משנה לשנה- שאלות חזרה לסדר מועד

‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר מועד מסכת ראש השנה‬
‫פרק ראשון‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬מה זה משנה אם ראש השנה למעשר בהמה הוא באחד בתשרי או באחד באלול?‬
‫‪ .2‬מתי חל ראש השנה לאילנות? ומדוע דווקא בתאריך זה?‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬מתי נידונים על התבואה ומדוע?‬
‫‪ .4‬מה הכוונה “בני מרון”?‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬מה היה תפקידם של השליחים?‬
‫‪ .6‬מדוע היה צריך לשלוח שליחים על חודש נוסף בזמן שבית המקדש היה קיים?‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬מה מיוחד בחודשים תשרי וניסן?‬
‫‪ .8‬למי היה מותר לחלל את השבת? ומה המקור התורה שהתיר להם לחלל את השבת?‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬מה הכוונה “נראה בעליל”?‬
‫‪ .10‬באר את מחלוקת רבי יוסי ותנא קמא במשנתנו‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬מדוע רבי עקיבא עכב את העדים?‬
‫‪ .12‬מה הסיבה שרבן גמליאל חלק את רבי עקיבא?‬
‫משנה ז‬
‫‪ .13‬האם אב ובנו כשרים לעדות החודש?‬
‫‪ .14‬את מי פסלו הכהנים ומדוע פסלו אותו?‬
‫‪ .15‬את מי פסלו בית הדין הגדול ומדוע?‬
‫משנה ח‬
‫‪ .16‬ציין שתי סיבות לפסול עדותו של המשחק בקוביא‬
‫‪ .17‬באילו מקרים ניתן לקבל את עדותם של פסולי העדות שבמשנתנו?‬
‫משנה ט‬
‫‪ .18‬מה יעשה עד שראה את הלבנה בחידושה בליל שבת‪ ,‬אך אינו מסוגל ללכת ברגליו לבית הדין?‬
‫‪ .19‬מדוע לא מחללים את השבת על עדים שהיו רחוקים מבית הדין יותר ממהלך לילה ויום?‬
‫‪1‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר מועד מסכת ראש השנה‬
‫פרק שני‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬בית הדין לא היה מוכן לקבל את עדי החודש אלא אם כן ידעו בבירור שהם נאמנים וניתן לסמוך על עדותם – מה גרם‬
‫לדיינים להיות כל כך חשדנים?‬
‫‪ .2‬מדוע רצו הצדוקים והבייתוסים להטעות את חכמים בקידוש החודש?‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬איך היו מודיעים על קידוש החודש לפני שהחלו לשלוח שליחים?‬
‫‪ .4‬מדוע חכמים תקנו לשלוח שליחים להודיע באיזה יום קדשו את החודש?‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬איך ידעו שמדובר במדורות של קידוש החודש ולא סתם במדורות?‬
‫משנה ד‬
‫‪ .6‬מה היה המקום הראשון שבו היו מדליקים משואות?‬
‫‪ .7‬איך ידעו כל בני בבל שנתקדש החודש‪ ,‬הרי לא הדליקו מדורות על ראש ההרים בבבל?‬
‫משנה ה‬
‫‪ .8‬מה היו עושים בית דין בכדי למשוך את מי שראה את הלבנה בחידושה לבוא ולהעיד בפניהם?‬
‫‪ .9‬מה התקין רבן גמליאל הזקן בנוגע לעדי החודש?‬
‫משנה ו‬
‫‪ .10‬אם אמרו שני העדים שהלבנה היתה לפני החמה האם מקבלים את עדותם?‬
‫‪ .11‬מה היו עושים הדיינים בכדי שאנשים יהיו רגילים לבוא לעדות החודש?‬
‫משנה ז‬
‫‪ .12‬מה המקור לכך שכל העם היה עונה “מקודש מקודש”?‬
‫‪ .13‬באיזה ענין נחלקו תנא קמא ורבי אלעזר בר צדוק במשנתנו?‬
‫משנה ח‬
‫‪ .14‬מה עשה רבן גמליאל במקרה שהעדים היו שהעדים היו אנשים פשוטים ולא יכלו להסביר כיצד ראו את הלבנה?‬
‫‪ .15‬מה היה המקרה שביחס אליו אמר רבי דוסא בן הרכינס “היאך מעידים על אשה שילדה‪ ,‬ולמחר כרסה בין שיניה?”‬
‫‪ .16‬מה הסיבה שרבן גמליאל קיבל את העדים למרות שהיה נראה מדבריהם שהם עדי שקר?‬
‫משנה ט‬
‫‪ .17‬מדוע לא הסתפק רבן גמליאל בכך שר’ יהושע יודה לו שהוא מסכים לחשבונו‪ ,‬וגזר עליו שילך במקלו ובתרמילו ביום‬
‫הכיפורים שחל להיות בחשבונו?‬
‫‪ .18‬מה אמר רבי עקיבא בכדי שר’ יהושע לא יצטער על הגזרה שגזר עליו רבן גמליאל?‬
‫‪2‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר מועד מסכת ראש השנה‬
‫פרק שלישי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬איך רואים ממשנתנו שאי אפשר לקבוע את ראש החודש ללא ההכרזה של בית הדין?‬
‫‪ .2‬מה יעשו במקרה שהאנשים היחידים שראו את הלבנה היו שלושה דיינים של בית הדין?‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬מדוע אי אפשר לתקוע בקרן של פרה לפי חכמים?‬
‫‪ .4‬מה הסיבה שרבי יוסי מכשיר בקרן של פרה?‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬באיזה שופר צריך לתקוע לפי התנא של משנתנו? מה המקור לשיטתו?‬
‫‪ .6‬ציין שני הבדלים בין תקיעת השופר שמחוץ למקדש לתקיעה שבמקדש‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬מה ההבדל בין צורת השופר של ראש השנה‪ ,‬לצורת השופר של תענית ציבור?‬
‫‪ .8‬מהם ההבדלים במקדש בין תקיעות ראש השנה לתקיעות תענית הציבור?‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬מה הכוונה שהיובל שווה לראש השנה ל “ברכות”?‬
‫‪ .10‬באיזה ענין חולק רבי יהודה על התנא שבמשנה ג’?‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬מה דינו של שופר שנסדק לרוחבו?‬
‫‪ .12‬האם השופר כשר במקרה שנוצר בו נקב?‬
‫משנה ז‬
‫‪ .13‬האם ניתן לצאת ידי חובת תקיעה בשופר בשעה שתוקעים בתוך בור?‬
‫‪ .14‬מי שגר סמוך לבית הכנסת ויכול לשמוע את קול השופר מביתו‪ ,‬האם עליו לבוא לבית הכנסת על לצאת ידי חובה?‬
‫משנה ח‬
‫‪ .15‬מדוע גבר העם על עמלק בשעה שמשה הרים את ידיו?‬
‫‪ .16‬האם יכול ילד קטן להיות בעל תוקע? נמק!‬
‫‪3‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר מועד מסכת ראש השנה‬
‫פרק רביעי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬המשנה אומרת שבראש השנה שחל בשבת היו תוקעים בשופר רק במקדש‪ .‬מדוע לא תקעו מחוץ למקדש?‬
‫‪ .2‬מה התקין ר’ יוחנן בן זכאי?‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬במשנתנו מופיע יתרון שהיה לירושלים על יבנה – מהו אותו היתרון?‬
‫‪ .4‬ציין יתרון נוסף שהיה לירושלים על יבנה שאינו מופיע במשנתנו‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬מה ההבדל בין המקדש למדינה לעניין נטילת לולב?‬
‫‪ .6‬מהו “יום הנף”? ומה התקין רבן יוחנן בן זכאי בנוגע ליום ההנף?‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬מה גרם לכך שהתקינו שלא לקבל את עדי החודש אם הגיעו לאחר המנחה?‬
‫‪ .8‬מהי התקנה שהתקין רבן יוחנן בן זכאי כדי שלא להטריח את עדי החודש?‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬מהם “מלכויות”?‬
‫‪ .10‬האם תוקעים במלכויות?‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬כמה פסוקים של “מלכויות זיכרונות ושופרות” צריכים לומר כדי לצאת ידי חובה?‬
‫‪ .12‬האם משלימים את פסוקי המלכויות בפסוקים מהתורה או מהנביאים?‬
‫משנה ז‬
‫‪ .13‬האם שליח הציבור רשאי לתקוע בשופר בשעה שהוא עובר לפני התיבה? נמק!‬
‫‪ .14‬מי היה קורא את ההלל?שליח הציבור של שחרית או של מוסף?‬
‫משנה ח‬
‫‪ .15‬הוכח ממשנתנו שאסור לעבור על איסורי חכמים בכדי לקיים מצוות עשה מהתורה של תקיעת שופר‬
‫‪ .16‬האם חייב השומע להתכוון לצאת ידי חובה בשמיעת קול השופר? הוכח דבריך ממשנתנו!‬
‫משנה ט‬
‫‪ .17‬המשנה אומרת שסדר התקיעות הוא “שלש של שלש שלש” – מה הכוונה?‬
‫‪ .18‬האם שליח הציבור מוציא ידי חובת תפילה את הציבור השומעים אותו? פרט!‬
‫‪4‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר מועד מסכת ראש השנה‬
‫פרק ראשון‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬יש איסור לעשר מבהמות של שנה אחת לחברתה‪ ,‬ולכן חייבים לדעת בדיוק מתי מסתיימת השנה ומתחילה השנה החדשה‪.‬‬
‫‪ .2‬נחלקו בכך בית שמאי ובית הלל‪ .‬לדעת בית שמאי בראש חודש שבט‪ ,‬היות ויצאו בו רוב גשמי השנה‪ ,‬ואילו בית הלל‬
‫סוברים שרה”ש לאילנות הוא בט”ו בשבט היות ותאריך זה הוא חציה של תקופת טבת‪ ,‬ולאחר שעברה חציה של תקופה זו‬
‫החנטה הולכת וגוברת‪.‬‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬בפסח‪ ,‬היות ובפסח מתחילה התבואה להבשיל‪.‬‬
‫‪ .4‬יש שמבארים שהכוונה לבני אמרנא‪ ,‬כלומר לכבשים שסופרים אותם אחד אחד בשעה שעוברים דרך שער צר‪ .‬ויש‬
‫המבארים שהכוונה “מרון” היא לשון מרות ושלטון‪ ,‬כמו החיילים של המלך‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬בזמן המשנה היו מקדשים את החודש על פי עדים שראו את הלבנה‪ ,‬ולאחר שבית דין קדשו את החודש‪ ,‬היו יוצאים‬
‫שליחים למקומות הרחוקים בארץ ובחו”ל‪ ,‬והיו מודיעים באיזה יום התקדש החודש‪.‬‬
‫‪ .6‬היו יוצאים על חודש אייר מפני פסח שני‪ ,‬על מנת שיוכלו הטמאים או מי שהיה בדרך רחוקה להקריב את הקרבן ביד’‬
‫באייר‪.‬‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬בחודשים אלו תיקון המועדות‪ ,‬וצריך לדעת מתי התקדשו החודשים על מנת לדעת מתי יחולו המועדות‪ .‬ולכן העדים היו‬
‫מחללים את השבת בכדי לבוא ולהעיד בפני בית דין‪.‬‬
‫‪ .8‬לעדים שראו את הלבנה בחידושה היה מותר לחלל את השבת על מנת להעיד בפני בית דין‪ .‬ולומדים זאת מדברי הכתוב‬
‫“אלה מועדי ד’ מקראי קודש אשר תקראו אותם במועדם” שהתורה הזהירה שיקדשו את החודשים “במועדם”‪ ,‬ואפילו אם‬
‫הדבר כרוך בחילול שבת‪.‬‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬הלבנה נראית בצורה ברורה‪.‬‬
‫‪ .10‬ת”ק סובר שהעדים מחללים את השבת בין אם ראו את הלבנה בבירור ובין אם לאו‪ .‬אך ר’ יוסי סובר שאם ראו את הלבנה‬
‫בעליל‪ ,‬הרי שודאי שגם בירושלים ראו את הלבנה‪ ,‬ואין לעדים לבוא לירושלים ולחלל בכך את השבת‪ .‬ולכן רק אם ראו העדים‬
‫את הלבנה שלא בעליל‪ ,‬צריכים הם לחלל את השבת ולהגיע מחוץ לתחום על מנת להעיד בירושלים‪.‬‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬היות והיו הרבה אנשים שראו את הלבנה בחידושה‪ ,‬רבי עקיבא עכב אותם היות והוא לא רצה שיצאו מלוד ויחללו את‬
‫השבת שלא לצורך‪.‬‬
‫‪ .12‬רבן גמליאל חשש שאם יעכבו את העדים‪ ,‬הם לא ירצו לבוא ולהעיד בפעם אחרת היות ויאמרו שמן הסתם העידו כבר‬
‫עדים אחרים‪ ,‬ונמצאת מכשילן לעתיד לבוא‪.‬‬
‫משנה ז‬
‫‪ .13‬ת”ק סובר שהם פסולים ואילו לדעת רבי שמעון הם כשרים‪.‬‬
‫‪ .14‬הם פסלו את עבדו של טוביה הרופא‪ ,‬היות והם סברו שאב ובנו כשרים להעיד עדות החודש‪ ,‬ואילו העבד פסול לעדות‬
‫‪5‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר מועד מסכת ראש השנה‬
‫מפני שאינו מיוחס‪.‬‬
‫‪ .15‬הם פסלו את בנו של טוביה הרופא‪ ,‬היות והם סוברים כת”ק במשנתנו שאב ובנו פסולים לעדות החודש‪.‬‬
‫משנה ח‬
‫‪ .16‬יש הסוברים שמדובר באדם שכל עיסוקו הוא משחק בקוביא והוא פסול לעדות היות והוא לא עוסק בישובו של עולם‪.‬‬
‫ויש הסוברים שהוא גזלן דרבנן‪ ,‬היות והכספים שהוא זוכה לא מגיעים לידו בהקנאה גמורה‪ ,‬אלא בדרך של אסמכתא‪.‬‬
‫‪ .17‬בכל עדות שגם אשה כשרה להעיד בה‪ .‬היות ועדים אלו פסולים רק מדרבנן‪.‬‬
‫משנה ט‬
‫‪ .18‬מחללים עליו את השבת ומוליכים אותו על חמור‬
‫‪ .19‬אם הם רחוקים יותר ממהלך לילה ויום‪ ,‬הם לא יגיעו לבית הדין לפני מוצאי שבת‪ ,‬ולכן אין עדותם מועילה לקדש את‬
‫החודש בשבת‪ ,‬שאם בית דין לא הספיקו להכריז על קידוש החודש לפני חשכה‪ ,‬החודש מתקדש רק למחרת ביום השלושים‬
‫ואחת‪.‬‬
‫פרק שני‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬באמת בראשונה קבלו עדות מכל אדם‪ ,‬אבל לאחר מכן קלקלו המינים ושכרו עדי שקר להטעות את בית הדין‪.‬‬
‫‪ .2‬היתה מחלוקת מפורסמת בענין “ממחרת השבת”‪ ,‬ולכן הבייתוסים והצדוקים רצו שיו”ט ראשון של פסח יחול בשבת ואז‬
‫יחול גם שבועות בשבת‪ ,‬שלשיטתם שבועות חייב לחול תמיד בשבת‪.‬‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬היו מדליקים מדורות‬
‫‪ .4‬הכותים הדליקו מדורות והטעו בכך את ישראל‪ ,‬ולכן התקינו שמודיעים רק באמצעות שליחים‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬מדליק המדורה היה מוליך ומביא‪ ,‬מעלה ומוריד‪.‬‬
‫משנה ד‬
‫‪ .6‬הר משחה‪ ,‬כלומר הר הזיתים‪.‬‬
‫‪ .7‬מדליק המדורה שעל בית בלתין לא זז משם עד שראה את כל הגולה כמדורת אש‪ ,‬היות וכל אחד בבבל היה עולה לראש‬
‫גגו לפרסם את קידוש החודש‪ ,‬וכך היו יודעים כל בני בבל‪.‬‬
‫משנה ה‬
‫‪ .8‬היו עורכים לעדים סעודות גדולות‪.‬‬
‫‪ .9‬רבן גמליאל התקין שעדי החודש נחשבים כאנשי ירושלים ומותר להם ללכת אלפיים אמה לכל רוח‪.‬‬
‫משנה ו‬
‫‪ .10‬לא מקבלים את עדתם היו ואי אפשר שהלבנה תהיה לפני החמה‪.‬‬
‫‪ .11‬הדיינים היו שואלים את כל מי שבא להעיד שאלות בנוגע ללבנה‪ ,‬למרות שכבר קבלו את דבריהם של שנים מהעדים ולא‬
‫‪6‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר מועד מסכת ראש השנה‬
‫היה צורך להמשיך ולקבל עדים‪ .‬והיו עושים כן בכדי שיהיו רגילים לבוא‪.‬‬
‫משנה ז‬
‫‪ .12‬כתוב “מועדי ד’ אשר תקראו אותם” והיות וכתוב “אתם” בכתיב חסר‪ ,‬לומדים מכך שכל העם צריכים להיות שותפים‬
‫בהכרזת החודש‪ .‬ואומרים פעמיים “מקודש” היות וכתוב “מקראי קודש” בלשון רבים‪.‬‬
‫‪ .13‬האם בית הדין מכריזים על קידוש החודש ביום השלושים ואחת לחודש‪.‬‬
‫משנה ח‬
‫‪ .14‬רבן גמליאל היה מראה לעדים אלו ציורים שונים של הלבנה‪ ,‬והיה שואל אותם “כזה ראית?” או “כזה ראית”?‬
‫‪ . 15‬היו עדים שהעידו שראו את הלבנה בחידושה בליל השלושים‪ ,‬ולמחרת בליל השלושים ואחת לא נראתה הלבנה‪.‬‬
‫‪ .16‬רבן גמליאל ידע על פי החשבון שמולד הלבנה בליל השלושים כפי שאמרו העדים‪ ,‬ולכן האמין להם שראו את החודש‬
‫בזמנו‪.‬‬
‫משנה ט‬
‫‪ .17‬רבן גמליאל חשש שיהיו אנשים שיגררו אחר ר יהושע‪ ,‬ויווצר פירוד בעם‪ ,‬והיה צורך שיראו שר’ יהושע מקבל את מרותו‬
‫של רבן גמליאל שהיה נשיא בית הדין‪.‬‬
‫‪ .18‬רבי עקיבא הוכיח לר’ יהושע שתלה הכתוב את קביעת המועדים בקריאת בית הדין‪ ,‬בין בזמנם ובין שלא בזמנם‪.‬‬
‫פרק שלישי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬גם אם ראו כל העם את הלבנה בחידושה בליל השלושים אך לא הספיקו לבית הדין לומר “מקודש”‪ ,‬הרי שהחודש מעובר‬
‫וראש החודש נקבע ליום השלושים ואחת‪.‬‬
‫‪ .2‬מתוך שלושת הדיינים שראו את הלבנה בוחרים שני עדים‪ ,‬והשלישי ישב בדין כדיין לקידוש החודש‪ ,‬וחייבים לצרף אליו‬
‫שני דיינים‪ ,‬היות ואין היחיד נאמן לדון לבדו ולומר “מקודש”‪.‬‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬חכמים סוברים בראש השנה צריך דווקא “שופר”‪ ,‬ושל פרה נקרא “קרן”‪.‬‬
‫‪ .4‬רבי יוסי אומר שקרן כשרה לראש השנה היות וכל השופרות נראו “קרן”‪ ,‬וממילא גם קרן של פרה כשרה‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬בשופר של יעל פשוט‪ .‬והסיבה לכך היא שבראש השנה צריך אדם שדעתו תהיה פשוטה וישרה כמו השופר‪.‬‬
‫‪ .6‬במקדש השופר היה מצופה זהב‪ ,‬והיו תוקעים גם בשתי חצוצרות‪.‬‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬בראש השנה השופר תקעו בשופר פשוט‪ ,‬ואילו בתעניות תקעו בשל איל כפוף‪.‬‬
‫‪ .8‬בראש השנה השופר מצופה זהב‪ ,‬ובתענית מצופה כסף‪ .‬בראש השנה השופר מאריך‪ ,‬ואילו בתענית החצוצרות מאריכות‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר מועד מסכת ראש השנה‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬ביום הכיפורים של היובל היו מתפללים בתוך תפילת מוסף מלכויות זכרונות ושופרות‪ ,‬ותוקעים עליהם‪ ,‬כפי שעושים‬
‫בראש השנה‪.‬‬
‫‪ .10‬רבי יהודה סובר שבראש השנה צריך לתקוע בשופר של איל שהוא כפוף‪ ,‬ואילו התנא של משנה ג’ סובר שצריך לתקוע‬
‫בשופר של יעל שהוא פשוט‪.‬‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬השופר כשר רק אם נשאר בו לאחר הסדק “שיעור תקיעה”‪ ,‬כלומר טפח‪.‬‬
‫‪ .12‬אם אי אפשר לתקוע בשופר בשעה שהוא נקוב הרי שהשופר פסול‪ .‬ואם אפשר לתקוע בו‪ ,‬והנקב לא מעכב את התקיעה‪,‬‬
‫הרי שהשופר כשר‪ ,‬ובלבד שיסתום את הנקב‪.‬‬
‫משנה ז‬
‫‪ .13‬אם השומע נמצא מחוץ לבור והוא שמע את קול השופר בצורה ברורה ללא ערבוב של קול אחר‪ ,‬הרי שיצא ידי חובה‪,‬‬
‫אךלא יצא ידי חובה אם שמע קול לא ברור או הד‪.‬‬
‫‪ .14‬אם הוא מכוון את ליבו לצאת ידי חובה‪ ,‬הוא יכול לשמוע את התקיעה גם בביתו‪.‬‬
‫משנה ח‬
‫‪ .15‬הרמת הידיים של משה גרמה לישראל שיסתכלו כלפי מעלה וישעבדו ליבם לשמים‪ ,‬ובאותה שעה הקב”ה עזר להם‬
‫לנצח במלחמה‪.‬‬
‫‪ .16‬ילד קטן לא יכול להוציא אחרים ידי חובה‪ ,‬היות והוא לא חייב מהתורה לשמוע קול שופר‪ ,‬והמשנה אומרת שכל מי שאינו‬
‫מחויב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתם‪.‬‬
‫פרק רביעי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬חכמים חששו שאנשים ילכו עם השופר לאדם הבקיא על מנת שילמד אותם איך לתקוע‪ ,‬ויעבירו את השופר ארבע אמות‬
‫ברשות הרבים‪ ,‬ולכן גזרו שאין תוקעים בשופר בשבת‪ .‬אמנם בבית המקדש היו תוקעים‪ ,‬היות ואין אוסרים במקדש דבר‬
‫שהוא אסור רק מחמת גזרת חכמים‪.‬‬
‫‪ .2‬חכמים סוברים שמשחרב בית המקדש התקין ר’ יוחנן שיהיו תוקעים בשבת בכל מקום שיש בו בית דין‪ ,‬ואילו רבי אלעזר‬
‫חולק וסובר שר’ יוחנן התקין לתקוע בשבת ביבנה בלבד‪.‬‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬כל עיר שהיתה רואה את ירושלים ושומעת את תקיעת השופר שתוקעים בירושלים‪ ,‬ונמצאת בתחומה של ירושלים‪ ,‬ת�ו‬
‫קעים בה בראש השנה שחל בשבת‪ .‬ואילו ביבנה לא היו תוקעים אלא בפני בית הדין‪.‬‬
‫‪ .4‬ביבנה היו תוקעים בפני בית דין בלבד‪ ,‬ואילו בירושלים היו תוקעים בכל העיר‪ ,‬גם שלא בפני בית דין‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬במקדש היו נוטלים לולב כל שבעת ימי החג‪ ,‬ואילו במדינה היו נוטלים רק ביום הראשון‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר מועד מסכת ראש השנה‬
‫‪ .6‬יום הנף הוא היום יום טז’ בניסן שבו היו מניפים את העומר ומקריבים את קרבן העומר‪ .‬ורבן יוחנן בן זכאי התקין לאחר‬
‫החורבן שאסור יהיה לאכול מהתבואה החדשה במשך כל אותו היום‪ ,‬למרות שבזמן המקדש היו אוכלים מהתבואה החדשה‬
‫באותו היום לאחר הקרבת קרבן העומר‪.‬‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬קרה פעם שעדים הגיעו מאוחר סמוך לחשיכה‪ ,‬והתקלקלו הלוים בשיר היות והם חשבו שכבר לא יבואו עדים לקידוש‬
‫החודש‪ ,‬ולכן תיקנו שלא לקבל עדים לאחר המנחה‪.‬‬
‫‪ .8‬רבן יוחנן בן זכאי התקין שאם ראש בית הדין לא נמצא במקום הסנהדרין‪ ,‬אין להטריח את העדים ללכת למקום של ראש‬
‫בית הדין‪ ,‬אלא הולכים למקום הועד‪ ,‬וניתן לקדש שם את החודש‪.‬‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬הכוונה לברכות שמוסיפים בתפילת מוסף של ראש השנה‪ .‬ומלכויות עוסקות בהמלכת הקב”ה על כל העולם‪.‬‬
‫‪ .10‬במשנה יש מחלוקת בין ר”ע לר’ יוחנן בן נורי האם תוקעים במלכויות‪.‬‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬תנא קמא סובר שצריכים לפחות עשרה פסוקים‪ ,‬ואילו ר’ יוחנן בן נורי סובר שאם אמר שלושה פסוקים יצא ידי חובה‬
‫(והמפרשים נחלקו האם יש מחלוקת בין ת”ק לר”י בן נורי)‪.‬‬
‫‪ .12‬לדעת ת”ק משלימים בנביאים‪ ,‬ואילו ר’ יוסי סובר שלכתחילה צריך להשלים בתורה‪.‬‬
‫משנה ז‬
‫‪ .13‬הש”ץ לא היה תוקע בשופר בשעה שהיה מתפלל היות וחוששים שלא יוכל לכוון ליבו כשחוזר לתפילתו‪.‬‬
‫‪ .14‬הש”ץ של מוסף‪.‬‬
‫משנה ח‬
‫‪ .15‬המשנה אומרת שאסור לצאת מחוץ לתחום שהוא איסור מדרבנן‪ ,‬בכדי לקיים מצוות תקיעת שופר‪ .‬וכן אסור לטפס על‬
‫אילן בכדי לתקוע בשופר‪.‬‬
‫‪ .16‬המשנה אומרת שהמתעסק לא יצא ידי חובה היות והוא לא התכוון לצאת‪.‬‬
‫משנה ט‬
‫‪ .17‬היו תוקעים שלוש פעמים‪ :‬פעם אחת למלכויות‪ ,‬לאחר מכן לזכרונות‪ ,‬ולבסוף לשופרות‪ .‬וכל תקיעה משלוש התקיעות‬
‫היתה מורכבת משלוש תקיעות‪ .‬כך שהיו תוקעים בסך הכל תשע תקיעות‪.‬‬
‫‪ .81‬כולם מודים שהש”ץ מוציא ידי חובה את מי שאינו בקי ולא יכול להתפלל בעצמו‪ .‬אך ת”ק סובר שהש”ץ לא מוציא ידי‬
‫חובה את הבקיאים‪ ,‬ואילו רשב”ג סובר שהש”ץ יכול להוציא את כולם ידי חובה‪.‬‬
‫‪9‬‬