‫האיש שפרש ונפרש על תחומים מרתקים‬ ‫מאיר מירב מקיבוץ נחשונים‬ ‫יוסי מלול – מרכזי מזון אמבר‬ ‫הוא כבר קרוב לגיל ‪ 08‬ועדיין כוחו במותניו במגוון פעילויות ובתחומים רבים – רפת‪,‬‬ ‫ריצה‪ ,‬טרקים‪ ,‬ציור קריקטורות‪ ,‬התנדבות בהוראה‪ ,‬ארכיונאי ‪ ,‬פעילות בקיבוץ וגם‬ ‫משפחה ענפה – אדם מלא ומאושר – מאיר מירב חבר קיבוץ נחשונים שליד ראש‬ ‫העין שגם משמש כמלווה רפתות בבארות יצחק‬ ‫כנס אמבר של מרכז המזון בבארות יצחק התקיים השנה בקיבוץ נחשונים‪ .‬מקום‬ ‫המפגש שלנו נקבע בארכיון הצנוע של הקיבוץ שמאיר אחראי עליו‪.‬‬ ‫מאיר‪ ,‬מחויך כולו‪ ,‬מלא אנרגיות ומוכן לאתגר הבא‪ .‬בינתיים הוא מוכן לשתף אותנו‬ ‫במקצת ממה שעבר עליו בשנותיו ואשר כאילו חלפו ביעף‪.‬‬ ‫שמונים שנה עברו מהר‪ ,‬איפה היית בצעירותך? אתה יודע שמירב כותבים בלי י' –‬ ‫מה מקור השם?‬ ‫ההורים שלי עלו מגליציה ואני נולדתי בראשון לציון בשנת ‪ .1639‬אחר כך עברנו‬ ‫לנשר ליד חיפה ושם ביליתי את שנות נערותי‪ .‬בתיכון הצטרפתי לקן השומר הצעיר‬ ‫בחיפה והיינו בגרעין היובל שהקים את קיבוץ חורשים בשנת ‪ .1611‬ב‪1615-‬‬ ‫התחתנתי עם רבקה‪ ,‬בת הגרעין שלנו‪ ,‬ולאחר חמש שנים‪ ,‬שבהן עבדתי כמרכז גן‬ ‫הירק והמספוא ובעקבות משבר שהיה בחורשים‪ ,‬עברנו עם ילדתנו בת השלוש‬ ‫לקיבוץ נחשונים הקרוב‪.‬‬ ‫הייתי ממקימי קיבוץ חורשים‪ ,‬נקראתי זילברמן במקור‪ ,‬החברים עברתו את שמם‬ ‫– ובייעוץ של בלשן ידוע החלפנו לשם שהכי מתאים זה מירב‪ ,‬כי הקיבוץ הרי יושב‬ ‫על מעיינות הירקון ויש בו מים רבים ומאז זה נשאר‪.‬‬ ‫איך היה פרק הרפת?‬ ‫קיבוץ נחשונים הוקם ב‪ 1696-‬וכשהגעתי אליו המשכתי בעבודת המספוא‪ .‬אחרי‬ ‫כמה שנים נכנסתי לרפת‪ ,‬שהייתה מבנה גרמני קלסי עם קירות בטון וחלונות‬ ‫אוורור בתוכם ותעלות זבל‪ ....‬הפרות היו על בטון עם תעלת ניקוז‪ ,‬כאשר את הזבל‬ ‫מפנים עם מריצה‪ .‬כשהגענו להכרה‪ ,‬שיש להתאים את הרפת לאקלים של המזרח‬ ‫התיכון‪ ,‬אז נבנו בהדרגה גם סככות חדשות ומכון חליבה‪ ,‬טנדם ‪ 9X9‬צנצנות‪.‬‬ ‫היינו בין היחידים בארץ שהמספוא והרפת היו ענף אחד שבו הרפתנים עשו הכול ‪-‬‬ ‫השקיה‪ ,‬זריעת גידולי מספוא‪ ,‬דישון‪ ,‬קציר ירק וחלוקתו‪ ...‬בחורף היה תלתן וכרוב‬ ‫מספוא ואף זון‪ ,‬בקיץ מרעה עשב רודוס ופספלום‪.‬‬ ‫מאז ועד היום אני ברפת בהפסקות לצרכים משקיים – כיהנתי כגזבר‪ ,‬כמרכז משק‪,‬‬ ‫בניהול מפעל (רדיאטורים ומוצרי שינוע)‪ .‬הרפת הייתה ברקע כל הזמן עם תורנויות‬ ‫ושותפות בענף‪.‬‬ ‫רפת נחשונים התפתחה יחד עם הענף‪ ,‬לא פיגרנו אחר ההתפתחויות וכאשר עברו‬ ‫לסככות גדולות מיד בנינו את סככות הרפד העמוק‪.....‬‬ ‫כל השנים ניהלתי את הרפת עם הצוות המקומי (עד שהגיעו התאילנדים)‪ .‬גידלנו‬ ‫דורות של בנים ‪ -‬הם החזיקו שנתיים שלוש ועזבו‪ .‬בקיבוץ הארצי לא אהבו שכירים‪,‬‬ ‫אז נעזרנו בהרבה תורנים עם תמיכה נרחבת של הנהלת הקיבוץ‪.‬‬ ‫כשנכנסתי לרפת‪ ,‬כאמור‪ ,‬כבר לא חלבו ביד‪ ,‬הקימונו מכון ‪ 9‬צנצנות אלפא‪-‬לואל‪,‬‬ ‫אחר כך הרחבנו לשני הצדדים‪ .‬הזנו תערובת במכון עד‪ ,‬שבשלב מסוים ב‪,1699-‬‬ ‫בנינו מכון חליבה חדש בעזרת הסוכנות‪ .‬הסתובבנו וחיפשנו מכון מתאים ולבסוף‬ ‫החלטנו על טריגון שהיה קיים כבר בשלוש רפתות בארץ‪( .‬בעין החורש‪ ,‬בברקאי‬ ‫ובשדמות דבורה) המכון – ‪ 3‬צלעות ל‪ 89-‬עמדות והיתרון הגדול הוא‪ ,‬שניתן לראות‬ ‫את כל המכון מכל נקודה שהיא בתוכו‪ .‬אפשר לחלוב בו עד ‪ 966‬נחלבות ולכן לא‬ ‫נזקקנו להרחבה או לבניית מכון עם הרפורמה בענף הרפת‪.‬‬ ‫חברים ברפת – לא נקלטו ולא נשארו‪ ,‬הגיעו ועבדו ולא שרדו‪ .‬היה גרעין מרכזי של‬ ‫חברים ותיקים‪ .‬בשנת ‪ 8666‬הבאתי את יואב מעין חרוד מאוחד‪ ,‬שעבד כשכיר ברפת‬ ‫והפך להיות מספר ‪ 8‬כעבור חמש שנים‪ .‬כיום הוא מנהל את הרפת בהצלחה רבה –‬ ‫התלמיד עלה על רבו ואף נקלט והתקבל עם משפחתו לחברות בנחשונים‬ ‫הזנה – עד שנות ה‪ 8666-‬הזנו לבד‪ ,‬היה לי משבר ברפת ובדקתי האם הבעיה היא‬ ‫הזנה‪ .‬עברנו לקבל בלילים ממרכז המזון בבארות יצחק במשך שנה ואחרי‬ ‫התלבטויות‪ ,‬נשארנו שם גם אחרי שהמרכז עבר לאמבר‪.‬‬ ‫העברת את הפיקוד על הרפת בצורה ראויה ויואב ממלא את התפקיד לעילא‪ ,‬מה‬ ‫אתה עושה בזמן שהתפנה לך?‬ ‫היום אין לי זמן‪ ,‬פנסיונר ללא זמן‪ .‬בגיל ‪ 56‬פרשתי מהרפת והיום אני משתרע על‬ ‫כמה תפקידים‪ :‬יום בשבוע בארכיון של הקיבוץ לאחר שהכנסתי הכול למחשב‪,‬‬ ‫יומיים בשבוע מתנדב בהוראת מתימטיקה לכיתות ה‪-‬ו בביה"ס האזורי "מעבר‬ ‫אפק"‪ ,‬התנדבתי עד גיל ‪ 59‬גם במשטרת התנועה עד שאמרו לי שעל פי התקנות‬ ‫וההיגיון המשטרתי‪ ,‬אני צריך לפרוש‪....‬‬ ‫זה שנים מספר שאני מצייר קריקטורות לעיתון "ידיעות הקיבוץ" וגם חבר במוסדות‬ ‫הנהלה שונים בקיבוץ‪ .‬אין לי יותר זמן (כי צריך גם זמן לריצות‪ )...‬כי צריך למצוא‬ ‫זמן גם למשפחה הרחבה שלנו‪.‬‬ ‫המעבר של הקיבוץ להפרטה‪ ,‬עשה שינוי בעל משמעות חיובית במבנה החברתי‬ ‫והכלכלי ושיפר להרבה חברים את חייהם‪ .‬ממשיכים להיות קיבוץ עם רמת שוויון‬ ‫גבוהה יחסית‪ ,‬עם עזרה הדדית וטיפול ראוי בחבר הוותיק והמזדקן‪ .‬יש לנו נהירה‬ ‫גדולה של בנים וצעירים השבים לקיבוץ ואף נעשינו מבוקשים מאוד כקיבוץ קולט‬ ‫– קיבוץ פורח במרכז הארץ‪.‬‬ ‫למאיר ולרבקל'ה יש ארבע בנות‪( ,‬שתיים מהן רצות בעקבותיו ומשתתפות‬ ‫במרתונים ואף במרתון האחרון בטבריה‪ )...‬עוד ‪ 18‬נכדים ונכדות ו‪ 3-‬נינים ‪....‬‬ ‫אתה יודע שריצה בגילך יכולה להיות דבר מסוכן‪ ,‬למה אתה רץ בזמן שכולם הולכים‬ ‫ואפילו לאט?‬ ‫‪ 96‬שנה אני רץ‪ ,‬הייתי גזבר הקיבוץ בשנות ה‪ 56-‬הייתי חוזר מתל‪-‬אביב תשוש‪,‬‬ ‫נעלתי נעלי בית "המגפר"‪ ...‬ויצאתי לשדות עם חברים או לבד‪ .‬מרתון ראשון עשיתי‬ ‫ב‪ ,59-‬ובסך הכול רצתי ‪ 99‬מרתונים (חלקם הקטן בחו"ל) ועוד מאות מרוצים קצרים‬ ‫יותר כולל טריאתלונים‪ .‬בעבר לא היה טרנד של מרתונים בחו"ל‪ ,‬התקיימו שני‬ ‫מרתונים בתל אביב ובטבריה‪/‬כנרת בלבד‪ .‬היום הריצה הפכה נפוצה מאוד בחוגים‬ ‫רחבים וזה טוב לכולם‪.‬‬ ‫בגיל ‪ 59‬ירדתי מהמרוצים הארוכים ונשארתי עם הריצה היומית הנינוחה‪ .‬ידעתי‬ ‫להציב לעצמי גבול ומתי לשנות פאזה‪ ,‬כל יום אני רץ בשדות ובכבישים מסביב‬ ‫למשק‪ 16-9 ,‬ק"מ‪ ,‬ובשבתות רכיבה על אופני כביש להפעיל שרירים אחרים‪....‬‬ ‫בגילאים שלי נשארו עוד כמה משוגעים‪ ,‬מוותיקי הרצים‪ ,‬בעיקר מקיבוצים‪ ,‬וכולם‬ ‫נהנים להיפגש בריצות‪.‬‬ ‫בין לבין מוצא זמן גם לטרקים באירופה‪ .‬כבר עשיתי ‪ 966‬ק"מ במשך שלוש פעמים‬ ‫בטרקים רגליים באירופה – שביל הצליינים‪( ,‬קמינו דה קומפוסטייל)‪ ,‬מצרפת ועד‬ ‫האטלנטיק‪ .‬מתוכנן שבסופו אעשה את כל ה‪ 1,966-‬ק"מ‪ .‬לפני שנה צעדנו על המון‪-‬‬ ‫בלאן באלפים (‪ –)MTB‬במשולש הגבולות שלצרפת‪ ,‬שוויץ‪ ,‬איטליה‪.‬‬ ‫איך הגעת לאייר במהירות גדולה ובחדות המסרים?‬ ‫יש לי כישרון ציור (שלא פיתחתי בשנותי בקיבוץ) והייתי מאייר את העיתון‬ ‫המקומי‪ ,‬לא הלכתי לכוון העיתונות הכללית והספרים‪ ,‬כי הייתי איש קיבוץ שדואג‬ ‫קודם לקיבוץ‪ ,‬לתנועה ולמשפחה‪ .‬רצו שאהיה בזמנו הקריקטוריסט של הביטאון‬ ‫"חותם" של על המשמר‪ ,‬אך המזכירות בנחשונים התנגדה כי רצו שאשאר ברפת‬ ‫שהייתה בשלבי הקמת סככה חדשה‪.....‬‬ ‫לאחר פרישתי לפנסיה‪ ,‬המצב הכללי בארץ הרגיז אותי ובמקום לכתוב מכתבים‬ ‫למערכת‪ ,‬פניתי ל"ידיעות הקיבוץ" באם ירצו שאצייר להם‪ .‬מזה שש שנים אני‬ ‫מאייר ומפרסם שם‪ .‬אין הרבה חומרים קריקטוריסטים על הקיבוץ‪ ,‬אף אם זה עיתון‬ ‫קיבוצי‪ ,‬לכן אני מצייר בעיקר‪ ,‬קריקטורות פוליטיות‪-‬חברתיות והכול בהתנדבות‪.‬‬ ‫הנכדים פתחו לי דף בפייסבוק כדי שהן תופצנה וכמובן‪ ,‬יש לי שם המון‬ ‫חברים‪...‬כמו לכולם בפייסבוק‪ .‬כמוכן‪ ,‬אני מפרסם אותן ב"קפה דה‪-‬מרקר" שבו אני‬ ‫חבר‪ .‬מציאת רעיון לקריקטורה זה עיסוק שלוקח קצת זמן ולפעמים ברכיבה או‬ ‫בריצה‪ ,‬אני חושב והן צצות עם סיבובי הדוושות או הטפיפות של הנעליים‪ ....‬אך‬ ‫בעיקר קורא עיתונים עד סופם וכך באים לי הרעיונות‪.‬‬ ‫בין כל התחביבים וההתנדבויות מצאת זמן גם לעבוד קצת בייעוץ לרפת – אתה‬ ‫זוכר מה לייעץ היום עם כל הטכנולוגיה ותכנת הניהול שהרפת עוברת במהירות?‬ ‫איזידור קפיטולניק היה בעבר מנהל מרכז המזון של בארות יצחק והוא הזמין אותי‬ ‫לאחר פרישתי לתת ייעוץ מקצועי במסגרת קשרי לקוחות‪ ,‬במשך יום בשבוע‪ .‬עם‬ ‫הזמן הוטל עליי לנהל את ה‪ ISO-‬למרכז המזון ואני עושה את זה גם היום‪ ,‬עוקב‬ ‫ועורך את כל הדוחות‪.‬‬ ‫בעונת התחמיצים אני אחראי על קבלת המשאיות‪ ,‬שקילתן ובדיקת טיב הירק‪ ,‬ח"י‪,‬‬ ‫או החצירים למיניהם‪ .‬מדי פעם יורד לשטח ואף נעזר במדריכי אמבר וביועצים‬ ‫חיצוניים שנותנים ייעוץ‪ .‬בניתי לי מודל כלכלי פשוט שמבוסס על מודל של סיכומי‬ ‫משקי הדרום וגרנות ובשילוב נתוני נעה‪ ,‬מתאים אותו ללקוחות המושביים ועל פיו‬ ‫אני עוזר לרפתן להבין את מצבו ‪ -‬לא כל כך מדויק אך מספיק להדליק לו אור אדום‬ ‫או לתת לו ברכת שאפו‪ . ...‬לקוחותינו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬הם רפתנים מושביים ובתי ספר‬ ‫חקלאיים‪.‬‬ ‫מהו הסוד הגדול של לעשות כל כך הרבה ומחוץ לבית?‬ ‫זה לא סוד‪ ,‬זאת עובדה קיימת וזו היא האישה‪ ,‬רבקל'ה‪ ,‬שמתחשבת ומבינה את‬ ‫הצרכים שלי ויש לה חלק משמעותי במגוון הפעילויות שלי‪ .‬היא טיפלה במשפחה‬ ‫יותר ואני יכולתי‪ ,‬במידת ההסכמות שלה‪ ,‬לבצע את כל התחביבים והעיסוקים‬ ‫שמטבעם גם גזלו זמן משפחה – תודה לאשתי רבקלה !‬