ,ובפרט בגוש המזרחי ,שעד
היום כמעט ולא החזירו רכוש יהודי .ועידת
התביעות הוותיקה מרכזת את פעילותה
ברכוש שנותר בגרמניה המזרחית ואוסטריה.
משה זנבר ,יו"ר מרכז הארגונים הקים את
איל"ר ,היה חבר בוועדת איגלברגר לענייני
ביטוח ,הקרויה על שם היו"ר שלה שהיה בעבר
שר החוץ האמריקאי ,והיה בין מובילי המאבק
14
המוצלח גם מול הבנקים השוויצריים .כשהוא
מצויד בכל הניסיון והידע האלה ,בקשנו ממנו
לענות על כמה שאלות פשוטות ,אך הסתבר
שהתשובות להן מורכבות מאוד.
הכרזה להתחייבות מוסרית להשבת רכוש יהודי .ועידת פראג
מר זנבר ,למה מתכוונים כשאומרים רכוש
יהודי?
"יש רכוש פרטי ויש רכוש ציבורי הכולל
בתי ספר ,בתי כנסת ,בתי חולים וכו'.
רכוש ציבורי יכול להיות בבעלות פרטית,
אך אם השימוש בו היה ציבורי -הרי
שהוא מוכר ככזה .לגבי הרכוש הפרטי,
רבים מניחים שמדובר בנדל"ן בלבד ,אבל
מדובר גם בעסקים ,ניירות ערך ,פיקדונות
בנקאיים ,פוליסות ביטוח וכיוצא באלה.
"לשאלת השבת הרכוש יש עבור המדינה
המשיבה הבדל מהותי בין פרטי לציבורי.
במקרה של רכוש ציבורי ,גם אם מחזירים
אותו לבעליו הקודמים -הרכוש נשאר באותה
מדינה .באשר לרכוש הפרטי ,הפיצוי הכספי
שצריך לשלם בעבורו מועבר מן המדינה בה
הוא נמצא למדינות בהן גרים כיום הבעלים
המקוריים ויורשיהם .יש לכך משמעות
כלכלית עצומה מבחינת אותן מדינות .אי לכך,
המדינות הנוגעות בדבר עושות כל מאמץ כדי
למנוע זאת בעזרת חקיקה מתאימה ובדרכים
אחרות .צריך גם לזכור שהמדינות שעליהן אנו
מדברים הן בעיקר מדינות שהיו חלק מהגוש
הקומוניסטי .מדינות אלה נמצאות רובן במצב
כלכלי קשה ואינן משופעות בכסף .במושגים
של כלכלה לאומית יש לשיקול של הוצאת
סכומי כסף גדולים מן המדינה משקל רב ,ולכן
הטיפול בהשבת רכוש ציבורי שנשאר כאמור
במדינה ,קל יותר".
איזה בעיות אופייניות להשבת נדל"ן?
"יש בעיות לא מעטות הכרוכות בהשבת
נכסי נדל"ן ,ואתן כמה דוגמאות :יכול בהחלט
לקרות שנכד מגלה שלסבא שלו היו בית
או דירה בכתובת מסוימת ,ויש בידיו אפילו
מסמכים המשמשים אותו לצורך הגשת
תביעה משפטית .אבל אז מסתבר שעל הנכס
הייתה משכנתא אשר מטבע הדברים לא
נפרעה בזמן השואה וגם לא אחריה .במקרה
שכזה עשויה המדינה הנתבעת לטעון שעל
סכום המשכנתא המקורי יש להוסיף גם
ריבית בהתאם לאינפלציה שהתפתחה בה
לאורך השנים .אם כך אכן פני הדברים ,עלול
להתברר כי תשלומים אלה עולים על ערך
להשיב את הגזל
הקרן .כאן מתחילים הוויכוחים שמגיעים
לבתי משפט והעניין כולו נמשך ונמשך.
"שאלה אחרת היא מה קורה כשהבית נהרס
או שינה את צורתו .לדוגמא :הנכס המדובר
נמצא ליד מגרש ריק אשר בצמוד אליו היה
מבנה אחר .לאחר המלחמה נהרסו שני הבתים
ובמקומם הוקם קומפלקס אחד גדול על
שלושת המגרשים .פיצוי על נכס שכזה הוא
בעייתי ביותר .אבל זה לא מסתיים כאן .שאלת
אופן הערכת שווי הנכס גם היא מורכבת
ביותר .מה קורה למשל עם נכס שנבנה במקור
בשכונת יוקרה ,אך עם השנים הפכה השכונה
לשכונת מצוקה ולכן ירד ערכו במידה ניכרת?
על פי איזה ערך יעשה החישוב -על פי ערכו
המקורי או הנוכחי? השאלה נכונה כמובן גם
למקרה הפוך ,שבו ערך הנכס המקורי עלה
בשל שינויים סביבתיים.
"אך שאלת הערך אינה מוגבלת רק לנדל"ן
אלא נוגעת גם לנכסים פיננסיים .לדוגמא:
היה למישהו פיקדון של 10,000זלוטי בפולין.
היורשים יודעים את שם הבנק ומספר החשבון
בו הופקד הכסף .כמה מגיע להם היום? זו שאלה
מורכבת ביותר .אפשרות אחת היא לשערך את
הסכום מול כוח הקנייה שלו בעבר ולהשוותו,
בהתאמה ,לערכים של היום .אפשרות אחרת
היא להשתמש בהצמדה דולרית בערכים של
אז והיום".
זה לא נשמע מסובך מדי
"זה מסובך הרבה יותר ממה שאנשים ,כולל
מומחים בתחום ,חושבים .ראשית ,משום
שבתקופת מלחמת העולם השנייה שערי
החליפין שנקבעו היו בדרך כלל מלאכותיים.
הם נקבעו על פי האינטרסים של הכובש
הנאצי ולא שיקפו ערכים אמיתיים .יתר על כן,
בזמן המלחמה נעלמו חלק מהבנקים באותן
מדינות והמסמכים הנוגעים בדבר לא קיימים
יותר".
האם יש נוסחה לעריכת חישוב שכזה
"יש .בשנת 1998הוקמה הנציבות הבינלאומית
לתביעות ביטוח מתקופת השואה (,)ICHEIC
המוכרת יותר כ"וועדת איגלברגר" .במסגרת
ועדה זו הגענו לנוסחה שקבעה איזה סכומים
צריכות חברות הביטוח הגדולות באירופה
לשלם עבור פוליסות ביטוח שנרכשו בשנים
שלפני מלחמת העולם השנייה ,במקרה של
זיהוי היורשים והוכחת זכאותם .לצורך זה
נעשה שימוש בנוסחה שהתקבלה על דעת כל
צריך לעשות כל מאמץ כדי להשיב את הרכוש היהודי .זנבר
הצדדים הנוגעים בדבר .פיתוח הנוסחה הוטל
עלי ,כמומחה לפינאנסים בינלאומיים ,והיא
משמשת עד היום את רוב הגורמים הנזקקים
לה גם מעבר לענייני ביטוח".
אז יש נוסחה גואלת
"לצערי אין די בנוסחאות כלכליות .לאחר
המלחמה נערכו הסכמים בין כל שתי מדינות
על פי אומדנים שהעריכו את היקף החובות
של מדינה אחת לשנייה -אם ציבוריים ואם
פרטיים .יתרת החוב הועברה בין מדינות
בכסף או בסחורות .אבל מרבית החובות
שאנחנו עוסקים בהם בהקשר לרכוש היהודי
היו פרטיים ,ולכן נשאלת השאלה -כמה מתוך
מה שקיבלה אותה מדינה יוקצו לעניין זה ולפי
איזה מפתח .שאלה שהתשובה עליה מורכבת
ביותר .יתירה מזו ,המדינות הקומוניסטיות
הלאימו את כל התשלומים והנכסים .זו
תסבוכת ענקית שכמעט ואין לה פתרון,
בוודאי לא כאשר אין שיתוף פעולה מצד
אותן מדינות .במצב דברים זה אין לנו ברירה,
לצערנו ,אלא לנהל את המו"מ על בסיס חוקים
שקבע הצד השני על מנת שלא לשלם כלום,
או במקרה הטוב -מעט ככל האפשר.
"פולין היא דוגמא קיצונית לכך .נכסי היהודים
במדינה זו היו אדירים .אם היא תידרש להחזיר
את כולם תוך תקופה קצרה ,כלכלתה תקרוס.
זה נכון ,במידה כזו או אחרת ,גם לגבי מדינות
אחרות .ולא רק זאת .צריך לזכור שהמדינות
הקומוניסטיות הלאימו גם רכוש לא יהודי,
ובכל מקרה של פיצוי על רכוש יהודי יצטרכו
לפצות את אזרחי המדינה כולם ,יהודים ולא
יהודים.
"דוגמא אחרת ,אבסורדית ממש ,לתסבוכת
הכרוכה בהשבת רכוש התרחשה בגרמניה.
לאחר איחוד שתי הגרמניות הוגשה הצעת חוק
שנועד להשיב רכוש לבעליו הקודמים ,כלומר
לפני ההלאמה שנעשתה על ידי המשטר
הקומוניסטי .משמעות הדבר הייתה שהרכוש
היהודי היה אמור לחזור ,על פי הצעת החוק
המקורית ,לידי הנאצים .הם הרי היו הבעלים
הקודמים שלו על פי חוק ,לאחר שהוחרם
מהיהודים והועבר לידיהם .כשהסתבר הדבר,
ועידת התביעות זיהתה את הצרה מבעוד מועד
והצליחה להביא לשינוי ,כך שהחוק שהתקבל
בסופו של דבר קבע שהרכוש יוחזר לידי
הבעלים היהודיים המקוריים".
ובכל זאת יש לא מעט טענות כנגד ועידת
התביעות
"צריך להבין שכל חוק העוסק בהשבת רכוש,
צריך שיהיה לו מועד קובע להגשת התביעות
לבתי המשפט .כאשר מדובר ביהודים שגרים
מחוץ לגרמניה ,עמידה במועד זה הינה בלתי
אפשרית כמעט .מכיוון שכך ,נקבע כי ועידת
התביעות תהפוך ליורשת החוקית של רכוש
יהודי ללא יורשים .איתורו של רכוש כזה
הייתה מסובכת ביותר ,שהרי לא הוגשו בגינו
המשך בעמוד 16
15
להשיב את הגזל
המשך מעמוד 15
תביעות .לצורך זה פנו נציגי ועידת התביעות
לטאבו בכל עיר ועיר וחיפשו בעלים יהודיים.
לעיתים העריכו כי הבעלים הוא יהודי על פי
שמו .לכן ,התביעות שהוגשו לבית המשפט,
הוגשו,ברוב המקרים ,לא בהכרח על סמך
הוכחת בעלות מובהקת .בסה"כ הוגשו כ100-
אלף תביעות ,אך רק כ 15%-מהן אושרו.
"אם הופיע יורש יהודי ,ועידת התביעות
ויתרה על תביעתה .אם התברר שהבעלים לא
היו יהודים ,בית המשפט פסק נגד התביעה.
אך אם במקרה ועידת התביעות לא הגישה
תביעה בגין רכוש יהודי כלשהו וגם הבעלים
או יורשיהם לא עשו זאת ,הרכוש עבר באופן
חוקי לידיים גרמניות.
"למרות כל ההישגים האלה של ועידת
התביעות ,ולמרות שהבעלים היהודים
המקוריים או יורשיהם איבדו בפועל כל
זכות חוקית לדרוש את הנכסים מגרמניה
משום שלא הוגשה תביעה במועד ,יש כאלה
הטוענים שעומדת להם הזכות המוסרית
לדרוש מועידת התביעות פיצויי על רכוש
זה .לשם פתרון הבעיה ,הוקמה על ידי ועידת
התביעות קרן מיוחדת הנקראת "קרן הרצון
הטוב" ,ממנה משולמת ליורשים אלה התמורה
שנתקבלה ממכירת הרכוש בניכוי הוצאות.
אבל גם כאן עמדו בפני ועידת התביעות בעיות
לא פשוטות .אחת מהן הייתה השאלה האם
רק לבנים ,לנכדים ולאחים עומדת הזכות
המוסרית לתביעות שכאלה ,או גם לקרובים
רחוקים יותר .שאלה אחרת הייתה -מי יקבע
את חלקו של כל יורש בירושה .בשל כך
דורשת ועידת התביעות שהמשפחה הנוגעת
בדבר תביא צו ירושה מבית משפט גרמני,
שיקבע מה חלקו של כל בן משפחה בירושה.
"במצב מסובך זה אין פלא שאיש זה או אחר
מרגיש מקופח והוא פונה לעורך דין ולעיתים
גם לעיתונות .המקרה היותר שכיח ,דרך אגב,
הוא שעורכי דין פונים ביוזמתם אל המשפחות
כדי לקבל מהן ייפוי כח על מנת 'לטפל' בעניין
הירושה תמורת שכר טרחה לא קטן".
אז מה אפשר עוד לעשות?
"אחרי נפילת המשטרים הקומוניסטיים
במזרח אירופה יזמתי את הקמתו של ארגון
איל"ר ,כדי לנהל מו"מ פרטני עם כל אחת
מהממשלות הרלוונטיות .איל"ר עוסק אך ורק
בנושא הרכוש מכל הסוגים ,למעט בגרמניה
16
ואוסטריה .שם אחראית לכך ועידת התביעות.
כל שאר סוגי התביעות ,כגון תשלום פיצויים
בגין עבודת כפייה ,אובדן חופש או רדיפה,
הם בתחום אחריותה של ועידת התביעות גם
מחוץ לגרמניה ואוסטריה".
ומה באשר לפרויקט הארט?
"פרויקט 'הארט' הוא מבורך ,חשוב ומתבקש.
תפקידו לאפשר ליורשי הרכוש היהודי
במדינות השונות לעמוד בתנאי החקיקה
המקומית אשר תקבע ,בוודאי ,תקופה קצרה
להגשת התביעות .במילים אחרות ,אנחנו
היהודים ,חייבים להיות מוכנים למלא את
דרישת החוק המקומי באשר לתקופה הקצרה
שתיקבע להגשת התביעות ,אם וכאשר יצליחו
איל"ר וממשלת ישראל להגיע להסכמה באשר
לחקיקת חוק שכזה במדינה זו או אחרת.
"אני בדעה שכאן ,כמו גם במקרים אחרים ,יש
חשיבות עליונה להצגת עמדה אחידה ופעולה
משותפת על ידי כל הארגונים וממשלת
ישראל .אסור לנו לעזור לאותן מדינות בהן
מוחזק רכוש גזול להפעיל את השיטה של
הפרד ומשול ולא לתת להם כל אפשרות
לטעון שכבר הגיעו להסכם ,גם אם הוא רע ,עם
גורם זה או אחר .החזית חייבת להיות אחידה".
אך היו מקרים שבהם הוחזר רכוש יהודי גם
במדינות ממזרח אירופה
"נכון .אפילו בתקופה קומוניסטית ,היו
מדינות שהיו מוכנות להחזיר נדל"ן לבעליהם
היהודים לפי חוקים מיוחדים שנחקקו לשם
כך כתוצאה מלחצים בינלאומיים ,אך הפיצוי
שנקבע בחוקים אלה היה מינימאלי .במקרים
רבים בעלי הרכוש היהודים שלא גרו באותה
מדינה ,לא פנו כלל לבית המשפט על מנת
לממש את זכותם כי זה לא היה כדאי כלכלית.
לאחר נפילת המשטרים הקומוניסטיים נחקקו
חוקים חדשים לכאורה מקלים יותר ,אבל גם
באלה המכשולים גדולים מהיתרונות .לדוגמא:
בפולין הגבילו את החזרת הרכוש רק לאזרחי
פולין .לאחר שיהודים רבים הגרים מחוץ
לפולין ביקשו אזרחות פולנית כדי שיוכלו
להגיש תביעות ,צמצמו את הזכאות רק
לתושבי פולין .כלומר ,היית צריך לגור בפולין
כאזרח כדי ליהנות מהחוק .מעטים מאוד
הסכימו לכך".
האם זו הבעיה המרכזית?
"לא .הבעיה המרכזית שלנו היום היא רכוש
ללא יורשים .יתכן ובחלק מהמקרים אין
יורשים ובמקרים אחרים לא הוגשו תביעות
במסגרת הזמן שנקבע בהסכמים השונים.
בהקשר זה טוענות רוב המדינות כי הטיפול
ברכוש ללא יורשים צריך להיעשות לפי
החקיקה הכללית באותה מדינה ,הקובעת
בדרך כלל ,שרכוש ללא יורשים צריך לעבור
לידי המדינה .וכאן טמונה גם החשיבות הרבה
לועידת פראג שנערכה ב .2009-על מנת
לגבור על עמדה זו ולשנותה ,עמדה המשלחת
הישראלית על כך ששואת היהודים שונה
במהותה והיקפה מהמונח 'הולוקוסט' ,שאפשר
ליחסו לאסונות שעברו על עמים אחרים.
"בשואה נהרגו 75%מהיהודים במדינות
הנוגעות בדבר ,והוחרם 100%מרכושם .אין לכך
אח ורע .ואם כך ,מן הראוי מהבחינה מוסרית,
לחוקק חוקים מיוחדים לנושא השואה בכלל
ובנושא הרכוש בפרט .במילים אחרות ,על
בסיס החלטות הועידה ,קרי 'הצהרת טרזין'
אנו זכאים לדרוש מהמדינות לחרוג ממסגרת
החוקים הקיימים בהן כיום ,ולפעול באופן יוצא
דופן במקרה זה ,ואם צריך -גם לחוקק חוקים
חדשים .אני ער לכך שאין להחלטות הועידה
תוקף משפטי ,אך יש בהן תוקף מוסרי והן
צריכות להוות בסיס לפעולה גם על דעת הקהל
העולמית ,וגם בכל מדינה בנפרד".
ויש דוגמאות לשיטת פעולה שכזו?
"מודל הפעולה שהצענו בהונגריה עשוי
להיות יעיל גם במקומות אחרים .הוקמה
ועדה משותפת לממשלה ההונגרית ,לארגונים
היהודים ולממשלת ישראל לצורך אומדן היקף
הרכוש .נקבע ,כי עד לסיום עבודת הוועדה,
יחלו ההונגרים לשלם לאורך חמש שנים
מקדמה שהועברה לניצולי שואה הונגרים,
ללא כל קשר למקום מגוריהם הנוכחי .בתום
עבודת הוועדה ,כך הוסכם ,תשולם היתרה
לאורך תקופה ארוכה בהתאם ליכולתה
הכלכלית של המדינה .ההסכם אכן התקיים
במשך שלוש שנים ,אך עם עליית מפלגת
הימין הקיצוני לשלטון ,החלה הממשלה
להערים קשיים על המשך העברת הכספים
לחו"ל ,אם כי היא ממשיכה לשלם ליהודים
הגרים כיום בהונגריה .אני מקווה שיעלה בידי
איל"ר להגיע להסכם דומה גם עם מדינות
אחרות".
תודה רבה לך.
להשיב את הגזל
טוב ליהודים או לא?
ממשלת ליטא תשלם 36.5מיליון אירו כפיצוי לרכוש יהודי .ההחלטה מהווה דוגמא למורכבות הרבה
של נושא השבת הרכוש ולקשיים המוצבים בפני אלה שמנהלים את המו"מ .ולכן ,מתגלים לעיתים ניגודי
עמדות בין הקהילות יהודיות המקומיות לארגונים הפועלים למען הניצולים -ובין אלה לבין עצמם
| שאול פריאל |
ראש ממשלת ליטא ,אנדריוס קוביליוס הודיע
ב 4-באפריל כי המדינה החליטה לעשות 'צדק
היסטורי' ולהקים קרן מיוחדת אליה יועברו
36.5מיליון יורו כפיצוי לרכוש היהודי שנגזל
בשואה ומאוחר יותר הוחרם על ידי השלטון
הקומוניסטי .על פי ההחלטה ,יממן הכסף
פרויקטים שונים לרווחת הציבור בתחום
היהדות ,מרביתם בנושאי חינוך ,תרבות,
דת ומדעים .הוא יועבר לקרן בתוך כעשור,
בהתאם ליכולתה הכלכלית של המדינה.
בנוסף לכך ,יוקצו 850אלף יורו לטובת ניצולי
השואה המתגוררים במדינה .בראשות הקרן
המיוחדת יעמדו 12חברי הנהלה שיורכבו
מנציגי הקהילה היהודית בליטא ומראשי
ארגונים יהודיים ברחבי העולם.
החלטתה זו של ממשלת ליטא היא הוכחה
ניצחת לכך שיש למדינות המחזיקות
ברכוש יהודי אינטרס להשאיר את הפיצויים
תמורת הרכוש במדינה ,ולא להוציאו מחוץ
לגבולותיה .אם אפשר ,יעשו זאת במסגרות
ובאופן שיבטיח כי לפחות בחלקו הגדול ייעשה
שימוש חוזר במשק הלאומי ,כך שבמידה רבה
יש כאן משום העברת כספים מכיס לכיס.
יו"ר הקהילות היהודיות של ליטא ,סימונס
אלפרויצ'יוס ,שנכח בישיבת הקבינט הליטאי
בירך על ההחלטה וכינה אותה "נס"" .זוהי
החלטה חשובה מאוד .את היהודים תמיד
מלווים ניסים ,אחד מהם התרחש היום .אני
מאוד גאה בממשלת ליטא ובראש הממשלה
ייכנסו להיסטוריה בעקבות ההחלטה
שקיבלו".
ראש הממשלה קוביליוס אמר במהלך מסיבת
עיתונאים שערך" :ההחלטות האלו נחוצות
עבור כולנו ועבור הצדק ההיסטורי ,ועל ידי
קבלת החוק עשינו צעד גדול קדימה בלקיחת
האחריות שלנו על ההיסטוריה ,שהייתה
לפעמים קשה וטראגית .קיבלנו החלטה
שתאפשר לנו ליישם את החוק שהפרלמנט
אימץ בשנה שעברה .אני מבקש לציין כי זו
החלטה מאוד חשובה שהדיונים לגביה נמשכו
חמש עשרה שנים ואני באמת מלא הערכה
לעובדה כי הפרלמנט ,הממשלה והקהילות
היהודיות הצליחו למצוא את הפתרונות
הראויים".
מי שעוד בירכה על החלטת ממשלת ליטא
הייתה שגרירת ארה"ב בווילנה ,אן דרס,
שהצהירה כי "קבלת החוק על ידי הפרלמנט
ויישומו על ידי הממשלה הליטאית הם צעדים
חשובים לקראת צדק ופיוס היסטוריים".
אז אם כל כך טוב מה כל כך רע?
החלטתה זו של ממשלת ליטא היא הוכחה
ניצחת לכך שיש למדינות המחזיקות
ברכוש יהודי אינטרס להשאיר את הפיצויים
תמורת הרכוש במדינה ,ולא להוציאו מחוץ
לגבולותיה .אם אפשר ,יעשו זאת במסגרות
ובאופן שיבטיח כי לפחות בחלקו הגדול ייעשה
שימוש חוזר במשק הלאומי ,כך שבמידה רבה
יש כאן משום העברת כספים מכיס לכיס.
"החלטה היסטורית" ,אמרו ראשי הקהילה
היהודית .משרד החוץ הישראלי פרסם הודעת
ברכה לממשלת ליטא ,אורי חנוך ,סגן יו"ר
מרכז הארגונים ,מבקר אותה ,ואילו דוד פלג,
מנכ"ל איל"ר אומר שהוא לא מאושר ממנה,
אבל ',זה הטוב ביותר שיכלו להשיג.
לדברי חנוך" ,יש בהחלטת הממשלה האחרונה
כמה דברים שהם מאוד מצערים ומרגיזים,
וזה בלשון המעטה" .חנוך ,המשמש גם כחבר
מועצת המנהלים של ועידת התביעות וחבר
בוועדה המתמדת של משרד רוה"מ לעניין
זכויות הניצולים ,ישמש גם כחבר בהנהלת
הקרן שהוקמה .לדבריו ,לא רק שההסכם
הוא רע ,יש בו מידה רבה של אי צדק .לא רק
שמדובר בסך הכל בסכום קטן ביותר מול מה
שראוי היה לקבל ,הרי שעיקר הסכום36.5 ,
מיליון יורו ,יועברו לרשות הקהילה היהודית
המונה פחות מ 4000-איש ,שמרביתם אינם
ניצולי שואה ,ואילו ניצולי השואה יקבלו רק
850אלף יורו .לפני הפלישה הגרמנית חיו
בליטא כ 220,000-יהודים .כ ,206,800-כ94-
אחוזים מבני הקהילה נרצחו בשואה ,בעזרתם
הפעילה של הליטאים.
הריסות בית הכנסת "שול הויף" בגטו וילנה
לדברי חנוך" ,ההבנות עם איל"ר כללו במפורש
תשלום פיצויים לניצולי שואה ליטאים ,ללא
כל קשר למקום מגוריהם הנוכחי" ,ועתה
לאור ההחלטה שהתקבלה זה לא מובן מאליו,
והוא מתכוון להלחם על כך במסגרת הקרן
ולהבטיח שהמעט שבמעט שהתקבל יועבר
כולו לניצולים בישראל" .לקהילה שם יש
עתה די והותר כדי לתמוך בניצולים הבודדים
שנשארו בליטא" ,אומר חנוך.
דוד פלג ,מנכ"ל איל"ר אומר כי אינו מאושר
מההחלטה ,אך מדגיש שני דברים :האחד -יש
לברך על כך שליטא המדינה הראשונה מבין
מדינות הגוש הקומוניסטי לשעבר שקיבלה
חוק בעניין השבת רכוש ,והשני -שהסכום
המוקצב לפיצוי הניצולים יועבר מיידית כולו
ולא ייפרס לאורך 10שנים" .ברגע שיגיע
הכסף ,נפעל במסגרת הקרן כדי להעביר כמה
שיותר ממנו לישראל ,לטובת הניצולים יוצאי
ליטא החיים כאן" ,אמר.
אל המברכים הצטרף גם משרד החוץ הישראלי
שבירך את ממשלת ליטא בעקבות ההחלטה
על הקמת הקרן" :ההחלטה מיישמת את החוק
שקיבל הפרלמנט הליטאי בנושא והיא מהווה
מהלך חשוב של עשיית צדק היסטורי כלפי
הקהילה היהודית של ליטא אשר נטבחה ,רובה
ככולה ,בידי הנאצים ועוזריהם המקומיים",
נכתב בהודעה.
17
להשיב את הגזל
פרויקט :HEARTהמאמץ האחרון
לפני כשנה החלו הסוכנות היהודית וממשלת ישראל במאמץ אחרון להשבת רכוש יהודי פרטי לבעליו.
לצורך זה הקימו את פרויקט .HEARTבובי בראון ,מנכ"ל הפרויקט ,משרטט את מטרותיו ודרכי הפעולה
| עמרי מריאן |
פרויקט HEARTהינו פרויקט ללא כוונת
רווח של ממשלת ישראל בשיתוף הסוכנות
היהודית .הפרויקט הושק ב 23-בפברואר
2011ומטרתו העיקרית היא להעניק כלים,
אסטרטגיה ומידע שיאפשרו לממשלת
ישראל ,לפרויקט ולשותפיו להביא ולו מעט
צדק ליורשים הזכאים של הקורבנות היהודים,
לקורבנות עצמם ולעם היהודי.
בשלב הראשון ,עיקר המאמצים מופנים לזיהוי
אותם יחידים בעלי תביעות פוטנציאליות בגין
רכוש יהודי פרטי שנגזל בזמן השואה ,ואשר
לא הושב ולא התקבלו פיצויים כל שהם עבורו.
בשלב השני ,לאחר עיבוד כל החומר שיתקבל
מפניות של ניצולים או יורשיהם ,יחל שלב
המשא ומתן עם המדינות השונות והגשת
התביעות עצמן.
לדברי בובי בראון ,מנכ"ל פרויקט ,HEART
"היינו צריכים לעשות זאת כבר לפני 40שנה
אבל טוב מאוחר מאשר לעולם לא .זוהי כנראה
ההזדמנות האחרונה לנסות ולהשיב רכוש
יהודי לבעליו החוקיים .לעיתים יש לי הרגשה
שבעולם מחכים שאחרוני הניצולים ימותו
ושבידי יורשיהם לא יהיה המידע הנחוץ על
הרכוש שנגזל ממשפחותיהם .אם כל ניצול
שהולך לעולמו הולכת לאיבוד כמות עצומה
של מידע".
בראון מספר כי בסיס הנתונים שנוצר בפרויקט
שייך למדינה ,ומטרותיו הן לא רק עשיית צדק,
אלה גם הצורך בתיעוד מלא יותר של אותו
חלק בהיסטוריה של העם היהודי .בסופו של
דבר יועבר כל המידע שנצבר ליד ושם .ולא
מדובר במידע זניח .כבר היום אפשר למצוא
בארכיון המקוון שנמצא באתר הפרויקט
מעל שני מיליון מיליון פריטי מידע הנוגעים
לשמות ונכסים מסוגים שונים .החל בנדל"ן,
דרך חשבונות בנק ,פוליסות ביטוח וניירות ערך
וכלה ביצירות אמנות .הכנסת מספר קטן של
נתונים בסיסיים כמו שם הבעלים וכתובתם
בתקופת השואה ,מאפשר להציף את המידע
אם הוא נמצא בו.
"יש בידינו את הרשימה היחידה בעולם,
שבעזרתה ניתן לאתר מי היורש ,מה הרכוש
והיכן הוא נמצא" ,אומר בראון ומסביר:
18
"המידע מתבסס
על זכויות הבעלים
ונוצר לאחר הרבה
מאוד עבודת מחקר
ארכיונית לאיתור
רכוש קהילתי ורכוש
כרכוש
המוגדר
המאמץ האחרון .בראון
ללא יורשים .לצורך
זה הצלבנו מידע שנאסף מרישומי קהילות
יהודיות ,ארכיונים עירוניים ונסחי טאבו" .אחת
הדוגמאות המעניינות לשיתוף פעולה עם
ארגונים אחרים עליה מספר בראון ,היא שיתוף
הפעולה עם המחלקה המיוחדת לאיתור חפצי
אומנות של המשטרה האיטלקית ,הנחשבת
לטובה מסוגה בעולם.
בנוסף לאיסוף החומר ועיבודו ,פועלים בראון
ואנשיו בשני מישורים נוספים .האחד הוא
יצירת מודעות לפרויקט בעולם כולו ,על ידי
פרסום ,יחסי ציבור וקשר עם ארגונים יהודיים
ולא יהודיים .בראון מספר ,כי כשבוע לאחר
השקת הפרויקט נתרם על ידי תורם אנונימי
שטח פרסום על רשת הטלוויזיה CBSבטיימס
סקוור בניו יורק ,בעלות של יותר מחצי מליון
דולר .הסרטון שהוקרן משך עשרה ימים18 ,
שעות ביממה ברציפות ,כלל תיאור קצר של
הפרויקט וברכה קצרה של ראש הממשלה
בנימין נתניהו.
מפרסמים את פרויקט HEARTבטיים סקוור ,ניו יורק
במקביל ,נערכות פגישות עם נציגי הפרלמנט
האירופי ,על מנת שיהפוך את הכללים שנקבעו
בהצהרת טרזין ככלים המחייבים את חברות
הפרלמנט .כמו כן שוקדים אנשי הפרויקט
בראשותו של בראון ביצירת שיתופי פעולה
עם ארגונים יהודיים בעולם כולו ,החל במרכז
הארגונים של ניצולי השואה בישראל דרך
הליגה נגד השמצה בארה"ב ,וכלה בראשי
קהילות יהודיות באירופה המערבית והמזרחית.
לאלה יש להוסיף מאות ארגונים תומכים ממדינות
שונות אשר מסייעים בהפצת השאלונים לקהל
היעד שלהם ברחבי העולם .בין אלה יש לציין
את תחילת בנייתו של שיתוף פעולה עם מסגרות
נוצריות ארציות ובינלאומיות ,והתחלת שיתוף
פעולה עם גורמי ממשלה וארגונים הפועלים
בתחום השבת רכוש ברחבי העולם" .בקיצור"
אומר בראון" ,כל מי שיכול לסייע במידע וביצירת
לחץ על דעת הקהל .הצלחת הפרויקט תלויה לא
מעט ביכולתנו לנהל מאבק ציבורי מוצלח שיביא
את המדינות הנוגעות בדבר להגיע להסכמים
הרצויים".
ואלה התנאים לזכאות
על מנת להיות זכאים להגשת בקשה לפרויקט,
הרכוש חייב לעמוד בכל הקריטריונים הבאים:
• הרכוש נמצא במדינות שהיו בשליטת
הכוחות הנאציים או מדינות הציר בכל זמן נתון
במהלך תקופת השואה.
• הרכוש היה שייך ליהודים ,כפי שהוגדרו על
ידי חוקי הגזע הנאצים ומדינות הציר.
• הרכוש הוחרם ,נבזז ,או נמכר בכוח על ידי
הנאצים או מדינות הציר במהלך תקופת
השואה.
• לא התקבל כל פיצוי עבור אותו רכוש לאחר
תקופת השואה.
מי זכאי?
על מנת להיות זכאים להגיש שאלון לפרויקט
,HEARTעל המגיש לעמוד בקריטריונים
הבאים:
• מגישי תביעה הינם יהודים שהיו קורבן
לרדיפה בשל חוקי הגזע של הנאצים או מדינות
הציר במהלך תקופת השואה ,או שהינם
היורשים של אותו אדם יהודי.
• המגישים או קרוביהם היהודים היו הבעלים
של נדל"ן ,רכוש נייד ,או רכוש בלתי מוחשי
פרטי -או זכאים לתבוע עליהם בעלות -אשר:
נמצא במדינות שנשלטו/נכבשו על ידי הכוחות
הנאציים ומדינות הציר ,ואשר הוחרם/נבזז/
נמכר בכוח במהלך תקופת השואה.
• לא התקבל כל פיצוי עבור אותו רכוש לאחר
תקופת השואה.
לפרטים :אתר הפרויקט www.heartwebsite.org -
בית הכנסת בלאסי ,רומניה
להשיב את הגזל
הרכוש היהודי
במזרח אירופה
בשנת 1989קרסו המשטרים הקומוניסטים במזרח ומרכז אירופה ולשלטון עלו ממשלות הדוגלות בהליך
הדמוקרטי ובכלכלת שוק .בכך הוקמה התשתית המאפשרת להתמודד עם החזרת הרכוש היהודי
הקהילתי והפרטי .איל"ר ,הארגון העולמי היהודי להשבת רכוש ,מטפל בהשבת רכוש זה
| דוד פלג* |
בתחילת 1993החליטו הארגונים היהודיים המצב החוקי במדינות היעד מדינות אחרות
אנו עוקבים אחר החקיקה ותהליך התביעה
הבינלאומיים המובילים בעולם להקים את העיקריות:
הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (אי"לר).
הארגון ,שמרכזו בירושלים ,הוקם על-ידי
שמונה ארגונים יהודיים וחמישה ארגונים
נוספים הצטרפו אליו לאחר מכן.
על אי"לר הוטלו שלוש משימות עיקריות:
השבת רכוש של קהילות ,ארגונים ,אגודות
ויחידים; קידום השבת רכוש שאין לו יורשים
לידי העם היהודי; והסדרת תשלום מלוא
הפיצויים במקרים שלא ניתן להשיב את
הרכוש .הארגון מקיים דיונים עם הממשלות
השונות ,כדי להבטיח חקיקה בנוגע להשבת
רכוש ,וחתימה על הסכמים לשיתוף פעולה
עם הקהילות היהודיות במדינות מזרח ומרכז
אירופה בנושא הרכוש הקהילתי.
במספר מדינות (פולין ,הונגריה ורומניה),
הוקמו קרנות משותפות עם הקהילות היהודיות
במטרה לנהל את הנכסים שהוחזרו על ידי
השלטונות .במקרים אלה ההכנסות מיועדות
בראש ובראשונה לחזק את הבסיס הכלכלי של
הקהילות היהודיות ,לסייע לנזקקים בקהילה
ולשמר את המורשת היהודית .בנושא הרכוש
הפרטי ללא יורשים (שלאור היקפה של השואה
יש להניח שהוא מהווה את רוב הרכוש) תפיסתנו,
שאומצה על ידי ועידת פראג ב ,2009-היא שיש
להשתמש בכספים לשלושה יעדים מרכזיים:
סעד לניצולים ולקהילות ,חינוך בנושאי השואה
והנצחה .מול תביעת הממשלות שרכוש ללא
יורשים יוחזר אליהן ,יש פריצת דרך במספר
מדינות כהונגריה ,מקדוניה ויתכן שגם בסרביה.
פולין -קיים חוק בנושא רכוש ציבורי (מאז
נחקק לפני 15שנה נדונו 30%בלבד מהמקרים),
אך אין כל חוק בנושא רכוש הפרטי .לאחרונה
נוטה הממשלה לא לקדם את טיוטת החוק
ולומר שעל כל הפונים לפנות לבתי המשפט.
ליטא -נחקק חוק לפיצוי עבור רכוש ציבורי
בסך כ 36.5-מיליון דולר שיחולקו במשך 10
שנים .כמו כן הוקצו 850אלף אירו לניצולי
שואה .הכסף יועבר לקרן שהוקמה לצורך
זה .לטביה -מקווים שהשנה יחקק חוק חדש
בנושא הרכוש הציבורי שירחיב את התכולה
מרכוש דתי לכלל הרכוש היהודי.
הונגריה -פועלים לשמר את הבטחות
הממשלה הקודמת והתחייבויותיה.
רומניה -בעקבות החלטת בית המשפט
האירופי לזכויות אדם בשטרסבורג ,התחייבה
ממשלת רומניה לקדם תחיקה חדשה עד
הקיץ.
קרואטיה -הנשיא הבטיח בביקורו בארץ
תחיקה חדשה המייחדת את החזרת הרכוש
היהודי.
סרביה -בשנה שעברה אישר הפרלמנט
תחיקה בנושא רכוש פרטי ,והממשלה מתכננת
חוק נפרד בנושא רכוש ללא יורשים המתמקד
בשימוש בכספים לצרכי הנצחה.
בנובמבר 2012תתכנס בפראג ועידת המשך
לועידת פראג ,אשר אנו מקווים שתתרום
להטמעת נושא החזרת הרכוש בדעת הקהל
ומקבלי ההחלטות באירופה.
במדינות מזרח ומרכז אירופה ,ובהן :בוסניה-
הרצגובינה ,בולגריה ,קרואטיה ,הרפובליקה
הצ’כית ,לטוויה ,ליטא ,סרביה ,סלובקיה,
סלובניה ואוקראינה.
המאמץ לחוקק חוקים יעילים להשבת
רכוש רצוף קשיים ,היות שהנסיבות הנוגעות
לרכוש פרטי ומשותף שונות ממדינה למדינה.
ממשלות מסוימות ,לדוגמה ,מגבילות את
סוג הרכוש המשותף שניתן להשיב לבתי
כנסת ,או מתירות שימוש בלבד (אולם לא
בעלות) ברכוש המשותף .יתר על כן ,קצב
הטיפול בתביעות במדינות ללא תהליך תביעה
מסודר לרכוש משותף איטי מאוד ,וחלקן
מתירות לתבוע רק רכוש שנלקח אחרי .1945
מדינות אחרות אוסרות על אנשים שאינם
אזרחים להגיש בקשה להשבת הרכוש או
לפיצוי .במקומות אחרים עדיין מגבילים מאוד
את סכומי הפיצויים .בנוסף לכך ,במדינות
רבות ישנם תהליכי תביעה קשים המעמיסים
על הפונים ודורשים הוכחות ונהלים קשים
ומסורבלים.
וועידת התביעות מסייעת לאיל"ר בכל אחת
מהמדינות האלה במאמץ לשפר את תהליך
השבת הרכוש או הפיצוי בגין רכוש פרטי או
משותף ,ולטפל בנושא הרכוש ללא יורשים.
* הכותב הוא מנכ"ל איל"ר
19
להשיב את הגזל
ועידת התביעות 60 :שנות מאבק
הניבו מעל 70מיליארד דולר
בזכות פעילותה של ועידת התביעות שולמו בשנים 1953-2010מעל 70מיליארד דולר
כפיצויים לכ 600,000-ניצולי שואה יהודיים ברחבי העולם.
ארבעים אחוז מהסכום ,כ 28-מיליארד דולר ,הועבר לזכאים בישראל
| יצחק אבן חן |
ועידת התביעות הוקמה במטרה לייצג את
יהדות העולם במשא ומתן עם ממשלת גרמניה
להשגת פיצויים לניצולי השואה ולהשבת
רכוש יהודי במזרח גרמניה לשעבר ,וכך
היא עושה מזה 60שנה .במסגרת פעילותה,
מנהלת ועידת התביעות קרנות פיצויים של
ממשלת גרמניה ,מקיימת משא ומתן רציף
מול הממשלה הגרמנית להרחבת והגמשת
התבחינים לזכאות על מנת לכלול מספר
רב ככל האפשר של ניצולי שואה בתוכניות
הפיצויים ,ולהגדלת סכומי הקצבאות.
בעקבות נפילת חומת ברלין ,קריסת מסך
הברזל ואיחוד גרמניה ,העבירה הממשלה
הפדראלית של גרמניה המאוחדת חקיקה
שאפשרה לבעלי נכסים בגרמניה המזרחית
לתבוע בחזרה נכסים שהופקעו על ידי המשטר
הקומוניסטי .בעקבות פעילותה של ועידת
התביעות ,הוכלל בחוק זה רכוש יהודי שהוחרם
או נמכר בכפייה על ידי הנאצים משנת .1933
אז גם הכירה ממשלת גרמניה בוועידת התביעות
כיורשת החוקית של רכוש יהודי פרטי ורכוש
הקהילות היהודיות שנכחדו ושרכושם לא
נדרש עד לתאריך היעד שנקבע ל.31.12.1992-
הזרוע המטפלת בנושא השבת רכוש בוועידת
התביעות נקראת "הארגון היורש".
עד לתאריך שנקבע בחוק הגרמני הגישו
למעלה משמונת אלפים יורשים יהודים
תביעות אישיות לרשויות ההשבה הגרמניות.
במקביל ,על מנת לעמוד בלוח הזמנים שקבעה
גרמניה הגישה ועידת התביעות מעל 120
אלף תביעות רכוש .אילו לא נתבעו הנכסים
היהודיים הם היו נותרים בבעלות בעליהם
באותו הזמן או עוברים לידי ממשלת גרמניה.
עם השבת הרכוש ומימושו על ידי מכירתו ,או
קבלת פיצוי בגינו ,העבירה ועידת התביעות
חלק מהסכום ל'קרן הרצון הטוב' עבור יורשים
שתביעתם הוכחה .יתרת הסכום משמשת
למימון תכניות רווחה לניצולים נזקקים .קרן זו
כוללת שעות סיעוד ביתי ורכישת תרופות ,מזון
ושירותים אחרים המקלים על חיי הניצולים
ומאפשרים להם להמשיך לחיות בבתיהם,
20
במסגרת המשפחה והקהילה .כמו כן מעבירה
הקרן כספים לחינוך והנצחת מורשת השואה.
על אף שוועידת התביעות הוכרה על פי החוק
הגרמני כיורשת הרכוש היהודי שנותר ללא
דורש ,היא הקימה בשנת ,1994 את "קרן
הרצון הטוב" על מנת לאפשר לבעלי רכוש
יהודים וליורשיהם להגיש בקשות לקבלת
ההכנסות מרכושם ,או לקבלת פיצויים בגינו
גם לאחר תאריך היעד שקבעה גרמניה.
נכון ל 31-בדצמבר 2009שילמה ועידת
התביעות ליורשים או הקצתה לתשלום לכאלה
שכבר הגישו תביעה ,סך של 704מיליון יורו
(כמיליארד דולר).
בסך הכול ,כשליש מהכנסות הארגון
היורש שולמו לבעלי הנכסים המקוריים
או ליורשיהם ,או יועדו עבורם .חשוב לציין
כי ללא פעילותה של ועידת התביעות ,אף
אחד מהיורשים שפנו ל"קרן הרצון הטוב" של
הוועידה לא היה זכאי על פי החוק הגרמני
להשבת הרכוש או לקבלת כל פיצוי ממשלת
גרמניה בגין רכוש משפחתו ,מכיוון שלא הגיש
בקשה עד למועד שנקבע בחוק.
מימדי ההצלחה
הארגון היורש -על פי נתונים המעודכנים עד
ל 30-בספטמבר ,2011הגישה ועידת התביעות
122,233תביעות רכוש ונכסים .עד כה נידונו
98,948מהן ,כאשר רק ב 14%-מהתביעות
נקבע כי הרכוש היה בבעלות יהודית .סך
הכנסות הארגון היורש מהשבת רכוש הן כ2.9-
מיליארד דולר.
קרן הרצון הטוב -נכון ל 31-בדצמבר ,2010קרן
הרצון הטוב שילמה כ 860-מיליון דולר לבעלי
רכוש יהודי במזרח גרמניה או ליורשיהם.
בנוסף ,כ 97-מיליון דולר יועדו לתשלומים
עתידיים עבור תובעים ספציפיים .סה"כ,
כשליש מהכנסות הארגון היורש ,כ957-
מיליון דולר -שולמו לבעלי רכוש ,ליורשיהם
או יועדו עבורם .מעל מיליארד דולר הועברו
למימון שירותי רווחה חיוניים לניצולים
נזקקים בישראל וב 46 -מדינות ברחבי העולם.
''קרן הרצון הטוב'' נסגרה במרץ - 2004שתיים
עשרה שנים לאחר המועד שקבעה ממשלת
גרמניה -בהחלטה שהתקבלה פה אחד על
ידי דירקטוריון ועידת התביעות .סגירת הקרן
נעשתה כדי שוועידת התביעות תוכל להמשיך
להקצות כספים מהארגון היורש למימון
שירותי רווחה ושירותים סוציאליים לניצולי
שואה יהודים .אילו הייתה הקרן נשארת
פתוחה ללא הגבלת זמן ,הייתה נאלצת להפסיק
את כל הקצאות הכספים לסיוע חיוני לניצולים
נזקקים ,למרות שקיימת סבירות גבוהה שכל
היורשים אשר חפצו להגיש בקשות כבר עשו
זאת ,ופנו אל ממשלת גרמניה או אל ''קרן
הרצון הטוב''.
בשנת 2009התקבלה החלטה על ידי
דירקטוריון הוועידה להאריך עוד יותר את
תאריך היעד שנקבע להגשת בקשות ל''קרן
הרצון הטוב'' עבור קבוצה מוגבלת של בעלי
נכסים או יורשים מסוימים שיכלו להוכיח
שלא היו מסוגלים להגיש תביעה לפני ה31-
במרץ ,2004מסיבות רפואיות.
בפני ועידת התביעות עמדו שתי אפשרויות:
האחת ,להשתמש בכל הכספים שנתקבלו
מהשבת רכוש כדי לסייע לניצולי שואה
נזקקים ,והשנייה -להחזיק בכל הכספים לזמן
בלתי מוגבל למען יורשים פוטנציאליים שלא
הגישו תביעות לממשלת גרמניה עד תאריך
היעד שקבעה ,ולא לדאוג לניצולים נזקקים
למזון ,תרופות ושעות סיעוד ביתי.
במהלך 16השנים האחרונות ,ניסתה ועידת
התביעות ליצור איזון בין האינטרסים המנוגדים
הללו .תאריך היעד שנקבע להגשת פניות
ל''קרן הרצון הטוב'' הוארך שש פעמים .הנושא
ל''קרן הרצון הטוב'' הובא לידיעת הציבור
במסגרת מספר מסעי פרסום בכל רחבי העולם.
רשימת בעלי הרכוש וכתובות הנכסים פורסמו
באינטרנט .ובמקביל ,ניתן סיוע מציל חיים
למאות אלפי ניצולים קשישים בכל רחבי העולם.
כתובת אתר ועידת התביעות:
www.claimscon.co.il
להשיב את הגזל
החברה להשבה החזירה כבר רכוש בשווי של יותר מ 30-מילון ש"ח
200מיליון ש"ח נוספים כבר אושרו ומחכים לאיתור היורשים והשלמת התהליכים להשבתם .עוד העבירה
החברה 200מיליון ש"ח לתמיכה בניצולים .הבנקים ,קרן קיימת ,האפוטרופוס הכללי ומנהל מקרקעי
ישראל ,מחזיקים ברכוש עצום של יהודים שהעבירו את כספם ארצה לפני השואה .החברה לאיתור
ולהשבת נכסים הוקמה בשנת 2007כדי לעשות צדק היסטורי כאן בבית
| שאול פריאל |
כבר בשלהי המאה ה 19-ובמיוחד לאחר
מלחמת העולם הראשונה ,בשנת ,1917
רכשו יהודים מאירופה ומאמריקה נכסי
נדל"ן (קרקעות ,בתים ודירות) בארץ ישראל,
הפקידו כספים בבנקים מקומיים ורכשו
ניירות ערך לצורך השקעה בארץ ישראל
ובמפעל הציוני .לרשות המשקיעים בנדל"ן
או בפיננסים עמדה שורה של חברות יהודיות
ציוניות שחסכו מהם את הצורך להגיע לארץ.
כאלה היו חברת "הכשרת היישוב" ,שהוקמה
על ידי ההסתדרות הציונית בשנת ,1908חברת
"האחוזה" ,שהוקמה במקומות רבים ברחבי
העולם היהודי מאז ראשית המאה ה ,20-חברת
"קהילת ציון אמריקאית – קצ"א" ,שהוקמה
בארה"ב ערב מלחמת העולם הראשונה,
וכן "משק"" ,הכשרת מפרץ חיפה"" ,רסקו"
וחברות נוספות.
גם השקעות בבנק הציוני "אנגלו פלסטיין"
(לימים בנק לאומי) ובבנקים אחרים בארץ
ישראל יכלו להיעשות בהעברות בנקאיות
מחו"ל .חלק מההשקעות נעשו ישירות בידי
המשקיעים במהלך ביקוריהם בארץ ישראל
או באמצעות מיופי כוח .אחת מההשקעות
הגדולות ביותר בקנה המידה של אותם
ימים התבצעה בשנת .1899מאות אלפי
יהודים מרחבי העולם השתתפו אז ברכישת
מניות בבנק שהקים תאודור הרצל" ,בנק
אוצר התיישבות היהודים" (יק"ט) ,שאמור
היה לעסוק בין היתר בפיתוח ארץ ישראל
ובהכשרתה להתיישבות יהודים.
יעדים מרכזיים לשנת 2012
מיוני 2007הוגשו כ 1,238-בקשות מן הציבור
לאיתור נכסים מסוגים שונים .היעד לשנת
2012הינו המשך הטיפול ביתרת 747הבקשות
הפתוחות נכון ליום ,30.10.11וסגירת 35
בקשות מתוכן בכל חודש .פעולות החברה
המתוכננות כוללות שחרור חשבונות בהיקף
של יותר מ 30-מיליון שקל .כמו כן תעסוק
החברה באיתור יזום של יורשים לנכסי
נדל"ן שאינם מיועדים למימוש .היעד הינו
לפתוח 210חקירות לאיתור יורשים של נכסי
נדל"ן אשר הועברו לחברה כתמורה כספית
מהמחזיק המקורי ,מתוך סך של 249נכסים
המנוהלים על ידי החברה כיום ולא הוגשו
לגביהם בקשות השבה .במסגרת המו"מ עם
קק"ל ,החברה עתידה לקבל תמורה כספים
בגין כ 70-קרקעות נוספות.
מטרה אחרת היא איתור יזום לנכסי כספים
ומניות יק"ט (של אוצר ההתיישבות היהודית).
היעד הינו לפתוח 150חקירות המתייחסות
לנכסים כספיים (בנקים +מניות) אשר ערכם
למעלה מ ₪ 200,000לצורך איתור היורשים.
הדגש הינו על חשבונות אשר הועברו לחברה
במסגרת הסדר הפשרה עם בנק לאומי .על
פי שיערוכים הקיימים כיום ,ישנם בחברה
כ 300-נכסים אשר הועברו מן הבנקים השונים
ושוויים מעל .₪ 200,000
עדיין לא הושב כל הכסף
מהבנקים הישראליים
החברה להשבה ממשיכה את המו"מ והליכי
הבוררות מול הבנקים הישראלים השונים
והאפוטרופוס הכללי .להלן פירוט תמונת
המצב מול כל אחד מהם:
בנק לאומי -בידי הבנק קיימים 629נכסים
ללא בקשות השבה ,שטרם שוערכו .ביום
19.5.11הועברו לידי החברה תכולתן של 30
כספות שתכולתן שייכת ,ככל הנראה לנספים.
בנוסף לכל אלה יש עוד כ 18,000-חשבונות
רדומים ומעל 1,000תיקי שערוך אשר אינם
משויכים לנכסים.
במסגרת הליכי הבוררות מול בנק לאומי עלו
מספר סוגי נכסים אשר אינם חשבונות בנק
אלא כספים וזכויות מסוגים שונים :נכסים
המנוהלים על ידי בנק לאומי לנאמנות;
חשבונות אשר הועברו לבנק לאומי על ידי
הבנק הבוהמי בצ'כיה וחשבונות הקשורים
ל"חברת חליפין" וכספים שהופקדו בבל"ל
.UKלטענת החברה להשבה מדובר בנכסים
של נספי שואה למרות שאינם נמצאים פיזית
בארץ ,בהתאם לקונסטרוקציות משפטיות
שונות לרבות חשבונות ומניות.
בנק דיסקונט -בשנת 2012תעסוק החברה
להשבה בליווי הגשת דרישה שנייה לבנק
והגשת דרישה לחשבון הכללי ובבדיקת
טענות עובדתיות שיועלו על ידי הבנק בנוגע
לחשבונות ספציפיים .לאחר גיבוש הסדר מול
הבנק (ככל שיגובש) -יפורסמו החשבונות
אשר יהיו כלולים בהסדר.
בנק הפועלים -במהלך השנה יערך ליווי
תהליך דרישת 1,218בעלי נכסי מניות של בנק
הפועלים (המתייחסים ל 8,439 -מניות) ,לרבות
עריכת מחקר היסטורי לבדיקת היקף רכישות
מרוכזות שבוצעו על ידי קהילות שונות.
בנק מרכנתיל דיסקונט -ליווי ההליכים מול
הבנק ובדיקת טענות עובדתיות והיסטוריות
שונות המועלות על ידי הבנק .לאחר גיבוש
הסדר מול הבנק (ככל שיגובש) יפורסמו
החשבונות אשר יהיו כלולים בהסדר.
בנק המזרחי -ליווי ההליכים מול הבנק ,לרבות
איסוף מידע ארכיוני היסטורי לתמיכה בטענת
החברה בדבר "התיק הכללי" ובדיקת טענות
עובדתיות שונות המועלות על ידי הבנק בנוגע
לחשבונות ספציפיים .לאחר גיבוש הסדר מול
הבנק (ככל שיגובש) יפורסמו החשבונות
אשר יהיו כלולים בהסדר .כמו כן יתבצע ליווי
תהליך דרישת לכ 1,000-נכסי מניות של בנק
המזרחי.
האפוטרופוס הכללי -במהלך העבודה
השוטפת ,מוגשות בקשות לאפוטרופוס הכללי
לבדיקת סיווגם של נכסי כספים השייכים ,ככל
הנראה ,לנספי שואה .כמו כן ,במסגרת עבודת
הגילוי השוטפת ,מסווג האפוטרופוס נכסים
כנכסי נספים .לגבי נכסים אלו נערכות באופן
שוטף בדיקות ולאחר קבלתם בחברה מבוצע
הליך הקמת הנכסים במערכת ניהול הנכסים,
השלמת מידע רלוונטי לפרסום ופרסום
הנכסים באתר החברה.
מניות/אג"ח של אגודות וגופים שנרכשו ע"י
יהודי אירופה -עריכת מחקר היסטורי ארכיוני
לגבי מניות/אג"ח של אגודות שנמכרו ליהודים
באירופה בראשית המאה שעברה ,בכדי לאמוד
את היקף התופעה והגופים מהם ניתן לדרוש
את שווי הנכסים.
כתובת אתר החברה להשבה:
www.hashava.org.il
21
להשיב את הגזל
פולין מסרבת להשיב רכוש יהודי
ראש ממשלת פולין ,דונלד טוסק ,הודיע במרץ 2011כי ממשלתו החליטה לדחות את ההליך הכרוך
בהשבת הרכוש שנשדד מהיהודים בתקופת השואה .הרכוש היהודי שנשדד מיהודי פולין מוערך בעשרות
מיליארדי דולרים ,אך ממשלתה מתחמקת בעקביות ממציאת הסדר להשבתו .לאחרונה בוטלו הוועדות
שמונו בשנות ה 90-בכדי לקצר את הליכי ההשבה של רכוש יהודי שנתפס על ידי הנאצים ועל ידי
הקומוניסטים מאוחר יותר .גם ממשלות ישראל לדורותיהן עשו מעט מדי ומאוחר מדי
| לילי הבר |
במרץ 2007פורסם כי ממשלת ישראל תדון,
על פי הצעתו התקדימית של השר לענייני
גמלאים דאז ,רפי איתן ,ביוזמה לפתוח במשא
ומתן ישיר עם ממשלת פולין על השבת רכוש
פרטי ליורשיהם של יהודי פולין .החלטה
זו התקבלה ,לפי הדיווחים בתקשורת ,על
רקע ההתקדמות המעטה שהושגה על ידי
הארגונים היהודיים .נציין בצער שהדבר לא
קרה .שנים חלפו מאז סיום מלחמת העולם
השנייה וממשלות פולין לדורותיהן עדיין לא
מצאו לנכון להשיב ליהודים את רכושם הפרטי
שנגזל על ידי הנאצים והקומוניסטים אחריהם.
הנושא שב ועלה פעמים רבות במהלך השנים,
אך אמתלות ותירוצים מדוע לא יוחזר הרכוש
לבעליו או יורשיו ,נמצאו למכביר .הצעות
הסדר ,וגם יוזמות חקיקה אחדות שהוצעו
מפעם לפעם נשארו יתומות על המדף .איש
מראשי ממשלות פולין בשנים מאז הפכה זו
למדינה חופשית ודמוקרטית לא השכיל ,או
ההין ,לעבור משלב הדיבורים והפופוליזם -
לשלב המעשים.
מלחמת העולם השנייה והשואה מחקו
למעשה את כל הקהילות היהודיות באירופה
שהיו תחת כיבוש הנאצים ,ובראשן כמובן
קהילת יהדות פולין -הגדולה שביניהן .אחדים
משארית הפליטה ששרדו ,שבו לפולין וניסו
לנקוט פעולות להשבת רכושם .אלימות
התושבים המקומיים שהשתלטו בינתיים על
הרכוש והתנכלות השלטונות גרמו לרובם
לומר נואש .במקרים בודדים הוחזר הרכוש
לבעליו היהודים אך גם רכוש זה הופקע
ברובו על ידי השלטונות הקומוניסטיים זמן
קצר אחר כך .גם הרכוש הרב שהיה בבעלות
הקהילות היהודיות הוחרם או הולאם ורק חלק
22
זעיר ממנו הושב לידיהן
האחרונות.
בשנים
מצב עגום זה בולט
במיוחד לאור העובדה
שבמקרים רבים נחקקו
חוקים
במהירות
הדואגים להחזרת רכוש
ולקהילות
לכנסיות
דתיות נוצריות שונות.
עם עליית הקומוניסטים
לשלטון בפולין ובארצות
בתים בבעלות יהודית ברובע קזימייז בקרקוב
מזרח אירופה האחרות,
חוקים ,תקנות וצווים לפיהם הולאמו לטובת
נחקקו חוקים ותוקנו תקנות שאפשרו הלאמה
המדינה כל מפעלי התעשייה הגדולים -ללא
והפקעה של מרבית הנכסים הפרטיים בפולין.
תשלום פיצוי כלשהו לבעלים .במסגרת תקנות
למען הצדק יש לומר שההלאמות וההפקעות
אלה הולאמו גם מפעלי תעשיה בינוניים
נעשו גם לגבי נכסים בבעלות פולנית .הלאמות
ואפילו קטנים.
והפקעות אלה נעשו בדרך כלל ללא מתן פיצוי
צו שהוציאה הממשלה הפולנית במרץ 1946
כלשהוא לבעלים החוקיים.
לגבי רכוש נטוש ,קבע שכל רכוש שלא נדרש
ההלאמה/הפקעה בוצעה בעיקר באמצעות
עד 31בדצמבר 1948יועבר לידי המדינה.
החוקים הבאים:
רכוש דלא-ניידי בשטח של מרכז העיר וורשה רבים מיהודי פולין ,גם אם חזרו אליה ,היה זה
וסביבותיה הופקע באופן גורף ,כבר בנובמבר אחרי שהמועד האחרון להגשת התביעות חלף.
,1945על פי "פקודת ורשה" ( ,)Bierutבמטרה חוק ירושה חדש שנחקק באוקטובר ,1946קבע
לבנות מחדש את העיר שנהרסה כמעט שהזכות לרשת ללא צוואה הוגבלה להורים,
לחלוטין במהלך המלחמה .במשך פרק זמן צאצאים ובן זוג חי .בכך נמנע אפקטיבית מבני
קצר ניתן היה לטעון לבעלות על רכוש ,אך משפחה מענפים צדדיים לרשת את רכוש
רוב היהודים נרצחו ואלה ששרדו לא התפנו קרוביהם שנספו.
מתוקף צווים ותקנות ,שנחקקו במהלך שנות
לעסוק בבירוקרטיה שנדרשה.
על פי חוק הרפורמה החקלאית הולאמו ללא השלטון הקומוניסטי הופקעו קרקעות ומבנים
כל פיצוי אדמות חקלאיות ,חוות ,שדות ,יערות ,לצרכי ציבור ,הולאמו בתי מרקחת וכל נכס
בארות נפט ,נחלים ,תחנות קמח ואגמים .אלה אחר שבו חשקו המדינה או העיר .הפקעות
הועברו לבעלות המדינה או חולקו בין תושבי כאלה נמשכו גם לאחר קריסת השלטון
הקומוניסטי ועלייתן לשלטון של ממשלות
כפרים בסביבה.
פחות משנה לאחר סיום המלחמה נחקקו דמוקרטיות והן נמשכות עד עצם היום.
להשיב את הגזל
מאמצים ראשונים להשבת רכוש
בתחילת שנות התשעים ,עם הקמתו של
איל"ר (ארגון יהודי עולמי להשבת רכוש),
החלה התדיינות עם מדינות וממשלות במזרח
אירופה ,וביניהן פולין ,במטרה למצוא הסדרי
השבה ופיצוי לנפגעי ההלאמות וההחרמות.
נעשה ניסיון להגיע להסכמים ולהבטיח
חקיקה בנוגע להשבת רכוש לעם היהודי
ולפצותו על העוול החומרי שנגרם ליהדות
אירופה בתקופת השואה.
הממשלה הפולנית לא מיהרה לחתום על
הסכם להשבת רכוש לקהילות היהודיות.
הפולנים נימקו את עמדתם ,בין השאר ,בכך
שהיקף התביעות הפוטנציאליות של יהודים,
עקב מספרם הרב ,יהיה גדול ביותר(!) .כמו כן
נטען ,כי יהודים רבים ממוצא פולני חיים מחוץ
לגבולות פולין ואלה יטענו כי זכותם לתבוע
נכסים אלו ,וכי היהודים המעטים שנותרו
בפולין אינם יכולים לטעון שהם היורשים
הבלעדיים של יהדות פולין .רק באפריל 1997
נחקק חוק שמטרתו לדאוג להשבת רכוש
קהילתי מסוים לקהילות היהודיות הקיימות
בפולין ,על אף שהוא עורר אי נחת רבה בקרב
היהודים שמחוץ לפולין ,שטענו כי אין למעט
היהודים הגרים בפולין זכות לתבוע לבדם את
ירושת נכסי יהדות פולין.
בעת שחלק מהרכוש הקהילתי הושב כאמור,
בעיית השבתו של רכוש פרטי לבעליו,
שכזכור אינה רק בעיה של יהודים ,טרם
הגיעה לפתרונה עד היום .פולין היא היחידה
בין החשובות שבמדינות הגוש הסובייטי
לשעבר ,שלא נקטה כל פעולה להשבת רכוש
פרטי אשר הוחרם בתקופת הכיבוש הנאצי או
הולאם בתקופת השלטון הקומוניסטי ,וזאת
למרות הצטרפותה לאיחוד האירופי.
במהלך השנים נדונו בפרלמנט הפולני
("הסיים") טיוטות של הצעות חוק שהוגשו
ביוזמת חברי פרלמנט והממשלה ,בנוגע לנכסי
דלא ניידי שהולאמו .עד כה לא נמצאה נוסחה
שתהיה מקובלת על הצדדים ,ושום חוק לא
נחקק .ההצעות התייחסו לדרכי פיצוי :השבת
הרכוש המקורי ,הענקת נכסים חלופיים או
פיצוי כספי .כל ההצעות כללו הגבלת זכאות
באופן שהחוק יחול על אזרחי פולין בלבד,
ולא עסקו כלל ברכוש יהודי שנתפס במהלך
הכיבוש הנאצי.
הצעת חוק אחרונה לפיצוי בגין רכוש פרטי
שהוחרם ,הוכנה במשרד האוצר של פולין
והוגשה למועצת השרים במאי .2009מתווה
עיקרי ההצעה היה שהרכוש עצמו לא יוחזר,
אך ישולמו בגינו פיצויים לשיעורין בשווי
של 10-20%מערכו במשך 15שנה .בהצעה
זו לא נכלל רכוש בוורשה ולא נקבע מה
יעלה בגורלו של רכוש ללא יורשים .נושא
הנכסים שאין להם יורשים או דורשים הוא
אחד מסלעי המחלוקת העיקריים בכל הצעת
פתרון .נכסים רבים לא נתבעו ולא יתבעו,
אם בשל העובדה שהבעלים ויורשיהם נרצחו
או שהיורשים כלל אינם יודעים כי קרובי
משפחתם שנרצחו הותירו רכוש ונכסים.
משפטיים וללא עלויות מכבידות .הצעת החוק
הקיימת ,כפי שנוסחה ,תסכל את אפשרותם
של הבעלים או יורשיהם ,שאינם תושבי פולין
להגיש תביעות ,וזאת עקב הקשיים שמציב
בפניהם נוהל הגשת התביעות המתואר
בהצעת החוק ,לרבות קשיים בהשגת התיעוד
הרלוונטי להוכחת העובדה שהם היורשים.
כל חוק בעניין רכוש יהודי חייב לתת מענה
הוגן בקשר לרכוש שהיה בבעלות נספים שלא
הותירו אחריהם יורשים טבעיים .כתוצאה
מהשמדת הקהילה היהודית בפולין בשואה
נעלמו משפחות רבות מעל פני האדמה ללא
מה צריך לעשות
לאור עקרונות הצהרת
טרזין ,יש לתקן את הצעת
החוק כך שיינתן מענה
לנושאים הבאים:
כל רכוש שהוחרם על
ידי הנאצים ועוזריהם,
מספטמבר 1939ואילך,
ייכלל בחקיקה; וזאת
לעומת הצעת החוק
הקיימת ,המציעה פיצוי
בגין נכסים שנתפסו הבית ברחוב ברק יוסלביץ' מס' 5בקזימייז ,בו התגורר המשורר האידי מרדכי
גבירטיג אשר נרצח על ידי הגרמנים באקציה של יוני .1942מחכים שיושב
לפני 1944רק אם אותם
נכסים הולאמו לאחר מכן על ידי השלטון יורשים .פדיון הנכסים שהיו בבעלותם שייכים
לעם היהודי וצריכים לשמש כדי לענות על
הקומוניסטי.
נכסים בוורשה ייכללו בחקיקה; במשך שנים הצרכים המיידיים של ניצולי השואה שעודם
הבטיחה ממשלת פולין כי נכסים הנמצאים בחיים.
בשולי הדברים אציין שהיו ,וגם יש ,מקרים
בוורשה יטופלו בחקיקה נפרדת.
החוק יכלול השבת נכסים בפועל ,לפחות של השבת רכוש פרטי ליהודים יוצאי פולין
במקרים שבהם החזקה בנכסים המוחרמים החיים מחוצה לה (בישראל או ארצות אחרות).
היא בידי גוף ממשלתי שלטוני .הצעת החוק "הצלחות" כאלה אירעו בעיקר במקרים
הקיימת כלל אינה מתייחסת להשבת רכוש שהרכוש לא הולאם ונשאר רשום בטאבו
הפולני על שם הבעלים המורישים .במקרים
פרטי שהוחרם אלא לפיצוי בלבד.
שיעור הפיצוי יהיה הוגן וייקבע בחוק באופן אלה ,וגם במעט המקרים שבהם ביטל בית
מפורש שיהיה בהתאם למחירי שוק .שיעור משפט פולני צווי הלאמה או הפקעה ,הדבר
פיצוי חלקי ומזערי ,כמוצע ,אינו מתקבל על נעשה על פי החלטות מקומיות של הרשויות
הדעת ,במיוחד לנוכח העובדה שבעלי הרכוש ובשל העדר חקיקה אשר תסדיר את הנושא;
בעבר ויורשיהם ממתינים לעשיית צדק כבר עם זאת ,יש לדעת כי על פי פסיקה של בית
עשרות שנים .כמו כן ,על החוק לפרט בדיוק המשפט העליון בפולין משנת ,1989רשאי כל
כמה כסף יקבל תובע הזכאי לפיצוי ,שאם לא אדם לדרוש את נכסיו.
כן ,לא יהיה לתובעים די מידע כדי להחליט הסקירה שכאן אינה מתיימרת להקיף את
האם להגיש תביעה או לנקוט צעדים נוספים הנושא כולו ,אלא רק להעלות שוב את הבעיה
ומימדיה .בין אם מדובר ברכוש ששוויו
להשבת רכושם שהוחרם.
נוהל הגשת תביעות חייב להיות נטול "עשרות מיליארדי דולרים" כהערכת רפי איתן
ביורוקרטיה ,פשוט ושקוף ,ולאפשר לכל או "רק" במיליארדים בודדים ,על עם ישראל
התובעים גישה נוחה למערכת ,ללא מכשולים להמשיך לתבוע את אשר נגזל ונשדד ממנו.
23
להשיב את הגזל
הממשלים השודדים
הרכוש היהודי העצום במזרח אירופה ,הוא למעשה כבר היסטוריה .ההלאמה אומצה על ידי המשטר
הקומוניסטי ,ובפועל על ידי ממשלות מזרח אירופה ובראש וראשונה ממשלת פולין .זהו שוד לאור
השמש שהוכשר לא רק על ידי אותן ממשלות ,אלא גם על ידי בעלות הברית ובראשן ארצות הברית.
זה קרה מסיבות פוליטיות שלהן שותפים גם במחדל הארגונים היהודיים ,ממשלות ישראל והתקשורת
| צבי גיל |
"עד כמה שהדבר נשמע מוזר ובלתי נתפס,
פולין היא המדינה היחידה בעולם שבה
נשארו בתוקף חוקי נירנברג הנאציים הידועים
לשמצה .על סמך אותם חוקים החרימו
השלטונות הגרמניים בתקופת השואה בארצות
שאותן כבשו ,את כול הרכוש -במיוחד הנדל"ן
של היהודים" -כך כתב העיתונאי אלכסנדר
קלוגמן בגיליון מספר 2של "מזכר" שראה
אור ביולי .1998קלוגמן נתן ביטוי לסוגיה
של הרכוש היהודי במזרח אירופה ובעיקר
בפולין רק בשלהי המאה ה ,20-לא משום שזה
היה חידוש ,אלא משום שלא רק ממשלות
ישראל והארגונים היהודיים לא פעלו נמרצות
להחזרת הרכוש ,אלא גם התקשורת שעסקה
בנושאי שילומים ופיצויים לניצולים ,הגבילה
עצמה לגרמניה ,לאוסטריה ולשוויץ.
קלוגמן כותב ,בין השאר ,כי הצו של שלטונות
פולין בכול הקשור ברכוש היהודי "מתייחס
אל הרכוש היהודי שהוחרם כאל 'רכוש
גרמני' -ובזה הוא בעצם מאשר את חוקיות
ההחרמה .למרבה הפלא ,במקרים רבים אלה
שמנסים להוסיף חטא פולני על הפשע הגרמני
ולהמשיך להחזיק ברכוש היהודי ,מתבססים
על הטענה שהרכוש הזה כבר מזמן אינו יהודי,
משום שנלקח באופן חוקי מבעליו היהודיים".
ומה שנכתב לפני 15שנה תקף עד היום הזה.
כל ההתנהלות של ממשלות פולין ,והדרכים
הגלויות והסמויות (כולל חקיקה ,צווים ,הצהרות
והחלטות של האיחוד האירופי) ,לא שינו כהוא
זה את המציאות .המציאות היא שממשלת
פולין שדדה רכוש יהודי ,פרטי וציבורי ששוויו
נאמד היום בעשרות מיליוני דולרים.
בשנת 1990נערך בכנסת טקס להענקת אות
הוקרה לאנשי ציבור העומדים במערכה
להשבת הרכוש היהודי .במעמד זה אמר
ראש הממשלה (אז) ,ביבי נתניהו ,כי "השבת
הרכוש היהודי באירופה משלב עשיית צדק,
24
שמירת זיכרון השואה ,והוא בבחינת צעד
חינוכי ראשון במעלה ....העובדה שאנחנו כאן
ושיש צדק לעם היהודי -הם המניעים את
אשר הוקם על ידי הארגונים היהודיים ובעיקר
וועידת התביעות .היא עצמה עסקה בעיקר
בנושא הרכוש מגרמניה ,ואוסטריה .אבל גם ארגון
בית הקברות היהודי בזדונסקה וולה
מפעל השבת הרכוש היהודי" .ניצולי השואה
נעדרו מאותו טקס במחאה על התעלמותו של
ח"כ אברהם הירשזון מהמחדל הגדול בנושא
של השבת רכוש ,בהיותו ראש וועדה בכנסת
להשבת רכוש יהודי .ביבי הוא שוב ראש
הממשלה והדבר היחיד שעשה בעניין מאז
,1990נעשה רק לאחרונה על ידי השתתפות
מרכזית במימון "פרויקט הארט" המנוהל על
ידי הסוכנות היהודית ,להשבת רכוש פרטי
לניצולים או יורשיהם .זה כמובן מבורך ,אבל
אני חושש שהיום הסיכוי להשיב רכוש פרטי
כמעט ואינו קיים .הלוואי ואתבדה.
כנסת ישראל ,כמו כול ממשלות ישראל,
התעלמו ,להערכתי במודע ולא בשגגה ,מן
הטיפול שהתבקש בסוגיית הרכוש היהודי הגדול
במזרח אירופה ובראש וראשונה בפולין .אמנם
קיים ארגון איל"ר -ארגון יהודי להשבת רכוש,
זה ,חרף הפעילות -גם בפועל וגם התקשורתית,
והדרכים הדיפלומטיות שנקט כדי שלא להרגיז
אף אחד -כשל .זאת מכיוון ששלטונות פולין
לאורך כול הדרך נהגו בכולם בכחש ובמרמה.
לפני יותר מעשור ,בשלהי 1999הצהיר נפתלי
לביא ,פובליציסט ידוע ,ניצול שואה וסגן יו"ר
איל"ר כי בשנת 1997ובשנת 1998נשלחו
לממשלת פולין שני מזכרים בנוגע לרכוש ולא
נתקבלה שום תשובה .לרענון הסוגיה הזכיר
לביא כי מרשימה שערכה איל"ר ניתן ללמוד
שמדובר ב 6000-נכסים ציבוריים ביניהם
בתי כנסת ,בתי ספר ,בתי חולים ,בתי יתומים
ומוסדות דתיים תרבותיים ואחרים אשר היו
שייכים לקהילה היהודית .ממשלת פולין
התעלמה מן הפניה .לביא מזכיר רק את אלפי
הנכסים הציבוריים ולא רבבות נכסים פרטיים
בקהילה בת 3.5מיליון יהודים שהוו את עמוד
השדרה הכלכלי של פולין בין שתי המלחמות.
להשיב את הגזל
זעקת השתיקה
ברשימה זאת אין בכוונתי לעמוד על נבכי
הבעיה על כול היבטיה ,אשר על חלק מהם
עמדתי ברשימות בכתב -עת זה .אחרים כתבו
בעבר וכותבים גם בגיליון שלפניכם .משום
כך אני רוצה להתייחס לשתיקה הגדולה
לנוכח השוד הגדול .היו עוד שותפים לשתיקה
רחוב שהיה הגטו היהודי בזדונסקה וולה .גיל ובתו ראומי
הגדולה והם הניצולים עצמם ,כלומר הארגונים
שמייצגים אותם .אני אמרתי זאת מזמן ,כאשר
עוד ניתן היה לעשות משהו או לפחות לצעוק:
שודדים!!! .תהיינה הסיבות אשר תהיינה,
ומן הסתם היו כאלה ,אבל מנהיגי הניצולים
כקולקטיב היו צריכים לעשות הרבה יותר,
כפי שאכן עשו בתחומים אחרים שנוגעים
לניצולי השואה .ואני חוזר ואומר זאת גם
לאחר שהעניין אבוד .ולו למען ההיסטוריה.
אפשר והיסטוריונים יחלקו על קביעה זאת,
אבל לי חשוב שתירשם ,מכיוון שהנושא הפך
אצלי כמעט לאובססיבי ,לאחר עשרות שנים
שבהן לא עסקתי כלל בשואה וניצוליה .בנושא
הרכוש היהודי בפולין מכורתי ,עסקתי בשני
העשורים האחרונים בחלקה הקטנה שלי
בכתובים.
חטאיי פולין בכול הנוגע לרכוש היהודי ,הם
כתם שחור .אולם כדי להיות הוגן כלפי מדינה
זאת היסטורית וגם מציאותית ,אני רואה לנכון
להתייחס ולו בקצרה ,גם לעבר וגם להווה.
פולין הייתה במשך אלף שנים בית ליהודים.
אמנם התבססות הקהילה היהודית בפולין
נבעה מרצון השלטון ,בין אם מדובר בנסיכויות
או באצולה ובעלי אחוזות .השלטון השתמש
בגניוס היהודי בראש וראשונה בתחום
הכלכלי .הירידים הגדולים בימי הביניים
ולאחריהם נועדו למשוך את היזמות היהודית.
פולין הפכה לבית למה שהיה בראשית המאה
הקודמת הקהילה היהודית הגדולה ביותר
בעולם ,ולקראת מלחמת העולם השנייה
לקהילה השנייה בגודלה לאחר ארה"ב ,עם
שלושה וחצי מיליון יהודים .זאת הייתה
קהילה אדירה שחלשה על תחומים רבים
בחיי המדינה .שם ,באחת הקהילות הבינוניות,
בעיר זדונסקה-וולה במרכז פולין ,נולדתי
וגדלתי ,מוקף חום ,אושר ועושר .בפולין
הלאומנית-קתולית הייתה תנועה אנטישמית
פעילה" ,האנדקים" ,וגם השלטון ,עם מותו של
המרשל פילסודסקי ,לא נחשב לאוהב יהודים.
ובכול זאת ,הקהילה היהודית בפולין -לא זו
בלבד ששידרה עוצמה מקומית ,אלא הייתה
לה השפעה גדולה על יהדות העולם ,על
הציונים ,החרדים ,החילוניים ואחרים.
כיום למעשה אין קהילה יהודית בפולין אבל
יש בה אנטישמיות כרונית .אפשר לומר שזאת
שנאת יהודים בלי נוכחות יהודית .ההגדרה של
ראש הממשלה בעבר יצחק שמיר ,שהפולנים
ינקו את האנטישמיות מחָל ָב א ֵם ,היא כנראה
נכונה .יחד עם זאת הממשל הפולני כיום
מנסה להחזיר את עטרת התרבות היהודית
ליושנה במובן של שימור ושחזור המורשת
היהודית בפולין .הסיבה היא לא רק תיירותית.
היא גם מהותית .היהודים תרמו רבות למדינה
זו שארחה אותם אלף שנים .בין היתר ,כאמור,
בבניית הכלכלה ובמסגרת זאת גם בכול
הקשור בפיתוח אורבאני -מה שנקרא נדל"ן.
המשך הגזל
אבל הייחודיות של פולין בסוגיה זאת היא
משום הרכוש העצום של היהודים שנגזל.
למשל בליטא הסמוכה שהייתה בין שתי
המלחמות חלק מפולין .שם המצב חמור
עוד יותר .ב גיליון "מזכר" מס' 32מדצמבר
2011כותב יו"ר ארגון יוצאי ליטא עו"ד יוסף
מלמד בין היתר" :הליטאים התכחשו למעשי
הזוועה כלפי היהודים .יתר על כן ,מייד לאחר
קבלת העצמאות כאשר חידשו הליטאים
את הפרלמנט שלהם החלו בחקיקה ובין
החוקים הראשונים היו חוקים אנטישמיים
שנועדו להפלות לרעה את יהודי ליטא .מבין
אלה יש להזכיר את חוק "האזרחות" ,אשר
חסם למעשה בפני היהודים את האפשרות
להתאזרח מחדש על מנת לדרוש חזרה את
רכושם ואת "חוק השבת הרכוש" אשר חסם
את הדרך ליהודים לקבל בחזרה את רכושם
שנשדד על ידי הליטאים".
האחריות מוטלת גם עלינו
בכנסת פועלת "עמותה פרלמנטארית לפעילות לזכר השואה וסיוע לניצוליה" .הקים
אותה ,בשעתו ,יו"ר הכנסת אברהם בורג .לנגד עיניו עמדו לא רק בעיות ניצולי השואה
אלא ציבור תומכים פוטנציאלי .אין בכך כול רע .להיפך ,הלוואי וכול אנשי הציבור היו
מטפסים בסולם הפוליטי יחד עם הישגיהם למען הציבור .אולם עמותה זאת כשמה כן
היא -פרלמנטארית במובן הלשוני .השם פרלמנט הוא כידוע צרפתי מן המילה ,parler
לדבר ,ובפרלמנט אמנם מדברים ,אבל גם מחוקקים .בעמותה זאת מדברים .לניצולי
השואה יש בטן מלאה טענות ותלונות והם מוציאים זאת בדיבורים .אולם מעבר לזה,
העמותה הזאת ,ובראש וראשונה מי שנותן לה חסות -הכנסת ,לא עשתה הרבה .בנושא
הרכוש היהודי במזרח אירופה -ממש כלום.
בישיבה האחרונה של העמותה שנערכה ב 14-בפברואר 2012נדון מחקר שערך מכון
ברוקדייל במרכיבים שונים של הניצולים כמו אומדן מספר הניצולים כיום ,מאפיינים
דמוגרפיים ,בריאותיים ,חברתיים וצרכים שונים שלהם .הגברת ג'ני ברודצקי שחקרה את
הנושא מסרה סקירה .אנשים דיברו כמצופה ,בין בצורה כוללנית ובין כפרטים וההתנסות
שלהם .אחר כך היה מפגש עם כתבים שסיקרו את נושא השואה .ביניהם יאיר שלג ,כיום
חוקר במכון לדמוקרטיה ובעבר כותב ופרשן בעיתון "הארץ" ,שעסק בין השאר בנושא
הניצולים .כן השתתף דוד רגב מי שהיה כתב לענייני רווחה ב"ידיעות אחרונות" ובמסגרת
זאת כתב בין היתר על ניצולי שואה במצוקה.
היו סקירות ונערך דיון כמקובל בכנסת עם הרבה קריאות ביניים ממושכות .מי שירצה
ללמוד יותר על אותו הדיון ,אני מניח שיוכל קבל את הפרוטוקול ממנהלת העמותה
אריאלה מלכה ,בכנסת .גם הסקירות וגם הדיון ברובו היו מעניינים .כאשר מדובר ב"יום
עיון" רגיל הוא וודאי נחשב כמעניין .אבל כאשר מצופה שבעקבות המידע ,הסקירות
והדיון ייעשה משהו למען הניצולים ,ציפייה זאת היא ציפיית שווא" .הכול דיבורים".
האם נערך אי פעם דיון בעמותה הפרלמנטארית בנושא כה חשוב? -לי לא זכור דיון כזה.
את סדר היום מכתיבים אומנם הניצולים ולא הכנסת ,אבל גם הם לא ניצלו במה זאת ולא
במות אחרות כדי לדחוף את נושא גזל הרכוש במזרח אירופה.
25
מצב ניצולי השואה
מחקר של מכון ברוקדייל קובע:
מספר הניצולים יורד ,אך הדרישה
לתמיכה וטיפול רפואי עולה
90%חשים כי מצב בריאותם אינו טוב 50% .בעיות לא מטופלות בלעיסת מזון 40% .דיווחו על תחושת
בדידות בתדירות גבוהה 50% .דיווחו על תחושות דיכאון וחוסר שביעות רצון מהחיים.
המחקר הוזמן על-ידי הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל ,בתמיכת ועידת התביעות
ונערך על ידי המרכז לחקר הזקנה מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל*
בישראל חיו בסוף 2008כ 233,700-ניצולי
השואה .לפי אומדני המחקר ,מספר הניצולים
ילך ויקטן בשנים הבאות ובשנת 2015יגיע
לכ 143,900-נפש ,ובשנת 2025לכ.46,900-
אוכלוסיית הניצולים מזדקנת :בסוף שנת
2008כ 7%-היו מתחת לגיל 70ו 45%-בגיל
80ומעלה; בשנת 2015כשני-שלישים יהיו
בני 80ומעלה ,ובשנים 2025-2020כמעט כל
הניצולים יהיו בגילאים אלה.
על אף הירידה במספר הניצולים ,היקף
צורכיהם יורד בשיעור איטי הרבה יותר בגלל
הזדקנות אוכלוסייה זו שמביאה לעלייה בהיקף
צורכי הניצולים .כך ,למשל ,לפי האומדנים
בתקופה שבין סוף 2008לסוף 2015ירד מספר
הניצולים ב 38%-בעוד שהיקף הזכאים לגמלת
חוק סיעוד ירד רק ב .17%-הנתונים מצביעים
על כך שניצולי השואה החיים כיום בישראל
סובלים בשכיחות גבוהה מבעיות הקשורות
למערכת הקרדיו-ווסקולארית ,מכאבים
כרוניים בשלד ומבעיות שינה .שכיחותן של
בעיות אלו עולה מאוד בקרב גילאי 80ומעלה.
עוד נמצא כי ניצולי שואה שעלו ממדינות
ברית-המועצות לשעבר בגל העלייה של שנות
ה 90-סובלים בשכיחות גבוהה יותר מבעיות
בריאות ותפקוד לעומת ניצולי שואה שעלו
לפני .1990
26
מהסקר שנערך בקרב אוכלוסיית הקרן עולה
כי בהשוואה לכלל ניצולי השואה החיים
בישראל ,הקשישים המקבלים סיוע מהקרן אומדן הניצולים אשר היו זכאים לקבל
לרווחה לנפגעי השואה ,חולים יותר ומוגבלים שירותים לפי חוק סיעוד עמד על כ 52-אלף
יותר בטיפול אישי ובתפקוד יומיומי -פועל איש בסוף ( 2008כרבע מאוכלוסיית הניצולים
יוצא של גילם המבוגר ושל עצם העובדה הגרים בקהילה) .מ 2009-צפוי מספרם לרדת,
שהפונים לקרן כדי לקבל סיוע עושים זאת כאשר ב 2010-המספר הגיע לכ 49.7-אלף,
דווקא בגלל מוגבלותם .במספר תחומים בשנת 2015לכ 43.1-אלף ,בשנת 2020לכ32.2-
עלו צרכים לא מסופקים ,כגון צורך ביותר אלף ובשנת 2025לכ 19-אלף ניצולים.
שעות מטפלת בבית ,וכן
עלו צרכים לא מסופקים
אמדן ניצולי השואה בישראל*
בתחום החברתי .כך ,למשל,
2030
2025
2020
2015
2011
אחוז גבוה (כ )40%-חשים
24.8
53.6
97.3
152.1
201.2
כלל הניצולים*
בדידות לעתים קרובות
80%
81%
86%
89%
92%
%בקהילה
והרוב דיווחו על תדירות
20%
19%
14%
11%
8%
%במוסדות
נמוכה של יציאה לפעילויות
*סוף שנה ,באלפים
תרבות ובילויים.
אנשי מקצוע בכירים
בתחומי הבריאות והרווחה אשר השתתפו על אף הירידה במספר הניצולים ,היקף
בקבוצת דיון ,הדגישו את הגידול המשמעותי צורכיהם יורד בשיעור איטי הרבה יותר בגלל
בצרכים של ניצול השואה עם הזדקנותו ,ואת הזדקנות אוכלוסייה זו שמביאה לעלייה בהיקף
ההשלכות על מערכת השירותים .כמו-כן הם צורכי הניצולים .כך ,למשל ,לפי האומדנים
הדגישו שהממצאים של הדו"ח יעזרו להיערך בתקופה שבין סוף 2008לסוף 2015ירד מספר
לכך ,ובמיוחד בתחום של מערך השירותים הניצולים ב 38%-בעוד שהיקף הזכאים לגמלת
הקהילתיים.
חוק סיעוד ירד רק ב.17%-
אומדנים של אוכלוסיית הניצולים
והזכאות לשירותי סיעוד
מצב ניצולי השואה
אחוז הניצולים מבני +65באוכלוסיה הכללית
אחוז הניצולים מבני +80באוכלוסיה הכללית
%בני +80מקרב ניצולי השואה
במסגרת חוק ביטוח סיעוד בישראל מוענקים
שירותים לכלל אוכלוסיית הזקנים המוגבלים
בתפקוד ,על פי שלוש רמות של גמלה :מי
שתלויים חלקית בעזרת הזולת ( ,)91%מי
שתלויים במידה רבה בעזרת הזולת (,)150%
ומי שתלויים לחלוטין בעזרת הזולת (.)168%
הקרן לרווחה לנפגעי השואה מעניקה תוספת
שעות טיפול לניצולי שואה המשתייכים לשתי
הקבוצות האחרונות .חלק מניצולי השואה
הזכאים לרמות הגבוהות של הגמלה בגלל
מוגבלותם ,מקבלים מהמוסד לביטוח לאומי
גמלה מופחתת משום שהכנסותיהם גבוהות מן
הרף שנקבע כמזכה בגמלה .הקרן אינה מסייעת
לאותם ניצולים שזכאים לגמלה מופחתת בגלל
הכנסותיהם הגבוהות יחסית .רמת הכנסתם
של אומדן הניצולים אשר היו זכאים לגמלה
המלאה של 150%ו 168%-עמד על 21.6אלף
ניצולים בסוף 10%( 2008מהניצולים).
החל מ 2009-צפוי מספר זה לרדת ,כאשר
ב 2010-מספרם אמור להגיע ל 20.9-אלף,
בשנת 2015ל 18.9-אלף ,בשנת 2020ל14.8-
אלף ,ובשנת 2025ל 9.6-אלף ( 25%מהניצולים).
דרך נוספת לערוך תחזיות לגבי זכאים לסיוע
של הקרן היא להתבסס על דפוסי השימוש
הנוכחיים של ניצולי השואה בשירותים
שהקרן מספקת ,דהיינו ,מספר המשתמשים
בפועל בשירותי הקרן מתוך ניצולי השואה
החיים בקהילה.
לפי דפוסי השימוש בשירותים של הקרן ,בסוף
2008קיבלו סיוע 16,000ניצולים .אומדן ניצולי
השואה הזכאים עתיד להגיע לשיא של 19,700
בשנת ,2013כ 18-אלף איש ישתמשו בשירותי
הקרן בסוף שנת ,2015וכ 14-אלף בסוף .2020
מהנתונים עולה כי הניצולים אשר מקבלים
בפועל כיום סיוע מהקרן ,מבוגרים יותר מכלל
הניצולים אשר באופן עקרוני זכאים לסיוע של
הקרן .לכן ,עם הזדקנותה של אוכלוסייה זו,
צפוי לעלות השיעור הכללי של המשתמשים
בשירותי הקרן מתוך הזכאים.
מאפייני בריאות ותפקוד של כלל
ניצולי השואה
מנתוני סקר הבריאות הלאומי עולה כי
ניצולי השואה החיים כיום בישראל סובלים
בשכיחות גבוהה מבעיות הקשורות למערכת
הקרדיו-ווסקולארית ומכאבים כרוניים בשלד.
שכיחותן של בעיות אלו עולה מאוד בקרב
גילאי 80ומעלה .מבחינה סובייקטיבית,
כמחצית מניצולי השואה תופסים את מצבם
הבריאותי כירוד .ברוב תחומי הבריאות ניצולי
השואה אינם שונים מאוכלוסיית בני גילם,
למעט בדיווח על בעיות במערכת הקרדיו-
ווסקולרית ,קשיי שינה וכאבי ראש חזקים,
אשר שכיחים יותר בקרב ניצולי השואה.
שתי התופעות האחרונות ,מתוארות באופן
עקבי גם בספרות המדעית העוסקת בהשלכות
ארוכות הטווח של זוועות השואה.
סקר הבריאות הלאומי של הלמ"ס (הלשכה
המרכזית לסטטיסטיקה) אפשר גם ,לראשונה,
לחקור את שכיחותן של הפרעות נפשיות
בקרב אוכלוסיית ניצולי שואה החיים בקהילה.
במסגרת הסקר לא נמצא הבדל משמעותי בין
ניצולי השואה לקבוצת ההשוואה (שתוגדר
המשך בעמוד 28
27
מצב ניצולי השואה
המשך מעמוד 27
בהרחבה בפרק על שיטת המחקר) ביחס
לשכיחותן של הפרעות חרדה ודיכאון.
אולם ,מחקר המבוסס על נתוני סקר הבריאות
הלאומי מצא ,כי אם מנטרלים אירועים
בעלי פוטנציאל טראומטי שהתרחשו לאחר
תום מלחמת העולם השנייה (כגון מלחמות
ישראל) ,אזי ניצולי השואה סובלים בשכיחות
גבוהה יותר מהפרעות חרדה וממצוקה רגשית
לעומת קבוצת ההשוואה.
אחד המנגנונים שמוצע על-ידי החוקרים
להסבר השפעות השואה על הניצולים בגיל
זקנה הוא התעוררותם מחדש של הרגשות
החבויים בעקבות אירועים עכשוויים ,כגון
טקס יום הזיכרון ,ביקור במחנה השמדה,
או כתוצאה מפרוץ מלחמה (כגון מלחמת
המפרץ) .המחברים טוענים גם שהנטייה
של הפרט בתקופת הזקנה המאוחרת לבחון
באופן רטרוספקטיבי את סיפור חייו עשויה
גם היא לעורר מחדש רגשות מודחקים של
חסך ,אובדן ורדיפה .הסקר אפשר ,בין היתר,
לבחון גם קבוצות בסיכון מקרב ניצולי השואה.
במסגרת המחקר נמצא כי ניצולי שואה שעלו
ממדינות ברית-המועצות לשעבר בגל העלייה
של שנות ה 90-סובלים בשכיחות גבוהה יותר
מבעיות בריאות ,לעומת ניצולי שואה שעלו
לפני .1990ההבדלים בין שתי הקבוצות הללו
מורגשים אף יותר ביחס ליכולתם של הניצולים
לבצע באופן עצמאי פעולות יומיומיות
בסיסיות ,כגון רחיצה ויכולת להתלבש .מכאן,
שבדומה לאוכלוסייה הכללית ,גם בקרב
ניצולי השואה ,העולים מהווים קבוצה בסיכון
מבחינה בריאותית ותפקודית.
מאפיינים וצרכים של ניצולים
מקבלי סיוע מהקרן לרווחה
לנפגעי השואה בישראל
סקר הבריאות הלאומי לא תוכנן ,בעיקרו,
לחקור את הצרכים של קבוצה ייעודית כניצולי
שיעורי בעיות בריאות
סרטן
סכרת
דלקת
פרקים
שגרונית
כאבי
ראש
חזקים
מחלת לב כאב שלד הפרעות
שינה
כרוני
לחץ דם
השואה ולכן האפשרות לעמוד על הצרכים
שלהם באמצעות סקר זה הייתה מוגבלת.
סקר הצרכים בקרב אוכלוסיית הקרן אפשר
לקבל תמונה מקיפה בעניין זה .במסגרת
הסקר נבחנו מצבם והצרכים הלא מסופקים
של הניצולים בשלושה מישורים :צרכים
שקשורים למצבם הבריאותי-תפקודי ,צרכים
שקשורים למצבם החברתי ולרשת התמיכה
החברתית ,וצרכים הקשורים להיבטים של
רמת חיים כגון תנאי דיור.
המאפיינים של אוכלוסיית הקרן נבחנו
בהשוואה לאלה של כלל
ניצולי השואה .נמצא ,כי
בהשוואה לכלל ניצולי ניצולים שעלו מבריה"מ בשנות ה 90-סובלים
בשכיחות גבוהה יותר מבעיות בריאות
השואה החיים בישראל,
המקבלים
הקשישים
סיוע מהקרן חולים
יותר ומוגבלים יותר
בטיפול אישי ובתפקוד
יומיומי -פועל יוצא של
גילם המבוגר ,ושל עצם
העובדה שהפונים לסיוע
של הקרן עושים זאת כדי
לקבל סיוע דווקא בגלל
מוגבלותם .בשל מוגבלותם ,אחוז גבוה מהם
מתקשים לצאת מהבית לצורכי סידורים
וקניות .עוד עולה מהסקר כי למרות שניצולי
השואה נשענים על רשת חברתית תומכת
המתבטאת בקשר התדיר שהם מקיימים עם
בני משפחה וחברים ,אחוז גבוה מהם (כ)40%-
חשים בודדים מאוד .יתר-על-כן ,כמחצית
חשים דיכאון ,חוסר שביעות רצון מהחיים
ותחושת ריקנות .כחלק מתמונת מצבם
החברתי ,רוב הניצולים דיווחו על תדירות
נמוכה של יציאה לפעילויות תרבות ולבילויים.
רקע אישי בתקופת השואה*
כלל ניצולי
השואה
עלו לפני
1990
עלו מאז
1990
מקום שהיה
מחנה ריכוז/השמדה
15%
21%
*6%
מחנה עבודה
8%
12%
*3%
גטו
6%
9%
*3%
התחבא או שהיה מחוץ לביתו
34%
47%
14%
אולץ לעזוב מגוריו
37%
11%
74%
*אומדנים בעלי טעויות דגימה גבוהות
28
סכרת
דלקת
פרקים
שגרונית
כאבי ראש הפרעות
שינה
חזקים
מחלות
לב
כאבי שלד
כרוניים
לחץ דם
מצב ניצולי השואה
הפרעות חרדה ודיכאון ומצוקה ריגשית
ממצאים אלה יכולים להעיד על כך שהרשת מהניצולים הפוגעים ברמת חייהם .כ20%-
החברתית של הניצול נותנת מענה בעיקר מהניצולים המקבלים סיוע מהקרן סובלים
על הצרכים האינסטרומנטליים (כגון עזרה מקור בימות החורף (בגלל קשיים כלכליים
בניהול משק בית ובטיפול אישי) ,ופחות על או מחסור בציוד לחימום הדירה) ,וכרבע
צרכים חברתיים .ואכן ,חלק מהצרכים שקיבלו מרגישים כי יש להם מספיק מזון אבל לא
ביטוי במסגרת הסקר הם צרכים חברתיים :תמיד מהסוג שהם רוצים .כ 5%-דיווחו כי הם
כחמישית מהניצולים מעוניינים שיבקר אצלם סובלים ממחסור במזון.
בנוסף על מימון תוספת שעות סיעוד לזכאים,
מתנדב וכשליש מעוניינים לבקר על בסיס
ניצולי שואה יכולים לקבל באמצעות הקרן
קבוע במסגרת חברתית כגון מרכז יום לקשיש.
סיוע גם בתחומים נוספים ,כגון מענקים
מהסקר עלו גם קשיים כלכליים של חלק
לרכישת ציוד רפואי
ואורתופדי ,או התקנת
לחצן מצוקה .הסקר מצא
כי הניצולים המקבלים
סיוע מהקרן מרגישים כי
נחוצה להם מאוד תמיכה
בתחומים הבאים :סיוע
כספי ( ;)50%מטפלת או
תוספת שעות מטפלת
לצורכי עזרה ברחצה,
הלבשה ואכילה (.)30%
אחת ממטרות הסקר
הייתה לזהות את
הצרכים של ניצולי שואה
המקבלים גמלת חוק
סיעוד מביטוח לאומי,
אך אינם זכאים לתוספת
שעות סיעוד מהקרן.
אחד הצרכים הבולטים
ביותר של אוכלוסייה זו
הוא תוספת שעות עזרת
מטפלת ( .)44%נתון זה
מכשור ריהוט ביקור לחצן חימום תוספת תיקון סיוע
מעיד על כך שגם אם
כספי
רפואי בסיסי של מצוקה הדירה שעות בעיות
אוכלוסייה זו אינה עומדת
מטפלת תחזוקה
מתנדב
ואורטופדי
לקבלת
בקריטריונים
צרכים לא מסופקים שדווחו
על ידי הקרן
תוספת שעות ,עדיין מחציתה מבטאת צורך
בכך.
במסגרת הסקר נבדקו גם צרכי ילדיהם של
ניצולי השואה .לפיכך ,רואיין אחד הילדים על
מנת לקבל תמונה של הצרכים שלהם ושל
העומס המוטל עליהם כתוצאה מהטיפול
בהורה המוגבל .מהסקר מתברר כי בקרב
ילדים של הורים המוגבלים בטיפול אישי
הטיפול בקשיש מטיל עומס רגשי ופיזי בלתי
מבוטל על הילדים ,ובמיוחד על ילדים שהם
עצמם מוגבלים בתפקוד .בסך-הכל ,כשליש
מהילדים חשים כי העומס הכללי המוטל
עליהם הוא כבד ,ובמיוחד בקרב התומכים של
קשישים שמקבלים תוספת שעות סיעוד.
ניצולי שואה במוסדות
המחקר התמקד באוכלוסיית הניצולים הגרים
בקהילה .על מנת לבחון את הצרכים של
הניצולים הגרים במסגרות מוסדיות רואיינו
עובדים סוציאליים במוסדות לטיפול ממושך.
מהראיונות עולה כי במוסדות מתייחסים יותר
ויותר לצרכים המיוחדים של הניצולים .מדברי
העובדים הסוציאליים עולה כי כדי לשפר את
ההיענות לצורכי הניצולים העריריים במוסדות
יש לחזק את המאמצים בתחום של התמיכה
החברתית .כמו-כן יש להקל על התהליכים
הכרוכים בפנייה לקבלת תמיכות מיוחדות
לכלל הניצולים ,כגון טיפולי שיניים וסיוע
בקבלת מכשירי שמיעה וראייה; וכן בדיקת
זכאות לחוק סיעוד.
לסיכום ,ממצאי הדו"ח הנוכחי שופכים אור על
הצרכים העכשוויים והעתידיים של כלל ניצולי
השואה החיים בישראל ,כמו גם על הצרכים
של תת-קבוצות בסיכון מקרב ניצולי השואה.
לאור גידול הצפוי במספרם של בני 80ומעלה
בקרב אוכלוסיית ניצולי השואה ,תחול עלייה
בצורכיהם .הירידה במספר הניצולים תהיה
גבוהה יותר מהירידה בהיקף הצרכים שלהם.
עורכי המחקר סבורים כי תמונת הממצאים
לגבי הצרכים של אוכלוסיית הקרן לרווחת
נפגעי השואה ,ובעיקר של גילאי ה 80-ומעלה,
יכולה לשמש למקבלי ההחלטות ולמתכנני
השירותים מקור מידע חיוני להבנת הצרכים
העתידיים של אוכלוסיית ניצולי השואה
שהולכים ומזדקנים .זאת ,כדי להיערך למתן
מענה לצרכים הצפויים של ניצולי השואה,
ולאפשר להם לצלוח בכבוד את הזקנה.
המחקר נערך על ידי ג'ני ברודסקי | אסף שרון | ירון קינג
| שמואל באר | יצחק שנור
29
לעזור כמה שאפשר
פוסט-טראומה
ומצב ניצולי השואה
מרכז הארגונים קיים דיון בתופעת הפוסט-טראומה אצל ניצולי השואה והשפעותיה על בריאותם הנפשית
והפיזית .בדיון שנערך ביוזמתו של זאב פקטור ,ממלא מקום יו"ר המרכז ,נדונו ההחלטות שצריכות
להתקבל הן בתחום הסיוע המקצועי והן בתביעה לפיצויים ותמיכה כספית ממשלות גרמניה וישראל
| עמרי מריאן |
מרכז הארגונים של ניצולי השואה ערך דיון
בנושא הקשר בין תופעות פוסט-טראומטיות של
שורדי השואה ,לבין מצבם הנפשי והפיזי .הדיון
התמקד בשני נושאים עיקריים :הראשון -השלכות
פוסט-טראומטיות על שורדים לעת זקנה והופעת
דמנציה לסוגיה ,והשני -השפעת מאורעות השואה
והרדיפה על אותם שורדי השואה שהיו ילדים
בימי המלחמה.
בדיון השתתפו חברי הנהלת המרכז ונציג
ארגונים כמו גם אנשי מקצוע מובילים מתחום
הפסיכו-גריאטריה .במשתתפים היו :משה
זנבר יו"ר מרכז הארגונים; ברוך שוב ,יו"ר ארגון
הפרטיזנים ,לוחמי המחתרת והגטאות; יוחנן
רון ,יו"ר עמותת "ילדות אבודה -ילדים שורדי
שואה" ומנכ"ל העמותה ,אשר בלומברג; צבי
30
מיתר ,יו"ר עמותת יש -ילדים ויתומים ניצולי
שואה ולילי הבר ,יו"ר ארגון יוצאי קרקוב.
בצד המקצועי השתתפו בדיון הפרופ' זהבה
סולומון ,מומחית בינלאומית בתחום חקר
הפוסט-טראומה ,פרופ' יעקב מנצ'ל ,מנכ"ל
משרד הבריאות לשעבר ומי שמנהל את
המחלקה לאוסטיאופורוזיס בבית החולים
הרצוג; ד"ר מרטין אורבך ,המנהל הקליני
של עמך הד"ר יורם ברק ,מנהל החטיבה
הפסיכוגריאטרית בבית החולים ע"ש אברבנאל
וישראלה שוורצמן ,מנהלת השירות הסוציאלי
בקרן לרווחה לנפגעי השואה.
כל הדוברים הסכימו כי יש לערוך מחקר מקיף,
שכמותו לא נעשה עדיין בישראל ,על הקשר
בין הסבל שעברו שורדי השואה לבין הקשר
לקיומה של פוסט-טראומה והשפעתה ,בעיקר
על הופעתה אצלם של דימנציה ,ושל קבלת
שירותים פסיכיאטריים ושימוש בתרופות
פסיכיאטריות ותרופות נוגדות דיכאון.
לטענתם ,עיקר המחקרים בתחום נעשו בקרב
קבוצת המטופלים -אך לא בקרב אוכלוסיית
השורדים כולה.
לדברי פקטור" ,בזקנתם ,חשים השורדים
יותר ויותר את תוצאות הפגיעות הנפשיות.
הגיע הזמן ,כי נדרוש מן הממשלה ומהגרמנים
תשלום עבור הטיפול בתוצאות הרדיפות
הבלתי אנושיות שעברנו".
הפרופ' מנצ'ל אמר כי להערכתו ,גם אם אין
תוצאות מחקריות מובהקות לכך ,שורדי
השואה סובלים מדימנציה באחוזים ניכרים
לעזור כמה שאפשר
לעומת כלל האוכלוסייה" .אם יוכח הדבר
במחקר ,יקשה להערכתי לממשלות גרמניה
וישראל להתעלם מהדבר" .לדבריו" ,אין מצב
כזה שניצול שואה אינו פוסט-טראומטי במידה
כזו או אחרת ,גם אם למראית עין הוא מנהל
חיים נורמטיביים" .לגבי אוכלוסיית הילדים
שורדי השואה אמרה כי אין ספק שרמת
הסיכון שלהם לסבול מנזקים התפתחותיים
היא גבוהה.
הפרופ' סלומון ציינה בדבריה ,כי למרות
שלא נערך מחקר פרטני בנושא באוכלוסיית
השורדים כולה ,אין ספק כי הסבל שחוו הוא
"סרטן של הנפש" ,והוא הולך ומתפשט ברבות
השנים לסדרה של הפרעות שונות ומגוונות.
"ככל שעוברות השנים" אמרה" ,ובמיוחד
כאשר אנשים מפסיקים לעבוד ולהיות קשורים
למסגרת חיצונית ,הולכים וצפים תכנים
פוסט-טראומטיים .תכנים אלה אינם מקבילים
בהכרח לחלוקה המסורתית של הגדרות
פסיכיאטריות .יתכן בהחלט שבסיטואציה
של עריכת הבדיקה יאובחן השורד באופן
נורמטיבי לחלוטין ,אך בסיטואציה אחרת,
יעלו ויצופו הפרעות סמויות שהתעוררו בשל
גורמים חיצוניים".
לילי הבר עמדה בדבריה על הצורך לנהל
מחקר מסודר שיתמקד בבעיה הספציפית
ואשר ילווה בהמשך בייעוץ משפטי אשר
יאפשר להפוך את הממצאים ,ככל שיתגלו,
לתביעות של ממש.
הפרופ' ברק אמר כי אפילו אם תחלואת
הדמנציה באוכלוסיה זו היא כמו של הציבור
בכללותו ,הרי שמדובר בכ 70-80-אלף
איש וזה מספר עצום .לדבריו בשנת 2011
היו מאושפזים במחלקות פסיכיאטריות
לטווח ארוך 250-300ניצולי שואה ,לבד
מאלה המאושפזים בהוסטלים .עוד אמר כי
להערכתו 3,000ניצולים משתמשים בתרופות
פסיכיאטריות במסגרת טיפולים פסיכיאטריים
ועוד כ 20,000-מאובחנים ומטופלים על ידי
רופאי משפחה .לטענתו יש לשקול את הצורך
לדרוש כי התרופות שאוכלוסיה זו צורכת
תהיה כלולה עבורם בסל התרופות -מה שאינו
מתקיים היום.
יוחנן רון ,יו"ר "ילדות אבודה" ,אמר כי יש
צורך לבנות מערכת טיעונים מסודרת על
מנת להוכיח את מה שהגדיר כ"יתרת הסבל"
של הילדים ,אשר היו חשופים עוד יותר
מהמבוגרים לסבל שמנע מהם בהמשך לנהל
חיים שלמים ולעיתים אף פגע ביכולת הפרנסה
שלהם" .ילדים אלה לא היו מוגנים" אמר ,ולא
היו להם הכלים להתמודד עם הגורל שנכפה
עליהם" .ילדים אלה על פי הגדרת החוק ,הם
כאלה שנולדו בין 1928ומאי .1945
ברוך שוב ,יו"ר ארגון הפרטיזנים לוחמי
המחתרות והגטאות אמר כי יש להחליט את מי
מגדירים כניצול לצורך העניין" .אם מדובר רק
באלה שהיו במחנות ובגטאות ,הרי שמדובר
היום בכ 75,00-איש ,אך אם כוללים בהם את
כל מי שברח על נפשו ,הסתתר ונלחם -הרי
שמדובר בכ 200,000-איש החיים בישראל ,וזה
הבדל משמעותי ביותר".
צבי מיתר ,יו"ר עמותת "יש" אמר" :עלינו
לתבוע מהגרמנים פיצוי על אובדן ילדותנו .זה
נושא שלא נדון מולם מעולם ,ויש להתייחס
לסבל שנגרם באותו זמן עצמו ,גם ללא קשר
להשלכותיו לעתיד .צריך להתייחס לסבל
שנגרם לילד שראה איך הוריו נרצחים לעיניו,
ולסבל שנגרם לו במחנות ובמסתור".
מרטין אורבך ,המנהל הקליני של עמותת
"עמך" ,סיפר כי במסגרת הארגון מטופלים
כ 8,000-שורדי שואה בכל הארץ ,בנוסף
ל 3,000המגיעים למועדוני הארגון כדי לפגוש
דיון בפוסט-טראומה במרכז הארגונים
אנשים כמותם .עוד הוסיף ואמר כי חלק
מהטיפול ניתן היום בבתי המטופלים או
בבתי האבות ,והבקשה המשתמעת מהם היא
"על תעזבו אותנו עד יומנו האחרון" .לדבריו,
לא מדובר בצורך למתן טיפול נקודתי ,אלא
לליווי מתמשך וארוך שנים .לטענתו הבעיה
המרכזית היא שעד היום יש הכרה רק במה
שמוגדר כנכות ,אך לא בסבל המתמשך.
יו"ר המרכז ,משה זנבר ,סיכם את הדיון
באמרו כי על מרכז הארגונים ללמוד לעומק
את הנושא ,ולהחליט בהמשך על גיבוש
עמדה שיש לה השלכות מעשיות על הטיפול
בשורדים בהקשר זה ,אם בתחום המקצועי ואם
בתחום של תביעת פיצויים ותמיכה כספית גם
מממשלת גרמניה וגם מממשלת ישראל.
נכי רדיפות הנאצים לא יכונו עוד נזקקים או נצרכים
ועדת הכספים של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית
הצעת חוק שתשנה את הטרמינולוגיה לגבי ניצולי השואה הזוכים
לקצבאות .עפ"י הצעת החוק ,ישונה המינוח לגבי ניצול שואה המקבל
קצבה מ'נצרך' ל'זכאי לתגמול לפי הכנסה' .מטרת החוק; להניע
ניצולים הנמנעים מקבלת קצבאות מתוך גאווה ,על-מנת שיממשו
את זכאותם.
יוזם הצעת החוק ,ח"כ זאב ביילסקי (קדימה) כתב בדברי ההסבר
משנים טרמינולוגיה .ביילסקי להצעה כי" :מדובר בהצעת חוק ערכית שאין לה עלות תקציבית כלל
ושנועדה להפחית את הפגיעה בכבודם של ניצולי השואה .ניצולים
רבים העדיפו שלא לקבל את ההטבות המגיעות להם עפ"י חוק ולהמשיך לחיות בדוחק,
כששארית גאוותם לצידם .את המצב הזה אנחנו שואפים לשנות ולפחות בשנותיהם האחרונות,
לחזק את כבודם של הניצולים".
יו"ר ועדת הכספים ,ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר במהלך הדיון כי מדובר בחוק חשוב,
למרות שהוא עוסק בטרמינולוגיה בלבד" .יש למדינה ולחברה חוב מוסרי גדול כלפי ניצולי השואה
והדאגה לכבודם איננה רק בכסף אלא בראש וראשונה בטרמינולוגיה" ,אמר גפני והביע את תקוותו,
ש"במקביל לדאגה לכבוד המילולי ,תבוא גם הדאגה לכבוד הפיננסי והקיומי של הניצולים".
נציגת הרשות לזכויות ניצולי השואה אישרה ש"אכן לא מעט ניצולים העדיפו שלא לממש
את ההטבות המגיעות להם בדין ,עקב הפגיעה שהם חשים מהדבקת התוויות 'נצרך' או נזקק'
לבקשת מימוש ההטבות".
31
המאבק נמשך
חידושים בחוק הגיטאות
גם מי שלא הגיש תביעה לפיצויים על פי חוק
עובדי הגטאות יכול לעשות זאת כעת
סוגיית התשלומים הרטרואקטיביים מכוח חוק הגטאות קיבלה תפנית דרמטית נוספת ,כאשר הפרלמנט
גרמני החל בדיונים על שינוי בחוק כדי למנוע עיוותים שנוצרו בו לאורך השנים.
מי שיגיש אותה כיום יקבל את התשלומים הרטרואקטיביים במלואם
| אורי חנוך* |
בחודש יוני 2002חוקק הפרלמנט הגרמני את
חוק עובדי הגטאות ( ,)ZRBGאשר שם לעצמו
כמטרה לשלם קצבאות חודשיות מטעם
מוסדות הביטוח הלאומי הגרמני לניצולי
השואה .חוק זה ,שהיה למעשה פועל יוצא
של שורת פסקי דין שונים בביהמ"ש העליון
לעניינים סוציאליים בגרמניה ,התכוון לפתור
את כל המכשולים והבעיות הבירוקרטיות
הנובעות מדיון בתביעות של ניצולי שואה על
פי החוק הסוציאלי הגרמני.
משך למעלה משבע שנים לחמו הניצולים על
זכאותם המלאה לפי לשון החוק האמור ,כאשר
ברקע ,מעבירה הממשלה הגרמנית בשנת
2007החלטה בדבר מתן מענק חד פעמי בסך
2,000יורו לכל אותם ניצולים אשר תביעתם
לפי חוק הגטאות נדחתה .ביולי 2011אפשרה
החלטת ממשלה גרמנית נוספת לניצולים
אשר תביעתם מכוח חוק הגטאות אושרה,
להגיש בקשה לקבלת המענק האמור.
בשנת 2009סייעה שורת פסקי דין נוספת של
ביהמ"ש העליון לעניינים סוציאליים להביא
את סוגיית חוק הגטאות לידי סיום .השופטים
פסקו בצורה ברורה כי "אין להמשיך להתעמר
בניצולים ולחייב אותם להוכיח יחסי עבודה
עם הנהלת הגטו ,להסביר סתירות עובדתיות
מול תיקי הפיצויים המקוריים או להוכיח כי
קבלו תמורה על עבודתם" .מנגד קרא ביהמ"ש
במסגרת חמישה פסקי דין שניתנו ביוני ,2009
להפנים את מורכבות התביעות של ניצולי
השואה וללכת לקראתם.
בעקבות לחצים של ממשלת ישראל ושל
ארגוני ניצולים ,החלו הרשויות בגרמניה לבחון
מחדש את כל 50,000התביעות אשר נדחו
בעבר בשל העדר בהירות משפטית ביחס
לתביעות האמורות.
כתוצאה מכך נוצרו שלוש קטגוריות של
תביעות ניצולים:
• תביעות אשר נידונו מחדש ואושרו לתשלום
32
מיום ,1.1.2005מכוח החלטה מנהלית.
• תביעות אשר במועד קבלת ההחלטה היו
תלויות ועומדות ,ולא הוכרעו (או נדחו) זיכו
את התובעים בקבלת קצבה מיום .1.7.97
• 50,000התביעות אשר נדחו בעבר ,ובשל פס"ד
נבחנו בשנית ע"י הרשויות בגרמניה -במקרים
בהם התקבלה החלטה חיובית ,התשלום ניתן
מיום ,1.1.2005כל זאת מכוח החלטה מנהלית.
כל אותם אנשים שהגישו תביעות לאחר מועד
קבלת פסק דין זה ,היינו לאחר יוני ,2009
זכו לקבל קצבאות רק מיום הגשת תביעתם
החדשה.
חוק עוקף בג"צ גרמני
במסגרת פס"ד מיום ,19.4.11הסכים ביהמ"ש
העליון לעניינים סוציאליים להכיר בטענה
כי מכוח האמנה להכרה בזכויות סוציאליות
( ,)DISVAיש לראות כל בקשה לקבלת קצבת
זקנה של ניצולים בישראל ,כאילו היא
כוללת בתוכה גם בקשה לקבלת קצבה מכוח
ה .ZRBG-התוצאה :תשלום רטרואקטיבי
לתובעים החדשים מיום ,1.7.97או ממועד
כדאי לדעת
סוגיית הרטרואקטיביות בנוגע לחוק
הגטאות היא סוגיה חשובה מאוד עבור
הרבה ניצולים .אולם יחד עם זאת ,ניצולים
רבים אשר עדיין לא הגישו בקשה לעניין
חוק הגטאות ,רשאים להגישה כיום ולקבל
את התשלומים הרטרואקטיביים במלואם.
כמו-כן ,אלמנות ואלמנים של ניצולי
שואה אשר עבדו בגטאות ,ולא הגישו
תביעות בעבר ,רשאים כיום להגיש את
התביעות ולבחון את האפשרות לקבל
מלבד מקצבאות חודשיות אף תשלומים
רטרואקטיביים עד ל.1.1.97-
לברורים אפשר לפנות לאורי חנוך
טלפון09-9584037 :
הגשת הבקשה לקבלת קצבת זקנה (לפי
המאוחר ביניהם) .כלומר ,אנשים המגישים
תביעה היום ,ומקבלים קצבת זקנה ישראלית
לפני ,1.7.97אך אינם מקבלים כל קצבה
ממוסדות לביטוח סוציאלי בגרמניה ,זכאים
לקבלה ,גם אם יגישו היום את בקשתם לקבל
תשלומים רטרואקטיביים מיום .1.7.97
בחודש פברואר 2012השנה ,פסק ביהמ"ש
לעניינים סוציאליים ביחס לשאלת התשלומים
הרטרואקטיביים וקבע כי אין לשנות את
המצב הקיים ,ועפ"י החוק הנהוג כיום ,פעלו
רשויות גרמניה בצורה נכונה .כתוצאה מפס"ד
זה ,נוצר עוול נוסף אדיר ,כאשר ניצולי
השואה ,אשר מקבלים קצבת זקנה ישראלית
במשך שנים ,ואשר הגישו את בקשותיהם
לאחר יוני ,2009זוכים למעשה לקבל סכומים
רטרואקטיביים מיום ,1.7.97בעוד אותם חברי
הקבוצה שתביעותיהם נדחו בעבר והוכרו
לאחר עיון מחודש -מוגבלים לקבלת תשלום
רטרואקטיבי מיום .1.1.2005
בעקבות פסק דין זה ,מתקיים בימים אלו דיון
בפרלמנט הגרמני ביחס להפליה בין קבוצות
הניצולים .בדיונים נשמעים לא מעט קולות
הקוראים למחוקק לתקן את החוק כך שכל
הניצולים בין אם הם מגישים בקשות חדשות
ובין אם כאלה שכבר הגישו אותן יקבלו
סכומים רטרואקטיביים ליום .1.7.97הסיעות
השונות בפרלמנט עסוקות בימים אלו בדיונים
פנימיים על האופי בו ראוי לפתור את העוול
האמור .לטענת חלק מחברי פרלמנט ,לשון
החוק המקורי עצמו דיברה על תשלומים
רטרואקטיביים מיום ,1.7.97ועל כן יש לפעול
לתקן את המצב המשפטי כך ,שחברי אותה
קבוצה שקבלו תשלומים רק החל משנת
,1.1.2005יזכו לקבל את מלוא התקופה.
* הכותב הוא סגן יו"ר מרכז הארגונים ,חבר הנהלת ועידת
התביעות וחבר הועדה המתמדת המשותפת למרכז
הארגונים ומשרד רוה"מ למעקב אחרי הטיפול בניצולים.
המאבק נמשך
בוטלה מגבלת הזמן להגשת
תביעות בגין עבודה בגטאות
ממשלת גרמניה פרסמה בדצמבר 2011תקנות חדשות ובהן בוטלה מגבלת הזמן להגשת
בקשות למתן מענק חד פעמי של 2,000אירו בגין עבודה בגטאות שנעשתה גם שלא בכפיה.
תקנות אלו מחליפות את התקנות הקודמות שהגבילו את מועד הגשת הבקשות עד ליום
ה ,31.12.11-ומאפשרות כיום להמשיך בהגשתן ללא מגבלת זמן
| עו"ד אודי מוזס* |
החלטת ממשלת גרמניה לביטול מגבלת
הזמן להגשת התביעות נוגעת למענק אשר
נקבע לראשונה בשנת 2007ונועד במקור למי
שעבד בגטו ולא יכול היה לקבל את הקצבה
הסוציאלית הגרמנית בגין אותה עבודה ,עקב
תנאי הזכאות הקשים שהיו באותן השנים
לזכאות לקצבה זו .
בעקבות פסקי דין שניתנו ב 2009-בגרמניה,
ושהקלו מאוד על הזכאות לקצבה בגין עבודה
בגטו ,עשרות אלפי ניצולים קיבלו את הקצבה,
ובמקביל נדרשו להחזיר את המענק של 2,000
טל+49 228 99 7030 1324 :
או לדוא"ל[email protected] :
עשויים להיות ניצולים אשר הוכרו לקבלת
הקצבה לפני החלתו של המענק בשנת 2007
ולא פנו לקבל אותו ,כיוון שלא ניתן היה לקבל
אותו אז יחד עם הקצבה .בעקבות התקנות
החדשות ,אותם ניצולים יכולים לקבל כאמור
גם את המענק ובלבד שישלחו את טופס
הבקשה לגרמניה (לכתובת המופיע בעמוד
הראשון של הטופס) .המועד האחרון לקבלת
אותם טפסים בוטל כאמור בדצמבר .2011
גם גטאות פתוחים
עבודה בגטו לודז'
אירו .חלק מהם העדיפו לוותר על הקצבה
הנמוכה שהוצעה להם ולקבל את המענק
במקומה .תקנות חדשות מיולי 2011אפשרו
לראשונה לניצולים לקבל הן את הקצבה והן את
המענק החד-פעמי של 2,000אירו ואלפי ניצולים
קיבלו בחזרה את המענק בחודשים האחרונים
מבלי שנדרשו לפנות מחדש לקבל אותו.
אולם ,ניצולים שטרם קיבלו את המענק
בחזרה ,או שאינם זוכרים האם הגישו טופס
בקשה בכדי לקבל אותו (לא ניתן לקבל
אותו ללא הגשת טופס הבקשה הרשמי שלו
לגרמניה בנפרד מטופס התביעה לקצבה).
צריכים לפנות למשרד בגרמניה המטפל
במענק:
Federal Office of Central Services and
)Unresolved Property Issues (BADV
כמו כן עשויים להיות זכאים ניצולים שכלל
אינם יודעים שהמקום בו עבדו בתקופת
השואה עשוי להיות מוכר כגטו לצורך המענק
או והקצבה .אין קריטריונים חד-משמעיים
בכדי לקבוע מה נחשב כגטו פתוח לצורך
אותו מענק/קצבה ,אבל מספר אינדיקציות
לכך שהתפתחו בפסיקה הגרמנית (כגון ריכוז
תושבים יהודים מאזורים סמוכים לאזור
אחד ,הגבלות תנועה ,הקמת יודנרט ,סביבה
אורבנית ומגורים משפחתיים וכיו"ב -לא כולן
חייבות להתקיים).
כמו כן גם עבודה מחוץ לגטו עשויה להיות
מוכרת במידה והניצול חזר לגטו כל יום.
גם גטאות שלא היו תחת
הרייך הגרמני אלא תחת
השפעה גרמנית
בניגוד לחוק הקצבה בגין עבודה בגטו אשר
הגביל אותה רק לגטאות שהיו תחת הרייך
הגרמני ,התקנות לזכאות למענק החד-פעמי
בגין עבודה בגטו מאפשרות זכאות גם למי
שעבד בגטו שלא היה תחת כיבוש גרמני
ובלבד שהיא תחת השפעה גרמנית.
לשם דוגמה ,גטו צ'רנוביץ שברומניה או
גטו שנחאי שבסין ,שמעולם לא היו תחת
שלטון נאצי ישיר בתקופת השואה ,אך היו
תחת השפעה גרמנית ,יתכן שעשויים להיות
מוכרים במסגרת תקנות המענק החד-פעמי
(אך לא לגבי הקצבה כיוון שלא היו תחת שלטון
נאצי ישיר) .משום כך ,מי שעבד בגטאות אלו
בתקופת השואה שלא בכפייה יכול גם הוא
לנסות ולהגיש טופס בקשה למענק החד-
פעמי .חשוב לציין גם שבאופן כללי עבודות
שלא בכפייה בגטאות נעשו גם על ידי ילדים,
כגון ילדים שעזרו להוריהם בעבודה שנעשתה
שלא בכפייה .
טופס בקשה לאותו מענק חד-פעמי ניתן
להוריד מהאתר של הרשות המוסמכת בגרמניה
המטפלת במענק זה .www.badv.bund.de -
ניתן גם לבקש את הטופס מאותה רשות בטל:
+49 228 99 7030 1324
או דרך דוא"ל[email protected] :
יורשים ושאירים של ניצולים
שהלכו לעולמם
הרשות הגרמנית שמטפלת במענק החד-
פעמי ,פרסמה בדף המידע הרשמי שלה
ש"הזכאי עצמו ,והוא בלבד ,רשאי להגיש
בקשה ,והתשלום יועבר אל הזכאי ואליו בלבד.
נפטר הזכאי לאחר הגישו את הבקשה ,יועבר
התשלום לשאיריו (בן/ת זוג או ילדיהם)" .
אולם לגבי הקצבה בגין העבודה בגטו (שהיא
קצבה סוציאלית) יכול להגיש תביעה לקצבת
שאירים גם האלמן/ה של ניצול השואה הזכאי
גם אם לא הגיש בחייו כל תביעה לקצבה זו.
כמו כן ,פסק דין חדש שניתן בבית המשפט
העליון לעניינים סוציאליים בגרמניה באפריל
( 2011תיק B 13 R 20/10 Rמה)19.4.2011-
אישר לפי אמנת הביטוח הסוציאלי שבין ישראל
לגרמניה ,מתן קצבה רטרואקטיבית החל ממועד
תחילת הזכאות לקצבת הזקנה הישראלית
או משנת 1997המאוחר מבניהם .פסק דין זה
רלבנטי בעיקר למי שטרם הגיש תביעה לקבלת
אותה קצבה ולא למי שכבר מקבל אותה וכבר
סיים את הליכי הערעור לגביה.
* הכותב הוא היועץ המשפטי של ועידת התביעות בישראל
33
עושים כבוד
צוינו לשבח על תרומתם
לניצולים ,לחברה ולמדינה
העיטור הוענק לניצולי שואה שהצטיינו בתרומתם למדינה ולחברה ולפעילים בולטים בעשייה לרווחת
הניצולים .בין מקבלי האות גם משה זנבר ,יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל
| רינה בן טובים |
"עיטור האור" הוענק על ידי הקרן לרווחה
לנפגעי השואה ,בטקס שנערך ב 6-בפברואר
בבית חיל האוויר בהרצליה .ועדה ציבורית
מטעם חברי הועדה האקדמית המייעצת
שליד הקרן ובהשתתפות איתן הבר ,דנה
במועמדים על פי הקטגוריות הבאות:
• ניצולים שתורמים ומצטיינים בעשייתם
למען המדינה והחברה.
• ניצולים המצטיינים בתרומתם בתחום
התרבות והאומנות בישראל.
• מתנדבים בוגרים התורמים לשיפור איכות
חיי הניצולים.
• בעלי תפקידים בישראל שהצטיינו
בפעילותם למען ניצולי השואה.
האות הוענק למשה זנבר על תרומתו הייחודית
כשורד שואה לחברה ולמדינה .בנימוקי
הוועדה נכתב" :בתקופת השואה שהה במחנה
הריכוז דכאו ושוחרר מרכבת המוות על ידי צבא
ארצות הברית .לאחר תקופת התאוששות חזר
להונגריה והחל בלימודי כלכלה באוניברסיטת
בודפשט .במקביל הצטרף לתנועת 'העובד
הציוני' ובהמשך נתמנה ראש מחלקת ההכשרה
של התנועה .בראשית 1948כעשרה ימים
לאחר הגיעו ארצה נפצע קשה בקרבות לטרון.
באקדמיה ,שימש כחוקר וסטטיסטיקאי ואף
לימד תחומים אלה .בשירות הציבורי ,כיהן
במגוון תפקידים בכירים במשרד האוצר עד
למינויו בשנת 1971לנגיד בנק ישראל .במגזר
העסקי ,מילא תפקידים שונים כיו"ר מוסדות
עסקיים בבנקאות ,בתעשייה ובביטוח ,והגיע
עד לתפקיד יושב ראש בנק לאומי לישראל.
עם פרישתו מבנק לאומי עסק זנבר בייעוץ
פיננסי פרטי .בין תפקידיו הציבוריים כיהן
כנשיא לשכת המסחר הבינלאומית בארץ
ואף נבחר כחבר הנהלה של לשכת המסחר
העולמית בפריז .במקביל הקדיש זמן רב
לפעילות למען ניצולי שואה ,הן כיו"ר מרכז
הארגונים של ניצולי השואה בישראל והן כיו"ר
הוועד המנהל של ועידת התביעות שמרכזה
בניו יורק .במשך השנים הנהיג ארגונים בתחומי
34
התרבות,
החינוך,
הספורט והקשר עם
התפוצות .המכללה
הקימה
למנהל,
לכבודו את 'מכון
זנבר' לחקר הכלכלה
הציבורית והעסקית.
אוניברסיטת בר-אילן
העניקה לו תואר
דוקטור לשם כבוד.
ממשלת
מטעם
הונגריה זכה לעיטור
הזוכים ב"עיטור האור" .זכויות רבות על בימה אחת
האזרחי הגבוה ביותר".
עם אביו לטרנסניסטריה ,ולאחר שהפרידו
אלעזר שטרן ,יו"ר הקרן לרווחה אמר" :טקס ביניהם נדד לבדו מכפר לכפר ברחבי אוקראינה.
'עיטור האור' ,שבא לתת אות הוקרה מיוחדת עלה ארצה במסגרת עליית הנוער בשנת .1946
לאותם אנשים הפועלים הרחק מעין הציבור שיריו הראשונים התפרסמו בעיתונות בשנות
והרחק מאור הזרקורים התקשורתי למען החמישים ובשנת 1959הופיע סיפורו הראשון
החוליה החלשה בישראל -ניצולי השואה" .בכתב העת "גזית" .רבות מיצירותיו משקפות
את חוויותיו כנער בשואה או כצעיר ניצול
שואה בישראל הצעירה .ספרו הראשון הוא
מקבלי העיטור
פרופסור אהרון ברק -נולד בשם אריק בריק קובץ הסיפורים "עשן" ,שיצא לאור בשנת
בקובנה שבליטא .עבר את השואה כילד בגטו .1962
קובנה ובהמשך בהסתר ,יחד עם אימו ,אצל השר יוסי פלד -נולד בשם יוסף מנדלביץ'
איכר ליטאי ,חסיד אומות העולם .ב 1947-בבלגיה .בזמן מלחמת העולם השנייה נמסר
עלה עם הוריו לארץ ישראל .בשנים 1975עד עם אחיותיו למשפחה נוצרית מאמצת .אביו
1978כיהן כיועץ המשפטי לממשלה וכנשיא נספה באושוויץ .לאחר המלחמה חזרה אמו
בית המשפט העליון בשנים 1995עד .2006אל המשפחה הנוצרית לקחת אותם ,ובעזרת
הבריגדה היהודית הם עלו לארץ ישראל
שימש כיושב ראש של מספר ועדות חקיקה
והתיישבו בקיבוץ נגבה .פלד התגייס לצה"ל
ציבוריות ופרסם ספרים ומאמרים רבים
בשנת .1959גיבור חיל שלחם בקרבות הקשים
בנושאי משפט .פרופ' ברק זכה בפרסים שונים במלחמות ישראל ומילא שורה של תפקידים
כגון פרס ישראל למשפט ופרס צלטנר .הוא מרכזיים עד לתפקיד אלוף פיקוד הצפון .לאחר
חבר האקדמיה הלאומית למדעים בישראל פרישתו מהצבא שימש במגוון תפקידים בשוק
וכן חבר האקדמיה האמריקנית למדעים ,הפרטי והציבורי .כיום מכהן כשר וח"כ.
והוא בעל תואר דוקטור לשם כבוד ממוסדות לאה שנפ -נולדה בהונגריה .את תקופת
רבים להשכלה גבוהה בישראל ובעולם .כיום ,השואה ואת אושוויץ שרדה כנגד כל
משמש כראש קתדרת המחקר ע"ש אולגה הסיכויים ,בודדה ויחידה ממשפחתה .בשנת
רדזינר ,במרכז הבינתחומי הרצליה.
1950עלתה למדינת ישראל בה הקימה
אהרן אפלפלד -נולד בז'אדובה ,בוקובינה משפחה לתפארת הכוללת כיום 37נינים.
(רומניה) .במלחמת העולם השנייה הוגלה יחד לאה היא מפעל של אדם אחד .למעלה
עושים כבוד
מחמישים שנה שהיא מפרסמת מאמר מדי
שבוע בעיתון "אויקלט" ליוצאי הונגריה .עד
כה פרסמה 18ספרים על השואה הכוללים
את סיפוריה האישיים וסיפוריהם של ניצולים
אחרים .משך 15שנה הייתה סגן נשיא ארגון בני
ברית בחיפה .לאה תורמת רבות לזכרון השואה
והעברתו לדורות הבאים ,בספריה ,מאמריה
ואף במתן עדות לבני נוער ולמבוגרים .היא
מהווה דוגמא ומופת להישרדות מופלאה,
לתקומה ,לנתינה ולאהבת הזולת.
אגנס יגר -נולדה בהונגריה .עלתה לארץ בשנת
.1995שירתה בצבא כלוחמת חי"ר בגדוד
הקרקל .החל משנת 2009לומדת במכון
וינגייט .במסגרת מלגת לימודים של קרן
אימפקט מתנדבת אגנס בקרן לרווחה
לנפגעי השואה זו השנה השלישית .במסגרת
התנדבותה ,ביקרה אצל עשרות ניצולי שואה
סיעודיים ,הרבה מעבר לנדרש ממנה.
קוקי ודוד פישל -בני הזוג דוד וקוקי פישל הם
בני דור שני לניצולי שואה אשר חיים בניו ג'רסי,
בארה"ב .בשבע השנים האחרונות תורמים
בני הזוג פישל מדי חודש בחודשו גמלה
חודשית ל 12-ניצולי שואה נזקקים שונים.
כספי התרומה מופקדים ישירות בחשבונם
של הניצולים ומסייעים להם לשפר את איכות
חיים ולשמור על כבודם.עד כה תרמו בדרך
זו למעלה משבע מאות אלף שקלים חדשים.
עדה לזורגן -נולדה בברלין שבגרמניה ,דור
שני לניצולי שואה .בילדותה עברה לארצות
הברית ,למדה בבית ספר לקוסמטיקה והחלה
לעבוד בתחום .עדה הפכה לשם דבר בתחום
האיפור בארץ ובחו"ל ובשנת 1999הקימה
את בית הספר לאיפור בשם "סטודיו עדה
לזורגן ".עדה ניחנה בנשמה גדולה ובלב רחב
בכל הקשור לתרומה לקהילה ,לעזרה לנזקקים
ובמעשי התנדבות על בסיס יומיומי .היא
עוסקת בגיוס כספים ותרומות מזון בחגים
למשפחות נזקקות .חבילות המזון מועברות
לבתי תמחוי ולארגונים הפועלים למען ניצולי
שואה במסגרת עמותת "שורשים".
נחום איצקוביץ -מנכ"ל משרד הרווחה
והשירותים החברתיים .במסגרת זו מניע
מהלכים חדשניים ,במטרה לסייע לאוכלוסיות
החלשות בישראל .כמנהל הכללי יזם ,הקים,
הוביל ומימש אינספור מיזמים ,בתים,
הוסטלים ,תוכניות ושירותים לטיפול וסיוע
לאוכלוסיות רווחה ובכלל זה ניצולי השואה.
באפריל ,2007עמד בראשות וועדה בין-
משרדית לגיבוש פתרונות למצוקת ניצולי
השואה .הוועדה בראשותו בחנה את הנושא
המלצות
והגישה
אופרטיביות לשיפור
רווחתם של ניצולי
השואה הנזקקים ,בין
היתר באמצעות שיפור
הכספית,
הכנסתם
הפעילות
שיפור
לרווחתם בקהילה,
הבריאות,
בתחום
בתחום הסיעוד ,בדיור,
בטיפול הפסיכולוגי
והפסיכו גריאטרי.
צילום :ז'ראר אלון
על תרומתו לניצולים ולתרבות היידיש .שמואל עצמון
מנכ"ל
יובל פרנקל -
להציל את כבודה האבוד של השפה היידית,
חברת "עמיגור" .יעדי החברה מתמקדים במתן תרבותה ,חינה ,עממיותה ותפארתה ,ולמקדה
פתרונות דיור לעשרות אלפי דיירים ,רבים מהם כתרבות עשירה ומשמעותית המהווה אבן
ניצולי שואה .לאוכלוסיה זו מעמידה עמיגור יסוד חשובה בתולדות התרבות היהודית.
תוכניות ייחודיות ,הכוללות :השתלמויות ,יזם את הקמת תיאטרון יידישפיל בבתי אבות
סדנאות ,תוכניות תמיכה וסיוע אישי ,ובנוסף ובמוסדות גריאטריים בהם שוכנים שרידי
עזרה וסיוע בתחומי הניקיון ,קניית תרופות השואה .בשנת ,1993התקיים ביוזמתו "יום
ורכישת מצרכים ,וכן ליווי תומך של עובדים יידיש" בכנסת שבעקבותיו נחקק "החוק
סוציאליים ,ככל הנדרש .הקרן לרווחה לנפגעי לשימור תרבות היידיש" והוקמה "הרשות
השואה ,כמו גופים נוספים ,מפנה לעיתים הלאומית לתרבות היידיש".
קרובות ניצולי שואה חסרי דיור לבחינת פתרון ליא קניג שטולפר -נולדה בלודז' שבפולין.
דרך עמיגור .יובל מטפל בפניות אלה באופן בתום מלחמת העולם השנייה ,עברה עם
אישי ,מבקר את הניצולים ופועל נמרצות משפחתה לרומניה ולמדה משחק באקדמיה
למציאת פתרונות מהירים אם באמצעות לאמנות בבוקרשט .החלה להופיע כבר מגיל
עמיגור ואם באמצעות גופים אחרים .פועלו צעיר בתיאטרון היהודי בבוקרשט.
הייחודי בתחום הסיוע לניצולי שואה נמשך בשנת 1961עלתה קניג לישראל והתקבלה
כשחקנית בתיאטרון "הבימה" .במהרה החלה
למעלה משבע שנים ומקיף מאות ניצולים.
סא"ל ד"ר פול שדה -ההסתדרות לרפואת לבלוט בשלל תפקידים ראשיים ב"הבימה",
שיניים יזמה פרויקט לטיפולי שיניים לניצולי במחזות קלאסיים ובמחזות ישראלים
שואה נזקקים .שדה ,כמפקד מחלקת שיקום מודרניים.
הפה בצה"ל ,התגייס למשימה ,הוביל את בשנת 2008הוענק לליא קניג תואר דוקטור
התהליך הפנים צבאי ובכלל זה אף רתם את לשם כבוד מטעם אוניברסיטת תל אביב
שניתן לה "על תרומה שאין דומה לה לחברה
עמיתיו רופאי שיניים ,סייעות וטכנאים לעניין.
ולתרבות בישראל ועל יכולת וירטואוזית על
הפרויקט פועל בהצלחה כבר שלוש שנים,
הבמה" .בשנת 2010קיבלה קניג תואר דוקטור
כאשר מאות ניצולים כבר טופלו במרפאות
לשם כבוד גם מאוניברסיטת בר-אילן.
המומחים בחיפה ,באר שבע ותל השומר ,שם מרים זהר -נולדה בצ'רנוביץ' שברומניה .שרדה
נמצא לב ליבה של העשייה ההתנדבותית.
את השואה יחד עם אמה ואחיה במחנה עבודה
אחרי
שמואל עצמון וירצר -נולד בפולין.
גרמני .אביה נלקח להשמדה .לאחר המלחמה
ששרד את השואה כילד וכנער ,עלה בשנת ניסתה לעלות לארץ ישראל בספינת מעפילים
1948לישראל כמתנדב במלחמת השחרור .ונשלחה למחנות קפריסין .במחנה התבקשה
ב ,1949-עם שחרורו מהצבא התקבל לתיאטרון לעזור ולשמש סטטיסטית באחת ההצגות
ה"אהל" ולאחר מכן לתיאטרון הבימה .שיחק שהועלו ,ומאז נדבק לה ,לדבריה ,חיידק הבמה
בקרוב ל 100-תפקידים .היה ממייסדי תיאטרון והיא הצטרפה שם לתיאטרון חובבים יידי.
האוונגרד "זווית" אותו ניהל עשר שנים .בשנת לאחר עלייתה ארצה עם קום המדינה,
,1987לאחר 30שנה כאחד מבכירי השחקנים השתתפה תחילה בתיאטרון יידי שהוקם
ב"הבימה" ,יזם את הקמת תיאטרון יידישפיל .מקרב העולים החדשים ,ולאחר מכן התקבלה
זאת עשה מתוך תחושת שליחות וכצורך חיוני לסגל תיאטרון "הבימה".
35
יהדות רומניה והשואה
זוכרים את סטרומה
בבוקר ה 24-בפברואר 1942נפגעה אניית המעפילים 'סטרומה' מטורפדו רוסי 769 .פליטים מצאו את מותם
בים השחור • באוניברסיטת בן גוריון באר שבע נערך יום עיון לזכר הרוגי האונייה ,ובבית הכנסת הנושא את
שמה נערכה אזכרה • ספר חדש חושף שגם הבריטים פוצצו אוניות מעפילים
| דן אביטל |
"סטרומה" הייתה אונייה בולגרית שנבנתה
בשנת ,1830כספינת נהר ,ורוב הפלגותיה היו
בעיקר בדנובה .למעשה ,חלק ניכר מהספינה
היה במצב תחזוקה ירוד; האונייה לא הייתה
כשירה להפלגה בים ,ולא תקין היה להעלות
על סיפונה יותר מ 100-נפש .מסע הספינה
אורגן על ידי אנשי התנועה הרוויזיוניסטית
ברומניה שביקשו להביא יהודים לארץ
ישראל ,באמצעות העפלה .ב 11-בדצמבר
1941עלו על סיפון האונייה ,שעגנה בנמל
קונסטנצה שברומניה( ,בה היו עשרה אנשי
צוות ,וכ 760-מעפילים (לפי עדות אחרת 769
מעפילים) .על הסיפון עלו להפלגה הקצרה,
שנועדה להימשך כ 14-שעות 103 ,ילדים,
272נשים ו 393-גברים מבין יהודי רומניה.
התוכנית הייתה לברוח מאימת המשטר
הפשיסטי בראשותו של הרודן יון אנטונסקו,
לעבור במצרי הבוספורוס והדרדנלים ולהגיע
לחופי ארץ ישראל .לחלופין הייתה אפשרות
לקבל בטורקיה דרכונים ולהגיע באמצעותם
לארץ ישראל ,אך זו הייתה בעיקר רק מחשבה
ולא תוכנית סדורה (למרות שטרם ההפלגה
דיברו המארגנים על כך בוודאות ,בכל זאת
נראה שלא פעלו במאום להשגת דרכונים
36
ורק השלו את הנוסעים התמימים) .ההפלגה
של 'סטרומה' שיצאה לדרכה עם דגל פנמה,
התארכה בשל תקלות במנוע המיושן ,ורק
לאחר ארבעה ימים ,הספינה ,שמנועה
התקלקל בים השחור ,נגררה לנמל איסטנבול
ועגנה שם במשך כעשרה שבועות.
ממשלת טורקיה התנתה את שהות האונייה
בחופיה בכך שמדינה אחרת תסכים לקלוט את
הפליטים ,אך מדינה כזו לא נמצאה ,למרות
השהות הארוכה של האונייה בנמל .הבריטים
ששלטו בארץ ישראל -יעדם של המעפילים,
סירבו בעקשנות להתיר את עלייתם של
המעפילים לארץ .הנציב העליון הרולד
מקמייקל הקשיח את עמדתו ולא איפשר
את כניסת העולים לארץ ישראל ,אף אם
יקוזז מספר העולים ממכסת הסרטיפיקטים.
הלורד מוין פעל אף הוא בעניין ,כפי שתיאר,
בשנת ,1982ההיסטוריון ברנרד וסרשטיין:
"חשדות לח"י ,שהוא מילא תפקיד אישי
מכריע בהחלטות שהובילו לטביעת 'סטרומה'
בפברואר ,1942מתאמתות ,יש לומר ,בכתוב
בתיקים הרשמיים שבארכיונים ,שעתה הם
בני-השגה .למעשה ,בשלב המכריע של
הטיפול הרשמי בפרשת 'סטרומה' הייתה זו
התערבותו האישית של הלורד מוין שהטתה
את הכף נגד כל הקלה במדיניות הבריטית
לטובת הפליטים שעל סיפון האניה".
רק ניצול אחד שרד
הנוסעים הושארו בהסגר ונאסר עליהם לרדת
מהאונייה ,פרט לשמונה מעפילים .המעפילים
שנותרו על הספינה חיו על אספקה שקיבלו
מהקהילה היהודית באיסטנבול ,עד שגם
אספקה זו אזלה .בתוך האונייה הנתונה בתת-
תנאים פרצה מחלת הדיזנטריה והנוסעים
סבלו מקור ,מצפיפות ,מזוהמה ומרעב.
הבריטים לחצו על הטורקים להחזיר את
הנוסעים לארץ המוצא של ההפלגה ,רומניה.
הסוכנות היהודית עשתה כמיטב יכולתה כדי
לנסות ולהוריד את הנוסעים לחוף הטורקי ,וגם
ביקשה משלטונות המנדט הבריטי להכניס
את הפליטים לארץ ישראל ,ואף הציעה כי
למעפילי האונייה יועברו סרטיפיקטים על
חשבון מכסות העלייה הקבועות מדי שנה ,אך
הבקשות הושבו ריקם.
ניסיונות של הג'וינט לפעול בדרכים אחרות
מול השלטון הטורקי להתיר לנוסעים לרדת
לחוף ולשהות בינתיים במחנה זמני ,כשלו
יהדות רומניה והשואה
אף הם .השלטון הבריטי בארץ ישראל חשש
מפריצת הסכר ומגל של פליטים יהודים שינהר
בדרך האחורית לחופי ארץ ישראל וביקשו
לחסום את דרך העלייה מארצות הבלקן דרך
טורקיה .לאחר משא ומתן הסכימו הבריטים
להתיר לילדים ונערים בגילאים 16-11שהיו
על סיפונה את הכניסה לארץ ישראל (ההנחה
הייתה שילדים רכים יותר בשנים יתקשו
להיפרד מהוריהם) .אך חילוקי דעות על דרך
מעברם לארץ עיכבו את ביצוע ההחלטה.
לבסוף החליטו הטורקים להיפטר מהבעיה
בכל מחיר .בליל 23בפברואר ' ,1942סטרומה',
עם מנוע מקולקל ובלא עוגן ,נקשרה לספינת
גרר טורקית שגררה אותה ללב ים ,אל מחוץ
למים הטריטוריאליים הטורקיים ,והותירה
אותה שם בלא מזון ומים ,על מאות האנשים
שהצטופפו על סיפונה .למחרת ,בבוקר ה24-
בפברואר ,1942זיהתה צוללת סובייטית ,לפי
דיווחה" ,אוניית אויב" ,במי הים השחור ,סמוך
לחופי בולגריה ושיגרה אליה טורפדו .התברר
שהצי הסובייטי קיבל הוראה לפגוע בכל
אונייה לא מזוהה שנכנסת לים השחור .פגיעת
הטורפדו גרמה לנזק עצום לספינה הישנה
והרקובה .קוער האונייה התחתון שקע מיד
והאונייה ירדה אחריו במהירות למצולות.
ממאות האנשים שהיו על הסיפון שרדו שניים
בלבד :המעפיל דוד סטוליאר ואחד מקציני
האונייה ,שהצליחו לטפס על קורה והיו
סנטימטרים ספורים מעל קו המים .במשך
הזמן ניסו שני הניצולים לעודד אחד את השני
כדי לשרוד ובמשך הלילה הקר שבא שרו,
דיברו וצעקו .הם חששו שאם יפסיקו -לא
יחזיקו מעמד בקור העז ששרר במים וגופם
יקפא .לפנות בוקר התברר לסטוליאר שהקצין
לא החזיק מעמד ומת ,והוא נותר הניצול היחיד
מן האונייה .דייגים טורקים גילו במקרה את
הניצול והעלו אותו לספינתם .סטוליאר היגר
לארצות הברית וחי שם.
לומדים וזוכרים
בתחילת חודש מרץ 2012נערך
באוניברסיטת באר שבע יום
עיון וטקס זיכרון במלאות 70
שנה לאסון אונית המעפילים
"סטרומה" .את יום העיון הנחתה
פרופ' אילנה רוזן ,ראש מרכז
ראב ללימודי השואה והתקומה
באוניברסיטה .בדיונים השתתפו
פרופ' דליה עופר מהאוניברסיטה
העברית בירושלים ,פרופ' קרול
מונפלייה,
יאנקו מאוניברסיטת
דר' נתן כהן באזכרה בבית הכנסת "סטרומה"
צרפת ,ודר' אברהם מילגרם-
חוקר במכון הבינלאומי לחקר השואה ביד ושם ,שסקרו את תקופת השואה ברומניה
וההעפלה ממנה ,כמו גם את הסיבות שהביאו להטבעתה של אוניית המעפילים "סטרומה".
את באי יום העיון בירכו אריה רייטר ,יו"ר מוזיאון ובית הכנסת "סטרומה" ודר' נתן כהן ,יו"ר
התאחדות עולי רומניה באר שבע והנגב ,אשר ציינו את האסון שהתרחש בעת שלא הייתה
לנו מדינה וצבא שיגן על המעפילים.
בהמשך התקיימה בבית הכנסת "סטרומה" עצרת זיכרון ל 769-נספי האוניה ,בנוכחות
שגריר רומניה בישראל ,דר' אדוארד יוסיפר ,אשר הזדהה בדבריו עם סבלו של העם
היהודי .דר' כהן שיבח את מוזיאון "סטרומה" ,על פועלו כמוקד לחינוך הנוער והדור
הצעיר ,על מנת שיזכור ולא ישכח מה שהתרחש בזמן השואה .לדבריו" ,עם שלא זוכר
את עברו אין לו עתיד" .יתר הדוברים ציינו את היחס המשפיל לו זכו ,כשאף לא מדינה
אחת חשה לעזרת מעפילי "סטרומה" .אפרים גוטמן ,רבה של יהדות רומניה ,אמר כי "אין
לנקות מאשמה לא את המנדט הבריטי ,לא את רומניה הפרו נאצית ולא את ממשלת
טורקיה" .הטקס הסתיים עם דברי נציג המשפחות השכולות ,ברוך טרקנטין ,ששני אחיו
נספו על האוניה ועם שירת התקווה.
טביעת האונייה עוררה סערת רוחות ביישוב.
בעקבות פרשה זו פרסמו המחתרות כרוז
הנושא את תמונתו של מקמייקל ,הנציב העליון
באותה עת ,בנוסח כרוזי ה"מבוקש" שפורסמו
באשר ללוחמי המחתרות עצמם וקבעו בלשון
חריפה" :רצח! סיר הארולד מק מייכל (כך
במקור) ,הידוע כנציב העליון לפלסטינה (א"י),
מבוקש עבור רצח 800פליטים יהודים במימי
הים השחור באוניה "סטרומה" .ב־ 8באוגוסט
1944ערכו אנשי הלח"י ניסיון התנקשות בחייו
של מקמייקל שראו בו את האחראי הישיר
לסירוב לתת למעפילי ה'סטרומה' להיכנס
לארץ ישראל ,אך הוא הצליח לשרוד .השם
'סטרומה' הפך לסמל למדיניות הקשוחה
ואטומת הלב של ממשל המנדט הבריטי בארץ
ישראל כלפי אלו שהצליחו להינצל מן השואה
שהתרחשה באירופה ,וחיזקה את התביעה
הציונית לגבי הנחיצות שבהקמת מדינה
יהודית ,כדי שמקרה כזה לא יישנה.
גם הבריטים פוצצו
ספינות מעפילים
בשולי הדברים ובאותו עניין ,חושף ספר חדש,
" :MI6ההיסטוריה של שירות הביון החשאי
,"1909-1949כי סוכני שירות הביון הבריטי
הטמינו בסוף שנות ה 40-פצצות בחמש ספינות
מעפילים שעגנו באיטליה .הספר ,שראה אור
לאחרונה באנגליה ,חושף מסמכים המעידים
כי סוכנות הביון MI6פוצצה באיטליה חמש
ספינות מעפילים לפני שיצאו בדרכן לישראל,
כדי למנוע הגירה יהודית לארץ ישראל.
מחבר הספר ,פרופ' קית' ג'פרי ,חושף עוד כי
פוליטיקאים בריטים היו אלה שהורו לאנשי
סוכנות הביון לנסות ולעצור את גל ההגירה
מאירופה לפלסטינה ,מתוך רצון לשאת חן
בעיני מדינות ערביות שהיו יצואניות נפט,
שהתנגדו להגעת הפליטים לארץ .למבצע החל
ב 14-בפברואר 1947הוקצו 47אלף דולר .סוכני
MI6הצליחו להטביע ספינה אחת ,ושתיים
אחרות ניזוקו קשה .כמו כן ,התגלו חומרי
הנפץ בשתי הספינות אחרות טרם פיצוצם.
האיטלקים פסלו את האפשרות של מעורבות
בריטית בפיצוצים ,והעריכו כי מדובר בערבים
שהשתמשו בחומרי נפץ מתוצרת בריטניה.
עוד מגלה הספר ,כי הסוכנות היהודית הורתה
לאנשיה כי במקרה ויעצרו -יטענו כי גויסו
על-ידי איש עסקים אנטי-קומוניסטי אמריקאי
הקשור לתעשיית הנפט .מסתבר ,כי במסגרת
המבצע נשקלה ב MI6-גם האפשרות לפוצץ
את ה"אקסודוס" שעגנה בצרפת.
37
יהדות רומניה והשואה
"רומניה לא עושה די
במלחמה באנטישמיות"
בנאום שנשא זאב שוורץ ,יו"ר התאחדות עולי רומניה בישראל ,בפרלמנט הרומני ,דרש מהממשלה
לפעול כנגד הגל האנטישמי הגואה במדינה
לרגל ציון יום השואה בחודש אוקטובר השנה,
הוזמן זאב שוורץ ,יו"ר התאחדות עולי רומניה
לנאום בפרלמנט הרומני .בין יתר דבריו אמר:
"לדאבוני הרב ,מדווחים העיתונים ,הרדיו
והטלוויזיה על קבוצות הולכות וגדלות הדורשות
להחיות את האנטישמיות .הממשלה מצידה אינה
פועלת ,בנימוק שרומניה היא ארץ דמוקרטית
שאזרחיה נהנים מהגנה על חופש הביטוי .אני
מצהיר בפניכם שנולדתי ולמדתי ברומניה,
ובשמם של 350,000יהודים ילידי רומניה החיים
בישראל ומעריכים את מדינתכם ,אני מבקש
מהשלטונות לשים קץ לתופעות אלה".
כשהוא פונה אליהם בנימה אישית יותר המשיך
ואמר" :מכובדי חברי הפרלמנט ,מדבר בפניכם
אותו ילד בן 6שמייצג כיום כ 300,000-יהודים
יוצאי רומניה בישראל ,ומכהן גם כסגן יו"ר
מרכז הארגונים של ניצולי השואה .אותו ילד
שגורש לגיהינום של טרנסניסטריה ביחד עם עוד
180,000יהודים 120,000 .מהם נרצחו או שנפטרו
מרעב ומחלות ונקברו בקברי אחים .רק 60,000
איש ,שאני אחד מהם ,נותרו בחיים ללא אבא,
אם ,אח ואחות משום שחיילים רומנים ירו בהם".
שוורץ מדגיש כי ממשלות רומניה לא הכירו
במשך עשרות בכך שבארצם הייתה שואה
ושהצבא הרומני שיתף פעולה עם הנאצים.
"רק לאחר מאמצים בינלאומיים ,כולל ועדה
בראשותו של אלי ויזל בשנת ,2004סוף סוף
הכירו בכך" ,אמר .כמו כן התקיימה בבוקרשט
עצרת זיכרון לזכרם של הנרצחים בפוגרומים
עצרת זכרון לנרצחים
מבקש להילחם באנטישמיות .זאב שוורץ בפרלמנט הרומני
שהתרחשו בערים שונות .זה החל בעיר דורוחוי
ומשם עבר לבוקרשט ,ממנה נלקחו מביתם 120
יהודים כולל רב העיר .הם נרצחו ביער זי'לבה
ולאחר מכן ניתלו גופותיהם בבית מטבחיים
כשעליהם נכתב" :בשר יהודי כשר".
בעיר יאש הועלו 13,200יהודים לרכבות של
משא וסגרו עליהם את הדלתות והחלונות על
מנת שלא יהיה להם אוויר .כשנחנקו ,הטילו
את גופותיהם לאורך המסילה .מהעיר אוראדיה
נשלחו כ 30,000-איש ואישה לאושוויץ .אף
אחד מהם לא חזר .בסך הכול נרצחו על ידי
הצבא הרומני 350,000נפש שחטאם היחיד
היה שנולדו יהודים.
* הכותב הוא יו"ר התאחדות עולי רומניה בישראל
הרומנים היו שותפים לפתרון הסופי
בין ממשלות גרמניה הנאצית והממשלה
הרומנית התנהל משא ומתן סודי בדבר הכללתם
של יהדות רומניה בפתרון הסופי הגרמני.
מהצד הרומני ידעו על כך רק יון אנטונסקו,
שליט רומניה בתקופת מלחמת העולם השנייה,
מיכאי אנטונסקו ,סגן ראש ממשלה ושר החוץ
ורדו לקה ,הממונה על בעיית היהודים .גם ההנהגה
של הפשיסטים הרומנים היתה מעוניינת לשמור
על מעטה החשאיות ,כדי למנוע מהיהודים
לפנות לפוליטיקאים מהאופוזיציה שעדיין
נהנו מהשפעה מסוימת וגם כדי למנוע הפעלת
לחצים של מדינות זרות .אך הידיעות דלפו
והפתרון הסופי שיזמו הנאצים לא יצא לפועל
הודות להתערבותה של המלכה אלנה ,אימו של
המלך.
אך זה לא באמת עצר את תהליך
ההשמדה .כבר לפני כניסת הצבא הרומני
לבסרביה ובוקובינה נקבעה המטרה של טיהור
38
המחוזות האלה מיהודים .השלב הראשון היה
בזמן שבין יציאת הצבא הסובייטי וכניסת הצבא
הרומני .קבוצות עצמאיות של רומנים תפסו
יהודים ,בזזו את רכושם ,אנסו את הצעירות
והרגו אותם .בשלב זה נרצחו עשרות אלפי
יהודים .השלב השני בוצע לאחר השתלטות
הצבא הרומני על שטחים אלה ,שקיבל הוראות
בעל פה להרוג יהודים ולבזוז את רכושם מיד עם
תחילת הכיבוש .הגירוש לטרנסניסטריה בוצע
אף הוא בהחלטיות ומי שניסו לחזור למקומות
מהם גורשו נענשו בחומרה הגדולה ביותר.
הגרמנים לעומת זאת ,רצו להעביר את יהודי
רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ ששכן סמוך
למסילת הברזל .הצלחת התהליך הייתה תלויה
בכך שהיהודים לא יידעו עד הרגע האחרון מה
צפוי להם ויחשבו שהם נשלחים למחנות עבודה.
מסיבה זו התנגדו הגרמנים לגירוש האלים של
היהודים לטרנסניסטריה.
לאחר העברת צפון טרנסילבניה לשלטון הונגרי
ב 30-באוגוסט ,1940נשארו תחת שלטון רומני
כ 600,000-יהודים שכמחציתם חיו בבסרביה
ובצפון בוקובינה .מתוך 300,000היהודים שחיו
באזורים אלה ,כ 100,000-הוגלו לסיביר על ידי
שלטונות בריה"מ ,גויסו לצבא האדום או שנסוגו
יחד עם הסובייטים לפני כניסת כוחות הכיבוש.
תוך כדי יישום התוכנית הרומנית לטיהור
אתני של מחוזות אלה ,עשרות אלפי יהודים
הוצאו להורג על ידי ז'נדרמים ויחידות צבא
רומניות וגרמניות במהלך החודשים הראשונים
של המלחמה .על פי דוחות של השגרירות
הגרמנית בבוקרשט הוגלו לטרנסניסטריה
160,000עד 185,000יהודים.
ועדת ההיסטוריונים ,שהוקמה על ידי ממשלת
רומניה ,החליטה שאינה יכולה לנקוב במספר
היהודים שהומתו בשואה תחת שלטון רומני,
אך ציינה שמספרם נע בין 280,000ו.380,000-
יהדות מקדוניה -משואה לתקומה
קבוצת פרטיזנים .בשורה האמצעית ,ראשונה (מימין) אסתר עובדיה "-מארה" ,שלישית ,אדלה פרג'י " -קאטה" ,רביעית ,אסתריה לוי " -לנה",
צילום :בית לוחמי הגטאות /ארכיון התצלומים
הטרגדיה המקדונית
ערב מלחמת העולם השנייה מנתה יהדות מקדוניה כ 7,800-יהודים .רובם בשלוש קהילות – ביטולה
(מונסטיר) ,סקופיה ושטיפ .הייתה זו קהילה קטנה יחסית ,אך העצרת לציון גירושם של יהודי מקדוניה ביד
ושם לימדה אותנו לא רק על חלקה במלחמה בנאצים ,אלא גם על תרומת בניה למדינת ישראל
| ראול טייטלבאום |
אחרי כיבושה של יוגוסלביה באפריל ,1941
סופח חבל מקדוניה לממלכת בולגריה ,אז
בעלת ברית של גרמניה הנאצית .נגד יהודי
מקדוניה הפעילו השלטונות הבולגריים חוקים
ותקנות .בהתחלה בעיקר בתחום הכלכלי -
הוטלו היטלים קולקטיביים ,הוחרם רכוש
יהודי והוטלו הגבלות על עיסוקים מקצועיים.
מספטמבר 1942יהודים חויבו לשאת טלאי
צהוב ובתיהם ועסקיהם סומנו .כבר מסוף
1941התנהלו מגעים בין נציגי גרמניה הנאצית
לשלטונות בולגרייה על שילוחם של יהודים
מזרחה ,למחנות ההשמדה .לקראת סוף
המו"מ נטלו בו חלק ,תיאודור דנקנר ,שליחו
של אייכמן ,ואלכסנדר בלב ,ראש הקומיסריון
הבולגרי לעניינים יהודיים ,שהוקם אז בסופיה.
המו"מ נמשך ,ולבסוף ,בפברואר ,1943הושג
הסכם לפיו יועברו כ 20-יהודים בשליטה
בולגרית ,בעיקר ממקדוניה וצפון תראקיה
ביוון ,למחנות השמדה בשטחי פולין הכבושה.
בשלב זה ,הסכם זה לא נגע ליהודים בשטחה
של בולגריה עצמה ,אלא רק ליהודים בשטחים
שסופחו לבולגריה .יהודי בולגריה ניצלו מן
ההשמדה .את המחיר שלמו יהודי מקדוניה.
ב 11-במרץ ,1943במבצע מאורגן היטב ,עצרו
שלטונות הכיבוש הבולגריים 7341יהודי
מקדוניה .הם רוכזו במחסני טבק ממשלתיים
בבירת החבל ,סקופיה .בשלב מסוים שוחררו
ממחנה זה 165רופאים ורוקחים יהודיים
וכן יהודים בעלי אזרחות זרה .כמה מאות
מיהודי מקדוניה הצליחו להימלט עוד קודם
לכן לשטח של אלבניה ויוון שהיו עדיין תחת
שלטון צבאי איטלקי.
ב 25 ,22-ו 29-במרץ החלו הרכבות עם
היהודים לזוז מסקופליה ונמסרו לגרמנים.
יצאו אז שלושה משלוחים עם 7144יהודי
מקדוניה ,לרבות כ 2000-ילדים ,לטרבלינקה.
כולם נרצחו .איש מהם לא חזר .במהלך
המלחמה הצטרפו למעלה מ 146-מיהודי
מקדוניה לפרטיזנים ותנועת ההתנגדות85 .
מהם נפלו בקרבות .אחרי המלחמה נותרו
במקדוניה כ 200-יהודים בלבד .רובם עלו
לישראל .שיעור השמדת יהודי מקדוניה
בתקופת השואה הוא מן הגבוהים באירופה.
91.5אחוזים מיהודים שחיו בחבל מקדוניה
לפני מלחמת העולם השנייה ,נרצחו בשואה.
כמו בכל שנה ,גם השנה נאספו ב 11-למרץ
יוצאי מקדוניה וצאצאיהם בבית הכנסת ב"יד
ושם" בירושלים לעצרת שנתית לגירוש יהודי
מקדוניה .בעצרת זיכרון מרגשת ,בהנחיית ד"ר
רחל לוי-דרומר ,שמעו הנוכחים שירי לדינו
מפי הזמרת כוכבה לוי ,וקדיש מפי החזן מוטי
מערבי .נעמה גליל ,מנהל מחלקת ההדרכה
של "יד ושם" ,השמיעה הרצאה על עדויות
ומסמכים ממשפט אייכמן .דברים מרגשים
המשך בעמוד 39 40
יהדות מקדוניה -משואה לתקומה
על שיתוף הפעולה ההיסטורי בין היהודים
והעם המקדוני ,השמיע פטר יבנובסקי,
שגרירה החדש של מקדוניה בישראל .כמו כן,
דיברו משה טסטה ,יו"ר דור ההמשך של יהודי
מקדוניה ומר משה בן שחר ,יו"ר התאחדות
עולי יוגוסלביה לשעבר.
במהלך המלחמה הצטרפו למעלה
מ 146-מיהודי מקדוניה לפרטיזנים
ותנועת ההתנגדות 85 .מהם נפלו
בקרבות .אחרי המלחמה נותרו
בה כ 200-יהודים בלבד .רובם עלו
לישראל .שיעור השמדת יהודי
מקדוניה הוא מן הגבוהים באירופה.
91.5%מהם נרצחו בשואה
הגיבורה אסתר עובדיה – מארה
משה טסטה ,ייחד את דבריו בעצרת הזיכרון
על השתתפותם של יהודי מקדוניה במלחמה
האנטי – פשיסטית וסיפר ,בין היתר" :במלחמת
העולם השנייה השתלבו קבוצות צעירים
מיהודי מקדוניה ויצאו באופן מאורגן אל
היערות ,הצטרפו ליחידות הפרטיזנים שפעלו
במקדוניה ,והצטיינו בפעילותם נגד הבולגרים
והנאצים .היום נעלה את זכרה ונציין את
פעילותה של הפרטיזנית ,אסתר עובדיה -
מארה הי"ד .נערה אמיצה ,יהודייה בכל נימי
נפשה ,פרטיזנית ולוחמת נועזת".
גירוש יהודי מקדוניה ,מרץ 1943
40
המשך מעמוד 39
אסתר עובדיה נולדה בשנת 1922 וגדלה בגטו
היהודי של ביטולה .מגיל צעיר ידעה עוני,
התייתמה מאביה ונאלצה להשתתף בפרנסת
המשפחה .היא הצטרפה לקן "השומר הצעיר"
שפעל בעיר כאחת מחניכיו של ליאון קמחי.
ב 1939- נטלה אסתר חלק במפגש עם משה
פיאדה ,מנהיג קומוניסטי שאך זה השתחרר
מבית סוהר .אחרי פגישה זו מצטרפת אסתר
לשורות הנוער הקומוניסטי.
באפריל ,1941כאשר הגרמנים פלשו
ליוגוסלביה ,חזרה אסתר לביתה בביטולה.
מן הרגע הראשון הצטרפה למחתרת שהחלה
לפעול .בעקבותיה הלכו רוב חברי השומר
הצעיר שפעלו בעיר לפני המלחמה .לנוכח
התגברות רדיפות השלטונות הבולגרים
ב1943- ,הועברה הנחיה שכל מי שיכול לשאת
נשק ינסה לעזוב את העיר ויצטרף לפרטיזנים
הפועלים באזור ,או שינסה לברוח לאלבניה או
ליוון .אסתר עובדיה ברחה לבולגריה יחד עם
ארב ע צעירות יהודיות -קוזה קמחי ,אדלה
פארגי' ,אסתר לוי וז'מילה קולומונוס -אליהן
הצטרפו עוד שלושה אנשי מחתרת .בשלב
ראשון מצאו מסתור בחנותו של תושב ביטולה.
איש קשר הוליך אותם ליחידת הפרטיזנים.
ניתן להם נשק שלל וכל אחת קיבלה כינוי
מחתרתי .אסתר הייתה ל"מארה".
כשבועיים אחרי בואן השתתפו בפעולה
הראשונה בה הותקפה תחנת משטרה
בולגרית .מכאן ואילך השתתפה אסתר,
צילום :ארכיון תמונות יד ושם
פסל של אסתר עובדיה
צילום :בית לוחמי הגטאות /
ארכיון התצלומים
כקומיסר פוליטי של גדוד פרטיזנים ,בקרבות
נגד הבולגרים ,הגרמנים והאיטלקיים .במרס
1944תוקפת הבריגאדה השלישית תחנת
רכבת .הפרטיזנים מצליחים לכבוש את תחנת
הרכבת .מתוך 200 חייליים גרמנים ובולגרים
שהגנו על התחנה רק כ 60-נותרו בחיים.
גבורתה של אסתר עובדיה בקרב זה זוכה
להערכה כללית .במו ידיה חיסלה חוליית אויב
עם מקלע כבד.
בקיץ 1944הוטל על הגדוד של אסתר לחזור
למקדוניה .משימת הגדוד הייתה לתקוף קו
מבוצר של האויב בשרשרת הרים המהווים את
הגבול עם יוון .באחת הפסגות ,קאימקצ'אלן
שמה ,היו בונקרים מבוצרים של חיילים
בולגרים שהיה צריך לכבוש .ב 26- לאוגוסט,
מסתערת אסתר בראש כיתת פרטיזנים
על אחד הבונקרים .זה הקרב האחרון שלה.
כדור רצחני פוגע בראשה .בת 22 הייתה
בנפלה .יהודי ביטולה תרמו תרומה גדולה
ביותר לתנועת ההתנגדות של מקדוניה66 .
מיהודי ביטולה התגייסו לפרטיזנים 56 ,מהם
נפלו בקרבות.
בנובמבר 1944שוחררה מקדוניה .כיום אין בה
יהודים ,מלבד פסלה של אסתר עובדיה -מארה,
ואנדרטה לזכר ששת המיליונים המוצבות
בטבורה של העיר .בשנת 1953הוכרזה אסתר-
מארה כגבורה לאומית של יוגוסלביה.
יהדות מקדוניה -משואה לתקומה
זכרה הונצח גם בשיר מקדוני :זכרו אותה אחי,
את אסתריה מארה ,אסתריה מארה ,נפלה היא
למען העם ,למען העם נפלה ,למען מקדוניה.
עיריית ירושלים הנציחה את זכרה וקראה על
שמה רחוב בשכונת רמת בית-הכרם.
תרומת יוצאי מקדוניה
למדינת ישראל
משה בן שחר ,סיפר על כמה דמויות מבין
יהודי מקדוניה שתרמו לישוב היהודי בישראל.
"מידי שנה בכנסים אלה אנו מדברים על
השואה .השנה אני רוצה לדבר על התקומה,
ולהתעכב במיוחד על התרומה הרבה של
יוצאי מקדוניה בתקומתה של מדינת ישראל,
בארץ ישראל .אין שטח בארץ שאין להם בו
טביעות אצבע ברורות ובולטות".
• המלחין הידוע ,מוני אמריליו ,נולד בסקופיה
בשנת 1932 .לאחר שעלה ארצה ,למד
באקדמיה למוסיקה בתל אביב .הלחין כמה
יצירות סימפוניות ,קאמריות ומקהלתיות.
בשנת 1957הלחין גם סונאטה לתזמורת
שבוצעה ע"י "קול ישראל" לרגל חגיגות
העשור לישראל .כמו כן הלחין מוסיקה
לשירים של משוררים ישראליים והיה
מדריך מוסיקלי של להקות צבאיות .אמריליו
פרסם ספרי לימוד ועיבוד לגיטרה ,קלטות
וידאו ותקליטים ובהם יותר מ 400-משיריו
המבוצעים בידי זמרים מפורסמים -חוה
אלברשטיין ,שלמה ארצי ,יהורם גאון ,שושנה
דמארי ,רבקה זוהר ,ששי קשת ודורית ראובני.
• הצנחן והלוחם ,נסים ארזי-טסטה ,נולד
בביטולה בשנת 1916 .היה פעיל ב"שומר
הצעיר" בביטולה .לארץ הגיע בדרך בלתי
לגאלית ובשנת 1939 הצטרף לקיבוץ שער
העמקים .בימי מלחמת העולם השנייה התנדב
לקבוצת הצנחנים חברי ה"הגנה" ,שנשלחה
במסגרת הצבא הבריטי ליוגוסלביה הכבושה
ופעל כקשר רדיו בפרטיזנים .ב1954- ,בכנס
חגיגי של צנחנים מתנדבים ,בקיבוץ מעגן,
נפל אחד המטוסים על הקהל .באסון נספו 14
איש ו 23-נפצעו קשה ,ביניהם ארזי .תוצאות
הפגיעה היו קשות ,בריאותו הלכה והורעה ,אך
בכוח רצונו לא נכנע ולא הפסיק לעבוד,אפילו
כשנמנעה ממנו זכות הדיבור והוא הוגבל
לעבודה ביד אחת.
• התעשיין והנדיב ,ניסים ברוך ,נולד בביטולה
בשנת 1898 .היה מעשירי הקהילה היהודית
בביטולה .מתפרתו העסיקה עשרות תופרות
וחייטים בתקופת משבר עולמי שפגע
בביטולה קשות .הצטיין במעשים נדיבים
ופעמיים בשנה ,לקראת החגים הגדולים
הלביש ילדים עניים .עם בואו ארצה בשנת
1933התקשר עם יוצאי יוגוסלביה ויחד
התכוננו לארגן גוף שיעזור לעולים אם
וכאשר יבואו .בשנת 1935ישב ראש באספה
מוניו אמריליו עם האקורדיון
שהחליטה על ייסודה של התאחדות עולי
יוגוסלביה ונבחר לחבר ההנהלה בה היה פעיל
שנים רבות .ב1934- פתח ברוך בית מלאכה
בתל-אביב ושמו "ניבה" (ראשי התיבות של
שמו) .לאחר קום המדינה הרחיב המפעל
את כושר הייצור של אופנת גברים .ילדיו,
אורציון ישי
ניסים יושע
שהמשיכו את דרכו במפעל ,זכו פעמיים בפרס עזרא מנחם
הייצוא המצטיין ובשנת 1992העניק להם העשרים הצטרף ל"הגנה" והדריך תלמידים
נשיא המדינה ,חיים הרצוג ,פרס על תרומתם בכל ענפי ההתגוננות .ב"הגנה" הכיר את
רעייתו לעתיד שרה ,ועמה הצטרף בשנת
לפיתוח התעשייה הישראלית.
• הסופר עזרא המנחם (מנחם) נולד בסקופיה 1930לחלוצים בבית שערים .בשנת 1943עברו
בשנת 1907 .את שנות ילדותו ונעוריו עשה לקיבוץ אשדות יעקב ושם נבחר למרכז המשק
בירושלים העתיקה .מפעל חייו כולל סיפורים ולמזכירות הקיבוץ המאוחד .בשנת 1953 עבר
רבים על הווי החיים בירושלים .כתב ספרים לגור ולעבוד בבית הספר החקלאי בכפר הירוק
ועסק בזיכרונות ובניחוחה של ילדותו .בעיר שהיה אז בראשיתו .נשלח לטוגו שבאפריקה
הולדתו סקופיה .בשנת 1969זכה ב"פרס להקים חווה חקלאית לנוער עזוב ,וכשחזר
ירושלים" על תרומתו הספרותית הייחודית.
ארצה ויצא לגמלאות המשיך במשך שנים
• הפילוסוף ,ד"ר ניסים יושע ,נולד בביטולה
ללמד בבתי ספר חקלאיים בארץ.
בשנת .1933בשנים 1955-1952 שימש מורה
• איש "סולל בונה" ,יצחק משולם ,נולד
ומנהל בביה"ס לנערים בירושלים .ב1956-
התקבל למשרד החוץ ומילא תפקידים מגוונים בביטולה בשבת .1914היה פעיל בשומר
בשירות החוץ .בשנים 1989-1977הצטרף הצעיר .עלה ארצה בשבת 931 1ועבד
למשרד החינוך והתרבות ועמד בראש המרכז בסלילת כביש ,בקטיף פרי הדר ובחפירת
למורשת עדות ישראל .פרסם מאמרים תעלות השקיה בפרדסים .היה פעיל
פובליציסטים ומדעיים שונים .ספרו "מיתוס במועצת הפועלים של פתח-תקווה ועסק
ומטאפורה -הפרשנות הפילוסופית של הירירה בקליטת עולים מעירו ביטולה .בשנת
לקבלת האר"י"( ,אברהם כהן דה הירירה ,ר.ט 1933 ).עבר לתל-אביב ועבד בבניין ,במשרד
זכה בפרס יצחק בן-צבי לשנת תשנ"ה.
שהתאגד
הקואופרטיביים
הקבלנים
• המחנך והסופר ,אורציון ישי ,יליד 1936ונקרא "סולל בונה" .שם עבד עד לפרישתו
להוריו יוצאי ביטולה ,הראשון שנולד לגמלאות .בשנת 1935עבר לירושלים,
בארץ בירושלים .מוסמך בחוג לחינוך המשיך לעבוד בבניין ובמקביל לעבודתו
במגמת פיקוח והדרכה של מורים .למעלה
עoק גם בפעילות ציבורית ופוליטית .בין היתר
משלושים שנה עסק בהוראת מקרא ולימודי
עסק גם בהקמת סליק נשק ותחמושת עבור
היהדות בבתי ספר תיכוניים .אחר כך יצא
לשליחויות שונות מטעם הסוכנות היהודית" .ההגנה" .היה פעיל בקליטת עלייה בהכשרת
כתב ספרים ומאמרים רבים ובשנת 1996 עובדים בענפי הבנייה השונים.
זכה בפרס הראשון בתחרות מספרי סיפורים קצרה היריעה מלהזכיר את כולם .כל אלה
במסגרת אירועי שלושת אלפים שנה לירושלים .שהוזכרו ,עלו ארצה לפני פרוץ מלחמת העולם
• המחנך והחקלאי ,משה לוי ,נולד בביטולה השנייה .אפשר לתאר מה רבה הייתה תרומתם
בשנת 1911ועלה ארצה ב1926- .למד של יהודי מקדוניה לתקומת המדינה לולא
בביה"ס החקלאי מקווה ישראל .בסוף שנות נרצחו באכזריות בידי הנאצים ועוזריהם.
המשך בעמוד ???
41
סיפורה של הנצחה
שירים על עולם טוב יותר
סיפורו של הילד אברמק קופלוביץ' ,אשר נרצח באושוויץ כשהוא בן 13שנים ,והותיר אחריו מחברת עם
שירים נוגעים ללב .אחרי שהתגלו על ידי אחיו החורג אליעזר (לולק) גריפילד ,התפרסמו בעולם כולו ושמו
הונצח על בולים ומטבעות ,במוזיאונים וברחוב שנקרא על שמו בלודז'
| רינה בן טובים |
לכאורה -עוד סיפור על ילד יהודי שנולד וחי
בלודז' ונרצח במשרפות אושוויץ .אך בכך לא
תם הסיפור .אברמק קופלוביץ נולד בלודז'
ב ,18.2.1930-בנם של יוכבד גיטל ומנדל
קופלוביץ .הוא הספיק ללמוד שתי כיתות
בבית הספר העממי ,עבד בגטו ,ונשלח עם
אמו יוכבד ואביו מנדל לאושוויץ .אביו הצליח
להעביר אותו בסלקציה הראשונה ,אבל אחר
כך ,כשנשלחו לעבודת הפרך ,הסתיר את
אברמק בצריף .משחזר האב לצריף בתום
עבודתו ,גילה כי בנו יחידו נלקח ונשלח
למשרפות .אברמק היה בן 14במותו .גם אמו
נרצחה .במרשם התושבים של גטו לודז' כתוב:
אברהם קופלוביץ' ,נולד ,18.2.1930 :מקצוע:
תלמיד ,הכתובת בגטו :רחוב .Siegfriedstr 9
לימים ,חזר מנדל קופלוביץ ששרד את
התופת ללודז' ומצא מחברת שירים וציורים
של בנו אברמק שכותרתה "משל עצמי"
( .)UTWORY - WŁASNEהוא התחתן עם חיה
גרינפלד מלודז' ,ניצולת שואה אף היא ,שבנה
אליעזר (לולק) ניצל גם כן ,ועלה איתם ארצה
ב .1957-מנדל לא סיפר מעולם לאיש על
מחברת השירים .לאחר מותו ומות רעייתו,
מצא בנו החורג אליעזר (לולק) את מחברת
השירים של אברמק .השירים שכתובים
בפולנית מדהימים את השומע בעושר הביטוי
שלהם ובכישרון שהיה לילד אברמק ,שהספיק
ללמוד רק שנתיים בבית הספר.
לולק הפך את מחברת השירים למפעל חיים.
השירים יצאו לאור והתפרסמו ברחבי העולם.
פרסום ראשון ראה אור בשפת המקור בפולין.
מבקר הספרות הפולני זביגנייב דומיניאק כתב
בהקדמה להוצאה הפולנית" :חמישים שנה
אחרי מותו של אברמק ,אנו ניצבים מוכי הלם
לנוכח האבידה שספגה תרבותנו" .בישראל
יצאו לאור שתי מהדורות ,ובצרפת מהדורה
אחת .השיר "חלום" תורגם ל 15-שפות .סיפורו
42
של אברמק קופלוביץ מופיע ב"יד ושם",
במוזיאון השואה באושוויץ ,ובמוזיאונים
בוושינגטון ובהירושימה.
אברמק והוריו .משורר קטן גדול
האיור של אברמק על גבי מטבע פולני
ב 1995-השיג הבן לולק הסכמה מעירית
לודז' לקרוא רחוב על שם "המשורר אברמק
קופלוביץ" לזכר מיליון וחצי ילדים יהודים
שנספו בשואה .הוא דאג לחרוט על המצבה
של מנדל קופולביץ גם את שמו של אברמק.
האיור שצייר אברמק ,הפך ללוגו לאירועי
זיכרון שונים ,הודפס על בולים ,סיכות,
מחברות ,ספרים ,מפות ועוד ,ונחרט על לוחות
השיש שהפולנים קבעו במוסדות היהודיים
שפעלו בלודז' לפני המלחמה.
לאחרונה ,במרץ ,2011הציבה עיריית חולון
שלט זיכרון על הבית בו התגורר מנדל קופלביץ
בחולון ,ובו נמצאה מחברתו של אברמק.
במהלך הטקס ,שנערך בנוכחות שגרירת
פולין בישראל ,אגנישקה מגדז'אק מישבסקה,
וראש עיריית חולון ,מוטי ששון ,אמר לולק:
"לפני 26שנים מצאתי בבית זה מחברת
דהויה עם שירים של אברמק קופלוביץ ,ילד
יהודי שנרצח במחנה אושוויץ .היו בה שמונה
שירים ,שני מערכונים וציור אחד -חלומות
של ילד שלא זכה להגשימם .עדות מצמררת
לתעצומות נפש של ילד בן 13בגטו לודז' ,עוזר
סנדלר אשר עבד בפרך 10שעות ביום ,אך
כתב ואייר בתנאי רעב ,קור ועייפות שירים על
עולם טוב יותר".
חלום
כשאגדל ואהיה בן עשרים,
אצא לראות את עולמינו המקסים.
אתיישב בתוך ציפור עם מנוע,
אתרומם ואמריא אל החלל ,גבוה.
אעוף ,אטוס ואתנשא
מעל עולם רחוק ויפה.
אחלוף מעל נהרות וימים,
אל השמיים אתרומם ואפרח,
עננה אחות לי והרוח אח.
אתפעל מנהרות הפרת והחידקל,
אראה את הפירמידות והספינקס,
במצרים העתיקה של איזיס האלה.
אחלוף על פני מפלי הניאגרה
ואטבול בחום שמשה הצורב של סהרה.
ארחף מעל צוקי טיבט לוטי עננים
ומעל ארץ הקסם והמסתורין.
וכשאחלץ מהשרב היוקד ,האיום,
אסתובב ואעוף אל קרחוני הצפון.
ביעף אחלוף מעל אי קנגרו האדיר,
ומעל חורבותיה של פומפיאה העיר.
מעל ארץ הקודש של הברית הישנה,
וגם מעל ארצו של הומרוס הנודע
ארחף לי לאט לאט ,בדאייה נינוחה.
וכך מתבשם בקסמי התבל,
אל השמים אתרומם ואפרח,
עננה אחות לי ,והרוח אח.
רשימת קריאה
חדש על מדף הספרים
בין צלב הקרס לסהרה
יהודים וערבים בצפון אפריקה בצל השואה | רוברט סטלוף | הוצאת יד ושם בשיתוף הוצאת כנרת זמורה ביתן
| ₪ 70
במטרה למצוא מענה למגפה של הכחשת השואה בארצות ערב ובעולם המוסלמי כולו ,יצא רוברט סטלוף לארצות צפון
אפריקה ובמשך ארבע שנים חיפש גיבור ערבי אחד שסיפורו יכול לשנות את האופן שבו רואים הערבים את היהודים,
תופסים את עצמם ומביטים על ההיסטוריה שלהם בתקופה הנאצית .באותן השנים עבר המחבר להתגורר ברבאט ושם
התמקד בחשיפת סיפורי גבורה ונבלה שהתרחשו בתקופת השואה ,בהסתמכו על ארכיונים ,ראיונות וביקורים במחנות
עונשין ובמחנות לעבודת כפייה.
הסנה שלא אוכל | מירי פרייליך בהוצאת קרן פרידריך אברט והמכללה האקדמית בית ברל
מרבית ניצולי השואה שעלו למדינת ישראל עם תום מלחמת העולם השנייה לחמו במלחמת העצמאות ,השתלבו בבניית
המדינה והשפיעו על התפתחות החברה הישראלית בתחומי התרבות ,האמנות הכלכלה ,הביטחון ,התקשורת ועוד.
קליטתם של ניצולי השואה בחברה הישראלית היא סיפור שעדיין לא נחקר במלואו ,וספר זה בא למלא את החסר ולו
במעט .פרקי עיון אקדמיים ,סיפורי חיים וטקסטים ספרותיים הם יבולו של ספר זה ,שכתבו משתתפי הספר ,רובם ככולם
ניצולי השואה ובני הדור השני .פרקים אלו הם פרי שני כנסים שנערכו ב 2008ו 2009-ודנו בהשפעתם של הניצולים על
החברה הישראלית.
ימי חורבן | המרכז היהודי במונקאץ' בתקופת השואה | רז סגל | ₪ 54
הספר עוסק בחורבנה של הקהילה היהודית בעיר מונקאץ' ,בקרפטורוס ,החל מהכיבוש ההונגרי של האזור ועד ימי הכיבוש
הגרמני .המחבר מנסה לתת מענה לשאלות שונות ,כגון :מדוע סירבו היהודים להאמין שמטרת הגרמנים היא השמדתם?
איך השפיעה ההיסטוריה של יהודי מונקאץ' על התמודדותם עם ימי הפורענות? המחבר דן בשאלות הללו ובאחרות,
בהתבססו על מגוון מקורות ארכיוניים ועדויות.
ֶן-בלזֶן | מרים בולה | ₪ 58
רבוֹרקֶּ ,ברג ֶּ
ֶסט ּ
מכתבים שלא נשלחו | אמסטרדם ,ו ֶ
בראשית שנת 1943החלה מרים לוי ,צעירה יהודייה מאמסטרדם שהייתה אז בשנות העשרים לחייה ,לכתוב מכתבים
לאהובה ובעלה לעתיד ,ל ֵאֹו בֹּול ֶה ,שעלה שנים אחדות קודם לכן לארץ-ישראל .את המכתבים ,שמעולם לא נשלחו
ליעדם ,כתבה מרים בימים שבהם גורשו היהודים מהעיר אמסטרדם ,בעת שהותה במחנה וסֶט ֶרבֹּורק ובימים שבהם
הייתה במחנה הריכוז ברגן-בלזן .מרים הייתה עובדת היֹודסה ראט" ,המועצה היהודית לאמסטרדם" ,ומכתביה הם
המקור היחידי שנותר המתאר את ההתרחשויות מנקודת מבטו של אחד מעובדיו .ביולי 1944עלתה מרים לארץ-ישראל
בעקבות עסקת חליפין שבמסגרתה הוחלפו 222יהודים מהולנד שהוחזקו בברגן-בלזן תמורת גרמנים .הספר מציג רצף
של מכתבים ייחודיים מבחינה היסטורית ומרגשים מבחינה אנושית ,היוצרים מעין יומן אישי שנכתב בעת ההתרחשויות.
היכון לקראת חירות! | רשימות מגטו קובנה וממחנה קאופרינג | אלמנך גדוד מעפילים והביטאון ניצוץ |
עורך :זאב מנקוביץ | ₪ 58
שני מסמכים נדירים שנכתבו בעצם ימי השואה בעברית בידי חברי ארגון ברית ציון שרדו את תלאות המלחמה והשחרור
והופקדו בארכיון יד ושם .האחד הוא אלמנך שכתבו בגטו קובנה חברי גדוד "מעפילים" ,נערים ונערות כבני שש־עשרה,
והאחר ביטאון שכתבו חברי הארגון שנכלאו במחנה קאופרינג .1ארגון ברית ציון קם בקובנה עוד בימי הכיבוש הסובייטי
של העיר ,והוא חרת על דגלו את השאיפה לאחדות ציונית ,את המאבק לכינונה של מדינה יהודית ואת בכורתה של
העברית .לעיני הקורא בניצוץ ובאלמנך נגלים חיי הרוח של צעירים וצעירות הנתונים בצבת הברזל הנאצית אבל סיסמתם
היא "היכון לקראת חירות!".
43
רשימת קריאה
ניק-סטרכוֹביצה | כריסטופר ר' בראונינג | ₪ 78
ַ
ֶ'ב
זיכרוֹן של הישרדוּת | במחנה כפייה בוויז ּ
ּ
בשנת 1972זיכה בית המשפט בהמבורג את ולטר בּ ֶק ֶר מן האישומים בגין ביצוע פשעי מלחמה נגד יהודים .שלושים שנה
לפני כן היה בּ ֶק ֶר ,המפקד הגרמני של המשטרה בעיר הפולנית סטַר ַכֹוביצ ֶה ,אחראי לחיסולו של הגטו היהודי הסמוך
ושלח כמעט 4,000יהודים למותם בטרֶבּלינקה וכ 1,600-יהודים לעבודת כפייה במפעלי התחמושת המקומיים .הזיכוי
השערורייתי של בּ ֶק ֶר ,על-אף עדויותיהם המרשיעות של כ 60-ניצולי שואה ,הוא שהניע את בראונינג לחקור את הנושא.
אלא שעד מהרה היה המחקר לאתגר מתודולוגי והיסטוריוגרפי של חקר תולדותיה של תופעת מחנות הכפייה במפעלים,
באמצעות הדוגמה של סטַר ַכֹוביצ ֶה ,על סמך עדויות בלבד כמעט מחמת מחסור במסמכים ובתיעוד .הספר מבוסס על
292עדויות של ניצולים והוא משרטט תמונה מורכבת ,קשה ומכמירת לב של חיים ומוות במחנה כפייה מנקודת מבטם
של האסירים היהודים .הספר הוא ציון דרך במחקר על השואה ומופת של שימוש מושכל וביקורתי בעדויות לבנייתו של
סיפור היסטורי.
ילדי הזמן | עליית הנוער | 1948-1933דבורה הכהן | בשיתוף אוניברסיטת בן-גוריון ויד בן-צבי | ₪ 62
ביום חורף קר בפברואר 1934יצאו מבתיהם 43נערים ונערות עמוסי מזוודות וצרורות .ברציף תחנת הרכבת בברלין קיבל
את פניהם המדריך של עליית הנוער ,והילדים נפרדו מהוריהם .זהו סיפורה של קבוצה אחת מתוך כשלושים אלף ילדים
ובני נוער שהועברו או הוברחו בין השנים 1933-1948מאירופה ומארצות המזרח לארץ ישראל באמצעות עליית הנוער .דרך
ארוכה עבר הארגון מראשית פעילותו בגרמניה ועד לשנות האופל של השואה ,וקליטת המוני ילדים ניצולים ביותר מ300-
מוסדות חינוך בקיבוצים ,במושבים ובערים .הספר מגולל את תולדות המפעל האדיר הזה באחת התקופות הטרגיות ביותר
בתולדות העם היהודי .גורל הילדים מאיר זווית מיוחדת בנוראֹות השואה .כיצד נקלטו הילדים הללו בארץ ישראל? מה היה
ייחודה של עליית הנוער ועם אילו קשיים נאלצה להתמודד? מדוע הייתה מעורבת במאבקים עם תנועות ואישים שונים
ביישוב? שאלות אלו ואחרות נדונות בספר הזה ,המבוסס על מקורות ומסמכים המתפרסמים כאן לראשונה.
האביב יגיע בעל כורחו נדודיה של משפחה יהודית מוורשה ברחבי ברית-המועצות | יואל נץ | ₪ 54
קורותיה של משפחת ווליני ֶץ לפני מלחמת העולם השנייה ונדודיה ותלאותיה במהלכה ולאחריה מסופרים ביד אמן דרך עיניו
של אחד מבניה .סיפורה של המשפחה הענפה שפרנסתה הייתה מעסקי הצילום ,מתחיל עם צאתו של הנער לייב'ל (לאון)
ווליני ֶץ -אביו של יואל ,יליד העיר פינסק -למצוא את פרנסתו בעיר הגדולה ,ונמשך בוורשה שם הקים האב סטודיו משגשג
לצילום ונישא לא ַנקה ,בת העיר .פריצתה של מלחמת העולם השנייה פתחה את פרק הנדודים בחייהם של בני המשפחה
המורחבת .תחילה ברחה המשפחה לעיירה ס ַרני שליד העיר רובנה ולאחר שפלשה גרמניה לברית-המועצות הרחיקה המשפחה
נדוד עד לא ַנדיזָ'ן שבאוזבקיסטן ולארזמס שברוסיה .תושייתם של בני המשפחה סייעה בידם לשרוד את מוראות המלחמה,
לשוב לפולין ,להמשיך ממנה אל מחנות העקורים בגרמניה ולבסוף לעלות לישראל בדצמבר .1948גלגוליה של המשפחה
התוססת ,על מעלותיה וחסרונותיה ,מתוארים בכנות ,מזווית ראייה כפולה המובאת לסירוגין :זו של ילד סקרן ורגיש ,וזו של גבר
המביט ממרום שנותיו על האירועים שחווה בילדותו ובנעוריו.
היטלר ,הגרמנים ו"הפתרון הסופי" | איאן קרשו | בשיתוף הוצאת עם עובד | ₪ 78
הספר מסכם יותר משלושה עשורים של מחקרו ההיסטוריוגרפי של איאן קרשו ,אחד מההיסטוריונים המוערכים ביותר
של זמננו .כדרכו בחקר גרמניה בימי הרייך השלישי ,מציע המחבר לקוראיו דיון כן ומעמיק בסוגיות ובתופעות המע–
סיקות את המחקר ההיסטורי מאז לידתה של גרמניה הנאצית .הפתרון הסופי והיחס כלפי היהודים הם צירו של ספר
מרתק זה ,ובמאמר המבוא מתאר המחבר את השתלשלות תפישותיו במשך השנים בשאלות הנדונות.
קפה הבוקר בריח העשן | על מפגשם של היישוב והחברה הישראלית עם השואה וניצוליה | דינה פורת | בשיתוף
הוצאת עם עובד | ₪ 82
הספר מאגד בתוכו מאמרים של דינה פורת בנושא המפגש הטעון בין היישוב היהודי בארץ-ישראל והמדינה הצעירה
ובין ניצולי השואה .כיצד ומתי הבינו בארץ שהשמדה שיטתית מתחוללת באירופה? האם עשה היישוב כל שהיה ביכולתו
כדי להציל את היהודים? כיצד ראו מנהיגי היישוב את שארית הפליטה? מה היה היחס כלפי הניצולים במדינת ישראל
הצעירה ומדוע השתנה היחס הזה בהמשך הזמן? מתי התפתחה ההיסטוריוגרפיה הישראלית על השואה? המחברת
מנסה לשפוך אור על השאלות הללו ועל אחרות ולהעמידן בהקשרן ההיסטורי על סמך חומר רב היקף.
44
לעזור כמה שאפשר
זכויות
והטבות
לניצולים
עידכונים
אחרונים
במסגרת המאמץ של מרכז הארגונים לעזור לניצולים במיצוי זכויותיהם ,פורסמה לאחרונה חוברת
מקיפה של זכויות הניצולים .סקירת העידכונים האחרונים נעשתה על ידי המשרד לאזרחים ותיקים,
בעזרתו של עו"ד אודי מוזס מוועידת התביעות
לקבל מענק חד פעמי זה.
קרן הסיוע -ועידת התביעות
קיצבה מהאוצר לנרדפי נאצים
מענק חד פעמי בסך 2,556יורו יכולים לקבל
רק ניצולי שואה שאינם מקבלים קצבה ממקור
גרמני כגון :קצבה מהאוצר כנרדפי נאצים -למי
שעלו לפני ;1953פיצויי בריאות מגרמניה או
קצבה תלת חודשית בסך 900יורו מקרן סעיף
.2ניתן לקבל מענק זה פעם אחת בלבד.
מי שקיבל בעבר מענק עקב הפסקת לימודים,
טלאי צהוב או מענק חד פעמי אחר ממקור
גרמני אינו יכול לקבל מענק זה .ניצולי
שואה המקבלים קצבה כנרדפי נאצים לפי
חוק ההסדרים ושהו על אדמת גרמניה ביום
,1.1.47או מקבלים קצבה ליוצאי מחנות
וגטאות ,וטרם קיבלו מענק זה ,זכאים לבקשו.
גם אנשים המקבלים קצבה כנכי המלחמה
בנאצים ועומדים בקריטריונים האחרים
לקבלת המענק ,זכאים לבקשו.
החידושים:
• גם יוצאי מרוקו ,טוניסיה ,רומניה ובולגריה
שסבלו מהגבלת חופש על ידי השלטונות,
שאינם מקבלים קצבה ממקור גרמני ולא
קיבלו מענק זה בעבר ,או נדחו ,לעיתים מחמת
גילם הצעיר ,יכולים לבקשו.
• אנשים שברחו ממוסקבה ,סטלינגרד
ולנינגרד ,או אזורים המרוחקים עד 100
קילומטר מקו החזית הגרמני ,זכאים גם הם
• נרדפי נאצים אזרחי מדינות ממערב אירופה
שעד היום לא יכלו לקבל את המענק מהקרן גם
אם לא קיבלו בעבר כל פיצויי ממקור גרמני,
יכולים כעת לבקשו .מדינות אלו כוללות את
אוסטריה ,איטליה ,בלגיה ,בריטניה ,דנמרק,
הולנד ,לוקסמבורג ,נורווגיה ,צרפת ,שבדיה
ושוויץ .החל מה 1.1.2012-גם יהודים אלו יהיו
עשויים לראשונה לקבל את המענק מהקרן
בתנאי שלא קיבלו בעבר כל פיצויי מההסכם
הגלובלי בין גרמניה למדינה בה היו אזרחים
ביום חתימתו.
קיצבה מקרן סעיף 2
של ועידת התביעות
הקיצבה בסך 900יורו כל שלושה חודשים,
נועדה לניצולי שואה ששהו במחנה מוכר
במשך ששה חודשים ,או בגטו ,מסתור ,או
זהות בדויה בסכנת חיים במשך 18חודשים.
החידוש:
לאחרונה הוחלט כי פרק הזמן הנדרש לשהות
בגטו ,מסתור ,או זהות בדויה בסכנת חיים
יצומצם ויעמוד על 12חודשים .יש לציין כי מי
שהיה בגטו יום אחד בלבד זכאי לקיצבה עדיפה
מהאוצר במסגרת חוק ההטבות ,קיצבה ליוצאי
מחנות וגטאות ,בסך 1,728שקלים לחודש.
הקיצבה נועדה לניצולי שואה שעלו ארצה
לפני 1.10.53ומשולמת לפי גובה אחוזי הנכות.
החידוש:
יוצאי לוב ,יוכרו כניצולי שואה החל מחודש
אפריל .2010יוצאי רומניה ובולגריה ששהו
תחת עוצר ,יוכרו כניצולי שואה .מקבלי קיצבה
זו יכולים לבקש הכרה בתנאים מסויימים
במחלות נוספות כגון :סכרת ,יתר לחץ דם,
מחלות לב ,סרטן ריאות ,סרטן החלחולת
והמעי הגס ,שטיון ,אוסטיאופורוזיס -מוכר
באופן גורף ,פסוריאזיס ומחלות עור נוספות,
אולקוס ,מחלות עמוד שדרה ,אירוע מוחי,
הפרעות קצב לב ,אי ספיקת לב.
ניצולי שואה מאוסטריה ותוניסיה שעלו לפני
,1953יכולים גם הם לתבוע ולקבל קיצבה
כנרדפי נאצים.
פסק דין של בית המשפט המחוזי קובע כי על
הוועדה הרפואית מטעם הרשות לזכויות ניצולי
השואה ליישם את תקנה 12על כל המחלות
המוכרות לניצול השואה .כלומר ,להוסיף עד
25%על אחוזי הנכות המוכרים בשל מצב כללי
ירוד של הניצול ,גם מפאת מחלות ונסיבות
שאינן קשורות ישירות לשואה .דמי הבראה
לשנת 2012ישולמו עם תגמול ינואר.
45
לעזור כמה שאפשר
פנסיה סוציאלית מגרמניה
הקרן האוסטרית
ממשלת גרמניה משלמת פנסיה סוציאלית
• קיצבת זיקנה מהביטוח הלאומי הגרמני,
לניצולי שואה שעבדו ללא כפיה בגטאות
מוכרים שהיו בשטח כבוש על ידי הגרמנים.
החידושים:
• ניתן לערער תוך 90יום על גובה התשלום
הרטרואקטיבי שנפסק ולבקש תשלום
מחודש יוני ,1997או מועד יציאתו של הפונה
לגימלאות בארץ ,המאוחר מביניהם .גם
אלמנים של זכאי פנסיה סוציאלית המבקשים
קיצבת שאירים יכולים לערער על תוקף
התשלום הרטרואקטיבי.
• מי שנאלץ להצהיר שהוא מוותר על פנסיה
סוציאלית זעירה כדי לקבל מענק חד פעמי
בסך 2,000יורו ,רשאי כעת לשוב ולתבוע
פנסיה כזו .תשלום זה וקיצבאות שואה אחרות
מחו"ל ,כולל קיצבאות שאירים ,אינן נחשבות
בעת מבחן הכנסות לצורך קבלת קיצבת סיעוד
מהביטוח הלאומי .גם גטו נאלצ'יק הוכר
לתשלום קיצבה זו.
שינויים בקריטריונים לקבלת הסיוע במימון
טיפול רפואי לקרבנות אוסטרים של המשטר
הנאצי לתקופה שבין אוגוסט 2011לסוף
שנת .2012המדובר בסיוע לטיפול בבעיות
רפואיות ,כולל עזרים וציוד רפואי ,העסקת
מטפלים וכיו"ב וכן עבור סיוע משלים אחר
שיכולים לקבל מי שהיו קורבן רדיפות
הנאצים באוסטריה ,או שעזבו את אוסטריה
מפחד הרדיפות ב 11.7.1936-או לאחר מכן,
שהם או הוריהם היו אזרחים אוסטרים או חיו
באוסטריה 10שנים לפני תאריך עזיבתם.
גם בני זוג של אותם הנרדפים הסובלים
מבעיות בריאותיות קשות יכולים לפנות על
חשבון הסכום המכסימלי שהנרדף עצמו יכול
לקבל .אולם הקרן ציינה במפורש כי יורשים
או מי שנולד בארץ להורים נרדפים אינם
זכאים לסיוע האמור .הסכום שאותו ניתן
לקבל מאותה הקרן שונה ל 7,000-דולר אותם
ניתן לקבל אחת ל 12-חודש .הקרן ציינה כי
גובה הסיוע הסופי מותנה במספר הבקשות
שתתקבלנה ובהתאם לשיקולי הועדה
המייעצת הבוחנת כל אחת מהבקשות .תקרת
ההכנסה שונתה ל 8,000-שקלים ברוטו (דהיינו
כולל גם ביטוח לאומי ,פיצויים ,פנסיה וכיו"ב)
שמעליה לא ניתן יהיה לקבל סיוע מהקרן.
חשוב לציין כי את כל הבקשות לתקופה של
עד ה 31-לדצמבר 2012יש להגיש לא יאוחר
מה 30-ליוני .2012
מענק חד פעמי עבור עבודה
בגטו בסך 2,000יורו
תשלום זה נועד גם למי שמקבל פנסיה
סוציאלית ,כלומר ,היה בגטו בשטח כבוש ,או
עבד בגטו שלא נכבש על ידי הגרמנים אלא היה
תחת השפעתם בלבד .לדוגמא :גטו צ'רנוביץ',
או גטו שנחאי .מי שקיבל מענק זה ואחר כך
פנסיה סוציאלית ,התבקש להחזיר את המענק
או לאפשר לקזזו מהתשלום.
החידוש:
מי שהחזיר או אישר לקזז סכום זה מהתשלום,
יקבלו חזרה ,מבלי צורך לבקש .מי שקיבל
פנסיה סוציאלית אך לא קיבל 2,000יורו ,יכול
לבקש ולקבל גם מענק זה .רק ניצול השואה
יכול לבקש מענק זה.
פיצויי בריאות מגרמניה
לניצולי שואה עד גיל 75ניתנת הנחה של 50%
בכל קופות החולים על תרופות מרשם שבסל
הבריאות .מגיל ,75הנחה של .60%קיצבאות
שואה המשולמות מחו"ל לא יחשבו עוד
כהכנסה ,במסגרת מבחן ההכנסות
לקבלת קיצבת סיעוד מהביטוח הלאומי .אותם
דברים אמורים גם לגבי קיצבאות שאירים
המשולמות מחו"ל בגין קיצבאות שואה.
46
החברה להשבת רכוש
ניספי השואה
החל משנת 2012יקבלו נזקקים המקבלים
קיצבת שואה רק 1,200שקלים לרבעון במקום
הסכום הקודם .שאר ההטבות -ללא שינוי.
קרן הרווחה לנפגעי השואה
ניתן להגיש בקשה אחת לשנתיים להחזרים
כספיים עד 4,000שקלים עבור :מכשיר
שמיעה -בצרוף הוכחה כי מוצו זכויות הניצול
מול סל הבריאות וקופות החולים,טיפולי
שיניים ,משקפי ראייה ,רכישת ציוד רפואי או
שיקומי כולל מוצרי ספיגה ,עזרים אורטופדיים
כולל תיקון ציוד רפואי וחלקי חילוף ,מימון
השתתפות עצמית עד לסכום של 250שקל,
לטיפול רפואי (לא אלטרנטיבי ולא תרופות
שאיננו כלול בסל שירותי הבריאות) ,החזר בגין
תשלום עצמי לביקור במוקד לילי של קופ"ח,
מנוי לחברה המעניקה שירותי משדר קרדיאלי
בהמלצת רופא ,נסיעות לטיפולים חוזרים
לחולים אונקולוגים ודיאליזה בלבד.
הערה חשובה :הנתונים נכונים למועד הפרסום.
אין להתייחס למידע המפורט לעיל כנוסח מחייב
וממצה של החוק ,התקנה ,ההסכם או הנוהג בעניין.
לשון החוק ,התקנה ,ההסכם או הנוהג הם הקובעים.
בכל שאלה ניתן לפנות למשרד לאזרחים ותיקים
כוכבית ,*8840בימים א' -ה' בשעות .20.00 – 08.00
השירות ללא תשלום.
גרמניה דחתה תביעה לתשלומים רטרואקטיביים לניצולים
ביום ה 8-בפברואר 2102דחה בית המשפט הגרמני את הבקשה לתשלומים רטרואקטיביים
מ 1997-לניצולי שואה המקבלים את פנסיית הגטאות מגרמניה (ביטוח לאומי גרמני על
עבודה בגטאות) .חוק קצבת הגטאות הגרמני ,שנחקק ב ,2002-מתבסס על החלטות בית
המשפט מ .1997-לפי חוק זה מוענקות קצבאות בגין עבודה בגטאות שהיו בשטחים
שנכבשו על ידי הנאצים או סופחו על ידם.
ההנחיות הכלליות של הביטוח הלאומי הגרמני קובעות כי תשלומי פנסיית הגטאות
ישולמו רטרואקטיבית לארבע שנים ,מקסימום עד .2005בית המשפט הגרמני קבע
בפסיקתו שהחקיקה מ ,2002-אשר קבעה בין היתר כי תשלומי פנסיית הגטאות יבוצעו
רטרואקטיבית מ ,1997-אינה מחליפה את ההגבלה של ארבע שנים רטרואקטיבית,
בהתאם להנחיות האמורות של הביטוח הלאומי .עם זאת ,הפרלמנט הגרמני שוקל
חקיקה שתאשר תשלומים רטרואקטיביים מ 1997-לזכאים מסוימים לפנסיית הגטאות.
משנת ,2010בחנה ממשלת גרמניה מחדש יותר מ 56,000-תביעות לפנסיית הגטאות
אשר נדחו בעבר .ממשלת גרמניה תיצור קשר עם פונים שתביעותיהם יאושרו.
ארגונים וגופים שפועלים למען ניצולי שואה
מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל
ארגון הגג של ניצולי השואה בישראל .פועל למען מתן ייצוג הולם
והענקת סיוע לכל ניצולי השואה ,וכן השגת פיצוי ,לרבות קצבאות
חודשיות לנרדפים יהודים שלא פוצו עד כה .בנוסף עוסק בהנצחת
זיכרון השואה ולקחיה.
ירושלים :רח' אמיל בוטה 12
טלפון02-6231737 :
פקס02-6222743 :
מייל[email protected] :
כתובת אתר האינטרנטwww.survivors-holocaust.org :
הקרן לרווחה לניצולי השואה
מסייעת לניצולי השואה שניצלו מן התופת הנוראית אך לא הצליחו
להשתקם .מדובר בניצולים המתקשים לנהל אורח חיים תקין
בכוחות עצמם .לחלקם אין האמצעים הדרושים לרכישת מוצרים
בסיסים החיוניים למחייתם .
תל אביב :רחוב קפלן 64734 ,17ת.ד 7197 .טלפון03-6090866 :
פקס03-6968294 :
כתובת אתר האינטרנטwww.k-shoa.org :
עמך
המרכז הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי שואה והדור
השני ,מתמודד באופן ייחודי עם צרכים נפשיים וחברתיים של ניצולי
השואה ובני משפחותיהם באמצעות רשת מרכזים הפזורים בכל
רחבי הארץ.
ירושלים :רח' הלל ,23ירושלים ,94581ת.ד ,2930 .ירושלים 91029
טלפון 02-6250745 :פקס02-6250669 :
תל אביב :רח' מזא"ה ,58תל-אביב 65789טלפון03-5665701-4 :
פקס03-5660817 :
כתובת אתר האינטרנטwww.amcha.org :
הרשות לזכויות ניצולי השואה -משרד האוצר
ממונה על ביצוע חוק נכי רדיפות הנאצים וחוק נכי המלחמה
בנאצים ,ועל מתן מענקים והלוואות לכלל הזכאים בתנאים שונים.
תל אביב :רח' יצחק שדה ,17ת.ד ,57380 .מיקוד .61572
טלפון 03-5682651 :מענה בעברית
03-5682675פקס03-5682621 03-5682691 :
כתובת אתר האינטרנט/http://ozar.mof.gov.il/lishka :
ועידת התביעות
מנהלת משא ומתן לקבלת תשלומים מגרמניה ,מאוסטריה,
ממשלות נוספות וממספר תעשיות והשיגה רכוש יהודי שלא נתבע
מגרמניה תוך מימון תוכניות לשם עזרה לקורבנות השואה הנזקקים.
מפעילה קרן הסיוע הפועלת במסגרת ועידת התביעות -מאפשרת
פיצוי ליהודים נזקקים שסבלו מנזק בריאותי ניכר כתוצאה מרדיפות
הנאצים ,שהם נזקקים ולא הגישו בקשה לפיצוי בגין סבלם ,במסגרת
חוק הפיצוי הגרמני.
תל אביב :רחוב הארבעה ,8ת.ד ,29254 .מיקוד65251
טל ,03-5194400 :פקס03-6241056 :
כתובת אתר האינטרנטwww.claimscon.org :
הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל:
הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל שייכת למשרד האוצר של
מדינת ישראל ,ומספקת שירותים לרשויות הפיצויים של מדינת
גרמניה ולמוסדות הגרמניים לביטוח סוציאלי .השירותים קשורים
בתביעות לפיצויים אישיים או לביטוח סוציאלי ,וניתנים לפי פניה
ישירה של רשויות גרמניה ,לפי בקשת הזכאים מישראל.
תל-אביב :מגדל שלום ,רחוב אחד העם ,9ת.ד29064 .
מיקוד ,61290 :טל' 03-6234100 :פקס03-6234111 :
הלשכה פועלת בימים א'-ה' ,בין השעות 8:00ל.12:00-
מרכז המידע והשירות למיצוי זכויות הניצולים:
מרכז מידע מרכזי מופעל ע"י ממשלת ישראל בשיתוף אירגוני הסיוע
לניצולי השואה.
פנייה בטלפון *9444
פנייה באמצעות פקס שמספרו 03-6442572
החברה להשבת רכוש נספי השואה
החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה ,המצויים בישראל,
לגביהם יש יסוד סביר להניח שבעליהם נספו בשואה .החברה קוראת
ליורשי הנספים לשוב ולעיין ברשימה המעודכנת באתר האינטרנט
כדי לנסות לאתר רכוש השייך ליקיריהם .אדם הטוען לזכאות בנכס
הנמצא בישראל אשר לגביו יש יסוד סביר להניח שהיה בבעלות
נספה שואה -והנכס אינו מופיע ברשימה ,מתבקש להגיש לחברה
בקשה לאיתור הנכס באמצעות הטופס הנ"ל.
פרטים נוספים ,מידע כללי ,וסיוע במילוי טופס הבקשה ניתן לקבל
במוקד השרות הטלפוני03-5164117 :
כתובת אתר האינטרנט/http://www.hashava.org.il :
47
מרכז המידע והשירות למיצוי זכויות הניצולים:
מרכז מידע מרכזי מופעל ע"י ממשלת ישראל
בשיתוף אירגוני הסיוע לניצולי השואה.
פנייה בטלפון *9444
פנייה באמצעות פקס שמספרו 03-6442572
© Copyright 2024