‫צמיחה כלכלית‪ ,‬תעסוקה‬ ‫ועוני בישראל‬ ‫פרופ' צבי אקשטיין‬ ‫המרכז הבינתחומי‪ ,‬הרצליה ואוניברסיטת תל אביב‬ ‫אתגרי החוסן הלאומי של מדינת ישראל‬ ‫‪14.3.2012‬‬ ‫תוכן‬ ‫• צמיחה כלכלית ובטחון‬ ‫• תעסוקה ועוני בישראל‬ ‫• יעדי מדיניות תעסוקה ועוני‬ ‫• פערי החינוך‬ ‫‪2‬‬ ‫השפעת הביטחון האישי‬ ‫על הכלכלה‬ ‫ אי ודאות וסיכון‪ :‬ככל שרב החשש לחיים‪ ,‬פגיעה בהון האנושי‬ ‫או פגיעה ברכוש הפיסי‪ ,‬הפרט נוטה להעדיף יותר את ההווה‬ ‫על פני העתיד‪ :‬תוצאה ‪ -‬שיעור ההיוון הסובייקטיבי עולה או‬ ‫"העתיד יקר יותר"‪.‬‬ ‫ תוצאה‪ :‬פגיעה בהשקעה ובתוצר של הטווח הקצר והארוך‪.‬‬ ‫‪3‬‬ Defense Expenditures The technical relationship between Defense expenditures and insecurity 4 When threat increases one must increase expenditures to keep security constant Insecurity (discount rate) Defense Expenditures Iso-utility (public choice) curve insecurity and defense expenditures U1 Iso-utility 5 U1 Insecurity (discount rate) ‫הדילמה הכלכלית ‪ -‬ביטחונית‬ ‫ מחד‪ ,‬ביטחון ברמה סבירה הוא תנאי הכרחי לקיומה של פעילות‬ ‫כלכלית סדירה‪.‬‬ ‫ מאידך‪ ,‬השקעה בביטחון צורכת משאבים רבים‪.‬‬ ‫ ללא תוצר מספיק גבוה לא ניתן לספק ביטחון‪ ,‬וללא קיומה של‬ ‫רמת ביטחון סבירה נפגע התוצר‪.‬‬ ‫ הדילמה‪ :‬מהו שווי המשקל הנכון בין ההוצאה הביטחונית לבין גובה‬ ‫התוצר וקצב הצמיחה?‬ ‫‪6‬‬ ‫תוצאות הניתוח‬ ‫• כאשר מתגברת תחושת אי הביטחון ‪ -‬לאורך זמן יורדת ההוצאה‬ ‫לצריכה ויורדות ההשקעות‪.‬‬ ‫• הגדלת הוצאות הביטחון לרמה האופטימאלית מקטינה את הפגיעה‬ ‫בתצרוכת וההשקעה אבל לא יכולה לתקנה לגמרי‪ .‬נדרשת הגדלת המס‬ ‫האפקטיבי כדי לממן את הביטחון הנוסף‪.‬‬ ‫• מדיניות הביטחון דורשת לשנות את תחושת הביטחון העצמית לא רק‬ ‫מידית אלא לגבי העתיד הנראה לעין‪.‬‬ ‫• השלכות הניתוח הכלכלי‪:‬‬ ‫– כל שינוי מהותי בתחושת הביטחון העצמית לגבי ההווה והעתיד‬ ‫התבטאה בשינוי מתאים בפעילות הכלכלית‪.‬‬ ‫• הערה‪ :‬חוסר איזון בין הוצאה על פגיעה לעומת הוצאה על הגנה יוצר‬ ‫דילמה כלכלית ‪) :‬מלחמת לבנון ‪( II‬‬ ‫‪7‬‬ ‫אקשטיין וצידון – השפעת האינתיפדה‬ ‫על התוצר הריאלי לנפש )מודל ‪(VAR‬‬ ‫תחזית ל ‪2005:3 -2003:4‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪terror until 2004:3‬‬ ‫‪no terror‬‬ ‫‪actual‬‬ ‫‪terror until 2005:3‬‬ ‫‪19.5‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪18.5‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪17.5‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪16.5‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪20 0 5:3‬‬ ‫‪20 0 5:2‬‬ ‫‪20 0 5:1‬‬ ‫‪20 0 4:4‬‬ ‫‪20 0 4:3‬‬ ‫‪20 0 4:2‬‬ ‫‪20 0 4:1‬‬ ‫‪20 0 3:4‬‬ ‫‪20 0 3:3‬‬ ‫‪20 0 3:2‬‬ ‫‪20 0 3:1‬‬ ‫‪20 0 2:4‬‬ ‫‪20 0 2:3‬‬ ‫‪20 0 2:2‬‬ ‫‪20 0 2:1‬‬ ‫‪20 0 1:4‬‬ ‫‪20 0 1:3‬‬ ‫‪20 0 1:2‬‬ ‫‪20 0 1:1‬‬ ‫‪20 0 0:4‬‬ ‫‪20 0 0:3‬‬ ‫‪20 0 0:2‬‬ ‫‪20 0 0:1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫אקשטיין וצידון – השפעת האינתיפדה‬ ‫על השקעה ריאלית לנפש )מודל ‪(VAR‬‬ ‫תחזית ‪2003:4-2005:3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪terror until 2004:3‬‬ ‫‪no terror‬‬ ‫‪actual‬‬ ‫‪terror until 2005:3‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫‪3.2‬‬ ‫‪2.8‬‬ ‫‪2.4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2005:3‬‬ ‫‪2005:2‬‬ ‫‪2005:1‬‬ ‫‪2004:4‬‬ ‫‪2004:3‬‬ ‫‪2004:2‬‬ ‫‪2004:1‬‬ ‫‪2003:4‬‬ ‫‪2003:3‬‬ ‫‪2003:2‬‬ ‫‪2003:1‬‬ ‫‪2002:4‬‬ ‫‪2002:3‬‬ ‫‪2002:2‬‬ ‫‪2002:1‬‬ ‫‪2001:4‬‬ ‫‪2001:3‬‬ ‫‪2001:2‬‬ ‫‪2001:1‬‬ ‫‪2000:4‬‬ ‫‪2000:3‬‬ ‫‪2000:2‬‬ ‫‪2000:1‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪Thousands‬‬ ‫‪(1995) NIS‬‬ ‫האם השינוי במצב הביטחוני משפיע על התוצר?‬ ‫יחס התוצר לנפש ישראל ‪ /‬ארה"ב‬ ‫‪%‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪100‬‬ ‫לבנון השנייה‬ ‫)‪Israel/US GDP ratio (left‬‬ ‫לבנון הראשונה‬ ‫‪90‬‬ ‫‪70‬‬ ‫ששת הימים‬ ‫‪80‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪70‬‬ ‫מלחמת העצמאות‬ ‫יום כיפור‬ ‫‪50‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪50‬‬ ‫האינתיפדה הראשונה‬ ‫עופרת יצוקה‬ ‫‪40‬‬ ‫‪40‬‬ ‫מבצע קדש‬ ‫האינתיפדה השנייה‬ ‫‪30‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪20‬‬ ‫מה יסגור את הפער עם ארה"ב?‬ ‫שיעורי התעסוקה והפריון לעובד‬ ‫העלאת‬ ‫)‪GDP per capita (right‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪09‬‬ ‫‪05‬‬ ‫‪01‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪97‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪93‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪89‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‪81‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪77‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪10‬‬ ‫הצריכה הביטחונית‬ ‫)אחוזי תמ"ג‪(1960-2010* ,‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪1998‬‬ ‫‪1996‬‬ ‫‪1994‬‬ ‫‪1992‬‬ ‫‪1990‬‬ ‫‪1988‬‬ ‫‪1986‬‬ ‫‪1984‬‬ ‫‪1982‬‬ ‫‪1980‬‬ ‫‪1978‬‬ ‫‪1976‬‬ ‫‪1974‬‬ ‫‪1972‬‬ ‫‪1970‬‬ ‫‪1968‬‬ ‫‪1966‬‬ ‫‪1964‬‬ ‫‪1962‬‬ ‫* ‪ - 2010‬אומדן; מקור‪ :‬למ"ס‬ ‫‪1960‬‬ ‫‪11‬‬ ‫הוצאות ביטחון בהשוואה בינלאומית‬ (2008 ,‫)אחוזי תמ"ג‬ 8 7.0 7 6 5.5 5 4.3 3.6 4 3 2.2 2.3 2 1 0.6 0.7 0.8 0.9 1.4 1.4 1.2 1.2 1.2 1.3 1.3 1.3 1.3 1.3 2.5 1.7 0 d rg d ria m nd in da nd ny ay en rk ds aly ey ce n It rk ran la bou rlan st lgiu ela Spa na al ma rw ed ma lan e u n u r o a n rI i r c e w e F T I A B N S De F Ge C em itz he t x w e N Lu S 12 e K U ec re G r Is a ic tal t es -To m o ael D - Isr el U S SIPRI YEARBOOK 2010 :‫המקור‬ ‫מהי התועלת הכלכלית של‬ ‫הסכם שלום?‬ ‫• באיזו מידה תעלה היציבות הגיאו‪-‬פוליטית כתוצאה‬ ‫מהסכם שלום?‬ ‫• הסכם שלום המביא לשיפור היציבות הגיאו‪-‬פוליטית‬ ‫והורדת איומים מדינתיים יכול לתרום‪:‬‬ ‫– הערכה‪ :‬בזמן קצר )למשך מספר שנים( שיעור צמיחה‬ ‫נוסף של בין ‪ 0.25‬ל ‪ 0.75‬נקודות אחוז לשנה‪.‬‬ ‫– בזמן ארוך‪ :‬פחות בצמיחה ויתר בחוסן הפנימי ‪ -‬הורדת‬ ‫אי השוויון‬ ‫‪13‬‬ ‫תעסוקה ועוני בישראל‬ ‫שיעור התעסוקה בישראל נמוך‬ ‫שיעורי התעסוקה‪25-54 ,‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪78.2‬‬ ‫‪75.7‬‬ ‫ארה"ב‬ ‫‪75‬‬ ‫‪73.4‬‬ ‫האיחוד האירופי‬ ‫‪72.9‬‬ ‫‪69.6‬‬ ‫‪61.4‬‬ ‫ישראל‬ ‫‪70‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪1998‬‬ ‫‪1996‬‬ ‫‪1994‬‬ ‫‪1992‬‬ ‫‪1990‬‬ ‫‪1988‬‬ ‫‪1986‬‬ ‫‪1984‬‬ ‫‪1982‬‬ ‫‪1980‬‬ ‫‪1978‬‬ ‫‪1976‬‬ ‫‪1974‬‬ ‫‪1972‬‬ ‫‪1970‬‬ ‫‪15‬‬ ‫מקור‪ ,BLS, EUROSTAT :‬למ"ס‬ ‫מי לא עובד?‬ ‫גברים חרדים ונשים ערביות‬ ‫‪,‬‬ ‫שיעורי תעסוקה גילאי ‪25-64‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪61.2‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪24.7‬‬ ‫‪OECD‬‬ ‫אחר‬ ‫ערבים‬ ‫נשים‬ ‫מקור‪ :‬בנק ישראל ו‪OECD-‬‬ ‫חרדים‬ ‫‪80‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪80.3‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪79.6‬‬ ‫‪70.7‬‬ ‫‪38.5‬‬ ‫‪OECD‬‬ ‫אחר‬ ‫ערבים‬ ‫גברים‬ ‫‪80‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫חרדים‬ ‫‪16‬‬ ‫חשיבות ההשכלה לתעסוקה‪ :‬זה לא רק חרדים‪..‬‬ ‫שיעורי תעסוקה‪ ,‬גברים ‪25-64‬‬ ‫‪95‬‬ ‫‪ 12-14‬שנות לימוד‬ ‫‪90‬‬ ‫‪85‬‬ ‫מעל ‪ 15‬שנות לימוד‬ ‫‪80‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪65‬‬ ‫פחות מ ‪ 12‬שנות לימוד‬ ‫‪60‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪1998‬‬ ‫‪1996‬‬ ‫‪1994‬‬ ‫‪1992‬‬ ‫‪1990‬‬ ‫‪1988‬‬ ‫‪1986‬‬ ‫‪1984‬‬ ‫‪1982‬‬ ‫‪1980‬‬ ‫‪1978‬‬ ‫‪1976‬‬ ‫‪1974‬‬ ‫‪1972‬‬ ‫‪1970‬‬ ‫‪17‬‬ ‫חשיבות ההשכלה לתעסוקה‪ :‬לא רק נשים‬ ‫ערביות‪...‬‬ ‫שיעורי תעסוקה‪ ,‬נשים ‪25-64‬‬ ‫מעל ‪ 15‬שנות לימוד‬ ‫‪80‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪ 12-14‬שנות לימוד‬ ‫‪50‬‬ ‫פחות מ ‪ 12‬שנות לימוד ‪40‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪1997‬‬ ‫‪1994‬‬ ‫‪1991‬‬ ‫‪1988‬‬ ‫‪1985‬‬ ‫‪1982‬‬ ‫‪1979‬‬ ‫‪1976‬‬ ‫‪1973‬‬ ‫‪1970‬‬ ‫‪18‬‬ ‫שיעור התעסוקה‪ ,‬שיעור האבטלה ושיעור‬ ‫ההשתתפות‬ ‫‪%‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪57.4‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪54.3‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5.4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪47‬‬ ‫שיעור תעסוקה‬ ‫‪45‬‬ ‫שיעור השתתפות‬ ‫אבטלה‬ ‫‪5‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪97‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪98‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪99‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪00‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪01‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪02‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪03‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪04‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪05‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪06‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪07‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪08‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪09‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪19‬‬ ‫מקור‪ :‬סקר כח אדם‪ ,‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬ ‫חשיבות ההשכלה לתעסוקה ‪ -‬שיעור‬ ‫ההשתתפות לפי שנות השכלה‬ ‫‪%‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪82‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪ 16+‬שנות השכלה‬ ‫‪77.5‬‬ ‫‪35.2‬‬ ‫‪77‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪66.7 32‬‬ ‫‪13-15‬שנות השכלה‬ ‫‪67‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪57.4‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪ 0-10‬שנות השכלה‬ ‫‪29‬‬ ‫‪ 11-12‬שנות השכלה‬ ‫‪28‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪54.8‬‬ ‫‪27‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪52‬‬ ‫‪9 5 99 6 99 7 99 8 99 9 00 0 00 1 00 2 00 3 00 4 00 5 006 00 7 00 8 00 9 010 1Q1 1Q2 1Q3‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2 01‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪20‬‬ ‫*נתונים השנתיים הם ממוצעים‪ .‬נתוני ‪ 2011‬הם רבעוניים )מנוכה עונתיות(‬ ‫מקור‪ :‬סקר כח אדם‪ ,‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬ ‫חשיבות ההשכלה לתעסוקה ‪ -‬שיעור האבטלה‬ ‫לפי שנות השכלה‬ ‫‪%‬‬ ‫‪0-10‬‬ ‫‪11-12‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪13-15‬‬ ‫‪16+‬‬ ‫*נתונים השנתיים הם ממוצעים‪.‬‬ ‫מקור‪ :‬סקר כח אדם‪ ,‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬ ‫‪21‬‬ ‫חשיבות ההשכלה לתעסוקה ‪ -‬התפלגות כח‬ ‫העבודה לפי שנות השכלה‬ ‫‪1995‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪0-10‬‬ ‫‪0-10‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪11-12‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪16+‬‬ ‫‪16+‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪29%‬‬ ‫‪36%‬‬ ‫‪26%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪11-12‬‬ ‫‪13-15‬‬ ‫מקור‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬ ‫‪13-15‬‬ 26 EU21 average 29 30 OECD average 50 Canada 44 Israel Korea 40 United States 39 New Zealand 37 36 36 37 37 37 35 34 35 33 33 33 33 Japan Finland Australia United Kingdom Norway Estonia Ireland Switzerland Luxembourg Denmark Belgium Sweden Netherlands 40 Iceland Spain 30 France Germany Chile Greece Slovenia 19 20 Poland Hungary 20 Austria Mexico Slovak Republic Czech Republic 23 Portugal 13 Italy Turkey (2009) 25-64 ‫ גילאי‬,‫אחוז האוכלוסיה בעל השכלה גבוהה‬ 60 50 45 41 30 27 23 24 24 21 16 16 15 15 16 10 0 .OECD :‫מקור‬ ‫תעסוקה של גברים חרדים לפי השכלה‪ ,‬גילאי ‪25-64‬‬ ‫)בית ספר אחרון = ישיבה(‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪1-15 years‬‬ ‫‪90%‬‬ ‫‪16+ years‬‬ ‫‪All‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪70%‬‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪24‬‬ ‫מקור‪ :‬סקר כח אדם )סיווגי ההשכלה שונו ב‪.(1998-‬‬ ‫תעסוקה של גברים חרדים‬ ‫)הגדרה רחבה(‬ ‫שיעור תעסוקה‪ ,‬שיעור תעסוקה במגזר העסקי‪ ,‬ושעות עבודה שבועיות בקרב בני ישיבות ויהודים אחרים‬ ‫בני ישיבות )מועצה לאומית‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫שיעור‬ ‫תעסוקה‬ ‫‪35.6‬‬ ‫‪36.4‬‬ ‫‪36.5‬‬ ‫‪38.0‬‬ ‫‪40.2‬‬ ‫‪38.2‬‬ ‫‪39.6‬‬ ‫‪38.7‬‬ ‫‪42.2‬‬ ‫ש‪ .‬תעסוקה‬ ‫במגזר עסקי‬ ‫‪17.1‬‬ ‫‪18.6‬‬ ‫‪18.7‬‬ ‫‪19.2‬‬ ‫‪19.5‬‬ ‫‪19.3‬‬ ‫‪19.9‬‬ ‫‪18.4‬‬ ‫‪21.3‬‬ ‫‪2011 3‬‬ ‫‪45.6‬‬ ‫‪24.6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫לכלכלה(‪1‬‬ ‫בני ישיבות מתמידים‬ ‫שעות עבודה‬ ‫בשבוע‬ ‫‪40.3‬‬ ‫‪39.3‬‬ ‫‪39.7‬‬ ‫‪41.3‬‬ ‫‪38.7‬‬ ‫‪40.0‬‬ ‫‪38.4‬‬ ‫‪39.3‬‬ ‫‪37.7‬‬ ‫שיעור‬ ‫תעסוקה‬ ‫‪29.0‬‬ ‫‪28.9‬‬ ‫‪25.2‬‬ ‫‪25.7‬‬ ‫‪34.4‬‬ ‫‪29.5‬‬ ‫‪29.3‬‬ ‫‪30.7‬‬ ‫‪34.1‬‬ ‫‪39.5‬‬ ‫‪38.3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫יהודים אחרים‬ ‫ש‪ .‬תעסוקה שעות עבודה‬ ‫במגזר עסקי ‪2‬‬ ‫בשבוע‬ ‫‪38.4‬‬ ‫‪11.0‬‬ ‫‪36.7‬‬ ‫‪10.5‬‬ ‫‪39.7‬‬ ‫‪11.6‬‬ ‫‪38.9‬‬ ‫‪13.0‬‬ ‫‪37.5‬‬ ‫‪15.4‬‬ ‫‪36.4‬‬ ‫‪11.3‬‬ ‫‪35.7‬‬ ‫‪11.5‬‬ ‫‪35.9‬‬ ‫‪10.3‬‬ ‫‪37.7‬‬ ‫‪15.0‬‬ ‫‪17.1‬‬ ‫‪37.2‬‬ ‫שיעור‬ ‫תעסוקה‬ ‫‪77.9‬‬ ‫‪77.3‬‬ ‫‪78.2‬‬ ‫‪78.8‬‬ ‫‪79.9‬‬ ‫‪81.6‬‬ ‫‪81.7‬‬ ‫‪79.7‬‬ ‫‪80.7‬‬ ‫‪81.4‬‬ ‫ש‪ .‬תעסוקה שעות עבודה‬ ‫במגזר עסקי ‪2‬‬ ‫בשבוע‬ ‫‪47.6‬‬ ‫‪63.7‬‬ ‫‪47.6‬‬ ‫‪63.6‬‬ ‫‪47.6‬‬ ‫‪64.8‬‬ ‫‪47.5‬‬ ‫‪65.7‬‬ ‫‪47.4‬‬ ‫‪67.2‬‬ ‫‪47.5‬‬ ‫‪68.4‬‬ ‫‪46.8‬‬ ‫‪68.5‬‬ ‫‪46.2‬‬ ‫‪66.8‬‬ ‫‪46.3‬‬ ‫‪67.6‬‬ ‫‪68.8‬‬ ‫‪46.0‬‬ ‫הערות‪:‬‬ ‫‪ (1‬בני ישיבות הנם יהודים אשר בית הספר האחרון של אחד מבני משק הבית היה ישיבה גבוהה בשנה הרלוונטית‪ ,‬או התגוררו בישובי הגרעין החרדיים‬ ‫)הגדרת המועצה הלאומית לכלכלה(‪ .‬בני ישיבות מתמידים הנם יהודים שבית הספר האחרון של אחד מבני משק הבית היה ישיבה גבוהה בשנה קודמת‬ ‫ובשנה נוכחית‪.‬‬ ‫‪ (2‬שיעור התעסוקה במגזר עסקי אינו כולל בעלי משלחי יד הקשורים לשירותי דת כשוחטים‪ ,‬משגיחי כשרות וכו'‬ ‫‪ (3‬נתוני ‪ 2011‬מתייחסים לשלושת הרביעים הראשונים של שנת ‪. 2011‬‬ ‫‪ (4‬נתוני השנים ‪ 2002-8‬שורשרו על פי מקדמי הניפוח של מפקד ‪ 2008‬לבני ישיבות וליהודים אחרים‪ ,‬אך מסיבות טכניות לא לבני ישיבות מתמידים‬ ‫‪25‬‬ ‫מקור‪ :‬דו"ח בנק ישראל‬ Ne nm y y a Sw rk ed en De ar ce rw a ng an No Hu Fr s d nd UK nl an r la Fi th e y D an EC rm ly da ce Ita na O Ge Ca ee l nd ga la rtu Gr Po Ire l A ae US Isr -‫שיעור העוני בישראל הוא הגבוה ביותר ב‬ OECD % 25 20 15 10 5 0 26 OECD :‫מקור‬ ‫מי עני? חרדים וערבים‬ ‫שיעור העוני בישראל‬ ‫‪%‬‬ ‫‪60.9‬‬ ‫‪57.8‬‬ ‫‪11.4‬‬ ‫‪09/10‬‬ ‫‪03‬‬ ‫ערבים‬ ‫‪97‬‬ ‫‪09/10‬‬ ‫‪03‬‬ ‫חרדים‬ ‫‪97‬‬ ‫‪09/10‬‬ ‫‪03‬‬ ‫‪97‬‬ ‫אחר‬ ‫‪27‬‬ ‫מקור‪ :‬בנק ישראל‬ ‫ועדת אקשטיין לתעסוקה‬ ‫המלצות ויעדים‬ ‫)אומץ על ידי הממשלה(‬ ‫‪28‬‬ ‫יעדי תעסוקה ועוני‬ ‫התעסוקה‪:‬‬ ‫משמעות‬ ‫יעדתעסוקה‪:‬‬ ‫יעדי‬ ‫‪0.5%76.4%‬‬ ‫תוספת של‬ ‫הטבעי )‬ ‫התעסוקה שנה‬ ‫עובדים מדי‬ ‫‪33,000‬‬ ‫תוספת‪-‬של‬ ‫•‬ ‫‪ 69.9%‬ל‪-‬‬ ‫לגידול מ‪-‬‬ ‫מעבר‪25-64‬‬ ‫בגילאים‬ ‫שיעור‬ ‫‪: 2020‬‬ ‫•ל‬ ‫לתעסוקה(‬ ‫•ל‪ :2020-‬שיעור התעסוקה בגילאים ‪ 20-24‬מ‪ 44.7% -‬ל‪56.3% -‬‬ ‫• תוספת לצמיחת התוצר של בין ‪ 0.5%‬ל‪ :1%-‬הגעה לרמת תוצר דומה‬ ‫למדינות המפותחות‬ ‫יעד העוני‬ ‫לצמצום‬ ‫יעד‬ ‫העוני‪::‬‬ ‫משמעות‬ ‫הגידול בהכנסה של החמישון התחתון של משקי הבית בין שנת ‪2020‬‬ ‫•תוספת ריאלית של כ‪ 27% -‬להכנסה המשפחתית‬ ‫לשנת ‪ 2010‬יהיה גדול ב‪ 10%-‬מהגידול בהכנסה החציונית בין השנים‬ ‫האמורות‪.‬‬ ‫•הקטנה של תחולת העוני בנקודת אחוז‬ ‫‪29‬‬ ‫יעדי משנה לתעסוקה‪ :‬יעדים לשנת ‪2020‬‬ ‫גיל‬ ‫‪25-64‬‬ ‫‪20-24‬‬ ‫אוכלוסיה‬ ‫המצב ב‪2008-‬‬ ‫המצב ב‪2020-‬‬ ‫תוספת )מעבר לגידול‬ ‫הטבעי(‬ ‫נשים חרדיות‬ ‫‪57%‬‬ ‫‪63%‬‬ ‫‪1,131‬‬ ‫גברים חרדים‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪63%‬‬ ‫‪4,498‬‬ ‫נשים ערביות‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪41%‬‬ ‫‪5,941‬‬ ‫גברים ערבים‬ ‫‪74%‬‬ ‫‪78%‬‬ ‫‪1,274‬‬ ‫היתר‬ ‫‪77%‬‬ ‫‪83.3%‬‬ ‫‪13,976‬‬ ‫נשים ערביות‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪42%‬‬ ‫‪1,143‬‬ ‫גברים ערביים‬ ‫‪61%‬‬ ‫‪65%‬‬ ‫‪221‬‬ ‫היתר‬ ‫‪46%‬‬ ‫‪57%‬‬ ‫‪4,594‬‬ ‫‪32,778‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪30‬‬ ‫איך נגיע לשם?‬ ‫‪31‬‬ ‫מבנה ארגוני מוצע‬ ‫מנכ"ל‬ ‫הממונה על‬ ‫העבודה וההון‬ ‫האנושי‬ ‫וועדת מנכ"לים‬ ‫בין‪-‬משרדית‬ ‫)פורום האג'נדה(‬ ‫מטה לתכנון‬ ‫מדיניות ובקרה‬ ‫פרויקטים‬ ‫לאוכלוסיות‬ ‫ייחודיות‬ ‫גופי הביצוע‬ ‫בתחום התעסוקה‬ ‫וההון האנושי‬ ‫גופי האכיפה‬ ‫וההסדרה )בתחום‬ ‫התעסוקה(‬ ‫‪32‬‬ ‫שינוים במשרד התמ"ת‪:‬‬ ‫• שיפור פעילות שירות התעסוקה – שיפור היכולת‬ ‫לטפל במובטלים ובמחפשי עבודה‪.‬‬ ‫• שיפור פעילות האגף להכשרה מקצועית‪.‬‬ ‫• עידוד מעסיקים‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫תוספת צפויה למועסקים ולהכנסות‬ ‫תכנית‬ ‫תוספת מועסקים צפויה‬ ‫הגדלת הכנסות חמישון‬ ‫תחתון‬ ‫תכנית מרווחה לעבודה‬ ‫כ‪ 30-‬אלף‬ ‫כ‪ ₪ 300) ₪ 1,000-‬מעל תוספת‬ ‫משירות תעסוקה(‬ ‫מס הכנסה שלילי‬ ‫כ‪ 15-‬אלף‬ ‫עד ‪ ₪ 430‬בחודש‬ ‫צמצום עובדים זרים‬ ‫‪ 100‬אלף‬ ‫תרומה עקיפה‬ ‫יישום חוק לרון‬ ‫כ‪ 15-‬אלף‬ ‫הגדלת הכנסה מקצבת נכות של‬ ‫נכים המשתלבים בעבודה‬ ‫הגברת אכיפת חוקי עבודה‬ ‫תרומה עקיפה‬ ‫תרומה עקיפה‬ ‫הרחבת מעונות יום‬ ‫‪ 20‬אלף‬ ‫תרומה עקיפה‬ ‫תכניות נוספות‬ ‫)עידוד אוכ' מעוטות השתתפות‪ ,‬צמצום‬ ‫שיעור מובטלים ומיואשים(‬ ‫‪ 188‬אלף )כ‪ 16-‬אלף בשנה(‬ ‫סה"כ‬ ‫‪ 368‬אלף‬ ‫תרומה עקיפה‬ ‫‪34‬‬ ‫‪34‬‬ ‫תוכנית מרווחה לעבודה‬ ‫• ‪ :2005‬פיילוט ראשון בארבע ערים‪.‬‬ ‫• בעקבות המלצות של ועדות מעקב שונות בוצעו‬ ‫שינויים בתוכנית‪.‬‬ ‫• הערכות שונות הראו השפעה משמעותית‪.‬‬ ‫• התוכנית בוטלה במאי ‪.2010‬‬ ‫• הממשלה מנסה לחדש את התוכנית‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫מס הכנסה שלילי‬ ‫• התוכנית החלה כפיילוט מקומי באוקטובר ‪.2008‬‬ ‫• המשתתפים ב‪ :2008-‬ההכנסה עלתה ב‪ 12%-‬בממוצע‪.‬‬ ‫• הערכות שנעשו לתוכנית הראו השפעה חיובית על ההכנסה‪.‬‬ ‫• החלטת ממשלה מ‪ :2009-‬להרחיב את התוכנית‪.‬‬ ‫• ‪ :2011‬ההטבה ניתנת לעובדים בעלי הכנסה נמוכה בכל‬ ‫הארץ‪.‬‬ ‫• החלטת ממשלה בעקבות ועדת טרכטנברג העלתה את‬ ‫התשלום למשפחות חד‪-‬הוריות‪.‬‬ ‫‪36‬‬ ‫אכיפה‬ ‫• ‪ :2007‬החלטת ממשלה להגביר את האכיפה והרגולציה‬ ‫תוספת תקציב וכוח אדם‪.‬‬ ‫• ‪:2007-2010‬‬ ‫• נבדקו תנאי העסקתם של יותר מ‪ 40,000-‬עובדים‪.‬‬ ‫• ‪ 7,000‬חקירות נפתחו כנגד מעסיקים‪.‬‬ ‫• ‪ 4,900‬קנסות הוטלו = ‪ 52‬מיליון ‪.₪‬‬ ‫• חקיקה חדשה – דרושה מדיניות חדשה בתחום האכיפה‬ ‫‪37‬‬ ‫מעונות יום‬ ‫• האגף למעונות יום אחראי על ‪ 3,800‬מעונות יום המספקים‬ ‫שירותים ל‪ 86,000-‬ילדים‪.‬‬ ‫• ב‪ 6-‬השנים האחרונות התקציב של האגף שולש )עומד היום‬ ‫על יותר ממיליארד ‪.(₪‬‬ ‫• יש צורך בעדכון החקיקה )לא נעשה שינוי מאז ‪.(1965‬‬ ‫• יש צורך בפיקוח על איכות הגנים כדי לאפשר תעסוקה‬ ‫ובמיוחד בקרב נשים במגזר הערבי‬ ‫‪38‬‬ ‫עובדים זרים‬ ‫• הורדת השכר של עובדים ישראלים לא מיומנים‪.‬‬ ‫• יציאת ישראלים מכוח העבודה‪.‬‬ ‫• נוגד את יעדי התעסוקה והעוני שאימצה הממשלה‪.‬‬ ‫• הסכם בחקלאות‪ ,‬מתווה יורד בבניין‪ ,‬ועדה בין‪-‬משרדית‬ ‫בתחום הסיעוד‪ ,‬הוועדה להסדרת תעסוקת פלסטינים‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫‪39‬‬ ‫עובדים זרים מחליפים עובדים ישראלים‬ ‫)גברים עד ‪ 12‬שנות לימוד(‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪64%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪62%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪60%‬‬ ‫גברים ערבים‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪58%‬‬ ‫שיעור לא מקומיים‬ ‫‪56%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫גברים יהודים‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪1999‬‬ ‫‪1998‬‬ ‫‪1997‬‬ ‫‪1996‬‬ ‫מקור‪ :‬בנק ישראל‬ ‫‪1995‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪44%‬‬ ‫‪1994‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪46%‬‬ ‫‪1993‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪48%‬‬ ‫‪1992‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪1991‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪52%‬‬ ‫‪1990‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪54%‬‬ ‫‪40‬‬ ‫תוכניות נוספות‬ ‫• ‪ 22- One stop centers‬מרכזים צפויים להיפתח )בעיקר‬ ‫במגזר הערבי(‪ .‬האם זה מספיק?‬ ‫• גברים חרדים‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫הרחבת מסלולי גיוס מיוחדים‪.‬‬ ‫בי"ס טכנולוגיים‪.‬‬ ‫תוכניות ומלגות על מנת להגיע ליעד של ‪ 3,000‬סטודנטים‬ ‫חרדים במוסדות אקדמיים‪.‬‬ ‫מספיק? לא‪ .‬תמריצים לתעסוקה דורשים הקטנת תמיכות‪.‬‬ ‫• תחבורה ציבורית – חסרה בסקטור הערבי‬ ‫• עובדי קבלן – ממה נובעת הבעיה?‬ ‫‪41‬‬ ‫חינוך – תמונת מצב ומדיניות‬ ‫‪42‬‬ ‫הישגי ישראל בעשור האחרון‬ ‫מבחני פיזה‬ ‫‪600‬‬ ‫מדעים‬ ‫מתמטיקה‬ ‫ממוצע ‪OECD‬‬ ‫‪501‬‬ ‫קריאה‬ ‫‪550‬‬ ‫‪496‬‬ ‫‪493‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪+35‬‬ ‫‪455‬‬ ‫‪454‬‬ ‫‪434‬‬ ‫‪447‬‬ ‫‪442‬‬ ‫‪41/64‬‬ ‫‪40/57‬‬ ‫‪474‬‬ ‫‪439‬‬ ‫‪433‬‬ ‫ציון ממוצע‬ ‫‪+1‬‬ ‫‪+20‬‬ ‫‪+5‬‬ ‫‪+9‬‬ ‫‪-13‬‬ ‫‪452‬‬ ‫‪450‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪350‬‬ ‫‪41/64‬‬ ‫‪33/41 39/57‬‬ ‫‪31/41‬‬ ‫‪36/64‬‬ ‫‪40/57‬‬ ‫‪30/41‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪2002 2006 2009‬‬ ‫‪2002 2006 2009‬‬ ‫‪2002 2006 2009‬‬ ‫‪43‬‬ ‫הבעיה‪:‬הפער בין החזקים לחלשים‬ ‫מהגבוהים בעולם‬ ‫פיזור ההישגים באוריינות קריאה‬ ‫‪300‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪44‬‬ ‫קטר‬ ‫בולגריה‬ ‫טרינידד וטובגו‬ ‫ישראל‬ ‫דובאי‬ ‫ארגנטינה‬ ‫צרפת‬ ‫לוקסמבורג‬ ‫ניו זילנד‬ ‫בלגיה‬ ‫אוסטריה‬ ‫פנמה‬ ‫אורוגוואי‬ ‫אלבניה‬ ‫פרו‬ ‫סינגפור‬ ‫אוסטרליה‬ ‫יפן‬ ‫ארצות הברית‬ ‫שוודיה‬ ‫קירגיזסטן‬ ‫גרמניה‬ ‫איסלנד‬ ‫איטליה‬ ‫יוון‬ ‫בריטניה‬ ‫ברזיל‬ ‫שוויץ‬ ‫צ'כיה‬ ‫‪OECD‬‬ ‫סלובניה‬ ‫קזחסטן‬ ‫מונטנגרו‬ ‫אירלנד‬ ‫הונגריה‬ ‫נורווגיה‬ ‫סלובקיה‬ ‫הולנד‬ ‫רומניה‬ ‫ירדן‬ ‫קנדה‬ ‫פולין‬ ‫רוסיה‬ ‫קרואטיה‬ ‫פורטוגל‬ ‫ליטא‬ ‫ספרד‬ ‫פינלנד‬ ‫קולומביה‬ ‫טייוואן‬ ‫תוניסיה‬ ‫מקסיקו‬ ‫דנמרק‬ ‫הונג קונג )סין(‬ ‫סרביה‬ ‫ליכטנשטיין‬ ‫צ'ילה‬ ‫טורקיה‬ ‫אסטוניה‬ ‫לטביה‬ ‫‪150‬‬ ‫פיזור בהישגי התלמידים )טווח בין עשירונים(‬ ‫‪250‬‬ ‫כיצד מקצה המדינה את משאביה?‬ ‫)‪ (1‬כיתות א'‪-‬ו'‬ ‫)‪ (2‬כולל דרוזי וצ'רקסי לא כולל מזרח ירושלים‬ ‫מקור‪ :‬נחום בלס‪ ,‬שי צור‪ ,‬נעם זוסמן – חטיבת המחקר‪ ,‬בנק ישראל‬ ‫‪45‬‬ ‫האם ההקצאה יעילה?‬ ‫)‪ (1‬כיתות א'‪-‬ו'‬ ‫)‪ (2‬כולל דרוזי וצ'רקסי לא כולל מזרח ירושלים‬ ‫מקור‪ :‬נחום בלס‪ ,‬שי צור‪ ,‬נעם זוסמן – חטיבת המחקר‪ ,‬בנק ישראל‬ ‫‪46‬‬ ‫הפערים עדיין גדולים – אך ניכרת מגמת שיפור‬ ‫)‪ (1‬כיתות א'‪-‬ו'‬ ‫)‪ (2‬כולל דרוזי וצ'רקסי לא כולל מזרח ירושלים‬ ‫מקור‪ :‬נחום בלס‪ ,‬שי צור‪ ,‬נעם זוסמן – חטיבת המחקר‪ ,‬בנק ישראל‬ ‫‪47‬‬ ‫האם אופק חדש ועוז לתמורה יביאו‬ ‫אותנו למקום טוב יותר?‬ ‫רפורמה בהשכלה הגבוהה!‬ ‫‪48‬‬ ‫האם חינוך חינם לגילאים ‪ 3-4‬יתרום‬ ‫לצמיחה וצמצום פערים?‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫מה התרומה של גנים לקידום החינוך?‬ ‫שיפור היכולות של ילדים במשפחות עם סיכון‪.‬‬ ‫הוזלת ההוצאה על גנים להורים עובדים‪.‬‬ ‫האם הפתרון הוא חינוך חינם לכולם?‬ ‫מדוע חינוך ציבורי ולא הקצאת תשלום לגן להורים‬ ‫עובדים?‬ ‫יותר מקורות לגילאים ‪ ,1-5‬אבל למי?‬ ‫‪49‬‬ ‫סיכום‬ ‫• הגדלת התעסוקה במשק ויציבות ביטחונית הם‬ ‫הגורמים העיקריים לצמיחה וצמצום פערים‬ ‫• שיפור החינוך לכלל האוכלוסייה אך במיוחד‬ ‫לאוכלוסיות החלשות יתמוך בזמן הארוך ביעדי‬ ‫התעסוקה‬ ‫• תמריצי תעסוקה כולל עליה בשכר לאוכלוסיות‬ ‫החלשות יעלו את הצמיחה ויורידו את הפערים‬ ‫‪50‬‬ ‫תודה‬