‫כימיה מהי?‬ ‫ֿכימיה היא ענף במדעי הטבע העוסק בהרכב החומר‪ ,‬מבנהו‪ ,‬תכונותיו והשינויים החלים בו במהלך‬ ‫אינטראקציה עם חומר אחר או עם אנרגיה‪ .‬כימיה היא דיסציפלינה מדעית הקשורה לחקר של אטומים‪,‬‬ ‫מולקולות‪ ,‬גבישים וצברים אחרים של חומר‪ ,‬בין אם הם מצויים בהרכב מסוים או בצורה מבודדת‪ .‬ניתן‬ ‫לכנות את הכימיה כ"מדע מרכזי"‪ ,‬כיוון שהיא מקשרת בין תחומים נוספים של מדעי הטבע‪ ,‬כגון‬ ‫אסטרונומיה‪ ,‬פיזיקה‪ ,‬מדע החומרים‪ ,‬ביולוגיה וגאולוגיה‪ .‬מבחינה היסטורית‪ ,‬הכימיה המודרנית‬ ‫התפתחה מהאלכימיה בעקבות המהפכה הכימית (‪.)3771‬‬ ‫מבנה החומרים שבהם אנו משתמשים באופן שוטף נובע מתכונותיהן של תרכובות כימיות ושל‬ ‫האינטראקציות ביניהן‪ .‬לדוגמה‪ ,‬פלדה קשה יותר מברזל כיוון שהאטומים שלה מאורגנים בתא יחידה‬ ‫קשיח יותר; עץ נשרף או עובר חמצון מהיר כיוון שהוא יכול להגיב בתגובה כימית ספונטנית עם חמצן מעל‬ ‫לטמפרטורה מסוימת; סוכר ומלח מומסים במים כיוון שהתכונות המולקולריות‪/‬יוניות שלהם הן כאלה‬ ‫שההתמוססות היא המצב המועדף בטמפרטורת החדר‪ .‬חומרים כימיים מסווגים במונחים של מבנה‪ ,‬מצב‬ ‫צבירה והרכב כימי‪ .‬ניתן לנתח אותם באמצעות שימוש בשיטות של אנליזה כימית‪ ,‬כגון ספקטרוסקופיה‬ ‫וכרומטוגרפיה‪.‬‬ ‫היא תהליך שבו משתנה מבנה המולקולות המרכיבות את החומר‪ .‬תרכובות המוצא נקראות תגובה כימית‬ ‫"מגיבים"‪ ,‬והתרכובות הנוצרות בסופה של התגובה קרויות "תוצרים"‪ .‬מספר האטומים והאלקטרונים אינו‬ ‫משתנה במהלך התגובה‪ ,‬זאת לפי חוק שימור המסה‪ .‬בדרך כלל משתתף בתגובה יותר ממגיב אחד‪.‬‬ ‫בתגובה כימית עשויות מולקולות להתרכב וליצור תרכובת של מולקולות גדולות יותר‪ ,‬להתפרק וליצור‬ ‫מולקולות קטנות יותר‪ ,‬או ליצור סידור חדש של האטומים בתוך המולקולה‪ .‬הכימיה משלבת את מושגי‬ ‫האנרגיה והאנטרופיה ביחס לספונטניות ותהליכים כימיים‪ .‬תגובה כימית כרוכה‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬ביצירה או‬ ‫בשבירה של קשרים כימיים‪ ,‬ובצריכה או בפליטה של אנרגיה‪.‬‬ ‫הטבלה המחזורית‪ ,‬המודל הפופולרי ביותר כיום למיון כל היסודות הכימיים בטבע‪.‬‬ ‫ניסוי על צבעי מאכל באמצעות פחמן דו‪-‬חמצני‬ ‫ארבעת היסודות והאלכימיה‬ ‫ראשיתה של הכימיה היא בפילוסופיה היוונית‪ ,‬שאחד ממאפייניה הבולטים היה תאוריית ארבעת‬ ‫היסודות‪ .‬למעשה מדובר במשפחה של תאוריות שהמשותף לכולן היא ההנחה שהעולם מורכב מארבעה‬ ‫יסודות‪ ,‬אדמה‪ ,‬מים‪ ,‬אוויר ואש‪ .‬גרסאות שונות של התאוריה הוסיפו יסודות נוספים‪ ,‬כגון האתר‪ ,‬היסוד‬ ‫השמיימי שממנו עשויים גרמי השמים‪ .‬תאוריה מתחרה הייתה התאוריה האטומית‪ ,‬שתיארה את החומר‬ ‫כמורכב מחלקיקים יסודיים‪ .‬היו גם תאוריות‪ ,‬כגון זו של אפלטון‪ ,‬ששילבו את שתי הגישות וזיהו את‬ ‫היסודות הבסיסיים עם חלקיקים יסודיים‪.‬‬ ‫בימי הביניים פותחו תאוריות אלכימיות שהושפעו מתורות ארבעת היסודות‪ ,‬ובמיוחד מהגרסה של‬ ‫אריסטו‪ .‬התאוריות האלכימיות השונות הניחו קיומם של מספר יסודות מצומצם שיכולים לעבור‬ ‫טרנספורמציות שונות‪ .‬האלכימאים הבחינו שלחומרים שונים (אלכוהול למשל) יש השפעה על הפיזיולוגיה‬ ‫האנושית‪ .‬בעקבות זאת הם הניחו שבחומרים השונים כמוסים כוחות נסתרים‪ ,‬לרבות כוחות מאגיים‪,‬‬ ‫ושמו להם למטרה לגלות כוחות אלו‪ .‬האלכימאים הצליחו לתאר בשיטתיות ובדיוק יחסי מגוון רחב של‬ ‫תגובות כימיות‪.‬‬ ‫העת החדשה‬ ‫התאוריות האלכימיות הוחלפו במהלך המאה ה‪ 37-‬בתאוריית הפלוגיסטון‪ .‬פלוגיסטון היה השם שהוענק‬ ‫לחומר היפותטי חסר צבע‪ ,‬טעם וריח שלפי התאוריה נמצא בכל גוף בר בעירה ומשתחרר במהלכה‪.‬‬ ‫התאוריה נהגתה על ידי יוהאן יואכים בכר על מנת להסביר את תופעת הבעירה‪ ,‬ובמשך מאתיים שנים‬ ‫היא הייתה התאוריה הדומיננטית בכימיה‪ .‬לפי התאוריה‪ ,‬כל גוף בר בעירה מכיל את הפלוגיסטון אשר‬ ‫בתנאים מסוימים הופך לאש‪ .‬כלומר‪ ,‬כל חומר בר בעירה מכיל בתוכו את האש‪ ,‬אולם במעין מצב צבירה‬ ‫שהוא כלוא בו‪ ,‬ואילו הבעירה היא מעבר האש למצב חופשי‪.‬‬ ‫אף על פי שהצליחה לאחד תופעות כימיות רבות‪ ,‬להסבירן ולספק ניבויים איכותיים וכמותיים‪ ,‬תאוריית‬ ‫הפלוגיסטון הוחלפה בסופו של דבר על ידי תאוריית החמצן של אנטואן לבואזיה‪ .‬נהוג לייחס את‬ ‫החלפתה של תיאורית הפלוגיסטון לכישלונה להסביר תהליכי בעירה שלאחריהם משקלו של החומר‬ ‫שבער גדל‪ ,‬ולא קטן‪ ,‬כמצופה‪ ,‬כתוצאה מאיבוד פלוגיסטון‪ .‬לבואזיה טען שהבעירה אינה אלא התרכבות‬ ‫של החומר הבוער עם החמצן שבאוויר‪ .‬הוא הראה כי בעת תהליכים כימיים חומר לא אובד ולא נוצר יש‬ ‫מאין‪ .‬משקל התוצרים בתהליך שווה למשקל המגיבים (החומרים המקוריים)‪ .‬לבואזיה דחה את זיהוי‬ ‫היסודות עם חלקיקים יסודיים‪ ,‬וכן סבר שחום הוא יסוד כימי שאותו כינה 'קלוריק'‪ .‬השקפות אלה הוחלפו‬ ‫מאוחר יותר עם התפתחות הכימיה‪.‬‬ ‫התורה האטומית‬ ‫במאה ה‪ 31-‬החלה להתפתח התורה האטומית‪ ,‬לפיה כל חומר בנוי מחלקיקים יסודיים המכונים אטומים‪,‬‬ ‫המחולקים לסוגים שונים‪ .‬על‪-‬פי תורה זו‪ ,‬יש להבדיל בין שלושה סוגים של חומרים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫יסוד‪ ,‬שמרכיביו הם אטומים מסוג מסוים בלבד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תרכובת‪ ,‬שבה מצטרפים אטומי יסודות שונים באמצעות קשר כימי לכלל מולקולות‪ ,‬שהן אבני הבניין‬ ‫של התרכובת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תערובת‪ ,‬שבה מספר חומרים מתערבבים זה בזה ללא איחוד המולקולות המרכיבות אותם‪.‬‬ ‫את היסוד לתורה הזו הניח האנגלי ג'ון דלטון‪ .‬שני אנשי מדע נוספים שתרמו תרומה מכרעת להתפתחות‬ ‫הכימיה במאה ה‪ 31-‬היו השבדי ברצליוס והרוסי מנדלייב‪ .‬ברצליוס זיהה יסודות כימים אחדים ופיתח‬ ‫תאוריה להסברת הקשר הכימי שלפיה הכוחות המצמידים את האטומים במולקולות זה לזה‪ .‬הוא הניח‬ ‫את היסוד לכימיה האנליטית‪ ,‬והחל למדוד את המסות האטומיות של היסודות‪ ,‬כלומר‪ ,‬לקבוע על פי כמה‬ ‫כבד האטום שבכל יסוד מאטום המימן‪ ,‬שהוא הקל ביסודות‪ .‬מנדלייב מיין את כל היסודות שהיו ידועים‬ ‫בזמנו לפי מסה אטומית עולה ומצא מחזוריות בתכונות האטומיות שלהם‪ .‬הוא כתב את הטבלה‬ ‫המחזורית של היסודות וניבא בעזרתה בהצלחה את קיומם ותכונותיהם של כמה יסודות שלא היו ידועים‬ ‫עד אז‪.‬‬ ‫במאה ה‪ 31-‬אף נתגלה כי אטומים בתמיסה מצויים בצורת יונים בחלק מהמקרים‪ ,‬וניתן לעשות שימוש‬ ‫בזרם חשמלי כדי להפריד תרכובות ליסודותיהן ‪ -‬שיטה הנקראת אלקטרוליזה‪ .‬לאחר פיתוח שיטת‬ ‫הספקטרוסקופיה זוהו כמה יסודות חשובים‪ .‬נמצא כי כמה תרכובות אורגניות מורכבות מאותם יסודות‪,‬‬ ‫והחלה להתפתח הכימיה האורגנית‪.‬‬ ‫לימודי כימיה כיום‬ ‫כימיה היא חלק אינטגרלי בחומר הלימוד המדעי בבית ספר תיכון ובשלבים הראשונים של לימודי‬ ‫האוניברסיטה‪ .‬ברמות אלה‪ ,‬היא נקראת בדרך כלל "כימיה כללית" והיא מהווה הצגה של מגוון רחב של‬ ‫תפיסות יסודיות המאפשרות ללומדים לרכוש כלים וכישורים שימושיים ברמות מתקדמות יותר‪ ,‬שבהן‬ ‫נלמדים תחומי המשנה של הכימיה בצורה מעמיקה יותר‪ .‬מדען המעורב במחקר כימי נקרא כימאי‪ .‬רוב‬ ‫הכימאים מתמחים בתחום משנה אחד או במספר תחומי משנה‬ ‫מושגי יסוד‬ ‫מבנה האטום‪ ,‬על פי ארנסט רתרפורד‪ ,‬פיזיקאי נודע שזכה בפרס נובל לכימיה‪.‬‬ ‫ישנם מספר מושגים שחיוניים למחקר הכימי‪ .‬להלן רשימה חלקית שלהם‪:‬‬ ‫אטום‬ ‫אטום הוא היחידה הבסיסית של יסוד כימי‪ .‬האטום הוא אוסף של חלקיקי חומר המורכב מליבה טעונה‬ ‫במטען חשמלי חיובי (גרעין האטום) המכילה פרוטונים ונייטרונים‪ ,‬שאותה מקיפים אלקטרונים הנושאים‬ ‫מטען חשמלי שלילי ומאזנים את המטען החיובי שבגרעין‪ .‬אטום הוא החלק הקטן ביותר של החומר‬ ‫ששומר על התכונות הכימיות של היסוד כגון אלקטרושליליות‪ ,‬אנרגיית יינון‪ ,‬מצב חמצון מועדף‪ ,‬מספר‬ ‫קואורדינציה‪ ,‬סוג הקשרים שהוא נוטה ליצור כגון קשר מתכתי‪ ,‬קשר יוני וקשר קוולנטי‪.‬‬ ‫יסוד כימי‬ ‫יסוד כימי מוגדר על ידי מספר ייחודי של פרוטונים הנמצאים בגרעין האטום שלו‪ .‬מספר זה ידוע כמספרו‬ ‫האטומי של היסוד‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כל האטומים המכילים ‪ 6‬פרוטונים בגרעין הם אטומים של היסוד פחמן‪ ,‬וכל‬ ‫האטומים המכילים ‪ 19‬פרוטונים בגרעין שלהם הם אטומים של היסוד אורניום‪ .‬אולם‪ ,‬קיימים גם‬ ‫איזוטופים של יסוד הנבדלים זה מזה במספר הנייטרונים בגרעין‪.‬‬ ‫התיאור הנוח ביותר של יסוד כימי מוצג בטבלה המחזורית המאגדת את היסודות לפי מספרם האטומי‪.‬‬ ‫הודות למבנה הייחודי שלה הטורים (מכונים גם קבוצות‪/‬משפחות) והשורות (מכונות גם מחזורים) של‬ ‫היסודות השונים חולקים מספר תכונות כימיות משותפות‪ ,‬והן מסודרות לפי רצף תכונות כגון רדיוס‬ ‫אטומי‪ ,‬אלקטרושליליות וכדומה‪ .‬ישנן רשימות של יסודות לפי שם‪ ,‬סימול ומספר אטומי‪.‬‬ ‫תרכובת‬ ‫תרכובת היא חומר בעל יחס ייחודי של אטומי יסודות כימיים הקובעים את הרכבו‪ ,‬והיא בעלת צורה‬ ‫ייחודית הקובעת את תכונותיה הכימיות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מים הם תרכובת המכילה מימן וחמצן ביחס של ‪.3:9‬‬ ‫מולקולה‬ ‫מולקולה היא החלק הקטן ביותר (מלבד אטום) של כימיקל טהור השומר על תכונותיו הכימיות‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫היכולת לעבור סדרת תגובות כימיות מוגדרת עם כימיקלים אחרים‪ .‬מולקולות יכולות להיות נייטרליות‬ ‫מבחינה חשמלית בניגוד ליונים‪ .‬המולקולות הן בדרך כלל קבוצה של אטומים הקשורים בקשר קוולנטי‪,‬‬ ‫כך שהמבנה הכולל נותר נייטרלי מבחינה חשמלית‪ ,‬וכל אלקטרוני הקשר מזווגים עם אלקטרונים אחרים‬ ‫בקשר כימי או נמצאים במולקולה כאלקטרונים בלתי קושרים‪.‬‬ ‫אחת מהתכונות העיקריות של מולקולה היא הגאומטריה שלה המכונה לעתים גאומטריה מולקולרית‪.‬‬ ‫בעוד שהמבנה של מולקולות דו‪-‬אטומיות‪ ,‬תלת‪-‬אטומיות וארבע‪-‬אטומיות עשוי להיות טריוויאלי (קווי‪,‬‬ ‫זוויתי או פירמידה)‪ ,‬המבנה של מולקולות רב‪-‬אטומיות‪ ,‬שהן מולקולות המורכבות מ‪ 6-‬אטומים ומעלה (או‬ ‫מספר יסודות שונים)‪ ,‬עשוי להשפיע במידה רבה על מאפייניה הכימיים‪.‬‬ ‫מול‬ ‫מול הוא כמות חומר המכילה את אותו מספר של ישויות כימיות (אטומים‪ ,‬מולקולות או יונים) כמו ב‪39-‬‬ ‫גרם של פחמן‪ ,39-‬כאשר אטומי הפחמן אינם קשורים‪ ,‬נמצאים במנוחה ובמצב היסוד שלהם‪ .‬מספר זה‬ ‫ידוע כמספר אבוגדרו‪ ,‬והוא נקבע באופן ניסויי‪ .‬הערך המקובל כיום (‪ )9007‬הוא בערך ‪ 91X106.09‬יחידות‬ ‫חומר למול‪ .‬מספר זה הוא חסר יחידות‪ ,‬ולפיכך הוא יכול לתאר כל סוג של אובייקט יסודי‪ ,‬על אף‬ ‫שהשימוש במושג המול מוגבל בדרך כלל למבנים תת‪-‬אטומיים‪ ,‬אטומיים ומולקולריים‪.‬‬ ‫מספר המולים של חומר בליטר אחד של תמיסה ידוע כמולריות‪ .‬מולריות היא היחידה הנפוצה לבטא‬ ‫ריכוז כימי של תמיסה בכימיה פיזיקלית‪.‬‬ ‫יונים ומלחים‬ ‫יון הוא אטום או מולקולה בעלי מטען חשמלי שאיבדו או קלטו אלקטרון אחד או יותר‪ .‬קטיונים (יונים בעלי‬ ‫מטען חשמלי חיובי) ואניונים (יונים בעלי מטען חשמלי שלילי) יכולים ליצור מבנה גבישי של מלחים‬ ‫נייטרליים‪ .‬דוגמאות ליונים רב‪-‬אטומיים שאינם מתפרקים במהלך תגובת חומצה‪-‬בסיס הן הידרוקסיל‬ ‫וזרחה‪.‬‬ ‫יונים הנמצאים במצב צבירה גזי ידועים כפלזמה‪.‬‬ ‫מצב צבירה‬ ‫מצב צבירה‬ ‫בנוסף להבדלים בתכונותיהם הכימיות‪ ,‬כימיקלים שונים יכולים להימצא במצבי צבירה שונים‪ .‬לרוב‪ ,‬הסיווג‬ ‫הכימי אינו תלוי במצב הצבירה; אולם‪ ,‬מספר מצבי צבירה מיוחדים אינם מתאימים למספר תכונות‬ ‫כימיות‪ .‬מצב צבירה מוגדר כאוסף מצבים במערכת כימית שהמשותף להם הוא תכונות מבניות מסוימות‬ ‫המתקיימות בטווח מסוים של תנאים כגון לחץ וטמפרטורה‪ .‬תכונות פיזיקליות כגון צפיפות ומקדם שבירה‬ ‫נוטות לקבל ערכים אופייניים במצבי צבירה שונים‪ .‬מצב הצבירה של חומר מוגדר על ידי כמות האנרגיה‬ ‫הנמצאת במערכת ובאופי הקשרים הכימיים בין האטומים והמולקולות כלומר במצב צבירה מוצק‬ ‫החלקיקים יהיו צמודים אחד לשני בנוזל מעט פרודים ובגז המהירות תתגבר והחלקיקים יתרחקו לחלוטין‪.‬‬ ‫בחלק מהמקרים אין גבול ברור בין מצבי הצבירה השונים‪ ,‬ובמקרה זה אומרים שהחומר נמצא במצב‬ ‫סופרקריטי‪ .‬בדיאגרמת הפאזות יש נקודה הנקראת הנקודה המשולשת והיא משותפת לשלושת מצבי‬ ‫הצבירה הנפוצים‪ .‬כיוון שנקודה זו קבועה עבור תנאים מסוימים‪ ,‬נוח להגדיר באמצעותה את התנאים‬ ‫הללו‪.‬‬ ‫מצבי הצבירה העיקריים הם מוצק‪ ,‬נוזל וגז‪ .‬רוב החומרים יכולים להתקיים במספר צורות של מוצק‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬ישנן שלוש צורות של ברזל במצב צבירה מוצק (אלפא‪ ,‬גאמא ודלתא) המוגדרות לפי‬ ‫הטמפרטורה והלחץ‪ .‬ההבדל העקרוני בין הצורות הללו הוא השוני במבנה הגבישי של האטומים‪ .‬מצבי‬ ‫צבירה פחות מוכרים הם פלזמה‪ ,‬עיבוי בוז‪-‬איינשטיין‪ ,‬עיבוי פרמיוני ומצבים פאראמגנטיים ופרומגנטיים‬ ‫של חומרים מגנטיים‪ .‬בעוד שרוב מצבי הצבירה המוכרים עוסקים במרחב תלת‪-‬ממדי‪ ,‬ניתן להגדיר‬ ‫אנלוגים למערכות הללו בשני ממדים‪ ,‬דבר המהווה כלי שימושי במערכות ביולוגיות‪.‬‬ ‫קשר כימי‬ ‫קשר כימי הוא מושג המסייע להבין כיצד אטומים מחוברים זה לזה במולקולות‪ .‬ניתן לדמות אותו לשיווי‬ ‫משקל רב‪-‬קוטבי בין המטענים החיוביים שבגרעין ובין המטענים השליליים המקיפים אותו‪ .‬מעבר לכוחות‬ ‫משיכה ודחייה‪ ,‬מגדירות האנרגיות ומיקום האלקטרון את יכולתו של האטום להיקשר לאטום אחר‪.‬‬ ‫הפוטנציאלים הללו יוצרים את האינטראקציות המחזיקות את האטומים במולקולות ובגבישים‪ .‬בתרכובות‬ ‫פשוטות רבות ניתן לעשות שימוש בתאוריות המסבירות את אופי הקשר הכימי על מנת לנבא את מבנן‬ ‫המולקולרי והרכבן ‪ .‬באופן דומה‪ ,‬ניתן ליישם תאוריות פיזיקליות על מנת לנבא מבנים יוניים רבים‪.‬‬ ‫בתרכובות מורכבות יותר‪ ,‬כגון סריגים מתכתיים‪ ,‬התאוריות הקלאסיות (כגון תאוריית הקשר הוולנטי)‬ ‫נכשלות‪ ,‬ויש צורך להשתמש בגישות אחרות המבוססות בעיקר על עקרונות של הכימיה הקוונטית‪ ,‬כגון‬ ‫אורביטלים מולקולריים‪.‬‬ ‫תגובה כימית‬ ‫תגובה כימית היא שינוי של כימיקל באמצעות אינטרקציה עם כימיקל אחר‪ ,‬או כתוצאה מאינטרקציה עם‬ ‫אנרגיה‪ .‬תגובה כימית יכולה להתרחש באופן טבעי או להתבצע במעבדה על ידי כימאים בכלים מיוחדים‪.‬‬ ‫התגובה יכולה להסתיים ביצירה‪ ,‬פירוק או ארגון מחדש של המולקולות‪ .‬תגובות כימיות כוללות בדרך כלל‬ ‫יצירה או שבירה של קשרים כימיים‪ .‬דוגמאות לתגובות כימיות נפוצות הן חמצון‪ ,‬חיזור‪ ,‬דיסוציאציה‬ ‫וסתירה‪.‬‬ ‫ניתן לתאר תגובה כימית באמצעות שימוש במשוואה כימית‪ .‬בעוד שבתגובות לא‪-‬גרעיניות מספרי‬ ‫האטומים וסוגם בשני צידי המשוואה שווים זה לזה‪ ,‬בתגובה גרעינית הדבר נכון רק לגבי חלקיקי הגרעין‬ ‫– הפרוטון והנייטרון‪.‬‬ ‫רצף השלבים שבהם הקשרים הכימיים מתארגנים מחדש במהלך התגובה נקרא מנגנון התגובה‪ .‬ניתן‬ ‫לחזות שתגובה כימית תתרחש במספר שלבים מוגדר‪ ,‬כאשר כל אחד מהם מתרחש במהירות שונה‪.‬‬ ‫חומרי ביניים רבים בעלי יציבות משתנה יכולים להיווצר במהלך התגובה‪ .‬פיתוחם של מנגנוני התגובה בא‬ ‫להסביר את הקינטיקה הכימית ואת יחסי התוצרים המתקבלים‪ .‬מספר חוקים אמפיריים‪ ,‬כגון חוקי‬ ‫וודוורד‪-‬הופמן‪ ,‬יכולים להיות שימושיים כאשר מציעים מנגנון לתגובה כימית‪.‬‬ ‫הגדרה יותר קשיחה לתגובה כימית היא‪" :‬תגובה כימית היא התהליך המסתיים בהמרה של כימיקלים‬ ‫שונים"‪ .‬לפי הגדרה זו‪ ,‬תגובה כימית יכולה להיות חד‪-‬שלבית או רב‪-‬שלבית‪ .‬ניתן להגביל את ההגדרה‬ ‫עוד יותר כך שתכלול גם מקרים שבהם המרת הקונפורמציות ניתנת לצפיה בניסוי‪ .‬תגובות כימיות מסוג‬ ‫זה כוללות בדרך כלל סדרה של ישויות מולקולריות כפי שנרמז בהגדרה‪ ,‬אולם נוח להשתמש במונח גם‬ ‫עבור שינויים הכוללים ישות מולקולרית יחידה‪.‬‬ ‫‪.‬‬