האיש שפרש ונפרש על תחומים מרתקים מאיר מירב מקיבוץ נחשונים יוסי מלול – מרכזי מזון אמבר הוא כבר קרוב לגיל 08ועדיין כוחו במותניו במגוון פעילויות ובתחומים רבים – רפת, ריצה ,טרקים ,ציור קריקטורות ,התנדבות בהוראה ,ארכיונאי ,פעילות בקיבוץ וגם משפחה ענפה – אדם מלא ומאושר – מאיר מירב חבר קיבוץ נחשונים שליד ראש העין שגם משמש כמלווה רפתות בבארות יצחק כנס אמבר של מרכז המזון בבארות יצחק התקיים השנה בקיבוץ נחשונים .מקום המפגש שלנו נקבע בארכיון הצנוע של הקיבוץ שמאיר אחראי עליו. מאיר ,מחויך כולו ,מלא אנרגיות ומוכן לאתגר הבא .בינתיים הוא מוכן לשתף אותנו במקצת ממה שעבר עליו בשנותיו ואשר כאילו חלפו ביעף. שמונים שנה עברו מהר ,איפה היית בצעירותך? אתה יודע שמירב כותבים בלי י' – מה מקור השם? ההורים שלי עלו מגליציה ואני נולדתי בראשון לציון בשנת .1639אחר כך עברנו לנשר ליד חיפה ושם ביליתי את שנות נערותי .בתיכון הצטרפתי לקן השומר הצעיר בחיפה והיינו בגרעין היובל שהקים את קיבוץ חורשים בשנת .1611ב1615- התחתנתי עם רבקה ,בת הגרעין שלנו ,ולאחר חמש שנים ,שבהן עבדתי כמרכז גן הירק והמספוא ובעקבות משבר שהיה בחורשים ,עברנו עם ילדתנו בת השלוש לקיבוץ נחשונים הקרוב. הייתי ממקימי קיבוץ חורשים ,נקראתי זילברמן במקור ,החברים עברתו את שמם – ובייעוץ של בלשן ידוע החלפנו לשם שהכי מתאים זה מירב ,כי הקיבוץ הרי יושב על מעיינות הירקון ויש בו מים רבים ומאז זה נשאר. איך היה פרק הרפת? קיבוץ נחשונים הוקם ב 1696-וכשהגעתי אליו המשכתי בעבודת המספוא .אחרי כמה שנים נכנסתי לרפת ,שהייתה מבנה גרמני קלסי עם קירות בטון וחלונות אוורור בתוכם ותעלות זבל ....הפרות היו על בטון עם תעלת ניקוז ,כאשר את הזבל מפנים עם מריצה .כשהגענו להכרה ,שיש להתאים את הרפת לאקלים של המזרח התיכון ,אז נבנו בהדרגה גם סככות חדשות ומכון חליבה ,טנדם 9X9צנצנות. היינו בין היחידים בארץ שהמספוא והרפת היו ענף אחד שבו הרפתנים עשו הכול - השקיה ,זריעת גידולי מספוא ,דישון ,קציר ירק וחלוקתו ...בחורף היה תלתן וכרוב מספוא ואף זון ,בקיץ מרעה עשב רודוס ופספלום. מאז ועד היום אני ברפת בהפסקות לצרכים משקיים – כיהנתי כגזבר ,כמרכז משק, בניהול מפעל (רדיאטורים ומוצרי שינוע) .הרפת הייתה ברקע כל הזמן עם תורנויות ושותפות בענף. רפת נחשונים התפתחה יחד עם הענף ,לא פיגרנו אחר ההתפתחויות וכאשר עברו לסככות גדולות מיד בנינו את סככות הרפד העמוק..... כל השנים ניהלתי את הרפת עם הצוות המקומי (עד שהגיעו התאילנדים) .גידלנו דורות של בנים -הם החזיקו שנתיים שלוש ועזבו .בקיבוץ הארצי לא אהבו שכירים, אז נעזרנו בהרבה תורנים עם תמיכה נרחבת של הנהלת הקיבוץ. כשנכנסתי לרפת ,כאמור ,כבר לא חלבו ביד ,הקימונו מכון 9צנצנות אלפא-לואל, אחר כך הרחבנו לשני הצדדים .הזנו תערובת במכון עד ,שבשלב מסוים ב,1699- בנינו מכון חליבה חדש בעזרת הסוכנות .הסתובבנו וחיפשנו מכון מתאים ולבסוף החלטנו על טריגון שהיה קיים כבר בשלוש רפתות בארץ( .בעין החורש ,בברקאי ובשדמות דבורה) המכון – 3צלעות ל 89-עמדות והיתרון הגדול הוא ,שניתן לראות את כל המכון מכל נקודה שהיא בתוכו .אפשר לחלוב בו עד 966נחלבות ולכן לא נזקקנו להרחבה או לבניית מכון עם הרפורמה בענף הרפת. חברים ברפת – לא נקלטו ולא נשארו ,הגיעו ועבדו ולא שרדו .היה גרעין מרכזי של חברים ותיקים .בשנת 8666הבאתי את יואב מעין חרוד מאוחד ,שעבד כשכיר ברפת והפך להיות מספר 8כעבור חמש שנים .כיום הוא מנהל את הרפת בהצלחה רבה – התלמיד עלה על רבו ואף נקלט והתקבל עם משפחתו לחברות בנחשונים הזנה – עד שנות ה 8666-הזנו לבד ,היה לי משבר ברפת ובדקתי האם הבעיה היא הזנה .עברנו לקבל בלילים ממרכז המזון בבארות יצחק במשך שנה ואחרי התלבטויות ,נשארנו שם גם אחרי שהמרכז עבר לאמבר. העברת את הפיקוד על הרפת בצורה ראויה ויואב ממלא את התפקיד לעילא ,מה אתה עושה בזמן שהתפנה לך? היום אין לי זמן ,פנסיונר ללא זמן .בגיל 56פרשתי מהרפת והיום אני משתרע על כמה תפקידים :יום בשבוע בארכיון של הקיבוץ לאחר שהכנסתי הכול למחשב, יומיים בשבוע מתנדב בהוראת מתימטיקה לכיתות ה-ו בביה"ס האזורי "מעבר אפק" ,התנדבתי עד גיל 59גם במשטרת התנועה עד שאמרו לי שעל פי התקנות וההיגיון המשטרתי ,אני צריך לפרוש.... זה שנים מספר שאני מצייר קריקטורות לעיתון "ידיעות הקיבוץ" וגם חבר במוסדות הנהלה שונים בקיבוץ .אין לי יותר זמן (כי צריך גם זמן לריצות )...כי צריך למצוא זמן גם למשפחה הרחבה שלנו. המעבר של הקיבוץ להפרטה ,עשה שינוי בעל משמעות חיובית במבנה החברתי והכלכלי ושיפר להרבה חברים את חייהם .ממשיכים להיות קיבוץ עם רמת שוויון גבוהה יחסית ,עם עזרה הדדית וטיפול ראוי בחבר הוותיק והמזדקן .יש לנו נהירה גדולה של בנים וצעירים השבים לקיבוץ ואף נעשינו מבוקשים מאוד כקיבוץ קולט – קיבוץ פורח במרכז הארץ. למאיר ולרבקל'ה יש ארבע בנות( ,שתיים מהן רצות בעקבותיו ומשתתפות במרתונים ואף במרתון האחרון בטבריה )...עוד 18נכדים ונכדות ו 3-נינים .... אתה יודע שריצה בגילך יכולה להיות דבר מסוכן ,למה אתה רץ בזמן שכולם הולכים ואפילו לאט? 96שנה אני רץ ,הייתי גזבר הקיבוץ בשנות ה 56-הייתי חוזר מתל-אביב תשוש, נעלתי נעלי בית "המגפר" ...ויצאתי לשדות עם חברים או לבד .מרתון ראשון עשיתי ב ,59-ובסך הכול רצתי 99מרתונים (חלקם הקטן בחו"ל) ועוד מאות מרוצים קצרים יותר כולל טריאתלונים .בעבר לא היה טרנד של מרתונים בחו"ל ,התקיימו שני מרתונים בתל אביב ובטבריה/כנרת בלבד .היום הריצה הפכה נפוצה מאוד בחוגים רחבים וזה טוב לכולם. בגיל 59ירדתי מהמרוצים הארוכים ונשארתי עם הריצה היומית הנינוחה .ידעתי להציב לעצמי גבול ומתי לשנות פאזה ,כל יום אני רץ בשדות ובכבישים מסביב למשק 16-9 ,ק"מ ,ובשבתות רכיבה על אופני כביש להפעיל שרירים אחרים.... בגילאים שלי נשארו עוד כמה משוגעים ,מוותיקי הרצים ,בעיקר מקיבוצים ,וכולם נהנים להיפגש בריצות. בין לבין מוצא זמן גם לטרקים באירופה .כבר עשיתי 966ק"מ במשך שלוש פעמים בטרקים רגליים באירופה – שביל הצליינים( ,קמינו דה קומפוסטייל) ,מצרפת ועד האטלנטיק .מתוכנן שבסופו אעשה את כל ה 1,966-ק"מ .לפני שנה צעדנו על המון- בלאן באלפים ( –)MTBבמשולש הגבולות שלצרפת ,שוויץ ,איטליה. איך הגעת לאייר במהירות גדולה ובחדות המסרים? יש לי כישרון ציור (שלא פיתחתי בשנותי בקיבוץ) והייתי מאייר את העיתון המקומי ,לא הלכתי לכוון העיתונות הכללית והספרים ,כי הייתי איש קיבוץ שדואג קודם לקיבוץ ,לתנועה ולמשפחה .רצו שאהיה בזמנו הקריקטוריסט של הביטאון "חותם" של על המשמר ,אך המזכירות בנחשונים התנגדה כי רצו שאשאר ברפת שהייתה בשלבי הקמת סככה חדשה..... לאחר פרישתי לפנסיה ,המצב הכללי בארץ הרגיז אותי ובמקום לכתוב מכתבים למערכת ,פניתי ל"ידיעות הקיבוץ" באם ירצו שאצייר להם .מזה שש שנים אני מאייר ומפרסם שם .אין הרבה חומרים קריקטוריסטים על הקיבוץ ,אף אם זה עיתון קיבוצי ,לכן אני מצייר בעיקר ,קריקטורות פוליטיות-חברתיות והכול בהתנדבות. הנכדים פתחו לי דף בפייסבוק כדי שהן תופצנה וכמובן ,יש לי שם המון חברים...כמו לכולם בפייסבוק .כמוכן ,אני מפרסם אותן ב"קפה דה-מרקר" שבו אני חבר .מציאת רעיון לקריקטורה זה עיסוק שלוקח קצת זמן ולפעמים ברכיבה או בריצה ,אני חושב והן צצות עם סיבובי הדוושות או הטפיפות של הנעליים ....אך בעיקר קורא עיתונים עד סופם וכך באים לי הרעיונות. בין כל התחביבים וההתנדבויות מצאת זמן גם לעבוד קצת בייעוץ לרפת – אתה זוכר מה לייעץ היום עם כל הטכנולוגיה ותכנת הניהול שהרפת עוברת במהירות? איזידור קפיטולניק היה בעבר מנהל מרכז המזון של בארות יצחק והוא הזמין אותי לאחר פרישתי לתת ייעוץ מקצועי במסגרת קשרי לקוחות ,במשך יום בשבוע .עם הזמן הוטל עליי לנהל את ה ISO-למרכז המזון ואני עושה את זה גם היום ,עוקב ועורך את כל הדוחות. בעונת התחמיצים אני אחראי על קבלת המשאיות ,שקילתן ובדיקת טיב הירק ,ח"י, או החצירים למיניהם .מדי פעם יורד לשטח ואף נעזר במדריכי אמבר וביועצים חיצוניים שנותנים ייעוץ .בניתי לי מודל כלכלי פשוט שמבוסס על מודל של סיכומי משקי הדרום וגרנות ובשילוב נתוני נעה ,מתאים אותו ללקוחות המושביים ועל פיו אני עוזר לרפתן להבין את מצבו -לא כל כך מדויק אך מספיק להדליק לו אור אדום או לתת לו ברכת שאפו . ...לקוחותינו ,בין היתר ,הם רפתנים מושביים ובתי ספר חקלאיים. מהו הסוד הגדול של לעשות כל כך הרבה ומחוץ לבית? זה לא סוד ,זאת עובדה קיימת וזו היא האישה ,רבקל'ה ,שמתחשבת ומבינה את הצרכים שלי ויש לה חלק משמעותי במגוון הפעילויות שלי .היא טיפלה במשפחה יותר ואני יכולתי ,במידת ההסכמות שלה ,לבצע את כל התחביבים והעיסוקים שמטבעם גם גזלו זמן משפחה – תודה לאשתי רבקלה !
© Copyright 2024