פרשת מטות.pdf

‫בס“ד‬
‫רוואה שלמה‬
‫הרב אליעזר בן עטיה‬
‫הרב שלום בן ימנה‬
‫יחזקאל בן עמומה נעימה‬
‫אורים בן צ‘חלה‬
‫בועז בן רומיה‬
‫יעקב בן שרה‬
‫חיים בן שרה‬
‫משה בן נחמה‬
‫אמירה ידידה בת שמחה‬
‫שרה בת סורי‬
‫מזל בת שרה‬
‫בנימין בן חוה‬
‫רחמים בן בלונטין‬
‫דינה טובה בת מזל‬
‫אינה בת רחל‬
‫לעלוי נשמת‬
‫מו“ר הראשל“צ הג“ר עובדיה‬
‫יוסף בן גורג‘יה‬
‫הרב דוד בן רבקה‬
‫הרב אליהו בן מזל‬
‫הרב יעקב חי בן מרגלית‬
‫אהרון בן מסעודה‬
‫שלום בן רחל‬
‫שלום בן אורים‬
‫גילי בן טובה‬
‫שויק בן שמחה‬
‫יעקב נותלי בן רחל‬
‫אייל בן איריס תשורה‬
‫גלעד מיכאל בן בת גלים‬
‫שמחה בת כתון‬
‫ג‘ורג‘יה בת כתון‬
‫רוזה בת כתון‬
‫עמומה נעימה בת תווחה‬
‫מרסל בת תוחה‬
‫מעתוקה בת תוחה‬
‫ר‘ קרן שרה בת חנה‬
‫זיווג הגון‬
‫יצחק בן שרה‬
‫יוסף בן לולו‬
‫מורדכי מוטי בן אמירה ידידה‬
‫עובדיה בן יוה‬
‫שרה מלכה בת דליה‬
‫אילת בת שמחה‬
‫אורת בת שמחה‬
‫ציוורה בת שמחה‬
‫אביה בת דונה‬
‫תהילה בת אסתר‬
‫זרע של קיימא‬
‫שמעון בן ולורה‬
‫שירלי אורת בת חוה‬
‫גילה בת אמירה ידידה‬
‫ונינה בת זולאי‬
‫לידה קלה‬
‫רבקה בת שמחה‬
‫יעל בת חוה‬
‫נאוה בת שרה סוויה‬
‫כי מציון תצא תורה‬
‫מועדי השבת לפי זמני ירושלים‬
‫‪03:91‬‬
‫הדלקת נרות‬
‫לנוהגים ‪ 01‬דקות ‪03:01‬‬
‫גיליון ‪31‬‬
‫מטוט טשטטטשט ט ט “ ד‬
‫צאת השבת ‪01:01‬‬
‫‪00:02‬‬
‫רבנו תם‬
‫עורך ‪ -‬יוסף שמחה בן גילה נ“י‬
‫משה חולק כבוד לנשאים ללמדם תחילה ואח"כ לכל בנ"י (רש"י( ולמדם את דיני‬
‫הנדר והשבועה‪ .‬ממתי הוא מתקים‪.‬‬
‫ה' אומר למשה שינקום נקמת בנ"י מאת המדינים ומשה אמר לעם שיעשו צבא‬
‫שילחמו במדין ומכל מטה ‪ 00111‬איש סה"כ ‪ 000111‬איש שילחמו‪ .‬בראש הצבא‬
‫פינחס בן אלעזר הכהן השקול כנגד כולם‪ 0‬המתחיל במצוה אומרים לו גמור‬
‫(רש"י(פנחס לקח איתו את כלי הקודש ‪ -‬ארון הברית‪ 0‬והציץ ואת חצוצרות‬
‫התרועה‪ .‬עם ישראל מנצח ‪-‬הרגו כל זכר והרגו את ‪ 5‬מלכי מדיין ואת בלעם‬
‫בחרב‪ .‬הנשים והילדים ואת כל רכושם‪ 0‬אוספים הלוחמים ומביאים אל מחנה‬
‫ישראל‪.‬ואת כל עריהם שורפו באש‪ .‬משה ואלעזר יצאו לקראתם ומשה כעז עליהם‬
‫למה הביאו את הבנות והבהמות חיים למחנה ל –בפרשה שעברה בלעם החטיא‬
‫את העם ונגרמה מגפה לכן מצווה משה להרוג את כל הנשים הבוגרות וציוה‬
‫עליהם להיות מחוץ למחנה בגלל שנטמאו מהרוגי הקרב‪.‬עד שיטהרו‪.‬‬
‫מפרט להם דיני טהרה את הזהב ואת הנחושת בדיל ועופרת תעבירו באש ותכבסו‬
‫בגדכם והטהרו ואז תבאו אל המחנה ותחלקו לבני ישראל חצי חצי ולקחתם מכס‬
‫מכל מה שהבאתם ומשה לקח והביא ללוים‪.‬‬
‫אנשי הצבא באו למשה ואמרו כי הם נלחמו ואפילו אחד לא חסר ורצו להקריב‬
‫קורבן ויקח משה הקורבן ‪ 050,51‬שקל מאת אנשי הצבא‪.‬‬
‫בני ראובן וגד היה להם הרבה בקר‪ 0‬ובאו למשה ומבקשים נחלה ממזרח לירדן‪0‬‬
‫מקום עתיר במרעה‪ .‬משה רואה בבקשתם זו‪ 0‬התחמקות מהצורך להיכנס אל ארץ‬
‫ישראל משה מציב בפניהם הסכם מותנה‪ :‬אם יעברו את הירדן להלחם עם‬
‫אחיהם‪ 0‬יקבלו את הנחלה‪ 0‬ואם לאו לא יקבלו את הנחלה‪ .‬השבטים גד וראובן‬
‫ואיתם חצי שבט מנשה בונים ערים לנשיהם ילדיהם וצאנם‪ 0‬כשהשם עצמם עושים‬
‫את ההכנות לחציית הירדן כראשונים "חלוצים" לפני העם להילחם מלחמה על‬
‫ארץ ישראל‪.‬‬
‫כיפת ברזל‪ -‬בזכות האמהות ששמורות עלינו ר"ת בלהה רחל זלפה לאה‪.‬‬
‫"נקום את נקמת בני ישראל מאת המדינים‪ ,‬אחר תאסף על עמך" (במדבר לא‪0‬‬
‫ב'( מפרש רבי שמשון מאוסטרופולי הקושיא היה לכתוב "ואחר" עם עוד ו‪ .‬הקב"ה‬
‫אמר למשה נקום בעצמך והוא שולח לאחרים‪ 0‬אלא ע"י שנתגדל במדין ‪ 0‬באר‬
‫ששתית ממנו מים אל תזרוק בו אבן (בבא קמא קושיה הקב"ה לא ידע את זה‪0‬‬
‫תיבת "אחר" מתרץ את זה‪ .‬יפתח בדורו כשמואל בדורו גדעון כמשה‪ 0‬שמשון‬
‫כאהרן‪ .‬שמשון היה נשמתו ניצוץ מאהרן הכהן‪ 0‬לפיכך היה נזיר‪ 0‬ולא היה מטמא‬
‫למתים‪.‬‬
‫ויפתח היה ניצוץ נשמת שמואל הנביא אע"פ שהיה קודם‪.‬מלחמת גדעון היה עם‬
‫מדינים ועמלק‪ 0‬נשמת גדעון ניצוץ מנשמת משה‪ 0‬ושם תהרוג את המדינים‪ 0‬אבל‬
‫אתה בעצמך לא‪( .‬קהלת משה א‪ 0‬יד(‪.‬‬
‫בס“ד‬
‫רוואה שלמה‬
‫הרב אליעזר בן עטיה‬
‫הרב שלום בן ימנה‬
‫יחזקאל בן עמומה נעימה‬
‫אורים בן צ‘חלה‬
‫בועז בן רומיה‬
‫יעקב בן שרה‬
‫חיים בן שרה‬
‫משה בן נחמה‬
‫אמירה ידידה בת שמחה‬
‫שרה בת סורי‬
‫מזל בת שרה‬
‫בנימין בן חוה‬
‫רחמים בן בלונטין‬
‫דינה טובה בת מזל‬
‫אינה בת רחל‬
‫לעלוי נשמת‬
‫מו“ר הראשל“צ הג“ר עובדיה‬
‫יוסף בן גורג‘יה‬
‫הרב דוד בן רבקה‬
‫הרב אליהו בן מזל‬
‫הרב יעקב חי בן מרגלית‬
‫אהרון בן מסעודה‬
‫שלום בן רחל‬
‫שלום בן אורים‬
‫גילי בן טובה‬
‫שויק בן שמחה‬
‫יעקב נותלי בן רחל‬
‫אייל בן איריס תשורה‬
‫גלעד מיכאל בן בת גלים‬
‫שמחה בת כתון‬
‫ג‘ורג‘יה בת כתון‬
‫רוזה בת כתון‬
‫עמומה נעימה בת תווחה‬
‫מרסל בת תוחה‬
‫מעתוקה בת תוחה‬
‫ר‘ קרן שרה בת חנה‬
‫זיווג הגון‬
‫יצחק בן שרה‬
‫יוסף בן לולו‬
‫מורדכי מוטי בן אמירה ידידה‬
‫עובדיה בן יוה‬
‫שרה מלכה בת דליה‬
‫אילת בת שמחה‬
‫אורת בת שמחה‬
‫ציוורה בת שמחה‬
‫אביה בת דונה‬
‫תהילה בת אסתר‬
‫זרע של קיימא‬
‫שמעון בן ולורה‬
‫שירלי אורת בת חוה‬
‫גילה בת אמירה ידידה‬
‫ונינה בת זולאי‬
‫לידה קלה‬
‫רבקה בת שמחה‬
‫יעל בת חוה‬
‫נאוה בת שרה סוויה‬
‫כי מציון תצא תורה‬
‫מועדי השבת לפי זמני ירושלים‬
‫‪03:91‬‬
‫הדלקת נרות‬
‫לנוהגים ‪ 01‬דקות ‪03:01‬‬
‫גיליון ‪31‬‬
‫מטוט טשטטטשט ט ט “ ד‬
‫צאת השבת ‪01:01‬‬
‫‪00:02‬‬
‫רבנו תם‬
‫עורך ‪ -‬יוסף שמחה בן גילה נ“י‬
‫זה הדבר אשר צוה ה' ‪ -‬מגיד שכשם שנתנבא משה בכה כך נתנבאו הנביאים‬
‫בכה‪ 0‬ומוסיף עליהם משה שנאמר בו‪ :‬זה הדבר‪ .‬זה שאמר הכתוב‪ :‬טוב אשר לא‬
‫תדור משתדור וגו'‪ .‬אמר להם הקב"ה לישראל‪ :‬הוו זהירין בנדרים ואל תפרצו‬
‫בהן‪ 0‬שכל הפורץ בנדרים סופו למעול בשבועות‪ 0‬והמועל בשבועות כופר בי ואין לו‬
‫מחילה לעולם‪ 0‬שנאמר‪ :‬כי לא ינקה ה'‪ .‬שלשה נקראו יראי אלהים‪ :‬אברהם‪ ,‬איוב‪,‬‬
‫ויוסף‪ .‬אברהם "כי ירא אלהים אתה"‪ 0‬באיוב " תם וישר וירא אלהים"‪ 0‬ביוסף " את‬
‫האלהים אני ירא"‪.‬‬
‫אמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן‪ :‬כשהלך פינחס למדין הוא וכל חיילותיו‬
‫שהלכו עמו‪ 0‬כיון שראה בלעם הרשע את פינחס עשה את שתי זרועותיו כשני‬
‫לוחות אבנים והיה פורח ועולה למעלה‪ 0‬מפני שהוא משתמש בשם המפורש‪ .‬אף‬
‫פינחס כיון שראהו פורח ועולה‪ 0‬אף הוא עושה שתי זרועותיו כשני לוחות אבנים‬
‫והיה פורח ועולה אחריו‪ 0‬עד שמצאו עומד ומשתטח לפני כסא הכבוד‪ .‬מיד נתן עליו‬
‫פינחס ציץ של הקב"ה ותפשו והורידו והביאו לפני משה ודנוהו בסנהדרין והרגוהו‪0‬‬
‫שנאמר‪ :‬ואת בלעם הרגו‪ .‬וכשם שעשה הקב"ה נקמה במואב ובמדין‪ 0‬כך עתיד‬
‫הקב"ה לעשות נקמה באומות העולם‪ 0‬שנאמר‪ :‬כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה‪.‬‬
‫ויאמר אלעזר הכהן ‪ ...‬משה רבינו לפי שבא לכלל כעס בא לכלל טעות‪ .‬ר' אלעזר‬
‫בן עזריה אומר‪ :‬בשלשה מקומות בא משה לכלל כעס ובא לכלל טעות‪"-0 .‬ויקצוף‬
‫על אלעזר ועל איתמר"‪-‬מדוע לא אכלתם‪" -0 .‬ויאמר (משה( [להם] שמעו נא‬
‫המורים"‪ 0‬ויך את הסלע‪" -3 .‬ויקצוף משה על פקודי החיל‪ 0‬ויאמר אלעזר לפי שבא‬
‫לכלל כעס בא לכלל טעות‪.‬‬
‫שלש מתנות אלו נבראו בעולם‪ :‬חכמה‪ ,‬וגבורה‪ ,‬ועושר‪ .‬וכיון שלא באות מן‬
‫הקב"ה סוון להוסק ממנו‪ .‬שני חכמים עמדו בעולם‪ :‬בלעם ‪ -‬מאומות העולם‪0‬‬
‫ואחיתופל ‪ -‬מישראל‪ .‬ושניהם אבדו מהעולם הזה ומהעולם הבא‪ .‬שני עשירים‬
‫עמדו בעולם‪ :‬קרח ‪ -‬מישראל והמן ‪ -‬מאומות העולם ושניהם אבדו מן העולם‪ .‬וכן‬
‫אתה מוצא בבני גד ובני ראובן שהיו עשירים הרבה והיה להם מקנה גדול וחבבו‬
‫את המקנה וישבו להם מעבר הירדן‪ 0‬לפיכך גלו תחילה‪ 0‬שנאמר‪ :‬ויגלם לראובני‬
‫ולגדי‪( .‬מדרש תנחומא (‬
‫בן ציון אבא שאול היה ראש ישבת פורת יוסף ומגדולי הרבנים והפוסקים‬
‫בירושלים‪ .‬אביו‪-‬אליהו‪ 0‬אמו‪ -‬בניה‪ .‬למד בצעירותו יחד עם הרב עובדיה יוסף זצ“ל‪.‬‬
‫נפטר בי“ט תמוז תשנ“ח ונקבר בבית העלמין סנהדריה‪.‬‬
‫כתב ‪ 3‬ספרים‪ :‬זכרון הדסה‪ 0‬ו‪ 0‬כרכים אור לציןו‪.‬‬