" אוצר התפילה" לפרשת השבוע ,תשע"א פרשת פנחס -ברית שלום על קנאות – ברכת "ולמלשינים" בסוף הפרשה האחרונה מסופר שפינחס בן אלעזר הכהן הרג שני אנשים מכובדים שזנו אחרי בנות מואב ,דהיינו את זִ ְמ ִרי בֶ ן סָ לּוא ְנ ִשיא בֵ ית ָאב ל ִַש ְמעֹנִי ואת כָזְבִ י בַ ת צּור רֹאׁש אֺ ּמוֹת בֵ ית ָאב בְ ִמ ְדיָן ,ובעקבות כך נעצרה המגפה מעל בני ישראל ,מגפה שמתו בה 00,222איש .על מעשה קנאות זה זכה פינחס בפרשתנו ,שנקראת על שמו ,לקבל יתי ׁשָ לוֹם :וְ הָ יְתָ ה ּל ֹו ּולְ ז ְַרע ֹו ַאחֲ ָריו בְ ִרית כְהֺ נַת ע ֹולָם תַ חַ ת אֲ ׁשֶ ר ִקנֵא ברית שלוםָ " :לכֵן אֱ מֹר הִ ְננִי נֹתֵ ן ל ֹו אֶ ת בְ ִר ִ לֵא ֹ-להָ יו ַויְכַפֵר עַ ל בְ נֵי י ְִש ָראֵ ל" ( כ"ה ,יב -יג). מעשה פינחס אמנם מרשים ,אך גם מעורר תמיהה גדולה ,שהרי ידועים דברי הגמרא על מעשהו .אם מישהו בא להתייעץ במקרה כזה ,הפוסקים אינם אמורים להורות כך" :הבא לימלך – אין מורין לו" (סנהדרין פב ע"א) .אם כן ,כיצד נתן ה' לפינחס על מעשה קנאות אכזרי "ברית שלום"? יש מקום להעניק לו אות הוקרה על גבורה ,כמו בכל מלחמה ,אך מה מקום לתת לפינחס על כך " ברית שלום"? שתי גישות אפ שר למצוא במפרשים לשאלה זו: רבי אברהם בן עזרא ,החזקוני ואחרים מסבירים שבגלל מעשה הקנאה פינחס זקוק להגנה מיוחדת כדי לשמור על השלום שלו ,כי הרי האחים של זמרי וגם של כזבי בת צור עלולים להינקם ממנו ולהרוג אותו .על דרך הדרוש הסבירו בדרך זו ,שהמילה "שלום" כתובה כאן בווי"ו קטנה ,כי אכן מושג או ערך השלום חסר במעשה פינחס במובן מסוים 1 .ידוע המדרש המספר שפינחס בן אלעזר נשאל להתיר את נדרו של יפתח על בתו ,אך הוא לא היה מוכן לבוא אל יפתח לשם כך 2 .הדבר מלמדנו שקנאות – גם כשהיא מוצדקת לפי שעה – משאירה אצל האדם נזקים ודרכי התנהגות לא טובות בטווח הארוך. הגרי"ז ,רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק מבריסק ואחרים הסבירו שבהקשר מסוים פינחס אכן עשה שלום. הרי הקדוש ברוך הוא עצמו נהג בקנאות רבה עם בני ישראל ,ופינחס הצליח לעצור את המגפה ,כפי שנאמר ְָאתי בְ ת ֹוכָם בפסוק הקודם" :פִ ינְחָס בֶן אֶ לְ עָ זָר בֶ ן ַאהֲ רֹן ַהכֹהֵן הֵ ִׁשיב אֶ ת חֲ מָ ִתי מֵ עַל בְ נֵי יִשְ ָראֵ ל בְ קַ נְא ֹו אֶ ת ִקנ ִ ְָאתי" .על כך כתב הגרי"ז " :כיון שמעשהו גרם 'להשיב את חמתי' 'ולא כליתי' יתי אֶ ת בְ נֵי י ְִש ָראֵ ל בְ ִקנ ִ וְ ֹלא כִ ּלִ ִ – וזהו מעשה דשלום דכלפי ישראל היתה פעולתו שלום ,להשבת חמת ה ' מעליהם שלא יכלה אותם ...דעשה 3 מעשה של שלום – נתן לו ה' ברית שלום". ראינו אפוא שברית השלום לפינחס פורשה בדרכים שונות עקב המורכבות של קנאות. נפנה עתה לברכת "ולמלשינים" שבתפילת העמידה ,אשר משמשת דוגמה פרשנית והיסטורית מרתקת לקנאות, והיא מתמודדת עם הדילמה כיצד להתייחס לרשעים ולמלשינים: וְ לַמַ לְ ִׁש ינִׁים ַאל ְת ִׁהי ִׁת ְק וָ ה .וְ כָל הָ ִׁר ְשעָ ה כְרֶ גַע תֹאבֵד .וְ כָל אוֹיְ בֵ י עַמְ ָך ְמהֵ רָ ה יִׁ כָרֵ תּו. ּותמַ גֵר וְ תַ כְ נִׁיעַ בִׁ ְמהֵ רָ ה בְ יָמֵ ינּו. ּות ַשבֵ ר ְ וְ הַ ז ִֵׁדים ְמהֵ רָ ה ְתעַ קֵ ר ְ בָ רּוְך אַ תָ ה ה' – שוֹבֵר אוֹיְ בִׁ ים ּומַ כְ נִׁיעַ ז ִֵׁדים: לאחר הסדרת שמונה -עשרה הברכות של תפילת עמידה על הסדר ביבנה ,רבן גמליאל הוסיף את ברכת המינים, כפי שהגמרא מספרת במסכת ברכות ( כח ע" ב)" :תנו רבנן :שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה .אמר להם רבן גמליאל לחכמים :כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת המינים? עמד שמואל הקטן ותקנה " .רבן גמליאל ביקש להוסיף ברכה נגד המינים שבעם ישראל .ההיסטוריונים שדנו בסוגיה 1 2 3 ראו בפירוש ר' חיים פלטיאל לבמדבר כ "ה ,יב ,אשר דן בשאלה כיצד פינחס משרת בקודש ומקבל ברית שלום ,שהרי יש סוגיה מפורשת" :כל כהן שהרג את הנפש – לא ישא את כפיו" (ברכות לב ע"ב). ר או בראשית רבה ,פרשת חיי שרה ,פרשה ס ,יג -יד..." :פינחס אמר' :הוא צריך לי ואני הולך אצלו? ולא עוד אני כהן גדול בן כהן גדול ואני הולך אצל עם הארץ?' יפתח אמר ' :אני ראש קציני ישראל ואני הולך אצל פינחס?' – בין דין לדין אבדה הנערה."... הגרי" ז נעזר בפסוק ממלאכי ב' ,ו -ז " :תו ַֹר ת אֱ ֶמ ת ָה ְי ָתה בְ פִ יהּו וְ עַ וְ לָה ֹלא ִנ ְמצָ א בִ ְשפָ ָתיו בְ ָׁשלוֹם ּובְ ִמיׁשוֹר ָהלְַך ִא ִתי ו ְַרבִׁ ים ֵה ִׁשיב ֵמעָ ו ֹן :כִ י ִשפְ ֵתי כ ֵֹהן י ְִׁש ְמרּו ַדעַ ת וְ תו ָֹרה יְבַ ְקׁשּו ִמפִ יהּו כִ י ַמ ְל ַאְך ה' צְ בָ אוֹת הּוא" ,עיינו שם בפירושו . אוצר התפילות – רדיו "רשת מורשת " )www.tefilah.org - (1 " אוצר התפילה" לפרשת השבוע ,תשע"א זו הציעו הצעות אחדות בנוגע לזהותם של המינים :האם מדובר ב כת הנוצרים -הצעירים בקרב היהדות או בקבוצות אחרות בתוך עם ישראל ,אשר סיכנו את החברה היהודית מפנים? 4קיימים נוסחים שונים של הברכה, הן בעקבות זיהוים והגדרתם של המינים והרשעים והמלשינים באותה התקופה והן בעקבות הצנזורה בתקופות מאוחרות יותר ,אשר מקשים לזהות את "המלשינים" בוודאות 5 .ברצוני להתייחס כאן לשתי נקודות: לפי הגמרא במסכת ברכות ,שמואל הקטן הוא שתיקן את ברכת המינים .מעט ידוע לנו על חכם זה ,ושמו נזכר במשנה פעם אחת בלבד במסכת אבות ד ,כ" :שמואל הקטן אומר 'בִ ְנפֹל א ֹויִבְ ָך ַאל ִת ְשמָ חּ ,ובִ כ ְָׁשלוֹ ַאל יָגֵל לִ בֶ ָך :פֶ ן י ְִראֶ ה ה' ו ְַרע בְ עֵ ינ ָיו וְ ה ִֵׁשיב מֵ עָ לָיו אַ פ ֹו' (משלי כ" ד ,יז)" .לכאורה אין במשנה זו יותר מאשר ציטוט של פסוק מספר משלי ,ומה החידוש? מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק וכך גם הרב סולובייצ'יק הסבירו את המשנה על רקע הסיפור של תקנת ברכת המינים :רק אדם שמתרחק לחלוטין מכל נקמה אישית ואינו שמח כלל בנפילת האויב – רשאי לתקן את ברכת המינים .בפסוק הבא בספר משלי אכן נאמר מפורשותַ" :אל ְתקַ נֵא בָ ְרׁשָ עִ ים" .ללמדנו ,שרק מי שמתרחק מפעולת קנאה ונקי מכל שנאה אישית כמו שמואל הקטן – הוא שרשאי מבחינה מוסרית לתקן ברכה נגד המינים. תפילת "הביננו" היא גרסה קצרה של בקשות העמידה .מסר נפלא אפשר ללמוד מגרסאות הבבלי והירושלמי ל ברכת המינים .בתלמוד הבבלי נאמר "ועל הרשעים תניף ידיך" ,דהיינו יש להעניש את הרשעים ,כי הנפת היד היא לצורך הכאה 6 .הירושלמי לעומת זה גורס" :ועל הרשעים תשית יד(י)ך" ,דהיינו יש לדאוג גם לרשעים ולספק להם הגנה ,שהרי "ישית יד" במקרא פירושו הגנה ודאגה 7 .במקום העונש לרשעים שמוזכר בבבלי ,יש על פי הירושלמי כפרה לרשעים ,כי ארץ ישראל מתקנת את חטאיהם של הרשעים ,ובכללם גם המלשינים של "ברכת המינים" ,כי לפי המדרש " כל היושב בארץ ישראל – ארץ ישראל מכפרת עליו שנאמר (ישעיה ל"ג ,כד) ' העם היושב בה נשוא עון'( "...ספרי דברים ,פיסקא שלג) .אם כן ,האופי של ברכת המינים לפי הירושלמי שונה מזה של הבבלי ,כי חברה מתוקנת יודעת לשלב את כל הרשעים בתוכה – במקום להעניש אותם. ראינו אפוא הן בפרשת השבוע והן בברכת "ולמלשינים" שיש לנהוג משנה זהירות עם רשעים ובמידת הקנאות. המטרה הבסיסית צריכה תמיד להיות לתקן את העולם ולהדריך לשם כך גם את הרשעים בדרך נכונה בדרכי שלום. 4 5 6 7 ראו Reuven Kimel man, “Birkat Ha-Minim a nd the La ck of Evidence for an Anti -Chris tian Jewish Pra yer i n La te Antiqui ty,” in E. P. Sanders , A. I. Baumga rten, and Alan Mendelson, eds., Jewish and Christian Self Definition, Volume Two : Aspects of Judaism in the Graeco-Roman Period (4 vols.; Philadelphia : Fortress Press, 1981) 2 : 226–44. ראו .Uri Ehrlich The Ea rliest Texts of the Bi rka t Hamini m HUCA 76 (2005), 63-112 ידעְ ֶתם ,כִ י ה' ְצבָ אוֹת ְׁשל ָָחנִי" (זכריה ב' ,יג); " ִאם הֲ ִׁנ יפו ִֹׁתי עַ ל ָי תוֹם ָי ִׁדי כִ י ֶ -א ְר ֶאה יהם וִ ַ ֵיהם וְ ָהיּו ָׁשלָל ,לְעַ בְ ֵד ֶ "כִ י ִה ְננִי ֵמ ִׁנ יף ֶא ת ָי ִׁדי ֲעל ֶ בַ ַשעַ ר עֶ זְ ָר ִתי" ( איוב ל" א ,כא). ָש ת יָ ד ו ֹ עַ ל ְׁשנֵינּו" יח י ֵ " ָאנֹכִ י ֵא ֵרד עִ ְּמָך ִמצְ ַר ְי ָמה וְ ָאנֹכִ י ַאעַ לְָך גַם עָ ֹלה וְ יו ֵֹסף ָי ִׁשית יָד ו ֹ עַ ל עֵ ינֶיָך " ( בראשית מ"ו ,ד); " ֹלא יֵׁש בֵ ינֵינּו מוֹכִ ַ ( איוב ט' ,לג). אוצר התפילות – רדיו "רשת מורשת " )www.tefilah.org - (2
© Copyright 2024