‫מבוא לכלכלה מאקרו (אפי טובול)‪ -‬מגה סיכום‪:‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לדנה סמרה ולניצן רותם ‪‬‬
‫חשבונאות לאומית‪:‬‬
‫תוצר לאומי גולמי (תל"ג)‪ -‬מייצג את הערך של הייצור השנתי‪ .‬הוא ערכן במחירי השוק של כל המוצרים הסופיים שנוצרו‬
‫במשק במשך שנה‪ .‬למעשה סופרים מה כל הפירמות ייצרו במהלך השנה‪ ,‬כולל הממשלה‪ ,‬והחיבור הוא התלג‪.)G.N.P( .‬‬
‫כדי שרשימת המוצרים תשקף נכונה את התל"ג יש להימנע מלכלול בה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫רישום כפול של מוצרים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מוצרים הקיימים במשק זה מכבר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עסקאות שאינן כרוכות בייצור מוצרים או שירות‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬התל"ג הינו סיכום הערך המוסף הגולמי של כל הפירמות במשק ‪ +‬ערך מוסף של הממשלה‪.‬‬
‫תוצר לאומי נקי‪ -‬ערך מוסף נקי של כל הפירמות ‪ +‬ערך מוסף ממשלה‪(  .‬פחת) ‪N.N.P = G.N.P – D‬‬
‫פחת‪ -‬הבלאי השנתי (מבנים‪ ,‬מכונות וכו')‪.‬‬
‫את התוצר הלאומי הנקי ניתן למדוד בשתי דרכים נוספות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הכנסות נובעות‪ -‬אם כל אחד יספר מה הוא מרוויח ונחבר את הכל נגיע לתוצר‪ .‬כלומר‪ ,‬הכנסה לאומית (‪ + )NI‬מיסים‬
‫עקיפים נטו (‪ .)TI‬הכנסה הנובעת מהפירמה‪ -‬סך התרומה ששילמה הפירמה לכל גורמי הייצור בפעילות הכלכלית שלה‪.‬‬
‫הפירמה מעסיקה עובדים שמקבלים שכר (‪ ,)W‬בעלי ההון הפיזי שמקבלים רנטה (‪ ,)R‬בעלי ההון הפיננסי (בנקים)‬
‫שמקבלים ריבית (‪ ,)R‬יזמים\ בעלי הפירמה שמקבלים רווח (‪ .)R‬הכנסה לאומית (‪.R + W = )NI‬‬
‫‪‬‬
‫מקורות ושימושים‪-‬‬
‫מקורות‬
‫שימושים‬
‫תל"נ‪Y -‬‬
‫צריכה פרטית‪C -‬‬
‫צריכה ציבורית‪G -‬‬
‫השקעה נקייה‪I -‬‬
‫ממשלה‪-‬‬
‫מדידת תרומתה של הממשלה לתוצר הלאומי הינה בעייתית‪ ,‬מאחר והממשלה אינה מוכרת את תוצרתה לציבור ולכן קשה‬
‫להעריך את הערך הכלכלי האמיתי של השירות שהיא מספקת‪ .‬הממשלה מייצרת סוג של שירות‪ -‬שוטרים‪ ,‬מורים‪ ,‬שופטים‬
‫וכו'‪ .‬הפעילות הכלכלית באה לידי ביטוי בתקציב הממשלה ועלינו להכירו‪ .‬תקציב הממשלה מפרט את כל ההוצאות במהלך‬
‫השנה ואת דרך מימונן‪.‬‬
‫תקציב הממשלה‪-‬‬
‫‪‬‬
‫הוצאות ממשלה‬
‫‪‬‬
‫צריכה ציבורית (‪ -)G‬סך ההוצאות שיש לממשלה שנועדו לספק שירותים לאזרחים (חינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬ביטחון)‪.‬‬
‫‪ =G‬שכר ‪ +‬קניות מפירמות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫השקעה ציבורית (‪ -)IG‬סך ההוצאות שנועדו להגדיל את ההון במשק‪ .‬למשל הוצאות על תשתיות‪ ,‬סלילת‬
‫כבישים‪ ,‬בניית מבנים‪ ,‬גידול במלאי וכו'‪.‬‬
‫‪-1-‬‬
‫מבוא לכלכלה מאקרו (אפי טובול)‪ -‬מגה סיכום‪:‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לדנה סמרה ולניצן רותם ‪‬‬
‫‪‬‬
‫הכנסות ממשלה‬
‫‪( T‬סה"כ מיסים נטו) = ‪( TD‬מיסים ישירים נטו) ‪( TI +‬מיסים עקיפים נטו)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ =TD‬מיסים ישירים – תשלומי העברה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מיסים ישירים = מס על רווח\ הכנסה‬
‫‪‬‬
‫תשלומי העברה = קצבאות‪ ,‬ביטוח לאומי‬
‫‪‬‬
‫‪ = TI‬מיסים עקיפים‪ -‬סובסידיות לפירמות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מיסים עקיפים= מס שמוטל על המוצר (מע"מ)‪.‬‬
‫הכנסות‬
‫הוצאות‬
‫‪ -T‬סה"כ מיסים נטו‬
‫‪ -G‬צריכה ציבורית‬
‫בתקציב שוטף בד"כ‬
‫‪ -BD‬גירעון בתקציב‪ .1 -‬הלוואות מהציבור‪,‬‬
‫‪ -IG‬השקעה ציבורית‬
‫מדברים רק על ‪ T‬ועל ‪G‬‬
‫‪ .2‬הלוואות מחו"ל‪ .3 ,‬הלוואות מהבנק‬
‫המרכזי‪ .4 ,‬מענקים‪.‬‬
‫סה"כ = סה"כ‬
‫התרומה של הממשלה לתוצר הינה תשלומי השכר בתקציבה‪ -‬זה הערך המוסף של הממשלה‪ ,‬רק הוצאות השכר שהממשלה‬
‫משלמת לעובדים‪.‬‬
‫הכנסה לאומית (‪ -)NI‬סך התמורה שקיבלו כל גורמי הייצור במשק‪ ,‬תמורת השתתפותם בפעילות הכלכלית‪.‬‬
‫הכנסה לאומית ‪ =NI‬הכנסה נובעת פירמות ‪ +‬הכנסה נובעת ממשלה ‪ = NI ‬ערך מוסף נקי פירמה – ‪( TI‬מס עקיף נטו) ‪+‬‬
‫ערך מוסף ממשלה‪ =TI + NI  .‬ערך מוסף נקי פירמה ‪ +‬ערך מוסף ממשלה ‪( NNP ‬תל"נ) = ‪.TI + NI‬‬
‫‪ .1‬חלוקת הכנסות‪:‬‬
‫‪( NI‬הכנסה לאומית ‪( TI + )R +W ‬מיסים עקיפים נטו)‬
‫תוצר לאומי נקי‬
‫‪ .2‬מקורות ושימושים‪:‬‬
‫מקורות‬
‫שימושים‬
‫תל"נ ‪Y -‬‬
‫צריכה פרטית‪C -‬‬
‫=‬
‫ערך מוסף נקי פירמות‬
‫‪+‬‬
‫צריכה ציבורית‪G -‬‬
‫ערך מוסף ממשלה‬
‫השקעה נקייה‪I -‬‬
‫במקורות ושימושים אנו בודקים איך השתמשנו במקורות שלנו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫צריכה פרטית (‪ -)C‬סך ההוצאות של משקי הבית על קניית מוצרים מפירמות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫צריכה ציבורית (‪ -)G‬סך הוצאות הממשלה שנועדו לספק שירותים לאזרחים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫השקעה נקייה (‪ -)I‬כוללת את כל ההוצאות שהיו במשק על גידול במלאי ההון (למשל‪ :‬תשתיות‪ ,‬מבנים‪ ,‬כבישים וכו')‪.‬‬
‫‪ I‬נקייה= ‪ I‬גולמית – ‪( D‬פחת)‪.‬‬
‫‪-2-‬‬
‫מבוא לכלכלה מאקרו (אפי טובול)‪ -‬מגה סיכום‪:‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לדנה סמרה ולניצן רותם ‪‬‬
‫מקורות ושימושים במשק פתוח (יש ייבוא וייצוא‪ ,‬מסחר עם העולם)‪:‬‬
‫מקורות‬
‫שימושים‬
‫מקורות‬
‫שימושים‬
‫תל"נ ‪Y -‬‬
‫צריכה פרטית‪C -‬‬
‫תל"נ‪Y -‬‬
‫צריכה פרטית‪C -‬‬
‫ייבוא ‪Im -‬‬
‫צריכה ציבורית‪G -‬‬
‫(‪)Im -Ex‬‬
‫צריכה ציבורית‪G -‬‬
‫השקעה נקייה‪I -‬‬
‫השקעה נקייה‪I -‬‬
‫ייצוא‪Ex -‬‬
‫דוח היווי הון‪-‬‬
‫היווי ‪ -‬איך נוצרת ההשקעה‪ ,‬איך היא מתהווה‪.‬‬
‫חסכון (‪ -)S‬הכנסה שלא הוצאה לצריכה‪ .‬החיסכון של המשק הוא סך ההכנסה של כל המשתתפים בתהליך הייצור‪ ,‬בניכוי‬
‫הוצאותיהם לצריכה‪ S .‬חסכון במשק = ‪G – C – Y‬‬
‫במשק סגור ‪ )I = G – C – Y( I = S ‬החסכון הוא המקור להשקעה של המשק‪.‬‬
‫במשק פתוח ‪ .I = )IM – EX( + S ‬חסכון ועודף ייבוא הוא מקור ההשקעה‪.‬‬
‫מרכיבי החיסכון‪ -‬מי חוסך במשק?‬
‫‪‬‬
‫חיסכון אישי ‪-SP‬‬
‫‪( YD =SP‬הכנסה פנויה נטו) ‪( C -‬צריכה פרטית)‬
‫‪( Y =YD‬תל"נ) – ‪( TI‬מיסים עקיפים נטו) – ‪( TD‬מיסים ישירים נטו) – ‪( UP‬רווחים שלא חולקו)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חסכון עסקי ‪-Sb‬‬
‫‪( UP = Sb‬רווחים שלא חולקו)‬
‫‪‬‬
‫חסכון ציבורי ‪-SG‬‬
‫‪ T = SG‬נטו – ‪( G‬צריכה ציבורית)‬
‫‪( SP = S‬חסכון אישי) ‪( Sb +‬חסכון עסקי) ‪( SG +‬חסכון ציבורי)‪.‬‬
‫מרכיבי הביקוש המצרפי ‪:)I + G + C( AD‬‬
‫מרכיב מס' ‪ :1‬פונקצית הצריכה הפרטית (‪-)C‬‬
‫מתארת את הקשר בין הצריכה הפרטית לבין ההכנסה הפנויה‪ ,‬כששער הריבית קבוע‪ .‬נתאר זאת ב‪ 3-‬דרכים‪:‬‬
‫‪ .1‬טבלה‪-‬‬
‫‪C‬‬
‫‪YD‬‬
‫‪M.P.C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪50‬‬
‫‪100‬‬
‫‪115‬‬
‫‪15/50 =0.3‬‬
‫‪100‬‬
‫‪150‬‬
‫‪130‬‬
‫‪145‬‬
‫‪15/50 =0.3‬‬
‫‪15/50 =0.3‬‬
‫‪-3-‬‬
‫מבוא לכלכלה מאקרו (אפי טובול)‪ -‬מגה סיכום‪:‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לדנה סמרה ולניצן רותם ‪‬‬
‫כש ‪ ,0 =YD‬אין הכנסה‪ ,‬אך יש לי גודל של צריכה‪ ,‬זהו גודל אוטונומי‪ .‬הגודל האוטונומי הזה (מינימום צריכה גם כשאני לא‬
‫מרוויח) זהו מינימום צריכה כדי לשרוד‪ .‬ניתן לראות שברמת הכנסה ‪ ,0‬הצריכה שווה ל‪ ,100-‬זוהי הצריכה המינימאלית‬
‫הנקראת "גודל אוטונומי של הצריכה"‪ .‬קיים קשר חיובי בין ההכנסה הפנויה (‪ )YD‬לצריכה (‪.)C‬‬
‫נטייה שולית לצרוך (‪ -)MPC‬מודדת בכמה גדלה הצרי כה הפרטית כשההכנסה הפנויה גדלה בשקל אחד‪.∆C/ ∆YD .‬‬
‫גידול של שקל בהכנסה גורם לגידול של ‪ 30‬אגורות (בדוגמא הנ"ל) בצריכה ‪ ‬מכאן גידול של ‪ 70‬אגורות בחיסכון‪.‬‬
‫‪ .2‬הצגה גראפית של פונקצית הצריכה‪-‬‬
‫‪ =MPC‬שיפוע עקומת הצריכה הפרטית‪ .‬בדוגמא הנ"ל ה‪ MPC-‬קבוע ולכן תתקבל עקומה ליניארית של קו ישר‪.‬‬
‫‪200‬‬
‫‪150‬‬
‫‪100‬‬
‫‪50‬‬
‫‪0‬‬
‫‪150‬‬
‫‪200‬‬
‫‪50‬‬
‫‪100‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ .3‬תיאור אלגברי של פונקצית הצריכה הפרטית‪-‬‬
‫‪( CO =C  YD * 0.3 + 100 =C‬גודל אוטונומי) ‪YD * MPC +‬‬
‫פונקצית החיסכון האישי ‪:SP‬‬
‫מתארת את הקשר בין החיסכון האישי ובין ההכנסה הפנויה כששער הריבית קבוע‪SP =YD -C .‬‬
‫‪YD‬‬
‫‪M.P.C‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪50‬‬
‫‪100‬‬
‫‪100‬‬
‫‪115‬‬
‫‪130‬‬
‫‪15/50 =0.3‬‬
‫‪15/50 =0.3‬‬
‫‪150‬‬
‫‪145‬‬
‫‪15/50 =0.3‬‬
‫‪M.P.S‬‬
‫‪SP‬‬
‫‪100‬‬‫‪65‬‬‫‪30-‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0.7‬‬
‫נטייה שולית לחסוך (‪ -)MPS‬מחשבת בכמה גדל החיסכון האישי‪ ,‬כשההכנסה הפנויה עולה בשקל אחד‪.‬‬
‫‪∆SP / ∆YD = 1- MPC‬‬
‫‪300‬‬
‫‪C‬‬
‫‪SP‬‬
‫תיאור אלגברי של פונקצית החיסכון‪:‬‬
‫‪200‬‬
‫‪SP= YD –(100 + 0.3YD)  SP= -100 + 0.7YD ‬‬
‫‪100‬‬
‫‪SP= -CO + (1 – MPC) * YD‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-100‬‬
‫‪-200‬‬
‫‪-4-‬‬
‫מבוא לכלכלה מאקרו (אפי טובול)‪ -‬מגה סיכום‪:‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לדנה סמרה ולניצן רותם ‪‬‬
‫נטייה שולית לצרוך פוחתת‪-‬‬
‫‪MPC= ∆C / ∆YD, MPS= 1 – MPC‬‬
‫‪YD‬‬
‫‪0‬‬
‫‪100‬‬
‫‪200‬‬
‫‪300‬‬
‫‪400‬‬
‫‪500‬‬
‫‪C‬‬
‫‪MPS‬‬
‫‪MPC‬‬
‫‪30‬‬
‫‪120‬‬
‫‪200‬‬
‫‪270‬‬
‫‪330‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪380‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.5‬‬
‫** ניתן לראות שככל שההכנסה עולה‪ ,‬הנטייה השולית לצרוך פוחתת‪.‬‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫הניחו שבמשק משפחה נוספת בעלת פונקצית צריכה זהה‪ .‬חשבו את הצריכה הפרטית במשק כאשר ההכנסה הפנויה היא‬
‫‪ ,₪ 600,000‬עבור שלושת המקרים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬חלוקת ההכנסות בי המשפחות שוויונית‬
‫‪ .2‬הכנסתה של משפחה ‪ 2‬היא פי ‪ 2‬מזו של משפחה ‪1‬‬
‫‪ .3‬הכנסתה של משפחה ‪ 2‬היא פי ‪ 5‬מזו של משפחה ‪1‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪ YD‬של שתי המשפחות = ‪600,000‬‬
‫‪ YD‬משפחה ‪1‬‬
‫‪ YD‬משפחה ‪2‬‬
‫‪ C‬משפחה ‪1‬‬
‫‪ C‬משפחה ‪2‬‬
‫‪1+2 C‬‬
‫‪300,000‬‬
‫‪300,000‬‬
‫‪270,000‬‬
‫‪270,000‬‬
‫‪540,000‬‬
‫‪200,000‬‬
‫‪400,000‬‬
‫‪200,000‬‬
‫‪330,000‬‬
‫‪530,000‬‬
‫‪100,000‬‬
‫‪500,000‬‬
‫‪120,000‬‬
‫‪380,000‬‬
‫‪500,000‬‬
‫המסקנה היא שיש צמיחה‪ ,‬אך המעמדות הנמוכים אינם נהנים מהצמיחה הזו‪ .‬למעשה כך גדל הפער בין העשירים לעניים‪.‬‬
‫ככל שאי השוויון בחלוקת ההכנסות במשק גדל‪ ,‬הצריכה של המשק קטנה וזה קורה רק כשה‪ MPC -‬הולך ופוחת עם גידול‬
‫בהכנסה‪ .‬כשה‪ MPC-‬קבוע‪ ,‬אין משמעות לחלוקת ההכנסות במשק‪ -‬הצריכה תהיה שווה‪.‬‬
‫הצריכה הפרטית ביחס לתוצר הלאומי‪:‬‬
‫נניח‪YD= Y-T ,C= 1500 + 0.7YD :‬‬
‫‪ .1‬כאשר ‪C= 1500 + 0.7Y  YD = Y  T= 0‬‬
‫‪ .2‬כאשר ‪.C= 1360 + 0.7Y  C= 1500 + 0.7 (Y-200)  YD= Y-200  T= 200‬‬
‫‪ .3‬כאשר ‪C= 1500 + 0.63Y  YD= 0.9Y  T= 0.1Y‬‬
‫‪-5-‬‬
‫מבוא לכלכלה מאקרו (אפי טובול)‪ -‬מגה סיכום‪:‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לדנה סמרה ולניצן רותם ‪‬‬
‫מרכיב מס' ‪ :2‬השקעה נקייה (‪-)I‬‬
‫‪ I‬השקעה נקייה = ‪( IG‬השקעה ציבורית) ‪( IB +‬השקעה עסקית\ פרטית)‬
‫ההשקעה הציבורית נקבעת ע"י הממשלה‪ ,‬ואינה תלויה בריבית או בתוצר‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ההשקעה העסקית מושפעת משני‬
‫גורמים‪ :‬תוצר‪ -‬קיים קשר חיובי בין התוצר להשקעה‪ -‬כשהתוצר עולה‪ ,‬ההשקעה עולה‪ .‬הגורם השני הוא ריבית‪ -‬קיים קשר‬
‫שלילי בין ריבית להשקעה‪ ,‬ככל שהריבית עולה ההשקעות הפיזיות יורדות‪ ,‬שכן אנשים יעדיפו השקעות פיננסיות שם יקבלו‬
‫תשואה גדולה יותר‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫‪ ,I= 1250 – 500r + 0.2Y‬נניח ש ‪. Y=1000-‬‬
‫‪I= 1250 – 500r + 200  I= 1450 – 500r‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪r‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1450‬‬
‫‪1440‬‬
‫‪1430‬‬
‫‪1420‬‬
‫‪1410‬‬
‫‪1400‬‬
‫‪1390‬‬
‫שער ריבית ‪r‬‬
‫השקעה ‪I‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪1440‬‬
‫‪1430‬‬
‫‪1420‬‬
‫‪1410‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪1400‬‬
‫‪I‬‬
‫תוצר שיווי משקל‪ -‬המודל הקיינסאני הפשוט‪:‬‬
‫תעסוקה מלאה‪ -‬משק נמצא במצב של תעסוקה מלאה כאשר שיעור האבטלה שווה לשיעור האבטלה הנורמאלי‪.‬‬
‫שיעור אבטלה נורמאלי‪ -‬כאשר קיימת רק אבטלה חיכוכית (משך הזמן הנחוץ למצוא עבודה)‪ ,‬ואבטלה מבנית (הכישורים‬
‫של מחפשי העבודה לא תואמים למשרות הפנויות)‪.‬‬
‫תוצר של תעסוקה מלאה (‪ -)YF‬התוצר המיוצר במשק במצב של תעסוקה מלאה‪.‬‬
‫הנחות המודל הקיינסאני הפשוט‪:‬‬
‫‪ .1‬משק סגור‬
‫‪ .2‬כל הרווחים מחולקים ‪T  SB = 0 ‬נטו –‪.YD = Y‬‬
‫‪ .3‬שער הריבית קבוע‬
‫‪ I‬השקעה נקייה ‪ G +‬צריכה ציבורית ‪ C +‬צריכה פרטית = ‪ AD‬ביקושים‪.‬‬
‫‪-6-‬‬
‫מבוא לכלכלה מאקרו (אפי טובול)‪ -‬מגה סיכום‪:‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לדנה סמרה ולניצן רותם ‪‬‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫‪C= 100 + 0.4YD, I= 50 + 0.2Y, G= 100, T= 0‬‬
‫‪ .1‬חשב את משוואת הביקוש המצרפי ‪:AD‬‬
‫‪AD= 100 + 0.4YD + 50 + 0.2Y + 100  AD= 250 + 0.6Y‬‬
‫נטייה שולית להשקיע‬
‫נטייה שולית לצרוך‬
‫(נטייה שולית להשקיע) ‪( + MPI‬נטייה שולית לצרוך) ‪( = MPC‬נטייה שולית להוציא) ‪MPE‬‬
‫הנטייה השולית להוציא (‪ )MPE‬מודדת בכמה גדל הביקוש המצרפי כשהתוצר גדל בשקל אחד‪ .‬זהו גם השיפוע עבור עקומת‬
‫הביקוש המצרפי‪.‬‬
‫‪ .2‬חשבו את התוצר בשיווי משקל‪:‬‬
‫‪250 + 0.6Y = Y  0.4Y = 250  Y* = 625‬‬
‫הצגה גראפית‪:‬‬
‫נניח שנרצה להגדיל את הייצור ל‪.)Y1( 1000-‬‬
‫‪‬‬
‫עודף ההיצע שנשאר בעקבות גידול בייצור‪,‬‬
‫‪Y=AD‬‬
‫נשאר כמלאי אצל הפירמות‪.‬‬
‫הוא השקעה אינה רצויה במלאי‪,‬‬
‫זהו לא משהו מתוכנן‪ .‬בתגובה‪ ,‬הפירמות‬
‫יורידו ייצור עד לנקודת שיווי משקל‪.‬‬
‫עודף היצע‬
‫‪AD‬‬
‫‪250‬‬
‫‪AD= 250 +0.6* 1000= 850‬‬
‫‪‬‬
‫ההנחה במודל זה שקיימת קשיחות מחירים‬
‫עודף ביקוש‬
‫כלפי מטה ולכן מחירים לא יכולים לרדת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במצב של עודף ביקוש (‪ ,)Y2‬חלק מהביקושים אינם‬
‫‪450‬‬
‫מסופקים וההשקעה המתוכננת ע"י הפירמות תהיה‬
‫גדולה מההשקעה בפועל‪ .‬המלאי בפועל קטן ממה שתכננו‬
‫‪‬‬
‫ולכן פירמות יגדילו ייצור עד לנקודת שיווי משקל‪.‬‬
‫‪-7-‬‬
‫‪Y1=1000‬‬
‫‪Y*=625‬‬
‫‪Y2‬‬
‫מבוא לכלכלה מאקרו (אפי טובול)‪ -‬מגה סיכום‪:‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לדנה סמרה ולניצן רותם ‪‬‬
‫מכפיל ההכנסה הלאומית‪:‬‬
‫‪C= 150 + 0.4YD, I= 50 + 0.1Y, G=100‬‬
‫הממשלה מממנת את הוצאותיה ע"י מכירת אג"ח (‪.)T=0‬‬
‫‪ .1‬חשב את הביקוש המצרפי‪ ,‬התוצר בשיווי משקל‪ ,‬והצג דוח מקורות ושימושים‪.‬‬
‫‪ .2‬הניחו שהממשלה הגדילה את הוצאותיה ב‪ ₪ 20-‬ומימנה אותו ע"י מכירת אג"ח‬
‫‪ .3‬הסבירו כיצד קרה שהתוצר בשיווי משקל גדל ביותר מ‪.₪ 20-‬‬
‫מקורות‬
‫‪1. T=0  YD=Y‬‬
‫שימושים‬
‫‪Y= 600‬‬
‫‪C= 150 +0.4*600= 390‬‬
‫‪AD= 150 + 0.4Y + 50 + 0.1Y + 100  AD= 300 + 0.5Y‬‬
‫‪G= 100‬‬
‫‪Y= 300 + 0.5Y  0.5Y= 300  Y*=600.‬‬
‫‪I= 50 + 0.1*600= 110‬‬
‫‪2. G= 100+ 20  AD= 320+ 0.5Y‬‬
‫‪0.5Y= 320  Y*=640‬‬
‫↑‪I‬‬
‫‪3. ∆G↑ +20  ∆Y↑ +20‬‬
‫‪C↑  ∆Y↑ + 40‬‬
‫בשלב הראשון‪ ,‬הפירמות הגדילו את הייצור ב‪ ,₪ 20-‬גייסו עובדים ושילמו שכר‪ .‬כעת התרחשו שני שינויים‪ -‬ההכנסה‬
‫הפנויה גדלה ולכן הצריכה הפרטית גדלה‪ .‬בנוסף‪ ,‬העלייה בתוצר גרמה לגידול בהשקעות ולכן הפירמות חייבות להגדיל את‬
‫הייצור ביותר מ‪ ₪ 20-‬על מנת לספק את כל הביקוש במשק‪.‬‬
‫המכפיל ‪K‬‬
‫המכפיל ‪ K‬מחשב בכמה ישתנה התוצר של שיווי משקל אם הגודל האוטונומי של ‪ AD‬ישתנה בשקל אחד‪.‬‬
‫‪K= 1/ 1- MPE  ∆Y = ∆AD * K‬‬
‫פער התוצר‪ ,‬פער דיפלציוני‪ ,‬פער אינפלציוני‪:‬‬
‫משק סגור נמצא באבטלה‪ ,‬כלומר ‪ YF .Y* > YF‬זה התוצר שמתקבל בתעסוקה מלאה‪.‬‬
‫פער התוצר‪YF – Y* -‬‬
‫פער דיפלציוני‪ -‬מודד בכמה יש להגדיל את הגודל האוטונומי של ‪ AD‬כך שהמשק יגיע לשיווי משקל בתעסוקה מלאה‪.‬‬
‫‪AD= Y‬‬
‫‪AD‬‬
‫‪ * K ‬פ‪ .‬ד =*‪  YF – Y‬פער דיפ לציוני =‪∆Y = ∆AD * K  ∆Y = YF – Y*  ∆AD‬‬
‫פ‪.‬ד‬
‫‪ = ∆AD= (YF – Y*)/ K‬פער דיפלציוני‬
‫פער‬
‫התוצר‬
‫‪YF‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪-8-‬‬
‫מבוא לכלכלה מאקרו (אפי טובול)‪ -‬מגה סיכום‪:‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לדנה סמרה ולניצן רותם ‪‬‬
‫תרגיל‪ -‬פער דיפלציוני‪:‬‬
‫‪C= 50 + 0.6YD, I= 10 + 0.2Y, G=40, YF= 700, T= 0  YD=Y.‬‬
‫‪AD= Y‬‬
‫‪AD‬‬
‫‪AD= 50 + 0.6Y + 10 + 0.2Y + 40  AD= 100 + 0.8Y‬‬
‫פ‪.‬ד‬
‫‪Y=100 + 0.8Y  0.2Y = 100  Y*= 500.‬‬
‫‪100‬‬
‫‪K= 1/ 1- 0.8= 5‬‬
‫פער‬
‫התוצר‬
‫‪YF= 700‬‬
‫‪= (700-500) / 5 = 40‬פ‪.‬ד‬
‫‪Y=500‬‬
‫הפער הדיפלציוני מודד בכמה עליי להגדיל את הביקוש כדי לסגור את הפער בתוצר‪.‬‬
‫אם נגדיל את ‪ AD‬ב‪ ,40-‬התוצר יגדל ב‪ 200-‬וייסגר הפער‪.‬‬
‫‪AD= Y‬‬
‫פער אינפלציוני‪ -‬עודף הביקוש שנוצר במשק כאשר עקומת ‪AD‬‬
‫חותכת את קו העזר ברמת תוצר הגדולה מ‪( YF -‬הביקוש גדול מההיצע)‪.‬‬
‫‪AD‬‬
‫הפער האינפלציוני מודד בכמה יש להקטין את הגודל האוטונומי ב‪,AD-‬‬
‫כך שהמשק יגיע לשיווי משקל בתעסוקה מלאה‪.‬‬
‫פ ‪.‬א‬
‫‪= Y* - YF / K‬פ‪.‬א‬
‫פער‬
‫התוצר‬
‫תרגיל‪ -‬פער אינפלציוני‪:‬‬
‫‪YF‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪C= 530 + 0.6YD, I= 100 + 0.2Y, G= 50, YF= 2800, T=50‬‬
‫‪C= 530 + 0.6 (Y- 50)  C=500 +0.6Y.‬‬
‫‪AD= 500 + 0.6Y + 100 + 0.2Y + 50  AD= 650 + 0.8Y‬‬
‫התוצר לא יכול להתקיים כי הוא גדול מ ‪YF -‬‬
‫‪Y= 650 + 0.8Y  0.2Y= 650  Y= 3250 ‬‬
‫‪K= 1/ 0.2 = 5‬‬
‫אם נקטין את הגודל האוטונומי של הביקוש ב‪ ,90-‬התוצר יקטן ב‪ 450-‬וייסגר הפער ‪= (3250 – 2800) / 5 = 90 ‬פ‪.‬א‬
‫לחצים אינפלציוניים‪ -‬המחירים מתחילים לעלות‪,‬‬
‫הפירמות לא מסוגלות לעמוד בביקוש וזה יוצר לחצים אינפלציוניים‪.‬‬
‫‪AD= Y‬‬
‫‪AD‬‬
‫פ ‪.‬א‬
‫פער‬
‫התוצר‬
‫‪Y=3250‬‬
‫‪-9-‬‬
‫‪YF = 2800‬‬
‫מבוא לכלכלה מאקרו (אפי טובול)‪ -‬מגה סיכום‪:‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לדנה סמרה ולניצן רותם ‪‬‬
‫מדיניות פיקסאלית (תקציבית)‪:‬‬
‫מדיניות פיקסאלית היא מדיניות כלכלית שקובעת את הצריכה הציבורית ו\או את המיסים במטרה להשפיע על הביקוש‬
‫המצרפי ‪.AD‬‬
‫מדיניות פיקסאלית מרחיבה‪ -‬מדיניות שמגדילה את הביקוש המצרפי‪.‬‬
‫מדיניות פיקסאלית מרסנת‪ -‬מדיניות שמקטינה את הביקוש המצרפי‪.‬‬
‫ננתח ‪ 3‬דרכים לביצוע מדיניות פיקסאלית מרחיבה‪:‬‬
‫‪ .1‬הגדלת הצריכה הציבורית‪ -‬מימון ע"י מכירות אג"ח‪.‬‬
‫‪ .2‬הקטנת המיסים‪ -‬מימון ע"י מכירות אג"ח‪.‬‬
‫‪ .3‬הגדלת ‪ G‬והגדלת ‪ T‬באותו הסכום‪ -‬תקציב מאוזן‪.‬‬
‫**נניח שהפער הדיפלציוני שווה ל‪.100-‬‬
‫דרך מספר ‪ -1‬הגדלת ‪ ,G‬מימון ע"י אג"ח‪:‬‬
‫במדיניות זו‪ ,‬הגדלת ה‪ ,G -‬תהיה בדיוק כמו הפער הדיפלציוני‪ ,‬כלומר ‪.100‬‬
‫‪AD= C + G + I  ∆AD = ∆G‬‬
‫פ‪.‬ד = ‪∆G‬‬
‫דרך מספר ‪ -2‬הקטנת מיסים והגדלת ‪:BD‬‬
‫כאשר נוריד את המיסים‪ C ,‬יעלה‪ -‬הצריכה הפרטית תגדל‪.‬‬
‫‪T↓  C↑ = MPC * ∆T‬‬
‫‪ / MPC‬פ‪.‬ד =‪  ∆T‬פ‪.‬ד = ‪  MPC * ∆T‬פ‪.‬ד = ‪∆C‬‬
‫דרך מספר ‪ -3‬הגדלת ‪ ,G‬מימון ע"י מיסים‪:‬‬
‫המיסים מקטינים את הצריכה ‪.C‬‬
‫‪ = 100‬פ‪.‬ד = ‪∆AD‬‬
‫(בגלל המיסים) ‪∆AD = ∆G - ∆C‬‬
‫‪∆C = ∆T * MPC‬‬
‫)‪ = ∆G (1- MPC‬פ‪.‬ד ‪ = ∆G - ∆G * MPC ‬פ‪.‬ד ‪= ∆G - ∆T * MPC ‬פ‪.‬ד‬
‫)‪ / (1 – MPC‬פ‪.‬ד = ‪∆G = ∆T‬‬
‫‪- 11 -‬‬
‫מבוא לכלכלה מאקרו (אפי טובול)‪ -‬מגה סיכום‪:‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לדנה סמרה ולניצן רותם ‪‬‬
‫תרגיל‪ -‬מדיניות פיקסאלית‪:‬‬
‫‪C= 900 + 0.6YD, I= 500 + 0.2Y, G= 1000, YF= 10,000, T= 1000‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪YD = Y – 1000‬‬
‫‪C= 900 + 0.6 (Y -1000)  C= 900 + 0.6Y – 600  C= 300 + 0.6Y‬‬
‫‪AD= 300 + 0.6Y + 500 + 0.2Y + 1000  AD= 1800 + 0.8Y‬‬
‫‪Y= 1800 + 0.8Y  0.2Y = 1800  Y*= 9000.‬‬
‫‪K= 1 / 0.2 = 5‬‬
‫‪ = (10,000 – 9000) / 5 = 200‬פ‪.‬ד‬
‫‪ .1‬הגדלת ‪ G‬מימון ע"י אג"ח‪:‬‬
‫‪∆G = 200  ∆G = ∆AD‬‬
‫אם הממשלה תגדיל את הביקוש ב ‪ ,200-‬התוצר יגדל ב‪ 1000-‬וייסגר הפער‪.‬‬
‫‪∆C = ∆CO + ∆YD * MPC  ∆C = (∆Y - ∆T) * MPC ‬‬
‫‪∆C= (1000-0) * 0.6 = 600‬‬
‫‪∆I = ∆IO + ∆Y * MPI  ∆I = 1000 * 0.2 = 200‬‬
‫‪ .2‬הקטנת מיסים מימון ע"י אג"ח‪:‬‬
‫‪∆T = 200 / 0.6 = 333.33‬‬
‫אם המיסים יקטנו ב‪ ,333.33-‬ייסגר הפער הדיפלציוני‪.‬‬
‫‪∆C = ∆CO + ∆YD * MPC  ∆C = (∆Y - ∆T) * MPC ‬‬
‫‪∆C = [1000 – (-333.33)] * 0.6= 800‬‬
‫‪∆I = ∆IO + ∆Y * MPI  ∆I = 1000 * 0.2 = 200‬‬
‫‪ .3‬הגדלת ‪ G‬מימון ע"י מיסים‪:‬‬
‫‪∆G = ∆T = 200 / (1 – 0.6) = 500‬‬
‫‪∆C = ∆CO + ∆YD * MPC  ∆C = (∆Y - ∆T) * MPC ‬‬
‫‪∆C = (1000 – 500) * 0.6 = 300‬‬
‫‪∆I = ∆IO + ∆Y * MPI  ∆I = 1000 * 0.2 = 200‬‬
‫‪- 11 -‬‬
‫מבוא לכלכלה מאקרו (אפי טובול)‪ -‬מגה סיכום‪:‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לדנה סמרה ולניצן רותם ‪‬‬
‫שיווי משקל משק פתוח‪:‬‬
‫ייצוא (‪ -)X‬אני מוכר סחורה ושירותים מהמשק שלי לחו"ל‪.‬‬
‫הייצוא יהיה תלוי אך ורק בשער החליפין‪ .‬המשמעות‪ -‬כששער החליפין עולה הייצוא יגדל‪ ,‬וכששער החליפין יורד‪ ,‬הייצוא‬
‫יקטן‪ .‬למעשה‪ ,‬ככל ששער החליפין גדל‪ ,‬הפדיון עולה‪ ,‬כי אני מרוויח דולרים והעלויות בשקלים‪.‬‬
‫פונקצית הייצוא‪:‬‬
‫זהו גודל הייצוא ‪X = 550 + 100 * E ‬‬
‫שער חליפין‬
‫גודל אוטונומי‬
‫ייבוא (‪ -)M‬קניית מוצרים\ שירותים מחו"ל‪.‬‬
‫הייבוא יהיה תלוי בשער החליפין ובתוצר‪ .‬כששער החליפין עולה‪ ,‬הייבוא יקטן‪ -‬הכל הופך להיות יקר יותר‪ ,‬ולהיפך‪ .‬למשל‬
‫כשאני בדיוטי פרי‪ ,‬ככל שהדולר יהיה יותר נמוך כך אני אקנה יותר‪ -‬הכסף קונה יותר‪ ,‬ולהיפך‪.‬‬
‫ככל שאני מייצר יותר‪ ,‬התוצר גדל ולכן הייבוא יגדל ולהיפך‪ .‬בשביל לייצר יותר אני צריך חומרי גלם שמיובאים מחו"ל‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬כשהתוצר גדל‪ ,‬ההכנסה גדלה ולכן אנו מבזבזים יותר ומייבאים יותר‪.‬‬
‫פונקצית הייבוא‪-‬‬
‫זהו גודל הייבוא ‪M = 1250 + 0.1Y – 250 * E ‬‬
‫שער חליפין (קשר שלילי ‪)-‬‬
‫גודל אוטונומי‬
‫הקשר בין הייבוא לתוצר מודד על כל‬
‫שקל של תוצר בכמה יגדל הייבוא‪.‬‬
‫נטייה שולית לייבא‪MPM -‬‬
‫משוואת הביקוש המצרפי (‪ )AD‬במשק פתוח‪:‬‬
‫)ייבוא( ‪) – M‬ייצוא( ‪) + X‬השקעה נקייה( ‪) + I‬צריכה ציבורית( ‪) + G‬צריכה פרטית( ‪AD = C‬‬
‫)נטייה שולית לייבא(‪) – MPM‬נטייה שולית להשקיע(‪) + MPI‬נטייה שולית לצרוך(‪) = MPC‬נטייה שולית להוציא(‪MPE‬‬
‫שיווי משקל ‪AD = Y ‬‬
‫פער = עודף ייצוא ‪X > M ‬‬
‫פער = עודף ייבוא ‪M > X ‬‬
‫‪- 12 -‬‬
‫מבוא לכלכלה מאקרו (אפי טובול)‪ -‬מגה סיכום‪:‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לדנה סמרה ולניצן רותם ‪‬‬
‫בנקים ושוק הכסף‪:‬‬
‫כמות הכסף ‪ -M‬מזומן בידי ציבור ‪ +‬פיקדונות עו"ש‪.‬‬
‫מאפיינים‪ .1 :‬נכסים נזילים‪ .2 .‬שקליים‪ .3 .‬אינם נושאי ריבית‪.‬‬
‫מאזן הבנק‪-‬‬
‫נכסים‬
‫התחייבויות‬
‫רזרבות‬
‫הלוואות‬
‫עו"ש‬
‫רזרבות‪ -‬המזומנים שיש לבנק‪ ,‬שהציבור מפקיד שם‪.‬‬
‫מאזן מאוחד של כל הבנקים‪-‬‬
‫‪ = R‬יחס רזרבה = רזרבות \ עו"ש‪.‬‬
‫נכסים‬
‫התחייבויות‬
‫רזרבות‪10,000 -‬‬
‫הלוואות‬
‫עו"ש‪10,000 -‬‬
‫נכסים‬
‫התחייבויות‬
‫רזרבות‪10,000 -‬‬
‫הלוואות‪30,000 -‬‬
‫עו"ש‪40,000 -‬‬
‫‪ ‬נניח שלקוח הפקיד ‪.₪ 11,111‬‬
‫הבנק משתמש ברזרבות כדי לתת הלוואות‪ .‬נניח ש‪:R = 0.25 -‬‬
‫‪ = 40,000‬עו"ש ‪ = 10,000 / 0.25 ‬עו"ש ‪ ‬עו"ש ‪0.25 = 10,000 /‬‬
‫בנק ישראל\ בנק מרכזי‪ -‬תפקידו לפקח על הבנקים המסחריים שישמרו על יחס הרזרבה‪ .‬בנק ישראל אחראי על המדיניות‬
‫המוניטארית במשק‪.‬‬
‫בסיס הכסף ‪ -B‬מזומן בידי ציבור ‪ +‬רזרבות‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫נתון‪ :‬מזומן בידי ציבור (מב"צ) = ‪ ,2111‬רזרבות בנקים = ‪ ,1211‬יחס רזרבה = ‪.1.2‬‬
‫‪ .1‬הצג את המאזן המאוחד של הבנקים וחשב את כמות הכסף במשק ‪:‬‬
‫נכסים‬
‫התחייבויות‬
‫רזרבות‪1,200 -‬‬
‫עו"ש‪6,000 -‬‬
‫‪ = 6000‬עו"ש ‪ = 1200/ 0.2 ‬עו"ש ‪ ‬עו"ש ‪0.2 = 1200 /‬‬
‫‪= 6000 – 1200 = 4800‬הלוואות‬
‫‪M = 2000 + 6000 = 8000‬‬
‫הלוואות‪4,800 -‬‬
‫‪ .2‬חשב את בסיס הכסף‪:‬‬
‫‪B = 2000 + 1200 = 3200‬‬
‫‪- 13 -‬‬
‫מבוא לכלכלה מאקרו (אפי טובול)‪ -‬מגה סיכום‪:‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לדנה סמרה ולניצן רותם ‪‬‬
‫‪ .3‬הניחו שהציבור הקטין את המזומן שבידיו ב‪ .₪ 21-‬יש לחשב את כמות הכסף במשק‪.‬‬
‫נכסים‬
‫התחייבויות‬
‫רזרבות‪1,220 -‬‬
‫עו"ש‪6,100 -‬‬
‫‪= 1220 / 0.2 = 6100‬עו"ש‬
‫ההפקדה גרמה לגידול בכמות הכסף ‪M = 6100 + 1980 = 8080 ‬‬
‫הלוואות‪4,880 -‬‬
‫עירוי פנימי‪ -‬שינוי בכמות המזומנים שבידי הציבור‪.‬‬
‫עירוי פנימי חיובי מתרחש כשהציבור מקטין את כמות המזומנים שבידיו (הפקדה)‪ ,‬וגורם לגידול בכמות הכסף‪.‬‬
‫עירוי פנימי שלילי מתרחש כשהציבור מגדיל את המזומנים שבידיו (משיכה)‪ ,‬וגורם לקיטון בכמות הכסף‪.‬‬
‫עירוי חיצוני‪ -‬שינוי בבסיס הכסף‪.‬‬
‫בעירוי חיצוני חיובי‪ -‬בסיס הכסף גדל‪ ,‬ובעירוי חיצוני שלילי‪ -‬בסיס הכסף קטן‪.‬‬
‫עירוי חיצוני מתרחש רק כתוצאה מפעולות הבנק המרכזי‪ .‬לדוגמא ע"י קניית \ מכירת אג"ח (קנייה תגרום לעלייה ומכירה‬
‫לירידה בבסיס הכסף)‪ ,‬קנייה\ מכירת מט"ח (קנייה תביא לעלייה ומכירה לירידה בבסיס הכסף)‪ ,‬מתן הלוואות לבנקים‬
‫מסחריים (הלוואות הומניטאריות)‪ .‬בנוסף‪ ,‬הבנק המרכזי יכול להשפיע על כמות הכסף (לא עירוי חיצוני) ע"י שינוי יחס‬
‫הרזרבה‪.‬‬
‫עקומת ההיצע של הכסף‪-‬‬
‫‪r‬‬
‫‪M/PS‬‬
‫‪ =M‬כמות הכסף = מב"צ ‪ +‬עו"ש‬
‫‪ =P‬רמת המחירים‬
‫‪ =M/P‬כמות הכסף הריאלית ‪ ‬כמה יחידות תוצר ניתן לקנות עם הכסף‪.‬‬
‫עקומה קשיחה לחלוטין‬
‫ביחס לריבית‪.‬‬
‫היצע‪ -‬פיקדונות עו"ש לא‬
‫‪ .1‬שינוי ברמת המחירים‪-‬‬
‫משתנה בהתאם לריבית‬
‫תזוזה של עקומת ההיצע‪:‬‬
‫מחיר עולה ‪↓M/PS  P↑ ‬‬
‫‪M/P‬‬
‫כשהמחיר עולה לכסף יש פחות כוח קנייה‪.‬‬
‫אין ירידת מחירים במודל זה!‬
‫‪ .2‬פעולות שהציבור מבצע‪-‬‬
‫עירוי פנימי חיובי (הפקדה) ‪M/PS ↑ M↑ ‬‬
‫עירוי פנימי שלילי (משיכה) ‪M/PS ↓ M↓ ‬‬
‫‪ .3‬פעולות שהבנק המרכזי מבצע‪-‬‬
‫קנייה\ מכירת אג"ח ‪ -‬בקנייה‪ .M/PS ↑ M↑ :‬במכירה‪M/PS ↓ M↓ :‬‬
‫קנייה\ מכירת מט"ח ‪ -‬בקנייה‪ .M/PS ↑ M↑ :‬במכירה‪M/PS ↓ M↓ :‬‬
‫מתן הלוואות לממשלה\ לבנק מסחרי (הלוואה מוניטארית) ‪M/PS ↑ M↑ -‬‬
‫שינוי יחס הרזרבה ‪M/PS ↓ M↓  R↑ -‬‬
‫‪- 14 -‬‬
‫מבוא לכלכלה מאקרו (אפי טובול)‪ -‬מגה סיכום‪:‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לדנה סמרה ולניצן רותם ‪‬‬
‫עקומת הביקוש לכסף‪:‬‬
‫עקומת הביקוש לכסף מתארת את הקשר בין כמות הכסף המבוקשת לבין הריבית עבור רמת תוצר קבועה (‪.)Y‬‬
‫‪r‬‬
‫תנועה על עקומת הביקוש לכסף מתרחשת כתוצאה משינויים בריבית‪.‬‬
‫‪A‬‬
‫לדוגמא מעבר מנק' ‪ A‬לנק' ‪ .B‬הריבית ירדה‪ ,‬הביקוש לכסף עלה‪.‬‬
‫‪r0‬‬
‫‪ L‬נזילות (‪)Y‬‬
‫אני ארצה את הכסף נזיל בעו"ש ולא שייסגר בפיקדון‪.‬‬
‫‪B‬‬
‫תנועה של העקומה מתרחשת כתוצאה משינויים בתוצר‪.‬‬
‫כשהתוצר (‪ )Y‬עולה‪ YD ,‬עולה‪ ,‬הביקוש לכסף גם עולה ‪ L ‬עולה‪.‬‬
‫כשיש יותר תוצר‪ ,‬אנשים מרוויחים יותר כסף‪ ,‬צורכים יותר‪,‬‬
‫ולכן הביקוש לכסף נזיל עולה‪.‬‬
‫‪r1‬‬
‫‪M/P‬‬
‫‪M/PS1‬‬
‫‪M/PS0‬‬
‫‪M/PS1‬‬
‫‪M/PS0‬‬
‫‪r‬‬
‫שיווי משקל בשוק הכסף‪:‬‬
‫בדוגמא הנ"ל‪ ,‬אנו נמצאים תחילה בנקודת שיווי משקל ‪.A‬‬
‫אך נניח שהבנק המרכזי קנה אג"ח ‪ -‬כל עקומת ההיצע תגדל‪,‬‬
‫‪r0‬‬
‫‪A‬‬
‫‪ L‬נזילות (‪)Y‬‬
‫כלומר תזוז ימינה‪ M ,‬כמות הכסף עולה‪ ,‬ומחיר הכסף יורד‪.‬‬
‫‪r1‬‬
‫‪B‬‬
‫נוצרת נקודת שיווי משקל חדשה‪.B -‬‬
‫‪M/P‬‬
‫מדיניות מוניטארית‪:‬‬
‫מדיניות כלכלית שקובעת את כמות הכסף במשק‪ ,‬במטרה להשפיע על הביקוש המצרפי‪.‬‬
‫מדיניות מוניטארית מרחיבה‪ ,‬מגדילה את כמות הכסף (↑‪  )I↑ ,C↑  r↓  M‬המטרה להגדיל את הביקוש ‪.AD‬‬
‫מדיניות מוניטארית מרסנת היא מדיניות שמקטינה את כמות הכסף במשק‪)I↓ ,C↓  r↑  M↓( .‬‬
‫המדיניות המוניטארית נשלטת ע"י הבנק המרכזי‪.‬‬
‫מודל משולב במשק סגור‪:‬‬
‫משק באבטלה‪ ,‬הממשלה החליטה להגדיל את הצריכה הציבורית ‪ .G‬יש להראות מה יקרה לתוצר ולריבית בשיווי משקל‪.‬‬
‫שוק המוצרים‪:‬‬
‫↑‪G↑  AD↑  Y‬‬
‫שוק הכסף‪:‬‬
‫זהו קיזוז! ‪Y↑  L↑  r↑  C , I ↓  AD↓ ‬‬
‫סה"כ‪( Y↑ :‬תוצר) ‪( r ↑ ,‬ריבית)‪.‬‬
‫‪- 15 -‬‬
‫מבוא לכלכלה מאקרו (אפי טובול)‪ -‬מגה סיכום‪:‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לדנה סמרה ולניצן רותם ‪‬‬
‫הצגה גראפית‪:‬‬
‫שוק המוצרים‪:‬‬
‫‪AD‬‬
‫‪AD=Y‬‬
‫‪AD‬‬
‫)‪AD (r1‬‬
‫זהו השינוי ב ‪ AD-‬רק לפי שוק המוצרים‪ ,‬ואח"כ‬
‫)‪AD (r0‬‬
‫בהשפעת שוק הכסף ישנו קיזוז ולכן ה‪ AD-‬יורד מעט‪,‬‬
‫אך הוא עדין גדול מהביקוש הראשוני‪.‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪Y*1‬‬
‫*‪Y‬‬
‫שוק הכסף‪:‬‬
‫‪M/PS‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r1‬‬
‫‪r0‬‬
‫)‪L (Y*1‬‬
‫)‪L (Y*0‬‬
‫‪M/P‬‬
‫‪Y*1‬‬
‫*‪Y‬‬
‫קיזוז ‪G↑  AD↑  Y↑  L↑  r↑  C , I ↓  AD↓ ‬‬
‫שוק הכסף‬
‫‪- 16 -‬‬
‫שוק המוצרים‬