‫" אוצר התפילה" לפרשת השבוע‪ ,‬תשע"א‬ ‫פרשת פנחס ‪ -‬ברית שלום על קנאות – ברכת "ולמלשינים"‬ ‫בסוף הפרשה האחרונה מסופר שפינחס בן אלעזר הכהן הרג שני אנשים מכובדים שזנו אחרי בנות מואב‪ ,‬דהיינו‬ ‫את זִ ְמ ִרי בֶ ן סָ לּוא ְנ ִשיא בֵ ית ָאב ל ִַש ְמעֹנִי ואת כָזְבִ י בַ ת צּור רֹאׁש אֺ ּמוֹת בֵ ית ָאב בְ ִמ ְדיָן‪ ,‬ובעקבות כך נעצרה המגפה‬ ‫מעל בני ישראל‪ ,‬מגפה שמתו בה ‪ 00,222‬איש‪ .‬על מעשה קנאות זה זכה פינחס בפרשתנו‪ ,‬שנקראת על שמו‪ ,‬לקבל‬ ‫יתי ׁשָ לוֹם‪ :‬וְ הָ יְתָ ה ּל ֹו ּולְ ז ְַרע ֹו ַאחֲ ָריו בְ ִרית כְהֺ נַת ע ֹולָם תַ חַ ת אֲ ׁשֶ ר ִקנֵא‬ ‫ברית שלום‪ָ " :‬לכֵן אֱ מֹר הִ ְננִי נֹתֵ ן ל ֹו אֶ ת בְ ִר ִ‬ ‫לֵא ‪ֹ-‬להָ יו ַויְכַפֵר עַ ל בְ נֵי י ְִש ָראֵ ל" ( כ"ה‪ ,‬יב ‪-‬יג)‪.‬‬ ‫מעשה פינחס אמנם מרשים‪ ,‬אך גם מעורר תמיהה גדולה‪ ,‬שהרי ידועים דברי הגמרא על מעשהו‪ .‬אם מישהו בא‬ ‫להתייעץ במקרה כזה‪ ,‬הפוסקים אינם אמורים להורות כך‪" :‬הבא לימלך – אין מורין לו" (סנהדרין פב ע"א)‪ .‬אם‬ ‫כן‪ ,‬כיצד נתן ה' לפינחס על מעשה קנאות אכזרי "ברית שלום"? יש מקום להעניק לו אות הוקרה על גבורה‪ ,‬כמו‬ ‫בכל מלחמה‪ ,‬אך מה מקום לתת לפינחס על כך " ברית שלום"?‬ ‫שתי גישות אפ שר למצוא במפרשים לשאלה זו‪:‬‬ ‫‪ ‬רבי אברהם בן עזרא‪ ,‬החזקוני ואחרים מסבירים שבגלל מעשה הקנאה פינחס זקוק להגנה מיוחדת כדי‬ ‫לשמור על השלום שלו‪ ,‬כי הרי האחים של זמרי וגם של כזבי בת צור עלולים להינקם ממנו ולהרוג אותו‪ .‬על‬ ‫דרך הדרוש הסבירו בדרך זו‪ ,‬שהמילה "שלום" כתובה כאן בווי"ו קטנה‪ ,‬כי אכן מושג או ערך השלום חסר‬ ‫במעשה פינחס במובן מסוים‪ 1 .‬ידוע המדרש המספר שפינחס בן אלעזר נשאל להתיר את נדרו של יפתח על‬ ‫בתו‪ ,‬אך הוא לא היה מוכן לבוא אל יפתח לשם כך‪ 2 .‬הדבר מלמדנו שקנאות – גם כשהיא מוצדקת לפי שעה‬ ‫– משאירה אצל האדם נזקים ודרכי התנהגות לא טובות בטווח הארוך‪.‬‬ ‫‪ ‬הגרי"ז‪ ,‬רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק מבריסק ואחרים הסבירו שבהקשר מסוים פינחס אכן עשה שלום‪.‬‬ ‫הרי הקדוש ברוך הוא עצמו נהג בקנאות רבה עם בני ישראל‪ ,‬ופינחס הצליח לעצור את המגפה‪ ,‬כפי שנאמר‬ ‫ְָאתי בְ ת ֹוכָם‬ ‫בפסוק הקודם‪" :‬פִ ינְחָס בֶן אֶ לְ עָ זָר בֶ ן ַאהֲ רֹן ַהכֹהֵן הֵ ִׁשיב אֶ ת חֲ מָ ִתי מֵ עַל בְ נֵי יִשְ ָראֵ ל בְ קַ נְא ֹו אֶ ת ִקנ ִ‬ ‫ְָאתי"‪ .‬על כך כתב הגרי"ז‪ " :‬כיון שמעשהו גרם 'להשיב את חמתי' 'ולא כליתי'‬ ‫יתי אֶ ת בְ נֵי י ְִש ָראֵ ל בְ ִקנ ִ‬ ‫וְ ֹלא כִ ּלִ ִ‬ ‫– וזהו מעשה דשלום דכלפי ישראל היתה פעולתו שלום‪ ,‬להשבת חמת ה ' מעליהם שלא יכלה אותם‪ ...‬דעשה‬ ‫‪3‬‬ ‫מעשה של שלום – נתן לו ה' ברית שלום"‪.‬‬ ‫ראינו אפוא שברית השלום לפינחס פורשה בדרכים שונות עקב המורכבות של קנאות‪.‬‬ ‫נפנה עתה לברכת "ולמלשינים" שבתפילת העמידה‪ ,‬אשר משמשת דוגמה פרשנית והיסטורית מרתקת לקנאות‪,‬‬ ‫והיא מתמודדת עם הדילמה כיצד להתייחס לרשעים ולמלשינים‪:‬‬ ‫וְ לַמַ לְ ִׁש ינִׁים ַאל ְת ִׁהי ִׁת ְק וָ ה‪ .‬וְ כָל הָ ִׁר ְשעָ ה כְרֶ גַע תֹאבֵד‪ .‬וְ כָל אוֹיְ בֵ י עַמְ ָך ְמהֵ רָ ה יִׁ כָרֵ תּו‪.‬‬ ‫ּותמַ גֵר וְ תַ כְ נִׁיעַ בִׁ ְמהֵ רָ ה בְ יָמֵ ינּו‪.‬‬ ‫ּות ַשבֵ ר ְ‬ ‫וְ הַ ז ִֵׁדים ְמהֵ רָ ה ְתעַ קֵ ר ְ‬ ‫בָ רּוְך אַ תָ ה ה' – שוֹבֵר אוֹיְ בִׁ ים ּומַ כְ נִׁיעַ ז ִֵׁדים‪:‬‬ ‫לאחר הסדרת שמונה ‪-‬עשרה הברכות של תפילת עמידה על הסדר ביבנה‪ ,‬רבן גמליאל הוסיף את ברכת המינים‪,‬‬ ‫כפי שהגמרא מספרת במסכת ברכות ( כח ע" ב)‪" :‬תנו רבנן‪ :‬שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה ברכות לפני רבן‬ ‫גמליאל על הסדר ביבנה‪ .‬אמר להם רבן גמליאל לחכמים‪ :‬כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת המינים? עמד‬ ‫שמואל הקטן ותקנה "‪ .‬רבן גמליאל ביקש להוסיף ברכה נגד המינים שבעם ישראל‪ .‬ההיסטוריונים שדנו בסוגיה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ראו בפירוש ר' חיים פלטיאל לבמדבר כ "ה‪ ,‬יב‪ ,‬אשר דן בשאלה כיצד פינחס משרת בקודש ומקבל ברית שלום‪ ,‬שהרי יש סוגיה‬ ‫מפורשת‪" :‬כל כהן שהרג את הנפש – לא ישא את כפיו" (ברכות לב ע"ב)‪.‬‬ ‫ר או בראשית רבה‪ ,‬פרשת חיי שרה‪ ,‬פרשה ס‪ ,‬יג ‪-‬יד‪..." :‬פינחס אמר‪' :‬הוא צריך לי ואני הולך אצלו? ולא עוד אני כהן גדול בן כהן‬ ‫גדול ואני הולך אצל עם הארץ?' יפתח אמר‪ ' :‬אני ראש קציני ישראל ואני הולך אצל פינחס?' – בין דין לדין אבדה הנערה‪."...‬‬ ‫הגרי" ז נעזר בפסוק ממלאכי ב'‪ ,‬ו ‪-‬ז‪ " :‬תו ַֹר ת אֱ ֶמ ת ָה ְי ָתה בְ פִ יהּו וְ עַ וְ לָה ֹלא ִנ ְמצָ א בִ ְשפָ ָתיו בְ ָׁשלוֹם ּובְ ִמיׁשוֹר ָהלְַך ִא ִתי ו ְַרבִׁ ים ֵה ִׁשיב‬ ‫ֵמעָ ו ֹן‪ :‬כִ י ִשפְ ֵתי כ ֵֹהן י ְִׁש ְמרּו ַדעַ ת וְ תו ָֹרה יְבַ ְקׁשּו ִמפִ יהּו כִ י ַמ ְל ַאְך ה' צְ בָ אוֹת הּוא"‪ ,‬עיינו שם בפירושו ‪.‬‬ ‫אוצר התפילות – רדיו "רשת מורשת " )‪www.tefilah.org - (1‬‬ ‫" אוצר התפילה" לפרשת השבוע‪ ,‬תשע"א‬ ‫זו הציעו הצעות אחדות בנוגע לזהותם של המינים‪ :‬האם מדובר ב כת הנוצרים ‪-‬הצעירים בקרב היהדות או‬ ‫בקבוצות אחרות בתוך עם ישראל‪ ,‬אשר סיכנו את החברה היהודית מפנים? ‪ 4‬קיימים נוסחים שונים של הברכה‪,‬‬ ‫הן בעקבות זיהוים והגדרתם של המינים והרשעים והמלשינים באותה התקופה והן בעקבות הצנזורה בתקופות‬ ‫מאוחרות יותר‪ ,‬אשר מקשים לזהות את "המלשינים" בוודאות‪ 5 .‬ברצוני להתייחס כאן לשתי נקודות‪:‬‬ ‫‪ ‬לפי הגמרא במסכת ברכות‪ ,‬שמואל הקטן הוא שתיקן את ברכת המינים‪ .‬מעט ידוע לנו על חכם זה‪ ,‬ושמו נזכר‬ ‫במשנה פעם אחת בלבד במסכת אבות ד‪ ,‬כ‪" :‬שמואל הקטן אומר 'בִ ְנפֹל א ֹויִבְ ָך ַאל ִת ְשמָ ח‪ּ ,‬ובִ כ ְָׁשלוֹ ַאל יָגֵל‬ ‫לִ בֶ ָך‪ :‬פֶ ן י ְִראֶ ה ה' ו ְַרע בְ עֵ ינ ָיו וְ ה ִֵׁשיב מֵ עָ לָיו אַ פ ֹו' (משלי כ" ד‪ ,‬יז)"‪ .‬לכאורה אין במשנה זו יותר מאשר ציטוט של‬ ‫פסוק מספר משלי‪ ,‬ומה החידוש? מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק וכך גם הרב סולובייצ'יק הסבירו את‬ ‫המשנה על רקע הסיפור של תקנת ברכת המינים‪ :‬רק אדם שמתרחק לחלוטין מכל נקמה אישית ואינו שמח‬ ‫כלל בנפילת האויב – רשאי לתקן את ברכת המינים‪ .‬בפסוק הבא בספר משלי אכן נאמר מפורשות‪ַ" :‬אל‬ ‫ְתקַ נֵא בָ ְרׁשָ עִ ים"‪ .‬ללמדנו‪ ,‬שרק מי שמתרחק מפעולת קנאה ונקי מכל שנאה אישית כמו שמואל הקטן – הוא‬ ‫שרשאי מבחינה מוסרית לתקן ברכה נגד המינים‪.‬‬ ‫‪ ‬תפילת "הביננו" היא גרסה קצרה של בקשות העמידה‪ .‬מסר נפלא אפשר ללמוד מגרסאות הבבלי והירושלמי‬ ‫ל ברכת המינים‪ .‬בתלמוד הבבלי נאמר "ועל הרשעים תניף ידיך"‪ ,‬דהיינו יש להעניש את הרשעים‪ ,‬כי הנפת‬ ‫היד היא לצורך הכאה‪ 6 .‬הירושלמי לעומת זה גורס‪" :‬ועל הרשעים תשית יד(י)ך"‪ ,‬דהיינו יש לדאוג גם‬ ‫לרשעים ולספק להם הגנה‪ ,‬שהרי "ישית יד" במקרא פירושו הגנה ודאגה‪ 7 .‬במקום העונש לרשעים שמוזכר‬ ‫בבבלי‪ ,‬יש על פי הירושלמי כפרה לרשעים‪ ,‬כי ארץ ישראל מתקנת את חטאיהם של הרשעים‪ ,‬ובכללם גם‬ ‫המלשינים של "ברכת המינים"‪ ,‬כי לפי המדרש " כל היושב בארץ ישראל – ארץ ישראל מכפרת עליו שנאמר‬ ‫(ישעיה ל"ג‪ ,‬כד) ' העם היושב בה נשוא עון'‪( "...‬ספרי דברים‪ ,‬פיסקא שלג)‪ .‬אם כן‪ ,‬האופי של ברכת המינים‬ ‫לפי הירושלמי שונה מזה של הבבלי‪ ,‬כי חברה מתוקנת יודעת לשלב את כל הרשעים בתוכה – במקום להעניש‬ ‫אותם‪.‬‬ ‫ראינו אפוא הן בפרשת השבוע והן בברכת "ולמלשינים" שיש לנהוג משנה זהירות עם רשעים ובמידת הקנאות‪.‬‬ ‫המטרה הבסיסית צריכה תמיד להיות לתקן את העולם ולהדריך לשם כך גם את הרשעים בדרך נכונה בדרכי‬ ‫שלום‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ראו ‪Reuven Kimel man, “Birkat Ha-Minim a nd the La ck of Evidence for an Anti -Chris tian Jewish Pra yer i n La te Antiqui ty,” in E.‬‬ ‫‪P. Sanders , A. I. Baumga rten, and Alan Mendelson, eds., Jewish and Christian Self Definition, Volume Two : Aspects of Judaism‬‬ ‫‪in the Graeco-Roman Period (4 vols.; Philadelphia : Fortress Press, 1981) 2 : 226–44.‬‬ ‫ראו ‪.Uri Ehrlich The Ea rliest Texts of the Bi rka t Hamini m HUCA 76 (2005), 63-112‬‬ ‫ידעְ ֶתם‪ ,‬כִ י ה' ְצבָ אוֹת ְׁשל ָָחנִי" (זכריה ב'‪ ,‬יג); " ִאם הֲ ִׁנ יפו ִֹׁתי עַ ל ָי תוֹם ָי ִׁדי כִ י ‪ֶ -‬א ְר ֶאה‬ ‫יהם וִ ַ‬ ‫ֵיהם וְ ָהיּו ָׁשלָל‪ ,‬לְעַ בְ ֵד ֶ‬ ‫"כִ י ִה ְננִי ֵמ ִׁנ יף ֶא ת ָי ִׁדי ֲעל ֶ‬ ‫בַ ַשעַ ר עֶ זְ ָר ִתי" ( איוב ל" א‪ ,‬כא)‪.‬‬ ‫ָש ת יָ ד ו ֹ עַ ל ְׁשנֵינּו"‬ ‫יח י ֵ‬ ‫" ָאנֹכִ י ֵא ֵרד עִ ְּמָך ִמצְ ַר ְי ָמה וְ ָאנֹכִ י ַאעַ לְָך גַם עָ ֹלה וְ יו ֵֹסף ָי ִׁשית יָד ו ֹ עַ ל עֵ ינֶיָך " ( בראשית מ"ו‪ ,‬ד); " ֹלא יֵׁש בֵ ינֵינּו מוֹכִ ַ‬ ‫( איוב ט'‪ ,‬לג)‪.‬‬ ‫אוצר התפילות – רדיו "רשת מורשת " )‪www.tefilah.org - (2‬‬