‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫שאלות חזרה לסדר מועד מסכת ראש השנה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬מה זה משנה אם ראש השנה למעשר בהמה הוא באחד בתשרי או באחד באלול?‬ ‫‪ .2‬מתי חל ראש השנה לאילנות? ומדוע דווקא בתאריך זה?‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬מתי נידונים על התבואה ומדוע?‬ ‫‪ .4‬מה הכוונה “בני מרון”?‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬מה היה תפקידם של השליחים?‬ ‫‪ .6‬מדוע היה צריך לשלוח שליחים על חודש נוסף בזמן שבית המקדש היה קיים?‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .7‬מה מיוחד בחודשים תשרי וניסן?‬ ‫‪ .8‬למי היה מותר לחלל את השבת? ומה המקור התורה שהתיר להם לחלל את השבת?‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .9‬מה הכוונה “נראה בעליל”?‬ ‫‪ .10‬באר את מחלוקת רבי יוסי ותנא קמא במשנתנו‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .11‬מדוע רבי עקיבא עכב את העדים?‬ ‫‪ .12‬מה הסיבה שרבן גמליאל חלק את רבי עקיבא?‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .13‬האם אב ובנו כשרים לעדות החודש?‬ ‫‪ .14‬את מי פסלו הכהנים ומדוע פסלו אותו?‬ ‫‪ .15‬את מי פסלו בית הדין הגדול ומדוע?‬ ‫משנה ח‬ ‫‪ .16‬ציין שתי סיבות לפסול עדותו של המשחק בקוביא‬ ‫‪ .17‬באילו מקרים ניתן לקבל את עדותם של פסולי העדות שבמשנתנו?‬ ‫משנה ט‬ ‫‪ .18‬מה יעשה עד שראה את הלבנה בחידושה בליל שבת‪ ,‬אך אינו מסוגל ללכת ברגליו לבית הדין?‬ ‫‪ .19‬מדוע לא מחללים את השבת על עדים שהיו רחוקים מבית הדין יותר ממהלך לילה ויום?‬ ‫‪1‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫שאלות חזרה לסדר מועד מסכת ראש השנה‬ ‫פרק שני‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬בית הדין לא היה מוכן לקבל את עדי החודש אלא אם כן ידעו בבירור שהם נאמנים וניתן לסמוך על עדותם – מה גרם‬ ‫לדיינים להיות כל כך חשדנים?‬ ‫‪ .2‬מדוע רצו הצדוקים והבייתוסים להטעות את חכמים בקידוש החודש?‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬איך היו מודיעים על קידוש החודש לפני שהחלו לשלוח שליחים?‬ ‫‪ .4‬מדוע חכמים תקנו לשלוח שליחים להודיע באיזה יום קדשו את החודש?‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬איך ידעו שמדובר במדורות של קידוש החודש ולא סתם במדורות?‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .6‬מה היה המקום הראשון שבו היו מדליקים משואות?‬ ‫‪ .7‬איך ידעו כל בני בבל שנתקדש החודש‪ ,‬הרי לא הדליקו מדורות על ראש ההרים בבבל?‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .8‬מה היו עושים בית דין בכדי למשוך את מי שראה את הלבנה בחידושה לבוא ולהעיד בפניהם?‬ ‫‪ .9‬מה התקין רבן גמליאל הזקן בנוגע לעדי החודש?‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .10‬אם אמרו שני העדים שהלבנה היתה לפני החמה האם מקבלים את עדותם?‬ ‫‪ .11‬מה היו עושים הדיינים בכדי שאנשים יהיו רגילים לבוא לעדות החודש?‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .12‬מה המקור לכך שכל העם היה עונה “מקודש מקודש”?‬ ‫‪ .13‬באיזה ענין נחלקו תנא קמא ורבי אלעזר בר צדוק במשנתנו?‬ ‫משנה ח‬ ‫‪ .14‬מה עשה רבן גמליאל במקרה שהעדים היו שהעדים היו אנשים פשוטים ולא יכלו להסביר כיצד ראו את הלבנה?‬ ‫‪ .15‬מה היה המקרה שביחס אליו אמר רבי דוסא בן הרכינס “היאך מעידים על אשה שילדה‪ ,‬ולמחר כרסה בין שיניה?”‬ ‫‪ .16‬מה הסיבה שרבן גמליאל קיבל את העדים למרות שהיה נראה מדבריהם שהם עדי שקר?‬ ‫משנה ט‬ ‫‪ .17‬מדוע לא הסתפק רבן גמליאל בכך שר’ יהושע יודה לו שהוא מסכים לחשבונו‪ ,‬וגזר עליו שילך במקלו ובתרמילו ביום‬ ‫הכיפורים שחל להיות בחשבונו?‬ ‫‪ .18‬מה אמר רבי עקיבא בכדי שר’ יהושע לא יצטער על הגזרה שגזר עליו רבן גמליאל?‬ ‫‪2‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫שאלות חזרה לסדר מועד מסכת ראש השנה‬ ‫פרק שלישי‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬איך רואים ממשנתנו שאי אפשר לקבוע את ראש החודש ללא ההכרזה של בית הדין?‬ ‫‪ .2‬מה יעשו במקרה שהאנשים היחידים שראו את הלבנה היו שלושה דיינים של בית הדין?‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬מדוע אי אפשר לתקוע בקרן של פרה לפי חכמים?‬ ‫‪ .4‬מה הסיבה שרבי יוסי מכשיר בקרן של פרה?‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬באיזה שופר צריך לתקוע לפי התנא של משנתנו? מה המקור לשיטתו?‬ ‫‪ .6‬ציין שני הבדלים בין תקיעת השופר שמחוץ למקדש לתקיעה שבמקדש‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .7‬מה ההבדל בין צורת השופר של ראש השנה‪ ,‬לצורת השופר של תענית ציבור?‬ ‫‪ .8‬מהם ההבדלים במקדש בין תקיעות ראש השנה לתקיעות תענית הציבור?‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .9‬מה הכוונה שהיובל שווה לראש השנה ל “ברכות”?‬ ‫‪ .10‬באיזה ענין חולק רבי יהודה על התנא שבמשנה ג’?‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .11‬מה דינו של שופר שנסדק לרוחבו?‬ ‫‪ .12‬האם השופר כשר במקרה שנוצר בו נקב?‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .13‬האם ניתן לצאת ידי חובת תקיעה בשופר בשעה שתוקעים בתוך בור?‬ ‫‪ .14‬מי שגר סמוך לבית הכנסת ויכול לשמוע את קול השופר מביתו‪ ,‬האם עליו לבוא לבית הכנסת על לצאת ידי חובה?‬ ‫משנה ח‬ ‫‪ .15‬מדוע גבר העם על עמלק בשעה שמשה הרים את ידיו?‬ ‫‪ .16‬האם יכול ילד קטן להיות בעל תוקע? נמק!‬ ‫‪3‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫שאלות חזרה לסדר מועד מסכת ראש השנה‬ ‫פרק רביעי‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬המשנה אומרת שבראש השנה שחל בשבת היו תוקעים בשופר רק במקדש‪ .‬מדוע לא תקעו מחוץ למקדש?‬ ‫‪ .2‬מה התקין ר’ יוחנן בן זכאי?‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬במשנתנו מופיע יתרון שהיה לירושלים על יבנה – מהו אותו היתרון?‬ ‫‪ .4‬ציין יתרון נוסף שהיה לירושלים על יבנה שאינו מופיע במשנתנו‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬מה ההבדל בין המקדש למדינה לעניין נטילת לולב?‬ ‫‪ .6‬מהו “יום הנף”? ומה התקין רבן יוחנן בן זכאי בנוגע ליום ההנף?‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .7‬מה גרם לכך שהתקינו שלא לקבל את עדי החודש אם הגיעו לאחר המנחה?‬ ‫‪ .8‬מהי התקנה שהתקין רבן יוחנן בן זכאי כדי שלא להטריח את עדי החודש?‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .9‬מהם “מלכויות”?‬ ‫‪ .10‬האם תוקעים במלכויות?‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .11‬כמה פסוקים של “מלכויות זיכרונות ושופרות” צריכים לומר כדי לצאת ידי חובה?‬ ‫‪ .12‬האם משלימים את פסוקי המלכויות בפסוקים מהתורה או מהנביאים?‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .13‬האם שליח הציבור רשאי לתקוע בשופר בשעה שהוא עובר לפני התיבה? נמק!‬ ‫‪ .14‬מי היה קורא את ההלל?שליח הציבור של שחרית או של מוסף?‬ ‫משנה ח‬ ‫‪ .15‬הוכח ממשנתנו שאסור לעבור על איסורי חכמים בכדי לקיים מצוות עשה מהתורה של תקיעת שופר‬ ‫‪ .16‬האם חייב השומע להתכוון לצאת ידי חובה בשמיעת קול השופר? הוכח דבריך ממשנתנו!‬ ‫משנה ט‬ ‫‪ .17‬המשנה אומרת שסדר התקיעות הוא “שלש של שלש שלש” – מה הכוונה?‬ ‫‪ .18‬האם שליח הציבור מוציא ידי חובת תפילה את הציבור השומעים אותו? פרט!‬ ‫‪4‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫תשובות חזרה לסדר מועד מסכת ראש השנה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬יש איסור לעשר מבהמות של שנה אחת לחברתה‪ ,‬ולכן חייבים לדעת בדיוק מתי מסתיימת השנה ומתחילה השנה החדשה‪.‬‬ ‫‪ .2‬נחלקו בכך בית שמאי ובית הלל‪ .‬לדעת בית שמאי בראש חודש שבט‪ ,‬היות ויצאו בו רוב גשמי השנה‪ ,‬ואילו בית הלל‬ ‫סוברים שרה”ש לאילנות הוא בט”ו בשבט היות ותאריך זה הוא חציה של תקופת טבת‪ ,‬ולאחר שעברה חציה של תקופה זו‬ ‫החנטה הולכת וגוברת‪.‬‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬בפסח‪ ,‬היות ובפסח מתחילה התבואה להבשיל‪.‬‬ ‫‪ .4‬יש שמבארים שהכוונה לבני אמרנא‪ ,‬כלומר לכבשים שסופרים אותם אחד אחד בשעה שעוברים דרך שער צר‪ .‬ויש‬ ‫המבארים שהכוונה “מרון” היא לשון מרות ושלטון‪ ,‬כמו החיילים של המלך‪.‬‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬בזמן המשנה היו מקדשים את החודש על פי עדים שראו את הלבנה‪ ,‬ולאחר שבית דין קדשו את החודש‪ ,‬היו יוצאים‬ ‫שליחים למקומות הרחוקים בארץ ובחו”ל‪ ,‬והיו מודיעים באיזה יום התקדש החודש‪.‬‬ ‫‪ .6‬היו יוצאים על חודש אייר מפני פסח שני‪ ,‬על מנת שיוכלו הטמאים או מי שהיה בדרך רחוקה להקריב את הקרבן ביד’‬ ‫באייר‪.‬‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .7‬בחודשים אלו תיקון המועדות‪ ,‬וצריך לדעת מתי התקדשו החודשים על מנת לדעת מתי יחולו המועדות‪ .‬ולכן העדים היו‬ ‫מחללים את השבת בכדי לבוא ולהעיד בפני בית דין‪.‬‬ ‫‪ .8‬לעדים שראו את הלבנה בחידושה היה מותר לחלל את השבת על מנת להעיד בפני בית דין‪ .‬ולומדים זאת מדברי הכתוב‬ ‫“אלה מועדי ד’ מקראי קודש אשר תקראו אותם במועדם” שהתורה הזהירה שיקדשו את החודשים “במועדם”‪ ,‬ואפילו אם‬ ‫הדבר כרוך בחילול שבת‪.‬‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .9‬הלבנה נראית בצורה ברורה‪.‬‬ ‫‪ .10‬ת”ק סובר שהעדים מחללים את השבת בין אם ראו את הלבנה בבירור ובין אם לאו‪ .‬אך ר’ יוסי סובר שאם ראו את הלבנה‬ ‫בעליל‪ ,‬הרי שודאי שגם בירושלים ראו את הלבנה‪ ,‬ואין לעדים לבוא לירושלים ולחלל בכך את השבת‪ .‬ולכן רק אם ראו העדים‬ ‫את הלבנה שלא בעליל‪ ,‬צריכים הם לחלל את השבת ולהגיע מחוץ לתחום על מנת להעיד בירושלים‪.‬‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .11‬היות והיו הרבה אנשים שראו את הלבנה בחידושה‪ ,‬רבי עקיבא עכב אותם היות והוא לא רצה שיצאו מלוד ויחללו את‬ ‫השבת שלא לצורך‪.‬‬ ‫‪ .12‬רבן גמליאל חשש שאם יעכבו את העדים‪ ,‬הם לא ירצו לבוא ולהעיד בפעם אחרת היות ויאמרו שמן הסתם העידו כבר‬ ‫עדים אחרים‪ ,‬ונמצאת מכשילן לעתיד לבוא‪.‬‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .13‬ת”ק סובר שהם פסולים ואילו לדעת רבי שמעון הם כשרים‪.‬‬ ‫‪ .14‬הם פסלו את עבדו של טוביה הרופא‪ ,‬היות והם סברו שאב ובנו כשרים להעיד עדות החודש‪ ,‬ואילו העבד פסול לעדות‬ ‫‪5‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫תשובות חזרה לסדר מועד מסכת ראש השנה‬ ‫מפני שאינו מיוחס‪.‬‬ ‫‪ .15‬הם פסלו את בנו של טוביה הרופא‪ ,‬היות והם סוברים כת”ק במשנתנו שאב ובנו פסולים לעדות החודש‪.‬‬ ‫משנה ח‬ ‫‪ .16‬יש הסוברים שמדובר באדם שכל עיסוקו הוא משחק בקוביא והוא פסול לעדות היות והוא לא עוסק בישובו של עולם‪.‬‬ ‫ויש הסוברים שהוא גזלן דרבנן‪ ,‬היות והכספים שהוא זוכה לא מגיעים לידו בהקנאה גמורה‪ ,‬אלא בדרך של אסמכתא‪.‬‬ ‫‪ .17‬בכל עדות שגם אשה כשרה להעיד בה‪ .‬היות ועדים אלו פסולים רק מדרבנן‪.‬‬ ‫משנה ט‬ ‫‪ .18‬מחללים עליו את השבת ומוליכים אותו על חמור‬ ‫‪ .19‬אם הם רחוקים יותר ממהלך לילה ויום‪ ,‬הם לא יגיעו לבית הדין לפני מוצאי שבת‪ ,‬ולכן אין עדותם מועילה לקדש את‬ ‫החודש בשבת‪ ,‬שאם בית דין לא הספיקו להכריז על קידוש החודש לפני חשכה‪ ,‬החודש מתקדש רק למחרת ביום השלושים‬ ‫ואחת‪.‬‬ ‫פרק שני‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬באמת בראשונה קבלו עדות מכל אדם‪ ,‬אבל לאחר מכן קלקלו המינים ושכרו עדי שקר להטעות את בית הדין‪.‬‬ ‫‪ .2‬היתה מחלוקת מפורסמת בענין “ממחרת השבת”‪ ,‬ולכן הבייתוסים והצדוקים רצו שיו”ט ראשון של פסח יחול בשבת ואז‬ ‫יחול גם שבועות בשבת‪ ,‬שלשיטתם שבועות חייב לחול תמיד בשבת‪.‬‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬היו מדליקים מדורות‬ ‫‪ .4‬הכותים הדליקו מדורות והטעו בכך את ישראל‪ ,‬ולכן התקינו שמודיעים רק באמצעות שליחים‪.‬‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬מדליק המדורה היה מוליך ומביא‪ ,‬מעלה ומוריד‪.‬‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .6‬הר משחה‪ ,‬כלומר הר הזיתים‪.‬‬ ‫‪ .7‬מדליק המדורה שעל בית בלתין לא זז משם עד שראה את כל הגולה כמדורת אש‪ ,‬היות וכל אחד בבבל היה עולה לראש‬ ‫גגו לפרסם את קידוש החודש‪ ,‬וכך היו יודעים כל בני בבל‪.‬‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .8‬היו עורכים לעדים סעודות גדולות‪.‬‬ ‫‪ .9‬רבן גמליאל התקין שעדי החודש נחשבים כאנשי ירושלים ומותר להם ללכת אלפיים אמה לכל רוח‪.‬‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .10‬לא מקבלים את עדתם היו ואי אפשר שהלבנה תהיה לפני החמה‪.‬‬ ‫‪ .11‬הדיינים היו שואלים את כל מי שבא להעיד שאלות בנוגע ללבנה‪ ,‬למרות שכבר קבלו את דבריהם של שנים מהעדים ולא‬ ‫‪6‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫שאלות חזרה לסדר מועד מסכת ראש השנה‬ ‫היה צורך להמשיך ולקבל עדים‪ .‬והיו עושים כן בכדי שיהיו רגילים לבוא‪.‬‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .12‬כתוב “מועדי ד’ אשר תקראו אותם” והיות וכתוב “אתם” בכתיב חסר‪ ,‬לומדים מכך שכל העם צריכים להיות שותפים‬ ‫בהכרזת החודש‪ .‬ואומרים פעמיים “מקודש” היות וכתוב “מקראי קודש” בלשון רבים‪.‬‬ ‫‪ .13‬האם בית הדין מכריזים על קידוש החודש ביום השלושים ואחת לחודש‪.‬‬ ‫משנה ח‬ ‫‪ .14‬רבן גמליאל היה מראה לעדים אלו ציורים שונים של הלבנה‪ ,‬והיה שואל אותם “כזה ראית?” או “כזה ראית”?‬ ‫‪ . 15‬היו עדים שהעידו שראו את הלבנה בחידושה בליל השלושים‪ ,‬ולמחרת בליל השלושים ואחת לא נראתה הלבנה‪.‬‬ ‫‪ .16‬רבן גמליאל ידע על פי החשבון שמולד הלבנה בליל השלושים כפי שאמרו העדים‪ ,‬ולכן האמין להם שראו את החודש‬ ‫בזמנו‪.‬‬ ‫משנה ט‬ ‫‪ .17‬רבן גמליאל חשש שיהיו אנשים שיגררו אחר ר יהושע‪ ,‬ויווצר פירוד בעם‪ ,‬והיה צורך שיראו שר’ יהושע מקבל את מרותו‬ ‫של רבן גמליאל שהיה נשיא בית הדין‪.‬‬ ‫‪ .18‬רבי עקיבא הוכיח לר’ יהושע שתלה הכתוב את קביעת המועדים בקריאת בית הדין‪ ,‬בין בזמנם ובין שלא בזמנם‪.‬‬ ‫פרק שלישי‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬גם אם ראו כל העם את הלבנה בחידושה בליל השלושים אך לא הספיקו לבית הדין לומר “מקודש”‪ ,‬הרי שהחודש מעובר‬ ‫וראש החודש נקבע ליום השלושים ואחת‪.‬‬ ‫‪ .2‬מתוך שלושת הדיינים שראו את הלבנה בוחרים שני עדים‪ ,‬והשלישי ישב בדין כדיין לקידוש החודש‪ ,‬וחייבים לצרף אליו‬ ‫שני דיינים‪ ,‬היות ואין היחיד נאמן לדון לבדו ולומר “מקודש”‪.‬‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬חכמים סוברים בראש השנה צריך דווקא “שופר”‪ ,‬ושל פרה נקרא “קרן”‪.‬‬ ‫‪ .4‬רבי יוסי אומר שקרן כשרה לראש השנה היות וכל השופרות נראו “קרן”‪ ,‬וממילא גם קרן של פרה כשרה‪.‬‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬בשופר של יעל פשוט‪ .‬והסיבה לכך היא שבראש השנה צריך אדם שדעתו תהיה פשוטה וישרה כמו השופר‪.‬‬ ‫‪ .6‬במקדש השופר היה מצופה זהב‪ ,‬והיו תוקעים גם בשתי חצוצרות‪.‬‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .7‬בראש השנה השופר תקעו בשופר פשוט‪ ,‬ואילו בתעניות תקעו בשל איל כפוף‪.‬‬ ‫‪ .8‬בראש השנה השופר מצופה זהב‪ ,‬ובתענית מצופה כסף‪ .‬בראש השנה השופר מאריך‪ ,‬ואילו בתענית החצוצרות מאריכות‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫שאלות חזרה לסדר מועד מסכת ראש השנה‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .9‬ביום הכיפורים של היובל היו מתפללים בתוך תפילת מוסף מלכויות זכרונות ושופרות‪ ,‬ותוקעים עליהם‪ ,‬כפי שעושים‬ ‫בראש השנה‪.‬‬ ‫‪ .10‬רבי יהודה סובר שבראש השנה צריך לתקוע בשופר של איל שהוא כפוף‪ ,‬ואילו התנא של משנה ג’ סובר שצריך לתקוע‬ ‫בשופר של יעל שהוא פשוט‪.‬‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .11‬השופר כשר רק אם נשאר בו לאחר הסדק “שיעור תקיעה”‪ ,‬כלומר טפח‪.‬‬ ‫‪ .12‬אם אי אפשר לתקוע בשופר בשעה שהוא נקוב הרי שהשופר פסול‪ .‬ואם אפשר לתקוע בו‪ ,‬והנקב לא מעכב את התקיעה‪,‬‬ ‫הרי שהשופר כשר‪ ,‬ובלבד שיסתום את הנקב‪.‬‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .13‬אם השומע נמצא מחוץ לבור והוא שמע את קול השופר בצורה ברורה ללא ערבוב של קול אחר‪ ,‬הרי שיצא ידי חובה‪,‬‬ ‫אךלא יצא ידי חובה אם שמע קול לא ברור או הד‪.‬‬ ‫‪ .14‬אם הוא מכוון את ליבו לצאת ידי חובה‪ ,‬הוא יכול לשמוע את התקיעה גם בביתו‪.‬‬ ‫משנה ח‬ ‫‪ .15‬הרמת הידיים של משה גרמה לישראל שיסתכלו כלפי מעלה וישעבדו ליבם לשמים‪ ,‬ובאותה שעה הקב”ה עזר להם‬ ‫לנצח במלחמה‪.‬‬ ‫‪ .16‬ילד קטן לא יכול להוציא אחרים ידי חובה‪ ,‬היות והוא לא חייב מהתורה לשמוע קול שופר‪ ,‬והמשנה אומרת שכל מי שאינו‬ ‫מחויב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתם‪.‬‬ ‫פרק רביעי‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬חכמים חששו שאנשים ילכו עם השופר לאדם הבקיא על מנת שילמד אותם איך לתקוע‪ ,‬ויעבירו את השופר ארבע אמות‬ ‫ברשות הרבים‪ ,‬ולכן גזרו שאין תוקעים בשופר בשבת‪ .‬אמנם בבית המקדש היו תוקעים‪ ,‬היות ואין אוסרים במקדש דבר‬ ‫שהוא אסור רק מחמת גזרת חכמים‪.‬‬ ‫‪ .2‬חכמים סוברים שמשחרב בית המקדש התקין ר’ יוחנן שיהיו תוקעים בשבת בכל מקום שיש בו בית דין‪ ,‬ואילו רבי אלעזר‬ ‫חולק וסובר שר’ יוחנן התקין לתקוע בשבת ביבנה בלבד‪.‬‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬כל עיר שהיתה רואה את ירושלים ושומעת את תקיעת השופר שתוקעים בירושלים‪ ,‬ונמצאת בתחומה של ירושלים‪ ,‬ת�ו‬ ‫קעים בה בראש השנה שחל בשבת‪ .‬ואילו ביבנה לא היו תוקעים אלא בפני בית הדין‪.‬‬ ‫‪ .4‬ביבנה היו תוקעים בפני בית דין בלבד‪ ,‬ואילו בירושלים היו תוקעים בכל העיר‪ ,‬גם שלא בפני בית דין‪.‬‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬במקדש היו נוטלים לולב כל שבעת ימי החג‪ ,‬ואילו במדינה היו נוטלים רק ביום הראשון‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫תשובות חזרה לסדר מועד מסכת ראש השנה‬ ‫‪ .6‬יום הנף הוא היום יום טז’ בניסן שבו היו מניפים את העומר ומקריבים את קרבן העומר‪ .‬ורבן יוחנן בן זכאי התקין לאחר‬ ‫החורבן שאסור יהיה לאכול מהתבואה החדשה במשך כל אותו היום‪ ,‬למרות שבזמן המקדש היו אוכלים מהתבואה החדשה‬ ‫באותו היום לאחר הקרבת קרבן העומר‪.‬‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .7‬קרה פעם שעדים הגיעו מאוחר סמוך לחשיכה‪ ,‬והתקלקלו הלוים בשיר היות והם חשבו שכבר לא יבואו עדים לקידוש‬ ‫החודש‪ ,‬ולכן תיקנו שלא לקבל עדים לאחר המנחה‪.‬‬ ‫‪ .8‬רבן יוחנן בן זכאי התקין שאם ראש בית הדין לא נמצא במקום הסנהדרין‪ ,‬אין להטריח את העדים ללכת למקום של ראש‬ ‫בית הדין‪ ,‬אלא הולכים למקום הועד‪ ,‬וניתן לקדש שם את החודש‪.‬‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .9‬הכוונה לברכות שמוסיפים בתפילת מוסף של ראש השנה‪ .‬ומלכויות עוסקות בהמלכת הקב”ה על כל העולם‪.‬‬ ‫‪ .10‬במשנה יש מחלוקת בין ר”ע לר’ יוחנן בן נורי האם תוקעים במלכויות‪.‬‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .11‬תנא קמא סובר שצריכים לפחות עשרה פסוקים‪ ,‬ואילו ר’ יוחנן בן נורי סובר שאם אמר שלושה פסוקים יצא ידי חובה‬ ‫(והמפרשים נחלקו האם יש מחלוקת בין ת”ק לר”י בן נורי)‪.‬‬ ‫‪ .12‬לדעת ת”ק משלימים בנביאים‪ ,‬ואילו ר’ יוסי סובר שלכתחילה צריך להשלים בתורה‪.‬‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .13‬הש”ץ לא היה תוקע בשופר בשעה שהיה מתפלל היות וחוששים שלא יוכל לכוון ליבו כשחוזר לתפילתו‪.‬‬ ‫‪ .14‬הש”ץ של מוסף‪.‬‬ ‫משנה ח‬ ‫‪ .15‬המשנה אומרת שאסור לצאת מחוץ לתחום שהוא איסור מדרבנן‪ ,‬בכדי לקיים מצוות תקיעת שופר‪ .‬וכן אסור לטפס על‬ ‫אילן בכדי לתקוע בשופר‪.‬‬ ‫‪ .16‬המשנה אומרת שהמתעסק לא יצא ידי חובה היות והוא לא התכוון לצאת‪.‬‬ ‫משנה ט‬ ‫‪ .17‬היו תוקעים שלוש פעמים‪ :‬פעם אחת למלכויות‪ ,‬לאחר מכן לזכרונות‪ ,‬ולבסוף לשופרות‪ .‬וכל תקיעה משלוש התקיעות‬ ‫היתה מורכבת משלוש תקיעות‪ .‬כך שהיו תוקעים בסך הכל תשע תקיעות‪.‬‬ ‫‪ .81‬כולם מודים שהש”ץ מוציא ידי חובה את מי שאינו בקי ולא יכול להתפלל בעצמו‪ .‬אך ת”ק סובר שהש”ץ לא מוציא ידי‬ ‫חובה את הבקיאים‪ ,‬ואילו רשב”ג סובר שהש”ץ יכול להוציא את כולם ידי חובה‪.‬‬ ‫‪9‬‬